1 ‫תקציר‬ ‫אודות המיזם ‪ -‬תכנית תשתית לאומית מס' ‪"( 43‬התכנית") מייעדת קרקע וקובעת‬ ‫הוראות בינוי להקמה של תחנת כח בהספק של כ‪ 344-‬מגה וואט‪ .‬התחנה תוסק בגז‬ ‫טבעי ("התחנה")‪ .‬ייזום התחנה והכרזתה כתשתית לאומית הינם פועל יוצא של‬ ‫מדיניות משרד התשתיות הלאומיות ומדיניות המשרד להגנת הסביבה‪ .‬לפי מדיניות‬ ‫משרד התשתיות‪ 04% ,‬מכושר ייצור החשמל במדינה יהיה בתחנות כוח בבעלות‬ ‫יצרנים פרטיים‪ ,‬אשר יקבלו רישוי כדין ע"י המדינה‪ .‬על פי מדיניות המשרד להגנת‬ ‫הסביבה‪ ,‬תחנות כוח ימוקמו באזורים המיועדים לתעשייה‪.‬‬ ‫התסקיר בגרסתו הראשונה הוגש בספטמבר ‪ .0422‬הגרסה הנוכחית כוללת השלמות‬ ‫שנדרשו על ידי היועץ הסביבתי של הועדה לתשתיות לאומיות‪.‬‬ ‫התחנה מוצעת במגרש בגודל כ ‪ 04‬דונם באזור התעשייה באר טוביה המשיק לכביש‬ ‫‪ .34‬התכנית שוכנת סמוך למפעלים באזור התעשייה העוסקים במתכות‪ ,‬במזון‬ ‫ובאלמנטים טרומיים לבנייה‪ .‬את התחנה יזין צינור הולכת גז טבעי בלחץ של ‪ 04‬בר‬ ‫מתחנת הגפה "צפית" המצויה במרחק של כ ‪ 0‬ק"מ מזרחה בקו אווירי‪.‬‬ ‫האנרגיה תיוצר באמצעות טורבינת גז וטורבינת קיטור בטכנולוגיה של מחזור‬ ‫משולב‪ .‬טכנולוגיה זו עושה שימוש בגזי הפליטה החמים ליצור חשמל נוסף‬ ‫באמצעות קיטור מחום שיורי ללא צורך בתוספת דלק‪ .‬הטכנולוגיה מאפשרת‬ ‫נצילות גבוהה ביחס לשריפת דלקים ופליטת גזי חממה‪.‬‬ ‫התחנה מסוגלת לעבוד באופן דו דלקי וניתן להפעיל אותה גם באמצעות סולר‬ ‫במידה ותופסק מסיבה כלשהי הזרמת הגז הטבעי‪ .‬עפ"י הנחיות רשות החשמל‬ ‫תאוכסן באתר כמות סולר המאפשרת ‪ 244‬שעות יצור חשמל‪ ,‬כגיבוי לשעת חירום‪.‬‬ ‫ההחלטה בדבר שעת חירום המחייבת הפעלה בסולר הינה של הגורמים המוסמכים‬ ‫מטעם המדינה‪ .‬בשל העלות הגבוהה של ההפעלה בסולר‪ ,‬לא צפוי שיעשה שימוש‬ ‫באפשרות זו‪ ,‬אלא במקרים חריגים ביותר‪ .‬יחד עם זאת התחנה תוכננה לעמוד בכל‬ ‫התקנים הסביבתיים גם בהפעלה בסולר‪.‬‬ ‫תחנה מסוג זה מתוכננת על ידי יצרניה לעבודה בהיקף מרבי של כ ‪ 0044‬שעות‬ ‫עבודה בשנה ובהתאם לכך נעשה התכנון והחיזוי בתסקיר זה‪ .‬מנהל מערכת החשמל‬ ‫בישראל‪ ,‬האחראי על ויסות ייצור החשמל‪ ,‬יכול לבחור להפעיל את התחנה בכמות‬ ‫שעות ובמשטר הפעלה ממושך (‪ )Base Load‬לרבות בשעות השפל של צריכת‬ ‫החשמל‪ .‬אולם יכול מנהל המערכת‪ ,‬גם להפעיל את התחנה רק בשעות הגבע והשיא‬ ‫של צריכת החשמל בהיקף מוערך של כ ‪ 3544‬שעות בשנה‪.‬‬ ‫לתחנה מיועדת ארובה אחת בגובה בין ‪ 34‬ל ‪ 54‬מטרים ומתקן קירור במעבה מקורר‬ ‫אויר ("קירור יבש") ‪ -‬מתקן זה חסכוני מאוד במים הנדרשים בהשוואה לקירור‬ ‫רטוב של תחנה מעין זו‪ .‬בחלק הדרומי של מגרש התחנה מיועדת לקום חצר מיתוג‬ ‫שתפקידה השנאה מתאימה למתח הנדרש להולכה‪.‬‬ ‫הולכת האנרגיה תתבצע בקו ‪ 344‬ק"ו דו מעגלי עילי באורך של כ ‪ 0‬ק"מ‪ ,‬אשר‬ ‫יתחבר לקו הולכה ארצי "רוטנברג ‪ -‬צפית"‪ ,‬העובר מדרום לתחנה בכוונים מזרח ‪-‬‬ ‫מערב‪ .‬ליד הקו הארצי תיתכן הקמה של חצר מיתוג מרוחקת לתחנה כתלות במועד‬ ‫‪2‬‬ ‫הקמתה של תחנת כח אחרת במרחב ובהתאם לשיקולי זמינות ההולכה של חברת‬ ‫החשמל‪.‬‬ ‫יצוין כי במקביל לתסקיר זה מוגש לות"ל קטע תסקיר העוסק בהולכה בלבד שהוכן‬ ‫ע"י חברת החשמל לישראל (חח"י) ‪ -‬הפרדת מסמך ההולכה המשלים לתסקיר‬ ‫נעשית משיקולי תכנון וביצוע של משק החשמל‪.‬‬ ‫חלופות שנבדקו במהלך התכנון ‪ -‬טרם ההחלטה על מיקום התחנה באזור התעשייה‬ ‫באר טוביה נעשו על ידי שני משרדי ממשלה עבודות לאיתור שטחים מתאימים‬ ‫למיקום תחנות כוח‪ .‬עבודת המשרד להגנת הסביבה משנת ‪ 044443‬עסקה באיתור‬ ‫אזורים אפשריים להקמת תחנות כח בעיקר מהיבטי כושר נשיאה של איכות אויר‪,‬‬ ‫ועבודת משרד התשתיות הלאומיות משנת ‪ 0445‬עסקה באיתור מקומות אפשריים‬ ‫מההיבט של הפוטנציאל הקרקעי‪ .‬בין האתרים שנבחנו‪ ,‬נמצא על ידי המשרד להגנת‬ ‫הסביבה כי ניתן למקם באזור קריית מלאכי שלוש תחנות כוח בשיטת מחזור‬ ‫משולב מוסקות בגז טבעי ("מחז"מ") או אחת המוסקת בסולר‪.‬‬ ‫במהלך בחינת החלופות לאתר מתאים לתחנה‪ ,‬נבחנו האתרים שהועלו בעבודות של‬ ‫משרדי הממשלה כאמור לעיל‪ .‬האתרים נבחנו לאורם של הקריטריונים הבאים‪:‬‬ ‫קירבה לקווים קיימים של גז טבעי וחשמל‪ ,‬קיבולת זיהום אוויר בסביבה‪ ,‬והתאמה‬ ‫למדיניות התכנון הארצית המבקשת לקדם תחנות כוח בשטחי תעשייה‪ .‬על בסיס‬ ‫קריטריונים אלה נבחרו האתרים באר טוביה וקריית גת‪ .‬זמינות הקרקע הכריעה‬ ‫את הכף בין השניים לטובת האתר המוצע בתכנית זו‪ .‬במהלך תקופת התכנון הועלו‬ ‫על ידי המועצה האזורית באר טוביה מספר חלופות למיקום אחר בשטח המועצה ‪-‬‬ ‫אלו נבדקו באופן חיצוני ונוסף להנחיות התסקיר ומוצגות בנספח‪ ,‬החלופות‬ ‫הנוספות לא שינו את התוצאה של בחירת החלופה המועדפת‪.‬‬ ‫במסגרת החלופות נבחנו כמה וכמה תוואי הולכת גז טבעי לתחנה‪ ,‬ונבחר תוואי‬ ‫העובר בשטחים חקלאיים ומתחבר לתחנה מדרום‪ ,‬במסדרון הקיים בין היישובים‬ ‫תימורים ואביגדור‪ .‬בשלב ההשלמות לתסקיר הנחתה רשות הגז את המתכננים‬ ‫לצמצם את אורך צנרת הגז המקבילה לקווי מתח עליון‪ ,‬וכדי לעמוד בהנחיה זו‬ ‫הוסט תוואי קצה הקו המזרחי‪ .‬כנגזר מההנחיות לתסקיר הוצגו חלופות טכנולוגיות‬ ‫לקונפיגורציה המוצעת וחלופות הולכת קו האנרגיה לרשת הארצית‪ .‬כאמור עיקר‬ ‫הערכת קו ההולכה נעשה במסמך משלים לתסקיר שהוכן על ידי חח"י‪.‬‬ ‫עיקרי היבטים סביבתיים שנבדקו בתסקיר והממצאים‪:‬‬ ‫סיכונים מפעילות התחנה ‪ -‬נושא זה טופל בפירוט והרחבה בתסקיר‪ .‬במסגרת‬ ‫ההנחיות לתסקיר נדרשה בדיקה של ארבעה תרחישים דטרמיניסטיים לגז טבעי‬ ‫ושמונה סוגי אירועים לחישוב הסתברותי מצטבר מתחנת הפחתת הלחץ ומנייה‬ ‫(‪.)PRMS‬‬ ‫לתרחיש קרע צנרת גז טבעי והצתת הגז בתחומי תחנת הכח חושב טווח סיכון של ‪45‬‬ ‫מטר‪ .‬לתרחיש קרע צנרת ופיצוץ תת קרקעי של צנרת גז חושב טווח סיכון של ‪05‬‬ ‫מטר‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לתרחיש לפיו יוצת הגז בעת שיבוצע שחרור יזום של גז משסתום ה‪PRMS -‬‬ ‫("וונט")‪ ,‬חושב רדיוס סיכון מקסימלי של ‪ 04‬מטר שחלקו מצוי בכביש ‪ .34‬יש לציין‬ ‫כי תהליך שחרור יזום יתבצע תחת פיקוח ונקיטת אמצעים לכך שלא ימצאו מוקדי‬ ‫הצתה בעת ביצוע התהליך‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא צפויים סיכונים בכביש ‪ 34‬עקב אירוע כזה‪.‬‬ ‫בהתאם לתקני הבטיחות המחיבים‪ ,‬נדרש רדיוס פנימי של ‪ 02‬מטר מ"הוונט" שיש‬ ‫להשאירו ללא מקורות הצתה‪ .‬רדיוס זה נמצא כולו בתחומי התחנה‪.‬‬ ‫לתרחיש שפך מיכל סולר ושריפת הסולר במאצרה סביב המיכל חושב רדיוס סיכון‬ ‫של ‪ 60‬מטר‪.‬‬ ‫בתרחיש החישוב ההסתברותי לסיכונים פוטנציאלים הנובעים מתחנת הפחתת‬ ‫הלחץ והמנייה (‪ )PRMS‬נמצאה הסתברות קבילה ל"סיכון האישי" שרובו חל‬ ‫בתחום התחנה ומיעוטו בכביש הגובל בתחנה‪ .‬לא קיימת אוכלוסייה בטווחי הסיכון‬ ‫הנדרשים לצורך חישוב ה"סיכון הציבורי" הנובע מה ‪ ,PRMS‬ונמצא כי לא מתקיים‬ ‫סיכון ציבורי ממתקן זה‪.‬‬ ‫על פי דרישות שעלו בבקשה להשלמות התסקיר נבדקו גם חומרים מסוכנים‬ ‫שמשמשים לתפעול שוטף בתחנות כח‪ ,‬כגון חומרים לטיפול במים וקירור הגנרטור‪,‬‬ ‫הערכת הסיכונים שבוצעה לסיכונים אלו העלתה כי הסיכונים אינם חורגים‬ ‫מתחומי התחנה‪.‬‬ ‫המסקנה מסיקרי הסיכונים שנערכו למרכיבי התחנה השונים הינה כי כלל רדיוסי‬ ‫הסיכונים נשארים בתחום מגרש התחנה ו‪4‬או בתחומי ה"קו הכחול"‪ .‬אין כל מניעה‬ ‫בגלישת רדיוסי סיכונים מתרחיש הוונט לכביש סמוך מבחינת מתודת הסיכונים‬ ‫לאור העובדה ששחרור גז מוונט הינו אירוע יזום ומתוכנן אשר מאפשר את חסימת‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫צנרת ההולכה העוברת במקביל לכביש ‪ 34‬סמוך לתימורים תועמק ותוגן מעבר‬ ‫לתקנים המחייבים לרבות כיסוי בטון על הצינור שימנע פגיעה של עבודות חפירה לא‬ ‫מתואמות‪.‬‬ ‫סיכונים כתוצאה ממיקום התחנה בסמוך למפעלים שכנים ‪ -‬מאמץ רב נעשה‬ ‫למצוא נתוני סיכונים של מפעלים ומתקנים שכנים במקורות מידע שונים ומסקר‬ ‫סיכונים שהוכן על ידי ד"ר ישראל ברזילי במאי ‪ ,0424‬כדי לבדוק את השלכותיהם‬ ‫על התחנה‪ .‬מידע אודות סיכונים במפעלים השכנים התבקש גם מהרשויות השונות‪,‬‬ ‫לרבות פניות על פי חוק חופש המידע‪ ,‬אך לא נמסר על ידן‪ .‬נודע לנו כי לאחרונה‬ ‫הוכן דו"ח סיכונים נוסף על המצב הקיים באזור התעשייה‪ ,‬אך דו"ח זה טרם‬ ‫פורסם ולא עלה בידנו לקבל עותק ממנו‪.‬‬ ‫על מנת לאמוד את פוטנציאל הסיכון הסביבתי הקיים באזור התחנה כתוצאה‬ ‫מתקלה במפעל שכן נותחו חמישה תרחישי סיכונים למפעלים שכנים להם היתר‬ ‫רעלים לאמוניה מונזלת‪ .‬ניתוח זה נעשה באמצעות המידע הבסיסי‪ ,‬והמחמיר מאוד‪,‬‬ ‫הקיים בהיתרי רעלים של המפעלים הרלוונטים‪ .‬התרחישים התבססו על ההנחה‬ ‫לפיה המפעלים עושים שימוש בכמות המקסימאלית של אמוניה המותרת להם‬ ‫בהיתרי הרעלים‪ ,‬למרות שכאמור מדובר בהנחה מחמירה ביותר‪ .‬מניתוח‬ ‫התרחישים חושבו טווחי ביטחון של עד ‪ 250‬מטר‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫יש לציין כי למרות היות האמוניה גז רעיל לנשימה היא אינה מחוללת סיכונים‬ ‫נוספים במתחם תחנת הכח‪ .‬כמו כן‪ ,‬אירוע בטיחותי בתחנה אינו יוזם אירועי דליפת‬ ‫אמוניה במפעלים שכנים‪ ,‬כך שאין חשש לאפקט דומינו‪.‬‬ ‫איכות אויר ‪ -‬נתוני הרקע לאיכות האוויר במצב הקיים כללו נתוני תחבורה‬ ‫מכבישים ראשיים בסביבה‪ ,‬נתוני פליטות של תעשיות באזור וכן נתוני פליטות‬ ‫מתחנות הכח הקיימות והמאושרת באתר צפית בהנחה מחמירה של הסקת סולר‪.‬‬ ‫ממצאי מודל איכות האוויר למצב הקיים הושוו לנתוני מדידה של שתי תחנות ניטור‬ ‫באזור‪.‬‬ ‫נמצא כי במצב הקיים איכות האוויר טובה‪ .‬הריכוזים המקסימאליים שחושבו‬ ‫ונמדדו בניטור אינם עוברים את התקנים גם במצבי קיצון מטאורולוגים‪ ,‬בכלל זה‬ ‫תחמוצות חנקן‪ ,‬ותחמוצות גפרית‪ .‬ריכוזי חלקיקים עוברים באירועים‬ ‫אטמוספריים חריגים (כגון אובך) את התקנים כמקובל בכל הארץ אך עוצמת‬ ‫הבסיס שלהם כתוצאה מפליטה אנתרופוגנית אינה גבוהה‪.‬‬ ‫גם במצב איכות האוויר החזויה לאחר הפעלת התחנה‪ ,‬אין חריגה מהתקנים‪ .‬לצורך‬ ‫החמרת החיזוי‪ ,‬הונח במודלים כי כלל תחנות הכח באזור ובבאר טוביה בכלל זה‪,‬‬ ‫יוסקו בסולר‪ .‬מוערך כי תרחיש זה עלול לקרות במקרי קיצון בלבד‪ .‬תרומת התחנה‬ ‫מינורית ביותר בתחמוצות גופרית ובחלקיקים ותרומתה קטנה בתחמוצות חנקן‪.‬‬ ‫האזור בו ניכרים במודל ערכים גבוהים יותר (אף שאינם מגיעים לגבול התקן) הינו‬ ‫באזורי ההתרוממות הטופוגרפית כ ‪ 24‬ק"מ דרום מזרחה מהאתר‪.‬‬ ‫מליאת הות"ל דרשה במסגרת התסקיר לבדוק השערה ולפיה יומרו דלקים כבדים‬ ‫הנמצאים בשימוש תעשיות באזור לגז טבעי‪ ,‬כתוצאה מהגעת הגז לאזור התעשייה‬ ‫באר טוביה עם הקמת התחנה‪ .‬ממצאי הבדיקה העלו כי אם אכן יומרו דלקים‬ ‫קיימים לגז טבעי‪ ,‬יחסכו בשנת ‪ 0444‬פליטות של כ ‪ 344‬טון תחמוצות גפרית‪ ,‬כ ‪04‬‬ ‫טון תחמוצות חנקן ולא פחות חשוב ‪ 23,444‬טון של גז החממה פחמן דו חמצני‪.‬‬ ‫רעש ‪ -‬נערכו מדידות רעש קיים בשעות היום והלילה לקולטי רעש רגישים בסביבת‬ ‫התכנית ‪ -‬בשכונות מגורים בקריית מלאכי ובמושב תימורים‪ .‬המקור הדומיננטי של‬ ‫הרעש לכל הקולטים הינו כבישים הנמצאים בסביבה – כביש מס' ‪ 4‬וכביש מס' ‪.34‬‬ ‫הרעש מאזור התעשייה נמצא נמוך באופן משמעותי ביחס אליהם‪.‬‬ ‫לכל הקולטים חושבו על סמך המדידות מפלסי רעש הנגרמים מאזור התעשייה‬ ‫בלבד‪ .‬עבור מושב תימורים מפלסי הרעש המחושב בתוך הבתים נעים בתחום ‪33.5-‬‬ ‫)‪ 34.5 dB(A‬בשעות הלילה ו‪ 42-45.4 dB(A) -‬בשעות היום‪ .‬עבור קריית מלאכי‬ ‫מפלסי הרעש היו )‪ 41.1-42.9 dB(A‬ו‪ 42.8-46.7 dB(A)-‬בהתאם‪.‬‬ ‫נקבעו מאפיינים אקוסטיים לכל מקורות הרעש הדומיננטיים המתוכננים בתחנת‬ ‫הכח המצוידים באמצעי הפחתת רעש רלבנטיים (נתוני יצרן בפרק ג)‪ .‬בהתאם‬ ‫למאפינים אלה נערך חיזוי רעש כתוצאה מפעילות התחנה לשעות יום ולילה לקולטי‬ ‫רעש רגישים הנמצאים בסביבה ובגבול התחנה המתוכננת‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מפלסי הרעש שנחזו בשורת הבתים הראשונה בישוב תימורים הינם נמוכים מאוד‬ ‫ועומדים על )‪ .32.4-33.6 dB(A‬מפלסי הרעש שנחזו בקריית מלאכי‪ ,‬נמוכים עוד‬ ‫יותר‪ ,‬ועומדים על ‪.30.7-31.7 dB(A) -‬‬ ‫לסיכום ‪ -‬מפלסי הרעש החזויים כתוצאת מפעילות התחנה הינם נמוכים מאוד‬ ‫ונמוכים בהרבה ממפלסי הרעש המותר‪ .‬בשלב התכנון המפורט יוצג מיכון ומאפייניו‬ ‫האקוסטיים תוך עמידה בקריטריונים למפלס רעש סביבתי מותר‪.‬‬ ‫נוף ‪ -‬התחנה מיועדת להיבנות במגרש תעשייתי הגובל במגרשי תעשיות אחרות‪ ,‬ואין‬ ‫בהקמת התחנה משום שינוי לנוף השגרתי באתר‪ .‬חלק ממבני התחנה יגיעו לגובה‬ ‫של כ ‪ 45 - 44‬מטר והארובה תגיע לגובה של ‪ 34‬עד ‪ 54‬מטר‪ .‬סביב התחנה יינטע חיץ‬ ‫טבעי ירוק שיסתיר אותה‪ ,‬באופן חלקי או מלא‪ ,‬מחלק ניכר מהנקודות שמהן היא‬ ‫נצפת‪ .‬צינור הגז טמון ואינו ניכר בשטח למעט שלטי אזהרה המוצבים בשטחים‬ ‫חקלאיים‪ .‬עיקר ההשפעה הנופית תהיה למסדרון הולכת החשמל ולחצר המיתוג‬ ‫המרוחקת‪ ,‬אשר הקמתה תלויה באי‪-‬מימוש מוקדם של תחנת כח נוספת באתר‬ ‫צפית‪ .‬בתסקיר נבחנו ארבעה עשר כווני מבטים שונים עם הדמיות של מרכיבי‬ ‫התחנה‪ ,‬והם מלמדים על מופע נופי המשתלב באזור התעשייה בו מבנים רבים בעלי‬ ‫אופי דומה‪.‬‬ ‫אקולוגיה וערכי טבע ‪ -‬אלו נסקרו במסגרת הכנת התסקיר בעונה המתאימה‪ .‬עיקר‬ ‫הממשק הטבעי הינו בתוואי המוצע לצנרת הגז‪ .‬תוואי זה מתוכנן לעבור בשטחים‬ ‫חקלאים אשר רגישותם האקולוגית נמוכה‪ ,‬לאחר הטמנת הצינור יוחזר השטח‬ ‫לקדמותו‪ .‬בתוואי לא אותרו מיני צומח וחי ייחודים כגון מינים בסכנת הכחדה‪,‬‬ ‫מינים נדירים‪ ,‬גיאופיטים או עצים ייחודיים‪ .‬בנקודות בהן תוואי הצינור חוצה‬ ‫ערוצים רדודים מומלץ לשקול העברת צינור הגז בדחיקה תת קרקעית ולא בתעלה‬ ‫עילית בערוץ‪.‬‬ ‫המגרש המיועד לתחנה ממוקם בתחום אזור התעשייה הקיים וקווי הולכת החשמל‬ ‫הם עיליים וממוקמים לאורך כביש ‪ .34‬מתקנים אלה מרוחקים מאזורים בעלי‬ ‫רגישות אקולוגית וערכי טבע ואינם חוסמים מסדרון אקולוגי כלשהו‪ .‬למרות זאת‬ ‫מומלץ לשמר ערוץ ניקוז מקומי העובר בסמוך והעשוי לשמש לתנועת בעלי חיים‬ ‫לחציית כביש ‪.34‬‬ ‫זיהום קרקע ומי תהום ‪ -‬עפ"י ההנחיות לתסקיר הוכן "סקר היסטורי" במסגרת‬ ‫בדיקת מתחם התחנה‪ ,‬ונמצא כי שפכים מוזרמים באמצעות צינור למגרש המיועד‪.‬‬ ‫הנוזלים והקרקע נדגמו ונמצאו מזוהמים במקצת‪ .‬הומלץ כי בשלב היתר הבנייה‬ ‫יבוצע סקר מפורט אשר יכלול קידוחים ודגימות‪ .‬ייתכן כי בשלב זה יהיה צורך‬ ‫לפנות מהשטח כמות לא גדולה של קרקע מזוהמת לאתר פסולת‪ .‬פוטנציאל זיהום‬ ‫מי התהום מאירוע זה ייבחן‪ ,‬אך סבירותו בעת זו מוערכת כנמוכה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בטיחות קרינה ‪ -‬הנושא נבדק ביחס לשני מחוללי שדות אלקטרומגנטיים‪ ,‬האחד‬ ‫מצרפי ממתקני התחנה והשני מהשנאי וחצר המיתוג הקרובה‪ .‬בבדיקה נמצא כי‬ ‫השדה המגנטי דועך לערך מינימלי של ‪ mG 0‬בגבולות התחנה עם יציאה מינורית‬ ‫מגבולותיה כלפי הכביש המערבי וחצר מפעל סמוך‪.‬‬ ‫דו"ח חח"י העוסק בהולכת האנרגיה בדק את משמעות הקמת קווי ‪ 344‬ק"ו‬ ‫מבחינת בטיחות קרינה במסדרון שבין היישובים אביגדור ותימורים‪ .‬גם בדו"ח זה‬ ‫נמצאה דעיכה של השדה המגנטי בקירוב לערך מינימלי‪ ,‬כבר במחצית המרחק שבין‬ ‫הקו למגורים הקרובים‪ .‬המסקנה הינה שלא נמצא כל סיכון לקרינה‬ ‫אלקטרומגנטית מהתחנה‪.‬‬ ‫השלכות על ייעודי ושימושי קרקע ‪ -‬התכנית מוצעת במרחב בו ישנה קבילות‬ ‫סטטוטורית למתקני תחנת כח‪ .‬בבדיקה מפורטת לא נמצאו קונפליקטים עם‬ ‫תכניות מתאר ארציות‪ ,‬מחוזיות ומקומיות‪ .‬ישנה קרבה של קטע צינור גז לאתר‬ ‫המיועד על פי תמ"א ‪ 23‬לכרייה וחציבה וכן לערוץ ניקוז עפ"י תמ"א ‪ 43‬העוסקת‬ ‫בכך‪ .‬ישנה תכנית בהתהוות של מע"צ העוסקת במחלף תימורים והרחבת כביש ‪34‬‬ ‫בקטע מסוים‪ ,‬אולם תכנית זו עדיין בשלבי תכנון ראשונים‪ .‬בתוואי צנרת הגז‪,‬‬ ‫ייאסר עפ"י תקן הגז הטבעי לטעת עצים עמוקי שורש‪ .‬לסיכום ‪ -‬לא נמצאו הגבלות‬ ‫וסייגים שיש להטיל על הסביבה או ייעודיה בהקשר לתכנית המוצעת‪.‬‬ ‫נושאים שונים נוספים בתסקיר נדונו נושאים נוספים כגון סיכונים סיסמיים‪ ,‬מים‬ ‫ושפכים‪ ,‬אתרים ארכיאולוגים ‪ -‬כלל הנושאים נמצאו לא בעיתיים‪.‬‬ ‫לסיכום ‪ -‬כלל ההשפעות הסביבתיות של תחנת הכח ובכלל זה‪ :‬איכות אויר‪,‬‬ ‫השפעות נופיות‪ ,‬אקוסטיות‪ ,‬סיכונים‪ ,‬שפכים וזיהום קרקע‪ ,‬מתכנסות לתקנים‬ ‫וגבולות מותרים באזור התעשייה וסביבתו הקרובה‪ .‬השפעות אלו ניתנות למניעה‬ ‫ו‪4‬או להפחתה באמצעות הטלת סייגים ומגבלות על הקמה ותפעול תחנת הכח ללא‬ ‫מגבלות והתניות על הסביבה‪ .‬על סמך ממצאי תסקיר זה הוכנה הצעה להוראות‬ ‫בתכנית ליישום מיטבי של בניית התחנה והפעלתה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫צוות התסקיר‬ ‫היזם ‪-‬אי‪.‬פי‪.‬אמ‪ .‬באר טוביה בע"מ‬ ‫אהוד לוריא‪ ,‬רו"ח ‪ -‬מנהל המיזם‬ ‫תכנון‪ -‬עוזי גורדון אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ‬ ‫אדר' דורית שפינט‬ ‫אדר' עינת מנדלסון‬ ‫תסקיר וליווי סביבתי‪ -‬אדמה מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬ ‫דרור נחמיאס‪ ,‬גלית קילונו בסקי‪ ,‬גידי בן עמי‪ -‬עורכי התסקיר‬ ‫אליאב שמואלביץ' ‪ -‬איכות אוויר‬ ‫נועה וייל ‪ -‬גיאולוגיה והידרולוגיה‬ ‫נועם דול‪ -‬זיהום קרקע‪ ,‬סיכונים סיסמיים‬ ‫מעיין סירק ויצמן‪ -‬מים ושפכים‬ ‫ניר מעוז‪ -‬אקולוגיה‬ ‫דר' מיכאל מוגילבסקי‪ -‬אקוסטיקה סביבתית‬ ‫משה נצר‪ -‬הנדסת תאימות ובטיחות אלמ"ג בע"מ‪ -‬שדות אלקטרו מגנטיים‬ ‫תכנון נוף‪ -‬גרינשטיין הר‪ -‬גיל אדריכלות נוף ותכנון סביבתי בע"מ‬ ‫אדר' הילה רותם הלוי‬ ‫אדר' קרן סוהמי‬ ‫יעוץ גז – לודן חברה להנדסה בע"מ‬ ‫רמי לוי‬ ‫אביב קרן‬ ‫טכנולוגיה‬ ‫מהנדס דב רוזנפלד‬ ‫מהנדס לאון אפרומוב‬ ‫פויירי – חברת הנדסה בינלאומית‬ ‫יעוץ חשמל‪ -‬ניר זיידפונדן מהנדסים יועצים בע"מ‬ ‫ניר זיידפונדן‪ -‬מהנדס חשמל‬ ‫סקירת סיכונים של חומרים מסוכנים ‪ -‬הז‪-‬מט בע"מ‬ ‫סיגלית שחר‬ ‫ד"ר אלכס כהן‬ ‫ניקוז‪ -‬לביא נטיף מהנדסים בע"מ‬ ‫בעז כהן‪ -‬מהנדס ניקוז‬ ‫הולכת אנרגיה‪ -‬חברת החשמל לישראל בע"מ‬ ‫שי כץ‪ ,‬הראל חצרוני‪ -‬עריכת קטע התסקיר העוסק בהולכה‬ ‫הערה‪ :‬קטע התסקיר העוסק בהולכת אנרגיה נעשה כמקובל ע"י חח"י ונמסר בנפרד ובמצורף‬ ‫למסמכי תסקיר זה‪.‬‬ ‫‪8‬‬