‫אריה שרון במעונות העובדים בת"א‪ ,‬שיכון וויסנהוף‬
‫והשפעות הבאוהאוס‬
‫יוסי מטלון‪ ,‬אדריכל‬
‫אוגוסט ‪2010‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן‬
‫פתח דבר‪3 ..................................................................................................‬‬
‫פרק א' ‪ -‬אדריכל אריה שרון במעונות העובדים בת"א ושכון וייסנהוף בשטוטגרט‪......‬‬
‫‪4‬‬
‫פרק ב'‪ :‬אריה שרון במעונות העובדים ומיס וואן דה רוהה בשיכון וויסנהוף – עקרונות‬
‫‪16‬‬
‫וגישות ‪...................................................................................................................‬‬
‫אדריכלות עם אידיאולוגיה מקומית או לא‪17 .........................................................‬‬
‫אספקט אידיאולוגי‪....................................................................................‬‬
‫‪18‬‬
‫מרקם תרבותי‪..........................................................................................................‬‬
‫‪19‬‬
‫דימוי ‪ +‬אופי‪...........................................................................................‬‬
‫‪20‬‬
‫סגנון‪20 .......................................................................................................‬‬
‫נוף אנושי ‪20 ................................................................................................‬‬
‫קונזנצוס תרבותי‪20 ........................................................................................‬‬
‫ורנקיולאריזם‪21 ......................................................................................... ..‬‬
‫פתרונות דיור‪22 .............................................................................................‬‬
‫אחידות והמוניות‪.......................................................................................‬‬
‫‪22‬‬
‫חומרים‪...................................................................................................‬‬
‫‪23‬‬
‫קנה מידה‪23 .................................................................................................‬‬
‫משתמשים אנונימיים‪..................................................................................‬‬
‫‪23‬‬
‫חסרונו של סמל‪23 .........................................................................................................‬‬
‫חוסר רגש‪24 .................................................................................................................‬‬
‫פרק ג'‪ :‬קווים בסיסיים דומים‪/‬שונים של מיס וואן דה רוהה בשיכון וויסנהוף ובמעונות ‪24‬‬
‫העובדים בתל אביב של אריה שרון ‪.................................................................‬‬
‫אחרית דבר‪28 ...............................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה‪29 ..............................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫פתח דבר‬
‫בעבודה הזאת תיבדקנה עבודותיו של אדריכל אריה בשרון בקונטקסט של מבנה מעונות העובדים‬
‫בתל אביב‪ ,‬ונבדוק את הסיבות‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬שהביאו לאימוץ של אדריכלות הבאוהאוס במעונות‬
‫העובדים שתכנן אדריכל אריה שרון‪ .‬רבדים כגון‪ :‬אידיאולוגיה‪ ,‬אורח‪-‬חיים‪ ,‬סמל וזהות‪ ,‬דת‪,‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬טכנולוגיה וכלכלה יבדקו ונראה אם אכן הם השפיעו וכיוונו בצורה‪ ,‬בתכנון ובגישה‬
‫המודרנית‪ ,‬המאופיינת באנונימית ו סטריליות‪ .‬נבדוק האם הייתה כאן טוטאליות "באוהאוסית" או‬
‫רק מספר מרכיבים בסיסיים ביחד עם השפעות אחרות‪.‬‬
‫הסקירה תשווה בין מעונות העובדים של שרון בתל אביב שנבנו בשנת ‪) 1935‬ראה צילומים ‪ 3 ,4 ,‬ו‪(5-‬‬
‫למבנה שיכול שהיה מקור השראה רב עוצמה‪ ,‬שיכון וויסנהוף שנבנה בשטוטגרט‪ ,‬גרמניה בשנת ‪1927‬‬
‫ושתוכנן על ידי האדריכל מיס וואן דה רוהה‪) .‬ראה צילומים ‪ 1‬ו‪ ,( 2-‬נבדוק האם אכן יש כאן‬
‫"אימוץ" סגנוני בלבד או שיש גם מוטיבים חברתיים – כלכליים מופשטים‪ .‬כמו כן‪ ,‬תבחן השאלה‪:‬‬
‫האם האדריכלות הזאת הפכה לאדריכלות וורנקיולארית ציונית שהצליחה להשריש את עצמה‬
‫במקום השונה מאוד ממקום שבו היא יצרה את עצמה‪ .‬האם הייתה כאן כוונה לייצר "אדריכלות‬
‫ישראלית"?! אכן‪ ,‬נשאלת האלה מה יש בסגנון הזה שנוצר באירופה ולחבל ארץ שלנו‪.‬‬
‫נשאלת השאלה האם המוטיבים של הסגנון המודרני אומצו כמו שהם או שנוספו להם רמיזות‬
‫ארכיטקטונית אחרות‪ .‬נעמיק בדרך שהוא ביקש לסלול‪ ,‬דרך שפותחת דף חדש ואוונגארדי שאותו‬
‫הוא ראה באירופה‪ .‬שרון חשב שבישראל אפשר ורצוי‪ ,‬וגם ישנם תנאים לתכנן ולבנות משהו אחר‪,‬‬
‫דבר אחר בכל שכבה ושכבה‪ .‬בהקשר זה נבדוק אם הוא חבר להשפעות אירופאיות אחרות ומה היו‬
‫התוצאות האדריכליות מחבירה זו‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬
‫יש לזכור כי "בריאת" מקום חדש‪ ,‬מקום למגורים הוא לא רק עניין אדריכלי פרופסיונאלי‪ ,‬בנוסף‬
‫לחומר וחלל יש ערכים נוספים הקשורים ביצירת נפחים למגורים‪ .‬את הערכים הללו נבדוק בעבודה‬
‫זו‪ .‬בכל תכנון אדריכלי‪ ,‬גם זה של מיס וואן דה וזו של אריה שרון‪ ,‬התכנון אינו רק רכיב אחד בתהליך‬
‫מורכב‪ ,‬כאן יש מקום חדש השזור בהרבה אלמנטים מופשטים נוספים‪ ,‬אותם נסקור‪.‬‬
‫"יבוא יום וימצא לנו סגנונו של בנין;‬
‫אלא‪ ,‬באם יבוא ויהיה‪ ,‬אל קול פצצות יעריכוהו!‬
‫לא מן הגולה יכנס‪ ,‬ועל אף בעלי‪-‬בתים יתפתח‪,‬‬
‫והאדריכלים בעל‪-‬כרחם יטפלו בו לשכללהו;‬
‫אלא חיים והמציאות הם אדריכליו הבאים‪,‬‬
‫תחת לחץ הימים‪ ,‬ובצו‪-‬היסטוריה תובע‪,‬‬
‫ולא כפנטסיה דלה של אדריכלים משרתים‬
‫של בעלי‪-‬בתים ספסרים ונותנים עבודה בחסד‪".‬‬
‫‪3‬‬
‫שאול טשרנחובסקי‬
‫‪1‬‬
‫אדריכל אריה שרון‬
‫פרק א' ‪ -‬אדריכל אריה שרון במעונות העובדים בת"א ושכון וייסנהוף בשטוטגרט‬
‫אריה שרון )נולד בפולין ב‪ (1900-‬איש התנועה החלוצית שהגיע לבאוהאוס מהארץ‪ ,‬למד אצל האנס‬
‫מאייר והשלים את הכשרתו במשרד של מאייר‪ .‬השפעתו של מאייר על שרון‪ ,‬שאף עבד תקופה‬
‫מסוימת במשרדו‪ ,‬הייתה עצומה‪ ,‬והיא ניכרת בכל דפוסי מחשבתו ובפועלו כמתכנן‪ 2.‬שרון שהגיע‬
‫מהקיבוץ לבאוהאוס חזר לעיר לאחר סיום הכשרתו‪ .‬ראה עצמו כאחד שמוביל גישה חדשה‪ ,‬גישה‬
‫אדריכלית שחווה בבאוהאוס‪ ,‬גישה דומה לגישתו של מאייר‪ .‬בשביל מאייר‪ ,‬אידיאליסט בעל תפיסת‬
‫עולם מטריאלית‪-‬מרקסיסטית‪ ,‬האדריכלות איננה עוסקת בהסמלה חומרית של העולם ובסוגיות‬
‫פואטיות‪-‬אומנותיות‪ ,‬אלה מהווה כלי מדעי‪ ,‬רציונאלי ושיטתי‪ ,‬לארגון חברתי של החיים המודרניים‪.‬‬
‫מאייר ראה בפרקטיקה האדריכלית כלי בשרות המהפכה לארגון ערכי‪ -‬מרחבי של חברה חדשה‪,‬‬
‫צודקת‪ ,‬אוטופית‪ .‬אדריכל מיס וואן דה רוהה ‪ ,‬שתכנן את שיכון וייסנהוף‪) ,‬בגרמנית‪:‬‬
‫‪) (Weißenhofsiedlung‬ראה צילום ‪ (1‬בשטוטגרט בשנת ‪ ,1927‬ראה אף הוא ב"אדריכלות‬
‫החדשה" ‪ ,‬המהפכנית כלי שרת בידי האדריכל בדרכו לעצב מחדש סביבה אחרת‪ .‬בתרגום ישיר‬
‫לאנגלית‪ ,‬משמעות שם הפרויקט וויסנהוף" היא ’‪ . ‘white house estate‬אדריכל אריה שרון הבין‬
‫שלגישה זו יש מרכיבים שידבקו לקונטקסט הקיים‪ ,‬יתרה מזאת‪ ,‬כבן קיבוץ הוא הבין שלדרך הזאת‬
‫יש מסר שהולם את המצב החברתי והפוליטי בצומת זמנים זאת‪ ,‬ראשית שנות השלושים של המאה‬
‫הקודמת‪.‬‬
‫כתב אריה שרון‪ " :‬כאשר חזרתי ארצה בתחילת שלנות השלושים ‪ ,‬הייתה התרשמותי הראשונה מן‬
‫המראה הארכיטקטוני – אורבני של תל אביב מאכזבת למדי‪ ...‬חזרתי למולדת מלא ציפיות ותקוות‬
‫להגשים את הבשורה של בניין וארכיטקטורה אוונגרדית‪ .‬הסתובבתי ברחובות הראשיים‪ ,‬נחלת‬
‫בנימין ואלנבי‪ ,‬שהזכירו לי את האופי והאווירה הפרובינציאלית לבנטינית של ערי נמל קטנות בים‬
‫‪ 1‬קיבוץ עולה על הקרקע‪ ,‬שאול טשרנחובסקי‪ ,‬כל שירי ש‪ .‬טשרנחובסקי עמוד ‪817‬‬
‫‪2‬‬
‫אריה שרון‪ ,‬קיבוץ ‪+‬באוהאוס‪ ,‬מצדה‪1976 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫התיכון‪ .‬בתים של שתיים – שלוש קומות‪ ,‬חנויות קטנות למטה ודירות למעלה‪ ,3‬בתים שבחלקם‬
‫‪4‬‬
‫מקושטים בגזוזטרות ובליטות קיר צבעונית‪ ,‬וקישוטים מזרח אירופיים"‪.‬‬
‫המרידה במוסכמות מקובלים גרמו לשרון להשוות בין הסגנון הרדיקאלי של הבאוהאוס לבין מהות‬
‫הקיבוץ והחוויה שהייתה לו שם מספר שנים‪ .‬בקיבוץ‪ ,‬כמו בבאוהאוס הייתה הרגשה של "התחלה‬
‫מחדש"‪ ,‬התחלה שיוצרת גירויים יצירתיים‪ .‬יש דמיון בין הקיבות לבין הבאוהאוס‪ .‬המסר של‬
‫הבאוהאוס הולם להפליא את הסיטואציה החברתית והפוליטית באותה נקודת זמן‪ ,‬ראשית העשור‬
‫השלישי למאה‪ .‬המימד החברתית‪-‬הסוציאלי של תורת הבאוהאוס והרדיקליזם החברתי והפוליטי של‬
‫מרבית מוריו‪ ,‬היו נוחים לשיווק בישוב היהודי בארץ ישראל‪ .‬הקמת מעונות עובדים הייתה אופנתית‬
‫באירופה ובעקר בגרמניה ובאוסטריה‪ ,‬אלו שימשו דגל לתנועות הפועלים בארצות שונות‪ 5.‬כן‪ ,‬ברור‬
‫עד מאוד ההשפעות המגנטיות שעשו המבנים של שנות העשרים על אדריכל אריה ‪ ,‬בשנות השלושים‪.‬‬
‫הוא כבר ראה בשנת ‪ 1927‬את השיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף‪ ,6‬שיכון שתוכנן לרגל‬
‫תערוכת דויטשר ורקבונד )‪ ,7(Werkbund Deutscher‬וכלל עשרים ואחד בניינים שבהם שישים‬
‫ושלוש יחידות דיור‪ ,‬בתכנונם של שישה‪-‬עשר אדריכלים אירופיים‪ ,‬רובם מהמרחב דובר‪-‬הגרמנית‪.‬‬
‫בראש הפרויקט‪ ,‬עמד האדריכל הגרמני מיס ואן דר רוהה‪.‬‬
‫צילום ‪ :1‬שיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף בשטוטגרט‪ ,‬גרמניה ‪1927‬‬
‫‪3‬‬
‫מה שהיום ברור כדבר מוצלח‪ ,‬שימושים רבים במבנה אחד – עירוב שימושים‪.‬‬
‫‪ 4‬בניין הארץ‪ ,‬יגאל תומרקין‪ ,‬האוניברסיטה המשודרת‪1988 ,‬‬
‫‪ 5‬תווי ‪ 1988 25-26‬פרקים בתולדות האדריכלות בארץ ישראל ‪ /‬אבא אלחנני‬
‫‪6‬‬
‫שיכון וייסנהוף )בגרמנית‪ (Weißenhofsiedlung :‬הוא שיכון לעובדים שנבנה בשטוטגרט ב‪ .1927-‬שיכון זה נועד‬
‫להציג לראווה את הסגנון שמאוחר יותר נקרא הסגנון הבינלאומי באדריכלות‪ .‬השיכון הוא למעשה פרויקט הדיור‬
‫הגדול ביותר שנבנה בתקופתו‪ ,‬כחלק מהדיון שהתקיים בתנועה המודרניסטית באדריכלות סביב שיכונם היעיל של‬
‫מיליוני העובדים שזרמו לערים בתהליך העיור המואץ של התקופה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הארגון הוקם בשנת ‪ 1907‬בגרמניה ביוזמת אנשי תעשייה ובתמיכת הממשלה‪ .‬מטרתו הייתה לקדם את העיצוב‬
‫בתעשייה בגרמניה‪ .‬זו הייתה הפעם הראשונה שאנשי התעשייה הבינו כי כדי ליצור מוצרים איכותיים ולקדם מכירות‬
‫הם זקוקים למעצב בתעשייה‪ .‬הארגון המציא את המושג "מעצב בית"‪ ,‬כלומר מעצב שמועסק על ידי מפעל מסוים‬
‫והוא חלק מצוות העובדים שלו‪ .‬מעצב הבית אחראי על כל תחום הפרסום‪ ,‬עיצוב המוצר‪ ,‬הדגמים‪ ,‬האביזרים ונייר‬
‫המכתבים‪) .‬וויקיפדיה(‬
‫‪5‬‬
‫צילום ‪ :2‬הזמנה‪/‬תמונה של תערוכת המבנים בשטוטגרט ‪1927‬‬
‫צילום ‪ :3‬חצר פנימית של מעונות עובדים במבנן ברחוב פרישמן בתל אביב ‪2010‬‬
‫‪6‬‬
‫במאמר ב‪ ,Architectural Design -‬דן רם אהרונוב בדמיון האידיאולוגי שבין הבאוהאוס לקיבוץ‬
‫והמידה שהשילוב בין השניים השפיע על האדריכלות של אריה שרון‪ .‬הוא מסיק שהייתה קירבה‬
‫אידיאולוגית רבה בין שרון לבין מורו האנס מאייר‪ ,‬בעיקר בדגש החברתי של הפתרונות האדריכליים‪.‬‬
‫הוא מצא בעבודותיו של שרון אותן תכונות שאתן הוא מכנה "חולשות"‪ .‬בעבודותיו של שרון הוא‬
‫רואה את אותן פתרונות שקיימים בשיכונים שמאייר ומיס ואן דר רוהה תכננו עבור מעמד הפועלים‪.‬‬
‫בתי המגורים נראים לו כבתים הבנויים לקבוצה ולא ליחידים‪ ,‬התוצאה היא יחידות חוזרות על עצמן‬
‫ואינן מעוררות עניין וחסרות כל יחוד אישי‪ .‬נראה לו כי בניניו של שרון אינם יותר מאשר פתרונות‬
‫פונקציונאליים‪ .‬השפעת מיס ואן דה רוהה ניכרת במעונות העובדים אבל רואים גם השפעה מגרופיוס‬
‫שבאה לידי ביטוי במרפסות של מעונות העובדים ד'‪ ,‬ה' ו‪-‬ו'‪ ,‬שם המרפסות מזכירות את המרפסות‬
‫בבנין מעונות הסטודנטים של הבאוהאוס בדסאו שהיה מקור השראה לתלמידי הבאוהאוס‪.‬‬
‫כתב אדריכל אבא אל‪-‬חנני בקטע שנקרא "היבוא של שנות השלושים"‪" :‬איננו יכולים להתעלם‬
‫מקבוצה מוכשרת זו‪ , 8‬בסרבה לתרגם את הארכיטקטורה האירופית לשפת הארץ‪ ...‬אין בנין בתל‬
‫אביב נבדל במאומה מבנים בברלין‪ 9"...‬באותו מאמר אבא אלחנני הוסיף וכתב שלפקולטה‬
‫לאדריכלות הייתה יכולת להשפיע אבל‪ ,‬הם בחרו להיות ניטראליים ונתנו לאדריכלים כמו אריה שרון‬
‫לעשות את אשר ראה הוא בבאוהאוס‪.‬‬
‫צילום ‪ :4‬מעונות עובדים במבנן ברחוב פרישמן בתל אביב אריה שרון בשנת ‪1935‬‬
‫‪ 8‬בוגרי הבאוהאוס‬
‫‪9‬‬
‫על ארכיטקטורה בישראל ‪ ,‬ארכ' אבא אל‪-‬חנני‪ ,‬עיתון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל כרך ט"ו ‪1957‬‬
‫‪7‬‬
‫צילום ‪ :5‬מעונות עובדים במבנן ברחוב פרישמן בתל אביב ‪2010‬‬
‫אריה שרון שתכנן ברוח הקיבוצית – שיתופית‪ ,‬התקין במעונות העובדים שניבנו בשנת ‪, 1935‬‬
‫בכניסות למעונות‪ ,‬פרגולות של עץ שהדגישו את המעבר מן הרחוב דרך הכניסה אל החצר ואל הבניין‪.‬‬
‫היו גם ספסלים שנועדו לאפשר לשכנים לשבת בצוותא וצרכנייה משותפת שבה קנו כמעט הכול‬
‫)הצרכנייה התפתחה לקו‪-‬אופ(‪ .‬הייתה גם מכבסה משותפת ואפילו חדר אוכל משותף‪ ,‬כמעט קיבוץ‪,‬‬
‫בצפון תל אביב של שנות הארבעים‪ .‬בחדר אוכל היו תורנויות ואפילו "הסלבטיז" שבין הדיירים‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫גולדה מאיר ביניהם‪ ,‬השתתפו בתורנות האוכל ושטיפת הכלים‪.‬‬
‫בשיכון של מיס וואן דה רוהה לא ידוע אודות שטחים ציבוריים כחדר אוכל או חדרים אחרים‬
‫הדורשים שיתוף אמיץ בין הדיירים‪ ,‬כמו בקיבוץ‪ .‬בתל אביב הייתה‪ ,‬בנוסף לארכיטקטורה ולרוח‬
‫הקואופרטיבית הרגשה של שיתוף במאמץ הציוני‪ ,‬אלמנט שיצר חפיפה גם בחיי היום‪-‬יום בין‬
‫המשפחות השונות‪.‬‬
‫"כבר בימי הבאוהאוס הייתי בעד בליטות בבנין‪ ,‬כיוון שיש לכך קשר עם אור ושמש ועם התשוקה‬
‫להדגיש את הגזוזטרות‪ .‬בכל אופן‪ ,‬תמיד חשבתי על מה שאמר קורבוזייה לאחר שסייר בארצות הים‬
‫התיכון‪ :‬כאן לא נחוצה דקורציה‪ ,‬אפילו הצבע מיותר‪ ,‬משחק האור‪-‬צל הוא כל כך דומיננטי בחזיתות‬
‫הבתים שהוא עצמו מספיק כדי לתת ביטוי‪ ,‬ליצור את צורת הבניין‪ .‬אני רוצה לומר משהו להגנתי‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫מסדרת הרצאות וטיולים של עמית לוינסון‪ ,‬עכבר העיר ‪4.2000‬‬
‫‪8‬‬
‫אמנם אני חניך הבאוהאוס ומאוד גאה בכך‪ ,‬אבל באיזה באוהאוס? התחלתי אצל גרופיוס‪ ,‬המשכתי‬
‫‪11‬‬
‫אצל לה‪-‬קורבזייה‪ ,‬אבל תמיד הייתה לי דרך משלי"‪.‬‬
‫"היה ברור לי שהשפעה ישירה על טיב הבנייה‪ ,‬תבוא רק אם נצליח להקים בניינים יותר‬
‫פונקציונאליים‪...‬ברוח זמננו‪ .‬אלה ישמשו כאות לדרך והם עשויים להשפיע יותר ממילה כתובה‪"...‬‬
‫אמר אריה שרון והמשיך ואמר‪" 12:‬כבר במעונות העובדים ברחוב הירקון )ראה צילום ‪ (3‬נקטתי‬
‫בשיטה של הרמת הגושים המרכזיים על עמודים‪ ,‬פתיחת גינות וחצרות פנימיים וחיבורם עם הרחוב‪.‬‬
‫‪...‬החללים בין העמודים מוסיפים רוחב וויזואלי לרחובות הצרים מגשרים בין מדרכות מוצלות עם‬
‫שטחי גינה ובכך נוצר יחס חללי חיובי ונעים בין הבית הגינה והרחוב‪".‬‬
‫"מנהלי החברה‪ 13‬באותם זמנים היו נלהבים לבנייה קואופרטיבית והקמת שכונות אורבאניות שבהם‬
‫ימצאו החברים‪...‬יחסי שכנות נאותים במוסדות חברה‪ ,‬כלכלה וחינוך‪"...‬‬
‫"במעונות העובדים יצרתי קודם‪-‬כל את החצר‪-‬גינה וסובבתי אותה בבתים‪ ,‬וכל ביב ובית קיבל הבעה‬
‫יפה של צרכי הבית‪ .‬למשל‪ :‬לא היו נעימים לי הרחובות האלה עם המרפסות הקטנות ועם חדרי‬
‫השינה ששם משחקים קלפים במרץ בלתי רגיל‪ .‬במעונות העובדים ברחוב פרישמן האמנתי‪ ,‬מבחינה‬
‫אקלימית ובהשפעת פאריס‪ ,‬שחלון צרפתי ייתן את האור הנכון‪ ,‬וכן גם לגבי המרפסות הקטנות"‪.‬‬
‫אדריכל אריה שרון רצה שהפעילות החברתית תתרחש גם מחוץ לדירה‪ ,‬מחוץ לחלל המגורים‪ .‬הוא‬
‫ביקש‪ ,‬בעזרת חצרות ירוקות גדולות‪ ,‬להוציא את התושבים החוצה‪ ,‬לגרום להם להתערבב ובכך‬
‫להרגיש כאילו שייכים הם לקבוצה חברתית‪ ,‬פוליטית‪ ,‬קואופרטיבית אחת‪ .‬שרון ממשיך ואומר‪" :‬אני‬
‫לא שונא בתים על עמודים‪ ,‬אני בעצמי‪ ,‬אם זה חטא‪ ,‬הרימותי על עמודים את הבתים‪ ...‬יש מקומות‬
‫שהעמודים השפיעו לטובה‪ ...‬הבית על המדרכה‪ ,‬כפי שרואים באמסטרדם כשאתה הולך ברחובות‬
‫ויכול להביט ישר לתוך מה שנעשה בפנים‪ ,‬אינו פתרון טוב לאיכות חיים‪ .‬אם אתה מרים את הבתים‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫ברוב המקרים זה פתרון טוב"‪.‬‬
‫בשיכון בוויסנהוף היה ניסיון חלוצי להקים שכונת מגורים חדשה על פי התפיסה המודרניסטית‬
‫שהחלה להתגבש בשנים אלו‪ .‬היה ניסיון להציג לא רק אדריכלות‪ ,‬לא רק עיצוב פנים‪ ,‬היה כאן רצון‬
‫להראות דרך חיים חדשה‪ ,‬דפוסי התנהגות שיוכתבו על ידי אדריכלות אוניברסאלית שתתאים לכל‪.‬‬
‫יש כאן חומרים חדשים ולהם יכולות בידודיות טובות‪ ,‬שיטות הרכבה מהירות וחזרתיות‪ .‬הגג‬
‫המשופע הפך למישורי וחסר צבע‪ .‬זוהי אסתטיקה אחרת וחדשה‪ ,‬גישה אסתטית נקייה לחיים‪.‬‬
‫מינימום צורניות תיצור מקסימום חופשיות ובריאות‪ .‬תכניות חופשיות ייצרו אטמוספרה בריאה‪,‬‬
‫אוורירית ונקייה מלאה באוויר ואור‪.‬‬
‫על פי התכנון נועד השיכון להיבנות בשיתוף עם הדיירים ‪ ,‬אולם לבסוף הוא תוכנן ואובזר על ידי‬
‫האדריכל לבדו‪ .‬נראה כי אדריכל מיס וואן דה רוהה לא ממש חשב על חצרות ומשטחים פתוחים‪ .‬הוא‬
‫סבר שהפעילות נעשית אך ורק בבלוק המגורים ואין צורך למשוך את הפעילות המשפחתית – חברתית‬
‫‪ 11‬יגאל תומרקין‪" ,‬בזכות קנה המידה‪ :‬שיחה עם אריה שרון"‪ ,‬בתוך‪ :‬קו ‪1981 ,2‬‬
‫‪ 12‬בניין הארץ‪ ,‬יגאל תומרקין‪ ,‬האוניברסיטה המשודרת‪1988 ,‬‬
‫‪ 13‬חברת השיכון ההסתדרותית‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫לוין מיכאל‪" ,‬האדריכלים שהביאו את הבאוהאוס לישראל"‪ ,‬קו‪ :‬כתב עת לאמנות ‪.1981 ,2‬‬
‫‪9‬‬
‫למרחבים החיצונים‪ .‬כמי שארגן וניהל את תערוכת המבנים בוויסנהוף‪ ,‬הוא לא לקח לעצמו שטח‬
‫ציבורי רחב שיהיה קשור למבנה המסודר ו"הטהור" שהוא תכנן‪ ).‬ראה צילומים ‪ 6‬ו‪.(7-‬‬
‫"כיום נקראת השיטה של שיתוף הדיירים – ‪ - participation‬ונחשבת‪ ...‬כתרופה חשובה להטבת‬
‫האופי של השיכונים ולמניעת השגיאות של תכנון דירה ושעמום ארכיטקטוני שבהם מצטיינים רוב‬
‫השיכונים עד היום" אמר שרון שנים אחרי תכנון המעונות‪.15‬‬
‫צילום ‪ :6‬המבנה שתכנן מיס וואן דה רוהה )מסומן באדום( בקומפלקס המבנים בוויסנהוף‪.‬‬
‫צילום ‪ :7‬צילום אווירי של קומפלקס המבנים בוויסנהוף‬
‫‪15‬‬
‫בניין הארץ‪ ,‬יגאל תומרקין‪ ,‬האוניברסיטה המשודרת‪1988 ,‬‬
‫‪10‬‬
‫בהקשר למעונות העובדים אמר אריה שרון‪" :16‬במקום לבנות ‪ 200‬דירות‪ ,‬שש דירות בבית‪ ,‬עם שלוש‬
‫או ארבע חזיתות‪ ,‬הפתרון הרגיל‪ ,‬שאפתי לחצר גדולה שסביבה‪ ,‬עד עצם היום‪ ,‬שרידי הקואופרציה‪:‬‬
‫מועדון‪ ,‬אולם אסיפות קטן‪ ,‬גן‪-‬ילדים‪ ,‬חנויות קואופרטיביות שלמענן ניצלתי את המרתפים‪...‬‬
‫הבלוקים העיקריים‪ ,‬הגושים העיקריים של הדירות‪ ,‬הקיפו את החצר‪ .‬באמצעות החצר קיבלתי‬
‫‪17‬‬
‫מרחקים גדולים יותר מאלה שנתקבלו בבתים הרגילים‪ ,‬שהוקמו לפי תכנית גדס" ‪.‬‬
‫צילום ‪ :8‬המרפסות וחדר המדרגות במעונות עובדים במבנן ברחוב פרישמן בתל אביב אריה שרון בשנת ‪1935‬‬
‫במעונות של אריה שרון בפרישמן "הבלוק" נשבר והוסט‪ .‬הוא קיבל קפיצות שלא קיימות במבנה של‬
‫מיס וואן דה רוהה בוויסנהוף‪ .‬אצל שרון לא רואים את הדיוק המכניסטי והכמעט דתי שבוויסנהוף‪.‬‬
‫הבנייה של מעונות העובדים נעשתה בבטון ובלוקי בטון ולכן‪ ,‬היה קשה לשנות את התכנון הפנימי של‬
‫הדירות‪) .‬ראה צילום ‪ .(8‬בשיכון וויסנהוף המחיצות נבנו בחומר קל שניתן להחלפה ושינוי ובכך‬
‫מאפשר גמישות עיצובית‪ .‬גודל הדירות היה בצד אחד של גרם המדרגות ‪ 45‬מ"ר ובצד שני ‪ 72‬מ"ר‪.‬‬
‫המטבח וחדר השירותים הוצמדו לקיר משותף‪ ,‬בכל לחסוך בצנרת וורטיקאלית או ליד חדר‬
‫המדרגות‪ ,‬מאותן סיבות‪ .‬חלק מהדירות תוכננו בהתאמה למשפחות בהרכב אנושי שונה‪ .‬מיס וואן דה‬
‫רואה מינה אדריכלים שיעצבו דירה לרווק‪ ,‬לזוג ללא ילדים ולמשפחה‪.‬‬
‫התכניות של הדירות מנסות להמעיט במסדרונות ובכך ליצור שימוש מכסימלי פונקציונאלי בכל מ"ר‬
‫שנמצא בדירה‪ .‬השלד של המבנה נבנה מפלדה כך שנוצרו קומות ללא עמודים ורק גרם המדרגות‬
‫והצנרת נשארו במקום‪ .‬במבנה של מיס וואן דה רוהה היה ניסיון להמעיט במחיצות ולהשתמש‬
‫במחיצות טרומיות הניתנות לשינוי והתאמה בהתאם לצרכים השונים‪ .‬הריהוט היה מינימליסטי‬
‫‪ 16‬יגאל תומרקין‪" ,‬בזכות קנה המידה‪ :‬שיחה עם אריה שרון"‪ ,‬בתוך‪ :‬קו ‪1981 ,2‬‬
‫‪17‬‬
‫תכנית גדס ‪1925 ,‬‬
‫‪11‬‬
‫ופשוט‪ ,‬בדומה לחזיתות המבנה‪ .‬הקישוט היחידי היה הגריד שעל חזית חלל גרם המדרגות‪) .‬ראה‬
‫צילומים ‪ ,10 ,9‬ו‪.(12-‬‬
‫צילום ‪ :9‬חדר מגורים השיכון וויסנהוף‬
‫צילום ‪ :10‬חדר בפרויקט השיכון וויסנהוף‬
‫‪12‬‬
‫החלונות בשיכון של מיס וואן דה רוהה היו גדולים מאוד והייתה להם גיאומטריה של "רצועת‬
‫חלונות" בטכנולוגיה של "קירות מסך"‪) .‬ראה צילום ‪ (12‬זה נתן חשיפה מכסימלית כלפי חוץ‪ ,‬תכונה‬
‫שנמנעה במעונות של אריה שרון‪ .‬החלונות שם היו בודדים ובעלי אופי "צרפתי" וזאת בכדי ליצור‬
‫זרימת אוויר שתקל על הדיירים שלא היו רגילים לתנאים האקלימיים הקשים יותר בארץ‪.‬‬
‫חדר המדרגות אצל אריה שרון קיבל ביטוי מוחצן יותר ונראה כי לא היה ניסיון להטמיע אות בתוך‬
‫חלל המבנה‪ .‬להיפך‪ ,‬גרם המדרגות הוא והובלט וקיבל גם ביטוי חומרי אחר‪) .‬ראה צילום ‪(11‬‬
‫קומת הגג קיבלה אצל מיס וואן דה רוהה משמעות יתרה‪ .‬היה ניסיון ליצור במפלס זה "איכות חיים"‬
‫ואזור לפעילות חברתית קואופרטיבית‪ .‬אשל אדריכל אריה שרון נראה כי חדר המדרגות נגיע לגג אך‬
‫לא היה פיתוח נוסף של הגג שאיפשר אינטנסיביות חברתית ויתכן כי זה נמנע בגין האקלים המזרח‬
‫תיכוני‪.‬‬
‫צילום ‪ : 11‬מעונות עובדים במבנן ברחוב פרישמן בתל אביב אריה שרון בשנת ‪ ,1935‬תכנית קומה טיפוסית‪.‬‬
‫בדירה הטיפוסית של אריה שרון )ראה צילום ‪ (11‬יש רק את המינימום ההכרחי‪ .‬המטבח סגור וקטן‪,‬‬
‫חדר השינה של ההורים ללא פרטיות ומחובר לחדר המגורים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מצידי גרם המדרגות‪ ,‬אותה‬
‫דירה שוכפלה אינספור פעמים ולא הייתה חלופה אחרת או פתרון אדריכלי אחר לאותו שטח דירה‪.‬‬
‫לא הייתה מחשבה להציע משהו אחר כי זה לא היה עובד עם הקופסיות הטכנולוגית הכלכלית‬
‫החזרתית‪ ,‬היה צורך לשמר חזיתות עקביות שלא יבדילו בין אדם לאדם‪ ,‬בין משפחה למשפחה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫צילום ‪ : 12‬תכנית טיפוסית של דירות בשיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף בשטוטגרט‪ ,‬גרמניה ‪.1927‬‬
‫אריה שרון ראה במבני המעונות כמבנים התואמים את הקונספט החברתי‪ 18‬שהוא דוגל ומאין בו ולכן‬
‫הוא התמודד במספר תחרויות שהטילו על המתכננים את המשימה לתכנן מעונות לתנועת הפועלים‪.‬‬
‫אריה שרון זכה בשתיים מהתחרויות‪ .‬בשנת ‪ 1935‬זכה במבנן שברחוב פרישמן‪ ,‬בין פרוג לדב הוז‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 1939‬זכה במבנה שברחוב הירקון פינת שדרות נורדאו בתל אביב‪ .‬הפרוגראמה של שני המבנים‬
‫‪19‬‬
‫הייתה זהה‪ ,‬היו אלה מיועדים להוות כעין "יחידות שכנות" קטנות עם מספר שירותים משותפים‪.‬‬
‫אם בוחנים את שני הפרויקטים של שרון שרק ארבע שנים מפרידות ביניהם‪) ,‬ראה צילומים‪ 14 :‬ו‪-‬‬
‫‪ (15‬ניתן לראות מגמה של התיישנות אצל אריה שרון‪ .‬במבנה שבחוב פרישמן מופגנת כמות של עיצוב‬
‫מקורי וייחודיות שמושפעת ממבנים בגרמניה של שנות ה‪ 20 .20-‬במבנה ברחוב הירקון העיצוב נעשה‬
‫פשרני יותר ופשוט‪ .‬קצב צמדי המרפסות מזכיר בתים אחרים מאירופה וצמד החלונות רק מאשש את‬
‫זה‪ .‬במבנה שברחוב הירקון רואים גם עמודים ונסיגות בחזיתות ‪ ,‬אלמנט שלא היה אצל הבאוהאוס‪.‬‬
‫העלאת המבנה על עמודים מצד אחד נותנת קריצה לסגנון הבינלאומי ומד שני‪ ,‬מתחשבת בתנאי‬
‫האקלים המקומי ומאפשרת אוורור של המקום והכנסת הרחוב פנימה‪ ,‬הרחבת נפח המרחב הציבורי‪.‬‬
‫כאן מתחילה המגמה של הסתלקות הדרגתית מן הפשטות האצילית והפונקציונאלית בעיצוב‬
‫ובפירוט‪ .‬בתכנון של בית חולים בינלסון החדש‪ ,‬רואים כי אריה שרון השקיע בראוותנות‬
‫ובמונומנטאליות ומבחינה זו‪ ,‬נראה כי זנח את היופי שניקיון האדריכלי ובפשטות העיצוב שהוא הביא‬
‫איתו מבית הספר‪ .‬אריה שרון חדל להאמין בפונקציונאליות של המבנה ועינינו היה אך ורק‬
‫‪21‬‬
‫בטכנולוגיה האפשרית ובחומרים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫כבר בפגישה הראשונה של ארגון ‪ CIAM‬בשנת ‪ 1928‬הציג קורבזייה את חשיבות הקשר של האדריכלים עם‬
‫מוסדות המדינה‪.‬‬
‫‪ 19‬גן ילדים‪/‬מעון ילדים‪ ,‬מכולת‪ ,‬מרפאה ועוד‪.‬‬
‫‪ 20‬בניין בית המלאכה לסטודנטים‪ ,‬גרופיוס ‪1926‬‬
‫‪21‬‬
‫תווי ‪ 1988 25-26‬פרקים בתולדות האדריכלות בארץ ישראל ‪ /‬אבא אלחנני‬
‫‪14‬‬
‫צילום ‪ : 13‬מעונות עובדים במבנן ברחוב פרישמן בתל אביב אריה שרון בשנת ‪1935‬‬
‫‪22‬‬
‫צילום ‪: 14‬מעונות עובדים ה' תל אביב אדריכל אריה שרון ‪1939‬‬
‫‪22‬‬
‫מתוך "בנין הארץ" שיכונים בשנות החמישים מרים טוביה ומיכאל בונה ‪1999‬‬
‫‪15‬‬
‫צילום ‪ : 15‬מבנה ברחוב הירקון התל אביב‪ ,‬אריה שרון‪1939 ,‬‬
‫בפרויקט של מיס וואן דה רוהה וזה של אריה שרון ניתן להבחין ב‪ 4-‬מבנים דומים הצמודים זה לזה‬
‫בקיר משותף וחדר המדרגות בעל הדגש הוורטיקאלי חוצה את כל אחד מהנבנים לשניים‪ .‬צבע המבנה‬
‫של מיס וואן דה רוהה היה לבן‪ ,‬גם מעונות העובדים של אריה שרון נצבעו בלבן‪ ,‬הצבע הסטרילי‪ ,‬הנקי‬
‫שקיבל חיטוי מכל סממן היסטורי‪.‬‬
‫המטרה שלנו הוא לשחרר את הבניין מכל צורה של אסתטיקה ספקולטיבית ולהחזיר לו את המטרה‬
‫האקסקלוסיבית שלו והיא בניין"‪ 23‬אמר אדריכל מיס וואן דה רוהה‪ .‬הוא ממשיך ואומר‪" :‬אנחנו‬
‫מתייחסים היום לאופי והטבע הכללי‪ .‬האדם‪ ,‬האינדוידואל איבד את החשיבות שלו‪ ,‬המטרה שלו לא‬
‫חשובה לנו יותר‪ .‬ההצלחות ההחלטיות בכל השטחים אינן אישיות והן אנונימיות"‬
‫פרק ב'‪ :‬אריה שרון במעונות העובדים ומיס וואן דה רוהה בשיכון וויסנהוף – עקרונות וגישות‬
‫אדריכל אריה שרון אמר‪" :‬באוהאוס אינו מושג ואינו מוסד אחיד‪ .‬היטלר והקונסטרוקטיוויים‬
‫בגרמניה חשבו שהבאוהאוס מנה אלפי תלמידים‪ ,‬חציים יהודים וחציים קומוניסטים‪ ,‬אך למעשה היו‬
‫בו‪ ,‬במשך כל הזמנים‪ ,‬אולי ‪ 100-120‬תלמידים"‪ 24‬הוא המשיך ואמר‪" :‬האדריכלות היא ראי‬
‫החברה"‪.‬‬
‫צילום ‪ : 16‬חזית קדמית שיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף בשטוטגרט‪ ,‬גרמניה ‪1927‬‬
‫‪Mies van der Rohe. from Martin Pawley, introduction and notes. Library of Contemporary 23‬‬
‫‪Architects: Mies van der Rohe. p13.‬‬
‫‪24‬‬
‫יגאל תומרקין‪" ,‬בזכות קנה המידה‪ :‬שיחה עם אריה שרון"‪ ,‬בתוך‪ :‬קו ‪1981 ,2‬‬
‫‪16‬‬
‫אדריכלות עם אידיאולוגיה מקומית או לא‬
‫"האדריכלות היא הראי של החברה" אמר אדריכל אריה שרון בשנת ‪ 1981‬אבל הוא לא חשב כך‬
‫בשנות השלושים של המאה הקודמת‪ ,‬הוא לא הטיף לאדריכלות "ממזרח ומערב"‪ .‬לכן הוא ואחרים‬
‫דחקו את האדריכלות המקומית הקיימת )בניגוד למה שניסה לעשות אריך מנדלסון(‪ .‬אדריכלות‬
‫מקומית )ורנקיולארית( ‪ , 25‬אדריכלות של מקום נוצרת בדרך כלל מתכונות המקום ואופיו‪ ,‬ממראת‬
‫המקום‪ .‬בנוסף‪ ,‬תנאים אקלימיים‪ ,‬צורת שלטון‪ ,‬אופי האדם‪ ,‬דת‪ ,‬משאבים טבעיים וגיאוגרפיה‬
‫מכתיבים לאדם צורת חיים שהאדריכלות היא חלק דומיננטי וחשוב בה‪.‬‬
‫כל חברה באשר היא עוברת תהליכי קאנוניזציה ומאמצת לעצמה עקרונות חברתיים‪ ,‬תרבותיים‪,‬‬
‫שלטוניים וגישות שונות לסביבה ולמרחבים שלה‪ .‬בין כל אלו אפשר לאגד מספר עקרונות בסיסיים‬
‫אדריכליים‪ .‬יכול שישנם מספר עקרונות אדריכליים מקומיים )וורנקיולארים( או מיובאים ויכול‬
‫להיות שאין‪ ,‬יכול שהם מוטאציות אדריכליות‪ .‬כל חברה מאורגנת דוגלת במספר עקרונות בסיסיים‪,‬‬
‫חלקם מופשטים מאוד והו מאלצים את הסביבה להתפתח לפי עקרונות אלו והתווי שהן מפלסות‬
‫לאורך ההיסטוריה‪.‬‬
‫למרות זאת בארץ ישראל או כפי שהיה נהוג לכנותה‪" ,‬פלשתינה"‪ ,‬התפתחו תיאוריות ואידיאולוגיות‬
‫בגוונים שונים וממקורות שונות‪ .‬המהגרים היהודים שהגיעו לארץ בראשית המאה העשרים שינו את‬
‫פני האזור כולו‪ ,‬מרחב שהפך לאירופאי יותר‪ 26‬באורחות חייו ובכלל זה בסגנון מבני התעשייה‬
‫והמגורים שלו‪.‬‬
‫כבר בשנת ‪ 1905‬פרסם זאב סמילנסקי בעיתון העומר דו"ח על היישוב העברי ביפו‪ ,‬וכך כתב‪" :‬כל אלה‬
‫שמכירים את יפו לפנים והיום‪ ,‬יודו כי הרבה תודה חייבת עיר זו ליהודים בעד שינוי צורתה‪ ,‬שהייתה‬
‫לה לפני עשרות שנים‪ .‬הגרים העברים הכניסו בה זרם של חיים חדשים והשפעתם ניכרת בכל עבר‬
‫ופינה‪ ,‬בייחוד בחלק הצפוני של העיר‪ [...] .‬בבתים רבים של תושבי המקום נקל למצוא כעת רהיטים‬
‫אירופאים‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא שגם בחלק הגון מאזרחי יפו הולכים ונדחים הבגדים הפטרירכלים‪ ,‬ומקומם‬
‫כובשים בגדי אירופה‪ .‬עוד לפני עשר שנים היה קשה למצוא בין תושבי יפו לובשים כותנות וצווארונים‬
‫מגהצים‪ ,‬אז לא נמצאה אף מכבסת אחת‪ ,‬וכעת יש שלש מכבסות עבריות‪ ,‬המספקות תמיד לבנים‬
‫מגהצים לתושבי יפו‪ ,‬שבתוכם תופשים המשלמנים חלק נכבד‪ .‬בייחוד מתפשטות תלבושת אירופה בין‬
‫הדור הצעיר של אזרחי יפו‪ 27 ".‬סימני שינוי נוספים‪ ,‬שאותם מציין סמילנסקי‪ ,‬היו‪ :‬הופעת‬
‫"המרכבות הקלות"‪ ,‬הסרת הצעיף מעל פני הנשים‪ ,‬החלפת התלבושת הערבית באירופאית והתהוות‬
‫מסורת הטיול לחוף הים בשבת‪.‬‬
‫‪ 25‬מתוך וויקיפדיה ‪ -‬בנייה ורנקולרית )‪ (Vernacular‬היא בנייה עממית‪ ,‬ללא אדריכלים‪ ,‬המשתמשת בחומרים‬
‫מקומיים ובטכנולוגיות מסורתיות‪ .‬המושג "ארכיטקטורה ללא ארכיטקטים" הבא לתאר את הבנייה הוורנקולרית‬
‫נטבע לראשונה על ידי ברנרד רודופסקי בספרו בשם זה בשנת ‪.1964‬‬
‫‪ 26‬מזיכרונות של קומפוזיטור פרנץ שליצר ז"ל שעלה לארץ מגרמניה וחיי עם אשתו ברחוב ביל"ו בתל אביב‬
‫)אינטרנט( ‪.‬‬
‫‪ 27‬סמילנסקי ז'‪" ,‬ישוב העברי ביפו על פי רשימות סטטיסטיות שנעשו בשנת תרס"ה‪ ,‬הוספת להעומר‪ ,‬א' תרס"ז‪,‬‬
‫חוב' א'‪ ,1905 ,‬עמ' ‪.16-17‬‬
‫‪17‬‬
‫השפעת הבאוהאוס על אדריכל אריה שרון הייתה מונומנטאלית‪ .‬עיקר השפעתו היה בשיטת החינוך‬
‫שדגלה שיש לשכוח את מה שנלמד ובכך לשחרר מנעולים שכליים ואז "לנקות את ראשו של התלמיד”‬
‫דוד בן גוריון‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬בנאומו בפני ועידת אדריכלים בשנת ‪ 195728‬אמר‪..." :‬על כל איש מדע‬
‫בישראל לשתות ממעיני התנ"ך ותורת הנביאים ולשרת מפעל התקומה המופלא והקשה ששלושה‬
‫דורות מעפילים‪ ,‬חלוצים וחוזים התחילו בו"‪ .‬ובהמשך הוא אומר שלא ניצור כאן שני עמים "‪ ...‬לא‬
‫תיברא מחיצה מלאכותית בין עבודת הידיים ובית עבודת הרוח‪ .‬לא שני עמים אנו רוצים להקים‬
‫בארץ – עם הזיעה והעמל ועם ההגות והחכמה‪ "...,‬למרות רצונו של בן גוריון ללמוד ממעיני התנ"ך‪,‬‬
‫האדריכלות המקומית יובאה מאירופה‪ ,‬הטכניקות יובאו מאירופה ואף שיטות העבודה‪ .‬או אולי‪,‬‬
‫ראה הוא את מבני שנות השלושים ודבריו נאמרו בשנות החמישים ואז רצה הוא להשפיע ולרמוז‬
‫שהעתיד צריך לשאוב את כוחו מהמקום עצמו ולא ממחוזות זרים‪.‬‬
‫אספקט אידיאולוגי‪" -‬אנו בונים את עירנו והעיר בונה את בניה ואזרחיה" אמר אריה שרון‪ 29.‬ביחד‬
‫עם מנהיגי הישוב‪ ,‬גם אריה שרון‪ ,‬כמו מורו מיס וואן דה רוהה במבנה השיכוני שתכנן‪ ,‬ראה בא‪-‬‬
‫היסטוריות של "האדריכלות החדשה" – כמו גם בקריאתה לתכנון פונקציונאלי‪ ,‬לאסתטיקה חסכנית‪,‬‬
‫לחדשנות ולכלכליות אמצעי הייצור – פתרון הולם לתנועה הציונית המתחדשת‪ ,‬את זה תרגם‬
‫לאדריכלות של מעונות העובדים בת"א‪ .‬לעומתם‪ ,‬מרבית המשטרים הלאומיים הסתייגו‬
‫מ"האדריכלות" החדשה וזאת עקב הסתירה בין התפיסה הבינלאומית של התנועה האדריכלית לבין‬
‫היסודות האתניים והטרטוריאליים המאפיינים תנועות לאומיות‪ .‬לעמיתו של דבר‪" ,‬נוצרה חפיפה בין‬
‫הבאהואס לציונות כאילו היו אלו שתי פרקטיקות תואמות"‪ 30.‬כאשר מדינה מעורבת בפעילות השיכון‬
‫יש לה מטרות רשמיות ומטרות סמויות ואת התפקיד שסביבת המגורים ממלאת בהקשר זה‪.‬‬
‫צילום ‪ :17‬שיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף בשטוטגרט‪ ,‬גרמניה ‪1927‬‬
‫‪ 28‬עיתון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל כרך ט"ו‪ ,‬דוד בן גוריון‪ ,‬מרס ‪1957‬‬
‫‪ 29‬בניין הארץ‪ ,‬יגאל תומרקין‪ ,‬האוניברסיטה המשודרת‪1988 ,‬‬
‫‪30‬‬
‫בתים מולבנים – אלונה נצן‪-‬שיפטן‪ , MIT ,‬קיימברידג' מסצ'וסטס‬
‫‪18‬‬
‫כשדיבר אודות מעונות העובדים‪ ,‬אמר אריה שרון‪ ..." :‬עד היום שימשו בתים אלה ציוני דרך‬
‫לאדריכלים הצעירים‪ ,‬בתים שמדגישים את הקונספציה החברתית והארכיטקטונית של המעונות‪...‬‬
‫ההישגים הארכיטקטוניים של שנות השלושים הושגו ‪ ...‬בהתלהבות והתמדה של אדריכלים‬
‫אוואנגרדים "‪ 31‬אמר אדריכל אריה שרון והתכוון גם לעצמו‪.‬‬
‫מירקם תרבותי – בדומה לאדריכל מיס וואן דה רוהה שלא ידע מה יהיו המרכיבים המשפחתיים‬
‫בהיבטים כלכליים – חברתיים שיאכלסו את השיכון שתכנן‪ ,‬גם אריה שרון כאחרים מכיוון שלא ידעו‬
‫בארץ את הרקעים התרבותיים של הפועלים‪ ,‬אריה שרון נתן במבנה שלו הצהרה של ניטראליות‬
‫תרבותית‪ ,‬אדריכלות שלא נשענת על ארכיאולוגיה אדריכלית של עם אחר‪ ,‬מרקם אירופאי נוסטאלגי‪.‬‬
‫הייתה לו גישה אדריכלות שלא העתיקה את התרבויות הסובבות במקום וכך נהג כבר בשנות‬
‫השלושים כשתכנן את המעונות‪ .‬כמאמין הדוק בתנועת העבודה‪/‬מפא"י ששללה את הבורגנות‪ ,‬היא‬
‫גם שללה את ה"גלות" כקונספט חיים‪ ,‬כך נהג גם אריה שרון‪ ,‬ובעקבות הקונפליקטים עם ערביי‬
‫פלסטין היא דחתה גם את תרבות המזרח‪ ,‬את האוריינט שהקסים רבים אחרים‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫התבקשה יצירת "לוח חלק" )‪ (tabula rasa‬תרבותי‪ .‬לפיכך התרבות האדריכלית המודרנית‪,‬‬
‫והאדריכלות שהוביל אריה שרון בעיקר במעונות העובדים‪ ,‬נתפסה כ"משוחררת מזיכרונות העבר"‬
‫סיפקה מעטפת הולמת לתנועה הסוציאליסטית החלוצית שהנהיגה את הישוב‪.‬‬
‫צילום ‪ :18‬פרט בניין בשיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף‬
‫‪ 31‬בניין הארץ‪ ,‬יגאל תומרקין‪ ,‬האוניברסיטה המשודרת‪1988 ,‬‬
‫‪32‬‬
‫פוזנר ‪1937‬‬
‫‪19‬‬
‫‪32‬‬
‫דימוי ‪ +‬אופי ‪ -‬הבית הסטריאומטרי הוא לא צורה להצגה‪ ,‬מרחב המגורים הוא לשימוש‪ ,‬למגורים‬
‫בלבד ולא ליצירת תדמית ואופי כלשהוא‪ .‬כל ראה מיס וואן דה רוהה את השיכון בוויסנהוף‪ .‬זו הייתה‬
‫אדריכלות חדשה ומהפכנית שחייבת להתאים לכולם וכך ראה אריה שרון את שיכוני העובדים שלו‬
‫בתל אביב‪ .‬המהירות החזרתית והקונסטרוקטיבית ביחד עם והאנונימיות הגיאומטרית היו גורמים‬
‫עיקריים בתכנון מעונות העובדים ובבנייה האופקית המתמשכת‪ .‬נראה כי ה"אימאז" של המקום לא‬
‫היה בראש מעייניו של אדריכל אריה שרון‪ .‬כשמינימום זה המכסימום המשימה יכולה להיות קלה‪.‬‬
‫הצלחת פרויקט המגורים או חיים בהרמוניה לא תמיד נחשבים כהצלחה‪ ,‬מהי הצלחה? הצלחה‬
‫צריכה לענות על המהווים של המשתמשים‪ ,‬רצונות‪ ,‬שאיפות‪ ,‬אספירציות‪ .‬אבל‪ ,‬כשהמשתמש הוא‬
‫מסתורי‪ ,‬כאשר הדרישות האסתטיות והארכיטקטוניות לא היו מוגדרות כי לא היה מה שינסה‬
‫להגדיר אותן‪ ,‬כאשר המשתמש יהיה מלא תודה עבור כל דבר חסר דימוי או אופי שיסופק לו‪ ,‬הגדרת‬
‫"הצלחה" היא ממש מינימליסטית וסגפנית‪ ,‬בדיוק כמו האדריכלות‪.‬‬
‫סגנון ‪ -‬במונחים של סגנון ואיקונוגרפיה‪ ,‬הבחירה בקופסה המונו‪-‬כרומטית‪ ,‬החפה מכל עיטור‪ ,‬הייתה‬
‫הכרזה על ניטרליות תרבותית‪ .‬האדריכלות של מיס וואן דה רוהה בשיכון בוויסנהוף ושל אריה שרון‬
‫במעון העובדים לא נשענו על תקדימים היסטוריים אירופיים‪ ,‬ומנגד אריה שרון לא העתיק את‬
‫הבניינים של הילידים מפלשתינה‪-‬א"י‪ .‬אחד היעדים של המודרניסטים היהודים היה הפגנת קשב‬
‫ונאמנות לתנאים הפיזיים ולמצב המודרני כאחד‪ .‬כפי שאמר ב‪ -1937‬הארכיטקט שמואל )סם( ברקאי‪,‬‬
‫אחד מבני‪-‬דורו של אריה שרון‪ ,‬היה אז רצון" להקים ]כאן[ בניין מזרחי עד למידה כזו‪ ,‬שבן‪-‬אדם בעל‬
‫תרבות אירופית יוכל לגור בו"‪ .‬חניכי "הבאוהאוס" הושפעו מהתעשייה הממוכנת ומהטכנולוגיה‬
‫המודרנית‪ .‬הם נוכחו שאניות‪ ,‬מכונות כתיבה ומטוסים נבנו ללא תוספת קישוטית‪ ,‬ולא ראו סיבה‬
‫מדוע בניינים יראו אחרת‪.‬‬
‫נוף אנושי ‪ -‬בעולם האדריכלי של אריה שרון היה ברור ללא ספק שהגורם המכריע להעדפת‬
‫המודרניזם והפונקציונליזם בישראל היה גם הנוף האנושי שסבב סביבו בעת תכנון המעונות‪ :‬כמעט‬
‫כל הארכיטקטים שפעלו אז בארץ‪ ,‬היו צעירים ‪,‬שעיצובם המקצועי הושפע מאוד משיטות חינוך‬
‫ומתנועות חברתיות מתקדמות‪ .‬עיצובה של השכונה בוויסנהוף‪ ,‬בשטוטגרט‪ ,‬נעשה ברובה על ידי‬
‫אדריכלים גרמנים‪ ,‬אוסטרים ואחרים ממדינות אירופאיות אחרות‪ ,‬כולם היו קשובים לזרם המודרני‬
‫העכשווי של אותם שנים‪ .‬מחקריהם של גילברט הרברט‪ ,‬סילבינה סוסנובסקי ואיטה היינצה‪-‬גרינברג‬
‫ממחישים במונחים סטטיסטיים את ייבוא המודרניזם הארכיטקטוני לישראל‪ 86 :‬אחוזים‬
‫מהארכיטקטים ב‪ 1929 -‬ו‪ 92.8-‬אחוזים ב‪ 1939 -‬נולדו מחוץ לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ושבעים אחוזים מכל‬
‫הארכיטקטים הפעילים בארץ ב‪ 1939 -‬היו בני פחות מארבעים‪ .‬למרות שרוב הארכיטקטים הגיעו‬
‫ממזרח אירופה‪ ,‬רובם התחנכו בגרמניה או בבתי ספר טכניים שאימצו מודלים גרמניים‪ ,‬ובכלל זה‬
‫הטכניון בחיפה‪.‬‬
‫קונזנצוס תרבותי ‪ -‬הרקע הפדגוגי המשותף ‪ -‬לצד סדר‪-‬היום האידיאולוגי של המתיישבים היהודים ‪,‬‬
‫שנצבע בצבעי הפרודוקטיביזם והסוציאליזם ‪ -‬היווה בית‪-‬גידול יוצא‪-‬דופן של קונצנזוס תרבותי‪:‬‬
‫אריה שרון חשב כי היה זה המפעל היהודי להקמת בית לאומי שגילם בחומר את האוטופיה של‬
‫הארכיטקטורה המודרנית‪ ,‬את מה שגיבורי המודרניזם ‪ -‬דוגמת גרופיוס ולה קורבוזייה ‪ -‬ניסו‬
‫להגשים במקומות אחרים בלא הצלחה‪" .‬קישוט הוא פשע" של אדולף לוס ו"פחות זה יותר" של מיס‬
‫‪20‬‬
‫ואן דה רוהה תאם עד מאוד את הרוח הסגפנית והענייה שאפיינה את המרחבים החדשים‪" .‬התעמולה‬
‫‪33‬‬
‫המודרניסטית של מודעות חברתית תאמה אף היא את רוח הזמן"‪.‬‬
‫צילום ‪ : 19‬צילום עדכני של שיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף בשטוטגרט‪ ,‬גרמניה ‪1927‬‬
‫ורנקיולאריזם ‪ -‬ורנקולר באדריכלות‪ ,‬הוא "שם תואר המתייחס לסגנון ילידי של בנייה‪ ,‬ברובו הגדול‬
‫פרי יצירתם של בנאים חסרי השכלה מקצועית‪ ,‬שבכל זאת נחשב כבעל סגולות ייחודיות ובמידה‬
‫מסוימת מקושר עם עבר מפואר ‪.‬האדריכלות המודרנית העמידה לא‪-‬פעם כאחת ממטרותיה את‬
‫ייסודו של ורנקולר חדש"‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫"‬
‫שאלת זהותה של האדריכלות הישראלית הצעירה מסתבכת בין "אופנה "‪ .‬ב"אופנה" מתוארת‬
‫כמיהתם של אדריכלי דור תש"ח לאמץ אבות רוחניים )רק לא מקומיים(‪ ,‬להיות מושפעים‪ ,‬עדכניים‪,‬‬
‫ולזכות בהכרה מגאזינית בינלאומית על הישגיהם המקומיים‪".‬‬
‫‪35‬‬
‫לפי דבריו אריה שרון ששב לארץ ורצה ללא כל קשר לבנות "אדריכלות אוונגארדית"‪ ,‬הסתבר כי‬
‫האדריכלות בארץ ישראל בשנות השלושים הוחלטה על ידו למעשה עוד לפני קביעת מקום המדינה‬
‫היהודית‪ .‬למעשה הוחלט על וורנקיולר ציוני לפני גיבוש והחלטה אודות המקום הקונקרטי‪.‬‬
‫האינסטינקט הלאומי היהודי שדחף את המהגרים להתקבץ בקהילה אתנית ולשונית אחת‪ ,‬הוא זה‬
‫‪ 33‬העיר הישראלית‪ ,‬עודד היילברונר ומיכאל לוין‪ ,‬הלל שוקן – ציונות‪ ,‬מודרניזם והעיר הישראלית‪ ,‬רסלינג ‪2006‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫על פי ה‪Fontana Dictionary of Modern Thought-,‬‬
‫אפרת צבי‪ ,2005 ,‬הפרויקט הישראלי בנייה ואדריכלות ‪ ,1948-1973‬מוזיאון תל אביב לאומנות‬
‫‪21‬‬
‫שהנחה את אריה שרון אדריכלים ואידיאולוגים כאחד לאמץ את האדריכלות המודרנית כביטוי‬
‫הנאמן של הציונות‪ .‬ישנם טקסטים שמייחסים את שורשיה של האדריכלות הישראלית לתחילת‬
‫‪36‬‬
‫ההתנסות במודרניזם‪.‬‬
‫הסתבר כי לאדריכלות הישראלית היה צורך במורשת מרגיעה שאינה מלאה בקונפליקטים‬
‫תרבותיים‪ .‬נחוץ היה לקבל קולטורה קולקטיבית אוניברסאלית‪ .‬היה צורך בהמצאת האופי של האדם‬
‫והמקום‪ ,‬את זה עשה שרון בהצלחה בת"א במעונות העובדים‪.‬‬
‫"לצערנו‪ ,‬ישראל היא כיום אולי הארץ היחידה שאין לה אמנות עממית משלה כפי שיש לרומנים‪,‬‬
‫לטורקים‪ ,‬לטטארים‪ ,‬לסינים‪ ,‬להודים‪ ,‬למקסיקאים וכו'‪ .‬לכולם יש מקורות השראה עממיים‪ ,‬רק לנו‬
‫אין‪ .‬ודאי‪ ,‬יש סיבות היסטוריות לדבר‪ .‬עם שלא הייתה לו אדמה משלו מתחת לרגליו‪ ,‬לא יכול היה‬
‫ליצור אמנות עממית‪ .‬משום שהיינו מפוזרים בין הגויים מאות בשנים איבדנו את מקורות ההשראה‬
‫הלאומיים והעממיים שלנו]‪. [...‬‬
‫‪37‬‬
‫פתרונות דיור ‪ -‬כמוביל בפיתוח הארץ‪ ,‬אדריכל אריה שרון ראה כי מצוקת הדיור מחייבת מציאת‬
‫פתרונות דיור מהירים‪ ,‬זולים ועמידים‪ ,‬שכן היה ברור לו ולמוסדות הלאומיים והעירוניים שהאוהלים‬
‫והצריפים הם פתרונות דחק זמניים‪ .‬הפתרון הטבעי היה אימוץ שיטת הבניה המודרנית וההמונית של‬
‫בתים משותפים‪ ,‬שהתפתחה במערב עשר שנים קודם לכן‪ .‬השיטה של מיס וואן דה רוהה הייתה‬
‫מותאמת באופן פלאי לצרכים המקוממים בישראל‪ .‬את שיכון וויסנהוף הקימו תוך ‪ 21‬שבועות‪ ,‬מה‬
‫שהתאים למחסור העצומים ביצור מגורים להמונים גם בארץ‪ .‬שיטה זו התבססה על בנית שלד של‬
‫יציקות בטון מזוין ובלוקים‪ ,‬והיא אפשרה בניה מהירה )סדרתית( של בתי קומות פשוטים עם מספר‬
‫דירות וחדר מדרגות משותף‪ .‬שיטה זו התאימה לתנאי הארץ משום שהיא הייתה זולה יותר‪ ,‬משום‬
‫שהיא שיחררה ‪ -‬לפחות באופן חלקי ‪ -‬את היהודים מהתלות בערבים )כל ענף הבניה מאבן‪ ,‬המחצבות‪,‬‬
‫ההובלה‪ ,‬הסיתות והבניה היה אז בידיים ערביות ואילו תעשיית המלט החול‪ ,‬החצץ והלבנים היו‬
‫בידיים יהודיים(‪ ,‬ואפשרה הכשרה מהירה של עולים למקצוע הבניה )כוח האדם שהיה נחוץ ליציקה‬
‫ולטפסנות(‪.‬‬
‫אחידות והמוניות‪ -‬מתוך ביקורתו של אריה שרון על מצבם הפיזי של המעונות‪ ,‬אנו למדים כי הוא‬
‫שאף לאחידות מכסימלית‪" .‬אלא שכאן הופיעו העצבנות והטכנולוגיה הישראלית‪ ,‬ועל הגזוזטרות‬
‫‪38‬‬
‫הותקנו כל מיני תריסולים ופלסטיקונים‪ ...‬עכשיו קשה מאוד להגיד שיש לזה צורה אחידה"‬
‫"המדינה הייתה שקועה בבעיות קיומיות קשות‪ ,‬מכדי להשקיע און וממון בתכנון הבנייה והסביבה"‬
‫אמר אריה שרון‪ ,‬הוסיף ואמר‪"39 :‬רצינו לפזר את האוכלוסייה באזורי הארץ הריקים‪ ,‬הרחק מחופי‬
‫הים התיכון‪ .‬הפיזור הנפחי היה המוני ופגע קונטקסט הטבעי "כמה מהמבנים שבנינו אכן פגעו בנוף‬
‫הטבעי"‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫תרבות אדריכלית‪ .‬מקום‪ ,‬ייצוג‪ ,‬גוף‪ .‬עורכות רחל קלוש וטלי חתוקה‪ .‬מאמר‪ ,‬אלונה נצן‪-‬שיפטן‪ ,‬מחלוקת‬
‫באדריכלות הציונית אריך מנדלסון וחוג האדריכלים של תל אביב‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫מתוך מרסל ינקו‪ ,‬א‪.‬ב‪ .‬יפה‬
‫‪ 38‬יגאל תומרקין‪" ,‬בזכות קנה המידה‪ :‬שיחה עם אריה שרון"‪ ,‬בתוך‪ :‬קו ‪1981 ,2‬‬
‫‪39‬‬
‫סטודיו דצמבר ‪ ,1991‬אנו באנו ארצה לבנות‪ ,‬אריה שרון‬
‫‪22‬‬
‫בנייה מסיבית רחבת היקף שימשה ל"כיבוש השממה" ואפשרה התיישבות דומה במספר מקומות רב‬
‫ככל האפשר‪" .‬תכנית שרון" הכתיבה פריסה מונומנטאלית שתקעה יתד התיישבותי בכל מקום נתון‪.‬‬
‫רעיון דה‪-‬צנטראליזאציה מבוקרת‪ ,‬פיזור אוכלוסין אנונימי עובד בתיאום מושלם עם אדריכלות‬
‫אנונימית משוכפלת שמודבקת בכל פיסת אדמה אסטרטגית ובעיקר בתולית‪.‬‬
‫המראה האחיד של הרהיטים‪ ,‬יחידות הדירות והמבנים‪ ,‬בדומה לשיכון בוויסנהוף‪ ,‬אפשר יצירה‬
‫המונית של מוצר אחד‪ .‬המראה הדומה שנשקף כלפי הערים הקטנות אינו מקרי‪ .‬החל בבניית‬
‫השיכונים הציבוריים והמונוטוניים בשנות ה ‪ 50 – 40 – 30 -‬וה‪ ,60-‬הצורך הממשי ליישב במהירות‬
‫וביעילות מאות‪-‬אלפי עולים חדשים שזרמו לארץ בשנות ה‪ ,50-‬תוך התמודדות עם משאבים כספיים‬
‫דלים‪ ,‬הוא שהביא להקמתם המהירה של שיכונים אחידים שנבנו יש מאין‪ .‬הכוונות הטובות הן אלה‬
‫של ראשי המדינה בראשית דרכה‪ ,‬שפעלו בנחישות‪ ,‬בדרכם המפא"יניקית‪ ,‬לכיבוש הארץ‪ ,‬לייהוד הנגב‬
‫והגליל‪.‬‬
‫חומרים – במעונות העובדים בדומה לבתי הבאוהאוס‪ ,‬ניכרת הנטייה להשתמש בחומרים מקומיים‪.‬‬
‫שימוש נרחב בבטון ובלבני בטון‪ ,‬ציפוי בטיח חלק‪ ,‬מסויד לבן‪ .‬חלונות ודלתות עץ‪ ,‬שימוש חלקי‬
‫בפרופילי פלדה )בעיקר בחלונות חדרי מדרגות ובמעקות(‪ .‬שימוש רב בזכוכית‪ .‬הברזל שימש גם‬
‫בפרטים שונים כמו מעקות במרפסת ובחדרי מדרגות ‪ -‬בפרופילים בחתך עגול או ריבועי וכמובן כזיון‬
‫לבטון‪ ,‬בנוסף לפרופילי הברזל בתקרות‪.‬‬
‫עץ שימש לנגרות הפתחים ‪ -‬דלתות וחלונות‪ .‬בשנות השלושים גדלו המפתחים ועימם פרופילי העץ של‬
‫חלון הזכוכית‪ .‬התרבו חלונות נגררים ‪ -‬זה על זה ולתוך הקיר‪ .‬כאן גם נוצר תריס הגלילה מעץ שהביא‬
‫אתו פתרונות שונים ומקוריים בעיצוב החזיתות‪ :‬בליטות מקומיות או קטעי קיר שלמים עם נישות‬
‫פנימיות‪.‬‬
‫נהוג היה לחפות את הבית בטיח בטון וסיד )לבן בוהק עד קרם בהיר( בעלי עמידות גבוהה‪ .‬מאוחר‬
‫יותר החלו לטייח בטיח עם טקסטורה שכונה "שפריץ"‪) .‬הטיח השכיח היה הטיח הרחוץ‪ ,‬או הטיח‬
‫המגורד שנקראו בגרמנית טיח "וושפוץ" או טיח "קרצפוץ"‪ .‬טכניקת הטיח הגרמני יובאה ע"י מהנדס‬
‫גרמני בשם טיינר(‪.‬‬
‫קנה מידה – הבנייה של חלקי ערים שלמות‪ ,‬תוך שימוש במרכיבים פשטניים של בנייני דירות‬
‫חזותיים‪ ,‬השפה האדריכלית של שנות ה‪ 30-‬לפי תכנון מעונות העובדים‪ ,‬הייתה במהותה שפה של קנה‬
‫מידה קטן יחסית‪ ,‬וראיית המבנה הייתה כאל אובייקט אינדיבידואלי העומד בפני עצמו‪.‬‬
‫משתמשים אנונימיים ‪ -‬אריה שרון לא הכיר את המשתמשים‪ ,‬הוא עשה כלל שרצה‪ ,‬כמו האחרים‬
‫באותה תקופה‪ .‬הוא לא ידעו עבור מי הוא מתכנן‪ .‬לא היה נתון בידו המידע לגבי זהות המשתמשים‪,‬‬
‫רקע שלהם‪ ,‬גילם ושאר מרכיבים משפחתיים ותכונות אופי שיכלו לכוון ולעזור‪ .‬התכנון חסר האופי‬
‫הייחודי שיכל לשכפל את עצמו אין‪-‬ספור פעמים התאים בדיוק לנתונים אלו שאמנם‪ ,‬לאחר שנים‬
‫התברר כי התכנון האנונימי הזה יצר יותר בעיות מאשר פתר אותן‪.‬‬
‫חסרונו של הסמל – ברור כי במעונות העובדים לא רואים סמל היסטורי או משהו שימשוך את‬
‫החברה המקומית כמוביל גיאומטרי‪ .‬חסרונו של הסמל או אי‪-‬רצון לאמץ סמל שקשור למקום או‬
‫לגיאומטריה מסוימת‪ ,‬אפשר לעטוף ארכיטקטורה אחרת שמטרתה לשמש מקום על הגלובוס‪ ,‬למשהו‬
‫‪23‬‬
‫אוניברסאלי שיביא לישראל יהודים שירצו ויקבלו בית שיהיה בסיס למשהו אחר‪ ,‬משהו אוונגארדי‬
‫שלא היה בעבר‪.‬‬
‫חוסר רגש – גם בארץ וגם בגרמניה שבין שתי המלחמות הרגש היה על אש קטנה‪ .‬הגישות הטכניות‬
‫והמכאניזם הוויזואלי מוטט את הרגשנות והאנושיות הפרטנית והתמקד בחומר קר ומיידי‪ .‬חומר‬
‫בצורת מגורים או הספקת פתרונות דיור שישביעו את תאבונם של המתיישבים החדשים‪ .‬תכנון של‬
‫אריה שרון למשהו בלתי מוכר ולמסה של אנשים‪ ,‬המון‪ ,‬מוריד לבטח את הקשר הרגשי‪ .‬תכנון של‬
‫שיכון וויסנהוף כחלק מתערוכה שבאה להציג את יכולות החומר והטכנולוגיה ‪ ,‬לבטח לא מילאה את‬
‫עצמה ברגש‪” .‬האדריכלות בתור פעולה ריגושית של האומן"‪ ,‬נפסלה בבאוהאוס של מיס וואן דה‬
‫‪40‬‬
‫רוהה‪.‬‬
‫פרק ג'‪ :‬קווים בסיסיים דומים‪/‬שונים של מיס וואן דה רוהה בשיכון וויסנהוף ובמעונות העובדים‬
‫בתל אביב של אריה שרון‬
‫צילום ‪ : 20‬המעונות בפינת הרחובות פרוג ופרישמן ‪2009‬‬
‫האדריכלות הורנקולרית‬
‫‪41‬‬
‫הפכה לאדריכלות ביקורתית‪ ,‬כזו שרוצה להשפיע ממרחקים על מה‬
‫שקורה במקומה החדש‪ .‬לצורך זאת חובקו ואומצו מספר קריטריונים ששולבו באידיאות חברתיות‬
‫פוליטיות‪ .‬עקרונות אחרים‪ ,‬טכנולוגיים יותר‪ ,‬קיבלו שינוי בהתאמה לצרכי המקום‪.‬‬
‫עקרונות דומים‪:‬‬
‫בריחה ומניעת הופעת הקישוט והדקורציה‪ ,‬מחיקת יסודות דקורטיביים חסרי ערך‪ .‬נטייה‬
‫למינימליזם אורנמנטאלי והזנחה של כל דבר שמזכיר היסטוריה‪ .‬הניקיון החברתי ואיתו הניקיון‬
‫‪ 40‬תרבות אדריכלית‪ ,‬מקום ייצוג‪ ,‬גוף‪ ,‬רחל קלוש וטלי חתוקה‪ .‬מחלוקת באדריכלות הציונית‪ ,‬אריך מנדלסון וחוג‬
‫האדריכלים של תל אביב‪ ,‬אלונה נצן‪-‬שפטן‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫האדריכלות האירופאית שהובאה לארץ והפכה לא לפי ההגדרה‪ ,‬לאדריכלות ורנקולרית‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫הצורני היה חשוב מאוד‪ .‬השוויון הקולקטיבי ביחד עם הגישה הנקייה יצרו קווים נקיים איכותיים‬
‫שהבליטו את הנפחיות והמרחביות של המבנים‪.‬‬
‫‪ .1‬הבנייה הא‪-‬סימטרית אומצה ולמעשה דחתה את הסימטריה הישנה וההיסטורית שלעיתים‬
‫חוברה לאי‪-‬יכולת יצירתית לחדש ולרענן‪ .‬יש חשיבות למשחק הא‪-‬סימטרי בין הגושים‬
‫השונים של המבנה ובחלוקה הפרופורציונאלית של החזיתות‪.‬‬
‫‪" .2‬קוביות לבנות עם זוויות ישרות‪ ...‬הבניין גופו מהווה את המאורע הארכיטקטוני"‪ 42.‬חסר‬
‫בליטות וללא הדגשות לכל כוון‪ .‬שבירה של נפחים לכמות בסיסית‪ ,‬שניים או שלושה נפחים‪.‬‬
‫‪ .3‬תפיסת עולם וגישה לחיים חדשה ומהפכנית שלא נוסתה בקונטקסט כלשהוא‪ ,‬אירופאי או‬
‫מזרחי‪ .‬היעדר מורשת חזותית בארץ וחיפוש מעבדתי אחרי תפיסת חיים אחרת על ידי מיס‬
‫וואן דה רוהה ותושבי גרמניה‪ ,‬אפשרו לאמת את "הלוח החלק"‪.‬‬
‫‪ .4‬הייתה חשיבות לאי‪-‬חזרה של מודל או איזה פרט שאומץ‪ .‬פרט‪/‬מודל זה לא שוכפל מספר רב‬
‫של פעמים בכדי שלא יראה כאורנמנט חזרתי או יזוהה כקישוט‪ .‬לכן היה צורך להשתמש גם‬
‫במגוון רחב של טקסטורות של טייח‪.‬‬
‫‪ .5‬חדר מדרגות ‪ -‬חדר המדרגות הפנימי המרווח‪ ,‬ובו מדרגות רתומות לקיר‪ ,‬מהווה אף הוא את‬
‫אחד מתווי הזיהוי החשובים של בתי הבאוהאוס‪ .‬חדר מדרגות אנכי ולו רצועת חלונות‬
‫זכוכית ‪ ,‬אלמנט שקוף מודגש‪) .‬ראה צילומים ‪ 13‬ו ‪(19-‬‬
‫‪ .6‬רחוב – חזיתות ללא היררכיה‪ ,‬בנייה הומוגנית‪ ,‬אדריכלות תלת‪-‬מיימדית ולמראה‬
‫פרספקטיבי מאוזן‪) . .‬ראה צילומים ‪ 13‬ו ‪(19-‬‬
‫‪ .7‬תפיסת האדריכלות כחלל ולא כמאסה; המרחב ותנועת האדם בו הם הבסיס לעריכת‬
‫הקומפוזיציה‪.‬‬
‫‪ .8‬צבע גמר הלבן היה ונשאר דומה‪) .‬ראה צילום ‪(19‬‬
‫‪ .9‬כל גוש המבנים היה מורכב מ‪ 4-‬תת גושים דומים‪) . .‬ראה צילומים ‪ 13‬ו ‪(19-‬‬
‫‪ .10‬עיצוב המעקות של המרפסות )פסים אופקיים( דומה בשני הפרויקטים‪.‬‬
‫‪ .11‬מהירות ביצוע והקמה‪.‬‬
‫‪ .12‬בקירות הקצה של שני המבנים יש חלונות‪) . .‬ראה צילומים ‪ 1‬ו ‪( 4-‬‬
‫עקרונות שונים‪:‬‬
‫‪ .1‬המקור האירופאי צידד בחלונות ובפתחים )חלונות הסרט או חלונות סטריפ בקירות מסך"(‬
‫גדולים‪ .‬עקרון זה לא ממש נשמר במעונות העובדים‪ .‬הגישה האקלימית האובייקטיבית גרמה‬
‫לשינוי ויצרה חלונות קטנים יותר או "צרפתיים"‪.‬‬
‫‪ .2‬מרפסות – המרפסות האירופאיות נקבעו כאלמנט עיצובי ולכן היא הייתה קטנה ובלתי‬
‫שימושית‪ .‬עקרון שהתחיל להתמוסס במעונות העובדים ובוטל לחלוטין מאוחר יותר על ידי‬
‫שהמרפסת גדלה והפכה למקום שבו מתרחשים אירועים‪ .‬המרפסת משמשת אצל שרון גם‬
‫לגישור כלפי הרחוב ויצירת חפיפה נפחית בין החוץ והפנים‪ .‬אצל שרון רואים הרבה יותר‬
‫מרפסות‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫יגאל תומרקין‪" ,‬בזכות קנה המידה‪ :‬שיחה עם אריה שרון"‪ ,‬בתוך‪ :‬קו ‪1981 ,2‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .3‬חומרי בנייה – לבני סיליקט‪ ,‬גבס‪ ,‬אלמנטים טרומיים‪ ,‬ושלד עשוי פלדה )מסגרת שילדית‬
‫מפלדה( היו החומרים והשיטה הטכנולוגית לבניית שיכון וויסנהוף‪ .‬במעון של אריה שרון‬
‫השתמשו בבלוקי בטון‪ ,‬בשלד עשוי מבטון ולא היו אלמנטים טרומיים‪.‬‬
‫‪ .4‬השימוש במפלס הגג אומץ במבנה של מיס וואן דה רוהה והוזנח קמעה במעון העובדים של‬
‫אריה שרון בת"א‪ ,‬למעשה הגג נוצל לעיתים נדירות ביותר‪.‬‬
‫‪ .5‬העיצוב הפנימי של הדירות במבנה של מיס וואן דה רוהה יותר גמיש )ראה צילום ‪ ( 21‬וניתן‬
‫לשינוי מאשר אצל אריה שרון‪ .‬היו בוויסנהוף הרבה יותר חלופות תכנוניות לדירות בגדלים‬
‫שונים‪ .‬בשיכון וויסנהוף היו "גרעיני" צנרת וורטיקלים צמודים במקום אחד‪ ,‬גב לגב ובכף‬
‫‪43‬‬
‫פתחו את הקומה לחופשיות מקסימלית‪.‬‬
‫‪ .6‬במבנה בת"א יש יותר שטחים משותפים מה שמזכיר את הקיבות והשיתוף הסוציאליסטי‪.‬‬
‫צילום ‪ : 21‬תכניות של השיכון שתכנן מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף בשטוטגרט‪ ,‬גרמניה ‪1927‬‬
‫‪43‬‬
‫ארכיטקטורה בעידן במכונה הלכה ועיצוב‪ ,‬ריינר בנהם ‪ ,‬דביר‪1978 ,‬‬
‫‪26‬‬
‫השפעתם של יוצאי מרכז אירופה ניכרה עד מהרה בסגנון‪-‬הבנייה ובתרבות‪-‬הדיור‪ ,‬הן בערים הן‬
‫ביישובים החקלאיים שהקימו או הצטרפו אליהם‪ .‬התערובת של אוריינטאליות ושל קרתנות מזרח‪-‬‬
‫אירופית שאפיינה את שלוש הערים הגדולות החלה להשתנות בשנת ‪ ,1933‬עם הופעתם של העולים‬
‫הרבים מגרמניה‪ ,‬על רהיטיהם‪ ,‬ספריהם‪ ,‬תמונותיהם וכלי‪-‬הבית שלהם‪ .‬תרבות ‪ -‬הדיור שלהם יצרה‬
‫דרישה לשירותיהם של מומחים בתחומים חדשים‪ ,‬כגון דקוראטורים ‪,‬מעצבי פנים‪ ,‬רפדים ומכווני‬
‫פסנתרים‪ .‬הגינון והנוי בחזית הבתים היה לדבר מקובל ‪,‬והשפעת העולים על סביבתם הורגשה אף‬
‫בניקיונן של השכונות שבהן התרכזו‪ .‬עד מהרה חרגה השפעה זו מתחום הדיור הפרטי והקיפה את‬
‫הרשויות הציבוריות ואת תכנון היישובים והמבנים הקהילתיים‪ .‬עוד בתחילת שנת ‪ 1934‬אפשר היה‬
‫לראות בתל‪-‬אביב בניינים בסגנון שונה‪ ,‬שתוכננו על‪-‬ידי אדריכלים שהגיעו מגרמניה בשנה שלפני‪-‬כן‪.‬‬
‫אחדים מהם הצטרפו למשרדים ותיקים‪ ,‬ואילו אחרים הועסקו על‪-‬ידי עולים בעלי‪-‬הון‪ ,‬שביקשו לנצל‬
‫את השגשוג בענף הבנייה ולהתבסס כקבלני בניין‪ .‬נוסף על אדריכלים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬שרטטים וקבלנים‪,‬‬
‫קלט הענף בשנות השגשוג מאות עולים מגרמניה כעובדים מקצועיים בתחומי השלד והגימור ‪,‬‬
‫האינסטלאציה והחשמל‪.‬‬
‫בשעה שבתל אביב יהודים ממוצע גרמני ‪ ,‬החלו לנהוג במוניות‪ ,‬בשעה שחלקם לימד את תושבי‬
‫המקום להעריך אלכוהול או לשבח מוזיקה איכותית‪ ,‬החלו אדריכלים מקומיים שלמדו ב"באוהאוס"‬
‫לתת מענה לצרכים הפיזיים של היהודים התחיל תהליך של "יבוא" אדריכלי‪ .‬בתי "באוהאוס"‬
‫השונים הוקמו במקומות שונים בארץ ובמרכזים עירוניים בולטים‪ .‬בעשורים האחרונים החלו מבנים‬
‫אלו להסיר את גלימותיהם ובכך הם נחשפו לכל‪.‬‬
‫צילום ‪ : 22‬חזית מעונות בפינת הרחובות פרוג ופרישמן‬
‫‪27‬‬
‫אחרית דבר‪:‬‬
‫נראה כי הפרקטיקה של אריה שרון בדומה לרוב האדריכלים שקיבלו את השכלתם‪ ,‬תחת מנהלים‬
‫שונים בבאוהאוס‪ ,‬אולי ניסתה בתחילה להקפיד על עקרונות בית הספר שבו למד וזאת למרות‬
‫שהמוסד החינוכי עצמו לא היה הסנגור לגישה זו וכל אחד ממנהלי בית הספר דגל בהדגשים שונים‪,‬‬
‫בגרסאות שונות של מרכיבי האדריכלות המודרנית‪.‬‬
‫אין ספק שאריה שרון בחר בוורנקיולר המודרניסטי‪ ,‬הלבן והנקי כביטוי אותנטי לוורנקיולר הציוני‪.‬‬
‫אדריכל אריה שרון חשב בתחילה ליישם את העקרונות האוונגרדיסטים שרכש באירופה‪ .‬מאוחר יותר‬
‫הוא התחיל לחשוב בצורה עצמאית יותר ולא ניסה לתכנן רק לפי עקרונות בית הספר שבו למד‪ ,‬הוא‬
‫שילב השפעות מערב אירופיות אחרות‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬לדבריו‪ ,‬בכל תקופה בבאוהאוס העקרונות‬
‫השתנו וקיבלו דגש ואופי אחר‪.‬‬
‫בהשוואה למורו‪ ,‬האדריכל מיס וואן דה רוהה‪ ,‬בשיכון וויסנהוף‪ ,‬רואים במעונות העובדים של אריה‬
‫שרון את המרכיבים העיקריים של אדריכלות שיצאה מהבאוהאוס‪ .‬איכות החיים‪ ,‬אידיאולוגיה‬
‫מהפכנית‪ ,‬אופי החיים והסביבה הניטראלית האנונימית שהשפיעו בצורה עקבית ומרשימה על תכנון‬
‫מעונות העובדים שאדריכל אריה שרון תכנן‪.‬‬
‫אמנם בפרויקט מעונות העובדים של אריה שרון היה ניסיון להשיג שלמות תכנונית ברוח הבאוהאוס‪,‬‬
‫למרות זאת אנו רואים השפעות אחרות מגישות אידיאולוגיות שונות שאפשרו את הבנייה בעקבות‬
‫הסגנון הנקי‪ ,‬הפשוט והסגפני‪ .‬לאחר הניסיון הראשוני ובעידן המגאזינים והז'ורנאלים‪ ,‬השפעות‬
‫אחרות שאולי תואמות יותר את המזג האנושי והאקלימי המקומי חדרו לארץ ואומצו על ידי שרון‬
‫וגם אדריכלים אחרים שלדוגמא‪ :‬העלו את המבנה על עמודים כפי שעשה רכטר בפרויקט אחר‪.‬‬
‫המרפסות המאוד בולטות שמטפלות בפינות המבנים ועוד אלמנטים מיובאים מאירופה ששינו את‬
‫גישתם של יוצאי‪/‬בוגרי הבאוהאוס‪.‬‬
‫"במשך כל שנות קיומו היה בית הספר בתהליך של השתנות מתמדת"‪ ,‬אומר פרופ' מיכאל לוין‪" ,‬זוהי‬
‫חשיבותו כדגם וכמופת לכל בית ספר ותנועות אוונגרדיים‪ .‬הבאוהאוס איגד שורה של רעיונות‪ .‬שיטת‬
‫הלימוד שהונהגה בו הייתה מהפכנית‪ .‬בשיעורי המבוא נדרשו הסטודנטים לשכוח כל מה שידעו‬
‫ולהתחיל הכול מאפס‪ .‬הכשרה קודמת נתפסה כחיסרון‪ .‬היו שם מורים מדהימים‪ .‬זאת המורשת‬
‫‪44‬‬
‫האמיתית של הבאוהאוס"‪.‬‬
‫בבאוהאוס שאריה שרון למד‪ ,‬היה הפתח שנפתח לכל רעיון אוונגרדי שצץ‪ ,‬וזה מה שקרה גם בתל‬
‫אביב‪ .‬אנשים באו אליה אחרי שלמדו במקומות שונים‪ ,‬בבלגיה‪ ,‬איטליה ובצרפת‪ ,‬ויצרו סינתזה‬
‫חדשה‪.‬‬
‫בעיני אריה שרון העיר הישראלית הפכה למעבדה אדריכלית סגנונית אירופאית כאשר מרכיבים כמו‬
‫חומרים ואקלים השפיעו מאוחר יותר והרבה יותר מאשר בתקופה הראשונה שבה הבאוהאוס נתן את‬
‫הטון הראשוני‪ .‬היה צורך להמציא את המרחב הישראלי והמקורות שעליהם התבססה ההמצאה‬
‫‪44‬‬
‫‪http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,33878,.aspx‬‬
‫‪28‬‬
‫הזאת היו חדשניים לסביבה המקומית מכל היבט אפשרי מכיוון שמקורן היה זר ומיבשת אחרת ובזה‬
‫הייתה טמונה הצלחתה‪ .‬המקומי והמוכר ננטש והוחלף בכדי לייצר עולם חדש‪ ,‬עולם נקי וסטנדרטי‪.‬‬
‫אין ספק כי אריה שרון שעבד הרבה בשנות השלושים והארבעים בפיתוח הארץ‪ ,‬הבין שיש לשלב‬
‫מוטיבים ארכיטקטוניים מגוונים בכדי לבנות משהו שיהיה תואם יותר מבחינה פיזית‪ ,‬לסביבה‬
‫הישראלית החדשה‪ .‬אידיאולוגיה הייתה מקור חשוב ראשוני‪ ,‬אולם לאחר מכן‪ ,‬בכדי לבנות מוצר‬
‫מוצלח‪ ,‬היה צורך בתיאום מעמיק יותר ובמעגלים רחוקים יותר‪.‬‬
‫צילום ‪ :24‬אדריכל אריה שרון‬
‫צילום ‪ : 23‬חזית מעונות בפינת הרחובות פרוג ופרישמן‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‬
‫אלחנני אבא‪ ,‬המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה‪ ,20-‬משרד הבטחון‪-‬‬
‫ההוצאה לאור‪.31-32 ,1998 ,‬‬
‫‬
‫אפרת צבי‪ ,‬הפרויקט הישראלי‪ -‬בניה ואדריכלות‪ ,‬הוצאת מוזיאון תל‪-‬אביב לאומנות‪ ,‬תל‪-‬‬
‫אביב‪.83-230 , 2004 ,‬‬
‫‬
‫בן שמואל אשר‪ ,‬גרוס שלומית ומיכה‪ ,‬התחדשות הבאוהאוס בתל‪-‬אביב‪ -‬שימור בנייני‬
‫הסגנון הבינלאומי בעיר הלבנה‪ ,‬קטלוג מרכז הבאוהאוס‪ ,‬תל‪ -‬אביב ‪.6-10 ,2003.‬‬
‫‬
‫מוניו גיתאי וינרוב‪ ,‬ארכיטקט באוהאוס בארץ ישראל‪ ,‬ריצ'ארד אינגרסול‪ ,‬בבל‪ ,‬מוזיאון תל‬
‫אביב‪2009 ,‬‬
‫‬
‫לוין מיכאל‪" ,‬האדריכלים שהביאו את הבאוהאוס לישראל"‪ ,‬קו‪ :‬כתב עת לאמנות ‪.1981 ,2‬‬
‫‬
‫שרון א' ותומרקין י'‪" ,‬בזכות קנה המידה )יגאל תומרקין מראיין את האדריכל אריה שרון על‬
‫הבאוהאוס והתפתחות האדריכלות בארץ("‪ ,‬קו‪ :‬כתב עת לאמנות ‪ ,2‬ינואר ‪.80 ,1981‬‬
‫‪29‬‬
‫‬
‫לוין מיכאל‪ ,‬עיר לבנה ‪ :‬אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל ‪ -‬דיוקנה של תקופה‪ ,‬הוצאת‬
‫מוזיאון ת"א‪.23-28 , 7-17 ,1984 ,‬‬
‫‬
‫שפה מודרנית לאדריכלות‪ ,‬ברונו צבי‪ ,‬מסדה ‪1984‬‬
‫‬
‫מצגר‪-‬סמוק‪ ,‬ניצה‪ ,‬בתים מן החול‪ :‬אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל‪-‬אביב‪ ,‬קרן תל‪-‬אביב‬
‫לפיתוח ולמשרד הבטחון‪ -‬ההוצאה לאור‪ ,1994 ,‬ע"מ ‪.182-185 ,6-32‬‬
‫‬
‫בתים מולבנים – אלונה נצן‪-‬שיפטן‪ , MIT ,‬קיימברידג' מסצ'וסטס‬
‫‬
‫לוין מיכה‪ ,‬אבן זהר א‪ ,1980 ,.‬הצמיחה וההתגבשות של תרבות עברית מקומית וילידית‬
‫בארץ ישראל ‪) 1886-1948‬דיון(‪ ,‬קתדרה ‪ ,16‬עמ' ‪161-206‬‬
‫‬
‫ארכיטקטורה בעידן המכונה הלכה ועיצוב‪ ,‬ריינר בנהם ‪ ,‬דביר‪1978 ,‬‬
‫‬
‫אריה שרון‪ ,‬קיבוץ ‪+‬באוהאוס‪ ,‬מצדה‪1976 ,‬‬
‫‬
‫צור מוקי ודניאלי יובל )עורכים(‪ ,2008 ,‬לבנות ולהבנות בה‪ ,‬ספר שמואל מסטצ'קין‪:‬‬
‫אדריכלות הקיבוץ בישראל‪ ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד וקרן קרייתי‪.‬‬
‫‬
‫העיר הישראלית‪ ,‬עודד היילברונר ומיכאל לוין‪ ,‬הלל שוקן – ציונות‪ ,‬מודרניזם והעיר‬
‫הישראלית‪ ,‬רסלינג ‪2006‬‬
‫‬
‫רוטברד שרון‪ ,‬עיר לבנה‪ ,‬עיר שחורה‪ ,‬הוצאת בבל‪ ,2005 ,‬ע"מ ‪.11-88‬‬
‫‬
‫מיכאל לוין‪ ,‬עיר לבנה ‪ -‬אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל‪ ,‬הוצאת מוזיאון תל אביב‪,‬‬
‫‪1984‬‬
‫‬
‫תווי ‪ 1988 25-26‬פרקים בתולדות האדריכלות בארץ ישראל ‪ /‬אבא אלחנני‬
‫‬
‫עיתון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל כרך ט"ו‪ ,‬דוד בן גוריון‪ ,‬מרס ‪1957‬‬
‫‬
‫לא ביפו ולא בתל אביב‪ ,‬מוקי צור ושרון רוטברד בבל‪2009 ,‬‬
‫‬
‫יבין‪ ,‬שמואל‪ ,‬התחדשות הבאוהאוס בתל אביב‪ :‬שימור בנייני הסגנון הבינלאומי בעיר הלבנה‪,‬‬
‫הוצאת מרכז באוהאוס‪2003 ,‬‬
‫‬
‫מקומי – ‪ 10‬תערוכות בבית האדריכל‪ ,‬שלי כהן‪2008 ,‬‬
‫‬
‫מזרח או מערב‪ :‬אדריכלות בישראל ‪ 1920-1933‬ד"ר מיכאל לוין‬
‫‬
‫"בנין הארץ" שיכונים בשנות החמישים מרים טוביה ומיכאל בונה ‪ 1999‬הוצאת הקיבוץ‬
‫המאוחד‪ ,‬קו אדום‬
‫‪30‬‬