הנחיות קליניות - איגוד הרופאים המרדימים בישראל

‫הנחיות קליניות והמלצות של איגוד המרדימים בישראל – מעודכן ‪4102‬‬
‫חברי הוועדה להנחיות קליניות‪ :‬ד"ר אלכס איזקסון‪ ,‬פרופ' יהודה גינוסר‪ ,‬פרופ טיבריו עזרי‪ ,‬פרופ ראובן‬
‫פיזוב ‪ -‬יו"ר‬
‫ההנחיות עברו דיון ואושרו בישיבת וועד איגוד המרדימים עם פורום מנהלי מחלקות ב‪017..70.52 -‬‬
‫מבוא‬
‫מטרת ההנחיות היא לגבש בסיס מקצועי המקובל על רוב הרופאים הבכירים העוסקים בהרדמה בארץ‪7‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מטרות ההנחיות הקליניות וההמלצות הן כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ 7‬קידום המקצוע‬
‫ב‪ 7‬הצבת המקצוע בין המקצועות המובילים הקובעים סטנדרטים של טיפול בחולה‬
‫ג‪ 7‬סיוע בהגנה מדיקולגאלית לרופא המרדים‬
‫ההנחיות הקליניות וההמלצות מבוססות על פרוטוקולים‪ ,‬קווים מנחים והמלצות של איגודים מקצועיים‬
‫בארה"ב ואירופה‪ ,‬פרסומים מבוססי ראיות‪ ,‬נהלי משרד הבריאות‪ ,‬ספרי לימוד והחלטות קודמות של האיגוד‪7‬‬
‫לנגד עיני המחברים לא ניצבת מטרה של כתיבת ספר ולא תרגום של המלצות ‪ ASA‬או ‪7ESA‬‬
‫המחברים החליטו להימנע מפירוט יתר העלול להוות בעיה מבחינה מדיקולגאלית‪ ,‬לא להתייחס לנהלי‬
‫תורן‪/‬כונן ולא לציין נימוקים ומקורות ספציפיים של הנחיות והמלצות‪7‬‬
‫ההנחיות יעודכנו מעת לעת‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן‬
‫הנחיות קליניות והמלצות – מעודכן ‪5 77777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 0.52‬‬
‫‪1.‬‬
‫הכנת החולה להרדמה וניתוח ‪3 777777777777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫ב‪ .‬ציוד רפואי חיוני לביצוע הרדמה ‪1 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ניטור במהלך ההרדמה ‪6 7777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫ד‪.‬‬
‫טיפול בתר‪-‬הרדמתי ‪. 77777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫ה‪.‬‬
‫טיפול בכאב חריף ‪. 77777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫ו‪.‬‬
‫סיבוכים ‪8 77777777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫ז‪.‬‬
‫הרדמת ילדים ‪8 77777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫ח‪.‬‬
‫הרדמה מילדותית ‪9 77777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫ט‪.‬‬
‫סדציה ע"י רופא מרדים ‪9 777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫י‪.‬‬
‫מקרים מיוחדים ‪5. 7777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫‪1.‬‬
‫השראת הרדמה בצעדים מהירים (‪5. 7777777777777777777777777777777777 )rapid sequence induction‬‬
‫‪70‬‬
‫טיפול סב ניתוחי בחולים הסובלים מהשמנת יתר חולנית ודום נשימה חסימתי (‪55 777 )OSA‬‬
‫‪73‬‬
‫‪50 7777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 Difficult airway cart‬‬
‫‪72‬‬
‫הרדמה אזורית בחולה הנוטל נוגדי קרישה ‪53 77777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫הנחיות כלליות‪53 777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 :‬‬
‫הנחיות פרטניות ‪53 7777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫‪1.‬‬
‫טיפול פיברינוליטי‪/‬תרומבוליטי ‪53 7777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫‪2.‬‬
‫טיפול בהפרין רגיל (‪53 77777777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 )Unfractionated‬‬
‫‪.3‬‬
‫טיפול בהפרין בעל משקל מולקולרי נמוך (‪52 7777777777777777 77777777777777777777777777777777 )LMWH‬‬
‫‪.4‬‬
‫טיפול בקומדין או נוגד קרישה פומי אחר ‪52 77777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫‪.5‬‬
‫טיפול בצמחי מרפא ‪52 777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫‪.6‬‬
‫רגישות ללטקס ‪52 777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫‪.7‬‬
‫יתר חום גוף ממאיר ‪51 777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫‪78‬‬
‫אבחנה מבדלת של ‪ MH‬כוללת את המצבים הבאים‪56 77777777777777 77777777777777777777777777777777 :‬‬
‫‪9.‬‬
‫טיפול ביתר חום ממאיר ‪5. 7777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫‪75.‬‬
‫הגדרות‪58 7777777777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 :‬‬
‫‪755‬‬
‫שונות ‪58 7777777777777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫‪.21‬‬
‫רשימת נהלי משרד הבריאות ‪59 777777777777777777777777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫א‪7‬‬
‫טופס הסכמה להרדמה ו‪/‬או אלחוש ‪05 7777777777777777 77777777777777777777777777777777 ANESTHESIA‬‬
‫ב‪7‬‬
‫טופס הסכמה מדעת‪ :‬אלחוש אפידורלי בלידה ‪02 7777777777777777777777 77777777777777777777777777777777‬‬
‫‪2‬‬
‫‪75‬‬
‫הכנת החולה להרדמה וניתוח‬
‫‪ 75‬בדיקות מעבדה מינימאליות הנדרשות לפני הרדמה‬
‫מצב קדם‬
‫ניתוחי‬
‫ס‪.‬ד‪.‬‬
‫תפקודי‬
‫קרישה‬
‫אלקטרוליטים‬
‫‪Na, K, Cl‬‬
‫תפקודי‬
‫כליה‬
‫‪Cr, BUN‬‬
‫תפקודי‬
‫כבד‬
‫צילום‬
‫חזה‬
‫א‪.‬ק‪.‬ג‬
‫גלוקוז‬
‫גיל‬
‫ילודים‬
‫‪X‬‬
‫‪21-24‬‬
‫נשים‬
‫‪01-42‬‬
‫‪X‬‬
‫‪< 40‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫מעל‬
‫גיל‬
‫‪41‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫מחלות‬
‫כלי דם‬
‫ׁ(עורקים)‬
‫‪X‬‬
‫ריאה‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫ממאירות‬
‫‪ X‬לוקמיה‬
‫‪X‬‬
‫כבד‬
‫‪X‬‬
‫כליה‬
‫‪X‬‬
‫קרישה‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫סוכרת‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫תרופות‬
‫משתנים‬
‫‪X‬‬
‫סטרואידים‬
‫‪X‬‬
‫נוגדי קרישה‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫ניתוחים‬
‫נרחב במיוחד‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫כריתת‬
‫שקדים‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪3‬‬
‫‪X‬‬
‫‪.4‬‬
‫כל בדיקה לפני הרדמה חייבים לכלול בדיקת דרכי אוויר מבחינת קושי צפוי‬
‫בצנרור קנה‬
‫‪.3‬‬
‫צום לפני הרדמה‬
‫אוכל‬
‫תקופת הצום המינימלית‬
‫נוזלים צלולים‬
‫חלב אם‬
‫תחליפי חלב אם‬
‫חלב‬
‫ארוחה קלה‬
‫ארוחה כבדה (בשר‪ ,‬שומן)‬
‫שעתיים‬
‫‪ 2‬שעות‬
‫‪ 6‬שעות‬
‫‪ 6‬שעות‬
‫‪ 6‬שעות‬
‫‪ 8‬שעות‬
‫‪.2‬‬
‫הכנה תרופתית‬
‫תרופות שהחולה נוטל באופן קבוע ויש צורך ליטול בבוקר יום הניתוח עם כמות קטנה של‬
‫מים‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫תרופות נוגדות יתר לחץ דם במיוחד ‪beta blockers‬ו‪7alpha2 agonists -‬‬
‫תרופות לטיפול במחלת לב‬
‫תרופות לטיפול באסטמה‬
‫תרופות לטיפול בפרכוסים (אפילפסיה)‬
‫תרופות מסוג נרקוטיקה שהחולה נוטל נגד כאבים‬
‫תרופות לטיפול בחומציות יתר של הקיבה‬
‫סטטינים‬
‫תרופות לטיפול במחלת פרקינסון‬
‫סטרואידים הניתנים קבוע‬
‫תרופות פסיכוטרופיות‬
‫אנטיביוטיקה‬
‫תרופות אחרות שנלקחות באופן קבוע‬
‫תרופות שיש להפסיקן במידת האפשר טרם הרדמה וניתוח‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫נוגדי טסיות הניתנות לצורך מניעה ראשונית‪7‬‬
‫נוגדי קרישה‪/‬נוגדי איגור טסיות (ראה מדיניות מיוחדת בחולים עם תומכון עורקי)‬
‫אספירין טרם ניתוח מוח‪/‬חוט השדרה‪ ,‬לשכה אחורית של העין או ערמונית‪7‬‬
‫צמחי מרפא‪ ,‬ויטמינים ותוספי מזון רצוי להפסיק ‪ .‬ימים טרם הניתוח‪7‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫בחולים הנוטלים אספירין במינונים קליניים מקובלים עד ליום הניתוח‪ ,‬בהעדר הפרעות קרישה קליניות או‬
‫מעבדתיות ידועות‪ ,‬ניתן לבצע הרדמה אפידורלית או ספינלית או חסם עצבים גדולים‪7‬‬
‫החלטה בקשר לטיפול סב ניתוחי אצל חולה עם נוגדי טסיות תקבע בתאום בין מנתח‪ ,‬קרדיולוג ומרדים‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫ב‪ .‬ציוד רפואי חיוני לביצוע הרדמה‬
‫‪75‬‬
‫‪575‬‬
‫‪570‬‬
‫‪573‬‬
‫בכל עמדת הרדמה חייב להימצא הציוד הרפואי כמפורט להלן‪:‬‬
‫מכונת הרדמה בכל העמדות בהן מבוצעות הרדמות כלליות‪,‬‬
‫מכונת הרדמה ומוניטור כוללים‪:‬‬
‫מנגנון לניטור נפולת לחץ חמצן בכניסה למכונת ההרדמה‪7‬‬
‫‪70‬‬
‫מנגנון להפסקת זרימת תת תחמוצת החנקן (‪ )N2O‬בזמן נפילת לחץ החמצן בכניסה למכונת‬
‫הרדמה‪7‬‬
‫מנגנון להפסקת זרימת תת תחמוצת החנקן קפנוגרף (מד פחמן דו ‪ -‬חמצני בגז הננשף‬
‫מנגנון להפסקת מד ריכוז חומרי הרדמה נשאפים במידה ומשתמשים בחומרי הרדמה‬
‫מד חמצן בגז הנשאף (‪)Oxygen analyzer‬‬
‫מנגנון התראה המעיד על נתק בצנרת ההנשמה‬
‫מד לחץ דם לא פולשני‬
‫ערכת למדידת לחץ הנשמה‬
‫‪Pulse oximeter‬‬
‫מוניטור לקצב הלב וא‪7‬ק‪7‬ג‬
‫מד חום אלקטרוני המאפשר מדידה רציפה ומתמשכת‬
‫מגרה עצב‪-‬שריר בכול מקום בו משתמשים במשתקי שרירי (ניטור‬
‫‪ - )noaleuarnarul alunruurruen‬זמין‬
‫‪075‬‬
‫‪070‬‬
‫‪073‬‬
‫‪072‬‬
‫‪071‬‬
‫‪076‬‬
‫‪07.‬‬
‫‪078‬‬
‫‪079‬‬
‫‪075.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫א‪ 7‬פרטי הציוד שפורטו לעיל כולם או חלקם יכולים להיות מותקנים במכשיר אחד‬
‫ב‪ 7‬במהלך הרדמה יש להשתמש באופן רציף באזעקות קוליות וחזותיות פרט למקרים מיוחדים‬
‫‪070‬‬
‫‪07075‬‬
‫‪07070‬‬
‫‪07073‬‬
‫‪07072‬‬
‫‪07071‬‬
‫‪07076‬‬
‫‪0707.‬‬
‫‪07078‬‬
‫‪07079‬‬
‫‪07075.‬‬
‫‪070755‬‬
‫‪070750‬‬
‫‪070753‬‬
‫בכל מערכת חדרי ניתוח בהם מתבצעים ניתוחים גדולים מ"כירורגיה בינונית"* חייבים‬
‫להימצא באופן זמין המכשירים הרפואיים כמפורט להלן‪:‬‬
‫מכשור למדידת לחץ דם פולשני‬
‫ממקד עצב ( ‪ )nerve locator‬לשם ביצוע חסמים עצביים פריפריים‬
‫מכשיר אולטרסאונד לשם ביצוע חסמי עצבים וצנתור כלי דם‬
‫מערכת למתן דם ונוזלים מחוממים במהירות גבוהה‬
‫מכשיר אקו לב זמין "(באתר בו מתבצעת כירורגיה הגדולה יותר מ"כירורגיה בינונית")‬
‫קוצב לב חיצוני‬
‫ציוד מתקדם ניהול נתיב אוויר‪7‬‬
‫מד עומק הרדמה זמין‬
‫רשם א‪7‬ק‪7‬ג‪ 7‬קונבנציונלי‬
‫דפיברילטור‬
‫ציוד המאפשר חימום‪/‬קירור החולה‬
‫מכשיר למדידת תפוקת לב זמין "(באתר בו מתבצעת כירורגיה הגדולה יותר מ"כירורגיה‬
‫בינונית")‬
‫* " כירורגיה בינונית"‪ :‬כירורגיה בהרדמה כללית לפרק זמן שאינו עולה על ‪ 1‬שעות שאינה‬
‫כרוכה בפעולות המנויות בתוספת השנייה (חוזר מנהל רפואה‪7)41/2012 :‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ . 3‬שירותי מעבדה עבור מערך חדרי הניתוח בו מתבצעים ניתוחים ברמה של כירורגיה בינונית ומעלה‪.‬‬
‫נדרשת זמינות בדיקות מעבדה בחדר ניתוח לפי הסוגים ומשכי זמן מרביים המפורטים להלן במשך כל‬
‫שעות פעילות חדר ניתוח‪ 7‬מכשירי המעבדה עצמם יכולים להיות מופעלים במערכת חדרי הניתוח או‬
‫באותו מוסד באתר אחר ובתנאי‪ ,‬שהתוצאות תהיינה זמינות בפרקי הזמן הנקובים‪7‬‬
‫‪ 7 2‬להלן פרוט שרותי מעבדה החייבים להיות זמינים בכל שעות פעילות חדר הניתוח וחדר‬
‫ההתאוששות‪:‬‬
‫‪275‬‬
‫מכשיר מעבדה המאפשר מדידת סוכר בדם תוך ‪ 5.‬דקות‪.‬‬
‫‪270‬‬
‫מכשיר מעבדה למדידת גזים בדם‪ 7‬על תוצאות הבדיקה להתקבל בחדר הניתוח תוך ‪ 0.‬דקות‬
‫מלקיחת דגימת דם‪7‬‬
‫‪273‬‬
‫מכשיר מעבדה למדידת רמת נתרן‪ ,‬אשלגן בדם‪ 7‬על תוצאות הבדיקה להתקבל בחדר הניתוח תוך‬
‫‪ 3.‬דקות מלקיחת דגימת דם‪7‬‬
‫‪272‬‬
‫מכשיר מעבדה למדידת המוגלובין‪ ,‬המטוקריט ותפקודי קרישה‪ 7‬תוצאות הבדיקה צריכות‬
‫להתקבל בחדר הניתוח תוך ‪ 3.‬דקות מלקיחת הדם‪7‬‬
‫ג‪ .‬ניטור במהלך ההרדמה‬
‫‪ 75‬ניטור במהלך הרדמה כללית‬
‫‪7575‬‬
‫‪7570‬‬
‫‪7573‬‬
‫‪7572‬‬
‫‪7571‬‬
‫‪7576‬‬
‫‪757.‬‬
‫‪7578‬‬
‫‪7579‬‬
‫‪7575.‬‬
‫‪75755‬‬
‫‪75750‬‬
‫‪75753‬‬
‫במהלך הרדמה כללית יש לנטר באופן רציף ומתמשך לפחות את המדדים הבאים‪:‬‬
‫קצב הלב באמצעות תרשים א‪7‬ק‪7‬ג‪ 7‬על פני מסך משגוח (מוניטור) כולל ניטור קולי של קצב‬
‫הלב על האזעקות להיות מופעלות ומותאמות לטווחי הבטיחות של כל חולה‪7‬‬
‫לחץ דם לא‪-‬פולשני לפחות כל ‪ 1‬דקות או לחץ דם פולשני רציף‪ ,‬עם רישום כל ‪ 1‬דקות‬
‫ריכוז חמצן בגז נשאף ( ‪)FiO2‬‬
‫ריכוז פחמן דו‪-‬חמצני בסוף הנשיפה ( ‪)capnography ( )ETCO2‬‬
‫לחץ ריאתי שיא (‪ )PIP‬בזמן הנשמה‪7‬‬
‫ריוויון חמצן פלתיסמוגרפי (‪)SpO2‬‬
‫התרעה המעידה על נתק בצנרת ההנשמה )‪(Low pressure alarm/Disconnect alarm‬‬
‫ריכוז גזי הרדמה בסוף הנשיפה (מומלץ)‪7‬‬
‫מדידת עומק ההרדמה באמצעות ‪ ,BIS‬אנטרופי או שיטה אובייקטיבית אחרת (מומלץ‬
‫במצבים מסוימים על‪-‬פי שיקול דעת של רופא מרדים)‪7‬‬
‫חום הגוף במצבים כדלהלן‪:‬‬
‫מורדמים בהם קיים חשש ליתר חום ממאיר )‪7(malignant hyperthermia‬‬
‫אצל פגים‪7‬‬
‫‪7575075‬‬
‫ניתוחים שאורכם מעל שעה‪7‬‬
‫‪7575070‬‬
‫ניתוחים בהם צפוי שינוי משמעותי בחום הגוף‬
‫‪7575073‬‬
‫במהלך ההרדמה יש להשתמש באופן רציף באזעקות קוליות וחזותיות למעט במקרים‬
‫מיוחדים‪7‬‬
‫הערה – יש לתעד בגליון את המדדים המנוטרים‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 570‬ניטור במהלך ניתוח בהרדמה אזורית‬
‫במהלך הרדמה אזורית הנעשית לצורך ביצוע ניתוח (אפידורלית‪ ,‬ספינאלית וחסימות עצביות‬
‫שונות) יש לנטר את המדדים הבאים‪:‬‬
‫‪ 57075‬תרשים א‪7‬ק‪7‬ג‪ 7‬ממושך על פני מסך משגוח (מוניטור)‬
‫‪ 57070‬לחץ דם לא פולשני הנמדד כל ‪ 1‬דקות או דם פולשני רציף עם רישום כל ‪ 1‬דקות‬
‫‪57073‬‬
‫ריוויון חמצן פלתיסמוגרפי (‪)SpO2‬‬
‫‪ 57072‬כל ניטור אחר יעשה על פי שיקול דעתו של הרופא המרדים‪7‬‬
‫ד‪ .‬טיפול בתר‪-‬הרדמתי‬
‫‪75‬‬
‫ניטור חולים בחדר התאוששות‬
‫בחולה לאחר הרדמה‪ ,‬בהתאוששות יש לנטר‪ :‬מצב ההכרה של החולה הנמדד ונרשם בפרקי זמן‬
‫קבועים‪7‬‬
‫‪70‬‬
‫תרשים א‪7‬ק‪7‬ג‪ 7‬ממושך על פני מסך משגוח (מוניטור)ׂ‬
‫‪73‬‬
‫במהלך ‪ 51‬הדקות הראשונות לשהייתו של המטופל בחדר התאוששות יש למדוד לחץ דם כל ‪1‬‬
‫דקות ובהמשך תקבע תדירות מדידת לחץ הדם ע"י הרופא המרדים בהתאם למצבו של המטופל‬
‫‪72‬‬
‫כל חולה המתקבל לחדר התאוששות יחובר ל מדידת רווי חמצן‬
‫‪71‬‬
‫על‪-‬פי החלטה של רופא מרדים ניתן להסתפק בניטור באמצעות רווי חמצן בלבד‬
‫‪76‬‬
‫הערכת רמת הכאב על‪-‬פי ‪ Visual analog scale‬תתבצע לפחות בעת קבלה לחדר התאוששות‬
‫ובעת השחרור‬
‫‪7.‬‬
‫הערכה לשחרור תתבצע בעזרת ציון (‪)Aldrete score‬‬
‫ה‪ .‬טיפול בכאב חריף‬
‫‪ 75‬צוות‪ :‬רופא מרדים ואחות‬
‫‪ 70‬חולים‪ :‬כל החולים הסובלים מכאב לאחר פעולה פולשנית‬
‫‪73‬‬
‫ציוד‪ :‬מכשירי ‪ ACP‬ו – ‪ PCEA‬ומכשירים אחרים המיועדים למתן משכך כאב באופן ממושך‪7‬‬
‫‪ 72‬פרוטוקול לטיפול בכאב חריף בבית החולים אמור להיקבע ע"י מחלקת הרדמה באותו‬
‫בית חולים תוך כדי התחשבות בקיום צוות מתאים ושמירה על בטיחות המטופל‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫ו‪ .‬סיבוכים‬
‫‪75‬‬
‫‪Allen Test‬‬
‫אין צורך בביצוע ‪ Allen Test‬טרם החדרת צנתר לעורק הרדיאלי מאחר ואין הוכחה שביצוע בדיקה‬
‫זו מונעת סיבוכים‪7‬‬
‫‪70‬‬
‫דום לב או הפרעות קצב בעקבות הזרקת ‪Bupivacaine‬‬
‫במצב של דום לב או הפרעות קצב מסכנות חיים בעקבות הזרקת ‪ Bupivacaine‬יש‪:‬‬
‫א‪7‬‬
‫להתחיל בפעולות ההחייאה‪7‬‬
‫ב‪7‬‬
‫להזריק לתוך הוריד ‪ 571‬סמ"ק‪/‬ק"ג של ‪ 0.% Intralipid‬תוך דקה אחת (כ‪ 5..-‬סמ"ק)‪7‬‬
‫ג‪7‬‬
‫להמשיך בפעולות החייאה‪7‬‬
‫ד‪7‬‬
‫להתחיל בהזלפה מתמדת של ‪ 0.% Intralipid‬בקצב של ‪ .701‬סמ"ק‪/‬ק"ג‪/‬דקה‬
‫(כ‪ 2..-‬סמ"ק תוך ‪ 0.‬דקות)‪7‬‬
‫ה‪7‬‬
‫במידה ומחזור הדם עדיין לא חזר לתקינותו יש להזריק פעמיים בהפרש של ‪ 1‬דקות ‪571‬‬
‫סמ"ק‪/‬ק"ג של ‪ 0.% Intralipid‬תוך דקה אחת (כ‪ 5..-‬סמ"ק כל פעם)‪7‬‬
‫ו‪7‬‬
‫כעבור ‪ 1‬דקות במידה ומחזור הדם עדיין לא חזר לתקינותו‪ ,‬יש להגדיל את קצב ההזלפה ל‪-‬‬
‫‪ .71‬סמ"ק‪/‬ק"ג‪/‬דקה (כ‪ 2..-‬סמ"ק תוך ‪ 5.‬דקות)‪7‬‬
‫ז‪7‬‬
‫יש להמשיך טיפול ב‪ Intralipid-‬עד להתייצבותו של מחזור הדם לרמה מתאימה‬
‫ח‪7‬‬
‫יש להמשיך בפעולות ההחייאה עד להתייצבות מחזור הדם‪ 7‬יתכן שיהיה צורך להמשיך‬
‫בטיפול במשך שעה אחת ויותר‪7‬‬
‫יש לשמור ‪ 5...‬סמ"ק של ‪ Intralipid‬בכל אתר בו מתבצעות הזרקות של ‪7Bupivacaine‬‬
‫ז‪ .‬הרדמת ילדים‬
‫‪ 75‬במידת האפשר יש לעודד נוכחות הורה עד לסיום השראת ההרדמה בילד‪ ,‬לפי שיקול דעתם של‬
‫הצוות‪ ,‬גיל הילד ושיתוף הפעולה של הילד וההורה‪7‬‬
‫‪ 70‬בנוסף לכללי הכנת חדר ניתוח ומעקב במהלך הרדמה‪ ,‬בהרדמת ילדים יש לשים דגש על ויסות חום‬
‫סביבתי בחדר ניתוח על‪-‬מנת לחמם את חדר הניתוח לטמפרטורה הדרושה על‪-‬פי גילו ומצבו של‬
‫הילד‪7‬‬
‫‪ 73‬יש לעודד שימוש בהרדמה מקומית ואזורית בלבד או בשילוב עם הרדמה כללית בהתאם לצורך‪7‬‬
‫‪ 72‬בילדים בלי עירוי מומלץ להשתמש ב‪ Sevoflurane -‬להשראת ההרדמה‪7‬‬
‫‪ 71‬אין אחדות דעים בספרות הרפואית לגבי שימוש השגרתי ב ‪ succinylcholine‬אצל ילדים‪7‬‬
‫‪ 76‬ההרדמה בילודים שנולדו כפגים רצוי לדחות לגיל ‪ 6.> )PCA( post conceptual age‬שבועות‪ 7‬כל‬
‫ילוד בגיל ‪ PCA‬פחות מ ‪ 22‬שבועות צריך להישאר להשגחה לאחר הרדמה למשך לילה לניטור רציף‬
‫‪8‬‬
‫לאירועי דום נשימה לפחות ל ‪ 50 -‬שעות‪ 7‬בתינוקות מעל גיל ‪ PCA‬של ‪ 22‬שבועות ההחלטה לגבי‬
‫השגחה תתקבל לכל מקרה לגופו‪7‬‬
‫ח‪ .‬הרדמה מילדותית‬
‫‪ 75‬אין חובה לבצע ספירת טסיות ביולדת בריאה טרם ביצוע הרדמה אזורית‬
‫‪ 70‬ספירת טסיות ‪ 8.7...‬או מעל ערך זה מספקת כדי לבצע הרדמה אזורית‪ 7‬יש לוודא כי המדידה‬
‫אינה משקפת ירידה מהירה ומשמעותית בכמות הטסיות בהשוואה לבדיקה קודמת ובהעדר עדות‬
‫לדמם וללא גורמי סיכון לדמם‪ 7‬במצב של רעלת הריונית מומלץ להחליט על ביצוע אלחוש אפידורלי‬
‫גם על‪-‬פי בדיקת תפקודי קרישה‪7‬‬
‫‪ 73‬אין לאפשר ליולדת מזון מוצק בעת לידה פעילה כולל שתייה לא צלולה ו‪/‬או כל מוצרי החלב – אבל‬
‫שתייה צלולה מותרת‪7‬‬
‫‪ 72‬לפני ניתוח קיסרי יש לשקול מתן סותרי חומצה לא מוצקים ו‪/‬או חוסמי קולטני ‪ H2‬ו‪/‬או‬
‫‪7Metoclopramide‬‬
‫‪ 71‬במהלך לידה פעילה או כשהוחלט על השראת הלידה יש לשאוף לבצע אלחוש אפידורלי (על‪-‬קשיתי)‬
‫מוקדם ככל האפשר וזאת‪ ,‬על‪-‬פי בקשת היולדת‪7‬‬
‫‪ 76‬אלחוש על‪-‬קשיתי )‪ (Epidural‬או תת‪-‬עכבישי (‪ )Spinal‬יש לבצע בתנאים סטריליים‪ ,‬לרבות‪ ,‬רחצת‬
‫ידיים עם ‪ ,Septol‬שימוש בכפפות סטריליות‪ ,‬כובע‪ ,‬מסיכה וחלוק סטרילי‪ 7‬על המסייעת (מיילדת)‬
‫לחבוש כובע ומסיכה‪7‬‬
‫‪ 7.‬על‪-‬מנת להגביר את יעילות הטיפול ניתן להוסיף אופיאטים למאלחש המקומי הן במקרה של הזרקה‬
‫תת‪-‬עכבישית והן במקרה של הזרקה על‪-‬קשתית‪ 7‬ניתן להשתמש להזרקה תת‪-‬עכבישית בתכשיר‬
‫של פנטניל המיועד למתן על‪-‬קשתיתי‪7‬‬
‫‪ 78‬לאחר סיום מינון ההעמסה האפידורלית חובתה של המיילדת להיות בקשר עין עם היולדת למשך ‪51‬‬
‫דקות לפחות (כולל ניטור ל"ד לפחות כל ‪ 1‬דקות ודופק עוברי רציף)‪ 7‬במידה והאלחוש האפידורלי‬
‫אינו אפשרי יש לנקוט בשיטות חלופיות לאלחוש הכאב כגון הזרקה של אופיאטים‪7‬‬
‫‪ 79‬כללי ההחייאה באישה הרה זהים להחייאה במצבים אחרים‪ 7‬בנוסף לכך‪ ,‬יש לשמור על הסטת הרחם‬
‫שמאלה‪ 7‬במקרה שמחזור הדם העצמוני של האישה לא חוזר תוך ‪ 2-1‬דקות יש לבצע ניתוח קיסרי‪7‬‬
‫ט‪ .‬סדציה ע"י רופא מרדים‬
‫‪75‬‬
‫‪70‬‬
‫‪73‬‬
‫‪72‬‬
‫אתר‪ :‬בכל אתר של בית החולים‪ ,‬מרפאה ואתר רפואי אחר‪7‬‬
‫הציוד המינימאלי הנדרש‪ :‬מקור ומתקן למתן חמצן‪ ,‬מקור ומתקן לשאיבת הפרשות‪ ,‬מכשיר‬
‫ידני או מכני המאפשר הנשמה בלחץ חיובי‪ ,‬ציוד ותרופות החייאה‬
‫הניטור המינימאלי‪ :‬מד‪-‬ריוויון חמצן‪ ,‬אקג‪ ,‬לחץ דם‪7‬‬
‫הרישום המינימלי‪ :‬ברשומה רפואית עם תיעוד המדדים החיוניים‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫י‪ .‬מקרים מיוחדים‬
‫‪ 75‬השראת הרדמה בצעדים מהירים (‪)rapid sequence induction‬‬
‫בחולים שבהם מתעורר חשד לסיכון מוגבר לאספירציה במידה ויש צורך בהרדמה כללית יש‬
‫להשתמש בשיטה המאפשרת צנרור קנה במהירות מרבית עם תחילת ההרדמה תוך נקיטת‬
‫אמצעים למניעת אספירציה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש בתרופות ובמינונים הגורמים לאיבוד הכרה מהיר‪7‬‬
‫‪‬‬
‫מניעת הנשמה במסכת פנים כל עוד חמצון החולה על‪-‬פי מד ריוויון חמצן מאפשר זאת‪7‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש במרפה שרירים הגורם להרפיה מהירה (‪)Succinylcholine or Rocuronium‬‬
‫בכל גיל‪7‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש בלחץ על הסחוס הטבעתי (‪ )Cricoid pressure‬כל עוד זה לא מונע צנרור קנה‬
‫או הכנסת מסיכת בית‪-‬הקול (‪ )LMA‬במקרים של כישלון בצנרור קנה‪7‬‬
‫‪‬‬
‫במקרים של חשד לקושי בצרור קנה טרם תחילת ההרדמה ניתן להשתמש בצנרור קנה‬
‫במצב של ערנות ( ‪7)awake intubation‬‬
‫‪‬‬
‫במקרים של קושי בצנרור קנה‪ ,‬החשיבות של השמירה על חמצון החולה גוברת על‬
‫שיקולים רפואיים אחרים‪7‬‬
‫‪‬‬
‫במקרים של קושי בצנרור קנה גם כאשר קיים חשד לאספירציה ניתן להשתמש ב ‪7LMA‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .2‬טיפול סב ניתוחי בחולים הסובלים מהשמנת יתר חולנית ודום נשימה חסימתי (‪)OSA‬‬
‫חולים אלה נמצאים בסיכון גבוה לדום נשימה וסיבוכים אחרים לאחר ניתוחים בהרדמה כללית‪7‬‬
‫הקפדה על כל פרט ובמיוחד הערכה נכונה טרום הרדמה‪ ,‬המשך טיפול ב‪ ,CPAP-‬מיעוט מתן‬
‫אופיאטים והשגחה לאחר הניתוח הם בסיס לטיפול סב ניתוחי בטיחותי בחולים אלה‪7‬‬
‫א‪7‬‬
‫בהיעדר בדיקת הפולי‪-‬סומנוגרפיה‪ ,‬האבחנה הטרום ניתוחית של דום נשימה חסימתי‬
‫מומלץ להיעזר בשאלון – ‪:Stop-Bang‬‬
‫‪STOP-BANG QUESTIONNAIRE‬‬
‫‪Yes to ≥ 3 questions = high risk of OSA‬‬
‫‪STOP‬‬
‫‪Yes/no‬‬
‫‪Loud snoring‬‬
‫‪Yes/no‬‬
‫‪Daytime tiredness‬‬
‫‪Yes/no‬‬
‫‪Anyone observed cessation of breathing‬‬
‫‪during sleep‬‬
‫‪Yes/no‬‬
‫‪Have or being treated for high blood‬‬
‫‪pressure‬‬
‫)‪S (snore‬‬
‫)‪T (tired‬‬
‫)‪O (observed‬‬
‫‪P (blood‬‬
‫)‪pressure‬‬
‫‪BANG‬‬
‫‪Yes/no‬‬
‫‪BMI > 35 kg×m-2‬‬
‫)‪B (BMI‬‬
‫‪Yes/no‬‬
‫‪Age > 50 year‬‬
‫)‪A (age‬‬
‫‪Yes/no‬‬
‫‪Neck circumference 40 cm‬‬
‫)‪N (neck‬‬
‫‪Yes/no‬‬
‫‪Male‬‬
‫)‪G (gender‬‬
‫ב‪7‬‬
‫כל חולה הסובל מ‪ OSA-‬ומטופל בבית ב‪ CPAP-‬מומלץ להשתמש ב‪ CPAP-‬גם לאחר‬
‫הניתוח פרט למצבים בהם המשך הטיפול לא מתאפשר מסיבות כירורגיות או אחרות‪7‬‬
‫ג‪7‬‬
‫על פי הנחיות ‪ ASA‬ניתן לנתח במסגרת אשפוז יום חולים עם ‪ OSA‬בקבוצת ה‪II ASA-‬‬
‫העוברים ניתוחים שטחיים‪ ,‬אורתופדים קטנים וריסוק אבנים בהרדמה מקומית או אזורית‬
‫בלבד אשר לא יקבלו אופיאטים עם השפעה לטווח ארוך בזמן ולאחר הניתוח‪7‬‬
‫ד‪7‬‬
‫הצורך בהשגחה מתמשכת (‪ )overnight‬לאחר הניתוח בהתאוששות או בטיפול נמרץ‬
‫יקבע בהתאם לחומרת ה‪ OSA-‬והמחלות הסיסטמיות הנלוות‪ ,‬גודל הניתוח‪ ,‬הצורך‬
‫והיכולת להשתמש ב‪ CPAP-‬ורמת ההשגחה ויכולות הניטור במחלקת האשפוז אליה‬
‫יועבר החולה לאחר הניתוח‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪73‬‬
‫‪ Difficult airway cart‬עגלה לטיפול בדרכי אוויר בעיתיות (לדוגמה בלבד!)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ברונכוסקופ ומקור אור‬
‫מנשם ג'ט עם קנולות (‪ )Quicktrach‬מיוחדות להנשמה ג'ט –‬
‫‪‬‬
‫‪Jet ventrilator‬‬
‫מגירה ראשונה (עליונה)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לרינגוסקופ ‪ Macintosh‬עם ‪ 2‬גדלים של להבים‬
‫לרינגוסקופים מיוחדים‪ Short handle, Miller :‬ו‪/‬או אחרים‬
‫‪Trachlight‬‬
‫מוליכי טובוס– ‪Stylets‬‬
‫‪Gum-elastic boogie‬‬
‫‪ – Magill forceps‬שני גדלים‬
‫סוללות רזרבה ללרינגוסקופ‬
‫מגירה שנייה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ Microlaryngeal tube‬גדלים ‪ 2,1,6‬אחד מכל גודל‬
‫‪ , Endoscopy masks‬כגון ‪( VBM‬להנשמה וביצוע ‪ FOB‬בו‪-‬זמנית) אחד‬
‫מכל גודל‬
‫נתיבי אויר מיוחדים ל‪ FOB-‬לתינוק‪ ,‬ילד‪ ,‬מבוגר קטן ומבוגר גדול‬
‫נתיבי אויר לאף (‪)Rüsch‬‬
‫מגירה שלישית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נתיבי אויר חוץ‪/‬על קנים – ‪Supraglottic/ Extraglottic airways‬‬
‫‪LMA classic‬‬
‫‪Proseal–LMA‬‬
‫‪Fastrach–LMA‬‬
‫‪Supreme – LMA‬‬
‫‪Combitube‬‬
‫מגירה רביעית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סט לקוניוטומיה ( ‪ )Cricothyroidotomy‬של מלקר או אחר‬
‫סט ל‪Retrograde intubation-‬‬
‫סט של ‪ Arndt( Bronchial blocker‬או אחר)‬
‫‪12‬‬
‫‪ .4‬הרדמה אזורית בחולה הנוטל נוגדי קרישה‬
‫הנחיות כלליות‪:‬‬
‫‪ 75‬מומלץ לא לבצע הרדמה אזורית בחולים המקבלים נוגדי קרישה (פרט לאספירין כנוגד‬
‫קרישה יחיד) אלא אם כן הפסיקו את לקיחתם בזמן המומלץ‪ 7‬חולים המקבלים נוגד קרישה‬
‫שלקיחתו לא הופסק בזמן המומלץ (לדוגמא קומדין‪ ,‬פלאביקס וכו) ו‪/‬או בחולים הסובלים‬
‫מהפרעות קרישה מסוג אחר (לדוגמא חוסר משמעותי בפקטור קרישה מסוים) בטרם ביצוע‬
‫הרדמה אזורית אינם מתאימים לקבלת הרדמה אזורית‪7‬‬
‫‪ 70‬אין הוכחות מדעיות על הצורך בביטול ניתוח לאחר קושי ו‪/‬או דיקור דמי בביצוע הרדמה‬
‫אפידורלית‪/‬ספינאלית‪7‬‬
‫‪ 73‬מומלץ מעקב תפקוד נוירולוגי במהלך ‪ 02‬שעות לפחות לאחר ביצוע הרדמה אזורית בחולים‬
‫הזקוקים לחידוש‪/‬התחלת טיפול נוגד קרישה לאחר הניתוח‪ 7‬במידה והוחלט על המשך‬
‫אלחוש אפידורלי לאחר הניתוח בחולים אלה מומלץ להשתמש בחומר אלחוש מדולל‬
‫שיאפשר בדיקה נוירולוגית אמינה יותר‪7‬‬
‫הנחיות פרטניות‬
‫‪ .1‬טיפול פיברינוליטי‪/‬תרומבוליטי‬
‫‪-‬‬
‫רצוי לא להשתמש בתרופות אלו לפחות ‪ 5.‬ימים לאחר הדיקור האפידורלי‪/‬ספינאלי‪7‬‬
‫‪-‬‬
‫אין לבצע הרדמה אזורית בזמן או מיד לאחר טיפול פיברינוליטי‪/‬תרומבוליטי‪ ,‬אך לא ברור‬
‫כמה זמן צריך להמתין בין הפסקת התרופה לביצוע ההרדמה האזורית‪7‬‬
‫‪-‬‬
‫בחולים שקיבלו באופן בלתי צפוי טיפול פיברינוליטי‪/‬תרומבוליטי לאחר ביצוע הרדמה אזורית‪,‬‬
‫לא ברור מתי ניתן להוציא את הקטטר האפידורלי‪ 7‬רצוי לבדוק את רמת הפיברינוגן ולוודא‬
‫שהוא תקין לפני הוצאה‪7‬‬
‫‪ .2‬טיפול בהפרין רגיל (‪)Unfractionated‬‬
‫א‪ 7‬בחולים המקבלים טיפול פרופילקטי תת‪-‬עורי‪ ,‬אין מניעה מביצוע הרדמה אזורית‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫חולים במצב ירוד ואלה שמקבלים טיפול ממושך חשופים יותר לסכנה‪7‬‬
‫במידת האפשר רצוי לדחות התחלת מתן הפרין לאחר ביצוע הרדמה אזורית‪7‬‬
‫בחולים המקבלים טיפול בהפרין מעל ‪ 2‬ימים יש לבדוק את רמת הטסיות‪7‬‬
‫ב‪ 7‬בחולים שבהם בוצעה הרדמה אזורית בניתוח כלי דם‪:‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫מומלץ לדחות מתן הפרין עד לשעה לאחר ביצוע ההרדמה האזורית‪7‬‬
‫מומלץ לדחות הוצאת הקטטר עד ל‪ 0-2 -‬שעות ממתן המנה האחרונה של הפרין‪7‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .3‬טיפול בהפרין בעל משקל מולקולרי נמוך (‪)LMWH‬‬
‫‪-‬‬
‫לא קיימת הוכחה שמדידת רמת האנטי פקטור‪ Xa-‬מועילה בחיזוי הדימום‪ ,‬ולכן אין למדוד‬
‫את רמת אנטי פקטור‪ Xa-‬בדם‪7‬‬
‫‪-‬‬
‫מומלץ לדחות את מתן ה‪ LMWH-‬לפחות ב‪ 02-‬שעות לאחר הדיקור הטראומטי (מדמם)‪7‬‬
‫‪-‬‬
‫לאחר מתן מנה פחותה מ ‪ 5-‬מ"ג‪/‬ק"ג פעם ביום ניתן לבצע הרדמה אזורית או להוציא את‬
‫הקטטר האפידורלי כ ‪ 50‬שעות לאחר המנה האחרונה‪7‬‬
‫‪-‬‬
‫מומלץ להמתין לפחות ‪ 02‬שעות לביצוע הרדמה אזורית או הוצאת הקטטר האפידורלי לאחר‬
‫מתן המנה האחרונה בחולים המטופלים במינון גבוה מ ‪ 571‬מ"ג‪/‬ק"ג או כל מינון פעמיים‬
‫ביום‪7‬‬
‫‪-‬‬
‫מומלץ לדחות חידוש‪/‬התחלה של טיפול ב‪ LMWH -‬עד שעתיים לאחר הוצאת הקטטר‬
‫האפידורלי‪7‬‬
‫‪ .4‬טיפול בקומדין או נוגד קרישה פומי אחר‬
‫‪-‬‬
‫מומלצת הפסקת נטילת קומדין במשך לפחות ‪ 2-1‬ימים ובדיקת ‪ INR‬לפני ביצוע הרדמה‬
‫אזורית‪ 7‬בשלב מוקדם של הפסקת התרופה תיתכן נטייה לדמם‪ ,‬זאת‪ ,‬למרות מדדים תקינים‬
‫של ‪ PT‬ו‪ INR-‬המשקפים את רמת פקטור ‪ VII‬ולא ‪ IX ,II‬ו‪7X-‬‬
‫‪-‬‬
‫במידה והחולה קיבל קומדין לאחר הכנסת הקטטר האפידורלי‪ ,‬הוצאת הקטטר תעשה רק‬
‫במידה ורמת ה‪ INR-‬נמוכה מ‪7571-‬‬
‫‪-‬‬
‫במידת האפשר יש להימנע משימוש בפלזמה טרייה כדי לסתור את השפעת הקומדין‪7‬‬
‫‪ .5‬טיפול בצמחי מרפא‬
‫‪-‬‬
‫לא קיימת בדיקה מעבדתית מספקת שמאתרת את הנטייה לדמם תוך טיפול זה‪7‬‬
‫‪-‬‬
‫אין הוראת נגד לביצוע הרדמה אזורית בחולים הנוטלים צמחי מרפא‪7‬‬
‫‪-‬‬
‫בחולים הנוטלים צמחי מרפא‪ ,‬שימוש בו זמני בתרופה נוגדת קרישה עלול להגביר את הסיכון‬
‫לדמם‪ 7‬מסיבות שונות‪ ,‬בניתוחים אלקטיביים‪ ,‬יש להפסיק את צמחי המרפא לפחות שבוע‬
‫לפני מועד הניתוח‪7‬‬
‫‪ .6‬רגישות ללטקס‬
‫נוהל משרד הבריאות‬
‫‪14‬‬
‫‪ .7‬יתר חום גוף ממאיר‬
‫יתר חום גוף ממאיר (‪ )MH – malignant hyperthermia‬הינה תסמונת פרמקוגנטית העלולה להביא‬
‫למותו של החולה‪ 7‬התסמונת אינה שכיחה וקשורה לפגם בשרירי השלד‪ 7‬הביטוי הקליני הינו סערה‬
‫מטבולית לאחר חשיפה של חולה עם נטייה ל ‪ MH -‬לתרופות שמהוות ‪7TRIGGER‬‬
‫סוג התרופה‬
‫לא בטוחות (‪)TRIGGERING‬‬
‫תרופות‬
‫א‪ 7‬משתקי שרירים שגורמות לדפולריזציה‬
‫(‪)SUCCINYLCHOLINE‬‬
‫ב‪ 7‬חומרי הרדמה כללית נשאפים (כולם )‬
‫בטוחות‬
‫א‪ 7‬משתקי שרירים שאינם גורמים‬
‫לדפולריזציה‬
‫ב‪N2O 7‬‬
‫ג‪ 7‬חומרי הרדמה כללית למתן תוך‪-‬ורידי‬
‫ד‪ 7‬מאלחשים מקומיים הן מקבוצת אסטרים‬
‫והן מקבוצת אמידים‬
‫שכיחות התסמונת בקרב האוכלוסייה בארץ אינה ידועה‪ 7‬התסמונת פוגעת יותר בגברים ועלולה להתפתח‬
‫בכל גיל‪ 7‬בין הממצאים הקליניים של התסמונת (ראה טבלה) קשיון שרירים‪ ,‬המופיע למרות השימוש‬
‫במשתקי שרירים‪ ,‬הנו סימן אופייני ביותר לתסמונת‪ 7‬עלייה בחום הגוף הינה סימן מאוחר‪7‬‬
‫אבל‪ ,‬חשוב לציין שרוב מקרים של ‪ masseter muscle spasm‬אחרי שימוש ב ‪ Scoline -‬אינם קשורים‬
‫לתסמונת ‪.MH‬‬
‫‪‬‬
‫‪Tachycardia‬‬
‫‪‬‬
‫‪Hypercarbia‬‬
‫‪‬‬
‫‪Markedly increased minute‬‬
‫‪ventilation (when breathing‬‬
‫)‪spontaneously‬‬
‫‪‬‬
‫‪Muscle rigidity‬‬
‫‪‬‬
‫‪Skin mottling‬‬
‫‪‬‬
‫‪Cola-colored urine‬‬
‫‪‬‬
‫‪Disseminated intravascular‬‬
‫‪Clinical signs‬‬
‫‪15‬‬
coagulation
Laboratory findings
Hyperthermia

Increased end-tidal CO2 &
increased paCO2

Decreased pH (metabolic and
respiratory acidosis)

Decreased paO2

Hyperkalemia

Increased CK

Myoglobin in blood or urine

Abnormal coagulation tests

Increased plasma lactate level

‫פרק הזמן בין החשיפה לגורמי התסמונת ולהתפתחותה וכמו כן בין הסימנים הראשונים והתפתחות תסמונת‬
7‫סוערת אינו קבוע‬
:‫ כוללת את המצבים הבאים‬MH ‫ אבחנה מבדלת של‬.8
16
Hypoventilation
-
Sepsis
-
Hypoxic encephalopathy
-
Meningitis
-
Intracranial hemorrhage
-
Brain injury
-
Thyrotoxicosis
-
Pheochromocytoma
-
Neuroleptic malignant syndrome
-
Serotonin syndrome
-
Contrast-induced neurotoxicity
-
Anticholinergic syndrome
-
Extrapyramidal syndrome
-
‫‪-‬‬
‫‪Toxicity: cocaine, amphetamine, sympathomimetic, salicylate‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Drug/alcohol withdrawal‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Lethal catatonia‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Heatstroke‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Iatrogenic overheating‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Absorption of CO2 during laparoscopy‬‬
‫‪ .9‬טיפול ביתר חום ממאיר‬
‫בכל חשד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫להפסיק מתן חומרי הרדמה נשאפים ו‪7Succinylcholine-‬‬
‫לתת ‪ 5..%‬חמצן‪7‬‬
‫להגביר הנשמה מלאכותית‪7‬‬
‫לסיים את ההתערבות הכירורגית מהר ככל האפשר‪7‬‬
‫להביא לחדר ניתוח ‪.Dantrolene‬‬
‫למדוד חום‪7‬‬
‫למהול ‪ 0.( Dantrolene‬מ"ג בכול בקבוק למהול ב‪ 6.-‬סמ"ק של מים מזוקקים סטריליים‬
‫חמים‪7‬‬
‫להזריק בהזרקה מהירה ‪ 071‬מ"ג‪/‬ק"ג‪7‬‬
‫לחזור על אותה מנה עד השגת מגמה של ירידה בחום וב‪ CO0-‬בסוף הנשיפה (לעיתים יש‬
‫צורך במתן יותר מ‪ 5.-‬מ"ג‪/‬ק"ג של ‪.Dantrolene‬‬
‫במידה ואין תגובה יש לשקול אבחנה מבדלת‪7‬‬
‫במידה ויש צורך בהמשך הניתוח מומלץ מתן ‪ Propofol‬בהזלפה בשילוב עם אופיואידים‪7‬‬
‫הכנסת עירוי ורידי גדול‪ ,‬צנתר עורקי וקטטר שלפוחית השתן‪7‬‬
‫טיפול בחמצת מטבולית עד להשגת ‪ pH‬תקין‪7‬‬
‫טיפול בהיפרקלמיה באמצעות מתן סידן‪ ,‬גלוקוז ואינסולין‪7‬‬
‫טיפול ‪ rabdomyolisis‬באמצעות ‪ Furosemide‬ביקרבונט ונוזלים‪7‬‬
‫לקרר את החולה עד לחום גוף מרכזי פחות מ ‪ 38‬מעלות‪7‬‬
‫‪ ‬להוריד חום בחדר ניתוח ולהפסיק אמצעי חימום‪7‬‬
‫‪ ‬לעטוף החולה בקרח‪7‬‬
‫‪ ‬לבצע שטיפות קיבה דרך הזונדה עם מי מלח קפואים ( ‪7)iced saline‬‬
‫‪ ‬לשטוף את הפצע הניתוחי עם מי מלח קפואים‪7‬‬
‫בדיקות מעבדה‪ :‬בדיקות חוזרות של גזים בדם‪ ,‬אלקטרוליטים‪ ,‬תפקודי קרישה‪ ,‬ספירת דם‪,‬‬
‫‪ ,CK‬מיוגלובין‪ ,‬לקטט‪ ,‬בדיקת שתן ומיוגלובין בשתן‪7‬‬
‫המשך הטיפול‪ 5 Dantrolene :‬מ"ג‪/‬ק"ג כל ‪ 6‬שעות במשך ‪ 36‬שעות או עד להיעלמות‬
‫הסימנים‪ ,‬בדיקות מעבדה כל ‪ 6‬שעות‪ ,‬טיפול בחום גוף גבוה‪ ,‬חמצת‪ ,‬היפרקלמיה‬
‫ומיוגלובינאוראה‪ 7‬הקפדה על מתן שתן של יותר מ ‪ 0‬סמ"ק‪/‬ק"ג‪/‬שעה‪7‬‬
‫יש להימנע מטיפול בחוסמי תעלות סידן במקביל לטיפול בדנטרולן‪7‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .01‬הגדרות‪:‬‬
‫א‪7‬‬
‫ב‪7‬‬
‫ג‪7‬‬
‫ד‪7‬‬
‫ה‪7‬‬
‫ו‪7‬‬
‫ז‪7‬‬
‫ח‪7‬‬
‫מומחה – רופא בעל תעודת מומחה בהרדמה במדינת ישראל‪7‬‬
‫מתמחה ‪ -‬רופא המועסק כרופא משתלם במסגרת ההתמחות הפורמלית בהרדמה‬
‫באחת מהמחלקות המוכרות לצורך ההתמחות במדינת ישראל‪7‬‬
‫רופא כללי ‪ -‬רופא תחומי במקצוע ההרדמה (שאינו מומחה ושאינו מתמחה) רופא‬
‫העובד בדרך קבע באחת ממחלקות ההרדמה במדינת ישראל‪7‬‬
‫עקרונות שיבוץ כוח אדם במחלקת הרדמה‪:‬‬
‫במהלך ההרדמה קיימת חובת השיבוץ של לפחות רופא מרדים אחד לכל חולה‪7‬‬
‫לפחות אחד מהרופאים המרדימים יטפל בחולה וישגיח עליו במהלך ההרדמה ללא כל‬
‫הפסקה‪7‬‬
‫במהלך הטיפול בתר הרדמתי בחדר התאוששות יהיה רופא מרדים זמין לטיפול בחולים‬
‫‪ 02‬שעות ביממה ‪ .‬ימים בשבוע‪7‬‬
‫מספר אחיות בחדר התאוששות‪ :‬אחות אחת ל‪ 3-‬חולים לא מונשמים או אחות אחת ל‪0-‬‬
‫חולים מונשמים‪ 7‬בכל מקרה לא תימצאנה פחות משתי אחיות בחדר התאוששות כל זמן‬
‫שנמצאים בחדר התאוששות חולה‪/‬חולים‪7‬‬
‫‪ .00‬שונות‬
‫א‪7‬‬
‫חלוקת אחריות בחדר ניתוח‪:‬‬
‫בעקבות פניות שהגיעו לאגף למדיניות רפואית של ההסתדרות הרפואית בישראל באשר‬
‫לחלוקת תחומי האחריות שבין רופאים מנתחים לרופאים מרדימים בחדר הניתוח‪,‬נבדק‬
‫הנושא מול איגוד הכירורגים ואיגוד המרדימים‪,‬שהינם הגופים המקצועיים המאגדים את‬
‫הרופאים הנוגעים בדבר‪7‬‬
‫העמדה שגובשה בהר"י על‪-‬ידי האגף למדיניות רפואית גורסת כי כל הרופאים‬
‫המשתתפים בתהליך הטיפול בחולה מחויבים להעניק לחולה את הטיפול המיטבי הידוע‬
‫והמקובל בתחום מומחיותם‪7‬‬
‫שיתוף פעולה בין הרופא המנתח והרופא המרדים במהלך הניתוח הינו חיוני להצלחת‬
‫הטיפול‪7‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אין הרופא המנתח אחראי לפעולות המבוצעות על‪-‬ידי הרופא המרדים‪ ,‬כפי‬
‫שהרופא המרדים אינו אחראי על פעולות המבוצעות על‪-‬ידי הרופא המנתח‪7‬‬
‫ב‪7‬‬
‫האחריות של הרופא המרדים למטופל‪:‬‬
‫הרופא המרדים אחראי על המטופל בתחום התמחותו בכל עת במהלך ההרדמה‪ 7‬עקב‬
‫‪18‬‬
‫כך‪ ,‬הוא אינו יכול לטפל פיזית במטופלים אחרים במקביל‪7‬‬
‫ג‪7‬‬
‫מסלול ההכשרה בהרדמה‪:‬‬
‫רכישת מיומנויות טכניות הינה חלק בלתי נפרד מהכשרת הרופא המרדים‪ 7‬עקב כך‪ ,‬על‬
‫הרופא המרדים לבצע במו ידיו במהלך ההתמחות פעולות מנואליות אבחנתיות וטיפוליות‬
‫מגוונות‪ ,‬זאת‪ ,‬בהשגחת מומחה להרדמה בתחילת ההתמחות ובאופן עצמאי בהמשכה‪7‬‬
‫‪ .12‬רשימת נהלי משרד הבריאות‬
‫מס' החוזר‬
‫תאריך‬
‫שם החוזר‬
‫עבודת מחלקת הרדמה וחדרי ניתוח‬
‫‪501/.8‬‬
‫‪597507.8‬‬
‫א‪ 7‬מכשור וציוד להרדמה בחדרי ניתוח – החזקה‬
‫והפעלה במצב תקין‬
‫‪533782‬‬
‫‪3750782‬‬
‫ב‪ 7‬שימוש בנוטרי חמצן‬
‫‪38/90‬‬
‫הרדמה ספינאלית רציפה‬
‫‪067.790‬‬
‫הנחיות לניטור בסיסי של חולה במהלך הרדמה‬
‫וציוד חיוני בעמדת הרדמה‬
‫‪0.755793‬‬
‫הנחיות לניטור בסיסי של חולה במהלך הרדמה‬
‫וציוד חיוני בעמדת הרדמה‬
‫נהלי שימוש בהלותן בהרדמה‬
‫‪28/9.‬‬
‫‪57179.‬‬
‫איסור שימוש בבקבוקי תמיסות לחימום‬
‫‪0179.‬‬
‫‪537279.‬‬
‫השגחה וטיפול לאחר הרדמה – הנחיות‬
‫‪59/999‬‬
‫‪5072799‬‬
‫הרדמה כללית לצורך טיפול שיניים‬
‫‪..12/0..0‬‬
‫‪0.75.70..0‬‬
‫סדציה בילדים ע"י רופא שאינו מרדים‬
‫‪31/0..3‬‬
‫‪537.170..3‬‬
‫תקנות רוקחים (אשלגן כלוריד) – שינוי תקנות‬
‫‪29/99‬‬
‫‪5.75.75999‬‬
‫הנחיות ליישום חוק מוות מוחי נשימתי‬
‫‪0./.9‬‬
‫‪017.170..9‬‬
‫טיפול בפצוע הסובל מדימום מסיבי‬
‫‪23/0..9‬‬
‫‪5375070..9‬‬
‫העברת מטופל בממצב קריטי‬
‫‪20/0.55‬‬
‫‪5.75570.55‬‬
‫‪19‬‬
‫העברת מטופל מטיפול נמרץ כללי למחלקה‬
‫‪25/0.55‬‬
‫‪0.75570.55‬‬
‫כללים לביצוע ניתוחים והרדמה במרפאות‬
‫כירורגיות בקהילה‬
‫‪25/0.50‬‬
‫‪5375070.50‬‬
‫ניהול מערך החייאה בבתי החולים כלליים‬
‫‪05/0..6‬‬
‫‪537..70..6‬‬
‫אימות נתונים טרום ניתוחי‬
‫‪58/0..9‬‬
‫‪..7.670..9‬‬
‫אחריות הרופא התורן‪ ,‬הרופא הכונן ומנהל‬
‫המחלקה ככונן העל‪ -‬תיקון לחוזר מנכ"ל ‪1/0..8‬‬
‫‪5/55‬‬
‫‪.07.570.55‬‬
‫קווים מנחים לביצוע ניתוחים בריאטריים במבוגרים‬
‫‪33/0.53‬‬
‫‪5.75.70.53‬‬
‫בדיקת שגרה לפני הרדמה כללית‬
‫‪.3/93‬‬
‫‪.875075993‬‬
‫הסכמה לקבל דם ומצוריו‬
‫‪3/0.52‬‬
‫‪597.570.52‬‬
‫סדציה למבוגרים ע"י רופא שאינו מרדים‬
‫‪9/0.55‬‬
‫‪.7.070.55‬‬
‫דיווח על תופעות לוואי חמורות או בשכיחות חריגה‬
‫מתכשירים רפואיים‬
‫‪32/0.52‬‬
‫‪.075.70.52‬‬
‫סדציה למבוגרים ע"י רופא שאינו מרדים‬
‫‪36/0.52‬‬
‫‪.675.70.52‬‬
‫‪21‬‬
‫א‪ .‬טופס הסכמה להרדמה ו‪/‬או אלחוש ‪ANESTHESIA‬‬
‫סוגי ההרדמה (אילחוש) המקובלים הם‪ :‬הרדמה כללית ו‪/‬או הרדמה אזורית המבוצעות על ‪ -‬ידי רופא‬
‫מרדים‪ 7‬אלחוש מקומי‪ ,‬יכול להתבצע גם על‪ -‬ידי רופא שאינו מרדים‪ 7‬יתכן שילוב בין השיטות‪7‬‬
‫הרדמה כללית מתבצעת על‪ -‬ידי הזרקת תכשירים למערכת הדם ו‪/‬או החדרת תכשירים למערכת הנשימה‬
‫באמצעות צינור תוך‪-‬קני (טובוס) ו‪/‬או מסיכת פנים ו‪/‬או מסיכה המוחדרת לתוך הלוע‪ 7‬תתכנה דרכים אחרות‬
‫להחדרת חומרי הרדמה לתוך הגוף‪ ,‬כגון דרך הפה‪ ,‬פי הטבעת‪ ,‬דרך העור או השריר‪ 7‬התכשירים גורמים‬
‫לירידה ברמת ההכרה‪ ,‬להרפיית השרירים ולהורדת תחושת הכאב‪ 7‬קצב ההתעוררות מהרדמה הכללית תלוי‬
‫בגורמים שונים הקשורים בסוג הניתוח‪ ,‬בהרדמה ובמצבו הכללי של החולה‪ 7‬במהלך ההרדמה והניתוח עקב‬
‫גורמים שונים כגון‪ :‬תנוחת הגוף עלול להיגרם נזק לעצבים שונים‪ ,‬עיניים‪ ,‬עור ורקמות אחרות‪7‬‬
‫הרדמה אזורית מתבצעת על ‪-‬ידי הזרקת תכשירים בקרבת עצבים וגורמת לאילחוש של איזור בגוף‬
‫המעוצבב ע"י אותם עצבים‪ 7‬דוגמאות להרדמה איזורית הן הרדמה אפידורלית וספינלית בהן מוזרק חומר‬
‫לחלל סביב חוט השדרה‪ ,‬זאת‪ ,‬באמצעות זריקה בגב‪ 7‬דוגמא נוספת היא חסימה של עצבים היקפיים‪7‬‬
‫השפעת ההרדמה האיזורית חולפת לרוב שעות אחדות לאחר הפסקת הזרקה של החומר המאלחש‪7‬‬
‫אלחוש מקומי מתבצע על ידי הזרקת חומר מאלחש בקרבת החתך הניתוחי‪ 7‬השפעת האלחוש המקומי‬
‫חולפת לרוב לאחר מספר שעות‪7‬‬
‫יתכן שילוב של סוגי הרדמה שונים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬הרדמה כללית והרדמה איזורית‪ ,‬הרדמה איזורית והרדמה‬
‫מקומית‪ ,‬הרדמה כללית והרדמה מקומית וכן שילוב של שיטות הרדמה איזורית‪7‬‬
‫במהלך ההרדמה יוחדרו‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬על פי סוג הניתוח ומצב בריאותו של המנותח‪ ,‬עירויים לורידים‬
‫שונים בגוף (ידיים‪ ,‬ו‪/‬או רגליים ו‪/‬או צוואר‪ ,‬ו‪/‬או חזה)‪ ,‬קטטר לכיס השתן‪ ,‬זונדה לקיבה‪ ,‬צינורית לתוך עורק או‬
‫אמצעים אחרים לניטור לחץ הדם ודופק‪ ,‬מתמר תוך‪-‬ושטי למעקב לאחר מצב הלב ואמצעים אחרים למעקב‬
‫לאחר פעילות מערכות גוף שונות‪7‬‬
‫במהלך הרדמה וניתוח קיימת סבירות גבוהה שיהיה צורך במתן תרופות שונות לשם שמירה על פעילות‬
‫מערכות גוף שונות והתאמת תפקודן למצבים משתנים של הרדמה וניתוח‪ ,‬לרבות‪ ,‬מתן נוזלים רפואיים ‪,‬‬
‫מנות דם ומוצריו‪7‬‬
‫באישה בהריון‪ ,‬בכל סוגי ההרדמה‪ ,‬יתכן מעבר של חלק מחומרי ההרדמה לעובר‪ ,‬ותיתכנה‪ ,‬במקרים‬
‫נדירים‪ ,‬תופעות לוואי וסיבוכים אצל העובר וסכנה להמשך ההיריון‪7‬‬
‫שם המטופל‪/‬ת‪:‬‬
‫________ _________________________________________________________‬
‫שם משפחה‬
‫שם פרטי‬
‫שם האב‬
‫ת‪7‬ז‪7‬‬
‫אני מצהיר‪/‬ה ומאשר‪/‬ת בזאת שקיבלתי הסבר מפורט בעל‪-‬פה מד"ר __________________‬
‫שם משפחה שם פרטי‬
‫על כל הקשור בהרדמה לשם ביצוע ניתוח‪/‬פעולה מתוכננת‪ 7‬כמו כן‪ ,‬הוסברו לי מטרת ההרדמה ודרכי ביצוע‬
‫אפשריות‪7‬‬
‫‪21‬‬
‫אני מצהיר‪/‬ה ומאשר‪/‬ת בזאת כי הוסברו לי סוגי ההרדמה השונים‪ ,‬והשילוב האפשרי ביניהם‪ ,‬והאפשרות‬
‫שיהיה צורך לעבור מסוג הרדמה אחד למשנהו‪ ,‬במקרה של קושי בביצוע ההרדמה המתוכננת‪ ,‬זאת על‪-‬פי‬
‫שיקול דעתם של המרדימים והמנתחים‪7‬‬
‫הוסברה לי והבינותי את החשיבות הרבה במסירת מידע מלא על מצבי הרפואי ועל כל מחלותי‪ ,‬וכן‪ ,‬על‬
‫רגישות ידועה לתרופות ו‪/‬או לחומרי הרדמה‪ ,‬ועל תגובות וסיבוכים בעקבות הרדמה קודמת מכל סוג‪,‬‬
‫אצלי או אצל בני משפחתי‪7‬‬
‫הוסברו לי תופעות הלוואי השכיחות לאחר הרדמה כללית‪ ,‬לרבות‪ ,‬כאב בלוע ואי‪-‬נוחות בבליעה‪ ,‬כאב‬
‫שרירים‪ ,‬בחילה ו‪/‬או הקאה וחולשה‪ ,‬שיחלפו בהדרגה‪7‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוסברו לי הסיכונים והסיבוכים האפשריים לרבות‪ ,‬נזק לשיניים ו‪/‬או לפה וללשון‪ ,‬פגיעה בריאות‪,‬‬
‫פגיעה חולפת או קבועה בקנה הנשימה‪ ,‬פגיעה בעיניים‪ ,‬פגיעה במערכת העצבים קלה או חמורה‪ ,‬זמנית או‬
‫קבועה‪ ,‬וסיבוכים נדירים כמו תגובה אלרגית קשה לחומרי ההרדמה‪ ,‬תסמונת החום הממאיר‪ ,‬הפרעות‬
‫בתפקודי הכבד‪ ,‬ו‪/‬או בתפקוד מערכות חיוניות אחרות‪ 7‬הוסבר לי שבמקרים נדירים ביותר עלול סיבוך‬
‫מהרדמה כללית להסתיים במוות‪ 7‬כמו כן‪,‬‬
‫הוסבר לי שיתכנו קשיים בהכנסת הצינור לקנה הנשימה‪ ,‬עקב מגבלות במבנה האנטומי או מסיבות אחרות‪,‬‬
‫שאת חלקן לא ניתן לצפות מראש‪ 7‬כישלון בביצוע ההרדמה עלול לחייב מתן טיפולים חיוניים‪ ,‬עד כדי ביצוע‬
‫פעולות החייאה להצלת חיים‪ ,‬לרבות פיום קנה הנשימה (טרכיאוסטומיה)‪ 7‬הובהר לי כי במקרה כזה יתכן‬
‫שלא יבוצע הניתוח המתוכנן‪7‬‬
‫הוסברו לי תופעות הלוואי של הרדמה איזורית‪ ,‬לרבות‪ ,‬תחושת אי‪ -‬נוחות‪ ,‬כאב ולחץ באזור ההזרקה‪7‬‬
‫הוסבר לי שלאחר סיום ההרדמה‪ ,‬יחלוף זמן עד שהתחושה והתנועה בחלק הגוף המורדם תחזורנה לתקנן‪7‬‬
‫יתכן קוצר נשימה מסוים‪ ,‬שיחלוף תוך זמן קצר‪7‬‬
‫כמו כן ‪ ,‬הוסברו לי הסיכונים והסיבוכים האפשריים לרבות‪ ,‬זיהום ו‪/‬או מורסה באזור הזריקה‪ ,‬דימום מקומי‪,‬‬
‫כאב גב‪ ,‬דליפת נוזל השדרה‪ ,‬כאבי ראש חדים ו‪/‬או ממושכים‪ 7‬במקרים נדירים תיתכן פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪ ,‬קלה או חמורה‪ ,‬זמנית או קבועה‪ ,‬בגפיים ו‪/‬או בכיס השתן‪7‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוסבר לי שיתכנו קשיים בביצוע ההרדמה האזורית עקב מגבלות במבנה האנטומי או מסיבות‬
‫אחרות‪ ,‬שאת חלקן לא ניתן לצפות מראש‪ 7‬כשלון בביצוע ההרדמה האזורית עלול לחייב מעבר להרדמה‬
‫כללית בכדי לסיים את הפעולה הכירורגית‪ ,‬ובחלק קטן מהמקרים מתן טיפולים חיוניים‪ ,‬עד ביצוע פעולות‬
‫החייאה להצלת חיים‪ 7‬הובהר לי כי במקרה כזה יתכן שלא יבוצע הניתוח המתוכנן‪7‬‬
‫הוסבר לי שללא קשר לסוג ההרדמה תיתכנה תופעות לוואי למתן מנות דם ומוצריו‪ ,‬זאת‪ ,‬עקב תגובות הגוף‬
‫שלא תמיד ניתנות לחיזוי או עקב גורמים מזהמים הנמצאים במנות אלה במקרים נדירים ביותר‪7‬‬
‫הוסברו לי תופעות לוואי של הרדמה מקומית‪ ,‬לרבות‪ ,‬כאב ואי‪-‬נוחות באזור ההזרקה‪ ,‬שיחלפו בהדרגה‪7‬‬
‫הוסברו לי הסיכונים והסיבוכים האפשריים‪ ,‬כמו דימום או זיהום במקום ההזרקה‪ ,‬ולעיתים נדירות פגיעה קלה‬
‫או חמורה‪ ,‬זמנית או קבועה‪ ,‬בעצב סמוך למקום ההזרקה‪7‬‬
‫‪22‬‬
‫אני נותן‪/‬ת בזאת את הסכמתי לביצוע הרדמה‬
‫למעט___________________________________________________________‬
‫אני יודע‪/‬ת ומסכים‪/‬ה לכך שההרדמה‪ ,‬על צורותיה השונות‪ ,‬תעשה בידי מי שהדבר יוטל עליו‪ ,‬בהתאם‬
‫לנהלים ולהוראות של המוסד‪ ,‬וכי לא הובטח לי שתעשה‪ ,‬כולה או חלקה בידי אדם מסוים‪ ,‬ובלבד שתעשה‬
‫באחריות המקובלת במוסד בכפוף לחוק‪7‬‬
‫_________________________________________________________________‬
‫תאריך‬
‫שעה‬
‫חתימת המטופל‬
‫_______________________________________________________________‬
‫שם האפוטרופוס וקירבה במקרה של פסול דין‪ ,‬קטין או חולה נפש‬
‫חתימת האפוטרופוס‬
‫אני מאשר‪/‬ת כי הסברתי בעל פה לחולה ‪ /‬לאפוטרופוס של החולה* את כל האמור לעיל בפירוט הדרוש וכי‬
‫הוא‪/‬היא חתם‪/‬ה על הסכמה בפני לאחר ששוכנעתי כי הבין‪/‬ה את הסברי במלואם‪7‬‬
‫_________________________________________________________________‬
‫שם הרופא‪/‬ה‬
‫חתימה וחותמת הרופא‪/‬ה‬
‫מס' רישיון‬
‫* מחק‪/‬י את המיותר‬
‫‪23‬‬
‫ב‪ .‬טופס הסכמה מדעת‪ :‬אלחוש אפידורלי בלידה‬
‫מטרת האלחוש האפידורלי היא להפחית או למנוע כאב במהלך הלידה‪ 7‬החומר המאלחש מוזרק דרך המחט‬
‫ו‪/‬או דרך צינורית דקה‪ ,‬המוכנסת דרך מחט מיוחדת לחלל האפידורלי הנמצא סביב לקרום העוטף את חוט‬
‫השדרה בגב התחתון‪ 7‬החומר מוזרק בריכוזים נמוכים‪ ,‬ואינו משפיע על פעילות שרירי הבטן בזמן הלידה‪7‬‬
‫לרוב הנשים תיתכן תחושת רדימות בפלג הגוף התחתון‪ ,‬אם כי חלקן חשות לחץ בשעת ציר‪ 7‬היילוד לא‬
‫מושפע‪ ,‬באופן משמעותי‪ ,‬מחומרי האלחוש עצמם‪ 7‬בשעת הצורך‪ ,‬ניתן לבצע ניתוח קיסרי באלחוש אפידורלי‪,‬‬
‫תוך שימוש בריכוז גבוה יותר של החומר המאלחש‪ 7‬לאחר ניתוח קיסרי ניתן להשאיר הצינורית במקומה ימים‬
‫אחדים‪ ,‬ולהוסיף חומר מאלחש לשיכוך כאב‪ 7‬בדרך כלל‪ ,‬תוצא צינורית האלחוש זמן קצר לאחר סיום הלידה‪7‬‬
‫בשעות הראשונות תיתכן תחושת רדימות והגבלה בתנועות הרגלים‪ ,‬וכן קושי במתן שתן‪ ,‬אשר יחלפו‬
‫בהדרגה‪7‬‬
‫שם היולדת‪:‬‬
‫_______________________________________________________________‬
‫שם משפחה‬
‫שם פרטי‬
‫שם האב‬
‫ת‪7‬ז‪7‬‬
‫אני מצהירה ומאשרת בזאת שקיבלתי הסבר מפורט בעל פה מד"ר ________________‬
‫שם משפחה שם פרטי‬
‫על אלחוש אפידורלי (להלן "הפעולה העיקרית")‪7‬‬
‫אני מצהירה ומאשרת בזאת כי ניתן לי הסבר על דרכי הטיפול החלופיות האפשריות בנסיבות המקרה‪ ,‬וכן על‬
‫תופעות הלוואי‪ ,‬הסיכויים והסיבוכים הכרוכים בטיפולים אלה‪7‬‬
‫אני מצהירה ומאשרת בזאת כי הוסברו לי תופעות הלוואי האפשריות של הפעולה העיקרית‪ ,‬לרבות כאב ואי‪-‬‬
‫נוחות באזור החדרת המחט‪ ,‬ותחושה זמנית של נימול ורעד‪ ,‬בתחילת השפעתו של החומר המאלחש ו‪/‬או‬
‫לאחר סיום השימוש בו‪ 7‬כמו כן‪ ,‬הוסברו לי הסיכונים והסיבוכים האפשריים של הפעולה העיקרית‪ ,‬לרבות‬
‫דימום מקומי‪ ,‬זיהום מקומי‪ ,‬דליפת נוזל השדרה וכאבי ראש כתוצאה מחדירת המחט לעטיפת חוט השדרה‪,‬‬
‫ובמקרים נדירים דלקת קרום המוח או פגיעה עצבית קלה או חמורה‪ ,‬זמנית או קבועה‪ ,‬ברגלים ובסוגרים‪7‬‬
‫הוסברה לי האפשרות שיהיה צורך בניתוח‪/‬ים כטיפול בסיבוכים אלה‪ 7‬הוסבר לי שבמקרים מסוימים יתכן‬
‫שיהיה צורך לעבור מאלחוש אפידורלי להרדמה כללית‬
‫הוסבר לי שבמקרים נדירים חומר ההרדמה יכול לגרום להחלשות שרירי הנשימה ולקוצר נשימה שיחלוף‬
‫בהדרגה‪ 7‬במקרים נדירים מאוד יהיה צורך בסיוע נשימתי ופעולות החייאה‪7‬‬
‫הובהר לי שבמקרים נדירים ביותר ההרדמה האפידורלית לא תשיג את מטרתה ויהיה צורך להשתמש‬
‫בתרופות לשיכוך כאב הניתנות לוריד או לשריר‪7‬‬
‫אני נותנת בזאת את הסכמתי לאלחוש אפידורלי‪7‬‬
‫אני יודעת ומסכימה לכך שהאלחוש יבוצע בידי מי שהדבר יוטל עליו בהתאם לנהלים ולהוראות של בית‬
‫החולים וכי לא הובטח לי שיבוצע כולו או חלקו‪ ,‬בידי אדם מסויים‪ ,‬ובלבד שיבוצע באחריות המקובלת בבית‬
‫החולים בכפוף לחוק‪7‬‬
‫‪24‬‬
‫_________________________________________________________________‬
‫חתימת היולדת‬
‫שעה‬
‫תאריך‬
‫שם האפוטרופוס וקירבה‪ ,‬במקרה של פסול דין‪ ,‬קטין או חולה נפש‬
‫_________________‬
‫חתימת האפוטרופוס‬
‫אני מאשר כי הסברתי בעל פה ליולדת‪/‬לאפוטרופוס של היולדת* את כל האמור לעיל בפירוט הדרוש וכי‬
‫היולדת‪/‬אפוטרופוס חתם‪/‬ה על ההסכמה בפני לאחר ששוכנעתי כי הבין‪/‬ה את הסברי במלואם‪7‬‬
‫_____________________‬
‫שם הרופא‪/‬ה‬
‫*‬
‫_______________ _______________________‬
‫חתימה וחותמת הרופא‪/‬ה‬
‫מס' רישיון‬
‫מחק את המיותר‬
‫‪25‬‬