1. No category

‫מק נו בנענה ספרדית כתוצאה מריזוקטוניה סולני‬
‫נדב ניצ‪ ,‬דוד חיימובי ונתיב דודאי היחידה לצמחי תבלי‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬נווה יער; יואל אופיר חברת‬
‫אג; רוחי רבינובי' מועצת הירקות‪.‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫נענה ספרדית )‪ (Mentha longifolia L.‬מהווה כ‪ 10%‬משוק התבליני‪ ,‬ומשווקת כתוצרת טרייה לשוק המקומי‬
‫ולאירופה‪ .‬היק" היצוא מסתכ בכ – ‪ 8‬מיליו יורו בשנה‪ .‬בשלוש השני האחרונות‪ ,‬בתקופת הקי‪ ,%‬נצפו ריקבונות נו"‬
‫והונח שה תוצאת השקייה עודפת‪ .‬בקי‪ %‬האחרו )‪ (2010‬גברו ריקבונות הנו" בשדה הפתוח ובמנהרות באזורי התענ")‬
‫ועמק המעיינות וגרמו להפחתה של כ– ‪ 50%‬מהיבול‪ .‬באזורי בעלי נגיעות קשה נראו השחרות בנו" )תמונה ‪(1‬‬
‫ובמקרי קשי קרחות )תמונה ‪ .(2‬בסו" חודש יולי ‪ 2010‬נאספו דוגמאות נענה נגועה‪ ,‬שכללו עלי רקובי וגבעולי‬
‫מושחרי‪ ,‬שלוו בתפטיר לב )תמונה ‪ .(3‬מדוגמאות אלו בודדה פטרייה שאובחנה כריזוקטוניה סולני‪ .‬בהדבקות‬
‫יזומות‪ ,‬שנערכו בחממה שוחזרה הדבקה והתקבלו תסמיני מחלה זהי לאלו שבשדה‪ .‬תוצאות אלו אוששו את ההנחה‬
‫שהפטרייה ריזוקטוניה סולני היא גור המחלה‪ .‬במסגרת המאמצי למצוא פתרו למחלה זו נערכו ניסויי באווירה‬
‫מבוקרת ע"מ ללמוד מה הגורמי המשפיעי על התפתחות המחלה‪ ,‬וכ נער) ניסוי שדה ראשוני לבחינת יעילות‬
‫חומר ההדברה "ריזולקס" )‪ (Rizolex® 500SC; a.i. tolclofos-methyl 500 g/l‬כפתרו חירו‪.‬‬
‫חומרי ושיטות‬
‫‪ .1‬בודדו שני תבדידי‪ ,‬האחד מעמק יזרעאל )להל תבדיד ע"י(‪ ,‬והשני מעמק ביתשא )עמק המעיינות( )להל‬
‫תבדיד ב"ש(‪ ,‬ששימשו ללימוד אופ התפתחות המחלה‪.‬‬
‫‪ .2‬התבדידי אופיינו מולקולארית לצור) איתור שונות גנטית )קבוצת ‪ (AG‬ע"ב רצפי ‪.ITS‬‬
‫‪ .3‬קצב גידול נבח בצלחות פטרי ע"ג מצע ‪ PDA‬בטמפרטורות‪ 30 ,27 ,25 ,20 ,15 ,10 :‬ו – ‪ 34‬מע"צ‪.‬‬
‫‪ .4‬צמחי נענה ספרדית הושרשו מייחורי בעציצי ‪ 250‬מ"ל וגודלו בחממה להדבקות בחדר גידול‪ .‬התפתחות‬
‫המחלה נבחנה בתא גידול בשלושה טווחי טמפרטורה‪ 2428 ,1823 :‬ו – ‪ 3135‬מע"צ‪ ,‬ובלחות של ‪.100%‬‬
‫‪" .5‬ריזולקס" רוסס בריכוזי של ‪ 1000‬גר לדונ ו – ‪ 500‬גר לדונ‪ .‬הניסוי החל ב – ‪ 2.9.2010‬ונמש) עד‬
‫‪ .22.9.2010‬בוצעו שני ריסוסי‪ ,‬הראשו ב ‪ 2.9.2010‬והשני ב ‪ .15.9.2010‬נוטר ‪ %‬השטח הנגוע‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫‪ .1‬שונות גנטית‪ :‬התבדידי שבודדו מנענה נגועה היו בעלי רקע גנטי שונה‪ .‬תבדיד ע"י אופייו לאוכלוסיית‬
‫ריזוקטוניה ‪ AG1‬המוכרת כגורמת למק נו"‪ ,‬ואילו תבדיד ב"ש לאוכלוסיית ‪ AG4‬המוכרת כגורמת בעיקר‬
‫למק שורש‪ ,‬אול מדווחת בספרות במקרי מועטי כגורמת למק נו"‪.‬‬
‫‪ .2‬קצב גידול‪ :‬שני התבדידי הראו גידול מיטבי בטמפרטורות ‪ 30 – 20‬מע"צ )גר" ‪ .(1‬תבדיד ע"י הראה גידול‬
‫מהיר יותר בטווח טמפרטורות זה בהשוואה לתבדיד ב"ש‪ .‬אול בטמפרטורות של ‪ 30‬מע"צ ומעלה תבדיד ב"ש‬
‫התפתח מהר יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬תבדיד ב"ש מותא יותר לטמפרטורה גבוהה‪.‬‬
‫‪ .3‬התפתחות מחלה‪ :‬בחדר הגידול בטמפרטורה של ‪ 2428‬מע"צ שני התבדידי גרמו ל ‪ 97%‬מחלה לאחר ‪7‬‬
‫ימי )גר" א'( ללא הבדל בכמות המחלה בי התבדידי )גר" ‪ 2‬ב'( ‪ .‬לעומת זאת בטמפרטורה של ‪ 3035‬מע"צ‬
‫תבדיד ב"ש הראה יותר מחלה )‪ (90%‬מתבדיד ע"י )‪ (65%‬לאחר ‪ 14‬ימי באופ מובהק )גר" ‪ 2‬ג' ו ד'(‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫תבדיד ב"ש יכול לגרו ליותר מחלה מאשר תבדיד ע"י בטמפרטורות גבוהות‪.‬‬
‫‪ .4‬הפחתת יבול‪ :‬בטמפרטורה של ‪ 2428‬מע"צ נגרמה פחיתת יבול של ‪ ,100%‬שהייתה גבוהה יותר )‪(P=0.0003‬‬
‫מאשר בטמפרטורה של ‪ 3035‬מע"צ )‪) (5070%‬גר" ‪ .(3‬כלומר בטווח הטמפרטורות ‪ 2428‬מע"צ קצב המחלה‬
‫מהיר יותר ומתבטא בהפחתת יבול גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪ .5‬התאוששות צמחי‪ :‬בסיו כל ניסוי הועברו הצמחי לטמפרטורה של ‪ 1013‬מע"צ למש) חודשיי ע"מ‬
‫לבחו את יכולת להתאושש ממק הנו" ולפתח צימוח חדש‪ .‬בטמפרטורה נמוכה זו המחלה מוגבלת בקצב‬
‫התפתחותה בעוד הצמחי מתפתחי בצורה יחסית טובה‪ .‬גר" ‪ 4‬מסכ את תוצאות ההתאוששות‪ ,‬ונית‬
‫לראות ש ‪ 98%‬מהצמחי שהודבקו בטמפרטורה של ‪ 3035‬מע"מ התאוששו לעומת ‪ 38%‬מהצמחי‬
‫שהודבקו בטמפרטורה של ‪ 2428‬מע"צ‪ .‬זהו הבדל מובהק סטטיסטית )‪ (P<0.0001‬ומסביר שב ‪ 2428‬מע"צ‬
‫המחלה מאד אלימה ועשויה לגרו לפגיעה בלתי הפיכה בצמח‪ .‬תוצאה זו מסבירה את הופעת הקרחות בבית‬
‫הרשת בעמק יזרעאל )תמונה ‪.(1‬‬
‫‪ .6‬השפעת "ריזולקס"‪ :‬בניטור המחלה שבועיי ושלושה שבועות לאחר ריסוס ראשו אובחנה הפחתה במק‬
‫הנו" הופחת באופ מובהק ביחס להיקש‪ .‬שני הריכוזי שניבחנו הראו הפחתת מחלה דומה‪ .‬כלומר‪ ,‬לחומר זה‬
‫פוטנציאל להדברת מק נו" בנענה‪.‬‬
‫סיכו‬
‫הרקבונות בנענה נגרמו ע"י ריזוקטוניה סולני‪ .‬זהו מופע מחלה חדש בישראל שקיבל את הש "מק נו""‪ .‬הפטרייה‬
‫ריזוקטוניה סולני‪ ,‬גורמת המחלה פעילה בטווח טמפרטורות רחב )‪ 1535‬מע"צ(‪ ,‬ובעלת פוטנציאל מחלה גבוה מאד‬
‫בטמפרטורות ‪ 2430‬מע"צ‪ .‬טווח טמפרטורות זה קיי בחודשי האביב‪ ,‬הקי‪ %‬ותחילת הסתיו‪ ,‬במהל) שעות היו ו‪/‬או‬
‫הלילה‪ .‬לכ‪ ,‬הצפי להתפתחות המחלה בעונות אלו גבוה מאד‪ .‬בנוס"‪ ,‬טמפרטורות אלו קיימות בחורפי חמי‪ ,‬ואכ‬
‫בשלוש השני האחרונות נצפתה המחלה ג בחודשי החור"‪ ,‬אול ברמה נמוכה יותר בהשוואה לעונות השנה‬
‫האחרות‪ .‬מעבר ליכולת המחלה לגרו הפחתת ביבול גבוהה‪ ,‬אנו זיהינו פגיעה בלתי הפיכה בצמח )שורשי ושלוחות(‪,‬‬
‫שתוצאתה תמותת הצמח ללא יכולת התאוששות‪ .‬תוצאה זו מסבירה את נוכחות הקרחות בבית הרשת בעמק יזרעאל‪.‬‬
‫החלנו בבחינת חומר ההדברה "ריזולקס" לצורכי רישוי‪" .‬ריזולקס" עדיי אנו מותר לשימוש בנענה‪ ,‬אול התוצאות‬
‫הראשוניות הראו הפחתת מחלה‪ ,‬ולכ ה מעודדות‪ .‬ריסוס ב"ריזולקס" עשוי לשמש כפעולת חירו להפחתת המחלה‬
‫בטווח הקצר‪ .‬בשלב זה אנו יודעי מה תנאי התפתחות המחלה‪ ,‬וכבר החלנו בבחינת זני לעמידות ובחינת מיצויי‬
‫צמחי לפיתוח פורמולציות ידידותיות לסביבה להדברה בעתיד‪ .‬במהל) הקי‪ %‬נבח השפעת שיטות השקייה )טיפטו"‬
‫לעומת המטרה( כאמצעי אגרוטכני להדברת המחלה‪ .‬אנו מציעי לא להזניח את הטיפול במחלה זו והתייחס אליה‬
‫בכובד ראש‪.‬‬
‫תמונה ‪ .1‬מוקד מק נוף בנענה במנהרה בעמק יזרעאל‪ .‬החיצים הלבנים‬
‫מציינים רקבון מימי והשחרה‪.‬‬
‫תמונה ‪ .2‬בית רשת בעמק יזרעאל עם נגיעות גבוהה והתפתחות‬
‫קרחות‪.‬‬
‫תמונה ‪ .3‬עלים נגועים בפטרייה ריזוקטוניה ומק נוף )חיצים(‪ .‬ניתן להבחין בתפטיר הפטרייה המכסה את העלים וכן את הגבעולים‪.‬‬
‫תמונה ‪ .4‬שחזור המחלה בחממה בהדבקות יזומות של צמחי נענה ספרדית‪ .‬התמונה השמאלית מראה שלבים ראשונים של התפתחות‬
‫המחלה והתמונה הימנית מראה צמח בעל ‪ 100%‬נגיעות‪ .‬ניתן להבחין בתפטיר הפטרייה )חיצים שחורים( וכן עלים עם רקבון מימי‬
‫)חיצים לבנים(‪.‬‬
‫תמונה ‪ .5‬קשיונות הפטרייה ע"ג גבעול נענה‪.‬‬
‫תמונה ‪ .6‬כתם רקב ע"ג שלוחה של צמח נענה‪ .‬ניתן להבחין‬
‫בתפטיר הפטרייה )חיצים(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ab‬‬
‫‪3‬‬
‫‪c‬‬
‫‪de‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ef‬‬
‫‪fg‬‬
‫‪h‬‬
‫‪1‬‬
‫‪gh‬‬
‫‪hi‬‬
‫ע "י‬
‫ב "ש‬
‫‪i‬‬
‫‪40‬‬
‫‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪o‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫טמפרטורה )מע"צ(‬
‫גרף ‪ .1‬קצב גידול של תבדידי ריזוקטוניה ע"י )קו שחור( וב"ש )קו אדום( מנענה בטמפרטורות שונות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫)‪Radial growth rate (cm/day‬‬
‫‪cd‬‬
‫קצב גידול )ס"מ ליום(‬
‫‪bc‬‬
‫‪cd‬‬
‫‪ 24-28‬מע"צ‬
‫‪ 30-35‬מע"צ‬
‫‪120‬‬
‫ע"י‬
‫ב"ש‬
‫‪100‬‬
‫ע"י‬
‫ב"ש‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪40‬‬
‫‪ %‬עלווה רקובה‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫מחלה מקס' = ‪97%‬‬
‫משך המחלה = ‪ 7‬ימים‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫לאחר הדבקה‬
‫ימים‬
‫‪6‬‬
‫מחלה מקס' תבדיד ע"י = ‪90%‬‬
‫מחלה מקס' תבדיד ב"ש = ‪65%‬‬
‫משך המחלה = ‪ 14‬ימים‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫גרף ‪ 2‬א'‪ .‬עקומת התפתחות מק נוף בנענה לאחר הדבקה בתבדיד ע"י ובתבדיד‬
‫ב"ש בחדר הגידול בטמפרטורות ‪ 24-28‬מע"צ וב – ‪ 100%‬לחות‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪8‬‬
‫ימים לאחר הדבקה‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫גרף ‪ 2‬ג'‪ .‬עקומת התפתחות מק נוף בנענה לאחר הדבקה בתבדיד ע"י ובתבדיד‬
‫ב"ש בחדר הגידול בטמפרטורות ‪ 30-35‬מע"צ וב – ‪ 100%‬לחות‪.‬‬
‫‪ 24-28‬מע"צ‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 30-35‬מע"צ‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫ב"ש‬
‫א‬
‫ב "ש‬
‫ע"י‬
‫ב‬
‫ע "י‬
‫‪0‬‬
‫שטח מתחת לעקומה )מחלה*זמן(‬
‫גרף ‪ 2‬ב'‪ .‬השטח מתחת לעקומת התפתחות מק נוף בנענה לאחר הדבקה בתבדיד ע"י‬
‫ובתבדיד ב"ש בחדר הגידול בטמפרטורות ‪ 24-28‬מע"צ וב – ‪ 100%‬לחות‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫שטח מתחת לעקומה )מחלה*זמן(‬
‫גרף ‪ 2‬ד'‪ .‬השטח מתחת לעקומת התפתחות מק נוף בנענה לאחר הדבקה בתבדיד ע"י‬
‫ותבדיד ב"ש בחדר הגידול בטמפרטורות ‪ 30-35‬מע"צ וב – ‪ 100%‬לחות‪.‬‬
‫‪ %‬עלווה רקובה‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫הבדל סטטיסטי מובהק )‪(P=0.0003‬‬
‫‪120‬‬
‫ע "י‬
‫ב"ש‬
‫‪100‬‬
‫הבדל סטטיסטי מובהק )‪(P=0.0003‬‬
‫‪100‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫פחיתת יבול )‪(%‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪30-35‬‬
‫‪24-28‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3 0 -3 5‬‬
‫‪2 4 -2 8‬‬
‫טמפרטורה )מע"צ(‬
‫גרף ‪ .3‬פחיתת יבול כתוצאה ממק נוף עקב הדבקה בתבדידים ע"י וב"ש בשני טווחי‬
‫טמפרטורה שונים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫התאוששות צמחים )‪(%‬‬
‫‪80‬‬
‫‪80‬‬
‫טמפרטורה )מע"צ(‬
‫גרף ‪ .4‬אחוז הצמחים שהתאוששו ממק הנוף חודשיים לאחר שהועברו מטמפרטורת‬
‫הניסוי )‪ 24-28‬או ‪ 30-35‬מע"צ( לטמפרטורה של ‪ 10-13‬מע"צ שמעקבת את‬
‫התפתחות מחלה‪.‬‬
‫הפחתה מובהקת )‪ (P<0.05‬בכמות המחלה לאחר ‪ 21‬ימים‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ב‬
‫‪25‬‬
‫‪1 0 0 0 g /d u n a m‬‬
‫‪5 0 0 g /d u n a m‬‬
‫‪N o t tr e a te d‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ב‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ %‬שטח נגוע במק נוף‬
‫‪30‬‬
‫‪5‬‬
‫*‬
‫*‬
‫‪0‬‬
‫‪2 2 .9 .2 0 1 0‬‬
‫‪1 5 .9 .2 0 1 0‬‬
‫‪8 .9 .2 0 1 0‬‬
‫‪2 .9 .2 0 1 0‬‬
‫תאריך התצפית‬
‫גרף ‪ .5‬השפעת ריסוס נענה בתכשיר ההדבקה "ריזולקס" בריכוזים של ‪ 1000‬ו‪ 500 -‬גרם לדונם על התפתחות מק נוף‪ .‬כמות המחלה נמדדה כאחוז השטח הרקוב‪ = (*) .‬תאריך בו‬
‫בוצע ריסוס‪ .‬חומר זה עדיין בתהליך ואינו מותר בשלב זה לשימוש בנענה‪.‬‬