סיכום שנה א - מנהלת אפר הפחם

‫‪1061561100‬‬
‫יישום אפר תחתי כמצע גידול קרומים‬
‫ביולוגיים במערכת לטיפול בשפכים‬
‫דוח התקדמות ראשון‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪,‬‬
‫טלפון‪12- :‬‬
‫קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪31611 :‬‬
‫‪ 3260331‬פקס'‪ 12-3654614 :‬נייד‪143-2233631 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫יישום אפר תחתי כמצע גידול קרומים‬
‫ביולוגיים במערכת לטיפול בשפכים‬
‫דוח התקדמות ראשון‬
‫מבוא‬
‫דוח זה מסכם את מחצית השנה הראשונה במחקר שבוחן את משמעויות יישום אפר פחם תחתי במערכות טיפול‬
‫בשפכים‪ .‬הדוח יסקור את השלמת בניית המתקנים במערכת‪ ,‬את שלב ההרצה ואת מחקרי הסטודנטים שלוקחים‬
‫חלק בפרויקט‪.‬‬
‫תאור המתקנים שנבחנים במחקר‬
‫אתרי הניסוי כוללים כיום שלוש בריכות שתיים ממוקמות בחלקו הצפוני של המרכז האוניברסיטאי אריאל‬
‫בשומרון‪ .‬מקור השפכים לבריכות אלו הוא מגורי הקמפוס האקדמאי אשר כוללים שני מבני מגורים לכ' ‪500‬‬
‫סטודנטים‪ .‬נפח השפכים המיוצר כיום עומד על כ ‪ 50‬מ"ק ליום עם פוטנציאל לכ ‪ 100‬מ"ק ליום עם השלמת‬
‫בניית הבניין השלישי‪ .‬בתחילת המחקר תוכננו הבריכות לעבוד בספיקה של ‪ 1‬מ"ק ליממה והטיפול המקדים כלל‬
‫לפיכך מיכל ספטי בנפח ‪ 3.6‬מ"ק‪ .‬לאחר שהספיקה המתוכננת נמצאה נמוכה ביחס ליכולת המערכות הוגדל‬
‫לאחרונה המיכל הספטי לנפח של ‪ 10‬מ"ק והוסף מפריד גרופת‪ .‬הבריכה השלישית ממוקמת בשכונת קרוונים של‬
‫הישוב רבבה שכוללת כ ‪ 10‬מבנים‪ ,‬כאשר פוטנציאל השפכים הוא עד שלושה וחצי מ"ק ליממה (גודל המיכל‬
‫הספטי)‪.‬‬
‫מערך ותכנית המחקר לשלב המדווח‬
‫מטרת המחקר במחצית השנה הראשונה הייתה בראש ובראשונה להגיע למתודות בניה והפעלה מיטביות בכל אחד‬
‫מהמתקנים‪ .‬מתקני הניסוי באריאל תוכננו להביא את השפכים לרמת טיפול שתאפשר השבה ללא הגבלה (מדינת‬
‫ישראל‪ )2010 ,‬והמתקן ברבבה לרמת ‪.20-30‬‬
‫‪1‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫בחינת יעילות אפר תחתי כמצע לגידול קרומים ביולוגיים במערכות טיפול בשפכים‪ ,‬בוצעה על ידי בדיקת מדדי‬
‫איכות קולחים בכל אחד מהמתקנים ובמעבדה‪ .‬המשתנים שנבדקו נחלקים למספר קבוצות‪ :‬א‪ .‬מדדי איכות שפכים‬
‫ב‪ .‬ניטור תרומת אלמנטים מאפר הפחם לתמיסה המימית ו ג‪ .‬אפיון המיקרו‪-‬פלורה אשר מתפתחת על סובסטראט‬
‫האפר התחתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬בוצעה בדיקת תפרוסת גודל גרגר לכל אחת מפרקציות האפר התחתי שסופקו על מנת לחשב‬
‫משתנים הנדסיים‪-‬פיזיים של המתקנים‪ .‬במסגרת כל אחת מהקבוצות יבוצעו בדיקות שתוצאותיהן יאפשרו להעריך‬
‫את עמידת המתקן ואפר הפחם בתקנים השונים (מדינת ישראל ‪.)2010‬‬
‫א‪ .‬מדדי איכות השפכים וכימיה‬
‫אפיון פעולת המתקנים ומידת יעילותם לטיפול בשפכים מבוצעים לפי המתודה הבאה‪:‬‬
‫בכל נקודת זמן קבועה נדגמת התמיסה בכניסה למתקנים‪ ,‬לאחר הטיפול במתקן ובשתי הבריכות אשר באריאל גם‬
‫ממספר שלבים במהלך הטיפול במתקן (פיזומטרים)‪ .‬הבדיקות המבוצעות במסגרת זו כוללות‪ :‬צח"ב‪ ,‬צח"כ‪ ,‬ריכוז‬
‫מוצקים מרחפים‪ ,‬ובדיקות בקטריאליות‪ .‬בדיקת תרומה אפשרית של אלמנטים כימיים המאפר התחתי לתמיסה‬
‫המימית נבדקה על ידי בדיקת ההרכב הכימי של התמיסה במוצאי האגנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפיון המיקרו‪-‬פלורה אשר מתפתחת על סובסטראט האפר התחתי‪.‬‬
‫אפיון אוכלוסיות המיקרו אורגניזמים התבסס על דגימה של המערכות בפיזומטרים הממוקמים באתרים פעילים‬
‫שונים בריאקטור וגידול תרביות‪ .‬אפיון בית הגידול מתבצע בניסויי מעבדה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מחקרי סטודנטים‬
‫תאור פרטני של שיטות ותוצאות המחקר לאחר תום שלב זה מובאות במסגרת דיווח מחקרי הסטודנטים בפרויקט‪.‬‬
‫סיכום שלב זה במחקרו של מתניה שטיין בהנחיית ד"ר רבקה כהן וד"ר קובי אנקר התמקד בעבודת מעבדה‬
‫להערכת איכות אפר תחתי כסובסטרט לקרומים ביולוגיים‪ .‬מחקרה של מרי טל בהנחיית ד"ר מרינה ניסנביץ וד"ר‬
‫קובי אנקר התמקד באפיון פעולת הביו‪-‬ריאקטור המיועד לטיפול בתשטיפים וזיהומים עונתיים‪ .‬ומחקרם של דניאל‬
‫פורמישל ואיתי כלף באפיון אגן ירוק המיועד לטפל בשפכי ישובים קטנים ושכונות‪ .‬הביופילטר והאגן הירוק‬
‫מתבססים על זרימה אופקית עם סחרור אנכי דרך מצעים מקובעים על אגרגטי אפר תחתי (‪ )EPA, 2007‬בגדלים‬
‫ותנאי איוור שונים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫כלים חומרים ושיטות‬
‫ב מקביל לתחילת דגימת המערכות פותחו בהתייחס לאיכות תוצאות הבדיקות השונות פרוטוקולי בדיקה שמטרטם‬
‫היא לוודא הדירות בבדיקות שנעשות במסגרת הניסויים השונים על ידי בודקים שונים‪ .‬הפרטוטקולים המוצגים‬
‫להלן משלבים גם טיוב של הליכי הבדיקות בהתאם לדרישות המערכת והמחקר‪.‬‬
‫בדיקת ‪ – BOD5‬צריכת חמצן ביולוגית (צח"ב)‬
‫‪Biochemical oxygen demand‬‬
‫עקרון השיטה‬
‫כללי‬
‫השיטה מודדת באופן אמפירי את הדרישה לחמצן של שפכים וקולחים ע" י מדידת הירידה בריכוז חמצן מומס‬
‫לאחר אינקובציה של השפכים ב‪ 200c -‬במשך ‪ 5‬ימים‪.‬‬
‫במדגם מבוצעים מספר מיהולים עם מי מיהול‪ .‬חמצן מומס נמדד בכל המיהולים ולאחר מכן מאוחסנים המיהולים‬
‫באינקובאטור ב‪ 200C-‬ל‪ 5 -‬ימים‪.‬‬
‫בתום האינקובציה נמדד שוב חמצן מומס‪ BOD5 .‬מחושב מההפרש בערכי החמצן לפני ואחרי אינקובציה‪.‬‬
‫הפרעות‬
‫‪‬‬
‫סולפידים וברזל דו ערכי מעלים את הצח"ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צורות מחוזרות של חנקן צורכות חמצן‪ ,‬לביטול השפעתן מוסיפים אינהיביטור ניטריפקציה‪.‬‬
‫מסמכים ישימים‬
‫‪‬‬
‫‪.Standard methods current ed. 5210B 5-Day BOD Test‬‬
‫ציוד וחומרים‬
‫ציוד‬
‫‪ )1‬בקבוקי ‪ BOD‬בנפח ‪ 300‬מ"ל מצוידים בפקקים‪.‬‬
‫‪ )2‬אינקובטור בטמפרטורה ‪ 200C1C‬אטום לאור מבחוץ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ )3‬מכשיר לבדיקת חמצן מומס עם אלקטרודה מתאימה ומערבל בקצה‪.‬‬
‫‪ )4‬מיכל פלסטי בגודל ‪ 10-25‬ליטר עם פתח גדול לאוורור מי מיהול‪ ,‬וברז תחתון אליו ניתן לחבר צינור‬
‫פלסטי‪ ,‬או מיכל אחר מתאים‪.‬‬
‫‪ )5‬משאבת אוויר קטנה לאוורור מי מיהול‪.‬‬
‫דגימה ומדגמים‬
‫‪‬‬
‫יש להביא מדגם בלתי משומר בנפח של לא פחות מליטר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לבצע את הבדיקה מיד לאחר הדיגום‪ .‬אם לא ניתן‪ ,‬יש לקרר את המדגם ל‪ 40C‬ולשמור‬
‫במקרר לא יותר מ‪ 24‬שעות עד לביצוע הבדיקה‪.‬‬
‫מהלך העבודה‬
‫הכנת ריאגנטים ומי מיהול‬
‫‪ )1‬הכנת מי מיהול ממי ברז‪ ,‬אשר דרכם מעבירים אוויר בעזרת משאבה (מדחס) בטמפרטורה ‪200C‬‬
‫באינקובאטור‪.‬‬
‫‪ )2‬אוורר היטב את מי המיהול בעזרת משאבת אויר במשך שעתיים לפחות (וודא שהמשאבה נקייה ואינה‬
‫מכניסה זיהום)‪.‬‬
‫‪ )3‬הבא את מי המיהול לטמפרטורה של ‪ 200C3C‬לפני השימוש‪.‬‬
‫‪ )4‬ריכוז חמצן מומס )‪ (DO‬במי מיהול צריך להיות לפחות ‪8.0 mg/L‬‬
‫ביצוע הבדיקה‬
‫הכנת מדגם לבדיקה‬
‫‪ )1‬עם ביצוע הבדיקה יש לבדוק את איכות מי המיהול‪ .‬הבדיקה נעשית ע"י בדיקת סטנדרט ומספר דוגמאות‬
‫בלנק‪.‬‬
‫‪ )2‬הבא את טמפרטורת המדגם ל‪ 200C1C‬לפני ביצוע המיהולים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ )3‬הכן לפחות ‪ 3‬מיהולים כך ש‪ DO=2-7‬מ"ג ‪/‬ליטר כעבור ‪ 5‬ימי אינקובציה‪ .‬בתחום זה מתקבלות‬
‫התוצאות האמינות ביותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר לא ידוע אופי המדגם‪ ,‬יש להכין ‪ 5‬מיהולים כדי שיתקבלו תוצאות בתחום הרצוי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר יש ניסיון קודם עם המדגם ניתן להוריד את מספר המיהולים‪.‬‬
‫כדי לקבוע את המיהולים המתאימים לבדיקת ‪ BOD‬במקרה של מדגם בלתי מוכר‪ ,‬יש לבצע בדיקת ‪ COD‬בהתאם‬
‫לנוהל בדיקת צריכת חמצן כימית לפני תחילת ביצוע בדיקת ‪ . BOD‬ע"פ תוצאת ‪ COD‬מבוצעת הערכת תחום‬
‫‪ BOD‬לפי היחס של ‪ COD:BOD‬הנמצא בתחום ‪ 2-4‬לשפכים ביתיים‪.‬‬
‫מהלך הבדיקה‬
‫‪ )1‬הכן שורה של בקבוקי ‪ BOD‬בסדר מספרי עולה‪.‬‬
‫‪ )2‬רשום על כל בקבוק את מספר המדגם ונפח השפכים‪.‬‬
‫‪ )3‬הכן את המיהול ישירות בבקבוקי ‪ .BOD‬במקביל ‪ ,‬רשום בקובץ האקסל את מספר המדגם ונפח‬
‫השפכים‪.‬‬
‫‪ )4‬ערבב היטב את המדגם‪.‬‬
‫‪ )5‬העבר בפיפטה עם פתח רחב או במשורה את הכמות שקבעת לבקבוק ‪ BOD‬המתאים והקפד על כך‬
‫שהנפח שנדגם יהיה מייצג והומוגני‪.‬‬
‫‪ )6‬מלא את כל הבקבוקים במי מיהול כאשר הצינור הפלסטי נמצא בתוך הבקבוק על מנת לא להוסיף אוויר‬
‫למדגם‪ ,‬הקפד שהצינור לא יבוא במגע עם הנוזל‪.‬‬
‫‪ )7‬הכן בנוסף לפחות ‪ 2‬בקבוקים לבלנק ומלא אותם במי מיהול בלבד‪.‬‬
‫‪ )8‬כייל את מד החמצן לפי ההוראות המצורפות למכשיר‪.‬‬
‫‪ )9‬בדוק את החמצן המומס בבקבוקי הבלנק‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ )10‬השהה את האלקטרודה כ‪ 2 -‬דקות עד להתייצבות הקריאה‪ .‬לאחר מדידת החמצן רשום בקובץ האקסל‬
‫את התוצאה‪.‬‬
‫‪ )11‬פקוק כל בקבוק בפקק זכוכית והוסף במידת הצורך מעט מי מיהול לאיטום הפקק‪.‬‬
‫‪ )12‬שטוף את האלקטרודה במעבר ממדגם למדגם‪ ,‬ונגב בעדינות בנייר סופג‪.‬‬
‫‪ )13‬הכנס את בקבוקי המדגמים והבלנקים לאינקובאטור ב‪.200C1C -‬‬
‫‪ )14‬כעבור ‪ 5‬ימים‪ ,‬הוצא את הבקבוקים מהאינקובטור‪ ,‬בדוק חמצן מומס בכל בקבוק ורשום בקובץ האקסל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ממוצע צח"ב הרצוי בבקבוקי הבלנק לאחר ‪ 5‬ימים הינו עד ‪ 0.2‬מ"ג‪/‬ליטר כחמצן אך לא יותר‬
‫מ‪ 0.5 -‬מ"ג‪/‬ליטר כחמצן‪ .‬אם הוא גבוה יותר‪ ,‬יש לפסול את התוצאות‪.‬‬
‫חישוב ודיווח תוצאות‬
‫החישוב‬
‫נוסחה א' (רעיה)‬
‫) ‪( DO0  DO5 )  ( B0  B5‬‬
‫‪Vbottle‬‬
‫‪VS‬‬
‫)‪(300 V s‬‬
‫‪300‬‬
‫‪BOD5 ‬‬
‫‪D0  Bo ‬‬
‫נוסחה ב' (מוסיה)‬
‫‪V bottle‬‬
‫‪ B 5  DO5 ‬‬
‫‪Vs‬‬
‫‪‬‬
‫‪BOD 5 ‬‬
‫ערך ‪ BOD5‬בו נשתמש יחושב לפי נוסחה ב'‪.‬‬
‫‪ mg ‬‬
‫‪BOD   ‬‬
‫‪ L ‬‬
‫‪V bottle‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ -‬נפח בקבוק ‪ 300 ,BOD‬מ"ל‪.‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ - V s‬נפח הדגימה‪.‬‬
‫‪ - D 0‬ריכוז חמצן מומס בתחילת הבדיקה‪.‬‬
‫‪ - D 5‬ריכוז חמצן מומס כעבור ‪ 5‬ימים‪.‬‬
‫‪ - B 0‬ריכוז חמצן מומס בבלנק בתחילת הבדיקה‪.‬‬
‫‪ - B 5‬ריכוז חמצן מומס בבלנק כעבור ‪ 5‬ימים‪.‬‬
‫רישום ודיווח תוצאות‬
‫‪ )1‬רשום את התוצאות לכל המיהולים בקובץ אקסל‪ ,‬בפורמט ייעודי המתאים ל‪.BOD-‬‬
‫‪ )2‬בחר את התוצאות בהם ‪ D5‬הוא בתחום ‪ 2-7‬מ"ג‪/‬ליטר ‪.‬‬
‫‪ )3‬חשב ממוצע לפי התוצאות הקרובות ביותר‪.‬‬
‫‪ )4‬דווח תוצאות ‪ BOD‬במספרים שלמים‪.‬‬
‫בדיקת ‪ – COD‬צריכת חמצן כימית (צח"כ)‬
‫‪Chemical Oxygen Demand‬‬
‫כללי‪:‬‬
‫‪ – COD‬כמות מחמצן חזק הדרושה לחמצון חומרים אורגנים במים או בשפכים שמבוטאת ביחידות חמצן ‪:‬‬
‫‪mgO2‬‬
‫‪. liter‬‬
‫פוטאסיום ביכרומט‪ K2Cr2O7 ,‬הוא מחמצן חזק המשמש לפירוק חומר אורגני‪.‬‬
‫בדיקת ‪ COD‬מאפשרת מדידת איכות השפכים ככמות כללית של חמצן הדרושה לחמצון תרכובות אורגניות‬
‫המצויות בשפכים לפחמן דו חמצני ומים‪ .‬הערך המספרי של ‪ COD‬גבוה יותר מהערך שיתקבל עבור אותה דגימה‬
‫בבדיקת ‪.BOD‬‬
‫‪7‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫ביתיים‬
‫לשפכים‬
‫גולמיים‪,‬‬
‫ערכי‬
‫‪COD‬‬
‫אמורים‬
‫להיות‬
‫בתחומים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪strong – 1000 mg/l, medium – 500 mg/l ,week – 250 mg/l‬‬
‫חסרונות‬
‫‪‬‬
‫לא ניתן להבדיל בין חומר פריק ביולוגית לחומר בלתי פריק ביולוגית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אמוניה המשתחררת בפירוק חלבונים וחומצות אמיניות אינה מתחמצנת ע"י ביכרומט‪.‬‬
‫יתרון מרכזי‬
‫‪‬‬
‫זמן קצר יחסית לביצוע הבדיקה (כ‪ 3 -‬שעות לעומת ‪ 5‬ימים לצח"ב)‬
‫מסמכים ישימים‬
‫‪‬‬
‫)‪Standard methods current ed. 5220 Chemical Oxygen Demand (COD‬‬
‫‪Dichromate Reflux Method‬‬
‫רוב המרכיבים האורגניים נעכלים בתמיסה של ביכרומט ‪ K2Cr2O7‬בחומצה גופרתית ‪ . H2SO4‬הדגימה עוברת‬
‫רתיחה עם חזרת אדים )‪ (reflux‬בנוכחות כמויות מוגדרות של ביכרומט‪ .‬הכמות של הביכרומט שנצרכה (עברה‬
‫חיזור ע"י חומרים אורגניים) הינה אקוויוולנטית לכמות החמצן הנדרשת לחמצון החומר האורגני בדגימה הנבדקת‪.‬‬
‫תרכובות אליפטיות בעלות שרשרת ישרה אינן ניתנות לחמצון באופן משמעותי‪ .‬השימוש בסולפט הכסף‬
‫‪ Ag2SO4‬כקטליזטור מאפשר חמצון יעיל יותר‪ .‬מצד שני‪ ,‬יוני הכסף מגיבים עם יונים של הלוגנים ליצירת‬
‫משקעים שעוברים חמצון חלקי ע"י הביכרומט‪ .‬כדי למנוע שקיעת ההלידים מוסיפים את מלח הכספית ‪.HgSO4‬‬
‫יוני כספית קושרים יונים של הלוגנים בצורה של קומפלקס מסיס במים‪.‬‬
‫נוכחות הקטליזאטור ‪ Ag2SO4‬אינו גורם לחמצון חומרים אורגניים נדיפים‪.‬‬
‫)‪Closed reflux method (SM, 5220D‬‬
‫חומרים אורגניים משפכים מחזרים )‪ Cr(VI‬מיון ביכרומט ל‪. Cr(III) -‬‬
‫יוני ביכרומט בולעים באורך גל ‪ 400‬נ''מ‪ ,‬אשר בו יוני ‪ Cr+3‬כמעט לא בולעים‪ .‬יוני ‪ Cr+3‬בולעים באורך גל ‪600‬‬
‫נ''ם‪ .‬לקביעת ‪ COD‬מבצעים רפלוקס ולאחר מכן מודדים בליעת התמיסה ב‪ 600 -‬נ''מ‪ .‬ע''פ ערך הבליעה קובעים‬
‫‪ COD‬בעזרת עקומת הכיול‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫ציוד וחומרים‪:‬‬
‫ציוד‪:‬‬
‫‪ )1‬ספקטרופוטומטר‪.‬‬
‫‪ )2‬ריאקטור ‪ COD‬עם ‪ 25‬מבחינות ייעודיות‪.‬‬
‫מגיבים (ע''פ ‪)SM 5220D‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪ Digestion Solution‬הכוללת ‪HgSO4 ,K2Cr2O7‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪ Sulfuric acid reagent‬הכולל ‪H2SO4 ,Ag2SO4‬‬
‫‪.3‬‬
‫תמיסה סטנדרטית של אשלגן ביפטלט )‪(KHP‬‬
‫מהלך הבדיקה‬
‫‪ .1 .1‬העבר לכוס כ‪ 5 -‬מ"ל של שפכים נבדקים‪ .‬אין לקחת משקע‪ ,‬אלא יש לשאוב רק נוזל‪.‬‬
‫‪ .2 .2‬הכנס בעזרת פיפטה לתוך מבחינת ‪ COD‬את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫ב‪ 2.5 ml .‬של השפכים‬
‫ג‪ 1.5 ml .‬של ‪Digestion Solution‬‬
‫ד‪ 3.5 ml .‬של ‪Sulfuric acid reagent‬‬
‫‪ .3‬סגור מכסה של המבחינה‪ ,‬ערבב הנוזל והכניס את המבחינה לריאקטור ‪COD‬‬
‫‪ .3 .4‬במקביל לדגימות יש להכין לפחות ‪ 2‬בלנקים (עם מים מזוקקים במקום שפכים) במבחינות ‪ .COD‬יש‬
‫להכניס מבחינה אחת עם בלנק לריאקטור ‪.COD‬‬
‫‪ .4 .5‬הפעיל את הריאקטור וכוון אותו לתוכנית ‪ :COD‬טמפרטורה ‪ 1500C‬למשך שעתיים‪.‬‬
‫‪ .6‬לאחר מכן קרר את המבחנות עד טמפרטורת החדר‪.‬‬
‫הערה‪ :‬מבחנה אחת עם הבלנק לא עוברת עיכול‪ ,‬היא נשארת בטמפרטורת החדר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ .7‬ערבב את התוכן של המבחנה‪ ,‬פתח אותה והעבר את הנוזל לתא של ספקטרופוטומטר בעובי ‪ 1‬ס"מ (‬
‫באמצעות פיפטת פסטר)‪.‬‬
‫‪ .8‬מדוד בליעה של דגימת השפכים ב‪ , 600nm -‬לאיפוס השתמש בבלנק שלא עבר עיכול‪.‬‬
‫‪ .9‬מדוד גם את הבליעה של הבלנק שעבר עיכול‪.‬‬
‫‪ .10‬קבע ‪ COD‬של הדגימה ושל הבלנק אחרי עיכול באמצעות עקומת הכיול‪.‬‬
‫בנית עקומת כיול‬
‫‪ .1‬הכן תמיסת מוצא של אשלגן ביפטלט )‪ (KHP‬ע''י המסת ‪ 765‬מ"ג של ‪ KHP‬מיובש בליטר אחד של‬
‫מים מזוקקים‪ .‬לתמיסה זאת ‪COD = 900 mg/L‬‬
‫‪ .2‬מתמיסת המוצא הכן ‪ 5‬תמיסות כיול בבקבוקי מדידה בנפח ‪ 50‬מ"ל‪.‬‬
‫‪ COD .3‬של תמיסות הכיול‪( mg/L 750 ,450 ,250 ,100 ,50 :‬תמיסה מס' ‪ 6‬היא תמיסת המוצא ללא‬
‫המיהול ‪)COD = 900 mg/L‬‬
‫‪ .4‬נפחים של תמיסת המוצא יש לחשב ע"פ הנוסחה‪C1*V1 = C2*V2 :‬‬
‫כאשר‪ 50 = V2 , 900 mg/L = C1 :‬מ"ל ‪ = C1*V1,‬תמיסת המוצא‬
‫‪ .5‬טפל בתמיסות הכיול בדומה לדגימות ועכל אותן בריאקטור ‪ .COD‬נפח של תמיסת הכיול בתוך המבחינה‬
‫שווה ל ‪ 2.5 L‬מ''ל‪.‬‬
‫‪ .6‬מדוד בליעה של תמיסות הכיול אחרי עיכול ובנה עקומת כיול ‪ COD‬כנגד בליעה‪.‬‬
‫חישוב ‪COD‬‬
‫‪ .11‬כדי לקבל ערך ‪ COD‬של השפכים הנבדקים‪ ,‬חסר את ערך ה‪ COD-‬של הבלנק שעבר העיכול מ‪-‬‬
‫‪ COD‬של הדגימה‪.‬‬
‫‪COD=CODS,cal -CODB,cal‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ 10‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ - CODS,cal‬ערך ‪ COD‬של דגימה ע"פ עקומת הכיול‬
‫‪ - CODB,cal‬ערך ‪ COD‬של הבלנק אחרי העיכול ע"פ עקומת הכיול‪.‬‬
‫רישום ודיווח תוצאות‬
‫‪ )1‬רשום את התוצאות בקובץ אקסל בפורמט ייעודי המתאים לבדיקת ‪.COD‬‬
‫‪ )2‬דווח תוצאות ‪ COD‬במספרים שלמים‪.‬‬
‫קביעת מוצקים מרחפים ‪TSS‬‬
‫)‪(Total Suspended Solid‬‬
‫עיקרון השיטה‪:‬‬
‫כללי‬
‫)‪ - TSS (total suspended solid‬כלל מוצקים המרחפים בנפח ידוע של הדוגמה ביחידות של )‪. (mg/L‬‬
‫ניתן להפריד בין מוצקים המרחפים למוצקים המומסים ע"י מסנן‪ .‬המוצקים אשר נשארים על המסנן הם המוצקים‬
‫המרחפים‪ ,‬ואילו המומסים עוברים עם התמיסה דרך חורי המסנן‪ .‬את המשקע שמתקבל יש ליבש‪ .‬הייבוש נעשה‬
‫בתנור בטמפ' של ‪.103-105◦C‬‬
‫עקרון ביצוע‬
‫סינון בואקום של דוגמת שפכים‪ ,‬שמכילים מוצקים מרחפים‪ ,‬דרך מסנן מתאים‪ .‬לאחר מכן ייבוש מסנן שמכיל‬
‫מוצקים מרחפים בתנור בטמפ' של ‪ ,103-105◦C‬קירור בדסיקטור ושקילה במאזניים אנליטיים‪ .‬חוזרים על‬
‫פעולות אלו מספר פעמים עד להגעה למשקל קבוע‪.‬‬
‫מסמכים ישימים‬
‫‪Standard methods current ed. 2540 D. Total Suspended Solids Dried at 103–105°C‬‬
‫ציוד‬
‫‪ .1‬מסנן נייר מסוג ‪MN GF-3 90mm‬‬
‫‪ .1‬משאבת וואקום‪.‬‬
‫‪ .2‬מסורה ‪ 500‬מ"ל‪.‬‬
‫‪ 11‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ .3‬מאזניים אנליטיים‪.‬‬
‫‪ .4‬תנור ייבוש‪.‬‬
‫‪ .5‬פינצטה‪.‬‬
‫מהלך העבודה‬
‫‪ .1‬הרטב את המסנן עם מנות של ‪ 20 ×3‬מ"ל מים מזוקקים‪.‬‬
‫‪ .2‬יבש את המסנן כשעה בטמפ' ‪.1050C‬‬
‫‪ .3‬קרר את המסנן בדיסיקטור כ ‪ 15‬דקות‪.‬‬
‫‪ .4‬שקול את המסנן ‪.‬‬
‫‪ .5‬שפכים ‪ -‬נער את השפכים הנבדקים‪ ,‬קח דגימה של ‪ 100‬מ"ל וסנן אותה בוואקום‪.‬‬
‫‪ .6‬קולחים – קח דגימה של ‪ 400‬מ"ל וסנן בוואקום‪.‬‬
‫‪ .7‬הכנס את המסנן עם המשקע לתנור בטמפ' ‪ 103-105‬צלס' למשך שעה‪.‬‬
‫‪ .8‬הכנס את המסנן עם משקע לדסיקטור והמתן ‪ 15‬דקות ושקול את המסנן‪.‬‬
‫‪ .9‬הכנס את המסנן שוב פעם לתוך התנור המתן ‪ 30‬דקות‪ ,‬קרר בדיסקטור ושקול‪.‬‬
‫‪ .01‬חזור על הפעולות האלה עד להגעה למשקל קבוע‪.‬‬
‫חישוב ודיווח תוצאות‬
‫החישוב‬
‫) ‪ mg  mass of residue on the filter after drying (mg‬‬
‫‪TSS   ‬‬
‫)‪sample volume ( L‬‬
‫‪ L ‬‬
‫רישום ודיווח תוצאות‬
‫רשום את התוצאות בקובץ אקסל‪ ,‬בפורמט ייעודי המתאים לבדיקת ‪.TSS‬‬
‫‪ 12‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫קביעת קטיונים ואניונים בעזרת כרומטוגרף יוני‪.‬‬
‫הדוגמאות מסוננות באמצעות מסנן ‪ Polyethersulfone Syringe Filter‬של ‪MS PES‬‬
‫קוטר מסנן‪:‬‬
‫‪ 25mm‬קוטר חורי סינון‪ 0.22 µm :‬ונמהלות פי ‪ 4‬לצורך ביצוע הבדיקה‪.‬‬
‫קביעת ריכוזי היונים‪:‬‬
‫א‪ .‬ריכוז ביקרבונט נקבע בטיטרציה קולורימטרית עם חומצת ‪.HCl 0.5 N‬‬
‫ב‪ .‬ריכוז ‪ F, Cl, Br, NO3, PO4, SO4 K, Mg, Ca, Fe, Sr, NH4‬ו ‪Na‬‬
‫נמדד בעזרת ‪ION‬‬
‫‪ ICS-3000 CHROMATOGRAPH‬של חברת ‪.DIONEX‬‬
‫איסוף דגימות‬
‫הדגימות נלקחות מהפיזומטרים שפרוסים במתקנים‪ ,‬מהכניסה לאגן (אחרי קדם טיפול ספטי) וכן מהיציאה ממנו‪.‬‬
‫הדגימות הנלקחות מהכניסה ומהיציאה לאגן נשפכות ישירות (דרך צינור) לבקבוק דגימה (‪ 1.5 PET‬ליטרים)‬
‫בזרימה גרביטציונית‪.‬‬
‫הדגימות מארבעת הפיזומטרים נשאבות בעזרת משאבת ואקום מסוג ‪ BUCHI VAC V-500‬השואבת באמצעות‬
‫צינור פלסטי בקוטר ‪ 5‬מ"מ‪ .‬בקצה הצינור ממוקמת כוסית פלסטית מחוררת המונעת מחלקיקים גדולים להישאב‪.‬‬
‫הדוגמאות נשאבות לתוך מיכל זכוכית‪.‬‬
‫דגשים‪:‬‬
‫‪ )1‬יש לבצע שטיפה לצינור הפלסטי בנוזל הנדגם ורק ולאחר מכן למלא את המיכל‪.‬‬
‫‪ )2‬יש לרוקן את הכוסית הפלסטית שבקצה הצינור לאחר ולפני כל שאיבה‪.‬‬
‫‪ )3‬יש לשטוף את מיכלי האיסוף בנוזל הנדגם לפני המילוי‪.‬‬
‫‪ )4‬יש למלא את מיכלי האיסוף בנוזל הנדגם כך שלא יוותר מקום חופשי לאוויר‪.‬‬
‫‪ )5‬בדגימות הנלקחות מהכניסה והיציאה לאגן יש להקפיד לדגום לאחר שהנוזל הנבדק זרם לפחות ‪ 5‬דק'‬
‫ושטף את הצינור המוביל אותו‪.‬‬
‫‪ 13‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ )6‬מומלץ לבצע את בדיקות המעבדה בדגימות בטווח של עד ‪ 3‬שעות מרגע הדיגום ולא יותר מ‪ 24‬שעות‪ ,‬אם‬
‫לא ניתן יש לשמור בקירור‪.‬‬
‫שיטות מיקרוביאליות‬
‫הפרק המיקרוביאלי במחקר זה נועד לבדוק את יעילות מצע האפר התחתי לגידול קרומים ביולוגיים‪ .‬על מנת‬
‫לאפשר השוואה חד ערכית נבחר חיידק מסויים (‪ )Cupriavidus basilensis‬שתכונותיו נילמדו ולכן הוא בר‬
‫השוואה במגוון משתנים‪.‬‬
‫גידול החיידק ‪ Cupriavidus basilensis‬במצב פלנקטוני‬
‫גידול החיידק במצב פלנקטוני בוצע בטמפרטורה של ‪ 28°C‬בבקבוקים בעלי פקק בנפח של ‪ 250‬מ"ל עם ‪ 25‬מ"ל‬
‫מצע גידול מינימלי בתוספת פנול כמקור פחמן‪ .‬משך הגידול התבצע באינקובאטור עם שייקר במהירות סיבוב של‬
‫‪ .150 rpm‬כימות ומעקב אחר גדילת החיידק במצב פלנקטוני נעשה על ידי מדידת עכירות בספקטרופוטומטר‬
‫באורך גל של ‪ .590nm‬בתחילת הניסוי הוכנסו לתוך מצע זה חיידקים הנמצאים בשלב הלוגריתמי לקבלת‬
‫‪.O.D590nm =0.1‬‬
‫גידול החיידק ‪ Cupriavidus basilensis‬על אפר פחם‬
‫גידול החיידק עם אפר הפחם התחתי בוצע בטמפרטורה של ‪ 28°C‬בבקבוקים בעלי פקק בנפח של ‪ 250‬מ"ל עם‬
‫‪ 25‬מ"ל מצע גידול בתוספת פנול או מצע עשיר (‪ .)BH‬עבור כל הניסוים נעשה שימוש ב‪ 15-‬גרם של אפר הפחם‬
‫תחתי‪ ,‬פרקציה ‪ 5.6‬מ"מ‪ .‬אפר פחם זה עבר שטיפה מינימלית עם מים ועיקור באוטוקלב‪.‬‬
‫אנליזה לזיהוי פנול‬
‫מעקב אחר ריכוז הפנול לאורך הניסוי בוצע בשיטת זיהוי ספקטרופוטומטרית עקיפה על פי פרוטוקול מתוך ה‪:‬‬
‫" ‪ ."Standard Methods for the Examination of Water and Wastewater‬שיטה זו מבוססת על‬
‫מדידת ריאקציית צבע בספקטרופוטומטר באורך גל של ‪ .500nm‬כמות הפנול הניתנת לגילוי בשיטה זו עומדת‬
‫על ריכוז מקסימלי של ‪ 5‬מ"ג לליטר פנול וריכוז מינימלי של ‪ 0.1‬מ"ג לליטר פנול‪ .‬לתוך נפח של ‪ 100‬מ"ל מים‬
‫מזוקקים כולל הדגימה יש להכניס ‪ 2.5‬מ"ל ‪ NH4OH 0.5N‬ומיד להתאים עם בופר פוספט לקבלת ‪.pH=7.9‬‬
‫לאחר מכן יש להוסיף ‪ 1‬מ"ל של ‪ 20( 4-aminoantipyrine‬מ"ג למיליליטר)‪ ,‬לערבב ולהוסיף ‪ 1‬מ"ל‬
‫‪ 80( K3Fe(CN)6‬מ"ג למיליליטר)‪ ,‬לערבב‪ ,‬להמתין רבע שעה ולקרא בספקטרופוטומטר‪ .‬לצורך התאמת‬
‫הריכוזים הנמדדים בניסויים (‪ 0-1000‬מ"ג לליטר) לרגישות השיטה‪ ,‬בוצע מיהול של פי ‪ 100‬עבור הדוגמאות‬
‫הנמדדות ולאחר מכן הכפלת התוצאה שהתקבלה פי ‪ 100‬עבור קבלת ריכוז דוגמא מקורי‪.‬‬
‫‪ 14‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫לצורך כימות הפנול בשיטה הספקטרופוטומטרית נבנו מספר עקומות כיול עבור ריכוזי פנול ידועים‬
‫(‪ 1,2,3,4,5,10‬מ"ג לליטר)‪ .‬לאחר קבלת משוואה ליניארית וביצוע ממוצעים בין הסדרות התקבלה משוואה‬
‫לקבלת ריכוז הפנול המבוקש מתוך תוצאת בליעה באורך גל של ‪.500nm‬‬
‫בדיקת ‪MTT‬‬
‫לצורך כימות ריכוז החיידקים על אפר הפחם התחתי בצורות הגידול השונות‪ ,‬נעשה שימוש בבדיקת ‪MTT‬‬
‫לבדיקת חיות חיידקים‪ .‬צורת הבדיקה נעשית על ידי הכנסת ‪ ,pH=6.8 PBS‬עם ריכוז ‪ MTT‬של ‪ 0.5‬מ"ג למ"ל‬
‫לתוך הדגימה הנבדקת‪ .‬לאחר הדגרה של שעתיים‪ ,‬סרכוז והוצאת נוזל עליון‪ ,‬הוספת תמיסת ‪DMSO-EtOH‬‬
‫(‪ ,)1:1‬הדגרה לעשר דקות וקריאה באורך גל של ‪ .540nm‬על מנת שניתן יהיה למדוד את כמות החיידקים על‬
‫כל גרגירי אפר הפחם התחתי יש צורך בכמות נוזל שתכסה את כל הגרגירים‪ .‬לצורך כך נעשה שימוש ב‪ 25-‬מ"ל‬
‫עבור כל דגימה נבדקת (‪ 15‬גרם אפר פחם תחתי)‪.‬‬
‫אנליזת מיקרוסקופ אלקטרוני ‪SEM‬‬
‫לצורך אפיון צורת הגדילה וההבדלים בין חיידקים שגדלו בנוכחות פנול לבין חיידקים שגדלו בנוכחות מצע עשיר‬
‫(‪ )BH‬על אפר פחם תחתי‪ ,‬נעשה שימוש במיקרוסקופ אלקטרונים סורק )‪.(SEM‬‬
‫חיידקי ‪ Cupriavidus basilensis‬גודלו במצע מינימלי בתוספת פנול ובמצע עשיר (‪ )BH‬בטמפרטורה של‬
‫‪ 28°C‬למשך שבוע על אפר פחם תחתי‪ .‬לאחר מכן בוצעה פיקסציה למשך שעה בגלוטראלדהיד ‪,pH=7.2 2%‬‬
‫פיקסציה נוספת למשך שעה בתמיסה ‪ 4%‬של ‪ Guanidine-HCl‬עם ‪ Taninic acid‬וקיבוע באוסמיום ‪.2%‬‬
‫בין קיבוע לקיבוע‪ ,‬בוצעו מספר שטיפות בבופר פוספט ללא קלציום ומגנזיום‪ .‬בסיום תהליכי הקיבוע בוצע תהליך‬
‫דהידרציות בריכוזי אתנול שונים (‪ )100% ,90% ,80% ,70% ,50%‬ובפריאון מהול באתנול (‪,75% ,50%‬‬
‫‪ ,)100% ,100% ,100%‬כל דהידרציה ‪ 10‬דקות‪ .‬בסיום הדהידרציות בוצע ייבוש באויר‪ ,‬הדגימות צופו בזהב‬
‫ונצפו במיקרוסקופ אלקטרוני סורק מדגם ‪ JEOL 840 Scanning Electron Microscopy‬ב‪.25 kV-‬‬
‫‪ 15‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫דיווח תוצאות מחקרי הסטודנטים‬
‫יישום אפר פחם תחתי כחומר קיבוע עבור תהליכי ביורמדיציה של פנול על ידי החיידק ‪Cupriavidus‬‬
‫‪ basilensis‬לשילובו בפלורה הטבעית ולמידת מתודת הקיבוע עבור חיידקי הפלורה הטבעית‪.‬‬
‫מגיש‪ :‬מתניה שטיין‬
‫מנחים‪ :‬ד"ר רבקה כהן וד"ר יעקב אנקר‬
‫תקציר‬
‫במחקר זה נבחנה יכולת פירוק הפנול על ידי החיידק במצב פלנקטוני ובמצב מקובע‪ .‬נמצא שהחיידק יכול לפרק‬
‫פנול עד לריכוז של ‪ 1000mg/l‬פנול‪ .‬משך זמן פירוק הפנול יחסית ארוך (מספר ימים‪ ,‬תלוי בריכוז הפנול) אך‬
‫הוא התקצר כאשר נעשה שימוש בחיידקים שגודלו על אפר פחם‪ .‬נמצא שבתנאי הניסוי (‪ 15‬גרם של אפר פחם‬
‫תחתי ב‪ 25-‬מ"ל מצע מינימלי‪ ,‬פרקציה ‪ 5.6‬מ"מ)‪ ,‬אפר הפחם התחתי סופח כ ‪ 5%‬מהפנול‪ .‬ספיחה זו מקילה על‬
‫ביצוע תהליך הביורמדיציה של החיידק (על ידי הורדת ריכוז הפנול במצע)‪ .‬בנוסף הקיבוע אפשר לבצע מחזורי‬
‫פירוק חוזרים ונשנים של הפנול‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬יישום אפר פחם תחתי בתהליך הביורמדיציה של פנול קיצר את משך זמן פירוק הפנול וניתן לצפות‬
‫שיהיה יעיל גם בתהליכי ביורמדיציה של חומרים רעילים נוספים‪.‬‬
‫תוצאות שלב א‬
‫גידול החיידק ‪ Cupriavidus basilensis‬במצב פלנקטוני בריכוזי פנול משתנים‬
‫החיידק ‪ Cupriavidus basilensis‬גודל במצב פלנקטוני בריכוזי פנול משתנים (‪ 800 ,400 ,200 ,100‬ו‪-‬‬
‫‪ 1000‬מ"ג לליטר) במשך ‪ 150‬שעות‪ .‬להלן תוצאות מעקב אחר הגידול‪:‬‬
‫איור ‪ :1‬עקומת גידול החיידק ‪Cupriavidus‬‬
‫‪ basilensis‬במצב פלנקטוני בנוכחות פנול‬
‫‪ 16‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫מתוצאות הניסוי המתוארות באיור ‪ 1‬ניתן לראות עלייה בגידול החיידק כתלות בריכוז הפנול כמקור פחמן‪ .‬כמו כן‬
‫בגידול החיידק במצע מינימלי ללא מקור פחמן לא נצפה גידול (‪ .)MM‬הגידול הגבוה ביותר נצפה בריכוז של‬
‫‪ 1000mg/l‬פנול‪ .‬מעבר לריכוז זה לא גדלו החיידקים‪.‬‬
‫מעקב‬
‫אחר‬
‫פרוק‬
‫הפנול‬
‫על‬
‫ידי‬
‫החיידק‬
‫‪basilensis‬‬
‫‪Cupriavidus‬‬
‫במצב‬
‫פלנקטוני‬
‫בריכוזי פנול משתנים‬
‫יכולת החיידק לגדול במצע מינימלי מתבצעת על ידי ניצול הפנול ושימוש בו כמקור פחמן יחיד‪ .‬לצורך מעקב אחר‬
‫ניצול הפנול בגידול החיידק ‪ Cupriavidus basilensis‬במצב פלנקטוני נדגמו בקבוקי הניסוי ובוצעה עבורם‬
‫אנליזה לזיהוי ריכוז הפנול‪ .‬להלן תוצאות מעקב אחר פירוק הפנול בגידול החיידק בריכוזי פנול משתנים‪:‬‬
‫איור ‪ :2‬עקומת פירוק הפנול על ידי החיידק‬
‫‪basilensis‬‬
‫‪Cupriavidus‬‬
‫במצב‬
‫פלנקטוני‬
‫מתוצאות הניסוי המתוארות באיור ‪ 2‬ניתן לראות שמשך זמן פירוק הפנול ארך החל מ‪ 20-‬שעות בריכוז הנמוך‬
‫(‪ )100mg/l‬ועד ‪ 110‬שעות בריכוז הגבוה (‪ .)1000mg/l‬תוצאות אלו משלימות ותואמות לתוצאות מעקב‬
‫גידול החיידק‪ ,‬בהם נצפתה הפסקת גידול לאחר סיום ניצול הפנול‪.‬‬
‫מעקב אחר פירוק הפנול כפונקציה של תהליך הכנת אפר הפחם התחתי‬
‫בגידול החיידקים על אפר הפחם התחתי נבחנו האם קיימות השלכות על פירוק הפנול מצורת עיקור הגרגירים או‬
‫שימוש במצעי גידול שונים‪ .‬בוצעו מספר צורות עיקור ונבחן פירוק פנול בריכוז של ‪ 400‬מ"ל לליטר‪.‬‬
‫‪ 17‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫טבלה ‪ :1‬מעקב אחר פירוק הפנול כפונקציה של תהליך הכנת אפר הפחם התחתי‬
‫צורת העיקור בבקבוק‬
‫מצע בזמן העיקור‬
‫מצע בזמן הגידול‬
‫ניצול פנול (‪)%‬‬
‫ללא מצע‬
‫מצע מינימלי עם פנול‬
‫‪100‬‬
‫מצע מינימלי עם פנול‬
‫‪100‬‬
‫מצע מינימלי ללא פנול‪ ,‬הוספת‬
‫‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫עיקור בצורה יבשה‬
‫‪2‬‬
‫עיקור עם מים מזוקקים‬
‫מים מזוקקים‬
‫‪3‬‬
‫עיקור עם מים מזוקקים‪ ,‬הרויית האפר פחם‬
‫מים מזוקקים‬
‫בפנול ולאחר מכן העברתו למצע מינימלי ללא‬
‫פנול לאחר שהחיידקים ניצלו את‬
‫פנול (הרווית האפר הפחם בפנול נועדה לעודד‬
‫הפנול על אפר הפחם‬
‫גדילה עליו)‬
‫‪4‬‬
‫עיקור במצע עשיר ולאחר מכן החלפת מצע‬
‫מצע עשיר‬
‫מצע מינימלי עם פנול‬
‫‪100‬‬
‫הגידול למצע מינימלי עם פנול‬
‫‪5‬‬
‫עיקור במצע עשיר והמשך שימוש במצע זה‬
‫מצע עשיר‬
‫מצע עשיר‬
‫‪0‬‬
‫בתוספת פנול‬
‫מתוצאות הניסוי המתוארות בטבלה ‪ 1‬ניתן היה לראות שמתן מקור פחמן בנוסף לפנול ימנע את פירוק הפנול‬
‫(בעקבות ניצול מקור פחמן אחר)‪ .‬לגבי שאר צורות העיקור לא נצפו הבדלים משמעותיים בין הצורות השונות‪.‬‬
‫מבחינה פרקטית‪ ,‬בוצע עיקור רגיל עם מים מפני הנ וחות היחסית לשאר צורות העיקור ועל מנת שהדגימה תעבור‬
‫שטיפה נוספת להוצאת אבקה פחמית לא רצויה‪.‬‬
‫מעקב אחר גידול החיידק על גרגירי אפר פחם תחתי במצב טלטול או סטטי‬
‫צורת גידול חיידקים אאירוביים ה מבוצעת בטלטול מתאימה לגידול חיידקים פלנקטוניים אולם עבור גידול וחיזוק‬
‫ביופילם על משטח כלשהו‪ ,‬קיים צורך בגידול החיידקים במצב סטטי‪ .‬בוצע מעקב אחר גידול החיידק על גרגירי‬
‫אפר פחם תחתי בטלטול ובמצב סטטי במצע עשיר ובמצע מינימלי עם פנול‪ .‬בסיום הניסוי בוצעה בדיקת ‪MTT‬‬
‫לגרגירי אפר הפחם התחתי‪ .‬להלן תוצאות בדיקת ‪ MTT‬למעקב אחר החיידקים הגדלים על אפר הפחם במצע‬
‫מינימלי עם פנול ובמצע עשיר בטלטול ובמצב סטטי‪:‬‬
‫איור ‪ :3‬תוצאות בדיקת ‪ MTT‬לחיידקים שגדלו על אפר‬
‫פחם תחתי בטלטול ומצב סטטי במצע עשיר ובמצע‬
‫מינימלי עם פנול‬
‫‪ 18‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫מתוצאות הניסוי המתוארות באיור ‪ 3‬ניתן לראות עדיפות לגידול במצב סטטי בו נמצאו יותר חיידקים על גרגירי‬
‫האפר פחם מאשר בטלטול‪ .‬כמו כן נצפה ששימוש במצע עשיר מאפשר גדילה יותר טובה של החיידק של אפר‬
‫הפחם‪.‬‬
‫מעקב אחר כמות חיידקים על אפר הפחם התחתי במצע מינימלי עם פנול ובמצע עשיר‬
‫בזמני גידול שונים‬
‫עבור בחינת משך הזמן האופטימלי לגידול החיידק על אפר הפחם התחתי‪ ,‬בוצע גידול של החיידק במצע עשיר‬
‫ובמצע מינימלי עם פנול למשך שבוע‪ ,‬שבועיים ושלושה שבועות ללא טלטול‪ .‬במשך זמן הגידול הוחלפו מצעי‬
‫הגידול במצעים טריים ובסיום הגידול בוצעה בדיקת ‪ MTT‬עבור כימות החיידקים שנמצאו על האפר פחם התחתי‪.‬‬
‫להלן תוצאות בדיקת ‪ MTT‬לגרגירי אפר הפחם התחתי במצע מינימלי עם פנול ובמצע עשיר בזמני הגידול‬
‫השונים‪:‬‬
‫איור ‪ :4‬תוצאות בדיקת ‪ MTT‬לחיידקים שגדלו על אפר‬
‫פחם תחתי במצע מינימלי עם פנול ובמצע עשיר לאחר‬
‫שבוע‪ ,‬שבועיים ושלושה שבועות‬
‫מתוצאות הניסוי המתוארות באיור ‪ 4‬ניתן לראות שכמות החיידקים הגדלה על האפר פחם התחתי במצע עשיר‬
‫גדולה בהשוואה לכמות החיידקים הגדלה על האפר פחם התחתי במצע מינימלי עם פנול‪ .‬בנוסף ניתן לראות שאין‬
‫הבדל בכמות החיידקים במשכי הזמן השונים‪ .‬נתון זה מלמד או על ניתוק החיידקים מגרגירי האפר פחם במהלך‬
‫הטיפול או על רוויה מסויימת של כמות החיידקים על האפר פחם התחתי (כאשר תישאל השאלה למה קיימים‬
‫הבדלים בין המצעים השונים)‪.‬‬
‫‪ 19‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫מעקב אחר פירוק הפנול על ידי החיידק‬
‫‪ Cupriavidus basilensis‬לאחר גידולו על אפר‬
‫פחם תחתי במצע מינימלי עם פנול ובמצע עשיר בזמני גידול שונים‬
‫עבור בחינת משך הזמן האופטימלי לגידול החיידק על אפר הפחם התחתי עבור פירוק הפנול‪ ,‬גודל החיידק במצע‬
‫עשיר ובמצע מינימלי עם פנול למשך שבוע‪ ,‬שבועיים ושלושה שבועות ללא טלטול‪ .‬במשך זמן הגידול הוחלפו‬
‫מצעי הגידול במצעים טריים ובסיום הגידול בוצעה החלפת מצע הגידול והכנסת מצע מינימלי חדש עם ריכוז פנול‬
‫התחלתי של ‪ 400‬מ"ג לליטר‪ .‬מתוצאות הניסוי ניתן לראות שמשך הזמן שנדרש עבור פירוק הפנול עמד על ‪28‬‬
‫שעות לעומת שימוש במצע גידול עשיר שם פירוק הפנול התארך הן מפני שאין לחיידקים אלו את האנזימים‬
‫לפירוק הפנול והן מפני שעדיין נשאר להם מעט מקור פחמן אחר‪ .‬הפרשי זמן אלו נכונים רק למחזור הפירוק‬
‫הראשון‪ ,‬כאשר הוחלף מצע הגידול וניתן מחדש פנול משך הזמן בשני הניסויים עמד על ‪ 28‬שעות‪.‬‬
‫סיכום ביניים ושלבי מחקר להמשך‪:‬‬
‫ניתוח התוצאות לשלב זה מראה שאפר פחם תחתי משמש סובסטראט טוב לגידול ביופילם‪ .‬חששות לדיכוי גידול‬
‫החיידקים על ידי תחמוצות אלומיניום וטיטניום שמצויות באפר הפחם בריכוזים נמוכים הופרחו והשוואה למצע‬
‫מרחף ומצע פלסטי סינטטי הראו שאפר תחתי עדיף על השניים‪.‬‬
‫שלבי המחקר הבאים כוללים‪:‬‬
‫‪ .1‬ביצוע מחזורי פירוק חוזרים עם האפר פחם התחתי שגדלו עליו חיידקים‪.‬‬
‫‪ .2‬בחינת השפעת גדלי פרקציות שונים (‪ 5.6 ,2.8 ,1‬ו‪ 10-‬מ"מ) בתהליך‪ .‬כאשר באופן תיאורטי הקטנת‬
‫הפרקציה מגדילה את שטח הפנים ומאפשרת ספיחת כמות יותר גדולה של פנול‪.‬‬
‫‪ .3‬בחינת ספיחת הפנול על אפר הפחם התחתי בריכוזי פנול משתנים‪ ,‬האם קיים ריכוז רוויה של ספיחה או‬
‫שככל שנגדיל את ריכוז הפנול כך תגדל ספיחת הכמות‪.‬‬
‫‪ .4‬בחינת השפעת פעילות חיידקים שגדלו על אפר הפחם וחיידקים במצע פלנקטוני בריכוזי ‪ pH‬שונים‪.‬‬
‫‪ .5‬מעקב אחר השינויים החלים בהרכב החלבונים ובמורפולוגיית החיידק עם חשיפתו לאפר פחם התחתי‬
‫ולפנול‪.‬‬
‫‪ .6‬סריקת אוכלוסיית המיקרואורגניזמים בביופילטר ואפיון הפלורה הטבעית במתקן הטיפול‪.‬‬
‫‪ .7‬הגדרת פוטנציאל הטיפול של המתקן למיני מזהמים שונים‪.‬‬
‫‪ 20‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫פיתוח שיטת טיפול בתשטיפיי אזורים אורבניים‪ ,‬תעשייתיים וכבישים על ידי ביו‪-‬פילטר (אקווה‬
‫מלאכותית משפעלת)‬
‫מגישה‪ :‬מרי טל‬
‫מנחים‪ :‬ד"ר מרינה ניסנביץ' וד"ר יעקב אנקר‬
‫תקציר‬
‫מתקן הביופילטר בקונפיגורציית האקוה המשופעלת מיועד להוות פתרון לתשטיפים ומקורות שפכים עונתיים‪.‬‬
‫שילוב של טיהור באיכות גבוהה‪ ,‬עם עלות נמוכה ותחזוקה פשוטה וקלה‪ ,‬הופך את המתקנים לפתרון אידיאלי עבור‬
‫מקומות המרוחקים מקווי הביוב הראשיים כמו חוות בודדים‪ ,‬בתי בד ומפעלים מבודדים וגם לתחנות דלק‪ ,‬חניונים‪,‬‬
‫מתקני נופש ואתרי תיירות; אשר אין הצדקה כלכלית לחיבורם למערכת ביוב מרכזית הכוללת תחנות סניקה‬
‫שעלותן גבוהה‪ .‬במדינות מערב אירופה ובארה"ב ניכרת מגמת ביזור מערכות לטיפול בשפכים ובניית מתקנים‬
‫מקומיים תוך מתן תמריצים כספיים ניכרים במסגרת קרנות שונות‪ .‬בהתבסס על הטכנולוגיות המתקדמות שפותחו‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬ועבודות מחקר שכללו בחינה מחודשת ומעמיקה של מתקנים קיימים ובניית מודלים סביבתיים‪,‬‬
‫הוכח שהטיפול בשפכים‪ ,‬ככל שמבוצע קרוב למוצא‪ ,‬הוא זול‪ ,‬פשוט‪ ,‬ואקולוגי יותר לעומת שינוע למכון טיהור‬
‫מרכזי‪ .‬זו גם הנחת היסוד בתקני ‪ ISO 14001‬אשר מנטבים למתן פתרונות קרוב ככל האפשר למקור הזיהום‪,‬‬
‫כדבר הכלכלי ביותר (‪.)EPA, 2002‬‬
‫‪ 21‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫איור ‪ :8‬מעל‪ :‬תרשים המערכת‬
‫שמאל‪ :‬צילום הביו‪-‬פילטר‬
‫המערכת בנויה אגרגטים של אפר תחתי בשלוש‬
‫פרקציות‪ 0-2 :‬סמ' מסונן‪ 2-4 ,‬סמ' מסונן וחומר לא מנופה ולא מסונן (אנליזה גרנולומטרית בפרק הבא)‪ .‬אגן‬
‫הביופלטר מופרד לשני תתי אגנים על ידי מחיצת אפר תחתי לא מנופה (איור ‪ )1‬כאשר בכל בריכה מרובדות‬
‫שכבות אפר תחתי המשמשות כריאקטורים ביוכימיים שונים‪ ,‬בשכבה התחתונה מרובד אפר תחתי מסונן ‪ 2-4‬סמ'‪,‬‬
‫השכבה מצויה מתחת למפלס ההרטבה ומשמשת כריאקטור אנוקסי אשר גם משמר את הפלורה לאורך תקופות‬
‫יובש‪ .‬מעל שכבה זו מרובדת שכבת הטיפול האירובי אשר בנויה מאגרגט אפר תחתי ‪ 0-2‬ובינם לומשלים של אפר‬
‫לא מנופה אשר מקטינים את דיפוזיית החמצן לריאקטור האנוקסי מחד ומונעים אידוי בתקופות היובש מאידך‪.‬‬
‫הזרימה במתקן אופקית בין מקור ההזנה למוצא אך על ידי תכנית שאיבה ייחודית מתקיים סחרור של התמיסה גם‬
‫באופן אנכי‪ .‬במערך זה מספר מערכות בקטריאליות מקבילות (שטיין‪ )2010 ,‬משמשות כמערך טיהור ביולוגי‬
‫באופן אשר מדמה למעשה את תהליך הטיהור הטבעי שעוברים שפכים או נגר‪ ,‬במהלך חלחול למי התהום ובזמן‬
‫השהיה במאגר‪ .‬שיפעול המערכת ובנייתה הפרטנית מאפשר את הגברת יעילות התהליכים ואת נפח המים המטופל‪.‬‬
‫‪ 22‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫המתקן מיועד לטפל בתשטיפים עונתיים כגון כבישים‪ ,‬מגרשי חנייה‪ ,‬גגות וגם שפכי חוות חקלאיות ובתי בד‪.‬‬
‫יתרונות המערכת כוללים יישום פשוט אשר לאחריו תחזוקה מינימאלית וזמן חיים ארוך‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלויות אנרגיה‬
‫זניחות ונקודת כשל גבוהה יחסית למערכות האחרות‪.‬‬
‫בשלב זה נערך מעקב אחר הגעת המתקן למצב יציב ובמסגרת החלפת מיכל הטיפול המקדים נבדקה עמידות‬
‫המערכת לתקופת יובש ללא תרומת תשטיפים‪ .‬ירידה משמעותית בריכוז המוצקים המרחפים החלה מיד עם הפעלת‬
‫המתקן ולאחר כחודש החלה ירידה משעותית גם במדד הצח"ב (טבלה ‪ .)2‬כיום לאחר החלמת מערך הטיפול‬
‫המקדים החל הסדרת ניסויים חדשה‪.‬‬
‫תוצאות שלב א‬
‫התוצאות המוצגות בטבלאות הבאות כוללות את בדיקת המדדים הביוכימיים וכימיית התמיסה כפי שנמדדו בשלב‬
‫הרצת המערכת‪ .‬על בסיס נתונים אלו מתוכננים מספר ניסויים מנתיים ורציפים עד לתום שנת המחקר הראשונה‪.‬‬
‫טבלה ‪ :3‬תוצאות בדיקת המדדים הביוכימיים‬
‫‪BOD‬‬
‫‪COD‬‬
‫‪TSS‬‬
‫)‪(mg/l‬‬
‫(‪)mg/l‬‬
‫(‪)mg/l‬‬
‫‪-‬‬
‫‪41‬‬
‫אפיון המערכת‬
‫‪25‬‬
‫מילוי ראשון‬
‫שלב‬
‫תאריך‬
‫פיזומטר נדגם‬
‫‪27.10.10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪625‬‬
‫‪27.10.10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪645‬‬
‫‪-‬‬
‫‪27.10.10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪489‬‬
‫‪-‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1.11.10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪225‬‬
‫‪-‬‬
‫‪18‬‬
‫עם שהות‬
‫‪1.12.10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪365‬‬
‫‪-‬‬
‫‪80‬‬
‫לאחר מילוי שני‬
‫‪1.12.10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪309.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪39‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪325.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪20‬‬
‫‪8.12.10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪205.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪27‬‬
‫עם שהות‬
‫‪15.12.10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪172.2‬‬
‫‪26.856‬‬
‫‪33‬‬
‫להתפתחות קרומים‬
‫‪22.12.10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪215.3‬‬
‫‪134.29‬‬
‫‪21‬‬
‫מילוי שלישי‬
‫‪29.12.10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪56.7‬‬
‫‪37‬‬
‫‪2‬‬
‫אפיון המתקן‬
‫‪12.1.11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪255.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪5‬‬
‫בזרימה חופשית ‪1‬‬
‫‪12.1.11‬‬
‫‪5‬‬
‫‪115.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪40‬‬
‫מ"ק ליממה ללא‬
‫‪12.1.11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪185.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪7‬‬
‫שפעול‬
‫ביולוגיים‬
‫‪ 23‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫טבלה ‪ :4‬הרכבים כימיים (מג"ל)‬
‫‪Li‬‬
‫‪NH4‬‬
‫‪PO4‬‬
‫‪F‬‬
‫‪Br‬‬
‫‪NO3‬‬
‫‪HCO3‬‬
‫‪SO4‬‬
‫‪Cl‬‬
‫‪Ca‬‬
‫‪Mg‬‬
‫‪K‬‬
‫‪Na‬‬
‫‪TDS‬‬
‫‪Sample‬‬
‫‪0‬‬
‫‪57.4‬‬
‫‪1.42‬‬
‫‪1.968‬‬
‫‪0‬‬
‫‪41.1‬‬
‫‪163‬‬
‫‪132‬‬
‫‪102‬‬
‫‪64.4‬‬
‫‪27.0‬‬
‫‪12.9‬‬
‫‪75.5‬‬
‫‪679‬‬
‫‪M_7 27/10/10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪2.51‬‬
‫‪0.792‬‬
‫‪0.181‬‬
‫‪38.4‬‬
‫‪400‬‬
‫‪266‬‬
‫‪86.7‬‬
‫‪116‬‬
‫‪57.0‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪64.1‬‬
‫‪1074‬‬
‫‪M_5 1/12/10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.256‬‬
‫‪34.7‬‬
‫‪466‬‬
‫‪199‬‬
‫‪86.4‬‬
‫‪110‬‬
‫‪32.9‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪49.2‬‬
‫‪1056‬‬
‫‪M_7 8/12/10‬‬
‫‪0.0960‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.514‬‬
‫‪0.148‬‬
‫‪8.59‬‬
‫‪400‬‬
‫‪634‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪166‬‬
‫‪84.8‬‬
‫‪8.02‬‬
‫‪54.4‬‬
‫‪1437‬‬
‫‪M_P7 29/12/10‬‬
‫‪0.0840‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.360‬‬
‫‪0.172‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪500‬‬
‫‪988‬‬
‫‪83.4‬‬
‫‪287‬‬
‫‪130‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪78.7‬‬
‫‪2115‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2.32‬‬
‫‪0.320‬‬
‫‪0.089‬‬
‫‪42.9‬‬
‫‪369‬‬
‫‪747‬‬
‫‪39.9‬‬
‫‪265‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪5.02‬‬
‫‪39.5‬‬
‫‪1591‬‬
‫‪0.0956‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.329‬‬
‫‪0.690‬‬
‫‪38.7‬‬
‫‪302‬‬
‫‪753‬‬
‫‪72.7‬‬
‫‪207‬‬
‫‪120‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪1575‬‬
‫‪M_P_7_M‬‬
‫‪12/1/11‬‬
‫‪M_P_3_M‬‬
‫‪12/1/11‬‬
‫‪M_P_5_M‬‬
‫‪12/1/11‬‬
‫השפכים המוזרמים למתקן הטיהור הינם תמיסה מימית מורכבת‪ ,‬ביולוגית ופיזית‪ .‬ערכי הצח"ב נבדקו והתקבלו‬
‫בטווחים שבין ‪ 450‬ל ‪ 720‬מ"ג לליטר וזאת בהתאם לתקופה בשנה ואכלוס מבני המעונות‪.‬‬
‫תהליך הטיהור במתקן מבוסס על עיכול החומר האורגני בקרומים ביולוגיים על מצע אפר תחתי‪ .‬לאחר טיפול‬
‫הקדם במיכל הספטי‪ ,‬מוזרמים השפכים לביו‪-‬ריאקטור וחלק מהמזהמים נספחים לגרגירי הפחם בשכבות השונות‪.‬‬
‫בשלב ראשון בקטריות ואורגניזמים המצויים בשפכים בשפע מנצלים את החמצן המומס במים ומתחילים בתהליך‬
‫הפירוק של החומר האורגני לגזים הנפלטים מהמערכת לאטמוספירה ולתרכובות פשוטות יותר‪ .‬בהתאם לניסויים‬
‫המנתיים שהתבצעו ניתן להבחין בירידה של כעד ‪ 50%‬בדרישת החמצן לפירוק‪ .‬מה שמציין כי חלה ירידה ניכרת‬
‫בכמויות המזהמים‪ .‬בשכבות התחתונות של המ תקן נוצרים תנאים אנאירוביים בעקבות שקיעת מוצקים כך ניתן‬
‫לראות בתוצאות הצח"ב של פיזומטר ‪ 7‬שמייצג את השכבה התחתונה ביותר במתקן‪ ,‬שנעות בטווח של ‪50-300‬‬
‫מ"ג לליטר‪ .‬בנוסף תהליכי פירוק וריקבון טבעיים נראו ע"פ תוצאות הצח"ב בשכבות גבוהות יותר (פיזומטרים‬
‫‪.)3,2,5‬‬
‫למרות חוסר האחידות בתוצאות ניתן להבחין במגמת הירידה גם בנתוני ריכוז המוצקים המרחפים‪ ,‬ריכוז מוצקים‬
‫מרחפים בשפכים הנכנסים למערכת נע בדר"כ בין ‪ 300‬ל ‪ 400‬מג"ל‪.‬‬
‫תוצאות הצח"כ מלמדות כי ביחס לשפכים הזורמים למיתקן (‪ 996‬מג"ל) ההפחתה במתקן היא של כ – ‪93%‬‬
‫מהחומרים האורגניים בשכבות התחתונות של המיתקן (טבלה ‪.)3‬‬
‫ניתוח תוצאות הכימיה מלמד כי מזמן מילוי המתתקן יש עליה משמעותית הריכוז המלחים הכללי (איור ‪ )9‬ובפרט‬
‫בריכוזי הסידן והסולפט (טבלה ‪.)4‬‬
‫‪ 24‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪TDS mg/L‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫איור ‪ :9‬השתנות ריכוז המומסים‬
‫‪0‬‬
‫בדוגמאות הקולחים לאורך שלב‬
‫ניסוי זה‬
‫סיכום ביניים ופעולות להמשך‬
‫לאחר תקופת "ההרצה" של המערכת בה התקבלו תוצאות המצביעות על מגמה מסוימת של טיהור השפכים‬
‫בניסויים המנתיים‪ .‬הפעלת מערכת בקרה המאפשרת שליטה מרחוק על הנעשה במתקן ניתן לעבור לביצוע ניסויים‬
‫רציפים על מנת לבחון את מידת הפירוק הביולוגי ואפיון איכות התהליך המתרחש במתקן‪ .‬העליה בריכוז המלחים‬
‫מעידה כנראה על שטיפה נוספת הדרושה לסילוק עודפי מלחים מהאגרגט עצמו‪ .‬העליה בריכוזי הסידן והסולפט‬
‫מלמדת שמדובר ככל הנראה בהמסת גבס או אנהדריט שלא סביר שמקורם בשפכים‪ .‬במהלך הניסויים הרציפים‬
‫צפוי המתקן להשטף עד לקבלת מליחות רקע דומה למליחות השפכים‪ .‬בנוסף לניטור מתוכננים מספר ניסויים‪:‬‬
‫‪ .1‬יש צורך בבדיקות נוספות לטיוב המתקן וקבלת תוצאות גם בשכבות הנוספות של הריאקטור על מנת‬
‫לקבל תוצאות אחידות וברורות יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬הפסקת הזרמת המערכת בחודשים אוגוטסט וספטמבר לבחינת כושר עמידות המערכת לאידוי בתנאי חום‬
‫קיציים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫יש צורך בביצוע ניסויים רציפים הכוללים הפעלת של משאבה לשם הגברת היעילות של המתקן‪ ,‬המתקבל‬
‫מסחרור הנותן אפקט של פילטר ביולוגי נוסף בזרימה ורטיקאלית‪.‬‬
‫‪ 25‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫יישום אפר תחתי כמצע גידול קרומים ביולוגיים במערכת אגן ירוק משופעל תת קרקעי לטיפול‬
‫בשפכים‬
‫מגישים‪ :‬דניאל פורמישל ואיתי כלף‬
‫מנחים‪ :‬ד"ר רעיה לוין וד"ר יעקב אנקר‬
‫תקציר‬
‫מערכת האגן הירוק מפותחת מתוך כוונה לתת פתרון לשפכי ישובים קטנים (עד ‪ 200‬משפחות) ולשכונות בסדר‬
‫גודל דומה‪ .‬המערכת כוללת שני אגני ביניים משוכבים באגרגטים בנקבוביות גבוהה בחלקם העליון האירובי‬
‫ונקבוביות בינונית לחלק התחתון האנוקסי‪ .‬בעוד שהזרימה מפתחי הכניסה לפילטר היציאה הממוקם בין‬
‫הריאקטורים היא אופקית סחרור התמיסה בין האגנים מוסיף רכיב זרימה אנכי‪.‬קונפיגורציה זו יוצרת מערכת של‬
‫ריאקטורים אווירניים ודלי אוויר‪ ,‬כאשר לאחר אפיון המערכת כביוראקטור מבוסס אפר פחם תחתי בלבד‪ ,‬תגבורה‬
‫בצמחייה ייחודית תאפשר נטרול אלמנטים מסוימים תוך כדי פעילות בית השורשים (שנים ג‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫איור ‪ :01‬למעלה‪ : :‬תרשים המערכת‬
‫שמאל‪ :‬צילום אגן ירוק תת קרקעי משופעל‬
‫‪ 26‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫מערכות מטיפוס אגן ירוק תת קרקעי משופעל מופעלות במספר אתרים ברחבי הארץ באישור הגופים הממשלתיים‬
‫האמונים על הנושא‪ .‬במספר מחקרים )‪ (Milstein, 2010‬הוכחה גם יעילות יישום אגנים ירוקים לטיפול‬
‫בשפכים‪.‬‬
‫בשלב זה לאחר הוכחת יכולת המתקן מתבקש אישור לבניית אגני יחוס במילוי אגרגטים קונבנציונליים (חצץ‬
‫קרבונטי וטוף) ע ל מנת לבדוק את יעילות האפר התחתי בקונפיגורציה של אגן ירוק וביופילטר לעומת המערכות‬
‫שנבדקו והוכחה יעילותן‪ .‬מתאר זה יאפשר מתן מדד כמותי לאיכות יישום אפר תחתי ביחס למערכות הקיימות‪.‬‬
‫תוצאות שלב א‬
‫מספר בדיקות בוצעו במסגרת המחקר עד לשלב זה‪ .‬פראקציות האפר התחתי שהתקבל עברו אנליזה גרנולומטרית‬
‫ומזה מספר שבועות נדגמת התמיסה במתקן בכניסה ובפיזומטרים ונמדדת לצח"ב ‪,‬ריכוז מוצקים מרחפים‪ ,‬צריכת‬
‫חמצן כימית‪ .‬התוצאות מוצגת להלן‪:‬‬
‫‪ 27‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫אנליזת תפרוסת גרגירי האפר התחתי בו נעשה שימוש באגן‬
‫טבלה ‪ , 5‬אפר תחתי מנופה‪ ,‬גודל גרגירים ‪ 0-2‬מ"מ‬
‫פרוייקט‬
‫תיאור‬
‫קרקע‬
‫שם מדגם‬
‫תאריך ניפוי‬
‫בוצע ע"י‬
‫ברכות אריאל‬
‫אפר פחם‬
‫מנופה ‪0-2‬‬
‫משקל מדגם‬
‫יבש‪ ,‬ג'‬
‫‪1993.74‬‬
‫זמן הרעדה‪15 :‬‬
‫)דקות(‬
‫נפה‬
‫נפה‪ ,‬גודל‬
‫משקל‬
‫מתוקן‬
‫משקל‬
‫נפה‪ .‬ג'‬
‫‪390‬‬
‫‪363‬‬
‫‪376‬‬
‫‪303‬‬
‫‪348‬‬
‫‪322‬‬
‫‪290‬‬
‫‪265‬‬
‫‪259‬‬
‫‪250‬‬
‫‪ mesh‬נקב‪ ,‬מ"מ‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.500‬‬
‫‪0.200‬‬
‫‪0.125‬‬
‫‪120‬‬
‫‪0.063‬‬
‫פחות מ‪-‬‬
‫‪331 0.0.0‬‬
‫משקל‬
‫עובר‬
‫משתייר‪ ,‬ג'‬
‫‪27.4‬‬
‫‪297‬‬
‫‪1390‬‬
‫‪196‬‬
‫‪6.44‬‬
‫‪6.60‬‬
‫‪5.93‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪8.25‬‬
‫‪13.4‬‬
‫עובר‪ ,‬ג'‬
‫‪1966‬‬
‫‪1669‬‬
‫‪278‬‬
‫‪81.8‬‬
‫‪75.3‬‬
‫‪68.7‬‬
‫‪62.8‬‬
‫‪51.1‬‬
‫‪42.8‬‬
‫‪29.4‬‬
‫‪%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪29.4‬‬
‫‪0‬‬
‫סה"כ‬
‫המשקל‪1993.74 :‬‬
‫תפרוסת גודל גרגר ‪ 0-2‬מנופה‬
‫‪120%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪80%‬‬
‫אחוז עובר (‪)%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪100‬‬
‫‪ 10‬גודל הגרגר (מ"מ) ‪1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.01‬‬
‫תרשים ‪ – 11‬גודל הגרגר כנגד אחוז הגרגירים העובר בניפוי עבור גודל גרגירים ‪ 0-2‬מ"מ‬
‫‪ 28‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫טבלה ‪ ,6‬אפר תחתי לא מנופה‬
‫משקל‬
‫מתוקן‬
‫משקל‬
‫נפה‪ ,‬גודל‬
‫נפה‬
‫ברכות אריאל‬
‫פרוייקט‬
‫משתייר‪,‬‬
‫תיאור‬
‫ג'‬
‫נפה‪ .‬ג'‬
‫‪ mesh‬נקב‪ ,‬מ"מ‬
‫אפר פחם‬
‫קרקע‬
‫לא מנופה‬
‫שם מדגם‬
‫‪20 1.27‬‬
‫‪27.6‬‬
‫‪390‬‬
‫‪10‬‬
‫תאריך ניפוי‬
‫‪162‬‬
‫‪363‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪23/08/2010‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪255‬‬
‫‪376‬‬
‫‪2.8‬‬
‫עומק משקל מדגם‬
‫קידוח‬
‫‪321‬‬
‫‪304‬‬
‫‪7‬‬
‫ס"מ יבש‪ ,‬ג'‬
‫מס'‬
‫‪2‬‬
‫‪159‬‬
‫‪349‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪218‬‬
‫‪322‬‬
‫‪16‬‬
‫‪1949‬‬
‫העובר בניפוי עבור גרגירים לא מנופים‬
‫הגרגירים‬
‫אחוז‬
‫כנגד‬
‫הגרגר‬
‫תרשים מס' ‪ – 4‬גודל‬
‫‪0.500‬‬
‫‪156‬‬
‫‪290‬‬
‫‪30‬‬
‫‪0.200 76.5‬‬
‫‪185‬‬
‫‪265‬‬
‫זמן הרעדה‪15 :‬‬
‫)דקות(‬
‫‪0.125‬‬
‫‪119‬‬
‫‪260‬‬
‫‪120‬‬
‫‪0.063 240‬‬
‫‪170‬‬
‫‪250‬‬
‫פחות מ‪-‬‬
‫‪177‬‬
‫‪332 0.0.0‬‬
‫סה"כ‬
‫המשקל‪1949 :‬‬
‫משקל‬
‫עובר‬
‫עובר‪ ,‬ג'‬
‫‪1921‬‬
‫‪1760‬‬
‫‪1505‬‬
‫‪1184‬‬
‫‪1025‬‬
‫‪807‬‬
‫‪651‬‬
‫‪466‬‬
‫‪347‬‬
‫‪177‬‬
‫‪%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪0‬‬
‫תרשים ‪ – 12‬גודל הגרגר כנגד אחוז הגרגירים העובר בניפוי עבור אפר תחתי לא מנופה‬
‫‪ 29‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫טבלה ‪ , 7‬אפר תחתי מנופה‪ ,‬גודל גרגירים ‪ 2-4‬מ"מ‬
‫משקל‬
‫מתוקן‬
‫משקל‬
‫נפה‪ ,‬גודל‬
‫נפה‬
‫ברכות אריאל‬
‫פרוייקט‬
‫משתייר‪,‬‬
‫ג'‬
‫נפה‪ .‬ג'‬
‫נקב‪ ,‬מ"מ‬
‫אפר פחם‬
‫תיאור קרקע‬
‫‪mesh‬‬
‫‪20 1.27‬‬
‫אריאל ‪ 4 -2‬מסונן‬
‫שם מדגם‬
‫‪73.5‬‬
‫‪390‬‬
‫‪10‬‬
‫תאריך ניפוי‬
‫‪927‬‬
‫‪363‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪23/08/2010‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪555‬‬
‫‪376‬‬
‫‪2.8‬‬
‫משקל מדגם‬
‫‪281‬‬
‫‪304‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫זמן הרעדה‪ 15 :‬יבש‪ ,‬ג'‬
‫‪24.3‬‬
‫‪349‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪19.0‬‬
‫‪322‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2026‬‬
‫)דקות(‬
‫‪0.5‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪290‬‬
‫‪30‬‬
‫תרשים מס' ‪ – 5‬גודל הגרגר כנגד אחוז הגרגירים העובר בניפוי עבור גודל גרגירים ‪ 2-4‬מ"מ‬
‫‪0.2 76.5‬‬
‫‪22.0‬‬
‫‪265‬‬
‫‪0.125‬‬
‫‪17.6‬‬
‫‪260‬‬
‫‪120‬‬
‫‪0.063 240‬‬
‫‪34.1‬‬
‫‪250‬‬
‫‪59.3‬‬
‫פחות מ‪332 0.063-‬‬
‫משקל‬
‫עובר‬
‫עובר‪ ,‬ג'‬
‫‪1953‬‬
‫‪1025‬‬
‫‪470‬‬
‫‪189‬‬
‫‪165‬‬
‫‪146‬‬
‫‪133‬‬
‫‪111‬‬
‫‪93.4‬‬
‫‪59.3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪3%‬‬
‫סה"כ‬
‫המשקל‪2026 :‬‬
‫תרשים ‪ – 13‬גודל הגרגר כנגד אחוז הגרגירים העובר בניפוי עבור גודל גרגירים ‪ 2-4‬מ"מ‬
‫הבדיקה הגרנולומטרית מלמדת כי מיון גדלי הגרגר בפרקציות השונות אכן אחיד והדיר ביחס לחומר בלתי מנופה‪.‬‬
‫לפיכך לקבלת חומר מנופה וסינונו לקודם ליישומו יבטיחו אגרגט המתאים לגידול קרומים‪.‬‬
‫‪ 30‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫טבלה ‪ – 8‬תוצאות מעבדה ראשוניות עבור דגימות המים‬
‫תאריך‬
‫מיקום‬
‫‪25.10.10‬‬
‫כניסה‬
‫‪-‬‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫‪-‬‬
‫צח"ב ממוצע‪[ ,‬מ"ג‬
‫חמצן ‪/‬ליטר]‬
‫מוצקים מרחפים‬
‫[מ"ג ‪/‬ליטר]‬
‫‪-‬‬
‫צח"כ‬
‫[מ"ג חמצן‬
‫‪/‬ליטר]‬
‫‪571‬‬
‫ללא תנאים מיוחדים‪ ,‬שפכים זרמו‬
‫‪-‬‬
‫‪316‬‬
‫לאגן מהמתקן הספטי לסירוגין‬
‫‪-‬‬
‫‪740‬‬
‫ובהתאם לכשירות המתקן‪ .‬תקלות‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪22‬‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪59‬‬
‫‪3/11/10‬‬
‫כניסה‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫פיזומטר ‪4‬‬
‫פיזומטר ‪4‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪25‬‬
‫‪10‬‬
‫‪67‬‬
‫‪41‬‬
‫‪1/12/10‬‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫פיזומטר ‪4‬‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫פיזומטר ‪4‬‬
‫‪134‬‬
‫‪140‬‬
‫‪102‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪8‬‬
‫‪29‬‬
‫‪26‬‬
‫‪3‬‬
‫‪63‬‬
‫‪34‬‬
‫‪15/12/10‬‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫פיזומטר ‪4‬‬
‫‪1/11/10‬‬
‫‪8/12/10‬‬
‫‪22/12/10‬‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪29/12/10‬‬
‫כניסה‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪363‬‬
‫‪5‬‬
‫‪23‬‬
‫‪12/4/11‬‬
‫פיזומטר ‪1‬‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫פיזומטר ‪4‬‬
‫פיזומטר ‪1‬‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫‪26/4/11‬‬
‫‪3/5/11‬‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫פיזומטר ‪4‬‬
‫יציאה‬
‫פיזומטר ‪1‬‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫נפסלו תוצאות לצח"ב מכיוון‬
‫ש ‪ 2.1 =B0-B5‬מ"ג‪/‬ליטר‬
‫כחמצן ( טווח תקין עד ‪)0.5‬‬
‫כנראה בשל זיהום בבקבוקי‬
‫המדידה ‪.‬‬
‫נפסלו תוצאות לצח"ב מכיוון‬
‫ש ‪ 1 =B0-B5‬מ"ג‪/‬ליטר‬
‫כחמצן ( טווח תקין עד ‪)0.5‬‬
‫כנראה בשל זיהום בבקבוקי‬
‫המדידה ‪ .‬בנוסף נפח השפכים‬
‫בו נעשה שימוש קטן מידי‪.‬‬
‫ככל הנראה נפחי השפכים‬
‫לצח"ב קטנים מידי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪44‬‬
‫‪20‬‬
‫‪17‬‬
‫‪29‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪62‬‬
‫‪12‬‬
‫‪22‬‬
‫‪17‬‬
‫‪24‬‬
‫‪63‬‬
‫‪89‬‬
‫‪47‬‬
‫‪44‬‬
‫‪51‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫הערות‬
‫‪922‬‬
‫תנאים במתקן‬
‫רבות גרמו לפרקי זמן ארוכים בהם‬
‫לא הייתה זרימה לאגן כלל‪ .‬שפכים‬
‫נוקזו ליציאה מהמתקן‪.‬‬
‫נפסלו תוצאות לצח"ב מכיוון‬
‫ש ‪ 1.4 =B0-B5‬מ"ג‪/‬ליטר‬
‫כחמצן ( טווח תקין עד ‪)0.5‬‬
‫כנראה בשל זיהום בבקבוקי‬
‫המדידה ‪.‬‬
‫נפסלו תוצאות לצח"ב מכיוון‬
‫ש ‪ 2.2 =B0-B5‬מ"ג‪/‬ליטר‬
‫כחמצן ( טווח תקין עד ‪)0.5‬‬
‫כנראה בשל זיהום בבקבוקי‬
‫המדידה ‪.‬‬
‫נפסלו תוצאות לצח"ב מכיוון‬
‫ש ‪ 1.75 =B0-B5‬מ"ג‪/‬ליטר‬
‫כחמצן ( טווח תקין עד ‪)0.5‬‬
‫כנראה בשל זיהום בבקבוקי‬
‫המדידה ‪.‬‬
‫נפסלו תוצאות לצח"ב מכיוון‬
‫ש ‪ 0.8 =B0-B5‬מ"ג‪/‬ליטר‬
‫כחמצן ( טווח תקין עד ‪)0.5‬‬
‫כנראה בשל זיהום בבקבוקי‬
‫המדידה ‪ .‬בנוסף‪,‬נפחי השפכים‬
‫לצח"ב קטנים מידי‪.‬‬
‫נפסלו תוצאות לצח"ב היות ו‪7‬‬
‫< ‪ D05‬מ"ג‪/‬ליטר כחמצן בכל‬
‫המדגמים‪.‬‬
‫נפסלו תוצאות לצח"ב היות ו‪7‬‬
‫< ‪ D05‬מ"ג‪/‬ליטר כחמצן בכל‬
‫המדגמים‪.‬‬
‫ניסוי מנתי ‪)26/4/11-3/5/11( 1‬‬
‫ללא סחרור‬
‫מילוא האגן בתאריך ‪ ( 26/4/11‬ללא‬
‫ריקון מקדים) בנפח שפכים מקסימלי‬
‫‪ 31‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫פיזומטר ‪4‬‬
‫‪39‬‬
‫‪-‬‬
‫כניסה‬
‫פיזומטר ‪1‬‬
‫‪735‬‬
‫‪327‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫‪176‬‬
‫‪-‬‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫‪231‬‬
‫‪-‬‬
‫פיזומטר ‪4‬‬
‫‪273‬‬
‫‪-‬‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫‪120‬‬
‫‪-‬‬
‫פיזומטר ‪4‬‬
‫‪117‬‬
‫‪-‬‬
‫‪18/5/11‬‬
‫יציאה‬
‫פיזומטר ‪1‬‬
‫פיזומטר ‪2‬‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫פיזומטר ‪4‬‬
‫‪67‬‬
‫‬‫‬‫‪77‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪26/5/11‬‬
‫‪31/5/11‬‬
‫‪5/6/11‬‬
‫כניסה‬
‫יציאה‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫יציאה‬
‫פיזומטר ‪3‬‬
‫יציאה‬
‫‪505‬‬
‫‪166‬‬
‫בבדיקה‬
‫בבדיקה‬
‫‪117‬‬
‫‪22‬‬
‫בבדיקה‬
‫בבדיקה‬
‫‪11/5/11‬‬
‫‪12/5/11‬‬
‫‪15/5/11‬‬
‫‪8/6/11‬‬
‫וסגירת ברז היציאה מהמתקן‪ .‬דגימות‬
‫נלקחו לאחר ‪ 7‬ימים בתאריך ‪3/5/11‬‬
‫ניסוי מנתי ‪)11/5/11-18/5/11( 2‬‬
‫עם סחרור‬
‫ריקון האגן ומילוא מקסימלי בתאריך‬
‫‪ .11/5/11‬דיגום בתאריכים‪:‬‬
‫‪.18/5/11 ,15/5/11 ,12/5/11‬בכל‬
‫זמן הניסוי ‪:‬הפעלת משאבות סחרור‬
‫בקצב ‪80‬ליטר לדקה כאשר‪ ,‬משאבה‬
‫א' פועלת חצי שעה ומפסיקה‪.‬לאחר‬
‫מכן משאבה ב' נכנסת לפעולה במשך‬
‫חצי שעה ואז שתי המשאבות מפסיקות‬
‫לחצי שעה וחוזר חלילה‪.‬‬
‫נפחי השפכים שנלקחו לצח"ב‬
‫גדולים מידי‪.‬‬
‫נפחי השפכים שנלקחו לצח"ב‬
‫גדולים מידי‪.‬‬
‫‪701‬‬
‫‪189‬‬
‫‪113‬‬
‫‪267‬‬
‫ניסוי מנתי ‪)29/5/11-08/6/11( 3‬‬
‫עם סחרור‬
‫דגימה מהכניסה בתאריך ‪26.5.11‬‬
‫קצב זרימה בתוך הבריכה‪ 80 :‬ליטר‬
‫לדקה‪ .‬תוכנית הפעלת משאבות‪:‬שתי‬
‫המשאבות פועלות ‪ 24‬שעות ביממה‪.‬‬
‫בדיקות לאיכות הקולחים בשלבי הטיפול השונים באגן החלו בחודש אוקטובר ‪ 2010‬ונמשכו עד סוף דצמבר ‪.2010‬‬
‫הבדיקות הופסקו בשל ליקויים בציוד ובשיטות הבדיקה‪ ,‬תקלות חוזרות במתקן הספטי שמזרים את השפכים לאגן‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המתקן פעל ללא משאבות סחרור‪ .‬הבדיקות חודשו בחודש אפריל ‪ 2011‬לאחר הקמת מתקן ספטי חדש ותקין‬
‫כמו כן ‪ ,‬הותקנו משאבות מבוקרות מחשב ‪.‬תוספת המשאבות וכן תיקון הליקויים בכללם זרימת שפכים תקינה לאגן‬
‫אפשרה התחלת ביצוע סדרת ניסויים מנתיים מהימנים בהם מושהים השפכים באגן ללא כניסה או יציאה ‪,‬עם או בלי‬
‫סחרור לפרק זמן שנקבע מראש‪ .‬מתוצאות הניסויים ניתן לראות הפחתה טובה בכל הפרמטרים‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי המנתי השני (‪,11/5/11-18/5/11‬עם סחרור) מראות הפחתה משמעותית בערכי הצח"ב כאשר הערך‬
‫הנמדד בכניסה בתחילת הניסוי היה ‪ 735‬מ"ג ‪/‬ליטר וירד לערך של ‪ 67‬מ"ג‪/‬ליטר לאחר ‪ 7‬ימי שהייה באגן‪ ,‬ירידה של‬
‫יותר מ‪.90%‬‬
‫תוצאות הניסוי המנתי השלישי שעדיין מתרחש (‪, 29/5/11-08/6/11‬עם סחרור) מעידות על הפחתה טובה כבר‬
‫לאחר ‪ 2‬ימי שהייה באגן‪ :‬ערכי צח"ב ירדו מ‪ 505‬מ"ג‪/‬ליטר ל‪ 166-‬מ"ג‪/‬ליטר ירידה של כ ‪ 67%‬עם הפחתה של‬
‫ערכי צח"כ מ‪ 701‬מ"ג‪/‬ליטר ל‪ 189‬מ"ג‪/‬ליטר‪ ,‬ירידה בשיעור של כ‪ .73%‬כלל המוצקים המרחפים ירדו מ‪117‬‬
‫מ"ג‪/‬ליטר ל‪ 22‬מ"ג‪/‬ליטר ‪ ,‬ירידה בשיעור של כ‪.81%‬‬
‫‪ 32‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫טבלה ‪ 9‬הרכבים כימיים (מג"ל)‬
‫‪TDS‬‬
‫‪Sample‬‬
‫‪K‬‬
‫‪Na‬‬
‫‪SO4‬‬
‫‪Cl‬‬
‫‪Ca‬‬
‫‪Mg‬‬
‫‪Li‬‬
‫‪NH4‬‬
‫‪PO4‬‬
‫‪F‬‬
‫‪Br‬‬
‫‪NO3‬‬
‫‪HCO3‬‬
‫‪ID_2 20/10/10‬‬
‫‪ID_3 20/10/10‬‬
‫‪134‬‬
‫‪2353‬‬
‫‪91.6‬‬
‫‪1961‬‬
‫‪200‬‬
‫‪278‬‬
‫‪121‬‬
‫‪16.5‬‬
‫‪142‬‬
‫‪250‬‬
‫‪91.1‬‬
‫‪16.8‬‬
‫‪0.152‬‬
‫‪21.0‬‬
‫‪0.395‬‬
‫‪0.878‬‬
‫‪0.574‬‬
‫‪37.9‬‬
‫‪224‬‬
‫‪1319‬‬
‫‪0.109‬‬
‫‪33.8‬‬
‫‪0.136‬‬
‫‪0.968‬‬
‫‪0.716‬‬
‫‪28.8‬‬
‫‪224‬‬
‫‪1082‬‬
‫‪1013‬‬
‫‪ID_4 3/11/10‬‬
‫‪126‬‬
‫‪43.9‬‬
‫‪16.5‬‬
‫‪91.3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪74.3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1.93‬‬
‫‪0.5704‬‬
‫‪21.4‬‬
‫‪193‬‬
‫‪358‬‬
‫‪86.0‬‬
‫‪ID_4 10/11/10‬‬
‫‪77.8‬‬
‫‪28.9‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪68.6‬‬
‫‪681‬‬
‫‪0‬‬
‫‪52.0‬‬
‫‪0.436‬‬
‫‪1.14‬‬
‫‪0.2788‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪94.0‬‬
‫‪230‬‬
‫‪90.0‬‬
‫‪52.8‬‬
‫‪14.1‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪1193‬‬
‫‪ID_3 1/12/10‬‬
‫‪27.3‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪57.3‬‬
‫‪902‬‬
‫‪ID_4 1/12/10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪47.2‬‬
‫‪0.187‬‬
‫‪1.34‬‬
‫‪0.2848‬‬
‫‪30.1‬‬
‫‪143‬‬
‫‪577‬‬
‫‪100‬‬
‫‪158‬‬
‫‪0‬‬
‫‪73.8‬‬
‫‪0.127‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪42.9‬‬
‫‪346‬‬
‫‪148‬‬
‫‪91.5‬‬
‫‪84.4‬‬
‫‪39.7‬‬
‫‪15.7‬‬
‫‪60.6‬‬
‫‪1069‬‬
‫‪ID_3 8/12/10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪0.124‬‬
‫‪1.09‬‬
‫‪0.2436‬‬
‫‪33.0‬‬
‫‪272‬‬
‫‪366‬‬
‫‪97.1‬‬
‫‪123‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪48.4‬‬
‫‪600‬‬
‫‪ID_4 8/12/10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪64.6‬‬
‫‪0.103‬‬
‫‪0.785‬‬
‫‪0.188‬‬
‫‪37.2‬‬
‫‪224‬‬
‫‪38.7‬‬
‫‪83.8‬‬
‫‪64.1‬‬
‫‪22.3‬‬
‫‪53.7‬‬
‫‪1366‬‬
‫‪ID_2 15/12/10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪0.446‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪0‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪827‬‬
‫‪84.6‬‬
‫‪207‬‬
‫‪70.9‬‬
‫‪9.01‬‬
‫‪1235‬‬
‫‪ID_3 15/12/10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪55.7‬‬
‫‪0.116‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪0.2288‬‬
‫‪33.5‬‬
‫‪171‬‬
‫‪557‬‬
‫‪101‬‬
‫‪171‬‬
‫‪55.6‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪71.4‬‬
‫‪ID_2 22/12/10‬‬
‫‪ID_3 22/12/10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪38.5‬‬
‫‪2.55‬‬
‫‪3.58‬‬
‫‪0.322‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪159‬‬
‫‪547‬‬
‫‪81.7‬‬
‫‪157‬‬
‫‪53.6‬‬
‫‪9.97‬‬
‫‪52.5‬‬
‫‪1130‬‬
‫‪0‬‬
‫‪52.3‬‬
‫‪0.0912‬‬
‫‪0.855‬‬
‫‪0.3076‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪190‬‬
‫‪525‬‬
‫‪93.2‬‬
‫‪138‬‬
‫‪50.7‬‬
‫‪13.8‬‬
‫‪59.8‬‬
‫‪1153‬‬
‫‪TDS mg/L‬‬
‫‪2500‬‬
‫איור ‪ :9‬השתנות ריכוז‬
‫המומסים בדוגמאות‬
‫הקולחים לאורך שלב ניסוי‬
‫זה‬
‫‪2000‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫תוצאות בדיקת ההרכב הכימי של התמיסות מראה מנגנון דומה לזה שנצפה בביו‪-‬פילטר‪ .‬היות והאגן הירוק עבר‬
‫מספר רב יותר של ניסויים מנתיים שנוקזו בסופם וגם ניסוי אחד בזרימה מתמשכת התקבלה הגעה לרמת רקע‬
‫בנתרן וכלוריד (הליט) וייתכן שגם בסידן וסולפט (גבס אנהדריט)‪ .‬המשך סדרת הניסויים השונים יוודא הגעה‬
‫לרמת רקע בכל היסודות‪.‬‬
‫‪ 33‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫סיכום ביניים ותכנית להמשך‬
‫השיטות המפותחות בפרויקט מדגימות שימוש באפר תחתי ופיתוח שיטות לשיפור איכות הסביבה‪ .‬הפוטנציאל‬
‫הגלום בשיטה זו‪ ,‬לליטוש קולחים עד לרמת ניקיון שתתאים להזרמה בנחלים‪ ,‬או השבתם קרוב למקום ייצורם‬
‫לצרכים אקולוגיים ונופשיים‪-‬נופיים כאחד רב מאוד ומותנה בביצוע ממושך של ניסויים מנתיים ורציפים עם חזרות‬
‫לקבלת תנאי הפעלה אופטימליים‪ .‬היות ולאחר פיתוחן מתוכננות להיות מיושמות במרחב השומרון ולמנוע בכך את‬
‫המשך סיכון אקוות ההר‪ .‬דרוש עדיין המשך מחקר יסודי וארוך על מנת לוודא מצב יציב הן בהגעה לאיכות קולחין‬
‫עקבית והן להערכת שחרור אלמנטים כימיים מהתווך הגרנולרי של האפר התחתי‪.‬‬
‫הניסויים המתוכננים להמשך שנה זו כוללים‪:‬‬
‫ניסויים מנתיים עד למציאת מתודת שפעול אופטימאלית‬
‫ניסויים בזרימה מתמשכת תוך המשך כיול המערכת וניטור האלמנטים השונים‪.‬‬
‫אגן ירוק תת קרקעי אופקי גרביטציוני(איור ‪:)3‬‬
‫פרויקט גמר‪ :‬גלעד סלומה‬
‫בהנחיית‪ :‬ד"ר אבי גפני‬
‫האגן הירוק בשכונת הקרוונים של הישוב רבבה נבנה כפרויקט גמר ללימודי הנדסאי מים במכללה האקדמית רופין‬
‫של הסטודנט גלעד סלומה בהנחיית ד"ר אבי גפני‪ .‬הבנייה בוצעה על ידי המועצה האזורית שומרון בפיקוח‬
‫הסטודנט‪ .‬בשלב בחירת האגרגט הצענו להשתמש באפר פחם תחתי ולפיכך ניתור המתקן נעשה על ידי המו"פ‬
‫האזורי שומרון ובקעת הירדן במסגרת פרויקט זה‪.‬‬
‫לאחר הפעלת האגן בוצעו מספר בדיקות צח"ב ומוצקים מרחפים‪ .‬המתקן מסוג אגן ירוק תת קרקעי בזרימה‬
‫אופקית תוכנן להפחית מצח"ב של ‪ 200-300‬מג"ל ל ‪ 20‬מג"ל ומריכוז מוצקים מרחפים של כ ‪ 200‬מג"ל לפחות מ‬
‫‪ 30‬מג"ל‪ .‬בנוגע למוצקים מרחפים עומג האגן ביעד שהוצב לו אך במדד הצח"ב התוצאות גבוליות‪ .‬בנוסף התברר‬
‫כי למרות שהתבצע איטום אקרילי יש דליפה מהאגן‪ .‬בשל וריאביליות רבה בספיקות אל האגן קשה להעריך את‬
‫מימדי הדליפה אולם בחלק מהביקורים לא היתה זרימה כלל את מחוץ לאגן‪ .‬מסקנות הבדיקה כפי שהועברו‬
‫למועצה האזורית כללו המלצה להמשיך להפעיל את האגן בשלב זה היות ולשכונה הנדונה אין פתרון ביוב קיים או‬
‫מתוכנן והמצב הקיים נותן פתרון מסוים בטווח הזמן עד לפיתוח תשתיות הביוב הקבועות לשכונה‪ .‬אם זאת הומלץ‬
‫לא לחבר למערכת בתי אב נוספים שהצטרפו לאחרונה לשכונה‪.‬‬
‫‪ 34‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫איור‪ :3‬צילום האגן הירוק ברבבה‬
‫סיכום שלב א בפרויקט‪.‬‬
‫במסמך זה הוצגו תיאור המתקנים שבהם מיושם אפר תחתי‪ ,‬סקירת ההשפעות הסביבתיות והמערך הניסויי שכולל‬
‫פיתוח וניטור‪ .‬המחקר מתבסס על עבודת סטודנטים אשר יציגו את תוצאותיו גם כחלק מהדרישות לקבלת תואר‪ .‬כל‬
‫מתקן מוגדר כפרויקט עצמאי וככזה מלווה בחוקר מהמו"פ האזורי וחוקר נוסף מהמרכז האוניברסיטאי‪ ,‬אשר מנחים‬
‫את הסטודנטים בשלבי הפרויקט השונים‪ .‬תכנון זה מבטיח לוגיקה מחקרית שבסופה דיווח מסודר של מסקנות‬
‫המחקר‪.‬‬
‫בשלב זה הוכחה יעילות המתקנים בהפחתת העומס האורגני וריכוז המוצקים המרחפים בשפכים‪ .‬לשם הוכחת‬
‫ייתכנות המערכת והטכנולוגיה במתן פתרון מתאים (לתקני ועדת ענבר) לשפכים סניטאריים ואחרים יש להמשיך‬
‫בביצוע אופטימיזציה לנוהל תפעול המתקנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬העומס האורגני המתקבל משפכי מעונות הסטודנטים הינו‬
‫כפול בקירוב מזה שצפוי בישובים להם מיועדים מתקנים מעין אלו‪ ,‬על מנת להביא את המערכת לעומס הרצוי יש‬
‫להוסיף שלב אירובי משופעל נוסף קודם למתקנים הקיימים‪.‬‬
‫‪ 35‬‬
‫יעקב אנקר‪ ,‬מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬קריית המדע אריאל‪ ,‬מיקוד‪ 40700 :‬טלפון‪03-9371490 :‬‬
‫פקס'‪ 03-9765725 :‬נייד‪ 054-3394792 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫בשלב זה ניתן להערכתנו לקדם את בניית שתי הבריכות הנוספות להשוואת יעילות יישום אפר תחתי לטיפול‬
‫בשפכים ביחס לאגרגטים אחרים‪ .‬הבריכות יהיו בעלות מערך תפעול זהה לאגן הירוק אך במחצית מגודל המתקן‬
‫הקיים‪ ,‬בבריכות אלו ייושם מצע גידול הקרומים הביולוגים על חצץ קרבונטי באחת ואגרגט טוף באחרת‪ .‬רמת‬
‫הטיפול בכל אחת מהבריכות תיבחן ביחס לאחרות‪.‬‬
‫לסיכום שלב זה ברצוננו לבקש את הקדמת המימון בסך ‪ ₪ 40,000‬להקמת הקמת שתי בריכות הביקורת שנדרשו‬
‫בביקורת ועדת ההערכה‪ .‬עבודות ההקמה כוללות‪ ,‬הגדלת הנפח התפעולי של האתר‪ ,‬חפירת הבריכות‪ ,‬איטום‬
‫הבריכות‪ ,‬מילוי וחיבור למערכת הבקרה הממוחשבת‪.‬‬
‫כאמור נותרה עוד כמחצית שנה לסיום השלב הראשון ועוד שלוש שנים לנטור השוואתי של מתקני המערכת‪ .‬פרקי‬
‫זמן אלו נקבעו על מנת לוודא הגעה למצב יציב הן באיכות קולחים עקבית והן בהערכת שחרור אלמנטים כימיים‬
‫מהתווך הגרנולרי של האפר התחתי‪ .‬הצלחת סדרת מחקרים אלו ובכלל זאת פיתוח המתקנים ומתודות הפעולה‬
‫יאפשרו יישום אפר תחתי למטרות נטרול מזהמים בתמיסה מימית‪ ,‬באזור המחקר‪ ,‬במישור הלאומי ומעבר לכך‪.‬‬
‫לסיום חשוב לציין שוב שתרומת מנהלת אפר פחם וחברת מצעים חקלאיים להתקדמות הפרויקט עד כו הינה רבה‬
‫ומבורכת‪ .‬המשך התמיכה המבוקש כולל כיסוי עלויות הבדיקה (כמפורט בטבלה אשר בהצעת המחקר) לשתי שנות‬
‫המחקר והמשך התמיכה בסטודנטים אשר מבצעים את העבודה‪.‬‬
‫רשימת ספרות‪:‬‬
‫גבירצמן‪ ,‬ח‪ ,2002 ,.‬משאבי המים בישראל‪ .‬יד בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ישראל‪.‬‬
‫כהן א‪ ,.‬סבר י‪ ,.‬ציפורי א‪ .‬ופיימן ד‪ .2008 ,.‬ניטור נחלי יהודה ושומרון‪ :‬הערכת מצב על בסיס מצאי הדיגום בשנת‬
‫‪ .2007‬היחידה הסביבתית‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪.‬‬
‫מדינת ישראל‪ .2010 ,‬תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחים וכללים לטיהור שפכים) התש"ע – ‪.2001‬‬
‫רשומות‪.1018-1036 ,‬‬
‫שטיין‪ ,‬מ‪ ,2010 ,.‬יישום אפר פחם תחתי כחומר קיבוע זאוליטי עבור תהליכי ביורמדיציה של פנול על ידי החיידק‬
‫‪ . .Cupriavidus basilensis‬בקשה למימון מלגות סטודנטים ממנהלת אפר פחם במסגרת מחקר "יישום אפר‬
‫תחתי כמצע גידול קרומים ביולוגיים במערכת לטיפול בשפכים"‪.‬‬
‫‪ 36‬‬
03-9371490 :‫ טלפון‬40700 :‫ מיקוד‬,‫ קריית המדע אריאל‬,‫ מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן‬,‫יעקב אנקר‬
[email protected] :‫ דוא"ל‬054-3394792 :‫ נייד‬03-9765725 :'‫פקס‬
EPA. 2007. Beneficial Use of Nontoxic Bottom Ash, Fly Ash and Spent Foundry
Sand, and Other Exempt Waste. Ohio EPA Policy DSW-0400.007, 14p.
EPA, 2002. Anon. Onsite Wastewater Treatment Systems Manual EPA/625/R00/008. http://www.epa.gov/nrmrl/pubs/625r00008/html/625R00008.htm.
Milstein, D., 2010 The use of constructed wetlands as a technology for attenuation
and elimination of human hormones, Ph.D. Thesis, Tel Aviv University.
Shahin, K. 2009. Runoff quantities and quality in the city of Rammallah, Ph.D.
Thesis, The Hebrew University, Jerusalem.
 37