‫התפתחות אזור הבורסה ליהלומים ברמת גן‬
‫מחצר אחורית לחלון הראווה של העיר‬
‫איך השפיעה הפוליטיקה העירונית ברמת‪-‬גן‬
‫על תכנון והתפתחות האזור?‬
‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫•מבוא‬
‫• תאור מורפולוגי ומיקום אזור הבורסה במרחב העירוני והמטרופוליטאני‪.‬‬
‫•רקע היסטורי‬
‫•אידיאולוגיה‪ :‬מיתוסים והפרכתם‬
‫•הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‪:‬‬
‫‪.1‬ראשי ערים דומיננטיים‪ ,‬בעלי חלומות ויכולת ביצועית מרשימה‪.‬‬
‫‪.2‬גורמים סביבתיים‬
‫‪.3‬בעלויות קרקע‬
‫‪ .4‬השפעת ההשתייכות המפלגתית על התפתחות העיר ואזור הבורסה‪.‬‬
‫‪.5‬קואליציות עירוניות (קשר הון‪-‬שלטון וקואליציה יזמית)‪.‬‬
‫•מסקנות‬
‫•בבליוגרפיה‪.‬‬
‫התפתחות אזור הבורסה ליהלומים ברמת גן‬
‫‪1‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫מבוא‬
‫מטרת המחקר היא להבין כיצד הפך אזור הבורסה מהחצר האחורית לחלון הראווה של העיר רמת גן‪.‬‬
‫אנו מניחות הנחה שקובעת שהגורם העיקרי הוא הפוליטיקה העירונית ויחסי הון שלטון שדחפו קדימה את רמת‬
‫גן להתפתחותה מעיר גנים המבוססת על חקלאות (בהתחלה)‪ ,‬לעיר המבוססת על תעשייה‪ ,‬מסחר ומשרדים ומהווה‬
‫את ה"סיטי" של האזור כולו‪.‬‬
‫הקמת הבורסה ליהלומים ברמת גן היוותה את שיאו של תהליך העצמאות של רמת גן שחרתה על דגלה‬
‫מתחילת דרכה את העקרונות הבאים‪:‬‬
‫עצמאות כלכלית‪ ,‬חוסר תלות בנדבנותם של גופים ונדבנים שונים‪ ,‬וזאת ע"י הבטחה מתמדת של מקורות הכנסה‬
‫לתושביה ואף לתושבי הערים הסמוכות בתוך גבולות העיר רמת גן‪.‬‬
‫אנו ננסה להוכיח שכאשר עומד בראש העירייה אדם בעל חלומות‪ ,‬נחוש בדעתו‪ ,‬איש מעשה המוכן להלחם למען‬
‫עירו‪ ,‬אך יחד עם זאת פתוח ומוכן לשינויים‪ ,‬התקווה והאמונה מחלחלות גם לבעלי ההון והחלומות קורמים ברזל‬
‫ובטון‪.‬‬
‫הקשר‪/‬תחרות עם העיר הגדולה תל‪-‬אביב היווה חלק מרכזי בהתפתחות העיר בכלל ובהתפתחות אזור הבורסה‬
‫בפרט‪ .‬אנו נצביע על נקודות החיכוך שהתגלו כבר ברעיונות הראשונים של מתכנני העיר וקיימות עד עצם היום הזה‪,‬‬
‫המאבק לא תם‪...‬‬
‫התפתחות אזור הבורסה ליהלומים ברמת גן ‪ -‬מבוא‬
‫‪2‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫אזור הבורסה התפתח בין נחל המוסררה שהיווה את הגבול הטבעי ממערב‪ ,‬לבין רשת כבישים ראשיים חשובה‪ :‬רחוב ביאליק מצפון‬
‫ודרך יפו‪-‬קלקיליה‪-‬טול כרם (בתוואי של דרך זו יסלל לימים רחוב אבא הלל)‪ ,‬ממזרח‪.‬‬
‫מדרום עברה דרך יפו‪-‬פתח תקווה‪( ,‬כיום דרך ז'בוטינסקי)‪.‬‬
‫אזור הבורסה הינו שטח בעל אופי מישורי‪ ,‬בניגוד לשאר שטחי העיר שאופיים הררי‪( .‬גבעות כורכר)‪.‬‬
‫בתחילה היה האזור מרוחק "סוף העולם ממש" לדברי טוביה מילנר בספרו "סיפורה של רמת גן"‪ .‬האזור היה על גדות המוסררה‬
‫שעלה על גדותיו וגרם להצפות ולניתוק הקשר עם תל אביב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1943‬היה האזור הצמוד לנחל המוסררה נטוע פרדסים אך בעייתי מבחינה בריאותית עקב היתושים שקיננו בו‪.‬‬
‫אחת מנקודות התורפה במערכת ההגנה של רמת‪-‬גן היה גשר מוסררה‪ ,‬שממנו תקפו הערבים פעמים רבות‪ .‬על אף כל אלה לא‬
‫נפסקה התחבורה אפילו ליום אחד‪ .‬המועצה המקומית התקינה תאורה על גשר מוסררה והעמידה עליו משמר מיוחד‪.‬‬
‫הריחוק הרעיוני והפיזי מתל‪-‬אביב העיר הגדולה ‪,‬קטן עם התפתחות רשת התחבורה ואזור הבורסה התברר כחלק המקשר בין רמת גן‬
‫לתל‪-‬אביב ולערים הקרובות הנוספות‪ :‬פתח‪-‬תקווה‪ ,‬הרצליה ועוד‪...‬‬
‫להרצליה‬
‫לפתח תקווה‬
‫בני ברק‬
‫רמת גן‬
‫תל אביב‬
‫מפת תל אביב ‪ ,1938-1939‬ספרית המפות מח' גיאוגרפית אונ' ת"א‬
‫תאור מורפולוגי ומיקום אזור הבורסה במרחב העירוני והמטרופוליני‬
‫‪3‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫הרעיון‪:‬‬
‫בשנת ‪ 1914‬עלה הרעיון להקים ישוב חקלאי למחצה שיספק את תוצרתו לתל אביב‪.‬‬
‫המקום שנבחר‪:‬‬
‫שטח גבעות חול שוממות במרחק של כ ‪ 5‬ק"מ מהעיר החדשה תל אביב‪.‬‬
‫בעלות מקורית‪:‬‬
‫הקרקע שנרכשה אחרי ‪ 1919‬מידי תושבי כפר סלמה היתה בבעלות‪ 1000 :‬דונם אדמת "מפרוז" (אדמה מחולקת) ו‪ 800‬דונם אדמת‬
‫"מושע"‪( ,‬אדמה ששיכת למספר בעלים)‪.‬‬
‫האירגון‪:‬‬
‫נוסדה אגודת "עיר גנים" שניהלה מו"מ עם מוכתר כפר סלמה לרכישת הקרקעות‪ .‬מלחמת העולם הראשונה קטעה את התהליך‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1921‬רכשה חברת "עיר גנים" שטח בן ‪ 1800‬דונם‪ ,‬באזור שבין הרחובות ארלוזורוב‪ ,‬ז'בוטינסקי ובן גוריון‪ .‬הקרקע חולקה‬
‫למגרשים בני ‪ 5‬דונם שהוגרלו בין החברים‪ .‬שנה זו היתה שנת העליה לקרקע‪.‬‬
‫התפתחות‪:‬‬
‫שנת ‪ 1921‬עליה על הקרקע‪ .‬בתכנית שהכין ריכרד קאופמן‪ ,‬אזור הבורסה היה מחוץ לגבולות העיר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1922‬מנה הישוב ‪ 140‬נפש‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1923‬חל שינוי באופי הישוב ובשמו‪ .‬הישוב הפך למושב ושמו הוסב לרמת גן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1926‬הפכה רמת גן למועצה מקומית ומנתה ‪ 450‬נפש‪.‬‬
‫ב‪ 10‬השנים הראשונות‪ ,‬היתה התפתחות העיר איטית‪ .‬בשנת ‪ 1932‬מנתה העיר ‪ 1300‬נפש‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1933-1936‬מורגשת תנופת בניה‪ ,‬והעיר החלה לגבש את צביונה העירוני‪ .‬בין ‪ 1922‬ל‪ 1936-‬גדלה האוכלוסייה פי ‪ 30‬ל‪-‬‬
‫‪ 4,000‬איש ובנוסף היתה הגירה פנימית לרמת גן‪.‬‬
‫העלייה החמישית היתה נקודת מפנה‪ :‬היגיעו תעשיינים ואנשים בעלי אמצעים שהשקיעו בפיתוח התעשייה ובכך יצרו מקומות עבודה‬
‫נוספים‪( .‬קמים המעלים הגדולים‪ :‬עלית‪ ,‬עסיס‪ ,‬ארגמן‪ ,‬משי)‪.‬‬
‫‪ – 1943‬ספוח שכונת נחלת גנים ואזור התעשיה שלה ‪ ,‬תל בנימין וכן אזור הבורסה‪.‬‬
‫‪ -1950‬רמת גו הופכת לעיר – ביטול סופי של רעיון הכפר‪.‬‬
‫‪1952-1953‬הקמת איזור תעשיה רביעי ברמת גן באזור המרוחק מאזורי המגורים‬
‫‪ – 1961‬חתימת ההסכם להקמת הבורסה ליהלומים‪.‬‬
‫בתחילת המאה ה‪ 21‬נחנכו שני אתרים במתחם הבורסה‪ :‬גשר מודעי המחבר את רמת גן עם דרך חיפה בתל אביב (בצומת רחוב‬
‫ז'בוטינסקי של ת"א)‪ ,‬ותיאטרון היהלום שהופך לאט למרכז תרבותי חשוב‪ .‬כמו כן‪ ,‬מכיל המתחם מספר בתי מלון‪ ,‬המפורסם והגדול‬
‫שבהם הוא שרתון סיטי טוואר‪ ,‬שמשמש גם כמרכז כנסים‪.‬‬
‫התפתחות היסטורית של רמת גן‬
‫‪4‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫בתכנית "עיר גנים" של אדריכל קאופמן משנת ‪ 1921‬לא נכלל אזור הבורסה בשטחה של רמת גן‪.‬‬
‫מקור‪ :‬הארכיון הציוני‪ ,‬תכנית עיר הגנים של ריכרד קאופמן ‪1921‬‬
‫התפתחות היסטורית של רמת גן‬
‫‪5‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫שנה‬
‫שטח‬
‫‪1921‬‬
‫‪ 1800‬דונם‬
‫מספר בתים‬
‫מספר‬
‫חדרים‬
‫‪1922‬‬
‫אוכלוסיה‬
‫‪ %‬שטחי‬
‫חקלאות‬
‫מפעלי‬
‫תעשיה‬
‫חקלאים‬
‫פועלי תעשיה‬
‫‪135‬‬
‫‪1923‬‬
‫‪ 40( 56‬צריפים‬
‫‪ 16‬בתים)‬
‫‪220‬‬
‫‪1926‬‬
‫‪ 72‬בתים ו‪ 63‬צריפים‬
‫‪450‬‬
‫‪1927‬‬
‫‪ 200‬משפ'‬
‫‪50%‬‬
‫‪1932‬‬
‫‪1300‬‬
‫למעלה מ‪40%‬‬
‫‪1936‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 100‬איש (‪)20%‬‬
‫‪40‬‬
‫‪1938‬‬
‫‪ 4000‬דונם‬
‫‪ 71‬משפ'‬
‫(‪)35.5%‬‬
‫‪4500‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪1944/45‬‬
‫‪ 4230‬דונם‬
‫‪1210‬‬
‫‪5400‬‬
‫‪12000‬‬
‫‪61‬‬
‫‪1948/49‬‬
‫‪ 7924‬דונם‬
‫‪1874‬‬
‫‪9958‬‬
‫‪19000‬‬
‫‪112‬‬
‫‪22000‬‬
‫‪191‬‬
‫‪62000‬‬
‫‪235-314‬‬
‫‪ 4465‬איש‬
‫‪1961‬‬
‫‪90,800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪ 10500‬איש‬
‫‪1972‬‬
‫‪1984‬‬
‫‪117,100‬‬
‫‪1950‬‬
‫‪1954/55‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪ 11000‬דונם‬
‫‪ 13,229‬דונם‬
‫‪3778‬‬
‫‪33279‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪)20%( 10225‬‬
‫בשנת ‪1983‬‬
‫‪133,900‬‬
‫התפתחות היסטורית של רמת גן – שלבי ההתפתחות‬
‫‪6‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫מקור‪ :‬רמת גן חמש שנות מעש ‪ 1955 1950‬הוצאת עירית רמת גן‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫‪7‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תצ"א משנת ‪1918‬‬
‫הכבישים הגובלים וחוצים את אזור הבורסה‪:‬‬
‫‪ .1‬דרך עותמנית חוצה את האזור מצפון לדרום‪.‬‬
‫‪ .2‬דרך‪-‬יפו‪-‬קלקיליה‪-‬טול כרם(אבא הלל)‬
‫שטחים חקלאיים מעובדים בבעלות פרטית‪( .‬מיעוט בעלים‪,‬‬
‫שטחים גדולים)‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫חלוקה זו לא השתנתה עד שנת ‪ 1949‬לפחות‪ .‬בתצ"א משנת‬
‫‪ ,1956‬החלוקה השתנתה‪.‬‬
‫‪The changing land between the Jordan and the sea. Areal photographs‬‬
‫‪from 1917 to the present. By Benjamin z. Kedar‬‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪8‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תצ"א משנת ‪.1924‬‬
‫מקור‪ :‬ספרית המפות‪ ,‬יד אבנר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫הכבישים הגובלים וחוצים את אזור הבורסה‪:‬‬
‫‪ .1‬דרך עותמנית חוצה את האזור מצפון לדרום‪.‬‬
‫‪ .2‬דרך‪-‬יפו‪-‬קלקיליה‪-‬טול כרם(אבא הלל)‬
‫‪ .3‬דרך פלומר (רח' ז'בוטינסקי)‬
‫שטחים חקלאיים מעובדים בבעלות פרטית‪.‬‬
‫חלוקה זו לא השתנתה כמעט עד שנת ‪ 1949‬לפחות‪ .‬בתצ"א משנת‬
‫‪ ,1956‬השתנת החלוקה‪.‬‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫מפת תל אביב‪-‬יפו משנת ‪1927‬‬
‫כמעט ללא שינוי‬
‫משנת ‪1924‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫מקור‪ :‬ספרית המפות‪ ,‬יד אבנר‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪10‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫כמעט ללא שינוי‬
‫משנת ‪1924‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1928‬‬
‫מקור‪ :‬ספרית המפות‪ ,‬יד אבנר‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪11‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫מפה משנת ‪1929‬‬
‫כמעט ללא שנוי משנת ‪1924‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1929‬‬
‫מפת פתח תקווה‪ ,‬יד אבנר‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪12‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫כמעט ללא שנוי משנת‬
‫‪1924‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪3‬‬
‫מקור‪ :‬ספרית המפות‪ ,‬יד אבנר‬
‫‪1938-1939‬‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪13‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪1939‬‬
‫כמעט ללא שנוי‬
‫משנת ‪1924‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫מקור‪ :‬בית קריניצי‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪14‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫שנת ‪1941‬‬
‫‪PS 12‬‬
‫שטח אזור הבורסה‬
‫צורף לרמת גן‪.‬‬
‫חלוקת החלקות‬
‫והכבישים לא שונתה‪,‬‬
‫אך האזור הדרומי‬
‫יועד לשצ"פ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫מקור‪ :‬עירית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪15‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪ PS 12‬תכנית מתאר משנת ‪1941‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬מאושרת תכנית מתאר ראשונה לעיר‪)P.S.12( .‬‬
‫תכנית זו כללה את כל שטח אזור התכנון ובתוכה נמצאות השכונות הסמוכות‪ ,‬שהיו עוד מחוץ לגבולות העיר‪ :‬קרית‬
‫בורוכוב‪( ,‬שנכללה בתקופה מאוחרת יותר בגבולות העיר גבעתיים)‪ ,‬תל בנימין‪ ,‬נחלת גנים‪ ,‬רמת יצחק‪.‬‬
‫התכנית קבעה רשת רחובות ראשיים‪ ,‬שטחים נרחבים לרה‪-‬פרצלציה‪ ,‬מגרשי ציבור ושצ"פ‪ .‬בתכנית נשמרו מספר‬
‫קווים האופיינים לרמת גן שנקבעו בתכנית קאופמן משנת ‪ ,1921‬הקיימים עד היום‪ :‬רחוב ביאליק כרחוב ראשי‬
‫בשימוש חדש‪ :‬מסחרי‪ ,‬ושלושת הגנים הציבוריים במרכז ( גן דוד המלך‪ ,‬גן אברהם וגן שאול‪).‬‬
‫לאורך תוואי נחל האיילון‪ ,‬בחלקו הצפוני‪ ,‬מוצע שצ"פ‪.‬‬
‫בחלקו הדרומי משני צידי רחוב ז'בוטינסקי (ולאורך האיילון דרומה)‪ ,‬מוצעת שמורת טבע‪.‬‬
‫מגורים‪ .1 :‬לאורך רחוב ביאליק משני צידיו וצפונה לו‪ ,‬חלוקה למגרשים‪.‬‬
‫‪ .2‬בין נחל איילון במערב לדרך אבא הלל במזרח‪ ,‬שטח מיועד למגורים‪ ,‬עדיין ללא חלוקה למגרשים‪ ,‬פרט‬
‫חלוקה במשולש החלקות המקורי‪ ,‬בו היו נטועים פרדסים‪.‬‬
‫מסחר ותעשיה‪ :‬בצומת הרחובות ביאליק ואבא הלל‪.‬‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪16‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תב"ע נקודתית תכנית ‪ PS‬מס‪12 .‬‬
‫הצעה (עריכה מס‪ )1.‬משנת ‪1943‬‬
‫כוונת תכנון ראשונית‪ :‬יעוד השטח למגורים‪( .‬חלקה ‪, 7‬ו‬
‫‪ 22‬בגוש ‪ 6207‬וחלקות ‪ 13,16,17,18,21‬בגוש ‪).6109‬‬
‫לאורך האיילון נשאר שצ"פ‪ .‬כביש גישה חדש‪.‬‬
‫לא בוצע!!‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מקור‪ :‬עירית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪17‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪PS 42‬‬
‫מקור‪ :‬בית קריניצי‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪18‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תכנית ‪(1943) PS 42‬‬
‫מתייחסת ל ‪ 3‬אזורים‪ .1 :‬השטח הצמוד לאדמות משפ' גולדנברג שעבר‬
‫פרצלציה‪ .2 .‬שטח בתים בודדים ‪ .3‬השטח ליד האיילון שאינו אטרקטיבי‬
‫למגורי יוקרה או בתים גדולים‪.‬‬
‫מקור‪ :‬בית קריניצי‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪19‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫מפת תל אביב‬
‫משנת ‪1944‬‬
‫הכבישים הגובלים וחוצים‬
‫את אזור הבורסה (לא‬
‫השתנו)‪:‬‬
‫דרך פלומר (רח' ז'בוטינסקי)‬
‫דרך‪-‬יפו‪-‬קלקיליה‪-‬טול כרם‬
‫(אבא הלל)‬
‫רחוב ביאליק מצפון‬
‫‪1 2‬‬
‫‪3‬‬
‫שטחים חקלאיים מעובדים‪.‬‬
‫(מיעוט בעלים‪ ,‬שטחים‬
‫גדולים)‬
‫ספרית המפות‪ ,‬יד אבנר החוג לגיאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪20‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪1944‬‬
‫הכבישים הגובלים וחוצים את אזור הבורסה‬
‫(לא השתנו) ‪:‬‬
‫דרך פלומר (רח' ז'בוטינסקי)‬
‫דרך‪-‬יפו‪-‬קלקיליה‪-‬טול כרם(אבא הלל)‬
‫רחוב ביאליק מצפון‬
‫שטחים חקלאיים מעובדים בבעלות פרטית‪.‬‬
‫(מיעוט בעלים‪ ,‬שטחים גדולים)‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ספרית המפות‪ ,‬יד אבנר החוג לגיאוגרפיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת ת"א‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪21‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫לפי ספרו של ט‪ .‬מילנר שטחים‬
‫נרחבים באזור זה היו שייכים‬
‫לגולדברג שמכר חלקים מהם בזול‬
‫למפעל עסיס ‪,‬על מנת לעודד את‬
‫התעשייה‪( .‬מיעוט בעלים‪ ,‬שטחים‬
‫גדולים)‬
‫מקור‪ :‬מילנר טוביה‪ ,‬זכרונותי מרמת גן ‪ 2008‬עמוד‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪22‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫שנת ‪1939‬‬
‫שנת ‪1936‬‬
‫תכנית אדר' קאופמן לאדמות גולדברג מצפון לאזור הבורסה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬הארכיון הציוני באדיבות אדר' נעה שק‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫אזורים צמודים לאזור הבורסה בבעלות י‪.‬ל‪ .‬גולדברג‬
‫‪23‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫מפת תל אביב משנת ‪1945‬‬
‫הכבישים הגובלים וחוצים את אזור הבורסה (לא השתנו) ‪:‬‬
‫דרך פלומר (רח' ז'בוטינסקי)‬
‫דרך‪-‬יפו‪-‬קלקיליה‪-‬טול כרם (אבא הלל)‬
‫רחוב ביאליק מצפון‬
‫שטחים חקלאיים מעובדים‪( .‬מיעוט בעלים‪ ,‬שטחים גדולים)‬
‫משנת ‪ 1943‬האזור נכלל בגבולות המוניציפלים של רמת גן אך‬
‫חלוקת המגרשים נשארה כשהייתה‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪3‬‬
‫ספרית המפות‪ ,‬יד אבנר החוג לגיאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪24‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫הצעה ואישורה לתכנון בריכת "גלי גיל"‪ ,‬מגרש כדורגל‪ ,‬טניס ומבנה שרות‬
‫במסגרת תכנית ‪ 42 P.S.‬משנת ‪1945‬‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪25‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪1946‬‬
‫הכבישים הגובלים וחוצים את‬
‫אזור הבורסה (לא השתנו)‪:‬‬
‫דרך פלומר(רח' ז'בוטינסקי)‬
‫דרך‪-‬יפו‪-‬קלקיליה‪-‬טול כרם(אבא‬
‫הלל)‬
‫רחוב ביאליק מצפון‬
‫שטחים חקלאיים מעובדים(מיעוט‬
‫בעלים‪ ,‬שטחים גדולים)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ספרית המפות‪ ,‬יד אבנר החוג לגיאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪26‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי‬
‫‪1946‬‬
‫הכבישים הגובלים וחוצים את‬
‫אזור הבורסה (לא השתנו)‪:‬‬
‫דרך פלומר (רח' ז'בוטינסקי)‬
‫דרך‪-‬יפו‪-‬קלקיליה‪-‬טול‬
‫כרם(אבא הלל)‬
‫רחוב ביאליק מצפון‬
‫שטחים חקלאיים‬
‫מעובדים(מיעוט בעלים‪,‬‬
‫שטחים גדולים)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מקור‪ :‬בית קריניצי‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪27‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫ליד האיילון‪ ,‬בריכת "גלי גיל"‪ ,‬מגרש כדורגל‪ ,‬טניס‬
‫ומבנה שרות‬
‫שאר השטח‪ ,‬עדין ללא שינוי‪ .‬חלקות חקלאיות‬
‫מעובדות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪The changing land between the Jordan and the sea. Areal photographs from‬‬
‫‪1917 to the present. By Benjamin z. Kedar‬‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪28‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪ PS12‬תיקון מס‪ 9.‬לתכנית המתאר של רמת גן‬
‫(‪)1949‬‬
‫חלק מסוים של אזור מגורים ‪(,‬חלקות ‪ 6207‬ו‪ ) 6109‬שינוי יעוד‬
‫לתעשיה ומלאכות זעירות‬
‫מקור‪ :‬עירית רמת גן‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪29‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ PS12‬תיקון מס‪ 9.‬לתכנית המתאר של רמת גן (‪)1949‬‬
‫חלק מסוים של אזור מגורים ‪(,‬חלקות ‪ 6207‬ו‪ ) 6109‬שינוי יעוד לתעשיה ומלאכות‬
‫זעירות‬
‫מקור‪ :‬עירית רמת גן‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪30‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תכנית רג ‪(102‬גוש ‪ )6109‬משנת ‪( 1949‬תכנון מגורים באזור הבורסה) בוצע חלקית‬
‫מקור‪ :‬עירית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪31‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תכנית רג ‪(102‬גוש ‪ )6109‬משנת ‪1949‬‬
‫הצעה למגורים באזור הבורסה (לא בוצע)‪ ,‬הפרצלציה למגורים בוצעה ונשארה כבסיס לאזור התעשיה‪.‬‬
‫השטח בבעלות עירית ר"ג‬
‫מקור‪ :‬עירית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪32‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תב"ע מפורטת רג‪ 182/‬משנת ‪1955‬‬
‫השטח החקלאי המישורי עבר רה פרצלציה וחולק‬
‫לחלקות קטנות‪ .‬הייעוד נקבע כאזור תעשייה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עירית ר"ג‬
‫מקור‪ :‬עירית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪33‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪1952-53‬‬
‫הרעיון‪ :‬הקמת איזור תעשיה רביעי ברמת גן באזור המרוחק מאזורי המגורים‪.‬‬
‫המקום שנבחר‪ :‬ליד צומת הדרכים לאם המושבות ולהרצליה וקרוב לתל אביב‪ ,‬בין בתי החרושת עסיס‬
‫ו"עלית" ובריכת השחיה "גלי –גיל"‪ .‬על גדות המוסררה‪-‬פתרון קל לבעיית מים וביוב ‪.‬‬
‫בעלות מקורית‪ :‬עיריית רמת גן ובעלויות פרטיות(מיעוט בעלויות)‪.‬‬
‫הארגון‪ :‬העירייה פנתה למעונינים בהקמת מפעלי תעשיה ובקשה מהם להגיש הצעות ‪ .‬הזוכים שלמו דמי‬
‫חכירה וחולקו להם שטחים לפי צרכיהם‪.‬‬
‫העירייה שפעלה כיזמית‪ ,‬דאגה לתשתיות ולאישורים‪ .‬החלקות הגדולות חולקו לחלקות קטנות‪-‬רה פרצלציה‪.‬‬
‫השטח החקלאי המישורי בן ‪ 81‬דונם עבר רה פרצלציה וחולק ל‪ 42 -‬חלקות לפי ‪42‬מפעלים‪.‬‬
‫בתכנית נקודתית זו הותוו ‪ 5‬כבישים פנימיים ששיוו לאזור צורה של עיר תעשייתית זוטא‬
‫התפתחות‪ :‬באזור הוקמו עשרות מפעלים‪ ,‬מוסכים ועסקים שונים‪ .‬תכנית זו של העירייה לפתרון תעסוקתי‬
‫לרבים בעזרת הון פרטי ע"י תכנון מוקדם ועידוד היזמים‪ ,‬הצליח‪ .‬עם הזמן הוקמו שכונות מגורים חדשות‬
‫שהתקרבו לאזור התעשייה‪ .‬עקרון הפרדת השימושים הטשטש ועשן בתי החרושת הפריע לתושבים‬
‫בשכונות הסמוכות‪.‬‬
‫‪1961‬‬
‫הפתרון לבעית הזיהום שיצרו המפעלים‪ :‬קו מנחה זה של פתרון בעיות אורבניות תכנוניות בעזרת הון‬
‫פרטי ובעידוד העירייה התקיים גם בתקופה זו‪ .‬נחתם הסכם להקמת הבורסה ליהלומים שתתן פתרון‬
‫תעסוקה לרבים ללא הזיהום של התעשיות הקיימות‪.‬‬
‫בעלות‪ :‬העירייה ובעלויות פרטיות‪.‬‬
‫הארגון‪ :‬העירייה מבטיחה להנהלת הבורסה פטור ממסים‪ ,‬הוזלת מחיר הקרקע‬
‫וכן מבטיחה לה שטחים שאת חלקם היא אמורה להחליף עם חברות פרטיות כנגד שטחים אחרים באזור‪.‬‬
‫ההתפתחות‪ :‬לאחר חתימת החוזה עם הנהלת הבורסה נבנה בשנת ‪ 1968‬הבניין הראשון של בורסת‬
‫היהלומים‪ ,‬שהיווה אבן פינה למרכז העסקים המתפתח במהירות והפך למרכז המע"ר של כל גוש דן לאורך‬
‫נתיבי איילון ‪.‬‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫‪34‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫אוגוסט ‪1956‬‬
‫תב"ע מפורטת רג‪ 182/‬יוצאת לפועל‪:‬‬
‫רוב השטח מחולק מחדש ומשתנה מחלקות‬
‫חקלאיות גדולות לשטחים קטנים יותר‬
‫מבונים (מבני תעשייה)‪.‬‬
‫הכבישים הראשיים נשארים ללא שינוי‬
‫וכבישים חדשים מבתרים את האזור‪.‬‬
‫ליד האיילון נמצאים עדיין הבריכה ומגרש‬
‫הספורט‪.‬‬
‫ספרית המפות‪ ,‬החוג לגיאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪35‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תקנון לתב"ע ‪/164‬ר"ג‬
‫‪1960-1962‬‬
‫רה פרצלציה‪ :‬איחוד מגרשים אפשר את‬
‫הקמת מבנה הבורסה‬
‫מקור‪ :‬ארכיון בית קריניצי‬
‫מקור‪ :‬עירית רמת גן‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫‪36‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תב"ע ‪/164‬ר"ג‬
‫‪1960-1962‬‬
‫מצב קיים‬
‫רה פרצלציה‪ :‬איחוד מגרשים בתכנית‬
‫נקודתית אפשר את הקמת מבנה הבורסה‬
‫מקור‪ :‬עירית רמת גן‬
‫מצב מוצע‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫‪37‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תב"ע מפורטת ר"ג ‪ – 126‬תקנון שנת ‪1962‬‬
‫מקור‪ :‬עירית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪38‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תב"ע ‪/126‬ר"ג‬
‫‪1962-1964‬‬
‫הרחבת רחוב ביאליק‬
‫מקור‪ :‬עירית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪39‬‬
‫שנת ‪1966‬‬
‫מקור‪ :‬עירית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪40‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫אוגוסט ‪1966‬‬
‫האזור מחולק לחלקות קטנות ובכל‬
‫חלקה מפעל ‪ /‬בית מלאכה‪/‬מוסך‪.‬‬
‫ספרית המפות‪ ,‬החוג לגיאוגרפיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת ת"א‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪41‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫מכירת שטחים לבורסת היהלומים ‪1968‬‬
‫‪42‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪1968‬‬
‫מקור‪ :‬בית קריניצי‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪43‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪1969‬‬
‫התצ"א משנת ‪ 1969‬מראה את גדילת תל אביב ורמת גן‪.‬‬
‫נחל איילון הפך לתעלת מים‪.‬‬
‫‪The changing land between the Jordan and the sea. Areal photographs from‬‬
‫‪1917 to the present. By Benjamin z. Kedar‬‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪44‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫שנויים שנראים בתצ"א מ‪ 1969‬לעומת התצ"א משנת ‪:1966‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫הרחבת רחוב ביאליק‪( .‬לכיוון תל אביב)‬
‫הרחבת כבישים פנימיים באזור הבורסה‪.‬‬
‫הרחבת רחוב אבא הלל‪.‬‬
‫עיבוי המגורים מצפון לרחוב ביאליק הוספת מבני תעשיה מדרום לרחוב ביאליק‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪1966‬‬
‫‪The changing land between the Jordan and the sea. Areal photographs from 1917 to the present. By Benjamin z. Kedar‬‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪45‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תקנון לתכנית ‪ 293‬שינוי לתכנית מפורטת רג‪164/‬‬
‫‪1973‬‬
‫תשריט מצורף לתכנית מס' ‪293‬‬
‫שינוי לתכנית מס' רג ‪164/‬‬
‫‪1970-1976‬‬
‫שינוי נקודתי – עם הסכמה וללא הסכמת הבעלים‪ ,‬שינוי יעוד‬
‫ושימושים (מתעשייה ליהלומים) שינוי צפיפות וגובה‬
‫בעלים‪:‬חברה לנכסים בע"מ‬
‫יוזם התכנית‪ :‬ועדה מקומית לתכנון ולבניה רמת גן‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עירית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪46‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תכנית מספר רג‪ 547/‬שינוי‬
‫לתכנית מפורטת רג‪126/‬‬
‫הפקעות ושינויי יעוד בחלק הצפוני של מתחם‬
‫הבורסה‪ ,‬באזור רחוב ביאליק‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיריית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪47‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫תב"ע רג‪586/‬‬
‫‪1972-1973‬‬
‫מקור‪ :‬עיריית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪48‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪1981‬‬
‫מקור‪ :‬עיריית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪49‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫מפת שימושי קרקע ‪2008‬‬
‫מקור‪ :‬אתר האינטרנט של עיריית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪50‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫מפת גושים ‪2008‬‬
‫מקור‪ :‬אתר האינטרנט שלעיריית ר"ג‬
‫התפתחות היסטורית של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫קביעת אזורי התעשיה ברמת גן‬
‫‪51‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫מקור‪ :‬רמת גן חמש שנות מעש‪1950-1955 ,‬‬
‫הוצאת עיריית רמת גן‬
‫התפתחות היסטורית של רמת גן – שלבי ההתפתחות –אידאולוגיה‬
‫‪52‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫אידיאולוגיה והפרכתה‬
‫‪.1‬עיר גנים ‪ -‬הרעיון המרכזי להקמתה של רמת גן הייתה להקים ישוב שיתופי חקלאי למחצה שיספק את תוצרתו לתל אביב (עורף חקלאי‬
‫תומך)‪.‬‬
‫‪"...‬המיתוסים הציוניים הרווחים של אותם ימים‪... ,‬עיקרם מעוגן בהתיישבות חלוצית כפרית באזורי הספר של ארץ‪-‬ישראל כחלק מהמאמץ‬
‫להבטיח פריסה טריטוריאלית נרחבת ל"מדינה היהודית שבדרך"‪.‬עמירם גונן‪ ,‬אזור הליבה של מדינת ישראל במרכז הארץ‪" :‬המשכיות ותמורה"‪ ,‬מאמר לכנס של קרן ‪BRM‬‬
‫הפרכה‪ :‬רמת גן נוסדה אמנם כמושב שיתופי אולם תוך זמן קצר התברר כי צורת התיישבות זאת אינה מתאימה לאופיים ושאיפותיהם של‬
‫ראשוני המקום‪ .‬בשנת ‪ 1923‬חל שינוי באופי הישוב ובשמו‪ .‬בוטל רעיון היישוב השיתופי‪ :‬הישוב הפך למושב ושמו הוסב לרמת גן‪ .‬עם‬
‫ביטול המבנה הכפרי‪-‬שיתופי‪ ,‬הפך הישוב לבעל אופי עירוני‪:‬חלק מתושביו עבדו בת"א וחלקם עסק בחקלאות ובפרדסנות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1926‬זכה להכרה משלטונות המנדט כמועצה מקומית‪.‬‬
‫הסתבר שלא ניתן לבסס את פרנסת תושבי העיר על חקלאות בלבד‪ ,‬ובשנת ‪ 1927‬נבנה ביהח"ר הראשון‪ .‬המעבר מישוב חקלאי לעירוני‪,‬‬
‫ההכרה בישוב כמועצה מקומית ובחירתו של קריניצי היוו את נקודת המפנה בתולדות רמת‪-‬גן ועיצבו את אופיו של הישוב לשנים רבות‪ .‬הוא‬
‫הפך פחות חקלאי ופנה יותר לתעשייה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬מסחר ועסקים‪.‬‬
‫‪ .2‬הרעיון היה להקים עיר בינונית על שטח מתאים וקבוע מראש‪ ,‬שאוכלוסיתו מוגבלת‪.‬‬
‫הפרכה‪ :‬לאחר שהובהרה נחיצותה של התעשייה לקיום פרנסתם העצמאית של העיר ותושביה‪ ,‬החל קריניצי במאמציו להגדיל את‬
‫שטחה של העיר ובעצם המשיך בכך כמטרה עד יום מותו‪ .‬שטח העיר גדל מ‪ 1800-‬דונם בשנת ‪ 1921‬ל‪ 13,229-‬דונם בשנת ‪. 2009‬‬
‫‪ .3‬עיר המקיימת את עצמה‪ :‬הוקמה ללא עזרה של הברון הנדיב וללא קרנות לאומיות‪ :‬בכספים פרטיים של יהודים ציונים שהתאגדו יחדיו‬
‫למטרה משותפת‪ ,‬קנו אדמות פרטיות שהיו שייכות ברובן לבעלי פרדסים ערביים ולגרמנים טמפלרים תושבי שרונה‪.‬‬
‫התושבים פרנסו את עצמם ללא תלות חיצונית‪.‬‬
‫האידיאולוגיה ממשיכה והופכת מעשית עם התפתחות אזור הבורסה‪ .‬רמת גן אף הופכת רבים מנכסיה ללאומיים בחשיבותם‪:‬‬
‫הבורסה ליהלומים‪ ,‬האצטדיון הלאומי‪ ,‬הפארק הלאומי‪.‬‬
‫‪ . 4‬הפרדת יעודי קרקע‬
‫אזורי התעשייה הורחקו מאזורי המגורים‬
‫אידיאולוגיה‪ :‬מיתוסים והפרכתם‬
‫‪53‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫בשנת ‪ ,1927‬היתה עדיין החקלאות מקור הפרנסה העיקרי של התושבים‪ ,‬אולם זו השנה בה החל השינוי‪:‬‬
‫ברמת גן הוקם בית החרושת הראשון ‪" :‬הסורג" לבגדי צמר ומשי‪ ,‬ובמקביל נוצלו יתרונותיה הטבעיים של העיר‪ :‬הטופוגרפיה‬
‫והאוויר הצלול‪ ,‬לשנוי תדמיתה‪ :‬עיר מרגוע ותיירות‪ :‬נבנה בית ההבראה "החלמה"‪.‬‬
‫‪ 10‬שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1937‬תפשה התעשיה את מקום החקלאות‪.‬‬
‫אופיו החקלאי של הישוב השתנה כתוצאה ממספר גורמים‪:‬‬
‫•חלקות קטנות מידי‪.‬‬
‫•איכות קרקע נמוכה יחסית‪.‬‬
‫•תחרות עם חקלאי הסביבה הערבים וקושי בשיווק התוצרת‪.‬‬
‫•אברהם קריניצי‪ ,‬הבין את הצורך בשינוי מתוך דאגה לפרנסת התושבים‪.‬‬
‫העיר ממשיכה בשאיפה לקיים את עצמה אך משנה את אופייה ומתאימה אותו למציאות החדשה‪.‬‬
‫אידיאולוגיה‪ :‬מיתוסים והפרכתם‪-‬שינויים תכופים ומהירים באופי העיר‬
‫‪51‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫ההתחלה‪ :‬ראש עיר חזק‪ ,‬בעל אידיאולוגיה ברורה‪ ,‬מחליט ומבצע את חזונו‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬ראש עיר חזק בעל חזון של התחדשות עירונית בשילוב קשר של הון שלטון עם היזמים‬
‫המקומיים‪.‬‬
‫קריניצי אברהם‪ ,‬מתוך הספר "במו ידי"‬
‫‪ :1953‬סיפוח שטחים נוספים‪ ,‬אך קריניצי אינו מסופק‪:‬‬
‫‪ "...‬אילו נתנו לרמת גן שטחים המסוגלים לשמש אזורי תעשייה היתה‬
‫יכולה לתרום הרבה בפעולה פרודוקטיבית להעסקת מובטלים‪".‬‬
‫לאחר סיפוח שכונת נחת גנים לרמת גן‪ ,‬עפ"י החלטת ממשלת המנדט‪,‬‬
‫העלה קריניצי באסיפה הכללית האחרונה של חברי "עיר גנים" את‬
‫רעיון הקמת הנמל על הירקון‪:‬‬
‫"איני מבטיח לכם שביום אחד נשתול לכם גנים ושדרות‪ ,‬נסלול כבישי‬
‫אספלט‪ ,‬נסדיר את שאלת המים ונבנה נמל על הירקון‪ ,‬אבל במשך הזמן‪,‬‬
‫עשה נעשה זאת"‪( .‬וינדרהויז ב‪ .‬לקראת "נחלת גנים"‪ ,‬מתוך רמת גן‪.‬ספר היובל‪,‬‬
‫עמ' ‪)114‬‬
‫"לא קיבלנו עד עתה מוצא לים‪ ,‬אך לעומת זאת ניתן לנו‪ ,‬עם סיפוח‬
‫שטחים חדשים‪ ,‬מוצא לירקון‪ ,‬ואנו רואים היום בחזונינו רמת גן‬
‫המאכלסת לפחות ‪ 20,0000‬נפש‪ ,‬עמלים בכל עבודה‪ ,‬במלאכה‬
‫ובתעשיה‪ .‬אנו רואים בחזוננו את תוצרת המקום ומרכולתה מפליגות‬
‫על פני הירקון לים"‪( .‬אלדד ישראל ונדבה יוסף‪" ,‬ואלה תולדות"‪ ,‬מתוך ספק ת גן‪,‬‬
‫עמ' ‪)103‬‬
‫הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‬
‫ראשי ערים דומיננטיים‪ ,‬בעלי חלומות ויכולת ביצועית מרשימה‬
‫‪55‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫ראש עיר חזק‪ ,‬בעל אידיאולוגיה ברורה‪ ,‬מחליט ומבצע את חזונו‪.‬‬
‫אברהם קריניצי ראש עיריית רמת גן מטעם הציונים הכלליים (מאוחר יותר המפלגה הליברלית)‪ ,‬משנת ‪ 1926‬ועד למותו בשנת ‪1969‬‬
‫כשהוקמה "עיר גנים" (שמה הראשון של רמת‪-‬גן)‪ ,‬כשכונת‪-‬גנים ממזרח לתל אביב‪ ,‬הצטרף אליה‪ ,‬ועד מהרה היה לדמות המרכזית בה‪.‬‬
‫ב‪ 1926-‬העניק הממשל הבריטי מעמד של מועצה מקומית לרמת‪-‬גן הקטנה וקריניצי מונה לנשיא (יו"ר) המועצה הראשון‪ .‬מאז ועד ‪1969‬‬
‫ניצח ב‪ 12-‬מערכות בחירות ברציפות‪ .‬הוא החזיק‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בשיא עולמי כראש רשות מקומית‪ 43 :‬שנים (‪ 24‬שנים כראש המועצה‬
‫ועוד ‪ 19‬שנים כראש העירייה)‪ .‬הוא עמד תמיד בראש קואליציות של מפלגות מהמרכז והימין וכל הניסיונות להחליפו ‪ -‬עלו בתוהו‪ .‬כבעל‬
‫אמצעים מילא את תפקידו הציבורי ברמת‪-‬גן‪ ,‬כל השנים‪ ,‬ללא שכר‪.‬‬
‫קריניצי טיפח ופיתח את רמת‪-‬גן ממושבה קטנה בת ‪ 400‬נפש לעיר הרביעית בגודלה במדינה‪ ,‬שבה ‪ 150‬אלף נפש‪ .‬הוא אימץ את‬
‫השורות משירו של נתן אלתרמן ‪" -‬נלבישך שלמת בטון ומלט ‪ -‬ונפרוש לך מרבדי גנים"‪ .‬לצד פיתוח עירוני מואץ והקמת מפעלי תעשייה‬
‫שהגיעו ביזמתו לרמת‪-‬גן (עלית‪ ,‬פלאלום‪ ,‬צ‪.‬ד‪ .‬ועוד)‪ ,‬הוא נטע ברמת‪-‬גן עשרות גנים‪ ,‬יותר מבכל עיר אחרת בארץ‪.‬‬
‫אף שכל שנותיו היה חבר ה"הגנה"‪ ,‬היה לו יחס מיוחד לאצ"ל וללח"י והם פעלו ברמת‪-‬גן בתמיכתו‪ .‬הממשל הבריטי כינה את רמת‪-‬גן‬
‫"האינקובטור של הטרור היהודי"‪ ,‬וקריניצי ראה בכך מחמאה‪ .‬בקיץ ‪ 1947‬הוא נעצר על ידי הבריטים והוחזק במחנה המעצר בלטרון‬
‫במשך חמישה שבועות‪ ,‬יחד עם ישראל רוקח‪ ,‬ראש עיריית תל אביב ועובד בן עמי‪ ,‬ראש מועצת נתניה‪.‬‬
‫עם קום המדינה התרכז בקליטת העלייה ובהקמת שני מפעלים גדולים‪ :‬הפארק הלאומי ואצטדיון רמת גן‪ .‬הוא היה הראשון מבין ראשי‬
‫הערים שאימצו יחידה של צה"ל‪ ,‬ורמת‪-‬גן מתמידה באימוץ הצנחנים כל השנים‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ ,1969‬זמן קצר לאחר שנבחר לתפקיד ראש העירייה בפעם ה‪ ,12-‬נספה בתאונת דרכים‪.‬‬
‫מתוך אתר עירית רמת גן‬
‫צבי בר‪ ,‬ראש עירית רמת גן בשנים האחרונות (מאז ‪ 1989‬ועד היום) ממשיך לפתח את אזור הבורסה במטרה להפכו לליבה‬
‫העסקית של המדינה‪.‬‬
‫"שלושה חודשים לאחר כניסתי לתפקיד‪ ,‬לקחתי עימי את עוזרי‪ ,‬וממומחי התחבורה לסיור במתחם הבורסה‪ .‬במשך שעה ארוכה סבבנו‬
‫במתחם הפקוק הזה‪ .‬ככל שנקפו הדקות‪ ,‬מצאתי את עצמי נרעש יותר ויותר‪ .‬לא הבנתי כיצד המקום הזה‪ ,‬בלב ליבה של‬
‫ובעיבורה של רמת גן‪ ,‬מתפקד‪ .‬הפקקים היו בלתי נסבלים‪ ,‬צפצופי הנהגים התקועים טרדו ‪...‬זו היתה חוויה לא נעימה‪.‬‬
‫המסקנה שקדחה בראשי‪ ,‬שהמצב הזה במתחם החשוב הזה אינו יכול להמשך כך‪ .‬יש צורך לבצע מהפיכה של ממש ולשנות את פנין‬
‫לחלוטין"‪.‬‬
‫הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‬
‫ראשי ערים דומיננטיים‪ ,‬בעלי חלומות ויכולת ביצועית מרשימה‬
‫‪56‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪.‬‬
‫ראש עיר חזק‪ ,‬בעל אידיאולוגיה ברורה‪ ,‬מחליט ומבצע את חזונו‪.‬‬
‫קווי דמיון משותפים בין אברהם קריניצי וצבי בר‪:‬‬
‫•‬
‫המשכיות שלטונית‪ :‬שניהם שימשו כראשי עיר במשך תקופה ארוכה ורציפה‪( .‬אברהם קריניצי במשך ‪ 43‬שנה‪ ,‬וצבי בר משמש בתפקיד‬
‫מזה ‪ 20‬שנה ברציפות)‪.‬‬
‫• אישיות כריזמטית‪ ,‬חזקה וכובשת‪:‬‬
‫ברמה העירונית‪-‬מפלגתית‪ :‬יכולת לגבש קואליציה עירונית רחבה שתוכל להוציא לפועל את ההחלטות‪ .‬עבודה בצוות מצומצם ויעיל‪.‬‬
‫א‪ .‬קריניצי רתם לעזרתו צוות נאמן‪ :‬שלום זיסמן ודוד מלמדוביץ‪.‬‬
‫"ההצלחה בהתנעת התכנית נבעה מהיותנו צווות יעיל ומראש העיר‪ ,‬צבי בר‪ ,‬שהיה הבולדוזר"‪ ,‬מסביר מהנדס העיר לשעבר‪ ,‬רחמים‬
‫שרים‪" .‬צוות קטן יכול היה לפתור בעיות מהר"‪ ...‬מקור‪ :‬קו לרקיע‪ ,‬גיורא אוריין עמוד ‪14‬‬
‫ברמה הביצועית‪-‬כלכלית (קואליציה יזמית)‪ :‬הצלחה בשכנוע בעלי ההון בכדאיות ההשקעה בעיר‪.‬‬
‫א‪ .‬קריניצי נתן תמריצים בדרכים אלה‪ :‬מכירת הקרקע בפחות משוויה האמיתי‪ ,‬הפחתת מיסים‪ ,‬עזרה בדיור וכו‪.‬‬
‫צבי בר נתן תמריצים ע"י אישור הוספת אחוזי בניה בתכניות נקודתיות‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫בעלי חזון ושאיפות עירוניות (בראיה מקומית ולאומית)‪ ,‬ויכולת בצוע מרשימה‪:‬‬
‫א‪ .‬קריניצי התייחס לפיתוח העיר כאחריותו האישית וכתפקיד לאומי חשוב‪ .‬בשפע היזמה והמרץ שבו‪ ,‬הצליח לרכז סביבו חוג של‬
‫פטריוטים מקומיים העובדים שכם אחת איתו לשיכלולה של רמת גן‪ .‬הוא יצר משהו יוצא מגדר הרגיל‪ ,‬סוג אזרח חדש שעזרתו מובטחת‬
‫לכל מפעל מועיל‪ .‬מקור‪ :‬ג‪ .‬קרסקי‪ ,‬עיתון "המשקיף"‬
‫•‬
‫א‪ .‬קריניצי הצליח לחזות את השינויים והתמורות‪ ,‬ולהתאים את פתוח העיר לתנאים החדשים‪( .‬מחקלאות‪ ,‬לתיירות‪ ,‬תעשיה ומלאכה‪,‬‬
‫ולבסוף למרכז תעשיית היהלומים הארצית‪).‬‬
‫•‬
‫צ‪ .‬בר השכיל לפתח את בורסת היהלומים כמרכז בינלאומי ואת האזור כולו כמע"ר אזורי וארצי‪.‬‬
‫הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‬
‫ראשי ערים דומיננטיים‪ ,‬בעלי חלומות ויכולת ביצועית מרשימה‬
‫‪57‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫•גידולה של תל אביב‪ ,‬מחסור בקרקעות ועלית מחירן בעיר לעומת קרקעות זולות יותר ברמת גן‪ ,‬גרמו להעתקת ובנית מפעלים חדשים‬
‫ברמת גן‪.‬‬
‫•שנוי כללי בכלכלת העיר והצורך במציאת מקורות פרנסה חדשים לתושביה‪.‬‬
‫•מיקום אזור הבורסה בסמיכות לתל אביב‪ -‬לשוק הצרכנים היהודי הגדול בארץ‪.‬‬
‫•רשת כבישים מפותחת מאמצע שנות ה‪(. 30-‬דרך פתח‪-‬תקווה (ז'בוטינסקי)‪ ,‬כעורק תחבורה ארצי ראשי‪).‬‬
‫•בסמיכות למתחם הוקמה תחנת רכבת תל אביב מרכז ‪.‬‬
‫•הקרבה לנחל איילון (מוסררה)‪ ,‬ולנחל הירקון אפשרה סידור נוח לביוב‪.‬‬
‫•מדיניות פתוח של ראשי העיר רמת גן‪ :‬אברהם קריניצי ויורשיו בתפקיד ראו חשיבות רבה במציאת מקומות עבודה לתושבי העיר ובפתוח‬
‫התעשיה בה‪ .‬עידוד היוזמה הפרטית בעיר בא לידי בטוי בהקלות בבניה ובמיסים‪ ,‬בעזרה באיתור קרקעות להקמת מפעלים‪ ,‬בסיוע לשיכון‬
‫הפועלים‪.‬‬
‫"היותה עיר גנים לא יכפה עליה ניוון ואי הליכה בקדמה‪ ...‬עיר הנשענת רק על חקלאות לא עומדת ברוח הזמן"‪( .‬אברהם קריניצי בספרו "בכח המעשה" ‪)1965‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בתקופת אברהם קריניצי‪:‬‬
‫עירית רמת גן הקימה את הבורסה ליהלומים בקצה הצפון מערבי של העיר‪ .‬בבעלות העיריה שטחים באזור זה מדרום לאזור‬
‫התעשיה הרביעי שהקימה ‪ 11‬שנים קודם לכן‪.‬‬
‫תושבי שכונות המגורים החדשות הסמוכות לאזור התעשיה התלוננו על הזיהום‪ .‬תעשיית היהלומים היתה פתרון אלגנטי‪ .‬מתכנני‬
‫הבניין אף השאירו שטחים פנויים סביב למבנה על מנת לאפשר ליהלומים שרצו בכך להעביר לקרבת הבניין את מלטשותיהם‪.‬‬
‫"הבורסה בחרה באזור זה משום שהיתה בו סביבה של בתי חרושת ‪ ,‬עלות הקרקע באזור זה היא גבוהה בתי חרושת ליהלומים בני‬
‫ארבע קומות המתוכננים לקום בו יכולים לשאת זאת‪ ,‬אך יתכן שבמהלך זה נסתם הגולל על התרבות מפעלים באזור התעשייה הצמוד‬
‫אברהם קריניצי ‪1952‬‬
‫שלא יוכלו לעמוד במחירים אלה ואולי אף יעדיפו למכור את שטחיהם ולצאת מהעיר‪".‬‬
‫כיום‬
‫כניסה ראשית לעיר (שער העיר)‪ :‬ראש העיר‪ ,‬צבי בר אמר‪" :‬מדובר באחת החזיתות החשובות במרכז הארץ‪ ,‬על גדת נתיבי‬
‫איילון‪.‬השטח הינו פתוח וחשוף‪ ,‬ומסמל את היצירה והכוח שבמשק הישראלי‪ ,‬ולכן יש חשיבות רבה בתיכנון הולם של השלמת‬
‫הגדה"‪.‬‬
‫הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‬
‫גורמים סביבתיים‬
‫‪58‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫מפה משנה לא ידועה‪ .‬כנראה‬
‫אחרי שנת ‪ ,1922‬השנה בה רכש‬
‫י‪.‬ל‪ .‬גולדברג קרקעות מהגרמני‬
‫קאפוס‪.‬לפי מפה זו‪ ,‬החלק‬
‫הדרומי של אזור הבורסה‪ ,‬היה‬
‫בבעלות הגרמנים‪.‬‬
‫מקור‪ :‬הארכיון הציוני (באדיבות אדר' ברעם רן)‬
‫הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‬
‫בעלויות קרקע‬
‫‪59‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫בשנת ‪ ,1943‬נוסף לשטח המוניציפלי של רמת גן האזור שמצפון לדרך‬
‫פלמר‪( ,‬רחוב ז'בוטינסקי)‪ ,‬הכולל בין השאר את אזור הבורסה‪.‬‬
‫גבולותיו‪:‬‬
‫מערב‪ :‬נחל מוסררה (איילון)‬
‫צפון‪ :‬נחל הירקון‬
‫מזרח‪ :‬רחוב בן גוריון‬
‫דרום‪ :‬דרך פלמר‪( .‬רחוב ז'בוטינסקי)‪.‬‬
‫עד אז‪ ,‬רוב החלקות באזור הבורסה היו שייכות לאנשים פרטיים‪.‬‬
‫(שטחים חקלאיים שהיו בבעלות ערביי הסביבה ‪ ,‬גרמנים טמפלרים‬
‫משרונה ומשפחת י‪.‬ל‪.‬גולדברג)‪.‬‬
‫עד לשנת ‪ 1949‬היה רוב השטח המיועד לבניה ברמת גן בבעלות פרטית‪ ,‬פרט‬
‫לשטח בן כ ‪ 100‬דונם מצפון לכיכר עלית‪ ,‬שהיה בבעלות עירית רמת גן ‪ ,‬ושטח‬
‫נוסף‪ ,‬של כ ‪ 100‬דונם‪ ,‬ממערב לגבעת נפוליאון‪ ,‬שהיה בבעלות הקק"ל‪ .‬מקור‪:‬‬
‫תכנית מתאר מקומית רמת גן ‪ 1966‬סקר ועקרונות התכנון‪.‬‬
‫לפני סיום המנדט‪ ,‬העבירו הבריטים לבעלות עירית רמת גן את השטחים שבין‬
‫אבא הלל ונחל הירקון‪ .‬בשטחים אלה שהיו שייכים לגרמנים‪ ,‬היו נטועים פרדסים‬
‫הבעלות העירונית על כמות גדולה של קרקעות פנויות לבניה‪ ,‬אפשרה לעירייה‬
‫תכנון יעיל כמעט ללא הגבלה‪.‬‬
‫שיטת הפעולה היתה רה‪-‬פרצלציה ‪ -‬שטחים חולקו ואוחדו לפי הצורך‪,‬‬
‫והופקעו לצרכי ציבורי‪.‬‬
‫ב ‪ 14‬בנובמבר ‪ 1961‬נחתם חוזה לרכישת מגרש בן ‪ 3.5‬דונם ברמת גן‪( ,‬ליד‬
‫"ככר עלי" ומימין לבריכת "גלי גיל"‪ .‬בין הבורסה ליהלומים (ונשיאה מר‬
‫ליפשיץ) ובין עירית רמת גן‪ ,‬שהיתה בעלת חלק מהשטחים אותם ייעדה לבנין‬
‫הבורסה‪ .‬את השטחים הנותרים‪ ,‬היא ניכסה בדרך של החלפת שטחים עם‬
‫בעלי המגרש‪-‬חברת "דן" ו"בנק דיסקונט"‪.‬‬
‫מקור‪ :‬תכנית מתאר מקומית רמת גן ‪ 1966‬סקר ועקרונות התכנון‪.‬‬
‫הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‬
‫בעלויות קרקע‬
‫‪60‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪1950‬‬
‫מהרגע שרוב השטחים היו בבעלות עירית רמת גן‪ ,‬יכלה‬
‫העיריה לקדם את פתוח אזור התעשיה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עירית רמת גן‬
‫הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‬
‫בעלויות קרקע‬
‫‪61‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫בתקופת שלטון‬
‫הכלכלי‬
‫המנדט‪ ,‬קיימו פרנסי העיר קשרים טובים עם השלטון הבריטי וקיבלו ממנו סיוע להרחבת הישוב וביסוסו‬
‫בתקופה לאחר קום המדינה‪ :‬מאבק בין עיריית רמת גן לבין השלטונות‪" :‬קריניצי היה ללא ספק הגורם המוביל והמרכזי‬
‫בפיתוח רמת גן ותעשייתה והוביל להישגים רבים ומוחשיים‪ ,‬אולם יתכן כי מדיניותו והתנהלותו פגעו בתמיכה המדינתית בעיר‪ ,‬זאת‬
‫לאור עידודו את היוזמה הפרטית‪ ,‬דרך הניהול "הביצועיסטית" שלו והשתיכותו להנהגת מפלגת הציונים הכלליים והמשך לראשי‬
‫המפלגה הליברלית‪ .‬גם הקואליציה הרמת גנית זוהתה עם מפלגות מרכז וימין דבר חריג בנוף המפא"יניקי שאפיין את השלטון‬
‫המקומי"‪ ) .‬אחרי קום המדינה‪ ,‬מפא"י עלתה לשלטון‪ ,‬וההשתייכות ש אברהם קרייצי למפלגה היריבה‪ ,‬לא עזרה לו ולרמת גן לקבל את‬
‫מבוקשם‪)....‬‬
‫"ניראה איפה שבה בשעה שרמת גן מצטיינת בסדרת השירותים שהיא מעניקה לאזרחיה‪ ,‬היא מקופחת מבחינת המענק הממשלתי"‪.‬‬
‫(מקור‪ :‬ידיעות רמת גן‪ ,1955-56 ,‬מתוך מאמר "מינימום של מיסים"‪ ,‬עמוד ‪)58‬‬
‫השפעת המפלגתיות על אינטרסים עירוניים‪:‬‬
‫בשנותיה הראשונות של המדינה שכנו משרדיה של הבורסה ליהלומים הישראלית בתל‪-‬אביב‪ .‬ארגון היהלומנים הקטן החל גדל ‪,‬‬
‫המשרדים הפכו צפופים ולכן החלו בחיפוש משכן חדש‪ .‬עיריית תל‪-‬אביב התישה והכבידה בגזרות ומסים שונים כאשר ההסבר לכך‬
‫היה בעל רקע פוליטי‪ :‬מרבית היהלומנים היו מקורבים לסיעת הציונים הכללים(עליהם נמנה גם ראש העיר הקודם‪ ,‬חיים לבנון שצדד‬
‫בהקמת הבורסה בעירו)‪ .‬סיעת מפא"י ובראשה יהושוע רבינוביץ‪ ,‬מחליפו של לבנון כראש עיר‪ ,‬לא רצתה להעניק גב כלכלי חזק מידי‬
‫לסיעה היריבה‪.‬‬
‫את המצב ניצל ראש עיריית רמת גן שגם הוא היה נמנה על אותה סיעה והציעה להנהלת הבורסה את רמת גן‪ ,‬דבר שהיה נועז ביותר‬
‫שכן רמת גן נתפסה כמעבר להרי החושך והאדריכל גבירצמן היה צריך להדגיש את העובדה שהשטח המיועד הוא על גבול תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‬
‫השפעת ההשתייכות המפלגתית על התפתחות העיר ואזור הבורסה‬
‫‪62‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫מהלכיה של עיריית רמת גן – מתוך ידיעון עיריית רמת גן ‪1961‬‬
‫מתוך קריאה בידיעוני רמת גן‪ :‬סכומי הישיבות העירייה‬
‫הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‬
‫קואליציות עירוניות‬
‫‪63‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫עירית רמת גן לא הסתפקה רק בניכוס תעשיית היהלומים לשיטחה‪ ,‬אלא ראתה בכך את‬
‫תחילתה של הקמת הליבה העיסקית של המדינה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬קו לרקיע‬
‫הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‬
‫קואליציות עירוניות בראייה לאומית‬
‫‪64‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫התחרות בעיר הגדולה תל אביב‬
‫•"למעמד הבינוני היתה השפעה ניכרת בניהול ושליטה על המנגנון הפוליטי המקומי‪-‬עירוני‪ .‬השפעה זו ניכרת במיוחד בתל‬
‫אביב וברמת גן שבה המעמד הבינוני‪-‬עצמאיים‪ ,‬תעשיינים‪ ,‬סוחרים‪ ,‬בעלי בתים ובעלי מקצועות חופשיים –ניהנה מעוצמה‬
‫פוליטית ומבכורה שלטונית ממושכת" ‪ .‬ליסק‪,‬משה (‪ )1994‬עלייה‪ ,‬קליטה ובניין חברה בארץ ישראל בשנות העשרים ‪1918-1930‬‬
‫•היחסים עם העיר הגדולה תל‪-‬אביב החלו עוד בבסיס הרעיון של הקמת עיר גנים הסמוכה לתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫•המניעים להקמת אגודת "עיר גנים " מוסברים בנאומו של ד"ר מטמון כהן באסיפה שנערכה בשנת ‪":1914‬לשעבר היינו‬
‫אומרים ‪ :‬תל‪-‬אביב תהיה עיר גנים‪ .‬עכשיו כבר מודים הכל‪ ,‬שמחשבתנו זו לא נתקיימה ולא תתקיים עוד‪ .‬הללו שאין לבם‬
‫לשאונה והמונה של עיר ומבקשים לחיות חיים פשוטים בקרבת הטבע‪ ,‬הללו אין לפניהם דרך אחרת‪ ,‬אלא לבנות לעצמם עיר‬
‫חדשה‪ ,‬עיר גנים‪"...‬‬
‫•כבר אז התחרתה אגודת "עיר גנים" באגודות תל‪-‬אביביות דומות שהתענינו גם הן באדמות סלמה שהוצעו למכירה‪ .‬בסופו של‬
‫דבר רוב האדמות שעליהן עתידה לקום רמת גן היו שייכות לבני כפר סלמה‪.‬‬
‫•אחד העקרונות שעליהן היה מבוסס רעיון "עיר גנים" (רמת גן) היה עצמאותה הכלכלית ואי תלותה בתל אביב‪ .‬עיר שספקה‬
‫את צרכי ופרנסת תושביה‪.‬‬
‫הבחירה באזור הבורסה כאזור התעשייה הרביעי נבע בין השאר מקרבתו לתל אביב לשוק הצרכנים היהודי הגדול בארץ‪.‬‬
‫"שנים רבות ניטשה מערכה בין תל‪-‬אביב לרמת גן היכן יקום המ‪.‬ע‪.‬ר של גוש דן‪ .‬עם תכנונו ודחיפת פיתוחו של אזור התעשייה‬
‫שבסביבת הבורסה‪ ,‬כיכר עלית דרך אבא הילל‪ ,‬יצרה רמת גן עובדה בשטח‪ ...‬זהו חלק גדול של המ‪.‬ע‪.‬ר של גוש דן‪(.‬מתוך מאמרו‬
‫של ד"ר ישראל פלד "תעשייה ברמת גן ואזור הבורסה"‪) .‬‬
‫הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‬
‫פוליטיקה עירונית (תחרות בין רמת גן לתל‪-‬אביב)‬
‫‪65‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫התחרות בעיר הגדולה תל אביב ‪ -‬המשך‬
‫•התחרות בין הערים התעצמה לאחר שתל‪-‬אביב הבינה שהיהלומים עומדים להקים את בנינם ברמת גן‪ .‬במשך‬
‫ולאחר חתימת ההסכם בין עיריית רמת גן להנהלת הבורסה ניסו ראשי העיר לשכנע את היהלומנים לחזור בהם‬
‫מכוונתם ולבנות את משכנם בתל‪-‬אביב ‪.‬אך ללא הצלחה‪ .‬מאז הולך האזור ותפתח ורבים מהמשרדים (עו"ד‪ ,‬פרסום‪,‬‬
‫היי טק וכו' )‪ ,‬עברו מרחובות תל אביב הפקוקים למתחם הבורסה המודרני‪.‬‬
‫•גשר היהלומים הוא מקרה הממחיש את מערכת היחסים בין שתי הערים‪ .‬ראש עיריית תל‪-‬אביב לא סלח לרמת‬
‫גן על "שגנבה את ההצגה" הכלכלית ‪ ,‬העסקית והייצוגית ולא מקיים את הבטחתו לאפשר כניסת רכבים מרמת‬
‫גן לתל‪-‬אביב דרך הגשר‪ .‬עובדה זו מקשה על תושבי תל‪-‬אביב העובדים במתחם הבורסה לחזור חזרה לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫אך גם זה לא ימנע מרמת גן להמשיך לפתח את האזור ברמה ארצית‪.‬‬
‫•‪",‬‬
‫•במבט רחב יותר אפשר לצטט את שרון רוטברד במאמרו "איילון סיטי ‪" :"2000‬המגדלים המפוזרים לאורך נתיבי‬
‫איילון הם הביטוי הבנוי של מציאות אורבנית חדשה שמתחילה להגיע למסה קריטית‪ ...‬לנגד ענינו הולכת ומוקמת‬
‫עיר חדשה‪ ,‬העיר הקווית הראשונה במזרח התיכון‪ ,‬איילון סיטי שמה‪ .‬העיר ממוקמת‪ ...‬מאזור התעשייה של‬
‫הרצליה פיתוח דרך מתחם הבורסה של רמת גן‪ ,‬אזור המשרדים שלאורך דרך יגאל אלון‪ ...‬דרך פתח תקווה‪ ,‬רחוב‬
‫המסגר עד לאזור התחנה במרכזית הישנה של תל‪-‬אביב‪".‬‬
‫הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‬
‫פוליטיקה עירונית (תחרות בין רמת גן לתל‪-‬אביב)‬
‫‪66‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫התחרות בעיר הגדולה תל אביב – המשך (תיקון מס‪ )1949( 9.‬לתכנית ‪ׂ)PS12‬‬
‫מקור‪ :‬ארכיון בית קריניצי‬
‫הגורמים להתפתחות אזור הבורסה‬
‫פוליטיקה עירונית (תחרות בין רמת גן לתל‪-‬אביב)‬
‫‪67‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪ 1941‬השטח עובר לרמת גן(מוניציפלית)‬
‫שינוי יעוד חלק מהשטח לש‪.‬צ‪.‬פ‬
‫‪1949‬‬
‫בשטח‪:‬עדיין שטחים חקלאיים גדולים‬
‫ואזור ספורט על גדות המוסררה‪.‬‬
‫‪1928‬‬
‫‪1924‬‬
‫שטחים חקלאיים גדולים‬
‫שטחים חקלאיים גדולים‬
‫‪1944‬‬
‫בשטח‪:‬עדיין שטחים חקלאיים גדולים‬
‫מסקנות‪ :‬אופן ביצוע השינויים‬
‫‪1943‬‬
‫שינוי ייעוד למגורים ורה פרצלציה‬
‫‪68‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫‪1955‬‬
‫שינוי יעוד של כל השטח לתעשייה‬
‫ורה פרצלציה לחלקות רבות וקטנות‬
‫כפי שהוצע בתכנית המגורים‬
‫‪1950‬‬
‫שינוי ייעוד לחלק מהחלקות‪,‬‬
‫ממגורים לתעשייה‬
‫‪1949‬‬
‫השטח עובר לבעלות העירייה‪.‬‬
‫רה פרצלציה – התכנית לא עברה‪.‬‬
‫‪1962‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪1956‬‬
‫תכנית נקודתית לשינוי יעוד (לראשונה עוברים לתכניות נקודתיות‪ :‬שינוי ייעוד לסוג שונה‬
‫של תעשייה‪ -‬יהלומים ורה פרצלציה של החלקות‪ .‬בשטח קמים מפעלי תעשייה‪.‬‬
‫מוגשת ע"י יזמים פרטיים)‬
‫מסקנות‪ :‬אופן ביצוע השינויים‬
‫‪69‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫הבעיה‪:‬‬
‫אזור תעשייה בשולי העיר הממוקם בריחוק מאזורי המגורים‪ ,‬הופך למטרד אקולוגי כאשר העיר מתפתחת ואזורי‬
‫המגורים נושקים לו‪.‬‬
‫המטרה‪:‬‬
‫הפיכת המטרד להזדמנות‪.‬‬
‫הפתרונות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הפרדה בין אזורי תעשייה לאזורי מגורים‪ .‬בלתי אפשרי‪ ,‬בגלל המבנה המורפולוגי של העיר שהוא צר וארוך‪,‬‬
‫ושטחה הקטן‪ ,‬לא ניתן להרחיק את אזורי המגורים מאזורי התעשייה וליצור הפרדה של ממש‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫שינוי ייעוד מתעשייה למגורים – לא בוצע‪ ( .‬הזזת מפעל פירושו השקעות כספיות עצומות‪ ,‬שלילת מקור‬
‫פרנסה‪ ,‬הרס תשתית כלכלית שבלעדיה אין עיר יכולה להתקיים‪).‬‬
‫‪.3‬‬
‫שינוי אופי התעשייה‪ :‬השארת אזור התעשייה אך שינוי אופיו‬
‫התנאים שתרמו להתפתחות האזור‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫מיקום – צומת דרכים ראשיות ‪ ,‬מרכז הארץ קרוב לתל‪-‬אביב מחד קשר ומאידך תחרות‪.‬‬
‫תשתית תעשייתית קיימת‪.‬‬
‫בעלויות קרקע‪ :‬מיעוט בעלים (עיריית רמת גן ובעלים פרטיים)‪.‬‬
‫ראשי עיר מעורבים ויזמים (אינטרסים משותפים בקואליציית הון שלטון)‪.‬‬
‫השתייכות מפלגתית והשלכותיה על הקשרים עם השלטונות ובעלי ההון‪.‬‬
‫הנסיבות (הנהלת הבורסה שחפשה משכן חדש‪,‬ראש עיר בתל אביב שוויתר וראש עיריית רמת גן שראה את‬
‫הנולד)‬
‫מסקנות‬
‫‪70‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫השיטות ‪:‬‬
‫•עידוד היוזמה הפרטית ע"י הקלות והנחות במיסים‬
‫•מכירת קרקעות בפחות משוויין הריאלי‪.‬‬
‫•שינויי ייעוד‪ ,‬אחוזים וצפיפות ת‪.‬ב‪.‬ע נקודתיות‪.‬‬
‫•רה פרצלציה‪ -‬איחוד וחלוקה מחדש של החלקות‪.‬‬
‫•תכנון לטווח רחוק‪ ,‬פיתוח האזור והתשתיות‪.‬‬
‫•מסקנה‪:‬‬
‫•הנחנו שלפוליטיקה העירונית ולקשרי הון שלטון תפקיד מרכזי ומכריע בהתפתחות העירונית ובאזור הבורסה‬
‫בפרט‪ .‬נוכחנו לדעת שאישיותו של ראש עיריית רמת גן הראשון‪ ,‬אברהם קריניצי השפיעה והניעה את תהליך‬
‫הפיכת האזור למ‪.‬ע‪.‬ר‪ .‬חשוב ומרכזי‪ .‬יחד עם זאת חשוב לציין את הנסיבות שיצרו את התהליך‪ ,‬חיפוש משכן חדש‬
‫לבורסה ליהלומים‪ .‬ראשי העיר שבאו אחריו הבינו את חשיבות המתחם והשכילו להמשיך לפתח את מפעלו ‪.‬‬
‫ראש העיר הנוכחי צבי בר קידם באופן משמעותי את אזור הבורסה‪ ,‬פיתח את הכבישים ואת הקשרים לעיר‬
‫ומחוצה לה‪ .‬החשיבות הרבה היא קודם כל בקואליציה שעמדה מאחורי ראש העיר ועזרה לו להגשים את חזונו וכן‬
‫בהמשכיות התהליך ופיתוחו ע"י ראשי הערים ממשיכי דרכו‪.‬‬
‫•יש לציין את התחרות בין רמת גן לתל‪-‬אביב לאורך כל השנים שללא כל ספק תרמה ודחפה את העיר והאזור‬
‫להישגים מרשימים אף בקנה מידה ארצי‪.‬‬
‫•בעלויות‪ -‬לאחר ניתוח של המפות והתכניות שתוכננו באזור הבורסה והשוואתן לתצ"אות במשך השנים הסקנו‬
‫מספר מסקנות‪:‬‬
‫‪‬האזור נכלל בשטח המוניציפלי של רמת גן בשנת ‪ 1941‬ועד ‪ 1950‬נשארו החלקות כמעט ללא שינוי‪.‬‬
‫‪‬האזור החל להתפתח רק אחרי שנת ‪ , 1949‬השנה בה עברה הבעלות על השטחים לידי עיריית רמת גן‪.‬‬
‫‪‬מאותו רגע העירייה יזמה ועודדה את כניסת התעשייה לאזור ויותר מאוחר את השינוי לתעשיית היהלומים‪.‬‬
‫‪‬הנסיון לשנות יעוד למגורים לא הצליח אך הרה פרצלציה שהוצעה בתכנית זו (‪ )102‬הייתה הבסיס לסידור‬
‫החלקות בתכנית המייעדת את האזור לתעשייה‪ .‬הדרך העתיקה החוצה את האזור לאורכו נמצאת עד היום כקו‬
‫הגבול בין גוש ‪ 6109‬לבין ‪6207‬‬
‫‪‬השינויים הגדולים במספר הקומות ובצפיפות התבצעו לאחר מכן בתב"ע נקודתיות ע"י יזמים פרטיים‪.‬‬
‫מסקנות (המשך)‬
‫‪71‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫ספרים‪:‬‬
‫•אוריין‪ ,‬גיורא‪ ,‬קו לרקיע‪ ,‬אדריכלות מתחם הבורסה ליהלומים ברמת‪-‬גן‪ ,‬הוצאת אוריין‪.2008 ,‬‬
‫•הישפלד ש‪ .‬הרפז‪ .‬מ‪ .‬סיפורה של רמת גן‪ ,‬הוצאת המחלקה לחינוך ונוער של עירית רמת גן‪ ,‬דפוס פלאי‪1966 ,‬‬
‫•מילנר‪ ,‬טוביה‪ ,‬זכרונותי מרמת גן שנות ה‪ ,30-40‬הוצאת עמותת בית האזרח‪2008 ,‬‬
‫•עורכים‪ :‬זיו‪-‬אב יצחק‪ ,‬חורגין יצחק‪ ,‬שמואל ש‪ ,.‬רמת גן ‪ 1921-1946‬ספר היובל‪ ,‬הוצאת המועצה המקומית רמת גן‪ ,‬דפוס שהם‪1947 ,‬‬
‫•עורכים‪ :‬אלדד ישראל ונדבה יוסף‪ ,‬ספר רמת גן תרפ"ו‪-‬תשט"ו‪ ,‬הוצאת עירית רמת גן‪ ,‬דפוס מסדה‪1956 ,‬‬
‫•עורכים‪ :‬ד"ר אלדד ישראל ופפר יוסף‪ ,‬ספר ראשוני רמת גן‪ ,‬הוצאת עירית רמת גן‪ ,‬דפוס פלאי‪1965 ,‬‬
‫•קדר‪ ,‬ב"ז‪ ,‬מבט ועוד מבט על ארץ ישראל‪ ,‬תצלומי אוויר ימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן צבי‪,‬‬
‫משרד הביטחון–ההוצאה לאור‪.‬‬
‫•קריניצי‪ ,‬אברהם‪ ,‬במו ידי הוצאת "מסד בע"מ" תשכ"ה‬
‫•קריניצי‪ ,‬אברהם‪ ,‬בכח המעשה‪ ,‬הוצאת מסדה‪1965 ,‬‬
‫•רמת גן חמש שנות מעש ‪ 1955 1950‬הוצאת עירית רמת גן‬
‫עבודות‪:‬‬
‫•גרנט‪ ,‬גיא‪ ,‬מקומה ומעמדה של התעשיה ברמת גן מקום המדינה ועד להקמת מתחם הבורסה ליהלומים ‪/1948-1968‬סימני כיוון בקורס‬
‫גיאוגרפיה היסטורית‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪.‬‬
‫•מרואני‪ ,‬צעירה‪ ,‬מעיר גנים לרמת גן‪ ,‬מציאות מול חזון‬
‫•תכנית מתאר מקומית רמת גן ‪ 1966‬סקר ועקרונות התכנון‬
‫מאמרים‪:‬‬
‫•גונן‪ ,‬עמירם‪ ,‬אזור הליבה של מדינת ישראל במרכז הארץ‪ :‬המשכיות ותמורה‪ ,‬מאמר לכנס של קרן ‪BRM‬‬
‫‪public-policy.huji.ac.il/upload/gonen.doc‬‬
‫•ליסק‪,‬משה‪ .‬עלייה‪ ,‬קליטה ובניין חברה בארץ ישראל בשנות העשרים ‪)1994( ,1918-1930‬‬
‫מפות‪/‬תצ"א‪:‬‬
‫•ארכיון בית קריניצי‬
‫•הארכיון הציוני‬
‫•מחלקת הנדסה‪ ,‬עירית רמת גן‬
‫•ספרית המפות‪ ,‬יד אבנר החוג לגיאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪72‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫צומת עלית‬
‫בורסה ‪1973‬‬
‫צומת עלית ‪1968‬‬
‫תמונות היסטוריות של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫‪73‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫צומת עלית‬
‫בורסה ‪1973‬‬
‫צומת עלית ‪1968‬‬
‫תמונות היסטוריות של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫‪74‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
‫אזור הבורסה סוף ‪1995‬‬
‫אזור הבורסה שנת ‪2000‬‬
‫תמונות היסטוריות של אזור הבורסה ברמת גן‬
‫‪75‬‬
‫מגישות‪:‬‬
‫אדר' מיכל פוני ואדר' נעמי עשת‬
1990
1997
2008
2008
‫מחצר אחורית לחלון הראווה של העיר‬
‫‪2009‬‬