בת"א 1095-07 הילה ר.ג. יעוץ ואח` נ` הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
כב' השופט איתן אורנשטיין
לפני
התובעים
.1הילה ר.ג .יעוץ ניהול והשקעות בע"מ
.2ווסט פאלם ביץ אינטרנשיונל בע"מ
.3רמי גביר
ע"י ב"כ עו"ד אילן יונש ואחר'
נגד
הנתבעת
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב יפו
ע"י ב"כ עו"ד אילן שרקון ואחר'
1
החלטה
.1
עניינה של התביעה הינו תשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובעים ,לטענתם ,מחמת
עיכוב במסירת מידע תכנוני ,כמו גם ממסירת מידע שגוי ,על ידי הנתבעת ,בקשר עם
אפשרויות בנייה על נכס מקרקעין ,הנמצא בגבול שכונת נווה צדק בתל אביב.
.2
התובעות 1ו 2-הן חברות פרטיות )להלן" :התובעות"( ,שבבעלותן זכויות במבנה הנמצא
ברח' לילינבלום 1פינת רח' פינס 27בתל אביב ,בסמיכות לשכונת נווה צדק הידוע גם
כחלקה 9בגוש ) 7422להלן" :הנכס"( .התובע ) 3להלן" :גביר"( ,הינו בעל המניות בתובעת
) 1להלן" :התובעת"(.
.3
הנכס הינו מבנה בעל שני אגפים ,מחוברים זה לזה ,עם כניסות נפרדות לכל אגף .האחד פונה
לרח' לילינבלום )להלן" :אגף לילינבלום"( ,והשני הפונה לרח' פינס )להלן" :אגף פינס"(.
כמות שיובהר להלן על כל אחד מהאגפים ,חלה תוכנית בניין עיר שונה.
.4
התוכניות החלות על הנכס:
אגף לילינבלום
על אגף זה חלה תב"ע 2277הנמצאת בתוקף משנת ) 1991להלן" :תוכנית ,("2277הישימה
על שכונות נווה צדק ונווה שלום .תכלית התוכנית היא" :מרכז עסקים בניין חריג תוך
קביעת אלמנטים לשימור" ,ובכללם אומנות ותבליטים בחזיתות ,מעקות ברזל וכיוצא
באלה.
1מתוך 23
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
כב' השופט איתן אורנשטיין
1
אגף פינס
על אגף זה חלה תוכנית מנדטורית תב"ע 38משנת 1936לייעוד למגרש מסחרי בקומת
2
3
הקרקע ,ולמגורים בקומות העליונות .כן חלה על אגף פינס ,תוכנית 1200שנכנסה לתוקף
בשנת ) 1975להלן" :תוכנית .("1200תוכנית 1200מייעדת את הנכס כשטח לתכנון בעתיד,
4
5
ועל פי הוראות תוכנית זו לא תורשה בנייה ,בטרם יאושרו תוכנית מפורטת ותוכנית בינוי
מפורטת ,אך הועדה המקומית רשאית להתיר בנייה בשטח זה ,אם היא תואמת מגמה
6
7
עתידית.
8
ועדות התכנון לבנייה מקדמות תוכנית חדשה שתחול על האזור בכללותו ,בשטח של כ33 -
דונם ,תא 3866/הידועה בשם "תפרי נווה צדק צפון מזרחיים" .לפי תוכנית זו ,מיועדים
המבנים שבתחומה לשלוש קומות ועליית גג .התוכנית הומלצה להפקדה אך טרם קיבלה
תוקף.
.5
ביום 23.12.99ניתן היתר בנייה מספר 9911704לתוספת בנייה על אגף לילינבלום ,כאשר על
אגף פינס ניתן היתר הריסה .התובעת השלימה את בנית תוספת הבנייה ,וביקשה להגיש
תוכנית לשינויים ולממש את יתרת זכויות הבנייה.
.6
נוהל בקשה למידע לשם הוצאת היתר בנייה
בהתאם לתקנות התכנון והבניה )מידע נדרש להיתר( ,תשנ"ב) 1992 -להלן" :תקנות
המידע"( ,ולנוהלי מינהל אגף ההנדסה של המשיבה) ,להלן" :מינהל ההנדסה"( ,על בעל נכס
המעוניין בהיתר בנייה לפנות תחילה למינהל ההנדסה לקבלת המידע התכנוני הרלבנטי
לאותו הנכס .לשם כך עליו למלא טופס פתיחת תיק הנקרא בשם" :מידע להיתר" )להלן:
"תיק המידע"( .תיק המידע ,עובר בין התחנות השונות במינהל ההנדסה ,שתחילתן מחלקת
שירותי בניין עיר ובהמשכן :מחלקת המדידות ,התנועה ,הדרכים ,ביוב ותיעול ,צוות תכנון,
אדריכל רישוי ,מקלוט ,הג"א .לבסוף ,ניתנת חוות דעת מהנדס הרישוי המסכמת את כלל
המידע שהתקבל מהתחנות השונות ,והוא חותם על תיק המידע .על סמך תיק המידע ,מגיש
בעל הנכס את הבקשה להיתר בניה ,שאמורה לתאום את המידע שנמסר בתיק המידע.
.7
השתלשלות האירועים
כפי שיפורט להלן ,התובעות או מי מהם ,הגישו מספר רב יחסית של בקשות למידע בקשר
לנכס ,נוהלו בין הצדדים הליכים משפטיים בקשר למידע שהתקבל ,לרבות באשר לעיכוב
במסירתו ,נכונותו ושלמותו.
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
2מתוך 23
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
כב' השופט איתן אורנשטיין
ככלל ,התקבלו שישה תיקי מידע בסיסים ,ואציינם:
1
תיקי המידע הראשון והשני הוגשו לאור רצון התובעות לקבל היתר לביצוע שינויים באגף
לילינבלום וביטול ההיתר להריסת אגף פינס ,כמו גם קבלת תעודת גמר לאגף לילינבלום,
2
3
ובקשה להיתר לתוספת בנייה באגף פינס.
4
5
תיקי המידע השלישי והרביעי ,התייחסו להריסת הקיים ובנייה מחדש ועל מנת להפריד את
ההיתר לשני האגפים;
6
7
8
תיקי המידע החמישי והשישי עניינם תוספת בנייה על מנת לבנות על הבניין הקיים.
וביתר פירוט;
7.1
בקשה ראשונה למידע הוגשה על-ידי התובעת ) 1להלן" :התובעת"( ,ביום .29.11.01המידע
נדרש לשם הכנת תוכנית שינויים ומימוש בנייה על יתרת זכויות הבנייה באגף פינס .לעמדת
התובעות ,הואיל ותיק המידע לא נמסר תוך זמן סביר ,הוגשה על ידי התובעת ביום ,31.1.02
עתירה לבית המשפט לעניינים מינהלים בתל אביב )עת"מ ) (1048/02להלן" :העתירה
הראשונה"( ,לחייב את הנתבעת למסור את המידע המבוקש .בעקבות העתירה הראשונה,
מסרה הנתבעת לתובעת ביום 17.2.02את תיק המידע )להלן" :תיק המידע הראשון"(.
7.2
לעמדת התובעות ,תיק המידע הראשון לקה בחסר כמו גם כלל מידע לא מדויק .לפיכך
הוגשה בקשה לתיקון המידע .ביום ,4.7.02התקבל תיק מידע מעודכן כאשר לעמדת
התובעות ,גם הפעם הכיל התיק מידע מוטעה וחלקי.
7.3
ביום 2.6.02הוגשה בקשה לקבלת תיק מידע עבור הריסה ובנייה מחדש של אגף פינס.
בעקבות פנייה זו ,ורק לאחר התכתבויות נוספות ,נמסר לתובעת ,ביום 22.7.02תיק מידע
)להלן" :תיק המידע השני"( .התובעות חלקו גם על נכונות המידע שהתקבל בתיק המידע
השני וזאת בעיקר בעניינים הבאים:
הקביעה כי אגף פינס מיועד למתחם לשימור;
גריעת שטח של כ 100 -מ"ר משטח המגרש;
דרישה לשתול בחצר הנכס מעל 30עצים;
קביעת קו בניין צדדי של 3מטר במקום קו צדדי של 2מטר;
דרישה להעברת בעלות בחלק הקרקע לנתבעת ללא הפקעה כדין.
3מתוך 23
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
7.4
7.5
7.6
כב' השופט איתן אורנשטיין
לאחר פניות של התובעות באמצעות בא כוחם לנתבעת ,התקבל ביום 3.9.02תיק מידע
1
מעודכן )להלן" :תיק המידע השלישי"( .לעמדת התובעות גם תיק המידע השלישי ,כלל
מידע שגוי ,בין היתר באשר לדרישת הנתבעת לקבל לבעלותה חלק משטח הקרקע ,ללא
2
3
הפקעה וללא תמורה.
4
5
בנסיבות אלה ,הגישו התובעות ביום 12.9.02עתירה מינהלית שנייה )עת"מ ) (1409/02להלן:
"העתירה המינהלית השנייה"( .בדיון בבית המשפט ביום ,17.2.03הורה בית המשפט
6
7
לצדדים להיפגש על מנת לנסות להגיע לידי הסדר מחוץ לכותלי בית המשפט .עוד הורה בית
8
המשפט כי הצדדים יגישו עדכון על תוצאות הפגישה עד ליום .13.5.03ביום 11.3.03
התכנסה ישיבה ,אשר במהלכה לא הושגה הסכמה.
9
10
11
12
13
14
בהמשך ,ביום 17.3.03הוגשה בקשה נוספת למידע ולאחריה הוחלפו התכתבויות על מנת
להגיע לידי הבנה .לבסוף ביום 29.4.03כונסה פגישה בין הצדדים ,אשר לגביה נערך סיכום
פגישה )להלן" :סיכום פגישה מיום .("29.4.03בסעיף 4לסיכום הפגישה נרשם:
"הואיל והמתחם בו נמצא המגרש הוצא מתוכנית השימור ,אין הגבלה על חנייה
בחצר הפנימית וינהגו במקרה זה כמו בכל חצר פנימית אחרת".
)ההדגשה אינה במקור –א.א(.
פגישה נוספת בין הצדדים ,התקיימה רק ביום ,2.6.03כאשר לעמדת התובעות הושמעו
כלפיהן איומים ,באופן שאינו הולם התנהגות עובדי ציבור )להלן" :סיכום הפגישה מיום
.("2.6.03
7.7
ביום 9.6.03נמסר לתובעות תיק מידע חדש )להלן" :תיק המידע הרביעי"( ,כאשר גם זה
כלל ,לעמדת התובעות מידע שגוי ומוטעה ,בנוגע לדרישות השימור ובנוגע לקווי הבניין .עוד
נטען כי תיק המידע הרביעי לא כולל את מלוא המידע .ביום 27.7.03נמסר תיק מידע
מעודכן )להלן" :תיק מידע חמישי"( ,אשר בו תוקנו חלק מהשגיאות בנושא העצים ,בשטח
הקרקע וכן בנושא השימור ,ונותרה מחלוקת בנושא ההפקעה.
7.8
משלא הגיעו הצדדים לידי הבנה ,התחדש הדיון בעתירה המינהלית השניה ,הוגשו עיקרי
טיעון ונקבע מועד לישיבת בית המשפט .סמוך לדיון ,הושגה הסכמה בין הצדדים לפיה
ההפקעה אינה דרושה וכי אין צורך לבצע הסדר לפני הגשת התוכניות ,בין אם מדובר
בתוספת בנייה ובין אם מדובר בבנייה חדשה .ההסכמה קיבלה תוקף של פסק דין ביום
) 13.11.03להלן" :פסק הדין בעתירה השנייה"( .בעקבות פסק הדין בעתירה השנייה ,נמסר
4מתוך 23
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
7.9
כב' השופט איתן אורנשטיין
ביום 23.12.03תיק מידע חדש )להלן" :תיק המידע השישי"( שבו אכן צוין שלא קיימת
1
הפקעה באגף פינס.
2
3
הליך נוסף שבו נקטו התובעות הינו ערר שהוגש על ידן לועדת הערר המחוזית )להלן" :ועדת
הערר"( ,על החלטת הנתבעת בדבר התנאים להיתר .לאחר דיון בועדת הערר ,ניתנה
4
5
החלטתה ביום .13.1.05
בהחלטה נקבע שאין מקום להורות על הריסת המרפסות בקומת הקרקע; הנתבעת הודיעה
6
7
לועדת הערר כי היא מקבלת את עמדת התובעות לצמצם את מספר העצים שיש לטעת
8
בחצר לשבעה בלבד ,וועדת הערר אישרה זאת )להלן" :החלטת ועדת הערר"(.
9
10
11
12
13
14
15
16
17
7.10
נוכח דרישת הנתבעת לפיה מקומות החנייה יהיו תת קרקעיים בלבד ,דרישה אשר אף
התקבלה על-ידי הנתבעת בהחלטה מיום .19.5.04הגישו התובעות עתירה מינהלית נוספת
)עת"מ ) (1879/02להלן" :העתירה המינהלית השלישית"( .ביום 28.2.06הושגה הסכמה
בעתירה המינהלית השלישית לפיה יוכלו התובעות להכשיר ארבעה מקומות חנייה עליים
בחצר הבניין ,ובעתיד באם יחסר מקום חנייה נוסף במרתף החנייה ,יוסדר מקום חנייה
חמישי בחצר הבניין )להלן" :פסק הדין המוסכם השני"( .כלומר ,הוסרה המגבלה לפיה לא
ניתן יהיה להכשיר מקומות חנייה עיליים.
7.11
סופו של דבר ,ביום 18.1.07ניתן היתר הבנייה.
.8
השגגות הנטענות
לעמדת התובעות ,חדלה הנתבעת בכך שמסרה פרטים שגויים מהותיים ,אשר גרמו
לעיכובים מיותרים ,לא כל שכן ,סירבה לפעול לתיקון השגגות ,דבר שחייב את התובעות
להיזקק להליכים משפטיים ,ובכך נגרמה התארכות יתר ,שלא לצורך ולנזק ניכר לתובעות
במימוש זכויותיהן.
עיקר הטענות מתמקדות לעמדת התובעות במידע השגוי והחלקי שנמסר על ידי הנתבעת
וכמפורט להלן:
נקבע בתיקי המידע כי הנכס מיועד לשימור ובניגוד לעמדת התובעות לפיה אין התכנית
לשימור חלה על אגף פינס; במידע נקבע כי יש לטעת בחצר הנכס 30עצים ,לעומת עמדת
התובעות שיש לטעת רק 7עצים; שגגה במידע לפיו שינתה את קו הבניין הצדדי ל 3מטר
במקום 2מטר כעמדת התובעות; שגגה במידע לפיו זכאית הנתבעת להפקיע ללא תמורה 66
מ"ר ,שכן לעמדת התובעות אין מקום לכל הפקעה; באשר לדרישת הנתבעת בדבר חניה תת
5מתוך 23
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
.9
כב' השופט איתן אורנשטיין
קרקעית בלבד ,טענו התובעות כי יש לאפשר הכשרת מספר מקומות חניה עליים בחצר
1
הנכס ואין הכרח שכל מקומות החנייה יהיו תת קרקעיים; הנתבעת עמדה על נסיגת החזית
בקומה השנייה ,דבר שלעמדת התובעות גורם שלא כדין לפגיעה בזכויות הבנייה.
2
3
עמדת התובעות בקצירת האומר
התובעות טוענים כי הנתבעת במעשיה ומחדליה כמפורט לעיל ,הפרה את חובתה לספק
4
5
6
מידע נכון ,אמין ומדויק כמו גם לעשות כן ,בתוך זמן קצוב ומכל מקום תוך זמן סביר ,והכל
7
בניגוד למחויבויותיה כרשות ציבורית .ככל שכך היה נעשה ,ניתן היה להוציא לפועל את
עבודות הבנייה בתוך זמן קצר ,המוקדם לפחות ב 50 -חודשים תמימים ,מזה שנדרש בפועל.
לעמדת התובעות ,התנהגות הנתבעת מהווה הפרה חובה חקוקה ,הינה התנהגות רשלנית
ו/או בזדון המקימים חבות לשלם לתובעות את הנזקים שנגרמו .התובעות העריכו את
נזקיהם לסך של ,₪ 6,204,000המהווים גם כימות של אובדן דמי שכירות רעיוניים למשך
תקופת העיכוב .לחלופין ,נתבע נזק בשל עלויות המימון בהן נאלצו התובעות לשאת במהלך
תקופת העיכוב.
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
באשר לגביר ,הוא עותר לחיוב הנתבעת בפיצויים בגין עגמת הנפש ,הטרחה וההטרדה שהיו
מנת חלקו עקב התנהגות הנתבעת.
.10
עמדת הנתבעת בקוף המחט
הנתבעת מכחישה את המיוחס לה ,טוענת שאין בסיס לתביעה ,ואף הגישה בקשה לסילוק
על הסף ,בין היתר לאור טענתה בדבר התיישנות עילת התביעה ,כמו גם שהסמכות לדון
בתביעה מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים ולא לבית משפט זה.
לגרסת הנתבעת ,מרבית טענות התובעות כבר נדונו והוכרעו בהחלטות והסדרי הפשרה
בהליכים שנוהלו בין הצדדים ,בבתי המשפט והטריבונלים השונים .הנתבעת טוענת כי לא
הייתה מגיעה לידי הסכמות עם התובעות ,אילו ידעה שהאחרונות היו מגישות את התובענה
דנן ,לא זו בלבד אלא שלא נשמרה לתובעות זכות להגיש את התביעה הנזיקית ,בצד כל
ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים.
עוד נטען כי ההליך נשוא הכרעה זו ,נובע מהיותו של גביר ,תובע סדרתי.
הנתבעת מתייחסת לגוף כל אחת מעילות התביעה ,וסבורה שלא נפל בכל אחת מהן ,כל דופי
בהתנהלותה המקים חבות כלפיה .לכל היותר טוענת הנתבעת ,כי מדובר בפעולות במסגרת
שיקול הדעת המוקנה לה כרשות ,ושבגין אלה אין לייחס לה רשלנות .הנתבעת מדגישה כי
6מתוך 23
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
כב' השופט איתן אורנשטיין
יש ליתן את הדעת שמדובר בנכס ייחודי שכן על אגף אחד שבו ,חלות תוכניות שאינן חלות
1
על האגף השני שלו ,קרי מדובר במקרה בלתי שגרתי ,מורכב וייחודי.
2
3
לעמדת הנתבעת יש לזקוף את ההתמשכות בהליכי התכנון דווקא בתובעות אשר החליפו
מספר רב של אדריכלים ,וגרמו גם בכך להתארכות הליכי התכנון .בהקשר זה אף נטען כי
4
5
התובעות נקטו חדשות לבקרים בשינויים תכנוניים של הבנייה על הנכס ולפיכך נדרשו פעם
אחר פעם לתיקי מידע חדשים ואין לתלות בנתבעת לטענתה את הקולר באשר לעיכוב
6
7
במסירת המידע .הנתבעת מוסיפה כי במיוחד בשנים 2003-2006לא היה כל עיכוב התלוי בה
8
לקידום הבנייה.
9
10
11
12
13
14
15
16
17
.11
יצוין כי בכתב התביעה ,נתבעו באופן אישי גם בעלות תפקידים בכירים בנתבעת:
האדריכלית דניאלה פוסק )להלן" :פוסק"( ,ששימשה אדריכלית הנתבעת בעת הרלבנטית
וכן הגב' רבקה פרחי )להלן" :פרחי"( ,אשר הייתה חברה בצוות תכנון של הנתבעת .בקשה
שהגישה הנתבעת למחיקת פוסק ופרחי על הסף מכוח חסינות עובדי ציבור נדחתה ,וערעור
שהוגש על כך נדחה אף הוא .עם זאת ,לאחר שמיעת הראיות ,הוסכם על הסרת התובענה
נגד שתי אלה ,כאשר הצדדים חלוקים על ההוצאות בעניין.
.12
המחלוקות
מספר מחלוקות הדרושות להכרעה:
האחת ,האם עיכבה הנתבעת שלא כדין את מסירת המידע לתובעות; השנייה ,האם נמסר
לתובעות מידע שגוי או חלקי ,ואם כן באיזה מן העניינים הנטענים .ככל שכך הוא ,יידרש
בית המשפט לבחון האם אין מדובר בטעויות בשיקול דעת בגינן לא קמה חבות של הנתבעת
כלפי התובעות.
עוד מחלוקת הדרושה לבירור היא ,האם היה באמור כדי לגרום לתובעות עיכוב בהקמת
הפרויקט שנזק בצידו .על בית המשפט יהיה גם לבחון האם התובעות בהתנהלותן גרמו
לעיכובים הנטענים ,וניתקו בכך את הקשר הסיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין הנזק שנגרם,
ככל שנגרם ,כמו גם שיעורו וקיומו של אשם תורם של התובעות.
על בית המשפט יהיה גם ליתן דעתו לטענות הנתבעת באשר לעדות יחידה מטעם התובעות,
מניעות והשתק.
.13
ראיות
מטעם התובעות הוגש רק תצהירו של גביר .מטעם הנתבעים הוגשו תצהירים של אלה:
פוסק ,פרחי ,דניאל לס -מנהל מחלקת שירותי בניין עיר אצל הנתבעת האחראי על אגף
7מתוך 23
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
כב' השופט איתן אורנשטיין
מסירת המידע במינהל ההנדסה ,של מר יואב דוד -אדריכל נוכחי של העירייה ושל מר אלי
1
אלקיים ,שפעל בשלב מסוים מטעם התובעות האדריכל הפרויקט .עוד העידה מטעם
הנתבעת ,אדריכלית קורינה סגל ,שעבדה עבור התובעות בקשר עם הפרויקט.
2
3
אציין כי בהתאם להחלטת כב' הרשם ,פוצל הדיון באופן שתחילה תוכרע שאלת החבות ורק
4
5
לאחריה ובכפוף לה תידון שאלת הנזק.
6
7
.14
טענות מקדמיות
8
14.1
תובע סדרתי המונע ממניעים פסולים
הנתבעת ניסתה להציג את גביר כתובע סדרתי המגיש תביעות והליכים משפטיים לרוב.
גביר לא חלק כי אכן הוא נוהג להגיש השגות ,עררים ועתירות לועדות ערר ולבתי המשפט,
והראיה מספר ההליכים הרב בקשר לנכס .איני סבור שיש בהיקפם של ההליכים האמורים
כדי להגיע למסקנה כי עסקינן בתובע סדרתי ,המונע ממניעים פסולים ,וכי ההליכים שנקט,
היו הליכי סרק .די בכך שבמרבית ההליכים שנקטו התובעות ,הושגו בסופו של דבר
הסכמות ובמסגרתן התקבלו בחלקן טענות התובעות שקודם לכן נדחו ,כדי להצביע שאין
עסקינן בהליכים מיותרים .מכאן שאין בטענת הנתבעת בדבר ריבוי ההליכים כדי להגיע
למסקנה שלא היה יסוד להגשתם של אלה ,וכי המניע שעמד מאחוריהם ,הוא רצון
9
10
11
12
13
14
15
16
17
התובעות להגיע להישגים ויתרונות שאלמלא כן ,לא היו מושגים.
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
14.2
מניעות
בחנתי את טענת הנתבעת לפיה קיימת מניעות בידי התובעות להגיש את התביעה הנזיקית
מחמת שלטענתן במסגרת ההסכמות וההסדרים אליהם הגיעו הצדדים ויתרו התובעות על
הגשת תביעה נזיקית .אין בידי לקבל את עמדת הנתבעת ,שכן אין בהסכמות האמורות כל
ויתור בין במפורש ובין במשתמע מצד התובעות או מי מטעמן כדי להוות ויתור על הגשת
תביעה של התובעות לתשלום הנזקים שנגרמו להן לטענתן כתוצאה מהתנהלות הנתבעת.
אוסיף כי חזקה על האחרונה ,המלווה כל העת ביועצים משפטיים ,כי ככל שהייתה הסכמה
כנטען ,הדבר היה מופיע במפורש במסגרת ההסכמות או ההסדרים אליהם מפנה .לא כל
שכן ,רובן ככולן של אלה הושגו במסגרת הליכים משפטיים ,והדעת נותנת שאם הייתה
הסכמה בעניין ,הדבר היה בא לידי ביטוי מפורש .בהעדר הסכמה כאמור ,לא הצליחה
הנתבעת להוכיח טענתה בדבר מניעות.
במיוחד נכון הדבר ,לגבי אותם עניינים אשר הנתבעת טענה כי היא באה לקראת התובעות,
לפנים משורת הדין ונאותה לקבל את דרישת האחרונות ,כגון בנושא ההפקעה .ככל שכך
היה ,שומה היה על הנתבעת להתנות את הסכמתה לבוא לקראת התובעות בויתור מפורש
8מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
14.3
כב' השופט איתן אורנשטיין
מצד התובעות על תביעה נזיקית ,והעדר ויתור כאמור ,עומד בעוכרי הנתבעת .זאת ועוד,
1
ויתור על זכות תביעה ,חייב להיות מפורש וברור ולא ניתן לטעון את הטענה בעלמא ,ללא
סימוכין וכנדרש בהלכה.
2
3
השתק
4
5
טענה מקדמית נוספת בפי הנתבעת היא כי התובעות הגישו עתירות שונות בקשר לעילות
נשוא התביעה ,הן לבית המשפט לעניינים מנהלים והן לועדת הערר ,משכך טוענת הנתבעת,
6
7
מיצו התובעות את עילות התביעה וקיים השתק המונע בידם להגיש תביעתם זו .אין בטענה
8
ולא כלום שכן עילתן של אותן תביעות או עררים ,שהתובעות הגישו ,הן מתחום המשפט
המינהלי ,קרי התכניות שחלות על הפרוייקט ,ובמסגרת זו דחיית גישת הנתבעת באשר
לחלות התכניות .התביעה שלפניי עניינה נזקים שנגרמו לתובעות לטענתן בקשר עם
התנהלות הנתבעת ,באשר למידע האמור ומשכך ,אין לכרוך את העתירות האמורות שעניינן
כאמור סעדים הצהרתיים בדבר התכניות החלות לבין התביעה שלפניי שעניינה פיצוי בגין
הנזקים שנגרמו לתובעות לטענתן בעקבות התנהלות הנתבעת .אין צורך להרחיב על כך
שהתובעות לא יכלו לכלול את הסעדים הכספיים נשוא התביעה הנזיקית ,במסגרת
העתירות המנהליות או במסגרת העררים שהגישו לפני ועדת הערר .בית המשפט לעניינים
מנהליים כמו גם ועדת הערר ,אינם מוסמכים בפיצוי הכספי הנטען כי מגיע למבקש ההיתר
9
10
11
12
13
14
15
16
17
מחמת הנזק שנגרם לו בגין התנהלות הרשות.
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
מטעם זה גם לא נדרשו התובעות להגיש בקשה לפיצול סעדים ,שכן עסקינן כאמור בעילות
שונות.
.15
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ,שמעתי העדויות ובחנתי הראיות ,הגעתי לידי מסקנה
כי חלק מעילות התביעה להתקבל ,שכן מצאתי שנפלו שגגות במידע שמסרה הנתבעת
לתובעות ,וכי המידע בחלקו ,אינו נובע מטעויות בשיקול דעת ,כמו גם הייחודיות של הנכס
בו עסקינן .גם אם כך היה הדבר ,ניתנו לנתבעת הזדמנויות לתקן את אותו מידע שגוי ,תוך
זמן סביר מאז התבקשה על ידי התובעות לעשות כן ,אך הנתבעת לא שעתה לפניות
האמורות.
.16
ההלכה
ההלכה הפסוקה מורה כי רשות תכנון ,חבה חובת זהירות כלפי מקבל השירות ,וככל שתפר
את חובתה זו ,וייגרם נזק היא תישא בפיצוי בגינו! בהקשר זה אפנה לע"א 4079/05הוועדה
המקומית לתכנון ובניה – שומרון נ' מעונה חברה לבנין בע"מ ) .(2010להלן") :פס"ד
מעונה"(.
9מתוך 23
32
33
34
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
כב' השופט איתן אורנשטיין
" היותו של המזיק גוף ציבורי אינה מהווה עילה לשחררו מחובת הזהירות ,וזאת בשל
1
עקרון השוויון החל במשפט ,ובכלל זה ,בין הפרט לבין הגוף הציבורי )ענין גורדון,
בעמ' ;132-133ענין לוי ,בעמ' .(70-71פעולתה של הרשות מכוח חובתה
2
3
הסטטוטורית אינה שוללת ככזו את חובת הזהירות שהיא עשויה לחוב ברשלנות כלפי
הזולת הנפגע ,במקום שבהתנהגותה גרמה לו נזק )ענין גורדון ,בעמ' .(134-135יתירה
4
5
מזו :קיומה של סמכות שלטונית בידי הרשות עשויה להוות גורם בעל משקל לגיבוש
חובת זהירות מושגית החלה עליה במישור האזרחי"
6
7
ובהמשך:
8
"עם זאת ,נדרש ריסון בהטלת חובת זהירות על רשות שלטונית ,ככל שמדובר
בפעולות הכרוכות בהפעלת שיקול דעת רחב )ענין לוי ,בעמ' ".(80-81
הפסיקה ראתה להחיל חובת זהירות על רשויות בקשר עם מסירת מידע שגוי בתחום התכונן
והבנייה .בהקשר זה נקבע בע"א 2413/06מגדלי כספי רג'ואן ובנין בע"מ נ' הועדה
המקומית לתכנון ובניה י-ם ):(2009
" לאורך השנים נדונה מספר פעמים בפני בית משפט זה הסוגיה בהקשר
הספציפי של מסירת מידע מוטעה בתחום התכנון והבנייה .נפסק ,כי רשות
מקומית ,כגוף האוצר את המידע על הבנייה בשטחי העיר ,חבה חובת זהירות
מושגית כלפי גורמים הבאים לקבל ממנה מידע בנושא זה "...
ובהמשך:
" הוט עם ,כי מצג שווא רשלני יכול שייעשה לא רק במעשה – מתן מידע שגוי ,
אלא אף במחדל – מתן מידע חלקי ,מקום שחלקיות המידע יוצרת רושם
מוטעה ) אילנקו ,לעיל "...( 198 ,
ראה גם ע"א עיריית פתח תקווה נ' נקר )) (2008להלן" ,פס"ד נקר"(.
אמנם ,לא כל מסירת מידע שגוי ,מקימה חבות של נותן המידע .כמות שציינו ובצדק ב"כ
הנתבעת ,ככל שמדובר בטעות בשיקול דעת ,הרי שאין בדבר כדי לחייב את נותן המידע כלפי
המקבל .לעניין זה אפנה לדברי בית המשפט העליון בע"א 915/91מדינת ישראל נ' יצחק לוי
פ"ד מח ):45 (3
"כאשר עניינה של טענת הרשלנות הוא בהפעלת שיקול דעת ,על בית המשפט לצאת
מנקודת מוצא כי המדינה לא תחוב בנזיקין ,למעט מקרים חריגים".
גם אם מדובר בטעות בשיקול דעת במסירת פרט מידע ,ואף אם לא ניתן יהיה לראות בכך
סטייה מחובת נותן המידע ,אזי אם לאחר שמתגלית השגגה ,ומקבל חוות הדעת ,מסב את
תשומת לב הרשות לשגגה ,ומבקש את תיקונה ,אך האחרונה עומדת על דעתה ,ובאופן
10מתוך 23
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
כב' השופט איתן אורנשטיין
שאינו מותיר ברירה ביד המבקש אלא לפנות לערכאות ,לא ניתן עוד למחול לרשות על
1
טעותה ,שעה שלא השכילה לתקן את הטעות ואילצה את המבקש להידרש להליכים.
2
3
בחינת הרשלנות תעשה גם לאור נסיבות המקרה הקונקרטי קרי ,האם מדובר במקרה
שגרתי או בהבדל מקרה סבוך ומורכב.
4
5
אבחן כל אחת מעילות התביעה.
6
7
8
.17
השימור
העילה הראשונה עליה משתיתים התובעות את התביעה היא בנוגע למידע מטעה שנמסר על
ידי הנתבעת בתיק המידע הראשון מחודש פברואר ,2002לפיו הנכס מיועד לשימור.
הנתבעת ציינה בתיק המידע ,בין היתר כי:
"המגרש כלול בתחום למתחם השימור על פי תוכנית 2650ב' על כן הבנייה
המבוקשת תהיה בתיאום עם אדריכל המינהל וצוות השימור".
מכאן ,לעמדת התובעות הוצבה על-ידי הנתבעת מגבלה שמנעה מהן לבנות על אגף פינס.
התובעות טענו כי מידע זה הינו שגוי ,בין היתר מחמת שתוכנית 2650ב' העוסקת במתחמים
לשימור ,אינה בתוקף .משכך לדידן ,לא היה מקום להכריז על אגף פינס כמתחם לשימור.
לא כל שכן ,התובעות הודיעו על כך לנתבעת במספר הזדמנויות ,אך האחרונה נמנעה מלבטל
את הרישום השגוי .רק בעקבות הליכים שנאלצו התובעות לנקוט ,נאותה הנתבעת בסופו
של דבר לחזור בה מדרישתה.
הוכח גם הוכח שנפלו פגמים בהתנהלות הנתבעת בנוגע למסירת המידע באשר לשימור
הנכס .הנתבעת התבססה בהקשר זה על תוכנית 2650ב' דנן .תכנית 2650ב' הינה תכנית
העוסקת בבניינים ומתחמים לשימור בתל אביב .לפי תכנית זו ,נאסרה הריסת בניין וכן
הכשרת מקומות חניה בחצר אותו הבניין .דא עקא ,תב"ע 2650ב' ,טרם עברה את כל
ההליכים הסטטוטוריים הדרושים ,ולא קיבלה תוקף ,הן בעת הגשת הבקשה למידע ואף לא
בעת בירור התובענה .משכך ,דרישת הנתבעת בהקשר זה ,נעדרת עיגון ואחיזה.
פוסק בעדותה הודתה כי אכן אגף פינס אינו מיועד לשימור וכדבריה בעמוד 44שורה :27
"ש .פינס הוא בניין לשימור.
ת .לא הוא לא בניין לשימור ,הוא בניין שניתן לגביו צו הריסה בעבר".
11מתוך 23
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
כב' השופט איתן אורנשטיין
עוד אוסיף כי בהחלטת ועדת ערר מיום ) ,7.12.98נספח 18לתצהיר פרחי( ,נדונה טענת
1
התובעות ,בין היתר ,באשר לכך שלפי תכנית ,2277החלה כאמור על אגף לילנבלום ,ביחס
לשימור ,אינה מחייבת לגבי אגף פינס .ועדת הערר קיבלה את השגות התובעת ,תוך שציינה
2
3
שאין הוראה בתכנית לפיה קיימת סמכות לחייב את הריסת הבניין ודי בהשארת אלמנטים
לשימור על כנם .ועדת הערר קבעה נחרצות בסעיף ) (7להחלטה:
4
5
"אין להרחיב את האיסורים והמגבלות ביחס למבנה נשוא הערר מעבר לאותן
מגבלות מפורשות שנקבעו בתכנית .2277גם אם סבורה כיום המשיבה כי מן
6
7
הראוי לשמר חלקים נוספים בבנין אין היא רשאית לחייב את העוררת לשמרם כל
8
עוד לא ניתן ביטוי חוקי למגבלות המבוקשות בדרך של קביעת תנאים"
ועדת הערר אף מאזכרת בהחלטתה את חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו באשר לאיסור על
פגיעה בקניין הפרט.
החלטת ועדת הערר דנא ,אמורה הייתה לשמש תמרור אזהרה לנתבעת לפיו אין בסיס
לדרישתה בדבר השימור .החלטה נושנה זו ,לא יושמה בעת שחידשו התובעות את בקשתן
לקבלת מידע ,אשר סברה שיש ליישם מגמות תכנון עתידיות ,הנעדרות תוקף.
לא היה בפי הנתבעת הסבר ענייני מדוע עמדה על כך שאגף פינס מיועד לשימור .אמנם
לגרסתה של העדה פוסק )עמ' 45שורה ,(1-2צוות התכנון היה מעוניין לבדוק את ההתאמה
האדריכלית באשר לנקודת המפגש בין האגפים ,ולשם כך ,נדרשה מעורבות צוות השימור,
אך אין בכך בסיס לקבוע בתיק המידע שאגף פינס מיועד לשימור .למצער ,היה על הנתבעת
לציין בתיק המידע כי תידרש התאמה עיצובית לאגף לילנבלום לעניין השימור ,אך גם כזאת
לא נעשה.
התובעות ,הודיעו במפורש לגורמים המוסמכים מטעם הנתבעת על השגגה האמורה .בהקשר
זה ,אפנה למכתב התובעת לנתבעת מיום ,22.7.02בו מציינת התובעת במפורש כי דרישת
השימור שגויה ,תוך ציון העובדות הדרושות לכך .דומה היה כי בשלב מסוים שוכנעה
הנתבעת בצדקת טענת התובעות בדבר השימור ,ולפיכך בסיכום הפגישה מיום ,29.4.03
הוחלט כי המתחם בו נמצא הנכס ,הוצא מתחום השימור .אך בפועל ,וחרף סיכום הפגישה
האמור ,הנתבעת המשיכה לעמוד על דרישת השימור ,בתיק המידע הרביעי מיום .9.6.03כך,
שב"כ התובעות נדרש שוב לפנות לנתבעת במכתב מיום ,11.6.03המיועד לפרקליטת
הנתבעת בו הוא מפנה תשומת לבה לכך שבתיק המידע הרביעי ,שוב עומדת הנתבעת על כך
שהנכס מיועד לשימור .רק באיחור רב ,בתיק המידע החמישי מיום ,27.7.03הוסרה
הדרישה מתיק המידע.
12מתוך 23
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
כב' השופט איתן אורנשטיין
המסקנה הינה שדרישת הנתבעת בדבר שימור ,שגויה ,בלתי מבוססת ,נעדרת כל אחיזה ולא
1
היה כל מקום לציינה בתיקי המידע .אין ספק כי המדובר במידע מהותי ,המשפיע על הבנייה
ומשכך לא היה מנוס אלא בידי התובעות לשוב ולעמוד על זכויותיהן כי יש להסיר את
2
3
דרישת השימור.
4
5
גם אם ניתן היה לבוא לקראת הנתבעת בכך שטעתה בתום לב ,בשים לב למורכבות של
התוכניות ,כמו גם שהנכס מורכב משני אגפים ועל כל אחד תכניות אחרות ,אזי משך הזמן
6
7
הניכר לו נדרשה להכיר בטעות ,ותוך התעלמות מהערות ,פניות וקבילות של התובעות ובאי
8
כוחם בעניין ,ופנייה לערכאות ,עומד בעוכריה .אין גם הצדק להתנהלותה בעניין; לא ניתן
הסבר משכנע מצד הנתבעת ,מדוע עמדה זו על הדרישה בדבר השימור ,ובשים לב לפניות
הרבות של התובעות בעניין ,כמו גם קיום הליכים משפטיים שנדרשו בעניין ,על מנת
שתביאה להכרה כי אכן אין מדובר במבנה לשימור.
9
10
11
12
13
14
15
16
17
לא נעלמה מעיני טענת באי כוח הנתבעת המפנים לנספח א לכתב ההגנה שהינו פסק הדין
שניתן בת.א 165905/02 .בבית משפט השלום בתל אביב יפו) ,כב' השופטת מארק הורנצ'יק(,
וקביעת בית המשפט שם לפיה התובעת מרצונה ,חזרה בה מעמדתה לפני ועדת הערר
וביקשה לבצע את עבודות השימור ,אך לא ראיתי בכך כדי לשנות את המסקנה .בית
המשפט התייחס שם לעניין עבודות השימור של אגף לילנבלום שביצעה התובעת ולכן דחה
את תביעתה בהקשר זה וכאמור במפורש בסעיף 118לפסק הדין ואילו התביעה שלפניי
עוסקת בשימור אגף פינס.
פועל יוצא של האמור הינו כי הנתבעת מטעמים התלויים בה ,מסרה מידע שגוי ,בעניין
מהותי ,לא כל שכן ,לא טרחה לתקן את השגגה ,חרף הפניות בעניין והזמן הרב שעמד
לרשותה לעשות כן.
לפיכך ,נקבע בזאת כי הנתבעת חדלה כלפי התובעות בנוגע לדרישת השימור.
לעניין האיחור;
אפנה להוראת סעיף 158טז לחוק התכנון והבניה ,תשכ"ה:1965-
")א( מהנדס הוועדה ימסור בכתב ,למורשה להיתר ,בתוך 30ימים מיום
בקשה להיתר את המידע שפרטיו דרושים לענין ההיתר"
הגשת
משכך ,היה על הנתבעת למסור לתובעות את המידע הנכון לכל המאוחר ביום .30.12.01
כאמור ,מחמת ציון דרישת השימור לגבי אגף פינס ,בתיקי המידע השונים ,והתעקשות
13מתוך 23
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
כב' השופט איתן אורנשטיין
הנתבעת על נכונותו של זה ,חרף פניות התובעות בעניין ,כבר סמוך לקבלתו ,אך הדרישה לא
1
הוסרה אלא רק ביום ,27.7.03עם מתן תיק המידע החמישי .הנתבעת לא שכנעה את בית
המשפט ,מדוע נדרשה לפרק זמן של כשנה ומחצה מאז הביאו התובעות לתשומת לבה של
2
3
הנתבעת את השגגה שיצאה לפניה בתיק המידע בנוגע לשימור ,ועד 27.7.03בו נמסר תיק
המידע החמישי בו כבר לא הופיעה יותר דרישת השימור.
4
5
אפנה בהקשר זה לעדות פוסק בעמוד 45לפרוטוקול,לפיה בדיקת צוות השימור אכן גרמה
6
7
לעיכוב וכעולה גם מת:7/
8
"ש .מציג לך הודעה מטעם עיריית תל אביב שהוגשה במסגרת העתירה הראשונה
שהגישו התובעים לביהמ"ש ,הוגש וסומן ת ,7/הודעה מיום ,20.2.02העיכוב
במסירת תיק המידע לנוכח דרישות השימור.
ת .מאשרת את המסמך".
לפיכך ,בנושא השימור ,ניתן מידע שגוי ,ובנוסף ,עיכוב בתיקון המידע שניתן ביום 2.7.02
לתקופה מיום 30.12.01ועד ליום ,27.7.03עם מתן תיק המידע החמישי.
.19
9
10
11
12
13
14
15
16
העצים
17
לפי עמדת הנתבעת וכעולה מתיק המידע מחודש יולי ,2002נדרשו התובעות לטעת 30עצים.
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
לדידן של התובעות ,דרישה זו סיכלה למעשה את הליכי הבנייה על הנכס ,מאחר שמשמעות
נטיעת עצים בכמות כאמור ,על שטח של 200מ"ר מכלל שטח הקרקע של 350מ"ר ,הינו
העדר יכולת לבנות על השטח האמור.
הנתבעת מסתמכת על מדיניותה לפיה מספר העצים יהיה בהתאם לגודל מגרש ,לפי מפתח
של עץ אחד לכל יחידת דיור ,אלא אם הדבר אינו בר ביצוע ואז נושא מספר העצים הוא
לשיקול דעת מהנדס העיר בכפוף לתכניות הפיתוח.
בעקבות דין ודברים ,הגיעו הצדדים לידי סיכום בפגישה מיום ,29.4.03נספח 5לתצהיר
פרחי ,לפיו מספר העצים ייקבע לפי מצב המגרש ובתאום .בהמשך הוסכם על ידי הנתבעת
על מפתח לפיו על כל 50מ"ר שטח קרקע לא מבונה יינטע עץ אחד ,משמע 7עצים בלבד.
בעקבות פנייה נוספת של התובעות לנתבעת ,התקבלה ביום 19.5.04החלטת ועדת משנה של
האחרונה לפיה יהיו מקומות חנייה רק תת קרקעיים ,וכי יינטעו 13עצים בלבד .לא מובן
אפוא השינוי המהותי בעמדת הנתבעת ,קרי מ 7עצים בלבד לפי הסיכום מיום ,29.4.03
14מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
כב' השופט איתן אורנשטיין
ניצבה דרישה לנטיעה של 13עצים ,בהחלטת ועדת המשנה של הנתבעת מיום 19.4.04ודוק,
1
אין עסקינן בתוספת זניחה של עצים ,אלא הגדלת מספרם ולמעשה הכפלת הדרישה .לא
מקובלת עליי עמדת הנתבעת כי לא היה סיכום מוקדם ,בדבר נטיעת 7עצים ,אלא המלצה
2
3
בלבד של הנתבעת בסיכום הפגישה ,ושאינה חייבת כמות שנקבע סופית בהחלטה של ועדת
המשנה של הנתבעת .אמנם ,בסעיף 10לסכום הפגישה מופיע בפרק העצים ,כי מדובר רק
4
5
במפתח מומלץ של עץ לכל 50מ"ר שטח לא מבונה ,אך לא שוכנעתי כי אושרה מדיניות
חדשה הסוטה מההסכמה הקודמת ,ומכל מקום ,כי היא חלה גם רטרואקטיבית ,קרי גם על
6
7
סיכומים קודמים .הראיה ,בסופו של דבר ,חזרה בה הנתבעת מדרישתה זו .לעניין זה,
8
התובעות הגישו ערר על ההחלטה לועדת הערר .הנתבעת הודיעה לועדת הערר כי היא
מקבלת את השגת התובעות בעניין העצים ,ולפיכך הורתה ועדת הערר בהחלטה מיום
,13.1.05על צמצום מספר העצים לשבעה )סעיף 3להחלטה(.
9
10
11
12
13
14
15
16
קו בניין צדדי
17
בהתאם לתיק המידע שהתקבל לאחר העתירה המינהלית הראשונה ,קווי הבניין הצדדיים
הינם 2מטר .לעמדת התובעות ,במועד מאוחר יותר ערכה הנתבעת שינוי בתיק המידע,
ובאופן שבתיק המידע השני שונה קו הבניין הצדדי ל 3מטר .דבר זה גרם ,לטענת התובעות,
לשינוי של כל התוכניות שהוכנו ועמל רב ירד לטמיון.
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
לאור האמור ,נקבע בזאת כי ביחס לכמות העצים שיש לטעת ,ניתן על ידי הנתבעת מידע
שגוי ,שלא תוקן גם לאחר הסבת תשומת הלב .משך המידע המוטעה הוא ממועד סיכום
הפגישה ,יום ,29.4.03ועד לתיקון המידע ביום ,19.4.04מועד החלטת ועדת הערר.
.20
אין חולק כי לפי תב"ע 38שחלה על אגף פינס ,קו הבניין הצדדי הוא 2מ' ,זאת בהבדל מאגף
לילנבלום שלפי התכנית החלה עליו ,קו הבניין הצדדי הוא 3מטר .לעמדת מר לס ,קו
הבניין הצדדי אמור בנסיבות אלה להבחן במסגרת התכנון הכוללת ,ולשקול השפת האחד
על משנהו .גם אם אקבל את הסברו של לס ,שאכן יש מקום לבחון את ההשפעה של
התכנית שחלה על אגף אחד של הבניין לגבי האגף האחר שלו ,אין בכך כדי להצדיק קביעה
בתיק מידע ,בדבר תחולת אותה תכנית לגבי האגף האחר .קל וחומר ,שהנתבעת עצמה ציינה
בתיק המידע הראשון את קו הבניין לפי התכנית שחלה על אגף פינס .הנתבעת לא שכנעה כי
לאחר בדיקה שערכה ,היה מקום לשנות את המידע באשר לקו הבניין הצדדי של אגף פינס.
מעל ומעבר; התובעת עוררה את טענתה זו כבר בעתירה המנהלית השנייה וכן הפנתה את
תשומת לבה של הנתבעת כי עמדתה של האחרונה באשר לקו הבניין הצדדי ,שגויה .לעניין
זה אפנה למכתב גביר מיום ,8.1.03ולמכתב נוסף מטעמו מיום 16.3.03שבו הוא מתייחס,
15מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
.21
כב' השופט איתן אורנשטיין
בין היתר ,לשגגה שנפלה באשר לקווי הבניין הצדדי .בנסיבות אלה ,שומה היה על הנתבעת
1
לתקן את השגגה .דא עקא ,התיקון המצופה לא נעשה אלא באיחור וזאת בתיק המידע
הרביעי מיום ,9.6.03ושונה קו הבניין בהתאם לגישת האחרונים ,קרי 2מטר באגף פינס ו 2
2
3
מטר אגף לילנבלום.
4
5
פועל יוצא של האמור הינו כי ניתן מידע שגוי שלא כדין ,בנושא המידע של קוו הבניין
הצדדי ,מיום 22.7.02במסגרת תיק המידע השני ועד תיקונו של זה ,במסגרת תיק המידע
6
7
הרביעי מיום .9.6.03
8
ההפקעה
הנתבעת ציינה בתיק המידע השני ,כי משטח הקרקע של הנכס ,ייגרע 66מ"ר שמיקומו
במרווח שבין קו הבניין הקדמי לחזית רח' פינס ,שיועבר לבעלותה .הנתבעת טענה כי
ההפקעה מושתת על הוראת תב"ע .38לעומתה גרסו התובעות שתב"ע ,2277המאוחרת לה,
ביטלה את ההפקעה .חרף זאת ,עמדה הנתבעת על דרישתה בדבר ההפקעה .משסירבה
לבטלה ,נאלצו התובעות לנקוט בהליכים משפטיים כמפורט לעיל .בסופם של אלה ,הוסכם
על ביטול ההפקעה ,הסכמה לה ניתן תוקף של פסק דין ביום ,13.11.03ולפיה ההפקעה אינה
דרושה ,ומבלי שיהיה בכך קביעה ,אם ההפקעה הייתה דרושה .בעקבות זאת ,בתיק המידע
השישי מיום ,23.12.03צוין שלא קיימת הפקעה.
בהקשר זה ,שוכנעתי כי לא נפל פגם בהתנהלות הנתבעת ,המקים חבות כלפי התובעות ודוק.
על החלטת הנתבעת שדחתה את טענת התובעות הוגש ערר לועדת הערר .ועדת הערר
בהחלטתה מיום ,7.12.98סעיף ) ,(9קיבלה את עמדת הנתבעת תוך שציינה כי אם שטח
ההפקעה אינו דרוש ,יש לערוך תכנית חדשה המבטלת את ההפקעה ולכן דחתה את הערר
בכל הנוגע להפקעה .התובעות לא הגישו עתירה מנהלית על החלטת ועדת הערר .אין בידי
לקבל את טעמו של גביר באשר לכך שלא הוגשה עתירה מנהלית וכאמור בעמוד 17שורות
.5-6אם סבר גביר כדבריו שאין הפקעה ,שומה היה על התובעות להגיש עתירה מנהלית על
החלטת ועדת הערר ,אך כזאת לא עשו .אציין כי לעמדת התובעות ,הן לא היו מודעות לכך
שתכנית 2277ביטלה את תב"ע 38בנוגע להפקעה ומשכך לא העלו לפני ועדת הערר את
הטענה האמורה )עדות גביר עמוד 17שורות .(11-12את הטענה האמורה העלו התובעות רק
בחלוף כארבע שנים .התרשמתי מגביר שהוא מתמצא היטב בהליכי התכנון ,בתכניות
והנהלים ,כמו גם מלווה בייעוץ משפטי מתאים .משכך ,הדעת נותנת שהיה מודע לטענה
האמורה מבעוד מועד ,והשלמת התובעות עם החלטת ועדת הערר בעניין ,עומדת בעוכריהן.
16מתוך 23
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
.22
כב' השופט איתן אורנשטיין
מכאן שתי מסקנות:
1
האחת ,שעה שהתובעות עצמן לא טרחו להשיג על החלטת ועדת הערר ,יש לראותן
כמשלימות עמה ,ומשכך ,היה לנתבעת הצדק לציין בתיק המידע כי ההפקעה עומדת
2
3
בתוקפה.
השנייה ,העובדה שועדת ערר אמצה את קביעת הנתבעת ,עומדת לרועץ לתובעות שכן
4
5
מתברר שטריבונל משפטי ,ראה עין בעין עם עמדת הנתבעת .מכאן ,שבניגוד לעמדת
התובעות ,אין לראות בתיקי המידע בהם מופיעה ההפקעה ,משום התרשלות של הנתבעת,
6
7
וודאי שלא התנהגות בחוסר תום לב ואף מעבר לכך ,כמות שטוענות התובעות .לכל היותר,
8
מדובר בטעות בשיקול דעת ,אשר תוקנה בסופו של דבר בהסכמת הצדדים וקיבלה תוקף של
פסק דין.
מעל ומעבר; גם אין קביעה שיפוטית כי הצדק עם התובעות ,שכן אין ממצא האם ההפקעה
הייתה דרושה ,וכמות שנקבע במפורש בפסק הדין.
9
10
11
12
13
שלילת חנייה בחצר הפנימית
14
15
16
17
התובעות טענו כי על הנתבעת היה לאפשר הכשרת מקומות חנייה עיליים בחצר הנכס.
ואמנם היועצת המשפטית של הנתבעת ,בסעיף 4לסיכום הפגישה ,ציינה כי תתאפשר
הכשרת מקומות חנייה בחצר הפנימית ,וכגישת התובעות .עם זאת ,בהמשך הדרך ,הנתבעת
חזרה בה מההסכמות ,בקובעה כי כל החניות ימוקמו מתחת לפני הקרקע ,כך שכל מפלס
הקרקע יפותח כגינה.
לגישת התובעות ,עמדת הנתבעת נוגדת את הוראות תב"ע ,38שאינה מגבילה צפיפות
ליחידות דיור ,ובהכרח אינה מונעת אפשרות הכשרת מקומות חנייה עיליים .הנתבעת
בהחלטתה מיום 19.5.04דחתה את גישת התובעות .ניסיונות התובעות לפתור העניין לא
הועילו ובמסגרת העתירה השנייה מיום 12.9.02הן טענו שיש לבטל את ההתניה בדבר
מקומות חנייה תת קרקעיים בלבד .בהמשך ,בפסק הדין בעתירה השנייה מיום ,28.2.06
הושגה הסכמה לפיה ניתן יהיה להכשיר ארבעה מקומות חנייה עיליים ,ויתכן מקום אחד
נוסף.
עמדת הנתבעת מושתתת על מגמה "לפתח בקומת הקרקע גינה לרווחת דיירי הבניין" ,על
חשבון שטחים לחניה ,וכאמור בסעיף 8לסיכום הפגישה מיום .3.6.03
עסקינן בהקשר זה ,בעניין אשר בשקול דעתה של הרשות הממונה ,ודין התביעה בגין עילה
זו להידחות .תימוכין למסקנתי ניתן למצוא בהחלטת ועדת הערר מיום ,13.1.05אשר
קיבלה עקרונית את עמדת הנתבעת כי נושא הגינון והחניה העלית ,הוא שיקול תכנוני
17מתוך 23
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
.23
כב' השופט איתן אורנשטיין
המסור לנתבעת וכי לא נפל פגם בהתנהלותה .אמנם ,בסופו של דבר ,החליטה ועדת הערר
1
לקבל באופן חלקי את טענת התובעת ,לפיה ניתן לאשר שני מקומות חניה בחצר ,אך זאת
מבלי שיהיה בכך כדי להצביע כאמור ,על התנהלות לא תקינה של הנתבעת .יתרה מכך,
2
3
ועדת הערר ציינה מפורשות כי גם אם אין מניעה משפטית לאשר חניה בחצר ,רשאית
הנתבעת לשקול שיקולים תכנונים .לפיכך ,עסקינן בשיקול דעת של הרשות ,שאינו מקים
4
5
עילה לחייבה כלפי התובעות.
6
7
מעבר לדרוש אוסיף כי עמדת התובעות גם לא התקבלה לגופה בעתירה המנהלית שכן
8
הצדדים הגיעו כאמור לידי הסדר פשרה.
9
10
נסיגה בחזית הקומה השנייה ושלילת זכויות בנייה כתוצאה מכך
11
12
13
14
15
16
17
לעמדת התובעות ,התנתה הנתבעת את מתן היתר הבנייה בנסיגה בקומה העליונה שלא
כדין .מדובר בנסיגה של כ 1.3 -מטר לאורך כל חזית הבניין ,בשטח כולל של כ 32 -מטר
בשווי ניכר .התובעות טוענות כי דרישה כזו מונעת מהן את היכולת לממש את כל זכויות
הבנייה המותרות בשווי ניכר ,והדבר מחייב אותן לבקש הקלה לקומה נוספת ,דרישה
שהנתבעת לא תסכים לה.
בסיכומים נזנחה הטענה ,ואין זאת אלא שהתובעות ויתרו עליה .מעבר לדרוש ,לפי הראיות
שהובאו אין ממש בטענות התובעות בהקשר זה ,ואפנה לכך שהאחרונות לא ראו לנכון
להעלות את השגתן בנושא במסגרת ההליכים המשפטיים הרבים שננקטו על ידם ,משכך דין
הטענה להידחות.
.24התנהגות הנתבעת ,באותן עילות אשר קבעתי כי מסרה מידע שגוי שאין מקורו בשיקול דעת
מוטעה ,אינה מתיישבת עם חובת הרשות במתן מידע עדכני ותקף לפי סעיף 119א' לחוק
התכנון והבנייה ,התשכ"ה) 1965-להלן" :חוק התו"ב"( .הוראה זו מזכה את מבקש המידע
לקבל מידע עדכני ומדויק על הנכס ,למועד הגשת הבקשה .על הרשות חובה למסור מידע
שהוא אותנטי ,נסמך על תוכניות שבתוקף המשקפות נאמנה את המצב הקים .הרשות יכולה
לציין במסגרת המידע הניתן גם תוכניות בדרך ,לרבות כאלה שנמצאות בשלבי תכנון
מתקדמים ,ואף בשלבי הפקדה ,אך עם זאת להדגיש כי אלה טרם קיבלו תוקף ולכן אינן
מחייבות .אין גם מניעה לטעמי לציין מגמות תכנוניות של האזור בו נמצא הנכס .ראה
בהקשר זה את האמור בפס"ד נקר הנ"ל:
"פרשנותו התכליתית של סעיף 119א לחוק ,דוחקת למסקנה כי על הרשות
המקומית מוטלת החובה למסור מידע המצוי בידיה ,אשר בכוחו להשליך באופן
18מתוך 23
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
כב' השופט איתן אורנשטיין
משמעותי על החלטותיו של מבקש המידע בנוגע לחלקת הקרקע שהוא מתעניין
1
בה".
2
3
כחלק בלתי נפרד ,על הרשות לפעול סמך המידע האמור ,קרי בהתאם לתכנון שבתוקף ולא
להתנות את הסכמתה בתכנון שטרם אושר ,רק מתוך ציפייה ותקווה שבעתיד יקבל תוקף,
4
5
וכל עוד אין הוראה סטטוטורית המסמיכה את הרשות לעכב מימוש זכויות על סמך המצב
התקף הנוכחי.
6
7
8
.25הקשר הסיבתי
לצורך ביסוס העוולה יש להוכיח כי התקיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הסתמכות
לבין הנזק.
ע"א 196/90ירמיהו עיני חברה לבנין בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריות
):(1993
9
10
11
12
13
"אפילו מוטלת חובת זהירות )מושגית וקונקרטית( על הוועדות ,ואפילו הופרה
החובה ,עדיין אין לייחס להן אחריות ברשלנות ,אלא אם כן נגרם נזק הנובע מתוך
אותה הפרה .כלומר ,הפרת החובה צריכה להיות הסיבה העובדתית והמשפטית
14
15
16
לקרות הנזק".
17
עמדתי בהרחבה לעיל ,על כל אחת העילות ,לגביהן הגעתי לידי מסקנה כי נפל בהם פגם של
מתן מידע מוטעה או שגוי שלא תוקן תוך זמן סביר ,חרף פניות התובעות בעניין.
הנתבעת ,כרשות האמונה על מסירת מידע נכון ,הייתה אמורה לצפות לכך שכתוצאה
מעיכוב במסירת המידע וכן כתוצאה ממסירת מידע לא נכון ,לא כל שכן ,לאחר שהתבקשה
לתקנו ,יחייב את התובעות לנקוט בהליכים משפטיים ,דבר אשר יגרום להתארכות בקבלת
המידע הנכון ובהכרח לעכב את התכנון וכתוצאה מכך את הבנייה על הנכס .עוד יצוין כי
עסקינן במידעים רלוונטיים אשר מהווים הכרח לשם קידום הליכי התכנון וכנדרש על פי
דין.
משכך ,הורם הנטל להוכחת הקשר הסיבתי בין התנהלות הנתבעת לבין העיכוב שנגרם
לתובעות בהליכי התכנון והבנייה על הנכס לתקופות כדלקמן:
בנושא השימור.27.3.03 – 30.12.01 :
בנושא העצים.19.4.04 – 29.4.03 :
בנושא קו בניין צדדי.9.6.03 – 22.7.02 :
19מתוך 23
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
.26
כב' השופט איתן אורנשטיין
חלק מהתקופות הן חופפות ,כך שהעיכוב הכולל ,תחילתו מהמועד שעל הנתבעת היה
1
להמציא לראשונה את המידע הנכון ,קרי 30.12.01 :ועד ליום ,19.4.04המועד בו ניתנה
החלטת וועדת הערר .לאמור ,תקופה של שנתיים וארבעה חודשים.
2
3
ניתוק הקשר הסיבתי
4
5
שומה עלי לבחון את טענות הנתבעת ,לפיהן הסיבות לעיכובים תלויות בתובעות מחמת שני
אלה :שינוי התפיסה התכנונית לבנייה בנכס ותחלופה רבה של אדריכלים .כמפורט להלן,
6
7
יש בהתנהלות התובעות כדי לתרום לעיכוב ,אך אין בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי.
8
לפיכך ,אעמוד בקצרה על אותן נסיבות הקשורות בתובעות באשר להליכי התכנון:
9
10
11
12
13
14
15
16
17
26.1
התובעות אכן העסיקו מספר רב יחסי של אדריכלים ,שהתחלפו באופן תדיר .תחלופה זו
חייבה את האדריכל החדש ,ללמוד את המאטריה ,להיערך לה ,להציע תוכנית רעיונית
חדשה לפי שיקול דעתו .למותר לציין כי פעילות זו הצריכה זמן ומשאבים ואלה נזקפים
לחובת התובעות .עם זאת ,אין בכך כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות של
הנתבעת לבין הנזק ,אלא רק לייחס אשם תורם לתובעות ,ואשר ייבחן בשלב השני.
26.2
גורם נוסף בר חשיבות לעניין הינו שינוי תכנוני שיזמו התובעות ,מפעם לפעם .כך ,בתחילת
הדרך ,בחודש מאי 1998ביקשו התובעות תוספת קומה ו 6-יחידות דיור )נ .(1/זמן קצר
לאחר מכן ,בחודש יוני אותה שנה ביקשה התובעת להרוס את כל הבניין פרט לקירות
החיצוניים וכן תוספת בנייה של 1יחידות )נ .(2/בעקבות החלטת ועדת הערר ,הגישו
התובעות בקשה להרוס חלק מאגף פינס ולבנות שתי קומות חדשות )נ .(3/מספר שנים לאחר
מכן ,בחודש מרץ 2002יזמו התובעות בקשה לשינויים פנימיים בכל קומות הבניין )נ.(5/
בשלב מסוים ,בחרו התובעות לבקש לבטל את הריסת החלק הפונה לרחוב פינס ובמקומו
להוסיף על המבנה הקיים )עמוד 2שורה .(28אמנם התובעות טענו ששינוי זה הוא תולדה
של דרישת הנתבעת כי אם לא יעשה כן ,לא יינתן לה טופס אישור אכלוס )טופס (4לאגף
לילינבלום .מתקשה אני לקבל את גרסתה זו ,שכן גביר התגלה כמי שיודע לשמור על
זכויותיו ואינו נרתע לנקוט בהליכים משפטיים .לכן אם סבר שהנתבעת מתנה את מתן
טופס 4בשינוי הבינוי של פינס ,היה עותר בעניין .לכן נקבע בזאת כי השינוי הוא פרי
בחירתן של התובעות.
הליכי תכנון נוספים וחדשים יזמה התובעת בשנת 2005 ,2004וגם בשנת ) 2006נ .(6/בשנת
2008הוגשה בקשה לשינוי ההיתר משנת ) 2006סעיף 5שורה ,(19ובשנת 2009שוב ביקשה
שינוי והפעם לתוספת בנייה )נ (9/של קומה רביעית.
20מתוך 23
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
.27
כב' השופט איתן אורנשטיין
אין בידי לקבל את תשובת גביר לפיה אין בשינוי התכנון כדי להאריך את משך התכנון
1
הכולל וקבלת היתר בניה כטענתו )עמ' 7שורות 22ו .(26 -הבהיר זאת היטב ,העד דניאל לס.
בתצהירו ובעדותו אמנם העד טען שהעיכוב נבע מקבלת מידע מטעה ,אך בהתאם לראיות
2
3
שהוצגו ,שוכנעתי כי לא ניתן לזקוף את מרבית העיכוב ,למידע מוטעה שנמסר על ידי
הנתבעות.
4
5
לעניין זה אפנה לערר שהתובעות הגישו על החלטת הועדה מספר 5357/03כי לאחר סיום
6
7
העבודות הן החליטו להעדיף מבחינה כלכלית לבנות מעל לבניין הקיים ולא להרסו.
8
ושוב ,אין בהנהלות האמורה כדי לנתק את הקשר שבין הרשלנות של הנתבעת לבין הנזק,
אלא רק להוות תרומה של התובעות לשיעור הנזק .עניין זה יישקל במסגרת בירור הנזק.
9
10
11
12
הפרת חובה חקוקה
התנהלות הנתבעת ,בכל הנוגע לאותם מידעים שנקבע כי היא התרשלה לגביהם ,מהווים גם
הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[ בגין הפרת סעיף 119א' לחוק
התכנון והבנייה ,ואבהיר.
סעיף 63לפקודת הנזיקין קובע חמישה תנאים שבהתקיימם קמה חבות בנזיקין) :א( חובה
המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; )ב( החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק; )ג( המזיק לא
קיים את החובה המוטלת עליו; )ד( ההפרה גרמה לניזוק נזק; )ה( הנזק אשר נגרם הוא מסוגו או
מטבעו של הנזק אשר אליו נתכוון החיקוק .עוד נקבע בסעיף שיש להוכיח שהחיקוק ,לפי
פירושו הנכון ,לא התכוון לשלול את הסעד בנזיקין )ראה ע"א 878/06טרויהפט נ' עטיה
).(2009
כאמור ,מצאתי כי התובעת הפרה את החובה המוטלת עליה מכוח חוק התכנון והבנייה
ובאופן שהתקיימו היסודות הראשון והשלישי .באשר לתנאי השני נקבע בע"א 2351/90
לסלאו נ' אמל ):(1993
"ההנחה היא ,כי בהיעדר שיקולים מיוחדים "כל חובה שהוטלה מכוח חיקוק
במישרין או בעקיפין ...על אדם פרטי או על גוף ציבורי ,נועדה לטובתו או להגנתו של
הנפגע מהפרתה והוא זכאי עקרונית לסעד הנזיקי" )י' אנגלרד" ,תרומת הפסיקה
להתפתחויות בדיני נזיקין דימויה העצמי ומציאות" עיוני משפט יא )תשמ"ו-מ"ז(
".(88 ,67
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
21מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
כב' השופט איתן אורנשטיין
וביחס לסעיף 119א לחוק התכנון והבנייה יפים הדברים שנאמרו בעע"מ 8489/07יעקב
1
)קובי( ריכטר נ' וועדת המשנה הנקודתית של הוועדה המחוזית ):(2009
"סעיף 119א לחוק התכנון והבניה קובע ,כי על ועדה מקומית למסור בכתב ,לפי
2
3
בקשת מעוניין בקרקע ,פרטים על התוכניות הנוגעות לקרקע .חובת מסירת המידע
ביחס לתוכניות חלה החל מהשלב בו פורסמה הודעה על הכנת התוכנית .התכלית של
4
5
הסעיפים הנזכרים ברורה היא .החוק מבקש להבטיח ,כי המצב התכנוני של מקרקעין
יהיה גלוי ,שקוף ונגיש לציבור .אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ערכו של נכס הוא
6
7
התוכנית החלה עליו ועל סביבתו .נקל להבין את החשיבות הרבה הטמונה בשקיפות
8
המצב התכנוני ,במיוחד מבחינתו של רוכש פוטנציאלי של המקרקעין )ראו ,ע"א
3213/97נקר נ' הועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה ,פ"ד נג)648 ,625 (4
)השופט מ' חשין( )) (1999להלן -עניין נקר(; עניין עיריית רעננה ,עמ' ".(755-754
9
10
11
12
13
14
15
16
17
משכך ,התגבשו גם היסודות הרביעי החמישי המתייחסים לגרימת נזק שנגרם
לתובעים ואשר אליו התייחס החיקוק .בנוסף ,לא התקיים היסוד הנגטיבי בסעיף
) 63א ( לפיו חוק התכוון והבנייה התכוון לשלול את הסעד הנזיקין .
לפיכך ,חבות הנתבעת קמה גם מכוח הפרת ח ובה חקוקה .
.28
נתתי דעתי לטענת הנתבעת לפיה גביר הוא העד היחיד שהעיד מטעם התובעות וכי בהתאם
לסעיף (2)54לפקודת הראיות ]נוסח חדש[ ,תשל"א ,1971 -שומה על בית המשפט ליתן לכך
משקל ,עת מקבל את התביעה .כמות שפורט לעיל ,הכרעתי אינה מתבססת רק על עדותו של
גביר ,אלא ובעיקר על מסמכים לרוב ,ובין אלה מסמכים שהוגשו לבתי המשפט ולועדות
הערר ,כמו גם החלטות שיפוטיות שונות ,וסיכומי פגישות ,שבכל אלה יש כדי לבסס את
גרסת התביעה ,באותן עילות שהתקבלו.
.29
סוף דבר
התובעות הוכיחו גרסתן וזאת ביחס לאותן עילות בהן מסקנתי היא כי נפלו פגמים
בהתנהלות הנתבעת ,באשר למידעים שנמסרו לתובעות .זאת הן בשגגות במידעים עצמם,
והן באחור במסירת המידעים .כתוצאה מהאמור ,נדרשו התובעות לפעול לתיקון הטעויות
שאינן טעות בשיקול דעת ,דבר אשר גרם לעיכוב בקבלת המידע הנכון ,וכתוצאה מכך,
לעיכוב בהליכי הבנייה על הנכס.
התובעות זכאיות איפוא לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו על ידי התנהלות הנתבעת ,ככל
שהנזק יוכח .במסגרת שלב הנזק ,יהיה מקום לבחון את האשם התורם של התובעות,
22מתוך 23
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 1095-07הילה ר.ג .יעוץ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו
לפני
כב' השופט איתן אורנשטיין
וכמות שצויין לעיל .עוד יהיה מקום לבחון את זכות גביר לפיצויים בגין הנזקים שנטען כי
1
נגרמו לו.
2
3
לאור האמור ,יגישו הצדדים ראיותיהם לשלב הנזק .התובעות עד ליום 8.5.11והנתבעת עד
ליום .26.6.11
4
5
ייקבע לישיבת תזכורת ביום 10.7.11בשעה 09:00לשם קביעת סדרי שמיעת הראיות בשלב
6
7
הנזק.
8
נושא ההוצאות ,לרבות באשר למחלוקת בנוגע לנתבעות שנמחקו ,אכריע בפסק הדין.
המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום.
ניתנה היום ,י' אדר ב תשע"א 16 ,מרץ ,2011בהעדר הצדדים.
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23מתוך 23
© Copyright 2024