‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שה"מ ‪ -‬שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫אגף בעלי חיים‪ ,‬המחלקה לצאן‬ ‫יולי ‪3102‬‬ ‫סמיר קעדאן ודורית כבביה‪ ,‬המחלקה לצאן‪ ,‬שה"מ‬ ‫שילוב גרעינים שלמים בהזנת הצאן הוא נושא מקובל בישראל‪ ,‬לכן בכוונתנו לסכם‬ ‫בדפון זה עבודות שנעשו בתחום ולהביא לידיעת הנוקד את המידע וההמלצות‬ ‫העדכניים בתחום‪.‬‬ ‫תערובת צאן‬ ‫התערובת מורכבת מכמה חומרי גלם המעורבבים יחד ומשמשים להזנת הצאן‪ .‬זהו‬ ‫מזון מרוכז‪ ,‬עשיר בחלבון ובאנרגיה וכולל ויטמינים ומינרלים בהרכב מתאים‪.‬‬ ‫חומרי הגלם הנפוצים בתערובות צאן‬ ‫‪ ‬גרעינים‪ :‬גרעיני תירס‪ ,‬חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬סורגום‪ ,‬שיפון ושיבולת שועל‪ .‬הגרעינים‬ ‫הם ספקי העמילן (אנרגיה) העיקריים בתערובת והם מספקים גם חלבון‬ ‫ומינרלים ברמות שונות‪.‬‬ ‫‪ ‬תורמי חלבון ותאית‪ :‬מרכיבים העשירים בחלבון בריכוז של ‪ 16%‬עד כ‪.66%-‬‬ ‫כאשר מערבבים אותם עם הגרעינים‪ ,‬הם מעלים את ריכוז החלבון ומפחיתים‬ ‫מעט את ריכוז האנרגיה (בעיקר בגלל תכולת דופן תא)‪ .‬חומרים אלה תורמים‬ ‫גם זרחן‪ .‬דוגמאות‪ :‬כוספות למיניהן (כוספה היא מוצר לוואי תעשייתי‪ ,‬זוהי‬ ‫שארית הגרעין הנותרת לאחר תהליך מיצוי השמן)‪ ,‬כמו כוספת סויה‪ ,‬לפתית‪,‬‬ ‫חמניות‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שומשום וכותנה; מוצרי הלוואי של תעשיית התירס‪ ,‬גלוטן‬ ‫פיד‪ ,‬וגלוטן מיל; מוצרי הלוואי של תעשיית האתנול‪ ,‬כמו ‪ ;DDGS‬מוצרי הלוואי‬ ‫של טחנות הקמח‪ ,‬כמו סובין ורמולאז' שתרומתם בחלבון אינה רבה והם בעקר‬ ‫תורמים תאית‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תורמי אנרגיה שאינם גרעינים‪ :‬בעיקר שמנים (משולבים בשיעור נמוך)‪,‬‬ ‫ולעתים גם מולאסות‪.‬‬ ‫מינרלים (אפר)‪ :‬נהוג להבדיל בין שתי קבוצות מינרלים‪ :‬מקרו‪-‬מינרלים‬ ‫ומיקרו‪-‬מינרלים‪ ,‬בהתאם לכמות הנחוצה מהם להזנת בעלי החיים‪ .‬המקרו‪-‬‬ ‫מינרלים כוללים‪ :‬סידן‪ ,‬זרחן‪ ,‬נתרן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬גופרית וכלור‪ ,‬והם‬ ‫דרושים בריכוזים גבוהים יחסית ‪ -‬עשיריות אחוז עד אחוזים בודדים‪ .‬המיקרו‪-‬‬ ‫מינרלים נחוצים בריכוזים מזעריים ביחידות של גרמים לטון או ח"מ ‪ -‬חלקי‬ ‫מיליון (‪ ,)ppm part per million‬נקראים גם יסודות קורט‪ ,‬והם כוללים‪ :‬מנגן‪,‬‬ ‫ברזל‪ ,‬קובלט‪ ,‬יוד‪ ,‬סלניום‪ ,‬אבץ ונחושת (הנחושת אינה מוספת בתרכיז‬ ‫הוויטמינים לתערובות צאן)‪.‬‬ ‫ויטמינים‪ :‬תערובות הצאן מכילות תוספת של ויטמינים מסוג ‪,D ,A‬ו‪.E-‬‬ ‫תוספים ותרופות‪ :‬הללו מוספים לתערובת בהתאם לצורך‪ ,‬בהתאם לדרישות‬ ‫הלקוח ולפי מרשם רופא וטרינרי‪.‬‬ ‫בתכנון התערובת מתחשבים בכמה גורמים‪ ,‬כלהלן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדרישות התזונתיות‪ :‬ריכוזי החלבון‪ ,‬האפר‪ ,‬האנרגיה‪ ,‬הוויטמינים‪ ,‬המינרלים‬ ‫והיחסים ביניהם לפי סוג מצב פיסיולוגי וגיל בעלי החיים‪.‬‬ ‫זמינות חומרי הגלם השונים‪ ,‬בעיקר הגרעינים ותורמי החלבון‪ ,‬איכותם‬ ‫ומחירם‪.‬‬ ‫בעיות בטעימות והעדפה של בע"ח לחומרי גלם מסוימים ‪ -‬ידוע שצאן‪ ,‬בעיקר‬ ‫עזים ובע"ח צעירים‪ ,‬נוטים להפחית באכילת תערובת המכילה מרכיבים שאינם‬ ‫טעימים להם‪.‬‬ ‫הצורה הפיזית של מרכיבי התערובת (כופתית או אבקה) והתאמתה לבעלי‬ ‫החיים ולמשק‪.‬‬ ‫עיבוד וטיפול‬ ‫תהליך ייצור התערובת מורכב משרשרת ארוכה של פעולות המתחילות הרחק‬ ‫מהמפעל‪ ,‬בשדות הנזרעים לגידול גרעינים וזרעים (בעיקר בחו"ל); משם משונעת‬ ‫התוצרת ומובלת למפעל (לרוב מגיעים חומרי הגלם באניות מאמריקה וממזרח‬ ‫אירופה)‪ .‬במפעל מתכננים התזונאים את הרכב התערובת בהתאם ליעודה‪ ,‬ובהמשך‬ ‫מיוצרת התערובת בפס הייצור‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫איור מס' ‪ :2‬גרעיני תירס שלמים‬ ‫איור מס' ‪ :1‬גרעיני שעורה לחוצים‬ ‫בתערובות מסוימות משמשים חומרי הגלם כמות‪-‬שהם‪ ,‬כך שיצירת התערובת‬ ‫כרוכה רק בערבול המיועד ליצירת תערובת הומוגנית‪ .‬בתערובות אחרות נהוג לטפל‬ ‫בחלק מהחומרים‪ ,‬בעיקר בגרעינים‪ .‬הטיפול המקובל בתערובת לצאן הוא גריסה‬ ‫או לחיצה‪ ,‬אך לא גריסה עדינה המייצרת חומר קמחי (למעט בייצור כופתית)‪.‬‬ ‫חומרי הגלם עוברים תהליכים של עיבוד‪ ,‬ערבול‪ ,‬כבישה בקיטור‪ ,‬חיתוך‪ ,‬קירור‬ ‫וייבוש ליצירת המוצר הסופי‪ .‬להבטחת איכות התערובת נוקטים במפעל התערובת‬ ‫בסדרת פעולות‪ :‬בדיקת ההרכב והאיכות של חומר הגלם‪ ,‬הקפדה על תנאי אחסון‬ ‫מיטביים‪ ,‬בקרה על תהליך הייצור‪ ,‬מניעת זיהום‪ ,‬בדיקת התוצרת המוגמרת ובקרה‬ ‫על האריזה והמשלוח‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בתהליכי הייצור‪ ,‬ההובלה והאחסון עלולות לקרות תקלות שונות‪,‬‬ ‫ובאחריות המגדל לדאוג לבדיקת כמה מדדים שבאמצעות עשויים לאתר תקלות‬ ‫בשלב מוקדם ובכך למזער נזקים‪ :‬בדיקת המשקל‪ ,‬סוג המשלוח והתאמתו‬ ‫להזמנה‪ ,‬בדיקה אורגנולפטית (צורה‪ ,‬מרקם‪ ,‬צבע וריח) של התערובת‪ ,‬מעקב אחר‬ ‫שינויים בצריכת התערובת ע"י בע"ח‪ ,‬שינויים חדים ביצרנות או כל התנהגות‬ ‫חריגה של בע"ח הניזונים מהתערובת‪.‬‬ ‫מומלץ לשמור מדגם של כחצי ק"ג מכל משלוח בשקית אטומה‪ ,‬במקום יבש‬ ‫ואפלולי ובטמפרטורת החדר למשך כחודשיים (או עד תחילת שימוש במשלוח‬ ‫חדש)‪ .‬במקרה שיתגלו תופעות שיעוררו ספק כלשהו לגבי איכות התערובת‪ ,‬יוכל‬ ‫מדגם זה להיבדק במעבדה מאושרת ולשמש לאבחון הבעיה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫דרישות הסימון לתערובת צאן‬ ‫עד לחקיקת חוק המספוא נקבעו ההנחיות המחייבות יצרני תערובות על פי צו‬ ‫הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו) תשל"א ‪ .1791‬מפעל‬ ‫התערובת חייב להצמיד תווית לתערובת ועליה יש לסמן את הנתונים שלהלן‪:‬‬ ‫‪ ‬שם היצרן‪ ,‬מעונו ומקום הייצור‬ ‫‪ ‬השם המסחרי של התערובת והמספר הקטלוגי אצל היצרן‬ ‫‪ ‬פירוט בעלי החיים שעבורם מיועדת התערובת בצירוף תמונה או איור‬ ‫‪ ‬תאריך ייצור התערובת‬ ‫‪ ‬המשקל הנקי של האריזה והמשלוח‬ ‫‪ ‬מספר ההיתר של המפעל‬ ‫‪ ‬התכולה התזונתית באחוזים (‪ )%‬של חלבון‪ ,‬שומן כללי‪ ,‬תאית כללית‪ ,‬אפר‪,‬‬ ‫סידן‪ ,‬זרחן‪ ,‬רטיבות ומלח‬ ‫‪ ‬תכולת מנגן (המשמשת אומדן לאיכות הערבול) ביחידות של חלקי מיליון (‪)ppm‬‬ ‫‪ ‬ריכוז הנחושת‪ ,‬שבתערובת לכבשים לא יעלה על ‪ 8‬גרם לטון (‪)ppm 8‬‬ ‫‪ ‬אפשר לציין גם את תכולת הוויטמינים‪ ,‬המינרלים והאנרגיה בתערובת‬ ‫‪ ‬אם יש זרז גדילה ‪ -‬יצוין שמו וריכוזו בתערובת‬ ‫‪ ‬אם התערובת מכילה צבע מאכל או חומר משמר ‪ -‬יש לציין זאת‬ ‫‪ ‬אם התערובת מכילה חומר חסר ערך מזין ‪ -‬יש לרשום את שמו ואת שיעורו‬ ‫‪ ‬אם התערובת מכילה תרכיז ויטמינים או מינרלים ‪ -‬יש לציין את המשפט‪:‬‬ ‫"מכיל תרכיז ויטמינים"‬ ‫‪ ‬אם התערובת מכילה תרופה ‪ -‬יש לציין את שמה ואת מינונה‬ ‫‪ ‬אם התערובת מכילה חנקן שאינו חלבוני ‪ -‬יש לציין את שמו ואת תכולתו‬ ‫מהי תערובת גרעינים שלמים‬ ‫תערובת גרעינים שלמים‬ ‫היא תערובת שבה כל‬ ‫הגרעינים או מרביתם נותרו‬ ‫בשלמותם ולא עברו כל‬ ‫טיפול (טחינה‪ ,‬גריסה‪ ,‬או‬ ‫לחיצה); שאר החומרים‪:‬‬ ‫תורמי החלבון‪ ,‬ויטמינים‪,‬‬ ‫מינרלים ותוספים אחרים‪,‬‬ ‫מעורבבים ומעובדים לצורת‬ ‫כופתית‪ ,‬הנקראת גם תרכיז‬ ‫חלבון‪ .‬הכופתית מעורבבת‬ ‫איור מס' ‪ :3‬תערובת גרעינים שלמים‬ ‫‪4‬‬ ‫עם הגרעינים השלמים ליצירת המוצר הסופי‪ :‬תערובת גרעינים שלמים או‬ ‫"חאלטה" (=תערובת בשפה הערבית)‪.‬‬ ‫הבסיס הפיזיולוגי וההתנהגותי של השימוש בגרעינים שלמים‬ ‫מחקרים מדעיים הוכיחו כי המבנה האנטומי של מערכת העיכול של הצאן מהפה‬ ‫ועד המעי מאפשר עיכול יעיל יותר של גרעינים שלמים בהשוואה לבקר‪.‬‬ ‫טיפולים כמו גריסה וטיפולי חום ולחץ כמו כיפתות ושיחול אינם משפרים את‬ ‫הנעכלות וגורמים לעלייה לא רצויה של החומציות בכרס‪ .‬בצאן פעולת הלעיסה‬ ‫והגריסה של הגרעינים בפה יותר יסודית‪ ,‬וגם המעי הדק ארוך ומצויד באנזימים‬ ‫לעיכול עמילן שרידי (עמילן ששרד פירוק מיקרוביאלי בכרס)‪.‬‬ ‫הצאן מעדיף את צורתם השלמה של הגרעינים על פני צורתם המעובדת‪ ,‬לכן שימוש‬ ‫בתערובת הגרעינים השלמים מעודד אכילה‪ .‬מחקרים רבים מעידים על עלייה‬ ‫בניצולת המזון וביצרנות הצאן בעת מתן גרעינים שלמים‪ .‬הגרעינים השלמים אף‬ ‫מעודדים העלאת גירה והפרשת רוק‪ ,‬מה שמקטין את החומציות של הכרס ואת‬ ‫תופעות החמצת‪ .‬במחקרים נמצא כי טלאים המואבסים בשיטת "קפיטריה"‪ ,‬שבה‬ ‫ניתנת להם בחירה חופשית בין מרכיבי מזון שונים‪ ,‬צורכים מנה הגורמת לצבירת‬ ‫שריר מרבית‪ .‬כשקצב הגדילה יורד או כששיעור השומן בגוף עולה (טליות)‪ ,‬מפחית‬ ‫הצאן בהתאמה את צריכת החלבון‪ ,‬בתנאי שהוא יכול לברור בין מרכיבי המנה‪.‬‬ ‫סקירת ניסויים הנוגעים להאבסת גרעינים שלמים‬ ‫מאז שנות השמונים נעשו בארץ ניסויים להשוואת יעילות האבסת טלאים בגרעינים‬ ‫שלמים עם תערובות מסחריות שונות‪ .‬הניסויים הללו כללו תצפיות להשוואת שתי‬ ‫קבוצות טלאים (לרוב זכרים) לאחר גמילה‪ ,‬שהאחת קיבלה מנת תערובת מסחרית‬ ‫(לרוב ‪ 16%‬חלבון)‪ ,‬והשנייה ‪ -‬מנה שהכילה גרעינים שלמים (מסוג יחיד או תערובת‬ ‫של כמה סוגי גרעינים שלמים) בתוספת תערובת מסחרית או תרכיז חלבון‪ .‬במהלך‬ ‫התצפיות נשקלו המזונות שנאכלו בפועל והטלאים‪ .‬הניסויים נערכו בכמה משקים‬ ‫ובמגוון גזעים כמוצג בטבלה מס' ‪ ,1‬ועיקרי תוצאותיהם מופיעים בטבלה מס' ‪2‬‬ ‫(רשימת הספרות שמורה)‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫טבלה מס' ‪ .0‬פירוט ניסויים להשוואת תערובות בטלאים‬ ‫עבודה‬ ‫מס'‬ ‫מחבר‬ ‫גור אריה‬ ‫וחוב'‬ ‫לנדאו‬ ‫וחוב'‬ ‫לנדאו‬ ‫וחוב'‬ ‫לנדאו‬ ‫וחוב'‬ ‫לנדאו‬ ‫וחוב'‬ ‫שנה‬ ‫משק‬ ‫ניסוי‬ ‫גזע‬ ‫מס'‬ ‫טלאים‬ ‫בטיפול‬ ‫‪1990‬‬ ‫מייזלס‪,‬‬ ‫אורות‬ ‫משקל‬ ‫ימים‬ ‫ביום ‪1 -‬‬ ‫בניסוי‬ ‫(ק"ג)‬ ‫סוג‬ ‫גרעין‬ ‫סוג תערובת‬ ‫אסף‬ ‫‪22‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪17‬‬ ‫תירס‬ ‫תרכיז ‪22%‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫מרינו‬ ‫‪6‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪26‬‬ ‫תירס‬ ‫תרכיז ‪22%‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫אסף‬ ‫‪21‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪24‬‬ ‫תירס‬ ‫תרכיז ‪22%‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫אסף‬ ‫‪30‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪20‬‬ ‫תירס‬ ‫תרכיז ‪22%‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫פיני‬ ‫מרינו‬ ‫‪44‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪21‬‬ ‫תירס‬ ‫תרכיז ‪22%‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ערב וחוב'‬ ‫‪2000‬‬ ‫ערב‪,‬‬ ‫אילניה‬ ‫מרינו‬ ‫‪30‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪20‬‬ ‫חיטה‬ ‫תערובת ‪16%‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כבביה‬ ‫וחוב'‬ ‫‪2002‬‬ ‫דיר מכון‬ ‫וולקני‬ ‫אפק‬ ‫‪46‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪24‬‬ ‫מעורב‬ ‫‪/‬‬ ‫תירס‬ ‫תרכיז חלבון‬ ‫*‬ ‫מכלוא‬ ‫דורפר‬ ‫‪60‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מעורב‬ ‫תרכיז ‪29%‬‬ ‫מכלואים‬ ‫‪58‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪28‬‬ ‫מעורב‬ ‫תרכיז חלבון‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫קעדאן‬ ‫וחוב'‬ ‫קיסרי‬ ‫וחוב'‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫אבולחסן‪,‬‬ ‫נעורה‬ ‫מאור‪,‬‬ ‫חירות‬ ‫* תרכיזי חלבון עם רמות חלבון שונות בהתאם לטיפול‬ ‫‪6‬‬ ‫טבלה מס' ‪ .3‬תוצאות ניסויים להשוואת תערובות במדדים של גדילה יומית (בגרם)‬ ‫וניצולת מזון (ק"ג מזון נצרך לק"ג תוספת משקל)‬ ‫גדילה יומית בגרם‬ ‫עבודה‬ ‫מס'‬ ‫תערובת*‬ ‫גרעינים**‬ ‫הפרש‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬א‬ ‫‪6‬ב‬ ‫‪6‬ג‬ ‫‪7‬א‬ ‫‪7‬ב‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬א‬ ‫‪9‬ב‬ ‫‪9‬ג‬ ‫ממוצע‬ ‫‪388‬‬ ‫‪322‬‬ ‫‪392‬‬ ‫****‬ ‫****‬ ‫‪340‬‬ ‫‪340‬‬ ‫‪340‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪318‬‬ ‫‪385‬‬ ‫‪385‬‬ ‫‪385‬‬ ‫‪366‬‬ ‫‪423‬‬ ‫‪341‬‬ ‫‪362‬‬ ‫‪309‬‬ ‫‪349‬‬ ‫‪370‬‬ ‫‪380‬‬ ‫‪370‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪390‬‬ ‫‪364‬‬ ‫‪454‬‬ ‫‪439‬‬ ‫‪430‬‬ ‫‪387‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪36‬‬ ‫ניצולת מזון ‪ -‬ק"ג מזון לק"ג גדילה‬ ‫יחס‬ ‫הפרש‬ ‫גרעינים‬ ‫תערובת‬ ‫גרעין‪ :‬תערובת‬ ‫*** ‪5;1‬‬ ‫‪0.57‬‬ ‫‪3.01‬‬ ‫‪3.58‬‬ ‫*** ‪9;1‬‬ ‫‪0.45‬‬ ‫‪3.98‬‬ ‫‪4.43‬‬ ‫*** ‪5;1‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫‪3.77‬‬ ‫‪3.84‬‬ ‫*** ‪4;1‬‬ ‫****‬ ‫‪3.68‬‬ ‫*** ‪6;1‬‬ ‫‪3.48‬‬ ‫****‬ ‫‪1;2‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪1;1‬‬ ‫‪0.10‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪2;1‬‬ ‫‪1.20‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪2;1‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫*** ‪1;1‬‬ ‫‪-0.50‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪2;1‬‬ ‫‪0.52‬‬ ‫‪4.92‬‬ ‫‪5.44‬‬ ‫‪1;1‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4.52‬‬ ‫‪3;2‬‬ ‫‪0.13‬‬ ‫‪4.39‬‬ ‫‪4.52‬‬ ‫‪7;3‬‬ ‫‪-0.08‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪4.52‬‬ ‫‪0.36‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫* תערובת ‪ -‬תערובת מסחרית (מכופתת)‬ ‫** גרעינים ‪ -‬תערובת גרעינים שלמים‬ ‫*** הזנה בשיטות קפיטריה ‪ -‬יחס גרעין ‪ :‬תערובת כפי שנצרך ע"י הטלאים‬ ‫**** הטיפולים בניסוי לא כללו ביקורת מול תערובת מסחרית (קבוצת הביקורת‬ ‫בניסוי הוזנה בגרעינים שלמים ותערובת ‪ 16%‬מסחרית)‬ ‫לרוב נמצא יתרון לשימוש בגרעינים שלמים‪ ,‬שהתבטא בתוספת משקל יומית‬ ‫גבוהה באופן מובהק ובניצולת מזון טובה יותר‪ .‬תוצאות דומות התקבלו גם‬ ‫בעבודות שנעשו בחו"ל בתנאים דומים‪.‬‬ ‫תוספת המשקל הייתה גבוהה בממוצע בכ‪ 66( 16%-‬גרם ליום) בטלאים שקיבלו‬ ‫מנת תערובת גרעינים שלמים בהשוואה לאלו שקיבלו תערובת מסחרית‪ .‬ממוצעי‬ ‫תוספות המשקל היומיות שנמדדו בניסויים השונים נעו בין ‪ 667‬ל‪ 454 -‬גרם‪ .‬הפרשי‬ ‫תוספות משקל יומיות ממוצעות שנמצאו בין הטיפולים בניסוי נעו בין ‪ 17‬ל‪ 67-‬גרם‬ ‫לטובת הזנה בגרעינים שלמים (פער של עד ‪ .)18%‬בשני ניסוייים נמצאה תוספת‬ ‫משקל נמוכה בטיפול ההזנה בגרעינים שלמים בהשוואה לתערובת ‪ -‬בניסוי אחד‬ ‫(‪9‬ב) תוספת המשקל הייתה נמוכה ב‪ 16-‬גרם‪ ,‬ובניסוי האחר (‪ )6‬נמצא מחסור‬ ‫בתיאמין‪ ,‬ותוספת המשקל הייתה נמוכה ב‪ 66-‬גרם‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ניצולת המזון הייתה יעילה בכ‪ 7%-‬בממוצע (‪ 666‬גרם מזון לק"ג תוספת משקל גוף)‬ ‫בטלאים שקיבלו מנת תערובת גרעינים שלמים בהשוואה לאלו שקיבלו תערובת‬ ‫מסחרית‪.‬‬ ‫נתוני ניצולת המזון שנמדדו נעו בין ‪ 6‬ל‪ 5.4-‬ק"ג מזון נצרך לק"ג תוספת משקל‪.‬‬ ‫הפער בנצילות המזון שנמצאו בעבודות אלו בין קבוצות הניסוי נע בין ‪ 6.1‬ל‪ 1.4-‬ק"ג‬ ‫(פער של עד ‪ 65%‬לטובת הזנה בגרעינים שלמים)‪ .‬בשני ניסוייים (‪9‬ב ו‪7-‬ג) נמצאה‬ ‫ניצולת המזון יעילה יותר (ב‪ 6.5-‬וב‪ 6.68-‬ק"ג מזון) בטיפול ההזנה בתערובת‬ ‫בהשוואה לגרעינים שלמים‪.‬‬ ‫היתרון בקצב גדילה מתחיל להיות מובהק כבר לאחר ‪ 6‬שבועות מתחילת הניסוי‬ ‫(כבביה וקעדאן)‪.‬‬ ‫תוצאות דומות נצפו בגדיים בניסוי (ליבוביץ' במשק גרף‪.)1772 ,‬‬ ‫בעבודות שבהן נבדק טיב הטבחה לא ניכר שוני מובהק באיכות (גור אריה וחוב'‪,‬‬ ‫‪.)1776‬‬ ‫נראתה נטייה שאינה מובהקת לאחוז טבחה גבוה יותר בטלאים שהוזנו בגרעינים‬ ‫שלמים (גור אריה וערב)‪.‬‬ ‫השימוש בתערובת גרעינים שלמים ברמת המשק‬ ‫קיימות שיטות אחדות ליישום‬ ‫ההזנה בגרעינים שלמים‪ .‬משקי‬ ‫הצאן יכולים לרכוש ישירות‬ ‫מהמכון תערובת גרעינים שלמים‬ ‫מוגמרת‪ ,‬כלומר תערובת שהמפעל‬ ‫דאג לערבובה הסופי והיא מגיעה‬ ‫למשק מוכנה לשימוש; אפשרות‬ ‫נוספת היא לרכוש כופתית תרכיז‬ ‫חלבון – "חליפה" (נקראת כך‬ ‫כיוון שמכינים אותה לפי דרישות‬ ‫המשק‪ ,‬בדומה לחליפה הנתפרת‬ ‫לפי מידות)‪ ,‬המיועדת לערבוב עם הגרעינים המצויים במשק ובהכנתה יש לתכנן את‬ ‫התרכיז בהתאם לנתוני המשק‪ ,‬לסוג הגרעין הזמין ולשיטת ההזנה (מגוון כופתיות‬ ‫התרכיז שניתן לייצר הוא גדול מאוד); אפשרות אחרת היא לרכוש תערובת תרכיז‬ ‫מסחרית שאינה "חליפה" (ישנם כמה מפעלי תערובות המייצרים אותה) ‪ -‬תערובת‬ ‫זו עשירה בחלבון (לרוב ‪ ,)22%‬במינרלים ובוויטמינים ומותאמת לערבוב עם‬ ‫הגרעינים שבמשק‪.‬‬ ‫איור מס' ‪ :4‬תערובת כופתיות‬ ‫‪8‬‬ ‫היחסים השונים בין הגרעינים וכופתית התרכיז תלויים בכמה גורמים‪ :‬סוג בע"ח‪,‬‬ ‫גיל‪ ,‬מצב פיסיולוגי‪ ,‬רמת הייצור‪ ,‬סוגי הגרעינים הזמינים במשק‪ ,‬העונה ומחירי‬ ‫הגרעינים והכופתית‪ .‬לא מומלץ להשתמש בגרעינים שלמים בלבד‪ .‬בתצפית‬ ‫בהאבסת טלאים בגרעיני חיטה בלבד נמצא עיכוב מובהק בגדילה (ערב)‪ .‬מומלץ‬ ‫להיוועץ בבעל מקצוע לגבי יישום ההזנה בתרכיז מסחרי ובגרעינים שלמים ולגבי‬ ‫היחסים ביניהם‪ .‬שימוש בתערובת מסחרית רגילה שאינה תרכיז חלבון‪ ,‬המעורבבת‬ ‫בגרעינים שלמים‪ ,‬עלול לגרום לתוצאות בלתי רצויות כמו‪:‬‬ ‫‪ ‬הקטנת ריכוז החלבון בתערובת הנאכלת ופגיעה בביצועי הגדילה‬ ‫‪ ‬העלאת רמת האנרגיה בתערובת הסופית העלולה לגרום להשמנה מיותרת‬ ‫‪ ‬הקטנת שיעור הסידן והיחס של סידן לזרחן בתערובת הנאכלת‪ ,‬העלולים לגרום‬ ‫להפרעות מטבוליות (סתימת בדרכי השתן בעיקר)‬ ‫‪ ‬הקטנת שיעור הוויטמינים‬ ‫‪ ‬הקטנת שיעור התוספים והתרופות בתערובת‪ ,‬כך שהכמות היומית הנצרכת‬ ‫תהיה מתחת לרמה הנדרשת‪ ,‬דבר שעלול לפגוע ביעילות הפעילות של חומרים‬ ‫אלו‬ ‫הקטנת רמות האמוניום כלוריד והיחס בין סידן לזרחן בתערובת פיטום עלולה‬ ‫לגרום להיווצרות אבנים בדרכי השתן ולחסימתן בזכרים‪.‬‬ ‫בדומה לשימוש בכל מוצר מזון אחר להזנת הצאן‪ ,‬במעבר בין תערובות בהרכבים‬ ‫משתנים‪ ,‬גם המעבר לשימוש בתערובת גרעינים שלמים צריך להיעשות בהדרגה‪.‬‬ ‫בעלי החיים בצאן הם מעלי גירה‪ ,‬וככאלה יש להם מערכת עיכול מיוחדת ומורכבת‪,‬‬ ‫שבה מרבית מהמזון מתפרק ע"י חיידקים ומיקרו‪-‬אורגניזמים החיים במדור הגדול‬ ‫של הקיבה – בכרס‪ .‬חשיפה פתאומית לתערובת בהרכב חדש וכן עלייה חדה בכמות‬ ‫המזון המרוכז עלולות לגרום לתופעות מטבוליות לא רצויות עד כדי תמותה‪.‬‬ ‫לאילו בעלי חיים ובאיזה גיל מתאים השימוש בגרעינים שלמים?‬ ‫באופן כללי מומלץ להזין את‬ ‫הצאן – כבשים‪ ,‬עזים וולדות ‪-‬‬ ‫בתערובת גרעינים שלמים‪.‬‬ ‫טלאים וגדיים צעירים שגילם‬ ‫עד חודש וחצי מתקשים‬ ‫בלעיסת הגרעינים (במיוחד‬ ‫התירס)‪ ,‬לכן מומלץ להזינם‬ ‫בתערובת בצורת כופתית‬ ‫עשירה בחלבון (‪)22%-26%‬‬ ‫בתערובת‬ ‫או‬ ‫ובאנרגיה‬ ‫שמרכיביה הגרעיניים גרוסים‪.‬‬ ‫איור מס' ‪ :5‬טלאים בפיטום צורכים תערובת גרעין‬ ‫שלם‬ ‫‪9‬‬ ‫מגיל חודש וחצי עד חודשיים ניתן לתת תערובת של גרעינים שלמים‪ ,‬אך בשלב זה‬ ‫כדאי לגרוס את גרעיני התירס‪ .‬ריכוז החלבון בתערובת כולה בשלב זה נע בין ‪18%-‬‬ ‫‪.16%‬‬ ‫מגיל חודשיים עד לשיווק מומלץ לתת את הגרעינים שלמים (ללא כל טיפול)‪ .‬בגיל‬ ‫חודשיים ריכוז החלבון המומלץ הוא ‪ .16%‬מומלץ במידת האפשר לספק תערובת‬ ‫עם ריכוזי חלבון משתנים – כך שתהיה ירידה הדרגתית ל‪ 14%-‬לקראת השיווק‪.‬‬ ‫דוגמה‬ ‫גיל הטלה‬ ‫עד חודש וחצי‬ ‫חודש וחצי עד חודשיים‬ ‫‪ 6-2‬חודשים‬ ‫‪ 4-6‬חודשים‬ ‫‪ 4‬חודשים עד שיווק‬ ‫סוג גרעין וטיפול‬ ‫תירס‬ ‫גרוס‬ ‫גרוס גס‬ ‫שלם‬ ‫שלם‬ ‫שלם‬ ‫שעורה‬ ‫לחוץ‬ ‫שלם‬ ‫שלם‬ ‫שלם‬ ‫שלם‬ ‫חיטה‬ ‫גרוס ‪ /‬לחוץ‬ ‫שלם‬ ‫שלם‬ ‫שלם‬ ‫שלם‬ ‫ריכוז חלבון‬ ‫בתערובת (‪)%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫במשך כל הפיטום מומלץ לספק מזון גס איכותי‪ ,‬כמו חציר קטנית אספסת‪ ,‬בקיה‬ ‫או תלתן ברמות של כ‪ 16%-‬מהמזון הנצרך‪ .‬במשקים שברשותם עגלה מערבלת ניתן‬ ‫לערבב כמה סוגים של חציר איכותי ואף לשלב חציר שיבולת שועל ברמות של ‪66%-‬‬ ‫‪ 26%‬מהמזון הגס בתנאי שהחציר קצוץ‪ .‬חלק מהמגדלים מספקים לטלאים‬ ‫בפיטום קש כמקור למזון גס (תאית)‪ ,‬לעתים ברמות גבוהות (מעל ‪ 16%‬מהמנה‬ ‫היומית); במצב זה הקש אמנם מספק את הסיבים התזונתיים‪ ,‬אך מוריד את‬ ‫האנרגיה היומית ואת החלבון היומי הנצרך‪ ,‬מה שמאט את קצב הגדילה היומי‪,‬‬ ‫מאריך את משך הפיטום ומפתח את הכרס ובכך מקטין אחוז הטבחה‪.‬‬ ‫לצאן בוגר הגרעין יינתן שלם ללא כל טיפול‪ ,‬כאשר רמות האנרגיה והחלבון‬ ‫בתערובת מותאמות לצרכים‪ ,‬לכמות היומית של תערובת המזון הגס ולאיכותה‪.‬‬ ‫אין צורך להשרות את הגרעינים במים טרם האבסתם‪ .‬הדבר מיותר לחלוטין‬ ‫ולעתים כרוך בהפסדים תזונתיים‪ .‬בעת אכילת הגרעינים השלמים נגרס חלק‬ ‫מהגרעינים‪ ,‬וחלק אחר מהם נבלע שלם כשהוא מורטב ברוק‪ .‬הגרעינים שוהים‬ ‫בכרס‪ ,‬סופחים מים ותופחים‪ ,‬והחיידקים מתחילים בפירוקם‪ .‬בהמשך‪ ,‬הצאן‬ ‫מעלה גירה‪ ,‬מעבד את המזון בשנית וגורס חלקים גדולים באופן יסודי יותר‪ .‬בשלב‬ ‫זה הגרעינים כבר ספגו מים‪ ,‬תפחו והפכו רכים יותר‪ ,‬ולכן הם נטחנים ללא מאמץ‬ ‫מיותר‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫יתרונות וחסרונות של תערובת גרעינים שלמים‬ ‫יתרונות‪ :‬פורטו לעיל היתרונות ביעילות ניצול הגרעינים השלמים בצאן ובעידוד‬ ‫האכילה (ראה סעיף הדן בבסיס הפיזיולוגי וההתנהגותי של השימוש בגרעינים‬ ‫שלמים)‪ ,‬הבאים לידי ביטוי בשיפור ניצולת המזון והעלייה בקצבי גדילה‪ ,‬כפי‬ ‫שנמצא במחקרים השונים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בתערובת הגרעינים השלמים ניתן לזהות את מרבית הרכיבים של התערובת‬ ‫ולעיתים אפשר להבחין באיכותם‪ .‬תערובת זו אף מספקת חלק מהסיבים הנדרשים‬ ‫לצאן‪ ,‬ובמיוחד לטלאים בפיטום‪ .‬במקרים מסוימים שילוב הגרעין השלם חוסך‬ ‫בטיפולים ועשוי להפחית את עלות התערובת‪.‬‬ ‫חסרונות‪ :‬בתערובות גרעינים שלמים מרוכזים בכופתית תרכיז החלבון כל‬ ‫התוספות של המינרלים‪ ,‬הוויטמינים‪ ,‬התוספים והתרופות‪ ,‬שרבים מהם מרירים‬ ‫ואינם טעימים‪ ,‬כך שהצאן עלול להפחית בצריכתן‪ ,‬תוך בירור הגרעינים‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫בעת מתן תערובת חופשית (למשל בפיטום)‪ ,‬מומלץ לדאוג לאבוס נקי לפחות פעם‬ ‫אחת ביום למשך זמן קצר ‪ -‬די במחצית השעה לכך (עדיף לעשות זאת פעמיים‬ ‫ביום)‪ .‬פעולה זו תאלץ את הטלאים לצרוך את הכופתית‪ ,‬שהיא הספקית העיקרית‬ ‫לחלבון‪ ,‬לוויטמינים ולמינרלים‪.‬‬ ‫יש צורך בידע מקצועי ובתשתית מתאימה בעת הכנה משקית של תערובת הגרעינים‬ ‫עם תרכיז החלבון כדי לשמור על הריכוזים הנכונים‪ .‬לפעמים מגיעים הגרעינים‬ ‫השלמים עם אבנים קטנות (חצץ) דבר הפוגע במערכת השיניים של הצאן‪.‬‬ ‫חוסר בתיאמין‪ :‬בתחילת שנות ה‪ 76-‬נצפו בכמה משקים תופעות של מחסור‬ ‫בתיאמין בטלאים שפוטמו בגרעינים שלמים‪ ,‬אך ללא תמותה‪ .‬הסיבה לכך הייתה‬ ‫כנראה גרעינים מעופשים עקב אחסון לקוי (גור אריה)‪ .‬איכות הגרעינים עלולה לגרום‬ ‫נזקים‪ ,‬כיוון שבחלק מהמשקים שבהם נעשה שימוש בגרעינים שלמים‪ ,‬הגרעינים‬ ‫מתקבלים ללא בקרת איכות‪ ,‬בדומה לזו שנעשית במפעל התערובת‪ ,‬כך שייתכן שימוש‬ ‫בגרעינים העלולים לפגוע בבריאות ובביצועי בע"ח‪.‬‬ ‫חלק מהמגדלים נרתע מהשימוש בגרעינים שלמים מחשש שחלקם אינם נעכלים‬ ‫בשל הופעתם בגללים‪ .‬אכן‪ ,‬לעתים ניתן להבחין בכמות מסוימת של גרעינים‬ ‫בגללים שמקורם בגרעינים המצליחים לשרוד את הפירוק בכרס ולהגיע למעי בלי‬ ‫שהתעכלו או שהתעכלו חלקית‪ ,‬אך כמותם זניחה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לעתים נראית רק‬ ‫הקליפה החיצונית של הגרעין‪ ,‬לאחר שרוב החלק המזין בגרעין נעכל ונספג‪ .‬שיעור‬ ‫הגרעינים השלמים המופיעים בגללים עלול לעלות כאשר נותנים את התערובת‬ ‫במנות גדולות‪ ,‬ובמיוחד בעזים ובכבשים חולבות המקבלות כמות גדולה של‬ ‫תערובת גרעינים שלמים במנה או שתיים ביום‪ .‬במצב זה קצב פינוי הכרס הוא‬ ‫מהיר יחסית והדבר גורם לעלייה בשיעור הגרעינים השלמים בגללים‪ .‬בחולבות‬ ‫מומלץ להגדיל את מספר המנות היומיות של התערובת‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫משקים המכינים בליל ‪ -‬מומלץ בהחלט שיכללו בבליל חלק מהגרעינים השלמים או‬ ‫את כולם‪ ,‬לפי סוגו‪.‬‬ ‫הכדאיות הכלכלית לשימוש בתערובות גרעינים שלמים תלויה כמובן במחירי‬ ‫המזונות וההשקעות בתשתיות הנדרשות להאבסתן‪ .‬לרוב‪ ,‬בהתחשב במחירי‬ ‫הגרעינים והתערובת המקובלים בשוק‪ ,‬ניתן לצפות הוזלה בעלות הגידול‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫בהנחה של הפרש של ‪ 5%‬במחיר לטובת תערובת מסחרית לעומת תערובת גרעינים‬ ‫שלמים‪ -‬יוזלו הוצאות הגידול בכ‪( 5%-‬בגלל שיפור ניצולת המזון)‪ ,‬בנוסף להקדמת‬ ‫שיווק הטלאים בממוצע של כשבוע בהשוואה לתערובת מסחרית רגילה‪.‬‬ ‫תודות‬ ‫הדפון מסתמך על סיכום נתוני ניסויים שנעשו בארץ מתחילת שנות ה‪.76-‬‬ ‫תודות לחוקרים שעל פרסומיהם הסתמכנו‪ :‬גור אריה‪ ,‬לנדאו‪ ,‬ערב‪ ,‬קיסרי‪,‬‬ ‫ליבוביץ' וחובריהם‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת לד"ר רן סולומון ולד"ר יאן לנדאו שתרמו מהידע הרב שלהם‬ ‫לכתיבת הדפון‪.‬‬ ‫‪12‬‬