‫תוכן העניינים‬ ‫עמוד השער‬ ‫תמונת הגיליון‬ ‫בעלי תפקידים באמ"י‬ ‫‪2‬‬ ‫על תמונת השער‬ ‫‪2‬‬ ‫דבר העורך‬ ‫‪3‬‬ ‫דבר היו"ר‬ ‫‪4‬‬ ‫סדנה בנושא חיזוי עונתי‬ ‫‪5‬‬ ‫המאזן השנתי של האיגוד‬ ‫‪8‬‬ ‫דבר המזכיר של ‪ WMO‬ליום המטאורולוגיה העולמי ‪2024‬‬ ‫‪20‬‬ ‫דו"ח מתוך ‪IPCC‬‬ ‫‪22‬‬ ‫תוכנית הכנס השנתי של אמ"י תשע"ד‬ ‫‪25‬‬ ‫תקצירי ההרצאות והפוסטרים‬ ‫‪27‬‬ ‫תמונות מכנס אמ"י תשע"ד‬ ‫דברים לזכרו של פרופסור דוד שרון ז"ל‬ ‫יקיר אמ"י תשע"ד‬ ‫המרצים‬ ‫הקהל‬ ‫‪37‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪42‬‬ ‫מהנעשה ב‪EMS -‬‬ ‫‪42‬‬ ‫תאריכים של כנסים בין‪-‬לאומיים ולאומיים‬ ‫‪43‬‬ ‫בעלי תפקידים באמ"י‬ ‫הועדה המרכזת‬ ‫נח וולפסון‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫יו"ר ‪-‬‬ ‫מזכיר ‪ -‬אלונה אריה‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫עמיר גבעתי‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫גזבר ‪-‬‬ ‫ועדת הדרכה‬ ‫פנחס אלפרט‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫הדס סערוני‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫דוריטה דרוסטקיר אדלשטיין‪ ,‬המכון הביולוגי‬ ‫המועצה הנבחרת‬ ‫תמי אליאס‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫פנחס אלפרט‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫עמיר גבעתי‪ ,‬נציבות המים‬ ‫אורי דיין‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫ברוך זיו‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫יעקב לומס‬ ‫עמית סביר‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫דוריטה רוסטקייר אדלשטיין‪ ,‬המכון הביולוגי‬ ‫ועדת ביקורת‬ ‫איתן מאזה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫הדס סערוני‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫מיטל רומם‬ ‫מערכת מטאורולוגיה בישראל‬ ‫יאיר גולדרייך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬עורך‬ ‫אבריל גולדרייך‪ ,‬עריכה גראפית‬ ‫חבר המועצה בתוקף תפקידו‬ ‫ערן בז'ה‪ ,‬מפקד מטאורולוגיה ח"א‬ ‫תמונת השער‬ ‫בעוד שחודשי ינואר‪-‬פברואר היו יבשים בישראל‪ ,‬לא כך היה במזרח ארה"ב‪ .‬פרקי השלג רדפו אחר אחרי השני‪.‬‬ ‫זקני ניו ‪-‬יורק אינם זוכרים חורף כה שלוג‪.‬‬ ‫מיודענו לני דרויאן (נאס"ס גי"ס ואוניברסיטת קולומביה)‪ ,‬שהיה חבר הסגל של המחלקה לגיאוגרפיה‬ ‫באוניברסיטת בר‪-‬אילן בשנות השבעים‪-‬שמונים‪ ,‬שלח מספר תמונות מחצר ביתו שבלונג‪-‬איילנד‪ ,‬ניו‪-‬יורק‪ .‬אחד‬ ‫מהם נבחר כתמונת שער‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫דבר העורך‬ ‫לחברי האיגוד שלום רב‪,‬‬ ‫החוברת הנוכחית ‪ 2424‬פותחת את "כרך" ‪ 2024‬והיא כרגיל מוקדשת לסיכום הכנס השנתי תשע"ד ‪.)2024 -‬‬ ‫החוברת מכילה את תכנית הכנס‪ ,‬תמונות ואת התקצירים המורחבים מהכנס השנתי‪ .‬לצערי לא הגיעו לידינו רוב‬ ‫התקצירים המורחבים‪ ,‬אולם כדי לעמוד בלוח הזמנים החלטנו להוציא לאור את החוברת מבלי כל התקצירים‪.‬‬ ‫נקוה שנוכל לפרסמם בחוברת הבאה‪ .‬הכנס השנתי הוקדש הפעם לזכרו של פרופסור דוד שרון ז"ל‪ .‬דברים לזכרו‬ ‫הופיעו בהרחבה בגיליון ‪( 202342‬עיין גם "בדבר העורך" שם)‪ .‬אני חייב להודות לאיתי שרון על צילומם של חלק‬ ‫מהתמונות מהכנס השנתי המופיעות בגיליון‪ .‬בכנס של האגודה הגיאוגרפית שהתקיים בחנוכה‪ ,‬התקיים מושב‬ ‫לזכרו‪ .‬באותו כנס‪ ,‬במושב המליאה של האגודה‪ ,‬ניצלתי את מעמדי כנשיא האגודה וספרתי באריכות על הכרותי‬ ‫עם דוד כתלמידו וכחברו במשך קרוב לששים שנה‪.‬‬ ‫ליקיר אמ"י לשנת תשס"ט נבחר הפעם מר משה מנדל‪ ,‬חוקר גמלאי של השרות המטאורולוגי‪ .‬משה הוא חבר‬ ‫ותיק באמ"י ורב זכויות בתרומותיו לביטאוננו על גלגוליו השונים מאז שנות השבעים‪ .‬מאז שהחל לעבוד בשרות‪,‬‬ ‫משה השתתף כמרצה כמעט בכל הכנסים השנתיים‪ ,‬פרסם מאמרים רבים בכתבי עת מכובדים‪ ,‬חלקם בשותפות‬ ‫עם בחירי החוקרים בארץ‪ .‬מעניין לציין את המשותף למשה ולפרופסור דוד שרון‪ :‬ידיעות מעמיקות‬ ‫בסטטיסטיקה והערות מתודיות בכנסי אמ"י ובכנסים אחרים‪ .‬העדינות והצניעות של משה יכולים לשמש כדוגמה‬ ‫ומופת לכולנו‪.‬‬ ‫לאחר המסר של מזכיר הארגון המטאורולוגי העולמי (‪ )WMO‬לקראת יום המטאורולוגיה הבין‪-‬לאומי‪ ,‬הבאנו‬ ‫חומר ששוחרר לפרסום מהפאנל הבין‪-‬ממשלתי לשינויי אקלים (‪ .)IPCC‬הדו"ח המתעדכן אחת לשבע שנים‬ ‫ויתפרסם רק בסוף השנה )‪ .(AR5‬אולם מספר תת‪-‬וועדות פרסמו (באופן בלתי רשמי) מספר סעיפים מהדו"ח‬ ‫הכללי‪.‬‬ ‫לסיום כהרגלנו להזכיר לחברים את שלוש האפשרויות להגשת מאמרים לביטאון‪:‬‬ ‫‪ .2‬מאמרים (יעברו שיפוט) ‪ .2‬רשימות\תגובות ("‪ - "camera-ready‬ללא שיפוט ועל אחריות הכותב [עריכה‪,‬‬ ‫עריכה לשונית ותוכן]) ‪ .3‬תקצירי מאמרים (מורחב ‪ -‬לפחות ‪ 3‬עמודים [כולל איורים ומראי מקום] – בעברית‬ ‫"‪ )"camera-ready‬שהתפרסמו בכתבי עת שפיטים ‪ .‬המטרה היא שהמאמרים הללו יגיעו לקהל שאינו מצוי אצל‬ ‫כתבי עת אלו‪ ,‬יוכל לקרא ולהתעדכן‪ .‬החומר יוגש בעברית או באנגלית (חובת העברית היא רק על התקצירים‬ ‫המורחבים) בתכנת ‪ .WORD‬מאמרים לשיפוט יש להגיש ברווח כפול‪ .‬הכותרת‪ ,‬שם‪4‬שמות מלא‪4‬ים של המחבר‪4‬ים‬ ‫(ללא תארים) וכתובת מלאה של המוסד בו בוצע המחקר (כולל מיקוד) ודוא"ל יופיעו באותיות מודגשות (‪.)BOLD‬‬ ‫את החומר יש לשלוח אלי בדוא"ל לפי הכתובת‪[email protected] :‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫יאיר גולדרייך‪ ,‬פרופ' אמריטוס‬ ‫המחלקה לגיאוגרפיה והסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫‪3‬‬ ‫דבר היו"ר‬ ‫אמ"י סיים החודש לערוך את אחד הכנסים המוצלחים ביותר‪ .‬בנוכחות כ‪ 00-‬חברים ניתנו מספר רב של‬ ‫הרצאות בנושאים מרתקים וברמה גבוהה‪.‬‬ ‫בכנס ניתנה גם הרצאת אורח של פרופסור ‪ Uwe Ulbricht‬מאוניברסיטת ברלין החופשית בנושא אירועי מזג‬ ‫אוויר קיצוניים‪.‬‬ ‫תודתנו לוועדת ההדרכה‪ ,‬שעבדה ועסקה בארגון הכנס ואסוף המאמרים‪.‬‬ ‫חברנו עמיר גבעתי השתתף‪ ,‬כנציג ישראל‪ ,‬במושב של ה‪ European Meteorological Society -‬והעביר‬ ‫לחברים מרשמיו ומהמתרחש בארגון‪.‬‬ ‫בחודש אפריל תקיים האגודה סדנה בנושא חיזוי עונתי‪ ,‬בהשתתפות שלושה מדענים בכירים מחו"ל‪ .‬אנו‬ ‫מצפים להשתתפות ערה של חברינו וזאת על מנת להצדיק את ההוצאה הגדולה‪.‬‬ ‫בסיום הכנס השנתי העליתי נושא‪ ,‬אשר אליו יש להתייחס ולהגביר מאמצים‪ ,‬והוא מספר החברים באיגוד‪.‬‬ ‫מספר החברים כיום נע בין ‪ 00-80‬והינו נמוך יחסית למקובל בארצות המערב (באגודה האמריקנית ישנם‬ ‫כ‪ 22,000-‬חברים ובגרמניה – ‪ .)2,400‬מספר רב של חברים מאפשר פעילויות רבות יותר‪.‬‬ ‫אני פונה שוב לקהילה האקדמית‪ ,‬אשר ממנה יכולים להגיע חברים חדשים‪ ,‬להגביר את מאמציה ולעודד את‬ ‫הסטודנטים להירשם ולהשתתף בפעילות האגודה‪.‬‬ ‫בנשוא השירות המטאורולוגי והשתתפותו בפעילויותינו אין חדש‪ .‬ניסיונות שנעשו על ידי חברים שונים‬ ‫להחזירם לפעילות לא עלו יפה‪ ,‬ובנוסף העלו מספר חברים את ההתקפה שלוחת הרסן על הרמה המדעית של‬ ‫חברינו‪ ,‬כפי שהתבטא בדיון בוועדת המדע של הכנסת‪ .‬האיגוד הצטרף למכתבו של חברנו‪ ,‬ד"ר ברוך זיו‪ ,‬לוועדה‪,‬‬ ‫אשר העמיד את המצב על דיוקו ואשר דחה את טענות השמ"ט‪.‬‬ ‫אני מאחל לכל חברינו חג שמח ולהתראות בסדנה‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ד"ר נח וולפסון‬ ‫יו"ר אמ"י‬ ‫‪4‬‬ ‫אמ"י – האיגוד המטאורולוגי הישראלי‬ ‫סדנה בנושא חיזוי עונתי‬ ‫‪( 03-20.04.2024‬ימים רביעי וחמישי בשבוע)‬ ‫הקריה החקלאית ראשון לציון‬ ‫אנו שמחים להזמינכם לסדנה בת יומיים בנושא חיזוי עונתי‪ .‬הסדנה מאורגנת ע"י האיגוד המטאורולוגי‬ ‫הישראלי‪ ,‬בהשתתפות מדענים אורחים מחו"ל‪ .‬הסדנה תתקיים בקריה החקלאית ראשון לציון‪ .‬מצ" ב‬ ‫תוכנית הסדנה‪ .‬ההרצאות יתקיימו בשפה האנגלית‪.‬‬ ‫דמי כניסה‬ ‫הכניסה לסדנה חופשית לחברי האיגוד‪ ,‬אשר שילמו את דמי החבר לשנת ‪ .2024‬ארוחת צהרים בשרית‬ ‫בקפיטריה של הקריה החקלאית כלולה במחיר‪.‬‬ ‫המחיר לאורחים אשר אינם חברים באיגוד הינו ‪ ₪ 200‬לשני ימי הסדנה (אין השתתפות חלקית בתשלום‬ ‫חלקי)‪ .‬התשלום בשיק או במזומן בבוקר הראשון של הסדנה‪.‬‬ ‫הגעה וחניה‬ ‫בתחבורה ציבורית‪ :‬קווי אגד ‪ 275 ,202 ,274 ,204‬בין תל אביב וראשל"צ‪ ,‬קו ‪ 88‬בראשל"צ‪.‬‬ ‫ברכב פרטי (חניה ללא תשלום)‪:‬‬ ‫חובה להירשם מראש לסדנה‪ ,‬בדואר אלקטרוני לכתובת‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫או בפקס למס' ‪( 30-4816016‬לידי אלונה אריה)‬ ‫‪5‬‬ Workshop on Seasonal Forecasting 09-10/04/2014 Day 1 – 09/04/14 Time Speaker Title 09:00-09:15 Dr. Noah Wolfson Opening 09:15-09:30 Dr. Amir Givati The objective of the seasonal forecasting workshop 09:30-10:30 Dr. Dan Collins Intra-seasonal to Inter-annual (ISI) Climate Forecasting: Climate variability and sources of predictability 10:30-11:30 Prof. Judah Choen Improved Northern Hemisphere Winter Forecasts 11:30-12:00 Coffee Break 12:00-13:00 Dr. Dan Collins Seasonal Forecasting at the NOAA Climate Prediction Center: Operations, verifications and best practices Dr. Emily Becker The North American Multi-Model Ensemble (NMME) System for ISI Forecasting: background, forecast products, and forecast consolidation 13:00-14:00 14:00-15:00 Lunch Break 15:00-15:45 Dr. Baruch Ziv Overview for the climate of Israel 15:45-16:30 Dr. Dorita RostkierEdelstein Downscaling of seasonal precipitation over Israel 6 Day 2 – 10/04/14 Time Speaker Title 09:00-10:00 Dr. Emily Becker NMME: participant models, forecast verification, and Phase II 10:00-11:00 Prof. Judah Choen Tropospheric precursors to large Arctic Oscillation events on Sub-seasonal timescales 11:00-11:30 Coffee Break 11:30-12:15 Dr. Amir Givati Long rang streamflow prediction in Israel using the WRF-Hydro model for dynamical downscaling of the CFS 12:15-13:00 Dr. Chaim Garfinkel The Effect of the Madden Julian Oscillation on North Atlantic and Israeli weather via the stratosphere 13:00-14:00 Lunch Break 14:00-14:45 Prof. Pinhas Alpert Long range climate scenarios for Israel 14:45-15:30 Dr. Dan Collins Seasonal forecasting: progress and future 15:30-16:00 Panel and discussion 7 ‫האגוד המטאורולוגי הישראלי‬ ‫מאזן ליום ‪3242242023‬‬ ‫רכוש שוטף‬ ‫‪2131021‬‬ ‫‪213102/‬‬ ‫מזומן‬ ‫פר"י‬ ‫‪392,/‬‬ ‫‪3,342‬‬ ‫‪291,3‬‬ ‫‪22,353‬‬ ‫ניירות ערך‬ ‫סה"כ רכוש שוטף‬ ‫‪/009100‬‬ ‫‪322,784‬‬ ‫‪1,19,22‬‬ ‫‪320,000‬‬ ‫‪213102/‬‬ ‫‪/2793,2‬‬ ‫‪09000‬‬ ‫‪/1293,2‬‬ ‫‪2131021‬‬ ‫‪/229070‬‬ ‫‪09000‬‬ ‫‪/279000‬‬ ‫התחייבויות שוטפות‬ ‫יתרת רווח והפסד‬ ‫התחייבות למלגת מדענים צעירים‬ ‫יתרת רווח והפסד (דו"ח רווח‬ ‫והפסד ‪)32.22.2023‬‬ ‫דו"ח רווח והפסד ‪32.22.2023‬‬ ‫‪213102/‬‬ ‫‪2131021‬‬ ‫הכנסות מדמי חבר‬ ‫מענק לכנס ‪MedCLIVAR‬‬ ‫הכנסות (הוצאות מימון)‬ ‫‪209200‬‬ ‫‪29002‬‬ ‫‪2,9370‬‬ ‫‪2,9,12‬‬ ‫‪39120‬‬ ‫סה"כ הכנסות‬ ‫‪229702‬‬ ‫‪209,12‬‬ ‫הוצאות כלליות‬ ‫הוצאות כנס שנתי‬ ‫הוצאות כנס ‪MedCLIVAR‬‬ ‫‪79/77‬‬ ‫‪229000‬‬ ‫‪29,//‬‬ ‫‪2297/,‬‬ ‫‪239737‬‬ ‫הוצאות יום עיון שנויי אקלים‬ ‫‪/9220‬‬ ‫הוצאות סדנה בנושא מודלים‬ ‫מלגת מדענים צעירים‬ ‫סה"כ הוצאות‬ ‫‪2091,2‬‬ ‫‪09000‬‬ ‫‪119,32‬‬ ‫‪01973,‬‬ ‫רווח‪3‬הפסד‬ ‫(‪)₪ -22,270‬‬ ‫(‪)₪ -20,757‬‬ ‫‪8‬‬ Message on the occasion of WMD 2014 "Weather & climate: Engaging Youth" Message by Michel Jarraud, Secretary-General of WMO Recognizing the strong stake that young people have in the future, WMO has chosen “Weather and climate: engaging youth” as the theme for this year’s World Meteorological Day. Today, people between the ages of 15 and 24 make up a sixth of the world’s population. About 85 per cent of these 1 billion young men and women live in developing countries. Compared to their peers of only 50 years ago, the young people of today are on average healthier, more educated and skilled. Technologies permeate their lives, enabling them to better interact with the world around them. Yet many young people still suffer from poverty and discrimination, inequality and exploitation; many of them still lack access to education, health and other basic services. These problems are exacerbated by the hazards of climate change and extreme weather, which characterize the lives of young people today and will have an even greater impact in the decades to come. Atmosphere and ocean temperatures continue to increase, ice caps and glaciers around the world are steadily declining, sea level is rising and a number of extreme weather and climate events are becoming more frequent and/or more intense. Human influence on the climate system is unequivocal. The global concentration of CO 2 and other greenhouse gases in the atmosphere keeps growing unabated and is reaching unprecedented levels in human history. Maintaining our current dependence on fossil fuels will lead us to a significantly warmer planet: by the end of the century the temperature could be up to 4 degrees Celsius higher than in pre-industrial times. Limiting the warming to less than 2 degrees Celsius can still be achieved, but it will require a rapid significant reduction in greenhouse gas emissions. Achieving this objective demands urgent, decisive and courageous action. The world’s youth can be a powerful actor of change in this regard. Climate action is not just about CO2 emissions, it is about people, about the values we share and what each of us is ready to do to promote them. Young people are a source of innovation and of fresh insights into problems and their possible solutions. They call for just, equitable solutions. As the next generation prepares for changing weather and climate, young people can play an active role in monitoring, understanding and responding to the weather and climate 9 of today and tomorrow. They have the capacity to promote climate awareness, mitigation and adaptation, but in order to unleash the youth’s full potential for addressing climate change, we need to be able to involve them in the formulation and implementation of the policies that affect them today and will concern them tomorrow. Scientific understanding of how the atmosphere, ocean, land and water interact to generate weather and climate is improving, making it increasingly easier to generate seamless weather and climate forecasts. The WMO community has already developed tools for understanding and forecasting the weather and climate, and over the coming decades these tools will become more skillful, more widely shared and used. Information products and services based on climate predictions will strengthen our ability to mitigate and adapt to climate change, as well as to pursue sustainable development — making us better prepared to face coming storms, floods and heatwaves; helping farmers to better organize planting and harvesting; and increasing the safety of ship and air navigation... Young people who choose a career in meteorology, hydrology or climate science will be able to play an increasingly important role, and thus make a vital contribution to the safety and well-being of their communities and countries. Climate change makes us more uncertain about our future and yet, despite this uncertainty, one thing is clear: our society bears a responsibility not only to itself but also to future generations. The youth of today will live through the second half of this century and, if we do not act urgently, they will witness the severe impacts of climate change foreseen by the latest assessment of the Intergovernmental Panel on Climate Change. As a result of the choices we are making in the present, young people will have a major role to play in shaping the Earth’s future. While the challenges facing the next generations are enormous, the opportunities for addressing them have never been greater. 01 Press Release No. 987 For use of the information media Not an official record IPCC report on impacts, vulnerability and adaptation confirms the high human costs of climate change WMO urges governments to translate research findings into actionable information through climate services Yokohama, 31 March 2014 – The IPCC’s Climate Change 2014: Impacts, Adaptation and Vulnerability, a comprehensive assessment report by leading scientists launched here today, offers policymakers and the general public a wealth of information about how climate change will affect the lives of current and future generations – and what governments can do to adapt and reduce vulnerabilities. “Over the coming decades, climate change will have mostly negative impacts on cities and infrastructure, migration and security, ecosystems and species, crops and food security, public health, water supplies, and much more. We will see more ocean acidification and extreme droughts, floods and heatwaves. The poor and vulnerable will be most affected,” said Michel Jarraud, SecretaryGeneral of the World Meteorological Organization (WMO) which, together with the UN Environment Programme, established the IPCC in 1988. The IPCC report details these impacts and how they are expected to vary from region to region and to evolve over the coming decades. It describes the evidence and the uncertainties, and it confirms that, without urgent and ambitious efforts to reduce emissions, climate change will cause increasingly serious impacts over the course of the 21st century. The report also assesses various options for adapting to the new climate conditions. “This report provides invaluable guidance on how we can reduce climate vulnerabilities and adapt to the consequences of greenhouse gas emissions. The next step is to ‘operationalize’ some of the climate research assessed by the IPCC by transforming it into practical and actionable information. Working together, national meteorological services and other organizations will deliver increasingly sophisticated decision-support services aimed at building climate resilience, adapting to new conditions and mitigating emissions,” said Mr Jarraud. The report confirms that advances in seasonal and longer term climate 00 prediction now make it possible to develop effective climate services. These services combine science-based climate information and forecasts with socioeconomic data and sectoral information to empower decision-makers to manage climate risks and opportunities and adapt to climate change. In addition to “downscaling” global climate models to produce regional climate scenarios and predictions with finer resolution, researchers are conducting more impacts, adaptation and vulnerability studies at the regional, sub-regional, national and local levels. Climate services can now be fine-tuned and targeted more precisely to user needs thanks to researchers’ continuing explorations of how climate change will affect people and communities in their particular region. “Together with the IPCC’s Physical Science Basis report issued last September, this new assessment will help WMO Members to further reduce vulnerabilities to weather and climate trends and extremes. Continuing improvements in climate monitoring systems, operational forecasts and adaptation policies will enhance the ability of meteorological services to contribute to reducing disaster risks and deliver advance warnings of storms, floods, droughts, and hot and cold extremes,” said Mr Jarraud. While the practical application of climate information and predictions is growing rapidly, some 70 developing countries still lack the resources and expertise to ensure that their citizens can benefit from climate services. Recognizing this, the international community established the Global Framework for Climate Services (GFCS) to promote operational climate services and build capacity at the national, regional and global levels. WMO plays a lead role in this effort in cooperation with several UN and other international organizations. For example, Africa is particularly vulnerable to climate change, but many African countries lack the capacity to produce and even to use climate information for adapting to climate variability and change. According to the IPCC, even if a low-emissions scenario leads to a global warming not exceeding 2°C by 2100, Africa’s efforts to adapt will still be challenged by increases in droughts and other extreme weather events, shifts in ecosystems, reduced productivity of crops and livestock, changes in vector- and water-borne diseases, and other stresses. WMO and other service providers can assist African governments to meet these challenges by using the most up-to-date research findings on adaptation policies and measures to implement practical solutions. Guided by these findings, and similar information about other regions and 02 sectors, climate services can inform decisions on public health, agriculture, water management, disaster risk reduction and other priority issues. The GFCS is mobilizing support from partner countries and institutions to advance the use of climate services in the African region, including through the Norwayfunded Climate Services Adaptation Programme in Africa. With support from a number of other countries, it is also implementing activities in other regions, such as the Canada-funded programmes for Implementing the GFCS at Regional and National Scales and Climate Services to Reduce Vulnerability in Haiti. The IPCC’s Fifth Assessment Report promises to add further momentum to these efforts. Weather, Climate and Water Note to journalists: For more information, please contact: Michael Williams at +41 22 730 8315 (fixed), +41 79 406 4730 or [email protected] Additional information is available at www.wmo.int, www.ipcc.ch and www.gfcs-climate.org 03 ‫אמי ‪ -‬האיגוד המטאורולוגי הישראלי‬ ‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬ ‫כתובת האיגוד‪ :‬רח' לח"י ‪ ,13‬בני ברק ‪ ,03255‬טלפון‪ 5355016-51 :‬פקס‪5366166-51 :‬‬ ‫‪http://met-society.org.il‬‬ ‫תכנית ותקצירים לכנס אמ"י תשע"ד – ‪4102‬‬ ‫הכנס מוקדש לזכרו של פרופ' דוד שרון ז"ל‬ ‫יום ראשון‪ ,‬כא' באדר ב' תשע"ד‪ ,23.03.2024 ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬רעננה‬ ‫‪ :22:00 – 03:20‬מושב ראשון‪ :‬היבטים אקלימיים ושינויי אקלים בקני מידה שונים של זמן ומרחב‬ ‫יו"ר‪ :‬פרופ' פנחס אלפרט‬ ‫‪ :03:45 – 03:20‬האם התחממות גלובלית פירושה הקצנה אקלימית באזורנו?‬ ‫ב‪ .‬זיו‪ 9‬ה‪ .‬סערוני‪ 9‬י‪ .‬למפרט‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת תל אביב‬ ‫‪ :20:20– 03:45‬השינוי העונתי של סופות בקווי הרוחב הבינוניים במודל סירקולציה גלובלית אידיאלי‬ ‫ה‪ .‬אפרגן‪ 9‬י‪ .‬כספי‪ ,‬המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬ ‫‪ :20:35 – 20:20‬כיצד גורמים שינויי האקלים ועליית גזי החממה למגמת ההתייבשות בגשמי צפון הארץ‬ ‫ד‪ .‬רוזנפלד‪ 9‬ע‪ .‬גבעתי‪ ,‬האוניברסיטה העברית ורשות המים‬ ‫‪ :22:00 – 20:35‬השפעת משטר הקרינה על שינוי הטמפרטורה בפוטסדאם גרמניה בין השנים ‪2022 – 2833‬‬ ‫ג'‪ .‬סטנהיל‪ 9‬א‪ .‬אחימן‪ ,‬המכון לקרקע ומים‪ ,‬מרכז וולקני‬ ‫‪ :23:35 – 22:20‬מושב שני‪ :‬משקעים ושיטפונות ‪ -‬גורמים וחיזוי‬ ‫יו"ר‪ :‬פרופ' אורי דיין‬ ‫‪Analysis of the risk of meteorological of extreme events: Synoptic, numerical and :22:05 – 22:20‬‬ ‫‪statistical approaches‬‬ ‫)‪Uwe Ulbrich, Institute Freie Universitaet, Berlin, Germany (Invited lecture‬‬ ‫‪ :22:30 – 22:05‬חיזוי שיטפונות נדירים בישראל בשנת ‪2023‬‬ ‫ע‪ .‬גבעתי‪ ,‬רשות המים‬ ‫‪ :23:05 – 22:30‬אי הוודאות העיתית והמרחבית של משטר הגשם בסרביה ובמונטנגרו‬ ‫ח‪ .‬קותיאל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪04‬‬ ‫‪ :20:30 – 24:00‬מושב שלישי‪ :‬היבטים סביבתיים של אקלים‬ ‫יו"ר‪ :‬פרופ' חיים קותיאל‬ ‫‪ :24:25 – 24:00‬השפעת הצירקולציה הסינופטית על מפל הטמפרטורה בסמוך לפני הקרקע‬ ‫א‪ .‬דיין‪ 9‬א‪ .‬לנסקי‪ 9‬א‪ .‬גואז‪ ,‬האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן‬ ‫‪ :24:50 – 24:25‬מגמות בסוגי אירוסולים מעל האזורים המטרופולינים בעולם‬ ‫פ‪ .‬אלפרט‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫‪ :25:25 – 24:50‬זיהום אוויר מעל אגן נהר הגנגס וצפון‪-‬מערב מפרץ‪-‬בנגל בתחילת העונה של הפוסט‪-‬מונסון‪:‬‬ ‫הערכה בעזרת מודל ‪ 5- GEOS‬של ‪NASA‬‬ ‫פ‪ .‬קישצ'ה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫‪ :25:40 – 25:25‬האפקט הממתן של צמחיית כיסוי קרקע מדברית על הנוחות התרמית של האדם ברחוב‬ ‫ק‪ .‬שניר‪ 9‬ד‪ .‬פרלמוטר‪ 9‬א‪ .‬אראל‪ ,‬המכונים לחקר המדבר‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫‪ :20:05 – 25:40‬שינויים מטאורולוגים ויומיים על צפיפות הזרם החשמלי האנכי והשדה החשמלי במזג אוויר‬ ‫נאה בנגב‬ ‫ר‪ .‬יניב‪ 9‬י‪ .‬יאיר‪ 9‬ק‪ .‬פרייס‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת תל אביב‬ ‫פוסטרים‪:‬‬ ‫‪Atmospheric Jet stream regime transitions, and possible implications for extreme weather and climate events -‬‬ ‫‪1.‬‬ ‫‪Nili Harnik, Tel Aviv University‬‬ ‫?‪Is Eastern Mediterranean heat content a good predictor for precipitation in Israel‬‬ ‫‪Yael Amitai and Hezi Gildor, The Hebrew University of Jerusalem‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫זיהום אוויר מעל אגן נהר הגנגס וצפון‪-‬מערב מפרץ בנגל בתחילת העונה של‬ ‫הפוסט‪-‬מונסון‪ :‬הערכה בעזרת מודל ‪ 0-GEOS‬של ‪NASA‬‬ ‫קישצ'ה‪ 9‬פ‪ 92.‬דא‪-‬סילווה‪ 9‬א‪ 91.‬סטרובינץ‪ 9‬ב‪ 92.‬אלפרט‪ 9‬פ‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ 9‬ישראל‪ ,GSFC./ NASA1 9‬ארצות הברות‬ ‫הרעיון העיקרי של עבודתנו הוא שמעל אזורים רחוקים ממקורות זיהום אוויר‪ ,‬השפעותייהם של תהליכים‬ ‫מטאורולוגים על זיהום אוויר ועל טרנדים שלו לפעמים משמעותיים יותר מאשר השפעתם של שינוים במקורות‬ ‫הזיהום‪.‬‬ ‫שינוים דרמטיים באוכלוסיית הודו קרו בשישים השנים האחרונות‪ .‬גידול האוכלוסייה הזה לווה בהתפתחות‬ ‫בתעשייה‪ ,‬בחקלאות‪ ,‬וגם בתחבורה‪ .‬שינויים אלו גרמו לעליה בזיהום האוויר והידרדרות באיכות האוויר בתת‬ ‫היבשת של הודו (‪.(Kishcha et al., 2011‬‬ ‫כאשר התחלנו לחקור את ההידרדרות באיכות האוויר באזורי הים מסביב להודו‪ ,‬ציפינו למצוא מגמות בעובי‬ ‫האופטי של האירוסולים המתאימות לאלה שמעל היבשה‪ .‬להפתעתנו‪ ,‬מצאנו שזה לא תמיד נכון‪ .‬אי‪-‬התאמה זאת‬ ‫נידונה במאמרנו (‪ .Kishcha et al. (2012‬מטרת עבודתנו הייתה להשוות בין המגמות ב‪ AOT -‬מעל צפון‪-‬מערב‬ ‫מפרץ‪-‬בנגל לבין אלה שמעל מזרח אגן נהר הגנגס בתחילת עונת הפוסט‪-‬מונסון‪ .‬במשך תקופת ניתוח של ‪ 20‬שנים‬ ‫מ ‪ 2000-‬ועד ‪ 2003‬בתחילת העונת הפוסט ‪-‬מונסון‪ ,‬בחודש אוקטובר‪ MODIS ,‬הראה מגמת עליה חזקה ב ‪AOT-‬‬ ‫(בערך ‪ 24%‬בשנה)‪ ,‬ובאותו זמן חוסר מגמה ב‪ AOT-‬מעל מזרח אגן נהר הגנגס (איור ‪ .)2‬וזאת למרות העובדה‬ ‫שלא קיימים מקורות זיהום מעל הים‪ .‬ניתן לראות באיור ‪ 2‬שתופעה זו של הטרנדים הלא‪-‬צפויים מעל צפון‪-‬מערב‬ ‫מפרץ‪-‬בנגל קיימת רק בתחילת עונת הפוסט‪-‬מונסון‪ ,‬באוקטובר‪ .‬והיא נעלמת בחודשים הבאים לאחר מכן‪.‬‬ ‫בנובמבר אין טרנדים של ה‪ AOT‬לא מעל מפרץ‪-‬הבנגל ולא מעל מזרח הודו‪ .‬בדצמבר קיימת מגמת עליה מעל‬ ‫מזרח הודו‪ ,‬וזה כנראה עקב זאת שתושבי הודו משתמשים בשריפת פחם כאמצעי חימום‪ .‬מגמת העליה מעל‬ ‫מפרץ‪-‬בנגל פחות חזקה מאשר זו שמעל יבשת הודו‪.‬‬ ‫מעניין לדעת‪ ,‬אם המודלים המעודכנים של האירוסולים מסוגלים לשחזר את הטרנדים ב‪ AOT-‬הנ"ל מעל‬ ‫מפרץ‪-‬בנגל‪ .‬נושא זה נידון במאמר החדש שלנו שהתפרסם השנה (‪)(Kishcha et al., 2014‬‬ ‫איור ‪ .1‬התפלגות אופקית של מגמות ב‪ AOT -‬מ‪ MODIS -‬באוקטובר‪ ,‬נובמבר ודצמבר במשך תקופת ניתוח של ‪ 11‬שנים (‪.)0112 – 0111‬‬ ‫‪06‬‬ ‫מטרת עבודתנו זו הייתה לנתח את העובי האופטי של האירוסולים (‪ (AOT‬ומגמותיו מעל אגן נהר הגנגס‬ ‫וצפון‪-‬מערב מפרץ‪-‬בנגל בתחילת עונת הפוסט‪-‬מונסון‪ .‬השתמשנו במודל ‪ 5-GEOS‬של ‪ NASA‬שכולל חמישה סוגי‬ ‫אירוסולים‪ :‬אבק מדברי‪ ,‬מלח ים‪ ,‬סולפטים‪ ,‬פחמן אורגני ופחמן שחור‪ .‬המודל כולל את כל התהליכים‬ ‫שאירוסולים אלה מעורבים בהם‪ ,‬כגון‪ :‬היווצרות‪ ,‬הסעה‪ ,‬ושקיעה יבשה ולחה‪ .‬תכונה חשובה של ‪ 5-GEOS‬היא‬ ‫הכללת גם הטמעת נתונים של מדידות ‪ AOT‬מ‪ .MODIS-‬השתמשנו בנתונים חודשיים מן המודל ל‪ 8-‬שנים (יולי‬ ‫‪ -2002‬יוני ‪ .)2003‬המודל הצליח לשחזר את המבנה העיקרי של התפלגות האירוסולים מעל אזור המחקר עם‬ ‫ערכים גבוהים של ‪ AOT‬מעל אגן נהר הגנגס (איור ‪ .)2‬הניתוח שלנו הראה שהסיבה לירידה ב‪ AOT-‬במזרח אגן‬ ‫נהר הגנגס היא ירידת גשמים חזקים (מעל ‪ 250‬מ"מ‪/‬בחודש)‪ .‬המודל מראה גם את מגמת העלייה ב‪ AOT-‬מעל‬ ‫צפון‪-‬מערב מפרץ‪-‬בנגל מעבר למגמות במזרח אגן נהר הגנגס (איור ‪ ,)2‬וזאת למרות העובדה שמקורות הזיהום‬ ‫נמצאים ב הודו (בעיקר באגן נהר הגנגס)‪ ,‬והרוחות הדומיננטיות מעבירות זיהום מהיבשה לים‪ .‬מגמת העלייה ב‪-‬‬ ‫‪ AOT‬מעל צפון‪-‬מערב מפרץ‪-‬בנגל מצביעה על הצטברות חלקיקי זיהום אוויר מעל אזור זה‪.‬‬ ‫איור ‪ .0‬התפלגות אופקית של ממוצע ה‪ AOT‬ל‪ 8-‬שנים (‪ )0112 – 0110‬ומגמותיו באוקטובר מתוך מודל ה‪ 5-GEOS-‬של ‪.NASA‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫‪ .2‬מודל ה‪ 5-GEOS -‬של ‪ NASA‬הכולל הטמעת נתונים מ‪ MODIS-‬הראה שחלקיקי זיהום אוויר כגון‬ ‫סולפטים וקרבונטים ניכרים מאוד מעל מפרץ‪-‬בנגל בתחילת עונת הפוסט‪-‬מונסון‪.‬‬ ‫‪ .2‬אף‪-‬על‪-‬פי שאין מקורות זיהום אוויר מעל הים‪ ,‬גם ה‪ AOT-‬מ‪ MODIS -‬וגם המודל הראו מגמת עלייה ב‪-‬‬ ‫‪ AOT‬מעל צפון‪-‬מערב מפרץ‪-‬בנגל‪ ,‬מעבר למגמות במזרח אגן נהר הגנגס‪.‬‬ ‫‪ .3‬מעל אזורים רחוקים ממקורות זיהום האוויר‪ ,‬השפעותייהם של תהליכים מטאורולוגים על זיהום‬ ‫האוויר ועל הטרנדים שלו לפעמים משמעותיים יותר מאשר השפעותייהם של שינוים במקורות הזיהום‪.‬‬ ‫‪07‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪Kishcha, P., Starobinets, B., Kalashnikova, O., and Alpert, P. 2011. Aerosol optical thickness‬‬ ‫‪trends and population growth in the Indian subcontinent. International Journal of Remote‬‬ ‫‪Sensing, 32, 9137 – 9149.‬‬ ‫‪Kishcha, P., Starobinets, B., Long, C.N., and Alpert, P. 2012. Unexpected increasing AOT trends‬‬ ‫‪over north-west Bay of Bengal in the early post-monsoon season. J. Geophys. Res. Atmos,‬‬ ‫‪117, D23208, doi 10.1029/2012JD018726.‬‬ ‫‪Kishcha, P., da Silva, A., Starobinets, B., and Alpert, P. 2014. Air pollution over the Ganges basin‬‬ ‫‪and north-west Bay of Bengal in the early post-monsoon season based on NASA‬‬ ‫‪MERRAero data. J. Geophys. Res. Atmos., 119, doi:10.1002/2013JD020328.‬‬ ‫השפעות שינויי האקלים על משטר הגשמים בישראל‬ ‫עמיר גבעתי‪ ,‬השירות ההידרולוגי‪ -‬רשות המים‬ ‫דניאל רוזנפלד‪ ,‬המכון למדעי כדור הארץ‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫‪ .1‬התחממות כדור הארץ ושינויי אקלים‬ ‫עבודות רבות של חוקרי אקלים מצביעות על מגמה של התחממות כדור הארץ בעשורים האחרונים‪ .‬החוקרים‬ ‫מייחסים את מגמת ההתחממות לעליה החדה בריכוזי גזי החממה האטמוספרה‪ ,‬בעיקר פחמן דו חמצני (‪)CO2‬‬ ‫שנפלט לאטמוספירה כתוצאה מפעילות אנושית (רק לאחרונה פורסם שריכוזי ה‪ CO2 -‬הנמדדים בהוואי הגיעו‬ ‫לריכוזים של ‪ 400‬חלקיקים למיליון)‪ .‬מגמות אקלימיות עתידיות יכולות להיות מחושבות בעזרת מודלים‬ ‫אקלימיים‪ .‬מודל אקלימי הינו מערכת של משוואות מתמטיות המתארות את הקשרים והתהליכים‬ ‫באטמוספירה‪ .‬בעזרת נתונים מטאורולוגים כמו קרינת השמש‪ ,‬כמות אדי המים באטמוספירה‪ ,‬כיווני הרוחות‬ ‫ועוד משתנים‪ ,‬המודלים האקלימיים מחשבים מגמות של פרמטרים אקלימיים כמו כמות גשם במרחב לאורך‬ ‫שנים‪ .‬המודלים משתמשים בתרחישים שונים של ריכוזי גזי החממה באטמוספירה על מנת לתאר את תנאי‬ ‫האקלים ששררו בעבר‪ ,‬בהווה או לחיזויים בעתיד‪ .‬ה‪( IPCC-‬הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים) קבע בדו"ח‬ ‫האחרון שלו (דוחות ה‪ IPCC-‬מתפרסמים בכל ‪ 5‬שנים‪ ,‬כאשר בסוף שנת ‪ 2023‬צפוי להתפרסם דו"ח חדש)‬ ‫שההיתכנות להמשך מגמת ההתחממות הגלובאלית היא "היתכנות רבה"‪ .‬על פי המודלים האקלימיים המשך‬ ‫מגמת העלייה בריכוזי גזי החממה באטמוספירה תגרום להמשך העלייה בטמפרטורה הגלובאלית תוך שונות בין‬ ‫אזורית‪ :‬ישנם אזורים שצפויים להתחמם יותר כמו בקטבים‪ ,‬וישנם אזורים שצפויים להתחמם פחות כמו‬ ‫האזורים הטרופיים‪ .‬בעוד מידת הודאות במודלים גבוהה יחסית בכל הנוגע למגמות טמפרטורות‪ ,‬בכל הנוגע‬ ‫למשקעים אי הודאות גדולה הרבה יותר‪ :‬בשל השונות הטבעית הגדולה של מופע המשקעים בכל שנה קשה‬ ‫להצביע על מגמות מובהקות בכמות הגשם כאשר מנתחים סדרות היסטוריות ארוכות‪ .‬בנוסף קיימים עוד גורמים‬ ‫המשפיעים על מגמות משקעים מלבד מגמת ההתחממות‪ ,‬כמו ריכוזי האירוסולים (חלקיקים מרחפים באוויר)‬ ‫באטמוספירה או מחזוריות טבעית של תקופות גשומות מול תקופות שחונות‪ .‬על פי מרבית המודלים האקלימיים‬ ‫הגלובליים ההתחממות הגלובאלית גורמת למגמת עלייה במשקעים בקווי הרוחב הגבוהים (בסביבות קו רוחב ‪50‬‬ ‫ומעלה ולירידה בכמויות המשקעים ברחבים הבינוניים והנמוכים (קווי רוחב ‪ 40‬עד ‪ 30‬לערך)‪ .‬מספר קבוצות של‬ ‫חוקרים בארץ ניתחו מגמות של גשמים ומצאו שב‪ 30-‬השנים האחרונות חלה ירידה של כ‪ 20-25%-‬בכמויות‬ ‫‪08‬‬ ‫המשקעים בצפון הארץ (בעיקר בגליל העליון ובצפון רמת הגולן) לעומת יציבות ואף עלייה קלה בכמויות הגשמים‬ ‫במרכז הארץ‪ .‬מחברי כתבה זו היו הראשוניים להצביע על כך ב‪ 2004-‬ולאחר מכן ב‪( 2007-‬אז הצביעו החוקרים‬ ‫גם על מגמה של התייבשות במקורות המים העיקריים בצפון הארץ‪ :‬מעיינות הדן והבניאס) וממצאים דומים‬ ‫פורסמו לאחרונה גם על ידי קבוצת מחקר בראשות זיו‪ ,‬סערוני ואלפרט‪.‬‬ ‫‪ HOERLING‬וחובריו (‪ )2022‬מתארים במאמרם את מגמת ההתייבשות אשר חווה מזרח הים התיכון‬ ‫בעשורים האחרונים (כפי שניתן לראות בפאנל התחתון באיור ‪ 2‬המציג את מגמות הגשם באזורנו ב‪ 220-‬השנים‬ ‫האחרונות ובפאנל העליון את המגמה בצפון מזרח ישראל‪ ,‬אגן ההיקוות של הכנרת) וקושרים זו לפאזה החיובית‬ ‫אליו נוטה בעשורים האחרונים התנודה הצפון אטלנטית )‪.)NAO‬‬ ‫את המגמות הללו ניתן לראות גם במודלים האקלימיים שמורצים ברזולוציה גבוהה עבור אזורנו (בעיקר על‬ ‫ידי קבוצת המחקר של אלפרט מאונ' ת"א) על פי תוצאות המודלים מגמה זו צפויה להימשך ביתר שאת במאה ה‪-‬‬ ‫‪ :22‬פחיתה במשקעים בצפון הארץ לעומת יציבות במרכזה‪.‬‬ ‫במאמר זה אנו מנסים להסביר את הסיבות למגמות הנצפות והחזויות על פי המודלים האקלימיים עבור‬ ‫אזורים שונים בכדור הארץ ולהצביע על הסיבות למגמות שאנו רואים בגשמי ישראל בעשורים האחרונים‪.‬‬ ‫‪1600‬‬ ‫‪1400‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪1970 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010‬‬ ‫‪years‬‬ ‫תרשים ‪ :2‬פאנל עליון‪ :‬סדרת גשם שנתית בצפון רמת הגולן (ממוצע של מקבץ תחנות בצפון רמת הגולן)‪ .‬פאנל תחתון‪ :‬ההבדל בכמות‬ ‫הגשם בחודשי החורף (נובמבר‪-‬אפריל) בין התקופה ‪ 2372-2020‬פחות התקופה ‪.2302-2370‬‬ ‫מקור‪ :‬גבעתי ורוזנפלד‪ HOERLING ,2023 ,‬וחובריו‪2022 ,‬‬ ‫‪09‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫התנודה הארקטית והשפעתה על הגשמים באגן הים התיכון‬ ‫כדור הארץ מחולק לאזורי אקלים שונים‪ .‬חלוקה זו הינה תוצאה של המפנה של חלקי כדור הארץ השונים ביחס‬ ‫לשמש‪ :‬בעוד האזורים שבקרבת קו המשווה מקבלים את קרינת השמש בצורה המרוכזת ביותר (זווית חדה)‬ ‫הקרינה המגיעה לאזורי הקטבים פחותה בהרבה עקב הזווית הקהה של קרינת השמש באזורים אלה‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך האוויר בקטבים קר יותר‪ ,‬צפוף יותר וכבד יותר מאשר באזורים אחרים בכדור הארץ‪ .‬שכבת אוויר כבדה‬ ‫וצפופה מתבטאת בלחץ ברומטרי גבוה המכונה באזור הקוטב הצפוני בשם רמה ארקטית‪ .‬באזורי המשווה‬ ‫מתקיים מצב הפוך‪ :‬כמות רבה של קרינת השמש‪ ,‬אוויר חם בעל צפיפות נמוכה הגורמת לו להיות קל ועלות‬ ‫מעלה וליצור שקע ברומטרי בפני הקרקע (שקע משווני)‪.‬‬ ‫חוקרי האקלים נוטים לאפיין את מפת הלחצים בכדור הארץ על ידי יצירת אינדקסים המבטאים את הפרשי‬ ‫הלחץ הברומטרי בין אזורים שונים בכדור הארץ (לדוגמא‪ ,‬תופעת האל ניניו היא ביטוי להשתנות הפרשי הלחץ‬ ‫בין אזור אקוודור ופרו לבין הלחץ באזור אוסטרליה)‪.‬‬ ‫גורם חשוב לשינויים בתיחזורת האטמוספירית בחורף הם הגדלת ניגוד הטמפרטורות הסטרטוספירי‬ ‫(הסטרטוספרה היא שכבת האוויר בגבהים שמעל לכ‪ 20-‬ק"מ בחורף) בין הקוטב לרחבים הנמוכים יותר‪ .‬ככל‬ ‫שהאוויר הקוטבי קר יותר הוא גם צפוף יותר ושוקע כלפי מטה ומשאיר אוויר פחות צפוף בגובה‪ .‬לעומת זאת‬ ‫המצב הפוך ברחבים הנמוכים יותר‪ ,‬היכן שהאוויר יותר חם‪ .‬הפרשי הטמפרטורות האלה גורמים להפרשי לחץ‬ ‫אוויר אשר מניעים מערכת של רוחות מערביות חזקות במהירות אופיינית של ‪ 200 – 200‬קמ"ש אשר סובבות את‬ ‫הקוטב‪ .‬בגלל הרוחות האלה הטיסה מן הארץ לארה"ב נגד הרוח בחורף אורכת כשעתיים יותר מן הטיסה בחזרה‪.‬‬ ‫רוחות אלה מכונות זרם סילון‪ .‬כאשר הפרשי הטמפרטורה גוברים עקב התחממות הסטרטוספירה של הרחבים‬ ‫הנמוכים עולה עוצמת זרמי הסילון מסביב לקוטב‪ .‬התחממות כזו התרחשה לאחר שאפר מהתפרצויות וולקניות‬ ‫הגיע לסטרטוספרה‪ ,‬בלע את קרינת השמש וחימם אותה‪ .‬מאחר וקרינת השמש אינה מגיעה לאזור הלילה‬ ‫הקוטבי האפר הוולקני לא מחמם שם‪ ,‬הפרש הטמפרטורות והלחצים גדל ואיתם גדלה עוצמת זרם הסילון‬ ‫הקוטבי‪ .‬התנועה של זרם הסילון היא גלית‪ ,‬ואפנון (מיקום ועוצמה) הגלים נקבע במידה רבה על ידי עוצמת‬ ‫הזרימה‪ .‬האנרגיה הקינטית הרבה של זרם הסילון מנחה את הבנייה והתנועה של מערכות מזג האוויר החורפיות‬ ‫– השקעים והרמות הברומטריים‪ ,‬ולכן השינויים באפנון הזרימה משנים את המיקום המועדף להיווצרות הרמות‬ ‫וסופות החורף‪ .‬כאשר הסילון הפולרי עוצמתי יותר הוא גורם להגדלת הסיכוי לקיום של רמה מעל מערב אירופה‬ ‫ואפיק ממזרח רוסיה למזרח הים התיכון‪ .‬כתוצאה מכך ישנה מגמה של שינוי בכווני זרימת האוויר באזורנו כך‬ ‫שאירועי הגשם נגרמים מאוויר יותר קר שמגיע אלינו מכוון יותר צפוני עם דרך קצרה יותר מעל הים התיכון ‪.‬‬ ‫הדבר הגיע לביטוי קיצוני בחורף המושלג וגשום ביותר ברשומות המטאורולוגיות לאחר התפרצות הר הגעש‬ ‫פינטובו בקיץ ‪ .2332‬איור ‪ 2‬מציג את זרימת האוויר (סירקולציה) מהקוטב הצפוני ודרומה בעת הפאזה החיובית‬ ‫והשלילית של התנודה הארקטית‪ .‬ניתן לראות באיור שכאשר התנודה הארקטית נמצאת בפאזה השלילית שלה‬ ‫(הפאנל הימני באיור ‪ )2‬האוויר הארקטי גולש דרומה לעבר צפון‪-‬מזרח אמריקה‪ ,‬צפון ומרכז אירופה וצפון אסיה‪,‬‬ ‫ואילו בפאזה השלילית סירקולצית האוויר הארקטי נותרת ברחבים צפוניים יותר כמו אלסקה וצפון אירופה‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫תרשים ‪ :1‬זרימת האוויר (סירקולציה) מהקוטב הצפוני ודרומה בעת הפאזה החיובית והשלילית של התנודה הארקטית‪.‬‬ ‫הגדלת הפרשי הטמפרטורה בין הסטרטוספרה הקוטבית לזו של הרחבים הנמוכים יותר מתרחשת גם עם‬ ‫עליית ריכוז גזי החממה באטמוספרה‪ .‬גזי החממה קורנים ביעילות קרינה חומנית לחלל אשר מקררת את‬ ‫הסטרטוספרה במידה רבה יותר עם הגדלת ריכוזם‪ .‬מאחר ובסטרטוספרה באזור הלילה הקוטבי אין חימום‬ ‫מקרינת שמש המאזן את ההתקררות‪ ,‬כפי שקורה ברחבים הנמוכים יותר‪ ,‬גדל הפרש הטמפרטורה ואיתו עוצמת‬ ‫הסילון הקוטבי‪ .‬ניתוח של מגמות ארוכות טווח של עוצמת הסילון הקוטבי החורפי מצביע על כך שלאורך המאה‬ ‫ה‪ 20-‬ועד היום חלה עלייה בעוצמתו‪ .‬מרבית חוקרי האקלים סבורים שהתחממות כדור הארץ היא הגורם מגמה‬ ‫זו‪ .‬המודלים האקלימים מלמדים שמגמה זו צפויה להמשיך ולהתקיים גם במאה ה‪ .22-‬נצפה שמגמה כזו תביא‬ ‫לכך שמגמת ההתייבשות הכוללת באזורנו עקב ההתחממות והתרחבות רצועת המדבריות הסובטרופיים תאוזן‬ ‫במידה מסוימת על ידי כך שהגשם יגיע עם רוחות עם מרכיב יותר צפוני שיביא יותר גשם למרכז הארץ במקום‬ ‫רוחות יותר מערביות שיסיעו את הלחות לצפון מזרח הארץ‪ .‬התצפיות אכן מראות שינויים כאלה בשינויים‬ ‫בתפרושת הגשם – ירידת היחס של כמות הגשם בצפון ביחס לדרום‪ ,‬וירידת בכמות הגשם בצפון מזרח הארץ‪ .‬זה‬ ‫חלק קטן ממגמה אזורית הרבה יותר נרחבת שמשפיעה על כל אגן הים התיכון‪.‬‬ ‫ניתוח של כל סדרות הגשם הקיימות מתחנות השירות המטאורולוגי בארץ משנות ה‪( 50-‬כאשר אזור המחקר‬ ‫שהוגדר הוא צפון ומרכז ישראל‪ ,‬לא כולל הנגב והערבה) הראה שבשנים שלילי שעוצמת הסילון הקוטבי היתה‬ ‫נמוכה יותר ירדו יותר גשמים בצפון הארץ ביחס למרכז הארץ (כלומר יחס הגשם צפון‪4‬מרכז עלה)‪ .‬הניתוח הראה‬ ‫שסילון מוחלש בא לידי ביטוי ברוחות דרומיות‪-‬מערביות (רוחות אופייניות לשקע קפריסין) ולחות אטמוספרית‬ ‫גבוהה באזורנו‪ .‬לעומת זאת כאשר החיובי סילון מתחזק הרוחות השולטות באזורו הינם בעלות רכיב יותר צפוני‪-‬‬ ‫מערבי וטמפ' נמוכות יותר‪ .‬בנוסף ניתן להבחין שהרכיב הקוונקטיבי (קוונווקציה היא מעבר של חום מהים או‬ ‫היבשה כלפי מעלה באטמוספירה) גבוה ביותר כאשר החיובי סילון הקוטבי חזק‪ .‬המיקום הגיאוגרפי וצורת קו‬ ‫החוף של ישראל גורמים לכך שרוחות דרומיות‪-‬מערביות ייטיבו יותר עם צפון הארץ (האוויר עובר מסלול ימי‬ ‫ארוך יותר ומגיע לצפון הארץ כשהוא רווי באדי מים) ואילו רוחות צפוניות‪-‬מערביות ייטיבו יותר עם מרכז הארץ‪.‬‬ ‫במצב כזה האוויר הינו יבשתי יותר ועל כן קר יותר (זיו וסערוני הראו במאמר כיצד במצב של חיובי סילון קוטבי‬ ‫חזק הטמפרטורות בישראל נמוכות יחסית בחורף והסבירו את מגמת היציבות בטמפ' החורף בישראל לעומת‬ ‫ההתחממות הניכרת של חודשי הקייץ ועונות המעבר בעלייה המתמשכת בעוצמות הסילון הקוטבי‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ .3‬סיכום‬ ‫ההתחממות הגלובאלית הביאה לשינויים בסירקולציה הגלובאלית בכדור הארץ וגרמה לכך שיחסי הלחצים בין‬ ‫הקטבים לאזורים דרומיים יותר ישתנו‪ .‬לכך יש השפעה על מערכות מזג האוויר באזורים נרחבים בעולם‪ :‬יותר‬ ‫גשמים בקווי הרוחב הצפוניים הקרובים לקוטב (אזורים שעשירים במשקעים וההתאדות בהם נמוכה ועל כן קיים‬ ‫בהם עודף מים) ולעומת זאת מגמת התייבשות ברחבים נמוכים כמו אזור הים התיכון (שממילא עני במשקעים‬ ‫וההתאדות בו גבוהה על כן המים הם משאב במחסור)‪ .‬מדינת ישראל על שטחה הקטן נמצאת באזור המעבר בין‬ ‫האקלים הממוזג לבין האקלים המדברי‪ .‬האזורים הגשומים במדינה נמצאים בצפונה (בעיקר ברכסי ההרים)‬ ‫ורגישים מאוד לשינויים סינופטיים כמו תנודה בכיווני הרוחות ושינויים בכמות הלחות באטמוספרה‪ .‬אזור מרכז‬ ‫הארץ‪ ,‬בעיקר האזורים הסמוכים לים התיכון‪ ,‬מושפעים לא מעט מאירועי הווצרות עננים עקב חימום האוויר מעל‬ ‫הים החם (בעיקר בתחילת החורף אז הים עדיין יותר חם) ועל כן רגישים פחות לתנודות של עוצמת הסילון‬ ‫הקוטבי‪.‬‬ ‫הממצאים בעבודה זו מציעים הסבר למגמת ההתייבשות שאנו כבר רואים במקורות המים הטבעיים בצפון‬ ‫מזרח ישראל (אגן ההיקוות של הכנרת) וצריכים להעלות חשש לגבי העתיד‪ :‬המשך מגמת הירידה במשקעים‬ ‫באזורים אלה תגרום לירידה בהיצע המים הטבעיים במדינה (אגן ההיקוות של הכנרת מספק כיום כ‪ 570-‬מיליון‬ ‫מטרים מעוקבים שהם כ‪ 40%-‬מכמויות המים הטבעיים) ותחייב המשך של פיתוח מקורות מים נוספים כמו‬ ‫התפלת מי ים והשבת מי קולחין לצד המשך ייעול השימוש במים במגזר העירוני והתעשייתי ובסקטור החקלאי‬ ‫והמשך החיסכון במים מצד הציבור‪ ,‬ולראייה‪ ,‬בשנים האחרונות ירדה צריכת המים במגזר הביתי בכ‪20% -‬‬ ‫בחישוב שנתי‪.‬‬ ‫האם התחממות גלובלית פירושה הקצנה אקלימית באזורנו?‬ ‫ברוך זיו‪ 91‬הדס סערוני‪ 92‬יהודית למפרט‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬המחלקה למדעי הטבע‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬רעננה‬ ‫‪2‬החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫תקציר‬ ‫הקצנה אקלימית ניתנת להגדרה באופנים שונים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הגדלת ההשתנות האקלימית‪ ,‬כגון משרע‬ ‫הטמפרטורה בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬בין אורך תקופות גשומות לאורך פרקי יובש או החרפה בעוצמתם של‬ ‫אירועי מזג אוויר חמור‪ :‬סופות רוח‪ ,‬עוצמות גשם‪ ,‬גלי חום או בצורות‪ .‬המגמות האקלימיות הנצפות בישראל‬ ‫בעשרות השנים האחרונות מראות כי בנוסף למגמת ההתחממות עצמה‪ ,‬מתרחשים שינויים היכולים להיחשב‬ ‫כהקצנה‪ :‬גלי החום מחמירים בעוצמתם ומתארכים‪ ,‬עונת הגשם מתקצרת ופרקי היובש מתארכים‪ ,‬ובמקביל לכך‬ ‫מתרחשות סערות חמורות‪ ,‬אולי אף יותר‪ ,‬הקשורות בפריצות של אוויר קר מצפון אירופה לאזורנו‪ .‬הרצאה זו‬ ‫מתמקדת בשינויים בעונת החורף‪.‬‬ ‫הדוגמא הבולטת היא פרקי היובש הארוכים במיוחד של חורף ‪ ,2023424‬שנגרמו על ידי רכסים ברומטריים‬ ‫ששלטו באזורנו ברוב תקופת החורף בשני דגמים בולטים‪ :‬האחד‪ ,‬מבנה ברוקליני בו רכס מחודד מעל אזורנו לווה‬ ‫באפיק עמוק מעל אנגליה ומערב הים התיכון או מרכזו‪ ,‬והשני התפשטות הרמה הסובטרופית צפונה על פני כל‬ ‫אגן הים התיכון‪ .‬בחלק מן התקופה השתלט על אזורנו רכס פולארי בשכבות הנמוכות‪ ,‬שלווה באפיק רום ממזרח‪,‬‬ ‫ואשר גרם למזג אוויר קר ויבש‪ .‬מגמות אלה מתיישבות עם ההפחתה הנצפית בגשמי ישראל לאורך העשורים‬ ‫‪22‬‬ ‫ באותו חורף שחון בלט אירוע הגשם והשלג‬.‫האחרונים וזו החזויה לאזור בעתיד על פי המודלים האקלימיים‬ .‫ והיה חסר תקדים עבור חודש זה‬2023 ‫הקיצוני שהתרחש בראשית דצמבר‬ ‫ המשך מגמת‬,‫ אם כן‬.‫השאלה המרכזית היא האם מגמות השינוי הללו קשורות בהתחממות הגלובאלית‬ ‫ מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על מנגנונים‬.‫ההתחממות בעתיד עתודה להביא להמשך מגמת ההקצנה‬ ‫ שיש בהם כדי להסביר מגמות אלה ולהצביע על המשכן‬,‫ הקשורים בשינויי האקלים הגלובליים‬,‫אקלימיים‬ ‫ שאחד מביטוייה הוא התפשטות‬,‫ האחת היא התעצמות עליית האוויר במשווה והתפשטות תאי הדלי‬.‫בעתיד‬ ‫ מה שמסביר את התקצרות החורף והתארכות פרקי‬,)Seidel et al. 2008( ‫המדבריות הסובטרופיים לאזורנו‬ ‫ השנייה היא התחזקות זרם הסילון הסטרטוספירי המקיף את האזור‬.)Ziv et al. 2013( ‫היובש שנצפתה באזורנו‬ ‫ כגון זה בו קשורים אפיקים פולאריים‬,‫ המגביר גלים טרופוספריים מסוימים‬,‫ ק"מ‬50 ‫הקוטבי ברום של מעל‬ ‫ השלישי הוא החלשת הסילון הפולארי עקב‬.‫ האחראיים לאירועי סערות חמורות באזורנו‬,‫במזרח הים התיכון‬ ‫ההתחממות המוגברת של הקטבים ביחס לקווי הרוחב הנמוכים ומכאן החלשת גראדיינט הטמפרטורה בכיוון‬ ‫ החלשת הסילון מאפשרת התפתחות בלתי מרוסנת של רמות חוסמות בקווי הרוחב הבינוניים‬.‫דרום‬-‫צפון‬ ‫ הדבר עשוי להסביר גם הוא את ההפוגות הממושכות בגשמים מחד ואת‬.‫והתקבעות גלים טרופוספריים עקב כך‬ .‫הסערות החמורות מאידך‬ ‫ ההפוגות המתארכות בגשמים ידרשו מהחקלאים‬,‫ לדוגמה‬.‫למגמות אלה השלכות סביבתיות מרחיקות לכת‬ ‫ שאמורות להוסיף ולפקוד‬,‫ הסערות‬.‫להרבות בהשקיית שדותיהם בחורף ויפגעו בצומח הטבעי ובשפיעת מעיינות‬ .‫אותנו עלולות להחמיר את סכנת השיטפונות‬ The seasonal variability of midlatitude storm tracks in an idealized GCM Hilla Afargan, Yohai Kaspi Weizmann Institute of Science, Rehovot, Israel Observational studies have shown that while the speed of the jet stream over the Pacific Ocean reaches its peak in midwinter, transient eddy activity exhibits a distinct minimum during this season, and a maximum in late-fall and early-spring. This behavior has been attributed to different factors, including diabatic effects, reduced seeding over Asia, and upper-level trapping. To explore the seasonal cycle of storm tracks in an idealized moist atmospheric general circulation model (GCM), we implement an idealized seasonal cycle by varying the radiative parameters of the model. Through a series of numerical experiments, we investigate the energetics of storm track eddies and their relation with the mean flow. It is found that the midwinter suppression in eddy kinetic energy (EKE) in the storm track is sensitive to the strength of the jet in the idealized model. We further investigate this effect using NCEP reanalysis data, averaged between the years 1981-2010, which reveals that the minimum in eddy activity during midwinter can be associated with the stronger, narrower and more subtropical jet stream over the Pacific relative to fall or spring. In addition, the implications of other factors, such as moist fluxes, in the seasonal cycle of the Pacific storm track will be discussed. 23 ‫כיצד גורמים שינויי האקלים ועליית גאזי החממה למגמת ההתיבשות‬ ‫בגשמי צפון הארץ‬ ‫פרופ' דני רוזנפלד‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫ד"ר עמיר גבעתי‪ ,‬רשות המים‬ ‫האומנם יש שינוי משמעותי בגשמי הארץ? הבלבול כאן רב‪ ,‬מאחר ועבודות קלימטולוגיות סטטיסטיות‬ ‫שפורסמו אינן מראות זאת‪ ,‬אבל קיימת מגמה ארוכת טווח של הקטנת המילוי החוזר של הכנרת‪.‬‬ ‫בחינת המנגנונים האקלימיים השולטים בגשמי הארץ הביאה לבחינה מחודשת של מגמות הגשם בארץ‪,‬‬ ‫שהראתה את הקשר בין כמויות הגשם למנגנונים אלה‪ ,‬ואת המגמות בגשמים הקשורות במגמות של שינוי באותם‬ ‫גורמים אקלימיים‪.‬‬ ‫הגורם העיקרי לשינו יים בתחזורת האטמוספירית בחורף הם הגדלת ניגוד הטמפרטורות הסטרטוספירי בין‬ ‫הקוטב לרחבים הנמוכים יותר עקב התחממות הסטרטוספירה של הרחבים הנמוכים לאחר התפרצויות וולקניות‪,‬‬ ‫או עקב קירור הסטרטוספירה הקוטבית בחורף כתוצאה מהגדלת כמות גאזי החממה‪ .‬הגדלת עצמת הוורטקס‬ ‫הפ ולרי הסטרטוספירי מאפננת את הגלים הפלנטריים כך שישנה בניית רמה חוסמת מעל מערב אירופה ואפיקיות‬ ‫ממזרח רוסיה למזרח הים התיכון‪ .‬כתוצאה מכך ישנה מגמה של שינוי בכווני זרימת האוויר באזורנו כך שאירועי‬ ‫הגשם נגרמים מאוויר שמגיע מכוון יותר צפוני עם דרך קצרה יותר מעל הים התיכון‪ .‬אנו מראים כיצד זה מתבטא‬ ‫בשינויים בתפרושת הגשם – ירידת היחס של כמות הגשם בצפון ביחס דרום‪ ,‬וירידת בכמות הגשם בצפון מזרח‬ ‫הארץ‪ .‬זה חלק קטן ממגמה אזורית הרבה יותר נרחבת שמשפיעה על כל אגן הים התיכון‪.‬‬ ‫המשך עליית ריכוז גאזי החממה צפוי לגרום להמשך המגמה הזו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נבחן את השערות הקושרות בין ההמסה המואצת של הקרח באוקינוס הארקטי לאיפנון הצירקולציה‬ ‫הגלובאלית שגרמה למזג אוויר קיצוני בעולם וההשפעות עלינו‪.‬‬ ‫השפעת משטר הקרינה על שינוי הטמפרטורה בפוטסדאם גרמניה‬ ‫בין השנים ‪1021 – 2,,/‬‬ ‫ג'רי סטנהיל‪ 9‬אורי אחימן‬ ‫המחלקה לפיסיקה סביבתית והשקיה‪ ,‬המכון לקרקע ומים‪ ,‬מרכז וולקני‪ ,‬בית דגן ישראל‪.‬‬ ‫מגיש‪ :‬אורי אחימן‬ ‫טלפון‪050-0320424 :‬‬ ‫אימייל‪[email protected] :‬‬ ‫ניתוח נתונים מטאורולוגיים שנאספו במשך כ‪ 220 -‬שנה בפוטסדאם שבגרמניה מראה כי ניתן להסביר כ‪-‬‬ ‫‪ 80%‬משינויי הטמפרטורה לאורך התקופה על ידי שינויים שחלו בקרינה ארוכה וקצרת גל המגיעה לפני השטח‪.‬‬ ‫כ‪ 75% -‬מהעלייה בשטף הקרינה ארוכת הגל נגרם על ידי העלייה בלחות המוחלטת בטרופוספרה‪ .‬היתר מוסבר‬ ‫על ידי עלייה בריכוז הגזים השאריתיים ( ‪ ,CO2‬מתאן‪ ,‬ומרכיבי עקבה נוספים)‪.‬‬ ‫במשך התקופה חלה עלייה גדולה יותר בקרינה קצרת הגל ביחס לקרינה ארוכת הגל‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ניתוח‬ ‫רגישות של שינוי הטמפרטורה מראה כי ההשפעה של העלייה בקרינה ארוכת הגל משמעותית הרבה יותר מאשר‬ ‫העלייה בקרינה קצרת הגל‪ .‬ההשפעה של העלייה בקרינה ארוכת גל היא ‪ 0.187‬מעלות לכול וואט למ"ר‪ ,‬פי חמש‬ ‫‪24‬‬ .‫מההשפעה של הקרינה קצרת הגל‬ ‫ שבאירלנד ומבית דגן‬Armagh -‫תוצאות אלה דמות לממצאים נוספים שנאספו משתי תחנות נוספות מ‬ .‫שבישראל‬ References Boden, T.A., G. Marland and R. J. Andres(2009), Global, Regional, and National Fossil-Fuel CO2 emissions. Carbon Dioxide Information Analysis Center, Oak Ridge National Laboratory, U.S. Department of Energy, Oak Ridge, Tenn., U.S.A. doi:10.333/CDIAC/00001. Erell, E., S. Pearlmutter and T. Williamson (2011), Urban Microclimate. Earthscan, London. Gohar, I. K. and K.P. Shine (2007), Equivalent CO2 and its use in understanding the climate effects of increasing greenhouse gas concentrations. Weather, 62, 307-311. DOI: 10.1002/wea.103. Kelley, C., M.Ting, R. Seager and Y. Kushnir (2011), The relative contributions of radiative forcing and internal climate variability to the late 20 th Century winter drying of the Mediterranean region. Climate Dynamics DOI:.1007/s00382-011-1221-z. Ramaswamy, V., O.Boucher, J. Haigh, D. Hauglustaine, J. Haywood, G. Myhre, G. Y. Shi and S. Solomon (2001), The Scientific Basis, Contribution of Working Group 1 to the Third Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change. J. T. Houghton, Y. Ding, D.J. Griggs, M. Noguer, P.J. van der Linden, X. Dai, K. Maskell and C. A. Johnson (eds). Cambridge University Press, Cambridge. Rosa, R. and G. Stanhill (2013), Estimating long-wave radiation at the Earth’s surface from measurements of specific humidity. Int. J. Climat.DOI 101002/joc3793. Stanhill, G. (2011), The role of water vapor and solar radiation in determining temperature changes and trends at Armagh, 1881-2000. J. Geophs. Res. 116. doi:1029/2010JD014044. Stanhill, G., R. Rosa and S. Cohen (2012), The roles of water vapour, rainfall and solar radiation in determining air temperature change measured at Bet Dagan, Israel between 1964 and 2010. Int. J. Climat.33,1772-1780.DOI:10.1002/joc.3548. von Storch, H. (1999), Misuses of statistical analysis in climatic research. In: Analysis of Climate Variability. H. von Storch, A. Navarra (eds). Springer, Berlin. WMO (2008) WMO/CIMO Guide to Meteorological Instruments and Methods of Observation. WMO No. 8 (Seventh edition). Chapter7, Measurement of Radiation. Wild, M. (2009), Global dimming and Res.114.DOI:101029/2008JD011470. 25 brightening: A review. J. Geophys. Analysis of the risk of meteorological of extreme events: Synoptic, numerical and statistical approaches Uwe Ulbrich Institut fuer Meteorologie, Freie Universitaet Berlin Meteorological extreme events like droughts, wind storms, torrential rain and long lasting rainfall causing river flooding are relevant on several time scales: Their short term forecast (and nowcasting) is a basis for short term warnings and responses, thus helping to minimize damages and even saving life. Longer term forecasts can be a basis for an optimized planning of auxiliary forces in response to an expected event. Climate change scenarios are suitable for long term planning and setting up rules, adapting the resilience of the technical and organizational infrastructures to a modified climate. Systems for decadal predictions are currently developed and are expected to fill the gap between the long term climatic change trends and the time horizons of governmental and commercial institutions having to take care of resilience. While the benefits are evident, the public credibility of meteorological forecasts often suffers from the contrast between the expected deterministic statements and the probabilistic nature of the underlying forecasts. Inherent uncertainties and systematic errors in the forecasts of extremes are thus major challenges to be addressed by meteorology. A proper estimation of the risk of extreme events requires an improvement of both their representation in the numerical models and a further development of strategies to estimate their occurrence rate. Strategies like statistical-dynamical downscaling and dynamical downscaling should take synoptic analysis into account in order to produce better statistical estimates. In addition, the communication of meteorological forecasts at any of these time scales must be improved. This includes contributing to a better understanding of meteorological forecasts by the recipients. With respect to short term forecasts, "probabilistic warnings" may have to be explored, as well as a posteriori communication of the background of false alarms. The talk will mention examples of recent and current research on these issues, including the German program on decadal climate prediction and the German weather service related interdisciplinary research on weather warnings. 26 ‫חיזוי שיטפונות נדירים בישראל בשנת ‪102/‬‬ ‫עמיר גבעתי‪ ,‬השירות ההידרולוגי – רשות המים‬ ‫בשנה האחרונה נרשמו ‪ 2‬אירועי שיטפונות חריגים בנחלים במרכז הארץ (‪ 08.02.23‬בנחלי השרון וגוש דן‬ ‫ו‪ 23.22.23-‬בנחלים בשור‪ ,‬שקמה ולכיש) אשר תקופת החזרה שלהם הייתה ‪ 2:50‬עד ‪ 2:200‬שנים‪ .‬שיטפונות אלה‬ ‫גרמו להצפות ונזקים רבים‪ .‬השירות ההידרולוגי מפעיל את המודל ההידרומטאורולוגי ‪WRF-HYDRO‬‬ ‫(‪ )Fully Coupled Atmospheric hydrological Model‬אשר מחשב בעזרת תחזית מטאורולוגית ברזולוציה‬ ‫גבוהה (‪ 3‬ק"מ) את גובה וספיקת המים בכל נחלי ישראל‪ .‬המודל הופעל לקראת אירועי שיטפונות אלה והשיג‬ ‫תוצאות טובות הן מבחינת חיזוי המשקעים בזמן ובמרחב‪ ,‬והן מבחינת נפחי הזרימה וספיקות השיא המחושבות‬ ‫ברחבי הארץ‪ .‬פיתוח והטמעת כלים פיסיקאלים כמו ה‪ WRF-HYDRO -‬חיוני לאור העלייה בתדירות ובעוצמת‬ ‫האירועים הקיצוניים אשר נגרמים הן בשל שינויי אקלים והן עקב שינויים משמעותיים בשימושי הקרקע‪.‬‬ ‫בעבודה זו יצגו תוצאות המודל עבור מספר נחלים מרכזיים במרכז הארץ מ‪ 2-‬הסופות הנדירות אשר אירעו‬ ‫לאחרונה אל מול המדידות בתחנות ההידרומטריות של השירות ההידרולוגי‪.‬‬ ‫אי הוודאות העיתית והמרחבית של משטר הגשם בסרביה ובמונטנגרו‬ ‫חיים קותיאל‬ ‫המעבדה לאקלים‪ ,‬החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫משטר הגשם בסרביה ומונטנגרו נותח על בסיס נתונים יומיים ב‪ 22-‬תחנות (‪ 25‬בסרביה ו‪ 7-‬במונטנגרו) על פני‬ ‫תקופה של ‪ 53‬שנים (‪ .)2007-2343‬משטר זה‪ ,‬מציג השתנות רבה הן בזמן והן במרחב‪.‬‬ ‫על אף ממדיהן המצומצמים של שתי מדינות אלו‪ ,‬כמויות הגשם השנתיות הממוצעות משתנות בטווח שבין‬ ‫קצת מעל ל‪ 500-‬מ"מ בצפונה של סרביה ועד לקרוב ל‪ 4400-‬מ"מ במערבה של מונטנגו בהר סמוך לים האדריאטי‪.‬‬ ‫תחנה זו‪ Crkvice ,‬הינה התחנה בעלת כמות הגשם השנתית הממוצעת הגבוהה ביותר ביבשת אירופה‪ .‬באופן‬ ‫כללי‪ ,‬מונטנגרו גשומה בהרבה מסרביה הן בגלל קרבתה לים האדריאטי והן בגלל האורוגרפיה המפותחת‪ ,‬בעוד‬ ‫שסרביה מרוחקת מן הים וברובה מישורית‪ .‬למרות האמור לעיל‪ ,‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬מספר פרקי הגשם בסרביה‬ ‫גדול באופן מובהק ממספרם במונטנגרו‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬בסרביה הגשם יורד באופן אחיד במהלך כל השנה ללא כל עונה‬ ‫יבשה בעוד שבמונטנגרו‪ ,‬בעיקר בתחנות שלאורך החוף האדריאטי‪ ,‬קיים אקלים ים תיכוני כאשר הקיץ שחון‪.‬‬ ‫כמויות הגשם השנתיות הגבוהות יותר במונטנגרו נגרמות משתי סיבות עיקריות‪:‬‬ ‫א'‪-‬עוצמת גשם יומית ממוצעת גדולה פי ‪ 3‬ויותר במונטנגרו לעומת סרביה‪.‬‬ ‫ב'‪-‬משך סופות ממוצע ארוך יותר ב‪ 25%-‬עד ‪ 30%‬במונטנגרו‪.‬‬ ‫כאשר מחלקים את כל שנות הגשם לשחונות‪ ,‬ממוצעות וגשומות‪ ,‬מתברר שהגורם העיקרי שמבדיל בין שנים‬ ‫שחונות לגשומות הינו יבול הגשם הסופתי‪ .‬ממצא זה אינו מפתיע ותואם ממצאים דומים שדווחו באזורים‬ ‫נוספים באגן הים התיכון‪.‬‬ ‫ניתן להציג את אי הוודאות העיתית התוך שנתית בדרכים שונות‪ .‬אם נתייחס לדוגמה ל‪"-‬תאריך אמצע‬ ‫העונה"‪ ,‬המועד עד אליו הצטברה מחצית מכמות הגשם השנתית‪ ,‬אזי מועד זה מתרחש בממוצע ב‪ 30-‬ביוני (שנת‬ ‫הגשם מתחילה ב‪ 2-‬בינואר ומסתיימת ב‪ 32-‬בדצמבר)‪ ,‬בדיוק במחצית השנה‪ ,‬אולם טווח המועדים בהם הצטברה‬ ‫‪27‬‬ )‫ במאי (המועד המוקדם ביותר‬2-‫ החל מה‬,‫מחצית מהכמות השנתית משתרע עפ"נ יותר מארבעה וחצי חודשים‬ ‫ אי וודאות עיתית זו ניתנת להמחשה גם ע"י הצגת אחוז הגשם‬.)‫ בספטמבר (המועד המאוחר ביותר‬23-‫ועד ל‬ ‫ מהסה"כ‬70.0% ‫ הצטברו עד למועד זה‬,‫ בשנה המוקדמת ביותר‬.)‫ ביוני (תאריך אמצע העונה‬30-‫שהצטבר עד ל‬ 44.5% ‫ דהיינו טווח של‬,‫ מהכמות השנתית‬20.2% ‫השנתי בעוד שבשנה המאוחרת ביותר הצטברו עד למועד זה רק‬ .‫מהכמות השנתית לאותו תאריך‬ ‫ חולק אזור‬,‫) של כמויות הגשם השנתיות באמצעותו‬Factor Analysis( ‫במחקר עצמו נעשה ניתוח גורמים‬ ‫) באמצעותו אוגדו‬Cluster Analysis( ‫המחקר לתת אזורים בהם ההשתנות הבין שנתית דומה וכן ניתוח אשכולות‬ .‫ ממצאים אלו יוצגו במהלך ההרצאה‬.‫השנים השונות לאשכולות בהם הפיזור המרחבי היה דומה‬ Impact of the synoptic circulation on the near surface layer thermal profile I.M. Lensky1, U. Dayan2 and O. Guez1 1 Department of Geography and Environment, Bar-Ilan University, Ramat-Gan, Israel. 2 Department of Geography, Hebrew University of Jerusalem, Jerusalem, Israel. E-mail: [email protected] Impact of the synoptic circulation on the near surface layer thermal profile We examine the near surface lapse rate, defined as the difference between the skin surface and 2 m air temperatures, retrieved from satellite (MODIS) and 94 meteorological stations over the Eastern Mediterranean (EM). This profile is important for estimation of sensible heat flux, an essential ingredient in the near surface energy balance equation and the water cycle. The lapse rate is enhanced by stronger solar insolation and attenuated by turbulence generated by stronger winds. These parameters vary according to atmospheric conditions e.g. horizontal pressure gradient and cloud cover, which are represented here by different synoptic categories. Strong longitudinal climatic and vegetation gradient over the EM as reflected by MODIS NDVI also lead to a gradual shift in the lapse rate. Climatological values of the lapse rate show a distinct seasonal signature, whereas fluctuations are attributed to changes in atmospheric flow patterns. Therefore, we assess the role of seasonality, synoptic scale circulation and vegetation cover on the near surface thermal profile. The effects of circulation on this profile are demonstrated for three synoptic categories covering all seasons. In the first synoptic category, continental conditions lead to larger daytime positive lapse rate over arid regions, and nighttime inversion. These thermal profiles are attenuated over regions with denser vegetation. At summer, a unique circulation system prevails leading to thermal profile signature similar to the seasonal. The windy and cloudy conditions associated with the third synoptic category increase the spatial variability of the thermal profile and delay the built-up of nighttime inversion. We will demonstrate retrieval of the near surface layer thermal profile at 250 m resolution based on MODIS NDVI data and knowledge of the atmospheric flow pattern. 28 ‫מגמות בסוגי אירוסולים מעל האזורים המטרופולינים בעולם‬ ‫סילווה‬-‫ אמילי אלחכם וארלינדו ד‬9‫ פבל קישצה‬9‫ סימון פרובנצל‬9‫פינחס אלפרט‬ ‫גודארד‬-‫אוניברסיטת ת"א ונאס"א‬ The NASA Global Modeling and Assimilation Office used the GEOS-5 model to extend the MERRA reanalysis with five atmospheric aerosol species (sulfates, organic carbon, black carbon, mineral dust and sea salt). GEOS-5 also included assimilation of aerosol optical depth (AOD) observations from the MODIS sensors on both Terra and Aqua satellites. This study analyses a ten-year period (July 2002 – June 2012) MERRAero aerosol reanalysis applied to the study of aerosol optical depth (AOD) and its trends for the aforementioned aerosol species over the world’s major cities (with a population of over 2 million inhabitants). We found, as expected, that a proportion of various aerosol species in total AOD exhibited a strong geographical dependence. Cities in industrialized regions (North America, Europe, central and eastern Asia) are characterized by a strong proportion of sulfate aerosols. Organic carbon aerosols are dominant over cities which are located in regions where biomass burning frequently occurs (South America and Southern Africa). Mineral dust dominates other aerosol species in cities located in proximity to the major deserts (northern Africa and western Asia). Sea salt aerosols are prominent in coastal cities but are dominant aerosol species in very few of them. AOD trends are declining over cities in North America and Europe, as a result of effective air quality regulation. By contrast, the economic boom in China and India has led to increasing AOD trends over most cities in these two highly-populated countries. Increasing AOD trends over cities in the Middle East are caused by increasing desert dust. ‫האפקט הממתן של צמחיית כיסוי קרקע מדברית על הנוחות התרמית של האדם‬ ‫ברחוב‬ The Moderating Effect of Desert Ground Cover Plants on Pedestrian Thermal Sensation KEREN SNIR1, DAVID PEARLMUTTER1, EVYATAR ERELL1 1 The Jacob Blaustein Institutes for Desert Research Ben-Gurion University of the Negev, Sde Boqer campus The level of thermal stress experienced by pedestrians in an urban environment is affected by their exchange of energy with their surroundings, mainly through radiation and convection. The properties of ground-cover vegetation can have an important influence on this energy exchange, particularly in terms of radiation. Although vegetated surfaces have a low albedo and thus absorb a 29 large part of the solar radiation incident upon them, they can maintain lower temperatures than typical paved areas because they are cooled by evapotranspiration – which can be crucial in a desert environment. The purpose of this research is to examine the cooling efficiency of surface cover plants which are adapted to arid climates, by gauging their effect on thermal stress relative to their requirement for irrigation. The research site, in the Negev desert of southern Israel, consists of several small test plots with different species of succulents, creepers, grass, artificial turf and bare ground. Measurements of surface temperature and albedo provide input for comprehensive pedestrian thermal comfort modeling using the Index of Thermal Stress, assuming an open space scenario with various surface cover treatments. Water requirements of the different plant are examined through an irrigation experiment. The results indicate that differences in the effects of various cover plants on thermal stress are significant, but that these differences are small when compared with non-vegetated surfaces. While the non-succulents show better thermal performance, their water requirements are much higher, making them less efficient in terms of the ratio between cooling "benefits" and water "costs" – both of which are expressed in terms of their equivalent energy values. References Aida M. 1982. Urban albedo as a function of the urban structure: A model experiment. Boundary Layer Meteorology 23:405-413. Arnfield AJ. 2003. Two decades of urban climate research: A review of turbulence, exchanges of energy and water, and the urban heat island. International Journal of Climatology 23:1-26. Bonan GB. 2000. The microclimates of a suburban colorado (USA) landscape and implications for planning and design. Landscape and Urban Planning 49:97-114. Dvorak, B. and Volder, A. 2010. Green roof vegetation for north American ecoregions: A literature review. Landscape and Urban Planning 96:197-213. Elan S. 1997. The fertile garden: An organic approach to gardening and landscape. Erell E and Williamson T. 2006. Simulating air temperature in an urban street canyon in all weather conditions using measured data at a reference meteorological station. International Journal of Climatology 26:1671-1694. Erell E, Pearlmutter D, Williamson T. 2011. Urban microclimate: Designing the space between buildings. London: Earthscan. Givoni B. 1976. Man, climate and architecture. 2nd ed. New York: Applied science. Granot G, Sikron-Persi N, Gaspan O, Florentin A, Talwara S, Poul LK, Morgenstern Y, Granot Y, Grafi G. 2009. Histone modifications associated with drought tolerance in the desert plant zygophyllum dumosum Boiss. Planta 231:27-34. Höppe P. 1999. The physiological equivalent temperature – a universal index for the biometeorological assessment of the thermal environment. International Journal of Biometeorology 43:71-75. Howard L. 1833. The climate of london - deduced from meteorological observations. 2nd ed. Dublin: International association for urban climate. 31 Desert meteorology: Sede Boker campus [Internet]; c2013 [cited 2012 . Available from: http://bidr.bgu.ac.il/BIDR/research/phys/meteorology/default.asp#top . Li H, Harvey J, Kendall A. 2013. Field measurement of albedo for different land cover materials and effects on thermal performance. Building and Environment 59:536-546. List of water-economic plants for home gardens and professionals [Internet]; c2008 [cited 2013 . Available from: http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/A09DC5CB-FB0B-4A46-BD6FE5C538DC79AF/0/reshimat_500_zmachim_chaschanim_bemaym.pdf Meltzer - plant nursery [Internet]; c2013. Available from: http://www.meltser.co.il/ Nobel PS, editor. 2005. Physicochemical and environmental plant physiology. 3rd ed. Elsevier Academic Press. Nunez M and Oke TR. 1977. The energy balance of an urban canyon. Journal of Applied Meteorology 11-19. Oke TR. 1987. Boundary layer climate. Routledge, London: . Oke TR. 1976. The distinction between canopy and boundary layer urban heat island. Atmosphere 14(4):268-277. Oke TR. 1973. City size and the urban heat island. Atmospheric Environment 7:769-779. Olsvig-Whittaker L, Shachak M, Yair A. 1983. Vegetation patterns related to environmental factors in a Negev desert watershed. Vegetation 54:153-165. Pauker R. 2012. Green point: List of recommended plants. Personal interview . Pearlmutter D., Dixin J. and Garb Y. 2011. The index of thermal stress as a predictor of subjective thermal sensation in a hot-arid urban environment. The 19th international congress of biometeorology. Auckland, New Zealand. . Pearlmutter D, Kr¨uger EL, Berliner P. 2009. The role of evaporation in the energy balance of an openair scaled urban surface. International Journal of Climatology 29:911-920. Pearlmutter D, Berliner P, Shaviv E. 2005. Evaluation of urban surface energy fluxes using an open-air scale model. Journal of Applied Meteorology 44:532-545. Pearlmutter D, Berliner P, Shaviv E. 2007. Urban climatology in arid regions: Current research in the negev desert. International Journal of Climatology 27:1875-1885. Pearlmutter D, Erell E, Meir IA, Etzion Y, Rofe Y. 2010. Design manual for bioclimatic building in Israel [computer program]. Jerusalem: Israel Ministry of National Infrastructures. Potchter O, Cohen P, Bitan A. 2006. Climatic behavior of various urban parks during hot and humid summer in the mediterranean city of tel aviv, israel. International Journal of Climatology 26:16951711. Potchter O, Goldman D, Kadish D, Iluz D. 2008. The oasis effect in an extremely hot and arid climate: The case of southern israel. Journal of Arid Environments 72:1721-1733. Rao KR and Ballantyne ER. 1970. Some investigation on the sol-air temperature concept. Commonwealth Scientific and Industrial Research Organization 3-13. 30 Sailor DJ. 1995. Simulated urban climate response to modifications in surface albedo and vegetative cover. Journal of Applied Meteorology 34(7):1694-1704. Santamouris M, Gaitani N, Spanou A, Saliari MG, K., Vasilakopoulou K, Kardomateas T. 1012. Using cool paving materials to improve microclimate of urban areas e design realization and results of the flisvos project. Building and Environment 53:128-136. Santamouris M, Synnefa A, Karlessi T. 2011. Using advanced cool materials in the urban built environment to mitigate heat islands and improve thermal comfort conditions. Solar Energy 85:30853102. Sarig S, Fliessbach A, Steinberger Y. 1996. Microbial biomass reflects a nitrogen and phosphorous economy of halophytes grown in salty desert soil. Biol Fertil Soils 21:128-130. Schweitzer O, Waisel Y and Erell E. 2010. Evaluation of green roofs in a water-scarce environment. PALENC 2010 - passive and low energy cooling for the built environment Rhodes, Greece. Schweitzer O and Erell E. 2013. Evaluation of the energy performance and irrigation requirements of extensive green roofs in a water-scarce Mediterranean climate. Energy and Buildings, accepted for publication. Shashua-Bar L and Hoffman ME. 2000. Vegetation as a climatic component in the design of an urban street an empirical model for predicting the cooling effect of urban green areas with trees. Energy and Buildings 31:221-235. Shashua-Bar L, Pearlmutter D, Erell E. 2009. The cooling efficiency of urban landscape strategies in a hot dry climate. Landscape and Urban Planning 92:179-186. Shashua-Bar L, Pearlmutter D, Erell E. 2010. The influence of trees and grass on outdoor thermal comfort in a hot-arid environment. . International Journal of Climatology 31: 1498–1506. Tabares-Velasco PC and Srebric J. 2012. A heat transfer model for assessment of plant based roofing systems in summer conditions. Building and Environment 49:310-323. Flora of Israel online [Internet]; c2006. Available from: http://flora.huji.ac.il/browse.asp?lang=en&action=identify Zhou X and Wang YC. 2011. Spatial–temporal dynamics of urban green space in response to rapid urbanization and greening policies. Landscape and Urban Planning 100: 268-277 32 ‫ ישראל‬9‫שינויים מטאורולוגים ויומיים על צפיפות הזרם החשמלי האנכי והשדה החשמלי במזג אוויר נאה בנגב‬ .2‫ קולין פרייס‬,2‫ יואב יאיר‬,2‫רועי יניב‬ .‫ ישראל‬,‫ אונ' תל אביב‬,‫ אטמוספרה ומדעים פלנטריים‬,‫) החוג לגיאופיסיקה‬1 .‫ ישראל‬,‫ האוניברסיטה הפתוחה‬,‫) המחלקה למדעי הטבע והחיים‬2 Meteorological and diurnal variation of the vertical conduction current density and fair weather E-field in the Negev desert, Israel. Roy Yaniva, Yoav Yairb, Colin Pricea a) Department of Geophysics, Atmospheric and Planetary Sciences, Tel Aviv University, Israel. b) Department of Life and Natural Sciences, The Open University of Israel, Israel. The global electric circuit (GEC) on earth is driven by electrified shower clouds and thunderstorms that act as current generators. The current flows up to the ionosphere and returns back to earth far away from the severe weather in areas known as fair weather regions. The vertical conduction current density (Jz) is of typical value of ~2 pA m-2 pointed downward and is one of the parameters that are measured, along with the vertical electrical field (Ez) and the atmospheric conductivity, to investigate the GEC. The Ez was found to be of typical value between 100-300 V/m near ground and shows a behavior that correlates with the diurnal global thunderstorm activity in what known to be the Carnegie curve (Rycroft et al., 2012). The GDACCS developed by the University of Reading, UK, for measuring the various types of currents (vertical conduction current density and the displacement current density) is using two charge-collecting plates of different geometry (Bennett and Harrison 2008). An identical system was installed at the Wise observatory in Mitzpe Ramon, Israel (30.6N, 34.76E) to measure the Jz and detect the impact of solar events (e.g CMEs, solar proton events) on the global electric circuit. Additionally, a new CS110 electric field meter instrument (Campbell Scinetific) was installed to measure the vertical changes in the Ez near the ground. We present results showing the diurnal changes of Jz in fair weather days that are used for establishing a background diurnal spectrum. We show the different impacts of local meteorological parameters (wind speed, relative humidity, temperature and pressure) on the Jz and Ez values near ground, as well as several special cases of severe weather including dust storms. References: Rycroft M.J, Nicoll K.A, Aplin K.L, Harrison R.G, Recent advances in global electric circuit coupling between the space environment and the troposphere, Journal of Atmospheric and Solar-Terrestrial Phyiscs 90-91, 198-211, 2012. Bennet A.J, Harrison R.G, Surface measurement system for the atmospheric electrical vertical condution current density, with displacement current density correction, Journal of Atmospheric and Solar-Terrestrial Phyiscs 70, 1373-1381, 2008. 33 Atmospheric Jet stream regime transitions, and possible implications for extreme weather and climate events Nili Harnik, Tel Aviv University In its idealized form, the global circulation is a complex interaction between three components - the Hadley cell, midlatitude jet streams, and storms. This three-way interaction gives rise to multiple dynamical regimes, both for the Hadley circulation and the mid-latitude jet streams. The circulation regime affects the spatial and temporal characteristics of the jet stream and synoptic storms. The poster will examine how the jet regimes affect the distribution of extreme weather and climate events in an idealized model and observations (mostly southern hemisphere). 34 Is Eastern Mediterranean heat content a good predictor for precipitation in Israel? Yael Amitai and Hezi Gildor The Fredy & Nadine Herrmann Institute of Earth Sciences, The Hebrew University Edmond J. Safra Campus, Givat Ram Jerusalem, 91904 [email protected] The synoptic system responsible for most of the rainfall over Israel is the Cyprus Low which carries cold air eastward over warm Eastern Mediterranean (EM) waters and gain moisture. As the amount of evaporation depends on the air-sea temperature difference and the amount of heat stored in the upper ocean, Tzvetkov and Assaf (1982) suggested that the EM upper layer heat content in the autumn months is a good predictor of the amount of precipitation in the following winter over Israel. We revisit this hypothesis by calculating EM upper layer heat content during the last 20 years (1992/3-2012/3) based on remote sensing sea surface temperature (SST) and sea level anomaly (SLA). The method we use to calculate the EM heat content is based on a reduced gravity model that combines SLA, SST, Med-Atlas (2002) climatological data and hydrographic casts from PERSEUS (Policy-oriented marine Environmental Research for the Southern European Seas). We then perform correlation analysis between the EM heat content and daily rain measurements from the Israel meteorological service in 8, 6 and 7 stations located in Haifa, Tel Aviv and Jerusalem, respectively. Tzvetkov and Assaf (1982) found a correlation of 0.55 between autumn heat content and the following winter rain during 11 years between 1952-1969. In our analysis of the years 2002-2012 we have also found a correlation of 0.55 using a completely different method. However, when analyze ten more years, from 1992 until 2002, the correlation drops to 0.3. Since the reliability of the correlation increases with the amount of measurements available, we argue that the hypothesis we revisit is not supported by the data collected during the last two decades. Reference: Tzvetkov, E., and G. Assaf (1982), The Mediterranean heat storage and Israeli precipitation, Water Resour. Res., 18(4), 1036–1040. 35 ‫תמונות מהכנס‬ ‫דברים לזכרו של פרופ' דוד שרון‬ ‫יהודית שרון‬ ‫משפחת שרון‬ ‫פרופ' אורי דיין‬ ‫‪36‬‬ ‫יהודית שרון‬ ‫הענקת יקיר אמ"י תשע"ד‬ ‫למשה מנדל‬ ‫‪37‬‬ ‫המרצים‬ ‫הילה אפרגן‬ ‫ברוך זיו‬ ‫דני רוזנפלד‬ ‫פנחס אלפרט (יו"ר המושב) ועמיר גבעתי‬ ‫אורי דיין (יו"ר מושב הרצאת אורח)‬ ‫מרצה אורח ‪ ,Prof. Uwe Ulbrich‬אוניברסיטת ברלין‬ ‫‪38‬‬ ‫עמיר גבעתי‬ ‫חיים קותיאל‬ ‫פנחס אלפרט‬ ‫איתמר לנסקי‬ ‫רועי יניב‬ ‫פאבל קישצ'ה‬ ‫‪39‬‬ ‫הצגת פוסטר‬ ‫יעל אמיתי‬ ‫הקהל‬ ‫‪41‬‬ ‫מהנעשה ב‪EMS-‬‬ ‫להלן דיווח של גזבר האיגוד ד"ר עמיר גבעתי על הכנס השנתי של האיגוד המטאורולוגי האירופי (‪:)EMS‬‬ ‫השתתפתי בחודש שעבר במפגש השנתי של ה‪ Council -‬של ה‪ EMS -‬בגרמניה‪.‬‬ ‫מצ"ב עיקרי הדברים שעלו בפגישה‪:‬‬ ‫‪ .2‬בכנס ה‪ EMS -‬האחרון ברדינג‪ ,‬אנגליה‪ .‬השתתפו כ‪ 700-‬איש‪ .‬המספר הגבוה ביותר עד כה‪.‬‬ ‫מלבד ההרצאות הרגילות התקיימו בכנס ‪ 2‬סדנאות לסטודנטים‪ .‬אחת בנושא ‪ verification‬והשנייה‬ ‫בנושא ‪.ensembles‬‬ ‫מוצלחת מאוד ורבת משתתפים‪.‬‬ ‫את סדנת ה‪ ensembles -‬העבירו חוקרים מה‪ ECMWF -‬והיא הייתה‬ ‫משפחת צביון‬ ‫בכוננת הארגון להמשיך לחזק את הפורמט הזה של מפגשים וסדנאות לסטודנטים שיועברו על ידי אנשי‬ ‫מקצוע ממוסדות החיזוי המובילים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכנס השנתי הקרוב של האירגון יהיה בתחילת אוקטובר ‪ 2024‬בפראג‪ ,‬הבא אחריו בסופיה ואחר כך‬ ‫בדבלין‪.‬‬ ‫‪ .3‬ה‪ EMS -‬שוקל לאמץ רעיון שמיושם כבר בכנסי ה‪ :EGU -‬להחליף את תצוגת הפוסטרים בתצוגה של ‪E‬‬ ‫‪ :posters‬הצגה של תקצירי המצגות בצורה ממוחשבת (מסכי ‪ 42‬אינטש באולמות התצוגה)‪.‬‬ ‫‪ .4‬ה‪ EMS -‬מקיים תחרות תמונות שנתית בנושאי מזג אוויר‪ 20 .‬התמונות שמדורגות ראשונות (יש חבר‬ ‫שופטים‪ .‬כל אחד מחברי ה ‪ Council -‬הוא גם שופט בתחרות) מוצגות בכנס השנתי של האירגון‬ ‫המשפחה‬ ‫ו‪ 3-‬הראשונות זוכות בפרס כספי‪ .‬זה רעיון נחמד שאפשר לשקול גם אצלנו‪ .‬תמונות של ברקים מעל תל‬ ‫אביב או שיטפונות בנחל צין זה לא פחות מרשים ממה שיש באירופה‪.‬‬ ‫‪ .5‬פרס נוסף שהאיגוד מעניק בכנס השנתי שלו הוא לחזאים מהתקשורת (‪ .)media award‬יש פוקוס לא‬ ‫קטן באיגוד על פעילויות שהן לא רק אקדמיות אלה גם מערבות עוד גורמים בקהילת מזג האוויר‪ .‬אין‬ ‫ספק שלתקשורת יש תפקיד חשוב מנושא זה‪ ,‬הן בתחזיות והן בדיווחים על אירועי מזג אוויר‪.‬‬ ‫‪ .0‬תערוכת ציוד מטאורולוגיה‪ :‬האיגוד מקיים במהלך הכנס תערוכה בה מציגות חברות ציוד וחידושים‬ ‫בנושאי ניטור ומטאורולוגיה‪ .‬גם זה דבר שניתן לשקול אצלנו (כל מי שהיה בכנסים של ה‪ AMS -‬מכיר את‬ ‫תערוכות הענק בכנסים שם)‪.‬‬ ‫‪ .7‬הנושא שרוב האיגודים ביבשת התמקדו בו השנה הוא "קיצוניות מזג האוויר"‪ .‬בהרבה מדינות התקיימו‬ ‫ימי עיון וכנסים ייעודיים בנושא המטריד את כולם (שם פחות מדברים על תופעות כמו בצורת אשר‬ ‫מטרידות אותנו אלה יותר על נושאים כמו קיצוניות בטמפ')‪ .‬גם אנחנו יכולים לשקול קיום יום עיון‬ ‫בנושא זה ואחרי "חורף" האחרון כאן ובועלם זה אפילו מתבקש‪.‬‬ ‫עמיר‬ ‫‪40‬‬ ‫תאריכים של כנסים בין‪-‬לאומיים ולאומיים‬ ‫במדור זה נציג בפני החברים פרטים כלליים על תאריכים ומיקום של כנסים בין‪-‬לאומיים ואחרים‪ .‬עיקר‬ ‫החומר נלקח מתוך הביטאון של החברה המטאורולוגית האמריקאית )‪ .)BAMS‬לפרטים מלאים יש לעיין‬ ‫בביטאון זה או באינטרנט‪ .‬החברים מוזמנים לשלוח למערכת חומר על כנסים עתידיים‪ ,‬וכן דוחות על כנסים‬ ‫שבהם השתתפו‪ .‬דרך אחרת להתעדכן בכנסים בעלי עניין היא להירשם כחבר ברשת הדוא"ל ‪ .CLIMLIST‬ניתן‬ ‫להירשם באתר‪:‬‬ ‫‪http://www.srcc.lsu.edu/climlist/‬‬ ‫חברים ברשת יכולים לנצל רשת זאת לפרסום כנסים עתידיים‪ ,‬לקבל מידע‪4‬חומר‪4‬נתונים‪4‬תוכנות על כל‬ ‫נושא מטאורולוגי ע"י פניה לחברים ( כ‪ 2500-‬חברים!) ברשת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנס השנתי ה‪ 33-‬של החברה המטאורולוגית האמריקאית (‪ )AMS‬יחזור להרגלו ויתקיים בינואר (י"ט‬ ‫טבת תשע"ה (‪ ,)20-23.2.25‬בסאן אנטוניו טקסס‪ .‬החידוש הפעם שהכנים יהיו משולבים עם הכנס השנתי‬ ‫של החברה המתמטית האמריקאית‪ .‬הכנס עדיין בשלבי התארגנות‪ .‬פרטים באתר‪:‬‬ ‫‪http://www.ametsoc.org/MEET/annual/index.html‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנס השנתי של החברה הגיאוגרפית האמריקאית )‪ )AAAG‬יתקיים השנה ב‪-‬ח'‪-‬י"ב ניסן תשע"ד (‪8-‬‬ ‫‪[ )2244424‬פסח יחול בשנה הבאה ביום ג' (כמו בשנה שעברה) ב‪ 25-‬לאפריל]‪ .‬בטמפה (פלורידה)‪ .‬בכנס‬ ‫מתקיימים מספר רב של מושבים אקלימיים‪ .‬פרטים באתר‪www.aag.org :‬‬ ‫הכנס ה‪ 27-‬של החברה המטאורולוגית האמריקאית על תצפיות מטאורולוגיות ומיכשור יתקיים‬ ‫בסאן‪-‬דייגו‪ ,‬קליפורניה ב‪ .27-2340424-‬פרטים באתר הנ"ל‪.‬‬ ‫כנס הבי"ל הראשון על סופות טורנדו וההשתנות האקלימית יתקיים בחניה‪ ,‬כריתים ב‪.25-3045424 -‬‬ ‫לא נמסרו פרטים נוספים‪ ,‬ולא מצאנו את אתר הכנס באינטרנט‪.‬‬ ‫הכנס הבי"ל ה‪ 25-‬על חשמל אטמוספרי (‪ )ICAE 2024‬יתקיים בנורמן‪ ,‬אוקלהומה ב‪ .24-27.0.24 -‬פרטים‬ ‫ניתן להשיג בכתובת‪[email protected]:‬‬ ‫הכנס הבי"ל ה‪ 20-‬של האגודה הביו‪-‬מטאורולוגית יתקיים הפעם בארה"ב בקליבלנד‪ ,‬אוהיו‪ ,‬בין‬ ‫התאריכים ‪. 2843– 3420 244‬‬ ‫‪42‬‬