תקציר

‫תקציר‬
‫מיני ‪ Pseudomonas‬פלואורסנטים ריזוספרים אשר מייצרים אנטיביוטיקות בעלות טווח רחב‪,‬‬
‫ביניהן )‪ 2,4-diacetylphloroglucinol (2,4-DAPG‬ופירולניטרין )‪ (Prn‬הם כרגע נושא חם בחקר‬
‫הדברה ביולוגית‪ .‬אופרון ה‪ prnABCD -‬בגודל ‪ 5,8-Kb‬המקודד לפירולניטרין נלקח מהתבדיד ‪P.‬‬
‫‪ fluorescens Pf-5‬ושובט תחת בקרת הפרומוטור החזק ‪ tac‬ליצירת שתי קסטות הנבדלות זו מזו‬
‫בסמיכות קודון תחילת השעתוק לפרומוטור‪ .‬קסטות אלה הוחדרו לתוך הוקטור האינטגרטיבי‬
‫‪ pBK-miniTn7-ΩGm‬והתקבלו קונסטרוקטים ‪ . miniTn7-Ptac-prn‬נעשתה טרנספורמציה עם‬
‫קונסטרוקטים אינטגרטיבים אלה לחיידקים ‪ Q8r1-96 P. fluorescens‬ו‪ Q2-87 -‬המייצרים‬
‫)‪ (2,4-DAPG‬וידועים כיעילים כנגד הפטריה ‪ ,Gaeumannomyces graminis var. tritici‬אך‬
‫יחסית לא יעילים כנגד פתוגנים פטריתיים אחרים‪ ,‬ביניהם ‪ Rhizoctonia solani‬אשר גורמת‬
‫לנזקים נרחבים בגידולים רבים ברחבי העולם‪ .‬המטרה הייתה להגביר את הפעילות האנטי‪-‬‬
‫פטרייתית ולהרחיב את טווח הפעילות של תבדידים אלה‪ .‬בנוסף קונסטרקטים אלה הוחדרו גם‬
‫למוטנט ‪ 4C5‬של ‪ Q8r1-96‬החסר ביכולת ייצור ‪ .DAPG‬התקבלו הוכחות כי הקסטות ‪Ptac-prn‬‬
‫נכנסו לגנום החיידקים באתר החדרה ספציפי לטרנספוזון ‪ Tn7‬קרוב לגן הכרומוזומלי ‪.glmS‬‬
‫הוכח ע"י ‪ TLC‬ו‪ HPLC -‬כי החיידקים הטרנספורמנטים המכילים את הקסטה ‪tac-prnABCD‬‬
‫בכרומוזום מייצרים פירולניטרין בנוסף ל‪ . 2,4-DAPG -‬בניסויי חממה כנגד ‪ R. solani‬הגורמת‬
‫למחלת החולי נופל בצמחי שעועית נמצא כי החיידקים הרקומביננטים הורידו את חומרת המחלה‬
‫ב‪ 52.6%-90.9% -‬בעוד שתבדידי המקור הורידו את חומרת המחלה ב‪ 2.8%-12.4% -‬בלבד‪.‬‬
‫בניסויי שרידות שנערכו לאורך ניסויי החממה נמצא כי הטרנספורמנטים הראו יציבות דומה לזו‬
‫של חיידקי המקור ושמרו על יציבות לאורך הניסויי‪ .‬בנוסף נמצא כי החיידקים הרקומביננטים‬
‫כנראה לא משפיעים על אוכלוסיית החיידקים הטבעית בקרקע‪ .‬הקונסטרקטים שהתקבלו‬
‫בעבודה זו יכולים לשמש ככלי יעיל להנדסה גנטית בחיידקים גראם שלילים ריזוספרים לשיפור‬
‫תכונותיהם כמדבירים ביולוגים כנגד ‪ R. solani‬ופטריות קרקע אחרות‪.‬‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫פתוגנים צמחיים התוקפים גידולים חקלאיים בכל העולם‪ ,‬מהווים מכשול בייצור מזון‪ ,‬צמחי נוי‬
‫וסיבים‪ .‬האמצעי הנפוץ ביותר כנגד מחלות צמחים הוא ההדברה הכימית‪ ,‬אולם החברה האנושית‬
‫מודעת כיום לסכנות הטמונות בשימוש רב בכימיקלים הפוגעים באורגניזמים שאינם יעד המטרה‪,‬‬
‫מזהמים את סביבתנו והופכים עם הזמן פחות ופחות יעילים עקב התפתחותן של עמידויות בקרב‬
‫הפתוגנים‪ .‬אחת הדרכים המבטיחות והעונות על הדרישות היא ההדברה הביולוגית‪ ,‬המבוססת על‬
‫אינטראקציות אנטגוניסטיות טבעיות בין מיקרואורגניזמים ומציעה אמצעים ליישום ההדברה‬
‫של מחלות צמחים בהימנע מבעיות הנובעות משימוש לא הולם במדבירים סינתטיים‪ .‬מדביר‬
‫ביולוגי הנו אורגניזם המקיים אינטראקציות אנטגוניסטיות עם אורגניזם אחר הגורם נזק כלכלי‬
‫בגידול חקלאי‪ .‬אורגניזמים אלה מצויים בדרך כלל בסביבתו הטבעי של הגידול החקלאי‪ ,‬אף כי‬
‫אפשר גם לייבאם מסביבה אחרת ולבססם בסביבה החדשה‪ .‬לפיתוח מדביר ביולוגי דרוש מחקר‬
‫מקיף ‪ in vitro‬ו‪ in vivo -‬לבירור מנגנוני ההדברה‪ ,‬תרומתם היחסית‪ ,‬דרכי פעולתם ובקרתם‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬כדי להבטיח שאותו מדביר פוטנציאלי אכן יהיה ידידותי לסביבה יש להעריך את סך‬
‫האינטראקציות הביולוגיות של אותו מדביר עם אורגניזמים אחרים בסביבתו‪ .‬חיידקי סביבת‬
‫השורש מעודדי צמיחה‪ (Plant Growth Promoting Rhizobacteria) PGPR -‬מהווים את המאגר‬
‫העיקרי של מדבירם פיטופתוגנים ונציגים של מינים שונים משמשים להדברת מחלות צמחים‪.‬‬
‫מדבירים ביולוגיים מוצלחים מאכלסים את השורש ומדכאים פתוגנים ע"י תפיסת נישות‬
‫ותחרות‪ ,‬אנטגוניזם ישיר נגד פתוגנים ע"י הפרשת אנטיביוטיקות‪ ,‬טפילות וטריפה וכמו כן‪,‬‬
‫הפעלת מנגנונים של עמידות מושרית בצמח‪.‬‬
‫מטרת עבודה זו היא שיפור המדביר הביולוגי ‪ Pseudomonas fluorescens‬תבדידים ‪ Q8rl-96‬ו‪-‬‬
‫‪ Q2-87‬המייצרים ‪ 2, 4-diacetylphloroglucinol‬באופן טבעי ע"י החדרת וביטוי אופרון‬
‫הפירולניטרין ובכך הגדלת טווח הדברתם כנגד הפטרייה ‪ Rhizoctonia solani‬הגורמת למחלת‬
‫החולי נופל‪.‬‬
‫על מנת להשיג מטרה זו אופרון הפירולניטרין בודד מגנום החיידק הריזוספרי ‪P. flourescense‬‬
‫תבדיד ‪ Pf-5‬והוחדר לגנום החיידק הריזוספרי ‪ P. flourescense‬תבדידים ‪ Q8rl-96‬ו‪,Q2-87 -‬‬
‫אשר ידועים כמדבירים ביולוגים טובים כנגד )‪Gaeumannomyces graminis var. tritici (Ggt‬‬
‫עקב יכולתם לייצר את האנטיביוטיקה ‪(Weller at al., (DAPG) 2,-4-diacetylphloroglucinol‬‬
‫)‪ .2007‬חיידקים אלה שימשו כחיידקי מודל בהדברה כנגד הפטריה ‪ Rhizoctonia solani‬הגורמת‬
‫למחלת החולי נופל בצמחי שעועית‪ .‬בעבודה זו נבנתה קסטה המכילה את אופרון הפירולניטרין‬
‫תחת בקרת הפרומוטור החזק ‪ tac‬בוקטור האינטגרטיבי ‪ miniTn7‬והוחדרה לגנום חיידקי‬
‫המטרה‪ .‬החיידקים שהתקבלו בעבודה זו מפרישים בנוסף את האנטיביוטיקה פירולניטרין ובעלי‬
‫יכולת הדברה טובה יותר משמעותית כנגד הפטריה ‪ R. solani‬בתנאי חממה מתבדידי המקור‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .2‬סקירת ספרות‬
‫פתוגנים צמחיים משפיעים על גידולים בכל העולם ומהווים מכשול רציני לאספקת מזון ברחבי‬
‫העולם‪ .‬הפסדים כתוצאה ממחלות צמחים יכולים להגיע ל‪ 30 -‬עד ‪ 50‬ביליון דולר לשנה בגידול‬
‫גידולים ואחסונם )‪ ,(Chet and Chernin, 2002‬אשר יכולים להאכיל מיליוני בני אדם‪ .‬פתוגנים‬
‫צמחיים משפיעים על חלקים שונים של הצמח‪ ,‬מתחת ומעל פני הקרקע‪ .‬פתוגנים ריזוספריים‬
‫הגורמים לריקבונות שורש‪ ,‬רקבונות כתר‪ ,‬נבילה וחולי נופל הם גורמים מאוד מגבילים בתוצרי‬
‫יבול ויצרנותו‪ .‬רוב פתוגנים אלה קשים לריסון ע"י אמצעים קונבנציונלים כמו השימוש בזנים‬
‫עמידים ופונגיצידים סינתטים )‪ .(Weller et al., 2002‬כיום יש מחסור בהדברה כימית אמינה‪,‬‬
‫עלייה בעמידות הפתוגנים לפונגיצידים ושבירה של עמידות הפונדקאי‪ .‬כל זאת הם בין הגורמים‬
‫העיקריים התווים את הדרך למאמצי פיתוח אסטרטגיות אלטרנטיביות להדברת פתוגנים‬
‫צמחיים‪ .‬דאגת הציבור בנוגע להשפעות סביבתיות של כימיקלים )כמו מתיל ברומיד(‪ ,‬לבריאות‬
‫יונקים גם היא מעודדת חיפוש אפשרויות שונות להדברה‪ .‬שיטה אלטרנטיבית בטוחה וידידותית‬
‫להדברת פתוגנים צמחיים היא שימוש בשיטות ביולוגיות להדברת מחלות )‪Whipps et al., 1997‬‬
‫(‪ .‬בנוסף‪ ,‬מדבירים ביולוגים יכולים לספק הדברה של מחלות אשר מודברות חלקית בלבד‬
‫באמצעים כימיים‪ .‬הדברה ביולוגית היא מצב בו שרידות או פעילות הפתוגן מוקטנת ע"י אורגניזם‬
‫נטרלי או מהונדס‪ ,‬הגורם לירידה בחומרת המחלה הנגרמת ע"י הפתוגן )‪.(Cook, 1993‬‬
‫האורגניזמים בהם משתמשים להגנת צמחים מפני פתוגנים נקראים‬
‫‪Biological Control‬‬
‫)‪ ,Agents (BCA‬אלו הם מיקרואורגניזמים‪ ,‬הנמצאים בדרך כלל בקרקע‪ ,‬בעלי תכונות הפוגעות‬
‫בגדילה‪ ,‬שרידות או הדבקת הצמח ע"י הפתוגן‪ BCA .‬הם ברך כלל בעלי השפעה קטנה על‬
‫מיקרואורגניזמים אחרים הנמצאים בקרקע‪ ,‬כך האקוסיסטמה נשארת מאוזנת‪ ,‬לעומת שימוש‬
‫בחומרי הדברה כימיים הקוטלים מגוון רחב של מיקרואורגניזמים‪ ,‬ביניהם מיקרואורגניזמים‬
‫מועילים )‪ .(Chet and Chernin, 2002‬תפקיד המיקרואורגניזמים הריזוספריים בהגנה על צמחים‬
‫מפני פתוגנים הנמצאים בקרקע‪ ,‬מודגם בצורה הטובה ביותר בקרקעות המדכאות באופן טבעי‬
‫התפתחות מחלות‪ .‬קרקעות שכאלה נצפו בתחילה ע"י דרגות מחלה נמוכות בתנאים מעודדי‬
‫מחלה‪ ,‬או בהשוואה לקרקעות בסביבה )‪ .(Cook and Baker, 1983‬קרקעות שכאלה נצפו עבור‬
‫מספר פתוגנים הנמצאים בקרקע‪ ,‬ביניהם ‪Gaeumannomyces graminis var tritci (Ggt),‬‬
‫‪ Fusarium oxysporum, Pythium ultimum‬ו‪Lucas et al., 1993; ) Rhizoctonia solani -‬‬
‫‪ .(Weller, 1988‬דיכוי המחלות ע"י מיקרואורגניזמים הוכח ע"י פיסטור הקרקעות‪ ,‬חשיפה‬
‫לטיפולים אנטי מיקרוביאלים שונים ובכך איבוד יכולת דיכוי המחלות‪ .‬בנוסף נמצא כי הוספת‬
‫קרקע מדכאת מחלות לקרקע הנגועה במחלה גרמה לדיכוי המחלה ונמצא כי שנים של‬
‫מונוקולטורה‪ ,‬הביאו גם הן לדיכוי מחלות מסוימות‪.‬‬
‫‪ .2.1‬חיידקים כמדבירים ביולוגיים‬
‫ישנו עניין גובר והולך בשימוש במיקרואורגניזמים להדברה ביולוגית של מזיקי צמחים‪ .‬אולם‬
‫אכלוס לא יעיל של השורש ופעילות אנטגוניסטית לא עקבית מעכבים את היישום המסחרי של‬
‫הטכנולוגיה‪ .‬הרבה חיידקים הנמצאים בקרקע וחיידקים ריזוספריים שימשו להדברה ביולוגית‬
‫‪3‬‬
‫של פתוגנים צמחיים‪ .‬חיידקים מתאימים להיות ‪ BCA‬מכיוון שהם נוחים לגידול‪ ,‬אפשר‬
‫להשתמש בהם לטיפול בזרעים או בקרקע ומנגנוני הפעולה שלהם נלמדו‪ .‬רוב ה‪BCA -‬‬
‫החיידקיים הם גרם שליליים ביניהם ‪Agrobacterium radiobacter, P. fluorescens, P.‬‬
‫‪ putida, Bukholderia spp., Serratia plymutica‬והרבה אחרים ) ‪Whipps, 1997; Chet and‬‬
‫‪ .(Chernin, 2002‬ידע על מנגנונים ומטבוליזם המעורבים בהדברה ביולוגית מבוסס בעיקר על‬
‫מחקרים עם ‪ Pseudomonas spp.‬פלורוסנטים אשר נמצאים בקרקע‪ ,‬מים ועל צמחים‪ ,‬חיידקים‬
‫מעודדי צמיחה אלה )‪ (Plant Growth Promoting Rhizobacteria- PGPR‬השייכים לתת‬
‫מחלקה גמא של פרוטאובקטריה‪ ,‬בעלי השפעה גדולה על צמחים ע"י דיכוי פתוגנים‪ ,‬הגברת גישה‬
‫לנוטריאנטים ושינוי תהליכים פיזיולוגיים )‪ .(Paulsen et al., 2005‬נוכחותם נקשרת לעיתים‬
‫קרובות עם דיכוי מחלות )‪ (Raaijmakers and Weller, 1998‬והם מתאימים להיות ‪ BCA‬מכיוון‬
‫שהם יכולים להשתמש בהסתעפויות שורשים כמקור לנוטריאנטים )‪,(Lugtenberg et al., 1999‬‬
‫הם נמצאים בשפע בריזוספרה‪ ,‬בעלי קצב גידול גבוה יחסית לחיידקים ריזוספרים אחרים‪,‬‬
‫משתמשים במגוון מנגנונים לעיכוב פיטופתוגנים והם קלים לגידול ‪Lugtenberg et al., ) in-vitro‬‬
‫‪.(2001‬‬
‫למרבית המדבירים הביולוגיים‪ ,‬הנמצאים בשימוש‪ ,‬יש יותר ממנגנון אנטגוניסטי אחד‪ .‬ריבוי‬
‫מנגנוני הדברה מהווה יתרון‪ ,‬כיוון שבכך גדל טווח פעילותו של המדביר הביולוגי הן במגוון‬
‫הפתוגנים היכולים להיות מעוכבים על ידו והן במגוון הסביבות בהן ניתן ליישמו‪.‬‬
‫הכנסת גנים מובחרים עם פעילויות שונות נגד פיטופתוגנים לאורגניזם אחד יכולה לשפר את‬
‫יעילות ההדברה הביולוגית וכמו כן לייעל את אכלוס השורש‪ .‬שיטה זו מונעת את התהליך היקר‬
‫של סריקת תבדידים חדשים בעלי ערך לא ידוע‪ ,‬מונעת תחרות בין התבדידים המוכנסים למערכת‬
‫ומאפשרת לאלו שכבר הסתגלו לסביבה מסוימת לקבל תכונות מטבוליות חדשות עם פעילות‬
‫מוגדרת כנגד פתוגן המטרה‪ .‬את מגוון הדרכים בהן יכול מדביר ביולוגי לפעול‪ ,‬ניתן לחלק לדרכים‬
‫ישירות כגון אנטיביוזיס‪ ,‬הפרשת אנזימים ליטיים וטפילות‪ ,‬ולדרכים עקיפות כגון השראת‬
‫עמידות בצמח‪ ,‬עידוד גדילה ותחרות )‪.(Whipps, 1997, 2001; Massart and Jijakli, 2007‬‬
‫‪ .2.1.1‬הפרשת אנזימים ליטיים‪ :‬מנגנון בו מופרשים ע"י המדביר הביולוגי אנזימים המשפיעים‬
‫על הפתוגן באופן ישיר‪ ,‬כגון פירוק דפנות התאים‪ ,‬או פגיעה בפעילות המטבולית הנגזרת‬
‫מאנזימים אלה‪ .‬מבין האנזימים הליטיים ניתן למנות כיטינאזות‪ ,‬גלוקאנאזות ופרוטאזות ) ‪Chet‬‬
‫‪.(and Chernin, 2002‬‬
‫‪ .2.1.2‬טפילות‪ :‬יכולתו של מיקרואורגניזם להיזון בצורה ישירה מאורגניזם אחר‪ ,‬תוך חדירה אל‬
‫גוף הפונדקאי או ע"י הצמדות אליו‪ .‬כדי ליצור קשר פיזי עם הפונדקאי‪ ,‬מפריש הטפיל חומרים‬
‫אשר מאפשרים הצמדות או חדירה‪ ,‬כגון אנזימים הידרוליטיים‪ ,‬תופעה נפוצה בעיקר‬
‫באקטנומיצטים ובפטריות )‪.(Whipps, 1997‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .2.1.3‬השראת עמידות‪ :Induced resistance -‬במנגנון זה משרה המדביר הביולוגי או תוצריו‬
‫תגובה טבעית של הפעלת מנגנוני הגנה בצמח וכתוצאה מכך הופך הצמח עמיד יותר כלפי מגוון‬
‫פתוגנים‪ .‬למשל אילוח מוקדם של הצמח בתבדיד לא אלים יכול להביא להשראת עמידות ) ‪van‬‬
‫‪.(Loon et al., 1998; Bakker et al., 2007‬‬
‫‪ .2.1.4‬תחרות‪ :‬מיקרואורגניזמים החולקים את אותה מיקרו‪-‬סביבה מתחרים ביניהם על‬
‫המשאבים הקיימים‪ :‬מקום )נישה אקולוגית מתאימה( ומזון )נוטריאנטים‪ ,‬חמצן‪ ,‬פחמן‪ ,‬חנקן‪,‬‬
‫ברזל‪ ,‬ויטמינים וכו'(‪ .‬במהלך האבולוציה התפתחו מנגנונים המאפשרים תחרות על משאבים אלו‪,‬‬
‫כגון כמוטקסיס המאפשר תנועה לאתר הזנה טוב יותר‪ ,‬או הפרשת סידרופורים כאמצעי ספיגה‬
‫יעילה של ברזל )‪.(Whipps, 2001‬‬
‫הריזוספרה היא אזור בקרקע המקיף את שורשי הצמח‪ ,‬בו מתרחשות אינטראקציות מורכבות בין‬
‫הצמח‪ ,‬הקרקע ומיקרואורגניזמים‪ .‬צמחים מפרישים תרכובות שונות כמו סוכרים‪ ,‬חומצות‬
‫אורגניות וחומצות אמינו‪ ,‬אשר משחקות תפקיד חשוב באינטראקציות בריזוספרה ע"י דחיית‬
‫מיקרואורגניזם אחד לעומת משיכת אחר )‪ .(Bais et al., 2006‬אכלוס הריזוספרה הוא קריטי‬
‫להדברה ביולוגית מוצלחת‪ ,‬מכיוון ש‪ BCA -‬צריכים לבסס ולשמור על אוכלוסיית סף בכדי להגן‬
‫על הצמח הפונדקאי מפתוגנים הנמצאים בקרקע‪ .‬תחרות בריזוספרה מאפשרת אכלוס שורש יעיל‪,‬‬
‫יכולת להתפזר לאורך שורשי צמח גדלים ושרידות לאורך תקופת זמן בהימצא מיקרופלורה‬
‫מקומית )‪ .(Lugtenberg and Dakkers, 1999; Weller, 1988‬בוססו יחסים ברורים בין צפיפות‬
‫זנים שונים של פסאודומנדים פלורוסנטים לבין דיכוי של מחלת ה‪ take all -‬ונבילה הנובעת מ‪-‬‬
‫‪ Fusarium‬בחיטה ושורשי צנונית בהתאמה )‪.(Bull et al., 1991; Raaijmakers et al., 1995‬‬
‫למרות הנאמר במחקרים רבים‪ BCA ,‬מהווים רק חלק קטן של תכשירי ההדברה המצויים בשוק‬
‫ולא נמצאים בשימוש מלא בחקלאות‪ .‬זאת עקב פעילותם הבלתי הדירה הנובעת ממספר גורמים‬
‫ביניהם‪ ,‬יכולת התבססות נמוכה בריזוספרה )‪.(Raaijmakers and Weller, 2001‬‬
‫‪ .2.1.5‬עידוד צמיחה‪ PGPR :‬הינם חיידקי סביבת השורש‪ ,‬החיים בחופשיות בקרקע ומביאים‬
‫תועלת לגידולים חקלאיים‪ ,‬אך אינם בהכרח מדבירים ביולוגים‪ .‬חיידקים אלה נחשבים למעודדי‬
‫צמיחה ומהווים את המאגר העיקרי של מדבירי פיטופתוגנים כאשר נציגים של מינים שונים‪ ,‬כמו‬
‫‪ ,Azotobacter, Azospirilium, Acetobacter, Burkholderia‬פסאודומונדים ובאצילים‪ ,‬מנוצלים‬
‫להדברת מחלות צמחים‪ .‬חלק מחיידקי ה‪ PGPR-‬מעודדים צמיחה ע"י סינטזת הורמונים צמחיים‬
‫וסידרופורים‪ ,‬קשירת חנקן או מינרלים מומסים‪ .‬אחרים משבשים את הביוסינתזה של חומרים‬
‫מעכבי גדילה‪ ,‬כמו אתילן‪ .‬לעידוד צמיחה תפקיד מכריע במצבים בהם החלה כבר להתפתח‬
‫אוכלוסיית פתוגן‪ ,‬כיוון שקצב גדילה גבוה יותר עשוי להביא להתחמקות הצמח ממחלות רבות‬
‫)‪.(Glick et al., 1998‬‬
‫‪ .2.1.6‬אנטיביוזיס‪ :‬הפרשת מטבוליטים משניים‪ ,‬בדרך כלל בעלי משקל מולקולרי נמוך‪ ,‬ע"י‬
‫אוכלוסיית מיקרואורגניזמים אחת המעכבת באופן ישיר את התפתחותה של אוכלוסיית‬
‫‪5‬‬
‫מיקרואורגניזמים אחרת‪ .‬ייצורם של חומרים אלו מתרחש לרוב בשלב הגידול הסטציונרי ונתון‬
‫תחת בקרת מנגנונים שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬תלוי ייצורן של התרכובות האנטיביוטיות באיכות ובכמות‬
‫הנוטריאנטים בסביבת הגידול‪ ,‬וביכולתו של המדביר להתחרות עליהם עם מיקרואורגניזמים‬
‫אחרים בסביבתו )‪.(Raaijmakers et al., 2002; Weller et al., 2007‬‬
‫‪ .2.1.6.1‬האנטיביוטיקה פירולניטרין‬
‫פירולניטרין ]‪ (Prn) [3-chloro-4-nitro-chloro-phenyl) pyrrole‬היא אנטיביוטיקה אנטי‪-‬‬
‫פטרייתית רחבת טווח המיוצרת ע"י מספר מינים חיידקיים )איור מס' ‪ .(1‬מאז הגילוי הראשון‬
‫של ‪ Prn‬ב‪ ,(Arima et al., 1964) Pseudomonas pyrrocinia -‬האנטיביוטיקה זוהתה במספר‬
‫מינים וזנים ביניהם ‪ P. fluorescens, Burkholderia cepacia‬ו‪Hill et al., ) S. plymutica -‬‬
‫‪Prn .(1994; Chernin et al., 1996; Kalbe et al., 1996; El-Banna and Winkelmann, 1998‬‬
‫פעילה כנגד מגוון רחב של ‪ Deuteromycetes, Ascomycetes‬ו‪ ,Basidiomycetes -‬ביניהם‬
‫הפתוגנים החשובים כלכלית ‪ R. solani, Botrytis cinerea, Verticillium dahliae‬ו‪-‬‬
‫‪ .(Ligon et al., 2000) Sclerotinia sclerotiorum‬למרות פעילותה ההדברתית כנגד מספר‬
‫פתוגני קרקע‪ Prn ,‬נמצאה כלא מתאימה לשימוש כפונגיציד בחקלאות עקב רגישותה הגבוהה‬
‫לאור שמש )‪ .(Umio et al., 1987‬בעיה זו נפתרה בסידור מבני‪ ,‬ע"י החלפת אטום כלור על טבעת‬
‫הפירול בקבוצת ציאנו‪ .‬סידור זה הגדיל את היציבות של האנטיביוטיקה באור ואת פעילותה‬
‫האנטי‪ -‬פטרייתית הכללית )‪ .(van Pee, 1980‬למרות זאת‪ ,‬האנטיביוטיקה שימשה כמבנה מוביל‬
‫בפיתוח הפונגצידים היציבים ‪ fenpiclonil‬ו‪.fludiioxonil -‬‬
‫‪prnA‬‬
‫‪prnB‬‬
‫‪prnC‬‬
‫‪prnD‬‬
‫איור מס' ‪ :1‬ביוסינתזה של פירולניטרין )‪(Kirner al., 1998‬‬
‫‪6‬‬
‫הלוקוס הביוסינתטי של ‪ Prn‬רוצף ב‪ P. fluorescens -‬בזנים ‪ BL917‬ו‪Hammer et al., ) Pf- 5 -‬‬
‫‪ (1997; Paulsen et al., 2005‬ומכיל בין היתר את ארבעת הגנים‪,prnA, prnB, prnC, prnD :‬‬
‫אשר מתפקדים כיחידת שעתוק יחידה )אופרון( ושמורים בזנים שונים המייצרים אנטיביוטיקה זו‬
‫)‪ .(Hammer et al., 1999‬מסלולים ביוסינתטים של ‪ prn‬הוצעו כבר ב‪Hamill et al., ) 1967 -‬‬
‫‪ .(1967‬הפרוקורסור ליצירת ‪ Prn‬הוא טריפטופן‪ .‬תוצר הגן ‪ prnA‬גורם להוספת הכלור‬
‫לטריפטופן‪ ,‬ליצירת ‪ .7-chloro-tryptophan‬תוצר הגן ‪ prnB‬גורם לסידור מחדש ודקרבוקסילציה‬
‫של הטבעת‪ ,‬ליצירת ‪ .(MCAP) monodechloroaminopyrrolnitrin‬תוצר הגן ‪ prnC‬גורם‬
‫להוספת כלור בפחמן ‪ 3‬ל‪ MCAP -‬ליצירת ‪ ,aminopyrrolnitrin‬ולבסוף תוצר הגן ‪ ,prnD‬גורם‬
‫לחמצון קבוצת האמינו של ‪ aminopyrrolnitrin‬לקבוצת ניטרו ליצירת ‪Kirner et ) pyrrolnitrin‬‬
‫‪ ,(al., 1998‬המסלול הביוסינטטי של ‪ Prn‬מתואר באיור מס' ‪.1‬‬
‫מנגנון הפעולה של ‪ Prn‬נלמד ב‪ ,Neurospora crassa -‬התוצאות הראו ש‪ Prn -‬משפיעה על‬
‫מערכת העברת האלקטרונים‪ ,‬הוספתה מעכבת את ניצול החמצן ) ‪El-Banna and Winkelmann,‬‬
‫‪ .(1998‬הוספת ‪ (TMPD) N,N,N,N-tetramethyl-p-phenylenediamine dihydrochloride‬אשר‬
‫משמש כהטיה בין החלק הראשוני של שרשרת מעבר האלקטרונים לציטוכרום ‪ ,C‬הורידה את‬
‫רמת עיכוב קליטת החמצן‪ ,‬כלומר ‪ Prn‬חסמה את מעבר האלקטרונים בין הדהידרוגנאז‬
‫לציטוכרום ‪ .(El-Banna and Winkelmann, 1998) C‬כמו כן דווח כי ‪ Prn‬מובילה לצבירת‬
‫גליצרול ומעודדת סינתזה של טריאצילגליצרול הגורם לדליפה ממברנות התא ומשם למסלולים‬
‫ביוסינתטים המובילים למוות של התא‪.‬‬
‫‪ .2.1.6.2‬האנטיביוטיקה )‪2, 4-diacetylphloroglucinol (DAPG‬‬
‫‪) DAPG‬איור מס' ‪ (2‬היא אנטיביוטיקה המהווה מרכיב חשוב בהדברה ביולוגית של מגוון‬
‫פיטופתוגנים‪ ,‬מופרשת ע"י מגוון פסאודומונדים פלורסנטים ובעלת פעילות אנטי‪-‬פטרייתית‪,‬‬
‫אנטי‪ -‬חיידקית‪ ,‬אנטי‪ -‬ויראלית ופיטוטוקסית ) ‪Keel et al., 1992; Thomashow and Weller,‬‬
‫‪ .(1996‬מיני פסאודומונס פלורסנטים המייצרים ‪ DAPG‬מופיעים הרבה בקרקעות בהן מופיעה‬
‫תופעת ה‪ ,take all decline (TAD) -‬ירידה משמעותית באוכלוסיית חיידקים אלה מורידה את‬
‫יכולת דיכוי המחלה‪ .‬כאשר מאלחים זרעים בחיידקים אלה וזורעים בקרקע הנגועה ב ‪take all‬‬
‫‪ ,disease‬ישנה הדברה של המחלה עד לרמת קרקע ‪.(Raaijmakers and Weller, 1998) TAD‬‬
‫בדומה‪ ,‬מוטנטים חסרי יכולת יצור ‪ ,DAPG‬לא הצליחו לעכב פטריות ‪ in- vitro‬ולדכא מחלה‬
‫בהשוואה לתבדיד הבר )‪ .(Fenton et al., 1992; Keel et al., 1992‬השלמה ע"י החדרת פלסמיד‬
‫נושא את הלוקוס הביוסינתטי של ‪ ,DAPG‬החזירה את יכולת יצור האנטיביוטיקה והתכונות‬
‫הנלוות‪ .‬תפקיד ‪ DAPG‬בהדברה ביולוגית של פתוגנים הנמצאים בקרקע הוחלפה ע"י בידוד ישיר‬
‫של האנטיביוטיקה מריזוספרה של חיטה )‪.(Bonsal et al., 1997‬‬
‫‪ DAPG‬מסונתזת ע"י דחיסה של שלוש מולקולות אצטיל ‪ CoA‬עם מולקולה אחת של מלוניל‬
‫‪ ,CoA‬ליצירת הפרוקורסור ‪ ,monoacetylphloroglucinol‬אשר עובר טרנס‪-‬אצטליציה ליצירת‬
‫‪7‬‬
‫‪ .(Bangera and Thomashow, 1999) DAPG‬מנגנון ההדברה של ‪ ,DAPG‬טרם הובן לחלוטין‪,‬‬
‫אך הוכח כמשחק תפקיד חשוב בהפרעה לממברנת הפטריה וזאוספורות של ‪de ) Pythium spp.‬‬
‫‪ .(Souza et al., 2003‬הלוקוס הביוסינתטי של ‪ DAPG‬מכיל שישה גנים‪phlA, phlB, phlC, :‬‬
‫‪ phlD, phlE‬ו‪ ,phlF -‬אשר מקודדים לסינתזה‪ ,‬רגולציה ויצוא של האנטיביוטיקה ) ‪Bangera and‬‬
‫‪ (Thomashow, 1999‬ושמורים בקרב תבדידים המייצרים ‪ ,DAPG‬שנאספו ברחבי העולם ) ‪Keel‬‬
‫‪ .(et al., 1996; Raaijmakers et al., 1997; McSpadden Gardener et al., 2000‬בין תבדידים‬
‫אלה מצויות שונויות בפעילות ההדברה הביולוגית ואכלוס השורש‪ ,‬אשר יכולות לתרום לשימוש‬
‫בזנים המייצרים ‪ DAPG‬להדברה יעילה של פתוגנים הנמצאים בקרקע ) ‪Raaijmakers and‬‬
‫‪.(Weller, 2001‬‬
‫יצור ‪ DAPG‬מושפע ע"י מספר גורמים ביוטים‪ ,‬ביניהם מין הצמח‪ ,‬גיל הצמח‪ ,‬קוים פונדקאים‬
‫וגורמים א‪-‬ביוטים כמו מקורות פחמן‪ ,‬מינרלים שונים וטמפרטורה‪ .‬דווח כי ‪ Fe3+‬וסוכרוז מעלים‬
‫את רמות ‪ DAPG‬בתבדיד ‪ F133‬של ‪ (Shanahan et al., 1992) P. fluoroscens‬בעוד שבתבדידים‬
‫‪ Pf-5‬ו‪ ,CHA0 -‬ייצור ‪ DAPG‬הוגבר ע"י גלוקוז וירד ע"י סוכרוז )‪.(Duffy and Defago, 1999‬‬
‫מיקרואלמנטים כמו ‪ Zn2+‬ו‪ Mo2+ -‬גם כן הוכחו כמגבירי יצור של ‪ DAPG‬ב‪Duffy and ) CHA0 -‬‬
‫‪ .(Defago, 1999‬בנוסף )‪ ,Bonsal et al., (1997‬הראו כי טמפרטורה היא בעלת השפעה על יצור‬
‫‪ DAPG‬בתבדיד ‪ ,Q2-87‬בכך שהבחינו ביצור מוכפל של האנטיביוטיקה בטמפ' ‪ 27°C‬לעומת‬
‫היצור בטמפ' החדר‪ .‬לעומת זאת תבדיד ‪ F113‬של ‪ P. fluoroscens‬יצר כמות מקסימלית של‬
‫‪ DAPG‬בטמפ' של ‪.(Fenton et al., 1992) 12°C‬‬
‫איור מס' ‪ :2‬המבנה של האנטיביוטיקה‬
‫‪2, 4-diacetylphloroglucinol‬‬
‫‪ .2.2‬שיפור גנטי של מדבירים ביולוגיים‬
‫שיפור גנטי של מדבירים ביולוגיים קיימים הינה תפיסה רווחת כיום‪ ,‬ומטרתה לשפר את היכולת‬
‫האנטגוניסטית של מיקרואורגניזמים אשר נחקרו ונמצאו בעלי יתרון רלוונטי להדברה‪ .‬תכונות‬
‫כגון יכולת התבססות האוכלוסייה באזור השורש‪ ,‬ייצור מטבוליטים משניים כגון אנטיביוטיקה‬
‫והפרשת אנזימים ליטיים כגון כיטינאזות‪ ,‬הן תכונות המשמשות בסיס לשיפור גנטי ) ‪Morrissey‬‬
‫‪ .(et al., 2002‬האסטרטגיות האפשריות לשיפור גנטי כוללות מניפולציה של גנים המעורבים‬
‫בבקרה כללית )השתקה או הגברה(‪ ,‬השפעה על תזמון ייצור חומרים אנטי‪-‬פטרייתיים והחדרת‬
‫גנים זרים המקנים למדביר הביולוגי יכולת אנטגוניסטית נוספת )‪.(Ligon et al., 2000‬‬
‫בשנים האחרונות יצאו לשוק מספר מדבירים ביולוגים אשר חלקם בעלי יכולת עידוד צמיחה‬
‫)‪ .(PGPR‬השימוש בהם מוגבל יחסית להדברה הכימית‪ ,‬עקב בעיות של ביצועים לא אחידים‬
‫והמינון הגבוה הנדרש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מדבירים ביולוגים המהונדסים גנטית ) ‪Genetically‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ ,(Modified Microorganisms- GMM‬הם מספיק יעילים במינונים נמוכים כנגד מגוון פתוגנים‬
‫של שורשי צמחים‪ .‬הם יכולים לסייע בהתגברות על מכושלים בייצור‪ ,‬פורמולציה ומחיר‬
‫המגבילים כיום את יישום המדבירים הביולוגים‪ .‬למרות הפוטנציאל התועלתי העצום ומחקרים‬
‫רבים התומכים בהתכנות גישה זו )‪( Fravel, 2005; Walsh, 2001‬ל‪ GMM-‬ישנן עדיין מספר‬
‫בעיות הממסכות על הצלחתם‪ .‬אחת הבעיות היא העלות הגבוהה של פיתוח המוצר ואישורים‬
‫הדרושים לשם פיתוחו‪ ,‬פורמולציות ושימוש‪ .‬צוואר הבקבוק נובע מפחד הציבור מפני יישום‬
‫מוצרים ביוטכנולוגים חדשים‪ ,‬אשר עלולים לפגוע סביבה )‪ .(Migheli, 2001‬לפני שה‪GMM-‬‬
‫יוכלו להיות משווקים כמדבירים ביולוגיים צריכים להיות מפורסמים מחקרים מעריכי סיכון‪,‬‬
‫העוזרים לציבור לקבל את המידע של אפשרויות ההשפעה שלהם על אורגניזם שאינם מהווים‬
‫מטרה‪ .‬קיימות מספר דוגמאות בספרות המתארות שיפור גנטי של תבדידים‪ ,‬הידועים כבר‬
‫כמדבירים ביולוגיים‪ ,‬ע"י החדרה לתוכם גנים לייצור אנטיביוטיקות וכיטינאזות ) ‪Ligon et al.,‬‬
‫‪ .(2000; Timms-Wilson et al., 2000; Huang et al., 2004‬ניתן לשפר גנטית מדבירים‬
‫ביולוגים ע"י הגדלת מספר העותקים של גנים ביוסינתטים‪ ,‬שינוי הסיגנלים הביוסינתטיים‬
‫המבקרים את ביטויים והחדרה של גנים ביוסינתטיים חדשים לזנים בעלי תכונות רצויות אחרות‬
‫)‪ .(Chet and Chernin, 2002‬ביטוי של צבר הגנים ‪ prnABCD‬תחת פרומוטור ‪ tac‬ב‪P. -‬‬
‫‪ fluorescens‬תבדיד ‪) BL915‬ממנו הגנים נלקחו( גרם להגדלה פי ‪ 4‬של יצור ‪ Prn‬והגן על צמחי‬
‫מלפפון מפני ‪ R. solani‬פי ‪ 10‬בהשוואה ל‪ BL915-‬תבדיד הבר‪ .‬הדברה של ‪ R. solani‬ו‪P. -‬‬
‫‪ ultimum‬עם זנים משובטים הוכחה כטובה יותר בניסויי שדה‪ ,‬מאשר ההדברה שהתקבלה ע"י‬
‫תבדיד הבר ‪ ,BL915‬ולא הייתה בעלת הבדלים מובהקים מהדברה כימית‪ ,‬או מהבקרה הבריאה‬
‫)‪.(Ligon et al., 2000‬‬
‫תוצאות שדווחו ע"י ‪ Thomashow‬ושות' בהם הכניסו את המסלול הביוסנתטי של‬
‫האנטיביוטיקה פנזין לשם הגברת ההדברה הביולוגית כנגד מחלת החולי נופל‪ ,‬תומכות‬
‫באסטרטגיה זו‪ .‬אופרון הפנזין בוטא תחת בקרה של הפרומוטור הקונסטיטוטיבי ‪ tac‬והוחדר‬
‫אקראית לגנום של ‪ ,P. fluorescens‬תבדיד ‪ .SBW25‬כתוצאה מכך‪ ,‬נצפתה ירידה משמעותית‬
‫בעוצמת מחלת החולי נופל‪ ,‬בנבטי אפונה לעומת תבדיד הבר‪ .‬רמת הפנזין שיוצרה התאימה‬
‫ישירות ליעילות ההדברה ע"י החיידק‪ ,‬כמו כן קרקע שאולחה עם חיידק ששונה גנטית )‪ (GM‬גם‬
‫כן הורידה את שיעור המחלה )‪ .(Timms-Wilson et al., 2000‬קסטה זו שימשה להגברת‬
‫ההדברה ביולוגית של ‪ P. fluorescens‬תבדיד ‪ .Q8rl-96‬נמצא כי זני ‪ GM‬הנושאים את קסטת‬
‫הפנזין ייצרו יותר ‪ DAPG‬מאשר תבדיד הבר ‪ Q8rl-96‬ויותר פנזין מאשר תבדיד הבר ‪in 2-79‬‬
‫‪ vitro‬ובריזסופרת חיטה‪ .‬השיבוטים שהכילו פנזין דיכאו את ריקבון השורש הנגרם ע"י ‪R.‬‬
‫‪ ,solani‬כאשר אולחו בכמות של ‪ ,102 cfu/seed‬כלומר שני סדרי גודל פחות מאשר נחוץ להדברה‬
‫דומה ע"י ‪ Maurhofer et al., 1995 .(Huang et al., 2004) Q8rl-96‬הראו‪ ,‬כי החדרה של‬
‫קוסמיד רקומביננטי הנושא מחדר של ‪ 22kb‬של דנ"א השייך ל‪ P. fluorescens -‬תבדיד ‪CHA0‬‬
‫גורם לייצור מוגבר של ‪ DAPG‬ו‪ ,pyoluteorin -‬המוביל לעלייה בהגנה על צמחי מלפפון מפני‬
‫‪ Fusarium oxysporum f.sp. cucumerinum‬ו‪ .Phomopsis sclerotiodes -‬בנוסף ‪Alsanius et‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ al., 2002‬הראו כי זני ‪ P. fluorescens‬שייצרו כמויות גבוהות של ‪ DAPG‬ע"י ביטוי גנים של‬
‫‪ DAPG‬גרמו להדברה משופרת של ‪.P. ultimum‬‬
‫למרות יתרונות פוטנציאלים רבים‪ ,‬הכנסה של מיקרואורגניזמים מהונדסים גנטית )‪ (GMM‬כ‪-‬‬
‫‪ BCA‬בחקלאות עומדת בפני כמה בעיות המעכבות את הצלחתה‪ .‬אחת המגבלות הגדולות היא‬
‫עלות יצור ופיתוח גבוהה של המוצר והצורך באישורים מיוחדים לכל תבדיד‪ ,‬פורמולה ושימוש‪.‬‬
‫הצורך באישורים רבים נובע מפחד כי הכנסה של מוצרי ביוטכנולוגיה חדשים יצרו סיכונים‬
‫לסביבה‪ .‬צוואר הבקבוק נובע מפחד הציבור מפני יישום מוצרים ביוטכנולוגים חדשים‪ ,‬אשר‬
‫עלולים לפגוע סביבה )‪ .(Migheli, 2001‬לפני שה‪ GMM-‬יוכלו להיות משווקים כמדבירים‬
‫ביולוגיים צריכים להיות מפורסמים מחקרים מעריכי סיכון‪ ,‬העוזרים לציבור לקבל את המידע‬
‫של אפשרויות ההשפעה שלהם על אורגניזם שאינם מהווים מטרה‪ .‬עד כה‪ ,‬השפעות אילוח קרקע‬
‫עם זני בר ו‪ GMM -‬על האקוסיסטמה‪ ,‬נחקרו בעיקר במיקרוקוסמוס וברוב ניסויי השדה הדגש‬
‫הושם על גורל ‪ GMM‬אלה ולא על אוכלוסיות מיקרואורגניזמים אחרות בסביבה‪.‬‬
‫‪ .2.4‬תיאור החיידקים ששימשו בעבודה זו‬
‫‪ .2.4.1‬חיידקים מקבוצת פסאודומונדים פלורוסנטים‬
‫חיידקים מהסוג ‪ Pseudomonas‬הם גראם שלילים‪ ,‬מתגים‪ ,‬המאופיינים ע"י רב‪-‬גוניות מטבולית‪,‬‬
‫נשימה אארובית )מלבד מספר תבדידים הנושמים אנאירובית‪ ,‬כאשר ניטראט )‪ (NO3‬משמש להם‬
‫כקולט אלקטרונים סופי במקום החמצן(‪ ,‬תנועה בעזרת שוטון קוטבי אחד או יותר וריכוז גבוה‬
‫של בסיסי ‪ GC‬בגנום‪ .‬אחת הקבוצות הגדולות וההטרוגניות של סוג חיידקים זה הם‬
‫הפסאודומונדים הפלורסנטים הכוללת את ‪ P. aeruginosa, P. putida, P. syringae‬ו‪P. -‬‬
‫‪ fluorescens‬המאופיין בייצור פיגמנט פלורסנטי ירוק‪ ,Pvd -‬הידוע גם כפסאודובקטין ) ‪Haas‬‬
‫‪ .(and Defago, 2005‬לחיידקים מקבוצה זו יש דרישות תזונתיות פשוטות והם גדלים ומסתגלים‬
‫היטב לקרקעות שונות‪ ,‬אף מליחות ועשירות במינרלים בתוספת של אחד ממקורות הפחמן‬
‫הרבים‪ .‬הם בעלי טכניקות גנטיות כגון‪ :‬קוניוגציה‪ ,‬טרנספורמציה ומעבר גנים‪ ,‬לכן הם נוחים‬
‫לעבודה מולקולרית ויישום מחקרי‪.‬‬
‫מספר נכבד של תבדידים מקבוצה זו הם בעלי יכולת הדברה ביולוגית של מחלות צמחים הנגרמות‬
‫ע"י פיטופתוגנים שונים‪ .‬יכולת זו נובעת ממנגנונים שונים המאפשרים את דיכוי הפתוגנים כגון‪:‬‬
‫השראת עמידות‪ ,‬ייצור מטבוליטים משניים‪ ,‬כמו סידרופורים ומגוון חומרים אנטיביוטים‪ ,‬כמו‬
‫פנזין‪ ,‬פירולניטרין‪ ,‬פלורוגליצנול ועוד )‪ .(Weller et al., 2007‬כמו כן ‪Pseudomonas spp.‬‬
‫נחשבים ל"מתחרים" חזקים ומרחיקים פתוגנים ע"י אכלוס מאוד יעיל של הריזוספרה‪ ,‬וזה גורם‬
‫חשוב בהדברה ביולוגית‪ .‬תבדידי ‪ Pseudomonas spp.‬ידועים כבעלי השפעה בדיכוי מחלת ה‪-‬‬
‫‪ take all‬בכל העולם ונמצאו כמעורבים בתופעת הקרקע הסופרסיבית‪ .‬הם מסתגלים בצורה טובה‬
‫לסביבת הריזוספרה‪ ,‬משתמשים בהרבה סובסטרטים אורגניים ומסנתזים כאמור מגוון של‬
‫מטבוליטים אנטי‪-‬פטרייתיים‪ ,‬המעכבים בין היתר את הפטרייה ‪Gaeumannomyces graminis‬‬
‫‪10‬‬
‫)‪ .var tritci (Ggt‬האוכלוסייה של חיידקים אלה גדלה באופן דרמטי על גבי שורשים הנגועים ב‪-‬‬
‫‪ take all‬אך תהליך פסטור הקרקע יכול להעלים אותם לחלוטין )‪.(Weller et al., 2002‬‬
‫‪ Pseudomonas fluorescens .2.4.2‬תבדיד ‪ Pf-5‬שימש כמקור לגנים ‪prn‬‬
‫‪ P. fluorescens‬תבדיד ‪ Pf-5‬בודד מריזוספרת כותנה‪ ,‬משמש להדברה ביולוגית ע"י ייצור מספר‬
‫אנטיביוטיקות ומטבוליטים משניים אחרים ובעל פעילות אנטימיקרוביאלית‪ .‬חיידק זה מייצר‬
‫אנטיביוטיקות אנטי‪ -‬פטרייתיות כמו ‪ DAPG ,Prn‬ו‪Howell and Stipanovic, ) pyoverdine -‬‬
‫‪ (1979, 1980; Nowak-Thomson et al., 1994‬תבדיד זה מייצר גם ‪ ,HCN‬מולקולה נדיפה‬
‫בעלת פעילות אנטיביוטית‪ ,‬ואת הסידרופורים‪ pyochelin ,‬ו‪,pyoverdine (pseudobactin) -‬‬
‫אשר יכולים לדכא פתוגני מטרה בריזוספרה ע"י תחרות על ברזל )‪ .(Buysens et al., 1996‬תבדיד‬
‫‪ Pf-5‬מעכב את הריזוספרה של צמחים רבים ומדכא מחלות צמחים הנגרמות ע"י מספר פתוגני‬
‫קרקע‪ ,‬ביניהן נבילה של נבטים הנגרמת ע"י ‪ P. ultimum‬ו‪ R. solani -‬בכותנה ) ‪Howell and‬‬
‫‪ ,(Stipanovic, 1979, 1980‬יצירה אסקוספורות ע"י ‪ ,Pyrenophora tritici repentis‬אשר גורמת‬
‫למחלת ה‪ tan spot -‬בחיטה )‪ ,Fusarium sambucinum ,(Pfender et al., 1993‬אשר מדביקה‬
‫תפו"א וריקבון שורש בעגבנייה הנגרם ע"י ‪Fusarium oxysporum f. sp. radicis- lycopersici‬‬
‫)‪ .(Sharifi-Tehrani et al., 1998‬מחקרים שנעשו על מנת לסווג אוספים בינלאומיים של מיני‬
‫‪ Pseudomonas‬המייצרים ‪ ,DAPG‬בוססו על ‪McSpadden Gardner et al., ) BOXAIR- PCR‬‬
‫‪ ,(2000‬אנליזות חיתוך והגברה של ‪ DNA‬ריבוזומלי ) ‪Keel et al., 1996; Sharifi-Teherani et‬‬
‫‪ ,(al., 1998‬מיקמו את ‪ Pf-5‬בקבוצה ‪ A‬של מייצרי ‪ .DAPG‬חברי קבוצה זאת הם פחות‬
‫תחרותיים בריזוספרה מאשר חברי קבוצות אחרות‪ ,‬כגון קבוצות ‪ D‬ו‪ ,B -‬כפי שהודגם ע"י ‪P.‬‬
‫‪ fluorescens‬זנים ‪ Q8rl-96‬ו‪ ,Q2-87 -‬בהתאמה )‪ .(Weller et al., 2002‬תבדיד ‪ Pf-5‬הוא ה‪-‬‬
‫‪ BCA‬הראשון שכל הגנום שלו רוצף ומכיל כ‪ 7 -‬מיליון זוגות בסיסים ‪(GenBank accession No.‬‬
‫)‪.(Paulsen et al., 2005) CP00007.1‬‬
‫‪ Q8rl-96 Pseudomonas fluorescens .2.4.3‬ו‪ Q2-87 -‬שימשו כמקבלי הגנים ‪prn‬‬
‫‪ P. fluorescens‬תבדיד ‪ Q8rl-96‬ותבדיד ‪ Q2-87‬בודדו מקרקע מדכאת של המחלה ‪ take all‬ליד‬
‫‪ Quincy Wash‬בארה"ב בשנת ‪ 1996‬ו‪ 1987 -‬בהתאמה‪ .‬התבדידים ידועים כאנטגוניסטים בעלי‬
‫טווח פעולה רחב כנגד פתוגנים פטרייתיים וחיידקיים של צמחים‪ .‬תבדידים אלה מייצרים‬
‫‪ ,DAPG‬אנטיביוטיקה פוליקטידית האחראית על הדיכוי הטבעי של מספר קרקעות כנגד מחלת‬
‫ה‪ take all -‬בחיטה‪ ,‬חולי נופל הנגרמת ע"י ‪ Pythium‬בסלק סוכר וריקבון שורש שחור בטבק‬
‫)‪ .(Keel et al., 1992; Shanahan et al., 1992; Thomashow and Weller, 1998‬מיון זני‬
‫‪ Pseudomonas‬המייצרים ‪ DAPG‬מקרקעות ברחבי העולם ע"ב ייצור אנטיביוטיקות הראה כי‬
‫תבדידים אלה שייכים למייצרי ‪ DAPG‬ו‪ ,HCN -‬אך לא למייצרי ‪McSpadden ) pyoluteorin‬‬
‫‪ .(Gardener et al., 2000‬יצרני ה‪ pyoluteorin -‬ידועים כקבוצה יותר מגוונת ומכילה ‪ BAC‬יותר‬
‫‪11‬‬
‫יעילים )‪ .(Sharifi Tehrani et al., 1998‬בהסתמך על ‪ BOXAIR- PCR‬ו‪ RLFP -‬של הגן ‪,phlD‬‬
‫נמצא כי ‪ Q8rl-96‬שייך לגנוטיפ ‪ ,D‬אשר ידוע כיותר תחרותי בריזוספרת חיטה מאשר גנוטיפים‬
‫אחרים המייצרים ‪ ,(McSpadden Gardener et al., 2000; Mavrodi et al., 2001) DAPG‬בעוד‬
‫שהתבדיד ‪ Q2-87‬משויך לגנוטיפ ‪ ,B‬הנמנה בין הגנוטיפים הפחות אגרסיביים מבחינת אכלוס‬
‫השורש )‪ .(McSpadden Gardener et al., 2000; Mavrodi et al., 2001; Weller et al., 2007‬זן‬
‫‪ Q8rl-96‬מבסס ומתחזק אוכלוסיות גדולות )עד ‪ (107 CFU/gr‬בריזוספרת החיטה גם כשניתנות‬
‫מנות קטנות של החיידק )‪ ,(Raaijmakers and Weller, 2001‬דבר האופייני לגנוטיפ ‪ D‬ומבדילו‬
‫מפסאודומונדים ריזוספרים אחרים כמו ‪ Q2-87‬ו‪Raaijmakers et al., 1997; ) Pf-5 -‬‬
‫‪ .(Raaijmakers and Weller, 2001; Landa et al., 2003‬היברידיזצית הפחתה הראתה כי‬
‫‪ Q8rl-96‬מכיל אלמנטים גנטיים שלא נמצאים ביצרני ‪ DAPG‬אחרים )למשל ‪ P. fluorescens‬זן‬
‫‪ ,(Q2-87‬אשר כנראה תורמים ליכולתו היוצאת דופן לפוטנציאל האכלוס האגרסיבי שלו‬
‫)‪.(Mavrodi et al., 2002‬‬
‫‪ .2.5‬מחלת המודל בניסויי חממה‬
‫כמודל נבחרה מחלת החולי נופל‪ ,‬הנגרמת ע"י הפטרייה ‪ R. solani .Rhizoctonia solani‬שייכת‬
‫לסוג פטריות הריזוקטוניה‪ ,‬שהן שוכנות קרקע טיפוסיות הנפוצות ברוב הקרקעות‪ ,‬בכל היבשות‪.‬‬
‫בחלקן הגדול הן פתוגניות לצמחים וגורמות לנזקים חמורים בגידולים חקלאיים רבים‪ ,‬אך הן‬
‫מתפתחות גם כפטריות ספרופיטיות בקרקע‪ .‬להפרשות שורשים )העשירות בסוכרים‪ ,‬ח' אמינו‬
‫וכו'( יש תפקיד חשוב בפתוגנזה של ריזוקטוניה והתפטיר נמשך אל מקור ההפרשות‪ .‬בהגיעו אל‬
‫שורש הפונדקאי מסתעף התפטיר‪ ,‬ובאתרים המתאימים לחדירה )‪ ,(infection sites‬בהם ישנם‬
‫מנגנוני הכרה בין הפתוגן לפונדקאי‪ ,‬מצטרפים תאים צפופים של הפטרייה למבנים הנקראים‬
‫"כריות הדבקה"‪ ,‬מפרישים אנזימים מפרקי דופן ותאית עד לפירוקה של למלת הביניים ודופן‬
‫התא ולחדירה‪.‬‬
‫המחלה הידועה והנפוצה ביותר אותה מחוללת ריזוקטוניה היא מחלת החולי נופל‪ .‬מחלה זו‬
‫תוקפת זרעים ונבטים במנבטות ובשדה‪ ,‬לפני או אחרי הצצה‪ .‬לפני ההצצה‪ ,‬ניכרת המחלה בתמות‬
‫הזרעים‪ .‬אחר הצצה‪ ,‬מתבטאת המחלה בהצטמקות אופיינית של אזור צוואר השורש‪ ,‬עקב‬
‫התמוססות הרקמה הנגועה ע"י אנזימים פקטוליטיים וצלוליטיים‪ ,‬כתוצאה מכך נופל הנבט ומת‪.‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬מקבל האזור הנגוע גוון חום‪ ,‬ובצמחונים נגועים מופיעים כתמים חומים באזור קו‬
‫הקרקע‪ ,‬בגודל ובעומק שונים בהתאם לרמת המחלה )‪.(Garcia et al., 2006‬‬
‫‪12‬‬
‫ חומרים ושיטות‬.3
‫ פלסמידים ותנאי גידול‬,‫ זני חיידקים‬.3.1
Pf-5 ‫ התבדידים‬.1 ‫הזנים החיידקיים והפלסמידים בהם נעשה שימוש מצוינים בטבלה מספר‬
de ) 4C5 ,(Raaijmakers and Weller, 2001) Q8r1-96 ,(Howell and Stipanovic, 1979)
King's B ‫( גודלו במצע נוזלי או אגר של‬Pierson et al., 1994) Q2-87 -‫( ו‬Souza et al., 2003
‫ אשר שימשו‬,Escherichia coli ‫ זני‬. 28°C ‫( בטמפ' של‬King et al., 1954) ,2 '‫ טבלה מס‬,(KB)
.37°C ‫ נוזלי ואגר בטמפרטורה של‬Luria Bertani ‫ גודלו במצע‬,‫כמאכסנים לבניית הקסטות‬
‫ נעשה שימוש‬.Rhizoctonia solani ‫( שימש לגידול הפטרייה‬PDA/B) Potato Dextrose
(10 µg/ml) ‫ גנטמיצין‬,(15 µg/ml) ‫ טטרציקלין‬,(100 µg/ml) ‫באנטיביוטיקות אמפיצילין‬
.‫ אלא אם צוין אחרת‬,(20 µg/ml) ‫וריפאמפיצין‬
‫ חיידקים ופלסמידים אשר נחקרו במסגרת העבודה הנוכחית‬:1 '‫טבלה מס‬
‫תכונות רלוונטיות‬
/Reference
‫פלסמיד‬/‫חיידק‬
‫מקור‬
J. Loper
Rifr, Prn+, DAPG+
r
L.
P. fluorescens Pf-5
+
P. fluorescens Q8r1-96
Rif , DAPG
Thomashow
‫ עבודה זו‬Rifr, Gmr,DAPG+, Prn+
P. fluorescens Q8r196#C25
r
r
+
‫ עבודה זו‬Rif , Gm ,DAPG , Prn
+
P. fluorescens Q8r196#C82
Rifr, DAPG-
J.
P. fluorescens Q8r1-96
DAPG- mutant#4C5
Raaijmakers
‫ עבודה זו‬Rifr, Gmr, Prn+
P. fluorescens 4C5#C62
‫ עבודה זו‬Rifr, Gmr, Prn+
P. fluorescens
4C5#C551
Rifr, Gmr,DAPG+, Prn+
L.
P. fluorescens Q2-87
Thomashow
‫ עבודה זו‬Rifr, Gmr,DAPG+, Prn+
P. fluorescens Q287#C36
r
r
+
‫ עבודה זו‬Rif , Gm ,DAPG , Prn
+
P. fluorescens Q287#C222
Stratagene
13
MRF’ D(mrcA) 183 D(mrcCB-hsdSMR-
E. coli XLI-Blue
mrr)173 supE44 recA1 endA1 gyrA96 thi-
1 relA1 [proAB+lac1q lacZDM15 Tn10
Tcr
Promega
F’ traD36 proA+ proB+ lacP lacZM15/rec
E. coli JM109
Al gyr A96 thi hsdR17 supE44 relAl ∆
(lac-proAB) mcrA
O. Højberg
Kmr
E. coli SM10
O. Højberg
Kmr
E. coli S17 λpir
Stratagene Ampr, E. coli cloning and expression
pBluescript
vector
L.
Tcr, T7, SP6 and tac promoters ColE1
Thomashow
f1ori
‫ עבודה זו‬Tcr, Prn+
O. Højberg
pAlter-EX1/prnABCD
r
Transposon, Gm
r
pAlter-EX1
+
‫ עבודה זו‬Gm , Prn
miniTn7ΩGm
miniTn7ΩGm/tac-
prnABCD
O. Højberg
Helper plasmid, Ampr
pUX-BF13
Rif: rifampicin, Amp: ampicillin, Tc: tetracycline, r: resistant, Km: kanamycin Gm:
gentamycin
‫ מצעי מזון‬:2 '‫טבלה מס‬
/‫יצרן‬
(g/l dH2O) ‫הרכב‬
Reference
Difco
Bacto beef extract, 3;
Bacto peptone, 5
Difco
King et al.,
1954
Potato Starch, 4;
Dextrose, 20
Proteose Peptone (NO3),
20; K2HPO4, 1.5;
MgSO4*H2O, 1.5;
Glycerol 10 ml
Sambrook et NaCl, 5; Bacto yeast
al., 1989
extract, 5; Bacto
tryptone, 10
14
‫פונקציונליות‬
‫מצעי גידול‬
‫גידול חיידקים‬
NB
(Nutrient
Broth)
‫גידול חיידקים ופטריות‬
PDB
(Potato
Dextrose
Broth)
‫מבדיל בין חיידקים המפרישים‬
KB
‫( או לא מפרישים פיגמנטים‬King’s B)
‫פלורוסנטים )מושבות זוהרות‬
‫ מצע דל בברזל‬,(‫בצבע ירוק זוהר‬
‫גידול חיידקים‬
LB
(LuriaBertani)
‫‪ .3.2‬הפקת ‪ DNA‬גנומי‬
‫הפקת ‪ DNA‬גנומי מכל סוגי החיידקים בהם נעשה שימוש בעבודה זו נעשתה באופן הבא‪:‬‬
‫החיידק גודל בטלטול במשך לילה בתוספת האנטיביוטיקה מתאימה‪ 1.5 ,‬מ"ל מהתרבית סורכזו‬
‫במהירות ‪ 8000 rpm‬במשך דקה והנוזל העליון נזרק‪ .‬התאים הורחפו ב‪ 400µl-‬בופר ‪ ,TE‬לתאים‬
‫הוספו ‪ 10% SDS 50 µl‬ו‪ 50 µl -‬של פרוטאוקינאז ‪ K‬והם הודגרו למשך שעה ב‪ .37ºC -‬לאחר‬
‫מכן הנוזל הועבר ‪ 3-5‬פעמים דרך מחט ‪ 26G‬ומוצה פעמיים עם ‪ 500 µl‬של פנול‪:‬כלורופורם ביחס‬
‫של ‪ 1:1‬וסורכז ב‪ 12000 rpm -‬למשך ‪ 5‬דקות‪ ,‬כאשר בכל מיצוי נלקחה הפאזה העליונה בלבד‪.‬‬
‫לאחר מכן בוצעה השקעה אתנולית ע"י הוספת ‪ 3M NaAc‬בנפח של עשירות מהנוזל הכללי ו‪-‬‬
‫‪ 100%‬אתנול קר בנפח כפול מהנוזל הכללי‪ .‬הנוזל הודגר למשך ‪ 15‬דקות בטמפ' של ‪ -20ºC‬וסירכוז‬
‫למשך ‪ 10‬דקות במהירות של ‪ .12000 rpm‬לאחר מכן בוצעה שטיפה עם ‪ 1‬מ"ל של ‪ 80%‬אתנול קר‬
‫וזריקת כל הנוזל‪ ,‬המשקע הורחף ב‪ 100µl -‬של ‪ RNAse A‬והודגר למשך ‪ 15‬דקות ב‪.37ºC -‬‬
‫בוצעה הדגרה סופית ב‪ 65ºC -‬למשך ‪ 10‬דקות‪.‬‬
‫‪ .3.3‬הפקת ‪ DNA‬פלסמידי‬
‫‪ DNA‬פלסמידי הופק ממושבה בודדת שגודלה במשך לילה במצע ‪ LB‬ב‪ 37°C -‬בתוספת‬
‫האנטיביוטיקה מתאימה עם הקיט ‪Roche Diadnostics ) High Pure Plasmid Isolation Kit‬‬
‫‪(GmbH, Germany‬‬
‫‪ .3.4‬ריאקציות ‪PCR‬‬
‫‪ 3.4.1‬ריאקציות ‪ PCR‬למושבות בודדות‪ DNA -‬הופק ע"י הרחפת מושבה מצלחת ‪ LA‬בת יום או‬
‫יומיים‪ ,‬ב‪ 50µl -‬תמיסת ליזיס )‪ (0.05M NaOH, 0.25% SDS‬והרתחה למשך ‪ 5‬דקות‬
‫)‪ .(Raaijmakers et al., 1997‬לשם שימוש ב‪ ,DNA-‬עבר הליזאט סירכוז ב‪12,000 rpm -‬‬
‫)צנטריפוגת ‪ (Biofuge pico Heraeus, Kendro‬למשך דקה ולאחר מכן דולל הנוזל העליון פי ‪50‬‬
‫במים סטריליים‪ ,‬לכל ריאקצית ‪ PCR‬נלקחו ‪ 5µl‬מהליזאט ‪ DNA‬המדולל‪ .‬הריאקציה התרחשה‬
‫בנפח כולל של ‪ ,25µl‬המכילה ‪ 200 µM ,1.5 mM MgCl2‬מכל בסיס דאוקסי‪-‬נוקלאוטיד‬
‫טריפוספט )‪ 10 pmol ,(dATP, dCTP, dGTP, dTTP‬מכל פריימר‪(Promega) 1U Taq DNA ,‬‬
‫‪ ,polymerase‬וליזאט ‪.DNA‬‬
‫‪ .3.4.2‬ריאקציות ‪ PCR‬פלסמידי וגנומי‪ -‬ה‪ DNA-‬הופק כפי שמתואר בסעיפים ‪ 3.2‬ו‪ 3.3 -‬לעיל‪.‬‬
‫הדוגמאות הוכנו באופן זהה לליזאט מהמושבה‪ ,‬אך נלקח ‪ 1µl‬בלבד לריאקציה ושאר הנפח‬
‫הושלם עם מים‪ .‬הדוגמאות כוסו בשמן מינרלי והוכנסו למכשיר ‪PTC100 programmable‬‬
‫)‪ .thermal controller (MJ Research Inc., Watertown, MA‬תוצרי הריאקציה הופרדו ונצבעו‬
‫בג'ל ‪ 1%‬אגרוז בבופר ‪ Tris-acetate-EDTA*0.5‬המכיל אתידיום ברומיד )‪ ,(1 mg/ml‬כאשר‬
‫להערכת המשקל המולקולרי שימשו ‪.(MBI Fermentas) Ladder Mix 5µl‬‬
‫‪15‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3‬תוכניות הרצה ב‪PCR -‬‬
‫פירוט התוכנית‬
‫תוכנית‬
‫‪(1) 94ºC-3 min (2) 60ºC-2 min (3) 72ºC-2 min (4) 94ºC-30 sec (5) 60ºC-30‬‬
‫‪A‬‬
‫‪sec (6) 72ºC-2 min (7) go to 4X29 (8) 72ºC-10 min (9) hold at 10ºC‬‬
‫‪(1) 94ºC-3 min (2) 55ºC-2 min (3) 72ºC-2 min (4) 94ºC-30 sec (5) 55ºC-30‬‬
‫‪B‬‬
‫‪sec (6) 72ºC-2 min (7) go to 4X29 (8) 72ºC-10 min (9) hold at 10ºC‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4‬פריימרים אשר שימשו לריאקציות ‪ PCR‬בעבודה הנוכחית‬
‫שם הפריימר‬
‫מקור‬
‫‪BamHI-ATG-‬‬
‫עבודה זו‬
‫‪prnA‬‬
‫‪XbaI-R6164-‬‬
‫התוכנית‬
‫רצף‬
‫‪ATG GAT CCA TGA ACA AGC‬‬
‫‪A‬‬
‫‪CAA TCA AGA ATA TCG TCA‬‬
‫עבודה זו‬
‫‪ATT CTA GAC ACG AGT TGC‬‬
‫‪prnABCD‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AAC AGC CAG ATG‬‬
‫‪prnC-F2759‬‬
‫‪L. Thomashow‬‬
‫‪GCG AAC GAA CAC GAT AGG AA‬‬
‫‪A‬‬
‫‪prnC-R4222‬‬
‫‪L. Thomashow‬‬
‫‪CGT CAA TGA GGG CGT GAA T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪glmS-F1592‬‬
‫עבודה זו‬
‫‪CAA GTC CAA CCT GCA GGA A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪TnL-R72‬‬
‫עבודה זו‬
‫‪TGT AGC GTC GTA AGC TAA‬‬
‫‪A‬‬
‫‪TnR-F88‬‬
‫עבודה זו‬
‫‪prnA-R33‬‬
‫עבודה זו‬
‫‪TAC GAA‬‬
‫‪GAA ATC AGT CCA GTT ATG‬‬
‫‪A‬‬
‫‪CTG GTG A‬‬
‫‪CAG GAT GAC GAT ATT CTT GAT‬‬
‫‪A‬‬
‫‪TGG‬‬
‫‪prnD-F4721‬‬
‫עבודת הגמר של‬
‫‪TGC ATC CAG TGC CCG TTT‬‬
‫‪A, B‬‬
‫מוחמד בימורוו‬
‫‪prnA-R841‬‬
‫עבודת הגמר של‬
‫‪GGC CCA GCA TCG GAA TCT T‬‬
‫‪A, B‬‬
‫מוחמד בימורוו‬
‫‪ .3.5‬יצירת חיידקי ‪ E. coli‬זן ‪ XLI-Blue‬קומפטנטים‬
‫החיידקים גודלו בתרבית של ‪ 3‬מ"ל ‪ LB‬עם האנטיביוטיקה המתאימה במשך לילה‪ .‬לאחר מכן ‪2‬‬
‫מ"ל מתרבית זו הוספו ל‪ 55 -‬מ"ל ‪ LB‬וגודלו בטמפ' של ‪ 37ºC‬עד ל‪ OD -‬של ‪ ,0.8‬מעתה כל המשך‬
‫העבודה נעשתה בקרח‪ .‬התרבית הועברה לשתי מבחנות צנטריפוגה בנפח של ‪ 25‬מ"ל וסורכזה‬
‫במהירות של ‪ ,3500 rpm‬טמפ' ‪ ,4ºC‬למשך ‪ 10‬דקות‪ .‬הנוזל העליון נזרק והתאים הורחפו ב‪50 -‬‬
‫מ"ל מים מזוקקים קרים‪ ,‬סורכזו בשנית‪ ,‬והורחפו ב‪ 25 -‬מ"ל של מים מזוקקים קרים‪ ,‬בשלב זה‬
‫שתי המבחנות אוחדו לאחת וסורכזו שוב‪ .‬לאחר זריקת הנוזל העליון הוספו ‪ 10‬מ"ל של ‪10%‬‬
‫גליצרול קר‪ ,‬התאים הורחפו היטב וסורכזו‪ .‬לאחר הסירכוז התאים הורחפו שוב באותו הנוזל‬
‫‪16‬‬
‫וחולקו ל‪ 40 -‬מבחנות בנפח ‪ 0.5‬מ"ל )‪ 40µl‬כ"א( והועברו מיד לחנקן נוזלי ומשם הועברו לאחסון‬
‫ב‪.-70ºC -‬‬
‫‪ .3.6‬יצירת חיידקי ‪ E. coli‬זן ‪ SM10‬קומפטנטים‬
‫שיטה זו בוצעה במטרה להפוך את החיידק ‪ E. coli‬זן ‪ SM10‬הנושא את פלסמיד העזר ‪pUX-‬‬
‫‪ BF13‬לקומפטנטי‪ .‬בתחילה החיידקים גודלו על צלחת ‪ LB‬עם אמפיצילין למשך לילה‪ .‬לאחר מכן‬
‫גורדו מן הצלחת למבחנת אפנדורף המכילה ‪ 1‬מ"ל ‪ 10%‬גליצרול קר והורחפו‪ .‬התאים סורכזו ב‪-‬‬
‫‪ 2ºC‬למשך ‪ 5‬דקות במהירות של ‪ .14000 rpm‬שלב זה חזר על עצמו פעמיים נוספות ומייד בסיום‬
‫התהליך בוצעה אלקטרופורציה‪.‬‬
‫‪ .3.7‬אלקטרופורציה‬
‫האלקטרופורציה נעשתה ע"י הפעלת זרם חשמלי בעוצמה של ‪ 1.35 Kv‬במכשיר מדגם‬
‫‪ transPorator Plus‬של חברת ‪ BTX‬על ‪ 40µl‬תאים קומפטנטים‪ ,‬אליהם הוסף הפלסמיד הרצוי‪.‬‬
‫לאחר מכן התאים הורחפו מיידית ב‪ LB 800 µl -‬נקי והודגרו בטמפרטורה של ‪ 37ºC‬למשך שעה‬
‫או יותר‪.‬‬
‫‪ .3.8‬הכלאה דו‪-‬הורית – ‪biparental mating‬‬
‫השיטה שנבחרה ליצירת הטרנספורמנטים היא הכלאה דו‪-‬הורית – ‪ .biparental mating‬לפי‬
‫שיטה זו גודלו החיידקים במשך לילה במצע נוזלי עם אנטיביוטיקות מתאימות ונשטפו‬
‫מהאנטיביוטיקה ע"י סירכוז והוספה של מצע חדש ללא אנטיביוטיקה‪ .‬לאחר השטיפה הועבר נפח‬
‫שווה מכל תרבית )חיידק תורם וחיידק מקבל( למבחנת אפנדורף‪ .‬לאחר ערבוב הועברו התרחיפים‬
‫להדגרה של שעה ב‪ .28ºC -‬בשלב הבא התרחיף המעורבב הושם על ממברנת ניטרוצלולוז ‪0.45µm‬‬
‫שהושמה על צלחת ‪ LA‬נטולת אנטיביוטיקה למשך לילה‪ .‬למחרת גורדה תרבית החיידקים‬
‫מהממברנה והורחפה ב‪ 100µl -‬מים סטריליים‪ .‬לתרחיף שהתקבל בוצעה סדרת מיהולים )כל‬
‫מיהול פי ‪ 10‬מהקודם( ושלוש טיפות מהמיהולים נזרעו על צלחת ‪ LA‬סלקטיבית‪ ,‬הכוללת את‬
‫האנטיביוטיקות ריפאמפיצין וגנטמיצין לבידוד הרקומביננטים‪ .‬במקרה של תוצאה חיובית‪,‬‬
‫כלומר קבלת גידול על הצלחת הסלקטיבית‪ ,‬הועברה מושבה בודדת לצלחת זהה על מנת לקבל‬
‫גידול נקי ככל האפשר והמצאות המחדר אומתה ע"י ‪.PCR‬‬
‫‪ .3.9‬מיצוי מקטע מג'ל‬
‫לשם מיצוי מקטע ‪ PCR‬מג'ל‪ ,‬הוכן ג'ל אגרוז ‪ 1%‬עבה מהרגיל ונצפה על שולחן ‪ .UV‬המקטע‬
‫נחתך מהג'ל ומוצה בעזרת הקיט ‪.(Promega) Wizard SV Gel and PCR Clean-up System‬‬
‫‪ .3.10‬הורדת זרחן )דפוספרילציה(‬
‫לאחר חיתוך של וקטור בעזרת אנזימי חיתוך בוצע תהליך של הורדת זרחן מקצוות הוקטור על‬
‫מנת שלא יסגר על עצמו בחזרה בעזרת האנזים ‪ shrimp alkeline phospatase‬תוצרת ‪MBI‬‬
‫‪ (Vilnius, Lithuania) Fermentas‬בטמפרטורה של ‪ 37°C‬למשך חצי שעה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .3.11‬ליגציה‬
‫על מנת לחבר בין הוקטור הרצוי למחדר בוצעה ליגציה ביחס של ‪) 1:3‬מחדר‪ :‬וקטור( תוך כדי‬
‫שימוש באנזים ליגאז תוצרת ‪ Fermentas‬והדגרה למשך לילה בטמפרטורה של ‪ .16ºC‬בתום‬
‫ההדגרה בוצעה אינאקטיבציה בטמפ' של ‪ 65ºC‬למשך ‪ 10‬דקות וסירכוז תערובת הליגציה במשך‬
‫דקה במהירות ‪ .11000 rpm‬לאחר מכן תוצרי הליגציה הוחדרו לחיידקי המטרה‬
‫באלקטרופורציה‪.‬‬
‫‪ .3.12‬שיבוט הגנים ‪prn‬‬
‫בידוד דנ"א גנומי‪ ,‬חיתוך באנזימי חיתוך‪ ,‬אלקטרופורזה בג'ל ואלקטרופורציה בוצעו בהליכים‬
‫סטנדרטיים )‪ .(Sambrook et al., 1989‬אנזימי החיתוך נרכשו מ‪Vilnius, ) MBI Fermentas -‬‬
‫‪ (Lithuania‬ונעשה בהם שימוש עפ"י המלצת היצרן‪ .‬על מנת לשבט את אופרון הפירולניטרין לתוך‬
‫גנום החיידקים ‪ Q8rl-96‬ו‪ ,Q2-87 -‬נבנו שתי קסטות המכילות את צבר הגנים ‪ .prn‬הקסטות‬
‫נבדלות ב‪ 186 bp -‬הנמצאים בין הפרומוטור לקודון התחלת השעתוק בקסטה הראשונה‪ ,‬לפירוט‬
‫מלא על אופן השיבוט‪ ,‬אנזימי החיתוך‪ ,‬וקטורים ופלסמידים בהם נעשה שימוש ראה פרק‬
‫תוצאות סעיף ‪.4.1‬‬
‫‪ .3.13‬פעילות אנטי‪-‬פטרייתית ‪in vitro‬‬
‫על מנת לבחון יכולת אנטגוניסטית של החיידקים כנגד ‪ R. solani‬נזרעו החיידקים כפס במרכז‬
‫צלחת ‪ PDA‬והודגרו ב‪ 28ºC -‬למשך לילה‪ .‬לאחר לילה הושמו דסקיות )קוטר ‪ 0.5‬ס"מ( של פטרייה‬
‫משני צדדיו )איור מס' ‪ .(3‬הצלחות עברו הדגרה בחושך בטמפרטורת ‪ 28oC‬עד אשר התקבל תפטיר‬
‫מאוחד של שתי הדסקיות בצלחת ללא החיידק )צלחת הביקורת אשר בה הושם מים במקום‬
‫תרבית חיידקים(‪ .‬מרחקי "בלימת" גידול התפטיר נמדד כממוצע שני המרחקים‪ ,‬מחזית גידול‬
‫החיידק לחזית גידול התפטיר‪.‬‬
‫גידול החיידק‬
‫דסקית הפטרייה‬
‫מרחק ‪ 1‬ס"מ מדופן‬
‫הצלחת‬
‫איור מס' ‪ :3‬שירטוט של צלחת פטרי עם תרבית זוגיות‪.‬‬
‫‪ .3.14‬מיצוי אנטיביוטיקה‪ ,‬אנליזת ‪ TLC‬ו‪HPLC-‬‬
‫‪ .3.14.1‬הכנת מיצוי כלורופורום‬
‫הפרוטוקול בוצע לפי )‪ Chernin et al., (1996‬עם שינויים מעטים‪ .‬החיידק עבר הדגרה בצלחות‬
‫‪ KB‬ב‪ ,28ºC -‬לאחר חמישה ימים המצע עבר מיצוי כלורופום ושטיפה ב‪ ,0.1M K2HPO4 -‬בעזרת‬
‫משפך מפריד )כשנפח השטיפה לפחות פי שלוש מנפח הפזה האורגנית(‪ .‬לאחר השטיפה‪ ,‬הפזה‬
‫האורגנית עברה נידוף ברוטואופורטור )‪ (RE111 Switzerland Buchi‬בטמפרטורת אמבט של‬
‫‪18‬‬
‫‪ 400C‬עד לייבוש מלא והרחפה באצטוניטריל‪ .‬על מנת לבחון את היכולת האנטגוניסטית של‬
‫האנטיביוטיקה הגולמית נערך מבחן ביולוגי בצלחת‪.‬‬
‫‪ .3.14.2‬הכנת מיצוי אתיל אצטט‬
‫הפרוטוקול בוצע לפי ‪ Bonsall et al., 1997‬עם שינויים מעטים‪ .‬החיידקים גודלו במצע ‪ KB‬נוזלי‬
‫מדולל ‪ 1:2‬למשך ‪ 48‬שעות בטמפ' של ‪ .28ºC‬התרבית מוצתה ע"י אתיל אצטט פעמיים ונוקתה‬
‫עם מגנזיום אנהידרידי בעזרת משפך מפריד‪ .‬לאחר השטיפה‪ ,‬הפזה האורגנית עברה נידוף‬
‫ברוטואופורטור )‪ (RE111 Switzerland Buchi‬בטמפרטורת אמבט של ‪ 400C‬עד לייבוש מלא‬
‫והרחפה באצטוניטריל‪ .‬על מנת לבחון את היכולת האנטגוניסטית של האנטיביוטיקה הגולמית‬
‫נערך מבחן ביולוגי בצלחת‪.‬‬
‫‪ .3.14.3‬הפרדה בפלטת ‪TLC‬‬
‫דוגמת האנטיביוטיקה הגולמית והאנטיביוטיקה‪) Pyrrolnitrin -‬כסמן( הופרדו בממיסים‬
‫כלורופום‪:‬מתנול )‪ (1:19‬על גבי פלטת זכוכית המצופה סיליקה‪Macherey-) 0.25 mm G-25 ,‬‬
‫‪ (Nagel‬בטמפרטורת החדר‪ .‬לאחר ייבוש‪ ,‬הכרומטוגרפיה נעשתה בעזרת ריאגנט ארליך ) ‪2% para‬‬
‫‪ ,dimethyl aminobenzaldehyde‬בתוך ‪ (5N HCl‬לקבלת ריאקצית צבע כחולה לנוכחות ‪,Prn‬‬
‫וריאקצית צבע ורודה עבור ‪.DAPG‬‬
‫‪ .3.14.5‬אנליזת‪(High Pressure Liquid Chromatography) HPLC‬‬
‫דוגמאות האנטיביוטיקה גולמית והאנטיביוטיקה ‪ ,Pyrrolnitrin‬אשר שימשה כסמן‪ ,‬הורצו לפי‬
‫)‪ Corbell and Loper, (1995‬איזוקרטית עם בופר שהכיל ‪ 45%‬מים‪ 30% ,‬אצטוניטריל ו‪25% -‬‬
‫מתנול בקלונה ‪ C18‬מסוג )‪ ,reverse phase O.D.S (5 µm, 250 x 4.6mm‬תוצרת ”‪Luna‬‬
‫‪ Phenomenex‬במערכת ‪ (Spectra) HPLC‬בקצב זרימה של ‪ .1 ml/min‬הזיהוי נערך באורך גל‬
‫של ‪ .225 nm‬פרקציות מההרצה נאספו‪ ,‬יובשו ב‪ speed vac -‬והומסו באצטוניטריל לשם עריכת‬
‫‪ Bioassay‬בצלחת‪.‬‬
‫‪ .3.15‬מבחן ביולוגי‬
‫כל אחד ממיצויי האנטיביוטיקה הגולמית נבחן לנוכחות המצאות החומר הפעיל על ידי ערבוב‬
‫המיצוי הגולמי )‪ (10µl‬ב‪ PDA 2 ml-‬עליו נזרעה דיסקית תרבית צעירה בת שלושה ימים של ‪R.‬‬
‫‪ ,solani‬עיכוב צמיחת התפטיר היווה הוכחה לנוכחות חומר פעיל‪.‬‬
‫‪ .3.16‬ניסויי חממה‬
‫כמודל לניסוי שימשה מחלת החולי נופל )‪ (damping- off‬בשעועית הנגרמת ע"י הפטרייה ‪R.‬‬
‫‪ .solani‬הפטרייה גודלה במצע ‪ PDB‬במשך ‪ 5-7‬ימים‪ ,‬ב‪ .28ºC -‬אחר יבוש קל‪ ,‬נשקל התפטיר‬
‫לכמות המספיקה ל‪ 0.03 gr -‬לעציץ )‪ 0.5 kg‬חול רחובות( לא כולל טיפולי ביקורת נביטה‪ ,‬כאשר‬
‫כמות זו של פטרייה נקבעה בניסויי כיול מקדימים‪ .‬התפטיר רוסק בבלנדר )‪ ,(torax‬ב‪ 30 -‬מ"ל מי‬
‫ברז‪ ,‬ובחממה עורבב תרחיף הפטרייה בכמות חול המתאימה לשליש מכל עציצי הניסוי‪ ,‬מלבד‬
‫טיפולי ביקורת נביטה‪ .‬בכל עציץ נזרעו ‪ 10‬זרעי ‪ Phasolus vulgaris‬צהובה זן "גלוריה" )חברת בן‬
‫‪19‬‬
‫שחר מ‪ .‬בע"מ( בעומק ‪ 3‬ס"מ‪ ,‬כשליש עציץ‪ .‬הזריעה התבצעה ע"י מילוי העציץ החול עד לשני‬
‫שליש גובה‪ ,‬הנחת הזרעים ולאחר מכן הוספת שליש החול השלישי‪ ,‬אשר הוא השליש המאולח‪.‬‬
‫לכל חיידק נעשו ‪ 3-5‬ניסויי חממה‪ ,‬כאשר בכל ניסוי היו חמש חזרות לכל טיפול‪.‬‬
‫החיידקים גודלו במשך לילה במצע ‪ LB‬בנפח של ‪ 3‬מ"ל‪ ,‬והועברו למצע ‪ NB‬למשך לילה נוסף‬
‫בנפח המתאים )מספר עציצים* ‪ 20‬מ"ל תרחיף חיידקים(‪ .‬תרבית החיידקים סורכזה והורחפה‬
‫בנפח זהה של מי ברז‪ .‬כל עציץ הושקה ב‪ 20 -‬מ"ל תרחיף ביום הזריעה ושנית ביום השביעי‬
‫לניסוי‪.‬‬
‫קביעת אחוזי מחלה‪ :‬נעשתה בסוף כל ניסוי‪ ,‬לאחר ‪ 12-14‬ימים‪ ,‬ע"י ספירת הצמחונים החולים‬
‫בכל עציץ וחושבו אחוזי המחלה בדרך הבאה‪:‬‬
‫‪ ,(Y-X)*100=%D‬כאשר ‪ =X‬ממוצע נביטה בטיפול‪ =Y ,‬מספר נבטים חולים בטיפול‪.‬‬
‫כדי לקבל את השפעת הטיפול על ההפחתה ברמת המחלה )באופן יחסי לביקורת המחלה‬
‫המחושבת כ‪ ,(100% -‬כלומר )‪ ,%Disease reduction ,(%DR‬חושב כך‪:‬‬
‫‪ =%DR‬אחוז ההפחתה ברמת המחלה=‬
‫‪ *100‬אחוז מחלה בטיפול‬
‫אחוז מחלה בביקורת מחלה‬
‫‪100-‬‬
‫‪ .3.16.1‬שרידות החיידקים בקרקע בתנאים של ניסויי החממה‬
‫כדי לעקוב אחר שרידות החיידקים בקרקע בתנאי החממה‪ ,‬הוקצה עציץ עם חול רחובות לכל‬
‫תבדיד שהושקה ב‪ 20 -‬מ"ל של תרחיף התבדיד‪ .‬נאסף ‪ 1‬גר' חול‪ ,‬הורחף ב‪ 10 -‬מ"ל מים סטריליים‬
‫ועורבב בחוזקה )‪ 30‬שניות ורטקס(‪ .‬אחר‪ ,‬בוצעה ספירת מיהולים ע"י דילולים וזריעה על מצע‬
‫סלקטיבי המכיל ריפאמפיצין‪ .‬דגימות חול נאספו מהעציצים בשש נקודות זמן‪ :‬ביום הזריעה‪,‬‬
‫ביום השביעי לפני ואחרי ההשקיה עם מנה שנייה של חיידקים‪ ,‬לאחר שבועיים‪ ,‬שלושה שבועות‬
‫וארבעה שבועות‪.‬‬
‫‪ 3.16.2‬בדיקת השפעת חיידקי המקור והטרנספורמנטים על אוכלוסיית החיידקים הטבעית‬
‫באדמת חממה‬
‫על מנת להעריך מהי השפעת החיידקים המהונדסים על אוכלוסיית הקרקע לעומת חיידקי המקור‬
‫ובכלל‪ ,‬הוקצה עציץ עם חול רחובות לכל תבדיד שהושקה ב‪ 20 -‬מ"ל של תרחיף התבדיד‪ .‬נאסף ‪1‬‬
‫גר' חול‪ ,‬הורחף ב‪ 10 -‬מ"ל מים סטריליים ועורבב בחוזקה )‪ 30‬שניות ורטקס(‪ .‬אחר‪ ,‬בוצעה ספירת‬
‫מיהולים ע"י דילולים וזריעה על מצע ‪ NA‬ומצע סלקטיבי המכיל ריפאמפיצין‪ .‬דגימות חול נאספו‬
‫מהעציצים בשש נקודות זמן‪ :‬ביום הזריעה‪ ,‬ביום השביעי לפני ואחרי ההשקיה עם מנה שנייה של‬
‫חיידקים‪ ,‬לאחר שבועיים‪ ,‬שלושה שבועות וארבעה שבועות‪ .‬מספר המושבות מצלחות ה‪NA+ -‬‬
‫‪ Rif‬הופחתו ממספר המושבות על צלחות ה‪ NA -‬ונבחנה קינטיקת חיידקי הקרקע בחול רחובות‬
‫בתוספת חיידקי המקור ובתוספת החיידקים המשובטים‪.‬‬
‫‪ .3.17‬ניתוח סטטיסטי‬
‫כל הניתוחים הסטטיסטים נעשו בעזרת תוכנת ‪ .(SAS Institute Inc. Cary, NC) JMP8‬הניתוח‬
‫הסטטיסטי נעשה ע"י מבחן ‪ ,Tukey-Kramer‬כאשר תבדידי המקור נמדדו יחסית‬
‫לטרנספורמנטים המתאים להם‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ .4‬תוצאות‬
‫‪ 4.1‬שיבוט וביטוי הגנים ‪prn‬‬
‫אופרון הפירולניטרין נלקח מהחיידק ‪ P. flourescens‬תבדיד ‪ .Pf-5‬תבדיד זה מייצר באופן טבעי‬
‫פירולניטרין והגנום שלו מרוצף לחלוטין‪ ,‬דבר המקל על בניית הקסטה הרצויה‪ .‬על מנת להחדיר‬
‫את אופרון הפירולניטרין לגנום התבדידים ‪ Q8rl-96‬ו‪ ,Q2-87 -‬גנום ‪ Pf-5‬נחתך קרוב ככל‬
‫האפשר לאופרון‪ ,‬תהליך זה גרם לעודף של ‪ upstream 186 bp‬לקודון תחילת השיעתוק‪ .‬על מנת‬
‫לבדוק האם עודף בסיסים זה משפיע באופן כלשהו על ביטוי האנטיביוטיקה נבנתה קסטה נוספת‬
‫שבה האופרון הוגבר בשלמותו ע"י ‪ PCR‬ללא ‪ 186 bp‬העודפים‪ .‬כך בעבודה זו נבנו שתי קסטות‬
‫אוניברסליות כאשר ההבדל ביניהן הוא הסמיכות בין קודון תחילת שעתוק האופרון לפרומוטור‪.‬‬
‫על כן בעבודה זו מוצגות שתי קסטות‪ ,‬האחת‪ ,‬קסטה ‪ A‬בה ישנם ‪ 186‬בסיסים המפרידים בין‬
‫הפרומוטור לקודון התחלת השעתוק‪ ,‬בעוד שבקסטה ‪ ,B‬קודון תחילת השעתוק נמצא בצמוד‬
‫לפרומוטור‪.‬‬
‫‪ .4.1.1‬אופן בניית קסטה ‪:(miniTn7-ΩGm/ tac-prnABCD) A‬‬
‫אופרון ה‪ Prn -‬נחתך מהוקטור ‪) pALTER-EX1/tac-prnABCD‬עבודת הגמר של מוחמד בימרוו‪,‬‬
‫‪ (2006‬בעזרת אנזימי החיתוך ‪ NotI‬ו‪ .EcoRV -‬מקטע המחדר באורך ‪ ~5.9 Kb‬נוקה מג'ל אגרוז‪.‬‬
‫הוקטור ‪ (Koch et al., 2001) pBK-miniTn7-ΩGm‬עוכל בעזרת אנזימי החיתוך ‪ NotI‬ו‪,SmaI -‬‬
‫עבר דפוספרילציה וליגציה עם המחדר ‪ .tac-prnABCD‬לאחר מכן‪ ,‬תערובת הליגציה עברה‬
‫אלקטרופורציה לחיידקי ‪ ,E. coli‬זן ‪ ,XLI-Blue‬על מנת לקבל יעילות טרנספורמציה גבוהה‪.‬‬
‫הפלסמיד ההיברידי הופק והוחדר ע"י אלקטרופורציה לחיידקי ‪ ,E. coli‬זן ‪ SM10‬המכילים את‬
‫פלסמיד העזר ‪ ,(Koch et al., 2001) pUX-BF13‬אשר הודגרו למשך לילה בטמפ' של ‪ 37°C‬על‬
‫צלחות ‪ LB‬בתוספת גנטמיצין‪ .‬המושבות הטרנספורמנטיות מיונו ע"י ‪ PCR‬כפי שמתואר ע"י‬
‫)‪ .Raaijmakers et al. (1997‬לבסוף‪ ,‬הפלסמיד ההיברידי הוחדר לחיידקי ‪P. fluorescens‬‬
‫תבדידים ‪ 4C5 ,Q8r1-96‬ו‪ Q2-87 -‬ע"י הכלאה דו‪ -‬הורית‪ ,‬אשר הפיקו את החיידקים‬
‫הרקומביננטים ‪ ,C36 ,C62 ,C25‬בהתאמה )איור מספר ‪.(3‬‬
‫‪pAlter-Ex1/tac-prnABCD pBK-miniTn7ΩGm‬‬
‫‪NotI‬‬
‫‪SmaI‬‬
‫‪NotI‬‬
‫‪tac‬‬
‫‪EcoRV‬‬
‫‪Ligation‬‬
‫‪E. coli SM10/pUX- BF13‬‬
‫‪mating‬‬
‫‪electroporation‬‬
‫‪pBK-miniTn7ΩGm/tac-prnABCD‬‬
‫‪hybrid plasmid‬‬
‫‪Q8r1-96, 4C5, Q2-87 derivatives‬‬
‫‪containing tac-prn cassette‬‬
‫איור מס' ‪ :4‬אופן העברת האופרון ‪ tac-prnABCD‬לחיידקי ‪P. fluorescens‬‬
‫‪21‬‬
‫לשם הוכחת המצאות אופרון הפירולניטרין בחיידקים המשובטים בוצעו מספר ‪ .PCR‬בחיידקים‬
‫המכילים את קסטה ‪) A‬בעלת עודף ‪ 186bp‬בין קודון תחילת השעתוק לפרומוטור( בתחילה הוגבר‬
‫מקטע בגודל ‪ 1.5 Kb‬מהגן ‪ prnC‬ע"י שימוש בצמד הפריימרים ‪ prnC-F2795‬ו‪prnC-R4222 -‬‬
‫בתוכנית ‪) A‬איור מס' ‪ 6‬בארות ‪ .(2+5‬בשלב השני‪ ,‬על מנת להבין את כיווניות הקסטה ושלמות‬
‫אזור ה‪ '3‬וה‪ '5 -‬בוצעו מספר ‪ .PCR‬על מנת לקבוע את שלמות איזור ה‪ '3 -‬נעשה שימוש עם צמד‬
‫הפריימרים ‪ TnR-F88‬ו‪ prnA-R841 -‬בתוכנית ‪) A‬איור מס' ‪ .(5‬ניתן לראות בנד ברור בגודל‬
‫‪ ~1.7Kb‬בחיידק ‪) Q8r1-96#C25‬באר מס' ‪ (2‬המכיל את קסטה ‪ A‬לעומת חוסר בנד בחיידק‬
‫המקור ‪) Q8rl-96‬באר מס' ‪ .(1‬לקביעת שלמות אזור ה‪ '5 -‬נעשה שימוש בצמד הפריימרים ‪TnL-‬‬
‫‪ R72‬ו‪ prnDF4721 -‬בתוכנית ‪) A‬איור מס' ‪ .(5‬שוב ניתן לראות בנד ברור בגודל ‪ ~ 2Kb‬בחיידק‬
‫‪) Q8r1-96#C25‬באר מס' ‪ (3‬המכיל את קסטה ‪ A‬לעומת חוסר של בנד בחיידק המקור ‪Q8rl-96‬‬
‫)באר מס' ‪ .(4‬עם קבלת תוצאות אלה הוסק כי קסטה ‪ A‬בנויה כמתואר באיור מס' ‪.7‬‬
‫‪2 Kb‬‬
‫‪1.7 Kb‬‬
‫‪1.5 Kb‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪M‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫איור מס' ‪ :5‬הגברת אזורי ה‪) 3' -‬בארות ‪ (1+2‬וה‪5' -‬‬
‫)בארות ‪ (3+4‬של קסטה ‪,C25 -2 ,Q8r1-96 -1 .A‬‬
‫‪Q8r1-96 -4 ,C25 -3‬‬
‫‪EcoRV‬‬
‫‪GlmS‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪MCS‬‬
‫‪prnDCBA‬‬
‫‪~700 bp‬‬
‫‪1‬‬
‫איור מס' ‪ :6‬הגברת מקטע באורך ‪ ~1.5Kb‬מהגן ‪-1 .prnC‬‬
‫‪,4C5 -4 ,Q8r1-96#C82 -3 ,Q8r1-96#C25 -2 ,Q8r1-96‬‬
‫‪4C5#C551 -6 ,4C5#C62 -5‬‬
‫‪tac promotor‬‬
‫‪TnR‬‬
‫‪2‬‬
‫‪M‬‬
‫‪186 bp‬‬
‫‪Gmr‬‬
‫‪TnL‬‬
‫‪~5.9 Kb‬‬
‫‪ATG- start codon‬‬
‫איור מס' ‪ :7‬סכמה של אופן החדרת וכיווניות קסטה ‪ A‬בגנום החיידקים הטרנספורמנטים‬
‫‪22‬‬
‫‪ .4.1.2‬אופן בניית קסטה ‪:(miniTn7-ΩGm-tac-ATG-prnABCD) B‬‬
‫מכיוון שישנם ‪ 186bp‬עודפים בין קודון תחילת השעתוק לפרומוטור בקסטה ‪ A‬נבנתה קסטה‬
‫חדשה ללא מרווח עודף זה )איור מס' ‪ ,(9‬במטרה לבדוק האם יש שיפור ביכולות ייצור‬
‫הפירולניטרין וההדברה כאשר מצמידים את קודון תחילת השעתוק לפרומוטור‪ .‬הקסטה נבנתה‬
‫ע"י הגברה של המחדר המכיל את צבר הגנים ‪ prn‬הוגבר ב‪ PCR -‬ע"י ‪KOD hot start DNA‬‬
‫‪ Polymerase‬והפריימרים ‪ BamHI-ATG-prnA‬ו‪ ,XbaI-R6164-prnABCD -‬המכילים את‬
‫אתרי החיתוך של ‪ BamHI‬ו‪ XbaI -‬מקודון ההתחלה ‪ ATG‬מהפלסמיד ההיברידי‬
‫‪) pBluescrtipt/prnABCD‬עבודת הגמר של מוחמד בימרוו‪ .(2006 ,‬תוצר ה‪ PCR-‬נוקה מג'ל‬
‫אגרוז ‪ .1%‬ליגציה בוצעה עם הוקטור ‪ ,(Stratagene) pBluescript‬שעוכל עם ‪ SmaI‬ועבר‬
‫דפוספורילציה‪ .‬תערובת הליגציה עברה אלקטרופורציה לחיידקי ‪ E. coli‬זן ‪ .XLI-Blue‬קלונים‬
‫משובטים מיונו ע"י ‪ PCR‬כפי שמתואר ע"י )‪ .Raaijmakers et al., (1997‬הפלסמיד ההיברידי‬
‫‪ pBluescript/tac-prnABCD‬עוכל עם אנזימי החיתוך ‪ BamHI‬ו‪ NotI -‬להמשך שיבוט‪ .‬הפרגמנט‬
‫החתוך נוקה מג'ל ועבר ליגציה לוקטור ‪ ,pAlter-EX1‬אשר עבר חיתוך עם אנזימי החיתוך‬
‫‪ BamHI‬ו‪ ,NotI -‬על מנת לבטא את אופרון ה‪ prn-‬תחת בקרת הפרומוטר ‪ .tac‬פלסמיד זה עבר‬
‫אלקטרופורציה אל חיידקי ‪ E. coli‬זן ‪ JM109‬ומושבות חיוביות מיונו ע"י זריעה על צלחות ‪LB‬‬
‫עם טטרציקלין‪ .‬על מנת לוודא נוכחות ‪ prn‬בוצע ‪ PCR‬עם הפריימרים הסטנדרטיים של ‪prnC‬‬
‫)טבלה מס' ‪ (4‬על מושבות חיוביות‪ .‬בכדי לבנות את הקסטה האינטגרטיבית‪miniTn7-ΩGm-tac-‬‬
‫‪ ,ATG-prnABCD‬הפלסמיד ההיברידי ‪ pAlter-EX1-tac-prnABCD‬עוכל עם אנזימי החיתוך‬
‫‪ EcoRV‬ו‪ StuI -‬והוחדר לטרנספוזון ‪ ,(Koch et al., 2001) pBK-miniTn7-ΩGm‬שעוכל עם‬
‫‪~2Kb‬‬
‫‪~1.2Kb‬‬
‫‪M‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫איור מס' ‪ :8‬הגברת אזור ה‪ 3' -‬בארות ‪ (3+4‬וה‪) 5'-‬בארות ‪(1+2‬‬
‫בחיידקים המכילים את קסטה ‪1 -1 .B‬‬
‫‪-4 ,C82 -3 ,C551 -2 , C82‬‬
‫‪C551‬‬
‫‪ .SmaI‬לאחר מכן הפלסמיד ההיברידי ‪ pBK- miniTn7-ΩGm/tac-prnABCD‬הופק והוחדר ע"י‬
‫אלקטרופורציה לחיידקי ‪ ,E. coli‬זן ‪ SM10‬המכילים את פלסמיד העזר ‪Koch et ) pUX-BF13‬‬
‫‪ ,(al., 2001‬אשר הודגרו למשך לילה בטמפ' של ‪ 37°C‬על צלחות ‪ LB‬בתוספת גנטמיצין‪ .‬המושבות‬
‫הרקומביננטיות מיונו ע"י ‪ PCR‬כפי שמתואר ע"י )‪ .Raaijmakers et al. (1997‬לבסוף‪ ,‬הפלסמיד‬
‫ההיברידי הוחדר לחיידקי ‪ P. fluorescens‬תבדידים ‪ 4C5 ,Q8r1-96‬ו‪ Q2-87 -‬ע"י הכלאה דו‪-‬‬
‫‪23‬‬
‫הורית‪ ,‬אשר הפיקו את החיידקים הרקומביננטים ‪ C222 ,C551 ,C82‬בהתאמה )איור מספר ‪.(4‬‬
‫על מנת לודא כי אכן הקסטה נכנסה בשלמותה לגנום התבדידים נעשו בדיקות ‪ PCR‬להמצאות‬
‫הגן המרכזי באופרון )‪ (prnC‬בהן הוגבר מקטע בגודל ‪ ~1.5Kb‬מהגן ‪ prnC‬ע"י שימוש בצמד‬
‫הפריימרים ‪ prnC-F2795‬ו‪ prnC-R4222 -‬בתוכנית ‪) A‬איור מס' ‪ 6‬בארות ‪ .( 3+6‬בשלב השני על‬
‫למנת לקבוע את שלמות איזור ה‪ '3 -‬נעשה שימוש בצמד הפריימרים ‪ TnL-R72‬ו‪prnA-R33 -‬‬
‫בתוכנית ‪) A‬איור מס' ‪ .(8‬ניתן לראות בנד ברור בגודל של ‪ ~2Kb‬בחיידקים ‪) Q8rl-96#C82‬באר‬
‫מס' ‪ (3‬ו‪) 4C5#C551 -‬באר מס' ‪ (4‬המכילים את קסטה ‪ .B‬לשם קביעת שלמות אזור ה‪'5-‬‬
‫‪XbaI-prnD-3’-primer‬‬
‫‪prnD‬‬
‫‪BamHI –5’-ATG-prnA primer‬‬
‫‪prnB‬‬
‫‪prnC‬‬
‫‪ATG-prnA‬‬
‫‪SmaI‬‬
‫‪prnABCD-PCR product‬‬
‫‪pBlueScript‬‬
‫‪Ligation‬‬
‫‪E. coli strain XLI Blue‬‬
‫‪BamHI‬‬
‫‪XbaI‬‬
‫‪pAlter-Ex1‬‬
‫‪electroporation‬‬
‫‪BamHI‬‬
‫‪XbaI‬‬
‫‪Ligation‬‬
‫‪tac- prn‬‬
‫‪electroporation‬‬
‫‪E. coli strain JM109‬‬
‫איור מס' ‪ :9‬אופן בניית הקסטה ‪ -miniTn7/tac-ATG-prnABCD‬שלב א'‬
‫בקסטה ‪ B‬נעשה שימוש בצמד הפריימרים ‪ TnR-F88‬ו‪ prnD-F4721 -‬בתוכנית ‪) A‬איור מס' ‪.(8‬‬
‫ניתן להבחין בבנד ברור בגודל ‪ ~1.1Kb‬בחיידקים ‪) Q8r1-96#C82‬באר מס' ‪ (1‬ו‪4C5#C551 -‬‬
‫)באר מס' ‪ .(2‬מתהליך זה הוסק כי קסטה ‪ B‬בנויה כמתואר באיור מס' ‪.10‬‬
‫‪MCS‬‬
‫‪tac promotor‬‬
‫‪GlmS‬‬
‫‪TnR‬‬
‫‪prnABCD‬‬
‫‪Gmr‬‬
‫‪TnL‬‬
‫‪~700 bp‬‬
‫‪~5.9 Kb‬‬
‫‪ATG- start codon‬‬
‫איור מס' ‪ :10‬סכמה ל אופן וכיווניות החדרת קסטה ‪ B‬בגנום החיידקים הטרנספורמנטים‬
‫‪24‬‬
‫‪pBK- miniTn7Ω Gm‬‬
‫‪pAlter- Ex1/tac ATG prnABCD‬‬
‫‪StuI‬‬
‫‪EcoRV‬‬
‫‪SmaI‬‬
‫‪Ligation‬‬
‫‪Electroporation‬‬
‫‪E. coli strain SM10/‬‬
‫‪pUX- BF13‬‬
‫‪pBK- miniTn7Ω Gm/tac-ATG-prnABCD‬‬
‫‪Biparental‬‬
‫‪mating‬‬
‫‪hybrid plasmid‬‬
‫‪Q8r1-96, 4C5, Q2-87 derivatives‬‬
‫‪containing‬‬
‫‪miniTn7-tac-ATG-prnABCD cassette‬‬
‫איור מס' ‪ :11‬אופן בניית הקסטה ‪ -miniTn7/tac-ATG-prnABCD‬שלב ב'‬
‫‪~1.7 Kb‬‬
‫‪2 Kb‬‬
‫‪1.5 Kb‬‬
‫‪M‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫איור מס' ‪ :12‬הגברה של מקטע באורך‬
‫‪-2‬‬
‫‪,Q8r1-96#C82‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪~1.7Kb‬‬
‫‪Q2-87#C222 -3 ,4C5#C551‬‬
‫‪M‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫איור מס' ‪ :13‬הגברה של מקטע באורך ‪-1 .2Kb‬‬
‫‪-4 ,4C5#C62 -3 ,Q8r1-96 -2 ,Q8r1-96#C25‬‬
‫‪Q2-87 -6 ,Q2-87#C36 -5 ,4C5‬‬
‫בספרות מתואר כי הטרנספוזון ‪ miniTn7‬מבצע החדרה באתר החדרה ספציפי ‪ attTn7‬באזור לא‬
‫מקודד בגנום החיידק ‪ downstream‬לגן ‪ glmS‬המקודד לחלבון גלוטאמין סינטאז ) ‪Lambertsen‬‬
‫‪ .(et al., 2004‬על כן בוצעו ‪ PCR‬על מנת לאשר זאת ולראות כי אכן האופרון נכנס במקום המיועד‬
‫לו‪ .‬לשם כך נעשה שימוש בפריימר ‪ glmS-F1592‬ובפריימר ‪ prnA-R841‬בתוכנית ‪ B‬עם גנום‬
‫החיידקים ‪ ,Q8r1-96#C25, Q8r1-96, 4C5#C62, 4C5, Q2-87#C36, Q2-87‬חיידקי המקור‬
‫והטרנספורמנטים המכילים את קסטה ‪ .A‬ניתן לצפות במקטע בגודל ‪ 2500 bp‬באיור מס' ‪10‬‬
‫בארות ‪ 3 ,1‬ו‪ 5-‬המייצגים הגברה של ‪ DNA‬גנומי מהחיידקים ‪ ,4C5#C62 ,Q8r1-96#C25‬ו‪-‬‬
‫‪ Q2-87#C36‬בהתאמה ובחוסר של בנד זה בבארות ‪ 4 ,2‬ו‪ 6 -‬שם הוטען תוצר ‪ PCR‬כאשר ‪DNA‬‬
‫‪25‬‬
‫של תבדידי המקור ‪ 4C5 ,Q8r1-96‬ו‪ Q2-87 -‬שימש כתבנית ‪ .‬ישנו במקטע נוסף בגודל ‪1500 bp‬‬
‫)איור מס' ‪ 10‬בארות ‪ (1+4‬הנובע מהצמדות לא ספציפית של הפריימרים לדנ"א בתוכנית ‪ PCR‬זו‪.‬‬
‫המקטע בגודל ‪ 2.5 Kb‬נשלח לריצוף ונמצא כמכיל חלק מהגן ‪ TnR ,glmS‬שהוא חלק המשמש‬
‫כזרוע הימנית של הטרנספוזון ומקטע מהוקטור ‪ pAlter-EX1‬הנובע מהחיתוך באנזים‬
‫הרסטריקציה ‪ EcoRV‬כ‪ upstream 707 bp -‬לפרומוטור ‪) .tac‬נספח א'(‪ .‬המקטע בגודל ‪1.5 Kb‬‬
‫כנראה נובע מהצמדות לא ספציפית של הפריימרים לדנ"א בתוכנית ‪ PCR‬זו‪ .‬תהליך דומה בוצע‬
‫עבור הטרנספורמנטים המכילים את קסטה ‪ ,(C82, C551, C222) B‬בעזרת הפריימרים ‪glmS-‬‬
‫‪ F1592‬ו‪ PCR ,prnD-F4721 -‬זה הניב מקטע בגודל ‪) ~1.7Kb‬איור מס' ‪ (12‬המעיד על כך כי אכן‬
‫קסטה ‪ B‬הוחדרה ‪ douwnstream‬לגן ‪ .glmS‬מעבר לאמור לעיל מקטעי ה‪ '5 -‬של תחילת האופרון‬
‫בשתי הקסטות נשלחו לריצוף על מנת לוודא כי בקסטה ‪ B‬אין רצף נוסף בין קודון ההתחלה‬
‫לפרומוטור למעט ‪ 10‬בסיסים הנובעים משאריות ה‪) Multiple Cloning Site (MCS) -‬נספח ג'(‪.‬‬
‫‪ .4.2‬בדיקת ביטוי וייצור פירולניטרין‬
‫‪ .4.2.1‬בדיקת יכולת הפרשת חומרים אנטיביוטיים‬
‫לאחר שוידאנו את המצאות האופרון ושלמותו בחיידקים הרקומביננטים ביצענו מיצויי‬
‫אנטיביוטיקה מהחיידקים על מנת לבדוק האם החיידקים הטרנספורמנטים המכילים את אופרון‬
‫הפירולניטרין מפרישים פירולניטרין‪ .‬בוצעו מיצויים גולמיים מחיידקי המקור‬
‫ומהטרנספורמנטים בשני אופנים המצוינים בפרק שיטות‪ .‬מיצוי האנטיביוטיקה מהתבדידים‬
‫נעשה בשני אופנים מפני שעפ"י הספרות מצאנו כי מיצוי אנטיביוטיקה בעזרת אתיל אצטט‬
‫מתרבית חיידקים נוזלית מתאים יותר להפקת ‪,(Bangera and Thomashow, 1999) DAPG‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫איור מס' ‪ bioassay :14‬של מיצויי אתיל אצטט גולמיים‬
‫כנגד הפטרייה ‪-1 .R. solani‬ביקורת ‪-3 ,4C5 -2 ,ACN‬‬
‫‪C62 -5 ,C25 -4 ,Q8r1-96‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫איור מס' ‪ bioassay :15‬של מיצויי כלורופורם‬
‫גולמיים כנגד הפטרייה ‪,C62 -2 ,C25 -1 .R. solani‬‬
‫‪ -5 ,4C5 -4 ,Q8r1-96 -3‬ביקורת ‪ACN‬‬
‫בעוד שמיצוי בעזרת כלורופורם מאגר מוצק מתאים יותר להפקת ‪.(Chernin et al., 1996) Prn‬‬
‫מיצויים אלה נבחנו במבחן ביולוגי כנגד הפטרייה ‪ R. solani‬כמצוין בפרק השיטות‪ .‬ניתן לראות‬
‫באיור מס' ‪ 14‬כי מיצויי האתיל אצטט מהחיידקים הטרנספורמנטים )צלחות ‪ 4‬ו‪ (5 -‬גרמו לעיכוב‬
‫הפטריה בעוד שמבין חיידקי המקור רק ‪ Q8r1-96‬גרם לעיכוב הפטריה )צלחת ‪ (3‬בעוד שהמוטנט‬
‫‪ 4C5‬לא עיכב את הפטריה כלל )צלחת ‪ (2‬ודמה לביקורת )צלחת ‪ .(1‬כלומר כצפוי המוטנט ‪ 4C5‬לא‬
‫‪26‬‬
‫מפריש אנטיביוטיקה כלל ומיצוי אנטיביוטיקה בעזרת אתיל אצטט הוא מוצלח מאוד למיצוי‬
‫‪ DAPG‬כנאמר בספרות ואין להסיק מצלחות אלה האם החיידקים הטרנספורמנטים מייצרים‬
‫‪ .Prn‬ממיצויי הכלורופורם ניתן לראות באיור מס' ‪ 15‬כי חיידקי המקור ‪ Q8r1-96‬ו‪ 4C5 -‬לא‬
‫גרמו כלל לעיכוב הפטריה ‪) R. solani‬צלחות ‪ (3+4‬ודמו לחלוטין לביקורת‪ ,‬לעומת החיידקים‬
‫הטרנספורמנטים ‪ Q8r1-96#C25‬ו‪) 4C5#C62 -‬איור מס' ‪ 12‬צלחות ‪ (1+2‬שעיכבו אותה‬
‫לחלוטין‪ .‬כלומר בעזרת כלורופורם לא ניתן למצות ‪ DAPG‬מאגר מוצק וכנראה שתוצאות אלה‬
‫מרמזות כי הטרנספורמנטים מייצרים ‪ Prn‬בניגוד לתבדידי המקור‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬אנליזת ‪TLC‬‬
‫לאחר שקיבלנו רמיזה על הפרשת ‪ Prn‬ע"י החיידקים הטרנספורמנטים ממבחני ה‪biassay -‬‬
‫ניגשנו לבדוק מהו החומר המופרש ע"י החיידקים הטרנספורמנטים ומעכב את הפטריה ‪R.‬‬
‫‪ ,solani‬בהנחה כי הם מייצרים ‪ Prn‬עקב ביטוי האופרון המוחדר‪ .‬על כן מיצויי האנטיביוטיקה‬
‫הגולמיים שהופקו מתבדידי הבר והחיידקים הטרנספורמנטים נבדקו ב‪ .TLC -‬ניתן להבחין‬
‫בנקודות כחולות ברורות של פירולניטרין שמקורן במיצויי אתיל אצטט מהחיידקים‬
‫הטרנספורמנטים באיור מס' ‪ 16‬במסלולים ‪ 3‬ו‪ .5 -‬בנוסף ניתן לראות נקודות ורודות המייצגות‬
‫את ‪ DAPG‬מחיידק המקור ‪ Q8r1-96‬והטרנספורמנט ‪ Q8r1-96#C25‬באיור מס' ‪ 16‬מסלולים ‪2‬‬
‫ו‪ 3-‬בהתאמה‪ .‬אפשר לראות כי חיידק המקור ‪ Q8rl-96‬מכיל ‪ DAPG‬בלבד בעוד הטרנספורמנטים‬
‫שלו‪) C25 ,‬איור מס' ‪ ,16‬מסלול ‪ (3‬ו‪) C82 -‬איור מס' ‪ ,17‬מסלול ‪ (3‬מכילים ‪ DAPG‬ופירולניטרין‪.‬‬
‫המוטנט ‪ 4C5‬לא מייצר אף אחת מהאנטיביוטיקות )איורים ‪ ,16+17‬מסלול ‪ (4‬בעוד‬
‫הטרנספורמנטים שלו‪) C62 ,‬איור מס' ‪ ,16‬מסלול ‪ (5‬ו‪) C551 -‬איור מס' ‪ ,17‬מסלול ‪ (5‬מייצרים‬
‫פירולניטרין‪ .‬איורים ‪ 16‬ו‪ X 17-‬מעידים כי החדרת אופרון ה‪ Prn -‬לא פגעה ביכולת ייצור ה‪-‬‬
‫‪ DAPG‬המקורית‪ ,‬מכיוון שניתן לראות כי החיידקים הטרנספורמנטים מייצרים ‪DAPG‬‬
‫בכמויות הדומות לאלה של חיידק המקור‪.‬‬
‫איור מס' ‪ TLC :16‬של מיצויי אתיל אצטט‪Q8r1- -1 .‬‬
‫‪.C62 -4 ,4C5 -3 ,C25 -2 ,96‬‬
‫איור מס' ‪ TLC :17‬של מיצויי אתיל אצטט‪-1 .‬‬
‫‪.551 -4 ,4C5 -3 ,82 -2 ,Q8r1-96‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ .4.2.3‬אנליזת ‪HPLC‬‬
‫לאחר שהתקבלו הוכחות לייצור פירולניטרין ב‪ TLC -‬המשכנו עם ‪ HPLC‬על מנת לאפיין את‬
‫מיצויי הכלורופורם הגולמיים‪ ,‬כלומר נבדקו המיצויים בהם יש ‪ Prn‬בלבד ללא ‪ .DAPG‬ניתן‬
‫להבחין בפיקים ברורים של ‪ Prn‬בחיידקים הטרנספורמנטים )איור מס' ‪ ,18‬חלקים ‪ C, D, F‬ו‪(G -‬‬
‫לעומת חיידקי המקור )איור מס' ‪ ,18‬חלקים ‪ B‬ו‪ .(E -‬מכיוון שמיצויי האנטיביוטיקה מהחיידקים‬
‫השונים נעשו באותה צורה והוטענו כמויות זהות של מיצוי גולמי ב‪ ,HPLC -‬ניתן לחשב את ריכוז‬
‫האנטיביוטיקה בכל מיצוי ע"י השוואת הפיקים שהתקבלו ב‪ HPLC -‬לפיק הסטנדרט‪ ,‬ע"י חישוב‬
‫של שטחי הפיקים‪ .‬נמצא כי מיצוי כלורופורם מהטרנספורמנט ‪ Q8r1-96#C25‬מכיל‬
‫‪1.2‬‬
‫איור מס' ‪ HPLC :18‬שבוצע למיצויי כלורופורם‬
‫גולמיים מהחיידקים ‪ 4C5 ,Q8r1-96‬ונגזרותיהם‪.‬‬
‫‪ -A‬ביקורת ‪,C82 -D ,C25 -C ,Q8r1-96 -B ,prn‬‬
‫‪.C551 -G ,C62 -F ,4C5 -E‬‬
‫‪)µg/µl‬איור ‪ ,18‬חלק ‪ Q8r1-96#C82 ,(C‬מכיל ‪) 0.36 µg/µl‬איור ‪ ,18‬חלק ‪ 4C5#C62 ,(D‬מכיל‬
‫‪) 0.48 µg/µl‬איור ‪ ,18‬חלק ‪ (F‬ו‪ 4C5#C551 -‬מכיל ‪) 0.86 µg/µl‬איור ‪ ,18‬חלק ‪ .(G‬ניתן לראות‬
‫‪28‬‬
‫באיור ‪ ,18‬חלקים ‪ B‬ו‪ ,E -‬כי חיידקי המקור ‪ Q8r1-96‬ו‪ 4C5 -‬לא הראו פיק של פירולניטרין כלל‪.‬‬
‫הפרקציות שנצפו ב‪ HPLC -‬נאספו‪ ,‬יובשו ב‪ speedvac -‬והורחפו באצטוניטריל‪ .‬דוגמאות אלה‬
‫נבחנו ב‪ -‬מבחן ביולוגי )איור מספר ‪ (19‬ונמצא כי הפרקציות אשר הראו פיק ב‪ HPLC-‬מעכבות את‬
‫הפטריה ‪) R. solani‬איור מס' ‪ ,19‬צלחות ‪ 3,5,6‬ו‪ ,(8 -‬לעומת הביקורת השלילית שהכילה רק‬
‫אצטוניטריל )איור ‪ ,19‬צלחת מס' ‪ .(2‬בהרצות בהן לא נצפה פיק‪ ,‬בהן נבחנו מיצויים מחיידקי‬
‫המקור ‪ Q8rl-96‬ו‪ ,4C5 -‬נאסף החומר שיצא בסביבות הדקה ה‪ 20 -‬ונבחן גם הוא ב‪.biassay -‬‬
‫חומר זה לאחר שיובש והורחף מחדש באצטוניטריל לא עיכב את הפטריה ‪ R. solani‬כלל כפי‬
‫שניתן לראות באיור ‪ ,19‬צלחות ‪ 4‬ו‪ 7 -‬בהתאמה‪.‬‬
‫איור מס' ‪ bioassay :19‬כנגד הפטריה ‪R. solani‬‬
‫לפרקציות שנאספו מה‪-2 ,prn st. -1 .HPLC -‬‬
‫אצטוניטריל‪-6 ,4C5#C62 -5 ,4C5 -4 ,4C5#C551 -3 ,‬‬
‫‪Q8r1-96#C82 -8 ,Q8r1-96 -7 ,Q8r1-96#C25‬‬
‫‪ .4.2.4‬פעילות אנטי‪-‬פטרייתית ‪in vitro‬‬
‫לאחר שוידאנו את שלמות אופרון הפירולניטרין בחיידקים השונים ומצאנו כי הם מבטאים אותו‪,‬‬
‫ביצענו בדיקה של עיכוב הפטריה ‪ R. solani‬ע"י חיידקי המקור והטרנספורמנטים ‪ in vitro‬על‬
‫צלחות ‪ .PDA‬להלן טבלת ממוצע של ארבע חזרות של דיכוי גדילה )במ"מ( של ‪ R. solani‬לכל‬
‫תבדיד‪ .‬לפי החישוב הנמצא בפרק השיטות‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :5‬עיכוב הפטריה ‪) R. solani‬במ"מ( ע"י החיידקים השונים‬
‫‪M±SE‬‬
‫התבדיד‬
‫‪M±SE‬‬
‫התבדיד‬
‫‪1.75± 0.14‬‬
‫‪Q8r1-96#C25‬‬
‫‪1.73± 0.13‬‬
‫‪Q8r1-96‬‬
‫‪1.71± 0.08‬‬
‫‪Q8r1-96#C82‬‬
‫‪1.21± 0.2‬‬
‫‪4C5#C62‬‬
‫‪1.95± 0.23‬‬
‫‪4C5#C551‬‬
‫‪1.75± 0.26‬‬
‫‪Q2-87#C36‬‬
‫‪1.76±0 .23‬‬
‫‪Q2-87#C222‬‬
‫‪0± 0‬‬
‫‪1.51± 0.46‬‬
‫‪4C5‬‬
‫‪Q2-87‬‬
‫‪29‬‬
‫ניתן לראות כי אין הבדל משמעותי בעיכוב הפטרייה ‪ in vitro R. solani‬בין תבדיד הבר ‪Q8r1-96‬‬
‫)איור מס' ‪ ,20‬צלחת ‪ (2‬לטרנספורמנטים ‪) Q8r1-96#C25‬איור מס' ‪ ,20‬צלחת ‪ (3‬ו‪Q8r1- -‬‬
‫‪) 96#C82‬איור מס' ‪ ,20‬צלחת ‪ , (4‬ובין תבדיד הבר ‪ Q2-87‬לטנספורמנטים ‪ Q2-87#C36‬ו‪Q2- -‬‬
‫‪) 87#C222‬טבלה מס' ‪ (5‬ההבדל היחיד שניתן להבחין בו הוא בין המוטנט ‪ 4C5‬שלא מייצר‬
‫הרקומביננטים ‪ 4C5#C62‬ו‪ ,4C5#C551 -‬המייצרים‬
‫אנטיביוטקה כלל לבין החיידקים‬
‫פירולניטרין‪ .‬אך גם במקרה זה אין הבדל בעיכוב בינהם לבין חיידקי המקור ‪ Q8r1-96‬ו‪.Q2-87 -‬‬
‫איור מס' ‪ :20‬עיכוב הפטריה ‪.in vitro R.solani‬‬
‫‪ -1‬ביקורת ‪Q8r1-96# -3 ,Q8r1-96 -2 ,H2O‬‬
‫‪4C5#C62 -6 ,4C5 -5 ,Q8r1-96#C82 -4 ,C25‬‬
‫‪ .4.3‬השוואת גדילה בין תבדיד המקור לטרנספורמנטים‬
‫מטרת ניסוי זה הייתה לבחון האם חל שינוי בקצב גידול החיידקים הטרנספורמנטים‪ ,‬עקב הכנסת‬
‫אופרון ה‪ ,prn-‬לעומת חיידקי המקור ‪ .in vitro‬ניסוי זה בוצע ע"י גידול החיידקים בתרבית‬
‫נוזלית במשך ‪ 24‬שעות ובחינת ה‪ OD -‬כל שעתיים‪ .‬מאיור מס' ‪ 21‬ניתן להבחין כי אין השפעה‬
‫יוצאת דופן על קצב גידול החיידקים המכילים את אופרון ה‪ prn -‬ביחס לחיידקי המקור‪.‬‬
‫הטרנספורמנטים המכילים את קסטה ‪ B‬הראהו קצב גידול זהה לאלה המכילים את קסטה ‪A‬‬
‫‪26‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪OD‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪time (h‬‬
‫‪C36‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪C62‬‬
‫‪4C5‬‬
‫‪C25‬‬
‫‪Q8‬‬
‫איור מס' ‪ :21‬עקומות גידול של החיידקים השונים בתרבית נוזלית לאורך ‪ 24‬שעות‬
‫‪30‬‬
‫)נתונים לא מוצגים(‪.‬‬
‫‪ .4.4‬ניסויי חממה‬
‫השפעת האופרון ‪ prn‬על כושרם האנטי‪-‬פטרייתי של שלושת החיידקים הנבדקים‪Q8r1-96,4C5 ,‬‬
‫ו‪ Q2-87 -‬נבדקה ‪ ,in vivo‬כנגד מחלת המודל‪ ,‬חולי נופל בשעועית‪ ,‬הנגרמת ע"י ‪.R. solani‬‬
‫בניסויי הדברת ‪ R. solani‬הוערך כושרו של החיידק להביא לירידת ברמת המחלה )יחסית‬
‫לביקורת מחלה המהווה ‪ ,(100%‬כלומר ‪ (%DR) % Disease reduction‬בלבד‪ .‬התוצאות מוצגות‬
‫באיור מס' ‪ .22‬התוצאות המופיעות בגרף הן ממוצע של ארבעה עד שישה ניסויים נפרדים‪ ,‬כאשר‬
‫לכל טיפול נעשו ‪ 5‬חזרות‪ .‬לכל קבוצה של חיידק מקור ושני הטרנספורמנטים שלו נערך מבחן‬
‫‪ .Tukey-Kramer‬כלומר התבדיד ‪ Q8r1-96‬נבחן אל מול הטרנספורמנטים ‪ Q8r1-96#C25‬ו‪-‬‬
‫‪ ,Q8r1-96#C82‬התבדיד ‪ 4C5‬נבחן אל מול הטרנספורמנטים ‪ 4C5#C62‬ו‪ ,4C5#C551 -‬התבדיד‬
‫‪ Q2-87‬נבחן אל מול הטרנספורמנטים ‪ Q2-87#C36‬ו‪ .Q2-87#C222 -‬ניתן לראות כי כל‬
‫החיידקים הטרנספורמנטים המכילים את אופרון ה‪ ,prn -‬מראים הדברה טובה יותר משמעותית‬
‫של מחלת החולי נופל בשעועית לעומת חיידקי הבר‪ .‬מהתוצאות עולה כי הוספת אופרון זה בנוסף‬
‫לאופרון ה‪ DAPG-‬בחיידק ‪ Q8rl-96‬ו‪ Q2-87 -‬הביאה ליצירת טרנספורמנטים בעלי יעילות‬
‫הדברה גבוהה יותר בתנאי הניסוי הזה‪ .‬בנוסף ניתן להבחין כי הטרנספורמנט ‪ 4C5#C551‬החסר‬
‫ביכולת ייצור ‪ DAPG‬ומכיל את קסטה ‪ ,B‬הוא בעל ההדברה טובה יותר משמעותית מהחיידק‬
‫‪ 4C5#C62‬הדומה לו אך מכיל את קסטה ‪ .A‬תוצאה זו רומזת על התכנות הפרעה של ביטוי‬
‫אופרון ה‪ DAPG -‬על יצור פירולניטרין‪ ,‬ובהעדרו השפעת הפירולניטרין חזקה יותר‪ .‬מעבר לכך‬
‫ניתן לראות כי אין הבדל משמעותי ביכולת ההדברה של הטרנספורמנטים הנבדלים בקסטות‪.‬‬
‫כלומר כנראה ואין השפעה ממשית לסמיכות קודון תחילת השעתוק לפרומוטור במקרה זה‪,‬‬
‫כנראה שניתן לראות את השפעת סמיכות תחילת האופרון לפרומוטור כאשר החיידק מייצר‬
‫אנטיביוטיקה אחת בלבד ולא נוצר מיסוך ע"י ‪ DAPG‬שככל הנראה מפריע באופן כלשהו לייצור‬
‫‪.Prn‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪DR%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪87 7‬‬
‫‪#C‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪2‬‬‫‪36‬‬
‫‪87‬‬
‫‪#C‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪2-‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪2-‬‬
‫‪4C‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4C‬‬
‫‪5#‬‬
‫‪C‬‬
‫‪62‬‬
‫‪4C‬‬
‫‪5#‬‬
‫‪C‬‬
‫‪55‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬‫‪96‬‬
‫‪1‬‬‫‪96‬‬
‫‪#C‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪8r‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1‬‬‫‪96‬‬
‫‪#C‬‬
‫‪82‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪8r‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪8r‬‬
‫איור מס' ‪ :22‬תיאור אחוזי הפחתת מחלת החולי נופל בשעועית ע"י החיידקים השונים‬
‫‪31‬‬
‫‪ 4.4.1‬שרידות החיידקים בקרקע בתנאי חממה‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪bacteria concentration in‬‬
‫)‪gr of soil (log of 10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪time in days‬‬
‫‪C62‬‬
‫‪4C5‬‬
‫‪C82‬‬
‫‪C25‬‬
‫‪Q8‬‬
‫‪C222‬‬
‫‪C36‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪C551‬‬
‫איור מס' ‪ :23‬ריכוזי החיידקים השונים בקרקע לאורך שבועיים בתנאי‬
‫חממה‬
‫מטרת הניסוי הייתה לבדוק את שרידות החיידק בתנאים המדמים את ניסויי החממה‪ .‬כל עציץ‬
‫הושקה ב‪ 20 -‬מ"ל תרחיף חיידקים‪ ,‬ריכוז החיידקים בכל עציץ היה כ‪ 2.5*107 -‬לגרם קרקע‪.‬‬
‫באיור מס' ‪ ,23‬המספרים בציר ה‪ X-‬מציינים את הימים במהלך הניסוי בהם נלקחו דגימות קרקע‬
‫מן העציצים‪ .‬ניתן לראות באיור מס' ‪ ,23‬שלקראת ההשקיה השנייה‪ ,‬ביום השביעי‪ ,‬חלה ירידה‬
‫קטנה בכמות החיידקים‪ ,‬שאותה בדקנו ע"י גידול החיידקים על מצע עם ריפאמפיצין‪ ,‬ולמרות‬
‫זאת התקבלה ההחלטה להשקות במנת חיידקים נוספת ביום השביעי‪ ,‬על מנת לתגבר את כמות‬
‫החיידקים באמצע הניסוי‪ .‬לאחר הוספת החיידקים ביום השביעי שוב חלה ירידה בכמות‬
‫החיידקים אשר מגיעה למצב של שיווי משקל בתום הניסוי‪ ,‬לאחר ‪ 14‬יום‪ ,‬הדומה לכמותם‬
‫בתחילת הניסוי‪ .‬כלומר לא היה הבדל בגדילת ושרידות החיידקים הטרנספורמנטים לחיידקי הבר‬
‫בתנאי ניסוי זה‪.‬‬
‫‪ .4.4.2‬השפעת חיידקי המקור והטרנספורמנטים על כמות החיידקים באדמת חממה‬
‫מטרת הניסוי הייתה לבדוק את השפעת המדבירים הביולוגים על אוכלוסיית החיידקים הטבעית‬
‫באדמת ‪ ,sandy-loam‬רחובות‪ ,‬בתנאים המדמים את ניסויי החממה‪ .‬ניסוי זה נעשה ע"י לקיחת‬
‫דגימות קרקע בחמש נקודות זמן )לפני ההשקיה הראשונה‪ ,‬לאחר ההשקיה הראשונה‪ ,‬לאחר שבוע‬
‫ימים‪ ,‬לאחר השקיה שנייה ביום השביעי‪ ,‬לאחר שבועיים ולאחר שלושה שבועות(‪ ,‬החיידקים‬
‫גודלו על מצע ‪ NA‬ומצע ‪ NA‬עם ריפאמפיצין‪ ,‬כאשר מספר החיידקים במצע הסלקטיבי הופחת‬
‫ממספר החיידקים במצע העשיר‪ ,‬זאת מנקודת הנחה כי במצע הסלקטיבי גדלים רק החיידקים‬
‫שהוספו באופן מלאכותי‪ .‬באיור מס' ‪ ,24‬העקומה התחתונה מייצגת את אוכלוסיית החיידקים‬
‫הכללית בקרקע והעקומה העליונה מייצגת את החיידק המוסף בהשקייה פעמיים במהלך הניסוי‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫כל החיידקים נבדקו בנפרד הן תבדיד המקור והן החיידקים הטרנספורמנטים‪ ,‬כל החיידקים‬
‫הראו דינמיקה דומה‪ .‬בגרף ‪ A‬של איור מס' ‪ 24‬מוצגת השפעת תבדיד הבר ‪ Q8r1-96‬על‬
‫אוכלוסיית החיידקים הטבעית בקרקע ובגרף ‪ B‬מוצגת השפעת החיידק הרקומביננטי ‪Q8r1-‬‬
‫‪ 96#C82‬על אוכלוסיית החיידקים הטבעית בקרקע‪ .‬איור זה הוא איור מייצג לכל התבדידים‬
‫המוזכרים בעבודה זו שכן כולם הראו עקומות דומות לאלה המוצגות באיור זה‪ .‬כמו כן‬
‫הטרנספורמנטים המכילים את קסטה ‪ A‬הראו עקומות דומות לאלה גם כן‪.‬‬
‫ניתן לראות באיור מס' ‪ ,24‬בעקומה התחתונה כי כמות החיידקים הכללית בקרקע נשארת יציבה‬
‫ונמוכה‪ ,‬אף כמעט אפסית לאורך כל הניסוי‪,‬בעוד שרמת החיידק המוסף גבוהה משמעותית‪ .‬בנוסף‬
‫ניתן לראות עליה בכמות החיידק המוסף ביום השביעי‪ ,‬מפני שזהו היום בו השקנו פעם שנייה עם‬
‫החיידק‪ .‬מממצאים אלה אפשר לומר כי הקרקע בה נעשה שימוש בניסוי יחסית נקייה וכי אין‬
‫השפעה מהותית על כמות החיידקים בקרקע עקב הוספת חיידקי המקור או החיידקים‬
‫המהונדסים‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪21‬‬
‫‪28‬‬
‫‪14‬‬
‫‪7‬‬
‫‪bacteria concentration in‬‬
‫)‪gr of soil (log of 10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪time in days‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪28‬‬
‫‪21‬‬
‫‪14‬‬
‫‪7‬‬
‫‪-1 0‬‬
‫‪bacteria concentration‬‬
‫)‪in gr of soil (log of 10‬‬
‫‪B‬‬
‫‪9‬‬
‫‪time in days‬‬
‫‪Na+Rif‬‬
‫)‪Na-(Na+Rif‬‬
‫איור מס' ‪ :24‬השפעת התבדיד ‪ (A) Q8r1-96‬והטרנספורמנט ‪ (B) Q8r1#C82‬על‬
‫אוכלוסיית החיידקים הטבעית בקרקע‬
‫‪33‬‬
‫‪ .5‬דיון ומסקנות‬
‫עמידות גנטית למחלות שורש בצמחים היא תופעה לא נפוצה ומחלות אלה מודברות בעיקר ע"י‬
‫שימוש בשיטות גידול שונות ופונגיצידים סינטתיים‪ .‬צמחים גם מגינים על עצמם ע"י תמיכה‬
‫במיקרואורגניזמים ריזוספריים אנטגוניסטים לפתוגנים אשר בקרקע‪ .‬ייצור אנטיביוטיקה הוא‬
‫מנגנון חשוב של הגנת הצמח ע"י הרבה חיידקים ריזוספרים שכאלה‪ .‬כיום יודעים הרבה על‬
‫הגנטיקה‪ ,‬הביוכימיה והרגולציה של יצירת האנטיביוטיקות השכיחות‪ .‬בדומה‪ ,‬זוהו הרבה גנים‬
‫אשר תורמים ליכולת החיידקים הריזוספריים לאכלוס השורשים )‪.(Thomashow et al., 2007‬‬
‫מדבירים ביולוגים הם ידידותיים לסביבה ומהווים אלטרנטיבה אפשרית לכימיקלים בהדברת‬
‫פתוגנים צמחיים‪ ,‬הם בעלי מגבלות בשימוש בחקלאות‪ .‬זה יכול לנבוע מפעילות בלתי הדירה‪,‬‬
‫אכלוס שורש נמוך‪ ,‬ועד לכך שתבדיד מסוים לא פעיל כנגד מגוון רחב של פתוגנים ) ‪Weller et al,‬‬
‫‪(Lugtenberg and Kamilova , 2009; 2002‬‬
‫מחקרים על דיכוי טבעי של מחלות קרקע המספקים עדות על אינטראקציות המתקיימות בין‬
‫צמחים פונדקאים ואוכלוסיות ‪ ,Pseudonomas fluorescens‬מגלים כי יש מגוון רחב של‬
‫תבדידים בריזוספרה אשר מייצרים ‪ DAPG‬וניתן להבדיל ביניהם על סמך "טביעת אצבע" גנטית‬
‫)‪ .(Weller et al., 2007‬הוצע בעבר כי מתאים יותר לסנן חיידקים מעודדי צמיחה שהם גם‬
‫מאכלסי שורש טובים ולשפר אותם גנטית כך שיבטאו תכונות חדשות לשיפור ההדברה הביולוגית‬
‫מאשר לבודד מספר חיידקים בעלי יכולת הדברתית לא ידועה )‪.(Timms- Wilson et al., 2000‬‬
‫הבסיס לאנטיביוזה כמנגנון הדברה ביולוגית של ‪ PGPR‬הובן יותר טוב בשני העשורים‬
‫האחרונים‪ .‬זוהו מגוון של אנטיביוטיקות‪ ,‬ביניהן התרכובות ‪ ,HCN ,DAPG‬פנזין‪ ,‬פיולוטאורין‬
‫ופירולניטרין המיוצרים ע"י מיני ‪.Pseudomonas‬‬
‫גידולים רבים יכולים להנזק ממחלת שורש אחת או יותר כמו ‪ take all‬בחיטה וחולי נופל הנגרם‬
‫ע"י פיתיום וריזוקטוניה‪ .‬מחלות אלה נפוצות כאשר הגידול נזרע ישירות בקרקע ללא עיבוד‪,‬‬
‫שיטה התופסת תאוצה עקב הפחתה בשחיקת הקרקע וחסכון במים‪ .‬זנים מסוימים של‬
‫פסאודומונדים פלורסנטים יכולים לדכא מחלות אלה‪ ,‬אך רב הזנים לא מתפקדים באופן אחיד‬
‫וברוב המקרים אין תבדיד אחד יעיל כנגד שלושת הפתוגנים הנ"ל )‪.(Raajmakers et al., 2001‬‬
‫ככל שחיידק מסויים מייצר יותר תרכובות שונות‪ ,‬כך טווח הפעילות שלו גדל ומתרחב‪ ,‬תחת מגוון‬
‫תנאים סביבתיים שונים‪ .‬למשל סינתזה של ‪ DAPG‬ב‪ P. flourescens -‬תבדיד ‪ CHA0‬מעודדת‬
‫בנוכחות גלוקוז כמקור פחמן בעוד שבתנאים אלה ייצור פיולוטאורין מדוכא‪ .‬כאשר מקורות‬
‫הגלוקוז מדלדלים‪ ,‬פיולוטאורין הופכת להיות האנטיביוטיקה המיוצרת בשפע בתבדיד זה‪ .‬מנגנון‬
‫זה מבטיח דרגת גמישות לאנטגוניסט כאשר הוא נתקל בתנאי סביבה משתנים‪ .‬תנאים ביוטים גם‬
‫הם יכולים להשפיע על ייצור אנטיביוטיקה‪ .‬למשל‪ ,‬פיולוטאורין יכולה להשפיע על ייצור ‪DAPG‬‬
‫ע"י ‪ P. flourescens‬תבדיד ‪ .CHA0‬מעבר לכך‪ ,‬גדילת הצמח והתפתחותו גם כן משפיעים על‬
‫ייצור אנטיביוטיקה‪ ,‬מכיוון שהפעילות הביולוגית של יצרני ‪ DAPG‬לא מושרית ע"י הפרשות של‬
‫צמחים בוגרים‪ ,‬נוצר לחץ סלקטיבי כנגד מיקרואורגניזמים ריזוספריים‪ .‬בנוסף ידוע כי סוג הצמח‬
‫הפונדקאי משפיע גם הוא על אינטראקציות של דיכוי מחלות בין הצמח למדביר הביולוגי‪ ,‬כגון‬
‫איכלוס ריזוספרי‪ ,‬הרכב אוכלוסיית החיידקים בקרקע והרכב הפתוגנים הנמצאים בריזוספרה‬
‫‪34‬‬
‫)‪ .(Girlanda et al., 2001‬קביעת תפקיד הפרמטרים הקרקעיים המועדפים לדיכוי מחלות‪ ,‬בעיקר‬
‫אלה המעודדים ייצור חומרים אנטיביוטים‪ ,‬יכולה להיות מנוצלת ע"י בחירת תבדידים‬
‫המתאימים לקרקע מסוימת ובכך הסבירות כי יהיו בעלי פעילות הדברתית טובה יותר ) ‪Compant‬‬
‫‪.(et al., 2005‬‬
‫במחקר זה ניסינו לשפר את הפעילות ההדברתית של ‪ P. flourescens‬תבדידים ‪ Q8r1-96‬ו‪Q2- -‬‬
‫‪ 87‬ע"י החדרת אופרון המקודד לאנטיביוטיקה פירולניטרין מהתבדיד הקרוב אליו טקסונומית‬
‫‪ .Pf-5‬יצור פירולניטרין אפשר לתבדידי ‪ P. flourescens‬כמו ‪ Pf-5‬ו‪ BL915 -‬להיות מדבירים‬
‫יעילים כנגד פתוגנים כמו ‪.(Howell and Stipanovic, 1979; Hill et al., 1994) R. solani‬‬
‫התבדידים ‪ Q8r1-96‬ו‪ ,Q2-87 -‬השייך לגנוטיפים ‪ D‬ו‪ B-‬בהתאמה‪ ,‬הם פונדקאים מתאימים‬
‫למניפולציה שכזו מפני שהם מאכלסים אגרסיבים ושומרים על אוכלוסייה גבוהה בשורשים של‬
‫צמחים פונדקאים בהשוואה למייצרי ‪ DAPG‬אחרים ‪ Pf-5‬השייך לגנוטיפ ‪ A‬ונמצא בריכוזים‬
‫נמוכים בריזוספרה )‪ .(McSpadden Gardner et al., 2000‬ידוע כי התבדידים ‪P. fluorescens‬‬
‫‪ Q8r1-96‬ו‪ Q2-87 -‬מספקים הדברה מצויינת כנגד ‪,Gaeumannomyces graminis var. tritici‬‬
‫אשר רגישה במיוחד ל‪ ,DAPG-‬אך פחות יעילים כנגד ‪ ,R. solani‬אשר באופן יחסי אינה רגישה ל‪-‬‬
‫‪ .(Thomashow et al., 2007) .DAPG‬על כן‪ ,‬בעצם החדרת אופרון הפירולניטרין לתבדידים אלה‬
‫שריכוזם בריזוספרה גבוה מעלה משמעותית את טווח הפעילות שלהם ואת יעילות ההדברה‬
‫הביולוגית‪.‬‬
‫החיידקים הרקומביננטים של ‪ Q8r1-96‬ו‪ Q2-87 -‬הונדסו ע"י הכנסת אופרון הפירולניטרין מ‪P. -‬‬
‫‪ flourescens‬תבדיד ‪ Pf-5‬באמצעות הטרנספוזון ‪ ,miniTn7‬המקודד לייצור האנטיביוטיקה‬
‫פירולניטרין‪ .‬נבחרה דרך זו לקבלת חיידקים טרנספורמנטים מכיוון שצורה זו של טרנספורמציה‬
‫מבטיחה קבלת טרנספורמנטים יציבים בקרקע ובאוכלוסיה‪ ,‬בגלל שהאופרון הוחדר ישירות‬
‫לגנום‪ .‬מעבר לכך האופרון מוחדר באזור לא מקודד כך שאין השפעות לוואי על המטבוליזם ושאר‬
‫תכונות החיידק ומתקבל רקומביננט יציב המבטא את צבר הגנים ‪ ,prn‬אשר הוביל לייצור‬
‫פירולניטרין ולעיכוב ‪ .(Lambertsen et al., 2004) R. solani‬התוצאות המוצגות בעבודה זו ע"י‬
‫‪ PCR‬וריצוף מאשרות כי אופרון הפירולניטרין שהוחדר הוא שלם ולא ניזוק בתהליך ומקודד‬
‫לאנטיביוטיקה פעילה‪ ,‬כפי שנצפה ע"י ‪ TLC‬ו‪ .HPLC -‬החדרת צבר הגנים ‪ prn‬לתבדידים ‪Q8r1-‬‬
‫‪ 96‬ו‪ Q-87 -‬הוסיפה ליכולת יצור ה‪ DAPG-‬גם את היכולת לייצר ‪) Prn‬איורים ‪ 16‬ו‪ .(17 -‬ביטוי‬
‫האופרון באופן קונסטיטוטיבי לאחר שהוחדר לכרומוזום החיידק לא הראה שינוי כלשהו‬
‫ביכולותיו המטאבוליות של החיידק שכן החיידק המשובט וחיידק המקור הראו קינטיקת גדילה‬
‫כמעט זהה )איור מס' ‪ ,(21‬בנוסף נמצא כי ‪ Q8r1-96‬ו‪ Q2-87 -‬והנגזרות המייצרות ‪ Prn‬שלהם‪,‬‬
‫שומרים על כמות חיידקים יחסית יציבה ודומה בקרקע תחת תנאי חממה )איור מס' ‪ .(23‬למרות‬
‫שבניסויי ‪ in vitro‬לא נמצא הבדל בהפרשת האנטיביוטיקות בין חיידקי המקור לטרנספורמנטים‬
‫ובין הטרנספורמנטים הנבדלים בקסטות וזאת עקב מגבלות השיטה וחוסר אפשרות לכמת באופן‬
‫מדוייק את כמות האנטיביוטיקות המפורשות בשיטות בהן השתמשנו‪ ,‬יתכן שאם תמצא שיטה‬
‫להפקה מדוייקת של האנטיביוטיקות מחיידקים אלה ימצא הבדל בכמות האנטיביוטיקה‬
‫‪35‬‬
‫המופרשת בין החיידקים המכילים את קסטה ‪ A‬לעומת אלה המכילים את קסטה ‪ .B‬בהמשך‬
‫מניסויי החממה עולה כי החיידקים הטרנספורמנטים המכילים את אופרון הפירולניטרין‪ ,‬יעילים‬
‫יותר בהדברת ‪ R. solani‬ומעבר לכך נמצא כי הטרנספורמנט ‪ 4C5#C551‬המכיל את קסטה ‪B‬‬
‫ומייצר פירולניטרין בלבד הוא בעל יכולת הדברתית גבוהה משמעותית משאר החיידקים )איור‬
‫מס' ‪ ,(22‬כלומר כנראה שיש אינטראקציה שלילית בין ייצור ‪ DAPG‬ל‪ Prn -‬המפריע באופן כלשהו‬
‫ליצור מקסימלי של פירולניטרין‪ ,‬כמו שצויין בעבר בספרות בנוגע לשילובי ‪ DAPG‬ופיולאוטרין‬
‫)‪ .(Baehler et al.,2005‬בנוסף עולה כי הצמדת קודון התחלת השעתוק לפרומוטר‬
‫בטרנספורמנטים ‪ Q2-87#C222‬ו‪ 4C5#C551 -‬תורמת להדברה יעילה יותר של ‪ R. solani‬למרות‬
‫שלא נצפה הבדל בכמויות הפירולניטרין שמוצו מהחיידקים השונים וזאת מכיוון שלא ניתן היה‬
‫לכמת את כמויות האנטיביוטיקות שהופרשו עקב מגבלות השיטה הנפוצה ברחבי העולם‪.‬‬
‫למרות עשורים של שימוש יעיל ב‪ ,BCA -‬ישנה דאגה בקשר לשחרור אורגניזמים המהונדסים‬
‫גנטית לסביבה וההשפעה של חיידקים טרנסגנים על המגוון והפונקציונאליות של האקוסיסטמה‬
‫הקרקעית‪ .‬דאגה ראשונית בנוגע להעברת גנים מ‪ GMM -‬לחיידקים הנמצאים באופן טבעי‬
‫בקרקע היא ברובה לא מבוססת‪ .‬הפוטנציאל להעברת גנים בין אורגניזמים יכולה להצטמצם ע"י‬
‫החדרת הגנים הרצויים לכרומוזום החיידק )‪ .(Timms-Wilson et al., 2000‬בעבודה זו ננקטו‬
‫מירב המאמצים על מנת למנוע בריחת גנים‪ ,‬כגון החדרת האופרון לגנום החיידקים ואי שימוש‬
‫בפלסמידים בעלי נטייה למעבר בין חיידקים‪ ,‬כמו כן אופרון הפירולניטרין נלקח מ‪ Pf-5 -‬שהוא‬
‫תבדיד הקרוב מאוד טקסונומית לתבדידים שהונדסו ‪ Q8rl-96‬ו‪ ,Q2-87 -‬כלומר נעשתה העברה‬
‫באופן מאוזן מאותו המין ולא בצורה אנכית ממין שונה‪ ,‬כך שההשפעה הסביבתית קטנה יותר‬
‫והסבירות כי תהליך שכזה יעשה באופן טבעי גבוהה יותר‪ .‬טכניקה זו מהווה יתרון בהערכת‬
‫סיכונים מפני שהסבירות כי גנים אלה יזלגו שוב החוצה אל אורגניזמים אחרים נמוכה‪ .‬בעבודה זו‬
‫נעשתה הערכת סיכונים מצומצמת לבדיקת שינויים בכמות החיידקים הטבעית הנמצאת בקרקע‬
‫ברגע החיידקים המוהנדסים מוספים אליה‪ ,‬נמצא כי ההשפעה על כמות החיידקים הטבעית‬
‫בקרקע נמוכה מאוד באם בנמצא בכלל‪ ,‬זאת כמובן במגבלות אורך הניסוי‪ ,‬בקרקע בה השתמשנו‬
‫בניסויי החממה שנמצאה כדלה במיקרואורניזמים באופן כללי‪ ,‬ובמגבלות השיטה המאפשרת‬
‫בחינה של חיידקים הניתנים לגידול ‪ in vitro‬בלבד‪ .‬שימוש בזנים טרנסגנים יכול להציע יתרונות‬
‫מסוימים בהרכב האוכלוסייה בקרקע‪ ,‬מכיוון שזהו תבדיד המוכר כבר בקרב האוכלוסייה ולא‬
‫יתחרה עם חיידקים אחרים על נישות חדשות‪ ,‬עקב כך ניתן להשתמש במנות קטנות יותר של‬
‫החיידק הטרנסגני‪ .‬עפ"י ממצאי הערכת הסיכונים שביצענו כאן ניתן לראות כי אין כל השפעה‬
‫מהותית על הרכב אוכלוסיית החיידקים הטבעית בקרקע עם הוספת הנגזרות המהונדסות‪ .‬על‬
‫מנת שנוכל להשתמש בזנים טרנסגנים אלה לשם הדברה ביולוגית מוצלחת ונכונה‪ ,‬יש לבצע‬
‫מבחני הערכת סיכונים נרחבים על מנת לאמוד את היקף מעבר הגנים בין זנים אלה לאוכלוסייה‬
‫הריזוספרית ואת השפעתם על אוכלוסיות חיידקים שלא ניתן לגדלן ‪ in vitro‬ע"י שימוש בשיטות‬
‫מולקולריות הכוללת את מאגר הגנים בריזוספרה גם באם לא ניתן לגדל את החייידקים הללו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש להמשיך ולבחון את השפעת ייצור האנטיביוטיקה המוגבר הן על אוכלוסיית החיידקים‬
‫הריזוספרית והן על הצמחים הפונדקאים‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ ביבליוגרפיה‬.6
Alsanius, B.W., M. Hultberg, and J.E. Englund. 2002. Effect of lacZY-marking
of the 2,4-diacetylphloroglucinol producing Pseudomonas fluorescens strain
5-2/4 on its physiological performance and root colonization ability.
Microbiol. Res. 157: 39-45
Arima, K.H. Imanaka, M. Kausaka, A. Fukuda, and C. Tumura. 1964.
Pyrrolnitrin, a new antibiotic substance, produced by Pseudomonas. Agric.
Biol. Chem. 28: 575-576
Baehler, E., M. Bottiglieri, M. Pe´chy-Tarr1, M. Maurhofer and C. Keel.
2005. Use of green fluorescent protein-based reporters to monitor balanced
production of antifungal compounds in the biocontrol agent Pseudomonas
fluorescens CHA0. J. Appl. Microbiol. 99: 24–38
Bais, H.P., T.L. Weir, L.G. Perry, S. Gilory, and J.M. Vivanco. 2006. The role
of root exudates in rhizosphere interactions with plants and other organisms.
Ann. Rev. Plant Biol. 57: 233-266
Bakker, P.A.H.M., C.M.J. Pieterse and L.C. van Loon. 2007. Induced systemic
resistance by fluorescent Pseudomonas spp.. Phytopathology. 97:239-243
Bangera, M.G., and L.S. Thomashow. 1999. Identification and characterization
of a gene cluster for synthesis of the polyketide antibiotic 2,4diacetylphloroglucinol from Pseudomonas fluorescens Q2-87. J. Bacteriol.
181: 3155-3163.
Bonsal, R.F., D.M. Weller, and L.S. Thomashow. 1997. Quantification of 2,4diacetylphloroglucinol produced by fluorescent Pseudomonas spp. in vitro and
in the rhizosphere of wheat. Appl. Environ. Microbiol. 63: 951-955.
Bull, C.T., D.M. Weller, and L.S. Thomashow. 1991. Relationship between root
colonization and suppression of Gaeumannomyces graminis var. tritici by
Pseudomonas fluorescens strain 2-79. Phytopathology 81: 954–959
Buysens, S., K. Huengens, J. Poppe, and M. Hofte. 1996. Involvement of
pyochelin and pyoverdin in suppression of Pythium-induced damping-off of
tomato by Pseudomonas aeruginosa 7NSK2. Appl. Environ. Microbiol. 62:
865-871.
Chernin, L., A. Brandis, Z. Ismailov, and I. Chet. 1996. Pyrrolnitrin production
by an Enetrrobacter agglomerans strain with a broad spectrum of antagonistic
37
activity towards fungal and BCAterial phytopathogens. Curr. Microbiol. 32:
208-212.
Chet, I., and L. Chernin. 2002. Biocontrol, Microbial agents in soil. Encyc.
Environ. Microbiol. John Willey and Sons Inc., New York.
Compant, S., B. Duffy, J. Nowak, C. Clement, and E.A. Barka. 2005. Use of
plant growth-promoting bacteria for biocontrol of plant diseases: Principles,
mechanisms of action, and future prospects. Appl. Enviro. Microbiol. 71:
4951-4959.
Cook, R. J. and K. F. Baker. 1983. The Nature and Practice of Biological
Control of Plant Pathogens. Amer. Phytopathol. Soc. (St. Paul, MN).
Cook. R.J. 1993. Making greater use of introduced microorganisms for biological
control of plant pathogens. Annu. Rev. Phytopathol. 31: 53-80
Corbell, N.A., and J.E. Loper. 1995. A global regulator of second metabolite
production in Pseudomonas fluorescens Pf-5. J. Bacteriol. 177: 6230-6236
de Souza, J.T., C. Arnould, C. Deulvot, P. Lemanceam, V.G. Pearson, and
J.M. Raaijmakers. 2003. Effect of 2,4-diacetylphloroglucinol on Pythium:
Cellular responses and variation in sensitivity among propagules and species.
Phytopathology 93: 966-975
Duffy, B.K. and G. Defago. 1999. Environmental factors modulating antibiotic
and siderophores biosynthesis by Pseudomonas fluorescens biocontrol strains.
Appl. Environ. Microbiol. 65: 2429-2438
El-Banna, N., and G. Winkelmann. 1998. Pyrrolnitrin from Burkholderia
cepacia: antibiotic activity against fungi and novel activities against
streptomycetes. J. Appl. Microbiol. 85: 69-78
Fenton, A.M., P.M. Stephens, J. Crowley, M. Ocallaghan, and F. Ogara.
1992. Exploitation of gene(s) involved in 2,4-diacetylphloroglucinol
biosynthesis to transfer a new biocontrol capability to a Pseudomonas strain.
Appl. Environ. Microbiol. 58: 3873-3878.
Fravel, D.R. 2005. Commercialization and implementation of biocontrol. Annu.
Rev. Phytopathol. 43: 309-315
Garcia, V.G., M.A.P. Onco, and V.R. Susan. 2006. Biology and systematics of
the form genus Rhizoctonia. Spanish J. Agr. Res. 4:55-79
Girlanda, M., S. Perotto, Y. Moenne-Loccoz, R. Bergero, A. Lazzari, G.
Defago, P. Bonfante and A.M. Luppi. 2001. Impact of biocontrol
38
Pseudomonas fluorescens CHA0 and a genetically modified derivative on the
diversity of culturable fungi in the cucumber rhizosphere. Appl. Environ.
Microbiol. 67: 1851-1864
Glick, B.R., D.M. Penrose, and J. Li. 1998. A model for the lowering of plant
ethylene concentrations by plant growth-promoting bacteria. J. Theor. Biol.
190:63-68
Haas, D., and G. Defago. 2005. Biological control of soil-borne pathogens by
fluorescent pseudomonads. Nature Rev. Microbiol. 3:307-319
Hamill, R., R. Elander, M. Mabe, and M, Gorman. 1967. Metabolism of
tryptophan by Pseudomonas aureofaciens. V. Conversion of tryptophan to
pyrrolnitrin. Antimicrob. Agents Chemother. 1967:388-396
Hammer, P.E., W. Burd, D.S. Hill, J.M. Ligon, and K.H. van Pee. 1999.
Conservation of the pyrrolnitrin biosynthetic gene cluster among six
pyrrolnitrin producing strains. FEMS Microbiol. Lett. 180: 39-44
Hill, D.S., J.I. Stein, N.R. Torkewitz, A.M. Morse, C.R. Howell, J.P.
Pachlatko, J.O. Becker and J.M. Ligon. 1994. Cloning of genes involved in
the synthesis of pyrrolnitrin form Pseudomonas fluorescens and role of
pyrrolnitrin synthesis in biological control of plant disease. Appl. Environ.
Microbiol. 60: 78-85
Howell, C.R., and R.D. Stipanovic. 1979. Control of Rhizoctonia solani in
cotton seedlings with Pseudomonas fluorescens and with an antibiotic
produced by the bacterium. Phytopathology 69: 480-482.
Huang, Z., R.F. Bonsal, D.V. Mavrodi, D.M. Weller, and L.S. Thomashow.
2004. Transformation of Pseudomonas fluorescens with genes for biosynthesis
of phenazine-1-carboxilic acid improves biocontrol of Rhizoctonia root rot and
in situ antibiotic production. FEMS Microbiol. Lett. 49: 243-251
Kalbe, C., P. Marten, and G. Berg. 1996. Strains of the genus Serratia as
beneficial rhizobacteria of oilseed rape. Microbiol. Res. 151: 4400-4433.
Keel, C., D.M. Weller, A. Natsch, G. Defago, R.J. Cook, and L.S.
Thomashow.
1996.
Conservation
of
the
2,4-diacetylphloroglucinol
biosynthesis locus among fluorescent Pseudomonas strains from diverse
geographic locations. Appl. Environ. Microbiol. 62: 552-563
Keel, C., U. Schnider, M. Maurhofer, C. Voisard, J. Laville, U. Burger, P.
Wirthner, D. Haas, and G. Defago. 1992. Suppression of root diseases by
39
Pseudomonas fluorescens CHA0: Importance of the secondary metabolite 2,4-
diacetylphloroglucinol. Mol. Plant-Microbe Interact. 5: 4-13.
King, E.O., M.K. Ward, and D.E. Rainey. 1954. Two simple media for the
demonstration of pyocyanin and fluorescein. J. Lab. Clin. Med. 44: 301-307.
Kirner, S., P.E. Hammer, D.S. Hill, A. Altmann, L. Fischer, L.J. Weislo, M.
Lanahan, K.H. van Pee, and J.M. Ligon. 1998. Functions encoded by
pyrrolnitrin biosynthetic genes from Pseudomonas fluorescense. J. Bacteriol.
180: 1939-1943
Koch, B., L.E. Jensen, and O. Nybroe. 2001. A panel of Tn7-based vectors for
insertion of the gfp marker gene or for delivery of cloned DNA into Gram-negative
bacteria at a neutral chromosomal site. J. Microbiol. Meth. 45: 187-195.
Landa, B.B., D.M. Mavrodi, L.S. Thomashow, and D.W. Weller. 2003.
Interactions
between
strains
of
2,4-diacetylphloroglucinol-producing
Pseudomonas fluorescens in the rhizosphere of wheat. Phytopathology 93:
982-994
Ligon, J.M., D.S. Hill, P.E. Hammer, N.R. Torkewitz, D. Hofmann, H.J.
Kempf and K.H. van Pee. 2000. Natural products with antifungal activity
from Pseudomonas biocontrol Bacteria. Pest Manag. Sci. 56: 688-695
Lambertsen, L., C. Sternberg, and S. Molin. 2004. Mini-Tn7 transposons for site
tagging of bacteria with fluorescent proteins. Environ. Microbiol. 6: 726-732
Lucas P.S.R., and H.P. Collins. 1993. Decline of Rhizoctonia root rot on wheat
infected with Rhizoctonia solani AG-8. Phytopathology 83: 260-265.
Lugtenberg, B. J. J., and L. C. Dekkers. 1999. What make Pseudomonas
Bacteria rhizosphere competent? Environ. Microbiol. 1: 9–13.
Lugtenberg, B.J.J., L. Dekkers, and G.V. Bloemberg. 2001. Molecular
determinants of rhizosphere colonization by Pseudomonas. Annu. Rev.
Phytopathol. 39: 461–490.
Lugtenberg, B.J.J., and F. Kamilova. 2009. Plant-growth-promoting
rhizobacteria. Annu. Rev. Microbiol. 63:541-56.
MacsPaden-Gardener,
B.B.,
K.L.
Schroeder,
S.E.
Kalloger,
J.M.
Raaijmakers, L.S. Thomashow, and D.M. Weller. 2000. Genotypic and
phenotypic diversity of phlD-containing Pseudomonas strains isolated from
the rhizosphere of wheat. Appl Environ Microbiol. 66: 1939-1946
40
Massarat, S., and M.H. Jijakli. 2007. Use of molecular techniques to elucidate
the mechanisms of action of fungal biocontrol agents: a review. J. Microbiol.
Meth. 69:229-241
Maurhofer, M., C. Keel, D. Haas and G. Defago. 1995. Influence of plant
species on disease suppression by Pseudomonas fluorescens strain CHAO
with enhanced antibiotic production. Plant Pathol. 44: 40-50
Mavrodi, D.V., O.V. Mavrodi, B. B. McSpadden-Gardener, B.B. Landa,
D.M. Weller, and L.S. Thomashow. 2002. Identification of differences in
genome content among phlD-positive Pseudomonas fluorescens strains by
using PCR-Based Subtractive Hybridization. Appl. Environ. Microbiol. 68:
5170-5176
Migheli, Q. 2001. The deliberate release of genetically modified biocontrol
agents. I. Is it possible to harmonise safety, emotion and rationality? Agro
Food Industry Hi-Tech 12: 41-42
Morrisey, J.P., U.F. Walsh, A. O’Donnell, Y. Moënne-Loccoz, and F. O’Gara.
2002. Explotitaion of genetically modified inoculants for inductrial ecology
applications. Antonie Leeuwnhoek 81:559-606
Nowak-Thompson, B., S.J. Gould, J. Kraus, and J.E. Loper. 1994. Production
of
2,4-diacetylphloroglucinol
by
the
biocontrol
agent
Pseudomonas
fluorescens Pf-5. Can. J. Microbiol. 40: 1064-1066.
Paulsen, I.T., C.M. Press, J. Ravel, D.Y. Kobayashi, G.S.A. Myers, D.V.
Mavrodi, R.T. DeBoy. R. Seshadri, Q. Ren, R. Madupu, R.J. Dodson, A.S.
Durkin, L.M. Brinkac, S.C. Daugherty, S.A. Sullivan, M.J. Rosovitz, M.L.
Gwinn, L. Zhou, D.J. Schneider, S.W. Cartinhour, W.C. Nelson, J.
Weidman, K. Watkins, K. Tran, H. Khouri, E.A. Pierson, L.S. Pierson
III, L.S. Thomashow, and J.E. Loper, 2005. Complete genome sequence of
the plant commensal Pseudomonas fluorescense Pf-5. Nature Biotechnol. 23:
873-878
Pfender, W.F., J. Kraus, and J.E. Loper. 1993. A genomic region from
Pseudomonas fluorescens Pf-5 required for pyrrolnitrin production and
inhibition of Pyrenophora tritici-repentis in wheat straw. Phytopathology 83:
1223-1228.
41
Pierson, E.A., and D.M. Weller. 1994. Use of mixture of fluorescent
pseudomonas to suppres take-all and improve the growth of wheat.
Phytopatology. 84: 940-947
Pierson, L.S., D.W. Wood, and E.A. Pierson. 1998. Homoserine lactonemediated gene regulation in plant-associated BCAteria. Ann. Rev.
Phytopathol. 36: 207-225
Pierson, L.S., V.D. Keppenne, and D.W. Wood. 1994. Phenazine antibiotic
biosynthesis in Pseudomonas aureofaciens 30-84 is regulated by PhzR in
response to cell-density. J. Bacteriol. 176: 3966-3974
Raaijmakers, J.M., M. Vlami, and J.T. de Souza. 2002. Antibiotic production
by bacterial biocontrol agents. Antonie Leeuwenhoek 81:537-547
Raaijmakers, J.M., and D.M. Weller. 1998. Natural plant protection by 2,4diacetylphloroglucinol producing Pseudomonas spp. in take-all decline soils.
Mol. Plant-Microbe Interact. 11: 144-152.
Raaijmakers, J.M., and D.M. Weller. 2001. Exploiting genotypic diversity of
2,4-diacetylphloroglucinol-producing Pseudomonas spp.: Characterization of
superior root-colonizing P. fluorescens strain Q8r1-96. Appl. Environ.
Microbiol. 67: 2545-2554
Raaijmakers, J.M., D.M. Weller, and L.S. Thomashow. 1997. Frequency of
antibiotic producing Pseudomonas spp. in natural environments. Appl.
Environ. Microbiol. 63: 881-887
Raaijmakers, J.M., M. Leeman., M.M.P. Van Oorschot, L. Van der Sluis, B.
Schippers and P.A.H.M. Bakker. 1995. Dose-response relationships in
biological control of Fusarium wilt of radish by Pseudomonas spp.,
Phytopathology 85: 1075–1081.
Sambrook, J., E.F. Fritsch, and T. Maniatis. 1989. Molecular Cloning. A
Laboratory Manual, 2nd ed. Cold Spring Harbor Laboratory, Cold Spring
Harbor, NY
Shanahan, P., D.J. Osullivan, P. Simpson, J.D. Glennon, and F. Ogara. 1992.
Isolation of 2,4-diacetylphloroglucinol from fluorescent pseudomonad and
investigation of physiological parameters influencing its production. Appl.
Environ. Microbiol. 58: 353-358.
Sharifi-Tehrani, A., M. Zala, A. Natsch, Y. Moenne-Loccoz, and G. Defago.
1998.
42
Biocontrol
of
soil-borne
fungal
plant
diseases
by
2,4-
diacetylphloroglucinol producing fluorescent pseudomonads with different
restriction profiles of amplified 16S rDNA. Eur. J. Plant Pathol. 104: 631-643.
Thomashow, L.S. and D.M. Weller. 1996. Current concepts in the use of
introduced BCAteria for biological disease control: mechanisms and
antifungal metabolites. In: Stacey G & Keen NT (Eds), Plant-Microbe
Interactions 1: 187–236
Thomashow, L.S., and D.M. Weller. 1998. Role of a phenazine antibiotic from
Pseudomonas fluorescens in biological control of Gaeumannomyces graminis
var. tritici. J. Bacteriol. 170: 3499-3508.
Thomashow, L.S., D.M. Weller, O. Mavrodi, and D. Mavrodi. 2007. Selection,
monitoring, and enhancement of bacterial biocontrol agents.XIII Int. Cong.
MPMI, Sorrento, Italy. 1-4
Timms-Wilson, T.M., R.J. Ellis, A. Renwick, D.J. Rhodes, D.V. Mavrodi,
D.M. Weller, L.S. Thomashow, and M.J. Bailey. 2000. Chromosomal
insertion of phenazine-1-carboxylic acid biosynthetic pathway enhances
efficacy of damping-off disease control by Pseudomonas fluorescens. Mol.
Plant-Microbe Interact.13: 1293-1300
Umio, S., T. Kamimura, T. Kamishita, and Y. Mine. 1987. Antifungal
composition employing pyrrolnitrin in combination with an imidazole
compound. US patent 4, 636,520
van Loon L.C., P.A.H.M. Bakker, and C.M.J. Pieterse. 1998. Systemic
resistance induced by rhizosphere bacteria. Annu. Rev. Phytopathol. 36: 453483.
van Pee, K.H, O. Salcher, and J.F. Ligon 1980. Formation of pyrrolnitrin and 3(2-amino-3-chlorophenyl) pyrrole from 7-chlorotryptophan. Angew Chem Int
Ed. Engl. 19: 828
Walsh, U.F., J.P. Morrissey, and F. O’Gara. 2001. Pseudomonas for biocontrol
of phytopathogenes: from functional genomics to commercial exploitation.
Curr. Opin. Biotechnol. 12:289-295
Weller, D.M. 1988. Biological control of soilborne plant pathogens in the
rhizosphere with bacteria. Annu. Rev. Phytopathol. 26: 379–407.
Weller, D.M., B.B. Landa, O.V. Mavrodi, K.L. Schroeder, L. De La Fuente,
S. Blouin Bankhead, R. Allende Molar, R.F. Bonsal, D.V. Mavrodi, and
43
L.S. Tomashow. 2007. Role of 2,4-Diacetylphloroglucinol- producing
fluorescent Pseudomonas spp. In the defense of plant roots. Plant Biol. 9: 4-20
Weller, D.M., J.M. Raaijmakers, B.B McSpadden Gardener, and L.S.
Thomashow. 2002. Microbial populations responsible for suppressiveness to
plant pathogens. Annu. Rev. Phytopathol 15: 1-17
Whipps, J. M. 1997. Developments in the biological control of soil-borne plant
pathogens. Adv. Bot. Res. 26:1–133
Whipps, J.M. 2001. Microbial interaction and biocontrol in the rhizosphere. J.
Exp. Bot. 52: 487-511
44
‫ נספחים‬.7
Q8r1- ‫ בחיידק‬miniTn7-ΩGm/ tac-prnABCD ‫ ריצוף אזור ההחדרה של הקסטה‬:'‫נספח א‬
96#C25
glmS
GTGCGCGCCC GTGGCGGCCA GTTGATTGTC TTTGCCGACG AAAAGGCTGG CATGACCAAT
GGCGAAGGCA CCCACGTGGT GCACATGCCA CACATCCACG ACATCCTGTC GCCGATTCTC
TACACCATCC CGCTGCAACT GCTGTCGTAC TACGTCGCGG TGCTCAAGGG GACTGATGTG
GACCAGCCGC GTAACCTGGC GAAATCTGTG ACGGTGGAGT GAGTCGCCCA CCAGAAGCCT
TnR- pUC18T-mini-Tn7T-Gm
GGCTCTCTGT
GGGCGGACAA
TAAAGTCTTA
AACTGAACAA
AATAGATCTA
AACTATGACA
ATAAAGTCTT
AAACTAGACA
GAATAGTTGT
AAACTGAAAT
CAGTCCAGTT
ATGCTGTGAA
AAAGCATACT GGACTTTTGT TATGGCTAAA GCAAACTCTT CATTTTCTGA AGTGCAAATT
pAlter-EX1
GCCCGTCGTA
TTAAAGAGGG
GCGTGGGGTC
GAAATTCCCA
TCCCGCAAGA
GGCCCGGCAG
TACCGGCATA
ACCAAGCCTA
TGCCTACAGC
ATCCAGGGTG
ACGGTGCCGA
GGATGACGAT
GAGCGCATTG
TTAGATTTCA
TACACGGTGC
CTGACTGCGT
TAGCAATTTA
ACTGTGATAA
ACTACCGCAT
TAAAGCTAAT
CGAAGATAAG
CTGTCAAACA
TGAGAACAAA
AAACCCCTCA
AGACCCGTTT
AGAGGCCCCA
AGGGGTTATC
CGATGATAAG
CTGTCAAACA
TGAGAATTAA
TTCATGTTCT
TTCCTGCGTT
ATCCCCTGAT
TCTGTGGATA
ACCGTATTAC
CGCCTTTGAG
TGAGCTGATA
CCGCTCGCCG
CAGCCGAACG
ACCGAGCGCA
GCGAGTCAGT
GAGCGAGGAA
GCGGAAGANC
GCCCAATACG
CAAACCGCCT
CTNCCCGCGC
GTTGGCCGAT
TCATTAATGC
AGCTGGCACG ACAG
45
Q8r1-96#C25 ‫' של אופרון הפירולניטרין בחיידק‬5 -‫ ריצוף אזור ה‬:'‫נספח ב‬
prnA
Uncoding region
TTGTTCAT1AA CACTCCCTGT TTCGAGGCGG GCTGTCTGTG AGGAGGGGAA GGCCGCCAGT
CTCTGTGCAT CCGTGCAAGA GGCACATCAA TGTGCTTGTC GGATTTAGAC TCTAGCCTGC
CGGAAAAGCG
ATGCACCTTC
CGTTTCCGAA
TTAGCATTCA
AAAAAGCAAA
GGCATTTGGT CTAAAGGAAA ATTGGATCT GTTTCCTGTG TGAAATTGTT ATCCGCTCAC
tac promoter
AATTCCACAC
ATTATACGAG
CCGATGATTA
ATTGTCAACA
GGG2GGATGGG
GAGTAAGCTT
GAGTATTCTA
TAGTGTCACC
TAAATAGCTT
GGCGTAATCA
pAlterTGGTCATAGC
TGTTTCCTGT
GTGAAATTGT
TATCCGCTCA
CAATTCCACA
CAACATACGA
GCCGGAAGCA
TAAAGTGTAA
AGCCTGGGGT
GCCTAATGAG
TGAGCTAACT
CACATTAATT
GCGTTGCGCT
CACTGCCCGC
TTTCCAGTCG
GGAAACCTGT
CGTGCCAGCT
GCATTAATGA
ATCGGCCAAC
GCGCGGGGAG
AGGCGGTTTG
CGTATTGGGC
GCTCTTCCGC
TTCCTCGCTC
ACTGACTCGC
TGCGCTCGGT
CGTTCGGCTG
CGGCGAGCGG
TATCAGCTCA
CTCAAAGGCG
GTAATACGGT
TATCCACAGA
ATCAGGGGAT
AACGCAGGAA
AGAACATGAA
TTAATTCTCA
TGTTTGACAG
CTTATCATCG
GATAACCCCT
TGGGGCCTCT
AAACGGGTCT
TGAGGGGTTT
TTTGTTCTCA
TGTTTGACAG
CTTATCTTCG
ATTAGCTTTA
ATGCGGTAGT
TTATCACAGT
TAAATTGCTA
ACGCAGTCAG
GCACCGTGTA
TGAAATCTAA
CAATGCGCTC
ATCGTCATCC
TCGGCACCGT
CACCCTGGAT GCTGTAGGCA TAGG
‫אותיות מודגשות עם קו תחתון מסמלות את קודון התחלת השעתוק של אופרון הפירולניטרין‬1
tac ‫אותיות מודגשות מסמלות את פרומוטור‬2
46
Q8r1-96#C82 ‫' של אופרון הפירולניטרין בחיידק‬5 -‫ ריצוף אזור ה‬:'‫נספח ג‬
CCGCCCACGA
TGACGATATT
CTTGATTGGC
TTGTTCATAA
CACTCCCTGT
TTCGAGGCGG
prnA
CCGTGCAAGA
GGCACAT3CAA
GCTGTCTGTG
AGGAGGGGAA
GGCCGCCAGT
CTCTGTGCAT
GGATCCTGTT
TCCTGTGTGA
AATTGTTATC
CGCTCACAAT
TCCACACATT
ATACGAGCCG
Tac promotor pAlter-EX1
ATGATTAATT GTCAACAGG4G GGATGGGGAG
TAAGCTTGAG
TATTCTATAG
TGTCACCTAA
ATAGCTTGGC
GTAATCATGG
TCATAGCTGT
TTCCTGTGTG
AAATTGTTAT
CCGCTCACAA
TTCCACACAA
CATACGAGCC
GGAAGCATAA
AGTGTAAAGC
CTGGGGTGCC
TAATGAGTGA
GCTAACTCAC
ATTAATTGCG
TTGCGCTCAC
TGCCCGCTTT
CCAGTCGGGA
AACCTGTCGT
GCCAGCTGCA
TTAATGAATC
GGCCAACGCG
CGGGGAGAGG
CGGTTTGCGT
ATTGGGCGCT
CTTCCGCTTC
CTCGCTCACT
GACTCGCTGC
GCTCGGTCGT
TCGGCTGCGG
CGAGCGGTAT
CAGCTCACTC
AAAGGCGGTA
ATACGGTTAT
CCACAGAATC
AGGGGATAAC
GCAGGAAAGA
ACATGAATTA
ATTCTCATGT
TTGACAGCTT
ATCATCGGAT
AACCCCTTGG
GGCCTCTAAA
CGGGTCTTGA
GGGGTTTTTT
TGTTCTCATG
TTTGACAGCT
TATCTTCGAT
TAGCTTTAAT
GCGGTAGTTT
ATCACAGTTA
AATTGCTAAC
GCAGTCAGGC
ACCGTGTATG
AAATCTAACA
ATGCGCTCAT
CGTCATCCTC
GGCACCGTCA
CCCTGGATGC
TGTAGGCATA
GGCTTGGTTA
TGCCGGTACT
GCCGGGCCTC
TTGCGGGATG
GGGATCCACG
CGTCTTAAGG
CGGCCGCGGT
ACCGGGCCCG TCGGGATCCG GTGATTGATT GAGCAAGCTT TATGCTTG
‫ התחלת השעתוק של אופרון הפירולניטרין‬i‫ אותיות מודגשות עם קו תחתון מסמלות את קודו‬3
tac ‫ אותיות מודגשות מסמלות את פרומוטור‬4
47
:‫תוצאות עבודה זו הניבו את הפרסומים הבאים‬
1.
Moseri, I., Bimerew, M., Ovadis, M., Thomashow, L., and Chernin, L. (2009)
Combining 2,-4-diacetylphloroglucinol and pyrrolnitrin activities in Pseudomonas
fluorescens Q8r1-96 increases its ability to suppress Rhizoctonia solani, pp. 159-
162. In: IOBC/wprs Bulletin, Vol. 43, 2009 Working Group "Integrated Control
of Plant Pathogens, Proceedings of the meeting "Molecular Tools for
Understanding and Improving Biocontrol" at Interlaken (Switzerland) September
9-12, 2008. Edited by: Yigal Elad, Monika Maurhofer, Christoph Keel, Cesare
Gessler, Brion Duffy, 390 pp.
2.
Moseri, I., M. Ovadis, D. Mavrodi, D. Weller, L. Thomashow, and L. Chernin
(2008) Cloning and expression of antibiotic pyrrolnitrin genes in 2,4-DAPGproducing strain Pseudomonas fluorescens Q8r1-96 for improvement of its
biocontrol activity, p. 84. In: Abstracts of Annual Meeting of Israeli Society of
Microbiology (ISM-2008, Rehovot, Israel).
3.
Moseri, I., M. Ovadis, D. Mavrodi, D. Weller, L. Thomashow, and L. Chernin
(2008) Introduction of pyrrolnitrin operon into 2,-4-diacetylphloroglucinolproducer Pseudomonas fluorescens Q8r1-96 increases its ability to suppress
Rhizoctonia solani, p. 69. In: Abstracts of 4th Int. Symp. on Rhizoctonia (20-22
August, Berlin, Germany).
4.
Moseri, I., M. Ovadis, L. Thomashow, D. Weller, D. Mavrodi, and L. Chernin
(2008) Combining 2,-4-diacetylphloroglucinol and pyrrolnitrin activities in
Pseudomonas fluorescens Q8r1-96 increases its ability to suppress Rhizoctonia
solani , p. 15. In: 10th Meeting of the Working Group “Biological control of
fungal and bacterial plant pathogens. Molecular Tools for Understanding and
Improving Biocontrol” (9-12 September, Interlaken, Switzerland).
5.
Moseri, I., Gazit-Fatal, I., Ovadis, M., Thomashow, L., and L.Chernin (2009)
Engineered derivatives of 2,4-diacetylphloroglucinol-producing Pseudomonas
fluorescens expressing foreign genes encoding chitinase or pyrrolnitrin provide
superior control of Rhizoctonia solani disease, p. 23. In IOBC/WPRC the 5th
meeting on “Multitrophic interactions in soil” (June 11-13, 2009, UppsalaSweden).
This research was supported by the US-Israel Bi national Agricultural Research and
Develop-ment, Fund (BARD),Grant No.US-3789-05.
48