אריה שרון במעונות העובדים בת"א ,שיכון וויסנהוף והשפעות הבאוהאוס יוסי מטלון ,אדריכל אוגוסט 2010 1 תוכן פתח דבר3 .................................................................................................. פרק א' -אדריכל אריה שרון במעונות העובדים בת"א ושכון וייסנהוף בשטוטגרט...... 4 פרק ב' :אריה שרון במעונות העובדים ומיס וואן דה רוהה בשיכון וויסנהוף – עקרונות 16 וגישות ................................................................................................................... אדריכלות עם אידיאולוגיה מקומית או לא17 ......................................................... אספקט אידיאולוגי.................................................................................... 18 מרקם תרבותי.......................................................................................................... 19 דימוי +אופי........................................................................................... 20 סגנון20 ....................................................................................................... נוף אנושי 20 ................................................................................................ קונזנצוס תרבותי20 ........................................................................................ ורנקיולאריזם21 ......................................................................................... .. פתרונות דיור22 ............................................................................................. אחידות והמוניות....................................................................................... 22 חומרים................................................................................................... 23 קנה מידה23 ................................................................................................. משתמשים אנונימיים.................................................................................. 23 חסרונו של סמל23 ......................................................................................................... חוסר רגש24 ................................................................................................................. פרק ג' :קווים בסיסיים דומים/שונים של מיס וואן דה רוהה בשיכון וויסנהוף ובמעונות 24 העובדים בתל אביב של אריה שרון ................................................................. אחרית דבר28 ............................................................................................... ביבליוגרפיה29 .............................................................................................. 2 פתח דבר בעבודה הזאת תיבדקנה עבודותיו של אדריכל אריה בשרון בקונטקסט של מבנה מעונות העובדים בתל אביב ,ונבדוק את הסיבות ,אם בכלל ,שהביאו לאימוץ של אדריכלות הבאוהאוס במעונות העובדים שתכנן אדריכל אריה שרון .רבדים כגון :אידיאולוגיה ,אורח-חיים ,סמל וזהות ,דת, פוליטיקה ,טכנולוגיה וכלכלה יבדקו ונראה אם אכן הם השפיעו וכיוונו בצורה ,בתכנון ובגישה המודרנית ,המאופיינת באנונימית ו סטריליות .נבדוק האם הייתה כאן טוטאליות "באוהאוסית" או רק מספר מרכיבים בסיסיים ביחד עם השפעות אחרות. הסקירה תשווה בין מעונות העובדים של שרון בתל אביב שנבנו בשנת ) 1935ראה צילומים 3 ,4 ,ו(5- למבנה שיכול שהיה מקור השראה רב עוצמה ,שיכון וויסנהוף שנבנה בשטוטגרט ,גרמניה בשנת 1927 ושתוכנן על ידי האדריכל מיס וואן דה רוהה) .ראה צילומים 1ו ,( 2-נבדוק האם אכן יש כאן "אימוץ" סגנוני בלבד או שיש גם מוטיבים חברתיים – כלכליים מופשטים .כמו כן ,תבחן השאלה: האם האדריכלות הזאת הפכה לאדריכלות וורנקיולארית ציונית שהצליחה להשריש את עצמה במקום השונה מאוד ממקום שבו היא יצרה את עצמה .האם הייתה כאן כוונה לייצר "אדריכלות ישראלית"?! אכן ,נשאלת האלה מה יש בסגנון הזה שנוצר באירופה ולחבל ארץ שלנו. נשאלת השאלה האם המוטיבים של הסגנון המודרני אומצו כמו שהם או שנוספו להם רמיזות ארכיטקטונית אחרות .נעמיק בדרך שהוא ביקש לסלול ,דרך שפותחת דף חדש ואוונגארדי שאותו הוא ראה באירופה .שרון חשב שבישראל אפשר ורצוי ,וגם ישנם תנאים לתכנן ולבנות משהו אחר, דבר אחר בכל שכבה ושכבה .בהקשר זה נבדוק אם הוא חבר להשפעות אירופאיות אחרות ומה היו התוצאות האדריכליות מחבירה זו ,אם בכלל. יש לזכור כי "בריאת" מקום חדש ,מקום למגורים הוא לא רק עניין אדריכלי פרופסיונאלי ,בנוסף לחומר וחלל יש ערכים נוספים הקשורים ביצירת נפחים למגורים .את הערכים הללו נבדוק בעבודה זו .בכל תכנון אדריכלי ,גם זה של מיס וואן דה וזו של אריה שרון ,התכנון אינו רק רכיב אחד בתהליך מורכב ,כאן יש מקום חדש השזור בהרבה אלמנטים מופשטים נוספים ,אותם נסקור. "יבוא יום וימצא לנו סגנונו של בנין; אלא ,באם יבוא ויהיה ,אל קול פצצות יעריכוהו! לא מן הגולה יכנס ,ועל אף בעלי-בתים יתפתח, והאדריכלים בעל-כרחם יטפלו בו לשכללהו; אלא חיים והמציאות הם אדריכליו הבאים, תחת לחץ הימים ,ובצו-היסטוריה תובע, ולא כפנטסיה דלה של אדריכלים משרתים של בעלי-בתים ספסרים ונותנים עבודה בחסד". 3 שאול טשרנחובסקי 1 אדריכל אריה שרון פרק א' -אדריכל אריה שרון במעונות העובדים בת"א ושכון וייסנהוף בשטוטגרט אריה שרון )נולד בפולין ב (1900-איש התנועה החלוצית שהגיע לבאוהאוס מהארץ ,למד אצל האנס מאייר והשלים את הכשרתו במשרד של מאייר .השפעתו של מאייר על שרון ,שאף עבד תקופה מסוימת במשרדו ,הייתה עצומה ,והיא ניכרת בכל דפוסי מחשבתו ובפועלו כמתכנן 2.שרון שהגיע מהקיבוץ לבאוהאוס חזר לעיר לאחר סיום הכשרתו .ראה עצמו כאחד שמוביל גישה חדשה ,גישה אדריכלית שחווה בבאוהאוס ,גישה דומה לגישתו של מאייר .בשביל מאייר ,אידיאליסט בעל תפיסת עולם מטריאלית-מרקסיסטית ,האדריכלות איננה עוסקת בהסמלה חומרית של העולם ובסוגיות פואטיות-אומנותיות ,אלה מהווה כלי מדעי ,רציונאלי ושיטתי ,לארגון חברתי של החיים המודרניים. מאייר ראה בפרקטיקה האדריכלית כלי בשרות המהפכה לארגון ערכי -מרחבי של חברה חדשה, צודקת ,אוטופית .אדריכל מיס וואן דה רוהה ,שתכנן את שיכון וייסנהוף) ,בגרמנית: ) (Weißenhofsiedlungראה צילום (1בשטוטגרט בשנת ,1927ראה אף הוא ב"אדריכלות החדשה" ,המהפכנית כלי שרת בידי האדריכל בדרכו לעצב מחדש סביבה אחרת .בתרגום ישיר לאנגלית ,משמעות שם הפרויקט וויסנהוף" היא ’ . ‘white house estateאדריכל אריה שרון הבין שלגישה זו יש מרכיבים שידבקו לקונטקסט הקיים ,יתרה מזאת ,כבן קיבוץ הוא הבין שלדרך הזאת יש מסר שהולם את המצב החברתי והפוליטי בצומת זמנים זאת ,ראשית שנות השלושים של המאה הקודמת. כתב אריה שרון " :כאשר חזרתי ארצה בתחילת שלנות השלושים ,הייתה התרשמותי הראשונה מן המראה הארכיטקטוני – אורבני של תל אביב מאכזבת למדי ...חזרתי למולדת מלא ציפיות ותקוות להגשים את הבשורה של בניין וארכיטקטורה אוונגרדית .הסתובבתי ברחובות הראשיים ,נחלת בנימין ואלנבי ,שהזכירו לי את האופי והאווירה הפרובינציאלית לבנטינית של ערי נמל קטנות בים 1קיבוץ עולה על הקרקע ,שאול טשרנחובסקי ,כל שירי ש .טשרנחובסקי עמוד 817 2 אריה שרון ,קיבוץ +באוהאוס ,מצדה1976 , 4 התיכון .בתים של שתיים – שלוש קומות ,חנויות קטנות למטה ודירות למעלה ,3בתים שבחלקם 4 מקושטים בגזוזטרות ובליטות קיר צבעונית ,וקישוטים מזרח אירופיים". המרידה במוסכמות מקובלים גרמו לשרון להשוות בין הסגנון הרדיקאלי של הבאוהאוס לבין מהות הקיבוץ והחוויה שהייתה לו שם מספר שנים .בקיבוץ ,כמו בבאוהאוס הייתה הרגשה של "התחלה מחדש" ,התחלה שיוצרת גירויים יצירתיים .יש דמיון בין הקיבות לבין הבאוהאוס .המסר של הבאוהאוס הולם להפליא את הסיטואציה החברתית והפוליטית באותה נקודת זמן ,ראשית העשור השלישי למאה .המימד החברתית-הסוציאלי של תורת הבאוהאוס והרדיקליזם החברתי והפוליטי של מרבית מוריו ,היו נוחים לשיווק בישוב היהודי בארץ ישראל .הקמת מעונות עובדים הייתה אופנתית באירופה ובעקר בגרמניה ובאוסטריה ,אלו שימשו דגל לתנועות הפועלים בארצות שונות 5.כן ,ברור עד מאוד ההשפעות המגנטיות שעשו המבנים של שנות העשרים על אדריכל אריה ,בשנות השלושים. הוא כבר ראה בשנת 1927את השיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף ,6שיכון שתוכנן לרגל תערוכת דויטשר ורקבונד ) ,7(Werkbund Deutscherוכלל עשרים ואחד בניינים שבהם שישים ושלוש יחידות דיור ,בתכנונם של שישה-עשר אדריכלים אירופיים ,רובם מהמרחב דובר-הגרמנית. בראש הפרויקט ,עמד האדריכל הגרמני מיס ואן דר רוהה. צילום :1שיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף בשטוטגרט ,גרמניה 1927 3 מה שהיום ברור כדבר מוצלח ,שימושים רבים במבנה אחד – עירוב שימושים. 4בניין הארץ ,יגאל תומרקין ,האוניברסיטה המשודרת1988 , 5תווי 1988 25-26פרקים בתולדות האדריכלות בארץ ישראל /אבא אלחנני 6 שיכון וייסנהוף )בגרמנית (Weißenhofsiedlung :הוא שיכון לעובדים שנבנה בשטוטגרט ב .1927-שיכון זה נועד להציג לראווה את הסגנון שמאוחר יותר נקרא הסגנון הבינלאומי באדריכלות .השיכון הוא למעשה פרויקט הדיור הגדול ביותר שנבנה בתקופתו ,כחלק מהדיון שהתקיים בתנועה המודרניסטית באדריכלות סביב שיכונם היעיל של מיליוני העובדים שזרמו לערים בתהליך העיור המואץ של התקופה. 7 הארגון הוקם בשנת 1907בגרמניה ביוזמת אנשי תעשייה ובתמיכת הממשלה .מטרתו הייתה לקדם את העיצוב בתעשייה בגרמניה .זו הייתה הפעם הראשונה שאנשי התעשייה הבינו כי כדי ליצור מוצרים איכותיים ולקדם מכירות הם זקוקים למעצב בתעשייה .הארגון המציא את המושג "מעצב בית" ,כלומר מעצב שמועסק על ידי מפעל מסוים והוא חלק מצוות העובדים שלו .מעצב הבית אחראי על כל תחום הפרסום ,עיצוב המוצר ,הדגמים ,האביזרים ונייר המכתבים) .וויקיפדיה( 5 צילום :2הזמנה/תמונה של תערוכת המבנים בשטוטגרט 1927 צילום :3חצר פנימית של מעונות עובדים במבנן ברחוב פרישמן בתל אביב 2010 6 במאמר ב ,Architectural Design -דן רם אהרונוב בדמיון האידיאולוגי שבין הבאוהאוס לקיבוץ והמידה שהשילוב בין השניים השפיע על האדריכלות של אריה שרון .הוא מסיק שהייתה קירבה אידיאולוגית רבה בין שרון לבין מורו האנס מאייר ,בעיקר בדגש החברתי של הפתרונות האדריכליים. הוא מצא בעבודותיו של שרון אותן תכונות שאתן הוא מכנה "חולשות" .בעבודותיו של שרון הוא רואה את אותן פתרונות שקיימים בשיכונים שמאייר ומיס ואן דר רוהה תכננו עבור מעמד הפועלים. בתי המגורים נראים לו כבתים הבנויים לקבוצה ולא ליחידים ,התוצאה היא יחידות חוזרות על עצמן ואינן מעוררות עניין וחסרות כל יחוד אישי .נראה לו כי בניניו של שרון אינם יותר מאשר פתרונות פונקציונאליים .השפעת מיס ואן דה רוהה ניכרת במעונות העובדים אבל רואים גם השפעה מגרופיוס שבאה לידי ביטוי במרפסות של מעונות העובדים ד' ,ה' ו-ו' ,שם המרפסות מזכירות את המרפסות בבנין מעונות הסטודנטים של הבאוהאוס בדסאו שהיה מקור השראה לתלמידי הבאוהאוס. כתב אדריכל אבא אל-חנני בקטע שנקרא "היבוא של שנות השלושים"" :איננו יכולים להתעלם מקבוצה מוכשרת זו , 8בסרבה לתרגם את הארכיטקטורה האירופית לשפת הארץ ...אין בנין בתל אביב נבדל במאומה מבנים בברלין 9"...באותו מאמר אבא אלחנני הוסיף וכתב שלפקולטה לאדריכלות הייתה יכולת להשפיע אבל ,הם בחרו להיות ניטראליים ונתנו לאדריכלים כמו אריה שרון לעשות את אשר ראה הוא בבאוהאוס. צילום :4מעונות עובדים במבנן ברחוב פרישמן בתל אביב אריה שרון בשנת 1935 8בוגרי הבאוהאוס 9 על ארכיטקטורה בישראל ,ארכ' אבא אל-חנני ,עיתון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל כרך ט"ו 1957 7 צילום :5מעונות עובדים במבנן ברחוב פרישמן בתל אביב 2010 אריה שרון שתכנן ברוח הקיבוצית – שיתופית ,התקין במעונות העובדים שניבנו בשנת , 1935 בכניסות למעונות ,פרגולות של עץ שהדגישו את המעבר מן הרחוב דרך הכניסה אל החצר ואל הבניין. היו גם ספסלים שנועדו לאפשר לשכנים לשבת בצוותא וצרכנייה משותפת שבה קנו כמעט הכול )הצרכנייה התפתחה לקו-אופ( .הייתה גם מכבסה משותפת ואפילו חדר אוכל משותף ,כמעט קיבוץ, בצפון תל אביב של שנות הארבעים .בחדר אוכל היו תורנויות ואפילו "הסלבטיז" שבין הדיירים, 10 גולדה מאיר ביניהם ,השתתפו בתורנות האוכל ושטיפת הכלים. בשיכון של מיס וואן דה רוהה לא ידוע אודות שטחים ציבוריים כחדר אוכל או חדרים אחרים הדורשים שיתוף אמיץ בין הדיירים ,כמו בקיבוץ .בתל אביב הייתה ,בנוסף לארכיטקטורה ולרוח הקואופרטיבית הרגשה של שיתוף במאמץ הציוני ,אלמנט שיצר חפיפה גם בחיי היום-יום בין המשפחות השונות. "כבר בימי הבאוהאוס הייתי בעד בליטות בבנין ,כיוון שיש לכך קשר עם אור ושמש ועם התשוקה להדגיש את הגזוזטרות .בכל אופן ,תמיד חשבתי על מה שאמר קורבוזייה לאחר שסייר בארצות הים התיכון :כאן לא נחוצה דקורציה ,אפילו הצבע מיותר ,משחק האור-צל הוא כל כך דומיננטי בחזיתות הבתים שהוא עצמו מספיק כדי לתת ביטוי ,ליצור את צורת הבניין .אני רוצה לומר משהו להגנתי: 10 מסדרת הרצאות וטיולים של עמית לוינסון ,עכבר העיר 4.2000 8 אמנם אני חניך הבאוהאוס ומאוד גאה בכך ,אבל באיזה באוהאוס? התחלתי אצל גרופיוס ,המשכתי 11 אצל לה-קורבזייה ,אבל תמיד הייתה לי דרך משלי". "היה ברור לי שהשפעה ישירה על טיב הבנייה ,תבוא רק אם נצליח להקים בניינים יותר פונקציונאליים...ברוח זמננו .אלה ישמשו כאות לדרך והם עשויים להשפיע יותר ממילה כתובה"... אמר אריה שרון והמשיך ואמר" 12:כבר במעונות העובדים ברחוב הירקון )ראה צילום (3נקטתי בשיטה של הרמת הגושים המרכזיים על עמודים ,פתיחת גינות וחצרות פנימיים וחיבורם עם הרחוב. ...החללים בין העמודים מוסיפים רוחב וויזואלי לרחובות הצרים מגשרים בין מדרכות מוצלות עם שטחי גינה ובכך נוצר יחס חללי חיובי ונעים בין הבית הגינה והרחוב". "מנהלי החברה 13באותם זמנים היו נלהבים לבנייה קואופרטיבית והקמת שכונות אורבאניות שבהם ימצאו החברים...יחסי שכנות נאותים במוסדות חברה ,כלכלה וחינוך"... "במעונות העובדים יצרתי קודם-כל את החצר-גינה וסובבתי אותה בבתים ,וכל ביב ובית קיבל הבעה יפה של צרכי הבית .למשל :לא היו נעימים לי הרחובות האלה עם המרפסות הקטנות ועם חדרי השינה ששם משחקים קלפים במרץ בלתי רגיל .במעונות העובדים ברחוב פרישמן האמנתי ,מבחינה אקלימית ובהשפעת פאריס ,שחלון צרפתי ייתן את האור הנכון ,וכן גם לגבי המרפסות הקטנות". אדריכל אריה שרון רצה שהפעילות החברתית תתרחש גם מחוץ לדירה ,מחוץ לחלל המגורים .הוא ביקש ,בעזרת חצרות ירוקות גדולות ,להוציא את התושבים החוצה ,לגרום להם להתערבב ובכך להרגיש כאילו שייכים הם לקבוצה חברתית ,פוליטית ,קואופרטיבית אחת .שרון ממשיך ואומר" :אני לא שונא בתים על עמודים ,אני בעצמי ,אם זה חטא ,הרימותי על עמודים את הבתים ...יש מקומות שהעמודים השפיעו לטובה ...הבית על המדרכה ,כפי שרואים באמסטרדם כשאתה הולך ברחובות ויכול להביט ישר לתוך מה שנעשה בפנים ,אינו פתרון טוב לאיכות חיים .אם אתה מרים את הבתים, 14 ברוב המקרים זה פתרון טוב". בשיכון בוויסנהוף היה ניסיון חלוצי להקים שכונת מגורים חדשה על פי התפיסה המודרניסטית שהחלה להתגבש בשנים אלו .היה ניסיון להציג לא רק אדריכלות ,לא רק עיצוב פנים ,היה כאן רצון להראות דרך חיים חדשה ,דפוסי התנהגות שיוכתבו על ידי אדריכלות אוניברסאלית שתתאים לכל. יש כאן חומרים חדשים ולהם יכולות בידודיות טובות ,שיטות הרכבה מהירות וחזרתיות .הגג המשופע הפך למישורי וחסר צבע .זוהי אסתטיקה אחרת וחדשה ,גישה אסתטית נקייה לחיים. מינימום צורניות תיצור מקסימום חופשיות ובריאות .תכניות חופשיות ייצרו אטמוספרה בריאה, אוורירית ונקייה מלאה באוויר ואור. על פי התכנון נועד השיכון להיבנות בשיתוף עם הדיירים ,אולם לבסוף הוא תוכנן ואובזר על ידי האדריכל לבדו .נראה כי אדריכל מיס וואן דה רוהה לא ממש חשב על חצרות ומשטחים פתוחים .הוא סבר שהפעילות נעשית אך ורק בבלוק המגורים ואין צורך למשוך את הפעילות המשפחתית – חברתית 11יגאל תומרקין" ,בזכות קנה המידה :שיחה עם אריה שרון" ,בתוך :קו 1981 ,2 12בניין הארץ ,יגאל תומרקין ,האוניברסיטה המשודרת1988 , 13חברת השיכון ההסתדרותית. 14 לוין מיכאל" ,האדריכלים שהביאו את הבאוהאוס לישראל" ,קו :כתב עת לאמנות .1981 ,2 9 למרחבים החיצונים .כמי שארגן וניהל את תערוכת המבנים בוויסנהוף ,הוא לא לקח לעצמו שטח ציבורי רחב שיהיה קשור למבנה המסודר ו"הטהור" שהוא תכנן ).ראה צילומים 6ו.(7- "כיום נקראת השיטה של שיתוף הדיירים – - participationונחשבת ...כתרופה חשובה להטבת האופי של השיכונים ולמניעת השגיאות של תכנון דירה ושעמום ארכיטקטוני שבהם מצטיינים רוב השיכונים עד היום" אמר שרון שנים אחרי תכנון המעונות.15 צילום :6המבנה שתכנן מיס וואן דה רוהה )מסומן באדום( בקומפלקס המבנים בוויסנהוף. צילום :7צילום אווירי של קומפלקס המבנים בוויסנהוף 15 בניין הארץ ,יגאל תומרקין ,האוניברסיטה המשודרת1988 , 10 בהקשר למעונות העובדים אמר אריה שרון" :16במקום לבנות 200דירות ,שש דירות בבית ,עם שלוש או ארבע חזיתות ,הפתרון הרגיל ,שאפתי לחצר גדולה שסביבה ,עד עצם היום ,שרידי הקואופרציה: מועדון ,אולם אסיפות קטן ,גן-ילדים ,חנויות קואופרטיביות שלמענן ניצלתי את המרתפים... הבלוקים העיקריים ,הגושים העיקריים של הדירות ,הקיפו את החצר .באמצעות החצר קיבלתי 17 מרחקים גדולים יותר מאלה שנתקבלו בבתים הרגילים ,שהוקמו לפי תכנית גדס" . צילום :8המרפסות וחדר המדרגות במעונות עובדים במבנן ברחוב פרישמן בתל אביב אריה שרון בשנת 1935 במעונות של אריה שרון בפרישמן "הבלוק" נשבר והוסט .הוא קיבל קפיצות שלא קיימות במבנה של מיס וואן דה רוהה בוויסנהוף .אצל שרון לא רואים את הדיוק המכניסטי והכמעט דתי שבוויסנהוף. הבנייה של מעונות העובדים נעשתה בבטון ובלוקי בטון ולכן ,היה קשה לשנות את התכנון הפנימי של הדירות) .ראה צילום .(8בשיכון וויסנהוף המחיצות נבנו בחומר קל שניתן להחלפה ושינוי ובכך מאפשר גמישות עיצובית .גודל הדירות היה בצד אחד של גרם המדרגות 45מ"ר ובצד שני 72מ"ר. המטבח וחדר השירותים הוצמדו לקיר משותף ,בכל לחסוך בצנרת וורטיקאלית או ליד חדר המדרגות ,מאותן סיבות .חלק מהדירות תוכננו בהתאמה למשפחות בהרכב אנושי שונה .מיס וואן דה רואה מינה אדריכלים שיעצבו דירה לרווק ,לזוג ללא ילדים ולמשפחה. התכניות של הדירות מנסות להמעיט במסדרונות ובכך ליצור שימוש מכסימלי פונקציונאלי בכל מ"ר שנמצא בדירה .השלד של המבנה נבנה מפלדה כך שנוצרו קומות ללא עמודים ורק גרם המדרגות והצנרת נשארו במקום .במבנה של מיס וואן דה רוהה היה ניסיון להמעיט במחיצות ולהשתמש במחיצות טרומיות הניתנות לשינוי והתאמה בהתאם לצרכים השונים .הריהוט היה מינימליסטי 16יגאל תומרקין" ,בזכות קנה המידה :שיחה עם אריה שרון" ,בתוך :קו 1981 ,2 17 תכנית גדס 1925 , 11 ופשוט ,בדומה לחזיתות המבנה .הקישוט היחידי היה הגריד שעל חזית חלל גרם המדרגות) .ראה צילומים ,10 ,9ו.(12- צילום :9חדר מגורים השיכון וויסנהוף צילום :10חדר בפרויקט השיכון וויסנהוף 12 החלונות בשיכון של מיס וואן דה רוהה היו גדולים מאוד והייתה להם גיאומטריה של "רצועת חלונות" בטכנולוגיה של "קירות מסך") .ראה צילום (12זה נתן חשיפה מכסימלית כלפי חוץ ,תכונה שנמנעה במעונות של אריה שרון .החלונות שם היו בודדים ובעלי אופי "צרפתי" וזאת בכדי ליצור זרימת אוויר שתקל על הדיירים שלא היו רגילים לתנאים האקלימיים הקשים יותר בארץ. חדר המדרגות אצל אריה שרון קיבל ביטוי מוחצן יותר ונראה כי לא היה ניסיון להטמיע אות בתוך חלל המבנה .להיפך ,גרם המדרגות הוא והובלט וקיבל גם ביטוי חומרי אחר) .ראה צילום (11 קומת הגג קיבלה אצל מיס וואן דה רוהה משמעות יתרה .היה ניסיון ליצור במפלס זה "איכות חיים" ואזור לפעילות חברתית קואופרטיבית .אשל אדריכל אריה שרון נראה כי חדר המדרגות נגיע לגג אך לא היה פיתוח נוסף של הגג שאיפשר אינטנסיביות חברתית ויתכן כי זה נמנע בגין האקלים המזרח תיכוני. צילום : 11מעונות עובדים במבנן ברחוב פרישמן בתל אביב אריה שרון בשנת ,1935תכנית קומה טיפוסית. בדירה הטיפוסית של אריה שרון )ראה צילום (11יש רק את המינימום ההכרחי .המטבח סגור וקטן, חדר השינה של ההורים ללא פרטיות ומחובר לחדר המגורים .יתרה מכך ,מצידי גרם המדרגות ,אותה דירה שוכפלה אינספור פעמים ולא הייתה חלופה אחרת או פתרון אדריכלי אחר לאותו שטח דירה. לא הייתה מחשבה להציע משהו אחר כי זה לא היה עובד עם הקופסיות הטכנולוגית הכלכלית החזרתית ,היה צורך לשמר חזיתות עקביות שלא יבדילו בין אדם לאדם ,בין משפחה למשפחה. 13 צילום : 12תכנית טיפוסית של דירות בשיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף בשטוטגרט ,גרמניה .1927 אריה שרון ראה במבני המעונות כמבנים התואמים את הקונספט החברתי 18שהוא דוגל ומאין בו ולכן הוא התמודד במספר תחרויות שהטילו על המתכננים את המשימה לתכנן מעונות לתנועת הפועלים. אריה שרון זכה בשתיים מהתחרויות .בשנת 1935זכה במבנן שברחוב פרישמן ,בין פרוג לדב הוז, ובשנת 1939זכה במבנה שברחוב הירקון פינת שדרות נורדאו בתל אביב .הפרוגראמה של שני המבנים 19 הייתה זהה ,היו אלה מיועדים להוות כעין "יחידות שכנות" קטנות עם מספר שירותים משותפים. אם בוחנים את שני הפרויקטים של שרון שרק ארבע שנים מפרידות ביניהם) ,ראה צילומים 14 :ו- (15ניתן לראות מגמה של התיישנות אצל אריה שרון .במבנה שבחוב פרישמן מופגנת כמות של עיצוב מקורי וייחודיות שמושפעת ממבנים בגרמניה של שנות ה 20 .20-במבנה ברחוב הירקון העיצוב נעשה פשרני יותר ופשוט .קצב צמדי המרפסות מזכיר בתים אחרים מאירופה וצמד החלונות רק מאשש את זה .במבנה שברחוב הירקון רואים גם עמודים ונסיגות בחזיתות ,אלמנט שלא היה אצל הבאוהאוס. העלאת המבנה על עמודים מצד אחד נותנת קריצה לסגנון הבינלאומי ומד שני ,מתחשבת בתנאי האקלים המקומי ומאפשרת אוורור של המקום והכנסת הרחוב פנימה ,הרחבת נפח המרחב הציבורי. כאן מתחילה המגמה של הסתלקות הדרגתית מן הפשטות האצילית והפונקציונאלית בעיצוב ובפירוט .בתכנון של בית חולים בינלסון החדש ,רואים כי אריה שרון השקיע בראוותנות ובמונומנטאליות ומבחינה זו ,נראה כי זנח את היופי שניקיון האדריכלי ובפשטות העיצוב שהוא הביא איתו מבית הספר .אריה שרון חדל להאמין בפונקציונאליות של המבנה ועינינו היה אך ורק 21 בטכנולוגיה האפשרית ובחומרים. 18 כבר בפגישה הראשונה של ארגון CIAMבשנת 1928הציג קורבזייה את חשיבות הקשר של האדריכלים עם מוסדות המדינה. 19גן ילדים/מעון ילדים ,מכולת ,מרפאה ועוד. 20בניין בית המלאכה לסטודנטים ,גרופיוס 1926 21 תווי 1988 25-26פרקים בתולדות האדריכלות בארץ ישראל /אבא אלחנני 14 צילום : 13מעונות עובדים במבנן ברחוב פרישמן בתל אביב אריה שרון בשנת 1935 22 צילום : 14מעונות עובדים ה' תל אביב אדריכל אריה שרון 1939 22 מתוך "בנין הארץ" שיכונים בשנות החמישים מרים טוביה ומיכאל בונה 1999 15 צילום : 15מבנה ברחוב הירקון התל אביב ,אריה שרון1939 , בפרויקט של מיס וואן דה רוהה וזה של אריה שרון ניתן להבחין ב 4-מבנים דומים הצמודים זה לזה בקיר משותף וחדר המדרגות בעל הדגש הוורטיקאלי חוצה את כל אחד מהנבנים לשניים .צבע המבנה של מיס וואן דה רוהה היה לבן ,גם מעונות העובדים של אריה שרון נצבעו בלבן ,הצבע הסטרילי ,הנקי שקיבל חיטוי מכל סממן היסטורי. המטרה שלנו הוא לשחרר את הבניין מכל צורה של אסתטיקה ספקולטיבית ולהחזיר לו את המטרה האקסקלוסיבית שלו והיא בניין" 23אמר אדריכל מיס וואן דה רוהה .הוא ממשיך ואומר" :אנחנו מתייחסים היום לאופי והטבע הכללי .האדם ,האינדוידואל איבד את החשיבות שלו ,המטרה שלו לא חשובה לנו יותר .ההצלחות ההחלטיות בכל השטחים אינן אישיות והן אנונימיות" פרק ב' :אריה שרון במעונות העובדים ומיס וואן דה רוהה בשיכון וויסנהוף – עקרונות וגישות אדריכל אריה שרון אמר" :באוהאוס אינו מושג ואינו מוסד אחיד .היטלר והקונסטרוקטיוויים בגרמניה חשבו שהבאוהאוס מנה אלפי תלמידים ,חציים יהודים וחציים קומוניסטים ,אך למעשה היו בו ,במשך כל הזמנים ,אולי 100-120תלמידים" 24הוא המשיך ואמר" :האדריכלות היא ראי החברה". צילום : 16חזית קדמית שיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף בשטוטגרט ,גרמניה 1927 Mies van der Rohe. from Martin Pawley, introduction and notes. Library of Contemporary 23 Architects: Mies van der Rohe. p13. 24 יגאל תומרקין" ,בזכות קנה המידה :שיחה עם אריה שרון" ,בתוך :קו 1981 ,2 16 אדריכלות עם אידיאולוגיה מקומית או לא "האדריכלות היא הראי של החברה" אמר אדריכל אריה שרון בשנת 1981אבל הוא לא חשב כך בשנות השלושים של המאה הקודמת ,הוא לא הטיף לאדריכלות "ממזרח ומערב" .לכן הוא ואחרים דחקו את האדריכלות המקומית הקיימת )בניגוד למה שניסה לעשות אריך מנדלסון( .אדריכלות מקומית )ורנקיולארית( , 25אדריכלות של מקום נוצרת בדרך כלל מתכונות המקום ואופיו ,ממראת המקום .בנוסף ,תנאים אקלימיים ,צורת שלטון ,אופי האדם ,דת ,משאבים טבעיים וגיאוגרפיה מכתיבים לאדם צורת חיים שהאדריכלות היא חלק דומיננטי וחשוב בה. כל חברה באשר היא עוברת תהליכי קאנוניזציה ומאמצת לעצמה עקרונות חברתיים ,תרבותיים, שלטוניים וגישות שונות לסביבה ולמרחבים שלה .בין כל אלו אפשר לאגד מספר עקרונות בסיסיים אדריכליים .יכול שישנם מספר עקרונות אדריכליים מקומיים )וורנקיולארים( או מיובאים ויכול להיות שאין ,יכול שהם מוטאציות אדריכליות .כל חברה מאורגנת דוגלת במספר עקרונות בסיסיים, חלקם מופשטים מאוד והו מאלצים את הסביבה להתפתח לפי עקרונות אלו והתווי שהן מפלסות לאורך ההיסטוריה. למרות זאת בארץ ישראל או כפי שהיה נהוג לכנותה" ,פלשתינה" ,התפתחו תיאוריות ואידיאולוגיות בגוונים שונים וממקורות שונות .המהגרים היהודים שהגיעו לארץ בראשית המאה העשרים שינו את פני האזור כולו ,מרחב שהפך לאירופאי יותר 26באורחות חייו ובכלל זה בסגנון מבני התעשייה והמגורים שלו. כבר בשנת 1905פרסם זאב סמילנסקי בעיתון העומר דו"ח על היישוב העברי ביפו ,וכך כתב" :כל אלה שמכירים את יפו לפנים והיום ,יודו כי הרבה תודה חייבת עיר זו ליהודים בעד שינוי צורתה ,שהייתה לה לפני עשרות שנים .הגרים העברים הכניסו בה זרם של חיים חדשים והשפעתם ניכרת בכל עבר ופינה ,בייחוד בחלק הצפוני של העיר [...] .בבתים רבים של תושבי המקום נקל למצוא כעת רהיטים אירופאים ,ולא עוד ,אלא שגם בחלק הגון מאזרחי יפו הולכים ונדחים הבגדים הפטרירכלים ,ומקומם כובשים בגדי אירופה .עוד לפני עשר שנים היה קשה למצוא בין תושבי יפו לובשים כותנות וצווארונים מגהצים ,אז לא נמצאה אף מכבסת אחת ,וכעת יש שלש מכבסות עבריות ,המספקות תמיד לבנים מגהצים לתושבי יפו ,שבתוכם תופשים המשלמנים חלק נכבד .בייחוד מתפשטות תלבושת אירופה בין הדור הצעיר של אזרחי יפו 27 ".סימני שינוי נוספים ,שאותם מציין סמילנסקי ,היו :הופעת "המרכבות הקלות" ,הסרת הצעיף מעל פני הנשים ,החלפת התלבושת הערבית באירופאית והתהוות מסורת הטיול לחוף הים בשבת. 25מתוך וויקיפדיה -בנייה ורנקולרית ) (Vernacularהיא בנייה עממית ,ללא אדריכלים ,המשתמשת בחומרים מקומיים ובטכנולוגיות מסורתיות .המושג "ארכיטקטורה ללא ארכיטקטים" הבא לתאר את הבנייה הוורנקולרית נטבע לראשונה על ידי ברנרד רודופסקי בספרו בשם זה בשנת .1964 26מזיכרונות של קומפוזיטור פרנץ שליצר ז"ל שעלה לארץ מגרמניה וחיי עם אשתו ברחוב ביל"ו בתל אביב )אינטרנט( . 27סמילנסקי ז'" ,ישוב העברי ביפו על פי רשימות סטטיסטיות שנעשו בשנת תרס"ה ,הוספת להעומר ,א' תרס"ז, חוב' א' ,1905 ,עמ' .16-17 17 השפעת הבאוהאוס על אדריכל אריה שרון הייתה מונומנטאלית .עיקר השפעתו היה בשיטת החינוך שדגלה שיש לשכוח את מה שנלמד ובכך לשחרר מנעולים שכליים ואז "לנקות את ראשו של התלמיד” דוד בן גוריון ,ראש הממשלה ,בנאומו בפני ועידת אדריכלים בשנת 195728אמר..." :על כל איש מדע בישראל לשתות ממעיני התנ"ך ותורת הנביאים ולשרת מפעל התקומה המופלא והקשה ששלושה דורות מעפילים ,חלוצים וחוזים התחילו בו" .ובהמשך הוא אומר שלא ניצור כאן שני עמים " ...לא תיברא מחיצה מלאכותית בין עבודת הידיים ובית עבודת הרוח .לא שני עמים אנו רוצים להקים בארץ – עם הזיעה והעמל ועם ההגות והחכמה "...,למרות רצונו של בן גוריון ללמוד ממעיני התנ"ך, האדריכלות המקומית יובאה מאירופה ,הטכניקות יובאו מאירופה ואף שיטות העבודה .או אולי, ראה הוא את מבני שנות השלושים ודבריו נאמרו בשנות החמישים ואז רצה הוא להשפיע ולרמוז שהעתיד צריך לשאוב את כוחו מהמקום עצמו ולא ממחוזות זרים. אספקט אידיאולוגי" -אנו בונים את עירנו והעיר בונה את בניה ואזרחיה" אמר אריה שרון 29.ביחד עם מנהיגי הישוב ,גם אריה שרון ,כמו מורו מיס וואן דה רוהה במבנה השיכוני שתכנן ,ראה בא- היסטוריות של "האדריכלות החדשה" – כמו גם בקריאתה לתכנון פונקציונאלי ,לאסתטיקה חסכנית, לחדשנות ולכלכליות אמצעי הייצור – פתרון הולם לתנועה הציונית המתחדשת ,את זה תרגם לאדריכלות של מעונות העובדים בת"א .לעומתם ,מרבית המשטרים הלאומיים הסתייגו מ"האדריכלות" החדשה וזאת עקב הסתירה בין התפיסה הבינלאומית של התנועה האדריכלית לבין היסודות האתניים והטרטוריאליים המאפיינים תנועות לאומיות .לעמיתו של דבר" ,נוצרה חפיפה בין הבאהואס לציונות כאילו היו אלו שתי פרקטיקות תואמות" 30.כאשר מדינה מעורבת בפעילות השיכון יש לה מטרות רשמיות ומטרות סמויות ואת התפקיד שסביבת המגורים ממלאת בהקשר זה. צילום :17שיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף בשטוטגרט ,גרמניה 1927 28עיתון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל כרך ט"ו ,דוד בן גוריון ,מרס 1957 29בניין הארץ ,יגאל תומרקין ,האוניברסיטה המשודרת1988 , 30 בתים מולבנים – אלונה נצן-שיפטן , MIT ,קיימברידג' מסצ'וסטס 18 כשדיבר אודות מעונות העובדים ,אמר אריה שרון ..." :עד היום שימשו בתים אלה ציוני דרך לאדריכלים הצעירים ,בתים שמדגישים את הקונספציה החברתית והארכיטקטונית של המעונות... ההישגים הארכיטקטוניים של שנות השלושים הושגו ...בהתלהבות והתמדה של אדריכלים אוואנגרדים " 31אמר אדריכל אריה שרון והתכוון גם לעצמו. מירקם תרבותי – בדומה לאדריכל מיס וואן דה רוהה שלא ידע מה יהיו המרכיבים המשפחתיים בהיבטים כלכליים – חברתיים שיאכלסו את השיכון שתכנן ,גם אריה שרון כאחרים מכיוון שלא ידעו בארץ את הרקעים התרבותיים של הפועלים ,אריה שרון נתן במבנה שלו הצהרה של ניטראליות תרבותית ,אדריכלות שלא נשענת על ארכיאולוגיה אדריכלית של עם אחר ,מרקם אירופאי נוסטאלגי. הייתה לו גישה אדריכלות שלא העתיקה את התרבויות הסובבות במקום וכך נהג כבר בשנות השלושים כשתכנן את המעונות .כמאמין הדוק בתנועת העבודה/מפא"י ששללה את הבורגנות ,היא גם שללה את ה"גלות" כקונספט חיים ,כך נהג גם אריה שרון ,ובעקבות הקונפליקטים עם ערביי פלסטין היא דחתה גם את תרבות המזרח ,את האוריינט שהקסים רבים אחרים .כתוצאה מכך התבקשה יצירת "לוח חלק" ) (tabula rasaתרבותי .לפיכך התרבות האדריכלית המודרנית, והאדריכלות שהוביל אריה שרון בעיקר במעונות העובדים ,נתפסה כ"משוחררת מזיכרונות העבר" סיפקה מעטפת הולמת לתנועה הסוציאליסטית החלוצית שהנהיגה את הישוב. צילום :18פרט בניין בשיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף 31בניין הארץ ,יגאל תומרקין ,האוניברסיטה המשודרת1988 , 32 פוזנר 1937 19 32 דימוי +אופי -הבית הסטריאומטרי הוא לא צורה להצגה ,מרחב המגורים הוא לשימוש ,למגורים בלבד ולא ליצירת תדמית ואופי כלשהוא .כל ראה מיס וואן דה רוהה את השיכון בוויסנהוף .זו הייתה אדריכלות חדשה ומהפכנית שחייבת להתאים לכולם וכך ראה אריה שרון את שיכוני העובדים שלו בתל אביב .המהירות החזרתית והקונסטרוקטיבית ביחד עם והאנונימיות הגיאומטרית היו גורמים עיקריים בתכנון מעונות העובדים ובבנייה האופקית המתמשכת .נראה כי ה"אימאז" של המקום לא היה בראש מעייניו של אדריכל אריה שרון .כשמינימום זה המכסימום המשימה יכולה להיות קלה. הצלחת פרויקט המגורים או חיים בהרמוניה לא תמיד נחשבים כהצלחה ,מהי הצלחה? הצלחה צריכה לענות על המהווים של המשתמשים ,רצונות ,שאיפות ,אספירציות .אבל ,כשהמשתמש הוא מסתורי ,כאשר הדרישות האסתטיות והארכיטקטוניות לא היו מוגדרות כי לא היה מה שינסה להגדיר אותן ,כאשר המשתמש יהיה מלא תודה עבור כל דבר חסר דימוי או אופי שיסופק לו ,הגדרת "הצלחה" היא ממש מינימליסטית וסגפנית ,בדיוק כמו האדריכלות. סגנון -במונחים של סגנון ואיקונוגרפיה ,הבחירה בקופסה המונו-כרומטית ,החפה מכל עיטור ,הייתה הכרזה על ניטרליות תרבותית .האדריכלות של מיס וואן דה רוהה בשיכון בוויסנהוף ושל אריה שרון במעון העובדים לא נשענו על תקדימים היסטוריים אירופיים ,ומנגד אריה שרון לא העתיק את הבניינים של הילידים מפלשתינה-א"י .אחד היעדים של המודרניסטים היהודים היה הפגנת קשב ונאמנות לתנאים הפיזיים ולמצב המודרני כאחד .כפי שאמר ב -1937הארכיטקט שמואל )סם( ברקאי, אחד מבני-דורו של אריה שרון ,היה אז רצון" להקים ]כאן[ בניין מזרחי עד למידה כזו ,שבן-אדם בעל תרבות אירופית יוכל לגור בו" .חניכי "הבאוהאוס" הושפעו מהתעשייה הממוכנת ומהטכנולוגיה המודרנית .הם נוכחו שאניות ,מכונות כתיבה ומטוסים נבנו ללא תוספת קישוטית ,ולא ראו סיבה מדוע בניינים יראו אחרת. נוף אנושי -בעולם האדריכלי של אריה שרון היה ברור ללא ספק שהגורם המכריע להעדפת המודרניזם והפונקציונליזם בישראל היה גם הנוף האנושי שסבב סביבו בעת תכנון המעונות :כמעט כל הארכיטקטים שפעלו אז בארץ ,היו צעירים ,שעיצובם המקצועי הושפע מאוד משיטות חינוך ומתנועות חברתיות מתקדמות .עיצובה של השכונה בוויסנהוף ,בשטוטגרט ,נעשה ברובה על ידי אדריכלים גרמנים ,אוסטרים ואחרים ממדינות אירופאיות אחרות ,כולם היו קשובים לזרם המודרני העכשווי של אותם שנים .מחקריהם של גילברט הרברט ,סילבינה סוסנובסקי ואיטה היינצה-גרינברג ממחישים במונחים סטטיסטיים את ייבוא המודרניזם הארכיטקטוני לישראל 86 :אחוזים מהארכיטקטים ב 1929 -ו 92.8-אחוזים ב 1939 -נולדו מחוץ לארץ-ישראל ,ושבעים אחוזים מכל הארכיטקטים הפעילים בארץ ב 1939 -היו בני פחות מארבעים .למרות שרוב הארכיטקטים הגיעו ממזרח אירופה ,רובם התחנכו בגרמניה או בבתי ספר טכניים שאימצו מודלים גרמניים ,ובכלל זה הטכניון בחיפה. קונזנצוס תרבותי -הרקע הפדגוגי המשותף -לצד סדר-היום האידיאולוגי של המתיישבים היהודים , שנצבע בצבעי הפרודוקטיביזם והסוציאליזם -היווה בית-גידול יוצא-דופן של קונצנזוס תרבותי: אריה שרון חשב כי היה זה המפעל היהודי להקמת בית לאומי שגילם בחומר את האוטופיה של הארכיטקטורה המודרנית ,את מה שגיבורי המודרניזם -דוגמת גרופיוס ולה קורבוזייה -ניסו להגשים במקומות אחרים בלא הצלחה" .קישוט הוא פשע" של אדולף לוס ו"פחות זה יותר" של מיס 20 ואן דה רוהה תאם עד מאוד את הרוח הסגפנית והענייה שאפיינה את המרחבים החדשים" .התעמולה 33 המודרניסטית של מודעות חברתית תאמה אף היא את רוח הזמן". צילום : 19צילום עדכני של שיכון של מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף בשטוטגרט ,גרמניה 1927 ורנקיולאריזם -ורנקולר באדריכלות ,הוא "שם תואר המתייחס לסגנון ילידי של בנייה ,ברובו הגדול פרי יצירתם של בנאים חסרי השכלה מקצועית ,שבכל זאת נחשב כבעל סגולות ייחודיות ובמידה מסוימת מקושר עם עבר מפואר .האדריכלות המודרנית העמידה לא-פעם כאחת ממטרותיה את ייסודו של ורנקולר חדש". 34 " שאלת זהותה של האדריכלות הישראלית הצעירה מסתבכת בין "אופנה " .ב"אופנה" מתוארת כמיהתם של אדריכלי דור תש"ח לאמץ אבות רוחניים )רק לא מקומיים( ,להיות מושפעים ,עדכניים, ולזכות בהכרה מגאזינית בינלאומית על הישגיהם המקומיים". 35 לפי דבריו אריה שרון ששב לארץ ורצה ללא כל קשר לבנות "אדריכלות אוונגארדית" ,הסתבר כי האדריכלות בארץ ישראל בשנות השלושים הוחלטה על ידו למעשה עוד לפני קביעת מקום המדינה היהודית .למעשה הוחלט על וורנקיולר ציוני לפני גיבוש והחלטה אודות המקום הקונקרטי. האינסטינקט הלאומי היהודי שדחף את המהגרים להתקבץ בקהילה אתנית ולשונית אחת ,הוא זה 33העיר הישראלית ,עודד היילברונר ומיכאל לוין ,הלל שוקן – ציונות ,מודרניזם והעיר הישראלית ,רסלינג 2006 34 35 על פי הFontana Dictionary of Modern Thought-, אפרת צבי ,2005 ,הפרויקט הישראלי בנייה ואדריכלות ,1948-1973מוזיאון תל אביב לאומנות 21 שהנחה את אריה שרון אדריכלים ואידיאולוגים כאחד לאמץ את האדריכלות המודרנית כביטוי הנאמן של הציונות .ישנם טקסטים שמייחסים את שורשיה של האדריכלות הישראלית לתחילת 36 ההתנסות במודרניזם. הסתבר כי לאדריכלות הישראלית היה צורך במורשת מרגיעה שאינה מלאה בקונפליקטים תרבותיים .נחוץ היה לקבל קולטורה קולקטיבית אוניברסאלית .היה צורך בהמצאת האופי של האדם והמקום ,את זה עשה שרון בהצלחה בת"א במעונות העובדים. "לצערנו ,ישראל היא כיום אולי הארץ היחידה שאין לה אמנות עממית משלה כפי שיש לרומנים, לטורקים ,לטטארים ,לסינים ,להודים ,למקסיקאים וכו' .לכולם יש מקורות השראה עממיים ,רק לנו אין .ודאי ,יש סיבות היסטוריות לדבר .עם שלא הייתה לו אדמה משלו מתחת לרגליו ,לא יכול היה ליצור אמנות עממית .משום שהיינו מפוזרים בין הגויים מאות בשנים איבדנו את מקורות ההשראה הלאומיים והעממיים שלנו]. [... 37 פתרונות דיור -כמוביל בפיתוח הארץ ,אדריכל אריה שרון ראה כי מצוקת הדיור מחייבת מציאת פתרונות דיור מהירים ,זולים ועמידים ,שכן היה ברור לו ולמוסדות הלאומיים והעירוניים שהאוהלים והצריפים הם פתרונות דחק זמניים .הפתרון הטבעי היה אימוץ שיטת הבניה המודרנית וההמונית של בתים משותפים ,שהתפתחה במערב עשר שנים קודם לכן .השיטה של מיס וואן דה רוהה הייתה מותאמת באופן פלאי לצרכים המקוממים בישראל .את שיכון וויסנהוף הקימו תוך 21שבועות ,מה שהתאים למחסור העצומים ביצור מגורים להמונים גם בארץ .שיטה זו התבססה על בנית שלד של יציקות בטון מזוין ובלוקים ,והיא אפשרה בניה מהירה )סדרתית( של בתי קומות פשוטים עם מספר דירות וחדר מדרגות משותף .שיטה זו התאימה לתנאי הארץ משום שהיא הייתה זולה יותר ,משום שהיא שיחררה -לפחות באופן חלקי -את היהודים מהתלות בערבים )כל ענף הבניה מאבן ,המחצבות, ההובלה ,הסיתות והבניה היה אז בידיים ערביות ואילו תעשיית המלט החול ,החצץ והלבנים היו בידיים יהודיים( ,ואפשרה הכשרה מהירה של עולים למקצוע הבניה )כוח האדם שהיה נחוץ ליציקה ולטפסנות(. אחידות והמוניות -מתוך ביקורתו של אריה שרון על מצבם הפיזי של המעונות ,אנו למדים כי הוא שאף לאחידות מכסימלית" .אלא שכאן הופיעו העצבנות והטכנולוגיה הישראלית ,ועל הגזוזטרות 38 הותקנו כל מיני תריסולים ופלסטיקונים ...עכשיו קשה מאוד להגיד שיש לזה צורה אחידה" "המדינה הייתה שקועה בבעיות קיומיות קשות ,מכדי להשקיע און וממון בתכנון הבנייה והסביבה" אמר אריה שרון ,הוסיף ואמר"39 :רצינו לפזר את האוכלוסייה באזורי הארץ הריקים ,הרחק מחופי הים התיכון .הפיזור הנפחי היה המוני ופגע קונטקסט הטבעי "כמה מהמבנים שבנינו אכן פגעו בנוף הטבעי". 36 תרבות אדריכלית .מקום ,ייצוג ,גוף .עורכות רחל קלוש וטלי חתוקה .מאמר ,אלונה נצן-שיפטן ,מחלוקת באדריכלות הציונית אריך מנדלסון וחוג האדריכלים של תל אביב. 37 מתוך מרסל ינקו ,א.ב .יפה 38יגאל תומרקין" ,בזכות קנה המידה :שיחה עם אריה שרון" ,בתוך :קו 1981 ,2 39 סטודיו דצמבר ,1991אנו באנו ארצה לבנות ,אריה שרון 22 בנייה מסיבית רחבת היקף שימשה ל"כיבוש השממה" ואפשרה התיישבות דומה במספר מקומות רב ככל האפשר" .תכנית שרון" הכתיבה פריסה מונומנטאלית שתקעה יתד התיישבותי בכל מקום נתון. רעיון דה-צנטראליזאציה מבוקרת ,פיזור אוכלוסין אנונימי עובד בתיאום מושלם עם אדריכלות אנונימית משוכפלת שמודבקת בכל פיסת אדמה אסטרטגית ובעיקר בתולית. המראה האחיד של הרהיטים ,יחידות הדירות והמבנים ,בדומה לשיכון בוויסנהוף ,אפשר יצירה המונית של מוצר אחד .המראה הדומה שנשקף כלפי הערים הקטנות אינו מקרי .החל בבניית השיכונים הציבוריים והמונוטוניים בשנות ה 50 – 40 – 30 -וה ,60-הצורך הממשי ליישב במהירות וביעילות מאות-אלפי עולים חדשים שזרמו לארץ בשנות ה ,50-תוך התמודדות עם משאבים כספיים דלים ,הוא שהביא להקמתם המהירה של שיכונים אחידים שנבנו יש מאין .הכוונות הטובות הן אלה של ראשי המדינה בראשית דרכה ,שפעלו בנחישות ,בדרכם המפא"יניקית ,לכיבוש הארץ ,לייהוד הנגב והגליל. חומרים – במעונות העובדים בדומה לבתי הבאוהאוס ,ניכרת הנטייה להשתמש בחומרים מקומיים. שימוש נרחב בבטון ובלבני בטון ,ציפוי בטיח חלק ,מסויד לבן .חלונות ודלתות עץ ,שימוש חלקי בפרופילי פלדה )בעיקר בחלונות חדרי מדרגות ובמעקות( .שימוש רב בזכוכית .הברזל שימש גם בפרטים שונים כמו מעקות במרפסת ובחדרי מדרגות -בפרופילים בחתך עגול או ריבועי וכמובן כזיון לבטון ,בנוסף לפרופילי הברזל בתקרות. עץ שימש לנגרות הפתחים -דלתות וחלונות .בשנות השלושים גדלו המפתחים ועימם פרופילי העץ של חלון הזכוכית .התרבו חלונות נגררים -זה על זה ולתוך הקיר .כאן גם נוצר תריס הגלילה מעץ שהביא אתו פתרונות שונים ומקוריים בעיצוב החזיתות :בליטות מקומיות או קטעי קיר שלמים עם נישות פנימיות. נהוג היה לחפות את הבית בטיח בטון וסיד )לבן בוהק עד קרם בהיר( בעלי עמידות גבוהה .מאוחר יותר החלו לטייח בטיח עם טקסטורה שכונה "שפריץ") .הטיח השכיח היה הטיח הרחוץ ,או הטיח המגורד שנקראו בגרמנית טיח "וושפוץ" או טיח "קרצפוץ" .טכניקת הטיח הגרמני יובאה ע"י מהנדס גרמני בשם טיינר(. קנה מידה – הבנייה של חלקי ערים שלמות ,תוך שימוש במרכיבים פשטניים של בנייני דירות חזותיים ,השפה האדריכלית של שנות ה 30-לפי תכנון מעונות העובדים ,הייתה במהותה שפה של קנה מידה קטן יחסית ,וראיית המבנה הייתה כאל אובייקט אינדיבידואלי העומד בפני עצמו. משתמשים אנונימיים -אריה שרון לא הכיר את המשתמשים ,הוא עשה כלל שרצה ,כמו האחרים באותה תקופה .הוא לא ידעו עבור מי הוא מתכנן .לא היה נתון בידו המידע לגבי זהות המשתמשים, רקע שלהם ,גילם ושאר מרכיבים משפחתיים ותכונות אופי שיכלו לכוון ולעזור .התכנון חסר האופי הייחודי שיכל לשכפל את עצמו אין-ספור פעמים התאים בדיוק לנתונים אלו שאמנם ,לאחר שנים התברר כי התכנון האנונימי הזה יצר יותר בעיות מאשר פתר אותן. חסרונו של הסמל – ברור כי במעונות העובדים לא רואים סמל היסטורי או משהו שימשוך את החברה המקומית כמוביל גיאומטרי .חסרונו של הסמל או אי-רצון לאמץ סמל שקשור למקום או לגיאומטריה מסוימת ,אפשר לעטוף ארכיטקטורה אחרת שמטרתה לשמש מקום על הגלובוס ,למשהו 23 אוניברסאלי שיביא לישראל יהודים שירצו ויקבלו בית שיהיה בסיס למשהו אחר ,משהו אוונגארדי שלא היה בעבר. חוסר רגש – גם בארץ וגם בגרמניה שבין שתי המלחמות הרגש היה על אש קטנה .הגישות הטכניות והמכאניזם הוויזואלי מוטט את הרגשנות והאנושיות הפרטנית והתמקד בחומר קר ומיידי .חומר בצורת מגורים או הספקת פתרונות דיור שישביעו את תאבונם של המתיישבים החדשים .תכנון של אריה שרון למשהו בלתי מוכר ולמסה של אנשים ,המון ,מוריד לבטח את הקשר הרגשי .תכנון של שיכון וויסנהוף כחלק מתערוכה שבאה להציג את יכולות החומר והטכנולוגיה ,לבטח לא מילאה את עצמה ברגש” .האדריכלות בתור פעולה ריגושית של האומן" ,נפסלה בבאוהאוס של מיס וואן דה 40 רוהה. פרק ג' :קווים בסיסיים דומים/שונים של מיס וואן דה רוהה בשיכון וויסנהוף ובמעונות העובדים בתל אביב של אריה שרון צילום : 20המעונות בפינת הרחובות פרוג ופרישמן 2009 האדריכלות הורנקולרית 41 הפכה לאדריכלות ביקורתית ,כזו שרוצה להשפיע ממרחקים על מה שקורה במקומה החדש .לצורך זאת חובקו ואומצו מספר קריטריונים ששולבו באידיאות חברתיות פוליטיות .עקרונות אחרים ,טכנולוגיים יותר ,קיבלו שינוי בהתאמה לצרכי המקום. עקרונות דומים: בריחה ומניעת הופעת הקישוט והדקורציה ,מחיקת יסודות דקורטיביים חסרי ערך .נטייה למינימליזם אורנמנטאלי והזנחה של כל דבר שמזכיר היסטוריה .הניקיון החברתי ואיתו הניקיון 40תרבות אדריכלית ,מקום ייצוג ,גוף ,רחל קלוש וטלי חתוקה .מחלוקת באדריכלות הציונית ,אריך מנדלסון וחוג האדריכלים של תל אביב ,אלונה נצן-שפטן. 41 האדריכלות האירופאית שהובאה לארץ והפכה לא לפי ההגדרה ,לאדריכלות ורנקולרית. 24 הצורני היה חשוב מאוד .השוויון הקולקטיבי ביחד עם הגישה הנקייה יצרו קווים נקיים איכותיים שהבליטו את הנפחיות והמרחביות של המבנים. .1הבנייה הא-סימטרית אומצה ולמעשה דחתה את הסימטריה הישנה וההיסטורית שלעיתים חוברה לאי-יכולת יצירתית לחדש ולרענן .יש חשיבות למשחק הא-סימטרי בין הגושים השונים של המבנה ובחלוקה הפרופורציונאלית של החזיתות. " .2קוביות לבנות עם זוויות ישרות ...הבניין גופו מהווה את המאורע הארכיטקטוני" 42.חסר בליטות וללא הדגשות לכל כוון .שבירה של נפחים לכמות בסיסית ,שניים או שלושה נפחים. .3תפיסת עולם וגישה לחיים חדשה ומהפכנית שלא נוסתה בקונטקסט כלשהוא ,אירופאי או מזרחי .היעדר מורשת חזותית בארץ וחיפוש מעבדתי אחרי תפיסת חיים אחרת על ידי מיס וואן דה רוהה ותושבי גרמניה ,אפשרו לאמת את "הלוח החלק". .4הייתה חשיבות לאי-חזרה של מודל או איזה פרט שאומץ .פרט/מודל זה לא שוכפל מספר רב של פעמים בכדי שלא יראה כאורנמנט חזרתי או יזוהה כקישוט .לכן היה צורך להשתמש גם במגוון רחב של טקסטורות של טייח. .5חדר מדרגות -חדר המדרגות הפנימי המרווח ,ובו מדרגות רתומות לקיר ,מהווה אף הוא את אחד מתווי הזיהוי החשובים של בתי הבאוהאוס .חדר מדרגות אנכי ולו רצועת חלונות זכוכית ,אלמנט שקוף מודגש) .ראה צילומים 13ו (19- .6רחוב – חזיתות ללא היררכיה ,בנייה הומוגנית ,אדריכלות תלת-מיימדית ולמראה פרספקטיבי מאוזן) . .ראה צילומים 13ו (19- .7תפיסת האדריכלות כחלל ולא כמאסה; המרחב ותנועת האדם בו הם הבסיס לעריכת הקומפוזיציה. .8צבע גמר הלבן היה ונשאר דומה) .ראה צילום (19 .9כל גוש המבנים היה מורכב מ 4-תת גושים דומים) . .ראה צילומים 13ו (19- .10עיצוב המעקות של המרפסות )פסים אופקיים( דומה בשני הפרויקטים. .11מהירות ביצוע והקמה. .12בקירות הקצה של שני המבנים יש חלונות) . .ראה צילומים 1ו ( 4- עקרונות שונים: .1המקור האירופאי צידד בחלונות ובפתחים )חלונות הסרט או חלונות סטריפ בקירות מסך"( גדולים .עקרון זה לא ממש נשמר במעונות העובדים .הגישה האקלימית האובייקטיבית גרמה לשינוי ויצרה חלונות קטנים יותר או "צרפתיים". .2מרפסות – המרפסות האירופאיות נקבעו כאלמנט עיצובי ולכן היא הייתה קטנה ובלתי שימושית .עקרון שהתחיל להתמוסס במעונות העובדים ובוטל לחלוטין מאוחר יותר על ידי שהמרפסת גדלה והפכה למקום שבו מתרחשים אירועים .המרפסת משמשת אצל שרון גם לגישור כלפי הרחוב ויצירת חפיפה נפחית בין החוץ והפנים .אצל שרון רואים הרבה יותר מרפסות. 42 יגאל תומרקין" ,בזכות קנה המידה :שיחה עם אריה שרון" ,בתוך :קו 1981 ,2 25 .3חומרי בנייה – לבני סיליקט ,גבס ,אלמנטים טרומיים ,ושלד עשוי פלדה )מסגרת שילדית מפלדה( היו החומרים והשיטה הטכנולוגית לבניית שיכון וויסנהוף .במעון של אריה שרון השתמשו בבלוקי בטון ,בשלד עשוי מבטון ולא היו אלמנטים טרומיים. .4השימוש במפלס הגג אומץ במבנה של מיס וואן דה רוהה והוזנח קמעה במעון העובדים של אריה שרון בת"א ,למעשה הגג נוצל לעיתים נדירות ביותר. .5העיצוב הפנימי של הדירות במבנה של מיס וואן דה רוהה יותר גמיש )ראה צילום ( 21וניתן לשינוי מאשר אצל אריה שרון .היו בוויסנהוף הרבה יותר חלופות תכנוניות לדירות בגדלים שונים .בשיכון וויסנהוף היו "גרעיני" צנרת וורטיקלים צמודים במקום אחד ,גב לגב ובכף 43 פתחו את הקומה לחופשיות מקסימלית. .6במבנה בת"א יש יותר שטחים משותפים מה שמזכיר את הקיבות והשיתוף הסוציאליסטי. צילום : 21תכניות של השיכון שתכנן מיס וואן דה רוהה בשכונת וייסנהוף בשטוטגרט ,גרמניה 1927 43 ארכיטקטורה בעידן במכונה הלכה ועיצוב ,ריינר בנהם ,דביר1978 , 26 השפעתם של יוצאי מרכז אירופה ניכרה עד מהרה בסגנון-הבנייה ובתרבות-הדיור ,הן בערים הן ביישובים החקלאיים שהקימו או הצטרפו אליהם .התערובת של אוריינטאליות ושל קרתנות מזרח- אירופית שאפיינה את שלוש הערים הגדולות החלה להשתנות בשנת ,1933עם הופעתם של העולים הרבים מגרמניה ,על רהיטיהם ,ספריהם ,תמונותיהם וכלי-הבית שלהם .תרבות -הדיור שלהם יצרה דרישה לשירותיהם של מומחים בתחומים חדשים ,כגון דקוראטורים ,מעצבי פנים ,רפדים ומכווני פסנתרים .הגינון והנוי בחזית הבתים היה לדבר מקובל ,והשפעת העולים על סביבתם הורגשה אף בניקיונן של השכונות שבהן התרכזו .עד מהרה חרגה השפעה זו מתחום הדיור הפרטי והקיפה את הרשויות הציבוריות ואת תכנון היישובים והמבנים הקהילתיים .עוד בתחילת שנת 1934אפשר היה לראות בתל-אביב בניינים בסגנון שונה ,שתוכננו על-ידי אדריכלים שהגיעו מגרמניה בשנה שלפני-כן. אחדים מהם הצטרפו למשרדים ותיקים ,ואילו אחרים הועסקו על-ידי עולים בעלי-הון ,שביקשו לנצל את השגשוג בענף הבנייה ולהתבסס כקבלני בניין .נוסף על אדריכלים ,מהנדסים ,שרטטים וקבלנים, קלט הענף בשנות השגשוג מאות עולים מגרמניה כעובדים מקצועיים בתחומי השלד והגימור , האינסטלאציה והחשמל. בשעה שבתל אביב יהודים ממוצע גרמני ,החלו לנהוג במוניות ,בשעה שחלקם לימד את תושבי המקום להעריך אלכוהול או לשבח מוזיקה איכותית ,החלו אדריכלים מקומיים שלמדו ב"באוהאוס" לתת מענה לצרכים הפיזיים של היהודים התחיל תהליך של "יבוא" אדריכלי .בתי "באוהאוס" השונים הוקמו במקומות שונים בארץ ובמרכזים עירוניים בולטים .בעשורים האחרונים החלו מבנים אלו להסיר את גלימותיהם ובכך הם נחשפו לכל. צילום : 22חזית מעונות בפינת הרחובות פרוג ופרישמן 27 אחרית דבר: נראה כי הפרקטיקה של אריה שרון בדומה לרוב האדריכלים שקיבלו את השכלתם ,תחת מנהלים שונים בבאוהאוס ,אולי ניסתה בתחילה להקפיד על עקרונות בית הספר שבו למד וזאת למרות שהמוסד החינוכי עצמו לא היה הסנגור לגישה זו וכל אחד ממנהלי בית הספר דגל בהדגשים שונים, בגרסאות שונות של מרכיבי האדריכלות המודרנית. אין ספק שאריה שרון בחר בוורנקיולר המודרניסטי ,הלבן והנקי כביטוי אותנטי לוורנקיולר הציוני. אדריכל אריה שרון חשב בתחילה ליישם את העקרונות האוונגרדיסטים שרכש באירופה .מאוחר יותר הוא התחיל לחשוב בצורה עצמאית יותר ולא ניסה לתכנן רק לפי עקרונות בית הספר שבו למד ,הוא שילב השפעות מערב אירופיות אחרות .יתרה מזאת ,לדבריו ,בכל תקופה בבאוהאוס העקרונות השתנו וקיבלו דגש ואופי אחר. בהשוואה למורו ,האדריכל מיס וואן דה רוהה ,בשיכון וויסנהוף ,רואים במעונות העובדים של אריה שרון את המרכיבים העיקריים של אדריכלות שיצאה מהבאוהאוס .איכות החיים ,אידיאולוגיה מהפכנית ,אופי החיים והסביבה הניטראלית האנונימית שהשפיעו בצורה עקבית ומרשימה על תכנון מעונות העובדים שאדריכל אריה שרון תכנן. אמנם בפרויקט מעונות העובדים של אריה שרון היה ניסיון להשיג שלמות תכנונית ברוח הבאוהאוס, למרות זאת אנו רואים השפעות אחרות מגישות אידיאולוגיות שונות שאפשרו את הבנייה בעקבות הסגנון הנקי ,הפשוט והסגפני .לאחר הניסיון הראשוני ובעידן המגאזינים והז'ורנאלים ,השפעות אחרות שאולי תואמות יותר את המזג האנושי והאקלימי המקומי חדרו לארץ ואומצו על ידי שרון וגם אדריכלים אחרים שלדוגמא :העלו את המבנה על עמודים כפי שעשה רכטר בפרויקט אחר. המרפסות המאוד בולטות שמטפלות בפינות המבנים ועוד אלמנטים מיובאים מאירופה ששינו את גישתם של יוצאי/בוגרי הבאוהאוס. "במשך כל שנות קיומו היה בית הספר בתהליך של השתנות מתמדת" ,אומר פרופ' מיכאל לוין" ,זוהי חשיבותו כדגם וכמופת לכל בית ספר ותנועות אוונגרדיים .הבאוהאוס איגד שורה של רעיונות .שיטת הלימוד שהונהגה בו הייתה מהפכנית .בשיעורי המבוא נדרשו הסטודנטים לשכוח כל מה שידעו ולהתחיל הכול מאפס .הכשרה קודמת נתפסה כחיסרון .היו שם מורים מדהימים .זאת המורשת 44 האמיתית של הבאוהאוס". בבאוהאוס שאריה שרון למד ,היה הפתח שנפתח לכל רעיון אוונגרדי שצץ ,וזה מה שקרה גם בתל אביב .אנשים באו אליה אחרי שלמדו במקומות שונים ,בבלגיה ,איטליה ובצרפת ,ויצרו סינתזה חדשה. בעיני אריה שרון העיר הישראלית הפכה למעבדה אדריכלית סגנונית אירופאית כאשר מרכיבים כמו חומרים ואקלים השפיעו מאוחר יותר והרבה יותר מאשר בתקופה הראשונה שבה הבאוהאוס נתן את הטון הראשוני .היה צורך להמציא את המרחב הישראלי והמקורות שעליהם התבססה ההמצאה 44 http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,33878,.aspx 28 הזאת היו חדשניים לסביבה המקומית מכל היבט אפשרי מכיוון שמקורן היה זר ומיבשת אחרת ובזה הייתה טמונה הצלחתה .המקומי והמוכר ננטש והוחלף בכדי לייצר עולם חדש ,עולם נקי וסטנדרטי. אין ספק כי אריה שרון שעבד הרבה בשנות השלושים והארבעים בפיתוח הארץ ,הבין שיש לשלב מוטיבים ארכיטקטוניים מגוונים בכדי לבנות משהו שיהיה תואם יותר מבחינה פיזית ,לסביבה הישראלית החדשה .אידיאולוגיה הייתה מקור חשוב ראשוני ,אולם לאחר מכן ,בכדי לבנות מוצר מוצלח ,היה צורך בתיאום מעמיק יותר ובמעגלים רחוקים יותר. צילום :24אדריכל אריה שרון צילום : 23חזית מעונות בפינת הרחובות פרוג ופרישמן ביבליוגרפיה: אלחנני אבא ,המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה ,20-משרד הבטחון- ההוצאה לאור.31-32 ,1998 , אפרת צבי ,הפרויקט הישראלי -בניה ואדריכלות ,הוצאת מוזיאון תל-אביב לאומנות ,תל- אביב.83-230 , 2004 , בן שמואל אשר ,גרוס שלומית ומיכה ,התחדשות הבאוהאוס בתל-אביב -שימור בנייני הסגנון הבינלאומי בעיר הלבנה ,קטלוג מרכז הבאוהאוס ,תל -אביב .6-10 ,2003. מוניו גיתאי וינרוב ,ארכיטקט באוהאוס בארץ ישראל ,ריצ'ארד אינגרסול ,בבל ,מוזיאון תל אביב2009 , לוין מיכאל" ,האדריכלים שהביאו את הבאוהאוס לישראל" ,קו :כתב עת לאמנות .1981 ,2 שרון א' ותומרקין י'" ,בזכות קנה המידה )יגאל תומרקין מראיין את האדריכל אריה שרון על הבאוהאוס והתפתחות האדריכלות בארץ(" ,קו :כתב עת לאמנות ,2ינואר .80 ,1981 29 לוין מיכאל ,עיר לבנה :אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל -דיוקנה של תקופה ,הוצאת מוזיאון ת"א.23-28 , 7-17 ,1984 , שפה מודרנית לאדריכלות ,ברונו צבי ,מסדה 1984 מצגר-סמוק ,ניצה ,בתים מן החול :אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל-אביב ,קרן תל-אביב לפיתוח ולמשרד הבטחון -ההוצאה לאור ,1994 ,ע"מ .182-185 ,6-32 בתים מולבנים – אלונה נצן-שיפטן , MIT ,קיימברידג' מסצ'וסטס לוין מיכה ,אבן זהר א ,1980 ,.הצמיחה וההתגבשות של תרבות עברית מקומית וילידית בארץ ישראל ) 1886-1948דיון( ,קתדרה ,16עמ' 161-206 ארכיטקטורה בעידן המכונה הלכה ועיצוב ,ריינר בנהם ,דביר1978 , אריה שרון ,קיבוץ +באוהאוס ,מצדה1976 , צור מוקי ודניאלי יובל )עורכים( ,2008 ,לבנות ולהבנות בה ,ספר שמואל מסטצ'קין: אדריכלות הקיבוץ בישראל ,תל אביב :הוצאת הקיבוץ המאוחד וקרן קרייתי. העיר הישראלית ,עודד היילברונר ומיכאל לוין ,הלל שוקן – ציונות ,מודרניזם והעיר הישראלית ,רסלינג 2006 רוטברד שרון ,עיר לבנה ,עיר שחורה ,הוצאת בבל ,2005 ,ע"מ .11-88 מיכאל לוין ,עיר לבנה -אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל ,הוצאת מוזיאון תל אביב, 1984 תווי 1988 25-26פרקים בתולדות האדריכלות בארץ ישראל /אבא אלחנני עיתון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל כרך ט"ו ,דוד בן גוריון ,מרס 1957 לא ביפו ולא בתל אביב ,מוקי צור ושרון רוטברד בבל2009 , יבין ,שמואל ,התחדשות הבאוהאוס בתל אביב :שימור בנייני הסגנון הבינלאומי בעיר הלבנה, הוצאת מרכז באוהאוס2003 , מקומי – 10תערוכות בבית האדריכל ,שלי כהן2008 , מזרח או מערב :אדריכלות בישראל 1920-1933ד"ר מיכאל לוין "בנין הארץ" שיכונים בשנות החמישים מרים טוביה ומיכאל בונה 1999הוצאת הקיבוץ המאוחד ,קו אדום 30
© Copyright 2024