‫תוכן העניינים‬ ‫עמוד השער‬ ‫תמונת הגיליון‬ ‫בעלי תפקידים באמ"י‬ ‫‪2‬‬ ‫על תמונת השער‬ ‫‪2‬‬ ‫דבר המערכת‬ ‫‪3‬‬ ‫דבר היו"ר‬ ‫‪4‬‬ ‫דבר המזכיר של ‪ WMO‬ליום המטאורולוגיה העולמי ‪2025‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תוכנית הכנס השנתי של אמ"י תשע"ד‬ ‫‪7‬‬ ‫תקצירי ההרצאות והפוסטרים‬ ‫יקיר אמ"י תשע"ה‬ ‫‪9‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מלגת מדענים צעירים‬ ‫‪32‬‬ ‫תמונות מכנס אמ"י תשע"ה‬ ‫המרצים ופוסטרים‬ ‫הקהל‬ ‫‪33‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪40‬‬ ‫לזכרם‪ ,‬מייק מילר ז"ל ‪,‬‬ ‫רנה סמואלס‪-‬עופרן ז"ל‬ ‫‪42‬‬ ‫‪42‬‬ ‫כנס סטודנטים‬ ‫‪45‬‬ ‫יום עיון באוניברסיטה הפתוחה‬ ‫‪43‬‬ ‫האקלים בישראל‬ ‫‪47‬‬ ‫תאריכים של כנסים בין‪-‬לאומיים ולאומיים‬ ‫‪44‬‬ ‫בעלי תפקידים באמ"י‬ ‫הועדה המרכזת‬ ‫נח וולפסון‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫יו"ר ‪-‬‬ ‫מזכיר ‪ -‬אלונה אריה‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫יוסי ברקן‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫גזבר ‪-‬‬ ‫ועדת הדרכה‬ ‫פנחס אלפרט‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫הדס סערוני‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫דוריטה דרוסטקיר אדלשטיין‪ ,‬המכון הביולוגי‬ ‫המועצה הנבחרת‬ ‫תמי אליאס‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫פנחס אלפרט‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫עמיר גבעתי‪ ,‬נציבות המים‬ ‫אורי דיין‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫ברוך זיו‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫יעקב לומס‬ ‫דוריטה רוסטקייר אדלשטיין‪ ,‬המכון הביולוגי‬ ‫ועדת ביקורת‬ ‫איתן מאזה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫הדס סערוני‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫מיטל רומם‬ ‫מערכת מטאורולוגיה בישראל‬ ‫יאיר גולדרייך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬עורך‬ ‫אבריל גולדרייך‪ ,‬עריכה גראפית‬ ‫חבר המועצה בתוקף תפקידו‬ ‫ערן בז'ה‪ ,‬מפקד מטאורולוגיה ח"א‬ ‫תמונת השער‪ :‬ענני ממטוס הנדירים כפי שצולמו ברחובות ב‪ 3.2.25 -‬על ידי איש השרות המטאורולוגי‬ ‫אליקום ודיסלסבסקי ומפורסם כאן ברשותו האדיבה‪.‬‬ ‫ענני ממטוס (‪ )mammatus‬הם עננים מסוגים שונים (רפידיים וערמתיים) כשמתחתיהם נראים טפיחות כדדי‬ ‫אשה (‪ .)mamma‬יאיר וזיו (‪ :*)2022‬קושרים את התופעה במשקל טיפות המים היורדות מבסיס הענן סוחפות‬ ‫אתן אוויר השוקע‪ .‬בנוסף‪ ,‬התאדות הטיפות מקררת את האוויר והופכת אותו לכבד יותר ביחס לסביבתו ומושכת‬ ‫אותו כלפי מטה‪ .‬וכך נוצרים הכיסים הללו בבסיס הענן‪.‬‬ ‫*"מבוא למטאורולוגיה"‪ .‬האוניברסיטה הפתוחה(מהדורה שנייה)‪ ,‬עמ' ‪ .202‬ראה בהמשך הזמנה ליום עיון‪ ,‬לרגל הוצאת המהדורה זאת‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬דבר המערכת‪,‬‬ ‫כהרגלנו‪ ,‬החוברת הראשונה בשנה האזרחית החדשה מוקדשת לכנס השנתי שהיה‬ ‫מוקדש השנה לזכרו של חברנו מייק מילר‪ 6‬בהמשך החוברת נביא דברים ותמונות של מייק‬ ‫ששלח לנו בנו‪ ,‬פרופסור אריאל מילר מהפקולטה לרפואה‪ ,‬הטכניון‪ 6‬כרגיל‪ ,‬נביא את‬ ‫התקצירים ותמונות מהכנס שנערך האולם משרד החקלאות שבבית דגן‪ 6‬הכנס נערך ביום‬ ‫המטאורולוגיה הבין‪-‬לאומי (‪ 23‬למרס) ובכל שנה אנו מביאים את דבר מנכ"ל האיגוד‬ ‫המטאורולוגי העולמי (‪ )WMO‬לרגל יום זה‪6‬‬ ‫כיקיר אמ"י לשנת תשע"ה הוכתר ד"ר אילן סתר גמלאי השרות המטאורולוגי שעמד‬ ‫שנים רבות בראשות מחלקת המחקר ושימש כיו"ר אמ"י בשנים של ראשית המאה‪6‬‬ ‫הפרס לסטודנט המצטיין ניתן השנה ליעל אמיתי‪ 6‬הפרס הוא על שמה של‬ ‫ד"ר רנה סמואלס‪-‬עופרן ז"ל‪ 6‬רנה עבדה בשנים אחרונות באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ 6‬דברים לזכרה מופיעים במדור‬ ‫לזכרם‪6‬‬ ‫הפעם אנו מביאים חומר על שני אירועים שיתקיימו בחודש מאי הקרוב ושאינם קשורים ישירות לאמ"י‪6‬‬ ‫הראשון כנס סטודנטים במכון וייצמן‪ ,‬שעדיין ניתן להירשם אליו‪ 6‬השני קרוב אלינו יותר‪:‬‬ ‫יום עיון לציון הוצאתו לאור של המהדורה החדשה של ספר הקורס "מבוא למטאורולוגיה" ולרגל פרישתו‬ ‫לגמלאות של ד"ר ברוך זיו‪ .‬ברוך הוא מרצה מבוקש‪ ,‬ונחשב לאחד המטאורולוגים הפוריים ביותר‪ 6‬הוא חבר‬ ‫מסור במועצת אמ"י בהווה והיה חבר במספר לא מבוטל של קדנציות בעבר‪ 6‬המערכת מאחלת לברוך המשך‬ ‫עשייה ופעילות ברוכה‪6‬‬ ‫כפי שהבטחנו בחוברת הקודמת‪ ,‬המהדורה השנייה (בעברית) של הספר "האקלים בישראל‪ ,‬תצפיות חקר‬ ‫ויישום" יצא לאור וניתן להשיגו ב"אמזון"‪ 6‬פרטים בסוף החוברת‪6‬‬ ‫לסיום כהרגלנו ברצוננו להזכיר לחברים את שלוש האפשרויות להגשת מאמרים לביטאון‪:‬‬ ‫‪ 62‬מאמרים (יעברו שיפוט) ‪ 62‬רשימות\תגובות ("‪ - "camera-ready‬ללא שיפוט ועל אחריות הכותב [עריכה‪,‬‬ ‫עריכה לשונית ותוכן]) ‪ 63‬תקצירי מאמרים (מורחב ‪ -‬לפחות ‪ 3‬עמודים [כולל איורים ומראי מקום] ‪ -‬בעברית)‬ ‫שהתפרסמו בכתבי עת בי"ל שפיטים ("‪ 6("camera-ready‬המטרה היא שהמאמרים הללו יגיעו לקהל שאינו מצוי‬ ‫אצל כתבי עת אלו‪ ,‬יוכל לקרא ולהתעדכן‪ 6‬החומר יוגש בעברית בתכנת ‪ ,WORD‬באותיות מסוג ‪ DAVID‬בגודל ‪22‬‬ ‫בגוף התקציר ו‪ 24-‬בכותרות‪ ,‬וברווח של שורה אחת (מאמרים לשיפוט – רווח כפול)‪ 6‬הכותרת‪ ,‬שם‪/‬שמות מלא‪/‬ים‬ ‫של המחבר‪/‬ים (ללא תארים) וכתובת מלאה של המוסד בו בוצע המחקר (כולל מיקוד) ודוא"ל יופיעו באותיות‬ ‫מודגשות (‪ 6)BOLD‬את החומר יש לשלוח אלי בדוא"ל לפי הכתובת‪[email protected] :‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫יאיר גולדרייך‪ ,‬פרופ' אמריטוס‬ ‫המחלקה לגיאוגרפיה והסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫‪3‬‬ ‫דבר היו"ר‬ ‫בחודש מרץ התקיים הכנס השנתי של אמ"י‪ ,‬בקריה החקלאית בבית דגן‪ ,‬בנוכחות כ‪ 50 -‬חברים מחוגים‬ ‫שונים‪6‬‬ ‫הכנס עמד על רמה גבוהה ביותר‪ ,‬והוצגו כ‪ 20 -‬מחקרים חדשים ומעניינים של סטודנטים‪ ,‬מרצים וגמלאים‪6‬‬ ‫בהזדמנות זו נשא הרצאת אורח ד"ר רוברט אטלס‪ ,‬מהמרכז לחקר האטמוספירה ‪ NOAA‬במיאמי ‪ -‬הרצאה‬ ‫מאלפת‪ 6‬ד" ר אטלס נתן גם סמינר בנושא הוריקנים במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תוך מתן‬ ‫אינפורמציה מקיפה על הנעשה בארה"ב‪6‬‬ ‫מספר החברים באגודה נשאר יציב‪ ,‬וכך גם המצב הכספי המאפשר לנו ביצוע של פעילות ענפה‪ 6‬ועדת ההדרכה‬ ‫מתכננת סדנה לשנה הקרובה‪ 6‬בין ההצעות העולות על הפרק ישנה הצעה לקיים סדנה בנושא מטאורולוגיה‬ ‫עירונית‪ 6‬הועדה המרכזת מעודדת את החברים להציע נושאים נוספים‪ ,‬שכן יש ביכולתנו לבצע ולממש פעילויות‬ ‫כאלו לטובת החברים והסטודנטים‪6‬‬ ‫לאור העובדה כי לא הוצעו מועמדים לניהול האגודה‪ ,‬נאותה ההנהלה הנוכחית‪ ,‬בהתאם להמלצות ועדת‬ ‫הביקורת ובאישור האסיפה הכללית‪ ,‬להמשיך בתפקידה עוד שנתיים‪6‬‬ ‫לסיום‪ ,‬עם סיום כהונתה של ד"ר הניה ברקוביץ' בשמ"ט‪ ,‬הננו מביעים תקווה כי אנשי השרות המטאורולוגי‬ ‫יחזרו לפעילות מלאה באיגוד‪ ,‬וזאת לטובת מקצוע המטאורולוגיה בארץ‪6‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ד"ר נח וולפסון‬ ‫יו"ר אמ"י‬ ‫‪4‬‬ Message from M. Jarraud, Secretary-General of the World Meteorological Organization On the occasion of “World Meteorological Day 2015 – Climate knowledge for climate action” The World Meteorological Organization, as the successor of the International Meteorological Organization, created in 1873, has its fundamental mission to support the countries of the world in providing meteorological and hydrological services to protect life and property from natural disasters related to weather, climate and water, to safeguard the environment, and to contribute to sustainable development. This cannot happen without the necessary observations, research and operations that develop the understanding and knowledge of weather and climate. Since 1961, World Meteorological Day has commemorated the coming into force on 23 March 1950 of the Convention establishing the World Meteorological Organization and the essential contribution that National Meteorological and Hydrological Services make to the safety and wellbeing of society. Each year, the celebrations focus on a theme of topical interest. The theme of this year, “Climate knowledge for climate action”, could not be timelier, as the international community moves towards ambitious decisions and action to address climate change. Climate change concerns us all. It affects almost all socioeconomic sectors, from agriculture to tourism, from infrastructure to health. It impacts strategic resources like water, food, energy. It slows down and even threatens sustainable development, and of course not only in developing countries. The cost of inaction is high and will become even higher if we do not act immediately and resolutely. Information on weather and climate, and its variability and change, is so embedded in our daily life – from daily weather forecasts to seasonal climate predictions – that at times it is easy to forget the amount of observations, research, computing and analysis that lies behind weather and climate information products. Today, the average weather forecast of five days in advance is as skillful as the two-day forecast twenty-five years ago and seasonal climate forecasts have become increasingly skillful. This has been made possible thanks to advances in remote sensing, including satellites, major improvements in science and dramatic increases in computer power. Scientific progress in meteorology and climatology in the last fifty years is indeed one of the most significant one in all scientific disciplines. The climate knowledge that has been built in the last decades is an invaluable resource and a prerequisite for decision-making and for climate action. Multiple lines of evidence – from mounting temperatures to shrinking glaciers, from sea-level rise to weather extremes – give us high confidence that the climate is changing and that this is largely due to human activities, in particular the emissions of greenhouse gases that every year reach record high levels. 5 Science also gives us high confidence that we can still change course and mitigate climate change to a manageable level. Today, few people contest the evidence of climate change and the responsibilities we bear towards future generations. Climate knowledge can and must support this process, helping decisionmakers at all level to make the best decisions. Climate knowledge must come in a form that is easily understood and usable by those who need it. Climate products and services can assist city planners in developing policies and action plans that can strengthen urban resilience in the face of natural disasters and foster a greener economy. Public health authorities use climate forecasts to address in a proactive way the possible health consequences of extremes such as droughts, heatwaves and floods. Thanks to predictions about temperature and rain trends, farmers can make better planting, cropping and marketing decisions. Water resources managers use climate information to optimize water supply and flood management. The energy sector uses climate information to decide where and what type of power plant should be built in a particular location. The Global Framework for Climate Services, an initiative of the United Nations System led by WMO, was conceived with precisely this purpose: to enable the provision of climate services in a way that decisions can be made based on the best possible information. This is a crucial challenge for both developing and developed countries and there is a great potential benefit in learning from each other. Experiences and advances in the development and application of climate services can be shared as examples of good practices and assist other countries in accelerating their path towards climate adaption. In conclusion, I call on WMO Members, all Governments and the civil society to share and apply climate knowledge for a strong climate action, to minimize climate risks and foster sustainable development. 6 ‫אמי ‪ -‬האיגוד‬ ‫המטאורולוגי‬ ‫הישראלי‬ ‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬ ‫כתובת האיגוד‪ :‬רח' לח"י ‪ ,31‬בני ברק ‪ ,51200‬טלפון‪ ,6160598-03 :‬פקס‪6184384-03 :‬‬ ‫‪http://met-society.org.il‬‬ ‫תכנית כנס אמ"י תשע"ה – ‪2015‬‬ ‫הכנס מוקדש לזכרו של מייק מילר ז"ל‬ ‫יום ב'‪ ,‬ג' בניסן תשע"ה ‪ – 23.03.2015‬משרד החקלאות‪ ,‬המכון הוולקני‪ ,‬בית דגן‬ ‫‪:09:00 – 08:30‬‬ ‫‪:09:20 – 09:00‬‬ ‫התכנסות ורישום‬ ‫ברכות‪ ,‬דברי פתיחה‪ ,‬העלאת דברים לזכרו של מייק מילר‬ ‫הענקת פרס יקיר אמ"י‪ ,‬ד"ר נח וולפסון‪ ,‬יו"ר אמ"י‬ ‫הענקת מלגת מדענים צעירים לשנת ‪2014‬‬ ‫‪:11:00 – 09:20‬‬ ‫מושב ראשון‪ :‬היבטים אקלימיים ואירועי קיצון בקני מידה שונים של זמן ומרחב‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר דוריטה רוסטקייר‪-‬אדלשטיין‬ ‫פלומות טרופיות מעל המזרח התיכון‪ :‬קלימטולוגיה והיבטים סינופטיים ודינמיים – א‪ .‬דיין וע‪.‬‬ ‫טובי‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫גשם קיצוני ושכיחות יבולי דוחן באזור האגרו‪-‬אקולוגי של הסודן‪-‬סוונה בצפון ניגריה – י‪ .‬לומס‪,‬‬ ‫ס' מנהל השירות המטאורולוגי‪ ,‬בגמלאות‬ ‫מקורם של שקעי הים התיכון – אנליזה אובייקטיבית של נתוני ‪ Era-Interim‬ברזולוציה עדינה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬זיו‪ ,‬צ‪ .‬הרפז‪ ,‬ה‪ .‬סערוני‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫אפיון משטר הטמפרטורות באגן הים התיכון באמצעות בחינת מגמות שינוי‪ ,‬אירועי קיצון ואי‬ ‫ודאות – י‪ .‬בן‪-‬ארי‪ ,‬ח‪ .‬קותיאל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית גליל מערבי‬ ‫הצגת הפוסטרים‬ ‫‪:09:45 – 09:20‬‬ ‫‪:10:10– 09:45‬‬ ‫‪:10:35 – 10:10‬‬ ‫‪11:00 – 10:35‬‬ ‫‪:11:15 – 11:00‬‬ ‫‪:11:40 – 11:15‬‬ ‫הפסקת קפה ועיון בפוסטרים‬ ‫‪:13:15 – 11:40‬‬ ‫מושב שני‪Improving observations, data assimilation and weather prediction :‬‬ ‫יו"ר‪ :‬פרופ' פנחס אלפרט‬ ‫‪The Application of Observing System Simulation Experiments (OSSEs) to optimize‬‬ ‫‪the global observing system and improve weather prediction. Robert Atlas, NOAA.‬‬ ‫)‪(Invited lecture‬‬ ‫‪Do West African Thunderstorms Predict the Intensity of Atlantic Hurricanes? C.‬‬ ‫‪Price, N. Reicher, Y. Yair, Tel Aviv University and the Open University of Israel‬‬ ‫‪Coupled atmosphere and land-surface ensemble assimilation of surface observations,‬‬ ‫‪D. Rostkier-Edelstein, IIBR‬‬ ‫‪:12:25 – 11:40‬‬ ‫‪:12:50 – 12:55‬‬ ‫‪:13:15 – 12:50‬‬ ‫‪:14:00 – 13:15‬‬ ‫הפסקת צהרים והמשך עיון בפוסטרים‬ ‫אמ"י רשום כעמותה מס‪ 580060960 .‬במשרד הפנים תיק מס‪ 3507/99 .‬מה‪23.12.83 -‬‬ ‫פטור מניכוי מס במקור‪ ,‬אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אמי ‪ -‬האיגוד‬ ‫המטאורולוגי‬ ‫הישראלי‬ ‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬ ‫כתובת האיגוד‪ :‬רח' לח"י ‪ ,31‬בני ברק ‪ ,51200‬טלפון‪ ,6160598-03 :‬פקס‪6184384-03 :‬‬ ‫‪http://met-society.org.il‬‬ ‫‪:16:30 – 14:00‬‬ ‫‪:14:25 – 14:00‬‬ ‫‪:14:50 – 14:25‬‬ ‫‪:15:15 – 14:50‬‬ ‫‪:15:40 – 15:15‬‬ ‫‪:16:05 – 15:40‬‬ ‫‪:16:30 – 16:05‬‬ ‫‪:17:00 – 16:30‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫מושב שלישי‪ :‬שיפור מודלים אקלימיים‪-‬היבטים של עננות‪ ,‬משקעים ואירוסולים‪.‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר אורית אלטרץ‪.‬‬ ‫הערכות גשם ממכ"ם מטאורולוגי לצרכי תכנון הידרולוגי בתנאי אקלים שונים‪ :‬עקומי עצמה‪-‬‬ ‫משך‪-‬תדירות‪ ,‬פ‪ .‬מארה וא‪ .‬מורין‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מרחב חדש לתיאור השפעות אירוסלים על שדות עננים חמים במודלים נומריים – ר‪.‬ח‪ .‬הייבלום‬ ‫וחוב'‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬ ‫בקעת ים המלח משמשת כמלכודת לאבק מסהרה שמועבר על‪ -‬ידי רוחות מערביות‪ ,‬על בסיס‬ ‫תוצאות מן ה‪-‬מודל ה‪ COSMO-ART -‬עם רזולוציה גבוהה‪ .‬פ‪ .‬קישצ'ה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫פוטנציאל של ייעור רחב היקף להגדלת משקעים באזורים סמי ארידיים – ג‪ .‬יוסף וחוב'‪ ,‬מכון ויצמן‬ ‫למדע‬ ‫שיפור תחזיות אקלימיות בישראל בעזרת אלגוריתם למידה – א‪ .‬שטרובך וג‪ .‬בל‪ ,‬אוניברסיטת בן‬ ‫גוריון בנגב‬ ‫אימות תחזיות משקעים עונתיות מפרויקט ה‪ .NMME -‬ע‪ .‬גבעתי וא‪ .‬פרדג'‪ ,‬רשות המים‪.‬‬ ‫אסיפת חברי אמ"י‪ ,‬דיווח וסיכום‬ ‫פוסטרים‪:‬‬ ‫נתוני גשם ברזולוציה גבוהה ממכ"מי ‪ X-band‬לאזור עם אקלים ים תיכוני עד מדברי קיצון ‪ -‬פ‪.‬‬ ‫מארה‪ ,‬א‪ .‬לוקשין‪ ,‬ר‪ .‬נוטרפיטרו‪ ,‬מ‪ .‬גבלה‪ ,‬מ‪ .‬ברנקה‪ ,‬ד‪ .‬בונפיל ו‪ .‬מורין‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫בירושלים‪ ,‬הפוליטכניק טורינו‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‬ ‫התרעה משטפונות על בסיס נתוני מכ"ם מטאורולוגי באזורים הצחיחים של ישראל ‪ -‬א‪ .‬רונן‪ ,‬נ‪.‬‬ ‫פלג‪ ,‬פ‪ .‬מארה וא‪ .‬מורין‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים ‪ ‬‬ ‫הקשר בין פעילות ברקים עולמית לשינויים בשדה החשמלי בימי מזג אוויר נאה בנגב‪ ,‬ישראל – ר‪.‬‬ ‫יניב‪ ,‬י‪ .‬יאיר‪ ,‬ק‪ .‬פרייס‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת תל אביב ‪ ‬‬ ‫ערבוב טורבולנטי ויצירת גשם בענני סטרטוקומולוס – ל‪.‬מגריץ רונן‪ ,‬מ‪.‬פינסקי וא‪.‬חיין‪,‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מאזן האנרגיה של סופות במודל אטמוספירי אידיאלי ובתצפיות מעל האוקיאנוס השקט – ה‪.‬‬ ‫אפרגן‪-‬גרסטמן‪ ,‬י‪ .‬כספי‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬ ‫שינויי משטר זרימה של זרמי הסילון והשלכות על מזג אויר ואקלים קיצוני – נ‪ .‬הרניק‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫אמ"י רשום כעמותה מס‪ 580060960 .‬במשרד הפנים תיק מס‪ 3507/99 .‬מה‪23.12.83 -‬‬ ‫פטור מניכוי מס במקור‪ ,‬אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫האיגוד המטאורולוגי הישראלי‬ ‫הכנס השנתי‬ ‫ע"ש מייק מילר ז"ל‬ ‫הקריה החקלאית‪23603625 ,‬‬ ‫חוברת תקצירים‬ ‫‪9‬‬ ‫שיפור תחזיות אקלימיות בישראל בעזרת אלגוריתם למידה‬ ‫אהוד שטרובך וגולן בל‬ ‫המחלקה לפיסיקה סביבתית ואנרגיה סולרית‪ ,‬המכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫כיום ישנן שתי שיטות עיקריות לחיזוי של אקלים בעזרת מודלים גלובליים‪ 6‬הראשונה מתמקדת בחיזוי לטווח‬ ‫ארוך‪ 6‬בשיטה הזו המודלים מאותחלים מתישהו במאה התשע עשרה ומורצים קדימה בזמן‪ ,‬בדרך כלל עד לסוף‬ ‫המאה העשרים ואחת‪ 6‬המודלים מאולצים על ידי תצפיות של שינויים בהרכב גזי החממה באטמוספירה בעבר ועל‬ ‫ידי מספר תרחישים לשינויים שלהם בעתיד‪ 6‬בחיזוי לטווח ארוך המטרה העיקרית היא לכמת את התגובה של‬ ‫מערכת האקלים לתרחישים השונים כמו התחממות גלובלית ושינויים בכמות ופיזור המשקעים‪ 6‬מכיוון‬ ‫שהמודלים אותחלו בנקודה רחוקה בעבר הם לא צפויים להיות מסונכרנים עם מערכת האקלים‪ ,‬לפחות לא‬ ‫כשמדובר בממוצעים חודשיים ושנתיים של המשתנים השונים‪6‬‬ ‫השיטה השנייה לחיזוי אקלים מתמקדת בחיזוי לטווח קצר יותר‪ 6‬בשיטה הזו המודלים מאותחלים בסמוך‬ ‫לתקופת התחזית והם מורצים למשך עשר עד שלושים שנה‪ 6‬בטווח הזמן הזה האפקט של שינויי בריכוז גזי‬ ‫החממה הוא זניח והמטרה העיקרית היא לקבל מידע לגבי הדינמיקה של מערכת האקלים‪ ,‬כלומר‪ ,‬לנסות לחזות‬ ‫ממוצעים שנתיים וחודשיים של משתנים אקלימיים במקום הנכון ובזמן הנכון‪ 6‬המחקר שמוצג פה מתמקד‬ ‫בשיטה הזו‪6‬‬ ‫אחת הדרכים הנפוצות לייצור של תחזיות אקלים היא בעזרת שימוש בצבר פשוט של מודלים בו ניתן משקל‬ ‫שווה לכל מודל בצבר‪ 6‬מעבר לעובדה שממוצע פשוט ידוע במקרים רבים כמשפר תחזית‪ ,‬שימוש בצבר של מודלים‬ ‫יכול לתת לנו גם מדד לאי הודאות בתחזית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬על ידי חישוב סטיית התקן של המודלים‪ 6‬החיסרון העיקרי‬ ‫של צבר פשוט זה העובדה שהוא לא לוקח בחשבון הבדלי איכות בין המודלים‪ ,‬כך שמודלים שיש להם יכולות‬ ‫נמוכות בחיזוי מקבלים משקל זהה לזה של מודלים בעלי יכולות גבוהות בחיזוי‪ 6‬המטרה של מחקר זה היא לשפר‬ ‫תחזיות אקלים לטווח קצר ולצמצם את אי הוודאות שלהן בעזרת אלגוריתם למידה סדרתי‪ 6‬האלגוריתם שאנו‬ ‫משתמשים בו הוא וריאציה של מודל הפרספטרון ברשת עצבית מלאכותית (‪ 6)Artificial Neural Network‬התוצר‬ ‫של האלגוריתם הוא משקלים לכל אחד מהמודלים בצבר על בסיס היכולת שלהם בחיזוי האקלים בעבר‪ 6‬התחזית‬ ‫ואי הודאות מחושבות מהממוצע וסטיית התקן המשוקללים של המודלים‪6‬‬ ‫אנו מחלקים את התחזית של המודלים לשתי תקופות – תקופת למידה ותקופת תחזית‪ 6‬בתקופת הלמידה‬ ‫המשקל של המודלים מעודכן בכל נקודת זמן‪ 6‬מתחילים בזמן‬ ‫עם משקלים זהים לכל המודלים (ניתן גם‬ ‫להתחיל עם התפלגות משקלים כלשהיא) ואז משתמשים במדידות שהתקבלו עבור אותו זמן על מנת להשוות בינן‬ ‫לבין התחזיות של המודלים בצבר ושל הממוצע המשוקלל שלנו‪ 6‬השוואה זו נעשית על ידי חישוב של פונקציית‬ ‫הפסד שמהווה מדד לאיכות התחזית‪ 6‬פונקציית ההפסד הזו מהווה בסיס לעדכון המשקלים לזמן‬ ‫(מודל‬ ‫שהפסיד הרבה מקבל משקל קטן יותר ממודל שהפסיד מעט)‪ 6‬כך ממשיכים בתהליך עד לנקודה בזמן בה אין יותר‬ ‫מדידות‪ 6‬אז מסתיימת תקופת הלמידה ומתחילה תקופת התחזית בה המשקלים לא מתעדכנים‪6‬‬ ‫‪01‬‬ ‫על מנת לבחון את היכולת של האלגוריתם לשפר‬ ‫את התחזיות האקלימיות בישראל הרצנו את מודל‬ ‫האקלים האזורי ‪ WRF‬לשלושים שנה בין ‪ 2982‬ל‬ ‫‪ 2022‬בחמישה קונפיגורציות שונות של פרמטריזציות‪6‬‬ ‫תנאי השפה נלקחו מנתוני הראנליזה ‪NCEP-CFSR‬‬ ‫(ברזולוציה מרחבית של ‪ 2/3‬מעלה) והם מייצגים‬ ‫מבחינתנו תחזית שתופסת את השינויים הגלובליים‬ ‫באופן אידיאלי‪ 6‬אזור הניסוי ממוקד בארץ ישראל‬ ‫והוא מכיל שני תחומים‪ ,‬החיצוני ברזולוציה מרחבית‬ ‫של ‪ 22‬ק"מ והפנימי ברזולוציה של ‪ 4‬ק"מ ( !‪Error‬‬ ‫‪ 6)Reference source not found.‬אנחנו התמקדנו‬ ‫בשלושה משתנים אקלימיים ‪ -‬ממוצע חודשי של‬ ‫מינימום ומקסימום (יומיים) של הטמפרטורה וגשם‬ ‫מצטבר חודשי‪ 6‬בתקציר זה אנו נציג את התוצאות‬ ‫שאנחנו מקבלים למינימום טמפרטורה יומי‪6‬‬ ‫איור ‪ :1‬אזור הניסוי המכיל תחום חיצוני ברזולוציה מרחבית‬ ‫של ‪ 11‬ק"מ ותחום פנימי ברזולוציה מרחבית של‬ ‫‪ 4‬ק"מ‪.‬‬ ‫אלגוריתם הלמידה בו אנו משתמשים מתבסס על סדרות זמן של‬ ‫מדידות (שנלקחו מנתונים של השירות המטאורולוגי) ותחזיות‪ 6‬אחת‬ ‫הבעיות שנאלצנו להתמודד איתן הייתה העובדה שלא היו לנו סדרות זמן‬ ‫מלאות של מדידות במשך שלושים שנה לכל נקודת רשת‪ 6‬דבר זה נובע‬ ‫בעיקר מהעובדה שלא בכל נקודת רשת יש תחנת מדידה אך גם מתקלות‬ ‫במכשור‪ ,‬תזוזות בתחנות המדידה ושינוי של אמצעי המדידה‪ 6‬על מנת‬ ‫להתמודד עם הבעיה‪ ,‬חילקנו את ישראל לתשעה אזורים על בסיס‬ ‫איור ‪ :2‬אזורי החלוקה‪.‬‬ ‫מאפיינים אקלימיים תוך התחשבות באזורים הטבעיים של המודלים‪6‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אם ראינו שמספר קונפיגורציות חזו טוב באזור מסוים‪ ,‬השתדלנו‬ ‫להשאיר את האזור הזה שלם‪ 6‬את החלוקה ניתן לראות באיור ‪ 62‬בכל אזור‬ ‫ובכל צעד של למידה חישבנו את פונקציית ההפסד בנקודות בהן היה לנו‬ ‫מדידות וההפסד של אותו אזור נקבע להיות הממוצע של ההפסד של אותן‬ ‫נקודות‪ 6‬כך יצרנו סדרות זמן מלאות של פונקציית ההפסד לכל אזור בנפרד‬ ‫שהתוצר שלהם הוא משקל לכל אחד מהקונפיגורציות של המודל לכל‬ ‫אזור‪ 6‬איור ‪ 3‬מציג את המשקלים שקיבלנו לאחר חמש שנות למידה לכל‬ ‫אחת מהקונפיגורציות באזורים השונים‪ 6‬ניתן לראות שאין אף‬ ‫קונפיגורציה שיותר טובה משאר הקונפיגורציות בכל האזורים‪6‬‬ ‫‪00‬‬ ‫איור ‪ :3‬משקלי הקונפיגורציות של מודל ‪ WRF -‬על פי אזורי החלוקה‪.‬‬ ‫על מנת לבחון את היכולת של האלגוריתם השווינו את התחזית שלו מול התחזיות של כל מודל בנפרד ושל‬ ‫ממוצע פשוט של המודלים‪ 6‬בצד שמאל של איור ‪ 4‬ניתן לראות את הטעות השנתית שמתקבלת מממוצע פשוט ‪-‬‬ ‫‪ ,AVR‬מהמודל שהיה הכי טוב בתקופת הלמידה ‪( BM -‬זה שהיה לו את הטעות הכי נמוכה בתקופה זו)‬ ‫ומהאלגוריתם שלנו ‪ 61EGA -‬מדובר בחמש שנות למידה כך שהמשקלים שייצרו את התחזית הם אלה שמוצגים‬ ‫באיור ‪ 63‬ניתן לראות של ‪ EGA -‬יש את הטעות הכי קטנה בחצי הראשון של התחזית ולאחר מכן הממוצע הפשוט‬ ‫מייצר תחזית עם טעות קטנה יותר‪ 6‬בחירה במודל הכי טוב לפי תקופת הלמידה אינה מייצרת תחזית יותר טובה‬ ‫באף מקרה‪ 6‬בצד ימין של איור ‪ 4‬ניתן לראות את סטיית התקן שמתקבלת מהממוצע הפשוט ומה ‪( EGA -‬סטיית‬ ‫התקן המשוקללת)‪ 6‬זהו המדד לאי הודאות שלנו לגבי התחזית‪ 6‬אנו רואים במקרה זה שסטיית התקן של ה ‪EGA -‬‬ ‫נמוכה באופן משמעותי מסטיית התקן של הממוצע הפשוט‪6‬‬ ‫באיור ‪ 5‬ניתן לראות את הטעות ואת סטיית התקן הממוצעת בשלוש השנים לאחר תקופת הלמידה כפונקציה‬ ‫של מספר שנות הלמידה‪ 6‬במקרה זה ניתן לראות שהטעות של ה ‪ EGA -‬תמיד יותר נמוכה ללא קשר למספר‬ ‫שנות הלמידה‪ 6‬בניגוד למה שצפינו‪ ,‬הטעות לא ירדה ככל שהעלנו את מספר שנות הלמידה דבר שמעיד על ירידה‬ ‫משמעותית באיכות התחזית ככול שמתרחקים מנקודת האתחול‪ 6‬במקרה של סטיית התקן אנו רואים מינימום‬ ‫בין ‪ 5‬ל ‪ 25‬שנות למידה‪6‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬תוצאות ראשוניות אלה מצביעות על פוטנציאל לשיפור תחזיות אקלים בטווח הקצר‪ ,‬בעיקר לטווח‬ ‫של מספר שנים קדימה‪ 6‬אנו רואים שאפילו למידה קצרה של שנה יש לה פוטנציאל גבוה בחיזוי לשנים הקרובות‪6‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬העלאה של מספר שנות הלמידה במחיר של טעות גבוהה יותר יכולה להוביל להורדה משמעותית באי‬ ‫הודאות וכך לייצר תחזית יותר משמעותית‪6‬‬ ‫‪ 1‬ראשי תיבות של ‪ – Exponentiated Gradient Average‬מציין את העובדה שהמשקל של כל אחד מהמודלים פרופורציונלי לאקספוננט הגרדיאנט‬ ‫של פונקציית ההפסד המצטברת‪6‬‬ ‫‪02‬‬ ‫ מהממוצע פשוט‬,)BM( ‫ ממוצע שנתי של הטעות (שמאל) וסטיית התקן (ימין) שמתקבלים מהמודל הכי טוב‬: 4 ‫איור‬ .)EGA( ‫) ומאלגוריתם הלמידה‬AVR( ‫ מהממוצע הפשוט‬,)BM( ‫ ממוצע תלת שנתי של הטעות (שמאל) וסטיית התקן (ימין) שמקבלים מהמודל הכי טוב‬:5 ‫איור‬ .‫) כפונקציה של מספר שנות למידה‬EGA( ‫) ומאלגוריתם הלמידה‬AVR( ‫מקורות‬ Cesa-Bianchi, N. and Lugosi, G.: Prediction, learning, and games, Cambridge University Press, Cambridge, UK, 2006. Meehl, G. A., Goddard, L., Murphy, J., Stouffer, R. J., Boer, G., Danabasoglu, G., Dixon, K., Giorgetta, M. A.,Greene, A. M., Hawkins, E., Hegerl, G., Karoly, D., Keenlyside, N., Kimoto, M., Kirtman, B., Navarra, A., Pulwarty, R., Smith, D., Stammer, D., and Stockdale, T.: Decadal Prediction, Bulletin of the American Meteorological Society, 90, 1467–1485, 2009. Kim, H.-M., Webster, P. J., and Curry, J. A.: Evaluation of short-term climate change prediction in multi-model CMIP5 decadal hindcasts, Geophysical Research Letters, 39, L10 701, 2012. Strobach, E. and Bel, G.: Improvement of climate predictions and reduction of their uncertainties using learning algorithms, Atmos. Chem. Phys. Discuss., 15, 7707-7734, doi:10.5194/acpd-157707-2015, 2015. 03 Tropical Plumes over the Middle East: Climatology and Synoptic Conditions Amit Tubi and Uri Dayan Department of Geography, The Hebrew University of Jerusalem, 91905, Jerusalem, Israel A 10-yr climatological study of Tropical Plumes (TPs) observed over the Middle East was undertaken. Several tools were used to identify and analyze these mid-tropospheric elongated cloudbands: satellite images, reanalysis and radiosonde data, backward trajectories, and cluster analysis. In order to conduct an in-depth examination of the synoptic conditions controlling this tropical–extratropical phenomenon, a dual methodology was adopted. In the first analysis, the identified 45 plumes were classified to precipitative and non-precipitative. In the second analysis, backward trajectories of the plumes were clustered in order to detect their moisture origins and pathways. In addition to the well documented south-western plumes originating in West Africa, a more southern pathway was identified, in which moisture was transported from Central to East African sources. The ‘south-western’ plumes are associated with a southwards penetration of midlatitude troughs, associated with an intensified thermal wind and a longer jet streak, extending as far as Northwestern Africa. In the ‘southern’ category the Sub-Tropical Jet is associated with an anticyclonic flow over the south of the Arabian Peninsula, serving as an essential vehicle advecting moisture from tropical origins. This moisture pathway is considerably shorter than the southwestern one. Several conditions favor precipitation induced by TPs over the domain: a northward migration of the jet streak resulting in a weakening of the wind speed over the target area, a deeper trough at the 500 hPa level and a shorter moisture corridor. References Bao, J.W., Michelson, S.A., Neiman, P.J., Ralph, F.M., Wilczak, J.M., 2006. Interpretation of enhanced integrated water vapor bands associated with extratropical cyclones: their formation and connection to tropical moisture. Month. Weather. Rev. 134, 1063-1080. Bell, ID., 1982. Extratropical cloud systems: satellite interpretation and three dimensional airflows, PhD thesis, Monash University, Victoria. Dayan, U., Abramski, R., 1983. Heavy rain in the Middle-East related to unusual jet stream properties. Bull. Am. Meteorol. Soc. 64, 1138-1140. Draxler, R.R., Hess, G.D., 1997. Description of the HYSPLIT_4 modeling system, NOAA Technical Memorandum, ERL/ARL-224, NOAA, Maryland. Dubief, J., Queney, P., 1935. Les grands traits du climat du Sahara Algerien. La. Meteorol. 119, 80-91. Dundee University, 2012. Dundee Satellite Receiving Station. Geostationary Archive. Last accessed August 2013. Available at http://www.sat.dundee.ac.uk/. Fröhlich, L., Knippertz, P., Fink, A.H., Hohberger, E., Forthcoming. An objective climatology of Tropical Plumes. J. Clim. DOI: 10.1175/JCLI-D-12-00351.1. Georgiev, C.G., Santurette, P., 2009. Mid -level jet in intense convective environment as seen in the 7.3 µm satellite imagery. Atmos. Res. 93, 277-285. 04 Ghosh, A., Lohar, D., Das, J., 2008. Initiation of Nor'wester in relation to mid-upper and low-level water vapor patterns on METEOSAT-5 images. Atmos. Res. 87, 116-135. Greenbaum, N., Margalit, M., Shick, A.P., Sharon, D., Baker, V.R., 1998. A high magnitude storm and flood in a hyperarid catchment, Nahal Zin, Negev Desert, Israel. Hydrol. Process. 12, 1-23. Iskenderian, H., 1995. A 10-year climatology of northern hemisphere tropical cloud plumes and their composite flow pattern. J. Clim. 8, 1630-1637. Kahl, J.D., 1993. A cautionary note on the use of air trajectories in interpreting atmospheric chemistry measurements. Atmos. Environ. 27, 3037-3038. Kahl, J.D., 1996. On the prediction of trajectory model error. Atmos. Environ. 30, 2945-2957. Kalnay, E., Kanamitsu, M., Kistler, R., Collins, W., Deaven, D., Gandlin, L., Iredell, M., Saha, S., White, G., Woollen, J., Zhu, Y., Leetmaa, A., Reynolds, B., Chelliah, M., Ebisuzaki, W., Higgins, W., Janowiak, J., Mo, K.C., Ropelewski, C., Wang, J., Jenne, R., Joseph, D., 1996. The NCEP/NCAR 40 year reanalysis project. Bull. Am. Meteorol. Soc. 77, 437-472. Knippertz, P., 2003. Tropical-extratropical interactions causing precipitation in Northwest Africa: statistical analysis and seasonal variations. Month. Weather. Rev. 131, 3069-3076. Knippertz, P., Martin, J., 2005. Tropical plumes and extreme precipitation in subtropical and tropical West Africa. Q. J. R. Meteorol. Soc. 131, 2337-2365. Kuhnel, I., 1989. Tropical-extratropical cloudband climatology based on satellite data. Int. J. Clim. 9, 441-463. Lee, R., Taggart, C.I., 1970. A guide to satellite cloud interpretation, Department of Transport, Meteorological Branch, Toronto. Lin, Z., Lu, R., 2005. Interannual meridional displacement of the East Asian upper-tropospheric jet stream in summer. Adv. Atmos. Sci. 22, 199-211. Liu, Z., Ostrenga, D., Teng, W., Kempler, S., 2012. Tropical Rainfall Measurement Mission (TRMM) precipitation data and services for research and applications. Bull. Am. Meteorol. Soc. 93, 1317-1325. McGuirck, J.P., Schaefer, J.R., 1988. An eastern Pacific tropical plume. Month. Weather. Rev. 116, 2505-2521. McGuirck, J.P., Thompson, A.H., Smith, N.R., 1987. Moisture bursts over the Tropical Pacific Ocean. Month. Weather. Rev. 115, 787-798. McGuirck, J.P., Ulsh, D.J., 1990. Evolution of tropical plumes in VAS vapor imagery. Month. Weather. Rev. 118, 1758-1766. National Aeronautics and Space Administration. 2012. Tropical Rainfall Measurement Mission. Last accessed August 2013. Available at http://trmm.gsfc.nasa.gov/. Raschke, E., Bandeen, W.R., 1967. A quasi-global analysis of tropospheric water vapor content from TIROS IV radiation data. J. Appl. Meteorol. 6, 468-481. Rubin, S., Ziv, B., Paldor, N., 2007. Tropical plumes over Eastern North Africa as a source of rain in the Middle-East. Month. Weather. Rev. 135, 4135-4148. Siebert, P., Frank, A., Formayer, H., 2007. Synoptic and regional patterns of heavy precipitation events in Austria. Theor. Appl. Clim. 87, 139-153. Thepenier, R., Cruette, C.D., 1981. Formation of cloud bands associated with the American subtropical jet and their interaction with mid-latitude synoptic disturbances reaching Europe. Month. Weather. Rev. 109, 2209-2220. Ulbrich, U., Leckebusch, G.C., Pinto, J.G., 2009. Extra-tropical cyclones in the present and future climate: a review. Theor. Appl. Clim. 96, 117-131. University of Wyoming. 2012. Department of Atmospheric Science. Last accessed August 2013. Available at http://weather.uwyo.edu/upperair/sounding.html. 05 ‫‪Warner, M.D., Mass, C.F., Salathé E.P., 2012. Wintertime extreme precipitation events along the‬‬ ‫‪Pacific Northwest coast: climatology and synoptic evolution. Month. Weather. Rev. 140, 2021‬‬‫‪2043.‬‬ ‫‪Zangvil, A., Isakson, A., 1995. Structure of water vapor field associated with an early spring‬‬ ‫‪rainstorm over the eastern Mediterranean. Isr. J. Earth. Sci. 44, 159-168.‬‬ ‫‪Ziv, B., 2001. A subtropical rainstorm associated with a tropical plume over Africa and the Middle‬‬‫‪East. Theor. Appl. Clim. 69, 91-102.‬‬ ‫‪Zohdy, H.M., 1991. The impact of mid-latitude geopotential anomalies on tropical weather systems,‬‬ ‫‪World Meteorological Organization PSMP Report Series, 33, pp. 121-133.‬‬ ‫גשם קיצוני ושכיחות יבולי דוחן באזור האגרו‪-‬אקולוגי של‬ ‫הסודן‪-‬סוונה בצפון ניגריה‬ ‫יעקב לומס‬ ‫סגן מנהל השרות המטאורולוגי‪ ,‬בגמלאות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫נתוח שכיחות יבולי הדוחן באזור הסודן – סוונה של צפון ניגריה בוצע בשני שלבים‪:‬‬ ‫חישוב הקורלציה בין כמות הגשם השנתי ויבולי הדוחן של ‪ 23‬שנים באזור‪6‬‬ ‫חשוב יבולי הדוחן מסדרת נתוני גשם שנתי של ‪ 200-90‬שנים‪6‬‬ ‫יבול הדוחן האזורי הממוצע הרב שנתי הוא ‪ 920‬ק"ג להקטר‪ 6‬אחד לעשרים שנה היבול האזורי הממוצע יהיה‬ ‫רק ‪ 330‬ק"ג להקטר‪ 6‬בתת האזורים השונים (בורנו וסוקוטו) של צפון ניגריה יבול זה נע בין ‪ 700-530‬ק"ג‬ ‫להקטר‪6‬‬ ‫מקורם של שקעי הים התיכון – אנליזה אוביקטיבית של נתוני ‪Era-Interim‬‬ ‫ברזולוציה עדינה‬ ‫‪1‬‬ ‫ברוך זיו‪ 1‬צבי הרפז‪ ,1,1‬הדס סערוני‬ ‫‪2‬המחלקה למדעי הטבע‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬רעננה ‪[email protected]‬‬ ‫‪2‬החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ‪[email protected] [email protected]‬‬ ‫מחקרים קודמים הראו שרוב שקעי אגן הים התיכון נוצרים כ'שקעי בן' תחת השפעתם של שקעים קיימים‬ ‫המצויים מחוצה לו‪ ,‬וחלקם הקטן ‪ -‬בהשפעת 'שקעי אב' הנמצאים בים התיכון עצמו‪ 6‬על מנת לזהות את 'שקע‬ ‫האב' שבהשפעתו נוצר שקע חדש ('שקע בן')‪ ,‬פיתחנו שיטה המבוססת על הגדרה אובייקטיבית של אזור ההשפעה‬ ‫של שקע‪ 6‬לגבי כל שקע חדש שנוצר באגן הים התיכון ('שקע הבן')‪ ,‬נבדק האם נמצא בתחום השפעתו של שקע‬ ‫קיים ('שקע האב') ואם נמצא בהשפעתם של יותר משקע אחד‪ ,‬נקבעו קריטריונים לקביעת מיהו שקע ה'אב'‪6‬‬ ‫מיפוי מיקומם של 'שקעי האב' עבור שקעים שנוצרו בחלקים שונים של אגן הים התיכון מעיד שלמעלה‬ ‫ממחצית שקעי הים התיכון נוצרים בהשפעת שקעים ים תיכוניים ותיקים והיתר בהשפעת שקעים באירופה‪,‬‬ ‫בצפון אפריקה או אפיקי ים סוף‪ 6‬הדבר אינו עולה בקנה אחד עם ממצאים קודמים‪ ,‬לפיהם רוב השקעים ילידי‬ ‫הים התיכון נוצרים בהשפעת שקעים הנמצאים מחוצה לו‪ ,‬בפרט באירופה‪ 6‬הסיבה להבדל זה נעוצה בכך שמחקרי‬ ‫העבר הסתמכו על בסיסי נתונים ברזולוציה גסה‪ ,‬בסדר גודל של ‪ ,2‬בעוד שהנתונים במחקר הנוכחי (‪Era-‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪ )Interim‬הם ברזולוציה של ‪ 60.75‬בדיקה של עשרות מקרים מגלה שהשלבים הראשוניים של היווצרות שקעים‬ ‫בים התיכון אינם נראים במפות המבוססות על נתונים ברזולוציה גסה‪ ,‬אלא רק ברזולוציה הגבוהה בה נעשה‬ ‫שימוש במחקר זה‪ 6‬תוצאות המחקר מראות שהשפעתם של שקעים החולפים באירופה על שקעי הים התיכון באה‬ ‫לביטוי בשתי דרכים‪ :‬יצירת שקע חדש (כאמור‪ ,‬במספר מועט של מקרים מכפי שחשבו תחילה) והעצמת שקעים‬ ‫קיימים‪6‬‬ ‫בשלב השלישי במחקר נבדקו סדרות היווצרות של שקעי הים התיכון לאחור (מעין 'מסע שורשים') ובאמצעותו‬ ‫התגלה שהמקור הראשוני העיקרי של שקעי הים התיכון הוא‪ ,‬אכן‪ ,‬מסלול הסערות האירופי‪-‬אטלנטי‪ ,‬ולצידו‬ ‫שקעים טרופיים באפריקה המשוונית‪6‬‬ ‫אפיון משטר הטמפרטורות באגן הים התיכון באמצעות בחינת מגמות שינוי‪ ,‬אירועי‬ ‫קיצון ואי ודאות‬ ‫יורם בן‪-‬ארי * וחיים קותיאל **‬ ‫* החוג לניהול משאבי טבע וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ; המכללה האקדמית גליל מערבי‬ ‫** המעבדה לאקלים‪ ,‬החוג לגאוגרפיה ולימודי הסביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫חקר משטר הטמפרטורות חשוב בגלל השפעתו בצורה ישירה ועקיפה על תהליכים שונים המתרחשים בסביבה‬ ‫הטבעית והאנושית‪ ,‬באזורים השונים על פני כדור הארץ‪6‬‬ ‫במחקר הנוכחי מוצג משטר הטמפרטורות באגן הים התיכון באמצעות בחינת מגמות שינוי‪ ,‬אירועי קיצון ואי‬ ‫הוודאות עבור פרמטרים שונים של הטמפרטורה לאורך שנות המחקר‪ 6‬הנתונים למחקר כוללים טמפרטורות‬ ‫מינימום‪ ,‬ממוצע ומקסימום יומיות‪ ,‬אשר נמדדו באמצעות ‪ 30‬תחנות מטאורולוגיות באגן הים התיכון בין קווי‬ ‫האורך‪ 20°W-33°E :‬וקווי הרוחב‪ 630°N-43°N :‬המדידות נערכו בפרקי זמן שונים של עשרות שנים‪ ,‬במהלך‬ ‫המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת‪ 6‬הניתוח התבצע עבור פרקי זמן שנתיים‪ ,‬חודשיים‪ ,‬ומבחינת‬ ‫אירועי טמפרטורה קיצוניים‪ 6‬ממצאי המחקר מראים מגמת התחממות שבאה לידי ביטוי בצורות מגוונות‬ ‫באזורים השונים של אגן הים התיכון‪ 6‬בתחנות רבות נמצא כי תחילת מגמת ההתחממות החלה במהלך שנות‬ ‫השבעים‪ ,‬בפרט עבור טמפרטורות המקסימום‪ 6‬היו גם מקרים מועטים של התקררות שנמצאו ברובם במזרח‬ ‫האגן‪ 6‬כמו כן‪ ,‬עונות המעבר אופיינו בכך שרוב מגמות השינוי נמצאו בהן לא מובהקות‪ 6‬אי הוודאות של עוצמת‬ ‫מופעי הטמפרטורה נמצאה אקראית בכלל האגן‪ ,‬אך נמצאו מקרים בודדים של שינוי מובהק באי הוודאות‬ ‫שהתבטא במגמת עלייה (בפרט בחודשי האביב והקיץ) או מגמת ירידה (בפרט בחודשי החורף)‪ ,‬לאורך זמן‪6‬‬ ‫בהדגמה של ממצאים מתחנות נבחרות באגן הים התיכון‪ ,‬עולה כי בנתונים הקיצוניים ביותר של טמפרטורת‬ ‫המינימום‪ ,‬נמצאה בעיקר מגמת התמתנות או שלא נמצא שינוי במהלך הזמן‪ 6‬לעומת זאת נמצאה מגמת עלייה‬ ‫בטמפרטורות הקיצוניות ביותר של המקסימום‪ ,‬שבאה לביטוי בעיקר משנות השמונים ואילך‪ 6‬אי הוודאות של‬ ‫טמפרטורות המינימום החודשי‪ ,‬נמצאה גבוהה בתקופת החורף בתחנות הצפוניות‪ ,‬שמיקומן הטופוגרפי גבוה והן‬ ‫רחוקות מהים‪ ,‬אך בחודשי הקיץ נמצאה אחידות גבוהה בנתונים אלו ברוב התחנות‪ 6‬לעומת זאת‪ ,‬אי הוודאות של‬ ‫טמפרטורות המקסימום החודשי‪ ,‬נמצאה גבוהה בחודשי האביב והקיץ בתחנות דרומיות ומערביות הקרובות‬ ‫לים‪ ,‬ואילו בתחנות הצפוניות נמצאה אי ודאות גבוהה בעונות הסתיו והחורף‪6‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫בן‪-‬ארי‪ ,‬י‪ 62022 6‬מגמות שינוי ואי הוודאות של משטר הטמפרטורות באגן הים התיכון במהלך העשורים‬ ‫‪07‬‬ 6‫ אוניברסיטת חיפה‬,"‫ עבודת גמר מחקרית (תיזה) המוגשת לאחר קבלת התואר "מוסמך‬6‫האחרונים‬ -‫ אירועים קיצוניים ואי‬,‫ מגמות שינוי‬:‫ משטר הטמפרטורות באגן הים התיכון‬62024 6‫ קותיאל‬6‫ ח‬,6‫ י‬,‫ארי‬-‫בן‬ 6253-235 ,83 ,‫ אופקים בגאוגרפיה‬6‫ודאות‬ Alpert, P., S.O. Krichak, H. Shafir, D. Haim, L. Osetinsky. 2008. Climatic trends to extremes employing regional modeling and statistical interpretation over the E. Mediterranean. Global and Planetary change, 63, 163-170. Hansen, J., R. Ruedy, M. Sato, and K. Lo. 2010. Global surface temperature change. Rev. Geophys., 48,_RG4004, doi:10.1029/2010RG000345. IPCC, 2013. Summary for Policymakers. In: Climate Change 2013: The Physical Science Basis. Contribution of Working Group I to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Stocker, T.F., D. Qin, G.-K. Plattner, M. Tignor, S. K. Allen, J. Boschung, A. Nauels, Y. Xia, V. Bex and P.M. Midgley (eds.)]. Cambridge University Press, Cambridge, United Kingdom and New York, NY, USA. Kutiel, H., and P. Maheras. 1998. Variations in the Temperature Regime across the Mediterranean during the last century and their relationship with circulation indices. Theoretical and Applied Climatology, 61, 39-53. Meehls, G., and C. Tebaldi. 2004. More Intense, More Frequent, and Longer Lasting Heat Waves in the 21st Century. National Center for Atmospheric Research, 305, 994-997. Nastos, P. T., C. M. Philandras, D. Founda, and C. S. Zerefos. 2011. Air temperature trends related to changes in atmospheric circulation in the wider area of Greece. International Journal of Remote Sensing, 32, 737-750. Reisser, H., and H. Kutiel. 2011. Rainfall uncertainty in the Mediterranean: Time series, uncertainty, and extreme events. Theoretical and Applied Climatology, 104, 357-375. Saaroni, H., B. Ziv, J. Edelson, and P. Alpert. 2003. Long-term variations in summer temperatures over the Eastern Mediterranean. Geophysical Research Letters, 30, 1-4. Simolo, C., M. Brunetti, M. Maugeri, T. Nann. 2012. Increasingly warm summers in the Euro– Mediterranean zone: mean temperatures and extremes. Reg Environ Change, 14, 1825– 1832. Ziv, B., H. Saaroni, A. Baharad, D. Yekutieli, and P. Alpert. 2005. Indications for aggravation in summer heat conditions over the Mediterranean Basin. Geophysical Research Letters, 32, 1-4. The Application of Observing System Simulation Experiments (OSSEs) to optimize the global observing system and improve weather prediction Dr. Robert Atlas Director, NOAA Atlantic Oceanographic and Meteorological Laboratory Observing System Simulation Experiments (OSSEs) are an important tool for evaluating the potential impact of proposed new observing systems, as well as for evaluating trade-offs in observing system design, and in developing and assessing improved methodology for assimilating new observations. Detailed OSSEs have been conducted at NASA/ GSFC and NOAA/AOML in collaboration with operational data assimilation centers over the last three decades. These OSSEs determined correctly the quantitative potential for several proposed satellite observing systems to 08 improve weather analysis and prediction prior to their launch, evaluated trade-offs in orbits, coverage and accuracy for space-based wind lidars, and were used in the development of the methodology that led to the first beneficial impacts of satellite surface winds on numerical weather prediction. In this talk, Dr. Atlas will describe OSSE methodology, summarize early applications of OSSEs to the design of the global observing system that led to the first significant impacts of quantitative satellite data on numerical weather prediction, and describe the expansion of OSSE methodology to hurricane forecasting. This will include NOAA's efforts to advance both observations and modeling of hurricanes. Do West African Thunderstorms Predict the Intensity of Atlantic Hurricanes? C. Price1, N. Reicher2, Y. Yair3 1 Tel Aviv University, Geosciences, Tel Aviv, Israel. 2 Weizmann Institute of Science, Environmental Sciences, Rehovot, Israel. 3 InterDisciplinary Center, Sustainability, Herzliya, Israel. Since 85% of all major Atlantic hurricanes originate as thunderstorm clusters in equatorial Africa, we have investigated the connection between these African thunderstorms and the consequent development of these disturbances into tropical storms. We have analyzed METEOSAT infrared cloud-top temperature data to determine the areal coverage of cold cloud tops over a six year period from 2005-2010. In addition, hurricane statistics from the same period (intensity, date of generation, location, maximum winds) were obtained from the National Hurricane Center (NHC) data base. We first show that the areal coverage of cold clouds (with brightness temperatures Tb<-50oC) in tropical Africa is a good indicator of the monthly number of African Easterly Waves (AEWs) leaving the west coast of tropical Africa. Furthermore, the AEWs that develop into tropical storms have a significantly larger area covered by cold cloud tops compared with non-developing waves. Finally, we show that on a storm-by-storm basis, the cold cloud coverage in West Africa is positively correlated (r=0.57) with the accumulated cyclone energy (ACE) of the future tropical cyclones that develop out of these waves. 09 Coupled atmosphere and land-surface assimilation of surface observations with a single column model and ensemble data assimilation Dorita Rostkier-Edelstein1, Chris Snyder2 and Josh Hacker2 1 IIBR, Israel NCAR, Boulder, CO, USA 2 Numerical weather prediction and data assimilation models are composed of coupled atmosphere and land-surface (LS) components. If possible, the assimilation procedure should be coupled so that observed information in one module is used to correct fields in the coupled module. There have been some attempts in this direction using optimal interpolation, nudging and 2/3DVAR data assimilation techniques. Aside from satellite remote sensed observations, reference height insitu observations of temperature and moisture have been used in these studies. Among other problems, difficulties in coupled atmosphere and LS assimilation arise as a result of the different time scales characteristic of each component and the unsteady correlation between these components under varying flow conditions. Ensemble dataassimilation techniques rely on flow dependent observations-model covariances. Provided that correlations and covariances between land and atmosphere can be adequately simulated and sampled, ensemble data assimilation should enable appropriate assimilation of observations simultaneously into the atmospheric and LS states. Our aim is to explore assimilation of reference height in-situ temperature and moisture observations into the coupled atmosphere-LS modules (simultaneously) in NCAR’s WRFARW model using the NCAR’s DART ensemble data-assimilation system. Observing system simulation experiments (OSSEs) are performed using the single column model (SCM) version of WRF. Numerical experiments during a warm season are centered on an atmospheric and soil column in the South Great Plains. Synthetic observations are derived from “truth” WRFSCM runs for a given date, initialized and forced using North American Regional Reanalyses (NARR). WRF-SCM atmospheric and LS ensembles are created by mixing the atmospheric and soil NARR profile centered on a given date with that from another day (randomly chosen from the same season) with weights drawn from a logit-normal distribution. Three types of one-week long numerical experiments are performed: (a) free ensemble runs; (b) ensemble assimilation that directly impacts the atmospheric-state vector only; (c) ensemble assimilation that directly impacts the coupled atmospheric-LS-state vector. The WRF-SCM is run in two modes: with and without inclusion of externally imposed horizontal advection terms in the atmospheric column (derived from the NARR, too). Preliminary examination of analyses and 30-min forecasts of reference height temperature and moisture, soil temperature and moisture at four depths (0.05m, 0.25m, 0.7m and 1.5m), fluxes at 21 the surface, and planetary boundary layer (PBL) height shows that: 1. Horizontal advection is important to the realism of PBL heights and fluxes in the “truth”, and affects the depth of influence of the assimilation on the soil state; a deeper effect (that could be non-realistic) is more often observed when advection is not included. 2. Inclusion of soil variables in the state vector can be beneficial to estimates of soil temperature and moisture ,of moisture and net latent heat fluxes at the surface, and of atmospheric variables (for the latter especially when no advection is included), However, no benefit is observed on PBL heights. Further analysis and improvement of the WRF-SCM/DART system (in particular the treatment of advection) is under way. Use of radar QPE for hydrological design in a range of climatic regimes: Intensity-Duration-Frequency curves Francesco Marra1, Efrat Morin1 1 Hebrew University of Jerusalem, Geography Department Presenting: [email protected], 02-5883020 Intensity-Duration-Frequency (IDF) curves are widely used in flood risk management since they provide an easy link between the characteristics of a rainfall event and the probability of its occurrence. Weather radars provide distributed rainfall estimates with high spatial and temporal resolutions and allow to overcome the scarce representativeness of point based rainfall for regions characterized by strong gradients in rainfall climatology. This work explores the use of radar quantitative precipitation estimation (QPE) for the identification of IDF curves over a steep climatic transition region (Israel) using a relatively long radar data record (23 yrs) and a combined physical and empirical- adjustment of radar data. IDF relationships are derived fitting a Generalized Extreme Value (GEV) distribution to the ranked annual maxima for durations of 20 min, 1 h and 4 h. Arid, Semi-arid and Mediterranean climates are explored using 14 study cases. IDF curves derived from these study raingauges are compared to curves derived from radar and from raingauges located close by and characterized by similar climatology, taking into account the uncertainty linked with the fitting technique and showing that in 62% of the cases radar IDF curves lie within the raingauge IDF uncertainty boundaries. Radar and raingauge rain intensity maxima are compared identifying 6 typical behaviors that directly influence the derived IDF relationships. In general, an overestimation of radar IDF, especially for long return periods, is observed (73% of the cases). This is shown to be associated both with the overestimation of radar extremes and with the underestimation of 20 ‫‪raingauge extremes. No significant correlation between this overestimation and the radar‬‬ ‫‪QPE bias is observed. Both raingauges and radar show that Arid areas are characterized‬‬ ‫‪by steeper IDF curves with long return period intensities higher than the corresponding‬‬ ‫‪Semi-arid and Mediterranean cases. Mediterranean cases are associated with a general‬‬ ‫‪overestimation of radar rainfall extremes. Climatic classification is shown to be much more‬‬ ‫‪important than distance for the identification of IDF relationships.‬‬ ‫מרחב חדש לתאור השפעות אירוסלים על שדות עננים חמים במודלים נומריים‬ ‫ראובן חיים הייבלום‪ ,1‬אורית אלטרץ‪ ,1‬אילן קורן‪ ,1‬גרהם פיינגולד‪ ,3‬אלכסנדר חיין‪,1‬‬ ‫מיכאייל אובצ'ניקוב‪ ,4‬אלכסנדר קוסטינסקי‪ ,5‬אריק פרידג‪ ,1‬ריקי יעיש‪ ,1‬ליטל פינטו‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫גיא דגן‬ ‫‪ 1‬המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת ‪,‬הפקולטה לכימיה ‪,‬מכון ויצמן למדע ‪,‬רחובות‪.‬‬ ‫‪ 2‬המכון למדעי כדור הארץ ‪,‬הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע ‪,‬האוניברסיטת העברית ‪,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪NOAA, Earth System Research Laboratory (ESRL), Chemical Sciences Division, CO, USA‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪Earth Systems Analysis & Modeling, Pacific Northwest National Laboratory, WA, USA‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪Department of Physics, Michigan Technological University, MI, USA‬‬ ‫בשנים האחרונות מחקרים רבים )גם תצפיתיים וגם נומריים מראים אפקטים של התעצמות עננים‬ ‫קונבטיביים עמוקים ‪) Deep Convective,‬פסגות מעל רום הקפאון( כתוצאה מגידול בריכוזי האירוסולים בענן‬ ‫]‪ 6[Rosenfeld et] al., 2008; Khain, 2009; Tao et al., 2012‬תופעה זו נובעת בעיקר מכך שעלייה בריכוז‬ ‫האירוסולים מקטין את גודל הטיפות ‪,‬וכתוצאה מכך מתרחשת דחייה של תהליכי התלכדות הטיפות ויצירת‬ ‫גשם בענן ]‪ 6[Lebo and Seinfeld, 2011‬דחייה של תהליכי הגשם מאפשרת לענן להתפתח לגובה רב יותר‬ ‫ואולי אף להמטיר חזק יותר בסופו של דבר‪ ,‬מה שעשוי לגרום למשובים חיובים נוספים בסקלת השדה‪ 6‬השאלה‬ ‫של השפעות ריכוז האירוסולים על שדות עננים חמים )פסגות מתחת לרום הקפאון) היא עדיין שאלה פתוחה‬ ‫;‪[Kaufman et al., 2005; Jiang and Feingold, 2006; Xue et al., 2008; Li et al., 2011‬‬ ‫]‪ 6Yuan et al., 2011‬מחקרים המבוססים על תצפיות נוטים להראות תופעת התעצמות עננים עם עלייה‬ ‫בריכוז האירוסולים לעומת מחקרים המבוססים על מודלים נומריים שמראים החלשות בהתפתחות העננים‬ ‫בשדה עם העלייה בריכוז האירוסולים‪.‬‬ ‫במחקר זה אנו מנסים לענות על השאלה לעיל ‪.‬לשם כך אנו משתמשים במודל‪SAM‬‬ ‫)‪ 6[Khairoutdinov and Randall, 2003] (System for Atmospheric Modeling‬יחד עם שני סוגים של‬ ‫סכימות מיקרופיסיקליות‪ ,‬האחת מפורטת )‪ , [Khain and Sednev, 1995] ,SBM (Bin‬והשניה סכימת‬ ‫]‪ 6[Morrison et al., 2005‬אנו בודקים השפעות של שינוי ריכוז האירוסלים על שדה עננים חמיםהמתאים‬ ‫לתנאי ‪6 [Siebesma et al., 2003] BOMEX‬‬ ‫לשם ניתוח השדה פותחו שני כלים חדשים ויחודיים‪:‬‬ ‫‪62‬‬ ‫מעקב לגרנג'יאני תלת מימדי אחר עננים יחידים בשדה‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫מרחב פיסיקלי של גובה מרכז מסה של הענן כפונקציה של מסת הענן‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ,‫כלים אלו מאפשרים לנו לקבל תמונה רחבה ופשוטה של התפתחות כל סוגי העננים (עננים ממטירים או לא‬ ‫ מתאפשר מעקב רציף אחרי תכונות‬,‫ בנוסף‬6‫ עבור שלבים שונים בחיי הענן‬,‫עננים קטנים או גדולים( בשדה‬ ‫ מיקרופיסיקליות‬,(‫ ציפה‬,‫ בסיס וגובה( דינאמיות )מהירות אנכית‬,‫העננים הכוללות תכונות מרחביות )שטח חתך‬ .‫ התפלגות טיפות) ועוד‬,‫(תכולת מים‬ ‫ מהירויות אנכיות‬,‫אנו מראים שעלייה בריכוזי האירוסלים אכן גורמת לירידה משמעותית בכמויות הגשם‬ ‫ השינויים ביכולת ההמטרה של העננים בשדה גורמים לשינויים‬6‫והתעצמות של העננים בשדה‬, ‫חזקות יותר‬ .‫ שבאים לידי ביטוי בהתפתחות הדור הבא של העננים‬,‫נוספים בתרמודינימיקה של השדה‬ ‫ והיכולת לטפל‬Bulk ‫ לעומת אלו מסוג‬Bin ‫ אנו מראים שהשימוש בסכמות מיקרופיסלקיות מסוג‬,‫בנוסף‬ ‫בפירוט בהשפעת אירוסולים על תהליכים מיקרופיסיקליים ודינמיים בעננים ובשדה הם קריטיים כשבודקים‬ .‫השפעות אירוסלים על שדה עננים‬ Jiang, H. L., and G. Feingold (2006), Effect of aerosol on warm convective clouds: Aerosol-cloudsurface flux feedbacks in a new coupled large eddy model, J Geophys Res-Atmos, 111(D1) Kaufman, Y. J., I. Koren, L. A. Remer, D. Rosenfeld, and Y. Rudich (2005), The effect of smoke, dust, and pollution aerosol on shallow cloud development over the atlantic ocean, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 102(32), 11207-11212 Khain, A. P., and I. L. Sednev (1995), Simulation of hydrometeor size spectra evolution by waterwater, ice-water and ice-ice interactions, Atmospheric Research, 36(1–2), 107-138 Khain, A. P. (2009), Notes on state-of-the-art investigations of aerosol effects on precipitation: A critical review, Environmental Research Letters, 4(1), 015004 (015020 pp.)-015004 (015020 pp.) Khairoutdinov, M. F., and D. A. Randall (2003), Cloud resolving modeling of the arm summer 1997 iop: Model formulation, results, uncertainties, and sensitivities, J Atmos Sci, 60(4), 607-625 Lebo, Z., and J. Seinfeld (2011), Theoretical basis for convective invigoration due to increased aerosol concentration, Atmos. Chem. Phys, 11, 5407-5429 Li, Z., F. Niu, J. Fan, Y. Liu, D. Rosenfeld, and Y. Ding (2011), Long-term impacts of aerosols on the vertical development of clouds and precipitation, Nature Geoscience, 4(12), 888-894 Morrison, H., J. A. Curry, and V. I. Khvorostyanov (2005), A new double-moment microphysics parameterization for application in cloud and climate models. Part i: Description, J Atmos Sci, 62(6), 1665-1677 Rosenfeld, D., U. Lohmann, G. B. Raga, C. D. O'Dowd, M. Kulmala, S. Fuzzi, A. Reissell, and M. O. Andreae (2008), Flood or drought: How do aerosols affect precipitation?, science, 321(5894), 1309-1313 Siebesma, A. P., C. S. Bretherton, A. Brown, A. Chlond, J. Cuxart, P. G. Duynkerke, H. Jiang, M. Khairoutdinov, D. Lewellen, and C. H. Moeng (2003), A large eddy simulation intercomparison study of shallow cumulus convection, J Atmos Sci, 60(10), 1201-1219 Tao, W.-K., J.-P. Chen, Z. Li, C. Wang, and C. Zhang (2012), Impact of aerosols on convective clouds and precipitation, Reviews of Geophysics, 50(2), RG2001 Xue, H. W., G. Feingold, and B. Stevens (2008), Aerosol effects on clouds, precipitation, and the organization of shallow cumulus convection, J Atmos Sci, 65(2), 392-406 Yuan, T., L. A. Remer, K. E. Pickering, and H. Yu (2011), Observational evidence of aerosol enhancement of lightning activity and convective invigoration, Geophysical Research Letters, 38(4), L04701 23 ‫בקעת ים המלח משמשת כמלכודת לאבק מסהרה שמועבר על‪ -‬ידי רוחות‬ ‫מערביות‪ ,‬על בסיס תוצאות מן ה‪-‬מודל ה‪ COSMO-ART -‬עם רזולוציה גבוהה‬ ‫קישצ'ה‪ ,‬פ‪ ,.‬סטרובינטס‪ ,‬ב‪ , .‬אלפרט‪ ,‬פ‪.‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬ישראל‬ ‫ווגל‪ ,‬ב‪ ,.‬באנגרט‪ ,‬מ‪.‬‬ ‫אוניברסיטת קרלס – רוהה‪ ,‬גרמניה‬ ‫ים המלח הוא המקום הייחודי הממוקם בגובה ‪ 400‬מטרים מתחת לפני הים‪ 6‬הוא מוקף בהרי יהודה ממערב‬ ‫ובהרי מואב ממזרח‪ 6‬בקעת ים המלח מושפעת לעיתים מהסעת אבק מסהרה‪ 6‬אזור זו מאופיין ברוחות בלתי‬ ‫יציבות עם כיוון משתנה‪ 6‬יש חשיבות בשימוש במודל בעל רזולוציה גבוהה לחקר הסעת אבק מסהרה מעל האזור‬ ‫הזה עם טופוגרפיה מורכבת ורוחות בלתי יציבות‪ 6‬המטרה של עבודתנו הייתה לחקור את השינויים של האבק‬ ‫במרחק ובזמן מעל בקעת ים המלח בעזרת מודל ה‪ COSMO-ART -‬בעל רזולוציה של ‪ 3‬ק"מ‪ 6‬ניתוח זה התממש‬ ‫עבור האירוע האקסטרמלי של הסעת אבק שהתרחש ב‪ 22-‬במרץ ‪ 62023‬בתופעה זו הראו מדידות ‪ PM20‬בים‬ ‫המלח ריכוז אבק גבוה מאוד ‪ -‬מעבר ל‪ 3000 -‬מיקרוגרם ב מ"מ על פני השטח‪ 6‬השקע האינטנסיבי‪ ,‬שמרכזו מעל‬ ‫מזרח ים התיכון‪ ,‬יצר תנאים מתאימים להסעת אבק מסהרה המזרחית לכיוון מזרח ים התיכון‪ ,‬ובמיוחד לכיוון‬ ‫ישראל וירדן‪ 6‬כאשר השקע זז מזרחה‪ ,‬רוחות מערביות חזקות התחילו להעביר אבק לכיוון ים המלח מעל הרי‬ ‫יהודה‪ 6‬המודל ה‪ ART-COSMO -‬מראה שריכוז אבק בבקעת ים המלח עולה עם הגובה של הרי יהודה‪ 6‬ריכוז‬ ‫אבק בבקעת ים המלח יכול לעלות מעל ‪ 23000‬מיקרוגרם ב מ"מ‪ 6‬אנו ניתחנו את החתך האנכי של ריכוז אבק‬ ‫וטופוגרפיה לכיוון ממערב למזרח מעבר לבקעת ים המלח בקווי רוחב שונים‪ 6‬הניתוח שלנו מראה שמעל צפון‬ ‫בקעת ים המלח‪ ,‬במקום שהרי יהודה גבוהים יותר מאשר בדרום‪ ,‬ריכז האבק על פני השטח היה בהתאם גבוה‬ ‫יותר מזה שמעל דרום בקעת ים המלח‪ 6‬לצורך אימות המודל השתמשנו בהשוואה בין ריכוז אבק על פני השטח מן‬ ‫המודל לבין מדידות ‪ PM20‬זמינים באזור ים המלח ובסביבה‪ 6‬הגענו למסקנה שהמודל ה‪ ART-COSMO -‬מסוגל‬ ‫להראות התפלגות סבירה של אבק גם במרחק וגם בזמן‪6‬‬ ‫‪The Biogeophysical Effect of Large-Scale Afforestation in‬‬ ‫‪Semi-Arid Regions‬‬ ‫‪Gil Yosef (1), Roni Avissar (2), Robert Walko (2), David Medvigy (3), and‬‬ ‫)‪Dan Yakir (1‬‬ ‫‪(1) Department of Earth & Planetary Sciences, Weizmann Institute of Science, Rehovot, Israel,‬‬ ‫‪(2) Rosenstiel School of Marine and Atmosphere Science, University of Miami, Miami, USA,‬‬ ‫‪(3) Department of Geosciences and Program in Atmospheric and Oceanic Sciences, Princeton‬‬ ‫‪University, Princeton, USA‬‬ ‫‪Forestation in the semi-arid region can significantly influence the surface energy budget‬‬ ‫‪and, in turn, the local atmospheric circulations. Such effects could be particularly important‬‬ ‫‪in regions under the influence of monsoon regimes, such as the Sahel and North Australia.‬‬ ‫‪In these regions, summer solar heating leads first to migration of the equatorial through‬‬ ‫‪24‬‬ and the tropical convergence zones (ITCZ) and to the monsoon rain. And second, to a meridional surface temperature gradient that generates low-level easterly jet that acts as a barrier to the penetration of the precipitation into the semi arid areas. In this study we tested the hypothesis that large-scale afforestation in these semi-regions can result in changes in local and regional atmospheric circulation and, consequently, in the precipitation and potential changes in land cover and land use. The GCM OLAM was used to performing high-resolution simulations (50km horizontal grid scale and 50 vertical layers) of afforestation scenarios in the Sahel and North Australia. These areas (Sahel 2.6 E6 km2 and North Australia 2.1 E6 km2) were afforested with a mature pine forest, using the extensive data form the long-term semi-arid Yatir forest in Israel as a reference forest for surface parameterization. The regional effect of the afforestation was analyzed for the following parameters; Surface energy budget, temperature, Easterly jet stream location and intensity, above forest atmospheric instability, water recycling and precipitation. Afforestation in the Sahel resulted in large increase of the surface net radiation (45 W m-2), mainly as a result of decrease in albedo (43 W m-2), decrease of incoming short wave radiation (21 W m-2) and increase of downward long wave radiation (13 W m-2) due to higher clouds cover, and decrease in long wave upward radiation (10 W m-2), as a result of the lower surface temperature. Increasing soil moisture because of the new forest is expressed into higher evapotranspiration, i.e. in dramatic increase of the latent heat flux (56 W m-2) and a small decrease in the sensible heat flux (6 W m-2). Model predication has small imbalance (5 W m-2) in energy budget. The meridional surface temperature gradient increased between 30_N to the forestation area (10_-15_N) to about 10°C, which weakened the core of the Africa Easterly Jet (AEJ) at 600 mb from 12.5 m s-1 to 10 m s-1, and displaced it further north, (from 15_-25_N to 20_-30_N). These changes led to deeper penetration of westerlies winds inland, and displaced the maximum precipitation northward. This was also associated with increasing atmospheric instability, which enhanced moisture convergence over the forested area but also over an equivalent area north of the forest. Overall, precipitation over the Sahel region increased by 600 mm yr-1. Similar effects of afforestation were observed in the model simulation in the semi-arid regions in Australia during the monsoon period. The results show first, the utility of using GCM to extend small-scale detail experimental measurements, and second, the potential implications of large-scale afforestation in semi-arid region on local precipitation and environmental conditions. Geophysical Research Abstracts Vol. 17, EGU2015-PREVIEW, 2015 EGU General Assembly 2015 © Author(s) 2015. CC Attribution 3.0 License. 25 Improvement of Climate Predictions in Israel using a Learning Algorithm Ehud Strobach* and Golan Bel Department of Solar Energy and Environmental Physics, Blaustein Institutes for Desert Research, Ben-Gurion University of the Negev, Sede Boqer Campus, Israel Ensembles of climate dynamics models may improve future climate predictions. We adopt a Sequential Learning Algorithm (SLA) [1] in order to establish a weighted ensemble of models. In this method, the ensemble members are weighted according to their past performances. Using this method, we aim to provide better future climate predictions and reduce their uncertainties. We use an ensemble of several runs of the same regional climate model (WRF) with different parameterizations. The weights of the ensemble members are calculated by comparing their predictions to IMS station measurements during a leaning period. The performance of the weighted ensemble is tested during a subsequent verification period. The results demonstrate the ability of the SLA to improve (relative to the predictions of each member of the ensemble and a simple average of the ensemble models) the predictions of the monthly averages of daily minimum and maximum temperatures and precipitation in Israel. In addition, we show that the uncertainties of the weighted ensemble are smaller than those of the unweighted one. [1] N. Cesa-Bianchi, G. Lugosi (2006) Prediction learning, and games. Cambridge University Press, 2006. NMME -‫אימות תחזיות משקעים עונתיות מפרויקט ה‬ ‫ השירות ההידרולוגי – רשות המים‬,‫עמיר גבעתי‬ ‫ המכללה הטכנולוגית בירושלים‬,'‫אריק פרדג‬ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫חוש משהור‬ ‫ מודלים גלובאליים עונתיים המאפשרים לקבל תחזית‬3 ‫ קיים אינסמבל של‬NCEP-‫ של‬NMME-‫פרויקט ה‬ 6‫ חודשים קדימה‬9 ‫ עד‬2-‫משקעים חודשיות לטווחים של מ‬ ‫לצורך שיפור המוכנות של משק המים לקראת תחילתה של כל עונת גשמים משקיעה רשות המים מאמצים‬ ‫ תחנות בשריג‬28 ‫ במסגרת עבודה זו חושבו עבור‬6‫רבים בשיפור צפי המשקעים העונתי עבור האגנים השונים‬ ‫ תחנות אלו מייצגות את האגנים‬62982-2022 ‫הכולל את ישראל תחזיות המשקעים מכל המודלים לתקופה‬ 6‫ אגן ההר והחוף‬,‫ גליל מערבי‬,‫ כנרת‬:‫המרכזיים במדינה‬ ‫האנומליות החזויות של מודל (תחזית המשקעים החודשית ביחס לממוצע החודשי) נבדקו מול אל מול‬ ‫ כמו כן נבדק‬6‫ חודשים קדימה‬3 ‫ מחודש ועד‬:‫האנומליות שהתקבלו בפועל בתחנות השונות בצעדי הזמן השונים‬ 6‫מהו המודל העונתי הבודד הטוב ביותר עבור ישראל ותוצאות האינסמבל ביחס לכל מודל בנפרד‬ 6‫ יתרון על פי שימוש בכל מודל בנפרד‬NMME-‫התוצאות מראות שלשימוש באיסמבל של ה‬ 26 High resolution X-Band radar rainfall estimates for a Mediterranean to hyper-arid transition area Francesco Marra1, Anton Lokshin2, Riccardo Notarpietro3, Marco Gabella4, Marco Branca3, David J. Bonfil5, Efrat Morin1 1 Hebrew University of Jerusalem, Geography Department Hebrew University of Jerusalem, Hydrology and Water Resources Program 3 Politecnico di Torino, Electronics and Telecommunication Department 4 MeteoSwiss 5 Agricultural Research Organization, Department of Vegetable and Field Crop Research Presenting: [email protected], 02-5883020 2 Weather radars provide rainfall estimates with high spatial and temporal resolutions over wide areas. X-Band weather radars are of relatively low-cost and easy to be handled and maintained, moreover they offer extremely high spatial and temporal resolutions and are therefore object of particular interest. Main drawback of these instruments lies on the quantitative accuracy, that can be significantly affected by atmospheric attenuation. Distributed rainfall information is a key issue when hydrological applications are needed for small space-time scale phenomena such as flash floods and debris flows. Moreover, such detailed measurements represent a great benefit for agricultural management of areas characterized by substantial rainfall variability. Two single polarization, single elevation, non-Doppler X-Band weather radars are operational since Oct-2012 in the northern Negev (Israel). Mean annual precipitation over the area drops dramatically from 500 mm/yr at the Mediterranean coast to less than 50 mm/yr at the hyper-arid region near the Dead Sea in less than a 100 km distance. The dryer region close to the Dead Sea is prone to flash floods that often cause casualties and severe damage while the western Mediterranean region is extensively used for agricultural purposes. Measures from a C-Band weather radar located 40-120 km away and from a sparse raingauge network (density ~1gauge/450km2) are also available. C-Band rainfall estimates are corrected using combined physically-based and empirical adjustment of data. The aim of this study is to assess the quantitative accuracy of X-Band rainfall estimates with respect to the combined use of in situ measurements and C-Band observations. Results from a set of storms occurred during the first years of measurements are discussed paying particular attention to: (i) wet radome attenuation, (ii) range dependent degradation including attenuation along the path and (iii) systematic effects related to the Mediterranean to hyper-arid climatic transition. 27 A radar-based hydrological model for flash flood prediction in the dry regions of Israel Alon Ronen1, Nadav Peleg1, Francesco Marra2, Efrat Morin2 1 Hebrew University of Jerusalem, Hydrology and Water Resources Program 2 Hebrew University of Jerusalem, Geography Department Presenting: [email protected], 02-5883020 Flash floods are floods which follow shortly after rainfall events, and are among the most destructive natural disasters that strike people and infrastructures in humid and arid regions alike. Using a hydrological model for the prediction of flash floods in gauged and ungauged basins can help mitigate the risk and damage they cause. The sparsity of rain gauges in arid regions requires the use of radar measurements in order to get reliable quantitative precipitation estimations (QPE). While many hydrological models use radar data, only a handful do so in dry climate. This research presents a robust radar-based hydro-meteorological model built specifically for dry climate. Using this model we examine the governing factors of flash floods in the arid and semi-arid regions of Israel in particular and in dry regions in general. The hydrological model built is a semi-distributed, physically-based model, which represents the main hydrological processes in the area, namely infiltration, flow routing and transmission losses. Three infiltration functions were examined – Initial & Constant, SCS-CN and Green&Ampt. The parameters for each function were found by calibration based on 53 flood events in three catchments, and validation was performed using 55 flood events in six catchments. QPE were obtained from a C-band weather radar and a combined physical and empiricaladjustment procedure. Antecedent moisture conditions were calculated using a daily recharge assessment model. We found that the SCS-CN infiltration function performed better than the other two, with reasonable agreement between calculated and measured peak discharge. Effects of storm characteristics were studied using synthetic storms from a high resolution weather generator (HiReS-WG), and showed a strong correlation between storm speed, storm direction and rain depth over desert soils to flood volume and peak discharge. 28 ‫הקשר בין פעילות ברקים עולמית לשינויים בשדה החשמלי בימי מזג אוויר נאה‬ ‫ ישראל‬,‫בנגב‬ .1‫ קולין פרייס‬,1‫ יואב יאיר‬,1‫רועי יניב‬ 6‫ ישראל‬,‫ אוניברסיטת תל אביב‬,‫החוג למדעי כדור הארץ‬ 6‫ ישראל‬,‫ המרכז הבינתחומי הרצליה‬,‫בית הספר לקיימות‬ ‫ רועי יניב‬:‫מציג‬ The variability of the fair weather electric field in the Negev desert, Israel, and its relation to global lightning activity The potential gradient also referred to as the vertical electric field (Ez), is one of the key sampled parameters used to investigate the Global Electrical Circuit (GEC). Past fair weather measurements conducted over land showed two types of diurnal variations of the Ez, with either a single or a double peak. The differences between the two curves were assumed to arise from local seasonal variations [Israël 1970]. The same curve obtained over the oceans (The Carnegie curve) shows a single peak and correlates positively with the diurnal distribution of the global thunderstorm area [Harrison 2012]. Ground measurements of the Ez during fair weather days were performed from June 2013 at the Wise Observatory in the Negev desert, a quiet and remote station in southern Israel (30o35’N, 34o45’E). The measurements aim to study the diurnal behavior of the Ez during fair weather days on an annual and seasonal time-scale, as related to global thunderstorm activity. The identification of lightning clusters around the globe using data from the World Wide Lightning Location Network (WWLLN) was performed according to Mezuman et al [2014], enabling us to determine the diurnal variation in global lightning. We present results showing comparisons of the diurnal variations of the Ez in Israel with the Carnegie curve over annual and seasonal time scales. Our results show good agreement between the diurnal variations of the Ez and WWLLN-based lightning clusters analysis, supporting the existence of the global circuit. Local meteorological effects will also be discussed. References: Harrison, R.G, The Carnegie Curve, Surv Geophys 34, 209-232, 2012. Israël, H. Atmospheric electricity: Atmosphèarische Elektrizitèat. Vol. 29. Israel Program for Scientific Translations [available from the US Dept. of Commerce, National Technical Information Service, Springfield, Va.(Jerusalem), 1970. Mezuman, K., C. Price and E. Galanti,: On the spatial and temporal distribution of global thunderstorm cells, Environ. Res. Lett., 2014. 29 Turbulent Mixing and Drizzle Formation in Stratocumulus Clouds Leehi Magartiz-Ronen, Prof. Mark Pinsky, Prof. Alexander Khain Department of Atmospheric Sciences, The Hebrew University of Jerusalem The structure and microphysical properties of stratocumulus clouds (Sc) are determined by a composite of many processes. Although investigated in many field campaigns and modeling studies some key problems, such as drizzle formation within narrow 300 m cloud layers, remain unresolved. The microstructure of Sc is continuously affected by entrainment of dry volumes through cloud top and subsequent turbulent mixing. The role of entrainment and mixing in drizzle formation are still unclear. Simulation of Sc structure and drizzle formation require models with a very precise description of microphysical processes. The highest precision is reached in Trajectory Ensemble Models (TEM) in which each cloud element is represented by a Largengian parcel model. In most existing TEM Largangian parcels are isolated and there is no mixing between cloud elements, and as such these models cannot properly describe cloud evolution. In the present study we investigate the development of Sc using a novel TEM with spectral bin microphysics. The model is constructed of ~2000 interacting adjacent Lagrangian parcels, which are advected in a turbulent-like velocity field. In each parcel all microphysical processes are calculated. Interactions between the different parcels include sedimentation of drops and turbulent mixing. Turbulent mixing between Lagrangian parcels is described using a new method which is an extension of K-theory for the mixing of non-conservative variables such as Droplet Size Distributions (DSD). The model realistically simulates the structure and the microphysical parameters of non-drizzling and lightly drizzling clouds observed during the DYCOMS-II field experiment. The study shows that the geometrical, thermodynamical and microphysical structure of the cloud is affected by its interaction with the inversion layer above. Results indicate that turbulent mixing within the cloud is crucial in order to properly represent the structure of the cloud with the overlaying inversion. We found that drizzle first forms in a small amount of “lucky” parcels located near cloud top. These parcels are slightly diluted cloudy parcels ascending from the ocean surface and reaching maximum LWC at cloud top. Turbulent mixing between the different parcels allows for the formation of large drops in more parcels and facilitates drizzle formation in the cloud. We have found that vertical turbulent mixing of droplet size distributions leads to additional diffusion droplet growth that accelerates the formation of drizzle. 31 Seasonal variability and energy budget of storm tracks over the Pacific Ocean and in idealized GCM Hilla Afargan-Gerstman and Yohai Kaspi Department of Earth and Planetary Sciences, Weizmann Institute of Science, Rehovot, Israel The seasonal cycle of the midlatitude storm track generally consist of a strong transient eddy activity in winter, relative to fall and spring. However, over the Pacific eddy activity exhibits a distinct minimum during midwinter, despite the relatively strong jet and high baroclinicity during this season. Motivated by this phenomenon, we examine the relation between the strength and location of the subtropical jet and the intensity of the storm track using an aquaplanet idealized general circulation model. We analyze seasonally-varying conditions, implemented by seasonally varying the radiative parameters of the model. The model results are compared to NCEP reanalysis data between the years 1981-2010. We show that the midwinter minimum can be simulated in a zonally-symmetric configuration, without topography or land-sea contrasts. We focus on the relationship between the strength of the subtropical jet (and the Hadley circulation) and eddy kinetic energy in midlatitudes. Our analysis suggests that during winters of stronger subtropical jet the decrease in eddy kinetic energy would be greater. Furthermore, while stronger subtropical jet could be associated with stronger meridional temperature gradients and more eddy activity in midlatitudes, simulations show that increasing the strength of the subtropical jet does not necessarily result in an enhanced storm-track eddy activity in midlatitudes, implying a relation to the latitude of the jet, as well as to its strength. The implications of other factors, such as diabatic heating and upper-level trapping of eddies in the jet core will be discussed. Atmospheric Jet stream regime transitions, and possible implications for extreme weather and climate events Nili Harnik Tel Aviv University In its idealized form, the global circulation is a complex interaction between three components - the Hadley cell, midlatitude jet streams, and storms. This three-way interaction gives rise to multiple dynamical regimes, both for the Hadely circulation and the midlatitude jet streams. The circulation regime affects the spatial and temporal characteristics of the jet stream and synoptic storms. The poster will examine how the jet regimes affects the distribution of extreme weather and climate events in an idealized model and fobservations (mostly southern hemisphere). 30 ‫הענקת יקיר אמ"י תשע"ה‬ ‫לד"ר אילן סתר‬ ‫יו"ר אמ"י ד"ר נח וולפסון מעניק את תעודת יקיר אמ"י‬ ‫לד"ר אילן סתר‬ ‫ד"ר אילן סתר נושא דברים‬ ‫הענקת מלגת מדענים‬ ‫צעירים לשנת תשע"ה‬ ‫ע"ש רנה סמואלס‪-‬עופרן‬ ‫לגב' יעל אמיתי‬ ‫‪32‬‬ 33 ‫ד"ר אילן סתר‬ ‫‪‬‬ ‫נולד בישראל בתאריך ‪2362262942‬‬ ‫‪‬‬ ‫תואר ראשון‪ ,‬תואר שני ותואר שלישי בפיסיקה עיונית מטעם אוניברסיטת לואי פסטר (שטרסבורג‪ ,‬צרפת)‬ ‫‪‬‬ ‫משנת ‪ 2977‬עד ‪ 2009‬בשירות המטאורולוגי הישראלי‪ 6‬תפקיד אחרון סגן מנהל לנושאי מחקר‪ ,‬פיתוח‬ ‫ויישומים (אקלים)‪6‬‬ ‫‪‬‬ ‫התמחות – מטאורולוגיה של פיזור מזהמים‪6‬‬ ‫‪‬‬ ‫יו"ר אמ"י ‪2005-2002‬‬ ‫‪‬‬ ‫משנת ‪ 2980‬ועד שנת ‪ 2009‬הכין‪/‬היה שותף להכנת כ‪ 100 -‬תסקירי השפעה על הסביבה עבור תחנות כוח‪,‬‬ ‫בתי זיקוק‪ ,‬מתקני תעשייה‪ ,‬עורקי תחבורה (כבישים) ומחצבות‪6‬‬ ‫‪‬‬ ‫החשובים שבינהם‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תחנת הכוח רוטנברג‬ ‫‪-‬‬ ‫בתי הזיקוק בחיפה‬ ‫‪-‬‬ ‫מפעלי מלט "נשר" ברמלה‪ ,‬הר טוב וחיפה‬ ‫‪-‬‬ ‫תוכנית לכריית פוספאטים סמוך לערד‬ ‫‪-‬‬ ‫נתב"ג ‪2000‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מחצבת סלעית‬ ‫‪-‬‬ ‫כביש ‪532‬‬ ‫‪-‬‬ ‫צומת הכפר הירוק‬ ‫‪-‬‬ ‫שדרוג ת"כ אתר רבין‬ ‫‪-‬‬ ‫תוכנית ‪ D‬בחיפה‬ ‫‪-‬‬ ‫משרפה במפרץ חיפה‬ ‫‪-‬‬ ‫חקר היתכנות הקמת טורבינות גז ב‪ 8‬אתרים בארץ (הזמנת המשרד להגנת הסביבה)‬ ‫‪-‬‬ ‫פרוייקט אחרון בשנת ‪ 2009‬השפעת ת"כ רדינג ד' בשרפה גז טבעי‬ ‫משנת ‪2022‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הכנת פרק פיזור מזהמים במסגרת היתרי פליטה בכ‪-‬עשרה אתרים תעשיתיים‪6‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ייעוץ מטאורולוגי כולל אספקת קבצים מטאורולוגים להרצות מודלים של פיזור מזהמים‪6‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יועץ אכות אוויר למשרד "אדמה" בעיקר בנושאי בקרת תסקירי השפעה על הסביבה‪6‬‬ ‫‪‬‬ ‫מריץ באופן שגרתי מודלים לרישוי דוגמת ‪CAL3QHCR,CALPUFF CALINE4 , AERMOD , ISCST3‬‬ ‫ועוד‪6‬‬ ‫‪‬‬ ‫אחראי במשך שנים על פרוייקט מב"ס (מערכת בקרה לסרוגין) בשירות המטאורולוגי‬ ‫‪34‬‬ PUBLICATIONS IN REFEREED JOURNALS 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. 11. F. Becker and I. Strykowski 1977: Simulation of the Pauli Principle effects in the description of light ion scattering and bound states in Nucl. Phys. A289 pp. 425-445 F. Becker and I. Strykowski 1977:Analysis of  -L, elastic and inelastic Scattering at low energy with a simple model of the Pauli Principle effects in Nucl. Phys. A289 pp. 446-460 A. Manes, I. Setter, N.D. Decker: Potential air pollution climates and urban planning. energy and building vol. 7.pp. 139-148, 1984. I. Setter, A. Manes, D.N. Decker : Model evaluation of the surface concentration field in the Haifa Bay urban area with complex terrain and multiple sources. Israel Meteorological Research Papers ,Vol.4, 142-169, 1985. M. Peleg, M. Luria, I. Setter, D. Perner and P. Russel 1994 : Ozone levels in Central Israel. Israel J. Chem, 34, 375-386. M. Luria, M. Peleg, G. Sharf, D. Siman Tov-Alper, N. Spitz, Y. Ben-Ami, Z. Gawii, B. Lifschitz, A. Yitchaki and I. Setter 1996 : Atmospheric sulfur over the East Mediterranean region. J. Geophys. Res. 101, 25917-25930. D. Alper-Simon Tov, M. Peleg, V. Matveev, Y. Mahrer, I. Setter and M. Luria 1997 : Recirculation of polluted air-masses over the East Mediterranean coast. Atmos. Environ. 31, in press. Ianetz,A., V.Lyubanski, I. Setter, E.G.Eseev and A.I.Kudish, 2000: A method for characterization and inter-comparison of sites with regard to solar energy utilization by statistical analysis of the solar radiation data taken from three sites at the Negev desert in Israel. Solar Energy 69 pp 283-293. Ganor,E.,H.A.Foner,H.G.Binngemer,R.Udistiand I.Setter ,2000: Biogenic Sulphate generation in the Mediterranean Sea and its contribution to the sulphate anomaly in the aerosol over Israele and Eastern Mediterranean. In Atmosph. Environment 34, 3453-3462 Goldshmid, Y., Setter, I., Peleg, M,, Golber, G. and R., Klinger , 2002: Monitoring phosphate and potash dust at the port of Eilat in Atmospheric Deposition and its impact on Ecosystems , 153-163 Faiman, D., Feuerman, D.,Ibbetson, P., Medwed, B., Zemel, A., Ianetz, A, Liubansky, V., Setter, I. And S., Suraqui , 2004: The Negev Radiation Survey. In ASME Journal of Solar Energy , Vol. 126 , 906-914 PUBLICATIONS ACCEPTED FOR PRESENTATIONS AT INTERNATIONAL AND NATIONAL SCIENTIFIC CONFERENCES AND SYMPOSIA 1. 2. 3. 4. 5. 6. F. Becker and I. Strykowski 1977: Phenomenological approach of the effects of the Pauli principle on the scattering and bound states of light nuclei. in Proceeding of the Workshop on heavy ion scattering in University of Strasbourg. I. Setter, A. Manes, D.N. Decker 1983: Detection of high concentration spots in an urban environment with complex terrain and multiple sources by the use of a 3-D numerical dispersion model. Proceedings, 14th International Technical Meeting on Air Pollution Modeling and its Application, Denmark, Copenhagen 27-30 September 1983. A. Manes, I. Setter, D.N. Decker 1983 : Potential Air Pollution Climates and urban planning. 2nd International Symposium on the Impact of Climate on Planning and Building. Herzelia-onsea, November 6 - 11, 1983. A. Manes, I. Setter, D.N. Decker and S. Tzivion 1987 : Local air Pollution climates and sitting strategies in urban planning. in proceeding , 2nd. International Symposium on building climatology, New developments in building climatology, 12 - 15 May 1987, Moscow USSR. S. Tzivion, A. Manes, I. Setter 1987 : Dispersion of turbulent heat jet from a powerful urban heat source in the urban boundary layer. Presented at the 2nd International Symposium on Building Climatology. 12 - 15 May 1987, Moscow, USSR. A. Manes, Z. Levin, I. Setter, and D.N. Decker 1988 : The structure and dynamics of a desert PBL (Negev, Israel) revealed by combined acoustic radar and minisonde soundings. Accepted for presentation at the joint remote sensing conference. Canberra, 15-21 February 1988, Australia 35 ‫תמונות מהכנס‬ ‫משפחת מייק מילר‬ ‫דברים לזכרו של מייק מילר ע"י בנו פרופ' אריאל מילר‬ ‫המרצים‬ ‫פרופ' אורי דיין‬ ‫מר יעקב לומס‬ ‫יורם בן‪-‬ארי‬ ‫ד"ר עמיר גבעתי‬ ‫‪36‬‬ ‫המרצה האורח של הכנס –‬ ‫ד"ר רוברט אטלס‬ ‫עם יו"ר המושב‬ ‫פרופ' פנחס אלפרט‬ ‫פרופ' קולין פרייס‬ ‫ד"ר דוריטה רוסטקייר אדלשטיין‬ ‫ד"ר ברוך זיו‬ ‫פרופ' אפרת מורין‬ ‫‪37‬‬ ‫ד"ר ראובן ח' הייבלום‬ ‫עם יו"ר המושב‬ ‫ד"ר אורית אלטרץ‬ ‫ד"ר פאבל קישצ'ה‬ ‫ד"ר גיל יוסף‬ ‫ד"ר אהוד שטרובך‬ ‫מציגי הפוסטרים‬ ‫אפרת מורין‬ ‫‪38‬‬ ‫ליהי מגריץ‪-‬רונן‬ ‫נילי הרניק‬ ‫רועי יניב‬ ‫הילה אפרגן‪-‬גרסטמן‬ ‫‪39‬‬ ‫הקהל‬ ‫‪41‬‬ ‫לזכרם‬ ‫מייק מילר‬ ‫(‪)2024-2928‬‬ ‫יליד זגרב‪ ,‬יוגוסלביה (קרואטיה)‬ ‫לאחר ששרד את השואה באירופה‪ ,‬במהלכה ניספה אביו‪,‬‬ ‫עלה לארץ ב‪62950 -‬‬ ‫לאחר תקופת הכשרה בחיל האוויר (סירקין) ‪2952-53 ,‬‬ ‫הצטרף לשירות המטאורולוגי ב‪2953 -‬‬ ‫היה ממקימי המטאורולוגיה הימית ‪ /‬התחנה‬ ‫המטאורולוגית הימית‪ ,‬נמל חיפה‬ ‫נתן שירותי חיזוי ימי וחיזוי אווירי לחברות ספנות‪ ,‬לצוותי‬ ‫אניות נוסעים ומשא‪ ,‬חיל הים ‪ ,‬גולשים פרטיים‪6‬‬ ‫בין היתר היה בקשר עם צוות אניית השלום של אייבי נתן‪,‬‬ ‫לנתינת התרעות מטאורולוגיות ולקבלת נתונים‬ ‫מטאורולוגיים‬ ‫קיים קשר עם המכון לחקר הימים והאגמים בחיפה‪,‬‬ ‫לקבלת נתונים מטאורולוגים ועידכונים בתחום המחקר‬ ‫הימי‬ ‫סייע בתחום הוראת המטאורולוגיה (בית הספר הימי עכו‪,‬‬ ‫בתי ספר תיכוניים)‬ ‫המשפחה‬ ‫אחת התקופות המרגשות עבורו‪ – 2934 :‬הוזמן לעבוד בארגון המטאורולוגי העולמי ‪ WMO‬בג'נבה‪6‬‬ ‫לאחר יציאתו לפנסיה המשיך להתעדכן באשר לחידושים‪ ,‬להגיע לכנסים ומפגשים בתחום המטאורולוגיה‪,‬‬ ‫להיות בקשר עם חברים וקולגות לעבודה מהשירות והאיגוד המטאורולוגי‬ ‫נפטר ב ‪96362024‬‬ ‫השאיר אישה (רות) ושלשה ילדים (אריאל‪ ,‬תמר ויוסי)‬ ‫ו‪ 8 -‬נכדים‪/‬ות‪6‬‬ ‫כנס אמ"י ‪ 2025‬הוקדש לזכרו‬ ‫‪40‬‬ ‫עופרן‬-‫רנה סמואלס‬ )2024-2972( My thoughts about Rana - Pinhas Alpert I did not realize at the time how blessed I was when Rana approached me about joining our group in 2006. She brought the blessing not only to our research group, but to the whole climate research community in Israel and the world, in a very central topic important for preparing Israel & the region for potential implications of climate changes and in particular, the global warming. Some explanation: The relation between climate changes and water availability / management can be put under the title of Hydrometeorology or in simple words: How climate /meteorological changes are influencing river flow and the Lake Kinneret water level? This expertise which was so unique to Rana was acquired starting with her PhD studies in Columbia University and required deep understanding and good knowledge in two quite different disciplines: Meteorology & Hydrology, with special emphasis on the synergy between these two. Rana became in this cross-disciplinary research an expert both in Israel and in the whole world. For this, she was acknowledged not only in the academic community but also in the relevant governmental ministries. In particular, in the Ministry of Environmental Protection all have agreed that Rana would be the best future Director of a planned Research Center (jointly with Palestinians & Jordanians). Rana wanted it so much even after she became sick and limited her other activities. Also, the Israel Water Authority of the Ministry of Infrastructures wanted her to lead this planned center. 42 Rana’s research focused on how to reduce as much as possible the several uncertainties involved in climate predictions and to estimate the potential changes in the extreme events. She particularly investigated the increase of the frequency of severe storms and heavy rainfall (such as the models predict later this week on 7th Jan 2015 in Israel). She also studied the potential increases in frequencies of the other weather extremes such as heat days and Sharav events. Besides the deep personal grief to all those who worked closely to Rana and knew her well, Israel and the world academic community have lost a brilliant faculty-member with unique expertise from the first class in a synergic topic that we miss so badly in Israel. ‫חבל על דאבדין ולא משתכחין‬ This is being said in Aramaic when we lose somebody that we cannot find…. ‫רנה עם פנחס אלפרט‬ 43 44 ‫הודעות על כנסים‬ Student's Conference on Earth, Environmental and Planetary Sciences, May 12, 2015 The bi-annual student conference on Earth, Environmental and Planetary Sciences EPScon (Formerly the CARESS) will be held at the David Lopatie Conference Centre, Weizmann Institute of Science, at May 12, 2015. Students from all over the country are invited to participate in the conference. Fields of research that will be included: Geophysics, Planetary Sciences, Biogeochemical Cycles, Oceanography, Air Pollution, Climate Change, Renewable Energy, Ecology, Nature Conservation, Hydrology, Climatology, Land Use, as well as related fields from Biology, Physics, Chemistry and Human Sciences etc. The conference will be held in English. Registration is free. Abstract submission or posters deadline: April 10, 2015 (Extended!) Online registration deadline: May 3, 2015 EPScon conference: May 12, 2015 More details in the conference website: http://wws.weizmann.ac.il/conferences/EPScon Facebook : https://www.facebook.com/EPScon2015. Email: [email protected] Hope to see you at the conference! The Organizing Committee ,‫סטודנט יקר‬ CARESS( ‫ הנערך מדי שנתיים‬,‫ כדור הארץ ומדעים פלנטריים‬,‫ למחקר בתחום מדעי הסביבה‬EPScon-‫כנס ה‬ 62025 ‫ למאי‬22-‫ יערך ב‬,‫לשעבר) ומאורגן על ידי סטודנטים במחלקה למדעי כדה"א במכון ויצמן למדע‬ 6‫ להציג בכנס עבודות פרי מחקריכם‬,‫ סטודנטים במדעי כדור הארץ והסביבה‬,‫אנו מזמינים אתכם‬ ,‫ ביוגיאוכימיה‬,‫ גיאופיזיקה‬,‫ אקולוגיה‬,‫ גיאולוגיה‬,‫ מדעים פלנטריים‬,‫ מדעי כדה"א‬:‫נושאים שייכללו בכנס‬ ‫ וכן‬,‫ מדעי האקלים‬,‫ אקולוגיה‬,‫ כלכלה סביבתית‬,‫ הנדסה סביבתית‬,‫ איכות הסביבה‬,‫ אטמוספירה‬,‫אוקיאנוגרפיה‬ 6'‫ וכד‬,‫ כימיה ומדעי החברה‬,‫ פיסיקה‬,‫תחומים רלוונטיים מתחום הביולוגיה‬ 6‫ ההשתתפות ללא תשלום‬,‫הכנס ייערך באנגלית‬ )!‫ (הוארך‬206462025 ‫הגשת תקצירים להרצאה או פוסטר עד לתאריך‬ 36562025 ‫ עד ל‬:‫מועד אחרון להרשמה‬ 226562025 :‫תאריך הכנס‬ conferences/EPScon/http://wws.weizmann.ac.il :‫פרטים נוספים באתר הכנס‬ EPScon2015/https://www.facebook.com :‫או בפייסבוק‬ :‫מייל לפניות‬-‫אי‬ [email protected] !‫מקווים לראותכם בכנס‬ 45 ‫‪ ‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫המחלקה למדעי הטבע והחיים‬ ‫מדברים על מזג האויר‬ ‫יום עיון לציון המהדורה החדשה של ספר הקורס "מבוא‬ ‫למטאורולוגיה" ולרגל פרישתו לגמלאות של ד"ר ברוך זיו‪.‬‬ ‫יום ד‪ 27 ,‬במאי ‪2015‬‬ ‫אולם נוידרפר‪,‬‬ ‫קריית האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬רעננה‬ ‫‪ 09:45‬התכנסות וכיבוד קל‬ ‫‪ 10:00‬חלק ראשון‬ ‫מנחה‪ :‬פרופ' יואב יאיר‪ ,‬ביה"ס לקיימות‪ ,‬המרכז הבינתחומי הרצליה‪ ,‬והמחלקה למדעי‬ ‫הטבע והחיים‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫ברכות‪ :‬ד"ר איגור רכינוב‪ ,‬ראש המחלקה למדעי הטבע והחיים‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫פרופ' הדס סערוני‪ ,‬הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪:‬‬ ‫רב תחומיות ובין תחומיות בחקר האקלים המשתקפים במחקרים חדשים באזורנו‬ ‫‪4T‬‬ ‫‪4T‬‬ ‫ד"ר עמיר גבעתי‪ ,‬מנהל תחום מים עיליים‪,‬השירות ההידרולוגי‪ -‬רשות המים‪:‬‬ ‫משק המים בישראל בעידן שינויי אקלים‬ ‫פרופ' אורי דיין‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ :‬יפורסם בהמשך‬ ‫‪4T‬‬ ‫‪4T‬‬ ‫ד"ר נח וולפסון‪ ,‬מנכ"ל חברת מטאוטק‪ :‬חיזוי מבצעי בחיל האויר‬ ‫‪ 12:00‬הפסקה‬ ‫‪ 12:15‬חלק שני‪ :‬תוכנית אמנותית‬ ‫סיום משוער בשעה ‪13:30‬‬ ‫פרטים נוספים יופיעו באתר האו"פ‪. /http://www.openu.ac.il/events :‬‬ ‫‪U3T‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪U3T‬‬ ‫פרסומת אקלים בישראל‬ ‫הספר "האקלים בישראל" יצא זה עתה לאור במהדורה שנייה בעברית באמזון‪.‬‬ ‫‪ Amazon.com/books > Amazon.com: book‬לכתוב בחלונית‪The Climate of Israel :‬‬ ‫‪47‬‬ ‫תאריכים של כנסים בין‪-‬לאומיים ולאומיים‬ ‫במדור זה נציג בפני החברים פרטים כלליים על תאריכים ומיקום של כנסים בין‪-‬לאומיים ואחרים‪ 6‬עיקר‬ ‫החומר נלקח מתוך הביטאון של החברה המטאורולוגית האמריקאית )‪ 6)BAMS‬לפרטים מלאים יש לעיין‬ ‫בביטאון זה או באינטרנט‪ 6‬החברים מוזמנים לשלוח למערכת חומר על כנסים עתידיים‪ ,‬וכן דוחות על כנסים‬ ‫שבהם השתתפו‪ 6‬דרך אחרת להתעדכן בכנסים בעלי עניין היא להירשם כחבר ברשת הדוא"ל ‪ 6CLIMLIST‬ניתן‬ ‫להירשם באתר‪:‬‬ ‫‪http://www.srcc.lsu.edu/climlist/‬‬ ‫חברים ברשת יכולים לנצל רשת זאת לפרסום כנסים עתידיים‪ ,‬לקבל מידע‪/‬חומר‪/‬נתונים‪/‬תוכנות על כל‬ ‫נושא מטאורולוגי ע"י פניה לחברים (כ‪ 2500-‬חברים!) ברשת‪6‬‬ ‫הכנס השנתי ה‪ 96-‬של החברה המטאורולוגית האמריקאית (‪ )AMS‬יתקיים בד'‪-‬ו' שבט תשע"ו‬ ‫‪‬‬ ‫(‪ ,)24-2362623‬בניו‪-‬אורלינס‪ ,‬לואיזיאנה‪ 6‬הכנס עדיין בשלבי התארגנות‪ ,‬בינתיים יתקיימו לפחות ‪ 34‬כנסים‪,‬‬ ‫סדנאות וסימפוזיונים‪ 6‬פרטים באתר‪:‬‬ ‫‪http://www.ametsoc.org/MEET/annual/index.html‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שני כנסים משותפים של האיגוד האמריקני‪:‬הכנס ה‪ 27-‬על ניתוח מזג אוויר וחיזוי והכנס ה‪ 23-‬של החברה‬ ‫המטאורולוגית האמריקנית על חיזוי נומרי יתקיים בשיקגו‪ ,‬אילינוי‬ ‫ב‪ -‬י'‪-‬ט"ז תמוז תשע"ה (‪ 6 )2763 – 6367625‬פרטים באתר הנ"ל‪6‬‬ ‫זוג נוסף של כנסים‪ :‬הסמפוזיון ה‪ 22-‬על הסובב העירוני והכנס הבי"ל ה‪ 9-‬על אקלים העיר (‪)ICUC9‬‬ ‫יתקיים בטולוז‪,‬צרפת ב‪-‬ד'‪-‬ו' מנחם אב תשע"ה (‪ 6)20-2467625‬פרטים באתר‪http://www.meteo.fr/icuc9:‬‬ ‫הכנס השנתי של האגודה הגאוגרפית הישראלית יתקיים בחנוכה תשע"ו באוניברסיטה העברית בירושלים‪6‬‬ ‫פרטים בחוברת הבאה‪6‬‬ ‫‪48‬‬