‫אי‪-‬שוויון בבריאות‪ :‬החברה הערבית‪-‬בדואית בנגב‬ ‫סוגיות מוקד והמלצות לטיפול‬ ‫בעקבות דו"ח משרד הבריאות בנושא‬ ‫"אי שוויון בבריאות וההתמודדות עמו"‬ ‫מוגש לשרת הבריאות‪ ,‬גב' יעל גרמן‬ ‫ינואר ‪4102‬‬ ‫כתיבה‪ :‬תום יוגב‬ ‫בדיקה‪ :‬הייג'ר אבו‪-‬שארב‬ ‫הקדמה‬ ‫עמותת "יסמין אלנגב" מברכת על פרסום הדו"ח החשוב "אי‪-‬שוויון בבריאות וההתמודדות עמו"‬ ‫בנובמבר ‪( 2102‬להלן "דו"ח משרד הבריאות")‪ .‬הדו"ח תורם להעלאת הנושא לסדר היום ולמאמץ‬ ‫לצמצום הפערים‪.‬‬ ‫להלן יוצגו סוגיות מוקד המייחדות את סוגיית אי‪-‬השוויון בבריאות בהתייחס לקהילה הערבית‪-‬‬ ‫בדואית בנגב‪ ,‬נושא שטרם זכה להתייחסות מספקת בדו"ח האמור ובמחקר בכלל‪.‬‬ ‫לקהילה הערבית‪-‬בדואית מאפיינים רבים ייחודיים הנוגעים לתחום הבריאות ובהם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חיים בתנאי עוני קשה ואפליה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחייה בכפרים בלתי‪-‬מוכרים‪ ,‬בתנאי סיכון‪ ,‬בהעדר תשתיות ושירותים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רמת השכלה נמוכה‪.‬‬ ‫מטרתנו להצביע על הצרכים הייחודיים של הקהילה הבדואית בתחום הבריאות ועל פערים במידע‬ ‫המצריכים מחקר או למידה‪ .‬בהמשך נציע דרכים לצמצום אי‪-‬השוויון בבריאות‪.‬‬ ‫המלצות אלו מתייחסות רק לתחומים נבחרים בהם קיים כיום מחסור בולט ואף אקוטי‪ ,‬המגובה‬ ‫בנתונים ואין בהן יומרה "לכסות" את כל התחומים‪.‬‬ ‫המסמך מתבסס על הידע והניסיון שהצטברו בעמותת "יסמין אלנגב" הפועלת בתחום מאז שנת‬ ‫‪ 2112‬ועל ניסיונם של מומחים בתחומי הבריאות השונים המשמשים כחברי וועד מנהל בעמותה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ברצוננו להודות למר שמוליק דוד‪ ,‬יועץ לובי בארגון שתיל‪ ,‬על הסיוע בהכנת מסמך זה‪.‬‬ ‫מצב הבריאות בקהילה‬ ‫הקהילה הערבית‪-‬הבדואית בנגב מונה ‪ 212,211‬איש ואישה‪ .1‬מחציתה מתגוררת בארבעים‬ ‫וחמישה כפרים בלתי‪-‬מוכרים‪ ,‬ומחציתה בשבעה ישובי קבע ושתי מועצות אזוריות‪.‬‬ ‫מאפייני הקהילה‪ :‬היבטי בריאות‬ ‫‪‬‬ ‫הקהילה נתונה ברמת סיכון בריאותית גבוהה הן בשל עוניה והן בשל רמת השכלה נמוכה‪,‬‬ ‫המשפיעה על נגישות לשירותי הבריאות ועל מודעות לשירותים קיימים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקהילה הערבית‪-‬בדואית סובלת מקשיי נגישות לרפואה ראשונית‪ ,‬בדיקות ורפואה‬ ‫מקצועית‪ ,‬וכן מחוסר נגישות למידע רפואי הנובע מהבדלי שפה‪ .‬תהליכי העיור‬ ‫והמודרניזציה הביאו מחד לירידה בשיעורי התמותה ומאידך לחשיפה לגורמי סיכון‬ ‫"מודרניים" שהעלו במאות אחוזים את שיעור המחלות המאפיינות חברה עירונית‬ ‫(סוכרת‪ ,‬השמנת יתר‪ ,‬מחלות הנובעות מעישון וסרטן)‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב‪ ,‬פרק ראשון‪-‬דמוגרפיה‪.2100 ,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫תושבי הכפרים הלא‪-‬מוכרים נתונים תחת סיכונים בריאותיים משמעותיים‪ ,‬עקב‬ ‫המחסור החמור בתשתיות‪ :‬העדר מים זורמים‪ ,‬שירותי תברואה‪ ,‬חשמל ותשתיות‪ ,‬לצד‬ ‫סיכונים סביבתיים והעדר שירות רפואי נגיש‪.‬‬ ‫מצב הנשים‪:‬‬ ‫מצבן הבריאותי של הנשים בקהילה קשה במיוחד‪ ,‬בעיקר בשל מספר טעמים עיקריים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעמדן המוחלש בקהילתן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רמת השכלה נמוכה במיוחד‪ ,‬לרבות אנאלפביתיות‪ ,‬למעט בקרב צעירות‪ 0..1% :‬מהנשים‬ ‫הערביות‪-‬בדואיות הן חסרות השכלה ורק ‪ 22...1%‬מתוכן בעלות תעודת בגרות‪.2‬‬ ‫‪‬‬ ‫חולשה והעדר תמיכה במשפחה‪ ,‬כולל ריבוי קשרים פוליגמיים‪ :‬על פי מחקר שבחן את‬ ‫מאפייניה של אוכלוסיית הנשים הערביות‪-‬בדואיות‪ ,‬גיל הנישואין הממוצע עמד על ‪,0...‬‬ ‫ו‪ 21%-‬מן הנשים היו נשואות בנישואים פוליגמיים‪.3‬‬ ‫‪‬‬ ‫אחריות רבה על הטיפול היומיומי בבית ובילדים רבים‪ ,‬לרבות בתחום הבריאות‪ :‬גודל‬ ‫המשפחה של ערבים במחוז הדרום הוא ‪ ..02‬ילדים לאשה בממוצע‪ ,‬בהשוואה ל‪..22-‬‬ ‫בקרב ערבים בישראל‪.4‬‬ ‫‪‬‬ ‫ריבוי לידות‪ :‬שיעור הפריון באוכלוסייה הערבית‪-‬בדואית במחוז דרום עומד על ‪,1.2‬‬ ‫בהשוואה ל‪ 2.. -‬בקרב האוכלוסייה היהודית במחוז‪ .‬שיעור הריבוי הטבעי עומד על ‪2..%‬‬ ‫בקרב האוכלוסייה הערבית‪-‬בדואית‪ ,‬בהשוואה ל‪ 0..%-‬באוכלוסייה היהודית במחוז‪.5‬‬ ‫מצב בריאותן של הנשים הבדואיות מקבל רק לעתים רחוקות תשומת‪-‬לב‪ ,‬וקשה למצוא נתונים‬ ‫על כך בסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫שתי הבעיות המרכזיות ביחס לשירותי הבריאות עמן נאלצות הנשים הערביות‪-‬בדואיות‬ ‫להתמודד‪:‬‬ ‫א‪ .‬זמינות ונגישות של שרותי הבריאות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫העדר תחבורה ציבורית מסודרת למרכזים הרפואיים הגדולים בישובים ומחוץ להם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תלות בליווי של הגבר בהעדר רישיון נהיגה ובשל תפיסות תרבותיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מחסור חמור בכוח אדם רפואי‪ ,‬סיעודי ופרא‪-‬רפואי ובפרט דובר ערבית‪ ,‬באזור הדרום‬ ‫ובישובים הבדואים בפרט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נגישות לשפה‪:‬‬ ‫בסקר שערך ארגון "רופאים לזכויות אדם"‪ ,‬הגדירו עצמן ‪ 21.2%‬מהנשים בקהילה כ"לא יודעות‬ ‫קרוא וכתוב"‪ ,‬בכל שפה‪ ....% .‬דיווח שאינן מבינות או דוברות עברית‪ .6‬אי לכך‪ ,‬הנשים מתקשות‬ ‫‪2‬‬ ‫רודניצקי‪ ,‬אריק‪ .‬האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ :‬מאפיינים חברתיים‪ ,‬דמוגרפיים וכלכליים‪ .2100 .‬עמוד ‪...‬‬ ‫‪3‬‬ ‫צוויקל‪ ,‬ג'ולי וברק‪ ,‬נורית‪ .‬בריאות ורווחה של נשים בדואיות בנגב‪.2112 ,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ר' הערה ‪.0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ר' הערה ‪ ,2‬עמוד ‪.01‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בהגעה לעיר יהודית‪ ,‬בהתמצאות בשטחה ובמציאת שירות‪ .‬כמו כן עיקר השרות הרפואי (לרבות‬ ‫בישובים הבדואים הבלתי‪-‬מוכרים) ניתן בעברית‪ ,‬דבר המקשה על התקשורת‪.‬‬ ‫החסם השפתי עשוי להפוך את הביקור אצל הרופא לחוויה שלילית‪ ,‬בייחוד לאור כך שמעורבות‬ ‫מתורגמן לא‪-‬מקצועי פוגעת בפרטיות ובחיסיון הרפואי‪.7‬‬ ‫צרכי בריאות חיוניים בקהילה‬ ‫בדו"ח משרד הבריאות חסרה התייחסות ממוקדת לצרכי טיפול מרכזיים ייחודיים בקהילה‬ ‫הערבית‪-‬בדואית בנגב‪ ,‬לרבות מגבלות השירותים וקשיים הנוגעים לתחלואה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מערכי שירותים‬ ‫מחסור בכוח אדם רפואי‪ ,‬סיעודי ופרא‪-‬רפואי‪:‬‬ ‫דו"ח משרד הבריאות עוסק במחסור שעודנו קיים בכוח אדם רפואי‪ ,‬סיעודי ופרא‪-‬רפואי במחוז‬ ‫הדרום‪ .‬בבחינה של הישובים הערבים‪-‬בדואים במחוז הדרום‪ ,‬המחסור חריף אף יותר‪ .‬להלן‬ ‫מספר דוגמאות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רופאים‪ :‬מספר הרופאים ביחס לתושבים בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים הוא מהנמוכים‬ ‫ביותר בישראל‪ :‬ישנו רופא אחד על כל ‪ 200..2‬תושבים‪ ,‬לעומת ממוצע של ‪ 2..‬רופאים לכל‬ ‫‪ 0,111‬נפשות במחוז הדרום‪ ,‬כפי שמופיע בדו"ח משרד הבריאות‪.8‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קלינאי תקשורת‪ :‬הדו"ח האחרון שבחן נושא זה היה דו"ח מבקר המדינה משנת ‪ 211.‬אשר‬ ‫התריע על מחסור של כ‪ 01-‬קלינאי תקשורת בקרב האוכלוסייה הערבית בנגב‪ .‬כיום ישנן ‪2‬‬ ‫קלינאיות תקשורת בלבד העובדות בישובים בדואים בנגב (תל‪-‬שבע‪ ,‬שגב‪-‬שלום ולקייה)‪,‬‬ ‫כאשר אחת מתוכן כלל אינה דוברת ערבית‪.9‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אחיות‪ :‬על אף שתכנית התמריצים הביאה לאיוש התקנים בתחנות לבריאות המשפחה‪ ,‬ישנו‬ ‫מחסור באחיות בקופות החולים ובסורוקה‪ .‬מחסור זה צפוי לגדול עם המעבר של צה"ל‬ ‫דרומה‪.10‬‬ ‫‪-‬‬ ‫במסגרת הסכמים עם האוצר הוחלט על הקצאה של ‪ 11‬תקני רופאים‪ 221 ,‬תקני אחיות‪ ,‬ו‪-‬‬ ‫‪ 2.1‬תקנים למקצועות בריאות ועזר נוספים לפריפריה‪ .‬אולם‪ ,‬לא ידוע האם הקצאה זו החלה‬ ‫להתממש בפועל‪ ,‬מהי חלוקת המשאבים בין הצפון לדרום‪ ,‬וכיצד מתכוון משרד הבריאות‬ ‫להתמודד עם הקושי לאייש תקני כ"א בפריפריה‪.11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫"אנא הונא‪ :‬נשים והזכות לבריאות בכפרים הבלתי‪-‬מוכרים בנגב"‪ .‬נורה גוטליב‪ ,‬רופאים לזכויות אדם‪.211. ,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ר' הערה ‪.2‬‬ ‫‪ 8‬ר' הערה ‪ ,.‬עמוד ‪2.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫נייר עמדה בנושא מחסור בקלינאי תקשורת בדרום‪ ,‬עמותת "יסמין אלנגב לבריאות האשה והמשפחה"‪ .2101 ,‬על‬ ‫מחסור במטפלים פרא‪-‬רפואיים נוספים ר' נייר מדיניות "מחסור במטפלים פרא‪-‬רפואיים ביחידות להתפתחות הילד‬ ‫בדרום"‪ ,‬המכללה האקדמית ספיר ושתיל‪.2101 ,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מכתב פורום בריאות דרום לשרת הבריאות בנושא מערכת הבריאות בפריפריה ובאזור הדרום בפרט מיום‬ ‫‪.22...2102‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ר' הערה ‪01‬‬ ‫‪.‬‬ ‫המלצות‪:‬‬ ‫‪ .0‬הרחבת מתן התמריצים לכוח אדם רפואי המועסק בנגב‪ ,‬לרבות המשך תכנית התמריצים‬ ‫לאחיות המועסקות בכפרים הבדואים הלא‪-‬מוכרים אשר צפויה להסתיים לאחר ‪ 2‬שנים‪.‬‬ ‫‪ .2‬משרד הבריאות התחייב לשמר קווטה של ‪ 21%‬מכלל המקומות בכל שנתון לימודי סיעוד‬ ‫לסטודנטיות בדואיות לטובת שיפור נגישות‪ ,‬אך הדבר טרם נעשה‪ .12‬ראוי לממש את‬ ‫ההתחייבות‪ ,‬דבר שיתרום הן לכלכלת הנשים והן לכלכלת הנגב‪.‬‬ ‫‪ .2‬בשנת ‪ 2100‬החל מהלך לפתיחת מסלול ללימודי קלינאות תקשורת במכללת אחווה‬ ‫והלימודים בו אמורים להתחיל בשנת הלימודים תשע"ה‪ .‬יש לקדם פתיחת מסלול של‬ ‫שנת הכנה לסטודנטים ערבים‪-‬בדואים‪ ,‬אשר הניסיון מלמד כי תנאי הכניסה הגבוהים‬ ‫למקצוע יהוו חסם בעבורם‪.13‬‬ ‫‪ ..‬בנייה ויישום של תכניות נוספות‪ ,‬לטווח ארוך להכשרת כוח אדם רפואי מתוך הקהילה‬ ‫הערבית‪-‬בדואית בנגב (דוגמת רופאים‪ ,‬פיזיותרפיסטים וכדומה)‪ ,‬אשר בתמורה לתכניות‬ ‫הכנה וליווי יתחייבו למספר שנות עבודה במוסדות בריאות שונים בנגב‪ .‬דוגמא לכך ניתן‬ ‫למצוא בפרויקט המשותף של משרד הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון ועמותת "יסמין‬ ‫אלנגב" המיועד להכשיר נשים צעירות מהקהילה כאחיות‪ 20 .‬סטודנטיות ערביות‪-‬‬ ‫בדואיות סיימו לאחרונה תכנית זו והן מבוקשות מאד בקרב מוסדות רפואיים בנגב‪.‬‬ ‫‪ .1‬בנייה ויישום של תכניות לעידוד תלמידי תיכון ערבים‪-‬בדואים לפנות למקצועות‬ ‫הבריאות‪.‬‬ ‫מחסור בשירותים בכפרים הלא‪-‬מוכרים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫במרפאות הכפרים הלא‪-‬מוכרים אין רופאים מומחים‪ ,‬לרבות רופאי ילדים ורופאי נשים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רק ב‪ 02-‬כפרים לא‪-‬מוכרים יש מרפאות ראשיות‪ ,‬וב‪ .-‬בלבד תחנות "אם וילד"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרפאות אלו אינן מחוברות לרשת החשמל‪ ,‬ואינן מחזיקות תרופות הדורשות קירור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מגן‪-‬דוד אדום מסרב להכנס לכפרים הלא‪-‬מוכרים (תקנות פנימיות מונעות מאמבולנסים‬ ‫להיכנס לאזורים בהם אין דרכים סלולות)‪.14‬‬ ‫המלצות‪:‬‬ ‫‪ .0‬חיבור כלל המרפאות בכפרים הלא‪-‬מוכרים לרשת החשמל‪.‬‬ ‫‪ .2‬הצעת תמריצים ספציפיים לרופאים מקצועיים החסרים במרפאות אלו‪.‬‬ ‫‪ .2‬הצבת רכבי פינוי הבנויים לנסיעה בדרכים לא‪-‬סלולות במספר נקודות‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫סיכום דיון בנושא הפלרת מי שתייה‪ ,‬עם עמותת יסמין אלנגב מיום ‪ ...0.210.‬משרד הבריאות‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ר' הערה ‪.02‬‬ ‫‪ 14‬ר' הערה ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מחסור בשירותי בריאות הנפש‪:‬‬ ‫מחקרים מלמדים כי נשים ערביות‪-‬בדואיות המתגוררות בנגב נמצאות בסיכון מוגבר לפתח צורות‬ ‫שונות של מצוקה פסיכולוגית‪ .15‬מחקר השוואתי מצא כי שיעורי דיכאון לאחר הלידה בקרב נשים‬ ‫ערביות‪-‬בדואיות היה גבוה באופן ניכר מזה של נשים יהודיות‪ :‬כ‪ .2%-‬מהנשים הערביות‪-‬בדואיות‬ ‫סבלו מרמות דכאון המוגדרות מתונות וכ‪ 2.%-‬סבלו מדכאון המוגדר בינוני‪-‬קשה‪ ,16‬בעוד בקרב‬ ‫נשים יהודיות שיעור הדכאון לאחר לידה נע בין ‪ .01-21%‬מחקרים הצביעו על זיקה בין מצוקה‬ ‫נפשית שחוות נשים ערביות‪-‬בדואיות לבין ריבוי לידות‪ ,‬פגיעה בשל אלימות במשפחה וקשרים‬ ‫פוליגמיים‪.17‬‬ ‫בקהילה הערבית‪-‬בדואית‪ ,‬חסרה מודעות לחיוניות של שירותי בריאות הנפש וקיימת סטיגמה‬ ‫הקושרת טיפול עם שיגעון‪ .‬בהעדר מודעות‪ ,‬בעיות אינן מאותרות במועד ולעיתים מחריפות וזוכות‬ ‫לטיפול רק במצבי קצה‪.‬‬ ‫קיים מחסור אקוטי בכוח אדם בתחום (ובפרט דובר ערבית)‪ ,‬לרבות פסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים‬ ‫ועו"סים קליניים וכן מחסור במרפאות‪:‬‬ ‫מרפאת בריאות הנפש היחידה הקיימת כיום בישובים הבדואים במחוז דרום‪ ,‬היא שלוחה‬ ‫הקיימת ברהט של מרפאה באופקים‪ ,‬המופעלת על ידי האגודה לבריאות הציבור‪ .‬שלוחה זו פועלת‬ ‫יום בשבוע ומיועדת לבגירים בלבד‪ .‬באף אחד מהישובים האחרים אין מרפאה ובאף אחד‬ ‫מהישובים הבדואים אין מרפאה לקטינים‪.18‬‬ ‫על כן‪ ,‬אלו שנזקקים לשירותי בריאות הנפש מגיעים לרוב למרפאת בריאות הנפש בסורוקה‪ ,‬בה‬ ‫ישנו איש צוות אחד בלבד‪ -‬פסיכיאטר‪ ,‬דובר ערבית‪ .‬זהו הפסיכיאטר היחיד הדובר ערבית בכל‬ ‫מחוז הדרום וזמן ההמתנה אליו ממושך‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬שירותי בריאות הנפש בדרום אינם מותאמים תרבותית לחברה‪-‬הערבית בדואית‪ :‬כוח‬ ‫האדם הרפואי אינו מכיר בהכרח את התרבות הבדואית בנגב ועל כן אינו מודע לסטיגמה אודות‬ ‫בריאות הנפש בחברה והקשיים הייחודיים מהם סובלים בני ובנות הקהילה‪ ,‬בייחוד הנשים בה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מכיוון שמרבית השירותים ניתנים בעברית‪ ,‬נשים רבות נאלצות להגיע עם מתורגמן‬ ‫וחוששות לחשוף את מצוקותיהן בשל כך‪.‬‬ ‫הרפורמה המתוכננת בבריאות הנפש אשר עתידה לצאת לפועל בשנת ‪ 4100‬מהווה הזדמנות‬ ‫לשפר באופן משמעותי את כלל המערך לבריאות הנפש בדרום ובישובים הבדואים בפרט‪.‬‬ ‫‪Al-Krenawi, Graham. 2000. Culturally-sensitive social work practice with Arab clients in mental 15‬‬ ‫‪health settings. Health & Social Work, 25(1), 9-22.‬‬ ‫‪Glasser S, Stoski E, Kneler V, Magnezi R. (2011) Postpartum depression among Israeli Bedouin 16‬‬ ‫‪women. Arch Women's Mental Health. 14(3):203-8.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אל קרינאוי‪ ,‬סלונים נבו‪ .‬נישואים פוליגמיים ומונוגמיים‪ :‬השפעתם על מצבן החברתי והנפשי של נשים בדואיות‬ ‫ערביות‪ .‬בתוך‪ :‬שמרי נפשך‪ :‬בריאות נפשית בקרב נשים בישראל‪ ;2111 .‬ג'ולי צוויקל ונורית ברק‪ .‬בריאות ורווחה של‬ ‫נשים בדואיות בנגב‪.2112 .‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מכתב למנכ"ל משרד הבריאות בנושא שירותי בריאות הנפש לאוכלוסייה הבדואית במסגרת הרפורמה מיום ‪9‬‬ ‫במאי ‪ .2102‬נשלח מטעם עמותת "בזכות" וארגון "רופאים לזכויות אדם"‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫המלצות‪:‬‬ ‫‪ .0‬הקמת מרפאה גדולה לבגירים ומרפאה גדולה לקטינים בעיר רהט‪ ,‬במסגרת תכנית הקמת‬ ‫המרפאות לשנת ‪ 2102‬של קופת חולים כללית‪.19‬‬ ‫‪ .2‬הכנת תכנית כוללת למערך מרפאות בריאות הנפש העתידות לשרת את האוכלוסייה הבדואית‬ ‫בנגב‪ :‬הקמת מספר מרפאות קטנות בישובים הגדולים האחרים‪ ,‬בהתאם לגודלם‪ ,‬מיקומם‬ ‫והאוכלוסייה אותה הם משרתים‪.20‬‬ ‫‪ .2‬על השירות הניתן במרפאות אלו להיות מותאם תרבותית ונגיש באמצעות נותני שירות דוברי‬ ‫ערבית ובטווח הארוך אף מקהילה הבדואית עצמה‪ .‬על המומחים השונים במרפאה לעבור‬ ‫הכשרה ייחודית בה ילמדו על סוגיות בחברה הערבית‪-‬בדואית הנוגעות לבריאות הנפש‪.‬‬ ‫בצוותים אשר אינם דוברים ערבית‪ ,‬יש להחזיק מתורגמנית אשה‪ ,‬דוברת ערבית‪.‬‬ ‫‪ ..‬גיוס דחוף של פסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים וחינוכיים ועובדים סוציאליים קליניים‪,‬‬ ‫דוברי ערבית‪ ,‬באמצעות תמריצים למעבר לנגב‪.‬‬ ‫‪ .1‬בניית תכנית לטווח ארוך להכשרת אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מהקהילה הערבית‪-‬‬ ‫בדואית‪ .‬ניתן להתבסס על המודל של תכנית הכשרת האחיות שנעשתה בשיתוף פעולה בין‬ ‫משרד הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון ועמותת "יסמין אלנגב"‪.21‬‬ ‫‪ ..‬פעילות חינוכית לשינוי עמדות בתחום‪ :‬קורסי העלאת מודעות לאנשי מקצוע מהקהילה‬ ‫הערבית‪-‬בדואית מתחומי הבריאות והחינוך וכן לקבוצות נשים מהקהילה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סוגיות נבחרות בתחלואה‬ ‫תמותת תינוקות‪:‬‬ ‫על פי דו"ח משרד הבריאות‪ ,‬שיעור תמותת התינוקות בקרב ערבים עמד בשנת ‪ 2102‬על ‪...‬‬ ‫פטירות לכל ‪ 0111‬לידות‪ ,‬בעוד השיעור באוכלוסייה היהודית עמד על ‪ 2..‬בלבד‪ .‬על פי מסמך מרכז‬ ‫המידע והמחקר של הכנסת אשר פורסם בינואר ‪ ,210.‬שיעור תמותת התינוקות ל‪ 0,111-‬לידות‬ ‫חי בשנת ‪ 4101‬במחוז הדרום‪ ,‬היה הגדול ביותר במחוזות ישראל ועמד על ‪ ..0‬פטירות לכל ‪0,11‬‬ ‫לידות חי‪ .‬רוב הפער בין מחוז הדרום לשאר המחוזות נובע משיעורי התמותה הגדולים בקרב‬ ‫התינוקות המוסלמים במחוז‪ .‬על פי המסמך‪ 52.0% ,‬מן הפטירות של תינוקות מוסלמים בדרום‬ ‫היו כתוצאה מסיבות סב‪-‬לידתיות וכ‪ 22%-‬היו תוצר של מומים מולדים‪.22‬‬ ‫פטירות כתוצאה מסיבות סב‪-‬לידתיות מתקשרות למחסור בטיפול מונע טרום‪-‬לידתי לנשים‬ ‫בהריון וכן לתינוקות בשנה הראשונה שלאחר הלידה‪ .‬המחסור החמור בכוח אדם רפואי בנגב‬ ‫בכלל ובכוח אדם דובר ערבית בפרט‪ ,‬יוצר משבר במתן טיפול מונע לנשים ערביות‪-‬בדואיות טרם‬ ‫‪19‬‬ ‫ר' הערה ‪0.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ר' הערה ‪0.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ר' עמוד ‪00‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מרכז המידע והמחקר של הכנסת‪ .‬תמותת תינוקות וילדים בישראל‪ ,‬בדגש על האוכלוסייה המוסלמית בכל הארץ‬ ‫ובמחוז הדרום‪.2102 .‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הלידה‪ .‬הדבר מתבטא בעלייה בשיעור הנשים הערביות‪-‬בדואיות המגיעות ללידה בסורוקה מבלי‬ ‫שעברו טיפול טרום לידתי‪.23‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬חוסר האמון בשירותי הבריאות המסופקים על‪-‬ידי הרשויות מונע נשים ערביות‪-‬‬ ‫בדואיות רבות מלעבור את הבדיקות הטרום‪-‬לידתיות הנדרשות‪ ,‬לרבות בדיקות גנטיות‪ .‬חוסר‬ ‫אמון זה מוסבר בחלקו על ידי פערי שפה והבנה בין הנשים לצוות הרפואי‪.24‬‬ ‫בנוגע לטיפול רפואי לאחר הלידה‪ ,‬המחקר מראה כי ישנם ארבעה חסמים מרכזיים המונעים‬ ‫מנשים ערביות‪-‬בדואיות לספק טיפול רפואי מלא לתינוקותיהן‪ :‬תנאי מחיה קשים (לרבות דיור‬ ‫ומחסור בתחבורה ציבורית ודרכים סלולות)‪ ,‬בעיות כלכליות‪ ,‬פטריארכיה וסטטוס נמוך של נשים‬ ‫בקהילתן וחוסר נגישות של שירותי הבריאות‪.25‬‬ ‫המלצות‪:‬‬ ‫הרחבת תכניות משרד הבריאות לקידום בריאות וצמצום תמותת תינוקות בקרב המגזר הבדואי‬ ‫בדרום‪ 26‬והגדלת התקציב‪ ,‬על מנת להשיג את ההמלצות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .0‬פתיחה של תחנות נוספות לבריאות המשפחה וקופות חולים בכפרים הבדואים הלא‪-‬מוכרים‪.‬‬ ‫עד שהמלצה זו תיושם יש לדאוג להסעות למרפאות בישובים הסמוכים‪.‬‬ ‫‪ .2‬המשך תכנית התמריצים לכוח אדם דובר ערבית במרפאות הישובים הבדואים‪ ,‬בדגש על‬ ‫אחיות ורופאי נשים וילדים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכנסת "מגשרות הבריאות" המוכשרות בימים אלו ע"י עמותת יסמין אלנגב ואוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון כחלק מהפרמטרים למבחני התמיכה לקופות החולים‪.27‬‬ ‫‪ ..‬הכשרת כלל הצוותים הרפואיים המטפלים באוכלוסייה הערבית‪-‬בדואית בנושא ההקשרים‬ ‫התרבותיים‪ ,‬תנאי החיים והחסמים שהם מנת חלקן של נשים ערביות‪-‬בדואיות‪ .‬על ההכשרה‬ ‫לעבור בשיתוף פעולה עם גורמים מתוך הקהילה‪.‬‬ ‫‪ .1‬עריכת תכניות התערבות בבריאות בנושא בדיקות טרום ובזמן ההריון‪ ,‬בדגש על קבוצות נשים‬ ‫ובתי ספר‪ ,‬בשיתוף פעולה הדוק עם גורמים מתוך הקהילה‪ ,‬על מנת להנגיש את המידע‬ ‫ולהגביר את האמון במערכת הבריאות‪ .‬ההסברה יכולה להתבצע על‪-‬ידי אחיות מהקהילה‬ ‫הערבית‪-‬בדואית המועסקות במשרד הבריאות‪.28‬‬ ‫‪23‬‬ ‫דב צ'רניחובסקי‪ ,‬מערכת שירותי הרפואה‪ .‬מכון טאוב‪ :‬סדרת ניירות מדיניות‪ .2100 .‬עמוד ‪210‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪Nihaya Daoud, Patricia O'campo, Kim Anderson, Ayman K. Agbarias and Ilana Shoham-Vardi. The‬‬ ‫‪social ecology of maternal infant care in socially and economically marginalized community in‬‬ ‫‪southern Israel. 2012.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ר' הערה ‪ 2.‬עמוד ‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫משרד הבריאות‪ .‬התמודדות לאומית עם אי‪-‬השוויון בבריאות‪ :‬משולחן השרטוט ליישום בפועל‪ .2102 .‬עמוד ‪..1‬‬ ‫‪27‬‬ ‫ר' הערה ‪02‬‬ ‫‪28‬‬ ‫סיכום פגישה עם הנהלת מחוז דרום במשרד הבריאות מיום ‪ .9.0.210.‬עמותת יסמין אלנגב‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אלימות נגד נשים‪:‬‬ ‫על פי דו"ח משרד הבריאות‪ ,‬כ‪ 00%-‬מן הנשים בישראל דיווחו כי היו קורבן לאלימות מצד בן זוגן‪.‬‬ ‫במחקר המקיף היחיד שנעשה בנושא בריאות נשים ערביות בדואיות בנגב‪ ,‬דיווחו ‪ 24%‬מהנשים‬ ‫כי נפגעו אי פעם מאלימות‪ ,‬כאשר ‪ ....%‬מהן נפגעו מאלימות יותר מפעם אחת‪.29‬‬ ‫בדו"ח שפרסמה עמותת "איתך‪-‬מעכי" בשנת ‪ 2100‬דווח כי ‪ 9...%‬מכלל הנשים שפנו לעמותה‬ ‫לסיוע סבלו מאלימות במשפחה‪ ,‬מצד בן‪-‬הזוג או קרובי משפחה אחרים‪ .30‬הנתונים הללו גבוהים‬ ‫לאין ערוך מהנתונים הכלליים ודורשים התייחסות מידית ודחופה‪.‬‬ ‫שירותי הבריאות‪ ,‬הרווחה והמשטרה בדרום אינם נגישים מבחינה תרבותית ולשונית לנשים‬ ‫בקהילה‪ ,‬הממעטות לפנות לקבלת סיוע בתחום‪.‬‬ ‫אי‪-‬ההתאמה של שירותים אלו לנשים מהקהילה הערבית‪-‬בדואית הופכת את שלמותן הפיזית‬ ‫והנפשית של הנשים להפקר‪ .‬לכן‪ ,‬על אף המורכבות שבטיפול בנושא זה בתוך קהילה סגורה‪,‬‬ ‫חובת הרשויות להדרש אליו ולהקצות את המשאבים המתאימים‪.‬‬ ‫המלצות‪:‬‬ ‫‪ .0‬הצבת "מגשרות בריאות"‪ 31‬ו‪/‬או מתורגמניות מהקהילה בקופות החולים‪ ,‬אשר יוכשרו‬ ‫לזיהוי ודיבוב של נשים נפגעות ובדרכי התערבות להגשת סיוע‪.‬‬ ‫‪ .2‬תגבור צוותי הסיוע בתחום בריאות הנפש בקהילה המיועדים ספציפית לתחום זה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הידוק הקשרים בין מרפאות קופות החולים ביישובים לבין מרפאות בריאות הנפש‪ ,‬על‬ ‫מנת לאפשר מעקב אחר נשים שזוהו כנפגעות אלימות והבטחת טיפול מקיף פיזי ונפשי‪.‬‬ ‫‪ ..‬בטווח הארוך‪ :‬הקמת מרכז ייעודי לטיפול בנושא‪ ,‬מותאם תרבותית לנשים ערביות‪-‬‬ ‫בדואיות‪ :‬ההיקף הנרחב של אלימות במשפחה המופנית כלפי נשים‪-‬ערביות בדואיות‬ ‫וחוסר המענים המתאימים בתחום‪ ,‬מחייב הקמת מרכז ייעודי אשר ייתן מענה מותאם‬ ‫לאותן הנשים אשר המוסדות והארגונים העוסקים כיום בתחום אינם נגישים להן‪.‬‬ ‫פטירות עקב סרטן‪:‬‬ ‫בדו"ח משרד הבריאות צוין כי שיעור הפטירה מסרטן בנפת דרום גבוה בהשוואה לנפות אחרות‪.32‬‬ ‫מנתוני עמותת "אחת מתשע" עולה כי שיעורי התמותה בקרב נשים ערביות החולות בסרטן‬ ‫במחוז הדרום‪ ,‬כמעט זהה לשיעור החולות‪.33‬‬ ‫בסרטן השד‪ ,‬גילוי מוקדם של המחלה עשוי להגדיל בצורה משמעותית את סיכויי ההחלמה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬הנתונים מעידים על גילוי מאוחר של המחלה‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫צוויקל‪ ,‬ג'ולי וברק‪ ,‬נורית‪ .‬בריאות ורווחה של נשים בדואיות בנגב‪.2112 ,‬‬ ‫‪30‬‬ ‫איתך‪-‬מעכי‪ .‬קשר השתיקה‪ :‬אלימות במשפחה נגד נשים ערביות‪-‬בדואיות בנגב‪ 2102 .‬עמודים ‪.2-.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫ר' הערה ‪02‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ר' דו"ח משרד הבריאות‪" :‬אי שוויון בבריאות וההתמודדות עמו" לשנת ‪ ,2102‬עמוד ‪0.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫רשמת הסרטן בישראל‪ ,‬ד"ר ליטל קינן‪-‬בוקר‪ .‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬ממוצע של השנים ‪.211.-211.‬‬ ‫שיעורים מתוקננים ל‪.011,111-‬‬ ‫‪9‬‬ ‫בקרב הנשים הערביות‪-‬בדואיות קיים חשש גדול מפני עצם אזכור המחלה‪ ,‬משום שהתפיסה‬ ‫הרווחת היא שסרטן השד היא מחלה קטלנית‪ .‬חשש זה מוביל בין היתר לחוסר נכונות לדבר על‬ ‫המחלה או להבדק‪.‬‬ ‫המלצות‪:‬‬ ‫‪ .0‬הגעת שירות של ניידת ממוגרפיה לכפרים הבדואים הלא‪-‬מוכרים‪ .‬זהו שירות הקיים‬ ‫באזורים פריפריאליים אחרים בארץ‪ ,‬אך עד כה נתקלנו בסירוב להביאו לדרום בתואנה שאין‬ ‫מרפאות קופת‪-‬חולים בכפרים הלא‪-‬מוכרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬פעולות להעלאת מודעות‪ :‬הדרכת קבוצות נשים ונערות בכיתות יב' אודות המחלה ומניעתה‪,‬‬ ‫ע"י מדריכה או אחות מהקהילה‪.‬‬ ‫צרכי מידע‬ ‫להלן שני נושאים חיוניים‪ ,‬בהם חסר מידע פרטני בדו"ח משרד הבריאות על צרכיה של הקהילה‬ ‫הערבית‪-‬בדואית בתחום הבריאות‪:‬‬ ‫‪ .0‬זמינות שירותים רפואיים‪ :‬בדו"ח משרד הבריאות צוין כי אחת ממגבלות המחקר היא אי‪-‬‬ ‫ייצוג האוכלוסייה הערבית‪-‬בדואית בדרום‪ .34‬לנוכח המחסור במרפאות וכוח אדם רפואי‬ ‫בישובים הבדואים‪ ,‬ניתן להניח כי מצב הקהילה עגום‪ ,‬וראוי לבחון אותו לפרטיו‪ .‬בפרט‪02% ,‬‬ ‫מתושבי באר‪-‬שבע והדרום דיווחו כי נאלצו לוותר על טיפול רפואי מטעמי המרחק מהמרכזים‬ ‫הרפואיים‪ .‬על כן ראוי לבחון את הנתונים הספציפיים הנוגעים לוויתור על טיפול בקהילה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הרגלי תזונה‪ :‬הפרק השני בדו"ח משרד הבריאות עוסק בפערי בריאות המתבטאים בהרגלי‬ ‫תזונה‪ 35‬ומתייחס רק לפילוח על פי לאום ומגדר‪ .‬ראוי לציין כי המחקר מצא קשר בין הרגלי‬ ‫תזונה שאינם בריאים לבין מצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ ,‬השכלה נמוכה ושיעור הכנסה נמוך‪ .‬יש‬ ‫לשער כי פערי הבריאות מתבטאים גם בהרגלי התזונה‪ ,‬ואולם חסר מחקר בתחום זה‪.‬‬ ‫המלצות‪:‬‬ ‫‪ .0‬בפרק העוסק בפעילות לצמצום פערים בדו"ח משרד הבריאות נכתב‪ ,‬כי המשרד מתעתד לשים‬ ‫דגש מיוחד על מדיניות והתערבויות מצמצמות פערים בין יהודים וערבים‪ .36‬פערי המידע‬ ‫הקיימים בנושא בריאות החברה הערבית‪-‬בדואית בנגב‪ ,‬מקשים על נקיטה בהתערבויות‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫ר' הערה ‪ ,22‬עמוד ‪...‬‬ ‫‪35‬‬ ‫ר' הערה ‪ ,22‬עמוד ‪...-.2‬‬ ‫‪36‬‬ ‫ר' הערה ‪ ,22‬עמוד ‪020‬‬ ‫‪01‬‬ ‫אי לכך‪ ,‬מומלץ כי בדו"ח "אי‪-‬שוויון בבריאות" המפורסם על ידי משרד הבריאות אחת‬ ‫לשנה‪ ,‬ייוחד פרק ספציפי שיעסוק בבריאות החברה הערבית‪-‬בדואית בנגב‪ .‬כך‪ ,‬ניתן יהיה‬ ‫לבחון אם פעילות המשרד בתחום צמצום הפערים אכן מצליחה להגיע לאחת מהקהילות‬ ‫המוחלשות ביותר בישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬בסוגיית הרגלי התזונה‪ ,‬יש ליישם את התכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא‬ ‫בכלל הישובים הבדואים בדרום‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬הצורך במענים מותאמים‬ ‫לעניות דעתנו‪ ,‬הדרך הטובה ביותר לצמצם אי‪-‬השוויון בבריאות בהתייחס לאוכלוסייה הערבית‪-‬‬ ‫בדואית בנגב‪ ,‬היא באמצעות שיתוף פעולה עם גורמים מתוך הקהילה‪ .‬רק גורמים אשר צמחו‬ ‫מתוך הקהילה‪ ,‬דוגמת ארגוני חברה אזרחית‪ ,‬מומחים בתחום הבריאות ומנהיגים קהילתיים‪,‬‬ ‫יכולים לגשר על הפערים התרבותיים והלשוניים המקשים על צריכת השירותים‪.‬‬ ‫דוגמא לשיתוף פעולה מסוג זה ניתן למצוא בפרויקט המשותף של משרד הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון ועמותת "יסמין אלנגב" על מנת להכשיר נשים צעירות מהקהילה כאחיות‪ .‬בפרויקט זה‪,‬‬ ‫עמותת "יסמין אלנגב" שימשה כמגשרת בין הסטודנטיות למערכת הבריאות ולאוניברסיטה‪ ,‬על‬ ‫מנת שאלו תוכלנה להשתלב בלימודי הסיעוד ולסיימם בהצלחה‪ .‬ההכשרה והליווי הייחודיים להם‬ ‫זכו הסטודנטיות לפני תחילת לימודיהן ובמהלכם‪ ,‬סייעו בהתמודדות עם קשיים לימודיים‪,‬‬ ‫חברתיים ומשפחתיים‪ .‬בתום הלימודים‪ 20 ,‬סטודנטיות השתלבו בעבודה במשרד הבריאות והן‬ ‫נוטלות חלק אקטיבי בהנגשת השירותים לקהילה‪.‬‬ ‫בקהילה הערבית‪-‬בדואית בנגב נשים הן האחראיות הבלעדיות על בריאות המשפחה‪ ,‬ולכן ישנה‬ ‫חשיבות גדולה בהעברת מידע באמצעות הרשתות החברתיות בין נשים קרובות משפחה‪ .‬לארגוני‬ ‫חברה אזרחית ובפרט ארגוני הנשים‪ ,‬ישנה יכולת להגיע לנשים ולהעביר להן מידע באופן בלתי‪-‬‬ ‫אמצעי‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬לפני מספר שנים משרד הבריאות ערך קמפיין שנועד לעודד נשים בהריון לקחת חומצה‬ ‫פולית‪ ,‬למניעת מומים‪ .‬גם לנשים בדואיות הועברו הדרכות‪ ,‬במסגרתן חולקו לנשים בחינם כדורי‬ ‫חומצה פולית‪ .‬הומלץ להן לקחת את הכדורים החל מ‪ 2-‬חודשים לפני תחילת ההריון‪.‬‬ ‫לנוכח חוסר האמון ברשויות הקיים בקהילה‪ ,‬התעורר בקרב הנשים חשד שאלו גלולות למניעת‬ ‫הריון‪ ,‬והן נמנעו מנטילתן‪ .‬חומרי ההסברה שחולקו נכתבו בערבית אך לא הותאמו לקהילה‬ ‫ולתרבותה ועל כן תועלתם הייתה מוגבלת ביותר‪.‬‬ ‫גב' הייג'ר אבו‪-‬שארב‪ -‬מנכ"לית עמותת "יסמין אלנגב" וגב' יעל ענבר‪ -‬דיאטנית מחוזית במשרד‬ ‫הבריאות‪ ,‬ערכו חומרי הדרכה חדשים‪ ,‬בהם היו יותר תמונות ופחות מלל לטובת נשים שאינן‬ ‫יודעות קרוא וכתוב‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הן הציגה בפניהן נתונים מהעולם הערבי‪ ,‬על מנת להמחיש‬ ‫לנשים שמדובר בבעיה רפואית כללית‪ .‬לבסוף‪ ,‬במקום לחלק כדורים חינם‪ ,‬הנשים קיבלו‬ ‫‪00‬‬ ‫מרשמים על מנת לאסוף את הכדורים מבתי המרקחת ביישוביהן‪ .‬כך‪ ,‬ניתן היה לבדוק אם חלה‬ ‫עלייה במכירת החומצה הפולית ולאמוד את הצלחתה של התכנית‪.‬‬ ‫עמותת "יסמין אלנגב" קוראת למשרד הבריאות לפתח שיתופי פעולה עם גורמים בדרום דוגמת‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬בית החולים סורוקה‪ ,‬קופות החולים וארגוני חברה אזרחית רלוונטיים על‬ ‫מנת ללמוד על הצרכים ולעצב מענים מותאמים‪.‬‬ ‫עמותת "יסמין אלנגב‪-‬לבריאות האשה והמשפחה"‬ ‫* טלפון ‪ * 11.-209.999‬פקס ‪ * 1.-.22920.‬רחוב הדסה ‪ .2‬באר‪-‬שבע‪ ,‬ת‪.‬ד‪* 21.9 .‬‬ ‫* דוא"ל ‪ * [email protected]‬אתר אינטרנט ‪* http://yasminnegev.org‬‬ ‫‪02‬‬