) 4798 - 4881 ( צבי הרמן בכרך . תולדות המשפחה בגרמניה 4
צבי הרמן בכרך ( )4798 - 4881 .4תולדות המשפחה בגרמניה. .2ציונות ועלייה לארץ ישראל. .3סיפור המשתלה. .4תולדות המשפחה בגרמניה צבי הרמן בכרך נולד בגרמניה בשנת 4881בעיר זלינגשטט ,למשפחה יהודית שהתיישבה במקום במאה ה.48- בתעודת הלידה שלו הוא רשום כאברהם בכרך הרביעי .על פי ספר יוחסין של המשפחה ,אפשר ללכת אחורה ,ולעקוב אחרי משפחות יהודיות רבות שחיו במקום ,עוד מהמאה ה .43-אזור חקלאי פורה שם עובר נהר המיין .הוריו היו סוחרי בקר (החזיקו כ 222-פרות ,חלקן אצל הכפריים באזור .נתנו להם ליהנות מהחלב ,ועשו את הרווח ממכירת הבהמה) .כבן לסוחרי בהמות ,הכיר את שטחי הקרקע ואת המשקים החקלאים באזור בהן הוחזקו הפרות ,ולמד להעריך חשיבותו של נכס מקרקעין. לאחר לימודיו בגימנסיה ,פנה להתמחות בכלכלה ובנקאות בעיר הקרובה האנאו [ .]Hanauשם היה לו דוד עשיר שעסק בבנקאות ,וצבי הצעיר אפילו התאהב בבת דודתו פלורי ,אותה זכר באהבה כל חייו .מהאנאו עבר לפרנקפורט להמשך התמחות בתחום הבנקאות .במשך חודשים רבים היה עוזרו האישי של בנקאי יהודי בשם מר ורבורג .שם הוצע לו להמשיך כעובד בנק ,אך הוא מאס בגישה המתנשאת של אותו יהודי ,והחליט להיות עצמאי .הוא עבר לעיר הצפונית המבורג .משם נשלח למכור מניות באזור חקלאי ליד העיירה זלצוודל .בזלצוודל הכיר את משפחת נוישטט, ואת אשתו ברטה בת המשפחה .בגיל 22החליט לפתוח בנק עצמאי בעיירה זלצוודל ולעסוק בעסקי מכירה וקנייה של קרקעות. בשנת ,4727אמו פיליפינה( ,לבית שטיין) עזרה לו בהשגת סכום כסף ראשוני עליו היה צריך להצהיר ,כדי לקבל אישור לפתוח בנק .היא לקחה הלוואה גדולה מאד של אותם הימים 92,222 -מרקים והביאה לו את הכסף במטבעות זהב .מסופר במשפחה ,כי עלתה על רכבת ,ונסעה לבדה במשך יום שלם מדרום גרמניה לצפון גרמניה ,כשבכיסיה במזומן כל הסכום העצום הזה .את הכסף הזה צבי בכרך נתן לבנק המרכזי בברלין ,כביטוח ולקבלת רשות לנהל בנק. במשך 2שנים עד פרוץ מלחמת עולם הראשונה ,קידם בחריצות את עסקי 'בנק בכרך' .העובדים היו כולם מקומיים, ששמרו ליהודי נאמנות ,למרות גילויי האנטישמיות ,אשר החלו להתגבר .עיקר ההכנסות באו ממסחר בקרקעות ובבתים .עד מלחמת עולם הראשונה רכש שתי אחוזות כפריות גדולות מבעלים שפשטו את הרגל. באותה עיירה גרו מספר משפחות יהודיות .לאחר שהתיידד עם ברטה ,אחת הבנות של משפחת נוישטט ,הם התארסו. הנישואים עם ברטה נדחו עד אחרי המלחמה בשנת .4747 ברטה הצעירה מבין 1אחיות אמא של ברטה רוזליה לבית לוי ,נולדה בפוטסדם .היה לה אח ד"ר למשפטים לוי ,חבר הפרלמנט בברלין .כששמע על כוונות המשטר לפגוע ביהודים ,הספיק לרכוש יאכטה ולברוח עם היאכטה לארץ ישראל .כאן השכיר את היאכטה למשמר החופים של הוד מלכותה הבריטית ,וחי מדמי השכירות ששילמו לו .המשפחה התגוררה בחיפה ,ולאחר מכן עברה לאוסטרליה. עם פרוץ המלחמה ,בשנת 4741התגייס צבי בכרך לצבא הגרמני ונשלח לחזית הרוסית .אחד העובדים הנאמנים, נשאר לנהל את הבנק ,ואישור חתימה ניתן לארוסתו ברטה נוישטט ,ילידת .4889היא שמרה בקנאות על המשך תפקודו של הבנק למרות גילויי האנטישמיות .כתוצאה מאחת ההלשנות ,נפתח נגד בכרך משפט .בהיעדרו ,עלול היה להימצא אשם .ברטה הצעירה נסעה בעצמה לחזית ,והצליחה לשכנע את המפקד הגרמני ,שיאפשר לבכרך לבוא ולהעיד במשפט נגדו .ואמנם הופעתו ועדותו של בכרך ,הביאה לזיכוי מלא .אותו מתלונן נאלץ לעזוב את העיירה. כשהסתיימה המלחמה ,חזר בכרך הצעיר לזלצוודל והצליח לעבור את תקופת השפל הכלכלי ,ללא פשיטת רגל ,כפי שקרה לשאר הבנקים באותה עיירה .בגיל 32התחתן עם ברטה נוישטט ( )4783 - 4889אשר חיכתה לו עד סוף המלחמה ,והייתה כבר בגיל .32הם בנו את ביתם באותו רחוב שם התנהל הבנק .הוא היה ראש קהילה של 22יהודים באותה עיירה .חלקם בני משפחות קרובות ,להן עזר בכספים ובקניית בתים. 1 צבי הרמן בכרך ( )4798 - 4881 שנת ,4747חתונתם של צבי וברטה בכרך צבי בכרך עם בנותיו רות ואסתר עד עליית הנאצים ,הצליחה המשפחה לבסס את עצמה .נולדו שתי הבנות רות ואסתר ,אשר למדו בבתי ספר מקומיים. לפי דבריהן ,תמיד נאמר להן לא להתבלט ,לנהוג כמו שאר הילדים ,ולהשתתף בכל השיעורים כולל שיעורי דת ותפילה נוצרית .יחד עם השתלבות כלכלית מבוססת בעיירה ,חשו המשפחה והבנות גילויי אנטישמיות וזרות בחברה. רות מספרת על הקנטות רבות ,ועל העובדה ,שלעולם לא נתנו לה בבית הספר ,פרס ראשון .זאת למרות שהייתה כמה פעמים ראשונה בכיתה .זכורה לה תעודת ספורט של מקום ראשון בריצה ,כשהמילה 'ראשון' מחוקה ,ועליה כתוב 'מקום שני' .בבית לא דיברו עם הבנות על האנטישמיות ועל אי הצדק שנעשה להן. רות בגימנסיה ,ילדה יהודייה יחידה עם תלתלים שחורים המשפחה שמרה על מסורת יהודית וניהלה חיים יהודיים כולל ביקורים בבית הכנסת המקומי .הם דאגו להביא הביתה מורה אשר לימד את המשפחה במשך כמה שנים עברית ותרבות יהודית .באותה עת היה מקובל לארח בבית צעיר יהודי ,שהיה נזקק או חולה .תמורת לימודי עברית ויהדות ניתנו לו מגורים ואוכל .המורה לעברית שלהם היה ממוצא רוסי וחולה שחפת .בזכותו יכלה המשפחה להתחיל חיים בארץ ישראל עם בסיס בעברית .למרות שמילים רבות היו ללא שימוש כמו 'פוזמקאות' ו'אכסדרה' .רות מספרת כי בזכותו למדה לאהוב ספרות רוסית עשירה .בין מעט הספרים שהביאו אתם מגרמניה ,היו גם רומנים רוסים מתורגמים לגרמנית ,בכריכות מוזהבות (אני זוכרת את עצמי כנכדה שנולדה בארץ ,יושבת על הרצפה ,פותחת את דלתות הזכוכית של אותו ארון ספרים נמוך ,מוציאה ספרים בכריכות עור וקטיפה כחולה עם קישוטי זהב ,ולא יכולה להבין אף מילה !!! כי אני דוברת רק עברית .הרי לא רצו שאנחנו ילידי הארץ ,נלמד שום שפה חוץ מעברית ...ובטח לא גרמנית או יידיש .כל פעם כשהתארחתי אצל סבא וסבתא ברמת-גן ,חזרתי על החוויה המתסכלת של התבוננות בספרים בגרמנית ,תחת כותרות של סופרים וספרי מופת). עם עליית הנאצים לשלטון ,החלו להגביל את היהודים בתחומים רבים .כבר בשנת 4733הציבו שוטרים ליד בתי עסק יהודיים כולל הבנק של בכרך .בעלי חשבון צבאו על הבנק כדי להוציא את כספם .בכרך צמצם את פעילות הבנק, שילם לכל דורש את המגיע לו ופיטר את העובדים הגויים .מתוך ידיעה שעליו לעזוב את המקום ,הוא החל לטפל במימוש הנכסים :מכירה או העברת בעלות. 2 צבי הרמן בכרך ( )4798 - 4881 הממשלה פרסמה איסורים על פעילות יום יומית של היהודים" :אסור ליהודים להשתתף במקהלות"" ,היהודים מסולקים מכל אגודות הספורט"" ,אסור ליהודים להתרחץ בחוף ציבורי"" ,כל שנה יש לערוך בבתי ספר בחינה בנושא טהרת הגזע"" ,אסור ליהודים להשתתף בתחרות מכוניות" וכו' .כל כמה חודשים התפרסמו איסורים נוספים אשר פגעו בבסיס זכויות האדם. רכב המשפחה שזכה בפרס ראשון בתחרות על עיצוב מכונית בפרחים לחג האביב .2ציונות ועלייה לארץ ישראל משפחת בכרך החלה להרהר ברעיון ,שכך אינם מוכנים להמשיך ולחיות בגרמניה .ברטה בכרך הייתה הראשונה שהגיעה למסקנה כי עליהם לעזוב את המדינה הזאת .היא הייתה דור שני באותה עיירה ,ולא תיארה לעצמה שלא יתנו לה להיכנס לחנויות ולמקומות ציבוריים. בשנת 4733הופיע בגרמניה איש התנועה הציונית אנצו סירני (זה היה ביקורו השני בגרמניה ,גם בשנת 4734ביקר בגרמניה במטרה לשכנע יהודים בעלי הון בגרמניה לרכוש בכספם אדמות בארץ ישראל) .בשנת 4733בא במטרה להציל יהודים מהמשטר הנאצי .הוא השתמש בדרכונו האיטלקי ובתואר האקדמי שלו כפרופסור לפילוסופיה ,והתקבל על ידי המשטר הנאצי בכבוד .כידוע מוסוליני היה אז ידידו של היטלר .אנצו סירני הסתובב בגרמניה כאורח כבוד וביקר בבתים פרטיים של יהודים רבים בניסיון לשכנע אותם לעזוב את גרמניה" .עכשיו אתם יכולים עדיין לצאת עם הרכוש ,עם הכסף והרהיטים כמו בני אדם ,מי יודע מה יהיה אח"כ" (לקוח מהחומר שבארכיון קיבוץ גבעת ברנר) .אסתר זוכרת את ביקורו של אנצו סירני בביתם בזלצוודל .לדבריה ,אביה צבי בכרך התיידד עם אנצו סירני ,וזאת אחת הסיבות שבחר ללמוד חקלאות במשך שנתיים בקיבוץ גבעת ברנר ,שם היה אנצו סירני חבר קיבוץ ,ולשם הצטרפו יהודים רבים יוצאי גרמניה. בשנת 4731הגדישה את הסאה ,תלונה של אדם תושב העיירה ,שהכיר את משפחת בכרך .הוא היה שתיין ,לא עבד ואיבד את כל כספו .הרמן בכרך קנה ממנו חלקת אדמה ,והמשיך לתמוך באשתו של אותו אדם ובמשפחתו ,שנאלצה למכור את רכושה .אותו גוי הצטרף למפלגה הנאצית ,וניצל את שנאת היהודים כדי לפנות לבית המשפט בטענה, שהיהודי גזל ממנו חלקת אדמה ומכר אותה שלא כדין .באותה שנה ,נעשה משפט שנערך בדלתיים פתוחות בפני כל העיירה .השופט הכיר את בכרך ואת עקרונות העבודה שלו ,לפיהם אינו מתעסק במקרים גבוליים עליהם אין חומר מפורט וגלוי ,ושומר תמיד על שקיפות והגינות .לאחר עיון במסמכים ,פסק השופט כי לא הייתה כל מרמה ,ובכרך יצא זכאי .בתום המשפט שעורר וחיזק תסיסה ציבורית נגדו ,הבין בכרך ,כי הפעם אמנם נעשה צדק ,אך במשפט הבא, תחת שלטון הנאצים ,אין סיכוי שיצא זכאי. עד שנת ,4732עוד אפשר היה למכור נכסים .לאחר התלבטות של שנתיים ,וצמצום עסקי הבנקאות ,מכר בכרך ,תחת אונס ,את הבנק ואת הרכוש שהיה לו .הוא היה זכאי להוציא רק עשירית מסכום רכושו ,לכן דאג שכל השאר יועבר לידיים אחרות .עד היום נמצאים בארכיון העיירה זלצוודל ,תיקים מלאי מסמכי העברה ומכירה של רכוש ,אשר עבר מהרמן בכרך לתושבי המקום .תהליכי המכירה נמשכו מספר חודשים ,בהם ישב בביתו עם חדר מלא ניירות ומסמכים, ודאג לסגור עניינים ,כדי שלא יגידו אחר כך שהיהודי רימה וניצל אחרים. באותה עת החלה להתארגן בגרמניה קבוצת יהודים שהחליטה לשלוח בני נוער לארץ ישראל .בראש הקבוצה עמדה רחה פרייר ,ויחד עם אנצו סירני הם יזמו את הקמתה של מסגרת עליית הנוער במסגרת "המחלקה להצלת יהודי גרמניה" .המשפחה החליטה לשלוח לארץ ישראל את בתם רות במסגרת עלית הנוער ,בתחילת ,4731עוד לפני שהם עלו בעצמם .רות הייתה בת .41היא נשלחה תחילה לשבועיים הכשרה חקלאית במחנה בגרמניה ,ואחר כך נסעה למסגרת של שנתיים בחברת נוער בארץ ישראל .רות מספרת כי בעיירה שלה ,לא הייתה תנועת נוער ציונית. במשפחה לא הייתה מודעּות ציונית ,והיא למעשה לא ידעה מה זה ציונות .מאחר והיה מסוכן לבנות צעירות להסתובב באותו זמן בגרמניה ,היא נשלחה ראשונה לארץ ישראל למסגרת של שנתיים .בידיעה שהמשפחה כולה תבוא לארץ בסוף אותה שנת .4731 3 צבי הרמן בכרך ( )4798 - 4881 עוד בטרם החליטו סופית כי פניהם מועדות לארץ ישראל ,הם נסעו בעולם ,וחיפשו מקום מתאים להשתקע .הם ביקרו בכמה ארצות באירופה והגיעו עד לארה"ב ,לשם היגרו יהודים רבים .בשנת 4731צבי בכרך ביקר לבדו בפלסטין, וידע בדיוק מה המצב כאן .לאחר שחזר מפלסטין והוחלט סופית כי שם ישתקעו ,הכינו את עצמם לעלייה מסודרת. מילאו שלוש מכולות בריהוט פשוט ובסיסי ,שיעמוד בתלאות הנסיעה ויחזיק זמן ממושך בארץ ישראל .הביאו סט ארונות עץ פשוטים בגדלים שונים ולמטרות אכסון שונים ,אשר החזיקו מעמד עשרות שנים .קנו כלי מטבח מנירוסטה ,כדי לא להזדקק לכלים חדשים בארץ ישראל .צבי בכרך ראה שכאן בארץ הרצפה עשויה בלטות יצוקות, ולא פרקט עץ כמו בגרמניה .הוא הבין שכלי זכוכית מועדים לשבירה ,ואין אחרים לקנות ,לכן העדיף להצטייד בכלי אוכל מכרומגן .כמו כן הביא לארץ את כל כלי העבודה הבסיסיים לעבודת האדמה כמו מגרפות ,מעדרים ,מזמרות, בגדי עבודה ,סנדלים ,נעלי עבודה ,מגפיים וציוד נוסף שהיה חסר בארץ .תגובת המשפחות היהודיות בעיירה היו של תדהמה :איך תחיו בארץ ענייה וחסרת תרבות? התשובה שלהם הייתה קצרה והחלטית :זאת הארץ שלנו ,ושם צריך לחיות. מן הראוי לציין כי על דבר אחד ברטה בכרך לא ויתרה בבואה ארצה .היה זה אוסף של כלי חרסינה אותו אספה כל חייה ,ודאגה להביא אותו ארצה .במשך 11שנותיה בארץ ,היו מוצבים בביתה שני ארונות ויטרינת זכוכית מלאים בכלי חרסינה יקרים ועתיקים .אפשר לכתוב ספר שלם על אותו אוסף ,בדומה לספר "הארנבת עם עיני הענבר" של אדמון דה ואל .היום אוסף כלי החרסינה והכסף שמור ומוצג בשלמותו אצל יעל פרח יונה ,הנכדה של ברטה. צילום הויטרינה בבית בגרמניה ,שנת 4732 בחודש דצמבר ,4731מגיעה משפחת בכרך באנייה עם הבת אסתר ,לארץ ישראל .הם מתיישבים ברמת-גן ושוכרים בית ברחוב הפרסה .צבי בכרך מחליט שעליו לשנות מקצוע כדי להתאים את עצמו לחיים בארץ ישראל .בגיל 22הוא בוחר ללמוד חקלאות .יש לבנות ולהפריח את הארץ .יש להוציא לחם מאדמת ארץ ישראל ,הוא אומר לכל המשתאים. מנהל בנק לאומי ומנהל בנק אלרן ,שניהם יוצאי גרמניה ,ניסו לשכנע אותו להמשיך לעבוד במקצוע הבנקאות ,אך הוא הסביר להם ,שתחום הבנקאות בגרמניה שונה מתחום הבנקאות כאן .הוא איננו יכול להמשיך ולהתנהל פה בארץ ישראל ,באותה מנטליות של בנקאי וסוחר קרקעות כפי שנהג בגרמניה. כאיש מעשה ,הוא בוחר לצאת לקיבוץ גבעת ברנר לשם הגיעו יוצאי גרמניה רבים ,ושם חי ידידו הפעיל הציוני אנצו סירני .במשך שנתיים הוא לומד חקלאות וגננות .בעיקר הוא לומד איך להתאים גידולים וצמחיה לאיזור שלנו ,איזור הים התיכון ,בניגוד למזג האוויר באירופה משם הגיע .באותן שנתיים ,למד גם עברית ושלט בה יותר טוב מאשתו ברטה ,אשר התקשתה בדיבור והבנת השפה העברית .צבי בכרך בונה לעצמו צריף מגורים קטן ליד המשתלה של גבעת ברנר וחי שם במשך שנתיים ,כשבסוף כל שבוע הוא חוזר הביתה לרמת-גן .עד היום משמרים בקיבוץ את הצריף שבנה לעצמו למגורים .הוא מאושר בבחירת התחום החדש בחייו .שזוף ,לבוש בגדי עבודה ,עובד אדמה ומפריח שממה. גם שתי בנותיו פונות לעבודה חקלאית .הבת הגדולה רות ,מתחתנת עם נפתלי פרח ,ומשתתפת בהקמת קיבוץ מעוז חיים .שם היא מרכזת את ענף הכרם ,ואחר כך ממלאת תפקידים שונים עד מזכירת הקיבוץ .הבת הצעירה אסתר, נשלחת ללמוד בבית ספר חקלאי בנהלל ,שם היא מתמחה בגידול עצי פרי .עם סיום לימודיה ,היא באה לעבוד במשתלה יחד עם אביה .לימים היא נישאת ליעקב רביד ,ויחד עם הבן גדעון רביד ,אשר הביע תמיד רצון לעבוד במשתלה .הוא לומד בבית ספר חקלאי ואחר כך מסיים לימודי חקלאות בפקולטה ברחובות ,הם ממשיכים להחזיק את המשתלה עוד שנים ארוכות. 4 צבי הרמן בכרך ( )4798 - 4881 בשנת 4739הם קונים חלקת אדמה בהמלצת אברהם קריניצי שהיה כבר 44שנים ראש המועצה של רמת-גן (טרם הוכרזה כעיר) .הם בוחרים לקנות חלקת אדמה בין רחוב האשל ( 41כי היו שם 2אשלים עתיקים) ,ובין רחוב נתן .9 "זה טוב לך וטוב לרמת-גן" אומר לו קריניצי .החלקה בת 1דונם הייתה שייכת לקבוצת 'רותקס' ,לימים מייסדי קיבוץ טירת צבי ,אשר גרו ועיבדו את הפרדס באותה חלקה ,לפני שעלו להתיישבות בקיבוצם .צבי בכרך קונה מהם את האדמה ,ובאותה חלקה בונה המשפחה את ביתה ,וחיה שם שנים ארוכות. שנת ,4738האזור כולו חולות ,עם משקים חקלאיים .רפתות וגני ירק פרטיים .אסתר בת ה 42-זוכרת שעבדו עם טוריות כדי לנקות את השטח מעשבים .הם נאלצו להרוס בפטישים ,תעלות בטון רבות שהשקו את עצי הפרדס. רות מספרת כי האדמה הייתה כולה חול ,הרחובות לא היו סלולים ,ועם כל גשם שירד ,נסחפו כמויות חול רבות כלפי מטה אל רחוב נתן .דבר ראשון שבכרך עשה היה לבנות גדר .הוא קנה בעצמו חומרים לגדר ,חפר בורות לעמודי הגדר והכניס אותם לאדמה ,משך רשת חזקה ביניהם וקבע שערים ,אחד למעלה ברחוב האשל ,ואחד למטה ברחוב נתן .כדי לפתוח את השערים שנעשו מענפי עץ ארוכים ,אפשר היה להרים אותם בשתי ידיים ולהזיז אותם לצד. שערים אלו נשארו בפתחי המשתלה במשך עשרות שנים. יש לציין כי תחום המשתלה נשאר ונחשב לאורך כל שנות קיומו כאזור חקלאי .זאת למרות שהמקום התפתח לאזור מגורים עירוני יוקרתי וצפוף .הרבה בזכות מחויבותו של קריניצי לבכרך ,בעל המשתלה הראשונה ברמת-גן. במקום 'בנק בכרך' יש עכשיו 'משתלת בכרך' .העסק מתנהל באותה חריצות ,הגינות ויצירתיות ,כפי שהתנהל הבנק בגרמניה .המשתלה הופכת לעסק משפחתי ,ומצליחה לפרנס מספר משפחות. שנת ,4738בניית הבית הפרטי ברחוב האשל ברמת-גן משתלה של ירקות בשטח הבית ,אותם מכרו לתושבים לפי התוכנית בקומת הקרקע של הבניין ,צריך להיות מחסן ומכבסה .אך ברבות הימים סוגרים שם שני חדרים עם שירותים ומשכירים במחיר סמלי את הקומה לעולים חדשים כפי שהיה מקובל אז .לאחר שהעולים עזבו ,הקומה התחתונה שימשה כמשרדים וחנות הפרחים של המשתלה. באותו זמן מצטרף צבי בכרך לבית הכנסת המרכזי ברמת-גן ,אשר התקיים באותן שנים במרתף של אחד הבתים. הוא משתתף באיסוף תרומות לבניית בית הכנסת הגדול והחדש במרכז העיר .הוא רוכש מקום ישיבה מכובד לו ולברטה אשתו ,והם הולכים ברגל לבית הכנסת כל יום חג ושבת. במשך 12שנה צבי בכרך עובד במשתלה לפי סדר יום קבוע .קם ב 1-בבוקר .מניח תפילין ושותה כוס קפה .יורד למשתלה לפתיחת השערים וקבלת קליינטים ראשונים .מכין את תכנית העבודה לאותו יום .בשעה 7:22עולה הביתה לארוחת הבוקר .שאר העובדים היו עושים הפסקה של ארוחת בוקר עם סנדוויצ'ים .אחרי ארוחת הבוקר היה ממשיך לעבוד עד שעה 4:22ועולה הביתה לארוחת צהריים .ברטה בישלה אוכל אירופאי מבושל בקדירות ממצרכים שתמיד היו משובחים .את הקניות היה עושה בכרך באופניים .מביא מצרכים על הסל שמאחורי האופניים .וכפי שאמר במבטא יקי -הבאתי את האבטיח הכי טוב ,קניתי את הבשר הכי טוב מה שיש. בשעה 3:22אחר הצהריים היה פותח שוב את המשתלה ועובד בה עד 1:22בערב .כך כל יום בדייקנות ובעקשנות. 5 צבי הרמן בכרך ( )4798 - 4881 .3סיפור המשתלה בשנת 4739צבי בכרך קונה 1דונם באזור חולות של רמת-גן ,במטרה לבנות שם את ביתו ולהקים משתלה. הוא למד שנתיים ,4738 - 4731 ,גננות חקלאית בקיבוץ גבעת ברנר והתמחה בהתאמת הגידולים לתנאי האיזור. בשלב ראשון גידלו ירקות .מכרו את הירקות לפי מידת משקל שנקראה אונקיה. זוהי יחידת משקל עתיקה עוד מהתקופה הרומית שהייתה נהוגה אז באנגליה וצרפת .בליברה אחת יש 42אונקיות4 . אונקיה אחת = 34.423גרם [ .]ounceהיום האונקייה משמשת יחידת בסיס למשקל זהב הנסחר בבורסה. אסתר זוכרת כיצד לכל קונה היו כרטיסי חשבון נפרדים רשום באונקיות .המשתלה סיפקה ירקות טריים ומשובחים, ואנשים נהגו גם להזמין משלוחים של ירקות הביתה. במשך הזמן התפתחה רמת-גן והוכרזה לעיר-גנים עם חזון של עיר ירוקה .כבר בשנת 4731החליט אברהם קריניצי לבנות גן עירוני על גבעה בשטח של 32דונם (היום גן-אברהם על שם אברהם קריניצי) .לאור הצרכים של העירייה לשתילי גן ועצים ,עברה המשתלה במשך הזמן לצמחי גן .הגנן הראשון של רמת-גן היה משה כבשני ,בוגר מקווה ישראל ,הוא נעזר רבות במשתלת בכרך ,ויחד תכננו אלו צמחים כדאי להכין לשנה הבאה .אסתר זוכרת איך הם התקשו בהגיית השם התימני כבשני ,לכן קראו לו קווצ'י .עיריית רמת-גן הייתה הקליינט העיקרי של המשתלה. הם ידעו אילו צמחים מתאימים לגנים השונים והכינו אותם .במהלך החורף היו יושבים כל עובדי המשתלה על שרפרפים קטנים ומכינים ייחורים לצמחי נוי שונים .היו נוהגים להביא ענפים מצמחים חזקים ולחתוך מהם ייחורים. במשתלה היו תמיד ערמות של פחיות שימורים במשקלים שונים מ 4-ק"ג עד 3ק"ג .המשתלה הייתה אמנם עסק משפחתי ,אך תמיד עבדו שם פועלים נוספים שאומצו על ידי המשפחה ,והתפתחו יחסים חמים .בעיקר סיפקה המשתלה צמחים בכמות מסחרית לגנן של עירית רמת-גן ולגננים אחרים .מאחר ועשו עסקאות גדולות ,היה נהוג לקנות בין המשתלות עצמן ,כדי להשלים את ההזמנות .באותה תקופה של שנות החמישים ,היו בארץ 9משתלות ביניהן יגור ,עין המפרץ ,גבעת ברנר ועוד .ועזרה הדדית. מיקומה המרכזי של המשתלה איפשר גם לקונים פרטיים ומקומיים לבוא ולקנות צמחיה לגינה הפרטית הקטנה שלהם. אחד התחומים היה מכירת פרחים שחלקם גודל במשתלה וחלקם נקנה ממקומות אחרים .אסתר זוכרת איך הפרחים נמכרו עד שנת 4718במטבעות של מילים ,כפי שהיה נהוג אז. בלירה אחת היו 4222מילים 42 .מילים היו גרוש .במטבע הגרוש היה חור ,לכן נקרא "גרוש עם חור" .הם למדו איך להתבטא בעברית "זה עולה גרושים" או "לא שווה גרוש" או "אין לו גרוש על הנשמה". הקונים הרבים של המשתלה אהבו לבוא למקום ירוק ופורח שכזה במרכז העיר .במשך השנים נהגו לקנות בנים ונכדים של הקונים הראשונים .ההרגשה הייתה של משפחה .כולם הכירו את המקום ובאו בהרגשה של חזרה לבית. היושר וההגינות המקצועית של בכרך ,נשמרה לאורך כל הדרך .אנשים ידעו שישמעו עצות אמיתיות מה לקנות ומה לא .בכרך נהג לתת לכולם לפי בקשתם עצות מקצועיות לעניין בריאות הצמחים ,מלחמה נגד מזיקים ,איך לטפל ואיך לגדל את הצמח .תמיד ברצון טוב ועם חיוך וחוש הומור. אין להתעלם מהקושי של עבודה גופנית בחוץ בתנאי מזג אוויר משתנים .אך כמשפחה שהחליטה בהכרה מלאה להתמודד עם הקשיים ,לא נהגו להשמיע תלונות. תמונת המשתלה -מבט מרחוב נתן 6 צבי הרמן בכרך ( )4798 - 4881 מימין למטה רואים את השער שנעשה מענפי עצים .כדי לפתוח אותו ,פשוט הרימו את השער והניחו אותו בצד למשך היום .את המשתלה חצה שביל רחב שאיפשר למכוניות לעבור מלמעלה למטה .היו נכנסות ומעמיסות שתילים לפי הצורך. במהלך השנים נבנו חממות לשתילים רגישים .כל פעם הרסו את החממה הישנה ובנו חדשה גדולה יותר .את אחת החממות עזר לבנות הנכד אסא פרח ,שלקח חופשה מהשרות הצבאי בצנחנים ,לצורך עזרה לסבו. המשתלה הייתה פתוחה במשך היום בצהריים ואז היו סוגרים את שערי המשתלה .על השערים היו שלטים של שעות הפתיחה .1:22 - 3:22 ,4:22 - 8:22אוי לו למי שצלצל בפעמון והפריע את המנוחה לפני השעה .3:22בכרך היה מתרגז עליו ,ונותן לו לחכות עד הזמן הנקוב בשלט. במשך השנים נבנו בתים מסביב למשתלה .ההשקיה הייתה עם ממטרות גבוהות .המים התיזו למרחקים ולעתים הגיעו גם למרפסות של השכנים .באחת הפעמים ירד שכן ,שהמרפסת שלו נרטבה מהתזת מים של ממטרות המשתלה ,ושבר עם מקל את אחת הממטרות .בכרך התקרב אליו וחבט בו עם אותו מקל ששבר את הממטרה .השכן התלונן במשטרה וקראו לבכרך בן ה 82-למשפט .הוא נמצא אשם בהכאת שכן והשופט שאל אותו ,איך אתה מעז להכות אדם כה זקן. בכרך היה מבוגר מאותו שכן ב 42-שנים ,לכן ענה לשופט :זה זקן ? זה צוציק בשבילי .בכרך נקנס בשקל ,ונאלץ להפחית את עוצמת המים בממטרות ,כדי שלא יגיעו למרפסות השכנים. צבי הרמן בכרך 7
© Copyright 2024