1. No category

‫‪.1‬‬
‫זר‪ 1‬חילופי‪ /‬ואוסצילוסקופ )סקופ(‬
‫זר) חילופי! הוא זר) המשתנה בזמ!‪ .‬מספר דוגמאות לצורות של זר‪ 1‬חילופי‪ /‬הנפוצות ביותר‬
‫מוצגות בציור‪.‬‬
‫תלות מחזורית בזמ‪/‬‬
‫)תנודה‬
‫סינוסואידלית‬
‫מוצגת‬
‫סינוסואידלית(‬
‫בציור מימי‪ ./‬התלות‬
‫מאופיינת ע''י התדר )או‬
‫זמ‪ /‬מחזור(‪ ,‬משרעת‬
‫)אמפליטודה( ופזה‪.‬‬
‫בזמ‪/‬‬
‫הזר‪1‬‬
‫תלות‬
‫המאופיינת ע''י תנודה‬
‫ריבועית מוצגת בציור בצד‬
‫ימי‪ ./‬התלות מאופיינת‬
‫ע''י אות‪ 1‬פרמטרי‪ 1‬כמו‬
‫תנודה סינוסואידלית‪.‬‬
‫נית‪ /‬ליצור תנודה בזמ‪/‬‬
‫בצורה ריבועית שהפרשי‬
‫זמני‪ 1‬של מתח גבוהה‬
‫ומתח נמו; אינ‪ 1‬שווי‪ 1‬זה‬
‫לזה‪ .‬תנודה בזמ‪ /‬זאת‬
‫מאופיינת ע''י אמפליטודה‬
‫‪– REPETITION RATE‬‬
‫תדר של הופעת המתח‬
‫הגבוה )או ‪REPETITION‬‬
‫‪ )PERIOD‬זמ‪ /‬מחזור(‪ ,‬ו‬
‫‪ – DUTY CYCLE‬פרק זמ‪/‬‬
‫שבו מופיע המתח הגבוה‪.‬‬
‫‪Time‬‬
‫לכל תנודה נית‪ /‬להוסי< מתח קבוע לא תלוי בזמ‪ ./‬מתח זה נקרא ‪.OFFSET‬‬
‫זר‪ 1‬החילופי‪ /‬הנפו= ביותר הוא זר‪ 1‬מחזורי סינוסוידלי בעל משרעת ‪ I 0‬ותדר ‪.f‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪ω = 2πf = 2π / T‬‬
‫‪I = I 0 cos ωt‬‬
‫הכרת סקופ ) ‪1‬‬
‫כא‪ T /‬הוא זמ‪ /‬המחזור של זר‪ 1‬החילופי‪ ./‬נגדיר זר‪ 1‬אפקטיבי ‪ I eff‬כזר‪ 1‬קבוע אשר יוצר את‬
‫אותו ההספק כמו זר‪ 1‬החילופי‪ ,/‬כלומר‬
‫‪1 T‬‬
‫‪1 T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪= ∫ I 2 dt = ∫ I 02 cos 2 ωtdt = I 02‬‬
‫)‪(2‬‬
‫‪I eff‬‬
‫‪2‬‬
‫‪T 0‬‬
‫‪T 0‬‬
‫ולכ‪/‬‬
‫‪I eff = I 0 / 2 = 0.707 I 0‬‬
‫)‪(3‬‬
‫נוכל להגדיר באופ‪ /‬דומה מתח אפקטיבי ‪ Veff‬והקשר בינו ובי‪ /‬מתח סינוסודילי בעל משרעת ‪V0‬‬
‫יהיה‪:‬‬
‫‪Veff = V0 / 2 = 0.707V0‬‬
‫)‪(4‬‬
‫בדומה נית‪ /‬להגדיר ערכי‪ 1‬אפקטיביי‪ 1‬לתנודה כלשהי בזמ‪ ./‬בגלל ההגדרה המתמטית נקראי‪1‬‬
‫הערכי‪ 1‬האפקטיביי‪" 1‬ער; שורש ממוצע הריבוע" )‪.ROOT MEAN SQUARE (RMS‬‬
‫במעבדה זאת נטפל בשלושה סוגי‪ 1‬של רכיבי‪ 1‬במעגל זר‪ 1‬חילופי‪ ./‬הרכיב הראשו‪ /‬הוא נגד בעל‬
‫התנגדות )‪ R (ohm‬שעבורו הקשר בי‪ /‬הזר‪ 1‬למתח הוא‬
‫)‪(5‬‬
‫‪V = IR‬‬
‫הרכיב השני הוא סליל )משר‪ (/‬בעל השראה ) ‪ L(henry‬שעבורו‪:‬‬
‫)‪(6‬‬
‫‪dI‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪V =L‬‬
‫והרכיב השלישי הוא קבל בעל ער; קיבול ) ‪ C ( farad‬שעבורו‪:‬‬
‫)‪(7‬‬
‫‪dV‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪I =C‬‬
‫נניח ששלושת הרכיבי‪ L ,R ,1‬ו) ‪ C‬מחוברי‪ 1‬בטור ודרכ‪ 1‬זור‪ 1‬זר‪ 1‬חילופי ‪ I = I 0 cos ωt‬כפי‬
‫שמתואר בציור מס' ‪ .1‬ממשוואות )‪ (6) ,(5‬ו) )‪ (7‬נמצא שהמתחי‪ 1‬על פני שלושת הרכיבי‪ 1‬בקטע‬
‫הטורי הזה יהיו‪:‬‬
‫)‪(8‬‬
‫‪VR = IR = RI 0 cos ωt‬‬
‫)‪(9‬‬
‫‪dI‬‬
‫)‪= −ωLI 0 sin ωt = ωLI 0 cos(ωt + 90°‬‬
‫‪dt‬‬
‫)‪(10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪I 0 sin ωt‬‬
‫)‪I 0 cos(ωt − 90°‬‬
‫‪ωC‬‬
‫‪ωC‬‬
‫‪VL = L‬‬
‫= ‪VC‬‬
‫בעוד שעבור הנגד‪ ,‬הזר‪ 1‬והמתח ה‪ 1‬באותה מופע‪ ,‬הרי עבור הסליל המתח מקדי‪ 1‬את הזר‪ 1‬ב)‬
‫‪ , 90°‬ועבור הקבל המתח מפגר אחרי הזר‪ 1‬ב) ‪. 90°‬‬
‫הכרת סקופ ) ‪2‬‬
‫הצגה קומפלקסית‬
‫קיימת שיטה הרבה יותר פשוטה ואלגנטית לרשו‪ 1‬את משוואות )‪ .(10))(8‬שיטה זו משתמשת‬
‫במספרי‪ 1‬מרוכבי‪ ,1‬ומסתמכת על הזהות המתמטית‪:‬‬
‫‪e iθ = cosθ + i sin θ‬‬
‫)‪(11‬‬
‫כאשר ‪i = − 1‬‬
‫‪ .‬הכללי‪ 1‬לשיטה זו ה‪:1‬‬
‫א‪ .‬מתח זר‪ 1‬חילופי‪ A cos(ωt + φ ) /‬מיוצג על ידי מספר מרוכב‬
‫) ‪i (ωt +φ‬‬
‫‪ Ae‬שחלקו הממשי הוא‬
‫) ‪. A cos(ωt + φ‬‬
‫ב‪ .‬א‪ 1‬נתונה הצגה קומפלקסית לזר‪ 1‬או למתח‪ ,‬אזי הזר‪ 1‬או המתח הפיסיקלי הוא החלק‬
‫הממשי של המספר המרוכב הנתו‪./‬‬
‫כדוגמאות לשימוש לכללי‪ 1‬אלה נכתוב ברישו‪ 1‬מרוכב את המשוואות )‪ (9) ,(8) ,(1‬ו))‪:(10‬‬
‫)*‪(1‬‬
‫‪I = I 0 e iωt‬‬
‫)*‪(8‬‬
‫‪VR = RI 0 e iωt‬‬
‫)*‪(9‬‬
‫‪VL = ωLI 0 e i (ωt +90° ) = iωLI 0 e iωt‬‬
‫)*‪(10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪i‬‬
‫‪I 0 e (iωt −90° ) = −‬‬
‫‪I 0 e iωt‬‬
‫‪ωC‬‬
‫‪ωC‬‬
‫= ‪VC‬‬
‫את התוצאות נית‪ /‬לרשו‪ 1‬בצורה הבאה‪:‬‬
‫)**‪(8‬‬
‫‪VR = RI‬‬
‫)**‪(9‬‬
‫‪VL = iX L I‬‬
‫)**‪(10‬‬
‫‪VC = −iX C I‬‬
‫אנחנו רואי‪ 1‬שבעוד שגודל המתח על הנגד נמצא ביחס ישר להתנגדות ‪ ,R‬הרי גודל המתח על‬
‫הסליל והקבל נמצא ביחס ישר ל) ‪ ωL‬ו) ‪ 1 / ωC‬בהתאמה‪ .‬לגדלי‪ 1‬אלו קוראי‪ 1‬היגבי‪:1‬‬
‫‪X L = ωL‬‬
‫היגב השראתי )‪(Inductive Reactance‬‬
‫‪X C = 1 / ωC‬‬
‫היגב קיבולי ) ‪(Capacitative Reactance‬‬
‫המתח הכללי על הקטע הטורי יהיה‪:‬‬
‫)‪(12‬‬
‫‪V = VR + VL + VC = [ R + i ( X L − X C )]I‬‬
‫אפשר לרשו‪ 1‬ביטוי זה ג‪ 1‬בצורה‪:‬‬
‫)‪(13‬‬
‫‪V = R 2 + ( X L − X C ) 2 e iφ I‬‬
‫כאשר‬
‫)‪(14‬‬
‫‪X L − XC‬‬
‫‪R‬‬
‫הכרת סקופ ) ‪3‬‬
‫= ‪tan φ‬‬
‫הגדרת עכבה‬
‫את נוסחה )‪ (12‬כותבי‪ 1‬ג‪ 1‬בצורה‪:‬‬
‫‪V = ZI‬‬
‫)‪(15‬‬
‫ו) ‪ Z‬נקרא עכבה )‪ .(Impedance‬במקרה הנדו‪ . Z = R + i ( X L − X C ) /‬המימד של ‪ Z‬הוא‬
‫המימד של התנגדות‪ .‬ביטויי‪ (12))(11) 1‬נכוני‪ 1‬רק לקטע בו הרכיבי‪ 1‬מחוברי‪ 1‬בטור‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫המשוואה ‪ (15) V = ZI‬נכונה לכל רשת של רכיבי‪) 1‬לדוגמה‪ ,‬נגד וקבל במקביל( והיא למעשה‬
‫הכללה של חוק או‪ . V = RI 1‬אול‪ ,1‬יש הבדל מהותי בי‪ R /‬ל) ‪ . Z‬ההתנגדות ‪ R‬היא מספר‬
‫ממשי‪ ,‬ולכ‪ ,/‬עבור ‪ , V = RI‬המופע של המתח זהה למופע של הזר‪ .1‬לעומת זאת‪ ,‬העכבה ‪Z‬‬
‫היא מספר מרוכב ולכ‪ /‬מוכרחי‪ 1‬לבטא אותו בעזרת שני מספרי‪ 1‬ממשיי‪ ,1‬למשל ערכו המוחלט‬
‫| ‪ , | Z‬וזווית המופע שלו‪ . φ ,‬המוב‪ /‬של משוואה )‪ V = ZI (15‬כאשר ‪I = I 0 e iωt‬‬
‫)‪V =| Z | I0ei(ωt+φ‬‬
‫)‪(16‬‬
‫לפי כלל ב' בעמוד ‪ ,5‬הזר‪ 1‬הפיסיקלי הוא חלק ממשי של‬
‫של )‪ ,(16‬כלומר‪:‬‬
‫)‪(17‬‬
‫הוא‪:‬‬
‫‪ , I‬והמתח הפיסיקלי הוא חלק ממשי‬
‫) ‪I = I 0 cos ωt ;V =| Z | I 0 cos(ωt + φ‬‬
‫מכא‪ /‬אנו רואי‪ 1‬כי זווית המופע של ‪ Z‬היא הפרש זוויות המופע בי‪ /‬הזר‪ 1‬למתח‪.‬‬
‫חיבור טורי ומקבילי‬
‫המשוואה ‪ V = ZI‬היא למעשה חוק אוה‪ .1‬מתו; חוק זה‪ ,‬ומתו; חוקי קירכהו<‪ ,‬נית‪ /‬לקבל‬
‫)באותו אופ‪ /‬כמו לגבי זר‪ 1‬ישר( את חוקי החיבור של עכבות בטור ובמקביל‪ .‬לגבי חיבור בטור‪,‬‬
‫המתח הכולל על הקטע שווה לסכו‪ 1‬המתחי‪ 1‬על הרכיבי‪ 1‬השוני‪.1‬‬
‫)‪(18‬‬
‫‪V = V1 + V2 + V3 + ...‬‬
‫א‪ I 1‬הזר‪ 1‬בקטע‪ ,‬אזי‬
‫‪IZ = IZ1 + IZ 2 + IZ 3 + ...‬‬
‫מכא‪ /‬עבור חיבור טורי קיי‪:1‬‬
‫)‪(19‬‬
‫‪Z = Z1 + Z 2 + Z 3 + ...‬‬
‫לגבי חיבור במקביל של מספר קטעי‪ ,1‬הזר‪ 1‬הנכנס לצומת שווה לסכו‪ 1‬הזרמי‪ 1‬היוצאי‪ 1‬ממנה‬
‫לענפי‪ 1‬המקבילי‪ 1‬של הרשת‪:‬‬
‫)‪(20‬‬
‫‪I = I1 + I 2 + I 3 + ...‬‬
‫א‪ V 1‬הוא המתח בי‪ /‬קצוות הקטעי‪ 1‬המקבילי‪ ,1‬אזי‪:‬‬
‫‪V V V‬‬
‫‪V‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+ ...‬‬
‫‪Z Z1 Z 2 Z 3‬‬
‫מכא‪ ,/‬עבור חיבור טורי קיי‪:1‬‬
‫)‪(21‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+ ...‬‬
‫‪Z Z1 Z 2 Z 3‬‬
‫הכרת סקופ ) ‪4‬‬
‫בעזרת משוואות )‪ (19‬ו) )‪ (21‬נית‪ /‬לחשב את העכבה הכללית של מעגל כלשהו כאשר העכבות‬
‫מיוצגות על ידי מספרי‪ 1‬מרוכבי‪.1‬‬
‫תאור וקטורי‬
‫תאור של המתחי‪ 1‬והזרמי‪ 1‬בעזרת מספרי‪ 1‬מרוכבי‪ 1‬מאפשר הצגה וקטורית נוחה מאוד‪ .‬כל‬
‫עכבה ‪ Z‬מורכבת מחלק התנגדותי ‪ R‬וחלק היגבי ‪. X‬‬
‫‪Z = R + iX‬‬
‫לכ‪ /‬נית‪ /‬לתאר את ‪ Z‬כוקטור במישור המרוכב‪ ,‬כמו בציור ‪ R .2‬הוא וקטור לאור; ציר ˆ‪) x‬ציר‬
‫המספרי‪ 1‬הממשיי‪ (1‬ו) ‪ X‬וקטור לאור; ציר ˆ‪) y‬ציר המספרי‪ 1‬הדמיוניי‪ Z .(1‬הוא הוקטור‬
‫השקול של ‪ R‬ו) ‪ . X‬אור; הוקטור ‪ Z‬הוא ‪Z‬‬
‫‪ ,‬והזווית שהוא יוצר ע‪ 1‬ציר ˆ‪x‬‬
‫היא‬
‫‪,φ‬‬
‫זווית המופע של העכבה‪.‬‬
‫בחיבור טורי )משוואה ‪ (19‬הוקטור המיצג את העכבה ‪ Z‬הוא השקול של הוקטורי‪ 1‬המיצגי‪ 1‬את‬
‫העכבות ‪ Z 2 , Z1‬וכו'‪ .‬בציור ‪ 3‬נתונה כדוגמה ההצגה הוקטורית של הקטע הטורי שנמצא בציור‬
‫מס' ‪ . Z = R + i ( X C − X L ) ,1‬ההתנגדות ‪ R‬מיוצגת כוקטור לאור; ציר‬
‫ˆ‪x‬‬
‫‪ ,‬ההיגב‬
‫‪ X L = ωL‬מיוצג כוקטור לאור; ציר ˆ‪ + y‬וההיגב ‪ X C = 1 / ωC‬מיוצג כוקטור לאור; ציר‬
‫ˆ‪. − y‬‬
‫‪ Z‬הוא הוקטור השקול והזווית שהוא יוצר ע‪ 1‬ציר ˆ‪x‬‬
‫היא זווית מופע ‪. φ‬‬
‫באופ‪ /‬דומה אפשר ג‪ 1‬להציג את המתחי‪ 1‬על הרכיבי‪ 1‬השוני‪ 1‬במעגל בהצגה וקטורית‪.‬‬
‫הכרת סקופ ) ‪5‬‬
‫מדידת מתחי)‬
‫נית‪ /‬למדוד את האמפליטודה של גל סינוס במולטימטר ‪:‬‬
‫‪ .1‬עבור מתח במצב ‪ACV‬‬
‫‪ .2‬עבור זר‪ 1‬במצב ‪ACmA‬‬
‫הערכי‪ 1‬הנמדדי‪ 1‬במולטימטר ה‪ 1‬ערכי‪ 1‬אפקטיביי) של הזר‪ 1‬והמתח )‪.(RMS‬‬
‫על מנת למדוד את תנודת הזר‪) 1‬מתח( בזמ‪ /‬משתמשי‪ 1‬באוסצילוסקופ )סקופ(‪ .‬המרכיב העיקרי‬
‫של האוסצילוסקופ הוא שפופרת קר‪ /‬הקתודה שהכרת‪ 1‬במעבדה לפיסיקה ‪ .1‬נזכור כי בשפופרת‬
‫קר‪ /‬הקתודה ההסחה של אלומת האלקטרוני‪ 1‬יחסית למתח על לוחות ההסחה‪ .‬באוסצילוסקופ‬
‫משתמשי‪ 1‬בתופעה הזאת למדידת מתחי‪.1‬‬
‫כדי להציג מתח חילופי‪ /‬משתמשי‪ 1‬בשני הזוגות של הלוחות‪ .‬מחברי‪ 1‬את הלוחות המסיחי‪ 1‬את‬
‫האלקטרוני‪ 1‬בכוו‪ /‬אנכי )לוחות ‪ (Y‬למקור המתח ‪ V‬שרוצי‪ 1‬למדוד‪ .‬את זוג הלוחות השני )לוחות‬
‫‪ (X‬מחברי‪ 1‬למקור מתח ‪ V x‬הגדל באופ‪ /‬ליניארי ע‪ 1‬הזמ‪ . Vx = kt ,/‬לכ‪ /‬ההסחה האנכית של‬
‫אלומת האלקטרוני‪ 1‬מתכונתית למתח ‪ V‬ואילו ההסחה האופקית מתכונתית לזמ‪ ./‬על הצג‬
‫מקבלי‪ 1‬תמונה של ‪ V‬כתלות בזמ‪ . t /‬כמוב‪ /‬המתח ‪ V x‬אינו יכול לגדול לזמ‪ /‬רב‪ .‬לכ‪ /‬משני‪ 1‬אותו‬
‫באופ‪ /‬מחזורי‪ V x :‬גדל באופ‪ /‬ליניארי עד לזמ‪ T /‬ואז הוא יורד בבת אחת לערכו ההתחלתי‪ ,‬וחוזר‬
‫חלילה )ש‪ /‬מסור( ‪ .‬כדי לקבל תמונה עומדת של התנודה המחזורית בזמ‪ ,/‬חייב להיות תאו‪ 1‬בי‪/‬‬
‫התנודה לבי‪ /‬השינוי המחזורי במתח ההסחה‪ .‬התאו‪ 1‬מוסג ע''י שימוש ב ‪ , TRIGGER‬המפעיל את‬
‫ש‪ /‬המסור בנקודת מתח קבועה של תנודת זמ‪./‬‬
‫מס‪ 1‬הסקופ‬
‫מגבר ‪Y‬‬
‫קר)‬
‫אלקטרוני‪5‬‬
‫מתח ‪X‬‬
‫‪V0‬‬
‫זמ)‬
‫מגבר ‪X‬‬
‫‪0‬‬
‫‪V0‬‬
‫‪,‬‬
‫מחולל גל‬
‫משולש‬
‫אפשרות אחרת של פעולה היא לחבר את לוחות ‪ Y‬למקור מתח אחד‪ ,‬ולוחות ‪ X‬למקור מתח שני‪.‬‬
‫אזי נית‪ /‬למדוד את ההשתנות של מתח אחד כתלות במתח השני‪ .‬לוחות ‪ Y‬מקושרי‪ 1‬לערו= ‪CH1) 1‬‬
‫או ‪ (Channel 1‬ולוחות ‪ X‬מקושרי‪ 1‬לערו= ‪ Channel 2) 2‬או ‪.(CH2‬‬
‫בי‪ /‬השמושי‪ 1‬השוני‪ 1‬של האוסצילוסקופ‪ :‬מדידת מתח ישר )‪ (DC‬ומתח חילופי‪ ;(AC) /‬מדידת‬
‫פרקי זמ‪ /‬קצרי‪ 1‬מאד; מדידת תדירויות; מדידת צורות שונות של מתחי‪ 1‬כפונקציה של הזמ‪./‬‬
‫הכרת סקופ ) ‪6‬‬
‫תאור האוסצילוסקופ‬
‫בציור ‪ 1‬תמונה של האוסצילוסקופ שבמעבדה‪ .‬להל‪ /‬תאור הפעלת האוסצילוסקופ ותאור תפקידי‬
‫המתגי‪ 1‬לפי המספרי‪ 1‬בתמונה‪.‬‬
‫הדלקת הסקופ‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ .POWER‬משמש להדלקה‪ .‬סיבוב בכוו‪ /‬השעו‪ /‬מגדיל את עוצמת ההארה של הצג‪.‬‬
‫‪ .INTENSITY‬מכוו‪ /‬את בהירות האות )כלומר‪ ,‬את עוצמתו(‪.‬‬
‫‪ FOCUS‬ממקד את האות‪.‬‬
‫ערו‪.1 9‬‬
‫)‬
‫כאשר רוצי‪ 1‬להציג מתח בציר ‪ , y‬מכניסי‪ 1‬את האות לערו= ‪ ,(CH1) 1‬ותאור המתגי‪ 1‬שלו להל‪./‬‬
‫)‪ .4(1‬הוא כניסה של מתח ללוחות ההסחה ‪ ,Y‬כלומר לערו= ‪ .(CH1) 1‬החיבורי‪ 1‬אל רוב המכשירי‪1‬‬
‫במעבדה נעשי‪ 1‬על ידי כבלי‪ 1‬קואקסליי‪ ,1‬שבה‪ 1‬הזר‪ 1‬עובר דר; תיל פנימי וחוזר דר;‬
‫מעטפת גלילית‪ .‬הכניסה מסוג )‪ 4(1‬נקרא מצמד ‪ .BNC‬המעטפת הגלילית של המצמד מוארקת‬
‫בדר; כלל‪ .‬כדי לאפשר מדידת מתח שאינו במתח האדמה באחד מקצוותיו )מתח "צ<"(‪,‬‬
‫מחברי‪ 1‬את הסקופ לשנאי מבודד )‪.(Insulated Transformer‬‬
‫)‪.5(1‬שולט על המתח בערו= ‪ .1‬האות מורכב ממרכיב של מתח חילופי‪ /‬ומרכיב של מתח ישר כאשר‬
‫המתג נמצא במצב ‪ ,AC‬רק מתח החילופי‪ /‬מועבר למגבר‪ .‬כאשר המתג נמצא במצב ‪ ,DC‬שני‬
‫מרכיבי המתח מועברי‪ .1‬כאשר המתג נמצא במצב ‪ ,GND‬המתח מחובר פנימית לאדמה‪.‬‬
‫הכרת סקופ ) ‪7‬‬
‫)‬
‫)‪ .6(1‬קובע את רגישות המגבר לציר ‪ , y‬כלומר את קנה המידה – מספר הוולטי‪ 1‬ליחידת אור; על‬
‫הצג‪ .‬המתג מסומ‪ DIV) VOLTS/DIV /‬הוא קיצור ל) ‪ ,division‬שנתה(‪.‬‬
‫)‬
‫)‪ .7(1‬מתג אדו)‪ .‬מתג זה משנה בצורה רציפה את רגישות המגבר לציר ‪ . y‬הוא חייב להיות‬
‫במצב קיצוני בכיוו! השעו! על מנת שהמספרי) של ‪ VOLTS/DIV‬יתאימו לקריאה על הצג‪.‬‬
‫במידה שאי! הוא במצב זה‪ ,‬הסקלה אינה מכויילת‪.‬‬
‫)‪ .POSITION .8(1‬מאפשר הזזת האות בערו= ‪ 1‬בכוו‪ /‬אנכי‪.‬‬
‫ערו‪.2 9‬‬
‫כאשר רוצי‪ 1‬להציג מתח כפונקציה של הזמ‪ ,/‬מחברי‪ 1‬את המתח לערו= ‪ .(CH2) 2‬במקרה זה‬
‫)‬
‫)‬
‫האות שמכניסי‪ 1‬לערו= ‪ 2‬מופיע בציר ‪ , y‬כמו האות בערו= ‪ ,1‬ואילו ציר הזמ‪ x /‬משמש לציר‬
‫הזמ‪ /‬המשות<‪ .‬אזי המתגי‪ 8(2) – 4(2) 1‬משמשי‪ 1‬אות‪ 1‬תפקידי‪ 1‬כמו המתגי‪ .8(1) – 4(1) 1‬א‪,1‬‬
‫)‬
‫לעומת זאת רוצי‪ 1‬לבדוק את ההשפעה של שני המתחי‪ 1‬זה על זה‪ ,‬האות בערו= ‪ 2‬יוצג על ציר ‪. x‬‬
‫)‬
‫במקרה זה מתגי‪ 6(2) 1‬ו) )‪ 7(2‬קובעי‪ 1‬את הרגישות על ציר ‪ , x‬ומתג )‪ 8(2‬מאפשר הזזת התמונה‬
‫על הצג בכוו‪ /‬אופקי‪.‬‬
‫בסיס הזמ!‬
‫)‬
‫‪ MODE .9‬קובע א‪ 1‬ציר ‪ x‬משמש ציר הזמ‪ /‬או ציר למתח בערו= ‪ .2‬א‪ 1‬המתג במצב ‪ AUTO‬או‬
‫)‬
‫)‬
‫‪ ,NORM‬אזי ציר ‪ x‬הוא ציר הזמ‪ ./‬א‪ 1‬המתג במצב ‪ ,X)Y‬אזי ציר ‪ x‬מציג את המתח בערו= ‪.2‬‬
‫‪ .SWEEP TIME/DIV .10‬קובע את קנה המידה לציר הזמ‪ ,/‬כלומר‪ ,‬פרק הזמ‪ /‬ליחידת אור; על‬
‫)‬
‫ציר ‪. x‬‬
‫‪TIME/DIV‬‬
‫‪ .11‬מתג זה חייב להיות במצב קיצוני בכוו! השעו!‪ ,‬על מנת שהמספרי) ב;‬
‫)‬
‫‪ .SWEEP‬יתאימו לקריאה על ציר ‪ . x‬א) הוא איננו במצב זה‪ ,‬הסקלה איננה מכויילת‪.‬‬
‫‪ .12‬מתג זה מאפשר הזזה אופקית של התמונה בצג‪ .‬משיכת המתג גורמת להגדלה פי ‪ 10‬של ציר‬
‫הזמ‪./‬‬
‫מתגי‬
‫‪MODE‬‬
‫‪ .13‬מתגי‪ 1‬אלה מאפשרי‪ 1‬אופני הצגה שוני‪ CH1 .1‬מציג רק את האות מערו= ‪ CH2 ; 1‬מציג רק‬
‫את האות מערו= ‪ ADD ;2‬מציג את הסכו‪ 1‬של האותות כאשר שני הכפתורי‪ CH1 1‬ו) ‪CH2‬‬
‫לחוצי‪ ALT ;1‬ו) ‪ CHOP‬מציגי‪ 1‬את שני הערוצי‪ 1‬יחד‪ .‬ההבדל בי‪ CHOP /‬ו ‪ - ALT‬הוא באופ‪/‬‬
‫סריקת הזמ‪ ;/‬במקרה אחד‪ ,‬הסקופ סורק קוד‪ 1‬ערו= אחד בשלמותו ואחר כ; את כל הערו=‬
‫השני בשלמותו; במקרה השני‪ ,‬הסקופ דוג‪ 1‬נקודה אחת מערו= אחד‪ ,‬ואחר כ; נקודה מהערו=‬
‫השני וחוזר חלילה‪.‬‬
‫‪ :CH2 INV .14‬כאשר כפתור זה לחו=‪ ,‬האות מערו= ‪ 2‬הופ; את סימנו‪.‬‬
‫יצוב הגל‬
‫– ‪TRIGGERING‬‬
‫כפי שהוסבר למעלה‪ ,‬כדי ליצור ציר זמ‪ ,/‬האוסצילוסקופ יוצר מתח בעל צורת ש‪ /‬משור מחזורי‬
‫שהוא שווה ל) ‪ Vx(t) = kt‬בכל מחזור‪ .‬האוסצילוסקופ נות‪ /‬לנו אפשרות לקבוע את התנאי‪1‬‬
‫שבה‪ 1‬תתחיל ש‪ /‬המשור‪ .‬תפקיד זה נעשה על ידי ה – ‪ TRIGGER‬שפירושו "הדק"‪ .‬זהו ש‪ 1‬ציורי‬
‫לתפקידו; לוחצי‪ 1‬על ה"הדק" ואז מתחילה סריקת הזמ‪ /‬של הסקופ‪ .‬המתגי‪ 1‬המאפשרי‪ 1‬שינוי‬
‫תנאי ה) ‪ TRIGGER‬נמצאי‪ 1‬באזור המסומ‪.TRIG /‬‬
‫הכרת סקופ ) ‪8‬‬
‫‪ .LEVEL .15‬ההדק מופעל על ידי אות שאנו בוחרי‪ .1‬המתג ‪ LEVEL‬מאפשר בחירת גודל‬
‫האות שיפעיל את ההדק‪ .‬סיבוב של הכפתור ימינה )בכוו‪ (+ /‬מעלה את הגודל הדרוש‪,‬‬
‫וסיבוב שמאלה )בכוו‪ () /‬מקטי‪ /‬את גודלו ) ג‪ 1‬לערכי‪ 1‬שליליי‪ .(1‬א‪ 1‬מושכי‪ 1‬את‬
‫הכפתור החוצה‪ ,‬אזי ההדק מופעל כאשר האות יורד )נגזרת שלילית(‪ .‬וא‪ 1‬הכפתור‬
‫לחו= פנימה‪ ,‬אז ההדק מופעל בזמ‪ /‬שהאות עולה )נגזרת חיובית(‪.‬‬
‫‪ .SOURCE .16‬מתג זה מאפשר בחירת מקור האות להדק‪ .‬מקור זה יכול להיות אות חיצוני‬
‫)‪ ,(EXT‬ובמקרה זה‪ ,‬יש לחבר את האות החיצוני ל) ‪ .18‬הוא ג‪ 1‬יכול להיות מקור פנימי‬
‫של האוסצילוסקופ‪ .‬א‪ 1‬בוחרי‪ , V.MODE 1‬אזי ההדק הוא הערו= המוצג בעזרת‬
‫כפתורי ‪) MODE‬אחד מהמתגי‪ .(13 1‬א‪ 1‬בוחרי‪ CH1 1‬או ‪ ,CH2‬אזי ההדק הוא ערו= ‪1‬‬
‫או ‪ 2‬בהתאמה‪ ,‬בלי קשר לאופ‪ /‬ההצגה )‪ .(MODE‬מומל= בדר; כלל לבחור ‪. V.MODE‬‬
‫כשמעונייני) למדוד הפרש פזה בי! גלי) מוכרחי) לבחור כמקור ‪ TRIGG‬אחד מ ‪ CH 1‬או ‪. CH 2‬‬
‫‪ COUPLING .17‬מתג זה קובע את אופ‪ /‬הצימוד‪ .‬מומל= לבחור ‪.AC‬‬
‫הגבלות על עבודה ע) אוסצילוסקופ‬
‫כאשר משתמשי‪ 1‬באוסצילוסקופ‪ ,‬חשוב לזכור שיש הגבלות בבחירת הרכיבי‪ 1‬בקטע המעגל אליו‬
‫מחברי‪ 1‬את האוסצילוסקופ‪ .‬הגבלות אלה נובעות מכ; שהתנגדות הכניסה של הסקופ היא‬
‫‪ R = 1 MΩ‬וקיבול הכניסה הוא ‪ . C = 35pF‬ההגבלות ה‪:/‬‬
‫• התנגדות אוהמית של קטע זה חייבת להיות קטנה מ) ‪. 100KΩ‬‬
‫• ההיגב הקיבולי וההשראותי בקטע זה חייב להיות קט‪ /‬מההיגב הקיבולי של הסקופ‪ ,‬פי ‪10‬‬
‫לפחות‪ .‬כאשר יש רק היגב קיבולי‪ ,‬הקיבול חייב להיות גדול מ) ‪. 350pF‬‬
‫הדיוק של המדידות בערו= ‪ ,1‬ערו= ‪ 2‬ובסיס הזמ‪ /‬הוא ‪ ,3%‬וזאת כאשר המתגי‪ 8 1‬ו) ‪ 11‬מסובבי‪1‬‬
‫במצב קיצוני ע‪ 1‬כוו‪ /‬השעו‪./‬‬
‫מהל< הניסוי‬
‫מטרת הניסוי היא לתת לכ‪" 1‬תחושה" של האוסצילוסקופ‪ .‬שחקו בחופשיות ע‪ 1‬כל המתגי‪ 1‬עד‬
‫שתגלו את תפקיד‪ 1‬ותכירו את המדידות שאפשר לבצע בעזרת‪.1‬‬
‫הפעלה וכוו! של האוסצילוסקופ‪.‬‬
‫המשימה הראשונה היא להשיג אלומה ממוקדת וברורה על צג הסקופ‪ .‬לש‪ 1‬כ; פעל לפי ההוראות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫חברו את הסקופ לשנאי מבודד )‪ ,(Insulated Transformer‬ואת שנאי למקור מתח מתאי‪ 1‬של ‪220‬‬
‫‪ .V‬הדליקו את הסקופ בעזרת מתג ‪ .(POWER) 1‬סובבו את מתג ‪ (INTENSITY) 2‬נגד כוו‪/‬‬
‫השעו‪ /‬עד הסו<‪ .‬חכו דקה לחימו‪ 1‬המכשיר‪.‬‬
‫העבירו את מתג ‪ (TRIG MODE) 9‬למצב ‪ , X)Y‬והאריקו את שני הערוצי‪ 1 1‬ו) ‪ 2‬על ידי בחירת‬
‫המצב ‪ GND‬מתגי‪ 5(1) 1‬ו) )‪.5(2‬‬
‫א‪ 1‬נקודת אור אינה מופיעה על הצג‪ ,‬כוונו את שני המתגי‪ 8(1) POSITION 1‬ו) )‪ 8(2‬כ;‬
‫שהנקודה הלבנה במתג נמצאת כלפי מעלה‪.‬‬
‫סובבו את הכפתור ‪ ,INTENSITY ,2‬עד שרואי‪ 1‬נקודה ברורה על הצג‪ .‬א; היזהרו שהנקודה‬
‫לא תהיה בהירה מדי‪ ,‬להזיק לשכבה הזרחנית שעל השפופרת‪ .‬אי‪ /‬לסובב את כפתור הבהירות‬
‫למצב שתיווצר הילה מסביב לנקודה‪.‬‬
‫כוונו את כפתור ‪ FOCUS 3‬עד שתיווצר הנקודה העגולה והקטנה ביותר האפשרית‪.‬‬
‫בעזרת המתגי‪ POSITION 8 1‬הביאו את הנקודה לראשית הצירי‪.1‬‬
‫מדידות מתח ישר‬
‫‪.1‬‬
‫העבירו את האוסצילוסקופ למצב סריקת זמ‪ ./‬מצבי המתגי‪ 1‬צריכי‪ 1‬להיות כדלהל‪:/‬‬
‫הכרת סקופ ) ‪9‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫• מתג ‪ SWEEP TIME/DIV 10‬צרי; להיות ב ‪.1 ms/DIV‬‬
‫• מתג ‪ MODE 14‬צרי; להיות במצב ‪.CH1‬‬
‫• מתג ‪ TRIG MODE 9‬צרי; להיות במצב ‪.AUTO‬‬
‫• מתג ‪ SOURCE 16‬צרי; להיות במצב ‪.V.MODE‬‬
‫• מתג ‪ COUPLING 17‬צרי; להיות במצב ‪.AC‬‬
‫במצב זה‪ ,‬האוסצילוסקופ מציג רק את האות מערו= ‪ .1‬צרי; להיות קו אופקי ישר על הצג‪.‬‬
‫בקופסה של השנאי המבודד יש ספק מתח ישר‪ .‬חברו אותו לכניסה )‪ .CH1 ,4(1‬העבירו את‬
‫המתג )‪ 5(1‬למצב ‪ .DC‬מדדו את המתח על הסוללה בעזרת מתג )‪.VOLTS/DIV 8(1‬‬
‫מדדו את המתח ג‪ 1‬בערו= ‪ .2‬בדקו את ההשפעה ‪.CH INV 14‬‬
‫מדדו את המתח של הסוללה בעזרת מולטימטר‪ ,‬והשוו בי‪ /‬התוצאות‪.‬‬
‫מדידות במחולל תנודה סינוסואידלית‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫)‬
‫חברו את מחולל גל הסינוס לערו= ‪ (CH1) y‬ובדקו את פעולת מתג ‪.SWEE TIME/DIV 10‬‬
‫תבדקו את השפעת ה ‪ TRIGGER LEVEL‬על התמונה בצג‪.‬‬
‫מדדו את משרעת הגל‪ .‬מהי השיטה המדוייקת ביותר למדידה‪ ,‬ממרכז הגל עד לשיאו‬
‫העליו‪ ,/‬או מהשיא התחתו‪ /‬לשיא העליו‪ ,/‬ולחלק ב – ‪ ?2‬מדוע?‬
‫מדדו את מתח הגל בעזרת מולטימטר‪ .‬אל תשכחו להעביר את המולטימטר למצב ‪.AC‬‬
‫הסבירו את ההבדל בי‪ /‬מדידה זו והמדידה בסעי< הקוד‪ .1‬העזרו בדיו‪ /‬בפרק מבוא לזר‪1‬‬
‫חילופי‪./‬‬
‫מדדו את התדירות ‪ f‬של התנודה בסקופ‪ .‬זכרו ש) ‪ f = 1 / T‬כאשר ‪ T‬הוא המחזור‪.‬‬
‫השוו ע‪ 1‬הער; של ‪ f‬בסקלה של המחולל‪ .‬שימו לב לצפיפות הסקלה עבור תדירויות‬
‫גבוהות יותר‪ .‬איזה תוצאות מדוייקות יותר‪ ,‬הסקלה של המחולל או הקריאה של הסקופ?‬
‫מדידות במחולל תנודה ריבועית‪.‬‬
‫‪ .1‬חברו את מחולל התנודה הריבועית לערו= ‪ (CH1) 1‬כאשר מתג ‪ 5‬במצב ‪ .DC‬איזה סוג גל‬
‫הוא מחולל מתו; שלושת הגלי‪ 1‬שבציור?‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪V‬‬
‫‪t‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מה הרוחב בשניות של כל פולס בתנודה הריבועית?‬
‫התבוננו בתדירויות שונות‪ ,‬נמוכות מאד וגבוהות מאד‪.‬‬
‫הגדילו בעזרות ‪ SWEEP TIME/DIV 10‬את בסיס הזמ‪ ,/‬התבוננו באיזור בו המתח בגל‬
‫הריבועי משתנה‪ .‬עשו זאת עבור תדירויות נמוכות מאד ועבור תדירויות גבוהות מאד‪.‬‬
‫הא‪ 1‬תוכלו להסביר את ההבדל במקרי‪ 1‬שוני‪?1‬‬
‫תשנו את כפתור ‪ DUTY CYCLE‬במחולל ותייצרו פולס של מתח גבוהה ברוחב ‪ , 5ms‬בזמ‪/‬‬
‫מחזור ‪ .50ms‬מה הוא המתח האפקטיבי )מבחינת פיזור חו‪ 1‬בנגד כלשהו( במקרה זה?‬
‫הכרת סקופ ) ‪10‬‬
‫רעשי)‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫חברו כבל ‪ BNC‬הכניסה ‪ 1‬של הסקופ‪ .‬חברו שני חוטי‪) 1‬אדו‪ 1‬ושחור( ללוח החיבורי‪.1‬‬
‫שו‪ 1‬מכשיר אינו מחובר כעת לסקופ‪.‬‬
‫כוונו את ‪ TIME BASE‬ל ‪ 10 ms‬והקטינו את הרגישות עד לקבלת סיגנל יציב ‪TRIGGER ) .‬‬
‫חייב להיות במצב ‪.( CH1‬‬
‫בצג של הסקופ מתקבל סיגנל רועש בתדר מסויי‪ .1‬מה הוא התדר? מה יכול להיות‬
‫המקור שלו?‬
‫החזיקו ביד את החוט השחור‪ .‬הא‪ 1‬התמונה בסקופ משתנה? עשו זאת עבור חוט אדו‪.1‬‬
‫מדוע יש הבדל כה גדול בי‪ /‬השניי‪?1‬‬
‫• הסיבה לכ; שנית‪ /‬למדוד מתח בחוט ללא חיבור למקור מתח כלשהו‪ ,‬היא שכבל‬
‫עצמו משמש כאנטנה לקרינה אלקטרומגנטית של רשת חשמל‪.‬‬
‫• כאשר אנו מחזיקי‪ 1‬ביד את הכבל האדו‪) 1‬כבל של סיגנל(‪ ,‬אנו מגדילי‪ 1‬את‬
‫ההשראות של האנטנה הקולטת את הקרינה ובכ; גורמי‪ 1‬לעליה במתח‪.‬‬
‫נתקו את כבל ‪ BNC‬מלוח חיבורי‪ .1‬מה קורה לאות עכשיו ?‬
‫הקטנת האות נגרמת מהעובדה שהכבל החיצוני של ‪ BNC‬מחובר להארקה‬
‫ומסכ; את הקרינה‪).‬כלוב ‪ .(FARADEY‬במקרה הקוד‪ 1‬רוב האות נקלט‬
‫מהקטע של הכבל האדו‪ 1‬אחרי לוח חיבורי‪ .1‬אות רקע מפריע למדידות ולכ‪/‬‬
‫משתדלי‪ 1‬להקטי‪ /‬אותו ככל האפשר‪ .‬נית‪ /‬לעשות זאת דר; סיכו; וחיבור‬
‫להארקה נכוני‪.1‬‬
‫תמונות ליסז'ו‬
‫‪Lissajous‬‬
‫)‬
‫)‬
‫חברו מחולל גל סינוס לערו= ‪) 1‬ציר ‪ ( y‬ומחולל גל סינוס אחר לערו= ‪) 2‬ציר ‪ .( x‬נסו לפרש את‬
‫התוצאות‪ .‬הצורה על הצג היא תמונת ליסז'ו‪ .‬בתו‪ 1‬המדידות‪ ,‬אל תשכחו להחזיר את המחולל‬
‫השני למקומו‪.‬‬
‫הרכבת מעגל חשמלי וחיבור מכשירי המדידה‬
‫כבל‬
‫כבלי)‬
‫במעבדה קיימי‪ 1‬שני סוגי‪ 1‬של כבלי‪ :1‬כבל יחיד וכבל קואקסיאלי )‪ . (BNC‬כבל‬
‫מכיל שני חוטי‪ 1‬מבודדי‪ 1‬זה מזה ועוברי‪ 1‬אחד בתו; השני‪.‬‬
‫אות‬
‫‪BNC‬‬
‫בידוד‬
‫הארקות‬
‫בכל מכשיר מדידה או ספק כוח אחת משתי היציאות היא הארקה ) חיבור‬
‫לאדמה‪ .‬כל ההארקות של כל המכשירי‪ 1‬מחוברות אחת לשניה דר; רשת‬
‫חשמל‪ .‬אריזה מתכתית של כל מכשיר ג‪ 1‬מחוברת להארקה‪.‬‬
‫בכבל ‪ BNC‬מחברי‪ 1‬את המולי; החיצוני להארקה‪ .‬בכבל יחיד משתמשי‪ 1‬בצבע אדו‪ 1‬עבור‬
‫הסיגנל )האות( ובצבע שחור עבור הארקה‪.‬‬
‫הארקה‬
‫בניה של מעגלי) חשמליי)‬
‫על מנת לבנות מעגל חשמלי מסודר‪ ,‬שנית‪ /‬להכניס בו שינויי‪ 1‬בעת הצור; ולהימנע משגיות‪ ,‬חשוב‬
‫להקפיד על סדר בניה המתואר בפרק זה‪.‬‬
‫‪ .1‬חיבור רכיבי‪:1‬‬
‫א‪ 1‬נתו‪ /‬מעגל כלשהו‪ ,‬בשלב ראשו‪ /‬בודקי‪ 1‬מה ה‪ 1‬הרכיבי‪) 1‬נגדי‪ ,1‬סלילי‪ 1‬וקבלי‪(1‬‬
‫שמרכיבי‪ 1‬אותו ומחברי‪ 1‬את כל הרכיבי‪ 1‬ביחד‪ .‬בשלב זה מתעלמי‪ 1‬מכל מכשירי‬
‫המדידה וספקי מתח‪ .‬במקו‪ 1‬המכשירי‪ 1‬שמתחברי‪ 1‬בטור )אמפרמטרי‪ (1‬מחברי‪ 1‬חוט‬
‫רגיל‪.‬‬
‫‪ .2‬חיבור ספקי מתח‪/‬זר‪:1‬‬
‫הכרת סקופ ) ‪11‬‬
‫‪BNC‬‬
‫מחברי‪ 1‬ספקי מתח‪/‬זר‪ 1‬או מחולל אותות במקומות המתאימי‪ .1‬לאחר שלב זה מתקבל‬
‫מעגל חשמלי שמתפקד לפי התכנו‪./‬‬
‫‪ .3‬חיבור מכשירי המדידה‪:‬‬
‫בשלב זה מחברי‪ 1‬את מכשירי המדידה‪ .‬מחברי‪ 1‬וולטמטרי‪ 1‬או סקופ בשתי הנקודות של‬
‫המעגל ומוסיפי‪ 1‬אמפרמטרי‪ 1‬במקו‪ 1‬החוט שחיברת‪ 1‬בשלב הראשו‪./‬‬
‫בשלב זה יש להקפיד שהארקות יהיו מחוברות בנקודות המתאימות )ראו דוגמה(‬
‫דוגמה‬
‫נסתכל על מעגל הבאה‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫על מנת להבי‪ /‬את תפקודו אי‪ /‬צור; להתייחס למכשירי‬
‫המדידה שמופיעי‪ 1‬בו‪ .‬המעגל השקול והמימוש שלו‬
‫בלוח חיבורי‪ 1‬מתוארי‪ 1‬בציורי‪:1‬‬
‫לסקופ‬
‫אדו‪5‬‬
‫שחור אדו‪5‬‬
‫שחור אדו‪5‬‬
‫סקופ‬
‫מחולל‬
‫שחור‬
‫חשוב לזכור‪ :‬החוט השחור שיוצא מהחיבור של ‪ BNC‬הוא ההארקה המחוברת לאדמה של‬
‫המכשיר‪.‬‬
‫לאחר חיבור של המחולל מתקבל מעגל שמתפקד כמתוכנ‪ ./‬לצור; מדידת המתחי‪ 1‬מחברי‪ 1‬את‬
‫הוולטמטר וסקופ לנקודות המתאימות‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫‪1.2345‬‬
‫‪A‬‬
‫אדו‪5‬‬
‫שחור‬
‫אדו‪5‬‬
‫סקופ‬
‫שחור אדו‪5‬‬
‫מחולל‬
‫הכרת סקופ ) ‪12‬‬
‫שחור‬
‫‪CommonV/Ω‬‬
‫שימו לב לחיבור של סקופ ומחולל לקבל ‪ .C‬להל‪ /‬שתי אפשרויות לחבר את הסקופ‪ .‬שימו לב‬
‫לחיבור של האדמות‪:‬‬
‫מחולל‬
‫מחולל‬
‫סקופ‬
‫חיבור שגוי‪ :‬סיגנל של המחולל מנוטרל ע''י חיבור‬
‫לאדמה של סקופ‪.‬‬
‫סקופ‬
‫חיבור נכו‪ :/‬האדמות של שני המכשירי‪ 1‬מחוברי‪ 1‬ביחד‬
‫יש להיזהר שלא לחבר את כניסת האות לאדמה בזמ! חיבור מכשירי המדידה וספקי מתח‪.‬‬
‫הכרת סקופ ) ‪13‬‬