‫אי שוויון בבריאות והצורך הדחוף‬ ‫בהכשרה לסיעוד לסטודנטים ערבים בדרום‬ ‫עמותת יסמין אלנגב לבריאות האישה והמשפחה‬ ‫אודות העמותה‬ ‫עמותת 'יסמין אלנגב' נוסדה בשנת ‪ 7002‬ע"י קבוצת נשים ערביות‪-‬בדואיות תושבות הנגב‪,‬‬ ‫במטרה לשפר את הזמינות‪ ,‬ההתאמה התרבותית והנגישות לשירותי בריאות עבור נשים ערביות‪-‬‬ ‫בדואיות בפרט‪ ,‬והאוכלוסייה הערבית בנגב בכלל‪ .‬העמותה פועלת במישור הציבורי ומעבירה‬ ‫מידע בריאותי חיוני לנשים ולאוכלוסייה כולה‪ .‬בנוסף פועלת העמותה להגברת המודעות לחיים‬ ‫בריאים בקרב הקהילה הערבית‪-‬הבדואית‪ .‬בזכות פעילותה קיבלה העמותה בשנת תשס"ח את‬ ‫פרס יושבת ראש הכנסת לאיכות חיים‪ ,‬ובשנת ‪ 0202‬את מגן שר הבריאות ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 0222‬התחיל מסלול מיוחד באוניברסיטת בן גוריון לסטודנטים ערבים בדואים בזכות‬ ‫עבודת הלובי שעמותת יסמין אלנגב עשתה ובזכות השותפות עם משרד הבריאות בדרום‬ ‫ואוניברסיטת בן גוריון ‪.‬‬ ‫‪Yasmin AlNagab for the Health of Women and the Family‬‬ ‫‪PO Box 3549, Be’er-Sheva 84135, Israel‬‬ ‫‪Mobile: 279-54-2196999; Fax: 972-8-6239714‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫נייר עמדה זה דן בצורך של הכשרת אחיות‬ ‫‪‬‬ ‫על פי משרד הבריאות קיים מחסור חמור באחים ואחיות בישראל בכלל‪,‬‬ ‫ובמגזר הבדואי בפרט‪.‬‬ ‫מחקרים מראים שמצבם הבריאותי של הבדואים בנגב ירוד ביותר לעומת כל‬ ‫תושבי ישראל‪ ,‬כולל תינוקות וילדים‪.‬‬ ‫על פי אנשי לשכת הבריאות בדרום לשיפור הבריאות במגזר הבדואי דרוש‬ ‫כוח אדם ערבי‪-‬בדואי‪ ,‬בשל הבדלי שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬סכנות ובעיות‬ ‫בריאות‪.‬‬ ‫המחסור בכוח אדם מתאים הוביל לסגירת טיפות חלב‪ ,‬שהן הדרך היחידה‬ ‫לקדם בקרב נשים בדואיות רבות מודעות לבדיקות הריון‪ ,‬מניעת מומים‬ ‫מולדים וטיפול הולם ביילודים‪ ,‬וכן לצמצום מרפאות‪.‬‬ ‫עולה שקיים מחסור חמור בעובדי סיעוד ערבים‪ ,‬במקביל למצב בריאותי‬ ‫חמור באוכלוסייה הבדואית ערבית בנגב‪.‬‬ ‫מבקר המדינה קבע כי קיים צורך בהתמודדות עם "המחסור החמור‬ ‫המתמשך באחיות בכל מגזר המיעוטים ובעיקר בדרום"‪ ,‬והדגיש במסקנותיו‬ ‫כי "מן הראוי שהמשרד יפעל כדי לתת פתרון‪ ,‬ולו חלקי‪ ,‬למצוקה זו"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שר הבריאות הקודם בן יזרי הכיר בעובדות אלה ופתח מסלול ייעודי‬ ‫לסטודנטים ערבים לסיעוד‪ ,‬מסלול זה נפתח באופן חד פעמי למחזור אחד‬ ‫בלבד והוכתר כהצלחה בהכשרת כוח אדם איכותי לא מנוצל‪.‬‬ ‫‪ 73‬הסטודנטים‪/‬יות הלומדים‪/‬ות במסלול לא יספיקו לענות על הצרכים‬ ‫באחים ואחיות ערבים בדרום‪.‬‬ ‫סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הבטיח שיפתח מסלול נוסף ללימודי אחיות‬ ‫ערביות בדואיות באוניברסיטת בן גוריון (ועדת הכספים‪.)7.7..3.3 ,‬‬ ‫הנתונים העולים מדו"ח זה מעלים את הצורך הדחוף בקיום ההבטחה‬ ‫לפתיחת מסלול הכשרה יעודי לערבים גם בשנת הלימודים הקרובה (‪.3.3-‬‬ ‫‪).3..‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוכן‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫מחסור בעובדי סיעוד בישראל ובפרט בנגב‬ ‫מחסור בעובדי סיעוד ביישובים הערביים‪-‬הבדואים בנגב‬ ‫אי‪-‬שוויון בהיצע שירותי הבריאות בין הדרום לשאר הארץ‬ ‫צמצום אפליה בתחום התעסוקה‬ ‫הצורך בשירותים זמינים‪ ,‬נגישים ומותאמים לציבור הערבי‬ ‫תמונת המצב הבריאותית באוכלוסייה הערבית‪-‬הבדואית בדרום‬ ‫סיכום‬ ‫א‪.‬‬ ‫מחסור בעובדי סיעוד בישראל ובפרט בנגב‪:‬‬ ‫ועדת בן נון לבחינת אומדן צרכי כוח האדם העתידיים במקצועות הבריאות מצאה שיש להכשיר‬ ‫בשנים הקרובות ‪ 052‬אחים‪/‬יות נוספים‪/‬ות מדי שנה בנוסף לאלו המסיימים‪/‬ות את לימודיהן‪/‬ם‬ ‫בכל שנה‪.‬‬ ‫על פי ראש מינהל הסיעוד במשרד הבריאות‪ ,‬שושנה ריבא‪ ,‬קיים מחסור באחיות מזה חמש שנים‪,‬‬ ‫כאשר‪" :‬לפני שלוש שנים עמדנו על ‪ 8.5‬אחיות לאלף נפש וזה היה די נמוך חסר לנו בסביבות ‪333‬‬ ‫אחיות לשנה‪ .‬אנחנו מייצרים כרגע‪ ,‬נכון לשנה האחרונה‪ .,.33 ,‬אחיות בשנה ואנחנו צריכים‬ ‫להגיע ל‪ .,333-‬אחיות‪ .‬תגברנו מאוד את ההכשרה ויחסית לשנה שעברה‪ ,‬אז התחילו ללמוד‬ ‫‪ ,.,.33‬אנחנו נמצאים היום ב‪ .,833-‬בתחילת שנת הלימודים‪( ".‬ישיבת הוועדה לענייני ביקורת‬ ‫המדינה ‪.)7.....333‬‬ ‫כך גם לדברי דן בנטל‪ :‬מנהל בכיר על אגף‪ ,‬משרד מבקר המדינה‪" :‬באחיות יש מחסור ברור כבר‬ ‫עתה‪ .‬מדובר על מאות אחיות‪ ,‬פער כל שנה‪ ...‬בפריפריה מורגשת המצוקה כי במרכז עוד מצליחים‬ ‫לפצות את הרופאים ויש להם פרקטיקה פרטית וכל מיני אפשרויות אחרות אבל בפריפריה קשה‬ ‫יותר לעסוק במחקר‪ ,‬כמעט אין פרקטיקה פרטית‪ ,‬יש פחות הוראה ולכן שם המצוקה היא הרבה‬ ‫יותר קשה‪ ,‬גם במערכת האשפוז וגם בקהילה‪( " .‬ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה‬ ‫‪.)7.....333‬‬ ‫המחסור בעובדי סיעוד נגרם בין השאר בשל העלאת רף מבחני הכניסה ובגין האקדמיזציה של‬ ‫מערך הסיעוד‪ .‬כפי שנאמר קודם לכן הועדה לבחינת אומדן צרכי כוח האדם העתידיים‬ ‫במקצועות הבריאות (ועדת גבי בן‪-‬נון)‪ ,‬מצאה שיש להכשיר בשנים הקרובות ‪ 583‬אחיות נוספות‬ ‫מדי שנה (בנוסף ל‪ ..33 -‬המסיימות כיום את לימודיהן מדי שנה)‪ .‬משרד הבריאות נערך כיום‬ ‫בדחיפות להמצאת פתרונות חירום למצוקה אפשרית‪.‬‬ ‫לדברי אילנה בלמקר מנהלת משרד הבריאות בדרום ‪ :‬קיים מחסור גדול באחיות בדרום‪ .‬כבר‬ ‫כעת חסרות במשרד הבריאות ‪ 80‬אחיות‪ ,‬אף שיש תקנים להעסקתן‪ .‬בשנים האחרונות נסגרו‬ ‫מרפאות ביישובים בדואים ויהודים בדרום‪ ,‬ומרפאות אחרות צומצמו‪ ,‬בשל מחסור בכוח‪-‬אדם‪.‬‬ ‫בין התחנות שנסגרו שלוש טיפות חלב בכפרים בלתי‪-‬מוכרים (קסר אלסר ‪,‬אבו תלול ‪,‬וואדי‬ ‫אלנעם) שלוש תחנות בבאר‪-‬שבע‪ ,‬שתי תחנות בדימונה‪ ,‬וכן תחנות במעגלים‪ ,‬כפר‪-‬מימון‪ ,‬מחנה‬ ‫עדי‪ ,‬ועומר‪.‬‬ ‫מחסור בעובדי סיעוד ביישובים הערבים‪-‬הבדואים בנגב‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬עקב מחסור בעובדי סיעוד‪ ,‬נסגרו באוקטובר ‪ 0222‬תחנות לאם ולילד בשלושה כפרים‬ ‫בלתי מוכרים בנגב‪ .‬בנוסף‪ ,‬חל צימצום של מרפאות אחרות‪ .‬לדברי ד"ר אילנה בלמקר‪ ,‬רופאת‬ ‫מחוז דרום במשרד הבריאות‪ ,‬המחסור בעובדי סיעוד פוגע בעיקר באוכלוסיה הערבית בדרום‪.‬‬ ‫בעקבות סגירת התחנות‪ ,‬הגישה העמותה בשיתוף עם עמותת עדאלה עתירה לבג"צ בעניין‪.‬‬ ‫בתשובת המדינה לבג"צ נמסר כי הושג הסדר בין נציגי משרד האוצר ומשרד הבריאות על אישור‬ ‫תמריצים לאחיות ואחים שיהיו מוכנים לעבוד במרפאות אם וילד בכפרים הערבים‪-‬הבדואים‬ ‫בנגב‪ .‬בין היתר‪ ,‬סוכם על אישור זכאות לדרגה נוספת לאחים ואחיות שיעבדו בכפרים אלו; מענקי‬ ‫עידוד; התח שבות בזמן הנסיעה ממועד האיסוף כזמן עבודה; פתיחת כיתה להסבת אקדמאים‬ ‫לתחום הסיעוד והעסקת עובדי מנהל‪.‬‬ ‫אי‪-‬שוויון בהיצע שירותי הבריאות בין הדרום לשאר הארץ‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫קיים פער כמותי ואיכותי ניכר בין שירותי הבריאות במחוז דרום ובין היקף השירותים הללו‬ ‫בשאר האזורים במדינה‪.‬‬ ‫הזכות לבריאות הוגדרה באמנות בינ"ל שונות‪ ,‬ובכללן האמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות‪,‬‬ ‫חברתיות ופוליטיות של האו"ם הקובעת כי חובה על מדינות שהן צד לאמנה (וישראל ביניהן)‬ ‫ליישם את הזכות לבריאות באופן מלא‪ ,‬ולדאוג ל"יצירת התנאים שיבטיחו לכל שירות וטיפול‬ ‫רפואי במקרה של חולי‪ .‬האמנה מדגישה כי על המדינה לממש את הזכות לבריאות בלא אפליה‬ ‫מכל סוג שהוא‪.‬‬ ‫במחקרים רבים נמצאו פערים בהיקף שירותי הבריאות בישראל בין המרכז לאזורי הפריפריה‬ ‫בשורה ארוכה של פרמטרים בסיסיים‪ .‬זאת‪ ,‬אף שהאוכלוסייה בנגב זקוקה עד מאד לשירות‬ ‫הציבורי בשל המצב החברתי‪-‬כלכלי של האוכלוסייה‪.‬‬ ‫כך לדוגמא‪ ,‬על‪-‬פי נתוני משרד הבריאות מ ‪ .332‬קיימים בכל הארץ ‪ .32‬תקנים למיטות‬ ‫במחלקות טיפול נמרץ לב‪ ,‬בחלוקה שלהלן‪ :‬צפון – ‪ ;44‬חיפה – ‪ ;47‬ירושלים – ‪ ;44‬מרכז – ‪;57‬‬ ‫תל‪-‬אביב – ‪ ;88‬דרום– ‪( ..3‬מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל‪ ,‬משרד הבריאות‪,‬‬ ‫‪ .).332‬יש לסייג נתונים אלה‪ ,‬כיוון שיש פערים בין מספר התקנים למספר המיטות בפועל‪ .‬מחד‬ ‫גיסא‪ ,‬לעתים קרובות מספר המיטות בפועל קטן יותר מן התקן עקב בעיות תקציביות‪.‬‬ ‫דווח של שלי לוי שהוגש לכנסת ב ‪ .3‬באוקטובר ‪ ,.333‬הראה כי במחוז דרום אין מסגרת לטיפול‬ ‫בהפרעות אכילה‪ .‬היעדר מסגרות אשפוזית במסגרת המרפאות המתמחות בטיפול בהפרעות‬ ‫אכילה במחוז הדרום מוביל להפניית החולות למסגרות טיפול במרכז הארץ‪ .‬פניה זו כרוכה‬ ‫בנסיעה ארוכה ובהוצאות כלכליות המוטלות על משפחות החולות‪ ,‬ומוביל להיעדר טיפול בפועל‪.‬‬ ‫צמצום אפליה בתחום התעסוקה‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מקצוע הסיעוד הוא מקצוע אקדמי המקובל גם עבור נשים ערביות‪ .‬מדובר אם כן בהזדמנות‬ ‫להעלות את אחוזי ההשכלה‪ ,‬התעסוקה ומציאת הפרנסה הן בקרב ערבים בכלל והן בקרב נשים‬ ‫ערביות בפרט‪.‬‬ ‫המתאם הגבוה בין מוצא עדתי לבין מעמד כלכלי פוגע בסיכוייהם של תלמידים מקהילות‬ ‫מוחלשות לזכות בהשכלה גבוהה בכלל‪ ,‬וללמוד במסלולים היוקרתיים של ההשכלה הגבוהה‬ ‫בפרט (נוגה דגן בוזגלו ‪,‬זכויות חברתיות בישראל‪ :‬הזכות להשכלה גבוהה)‪ .‬לפגיעה זו השפעה‬ ‫מכרעת על היכולת להשתכר בכבוד בהמשך‪.‬‬ ‫כיום אחוז הסטודנטים בקרב היהודים גבוה פי שלושה מאחוז הסטודנטים בקרב ערבים (‪ 3%‬מול‬ ‫‪ ,7.7%‬דוח סיכוי בעריכת עו"ד עלי חיידר)‪ .‬בו בזמן‪ ,‬אחוז הנדחים הערבים יותר מכפול מאחוז‬ ‫הנדחים היהודים (‪ 47.2%‬מול ‪ ,.3.8%‬שם)‪ .‬בנוסף‪ ,‬על אף שהערבים מהווים ‪ .3%‬מהאוכלוסייה‪,‬‬ ‫הם מהווים רק ‪ ..%‬מהמועסקים‪ ,‬והמועסקים משתכרים רק ‪ 33%‬מהממוצע הכללי! מפילוח‬ ‫מגדרי עולה שרק כחמישית מהנשים הערביות עובדות‪.‬‬ ‫בישראל מתקבלים סטודנטים ערבים מעטים ללימודי מקצועות הבריאות‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר בשל פערי‬ ‫השכלה וחסמים כלכליים חברתיים‪ ,‬אך גם בגין גורמים נוספים כגון הבדלי תרבות ופערי שפה‪,‬‬ ‫הטיות תרבותיות במבחני הקבלה ועוד‪ .‬בעיה זו חמורה עוד יותר באזור הנגב‪ .‬קיימים צעירים‬ ‫המעוניינים ללמוד במסלול מתאים‪ ,‬אולם עקב תנאי הקבלה והשפה סטודנטים רבים נאלצים‬ ‫לנדוד לחו"ל ללמוד את המקצועות הנ"ל או פונים ללימודי מקצועות אחרים בלית ברירה‪.‬‬ ‫הבחירה בלימודים בחו"ל כמעט ואינה קיימת עבור נשים צעירות מהקהילה‪.‬‬ ‫הצורך בשירותים זמינים‪ ,‬נגישים ומותאמים לציבור הערבי‪:‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ברבים ממוסדות הרפואה בנגב‪ ,‬ובעיקר בשירותי האשפוז‪ ,‬ניתן הטיפול בידי דוברי עברית‪.‬‬ ‫אנשי המקצוע מסכימים כי הקהילה זקוקה עד מאד לשירות הרגיש לתרבות ומודע לצרכים‬ ‫המיוחדים‪ ,‬ובפרט לצורך התמודדות עם סוגיות רגישות כגון תחלואה על רקע גנטי‪.‬‬ ‫שיעורי תמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה הערבית בדואית בנגב ובמיוחד בקרב תושבי הכפרים‬ ‫שהוכר בהם לאחרונה‪ .‬על פי כל הנתונים אשר פורסמו לאחרונה‪ ,‬ובמיוחד הדוח שפורסם על ידי‬ ‫ארגון רופאים לזכויות אדם באפריל ‪ ,.333‬עולה כי שיעור תמותת התינוקות בשנת ‪ .338‬הגיע‬ ‫לשיעור של ‪ .4.3‬לכל ‪ .333‬לידות חי‪ ,‬כאשר הגיע ל‪ 7.3 -‬בקרב האוכלוסייה היהודית בנגב‪,‬‬ ‫והשיעור הממוצע לכלל האוכלוסייה באותה שנה עמד על ‪ 4.2‬ל‪ .,333 -‬לידות חי‪.‬‬ ‫ד"ר יצחק בן‪-‬ציון‪ ,‬סגן מנהל ביה"ח סורוקה דיווח לועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת‬ ‫בישיבתה ביום ‪ 5/4/.335‬כי‪ 78%" :‬מהיולדות הבדואיות מגיעות לבתי חולים‪ ,‬כאשר זו הפעם‬ ‫הראשונה בה הם הגיעו לרופא‪ ]...[ .‬פעם ראשונה אותו רופא נתקל באותה אשה בעת הלידה‪,‬‬ ‫ופתאום רואים ילד במשקל ‪ 8‬קילו‪ .‬הגניקולוגים שלנו מצוינים‪ ,‬כי הם מסוגלים לעשות תהליך של‬ ‫‪ 8‬חודשים ב‪ 8 -‬דקות‪ ,‬אבל יש גבול גם לדבר הזה"‪ .‬הגעתן של יולדות ערביות בשלב הריון‬ ‫מתקדם‪ ,‬לעיתים ערב לידה‪ ,‬בלא שערכו את הבדיקות החיוניות‪ ,‬עלול לפגום באופן חמור‬ ‫בהתפתחות ההריון ולהוות מקור סכנה לאם וליילוד‪ ,‬ובכלל זאת סכנת חיים וסכנה לבריאותם‬ ‫ולשלומם‪.‬‬ ‫מרפאת "טיפת חלב" ממלאת תפקיד חיוני בהדרכת אמהות בהבטחת טיפול רפואי הולם לנשים‬ ‫בהריון כגון בהפניה לקיום בדיקות גנטיות טרם הריון ובדיקות אחרות במהלך ההריון‪ ,‬בגילוי‬ ‫מוקדם של תחלואה וקשיים אחרים‪ ,‬בשמירה על שלום היילודים‪ ,‬בהבטחת התפתחות תקינה‬ ‫סמוך ללידה‪ ,‬ובמניעת תמותת תינוקות‪ .‬טיפול בשפה הערבית ישפר את שירותי הבריאות‪ ,‬בכך‬ ‫שיבטיח את הבנת האבחון והוראות הטיפול‪ ,‬וכן טיפול המתאים לתרבות‪ ,‬לאורח החיים ולצרכים‬ ‫המיוחדים המאפיינים את הקהילה הערבית‪-‬הבדואית בנגב‪.‬‬ ‫מבקר המדינה הצביע בדו"ח ‪8.‬ב' לשנת ‪ .33.‬על הצורך בנקיטת צעדי מדיניות לשיפור מצב‬ ‫הבריאות ביישובים הערבים בנגב‪ ,‬ובכפרים הבלתי מוכרים בפרט‪ .‬הוא ציין את הצורך בהקדשת‬ ‫מאמץ מיוחד להדרכת הורים למניעת נישואי קרובים‪ ,‬למתן הסבר על אפשרויות למניעה ראשונית‬ ‫של מומים מולדים ועל היתרונות הכרוכים בקיום בדיקות הריון‪ .‬מבקר המדינה העיר כי "בשל‬ ‫העומס המוטל על כוח האדם הקיים‪ ,‬השירותים אינם ניתנים באיכות הראויה‪ ,‬או שאינם ניתנים‬ ‫במלואם"‪ .‬בין השאר‪ ,‬המבקר ציין כי משך התור בתחנות טיפת חלב מגיע ל‪ 7-4 -‬שבועות‪ ,‬וביקורי‬ ‫הבית המתבצעים מעטים‪.‬‬ ‫תמונת המצב הבריאותית באוכלוסייה הערבית‪-‬הבדואית בדרום‪:‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫הקהילה הערבית בנגב נתונה ברמת סיכון גבוהה בתחום הבריאות‪ ,‬בשל עונייה‪ ,‬ובגין רמת‬ ‫השכלה נמוכה במיוחד בקרב אמהות‪ ,‬דבר המהווה גורם סיכון מובהק לבריאות תינוקות‬ ‫וילדים‪ .‬תושבי הכפרים הבלתי מוכרים נתונים בסיכון מיוחד‪ ,‬בשל העדר מים זורמים ושירותי‬ ‫תברואה‪ ,‬בשל סיכונים סביבתיים‪ ,‬ובשל העדר שירות רפואי נגיש ברוב הכפרים הללו‪.‬‬ ‫תינוקות וילדים‪:‬‬ ‫מצבם הבריאותי של ילדים ערבים‪-‬בדואים נמוך מאוד במדדים רבים משל ילדים יהודים בגיל‬ ‫דומה‪ .‬כך נמצא כי‪:‬‬ ‫שיעור גבוה של הילודים הערבים בנגב מתאפיינים במשקל לידה נמוך ואף‬ ‫‪‬‬ ‫סובלים משיעור משקל נמוך מאד‪.‬‬ ‫שיעור ניכר מהתינוקות הערבים בנגב סובלים מאנמיה ואף מאנמיה קשה‪ ,‬וכן‬ ‫‪‬‬ ‫מרמת אבץ נמוכה ומחסור בויטמינים ‪ A‬ו‪ E-‬בהשוואה לכלל האוכלוסיה‪.‬‬ ‫חוסרים אלו עלולים לגרום להפרעות בהתפתחות פיזית‪ ,‬מוטורית‬ ‫וקוגניטיבית‪.‬‬ ‫בקרב הילדים הערבים בנג ב רווחת שכיחות גבוהה של בעיות של חוסר גדילה‬ ‫‪‬‬ ‫(גובה נמוך לגיל) או משקל נמוך לגובה‪ ,‬ובפרט כך בקרב בנות עד גיל חמש‪.‬‬ ‫בעיות אלו קשורות להנקה‪.‬‬ ‫בקרב הילדים הערבים בנגב נמדד שיעור ניכר של תת‪-‬משקל‪ ,‬הבולט בעיקר‬ ‫‪‬‬ ‫בקרב תלמידים מהכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬ ‫בקרב הילדים הערבים בנגב בולט שיעור ניכר של אשפוז במחלות זיהומיות‬ ‫‪‬‬ ‫בדרכי העיכול ובדלקת ריאות‪ ,‬בהשוואה לילדים יהודים בנגב‪.‬‬ ‫שיעור הכיסוי החיסוני באוכלוסיה אינו מלא‪ ,‬מועד החיסון מאוחר יחסית‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫וקיים פער משמעותי באחוז הכיסוי החיסוני בכפרים הבלתי מוכרים בהשוואה‬ ‫ליישובי הקבע‪.‬‬ ‫(הנתונים לקוחים מתוך "מצב הבריאות של תינוקות וילדים בדואים עד גיל ‪ 2‬שנים ביישובי קבע‬ ‫ובכפרים הבלתי מוכרים בנגב"‪ ,‬לשכת הבריאות מחוז הדרום מדצמבר‪.).335 ,‬‬ ‫כמו כן נמצא כי‪:‬‬ ‫בקרב אוכלוסיה זו השיעורים הגבוהים בישראל של מומים מולדים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬לכ – ‪ 88,333‬ילדים אין רופא ילדים ‪ -‬בכל הכפרים הבלתי מוכרים‬ ‫מבוגרים‪:‬‬ ‫מצבם הבריאותי של בוגרים ערבים‪-‬בדואים נמוך אף הוא ממקביליהם היהודים‪ .‬ידוע היום כי‪:‬‬ ‫קיימים הבדלים בין יהודים לערבים בתחלואה ובתמותה של מחלות לב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גברים ערבים נמצאים בסיכון ללקות בהתקף לב פי ‪ ..2‬מגברים יהודים‪ ,‬ונשים‬ ‫‪‬‬ ‫ערביות – פי ‪ ..4‬מנשים יהודיות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ .333‬שיעור התמותה המתוקנן לגיל עקב מחלות לב היה גבוה ב‪.5%-‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקרב גברים ערבים לעומת גברים יהודים‪ ,‬וב‪ 22%-‬בקרב נשים ערביות לעומת‬ ‫נשים יהודיות‪.‬‬ ‫קיימת שכיחות גבוהה יותר של מחלות לב באוכלוסייה הערבית לעומת‬ ‫‪‬‬ ‫האוכלוסייה היהודית‪.‬‬ ‫בשני העשורים האחרונים חלה ירידה בתמותה מהתקפי לב בכלל האוכלוסייה‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫אך שיעור הירידה גדול יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים‪.‬‬ ‫(הנתונים לקוחים מתוך מחלות לב בישראל – שכיחות‪ ,‬טיפול ומניעת מוות ‪ .3‬באוקטובר ‪.).333‬‬ ‫כמו כן נמצא כי‪:‬‬ ‫הערבים בישראל לוקים בסוכרת יותר מהיהודים ועוסקים בפעילות גופנית‬ ‫‪‬‬ ‫פחות מהם‪.‬‬ ‫שיעור המעשנים בקרב הגברים הערבים גבוה מזה שבקרב הגברים היהודים‬ ‫‪‬‬ ‫(‪ 48%‬לעומת ‪ .).5%‬עם זאת‪ ,‬שיעור המעשנים בקרב נשים ערביות נמוך מזה‬ ‫שבקרב נשים יהודיות (‪ 3%‬לעומת ‪.).3%‬‬ ‫בנוגע להשמנת יתר‪ ,‬שיעור הנשים הערביות גבוה משיעור הנשים היהודיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור הסובלים מדיכאון באוכלוסייה הערבית גבוה פי ‪ ..8‬משיעורם‬ ‫‪‬‬ ‫באוכלוסייה היהודית‪.‬‬ ‫(נתונים שנאספו על‪-‬פי דיווח עצמי)‬ ‫ממחקר שעסק ב"שימוש בשירותי בריאות למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם ומודעות‬ ‫לגורמי סיכון למחלות אלה במגזר היהודי והערבי בישראל" של עפרה קלטר‪-‬ליבוביץ' ואחרים‬ ‫(טרם פורסם)‪ ,‬עולה כי‪:‬‬ ‫תכיפות הביקורים אצל רופא ראשוני רבה יותר באוכלוסייה הערבית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תדירות המפגשים עם רופאים מקצועיים מועטה יותר באוכלוסייה הערבית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תדירות ההגעה למוקדי רפואה דחופה מועטה יותר באוכלוסייה הערבית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מצב הדברים המתואר לעיל עומד בניגוד לעקרון הקבוע בסעיף ‪ 7‬לחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪,‬‬ ‫התשנ"ד‪ .334 -‬המחייב מתן טיפול רפואי באיכות סבירה ותוך זמן סביר‪ ,‬ובניגוד לסעיף ‪ 8‬לחוק‬ ‫זכויות החולה‪ ,‬התשנ"ו‪ ,.332 -‬הקובע את זכותו של המטופל לטיפול רפואי באיכות סבירה‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬המצב עומד בניגוד לעקרון העולה מסעיף ‪ 4‬לחוק זכויות החולה האוסר על הפליה מטעמי דת‪,‬‬ ‫גזע‪ ,‬מין לאום‪ ,‬וארץ מוצא‪.‬‬ ‫הפגיעה בולטת במיוחד מאחר ומדובר באוכלוסיה של אמהות וילודים בסיכון בריאותי מובהק‪,‬‬ ‫הידוע ומוכר מזה שנים רבות‪ ,‬ומאחר וגורמים רבים ובהם מבקר המדינה‪ ,‬גורמים מקצועיים ואף‬ ‫עמות ת "רופאים לזכויות האדם" התריעו משך שנים‪ ,‬ציינו את חומרת המצב‪ ,‬והצביעו על הצורך‬ ‫החיוני והדחוף במענה הולם לצרכים‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫עמותת יסמין אלנגב הצליחה לגייס סטודנטים ללמידת מקצוע הסיעוד בשנה שעברה‪ .‬מניסיוננו‬ ‫למדנו כי בחברה הערבית בנגב קיים כוח אדם איכותי‪ ,‬שאינו מנוצל‪ ,‬העשוי לתרום להתגברות על‬ ‫המחסור בעובדי סיעוד‪.‬‬ ‫פיתוח מקצועות הבריאות בקהילה הערבית בנגב יתרום לצמצום האפליה בתחום ההשכלה‪ ,‬ויביא‬ ‫להפחתת‬ ‫שיעורי האבטלה והעוני‪ .‬כך יוכלו בני הקהילה ובנותיה להשתלב במקצועות המתאפיינים‬ ‫בתעסוקה קבועה ובשכר ממוצע ויותר‪ .‬תהיה בכך תרומה לצמצום פערי ההכנסה ולמניעת‬ ‫דחיקתה של קהילה זו לשולי החברה הישראלית‪.‬‬ ‫בשנת תש"ע נפתח מסלול לסיעוד בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬ ‫על מנת להתמודד עם המחסור הגדול באחיות‪ ,‬ולהביא לצמצומם של פערים בולטים בשירותי‬ ‫הבריאות לאוכלוסיית הדרום ובפרט לקהילה הערבית בנגב‪ ,‬על משרד הבריאות האמון על‬ ‫בריאות הציבור להקים בדחיפות בשנת הלימודים הקרובה מחזור נוסף למסלול ללימודי סיעוד‬ ‫באוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים‪ :‬הייג'ר אבו שארב‪ ,‬מנכ"ל‪ ,‬עמותת יסמין אלנגב לבריאות האישה‬ ‫והמשפחה‪[email protected] ,258-0029222‬‬