‫"למה לא לירות משני קנים?"‬ ‫הרעיון לייצר רובה בעל שני קנים נצנץ בראשו של עמוס גולן בוקר בהיר אחד‪.‬‬ ‫הוא פיתח את ה"סנייק" מסדרת ה"גלבוע"‪ ,‬שנחשף כאן בראשונה‪ .‬למה‪ ,‬בעצם? ראיון‬ ‫מאת‪ :‬עמיר רפפורט‬ ‫ה‬ ‫צילום‪ :‬זיו קורן‬ ‫רעיון לייצר רובה בעל שני קנים‪ ,‬שיורים‬ ‫בו זמנית על אותה מטרה‪ ,‬נצנץ בראשו של‬ ‫עמוס גולן בוקר בהיר אחד‪ .‬הוא הלך עם‬ ‫הרעיון עד הסוף‪ ,‬ופיתח את הרובה ‪DBR (dubble‬‬ ‫)‪ barrel riﬂe‬המכונה "סנייק" מסדרת ה"גלבוע"‪,‬‬ ‫שנחשף כאן בראשונה‪.‬‬ ‫חלק מן המעטים‪ ,‬שהיו שותפי סוד לפיתוח הנשק‬ ‫החדש עד עכשיו‪ ,‬היו ספקניים לגבי הסיכוי ליישם‬ ‫את הרעיון‪ .‬מצד שני‪ ,‬זו גם הייתה התגובה המקובלת‬ ‫כאשר עמוס גולן החליט לפתח בעשור שעבר רובה‬ ‫שיורה מעבר לפינה‪ ,‬מבלי לחשוף את הגוף‪ .‬אפילו‬ ‫לא אצבע‪ .‬בעקבות אותו רעיון פותח כבר לפני מספר‬ ‫‪74‬‬ ‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬ ‫שנים רובה ה"קורנר שוט"‪ ,‬שנחשב הצלחה עולמית‬ ‫ומשרת בצבאות רבים בעולם ובמשטרות‪ ,‬בעיקר‬ ‫ביחידות מיוחדות‪ .‬את הפיתוח והייצור עושה עמוס‬ ‫גולן במסגרת חברת "סילבר שאדו" שבבעלותו – אחת‬ ‫מחברות הנשק הקל הבודדות בישראל‪.‬‬ ‫בנסיבות אחרות יכול להיות שעמוס גולן היה‬ ‫מתגלגל לעולם הבידור או לחקלאות‪ .‬בתור נער תל‬ ‫אביבי‪ ,‬הוא בחר ללמוד בבית ספר החקלאי "הכפר‬ ‫הירוק"‪ ,‬ונמשך לבמה‪ .‬לפני הגיוס לצה"ל‪ ,‬הוצע לו‬ ‫לשרת בלהקה צבאית‪.‬‬ ‫"כששקלתי את הרעיון‪ ,‬עמדתי מול המראה‬ ‫ואמרתי לעצמי שזה לא הגיוני שאם תהיה מלחמה אני‬ ‫אצחיק אנשים במקום להילחם‪ ,‬ולכן בחרתי להתנדב‬ ‫לצנחנים"‪ ,‬אומר גולן‪.‬‬ ‫את השירות הצבאי שלו עמוס גולן התחיל כלוחם‬ ‫במלחמת יום הכיפורים‪ .‬במבצע ליטני בלבנון ב‪1978-‬‬ ‫הוא כבר היה מפקד פלוגה בגדוד ‪ ,202‬אחר כך יצא‬ ‫להדריך כמה שנים בבית הספר החקלאי שבו למד‬ ‫קודם לכן‪ ,‬ואז נמשך שוב למערכת הביטחון‪ :‬הוא‬ ‫הקים במסגרת היחידה המשטרתית המיוחדת )הימ"מ(‪,‬‬ ‫שהייתה אז חדשה‪ ,‬את ה"חוליה השקטה"‪ ,‬שמרבית‬ ‫עלילותיה לא סופרו עד כה וספק אם יסופרו אי פעם‪.‬‬ ‫החוליה‪ ,‬שכללה ‪ 12‬לוחמים‪ ,‬צברה מיומנויות‬ ‫שונות כמו טיפוס וגלישה‪ ,‬וכמובן הפעלה של כל‬ ‫נשק קל וטקטיקה‬ ‫‪ ¹‬עמוס גולן‬ ‫צילום‪ :‬מאיר אזולאי‬ ‫סוגי הנשק‪ .‬ההשראה לפעילות הצוות שעליו פיקד‬ ‫גולן במשך חמש שנים‪ ,‬באה מסיפורי "‪ 12‬הנועזים"‪.‬‬ ‫בין הלוחמים של גולן היה גם שחר איילון‪ ,‬לימים ניצב‬ ‫במשטרה )וכיום נציב כבאות והצלה ארצי(‪.‬‬ ‫מהימ"מ‪ ,‬חזר גולן לצה"ל‪ ,‬שם היה שותף‬ ‫להקמת בית הספר ללוחמה בטרור )לוט"ר(‪ ,‬שעליו‬ ‫גם פיקד‪ ,‬לפני שמונה לתפקידו האחרון בצה"ל ‪-‬‬ ‫מפקד יחידת המסתערבים "דובדבן"‪ .‬גולן פיקד על‬ ‫היחידה בתקופת האינתיפאדה הראשונה‪ ,‬בראשית‬ ‫שנות ה‪ 90-‬של המאה שעברה‪ .‬קצב המבצעים היה‬ ‫אז רצחני‪ :‬לעתים‪ ,‬בוצעו כמה מבצעים באותו יום‪.‬‬ ‫אחד מ‪ 1800-‬המבצעים בתקופתו כמפקד "דובדבן"‬ ‫נגמר רע במיוחד ‪ -‬לוחם נהרג מאש עמיתיו לכוח‪,‬‬ ‫מה שמייסר את גולן עד היום‪.‬‬ ‫גולן אינו סופר את כמות הפעמים שבהן נפצע‬ ‫או נחבל במהלך מאות הפעולות המבצעיות שבהן‬ ‫השתתף‪ .‬שתייים מהפציעות היו חמורות יותר‪ -‬הוא‬ ‫עלה על מוקש‪ ,‬וניצל רק בנס מרימון שהושלך לעברו‬ ‫בעת שהיית כוחות צה"ל בצור שבלבנון‪ .‬גולן ניסה‬ ‫לחמוק מהרימון וקפץ מתוך רכב נוסע בדיוק לעבר‬ ‫המקום שבו הרימון נחת‪ .‬בגלל הקרבה למקום הפיצוץ‪,‬‬ ‫הפציעה הייתה בלתי נמנעת‪ .‬מצד שני‪ ,‬הרסיסים לא‬ ‫הספיקו להתפזר לכל עבר ולפגוע באברים שונים‬ ‫גופו‪.‬‬ ‫עמוס גולן השתחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף‪,‬‬ ‫והקים את סילבר שאדו בשנת ‪ ,1994‬ביחד עם חברו‬ ‫אסף נאדל‪ ,‬שפרש בינתיים מהשותפות‪ ,‬ועם אישתו‬ ‫רונית‪.‬‬ ‫איך קרה שהקמת חברת נשק?‬ ‫"הרעיון להקים את סילבר שאדו נבע מכך‬ ‫שהמומחיות שלי הייתה תמיד מלחמה בטרור‪ .‬ברור‬ ‫שאני לא היחיד בעל הידע‪ ,‬יש והיו טובים ממני‬ ‫שהשתחחרו לאורך השנים‪ ,‬אבל אני החלטתי להקים‬ ‫חברה שתיתן מענה למגוון רחב של איומים"‪.‬‬ ‫ההתחלה של סילבר שאדו בכלל לא הייתה בתחום‬ ‫ייצור הנשק הקל‪ .‬היא פיתחה וייצרה לוחות מתפרקים‬ ‫להגנה על כלי רכב מפני ירי )כתחליף ללוחות קבועים‬ ‫שמותקנים על רכב מסוים ולא ניתן להעביר אותם‬ ‫מרכב לרכב(‪ ,‬עסק בייעוץ ביטחוני בכל רחבי העולם‪,‬‬ ‫וגם בייצוג חברות‪ .‬גולן הוא איש רעיונות בלתי נלאה‪,‬‬ ‫ובין המוצרים הנוספים שפיתח‪ ,‬היה גם פודיום נואמים‬ ‫מוגן מפני ירי‪.‬‬ ‫נקודת מפנה בהתפתחותה של סילבר סאדו חלה‬ ‫לפני כשבע שנים‪ ,‬כאשר אפרים יערי‪ ,‬מראשי‬ ‫תעשיית הנשק הקל בישראל‪ ,‬שעמד במשך שנים‬ ‫רבות בראש הפיתוח של מפעל הנשק הקל של תעש‬ ‫)שהופרט באותה תקופה ומוכר כיום תחת השם ‪,(IWI‬‬ ‫יצא לפנסיה מוקדמת‪.‬‬ ‫אפרים יערי היה בעברו ממפתחי ה"מיקרו גליל"‬ ‫וה"מיקרו עוזי"‪" .‬הצעתי לו להצטרף לסילבר‬ ‫שאדו‪ ,‬ושלמחתי הוא הסכים"‪ ,‬אומר גולן‪" .‬אני יודע‬ ‫להשתמש בנשק ומומחה בהיבטים רבים שלו‪ ,‬אבל‬ ‫אין לי את הרקע ההנדסי‪ ,‬ובתחום הזה יערי הוא‬ ‫מהמובילים בעולם‪ .‬צירפנו לצוות שלנו גם לוחמים‬ ‫לשעבר בימ"מ ובקומנדו הימי‪.‬‬ ‫"ההתחלה לא הייתה במפעל נשק של ממש אלא‬ ‫רק במעבדה‪ ,‬שבה תירגמנו כל מיני הזיות לרעיונות‬ ‫של ממש‪ .‬עם הזמן‪ ,‬הקמנו את מפעל הנשק שלנו‪,‬‬ ‫שממוקם כיום ביהוד"‪.‬‬ ‫"אין לי השכלה טכנולוגית‪ ,‬אבל מה שיש לי זה‬ ‫את היכולת לראות בעיה ב‪ 360-‬מעלות‪ ,‬כלומר‬ ‫מכל נקודת מבט אפשרית‪ .‬אני חש וראה את התמונה‬ ‫כמו בפלניטריום שנע מסביבי‪ .‬בגלל שמגבלות‬ ‫טכנולוגיות לא מהוות אצלי מכשול‪ ,‬אני חושב על‬ ‫כל רעיון אפשרי‪ ,‬ורק אז בודק אם אפשר ליישם אותו‪.‬‬ ‫"הרעיון לפתח ה'קורנר שוט' נולד מסיפור שרדף‬ ‫אותי מאחת היחידות שבה שירתתי‪ ,‬על חייל שנפגע‬ ‫בהתקלות עוד לפני תקופתי באותה יחידה‪ .‬חבריו‬ ‫של החייל לא היו יכולים לגשת אליו בגלל שלא‬ ‫הצליחו לשתק מקורות של אש תופת‪ ,‬והוא מת להם‬ ‫מול העיניים‪.‬‬ ‫"המחשבה על האסון הזה הביאה לי את הרעיון‬ ‫לפתח כלי נשק שניתן לשלוט עליו מאחורי קיר או‬ ‫מחסה )החלק הקדמי של ה'קורנר שוט' ניתן לתזוזה‬ ‫לעבר המטרה‪ ,‬כאשר ההדק והכוונת עודם נמצאים‬ ‫ביחד עם היורה מאחורי הקיר‪ .‬בקצה הקנה של הרובה‪,‬‬ ‫מותקנת מצלמה שבאמצעותה מכוון היורה את הנשק‪,‬‬ ‫מבלי לחשוף את עצמו לאש שמנגד(‪.‬‬ ‫"כאשר הגיתי את הרעיון‪ ,‬גיליתי לתדהמתי שאף‬ ‫אחד לא חשב עליו לפניי‪ .‬רשמתי אותו כפטנט‪,‬‬ ‫והאושר הכי גדול שלי היה לקבל מכתבים מחיילים‬ ‫של צבא ארצות הברית‪ ,‬שכתבו לי בהתרגשות‬ ‫שבזכות הנשק שפיתחנו נחסכו חיים של חיילים‬ ‫שלחמו בעיראק"‪.‬‬ ‫הצלחת ה"קורנר שוט" נתנה דחיפה למפעל‬ ‫‪ĦđĐĒ ĦďđĞĦ | D.B.R "ģĕĕĜĝ" ĞđčĘĎĐ ĐčđĤ‬‬ ‫‪ĐĐĒ ĐėĕĤď Ħĕďĕđ ĘđĠė ěďĝ ĥĕ ĕĘėĘđ‬‬ ‫‪."ĞđčĘĎ"ĐĚ ęĕĤĕėĚ đĜČĥ ĦĕďĕĘ‬‬ ‫‪ęĐĕĜĕč ģēĤĚĐđ ,ęĕĘĕčģĚ ęĕĜģĐ ĕĜĥ‬‬ ‫‪ĘĕčģĚĐ ĐĜģĘ ďēČ ĐĜģ ēďģ ĒėĤĚĚ‬‬ ‫‪ĐĒĕēČ ĥĕ ĐĒ ģĥĜ ĕĘėĘ. Ě"ĝ 3 ČđĐ‬‬ ‫‪ĦĘĕĝĚđ ğģĕĐč ĦđĘĕĝĚ ,ĦĕĚđĜđĎĤČ‬‬ ‫‪.ęĕĜģĐ ĕĜĥ ěĕč ĒėĤĚč ĦēČ ĕĜĕĔģĕĠ‬‬ ‫‪"ģĕĕĜĝ"Đ ěđĜĎĜĚ Ęĥ ĐďđčĞĐ ĦĔĕĥ‬‬ ‫‪ĞĘģĚĘ ĐĚđďč ēđĦĠ ĝĜėĚ ĘĞ ĦĝĝđčĚ‬‬ ‫"‪ĘđĢĕĜĘ ĐėĕĤďĐ ěđĜĎĜĚ ..Ď.Č.ĚĐ đČ "čĎĜ‬‬ ‫‪ĤđĒēĚ ĦĤĕĢĕĘ ĕĦĜėđč đĜĕĐ ęĕĒĎĐ ĤĒēĐ‬‬ ‫‪ĐĤĕģĜ ěđĜĎĜĚ ēĦđĠ ĖėĘ ĤčĞĚ .ğđĢĤ ĕĤĕ‬‬ ‫‪ĔĞĚėđ ĐĤĢģ ĐĕĕĐĥĐ ēĕĔčĚĐ ĕďđēĕĕ‬‬ ‫‪ĐĤđĜĐ ěđĥČĤĐ ĤđďėĐ ěĕč ĦĥĎĤđĚ ĕĦĘč‬‬ ‫‪ďđĚĢĐđ ,ĕĜĥĐ ĤđďėĘ ĘČĚĥ ĐĜģĚ‬‬ ‫‪ěĒđĚ ģĥĜĐ ĕĘė .ěĕĚĕ ĐĜģĚ ĐĤđĜ- đĘ‬‬ ‫‪5.56 ĤčĕĘģč (ĦčĘđĢ) ĐĘđĠė ĦĕĜĝēĚĚ‬‬ ‫‪:ĕĜėĔ ĔĤĠĚ‬‬ ‫‪ĖĤđČĚ"Ě 710 – ĐĤđĎĝ Ħģ ęĞ ĕĘĘė ĖĤđČ‬‬ ‫‪Ě"Ě 800 – ĐēđĦĠ Ħģ ęĞ ĕĘĘė‬‬ ‫‪Ě"Ě 495 - Ħģ ČĘĘ ĕĘĘė ĖĤđČ‬‬ ‫‪Ď"ģ 4.246 – Ħģ ęĞ ĕĘĘė ĘģĥĚ‬‬ ‫‪Ď"ģ 3.780 – Ħģ ČĘĘ ĕĘĘė ĘģĥĚ‬‬ ‫‪Ě"Ě 59.2 – ĕĘėĐ čēđĤ‬‬ ‫‪9.5" – ĐĜģ ĖĤđČ‬‬ ‫‪7/1 ĘĕĘĝĐ ĐĘĞĚ‬‬ ‫‪Ęĥ ĘģĥĚ ĕĘĘėĐ ĘģĥĚĘ ğĕĝđĐĘ ĥĕ‬‬ ‫‪.ĦđČĘĚ ĦđĕĜĝēĚ ĕĦĥ‬‬ ‫‪.ęĤĎ 520-ė ĖĤĞč ĦĘģđĥ ĦĕĜĝēĚ Ęė‬‬ ‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬ ‫‪75‬‬ ‫נשק קל וטקטיקה‬ ‫הנשק של סילבר שאדו‪ ,‬והשלב הבא היה פיתוח‬ ‫רובה הסער "גלבוע" על ידי הצוות של של יערי‪.‬‬ ‫"בניגוד לכלי נשק אחרים שפותחו בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬אני הגעתי למסקנה שהמבנה הבסיסי‬ ‫של האדם ‪ -‬מיקום הכתף‪ ,‬ארובת העין והלחי ‪ -‬לא‬ ‫השתנו לאורך מאות השנים האחרונות‪ ,‬ולכן הצורה‬ ‫הקלאסית של הרובה עדיין רלוונטית‪ .‬עם זאת‪ ,‬למרות‬ ‫שה'גלבוע' נראה כלפי חוץ כמו רובה סער סטנדרטי‪,‬‬ ‫הוכנסו בו שורה ארוכה של פטנטים‪ ,‬כולל צורת‬ ‫המכלול‪ ,‬החומרים שמהם הרובה עשוי )הגוף עשוי‬ ‫מאלומיניום תעופתי ‪ ,(CNC‬ואופן פליטת הגזים‪.‬‬ ‫הרובה בנוי כך שניתן להשתמש באמצעותו גם‬ ‫בתחמושות חדישות וגם בתחמושות ישנות שנמצאות‬ ‫ברשות צבאות שונים‪ ,‬מסוגים מגוונים‪.‬‬ ‫"אחרי שתהחלנו למכור את ה'גלבוע' הגעתי‬ ‫למסקנה שצריך גם רוב העם שני קנים"‪ ,‬אומר עוד‬ ‫עמוס גולן‪.‬‬ ‫למה‪ ,‬בעצם?‬ ‫"ניתחתי מה קורה בשדה הקרב‪ ,‬וראיתי שהרבה‬ ‫פעמים המטרה מופיעה לזמן קצר מאוד‪ .‬ניסיתי‬ ‫לחשוב איך אני מצליח להביא לכך שהלוחם ייצר‬ ‫יותר אש מדויקת ומהירה על מנת לפגוע ביריב‪.‬‬ ‫אני קורה מאות ספרי ביטחון בשנה‪ ,‬שנותנים לי את‬ ‫הגירוי לרעיונות השונים‪ ,‬ואז אמרתי לעצמי‪ ,‬במיטה‪,‬‬ ‫שצריך לשגר בבת אחד שני קליעים‪ ,‬שתהיה בינהם‬ ‫סינגרטיות‪ .‬רק אחרי שגמרתי לחשוב על הרעיון‪,‬‬ ‫ניסינו לחשוב איך להוציא אותו אל הפועל מן הבחינה‬ ‫ההנדסית"‪.‬‬ ‫בקרוב יפורסמו בישראל דיפנס ממצאים ממבחן‬ ‫נשק בלתי תלוי שיערך לרובה ה"סנייק"‪ .‬בינתיים‪,‬‬ ‫ההערכות לביצועי הנשק החדש‪ ,‬שיוצג לראשונה‬ ‫באופן פורמאלי בתערוכת יורוסאטורי )‪ 11-15‬ביוני‪,‬‬ ‫פריז(‪ ,‬מבוססות רק על קביעותיו של ההוגה‪ ,‬עמוס‬ ‫גולן‪) .‬על המפרט הטכני של הנשק ושיטת הפעלתו‪,‬‬ ‫ראה בנפרד בתוך ידיעת המסגרת(‪.‬‬ ‫עמוס גולן אומר כי למרות ששני הקנים של‬ ‫ה"סנייק" נראים מקבילים לגמרי‪ ,‬יש באחד מהם הטיה‬ ‫זעירה‪ ,‬שנועדה להביא לכך ששני הכדורים המשוגרים‬ ‫מהרובה יכוונו בדיוק לאותה נקודה‪ .‬אפשר לשנות‬ ‫במעט את מידת ההטיה של קנה זה‪ ,‬ובכך לקבוע באיזה‬ ‫מרחק שני הכדורים אמורים להצטלב לגמרי‪.‬‬ ‫לדברי עמוס גולן‪ ,‬על מנת למנוע מצב שבו כדורים‬ ‫יתפוצצו בקנה‪ ,‬מנגנון ההפעלה תוכנן כך שיש הבדל‬ ‫של מיקרון השניה בין זמני הירי של שני הכדורים‪.‬‬ ‫רק כאשר הכדור הראשון עובר דרך קצה הקנה‪ ,‬הגזים‬ ‫שהוא פולט מועברים באמצעות צינורית מיוחדת אל‬ ‫מנגנון הדריכה של הקנה השני‪ ,‬ומפעילים אותו‪ .‬אם‬ ‫יש מעצור בירי הכדור הראשון ‪ -‬גם הכדור השני לא‬ ‫‪76‬‬ ‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬ ‫יירה‪ .‬ניתן לבצע ירי ב"בבודדת' או במצב אוטומאטי‬ ‫כמו בכל רובה אחר‪ ,‬וכמו ב"גלבוע" החד‪-‬קני‪ ,‬ניתן‬ ‫להתאים את הרובה לשימוש בכל סוגי התחמושת‪,‬‬ ‫כולל כדורים של קלצ'ניקוב‪.‬‬ ‫הכדורים המשוגרים מאותו רובה‪ ,‬אינם מפריעים‬ ‫זה לזה?‬ ‫"לא‪ .‬בדקנו את הכל‪ .‬בגלל שיש הפרש זעיר בזמני‬ ‫הירי‪ ,‬הכדורים נעים בדרוג ולא מפריעים זה לזה"‪.‬‬ ‫מה התרחשים הכי רלוונטיים לשימוש ברובה הדו‪-‬‬ ‫קני?‬ ‫"בתרחישים רבים יש לירי כזה יתרונות מיוחדים‪.‬‬ ‫למשל שני כדורים שנורים בלחיצת הדק אחת לעבר‬ ‫אויב עטוף באפוד יאפשרו לחדור אותו‪ ,‬אם יפגעו‬ ‫בדיוק באותו חלק של האפוד‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬כלוחמים‬ ‫נגד טרור אנחנו מכירים מצבים‪ ,‬שבהם שני צלפים‬ ‫מנסים לירות בדיוק ביחד לעבר אותה מטרה‪ ,‬למשל‬ ‫בעת ניטרול של חוטפים המחזיקים בבני ערובה‪.‬‬ ‫הכדור הראשון אמור לחדור מבעד חלון זכוכית‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬והשני ‪ -‬לפגוע באויב‪ .‬כל שבריר שניה הוא‬ ‫קריטי‪ ,‬כדי לא לאפשר למחבל להגיב לירי ולפגוע‬ ‫בחטוף שמוחזק על ידו‪.‬‬ ‫"כמובן‪ ,‬שבאמצעות דיבור לא ניתן להגיע לירי‬ ‫שהוא כמעט סימולטני‪ ,‬אבל באמצעות הנשק‬ ‫החדש ‪ -‬כן"‪.‬‬ ‫וזהו? נגמרו לך בזאת הרעיונות לכלי נשק חדשים?‬ ‫"כרגע‪ ,‬יש לנו עוד שבעה‪-‬שמונה רעיונות לכלי‬ ‫נשק מהפכניים‪ .‬אני מניח שחלק מהם עוד יבואו לידי‬ ‫ביטוי במהלך השנים הבאות"‪ .‬‬