‫‪1‬‬
‫יהלומים צהובים‬
‫מאת‪ :‬שרון פרבר ‪D.G. G.C.I‬‬
‫יהלומים צהובים טבעיים בגווני פנסי נדירים בטבע מכיוון שהצבע הצהוב מופיע עקב המצאות‬
‫אטומי חנקן לא טהור המחליפים את הפחמן במבנה היהלום‪ .‬בגלל שהצבע הצהוב מהווה המשך‬
‫לדירוג היהלומים חסרי הצבע בסקלה ‪ D-Z‬נוצרים הרבה קונפליקטים וטעויות לגבי דירוג צבעו‬
‫של היהלום הצהוב‪.‬‬
‫באמצעות בדיקות ספקטרוסקופיות שנעשו במעבדות גמולוגיות ובמכוני מחקר מתקדמים גילו‬
‫הגמולוגים כי יש יהלומים המכילים אטומי חנקן והם הוגדרו כיהלומים מסוג ‪.( type I ) I‬‬
‫יהלומים שאינם מכילים חנקן שייכים לקבוצת יהלומים מסוג ‪.( type II ) II‬‬
‫במבנה הגבישי של יהלומים מסוג ‪ , I‬אוסף אטומים חנקניים מחליפים את אטום הפחמן בצורה‬
‫של קבוצות הנקראים ‪ . Ia‬לחילופין ביהלומים מסוג ‪ Ib‬אטום החנקן מחליף את הפחמן כבודד‬
‫במבנה המולקולארי‪ .‬רוב היהלומים הצהובים הם מסוג ‪ , Ia‬ליתר דיוק ‪ 99%‬מיהלומים אלו‬
‫משתייכים לקבוצה של סוג ) ‪. Ia ( type‬‬
‫במחקרים קודמים חקרו הגמולוגים דרך בדיקה ספקטרוסקופית ובדיקות אינפרא אדום את‬
‫הנתונים הפיזיים של היהלום על מנת להבין את השינוי בין צבעו הטבעי של היהלום לבין צבעם‬
‫של יהלומים שעברו טיפול לשינוי הצבע‪.‬‬
‫נוכחות החנקן ביהלום גורמת לשני אזורי בליעה באזור הכחול הגלוי לעין בספקטרום‪ ,‬שמוביל‬
‫לראייה של צבע צהוב‪ .‬בסוג ‪ Ia‬החנקן בצורת מרכז ‪ ( N3 center ) N3‬אשר גורם לראייה של קו‬
‫חד באזור ‪ .415 nm‬המומחים הגמולוגים מניחים כי ה‪-‬מרכז ‪ N3‬מכיל משולש של אטומי חנקן‬
‫הפועלים כתחליפי פחמן ומתאחדים סביב מקום נדיר במבנה‪ ,‬חלל פנוי שבו חסר הפחמן‪ .‬בליעה‬
‫באזור ‪ 415 nm‬ולעיתים באזור ‪ 452 ,465 ,478 nm‬מפיקה את הצבע הצהוב חיוור "קייפ" ) ‪.( cape‬‬
‫בדרך כלל ה"קייפ" זורח זריחה כחולה לאורך גל באזור ‪ 365 nm‬באולטרה ויולט ולעיתים יזרחו‬
‫בירוק‪ ,‬צהוב‪-‬ירוק או כחול‪-‬ירוק מה שמעניק ליהלום הצהוב מראה שומני‪.‬‬
‫ה‪ N3 -‬אחראי לזריחה של אולטרה ויולט – וזה נראה ביהלומים מסוג ‪ . Ia‬בהתבסס על ראיה‬
‫מהספקטרוסקופ אשר נעשתה במכון הגמולוגי על ידי מומחים גמולוגים‪ ,‬נרשם כי האינטנסיביות‬
‫באזור ה‪ 415 nm -‬ברצועת הראיה והחוזק של צבעי הצהוב ביהלום מאמת כי אכן מדובר ביהלום‬
‫צהוב טבעי‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬בעת ביצוע הבדיקה הספקטרומטרית‪ ,‬הנעשית במכון הגמולוגי‪ ,‬ה‪ N3 -‬מלווה בעוד‬
‫כמה קווים אשר חלשים יותר מ‪ 415 nm -‬ועומדים באזור ‪ 465 ,452‬ו‪ 475 nm -‬ותורמים לצבע‬
‫הצהוב ) מרכז ה ‪ . .(N2 center - N 2‬קיימים יהלומים חסרי צבע שיזכו לצבע צהוב בהיר לאחר‬
‫חימום של כמה דקות בטמפ' שלמעלה מ‪ 2300°c -‬בלחץ של ‪ .48 kbar‬בניגוד לכך‪ ,‬יהלום צהוב או‬
‫צהוב‪-‬ירקרק סינטטי שעבר טיפול ‪ HPHT‬בטמפ' שלמעלה מ ‪ 2000°c -‬לכמה שעות יוצא חסר‬
‫צבע‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫על פי מחקרים גמולוגים קודמים‪ ,‬ריכוז החנקנים הפזורים שמגיעים ל ‪ = ppm ) 10 ppm‬יחידות‬
‫למיליון( גורמים לצבע צהוב ביהלום )אפילו ‪ 1 ppm‬מעניק ליהלום גוון צהבהב(‪ .‬ריכוז החנקנים‬
‫מוערך כעד ‪ 3000 ppm‬ליהלומים מסוג ‪ . Ia‬תת חלוקה של קבוצת היהלומים ‪ Ia‬היא – נלווה ‪A‬‬
‫)זוג של השכנים הקרובים ביותר של החנקן(‪) - B .‬ארבע אטומים ‪ N‬המקיפים חלל פנוי‪( vacancy -‬‬
‫בדרך כלל נמצאים ביהלומים מסוג ‪ , Ia‬אך הם לא מעלים בליעה באזור הגלוי לעין ולא גורמים‬
‫לצבע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הם כן מפיקים תכונות ונתוני ראייה באינפרא אדום וספקטרו בבדיקות‬
‫הגמולוגיות‪.‬‬
‫בסוג הפחות מצוי של היהלומים‪ ,‬אשר היווצרותם בטבע אינה עקבית‪ , Ib ,‬מחליף חנקן בודד את‬
‫הפחמן במבנה הגבישי וגורם לשינוי רחב באזור הבליעה אשר גורם לירידה מתחת ל – ‪560 nm‬‬
‫)בלי קו חד באזור ‪ ,( 415 nm‬אשר לחילופין מפיק יותר צבע צהוב רווי ביהלום‪ .‬ביהלומים‬
‫סינטטיים מסוג ‪ , Ib‬אשר עברו טיפול בטמפ' מעל ‪ ,1700°c -‬מדרבנת רצועת ויברציה עם פיק‬
‫באזור – ‪ 440 nm‬שקשור למרכז ‪ S 2‬ו – ‪) S 3‬סינטטיים(‪.‬‬
‫בדיקה ספקטרוסקופית‪ ,‬שנעשית במכון הגמולוגי‪ ,‬מציגה בליעה באזור שלמטה מ‪ 480 nm -‬ובדרך‬
‫כלל יהלומים מסוג ‪ Ib‬יזרחו בצבע צהוב חלש מאד עד כתום לאורך גל באזור ‪ 365 nm‬באולטרה‬
‫ויולט‪ .‬יהלומים אלה מתוארים כבעלי צבע "קנרי" ) ‪ ( canary‬בגלל הצבע הצהוב החזק של‬
‫יהלומים מסוג ‪ Ib‬והתכונות הפיזיות המיוחדות ליהלומים מסוג ‪. Ib‬‬
‫בהתבסס על מחקרים גמולוגים שנעשו בעבר על ידי גמולוגים מקצועיים‪ ,‬יהלומים מסוג ‪, Ib‬‬
‫לעומת יהלומים מסוג ‪ , Ia‬מכילים כמויות קטנות יותר של חנקן‪ ,‬בדרך כלל מתחת ל – ‪ppm‬‬
‫‪.100‬‬
‫חלוקת משנה של יהלומים מסוג ‪ I‬יכולה להתקבל על בסיס נתונים הנאספים בבדיקה באינפרא‬
‫אדום בצירוף בדיקת הספקטרופוטומטר‪ ,‬אשר נעשות על ידי הגמולוגים במעבדות גמולוגיות‬
‫ובמכוני מחקר מתקדמים‪ ,‬עם יוצאים מן הכלל‪.‬‬
‫לפי ‪ ,GIA‬המכון הגמולוגי האמריקאי‪ ,‬דירוג הצבע נקבע עפ"י צבע )‪ , (HUE‬גוון ) ‪( TONE‬‬
‫והרוויה ) ‪ ( SATURATION‬של הגוון‪ .‬על פי מחקרים גמולוגים שנעשו שם‪ ,‬קבעו הגמולוגים‬
‫המקצועיים כי כאשר הגוון כהה יותר אך חלש יותר במידת הרוויה‪ ,‬היהלום יופיע עם הצבע חום‬
‫ובכך ישפיע על תיאור הצבע‪. BROWNISH/YELLOW -‬‬
‫‪3‬‬
‫במחקר זה השתמשו הגמולוגים במעבדה הגמולוגית במיקרוסקופ‪ ,‬בתאורת אולטרה ויולט‬
‫ובספקטרופוטומטר בטווח של ‪ 250 -850 nm‬עם רווח של ‪ .0.1 nm‬הדוגמאות נבדקו על ידי‬
‫הגמולוגים בתא בטמפרטורה נמוכה והתקררו בעזרת חנקן נוזלי ב ‪ FTIR . -196°c‬ספקטרומטר‬
‫בטמפרטורת החדר המצויד ב – ‪ KBR‬מפצל קרני אור‪ ,‬קרן אור מרוכז ‪ 6 X‬ממקד את הקרן על‬
‫הדוגמא ו כ‪ 1,024 -‬סריקות לספקטרום התאספו בכדי לשפר את האות לרמות הרעש היחסי‪.‬‬
‫הבליעה מהאינפרא אדום והספקטרופוטומטר הוקלטו על ידי הגמולוגים בטווח אמצע באינפרא‬
‫) ‪.( 1.0 cm-1 ,400-6000 cm-1‬‬
‫סוג היהלום נקבע על פי הבליעות המתקבלות באינפרא האדום והספקטרופוטומטר שנמצאו‬
‫במכונים הגמולוגים‪ .‬כל מקדם בליעה בספקטרופוטומטר מחושב על ידי הגמולוגים בהתייחס‬
‫לשביל אור ישר העובר דרך האבן המלוטשת‪ .‬בעזרת מקדמי הבליעה הצליחו הגמולוגים לחשב‬
‫לערך את ריכוז החנקן‪.‬‬
‫הגוון והרוויה‬
‫צהוב הינו צבע ספקטרלי‪ ,‬השוכן בין הצבעים ירוק וכתום באזור שבין ‪ 560 nm‬ו ‪. 590 nm‬‬
‫בהתבסס על מחקרים גמולוגים קודמים‪ ,‬נמצא כי ביהלומים צהובים יש הבדל משמעותי בגוון‬
‫וברוויה‪ .‬כן קבעו הגמולוגים כי היהלומים מגיעים לרוויה החזקה ביותר בגוונים נמוכים‪.‬‬
‫לעיתים בטבע‪ ,‬הצבע צהוב מתערבב עם צבעים אחרים הסמוכים לצהוב בחלל הצבע כמו חום‪,‬‬
‫כתום‪ ,‬זית‪ ,‬ירוק ואפור‪ .‬ממצאים ממחקרים גמולוגים מוכיחים כי כאשר צהוב מתערבב עם כתום‬
‫או חום נוצר צהוב חם וכשמעורבב עם ירוק‪ ,‬זית או אפור נוצר צהוב קר ‪.‬‬
‫פגמים‬
‫בהרבה מהיהלומים הצהובים נתקלים בפגמים כגון עננים קטנים וחוטים של ראשי סיכה‪.‬‬
‫לפעמים‪ ,‬במהלך הערכת היהלומים מוצאים הגמולוגים פגמים כגון קריסטלים כהים בנוסף‬
‫לפגמים שצוינו קודם‪ .‬גרפיט הוא הפגם המינראלי המצוי ביותר בזמן בדיקת האבנים במכונים‬
‫הגמולוגים‪ ,‬והוא מופיע בגדלים שונים של גלצים המציגים צורה שטוחה‪ .‬אך היהלומים הצהובים‬
‫הללו נבדקו על ידי הגמולוגים והראו כי ‪ 80%‬מהאבנים הנבדקות בניקיון של ‪ VS‬ומעלה‪ 71% ,‬לא‬
‫זרחו תחת ‪ UV‬או שזרחו מעט‪ 25% ,‬זרחו זריחה בינונית‪/‬חלשה ורק ‪ 4%‬זרחו זריחה חזקה‪.‬‬
‫יהלומים מסוג ‪ I‬מתחלקים ל‪ 5 -‬קבוצות על בסיס הנראה במחקרים הגמולוגים באולטרה ויולט‪,‬‬
‫באינפרא אדום ובספקטרוסקופיה‪.‬‬
‫קבוצה ‪ :1‬קבוצה זו מציגה את רוב היהלומים הצהובים‪ .‬התכונות האינטנסיביות שנראו דרך‬
‫הספקטרופוטומטר במכונים הגמולוגים הציגו ריכוז גבוה של חנקן ושל אוסף חנקנים מזוהמים‪,‬‬
‫דבר עקבי ליהלומים מסוג ‪. Ia‬‬
‫בקבוצה זו‪ ,‬מצאו הגמולוגים כי בקושי נראו נתונים ספקטראליים המעלים חנקנים בודדים‪.‬‬
‫ספקטרום ה‪ UV -‬דומיננטי בבליעה‪ ,‬בגלל ה – ‪ N 3‬עם קו אפס באזור – ‪ 415 nm‬ורצועות צדדיות‬
‫עם פיקים ב אזור– ‪.403 ,394 ,384 ,376 nm‬‬
‫‪4‬‬
‫על פי מחקרים גמולוגים קודמים נמצאו עוד נתוני בליעה אשר מציגים פיקים באזור ‪,425 nm -‬‬
‫‪ 478 ,465 ,452 ,438‬וקשורים למרכז‪ . N 2 -‬הגמולוגים מצאו כי נתוני הבליעה בין ‪1000- cm-1‬‬
‫‪ 1400‬באינפרא אדום מתארים ריכוז גבוה של אוסף חנקנים‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הנתונים לא מדויקים אך מצביעים כי יהלום זה בעל ריכוז חנקנים של לפחות ‪.200 ppm‬‬
‫המחקרים הגמולוגים מראים כי עוד נתונים מקבוצה זו כוללים פיק חזק באזור – ‪1370 cm-1‬‬
‫הקשור ל ‪ , platelets‬פגם המורכב מפחמן ולעיתים מורכב מחנקן עם פיקים חלשים באזור –‬
‫‪ .1495 ,1520 ,1547 cm-1‬במספרי גל גבוהים יותר‪ ,‬קבעו הגמולוגים כי פיקים חלשים באזור –‬
‫‪ 3236 cm-1‬ו‪ 3106 -‬מציינים נוכחות של מימן לא טהור‪.‬‬
‫קבוצה ‪ :2‬יהלומים אלה הם בערך ‪ 4%‬מסט הדוגמאות במחקר הגמולוגי וחולקים הרבה מאותם‬
‫נתונים של היהלומים בקבוצה ‪ ,1‬אך לחילופין שונים בגלל נתוני הבליעה החזקים שקשורים‬
‫למימן‪.‬‬
‫בדיקה בספקטרופוטומטר במכון הגמולוגי מציגה ריכוזים גבוהים של סוג חנקנים ‪ Ia‬בדומה‬
‫לקבוצה ‪ , 1‬אך שונה מקבוצה זו של יהלומים עם נתונים באזור – ‪,3106 ,3236 ,4168 ,4495 cm-1‬‬
‫‪ – 1405 ,2785 ,2813‬הקשורים לפגמי מימן‪.‬‬
‫ממצאים ממחקרים גמולוגים מוכיחים כי ספקטרום ה‪ UV -‬מראה תכונות של ‪ N 2‬ו‪ N 3 -‬כמו‬
‫בקבוצה ‪ ,1‬אך עם בליעה שקשורה למימן באזור – ‪ 1563 ,474 nm‬ושתי רצועות חלשות אך רחבות‬
‫באזור – ‪ .555 , 545 nm‬יתר על כך‪ ,‬הגמולוגים מצאו כי עלייה חלשה כתוצאה מרצועה עבה במרכז‬
‫באזור ‪ 700 nm‬לאורכי גל ארוכים‪ ,‬שקשור כנראה למימן‪.‬‬
‫קבוצה ‪ : FANCY INTENSE :3‬גמולוגים מצאו כי ‪ 1.7%‬מהדוגמאות נפלו לקבוצה זו של‬
‫יהלומים בעקבות שינויי הצבע הנראים ביהלומים הצהובים הללו‪-‬צבע ירקרק באור הגלוי לעין‪.‬‬
‫במחקרים הגמולוגים נמצא כי ספקטרום ה‪ UV -‬מציג בליעה במרכז ‪ N 3‬ומרכז ‪ N 2‬חלש שקשור‬
‫לתכונות הבליעה היושבות על עלייה הדרגתית בסוף הספקטרום הכחול )והם האחראים לצבע‬
‫הצהוב הדומיננטי(‪.‬‬
‫כן מצאו במחקרים הגמולוגים כי האור הירוק והחלש הנראה ביהלומים אלה בא כתוצאה ממרכז‬
‫‪) H 3‬פגם המכיל שני חנקנים ומקום פנוי( באזור – ‪ .503.2 nm‬יהלומים בעלי צבע צהוב אינטנסיבי‬
‫וזריחה ירוקה חזקה באור הגלוי לעין מאד נדירים בטבע ויקרים‪ .‬יהלומים מטופלים עם זריחה‬
‫ירוקה מציינים מרכז ‪ H 2‬אינטנסיבי ) ‪ ,(1,256 ev‬והטבעיים בקושי נוגעים במרכז ‪ . H 2‬האינפרא‬
‫האדום וספקטרופוטומטר במכון הגמולוגי מציע כי כל החנקנים הפעילים באינפרא הם מסוג ‪, Iab‬‬
‫אם חישוב של סה"כ אוסף של ‪ B‬חנקנים בריכוז של יותר מ – ‪.350 ppm‬‬
‫קבוצה ‪ : FANCY VIVID :4‬לעומת הקבוצות האחרות‪ ,‬מצאו הגמולוגים כי הספקטרום‬
‫בקבוצה ‪ 4‬מציג ריכוז יחסית נמוך של חנקנים‪ .‬המחקרים הגמולוגים נראים כי רוב החנקנים‬
‫בודדים ודומיננטיים ליהלומים מסוג ‪ Ib‬עם קו בליעה חדה באזור ‪ 1344 cm-1 -‬בפיק רחב יותר‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1130 cm-1‬כמות קטנה של אוסף חנקנים מסוג ‪ IaA‬מוצג בבליעה באזור – ‪1282 cm-1‬‬
‫ואזור – ‪ 1450-1600 cm-1‬חסר תכונות מיוחדות‪ .‬הספקטרום שנצא במכון הגמולוגי אינו מראה‬
‫נתונים מלבד עלייה בבליעה באזור‪ 500 nm -‬לאורכי גל קצרים‪ .‬אולם כמה מהיהלומים בקבוצה זו‬
‫הראו בבדיקה הגמולוגית חנקן פנוי הקשור לתכונות בליעה באזור – ‪.575,637 nm‬‬
‫קבוצה ‪ : FANCY INTENSE :5‬גמולוגים מצאו כי תכונות הבליעה שקשורים ל‪ N 2 -‬חלשים‬
‫יותר מאלו שבקבוצה ‪ 1‬בהשוואת הרוויה בצבע‪ .‬כן מצאו הגמולוגים כי בדומה לקבוצה ‪ 4‬ה‪UV -‬‬
‫ספקטרום מראה עלייה עדינה של בליעה באזור– ‪ 500 nm‬לאורכי גל קצרים יותר‪ ,‬אך עם קו אפס‬
‫ברור ב – ‪ N 3‬ורצועות צדדיות שקשורות אליו‪ .‬בליעה חלשה של ‪ H 3‬נראה גם כן באותו מחקר‬
‫גמולוגי ‪.‬‬
‫האינפרא אדום וספקטרופוטומטר שנבדקו במכון הגמולוגי‪ ,‬בדומה ליהלומים שבקבוצות ‪ 1‬ו ‪,2‬‬
‫מכילים בליעה של ‪ Ia‬חנקנים ופיק ה‪ . platelets -‬אך הגמולוגים מצאו כי ליהלומים מקבוצה זו‬
‫בליעה רחבה באזור – ‪ ,1650 cm-1‬ושלוש בליעות באזור – ‪ 1480,1450,1430 cm-1‬בחדות שונה‬
‫ובמקרים רבים בליעה חלשה מאד באזור – ‪ 1344 cm-1‬בגלל החנקן הבודד ‪. Ib‬‬
‫חשיבות החיתוך של יהלומים צהובים‬
‫לטענת החוקרים הגמולוגים‪ ,‬על בסיס מחקרים קודמים שערכו‪ ,‬יהלומים צהובים ויהלומים‬
‫צבעוניים בכלל נחתכים בדרך כלל בצורות ליטוש פנטזי‪ ,‬וזאת על מנת להגביר את מראה צבעם‪.‬‬
‫בעבר יהלומים בעלי צבע גוף צהוב עובדו בצורות‪ ,‬סגנונות חיתוך ופרופורציות כמו של יהלומים‬
‫שבדירוג ‪ . D-Z‬במשך השנים עשו החוקרים הגמולוגים ניסיונות חיתוך במכונים הגמולוגים על‬
‫מנת להפיק צבע גוף גבוה יותר הנראה מהכתר‪.‬‬
‫יצרנים החלו לחתוך מחדש ולעצב את היהלום בצורות שונות‪ ,‬וכך צורות חדשות של יהלומים‬
‫וסגנונות חיתוך נכנסו לשימוש בגלם‪ ,‬מה שגרם לניצול מקסימאלי של הגלם ולהפקת משקל וצבע‬
‫מרביים = ייצור גלם צהוב בהיר ריווחי יותר‪ .‬ממחקרים גמולוגים נמצא כי רוב היהלומים מסוג‬
‫‪ Ia‬לא הראו איזור צבע ממוקד‪ ,‬אך ביהלומים עם אוסף חנקנים מסוגים שונים נמצאו יותר‬
‫אזורים לא שווים של צבע‪ ,‬ליתר דיוק ‪ 62.3%‬מהיהלומים שהראו קווי בליעת מימן‬
‫בספקטרופוטומטר הראו אזורים לא שווים של צבע בדרך כלל בצורה של גדילה בצבע חום‪ .‬יתרה‬
‫מזאת‪ ,‬מצאו הגמולוגים כי ‪ 65.1%‬מהיהלומים שהיה להם צבע ירקרק הראו אזורים לא שווים‬
‫אשר הופיעו כקווים צהובים ישרים המקבילים לקווי צמיחה פנימיים‪ .‬ביהלומים מסוג ‪ Ia‬צבעים‬
‫כמו זהב‪-‬צהוב‪ ,‬אדום‪-‬זהב או אמבר נוצרים לאחר שעברו קרינה והרתחה ב –‪,600-850 °c‬‬
‫בעקבות הופעתם של ‪. H 4 , H 3‬‬
‫מחקרים גמולוגים הראו כי ‪ H 4 , H 3‬גורמים לצבע צהוב או כתום ביהלום אחרי הקרנה והרתחה‬
‫ב ‪ 800°c -‬ותלויים בחוזק הקרינה ובסוג הקרינה‪.‬‬
‫יהלומים מסוג ‪ Ib‬הראו אזורי צביעה ב – ‪ 56.8%‬מהדוגמאות כאזורים ריקים או אזורים‬
‫מרוכזים בצבע הנקרא "ויסקי ומים"‪-‬החוקרים הגמולוגים מצאו כי לאזורים אלה יש פחות‬
‫אפקט על החלטות ייצור בנוגע לאוריינטציה של האזורים הקשורים להופעת הצבע מהכתר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ממצאים ממחקרים גמולוגים שנעשו במכון הגמולוגי מראים כי הצבע הצהוב ביהלומים‬
‫סינטטיים וטבעיים מסוג ‪ Ib‬בא בעקבות בליעה אופטית של חנקנים בודדים המחליפים פחמן‪.‬‬
‫לטענת הגמולוגים ובהסתמך על מחקרים גמולוגים שונים‪ ,‬גם אוסף חנקנים וגם חנקנים בודדים‬
‫הם צורה של חנקן בתוך מבנה היהלום האחראים לתכונות המיוחדות בבליעה בחלק הכחול של‬
‫הספקטרום אשר מעלה את הצבע הצהוב‪.‬‬
‫המכון הגמולוגי מצא כי שינויים באוסף החנקנים שמתחילים בזמן היווצרות היהלום גורמים‬
‫להבדלים בתכונות החנקן בספקטרופוטומטר‪ .‬על פי הגמולוגים‪ ,‬השלבים המסובכים של אוסף‬
‫החנקנים ביהלום מתקיימים לאורך זמן גיאולוגי בלחץ גבוה וטמפרטורה גבוהה בתוך כדור‬
‫הארץ‪ .‬מחקרים גמולוגים מראים כי בשלבי ההתגבשות חנקנים יכולים לשמש בתור תחליף‬
‫לפחמן בודד בתוך המבנה‪ .‬יהלומים המכילים חנקנים בודדים מוגדרים כיהלומים מסוג ‪ , Ib‬והם‬
‫בעלי הצבע הייחודי "זהוב" צהוב הגורם לעלייה בבליעה באזור‪ 500 nm -‬לאורכי גל קצרים יותר‪.‬‬
‫ליהלומים אלה יש סה"כ ריכוז חנקנים נמוך‪ ,‬למרות שצבעם חזק ברוויה‪.‬‬
‫גמולוגים הוכיחו כי בעת היווצרות היהלום בלבת כדור הארץ אטומי החנקן מתערבבים וכך נוצר‬
‫סוג ) ‪ A,B ( TYPE‬ואוספי ‪. N 3‬‬
‫יהלומים מקבוצה ‪ 1‬מכילים ריכוז גבוה של ‪ N 3‬ו ‪ N 2‬אשר מתייחסים למעבר ויברציה של מרכז ה‬
‫– ‪ . N 3‬המכון הגמולוגי הראה כי מרכזי ה‪ N 3 , N 2 -‬חזקים יותר ביהלומים בעלי צבע‪FANCY -‬‬
‫‪.VIVID‬‬
‫בהתבסס על מחקרים שונים‪ ,‬קבעו הגמולוגים כי ההבדל המשמעותי בין דירוג ה ‪ D-Z‬לבין דירוג‬
‫בפנסי הוא הערך של "העדר צבע" ב ‪ D-Z‬לעומת "נוכחות של צבע" ביהלומי הפנסי‪.‬‬
‫על פי מחקרים שנעשו במכון הגמולוגי‪" ,‬העדר צבע" נראה ביהלום דרך הפוויליון‪ ,‬ו"נוכחות של‬
‫צבע" נראה רק דרך הכתר‪ .‬הגבול מעבר בין דירוג ‪ D-Z‬ופנסי זה ‪ . Z‬הגמולוגים מצאו כי מבט‬
‫מהכתר קובע את צבעו של יהלומי פנסי‪ ,‬אולם גם שמביטים מהכתר‪ ,‬קיימים שינויים בין עיני‬
‫המתבונן במישור המיקוד וכך תוצאות שונות‪ .‬מישור זה יכול להיחשב כמשטח דמיוני המקביל‬
‫לשולחן‪-‬איפה שעיני המתבונן ממוקדות על מנת לקבוע את צבעו של היהלום‪ .‬ממצאים ממחקרים‬
‫גמולוגים הראו כי בהתחשב במיקום המישור‪ ,‬ליד השולחן‪ ,‬לעומק מהרונדיסט או יותר עמוק‬
‫לפוויליון המתבונן יכול להסיק מסקנות שונות לגבי הצבע‪.‬‬
‫במעבדות הגמולוגיות ‪ GIA‬מישור המיקוד הוא ליד השולחן ולא בעומק היהלום‪ ,‬כך שהמתבונן‬
‫רואה את התערובת הכללית שמכיל את הצבע הדומיננטי הבודד בעל האופי‪ .‬על מנת להבין את‬
‫דירוג צבעי היהלום‪ ,‬חשוב להשוות את תכונות הצבע עם הצבעים המומלצים‪ .‬תהליך זה מאפשר‬
‫למתבונן להבין את מיקומו של הצבע בחלל הצבע של היהלום והתיאור הקשור לאותו מיקום‪.‬‬
‫תהליך זה חשוב על מנת לדרג יהלומים צהובים שדומים בגוון וברוויה‪ ,‬אך שונים בטווח הצבע‪.‬‬
‫מחקרים גמולוגים הראו כי הופעתם של אלה הנוטים לטווח הקר שונים יותר מאלה הנוטים‬
‫לטווח החם יותר‪ .‬שינוי זה‪ ,‬לטענת הגמולוגים‪ ,‬עלול לגרום לבלבול עם חוזק הצבע במקרה‬
‫והיהלום לא מושווה וממוסגר עם אחר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬יהלומים צהובים מופיעים בטווחים רחבים של גוון ורוויה אך הרוב נופלים בטווח רוויה‬
‫המוצג בדירוגים של ‪FANCY LIGHT, FANCY, FANCY INTENSE AND FANCY‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .VIVID‬יהלומים צהובים מופיעים עם רמות הרוויה הגבוהים ביותר שנראו ביהלומי פנסי עד‬
‫היום‪ .‬העובדה שהיהלומים הצהובים מופיעים בגדלים גדולים יותר מיהלומי פנסי אחרים מציעה‬
‫לתכשיטנים מגוון רחב ומגוון לעיצוב תכשיטים‪ .‬יתר על כך‪ ,‬העובדה שדרגת הניקיון שלהם בד"כ‬
‫‪ VS‬ומעלה מאפשרת ליצרנים לחתוך את היהלום בפרופורציות שיאפשרו ניצול מקסימאלי של‬
‫משקל וצבע במבט מהכתר‪ .‬למרות שקשה להגדיר קבוצות ליהלומים צהובים מסוג ‪ I‬בגלל‬
‫הנתונים הספקטראליים‪ ,‬הצליחו הגמולוגים לחלק אותם לחמש קבוצות עם נתונים‬
‫ספקטראליים מובהקים‪.‬‬
‫‪FANCY VIVID YELLOW‬‬
‫‪FANCY INTENSE YELLOW‬‬
‫‪FANCY YELLOW‬‬
‫‪FANCY LIGHT YELLOW‬‬
8