‫בס”ד‬ ‫דרש הקהילתי‬ ‫בית המ האקדמית צפת‬ ‫במכללה‬ ‫נפתח‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ב מוזמן ליטול‬ ‫הציבור הרח‬ ‫תואר ראשון של המכללה האקדמית צפת‬ ‫• ‪ LL.B.‬במשפטים*‬ ‫• ‪ B.A.‬בסיעוד‬ ‫• ‪ B.P.T‬בפיזיותרפיה*‬ ‫• ‪ B.A.‬במערכות מידע קהילתיות*‬ ‫• ‪ B.A.‬בעבודה סוציאלית‬ ‫• ‪ B.A.‬במדעי ההתנהגות‬ ‫• ‪ B.A.‬בספרות‪ ,‬אמנות ומוסיקה‬ ‫*הענקת התואר מותנית באישור המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫תואר ראשון רב תחומי של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫תכנית הלימודים‪:‬‬ ‫יום א’‪:‬‬ ‫‪ : 16:30 – 16:00‬שיעור בספר “אורות הקדש” – הראי”ה קוק‬ ‫‪ : 18:00 – 16:30‬בנים‪ :‬תלמוד מסכת בבא בתרא‪.‬‬ ‫בנות‪ :‬סוגיות חברתיות‬ ‫‪ : 18:30 – 18:00‬הפסקה‬ ‫‪ : 19:30 – 18:30‬שעור מסכם לכל קבוצה בנפרד‪.‬‬ ‫‪ : 20:00 – 19:30‬לימוד הלכה ‪ -‬שולחן ערוך יורה דעה‪-‬הלכות‬ ‫צדקה‪ ,‬כבוד אב ואם‪.‬‬ ‫חפץ חיים‪-‬הלכות לשון הרע ורכילות‪.‬‬ ‫יום ה’ ‪:‬‬ ‫‪ : 8:30 – 8:00‬שעור ב”מסילות ישרים” – רמח”ל‪.‬‬ ‫‪ : 10:00 – 8:30‬בנים‪ :‬תלמוד מסכת כתובות‪.‬‬ ‫בנות‪ :‬סוגיות ה”בית היהודי”‪.‬‬ ‫‪ : 10:30 – 10:00‬הפסקה‬ ‫‪ : 11:30 – 10:30‬שעור מסכם לכל קבוצה בנפרד‪.‬‬ ‫‪ : 12:00 – 11:30‬שעור בפרשת השבוע‪.‬‬ ‫מסלולים מיוחדים לסטודנטים עובדים‪:‬‬ ‫• מדעי המדינה ומשאבי אנוש‬ ‫• כלכלה‪ ,‬מינהל עסקים ומשאבי אנוש‬ ‫• סוציולוגיה ומשאבי אנוש‬ ‫• מדעי החיים ומדעים מדויקים‬ ‫• קרימינולוגיה ואכיפת החוק‬ ‫• ניהול ומשאבי אנוש‬ ‫מסלולי לימוד נוספים‪:‬‬ ‫• חינוך מיוחד‬ ‫• חינוך (חטיבה שנייה)‬ ‫• פסיכולוגיה (חטיבה שנייה)‬ ‫• חינוך מיוחד ופסיכולוגיה‪ -‬תכנית למגזר הדתי לאומי‬ ‫(בשילוב מדרשת בת ח»ן ברמה”ג)‬ ‫המכינות הקדם אקדמיות‬ ‫• מכינות ייעודיות למדעי הרוח‬ ‫והחברה לתואר ראשון‬ ‫• מכינה להשלמה ושיפור בגרויות‬ ‫• מכינה לגילאי ‪+30‬‬ ‫• מכינה ייעודית למגזר הדתי והחרדי‬ ‫• הכנה לבחינה פסיכומטרית ‪ -‬מובנית‬ ‫בתוכנית הלימודים ובמחיר מסובסד‬ ‫‪sagitrubin.com‬‬ ‫לגברי‬ ‫בית המדרש לנשיםצו ‪16:00-20:00‬‬ ‫ה”‬ ‫פועל ביום ראשון אחקר ‪8:00-12:00‬‬ ‫יום חמישי בבו‬ ‫וב‬ ‫וגיות חברתיות‬ ‫בית המדרש בס‬ ‫בימי א’ עוסק‬ ‫דיני אישות‪.‬‬ ‫ובימי ה’ בסוגיות ב חלק בלימודים‬ ‫מסלולי הלימוד במכללה האקדמית צפת‪:‬‬ ‫תצפית‬ ‫לפרשה‬ ‫דף שבועי‬ ‫לפרשת וארא‬ ‫מבית המדרש‬ ‫במכללה האקדמית צפת‬ ‫דרש הקהילתי‬ ‫בית המ האקדמית צפת‬ ‫במכללה‬ ‫נפתח‪:‬‬ ‫ם‬ ‫לגברי‬ ‫בית המדרש לנשיםצו ‪16:00-20:00‬‬ ‫ה”‬ ‫פועל ביום ראשון אחקר ‪8:00-12:00‬‬ ‫יום חמישי בבו‬ ‫וב‬ ‫וגיות חברתיות‬ ‫בית המדרש בס‬ ‫בימי א’ עוסק‬ ‫בדיני אישות‪.‬‬ ‫מי ה’ בסוגיות‬ ‫ובי‬ ‫חלק בלימודים‬ ‫ב מוזמן ליטול‬ ‫הציבור הרח‬ ‫גיליון מס‪14 .‬‬ ‫כניסת שבת ‪16:28‬‬ ‫יציאת שבת ‪17:38‬‬ ‫אזור צפת‬ ‫לפרטים ‪ -‬מרכז המידע‬ ‫‪www.zefat.ac.il | 1-800-344-544‬‬ ‫יתי ָל ֶכם ֵלאלקים ‪....‬‬ ‫“וְ ָל ַק ְח ִּתי ֶא ְת ֶכם ִלי ְל ָעם וְ ָהיִ ִ‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ֶאל ָה ָא ֶרץ”‬ ‫וְ ֵה ֵב ִ‬ ‫פרשת השבוע שלנו פותחת בתכנית הגאולה‬ ‫שהקב”ה פורש לפני משה‪,‬התכנית כוללת ארבע‬ ‫פעולות הנקראות בפי חז”ל‪ ,‬ארבע לשונות של‬ ‫הרב בניהו ברונר‬ ‫גאולה‪“ :‬והוצאתי אתכם‪ .....‬והצלתי אתכם‪....‬‬ ‫וגאלתי אתכם‪ ...‬ולקחתי אתכם‪( ”...‬שמות ו’ ו‪-‬ז)‪.‬‬ ‫כנגדם תקנו את ארבעת הכוסות שאנו שותים בליל הסדר‪ .‬אחרי כל‬ ‫פועל התורה ממשיכה לתאר היכן וכיצד הדברים אמורים להתבצע‪.‬‬ ‫“והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים”‪“ ,‬והצלתי אתכם מעבודתם”‪,‬‬ ‫“וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים”‪“ ,‬ולקחתי אתכם לי‬ ‫לעם”‪ ,‬קיימת הדרגה בפעלים‪ ,‬יציאת מצרים מתבצעת בעזרת ה’ על‬ ‫ידי אדם‪ ,‬משה המנהיג‪“ :‬לכה ואשלחך את פרעה והוצא את עמי” (ג’‬ ‫י)‪ ,‬ההצלה הוא פעולה של ה’ לבדו‪“ ,‬וארד להצילו” (שם ח)‪ ,‬ה’ כביכול‬ ‫יורד ומתערב במהלך ההיסטוריה‪ .‬להציל מ‪ ...‬זו פעולה יותר מסובכת‬ ‫הדורשת התערבות שמימית‪ .‬הגאולה היא ביטוי לקרבה יתרה‪ ,‬פועל‬ ‫זה משמש לקשר הקרוב לקרובי משפחה‪“ :‬או דודו או בן דודו יגאלנו”‬ ‫(ויקרא כ”ה מט)‪ ,‬ולכן מופיע ב‪ ...‬ה’ כביכול נוגע בנו ב”זרוע נטויה”‪.‬‬ ‫הלקיחה זה הקשר הקרוב ביותר‪“ ,‬לי לעם” כמו נישואין‪“ :‬כי יקח איש‬ ‫אשה” (דברים כ”ד א)‪ ,‬ולכן המשך הפסוק‪“ :‬והייתי לכם לאלוקים”‪,‬‬ ‫קשר אינטימי של אהבה בין ה’ לכנסת ישראל‪.‬‬ ‫ההוצאה מתחת סבלות מצרים היא הקלת הסבל הכרוך בעבודה‪ ,‬עדיין‬ ‫בני ישראל היו עלולים להישאר במצרים כעבדים תחת יד עדינה‪ ,‬ולכן‬ ‫ה’ מבטיח‪“ :‬והצלתי אתכם”‪ ,‬הגאולה היא היציאה ממצרים והיא נעשתה‬ ‫ב”זרוע נטויה ובשפטים גדולים”‪ ,‬יציאת מצרים מקבילה לאירוסין‪,‬‬ ‫תחילת הקשר בין בני זוג‪ ,‬והשלב הבא הוא מעמד הר סיני בו הקשר‬ ‫בין ה’ לישראל הוא בבחינת נישואין‪ .‬בקהילות ספרדיות קוראים בחג‬ ‫השבועות‪“ ,‬כתובה” לפני קריאת התורה‪ ,‬פיוט של רבי ישראל נג’ארה‬ ‫המספר על הכתובה שה’ המומשל לחתן נותן לעם ישראל שהוא הכלה‪.‬‬ ‫בכתובות מעוטרות מדורות שעברו קיימים איורים של מעמד הר סיני‪.‬‬ ‫אחרי שה’ מבטיח שייקח אותנו לעם‪ ,‬ויהיה לנו לאלוקים‪ ,‬מופיעה‬ ‫הבטחה נוספת‪“ :‬וידעתם כי אני ה’ אלוקיכם המוציא אתכם מתחת‬ ‫סבלות מצרים”‪ ,‬האם מדובר כאן על צווי או על הבטחה? רבי חיים בן‬ ‫עטר בפירושו “אור החיים” מסביר שמדובר כאן בתנאי‪ ,‬אם תדעו את‬ ‫ה’ תקוים ההבטחה‪“ :‬והבאתי אתכם אל הארץ”‪ ,‬זו הסיבה שפסוק זה‬ ‫מופיע לפני ההבטחה על הארץ‪ .‬ייתכן להציע הסבר אחר‪ .‬פסוק זה הוא‬ ‫המשך הבטחת “ולקחתי”‪ ,‬ידיעה היא חיבור של אהבה כלשון הרמב”ם‬ ‫(סוף הלכות תשובה) המסביר את מצוות אהבת ה’‪“ :‬אינו אוהב הקדוש‬ ‫ברוך הוא אלא בדעת שידעהו‪ ,‬ועל פי הדעה תהיה האהבה אם מעט‬ ‫מעט ואם הרבה הרבה”‪ ,‬אהבת ה’ מבטאת בידיעת ה’‪ ,‬בפסוק זה ה’‬ ‫מבטיח לנו שהקשר בינו לבינינו יהיה קשר בר קיימא של אהבה וידיעה‪.‬‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם‬ ‫אחרי התגשמותם של הבטחות אלו‪ ,‬מגיעה ההבטחה‪“ :‬וְ ֵה ֵב ִ‬ ‫אתי ֶאת יָ ִדי ָל ֵתת א ָֹתּה ְל ַא ְב ָר ָהם ְליִ ְצ ָחק ְּוליַ ֲעקֹב‬ ‫ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר נָ ָׂש ִ‬ ‫מֹור ָׁשה ֲאנִ י ה’”‪ .‬עם ישראל אמורים להגיע ממצרים‬ ‫וְ נָ ַת ִּתי א ָֹתּה ָל ֶכם ָ‬ ‫לארץ אבותיהם‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב‪ .‬כשה’ מתגלה אל משה בסנה‪,‬‬ ‫הוא פורש בפניו את התכנית‪“ :‬וָ ֵא ֵרד ְל ַה ִּצילֹו ִמּיַ ד ִמ ְצ ַריִ ם ְּול ַה ֲעֹלתֹו ִמן‬ ‫ּוד ָבׁש”‪ .‬לא יצאנו‬ ‫טֹובה ְּור ָח ָבה ֶאל ֶא ֶרץ זָ ַבת ָח ָלב ְ‬ ‫ָה ָא ֶרץ ַה ִהוא ֶאל ֶא ֶרץ ָ‬ ‫ממצרים על מנת לשוטט בעולם‪ ,‬אנו צריכים להגיע למקום שיועד לנו‬ ‫על ידי ה’‪ ,‬לארץ ישראל‪.‬‬ ‫גאונים וראשונים נחלקו האם בליל הסדר יש להוסיף כוס חמישית על‬ ‫ארבעת הכוסות‪ ,‬כנגד ההבטחה “והבאתי”‪ ,‬יש אומרים שאין צורך‪ ,‬יש‬ ‫אומרים שהדבר מנהג ויש אומרים חובה (עיין הרב כשר‪ -‬הגדה שלמה‬ ‫עמ’ קסא‪ -‬קעח)‪ .‬נשאלת השאלה במה יגרע מעמדה של הבטחת‬ ‫“והבאתי” משאר ההבטחות? מהם נימוקי השיטות השונות?‬ ‫הכניסה לארץ ישראל מעבירה את עם ישראל מהנהגה ניסית להנהגה‬ ‫טבעית‪ .‬ביציאת מצרים ובתקופת הנדודים במדבר‪ ,‬הנהגת ה’ הייתה‬ ‫על ידי ניסים גלויים‪ .‬כלכלתם של ישראל וביטחונם היו ביד ה’‪ .‬המן‬ ‫ירד מהשמים‪ ,‬ענני הכבוד הגנו עליהם‪ .‬הכניסה לארץ ישראל מעבירה‬ ‫את האחריות לכתפיהם של ישראל הם צריכים לדאוג לכלכלתם‬ ‫ולביטחונם‪ ,‬לעבוד כדי להתפרנס ולהלחם נגד אויביהם‪ .‬בוודאי שה’‬ ‫ממשיך להשגיח עליהם בארץ‪ ,‬אבל ההשגחה נסתרת ואינה גלויה‬ ‫כמו במדבר‪ .‬וכאן נשאלת השאלה האם לשונות הגאולה כוללים גם‬ ‫את ההנהגה הטבעית‪ ,‬ולכן יש לשתות כוס חמישית‪ ,‬או שמא הם‬ ‫מתמקדים רק בהנהגה הניסית‪ ,‬אותה אנו מדגישים בליל הסדר‪.‬‬ ‫הכניסה לארץ ישראל מחזירה את העם לספר בראשית‪ ,‬ששם מופיעה‬ ‫הבטחת ה’ לאבות האומה‪ .‬תפקידו של משה רבנו להוציא את עם‬ ‫ישראל ממצרים‪ .‬ה’ מדגיש בפניו שלא מדובר על התחלה חדשה שאין‬ ‫לה שרשים היסטוריים‪ .‬משה אינו מקים עם ואינו מייסד דת‪ ,‬משה‬ ‫מוסיף נדבך על שרשים שכבר קיימים‪ .‬תפקידו לחבר את האומה‬ ‫לשורשים הטבעיים שלה בארץ ישראל‪ .‬אם משה היה זוכה להיכנס‬ ‫לארץ ישראל החיבור היה מושלם‪ .‬התורה והארץ היו מתחברים אחד‬ ‫לשני‪ ,‬ועם ישראל היה נשאר בארץ לנצח‪ .‬העובדה שמשה לא נכנס‬ ‫לארץ‪ ,‬יצרה אשליה שהתורה והארץ יכולים לפעול במקביל‪ ,‬ואפילו‬ ‫תפיסה כאילו יציאת מצרים ומתן תורה יכולים להתקיים ללא ארץ‬ ‫ישראל‪ .‬תפיסה אידיאולוגית זו קנתה שביתה ברבדים רחבים של העם‬ ‫לאורך הדורות‪ ,‬ארץ ישראל נדחתה לחזון אחרית הימים‪ ,‬ניתן לחגוג‬ ‫את שני החגים פסח ושבועות גם בארצות נכר‪ ,‬במיוחד שבחג שבועות‬ ‫הושם דגש בעיקר על מתן תורה ולא על הצדדים הארץ ישראליים‬ ‫של ביכורים וקציר חיטים‪ .‬מי שמתבונן בפרשתנו מיד יכול להיווכח‪,‬‬ ‫שהתכנית האלוקית היא שיציאת מצרים תגיע למימושה המלא בכניסה‬ ‫לּותית‪,‬‬ ‫ה ַּמ ֲע ִמיד ֶׁשל ַהּיַ ֲהדּות ַהּגָ ִ‬‫ּכח ַ‬ ‫ׁשּועה ִהיא ַ‬ ‫“צ ִפּיַ ת יְ ָ‬ ‫לארץ ישראל‪ְ .‬‬ ‫ׁשּועה ַע ְצ ָמּה”‪( .‬הראי”ה קוק‪ ,‬אורות א’)‪.‬‬ ‫וְ ַהּיַ ֲהדּות ֶׁשל ֶא ֶרץ‪-‬יִ ְׂש ָר ֵאל ִהיא ַהיְ ָ‬ ‫הרב בניהו ברונר‬ ‫ראש בית המדרש ‪ -‬המכללה האקדמית צפת‬ ‫“דרך שלשת ימים נלך במדבר”‬ ‫רק לאחר האחת עשרה בספטמבר‪ ,‬התחילו מדינות‬ ‫המערב לשים לב לטקטיקה אופיינית לתעמולה‬ ‫האנטי‪-‬ישראלית ‪ -‬טקטיקה המוכרת לנו בארץ‬ ‫כבר שנים רבות‪ .‬אני מתכוון לתרגיל שבו הדברים‬ ‫ששליטי המדינות הערביות אומרים לבני עמם‬ ‫ד”ר ברל דב לרנר‬ ‫בשפה שלהם הם שונים לגמרי ממה שאותם‬ ‫אישים אומרים לתקשורת המערבית בשפות אירופיות‪ .‬מי שקורא את‬ ‫הפרשיות הראשונות של ספר שמות יתרשם שאותו תרגיל הוא באמת‬ ‫עתיק ימים במזרח התיכון‪.‬‬ ‫”ּד ֶרְך‬ ‫כאשר בא משה לדבר עם פרעה‪ ,‬הוא דרש ויתור מינימלי ביותר‪ֶ :‬‬ ‫ֹאמר ֵא ֵלינּו” (ח’ כג)‪.‬‬ ‫ֹלהינּו ַּכ ֲא ֶׁשר י ַ‬‫לׁשת יָ ִמים נֵ ֵלְך ַּב ִּמ ְד ָּבר וְ זָ ַב ְחנּו ַלה’ ֱא ֵ‬ ‫ְׁש ֶ‬ ‫בסך הכול נראה שמדובר בחופשה של שבוע ימים‪ :‬שלשה ימים הלוך‪,‬‬ ‫שלשה ימים חזור‪ ,‬ויום אחד באמצע להקריב קורבנות‪ .‬אך כאשר הוא‬ ‫שונים‪”:‬אנִ י ה’‬ ‫ֲ‬ ‫הופיע לפני קהל ישראלי‪ ,‬משה אומר דברים לגמרי‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ִמ ַּת ַחת ִס ְבֹלת ִמ ְצ ַריִ ם‪ ...‬וְ ֵה ֵב ִ‬ ‫הֹוצ ִ‬ ‫וְ ֵ‬ ‫אתי ֶאת יָ ִדי ָל ֵתת א ָֹתּה ְל ַא ְב ָר ָהם ְליִ ְצ ָחק ְּוליַ ֲעקֹב וְ נָ ַת ִּתי א ָֹתּה ָל ֶכם‬ ‫נָ ָׂש ִ‬ ‫מֹור ָׁשה ֲאנִ י ה’ ”‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫הפרשנים מתעסקים בדו‪-‬פרצופיות‪ ,‬כביכול‪ ,‬של משה רבנו ושל‬ ‫המסר הא‪-‬לוקי שהוא משדר‪ .‬האם משה משקר לפרעה? מה מפריע‬ ‫לקב”ה להודיע לפרעה מראש שמדובר בגאולת ישראל?‬ ‫נבדוק לאן בני ישראל באמת הגיעו לאחר הליכה של שלשה ימים‬ ‫במדבר ומה הם עשו שם‪ .‬התורה מספרת לנו (ט”ו כב‪-‬כה)‪” :‬וַ ּיַ ַּסע‬ ‫לׁשת יָ ִמים‬ ‫מׁשה ֶאת יִ ְׂש ָר ֵאל ִמּיַ ם סּוף וַ ּיֵ ְצאּו ֶאל ִמ ְד ַּבר ׁשּור וַ ּיֵ ְלכּו ְׁש ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ַּב ִּמ ְד ָּבר וְ ֹלא ָמ ְצאּו ָמיִ ם‪ .‬וַ ּיָ בֹאּו ָמ ָר ָתה וְ ֹלא יָ ְכלּו ִל ְׁשּתֹת ַמיִ ם ִמ ָּמ ָרה‪...‬‬ ‫ּומ ְׁש ָּפט‬ ‫ּיֹורהּו ה’ ֵעץ וַ ּיַ ְׁש ֵלְך ֶאל ַה ַּמיִ ם וַ ּיִ ְמ ְּתקּו ַה ָּמיִ ם ָׁשם ָׂשם לֹו חֹק ִ‬ ‫וַ ֵ‬ ‫וְ ָׁשם נִ ָּסהּו”‪ .‬לאחר הליכה של שלשה ימים במדבר‪ ,‬לא היה חג‪ ,‬לא‬ ‫הקריבו קרבנות‪ ,‬בקושי קבלו מים לשתות‪.‬‬ ‫האבן עזרא והרמב”ן‪ ,‬טוענים שכאשר משה אמר לפרעה שבני ישראל‬ ‫ילכו דרך שלשת ימים במדבר כדי לחגוג חג לה’ ולהקריב קורבנות‪,‬‬ ‫הוא התכוון‪ ,‬בעצם‪ ,‬למעמד הר סיני‪ .‬הרי‪ ,‬במפגש הראשון של משה‬ ‫יאָך ֶאת‬ ‫הֹוצ ֲ‬ ‫עם הקב”ה‪ ,‬ה’ הבטיח לו‪“ :‬וְ זֶ ה ְּלָך ָהאֹות ִּכי ָאנ ִֹכי ְׁש ַל ְח ִּתיָך ְּב ִ‬ ‫ֹלהים ַעל ָה ָהר ַהּזֶ ה” ‪ -‬כלומר‪ ,‬בהר סיני‪,‬‬‫ָה ָעם ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם ַּת ַע ְבדּון ֶאת ָה ֱא ִ‬ ‫ההר שבו נמצא הסנה הבוער שאינו אוכל‪.‬האם הקריבו קרבנות בסיני?‬ ‫מׁשה ֵאת ָּכל ִּד ְב ֵרי ה’ וַ ּיַ ְׁש ֵּכם ַּבּב ֶֹקר וַ ּיִ ֶבן ִמזְ ֵּב ַח ַּת ַחת ָה ָהר‬ ‫“וַ ּיִ ְכּתֹב ֶ‬ ‫ּוׁש ֵּתים ֶע ְׂש ֵרה ַמ ֵּצ ָבה ִל ְׁשנֵ ים ָע ָׂשר ִׁש ְב ֵטי יִ ְׂש ָר ֵאל‪ .‬וַ ּיִ ְׁש ַלח ֶאת נַ ֲע ֵרי ְּבנֵ י‬ ‫ְ‬ ‫יִ ְׂש ָר ֵאל וַ ּיַ ֲעלּו עֹֹלת וַ ּיִ זְ ְּבחּו זְ ָב ִחים ְׁש ָל ִמים ַלה’ ָּפ ִרים” (כדד‪-‬ה)‪.‬‬ ‫מצאנו קרבנות במעמד הר סיני‪ ,‬אבל מה לגבי גורם הזמן? בני ישראל‬ ‫הגיעו להר סיני בחודש השלישי לצאתם מארץ מצריים‪ .‬זה לא בדיוק‬ ‫דרך שלשת ימים!‬ ‫האבן עזרא מציע פתרון‪ .‬בקו אווירי‪ ,‬הר סיני נמצא במרחק של שלשה‬ ‫ימי הליכה מארץ מצריים אך‪ ,‬כפי שכולנו יודעים‪ ,‬בני ישראל לא חצו‬ ‫את המדבר בדרך הקצרה ביותר‪ ,‬כפי שהתורה מסבירה (י”ג יז)‪” :‬וַ יְ ִהי‬ ‫ֹלהים ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ ְּפ ִל ְׁש ִּתים ִּכי ָקרֹוב‬‫ְּב ַׁש ַּלח ַּפ ְרעֹה ֶאת ָה ָעם וְ ֹלא נָ ָחם ֱא ִ‬ ‫ֹלהים ֶּפן יִ ּנָ ֵחם ָה ָעם ִּב ְרא ָֹתם ִמ ְל ָח ָמה וְ ָׁשבּו ִמ ְצ ָריְ ָמה”‪.‬‬‫הּוא ִּכי ָא ַמר ֱא ִ‬ ‫שיטת האבן עזרא והרמב”ן שהחג שמשה הזכיר לפרעה היה מעמד‬ ‫הר סיני‪ ,‬שהרי דרך שלשת הימים הוא המרחק הישיר בן מצרים להר‬ ‫סיני‪ ,‬והקרבנות שאמורים בני ישראל להקריב הם הקרבנות שנערי בני‬ ‫ישראל הקריבו על המזבח שמשה בנה בתחתית ההר‪.‬‬ ‫שיטתם של אבן עזרא והרמב”ן קשה‪ .‬כאשר משה נדרש להסביר‬ ‫לפרעה למה בני ישראל לא היו יכולים להקריב את קורבנותיהם‬ ‫ּתֹוע ַבת‬ ‫מׁשה ֹלא נָ כֹון ַל ֲעׂשֹות ֵּכן ִּכי ֲ‬ ‫ֹאמר ֶ‬ ‫במצרים‪ ,‬הוא אומר (ח’ כב)‪” :‬וַ ּי ֶ‬ ‫יהם וְ ֹלא‬ ‫ּתֹוע ַבת ִמ ְצ ַריִ ם ְל ֵעינֵ ֶ‬ ‫ִמ ְצ ַריִ ם נִ זְ ַּבח ַלה’ ֱאֹלקינּו ֵהן נִ זְ ַּבח ֶאת ֲ‬ ‫ֹאמר‬ ‫לׁשת יָ ִמים נֵ ֵלְך ַּב ִּמ ְד ָּבר וְ זָ ַב ְחנּו ַלה’ ֱאֹלקינּו ַּכ ֲא ֶׁשר י ַ‬ ‫יִ ְס ְקלֻ נו‪ֶּ .‬ד ֶרְך ְׁש ֶ‬ ‫ֵא ֵלינּו”‪.‬לפי מה שמשה מסביר לפרעה‪ ,‬בני ישראל אמורים להקריב את‬ ‫“תועבת מצריים”‪ .‬ואנחנו יודעים טוב מאוד מה זה “תועבת מצרים”!‬ ‫יוסף הדריך את אחיו להסביר לפרעה שהם חייבים לגור בנפרד‬ ‫תֹוע ַבת ִמ ְצ ַריִ ם ָּכל‬ ‫ּגׁשן ִּכי ֲ‬ ‫מהמצרים‪( ,‬בראשית מ”ו לד)‪“ :‬תשבו ְּב ֶא ֶרץ ֶ‬ ‫ר ֵֹעה צֹאן”‪ .‬אם היינו אמורים להקריב את “תועבת מצריים”‪ ,‬סימן שהיינו‬ ‫אמורים להקריב צאן‪ .‬ובמעמד הר סיני מקריבים פרים‪ -‬בקר?‬ ‫לכן אנחנו צריכים תחליף לתזה של האבן עזרא‪ .‬החגיגה התקיימה‬ ‫בפסח מצרים‪ .‬לאחר כל המשא ומתן המייגע‪ ,‬ולאחר שהמצריים‬ ‫ספגו תשע מכות כואבות‪ ,‬כבר לא הייתה סיבה לפחד מלהקריב צאן‪,‬‬ ‫תועבת המצרים‪ ,‬לעיני המצרים‪ .‬גם לא היה שום צורך להמשיך‬ ‫בהטעיה כאילו שבני ישראל אינם יוצאים לחופשי לנצח‪ .‬לכן‪ ,‬במקום‬ ‫ללכת דרך שלשת ימים במדבר כדי להקריב את קרבנותיהם במדבר‪,‬‬ ‫רחוק מעיני המצריים‪ ,‬בני ישראל חגגו את החג שלהם לה’ במצרים‪,‬‬ ‫והקריבו את תועבת מצרים לעיני המצרים המוכים ומבוהלים‪.‬‬ ‫בשבוע הבא‪ ,‬אנחנו נשמע אודות שלב נוסף במשא ומתן בין משה‬ ‫לפרעה‪ .‬לאחר שמשה הודיע לפרעה שהוא עומד להשליך נגדו את‬ ‫מכת הארבה‪ ,‬פרעה רכך את עמדתו‪ .‬הוא היה מוכן לשלוח חלק מן‬ ‫“מי וָ ִמי‬ ‫העם‪ ,‬אבל הוא דרש ממשה לפרט בדיוק מי אמור לצאת – ִ‬ ‫נֹותנּו ְּבצֹאנֵ נּו‬ ‫ּוב ְב ֵ‬ ‫ּובזְ ֵקנֵ ינּו נֵ ֵלְך ְּב ָבנֵ ינּו ִ‬ ‫“ּבנְ ָע ֵרינּו ִ‬ ‫ַהה ְֹל ִכים?” משה השיב‪ִ :‬‬ ‫ּוב ְב ָק ֵרנּו נֵ ֵלְך ִּכי ַחג ה’ ָלנּו” (י’ ח)‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫פרעה התנגד – הוא רק היה מוכן לשלוח את הגברים‪ ,‬והתעקש‬ ‫שהנשים ישארו בבית עם הילדים‪ .‬הוא אמר‪ֹ” :‬לא ֵכן ְלכּו נָ א ַהּגְ ָב ִרים‬ ‫וְ ִע ְבדּו ֶאת ה’ ִּכי א ָֹתּה ַא ֶּתם ְמ ַב ְק ִׁשים”‪ .‬הפרשנים השונים ניסו להסביר‬ ‫את טענתו של פרעה‪ .‬למה הוא חשב שבעצם‪ ,‬משה רק דרש את‬ ‫יציאתם של הגברים לעבודת ה’?‬ ‫ה”כלי יקר” ופרשנים נוספים טוענים שפרעה ידע שרק גברים‬ ‫מקריבים קורבנות‪ .‬ולכן אם מדובר באירוע של הקרבת קורבנות‪,‬‬ ‫אין לנשים את מה לחפש שם‪ .‬פרשנים אלו מוצאים תרוץ לבקשתו‬ ‫של משה במילים “חג לה’ לנו‪ ”.‬לדעתם‪ ,‬המילה חג מרמזת לא רק‬ ‫למצוות הקרבת קורבנות‪ ,‬אלה גם למצוות שמחת החג ‪ -‬והרי מצוות‬ ‫שמחת החג חלה גם על נשים‪ ,‬כמו שכתוב (דברים ט”ז יד)‪” :‬וְ ָׂש ַמ ְח ָּת‬ ‫ּוב ֶּתָך וְ ַע ְב ְּדָך וַ ֲא ָמ ֶתָך וְ ַה ֵּלוִ י וְ ַהּגֵ ר וְ ַהּיָ תֹום וְ ָה ַא ְל ָמנָ ה‬ ‫ּובנְ ָך ִ‬ ‫ְּב ַחּגֶ ָך ַא ָּתה ִ‬ ‫ֲא ֶׁשר ִּב ְׁש ָע ֶריך”‪.‬‬ ‫אם נקבל את התזה שהחג לה’ התרחש‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬בפסח מצרים‪,‬‬ ‫הבעיה הזאת נעלמת לגמרי‪ ,‬שהרי נשים חייבות באכילת קורבן הפסח!‬ ‫אמור מעתה‪ :‬פרעה הרשע והשקוע בעבודת אלילים לא היה מסוגל‬ ‫להבין שיש מקום לנשים להשתתף בעבודת ה’‪ ,‬אך משה רבנו חשב‬ ‫אחרת‪ .‬הוא ידע שהנשים ישתתפו באופן שווה עם הגברים בקרבן‬ ‫הפסח‪ .‬הוא שבר את נורמות הפולחן הדתי המוכרות לפרעה‪.‬‬ ‫ד”ר ברל דב לרנר‬ ‫מרצה לפילוסופיה‬