‫מיהו ישראלי?‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫כל חברה‪ ,‬עתיקה ומודרנית כאחת‪ ,‬בנויה על מיתוסים מכוננים‪ .‬הגדרות רבות למילה מיתוס‪.‬‬
‫כשמדברים על השפעת המיתוס על החברה‪ ,‬מתאים ציטוטם של מיכאל פייגה ורוברט ס' ויסטריך ‪:‬‬
‫"מיתוס הוא יסוד מעצב קבוע של תרבות‪ ,‬חברה ואומה‪ .‬הוא נוצר על ידי תרבות‪ ,‬ובה בעת הוא יוצר‬
‫תרבות"‪) .‬מיתוס וזכרון‪ .‬עמ' ‪ .(19‬המיתוס מספר את הסיפור שהחברה מספרת לעצמה על עצמה‬
‫ולמעשה‪ ,‬מכונן את הערכים החשובים שאותה חברה מבקשת לקדש‪ .‬פעמים רבות אותם ערכים‬
‫מקודשים מיוצגים על ידי דמות מיתית‪" ,‬גיבור תרבותי"‪ ,‬המגלם באופיו‪ ,‬התנהגותו‪ ,‬יצירתו וזהותו‬
‫את התגשמות ערכי החברה‪.‬‬
‫דרך העלאתו של הגיבור התרבותי על נס‪ ,‬החברה מעבירה מסר לבניה )ובנותיה( על ההתנהגות הרצויה‬
‫בחברה זו ועל הזהות שעליהם לאמץ‪ ,‬על מנת להחשב לחלק מהחברה‪ .‬מבט מעמיק יכול לחשוף גם‬
‫את הזהויות והערכים שנדחקים לשולי החברה‪ ,‬כתוצאה מהיותם משויכים לזהויות שונות‪ ,‬ואולי‬
‫אפילו שנתפסות כסותרות את זהות הגיבור של אותה התרבות‪.‬‬
‫בשיעור זה נעקוב אחרי מיתוס 'הצבר'‪ ,‬גיבור התרבות הישראלית בעת הקמת המדינה‪ ,‬אחר כך‬
‫בזהויות שהתפתחו ממנו ומייצגות את האליטה‬
‫הישראלית‪ ,‬ובעצם‪ ,‬את דמות ה "ישראלי‬
‫האידיאלי"‪ ,‬ולבסוף נכיר )בהנחה כי שלוש הדמויות הראשונות מוכרות יותר מהאחרונה( זהות‬
‫שעלתה בשנים האחרונות על פני השטח ונותנת מבט חדש‪ ,‬מרענן‪ ,‬מטריד ומעניין )לדעתי( על השאלות‬
‫מה נחשב "להיות ישראלי"? מי יכול להחשב "ישראלי טיפוסי"? ובקיצור ‪ -‬מיהו ישראלי?‬
‫כוונת השיעור היא לעורר למחשבה על הערכים והזהות אותה אנו מעמידים כיסוד מעצב בחברה שלנו‬
‫ומזמין אתכם לדיון חופשי על משמעות זהויות וערכים אלו‪ ,‬כמו גם על המשמעות של הזהויות‬
‫והערכים שלא נחשבים כמאפיינים את ה"ישראלי האידיאלי"‪ ,‬אך הם חלק מהחברה הישראלית‪.‬‬
‫קקטוס ישראלי ‪ -‬הצבר‪:‬‬
‫דוּרה ‪ /‬נתן אלתרמן‬
‫‪ִ .2‬מ ָסּבִ יב ל ְַמּ ָ‬
‫‪ .1‬התופעה התרבותית המכונה "צבריות" הופיעה לכאורה מוקדם יותר]‪ [...‬בקרב‬
‫בניהם של אנשי העלייה הראשונה ופורשי היישוב הישן ]‪ [...‬אהרון אהרונסון‬
‫ואבשלום פיינברג ‪ -‬שכונה לימים "הצבר הראשון"‪ -‬הם אבטיפוסים של הצבר בן‬
‫המושבה ]‪ .[...‬לצעירים אלה היו כבר אז מאפיינים צבריים‪ ,‬כמו עברית כשפת אם‪,‬‬
‫צורת ביטוי מחוספסת וישירה‪ ,‬ידיעת הארץ‪ ,‬שנאת הגלות‪ ,‬תחושת אדנות ילידית‬
‫ואידיאליזם ציוני יוקד‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬מוסכם היום על רוב חוקרי ראשית הציונות כי‬
‫אין אלה אלא ניצנים של תופעת הצבריות‪ ,‬וכי רק בשנות השלושים והארבעים‪ ,‬עם‬
‫התהוותה של קבוצה רחבה של ילידי הארץ בקיבוצים‪ ,‬במושבים ובשכונות‬
‫הוותיקות‪ ,‬עם התפתחות תרבות תנועות הנוער והפלמ"ח]‪ [...‬אז נעשתה הצבריות‬
‫לתופעה בעלת משקל תרבותי‪ ,‬הלובשת עוד ועוד רבדים תרבותיים‪.‬‬
‫עוז אלמוג‪ ,‬מתוך‪ :‬הצבר‪-‬דיו קן‪ ,‬עמ' ‪17‬‬
‫לרוב התכונות המיתולוגיות בדמותו של הצבר הסטריאוטיפי יש הקבלה או דמיון‬
‫במרכיבי התרבות הצברית‪ .‬למשל‪ ,‬הצבר המיתולוגי הוא מחוספס מבחוץ ורך‬
‫מבפנים‪ .‬והנה מתברר שיש יסוד )גם אם מורכב יותר מכפי שהדימוי מצייר( לאותו‬
‫תיאור בדמותו המציאותית של הצבר‪ .‬גם לתכונה אחרת של הצבר המיתולוגי‪ ,‬היותו‬
‫כ"אלון נטוע על אדמתו"‪ ,‬יש‪ ,‬מסתבר‪ ,‬יסוד במציאות‪.‬‬
‫הדמיון בין המיתוס למציאות איננו מקרי‪ .‬שכן בגרעינו של כל מיתוס עומדת‬
‫המציאות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כפי שהראינו בגוף הספר‪ ,‬מיתוס הצבר ודמותו הממשית‬
‫השפיעו זה על זה השפעת גומלין‪ .‬הצבר שקרא את ספרות ההנצחה‪ ,‬את סיפורי הקרב‬
‫ואת הספרות היפה‪ ,‬שציירו את דמותו המיתולוגית‪ ,‬למד להשקיף על עצמו דרך‬
‫המראה המיתולוגית ו"נענה" לקריאה הסמויה של המיתוס‪.‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪390‬‬
‫שאלות )הצעה לכיווני קריאה( ‪:‬‬
‫מהם מאפייני ה'צבר' שעולים מהקטע הראשון? ואלו מאפיינים או‬
‫‬‫תכונות באות לידי ביטוי בשירו של אלתרמן?‬
‫‪-‬‬
‫המדינה?‬
‫האם קיימים היום 'צברים' כפי שמתואר בקטע ובשיר? מה ניתן לומר‬
‫עליהם בחברה הישראלית כיום?‬
‫‪-‬‬
‫אֻ מָּ תָ ם ‪‬א הָ ְיתָ ה לָהֶ ם ֵאם‪.‬‬
‫‪‬א י ְָדעָ ה בְּ צֵ אתָ ם ל ֶַדּ ֶר‪.‬‬
‫הָ יָה לַיְ לָה עָ מֹק וְ נו ֵֹשׁם‬
‫כְּ תָ ִמיד בְּ ִניסָ ן‪-‬הַ יּ ֶַרח‪.‬‬
‫וְ י ְָשׁבָ ה בּ ֹו ע ֲַדת נְעָ ִרים בְּ נֵי‪-‬בְּ לִ י‪ֵ -‬שׁם‪,‬‬
‫חֲ שׂוּפֵ י מַ ְרפְּ ִקים וָ בֶ ֶר‪.‬‬
‫הֵ ם הַ ְק ִשׁיבוּ הַ ְקשֵׁ ב וְ הַ חֲ ֵרשׁ‬
‫א ֹו ִשׁ ְלּבוּ בַּ ִשּׂיחָ ה ְדּבַ ר‪-‬וִ כּוּחַ ‪.‬‬
‫לִ פְ נֵיהֶ ם‪ֲ ,‬עלֵי ֶרגֶל ֶשׁל ֵאשׁ‪,‬‬
‫דוּרה חָ גָה‪-‬נָעָה בָּ רוּחַ ‪.‬‬
‫ְמ ָ‬
‫‪‬א יוֹתֵ ר‪ .‬אַ ‪ ‬בִּ כְ תַ ב הָ אֻ ָמּה הָ עִ ֵקּשׁ‬
‫אוֹת ֹו‪-‬לַיְ לָה נ ְֶח ַרת ֲעלֵי לוּחַ ‪.‬‬
‫אֶ ת הָ עֹל הַ פָּ שׁוּט כְּ עָ פָ ר‬
‫הֵ ם נ ְָשׂאוּ בְּ לִ י הַ בֵּ ט אָחו ָֹרה‪.‬‬
‫‪‬א ָתּ ַקע לִ פְ נֵיהֶ ם הַ שּׁוֹפָ ר‪,‬‬
‫‪‬א לֻטַּ ף ָק ְד ֳק ָדם ְבּלֵיל‪-‬ח ֶֹרף‪.‬‬
‫שׁוּרים לַצַּ וָּאר‬
‫‪‬א‪ִ .‬בּ ְשׁנֵי ַשׁ ְרווּלִ ים הַ ְקּ ִ‬
‫ַרק הַ ְסּו ֶֶדר ִח ְבּ ָקם מֵ ע ֶֹרף‪.‬‬
‫קוּטים‪,‬‬
‫ַנ ֲעלַיִ ם נ ְֻקשׁוֹת‪ ,‬יַלְ ִ‬
‫יתים וּפְ ִרי‪-‬תֹּמֶ ר‪,‬‬
‫עוּדה שֶׁ ל זֵ ִ‬
‫ְס ָ‬
‫מוּטים‬
‫אָלוּמי ְניוּם ְק ִ‬
‫ִ‬
‫וְ ִספְ לֵי‬
‫וְ ֵרעוּת‪ ,‬וְ ָק ְרבָּ ן לְ אֵ ין א ֶֹמר‪.‬‬
‫עוּטים‬
‫מַ ה נּו ִֹסיף וְ נ ְִמנֶה?‪ִ ...‬מ ְדּבָ ִרים פְּ ִ‬
‫נוֹצָ רוֹת אַ גָּדוֹת‪ .‬זֶ ה הַ חֹמֶ ר‪.‬‬
‫מַ ה נּ ִָשׁיר ֲעלֵיהֶ ם? מַ ה נּ ִָשׁיר?‬
‫הֵ ם עו ִֹשׂים זֹאת יָפֶ ה מֵ ִא ָתּנוּ‪.‬‬
‫בְּ עַ ְצ ָמם הֵ ם כּו ְֹתבִ ים לָהֶ ם ִשׁיר‪,‬‬
‫וַ אֲ פִ לּוּ ְספָ ִרים כְּ בָ ר נָתָ נוּ‪...‬‬
‫זֶ הוּ ִטיב הַ פַּ לְ מַ ח‪ .‬הוּא אֵ ינֶנּוּ מַ ְשׁ ִאיר‬
‫כָּל ְמלָאכָה לְ " ֶשׁ‪‬א ִמ ֶשּׁלָּנוּ"‪...‬‬
‫אֲ בָ ל ָכּכָה יֻגַּד נָא לֵאמֹר‪:‬‬
‫ְנעָ ִרים‪ ,‬לֶהֱ וֵ י נָא יָדוּעַ ‪-‬‬
‫בֵּ ין חַ גָּיו הַ גְּ דוֹלִ ים ֶשׁל הַ דּוֹר‬
‫אֵ ין יָפֶ ה מֵ חַ גְּ כֶ ם הַ צָּ נוּעַ ‪.‬‬
‫שׁל‬
‫ס פּ וֹ ֶ‬
‫לְ מוּ ְלכֶם הָ אֻ מָּ ה ע ַ ל ִ‬
‫הַ דְּ ר ו ֹ ר‬
‫ִמ ְשׁ ַתּחֲ וָ ה‪ .‬וּב ֹוכָה‪ .‬הֲ בִ ינוּהָ ‪.‬‬
‫לפי מאפייני ה'צבר' האלה‪ ,‬מה ניתן לומר על תכונות האופי‪,‬‬
‫ההתנהגויות והערכים שקידשה החברה הישראלית בראשית הקמת‬
‫‪-‬‬
‫עִ ם ֶשׁבַ ע ָשׁנִ ים לַפַּ לְ מַ ח‪ ,‬נִ יסָ ן תָ שׁ"ח‬
‫האם מאפיינים אלה חלים עליכם? מה ההבדל ביניכם ובין דמות‬
‫ה'צבר' המתואר כאן?‬
‫הטור השביעי א'‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪,‬‬
‫תל אביב תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪310-309‬‬
‫‪ .3‬את חברי היחידה הראשונה אני מכנה 'יאפים בתר ציונים'‬
‫והם במובנים רבים יורשי הצברים‪ ,‬שעליהם כתבתי בספרי‬
‫'הצבר‪-‬דיוקן'‪' .‬יאפי' )‪ (yuppie‬הוא מושג היתולי למחצה‬
‫זהות חדשה ‪ -‬האליטה היאפית‪:‬‬
‫המקצועות החופשיים )‪ .(young-urban-professional‬המושג‬
‫הסוציולוג עוז אלמוג‪ ,‬ששרטט את דיוקן ה'צבר' הישראלי‪,‬‬
‫הזה הוא תולדה של אורח חיים תחרותי ומתוחכם מבחינה‬
‫טכנולוגית ואינטלקטואלית‪ ,‬של עליית התרבות הדמוקרטית‬
‫המשיך וחקר את האליטות הישראליות במציאות הנוכחית‬
‫שנטבע בארצות הברית בשנות השבעים והוא מורכב מראשי‬
‫התיבות של המילים 'צעיר'‪' ,‬עירוני'‪' ,‬מקצועני' בתחום‬
‫ושל התהליך המואץ של עיור ופרבור‪ [...] .‬בישראל הושאל‬
‫המושג לאפיון קבוצה הדומה במאפייניה לזו האמריקאית ]‪[...‬‬
‫אין כמובן דגם אחיד של יאפיות‪ ,‬והשוני בין מי שיכולים‬
‫להחשב לכאורה מתאימים למודל הוא רב לעיתים מהדמיון‬
‫ביניהם‪ .‬אפשר למצוא בתוכנו יאפים במכנסי שרוול‪ ,‬קעקוע על‬
‫הכתף ועגיל באוזן‪ ,‬המשתמטים משירות צבאי וסולדים‬
‫ממסורת דתית‪ ,‬ולעומתם יאפים חנוטים בחליפה ובעניבה‪,‬‬
‫משרתים במילואים ביחידה קרבית וחוגגים את החגים‬
‫היהודיים בבית הכנסת‪ .‬יש יאפים 'צפוניים' המתגוררים בערי‬
‫המרכז ופרבריהן‪ ,‬ויש יאפים 'כפריים' המתגוררים ביישובים‬
‫קהילתיים בפריפריה הישראלית ואפילו בקיבוץ‪ [...] .‬המכנה‬
‫המשותף ליאפיות הוא שלוש צלעות המשולש הערכי שהוצגו‬
‫לעיל‪ :‬קפיטליזם‪ ,‬דמוקרטיה וגלובליזם‪ .‬ספציפית יותר‪ ,‬אפשר‬
‫לתמצת את המודל‪ ,‬המפורט בספר‪ ,‬למרכיבים הבאים‪ :‬השכלה‬
‫)נכון לשנת ‪ .(2004‬הוא משרטט שתי דמויות "אידיאליות"‬
‫של האליטה הישראלית העכשווית‪ ,‬שהחליפו‪ ,‬לטענתו את‬
‫דמות הצבר בייצוג דמות הישראלי האידיאלי‪.‬‬
‫ביחידה‬
‫השניה אותה הוא מתאר‪ ,‬ה'בורגנות הציונית הותיקה'‪ ,‬לא‬
‫נעסוק בשיעור זה‪ .‬היא מייצגת את דור ההורים והסבים של‬
‫היחידה ה'יאפית'‪ ,‬שמוזכרת פה‪ ,‬ולמעשה מייצגת את‬
‫הצברים המזדקנים ותפישת עולמם‪.‬‬
‫כדאי לשים לב שאלמוג מתייחס לקבוצת האליטה‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫לשכבה הרחבה האוחזת במוקדי הכוח השונים בחברה‪ ,‬מפני‬
‫שהיא השכבה השולטת ומעצבת את התרבות הישראלית‬
‫הדומיננטית‪.‬‬
‫אוניברסיטאית‪ ,‬רמת הכנסה גבוהה מהממוצע‪ ,‬חשיפה גבוהה‬
‫לגירויים כלכליים ותרבותיים מחו"ל‪ ,‬מחויבות גדולה לקריירה‬
‫המקצועית‪ ,‬שמתלויים אליה גילויים של הישגיות ונוירוטיות‪,‬‬
‫מודעות עצמית גבוהה‪ ,‬השקפת עולם ליברלית‪-‬דמוקרטית‪,‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫בדרך כלל 'יונית'‪ ,‬ואורח חיים חילוני או 'רוחני אלטרנטיבי'‪.‬‬
‫רוב היאפים מגדירים את עצמם כיהודים‪ ,‬אולם זוהי השכבה‬
‫‪-‬‬
‫העוינת ביותר את הממסד הדתי ובעיקר את החרדים ואת‬
‫המפלגות החרדיות ]‪ [...‬היאפים הם ברובם תומכי שמאל‬
‫‪-‬‬
‫נלהבים ]‪' [...‬סיר הלחץ' הישראלי חולל ביאפים שתי תגובות‬
‫הופכיות )לעתים הן מתרחשות בו בזמן אצל אדם אחד(‪ :‬מצד‬
‫‪-‬‬
‫אחד‪ ,‬אסקפיזם והדוניזם ומצד אחר איכפתיות ומעורבות‬
‫רגשית גבוהה במתרחש בארץ‪ .‬היאפים מתאפיינים‬
‫‪-‬‬
‫בביקורתיות רבה ומהווים את הגרעין המייסד של רוב תנועות‬
‫המחאה והשינוי של השמאל ]‪ [...‬הקבוצה היאפית היא‬
‫הקבוצה המקיימת את אורח החיים ה'גלובלי' ביותר במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬המתבטא בדפוסי עבודה‪ ,‬מגורים‪ ,‬תקשורת וצריכה‪,‬‬
‫אכילה‪ ,‬בילוי‪ ,‬לבוש ועוד‪ .‬התגבשותו של אורח החיים הזה הוא‬
‫תולדה של חשיפה אינטנסיבית להשפעות מחו"ל‪ :‬מגע יומיומי‬
‫עם הגילדה המקצועית המקבילה במדינות מעבר לים‪ ,‬שהייה‬
‫ארוכה עם המשפחה בחו"ל ונגישות למקורות מידע חיצוניים‪.‬‬
‫עוז אלמוג‪ ,‬מתוך ‪:‬פרידה משרוליק ‪ :‬שינוי ערכים באליטה הישראלית‪ ,‬עמ' ‪.36‬‬
‫במה שונה ה'יאפי' מה'צבר' ובמה שונה החברה הישראלית‬
‫המיוצגת על ידי כל אחד מדמויות אלו?‬
‫מה ניתן לומר על הערכים העומדים בראש מעייניה של חברה‬
‫ישראלית המיוצגת על ידי ה'יאפי'?‬
‫האם אתם מזהים בעצמכם מאפיינים או תכונות של שתי דמויות‬
‫"גיבורי התרבות" שתוארו כאן?‬
‫אלו מרכיבי זהות )לאום‪ ,‬דת‪ ,‬מגדר‪ ,‬מעמד כלכלי‪ ,‬מוצא עדתי‬
‫וכד'( שאתם מכירים מעצמכם או מסביבתכם אינם מקבלים ייצוג‬
‫בדמות ה'יאפי'?‬
‫‪ .5‬את השלווה המזרחית שלי‪ ,‬אותה תחושת רוגע שלאחר המסע‪ ,‬מצאתי בסיני‪.‬‬
‫בסיני הרגשתי אנרגיה לא מוסברת‪ ,‬שאין היגיון בצדה‪ ,‬אנרגיה של חמימות‬
‫ביתית‪ .‬התמזגתי עם המדבר שדיבר אלי בשפת הצלילים שהיו מוכרים לי‬
‫ממקום רחוק ועם זאת כה קרוב‪ .‬ירדתי לסיני מתי שרק יכולתי‪ .‬הכרתי שם‬
‫חברים מצריים‪ ,‬בדווים‪ ,‬ירדנים‪ ,‬שמעתי לראשונה את אום כול‪-‬ת'ום וקראתי‬
‫זהות חדשה‪/‬ישנה ‪ -‬היהודי ערבי ‪:‬‬
‫את ספרה של פאוזיה אסעד "המצרייה‪".‬‬
‫צפיתי בחברי נהנים מעמדת העליונות שחשו מול המשרת הערבי בסיני‪ .‬במקביל‬
‫לסיפורים על אהבתם למקום היו מזכירים באותה נשימה איך "אנחנו" סללנו‬
‫כאן כבישים ומאז שהסתלקנו הערבים כלל לא פיתחו את חצי האי‪.‬‬
‫‪ .4‬בשלושת העשורים האחרונים התגבשו בשיח הציבורי קולות מזרחים‬
‫אסרטיביים אשר קראו תיגר על הזהות הישראלית ההומוגנית‪ .‬בני הדור‬
‫השני של המזרחים ייסדו ארגונים‪ ,‬תנועות‪ ,‬וכתבי‪-‬עת מזרחיים ובהם‬
‫קריאות לשינוי בשלושה תחומים‪ :‬השפה‪ ,‬הפוליטיקה של הזהויות‬
‫והשוויון החברתי‪ .‬בהמשך התפתחו באקדמיה ומחוצה לה זרמים‬
‫ביקורתיים חדשים‪ ,‬בחלקם בשל חשיפתם של חוקרים לתיאוריות‬
‫ורעיונות של השמאל החדש‪ ,‬לשיח הפוסטקולוניאלי ולפרספקטיבות‬
‫שונות של רב‪-‬תרבותיות‪.‬‬
‫בתוך הויכוח שהתקיים )ועדיין מתקיים( בתוך הזירה הפוליטית‬
‫המזרחית‪ ,‬הנכיחו חלק מן האינטלקטואלים המזרחים בזירה קטיגוריה‬
‫של זהות שכבר נכחדה‪" :‬יהודים‪-‬ערבים"‪ .‬בעשותם כך הם העתיקו‬
‫)לעתים קרובות באופן מלאכותי( מונח מן הקונטקסט ההיסטורי‬
‫שהוכחש אל הזירה הישראלית וחשפו זירה שלמה של יחסי כוח שבמבט‬
‫ראשון אינם נראים על פני השטח‪ .‬בניגוד למיקוף יהודי‪-‬מרוקאי‪ ,‬יהודי‪-‬‬
‫עיראקי‪ ,‬או יהודי‪ -‬מצרי – המסמנים לכאורה את הקטיגוריה‬
‫"האובייקטיבית" ו"ניטרלית" יותר של ארץ מוצא ‪ --‬המיקוף יהודי‪-‬ערבי‬
‫שהציעו אינטלקטואלים מזרחים – במיוחד שמעון בלס ואחריו אלה‬
‫שוחט בשלבים המוקדמים של הדיון ‪ --‬נושא איתו חומר נפץ של הזדהות‬
‫עם האויב‪ .‬שכן 'ערביות' מופיעים בתרבות ובחברה בישראל כשם גנרי‬
‫לאויבות לאומית‪ .‬זוהי אופציה שעוררה זעם רב בקרב הקהל הקוראים‬
‫היהודי בישראל )למשל במקרה של שמעון בלס(‪ ,‬ונראה שכעס זה התעורר‬
‫דווקא בשל ההתרוצצות‪ ,‬ההתלבטות וחוסר המנוחה הסמנטי שאינם‬
‫מאפשרים לקורא היהודי לעכל מצד אחד את האופציה הזו‪ ,‬אבל מצד שני‬
‫)וזה החשוב יותר( אינם מאפשרים לו להתנער ממנה בקלות‪.‬‬
‫חנן חבר ויהודה שנהב‪ .‬מתוך‪ - zmanpedia.com :‬האנציקלופדיה החדשה ליהדות‬
‫רציתי לומר להם שהערבים הם בני המזרח‪ ,‬מה שנחשב מפותח אצל המערבי לא‬
‫בהכרח מתקבל בטוב בתרבות מזרחית‪ .‬העיניים המערביות מעדיפות תמיד את‬
‫החדש על פני הישן ואילו התרבות המזרחית שואבת את עיקר כוחה מיסודות‬
‫קדומים של העולם‪ .‬אבל במקום לדבר שתקתי ורק חשבתי על הצביעות‪" .‬ערבי‪,‬‬
‫כמה שתקלפי אותו יישאר תמיד יצור לא מפותח‪ ".‬היו אומרים לי בעברית‬
‫ומחייכים לסלאח המלצר‪.‬‬
‫אני חושבת שזה היה צבי יחזקאלי‪ ,‬הכתב לענייני ערבים בערוץ עשר שהסביר‬
‫לראשונה בטלוויזיה של פריים טיים‪ ,‬ללונדון וקירשנבאום המתלמדים לענייני‬
‫ערבים‪ ,‬את זהותו היהודית‪ -‬ערבית‪ .‬יחזקאלי דיבר בלהט על אחד האייטמים‬
‫שהביא מתוך פגישה שנערכה בינו לבין פלסטינים בשטחים‪ ,‬הוא חייך ופניו זרחו‬
‫בכל פעם שהזכיר את קבלת הפנים החמה לה זכה מהמנהיגים הערבים‬
‫בשטחים‪ .‬לבסוף‪ ,‬לונדון וקירשנבאום לא יכלו שלא להעיר כי יחזקאלי נראה‬
‫כאחד מהם‪ .‬והוא השיב ‪":‬נכון‪ ,‬אני יהודי‪-‬ערבי‪".‬‬
‫כששמעתי את צמד המילים הזה הוא הזכיר לי צמד קודם והתיישב יפה‬
‫במקומו‪ .‬מייצור כילאים מערבי‪-‬מזרחי שינתה זהותי את דמותה על פי לאום‪,‬‬
‫ומשום מה‪ ,‬דווקא ההכלאה הזו‪ ,‬שלכאורה מעמידה ניגודים גדולים יותר‪ ,‬מצאה‬
‫לה מקום נוח יותר בנפשי‪.‬‬
‫ההשלמה עם הזהות המזרחית העניקה לי נקודת פתיחה חדשה בשיח החברי‪:‬‬
‫שוויונית‪ ,‬לא מתנצלת ולא מבוישת בתרבות הערבית הנקשרת אליה‪ .‬עמדת‬
‫הנחיתות הנקשרת בדרך כלל להשוואה בין המזרחי לערבי‪ ,‬נוטרלה והזהות עם‬
‫התרבות הערבית הפכה למוקד כוח‪.‬‬
‫הזהות המזרחית החדשה שלי הפקיעה את מקומי כמזרחית בעולם של אשכנזים‬
‫ותחת זאת הפכתי ליהודייה שחיה בעולם של ערבים‪.‬‬
‫אך הזהות היהודית ערבית שלי היא בגדר תחושה אמורפית לא ממומשת‪ .‬היא‬
‫מניחה כי יכולת ההידברות שלי עם הערבים טובה יותר משל האשכנזים בזכות‬
‫השפה הפנימית והקודים התרבותיים המוכרים לי‪ .‬אך למעשה‪ ,‬אני חניכת‬
‫המערב שגדלה בבית המנוכר לתרבות הערבית‪ ,‬או כפי שמנסח זאת נורי‪ ,‬גיבור‬
‫ספרו האחרון של אלי עמיר‪" ,‬יסמין"‪ ,‬כשהוא מצטט את אחיו הבכור כאבי‪" :‬כל‬
‫המלומדים האלה מהאוניברסיטה‪ ,‬שנראים כל כך חשובים‪ ,‬לא יודעים אפילו‬
‫להזמין כוס תה בערבית כמו שצריך‪ .‬הם חניכי המערב ותרבותו‪ ,‬שאינם מכירים‬
‫את חיי הערבים ואינם מסוגלים להבין את הראש שלהם‪) ".‬עמוד ‪(185‬‬
‫מתוך‪" :‬מיצור כלאיים אל זהות יהודית ‪-‬ערבית" מאת ‪ -‬אדמית פרא‬
‫בבלוג 'אדמה'‪.‬‬
‫‪ .6‬הערבית שלי אילמת ‪ /‬אלמוג בהר‬
‫הָ ע ֲָרבִ ית ֶשׁלִּ י ִאלּ ֶֶמת‬
‫נוּקה ִמן הַ גָּרוֹן‬
‫חֲ ָ‬
‫ְמ ַק ֶלּלֶת אֶ ת עַ ְצמָ הּ‬
‫בְּ ִלי לְ הו ִֹציא ִמלָּה‬
‫יְ ֵשׁנָה בָּ אֲ וִ יר הַ מַּ חֲ ִניק שֶׁ ל ִמ ְקלְ טֵ י נַפְ ִשׁי‬
‫ִמ ְס ַתּ ֶתּ ֶרת‬
‫ִמבְּ נֵי‪-‬הַ ִמּ ְשׁפָּ חָ ה‬
‫מֵ אֲ חו ִֹרי ְתּ ִריסֵ י הָ עִ בְ ִרית‪.‬‬
‫וְ הָ עִ בְ ִרית שֶׁ לִּ י גּוֹעֶ ֶשׁת‬
‫וּמ ְרפְּ סוֹת‬
‫ִמ ְתרוֹצֶ צֶ ת בֵּ ין הַ חֲ ָד ִרים ִ‬
‫הַ ְשּׁ ֵכ ִנים‬
‫מַ ְשׁ ִמיעָ ה ק ֹולָהּ בָּ ַרבִּ ים‬
‫‪‬הים‬
‫ְמנַבֵּ את בּוֹאָם שֶׁ ל אֱ ִ‬
‫וְ ַד ְחפּו ִֹרים‬
‫וְ אָז ִמ ְת ַכּנֶּסֶ ת בַּ סָּ לוֹן‬
‫חוֹשֶׁ בֶ ת ֶאת עַ צְ ָמהּ‬
‫גְּ לוּיוֹת גְּ לוּיוֹת עַ ל ְשׂפַ ת עו ָֹרהּ‬
‫כְּ סוּיוֹת כְּ סוּיוֹת בֵּ ין ַדּפֵּ י בְּ ָשׂ ָרהּ‬
‫בוּשׁה‬
‫ירמָּ ה וְ ֶרגַע לְ ָ‬
‫ֶרגַע עֵ ֻ‬
‫ִהיא ִמ ְצ ַט ְמצֶ מֶ ת בַּ כּ ְֻר ָסא‬
‫ְמבַ ֶקּ ֶשׁת אֶ ת ְס ִליחַ ת לִ בָּ הּ‪.‬‬
‫הָ ע ֲָרבִ ית ֶשׁלִּ י פּוֹחֶ ֶדת‬
‫ִמ ְתחַ זָּ ה ְבּשֶׁ ֶקט לְ עִ בְ ִרית‬
‫וְ לוֹחֶ ֶשׁת לַחֲ בֵ ִרים‬
‫יקה בִּ ְשׁעָ ֶריהָ ‪:‬‬
‫עִ ם ָכּל ְדּפִ ָ‬
‫אַהלָן‪".‬‬
‫אַהלָן ְ‬
‫" ְ‬
‫וּמוּל ָכּל שׁוֹטֵ ר עוֹבֵ ר בָּ ְרחוֹב‬
‫עוּדת זֶ הוּת‬
‫שׁ ֹולֶפֶ ת ְתּ ַ‬
‫מַ צְ בִּ יעָ ה עַ ל הַ ְסּעִ יף הַ ְמּג ֹונֵן‪:‬‬
‫"אַנַא ִמן אַלְ ‪-‬יַהוּד‪ ,‬אַנַא ִמן אַלְ ‪-‬יַהוּד‪".‬‬
‫וְ הָ עִ בְ ִרית שֶׁ לִּ י חֵ ֶרשֶׁ ת‬
‫ִלפְ עָ ִמים חֵ ֶר ֶשׁת ְמאֹד‪.‬‬
‫מתוך הספר "צִמְ אֹון ְּבאֵ רֹות"‪ ,‬עם ‪-‬עובד‪2008 ,‬‬
‫)בעמוד הבא בספר השיר מתורגם לערבית(‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מהם מאפייני הזהות הישראלית היהודית‪-‬ערבית שמתארים‬
‫אדמית פרא ואלמוג בהר?‬
‫‪-‬‬
‫במה הם שונים מהזהויות הקודמות שנדונו כאן?‬
‫‪-‬‬
‫אלו ערכים בחברה הישראלית מקבלים ביטוי בזהות זו ועל אלו‬
‫ערכים או הנחות יסוד היא מערערת?‬
‫‪-‬‬
‫האם אתם מכירים או יכולים לחשוב על זהויות שוליים נוספות‬
‫בחברה שלנו? היכן הן באות לידי ביטוי?‬
‫סיכום‪:‬‬
‫נגענו על קצה המזלג בתיאורים ובביטויים של שלוש זהויות ישראליות‪ ,‬המתחרות ביניהן על ייצוג‬
‫"הישראלי האידיאלי"‪ .‬ניתן לראות כי החברה הישראלית כיום מפרקת את המיתוסים עליהם נבנתה‬
‫וקולות חדשים מוצאים ביטוי בשיח על הישראליות‪.‬‬
‫הויכוח לגבי השאלה ‪ -‬האם שבירת המיתוסים ושינוי הערכים הוא שינוי לטובה‪ ,‬המאפשר לעוד‬
‫ישראלים להרגיש חלק מהחברה או שינוי לרעה המגדיל את האינדיבידואליזם והאגואיזם בחברה‬
‫ממשיך ומתנהל בתוך שיח זה‪.‬‬
‫אני מבקשת לסיים בדבריו של דוד אוחנה‪ ,‬בספרו "הישראלים האחרונים" ‪" :‬יש להעלות את הנושא‬
‫לשיח ציבורי‪" :‬לא עוד אתוס הנישא בידי אליטה‪ .‬תם עידן הנפילים ועמו דין התנועה ויישור הקו‬
‫ומיתוסים מגויסים מלמעלה‪ .‬עכשיו מתחיל הדיבור בין הישראלים החדשים‪ ,‬דיבור בתוך ובין חברות‪,‬‬
‫דיבור בלתי אמצעי‪ .‬זוהי שעת הדיאלוג‪ ".‬ולברך אותנו שנמשיך ליצור את דמות הישראלי מתוך‬
‫דיאלוג והקשבה לקולות השונים בתך החברה שלנו ולמרכיבים השונים של הזהות שלנו עצמנו‪,‬‬
‫ושנשכיל ליצוק לתוכה ערכים שייטיבו איתנו ועם הדורות הבאים של ישראלים במדינה הנפלאה הזו‪.‬‬
‫חג שמח! ימי בן דוד‪.‬‬