‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬ ‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬ ‫כב' השופט אליקים אברהם‬ ‫בפני‬ ‫‪.1‬מנדלסון מנחם‬ ‫‪.2‬מדלסון חוה‬ ‫‪.3‬מנדלסון יעל‬ ‫‪.4‬מנדלסון רות‬ ‫‪.5‬מנדלסון אורי‬ ‫‪.6‬היימן בנימין‬ ‫‪.7‬היימן אריאל‬ ‫‪.8‬אביטל כהן‬ ‫‪.9‬גדעון כהן‬ ‫‪.10‬ראובן לנדסהוט‬ ‫‪.11‬פנחס עמיר‬ ‫‪.12‬מתתיהו ניצן‬ ‫‪.13‬חדוה ניצן‬ ‫ע"י ב"כ דוד בסון ו‪/‬או אורי עמנואל‬ ‫עותרים‬ ‫נגד‬ ‫משיבים‬ ‫‪.1‬הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה‬ ‫ע"י ב"כ עו"ד אלי וילצ'יק ואח'‬ ‫‪.2‬מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ‬ ‫ע"י ב"כ עו"ד דוד כחלון‬ ‫פסק דין‬ ‫‪1‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .1‬ביום ‪ 2.3.98‬פורסם למתן תוקף בילקוט הפרסומים שינוי מס' ‪ 42‬לתוכנית מתאר ארצית‬ ‫לדרכים‪-‬תמ"א ‪ 3‬ולפיו נקבע תוואי חדש לסלילת דרך מהירה מס' ‪ 9‬מכביש החוף‪-‬דרך‬ ‫מס' ‪) 2‬בסמוך לישוב מכמורת( ועד לכביש ‪) 6‬דרך כביש ‪.(4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ .2‬התוואי החדש מיועד לעבור בשטח שמדרום לעיר חדרה ומצפון לישוב אליכין‪ ,‬בין השאר‬ ‫בחלקות ‪ 8,11,19,20,22‬בגוש ‪ 10405‬ו"לבלוע אל קרבו" עשרות דונמים )כ‪ 63-‬דונם‬ ‫מחלקה ‪ ,8‬כ‪ 29-‬דונם מחלקה ‪ ,11‬כ‪ 20-‬דונם מחלקה ‪ ,19‬כ‪ 10-‬דונם מחלקה ‪ 20‬וכ‪17-‬‬ ‫דונם מחלקה ‪.(22‬‬ ‫‪ 1‬מתוך ‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬ ‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬ ‫‪ .3‬על פי הוראת סעיף ‪ 197‬לחוק התכנון והבניה מי שנפגע ע"י תוכנית‪ ,‬שלא בדרך הפקעה‬ ‫זכאי לפיצוי מהועדה המקומית ובלבד ש "התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה‬ ‫המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית"‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .4‬ביום ‪ 7.9.05‬פורסמה למתן תוקף תוכנית תשתיות לאומיות‪ ,‬תת"ל‪ 4/6,3/‬כביש מס' ‪9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫המכונה גם "תוכנית מתאר ארצית הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת" ובה תאור‬ ‫‪6‬‬ ‫מפורט של תוואי הדרך המתוכננת‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ .5‬המערערים בעלי החלקות השונות‪-‬חלקות חקלאיות המעובדות על ידם שגילו לטענתם רק‬ ‫בשלב זה את הפגיעה שהביאה לשינוי ייעודם של חלקים נרחבים מתוך החלקות מייעוד‬ ‫חקלאי לייעוד של כביש הגישו ביום ‪ 17.5.06‬תביעותיהם לפיצויים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ .6‬לאחר שהועדה המקומית לא דנה בתביעות במועד‪ ,‬הוגשו עררים שנדונו במאוחד ע"י‬ ‫ועדת הערר‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .7‬ועדת הערר בהחלטתה מיום ‪ 29.3.07‬קבעה כי "בחלקות ‪ 11,8‬ו‪ 19-‬הפגיעה נוצרה בעת‬ ‫‪16‬‬ ‫אישור שינוי ‪ 42‬ועל כן אין מקום לתבוע פיצויים בגין התת"ל" במילים אחרות נקבע‬ ‫‪17‬‬ ‫למעשה כי חלפו יותר מ‪ 3-‬שנים ממועד הפגיעה ועילת התביעה התיישנה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ .8‬באשר לחלקות ‪ 20‬ו‪ 22-‬הותרה תביעת פיצויים מאחר והפגיעות שנוצרו או נתגלו רק‬ ‫בעקבות אישור התת"ל‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ .9‬המערערים הגישו ערעור מינהלי על החלטת הוועדה שהבירור בו התעכב לבקשת‬ ‫הצדדים בשל הליך מקביל המתנהל בשאלת פיצויי ההפקעה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ .10‬ביום ‪ 2.9.10‬הועבר התיק לטפולי‪ ,‬הערעור נקבע לדיון לאחר שהוגשו עיקרי טיעון מטעם‬ ‫‪26‬‬ ‫הצדדים וכל הצדדים הסכימו כי יש להכריע עתה במחלוקת‪ .‬במהלך הדיון השלימו‬ ‫‪27‬‬ ‫הצדדים טיעוניהם בע"פ‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ 2‬מתוך ‪10‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬ ‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬ ‫‪ .11‬במאמר מוסגר אבהיר כי הועדה קיבלה את עמדת המערערים לגבי חלקה ‪ 20‬וחלקה ‪,22‬‬ ‫כך שעיקר הערעור מתייחס לחלקות האחרות‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫השאלות הטעונות הכרעה‬ ‫‪4‬‬ ‫על הפרק שתי שאלות הטעונות הכרעה‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫• האם יש לראות את התת"ל ואת שינוי ‪ 42‬לתמ"א ‪ 3‬כמהלך תכנוני אחד ומכאן שמנין‬ ‫ההתיישנות מתחיל רק לאחר פרסום התת"ל בשנת ‪.2005‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫• במידה והתשובה לשאלה הראשונה שלילית‪ ,‬יש לבחון האם שינוי ‪ 42‬לתמ"א‪ ,‬יצר כבר‬ ‫‪9‬‬ ‫בעת פרסומו פגיעה שיצרה עילת תביעה בעיניו של האדם הסביר‪ ,‬תשובה חיובית משמעה‬ ‫‪10‬‬ ‫התיישנות עילת התביעה ודחיית הערעור‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫]אציין כי לצדדים טענות נוספות‪ ,‬אך מדובר בטענות שעיקרן דרך יישום ההלכה הפסוקה‬ ‫והתשובות לשאלות אלו תנתנה במהלך ניתוח ‪ 2‬השאלות שבמחלוקת[‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫דיון‬ ‫‪16‬‬ ‫אקדמת מילין‪-‬היקף ההתערבות בהחלטות ועדת ערר‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ .12‬על הדיון בערעור חלים עקרונות המשפט המינהלי‪ .‬וועדת הערר הינה חלק מהמינהל‬ ‫‪18‬‬ ‫הציבורי והיא פועלת על פי כלליו‪ .‬לפיכך גם התערבות בתי המשפט בהחלטות וועדות‬ ‫הערר נעשית על פי כללי המשפט הציבורי‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪ .13‬אפנה בענין זה לפסק דינו של כב' הש' י' עמית‪:‬‬ ‫"נזכור כי נקודת המוצא היא שאין בית המשפט משמש כטריבונל תיכנון‪ .‬תחום‬ ‫התיכנון הופקד בידי מוסדות התיכנון ובית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתו‬ ‫של מוסד התיכנון בשיקול דעתו שלו‪ .‬על בית המשפט לבחון אם נפל פגם בהליך‬ ‫או בשיקול הדעת שהופעל על ידי מוסד התיכנון‪ ,‬באספקלריה של הדין המינהלי‬ ‫והציבורי‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬בוחן בית המשפט אם החלטת מוסד התכנון נתקבלה ללא‬ ‫משוא פנים או שיקולים זרים‪ ,‬תוך שקילת השיקולים הרלוונטיים ואם מצויה היא‬ ‫בתחום הסבירות"‪,‬‬ ‫עע"ם ‪ 8872/07‬דר' פהים עתאמנה נגד רסמי עתאמנה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ 3‬מתוך ‪10‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬ ‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬ ‫‪ .14‬יתירה מזאת‪ ,‬וועדות הערר מורכבות מגורמים מקצועיים‪ ,‬להם המומחיות בתחומים‬ ‫עליהם הינם מופקדים ועל כן ההתערבות בהחלטות וועדות הערר תהא מצומצמת ביותר‪.‬‬ ‫עיון בפרוטוקול הדיון בפני הועדה )נספח ג' לעיקרי הטיעון מטעם המשיבה מס' ‪(2‬‬ ‫מראה כי בפני הועדה‪ ,‬הוצגו ראיות לרבות חוות דעת‪ ,‬התייצבו השמאים מטעם המשיבים‬ ‫וכי ניתנה לצדדים הזדמנות להעלות טענות בשאלות המשפטיות והתכנוניות לרבות‬ ‫בשאלת דרכי ניתוח והבנה של התשריטים הרבלנטיים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .15‬לאור הלכות אלו אנתח את טענות הצדדים ובצדק הדגיש ב"כ המשיבה מס' ‪ 2‬בכתב‬ ‫‪8‬‬ ‫ובע"פ כי בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת הרשות המוסמכת בשיקול דעתו והוא‬ ‫יעשה כן רק במקרים בהם התקבלה החלטה בלתי סבירה ובמקרים יוצאי דופן‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫האם התת"ל ושינוי ‪ 42‬לתמ"א הם מהלך תכנוני אחד‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ .16‬שאלה זו למעשה לא נדונה ע"י הועדה משום שהיא גם לא נטענה בפניה‪ .‬בתחילתם של‬ ‫‪13‬‬ ‫ההליכים הושם הדגש על נושא אחר לחלוטין‪ .‬המערערים הגישו תביעות פיצויים בגין‬ ‫פגיעה שמקורה בתת"ל‪ .‬הועדה המקומית התעלמה מהתביעות ובשל כך הוגשו העררים‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫בנסיבות אלו בכתבי הטענות לא הועלו כלל שאלות באשר לתמ"א ‪ 3‬או באשר לקשר‬ ‫שבינה לבין התת"ל‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ .17‬גם שנקבע דיון בערר‪ ,‬לא העלו המערערים בפני הועדה את הטענה בדבר מהלך תכנוני‬ ‫‪19‬‬ ‫מאוחד‪ ,‬די בכך כדי לדחות את הטענה שכן ערכאת הערעור בוחנת את סבירות החלטת‬ ‫ועדת ערר והכיצד ניתן לבחון את שיקול דעת הועדה בקשר לטענה שלא הועלתה בפניה‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ .18‬למעלה מן הצורך אציין כי טענה מסוג זה אינה מתיישבת עם הוראות סעיף ‪197‬לחוק‬ ‫התכנון והבניה ועם תוכנו של שינוי ‪ 42‬לתמ"א ‪.3‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ .19‬סעיף ‪ 197‬קובע כתנאי להגשת תביעה‪ ,‬פגיעה "על ידי תוכנית" כנקודת ציון לתחילתו‬ ‫‪26‬‬ ‫של מרוץ ההתיישנות ולא סיום מימושה של תוכנית או הגעה לשלב תכנוני מסוים אחר‪,‬‬ ‫‪27‬‬ ‫סעיף ‪ 197‬דן בפגיעה שמקורה בתוכנית ספציפית ולא ברצף תוכניות‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ 4‬מתוך ‪10‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬ ‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬ ‫‪ .20‬מיותר לציין כי במידה ותוכנית מאוחרת תגרום לנזק נוסף ביחס לנזק קיים‪ ,‬הרי שיוכל‬ ‫בעל המקרקעין לתבוע פיצוי בגין אותו נזק נוסף‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .21‬האפשרות התיאורטית כי בעתיד תפורסם תוכנית פוגעת בנוסף לתוכנית פוגעת קיימת‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אינה מצדיקה עכוב הגשת התביעה בגין הפגיעה הידועה והקיימת עד לאותו מועד בלתי‬ ‫ידוע‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .22‬משנקבע בתמ"א ‪ 3‬כי תוואי הכביש עובר בתחומה של חלקה מסוימת‪ ,‬נקבע באותה עת‬ ‫‪8‬‬ ‫כי ירד ערכה ואין צורך בהמתנה לתוכנית מאוחרת יותר‪) ,‬בכפוף לדיני ההתישנות שידונו‬ ‫‪9‬‬ ‫בהמשך(‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ .23‬עיון בתקנון ובתשריט תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪ (42‬מראה שהיא עומדת בפני עצמה מבחינה‬ ‫תכנונית‪ ,‬אין בתקנון ולו ברמז ביטוי לטענה כי נדרשת הכנת תוכנית מפורטת בעתיד לשם‬ ‫יישומה‪ ,‬בענין זה אפנה לפסק דינה של כב' הנשיאה ד' בייניש‪:‬‬ ‫" ראשית ‪ ,‬על מנת ששתי תכניות תוכרנה כתכנית אחת לצורך תביעת‬ ‫פיצויים על הזיקה התכנוני ת ביניהן להיות הדוקה ומשמעותית ‪ ...‬שנית ‪,‬‬ ‫קיומה של זיקה פורמאלית בין שתי התכניות ‪ ,‬כך שהתקנון של תכנית אחת‬ ‫צופה את אישורה של תכנית מאוחרת יותר המתייחסת לאותם מקרקעין ‪,‬‬ ‫מחזק את האפשרות כי שתי התכניות תוכרנה כתכנית אחת לצורך תביעת‬ ‫פיצויים ‪ .‬שלישית ‪ ,‬פרק הזמן שצפוי לחלוף בין מועדי אישורן של שתי‬ ‫התכניות אף הוא בעל חשיבות לשאלת ההכרה בהן כתכנית אחת " ‪,‬‬ ‫בר " ם ‪ 3781/04‬הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה נ ' מרדכי הר ‪.‬‬ ‫‪ .24‬אף אחד מהתנאים הנ"ל לא מתקיים במקרה זה‪ .‬תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪ (42‬הינה תוכנית נקודתית‬ ‫מסוימת‪ ,‬הכוללת פרטים מוגדרים דיים באשר לתוואי הכביש‪ ,‬מיקום המחלפים והמנהרה‪,‬‬ ‫ואין היא צופה את אישורה של התת"ל‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪ .25‬לא היתה כל מניעה לפעול על פי אותה תוכנית וליישמה גם ללא פרטי התת"ל שהתפרסמו‬ ‫‪28‬‬ ‫רק ‪ 8.5‬שנים לאחר מכן ומי שנפגע שווי מקרקעיו בגין אותה תוכנית‪ -‬תמ"א ‪) 3‬שינוי‬ ‫‪-(42‬יכול היה לו רצה בכך להגיש תביעתו עד לשנת ‪.2001‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ 5‬מתוך ‪10‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬ ‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬ ‫‪ .26‬ב"כ המשיבה מס' ‪ 1‬הפנה בטיעוניו לסעיף ‪)261‬ד( לחוק התכנון והבניה המאפשר סלילת‬ ‫דרכים על פי תוכנית זו גם ללא היתרי בניה וגם מסיבה זו ניתן לראות את תמ"א מס' ‪3‬‬ ‫)שינוי ‪ (42‬כתוכנית מעשית לביצוע כבר מיום פרסומה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .27‬לאור האמור לעיל יש לבחון את תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪ (42‬כתוכנית פוגעת העומדת בפני עצמה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫האם שינוי ‪ 42‬לתמ"א גרם פגיעה שהביאה לתחילת מרוץ ההתישנות‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .28‬השאלה העומדת על הפרק הינה שאלה מתחום דיני ההתישנות ומשמעותה האם ביום‬ ‫פרסום שינוי ‪ 42‬לתמ"א ‪ 2.3.98 -3‬החל מרוץ ההתישנות לתביעת פיצויים בגין הפגיעה‬ ‫‪9‬‬ ‫מאותה תוכנית‪ ,‬מרוץ שהסתיים ביום ‪ ,2.3.2001‬יותר מ‪ 5-‬שנים לפני הגשת התביעות‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ .29‬ועדת הערר ניתחה את המצב הנורמטיבי‪ ,‬את הראיות שהוצגו בפניה והגיעה למסקנה‬ ‫לגבי חלקות ‪ 8,11,19‬כי הפגיעה נגרמה ע"י תמ"א ‪ 3‬שינוי ‪ 42‬וכי ניתן היתה לזהותה‬ ‫באופן ברור כבר בעת פרסום התיקון‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .30‬אין מחלוקת כי תשריט תמ"א ‪) 3‬שינוי מס' ‪ (42‬הינו תשריט שפורסם בקנה מידה‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ 1:100,000‬שמשמעו ‪ 1‬מ"מ על גבי התשריט הינו ‪ 100‬מ' במציאות‪) ,‬התשריט בצבע‬ ‫הוצג בפניי וסומן ת‪.(1/‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ .31‬אין מחלוקת כי לא צוינו על גבי התשריט מספרי גוש חלקה וגם שם הישוב אליכין אשר‬ ‫בסמוך אליו נמצאות החלקות לא מוזכר‪ ,‬או למצער לא ניתן לקרוא הכיתוב לגביו‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ .32‬אין מחלוקת כי החלקות שבבעלות המערערים הינן חלקות בשטח גדול‪ ,‬חלקה ‪ 8‬בשטח‬ ‫של כ‪ 80-‬דונם‪ ,‬חלקה ‪ 11‬בשטח של כ‪ 60-‬דונם‪ ,‬חלקה ‪ 19‬בשטח של כ‪ 50-‬דונם‪ ,‬חלקה‬ ‫‪ 20‬בשטח של כ‪ 20-‬דונם וחלקה ‪ 22‬בשטח של כ‪ 50-‬דונם‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪ .33‬בטרם אבחן את מסקנותיה של הוועדה אנתח את המצב הנורמטיבי בנושא זה‪] ,‬הצדדים‬ ‫מפנים לאותם פסקי דין מרכזיים‪ ,‬אך מסיקים מהם מסקנות שונות[‪.‬‬ ‫‪ 6‬מתוך ‪10‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬ ‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬ ‫‪ .34‬פסק הדין המרכזי עליו גם הסתמכה הוועדה הינו פסק דינו של כב' הש' א' גרוניס‪ ,‬ע"א‬ ‫‪ 664/02‬הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת גן נ' פרופ' אהרון נמדר‪ ,‬כנאמן על‬ ‫נכסי עזבונה של המנוחה מרגלית ליטוינסקי ז"ל‪:‬‬ ‫"הנחתנו היא כי הגם שמדובר בתוכנית כוללנית‪-‬ארצית‪ ,‬אין לשלול את‬ ‫האפשרות שעסקינן בתוכנית פוגעת לעניין סעיף ‪ 197‬לחוק‪ .‬על מנת ליתן תשובה‬ ‫לשאלה האם התמ"א אכן הביאה לפגיעה בחלקה‪ ,‬עלינו לבחון את הנתונים‬ ‫הספציפיים לגבי הקרקע הרלוונטית לאור התוכנית ובמיוחד לאור התשריט‪.‬‬ ‫משמע‪ ,‬כל ‪ 1‬מ"מ בתשריט משקף בעולם המציאות ‪ 100‬מטרים‪ .‬על כן‪ ,‬יש ליתן‬ ‫משקל נכבד לקרקע המסוימת‪ ,‬שהרי אין דינה של חלקה גדולה מאוד כדין חלקה‬ ‫זעירה‪ .‬כך למשל‪ ,‬בעניין אחד נקבע לגבי התמ"א‪ ,‬כי ניתן היה לזהות בלא קושי‬ ‫שתוואי דרך חוצה חלקה מסוימת‪ ,‬שכן מדובר היה בשטח בן כ‪ 600-‬דונם‪ ,‬ואף‬ ‫אם היה ספק לבעל הזכויות יכול היה לפנות לרשות המוסמכת על מנת לברר את‬ ‫העובדות לאשורן )ע"א ‪ 462/86‬נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ נ' הוועדה‬ ‫המחוזית לתכנון ולבנייה ‪ -‬חיפה‪ ,‬פ"ד מב)‪."(353 (2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .35‬זה השלב להבהיר כי קביעה אחרונה זו בדבר פנייה לרשות המוסמכת בעת קיומו של ספק‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מתיישבת עם דיני ההתיישנות הכלליים כפי שנותחו בצורה מעמיקה רק לאחרונה ע"י כב'‬ ‫‪17‬‬ ‫הש' י' עמית בעת ניתוח סעיף ‪ 8‬לחוק ההתישנות הדן ב"התיישנות שלא מדעת"‪ ,‬פ"ד‬ ‫מיום ‪:19.9.10‬‬ ‫" מירוץ ההתיישנות מתחיל כאשר התגבש בידי התובע " כוח תביעה "‬ ‫שפירושו כי לתובע עומדת אפשרות של ממש להגיש תביעה ולזכות בסעד‬ ‫המבוקש אם יעמוד בנטל ההוכחה העובדתי ובנטל ה משפטי לביסוס‬ ‫תביעתו ‪ ...‬כלל הגילוי המאוחר חל כאשר יש פער בין המציאות העובדתית‬ ‫והמשפטית לבין השתקפותה של מציאות זו בתודעת התובע והוא משעה את‬ ‫מירוץ ההתיישנות עד למועד בו יש בידי הניזוק לעמוד על כוח התביעה‬ ‫שבידו ‪...‬סיכומו של דבר‪ ,‬שחשד המתעורר אצל תובע ואף חשד בכ וח ) צריך‬ ‫היה לחשוד ( ייחשב כ "קצה חוט " המתחיל את מירוץ ההתיישנות ומבטל את‬ ‫השעיית המירוץ לפי סעיף ‪." 8‬‬ ‫רע " א ‪ 901/07‬מדינת ישראל ‪ -‬הוועדה לאנרגיה אטומית נגד אודית כהן ‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ .36‬אמור מעתה יש לבחון בעיניו של אדם סביר‪ -‬מבחן אובקיטיבי‪ -‬אשר היה מתבונן על‬ ‫התשריט של תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪-(42‬ת‪ 1/‬ולקבוע האם הוא היה צריך לחשוד כי תוואי הכביש‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫המתוכנן עובר בשטח חלקות המערערים ומביא בכך לירידת ערכן‪ .‬חשד שהיה מביאו אל‬ ‫הרשות המוסמכת או אל בעל המקצוע המתאים לבחון את טיבה של הפגיעה והתביעה‬ ‫‪34‬‬ ‫שיש להגיש בעקבותיה‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪ 7‬מתוך ‪10‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬ ‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬ ‫‪ .37‬מן הכלל אל הפרט‪-‬הוועדה בהתאם לטיעונים שהוצגו בפניה ניתחה את המצב המשפטי‬ ‫תוך התייחסות ל‪ 3-‬מאפיינים גאוגרפיים‪-‬תכסיתיים הנמצאים בשטח והמכונים על ידה‬ ‫‪2‬‬ ‫עצמים‪ ,‬קו מתח גבוה‪ ,‬מתרוכה וקצהו הצפוני של המושב אליכין‪) ,‬ר' סעיף ‪ 21‬להחלטה(‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .38‬דרך הניתוח ע"י הועדה‪-‬שימוש במאפינים בשטח להבנת מסקנותיו של האדם הסביר‪-‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אינה חורגת ממתחם הסבירות ואבהיר כי הוועדה לא ביססה מסקנותיה על נקודות הציון‬ ‫המופיעים בתקנון ובתשריט תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪ (42‬ולכן טענות המערערים בנושא זה אינן‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫רלבנטיות‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .39‬במהלך הדיון בפניי כמו גם בפני הועדה הציגו הצדדים את התרשימים השונים‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ .40‬ב"כ המשיבה מס' ‪ 1‬בטיעוניו הציג את מפת הגוש )אותה ניתן לראות גם בתשריט התת"ל‬ ‫‪12‬‬ ‫שהוצג ע"י ב"כ המערערים( לעומת תשריט תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪ (42‬ת‪ ,1/‬השוואת שתי המפות‬ ‫מראה כי לא נפל פגם בניתוח המקצועי שעשתה הוועדה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .41‬אמנם בת‪ 1/‬לא מופיע שמו של הישוב אליכין‪ ,‬אך ניתן לראות בבירור כי תחילתו של‬ ‫תוואי הכביש מכוון מערב למזרח הוא באזור מכמרת‪ ,‬וכי הוא עובר צפונית לישוב "חרב‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫לאת" ודרומית לכפר ברנדיס‪ .‬די בכך כדי לעורר חשד בעיני האדם הסביר‪ ,‬חשד לפיו‬ ‫תוואי הכביש אמור לעבור סמוך מאוד לחלקו הצפוני של הישוב אליכין )שבתיו ללא ציון‬ ‫‪19‬‬ ‫שם הישוב נראים בתשריט תמ"א ‪.(3‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪ .42‬לכך יש להוסיף את תוואי קו מתח החשמל )הוקף במעגל על גבי ת‪ (1/‬ואת תאור‬ ‫‪22‬‬ ‫המתרוכה )דרך המסומנת ב‪ X-‬על גבי ת‪ ,(1/‬ששניהם נראים בבירור על גבי ת‪ 1/‬וכל בעל‬ ‫‪23‬‬ ‫חלקה יכול היה לעיין במפת הגוש ולאתר בנקל את מיקום הכביש ביחס לחלקתו ואזכיר‬ ‫כי קצהו הצפוני של הישוב אלייכין נמצא בסמוך לחלקות‪ ,‬עובדה שהיא בידיעת‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫המערערים והיא בחזקת ידיעתו של האדם הסביר המתבונן בתשריט ובמפת הגוש‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪ 8‬מתוך ‪10‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬ ‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬ ‫‪ .43‬תוך התייחסות לקנה המידה של התשריט‪ ,‬גודל החלקות והמאפינים הגאוגרפיים‪-‬‬ ‫התכסיתיים ניתחה הועדה את "כח התביעה" של כל בעל חלקה וחלקה נכון ליום פרסום‬ ‫שנוי ‪ 42‬לתמ"א ‪) ,3‬ר' סעיפים ‪.(23-25‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .44‬בניתוח זה לא נפל בו כל פגם והנני קובע כי הניתוח ראוי וסביר שאין להתערב בו‪ .‬על‬ ‫‪5‬‬ ‫איכותו של הניתוח ניתן ללמוד גם מהעובדה כי הועדה קבעה כי בעלי חלקות ‪ 20‬ו‪ 22-‬לא‬ ‫יכלו לדעת על פגיעה בחלקותיהם באותו שלב‪ .‬מיותר לציין ולהזכיר כי ערכאת הערעור‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫תתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה המבררת רק במקרים חריגים ואין זה המקרה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .45‬בטרם סיום אבהיר כי גם טענת המערערים לפיה תמ"א ‪) 3‬שינוי מס' ‪ (7‬מאפשרת גמישות‬ ‫‪10‬‬ ‫של ‪ 750‬מטר בתוואי הדרך עד כדי אי זיהויו כחלק מחלקות המערערים‪ ,‬הינה טענה‬ ‫שדינה להדחות‪ .‬טענה זו לא נטענה בפני הועדה והליך של ערעור נועד לבחון את שיקול‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫דעת הועדה ולא מעבר לכך‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ .46‬למעלה מן הצורך אבהיר כי סעיף ‪14‬ד' לתמ"א ‪) 3‬שינוי מס' ‪ (7‬המצביע על אפשרות‬ ‫סטיית תוואי הדרך אל מחוץ לחלקת מי מהמערערים‪ ,‬אין בו כדי להפיג את החשד שחייב‬ ‫היה כל בעל חלקה לחשוד באשר לפגיעה הצפוייה בחלקתו ולהביאו אל משרדי הועדה‬ ‫המקומית על מנת לבדוק את החשד‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ .47‬תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪ (42‬מציגה את התוואי המתוכנן‪ ,‬העובדה כי תתכן סטיה בו מצביעה על‬ ‫היוצא מהכלל ועל בעל החלקה בעת בחינת "כח תביעתו" צריך להתייחס למצב המוצג‬ ‫בתוכנית הפוגעת לכאורה ולא להתייחס באותו שלב לאפשרויות תאורטיות אחרות שלא‬ ‫באן לידי ביטוי בתוכניות הועדה המקומית או בתשריט‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ .48‬בנסיבות אלו עילת התביעה מכח הפגיעה על ידי שינוי ‪ 42‬לתמ"א ‪ 3‬התיישנה ועל‬ ‫‪25‬‬ ‫המערערים או מי מהם להסתפק בפיצוי מכח הליכי ההפקעה ) ר' עמ' ‪ 4‬לעיקרי הטעון‬ ‫‪26‬‬ ‫מטעם המשיבה מס' ‪.(2‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ 9‬מתוך ‪10‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬ ‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬ ‫סיכום‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .49‬לסיכום החלטת ועדת הערר מיום ‪ 29.3.07‬אינה נגועה בחוסר סבירות ולא נפל בה פגם כל‬ ‫שהוא ולכן הנני דוחה את הערעור על כל חלקיו‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .50‬הנני מחייב ביחד ולחוד את המערערים לשלם לכל אחת מהמשיבות שכר טרחת עו"ד‬ ‫בשיעור של ‪ 10,000‬ש"ח בצירוף מע"מ‪ ,‬הפרשי הצמדה וריבית‪.‬‬ ‫ניתן היום‪ ,‬ב' מרחשון תשע"א‪ 10 ,‬אוקטובר ‪ ,2010‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ 10‬מתוך ‪10‬‬