‫מסלול מדיניות‪ ,‬סביבה וחברה‬ ‫מושב היערכות לשינוי אקלים בישראל‬ ‫מושב סביבה‪ ,‬בריאות ותכנון במגזר הערבי‬ ‫מושב תפיסות חברתיות של בריאות וסביבה‬ ‫מושב היערכות לשינוי אקלים בישראל‬ ‫היבטים כלכליים של התאמה לתופעת שינוי האקלים בישראל‬ ‫‪* ,2‬‬ ‫מרדכי שכטר‪ ,2,1‬אופירה אילון‪ ,2,1‬רוסלנה פלטניק‪ 2,1‬ואילת דוידוביץ‬ ‫‪ 2‬המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ 1‬בי"ס לקיימות‪ ,‬המרכז הבינתחומי הרצליה‬ ‫‪ 1‬מוסד שמואל נאמן‪ ,‬הטכניון‬ ‫‪ 1‬המחלקה לכלכלה וניהול‪ ,‬המכללה האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫* ‪[email protected]‬‬ ‫הקושי ביישום מדיניות הפחתה לאומית ובינלאומית והמודעות הגוברת לתופעות שינוי האקלים‬ ‫גרמו לכך שנושא מדיניות ההתאמה קיבל תאוצה בתחום המדע והמדיניות‪ .‬מדיניות ההתאמה‬ ‫מהווה סוגיית מפתח במו"מ לקראת תום תוקפו של הסכם קיוטו בשנת ‪ .1121‬הנזק הכלכלי של‬ ‫שינויי אקלים הצפוי ללא פעולות הפחתה ו‪/‬או התאמה יזומות נאמד בכ‪ 1.0%-‬לשנה מהתמ"ג‬ ‫העולמי במחצית המאה הנוכחית וצפוי לגדול לכ‪ 2-0% -‬לשנה עד סוף המאה הנוכחית ולאחריה‪.‬‬ ‫מחקר זה נערך במרכז הידע הישראלי להיערכות לשינויי אקלים בישראל )‪ (ICCIC‬שהוקם‬ ‫במרץ ‪ 1122‬במסגרת פעילות המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬להכנת תוכנית לאומית להיערכות‬ ‫לשינויי האקלים‪ .‬המחקר בוחן את ההיבטים הכלכליים של ההתאמה בעולם ובישראל‪.‬‬ ‫צוות מחקר רב תחומי ייחודי שכלל קלימטולוגים‪ ,‬הידרולוגים‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬כלכלנים‪,‬‬ ‫גיאואסטרטגיים ומומחי בריאות ומגוון ביולוגי ש יתפו פעולה לבדיקת הידע הקיים בנושא‪ ,‬זיהוי‬ ‫פערים במחקר והמלצה על צעדי מדיניות אופרטיביים להגברת ההתאמה‪ .‬הצוות הכלכלי‪,‬‬ ‫ששימש מכנה משותף‪ ,‬דירג את ההמלצות בראיה כלכלית רב‪-‬תחומית וגיבש רשימה מתועדפת‬ ‫למדיניות לאומית‪ ,‬לצורך הקטנת הנזקים הצפויים מהשינויים הגלובליים‪ .‬מאמר זה מתאר את‬ ‫המחקר הכלכלי‪.‬‬ ‫במחקר מתוארות חלופות מדיניות כלכלית שונות להתמודדות עם תופעות שינוי האקלים ובוצע‬ ‫סינון של חלופות "ללא חרטה" )‪ ,(No Regret‬שבהם יש להשקיע את האמצעים הכלכליים בכל‬ ‫מקרה‪ ,‬גם ללא השפעות שינוי האקלים‪ .‬תהליך בניית מדיניות התאמה לשינויי אקלים‪ ,‬להשגת‬ ‫התאמה אופטימאלית‪ ,‬כלל תחילה את בניית התרחישים האקלימיים ואת תרחישי צמיחה‬ ‫כלכלית לזיהוי השפעות אפשריות של שינויי אקלים‪ .‬בהמשך‪ ,‬נסקרו צעדי התאמה אפשריים‬ ‫ודחיפות יישומם וניתנה הערכה כללית של צעדי ההתאמה באמצעות הערכות קיימות ו‪/‬או‬ ‫משובים ממומחים‪.‬‬ ‫ניתן לסכם את המלצות המדיניות בשלושה מישורים עיקריים‪ .‬ראשית‪ ,‬הגברת זמינות המידע‬ ‫לצורך הגדלת יעילות המשק‪ .‬שנית‪ ,‬בשונה מהגישה הישראלית הרווחת‪ ,‬מומלץ להתמקד‬ ‫בניהול היצע המים ותעדוף ניהול ביקוש למים תוך מקסום מאמצים בשיפור היעילות של היצע‬ ‫המים‪ ,‬מחזור מים ומניעת דליפות‪ .‬לבסוף‪ ,‬נדרש ליישם רגולציה הממריצה התאמה אוטונומית‬ ‫של שווקים שבהן התועלות הפרטיות גבוהות מהעלויות‪ ,‬אולם כתוצאה מחוסר מודעות ציבורית‬ ‫או מגבלות בירוקרטיות אינן מיושמות‪.‬‬ ‫השפעת שינויי אקלים על מקורות המים בישראל‬ ‫עמיר גבעתי‪ -‬השירות ההידרולוגי ‪ -‬רשות המים‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הערכות אודות ההשפעות הצפויות של שינויי אקלים על מקורות המים הטבעיים חיוניות לצורך‬ ‫תכנון ארוך טווח של משק המים (פיתוח מקורות מים חלופיים כגון התפלה והשבת קולחין‪,‬‬ ‫הצורך בייעול השימוש במים וכד')‪ .‬מודלים אקלימיים גלובליים כמו אלו המתקבלים מה‪IPCC -‬‬ ‫מספקים תמונה כליית בלבד ואינם מספיקים לצרכים כמו אלה הקיימים במשק המים ועל כן‬ ‫מקדמת רשות המים ביצוע של סימולציות אקלימיות בהפרדה מרחבית גבוהה ביותר של מספר‬ ‫קילומטרים בודדים )‪ .) Regional climate modeling‬מודלים אלה מביאים בחשבון טוב יותר‬ ‫את השפעת הטופוגרפיה ושימושי הקרקע על התהליכים האטמוספריים‪ .‬לאחר שמתקבלים‬ ‫תוצרי המודלים האקלימיים לאזורנו ניתן "לשרשר" אותם למודלים הידרולוגים ואקולוגים‪ .‬תוצרי‬ ‫המודלים האקלימיים משמשים ברשות המ ים כקלט לחיזוי כמויות מים אשר צפויות להיכנס‬ ‫למאגרים כגון ימת כנרת ( ולחיזוי נפחי מילוי חוזר באקוויפרים) ואף לחיזוי ריכוזי המליחות‬ ‫הצפויים באגם‪.‬‬ ‫עבודה זו מציגה עדויות למגמות הידרולוגיות אשר ניתן לזהות כבר כיום בחלק ממקורות המים‬ ‫בישראל‪ .‬התוצאות מצביעות על מגמה של פחיתה בכמויות המשקעים באגן ההיקוות של הכנרת‬ ‫בעשורים האחרונים וכתוצאה מכך ירידה מובהקת בשפיעת מעיינות הדן והבניאס‪ ,‬הזרימה‬ ‫בנהר הירדן וכניסות מים לימת כנרת‪ .‬הצפי של המודלים האקלימיים ברזולוציה גבוהה הוא‬ ‫להמשך מגמה זו בעשורים הקרובים‪ :‬הפחתה בכמויות המשקעים בצפון הארץ ויציבות במרכז‪.‬‬ ‫הפחתה (מיטיגציה) של גזי חממה שאינם פחמן דו חמצני‪ :‬סקירת התפתחויות בעולם‬ ‫והשלכות על ישראל‬ ‫‪1‬‬ ‫מרים לב‪-‬און‪ ,*2,1‬פרי לב‪-‬און‪ ,2,1‬ואופירה אילון‬ ‫‪ 2‬קבוצת לב‪-‬און‪ ,‬קליפורניה‪ ,‬ארה"ב‬ ‫‪ 1‬מוסד שמואל נאמן‪ ,‬הטכניון‬ ‫* ‪[email protected]‬‬ ‫כיום‪ ,‬מחקרים רבים נערכו‪ ,‬ועדיין נערכים‪ ,‬בנושא ייצוב ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספירה‪,‬‬ ‫כולל תרחישים הנוגעים בקשר שבין ריכוזים אלה לעלית הטמפרטורה הממוצעת‪ .‬על סמך‬ ‫מחקרים אלה פותחו אמצעי מדיניות מגוונים להפחתה של פליטות גזי חממה בכלל‪ ,‬ופחמן דו‬ ‫חמצני בפרט‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מקורות של זיהום אויר והשפעותיהם על הסביבה ובריאות הציבור‬ ‫נבחנו בעיקר מהיבטים מקומיים או איזוריים והם מאוגמים במדינות שונות – כמו גם בישראל ‪-‬‬ ‫בחקיקת "אויר נקי"‪ .‬אולם‪ ,‬בשנים האחרונות מתגברת התובנה בנוגע לקשר שבין ההשפעות‬ ‫המקומיות והגלובליות והיתרונות של יישום מערכות הפחתה משולבות התורמות להפחתת‬ ‫זיהום אויר מקומי והיכולות להשפיע חיובית על שינוי האקלים הגלובלי‪.‬‬ ‫מחקרים וההערכות שנערכו בשנים האחרונות על ידי מדענים מארה"ב‪ ,‬אירופה‪ ,‬מדינות‬ ‫סקנדינביה ודרום מזרח אסיה‪ ,‬כולל מחקר מקיף של תוכנית הסביבה של האומות המאוחדות‬ ‫)‪ ,(UNEP‬מציגים את החשיבות של הערכה משולבת שכזו‪ .‬ללא הערכה משולבת כזו‪ ,‬אזי‬ ‫אמצעי המדיניות הנשענים על הערכות פרטניות עבור כל אחד מגזי החממה‪ ,‬או המזהמים‬ ‫המקומיים‪ ,‬עלולים להוביל לפיתוח אסטרטגיות שעלותן גבוהה ולפיכך תהיינה קשות ליישום‪.‬‬ ‫הרצאה זו תתרכז בסקירת מחקרים וסימולציות גלובליות שהתפרסמו בשנים האחרונות ואשר‬ ‫חקרו את ההשפעה של מזהמים התורמים לאילוץ הקרינתי התורם לשינוי האקלים‪ ,‬ואשר זמן‬ ‫מחצית החיים שלהם באטמוספירה הינו קצר יותר מזה של פחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬הדגש יושם על‬ ‫האופן בו הפחתה של פליטות מזהמים אלה ‪ -‬שביניהם מתאן‪ ,‬אוזון וחלקיקי פחמן שחור ‪ -‬יכולים‬ ‫לגרום להפחתה כמעט מיידית של כ‪ 1.01C -‬מעליה הצפויה בטמפרטורה הגלובלית‪ .‬ההרצאה‬ ‫גם תדון בהתפתחות של מערכי שיתוף פעולה בינלאומיים לריכוז מידע עדכני בנושא וחיזוק‬ ‫המומנטום ליישום אסטרטגיות משולבות במדינות שונות‪.‬‬ ‫הזוית הישראלית תבחן מהצורך להפנות יתר תשומת לב לפליטות מתאן ממטמנות‪ ,‬טיפול‬ ‫בשפכים ואף מערכות גז טבעי‪ ,‬שכן‪ ,‬פליטות אלה עלולות להתגבר בשנים הקרובות כתוצאה‬ ‫מהכנסת גז טבעי לתעשיה‪ ,‬למסחר ואף לשימוש ביתי או לתחבורה‪.‬‬ ‫השלכות תופעת שינוי האקלים בטווח הזמן הבינוני‪-‬ארוך על תעשיית הביטוח והמשק‬ ‫הישראלי‬ ‫‪* ,2‬‬ ‫מרדכי שכטר‪ ,2,1‬אופירה אילון‪ ,2,1‬רוסלנה פלטניק‪ 2,1‬ואילת דוידוביץ‬ ‫‪ 2‬המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ 1‬בי"ס לקיימות‪ ,‬המרכז הבינתחומי הרצליה‬ ‫‪ 1‬מוסד שמואל נאמן‪ ,‬הטכניון‬ ‫‪ 1‬המחלקה לכלכלה וניהול‪ ,‬המכללה האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫* ‪[email protected]‬‬ ‫במהלך המאה ה‪ 12 -‬צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם בדגש על אגן הים התיכון‪,‬‬ ‫כתלות בתרחישי פליטת גזי החממה השונים‪ .‬תחזיות האקלים למדינת ישראל מצביעות על‬ ‫התחממות בשיעור ממוצע של כ‪ 0.4-0.8 -‬מעלות צלזיוס לעשור‪ .‬כמויות המשקעים צפויות לרדת‬ ‫ברוב האזורים וצפויה עלייה בשכיחותם של אירועי מזג אויר קיצוניים‪ ,‬שנות בצורת חריפות‪,‬‬ ‫שיטפונות ואירועי שרב‪ .‬שינוי האקלים נחשב לאחד הסיכונים המרכזיים שעלולים להשפיע על‬ ‫כלל המערכת הסוציו‪-‬אקונומית בישראל בכלל ועל ענף הביטוח בפרט‪ .‬ענף זה הוא בעל תפקיד‬ ‫מרכזי במערכות כלכליות מודרניות ומחזיק בנתח שוק של כ‪ 7% -‬מכלל המשק העולמי‪ .‬השינויים‬ ‫יגרמו לנזק לרכוש ציבורי ופרטי‪ ,‬עלייה במחירי מוצרים ושירותים ולנטל מוגבר על ענף הביטוח‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬יגרמו שינויים בהרגלי תצרוכת ובתמהיל גורמי הייצור אשר עשויים להביא‬ ‫לשינויים מבניים במשק ולירידת התמ"ג‪.‬‬ ‫רשימה חלקית ולא מלאה של ההשפעות הפוטנציאליות על המגזרים הרגישים לשינויי אקלים‬ ‫כוללת את משק המים‪ ,‬ענף החקלאות‪ ,‬אזורי החוף‪ ,‬בריאות הציבור‪ ,‬המגוון הביולוגי וענף‬ ‫האנרגיה והתשתית‪ .‬כלי ביטוח מתקדמים עשויים להוות נדבך מרכזי במדיניות ההתאמה לשינוי‬ ‫האקלים‪.‬‬ ‫במסגרת המחקר נבחנות ההשלכות וההשפעות של שינויי האקלים בישראל בטווח הזמן בינוני‪-‬‬ ‫ארוך על תעשיית הביטוח ועל כלכלת ישראל‪ .‬המחקר מבוסס על מודל שיווי‪-‬משקל כללי‬ ‫ממוחשב )‪ (CGE‬הכולל את נתוני המשק הישראלי וכן בחינה כלכלית של העלויות הצפויות‬ ‫משינויי האקלים החזויים לכלל המשק כתוצאה מעלויות הביטוח (עלויות ישירות ועלויות עקיפות)‬ ‫וכיצד ניתן לצמצמן‪ .‬עלויות הביטוח צפויות לנבוע ממספר מקורות‪ :‬מסים ייעודיים לצורך הקצאת‬ ‫תקציב ביטוחי – ממשלתי‪ ,‬פרמיית ביטוח פרטית‪ ,‬קרן ממשלתית‪-‬פרטית למתן מענה ביטוחי‪.‬‬ ‫השערות המחקר בוחנות מספר כיוונים מרכזיים‪ .‬ראשית‪ ,‬תופעת שינוי האקלים תשפיע בצורה‬ ‫שלילית על המשק הישראלי בכלל ועל ענפים מסוימים בפרט‪ .‬שנית‪ ,‬תופעת שינוי האקלים‬ ‫תשפיע בצורה שלילית על תעשיית הביטוח בישראל‪ .‬צפויה ירידה ברווחי המבטחים ועליה‬ ‫בפרמיות הביטוח‪ .‬בנוסף‪ ,‬תופעת אי הודאות בשינוי האקלים תשפיע משמעותית על תעשיית‬ ‫הביטוח והמשק הישראלי‪.‬‬ ‫ייחודו וחדשנותו של המחקר באה לידי ביטוי בהיותו מחקר מקיף ובין תחומי שבמסגרתו יבוצע‬ ‫לראשונה ברמה הלאומית והעולמית ניתוח יסודי של כלל העלויות של המשק הישראלי‪ ,‬בדגש‬ ‫על ענף הביטוח‪ ,‬כתוצאה משינויי האקלים החזויים‪.‬‬ ‫ בריאות ותכנון במגזר הערבי‬,‫מושב סביבה‬ Assessment of Urban Master Plans from Sustainability Perspective: The Case of Arab Cities in Israel Yosef Jabareen Senior Lecturer Faculty of Architecture and City Planning Technion-Israel Institute of Technology In recent years, we have become increasingly aware of environmental degradation and the huge risks and uncertainties that climate change poses to our cities and communities. Climate change is likely to affect the social, economic, ecological, and physical systems of every city. It is expected to bring higher temperatures, more intense rainstorms, droughts and heat waves, all of which will increase strains on materials and equipment, create higher peak electricity loads and voltage fluctuations, disrupt transport, and escalate the need for emergency management. Ironically, cities themselves, through their economic production and modes of consumption, are major contributors to the same environmental crisis from which they will suffer. Many cities and communities, especially in the West, are now grappling with climate change through a multitude of ‘sustainability practices’ aimed at mitigating greenhouse emissions and adapting to the anticipated, albeit uncertain, impacts of climate change. Our knowledge of these practices, however, tends to be fragmented and onedimensional, with studies conducted in single disciplines, whether urban planning, architecture, ecology, energy, engineering, or some other clearly delineated field. Therefore, this paper aims to fill this urgent methodological gap through a new, multifaceted conceptual framework for assessing urban plans and planning policies aimed at coping with climate change in cities, and to apply this evaluation framework to assess urban planning practices in Israeli cities. Eventually, this paper contributes to our knowledge regarding the penetration of the international sustainability and climate change discourses into the planning practices in cities in general and Israeli cities and communities in particular. The paper examines the nature, assumptions, type, scope, objectives, and strategies of urban sustainability and climate change oriented practices and policies; assesses their impacts and contributions to the resilience of cities in Israel; and examines whether different cities apply different practices. ENVIRONMENTAL NUISANCES AS A RESULT OF INDUSTRIAL ACTIVITIES WITHIN RESIDENTIAL AREAS IN ARAB SETTLEMENTS IN ISRAEL Gnaim, N.1,3*, Sofer, M.1, Potchter, O.2, Gnaim, J.3 1 Department of Geography and Environment, Bar-Ilan University, Israel 2 Department of Geography and Human Environment, Tel-Aviv University, Israel Department of Chemistry, The Triangle Regional R&D Centre, Kfar-Qari, Israel Email: [email protected] Industrial and workshop activities, spontaneously developed in Arab settlements, in Israel have spread into residential areas due to shortage of proper land. This is a source for increasing environmental nuisances. Their patterns, characteristics and intensity are analysed in this study. Seven blocks holding industrial plants and workshops have been sampled in the town of Baqa El Gharbiya, and compared with a control block without industrial activities. A mapping of industrial activities was conducted, followed by a survey questionnaire to determine the effect of the environmental nuisances on the residents’ quality of life. Additional questionnaire was distributed among plant 3 and workshop owners to determine their awareness to the nuisances generated by their activities. The most frequent activities and sources of nuisances are related to automobile services followed by metal and wood plants and workshops. A certain degree of spatial specialization was exhibited by the tendency for some activities to concentrate in specific blocks. Three pairs of indexes have been built to measure the effects of the nuisances: the intensity and perception of nuisances, the sources of noise and air-pollution, and the time of noise and air-pollution. Variables such as education level, type of employment, and level of income impinge on the population's awareness level and on the willingness to shift to other residential areas. Environment, Health and a New Social Contract: From Micro to Macro Elihu D Richter MD, MPH Hebrew University-Hadassah Jerusalem with Johayna Hussein MPH and Tamar Pileggi (Christ Church Jerusalem) Context: Respect for individual human life and the protection and promotion of health for all are core ethical values of Judaism, Christianity, and Islam. These values imply promoting respect for life and health, and prevention of environmental destruction, depletion, and contamination that jeopardize life, fertility, and reproduction for future generations. (World Congress of Imams and Rabbis for Peace 2008). Can Israelis—Jews, Muslims, Christians and other groups.—be a role model for promoting life, sustainability and carrying capacity in a region with endemic hate, incitement, terror, war and death? .This“macro” questions Problems: guide our approach to environment in the Arab sector. Israeli Arabs are younger, less wealthy and less educated than Jews--and their economy is more agricultural. Most breathe the same and drink the same water as everyone else. But problems with governance, environmental justice, rights and responsibly need to be addressed Family based agriculture and industry enterprises produce contamination of land and water from pesticides, toxics from use of greases, solvents, thinners in machine shops, vehicle repair, metal work, smelter, foundries, and construction. Run off from olive oil presses are a particular problem. At the community level, problems with maintenance of water supply and waste disposal networks produce contamination of ground water. There are major safety and health risks from disorganized waste disposal, quarries, burning and open dumping of solid waste. Nationwide policy changes at the macro level encouraging substitution of water based paints for solvents would protect all. Reduced use of pesticides and elimination of most toxic pesticides can do much to reduce the health risks for fetuses, infants, children, mothers and adults. In and around Haifa, Arab as well as Jewish populations suffer from massive pollution from smokestacks, tailpipes and effluent. Lead exposure is still a risk. In the Western Galilee, region wide dumping of asbestos has produced endemic enduring contamination. Bedouin as well as Jewish populations in the Negev share risks from contamination of air, land, fauna, flora and water from pesticides and other toxics from pollution from pesticide plants. Workers have special occupational risks. Dietary exposures to pesticide residues persist in both Jewish and Arab sectors. Is non-ionizing radiation from high tension power lines, WiFI, and other new-old technologies the new emerging risk? For all, prevention and protection requires implementing Zero Emission Strategies, substitution, monitoring, ensure compliance, and obligation to inform and right to know. The region wide water shortage creates s challenges and opportunities for all Israelis. More motor vehicles bring road deaths and injuries and contribute to air pollution and obesity. Modal shifts in transport, promotion of solar energy, CNG ‫‪replacing diesel, bicycle paths, and decoupling wealth from fossil fuel‬‬ ‫‪consumption are priorities‬‬ ‫‪Strategies based on Zero Tolerance for Toxic Emissions, Right to‬‬ ‫‪Solutions:‬‬ ‫‪Know and Obligation to Inform will improve everyday life, health and wealth. A‬‬ ‫‪social contract based on Win-win strategies for environmental sustainability,‬‬ ‫‪equity and environmental justice are the best answer to the region’s endemic‬‬ ‫‪fanaticism and squandering of life, environmental capital, resources, and energy.‬‬ ‫‪This social contract must include Zero Tolerance for Hate and Incitement, the‬‬ ‫‪most dangerous exposure in our region.‬‬ ‫התייחסות מיוחדת לטיפול ושימוש חוזר בשפכים באזורים כפריים במגזר הערבי בישראל‬ ‫עיסאם סבאח‬ ‫המכללה האקדמית להנדסה‪ -‬בראודה‪ ,‬כרמיאל‬ ‫המכון למחקר יישומי‪ -‬אגודת הגליל‪ ,‬שפרעם‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫באזורים הכפריים בגליל קיימת אוכלוסייה גדולה ללא ביוב מוסדר ומיליונים רבים של מטרים‬ ‫מעוקבים של ביוב הולכים לאבוד ללא כל טיפול הולם ושימוש חוזר‪ ,‬ומהווים סכנה תברואתית‬ ‫לאוכלוסייה וסכנה וזיהום למי תהום‪ .‬ברוב מדינות אגן הים התיכון מספרד ועד יוון קיים ניסיון רב‬ ‫של טיפול מקומי בשפכים ושימוש חוזר בחקלאות הכפרית‪ ,‬לרוב תוך כדי ניצול פתרונות זולים‪.‬‬ ‫שימוש חוזר באזורים הכפריים מחייב ייצור קולחים ברמה גבוהה המתאימה לגידולים הנפוצים‬ ‫באזורים הכפריים ושלרוב אינם גדולים תעשייתיים‪.‬‬ ‫במסגרת מחקר קודם נערך סקר אשר כלל כ‪ 10 -‬ישובים ערביים מהגליל וכ‪ 21 -‬ישובים מאזור‬ ‫המשולש‪ .‬תוצאות הסקר הצביעו על העדר מדיניות תכנון ברורה עבור טיפול בשפכים באזורים‬ ‫כפריים בכלל ובמגזר הערבי בפרט‪ .‬סכנין הינו ישוב מהמעטים במגזר הערבי שבו קיימת מערכת‬ ‫מקומית לטיפול בשפכים ושימוש חוזר בחקלאות המקומית‪ .‬במסגרת עבודה קודמת נמצא‬ ‫שבמערכת איכות הקולחים הייתה גבולית להשקיית מטעי זית ואפילו נמוכה ואינה עונה על‬ ‫דרישות ההשקיה ויש מקום לחשוב על דרך שיפור לקראת ניצול רחב ככל האפשר של הקולחים‬ ‫לגידולים חקלאיים שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫המטרה הכללית של מחקר זה הינה לפתח ולהציע מודל מקיף לפתרון בעיית הטיפול בשפכים‬ ‫והשימוש החוזר בחקלאות המקומית באזורים הכפריים (הערביים) בישראל‪ ,‬פתרון שיהיה‬ ‫שימושי גם באזורים ובארצות אחרות במזרח התיכון‪.‬‬ ‫פרויקט זה מסכם את נתוני המערכת של טיפול בשפכים של העיר סכנין‪ ,‬אופי ודרך השדרוג‬ ‫הנחוץ במטרה להרחיב את יעדי השימוש בקולחי המאגר הקיים ואומדן לעלות השדרוג מול‬ ‫האופציות האחרות (המוצעות)‪ .‬בעבודה זו נבחנו שלוש חלופות שונות לטיפול בשפכים‪.‬‬ ‫החלופות נותחו מבחינה כלכלית (עלות הקמה‪ ,‬תחזוקה ותפעול ושימוש חוזר)‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬ ‫בוצעה הרצה של מודל אופטמלי לשימוש חוזר בחקלאות המקומית על מנת לקבל את הרווח‬ ‫המירבי מהשקיית מטעי זית בנוסף למטעי פירות המתאימים לאזור של בקעת סכנין‪.‬‬ ‫הערכת פוטנציאל הזיהום לסביבה כתוצאה מהזרמת עקר של בתי בד למערכות הביוב‬ ‫ומדיניות הטיפול העתידית‬ ‫תומא עבוד‬ ‫המשרד להגנת הסביבה – מחוז צפון‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫בארץ פועלים כ‪ 211 -‬בתי בד‪ ,‬כאשר רובם פועלים בשיטה התלת‪-‬פאזית‪ ,‬כלומר בתהליך ייצור‬ ‫שמן הזית נוצרות שלוש פאזות שמן זית‪ ,‬גפת (הפסולת המוצקה) ועקר (הפסולת הנוזלית)‪.‬‬ ‫העקר הגולמי הנם שפכים בעלי עומס אורגני וכימי גבוה מאוד למשל צח"כ בין ‪211,111-‬‬ ‫‪ 111,111‬מ"ג‪/‬ל'‪ ,‬צח"ב בין ‪ 71,111-201,111‬מ"ג‪/‬ל'‪ ,‬שמנים בין ‪ 1,111‬ל‪ 0,111 -‬מ"ג‪/‬ל'‪,‬‬ ‫טנינים בין ‪ 011-1111‬מ"ג‪/‬ל'‪ ,‬כאשר הערכים המותרים להזרמה למערכת הביוב הם כ‪1111 : -‬‬ ‫מ"ג‪/‬ל' צח"כ‪ 2111 ,‬מ"ג‪/‬ל' צח"ב‪ 211 ,‬מ"ג‪/‬ל' שמנים ו‪ 211 -‬מ"ג‪/‬ל' טנינים‪.‬‬ ‫עד אמצע שנות ה‪ ,01 -‬רוב בתי הבד הזרימו את העקר ישירות לסביבה ולרבות דרך תעלות‬ ‫ניקוז מי הגשמים שבתוך הכפר‪ .‬עם תחילת אכיפת החוק ע"י המשרד להגנת הסביבה למניעת‬ ‫זיהום מים‪ ,‬קרקע ונחילם‪ ,‬בעלי בתי הבד התחילו בהדרגה לחבר את שפכי העקר למערכת‬ ‫הביוב של הישוב‪.‬‬ ‫במקביל להליך זה‪ ,‬חוסלו בהדרגה מט"שים אקסטנסיביים והוקמו במקומם מט"שים‬ ‫אינטינסיביים ולרבות הליך מבוסס בוצה משופעלת‪ .‬הליכים הרגישים יחסית לשינויים בעומס‬ ‫האורגני והכימי ‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוחמרו ב‪ 1121 -‬תקנות השקיה בקולחין והזרמה לנחל‪ ,‬דבר המגביל‬ ‫מאוד את מפעילי המט"שים בסילוק הקולחין‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬בשנים האחרונות (משנת ‪ ,)1110‬רוב המט"שים שמחוברים אליהם מספר בתי‬ ‫בד ולרבות באיזור הצפון‪ ,‬קורסים בעונת מסיק הזיתים למשך כחודשיים‪ ,‬ובכך מוזרמים קולחין‬ ‫באיכות ירודה מאוד לנחלים ומשם לים ולחופים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הזרמת עקר למערכת הביוב גורמת לסתימות בקווי הולכת השפכים‪ ,‬כך ששפכים‬ ‫סניטריים גולמיים זורמים ברחובות‪ ,‬בתעלות ובנחלים‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה ‪ :‬מי גורם ליותר זיהום לסביבה ? הזרמת עקר גולמי ישירות לנחל או הזרמת‬ ‫עקר גולמי למערכת הביוב ?‬ ‫לפי חישובים ובדיקות נמצא שפוטנציאל הזיהום לסביבה כתוצאה מהזרמת עקר למערכת הביוב‪,‬‬ ‫הנו גדול יותר מהזרמת עקר ישירות לסביבה‪.‬‬ ‫מושב תפיסות חברתיות של בריאות וסביבה‬ ‫קשר בין מומי לב‪ ,‬זיהום אוויר וטמפרטורה חיצונית בעוקבת ילודים בתל אביב בשנים‬ ‫‪0222-0222‬‬ ‫קרן אגאי‪-‬שי*‪ ,2‬מיכאל פריגר‪ ,1‬אמציה פלד‪,1‬יונה אמיתי‪ ,1‬שי ליין‪, ,2,0‬חווה פרץ‪.6‬‬ ‫‪ 2‬בית הספר לבריאות הציבור‪ ,‬הפקולטה לבריאות ורווחה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ 1‬מחלקת אפידמיולוגיה‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫‪ 1‬החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬הפקולטה למדעי החברה‬ ‫‪ 1‬מחלקה לניהול‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫‪0‬‬ ‫יחידה לאפידמיולוגיה קלינית‪ ,‬בית חולים רמב"ם‬ ‫‪ 0‬אפדימיולוגיה‪ ,‬בית הספר לבריאות הציבור‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫* ‪[email protected]‬‬ ‫מומי לב הנם קבוצת המומים המולדים השכיחים ביותר בישראל ומהווים כ‪ 2% -‬מכלל הלידות‪.‬‬ ‫גורמים סביבתיים כגון זיהום אוויר חיצוני נמצאו כגורמים המשפיעים על הארעות מקרים של‬ ‫מומי לב בילודים‪ .‬מטרת מחקר זה לבחון את הקשר בין חשיפה אמהית במהלך תקופת‬ ‫התפתחות הקריטית של הלב (שבועות ‪ 1-0‬להתעברות) לטמפרטורה ולמזהמי אוויר חיצונים‬ ‫המנוטרים באופן רציף‪.‬‬ ‫הניתוח בוצע על עוקבת ילודים מבוססת מרשם במחוז תל אביב במהלך השנים ‪1111-1110‬‬ ‫(‪ 210,701‬לידות חי ולידות מת)‪ .‬הערכת חשיפה פרטית עבור כל ילוד בוצעה בשימוש במערכת‬ ‫מידע גיאוגרפית במודל של ממוצע משוקלל הפוך (‪ )inverse distance weighting‬נעשה‬ ‫בשימוש בגישת זמן‪-‬מרחב עבור כל שבועות המחקר (‪ 101‬שבועות) למזהמי אוויר המנוטרים‬ ‫באופן רציף – ‪ .PM10, PM2.5, O3, NO2, NOx, CO, SO2‬בנוסף‪ ,‬חושב עבור טמפרטורה‬ ‫חיצונית ערך שבועי של ממוצע ומספר ימים של ארועי קיצון‪ .‬הניתוח נעשה עבור ‪ 1‬קבוצות של‬ ‫מומי לב בנפרד לכל מזהם‪ .‬נעשה שימוש ברגרסיה לוגיסטית בתקנון למשתנים סוציו דמוגרפים‪.‬‬ ‫מקור נתונים‪ :‬בריאות‪-‬משרד הבריאות‪ ,‬זיהום אוויר וטמפרטורה‪ -‬משרד להגנת הסביבה וחברת‬ ‫חשמל‪.‬‬ ‫נמצא כי נשים ברבעון חשיפה עליון בהשוואה לרבעון חשיפה תחתון עבור ‪ PM10‬היו בעלות‬ ‫סיכון גבוה ב‪ 01%‬להארעות מומי לב מרובים )‪ .(OR 1.60, 95% CI: 1.21, 2.13‬עבור‬ ‫טמפרטורה נמצא כי עלייה של ‪ 1˚ C‬במהלך העונה החמה גרם לעלייה בסיכון הארעות של מומי‬ ‫לב מסוג ‪ ; )OR 1.08, 95% CI: 1.01, 1.14( Atrial Septal Defects‬ובחורף עלייה במומי לב‬ ‫מרובים (‪1.01 to 1.10‬‬ ‫‪ .)OR 1.05, 95% CI:‬כמו‪-‬כן נמצא אפקט של ארועי קיצון‬ ‫בטמפרטורה‪ .‬לא נמצאה השפעה עבור ‪ .O3, NO2, CO, SO2‬נמצא אפקט הפוך של חשיפה‬ ‫ל‪.PM2.5 -‬‬ ‫הממצאים במחקר זה עבור ‪ PM10‬תומכים בדיווחים קודמים בספרות וכן תוצאות מטה אנליזה‬ ‫שפורסמה לאחרונה‪ .‬ממצאים אלה מדגימים עלויות נוספות של זיהום אוויר שעד כה לא נלקחו‬ ‫בחשבון‪ .‬הקשר שנמצא עבור חשיפה לטמפרטורה חיצונית והארעות מומי לב במחקר זה הנו‬ ‫בעל הגיון ביולוגי ובעל משמעות‪ ,‬בהתחשב בתהליכי התחממות הגלובאליים העתידיים‪.‬‬ ‫הפחתת השימוש בשקיות נשיאה מפלסטיק‪ :‬ניתוח חלופות‬ ‫שירי חפר‪ ,‬אופירה אילון‪ ,‬ציפי עשת‬ ‫החוג לניהול משאבי טבע וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫* ‪[email protected]‬‬ ‫בישראל אין עדיין מדיניות שמטרתה להפחית את השימוש היומיומי בשקיות פלסטיק‪ .‬ועל‪-‬אף‬ ‫הצעות החוק ומסמכי מדיניות רבים שנכתבו‪ ,‬טרם נמצאה הנוסחה המתאימה לשם פתרון‬ ‫המטרד הסביבתי והחינוכי אותן יוצרות השקיות‪.‬‬ ‫שקיות הפלסטיק מהוות מטרד סביבתי בכך שהן צורכות משאבי סביבה רבים בעת ייצורן ואינן‬ ‫מתכלות בעת סיום השימוש בהן; שקיות שמתעופפות מהוות מפגע אסתטי וסכנה לבעלי חיים‬ ‫ימיים ויבשתיים כאחד; בנוסף‪ ,‬השקיות מחולקות ללא מחיר לצרכן‪ ,‬למרות שבפועל השימוש בהן‬ ‫גובה מחיר סביבתי גבוה‪ ,‬העדר המחיר מעודד התנהגות בזבזנית שאינה מתחשבת בסביבה‬ ‫ומהוות דוגמא חינוכית שלילית‪.‬‬ ‫מטרת המחקר הינה‪ ,‬לבחון את נכונות הציבור בישראל לשלם‪ (WTP)-‬עבור שקיות נשיאה‬ ‫מחומרים שונים ובעלות איכויות במדרג שונה‪ .‬ידיעת המאפיינים החשובים לציבור יכולה להוות‬ ‫בסיס לשם קביעת מדיניות העולה בקנה אחד עם רצונות הציבור ונכונותו לשלם בעבור שקיות‬ ‫נשיאה מסוגים שונים‪.‬‬ ‫המחקר התבצע בכמה שלבים‪ .‬ראשית הוגדרו המאפיינים החשובים לציבור בעת שימוש‬ ‫בשקיות הנשיאה וכן‪ ,‬טווחי המאפיינים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬למאפיין "חומר" הוגדר הטווח‪ :‬שקית "גופיה"‪,‬‬ ‫שקית פלסטיק תקנית‪ ,‬שקית נייר‪ ,‬שקית מתכלה ושקית בד‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬וע"י שימוש בתוכנה‬ ‫סטטיסטית הפועלת בהתאם למודל "בחירה בדידה" נבחרו זוגות של שקיות המורכבות‬ ‫ממאפיינים שונים‪ .‬בהתאם לזוגות שנבחרו הורכבו שאלונים אשר הופצו באינטרנט ל ‪011‬‬ ‫נשאלים‪ .‬הנשאלים התבקשו לבחור בכל שאלה את השקית המועדפת עליהן מתוך זוג השקיות‬ ‫שהוצע ובנוסף התבקשו לענות על שאלות סוציו‪-‬דמוגרפיות‪.‬‬ ‫מתוך ניתוח התוצאות ניתן לדרג את השקיות השונות אשר מועדפות ביותר ע"י הציבור‪ .‬דרוג זה‬ ‫כולל את מחיר השקית‪ ,‬החומר ממנו עשויה השקית ומספר פעמים אפשרי לשימוש חוזר‪ .‬הבנת‬ ‫העדפות הציבור הנובעת מנית וח תוצאות הדרוג‬ ‫תוכל להוות בסיס לקביעת מדיניות לשם‬ ‫הפחתת השימוש בשקיות נשיאה‪.‬‬ ‫מתוצאות המחקר עולה כי המדיניות אשר נמצאת כיום על שולחנם של המשרד להגנת הסביבה‬ ‫ומשרד התמ"ת‪ ,‬לא נתפסת כחיובית ע" י הצרכנים וכן לא תעודד שימוש בשקיות ידידותיות‬ ‫לסביבה‪ .‬כמו‪-‬כן מתוצא ות המחקר עולה כי קיימת נכונות של הציבור לשלם עבור שקיות‬ ‫הנתפשות כידידותיות לסביבה‪.‬‬ ‫המאבק על חוף פלמחים – יצוגים תקשורתיים והיבטים ארגוניים של מאבק סביבתי ציבורי"‬ ‫שי קסירר‬ ‫בית הספר ללימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב (תזה למסטר בהנחית פרופ' דן רבינוביץ‬ ‫ופרופ' ג'רום בורדון)‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רקע‪ :‬בשנים האחרונות עלו שוב מאבקים סביבתיים רבים נגד תכניות בנייה בחופים‪ :‬חוף בצת‪,‬‬ ‫חוף הבונים‪ ,‬חוף ניצנים ועוד‪ ,‬אשר הובלו ברובם על ידי התארגניות תושבים מקומיות בשיתוף‬ ‫הארגונים הסביבתיים הארציים‪ .‬מחקר זה עוסק במאבק נגד בניית כפר הנופש בחוף פלמחים‪,‬‬ ‫שהתחיל בסוף שנת ‪ 1117‬עם תחילת עבודות הבנייה בחוף‪ ,‬והסתיים בתחילת שנת ‪ 1122‬תוך‬ ‫ניצחון העמדה הסביבתית ‪ -‬ביטול מוחלט של תוכנית הבנייה והקמתו של גן לאומי במקום (תוך‬ ‫שיקום השטח שנפגע)‪ .‬המאבק בפלמחים סוקר בהיקף נרחב באמצעי התקשורת השונים –‬ ‫מאות כתבות וידיעות התפרסמו בתקשורת הכתובה (המודפסת והמקוונת)‪ ,‬הקמת מאהל‬ ‫המחאה בחוף סוקר בחדשות ערוץ ‪ 2‬ו‪ ,1-‬ואירועים שונים לאורכו לוו בדיונים בתוכניות רדיו‬ ‫וטלוויזיה שונות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫מחקר זה מתאר את הקמפיין הציבורי נגד תוכנית הבנייה בפלמחים‪ ,‬בתקופה המרכזית שלו‪ ,‬בין‬ ‫השנים ‪ ,1110-1121‬בהיבט של יחסי הגומלין בין העבודה התקשורתית לארכיטקטורה‬ ‫וההתנהלות המאבק‪ .‬במרכזו ‪ -‬תיעוד התפתחות המאבק לפי שלבים‪ ,‬תוך ניתוח הסיקור‬ ‫התקשורתי בעיתונות הכתובה (ארצית ומקומית) הכולל ניתוח טיעוני הגורמים השונים‪ ,‬ובחינת‬ ‫אופני ההתארגנות ואסטרטגיות הפעולה בכל תקופה ותקופה‪ .‬מחקר זה מנסה להבין כיצד עיצב‬ ‫הקמפיין התקשורתי את דפוס היחסים ומבנה הפעולה בין הגורמים המרכזיים שהיו שותפים‬ ‫למאבק – כגון‪ :‬הועד המקומי‪ ,‬הארגונים הסביבתיים ומוסדות ואישי ציבור‪ .‬בחינת "חלוקת‬ ‫התפקידים" שנוצרה בין השחקנים השונים שהתנגדו לבניית כפר הנופש בפלמחים נבחנת‬ ‫באמצעות תיאוריות של חברה אזרחית‪ ,‬תנועות לשינוי חברתי וסוגיות של פרופסיונאליזציה של‬ ‫‪ .NGO's‬תוך שימוש בתיאוריות של ‪ ,agenda-setting‬מסגור (‪ ,)Framing‬רטוריקה של תמונות‬ ‫ו‪ ,Image Events-‬אטען כיצד קפיצות המדרגה התקשורתיות שהתרחשו בין תקופה לתקופה‬ ‫לא רק שיקפו את התפתחות המאבק אלא גם עיצבו אותו באופנים שונים‪.‬‬ ‫אוריינטציית עתיד‪ ,‬אמון בינ‪-‬אישי וידע סובייקטיבי כמנבאים של עמדות והתנהגויות‬ ‫סביבתיות באוכלוסיית ישראל‬ ‫נורית כרמי ושרה ארנון‪ ,‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬ ‫כתובת החוקר‪[email protected] :‬‬ ‫אוריינטציית עתיד היא הבסיס לתפיסת ה"קיימות"‪ ,‬המחייבת חשיבה "קדימה" והכרה באחריות‬ ‫מעשי ההווה על התוצאות העתידיות‪ ,‬על הדורות הבאים‪ .‬אחד מהכלים למדידת אוריינטציית‪-‬‬ ‫עתיד הוא שאלון המתאר את הנטייה של הפרט לשקול תוצאות עתידיות של מעשיו בהווה (‬ ‫‪ .)Consideration of Future Consequences, CFC‬כלי זה ידוע כמנבא חשוב של עמדות‬ ‫והתנהגויות סביבתיות ולצורך מחקר זה הותאם לראשונה לשימוש בישראל‪ .‬המחקר המוצג‬ ‫נערך במסגרת סקר הסביבה הרחב ביותר בישראל‪ ,‬שבוצע ב‪ 1121-‬במסגרת ‪International‬‬ ‫שייצג את כלל האוכלוסייה הבוגרת‬ ‫)‪ Social Survey Programme (ISSP‬בקרב מדגם‬ ‫בישראל (‪ 2120‬משיבים) במתכונת של ראיונות פנים‪-‬אל‪-‬פנים‪ .‬הסקר אפשר לנו להוסיף את‬ ‫מדד ה‪ CFC-‬ולבדוק את הזיקה בינו לבין משתנים נוספים וביניהם עמדות סביבתיות‪ ,‬מוכנות‬ ‫להקרבה למען הסביבה והתנהגויות סביבתיות‪.‬‬ ‫תוצאות הסקר מראות כי ‪ CFC‬הוא המנבא המשמעותי ביותר‪ ,‬מבין אלה שנבדקו‪ ,‬של מוכנות‬ ‫להקרבה למען הסביבה ושל התנהגות סביבתית‪ .‬שני מנבאים חשובים אחרים שנמצאו הם‪ :‬א‪.‬‬ ‫הידע הסובייקטיבי ( המידה שבה אנשים מרגישים שהם מבינים את הסיבות לבעיות סביבתיות‬ ‫והפתרונות להן)‪ ,‬ו‪-‬ב‪ .‬רמת האמון הבינאישי‪ .‬ניתן להסביר את הממצאים בכך שכדי שבעלי‬ ‫נטייה כללית "להסתכל קדימה" יממשו את נטייתם זו לכדי פעולה בתחום הסביבתי‪ ,‬עליהם‪ :‬א‪.‬‬ ‫להבין באופן בסיסי את הסיבות לבעיות סביבתיות והדרכים לפתרונן‪ ,‬ו‪-‬ב‪ .‬להאמין שגם אחרים‬ ‫יפעלו כמוהם‪ .‬בהרצאה יידונו המשמעות והחשיבות של ממצאים אלה לחינוך סביבתי‪ ,‬קמפיינים‬ ‫ולתקשורת סביבתית‪.‬‬ ‫מעקב אחר נתוני רעש במודיעין לאחר פתיחת נתיב נחיתות חדש בשדה התעופה בן גוריון‬ ‫איליה פוליאקוב‪ 2‬ילנה גלקין‪ 2‬סטיליאן גלברג‪ 1‬גאולה שרף‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 2‬מכללת הדסה ירושלים‬ ‫‪ 1‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫עבודה זו מתמקדת בניתוח נתוני רעש במודיעין בעקבות פתיחת נתיב נחיתות חדש של מטוסים‬ ‫בשדה התעופה בן גוריון העובר מעל העיר‪ ,‬החל מיוני ‪.1121‬‬ ‫לצורך מעקב אחר אירועי הרעש בעיר מודיעין‪ ,‬נעשה שימוש בסולם המי"ל ‪ -‬מפלס‬ ‫רעש יום לילה שנתי ממוצע – ‪ .(Yearly Day-Night Average Sound Level) LDN‬סולם זה‬ ‫מתייחס לרעש המצטבר המוגדר כמכפלת מספר האירועים במפלס הרעש היממתי הממוצע‪.‬‬ ‫ניתוח הנתונים מתבסס על מדידות רעש שנערכו במודיעין ע"י המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬החל מ‪-‬‬ ‫‪ 2/10/1121‬ועד ‪ .12/11/1122‬באמצעות מערכת לניטור רעש נאגרו הנתונים כל שנייה וחושבה‬ ‫החשיפה היומית ‪ .LDN‬חשוב לציין כי כל אירוע בלילה‪ ,‬בין השעות‬ ‫‪ 11:11-10:11‬נחשב‬ ‫כעשרה מטוסים מאותו סוג הטסים בשעות היום‪.‬‬ ‫על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬חשיפה יומית מעל ‪ 65dBA‬מחייבת טיפול אקוסטי‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬כל אירוע הגורם לרעש מרבי ‪ LEQmax‬מעל ‪ 75dBA‬בזמן מעבר מטוס מעל מודיעין הוא‬ ‫אירוע חריג המחייב טיפול רשות התעופה האזרחית‪.‬‬ ‫מן התוצאות עולה כי לאורך כל תקופת המדידה‪ ,‬נרשמו בתחנת הניטור ‪ 2110‬אירועי רעש‬ ‫כתוצאה מנחיתות מטוסים מעל העיר מודיעין‪ .‬כאשר ‪ 712‬נרשמו בלילה ו – ‪ 107‬אירועים ביום‪.‬‬ ‫מפלסי רעש מרביים נרשמו בחודשים אוגוסט וספטמבר כאשר ה ‪ LDN -‬לתקופה זאת הגיע ל‪-‬‬ ‫‪.54dBA‬‬ ‫בתקופת המדידות נרשמו ‪ 122‬אירועי רעש מעל ‪ 117 .75dBA‬מתוכם נמדדו בלילה ו – ‪211‬‬ ‫ביום‪ .‬בחודש אוגוסט נרשמו ‪ 02‬חריגות ובחודש מרץ ‪ .0‬בתקופת המדידות תוצאות ה – ‪LDN‬‬ ‫לא חרגו מעל ‪ .65dBA‬ב – ‪ 10%‬מכלל הנחיתות נרשמו חריגות ב – ‪ LEQmax‬מעל ‪.75dBA‬‬ ‫מניתוח התוצאות עולה כי אוכלוסי ית העיר נחשפה לרעש רגעי גבוה שהשפיע על איכות החיים‬ ‫של תושביה‪ .‬ירידה במספר הנחיתות מעל מודיעין והעברת רוב הנחיתות לשעות היום הובילו‬ ‫לירידה כללית במפלסי הרעש יחד עם ירידה במספר האירועים החריגים‪.‬‬ ‫התנועה לצדק סביבתי בישראל שטרם נולדה‬ ‫נטע ליפמן‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫החשיבה לצדק סביבתי התפתחה בראשית שנות ה‪ '01-‬בארצות הברית והעניקה תרגום והבנה‬ ‫חדשים לתפיסת הסביבה וייצרה אלטרנטיבה להגמוניה האקולוגית ששלטה קודם לכן ‪(Taylor,‬‬ ‫)‪ .2002‬גישת הצדק הסביבתי מבקשת לקדם סדר יום המשלב דמוקרטיזציה והשתתפות‬ ‫ציבורית בהליכי תכנון (‪ .)Bullard, 1990‬לפי תפיסה זו כולנו סובלים מנזקי טבע ומהרס‬ ‫הסביבה‪ ,‬אך יש כאלו הסובלים יותר (דה‪-‬שליט‪ .)1110 ,‬המפגעים הסביבתיים פוגעים ראשית‬ ‫כל בחלשים‪ ,‬בעניים‪ ,‬בבני המיעוטים‪ ,‬בחולים ובזקנים (‪.)Sharder-Frechette, 2002‬‬ ‫מאבקי התנועה לצדק סביבתי באמריקה התחלקו לשני ענפים עיקריים‪ :‬הראשון ממקד את‬ ‫מאבקיו כנגד מפעלים מזהמים בקרבת שכונות מגורים (‪ ,)Schlosberg 2007‬השני עוסק‬ ‫בסוגיות של תחבורה כמייצגות פלטפורמה להדרה של קבוצות מוחלשות באוכלוסייה‪Bullard ( .‬‬ ‫‪.)& Johnson 1997‬‬ ‫לאור צמיחתה והתחזקותה של התנועה לצדק סביבתי האמריקאית ובהתחשב בחלחול הרעיוני‬ ‫שיש בין שתי המדינות‪ ,‬ניתן היה לצפות שגם מאבקים סביבתיים בולטים בישראל בשנות ה‪'01-‬‬ ‫והאלפיים יישאו בחובם אופי חברתי ויציגו פנים רחבות יותר במאבקם‪ .‬במאמר זה אבקש לנתח‬ ‫שני מאבקים סביבתיים בולטים בישראל בעשורים האחרונים אשר משקפים בהתאמה את שני‬ ‫ענפי הפעולה העיקריים של התנועה האמריקאית‪ :‬המאבק נגד סלילתו של כביש חוצה ישראל‬ ‫(‪ )2001-1111‬והמאבק לסגירתו של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו (‪.)1111-1110‬‬ ‫המאמר מבקש לברר מדוע לא התפתחה תנועה לצדק סביבתי בישראל במהלך ובעקבות‬ ‫מאבקים אלו ולטעון כי עיקר פריזמת המאבקים נסוב על סוגיות אקולוגיות וביולוגיות והפריזמה‬ ‫החברתית נותרה שולית‪ .‬ארגוני הסביבה הגדולים בישראל נותרו בתוך סד שיח מובנה של‬ ‫ראייה אקולוגיות וחשיבה ביולוגיות בנוגע לסוגיות סביבתיות ולא הצליחו‪ ,‬חרף נסיונות לא מעטים‬ ‫אותם אציג‪ ,‬לעשות את הקפיצה המחשבתית והמעשית לשתף בתוך מאבקיהם קהילות‬ ‫מקומיות‪ ,‬מצוקות חברתיות וראייה שונה של מה שמוגדר "בעייה סביבתית"‪.‬‬ ‫השערת המחקר היא שמי שהוביל את המאבקים הנבחנים בפרט ועמד בראש התנועה‬ ‫הסביבתית בכלל‪ ,‬היו ארגונים סביבתיים ממוסדים שלא צמחו מתוך מצוקת השטח אלא חפשו‬ ‫ואמצו לעצמם את המאבק וניהלו אותו מתוך כלי פעולה זמינים להם‪ .‬גם הפעולה עם התושבים‬ ‫המקומיים היתה לרב בצורה של ניהול מאבק שכיוונו מלמעלה מטה ולא מחאה שצמחה מתוך‬ ‫השטח ולפי צרכיו‪ ,‬מחאה שנתנה כוח והעצימה את הקהילה המקומית‪.‬‬