‫‪ 03‬באוקטובר ‪2302‬‬ ‫לכבוד‬ ‫עו"ד יריב אבן חיים‬ ‫מח' לאכיפת דיני מקרקעין‬ ‫פרקליטות המדינה‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫הנדון‪ :‬נייר עמדה‪ :‬אפליה קשה בטיוטת התבחינים למימוש צווי אכיפה‬ ‫ומדיניות אכיפתם של צווי הריסה (עיריית ירושלים)‬ ‫‪ .0‬אנו מודים לך על פגישתנו מיום ‪ .01/03/02‬בהמשך לפגישתנו זו‪ ,‬להלן עמדתנו בעניין‬ ‫התבחינים שבנדון ‪ ,‬כפי שהועברו אלינו (מאחר שלא הועברו אלינו באופן רשמי)‪ .‬כפי שציינו‬ ‫במהלך הפגישה‪ ,‬בחינתם של התבחינים כמדיניות אכיפה בלבד‪ ,‬בנפרד ממדיניות התכנון‬ ‫בירושלים המזרחית‪ ,‬תהיה שגויה ותחטא לאמת‪ .‬מדיניות התכנון בירושלים המזרחית הינה‬ ‫באופן גלוי ומוצהר מדיניות תכנון שנועדה לשמר 'איזון דמוגרפי' מאולץ‪ ,‬ותוצאתה‬ ‫המתבקשת הינה 'הפרה' של חוק התכנון והבניה באין מוצא‪.‬‬ ‫‪ .2‬כפי שנפרט‪ ,‬מדינת ישראל לא מאפשרת באופן אמיתי לאוכלוסיה הפלסטינית בירושלים‬ ‫המזרחית לנהל אורח חיים הוגן בתחום המקרקעין‪ ,‬התכנון והבניה‪ ,‬ולהיאבק ככל על קיומה‬ ‫באמצעות הכלי המשפטי‪ .1‬אין חולק כי פלסטינים רבים בונים ללא ההיתר‪ .‬אך הסוגיה‬ ‫החשובה היא האם ניתן להטיל עליהם "אשמה" בגין זאת‪ .‬במאמרה‪ ,‬מתארת עו"ד עמר כיצד‬ ‫הנסיבות המשפטיות והחברתיות מבססות את החלתה של דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק" על‬ ‫סוגיית עבירות הבניה בירושלים המזרחית‪ .‬בתוך חוסר הגינות השלטון‪ ,‬בחלל התכנוני הקיים‬ ‫ובאפליה השיטתית במדיניות התכנון הישראלית בירושלים המזרחית‪ ,‬ההגינות מחייבת לכל‬ ‫הפחות שלא להרוס בתים‪ ,‬שנבנו אמנם ללא היתר אך מתוך אילוץ עקב החלת מדיניות‬ ‫תכנונית נוקשה ומקשה‪.‬‬ ‫‪ .0‬בעוד מדינת ישראל מתמקדת באמצעות רשויות התביעה בהעמדה לדין‪ ,‬ובכלל זה התבחינים‬ ‫הנדונים כאן‪ ,‬היא התרשלה בהפעלת רשויות התכנון לצורך קידום הליכי תכנון מתאימים‪,‬‬ ‫לטובת האוכלוסיה הפלסטינית בירושלים המזרחית כיום ובעתיד‪.‬‬ ‫"המשך הטלת האשמה על הציבור הפלסטיני בגין אי השגת היתרי בניה‪ ,‬משמעה מתן‬ ‫תמריץ שלילי לרשויות התכנון להמשיך בתכנון העצל‪ ,‬הנוגע בשיקולים זרים ומפלים‪,‬‬ ‫ובהקפאת מדיניות משפטית פסולה‪ ,‬שהציבור הפלסטיני אינו יכול לעמוד בה"‪.2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ר' עו"ד נטע עמר‪" ,‬תכנון ובניה‪ ,‬זכויות אדם וצדק במזרח ירושלים"‪ ,‬בספרו של נתי מרום‪ ,‬מלכוד תכנוני‪ :‬מדינית‬ ‫תכנון‪ ,‬הסדר קרקעות‪ ,‬היתרי בניה והריסות בתים במזרח ירושלים (עיר שלם ובמקום‪ ,‬דצמבר ‪ ,)2332‬בעמ' ‪.18‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עו"ד עמר לעיל‪ ,‬בעמ' ‪.30‬‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫עמותת עיר עמים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,3322 .‬ירושלים ‪ .28549‬טל' ‪ 23-8333454‬שלוחה ‪ .922‬פקס‪23-8322828 :‬‬ ‫‪[email protected] ;www.ir-amim.org.il‬‬ ‫‪ .2‬דיני התכנון והבניה אמורים להוות את הנוסחה לשמירה על איזון בין זכויות הקנין והזכות‬ ‫החוקתית לקורת גג מצד אחד‪ ,‬לבין עקרון טובת הציבור מצד אחר‪ .‬הכללים של צדק חלוקתי‬ ‫וצדק מתקן צריכים להוביל להחלת מדיניות חדשה שתעודד בניה פלסטינית בירושלים‬ ‫המזרחית‪ ,‬באמצעות מדיניות מקלה דווקא‪ ,‬שתסייע בידיה להשיג היתרי בניה חוקיים‪.‬‬ ‫‪ .5‬הגדרת המצב העובדתי והמשפטי הסבוך בירושלים המזרחית כמקרה "זועק לשמיים"‪,3‬‬ ‫מצדיקה גיבוש מדיניות מקלה להגשת כתבי אישום וצווי הריסה מנהליים של רשויות התכנון‬ ‫בירושלים המזרחית‪ ,‬עד להתאמת התכנון הקיים לצרכי האוכלוסיה‪ .‬השימוש בהריסת בתים‬ ‫ככלי ענישה או ככלי מנהלי מצוי במסגרת שיקול הדעת המוחלט של רשויות האכיפה וככזו‬ ‫יכולה היא לעכבו‪.‬‬ ‫נתונים מרכזיים – בניה והריסות בירושלים המזרחית‬ ‫‪ .6‬על פי נתוני העירייה לסוף שנת ‪ ,2300‬המסתמכים על מרשם התושבים במשרד הפנים‪ ,‬מנתה‬ ‫האוכלוסייה הלא יהודית של ירושלים כ‪ 063,113-‬איש מתוך כלל ‪ 300,000‬תושבי העיר‬ ‫(‪ .1)01.8%‬לעומת זאת‪ ,‬על פי אומדן של מכון ירושלים לסוף שנת ‪ ,2300‬מנתה האוכלוסייה‬ ‫הערבית של ירושלים כ‪ 230,333-‬נפשות‪ ,‬מתוך כלל ‪ 130,333‬תושבי העיר (‪.)06%‬‬ ‫‪ .8‬מאז ‪ 0368‬ישראל בנתה עבור האוכלוסייה היהודית כ‪ 53,333-‬יחידות דיור בשטחים שהופקעו‬ ‫משטחי ירושלים המזרחית‪ .4‬לעומת זאת‪ ,‬עד סוף שנת ‪ 2333‬ניתנו רק כ‪ 0,333-‬היתרי בנייה‬ ‫(עבור כ‪ 0,533-‬יחידות דיור) בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית‪ 00% .‬בלבד משטחה‬ ‫המסופח של ירושלים המזרחית מיועד לבנייה פלסטינית‪.5‬‬ ‫‪ .1‬בהעדר אופציה ממשית לבנות בירושלים המזרחית כחוק‪ ,‬ההערכה היא כי יש בירושלים‬ ‫המזרחית כ‪ 23,333-‬יחידות דיור שנבנו ללא היתר‪ .‬במהלך ‪ 2300‬הרסו רשויות ישראליות כ‪20-‬‬ ‫מבנים של פלסטינים תושבי מזרח ירושלים‪ .‬מאז ‪ ,0368‬ההערכה היא כי נהרסו בירושלים‬ ‫‪6‬‬ ‫המזרחית כ‪ 2,333-‬בתים‪.‬‬ ‫‪ .3‬תנאי המגורים בירושלים המזרחית הם צפופים וקשים‪ .‬בשנת ‪ 2300‬הייתה צפיפות המגורים‬ ‫הדיור הממוצעת בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית (‪ 00‬מ"ר לנפש בלבד) גבוהה‬ ‫באופן ניכר מצפיפות הדיור הממוצעת בשכונות ירושלים שמרבית אוכלוסייתן יהודית (‪22‬‬ ‫מ"ר לנפש)‪ .7‬מנתוני 'מכון ירושלים' עולה כי צפיפות הדיור בירושלים המזרחית בשנת ‪2303‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הייתה הגבוהה בישראל‪ ,‬כפולה מזו של כלל האוכלוסייה במדינה‪.‬‬ ‫‪ .03‬בסוף שנת ‪ ,2300‬היו בירושלים ‪ 230,333‬דירות למגורים (על פי נתוני גביית ארנונה)‪ .‬רק ‪20%‬‬ ‫מהן‪ 25,633 ,‬דירות‪ ,‬בשכונות הפלסטיניות של ירושלים המזרחית‪ .‬נתון זה נמוך משיעורה של‬ ‫‪3‬‬ ‫בג"צ ‪ 0500/32‬עמותת הפורום לדו קיום בנגב ואח' נ' משרד התשתיות ואח'‬ ‫‪4‬‬ ‫עו"ד נאסרין עליאן ואדר' אפרת כהן בר‪ ,‬מדיניות התכנון והבניה בירושלים המזרחית – מכתב ליו"ר ועדת הפנים‬ ‫והגנת הסביבה‪ .http://www.acri.org.il/he/?p=19003#_ftn3 35.30.2302 ,‬על פי מכתב זה‪ ,‬הנתונים הינם‬ ‫עיבוד לנתוני מכון ירושלים‪ ,‬טבלת יחידות למגורים בירושלים‪ ,‬לפי אזור סטטיסטי‪2330-2338 ,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫(‪,OCHA, East Jerusalem: Key Humanitarian Concerns (December 2011‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מספרים גבוהים יותר של הריסות ניתן לראות בדוח לעיל (ככל הנראה בשל תוספת הריסות מבנים על גבול שטח‬ ‫השיפוט של ירושלים)‪.‬‬ ‫‪ 7‬מאיה חושן ואח'‪ ,‬על נתוניך ירושלים – מצב קיים ומגמות שינוי (ירושלים‪ ,)2302 ,‬עמ' ‪65‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לוח ‪ 5.20‬בשנתון הסטטיסטי לישראל מס ‪)2300( 62‬‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫עמותת עיר עמים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,3322 .‬ירושלים ‪ .28549‬טל' ‪ 23-8333454‬שלוחה ‪ .922‬פקס‪23-8322828 :‬‬ ‫‪[email protected] ;www.ir-amim.org.il‬‬ ‫‪2‬‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית בעיר‪ ,‬העומד על כ‪ 9.06%-‬על פי נתוני גמר בניה‪ ,‬בשנת ‪ 2300‬עמד‬ ‫היקף הבנייה בשכונות הפלסטיניות של ירושלים המזרחית היקף הבנייה על ‪ 002‬יחידות דיור‪,‬‬ ‫מתוך כ‪ 0533-‬יחידות‪ .‬פערים משמעותיים אלו אפיינו גם את השנים שקדמו לכך‪ .‬לא נבנו‬ ‫יחידות דיור בשכונות הפלסטיניות של ירושלים המזרחית ביזמה ממשלתית‪.10‬‬ ‫‪ .00‬על פי הערכות עמותת 'במקום'‪ ,‬חסרות כיום כ‪ 03,333-‬יחידות דיור בעבור האוכלוסייה‬ ‫הפלסטינית החיה בירושלים המזרחית‪ .‬המחסור צפוי לגדול בכ‪ 1,500-‬יחידות דיור בכל‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫‪ .02‬בהתאם לסקר תשתיות פיזיות שנערך עבור עירית ירושלים ביחס לירושלים המזרחית בין‬ ‫השנים ‪ 11,2333-2303‬עולה כי בהיבט תשתיות אלו (כבישים‪ ,‬חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬ניקוז וביוב‪ ,‬קירות‬ ‫תמך‪ ,‬מדרכות ותאורה) נעמדת ההשקעה הנדרשת בכ‪ 0.18-‬מיליארד ‪ .₪‬הפערים בתקצוב‬ ‫התשתיות הפיזיות בין מזרח ירושלים ומערבה התרחבו עם השנים‪ .‬מבט לאורך זמן מלמד כי‬ ‫הפערים התקציבים נותרו בעינם או העמיקו‪ ,‬וכי ההשקעה בשכונות הפלסטיניות של מזרח‬ ‫‪12‬‬ ‫העיר נעה סביב ‪ 03-05%‬לערך לעומת ההשקעה במערבה‪.‬‬ ‫הכשלים במדיניות התכנון בירושלים המזרחית‬ ‫עברות הבנייה בירושלים המזרחית בנפרד ממספרם המועט באופן‬ ‫‪ .00‬לא ניתן לבחון את מספר ַ‬ ‫קיצוני של היתרי הבנייה הניתנים באזור ומהיקף השטח שבו אפשר לבנות‪ .‬המספר הגבוה כל‬ ‫עברות בנייה בכל ירושלים המזרחית מצביע על כשל מובנה של מערכות התכנון ועל כך‬ ‫כך של ַ‬ ‫שהן אינן מתמודדות עם צרכיהם האמיתיים של התושבים ואינן נותנות להם מענה‪ .‬הפער‬ ‫העצום בין מספר היתרי הבניה שניתנו לאורך השנים לבין מספר הבתים ויחידות הדיור שנבנו‬ ‫בפועל‪ ,‬מצביע על כך שלא מדובר ב"בניה בלתי חוקית" כפשוטה‪ .‬נהפוך הוא‪ .‬פער בהיקף כזה‬ ‫מעיד על בעיה יסודית באפשרות לממש תכניות להיתרים‪ ,‬כלומר באפשרות לקבל היתרים‬ ‫מתוקף התכניות שהוכנו לשכונות פלסטיניות‪ .‬ממוצע של פחות מ‪ 33-‬היתרים לאורך השנים‬ ‫בוודאי לא יכול לתת מענה מספק לצרכי הבינוי והמגורים בירושלים המזרחית‪.‬‬ ‫‪ .02‬מדיניות תכנון מפלה ‪ -‬מדיניות התכנון בירושלים מיועדת לשמר 'מאזן דמוגרפי' בין יהודים‬ ‫לבין פלסטינים בירושלים‪ .13‬ב‪ 0380-‬אימצה ממשלת ישראל את המלצות הוועדה הבין‪-‬‬ ‫משרדית לבדיקת קצבי הפיתוח בירושלים (ועדת גפני)‪ ,‬לשמור על "המשקל היחסי של‬ ‫היהודים והערבים כפי שהיה בסוף ‪ 80.5%( "0382‬יהודים ו‪ 25.5%‬פלסטינים)‪ .‬במהלך השנים‬ ‫שבה ואישרה ועדת השרים לענייני ירושלים את היעד הזה כעקרון המנחה בקביעת מדיניות‬ ‫התכנון בירושלים‪ ,‬והוא עמד ביסודן של תכניות דמוגרפיות ואורבניות שהכינו משרדי‬ ‫הממשלה השונים ועיריית ירושלים‪.‬‬ ‫עם השנים‪ ,‬בשל הגידול הטבעי המהיר בקרב תושבי העיר הפלסטינים‪ ,‬השתנה בהדרגה יעד‬ ‫הנוסחה‪ ,‬אף שבזמנים שנקבע ושונה כבר היה יחס האוכלוסיות שונה ממנו (למשל בשנת ‪2332‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מאיה חושן ואח'‪ ,‬על נתוניך ירושלים – מצב קיים ומגמות שינוי (ירושלים‪ ,)2302 ,‬עמ' ‪65‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מכון ירושלים‪ ,‬גמר בנייה לפי מגזר בירושלים‪ ,‬נתונים חדשים לשנת ‪2302‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אהוד תייר ניהול הנדסה בע"מ‪ ,‬סקר תשתיות מזרח העיר (ירושלים – נובמבר ‪.)2303‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ד"ר מאיר מרגלית‪ ,‬הפער בחלוקת התקציב של עיריית ירושלים לשנת ‪ 3002‬בין מזרח למערב העיר (דצמבר‬ ‫‪)2335‬‬ ‫‪13‬‬ ‫נתי מרום לעיל‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫עמותת עיר עמים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,3322 .‬ירושלים ‪ .28549‬טל' ‪ 23-8333454‬שלוחה ‪ .922‬פקס‪23-8322828 :‬‬ ‫‪[email protected] ;www.ir-amim.org.il‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יעד הנוסחה עמד על ‪ ,03%-83%‬על אף שכבר אז עמד אחוז הערבים בעיר על יותר מ‪ .)02%‬כך‪,‬‬ ‫נהפך בירושלים ההיגיון התכנוני המקובל‪ ,‬ובמקום לקבוע יעד אוכלוסיה רצוי וריאלי לעיר‪,‬‬ ‫נקבע יעד האוכלוסיה על בסיס קצב הגידול באוכלוסיה הפלסטינית וריסונו‪.‬‬ ‫אף תכנית מתאר ירושלים ‪ 2333‬קובעת כיעד מרכזי את עקרון "השמירה על האיזון הדמוגרפי‬ ‫בעיר"‪ .‬מאז הוצגה לראשונה‪ ,‬אמנם ניסתה התכנית להתמודד מחדש עם עקרון 'המאזן‬ ‫הדמוגרפי' והציעה לשקול התאמתו ליחס של ‪ .63%:23%‬אך תרחיש זה‪ ,‬על אף הצגתו כסביר‬ ‫להתממש‪ ,‬הוא מתואר 'כאיום' ולצדו‪ ,‬התכנית אינה מציעה לשנות באופן מהותי את‬ ‫ההתבססות על עצם המאזן הדמוגרפי כשיקול מרכזי בתכנון העיר‪ .‬הקשר בין תחזית‬ ‫האוכלוסיה שהשתנתה לבין פרוגרמת המגורים שנקבעה עוד קודם לשינוי נותר מעורפל‪ ,‬ולא‬ ‫ברור אם ובכלל ישפיע מהותית על מענה לצורכי המגורים של האוכלוסיה הפלסטינית‬ ‫בירושלים המזרחית‪.‬‬ ‫יוצא אם כן‪ ,‬שלא רק שמדיניות התכנון בירושלים המזרחית אינה פועלת לתכנון פוזיטיבי‬ ‫נרחב שיהווה מענה לצרכי האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים המזרחית‪ ,‬היא אף מיועדת‬ ‫לשמר 'מאזן דמוגרפי' בין יהודים לפלסטינים בירושלים‪ .‬בשל הגידול הטבעי המהיר יותר של‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית‪ ,‬מהווה התכנון כלי בידי הרשויות כדי להגביל‪ ,‬אם בפועל ואם מתוך‬ ‫מחדל‪ ,‬את הפיתוח והבנייה בעבור האוכלוסייה הפלסטינית‪.‬‬ ‫‪ .05‬חלל תכנוני ‪ -‬אזורי הבנייה המותרים לפלסטינים בירושלים הוגבלו מאד‪ :‬כשליש מהשטח‬ ‫שסופח לירושלים הופקע לצורך בנייתן של השכונות היהודיות (‪ 20,533‬דונם)‪ ,‬כ‪ 05%-‬מהשטח‬ ‫המתוכנן נקבע כאזור אסור לבנייה ('ירוק') ואחוזי הבנייה המותרים נמוכים לרוב באופן ניכר‬ ‫מזה שבאזורים יהודים‪.‬‬ ‫למעלה מרבע מכלל שטחי ירושלים המזרחית אינם מתוכננים (כ‪ 03,333-‬דונמים) ‪ .14‬מדובר‬ ‫בשטחים פתוחים‪ ,‬הנמצאים בדרך כלל על גבול תחום השיפוט העירוני‪ ,‬בשלושה אזורים‬ ‫עיקריים – מסביב לגילה והר חומה‪ ,‬ממזרח ומדרום לפסגת זאב (כולל המורדות המזרחיים‬ ‫של הר הצופים)‪ ,‬ומסביב לאזור התעשיה עטרות‪.‬‬ ‫ברוב התכניות שהוכנו עבור השכונות הפלסטינית‪ ,‬יועדו שטחים נרחבים להיות שטח נוף‬ ‫פתוח‪ .‬בשטחים אלה ("שטחים ירוקים") אסורה כל בניה‪ .‬בשכונות מסוימות הבנויות‬ ‫בצפיפות אחוז שטחי נוף פתוח בתכנית נמוך יותר‪ ,‬אך בשכונת ג'בל מוכבר למשל‪ ,‬כ‪83%-‬‬ ‫משטח התכנית הם שטח נוף פתוח‪ .‬יש אף מקומות בנויים‪ ,‬בהם קביעת השטח כשטח נוף‬ ‫פתוח רטרואקטיבית מונעת מבלי הבתים כל אפשרות לתוספת בניה‪ ,‬וכן אפשרות להתחבר‬ ‫למערכות תשתית או לדרכים‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬התבחין הראשון הנותן עדיפות ראשונה לאכיפת בניה בעיר העתיקה‪ ,‬שטחי ציבור‬ ‫ושטחים פתוחים‪ ,‬שמורים טבע ואזורים לשימור‪ ,‬וכן התבחין הדן באפשרות הכשרת העבירה‬ ‫בעתיד הנראה לעין‪ ,‬ואלו הנוגעים ב'פגיעה סביבתית' ו'פגיעה בערכי נוף טבע והיסטוריה'‬ ‫מכוונים בראש ובראשונה לבניה בירושלים המזרחית‪.‬‬ ‫‪ 14‬כ‪ 0,333-‬דונם משטח זה נמצאים בהליכי תכנון עבור האוכלוסייה הפלסטינית וכ‪ 5,333-‬עבור האוכלוסייה היהודית‪4‬‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫עמותת עיר עמים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,3322 .‬ירושלים ‪ .28549‬טל' ‪ 23-8333454‬שלוחה ‪ .922‬פקס‪23-8322828 :‬‬ ‫‪[email protected] ;www.ir-amim.org.il‬‬ ‫‪ .06‬העדר הסדר ורישום קרקעות ובעיית הנפקדות‪ – 15‬בשטחים נרחבים בירושלים המזרחית אין‬ ‫הסדר קרקעות ולא נעשה בהם רישום בעלות על הקרקע על פי גושי רישום וחלקות במרשם‬ ‫המקרקעין‪ .‬רישום שהחל בתקופת השלטון הירדני בירושלים המזרחית הוקפא על ידי ישראל‬ ‫לאחר ‪ 0368‬מסיבות פוליטיות ומשפטיות‪ .‬האפשרות היחידה שנותרה בפני תושבי מזרח העיר‬ ‫הפלסטינים היא לרשום את הקרקעות שבבעלותם באופן פרטי‪ ,‬ולא בהליך מרוכז המתייחס‬ ‫לשטח כולו ולכלל הקהילה‪.‬‬ ‫פעולות תכנון שונות‪ ,‬כגון ייזום תכנית או הוצאת היתר בניה מחייבות הוכחה של זיקה‬ ‫לקרקע‪ .‬זיקה קניינית שאינה באה לידי ביטוי ברישום המקרקעין קשה יותר להוכחה‪ .‬חוק‬ ‫התכנון והבנייה מאפשר תכנון על‪-‬ידי גורם פרטי‪ ,‬בתנאי שאותו גורם מציג רישום מוסדר של‬ ‫הקרקע על שמו במרשם המקרקעין‪ .‬במקרה של קרקע שאינה רשומה‪ ,‬מצב שהוא המצב‬ ‫הנפוץ‪ ,‬כאמור‪ ,‬בירושלים המזרחית‪ ,‬דורש החוק הוכחה לזיקת בעלות בין המבקש לבין‬ ‫הקרקע כחלופה להוכחת בעלות‪ :‬באמצעות תצהירים שהגיש המבקש מטעם שכנים‪ ,‬מוכתאר‬ ‫הכפר‪ ,‬תצהיר של עורך‪-‬דין וכיוצא בזה‪ .‬מרבית התושבים חוששים מתהליך ההוכחה בשל כך‬ ‫שהם אינם מכירים בסמכות רשויות מדינת ישראל על שטחים אלו‪ ,‬ובעיקר מכיוון ששימוש‬ ‫בערוץ זה חושף אותם לרוב לסיכון כי במהלך הסדרת רישום הבעלות זו דווקא תישלל מהם‬ ‫ומדינת ישראל תפקיע את הבית באמצעות פרשנות רחבה לחוק נכסי נפקדים‪ ,‬תש"י ‪.0353 -‬‬ ‫עד לאחרונה‪ ,‬אף הנהיגו רשויות התכנון בירושלים החמרות נוספות על פתיחת תיק רישום‬ ‫בנייה‪ :‬תנאי מקדים לקבלת היתר הנו רישום הקרקע באמצעות הכנת תוכנית לצרכי רישום‬ ‫(תצ"ר) ואישורה על ידי מרכז המיפוי הישראלי‪ .‬החמרות אלו מקפיאות בפועל את הליך‬ ‫הרישוי במקרים רבים כבר בראשיתו‪ .‬דרישות אלו מחייבות למעשה את בעל הקרקע לעשות‬ ‫בכוחו עצמו ובאמצעיו הדלים את מה שהוא במובהק אחריותה של הרשות הציבורית‪ ,‬אשר‬ ‫נמנעה משך עשרות שנים לממשה‪ ,‬בין היתר בשל המורכבות המשפטית והפוליטית הקיימת‬ ‫בירושלים המזרחית‪ .‬הוצאת היתר בניה‪ ,‬בוודאי בקרקע שאינה רשומה‪ ,‬כרוכה בעלויות‬ ‫כספיות גבוהות‪ ,‬שהן מעבר ליכולתה של מרבית האוכלוסייה בירושלים המזרחית שרובה‬ ‫נמצאת מתחת לקו העוני (מעל ‪.)81%‬‬ ‫‪" .08‬מדיניות תכנון חדשה" של העיריה בירושלים המזרחית אינה ישימה עבור התושבים‬ ‫הפלסטינים ‪ -‬לעתים מתפארת עירית ירושלים במדיניות תכנון חדשה שלכאורה תוביל‬ ‫לפתרונות בניה בירושלים המזרחית‪ .‬אולם בחינה מדוקדקת של המציאות התכנונית‬ ‫בירושלים המזרחית מבהירה כי המדיניות החדשה אינה ישימה עבור התושבים‬ ‫הפלסטינים‪ ,16‬בין היתר בגלל חוסר יכולת של התושבים להוכיח בעלות על קרקעות בשל‬ ‫העדר רישום קרקעות מוסדר‪ ,‬חוסר האפשרות לעמוד בתקני החניה הדרושים בבניה של‬ ‫מבנים בעלי ‪ 2‬קומות ומעלה‪ ,‬אי קיום תשתית נדרשת של דרכי גישה לאתרי הבניה‬ ‫המיועדים‪ ,‬מסלול "פינוי בינוי" שאינו ישים‪ ,17‬והעדר מערכת ביוב ראויה‪ ,‬המהווה תנאי‬ ‫לקידום תכניות בניה‪ .‬במרבית המבקרים‪ ,‬יוצא אם כן כי הצהרות אלו הן בבחינת מס‬ ‫‪15‬‬ ‫נתי מרום לעיל‬ ‫‪16‬‬ ‫'עיר עמים' ו'במקום'‪ ,‬בין המוצהר לאפשר‪ :‬מדיניות התכנון החדשה של עיריית ירושלים בירושלים המזרחית‬ ‫(ינואר ‪.)2303‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ראה פירוט בדוח עיר עמים‪ ,‬הענק וגנו – תכנית 'גן המלך' באל בוסתאן – עדכון (מאי ‪ ,)2302‬בעמ' ‪00‬‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫עמותת עיר עמים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,3322 .‬ירושלים ‪ .28549‬טל' ‪ 23-8333454‬שלוחה ‪ .922‬פקס‪23-8322828 :‬‬ ‫‪[email protected] ;www.ir-amim.org.il‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שפתיים שנועד להדוף ביקורות מקומיות ובינלאומיות מחד ו"להלבין" דווקא בניה ישראלית‬ ‫(דוגמת בית יהונתן בסילוואן) מאידך‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬גורם עיכוב משמעותי בקידומן של תכניות‬ ‫בניה פלסטיניות בירושלים המזרחית הנו שר הפנים‪ ,‬הדורש שכל תוכנית בירושלים המזרחית‬ ‫תעבור לעיונו והוא נוהג לעכבן ולא לשחררן‪.‬‬ ‫‪ .01‬מדיניות אכיפה מפלה – נתונים מעידים על כך שגם במערב ירושלים מבוצעות עבירות בניה‬ ‫רבות‪ ,‬שאינן נאכפות בעוצמה דומה לאכיפה שבמזרחה‪ .‬האכיפה בירושלים המזרחית נעשית‬ ‫באופן נוקשה ומחמיר יותר‪ ,‬והנימוק לכך הנו בדרך כלל התייחסות לאופי השונה של עבירות‬ ‫הבניה במזרח העיר מבמערבה‪ .‬אך הסבר זה אינו מתמודד עם הפער בנקיטת הליכים‬ ‫משפטיים בין מזרח העיר למערבה‪ .‬גם אם ניתן להכשיר בדיעבד חלק מהעבירות במערב‬ ‫העיר‪ ,‬ואין צורך בצווי הריסה‪ ,‬אין הדבר פוטר מנקיטת הליכים משפטיים‪ .‬שנית‪ ,‬לגופו של‬ ‫עניין‪ ,‬לא נכון לומר שהעבירות מערב העיר מסתכמות בתוספות בניה בלבד‪ .‬במקרים רבים‬ ‫מדובר בעבירות בקנה מידה גדול‪ ,‬ומאידך‪ ,‬במקרים רבים עבירות הבניה במזרח העיר אינן‬ ‫של מבנה שלם הנבנה ללא היתר‪ ,‬אלא תוספת קומות תוך חריגה מאחוזיה בניה המועטים‬ ‫המותרים בתכנית ‪ .‬שלישית‪ ,‬רוב הבניה למגורים במערב העיר היא ביוזמה ציבורית‬ ‫ומתבצעת על ידי קבלנים העובדים בתיאום עם משרד השיכון‪ ,‬ואילו רוב הבניה במזרח העיר‬ ‫מתבצעת ביוזמה פרטית‪ .‬כלומר‪ ,‬ההבדל באופי עבירות הבניה מתיישב עם ההבדל באופי‬ ‫הבניה הפיתוח בין חלקי העיר ואינו מהווה אינדיקציה לחומרת העבירה‪.‬‬ ‫סיכומם של דברים‪ ,‬הדרך שבה נוקטים מוסדות התכנון להתמודדות עם נושא מורכב זה‪ ,‬קרי‬ ‫הריסות בתים‪ ,‬אינה הדרך הנכונה במובהק‪ .‬לא ניתן להבין את מספר עבירות הבניה הגבוה בנפרד‬ ‫מהתשתית המשפטית והפוליטית שהובילו לכך‪ .‬מדובר בכשל מובנה של מערכת התכנון‪ ,‬שרוב‬ ‫הבניה מתבצעת מחוץ למסגרתה‪ .‬מספר עבירות הבניה הגבוה‪ ,‬מעיד על כך שמערכת התכנון‬ ‫הופכת ליותר ויותר בלתי רלוונטית עבור תושבי ירושלים המזרחית‪ ,‬בכך שאינה מתמודדת עם‬ ‫צרכיהם האמיתיים של התושבים ואינה מציבה להם מענה‪ .‬מדיניות הריסת הבתים הנרחבת היא‬ ‫ביטוי ברור לאי ההתאמה של התכנון בכללותו למצב המיוחד בירושלים המזרחית‪ ,‬לאי‬ ‫התחשבותו בתושבי העיר הפלסטינים‪ ,‬ומכאן גם לחוסר הרלבנטיות ההולך וגובר שלו‪.‬‬ ‫התבחינים שנוצרו על ידי עיריית ירושלים מהווים המשך האפליה בתכנון בירושלים המזרחית של‬ ‫תושביה הפלסטינים‪ ,‬ולמעשה תוצאתם היא אכיפה בררנית של הדין הפלילי‪ ,‬המותנית בשיוך או‬ ‫בזהות מפר החוק‪ ..18‬מימושם הנו ההפך הגמור מ"שוויון בפני החוק"‪ ,‬בו הם מבקשים להתלות‪.‬‬ ‫תבחינים‪ ,‬אשר ראשיתם ב"שמירה על המדיניות התכנונית" כמצוין בהם‪ ,‬אשר היא היא כאמור‬ ‫המקור המפלה‪ ,‬אינה יכולה להתפאר בהובילה לשוויון‪.‬‬ ‫נקבע זה מכבר כי אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך‬ ‫אכיפה בין בני‪-‬אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה‪ ,‬או על יסוד שיקול זר‬ ‫או מתוך שרירות גרידא‪ .‬במקרה שלנו מדובר באכיפה בררנית משום ההתייחסות השווה לכאורה‬ ‫למפרי החוק‪ ,‬על אף ההבדל המהותי שבמצב זכויות התכנון שלהם מלכתחילה‪ .‬אין התובע את‬ ‫אכיפת חוק התכנון והבניה יכול להתעלם בהפעילו את שיקול דעתו מתנאי החלת החוק‬ ‫‪ 18‬בגץ ‪ 0200/03‬אייל ניר נ' יו"ר הכנסת (‪( )2302‬פורסם בנבו)‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫עמותת עיר עמים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,3322 .‬ירושלים ‪ .28549‬טל' ‪ 23-8333454‬שלוחה ‪ .922‬פקס‪23-8322828 :‬‬ ‫‪[email protected] ;www.ir-amim.org.il‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הפוזיטיביים באופן מפלה מלכתחילה‪ .‬הגשת אישומים בדרך זו תפגע "באמון הציבור ברשויות‬ ‫התביעה‪ .‬פגיעה זו קשה היא למשטר הדמוקרטי"‪.19‬‬ ‫וברור‪ ,‬כי אין חשיבות לכך שהרשות כלל לא נתכוונה לפגוע בשוויון‪ ,‬אם בפועל התוצאה הינה‬ ‫פגיעה בשוויון כבמקרה בו עסקינן‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬יש לדידנו ל שנות מן היסוד את מדיניות הריסת הבתים הנהוגה כיום‪ ,‬כדי שהריסת הבתים‬ ‫תהפוך לחריג ולא לכלל‪..20‬‬ ‫ובכל מקרה‪ ,‬יש לזנוח את תפיסת התכנון המבוססת על "מאזן דמוגרפי"‪ ,‬בהיותה מפלה‪ ,‬ולהוביל‬ ‫לתכנונן של שכונות ירושלים המזרחית לפי צרכיה של האוכלוסיה‪ ,‬תוך שיתופה האמיתי‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫אשרת מימון‪ ,‬עו"ד‬ ‫מנהלת פיתוח מדיניות‪ ,‬עיר עמים‬ ‫אדריכלית אפרת כהן בר‬ ‫עמותת במקום‪ ,‬מתכננים למען זכויות תכנון‬ ‫העתק‪:‬‬ ‫עו"ד אמנון מרחב‪ ,‬היועץ המשפטי‪ ,‬עיריית ירושלים באמצעות פקס ‪32-6236233‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הנשיא ברק בבג"ץ ‪ 305/13‬גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬מד(‪)0333( 502 ,215 )2‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ר' פירוט נוסף בנתי מרום לעיל‪ ,‬בעמ' ‪.33‬‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫עמותת עיר עמים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,3322 .‬ירושלים ‪ .28549‬טל' ‪ 23-8333454‬שלוחה ‪ .922‬פקס‪23-8322828 :‬‬ ‫‪[email protected] ;www.ir-amim.org.il‬‬ ‫‪7‬‬