‫אלטלנה‬ ‫רקע‬ ‫מדינת ישראל קמה ב‪ 41-‬במאי ‪ .4411‬לפני הקמת המדינה‪ ,‬כלל הכוח היהודי הלוחם שלושה כוחות‬ ‫עיקריים‪ :‬ההגנה‪ ,‬האצ"ל והלח"י‪ .‬הכוחות נבדלו ביניהם בנטייה הפוליטית של החברים‪ ,‬בדרכי‬ ‫הפעולה ובמערכת הארגונית‪.‬‬ ‫כשבועיים אחרי הקמת המדינה‪ ,‬פרסמה ממשלת‬ ‫ישראל את הפקודה להקמת צה"ל‪ .‬הפקודה קבעה‬ ‫את הקמתו של צבא למדינת ישראל‪ ,‬את כפיפותו של‬ ‫צבא זה לממשלת ישראל וכן איסור על קיומם של‬ ‫כוחות לוחמים אחרים‪ .‬ב‪ 4-‬ביוני‪ ,‬אנשי האצ"ל חתמו‬ ‫הסכם עם ראשי צה"ל והצטרפו אליו כיחידות‬ ‫נפרדות‪ ,‬בדומה ליחידות ההגנה והפלמ"ח שפעלו גם‬ ‫הן בתוך צה"ל באופן נפרד‪ .‬הלח"י קיבל עוד קודם‬ ‫החלטה להצטרף לצה"ל‪.‬‬ ‫אימון על האלטלנה לפני הגעתה לארץ‬ ‫המצב בארץ היה קשה‪ .‬המלחמה המשיכה והתעצמה‪,‬‬ ‫חלק ניכר מהיישוב היה מגויס והיה מחסור חמור בנשק ובציוד לחימה‪ .‬הנהגת היישוב עשתה‬ ‫מאמצים רבים להביא ארצה נשק מאירופה‬ ‫האניה נקראה על שם זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬מנהיג והוגה דעות ציוני‪ ,‬ראש‬ ‫ומארצות הברית‪.‬‬ ‫תנועת הנוער בית"ר‪ .‬ז'בוטינסקי חתם על מאמריו הראשונים בשם‬ ‫'אלטלנה' הייתה אוניה שנשלחה על ידי אנשי‬ ‫האצ"ל בצרפת לארץ‪ .‬היא נשאה כ‪ 439-‬עולים‪,‬‬ ‫העט 'אלטלנה' (נדנדה בשפה האיטלקית)‪ ,‬אנשי האצ"ל בחרו לקרוא‬ ‫כך לספינתם‪ ,‬לכבודו‪.‬‬ ‫וכן תחמושת וציוד צבאי רב שהאצ"ל השיג במאמץ רב על מנת לסייע ליישוב בתקופה קשה זו‪.‬‬ ‫ב‪ 44-‬ביוני יצאה האנייה מצרפת‪.‬‬ ‫ההפוגה הראשונה‪ :‬לאחר כחודש של לחימה‪ ,‬כפתה מועצת‬ ‫במקביל‪ -‬באותו יום בארץ החלה‬ ‫הביטחון של האו"ם (ארגון האומות המאוחדות)‪ ,‬על מדינת ישראל‬ ‫ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות‬ ‫ועל מדינות ערב להפסיק את הלחימה‪ .‬בתוך תקופה זו‪ ,‬ניסו שליחי‬ ‫ הפסקת אש בין הכוחות היהודים‬‫האו"ם להביא את מדינת ישראל ואת מדינות ערב להסכם מדיני‪.‬‬ ‫והערבים שכללה איסור על הבאת נשק‬ ‫ההפוגה הייתה בין ה‪ 11-‬ביוני ל‪ 9-‬ביולי‪ .‬את זמן ההפוגה ניצלו‬ ‫חדש למערכה‪ .‬מנחם בגין‪ ,‬מפקד‬ ‫הצדדים לארגון מחדש של הכוחות הצבאיים‪.‬‬ ‫האצ"ל לא רצה לקחת חלק בהפרת‬ ‫כל פרשת האלטלנה התרחשה בתוך תקופה זו‪' ,‬ההפוגה הראשונה'‪.‬‬ ‫ההפוגה‪ ,‬ולכן ביקש מצוות האנייה‬ ‫להתעכב בדרך‪ .‬במקביל ‪ -‬דיווח מנחם בגין לממשלה הזמנית על יציאת האוניה ובה עולים ונשק‬ ‫מצרפת לכיוון הארץ‪.‬‬ ‫נציגי הממשלה הורו לאנשי האצ"ל לתת פקודה לאוניה להגיע לארץ‪ ,‬ולפרוק אותו במקום נסתר‬ ‫מעיני נציגי האו"ם‪ .‬הנשק‪ ,‬כך האמין בן‪-‬גוריון‪ ,‬יסייע ללחימה של הצבא הצעיר‪ .‬האוניה התקרבה‬ ‫לחופי ישראל באמצע יוני ‪ ,4411‬כחמישה שבועות לאחר הכרזת המדינה‪ ,‬וכשלשה שבועות לאחר‬ ‫שהאצ"ל חתם על ההתפרקות מנשקו‪.‬‬ ‫מהלכים עיקריים‬ ‫‪ 44‬ביוני‬ ‫בגין‪ :‬כשהאוניה יצאה לדרכה הודיע בגין לנציגי משרד הבטחון כי ימסור‬ ‫את האוניה לידי צה"ל‪ ,‬אך דרש כי‪:‬‬ ‫א‪ .‬בחלוקת הנשק שהביאה האונייה תינתן עדיפות ליחידות האצ"ל‬ ‫בצבא כדי שיגיעו למערכה מצוידים כיאות‪ .‬בגין ביקש להשוות את מצבן של יחידות‬ ‫אלו למצבן של יחידות הפלמ"ח וההגנה שגויסו לצה"ל כיחידות מאורגנות על נשקן‪.‬‬ ‫ב‪ 09 .‬אחוזים מכלל הנשק יועבר ליחידות העצמאיות של האצ"ל בירושלים‪ .‬ירושלים‬ ‫לא הוכללה אז בשטחי מדינת ישראל שכן בהצעת החלוקה הוגדרה כשטח בינלאומי‪.‬‬ ‫ההגנה‪ ,‬האצ"ל והלח"י המשיכו לפעול בנפרד בעיר‪.‬‬ ‫‪ 41-41‬ביוני‬ ‫בן‪-‬גוריון‪ :‬מסכים להעברת חלק מהנשק ליחידות האצ"ל בירושלים אך‬ ‫דורש כי יתר הנשק יועבר לידי צה"ל ויחולק ליחידותיו השונות על פי‬ ‫שיקול דעתם של מפקדי הצבא‪ .‬לאחר שהמו"מ מסתיים ללא הסכמה‬ ‫דורש כי האנייה תגיע לכפר ויתקין‪.‬‬ ‫בגין‪ :‬מציע שעד שתתגבש הסכמה יוחזק הנשק במחסני צה"ל תחת‬ ‫פיקוח משותף‪.‬‬ ‫‪ 44‬ביוני‬ ‫בן‪-‬גוריון‪ :‬בישיבת הממשלה מעלה את נושא האונייה אלטלנה שעמדה להגיע לארץ ומציג‬ ‫זאת כהפתעה וכתחילתו של מרד‪ .‬לעומת חברי ממשלה שהציעו להידבר עם אנשי האצ"ל‪,‬‬ ‫הציג דוד בן‪-‬גוריון גישה תקיפה מאוד‪ .‬בן‪-‬גוריון טען כי יש לדרוש מבגין כניעה ללא תנאי‬ ‫ומסירת כל הנשק לצבא‪ .‬למעשה הוא סרב לנהל משא ומתן בנושא‪ .‬בן‪-‬‬ ‫גוריון התנגד גם לאחזקת הנשק תחת פיקוח משותף בטענה כי סמכויותיו‬ ‫של האצ"ל לקביעת אופן השימוש בנשק אינן שוות לסמכויותיה של‬ ‫הממשלה הזמנית‪.‬‬ ‫בן‪-‬גוריון אמר‪:‬‬ ‫"עלינו להחליט אם למסור את השלטון בידי בגין או להגיד לו שיפסיק את‬ ‫פעולותיו הנפרדות‪ ,‬ואם לא ‪ -‬נירה! או שנחליט לפזר את הצבא שלנו"‪.‬‬ ‫בישיבה התקבלה החלטה לאפשר לצבא להשתמש בכוח כדי לעצור את האוניה‪.‬‬ ‫‪ 09‬ביוני‬ ‫בגין‪ :‬האוניה מגיעה לכפר ויתקין (צפונית לנתניה)‪ ,‬שם החלו אנשי‬ ‫האצ"ל בפריקת הנשק ובהורדת העולים‪ .‬בגין הגיע לכפר ויתקין‪ ,‬ושם‬ ‫קיבל את פני העולים והנשק‪.‬‬ ‫בן‪-‬גוריון‪ :‬הטיל את ביצוע החלטת הממשלה שלא לאפשר לאנשי האצ"ל‬ ‫לפרוק את הנשק‪ ,‬על חטיבת אלכסנדרוני‪ .‬החטיבה כיתרה את חוף כפר‬ ‫ויתקין‪ .‬דן אבן‪ ,‬מפקד החטיבה שלח אגרת למנחם בגין ובה דרישה‬ ‫(אולטימאטום) כי תוך עשר דקות יעביר בגין תשובה ברורה האם הוא‬ ‫מעביר את הנשק לידי צה"ל או שהוא מתנגד לעשות זאת‪:‬‬ ‫אל ‪ :‬מ‪ .‬בגין‬ ‫בפקודה מיוחדת מאת ראש המטה הכללי לצבא ההגנה לישראל אני מצווה‬ ‫להפקיע את כלי הנשק וחומרי המלחמה שהגיעו לחוף מדינת ישראל בתחום‬ ‫פיקודי לרשות ממשלת ישראל [‪ ]...‬באם לא תסכים למלא אחר הפקודה‪ ,‬אנקוט‬ ‫בכל האמצעים העומדים לרשותי כדי להוציא לפועל את הפקודה ולהפקיע את‬ ‫הנשק שהגיע לחוף הארץ מרשות פרטית לרשות ממשלת ישראל‪ .‬עלי להודיעך‪,‬‬ ‫כי כל השטח מוקף על‪-‬ידי יחידות‪-‬צבא בזיון מלא ושריונים‪ ,‬והדרכים חסומות‪.‬‬ ‫אני מטיל עליך את כל האחריות לתוצאות שתיגרמנה במקרה של סירוב למלא‬ ‫אחר פקודה זו‪.‬‬ ‫העולים ‪ -‬בלתי מזוינים ‪ -‬יורשו לנסוע אל המחנות כפי שנקבעו על ידך‪ .‬ניתנת‬ ‫לך ארכה של ‪ 01‬רגעים למתן תשובה‪.‬‬ ‫דן אבן ‪ -‬מפקד החטיבה‬ ‫בגין‪ :‬דחה את האולטימאטום והחליט לעלות לאונייה ולנסות להגיע‬ ‫לחוף תל אביב שם‪ ,‬האמין כי יוכל לנהל מו"מ עם הממשלה הזמנית‪ .‬הוא‬ ‫התנגד לדרישה להשיב תוך עשר דקות‪ .‬כמו כן‪ ,‬היה בטוח שהצבא לא‬ ‫יפעל בכוח כלפי אנשי האצ"ל‪.‬‬ ‫דן אבן‪ ,‬מפקד חטיבת אלכסנדרוני‪ ,‬נתן הוראה לפתוח באש על האנייה‪ ,‬ועל האנשים שפרקו את‬ ‫הנשק‪ .‬התפתח קרב יריות שבמהלכו נפגעו אנשי אצ"ל וצה"ל‪.‬‬ ‫הנשק שהורד לחוף (כרבע מכלל הנשק באנייה) הועבר למפקד המקומי של צה"ל‪.‬‬ ‫במהלך השהייה בחוף כפר ויתקין עלו מנחם בגין‪ ,‬ועוד לוחמי אצ"ל מהארץ על האנייה‪.‬‬ ‫האנייה חמקה מכוחות צה"ל שעל החוף והפליגה חזרה ללב ים‪ ,‬ומשם לכיוון תל‪-‬אביב עם כמאה‬ ‫אנשי אצ"ל על סיפונה‪ .‬בגין האמין כי מול חופי תל‪-‬אביב יקשה על צה"ל להשתלט על האניה‪.‬‬ ‫בדרך לתל אביב‪ ,‬ניסו שתי ספינות של חיל הים לעצור את האנייה‪ ,‬אך מפקד האלטלנה‪ ,‬חמק מהן‬ ‫והמשיך לכיוון תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫‪ 00‬ביוני‬ ‫בן‪-‬גוריון‪ :‬המשיך בהתעקשותו שאין להענות לדרישות האצ"ל והורה לרכז‬ ‫כוחות צבא על חוף הים של תל אביב‪ ,‬ובכלל זה תותחים‪.‬‬ ‫ב‪ 00-‬ליוני התקרבה האניה לחופי תל‪-‬אביב‪ .‬על החוף התרכזו סקרנים‪ ,‬יחד עם חיילים רבים‬ ‫מההגנה ומהאצ"ל אשר חזרו לבתיהם בתל אביב בזכות ההפוגה בקרבות‪ .‬גם כאן‪ ,‬בדומה‬ ‫להתרחשות בכפר ויתקין‪ ,‬התחיל קרב יריות בין חיילי צה"ל לאנשי האצ"ל שבאו לסייע לחבריהם‬ ‫שעל האונייה‪ .‬נעשו מאמצים נוספים לתווך בין הממשלה הזמנית לבין מנחם בגין‪.‬‬ ‫‪ 41:99‬אחר הצהריים‬ ‫בן‪-‬גוריון‪ :‬נתן פקודה לפתוח באש על האנייה‪ .‬אחד התותחים שעל החוף‬ ‫התחיל לירות לכיוון האנייה‪ .‬אחד הפגזים פגע באנייה‪ ,‬והיא עלתה באש‪.‬‬ ‫ה‬ ‫רב החובל של האלטלנה‪ ,‬שחשש מהתפוצצות הנשק הורה לנטוש את האנייה‪ .‬בזמן הפינוי נשאר‬ ‫בגין אחרון על האוניה‪ .‬אנשי אצ"ל שקפצו מהאונייה הבוערת אל המים נתקלו באש שנורתה‬ ‫עליהם מן החוף‪.‬‬ ‫בהמשך היום‪ ,‬צה"ל עצר מאות מחברי האצ"ל‪ ,‬אך בגין עצמו לא נעצר‪.‬‬ ‫בקרבות נהרגו ‪ 41‬אנשי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל‪ ,‬ורבים נפצעו‪.‬‬ ‫מנחם בגין‪ :‬מיד לאחר שירד מהאוניה והגיע לחוף‪ ,‬רץ למשרדים של האצ"ל‬ ‫בתל‪-‬אביב‪ ,‬שם הוא עלה לשידור בתחנת השידור של האצ"ל וקרא לאנשיו‬ ‫לא להגיב על ההתרחשויות בחוף‪ .‬במהלך השידור אמר‪:‬‬ ‫‪ ...‬אחי‪ ,‬אתם שומעים‪ ,‬אחי‪ ,‬אליכם אני קורא‪ :‬אל תרימו יד על אח! גם היום‪ .‬לא!‬ ‫‪ ...‬ואני קורא לאחי בארגון הצבאי הלאומי‪ :‬לא לפתוח באש בשום מקום‪ .‬אנחנו‬ ‫לא נפתח באש! ‪...‬אנו נוסיף לאהוב את עם ישראל‪ .‬את הטובים ואת הלא טובים‪.‬‬ ‫את הטועים והשוגים‪ .‬נוסיף לאהוב ולהלחם‪.‬‬ ‫יחי עם ישראל! תחי המולדת העברית!‬ ‫ערכים שהובילו את המנהיגים‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‪ :‬הממלכתיות‬ ‫מנחם בגין‪ :‬שלמות האומה‬ ‫בפרשת האלטלנה‪ ,‬הנחה את‬ ‫אל מול האלימות שהפעילו ראשי‬ ‫בן‪-‬גוריון ערך הממלכתיות‪.‬‬ ‫ממלכתיות היא תפיסה שבמרכזה עומדת‬ ‫הזדהות האזרח עם המדינה‪ ,‬תוך החלשת‬ ‫ההזדהות עם קבוצות משנה כמו מפלגות‪,‬‬ ‫קבוצות מוצא וכדומה‪.‬‬ ‫אחד הדברים הראשונים שערך הממלכתיות‬ ‫שולל‪ ,‬הוא קבוצות הפועלות בנפרד ואינן‬ ‫מצייתות להחלטות המדינה‪.‬‬ ‫אחת המטרות המרכזיות של הנהגת מדינת‬ ‫ישראל מיד לאחר הקמתה הייתה לחזק את‬ ‫האחדות בתוך המדינה החדשה‪ .‬ההנהגה ראתה‬ ‫ביצירה של אחווה ותחושת אחריות של‬ ‫האזרחים כלפי המדינה החדשה‪ ,‬מטרה חשובה‬ ‫ביותר‪ .‬יצירת האחדות והאחריות המשותפת‬ ‫היו חשובות במיוחד לנוכח המלחמה הקשה‬ ‫שבה הייתה נתונה מדינת ישראל והצורך לגיוס‬ ‫כל הכוחות כדי לנצח בה‪ .‬האחדות הייתה‬ ‫חשובה גם בגלל הפירוד הפוליטי ששרר‬ ‫בתנועה הציונית ובעיקר בין הכוחות הצבאיים‬ ‫של היהודים לפני הקמת המדינה‪.‬‬ ‫משמעותה של הקמת מדינה היא קיומו של כוח‬ ‫צבאי אחד ויחיד‪ ,‬המקבל את הוראותיו‬ ‫מהממשלה וממלא את הוראותיה בלבד‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫אוחדו כל הכוחות הלוחמים‪ ,‬ההגנה‪ ,‬האצ"ל‬ ‫והלח"י אל תוך צה"ל‪.‬‬ ‫תהליך הקמת צבא עברי אחד לא היה קל‪ ,‬שכן‬ ‫בין הארגונים שררה חשדנות רבה‪ .‬בן‪-‬גוריון‬ ‫ראה בהתרחשויות סביב אלטלנה מבחן של‬ ‫המדינה החדשה מול אתגר הממלכתיות‪.‬‬ ‫המדינה עליו ועל פקודיו מנחם‬ ‫בגין‪ ,‬הורה לאנשיו לחדול מלהשיב ירי ולמנוע‬ ‫התפתחות של מלחמת אחים‪.‬‬ ‫פעולתו זו נעשתה מתוך מחויבותו לרעיון‬ ‫'אחדות העם'‪ .‬בגין פעל מתוך התפיסה על פיה‬ ‫הלאום אמור להיות קהילה מאוחדת שיש בה‬ ‫ערבות הדדית‪ .‬זיכרון העבר המשותף‪ ,‬החתירה‬ ‫ליעוד משותף והשאיפה לעתיד משותף צריכים‬ ‫לגבור על חילוקי הדעות‪ .‬בגין חשב שיש להימנע‬ ‫בכל מחיר ממלחמת אחים‪ .‬בגין האמין כי את‬ ‫המחלוקות בחברה הישראלית הצעירה יש לפתור‬ ‫בדרך של מו"מ ולא באלימות שעשויה להביא‬ ‫לכדי מלחמת אחים בעת הקשה ביותר למדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫האמונה כי אחווה בין יהודים הינה ערך עליון‬ ‫ליוותה את בגין מילדותו‪ .‬בגין ראה בהימנעותו‬ ‫ממלחמת אחים‪ ,‬הן בימים בהם הסגירו אנשי‬ ‫ההגנה את אנשי האצ"ל לבריטים והן באירועי‬ ‫אלטלנה‪ ,‬שיא של מנהיגותו‪.‬‬ ‫"הצבא אינו כפוף לעצמו ולא יהיה כפוף לעצמו‪ .‬הוא כפוף למדינה ורק למדינה‪ ...‬וחוקת‬ ‫הצבא ודרכי הצבא לא יבואו מהצבא‪ ,‬אלא משליחי המדינה‪ ...‬אך ורק הם יקבעו את דרכי‬ ‫הצבא‪"...‬‬ ‫תשובה לדברי מפקדים בכנס מפקדי צה"ל ‪04.1.4414‬‬ ‫"אחרי מותי אני מקווה שאזכר‪ ,‬מעל לכל‪ ,‬כמי שמנע מלחמת אחים‪ .‬זה חשוב בעיני יותר‬ ‫מהפיקוד על המחתרת‪ ,‬מראשות הממשלה‪ ,‬מחוזה השלום ומחוק רמת‪-‬הגולן"‬ ‫דברי מנחם בגין בישיבת ממשלה ‪1.0.10‬‬ ‫אהבת ישראל ושריפת הנשק‬ ‫שיר אלטלנה‬ ‫נתן אלתרמן‬ ‫רפאל קירש הי"ד עולה אלטלנה‪ ,‬נפל בקרבות‬ ‫תש"ח לשחרור הנגב‬ ‫יע‪ַ -‬ע ְפ ָעף‬ ‫ַי ֲעמֹד נָא ָה ָעם ְללֹא נִ ַ‬ ‫ֹומ ֶמת‬ ‫שר ָפה ַהע ֶ‬ ‫ֵדע ְל ַמ ְר ֵאה ַה ֵ‬ ‫וְ י ַ‬ ‫אנחנו יצאנו לדרך ללחם ולסבל בעדך‬ ‫ֶשק ַהזֶה‬ ‫ִּכי ַהנֹ ֶ‬ ‫הבאנו את רוח המרד אנית נשק לשחרורך‪.‬‬ ‫לֹא ַל ֶה ֶבל נִ ש ַֹרף‪...‬‬ ‫שנים ארכות באירופה עמלנו ללא הפסקה‬ ‫ֹוח ֶמת!‬ ‫הּוא ִמ ֵלא ֵשרּותֹו ָל ֻא ָמה ַהל ֶ‬ ‫ואת פרי עמלנו אלטלנה הבאנו בעדך מדינה‪.‬‬ ‫הּוא ֵש ֵרת! שֹ ְֵר ָפתֹו ֵפרּו ָֹשה נִ ָצחֹון‬ ‫ְליִ ְצ ָרה ֶשל ֻא ָמה‬ ‫ואיך שקבלתם אותנו באלהים! לעולם לא נשכח‬ ‫ַעל יִ ְצרֹו ֶשל ֵע ֶדר‪.‬‬ ‫על אחים חילים חלמנו ונתקלנו באש התותח‬ ‫הּוא ֵש ֵרת! שֹ ְֵר ָפתֹו ֵפרּו ָֹשה ה ָנכֹון‬ ‫ואם כי אלטלנה נטבעה זקפו ראשיכם חילים‬ ‫הּוא ִקּיום ַה ָמרֹות‬ ‫לארץ ישראל השלמה לעד נשאר נאמנים‪.‬‬ ‫ירת ַה ֵס ֶדר!‬ ‫ּוש ִמ ַ‬ ‫ְ‬ ‫עּוטים‪,‬‬ ‫ּיִ ָת ֵכן ִכי ַה ָללו ְד ָב ִרים ְפ ִ‬ ‫ְהּודים‪.‬‬ ‫חֹומה ִל ְמ ִדינַת ַהּי ִ‬ ‫ַאך ַהיֹום ֵהם ָ‬ ‫ְ‬ ‫ָריעּו ְפ ַל ָק ִטים ָב ִעיר‪:‬‬ ‫וְ ָל ֵכן ָשוְ א י ִ‬ ‫ֶשק!‬ ‫יֹומה ֶשל שֹ ְֵר ָפת ַהנֹ ֶ‬ ‫יֹום ֶח ְר ָפה הּוא ָ‬ ‫ָשן ִמ ְס ַת ֶכ ֶלת ָק ִהיר!‬ ‫לֹא! ְב ַעב ֶהעֹ ָ‬ ‫יטב ִמ ְס ַת ְכלֹות בֹו‬ ‫וְ ֵה ֵ‬ ‫ֶשק!‬ ‫ַעמֹון וְ ַדמֹ ֶ‬ ‫השפעות על מדינת ישראל עד היום‬ ‫החלטתו התקיפה של בן‪-‬גוריון להפסיק את המשא ומתן ולפתור את המצב בפתרון אלים‪ ,‬ביססה‪,‬‬ ‫הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך יותר‪ ,‬את עקרון הממלכתיות‪ .‬החלטה זו הבהירה את היותה של‬ ‫הממשלה הסמכות היחידה לקבלת החלטות בתחומים צבאיים ואת כפיפותו של צה"ל לדרג‬ ‫המדיני‪ .‬אך‪ ,‬מעבר לאובדן הנשק הרב שהיה בספינה‪ ,‬הביאה החלטה זו את המדינה לסף מלחמת‬ ‫אחים וגבתה את חייהם של ‪ 44‬איש‪.‬‬ ‫החלטתו של בגין לקרוא לאנשיו להימנע מלהשיב אש למרות הירי עליהם‪ ,‬מנעה‪ ,‬ללא ספק‪,‬‬ ‫מלחמת אחים קשה‪ ,‬ובטווח הארוך סימלה כי גם בתקופות של מחלוקת קשה יש לעשות כל מה‬ ‫שניתן על מנת לשמור על אחדות העם‪.‬‬ ‫פרשת אלטלנה‪ ,‬התנהגותם של המנהיגים בה‪ ,‬והויכוחים שהיו בעקבותיה‪ ,‬היו בעלי השפעה רבה‬ ‫על אופייה של הדמוקרטיה במדינת ישראל‪ .‬החלטתו של בן‪-‬גוריון לנהוג במדיניות חד משמעית‬ ‫כנגד אנשי האצ"ל והחלטתו של מנחם בגין לבלום את תגובת אנשיו להפצצת האנייה ולמנוע‬ ‫מלחמת אזרחים‪ ,‬עיצבו את דמותה הממלכתית של מדינת ישראל‪ ,‬על פיה הסמכות היחידה‬ ‫להפעלת כוח צבאי נתונה לממשלה‪.‬‬