מגזיו 3- מאי 2013 - המרכז הרפואי זיו
מגזין המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר 3מאי 2013 מרדימים על המשמרת ראיון עם מנהל המחלקה פרוייקט חייה ראיון פרידה ממנהלת המרכז להתפתחות הילד יחידה חדשה פעולת צוות כירורגיית ילדים צוות הסיעוד במחלקה ומתבגרים מאי 2013 דחופה| עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3 מגזיו לרפואה 1 2 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 תוכן העניינים חדשות מכון בא לעולם שיקום לב ורפואת ספורט עמ' 5 מחקר סטודיו טיפולי צמצום אישפוזים נוספים עמ' 7 רופאים מרדימים על המשמרת ראיון עם מנהל מחלקת ההרדמה עמ' 14 מחלקה פעולת צוות המחלקה לרפואה דחופה עמ' 19 ריאיון הולכת מאהבה פרידה מד"ר קוזקוב עמ' 20 מסונף לפקולטה לרפואה של אונ' בר-אילן בצפת עורך חיים בלוצר כתיבה אורנה ריין שיווק ופרסום מרב גרינוולד יועצת לעריכה לשונית מירב גרץ רונן מערכת ד"ר וניה וולך-מנע ,ד"ר ענבר בן שחר ,נדים חדיד ,פנינה בוחניק ,חנה ביקל ,משרד תקשורות צילום אייל הצפון ,סימון חדד ,חנה ביקל עיצוב סטודיו פנדה מו"ל הוצאה גלילית שלום רב לכם, כתובת :המרכז הרפואי זיו ,צפת 13100 טל 04-6828190:פקס04-6828802: לפרסום בעיתון :משרד השיווק במרכז הרפואי זיו 050-8434011 [email protected] המגזין מוגש כשירות לציבור ,אין המערכת אחראית על תוכן המודעות וסגנונן .תוכן המודעות באחריות המפרסמים בלבד ואין בפרסומן משום המלצה של המרכז הרפואי זיו. בשער :ד"ר אלכס איזקסון ,ד"ר ולדימיר פוטילוב .תצלום :אייל הצפון אני שמח וגאה עם צאתו לאור של “מגזיו” מספר ,3הכולל מידע ועדכונים על הנעשה במרכז הרפואי זיו. לאחר תקופה ארוכה של הכנות ותכנונים ,אנו נמצאים כיום בעיצומם של שני פרויקטים גדולים ומרכזיים :בניית המרכז לבריאות הילד ,שיכלול בתוכו את כל השירותים הרפואיים לילד ,והקמת המכון לטיפול בהקרנות (רדיותרפיה) .בניית שניהם תסתיים במחצית .2014הקמת מכון ההקרנות התאפשרה לאחר לחץ ציבורי רב של תושבי הצפון ,הנאלצים היום לכתת את רגליהם למרכזים רפואיים מרוחקים כדי לקבל טיפול מציל חיים זה .התקציב לשני הפרויקטים הללו בא בחלקו ממשרד הבריאות ,ואנו עמלים כעת על גיוס היתרה החסרה. לצד אלה ממשיך המרכז הרפואי לגדול ולהתפתח: תנופת הבנייה תוסיף לנו גם חדרי הוראה מחלקתיים, מבנה לייצוב פיזי של בניין האשפוז ,מכון MRI וחניות נוספות .אנו ממשיכים ברכישת ציוד מתקדם ובשיפוץ מחלקות – השקעה גדולה שחלק נכבד ממנה ממומן מתרומות. מן הצד הפרסונלי-רפואי הצטרפו אלינו רופא מומחה שינהל את מכון ה ,MRI-גנטיקאי בכיר לניהול המעבדה הגנטית וכירורגית ילדים בכירה. אגף המחקר של המרכז הרפואי גדל ומעניק לרופאים החוקרים סיוע ותמיכה בביצוע מחקריהם. חלק מהמחקרים מבוצע בשיתוף עם מכוני מחקר ידועים בארץ ובעולם ,וכרגע מתנהלים באגף כ120- מחקרים ,שרבים מהם מתפרסמים ויתפרסמו בכתבי עת חשובים .אנו גאים במחקר המתקיים בבית החולים ורואים בו אבן ייסוד לפעילותנו. בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת, שאנו מסונפים אליה ,החל בהצלחה המחזור השני של תלמידים ,ובבית החולים כבר לומדים ומודרכים כ 140-סטודנטים צעירים .ההוראה האקדמית והקלינית הולכת והופכת לחלק חשוב מסדר היום של רופאינו ,ויש לה תרומה חשובה לרוח המרכז הרפואי ולמצוינות של עובדיו. על כל אלה ואף יותר תוכלו לקרוא במגזין שבידיכם, ואני מקווה שתיהנו ממנו כפי שאנו נהנים להפיקו. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה ,הצעה או יוזמה .בואו נהיה בקשר. שלכם, ד”ר אוסקר אמבון מנהל המרכז הרפואי זיו מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 3 חידושים החל מחודש מאי -יחידה חדשה לכירורגיית ילדים ומתבגרים >> בראש היחידה עומדת ד”ר לילי לונסקי-היערי ,מומחית בכירורגיה כללית וכירורגיית ילדים, ששימשה עד לאחרונה כסגנית מנהל המחלקה לכירורגית ילדים במרכז הרפואי רמב”ם בחודש מאי החלה לפעול במרכז הרפואי זיו יחידה חדשה לכירורגיית ילדים ומתבגרים ,במסגרת המחלקה הכירורגית של בית החולים .מנהלת היחידה היא ד”ר לילי לונסקי-היערי ,מומחית בכירורגיה כללית וכירורגיית ילדים ,ששימשה עד לאחרונה כסגנית מנהל המחלקה לכירורגית ילדים במרכז הרפואי רמב”ם .ד”ר לונסקי-היערי למדה רפואה בטכניון והתמחתה ברמב”ם ובמרכזים רפואיים מובילים בחו”ל .היא מלמדת בבית הספר לרפואה של הטכניון והובילה את תחום הוראת כירורגיית הילדים ברמב”ם .כחלק מעבודתה תשתלב ד”ר היערי גם בהוראה בפקולטה לרפואה בצפת. “הצטרפותה של ד”ר לונסקי-היערי לצוות תאפשר לנו להעניק טיפול מקצועי ברמה הגבוהה ביותר ,בניתוחים שעד כה לא בוצעו כאן”, אומר מנהל המרכז הרפואי ,ד”ר אוסקר אמבון ,ומוסיף כי גיוס מומחים מצטיינים הוא חלק מהמאמץ להעניק לתושבי הגליל את השירות הטוב והמתקדם ביותר“ .במקביל לבניית המרכז לבריאות הילד אנו מגייסים מומחים שיאיישו מקצועות שעד עתה לא ניתן להם מענה מלא”. היחידה החדשה לכירורגיית ילדים משרתת את תושבי הגליל העליון והתחתון ורמת הגולן ,שעד עתה נאלצו לקבל שירותים אלה בחיפה .מטופלים בה יילודים וילדים עד גיל שמונה-עשרה ,במגוון של ניתוחים כמו ניתוחי חזה ובטן ,תיקון מומים מולדים, ניתוחי בקע וטמירות אשכים ,ניתוחים במערכת העיכול ולאחר אירועים חבלתיים ,הסרת גידולים, ניתוחים זעיר-פולשניים (לפרוסקופיה) ועוד. מרפאת היחידה מעניקה ייעוץ ואבחון במקרים מורכבים ,הכנה טרום ניתוחית והמשך טיפול ומעקב אחרי ילדים שנותחו. הושק מד-סוכר מתקדם במרכז לסוכרת נעורים >> לראשונה בישראל -מכשיר מתוצרת חברת Abbottהכולל מחשבון אינסולין-ארוחה מד-סוכר מתקדם לניטור רמות הסוכר בדם ,הכולל מחשבון אינסולין-ארוחה המסייע בחישוב מינון האינסולין המומלץ לחולים סוכרתיים ,הושק לראשונה בישראל במרכז בריינין לסוכרת נעורים במרכז הרפואי זיו. מחשבון האינסולין מסייע לסוכרתיים לחשב במדויק את כמות האינסולין שלה הם נזקקים ,בהתאם לרמת הסוכר בדם ,כמות הפחמימות שצרכו והזרקות אינסולין קודמות. מחקרים מראים כי רק 41%מהסוכרתיים מסוגלים לחשב באופן מדויק את מינון האינסולין הדרוש להם ,בשילוב של צריכת פחמימות ורמות הסוכר בדם .המערכת החדשה מסייעת להם ללא צורך בחישובים מסובכים ,והיא כוללת מסך מגע ,יומן רישום אוטומטי ,העדפות מותאמות אישית ו USB-המאפשר גישה לדו”חות באמצעות תוכנה חדשה לניהול מידע. ד”ר אורנה דלי-גוטפריד ,מנהלת מרכז בריינין לסוכרת נעורים, אומרת“ :המערכת החדשה יודעת לקחת בחשבון את כל הפרמטרים הרלוונטיים ולהמליץ על כמות אינסולין רצויה בצורה מדויקת. באמצעותה ,הסוכרתיים זוכים לטיפול יותר מדויק ולשמירה על איזון רמות הסוכר בדם בצורה מיטבית”. המערכת החדשה Freestyle InsuLinx ,של חברת ,Abbott קיבלה אישור ( CEתו תקן אירופי) ואת אישור משרד הבריאות בישראל ,ותשווק בארץ על ידי חברת “גפן מדיקל”. 4 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 חדש :מכון שיקום לב ומרפאת ספורט >> שירות השיקום יסייע בזרוז החלמת חולי לב ובהשרשת שינויים ארוכי טווח באורח החיים מאת :ד”ר רון גולן ,רופא ספורט ופיסיולוג מאמץ ,אחראי שיקום לב ורפואת ספורט ,המחלקה הקרדיולוגית ארבע שנים לאחר הקמת וועדה סיכון ללקות בו וכולל תכנית התערבות בהרגלי לבחינת סוגיית שירותי השיקום חיים עם השגחה רפואית-פיזיולוגית-תזונתית. לחולי לב בבתי החולים בארץ, השירות מזרז החלמה ,מסייע בהשבת הביטחון נפתח ,בשעה טובה ,מכון לשיקום לב כחלק העצמי למטופל ולמשפחתו ומשרש שינויים מהמערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי זיו .בין ארוכי טווח בחייהם ,למניעת התקדמות הסיבות העיקריות להשתתפות נמוכה של המחלה. חולים בשיקום לב ,על פי ממצאי הוועדה, שירותי שיקום לב הם חלק בלתי נפרד ממערך בולט הפער בין ריכוז מכוני שיקום במרכז הטיפול הכוללני בחולי לב ומשלימים טיפולים הארץ ומיעוטם בפריפריה ,לצד חוסר תרופתיים ופולשניים .השירותים מופעלים על מודעותם של רופאים לנושא .עם פתיחת ידי צוות רב-מקצועי של קרדיולוג ,פיזיולוג שירותי שיקום הלב הצטרף המרכז הרפואי שיקומי ,אחות שיקום ,פיזיותרפיסט ,דיאטנית זיו לשורת בתי החולים המובילים בארץ, ועובדת סוציאלית .מדובר בשני מפגשים בתחום זה וכעת יכול לתת מענה גם שבועיים להדרכה ,יעוץ ואימון ,במשך לתושבי הגליל הזקוקים לשירותי שיקום כשלושה חודשים. לב .כיום ישנן עדויות מדעיות לתרומתם של במקביל למכון שיקום הלב נפתחה במרכז שירותי שיקום הלב בהפחתת אירועי לב, הרפואי זיו גם מרפאה לרפואת ספורט ,בה אשפוז ותמותה ,בשיפור איכות חיים ובאיזון עובד לצדי ד”ר נעם רשף מהמחלקה גורמי סיכון .למרבה הצער -שיעור חולי האורתופדית .במרפאה ניתן ייעוץ לפעילות הלב הזוכים לטיפול כזה בישראל אינו עולה גופנית למטופלים עם מחלות כרוניות שונות על ,20%ולמרות שישראל היא בין החלוצות ולספורטאים חובבים ומקצועניים .בנוסף בעולם בתחום – אנו נמצאים כיום בפיגור חלוץ הפועל-עירוני קריית שמונה ,אוסיי מאולי מתבצעות בדיקות מתקדמות לאישור משמעותי בהשוואה לארצות אחרות. השתתפות בספורט תחרותי ,בדיקת מאמץ שיקום חולי לב הוא מכלול הפעולות הנדרשות להבאת חולי לב וכלי לב-ריאה משולבת ,בדיקת סף חומצת חלב וייעוץ לפעילות גופנית דם לרמת תפקוד מיטבית מבחינה גופנית ,נפשית וחברתית .שירות נכונה ובטוחה .המרפאה עוסקת גם באבחון תופעות של אימון יתר, מניעתי ושיקומי זה ,מסייע למי שסבלו מאירוע לב או נושאים גורמי פציעות וכאבים הקשורים לפעילות גופנית ,ובטיפול בהן. תקשורת מטופל-מטפל לשאול שלוש שאלות >> פרויקט חדש מעודד מטופלים לשאול שאלות שיסייעו להם להיות מעורבים בטיפול הניתן להם ולהבינו “שאל אותי שלוש שאלות” הוא פרויקט חדש שמטרתו שיפור התקשורת בין הצוות המטפל לאדם המטופל .הפרויקט מתבסס על מודל אמריקני ,שבו מתבקשים המטפלים לעודד את המטופלים לשאול שלוש שאלות שיעזרו להם להיות מעורבים בטיפול הניתן להם ,ולהבינו .שלוש השאלות שמומלץ לכל מטופל לשאול הן אלה :מה הבעיה הרפואית שלי? מה הטיפול המתאים לי? מה יקרה אם לא אקח את הטיפול? הפרויקט החל לפעול בארץ בקופת חולים כללית ולאור הצלחתו החליט מנכ”ל משרד הבריאות לפני כשנה להעתיקו לבתי החולים הכלליים .בראש צוות ההטמעה שלו במרכז הרפואי זיו עומד סגן מנהל בית החולים ,ד”ר קלין שפירא ,ועמו ד”ר צופיה ענבר ממחלקה פנימית א’ והאחיות דליה טדגי ,הממונה על ההדרכה בבית החולים, כרמלה אזולאי ורחל לוי ,ומנהלת השיווק של בית החולים ,מרב גרינוולד. הנחות היסוד של פרויקט “שאל אותי שלוש שאלות” הן שהבנת תהליך הריפוי אצל המטופל מעלה את האפקטיביות שלו וככל שהאדם מעורב יותר בטיפול הניתן לו -כך משתפרות תוצאותיו. מחקרים מראים כי מטופלים המבינים טוב יותר את ההנחיות לנטילת תרופות טועים פחות בנטילתן ,וככל שהם מודעים לפרוצדורות הרפואיות ולטיפול במחלות כרוניות ,כך הם מקבלים אותם יותר. בראשית חודש מאי יערך הפנינג פתיחה לפרויקט ,שילווה על ידי נאמני האיכות של כל המחלקות והיחידות .בסוף האירוע תוצג הצגה של תיאטרון “פלייבק” מבית החולים איכילוב ,הממחישה את חשיבות הפרויקט. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 5 חדשות מספיחי מלחמת האזרחים בסוריה - מורדים פצועים הועברו לטיפול ב"זיו" המרכז הרפואי ,שטיפל בעבר בחיילים סורים ולבנוניים שבויים ובמחבלים פצועים ,חזר לאחרונה לטפל בפצועים מעבר לגבול ואף קיבל פנייה ממצרים. באמצע פברואר הובאו למרכז הרפואי שבעה פצועים מסוריה ,ככל הנראה מקרב המורדים בשלטון הנשיא אסד שנפגעו בקרבות עם צבא סוריה .הם התקרבו לגבול ישראל באזור קוניטרה ,משם נאספו על ידי צה”ל והועברו לבית החולים באמבולנסים צבאיים . השבעה ,צעירים בגילאי העשרים והשלושים, נפגעו מרסיסים ומקליעים ,אך הצוות הרפואי לא חקר את נסיבות פציעתם .כולם נותחו, ושישה מהם אושפזו בחדרים סגורים ומאובטחים במחלקות הכירורגית והאורטופדית .אחד הועבר במצב אנוש למחלקה לטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם ,ובהמשך עבר כמה ניתוחים. ד”ר טל סלומון ,מנהל היחידה לכירורגיית כלי דם שטיפל בכמה מהפצועים ,סיפר שכולם היו בהכרה והבינו איך הגיעו לבית החולים. “בעזרת מתורגמנים הסברנו להם על פציעותיהם ועל הטיפול שהם עומדים לקבל” ,אמר. ד”ר אוסקר אמבון ,מנהל המרכז הרפואי, התייחס לאירוע וציין כי לזהותם של הפצועים אין כל קשר לטיפול הניתן להם. “הם יקבלו כל טיפול רפואי שעליו יחליט הצוות המטפל ,ויישארו בבית החולים לפי הצורך עד להחלמתם” ,הסביר .כן ציין ד”ר אמבון כי הטיפול המוצלח בכמה פצועים מורכבים בפרק זמן קצר כל כך ,מדגים את מוכנותו של המרכז הרפואי להתמודדות עם אירוע רב-נפגעים. לאחר כעשרה ימים שוחררו ששת הפצועים מהמחלקה האורטופדית והועברו במצב טוב לידי צה”ל .הפצוע הנוסף ,שעבר סדרת ניתוחים ,שוחרר כחודש וחצי אחר כך ,גם הוא במצב טוב .מעניין שבזמן אשפוזם, ובהמשך לפרסום הרב שניתן לכך באמצעי התקשורת ,פנה אזרח מצרי לבית החולים וסיפר שאחיו הצעיר נפצע בראשו במהלך ההפגנות בקהיר לפני שנה ,והוא שרוי מאז בתרדמת .הוא ביקש לבדוק אם הרופאים ב”זיו” יוכלו לעזור גם לאחיו ,והוצע לו לפנות לאחד מבתי החולים בארץ שבהם יש מחלקה נוירו-כירורגית. קורסים -הכנה ללידה מחלקת היולדות מקיימת קורסי הכנה לזוגות העומדים לקראת לידתם הראשונה .את הקורסים מנחים רופאים ומיילדות מחדר הלידה ,ועמם יועצת הנקה ותזונאית. כל קורס כולל ארבעה מפגשים בני שעתיים ובהם הסברים מפורטים על פיזיולוגיה ואנטומיה של היולדת ,שינוים גופנים במהלך ההיריון, שלבי הלידה השונים ותהליך הלידה ,חשיבות ההכנה ללידה ,שיטות שונות להתמודדות עם כאב ,אפשרויות לשיכוך כאבים ,תזונה בהריון ולאחר הלידה ,חשיבות ההנקה ,טיפים להנקה מוצלחת ועוד .כן מתקיים סיור בחדר הלידה ובמחלקות ,ונבנית תכנית לידה אישית. סוהילה גאנם ,מיילדת בכירה ומרכזת קורסי ההכנה ללידה ,אומרת: “אנו מזמינים את כל נשות האזור הנמצאות בהיריון להירשם לקורס. הבנה של תהליך הלידה חשובה להתמודדות עם החששות הנלווים, במיוחד לנשים שזה הריונן הראשון” .היא מציינת כי מומלץ לעבור את הקורס החל מהשבוע ה 28-להיריון ולשתף בו גם את בן הזוג, כדי להתכונן טוב יותר לחוויה המשמעותית של הלידה. לפרטים על הקורסים ולהרשמה: חדר הלידה ,04-6828970 -סוהילה .054-6892272 - מינויים במרכז הרפואי רופאים פרופ' אריק שינוול ,מנהל היחידה לטיפול נמרץ בילוד. ד”ר יצחק וורגפט ,מנהל היחידה לטיפול בהפרעות אכילה. ד”ר לילי לונסקי-היערי ,מנהלת היחידה לכירורגית הילד. ד”ר סאהר סרור ,מנהל היחידה לתהודה מגנטית (.)MRI ד”ר יצחק קויפמן ,מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי. ד”ר אירנה קומטיאני ,סגנית מנהלת המחלקה הגריאטרית. ד”ר דוד רותם ,מנהל היחידה המקצועית לכירורגיית מפרק הירך. 6 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 ד”ר אירנה רזניק ,סגנית מנהל מכון הרנטגן. ד”ר עאדל שלעאטה ,מנהל היחידה לגנטיקה רפואית. סיעוד אריה ביתן ,סגן מנהלת הסיעוד. מינהל ומשק חיים צבי ,מנהל אפסנאות כללית ורכש. חביב מלול ,סגן מנהל אפסנאות כללית ורכש. דינה מרגול ,אחראית אספקה סטרילית. מהרגע הראשון ידעת שתמיד תעניקי לה את הטוב ביותר. מטרנה לתת את הטוב ביותר לתינוקך תחליפי החלב של מטרנה מכילים את כל הרכיבים הדרושים להתפתחות תינוקך בכל שלב .תחליפי החלב של מטרנה מכילים: ( LC-PUFAממשפחת אומגה 3ו ,)6-במינון האפקטיבי והגבוה ביותר שמן עשיר בבטאפלמיטט רכיב BIOפרוביוטי GOSנוקליאוטידים. מטרנה לצידך בכל שלב ושלב כדי לעשות את הטוב ביותר למען התפתחות תינוקך. | www.materna.co.il | www.mymaterna.co.il לתשומת לב -חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוקך. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 7 מחקרים הקשר בין חשיפה למתכות כבדות לבין אוטיזם >> בימים אלה נערך במרכז הרפואי מחקר הבודק אם חשיפה למזהמים כדוגמת מתכות כבדות מעלה את שכיחות תופעת האוטיזם במרכז להתפתחות הילד נערך בימים אלה מחקר הבודק האם חשיפה למתכות כבדות או למזהמים אורגניים אחרים מעלה את השכיחות של אוטיזם .המחקר מתבצע באמצעות בדיקת שיני חלב קדמיות שנשרו לילדים אוטיסטים ושאינם אוטיסטים .במסגרת בדיקת השיניים שנשרו נעשית השוואת ריכוזי המתכות שבהן. עורכות המחקר ,ד”ר איילין לי מהמכון להתפתחות הילד והסטודנטית לרפואה מיכל עובדיה ,אומרות כי חקר הכימיקלים בשיני החלב עשוי לסייע להבין חלק מהגורמים לאוטיזם“ .נערכת השוואה של ריכוזי המתכות בשיני שתי הקבוצות ,בתקווה למצוא שאם יש אכן ריכוז גבוה יותר בקבוצת הילדים האוטיסטים -הדבר עשוי להעיד על מנגנון המגדיל את הסיכון לאוטיזם ,זה יכול לעזור לנו להבין גורמי סיכון ומנגנונים המשפיעים על האוטיזם ,לראות מי פגיע יותר והאם מתכות מחריפות את המצב”, אומרות החוקרות. הודעה שפרסם המרכז להתפתחות הילד ,כי הוא מחפש שיני חלב מ 200-ילדים אוטיסטים ו 200-ילדים שאינם אוטיסטים, הביאה לגל של פניות אליו .כעת נערכות בדיקות השיניים ,ותוצאותיהן יאפשרו את המשך המחקר החשוב. יעילות הסטודיו הטיפולי במניעת הידרדרות ואשפוזים חוזרים >> במחקר שנערך במחלקה הפסיכיאטרית בקרב מטופלי סטודיו "גשר לקשר" נמצאה ירידה ירידה מובהקת במספר ימי האשפוז בזמן הטיפול בסטודיו ולאחריו מאת :ברוריה שיפרון ,פסיכולוגית קלינית ,מנהלת הסטודיו הטיפולי במחלקה הפסיכיאטרית הסטודיו הטיפולי “גשר לקשר” הוקם במרכז לבריאות הנפש בשנת ,2002 על בסיס גישה טיפולית חדשנית בחולי סכיזופרניה PTSD ,ומחלות פסיכוטיות נוספות ,המשלבת עבודת גוף ,מנטליזציה ואמנות .זו מסגרת פוסט-אשפוזית הפועלת שלושה ימים בשבוע ,ובמהלך השנים טופלו בה יותר מ 120-אנשים ,המופנים אלינו על ידי גורמי שיקום שונים. המודל נבנה מתוך הבנה שהצמצום הנפשי, על היבטיו הרגשיים ,קוגניטיביים וחברתיים, המאפיין את הלוקים בסכיזופרניה ומחלות נפש אחרות ,נובע מחוסר נגישות לעולם הפנימי .החסימה היא תגובה הגנתית של החולה מול אימת ההתפרקות המלווה את החוויה הפסיכוטית. העבודה בסטודיו משלבת מודעות לגוף, יצירה באומנות והתבוננות בתהליך היצירה. תרגול שימוש במטפורות לתיאור חוויה אוטנטית ,באופן מילולי ובאמצעות יצירה אומנותית ,מעודד הבחנה בין מציאות חיצונית לפנימית .תהליך היצירה מפגיש 8 מטופלים עם בחירה ומעודד חוויה של עצמאות ,יכולת וערך. מחקר שנערך בהנחייתי ובהנחיית ד”ר אלכסנדר מזרוחין ,מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ,בדק את יעילות הטיפול במניעת הידרדרות ואשפוזים חוזרים של המטופלים בסטודיו .נמצאה ירידה מובהקת במספר ימי האשפוז לשנה ,מ 60.7-בממוצע לפני הטיפול ,ל 2.8-ימים בזמן הפעילות בסטודיו .בתום הטיפול נשמרת תדירות אשפוזים נמוכה ,העומדת על 9.3ימים בשנה .זה ממצא משמח ומעודד ,המעיד על כוחה הטיפולי של היצירה האומנותית ועל יכולתנו לסייע ללוקים במחלות נפש .המחקר טרם פורסם ,ואנו מקווים להכניס מאמר המסתמך עליו לספר וירטואלי שייצא בשנה הבאה. בהכנת המחקר נעזרנו בעדי שרעבי-נוב, סטטיסטיקאית בית החולים ,בפנינה אסולין וכמובן בצוות הסטודיו המסור ובמטופלינו. לכולם תודה. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 כנסים צוות היחידה לטיפול בהפרעות אכילה בכנס בינלאומי >> חברי הצוות העבירו סדנאות על שיטות טיפול חדשניות בישראל המיושמות במרכז הרפואי זיו מטפלים ,רופאים וחוקרים מהארץ והעולם השתתפו בכנס בינלאומי בנושא שיטות טיפול בהפרעות אכילה ,שהתקיים בירושלים .בפתיחת הכנס הוענקה לד”ר איציק וורגפט ,מנהל היחידה לטיפול בהפרעות אכילה בנוער במרכז הרפואי זיו ויו”ר העמותה הישראלית למניעה ,טיפול ומחקר בהפרעות אכילה - תעודת הוקרה על תרומתו המיוחדת לטיפול בהפרעות אכילה בישראל. בכנס נישאו הרצאות מפי מומחים מובילים להפרעות אכילה מהארץ ומחו”ל ,כשראשונת המרצים הייתה חברת הכנסת לשעבר ד”ר רחל אדטו ,שסיפרה על חבלי הלידה הקשים של החוק להגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות -חוק פורץ דרך בעולם. צוות היחידה לטיפול בהפרעות אכילה במרכז הרפואי זיו העביר בכנס שתי סדנאות על שיטות טיפול בהפרעות אכילה המיושמות לראשונה בישראל .ד”ר נטע יואלי ,מנהלת היחידה לטיפול יום בהפרעות אכילה ,הציגה עם ד”ר וורגפט קבוצה לטיפול דיאלקטי- התנהגותי בהורים לבני נוער ,המשולב ביסודות זן-בודהיסטים ובהם חשיבה דיאלקטית גמישה ,הרואה את המציאות כשלמות המכילה אמירות מנוגדות ומורכבות .גב’ סמדר ברקוביץ ,מנהלת בית הספר המיוחד “זיו” ,הציגה עם ד”ר וורגפט שיטה חדשנית לטיפול בתיווך קוגניטיבי בנערות הסובלות מהפרעות אכילה. השיטה מיועדת ללמידה והגמשה של דרכי חשיבה נוקשות, העומדות בבסיס הפרעת האכילה .שתי הסדנאות זכו לתגובות חיוביות ועוררו עניין רב. הסתיים בהצלחה קורס השתלות דנטליות בהנחיית רופאי היחידה לכירורגיית הפה והלסתות >> הקורס הקנה לרופאים בקהילה כלים כירורגיים להתקנת שתלים דנטליים ושיקומם קורס ראשון מסוגו בצפון לרופאי שיניים -מגמות וחידושים בתכנון ,ביצוע ושיקום על גבי שתלים דנטליים התקיים בהצלחה במרכז הרפואי זיו .מטרת הקורס בןשמונת המפגשים הייתה להקנות לרופאי השיניים בקהילה ידע עיוני וניסיון מעשי בהליכים הכירורגיים והשיקומיים הבסיסיים הכרוכים בהתקנת שתלים דנטליים ושיקומם .בקורס השתתפו שמונה-עשר רופאי שיניים מאזור הצפון ,שעברו סדרה של הרצאות עיוניות בשילוב הצגת מקרים קליניים ,סקירה נרחבת של מחקרים עדכניים ושיטות טיפול חדשות וכן התנסות מעשית על גבי דגמים מלאכותיים. את הקורס הנחו מומחי היחידה לכירורגיית הפה והלסתות במרכז הרפואי זיו -ד”ר אלחנדרו רויזנטול ,מנהל היחידה; הרופא הבכיר ד”ר דניאל לזמס; ד”ר דלית פורת-בן עמי, אחראית המרפאה לרפואת הפה וטיפול במתרפאים בסיכון רפואי גבוה ביחידה ,וד”ר אברהם זאקוטו ,מומחה לשיקום הפה. “אני שמח שלראשונה בצפון קיימנו קורס מקצועי לרופאי שיניים בקהילה ,שעד כה נאלצו לנסוע להשתלמויות מסוג זה במרכז הארץ .קורסים כאלה משפרים את מקצועיותם ומעדכנים אותם במגוון שיטות הטיפול והמחקרים החדשים בתחום השתלים הדנטליים” ,אומר ד”ר רויזנטול. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 9 פרה- רפואי היחידה לתזונה קלינית /מאחורי השמות היחידה לתזונה קלינית מספקת תמיכה תזונתית לחולים ומאושפזים ,ומסייעת בשיפור תוצאות קליניות ,בשמירה על תפקוד תקין של הגוף ,בהפחתת סיכונים לסיבוכים ובהמשך טיפול מיטבי אחרי האשפוז. למטופלים הזקוקים לכך מותאמת תוכנית אישית הכוללת התאמת תפריט ,מתן העשרה תזונתיות ,הדרכה וייעוץ .היחידה עובדת עם צוות המטבח לשיפור מתמיד בתפריט המרכז הרפואי. בתמונה ,מימין לשמאל: איילת שטילמן ,דיאטנית במחלקות לטיפול נמרץ לב ,אורטופדיה, נשים ואורולוגיה; בוגרת מכללת תל-חי ,עובדת גם בפרויקט “בריאות השוטר” של משטרת ישראל. ליאור חדשי ,דיאטנית במחלקות לטיפול נמרץ כללי ,יולדות ודיאליזה ,ובמרפאת פרה-דיאליזה; בוגרת מכללת תל-חי .עבדה כדיאטנית אחראית במוסד למבוגרים בעלי פיגור שכלי .מתגוררת בקיבוץ מחניים. ראמיה ג’רייס ,אחראית ועדת הזנה פרנטרלית ודיאטנית במחלקות פנימית א’ ופנימית גריאטרית ,ובמרפאה לניתוחים בריאטריים; בוגרת האוניברסיטה העברית ,רכשה את הכשרתה המקצועית בבית החולים הלל יפה. שירה נחושתן ,רכזת הדרכת סטאז’ ודיאטנית במחלקת הילדים, 10 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 במעון ובגני התפתחות הילד ,במרפאת סוכרת נעורים ואנדוקרינולוגיה ובמרפאת גסטרו לתינוקות וילדים; בוגרת מכללת תל-חי ,רכשה את הכשרתה המקצועית בבית החולים בני ציון ובמרפאות קופת חולים מכבי .תושבת ראש פינה. טלי ינאי ,דיאטנית במרפאת הפרעות אכילה במבוגרים; בוגרת מכללת תל-חי ומלמדת בחוג למדעי התזונה שם .בעלת תואר שני בתזונה ובריאות הציבור מאוניברסיטת חיפה ,מתגוררת בקיבוץ שמיר. ליאת אבן ,דיאטנית במחלקות פנימית ב’ ונוירולוגיה ,ובמכון האונקולוגי; בוגרת מכללת תל-חי ,מתגוררת במושב שאר יישוב. חני יטאח ,מנהלת היחידה לתזונה ,דיאטנית במחלקות לפסיכיאטריה לנוער ולמבוגרים ובמערך הפרעות האכילה. אתי אמיר ,רכזת תחום הסוכרת ,דיאטנית במרפאת סוכרת נעורים ואנדוקרינולוגיה ילדים ,ובמרפאה להפרעות אכילה בגיל הרך; בוגרת האוניברסיטה העברית ומרצה בחוג למדעי התזונה במכללת תל-חי. מתגוררת במושב כרם בן זמרה. לא בתצלום :עידית מילרד ,דיאטנית במחלקה הכירורגית .בוגרת מכללת תל-חי ,עבדה כדיאטנית קלינית במחלקה הכימותרפית בבית החולים רמב”ם .מתגוררת בקיבוץ גדות. עובד המרכז הרפואי זיו ,מגיע לך יותר! פנסיהPERFECT בחן את עצמך האם אני צריך ביטוח פרטי בנוסף לפנסיה? האם אני מרוויח שכר שאינו מבוטח בפנסיה (כגון :שעות נוספות ובונוסים)? האם אני רוצה כיסוי רחב יותר לאובדן כושר עבודה? האם אני צריך כיסוי חד פעמי למקרה מוות לצורך סגירת הלוואות? הגנה פנסיונית מלאה לך ולמשפחתך. למידע נוסף והצטרפות פנה למנהל התיק שלך: עופר זיתוני אורלי מועלם 054-6669304 054-6669302 לשליחת הודעת טקסט ליהודה סרוק את הקוד: לשליחת הודעת טקסט ליהודה סרוק את הקוד: מנורה מבטחים ביטוח בע“מ .כל האמור לעיל בכפוף לתנאי הפוליסה ולסוגיה ,ט.ל.ח. האמור אינו מהווה יעוץ או שיווק פנסיוני ,המלצה או חוות דעת ואין בו כדי להוות תחליף ליעוץ או שיווק פנסיוני כאמור הניתן על ידי בעל רישיון כדין ,המתחשב בצרכים ובנתונים המיוחדים של כל אדם. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 11 רופאים ד”ר יוסף עזרי ,מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי, יוצא לפנסיה >> ד"ר יוסף עזרי ניהל את היחידה לטיפול נמרץ כללי מאז הקמתה בשנת 1987 היחידה לטיפול נמרץ כללי הוקמה ב,1987- וד”ר עזרי מונה אז למנהלה. תחילה טיפלה היחידה בחולים במצב קשה ,ובמלחמת לבנון השנייה החלה לקלוט גם פצועים .באותה שנה ()2006 עברה היחידה למשכנה החדש, סמוך לאגף המעבדות וחדר המיון ,וכיום יש בה שמונה מיטות אשפוז ,שני רופאים בכירים ,שלושה רופאים תחומיים וצוות סיעודי המתמחה בטיפול נמרץ. “ד”ר עזרי ניהל את היחידה במסירות יוצאת דופן והוביל אותה להישגים מרשימים” ,אומר ד”ר אמבון ,מנהל המרכז הרפואי“ .הוא גיבש סביבו צוות מצטיין ,שהציל חיים רבים ,וזכה בהערכה גדולה .אני מודה לו על התקופה הארוכה והמשמעותית שבה צעד עמנו ,ומאחל לו הצלחה והנאה בהמשך דרכו”. ד”ר עזרי קיבל בשנה שעברה את פרס מנכ”ל משרד הבריאות לעובד מצטיין“ .ברצוני להודות לצוות הרפואי והסיעודי של היחידה ,שהפך למשפחה במשך שנות העבודה המשותפת” הוא אומר“ .בית החולים התמודד עם תקופות קשות וארוכות של פעילות ביטחונית ערה וקלט פצועים קשים וחולים מורכבים, שחלק גדול מהם עבר ביחידה. המפגש איתם ועם בני משפחתם היה מפרה ומרגש ,ואני שמח שהייתה לי הזכות לסייע להם”. לד”ר עזרי – ברכות חמות מכולנו ואיחולים להמשך פעילות מעניינת ומאתגרת! מרים צוקר ,מנהלת המעבדות ,פורשת לגמלאות לאחר שנים רבות של עבודה פורייה יצאה מרים צוקר ,המנהלת הוותיקה של אגף המעבדות ,לגמלאות, ונפרדה מצוות עובדיה ,מכלל עובדי המרכז הרפואי ומההנהלה. אגף המעבדות ,הנמצא בליבה של הפעילות הרפואית ,כולל מעבדות ביוכימיות ,מעבדות המטולוגיות ומעבדות מיקרוביולוגיות .מיקומו, בלב המרכז הרפואי וליד חדרי הניתוח ומחלקת הטיפול הנמרץ ,הופך אותו לנגיש לכל הנזקקים לשירותי מעבדה ,בחירום ובשגרה. 12 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 ד”ר אמבון ,מנהל המרכז הרפואי ,אומר כי למרים צוקר היה חלק בכל התהליכים החשובים שהמרכז הרפואי ,וכי הניהול היציב והעקבי של המעבדות על ידיה אפשר לכל שאר מערכות בית החולים עבודה מקצועית ואמינה“ .מחליפיה ייהנו ללא ספק מהתשתית המסודרת והמעודכנת שהיא הקימה בעבורם, ומצוות העובדים המאורגן והמסור שבנתה סביבה”. למרים -ברכות מקרב לב ,ואיחולים להרבה עניין והנאה בפרק הבא. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 13 מגזין מרדימים על המשמרת הרופאים המרדימים נדרשים כיום לצאת יותר ויותר מחדרי הניתוח .ראיון עם מנהל מחלקת הרדמה ,התעוררות והיחידה לטיפול בכאב אורנה ריין קיימות דעות מוטעות בקרב הציבור לגבי מקצוע ההרדמה ,כך למשל, אחת הטעויות הנפוצות היא כי האדם הראשון שמטפל במנותח אינו רופא .טעות נפוצה זו היא רק רמז לאתגרים הניצבים בפני הרופאים המרדימים במחוזותינו .גם הביקוש הגואה לשירותי הרדמה בבתי החולים, לאו דווקא בחדרי הניתוח בלבד ,מעמיד את הצוות הרפואי של מחלקת הרדמה בפני אתגרים שונים .כשם שמחלקות רבות שינו את אופיין ,כך גם קורה כעת במחלקת ההרדמה במרכז הרפואי זיו. ד”ר אלכס איזקסון ,רופא מרדים כבר שנים רבות ,ער ביותר למעמדם של הרופאים המרדימים ולבעייתיות הנלווית למקצוע .בשש וחצי השנים האחרונות מנהל ד”ר איזקסון את מחלקת ,הכוללת את יחידת ההתעוררות, את היחידה להרדמה מילדותית ואת היחידה לטיפול בכאב“ .מחלקות ההרדמה הפכו להיות סוג של צוואר בקבוק” ,פותח ד”ר איזקסון ,ומסביר כי הסיבה לכך היא עלייה עצומה בדרישה לטיפול הרדמתי ולשירותי הרדמה ,לאו דווקא בחדרי הניתוח אלא בבית החולים כולו. 14 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 “הדרישות עולות מחודש לחודש בגלל השינויים הדמוגרפיים בעולם והשפעתם על תחום הרפואה בכלל” הוא אומר ,ומונה בין הגורמים לשינוי בדפוסי הביקוש לשירותי הרדמה את עליית הגיל הממוצע של האוכלוסייה ,המגדילה את מספר החולים המבוגרים; את ריבוי השתלות האיברים; את העלייה במורכבותן של מחלות הרקע; את הטיפולים האונקולוגים מאריכי החיים; את ריבוי הטיפולים הפולשניים הדורשים נוכחות רופא מרדים ,ועוד. כיצד משפיעה העלייה בביקוש על מחלקת ההרדמה? “אנחנו נכנסים להגדרה חדשה של תפקיד הרופא המרדים בבית החולים. בעבר נקבע מספר הרופאים המרדימים בהתאם למספר חדרי הניתוח והתקן הרפואי .כיום פותחת מחלקת ההרדמה של המרכז הרפואי עמדות שונות ברחבי בית החולים :בחדרי הניתוח ,חדרי הלידה ,חדר הטראומה, מכון הצנתורים ,מכון הגסטרו ומרפאת הכאב .לפעמים מחצית מעמדות ההרדמה הן מחוץ לחדרי הניתוח”. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 15 למרות השינויים במבנה העבודה של המחלקה ,אזור חדרי הניתוח נשאר לב ליבה של פעילות המרדימים .כמו חלקים אחרים במרכז הרפואי זיו ,נמצא גם אזור זה בימים אלה תחת שיפוצים ,ולכן הריאיון עם ד”ר איזקסון מתקיים באחד מחדרי ההנהלה של בית החולים .שלושה תחומים מרכזיים נמצאים בתחום אחריותו :הרדמה ,התעוררות ומרפאת כאב. כמנהל מחלקת ההרדמה הוא מתמצא בכל פרט ופרט בתחומי אחריותו ,שומר על התעדכנות מתמדת בכל הנוגע לתחום המקצועי ,ומעורב בארגון הרופאים המרדימים הארצי .הפרספקטיבה שלו היא ,אם כך ,רחבה למדי. דרכו של ד”ר איזקסון כרופא מרדים החלה בשנת ,1984 כשהשלים את לימודי הרפואה באוניברסיטת סנט פטרסבורג עם התמחות ראשונה-בסיסית בהרדמה .חמש שנים לאחר מכן ,בהיותו בן 27עם משפחתו לישראל .הם הגיעו לכרמיאל ועברו לאחר תקופה קצרה לצפת ,כאן הקימו את ביתם .הרופא הצעיר נכנס היישר למסלול השתלבות במערכת הרפואה בארץ ,החל לעבוד כמתמחה במחלקת הרדמה במרכז הרפואי זיו ועבר את בחינות הרישוי של משרד הבריאות .התמחות-על שנייה עשה במהלך השנים בטיפול נמרץ ברמב”ם ובקנדה ,הספיק לשרת כקצין רפואה בצה”ל ובמשך שנה אף ניהל את היחידה לטיפול נמרץ כללי בבית חולים וולפסון .לפני שבע שנים ניגש למכרז לניהול מחלקת ההרדמה ,וזכה בתפקיד. ביטוח לניתוח ליווי המטופל מתחיל הרבה לפני שהחולה שוכב על שולחן הניתוחים, בפגישת היכרות והתרשמות מקדימה בה נקבע סוג ההרדמה 16 ארבעה-עשר רופאים מרדימים עובדים במחלקה ,מתוכם שבעה מומחים ,ארבעה מתמחים ושלושה רופאים תחומיים .על כתפי המרדימים מונחת אחריות כבדה לחייו של החולה המנותח ,עובדה שלעתים ,כפי שמשתמע מדברי ד”ר איזקסון ,לא מייחסים לה מספיק חשיבות, “רופא מרדים זה הביטוח בזמן הניתוח” ,קובע נחרצות, “הוא חייב להישאר לאורך כל הניתוח והוא זה שמופקד על חיי המטופל במהלכו”. הליווי מתחיל עוד הרבה לפני שהחולה שוכב על שולחן הניתוחים ,בתהליך בדיקת הרופא המרדים שנעשה טרום הניתוח .בפגישה מקדימה זו ,שהיא סוג של פגישת היכרות והתרשמות ,מקבל המרדים תמונה כללית ומדויקת על מצבו של החולה ועל הניתוח הצפוי .בסופה ,למעשה, נקבעים סוג ההרדמה או במידת הצורך אלו בדיקות משלימות נדרש החולה לבצע .הרופא המרדים הוא זה שצריך לתת את האישור לניתוח והאחריות גדולה .הוא יעשה זאת רק כשיהיה בטוח ביכולתו של החולה לעבור את הניתוח בשלום. נקודת המפגש הבאה של המרדים עם המנותח תהיה בחדר ההמתנה לניתוח ,בבדיקה משותפת של צוות חדר הניתוח הכולל את הרופא המנתח ,אחות חדר הניתוח והמרדים .בדיקה זו נקראת ,Time Outובה מוודא הצוות את כל הפרטים הדרושים לניתוח הספציפי .השלב הבא הוא שלב הניתוח עצמו ,כאן עומד המרדים על המשמר במשך כל ההליך ,המתבצע בשיתוף פעולה ותיאום מלא עם המנתח“ .בעידן ההרדמה המודרנית הסכנות ניתנות לצמצום עד למינימום” ,אומר המרדים המנוסה“ ,למרות שמובנת לגמרי ההרגשה של אדם החושש מניתוח ועוד יותר מההרדמה .הוא נמצא בסערת רגשות והמצב מובן לחלוטין” .לדברי ד”ר איזקסון ,מבחינה סטטיסטית ההרדמה המודרנית מאד בטוחה“ .רופא מרדים יודע למנוע סיבוכים במידה שאלה מתרחשים במהלך הניתוח. הטכניקה ההרדמתית היא בטוחה ויש לנו הרבה מאד מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 אמצעי עזר וניטור המסייעים לנבא את הסיבוכים מראש ולהגיב בשלבים מוקדמים בהתאם” .הוא מדגיש כי בעוד שבהרדמה אזורית החולה נמצא בהכרה מלאה ,בהרדמה כללית הוא מורדם וישן שינה תרופתית“ .בדרך כלל הוא מונשם בצורה מכנית מלאכותית ואינו חש כל כאב .רוב הסיבוכים בהרדמה כללית קשורים לטיפול בנתיב האוויר של החולה ,ומשפיעים על המערכות השונות -לב ,דם, דופק”. מה כוללת אחריות המרדים בעת ניתוח? “המרדים אחראי על כלל המערכות של המטופל .נניח שמתחיל דימום במהלך ניתוח :המנתח עוסק בעצירת הדימום ,אך מי שעוקב אחר מערכת הלב וכלי הדם ,לוקח בדיקות ,עוקב אחרי הסימנים הפנימיים ונותן טיפול ,הוא הרופא המרדים .אם קורה במהלך הניתוח אירוע לבבי, הראשון שנרתם לעזרה בתוקף תפקידו הוא הרופא המרדים”. חדרי ההתעוררות ממוקמים ליד חדרי הניתוח ורופא מרדים אחראי עליהם ועל שלב ההתעוררות ,כשהוא מלווה על ידי צוות סיעודי ורפואי .המרדים עוקב אחר ההתעוררות התקינה של המטופל לאחר הניתוח ,עד לרגע שישוחרר למחלקה. מקצוע במצוקה הרופאים המרדימים במרכז הרפואי זיו ,כולם עולים מברית המועצות לשעבר“ .גם זאת – מפני שהפרסטיז’ה הציבורית של המקצוע נמוכה” ,מסביר ד”ר איזקסון. “כולנו הגענו בתור מרדימים ארצה ,והמקצוע נחשב כמקצוע של עולים .מטבע הדברים -ברגע שנגמר גל העלייה מורגש החוסר” .לנוכח השליטה הרוסית במקצוע, כפי שמתאר זאת מנהל המחלקה ,אי אפשר שלא לתהות באיזו שפה מתנהל השיח הרפואי בין אנשי הצוות .ד”ר איזקסון גאה לומר כי מאז שנכנס לתפקיד הוא מקפיד על כך שבישיבת הבוקר ובהרצאות ידברו רק בעברית. “אני משתדל להקפיד ,כי ברגע שיש איש צוות אחד שלא דובר רוסית ,הדיווח חייב להיות בעברית .לפחות כשאני נוכח הצוות שלי משתדל לדבר בעברית” .עוד הוא מוסיף בחיוך כי הרופאים עצמם מציינים שבשש השנים האחרונות חל שיפור ניכר ביכולת הדיבור שלהם בעברית עקב כך. מהו הקושי במקצוע ההרדמה? “זה מקצוע במצוקה ,רופאים צעירים כמעט לא בוחרים בו .מקרב בוגרי בתי הספר לרפואה בארץ ,בקושי 3% מגיעים להרדמה משום שזה מקצוע מאד שוחק וקשה, עם הרבה אחריות אבל מצד שני עם איכות חיים ירודה. פוטנציאל ההשתכרות הכולל של רופא מרדים הוא בין הנמוכים מקרב הרופאים ,למרות שיש היום “תוספת הרדמה” שמשרד הבריאות מוסיף לערך שעת העבודה שלו”. ד”ר איזקסון מבהיר כי למרות שהשכר הגלובלי של רופא מרדים גבוה יותר בגלל התוספת ,אין למרדימים דרך להגדיל את הכנסתם בפרקטיקה פרטית .ואם מתווסף לכך גם ריחוק גיאוגרפי הוא אף מעצים את המגבלות. “השילוב בין מקצוע במצוקה לבין בתי חולים פריפריאליים הוא שילוב קטלני” ,פוסק ד”ר איזקסון בחריפות “ .אם יש בוגר רפואה ראוי שהוא מרדים ,הוא יעדיף לעבוד במרכז” .לדבריו אין למרדימים אופציות לפתיחת קליניקה פרטית כמו במרכז ,והם אינם יכולים גם להרשות לעצמם לרדת בהיקף המשרה בבית החולים לטובת עבודה כמרדים פרטי בחדרי ניתוח פרטיים ,פשוט כי אין חדרי ניתוח פרטיים באזור“ .ההסכם הקיבוצי החדש הוא לכאורה מאד ציוני” ,מסכם ד”ר איזקסון“ ,ואמור היה לתת תמריצים לרופאים בפריפריה ,אבל העובדה היא שאנחנו לא רואים רופאים חדשים מצטרפים אלינו -וזה אומר הכל”. מרפאת כאב תחום שלישי שעליו אחראי מנהל מחלקת ההרדמה הוא מרפאת הכאב .לתוהים מה הקשר בין התחומים מסביר ד”ר איזקסון כי מלכתחילה תחום המומחיות של רופא מרדים הוא הטיפול בכאב חריף“ .הוא יודע להשתמש בתרופות מתאימות ויש לו טכניקות שונות להזרקה ולטיפול .באופן מסורתי המרדימים היו ראשונים שהתחילו לטפל בכאב כרוני ואקוטי” .על פי הנתונים שמציג ד”ר איזקסון ,בחברה המודרנית סובלים כ 20%-מהאנשים מתסמונת כאב כרוני ,כלומר כל אדם חמישי בישראל סובל מכך .במרפאת הכאב ,הפועלת במסגרת מרפאות החוץ ומקבלת קהל שלוש פעמים בשבוע ,עובדים שלושה רופאים שעברו הכשרה בשיכוך כאב“ .אני מתכנן שאחד מהרופאים המתמחים יעשה התמחות שנייה בכאב ויהיה אחראי על התחום אצלנו ,מספר ד”ר איזקסון“ .מספיק לומר שמחיפה צפונה אין שום מרפאה לטיפול בכאב בקהילה במסגרת קופת חולים .יש רק מרפאות פרטיות או מרפאות בבתי החולים ,שם ההמתנה לתור היא של 4-5חודשים”. מי האנשים שמגיעים למרפאה? “חולים ראשונים וחולים חוזרים ,חולים שמפנים אלינו רופאי משפחה לאחר שנכשלו בהתמודדות עם תלונות הכאב שלהם”. מה אתם מציעים לטיפול בכאב? “אנחנו מציעים הרבה מאד טיפולים במרפאה .חלק מהחולים מקבל טיפול על בסיס אשפוז יום ,אחרים אנחנו מפנים לטיפול תרופתי או פולשני ,או לפיזיותרפיה .לעתים, בהתאם לאבחון אנחנו מפנים לכירורג או לכירופרקטיקה”. האם אתם מציעים גם מריחואנה רפואית למטופלים שלכם? “לא הייתי מבסס את העבודה של מרפאת הכאב על הטיפול במריחואנה .אנחנו מציעים זאת אך משתדלים להמעיט ,כי העניין עתיד לעבור רגולציה ברמה של משרד הבריאות .נכון לעכשיו זהו נושא פרוץ ,בלי קריטריונים אחידים ,וישנם לא-מעט חולים שהתחילו לקבל מריחואנה ללא צורך .זהו סיפור מורכב ,שהחלטות בעניינו עומדות להתקבל בקרוב במשרד הבריאות”. ד”ר איזקסון פועל בשיתוף עם מומחים בתחום הכאב מבתי חולים אחרים כדי לקדם את יצירת הקריטריונים האחידים ,אבל הנושא מאד טעון" .התמודדות הרופאים עם חולים הדורשים לקבל מריחואנה אינה פשוטה ,והרבה פעמים זהו שטח אפור המציב את הרופאים בפני דילמות קשות”. האם אתה תומך בטיפול במריחואנה רפואית? “מבחינה מקצועית אין ספק שהטיפול הזה יכול להיות יעיל ומתאים לאוכלוסייה ספציפית ,אבל חייבים להיות קריטריונים מוסכמים”. רגע לפני שהריאיון מסתיים נשאל ד”ר איזקסון אם יצא לו להרדים בניתוח מישהו מבני משפחתו“ .כן ,הרדמתי את אשתי בניתוח ,אבל כשאימא שלי נזקקה לניתוח בקשתי מרופא אחר שירדים אותה” ,הוא עונה בחיוך. ד"ר איזקסון: כולנו הגענו בתור מרדימים ארצה ,והמקצוע נחשב כמקצוע של עולים. מטבע הדברים - ברגע שנגמר גל העלייה מורגש החוסר מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 17 שירות פנים חדשות /סטאז'רים יבגני פלוטקין היבא יאסין יבגני פלוטקין ,בן ,22הוא קרוב לוודאי הסטאז’ר הצעיר ביותר בישראל .יליד בילורוסיה שעלה בגיל חצי שנה עם הוריו לקריית שמונה .למד בבית הספר עמק החולה בכפר בלום ובכיתה ז’ קפץ לכיתה י’ .בהיותו בגיל 15סיים ללמוד בתיכון והחל ללמוד רפואה באוניברסיטה העברית ,כעתודאי .השנה סיים את לימודי הרפואה והוא מתחיל סטאז’ במחלקת הילדים במרכז הרפואי זיו. “קבלת הפנים פה הייתה חמה ,ואני מצפה בקוצר רוח להתחיל את הסטאז' ’’ ,אומר הדוקטור הצעיר. היבא יאסין היא סטאז’רית במחלקת הילדים .בת 25ומתגוררת בעראבה ,למדה רפואה בטכניון .תחביביה :ספורט ,קריאה ומוסיקה קלאסית. “אני נהנית לבוא לבית החולים מדי יום ,הנוף המלווה מקסים אותי כל בוקר מחדש .הצוות במחלקה קיבל אותי בזרועות פתוחות, והצוות הרפואי נותן לי קרדיט גדול ורואה בי רופאה מן המניין. לאחר שאסיים את ההתמחות ארצה להמשיך לעבוד פה בעתיד”. 18 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 פעולת צוות יום בחיי צוות סיעוד המחלקה לרפואה דחופה 08:00 07:00 חילופים .משמרת לילה מעבירה מידע למשמרת בוקר 12:00 10:30 14:00 מיון ראשוני על-פי מידת דחיפות וסיווג לעמדות טיפוליות רופא ,אחות ועובדת סוציאלית בהתייעצות אנשי מד"א מביאים חולה חדש המנוטר לעמדת חירום שומרים על הניקיון לאורך כל היום 13:30 עוד חולה משוחרר לביתו. רופא כותב מכתב שחרור מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 19 ראיון “הגעתי למצב שיש פירות על העץ .זה לא עץ עלוב ,אלא עץ מלא פירות שיש לו גזע טוב וחזק” ,אומרת ד”ר קוזקוב“ .אני יוצאת בהרגשה שהצוות הרב-מקצועי שלנו איתן ובוגר בזכות השילוב של צעירים וותיקים .הביחד הזה נותן משהו שמאד מחזק ויוצר המשכיות נורמטיבית" .ראיון פרידה אורנה ריין פרוייקט חייה מ שרדה הקטן של מנהלת המרכז להתפתחות הילד מרוהט ומאובזר כחדר בגן ילדים .אווירה חמימה ומקבלת ,שולחן וכיסאות נמוכים ,שטיח צבעוני על הרצפה ,מגוון צעצועים ומשחקים שונים מסודרים על המדפים מסביב ,ורק תעודות ההוקרה ומכתבי הברכה התלויים על הקיר רומזים על העבודה המקצועית הקשה הנעשית בין כתלי החדר .כבר בכניסה למרכז אתה מרגיש כי במקום הזה יש הרבה קבלה ואהבה -אהבה לאדם, אהבה לילדים ובמיוחד לאלה שלא שפר גורלם. המשפחתיות מורגשת מכל עבר ,ותחושת ביתיות וקרבה כמו קורנת מפניהם של האנשים העובדים במקום הזה, אף שלא מדובר במבנה חדש או מודרני כלל וכלל .פרוזדור צר עובר בין חדרים ופינות עבודה ,גרם מדרגות מוביל אל הגן המיוחד והמעון ,חדרי ביטחון שנבנו אחרי מלחמת לבנון השנייה ,פינות המתנה קטנות ,והדבר הבולט יותר מכל -ניצול מרבי של כל חלל אפשרי במבנה הזה .נראה כאילו כל הסובבים מודעים לכך שד”ר סליה קוזקוב, מנהלת המרכז ,שהפכה עם השנים לסמל ,צריכה להתפנות עכשיו כדי לקיים ריאיון פרידה לקראת פרישתה לגמלאות בקרוב. לפני שלושים ואחת שנה ,כשהוחלט באופן רשמי לפתוח את המרכז להתפתחות הילד בבית החולים בצפת ,הייתה זו יוזמה חדשנית שג’וינט ישראל לקח על עצמו .מרכז 20 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 ראשון במודל כזה פעל אז בבית החולים רוטשילד בחיפה, היום המרכז הרפואי בני ציון .ד”ר סליה קוזקוב הייתה אז בראשית דרכה ,רופאה מתמחה במחלקת הילדים שניהל פרופ’ שמעון בינטר ז”ל בבית החולים רוטשילד. באחד מהביקורים של אנשי הג’וינט שם הם סיפרו על הכוונה להקים מרכז להתפתחות הילד גם בבית החולים בצפת ,ופרופ’ בינטר -שזיהה את הפוטנציאל הטמון ברופאה הצעירה שעבדה אצלו -דחק בה להרים את הכפפה ולקחת את הפרויקט שנראה לו מתאים לה במיוחד. “תחום רפואת הילדים קסם לי מאד” ,היא נזכרת“ .אמרתי לו :תן לי לחשוב ,לקחתי ספר על פסיכולוגיה התפתחותית וגיליתי עולם שלם” .מלאת מוטיבציה היא נתנה תשובה חיובית וניגשה למלאכת ההקמה של המרכז ,בליווי מקצועי וגיבוי תקציבי של הג’וינט ושל משרד הבריאות .אט אט הוקם המרכז ,כשהוא מאגד תחת קורת גג אחת מגוון של שירותים ופועל מתוך שטח בית החולים“ .למעשה ניתנה לי הזדמנות מיוחדת להקים משהו חדש שלא היה קיים בצורה כזו כאן” ,אומרת ד”ר קוזקוב“ .לפני כן היו בצפת ניצנים של התארגנויות במוקדים שונים ,והם שנתנו את השירות”. ד”ר קוזקוב עלתה לארץ מארגנטינה באמצע שנות השבעים עם בעלה ,רופא גם הוא ,ובנם הבכור .תחילה התיישבו בצפת והיא החלה להתמחות ברפואת ילדים במרכז הרפואי זיו .מאז זרמו הרבה מים בנחלי הגליל, הם העתיקו את מגוריהם לכרמיאל ,נולדו להם עוד שתי בנות והיום יש להם חמישה נכדים .חייה המקצועיים של ד”ר קוזקוב נקשרו במרכז הרפואי ,ולמעלה משלושים שנה כרופאת ילדים התפתחותית לא שחקו את ההתלהבות שלה ואת אהבתה למקצוע“ .זה עולם ומלואו ,המרחיב את התפיסה של רופא הילדים” ,היא מסבירה. רגע גורלי בתוקף תפקידה עושה ד”ר קוזקוב את מכלול העבודה הארגונית והניהולית של המרכז ,אך לדבריה היא לא מוותרת על המגע הישיר כרופאה עם הילד וההורה ,ולכן מקפידה להיות מעורבת בתהליכי הבדיקה והאבחון. מדובר בתהליך שבו נעשית הסתכלות מעמיקה על הילד ומתבצעות בדיקות שונות ופעולות אבחון ,שבסופן ניתנים להורים סיכום כוללני על תפקוד ילדם והמלצות לדרכי טיפול והדרכה .קירות חדר העבודה שלה היו עדים להרבה רגעי משבר ,הרבה עצב ודמעות של הורים ברגע הגורלי שבו הם מקבלים ממנה את תוצאות האבחון .כשהיא מדברת על המפגש המכריע עם ההורים ניכרים התרגשות וכאב בפניה .אך כמו תמיד -גם כאן היא שומרת על רוח אופטימית ועל יכולתה הייחודית לראות את חציה המלא של הכוס“ .אני מרגישה שזו האמנות שלי ,להסתכל על מצב תפקודי קשה ובינוני של הילד ולהעביר את זה להורה כך שהוא יוכל להתמודד ולצאת מכאן עם תקווה. ההורים הם במצב של שבירה ,אבל הם לא יצאו מפה שבורים”. הרופאה המנוסה נוגעת בעדינות ברגע השביר הזה, המצדיק יותר מכל את קיומו של המרכז להתפתחות הילד במתכונת שבה הוא פועל“ :יש לי דרך להעביר להורים את המסר ,בלי ליפות .אני אמנם מסבירה שיש להם ילד אוטיסט ,אבל לצד זה מבהירה שכאן יקבלו תמיכה ושיש פתרונות ודרכים להקל .דווקא כשהם מרגישים ריקים וחסרי אונים אני מסבירה להם איך אנחנו ביחד יכולים לעזור .הם מקבלים ממני מסר ברור שהאבחון הוא לא סוף פסוק”. ד”ר קוזקוב מודעת לכך שההורים חשופים היום למידע עצום ברשת ,והיא מבינה את תגובתם הטבעית והראשונה ללכת לבדוק את הנושא“ .אבל המסר החי מהניסיון, והתפיסה שיש לי לאחר שהכרתי את הילד ,ממחישים שאין תחליף באינטרנט למפגש האישי” ,היא אומרת .זמן רב מוקדש לפגישות עם ההורים ,כדי לתת הסבר מעמיק ומענה לכל שאלה שעולה“ .יצרנו כאן מקום אינטימי ומכבד ,מקום שלא מתביישים בו ושנותן תמיכה של בית מקצועי ומלווה את הקשיים הרב-תחומיים של הילד והמשפחה” ,מצהירה ד”ר קוזקוב. הכל תחת קורת גג אחת המרכז ,שהחל לפעול בשנת 1982בחדרים פזורים ובודדים ובהיקף של ארבעה אנשי צוות ,הפך למרכז המציע מכלול של שירותים וטיפולים מגוונים לילדים עם בעיות התפתחות רב-תחומיות בדרגות שונות .הצוות המקצועי כולל היום יותר מארבעים איש הפועלים בדיסציפלינות שונות -רפואת ילדים התפתחותית ,פיזיותרפיה ,ריפוי בעיסוק ובתקשורת ,פסיכולוגיה ,עבודה סוציאלית וכן תרפיות בטכניקות מגוונות .לדברי ד”ר קוזקוב ,במהלך השנים פיתחו אנשי הצוות שפה ותפיסה משותפות המסייעות להם לעבוד ביחד“ .המרכז שלנו מוביל בתחום של מתן שירותים התפתחותיים” ,היא אומרת בגאווה. “הוא מוביל בייחודיות ובמקוריות” .דבר אחד ברור מדבריה -כאן לא מפסיקים לרגע לחשוב איך לשפר ולקדם את הטיפול בילדים .לצד החדר הלבן – הסנוזלן – יש מטבח טיפולי ,פינה של משחקי מציאות מדומה וחדרי טיפול שונים; מתקיימות פעילויות של ספורט טיפולי המלוות במחקר ,ויש עיסוק מתמיד בנושא של התאמת אביזרים לילדים הנכים .כך ,למשל ,פועלת כאן הקליניקה היחידה בארץ של ההארט ווקר – מכשיר הליכה שיקומי לילדים עם שיתוק מוחין“ .אנחנו רוצים להגיע לכך שכל הטיפול בנושא האביזרים יהיה פה” ,אומרת ד”ר קוזקוב“ ,ולשם כך אנו נעזרים במהנדסים של רפא”ל שפרשו לגמלאות, המפתחים במיוחד בעבורנו פתרונות טכנולוגיים של אביזרים שונים לפי הצרכים והבעיות שהצגנו בפניהם”. קרוב לארבעים ילדים מכל אזור הגליל ומכל הקשת החברתית של ישראל מאכלסים את גני החינוך המיוחד והמעון השיקומי הפועלים במרכז להתפתחות הילד“ .זה לא מובן מאליו שבתוך בית-חולים יש גנים התפתחותיים וגם מעון שיקומי” ,מציינת ד”ר קוזקוב“ .מגיעים לכאן ילדים עם הפרעות וליקוים ,נכויות נוירו-התפתחותיות, פיגור שכלי ,הפרעות בתקשורת ,שיתוק מוחין וילדים בסיכון בגלל מצבים חברתיים וסביבתיים” .יש כאן ארבע כיתות קטנות הגדושות במשחקים ואביזרים שונים .המבנה אמנם ישן וצפוף ,אך תשומת לב ייחודית ופרטנית ניתנת לכל ילד וילדה .שני גנים דוברי ערבית ושניים דוברי עברית“ :מההתחלה הקפדתי שיהיו גם גנים דוברי ערבית, כדי לקחת בחשבון דברים הקשורים בהתפתחות הילד לשפה ולתרבות”. מכלול השירותים במרכז מאפשר לילד לבוא בכל יום ולקבל תכנית שיקומית אינטנסיבית במסגרת קבוצתית או במסגרת טיפולית אישית .צוות רב-מקצועי חושב חשיבה התפתחותית כוללנית ,וכך יוצאת תכנית עשירה בהזדמנויות לשיקום והתפתחות .ד”ר קוזקוב מדגישה את עבודת הליווי הנעשית עם ההורים“ :אנחנו מסייעים הרבה בלמידת הזכויות של הילד הנכה ובמתן מידע עדכני ,ומלווים את ההורים בהכרת נהלי הביטוח הלאומי והמוסדות השונים”. במבט לעתיד רואה ד”ר קוזקוב את הפוטנציאל הטמון בהתפתחות התחום האקדמי ,עם הקמתם של הפקולטה לרפואה ושל בית הספר לפיזיותרפיה במכללת צפת“ .אני מקווה שיהיו יותר בוגרים ואנשי מקצוע מהאזור ,כי בשנים האחרונות עדין חסרים רופאים שיעסקו בתחום ההתפתחותי .הייתי רוצה לראות רופאים צעירים שיחזקו את השורות” ,היא אומרת .לדבריה ,יתרון נוסף של הימצאות המרכז להתפתחות הילד בתוך בית החולים הוא בכך שיש כאן קרקע פורייה לביצוע מחקרים בתחום שיקום הילדים .גם היום ,היא מציינת ,הם נעזרים רבות באגף המחקר של בית החולים. זה לא מובן מאליו שבתוך בית-חולים יש גנים התפתחותיים וגם מעון שיקומי” ,מציינת ד”ר קוזקוב. “מגיעים לכאן ילדים עם הפרעות וליקוים, נכויות נוירו- התפתחותיות, פיגור שכלי, הפרעות בתקשורת, שיתוק מוחין וילדים בסיכון בגלל מצבים חברתיים וסביבתיים העץ הנדיב לקראת סיום ריאיון הפרידה מפרויקט חייה ,אני עוצרת לרגע ומבקשת לדעת כיצד היא מרגישה“ .הגעתי למצב שיש פירות על העץ .זה לא עץ עלוב ,אלא עץ מלא פירות שיש לו גזע טוב וחזק” ,אומרת ד”ר קוזקוב“ .אני יוצאת בהרגשה שהצוות הרב-מקצועי שלנו איתן ובוגר בזכות השילוב של צעירים וותיקים .הביחד הזה נותן משהו שמאד מחזק ויוצר המשכיות נורמטיבית .הייתה לי זכות, כי בחרתי לעסוק בתחום שאהבתי ושתמיד ריתק אותי. הרגשתי שבכל יום אני שמחה לבוא לעבודה ,והצלחתי להביא שמחה למקום שיש בו עצב ורגעים קשים” .למרות שלאורך כל הריאיון מפגינה ד”ר קוזקוב איפוק רב ,ברור שרגשותיה מעורבים .אבל לפחות דבר טוב אחד יקרה לה עם הפרישה“ :יהיה לי יותר זמן לעסוק בתחום אחר שמאד מעניין אותי -מחשבת ישראל” ,היא אומרת. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 21 מדי פעם היא מעבירה הרצאות בנושאי חגים ומסורת לקבוצות ומועדונים לדוברי ספרדית בכרמיאל ,ומגלגלת רעיונות לפיתוח התחום ולמציאת דרך להעביר את הנושאים בקהילה היהודית שבה גדלה ,בארגנטינה. טוב מראה עיניים בסיסיות ,דרך שכלול התקשורת ועד למיומנויות חברתיות ורגשיות .הילדים שמסיימים פעילות ולוקחים אתם הביתה תבשיל שהכינו מתמלאים בגאווה ומלכדים את המשפחה סביב יצירתם הקולינרית הקטנה. הפינה של טל ביציאה ממשרדה בתום הריאיון ,אנחנו פוגשות את מרים בוצר ,עובדת סוציאלית ותיקה ,שבדיוק הכינה לעצמה כוס קפה .ללא היסוס נענית העובדת המסורה לבקשתה של ד”ר קוזקוב ולוקחת אותי לסיור ברחבי המרכז כדי להשלים את התמונה .בוצר מניחה בצד את כוס הקפה ובנכונות בלתי מתפשרת היא לוקחת אותי לסיבוב בין חדרי המרכז להתפתחות הילד ,היא חדורת אמונה בעבודת הקודש שעושה הצוות כאן עבור ילדי האזור. בצדו האחר של חדר הממ”ד ,מסך טלוויזיה גדול במיוחד ופינת ישיבה .אך גם כאן ,כמו בכל פינה במרכז להתפתחות הילד ,יש כוונה ומטרה מיוחדת לכל אביזר ,רהיט ,פינה. זוהי פינת משחקי המציאות המדומה ולא עוד מכשיר טלוויזיה לצפייה סטנדרטית .כאן מתרחשת אינטראקציה טיפולית סביב מציאות וירטואלית ולילדים מוצעים משחקים המאפשרים להם על אף המגבלות הפיזיות או הקוגניטיביות ליהנות ולתרגל מיומנויות שונות .הפינה נתרמה על ידי משפחתה של עובדת המרכז הפיזיותרפיסטית טל אברהם ז”ל. כאן בעקבות מלחמת לבנון השנייה .מטבח מאובזר היטב המותאם לצרכי הילדים ולקשייהם ההתפתחותיים .מסתבר שסביב נושא המזון והבישול יוצאים דברים מאד מיוחדים, בוצר מדגישה את המיומנויות השונות הנרכשות בעת עבודת הילדים במטבח ,החל ממיומנויות מוטוריות ומצולם של כל ילד וילד במהלך השנים ,כך שניתן לראות כיצד הילד גדל ועמו “גדל” גם מכשיר ההליכה .כמות הסיפורים המרגשים היא עצומה וכל ילד שהן מצליחות להקים על הרגליים ,להתנייד עצמאית ולחוות הליכה, זהו הישג אדיר לכל הלוקחים חלק בדבר. ניתנה לי הזדמנות חדר הסנוזלן מיוחדת להקים התחנה הראשונה חדר הסנוזלן ,בחדר הצר והלבן העטוף כולו בד ,כריות וריפוד רך ,ניתן לחוש את האווירה המיוחדת קליניקת הארט-ווקר משהו חדש העוטפת את הנכנסים .סביבה רב חושית מבוקרת אשר התחנה הבאה בסיור שלנו ,ממ”ד נוסף ,עמוס במכשירי שלא היה קיים בה מתאים המטפל לילד את הגירויים החושיים על פי הליכה ,קליניקת “הארט ווקר” .שבע פיזיותרפיסטיות בצורה כזו כאן” ,צרכיו המיוחדים .בוצר מדליקה את האורות המיוחדים פועלות מהקליניקה היחידה בארץ שבמשך 12שנה נותנת כדי להדגים את הגיוון ,את מיקומם המיוחד המותאם שירות ייחודי לכ 250-ילדים ברחבי הארץ“ .מכאן יוצאת אומרת ד”ר לילדים בגילאים שונים ומשמיעה צלילי מרגוע מכיוונים הבשורה” ,כפי שביטאה זאת ד”ר קוזקוב בשיחתנו קוזקוב“ .לפני כן מפתיעים .הכול נראה מחושב ומתוכנן כיאה לגישה המוקדמת .אורנה (ממירב את שם משפחה!!!) מנהלת הקליניקה מסבירה כי מדובר במערכת הליכה המאפשרת היו בצפת ניצנים טיפולית ייחודית. לילדים בעלי שיתוק מוחי קשה המרותקים לכיסא גלגלים לקום וללכת על הרגליים .הביטוי הכי מרגש כפי שמתארים של התארגנויות מטבח טיפולי -שיקומי במוקדים שונים ,הקפה של בוצר שהספיק להתקרר בינתיים ממתין לה הוריהם של הילדים הוא כאשר הם פתאום מבינים על השיש במטבחון של אנשי הצוות ,ובדרכנו למטבח שהנעלים השתפשפו מרוב הליכה והם צריכים לקנות והם שנתנו את הטיפולי היא מספיקה לגנוב לגימה אחת מנחמת .דלת לילדם נעליים חדשות .הליווי המקצועי שנותנות המטבח הטיפולי-שיקומי היא גם דלת חדר הממ”ד שנבנה הפיזיותרפיסטיות של הקליניקה כולל תיעוד אישי כתוב השירות מלמעלה :מטבח טיפולי-שיקומי ,הפינה של טל ,חדר הסנוזלן, הארט-ווקר 22 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 קהילה חבורת הזמר “זיו רון” מאת :חנה ביקל ,עוזרת לדובר המרכז הרפואי חבורת הזמר הייצוגית של המרכז הרפואי זיו הוקמה לפני אחת-עשרה שנים כדי להעניק גוון תרבותי לפעילויות בית החולים .זמרי החבורה -שישה במספר -מייצגים את עובדי בית החולים ומנצח עליהם אריה ברכה ,אביה של מורן ברכה ,אחות בפנימית א’ .החבורה מופיעה בטקסים של המרכז הרפואי ובפסטיבלים לחבורות זמר ,והיא ידועה בארץ כחבורה איכותית השרה חומר מורכב ומלווה בגיטרה ,חליליות וכינור .ומי בחבורה? מישל אלקבץ ,מנהל המרכזייה ,הגבר שאתנו .נורית אלנתן, אחות פנסיונרית ,חנה בנימיני ,אחות במרפאת נשים, מורן ברכה ,צביה אסולין ,גזברית בית החולים ואני. נשמח לצרף אלינו עובדים המעוניינים לשיר או לנגן אתנו. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 23 קהילה יום מעשים טובים במרכז הרפואי זיו ביום המעשים הטובים ,ב 5-במארס ,באו למרכז הרפואי זיו מתנדבים רבים מכל רחבי הגליל, להכיר תודה לצוות הרפואי ולשמח את המאושפזים במתנות ,שירה וריקודים .ביום השמח לקחו חלק תלמידי כיתות ט’ מהכפר סאג’ור ,תלמידי תיכון מקרית שמונה ,חיילים מחיל הקשר בפיקוד צפון ,דיירי בית האבות “נוף צפת” שהכינו חבילות שי למטופלים והביאו עמם את הזמר אונרי בן סימון שניגן ,שר ועשה שמח במחלקות .עוד השתתפו צוערי שב”ס מכלא חרמון שהביאו הפתעות ,ומרכזי הקשישים והצעירים מצפת, שחילקו פרחים במחלקות. גם השנה תרם בנק הפועלים לקהילה ברכישת ציוד למרכז הרפואי ב 24-באפריל ביקרו במרכז הרפואי מנהל סניף צפת של בנק הפועלים ,מר יצחק כהן ,והגב’ יהודית מזרחי ,מנהלת הבנקאות הפרטית בסניף .הם הביאו את תרומת הבנק לרכישת ציוד רפואי ליחידה לטיפול נמרץ. לסניף צפת של בנק הפועלים יש קשר קרוב עם המרכז הרפואי ,בהתאם למסורת הארוכה של תרומות לקהילה המאפיינת את הבנק .מנהלי הסניף מבקרים מדי שנה במרכז הרפואי ,תורמים לרכישת ציוד ומשתתפים בפעילויות למען הקהילה. בפגישתם עם מנהל המרכז הרפואי ועם יו”ר אגודת הידידים ,מר מאיר מוסקוביץ ,שבו נציגי הסניף וציינו את המחויבות העמוקה של הבנק ועובדיו בצפת לקהילת תושבי העיר והצפון .ד”ר אמבון ומר מוסקוביץ הודו להם מקרב לב בשם ההנהלה ,הצוותים והמטופלים ,וציינו כי שיתוף הפעולה עם הבנק הניב בשנים האחרונות תרומות למחלקה ההמטו- אונקולוגית ,לפרויקט הליצנות הרפואית ,ועוד. 24 חופים הם לפעמים לקראת בוא הקיץ מוצגת במבואת חדר המיון תערוכה חדשה מציוריו של האמן שמואל בונה ,תושב כרמיאל .בתערוכה 35עבודות בצבעי שמן ואקריליק ובטכניקות שונות .בונה ,יליד ,1940עסק רוב שנותיו בתחום החינוך וניהל מתנ”סים ברחבי הארץ .כל חייו צייר “למגירה” ,ועם פרישתו לגמלאות השתלם בציור אצל מורים שונים והחייה את תחביבו הישן .הוא מרבה לצייר את זיכרונות ילדותו בקיבוץ משמר הים ,שהוקם ככפר דייגים וניטש לאחר שלא ניתן היה להקים בו נמל דיג .התערוכה היא חלק מפרויקט מתמשך שבו מארח המרכז הרפואי זיו אומנים מהאזור ומציג את יצירותיהם לקהל הרחב. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 הזווית האישית בעיני הזורע כנס רפואה והלכה >> את עובדי מחלקת השינוע תוכלו לפגוש בחדרי הניתוח ,במעליות ,בחצר ובאגפי המשרדים .הכל זז מאת :מוטי זורע הפעם בחרתי לכוון את הזרקור אל מחלקת השינוע ,מחלקה חדשה יחסית שהוקמה לפני שש שנים וכוללת עשרה עובדים .המחלקה אחראית על כלל שירותי השינוע בבית החולים וזה כולל הובלת מטופלים וציוד אל המיון וממנו כמו גם למחלקות ,מרפאות ובמתחם בית החולים כולו. המחלקה פועלת בהתאם לתוכניות העבודה של המחלקות השונות ,וכן על פי הקריאות השוטפות של המחלקה המתקבלות דרךהמוקד הטלפוני הפועל במשך 24שעות ביממה ומווסת את הקריאות לפי מידת דחיפותן. מחלקת השינוע מטפלת גם בהבאת נפטרים לחדר המתים ,בשיתוף עם חברה קדישא. למחלקה יש נגיעה בכל תחומי הפעילות של בית החולים ,ואנו פוגשים את העובדים בחדרי הניתוח ,במעליות ,בחצר ובאגפי המשרדים .לא פעם קשה להעריך את תרומתם החשובה לבריאות החולים ולמצב הרוח שלהם ,אך כששומעים את השבחים הרבים שהמטופלים מרעיפים עליהם – מבינים איזה תפקיד חשוב יש להם במערך הטיפולי שלנו. “החולה בשבילנו הוא קודם כל אדם” ,אומרים אנשי השינוע“ ,וכך אנחנו מתייחסים אליו .גם כשאנחנו מובילים ציוד רפואי או משרדי אנו רואים קודם כל את טובת העובדים שאותם אנחנו משרתים ,ומשתדלים לקדם ככל האפשר את פעילות כל המחלקות”. תחת הכותרת “פיקוח נפש בשבת” התקיים כנס ראשון מסוגו בצפון בנושא רפואה והלכה ,ביזמת קופת חולים מאוחדת ובשיתוף המרכז הרפואי זיו .בכנס הוצגו סוגיות שונות הנוגעות לשילוב בין רפואה מודרנית ושמירת ההלכה היהודית ,בדגש על הענקת סיוע רפואי ביום השבת ,והשתתפו בו רופאים ,אחיות ואנשי צוות רפואי ,ביניהם מנהל המרכז הרפואי ד”ר אוסקר אמבון ,ראשי קופות החולים באזור ורבנים. בכנס התקיים דו שיח בשאלות הנוגעות לפיקוח נפש והצלת חיים ,וכן לטיפול רפואי שאינו מציל חיים ,תוך שמירה על קדושת השבת .הודגשו המשך שיתוף הפעולה הטוב בין הצוותים הרפואיים לרבני הקהילות בצפת ,וחשיבות ההסברה של הרבנים את ההלכות הנוגעות לטיפול רפואי בשבת. ד”ר אמבון אמר כי הקשר בין רופאי המרכז הרפואי לרבני הקהילה הוא חשוב ביותר ,כדי להעניק לאוכלוסייה החרדית בצפת ובאזור כולו טיפול טוב ויעיל בהתאם לחוקי ההלכה“ .כנס רפואה והלכה נותן לצוות הרפואי כלים נכונים לשילוב הרפואה המודרנית עם חוקי ההלכה היהודית .שילוב מוצלח של השניים מאפשר לחולים מקרב האוכלוסייה החרדית שלוות נפש ואמונה שהטיפול בהם הוא גם הטוב ביותר וגם מותאם לחוקי ההלכה .העמידה של רבני הקהילות לימין הצוות והקשר איתם בכל עת מסייעים לצוות הרפואי לשרת במקצוענות ובאמונה את הבאים בשעריו ,על פי השקפת עולמם” ,אמר ד”ר אמבון. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 25 אקדמיה סטודנטים מתל-חי בלימודי שדה מאת :שרון חי ,מנהלת היחידה ללימודי שדה ,ויעל מויאל ,רכזת שטח ביחידה, המכללה האקדמית תל-חי היחידה ללימודי שדה של החוגים לחינוך ,לפסיכולוגיה ולמדעי התזונה במכללה האקדמית תל-חי מרכזת את לימודי השדה של כ 350-סטודנטים המשתלבים בכ 150-מסגרות וארגונים .מטרת היחידה ליצור היכרות של הסטודנטים עם האוכלוסייה ,לחשוף אותם לגישות עבודה מגוונות ובעיקר לפתח בהם מודעות ,אמפתיה וחשיבה רפלקטיבית וביקורתית .הרציונל המנחה את התכנית הוא שילוב של למידה תיאורטית עם ניסיון מעשי ,כשהאינטראקציה בין התיאורטי למעשי יוצרת לימוד שלם ,השונה במהותו מהלימוד המסורתי המפריד בין שתי הדיסציפלינות. מזה כמה שנים מבצעים סטודנטים מהמוקד לחינוך מיוחד ומהחוג לפסיכולוגיה, לימודי שדה במחלקה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר ,במרפאות להפרעות חרדה ולהפרעות אכילה ,ביחידה לטיפול יום בהפרעות אכילה ,בבית הספר המיוחד “זיו” ובמערך החינוכי טיפולי .הסטודנטים תומכים בלמידה ,מסייעים במחקר ,חונכים ומפעילים את בני הנוער ,וחלקם אף מלווה אותם בבית ובקהילה .הם מודרכים כל שבוע על ידי אנשי מקצוע מהמרכז הרפואי ,ביניהם פסיכיאטרים ,פסיכולוגים, מטפלות בהבעה ויצירה ומחנכות. לפני כשנה פנתה היחידה ללימודי שדה להנהלת המרכז הרפואי ,המטפחת מאד את קשרי בית החולים עם הקהילה ,בבקשה להרחיב את הפרויקט גם לסטודנטים מהחוג למדעי התזונה .לשמחתנו נענתה הבקשה בחיוב ,ואנו מסכמים היום כמעט שנה של לימודי שדה של תלמידי שלושת החוגים ב”זיו”. במחלקה האונקולוגית ובמרפאה ההמטולוגית פועלים סטודנטים לפסיכולוגיה, המלווים את המטופלים ואת בני משפחותיהם ומשמשים ,במידת הצורך ,גם כמתווכים בפנייה לשירות הפסיכולוגי של בית החולים .הסטודנטים מהווים כאן משאב חשוב מאוד ,המסייע ומשלים את עבודת הצוות המקצועי“ .כשאנחנו מצליחים להעלות חיוך או לעזור למטופלים לפרוק מעט מהמשא הרובץ עליהם, אנו יודעים שביצענו תפקיד חשוב .אנחנו חוזרים הביתה עייפים מאד ,פיזית ורגשית ,אך עם סיפוק גדול” ,מספר אחד הסטודנטים. ביחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת נעורים משולבים סטודנטים לפסיכולוגיה המלווים את הילדים והוריהם במשחק ,ביצירה ובשיחה .הם סייעו גם בהקמת פינת משחקים ביחידה .הסטודנטים מספרים“ :כשהילדים שמחים ומשתפים פעולה ,כשהם מסוגלים להביע את פחדיהם ,או כשההורים מודים לנו בסוף היום -זה שווה את הכל” .הפסיכולוגים המלווים – יעקב מגנס וצוותו -מציינים שלסטודנטים חלק חשוב ברווחת המטופלים במחלקות ובעיבוי השירות הפסיכולוגי. בפרויקט “סטודנט מלווה מטופל” של היחידה לתזונה קלינית משתתפים סטודנטים מהחוג למדעי התזונה .הם נחשפים לעבודת הדיאטנים ומתנסים ביחסי מטפל- מטופל ובהדרכה אישית לאורח חיים בריא בזמן האשפוז ולאחר השחרור מבית החולים .הדרכתם מתקיימת בשלב הראשון בבית החולים ,על ידי דיאטניות במחלקות השונות ,ולאחר מכן על ידי דיאטניות מהמכללה“ .ההתנסות הזו מעצבת את התשתית שלי להבנת עולם המטופל ,הקשיים והסביבה שלו .אני מאמינה שמתוך למידה זו נהפוך למטפלים טובים יותר” ,אומרת אחת הסטודנטיות .התוכנית מלווה על ידי מנהלת היחידה לתזונה קלינית ,חני איטח המסבירה“ :מרגע שהמטופל משוחרר מבית החולים אין אפשרות לעקוב אחר ביצוע המלצותינו .משום כך אנו מברכות על ההזדמנות לשילוב הסטודנטים ,המסייעים בביצוע ההמלצות ובכך מונעים אולי אשפוזים חוזרים”. בחודש פברואר התקיימו מפגשים עם המדריכים והסטודנטים בכל המסגרות שבהן הם משולבים בבית החולים ,לסיכום הסמסטר הראשון .בכולם הובעה הערכה רבה לתפקידם של הסטודנטים ,לתרומתם הרבה ולסיוע שהם מעניקים לצוותים המקצועיים בשטח .הסטודנטים הביעו שביעות רצון גדולה מתהליך הלמידה, וסיפוק רב מהקשר עם המטופלים ומהאפשרות הניתנת להם להכיר מקרוב את התחום המקצועי שבו יעסקו כאנשי מקצוע. 26 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 הפקולטה לרפואה ואנחנו >> תלמידי המסלול הארבע שנתי הראשון יתחילו בקרוב בביצוע סבבים קליניים בבתי החולים באזור מאת :פרופ' אנתוני לודר ,מנהל מחלקת הילדים במרכז הרפואי זיו ,וסגן דיקן הפקולטה לרפואה שנת הלימודים השנייה בפקולטה תסתיים ביוני ,ותלמידי המסלול הארבע שנתי הראשון יתחילו בקרוב בביצוע סבבים קליניים בבתי החולים באזור ,ראשית במחלקות הפנימיות .זו תהיה כניסה ראשונה של סטודנטים במסלול זה לסבבים קליניים. הסטודנטים במסלול התלת שנתי המשיכו השנה בהצלחה רבה בלימודים קליניים ,כשרמת הלימודים הגבוהה בשילוב מוטיבציה גבוהה שלהם הביאו את הנהלת הפקולטה להחליט על הרחבת המסלול לשנה נוספת ואף לשקול להופכו למסלול קבוע .בשלב זה הפקולטה לרפואה של בר אילן היא היחידה בארץ המקבלת סטודנטים למסלול כזה. לאחרונה התקיים קורס טראומה לסטודנטים ,שהחלק המעשי שלו הועבר במרכז הרפואי .רופאינו הובילו את התוכנית וניהלו את הקורס בהצלחה גדולה והסטודנטים העבירו משוב חיובי והגדירו את החוויה והניסיון כמוצלחים ביותר. בימים אלה התחילה בניית מגדלי ההוראה לסטודנטים, שישפרו מאד את תנאי הלימוד שלהם ואת השתלבותם במחלקות .המגדלים מתווספים לחדר הדיסקציה ולחדר הלמידה הפתולוגית שנבנו בשנה שעברה. הפקולטה תעביר בקרוב למרכז הרפואי סכום משמעותי לשדרוג ציוד המחקר ,במסגרת מעבדות המחקר והמכון הגנטי. עבודות מחקר של צוות המרכז הרפואי הוצגו במסגרת כנס המחקר היישומי השנתי השני של הפקולטה ,וזכו בהערכה .תוכנת החונכות המנוהלת על ידי ד”ר גילבי, מנהל מחלקת אא”ג ,הוגדרה כהצלחה על ידי הסטודנטים והצוות ,וזו הזדמנות לברך את ד”ר גילבי שזכה במלגה יוקרתית לשבתון בן חצי שנה מטעם אוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה .בתקופת היעדרו ימלא את מקומו בתכנית ד”ר יובל עוז ,שכבר משמש כמנטור בתוכנית. ה מ ג מ ה ל ק דם רפואה יום חמי פתוח ויום ה ס ט ו ד נ ט שי 9/5הח ל מ11:00 - השכלה גבוהה יותר גם בקדם רפואה המכללה האקדמית תל-חי שמחה להודיע על פתיחת המגמה לקדם רפואה בתכנית לתואר ראשון בביוטכנולוגיה. *הענקת התואר מותנית באישור המל”ג תכנית הלימודים במגמה לקדם רפואה תכין את הסטודנטים ללימודי רפואה ארבע שנתיים .התכנית כוללת את כל הקורסים הדרושים על פי המתווה ללימודי קדם רפואה שאושר לאחרונה במועצה להשכלה גבוהה. חוגים נוספים בפקולטה למדעים וטכנולוגיה: B.Sc.במדעי הסביבה B.Sc. //במדעי המזון B.Sc.במדעי התזונה B.Sc. //במדעי המחשב B.Sc.בזואוטכנולוגיה* B.Sc. //בביוטכנולוגיה M.Sc.בביוטכנולוגיה M.Sc. //במדעי התזונה* אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לקבלת פרטים נוספים. המכללה האקדמית תל-חי .השכלה גבוהה יותר 1-800-78-08-08 www.telhai.ac.il מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013 27 28 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר | 3מאי 2013
© Copyright 2024