‫מגזין המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר ‪ 3‬מאי ‪2013‬‬
‫מרדימים על המשמרת‬
‫ראיון עם מנהל המחלקה‬
‫פרוייקט חייה‬
‫ראיון פרידה ממנהלת‬
‫המרכז להתפתחות הילד‬
‫יחידה חדשה‬
‫פעולת צוות‬
‫כירורגיית ילדים‬
‫צוות הסיעוד במחלקה‬
‫ומתבגרים מאי ‪2013‬‬
‫דחופה| עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪| 3‬‬
‫מגזיו‬
‫לרפואה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫חדשות‬
‫מכון בא לעולם‬
‫שיקום לב ורפואת ספורט‬
‫עמ' ‪5‬‬
‫מחקר‬
‫סטודיו טיפולי‬
‫צמצום אישפוזים נוספים‬
‫עמ' ‪7‬‬
‫רופאים‬
‫מרדימים על המשמרת‬
‫ראיון עם מנהל מחלקת ההרדמה‬
‫עמ' ‪14‬‬
‫מחלקה‬
‫פעולת צוות‬
‫המחלקה לרפואה דחופה עמ' ‪19‬‬
‫ריאיון‬
‫הולכת מאהבה‬
‫פרידה מד"ר קוזקוב‬
‫עמ' ‪20‬‬
‫מסונף לפקולטה לרפואה של אונ' בר‪-‬אילן בצפת‬
‫עורך חיים בלוצר כתיבה אורנה ריין‬
‫שיווק ופרסום מרב גרינוולד‬
‫יועצת לעריכה לשונית מירב גרץ רונן‬
‫מערכת ד"ר וניה וולך‪-‬מנע‪ ,‬ד"ר ענבר‬
‫בן שחר‪ ,‬נדים חדיד‪ ,‬פנינה בוחניק‪ ,‬חנה‬
‫ביקל‪ ,‬משרד תקשורות צילום אייל‬
‫הצפון‪ ,‬סימון חדד‪ ,‬חנה ביקל עיצוב‬
‫סטודיו פנדה‬
‫מו"ל הוצאה גלילית‬
‫שלום רב לכם‪,‬‬
‫כתובת‪ :‬המרכז הרפואי זיו‪ ,‬צפת ‪13100‬‬
‫טל‪ 04-6828190:‬פקס‪04-6828802:‬‬
‫לפרסום בעיתון‪ :‬משרד השיווק במרכז‬
‫הרפואי זיו ‪050-8434011‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫המגזין מוגש כשירות לציבור‪ ,‬אין המערכת‬
‫אחראית על תוכן המודעות וסגנונן‪ .‬תוכן‬
‫המודעות באחריות המפרסמים בלבד ואין‬
‫בפרסומן משום המלצה של המרכז‬
‫הרפואי זיו‪.‬‬
‫בשער‪ :‬ד"ר אלכס איזקסון‪ ,‬ד"ר ולדימיר פוטילוב‪ .‬תצלום‪ :‬אייל הצפון‬
‫אני שמח וגאה עם צאתו‬
‫לאור של “מגזיו” מספר‬
‫‪ ,3‬הכולל מידע ועדכונים‬
‫על הנעשה במרכז‬
‫הרפואי זיו‪.‬‬
‫לאחר תקופה ארוכה של‬
‫הכנות ותכנונים‪ ,‬אנו‬
‫נמצאים כיום בעיצומם‬
‫של שני פרויקטים‬
‫גדולים ומרכזיים‪ :‬בניית‬
‫המרכז לבריאות הילד‪ ,‬שיכלול בתוכו את כל‬
‫השירותים הרפואיים לילד‪ ,‬והקמת המכון לטיפול‬
‫בהקרנות (רדיותרפיה)‪ .‬בניית שניהם תסתיים‬
‫במחצית ‪ .2014‬הקמת מכון ההקרנות התאפשרה‬
‫לאחר לחץ ציבורי רב של תושבי הצפון‪ ,‬הנאלצים‬
‫היום לכתת את רגליהם למרכזים רפואיים מרוחקים‬
‫כדי לקבל טיפול מציל חיים זה‪ .‬התקציב לשני‬
‫הפרויקטים הללו בא בחלקו ממשרד הבריאות‪ ,‬ואנו‬
‫עמלים כעת על גיוס היתרה החסרה‪.‬‬
‫לצד אלה ממשיך המרכז הרפואי לגדול ולהתפתח‪:‬‬
‫תנופת הבנייה תוסיף לנו גם חדרי הוראה מחלקתיים‪,‬‬
‫מבנה לייצוב פיזי של בניין האשפוז‪ ,‬מכון ‪MRI‬‬
‫וחניות נוספות‪ .‬אנו ממשיכים ברכישת ציוד מתקדם‬
‫ובשיפוץ מחלקות – השקעה גדולה שחלק נכבד‬
‫ממנה ממומן מתרומות‪.‬‬
‫מן הצד הפרסונלי‪-‬רפואי הצטרפו אלינו רופא‬
‫מומחה שינהל את מכון ה‪ ,MRI-‬גנטיקאי בכיר‬
‫לניהול המעבדה הגנטית וכירורגית ילדים בכירה‪.‬‬
‫אגף המחקר של המרכז הרפואי גדל ומעניק‬
‫לרופאים החוקרים סיוע ותמיכה בביצוע מחקריהם‪.‬‬
‫חלק מהמחקרים מבוצע בשיתוף עם מכוני מחקר‬
‫ידועים בארץ ובעולם‪ ,‬וכרגע מתנהלים באגף כ‪120-‬‬
‫מחקרים‪ ,‬שרבים מהם מתפרסמים ויתפרסמו בכתבי‬
‫עת חשובים‪ .‬אנו גאים במחקר המתקיים בבית‬
‫החולים ורואים בו אבן ייסוד לפעילותנו‪.‬‬
‫בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר‪-‬אילן בצפת‪,‬‬
‫שאנו מסונפים אליה‪ ,‬החל בהצלחה המחזור השני‬
‫של תלמידים‪ ,‬ובבית החולים כבר לומדים ומודרכים‬
‫כ‪ 140-‬סטודנטים צעירים‪ .‬ההוראה האקדמית‬
‫והקלינית הולכת והופכת לחלק חשוב מסדר היום‬
‫של רופאינו‪ ,‬ויש לה תרומה חשובה לרוח המרכז‬
‫הרפואי ולמצוינות של עובדיו‪.‬‬
‫על כל אלה ואף יותר תוכלו לקרוא במגזין שבידיכם‪,‬‬
‫ואני מקווה שתיהנו ממנו כפי שאנו נהנים להפיקו‪.‬‬
‫אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה‪ ,‬הצעה או‬
‫יוזמה‪ .‬בואו נהיה בקשר‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫ד”ר אוסקר אמבון‬
‫מנהל המרכז הרפואי זיו‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫‪3‬‬
‫חידושים‬
‫החל מחודש מאי ‪ -‬יחידה חדשה לכירורגיית ילדים ומתבגרים‬
‫>> בראש היחידה עומדת ד”ר לילי לונסקי‪-‬היערי‪ ,‬מומחית בכירורגיה כללית וכירורגיית ילדים‪,‬‬
‫ששימשה עד לאחרונה כסגנית מנהל המחלקה לכירורגית ילדים במרכז הרפואי רמב”ם‬
‫בחודש מאי החלה לפעול במרכז‬
‫הרפואי זיו יחידה חדשה לכירורגיית‬
‫ילדים ומתבגרים‪ ,‬במסגרת המחלקה‬
‫הכירורגית של בית החולים‪ .‬מנהלת היחידה‬
‫היא ד”ר לילי לונסקי‪-‬היערי‪ ,‬מומחית‬
‫בכירורגיה כללית וכירורגיית ילדים‪ ,‬ששימשה‬
‫עד לאחרונה כסגנית מנהל המחלקה‬
‫לכירורגית ילדים במרכז הרפואי רמב”ם‪ .‬ד”ר‬
‫לונסקי‪-‬היערי למדה רפואה בטכניון‬
‫והתמחתה ברמב”ם ובמרכזים רפואיים‬
‫מובילים בחו”ל‪ .‬היא מלמדת בבית הספר‬
‫לרפואה של הטכניון והובילה את תחום‬
‫הוראת כירורגיית הילדים ברמב”ם‪ .‬כחלק‬
‫מעבודתה תשתלב ד”ר היערי גם בהוראה‬
‫בפקולטה לרפואה בצפת‪.‬‬
‫“הצטרפותה של ד”ר לונסקי‪-‬היערי לצוות‬
‫תאפשר לנו להעניק טיפול מקצועי ברמה‬
‫הגבוהה ביותר‪ ,‬בניתוחים‬
‫שעד כה לא בוצעו כאן”‪,‬‬
‫אומר מנהל המרכז‬
‫הרפואי‪ ,‬ד”ר אוסקר‬
‫אמבון‪ ,‬ומוסיף כי גיוס‬
‫מומחים מצטיינים הוא‬
‫חלק מהמאמץ להעניק‬
‫לתושבי הגליל את‬
‫השירות הטוב והמתקדם‬
‫ביותר‪“ .‬במקביל לבניית‬
‫המרכז לבריאות הילד אנו‬
‫מגייסים מומחים שיאיישו‬
‫מקצועות שעד עתה לא‬
‫ניתן להם מענה מלא”‪.‬‬
‫היחידה החדשה‬
‫לכירורגיית ילדים משרתת את תושבי הגליל‬
‫העליון והתחתון ורמת הגולן‪ ,‬שעד עתה נאלצו‬
‫לקבל שירותים אלה‬
‫בחיפה‪ .‬מטופלים בה‬
‫יילודים וילדים עד גיל‬
‫שמונה‪-‬עשרה‪ ,‬במגוון של‬
‫ניתוחים כמו ניתוחי חזה‬
‫ובטן‪ ,‬תיקון מומים מולדים‪,‬‬
‫ניתוחי בקע וטמירות‬
‫אשכים‪ ,‬ניתוחים במערכת‬
‫העיכול ולאחר אירועים‬
‫חבלתיים‪ ,‬הסרת גידולים‪,‬‬
‫ניתוחים זעיר‪-‬פולשניים‬
‫(לפרוסקופיה) ועוד‪.‬‬
‫מרפאת היחידה מעניקה‬
‫ייעוץ ואבחון במקרים‬
‫מורכבים‪ ,‬הכנה טרום‬
‫ניתוחית והמשך טיפול ומעקב אחרי ילדים‬
‫שנותחו‪.‬‬
‫הושק מד‪-‬סוכר מתקדם במרכז לסוכרת נעורים‬
‫>> לראשונה בישראל ‪ -‬מכשיר מתוצרת חברת ‪ Abbott‬הכולל מחשבון אינסולין‪-‬ארוחה‬
‫מד‪-‬סוכר מתקדם לניטור רמות הסוכר בדם‪ ,‬הכולל מחשבון‬
‫אינסולין‪-‬ארוחה המסייע בחישוב מינון האינסולין המומלץ‬
‫לחולים סוכרתיים‪ ,‬הושק לראשונה בישראל במרכז בריינין‬
‫לסוכרת נעורים במרכז הרפואי זיו‪.‬‬
‫מחשבון האינסולין מסייע לסוכרתיים לחשב במדויק את כמות‬
‫האינסולין שלה הם נזקקים‪ ,‬בהתאם לרמת הסוכר בדם‪ ,‬כמות‬
‫הפחמימות שצרכו והזרקות אינסולין קודמות‪.‬‬
‫מחקרים מראים כי רק ‪ 41%‬מהסוכרתיים מסוגלים לחשב באופן‬
‫מדויק את מינון האינסולין הדרוש להם‪ ,‬בשילוב של צריכת‬
‫פחמימות ורמות הסוכר בדם‪ .‬המערכת החדשה מסייעת להם ללא‬
‫צורך בחישובים מסובכים‪ ,‬והיא כוללת מסך מגע‪ ,‬יומן רישום‬
‫אוטומטי‪ ,‬העדפות מותאמות אישית ו‪ USB-‬המאפשר גישה‬
‫לדו”חות באמצעות תוכנה חדשה לניהול מידע‪.‬‬
‫ד”ר אורנה דלי‪-‬גוטפריד‪ ,‬מנהלת מרכז בריינין לסוכרת נעורים‪,‬‬
‫אומרת‪“ :‬המערכת החדשה יודעת לקחת בחשבון את כל הפרמטרים‬
‫הרלוונטיים ולהמליץ על כמות אינסולין רצויה בצורה מדויקת‪.‬‬
‫באמצעותה‪ ,‬הסוכרתיים זוכים לטיפול יותר מדויק ולשמירה על‬
‫איזון רמות הסוכר בדם בצורה מיטבית”‪.‬‬
‫המערכת החדשה‪ Freestyle InsuLinx ,‬של חברת ‪,Abbott‬‬
‫קיבלה אישור ‪( CE‬תו תקן אירופי) ואת אישור משרד הבריאות‬
‫בישראל‪ ,‬ותשווק בארץ על ידי חברת “גפן מדיקל”‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫חדש‪ :‬מכון שיקום לב ומרפאת ספורט‬
‫>> שירות השיקום יסייע בזרוז החלמת חולי לב ובהשרשת שינויים ארוכי טווח באורח החיים‬
‫מאת‪ :‬ד”ר רון גולן‪ ,‬רופא ספורט ופיסיולוג מאמץ‪ ,‬אחראי שיקום לב ורפואת ספורט‪ ,‬המחלקה הקרדיולוגית‬
‫ארבע שנים לאחר הקמת וועדה‬
‫סיכון ללקות בו וכולל תכנית התערבות בהרגלי‬
‫לבחינת סוגיית שירותי השיקום‬
‫חיים עם השגחה רפואית‪-‬פיזיולוגית‪-‬תזונתית‪.‬‬
‫לחולי לב בבתי החולים בארץ‪,‬‬
‫השירות מזרז החלמה‪ ,‬מסייע בהשבת הביטחון‬
‫נפתח‪ ,‬בשעה טובה‪ ,‬מכון לשיקום לב כחלק‬
‫העצמי למטופל ולמשפחתו ומשרש שינויים‬
‫מהמערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי זיו‪ .‬בין‬
‫ארוכי טווח בחייהם‪ ,‬למניעת התקדמות‬
‫הסיבות העיקריות להשתתפות נמוכה של‬
‫המחלה‪.‬‬
‫חולים בשיקום לב‪ ,‬על פי ממצאי הוועדה‪,‬‬
‫שירותי שיקום לב הם חלק בלתי נפרד ממערך‬
‫בולט הפער בין ריכוז מכוני שיקום במרכז‬
‫הטיפול הכוללני בחולי לב ומשלימים טיפולים‬
‫הארץ ומיעוטם בפריפריה‪ ,‬לצד חוסר‬
‫תרופתיים ופולשניים‪ .‬השירותים מופעלים על‬
‫מודעותם של רופאים לנושא‪ .‬עם פתיחת‬
‫ידי צוות רב‪-‬מקצועי של קרדיולוג‪ ,‬פיזיולוג‬
‫שירותי שיקום הלב הצטרף המרכז הרפואי‬
‫שיקומי‪ ,‬אחות שיקום‪ ,‬פיזיותרפיסט‪ ,‬דיאטנית‬
‫זיו לשורת בתי החולים המובילים בארץ‪,‬‬
‫ועובדת סוציאלית‪ .‬מדובר בשני מפגשים‬
‫בתחום זה וכעת יכול לתת מענה גם‬
‫שבועיים להדרכה‪ ,‬יעוץ ואימון‪ ,‬במשך‬
‫לתושבי הגליל הזקוקים לשירותי שיקום‬
‫כשלושה חודשים‪.‬‬
‫לב‪ .‬כיום ישנן עדויות מדעיות לתרומתם של‬
‫במקביל למכון שיקום הלב נפתחה במרכז‬
‫שירותי שיקום הלב בהפחתת אירועי לב‪,‬‬
‫הרפואי זיו גם מרפאה לרפואת ספורט‪ ,‬בה‬
‫אשפוז ותמותה‪ ,‬בשיפור איכות חיים ובאיזון‬
‫עובד לצדי ד”ר נעם רשף מהמחלקה‬
‫גורמי סיכון‪ .‬למרבה הצער ‪ -‬שיעור חולי‬
‫האורתופדית‪ .‬במרפאה ניתן ייעוץ לפעילות‬
‫הלב הזוכים לטיפול כזה בישראל אינו עולה‬
‫גופנית למטופלים עם מחלות כרוניות שונות‬
‫על ‪ ,20%‬ולמרות שישראל היא בין החלוצות‬
‫ולספורטאים חובבים ומקצועניים‪ .‬בנוסף‬
‫בעולם בתחום – אנו נמצאים כיום בפיגור‬
‫חלוץ הפועל‪-‬עירוני קריית שמונה‪ ,‬אוסיי מאולי מתבצעות בדיקות מתקדמות לאישור‬
‫משמעותי בהשוואה לארצות אחרות‪.‬‬
‫השתתפות בספורט תחרותי‪ ,‬בדיקת מאמץ‬
‫שיקום חולי לב הוא מכלול הפעולות הנדרשות להבאת חולי לב וכלי‬
‫לב‪-‬ריאה משולבת‪ ,‬בדיקת סף חומצת חלב וייעוץ לפעילות גופנית‬
‫דם לרמת תפקוד מיטבית מבחינה גופנית‪ ,‬נפשית וחברתית‪ .‬שירות‬
‫נכונה ובטוחה‪ .‬המרפאה עוסקת גם באבחון תופעות של אימון יתר‪,‬‬
‫מניעתי ושיקומי זה‪ ,‬מסייע למי שסבלו מאירוע לב או נושאים גורמי‬
‫פציעות וכאבים הקשורים לפעילות גופנית‪ ,‬ובטיפול בהן‪.‬‬
‫תקשורת מטופל‪-‬מטפל‬
‫לשאול שלוש שאלות‬
‫>> פרויקט חדש מעודד מטופלים לשאול שאלות שיסייעו להם להיות מעורבים בטיפול הניתן‬
‫להם ולהבינו‬
‫“שאל אותי שלוש שאלות” הוא פרויקט חדש שמטרתו שיפור‬
‫התקשורת בין הצוות המטפל לאדם המטופל‪ .‬הפרויקט‬
‫מתבסס על מודל אמריקני‪ ,‬שבו מתבקשים המטפלים לעודד‬
‫את המטופלים לשאול שלוש שאלות שיעזרו להם להיות מעורבים‬
‫בטיפול הניתן להם‪ ,‬ולהבינו‪ .‬שלוש השאלות שמומלץ לכל מטופל‬
‫לשאול הן אלה‪ :‬מה הבעיה הרפואית שלי? מה הטיפול המתאים לי?‬
‫מה יקרה אם לא אקח את הטיפול?‬
‫הפרויקט החל לפעול בארץ בקופת חולים כללית ולאור הצלחתו‬
‫החליט מנכ”ל משרד הבריאות לפני כשנה להעתיקו לבתי החולים‬
‫הכלליים‪ .‬בראש צוות ההטמעה שלו במרכז הרפואי זיו עומד סגן‬
‫מנהל בית החולים‪ ,‬ד”ר קלין שפירא‪ ,‬ועמו ד”ר צופיה ענבר ממחלקה‬
‫פנימית א’ והאחיות דליה טדגי‪ ,‬הממונה על ההדרכה בבית החולים‪,‬‬
‫כרמלה אזולאי ורחל לוי‪ ,‬ומנהלת השיווק של בית החולים‪ ,‬מרב‬
‫גרינוולד‪.‬‬
‫הנחות היסוד של פרויקט “שאל אותי שלוש שאלות” הן שהבנת‬
‫תהליך הריפוי אצל המטופל מעלה את האפקטיביות שלו וככל‬
‫שהאדם מעורב יותר בטיפול הניתן לו ‪ -‬כך משתפרות תוצאותיו‪.‬‬
‫מחקרים מראים כי מטופלים המבינים טוב יותר את ההנחיות לנטילת‬
‫תרופות טועים פחות בנטילתן‪ ,‬וככל שהם מודעים לפרוצדורות‬
‫הרפואיות ולטיפול במחלות כרוניות‪ ,‬כך הם מקבלים אותם יותר‪.‬‬
‫בראשית חודש מאי יערך הפנינג פתיחה לפרויקט‪ ,‬שילווה על ידי‬
‫נאמני האיכות של כל המחלקות והיחידות‪ .‬בסוף האירוע תוצג הצגה‬
‫של תיאטרון “פלייבק” מבית החולים איכילוב‪ ,‬הממחישה את חשיבות‬
‫הפרויקט‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫‪5‬‬
‫חדשות‬
‫מספיחי מלחמת האזרחים בסוריה ‪-‬‬
‫מורדים פצועים הועברו לטיפול ב"זיו"‬
‫המרכז הרפואי‪ ,‬שטיפל בעבר בחיילים סורים‬
‫ולבנוניים שבויים ובמחבלים פצועים‪ ,‬חזר‬
‫לאחרונה לטפל בפצועים מעבר לגבול ואף‬
‫קיבל פנייה ממצרים‪.‬‬
‫באמצע פברואר הובאו למרכז הרפואי שבעה‬
‫פצועים מסוריה‪ ,‬ככל הנראה מקרב המורדים‬
‫בשלטון הנשיא אסד שנפגעו בקרבות עם‬
‫צבא סוריה‪ .‬הם התקרבו לגבול ישראל באזור‬
‫קוניטרה‪ ,‬משם נאספו על ידי צה”ל והועברו‬
‫לבית החולים באמבולנסים צבאיים‪ .‬‬
‫השבעה‪ ,‬צעירים בגילאי העשרים והשלושים‪,‬‬
‫נפגעו מרסיסים ומקליעים‪ ,‬אך הצוות הרפואי‬
‫לא חקר את נסיבות פציעתם‪ .‬כולם נותחו‪,‬‬
‫ושישה מהם אושפזו בחדרים סגורים‬
‫ומאובטחים במחלקות הכירורגית‬
‫והאורטופדית‪ .‬אחד הועבר במצב אנוש‬
‫למחלקה לטיפול נמרץ כשהוא מורדם‬
‫ומונשם‪ ,‬ובהמשך עבר כמה ניתוחים‪.‬‬
‫ד”ר טל סלומון‪ ,‬מנהל היחידה לכירורגיית כלי‬
‫דם שטיפל בכמה מהפצועים‪ ,‬סיפר שכולם‬
‫היו בהכרה והבינו איך הגיעו לבית החולים‪.‬‬
‫“בעזרת מתורגמנים הסברנו להם על‬
‫פציעותיהם ועל הטיפול שהם עומדים‬
‫לקבל”‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫ד”ר אוסקר אמבון‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי‪,‬‬
‫התייחס לאירוע וציין כי לזהותם של‬
‫הפצועים אין כל קשר לטיפול הניתן להם‪.‬‬
‫“הם יקבלו כל טיפול רפואי שעליו יחליט‬
‫הצוות המטפל‪ ,‬ויישארו בבית החולים לפי‬
‫הצורך עד להחלמתם”‪ ,‬הסביר‪ .‬כן ציין ד”ר‬
‫אמבון כי הטיפול המוצלח בכמה פצועים‬
‫מורכבים בפרק זמן קצר כל כך‪ ,‬מדגים את‬
‫מוכנותו של המרכז הרפואי להתמודדות עם‬
‫אירוע רב‪-‬נפגעים‪.‬‬
‫לאחר כעשרה ימים שוחררו ששת הפצועים‬
‫מהמחלקה האורטופדית והועברו במצב טוב‬
‫לידי צה”ל‪ .‬הפצוע הנוסף‪ ,‬שעבר סדרת‬
‫ניתוחים‪ ,‬שוחרר כחודש וחצי אחר כך‪ ,‬גם‬
‫הוא במצב טוב‪ .‬מעניין שבזמן אשפוזם‪,‬‬
‫ובהמשך לפרסום הרב שניתן לכך באמצעי‬
‫התקשורת‪ ,‬פנה אזרח מצרי לבית החולים‬
‫וסיפר שאחיו הצעיר נפצע בראשו במהלך‬
‫ההפגנות בקהיר לפני שנה‪ ,‬והוא שרוי מאז‬
‫בתרדמת‪ .‬הוא ביקש לבדוק אם הרופאים‬
‫ב”זיו” יוכלו לעזור גם לאחיו‪ ,‬והוצע לו לפנות‬
‫לאחד מבתי החולים בארץ שבהם יש מחלקה‬
‫נוירו‪-‬כירורגית‪.‬‬
‫קורסים ‪ -‬הכנה ללידה‬
‫מחלקת היולדות מקיימת קורסי הכנה לזוגות העומדים‬
‫לקראת לידתם הראשונה‪ .‬את הקורסים מנחים רופאים‬
‫ומיילדות מחדר הלידה‪ ,‬ועמם יועצת הנקה ותזונאית‪.‬‬
‫כל קורס כולל ארבעה מפגשים בני שעתיים ובהם הסברים מפורטים‬
‫על פיזיולוגיה ואנטומיה של היולדת‪ ,‬שינוים גופנים במהלך ההיריון‪,‬‬
‫שלבי הלידה השונים ותהליך הלידה‪ ,‬חשיבות ההכנה ללידה‪ ,‬שיטות‬
‫שונות להתמודדות עם כאב‪ ,‬אפשרויות לשיכוך כאבים‪ ,‬תזונה בהריון‬
‫ולאחר הלידה‪ ,‬חשיבות ההנקה‪ ,‬טיפים להנקה מוצלחת ועוד‪ .‬כן‬
‫מתקיים סיור בחדר הלידה ובמחלקות‪ ,‬ונבנית תכנית לידה אישית‪.‬‬
‫סוהילה גאנם‪ ,‬מיילדת בכירה ומרכזת קורסי ההכנה ללידה‪ ,‬אומרת‪:‬‬
‫“אנו מזמינים את כל נשות האזור הנמצאות בהיריון להירשם לקורס‪.‬‬
‫הבנה של תהליך הלידה חשובה להתמודדות עם החששות הנלווים‪,‬‬
‫במיוחד לנשים שזה הריונן הראשון”‪ .‬היא מציינת כי מומלץ לעבור‬
‫את הקורס החל מהשבוע ה‪ 28-‬להיריון ולשתף בו גם את בן הזוג‪,‬‬
‫כדי להתכונן טוב יותר לחוויה המשמעותית של הלידה‪.‬‬
‫לפרטים על הקורסים ולהרשמה‪:‬‬
‫חדר הלידה ‪ ,04-6828970 -‬סוהילה ‪.054-6892272 -‬‬
‫מינויים במרכז הרפואי‬
‫רופאים‬
‫פרופ' אריק שינוול‪ ,‬מנהל היחידה‬
‫לטיפול נמרץ בילוד‪.‬‬
‫ד”ר יצחק וורגפט‪ ,‬מנהל היחידה‬
‫לטיפול בהפרעות אכילה‪.‬‬
‫ד”ר לילי לונסקי‪-‬היערי‪ ,‬מנהלת‬
‫היחידה לכירורגית הילד‪.‬‬
‫ד”ר סאהר סרור‪ ,‬מנהל היחידה‬
‫לתהודה מגנטית (‪.)MRI‬‬
‫ד”ר יצחק קויפמן‪ ,‬מנהל היחידה‬
‫לטיפול נמרץ כללי‪.‬‬
‫ד”ר אירנה קומטיאני‪ ,‬סגנית‬
‫מנהלת המחלקה הגריאטרית‪.‬‬
‫ד”ר דוד רותם‪ ,‬מנהל היחידה‬
‫המקצועית לכירורגיית מפרק‬
‫הירך‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫ד”ר אירנה רזניק‪ ,‬סגנית מנהל‬
‫מכון הרנטגן‪.‬‬
‫ד”ר עאדל שלעאטה‪ ,‬מנהל‬
‫היחידה לגנטיקה רפואית‪.‬‬
‫סיעוד‬
‫אריה ביתן‪ ,‬סגן מנהלת הסיעוד‪.‬‬
‫מינהל ומשק‬
‫חיים צבי‪ ,‬מנהל אפסנאות כללית‬
‫ורכש‪.‬‬
‫חביב מלול‪ ,‬סגן מנהל אפסנאות‬
‫כללית ורכש‪.‬‬
‫דינה מרגול‪ ,‬אחראית אספקה‬
‫סטרילית‪.‬‬
‫מהרגע הראשון ידעת‬
‫שתמיד תעניקי לה‬
‫את הטוב ביותר‪.‬‬
‫מטרנה‬
‫לתת את הטוב ביותר לתינוקך‬
‫תחליפי החלב של מטרנה מכילים את כל הרכיבים הדרושים‬
‫להתפתחות תינוקך בכל שלב‪ .‬תחליפי החלב של מטרנה מכילים‪:‬‬
‫‪( LC-PUFA‬ממשפחת אומגה ‪ 3‬ו‪ ,)6-‬במינון האפקטיבי והגבוה ביותר‬
‫שמן עשיר בבטאפלמיטט רכיב ‪ BIO‬פרוביוטי ‪ GOS‬נוקליאוטידים‪.‬‬
‫מטרנה לצידך בכל שלב ושלב כדי לעשות את הטוב ביותר למען התפתחות תינוקך‪.‬‬
‫‪| www.materna.co.il | www.mymaterna.co.il‬‬
‫לתשומת לב ‪ -‬חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוקך‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫‪7‬‬
‫מחקרים‬
‫הקשר בין חשיפה למתכות כבדות לבין אוטיזם‬
‫>> בימים אלה נערך במרכז הרפואי מחקר הבודק אם חשיפה למזהמים כדוגמת מתכות כבדות‬
‫מעלה את שכיחות תופעת האוטיזם‬
‫במרכז להתפתחות הילד נערך‬
‫בימים אלה מחקר הבודק האם‬
‫חשיפה למתכות כבדות או למזהמים‬
‫אורגניים אחרים מעלה את השכיחות של‬
‫אוטיזם‪ .‬המחקר מתבצע באמצעות בדיקת‬
‫שיני חלב קדמיות שנשרו לילדים אוטיסטים‬
‫ושאינם אוטיסטים‪ .‬במסגרת בדיקת השיניים‬
‫שנשרו נעשית השוואת ריכוזי המתכות‬
‫שבהן‪.‬‬
‫עורכות המחקר‪ ,‬ד”ר איילין לי מהמכון‬
‫להתפתחות הילד והסטודנטית לרפואה מיכל‬
‫עובדיה‪ ,‬אומרות כי חקר הכימיקלים בשיני‬
‫החלב עשוי לסייע להבין חלק מהגורמים‬
‫לאוטיזם‪“ .‬נערכת השוואה של ריכוזי‬
‫המתכות בשיני שתי הקבוצות‪ ,‬בתקווה‬
‫למצוא שאם יש אכן ריכוז גבוה יותר בקבוצת‬
‫הילדים האוטיסטים ‪ -‬הדבר עשוי להעיד על‬
‫מנגנון המגדיל את הסיכון לאוטיזם‪ ,‬זה יכול‬
‫לעזור לנו להבין גורמי סיכון ומנגנונים‬
‫המשפיעים על האוטיזם‪ ,‬לראות מי פגיע‬
‫יותר והאם מתכות מחריפות את המצב”‪,‬‬
‫אומרות החוקרות‪.‬‬
‫הודעה שפרסם המרכז להתפתחות הילד‪ ,‬כי‬
‫הוא מחפש שיני חלב מ‪ 200-‬ילדים‬
‫אוטיסטים ו‪ 200-‬ילדים שאינם אוטיסטים‪,‬‬
‫הביאה לגל של פניות אליו‪ .‬כעת נערכות‬
‫בדיקות השיניים‪ ,‬ותוצאותיהן יאפשרו את‬
‫המשך המחקר החשוב‪.‬‬
‫יעילות הסטודיו הטיפולי במניעת הידרדרות ואשפוזים חוזרים‬
‫>> במחקר שנערך במחלקה הפסיכיאטרית בקרב מטופלי סטודיו "גשר לקשר"‬
‫נמצאה ירידה ירידה מובהקת במספר ימי האשפוז בזמן הטיפול בסטודיו ולאחריו‬
‫מאת‪ :‬ברוריה שיפרון‪ ,‬פסיכולוגית קלינית‪ ,‬מנהלת הסטודיו הטיפולי במחלקה הפסיכיאטרית‬
‫הסטודיו הטיפולי “גשר לקשר” הוקם‬
‫במרכז לבריאות הנפש בשנת ‪,2002‬‬
‫על בסיס גישה טיפולית חדשנית‬
‫בחולי סכיזופרניה‪ PTSD ,‬ומחלות פסיכוטיות‬
‫נוספות‪ ,‬המשלבת עבודת גוף‪ ,‬מנטליזציה‬
‫ואמנות‪ .‬זו מסגרת פוסט‪-‬אשפוזית הפועלת‬
‫שלושה ימים בשבוע‪ ,‬ובמהלך השנים טופלו‬
‫בה יותר מ‪ 120-‬אנשים‪ ,‬המופנים אלינו על‬
‫ידי גורמי שיקום שונים‪.‬‬
‫המודל נבנה מתוך הבנה שהצמצום הנפשי‪,‬‬
‫על היבטיו הרגשיים‪ ,‬קוגניטיביים וחברתיים‪,‬‬
‫המאפיין את הלוקים בסכיזופרניה ומחלות‬
‫נפש אחרות‪ ,‬נובע מחוסר נגישות לעולם‬
‫הפנימי‪ .‬החסימה היא תגובה הגנתית של‬
‫החולה מול אימת ההתפרקות המלווה את‬
‫החוויה הפסיכוטית‪.‬‬
‫העבודה בסטודיו משלבת מודעות לגוף‪,‬‬
‫יצירה באומנות והתבוננות בתהליך היצירה‪.‬‬
‫תרגול שימוש במטפורות לתיאור חוויה‬
‫אוטנטית‪ ,‬באופן מילולי ובאמצעות יצירה‬
‫אומנותית‪ ,‬מעודד הבחנה בין מציאות‬
‫חיצונית לפנימית‪ .‬תהליך היצירה מפגיש‬
‫‪8‬‬
‫מטופלים עם בחירה ומעודד חוויה של‬
‫עצמאות‪ ,‬יכולת וערך‪.‬‬
‫מחקר שנערך בהנחייתי ובהנחיית ד”ר‬
‫אלכסנדר מזרוחין‪ ,‬מנהל המחלקה‬
‫הפסיכיאטרית‪ ,‬בדק את יעילות הטיפול‬
‫במניעת הידרדרות ואשפוזים חוזרים של‬
‫המטופלים בסטודיו‪ .‬נמצאה ירידה מובהקת‬
‫במספר ימי האשפוז לשנה‪ ,‬מ‪ 60.7-‬בממוצע‬
‫לפני הטיפול‪ ,‬ל‪ 2.8-‬ימים בזמן הפעילות‬
‫בסטודיו‪ .‬בתום הטיפול נשמרת תדירות‬
‫אשפוזים נמוכה‪ ,‬העומדת על ‪ 9.3‬ימים‬
‫בשנה‪ .‬זה ממצא משמח ומעודד‪ ,‬המעיד על‬
‫כוחה הטיפולי של היצירה האומנותית ועל‬
‫יכולתנו לסייע ללוקים במחלות נפש‪ .‬המחקר‬
‫טרם פורסם‪ ,‬ואנו מקווים להכניס מאמר‬
‫המסתמך עליו לספר וירטואלי שייצא בשנה‬
‫הבאה‪.‬‬
‫בהכנת המחקר נעזרנו בעדי שרעבי‪-‬נוב‪,‬‬
‫סטטיסטיקאית בית החולים‪ ,‬בפנינה אסולין‬
‫וכמובן בצוות הסטודיו המסור ובמטופלינו‪.‬‬
‫לכולם תודה‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫כנסים‬
‫צוות היחידה לטיפול בהפרעות אכילה בכנס בינלאומי‬
‫>> חברי הצוות העבירו סדנאות על שיטות טיפול חדשניות בישראל המיושמות במרכז הרפואי זיו‬
‫מטפלים‪ ,‬רופאים וחוקרים מהארץ והעולם השתתפו בכנס‬
‫בינלאומי בנושא שיטות טיפול בהפרעות אכילה‪ ,‬שהתקיים‬
‫בירושלים‪ .‬בפתיחת הכנס הוענקה לד”ר איציק וורגפט‪ ,‬מנהל‬
‫היחידה לטיפול בהפרעות אכילה בנוער במרכז הרפואי זיו ויו”ר‬
‫העמותה הישראלית למניעה‪ ,‬טיפול ומחקר בהפרעות אכילה ‪-‬‬
‫תעודת הוקרה על תרומתו המיוחדת לטיפול בהפרעות אכילה‬
‫בישראל‪.‬‬
‫בכנס נישאו הרצאות מפי מומחים מובילים להפרעות אכילה‬
‫מהארץ ומחו”ל‪ ,‬כשראשונת המרצים הייתה חברת הכנסת לשעבר‬
‫ד”ר רחל אדטו‪ ,‬שסיפרה על חבלי הלידה הקשים של החוק‬
‫להגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות ‪ -‬חוק פורץ דרך בעולם‪.‬‬
‫צוות היחידה לטיפול בהפרעות אכילה במרכז הרפואי זיו העביר‬
‫בכנס שתי סדנאות על שיטות טיפול בהפרעות אכילה המיושמות‬
‫לראשונה בישראל‪ .‬ד”ר נטע יואלי‪ ,‬מנהלת היחידה לטיפול יום‬
‫בהפרעות אכילה‪ ,‬הציגה עם ד”ר וורגפט קבוצה לטיפול דיאלקטי‪-‬‬
‫התנהגותי בהורים לבני נוער‪ ,‬המשולב ביסודות זן‪-‬בודהיסטים‬
‫ובהם חשיבה דיאלקטית גמישה‪ ,‬הרואה את המציאות כשלמות‬
‫המכילה אמירות מנוגדות ומורכבות‪ .‬גב’ סמדר ברקוביץ‪ ,‬מנהלת‬
‫בית הספר המיוחד “זיו”‪ ,‬הציגה עם ד”ר וורגפט שיטה חדשנית‬
‫לטיפול בתיווך קוגניטיבי בנערות הסובלות מהפרעות אכילה‪.‬‬
‫השיטה מיועדת ללמידה והגמשה של דרכי חשיבה נוקשות‪,‬‬
‫העומדות בבסיס הפרעת האכילה‪ .‬שתי הסדנאות זכו לתגובות‬
‫חיוביות ועוררו עניין רב‪.‬‬
‫הסתיים בהצלחה קורס השתלות דנטליות‬
‫בהנחיית רופאי היחידה לכירורגיית הפה והלסתות‬
‫>> הקורס הקנה לרופאים בקהילה כלים כירורגיים להתקנת שתלים דנטליים ושיקומם‬
‫קורס ראשון מסוגו בצפון לרופאי שיניים ‪ -‬מגמות‬
‫וחידושים בתכנון‪ ,‬ביצוע ושיקום על גבי שתלים דנטליים‬
‫ התקיים בהצלחה במרכז הרפואי זיו‪ .‬מטרת הקורס בן‬‫שמונת המפגשים הייתה להקנות לרופאי השיניים בקהילה ידע‬
‫עיוני וניסיון מעשי בהליכים הכירורגיים והשיקומיים הבסיסיים‬
‫הכרוכים בהתקנת שתלים דנטליים ושיקומם‪ .‬בקורס השתתפו‬
‫שמונה‪-‬עשר רופאי שיניים מאזור הצפון‪ ,‬שעברו סדרה של‬
‫הרצאות עיוניות בשילוב הצגת מקרים קליניים‪ ,‬סקירה נרחבת‬
‫של מחקרים עדכניים ושיטות טיפול חדשות וכן התנסות‬
‫מעשית על גבי דגמים מלאכותיים‪.‬‬
‫את הקורס הנחו מומחי היחידה לכירורגיית הפה והלסתות‬
‫במרכז הרפואי זיו ‪ -‬ד”ר אלחנדרו רויזנטול‪ ,‬מנהל היחידה;‬
‫הרופא הבכיר ד”ר דניאל לזמס; ד”ר דלית פורת‪-‬בן עמי‪,‬‬
‫אחראית המרפאה לרפואת הפה וטיפול במתרפאים בסיכון‬
‫רפואי גבוה ביחידה‪ ,‬וד”ר אברהם זאקוטו‪ ,‬מומחה לשיקום הפה‪.‬‬
‫“אני שמח שלראשונה בצפון קיימנו קורס מקצועי לרופאי‬
‫שיניים בקהילה‪ ,‬שעד כה נאלצו לנסוע להשתלמויות מסוג זה‬
‫במרכז הארץ‪ .‬קורסים כאלה משפרים את מקצועיותם ומעדכנים‬
‫אותם במגוון שיטות הטיפול והמחקרים החדשים בתחום‬
‫השתלים הדנטליים”‪ ,‬אומר ד”ר רויזנטול‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫‪9‬‬
‫פרה‪-‬‬
‫רפואי‬
‫היחידה לתזונה קלינית ‪/‬מאחורי השמות‬
‫היחידה לתזונה קלינית מספקת תמיכה תזונתית לחולים‬
‫ומאושפזים‪ ,‬ומסייעת בשיפור תוצאות קליניות‪ ,‬בשמירה על‬
‫תפקוד תקין של הגוף‪ ,‬בהפחתת סיכונים לסיבוכים ובהמשך טיפול‬
‫מיטבי אחרי האשפוז‪.‬‬
‫למטופלים הזקוקים לכך מותאמת תוכנית אישית הכוללת התאמת‬
‫תפריט‪ ,‬מתן העשרה תזונתיות‪ ,‬הדרכה וייעוץ‪ .‬היחידה עובדת עם‬
‫צוות המטבח לשיפור מתמיד בתפריט המרכז הרפואי‪.‬‬
‫בתמונה‪ ,‬מימין לשמאל‪:‬‬
‫איילת שטילמן‪ ,‬דיאטנית במחלקות לטיפול נמרץ לב‪ ,‬אורטופדיה‪,‬‬
‫נשים ואורולוגיה; בוגרת מכללת תל‪-‬חי‪ ,‬עובדת גם בפרויקט “בריאות‬
‫השוטר” של משטרת ישראל‪.‬‬
‫ליאור חדשי‪ ,‬דיאטנית במחלקות לטיפול נמרץ כללי‪ ,‬יולדות‬
‫ודיאליזה‪ ,‬ובמרפאת פרה‪-‬דיאליזה; בוגרת מכללת תל‪-‬חי‪ .‬עבדה‬
‫כדיאטנית אחראית במוסד למבוגרים בעלי פיגור שכלי‪ .‬מתגוררת‬
‫בקיבוץ מחניים‪.‬‬
‫ראמיה ג’רייס‪ ,‬אחראית ועדת הזנה פרנטרלית ודיאטנית במחלקות‬
‫פנימית א’ ופנימית גריאטרית‪ ,‬ובמרפאה לניתוחים בריאטריים;‬
‫בוגרת האוניברסיטה העברית‪ ,‬רכשה את הכשרתה המקצועית בבית‬
‫החולים הלל יפה‪.‬‬
‫שירה נחושתן‪ ,‬רכזת הדרכת סטאז’ ודיאטנית במחלקת הילדים‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫במעון ובגני התפתחות הילד‪ ,‬במרפאת סוכרת נעורים‬
‫ואנדוקרינולוגיה ובמרפאת גסטרו לתינוקות וילדים; בוגרת מכללת‬
‫תל‪-‬חי‪ ,‬רכשה את הכשרתה המקצועית בבית החולים בני ציון‬
‫ובמרפאות קופת חולים מכבי‪ .‬תושבת ראש פינה‪.‬‬
‫טלי ינאי‪ ,‬דיאטנית במרפאת הפרעות אכילה במבוגרים; בוגרת‬
‫מכללת תל‪-‬חי ומלמדת בחוג למדעי התזונה שם‪ .‬בעלת תואר שני‬
‫בתזונה ובריאות הציבור מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬מתגוררת בקיבוץ‬
‫שמיר‪.‬‬
‫ליאת אבן‪ ,‬דיאטנית במחלקות פנימית ב’ ונוירולוגיה‪ ,‬ובמכון‬
‫האונקולוגי; בוגרת מכללת תל‪-‬חי‪ ,‬מתגוררת במושב שאר יישוב‪.‬‬
‫חני יטאח‪ ,‬מנהלת היחידה לתזונה‪ ,‬דיאטנית במחלקות‬
‫לפסיכיאטריה לנוער ולמבוגרים ובמערך הפרעות האכילה‪.‬‬
‫אתי אמיר‪ ,‬רכזת תחום הסוכרת‪ ,‬דיאטנית במרפאת סוכרת נעורים‬
‫ואנדוקרינולוגיה ילדים‪ ,‬ובמרפאה להפרעות אכילה בגיל הרך; בוגרת‬
‫האוניברסיטה העברית ומרצה בחוג למדעי התזונה במכללת תל‪-‬חי‪.‬‬
‫מתגוררת במושב כרם בן זמרה‪.‬‬
‫לא בתצלום‪ :‬עידית מילרד‪ ,‬דיאטנית במחלקה הכירורגית‪ .‬בוגרת‬
‫מכללת תל‪-‬חי‪ ,‬עבדה כדיאטנית קלינית במחלקה הכימותרפית בבית‬
‫החולים רמב”ם‪ .‬מתגוררת בקיבוץ גדות‪.‬‬
‫עובד המרכז הרפואי זיו‪ ,‬מגיע לך יותר!‬
‫פנסיה‪PERFECT‬‬
‫בחן את עצמך‬
‫האם אני צריך ביטוח פרטי בנוסף לפנסיה?‬
‫האם אני מרוויח שכר שאינו מבוטח בפנסיה (כגון‪ :‬שעות נוספות ובונוסים)?‬
‫האם אני רוצה כיסוי רחב יותר לאובדן כושר עבודה?‬
‫האם אני צריך כיסוי חד פעמי למקרה מוות לצורך סגירת הלוואות?‬
‫הגנה פנסיונית מלאה לך ולמשפחתך‪.‬‬
‫למידע נוסף והצטרפות פנה למנהל התיק שלך‪:‬‬
‫עופר זיתוני‬
‫אורלי מועלם‬
‫‪054-6669304‬‬
‫‪054-6669302‬‬
‫לשליחת הודעת טקסט‬
‫ליהודה סרוק את הקוד‪:‬‬
‫לשליחת הודעת טקסט‬
‫ליהודה סרוק את הקוד‪:‬‬
‫מנורה מבטחים ביטוח בע“מ‪ .‬כל האמור לעיל בכפוף לתנאי הפוליסה ולסוגיה‪ ,‬ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬
‫האמור אינו מהווה יעוץ או שיווק פנסיוני‪ ,‬המלצה או חוות דעת ואין בו כדי להוות תחליף ליעוץ או שיווק‬
‫פנסיוני כאמור הניתן על ידי בעל רישיון כדין‪ ,‬המתחשב בצרכים ובנתונים המיוחדים של כל אדם‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫‪11‬‬
‫רופאים‬
‫ד”ר יוסף עזרי‪ ,‬מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי‪,‬‬
‫יוצא לפנסיה‬
‫>> ד"ר יוסף עזרי ניהל את היחידה לטיפול נמרץ כללי מאז הקמתה בשנת ‪1987‬‬
‫היחידה לטיפול נמרץ‬
‫כללי הוקמה ב‪,1987-‬‬
‫וד”ר עזרי מונה אז למנהלה‪.‬‬
‫תחילה טיפלה היחידה בחולים‬
‫במצב קשה‪ ,‬ובמלחמת לבנון‬
‫השנייה החלה לקלוט גם‬
‫פצועים‪ .‬באותה שנה (‪)2006‬‬
‫עברה היחידה למשכנה החדש‪,‬‬
‫סמוך לאגף המעבדות וחדר‬
‫המיון‪ ,‬וכיום יש בה שמונה‬
‫מיטות אשפוז‪ ,‬שני רופאים‬
‫בכירים‪ ,‬שלושה רופאים‬
‫תחומיים וצוות סיעודי המתמחה‬
‫בטיפול נמרץ‪.‬‬
‫“ד”ר עזרי ניהל את היחידה‬
‫במסירות יוצאת דופן והוביל‬
‫אותה להישגים מרשימים”‪ ,‬אומר‬
‫ד”ר אמבון‪ ,‬מנהל המרכז‬
‫הרפואי‪“ .‬הוא גיבש סביבו צוות‬
‫מצטיין‪ ,‬שהציל חיים רבים‪ ,‬וזכה‬
‫בהערכה גדולה‪ .‬אני מודה לו על‬
‫התקופה הארוכה והמשמעותית‬
‫שבה צעד עמנו‪ ,‬ומאחל לו‬
‫הצלחה והנאה בהמשך דרכו”‪.‬‬
‫ד”ר עזרי קיבל בשנה שעברה‬
‫את פרס מנכ”ל משרד הבריאות‬
‫לעובד מצטיין‪“ .‬ברצוני להודות‬
‫לצוות הרפואי והסיעודי של‬
‫היחידה‪ ,‬שהפך למשפחה במשך‬
‫שנות העבודה המשותפת” הוא‬
‫אומר‪“ .‬בית החולים התמודד עם‬
‫תקופות קשות וארוכות של‬
‫פעילות ביטחונית ערה וקלט‬
‫פצועים קשים וחולים מורכבים‪,‬‬
‫שחלק גדול מהם עבר ביחידה‪.‬‬
‫המפגש איתם ועם בני משפחתם‬
‫היה מפרה ומרגש‪ ,‬ואני שמח‬
‫שהייתה לי הזכות לסייע להם”‪.‬‬
‫לד”ר עזרי – ברכות חמות מכולנו‬
‫ואיחולים להמשך פעילות‬
‫מעניינת ומאתגרת!‬
‫מרים צוקר‪ ,‬מנהלת המעבדות‪ ,‬פורשת לגמלאות‬
‫לאחר שנים רבות של עבודה פורייה‬
‫יצאה מרים צוקר‪ ,‬המנהלת הוותיקה‬
‫של אגף המעבדות‪ ,‬לגמלאות‪,‬‬
‫ונפרדה מצוות עובדיה‪ ,‬מכלל עובדי המרכז‬
‫הרפואי ומההנהלה‪.‬‬
‫אגף המעבדות‪ ,‬הנמצא בליבה של הפעילות‬
‫הרפואית‪ ,‬כולל מעבדות ביוכימיות‪ ,‬מעבדות‬
‫המטולוגיות ומעבדות מיקרוביולוגיות‪ .‬מיקומו‪,‬‬
‫בלב המרכז הרפואי וליד חדרי הניתוח‬
‫ומחלקת הטיפול הנמרץ‪ ,‬הופך אותו לנגיש‬
‫לכל הנזקקים לשירותי מעבדה‪ ,‬בחירום‬
‫ובשגרה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫ד”ר אמבון‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי‪ ,‬אומר כי‬
‫למרים צוקר היה חלק בכל התהליכים‬
‫החשובים שהמרכז הרפואי‪ ,‬וכי הניהול היציב‬
‫והעקבי של המעבדות על ידיה אפשר לכל‬
‫שאר מערכות בית החולים עבודה מקצועית‬
‫ואמינה‪“ .‬מחליפיה ייהנו ללא ספק מהתשתית‬
‫המסודרת והמעודכנת שהיא הקימה בעבורם‪,‬‬
‫ומצוות העובדים המאורגן והמסור שבנתה‬
‫סביבה”‪.‬‬
‫למרים ‪ -‬ברכות מקרב לב‪ ,‬ואיחולים להרבה‬
‫עניין והנאה בפרק הבא‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫‪13‬‬
‫מגזין‬
‫מרדימים‬
‫על המשמרת‬
‫הרופאים המרדימים נדרשים כיום לצאת יותר ויותר מחדרי הניתוח‪ .‬ראיון עם‬
‫מנהל מחלקת הרדמה‪ ,‬התעוררות והיחידה לטיפול בכאב‬
‫‪‬אורנה ריין‬
‫קיימות דעות מוטעות בקרב הציבור לגבי מקצוע ההרדמה‪ ,‬כך למשל‪,‬‬
‫אחת הטעויות הנפוצות היא כי האדם הראשון שמטפל במנותח אינו‬
‫רופא‪ .‬טעות נפוצה זו היא רק רמז לאתגרים הניצבים בפני הרופאים‬
‫המרדימים במחוזותינו‪ .‬גם הביקוש הגואה לשירותי הרדמה בבתי החולים‪,‬‬
‫לאו דווקא בחדרי הניתוח בלבד‪ ,‬מעמיד את הצוות הרפואי של מחלקת‬
‫הרדמה בפני אתגרים שונים‪ .‬כשם שמחלקות רבות שינו את אופיין‪ ,‬כך‬
‫גם קורה כעת במחלקת ההרדמה במרכז הרפואי זיו‪.‬‬
‫ד”ר אלכס איזקסון‪ ,‬רופא מרדים כבר שנים רבות‪ ,‬ער ביותר למעמדם‬
‫של הרופאים המרדימים ולבעייתיות הנלווית למקצוע‪ .‬בשש וחצי השנים‬
‫האחרונות מנהל ד”ר איזקסון את מחלקת‪ ,‬הכוללת את יחידת ההתעוררות‪,‬‬
‫את היחידה להרדמה מילדותית ואת היחידה לטיפול בכאב‪“ .‬מחלקות‬
‫ההרדמה הפכו להיות סוג של צוואר בקבוק”‪ ,‬פותח ד”ר איזקסון‪ ,‬ומסביר‬
‫כי הסיבה לכך היא עלייה עצומה בדרישה לטיפול הרדמתי ולשירותי‬
‫הרדמה‪ ,‬לאו דווקא בחדרי הניתוח אלא בבית החולים כולו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫“הדרישות עולות מחודש לחודש בגלל השינויים הדמוגרפיים בעולם‬
‫והשפעתם על תחום הרפואה בכלל” הוא אומר‪ ,‬ומונה בין הגורמים‬
‫לשינוי בדפוסי הביקוש לשירותי הרדמה את עליית הגיל הממוצע של‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬המגדילה את מספר החולים המבוגרים; את ריבוי השתלות‬
‫האיברים; את העלייה במורכבותן של מחלות הרקע; את הטיפולים‬
‫האונקולוגים מאריכי החיים; את ריבוי הטיפולים הפולשניים הדורשים‬
‫נוכחות רופא מרדים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫כיצד משפיעה העלייה בביקוש על מחלקת ההרדמה?‬
‫“אנחנו נכנסים להגדרה חדשה של תפקיד הרופא המרדים בבית החולים‪.‬‬
‫בעבר נקבע מספר הרופאים המרדימים בהתאם למספר חדרי הניתוח‬
‫והתקן הרפואי‪ .‬כיום פותחת מחלקת ההרדמה של המרכז הרפואי עמדות‬
‫שונות ברחבי בית החולים‪ :‬בחדרי הניתוח‪ ,‬חדרי הלידה‪ ,‬חדר הטראומה‪,‬‬
‫מכון הצנתורים‪ ,‬מכון הגסטרו ומרפאת הכאב‪ .‬לפעמים מחצית מעמדות‬
‫ההרדמה הן מחוץ לחדרי הניתוח”‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫‪15‬‬
‫למרות השינויים במבנה העבודה של המחלקה‪ ,‬אזור‬
‫חדרי הניתוח נשאר לב ליבה של פעילות המרדימים‪ .‬כמו‬
‫חלקים אחרים במרכז הרפואי זיו‪ ,‬נמצא גם אזור זה בימים‬
‫אלה תחת שיפוצים‪ ,‬ולכן הריאיון עם ד”ר איזקסון מתקיים‬
‫באחד מחדרי ההנהלה של בית החולים‪ .‬שלושה תחומים‬
‫מרכזיים נמצאים בתחום אחריותו‪ :‬הרדמה‪ ,‬התעוררות‬
‫ומרפאת כאב‪.‬‬
‫כמנהל מחלקת ההרדמה הוא מתמצא בכל פרט ופרט‬
‫בתחומי אחריותו‪ ,‬שומר על התעדכנות מתמדת בכל‬
‫הנוגע לתחום המקצועי‪ ,‬ומעורב בארגון הרופאים‬
‫המרדימים הארצי‪ .‬הפרספקטיבה שלו היא‪ ,‬אם כך‪ ,‬רחבה‬
‫למדי‪.‬‬
‫דרכו של ד”ר איזקסון כרופא מרדים החלה בשנת ‪,1984‬‬
‫כשהשלים את לימודי הרפואה באוניברסיטת סנט‬
‫פטרסבורג עם התמחות ראשונה‪-‬בסיסית בהרדמה‪ .‬חמש‬
‫שנים לאחר מכן‪ ,‬בהיותו בן ‪ 27‬עם משפחתו לישראל‪ .‬הם‬
‫הגיעו לכרמיאל ועברו לאחר תקופה קצרה לצפת‪ ,‬כאן‬
‫הקימו את ביתם‪ .‬הרופא הצעיר נכנס היישר למסלול‬
‫השתלבות במערכת הרפואה בארץ‪ ,‬החל לעבוד כמתמחה‬
‫במחלקת הרדמה במרכז הרפואי זיו ועבר את בחינות‬
‫הרישוי של משרד הבריאות‪ .‬התמחות‪-‬על שנייה עשה‬
‫במהלך השנים בטיפול נמרץ ברמב”ם ובקנדה‪ ,‬הספיק‬
‫לשרת כקצין רפואה בצה”ל ובמשך שנה אף ניהל את‬
‫היחידה לטיפול נמרץ כללי בבית חולים וולפסון‪ .‬לפני‬
‫שבע שנים ניגש למכרז לניהול מחלקת ההרדמה‪ ,‬וזכה‬
‫בתפקיד‪.‬‬
‫ביטוח לניתוח‬
‫ליווי המטופל‬
‫מתחיל הרבה‬
‫לפני שהחולה‬
‫שוכב על שולחן‬
‫הניתוחים‪,‬‬
‫בפגישת היכרות‬
‫והתרשמות‬
‫מקדימה בה‬
‫נקבע סוג‬
‫ההרדמה‬
‫‪16‬‬
‫ארבעה‪-‬עשר רופאים מרדימים עובדים במחלקה‪ ,‬מתוכם‬
‫שבעה מומחים‪ ,‬ארבעה מתמחים ושלושה רופאים‬
‫תחומיים‪ .‬על כתפי המרדימים מונחת אחריות כבדה לחייו‬
‫של החולה המנותח‪ ,‬עובדה שלעתים‪ ,‬כפי שמשתמע‬
‫מדברי ד”ר איזקסון‪ ,‬לא מייחסים לה מספיק חשיבות‪,‬‬
‫“רופא מרדים זה הביטוח בזמן הניתוח”‪ ,‬קובע נחרצות‪,‬‬
‫“הוא חייב להישאר לאורך כל הניתוח והוא זה שמופקד‬
‫על חיי המטופל במהלכו”‪.‬‬
‫הליווי מתחיל עוד הרבה לפני שהחולה שוכב על שולחן‬
‫הניתוחים‪ ,‬בתהליך בדיקת הרופא המרדים שנעשה טרום‬
‫הניתוח‪ .‬בפגישה מקדימה זו‪ ,‬שהיא סוג של פגישת היכרות‬
‫והתרשמות‪ ,‬מקבל המרדים תמונה כללית ומדויקת על‬
‫מצבו של החולה ועל הניתוח הצפוי‪ .‬בסופה‪ ,‬למעשה‪,‬‬
‫נקבעים סוג ההרדמה או במידת הצורך אלו בדיקות‬
‫משלימות נדרש החולה לבצע‪ .‬הרופא המרדים הוא זה‬
‫שצריך לתת את האישור לניתוח והאחריות גדולה‪ .‬הוא‬
‫יעשה זאת רק כשיהיה בטוח ביכולתו של החולה לעבור‬
‫את הניתוח בשלום‪.‬‬
‫נקודת המפגש הבאה של המרדים עם המנותח תהיה‬
‫בחדר ההמתנה לניתוח‪ ,‬בבדיקה משותפת של צוות חדר‬
‫הניתוח הכולל את הרופא המנתח‪ ,‬אחות חדר הניתוח‬
‫והמרדים‪ .‬בדיקה זו נקראת ‪ ,Time Out‬ובה מוודא הצוות‬
‫את כל הפרטים הדרושים לניתוח הספציפי‪ .‬השלב הבא‬
‫הוא שלב הניתוח עצמו‪ ,‬כאן עומד המרדים על המשמר‬
‫במשך כל ההליך‪ ,‬המתבצע בשיתוף פעולה ותיאום מלא‬
‫עם המנתח‪“ .‬בעידן ההרדמה המודרנית הסכנות ניתנות‬
‫לצמצום עד למינימום”‪ ,‬אומר המרדים המנוסה‪“ ,‬למרות‬
‫שמובנת לגמרי ההרגשה של אדם החושש מניתוח ועוד‬
‫יותר מההרדמה‪ .‬הוא נמצא בסערת רגשות והמצב מובן‬
‫לחלוטין”‪ .‬לדברי ד”ר איזקסון‪ ,‬מבחינה סטטיסטית‬
‫ההרדמה המודרנית מאד בטוחה‪“ .‬רופא מרדים יודע‬
‫למנוע סיבוכים במידה שאלה מתרחשים במהלך הניתוח‪.‬‬
‫הטכניקה ההרדמתית היא בטוחה ויש לנו הרבה מאד‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫אמצעי עזר וניטור המסייעים לנבא את הסיבוכים מראש‬
‫ולהגיב בשלבים מוקדמים בהתאם”‪ .‬הוא מדגיש כי בעוד‬
‫שבהרדמה אזורית החולה נמצא בהכרה מלאה‪ ,‬בהרדמה‬
‫כללית הוא מורדם וישן שינה תרופתית‪“ .‬בדרך כלל הוא‬
‫מונשם בצורה מכנית מלאכותית ואינו חש כל כאב‪ .‬רוב‬
‫הסיבוכים בהרדמה כללית קשורים לטיפול בנתיב האוויר‬
‫של החולה‪ ,‬ומשפיעים על המערכות השונות ‪ -‬לב‪ ,‬דם‪,‬‬
‫דופק”‪.‬‬
‫מה כוללת אחריות המרדים בעת ניתוח?‬
‫“המרדים אחראי על כלל המערכות של המטופל‪ .‬נניח‬
‫שמתחיל דימום במהלך ניתוח‪ :‬המנתח עוסק בעצירת‬
‫הדימום‪ ,‬אך מי שעוקב אחר מערכת הלב וכלי הדם‪ ,‬לוקח‬
‫בדיקות‪ ,‬עוקב אחרי הסימנים הפנימיים ונותן טיפול‪ ,‬הוא‬
‫הרופא המרדים‪ .‬אם קורה במהלך הניתוח אירוע לבבי‪,‬‬
‫הראשון שנרתם לעזרה בתוקף תפקידו הוא הרופא‬
‫המרדים”‪.‬‬
‫חדרי ההתעוררות ממוקמים ליד חדרי הניתוח ורופא‬
‫מרדים אחראי עליהם ועל שלב ההתעוררות‪ ,‬כשהוא‬
‫מלווה על ידי צוות סיעודי ורפואי‪ .‬המרדים עוקב אחר‬
‫ההתעוררות התקינה של המטופל לאחר הניתוח‪ ,‬עד‬
‫לרגע שישוחרר למחלקה‪.‬‬
‫מקצוע במצוקה‬
‫הרופאים המרדימים במרכז הרפואי זיו‪ ,‬כולם עולים‬
‫מברית המועצות לשעבר‪“ .‬גם זאת – מפני שהפרסטיז’ה‬
‫הציבורית של המקצוע נמוכה”‪ ,‬מסביר ד”ר איזקסון‪.‬‬
‫“כולנו הגענו בתור מרדימים ארצה‪ ,‬והמקצוע נחשב‬
‫כמקצוע של עולים‪ .‬מטבע הדברים ‪ -‬ברגע שנגמר גל‬
‫העלייה מורגש החוסר”‪ .‬לנוכח השליטה הרוסית במקצוע‪,‬‬
‫כפי שמתאר זאת מנהל המחלקה‪ ,‬אי אפשר שלא לתהות‬
‫באיזו שפה מתנהל השיח הרפואי בין אנשי הצוות‪ .‬ד”ר‬
‫איזקסון גאה לומר כי מאז שנכנס לתפקיד הוא מקפיד‬
‫על כך שבישיבת הבוקר ובהרצאות ידברו רק בעברית‪.‬‬
‫“אני משתדל להקפיד‪ ,‬כי ברגע שיש איש צוות אחד שלא‬
‫דובר רוסית‪ ,‬הדיווח חייב להיות בעברית‪ .‬לפחות כשאני‬
‫נוכח הצוות שלי משתדל לדבר בעברית”‪ .‬עוד הוא מוסיף‬
‫בחיוך כי הרופאים עצמם מציינים שבשש השנים‬
‫האחרונות חל שיפור ניכר ביכולת הדיבור שלהם בעברית‬
‫עקב כך‪.‬‬
‫מהו הקושי במקצוע ההרדמה?‬
‫“זה מקצוע במצוקה‪ ,‬רופאים צעירים כמעט לא בוחרים‬
‫בו‪ .‬מקרב בוגרי בתי הספר לרפואה בארץ‪ ,‬בקושי ‪3%‬‬
‫מגיעים להרדמה משום שזה מקצוע מאד שוחק וקשה‪,‬‬
‫עם הרבה אחריות אבל מצד שני עם איכות חיים ירודה‪.‬‬
‫פוטנציאל ההשתכרות הכולל של רופא מרדים הוא בין‬
‫הנמוכים מקרב הרופאים‪ ,‬למרות שיש היום “תוספת‬
‫הרדמה” שמשרד הבריאות מוסיף לערך שעת העבודה‬
‫שלו”‪.‬‬
‫ד”ר איזקסון מבהיר כי למרות שהשכר הגלובלי של רופא‬
‫מרדים גבוה יותר בגלל התוספת‪ ,‬אין למרדימים דרך‬
‫להגדיל את הכנסתם בפרקטיקה פרטית‪ .‬ואם מתווסף‬
‫לכך גם ריחוק גיאוגרפי הוא אף מעצים את המגבלות‪.‬‬
‫“השילוב בין מקצוע במצוקה לבין בתי חולים פריפריאליים‬
‫הוא שילוב קטלני”‪ ,‬פוסק ד”ר איזקסון בחריפות‪ “ .‬אם‬
‫יש בוגר רפואה ראוי שהוא מרדים‪ ,‬הוא יעדיף לעבוד‬
‫במרכז”‪ .‬לדבריו אין למרדימים אופציות לפתיחת קליניקה‬
‫פרטית כמו במרכז‪ ,‬והם אינם יכולים גם להרשות לעצמם‬
‫לרדת בהיקף המשרה בבית החולים לטובת עבודה כמרדים‬
‫פרטי בחדרי ניתוח פרטיים‪ ,‬פשוט כי אין חדרי ניתוח‬
‫פרטיים באזור‪“ .‬ההסכם הקיבוצי החדש הוא לכאורה‬
‫מאד ציוני”‪ ,‬מסכם ד”ר איזקסון‪“ ,‬ואמור היה לתת תמריצים‬
‫לרופאים בפריפריה‪ ,‬אבל העובדה היא שאנחנו לא רואים‬
‫רופאים חדשים מצטרפים אלינו ‪ -‬וזה אומר הכל”‪.‬‬
‫מרפאת כאב‬
‫תחום שלישי שעליו אחראי מנהל מחלקת ההרדמה הוא‬
‫מרפאת הכאב‪ .‬לתוהים מה הקשר בין התחומים מסביר‬
‫ד”ר איזקסון כי מלכתחילה תחום המומחיות של רופא‬
‫מרדים הוא הטיפול בכאב חריף‪“ .‬הוא יודע להשתמש‬
‫בתרופות מתאימות ויש לו טכניקות שונות להזרקה‬
‫ולטיפול‪ .‬באופן מסורתי המרדימים היו ראשונים שהתחילו‬
‫לטפל בכאב כרוני ואקוטי”‪ .‬על פי הנתונים שמציג ד”ר‬
‫איזקסון‪ ,‬בחברה המודרנית סובלים כ‪ 20%-‬מהאנשים‬
‫מתסמונת כאב כרוני‪ ,‬כלומר כל אדם חמישי בישראל‬
‫סובל מכך‪ .‬במרפאת הכאב‪ ,‬הפועלת במסגרת מרפאות‬
‫החוץ ומקבלת קהל שלוש פעמים בשבוע‪ ,‬עובדים שלושה‬
‫רופאים שעברו הכשרה בשיכוך כאב‪“ .‬אני מתכנן שאחד‬
‫מהרופאים המתמחים יעשה התמחות שנייה בכאב ויהיה‬
‫אחראי על התחום אצלנו‪ ,‬מספר ד”ר איזקסון‪“ .‬מספיק‬
‫לומר שמחיפה צפונה אין שום מרפאה לטיפול בכאב‬
‫בקהילה במסגרת קופת חולים‪ .‬יש רק מרפאות פרטיות‬
‫או מרפאות בבתי החולים‪ ,‬שם ההמתנה לתור היא של‬
‫‪ 4-5‬חודשים”‪.‬‬
‫מי האנשים שמגיעים למרפאה?‬
‫“חולים ראשונים וחולים חוזרים‪ ,‬חולים שמפנים אלינו‬
‫רופאי משפחה לאחר שנכשלו בהתמודדות עם תלונות‬
‫הכאב שלהם”‪.‬‬
‫מה אתם מציעים לטיפול בכאב?‬
‫“אנחנו מציעים הרבה מאד טיפולים במרפאה‪ .‬חלק‬
‫מהחולים מקבל טיפול על בסיס אשפוז יום‪ ,‬אחרים אנחנו‬
‫מפנים לטיפול תרופתי או פולשני‪ ,‬או לפיזיותרפיה‪ .‬לעתים‪,‬‬
‫בהתאם לאבחון אנחנו מפנים לכירורג או לכירופרקטיקה”‪.‬‬
‫האם אתם מציעים גם מריחואנה רפואית למטופלים‬
‫שלכם?‬
‫“לא הייתי מבסס את העבודה של מרפאת הכאב על‬
‫הטיפול במריחואנה‪ .‬אנחנו מציעים זאת אך משתדלים‬
‫להמעיט‪ ,‬כי העניין עתיד לעבור רגולציה ברמה של משרד‬
‫הבריאות‪ .‬נכון לעכשיו זהו נושא פרוץ‪ ,‬בלי קריטריונים‬
‫אחידים‪ ,‬וישנם לא‪-‬מעט חולים שהתחילו לקבל מריחואנה‬
‫ללא צורך‪ .‬זהו סיפור מורכב‪ ,‬שהחלטות בעניינו עומדות‬
‫להתקבל בקרוב במשרד הבריאות”‪.‬‬
‫ד”ר איזקסון פועל בשיתוף עם מומחים בתחום הכאב‬
‫מבתי חולים אחרים כדי לקדם את יצירת הקריטריונים‬
‫האחידים‪ ,‬אבל הנושא מאד טעון‪" .‬התמודדות הרופאים‬
‫עם חולים הדורשים לקבל מריחואנה אינה פשוטה‪ ,‬והרבה‬
‫פעמים זהו שטח אפור המציב את הרופאים בפני דילמות‬
‫קשות”‪.‬‬
‫האם אתה תומך בטיפול במריחואנה רפואית?‬
‫“מבחינה מקצועית אין ספק שהטיפול הזה יכול להיות‬
‫יעיל ומתאים לאוכלוסייה ספציפית‪ ,‬אבל חייבים להיות‬
‫קריטריונים מוסכמים”‪.‬‬
‫רגע לפני שהריאיון מסתיים נשאל ד”ר איזקסון אם יצא‬
‫לו להרדים בניתוח מישהו מבני משפחתו‪“ .‬כן‪ ,‬הרדמתי‬
‫את אשתי בניתוח‪ ,‬אבל כשאימא שלי נזקקה לניתוח‬
‫בקשתי מרופא אחר שירדים אותה”‪ ,‬הוא עונה בחיוך‪.‬‬
‫ד"ר איזקסון‪:‬‬
‫כולנו הגענו‬
‫בתור מרדימים‬
‫ארצה‪ ,‬והמקצוע‬
‫נחשב כמקצוע‬
‫של עולים‪.‬‬
‫מטבע הדברים ‪-‬‬
‫ברגע שנגמר גל‬
‫העלייה מורגש‬
‫החוסר‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫‪17‬‬
‫שירות‬
‫פנים חדשות ‪/‬סטאז'רים‬
‫יבגני פלוטקין‬
‫היבא יאסין‬
‫יבגני פלוטקין‪ ,‬בן ‪ ,22‬הוא קרוב לוודאי הסטאז’ר הצעיר ביותר‬
‫בישראל‪ .‬יליד בילורוסיה שעלה בגיל חצי שנה עם הוריו לקריית‬
‫שמונה‪ .‬למד בבית הספר עמק החולה בכפר בלום ובכיתה ז’ קפץ‬
‫לכיתה י’‪ .‬בהיותו בגיל ‪ 15‬סיים ללמוד בתיכון והחל ללמוד רפואה‬
‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬כעתודאי‪ .‬השנה סיים את לימודי הרפואה‬
‫והוא מתחיל סטאז’ במחלקת הילדים במרכז הרפואי זיו‪.‬‬
‫“קבלת הפנים פה הייתה חמה‪ ,‬ואני מצפה בקוצר רוח להתחיל את‬
‫הסטאז' ’’‪ ,‬אומר הדוקטור הצעיר‪.‬‬
‫היבא יאסין היא סטאז’רית במחלקת הילדים‪ .‬בת ‪ 25‬ומתגוררת‬
‫בעראבה‪ ,‬למדה רפואה בטכניון‪ .‬תחביביה‪ :‬ספורט‪ ,‬קריאה ומוסיקה‬
‫קלאסית‪.‬‬
‫“אני נהנית לבוא לבית החולים מדי יום‪ ,‬הנוף המלווה מקסים אותי‬
‫כל בוקר מחדש‪ .‬הצוות במחלקה קיבל אותי בזרועות פתוחות‪,‬‬
‫והצוות הרפואי נותן לי קרדיט גדול ורואה בי רופאה מן המניין‪.‬‬
‫לאחר שאסיים את ההתמחות ארצה להמשיך לעבוד פה בעתיד”‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫פעולת‬
‫צוות‬
‫יום בחיי צוות סיעוד‬
‫המחלקה לרפואה דחופה‬
‫‪08:00‬‬
‫‪07:00‬‬
‫חילופים‪ .‬משמרת לילה מעבירה‬
‫מידע למשמרת בוקר‬
‫‪12:00‬‬
‫‪10:30‬‬
‫‪14:00‬‬
‫מיון ראשוני‬
‫על‪-‬פי מידת‬
‫דחיפות וסיווג‬
‫לעמדות‬
‫טיפוליות‬
‫רופא‪ ,‬אחות ועובדת‬
‫סוציאלית בהתייעצות‬
‫אנשי מד"א מביאים חולה‬
‫חדש המנוטר לעמדת חירום‬
‫שומרים על הניקיון‬
‫לאורך כל היום‬
‫‪13:30‬‬
‫עוד חולה משוחרר לביתו‪.‬‬
‫רופא כותב מכתב שחרור‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫‪19‬‬
‫ראיון‬
‫“הגעתי למצב שיש פירות על העץ‪ .‬זה לא עץ עלוב‪ ,‬אלא עץ מלא פירות‬
‫שיש לו גזע טוב וחזק”‪ ,‬אומרת ד”ר קוזקוב‪“ .‬אני יוצאת בהרגשה שהצוות‬
‫הרב‪-‬מקצועי שלנו איתן ובוגר בזכות השילוב של צעירים וותיקים‪ .‬הביחד‬
‫הזה נותן משהו שמאד מחזק ויוצר המשכיות נורמטיבית"‪ .‬ראיון פרידה‬
‫‪‬אורנה ריין‬
‫פרוייקט חייה‬
‫מ‬
‫שרדה הקטן של מנהלת המרכז להתפתחות‬
‫הילד מרוהט ומאובזר כחדר בגן ילדים‪ .‬אווירה‬
‫חמימה ומקבלת‪ ,‬שולחן וכיסאות נמוכים‪ ,‬שטיח צבעוני‬
‫על הרצפה‪ ,‬מגוון צעצועים ומשחקים שונים מסודרים‬
‫על המדפים מסביב‪ ,‬ורק תעודות ההוקרה ומכתבי הברכה‬
‫התלויים על הקיר רומזים על העבודה המקצועית הקשה‬
‫הנעשית בין כתלי החדר‪ .‬כבר בכניסה למרכז אתה מרגיש‬
‫כי במקום הזה יש הרבה קבלה ואהבה ‪ -‬אהבה לאדם‪,‬‬
‫אהבה לילדים ובמיוחד לאלה שלא שפר גורלם‪.‬‬
‫המשפחתיות מורגשת מכל עבר‪ ,‬ותחושת ביתיות וקרבה‬
‫כמו קורנת מפניהם של האנשים העובדים במקום הזה‪,‬‬
‫אף שלא מדובר במבנה חדש או מודרני כלל וכלל‪ .‬פרוזדור‬
‫צר עובר בין חדרים ופינות עבודה‪ ,‬גרם מדרגות מוביל‬
‫אל הגן המיוחד והמעון‪ ,‬חדרי ביטחון שנבנו אחרי מלחמת‬
‫לבנון השנייה‪ ,‬פינות המתנה קטנות‪ ,‬והדבר הבולט יותר‬
‫מכל ‪ -‬ניצול מרבי של כל חלל אפשרי במבנה הזה‪ .‬נראה‬
‫כאילו כל הסובבים מודעים לכך שד”ר סליה קוזקוב‪,‬‬
‫מנהלת המרכז‪ ,‬שהפכה עם השנים לסמל‪ ,‬צריכה להתפנות‬
‫עכשיו כדי לקיים ריאיון פרידה לקראת פרישתה לגמלאות‬
‫בקרוב‪.‬‬
‫לפני שלושים ואחת שנה‪ ,‬כשהוחלט באופן רשמי לפתוח‬
‫את המרכז להתפתחות הילד בבית החולים בצפת‪ ,‬הייתה‬
‫זו יוזמה חדשנית שג’וינט ישראל לקח על עצמו‪ .‬מרכז‬
‫‪20‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫ראשון במודל כזה פעל אז בבית החולים רוטשילד בחיפה‪,‬‬
‫היום המרכז הרפואי בני ציון‪ .‬ד”ר סליה קוזקוב הייתה‬
‫אז בראשית דרכה‪ ,‬רופאה מתמחה במחלקת הילדים‬
‫שניהל פרופ’ שמעון בינטר ז”ל בבית החולים רוטשילד‪.‬‬
‫באחד מהביקורים של אנשי הג’וינט שם הם סיפרו על‬
‫הכוונה להקים מרכז להתפתחות הילד גם בבית החולים‬
‫בצפת‪ ,‬ופרופ’ בינטר ‪ -‬שזיהה את הפוטנציאל הטמון‬
‫ברופאה הצעירה שעבדה אצלו ‪ -‬דחק בה להרים את‬
‫הכפפה ולקחת את הפרויקט שנראה לו מתאים לה במיוחד‪.‬‬
‫“תחום רפואת הילדים קסם לי מאד”‪ ,‬היא נזכרת‪“ .‬אמרתי‬
‫לו‪ :‬תן לי לחשוב‪ ,‬לקחתי ספר על פסיכולוגיה התפתחותית‬
‫וגיליתי עולם שלם”‪ .‬מלאת מוטיבציה היא נתנה תשובה‬
‫חיובית וניגשה למלאכת ההקמה של המרכז‪ ,‬בליווי מקצועי‬
‫וגיבוי תקציבי של הג’וינט ושל משרד הבריאות‪ .‬אט אט‬
‫הוקם המרכז‪ ,‬כשהוא מאגד תחת קורת גג אחת מגוון של‬
‫שירותים ופועל מתוך שטח בית החולים‪“ .‬למעשה ניתנה‬
‫לי הזדמנות מיוחדת להקים משהו חדש שלא היה קיים‬
‫בצורה כזו כאן”‪ ,‬אומרת ד”ר קוזקוב‪“ .‬לפני כן היו בצפת‬
‫ניצנים של התארגנויות במוקדים שונים‪ ,‬והם שנתנו את‬
‫השירות”‪.‬‬
‫ד”ר קוזקוב עלתה לארץ מארגנטינה באמצע שנות‬
‫השבעים עם בעלה‪ ,‬רופא גם הוא‪ ,‬ובנם הבכור‪ .‬תחילה‬
‫התיישבו בצפת והיא החלה להתמחות ברפואת ילדים‬
‫במרכז הרפואי זיו‪ .‬מאז זרמו הרבה מים בנחלי הגליל‪,‬‬
‫הם העתיקו את מגוריהם לכרמיאל‪ ,‬נולדו להם עוד שתי‬
‫בנות והיום יש להם חמישה נכדים‪ .‬חייה המקצועיים של‬
‫ד”ר קוזקוב נקשרו במרכז הרפואי‪ ,‬ולמעלה משלושים‬
‫שנה כרופאת ילדים התפתחותית לא שחקו את ההתלהבות‬
‫שלה ואת אהבתה למקצוע‪“ .‬זה עולם ומלואו‪ ,‬המרחיב‬
‫את התפיסה של רופא הילדים”‪ ,‬היא מסבירה‪.‬‬
‫רגע גורלי‬
‫בתוקף תפקידה עושה ד”ר קוזקוב את מכלול העבודה‬
‫הארגונית והניהולית של המרכז‪ ,‬אך לדבריה היא לא‬
‫מוותרת על המגע הישיר כרופאה עם הילד וההורה‪ ,‬ולכן‬
‫מקפידה להיות מעורבת בתהליכי הבדיקה והאבחון‪.‬‬
‫מדובר בתהליך שבו נעשית הסתכלות מעמיקה על הילד‬
‫ומתבצעות בדיקות שונות ופעולות אבחון‪ ,‬שבסופן ניתנים‬
‫להורים סיכום כוללני על תפקוד ילדם והמלצות לדרכי‬
‫טיפול והדרכה‪ .‬קירות חדר העבודה שלה היו עדים להרבה‬
‫רגעי משבר‪ ,‬הרבה עצב ודמעות של הורים ברגע הגורלי‬
‫שבו הם מקבלים ממנה את תוצאות האבחון‪ .‬כשהיא‬
‫מדברת על המפגש המכריע עם ההורים ניכרים התרגשות‬
‫וכאב בפניה‪ .‬אך כמו תמיד ‪ -‬גם כאן היא שומרת על רוח‬
‫אופטימית ועל יכולתה הייחודית לראות את חציה המלא‬
‫של הכוס‪“ .‬אני מרגישה שזו האמנות שלי‪ ,‬להסתכל על‬
‫מצב תפקודי קשה ובינוני של הילד ולהעביר את זה‬
‫להורה כך שהוא יוכל להתמודד ולצאת מכאן עם תקווה‪.‬‬
‫ההורים הם במצב של שבירה‪ ,‬אבל הם לא יצאו מפה‬
‫שבורים”‪.‬‬
‫הרופאה המנוסה נוגעת בעדינות ברגע השביר הזה‪,‬‬
‫המצדיק יותר מכל את קיומו של המרכז להתפתחות הילד‬
‫במתכונת שבה הוא פועל‪“ :‬יש לי דרך להעביר להורים‬
‫את המסר‪ ,‬בלי ליפות‪ .‬אני אמנם מסבירה שיש להם ילד‬
‫אוטיסט‪ ,‬אבל לצד זה מבהירה שכאן יקבלו תמיכה ושיש‬
‫פתרונות ודרכים להקל‪ .‬דווקא כשהם מרגישים ריקים‬
‫וחסרי אונים אני מסבירה להם איך אנחנו ביחד יכולים‬
‫לעזור‪ .‬הם מקבלים ממני מסר ברור שהאבחון הוא לא‬
‫סוף פסוק”‪.‬‬
‫ד”ר קוזקוב מודעת לכך שההורים חשופים היום למידע‬
‫עצום ברשת‪ ,‬והיא מבינה את תגובתם הטבעית והראשונה‬
‫ללכת לבדוק את הנושא‪“ .‬אבל המסר החי מהניסיון‪,‬‬
‫והתפיסה שיש לי לאחר שהכרתי את הילד‪ ,‬ממחישים‬
‫שאין תחליף באינטרנט למפגש האישי”‪ ,‬היא אומרת‪ .‬זמן‬
‫רב מוקדש לפגישות עם ההורים‪ ,‬כדי לתת הסבר מעמיק‬
‫ומענה לכל שאלה שעולה‪“ .‬יצרנו כאן מקום אינטימי‬
‫ומכבד‪ ,‬מקום שלא מתביישים בו ושנותן תמיכה של בית‬
‫מקצועי ומלווה את הקשיים הרב‪-‬תחומיים של הילד‬
‫והמשפחה”‪ ,‬מצהירה ד”ר קוזקוב‪.‬‬
‫הכל תחת קורת גג אחת‬
‫המרכז‪ ,‬שהחל לפעול בשנת ‪ 1982‬בחדרים פזורים ובודדים‬
‫ובהיקף של ארבעה אנשי צוות‪ ,‬הפך למרכז המציע מכלול‬
‫של שירותים וטיפולים מגוונים לילדים עם בעיות‬
‫התפתחות רב‪-‬תחומיות בדרגות שונות‪ .‬הצוות המקצועי‬
‫כולל היום יותר מארבעים איש הפועלים בדיסציפלינות‬
‫שונות ‪ -‬רפואת ילדים התפתחותית‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬ריפוי‬
‫בעיסוק ובתקשורת‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬עבודה סוציאלית וכן‬
‫תרפיות בטכניקות מגוונות‪ .‬לדברי ד”ר קוזקוב‪ ,‬במהלך‬
‫השנים פיתחו אנשי הצוות שפה ותפיסה משותפות‬
‫המסייעות להם לעבוד ביחד‪“ .‬המרכז שלנו מוביל בתחום‬
‫של מתן שירותים התפתחותיים”‪ ,‬היא אומרת בגאווה‪.‬‬
‫“הוא מוביל בייחודיות ובמקוריות”‪ .‬דבר אחד ברור מדבריה‬
‫‪ -‬כאן לא מפסיקים לרגע לחשוב איך לשפר ולקדם את‬
‫הטיפול בילדים‪ .‬לצד החדר הלבן – הסנוזלן – יש מטבח‬
‫טיפולי‪ ,‬פינה של משחקי מציאות מדומה וחדרי טיפול‬
‫שונים; מתקיימות פעילויות של ספורט טיפולי המלוות‬
‫במחקר‪ ,‬ויש עיסוק מתמיד בנושא של התאמת אביזרים‬
‫לילדים הנכים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬פועלת כאן הקליניקה היחידה‬
‫בארץ של ההארט ווקר – מכשיר הליכה שיקומי לילדים‬
‫עם שיתוק מוחין‪“ .‬אנחנו רוצים להגיע לכך שכל הטיפול‬
‫בנושא האביזרים יהיה פה”‪ ,‬אומרת ד”ר קוזקוב‪“ ,‬ולשם‬
‫כך אנו נעזרים במהנדסים של רפא”ל שפרשו לגמלאות‪,‬‬
‫המפתחים במיוחד בעבורנו פתרונות טכנולוגיים של‬
‫אביזרים שונים לפי הצרכים והבעיות שהצגנו בפניהם”‪.‬‬
‫קרוב לארבעים ילדים מכל אזור הגליל ומכל הקשת‬
‫החברתית של ישראל מאכלסים את גני החינוך המיוחד‬
‫והמעון השיקומי הפועלים במרכז להתפתחות הילד‪“ .‬זה‬
‫לא מובן מאליו שבתוך בית‪-‬חולים יש גנים התפתחותיים‬
‫וגם מעון שיקומי”‪ ,‬מציינת ד”ר קוזקוב‪“ .‬מגיעים לכאן‬
‫ילדים עם הפרעות וליקוים‪ ,‬נכויות נוירו‪-‬התפתחותיות‪,‬‬
‫פיגור שכלי‪ ,‬הפרעות בתקשורת‪ ,‬שיתוק מוחין וילדים‬
‫בסיכון בגלל מצבים חברתיים וסביבתיים”‪ .‬יש כאן ארבע‬
‫כיתות קטנות הגדושות במשחקים ואביזרים שונים‪ .‬המבנה‬
‫אמנם ישן וצפוף‪ ,‬אך תשומת לב ייחודית ופרטנית ניתנת‬
‫לכל ילד וילדה‪ .‬שני גנים דוברי ערבית ושניים דוברי‬
‫עברית‪“ :‬מההתחלה הקפדתי שיהיו גם גנים דוברי ערבית‪,‬‬
‫כדי לקחת בחשבון דברים הקשורים בהתפתחות הילד‬
‫לשפה ולתרבות”‪.‬‬
‫מכלול השירותים במרכז מאפשר לילד לבוא בכל יום‬
‫ולקבל תכנית שיקומית אינטנסיבית במסגרת קבוצתית‬
‫או במסגרת טיפולית אישית‪ .‬צוות רב‪-‬מקצועי חושב‬
‫חשיבה התפתחותית כוללנית‪ ,‬וכך יוצאת תכנית עשירה‬
‫בהזדמנויות לשיקום והתפתחות‪ .‬ד”ר קוזקוב מדגישה‬
‫את עבודת הליווי הנעשית עם ההורים‪“ :‬אנחנו מסייעים‬
‫הרבה בלמידת הזכויות של הילד הנכה ובמתן מידע‬
‫עדכני‪ ,‬ומלווים את ההורים בהכרת נהלי הביטוח הלאומי‬
‫והמוסדות השונים”‪.‬‬
‫במבט לעתיד רואה ד”ר קוזקוב את הפוטנציאל הטמון‬
‫בהתפתחות התחום האקדמי‪ ,‬עם הקמתם של הפקולטה‬
‫לרפואה ושל בית הספר לפיזיותרפיה במכללת צפת‪“ .‬אני‬
‫מקווה שיהיו יותר בוגרים ואנשי מקצוע מהאזור‪ ,‬כי בשנים‬
‫האחרונות עדין חסרים רופאים שיעסקו בתחום‬
‫ההתפתחותי‪ .‬הייתי רוצה לראות רופאים צעירים שיחזקו‬
‫את השורות”‪ ,‬היא אומרת‪ .‬לדבריה‪ ,‬יתרון נוסף של‬
‫הימצאות המרכז להתפתחות הילד בתוך בית החולים‬
‫הוא בכך שיש כאן קרקע פורייה לביצוע מחקרים בתחום‬
‫שיקום הילדים‪ .‬גם היום‪ ,‬היא מציינת‪ ,‬הם נעזרים רבות‬
‫באגף המחקר של בית החולים‪.‬‬
‫זה לא מובן‬
‫מאליו שבתוך‬
‫בית‪-‬חולים‬
‫יש גנים‬
‫התפתחותיים‬
‫וגם מעון‬
‫שיקומי”‪ ,‬מציינת‬
‫ד”ר קוזקוב‪.‬‬
‫“מגיעים לכאן‬
‫ילדים עם‬
‫הפרעות וליקוים‪,‬‬
‫נכויות נוירו‪-‬‬
‫התפתחותיות‪,‬‬
‫פיגור שכלי‪,‬‬
‫הפרעות‬
‫בתקשורת‪,‬‬
‫שיתוק מוחין‬
‫וילדים בסיכון‬
‫בגלל מצבים‬
‫חברתיים‬
‫וסביבתיים‬
‫העץ הנדיב‬
‫לקראת סיום ריאיון הפרידה מפרויקט חייה‪ ,‬אני עוצרת‬
‫לרגע ומבקשת לדעת כיצד היא מרגישה‪“ .‬הגעתי למצב‬
‫שיש פירות על העץ‪ .‬זה לא עץ עלוב‪ ,‬אלא עץ מלא פירות‬
‫שיש לו גזע טוב וחזק”‪ ,‬אומרת ד”ר קוזקוב‪“ .‬אני יוצאת‬
‫בהרגשה שהצוות הרב‪-‬מקצועי שלנו איתן ובוגר בזכות‬
‫השילוב של צעירים וותיקים‪ .‬הביחד הזה נותן משהו‬
‫שמאד מחזק ויוצר המשכיות נורמטיבית‪ .‬הייתה לי זכות‪,‬‬
‫כי בחרתי לעסוק בתחום שאהבתי ושתמיד ריתק אותי‪.‬‬
‫הרגשתי שבכל יום אני שמחה לבוא לעבודה‪ ,‬והצלחתי‬
‫להביא שמחה למקום שיש בו עצב ורגעים קשים”‪ .‬למרות‬
‫שלאורך כל הריאיון מפגינה ד”ר קוזקוב איפוק רב‪ ,‬ברור‬
‫שרגשותיה מעורבים‪ .‬אבל לפחות דבר טוב אחד יקרה‬
‫לה עם הפרישה‪“ :‬יהיה לי יותר זמן לעסוק בתחום אחר‬
‫שמאד מעניין אותי ‪ -‬מחשבת ישראל”‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫‪21‬‬
‫מדי פעם היא מעבירה הרצאות בנושאי חגים ומסורת‬
‫לקבוצות ומועדונים לדוברי ספרדית בכרמיאל‪ ,‬ומגלגלת‬
‫רעיונות לפיתוח התחום ולמציאת דרך להעביר את‬
‫הנושאים בקהילה היהודית שבה גדלה‪ ,‬בארגנטינה‪.‬‬
‫טוב מראה עיניים‬
‫בסיסיות‪ ,‬דרך שכלול התקשורת ועד למיומנויות חברתיות‬
‫ורגשיות‪ .‬הילדים שמסיימים פעילות ולוקחים אתם הביתה‬
‫תבשיל שהכינו מתמלאים בגאווה ומלכדים את המשפחה‬
‫סביב יצירתם הקולינרית הקטנה‪.‬‬
‫הפינה של טל‬
‫ביציאה ממשרדה בתום הריאיון‪ ,‬אנחנו פוגשות את מרים‬
‫בוצר‪ ,‬עובדת סוציאלית ותיקה‪ ,‬שבדיוק הכינה לעצמה‬
‫כוס קפה‪ .‬ללא היסוס נענית העובדת המסורה לבקשתה‬
‫של ד”ר קוזקוב ולוקחת אותי לסיור ברחבי המרכז כדי‬
‫להשלים את התמונה‪ .‬בוצר מניחה בצד את כוס הקפה‬
‫ובנכונות בלתי מתפשרת היא לוקחת אותי לסיבוב בין‬
‫חדרי המרכז להתפתחות הילד‪ ,‬היא חדורת אמונה בעבודת‬
‫הקודש שעושה הצוות כאן עבור ילדי האזור‪.‬‬
‫בצדו האחר של חדר הממ”ד‪ ,‬מסך טלוויזיה גדול במיוחד‬
‫ופינת ישיבה‪ .‬אך גם כאן‪ ,‬כמו בכל פינה במרכז להתפתחות‬
‫הילד‪ ,‬יש כוונה ומטרה מיוחדת לכל אביזר‪ ,‬רהיט‪ ,‬פינה‪.‬‬
‫זוהי פינת משחקי המציאות המדומה ולא עוד מכשיר‬
‫טלוויזיה לצפייה סטנדרטית‪ .‬כאן מתרחשת אינטראקציה‬
‫טיפולית סביב מציאות וירטואלית ולילדים מוצעים‬
‫משחקים המאפשרים להם על אף המגבלות הפיזיות או‬
‫הקוגניטיביות ליהנות ולתרגל מיומנויות שונות‪ .‬הפינה‬
‫נתרמה על ידי משפחתה של עובדת המרכז‬
‫הפיזיותרפיסטית טל אברהם ז”ל‪.‬‬
‫כאן בעקבות מלחמת לבנון השנייה‪ .‬מטבח מאובזר היטב‬
‫המותאם לצרכי הילדים ולקשייהם ההתפתחותיים‪ .‬מסתבר‬
‫שסביב נושא המזון והבישול יוצאים דברים מאד מיוחדים‪,‬‬
‫בוצר מדגישה את המיומנויות השונות הנרכשות בעת‬
‫עבודת הילדים במטבח‪ ,‬החל ממיומנויות מוטוריות‬
‫ומצולם של כל ילד וילד במהלך השנים‪ ,‬כך שניתן לראות‬
‫כיצד הילד גדל ועמו “גדל” גם מכשיר ההליכה‪ .‬כמות‬
‫הסיפורים המרגשים היא עצומה וכל ילד שהן מצליחות‬
‫להקים על הרגליים‪ ,‬להתנייד עצמאית ולחוות הליכה‪,‬‬
‫זהו הישג אדיר לכל הלוקחים חלק בדבר‪.‬‬
‫ניתנה לי‬
‫הזדמנות‬
‫חדר הסנוזלן‬
‫מיוחדת להקים‬
‫התחנה הראשונה חדר הסנוזלן‪ ,‬בחדר הצר והלבן העטוף‬
‫כולו בד‪ ,‬כריות וריפוד רך‪ ,‬ניתן לחוש את האווירה המיוחדת קליניקת הארט‪-‬ווקר‬
‫משהו חדש‬
‫העוטפת את הנכנסים‪ .‬סביבה רב חושית מבוקרת אשר התחנה הבאה בסיור שלנו‪ ,‬ממ”ד נוסף‪ ,‬עמוס במכשירי‬
‫שלא היה קיים‬
‫בה מתאים המטפל לילד את הגירויים החושיים על פי הליכה‪ ,‬קליניקת “הארט ווקר”‪ .‬שבע פיזיותרפיסטיות‬
‫בצורה כזו כאן”‪ ,‬צרכיו המיוחדים‪ .‬בוצר מדליקה את האורות המיוחדים פועלות מהקליניקה היחידה בארץ שבמשך ‪ 12‬שנה נותנת‬
‫כדי להדגים את הגיוון‪ ,‬את מיקומם המיוחד המותאם שירות ייחודי לכ‪ 250-‬ילדים ברחבי הארץ‪“ .‬מכאן יוצאת‬
‫אומרת ד”ר‬
‫לילדים בגילאים שונים ומשמיעה צלילי מרגוע מכיוונים הבשורה”‪ ,‬כפי שביטאה זאת ד”ר קוזקוב בשיחתנו‬
‫קוזקוב‪“ .‬לפני כן מפתיעים‪ .‬הכול נראה מחושב ומתוכנן כיאה לגישה המוקדמת‪ .‬אורנה (ממירב את שם משפחה!!!) מנהלת‬
‫הקליניקה מסבירה כי מדובר במערכת הליכה המאפשרת‬
‫היו בצפת ניצנים טיפולית ייחודית‪.‬‬
‫לילדים בעלי שיתוק מוחי קשה המרותקים לכיסא גלגלים‬
‫לקום וללכת על הרגליים‪ .‬הביטוי הכי מרגש כפי שמתארים‬
‫של התארגנויות מטבח טיפולי ‪-‬שיקומי‬
‫במוקדים שונים‪ ,‬הקפה של בוצר שהספיק להתקרר בינתיים ממתין לה הוריהם של הילדים הוא כאשר הם פתאום מבינים‬
‫על השיש במטבחון של אנשי הצוות‪ ,‬ובדרכנו למטבח שהנעלים השתפשפו מרוב הליכה והם צריכים לקנות‬
‫והם שנתנו את‬
‫הטיפולי היא מספיקה לגנוב לגימה אחת מנחמת‪ .‬דלת לילדם נעליים חדשות‪ .‬הליווי המקצועי שנותנות‬
‫המטבח הטיפולי‪-‬שיקומי היא גם דלת חדר הממ”ד שנבנה הפיזיותרפיסטיות של הקליניקה כולל תיעוד אישי כתוב‬
‫השירות‬
‫מלמעלה‪ :‬מטבח‬
‫טיפולי‪-‬שיקומי‪ ,‬הפינה‬
‫של טל‪ ,‬חדר הסנוזלן‪,‬‬
‫הארט‪-‬ווקר‬
‫‪22‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫קהילה‬
‫חבורת הזמר‬
‫“זיו רון”‬
‫מאת‪ :‬חנה ביקל‪ ,‬עוזרת לדובר המרכז הרפואי‬
‫חבורת הזמר הייצוגית של המרכז הרפואי זיו‬
‫הוקמה לפני אחת‪-‬עשרה שנים כדי להעניק‬
‫גוון תרבותי לפעילויות בית החולים‪ .‬זמרי‬
‫החבורה ‪ -‬שישה במספר ‪ -‬מייצגים את עובדי בית‬
‫החולים ומנצח עליהם אריה ברכה‪ ,‬אביה של מורן‬
‫ברכה‪ ,‬אחות בפנימית א’‪ .‬החבורה מופיעה בטקסים‬
‫של המרכז הרפואי ובפסטיבלים לחבורות זמר‪ ,‬והיא‬
‫ידועה בארץ כחבורה איכותית השרה חומר מורכב‬
‫ומלווה בגיטרה‪ ,‬חליליות וכינור‪ .‬ומי בחבורה? מישל‬
‫אלקבץ‪ ,‬מנהל המרכזייה‪ ,‬הגבר שאתנו‪ .‬נורית אלנתן‪,‬‬
‫אחות פנסיונרית‪ ,‬חנה בנימיני‪ ,‬אחות במרפאת נשים‪,‬‬
‫מורן ברכה ‪ ,‬צביה אסולין‪ ,‬גזברית בית החולים ואני‪.‬‬
‫נשמח לצרף אלינו עובדים המעוניינים לשיר או לנגן‬
‫אתנו‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫‪23‬‬
‫קהילה‬
‫יום מעשים טובים במרכז הרפואי זיו‬
‫ביום המעשים הטובים‪ ,‬ב‪ 5-‬במארס‪ ,‬באו למרכז‬
‫הרפואי זיו מתנדבים רבים מכל רחבי הגליל‪,‬‬
‫להכיר תודה לצוות הרפואי ולשמח את‬
‫המאושפזים במתנות‪ ,‬שירה וריקודים‪ .‬ביום השמח לקחו‬
‫חלק תלמידי כיתות ט’ מהכפר סאג’ור‪ ,‬תלמידי תיכון‬
‫מקרית שמונה‪ ,‬חיילים מחיל הקשר בפיקוד צפון‪ ,‬דיירי‬
‫בית האבות “נוף צפת” שהכינו חבילות שי למטופלים‬
‫והביאו עמם את הזמר אונרי בן סימון שניגן‪ ,‬שר ועשה‬
‫שמח במחלקות‪ .‬עוד השתתפו צוערי שב”ס מכלא חרמון‬
‫שהביאו הפתעות‪ ,‬ומרכזי הקשישים והצעירים מצפת‪,‬‬
‫שחילקו פרחים במחלקות‪.‬‬
‫גם השנה תרם בנק‬
‫הפועלים לקהילה ברכישת‬
‫ציוד למרכז הרפואי‬
‫ב‪ 24-‬באפריל ביקרו במרכז הרפואי מנהל סניף‬
‫צפת של בנק הפועלים‪ ,‬מר יצחק כהן‪ ,‬והגב’‬
‫יהודית מזרחי‪ ,‬מנהלת הבנקאות הפרטית‬
‫בסניף‪ .‬הם הביאו את תרומת הבנק לרכישת ציוד רפואי‬
‫ליחידה לטיפול נמרץ‪.‬‬
‫לסניף צפת של בנק הפועלים יש קשר קרוב עם‬
‫המרכז הרפואי‪ ,‬בהתאם למסורת הארוכה של תרומות‬
‫לקהילה המאפיינת את הבנק‪ .‬מנהלי הסניף מבקרים‬
‫מדי שנה במרכז הרפואי‪ ,‬תורמים לרכישת ציוד‬
‫ומשתתפים בפעילויות למען הקהילה‪.‬‬
‫בפגישתם עם מנהל המרכז הרפואי ועם יו”ר אגודת‬
‫הידידים‪ ,‬מר מאיר מוסקוביץ‪ ,‬שבו נציגי הסניף וציינו‬
‫את המחויבות העמוקה של הבנק ועובדיו בצפת‬
‫לקהילת תושבי העיר והצפון‪ .‬ד”ר אמבון ומר‬
‫מוסקוביץ הודו להם מקרב לב בשם ההנהלה‪ ,‬הצוותים‬
‫והמטופלים‪ ,‬וציינו כי שיתוף הפעולה עם הבנק הניב‬
‫בשנים האחרונות תרומות למחלקה ההמטו‪-‬‬
‫אונקולוגית‪ ,‬לפרויקט הליצנות הרפואית‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫חופים הם לפעמים‬
‫לקראת בוא הקיץ מוצגת במבואת חדר המיון תערוכה חדשה מציוריו של האמן‬
‫שמואל בונה‪ ,‬תושב כרמיאל‪ .‬בתערוכה ‪ 35‬עבודות בצבעי שמן ואקריליק‬
‫ובטכניקות שונות‪ .‬בונה‪ ,‬יליד ‪ ,1940‬עסק רוב שנותיו בתחום החינוך וניהל‬
‫מתנ”סים ברחבי הארץ‪ .‬כל חייו צייר “למגירה”‪ ,‬ועם פרישתו לגמלאות השתלם‬
‫בציור אצל מורים שונים והחייה את תחביבו הישן‪ .‬הוא מרבה לצייר את זיכרונות‬
‫ילדותו בקיבוץ משמר הים‪ ,‬שהוקם ככפר דייגים וניטש לאחר שלא ניתן היה‬
‫להקים בו נמל דיג‪ .‬התערוכה היא חלק מפרויקט מתמשך שבו מארח המרכז‬
‫הרפואי זיו אומנים מהאזור ומציג את יצירותיהם לקהל הרחב‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫הזווית‬
‫האישית‬
‫בעיני הזורע‬
‫כנס רפואה והלכה‬
‫>> את עובדי מחלקת השינוע תוכלו לפגוש בחדרי‬
‫הניתוח‪ ,‬במעליות‪ ,‬בחצר ובאגפי‬
‫המשרדים‪ .‬הכל זז‬
‫מאת‪ :‬מוטי זורע‬
‫הפעם בחרתי לכוון את הזרקור אל מחלקת‬
‫השינוע‪ ,‬מחלקה חדשה יחסית שהוקמה לפני שש‬
‫שנים וכוללת עשרה עובדים‪ .‬המחלקה אחראית על כלל‬
‫שירותי השינוע בבית החולים וזה כולל הובלת מטופלים‬
‫וציוד אל המיון וממנו כמו גם למחלקות‪ ,‬מרפאות ובמתחם בית החולים כולו‪.‬‬
‫המחלקה פועלת בהתאם לתוכניות העבודה של המחלקות השונות‪ ,‬וכן על פי‬
‫הקריאות השוטפות של המחלקה המתקבלות דרךהמוקד הטלפוני הפועל במשך‬
‫‪ 24‬שעות ביממה ומווסת את הקריאות לפי מידת דחיפותן‪.‬‬
‫מחלקת השינוע מטפלת גם בהבאת נפטרים לחדר המתים‪ ,‬בשיתוף עם חברה‬
‫קדישא‪.‬‬
‫למחלקה יש נגיעה בכל תחומי הפעילות של בית החולים‪ ,‬ואנו פוגשים את‬
‫העובדים בחדרי הניתוח‪ ,‬במעליות‪ ,‬בחצר ובאגפי המשרדים‪ .‬לא פעם קשה להעריך‬
‫את תרומתם החשובה לבריאות החולים ולמצב הרוח שלהם‪ ,‬אך כששומעים את‬
‫השבחים הרבים שהמטופלים מרעיפים עליהם – מבינים איזה תפקיד חשוב יש‬
‫להם במערך הטיפולי שלנו‪.‬‬
‫“החולה בשבילנו הוא קודם כל אדם”‪ ,‬אומרים אנשי השינוע‪“ ,‬וכך אנחנו מתייחסים‬
‫אליו‪ .‬גם כשאנחנו מובילים ציוד רפואי או משרדי אנו רואים קודם כל את טובת‬
‫העובדים שאותם אנחנו משרתים‪ ,‬ומשתדלים לקדם ככל האפשר את פעילות כל‬
‫המחלקות”‪.‬‬
‫תחת הכותרת “פיקוח נפש בשבת”‬
‫התקיים כנס ראשון מסוגו בצפון בנושא‬
‫רפואה והלכה‪ ,‬ביזמת קופת חולים‬
‫מאוחדת ובשיתוף המרכז הרפואי זיו‪ .‬בכנס‬
‫הוצגו סוגיות שונות הנוגעות לשילוב בין רפואה‬
‫מודרנית ושמירת ההלכה היהודית‪ ,‬בדגש על‬
‫הענקת סיוע רפואי ביום השבת‪ ,‬והשתתפו בו‬
‫רופאים‪ ,‬אחיות ואנשי צוות רפואי‪ ,‬ביניהם מנהל‬
‫המרכז הרפואי ד”ר אוסקר אמבון‪ ,‬ראשי קופות‬
‫החולים באזור ורבנים‪.‬‬
‫בכנס התקיים דו שיח בשאלות הנוגעות לפיקוח‬
‫נפש והצלת חיים‪ ,‬וכן לטיפול רפואי שאינו מציל‬
‫חיים‪ ,‬תוך שמירה על קדושת השבת‪ .‬הודגשו‬
‫המשך שיתוף הפעולה הטוב בין הצוותים‬
‫הרפואיים לרבני הקהילות בצפת‪ ,‬וחשיבות‬
‫ההסברה של הרבנים את ההלכות הנוגעות‬
‫לטיפול רפואי בשבת‪.‬‬
‫ד”ר אמבון אמר כי הקשר בין רופאי המרכז‬
‫הרפואי לרבני הקהילה הוא חשוב ביותר‪ ,‬כדי‬
‫להעניק לאוכלוסייה החרדית בצפת ובאזור כולו‬
‫טיפול טוב ויעיל בהתאם לחוקי ההלכה‪“ .‬כנס‬
‫רפואה והלכה נותן לצוות הרפואי כלים נכונים‬
‫לשילוב הרפואה המודרנית עם חוקי ההלכה‬
‫היהודית‪ .‬שילוב מוצלח של השניים מאפשר‬
‫לחולים מקרב האוכלוסייה החרדית שלוות נפש‬
‫ואמונה שהטיפול בהם הוא גם הטוב ביותר וגם‬
‫מותאם לחוקי ההלכה‪ .‬העמידה של רבני‬
‫הקהילות לימין הצוות והקשר איתם בכל עת‬
‫מסייעים לצוות הרפואי לשרת במקצוענות‬
‫ובאמונה את הבאים בשעריו‪ ,‬על פי השקפת‬
‫עולמם”‪ ,‬אמר ד”ר אמבון‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫‪25‬‬
‫אקדמיה‬
‫סטודנטים מתל‪-‬חי בלימודי‬
‫שדה‬
‫מאת‪ :‬שרון חי‪ ,‬מנהלת היחידה ללימודי שדה‪ ,‬ויעל מויאל‪ ,‬רכזת שטח ביחידה‪,‬‬
‫המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
‫היחידה ללימודי שדה של החוגים לחינוך‪ ,‬לפסיכולוגיה ולמדעי התזונה‬
‫במכללה האקדמית תל‪-‬חי מרכזת את לימודי השדה של כ‪ 350-‬סטודנטים‬
‫המשתלבים בכ‪ 150-‬מסגרות וארגונים‪ .‬מטרת היחידה ליצור היכרות של‬
‫הסטודנטים עם האוכלוסייה‪ ,‬לחשוף אותם לגישות עבודה מגוונות ובעיקר לפתח‬
‫בהם מודעות‪ ,‬אמפתיה וחשיבה רפלקטיבית וביקורתית‪ .‬הרציונל המנחה את‬
‫התכנית הוא שילוב של למידה תיאורטית עם ניסיון מעשי‪ ,‬כשהאינטראקציה בין‬
‫התיאורטי למעשי יוצרת לימוד שלם‪ ,‬השונה במהותו מהלימוד המסורתי המפריד‬
‫בין שתי הדיסציפלינות‪.‬‬
‫מזה כמה שנים מבצעים סטודנטים מהמוקד לחינוך מיוחד ומהחוג לפסיכולוגיה‪,‬‬
‫לימודי שדה במחלקה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר‪ ,‬במרפאות להפרעות חרדה‬
‫ולהפרעות אכילה‪ ,‬ביחידה לטיפול יום בהפרעות אכילה‪ ,‬בבית הספר המיוחד “זיו”‬
‫ובמערך החינוכי טיפולי‪ .‬הסטודנטים תומכים בלמידה‪ ,‬מסייעים במחקר‪ ,‬חונכים‬
‫ומפעילים את בני הנוער‪ ,‬וחלקם אף מלווה אותם בבית ובקהילה‪ .‬הם מודרכים כל‬
‫שבוע על ידי אנשי מקצוע מהמרכז הרפואי‪ ,‬ביניהם פסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים‪,‬‬
‫מטפלות בהבעה ויצירה ומחנכות‪.‬‬
‫לפני כשנה פנתה היחידה ללימודי שדה להנהלת המרכז הרפואי‪ ,‬המטפחת מאד את‬
‫קשרי בית החולים עם הקהילה‪ ,‬בבקשה להרחיב את הפרויקט גם לסטודנטים‬
‫מהחוג למדעי התזונה‪ .‬לשמחתנו נענתה הבקשה בחיוב‪ ,‬ואנו מסכמים היום כמעט‬
‫שנה של לימודי שדה של תלמידי שלושת החוגים ב”זיו”‪.‬‬
‫במחלקה האונקולוגית ובמרפאה ההמטולוגית פועלים סטודנטים לפסיכולוגיה‪,‬‬
‫המלווים את המטופלים ואת בני משפחותיהם ומשמשים‪ ,‬במידת הצורך‪ ,‬גם‬
‫כמתווכים בפנייה לשירות הפסיכולוגי של בית החולים‪ .‬הסטודנטים מהווים כאן‬
‫משאב חשוב מאוד‪ ,‬המסייע ומשלים את עבודת הצוות המקצועי‪“ .‬כשאנחנו‬
‫מצליחים להעלות חיוך או לעזור למטופלים לפרוק מעט מהמשא הרובץ עליהם‪,‬‬
‫אנו יודעים שביצענו תפקיד חשוב‪ .‬אנחנו חוזרים הביתה עייפים מאד‪ ,‬פיזית‬
‫ורגשית‪ ,‬אך עם סיפוק גדול”‪ ,‬מספר אחד הסטודנטים‪.‬‬
‫ביחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת נעורים משולבים סטודנטים לפסיכולוגיה המלווים‬
‫את הילדים והוריהם במשחק‪ ,‬ביצירה ובשיחה‪ .‬הם סייעו גם בהקמת פינת משחקים‬
‫ביחידה‪ .‬הסטודנטים מספרים‪“ :‬כשהילדים שמחים ומשתפים פעולה‪ ,‬כשהם‬
‫מסוגלים להביע את פחדיהם‪ ,‬או כשההורים מודים לנו בסוף היום ‪ -‬זה שווה את‬
‫הכל”‪ .‬הפסיכולוגים המלווים – יעקב מגנס וצוותו ‪ -‬מציינים שלסטודנטים חלק‬
‫חשוב ברווחת המטופלים במחלקות ובעיבוי השירות הפסיכולוגי‪.‬‬
‫בפרויקט “סטודנט מלווה מטופל” של היחידה לתזונה קלינית משתתפים סטודנטים‬
‫מהחוג למדעי התזונה‪ .‬הם נחשפים לעבודת הדיאטנים ומתנסים ביחסי מטפל‪-‬‬
‫מטופל ובהדרכה אישית לאורח חיים בריא בזמן האשפוז ולאחר השחרור מבית‬
‫החולים‪ .‬הדרכתם מתקיימת בשלב הראשון בבית החולים‪ ,‬על ידי דיאטניות‬
‫במחלקות השונות‪ ,‬ולאחר מכן על ידי דיאטניות מהמכללה‪“ .‬ההתנסות הזו מעצבת‬
‫את התשתית שלי להבנת עולם המטופל‪ ,‬הקשיים והסביבה שלו‪ .‬אני מאמינה‬
‫שמתוך למידה זו נהפוך למטפלים טובים יותר”‪ ,‬אומרת אחת הסטודנטיות‪ .‬התוכנית‬
‫מלווה על ידי מנהלת היחידה לתזונה קלינית‪ ,‬חני איטח המסבירה‪“ :‬מרגע שהמטופל‬
‫משוחרר מבית החולים אין אפשרות לעקוב אחר ביצוע המלצותינו‪ .‬משום כך אנו‬
‫מברכות על ההזדמנות לשילוב הסטודנטים‪ ,‬המסייעים בביצוע ההמלצות ובכך‬
‫מונעים אולי אשפוזים חוזרים”‪.‬‬
‫בחודש פברואר התקיימו מפגשים עם המדריכים והסטודנטים בכל המסגרות שבהן‬
‫הם משולבים בבית החולים‪ ,‬לסיכום הסמסטר הראשון‪ .‬בכולם הובעה הערכה רבה‬
‫לתפקידם של הסטודנטים‪ ,‬לתרומתם הרבה ולסיוע שהם מעניקים לצוותים‬
‫המקצועיים בשטח‪ .‬הסטודנטים הביעו שביעות רצון גדולה מתהליך הלמידה‪,‬‬
‫וסיפוק רב מהקשר עם המטופלים ומהאפשרות הניתנת להם להכיר מקרוב את‬
‫התחום המקצועי שבו יעסקו כאנשי מקצוע‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫הפקולטה לרפואה ואנחנו‬
‫>> תלמידי המסלול הארבע שנתי‬
‫הראשון יתחילו בקרוב בביצוע‬
‫סבבים קליניים בבתי החולים באזור‬
‫מאת‪ :‬פרופ' אנתוני לודר‪ ,‬מנהל מחלקת הילדים במרכז‬
‫הרפואי זיו ‪ ,‬וסגן דיקן הפקולטה לרפואה‬
‫שנת הלימודים השנייה בפקולטה תסתיים‬
‫ביוני‪ ,‬ותלמידי המסלול הארבע שנתי הראשון‬
‫יתחילו בקרוב בביצוע סבבים קליניים בבתי‬
‫החולים באזור‪ ,‬ראשית במחלקות הפנימיות‪ .‬זו תהיה‬
‫כניסה ראשונה של סטודנטים במסלול זה לסבבים‬
‫קליניים‪.‬‬
‫הסטודנטים במסלול התלת שנתי המשיכו השנה‬
‫בהצלחה רבה בלימודים קליניים‪ ,‬כשרמת הלימודים‬
‫הגבוהה בשילוב מוטיבציה גבוהה שלהם הביאו את‬
‫הנהלת הפקולטה להחליט על הרחבת המסלול לשנה‬
‫נוספת ואף לשקול להופכו למסלול קבוע‪ .‬בשלב זה‬
‫הפקולטה לרפואה של בר אילן היא היחידה בארץ‬
‫המקבלת סטודנטים למסלול כזה‪.‬‬
‫לאחרונה התקיים קורס טראומה לסטודנטים‪ ,‬שהחלק‬
‫המעשי שלו הועבר במרכז הרפואי‪ .‬רופאינו הובילו את‬
‫התוכנית וניהלו את הקורס בהצלחה גדולה‬
‫והסטודנטים העבירו משוב חיובי והגדירו את החוויה‬
‫והניסיון כמוצלחים ביותר‪.‬‬
‫בימים אלה התחילה בניית מגדלי ההוראה לסטודנטים‪,‬‬
‫שישפרו מאד את תנאי הלימוד שלהם ואת השתלבותם‬
‫במחלקות‪ .‬המגדלים מתווספים לחדר הדיסקציה‬
‫ולחדר הלמידה הפתולוגית שנבנו בשנה שעברה‪.‬‬
‫הפקולטה תעביר בקרוב למרכז הרפואי סכום‬
‫משמעותי לשדרוג ציוד המחקר‪ ,‬במסגרת מעבדות‬
‫המחקר והמכון הגנטי‪.‬‬
‫עבודות מחקר של צוות המרכז הרפואי הוצגו במסגרת‬
‫כנס המחקר היישומי השנתי השני של הפקולטה‪ ,‬וזכו‬
‫בהערכה‪ .‬תוכנת החונכות המנוהלת על ידי ד”ר גילבי‪,‬‬
‫מנהל מחלקת אא”ג‪ ,‬הוגדרה כהצלחה על ידי‬
‫הסטודנטים והצוות‪ ,‬וזו הזדמנות לברך את ד”ר גילבי‬
‫שזכה במלגה יוקרתית לשבתון בן חצי שנה מטעם‬
‫אוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה‪ .‬בתקופת היעדרו‬
‫ימלא את מקומו בתכנית ד”ר יובל עוז‪ ,‬שכבר משמש‬
‫כמנטור בתוכנית‪.‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ק‬
‫דם רפואה‬
‫יום‬
‫חמי פתוח ויום‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ט‬
‫שי ‪ 9/5‬הח‬
‫ל מ‪11:00 -‬‬
‫השכלה גבוהה יותר‬
‫גם בקדם רפואה‬
‫המכללה האקדמית תל‪-‬חי שמחה להודיע על פתיחת‬
‫המגמה לקדם רפואה בתכנית לתואר ראשון בביוטכנולוגיה‪.‬‬
‫*הענקת התואר מותנית באישור המל”ג‬
‫תכנית הלימודים במגמה לקדם רפואה תכין את הסטודנטים ללימודי‬
‫רפואה ארבע שנתיים‪ .‬התכנית כוללת את כל הקורסים הדרושים על פי‬
‫המתווה ללימודי קדם רפואה שאושר לאחרונה במועצה להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫חוגים נוספים בפקולטה למדעים וטכנולוגיה‪:‬‬
‫‪ B.Sc.‬במדעי הסביבה ‪ B.Sc. //‬במדעי המזון‬
‫‪ B.Sc.‬במדעי התזונה ‪ B.Sc. //‬במדעי המחשב‬
‫‪ B.Sc.‬בזואוטכנולוגיה* ‪ B.Sc. //‬בביוטכנולוגיה‬
‫‪ M.Sc.‬בביוטכנולוגיה ‪ M.Sc. //‬במדעי התזונה*‬
‫אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לקבלת פרטים נוספים‪.‬‬
‫המכללה האקדמית תל‪-‬חי‪ .‬השכלה גבוהה יותר‬
‫‪1-800-78-08-08‬‬
‫‪www.telhai.ac.il‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 3‬מאי ‪2013‬‬