‫גיליון ‪ 148‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ 2014‬בהוצאת מירב‪-‬דסקלו הפקות בע״מ‬ ‫‪KITARON ERP&MES‬‬ ‫מערכת מידע המתקדמת ביותר למפעלי ייצור‬ ‫‪All In One‬‬ ‫זה הזמן לגלות את הכסף ברצפת הייצור שלך‬ ‫צור‪/‬י קשר‪:‬‬ ‫ג'אוסופט מערכות בע"מ‬ ‫טל‪ ˆ 04-8813130 :‬פקס‪ ˆ 04-8491560 :‬מייל‪ ˆ [email protected] :‬אתר‪www.geosoft-sys.com :‬‬ 03-6098976 :‫ פקס‬, 054-8834551 :‫ טל‬223 .‫ד‬.‫ ת‬,‫מושב רינתיה‬ www.plastic-box.co.il n [email protected] :‫מייל‬ ‫המלגזותההידרוסטטיותשל ‬ ‫‬ ‫תפוקה מירבית בטכנולוגיה מתקדמת‬ ‫חיסכון בדלק‬ ‫מערכת מעצורים אוטומטית‬ ‫בטיחות מירבית בעבודה‬ ‫כושר טיפוס וגרירה גבוה‬ ‫מתאימות במיוחד לעבודה בשיפועים‬ ‫מערכת בלמים ללא בלאי‬ ‫‪www.emcol.co.il | 08-8636000‬‬ ‫‬ ‫תוכן‬ ‫גיליון ‪ l 148‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫עורך אחראי‪/‬מנכ"ל‬ ‫ישראל דסקלו‬ ‫עורך‬ ‫עמרי מריאן‬ ‫גרפיקה ועיצוב‬ ‫סטודיו גבזה ‪[email protected]‬‬ ‫לוחות‬ ‫אורניב‬ ‫הדפסה‬ ‫רבגון דפוס ואריזות בע"מ‬ ‫אחראית מדיה והפקה‬ ‫אירית ענבר ‪03-9007909‬‬ ‫מנהלת מסחרית‬ ‫אילנה מצא‬ ‫יועצי שיווק ומכירות‬ ‫צבי מטיאס‪ ,‬אליהו פרילוק‬ ‫מנויים ותפוצה‬ ‫נורית שרון‪ ,‬דורית פתאי ‪03-9007900‬‬ ‫הנהלה‬ ‫ישראל דסקלו‪ ,‬מנחם בלונדר‪ ,‬אהרון פלמון‪,‬‬ ‫הגר פלמון‬ ‫מו״ל‪ :‬מירב דסקלו הפקות בע״מ‬ ‫רח׳ העבודה ‪ 11‬ראש העין מיקוד ‪48017‬‬ ‫טל‪ .‬מערכת‪ 03-9007900 :‬פקס‪03-9007902 :‬‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫למירב דסקלו הפקות בע"מ‬ ‫אין להעתיק חומר כלשהו בלי אישור המו"ל‬ ‫חומר פרסומי המופיע בעיתון הינו על אחריות‬ ‫החברות המפרסמות בלבד‪.‬‬ ‫שער התעשיה באינטרנט‬ ‫‪www.industry.co.il‬‬ ‫דואר אלקטרוני‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מנוי שנתי ל‪ 6-‬גיליונות ‪ 250‬ש״ח‬ ‫כולל מע״מ ודמי משלוח‬ ‫‪LOGISTICS‬‬ ‫‪BI montly magazine dealing with material‬‬ ‫‪handling, pakaging and shipping.‬‬ ‫‪MERAV DASCALU PUBLISHING L.T.D‬‬ ‫‪11 Haavoda st. Rosh Ha’ayin 48017‬‬ ‫‪Tel. 972(3)-9007900 Fax .972(3)-9007902‬‬ ‫‪ISSN 156-060X‬‬ ‫תמונת השער‬ ‫חדשות‬ ‫גיליון ‪ 148‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ 2014‬בהוצאת מירב‪-‬דסקלו הפקות בע״מ‬ ‫חדש בשטח ‪6...............................................................................................‬‬ ‫‪KITARON ERP&MES‬‬ ‫מערכת מידע המתקדמת ביותר למפעלי ייצור‬ ‫‪All In One‬‬ ‫מבצע צוק איתן‬ ‫שרשרת של אספקה ללוחמי "צוק איתן" ‪14.......................‬‬ ‫מרכזים לוגיסטיים‬ ‫זה הזמן לגלות את הכסף ברצפת הייצור שלך‬ ‫מניעת תקלות אספקה‬ ‫צור‪/‬י קשר‪:‬‬ ‫ג'אוסופט מערכות בע"מ‬ ‫שעיה כליף ‪16..................................................................................................‬‬ ‫רכש‬ ‫חסכון ברכש ומניעת עלויות‬ ‫שלום גלדר ‪20..................................................................................................‬‬ ‫ניהול נכון של הזמנות הרכש‬ ‫משה אמון ‪22....................................................................................................‬‬ ‫שרשרת האספקה‬ ‫מה אומרים המומחים בחו"ל‬ ‫עמרי מריאן ‪24.................................................................................................‬‬ ‫על הסמכת ‪ APICS‬כבר שמעתם?‬ ‫עמרי מריאן ‪26.................................................................................................‬‬ ‫שילוח‬ ‫נדחתה תביעה נגד חברת ביטוח בשל 'אריזה לקויה'‬ ‫למטען מיובא‬ ‫עו"ד גיל נדל‪ ,‬רו"ח ומשפטן ג'מיל אבו מוך ‪30................................‬‬ ‫ידיעות ומאמרים לפרסום‬ ‫נא לשלוח למערכת למייל‪[email protected] :‬‬ ‫טל‪ ˆ 04-8813130 :‬פקס‪ ˆ 04-8491560 :‬מייל‪ ˆ [email protected] :‬אתר‪www.geosoft-sys.com :‬‬ ‫ג’אוסופט מערכות בע”מ הוקמה‬ ‫בשנת ‪ 1998‬ועוסקת בפיתוח‬ ‫תוכנות לארגון‪ ,‬המתמחות במתן‬ ‫מענה ופתרון כולל לנושאים‬ ‫ניהוליים שונים בארגון‪ ,‬תוך כדי‬ ‫שימת דגש על אפיון צורכי מידע‬ ‫ניהולי בארגון‪ ,‬יישום והטמעת‬ ‫מערכת קיטרון ‪ERP&MES‬‬ ‫ופיתוח אפליקציות ייחודיות‪.‬‬ ‫החברה הוקמה ונבנתה ע”י‬ ‫אנשי מקצוע בעלי ניסיון רב‬ ‫בעולם התעשייה‪ ,‬לצד ידע נרחב‬ ‫מתחום המחשבים‪ .‬לעובדה‬ ‫שמוצרי החברה “צמחו”‬ ‫מתוך ריצפת הייצור ומעולם‬ ‫הניהול המודרני‪ ,‬יש משקל‬ ‫רב ביכולתנו לפתח מוצרים‬ ‫איכותיים המותאמים בצורה‬ ‫מושלמת לצורכי ארגונים‬ ‫רבים‪ .‬מוצרי חברת ג’אוסופט‬ ‫מתמקדים בצורך של מנהלים‬ ‫לנהל ולפקח על זרימת המידע‬ ‫בארגון שיסייע בקבלת החלטות‬ ‫ולייעול תהליכים‪.‬‬ ‫לפרטים‪ :‬טל‪,04-8813130 :‬‬ ‫מייל‪[email protected] :‬‬ ‫עופר יפת מתקנים נילווים למלגזות‬ ‫הנדסה ותעשיות‬ ‫מתכת‬ ‫עופר יפת‬ ‫שינוע והנדסה (‪ )1993‬בע״מ‬ ‫דרך השבעה ‪ ,112‬אזור טל‪ 03-5595553 :‬פקס‪03-5594447 :‬‬ ‫‪e-mail: [email protected]‬‬ ‫‪www.offer-shinua.co.il‬‬ ‫ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ / 2014‬לוגיסטיקה ‪5 /‬‬ ‫…‬ ‫ארדן קונטרול טק תשווק‬ ‫ותיישם את פתרון‬ ‫ה‪ L M S -‬של סימנס‬ ‫לניטור ובקרת קווי יצור‬ ‫חטיבת בקרת התעשייה של‬ ‫ארדן קונטרול טק החלה לשווק‬ ‫את מערכת ה‪Simatic IT LMS-‬‬ ‫)‪ (Line Monitoring System‬של‬ ‫חברת סימנס המבצעת ניטור‪,‬‬ ‫מדידת ביצועים ושליטה בזמן אמת‬ ‫בקו היצור‪ .‬המערכת מבצעת מדידת‬ ‫הספקי ייצור וכן בקרת תפוקות‬ ‫ויעילות של הקו באמצעות מדדים‬ ‫כמותיים לארגונים קטנים ובינוניים‪.‬‬ ‫המערכת מיועדת לחטיבת היצור‬ ‫או המפעל כולו בארגונים קטנים‬ ‫או בינוניים‪ ,‬אשר אינם מעוניינים‬ ‫לרכוש מערכת ניהול רצפת יצור‬ ‫מלאה המחייבת השקעות בהתאם‪.‬‬ ‫המערכת מבצעת איסוף אוטומטי‬ ‫של נתונים בזמן אמת ישירות‬ ‫מרצפת הייצור במפעל‪ ,‬לרבות‬ ‫נתוני תהליך‪ ,‬תפוקות ומדדי‬ ‫איכות ומפיקה דוחות וחישובי‬ ‫יעילות המשמשים את מנהלי‬ ‫הארגון היצרני לניצול טוב יותר של‬ ‫משאבי הארגון‪ .‬המערכת מאפשרת‬ ‫את הפחתת חוסר היעילות בקו‪,‬‬ ‫הגברת תשואת הקו והקטנת‬ ‫פחתים בתהליך‪ .‬מדובר בפתרון‬ ‫קטן ו"רזה" יותר בהשוואה למערכת‬ ‫‪ , Simatic IT‬מערכת ה‪MES -‬‬ ‫)‪(Manufacturing Enterprise System‬‬ ‫של סימנס‪ ,‬אותה מיישמת ארדן‬ ‫קונטרול טק מזה מספר שנים‪.‬‬ ‫מערכת האם‪ ,‬ה‪ Simatic IT-‬של‬ ‫סימנס‪ ,‬מהווה פתרון לניהול כל‬ ‫שרשרת הערך של רצפת הייצור‬ ‫לרבות קישור למערכות ‪,ERP‬‬ ‫שרשרת אספקה‪ ,‬מערכות ניהול‬ ‫מלאי ומערכות ארגוניות אחרות‬ ‫והיא מיושמת באולמות הייצור של‬ ‫החברות המובילות בעולם‪ .‬יישום‬ ‫המערכת למערכי ייצור קטנים או‬ ‫בינוניים הצריך עד כה מימוש חלקי‬ ‫של מערכת ה‪ ,MES -‬כמו גם תכנון‬ ‫תקציבי מתאים‪ .‬בעוד שמערכת‬ ‫ה‪ LMS-‬מאפשרת לארדן ליישם‬ ‫את מערכת ה‪ MES-‬של ‪Siemens‬‬ ‫גם בארגונים קטנים לרמת הקו או‬ ‫מערך הייצור כולו וזאת בתקציב‬ ‫התואם את יכולות הארגון‪" .‬מערכת‬ ‫ה‪ LMS-‬מתבססת על מערכת האם‪,‬‬ ‫ה‪ MES Simatic IT-‬של סימנס‪,‬‬ ‫אשר מאפשרת טיפול במפעלים‬ ‫גדולים או ארגונים הפזורים על‬ ‫מספר אתרי יצור במיקומים‬ ‫גיאוגרפיים שונים"‪ ,‬אמר דודו לוי‪,‬‬ ‫מנהל חטיבת בקרה תעשייתית‬ ‫בארדן קונטרול טק‪" .‬ביכולתה של‬ ‫ארדן להציע כיום יישום מוגבל היקף‬ ‫לגופים יצרניים בינוניים וקטנים‪ ,‬גם‬ ‫במציאות הכלכלית הלא פשוטה בה‬ ‫הם פועלים כיום"‪ ,‬אמר הלוי‪.‬‬ ‫…‬ ‫דו"ח הטרנדים‬ ‫הלוגסטיים של חברת‬ ‫הגישה ללקוח‪.‬‬ ‫בנוסף מדבר הדוח של ‪ DHL‬על‬ ‫אפשרות תשלום גלובלית‪ ,‬התומכת‬ ‫בכל אמצעי שיחליף תשלום שאינו‬ ‫כסף‪ ,‬כגון תוכניות נוסע מתמיד‪,‬‬ ‫או דקות שיחה בטלפון הסלולרי‪.‬‬ ‫…‬ ‫דורשים פיצוי מנמל‬ ‫אשדוד‬ ‫נשיא לשכת הספנות ד"ר יורם‬ ‫זבה‪ ,‬נשיא איגוד לשכות המסחר‬ ‫עו"ד אוריאל לין ומנכ"ל התאחדות‬ ‫התעשיינים‪ ,‬אמיר חייק‪ ,‬שלחו‬ ‫מכתב למנכ"ל משרד התחבורה‬ ‫עוזי יצחקי‪ ,‬ובו הם דורשים‬ ‫פיצוי חלקי עם הנזקים שנגרמים‬ ‫ללקוחות הנמל עקב חוסר כוח‬ ‫אדם תפעולי בנמל אשדוד‪.‬‬ ‫הדרישה מתייחסת לפרק זמן של‬ ‫שישה חודשים‪.‬‬ ‫‪DHL‬‬ ‫לדברי ענקית השילוח ‪,DHL‬‬ ‫שוק הלוגיסטיקה עובר שינויים‬ ‫מהירים ומרחיקי לכת‪ ,‬המאמצים‬ ‫טכנולוגיה שתוביל לקמעונות רב‪-‬‬ ‫ערוצית וכן למכירות מוקדמות‪.‬‬ ‫‪ DHL‬זיהתה טרנדים חדשים‬ ‫והזדמנויות בטווחים הקצרים‬ ‫והארוכים עבור שוק הלוגיסטיקה‬ ‫באירופה‪ .‬הדו"ח עומד גם על‬ ‫מספר בעיות בהן ייתקלו אנשי‬ ‫הלוגיסטיקה ובפתרונות אפשריים‪.‬‬ ‫הפתרון של ‪ DHL‬היה ליצור רדאר‬ ‫לוגיסטיקה‪ ,‬מכשיר שאמור לספק‬ ‫פתרונות יצירתיים‪.‬‬ ‫אחד הפתרונות עליהם מסתכלים‬ ‫אנשי ‪ DHL‬הוא לוגיסטיקה רב‪-‬‬ ‫ערוצית‪ ,‬עם פתרונות מכירה וקנייה‬ ‫און ואוף ליין עבור תכנים אישיים‬ ‫דרך המדיה החברתית והמכשירים‬ ‫הסלולאריים‪.‬‬ ‫מערכות המידע ידעו לנתח את‬ ‫רצונותיו של לקוח הקצה‪ ,‬את‬ ‫היסטוריית הרכישות שלו ואת‬ ‫ההעדפות שלו‪ ,‬ובכך לספק לחברות‬ ‫מידע מוקדם‪ ,‬שיקל עליהם את‬ ‫‪ / 6‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪ 20‬יום; ‪ 40%‬תוספת לדמי הניטול‬ ‫במוצ"ש (עד ‪ 06:00‬בוקר יום א');‬ ‫הפחתות מתעריף המעגן הבסיסי‪,‬‬ ‫שכן‪ ,‬במצב הנוכחי בנמל אשדוד‪,‬‬ ‫העיכוב לשחרור סחורות יכול להגיע‬ ‫ליותר משתי משמרת‪ .‬ההצעה היא‬ ‫לקבלת וספת הנחה של ‪ 5%‬עבור‬ ‫כל דחייה של משמרת נוספת מעל‬ ‫לשתי המשמרות הנקובות בתעריף;‬ ‫הפחתות מתעריף המינגש הבסיסי‪.‬‬ ‫הם מציינים‪ ,‬כי כאשר מופסקת‬ ‫העבודה‪ ,‬יש לפטור לחלוטין את‬ ‫האנייה מתשלומי המינגש; ביטול‬ ‫יצוא‪.‬‬ ‫זבה‪ ,‬לין וחייק ציינו במכתבם‬ ‫ליצחקי‪ ,‬כי לאור המצב החמור‬ ‫בשטח‪ ,‬הם מבקשים החלטות‬ ‫מהירות ומידיות‪ .‬זבה‪" :‬קיבלתי‬ ‫תגובות ראשונות אוהדות ביותר‬ ‫מגורמים בכירים‪ ,‬שהצביעו על כך‬ ‫שיש הצדקה מלאה לבקשות שלנו‪.‬‬ ‫נצטרך לקבל תשובה בהקדם האפשרי‬ ‫מגורמים שונים העוסקים בנושא"‪.‬‬ ‫…‬ ‫ק‪.‬א‪.‬ל רוכשת שני‬ ‫מטוסים חדשים‬ ‫במכתב ציינו השלושה‪ ,‬כי לאור‬ ‫מכתבים קודמים בנוגע ל"מצב‬ ‫החמור" בנמל אשדוד‪ ,‬ברצונם‬ ‫להציע תיקוני חירום לתקופה‬ ‫מוגבלת בתעריפי הנמל‪ .‬עוד ציינו‪,‬‬ ‫שהפיצוי המבוקש קטן בהרבה‬ ‫מהנזקים‪ ,‬הישירים והעקיפים‪,‬‬ ‫הנגרמים ללקוחות הנמל מזה‬ ‫למעלה משנתיים‪.‬‬ ‫התיקונים המוצעים מתייחסים‬ ‫לתעריפים המרביים הנקבעים על‬ ‫ידי נציגי הממשלה‪ .‬פרק הזמן של‬ ‫חצי שנה הוצע למרות תוכנית הנמל‬ ‫לגייס סוורים חדשים‪ ,‬בהתחשב‬ ‫בזמן ההכשרה וה"הסתגלות למצב‬ ‫נורמלי"‪.‬‬ ‫זבה‪ ,‬לין וחייק ציינו "בחיוב‬ ‫ובהערכה" את נחישות הנהלת הנמל‪,‬‬ ‫שעושה הפעם צעדים משמעותיים‬ ‫לתיקון המצב האבסורדי הנוכחי"‪,‬‬ ‫וציינו אין להנהלה שום סמכות‬ ‫לשנות תעריפים מרביים לשירותי‬ ‫הנמל‪.‬‬ ‫התיקונים שאותם מציעים זבה‪,‬‬ ‫לין וחייק כוללים‪ :‬אחסנת מכולות‬ ‫ומטען כללי לתקופה אחידה של‬ ‫בימים האחרונים חתמה קבוצת‬ ‫ק‪.‬א‪.‬ל על הסכם חכירה יבשה של‬ ‫מטוס מדגם ‪ ,747-400F‬והיא‬ ‫צפויה לחתום בימים הקרובים‬ ‫על הסכם רכישה של מטוס‬ ‫נוסף מדגם ‪ .747-400ERF‬דגם‬ ‫ה‪ 400F-‬צפוי להיכנס לפעילות לא‬ ‫יאוחר מחודש ספטמבר‪ ,‬ואילו דגם‬ ‫ה‪ 400ERF-‬צפוי להתחיל פעילות‬ ‫כחודשיים לאחר מכן‪.‬‬ ‫המטוסים‪ ,‬שהינם צעירים בגילם‪,‬‬ ‫הינם מטוסי מטען מקוריים עם‬ ‫דלתות אף וצד‪ ,‬שיביאו לשיפור‬ ‫משמעותי בטווחי הטיסה‪ ,‬בצריכת‬ ‫הדלק ובמערכות ההעמסה‬ ‫של המטוסים‪ .‬באשר להגדלת‬ ‫הטווחים‪ ,‬מדובר באפשרות להגיע‬ ‫עם מטוסים אלה לדרום אמריקה‬ ‫או למזרח הרחוק בטיסות ישירות‬ ‫ללא נחיתות ביניים לצורך תדלוק‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪8‬‬ ‫המרכז למסועים ולרשתות‬ ‫נציגים בלעדיים‪:‬‬ ‫מסועי רשתות פלסטיק‬ ‫ואביזרים‬ ‫מסועי רשת פלסטיק לכל מטרה‬ ‫טכנולוגית מסועים מתקדמת‬ ‫ופרופילי אלומיניום למסגרות‬ ‫חגורות טיימינג סרטי ‪ PVC‬ופוליוריתאן‬ ‫ספיר יוסף ‪ 6‬ראשון לציון | טלפון‪ | 03-9415150 :‬נייד‪ | 050-5237447 :‬פקס‪03-9415575 :‬‬ ‫‪www.m-marcus.co.il | e-mail: [email protected]‬‬ ‫המשך מעמוד ‪6‬‬ ‫לדברי איל זגגי‪ ,‬מנכ"ל ק‪.‬א‪.‬ל‪" ,‬זהו‬ ‫אירוע מאוד משמעותי לקבוצה‬ ‫ולשוק המטען הישראלי‪ ,‬שירגיש‬ ‫היטב את המהלך‪ .‬עבור קבוצה‬ ‫בסדר גודל שלנו‪ ,‬מהלך כזה משול‬ ‫להמצאת הקבוצה מחדש‪ ,‬והוא‬ ‫נועד גם לאפשר לקבוצה לחזק את‬ ‫מעמדה בעולם‪ ,‬כחלק ממימוש‬ ‫התוכנית האסטרטגית שלנו‪.‬‬ ‫הצוותים התפעוליים של ק‪.‬א‪.‬ל ‪-‬‬ ‫האוויריים והקרקעיים ‪ -‬נמצאים‬ ‫בשלהי תהליך הכשרה אינטנסיבי‬ ‫לקראת המטוסים החדשים‪ .‬כולנו‬ ‫נרגשים לקראת הכנסת המטוסים‬ ‫להפעלה מבצעית"‪.‬‬ ‫…‬ ‫שלושה מרלו"גים‬ ‫במכרז‬ ‫חברת נמלי ישראל (חנ"י) פרסמה‬ ‫מכרזים לשיווק של שלושה מתחמי‬ ‫אחסנה ולוגיסטיקה ושטחי אחסנה‬ ‫פתוחה בסמוך לנמלי חיפה ואשדוד‪.‬‬ ‫שלושת המתחמים הם בעלי נגישות‬ ‫גבוהה לצירי תחבורה ראשיים‪.‬‬ ‫בחיפה מוצע במכרז מתחם בצת‬ ‫(לשעבר בסיס בצת)‪ ,‬המשתרע על‬ ‫שטח של כ‪ 85-‬דונם וכולל כ‪20-‬‬ ‫אלף מבנים ומחסנים‪ .‬המתחם‬ ‫ממוקם אסטרטגית סמוך לשער‬ ‫נמל חיפה ולמתחם משקף המכס‪.‬‬ ‫הקצאת השטח הינה לתקופה של‬ ‫כ‪ 25-‬שנה ודמי ההרשאה השנתיים‬ ‫המינימאליים הנדרשים במכרז הם‬ ‫‪ 43‬שקל למ"ר‪ .‬באשדוד מוצעים‬ ‫שני מתחמים‪ :‬הראשון הוא שטח‬ ‫מפותח במתחם מגודר לאחסנה‬ ‫פתוחה בתחום מסוף הפחם‪ .‬גודל‬ ‫השטח הוא כ‪ 20.2-‬דונם והוא‬ ‫ממוקם ליד שער נמל אשדוד‪ ,‬פארק‬ ‫נמלי ישראל ומתחם משקף המכס‪.‬‬ ‫הקצאת השטח הינה לתקופה של‬ ‫חמש שנים‪ ,‬עם אופציית הארכה‬ ‫לחמש שנים נוספות‪ .‬דמי ההרשאה‬ ‫השנתיים המינימאליים הנדרשים‬ ‫במכרז הם ‪ 60‬שקל למ"ר‪ .‬המתחם‬ ‫השני באשדוד ממוקם בעורף‬ ‫הדרומי של הנמל וכולל מחסן‬ ‫ושטחי אחסנה פתוחה‪ .‬גודל השטח‬ ‫כ‪ 38.6-‬דונם‪ ,‬הכוללים שטח בנוי‬ ‫בהיקף של ‪ 10,424‬מ"ר‪ .‬המתחם‬ ‫מפותח ומגודר ומשלב שטחי‬ ‫אחסנה פתוחה ושטח בנוי‪ .‬הקצאת‬ ‫המתחם הינה לתקופה של ‪ 10‬שנים‪,‬‬ ‫עם אופציית הארכה ל‪ 5-‬שנים‬ ‫נוספות‪ .‬דמי ההרשאה השנתיים‬ ‫המינימאליים הנדרשים במכרז‬ ‫הם ‪ 75‬שקל למ"ר‪ .‬מחנ"י נמסר כי‬ ‫העלויות התפעוליות של העוסקים‬ ‫בסחר החוץ הינן מרכיב מרכזי‬ ‫בשיקולים העסקיים‪ ,‬לפיכך יש‬ ‫יתרונות רבים למיקום המרלו"גים‬ ‫ומרכזי ההפצה‪ ,‬האחסנה והשינוע‬ ‫בסמיכות לנמלי הים‪.‬‬ ‫…‬ ‫שובל הנדסה תקים‬ ‫מרכז לוגיסטי‪,‬‬ ‫ומפעלים לעיבוד שבבי‬ ‫והרכבות לחברת ברמד‬ ‫קבוצת שובל הנדסה הפועלת‬ ‫בתכנון‪ ,‬ניהול וביצוע פרויקטים‬ ‫בבניה בתחום הבניה המתועשת‪,‬‬ ‫בניה תעשייתית‪ ,‬בניה למגורים‪,‬‬ ‫זכתה במכרז של חברת ברמד‬ ‫לביצוע עבודות מרכז לוגיסטי‪,‬‬ ‫מפעל לעיבוד שבבי‪ ,‬משרדי ביקורת‪,‬‬ ‫ומפעל הרכבות‪ ,‬שיכלול ‪ 4‬מבנים‬ ‫בשני הקיבוצים עברון וכברי‪ ,‬בשטח‬ ‫כולל של כ ‪ 6,700‬מ"ר‪ .‬מקבוצת‬ ‫שובל הנדסה נמסר‪ ,‬כי פרויקט‬ ‫ההקמה יימשך כ‪ 16-‬חודשים‪.‬‬ ‫ההיקף הכספי הכולל של עבודות‬ ‫הביצוע נאמד‪ ,‬בכ‪ 30-‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫לאחר שנבחרה ע"י חברת ברמד‬ ‫מבין חברות ביצוע גדולות‬ ‫ומובילות בתחום בארץ‪ ,‬החלה‬ ‫בימים אלה‪ ,‬קבוצת שובל הנדסה‬ ‫בביצוע עבודות ההקמה של מרכז‬ ‫לוגיסטי‪ ,‬מפעל לעיבוד שבבי‪,‬‬ ‫משרדי ביקורת‪ ,‬ומפעל הרכבות‪,‬‬ ‫בשני הקיבוצים עברון וכברי‪ .‬לדברי‬ ‫סמנכ"לית קבוצת שובל הנדסה‬ ‫פרידה מאיר‪" ,‬עבודות הביצוע‬ ‫צפויות להימשך עפ"י התכנון‬ ‫‪ / 8‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫טכנולוגיה בשירות הלוגיסטיקה‬ ‫הטכנולוגיה ודרישת הלקוחות מקדימים ברוב המקרים את‬ ‫מוכנות הארגונים‬ ‫"המורכבות של שרשראות האספקה הולכת גדלה וארגונים אינם‬ ‫מוכנים לכך‪ .‬כתוצאה מכך שרשראות האספקה בארגונים אינן‬ ‫ערוכות טכנולוגית לענות על דרישות הלקוחות"‪ .‬כך אמר אבי שחם‪,‬‬ ‫מנהל פתרונות בתחום הלוגיסטיקה וניהול שרשרת האספקה בחברת‬ ‫‪ ,SAP‬במהלך הרצאה שנשא בפני באי כנס ‪ ISUG 2014‬שנערך על‬ ‫ידי מגאזין "אנשים ומחשבים" במסלול אפליקציות עסקיות‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫"המורכבות של שרשראות האספקה הולכת גדלה‪ ,‬ויש הרבה מאוד‬ ‫טכנולוגיות‪ .‬הכול מתחיל בדרישת הלקוחות והלקוחות שלהם‪ .‬האם‬ ‫הארגונים מוכנים? התשובה היא לא"‪.‬‬ ‫הוא ציין עוד‪ ,‬כי הפתרונות של ‪ SAP‬מאפשרים לארגון לבצע תהליך‬ ‫תכנון מלא‪ ,‬אשר כולל גם מענה לצרכים לוגיסטיים כגון תובלה‬ ‫אווירית וימית‪ .‬היתרון המרכזי לדברי שחם‪ ,‬נעוץ בעובדה שכל‬ ‫הפתרונות בתחום מחוברים למערכות הליבה של ‪ SAP‬בארגון‪ ,‬ובראשן‬ ‫‪ .HANA‬גם העובדה שהעבודה כולה נעשית היום בענן מקלה לדבריו‬ ‫מאוד את היישום‪ .‬פעילות ‪ SAP‬בתחום שרשרת האספקה מבוצעת‬ ‫במסגרת תוכנית כללית שנקראת ‪,Integrated business planning‬‬ ‫כאשר העבודה נעשית בשיתוף מלא עם הלקוח‪ ,‬באופן שהחברה‬ ‫מעניקה לו את מרחב הפתרונות הקיימים תוך ראייה עסקית כוללת‪,‬‬ ‫עם דגש על שלוביות מלאה בין הכלים‪.‬‬ ‫היבט אחר של השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לעולם הלוגיסטי‬ ‫הובא על ידי רועי זוהר‪ ,‬מנמ"ר נס טכנולוגיות‪ ,‬אשר דיבר על תפקיד‬ ‫המנמ"ר בחברה גלובלית‪ .‬לדבריו‪" ,‬ההנהלה מצפה ממך שתהיה חלק‬ ‫בלתי נפרד מליבת העסקים של החברה ולא סתם טכנאי מחשבים‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬מצפים מאיתנו לנהל ולתת מענה בצורה יעילה וטובה‪ .‬עברו‬ ‫הימים שבהם מנמ"רים ניהלו 'אוגדות' של ‪ 100‬איש‪ .‬כיום המנמ"ר‬ ‫הוא חלק מההנהלה ותפקידו להיות קשוב לצרכים העסקיים של‬ ‫הארגון ולתת מענה הולם"‪.‬‬ ‫פעילות מרכז השירות של נס משולבת עם פעילות היועצים שהיא‬ ‫מעסיקה‪ ,‬והם זמינים ללקוחות בכל שאלה שהם נתקלים בה‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫בנוסף לשירותי תחזוקה שנס מעניקה למנמ"רים‪ .‬לדבריו‪ ,‬המערכת‬ ‫הזו שופרה לאין ערוך‪ ,‬לאחר שבנס התקבלה החלטה להעמיד את‬ ‫פתרונות מרכז השירות הפנימי שמפעיל אגף מערכות המידע של‬ ‫החברה גם לשימוש חיצוני‪" .‬לאחר בחינה מחודשת מצאנו שיש לנו‬ ‫מערכת שיודעת לתת מענה כל כך טוב לאנשים שלנו ואין סיבה שלא‬ ‫נחלוק את המידע עם המנמ"רים הלקוחות שלנו‪ .‬בכך אנחנו מורידים‬ ‫מהם כאב ראש ומאפשרים להם למלא את המשימה המרכזית שלהם‬ ‫ לסייע לארגון בליבת עסקיו"‪ ,‬אמר זוהר‪.‬‬‫כ‪ 16-‬חודשים"‪ .‬אדריכל הפרויקט‬ ‫ יעד מהנדסים הפיקוח על עבודות‬‫ההקמה יתבצע על ידי חברת דומרק‬ ‫טכנולוגיות‪ ,‬והקונסטרוקציה ע"י‬ ‫רפי אנונו‪ .‬מנהל ההקמה הוא אבי‬ ‫אובנטל‪ .‬חברת "ברמד‪ ,‬נחשבת‬ ‫לאחת החברות המובילות בעולם‬ ‫בתחום ייצור מגופי וויסות ובקרה‪.‬‬ ‫החברה עוסקת כיום בפיתוח‪ ,‬ייצור‬ ‫ושיווק מגופי בקרה הידראוליים‪,‬‬ ‫הידרומטרים‪ ,‬קוצבים ואביזרי פיקוד‬ ‫הידראוליים‪ ,‬לשוק הולכת המים‬ ‫והשוק המוניציפלי‪ ,‬לחקלאות‪,‬‬ ‫לגינון‪ ,‬לכיבוי אש‪ ,‬לתעשייה‬ ‫ולדלק‪ .‬קבוצת שובל הנדסה הוקמה‬ ‫בשנת ‪ 1985‬ע"י מייסדה משה מילר‬ ‫ומאז היא פועלת באינטנסיביות‬ ‫בתכנון‪ ,‬ניהול וביצוע פרויקטים‬ ‫בבניה בתחום הבניה המתועשת‪,‬‬ ‫בניה תעשייתית‪ ,‬בניה למגורים‪,‬‬ ‫ועבודות גמר בפרויקטים גדולים‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪10‬‬ ‫פתרונות‬ ‫אחסון‬ ‫מתקדמים‬ ‫ אחסון משטחים על גבי קורות‬ ‫ אחסון דינאמי למשטחים – ‪PUSH BACK‬‬ ‫ אחסון דינאמי למשטחים –‪FLOW RACK‬‬ ‫ מדפים לעומסים קלים ובינוניים – דגם וריץ‬ ‫ אחסון דינאמי לקופסאות קרטון ופלסטיק‬ ‫ גלריות מעברים‬ ‫ מערכת אחסון‪-‬קנטיליבר – ‪CANTILEVER‬‬ ‫ מדפים ניידים למשטחים‬ ‫ תומכי משטח ורשתות למשטחים‬ ‫רח' אפעל ‪ ,26‬קרית אריה‪ ,‬פתח‪-‬תקוה‪ .‬טל' ‪( 03-9222397‬רב קווי)‪ ,‬פקס' ‪03-9246060‬‬ ‫‪www.globe.co.il • [email protected]‬‬ ‫המשך מעמוד ‪8‬‬ ‫מנכ"ל החברה‪ ,‬שי נחשון‪ ,‬הינו‬ ‫מהנדס בהכשרתו בעל ידע רחב‬ ‫וניסיון בתחומי הניהול הביצוע‬ ‫התכנון והרישוי והוא בעל ניסיון רב‬ ‫שנים בביצוע פרויקטים הנדסיים‬ ‫מורכבים‪ ,‬בבניה ציבורית ובניה‬ ‫למגורים ומסחר בארץ ובחו"ל‪.‬‬ ‫…‬ ‫בל מאר ספנות תייצג‬ ‫בישראל את ‪TSC‬‬ ‫חברת בל‬ ‫מאר ספנות‬ ‫קיבלה לידיה‬ ‫מינוי כסוכנת הרשמית של‬ ‫חברת ‪ TSC‬האמריקאית בישראל‪,‬‬ ‫המתמחה בשילוח בינלאומי‬ ‫מארצות הברית לכל העולם‪.‬‬ ‫החברה האמריקאית‪ ,‬העוסקת‬ ‫ביצוא לרחבי העולם‪ ,‬נמצאת‬ ‫בבעלות ‪,The Scoular Company‬‬ ‫המחזיקה ב‪ 90-‬חברות שונות‬ ‫המציעים שירותים שונים לאורך‬ ‫שרשרת האספקה‪ ,‬כמו גם חברת‬ ‫הובלה יבשתית בארצות הברית‪.‬‬ ‫עם ההודעה על קבלת הסוכנות של‬ ‫‪ TSC‬אמר רפאל סבן‪ ,‬מנכ"ל בל‬ ‫מאר‪" ,‬אנו שמחים לייצג את ‪TSC‬‬ ‫בישראל‪ .‬דרך הקשרים הענפים‬ ‫שלה‪ ,‬הפריסה בארצות הברית‬ ‫והניסיון רב השנים‪ ,‬נוכל להציע‬ ‫ליבואנים בישראל פתרונות הובלה‬ ‫זולים ומהירים ביבוא סחורות‬ ‫מארצות הברית‪ ,‬תוך שמירה על‬ ‫רמת שירות מקסימלית"‪ .‬חברת‬ ‫‪ TSC‬נוסדה בשנת ‪ ,1999‬כחטיבת‬ ‫הובלת מטען של ענקית השילוח‬ ‫‪ .The Scoular Company‬לחברה‬ ‫חמישה משרדים בארצות הברית‬ ‫ובקנדה‪ ,‬והיא עוסקת ביצוא‬ ‫סחורות מארצות הברית‪TSC .‬‬ ‫מחזיקה בהסכמי הובלה ימית‬ ‫עם עשרות חברות ספנות והיא‬ ‫מובילה מטען ברוב קווי הסחר‬ ‫בעולם‪ .‬החברה מציעה שירותי‬ ‫הובלה למגוון מגזרים כגון נוזלים‪,‬‬ ‫כימיקלים‪ ,‬מזון‪ ,‬מכונות‪ ,‬ציוד ועוד‪.‬‬ ‫בנוסף מציעה החברה שירותי‬ ‫ביטוח ימי‪The Scoular Company.‬‬ ‫פועלת למעלה מ‪ 120 -‬שנה‪,‬‬ ‫כשבשנה שעברה עמדו המכירות‬ ‫שלה על למעלה משישה מיליארד‬ ‫דולר‪.‬‬ ‫…‬ ‫פרידנזון תייצג בלעדית‬ ‫בישראל את ‪,STOLET‬‬ ‫חברת שינוע מכולות‬ ‫הצובר הגדולה בעולם‬ ‫קבוצת פרידנזון הודיעה כי‬ ‫קיבלה ייצוג בלעדי של חברת‬ ‫‪ Stolt-Nielsen Limited‬בישראל‪.‬‬ ‫חברת ‪ Stolt‬היא ענקית לוגיסטיקה‬ ‫בתחום השינוע והאחסנה של מטעני‬ ‫צובר בים וביבשה‪ ,‬עם מחזור מכירות‬ ‫שנתי של למעלה משני מיליארד‬ ‫דולר‪ .‬החברה מחזיקה בצי עולמי של‬ ‫למעלה מ‪ 31,000-‬מכולות להובלת‬ ‫נוזלים וגזים הכלואים בתוך מסגרת‬ ‫(איזוטנק)‪ ,‬אתרי אחסון נוזלים‪,‬‬ ‫אוניות צובר ופריסה גלובלית‬ ‫של ‪ 24‬משרדים ברחבי העולם‪.‬‬ ‫פרידנזון תייצג את ‪ Stolt‬במגזר‬ ‫מכולות הצובר מסוג איזוטנק‪,‬‬ ‫שחברת ‪ Stolt‬משנעת ומספקת‬ ‫שירותים לוגיסטיים לכ‪100,000-‬‬ ‫משלוחים של מכולות מסוג זה‬ ‫המניבים לה הכנסה שנתית של‬ ‫למעלה מ‪ 500-‬מיליון דולר‪ .‬בישראל‬ ‫עושות שימוש תדיר במכולות צובר‬ ‫מסוג איזוטנק‪ ,‬יצרניות כימקלים‬ ‫ומוצרים פטרוכימיים שונים כגון‬ ‫מכתשים אגן‪ ,‬בתי הזיקוק‪ ,‬טבע‬ ‫ודור כימקלים‪ ,‬כמו גם חברות מזון‬ ‫ומשקאות ביניהן אפשר למנות את‬ ‫קוקה‪-‬קולה‪ ,‬גן שמואל‪ ,‬גת גבעת‬ ‫חיים ועוד‪ .‬מנכ"ל החברה‪ ,‬רמי‬ ‫פרידנזון‪ ,‬אמר כי "פרידנזון גאה‬ ‫על בחירתה כמייצגת הבלעדית של‬ ‫‪ Stolt‬בישראל‪ .‬קבלת הייצוג תאפשר‬ ‫לנו להרחיב את סל השירותים‬ ‫שאנו מציעים ללקוחותינו‪ ,‬ובנוסף‬ ‫תאפשר לנו להגיע לפלחי שוק‬ ‫חדשים בשילוח ולוגיסטיקה‬ ‫בינלאומית‪ .‬הבחירה בפרידנזון‬ ‫מהווה ראייה למקצוענות‪ ,‬ליכולות‬ ‫הגבוהות‪ ,‬למוניטין ולניסיון הרב‬ ‫שלנו כקבוצת הלוגיסטיקה המובילה‬ ‫בישראל‪ ,‬המספקת פתרונות כוללים‬ ‫לשרשרת האספקה הלוגיסטית של‬ ‫לקוחותינו"‪.‬‬ ‫‪ / 10‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫רכבי עבודה ושטח‬ ‫הטנדר המוביל ברכבי העבודה והשטח‬ ‫ישנם סוגים שונים של רכבי עבודה ושטח‪ .‬הטנדר‪ ,‬שנחשב לאחד‬ ‫הבולטים שבהם‪ ,‬יכול לספק מענה לצרכים שונים ובעיקר בזכות‬ ‫יתרונותיו הרבים‪ .‬הטנדר הגיע אלינו לישראל בשנות העשרים של‬ ‫המאה הקודמת ושימש בעיקר לצרכים משטרתיים ולצרכי ההגנה על‬ ‫היישובים השונים‪ .‬מי שמחפש רכבי עבודה ושטח יכול ליהנות כיום‬ ‫מדגמים שונים של טנדר‪ ,‬המיוצרים על ידי חברות הרכבים המוכרות‬ ‫בעולם‪ ,‬ומוצעים בטווח רחב של מחירים‪.‬‬ ‫לא בכדי הפך הטנדר לאחד מרכבי העבודה המובילים‪ .‬מי שמחפש‬ ‫טנדר‪ ,‬יוכל למצוא מגוון רחב של דגמים‪ ,‬המשלבים בין חוזק‪ ,‬עוצמה‬ ‫וגם יכולת להתמודד עם תנאי השטח השונים‪ .‬הטנדר נחשב לרכב‬ ‫מסחרי‪ ,‬המתאים בעיקר לצרכי עבודה‪ .‬זו גם הסיבה מדוע בעלי מקצוע‬ ‫רבים‪ ,‬הנדרשים להעביר סחורה או ציוד ממקום למקום‪ ,‬נעזרים בו‪.‬‬ ‫חברות רכבים שונות מייצרים דגמים שונים של טנדר‪ ,‬המציעים חסכון‬ ‫בעלויות‪ ,‬יעילות רבה מאד וגם אמינות‪ .‬יכולתו של הטנדר להתמודד‬ ‫עם האתגרים השונים מאפשרים לו לשרת רבים‪ .‬הוא בעל כושר תמרון‬ ‫ברמה גבוהה וקל להיכנס איתו ולצאת בעזרתו ממקומות שונים‪ ,‬הן‬ ‫באזורים עירוניים‪ ,‬בינעירוניים וגם בשטח עצמו‪ .‬מכיוון שהטנדר‬ ‫נחשב צר באופן יחסי‪ ,‬ובעיקר בהשוואה למשאית‪ ,‬אפשר לנסוע איתו‬ ‫בכבישים צרים ואפילו להיכנס איתו לסמטאות בכל מקום‪ .‬הטנדר הוא‬ ‫רכב עבודה קומפקטי ונוח מאד וגם בין הפופולאריים ביותר כיום‪.‬‬ ‫מה מציע לנו הטנדר‬ ‫הטנדר כולל את תא הנהג שבו יושב הנהג‪ ,‬וארגז פתוח מאחוריו‪,‬‬ ‫המיועד למטען‪ .‬אפשר למצוא טנדרים הכוללים גם שורה של מושבים‬ ‫מאחורי הנהג ואפשר גם למצוא טנדרים עם ארגז סגור‪ .‬מי שמעוניין‬ ‫לרכוש טנדר כרכב עבודה חשוב שיש היטב את הדגמים המוצעים‬ ‫וגם יבדוק אילו מהם מתאימים לתנאי שטח שונים‪ .‬ישנם לא מעט‬ ‫דגמים וותיקים מאד של טנדרים‪ ,‬הנחשבים לאמינים מאד‪ ,‬וישנם‬ ‫גם חדשים‪ .‬טנדר עם אפשרות להנעה קדמית או להנעה כפולה יכול‬ ‫להתאים‪ .‬מי שעיקר עבודתו בשטח‪ ,‬ומעוניין ברכב שטח חזק‪ ,‬טנדר‬ ‫המציע הנעה של ‪ 4X4‬הוא הפתרון הטוב ביותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם רוב‬ ‫העבודה היא בתוך העיר או בכבישי עפר‪ ,‬טנדר עם הנעה קדמית יכול‬ ‫להספיק‪ .‬אפשרות נוספת‪ ,‬ובעיקר כזו המוצעת ממש לאחרונה‪ ,‬הם‬ ‫הטנדרים בדגם מיוחד‪ ,‬טנדרים רבי עוצמה כמו משאית‪ .‬הראם‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫הוא אחת האפשרויות והוא דוגמא טובה לטנדר נוח ויעיל מאד אך‬ ‫גם בעל עוצמה שקשה להתעלם ממנה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬לא משנה באיזה דגם בוחרים‪ ,‬חשוב להגדיר תחילה את הצרכים‬ ‫ולבדוק איזה רכב עבודה ושטח יכול לספק את המענה המתאים ביותר‪.‬‬ ‫מומלץ לבחון את דגמי הטנדר השונים בעזרתם של המומחים בתחום‪,‬‬ ‫תוך התייחסות אל יתרונותיו של כל דגם וכן גם אל המחיר שלו בשוק‬ ‫כיום‪ .‬בחינה מעמיקה תעזור לאתר את הפתרון הטוב ביותר המתאים‬ ‫לצרכי עבודה ולנסיעה בשטח‪.‬‬ ‫לוגיסטיקר‬ ‫השותף הלוגיסטי שלך‬ ‫מעבדות שירות‬ ‫קיוט ואריזה‬ ‫בקרת משקל במהלך הליקוט‬ ‫• ‪ 100,000‬מ”ר מרכזים לוגיסטיים בפריסה ארצית • ניסיון עשיר במגוון פעילויות לוגיסטיות ובמגוון תחומים‬ ‫• אחסנה בבקרת טמפרטורה • מערך הפצה מגוון כולל פעילות של הפצה לבתי לקוח • ניסיון עשיר ומגוון‬ ‫בפעילויות “ערך מוסף” • מערכות מידע מתקדמות‬ ‫‪www.logisticare.co.il‬‬ ‫לוגיסטי‪-‬קר‬ ‫משרדי הנהלה‪ :‬רח’ פסח לב ‪ ,5‬אזור התעשייה הצפוני לוד‪ ,‬טל’‪ 08-9271900 :‬פקס‪[email protected] 08-9250523 :‬‬ ‫…‬ ‫נחתם הסכם בין ישראל‬ ‫לארה"ב שיקל על הסחר‬ ‫ההדדי ויקטין את הנטל‬ ‫הבירוקרטי‬ ‫מנהל רשות המסים‪ ,‬משה אשר‪ ,‬ומנהל‬ ‫המכס האמריקאי‪ ,‬גיל קרליקווסקה‪,‬‬ ‫חתמו בבריסל‪ ,‬במסגרת כנס מנהלי‬ ‫המכס של ארגון המכס העולמי‪ ,‬על‬ ‫הסכם להכרה הדדית בין תוכניות‬ ‫הנקראות "גורם כלכלי מאושר" בשתי‬ ‫המדינות‪ .‬מטרתה של התוכנית היא‬ ‫להקל על הבירוקרטיה בתהליכי‬ ‫יבוא ויצוא בין גופים עסקיים‬ ‫בשתי המדינות אשר קיבלו בהן‬ ‫מעמד של "גורם כלכלי מאושר"‪.‬‬ ‫מדובר בהקלות בקיצור הליכי‬ ‫השחרור מהמכס ובהקטנת עלויות‬ ‫כספיות של תהליכי היבוא והיצוא‪.‬‬ ‫לדברי אשר‪" ,‬כרבע מכלל הייצוא‬ ‫הישראלי מתבצע לארה"ב ומכאן‬ ‫חשיבותו האדירה של ההסכם‬ ‫לקידום מכירת התוצרת הישראלית‪.‬‬ ‫באמצעות הקלה על הבירוקרטיה‬ ‫הכרוכה בהליכים אלה‪ ,‬נסייע‬ ‫ליצואנים הישראלים בפיתוח‬ ‫וחשיפה לשווקים חדשים‪ .‬ההסכם‬ ‫צפוי להעלות את היקף הסחר‬ ‫עם ארה"ב‪ ,‬העומד כיום על כ‪25-‬‬ ‫מיליארד שקל מדי שנה וכמובן‪ ,‬לחזק‬ ‫את שיתוף הפעולה בין המדינות‬ ‫בתחומים נוספים"‪ .‬עם הגורמים‬ ‫המאושרים הישראליים הכלולים‬ ‫בהסכם נכללות חברות המייצאות‬ ‫את מוצריהן לארה"ב‪ ,‬יבואנים‪ ,‬סוכני‬ ‫מכס‪ ,‬משלחים בינלאומיים‪ ,‬נמלים‬ ‫ימיים‪ ,‬מסופים לוגיסטיים וגורמים‬ ‫נוספים בשרשרת האספקה‪ .‬כל אלה‬ ‫יזכו להקלות בתהליכי כניסת טובין‬ ‫ושחרור הסחורות בארה"ב‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬מטעני ארגונים אלה‬ ‫ייהנו מאחוז קטן יותר מהממוצע‬ ‫של בידוק מכס ובטחון‪ ,‬מה שיביא‬ ‫לחיסכון בזמן ובכסף‪ .‬מאז הושקה‬ ‫תוכנית "גורם כלכלי מאושר" על‬ ‫ידי המכס הישראלי בסוף שנת‬ ‫מדד מנהלי הרכש‪:‬‬ ‫ירידה בחודש יולי ‪2014‬‬ ‫מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש לחודש‬ ‫יולי ‪ 2014‬ירד ב‪ 2.1-‬נקודות לרמה של ‪ 46.8‬נקודות‪ .‬זהו החודש‬ ‫השני ברציפות שהמדד מצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית‪.‬‬ ‫רכיבי הביקושים המקומיים‪ ,‬התעסוקה ומחירי חומרי הגלם‪ ,‬המשיכו‬ ‫להצביע על התכווצות‪ .‬רכיבי המלאים עברו להצביע על התרחבות‪.‬‬ ‫רכיב הביקושים ליצוא רשם עלייה לרמה של ‪ 52.3‬נקודות‪ ,‬והוא נמצא‬ ‫בהתרחבות מזה שישה חודשים‪ .‬מדד מנהלי הרכש העולמי‪ ,‬שמפרסם בנק‬ ‫‪ ,JPMorgan‬נותר יציב בקירוב בחודש יולי (ירידה קלה של ‪ 0.1‬נקודות)‬ ‫ברמה של ‪ 52.5‬נקודות‪ .‬המדד נמצא במגמת התרחבות מזה עשרים חודשים‪.‬‬ ‫מגמה זו נתמכה בעיקר בהתרחבות בהזמנות החדשות‪ .‬מדד מנהלי הרכש‬ ‫בארה"ב רשם ירידה של ‪ 0.5‬נקודות לרמה של ‪ 55.8‬נקודות ובגוש האירו‬ ‫נותר יציב בקירוב (ירידה קלה של ‪ 0.1‬נקודות) ברמה של ‪ 51.9‬נקודות‪.‬‬ ‫כלכלני בנק הפועלים‪" :‬שני מדדי מנהלי הרכש האחרונים מצביעים על‬ ‫התכווצות בפעילות התעשייתית בישראל‪ .‬יש להדגיש שתוצאות הסקר‬ ‫הושפעו כנראה גם ממבצע צוק איתן‪ ,‬והשפעתו להקטנת הביקושים‬ ‫המקומיים‪ .‬מנגד השפיעו לחיוב הביקושים ליצוא‪ ,‬בהם חלה התרחבות‬ ‫מזה שישה חודשים‪ .‬ירידת המדד עולה בקנה אחד עם אינדיקאטורים‬ ‫כלכליים נוספים שפרסמה הלמ"ס‪ ,‬ובהם הצמיחה ברבעון השני של השנה‪,‬‬ ‫שהאטה לכדי ‪ 1.7%‬משיעור של ‪ 2.8%‬ברבעון הראשון של השנה‪ .‬אנו‬ ‫מעריכים כי הפעילות הכלכלית במשק נמצאת בנסיגה מסוימת‪ ,‬שהחלה‬ ‫עוד לפני תחילת המבצע צוק איתן‪ .‬לאור ניסיון העבר‪ ,‬סביר להניח שנסיגה‬ ‫זו תוחרף ברבעון הנוכחי‪ ,‬אולם התאוששות מסוימת צפויה כבר לאחר‬ ‫סיום המבצע‪ .‬מכל מקום‪ ,‬נראה כי הצמיחה השנה תהיה נמוכה ממרבית‬ ‫ההערכות המוקדמות‪ ,‬והיא צפויה להסתכם להערכתנו במעט מעל ל‪."2% -‬‬ ‫‪ / 12‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪ 2010‬אושרו כבר למעלה מ‪40-‬‬ ‫ארגונים‪ ,‬והם יכללו אוטומטית‬ ‫בהסכם החדש‪ .‬יצטרף לתוכנית‪,‬‬ ‫כאשר בחירת הארגונים נעשתה‬ ‫על סמך עמידה בקריטריונים כגון‬ ‫איתנות פיננסית‪ ,‬ציות לדיני היבוא‬ ‫והיצוא וכן קריטריונים ביטחוניים‪.‬‬ ‫גורמים מאושרים בתוכנית‬ ‫האמריקאית יזכו להקלות דומות‬ ‫בכניסה ובשחרור טובין בישראל‪.‬‬ ‫התוכנית זוכה לחסות ארגון המכס‬ ‫העולמי שמבקש ליעל ולפשט את‬ ‫תהליכי הסחר הבינלאומי‪ ,‬הכל‬ ‫תוך עמידה בסטנדרטים לאבטחת‬ ‫שרשרת האספקה על מנת להפחית‬ ‫את עלויות השילוח‪ .‬ההסכם‬ ‫הראשון של המכס הישראלי נחתם‬ ‫מול טייוואן‪ ,‬ובימים אלה נמצא‬ ‫מינהל המכס בשלבים מתקדמים‬ ‫של קידום חתימה על הסכם דומה‬ ‫עם המכס בדרום קוריאה ורשויות‬ ‫מכס נוספות‪.‬‬ ‫מלגזות חדשות מיובאות* לפי יצרנים מובילים‬ ‫שם היצרן‬ ‫‪Atlet‬‬ ‫‪Bt‬‬ ‫‪baoli‬‬ ‫‪Caterpiller‬‬ ‫‪clark‬‬ ‫‪crown‬‬ ‫‪Doosan DAEWOO‬‬ ‫‪Ep‬‬ ‫‪Feeler‬‬ ‫‪Global Power‬‬ ‫‪General lift‬‬ ‫‪GetStar‬‬ ‫‪Heli‬‬ ‫‪Hiunday‬‬ ‫‪Hu-Lift‬‬ ‫‪Hyster‬‬ ‫‪Jungheinrich‬‬ ‫‪Kalmar‬‬ ‫‪Komatsu‬‬ ‫‪lifter‬‬ ‫‪Linde‬‬ ‫‪Ligong‬‬ ‫‪Manitou‬‬ ‫‪Maxilift‬‬ ‫‪Maximal‬‬ ‫‪Ningbo‬‬ ‫‪Nissan‬‬ ‫‪Noblelift‬‬ ‫‪O.M‬‬ ‫‪Raymond‬‬ ‫‪Still‬‬ ‫‪Svetruck‬‬ ‫‪Toyota‬‬ ‫‪un‬‬ ‫‪Yale‬‬ ‫‪zowell‬‬ ‫לתחילת חודש אוגוסט*‬ ‫דיזל חשמלית חשמלית מפעיל הולך‬ ‫‪77‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‬‫‪16‬‬ ‫‬‫‪29‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‬‫‬‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‬‫‪54‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‪83‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‬‫‪32‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‪41‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‬‫‬‫‪9‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‬‫‪24‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‪5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‪114‬‬ ‫‬‫‬‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‬‫‪13‬‬ ‫‬‫‬‫‪27‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‬‫‬‫‪5‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‬‫‬‫‪1‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‬‫‪599‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‬‫‪679‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪16‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סה"כ‬ ‫* הנתונים נמסרו על ידי נחום וולינץ –‬ ‫רכז מפרטים ותקינה אגף צ‪.‬מ‪.‬ה במשרד התחבורה‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‬‫‪17‬‬ ‫‪201‬‬ ‫למבנה שלך דרושות‬ ‫דלתות איכות?‬ ‫דלתות מהירות דלתות למפתחים גדולים חומרי מבנה מגוונים‬ ‫ציוד משלים לרציפים‪ :‬משווי גובה‪ ,‬שרוולי אטימה‪ ,‬מסכי אוויר‬ ‫עיצוב‪ :‬סטודיו נגה טריבלסקי‬ ‫א‪ .‬אדירן הנדסה וסוכנויות בע"מ‬ ‫רח' שחם ‪ ,32‬ת‪.‬ד‪ 7010 .‬פתח‪-‬תקוה ‪4917001‬‬ ‫טל'‪ 03-9700500 :‬פקס‪03-9700510 :‬‬ ‫‪www.adiran.co.il e-mail: [email protected]‬‬ ‫מבצע צוק איתן‬ ‫שרשרת של אספקה‬ ‫ללוחמי "צוק איתן"‬ ‫כל מי שנשאר מאחור בעיתות מלחמה‪ ,‬מכיר מישהו שנמצא בחזית‪ .‬הרצון לתרום הוא טבעי‪.‬‬ ‫האיסוף וההובלה לעיתים נתקלים בבעיות‪ .‬אין כמו ענף הלוגיסטיקה שיודע להתגבר על זה‬ ‫הפורום הישראלי לתפעול ולניהול שרשרת‬ ‫אספקה קיבל על עצמו משימה – לפנק את‬ ‫הלוחמים במבצע "צוק איתן" ולדאוג לרווחתם‪.‬‬ ‫לדברי הנהלת הפורום "בעת הזו‪ ,‬בה לוחמינו‪,‬‬ ‫כוחותינו הגיבורים פועלים למיגור הטרור‬ ‫ותשתיותיו‪ ,‬הפורום מחבק את החיילים‬ ‫והמפקדים ובוטחים ביכולת צה''ל להכריע‬ ‫את המערכה‪ .‬חיילינו פועלים בעוז‪ ,‬בנחישות‪,‬‬ ‫במסירות ובמוסריות ‪ -‬עם ישראל כולו גאה‬ ‫בחיילים"‪.‬‬ ‫בזכות הרתמות ותרומות רבות הצליח הפורום‬ ‫לשמח גדודים רבים‪ .‬בימים שני ושלישי‬ ‫ה ‪ 21-22‬ביולי‪ ,‬ביומיים של הפצה ולוגיסטיקה‬ ‫בחירום‪ ,‬הפורום בסיוע רבים הצליח לשנע‬ ‫שתי משאיות ושני טרנזיטים לחיילים‪ .‬הנהלת‬ ‫הפורום והחיילים הרבים מגולני‪ ,‬גבעתי‪ ,‬הנחל‪,‬‬ ‫הודו מקרב לב לחברות בפורום שתרמו‪ ,‬שינעו‬ ‫וסייעו בכוחות משותפים לספק לחיילים‬ ‫תחתונים‪ ,‬גרביים‪ ,‬מגבות‪ ,‬מוצרי רחצה‪ ,‬היגיינה‪,‬‬ ‫דאודורנטים‪ ,‬משחות שיניים‪ ,‬עוגיות‪ ,‬מגבונים‬ ‫ועוד‪ .‬תודה נשלחה גם לביה''ס עירוני א' בתל‬ ‫אביב‪ ,‬שאפשר לנהל מרלו''ג מאולתר בשטח‬ ‫ביה''ס‪ ,‬ואף עזר באריזת משלוחים מהורי‬ ‫ותלמידי ביה''ס‪ .‬התודה שלוחה גם לעמותת‬ ‫‪ Standing together‬שסייעו בחלוקת האספקה‬ ‫לחיילים בשטח תחת סיכון חייהם במסירות‬ ‫רבה ומכל הלב‪.‬‬ ‫עזרה מיוחדת התקבלה ממשמר הגבול בפיקודו‬ ‫של ניצב עמוס יעקב‪ ,‬בשינוע והעמסה ע''י טירוני‬ ‫מג''ב‪ .‬ואלה חברות התורמות ועובדיהן‪ :‬סנו‪ ,‬על‬ ‫בד משואות יצחק‪ ,‬תרו‪ ,‬עובדי מינהל האספקה‬ ‫שירותי בריאות כללית‪ ,‬פריגו האגיס‪ ,‬עובדי מי‬ ‫אביבים‪ ,‬שסטוביץ‪ ,‬תה ויסוצקי‪ ,‬סטראקיסט‪,‬‬ ‫גיבור סברינה ועוד חברות רבות ונהדרות‪.‬‬ ‫התרומות התקבלו בהתראה של מהיום למחר‬ ‫ובתוך יום הועמסו המשטחים שנשלחו לחיילים‪.‬‬ ‫"בשל ההצלחה הגדולה והביקוש הנוסף מצד‬ ‫החיילים וההתרגשות של כולנו למראה השמחה‬ ‫של החיילים" נאמר בהודעה שנשלחה ע"י הנהלת‬ ‫‪ / 14‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫הפורום‪" ,‬יצא משלוח גדול נוסף ביום ראשון‬ ‫ה‪ 27-‬ביולי‪ ,‬שיכלול‪ ,‬עפ''י בקשת החיילים‪ ,‬פנסי‬ ‫ראש‪ ,‬מטענים ניידים לסלולר‪ ,‬תחתונים‪ ,‬חומר‬ ‫דוחה יתושים‪ ,‬חולצות מנדפות זיעה‪ ,‬גרביים‪,‬‬ ‫קרטיבים‪ ,‬מברשות ומשחות שיניים‪ ,‬סיגריות‬ ‫וכמובן דברי נשנוש ומזון‪.‬‬ ‫הנהלת הפורום וחבריה שולחים גם תנחומים‬ ‫למשפחות הנופלים ואיחולים להחלמת‬ ‫הפצועים‪" .‬מי ייתן וחיילי צה''ל ישובו בשלום‬ ‫לביתם והשקט ישכון בגבולנו" נאמר בהודעת‬ ‫הפורום‪.‬‬ ‫ומוצרים נוספים לרווחת הלוחמים‪.‬‬ ‫הציוד הועבר ישירות לגדודים ע"י בלדרי החברה‬ ‫בשיתוף עובדים המגויסים בצו ‪ 8‬אשר ביצעו‬ ‫את התיאום מול רשויות צבא ההגנה לישראל‪.‬‬ ‫בין הלקוחות שקראו לעובדיהם לסייע ולהירתם‬ ‫ניתן למצוא את‪ :‬טבע ישראל‪Vishay Israel ,‬‬ ‫ו‪.Vishay Precision Group -‬‬ ‫שילוח אקספרס לחיילים‬ ‫חברת ‪ DHL‬אקספרס אספה למעלה משלושה‬ ‫טון של ציוד לרווחת לוחמי מבצע "צוק איתן"‬ ‫והעבירה אותו ישירות לשמונה גדודי צה"ל‬ ‫בשירות סדיר ומילואים הלוחמים בחזיתות‬ ‫השונות‪ .‬מבצע ההתרמה יצא לפועל בעקבות‬ ‫שיתוף פעולה בין עובדי החברה ללקוחות‬ ‫האסטרטגיים שנרתמו בצורה מהירה וחסרת‬ ‫תקדים למהלך‪ .‬במסגרת הפרויקט נאספו מוצרי‬ ‫צריכה וטואלטיקה‪ ,‬ביגוד‪ ,‬שקי שינה‪ ,‬חטיפים‬ ‫יאיר ביטון ‪ ,‬מנכ"ל ‪ DHL‬אקספרס בישראל אמר‬ ‫כי "מאוד מרגש לראות את ההירתמות ואת חיוכי‬ ‫הלוחמים מהשטח‪ .‬אין ספק כי בתקופה כזאת‬ ‫כולנו מחפשים כיצד ניתן לתמוך ולסייע‪ ,‬וזה רק‬ ‫מתבקש שאנו נמצא את הדרך להגיע לכל יעד‬ ‫ולאפשר לעובדים וללקוחות היקרים לתרום"‪ˆ .‬‬ ‫מרכזים לוגיסטיים‬ ‫מניעת תקלות אספקה‬ ‫תקלות אספקה הן רעה חולה ונובעות ממגוון של סיבות‪ .‬ההגדרה ל'תקלת אספקה' היא רחבה‪.‬‬ ‫מתוך מגוון התקלות האפשריות‪ ,‬תטפל כתבה זו במניעתן של אלה הנובעות מזיהוי לא נכון של‬ ‫פריטים ומכמות לא נכונה בליקוט‪ .‬כתבה ראשונה בסדרה‬ ‫שעיה כליף*‬ ‫כמות האנרגיה והמשאבים הדרושים לתיקון או‬ ‫טיפול בתקלה רבים לאין ערוך מאלה שידרשו‬ ‫כדי למנוע אותה‪ .‬תקלות אספקה לפריט לא‬ ‫נכון נעות במרווח בין מה התכוון הלקוח הסופי‬ ‫ומה קיבל בפועל‪ ,‬והן קורות בכל טווח העברת‬ ‫המידע החל ממה שאמר הקונה‪ ,‬דרך מה ששמעו‬ ‫הסוכן או פקידת המכירות‪ ,‬מה הוקלד‪ ,‬מה הועבר‬ ‫למחסן‪ ,‬מה לוקט ומה סופק‪.‬‬ ‫טווח תקלות זה‪ ,‬הניתן ללא ספק למניעה‪,‬‬ ‫גורמם לא רק לעלות גדולה בתיקונן‪ ,‬אלא גם‬ ‫לפגיעה בשמו של הספק‪ .‬האנרגיה הדרושה‬ ‫לטיפול בתקלה היא עצומה‪ :‬החל מאיסוף‬ ‫הפריטים מהלקוח‪ ,‬העברתם למחסן המספק‪,‬‬ ‫ביצוע פעולת החזרה וקליטה למלאי‪ ,‬פיזור‬ ‫למדפים‪ ,‬ליקוט מחדש ואספקה חוזרת‪ .‬כל זה‬ ‫עוד לפני שהתייחסנו לפגיעות במוצר כתוצאה‬ ‫מהטלטולים הלוך ושוב‪ .‬נמצא‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי העלות‬ ‫הכוללת של פעולות תיקון התקלה עולה יותר‬ ‫מכפול מפעולת הליקוט והאספקה החוזרת של‬ ‫המוצרים ללקוח‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬ביצוע בקרה מלאה לאחר הליקוט אינו‬ ‫ריאלי לעלות המצטברת ולא תמיד אפשרי טכנית‪.‬‬ ‫הנחת העבודה היא שיש לבצע בקרת ליקוט בעת‬ ‫הליקוט עצמו‪ ,‬ויצירת שיטת עבודה ותשתית‬ ‫מלאי איכותית כזאת שתמנע תקלות‪ .‬להלן טווח‬ ‫האפשרות לתקלות מההזמנה ועד לאספקה‪:‬‬ ‫קבלה והקלדת‪/‬רישום הזמנה מהלקוח‬ ‫‪1.1‬לא אחת קורה שמוכתבת הזמנה בטלפון‪.‬‬ ‫בהיעדר האמצעים להעביר הזמנה כתובה‪,‬‬ ‫קורה לא אחת שהלקוח אמר דבר אחד אך‬ ‫התכוון לדבר אחר‪ .‬מבחינתו – הוא אינו‬ ‫יודע כלל שטעה‪ ,‬אם הייתה טעות – לטעמו‬ ‫טעה מי שרשם‪ .‬הוא מקרה קלאסי בו כולם‬ ‫*הכותב הוא מהנדס תעשייה וניהול‪ ,‬סמנכ"ל‬ ‫תפעול בחברת בנדור לוגיסטיקה בע"מ‬ ‫‪ / 16‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫משוכנעים שהם צודקים ובכל זאת לא סופק‬ ‫המוצר אותו רצה הלקוח‪.‬‬ ‫‪2.2‬הלקוח לא תמיד יודע את המק"ט‪ .‬לעיתים‬ ‫הוא מכתיב או רושם תיאור‪ ,‬אך הדבר בדרך‬ ‫כלל לא מספיק וגורם ללא מעט טעויות‪ ,‬שכן‬ ‫התיאור אינו חד ערכי כמו המק"ט ולעיתים‬ ‫אף חסר‪.‬‬ ‫‪3.3‬שימוש במק"טים שונים ‪ -‬לעיתים ללקוח יש‬ ‫מק"טים השונים ממה שכתוב על האריזות‪.‬‬ ‫חלק מהלקוחות מעבירים הזמנה לפי ברקוד‬ ‫או מק"ט ומערכת המידע שלהם משתמשת‬ ‫ב"מפתח" פריט אחר‪ .‬במקרה זה היכולת ללקט‬ ‫נכון פוחתת‪ ,‬ועוד יותר מכך פוחתת היכולת‬ ‫לאתר טעות זיהוי כמעט נעלמת‪.‬‬ ‫‪4.4‬בהרבה ארגונים ומערכות מקלידים הזמנות‬ ‫ללא קשר למלאי או למצב האשראי של הלקוח‪.‬‬ ‫ההזמנה בחלק מהמקרים עוברת לליקוט‪ ,‬שם‬ ‫לעיתים מגלים שאין מספיק מלאי או שלא‬ ‫יכולים להפיק תעודה בגלל מגבלת אשראי‬ ‫וכו' והלקוח – ממתין לאספקה‪.‬‬ ‫‪5.5‬מוצר שאינו מזוהה או שאינו מזוהה נכון‬ ‫בתצוגת מוצרים‪.‬‬ ‫‪6.6‬מוצר שדרושים לו מרכיבים נוספים באספקה‪,‬‬ ‫כאלה שנדרש לרשום אותם גם בהזמנה‪ ,‬נדרש‬ ‫ליצור קשר או התראה לרישום המק"ט הנוסף‬ ‫בהזמנה ולא חסרות שיטות לכך‪.‬‬ ‫‪7.7‬היווצרות "פקק" של הזמנות להקלדה יוצר‬ ‫עיכוב בהעברה לליקוט ובאופן ישיר עיכוב‬ ‫ביכולת לרכוש ו‪/‬או לספק בזמן אמת‪.‬‬ ‫איך מונעים תקלות‬ ‫ישנם מאפיינים שונים בענפים שונים ובצורות‬ ‫מכירה אחרות‪ ,‬החשופות לתקלות בשלב זה‪,‬‬ ‫וקצרה היריעה מלהכילן כאן‪ .‬מניעת התקלות‬ ‫בסעיף זה יכולה להתבצע במגוון הפעולות הבאות‪:‬‬ ‫ •שימוש בטכנולוגיה להעברת מידע ‪ -‬עשו כל‬ ‫מה שאפשר כדי לקבל את ההזמנות בקובץ‬ ‫לטעינה‪ ,‬במייל כתוב‪ ,‬ב‪ SMS -‬או בפקס‪.‬‬ ‫דרשו וקבלו מק"טים ותיאור ‪ -‬ודרשו זאת‬ ‫המשך בעמוד ‪18‬‬ ‫פתרונות שינוע‪ ,‬הולכה והרמה‬ ‫מסועים עיליים ומונוריילים‬ ‫עגורנים והרמה בוואקום‬ ‫מסועי סרט ומסועי גלילים‬ ‫מסועי אקורדיון‬ ‫מעליות משא‬ ‫במות הרמה‬ ‫גלילים‪ ,‬גלגלונים‪ ,‬מיסבי כדוריות‬ ‫כל הרכיבים לייצור מסועים‬ ‫בית שערים טל‪,04-9833078 .‬‬ ‫נייד‪ ,050-5335928 .‬פקס‪04-9833110 :‬‬ ‫‪www.maso.co.il ,[email protected]‬‬ ‫מרכזים לוגיסטיים‬ ‫המשך מעמוד ‪16‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫בכתב‪ .‬כך תצמצמו את האפשרות לטעויות‬ ‫הן של הלקוח והן של המחסן המספק‪ .‬ישנן‬ ‫אפליקציות להקלדת הזמנה בניידים חכמים‪,‬‬ ‫טאבלטים מסופונים סלולאריים ועוד‪ .‬הדבר‬ ‫יתרום גם לחסכון ניכר בהפעלת פקידת‪/‬ות‬ ‫ההזמנות ע"י העברת המידע וההזמנות לעבודה‬ ‫"ללא מגע יד אדם" ובמהירות גבוה יחסית‪.‬‬ ‫•כשלקוח מעביר הזמנה כתובה הוא עובר באופן‬ ‫מודע ותת מודע שלושה שלבים‪ :‬חושב על זה‪,‬‬ ‫כותב את זה וקורא את זה‪ .‬שלושה שלבים אשר‬ ‫אם טעה בכל אחד מהם ‪ -‬יעלה על הטעות‬ ‫ויתקן‪ .‬אם לא יעלה על הטעות – מבחינת‬ ‫הספק אין טעות‪ .‬יש הזמנה כתובה‪ .‬עשו הכל‬ ‫בכדי לקבלה כך‪.‬‬ ‫•במידה וההזמנה נמסרה בעל פה ‪ -‬הקריאו‬ ‫ללקוח את ההזמנה וקבלו את אישורו כנוהל‪.‬‬ ‫למקרים כאלה מומלץ לנהל יומן הזמנות‪,‬‬ ‫לכתוב בו בעת קבלת ההזמנה‪ ,‬להקריאה‪,‬‬ ‫לאשר ואז להקליד‪.‬‬ ‫•בצעו בדיקת מלאי בהתייחס לכלל ההזמנות‬ ‫ גם לאלה שטרם סופקו ובהתייחס למה‬‫שעתיד להתקבל למלאי – הכל בהתאם למועד‬ ‫האספקה הצפוי‪ ,‬הכל בתיאום ציפיות עם‬ ‫הלקוח‪.‬‬ ‫•וודאו שהתצוגה מזוהה כולה ומזוהה נכון‪.‬‬ ‫•במידה ומנוהל מלאי סדרות או מנות‪ ,‬הקפידו‬ ‫לתת מוצר מסדרה תואמת למה שסופק‬ ‫באספקה קודמת‪ .‬במידה וזו אספקה ראשונה‪,‬‬ ‫הקפידו לבדוק מה תכולת העבודה והאם סה"כ‬ ‫הכמות במלאי תואמת את הצורך הכללי‪.‬‬ ‫מערכות המידע המשמשות היום בעבודה‬ ‫עונות בצורה קלה יחסית על נושא זה‪.‬‬ ‫•בדקו ואשרו הזמנה במסגרת האשראי של‬ ‫הלקוח לפני העברתה לליקוט במחסן‪ .‬קיימו‬ ‫נוהל העברה לעבודה שניתן להפעיל ולקיים‬ ‫בהתאם לבעיות השונות‪.‬‬ ‫•נהלו תהליך לאישור ההזמנות שיכלול‪ ,‬לפי‬ ‫הצורך‪ ,‬אישור ההזמנה על ידי הלקוח‪ ,‬אישור‬ ‫ההזמנה על ידי מנהל‪/‬ת‪ ,‬בקרה על ההזמנה לפני‬ ‫הוצאתה לעבודה‪ ,‬בדיקת תאריכי האספקה‬ ‫והתאמה לציפיות‪ .‬כל השקעה בהוצאת פקודת‬ ‫עבודה נכונה תישא פרי במיעוט התקלות‬ ‫וביצירת מוניטין‪.‬‬ ‫רכש בגין ההזמנה‬ ‫זיהוי לא נכון למוצר בהזמנת הלקוח (מכל‬ ‫הסיבות שתוארו לעיל) יגרום לרכש לא נכון‬ ‫ובכך לאספקה לא נכונה‪ .‬מספר השלבים וכן‬ ‫כמות זמן העבודה המושקע רבים הם ויורדים‬ ‫לטמיון‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬נדרש לבצע הכל שנית ועוד‬ ‫להחזיר ולהזדכות על מוצר לא נכון וכל זאת‬ ‫מבלי להזכיר את נושא הסדרות ו‪/‬או המנות‪.‬‬ ‫‪ / 18‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫יש חשיבות בבצוע רכש בזמן – ובזמן פירושו‬ ‫שהמוצר נמצא אצל הספק‪ ,‬וזמן אספקתו תואם‬ ‫לציפיות המזמין‪ .‬לעיתים לקוח לא ימתין למוצר‬ ‫גם משום שהלקוח שלו לא ימתין וגם משום‬ ‫שהצורך במוצר עלול כבר לא להתקיים במידה‬ ‫ולא סופק בזמן‪ .‬לעיתים קורה שברכש חוזר‬ ‫מקבלים מוצר מעודכן או מוצר אחר‪ .‬יש לקחת‬ ‫זאת בחשבון בבצוע ההזמנה‪ ,‬במיוחד במוצרים‬ ‫בעלי חשיבות עיצובית‪ ,‬מנוהלי מנות‪ ,‬סדרות וכו'‪.‬‬ ‫מניעת התקלות בסעיף זה יכולה להתבצע‬ ‫במגוון הפעולות הבאות‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•מניעת תקלות אספקה בסעיף הראשון תלויה‬ ‫רבות בהגדרת מוצרים עם מק"טים חד ערכיים‬ ‫וביטול שימוש במק"ט כללי‪ .‬במידה והמק"ט‬ ‫שבשימושכם אינו המק"ט של היצרן – קיימו‬ ‫קשר בין המק"טים ושלחו לספק הזמנה‬ ‫במק"טים שלו‪.‬‬ ‫•עבור מוצרים הדורשים שינוי כל שהו או‬ ‫שנדרש לייצרם‪ ,‬צריך לפתח שיטה המגדירה‬ ‫את המוצר באופן העונה על דרישות הייצור‬ ‫והרכש ועל זמן האספקה הנגזר מכך‪.‬‬ ‫•יש לפתח שיטה להעברת הזמנת לקוח‬ ‫מאושרת לבצוע רכש‪ .‬השיטה יכולה לכלול‬ ‫תנאים כמו מקדמה‪ ,‬אישור מנהל לייבוא או‬ ‫רכש מקומי‪ ,‬מענה למשתנים הנדרשים בקשר‬ ‫למוצר וכו'‪ .‬כמו כן יש להטיח תיאום ציפיות‬ ‫באשר למועדי האספקה הצפויים‪.‬‬ ‫•ככלל יש לעודד מכירה מהמלאי‪ .‬הדבר לא‬ ‫רק יתרום לחוזקו של הארגון‪ ,‬והחשוב מכל‬ ‫‪ -‬לאספקה מיידית של פריט קיים‪.‬‬ ‫העברת ההזמנה למחסן לליקוט‬ ‫‪1.1‬העבירו הזמנות לליקוט על פי תאריכי‬ ‫האספקה המתואמים או המבוקשים‪ .‬אל‬ ‫תלקטו הזמנות שלא מיועדות לאספקה בתום‬ ‫הליקוט או בסמוך לתום הליקוט‪.‬‬ ‫‪2.2‬בחלק מהמחסנים מלקטים עם טופס נייר‪.‬‬ ‫שבו מסמנים את הפריטים שלוקטו‪ .‬שיטת‬ ‫העברת הנייר לעיתים בעייתית ובמיוחד‬ ‫כשמדובר במספר רב של הזמנות‪ .‬לעיתים‬ ‫המחסנאי הוא זה שמדפיס ולעיתים מדפיסים‬ ‫עבורו‪ .‬לא אחת קורה שהזמנה "נפלה" מתחת‬ ‫לשולחן או בין הכיסאות (תרתי משמע)‪ ,‬ורק‬ ‫כשהלקוח מחפש אותה מגלים שהיא איננה‪.‬‬ ‫רק אז מוציאים אותה לעבודה‪.‬‬ ‫‪3.3‬בחלק מהמחסנים המלקטים עם טפסי נייר‪,‬‬ ‫הליקוט מתבצע על הזמנת לקוח או על‬ ‫דו"ח הזמנות‪ ,.‬ברוב המכריע של המקרים‬ ‫לא התבצעה התאמה לנייר הליקוט לצרכי‬ ‫המחסן ‪ -‬המינימום המתבקש‪.‬‬ ‫‪4.4‬קורה ואנשי המכירות לא מאמינים למלאי‬ ‫ומתקשרים באופן תדיר לבדוק‪ .‬הטלפונים‬ ‫האלה – בצדק או שלא‪ ,‬גוזלים זמן עבודה‬ ‫יקר‪ ,‬מעסיקים שלא לצורך את מנהלי המחסן‬ ‫וגורמים בפועל לעיכובים בליקוט ובאספקה‪.‬‬ ‫ויותר מכך‪ .‬במקרים שכאלה קורה כי עסקאות‬ ‫"נסגרות" בין אנשי מכירות למחסנאים על‬ ‫משקל "שמור לי בצד‪ ,‬אני כבר אוציא הזמנה"‬ ‫וכו‪ .‬כידוע‪ ,‬הדרך מכאן לתקלות קצרה ביותר‪.‬‬ ‫מניעת התקלות בסעיף זה יכולה להתבצע‬ ‫במגוון הפעולות הבאות‪:‬‬ ‫‪1.1‬האם המחסנאי המלקט קיבל את הנייר‪ ,‬האם‬ ‫ישנה שיטה המבקרת את הנייר שיצא כמות‬ ‫מול כמות חוזרת? ניתן לפתח שיטות לחלוקת‬ ‫העבודה למחסנאים‪ .‬בכל מקרה יש לסמן‬ ‫במערכת מה הודפס לעבודה ומה בוצע כבר‪.‬‬ ‫על כל אלה יש לנהל בקרה בזמן אמת לבצוע‬ ‫המשימות‪.‬‬ ‫‪2.2‬נייר הליקוט – האם הוא טופס ייעודי או שמא‬ ‫הזמנה מודפסת? בחלק מהארגונים שולחים‬ ‫בפקס דו"ח ליקוט שבקושי ניתן להבחין בו‬ ‫במלל בגלל גודל הפונטים‪ .‬במידה וכך – צרו‬ ‫נייר ליקוט יעודי העונה על צרכי המלקט‬ ‫בצורה המיטבית ביותר‪ ,‬הכולל את המק"ט‬ ‫הרשום על האריזה‪ ,‬את מיקומו או איתורו‪.‬‬ ‫עשו זאת בצורה סדורה לליקוט על פי סדר‬ ‫ההליכה‪ ,‬באותיות ברורות‪ ,‬עם תיבת סימון‬ ‫לכמות ולתיקון כמות וכו'‪ .‬הכל על פי צרכי‬ ‫המחסן והמלקטים‪.‬‬ ‫‪3.3‬המידע החוזר מהמחסנאי אינו מתועד אלא‬ ‫על נייר הליקוט‪ .‬ולכן‪ ,‬אם הנייר אבד הלקוח‬ ‫עלול לא לקבל את הסחורה בזמן או לא‬ ‫לקבלה כלל‪ .‬ושוב‪ ,‬בצעו בקרת הזמנות בקרת‬ ‫ליקוט ובקרה על מה שלוקט ולא יצא‪.‬‬ ‫‪4.4‬אחרי שהמחסנאי סימן – מישהו צריך להזין‬ ‫למחשב וכל שלב מעלה את ההסתברות‬ ‫לתקלות‪" .‬כולם יכולים לטעות וכולם מנצלים‬ ‫את זכותם לטעות"‪ .‬בצעו תהליכים מבוקרים‬ ‫לכל שלב‪.‬‬ ‫‪5.5‬פקק הקלדות תורם לעיכובים באספקה‬ ‫ולהצגת מלאי פנוי לא מעודכן‪ ,‬גורם להערכה‬ ‫לא נכונה של כמות העבודה ולבזבוז משאבי‬ ‫המערכת‪ .‬אם לא תשנו את השיטה – השקיעו‬ ‫בה כוח אדם בהתאם לצרכים‪ˆ .‬‬ ‫פתרונות לניהול לוגיסטי חכם‬ ‫בתוכנת ‪SAP Business One‬‬ ‫מזניקים אותך קדימה‬ ‫בזכות הניסיון‪,‬‬ ‫השרות והפתרונות‬ ‫‪RELS‬‬ ‫‪RELS Advanced Technologies‬‬ ‫מודול לניהול מערך הפצה ‪Dispatch One‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫חיסכון בעלויות בזכות ניצול אופטימאלי של משאבי ההפצה‬ ‫חיסכון משמעותי בזמן בזכות מנגנון שיבוץ אוטומטי‬ ‫סדר וארגון במערך ההפצה בזכות האינטגרציה להנהח"ש‪ ,‬מכירות ומלאי‬ ‫הימנעות מעבירות בטיחות‬ ‫שליטה ובקרה תמידית בזמן אמת על פעילות ההפצה ושיפור רמת השירות ללקוחות‬ ‫קבלת החלטות עסקיות ותפעוליות נכונות ושיפור מתמיד בזכות דוחות בקרה‬ ‫מודול מסופוני מחסן ‪WMS One‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫שליטה מלאה על המלאי בזמן אמת‬ ‫ייעול תהליכי עבודה וקיצור בזמן ביצוע פעולות במחסן‬ ‫הגדלת התפוקות והפרודוקטיביות התפעולית‬ ‫קבלת החלטות עסקיות ותפעוליות בהתבסס על נתונים מהימנים‬ ‫מניעת טעויות ומיצוב גבוה בקרב הלקוחות‬ ‫למידע נוסף והצעת מחיר‪ ,‬נשמח לעמוד לשירותך‬ ‫בטלפון ‪ 03-6136166‬שלוחה ‪ 1‬או בדוא"ל ‪[email protected]‬‬ ‫‪www.rels.co.il‬‬ ‫רכש‬ ‫חסכון ברכש ומניעת עלויות‬ ‫לסיכום‪ :‬הערך המוסף הכלכלי ברכש‪ ,‬משמעותו בחינת מרכיבי ערך המפרט הדרוש‪ ,‬חלקי העלות‬ ‫הכוללת ברכישתו‪ .‬עקרון זה טומן בחובו הזדמנויות רבות לחסכון‪ ,‬כמו למשל תנאי התשלום וכן עלויות‬ ‫נסתרות‪ ,‬כגון תקופת אחריות‪ ,‬התקנה וכו'‪ .‬כל אלה מחייבים הבנה טובה של מצב השוק מצד אחד‪,‬‬ ‫ניהול סיכונים‪ ,‬בקרה מתמדת‪ ,‬שקיפות ארגונית ותהליכי התחדשות רציפים‪ ,‬הם תנאי הכרחי לניהול‬ ‫נכון של רכש‪ .‬אי אפשר להגזים בחשיבותו ובמידת השפעתו על כמעט כל אחד ממגזרי הפעילות‬ ‫של הארגון‬ ‫וניתוח אזור הרווח ההדדי של הרכש והספק‪ ,‬לקביעת המחיר האופטימאלי‪ ,‬ומניעת עלויות מיותרות‬ ‫ותרומה משמעותית לכושר התחרותי של הארגון‪.‬‬ ‫* הכותב‪ ,‬בעל תואר ‪ ,MBA‬הוא יועץ ומרצה בכיר לניהול רכש‪ ,‬מנכ"ל חברת אינפרסט בע"מ‪ .‬מומחה‬ ‫להטמעת תהליכי רכש בארגונים ופיתוח קשרי ספקים‬ ‫שלום גלדר*‬ ‫ידוע כי מרכיב הרכש נע בממוצע‪ ,‬בין מחצית‬ ‫ועד ‪ 3/4‬מכלל הוצאות החברה‪ ,‬בהתאם לאופי‬ ‫הארגון ומשימותיו‪ .‬משמעות הדבר כי כל‬ ‫אחוז חסכון ברכש מהווה תרומת מינוף נטו‬ ‫לכושר התחרות של הארגון ורווחיותו‪ .‬מגמה זו‬ ‫מתחזקת עוד יותר בסביבה תחרותית גלובלית‬ ‫ובמצבי אי וודאות ושינויים כלכליים‪ .‬אך אליה‬ ‫וקוץ בה‪ ,‬שהרי הסכנה במיקוד הכלכלי בלבד‪,‬‬ ‫עלולה גם להוביל להוצאות גבוהות עוד יותר‪,‬‬ ‫כתוצאה מאיכות קלוקלת‪ ,‬תחזוקה יקרה לאחר‬ ‫הרכישה‪ ,‬אספקה בלתי סדירה‪ ,‬עצירת ייצור‬ ‫ופגיעה בשביעות הרצון ובמוניטין של החברה‪.‬‬ ‫הדוגמא הקלאסית לכך היא תעשיות המכוניות‬ ‫המבצעות "ריקול" ‪ -‬קריאה לתיקון לבעלי הרכב‪,‬‬ ‫בהיקפים עצומים‪ ,‬עקב כשלים במרכיבים‬ ‫השונים‪ ,‬שחלקם נובע מניסיון לחסוך באיכות‬ ‫הפריטים עצמם‪ .‬המשפט הידוע "מה שעולה‬ ‫בזול ‪ -‬עולה ביוקר" מוכיח את עצמו שוב‬ ‫ושוב‪ .‬לא מכבר נתקלתי בספר כלכלי בשם‬ ‫" ‪ ."the secrets of economic factors‬מצידו‬ ‫האחורי של הספר ציינו המבקרים כי "זוהי‬ ‫יצירת מופת פורצת דרך ומהפכנית‪ ,‬המתארת‬ ‫נאמנה כיצד לנהל מערך רכש כלכלי ונכון"‪.‬‬ ‫הספר מחזיק ‪ 360‬עמודים ריקים (!)‪ ,‬למעט‬ ‫משפט אחד החוזר על עצמו בראש כל דף‪:‬‬ ‫‪( Cost Avoidance Purchasing‬הימנעות מעלויות‬ ‫רכש)‪.‬‬ ‫כאשר מתייחסים לשאלת מחיר הרכישה‪,‬‬ ‫צריך לבחון ולנתח את החלופות ומרכיבי‬ ‫העלות הכוללת של הקניה‪ ,‬ה‪TCO -‬‬ ‫)‪ )Total Cost of Ownership‬לזיהוי ‪Cost Drivers‬‬ ‫* הכותב‪ ,‬בעל תואר ‪ ,MBA‬הוא יועץ ומרצה‬ ‫בכיר לניהול רכש‪ ,‬מנכ"ל חברת אינפרסט‬ ‫בע"מ‪ .‬מומחה להטמעת תהליכי רכש בארגונים‬ ‫ופיתוח קשרי ספקים‬ ‫‪ / 20‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫ומיפוי גורמי ההשפעה על עלויות הרכישה כגון‪:‬‬ ‫ •מספר ספקים וסביבה תחרותית‪.‬‬ ‫ •מרכיבי הצעות הספקים‪.‬‬ ‫ •מחירי אנרגיה וקומודיטיז משתנים (בורסה)‪.‬‬ ‫ •טכנולוגיה חדשה‪.‬‬ ‫ •כמות נרכשת‪.‬‬ ‫ •שערי מט"ח‪.‬‬ ‫ •מידת סטנדרטיזציה של הפריט‪.‬‬ ‫ •‪ - Life Cycle Cost‬עלויות מחזור חיי המוצר‪,‬‬ ‫התקנה‪ ,‬ספרות טכנית‪ ,‬הדרכה‪ ,‬תחזוקתה‪,‬‬ ‫חלקי חילוף‪ ,‬שינויים ושדרוגים‪ ,‬עלויות‬ ‫הספקים והמפעילים‪ ,‬עלויות הוצאה משירות‪.‬‬ ‫ •שיקולי רכישה או ליסינג‪ ,‬שיקולי ‪,Make or Buy‬‬ ‫‪ ROI‬לניתוח החזר השקעה‪.‬‬ ‫ •עלויות לוגיסטיקה‪ ,‬שינוע ויבוא‪ ,‬אחסנה‪.‬‬ ‫ •מידת דחיפות ומועדי אספקה‪.‬‬ ‫ •מחירי שעות עבודה‪.‬‬ ‫ •מחירי שעות מכונה ועוד‪.‬‬ ‫צריך לזכור כי בנוסף לעלויות הישירות יש גם‬ ‫עלויות קבועות ומשתנות‪ ,‬כולל עלויות הנובעות‬ ‫מתהליך הרכש עצמו‪ ,‬יעילות‪ ,‬מקצועיות‪,‬‬ ‫ואמצעים העומדים לרשות העוסקים בו‪.‬‬ ‫כיצד מונעים עלויות וחוסכים‬ ‫ברכש‬ ‫כדי לענות על השאלה‪ ,‬אשתמש בנתון מפתיע‪,‬‬ ‫המראה כי ‪ 17%‬בממוצע מדרישות הרכש‪ ,‬לא‬ ‫הופכות להזמנות עקב סיבות שונות (ביניהן‬ ‫חוסר מקור תקציבי מתאים)‪ ,‬ועיקרן נועדו‬ ‫לבדיקת עצם הצורך ברכישה והצעת חלופות‪.‬‬ ‫נקודה זו לבדה מוכיחה‪ ,‬כי מנהל רכש וקניין‬ ‫חייבים בהבנה מעמיקה של המהות והצורך‬ ‫ברכישה‪ ,‬באימות מפרטים‪ ,‬מלאי זמין (לעיתים‬ ‫מפרויקט אחר) ומקור תקציבי מאושר‪ .‬זאת‬ ‫ועוד‪ .‬חסכון אמיתי יכול להתבצע רק אם הרכש‬ ‫ישפיע כבר בשלב התכנוני על קביעת המפרט‪,‬‬ ‫כדי לאזן את הנטייה ההנדסית לדרוש מפרט‬ ‫טכנולוגי מתקדם ‪ ,State of the Art‬ולנתב את‬ ‫המפרט ככל הניתן לסטנדרטיזציה‪ ,‬באותם‬ ‫חסכון בעלות הכוללת והשפעה‬ ‫על רווחיות הארגון‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫גידול‬ ‫בהוצאות‬ ‫מו"מ‪ ,‬בעיות‬ ‫חוזיות ולוגיסטיות ‪,‬‬ ‫"כיבוי שריפות"‪.‬‬ ‫זמן‬ ‫‪75%‬‬ ‫עלות כתוצאה‬ ‫מהחלטות‬ ‫מעורבות מוקדמת‬ ‫בניהול הפרוייקט‬ ‫ובתיאום גורמי‬ ‫פנים וחוץ‬ ‫‪15%‬‬ ‫חסכון‬ ‫פוטנציאלי‬ ‫ייצור‬ ‫רכש תפעולי ‪ -‬מסורתי‬ ‫‪5%‬‬ ‫אב‪-‬טיפוס‬ ‫תכנון‬ ‫רכש משולב‬ ‫עלות‬ ‫שלום גלדר )‪(c‬‬ ‫מקומות שזה אפשרי כמובן‪.‬‬ ‫יש כמובן להבטיח ביצוע מודל בנצ'מרקינג‪,‬‬ ‫לניתוח והשוואה בין ספקים וחלופות‪ ,‬הכנת‬ ‫התקציב ומבנה העלויות והמחירים (קבוע‪/‬‬ ‫משתנה‪/‬משולב‪-‬יחסי)‪ ,‬תנאי התשלום‪ ,‬הצמדות‪,‬‬ ‫מועדים‪ ,‬השוואה למחירים היסטוריים (אם‬ ‫קיים)‪ ,‬השוואה למחיר המטרה של הארגון‪ ,‬ניתוח‬ ‫והבנה כיצד הספק קבע את המחיר‪ ,‬ובדיקה האם‬ ‫הספק כלל בהצעתו את כל שעליו לבצע‪ ,‬והאם‬ ‫הספק מתכוון לבצע דבר שאין לנו בו צורך‪.‬‬ ‫ספקים בתקופות שונות דורשים מרווחים‬ ‫(‪ )MARGINS‬שונים‪ .‬ספקים שרכשו מלאי חו"ג‬ ‫כשהיה זול‪ ,‬יכולים להציע מחיר טוב יותר יחסית‬ ‫למתחרים‪ .‬לספקים יש מכונות שונות ועלויות‬ ‫תפעוליות שונות‪ .‬קיימים גם שיקולי מחירי‬ ‫חדירת שוק של ספקים שניתן לנצל הדדית‪ .‬אין‬ ‫ספק כי למרכיב הלוגיסטי יש השפעה מהותית‬ ‫על ההוצאה הכוללת של הרכש‪ .‬נהוג לחשב את‬ ‫העלות הלוגיסטית בכ‪ 30%-‬בממוצע ממחיר‬ ‫הרכש‪ ,‬אך פעמים רבות הוצאות הלוגיסטיקה‬ ‫גבוהות יותר ממחיר הפריטים הנרכשים‪ .‬הן‬ ‫בהיבטי השינוע ושרשרת האספקה והן בהיבטי‬ ‫ניהול כלכלי של המלאי‪.‬‬ ‫בפרויקט שביצעתי לאחד מלקוחותיי‪ ,‬הוגדרו‬ ‫תפקידיו העיקריים של רכש כלכלי בארגון כך‪:‬‬ ‫הבטחת רכש בעל ערך מוסף גבוה ביחס; מפרט‬ ‫מתאים וחסכון כלכלי; איסוף ומעקב מידע‬ ‫חיוני על מצב השוק; מקורות אספקה; מחירים;‬ ‫רכש‬ ‫מלאי בקרת תהליכי וביצועי הרכש ביחידות‬ ‫לצורך אופטימיזציה‪ ,‬שיפור וייעול מתמיד;‬ ‫תכנון ותקצוב רכש ציוד השקעה הוני (אינוונטר‪-‬‬ ‫מצאי) וביצוע האחדות (קונסולידציות) למניעת‬ ‫כפילויות רכש‪ .‬כמו כן נמצא אצל אותו לקוח כי‬ ‫רכש מטה הוא גורם תכנוני וביצועי כאחד‪ ,‬העובד‬ ‫באינטגרציה ובתאום מלאים‪ ,‬מנהלי הכספים‪,‬‬ ‫התפעול והייצור‪ ,‬שיווק ומכירות‪ ,‬מו"פ‪ ,‬מנהלת‬ ‫פרויקטים‪ ,‬הבטחת איכות‪ ,‬היועץ המשפטי‪,‬‬ ‫מבקר החברה‪ ,‬משאבי אנוש‪ ,‬לוגיסטיקה‬ ‫ושרשרת ההספקה‪ .‬הוא נמצא בקו דיווח ישיר‬ ‫למנכ"ל החברה או למערך התפעולי או למערך‬ ‫הפיננסי‪( .‬תלוי בסוג החברה ומאפייניה)‪.‬‬ ‫בסקר שנערך ב‪ 2013-‬בקרב ‪ 124‬חברות‬ ‫בינלאומיות‪ ,‬ניתן ללמוד כי ‪ 72%‬מהחברות‬ ‫חוו נזק משמעותי‪ ,‬כתוצאה מחשיפה גלובאלית‬ ‫והתממשות של סיכונים בשרשרת ההספקה!‬ ‫הגידול בסיכונים מתרחש גם כתוצאה מגידול‬ ‫במיקור חוץ ויישום שיטות של ניהול רזה להוזלת‬ ‫עלויות‪ .‬לכן אנו עדים בצורך גדל והולך בבקרה‬ ‫אקטיבית של ניהול סיכוני רכש‪ ,‬כדי למתן‬ ‫את הזעזועים האפשריים הנובעים מפעולות‬ ‫רדיקליות של חסכון והתייעלות ורצון להשיג‬ ‫יתרון תחרותי‪.‬‬ ‫קבלת החלטות על פעולות מניעה בניהול‬ ‫סיכונים הן תמיד תוצאה של שני תבחינים‪:‬‬ ‫האחד ‪ -‬מידת ההסתברות הסטטיסטית של‬ ‫האירוע להתרחש בפועל‪ ,‬והשני ‪ -‬אם אמנם זה‬ ‫יקרה‪ ,‬מה תהיה מידת ההשפעה והנזק לארגון‪.‬‬ ‫מכאן אפשר להניח כי פעולות לגידור הסיכון‬ ‫חייבות לקחת בחשבון קודם כל את מידת הסיכון‬ ‫לארגון במונחי נזק‪ ,‬ורק אחר כך לחשב את הנתון‬ ‫הסטטיסטי ההסתברותי להתרחשותו‪.‬‬ ‫צמצום סיכוני רכש מחייב מיפוי מלא של‬ ‫פוטנציאל הסיכון‪ ,‬סיכויי התממשותו ומידת‬ ‫השפעתו על הפרויקט‪/‬הארגון‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במידה‬ ‫והסיכון כרוך ברכש סחורות הנתונות לשינויי‬ ‫מחיר (כגון ‪ ,)SPOT‬יש לרכוש ביטוח סחר חוץ‬ ‫ולגדר את הסיכון בהתאם‪ .‬יש למסד תכנית‬ ‫מסודרת לניהול סיכוני רכש‪ ,‬המשלבת בקרה‬ ‫ונקודות ביקורת‪ ,‬מתוך מודעות גבוהה של דרגי‬ ‫ההנהלה‪ ,‬שילובה בקביעת המדיניות ותהליכי‬ ‫שרשרת ההספקה של הארגון‪ ,‬תוך הקפדה‬ ‫על ביצועה ע"י גורמים אחראים שיקבלו את‬ ‫הסמכות המתאימה לכך‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬תהליך‬ ‫ניהול סיכוני רכש מסתכם בשיקול דעת בין עלות‬ ‫לבין תועלת‪ ,‬כדי למנוע מצב בו ניהול הסיכונים‬ ‫מסוכן בעצמו‪ ...‬שהרי נאמר כבר‪" :‬האויב של‬ ‫הטוב הוא הטוב מאד"‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬הערך המוסף הכלכלי ברכש‪ ,‬משמעותו‬ ‫בחינת מרכיבי ערך המפרט הדרוש‪ ,‬חלקי‬ ‫העלות הכוללת ברכישתו‪ .‬עקרון זה טומן‬ ‫בחובו הזדמנויות רבות לחסכון‪ ,‬כמו למשל‬ ‫תנאי התשלום וכן עלויות נסתרות‪ ,‬כגון תקופת‬ ‫אחריות‪ ,‬התקנה וכו'‪ .‬כל אלה מחייבים הבנה‬ ‫טובה של מצב השוק מצד אחד‪ ,‬וניתוח אזור‬ ‫הרווח ההדדי של הרכש והספק‪ ,‬לקביעת המחיר‬ ‫האופטימאלי‪ ,‬ומניעת עלויות מיותרות ותרומה‬ ‫משמעותית לכושר התחרותי של הארגון‪ˆ .‬‬ ‫מידוף ואחסנה מודולרית‬ ‫‪MEZZANINES‬‬ ‫‪PICKING‬‬ ‫‪FLOW RACK‬‬ ‫‪PUSH–BACK‬‬ ‫מפעל‪02-5900145 :‬‬ ‫מכירות‪03-6399057 :‬‬ ‫‪www.metallic.co.il‬‬ ‫‪DRIVE–IN‬‬ ‫‪PALLET–RAcking‬‬ ‫ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ / 2014‬לוגיסטיקה ‪21 /‬‬ ‫רכש‬ ‫ניהול נכון של הזמנות הרכש‬ ‫'סוף מעשה במחשבה תחילה'‪' ,‬הכל בגלל מסמר קטן'‪' ,‬אלוהים נמצא בפרטים הקטנים'‪ .‬איך‬ ‫שלא תקראו לזה‪ ,‬כדאי לקרוא‪ ,‬להפנים ובעיקר להקפיד על קוצו של יוד‪ .‬זה יחסוך לכם הרבה כאבי‬ ‫ראש ולב‪ ,‬שלא לדבר על כסף‪ .‬לגזור ולשמור‬ ‫משה אמון*‬ ‫קיומה של ההזמנה מותנית ב"הצעה וקיבול"‪.‬‬ ‫לשם קיומו של התהליך מתקיימים שלושה‬ ‫שלבים שבסיכומם נכרת החוזה בין הספק‬ ‫ללקוח‪:‬‬ ‫‪1.1‬שליחת בקשה (‪ )RFQ‬על ידי הלקוח (הצעה)‪,‬‬ ‫בדיקתה ו"קיבולה" על ידי הספק ושליחת‬ ‫מענה על ידו‪ .‬בתהליך מוגדר זה בלשון‬ ‫המשפטית‪ ,‬הניצע שלח מענה למציע‪ ,‬ומענה‬ ‫זה מהווה הצעת הניצע למציע‪.‬‬ ‫‪2.2‬בחינת מענה הניצע ע"י המציע וההחלטה‬ ‫איזו הצעת ניצע לקבל‪ ,‬תוביל להפקת‬ ‫ההזמנה להצעה שנבחרה ע"י המציע‪ .‬הפקת‬ ‫ההזמנה מהווה קיבול להצעת הניצע הנבחר‪.‬‬ ‫‪3.3‬שליחת ההזמנה המופקת לספק מהווה הצעה‬ ‫לניצע‪ .‬תהליך קיבול ההזמנה ע"י הניצע הינה‬ ‫חתימת הניצע כאישור ל"תכולת ההזמנה"‪.‬‬ ‫בשלב זה למעשה נוצר החוזה בין המציע‬ ‫לניצע‪ .‬חתימת הספק צריכה להיות חתימת‬ ‫מקור על גבי עותק ההזמנה‪ ,‬כדי שניתן יהיה‬ ‫תוקף לחוזה‪ .‬כל מסמך נפרד המאשר את‬ ‫קבלת ההזמנה מבלי שיצוין בו במפורש‬ ‫שהאישור הינו "לתכולת ההזמנה" לא מהווה‬ ‫הוכחה לתקיפות החוזה‪.‬‬ ‫חוזה נכרת ב"הצעה וקיבול" בהתאם לדרישות‬ ‫חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – ‪.1973‬‬ ‫"הצעה" בהתאם לדרישות החוק‪ ,‬היא פניה‬ ‫של אדם לחברו המעיד על גרימת דעתו של‬ ‫המציע להתקשר עם ניצע בחוזה‪ ,‬והיא טומנת‬ ‫בחובה את הפרטים המהותיים הכלולים בהצעה‪.‬‬ ‫"קיבול" בהתאם לדרישות החוק‪ ,‬הוא הודעת‬ ‫*הכותב הוא מרצה בתחום הרכש והלוגיסטיקה‪,‬‬ ‫היה רכז אקדמי במכללה העסקית וראש חוג‬ ‫במכללת משלב‪ .‬בשנים האחרונות הקים ושימש‬ ‫כחונך במערכי רכש וקבלנות משנה בארגונים‬ ‫תעשייתיים‬ ‫‪ / 22‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גרימת דעתו‬ ‫של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי‬ ‫ההצעה‪ .‬מקובל להסביר כי משמעות דרישת‬ ‫"גרימת הדעת" היא כוונה רצינית ושלמה‬ ‫להתקשר בחוזה מסוים עם האדם המסוים‪.‬‬ ‫על מנת שתהייה התחייבות חוזית נדרשת איפה‬ ‫שהצדדים לחוזה יהיו מודעים להתחייבויות‬ ‫שהם נוטלים על עצמם ושתהייה להם כוונה‬ ‫להיכבל משפטית בחוזה מסוים‪.‬‬ ‫התוצר הסופי של התהליך הינו חוזה שנכרת‬ ‫בין הצדדים על ההנחיות של הצעה וקיבול‬ ‫בחוק החוזים – חלק כללי‪ .‬להלן ההסברים‬ ‫המתבקשים‪ :‬ההזמנה הינה מסמך (חוזה)‬ ‫המכיל גם נספחים (‪)Addendum or Appendix‬‬ ‫המהווים חלק בלתי נפרד ממנה‪ ,‬לכן קיבול‬ ‫ואישור תכולת ההזמנה מהווה קיבול הנספחים‬ ‫ותכולתם‪ .‬על הרוכש (הלקוח) לציין במפורש על‬ ‫גבי ההזמנה צירופם של הנספחים על תכולתם‬ ‫והמהווים חלק בלתי נפרד מההזמנה‪.‬‬ ‫כל שינוי בנספחים ו‪/‬או בהזמנה‪ ,‬פירושו שינוי‬ ‫בתכולת ההזמנה ולכן לא יתקיים "קיבול" ‪-‬‬ ‫מכאן שיש צורך לחזור על התהליך של הצעה‬ ‫וקיבול ולהפיק הזמנת שינוי (במידה והשינוי‬ ‫מוסכם על שני הצדדים)‪ ,‬או ע"י ביטול ההזמנה‬ ‫שבה נעשו השינויים והפקת הזמנה חדשה‬ ‫הכוללת את השינויים המבוקשים‪ .‬ביטול‬ ‫ההזמנה נובע מכך שמערכות המחשוב בארגונים‬ ‫מסוימים אינן מאפשרות הפקת הזמנת שינוי‪.‬‬ ‫הזמנה המופקת על ידי הרוכש (המציע) חייבת‬ ‫לענות לחוקי המדינה שלו וכן לחוקי המדינה‬ ‫של הספק (הניצע)‪ .‬חוקיות ההזמנה מותנת‬ ‫בהסכמות ו‪/‬או אמנות שנחתמו בין המדינות‬ ‫לסחר מאושר של תשומות ביניהן‪ .‬הסכמים אלה‬ ‫מופצים על ידי לשכת המסחר הבינלאומית ה–‬ ‫)‪.ICC (International Chamber of Commerce‬‬ ‫יש לזכור שבכל הזמנה מופקת מתקיימים ארבעה‬ ‫חוזים שונים‪ ,‬על אף היותם באותו מסמך‪:‬‬ ‫חוזה מכר – הבא להגדיר את התשומה‬ ‫המבוקשת בכמות‪ ,‬איכות ומחיר‪ .‬חוזה כספי –‬ ‫מתייחס לתנאי התשלום המוסכמים בין הרוכש‬ ‫רכש‬ ‫תהליך הצעה וקיבול באופן סכמתי להמחשה‪:‬‬ ‫תהליך‬ ‫קונה = מציע‬ ‫הצעה‬ ‫שליחת בקשה להצעה‬ ‫קיבול‬ ‫קבלת הקיבול מהווה הצעה לבחינה וקיום‬ ‫מבחן להצעה המתקבלת הפקת ההזמנה‬ ‫הצעה‬ ‫ושליחתה לספק‬ ‫קיבול‬ ‫יצירת חוזה הדדי עם הסכמת‬ ‫הספק לתכולת ההזמנה‬ ‫לקונה‪ .‬חוזה הובלה – ההסכמה שנעשתה בין‬ ‫הקונה לספק "לנקודת המסירה" והעברת‬ ‫הבעלות והסיכון ביניהם‪ .‬חוזה ביטוח – בא‬ ‫להגדיר את רמת הכיסוי בביטוח ורמת השיפוי‬ ‫עד למסירת התשומה מבעלות הספק לבעלות‬ ‫הקונה‪.‬‬ ‫יש לציין שניתן לתבוע כל אחד מהנושאים‬ ‫המרכיבים את החוזה‪/‬ההזמנה בנפרד‪ ,‬כאשר‬ ‫נוצרה או תיווצר הפרה באחד מהם ולא רק‬ ‫בהרכב ההזמנה כולה‪.‬‬ ‫תכולת ההזמנה‬ ‫תכולתה של ההזמנה צריכה לשקף את התנאים‪,‬‬ ‫המפרטים והנספחים שצורפו אליה וההצעה‬ ‫והקיבול כללו את כל המרכיבים האמורים לעיל‪.‬‬ ‫כל תוספת שתוכנס להזמנה ולא נכללה בבקשה‬ ‫להצעה ו"ההצעה והקיבול" לא לקחה אותן‬ ‫כחלק מהתנהלות‪ ,‬הדבר יחייב הצעה חדשה‬ ‫והתנהלות של הצעה וקיבול מחדש‪ .‬מה נכלול‬ ‫בהזמנה‪ ,‬שיש להניח שהתכולה נכללה בבקשה‬ ‫להצעה בטרם הפקת ההזמנה‪ ,‬ונידונה בתהליכי‬ ‫"הצעה וקיבול" בין המציע לניצע‪ .‬להלן הנתונים‪:‬‬ ‫ •תיאור התשומה – טובין‪/‬פריט‪/‬מוצר‪/‬שירות‪.‬‬ ‫ •מספר הקטלוגי של הספק‪/‬ים‪ ,‬מספר הקטלוגי‬ ‫של הארגון‪.‬‬ ‫ •מפרט האיכות לבדיקות ו‪/‬או רמת הבדיקות‬ ‫והמבחנים הנדרשים מהתשומה‪.‬‬ ‫ •הכמות המבוקשת בהזמנה (במקרים בהם‬ ‫קיימת דרישת הספק למינימום לאריזה‬ ‫( ‪)MPQ –Minimum Package Quantity‬‬ ‫או מינימום סכום הרכישה להזמנה‬ ‫)‪ .)MOQ - Minimum Order Quantity‬במקרה‬ ‫זה הכמות המבוקשת היא באחד מהמצבים‬ ‫המתוארים כאן‪.‬‬ ‫ •המחיר המוסכם ליחידה וסה"כ המחיר לשורה‬ ‫ ולא סה"כ המחיר לכלל ההזמנה‪ ,‬כאשר‬‫חוץ מהשורות הנרכשות עשויים להתווסף‬ ‫היטלים נוספים שהם לא חלק ממחיר היחידה‪.‬‬ ‫גם כאשר נקבע על ידי הספק שמחירה כולל‬ ‫את כל ההיטלים‪ ,‬רצוי מאוד לדעת את‬ ‫הרכב ההיטלים‪ ,‬בהתחשב בעובדה שיתכן‬ ‫ספק = ניצע‬ ‫בחינת ההצעה ומענה להצעה‬ ‫בחינת ההזמנה ותאימותה להצעה‬ ‫שנשלחה ללקוח ואישור תכולת‬ ‫ההזמנה‬ ‫‪Acknowledgement‬‬ ‫‪Confirmation‬‬ ‫כי התשומה נרכשת בארץ והיא מיועדת ליצוא‬ ‫בעוד שבמקור תשומה זו מקורה ביבוא של‬ ‫הספק‪.‬‬ ‫ •מ ו ע ד ה ס פ ק ה מ ו ס כ ם – ‪D T‬‬ ‫)‪ (Delivery Time‬וזאת לאחר שנדון טווח‬ ‫ההספקה )‪.LD (Lead Time‬‬ ‫ •נקודת המסירה המוסכמת והתואמת את מועד‬ ‫ההספקה‪ .‬צריך לחשב גם זמן הגעה מנקודת‬ ‫המסירה לשערי הארגון בכל אותם המקרים‬ ‫של מסירת התשומה בנקודה שאיננה שערי‬ ‫הארגון בפועל – כשהיא מיובאת מחו"ל או‬ ‫שאוספים אותה במתקני הספק בארץ‪.‬‬ ‫ •תיאור המסמכים המבוקשים מצירוף להספקת‬ ‫התשומה כחובה והם‪ :‬תעודת מקור ‪COO‬‬ ‫)‪ ,(Certificate Of Origin‬תעודת תאימות‬ ‫‪ (Certificate Of Compliance) COC‬תעודת‬ ‫משלוח ו‪/‬או תעודת אריזה וחשבון מקור‬ ‫במקרה של יבוא‪ .‬במידה והמדובר בהובלה‬ ‫ימית צריך להגדיר את כמות חשבונות המקור‪.‬‬ ‫במידה והמדובר בהולה אווירית יהיו בין‬ ‫אחד לשני חשבונות מקור ו‪/‬או חשבונית‬ ‫מס במקור‪.‬‬ ‫מסמכים נלווים נוספים בהתאם לצורכי הקונה‬ ‫ו‪/‬או בהתאם לנדרש על ידי שלטונות המדינה‬ ‫בעת ביצוע היבוא‪ ,‬ובמקרה של תשומות רגישות‬ ‫ בהתאם לדרישות הבטחת האיכות של הארגון‪.‬‬‫לכל הזמנה‪ ,‬בהיותה חוזה לכל דבר ועניין‪,‬‬ ‫יש צורך לצרף תנאים ותניות ‪T&C‬‬ ‫)‪ (Terms and Conditions‬כנספח המוגדר בהסכם‬ ‫והמהווה חלק בלתי נפרד מתכולת ההזמנה‪.‬‬ ‫במקרים בהם החוזה הינו המוביל‪ ,‬ההזמנה‬ ‫תהיה נספח לחוזה‪ .‬נספח תנאים ותניות יוכן‬ ‫על ידי המחלקה המשפטית של הארגון (או‬ ‫משפטן יועץ לארגון)‪.‬‬ ‫ •ההזמנה צריכה להכיל את תנאי הביטוח‬ ‫למשלוח מקומי (בארץ)‪ ,‬במידה והמדובר‬ ‫ביבוא צריך לקבוע את תנאי הביטוח של‬ ‫הספק או לחילופין שהלקוח הוא זה שיפעיל‬ ‫ביטוח מיציאת התשומה מהספק בארץ היצוא‬ ‫ועד קליטתו בשערי הארגון בארץ היבוא‪.‬‬ ‫ •צריך לקבוע בתאום מוקדם ולציין על גבי‬ ‫ההזמנה ו‪/‬או הזמנה המצורפת לחוזה את שם‬ ‫המשלח (‪ )Forwarder‬וכתובתו המלאה בארץ‬ ‫הייצוא‪ .‬במשלוחים בארץ צריך לקבוע את‬ ‫שם המוביל המוסכם וכן את תנאי ההובלה‬ ‫ועל מי חל התשלום למוביל‪.‬‬ ‫ •במידה והתשומה שייכת לחומרים מסוכנים‪,‬‬ ‫צריך לציין שעל הספק לצרף את כל המסמכים‬ ‫המתחייבים על פי החוק‪ .‬במידה וקיימת‬ ‫דרישה של הבטחת האיכות לבדיקה ו‪/‬או‬ ‫לאנליזה של החומר יש לציין את סוג התעודות‬ ‫המבוקשות‪ .‬במידה וקיימת מגבלה להובלת‬ ‫התשומה צריך לתאם עם הספק את אמצעי‬ ‫ההובלה וההגנה הנדרשים מחד ומאידך‬ ‫לתאם עם המשלח ו‪/‬או המוביל את תנאי‬ ‫ההובלה‪( .‬סוגי המסמכים ידועים לספקים‪,‬‬ ‫יחד עם זאת לשם הבנת הנושא אנשי הרכש‬ ‫חייבים להיות מודעים למספר מסמכים או‬ ‫לאותן התעודות שעל הספק לספק לאחר‬ ‫בדיקה ו‪/‬או אנליזה של התשומה לדוגמה‪:‬‬ ‫‪- MSDS – Material Safety Data Sheet‬‬ ‫במקרים של נקודת הבזק‪/‬בעירה (‪,)Flash Point‬‬ ‫במקרים של דרישות הבחינה ו‪/‬או האנליזה‬ ‫‪COA/COT/COQ – (Certificate Of Analysis/‬‬ ‫‪Certificate Of Testing/ Certificate Of‬‬ ‫‪ ,)Quality‬ישנן תעודות רבות נוספות שבכל‬ ‫מקרה צריך לברר‪ ,‬ללמוד ולדרוש‪ ,‬בהתחשב‬ ‫שהדבר מתחייב מעצם חוק חומרים מסוכנים‬ ‫ התשנ"ג ‪ ,1993‬התשנ"ח ‪ 1998‬ועדכונים‬‫‪ .2011‬על כל האמור לעיל‪ ,‬יש לציין שבכל‬ ‫מקרה חייבים לציין על גבי ההזמנה וכן במידת‬ ‫הצורך גם בגוף החוזה את מחויבותו של‬ ‫הספק לספק את כל המסמכים‪ ,‬את הרכב‬ ‫פוליסת הביטוח והשיפוי המתבקש לטובת‬ ‫הלקוח וזאת מעבר לנאמר לעיל לגבי ביטוח‬ ‫התשומה בהובלה‪.‬‬ ‫משלוחים מיוחדים – מחו"ל או לחו"ל‬ ‫משלוחים אלה אינם כתוצאה מהזמנת טובין‬ ‫אבל הם עדיין מטופלים על ידי יחידת הרכש‬ ‫בארגון‪ .‬משלוחים אלה כוללים‪ :‬מוצרים לתצוגה‬ ‫ו‪/‬או לתערוכה‪ ,‬מוצרים המובאים או נשלחים‬ ‫לשם הוכחת ביצועים של המוצר‪ ,‬ארגזי כלים‬ ‫וציוד נלווה של מהנדסים ו‪/‬או טכנאים נותני‬ ‫השירות של הארגון‪ ,‬כל המשלוחים וגם אחרים‬ ‫נמצאים במעבר וצריכים להיות מוחזרים בפרק‬ ‫זמן נתון לארץ היצוא (בכל מקרה יש לוודא את‬ ‫כללי ההתנהלות לגבי ארצות היעד או הכללים‬ ‫הנהוגים בארץ)‪.‬משלוחים אלה מלווים במסמך‬ ‫בשם ‪ Carne ATA‬המגדיר אישור כניסה זמנית‪,‬‬ ‫המסמך מופק על ידי לשכת המסחר בארץ‬ ‫הייצוא וצריך להיות מאושר בכניסה בארץ‬ ‫היבוא כדי שניתן לייצא בחזרה את התשומה‬ ‫שהקרנה מלווה‪ˆ .‬‬ ‫ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ / 2014‬לוגיסטיקה ‪23 /‬‬ ‫שרשרת האספקה‬ ‫מה אומרים המומחים‬ ‫בחו"ל‬ ‫שני סקרים בינלאומיים‪ ,‬פורסים בפנינו את המגמות‪ ,‬אופן ההתנהלות והאתגרים בתחום שרשרת‬ ‫האספקה שעליהם מצביעים הארגונים‬ ‫עמרי מריאן‬ ‫סקר מעניין של שרשרת האספקה הגלובלית‬ ‫נערך על ידי חברת ‪ .PwC‬הסקר כלל למעלה‬ ‫מ‪ 500-‬מומחי שרשרת אספקה ממגוון מגזרי‬ ‫תעשייה בחברות ברחבי העולם‪ ,‬והוא מתווה‬ ‫שש תובנות מרכזיות בתחום ניהול שרשרת‬ ‫אספקה לשנת ‪ .2013‬החברה נוסדה ב‪,1924-‬‬ ‫וכיום פועלים בה ‪ 57‬שותפים ויותר מ‪1100-‬‬ ‫אנשי מקצוע‪ ,‬לרבות רואי חשבון‪ ,‬כלכלנים‪,‬‬ ‫בוגרי מנהל עסקים‪ ,‬מנתחי מערכות‪ ,‬מהנדסים‬ ‫ועוד‪ .‬היא מתמחה בשלושה תחומים‪ :‬ביקורת‬ ‫ודיווח כספי‪ ,‬ייעוץ מס וייעוץ עסקי‪.‬‬ ‫לדברי ירון נחמנה‪ ,‬יועץ בכיר לשרשרת אספקה‬ ‫בחברת ‪ ISCS‬שהפיצה את הסקר ללקוחותיה‪,‬‬ ‫ניהול בתנאים של תנודות קיצוניות בביקושים‬ ‫הפכו למנטרה החדשה של מנהלי שרשרת‬ ‫אספקה בעולם‪" .‬סביבה מאקרו‪-‬כלכלית‬ ‫עם מעגלים של צמיחה והתכווצות שהפכו‬ ‫לתכופים יותר והפרעות שנגרמות מאסונות‬ ‫טבע מוסיפים אף הם לאי‪-‬הודאות בשרשרת‬ ‫האספקה‪ .‬גם נאמנות ארוכת טווח ביחסי ספק‬ ‫לקוח וזרימת חומר סדירה הם מושגים ששייכים‬ ‫לעבר‪ .‬ניהול שרשרת האספקה הינו מרכיב‬ ‫אסטרטגי ביכולת של ארגונים להשיג יתרון‬ ‫תחרותי ‪ -‬היכולת לנהל שרשרת אספקה גמישה‬ ‫שמותאמת ללקוחות השונים הפכה להיות צורך‬ ‫חיוני לחברות שרוצות לגדול ולהצליח"‪ .‬נחמנה‬ ‫מסביר כי "הסקר משקף באופן בהיר מאד את‬ ‫התהליכים שאנו מזהים גם אצל לקוחותינו ולכן‬ ‫בחרנו לשתף אתכם בתמצית של התובנות"‪.‬‬ ‫ממצאי הסקר‪:‬‬ ‫שיפור בביצועים והגדלת רווחים ‪ -‬ארגונים אשר‬ ‫מתייחסים לשרשרת האספקה כנכס אסטרטגי‬ ‫משיגים ביצועים גבוהים ב‪ 70%-‬מהאחרים‪.‬‬ ‫‪ / 24‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫הארגונים המובילים מציגים ‪ 15.3‬סבבי מלאי‬ ‫לעומת ‪ 3.8‬אצל הארגונים הנחשלים ‪ -‬עובדה‬ ‫שמצביעה על יעילות תפעולית ושביעות רצון‬ ‫גבוהה של לקוחות הארגון‪ ,‬שבאה לידי ביטוי גם‬ ‫בשורה התחתונה‪ .‬הארגונים המובילים מציגים‬ ‫גם רווח ממוצע של ‪ )EBIT ( 15.6%‬לעומת‬ ‫ממוצע של ‪ 7.3%‬אצל הנחשלים‪.‬‬ ‫התמקצעות בכדי לעמוד בדרישות הלקוחות –‬ ‫אתגרי שרשרת האספקה הינם רבים ומגוונים‪:‬‬ ‫החל מגידול בעלויות ושחיקת רווחיות‪ ,‬דרך מתן‬ ‫מענה לצרכים שונים של הלקוחות‪ ,‬תנודתיות‬ ‫גבוהה בשוק‪ ,‬פערים בכ"א מיומן ועוד‪ .‬הארגונים‬ ‫המובילים מתמודדים עם ריבוי האתגרים הללו‬ ‫ע"י התמקדות בשלושה מנועים‪:‬‬ ‫ •רמת שירות גבוהה בכמות ובזמן‬ ‫(‪.)perfect order delivery‬‬ ‫ •הפחתת עלויות וגמישות בשרשרת האספקה‪.‬‬ ‫ •הטמעה של כלים וטכנולוגיות שמאפשרים‬ ‫גמישות לוגיסטית ומפשטים תהליכים‬ ‫עסקיים‪.‬‬ ‫הארגונים המובילים מתמקדים במספר מנופים‬ ‫על מנת להגדיל את הערך משרשרת האספקה‬ ‫כפי שניתם לראות בתרשים הבא‪ .‬שני המנופים‬ ‫שמייצרים את הערך הגבוה ביותר הם מקסום‬ ‫ביצועי האספקה וצמצום עלויות האספקה‪.‬‬ ‫‪ 90%‬מהארגונים המובילים השיגו ביצועים של‬ ‫למעלה מ‪ 96%-‬תודות לתהליכי תכנון מקצה‬ ‫לקצה )‪ ,(Integrated business planning‬הגדלת‬ ‫סבבי המלאי ואופטימיזציה של מלאי הביטחון‪.‬‬ ‫קונפיגורציה של שרשרת אספקה לפי לקוחות‬ ‫ הארגונים המובילים מתאימים קונפיגורציות‬‫שונות של שרשרת אספקה בהיבטים של‬ ‫תהליכים‪ ,‬רשת לוגיסטית ורמות שירות שונות‬ ‫עבור מחירים שונים‪ .‬יחד עם זאת ארגונים‬ ‫אלו ממוקדים יותר מבחינת ערוצי ההפצה‪:‬‬ ‫רק ‪ 35%‬מהארגונים המובילים נעזרים ביותר‬ ‫מערוץ הפצה אחד לעומת למעלה מ‪ 80%-‬אצל‬ ‫הארגונים הנחשלים‪ .‬השילוב של מיקוד בערוצי‬ ‫ההפצה יחד עם התאמת התהליכים ושירות‬ ‫הלקוחות מהווים נוסחה מנצחת‪.‬‬ ‫מיקור חוץ למול שימור יכולות ליבה – ארגונים‬ ‫מוציאים למיקור חוץ ‪ 60%‬מהאחסנה והפעילות‬ ‫הלוגיסטית וכ‪ 50%-‬מפעילויות הייצור אך‬ ‫ישמרו בתוך הארגון תהליכי ליבה אסטרטגיים‬ ‫כגון תכנון המכירות והתפעול (‪ ,)S&OP‬רכש‬ ‫אסטרטגי ומחקר ופיתוח‪ .‬תהליכים אלו‬ ‫מנוהלים באופן מרכזי בעוד שתהליכי ייצור‬ ‫והפצה מנוהלים לפי אזורים גיאוגרפיים על‬ ‫מנת להגדיל את יכולת הגמישות‪ .‬באופן מעניין‬ ‫תהליכים אלו נכונים לכל הארגונים ולא רק‬ ‫למובילים‪.‬‬ ‫השגת יתרון תחרותי ביכולות שרשרת‬ ‫האספקה – ארגונים רבים דואגים לספק את‬ ‫מוצריהם באופן יעיל‪ ,‬אך הארגונים המובילים‬ ‫לא מסתפקים בכך ויוצרים יתרון תחרותי‬ ‫בעזרת תהליכי ייחודיים כגון ניהול בזמן אמת‬ ‫של תמונת הביקושים והאספקות יחד עם‬ ‫הספקים והלקוחות המרכזיים או ניהול יעיל של‬ ‫המיסוי בשרשרת האספקה‪ .‬ארגונים בשווקים‬ ‫מתפתחים אינם ממתינים להתפתחות הדרגתית‬ ‫שאפיינה את השווקים המפותחים וסוגרים את‬ ‫הפער במהירות‪.‬‬ ‫למרות קיומן של טכנולוגיות מתקדמות להגברת‬ ‫השקיפות וכלים תומכי החלטה מבוססי מנוע‬ ‫סטטיסטי‪ ,‬ארגונים רבים עדיין אינם ממצים את‬ ‫שרשרת האספקה‬ ‫האפשרויות הגלומות בטכנולוגיות אלו ‪ -‬אבל‬ ‫זה עומד להשתנות‪ .‬יותר ממחצית מהנשאלים‬ ‫ציינו כי הם בתהליכי יישום או מתכוונים ליישם‬ ‫כלים חדשים לשיפור השקיפות ולאוטומציה‬ ‫של תהליכים‪ .‬תחום זה בולט בעיקר במגזרי‬ ‫הפארמה‪ ,‬הטכנולוגיה‪ ,‬הטלקום‪ ,‬הקמעונאות‬ ‫ויצרני מוצרי הצריכה שמתכוונים להשקיע‬ ‫באופן משמעותי בתחום זה בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫השוואת עלויות בהתאם לגודל‬ ‫החברה‬ ‫שוקו פיק‪ ,‬מנכ"ל חברת פרסייט טכנולוגיות‪,‬‬ ‫העוסקת בפיתוח תוכנות לניהול שרשרת‬ ‫האספקה‪ ,‬הציע לנו לעיין בנתונים שפרסמה‬ ‫חברת אברדין המתמחה במחקר וניתוח של‬ ‫טכנולוגיות מידע‪ .‬החברה תחקרה ‪ 174‬חברות‬ ‫מגדלים שונים – חברות אשר תקציב ההובלה‬ ‫שלהן נע מחצי מיליון דולר ועד עשרות מיליון דולר‬ ‫בשנה‪ .‬הבדיקה התמקדה במגמות המניעות אותן‬ ‫והערכות הביצועים בהתייחס לשאלות הבאות‪:‬‬ ‫ •מה היה השינוי בהוצאות עלויות ההובלה‬ ‫(בניכוי שינויים תפעוליים)?‬ ‫ •מה היא איכות התאימות של ספקי ההובלה‬ ‫לעומת החוזים‪/‬הסכמים בפועל?‬ ‫ •מהו אחוז נאותות השירות (‪ )SLA‬אשר ספקי‬ ‫השירות (משלחים‪/‬מובילים) מבצעים לעומת‬ ‫התכנון?‬ ‫ •כמה השקעה בזמן נדרשת לבדוק‪ ,‬להזין‪,‬‬ ‫לשלם חשבוניות הובלה?‬ ‫ •כמה אחוזים מחשבוניות ההובלה באמת‬ ‫נבדקות?‬ ‫התשובות ממוינות לשלוש קטגוריות ‪ -‬חברות‬ ‫מצוינות‪ ,‬ממוצעות ונגררות‪ .‬להלן התשובות‪:‬‬ ‫‪ 12.8‬ימים אורכים לחברות נגררות לטפל‬ ‫באישור ובדיקת חשבוניות הובלה‪ ,‬הזרמתן‬ ‫לספרי הנהלת החשבונות והעברת תשלום תוך‬ ‫כדי ביצוע בירורים על אי התאמה – כאשר‬ ‫רק ‪ 27.1%‬מהחשבוניות בכלל נבדקות‪ .‬ועוד‬ ‫מצהירות אותן חברות שרק ‪ 31.5%‬מהמובילים‬ ‫עומדים בכלל בהסכמים שסוכמו עימם‪.‬‬ ‫נתוני ה‪ SLA-‬היו כי בחברת הגדולות עמדו‬ ‫‪ 91.9%‬מנותני השירות בהתחייבויות‪,‬‬ ‫‪ 78.8%‬בבינוניות ואילו בנגררות‬ ‫עמדו בהתחייבות רק ‪.52.2%‬‬ ‫בחברות הבינוניות נמשך תהליך‬ ‫הבקרה והאישור של חשבוניות ‪11.4‬‬ ‫ימים כאשר ‪ 51.8%‬מהחשבוניות‬ ‫נבדק‪ ,‬ו‪ 78%-‬מהמובילים עומדים‬ ‫בהתחייבויות שלהם‪ .‬המצוינות שבין‬ ‫החברות טוענות שתהליך הבקרה‬ ‫והאישור נמשך ‪ 9.2‬ימים‪ ,‬כאשר‬ ‫‪ 86.4%‬מהחשבוניות נבדקים ו‪91.9%-‬‬ ‫מהמובילים עומדים בהסכם‪ .‬זאת‬ ‫אומרת ש‪ 8.1%-‬עדיין מחייבים בעודף – וזה‬ ‫אצל החברות המצטיינות‪.‬‬ ‫"והיכן אתם ממקמים את חברתכם" שואל פיק‪,‬‬ ‫ומוסיף ותוהה‪" ,‬האם אי פעם העליתם שאלות‬ ‫אלו‪ ,‬ולמי יש די הצורך כח אדם לממש זאת?"‪.‬‬ ‫וזה עוד לא הכל‪ .‬על פי הניתוח‪ ,‬נתבקשו החברות‬ ‫לציין מה היא עלות הבדיקה לחשבוניות ההובלה‪.‬‬ ‫"נזכיר רק קצת סטטיסטיקות מעולמנו‪ ,‬כאן‪,‬‬ ‫בארץ ישראל" מציע פיק‪" .‬ממוצע חשבוניות‬ ‫ההובלה למשלוח ייבוא או ייצוא הינו ‪2.4‬‬ ‫חשבונית למשלוח‪ .‬דהיינו‪ ,‬עלות הבקרה הנאותה‬ ‫למשלוח ייבוא או ייצוא‪ ,‬בהנחה שכל החשבוניות‬ ‫אכן נבדקות הינה‪ ,‬במושגים אמריקאיים שעלו‬ ‫מהבדיקה‪ ,‬כ‪ $ 26.35-‬לחברות המצטיינות‪,‬‬ ‫‪ $ 33.6‬לחברות הבינוניות וכ‪ $ 52.84-‬לחברות‬ ‫הנגררות‪ ,‬למשלוח בהתאמה‪ .‬אם נתאים את‬ ‫העלויות ביחס להשוואת עלות השכר האמריקאי‬ ‫כאן בארץ‪ ,‬הרי שבמושגים נומינאליים – עלות‬ ‫בקרת חשבוניות ממוצעת תהיה כ‪₪ 50.70-‬‬ ‫למשלוח ייבוא או ייצוא בחברות מצטיינות‪ ,‬ופי‬ ‫שניים ויותר – בחברות נגררות‪ .‬למחיר עצום‬ ‫זה‪ ,‬יש להוסיף‪ ,‬כמובן‪ ,‬את הסטיות בחישובי‬ ‫ההובלה ‪ -‬הן לחיוב ביתר או חיוב בחסר או‬ ‫כפל חיוב‪ .‬מספרים לא פשוטים"‪.‬‬ ‫ח זו נן של הח בר ות ה מ וב י לו ת ה וא‬ ‫לפעול במסגרת מודל הנקרא‬ ‫"‪ ."Transportation Closed Loop Process‬על‬ ‫פי מודל זה‪ ,‬נרצה לחתור לתהליך סגור וחוזר‪-‬‬ ‫חלילה של התהליכים‪ ,‬וארגון הפועל על פי‬ ‫עיקרי מודל זה‪ ,‬ראוי וחייב לעשות שימוש‬ ‫בטכנולוגיה מתקדמת כמו גם שיתוף פעולה‬ ‫ושקיפות מלאה עם שותפיו העסקיים‪ .‬ואלה‬ ‫התהליכים המתחייבים‪:‬‬ ‫ •ניהול חוזי הובלה ושירותים לוגיסטיים נגזרים‬ ‫(למשל‪ ,‬היטלי דלק אשר משתנים תדירות)‪.‬‬ ‫ •יכולת סימולציה ובחירה בספק‪/‬נתיב‪/‬לו"ז‪/‬‬ ‫איכות שירות אופטימאליים‪.‬‬ ‫ •מימוש תהליך הנעת המטען הרלוואנטי‬ ‫וניהולו‪.‬‬ ‫ •קליטה אוטומטית של חשבוניות ההובלה‬ ‫והשירותים הנלווים‪.‬‬ ‫ •ביצוע בקרה (‪ (AUDIT‬של חשבוניות ההובלה‪.‬‬ ‫ •ניהול ‪ – DISPUTE‬מעקב על חריגים‪.‬‬ ‫ •העברת החומר המבוקר לרישום פיננסי‬ ‫ולתשלום‪.‬‬ ‫ •הקמת ותחזוקו של בסיס נתונים אשר יספק‬ ‫נתונים טקטיים ואסטרטגיים לגבי ניהול‬ ‫מכרזי הובלה‪.‬‬ ‫וחוזר חלילה‪.....‬‬ ‫מודול התכנה ‪ SCMaster SAM‬של פרסייט‪,‬‬ ‫מאפשר ממש זאת‪ .‬ניהול עלויות נלוות‪ ,‬ישירות‪,‬‬ ‫כמושג‪ ,‬לעניות דעתנו‪ ,‬צריך להכיל את היכולות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫ •‪ - Bidding‬יכולת לנהל מערך בקשות להצעות‬ ‫מחיר לגבי ‪ Landed Expenses‬מול ספקי‬ ‫שירותים‪.‬‬ ‫ •‪ – Managing‬יכולת לנהל את עולם המחירים‬ ‫והתעריפים‪ ,‬לפי קטגוריה‪ ,‬על פי ספק לוגיסטי‪,‬‬ ‫על פי פרמטריים לוגיסטים ופיננסיים‪,‬‬ ‫ •‪ – Planning‬קיום יכולת תכנון מראש של‬ ‫עלויות נילוות ‪ – LCM‬ברמת פריט רכש‬ ‫(או תוצ"ג)‪ ,‬אשר מתוכנן להירכש‪/‬להימכר‪.‬‬ ‫ •‪ – Provisioning‬יכולת רישום זמני של עלויות‬ ‫המלאי המתקבל‪ ,‬עוד טרם הגיעו כל העלויות‬ ‫בפועל – מהספקים הלוגיסטיים‪.‬‬ ‫ •‪ – Auditing‬קיום יכולת בקרה על העלויות‬ ‫הנלוות ‪ LCM‬ברמת משלוח יבוא או ייצוא‬ ‫בקונטקסט המתאים‪.‬‬ ‫ •‪ – Costing‬קיום יכולת העמסה נאותה של‬ ‫עלויות הנלוות והמסים המשולמים‪ ,‬בחתכים‬ ‫לוגיסטיים ופיננסיים – ברמת הפריט הבודד‬ ‫– בייבוא ספציפי ובחתכים נוספים‪.‬‬ ‫ •‪ – Posting‬יכולת רישום לספרי הנהלת‬ ‫החשבונות את העלויות בהעמסה נאותה‪,‬‬ ‫תוך כדי תיקון ה‪ Provisioning-‬ל‪Actual-‬‬ ‫של העלויות בפועל שהגיעו בסופו של דבר‪.‬‬ ‫ •‪ - Analytics‬יכולת ניתוח ברמת פריט‪ ,‬בחתכי‬ ‫זמן‪ ,‬מקורות רכש ושערי מטבע‪ ,‬בחתכים‬ ‫לוגיסטיים של העלויות הללו‪.‬‬ ‫זהו בדיוק המודל העולה מהסקר של‬ ‫‪ ,Aberdeen Group‬אלא שכאן פנינו גם להשלכות‬ ‫תמחיריות נגזרות‪ˆ .‬‬ ‫ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ / 2014‬לוגיסטיקה ‪25 /‬‬ ‫שרשרת האספקה‬ ‫על הסמכת ‪APICS‬‬ ‫כבר שמעתם?‬ ‫הצורך לקבל הסמכה בתחום ניהול שרשרת האספקה אינה עוד עניין של יוקרה בלבד‪ .‬אלפי ארגונים‬ ‫ברחבי העולם‪ ,‬ביניהם גם ארגוני ענק הבינו ששיפור מתמיד ביצירת ערך מוסף לארגון מחייב פעולה‬ ‫שיטתית הנסמכת על ידע בין תחומי נרחב‪ ,‬המתעדכן באופן שוטף‪ APICS .‬תעשה את זה בישראל‬ ‫עמרי מריאן‬ ‫בחודש אוקטובר השנה יפתח קורס ההסמכה‬ ‫הראשון למומחי שרשרת האספקה של חברת‬ ‫‪ APICS‬הבינלאומית‪ ,‬המיוצגת בישראל ע"י‬ ‫חברת ‪ .ISCS‬הסמכת ‪ APICS‬היא ההסמכה‬ ‫המובילה בתחומה בעולם והיא מועברת ברחבי‬ ‫העולם בעזרת ‪ 250‬שותפים כדוגמת ‪.ISCS‬‬ ‫הבנת יתרונותיה של ההסמכה ובסיס הידע עליו‬ ‫היא נשענת יכולים ללמד אותנו לא מעט על‬ ‫הדרך בה אפשר להגיע ל‪ Best Practice-‬בארגון‪.‬‬ ‫לצורך זה פגשנו שניים ‪ -‬שירה רז‪ ,‬מנהלת‬ ‫השיווק ב‪ ISCS-‬ואחראית על תחום הסכמות‬ ‫מקצועיות ב‪ ,ISCS -‬ואת יותם בן אריה‪ ,‬מנהל‬ ‫תכנון הביקושים בחברת דיפלומט מפיצים‪ ,‬אשר‬ ‫עבר לאחרונה את מבחן ההסמכה של ‪.APICS‬‬ ‫‪ ,APICS‬חברה אמריקאית במקור‪ ,‬היא כיום‬ ‫כבר חברה גלובלית שעובדת עם ‪ 250‬שותפים‬ ‫דוגמת ‪ .ISCS‬היא בונה מערכי ידע ומשתפת‬ ‫את הידע הזה עם מומחים בשרשרת האספקה‬ ‫ע"י מערך קורסים והסמכות‪ .‬החברה הוקמה‬ ‫בשנת ‪ 1957‬בארה"ב כאיגוד של כל הארגונים‬ ‫היצרניים שעסקו בניהול הייצור והמלאי‪,‬‬ ‫כדי לתת להם מענה בפיתוח כלים ועריכת‬ ‫מחקרים בתחומים אלה‪ .‬בשלב זה אפשר היה‬ ‫אולי להשוות את הארגון לחטיבה בהתאחדות‬ ‫התעשיינים הישראלית‪ .‬הפעילות כל כך הצליחה‪,‬‬ ‫עד שהארגון הפך לחברה עצמאית‪ .‬הצלחתו של‬ ‫המותג הובילה להסמכה ראשונה בשנות ה‪70-‬‬ ‫בתכנון הייצור וניהול המלאי‪ .‬בשנות האלפיים‬ ‫נוספה הסמכה נוספת‪ ,‬רוחבית יותר‪ ,‬המתייחסת‬ ‫לכל שרשרת האספקה‪.‬‬ ‫לדברי שירה רז מ‪" ,ISCS -‬הידע הרחב של‬ ‫‪ APICS‬מקורו בבסיס הידע הנצבר מעבודה‬ ‫מול ארגונים שאת עובדיהם הוא מסמיך‪ ,‬בנוסף‬ ‫‪ / 26‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫למחקרים עצמאיים שנערכים לכל אורך ורוחב‬ ‫התחומים בהם עוסק הארגון‪ .‬בסופו של תהליך‪,‬‬ ‫הידע הנצבר והנרכש‪ ,‬זה יותר מ‪ 50-‬שנה‪ ,‬מקבל‬ ‫את ביטויו בקורסים ובהסמכות שעוברים עובדי‬ ‫החברות בדרגים השונים‪ .‬הקורסים וההסמכות‬ ‫מחולקים לפי תפקידים בארגון ורמת הניסיון של‬ ‫המוסמך"‪ .‬ההסמכות נותנות למשתתפים לא רק‬ ‫ידע מקצועי בתחום הספציפי בו הם עוסקים‪,‬‬ ‫אלא גם היכרות רחבה יותר עם פעילויות אחרות‬ ‫בארגון הקשורות לעבודתם‪ ,‬תוך הרחבת הידע‬ ‫וההבנה שמחוץ למשבצת הצרה שלהם‪ .‬במהלך‬ ‫למודי ההסמכה נחשפים המשתתפים להיבטים‬ ‫של כל שרשרת האספקה תוך שימת דגש על‬ ‫ההבנה הרחבה של תהליכי העבודה בה‪.‬‬ ‫לדברי רז‪ ,‬חשוב שהאחראי על הרכש יבין את‬ ‫ההשלכות של הפעולות שהוא עושה על תחומים‬ ‫אחרים – החל בעלויות שינוע ואחסון וכלה‬ ‫בשיווק ומכירות‪" .‬לא פעם בארגונים יד ימין‬ ‫לא בהכרח יודעת מה עושה יד שמאל‪ .‬בארגונים‬ ‫גדולים התיאום בין המחלקות השונות בוודאי‬ ‫שאינו פשוט‪ .‬הרבה פעמים מגלים שלכל אחד‬ ‫יש את המונחים שלו‪ ,‬מדדי ביצוע שונים עליהם‬ ‫הוא נמדד‪ ,‬וזווית הראייה שלו לדברים‪ ,‬או‬ ‫כמו שאנחנו נוהגים לומר‪" ,‬כל אחד בא עם‬ ‫האקסל שלו"‪ .‬הרצון הוא לייצר שפה ארגונית‬ ‫משותפת וטרמינולוגיה אחידה‪ .‬הבנה של‬ ‫האתגרים‪ ,‬התפקידים והיעדים של חוליות‬ ‫אחרות בשרשרת שלך נותנת ערך מוסף תוך‬ ‫תכנון וביצוע מיטביים‪ .‬לא עוד עולמות של‬ ‫איים בודדים"‪.‬‬ ‫ולמרות מה שעשוי להיראות‪ APICS ,‬אינה‬ ‫חברת ייעוץ‪ .‬זוהי חברה המביאה ידע מתוך‬ ‫השוק‪ ,‬מתוך צבר הלקוחות שלה‪ ,‬עם מעל ‪40‬‬ ‫אלף חברים מארגונים במגוון תעשיות‪ .‬החברה‬ ‫לוקחת ומרכזת את "חזית הידע הפרטי" שמגיע‬ ‫מהשטח באופן שמתעדכן כל הזמן ומשמש‬ ‫להכנת תוכנית ההכשרה וההסמכה שהולכת‬ ‫ומשתכללת כל הזמן‪" .‬אחת לתקופה מבצעים‬ ‫שרשרת האספקה‬ ‫סקר נרחב לניתוח משימות עבודה" מסבירה רז‪.‬‬ ‫"התהליך בא לבדוק עם אילו משימות מתמודדים‬ ‫המנהלים בשטח‪ ,‬מה מוגדר כחשוב יותר או‬ ‫מאתגר יותר על פי הערכת מנהלים ועובדים‬ ‫בתחומי הרכש‪ ,‬הלוגיסטיקה וניהול שרשרת‬ ‫האספקה‪ .‬התובנות שעולות מהשטח מהוות‬ ‫הבסיס לתכני הלימוד בקורסים ובהסמכות‪,‬‬ ‫כך שהחומר שנלמד נמצא בקשר הדוק ותמידי‬ ‫עם הצרכים שעולים מהשטח‪ .‬זה תהליך למידה‬ ‫רציף"‪.‬‬ ‫חלק מהרזומה המקצועי‬ ‫מסתבר‪ ,‬שבארה"ב ובאירופה מאוד מקובל‬ ‫שעובדים פונים בעצמם לקבל הסמכות ואף‬ ‫משלמים על זה מכיסם‪" .‬למען האמת" אומרת‬ ‫רז‪" ,‬תמצאו כי בקורות החיים של עובדים‬ ‫בתחום‪ ,‬מצוינת הסמכת ‪ ,APICS‬ממש כמו‬ ‫שאחרים מוסיפים תואר אקדמי‪ ,‬עו"ד או רואה‬ ‫חשבון‪ .‬למרות שההסמכה היא וולונטרית ולא‬ ‫מחייבת‪ ,‬העובדה שהיא חלק מהרזומה של‬ ‫העובד נותנת לו הרבה נקודות אצל המעסיקים‪.‬‬ ‫זה הפך מעין תו תקן‪ .‬זו הכרה מובילה בעולם‬ ‫כולו"‪ .‬אך זהו כמובן רק חלק אחד של הפעילות‪.‬‬ ‫ברוב המקרים‪ ,‬נעשית הפניה להסמכת עובדים‬ ‫על ידי הארגונים עצמם אשר רוצים לשכלל‬ ‫את פעילותם‪ ,‬כאשר ארגונים גדולים מבקשים‬ ‫ומקבלים מערך הדרכות "תפור לפי מידה"‬ ‫לקראת ההסמכה של עובדים בארגון‪ .‬עבור‬ ‫ארגונים גלובליים כגון אינטל‪ HP ,‬או מכתשים‬ ‫אגן‪ ,‬חשוב שהשיח הגלובלי יתנהל תוך שימוש‬ ‫באותה טרמינולוגיה‪" .‬למכתשים אגן למשל‪,‬‬ ‫שהם לקוח שלנו" מסבירה רז‪" ,‬יש פעילות יצור‬ ‫ומכירה בסניפים ברחבי העולם‪ ,‬כך שתהליך‬ ‫עבודה עם שפה אחידה ושקיפות לכל אורך‬ ‫ורוחב השרשרת נותן ערך עסקי רב"‪.‬‬ ‫תוכנית ההכשרה הארגונית בארץ תיעשה‬ ‫במקצים של שלושה סמסטרים בשנה (כשלושה‬ ‫חודשים בשנה)‪ ,‬בהם יוכשרו גם עובדים וגם‬ ‫מדריכים לתוכנית‪ ,‬כשהמטרה היא להגיע ל‪10-‬‬ ‫מדריכים בשלב הראשון‪ .‬בהמשך יפתחו גם‬ ‫קורסים קצרים יותר‪ ,‬שאינם מובילים להסמכה‪,‬‬ ‫בתחומים כגון מיקור חוץ‪ ,‬תורת המשחקים‪,‬‬ ‫ניהול סיכונים‪ ,‬והסמכה של תכנון הייצור‪.‬‬ ‫במהלך שיווק ההסמכה בארץ נתקלים אנשי‬ ‫‪ ISCS‬לא אחת בכאלה שכבר עברו הסמכות‬ ‫של ‪ APICS‬בחו"ל אם ביוזמתם ואם ביוזמת‬ ‫הארגון‪ .‬אחד מהם הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬יותם בן‬ ‫אריה‪ ,‬מנהל תכנון הביקושים בחברת דיפלומט‬ ‫מפיצים בע"מ‪" .‬אחד הדברים שמאפיינים‬ ‫אותנו כחברה‪ ,‬ואותי באופן אישי‪ ,‬זה הצורך‬ ‫להיות בחזית הידע" אומר בן אריה ומוסיף‬ ‫כי "בדרך להשגת מצוינות‪ ,‬בעיקר כשיוצאים‬ ‫מעבר לגבולות הארץ‪ ,‬הבנו שלא די להשתתף‬ ‫בכנסים בינלאומיים‪ .‬הבנו שעלינו לאתר את‬ ‫הגורם המוביל והמתאים ביותר להסמכות‬ ‫המובילות בתחום העיסוק שלנו‪ .‬עשינו מחקר‬ ‫שנועד לזהות יתרונות וחסרונות ובחרנו לפני‬ ‫כשנתיים ללכת עם ‪."APICS‬‬ ‫לדברי בן אריה‪ ,‬הוא הראשון שקיבל את‬ ‫ההסמכה‪" ,‬אבל יש עוד אנשים בחברה שנמצאים‬ ‫בשלבים שונים שלה‪ ,‬דיפלומט משקיעה רבות‬ ‫במשאב האנושי ובהכשרתו"‪ .‬לדבריו‪ ,‬ההסמכה‬ ‫לא נועדה להשלים חסך בידע ספציפי או לתקן‬ ‫ולתת פיתרון קונקרטי לבעיות‪ .‬ההחלטה מקורה‪,‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬בשני מניעים‪" :‬הראשון – הצורך‬ ‫בשיפור מתמיד וחתירה למצוינות הטבועים‬ ‫עמוק מאוד ב‪ DNA-‬של החברה וההבנה שכדי‬ ‫לשפר תהליכים ולשמור על מובילות בתחומנו‬ ‫צריך להתחבר למקור ידע מהשורה הראשונה‬ ‫ולקבל ממנו תובנות על מהלכים מייצרי שיפור"‪.‬‬ ‫המניע השני מורכב יותר –הצורך במתן ערך‬ ‫מוסף ללקוחותינו‪ ,‬קמעונאים וספקים‪ ,‬על ידי‬ ‫יצירת יתרון תחרותי שאינו גנרי וקשה לחיקוי‪.‬‬ ‫יתרון תחרותי המתבסס על חיסכון בעלויות‬ ‫והגברת שיתופי הפעולה עם שותפי הסחר‬ ‫לכדי "ארגון וירטואלי אחד" בלשון ‪ .APICS‬לכן‬ ‫בחרנו בהסמכה הזאת ששמה דגש על עולמות‬ ‫התוכן האלה ‪ -‬על היכולת לפרוץ מחוץ לגבולות‬ ‫הארגון ולייצר ערך בכך שנהפוך את הלקוחות‬ ‫לשותפים עסקיים"‪.‬‬ ‫הסמכה‪ ,‬יישום ותועלות‬ ‫דיפלומט הינה חברת המכירות וההפצה הגדולה‬ ‫בארץ‪ ,‬עם מחזור של יותר משני מיליארד ‪,₪‬‬ ‫המפיצה מיליונים רבים של קרטונים עם סחורה‬ ‫ואלפים רבים של מכולות בשנה‪ .‬החברה מעניקה‬ ‫ניהול מלא ומתקדם של שרשרת האספקה החל‬ ‫ביבוא‪ ,‬דרך עבודה מול מכון התקנים‪ ,‬משרד‬ ‫הבריאות ורגולטורים אחרים‪ ,‬ככל הנדרש‪,‬‬ ‫המשך בפריקה‪ ,‬שינוע ואחסון במרכז הלוגיסטי‬ ‫בקרית שדה התעופה‪ ,‬עם מרלו"ג בשטח של‬ ‫‪ 28,000‬מ"ר וצי של עשרות משאיות חלוקה‪.‬‬ ‫דיפלומט מבצעת סחר ומכירות ומטפלת‬ ‫במוצר עד להצבתו על המדף‪ .‬לדברי בן אריה‪,‬‬ ‫"פעילות החברה העוסקת בעולמות הלוגיסטיים‪,‬‬ ‫מבוצעת ברמה כה גבוהה‪ ,‬עד שארגונים רבים‬ ‫אחרים באים ללמוד מאיתנו על שיטות עבודה‪,‬‬ ‫טכנולוגיה‪ ,‬הפעלת מערכת ‪ WMS‬ומערכות‬ ‫אחסון וליקוט‪ ,‬הכוללות גם הנחיות קוליות‬ ‫למלגזנים‪ .‬שירותי הערך המוסף שלנו בהחלט‬ ‫נמצאים בחזית התחום"‪.‬‬ ‫כשמתבקש בן אריה לספר על מקרה שבו הייתה‬ ‫להסמכה של ‪ APICS‬השפעה מהותית על עבודה‬ ‫מול לקוח הוא מספר‪" :‬הצענו לאחד הספקים‬ ‫בעולם המזון לעבור לתכנון משותף‪ .‬עד לאותו‬ ‫שלב הוא עבד לפי תחזיות עצמאיות שהכין‪,‬‬ ‫סיפק סחורה ב‪ ,Push-‬מה שהוביל לרמות מלאי‬ ‫מאוד גבוהות שייצרו עלויות מיותרות גם לו‬ ‫וגם לנו‪ .‬לאחר שהסברנו לו שיש לנו מחלקה‬ ‫ייעודית ותהליך ‪ ,S&OP‬המאפשר לנו‪ ,‬בזכות‬ ‫תוכנות סטטיסטיות מתאימות וגישה לפורטלים‬ ‫של הרשתות‪ ,‬להיות מעודכנים ברמות המלאי‬ ‫בסחר‪ ,‬לייצר תחזית מכירות עדכנית ולספק לו‬ ‫המלצות להזמנה‪ ,‬קיבל את הצעתנו ובפועל‪,‬‬ ‫הצליח לרדת במלאים בעשרות אחוזים‪ .‬החיסכון‬ ‫היה מאד משמעותי‪ .‬חל גם שיפור אדיר ברמת‬ ‫השירות‪ .‬כיוון שזה היה מוצר מזון עם תוקף‬ ‫מוגבל‪ ,‬הוא סבל מהשמדות כיוון שהיו מוצרים‬ ‫שפג תוקפם‪ .‬שיעור ההשמדות ירד כמעט לאפס‪.‬‬ ‫חוויית הצריכה הייתה טובה יותר‪ .‬יש הבדל בין‬ ‫עוגייה (לדוגמא) שנאפתה לפני חודש או לפני‬ ‫ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ / 2014‬לוגיסטיקה ‪27 /‬‬ ‫שרשרת האספקה‬ ‫מודול ‪- 1‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫שישה חודשים"‪.‬‬ ‫לדברי בן אריה צורת החשיבה והפעולה הזאת‬ ‫אינם ביחס של אחד לאחד להסמכה‪ ,‬אבל‬ ‫בהחלט יש לה משום תרומה מהותית‪" .‬בחלק‬ ‫מהמקרים"‪ ,‬הוא מסביר‪" ,‬תובנות שאתה‬ ‫מעלה בתהליך מייצרות אצל הספק חסכונות‬ ‫גלובליים שגדולים פי עשרות מונים מאלה‬ ‫שנחסכו בפעילות המשותפת מול ישראל‪ .‬רק‬ ‫לאחרונה‪ ,‬הובלנו שינוי באופן האריזה של אחד‬ ‫מהמק"טים מול אחד מהספקים הגלובליים‬ ‫הגדולים‪ .‬עשינו זאת כדי להביא לחיסכון בעלות‬ ‫המשטוח ובהמשך בשטח האחסון‪ .‬כשראו‬ ‫שזה עובד‪ ,‬יישמו את זה ברמה הגלובאלית‪.‬‬ ‫ישראל היתה‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬רק פסיק קטן בהיקפי‬ ‫החיסכון של החברה‪ ,‬אבל היוזמה וההצלחה‬ ‫היתה כולה שלנו"‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת היא של אחד הלקוחות אשר נהג‬ ‫לשלוח את הסחורה במחירי ‪" .FOB‬הוא הוביל‬ ‫אותה לנמל הקרוב ביותר אליו"‪ ,‬אומר בן אריה‬ ‫ומוסיף‪ ,‬כי "אילו היה מוביל לנמל מרוחק יותר‬ ‫אומנם היה מייקר את ההובלה היבשתית‪ ,‬אך‬ ‫לנו היה מוזיל מאוד את ההובלה הימית‪ .‬ברור‬ ‫שמבחינתו האופטימום הלוקאלי הוא לחסוך‬ ‫בהוצאות הובלה בצד שלו‪ .‬ברגע שאתה פותח‬ ‫‪Strategy, Design, Compliance‬‬ ‫•קיימות (‪ )Sustainability‬והשפעתה על עיצוב שרשרת האספקה‪.‬‬ ‫•ניהול סיכונים בשרשרת האספקה‪.‬‬ ‫•גלובליזציה והשפעותיה‪.‬‬ ‫•מדדי ביצוע‪ ,‬יעילות ותגובתיות בשרשרת האספקה‪.‬‬ ‫•תהליכי ‪.S&OP‬‬ ‫•מערכות המידע בשרשרת אספקה‬ ‫•‪ - SRM ,CRM‬ניהול קשרי לקוחות וספקים – אסטרטגיות‪ ,‬טכנולוגיות תומכות ואתגרי יישום‪.‬‬ ‫מודול ‪– 3‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪Fundamental of Supply Chain‬‬ ‫•קונספטים ותפיסות מרכזיות בשרשרת אספקה – תהליכים‪ ,‬מטרות‪ ,‬שיטות אינטגרציה‬ ‫ותועלות עסקיות‪.‬‬ ‫•התאמת מאפייני שרשרת האספקה ליעדים האסטרטגיים של הארגון‪.‬‬ ‫•עיצוב הרשת הלוגיסטית‪.‬‬ ‫•מדדים מרכזיים בתכנון וניהול מלאי‪.‬‬ ‫•זיהוי וניהול פילוח שוק ולקוחות‪.‬‬ ‫•חיזוי וניהול ביקושים – השפעות פנים וחוץ ארגוניות על הביקושים‪.‬‬ ‫מודול ‪– 2‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫מה מלמדים בהסמכת‬ ‫‪APICS‬‬ ‫‪Implementation and Operations‬‬ ‫•ניהול שרשרת דינמית – איזון בין תגובתיות ויעילות‪.‬‬ ‫•ניהול אספקות ממקורות פנים וחוץ ארגוניים‪.‬‬ ‫•יישום תכנית ביקושים – תעדוף‪ ,‬אספקה‪ ,‬הפצה‪ ,‬אינטגרציית נתונים‪.‬‬ ‫•כלים וטכניקות לתמיכה באסטרטגיית שיפור מתמיד‪.‬‬ ‫את הדיון ומסתכל על התהליך כאילו הוא של‬ ‫ארגון אחד‪ ,‬בסופו של דבר התוספת של ‪400‬‬ ‫אירו במשלוח היבשתי תביא לחיסכון של ‪1,000‬‬ ‫אירו במשלוח הימי ונוכל להתחלק בחסכון‪.‬‬ ‫במקרה הזה מדובר אומנם בכסף קטן יחסית‪ ,‬כי‬ ‫זה לא היה ספק גדול‪ ,‬אבל כשמתחילים לחשוב‬ ‫כך – השמיים הם הגבול"‪.‬‬ ‫בן אריה מעיד כי הסמכת ‪ APICS‬נותנת רקע‬ ‫מאוד מקיף בעולם שרשרת האספקה‪ .‬ערכת‬ ‫הלימוד כוללת כ‪ 1,000-‬דפי תוכן תוך חשיפה‬ ‫למידע שאפשר לתרגם אותו לתהליכי שיפור‬ ‫מתמידים‪ .‬גם לאנשים מנוסים שכבר יודעים דבר‬ ‫או שניים יש מה ללמוד ולהרוויח מההסמכה‪.‬‬ ‫זה מחדש ומרענן‪ .‬ולראיה‪ ,‬תהליך מסוים שנדון‬ ‫בהסמכה עומד אצלנו לפני שינוי שיתקיים‬ ‫תוך בדיקה עם מנהל המחסן שלנו‪ .‬זה מרשת‬ ‫את כולנו על שפה אחידה‪ ,‬אך בעיקר מהווה‬ ‫מנוף לשנוי תפיסתי‪ .‬שיתוף הפעולה והשקיפות‬ ‫עליהם מושם דגש אינם מנטרות דמגוגיות או‬ ‫נאיביות‪ .‬הן מתורגמות להתייחסות קונקרטית‬ ‫ושיטות עבודה‪ .‬זה מהלך שמסייע לארגונים‬ ‫להגיע לשלב הבא"‪ˆ .‬‬ ‫הוועידה השנתית לניהול‬ ‫שרשרת האספקה‬ ‫מתקיימת ברציפות כבר השנה ה‪14 -‬‬ ‫במרכז אווניו – מרכז האירועים והקונגרסים‪ ,‬קרית שדה התעופה‬ ‫‪SAVE THE DATE – 11/11/2014‬‬ ‫‪ / 28‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫עגורנים ‪ -‬האיכות שבפרטים‬ ‫בין ספקינו‪:‬‬ ‫החברות המובילות בעולם‬ ‫יונדאי‪-‬קוריאה‪ ,‬שטאל – גרמניה‪,‬‬ ‫גלארצה‪-‬ספרד‪ ,‬אקאפ‪-‬הולנד‬ ‫תכנון ייצור והתקנת עגורנים‬ ‫שירותי אחזקה ותיקון לכל סוגי העגורנים‪,‬‬ ‫גלגלות הרמה חשמליות וידניות‬ ‫ציוד נלווה למתקני הרמה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.molram.co.il‬‬ ‫מולרם מרכזיה‪ l 04-6511150 :‬מחלקת שירות‪04-6511161 :‬‬ ‫פקס שירות‪ l 04-6511162 :‬שיווק‪04-6511164 :‬‬ ‫מכירות‪ l 04-6511155 :‬פקס מכירות‪04-6511151 :‬‬ ‫שילוח‬ ‫נדחתה תביעה נגד חברת ביטוח‬ ‫בשל 'אריזה לקויה' למטען מיובא‬ ‫עו"ד גיל נדל‪ ,‬רו"ח ומשפטן‬ ‫ג'מיל אבו מוך*‬ ‫חברות ביטוח רבות נוהגות להתגונן בבית‬ ‫המשפט כנגד תביעות שמגישים נגדם גורמים‬ ‫בשרשרת הלוגיסטיקה בגין נזק למטען‪ ,‬בטענה‬ ‫של "אריזה לקויה"‪ .‬כלומר‪ ,‬חברות הביטוח‬ ‫טוענות כי גם אם התרחש אירוע נזיקי למבוטח‪,‬‬ ‫הן פטורות מתשלום שכן המבוטח או מי מטעמו‬ ‫לא ארזו את המשלוח כמקובל ולכן מתקיים‬ ‫חריג לפוליסה‪.‬‬ ‫בנסיבות כאלה‪ ,‬נטל ההוכחה מוטל על חברת‬ ‫הביטוח‪ ,‬אשר נדרשת להוכיח מהי אריזה ראויה‬ ‫בנסיבות המקרה ומדוע האריזה שבה בחר‬ ‫המבוטח‪ ,‬אינה ראויה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬דחה בית‬ ‫המשפט השלום בתל אביב תביעה של יצואן‬ ‫נגד חברת הביטוח‪ ,‬בגין נזק שנגרם למשלוח‬ ‫שהועבר מטורקיה ליעדו בעיר קנקון‪ ,‬מכסיקו‪,‬‬ ‫על אף שמדובר היה בביטוח "כנגד כל הסיכונים‬ ‫ממחסן למחסן"‪ .‬בית המשפט קבע כי הנסיבות‬ ‫העובדתיות של המקרה מצביעות כי האריזה‬ ‫של המשלוח הייתה לקויה ולכן מתקיים חריג‬ ‫שמקנה פטור לחברת הביטוח‪.‬‬ ‫עובדות המקרה וטענות הצדדים‪:‬‬ ‫יצואן שעוסק במערכות להתפלת מים שיגר‬ ‫משלוח בדרך הים מטורקיה לנמל ורה קרוז‬ ‫במכסיקו‪ ,‬המשלוח הועבר בהובלה יבשתית‬ ‫מנמל ורה קרוז לנמל פגסוס בעיר קנקון‪.‬‬ ‫חברת הביטוח ביטחה את המשלוח האמור‬ ‫בביטוח "כנגד כל הסיכונים ממחסן למחסן"‪.‬‬ ‫עם הגיע המשלוח ליעדו הסופי‪ ,‬הסתבר כי הוא‬ ‫ניזוק והיצואן טען כי עלות תיקונו והחזרתו‬ ‫לכשירותו מסתכמת בכ‪ 660-‬אלפי ‪ .₪‬היצואן‬ ‫* עו"ד גיל נדל‪ ,‬ראש תחום יבוא‪ ,‬יצוא וסחר‬ ‫בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים‬ ‫במשרד גולדפרב זליגמן‬ ‫‪ / 30‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬ ‫טען שפעולות ההמכלה‪ ,‬האריזה והמשלוח‬ ‫בוצעו על ידי אנשי מקצוע‪ ,‬ולאחר הובלה ימית‬ ‫ויבשתית‪ ,‬נפתחו המכולות והתברר כי המטען‬ ‫ניזוק במהלך המסע הימי‪.‬‬ ‫חברת הביטוח סירבה לשלם ליצואן את תגמולי‬ ‫הביטוח‪ ,‬מהנימוקים שפעולות האריזה וההמכלה‬ ‫בוצעו באופן בלתי מקצועי או לקוי‪ ,‬במידה‬ ‫כזו שהנזק היה בלתי נמנע‪ ,‬שכן המשלוח לא‬ ‫היה מוגן מספיק להפלגה בים‪ .‬חברת הביטוח‬ ‫הוסיפה וטענה שהיצואן פעל בחוסר תום לב‬ ‫והפר את חובות הגילוי החלות עליו‪ ,‬מכיוון‬ ‫שהיצואן ביצע תיקונים בציוד ללא הסכמתה‬ ‫ואף לא הוכיח את פרוט עבודות התיקון‪.‬‬ ‫פסק‪-‬הדין‪:‬‬ ‫בית המשפט ציין שמדובר בפוליסת ביטוח‬ ‫מסוג כל הסיכונים (‪)INSTITUTE CARGO‬‬ ‫המעניקה כיסוי למשלוח מעת צאתו ממחסן‬ ‫השוגר ועד למסירתו במחסן הנשגר‪ .‬בית‬ ‫המשפט דן בנושא קיומו של אירוע תאונתי‪,‬‬ ‫כאשר מנסיבות המקרה ומהראיות שהוצגו‬ ‫בפניו‪ ,‬לאור המכות רבות העוצמה שהופיעו‬ ‫על דפנות המכולות‪ ,‬נפסק כי אכן היה אירוע‬ ‫תאונתי‪.‬‬ ‫הסוגיה השניה שדן בה בית המשפט‪ ,‬הייתה‬ ‫סוגיית ההמכלה והאריזה של המשלוח‪ .‬לאחר‬ ‫חקירת שני הצדדים‪ ,‬נוכח העובדה שנטל‬ ‫ההוכחה מוטל על חברת הביטוח להוכיח‬ ‫שפעולות ההמכלה והאריזה לא בוצעו כשורה‪,‬‬ ‫קבע בית המשפט שחברת הביטוח עמדה בנטל‬ ‫ההוכחה‪ ,‬דהיינו פעולות ההמכלה והאריזה‬ ‫בוצעו בצורה לקויה‪ .‬בית המשפט קיבל את‬ ‫עמדת חברת הביטוח לפיה מערכות התפלת‬ ‫המים הוכנסו למכולה ללא אמצעי הגנה מפני‬ ‫טלטול במהלך ההובלה‪.‬‬ ‫בנוסף דחה בית המשפט את דרך הוכחת הנזק‬ ‫של היצואן וחייב את היצואן לשאת בהוצאות‬ ‫ושכ"ט עו"ד בסכום של ‪[ .20,000₪‬ת‪.‬א‪( .‬שלום‬ ‫ת"א) ‪ 11193-08‬שיא טל חקלאות בע"מ נ'‬ ‫כלל חברה לביטוח בע"מ‪-‬ת"א‪ ,‬פסק‪-‬דין מיום‬ ‫‪ ,8.5.14‬השופט מרדכי בן חיים]‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫החריג של "אריזה לקויה" עליה לדיון פעמים‬ ‫נוספות בבתי המשפט‪ .‬למשל‪ ,‬במקרה שעלה‬ ‫לדיון לפני מספר שנים‪ ,‬קבע בית המשפט כי‬ ‫החזקת מטען של תרופות שלא בתנאי קירור‬ ‫למשך שבוע אחד מהווה למעשה "אריזה לקויה"‬ ‫ופטר את הביטוח מאחריות (ת‪.‬א‪,1595/0 .‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב‪ ,‬פסק‪-‬דין‬ ‫מיום ‪ .)10.5.06‬במקרה אחר‪ ,‬קבע בית משפט‬ ‫השלום בהרצליה כי חריג האריזה הלקויה אין‬ ‫משמעו אריזה שתמנע כל נזק‪ ,‬אלא אריזה‬ ‫מקובלת‪ .‬באותו מקרה‪ ,‬נארזו אריחי קרמיקה‬ ‫בצורה אנכית והביטוח טען כי אריזה בצורה‬ ‫אופקית הייתה מונעת נזק בצורה טובה יותר‪.‬‬ ‫בית המשפט דחה את הטענה וחייב את הביטוח‬ ‫באחריות לנזק (ת‪.‬א‪ ,3870-04-10 .‬פסק דין‬ ‫מיום ‪.)21.6.11‬‬ ‫הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית‪ .‬המידע‬ ‫הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד‬ ‫ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי‪ˆ .‬‬ ‫מחסן לוגיסטי חברת התרופות "תרו"‬ ‫מחסן לוגיסטי "אסם"‬ ‫רצפות סופר מדוייקות‬ ‫חסינות שחיקה‬ ‫‪S.F.F - Super Flat Floors‬‬ ‫שושני את וינשטיין בע"מ‬ ‫פתרונות כוללים לריצוף תעשייתי ולמרכזים לוגיסטיים‬ ‫רצפה מדויקת היא המפתח לתפעול יעיל ונכון של אולם האחסון או המרלו"ג‪.‬‬ ‫בשל הסטייה הגדולה שמתקבלת ככל שגובה האחסנה עולה וציר התנועה חוזר על עצמו‪ ,‬ישנה חשיבות‬ ‫רבה לביצוע מושלם של רצפות מדויקות חסינות שחיקה באולמות אלה‪.‬‬ ‫חב' שושני את וינשטיין בע"מ המובילה בתחום הריצוף התעשייתי בארץ‪ ,‬בעלת ידע‪ ,‬ניסיון ומוניטין‬ ‫מקצועי רב בקרב משרדי תכנון והנדסה‪ ,‬מנהלי פרויקטים וחברות בנייה‪ ,‬מייצגת בישראל את חברת‬ ‫מונופלור ‪ MONOFLOOR‬מאנגליה ומעניקה שירות כולל‪ :‬ייעוץ‪ ,‬תכנון‪ ,‬ליווי ופיקוח‪ ,‬החל משלב התכנון‬ ‫הראשוני ועד לשלבי הביצוע בשטח ומסירתו ללקוח‪.‬‬ ‫דוגמאות לפרויקטים בארץ‬ ‫המחסן הלוגיסטי של חברת התרופות "תרו" במפרץ חיפה‬ ‫(גובה אחסנה מירבי ‪14‬מ')‪ .‬הרצפות בפרוייקט זה נוצקו בעובי‬ ‫‪ 25‬ס"מ‪ ,‬עם סיבי פלדה בלבד וללא רשתות ברזל‬ ‫מחסן לוגיסטי "אסם"‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬חבל מודיעין שוהם‬ ‫בשטח של ‪ 36,000‬מ"ר‪ ,‬הכולל שטחים של עד ‪ 600‬מ"ר‬ ‫ללא תפרים‬ ‫שיטת ‪ S.F.F‬הכרחית ליישום במרכזים לוגיסטיים שבהם קיימת מערכת אחסנה גבוהה‪ .‬רצפת‬ ‫מתוכננת ועומדת בדרישות כל התקנים הבינלאומיים וגם בתקנים‪:‬‬ ‫‪.TR34, DIN 15-185, ASTM 1155‬‬ ‫‪S.F.F‬‬ ‫חלוצי התעשיה ‪ ,86‬ת‪.‬ד‪ ,10112 .‬מפרץ חיפה ‪ .26110‬טלפון‪ ,04-8411350 :‬פקס‪04-8418742 :‬‬ ‫ק ו ה י י ע ו ץ ה ט כ נ י ‪ ,‬ל מ ה נ ד ס י ם ו ל מ ת כ נ נ י ם ‪ ,‬ט ל ‪w w w . s - w . c o . i l .0 4 - 8 4 1 8 2 3 9 :‬‬ ‫‪04-8411350‬‬ ‫‪www.mlehavi.co.il‬‬ ‫מחסני משרד הביטחון‬ ‫בשיטת שתי השכבות הרצופות (יציקת חומר השחיקה בעובי‬ ‫‪ 10‬מ"מ על גבי הבטון הטרי)‪ .‬גובה אחסנה כ‪ 12 -‬מ'‬ ‫חברת ‪ MONOFLOOR‬פיתחה את שיטת ביצוע רצפות בטון מדויקות‪ ,‬סופר שטוחות‪ ,‬חסינות שחיקה‬ ‫‪ S.F.F - Super Flat Floors‬ליישום במחסנים לוגיסטיים‪.‬‬ ‫השיטה מיושמת מספר שנים בהצלחה רבה במדינות רבות בעולם ולנציגי חב' ‪ MONOFLOOR‬נסיון וידע‬ ‫רב בתחום אותו פיתחו‪.‬‬ ‫החברה עובדת ומשתמשת בטכנולוגיה החדישה והמתקדמת ביותר ומספקת שירותי מדידה וסקירת‬ ‫הרצפות באמצעות רובוט חדשני בטכנולוגיית ‪ FLOORPRO‬בהתאם לעומסים והדרישות של התקנים‬ ‫ויצרני ציוד השינוע וההרמה‪.‬‬ ‫הוועידה הארבע‪-‬עשרה בתחום ‪SCM‬‬ ‫של הפורום הישראלי לתפעול ולניהול שרשרת אספקה‬ ‫כנס החברות המובילות במשק בתאריך ‪11.11.2014‬‬ ‫הועידה ה‪ 14 -‬ברציפות‬ ‫במרכז הכנסים והקונגרסים אווניו‪ ,‬קריית שדה התעופה בן גוריון‬ ‫המפגש הייחודי‪ ,‬המוביל והגדול מסוגו בארץ‬ ‫השתתפות החברים אינה כרוכה בתשלום – עבור ‪ 4‬משתתפים – מותנה ברישום מראש‬ ‫לנהל את הכסף בתפעול בשרשרת ולהשפיע על השורה התחתונה‬ ‫‪ SHOW ME THE MONEY‬קטר הצמיחה של הפורום‬ ‫אם צריך להגדיר מטרה מרכזית לשרשרת האספקה בארגונים‪ ,‬הרי המטרה היא לתת ערך לארגון‪ ,‬ערך שימדד בתועלת כספית‪.‬‬ ‫היום יותר מתמיד‪ ,‬מנהלי תפעול ושרשרת אספקה מחפשים דרכים חדשות ויצירתיות לתת ערך לארגון‪ ,‬תוך התמודדות עם סביבה‬ ‫עסקית שהופכת להיות מורכבת ומאתגרת יותר ויותר‪ .‬הועידה השנה תדון במגמות מרכזיות בעולם העסקי בכלל ובשרשרת‬ ‫האספקה בפרט‪ ,‬המשתתפים יחשפו לגישות מתקדמות ולטקטיקות "מחוץ לקופסא"‪.‬‬ ‫בועידה חשובה זו תינתן הזדמנות ייחודית עבור המנהלים המובילים והמקצוענים בתחום‪ ,‬לקבל כלים לניהול התפעול ושרשרת‬ ‫האספקה ולשמוע אספקטים שונים מפי מנהלים בכירים המובילים בתחום‪.‬‬ ‫יום טוב סמיה‬ ‫אהוד שבת‬ ‫דני בן עטר‬ ‫דורון בירן‬ ‫קובי בן משה‬ ‫חיים מזעקי‬ ‫נאוה רביד‬ ‫רמי לוי‬ ‫אביעד בוסי‬ ‫אבי מוטולה‬ ‫מאיר אימבר‬ ‫דורון ארבלי‬ ‫אלי לוי‬ ‫סיגל כספי‬ ‫שמואל חכם‬ ‫שי טורטון‬ ‫גיא יוגב‬ ‫קובי גולן‬ ‫איתי אנגלנדר‬ ‫זיו אבטליון‬ ‫בועידה ישתתפו כל בכירי השרשרת הניהולית‪ ,‬אשר מלווים את הפורום‪:‬‬ ‫צמרת המנהלים המובילים במשק ביניהם מנכ‘‘לים‪ ,‬סמנכ‘‘לי תפעול‪,‬‬ ‫סמנכ‘‘לי שרשרת האספקה‪ ,‬מנהלי לוגיסטיקה‪ ,‬מנהלי חומר‪ ,‬רכש‪ ,‬תפעול‪,‬‬ ‫סמנכ‘‘לי כספים‪ ,‬מנהלי מכירות ושיווק‪ ,‬ספקי פתרונות שירותים ועוד‪.‬‬ ‫על במת הכנס יציגו מומחים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם‪ ,‬בצד הכנס‬ ‫תתקיים תערוכה עם החידושים האחרונים והמידע המעודכן והמקצועי‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫הפורום שימש במשך ‪ 15‬שנים וימשיך לשמש בשנים הבאות כבסיס לחילופי‬ ‫דיעות‪ ,‬ידע‪ ,‬ניסיון וחדשנויות בין עמיתים המתמודדים עם אתגרים שונים‪.‬‬ ‫חסות והובלה מקצועית‬ ‫חסות על‬ ‫הפורום שימש במשך ‪ 15‬שנים וימשיך לשמש בשנים הבאות כבסיס לחילופי‬ ‫דיעות‪ ,‬ידע‪ ,‬ניסיון וחדשנויות בין עמיתים המתמודדים עם אתגרים שונים‪.‬‬ ‫‪08:00-08:45‬‬ ‫‪08:45-11:05‬‬ ‫‪08:45-09:00‬‬ ‫‪09:00-09:25‬‬ ‫‪09:25-09:50‬‬ ‫‪09:50-10:15‬‬ ‫‪10:15-10:40‬‬ ‫‪10:40-11:05‬‬ ‫‪11:05-11:35‬‬ ‫‪11:35-13:40‬‬ ‫‪11:35-12:00‬‬ ‫‪12:00-12:25‬‬ ‫‪12:25-12:50‬‬ ‫‪12:50-13:15‬‬ ‫‪13:15-13:40‬‬ ‫‪13:40-14:30‬‬ ‫‪11:05-11:35‬‬ ‫התכנסות‪ ,‬רישום וארוחת בוקר עשירה‬ ‫מליאה‬ ‫דברי ברכה‪ :‬יו''ר הועידה ומנחה המליאה ‪ -‬מר דורון בירן‪ CFO ,‬מוטורולה סולושיינס‬ ‫הגב' סיגל ג'ורג'ביץ' – מנכ''ל הפורום‪ ,‬הגב' ריקי טבת ‪ -‬מנהלת הועידה‬ ‫איך מביאים כסף לארגון – מנכ''ל מתעשייה גדולה במשק‪.‬‬ ‫אתגרי ייצור בתעשייה הישראלית ‪ -‬מר אבי מוטולה ‪ -‬מנכ"ל אפריקה ישראל תעשיות וקבוצת נגב‬ ‫מנהיגות ברגעים של אמת‪ -‬ניהוג‪ ,‬ניהול ופיקוד בשגרה ובעתות מבחן ‪-‬‬ ‫אלוף (במיל‪ ).‬ד''ר יום טוב סמיה ‪ -‬מנכ''ל ‪IC green energy & member of Israel Corp. Group‬‬ ‫הלוגיסטיקה בעתיד לאן ? מר אביעד בוסי ‪ -‬מנכ''ל טבע סלא‬ ‫ניהול מדדי פריון בתעשייה הישראלית – מר קובי בן משה‪ ,‬מנכ''ל ‪AVIV-AMCG‬‬ ‫הפסקה וכיבוד‬ ‫מושב א'‬ ‫תפעול שרשרת אספקה ומה שביניהם ‪ -‬איך מביאים כסף לארגון‬ ‫יו''ר ומנחה המושב‪ :‬מר דורון בירן‪ CFO ,‬מוטורולה סולושיינס‬ ‫(במקביל למושב ב')‬ ‫מנהיגות שיתופית – האם לשבור את מה שמצליח? ‪ -‬מר מאיר אימבר‪ ,‬משנה מנכ''ל תפעול אסם‬ ‫חיזוק הממשק בין הרכש לתכנון בטרה החדשה ‪ -‬מר אהוד שבת ‪ -‬סמנכ''ל שרשרת אספקה טרה‪.‬‬ ‫תפקיד מנהל שרשרת האספקה ותפעול בסביבה עיסקית דינאמית משתנה ‪ -‬מר שמוליק חכם ‪ -‬סמנכ''ל שרשרת‬ ‫אספקה קומברס‬ ‫ניהול הסיכונים כתנאי להמשכיות עסקית – מר אלי לוי ‪ -‬מנהל שרשרת אספקה קבוצת בז''ן‬ ‫מקומה של שרשרת האספקה למיקסום ערך לקוח ‪ -‬ד"ר גיא יוגב‪ -‬מנהל תחום אסטרטגיית לקוח (קו פרויקט יועצים‬ ‫לניהול מקבוצת ‪)BDO‬‬ ‫פאנל סיכום מומחים‬ ‫אורחים נוספים בפאנל‪ :‬מר דורון ארבלי – יו''ר חברת אביר ולשעבר יו''ר רשות המיסים והמכס בישראל‬ ‫מר חיים מזעקי ‪ -‬סמנכ''ל תפעול דואר ישראל‬ ‫הפסקה‪ ,‬כיבוד עשיר ותערוכה פתוחה למשתתפים‬ ‫מושב ב'‬ ‫*ייתכנו שינויים בתוכנית‬ ‫‪ 11:35-13:40‬מגמות ואתגרים בסביבה העסקית והטכנולוגית‬ ‫יו''ר ומנחה המושב‪ :‬חן אשכנזי‪ ,‬מנהל חטיבת תעשיה‪ ,‬טכנולוגיה ומסחר ‪AVIV-AMCG‬‬ ‫‪11:35-12:00‬‬ ‫‪12:00-12:25‬‬ ‫‪12:25-12:50‬‬ ‫‪12:50-13:15‬‬ ‫‪13:15-13:40‬‬ ‫‪13:40-14:30‬‬ ‫‪14:30-15:30‬‬ ‫(במקביל למושב א' )‬ ‫תכנית מערכתית לשיפור הפריון בשטראוס ‪ -‬מר איתי אינגלדר ‪ COO -‬קבוצת שטראוס‬ ‫אתגרי שרשרת אספקה בצה''ל – אל''מ זיו אבטליון ‪ -‬מפקד מצל''ח בצה''ל‬ ‫עידוד תעשייה ישראלית‪ ,‬אתגרי הייצור בהייטק ‪ -‬מר דני בן עטר ‪ -‬מנהל מפעל אינטל‬ ‫אתגרי הייצור והיצוא בישראל בחברה גלובאלית ‪ -‬מר שי טורטון‪ -‬מנהל מפעל אפלייד מטיראלס‬ ‫הרכש בעידן המודרני – מר קובי גולן ‪ -‬מנהל אגף רכש ‪ORANGE‬‬ ‫פאנל סיכום מומחים‬ ‫אורחים נוספים בפאנל‪ :‬מר רמי לוי – מנכ''ל רמי לוי שיקמה‬ ‫הגב' נאוה רביד ‪ -‬מנכ''לית לוריאל ישראל‬ ‫הגב' סיגל כספי ‪ -‬מנהלת בכירה בתחומי קמעונאות ומסחר אלקטרוני‪.‬‬ ‫לשעבר מנכ"ל וואלה! שופס‪ ,‬אתר הסחר האלקטרוני המוביל בישראל‪.‬‬ ‫ארוחת צהריים עשירה וביקור בתערוכה פתוחה למשתתפים‬ ‫חסות ראשית‬ ‫חסות משנית‬ ‫לפרטים והרשמה ניתן לפנות‪:‬‬ ‫טל‘‪03-6208345 ,03-6955994 :‬‬ ‫אימייל‪[email protected] :‬‬ ‫למי שאינו חבר בפורום ההשתתפות כרוכה בתשלום‬ ‫לנרשמים עד לתאריך‪ 15.10.2014 :‬יינתן מחיר מיוחד‬ ‫הפורום הישראלי לתפעול‪:‬‬ ‫‪˙Â„ÁÂÈÓ ÔÂËÈ· ˙Â„Â·Ú ÆÓÆ·ÆÚ‬‬ ‫‪www.haforum-letiful.co.il‬‬ ‫·‪Ó¢Ú‬‬ ‫בשיתוף‬ ‫פורטל ידע ניהול שרשרת אספקה‪:‬‬ ‫‪www.scm-forum.co.il‬‬ ‫‪www.israsafetyforum.net‬‬ ‫‪www.isafetyforum.net‬‬                                                                TNT    UPS UPS                 BEE        DHL   