‫שכר נמוך ומוות‪ :‬תאילנדים בחקלאות בישראל‬ ‫דו"ח של ארגון ‪ Human Rights Watch‬מגלה הפרות קשות של החוק בהעסקת‬ ‫עובדים תאילנדים בחקלאות בישראל‪ .‬בין הממצאים‪ :‬שכר ממוצע של כ‪ 61-‬שקל‬ ‫לשעה ומגורים שאינם ראויים לבני אדם‪ .‬החוקרים קוראים לרשויות לבחון את‬ ‫הקשר בין תופעות של תמותה מסתורית בקרב העובדים לבין תנאי המחיה הירודים‪.‬‬ ‫צפו בראיון שערכנו איתם באולפן‬ ‫בילי פרנקל פורסם ב‪65:51 , 56.16.62 :YNET-‬‬ ‫שכר ממוצע של כ‪ 61-‬שקל לשעה‪ 011-011 ,‬שעות עבודה בחודש ללא זכויות‬ ‫בסיסיות ומגורים צפופים במחסנים ובצריפים ‪ -‬אלו רק חלק מהממצאים שעולים‬ ‫מדו"ח שמפרסם היום ארגון ‪ Human Rights Watch‬לגבי ניצול עובדים תאילנדים‬ ‫במגזר החקלאי בישראל‪ .‬ניקולאס מקגהין‪ ,‬אחד מכותבי הדו"ח‪ ,‬ונועה שאואר‪,‬‬ ‫נציגת ארגון קו לעובד‪ ,‬התארחו באולפן ‪ ynet‬וסיפרו על חומרת התופעה‪ ,‬שלא‬ ‫זוכה להתייחסות הראויה מצד גורמי האכיפה‪.‬‬ ‫הדו"ח מתבסס על עדויות של כ‪ 670-‬עובדים תאילנדים‪ ,‬המועסקים בתשעה‬ ‫מושבים ובקיבוץ אחד ברחבי הארץ‪ .‬בסך הכל מועסקים בחקלאות בארץ כ‪ 51-‬אלף‬ ‫עובדים מתאילנד‪ .‬הנתונים מגלים שורה של הפרות‪ ,‬בהם שכר הנע בין ‪ 62‬ל‪6..2-‬‬ ‫שקל לשעה ‪ -‬כ‪ 01%-‬פחות משכר המינימום (שעומד כיום על ‪ 50.65‬שקל)‪.‬‬ ‫על פי החוקרים‪ ,‬העובדים סובלים גם מהפרות של חוקי העבודה בכל הקשור‬ ‫לשעות העבודה ולמנוחה‪ .‬רוב העובדים מעידים על שגרה של כ‪ 65-60-‬שעות עבודה‬ ‫ביום‪ 7 ,‬ימים בשבוע‪ ,‬ללא מנוחה שבועית של ‪ 01‬שעות רצופות בחוק‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫עובדים רבים העידו כי הם מקבלים ‪ .‬ימי חופש בשנה לכל היותר‪.‬‬ ‫בדו"ח מדווחות תופעות מטרידות נוספות המנוגדות לחוק‪ ,‬כמו אי הנפקת תלושי‬ ‫משכורת‪ ,‬היעדר תשלום על שעות נוספות או תשלום חלקי בלבד‪ ,‬וניכויים גבוהים‬ ‫מדי מהשכר עבור מחייה ‪ -‬כל זאת בלי ליידע את העובדים בנושא‪ .‬בתוך כך‪ ,‬רק‬ ‫אחד המשקים הציג בפני החוקרים תלושי שכר‪ ,‬כאשר העובדים טענו כי הנתונים‬ ‫המופיעים בהם אינם משקפים את מספר השעות שעבדו‪.‬‬ ‫עוד מציינים החוקרים‪ ,‬כי העובדים נמצאים לעתים קרובות תחת פיתוח צמוד ולא‬ ‫זוכים למנוחות כחוק‪ ,‬למעט הפסקות קצרות שנקבעות על ידי המפקחים‪ .‬על פי‬ ‫התיאורים‪ ,‬עובדים מתלוננים כי מעסיקים מפקחים עליהם באמצעות משקפות‬ ‫ומתייחסים אליהם "כמו לעבדים"‪.‬‬ ‫תנאים לא בטיחותיים ודפוס מטריד של תמותה‬ ‫הבעיות לא מסתיימות בהפרות של חוקי העבודה‪ .‬ביקורת שערכו החוקרים במגורי‬ ‫העובדים מצאו ב‪ 1-‬מתוך ‪ 61‬המשקים תנאים מחייה ירודים‪ ,‬שכוללים צפיפות‬ ‫גדולה‪ ,‬מגורים במחסנים ובמבנים שאינם מיועדים למגורי אדם ושמנוגדים‬ ‫להוראות רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬מטבחים מאולתרים‪ ,‬מגורים ללא חימום או‬ ‫קירור‪ ,‬ושירותים ומקלחות מקולקלים‪.‬‬ ‫בתוך כך‪ ,‬באחד המשקים הדגימו העובדים כיצד הם אלתרו מגורים מארגזי קרטון‬ ‫בתוך צריפים חקלאיים‪ ,‬ובמקרה אחר הם שוכנו במבנה ששימש בעבר לאחסון‬ ‫כימיקלים‪.‬‬ ‫הדו"ח מפרט גם שלל בעיות בריאותיות קשות של העובדים כתוצאה מתנאי עבודה‬ ‫לא בטיחותיים‪ ,‬לצד קשיים בגישה וקבלת טיפול רפואי‪ ,‬גלגול עלויות הטיפול וימי‬ ‫המחלה עליהם‪ ,‬ועוד‪ .‬בין התלונות שחזרו על עצמן היו כאבי ראש‪ ,‬קשיי נשימה‬ ‫וצריבה בעיניים‪ ,‬שאותה ייחסו לעבודה ממושכת עם חומרי הדברה ללא אמצעי‬ ‫הגנה מתאימים כגון ביגוד או מסכות‪.‬‬ ‫בתוך כך‪ ,‬מודגם דפוס מטריד של תמותת עובדים תאילנדים במגזר החקלאי‪ .‬על פי‬ ‫פרסומים בתקשורת‪ ,‬בשנים ‪ 5160-5112‬מתו בארץ ‪ 655‬עובדים תאילנדיים ‪ -‬בהם ‪.0‬‬ ‫שמתו מ"תסמונת המוות הלילי הפתאומי" הפוגעת בגברים אסייאתים צעירים‬ ‫ובריאים‪ 2 ,‬שהתאבדו ו‪ 55-‬שסיבת מותם אינה ידועה‪ .‬החוקרים מותחים ביקורת על‬ ‫העובדה כי הרשויות הישראליות אינן מתאמצות לבדוק את סיבות המוות ומציינים‬ ‫כי ייתכן שיש קשר בין תנאי העבודה הקשים לבין חלק ממקרי המוות‪.‬‬ ‫החוקרים מוסיפים כי חסמי עלות‪ ,‬התמצאות וביורוקרטיה‪ ,‬כצו גם אי שיתוף‬ ‫פעולה של קבלני כח האדם‪ ,‬מקשים מאוד על העובדים לעבור בין מעסיקים‬ ‫והופכים אותם פגיעים עוד יותר להפרת הזכויות‪ .‬במקרים נדירים של שביתה‬ ‫מסתכנים העובדים בפיטורים‪ ,‬כפי שאכן קרה לשניים מהמרואיינים‪.‬‬ ‫עוד נטען‪ ,‬כי גם ההסכם הבילטרלי (הסכם המחייב שני צדדים) ‪ -‬שנכנס לתוקף מול‬ ‫ממשלת תאילנד בשנת ‪ 5165‬במטרה לצמצם את השחיתות בתהליכי הגיוס‬ ‫ולהפחית את העמלות שמשלמים העובדים כדי לקבל רישינות עבודה ‪ -‬לא הביא‬ ‫לשינוי של ממש במצבם‪" .‬עובדים שהגיעו לישראל לפני כניסת ההסכם לתוקף‬ ‫ואלה שהגיעו בכפוף להסכם סבלו‪ ,‬אלה גם אלה‪ ,‬משכר נמוך‪ ,‬שעות עבודה‬ ‫מופרזות ותנאי דיור עלובים"‪ ,‬מצוין‪.‬‬ ‫משרד הכלכלה‪" :‬הנתונים אינם מדויקים"‬ ‫על פי החוקרים‪ ,‬הסיבות לבעיות הללו נובעות בין היתר מאכיפה דלה‪ ,‬שנובעת‬ ‫מפיצול מיותר של סמכויות הפיקוח‪ ,‬מחסור במשאבים ביחידות הפיקוח וכשל‬ ‫בהטלת סנקציות מתריעות על המעסיקים וקבלני כוח האדם‪.‬‬ ‫בתוך כך מפנים החוקרים אצבע מאשימה כלפי משרדי הממשלה האמונים על‬ ‫האכיפה בתחום ‪ -‬משרד הכלכלה ורשות האוכלוסין‪ ,‬ההגירה והגבולות במשרד‬ ‫הפנים‪ .‬על פי הדו"ח‪ ,‬סך פעילות האכיפה של המשרדים הללו הסתכמה בחמש שנים‬ ‫האחרונות בצעדי ענישה דלים כלפי חקלאים וקבלני כוח אדם‪ 62 :‬קנסות בלבד‬ ‫בסכום כולל של ‪ 6.0‬מיליון שקל‪ 6.2 ,‬אזהרות ורישיון מושעה אחד לקבלן כוח אדם‪.‬‬ ‫החוקרים מוסיפים‪ ,‬כי במהלך תקופה זו אירעו גם ‪ 27‬מקרי מוות במגזר החקלאי‬ ‫שלא זכו להסבר או שיוחסו ל"בעיות לב"‪ ,‬וממליצים למדינה ליזום בדיקות שלאחר‬ ‫המוות‪ ,‬כדי לבדוק אם יש קשר בין התמותה לבין תנאי העבודה הקשים‪.‬‬ ‫"ההפרות המתמשכות של זכויות העובדים התאילנדים במגזר החקלאי המתועדות‬ ‫בדו"ח הן סימן מטריד לעובדה שהמדינה אינה אוכפת את חוקיה שלה"‪ ,‬מציינים‬ ‫החוקרים‪" .‬הכשל באכיפת החוקים והתקנות הנוגעים לשכר מינימום‪ ,‬שעות עבודה‪,‬‬ ‫דיור‪ ,‬בריאות ובטיחות‪ ,‬משמעו שהרשויות הישראליות מפרות את זכותם של‬ ‫עובדים זרים במגזר החקלאי לתנאי עבודה צודקים ונאותים‪ ,‬לדיור נאות ולבריאות‬ ‫גופנית"‪.‬‬ ‫ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה‪" :‬כחלק ממדיניות משרד הכלכלה ואחריותו להגנה‬ ‫על זכויות עובדים‪ ,‬קיבל לידיו אגף הסדרה ואכיפה במשרד את הסמכות לאכיפת‬ ‫חוקי עבודה בתחום עובדים זרים לפני כארבע שנים ‪ -‬החל מיוני ‪ ,5161‬ובתוך כך גם‬ ‫עובדים בתחום החקלאות‪ .‬המידע אודות חשד להפרת חוקי עבודה כנגד עובדים‬ ‫זרים‪ ,‬לרבות בתחום החקלאות‪ ,‬מועבר לאגף האכיפה מרשות ההגירה ומארגון‬ ‫‪ ,CIMI‬בהתאם להסכמים הבילטרליים‪.‬‬ ‫"הנתונים שהועברו אליכם אינם מדויקים‪ ,‬ולהלן הנתונים הנכונים‪ :‬מתחילת‬ ‫הפעילות המשותפת ועד כה התקבלו ‪ 210‬פניות‪ .‬מרביתן ‪ - .11 -‬טופלו‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫נפתחו כ‪ 211-‬תיקים כנגד מעסיקים בענף החקלאות‪ 50. ,‬מהם בשנת ‪ .516.‬ניתנו‬ ‫‪ .20‬התראות מינהליות‪ .0 ,‬עיצומים כספיים בסכום של ‪ 5,117,111‬שקל‪ 06 ,‬קנסות‬ ‫בסכום של ‪ .50,611‬שקל וכן ‪ 7‬כתבי אישום"‪.‬‬