‫חלק שני‪ :‬בונים מדינה במזרח התיכון‬ ‫‪ .1‬עמדת בריטניה ]בווין[ ועמדת ארה"ב באשר לבעיית הפליטים והעקורים היהודים‬ ‫באירופה ובשאלת א"י לאחר המלחמה‪.‬‬ ‫]דו"ח הריסון‪ ,‬ועדת החקירה האנגלו אמריקאית [‪.‬‬ ‫עמדת בריטניה ‪:‬‬ ‫עם סיום מלחה"ע ‪ ,2‬הועתקו מוקדי הכוח ממדינות מערב אירופה אל שתי המעצמות ארה"ב‬ ‫ובריה"מ ‪.‬‬ ‫המזרח התיכון שהוא צומת דרכים אסטרטגי ואחד ממאגרי הנפט הגדולים בעולם‪ ,‬הפך להיות לאחד‬ ‫ממוקדי המאבק הבינגושי‪ .‬בריטניה שלטה בתקופה זו על א"י בתוקף המנדט שניתן לה לאחר‬ ‫מלחה"ע ‪ .1‬בריטניה נחלשה מאד במלהח"ע ‪ 2‬ונטתה לערב את ארה"ב בכל מהלכיה והחלטותיה‪.‬‬ ‫בתקופת המלחמה הקרה בריטניה נקטה בקו פרו ערבי במזרח התיכון כדי להרחיק ממנו את‬ ‫ההשפעה הקומוניסטית‪.‬‬ ‫בממשל הבריטי התרבו האנטי ציונים שהתנגדו להקמת מדינה יהודית בא"י‪.‬‬ ‫מצד שני הייתה בריטניה תלויה כלכלית בארה"ב בתקופה זו ונאלצה לתמוך פוליטית בצעדי ארה"ב‪.‬‬ ‫ב‪ 1945‬התקיימו בבריטניה בחירות‪ ,‬ממשלתו של צ'רצ'יל נפלה ולשלטון עלתה מפלגת הלייבור‬ ‫בראשות אטלי ‪ -‬ראש הממשלה‪ .‬שר החוץ – בווין‪.‬‬ ‫התנועה הציונית קיוותה כי כעת יבוטלו הספר הלבן השלישי וחוק הקרקעות]אשר הגבילו את עליית‬ ‫היהודים לא"י ואת קניית הקרקעות[‪ ,‬מכיוון שאטלי היה בעל מצע פרו ציוני בהיותו באופוזיציה‪.‬‬ ‫הלחץ הערבי על בריטניה גבר‪,‬הערבים דרשו הקמת מדינה ערבית עצמאית בא"י והזהירו את‬ ‫ממשלת בריטניה כי אם יבוטל הספר הלבן ‪ ,‬תאבד בריטניה את תמיכת הערבים‪.‬‬ ‫הערבים איימו במרד נגד בריטניה אם תקום בא"י מדינה יהודית‪.‬‬ ‫נאום בווין – ‪11/1945‬‬ ‫ב‪ 11/1945‬נאם שר החוץ הבריטי בווין נאום חשוב בפרלמנט הבריטי‪ ,‬בנאום באה לביטוי מדיניותה‬ ‫של בריטניה בשאלת העקורים באירופה ובשאלת א"י‪.‬‬ ‫בנאומו הפריד בווין בין שתי הבעיות והביע התנגדות לפתרון בעיית העקורים על ידי העלאתם‬ ‫לא"י‪.‬‬ ‫עיקרי דבריו של בווין ‪:‬‬ ‫א‪ .‬בעיית העקורים היהודים היא בעיה אנושית קשה אשר נוצרה על ידי המשטר הנאצי‬ ‫באירופה‪ .‬עם נפילת השלטון הנאצי התבטלה בעיה זו‪.‬‬ ‫בעיית העקורים צריכה להיפתר במקום בה נוצרה כלומר באירופה‪.‬‬ ‫היהודים צריכים להישאר באירופה להשת לב בה מחדש ולתרום מכישרונותיהם לשגשוגה‬ ‫ושיקומה‪.‬‬ ‫אין לקשור בין בעיה זו לבין בעיית א"י‪ .‬א"י לא תוכל לקלוט את העקורים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לבריטניה יש מחויבות כפולה כלפי הערבים וכלפי היהודים בא"י‪ .‬יש לשתף את העולם‬ ‫הערבי במציאת פתרון לסכסוך בא"י ‪ .‬הערבים בא"י ובעולם והמוסלמים בעולם מתנגדים‬ ‫להקמת מדינה יהודית בא"י ויש להתחשב בדעתם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יש לשתף את ארה"ב במציאת פתרון לבעיית העקורים‪ .‬בווין הזמין את ארה"ב להשתתף‬ ‫בועדת חקירה משותפת שתחקור את מצב העקורים באירופה ותציע פתרון‪.‬‬ ‫בווין ציפה שארה"ב תסייע גם מבחינה כספית לפתרון הבעיה‪.‬‬ ‫‪.‬עד שימצא פיתרון‪ ,‬תשאר מדיניות הספר הלבן בתוקפה‪.‬‬ ‫כל חודש ינתנו ‪ 1500‬רשיונות עליה ליהודים לא"י‪ .‬חוק הקרקעות האוסר מכירת קרקעות ליהודים‬ ‫בא"י‪ ,‬ישמר‪ .‬שלטון המנדט ימשיך להילחם נגד המחתרות היהודיות בא"י‪.‬‬ ‫מהי המשמעות של נאום בווין ?‬ ‫בווין מציג את המדיניות הבריטית בשאלת א"י והעקורים‪.‬‬ ‫בנאומו הפריד בין שתי הבעיות והתנגד לתת להן פתרון משותף‪.‬‬ ‫יש כאן התכחשות להתחייבות של הבריטים להקים מדינה יהודית בא"י‪.‬‬ ‫מבחינה מעשית יש כאן הצעה להקים ועדת חקירה אנגלו אמריקאית לפתרון בעיית העקורים‪.‬‬ ‫ובכך להפוך את הבעייה ל עניין בינלאומי‪.‬‬ ‫עמדת ארה"ב ‪ :‬החיילים האמריקאים ששיחררו את מחנות ההשמדה הביאו לארה"ב סיפורים‬ ‫מזעזעים על ניצולי השואה ‪ ,‬דעת הקהל בארה"ב נחרדה מסיפורים אלו ותבעה משלטונות ארה"ב‬ ‫לסייע לפליטים‪.‬‬ ‫טרומן‪ ,‬נשיא ארה"ב ראה בבעיית העקורים בעיה אנושית ולא בעיה פוליטית‪.‬‬ ‫דו"ח הריסון ‪ :‬עוד לפני הקמת ועדת החקירה האנגלו אמריקאית שלח טרומן נציג‪ ,‬ארל הריסון‪ ,‬אל‬ ‫מחנות העקורים באירופה‪.‬‬ ‫בדו"ח שחיבר האריסון דובר על ‪ 100,000‬יהודים ששהו במחנות העקורים ולא היו מעוניינים‬ ‫לחזור לארצות מוצאם‪ .‬הריסון המליץ להעלות אותם מיד לא"י‪.‬‬ ‫טרומן פנה לממשלת בריטניה וביקש ממנה להעלות במהירות את העקורים היהודים לא"י‪.‬‬ ‫פנייה זו הכניסה את ממשלת בריטניה הפרו – ערבית לדילמה‪ .‬היא לא יכלה לסרב לבקשת טרומן‬ ‫בשל תלותה בארה" ב אך גם לא יכלה להחריף את יחסיה עם הערבים במזה"ת ובא"י‪.‬‬ ‫לכן הציעה בריטניה להקים ועדת חקירה אנגלו‪ -‬אמריקאית שתחקור את בעיית הפליטים ובעיית א"י‬ ‫ותמליץ על פתרון‪.‬‬ ‫בדרך זו קיוו הבריטים להפוך את בעיית העקורים ובעיית א"י לעניין בינלאומי‪ ,‬להקטין את הביקורת‬ ‫נגדם‪ ,‬הם קיוו כי האמריקאים יאמצו את השקפתם בעניין א"י וגם ישתתפו במימון המעורבות‬ ‫הבריטית בא"י‪.‬‬ ‫ועדת חקירה אנגלו – אמריקאית‬ ‫‪1946‬‬ ‫בוועדה זו השתתפו ‪ 6‬נציגים בריטים ו – ‪ 6‬נציגים אמריקאים‪ .‬תפקידה היה לבחון את שאלת א"י ואת‬ ‫מצב היהודים שנרדפו באירופה ולקבוע האם יש אפשרות שהעקורים יישארו באירופה או שיש‬ ‫להעלות אותם לא"י‪.‬‬ ‫הועדה פעלה במשך ‪ 5‬חודשים‪.‬‬ ‫היא ביקרה במחנות העקורים והתרשמה ממצבם הקשה של פליטי השואה‪ .‬היא התרשמה מרצונם‬ ‫של רוב העקורים לעלות לא"י‪.‬‬ ‫הועדה סיירה בא"י וגבתה עדויות מיהודים וערבים‪.‬‬ ‫היהודים טענו כי לערבים יש ‪ 6‬מדינות וליהודים אין אף מדינה‪ ,‬הם דיברו על הצורך למצוא פיתרון‬ ‫לפליטי השואה‪ ,‬על הזיקה ההיסטורית בין עם ישראל לא"י‪.‬‬ ‫הערבים דיברו על זכותם על א"י הם טענו כי בעיית העקורים היהודים צריכה להיפתר באירופה‪.‬‬ ‫המלצות הועדה האנגלו אמריקאית ‪:‬‬ ‫א‪ .‬יש לאשר מיד ‪ 100,000‬רישיונות הגירה לא"י לעקורים היהודים‪ .‬גם לאחר עלייתם יש‬ ‫להקל על המשך עלייה יהודית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בשל השנאה בין יהודים וערבים‪ ,‬לא תהיה א"י מדינה יהודית או ערבית ושלטון המנדט‬ ‫הבריטי ימשיך להתקיים בא"י‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הועדה המליצה לבטל את חוק הקרקעות ולאפשר מכירת קרקעות חופשית לכל אחד‪.‬‬ ‫מהי המשמעות של המלצות הועדה האנגלו אמריקאית ?‬ ‫הועדה קושרת בין בעיית העקורים היהודים לבין בעיית א"י בניגוד לעמדת ממשלת בריטניה‪.‬‬ ‫הדרישה להעלאת העקורים לא"י ולביטול חוק הקרקעות היא למעשה דרישה לביטול הספר הלבן‬ ‫השלישי של מקדונלד‪.‬‬ ‫נדחתה הדרישה הציונית להקמת מדינה יהודית בא"י‪.‬‬ ‫בתגובה לדו"ח הוועדה הודיע אטלי‪,‬ראש ממשלת בריטניה‪ ,‬כי הוא מוכן לאמץ את המסקנות‪ ,‬בתנאי‬ ‫שהיישוב היהודי בארץ יפרק מייד את כל ה"צבאות הפרטיים" )המחתרות‪:‬אצ"ל ולח"י(‪ .‬בכך הבטיח‬ ‫בעצם לדחות את מסקנות הוועדה‪ .‬כדי לבדוק איך מיישמים את החלטות הועדה האנגלו‪-‬אמריקאית‬ ‫ובעיקר בכדי לבטל סופית את מסקנותיה מינו הבריטים וועדת מומחים נוספת‪ -‬וועדת מוריסון‪-‬גריידי‬ ‫)מוריסון‪-‬בריטי‪,‬גריידי‪-‬אמריקאי( שפרסמה את הדו"ח שלה בקיץ ‪ .1946‬בדו"ח היא מתנה את עליית‬ ‫‪ 100,000‬העקורים בהסכמת היהודים והערבים לתוכנית חלוקה של א"י‪ .‬עפ"י התוכנית תחולק א"י ל‪-‬‬ ‫‪:3‬‬ ‫אזור יהודי בגליל בעמק יזרעאל וברצועת החוף שיכלול פחות מ‪ 20%-‬משטח הארץ‪,‬‬ ‫‪ 40%‬מהשטח אזור ערבי‪.‬‬ ‫השאר‪,‬ירושלים והנגב‪ ,‬אזור בשליטה בריטית‪.‬‬ ‫הנציב העליון הבריטי‪ ,‬יישאר הסמכות העליונה בארץ‪,‬‬ ‫האוטונומיה היהודית תהיה בענייני דת ותרבות בלבד‪.‬‬ ‫תוכנית זו נדחתה ע"י המנהיגות הערבית והיהודית ובריטניה החליטה להעביר את שאלת א"י לידי‬ ‫האו"ם‪.‬‬ ‫‪ .2‬העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם‪-‬הדיון באו"ם‪,‬עמדת המעצמות‪,‬השפעת "המלחמה‬ ‫הקרה" על‪,‬החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר ‪,1947‬התגובות להחלטת האו"ם בקרב‬ ‫היישוב היהודי והפלשתינאי ועמדת מדינות ערב‪.‬‬ ‫הדיון באו"ם ועמדת המעצמות‬ ‫שלב א'‪ :‬דיון בעצרת הכללית‪ ,‬והקמת ועדת אונסקו"פ‪UNSCOP-united nations special -‬‬ ‫‪-committee on Palestine‬ועדת החקירה לענייני ארץ ישראל שפעלה בחודשי קיץ ‪ 1947‬לגביית‬ ‫עדויות ‪:‬בארץ ישראל‪ ,‬במדינות ערב‪,‬בארה"ב ובמחנות העקורים‪ .‬במקביל לכך התנהלותם של מבצעי‬ ‫העפלה גדולים‪ :‬שנת ‪ 1947‬שנת שיא בהעפלה‪ .‬מסעה של האנייה אקסודוס )יציאת אירופה ‪(1947‬‬ ‫הייתה במקביל לעבודת ועדת האו"ם והשפיע עליה‪.‬‬ ‫המלצות ועדת אונסקו"פּ )המלצת הרוב בוועדה שהיו בה ‪ 11‬נציגים ממדינות שונות בעולם(‪ :‬סיום‬ ‫המנדט‪ ,‬הקמת שתי מדינות‪ ,‬יהודית וערבית‪ ,‬שתבאנה בברית כלכלית )ההצעה שהתקבלה באו"ם‬ ‫בסופו של דבר שונה מהצעת ועדת אונסקו"פ(‪.‬‬ ‫שלב ב'‪ :‬דיון בעצרת הכללית של האו"ם והצבעה‪.‬‬ ‫עמדת המעצמות‪:‬‬ ‫תמיכת ארצות הברית וברית המועצות‪ ,‬בהקמת מדינה יהודית‪ ,‬למרות המתיחות הבינגושית החריפה‬ ‫ביניהן בתקופה זו כחלק מן המלחמה הקרה‪.‬‬ ‫הסיבות לתמיכת ארצות הברית‪:‬‬ ‫מחויבות לעם היהודי לאחר השואה ותחושות אשמה בשל חוסר העזרה בזמן המלחמה‬ ‫·‬ ‫והשואה שהוכיחו את הצורך במדינה יהודית‪ .‬ההכרה בצורך הזה חוזקה על ידי פעולות ההעפלה‬ ‫שזכו לסיקור תקשורתי רחב והשפיעו על דעת הקהל בארצות הברית לטובת תמיכה ביהודים‪-‬‬ ‫בעיתונות ובקונגרס‪.‬‬ ‫רצון לפתור את בעיית העקורים היהודים בשטח הכיבוש האמריקאי באירופה‪ ,‬אשר שהו‬ ‫·‬ ‫במחנות עקורים שמומנו על ידי ארצות הברית‪.‬‬ ‫חשיבותם של הקול היהודי וקול המנהיגים הציונים לממשל האמריקאי‪ ,‬במיוחד בשנת בחירות‪-‬‬ ‫·‬ ‫הנשיא טרומן היה לפני בחירות‪.‬‬ ‫הרצון להבטיח את האינטרסים האמריקאים במזרח התיכון והרצון למנוע את כניסתה של‬ ‫·‬ ‫בריה"מ לאזור לאחר עזיבת הבריטים‪,‬שכן‪,‬גם בריה"מ תמכה בהקמת מדינה יהודית כדי להיכנס‬ ‫לאזור ולהשפיע‪.‬‬ ‫הסיבות לתמיכת ברית המועצות‪:‬‬ ‫במסגרת המלחמה הקרה‪:‬רצונה לדחוק את הבריטים מן המזרח התיכון ולהשפיע במקום‬ ‫·‬ ‫ארה"ב‪ .‬ציפייה להשגת דריסת רגל במזרח התיכון על ידי רכישת השפעה במדינת ישראל החדשה‪.‬‬ ‫מחשבה שהדבר יהיה אפשרי בגלל קיומה של התיישבות שיתופית סוציאליסטית חשובה ומרכזיותן‬ ‫של מפלגות הפועלים במפה הפוליטית של "הישוב"‪ .‬בשנים האלה היה לרוסים סיכוי מועט להשגת‬ ‫תמיכתן של ארצות ערב שממשלותיהן היו אנטי‪-‬קומוניסטיות וקשריהן עם המערב היו חזקים‪.‬‬ ‫מדיניות של מחויבות כלפי העם היהודי לאחר סבלו הרב לאורך הגולה בכלל ובמלחמת העולם‬ ‫·‬ ‫השנייה והשואה בפרט‪.‬‬ ‫החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר ‪1947‬‬ ‫ההחלטה התקבלה ברוב של ‪ 33‬קולות מול ‪ 13‬מתנגדים ו‪ 10‬נמנעים‪.‬‬ ‫תוכן ההחלטה‪:‬‬ ‫‪ .1‬ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1947‬החליט ארגון האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל‪.‬‬ ‫על הבריטים לעזוב את הארץ לא יאוחר מ‪ 1-‬באוגוסט ‪.1948‬נקבעה תקופת מעבר קצרה‪.‬בתקופת‬ ‫המעבר תכהן ועדה של נציגי מדינות החברות באו"ם‪.‬‬ ‫‪ .2‬הוחלט על חלוקת ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות‪ ,‬מדינה יהודית ומדינה ערבית‪.‬‬ ‫ארץ‪-‬ישראל תחולק לשתי מדינות עצמאיות‪ ,‬יהודית וערבית‪ .‬שטח המדינה היהודית יהווה כ‪62% -‬‬ ‫משטח הארץ‪ ,‬והוא יכלול את הנגב‪ ,‬את מישור החוף )מבאר טוביה ועד עכו(‪ ,‬את הגליל המזרחי‪ ,‬את‬ ‫עמק יזרעאל‪ ,‬את הגליל התחתון כולל הכינרת‪ .‬המדינה הערבית תהווה כ‪ 38% -‬משטח הארץ‪,‬‬ ‫והיא תכלול את הגליל המערבי‪ ,‬חלק מהגליל התחתון ומעמק יזרעאל‪ ,‬הערים נצרת שפרעם ועכו‪,‬‬ ‫אזור יהודה ושומרון ורצועת חוף ברוחב של ‪ 8‬ק"מ מרפיח ועד אשדוד‪).‬ראה מפה(‪.‬‬ ‫‪ .3‬ירושלים תהיה איזור בינלאומי תחת שליטה של האו"ם‪.‬‬ ‫‪ .4‬יהיה שיתוף פעולה כלכלי‪ ,‬בענייני תחבורה ומקורות מים בין שלושת הגופים‪ :‬המדינה היהודית‪,‬‬ ‫המדינה הערבית והאו"ם‪.‬‬ ‫משמעות החלטת האו"ם‪:‬‬ ‫התנועה הציונית השיגה את הישגה הגדול ביותר‪-‬הכרה בינלאומית במדינה יהודית עצמאית בשטחי‬‫א"י‪.‬‬ ‫ההחלטה זרזה את החלטת בריטניה לפנות את א"י‪.‬‬‫ ההחלטה חזקה את היישוב היהודי לקראת המלחמה המכרעת עם הערבים‪.‬‬‫התגובות להחלטת האו" ם בקרב היישוב היהודי והפלשתינאי ועמדת מדינות ערב‪:‬‬ ‫בישוב היהודי‪:‬‬ ‫החלטת עצרת האו"ם התקבלה בשמחה גדולה בארץ ישראל ובעולם היהודי‪ .‬אלפים יצאו לרקוד‬ ‫ברחובות עם היוודע תוצאות ההצבעה‪ .‬ההצבעה בכ"ט בנובמבר אפשרה את הגשמת המטרה‬ ‫הציונית העליונה – הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל‪.‬‬ ‫הנהגת הישוב‪ ,‬למרות גילויי השמחה‪ ,‬הייתה מודעת לבעיות והקשיים שנוצרו בגלל החלטת‬ ‫החלוקה‪:‬‬ ‫א‪ .‬דוד בן גוריון הבין כי החלטת האו"ם תגרום תגובה מלחמתית מצד כל צבאות עמי ערב‪ .‬הוא‬ ‫הבין כי יש להיערך מיידית לקראת מלחמה מול ערביי ישראל ומדינות ערב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ישובים יהודיים‪ -‬כ‪ 30-‬ישובים יהודיים‪ ,‬ובכללם ירושלים והגליל המערבי‪ ,‬לא נכללו במדינה‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫משאבים כלכליים‪ -‬תחנת הכוח‪-‬החשמל‪ -‬בנהריים ומפעל האשלג‪-‬המלח‪ -‬בצפון ים המלח נותקו‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מהמדינה היהודית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬גבולות‪ -‬ארץ ישראל חולקה לשלושה גושים עם מעברים צרים‪ ,‬גבולות ארוכים‬ ‫ומפותלים‪,‬בעייתיים מבחינה צבאית וכמעט ללא הרים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אוכלוסיה ערבית‪ -‬בגבולות המדינה היהודית נותרה גם אוכלוסיה ערבית‪.‬‬ ‫תגובת הפלשתינאים‪-‬הערבים תושבי הארץ ונציגי מדינות ערב‪:‬‬ ‫א‪ .‬הערבים תושבי ארץ ישראל ומדינות ערב דחו לחלוטין את החלטת עצרת האו"ם והכריזו כי‬ ‫יאבקו בכח ויעשו ככל שביכולתם כדי למנוע את הקמתה של מדינה יהודית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הליגה הערבית החליטה עוד לפני ההצבעה באו"ם‪ ,‬כי אם יצביע האו"ם בעד תוכנית חלוקה‪,‬‬ ‫היא תרכז צבא מתנדבים בגבולות ארץ ישראל‪.‬‬ ‫הוועד הערבי העליון הכריז על שביתה בת שלושה ימים‪ .‬למחרת ההצבעה באו"ם התחילה‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מלחמת העצמאות בהתקפה ערבית על אוטובוס יהודי ליד שדה התעופה לוד בו נהרגו שישה יהודים‪.‬‬ ‫למחרת ההצבעה באו"ם ב‪ 30-‬בנובמבר ‪ 1947‬החל השלב הראשון של מלחמת העצמאות‬ ‫בהתקפות הפלשתינאים )ערביי ישראל( על היהודים‪.‬‬ ‫‪ .3‬ההכרזה על הקמת המדינה‪ ,‬שיקולים וסיכונים‪ ,‬הקמת צה"ל ופירוק המחתרות‬ ‫רקע‬ ‫המנדט הבריטי היה עתיד להסתיים ב – ‪ .15/5/48‬בזמן זה‪ ,‬מלחמת העצמאות הייתה בשיאה‬ ‫והיישוב היהודי הצליח לנצח את הכוח הערבי שעמד מולו‪ .‬הבריטים המשיכו כל אותה עת במדיניות‬ ‫"הספר הלבן" ומנעו עלייה לישראל‪ ,‬תוך עזיבתם את הארץ בשלבים‪ .‬בחלק מהקרבות בין היהודים‬ ‫לערבים הם עזרו יותר לערבים והקשו את המאבק של היהודים‪ .‬בכל פעם שהבריטים פינו בסיס צבאי‬ ‫או תחנת משטרה היה מאבק בין "ההגנה" לאירגונים הערביים לתפיסת המקומות האסטרטגיים‬ ‫האלה‪ ,‬דבר שהוסיף לאי היציבות באזור‪ .‬בראש העם היהודי בארץ ישראל עמדה "מנהלת העם"‬ ‫שהייתה גוף מחוקק זמני )כמו הממשלה של היום( שניהלה דיון האם להכריז על הקמת מדינת‬ ‫ישראל עם סיום המנדט הבריטי בארץ‪ .‬לפני סיום המנדט‪ ,‬הודיעו ראשי ה"הגנה" כי הם בתהליך‬ ‫התחמשות והערים המעורבות )הכוונה לערים בהן חיו יהודים וערבים יחד כמו חיפה‪ ,‬טבריה‪ ,‬צפת‬ ‫ויפו( בידם )תוכנית ד'(‪ ,‬אך גוש עציון שקרוב לירושלים נפל בידי הערבים‪ .‬בן גוריון ו"מנהלת העם"‬ ‫ידעו כי לאחר הכרזת העצמאות יפלשו הצבאות הסדירים של מדינות ערב )ירדן‪ ,‬מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון‬ ‫ועירק( ויגרמו לאבידות רבות‪ ,‬אך הם היו בטוחים כי בסוף ינצח הישוב היהודי‪ .‬הם החליטו להכריז על‬ ‫הקמת מדינה יהודית אך היו להחלטה זו שיקולים וסיכונים רבים‪.‬‬ ‫השיקולים שהשפיעו על קבלת ההחלטה להכריז על הקמת מדינת ישראל ב – ‪) :14/5/48‬למה‬ ‫כדאי להכריז על מדינה מיד לאחר עזיבת הבריטים את הארץ(‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫אחרי שבריטניה תעזוב יישאר חלל שלטוני והיהודים חייבים לתפוס חלל זה לפני שיחליט‬ ‫האו"ם להכניס גורם אחר בינלאומי‪ ,‬כמו האו"ם‪ ,‬שעלול לעצור עלייה ורכישת נשק ואף‬ ‫להתערב בענייני הפנים והמלחמה של היישוב היהודי‪) .‬הצעת האו"ם היתה שא"י תהיה‬ ‫תחת שלטון האו"ם עד שיוקמו שתי המדינות‪ -‬היהודית והערבית(‪.‬‬ ‫הפחד להחמיץ )לפספס( הזדמנות היסטורית של הכרזת המדינה כיוון שדחיית ההכרזה‬ ‫למועד )זמן( אחר‪ ,‬עלולה לא להתגשם‪.‬‬ ‫כאשר יפלשו צבאות ערב‪ ,‬תהיה הפלישה למדינה יהודית‪ ,‬עצמאית וריבונית‪ ,‬ועובדה זו‬ ‫תעזור לישראל לפנות לאו"ם לעזרה כמדינה ולא ככוח לא מוכר באו"ם‪.‬‬ ‫במדינה ריבונית יחזיק היישוב גם בים ובגבולות‪ ,‬וכך יוכל לעלות יהודים רבים מבלי שאף‬ ‫גורם יוכל לעצור אותה‪ .‬לא תהייה גם התערבות ברכישת נשק אם נהייה כבר מדינה‬ ‫עצמאית‬ ‫הסיכונים בקבלת ההחלטה להכריז על הקמת מדינת ישראל‪:‬‬ ‫‪ .1‬ארצות הברית הפסיקה את תמיכתה ביישוב היהודי בגלל הפסדים מוקדמים במלחמה‪,‬‬ ‫)ה"הגנה" נחלה תבוסות בכמה קרבות חשובים(לכן ארה"ב דרשה לדחות את ההכרזה ב ‪3‬‬ ‫חודשים‪ .‬היא חששה שאם היישוב היהודי יפסיד למדינות ערב‪ ,‬תתפוס ברית המועצות את‬ ‫השליטה באזור בעזרת הערבים וכך "תפסיד" ארצות הברית את המזרח התיכון‪ .‬היא אסרה‬ ‫מכירת נשק למזרח התיכון )כולל ישראל( כדי להרגיע את הקרבות ואף איימה להקפיא את‬ ‫כספי הסיוע שמגיעים מיהודי ארצות הברית‪ .‬הנהגת היישוב הסתכנה בכך שארצות הברית‬ ‫שהתנגדה להקמת מדינה בתאריך ‪ ,14/5/48‬תפסיק את הסיוע והתמיכה ואף תצא נגד‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬קיים חשש כבד כי מדינות ערב יפלשו לארץ אם יכריזו מנהיגי היישוב על הקמת מדינה מתוך‬ ‫התנגדות למדינה יהודית‪ .‬היישוב היהודי פחד שלא יחזיק מעמד מול צבאות ערב שהיו עם‬ ‫טנקים‪ ,‬מטוסים וצבא מאומן וגדול‪.‬‬ ‫‪ .3‬קיים חשש שמורל היישוב לא יעמוד מול התקפת צבאות ערב והיישוב יצא נגד ההנהגה על‬ ‫ההחלטה הגורלית שהשפיעה לרעה‪.‬‬ ‫בן גוריון הצליח לשכנע את חברי "מנהלת העם" להכריז על מדינה ערב פינוי המנדט הבריטי‪ .‬הוא‬ ‫ידע שצבאות ערב יפלשו בכל מקרה ורצה להחזיק במדינה ריבונית לפני כן כדי שתהיה לו האפשרות‬ ‫לגייס את כל העם‪ ,‬לייבא נשק ולאפשר עלייה‪ .‬הוא רצה להתחיל להתנהל כמדינה ולא כעם הנאבק‬ ‫לעצמאות‪.‬‬ ‫הכרזה העצמאות‬ ‫חברי מועצת העם התכנסו באולם המוזיאון בשדרות רוטשילד בתל אביב ביום שישי ה – ‪ .14/5/48‬בן‬ ‫גוריון הקריא את נוסח ההכרזה על הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל‪ .‬ההכרזה הדגישה‬ ‫את הזכות ההיסטורית‪ ,‬המשפטית והמוסרית של העם היהודי להקים מדינה‪ .‬בהכרזה יש תיאור של‬ ‫הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל ומודגשת ההצדקה לזכות העם היהודי להקים מדינה‪.‬‬ ‫מצוינת אופייה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬נכללו הוראות מעשיות להקמת המדינה כמו‬ ‫הקמת מוסדות שלטון‪ ,‬גוף מחוקק וגוף מבצע‪ ,‬ניתן דגש על כך שהיהודים והמיעוטים החיים בארץ‬ ‫)דרוזים( הם אזרחי המדינה והוכרז כי מדינת ישראל פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות‪.‬‬ ‫על אף המלחמה שהתנהלה באותה עת‪ ,‬הושיט בן גוריון למדינות ערב יד לשלום וקרא לאו"ם לקבל‬ ‫את מדינת ישראל כחלק ממשפחת העמים‪.‬‬ ‫החזון הציוני התגשם‪ .‬למחרת הסתיים המנדט הבריטי בארץ וצבאות ערב פלשו לתוך מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הקמת צה"ל ופירוק המחתרות‬ ‫ב – ‪ ,26/5/48‬פרסמה הממשלה הזמנית בראשות בן גוריון‪ ,‬את פקודת הקמת צה"ל‪ .‬כמדינה‬ ‫מתוקנת ודמוקרטית‪ ,‬הוחלט כי יפעל גוף צבאי אחד תחת פיקודו של הדרג המדיני ובהתאם לחוקי‬ ‫המדינה‪ .‬עד להקמת צה"ל‪ ,‬פעלה ה"הגנה" שהייתה עיקר הכוח הצבאי עליה התבסס צה"ל לצידן של‬ ‫המחתרות האצ"ל והלח"י‪ ,‬ותחת ה"הגנה" פעלו יחידות הפלמ"ח‪ .‬בן גוריון קרא לפירוק המחתרות כדי‬ ‫שיהיה כוח צבאי אחיד ומאורגן‪ .‬הלח"י והאצ"ל הסכימו לפרק במיידית את המחתרות ולצרף את‬ ‫אנשיהם לצה"ל מלבד הכוחות שפעלו בירושלים‪ .‬הפלמ"ח שפעל כיחידה עצמאית תחת ה"הגנה"‬ ‫ותחת צה"ל‪ ,‬נאלץ גם הוא לפי פקודת בן גוריון ב – ‪ 29/9/48‬להתפרק‪ ,‬להפסיק את הגיוס אליו‬ ‫ולהיות חלק מצה"ל‪ .‬מפקדי הפלמ"ח התנגדו לכך אך נאלצו להסכים‪ .‬אל צה"ל הצטרפו יחידות וגדודי‬ ‫הפלמ"ח‪.‬‬ ‫פרשת אלטלנה ]עמוד ‪[133‬‬ ‫האצ"ל כאמור הסכים לפירוק המחתרת ולהצטרפות לצה"ל‪ .‬כמחתרת הם קנו נשק באופן עצמאי‪,‬‬ ‫ולפני ההסכמה לפירוק המחתרת יצאה אונית נשק מצרפת לישראל לאצ"ל‪ .‬האוניה הגיעה לאחר‬ ‫חתימת ההסכם ובן גוריון דרש את כל הנשק לצה"ל‪ .‬אנשי האצ"ל דרשו ‪ 20%‬מהנשק ללוחמים‬ ‫שבירושלים אך בן גוריון טען כי רק צה"ל רשאי להחזיק בנשק והתנגד לכך‪ .‬כשסירבו אנשי האוניה‬ ‫למסור את הנשק‪ ,‬הפגיז צה"ל את האוניה‪ .‬ראשי האצ"ל החליטו לא להגיב למרות שהייתה להם‬ ‫אפשרות ומנעו מלחמת אחים גדולה‪ .‬עד היום‪ ,‬פרשה זו מסעירה רבים‪ ,‬שבהלכה נהרגו ‪ 19‬בני אדם‬ ‫)‪ 16‬מאנשי האצ"ל ו – ‪ 3‬מצה"ל(‪.‬‬ ‫הסעיפים העיקריים בפקודת הקמת צה"ל‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫צבא ההגנה לישראל מורכב מחילות היבשה‪ ,‬האוויר והים‪.‬‬ ‫במצב חירום יונהג גיוס חובה לצבא‪ ,‬וגיל הגיוס ייקבע על‪-‬ידי הממשלה‪.‬‬ ‫כל אדם המשרת בצה" ל יהיה חייב להישבע אמונים למדינת ישראל‪ ,‬לחוקיה ולשלטונותיה‪.‬‬ ‫אסורה הקמתו או קיומו של כל כוח צבאי אחר מלבד צה"ל‪.‬‬ ‫הסיבות והגורמים שהביאו לקבלת ההחלטה לפרק את המחתרות והפלמ"ח‪ ,‬ולצרפם לגוף צבאי‬ ‫אחד הכפוף לרשות המבצעת )לממשלה(‪:‬‬ ‫‪ .1‬בן גוריון שאף למדינה מתוקנת והחליט כי במדינה זו‪ ,‬לא ניתן לאפשר מספר צבאות קטנים‬ ‫)מחתרות( אלא צבא אחד מאורגן ואחיד‪ ,‬הכפוף להחלטות הממשלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬המצב הביטחוני ומלחמת העצמאות מול צבאות ערב‪ ,‬הציב את היישוב היהודי בסכנת חיים‪.‬‬ ‫כדי לנצח היה צורך בגוף צבאי אחד שיפעל תחת פיקוד צבאי שיארגן את כל הפעילויות‬ ‫הצבאיות בהתאם לדרישות הכוללות את כל המדינה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ההחלטה כי צה" ל יהיה תחת הממשלה נועדה כדי למנוע צבאות קטנים של גופים פוליטיים‬ ‫ולמנוע אפשרות של מלחמת מחתרות ומלחמת אזרחים‪.‬‬ ‫הקושי בפירוק מטה הפלמ"ח והמחתרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬היה קשה לבטל מסגרות עצמאיות ולכפות על חיילי המחתרות לקבל את הסמכות של צה"ל‪,‬‬ ‫לאחר עשור בו פעלו המחתרות כעצמאיות ויריבות ביניהן‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הדרישה המיידית של בן‬ ‫גוריון לעבור במיידית מהמחתרות לצה"ל‪ ,‬לא אפשרה ליצור צבא אחד ומאוחד‪.‬‬ ‫‪ .2‬היה חשש ממלחמת אחים בעיקר לאחר פרשת "אלטלנה"‪ .‬היו כוחות קיצוניים של‬ ‫המחתרות שסירבו לעבור לצה"ל ולתת את נשקם‪ .‬חלק מאנשי הפלמ"ח קרא לסרב פקודה‬ ‫כדי להישאר יחידה סגורה ומיוחדת‪.‬‬ ‫‪ .3‬למרות דרישת בן‪-‬גוריון‪ ,‬חלק מאנשי המחתרות כאמור סרב פקודה‪ .‬לא נקבע בשלב זה מה‬ ‫יהיו העונשים למי שיעשה זאת ולכן האכיפה הייתה בעייתית‪.‬‬ ‫‪ .4‬מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל‬ ‫השלב השני של המלחמה החל מיום ההכרזה על מדינת ישראל ב‪ 15-‬במאי ‪) 1948‬יממה לאחר‬ ‫עזיבת הבריטים את ארץ ישראל( בו פלשו צבאות מדינות ערב השכנות למדינה‪ ,‬ועד ‪ 5‬בינואר ‪,1949‬‬ ‫בו הסכימה מצרים להחלטת מועצת הביטחון על קיום משא ומתן על הסכמי שביתת נשק בין מצרים‬ ‫וישראל‪ .‬במהלך השלב השני בלטה ההפוגה הראשונה כנקודת מפנה‪ ,‬בה התהפכו התחזיות בדבר‬ ‫ניצחון כוחות ערב‪ .‬במהלך הפוגה זו אירעה פרשת אלטלנה המפורסמת‪ ,‬בה טובעה אוניית אצ"ל בידי‬ ‫צה"ל‪.‬‬ ‫הגורמים לפלישת מדינות ערב לארץ ישראל והמהלכים העיקריים בתקופת הבלימה‪ ,‬מראשית‬ ‫הפלישה ועד ההפוגה הראשונה )‪ 15‬מאי ‪ 11 – 1948‬יוני ‪(1948‬‬ ‫חמישה צבאות סדירים ) בניגוד אלינו ולכוחות שלחמו נגדנו מ‪ (1947-‬והם‪ :‬הצבא המצרי‪ ,‬הלגיון‬ ‫הירדני‪ ,‬הצבא העיראקי‪ ,‬הצבא הסורי והצבא הלבנוני‪ .‬מדינת ישראל הותקפה מדרום‪ ,‬מצפון וממזרח‬ ‫ע"י צבאות סדירים מאורגנים בעלי נשק חדיש ומודרני כגון‪ :‬מטוסי קרב‪ ,‬טנקים ומשוריינים‪ .‬ממשלה‬ ‫עצמאית ומאורגנת ניהלה את המדינה ואת המלחמה בניגוד לשלב הראשון‪ .‬בחודש הראשון צבאות‬ ‫ערב התקדמו בקצב חסר תקדים מה שהעמיד את המדינה בסיכון‪.‬‬ ‫מדרום לארץ ישראל– צבא מצרים פלש בשני צירים‪ :‬כוח אחד נע לאורך החוף ויעדו‪ -‬העיר תל אביב‪,‬‬ ‫והכוח האחר נע לכיוון ניצנה‪ ,‬לעבר באר שבע‪ ,‬חברון ובית לחם‪ ,‬ויעדו ירושלים‪ .‬הכוח המצרי נכשל‬ ‫אמנם בניסיונו לכבוש את כפר דרום‪ ,‬אך גרם נזקים כבדים לקיבוץ נירים‪ .‬קיבוץ יד מרדכי נפל לידי‬ ‫הכוחות המצריים לאחר שתושביו פונו מן המקום‪ .‬המצב בדרום הביא ליידי פינויי הילדים והמבוגרים‬ ‫שלא נמנו עם הלוחמים מנגבה‪ ,‬כפר מנחם וניצנים‪ .‬הכוחות המצריים התקדמו לעבר הכפר איסדוד‬ ‫)בקרבת אשדוד של ימינו( ונבלמו בגשר‪ ,‬שנקרא כיום גשר "עד הלום" ‪ -‬שם נפסקה התקדמות‬ ‫המצרים והיהודים נחלו ניצחון‪.‬‬ ‫ממזרח לירושלים ‪ -‬כוחות הלגיון הערבי של ממלכת ירדן תקפו את ירושלים וכבשו יישובים מצפון‬ ‫לעיר ‪ -‬את נווה יעקב ואת עטרות‪ .‬ב‪ 28 -‬במאי ‪ 1948‬נכנע הרובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים‪.‬‬ ‫כוחות נוספים פנו לעבר לוד ורמלה‪ .‬ירושלים העברית הופגזה‪ ,‬והדרך אליה נותקה בידי כוחות הלגיון‬ ‫הערבי בלטרון‪ .‬כדי לפרוץ את הדרך לירושלים היה צורך לכבוש את לטרון‪ ,‬נעשו שלוש ניסיונות‬ ‫כושלים במאי וביוני שהסתיימו באבידות כבדות בנפש‪ .‬ב‪ 29 -‬במאי נפל הרובע היהודי בעיר העתיקה‬ ‫ליידי הירדנים‪ ,‬היישוב ספג מאות פצועים והרוגים במערכה‪ .‬ובכל זאת ירושלים ניצלה‪ .‬מספר חברי‬ ‫הפלמ"ח שהתעקשו להגיע מירושלים לתל אביב‪ ,‬עקפו תוך כדי נסיעה את אזור לטרון ועלו על הכביש‬ ‫לתל אביב‪ .‬כך נתגלתה במקרה דרך עוקפת לירושלים‪ .‬הדרך הוכשרה מיד וכביש נסלל‪ .‬השביל נקרא‬ ‫"דרך בורמה"‪.‬‬ ‫מצפון מזרח לכנרת ולכפרים הערביים ביהודה ושומרון– צבא עיראק פלש לעמק בית שאן באזור‬ ‫נהריים והשתלט על תחנת הכוח ההידרו‪-‬אלקטרית שסיפקה חשמל לכל צפון הארץ‪ .‬העובדים נשבו‪,‬‬ ‫הציוד נשדד והמקום הוצת‪ .‬כוחות עיראקים פלשו גם לשומרון והשתלטו על השטח שבין ג'נין לכפר‬ ‫קסאם‪ ,‬בו לא היו יהודים‪.‬‬ ‫מצפון לארץ ישראל )הגליל‪ ,‬העמקים והכרמל( ‪ -‬צבא סוריה ולבנון נלחמו במערכה זו בצפון‪.‬‬ ‫הסורים תקפו את דגניה א' ודגניה ב' ונהדפו ע"י הלוח מים שהגנו על המקום‪ .‬הצבא הסורי הצליח‬ ‫לכבוש את צמח שבדרום הכנרת ואת משמר הירדן‪ ,‬מושבה החולשת על גשר בנות יעקב – מעבר‬ ‫חשוב על נהר הירדן‪ .‬צבא לבנון התקדם וכבש את הגליל והגיע עד לנצרת ושפרעם‪.‬‬ ‫הישגי צבאות ערב בחודש הראשון‪:‬‬ ‫יד מרדכי וניצנים נפלו בידי המצרים‬ ‫משמר הירדן נפלה בידי הסורים‬ ‫יישובי בית הערבה‪ ,‬מפעל האשלג והעיר העתיקה של ירושלים‪ ,‬כולל עטרות ונווה יעקב נפלו‬ ‫בידי הירדנים‪.‬‬ ‫הנגב נותק מהשפלה‪ ,‬וצבא ההצלה של קאוקג'י התיישב במרכז הגליל התחתון‪.‬‬ ‫יחסי הכוחות במלחמת העצמאות‬ ‫למצרים עשרים אלף חיילים‪ ,‬לעיראקים שבעה עשר אלף חיילים‪ ,‬לסורים חמשת אלפים חיילים‪,‬‬ ‫לירדנים שלושה עשר אלף חיילים‪ ,‬ללבנונים אלפיים חיילים‪ ,‬לערב הסעודית שלושת אלפים חיילים‪.‬‬ ‫תמונת מצב לפני ההפוגה הראשונה‬ ‫לאחר ארבעה שבועות של לחימה מול צבאות ערב נכבשו על ידי הירדנים‪ :‬גוש עציון‪ ,‬הרובע היהודי‬ ‫בעיר העתיקה ולטרון‪ ,‬הדרך לירושלים הייתה חסומה‪ .‬הנגב היה מנותק והמושבה משמר הירדן‬ ‫נפלה לידי הסורים‪ .‬ניצנים ויד מרדכי היו בידי המצרים‪ .‬מדינות ערב לא הצליחו לחסל את המדינה‬ ‫במלחמת בזק כפי שקיוו‪ .‬צבאות ערב לא הצליחו לבתר את המדינה לשניים‪ .‬צה"ל מצליח לבלום את‬ ‫חמשת צבאות ערב ויוצא גם למתקפות נגד‪ .‬צה"ל נערך לקראת הסיבוב הבא‪.‬‬ ‫ליישוב היהודי היו אבדות רבות כ‪ 1200 -‬חללים‪.‬‬ ‫אבל‪ -‬הצבא הישראלי הוכיח את כוח עמידותו‪ ,‬והמורל הגבוה של החיילים חיזק את התקווה שהיישוב‬ ‫היהודי יעמוד מול כוחות האויב‪ .‬ברוב החזיתות נבלמו כוחות האויב‪.‬‬ ‫ההפוגה הראשונה – הפסקת האש הראשונה הייתה ביוני‪-‬יולי ‪ 11] 1948‬ביוני עד ‪ 9‬ביולי[ בתיווכם‬ ‫של מזכיר האו"ם הרוזן ברנדוט‪ ,‬ועוזרו ראלף באנץ'‪ .‬בימים אילו נאסר על אספקת נשק לכוחות‪,‬‬ ‫ומעבר חופשי לאנשי הצלב האדום כדי שיעבירו מזון לירושלים‪.‬‬ ‫בתקופה זו הגיש ברנדוט תכנית משלו שדברה על חלוקת א"י בין הצדדים ]חלוקה שדמתה לחלוקת‬ ‫ועדת פיל[‪ ,‬עלייה יהודית‪ ,‬והחזרת פליטים לא"י‪ .‬התכנית נדחתה‪ -‬כי הערבים חששו שקבלת התכנית‬ ‫היא בעצם הכרה ערבית בישראל‪ ,‬היהודים סרבו לקבל מדינה בעלת שטח קטן כל כך‪..‬‬ ‫קרבות ‪ 10‬הימים ]‪ 18 – 9‬ביולי[ ההפוגה השנייה והמבצעים האחרונים‪.‬‬ ‫בשלב זה נערכו כמה מבצעים בכל החזיתות‪.‬‬ ‫בצפון‪ -‬מבצע דקל לשחרור הגליל המערבי ולשחרור העיר נצרת‪ ,‬עיר שהייתה תחת צבא ההצלה של‬ ‫קאוקג'י‪ ,‬מבצע ברוש לכיבוש משמר הירדן מידי הסורים אמנם צה"ל לא הצליח לתקוף את הצבא‬ ‫הסורי מעבר לנהר הירדן‪ ,‬אך מנע מהסורים להשתלט על אצבע הגליל‪ .‬במרכז‪ -‬מבצע דני לשחרור‬ ‫לוד ורמלה‪ ,‬מערים אילו נמלטו התושבים הערביים‪ ,‬בדרום‪ -‬היו הכוחות עדיין בשלב של מגננה ולא‬ ‫התקפה‪ ,‬אבל כוחות צה"ל מנעו מהמצרים לנוע צפונה אל מרכז הארץ‪.‬‬ ‫קרבות עשרת הימים חזקו את השליטה של צה"ל באזורים אסטרטגיים‪ ,‬ומעמדת כוח זו‪ ,‬יכלה ישראל‬ ‫לדרוש מהמתווך הרוזן ברנדוט לשנות את תכניתו‪.‬‬ ‫במהלך ההפוגה השנייה שהחלה ב‪ 19 -‬ביולי ניסה המתווך להגיע להסכם שלום בין הצדדים‪ ,‬אבל‬ ‫בספטמבר נרצח הרוזן ברנדוט על ידי אנשי לח"י‪ .‬כנראה בתגובה לתכניתו שלא הייתה מקובלת‪.‬‬ ‫לאחר קרבות עשרת הימים נכנסה לתוקפה ב‪ 19-‬ביולי ההפוגה השנייה על פי החלטת האו"ם‪ .‬לא‬ ‫נקבע אורך זמן ההפוגה והוחלט שצד שיפר אותה ינקטו נגדו סנקציות‪ .‬מטרת ההפוגה הייתה להוביל‬ ‫להסכם מדיני בין הצדדים הלוחמים‪ .‬לאחר דחיית תכניתו הראשונה של הרוזן ברנדוט המתווך‬ ‫השבדי מטעם האו"ם ובעקבו ת הצלחותיה של מדינת ישראל בקרבות עשרת הימים הציע ברנדוט‬ ‫תכנית חלוקה חדשה‪ .‬להלן עיקרי התוכנית‪:‬‬ ‫‪ ‬הגליל כולו יישאר בידי היהודים‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרה בריבונות המדינה היהודית‪.‬‬ ‫‪ ‬הנגב כולו יימסר לידי הערבי‪ ,‬לוד ורמלה יהיו חלק מהמדינה הערבית‪.‬‬ ‫‪ ‬ירושלים תקבל מעמד בינלאומי‪.‬‬ ‫‪ ‬הפליטים הערבים יוחזרו למקומותיהם‪.‬‬ ‫ברנדוט פעל למניעת עלייתם של צעירים בגיל הצבא למדינת ישראל‪ .‬תכניתו עוררה זעם בקרב‬ ‫היהודים בארץ‪ ,‬ובימי ההפוגה השנייה נרצח על ידי חברי המחתרת של הלח"י‪.‬‬ ‫המבצעים האחרונים )אוקטובר ‪ – 1948‬ינואר ‪ (1949‬ותוצאותיהם‪:‬‬ ‫באוקטובר ‪ 1948‬החלו מבצ עים שהובילו בסופו של דבר להכרעה במלחמה‪:‬‬ ‫מבצע יואב‪ -‬באוקטובר ‪ 1948‬עלה החשש בקרב קברניטי המדינה שתכניתו של ברנדוט תאושר‬ ‫והנגב לא יהיה חלק ממדינת ישראל‪ ,‬לפיכך קיבלו החלטה לצאת למבצע יואב‪ .‬במסגרת המבצע‬ ‫חובר הנגב המנותק אל מדינת ישראל והעיר באר שבע נכבשה‪ .‬במבצע זה נחלש הצבא המצרי מאוד‬ ‫וצה"ל הרחיב את אחיזתו בנגב‪.‬‬ ‫מבצע חירם‪ -‬מטרת המבצע הייתה לשחרר את הגליל העליון תוך השמדתו של "צבא ההצלה" של‬ ‫קאוקג'י העיראקי וקביעת גבולות הצפון על פי הגבול המנדטורי של ארץ ישראל‪ .‬המבצע נערך בין ה‪-‬‬ ‫‪ 29‬באוקטובר עד ל‪ 31-‬באוקטובר ‪ .1948‬בעקבות מתקפת "צבא ההצלה" של קאוקג'י על מנרה‪,‬‬ ‫הסתערו ארבע חטיבות של צה"ל‪ .‬היה זה מבצע בזק שארך ‪ 60‬שעות‪ .‬בסיומו הגיעו הכוחות לצומת‬ ‫חירם‪ ,‬צפונה לצפת‪ ,‬המצור מעל מנרה הוסר‪ ,‬צבאו של קאוקג'י חוסל‪ ,‬ונפתחו שוב דרכי התחבורה‬ ‫בגליל העליון‪ .‬הגליל העליון היה בשליטת צה"ל‪ ,‬שייצב גם קו הגנה בגבול הצפון מול לבנון‪.‬‬ ‫מבצע חורב‪ -‬מטרתו הייתה לסלק את הצבא המצרי מארץ ישראל‪ .‬המבצע תוכנן על רקע החשש‬ ‫שמא עצרת האו"ם תאמץ את תכנית ברנדוט שמשמעותה קריעת הנגב מארץ ישראל‪ ,‬ומתוך רצון‬ ‫להגיע למשא ומתן המדיני מעמדת כוח‪ .‬צה" ל החל את המבצע עם כוחות גדולים ועם נקודת פתיחה‬ ‫נוחה‪ .‬במבצע זה הצליח צה"ל לסלק את הצבא המצרי מתחומי המדינה‪ ,‬תוך כיבוש שטחים נרחבים‬ ‫בסיני‪ ,‬מהם נאלץ לסגת בלחץ המעצמות‪.‬‬ ‫מבצע עובדה‪ -‬לפרוץ את הדרך לאילת‪ -‬השתתפו חטיבת הנגב‪ ,‬חטיבת אלכסנדרוני וחטיבת גולני‪,‬‬ ‫הכפר אום רשרש נכבש אחרי שהלגיון הירדני נמלט ממנו ודגל הדיו המפורסם הונף על בניין‬ ‫המשטרה‪ .‬צה"ל כבש את מדבר יהודה‪ ,‬את הנגב הדרומי ואת אילת‪ .‬אילת הייתה בידי ישראל ועתיד‬ ‫הנגב הובטח‪.‬‬ ‫הסכמי שביתת הנשק‬ ‫בתום מלחמת העצמאות בינואר ‪ ,1949‬נפתחו ברודוס שיחות לשביתת נשק בין ישראל למדינות‬ ‫ערב‪ .‬נכונותם של מדינות ערב לשאת ולתת עם ישראל היוו מפנה חשוב לאחר שסירבו קודם להכיר‬ ‫בקיומה של המדינה‪ .‬המו"מ שהחל עם מצרים‪ ,‬המשיך עם לבנון ולאחר מכן עם ירדן וסוריה נשא‬ ‫אופי שונה בכל מקרה בשל ההבדלים הצבאיים ששררו בכל אחת מן החזיתות ומההבדלים בין‬ ‫המנהיגים‪ .‬בכול ההסכמים נקבע שהם נחתמו על מנת "להקל על המעבר מן ההפוגה לשלום של‬ ‫קבע בארץ ישראל"‪ .‬כך שימשו קווי שביתת הנשק כגבולות בפועל כל עוד כובדו ע"י שני הצדדים‪.‬‬ ‫בשלב זה הייתה ישראל בעמדה צבאית נוחה ביחס למצבה בשלבים המוקדמים‪ .‬עלה הצורך להתחיל‬ ‫בבניית המדינה תוך טיפול בקליטת עלייה ויישובם של העולים‪ .‬עבור הערבים הסכמים אלו באו לפני‬ ‫תבוסה מוחצת‪.‬‬ ‫שביתת הנשק עם מצרים‬ ‫המו"מ הראשון התחיל עם מצרים ונחתם בפברואר ‪ .1949‬בהסכם הותר לצבא מצרים לשוב‬ ‫למדינתו‪ .‬הנגב נכלל בתחומה של מדינת ישראל‪ .‬רצועת עזה נותרה בתחום מצרים וניצנה הוגדרה‬ ‫כשטח מפורז‪.‬‬ ‫ההסכם עם מצרים פברואר ‪1949‬‬ ‫‪ .1‬ישראל נאלצה להסכים לנוכחות מצרית צבאית ברצועת עזה וכן התירה למצרים להשאיר‬ ‫מוצבים לאורך רצועת עזה‪.‬‬ ‫‪ .2‬כל הנגב יישאר בריבונות ישראל‪ ,‬למעט רצועת עזה מרפיח בדרום ועד צפונית לבית חנון‬ ‫שבצפון‪.‬‬ ‫‪ .3‬קו הגבול יעבור מאילת לרפיח ‪.‬‬ ‫‪ .4‬הכוח המצרי הנצור בכיס פלוג'ה )קריית גת( יורשה לצאת מישראל‬ ‫‪ .5‬אזור עוג'ה אל חפיר ) ניצנה( נקבע כשטח מפורז‪.‬‬ ‫‪ .6‬ועדת שביתת הנשק המעורבת תשב בעוג'ה אל חפיר‪.‬‬ ‫הסכם שביתת הנשק עם לבנון‬ ‫ההסכם נחתם בראש הנקרה במרץ ‪ .1949‬השיחות בין הנציגים היו ישירות‪ .‬הגבול המנדטורי חזר‬ ‫לשמש כגבול בין שתי המדינות‪ ,‬כלומר סוכם כי הגבול הבינלאומי יהיה מראש הנקרה עד לאזור‬ ‫מטולה‪.‬‬ ‫ההסכם עם לבנון – מרץ ‪ 1949‬ראש הנקרה‬ ‫באוקטובר הצליח צה"ל לחדור לתוך לבנון ולכבוש ‪ 14‬כפרים מדרום לליטני ) מבצע חירם(‪.‬‬ ‫ההסכם נחתם בראש הנקרה ושם נקבע‪:‬‬ ‫‪ .1‬קו הגבול הבינלאומי מראש הנקרה ועד מטולה ייקבע כקו הגבול‪.‬‬ ‫‪ .2‬ישרא ל התחייבה לסגת מהכפרים שכבשה בדרום לבנון‪.‬‬ ‫הסכם שביתת נשק עם ירדן‬ ‫בשיחות מקדימות הוברר כי הירדנים טוענים לאחיזה צבאית בנגב הדרומי‪ .‬ממשלת ישראל הורתה‬ ‫לצה"ל על ביצוע מבצע "עובדה"‪ .‬המו"מ עם ירדן הוקפא עד להשלמת המבצע‪ .‬המו"מ היה ממושך‬ ‫וקשה והתקיים בארמונו של המלך עבדאללה בירדן‪ .‬עבדאללה הסכים לוותר לישראל על שטח ואדי‬ ‫ערה שבו עובר כביש חדרה‪-‬עפולה ועל ישובי "המשולש"‪ ,‬תמורת ויתור לירדן על שטחים בסביבת הר‬ ‫חברון‪ .‬ההסכם נחתם באפריל ‪ 1949‬וסוכם כי ירושלים תישאר מחולקת‪ ,‬אך יינתן חופש תנועה‬ ‫ליהודים למקומות הקדושים בהר הזיתים‪ ,‬והכותל המערבי‪ .‬הגדה המערבית שסופחה לירדן‬ ‫בהסכמת תושביה‪ ,‬הייתה לחלק מירדן‪.‬‬ ‫ההסכם עם ירדן‬ ‫הגבול עם ירדן ארוך ומפותל – מדרום לעמק בית שאן ועד אילת‪.‬‬ ‫‪ .1‬נקבעו תיקוני גבול בשרון ובואדי ערה – כול אזור הגדה המערבית נותר בשליטת ירדן‪.‬‬ ‫‪ .2‬ישראל ויתרה על דרום מערב הר חברון‪ ,‬בתמורה וויתרו הירדנים על ואדי ערה והמשולש‬ ‫)טירה‪ ,‬טייבה‪ ,‬בקה אל גרבייה‪ ,‬כפר קרע‪ ,‬כפר קאסם( ונחל עירון וגבעות בשומרון )אום אל‬ ‫פחאם(‪.‬‬ ‫‪ .3‬קו הגבול חצה את ירושלים והריבונות בעיר חולקה בין שתי המדינות‪ ,‬העיר העתיקה והכותל‬ ‫נשארו בידי ירדן‪ .‬לישראל ניתנה האפשרות לעבור למובלעת הישראלית בהר הצופים‪.‬‬ ‫)אוניברסיטה עברית ובית החולים הדסה הר הצופים(‪.‬‬ ‫‪ .4‬ניתן חופש תנועה בדרכים החיוניות‪ ,‬בהן הדרך בין לטרון לירושלים וגישה חופשית אל‬ ‫המקומות הקדושים ושימוש בבית הקברות בהר הזיתים‪.‬‬ ‫שיחות שביתת הנשק עם סוריה‬ ‫המו"מ הקשה ביותר היה עם סוריה‪ .‬השיחות נקלעו כבר מתחילתם למבוי סתום‪ ,‬עקב דרישת‬ ‫הסורים‪ ,‬שפינוי כוחותיהם יעשה עד קו הירדן וכן דרשו פיצוי לעצמם באזור החולה והכינרת‪ .‬ישראל‬ ‫עמדה בתוקף על נסיגה סורית כוללת לגבול הבינלאומי וקביעתו כקו שביתת הנשק‪ .‬הצעת פשרה‬ ‫הייתה לקבוע את קו ההגנה כקו שביתת הנשק ולקבוע אזורים מפורזים בינו לבין הגבול הבינלאומי‪.‬‬ ‫הסכם זה שנחתם ביולי ‪ 1949‬היה ההסכם האחרון בשורת הסכמי שביתת הנשק עם ארצות ערב‪.‬‬ ‫ההסכם עם סוריה – הסכם שהיה תוצר מו"מ עקיף בתיווך האו"ם‪.‬‬ ‫סוריה הייתה המדינה היחידה שכבשה שטח מן המדינה היהודית‪ ,‬את משמר הירדן והחזיקה בו‪.‬‬ ‫‪ .1‬נקבעו תחומים מפורזים )ללא צבא ונשק – עין גב ודרדרה( באזור אל חמה ואזור משמר‬ ‫הירדן‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכנרת והחולה בידי ישראל‪.‬‬ ‫בעיות שנותרו לא פתורות בהסכמי שביתת הנשק‬ ‫‪ ‬לאחר החתימה על הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לבין מדינות ערב לאחר מלחמת‬ ‫העצמאות‪ ,‬עשו הצדדים הכול על מנת לפרשם לטובתם‪ .‬כל מקרה שהיה נתון בשנת ‪1949‬‬ ‫במחלוקת ונותר מעורפל בהסכמים‪ ,‬הפך למחלוקת בין הצדדים שסיכנה את עצם קיומם של‬ ‫הסכמי שביתת הנשק‪.‬‬ ‫‪ ‬נושא פרוז השטחים הנ"ל נותר מעורפל‪ ,‬מאחר ששני הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה‬ ‫מלאה באשר למהותו של הפירוז הזה‪ .‬ישראל ראתה בשטחים המפורזים שממערב לגבול‬ ‫הבינלאומי שטחים ריבוניים לכל דבר‪ ,‬שבהם מותרת לה פעילות אזרחית מלאה ופעילות‬ ‫צבאית מוגבלת‪ ,‬בהתאם להסכם שביתת הנשק‪ .‬מדינות ערב לעומתה ראו בשטחים הללו‬ ‫שטחי הפקר‪ ,‬שבהם אין לקיים כל פעילות‪.‬‬ ‫‪ ‬הסכמי שביתת הנשק הופרו בתקריות גבול ובהסתננות לשטחי ישראל‪ ,‬וחלק מאמצעי‬ ‫התגובה של ישראל היה בפעולות תגמול‪.‬‬ ‫היווצרותה של בעיית הפליטים הפלסטינים‬ ‫כתוצאת ממלחמת העצמאות הפכו כמחצית מן הערבים‪ ,‬כ‪ 600-‬אלף ערבים שהתגוררו בגבולות ארץ‬ ‫ישראל המנדטורית‪ ,‬לפליטים‪ .‬על פי גישות שונות התפתחה בעיית הפליטים כתוצאה ממספר גורמים‬ ‫כגון‪:‬‬ ‫‪ ‬בריחה יזומה של ערבים מבתיהם כתוצאה מהמלחמה‪.‬‬ ‫‪ ‬עזיבתם של ערבים רבים את בתיהם כתוצאה מעידודם של מנהיגי ערב שהבטיחו‬ ‫להשיבם במהרה אל בתיהם‪.‬‬ ‫‪ ‬גירוש יזום של ערבים מבתיהם תוך כדי המלחמה‪.‬‬ ‫למעשה בריחתם של ערבים רבים הייתה תוצאה ישירה של המלחמה הקשה שפשטה בכל רחבי‬ ‫המדינה‪ .‬תחילה עזבו את הארץ ערבים אמידים שחששו לגורלם במטרה לשוב לאחר המלחמה‪.‬‬ ‫התמוטטות המערך הכלכלי והשלטון המקומי בערים הגדולות הביא לבריחתם של רבים למדינות‬ ‫ערב‪ ,‬בתקווה ששם ימצאו יציבות‪ .‬פעולות של צה"ל שבעקבותיהן הייתה פגיעה קשה באוכלוסייה‬ ‫אזרחית היו אף הן סיבה למנוסה של ערבים את הארץ‪ .‬במקרים מסוימים פינה צה"ל ערבים‬ ‫ממקומות לחימה‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל מנעה את חזרתם של הפליטים הערביים לבתיהם שבתחומי מדינת ישראל‪ .‬אותם‬ ‫מקומות שננטשו על ידי הערבים יושבו על ידי יהודים ובתים רבים של ערבים נטושים נהרסו‪ .‬ישראל‬ ‫ראתה במדינות ערב אחראיות לגורלם של הפליטים שהגיעו אליהן‪ .‬מדינות ערב למעט ירדן לא רצו‬ ‫לראות בפליטים חלק מאוכלוסייתן ולכן שיכנו אותם במחנות פליטים בתנאים ירודים‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה הטילה ישראל על הליגה הערבית את האחריות לגורל הפליטים וציפתה שמדינות‬ ‫ערב יישבו אותם בתחומן‪ .‬אך מדינות ערב חוץ מאשר ירדן סרבו לקלוט את הפליטים הפלשתינים‬ ‫למדינותיהם והנציחו את ישיבתם במחנות הפליטים שבתחומם‪.‬‬ ‫‪ .1‬עמדת מדינת ישראל – היא אינה אחראית לבעיית הפליטים ויש לפתור את הבעיה באמצעות‬ ‫שיקומם בארצות ערב‪.‬‬ ‫‪ .2‬ישראל הסכימה להש תתף בשיקום בתנאי שיפוצו הפליטים היהודים מארצות האסלאם שעלו‬ ‫לארץ‪.‬‬ ‫‪ .3‬לאחר שהופעל לחץ על ישראל הסכימה ישראל לשיבה מוגבלת של פליטים במסגרת איחוד‬ ‫משפחות‪.‬‬ ‫בין ‪ 1948‬ל – ‪ 1950‬הצליחו כ‪ 60-‬אלף פליטים לחזור לתוך תחומי ישראל‪ .‬בעיית הפליטים נשארה‬ ‫עד היום כסלע מחלוקת בין המדינה לבין הרשות הפלסטינאית – הפליטים עדיים במחנות ולא איבדו‬ ‫את חלום השיבה‪.‬‬ ‫הגדרה‪ :‬מהו פליט‪:‬‬ ‫פליט הוא אדם שנמלט מביתו או מארצו בגלל מלחמה או משום שהוא נרדף בה מחמת גזעו‪ ,‬דתו‪,‬‬ ‫לאומיותו‪ ,‬מוצא אתני‪ ,‬חברותו בתנועה חברתית מסוימת או דעותיו הפוליטיות‪ .‬מבקש מקלט הוא‬ ‫אדם שנמלט מארצו למדינה אחרת‪ ,‬והוא מבקש ממדינה זו הגנה‪ .‬אדם שנותר חסר בית עקב אסון‬ ‫טבע )כגון רעידת אדמה‪ ,‬לא נחשב לפליט על פי ההגדרות הרשמיות היום‪ .‬גם אדם שהיגר מארצו‬ ‫משיקולים אחרים )כגון שיקולים כלכליים( אינו בגדר פליט‪.‬‬ ‫המושג "פליט" פלסטיני שונה בהקשר הפלסטיני לעומת כל שאר הפליטים בעולם‪ .‬להבדיל‬ ‫מהפליטים האחרים הפלסטינים אינם מאבדים ממעמד הפליטות גם בדור השני‪ ,‬השלישי‪ ...‬זאת‬ ‫בעוד הפליטים האחרים בעולם מוגדרים כך רק בדור הראשון‪.‬‬ ‫ישנם פליטים פלסטינים בירדן‪ ,‬אמידים‪ ,‬אזרחי ירדן והם מכנים עצמם פליטים‪.‬‬ ‫הפליטים הפלסטינים נתונים לסמכות אונר"א‪ 99 ,‬אחוז מעובדי אונר"א מוגדרים בעצמם‬ ‫פליטים‪.‬‬ ‫ להבדיל מפליטים אחרים‪ ,‬הפלסטינים מבקשים לשוב למדינה שמעולם לא הייתה שלהם‪.‬‬‫הפלסטינים היו נתיני המנדט הבריטי ועם סיומו פקעה נתינותם‪.‬‬ ‫ בתום מלחמת העצמאות לא נותר יהודי אחד בשטח שנותר בידי הירדנים והמצרים לעומת זאת‬‫בשטח המדינה ה יהודית‪ ,‬נותרו כמאה וחמישים אלף‪ ,‬שקיבלו אזרחות ישראלית‪.‬‬ ‫מספר הפליטים נתון במחלוקת בין ישראל לעולם הערבי‪ .‬לטענת ישראל מדובר ב‪ 520‬אלף פליטים‪,‬‬ ‫הפלסטינים טוענים שמדובר בכ‪ 900 -‬אלף‪.‬‬ ‫‪ .5‬שאלת הביטחון ומלחמת סיני‪:‬‬ ‫הבעיות הלא פתורות בעקבות מלחמת העצמאות‪:‬‬ ‫לאחר סיום מלחמת העצמאות המשיכה ישראל להיות במצב ביטחוני קשה‪:‬‬ ‫ הסכמי שביתת הנשק לא הפכו להסכמי שלום‪ .‬ישראל נשארה מבודדת ומכותרת על ידי‬‫מדינות שיש לה יחסי איבה עימן‪ .‬האיבה לישראל היתה במידה רבה הדבק המלכד בין‬ ‫מדינות ערב וקיומה סיפק תירוץ לפיגורן הכלכלי והחברתי‪ .‬לא פעם השמיעו מנהיגי מדינות‬ ‫ערב דברים קשים על ישראל והבטיחו את השמדתה‪.‬‬ ‫ למרות שבאופן יחסי להחלטת האו"ם בעניין חלוקת הארץ שיפרה ישראל את גבולותיה‪ ,‬היא‬‫נותרה עם שטח צר ללא עומק אסטרטגי‪ ,‬עם גבולות ארוכים‪ ,‬מפותלים וקשים להגנה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬באזור נתניה היה רוחב שטחה של ישראל כ‪ 12 -‬ק"מ‪ ,‬ירושלים חוברה בפרוזדור‬ ‫צר לשפלה‪ ,‬הסורים איימו בתותחיהם על איזור הכינרת ותקריות ירי תכופות פרצו בצפון‪.‬‬ ‫למרות אמנות בינלאומיות והתחייבויות בהסכמי שביתת הנשק‪ ,‬מצרים לא אפשרה לישראל‬ ‫ואף לספינות אחרות לעבור בתעלת סואץ‪ .‬במקביל התארגן על ישראל חרם ערבי שהשפיע‬ ‫על סחר בין ישראל למדינות אחרות )שימוש בלחץ הנפט(‪.‬‬ ‫ לישראל התברר כי הסכמי שביתת הנשק אינם מבוא לשלום כפי שסברה‪) .‬הכוונה להסכמים‬‫שנחתמו עם מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬סורי ולבנון בתום מלחת השחרור(‬ ‫ישראל נדרשה להחזיר חלק מן השטחים שכבשה ולהחזיר פליטים שברחו‪/‬גורשו מן הארץ‪ .‬מדינות‬ ‫ערב ראו בהסכמי שביתת הנשק הסכמים זמניים ולא טרחו לקיים אותם במלואם‪ .‬כך למשל ירדן לא‬ ‫אפשרה מעבר דרך לטרון‪ ,‬גישה לכותל המערבי ולהר הצופים )שהיה מובלעת ישראלית בתוך שטח‬ ‫ערבי(‪.‬‬ ‫ חוסר יציבות באר צות ערב ושינויים במשטרים בארצות ערב הקשו על הסיכויים להגיע‬‫להסדר‪ .‬במצרים עלה לשלטון נאצר אשר עמד בראש חזית מדינות ערב נגד ישראל‪.‬‬ ‫ המזה"ת הפך לחלק מן המלחמה הקרה‪ .‬לברה"מ היה אינטרס לחזק את מעורבותה ע"י‬‫אספקת נשק למדינות ערב דבר שהגביר את המתיחות באזור‪.‬‬ ‫ בשנות החמישים סבלה ישראל מפעולות פדאיון )פעולות טרור שרובן הגיעו מרצועת עזה(‪.‬‬‫פעולות אלו שזכו לגיבוין של מדינות ערב כללו‪ :‬מעשי רצח‪ ,‬מארבים‪ ,‬הטמנת מוקשים ועוד‪.‬‬ ‫פעולות התגמול של ישראל נגד קיני מחבלים הביאו לגינוייה ולהגברת בידודה‪.‬‬ ‫ מדינות ערב זכו לניצחון בזירה המדינית‪ ,‬אם בשל נשק הנפט ואם בשל תמיכתה החזקה של‬‫ברה"מ‪.‬‬ ‫הבעיות שנזכרו למעלה‪ ,‬עוררו בהנהגה הישראלית ויכוח לגבי דרך הפעולה הנכונה‪.‬‬ ‫שאלת הביטחון הבסיסי והביטחון השוטף‪:‬‬ ‫בשנות ה‪ 50-‬וה‪ 60-‬רווחו בהנהגת המדינה שתי גישות בשאלת הביטחון‪ :‬גישת הביטחון הבסיסי‬ ‫וגישת הביטחון השוטף‪.‬‬ ‫‪ .1‬הביטחון הבסיסי‪ -‬גרסה שהאינטרס הישראלי הוא בשמירת הסטטוס קוו )המצב הקיים(‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬על ישראל לדבוק בגבולות שביתת הנשק ולחתור להפוך אותם לגבולות המתבססים‬ ‫על הסכמי שלום‪.‬‬ ‫תומכי גישה זו התנגדו ל"מלחמה יזומה" שמטרתה לבסס את כוח ההרתעה של ישראל‪ .‬לטענתם‪,‬‬ ‫ישראל צריכה לבצר את ביטחונה באמצעות בנייה של צבא חזק ומודרני שיעניק לה יתרון צבאי‬ ‫ואסטרטגי‪ .‬צבא כזה יבטיח את כוח ההרתעה של ישראל וימנע מעשי תוקפנות כלפיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬גישת הביטחון השוטף‪ -‬ייצגה עמדה ביטחונית אקטיביסטית )ישראל צריכה לקחת יוזמות‬ ‫צבאיות(‪ ,‬שביסודה ההנחה שגבולות המדינה אינם מאפשרים הגנה על המדינה ומהווים‬ ‫פיתוי לתקוף אותה‪.‬‬ ‫על פי גישה זו‪ ,‬ככל שחולף הזמן‪ ,‬הולך ומתפוגג הרושם שהותירו ניצחונותיה של מדינת ישראל והיא‬ ‫הולכת ומאבדת את אפקט ההרתעה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אם ישראל חותרת לשלום‪ ,‬עליה להגיע לדיונים על שלום וגבולות של קבע מעמדה של כוח‪,‬‬ ‫ולשם כך עליה לחדש את כוח ההרתעה שלה‪ .‬על כן‪ ,‬מדינת ישראל צריכה ליזום "סיבוב שני" של‬ ‫עימות צבאי כדי לשכנע את מדינות ערב בעליונותה הצבאית‪.‬‬ ‫מלחמת סיני )=מבצע קדש‪ ,‬אוקטובר ‪ :(1956‬גורמים‪ ,‬מעורבות המעצמות‪ ,‬תוצאות והשפעות‪:‬‬ ‫הגורמים לפרוץ מלחמת סיני‪:‬‬ ‫‪ .1‬באפריל ‪ 1955‬החליט המטה הכללי של צבא מצרים לנקוט פשיטות של פדאיון )יחידות‬ ‫מסתננים מאורגנות בעזה בעזרת צבא מצרים כדי לחדור לישראל למטרות רצח ומודיעין(‪ ,‬מתוך‬ ‫מחנות הפליטים בעזה‪ .‬היתה זו עליית מדרגה בפעולות הטרור נגד ישראל‪ ,‬מאז החתימה על‬ ‫הסכמי שביתת הנשק לא היתה מעורבות מצרית ישירה בארגון פעולות נגד ישראל‪.‬‬ ‫הנושא לא עזב את סדר היום הציבורי בישראל‪ ,‬המוראל הלאומי הגיע לשפל‪ ,‬הממשלה עמדה בפני‬ ‫ביקורת נוקבת בכנסת ומעל דפי העיתונות והואשמה באוזלת יד‪.‬‬ ‫פעולות הטרור המאורגנות של הפדאיון מתוך רצועת עזה עוררו את ישראל לפעולות תגמול כגון‬ ‫הפשיטה על מחנה הפליטים בחאן יונס ועוד‪ .‬כתוצאה מכך נוצר מעגל של אלימות מזוינת והמתיחות‬ ‫באזור עלתה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מצרים יזמה חסימות חוזרות ונישנות של מעברי טיראן )בתעלת סואץ( ושל המוצא הימי‬ ‫הדרומי של ישראל‪ ,‬נמל אילת‪ .‬מצרים הודיעה שהיא מהדקת את הפיקוח על המעבר במיצרי‬ ‫טיראן או מעליהם ומנעה מעבר של אוניות ושל מטוסים ישראלים במיצרי טיראן ומעליהם‪.‬‬ ‫פעולה זו ניתקה את הקשר של ישראל עם אפריקה‪) .‬מיצרי טיראן‪ -‬מעברי מים צרים מול שארם‬ ‫א שייח'‪ .‬ממקום זה נראה משולש הגבולות ישראל‪ -‬מצרים‪ -‬ערב הסעודית(‪.‬‬ ‫‪ .3‬עסקת הנשק עם צ'כוסלובקיה‪ -‬כשבועיים לאחר הידוק המצור על מיצרי טיראן אישר המודיעין‬ ‫הבריטי כי עיסקת נשק ענקית‪ ,‬בגיבוי בריה"מ נחתמה בין צ'כוסלובקיה למצרים וסוריה‪.‬‬ ‫בן גוריון‪ ,‬משה דיין‪ ,‬שמעון פרס ואחרים הבינו כי הגוש הקומוניסטי מצייד את מדינות ערב‪ .‬בכמויות‬ ‫נשק אדירות‪ ,‬המפרות את מאזן הכוחות באזור לרעת ישראל ומאיימות על ביטחונה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הלאמתה של תעלת סואץ‪ -‬ב‪ 1956-‬הודיע נאצר )נשיא מצרים( על הלאמתה של תעלת סואץ‪.‬‬ ‫נאצר דרש מבריטניה לפנות את כוחותיה שחנו באזור התעלה על אדמה מצרית‪ .‬הלאמת‬ ‫התעלה והדרישה לפינוי הכוחות הבריטיים איימו על האינטרסים הבריטיים וגם על אלה‬ ‫הצרפתים‪ .‬אירוע זה דחף את אנגליה וצרפת לחתור לפעולה שתביא להפלתו של נאצר ותשיב‬ ‫את כוחותיהם לתעלה‪.‬‬ ‫‪ .5‬עסקאות נשק עם צרפת‪ -‬בשנת ‪ 1955‬נחתמה עם צרפת עסקת נשק שכללה מטוסי מיסטר‬ ‫וטנקים‪ .‬עקב לחץ שהפעילה ארה"ב עוכבה באותה שנה עסקת הנשק והיקפה צומצם‪ .‬בתחילת‬ ‫‪ 1956‬השתנתה עמדתה של ארה" ב והיא הבהירה למדינות המערב כי אין לה התנגדות למכירת‬ ‫נשק לישראל ואף עודדה עסקאות אלה‪ .‬במחצית הראשונה של אותה שנה נחתמו עם צרפת‬ ‫שתי עסקאות נשק נוספות ובמסגרתן נמ כרו לישראל טנקים ומטוסים נוספים‪ .‬עסקאות הנשק‬ ‫עם צרפת היוו משקל נגד לעסקת הנשק הצ' כוסלובקית עם מצרים וסוריה‪.‬‬ ‫‪ .6‬הברית עם צרפת ואנגליה‪ -‬למרות שהנהגת המדינה נטתה לצאת לסיבוב שני של קרבות עם‬ ‫מדינות ערב‪ ,‬קבע בן גוריון במפורש שישראל לא תצא למלחמה נוספת ללא תמיכה של אחת‬ ‫המעצמות‪.‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1956‬הוזמנה ישראל על ידי צרפת להצטרף להתקפה על מצרים‪ ,‬ונוצרה הזדמנות לצאת‬ ‫ל"סיבוב שני" שביקשו מעצבי המדיניות בישראל באותם ימים‪.‬‬ ‫תוצאות מלחמת סיני‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫תוצאה צבאית‪ -‬הצבא המצרי נסוג מפני צה"ל‪ .‬הנסיגה המצרית נהפכה במהירות לבריחה בלתי‬ ‫מאורגת של החיילים המצרים‪ .‬צה" ל כבש את רובו של חצי האי סיני והתקדם לעבר תעלת‬ ‫סואץ‪ .‬בעקבות הפסקת אש שנכפתה על המדינות הלוחמות )צרפת‪ ,‬אנגליה‪ ,‬ישראל( ע"י‬ ‫ארה"ב עצר צה"ל במרחק של כ‪ 20-‬ק"מ מהתעלה‪ .‬נוכח לחצן של המעצמות לנסיגה ישראלית‬ ‫מכל השטחים שנכבשו נאלצה ישראל לוותר עליהם‪ .‬עם זאת סירבה ישראל לסגת משארם א‬ ‫שייח' ומעזה מבלי שתקבל ערבויות בינלאומיות לחופש שיט בתעלת סואץ‪ ,‬כמו גם להפסקת‬ ‫פעולות הפדאיון מרצועת עזה‪.‬‬ ‫התפתחות כלכלית‪ -‬לטווח הארוך יותר‪ ,‬המלחמה הביאה לצמיחה כלכלית בישראל‪ .‬המצור‬ ‫הימי על מפרץ אילת הוסר ונשאר פתוח בערבות המעצמות והאו"ם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬קשרי‬ ‫המסחר של ישראל עם אפריקה ואסיה התפתחו מאוד‪ ,‬וגם אספקת הנפט מאירן הלכה וגברה‪.‬‬ ‫השקט הביטחוני בדרום אפשר לישראל להפנות משאבים לצמיחה כלכלית פנימית‪.‬‬ ‫ערבויות בינלאומיות לחופש השיט‪ -‬על רקע סירובה של ישראל לסגת משארם א שייח' חתמו‬ ‫‪ 16‬מעצמות ימיות החברות באו"ם‪ ,‬ביניהן ארה"ב ובריטניה‪ ,‬על התחייבות לערוב לחופש שיט‬ ‫במיצרי טיראן ובתעלת סואץ‪ ,‬ואכן‪ ,‬עד מלחמת ששת הימים נותרו המעברים לים סוף ולנמל‬ ‫אילת פתוחים‪.‬‬ ‫הצבת כוח משקיפים בעזה‪ -‬האו"ם הציב בעזה כוח של חיילי האו"ם‪ .‬ע"פ ההסכם שנחתם‬ ‫באו"ם‪ ,‬נסיגת חיילי האו"ם מעזה תתבצע רק באישור וועדה מיוחדת מטעם העצרת הכללית של‬ ‫האו"ם‪.‬‬ ‫חלקן של המעצמות בעצירת הלחימה ובהסגת הכוחות‪:‬‬ ‫בעקבות ההשתלטות ישראל על חצי האי סיני כולו‪ ,‬והתקפת הכוחות הבריטים והצרפתים על‬ ‫התעלה‪ ,‬איימה ברית המועצות בהתערבות צבאית לטובת מצרים‪ .‬ארצות הברית חששה מהתלקחות‬ ‫מלחמת עולם שלישית וב‪ 7-‬בנובמבר ‪ ,1956‬הגישו היא וברית המועצות אולטימאטום )אזהרה(‬ ‫לישראל‪ ,‬בריטניה וצרפת שעליהן לסגת מייד ולפנות את כל הכוחות הלוחמים‪ .‬צרפת ובריטניה‬ ‫הסכימו מיד‪ .‬לאחר שבעלות בריתה של ישראל במבצע הודיעו שייסוגו‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬דוד בן גוריון‪,‬‬ ‫הסכים לסגת מכל סיני‪ ,‬אך ביקש שרצועת עזה וחוף מפרץ אילת יישארו בידי ישראל‪ .‬המעצמות‬ ‫סירבו‪ ,‬אך כפשרה נקבע שכוח או"ם‪ ,‬ולא צבא מצרי‪ ,‬יישב ברצועת עזה וכי המעצמות יהיו ערבות‬ ‫למעבר ישראלי חופשי במצרי טיראן‪ .‬עד חודש מרץ ‪ 1957‬צה"ל השלים את נסיגתו מתעלת סואץ וכל‬ ‫סיני‪.‬‬ ‫השפעותיה של מלחמת סיני‪:‬‬ ‫‪ .1‬הידוק הקשר עם מעצמות המערב ובייחוד עם צרפת ישראל הוכיחה למערב שהיא‬ ‫עומדת בהתחייבויותיה לבעלות בריתה‪ .‬צרפת הגדילה את הסיוע הצבאי שלה לישראל‪ ,‬ואף‬ ‫עזרה לה לבנות את הכור האטומי בדימונה‪ .‬ארצות הברית אף היא החלה לספק נשק‬ ‫לישראל בכמויות גדולות בשנות השישים‪ .‬חיזוק ישראל נתפס מאז המלחמה כאינטרס חיוני‬ ‫של מדינות המערב כדי לשמור על יציבות האזור‪ .‬היציבות במזרח התיכון הייתה חשובה‬ ‫למעצמות כדי לאפשר את אספקת הנפט הסדירה מן מהמפרץ הפרסי וכדי למנוע מברית‬ ‫המועצות להעמיק את מעורבותה באזור במסגרת 'המלחמה הקרה'‪.‬‬ ‫‪ .2‬התחזק כושר ההרתעה הישראלי‪ -‬ישראל נתפסה כמדינה חזקה המסוגלת להפעיל כוח‬ ‫להגנת האינטרסים שלה‪ ,‬דבר שביסס את מעמדה הן בפני אויביה והן בפני ידידיה‪.‬‬ ‫‪ .3‬השפעה על מדיניות הביטחון‪ -‬מלחמת סיני הגבירה את תחושת הביטחון של מדינת ישראל‬ ‫והפסיקה את פעולות הטרור של המסתננים‪ .‬בעקבות המלחמה‪ ,‬התחזקו מובילי הגישה‬ ‫הביטחונית האקטיביסטית )גישת הביטחון השוטף( בישראל – בן גוריון‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬משה‬ ‫דיין‪ .‬עמדתם הביטחונית‪ ,‬שעל פיה ישראל צריכה לחתור לעליונות צבאית מתמדת על‬ ‫מדינות ערב כדי לגרום להתרעה‪ ,‬גברה על העמדה המדינית המתונה שהתנגדה לפעילות‬ ‫צבאית יזומה והעדיפה משא ומתן מדיני‪ .‬הגישה הביטחונית האקטיביסטית ראתה‬ ‫במבצעים צבאיים יזומים את הדרך הנכונה לפתרון הבעיות עם המדינות הערביות‪ ,‬ועמדה זו‬ ‫תשפיע על מהלכיה של ישראל בהמשך‪ ,‬במהלך שנות השישים‪.‬‬ ‫‪ .6‬גלי העלייה למדינת ישראל בשלושים השנים האחרונות של המאה העשרים‬ ‫‪ .1‬העלייה מברית המועצות‬ ‫הקדמה‪ :‬בשנים ‪ 1982- 1968‬עלו לישראל למעלה מ‪ 160-‬אלף מיהודי ברית המועצות‪ ,‬מתוך קהילה‬ ‫יהודית שמנתה כמה מיליונים‪ .‬עלייה זו הייתה עלייה ציונית שקליטתה בארץ נחשבת סיפור הצלחה‬ ‫למרות הקשיים הרבים שבהם נתקלו העולים בעיקר בארץ מוצאם‪ ,‬ברית המועצות‪ ,‬שכן הגירה‬ ‫חופשית של אזרחיה הייתה אסורה באופן רשמי‪.‬‬ ‫גורמים לעלייה‪:‬‬ ‫א‪ .‬ניצחון ישראל במלחמת ששת הימים ניצחונה המחוץ של ישראל במלחמת ששת הימים הגביר‬ ‫את תחושת הגאווה הלאומית בקרב היהודים בברית המועצות‪ .‬במקביל גברה תחושת הניכור שלהם‬ ‫כלפי ברית המועצות שתמכה בגלוי במדינות ערב והחזיקה במדיניות רשמית אנטי ציונית‪ .‬בקרב חוגי‬ ‫השלטון שררה אווירת אנטישמיות באופן לא רשמי‪ .‬במספר מקומות בברה"מ פרסמו יהודים פניות‬ ‫רשמיות אל השלטון ובהן הם הביעו את רצונם העז לממש את זכותם לשוב למולדת ההיסטורית‬ ‫היהודית ולוותר על אזרחותם הסובייטית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שסתום לחץ חברתי שלטונות ברית המועצות סברו שפתיחה סלקטיבית של שערי ההגירה‬ ‫למספר מועט של יהודים‪ ,‬תפחית את הלחץ הכללי של מרבית היהודים להגר‪ .‬הם סברו שההזדהות‬ ‫הלאומית של יהודי ב רית המועצות היא נמוכה ומוטב לאפשר יציאה של אותם היהודים שלא ויתרו על‬ ‫זהותם הלאומית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שיפור היחסים עם המערב החל מסוף שנות השישים נקטה ברה"מ במדיניות 'הדטאנט' )הפשרת‬ ‫יחסים( עם המערב‪ .‬ברה"מ הייתה מעוניינת בשיפור היקף המסחר עם ארצות הברית והתר לעליית‬ ‫יהודים שימש כאמצעי לשיפור היחסים‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬השלטונות הסובייטים המשיכו לנקוט יד קשה‬ ‫כנגד הפעילים הציונים ורבים מהם נשלחו למאסר לתקופות ארוכות ונחשבו 'אסירי ציון'‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התגברות שיתוף הפעולה עם יהדות העולם ופעילות ארגון "נתיב" לאחר מלחמת יום‬ ‫הכיפורים התחזקה התעמולה הסובייטית השלילית כנגד ישראל‪ .‬היחס לפעילים היהודים הציוניים‬ ‫בברית המועצות הפך לנוקשה יותר ויותר‪ .‬מצד שני‪ ,‬עוצמת המחאה של הקהילה היהודית‬ ‫האמריקנית כנגד סגירת השערים להגירה היהודית הלכה והתחזקה‪ ,‬והממשל האמריקני הושפע‬ ‫ממנה מאוד‪ .‬ארגון "נתיב" היה ארגון חשאי למחצה שפעל בשליחות מדינת ישראל במסווה של סיוע‬ ‫יהודי מהתפוצות ליהודי ברית המועצות בשטח התרבותי‪' .‬נתיב' ניצל את קשריו ונוכחותו בברה"מ‬ ‫לעודד יהודים לעלות ארצה ולסייע להם בדרכים שונות‪.‬‬ ‫קשיי העלייה‪:‬‬ ‫בארץ המוצא – ברית המועצות‬ ‫יהודים שביקשו לעזוב את ברית המועצות נתקלו בקשיים רבים‪ .‬הגירה חופשית מברה"מ הייתה‬ ‫אסורה‪ .‬השלטונות נענו לבקשות הגירה על בסיס בקשה מארץ היעד לאיחוד משפחות או על פי‬ ‫שרירות ליבם‪ .‬אזרח שביקש להגר נתקל בסבך בירוקראטי‪ .‬היה עליו להציג הזמנה לבואו מחו"ל‪,‬‬ ‫לוותר על אזרחותו הסובייטית‪ ,‬להשיג מכתבי המלצה מגורמים שונים בחייו המעידים על אופיו הטוב‬ ‫ועל היותו אזרח שומר חוק‪ .‬התשובה לבקשה ארכה זמן רב שבמהלכו המבקש היה תלוי לפרנסתו‬ ‫בקרובי משפחות או באחרים‪ .‬במקרים רבים התשובה הייתה שלילית‪ .‬פעילים ציונים בולטים נעצרו‪,‬‬ ‫נחקרו‪ ,‬נכלאו במוסדות לחולי נפש או בבתי סוהר )אנטולי שרנסקי‪ ,‬לימים שר בממשלת ישראל‪ ,‬היה‬ ‫המפורסם שבהם(‪ .‬מי שניתנה לו אשרת יציאה‪ ,‬היה חייב לשלם סכומי כסף ניכרים תמורת האשרה‪.‬‬ ‫לאחר שיצאו מברית‬ ‫קשיים אלו בפני עצמם‪ ,‬מנעו מיהודים רבים לנסות לבקש אשרת יציאה‪.‬‬ ‫המועצות‪ ,‬המהגרים היהודים נחתו בווינה שבאוסטריה ושהו שם תקופת מה במחנות מעבר‪ .‬ארגונים‬ ‫יהודים אמריקניים ארגנו את הגירת ההמשך שלהם לארצות הברית‪ ,‬והסוכנות היהודית ארגנה את‬ ‫עלייתם לארץ‪ .‬מתוך ‪ 250‬אלף יהודים שיצאו את ברית המועצות בשנות ה‪ ,70-‬רק כ‪ 160-‬אלף‬ ‫מתוכם עלו ארצה‪.‬‬ ‫בישראל‬ ‫ תעסוקה‪ :‬חלק מן העולים‪ ,‬ובעיקר המבוגרים שבהם‪ ,‬התקשו למצוא עבודה מתאימה ודומה‬‫לתחומי עיסוקם בברית המועצות‪.‬למרות זאת‪ ,‬רובם השתלבו בכוחות עצמם בתחום התעסוקה‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫ שפה ותרבות‪ :‬קשיי השפה הקשו על השתלבות מהירה וגם העובדה שהעולים הגיעו מרקע‬‫תרבותי של חברה סמכותנית לא‪-‬דמוקרטית שבה השלטון כיוון את אורחת חייו של האזרח ודאג לכל‬ ‫מחסורו‪ ,‬בעוד שישראל הייתה חברה חופשית שבה נדרש האזרח לדאוג למחייתו בכוחות עצמו‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬מרכזי הקליטה והאולפנים שהקימה הממשלה ובהם שהו עולים רבים אפשרו הסתגלות‬ ‫הדרגתית לחיים החדשים‪ ,‬בהצלחה לא קטנה‪.‬‬ ‫ מחאה חברתית‪ :‬בתחילת ש נות השבעים צמחה מחאה חברתית של פעילים מעדות המזרח‪.‬‬‫תנועת 'הפנתרים השחורים' הפגינה ברחבי הארץ וטענה שהקיפוח הממשלתי כלפי המזרחיים קשור‬ ‫בתנאים המועדפים שלהם זוכים עולי ברית המועצות‪.‬‬ ‫אופי העלייה ומדיניות הקליטה‬ ‫היהודים שהגיעו מברית המועצות בשנות השבעים הגיעו בעיקר מן הרפובליקות האירופאיות‬ ‫בברה"מ ‪ ,‬מאזור הקווקז )גאורגיה( ומרכז אסיה הסובייטי )'בוכרים'(‪ .‬חלקם הגדול היה מנותק מן‬ ‫המסורת היהודית ואחרים‪ ,‬בעיקר מהאזור האסייתי‪ ,‬שמרו על זיקה למסורת וגם על מסגרת‬ ‫משפחתית מלוכדת‪ .‬רוב העולים עלו מתוך מניעים לאומיים ציונים ומתוך רצון לחיות חיים יהודים‬ ‫בארץ‪ .‬עולים רבים‪ ,‬בעיקר מהחלק האירופאי הרוסי‪ ,‬היו אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים‪.‬‬ ‫העולים הובאו לארץ בסיוע רשמי של הסוכנות יהודית שפעלה מוינה שבאוסטריה‪ .‬בארץ הם טופלו‬ ‫בידי המשרד לקליטת עלייה‪ .‬עם בואם‪ ,‬הופנו חלקם הגדול למרכזי קליטה שבהם למדו עברית‬ ‫באולפנים ללימוד השפה‪ ,‬וקיבלו סיוע ראשוני בתעסוקה ודיור‪ .‬כל העולים קיבלו סל קליטה לשלוש‬ ‫שנים מן המדינה‪ .‬סל זה כלל זכויות מיוחדות ושירותים שונים שניתנו רק לעולים חדשים )הקלות‬ ‫ברכישת רכב‪ ,‬במימון לימודים‪ ,‬ברכישת מוצרי חשמל‪ ,‬ברכישת דירה‪ ,‬ועוד(‪ .‬עולים אחרים העדיפו‬ ‫קליטה ישירה והמדינה אפשרה להם לקבל את סל הקליטה ולהתארגן בארץ בכוחות עצמם מבלי‬ ‫לשהות במרכזי הקליטה‪.‬‬ ‫‪ .2‬העלייה מאתיופיה‬ ‫הקדמה‪ :‬במהלך שנות השמונים ושנות התשעים של המאה העשרים עלו ארצה כ‪ 60-‬אלף עולים‬ ‫מאתיופיה‪ ,‬רובם במסגרת שני גלי עלייה עיקריים‪" :‬מבצע משה" ו"מבצע שלמה"‪ .‬קהילה יהודי‬ ‫אתיופיה היא קהילה עתיקת יומין שחיה במנותק מהעולם היהודי במרבית שנות קיומה‪ .‬בעקבות‬ ‫פסיקה דתית מ‪ 1973-‬של הרב עובדיה יוסף כי "ביתא ישראל" )כינויים המסורתי של יהודי‬ ‫אתיופיה( הם יהודים צאצאי שבט דן החליטה הכנסת להחיל עליהם את חוק השבות‪ .‬התנגדות‬ ‫השלטון הקומוניסטי באתיופיה ליציאת היהודים הערימה קשיים על עלייתם‪ ,‬עד שהוחלט על מאמץ‬ ‫ממשלתי מיוחד להבאתם ארצה בשנות השמונים‪.‬‬ ‫מבצע משה‬ ‫הגורמים לעלייה וארגונה‪:‬‬ ‫‪ -‬הגזרות נגד הקהילה היהודית הרודן הקומוניסטי ששלט באתיופיה‪ ,‬מנגיסטו היילה מריים‪ ,‬אסר‬‫על קיום חוקי הדת היהודית‪ ,‬סגר את בתי הספר היהודים והאשים את מנהיגי הקהילה היהודית‬ ‫בריגול למען ישראל‪ .‬השלטון נקט בצעדי פיזור אוכלוסין כפויים על מאות אלפים מאזרחי המדינה‪,‬‬ ‫והחלה מלחמת אזרחים‪ .‬בצורת ורעב גדול פגעו קשות גם ביהודים‪.‬‬ ‫צעירים יהודים מאתיופיה שהצליחו להגיע לארץ בסוף שנות‬ ‫‪ -‬מאבק ציבורי למען עלייתם‬‫השבעים‪ ,‬פתחו במאבק ציבורי למען עליית כל בני הקהילה‪ ,‬לנוכח הדיווחים הקשים שהם קיבלו על‬ ‫המצב הקשה באתיופיה‪.‬‬ ‫‪ -‬פעילות המוסד נציגי המוסד הישראלי הצליחו ליצור נתיב הברחה חשאי של היהודים מאתיופיה‬‫דרך סודאן‪ .‬בכירים בממשלה הסודנית הסכימו לאפשר הקמת מחנות מעבר ליהודים בתוך סודאן‬ ‫תמורת הבטחת סודיותו של המבצע‪ .‬בחודשים נובמבר – דצמבר ‪ 1984‬הוטסו לארץ ב'רכבת‬ ‫אווירית' שארגן חיל האוויר כ‪ 6,700-‬יהודים אתיופיים‪ ,‬בעיקר מחבל גונדר‪ .‬פרסום דבר המבצע‬ ‫בעיתונות בינואר ‪ '84‬הביא להפסקתו‪.‬‬ ‫קשיים בעלייה‪:‬‬ ‫‪ -‬בארץ המוצא‪ :‬העולים נאלצו לצאת למסע רגלי ממושך כדי לחצות את הגבול האתיופי עם סודאן‬‫ולהגיע למחנות המעבר‪ .‬במהלך המסע ובמחנות המעבר הם סבלו מהתקפות שודדים‪ ,‬ממגפות‬ ‫ומחולי וכ‪ 4,000-‬יהודים מתו )!( כתוצאה מכך‪.‬‬ ‫מבצע שלמה‬ ‫הגורמים לעלייה וארגונה‪:‬‬ ‫ אי יציבות פוליטית לקראת סוף שנות השמונים נקלעה אתיופיה למצב של חוסר יציבות פוליטית‬‫והיה חשש שגם הפעם יעמוד מצבם של היהודים בסכנה‪.‬‬ ‫ סיוע ישראלי לממשלת אתיופיה ב‪ 1987-‬נפתחה שגרירות ישראלית באתיופיה וחודשו היחסים‬‫הדיפלומטיים בין שתי המדינות‪ .‬השלטונות הסכימו שישראל תפעיל רכבת אווירית להעלאת היהודים‬ ‫תמורת כופר כספי של ‪ 40‬מיליון דולר‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישראל סיפקה לאתיופיה מערכות נשק‪ ,‬יועצים צבאיים‬ ‫וסיוע חקלאי‪ .‬בחודש מאי ‪ 1991‬הוטסו על מטוסי אלעל למעלה מ‪ 14-‬אלף יהודים מאתיופיה‪.‬‬ ‫המבצע נמשך ברציפות ‪ 36‬שעות עד שנחתו אחרוני העולים‪.‬‬ ‫‪ -‬תמיכת יהודי ארצות הברית ארגונים יהודים אמריקניים לחצו על ממשלתם לסייע ולהצלת‬‫היהודים ותיווכו בין ממשלת ישראל ואתיופיה‪ .‬הם מימנו את הקמת מחנות המעבר בעיר הבירה אדיס‬ ‫אבבה‪ ,‬ומימנו את שהות העולים במקום‪.‬‬ ‫קשיים בעלייה‪:‬‬ ‫‪ -‬בארץ המוצא‪ :‬במבצע שלמה‪ ,‬לעומת המבצע הקודם‪ ,‬העולים לא נאלצו לחצות את הגבול והעלייה‬‫בוצעה באישור הממשלה האתיופית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬השהות במחנות המעבר כפליטים שעזבו את‬ ‫כפריהם ובתיהם הייתה רצופת קשיים‪ .‬יהודי הפלשמורה )יהודים שהתנצרו בעבר( ביקשו גם הם‬ ‫לעלות ולהתאחד עם קרובי משפחתם בישראל‪ ,‬אך הממשלה בישראל לא אישרה את עלייתם‬ ‫האוטומטית‪ .‬עד היום )‪ (2011‬עלו לישראל כ‪ 30-‬אלף בני הפלשמורה‪.‬‬ ‫קשיי קליטה בישראל )לשני גלי העלייה(‪:‬‬ ‫הבדלי תרבות ניכרים בחברה האתיופית המסורתית נהוגים יחסי מרות וסמכות של ההורים‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬דור ההורים חווה קליטה רצופת קשיים והוא איבד מסמכותו הטבעית ונותר תלוי בדור‬ ‫הצעיר‪ ,‬דובר העברית‪ .‬רוב העולים התגוררו באתיופיה בכפרים ועסקו בחקלאות ובמלאכה ולכן לא‬ ‫מצאו עיסוק מתאים ומוכר בחברה התעשייתית המודרנית בישראל‪ .‬המנטליות הישראלית הישירה‬ ‫וחסרת הגינונים הייתה שונה מאוד מהתרבות המאופקת והסובלנית שהייתה מקובלת באתיופיה‪.‬‬ ‫רוב העולים עסקו כאמור בחקלאות מסורתית באתיופיה‬ ‫העדר הכשרה טכנולוגית ומקצועית‬ ‫ונעדרו השכלה מתאימה וכישורים לימודיים שיעזרו להם להיקלט במהירות‪ .‬הם הפכו לתלויים בסיוע‬ ‫משרדי הממשלה‪ ,‬ורבים נותרו מובטלים‪ ,‬או שתפסו משרות בענפים שבהם השכר נמוך ותנאי‬ ‫התעסוקה לא יציבים‪.‬‬ ‫ילדים רבים עלו לארץ כיתומים לאחר שאיבדו את הוריהם במהלך המסע‬ ‫משפחות חד הוריות‬ ‫לישראל‪ .‬במשפחות רבות לא עלו כל בני המשפחה יחדיו‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬רבים מצעירי העולים עברו‬ ‫להתגורר בפנימיות‪ ,‬רחוקים ממשפחתם‪.‬‬ ‫יחס הממסד הרבני בארץ בגלל חילוקי הדעות בקרב הרבנים בנוגע ליהדותם של העולים‪ ,‬הוחלט‬ ‫שיעברו בישראל תהליך גיור סמלי שבו הם יידרשו לטבול במקווה‪ .‬דרישה זו נתפסה כחלק מהזלזול‬ ‫המתמשך ביהדותה של העדה האתיופית שבמשך דורות רבים שמרה באדיקות על יהדותה מול‬ ‫לחצים קשים של הסביבה‪.‬‬ ‫מציאת שיכון למגורים העולים התקשו לרכוש דירות למגורים בכוחות עצמם בגלל השתלבותם‬ ‫האיטית בשוק העבודה ובגלל היעדר מקורות כספיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬העדיפו רובם להתגורר סמוך לבני‬ ‫משפחתם במקומות שבהם הדיור היה זול באופן יחסי‪ .‬התוצאה הייתה שמקומות מגוריהם הפכו‬ ‫למוקדים של מצוקה ועוני‪.‬‬ ‫יחס החברה הקולטת קליטתם של עולי אתיופיה שונה מקליטתם של עליות אחרות גם בגלל צבע‬ ‫העור השונה והזרות התרבותית שאפיינו את העולים‪ .‬העולים סבלו )וסובלים גם כיום( מדעות קדומות‬ ‫כלפיהם ומאפליה חברתית בלתי רשמית‪ .‬כך למשל‪ ,‬בבתי ספר שבהם נרשם ריכוז גבוה של בני‬ ‫העדה‪ ,‬קמה מחאה והתנגדות של ישראלים ותיקים‪.‬‬ ‫מדיניות הקליטה‪:‬‬ ‫העלייה מאתיופיה הייתה עלייה מאורגנת ומרוכזת‪ .‬החל מהבאתם של העולים במרוכז ובאמצעות‬ ‫טיסות ישירות לישראל‪ ,‬ועד קליטתם במרכזי קליטה שונים ברחבי הארץ‪ .‬גם אחרי שיצאו ממרכזי‬ ‫הקליטה ניתן לעולים ליווי צמוד של גורמים ממשלתיים שונים‪.‬‬ ‫מדיניות העדפה מתקנת הונהגה ביחס לעולים מאתיופיה‪ .‬במסגרתה‪ ,‬המדינה העניקה להם יחס‬ ‫מיוחד כדי לצמצמם את הפער ביניהם לבין שאר האוכלוסייה‪ .‬כך למשל ניתן לעולים סל קליטה‬ ‫למשך שנתיים ולא לשנה אחת כמו ליתר העולים‪ .‬משך הלימודים באולפנים ללימוד עברית הוכפל ל‪-‬‬ ‫‪ 10‬חודשים במקום ‪ 5‬חודשים‪ .‬לעולים מאתיופיה ניתנו הלוואות ומענקים גדולים יותר מעולים‬ ‫ממדינות אחרות כדי לרכוש דיור של קבע‪ .‬בצה"ל‪ ,‬מופעלות תכניות מיוחדות לסיוע למתגייסים‬ ‫האתיופים‪ ,‬וגם המוסדות להשכלה גבוהה מעניקות מענקים והטבות מיוחדים לצעירים מהעדה‪.‬‬ ‫בתחום החינוך החליטה המדינה שכל ילדי העולים מאתיופיה ילמדו במסגרת החינוך הדתי‪-‬ממלכתי‬ ‫שהתאים יותר לאורח חייהם המסורתי‪ .‬אולם‪ ,‬בעקבות ההחלטה נוצר ריכוז גדול של תלמידים‬ ‫אתיופיים במעט בתי ספר והתעוררה מחאה ציבורית‪ .‬משנות התשעים הוחלט לעודד הפניית‬ ‫תלמידים אתיופיים גם למוסדות חינוך ממלכתיים – כלליים‪.‬‬ ‫‪ .3‬העלייה מחבר המדינות בשנות התשעים‬ ‫הקדמה‪ :‬גל שני של עולים מברית המועצות הגיע לישראל החל ב‪ 1989-‬ושיאו בשנים ‪– 1990‬‬ ‫‪ .1991‬בשנים אלו הגיעו ארצה כ‪ 350-‬אלף עולים מברה"מ לישראל‪ .‬עד שנת ‪ 2001‬הגיעו מספרם‬ ‫של העולים מברית המועצות לשעבר כמעט למיליון נפש‪ .‬ב‪ 1991-‬הגיע לקיצו המשטר הקומוניסטי‬ ‫ושם המדינה שונה לחבר המדינות העצמאיות‪ ,‬שם כולל למדינות עצמאיות שהיו כלולות בעבר בתוך‬ ‫ברית‪-‬המועצות‪ .‬רוסיה היא המדינה הגדולה והבכירה שבהן‪ .‬עליית יהודי חבר המדינות הייתה שונה‬ ‫מאוד מגל העלייה הקודם שהגיע מברית המועצות בשנות השבעים‪.‬‬ ‫גורמי העלייה‪:‬‬ ‫‪ -‬הגלסנוסט ב‪ 1987-‬הכריז נשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על "גלסנוסט" )פתיחות(‪.‬‬‫בהתאם למדיניות זו הוסרו הגבלות על הגירה מן המדינה כמו גם הגבלות אחרות על מימוש זכויות‬ ‫אדם ואזרח‪ .‬לאחר התפרקות ברית המועצות הפכה ההגירה מחבר המדינות לחופשית‪.‬‬ ‫‪ -‬אנטישמיות‪ ,‬חוסר יציבות כלכלית והחשש לביטחון האישי עם התפרקותה של המסגרת‬‫השלטונית הסמכותית של ברית המועצות‪ ,‬גברו גילויי האנטישמיות העממית הישנה‪ .‬גם מצב‬ ‫הביטחון הבין‪-‬אישי הלך והתרופף כשכוחו של הפשע המאורגן הלך והתחזק‪ .‬מצבן הכלכלי של‬ ‫המדינות החדשות שבשטחי ברית המועצות לשעבר ידע עליות ומורדות ודחף גם הוא יהודים רבים‬ ‫להגר‪.‬‬ ‫‪ -‬סגירת שערי ארצות הברית ממשלת ארה"ב נענתה לבקשתה של ממשלת ישראל‪ ,‬ובאוקטובר‬‫‪ 1989‬הטיל משרד החוץ האמריקני הגבלה על הגירת אזרחים סובייטים לארצות הברית‪ .‬ארצות‬ ‫הברית אף העניקה ‪ 12‬מיליארד דולר לישראל לצורך סיוע בקליטת העולים‪ .‬יש לציין‪ ,‬שגם שערי‬ ‫גרמניה היו פתוחים להגירת יהודים‪ ,‬אך רובם העדיפו לעלות לישראל‪.‬‬ ‫‪ -‬חוק השבות כיהודים או כקרובי משפחה של יהודים‪ ,‬לעולים מרוסיה היה קל ונוח יותר להגר‬‫לישראל בזכות חוק השבות שהעניק להם אזרחות ישראלית מיידית ואיתו את סל ההטבות שקיבל כל‬ ‫עולה במדינה‪ .‬היותה של ישראל מדינה מערבית בעלת רמת חיים גבוהה הייתה אף היא גורם משיכה‬ ‫לעלייתם‪.‬‬ ‫מאפייני העלייה‪:‬‬ ‫חלק ניכר מן העולים הגיע מאוקראינה‪ .‬חלק קטן יותר מן העולים הגיעו מאוזבקיסטן‪ ,‬בלרוס ומדינות‬ ‫נוספות שהיו כלולות בברית המועצות לשעבר‪ .‬העולים ברובם הגיעו חילונים‪ ,‬בעקבות נישואי‬ ‫תערובת שהיו מקובלים בברית המועצות ובעקבות המדיניות האנטי דתית של המשטר הסובייטי‪ .‬כ‪-‬‬ ‫‪ 30%‬מהעולים לא הוגדרו כיהודים על פי ההלכה )אם יהודייה( והם עלו בהתאם לחוק השבות‬ ‫שמאפשר עלייה והתאזרחות מיידית לבני הזוג של יהודים‪ ,‬בניהם ונכדיהם‪ .‬הזיקה של העולים‬ ‫ליהדות ולמדינת ישראל הייתה חלשה יותר מזיקת העולים של שנות השבעים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬רובם‬ ‫ראו עצמם כיהודים יותר מאשר רוסים‪ ,‬אך לרוב היה זה בהשפעת הסביבה שהגדירה אותם כיהודים‪.‬‬ ‫גל העלייה מחבר המדינות הפך את יוצאי רוסיה וברית המועצות לקבוצה האתנית הגדולה ביותר‬ ‫במדינת ישראל‪.‬‬ ‫קשיי הקליטה‪:‬‬ ‫‪ -‬מחסור חמור בשיכון בואם המהיר והבלתי צפוי של מספר עולים כה גדול יצר מחסור חמור בדיור‬‫של קבע לעולים‪ .‬הממשלה ניסתה להתמודד עם המצב על ידי הקמת אתרי קרוונים לדיור זמני בכל‬ ‫רחבי הארץ‪ .‬העולים מהחלק האירופי של חבר המדינות העדיפו לחפש מגורים במרכז הארץ שם‬ ‫מחירי הדיור היו גבוהים יותר אך גם שוק העבודה היה רחב יותר‪ .‬העולים מארצות הקווקז ואסיה‬ ‫העדיפו למצוא דיור בערי הפריפריה שם מחירי הדירות היו נוחים יותר‪.‬‬ ‫‪ -‬תעסוקה עולים רבים הצליחו להשתלב במהירות בשוק העבודה הישראלי שצמח מאוד בשנות‬‫התשעים‪ .‬אולם‪ ,‬עולים שהשכלתם הקודמת וניסיונם המקצועי לא הוכר בארץ על ידי הרשויות‪ ,‬או‬ ‫שלא נמצאה עבודה בתחום הכשרתם – נאלצו לעסוק במקצועות ועיסוקים שלא הלמו את השכלתם‬ ‫וניסיונם‪.‬‬ ‫‪ -‬זהותם היהודית בברית המועצות נקבעה זהותו האתנית של האזרח על פי מוצא האב‪ .‬עולים‬‫רבים גדלו בידיעה שהם יהודים לכל דבר‪ ,‬אך בארץ הם גילו שהם אינם מוגדרים כאלו מכיוון‬ ‫שההלכה קובעת את יהדותו של האדם על פי אימו היהודייה‪ .‬אחת ההשלכות לעובדה זו היא שחלק‬ ‫ניכר מן העולים אינם יכולים להינשא בארץ ומרגישים מופלים לרעה‪ ,‬אף על פי שהם מגדירים את‬ ‫עצמם כיהודים‪.‬‬ ‫‪ -‬התבדלות תרבותית חלק מן העולים בחרו בשמירה על זהותם התרבותית הקודמת עד כדי‬‫דחיית התרבות הישראלית‪ .‬במקומות ריכוז של אוכלוסיית העולים הוקמו מוסדות תרבות דוברי‬ ‫רוסית‪ ,‬הוצאו לאור עיתונים ברוסית וערוצי טלוויזיה בשפה זו‪ .‬מעדניות ומסעדות בסגנון רוסי נפוצו‬ ‫בכל מקום‪ .‬גם חלק מן העולים הצעירים בחרו לשמור על שפתם הראשונה ועל התרבות הרוסית לצד‬ ‫השתלבות בתרבות המקומית‪.‬‬ ‫‪ -‬מתח בין העולים לתושבים הוותיקים חלק מן הישראלים הוותיקים‪ ,‬בעיקר בעיירות הפיתוח שם‬‫התיישבו עולים רבים – לא קיבלו בשמחה את העולים‪ .‬הם שטענו שהם נהנים מהטבות חומריות‬ ‫רבות על חשבון השכבות החלשות‪ .‬קבוצות מסורתיות ודתיות בחברה הישראלית הסתייגו מן העולים‬ ‫שמרביתם חילונים‪ ,‬ובייחוד מן העולים שאינם יהודים על פי ההלכה‪ .‬ישראלים אחרים שקיבלו את‬ ‫העולים בהתלהבות בתחילת גל העלייה‪ ,‬ראו בהמשך את ההתבדלות התרבותית של העולים בעין‬ ‫שלילית‪ ,‬כביטוי ליחס מתנשא על הישראלים הוותיקים‪.‬‬ ‫מדיניות הקליטה‪:‬‬ ‫עליית שנות התשעים נקלטה בצורה ישירה‪ .‬כלומר‪ ,‬העולים לא הופנו למרכזי קליטה‪ ,‬ובמקום זאת‬ ‫הם נדרשו לפעול באופן עצמאי לשם קליטתם‪ .‬ניתן להם סל קליטה ממשלתי בדומה לעליות אחרות‪,‬‬ ‫אך הם בחרו לבדם את מקום מגוריהם‪ .‬רובם התיישבו בתחילה בערי הפריפריה או באתרי הקרוונים‬ ‫שהקימה הממשלה‪ ,‬אולם לאחר תקופת ההתאקלמות עברו רבים מהם לאזור המרכז‪ ,‬להתגורר‬ ‫בשכונות "רוסיות"‪ .‬גם בתחום התעסוקה נקלטו העולים באופן עצמאי‪ .‬הממשלה תמכה במעסיקים‬ ‫שהעסיקו עולים ופיתחה תכניות להסבה מקצועית‪ .‬למרות שמספר חסרי התעסוקה בקרב העולים‬ ‫נשאר קטן‪ ,‬רבים מהם נאלצו להחליף את עיסוקם הקודם‪ :‬מהנדסים הפכו לטכנאים‪ ,‬מוזיקאים לנגני‬ ‫רחוב‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫‪ .4‬המעבר מ'כור היתוך' לחברה רב‪-‬תרבותית‬ ‫)המושגים‪ ,‬הגורמים למעבר‪ ,‬ביטויים‪ ,‬סיכונים וסיכויים(‬ ‫הקדמה‪ :‬בשני העשורים הראשונים לקיומה‪ ,‬נקטה מדינת ישראל בגישה קולטת עלייה בסימן "כור‬ ‫ההיתוך"‪ .‬במרוצת העשורים האחרונים של המאה העשרים‪ ,‬ועד היום‪ ,‬התחלפה הגישה הקולטת‬ ‫לגישה המכונה "רב‪-‬תרבותית"‪ .‬מה פרוש המושגים הללו ואילו ביטויים מעשיים ניתן למצוא להם?‬ ‫א‪ .‬המושג "כור היתוך"‪ :‬שילוב העולים שהגיעו מארצות שונות ותרבויות שונות בתוך תרבות אחידה‬ ‫זוהי מדיניות הקליטה של ישראל בשנות החמישים‬ ‫אחת כדי שתיווצר זהות ישראלית משותפת‪.‬‬ ‫והשישי‪ .‬מדיניות זו התעלמה ממגוון התרבויות שהביאו איתם העולים מארצות שונות‪ .‬התרבות‬ ‫שאותה רצו ליצור ממשלות ישראל היא תרבות שאופיינה בדפוסים התרבותיים של "הצבר"‪ .‬זוהי‬ ‫תרבותו של בן היישוב בארץ‪-‬ישראל שהתפתחה בארץ מאז ראשית ההתיישבות החדשה והיא‬ ‫אופיינה בסממנים חלוציים ואירופאים‪" .‬התכת העולים לתוך תבנית אחת חדשה" הייתה הכרחית‬ ‫לדברי בן‪-‬גוריון‪ ,‬בכדי שתיווצר אומה חדשה שאין בה מחציות תרבותיות‪ .‬מערכת החינוך וצה"ל היו‬ ‫שני הגופים המרכזיים שסייעו ביצוע מדיניות כור ההיתוך ובפיתוח זהות ישראלית חדשה‪ .‬מדיניות זו‬ ‫סייעה בחיזוק החוסן הלאומי של המדינה בתקופה שמאות אלפי עולים הגיעו לארץ בזמן כה קצר‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬היא התעלמה והתנכרה מהתרבותיות השונות של העולים ובייחוד מאלה של עולי ארצות‬ ‫האסלאם‪.‬‬ ‫ב‪" .‬חברה רב‪-‬תרבותית"‪ :‬פלורליזם תרבותי‪ ,‬גישה הנותנת לגיטימציה לעולים לשמור ולבטא את‬ ‫צביונם התרבותי הייחודי ולא כופה עליהם את הערכים של החברה הקולטת‪ .‬זוהי מדיניות הקליטה‬ ‫שאליה עברה מדינת ישראל בשלושים השנה האחרונות של המאה העשרים‪ .‬העולים לא נדרשו יותר‬ ‫להפוך ל'צברים'‪ ,‬והממסד הקולט החל לעודד אותם להמשיך ולהחזיק במאפייני התרבות שעימה באו‬ ‫מארצות מוצאם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הגורמים למעבר לגישה הרב‪-‬תרבותית‪:‬‬ ‫‪ -‬אכזבה מתפיסת כור ההיתוך‪ :‬מחאת העולים מארצות האסלאם שבאה לידי ביטוי במהומות 'ואדי‬‫סאליב' בסוף שנות החמישים ומחאת 'הפנתרים השחורים' בתחילת שנות השבעים‪ ,‬הבליטה את‬ ‫תחושות הקיפוח העדתי של יוצאי עדות המזרח‪ .‬המודעות הציבורית למחיר ששילמו העולים‬ ‫בטשטוש הזהות התרבותית שלהם הביאה לידי שינוי בתפיסת הממסד‪.‬‬ ‫‪ -‬השפעות מחוץ‪ :‬לאחר מלחמת ששת הימים החלה התרבות הישראלית להיחשף ולהיפתח‬‫למגמות התרבותיות בתרבות המערבית‪ .‬באירופה ובארצות הברית בפרט‪ ,‬נוצרו זרמי מחאה‬ ‫תרבותיים שהעמידו את הפרט במרכז ומחו כנגד ניסיונות הממסד לכפות עליו אחידות תרבותית‪.‬‬ ‫תנועת התיירות הגוברת‪ ,‬בואם של עולים רבים מארצות המערב‪ ,‬ערוצי התקשורת הפרטיים‪ ,‬כל אלו‬ ‫העמיקו את השפעת התרבות המערבית על החברה הישראלית והקטינו את כוחו של הממסד‬ ‫הממשלתי‪.‬‬ ‫‪ -‬מלחמת ששת הימים‪ :‬הישגי המלחמה מ‪ ,1967-‬הביאו להתגברות שתי מגמות הפוכות‪ .‬מחד‪,‬‬‫התחזקה תחושת הביטחון הקיומי של האזרחים הישראלים‪ ,‬כך שנוצרו יותר אפשרויות לעיסוק‬ ‫בנושאים חברתיים ואישיים שאינם קשורים ישירות בביטחון המדינה‪ .‬מאידך‪ ,‬התגברה המחאה‬ ‫האישית והחברתית כנגד השכול והתפיסה הביטחונית השלטת‪ .‬מלחמת יום הכיפורים ב‪,1973-‬‬ ‫חיזקה את המסר האנטי‪ -‬ממסדי וחלחלה גם לתפיסת הקליטה הישראלית‪.‬‬ ‫‪ -‬גידול במגוון התרבותי‪ :‬גלי העלייה הבלתי פוסקים‪ ,‬מברית המועצות‪ ,‬ארצות המערב ואתיופיה‪,‬‬‫הגדילו את המגוון האנושי הקיים בישראל ויצרו מציאות תרבותית מגוונת שלא ניתן לכפות עליה‬ ‫אחידות תרבותית‪ .‬המציאות הכתיבה את מדיניות הקליטה‪ .‬הגישה הרב‪-‬תרבותית נתפסה כגישה‬ ‫שמשקפת בצורה הולמת יותר את המגוון העצום שנוצר בישראל בעשורים האחרונים של המאה‬ ‫העשרים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ביטויי הרב‪ -‬תרבותיות בתחומים שונים‪:‬‬ ‫בתחום החינוך‪ :‬נוסדו בישראל עשרות מוסדות להשכלה גבוהה‪ :‬שש אוניברסיטאות ציבוריות‬ ‫ועשרות מכללות פרטיות וציבוריות המאפשרות מתן מענה חינוכי לכל בוגרי החינוך התיכוני‪ ,‬לרבות‬ ‫תושבי הפריפריה ועיירות הפיתוח שבעבר התקשו מאוד לרכוש השכלה גבוהה‪ .‬בתי ספר תיכוניים‬ ‫פרטיים הנתמכים על ידי המדינה ובמקביל למערכת התיכון הממלכתית‪ ,‬התרבו במהלך שנות‬ ‫התשעים ואחריהן‪" .‬בתי ספר דמוקרטיים"‪ ,‬רשת אל המעיין החרדית של תנועת ש"ס‪ ,‬אלו ואחרים‬ ‫נתנו מענה מגוון לדרישות הציבור‪.‬‬ ‫בתחום התרבות‪ :‬העולים מחבר המדינות בשנות התשעים יצרו ערוצי תרבות נפרדים בשפה הרוסית‬ ‫הפונים ישירות אל העולים‪ :‬עיתונים יומיים ברוסית‪ ,‬ערוץ כבלים ברוסית‪ ,‬תיאטרון "גשר" שהחל‬ ‫דרכו ברוסית והפך לתיאטרון דובר עברית שרוב שחקניו ממוצא רוסי‪ .‬בתחום המוזיקה‪ ,‬נחלשה‬ ‫הדומיננטיות של השירה הישראלית השורשית והפטריוטית‪ .‬קמו להקות רוק שהבליטו את עולמו של‬ ‫היחיד והחדירו לארץ סגנונות מוזיקליים בין‪-‬לאומים‪ .‬המוזיקה המזרחית פרצה מן השוליים אל‬ ‫המרכז התרבותי ונתנה ביטוי לאזרחים רבים שמצאו בה מענה מתאים יותר לעולמם‪.‬‬ ‫בתחום התקשורת‪ :‬בשנות השמונים התפתחה תרבות המקומונים בעיתונות הכתובה‪ .‬הדיווח על‬ ‫הנעשה במקום המגורים תפס נפח הולך וגדל לצד הדיווח על נושאים לאומיים‪ .‬המונופול הממשלתי‬ ‫על כלי התקשורת האלקטרונית הופר כאשר קמו ערוצי רדיו פיראטיים כמו "קול השלום" של אייבי‬ ‫נתן‪" ,‬ערוץ שבע" שייצג עמדות ימן מובהקות‪ ,‬ערוצי רדיו של המגזר החרדי ועוד‪ .‬בטלוויזיה‪ ,‬עלייתו‬ ‫לשידור של ערוץ ‪ 2‬המסחרי ב‪ ,1993-‬סימנה את השתלבותו הגוברת של האזרח הישראלי בכפר‬ ‫הגלובלי‪.‬‬ ‫בתחום הפוליטי‪ :‬בשנות השמונים קמו מפלגות נישה עדתיות שפנו לקהל מוגדר של עולים או עולים‬ ‫לשעבר וביקשו לייצג את האינטרסים הייחודים שלהם‪ :‬מפלגת ש"ס שטוענת לייצוג האינטרסים של‬ ‫החרדים המזרחיים‪ ,‬מפלגת ישראל בעלייה שקמה לייצג את עולי חבר המדינות בשנות התשעים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬סיכונים בחברה הרב‪-‬תרבותית‪ :‬ריבוי הערוצים התרבותיים עלול ליצור פיצול תרבותי שיפריד‬ ‫את החברה הישראלית ל'שבטים' נפרדים שיש ביניהם מתח וניכור‪ ,‬או 'שסע תרבותי'‪ .‬היעדר מכנה‬ ‫משותף בין הזרמים התרבותיים בחברה עשוי להבליט את השונה על פני הדומה ויצור עימות‬ ‫תרבותי בין המגזרים השונים‪ .‬שנית‪ ,‬העדרה של אחידות תרבותית עלול דווקא להעמיק את‬ ‫הפערים החברתיים בין המגזרים השונים‪ .‬עולים ומיעוטים תרבותיים כמו החרדים או הערבים‪ ,‬יחסרו‬ ‫את הכלים המתאימים להשתלבות בעמדות המפתח של החברה הישראלית אם ידבקו בהסתגרות‬ ‫תרבותית‪.‬‬ ‫ו‪ .‬סיכויים בחברה הרב‪-‬תרבותית‪ :‬ריבוי הערוצים התרבותיים מחזק את השפע התרבותי ויוצר‬ ‫חברה בעלת מקורות השפעה מרובים‪ ,‬וכן חברה סובלנית יותר לדעותיו וקיומו של 'האחר'‪ .‬שנית‪,‬‬ ‫הרב‪-‬תרבותיות עשויה למחוק סטריאוטיפים ותחושות של עליונות ונחיתות תרבותית‪ .‬היא מחזקת‬ ‫את תחושת הכבוד והשוויוניות של האזרחים הישראלים‪ ,‬שחלקם סבלו בעבר מתחושות נחיתות‬ ‫וקיפוח‪.‬‬ ‫‪ .7‬תמורות בעיצוב זיכרון השואה משנות ה‪ 50 -‬עד שלהי שנות ה‪70 -‬‬ ‫א‪ .‬שנות החמישים‪:‬‬ ‫‪ .1‬עיצוב הזיכרון הממלכתי באמצעות חקיקה‪ -‬בעקבות שתי הרצאות דרמטיות שמתקיימות‬ ‫בקיבוצים‪ .‬ב‪ 1950 -‬נחקק חוק לעשיית דין ועוזריהם‪ -‬מדינת ישראל לא עשתה דין אלא‬ ‫לעוזריהם בלבד‪ .‬למשל‪ ,‬לבנו של גרינבוים‪.‬‬ ‫‪ .2‬החוק השני ‪ -1951‬חוק יום השואה ומרד הגטאות – כלומר יש שואה ויש מרד הגטאות‪ .‬ההנחה‬ ‫היא שיש את השואה הנוראה ויש את מה שאנו גאים‪ -‬המרד‪ .‬אם אנו היינו שם היינו עושים‬ ‫בדיוק כפי שהמורדים בגטאות עשו‪ ,‬ולו היו פה היו נלחמים פה‪.‬‬ ‫‪ .3 ‬רשות זיכרון מחליטה על הקמת מוסד 'יד ושם'‪ ,‬דווקא בסמוך להר הרצל‪ ,‬נוסד בשנת‬ ‫‪ 1953‬בחוק של הכנסת‪ .‬מאז היווסדו‪ ,‬בהתאם ל"חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם"‪,‬‬ ‫מופקד יד ושם על תיעוד תולדותיו של העם היהודי בתקופת השואה‪ ,‬הנצחת סיפור חייהם‬ ‫וזכרם של כל אחד מששת מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים באמצעות‬ ‫הארכיונים‪ ,‬הספרייה‪ ,‬בית הספר המרכזי להוראת השואה‪ ,‬המכון הבין‪-‬לאומי לחקר השואה‬ ‫והמוזיאונים ועל ידי הכרה בחסידי אומות העולם‪ .‬כל העובדים היו ניצולי שואה והמטרות‬ ‫העיקריות להגיע לחקר השואה‪ ,‬הבאת עדויות ולקחי השואה ובכך ליצור אחדות בזיכרון‪.‬‬ ‫הדתיים הוסיפו את י' בטבת – יום הקדיש הכללי ‪ ,‬וז' אדר יום פטירתו של משה רבינו‪ .‬גם‬ ‫במערכת החינוך – בן ציון דינור‪ ,‬היסטוריון וח"כ ושר חינוך‪ ,‬פרסם ספר ראשון בנושא‪ :‬זכור‪:‬‬ ‫דברים על השואה ועל לקחה‪ /‬בן‪-‬ציון דינור‪ .‬ירושלים‪ :‬יד ושם‪ ,‬תשי"ח ‪ .1958‬בית לוחמי‬ ‫הגטאות הוציאו חוברת "השואה והמרי" ושלחו אותם לבתי הספר‪ .‬לימוד השואה לא התמסד‬ ‫במקצועות‪ :‬היסטוריה או ספרות‪ .‬בנושא הטקסים‪ :‬מסוף שנות ה‪ 50 -‬החלו צה"ל והזרם‬ ‫הממלכתי לציין יום זיכרון בכ"ז בניסן ואילו בחמ"ד בי' בטבת‪ .‬הזרם החרדי לא ציין‪.‬‬ ‫‪ .3‬מאפייני האתוס הציוני שגויס לטקסים ולימי זיכרון היו‪ :‬קורבנות קדושים מול לוחמים‪ .‬ומרד‬ ‫בגולה‪ ..‬בשיח הציבורי נשמר ועלה קולם של המנהיגים שעיצבו את הזיכרון מתוך שיקולים‬ ‫פוליטיים‪ .‬כלומר מה שאפיין את שנות ה‪ 50 -‬זו הערכה ושיפוט‪ :‬מי היו הטובים ‪ ,‬אלו שאנו‬ ‫מזדהים איתם‪ ,‬מול החלשים שמזדהים איתם פחות‪.‬‬ ‫‪ .4‬היחס לניצולים‪ :‬הניצולים היו שבורים ונשברו בפעם השנייה‪ .‬הם באו לבנות חיים חדשים וחיי‬ ‫משפחה ומקור חדש לפרנסה‪ ,‬והשואה לא היתה בבית‪ ,‬כי לא סיפרו ‪,‬כלומר שתיקה מוחלטת‪.‬‬ ‫היו גם האשמות רבות – הם היו צריכים להצטדק מדוע שרדו‪" -‬כנראה עשיתם משהו שהקרובים‬ ‫שלי לא העזו לעשות‪.‬‬ ‫‪ .5‬דיכוטומיה ופוליטיזציה‪ -‬בשנות ה‪ 50 -‬היו רק שני אירועים שעסקו בזה‪ .1 :‬הסכם השילומים‪-‬‬ ‫ב"ג הואשם שהביא לכאן עולים מכיוון שהיה זקוק לשילומים‪ .‬ב‪ 1958-‬ב"ג עמד לבצע הסכם נשק‬ ‫עם גרמניה‪ ,‬למכור נשק למדינת אויב והיו מנהיגים שקראו למרד‪ .‬בגין עמד בכיכרות ‪ .2..‬משפט‬ ‫קסטנר‪ ,‬שהיה משפט פומבי‪,‬ובא חשבון עם הנהגת היישוב‪ -‬קסטנר שניהל מו"מ עם הונגריה –‬ ‫"דם מול סחורה" עם יואל ברנד‪ .‬השאלה שנשאלה מי הסמיך אותו ‪ ,‬את מי בחר להציל ואת מי‬ ‫לא‪ .‬ואולי גם קרובי משפחה‪ ..‬השופט הלוי הגדיר את קסטנר כמי ש"מכר נשמתו לשטן"‪ .‬הכל‬ ‫החל בעקבות טענה של עיתונאי ירושלמי‪ ,‬מלכיאל גרינוולד‪ ,‬שקסטנר שיתף פעולה עם הנאצים‪,‬‬ ‫הגיש היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬חיים כהן‪ ,‬כתב אישום נגד גרינוולד בגין הוצאת דיבה‪ .‬משפטו‬ ‫של גרינוולד שעורר עניין ציבורי רב‪ ,‬הפך לבירור רחב יריעה של שואת יהודי הונגריה‪ ,‬ופעילותו‬ ‫של קסטנר במהלכה‪ .‬בעקבות המשפט נרצח קסטנר בתל אביב‪.1958 -‬‬ ‫‪ .6‬בשלהי שנות ה‪ 50‬האווירה היתה מאוד טעונה‪ ,‬ואווירה זו מנעה תיאור תמונה מגוונת של נושא‬ ‫השואה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שנות השישים עד שלהי שנות השבעים‪:‬‬ ‫‪.1‬משפט אייכמן‪ :‬א‪ .‬מי היה אייכמן? אייכמן לא היה בורג במערכת‪ ,‬אלא נמצא בצומת ביצוע הפתרון‬ ‫הסופי‪ .‬הוא היה אחראי ואף תכנן את המדיניות האנטי‪ -‬יהודית‪ .‬הוא היה יצירתי וב‪ 1932 -‬נכנס‬ ‫לעניין בגיל ‪ .26‬למעשה היה אדם נמרץ שרצה להוכיח בגיל זה מיהו‪ .‬הוא שמע לקול שאיפותיו של‬ ‫היטלר והצטרף לצוות של מחנה דכאו כמעצב של שיטת מחנות הריכוז‪ .‬הוא גם מיד הגיש תכניות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1934‬הצטרף למשטרת הביטחון‪ ,‬והציע כיצד לגרש ‪ 120‬אלף יהודים‪" -‬הגירה כפויה"‪ .‬הוא‬ ‫הצליח גם לערער את הבסיס הכלכלי של היהודים והוא הצליח גם בצ'כוסלובקיה‪ .‬ואז ב‪ 1938 -‬עוד‬ ‫הספיק לבקר בא"י ‪ ,‬בכדי להעמיק את ההכרה שלו עם חיי היהודים‪ .‬ב‪ 1939 -‬הפך להיות יד ימינו‬ ‫של היידריך‪ .‬ב‪ 1940 -1939 -‬יזם את תכנית ניסקו ותכנית מדגסקר‪ .‬בינואר ‪ '42‬שימש כמזכיר‬ ‫הועידה ואנזה‪ ,‬והיה מוציא ומכין את הנאום של היידריך ואף רשם את הפרוטוקול‪ .‬ביולי ‪ '42‬נרצח‬ ‫היידריך וזו היתה תקופת וואקום שרק חיזקה את מעמדו של אייכמן‪ .‬ב‪ 42-44 -‬היה אחראי על‬ ‫שליחת היהודים להשמדה‪ .‬הוא פעל בכל הארצות אך חלקו הגדול היה בהקמת מחנה טרזינשטט‪.‬‬ ‫תחום נוסף שהיה באחריותו היה תקציב הרכבות‪ .‬ההוצאות על הרכבות היו מתקציב הנופשונים‪ ,‬ויש‬ ‫לומר שהיה מאדריכלי תיאומי הזמנים‪ -‬מתי יוצאת רכבת‪ ,‬מתי חוזרת‪ ,‬כמה זמן לוקח לנקות אותה‬ ‫ולהסב אותה שוב לרכבת נוסעים‪ .‬הוא ביקר בטרזינשטט בכדי לבלף את ביקור הצלב האדום‪ .‬בנוסף‬ ‫לכל אלה היה שייך גם לצעדת המוות ובתום המלחמה חיי חיים שלווים בארגנטינה ואז הפך לנאשם‪.‬‬ ‫‪ .2‬מאפייני המשפט‪ -‬המשפט היה משפט ראווה‪ ,‬בעלי ‪ 110‬עדים‪ -‬והיו אלו עדים שנבחרו ע"י העניין‬ ‫‪ ,‬כדי שירתקו וישקפו את כל מדינות אירופה‪ .‬פרט להנדי ברנד כולם לא הכירו את אייכמן ולכן‬ ‫המשפט היה של מדינת ישראל ו‪ 6‬מיליון קטגורים‪ .‬עם תחילת המשפט סקרה התביעה את פשעיו של‬ ‫אייכמן‪ .‬התובע גדעון האוזנר‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬נשא נאום פתיחה ובו טען בין היתר‪:‬‬ ‫במקום בו אני עומד לפניכם‪ ,‬שופטי ישראל‪ ,‬ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן ‪ -‬אינני עומד‬ ‫יחידי‪ .‬עימדי ניצבים כאן‪ ,‬בשעה זו‪ ,‬שישה מיליון קטגורים‪ .‬אך אין הם יכולים לקום על רגליהם‬ ‫לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם ‪ -‬אני מאשים‪ .‬מפני שאפרם‬ ‫נערם בין גבעות אושוויץ ושדות טרבלינקה‪ ,‬נשטף בנהרות פולין וקבריהם פזורים על פני‬ ‫אירופה לאורכה ולרוחבה ‪.‬דמם זועק‪ ,‬אך קולם לא יישמע‪ .‬אהיה על כן אני להם לפה ואגיד‬ ‫בשמם את דבר האישום הנורא‪".‬‬ ‫ההנחה היתה שאם לא היו מתים‪ ,‬היו מגיעים לארץ‪ .‬כלומר יש פה את האחריות של המדינה ‪ .‬ב"ג‬ ‫לא היה מעורב‪ ,‬אך רוב המשפט שודר ברדיו והיה חשוב להדגיש שאנו תובעים את גרמניה הנאצית‪.‬‬ ‫‪ .3‬השיח הציבורי החל להתעורר וחדר לתודעה הציבורית והשואה הופכת לעניינה של העם‪ .‬וזה נתן‬ ‫לגיטמציה למאשימים לספר את סיפורם ולא היו צריכים כמעט להצטדק‪.‬‬ ‫‪ .4‬האירועים המעצבים בעיצוב הזיכרון בשנות השישים והשבעים‪ -‬יוני ‪ ,'67‬אוקטובר ‪ '73‬ומאי ‪'74‬‬ ‫)אסון מעלות(‪.‬‬ ‫השפעת משפט אייכמן על החברה הישראלית‪:‬‬ ‫משפט אייכמן היווה נקודת מפנה בהתייחסותה של החברה הישראלית לשואה‪ ,‬לניצוליה ולזיכרון‬ ‫הקולקטיבי שלה‪ .‬באמצעות המשפט מתחיל הזיכרון הפרטי לתפוס מקום לצד הזיכרון הקולקטיבי‪.‬‬ ‫מספר השפעות בולטות היו למשפט‪).‬חשוב להשתמש בשני המושגים המודגשים(‪.‬‬ ‫המשפט כגורם מאחד‪ :‬בניגוד למשפט קסטנר והמחלוקת בנושא השילומים‪ ,‬היה רוב‬ ‫‪.1‬‬ ‫הציבור‬ ‫הישראלי מאוחד בעניין העמדתו לדין וגזר דינו של אייכמן‪ .‬המשפט חיזק את תחושת ה"ביחד"‪.‬‬ ‫שינוי ביחס החברה אל השואה והגבורה‪ :‬עד למשפט אייכמן לא תפסה השואה מקום‬ ‫‪.2‬‬ ‫בתוך מערכת העקרונות והערכים‪-‬אתוס‪-‬של החברה הישראלית‪.‬השואה הייתה לאוסף של סיפורים‬ ‫פרטיים שבמרכזם עמדו לא רק המורדים‪,‬אלא גם האנשים הרגילים‪.‬‬ ‫משמעות המושג גבורה התרחב‪.‬גם אלו שנאבקו על קיומם הפיזי והרוחני וקידשו את חייהם‪,‬היו‬ ‫גיבורים‪.‬גם כול מה שהפחי ת את סיכויי ההישרדות והגביר את הבחירה להיות אדם‪,‬נחשב‬ ‫לגבורה‪).‬לדוגמה‪-‬החלטתו של יאנוש קורצ' ק ללכת לתאי הגזים עם ילדי בית היתומים שלו למרות‬ ‫שהייתה לו אפשרות להינצל(‪.‬‬ ‫אחרי המשפט פרסם משרד החינוך תכנית לימודים בנושא השואה והגבורה והיא הוגדרה כנושא‬ ‫חובה‪.‬‬ ‫שינוי ביחס החברה אל הניצולים‪ :‬המשפט הביא לחשיפה אדירה של הזיכרון הפרטי‬ ‫‪.3‬‬ ‫וחדירת הזיכרונות הפרטיים לתוך הזיכרון הקולקטיבי‪ .‬ניצולי השואה החלו לתפוס מקום מרכזי‬ ‫בזיכרון הקולקטיבי‪ ,‬וסיפורם הפרטי הפך להיות בעיני החברה הישראלית‪ ,‬ובעיניהם‪ ,‬חלק מסיפור‬ ‫השואה‪ .‬החברה הישראלית החלה‬ ‫להתייחס אל הניצולים לא רק כאל "מהגרים"‪" ,‬עולים חדשים" שצריכים להתמקד בהווה כדי לבנות‬ ‫עתיד‪ ,‬אלא‬ ‫כ"בעלי עבר" שיש לו משמעות הן במישור האישי והן במישור הלאומי‪ .‬הלכה ודעכה לאטה נימת‬ ‫ההתנכרות כלפי השואה ותחושת הבושה שבאה בעקבותיה והתרבו קולות ה ביקורת העצמית של בני‬ ‫הארץ הן על מה שיכלו‬ ‫לעשות בעצם ימי האימה והן על מה שיכלו לעשות למען הניצולים בבואם ארצה‪.‬‬ ‫בעקבות המשפט‪ ,‬עברם של הניצולים הפך להיות חלק מההיסטוריה הלאומית‪ .‬היחס החיובי‬ ‫לפרטיזנים ולמורדי הגטאות מחד‪ ,‬ומאידך היחס השלילי אל אלו שלא נלחמו‪ ,‬וזכו לכינוי "כצאן‬ ‫לטבח"‪ ,‬השתנה בעקבות המשפט‪ .‬עתה כולם קורבנות‪ ,‬לכולם יש מקום במערכת‬ ‫ההנצחה‪ .‬נפרץ סכר השתיקה והציבור היה מוכן לשמוע את הניצולים וללמוד על השואה‪.‬הניצולים‬ ‫קבלו לגיטימציה ותהליך ההדחקה פינה את מקומו לתהליך של התמודדות כואבת עם העבר‪.‬‬ ‫כמו כן‪,‬הלכה והתפשטה ההכרה‪ ,‬שהניצולים הם הציבור שיש לו היכולת הבלעדית ליצור את הגשר‬ ‫לגולה‬ ‫הנכחדת‪ ,‬לשימור זיכרונה ומורשתה‪ .‬בציבור הרחב הייתה זו הכרה ‪,‬בקרב ציבור הניצולים זו הפכה‬ ‫לשליחות‪.‬‬ ‫‪.4‬המשפט מחזק את קיומה של מדינת ישראל‪-‬המשפט הוביל לכך שנוצר קשר הדוק בין השואה‬ ‫לבין הקמת המדינה‪ .‬המדינה קיימת כדי שלא תתרחש שואה ואם תתרחש‪ ,‬יהיה ליהודים היכן לחיות‪.‬‬ ‫מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים‪ -‬לאחר המלחמה התפרסם 'שיח לוחמים' שתיאר את‬ ‫ימי ההמתנה הקשים ואת החשש באותם ימים‪ ,‬וכן את הסכנה הקיומית למדינת ישראל‪ .‬ההתלהמות‬ ‫סביב נאצר ו הסיסמאות הובילה לתחושה שדבר לא זז ונאומו של רה"מ‪ ,‬היה מגומגם‪ ,‬דבר שהוביל‬ ‫לתחושת חרדה הולכת וגוברת‪ .‬אבא קובנר ויריב בן אהרון חשו חוויה של חוסר ישע‪ ,‬דבר שלפיהם‪,‬‬ ‫אפיין את ה"שם"‪ ,‬ועתה הנסיבות העלו את התחושות שהיו שם‪ .‬הניצחון של מדינת ישראל הביא את‬ ‫המפנה‪ .‬מדינת ישראל השיג את הישגיו‪ ,‬וזה כפי שציפינו ממנה‪..‬אך המלחמה הזו הביאה גם את‬ ‫מלחמת ‪.'73‬‬ ‫אולם גם התמונות מהמלחמה‪ ,‬תמונות השבי והרמת הידיים של השבויים הזכיר מייד את תמונת‬ ‫הילד מגטו ורשה‪..‬כלומר זה לא רק שם‪ ,‬אלא יכול לקרות גם פה‪ .‬הטראומה של מלחמת יום כיפור‬ ‫ביטל את הביטחון המופרז של הארץ מול הגולה‪.‬‬ ‫ציטוט מתוך המחקר של ד"ר אלון גן "תרבות השיח בקיבוצים" )‪:(2002‬‬ ‫‪ … " ,‬לשואה בעת ההיא היתה נוכחות יום יומית בחייהם של משפחות ויחידים – ולא זיכרון היסטורי‪.‬‬ ‫תקופת ה"המתנה" שחררה כביכול את הפקק שבלם את החרדה בפני שואה נוספת"‪ 1.‬המקור השני‬ ‫היה תחושות העלבון והזעם שהולידו את הרצון לכוח‪ .‬המשפט ‪" -‬לא עוד אושוויץ" היה למשפט שגור‬ ‫באותה תקופה‪ .‬שבתי טבת מתאר את הלכי הרוח בקרב חיילי החזית‪" :‬יכולתי לחוש בחטיבה זעם‬ ‫מצטבר שיסודו השואה באירופה‪ .‬האנשים במדים כמו אמרו‪ ,‬שוב לא יגרשו יהודים‪ ,‬לא יכו אותם ולא‬ ‫ישחטו אותם‪ .‬השואה היתה היסוד לזעם הזה"‪ 2.‬אורי רמון‪ ,‬מג"ד מילואים שלחם בקרבות השריון‬ ‫בעמק דותן‪) ,‬אחיו הצעיר‪ ,‬עוזי נהרג בקרבות ירושלים( היטיב לתאר תחושה זו‪:‬‬ ‫"הסיטואציה היתה מאוד זהה עם זו של ערב השואה … חשנו עצמנו מועמדים להישמד ומופקרים ע"י‬ ‫העולם כולו‪ … ,‬אני מעז לומר‪ ,‬שרבים מאתנו‪ ,‬גם אלו שבטחו בניצחון‪ ,‬נשמו אוויר של ערב שואה‬ ‫מתקרבת‪ … .‬אולם לא פחות מאלו פקדה אותנו תחושה חזקה של שוני בנסיבות‪ .‬של לקח שנלמד‬ ‫‪3‬‬ ‫במשך עשרים השנים האחרונות‪ .‬לקח שמסקנתו האחת היא‪ ,‬היה חזק‪ ,‬אמיץ ותוקפן"‪.‬‬ ‫אח"כ מתאר רמון כיצד‪ ,‬לאחר כיבוש ג'נין‪ ,‬ניגש אליהם ערבי זקן ואמר‪:‬‬ ‫"אתם כמו רוח בהרים" … אתם כמו רוח אלוהים‪ .‬ואז אמר אחד הבחורים‪' :‬זוהי רוחם של כל‬ ‫היהודים שנטבחו'‪ ' ,.‬כאן לא הרגו יהודים מיהר הזקן לומר כמתנצל‪' .‬לא כאן'‪ ,‬אמר הבחור‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫'באירופה'‪".‬‬ ‫פיגוע מעלות ‪ 24 – 15.5.74‬תלמידים היו כלואים באולם ההתעמלות במעלות כאשר שני מורים‬ ‫מתוך השלושה החליטו לברוח ורק אחד נשאר עם התלמידים‪ .‬האירוע התרחש כתריסר שנים לאחר‬ ‫תלייתו של אייכמן‪ .‬פתאום חזרה תחושת החוסר האונים ותמונה זו מזכירה את הדילמה מהשואה‪-‬‬ ‫שני המורים שבורחים ומשאירים את הילדים כמעט לבד‪ ,‬כאשר הם מוקפים במחבלים‪.‬‬ ‫‪ 1‬נדלר אריה‪" ,‬תקשורת ודעת קהל‪ :‬אז ועתה – תגובות ומחשבות"‪ ,‬שישה ימים שלושים שנה‪ ,‬עמ' ‪.225‬‬ ‫‪ 2‬חשופים בצריח‪ ,‬עמ' ‪.40‬‬ ‫‪ 3‬רמון אורי‪" ,‬המלחמה נמשכת"‪ ,‬מתוך דברים בכנס מרצים מטעם מנהל ההסברה שהתקיים בבית לוחמי הגיטאות‪,‬‬ ‫‪ ,2/4/1968‬עמ' ‪ ,5‬ארכיון אישי א‪ .‬שפירא‪ .‬חלקים ניכרים מהרצאה זו מופיעים גם בשדמות ‪ ,34‬קיץ תשכ"ט‪ ,‬עמ' ‪.5-12‬‬ ‫‪ 4‬שם‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬