משפחת כהן באפריקה ספטמבר 2010 "זמן אפריקה" מתחיל כבר בשדה התעופה בארץ ,עם על הקיר, הלא מכוונים ל השעונים ל והדלפקים הלא מאויישים של בפינה איירליינס אתיופיאן הנידחת ביותר בבן גוריון .אחר כך הבנים משחקים 'קונטקט' וצוחקים בקולי קולות .,באדיס אבבא אנחנו מבינים שהכל "דומה" למערב ,אבל לא בדיוק אותו דבר – במטוס מסכי טלוויזיה חדישים עם תפריטים מודרניים שאינם מובילים לשום סרט .בשדה התעופה היפה תלויים ם ס אבבא תלו אדיס והמעוצב של אד אומנם מוניטורים המדווחים על המראות ,ונחיתות ,אבל הם מחליפים תמונה בכל שלוש שניות ,כך שאי אפשר להספיק לקרוא את הכתוב ,מכונת האספרסו החדשה בבית הקפה היחיד נראית דומה ,אך אין איש שיודע להפעיל אותה .,אפריקה כבר מאמצת את הטכנולוגיות, אבל עדיין אינה מבינה מדוע הן נחוצות בכלל .אנחנו באפריקה. אפשר לראות שהקונקשן הארוך ממש טשטש אותנו. 1 הנחיתה בטנזניה מרגשת .את ראשו של הקלימנג'רו רואים מעל העננים עוד מהמטוס ,ואת גופו השמיים התעופה. משדה באפריקה מגיעים עד האדמה בכל כיוון שתביט .שדה התעופה קטן ונחמד ,ומייד צריך להוציא את ולמצוא טנזנית ויזה המזוודות ,ואת המדריך שלנו לספארי. 2 זהו הרמן שממתין לנו בחוץ, ומתגלה מייד כאדם נחמד ,עדין, בכל הקשור ללחי ל ל משכיל נעים, ולצומח באפריקה ,ובעיקר – אחד שאוהב את הטבע ונמשך אחריו. קשה לו להאמין שיש לנו רק 3 מזוודות ,והוא עדיין לא עבד עם ישראלים .מאוחר יותר נגלה גם את החוש השישי שלו לראות חיות בתוך העשב ,גם כאשר הן מוסוות לחלוטין .בנתיים אפשר לראות איך זה יראה אם אריה יאכל את ניר. 3 כבר בדרך רואים את אפריקה, את טנזניה ,עם המרחבים של עשב נמוך ועצים האינסופיים ל פזורים .בדרך לארושה אפשר לראות פה ושם בקתות חמר ועשב ,ילדים רועים פרות ,או נשים נושאות כדים .מידי פעם שוק ,או מכולת ,בית ספר או בית יתומים .מזג האויר מושלם – לא חם מידי ולא קר מידי .והשמיים... השמיים של אפריקה בכל מקום. 4 על אם הדרך ,לא בתוך שום שמורה ,עומדת ג'ירפה אמיתית. ישנם שווקים מקומיים ,ואנחנו עוצרים לקנות אשכול בננות. הרמן מבטיח ומקיים – הבננות הכי טעימות בעולם ,וקטנות טרמיטים תילי כאצבעות.. נישאים בשטח ,וציפורים כחולות וירוקות עומדות בין ענפי השיחים אסנטה סנה – עוד בננה 5 בדרך מישורים וגבעות ,ולבסוף גם עלייה מפותלת על מצוק הצופה אל אגם גדול .וכך עד שמופיעה העיר ארושה. קשה לנחש מתי נגמרה הדרך הכפרית ומתי התחילה העיר עצמה ,עד שהרמן אומר – "זה המלון שלכם". 6 7 הגענו לנגורונגורו והוא הספארי הראשון בטיול שלנו .השמורה כולה בתוך מכתש ענק נמצאת ל שנוצר מהתמוטטות של הר געש. החיות צפופות יחסית בשטח פתוח ,וקל לראות אותן .בניגוד לכל השמורות בנגורנגורנו מותר לבני המסאי לגור ולגדל בקר. בלב המכתש ישנו אגם גדול, וכמה אגמים קטנים .עונת הגשמים כבר החלה ,והעשב הנמוך משביע ומזין. 8 Royal Gray Crane 9 הצבועים אוהבים לשכב על דרך העפר הבוצית ולהפלש בבוץ .כאשר אנחנו מתקרבים הם מואילים בטובם וזזוים בעצלתיים .חיות שנראות עלובות ומרופטות בכלוב ובשבי ,נראות פתאום יפות ,חזקות ומלאות עוצמה .הציפורים האלו נקראות Kori Bustard 10 עצירה קצרה ליד אגם קטן, ופתאום הרמן קורא לנו לחזור אל הרכב ,יש אריות במרחק ל של ל פחות מ 20-מטר מאיתנו .ואנחנו בכלל הסתכלנו על הציפורים באגם .קשה לראות ,אבל הם שם .ניר לוקח אחריות על בעיקר ומתרכז הצילומים בלתפוס חיות בתנועה. 11 נסיעה קטנה והנה הם, להקת לביאות עצלה מתפנקת בחום ,ומספר דקות לאחר מכן מגיע האריה ,ומדגים לנו פוזה משכנעת ביותר של מלך האריות ממש לפני שהוא מצטרף לשאר .סוף סוף ראינו אריות! ההתרגשות רבה במכונית. 12 13 בעוד אנו שקועים באריות ,ממש באותה נקודה ,מופיע במרחק גדול שאנו מקווים שיתקרב, ל ל פיל ושנוכל לראות אותו מקרוב .הפיל רחוק מכביש גישה ,ואסור לרדת מהשבילים ,וחוץ מזה פילים עדיין לא ראינו ,כך שהוא מצליח למשוך את תשומת ליבנו מהאריות .אבל הפיל נשאר רחוק ,ואנחנו ממשיכים בסיור בתקווה לראות עוד מחמשת הגדולים. 14 על השביל עצמו להקת גנו אדישים ,ואין להם שום כוונה ללזוז .אנחנו במרחק נגיעה מהם. אחרי שהם מפנים את הדרך בחוסר רצון מופגן אנחנו ממשיכים לכיוון בריכה קטנה ונסתרת שרק הרמן מכיר ,והוא בטוח שמחכה לנו שם הפתעה. עוד מעט יהיה שש בערב ,ועד אז חייבים להיות מחוץ למכתש. 15 זוהי הבריכה הקטנה ורואים בה גבעות קטנות שהם גבים של בסבלנות והפיהוק ל היפו! מחכים המיוחל מגיע .איזה שיניים! ואחרי עוד צפייה קלה ,גם יציאה חלקית מהמים! מתחיל להיות לחוץ והרמן אומר שצריך להתחיל לנסוע החוצה. 16 בדרך החוצה יש עוד כמה חבר'ה סימפטיים, 17 הערב יורד על נגורונגורו והספארי הראשון נגמר 18 19 וזהו כבר הלודג' שבו התאכסנו. הלודג'ים כולם היו הפתעה נעימה .פאר ונוחות באמצע השממה והפראות של הספארי. הלודג' שלנו ניצב על המצוק שמעל השמורה ,ובמרפסת יש טלסקופ אדיר .אחרי ארוחת ערב ונגינת להקה טנזנית מוכשרת הלילה נופל עלינו ,בסיום יום הספארי הראשון. 20 היום השני מוקדש לסרנגטי. הסרנגטי עצום ,שיטחו כחצי ישראל ,ובניגוד ללמכתש, ל מדינת כאן יש מרחקים אדירים ללא מרחבים רק חיים, סימן אינסופיים של מישור מכוסה עשב צהוב .כאן אפשר לנסוע שעות מבלי לראות חיים. 21 הרמן יודע את השמות של כל הציפורים ,גם השם המקומי וגם הכחולה היא ל הלטיני. ל השם ,Superb Starlingוהאפורה עם החזה הלבן היא White Browed Cockle 22 23 24 מחפשים במישור הצהוב. 25 הלבלר 26 בעמוד בימין נראית הצבועה הבלונדינית החביבה עלינו. בניגוד לכל צבוע אחר שראינו אי פעם בשבי ,הצבועים של הסרנגטי הם יפים ,חזקים, ומרשימים. וכאן מימין ,צריך להסתכל ק נסתר( צדיק ש נמר )צד טוב ,יש שסירב לקום ולהראות את עצמו כמו שצריך .רק עיני הנץ של הרמן היו מסוגלות לזהות אותו שם. אבל מייד אחר כך ,לאחר האכזבה ,חיכתה ללנו ההפתעה של חיינו .על השביל ,באור יום, אריה ולביאה בירח דבש. במשך 30שעות הם מזדווגים בכל 20דקות בערך ,ובשאר הזמן הם תשושים .היינו במרחק קרוב כל כך ) 2מטר( שכבר נהיה לא נעים אל מול האינטימיות שלהם. 27 28 לא מהנשיונל ג'אוגררפיק, לא ,זה א צילמנו במו ידינו. זה אנחנו צ 29 המשימה הבאה הייתה פילים. הרחק באופק נראתה שיירה של פילים ,אך לא הצלחנו להשיג אותה. 30 הציפורים היפיפיות הללו הן Little Bee Eater 31 קופים יש המון ,והם עסוקים אפשר מאוד כל הזמן. להסתכל בהם שעות ,וגם להם לא נמאס להסתכל עלינו. הציפור האדומה למטה היא Speckled Mouse Tail 32 ואז הנה הם שוב ,הפילים .שוב להקה גדולה ,עם גורים ,אבל הרמן עדיין רחוקים מידי. מציע שניסע מסביב ושנגיע מולם .בדרך שוב אגם קטן ובו המון היפופוטמים ,וגם כמה ברווזים. האמת ,כבר לא האמנו שנראה פילים מקרוב. 33 34 הציפור הכחולה היא Lilach Breasted Roller בכל מקום ממשיכים לראות אנטילופות ,קופים שחורי פנים מפנקים זה את זה ופולים פרעושים ,וגם בבונים שעסוקים בעיקר בלהפחיד אחד את השני )המבוגרים( ובלקפוץ מעצים )הדור הצעיר( 35 וכך נגמר היום בסרנגטי ,וכבר ערב .הגענו ללודג' שבלב השמורה ,והוא בנוי סביב סלע ענק .המלון הומה קופים ושפני סלע שדופקים על החלונות מקום. ונמצאים בכל ק 36 נעם ושפני הסלע בתוךך המלוןן ,ק ף הקוף שדפק בחלון חדרנו ,והקוף שעל הגג.. בתמונות הבאות :מעולם החי של הלודג' 37 38 זה העכביש שחיכה לנו בחדר 39 40 בבוקר יצאנו ליום נוסף בסרנגטי האינסופי .מייד עם היציאה אנטילופות ל בשתי נתקלנו ל שנאבקות ממש על הכביש, ציפורים משונות ,בבונים ,תנין בודד ,בפאלואים ,ואפילו – שוב – לביאות עם גוריהן. 41 42 בעוד אנו צופים באריות ,ביחד עם ג'יפים רבים אחרים ,נצפה לפתע נמר מצידו השני של השביל .הנמר צועד אל עץ מרוחק ככל הנראה ,ואנחנו בעקבותיו! הנמר נעלם בעשב ואנו נוסעים מסביב ,בכדי לפגוש אותו בצד השני .כמו שעון הוא מגיע אלינו ,מחדד צפורניו על עץ ,חוצה את השביל ,ומטפס על עץ שעליו הפקיד טרף לארוחת צהרים. 43 44 הרמן שומע בקשר שלא רחוק מאיתנו נמצאת צ'יטה שיושבת של טרמיטים .אנחנו ללבד תל ל על ל ל במרחב ,שכולו משטחי עשב צהוב ,ואחרי נסיעה קצרה הרמן קורא – הנה הוא! 45 אחרי רבע שעה של דממה היא קמה פתאום והולכת ,עוצרת אלינו כאומרת ומסתכלת ל ל ללרגע שלום ,ונעלמת. 46 סרנ-גדי ,סרנ-גדי ,מה היה כי צמחת בשממה? סרנ-גדי ,סרנ-גדי ,איך פלגים בך חותרים בשממה? סרנ-גדי, סרנ-גדי ,בך היופי יופע בכל הוד, והלב יהרהר לו ויחמוד! מבט אחרון ,שיר אהבה אחרון שאנו שרים ,והופ אנחנו יוצאים מן הסרנגטי אל שמורת 'לייק והצפופה המיוערת מנירה' בצמחייה – מין ג'ונגל ספארי שכזה .אבל קודם – הפסקת צהרים בבקתה שבדרך. 47 48 49 לציפור מימין קוראים 'ראש פטיש' ,והאנטילופה נקראת דיק-דיק ,והיא הקטנה בעולם – בגודל של ארנבת בערך. לציפור שלמטה ,שנראת כמו שריד מתקופת הדינוזאורים, קוראים Silver Cheeked .Hornbillלמטה עץ באובב במלוא הדרו. 50 51 52 ואז ,סוף סוף ,לאחר שכבר איבדנו תקוה ,מצאנו אותם... 53 54 וכך נגמר היום בלייק מניירה, והגענו ללודג' שעל הצוק. בבוקר ניסע בחזרה לכיוון ארושה לשדה התעופה .בדרך נעצור אולי ב'מוזיאון נחשים'. 55 חיים בצד הדרך לארושה 56 במוזיאון הנחשים של ארושה 57 58 59 ועוד תמונות מהדרך אל שדה התעופה 60 זהו שדה התעופה הקטן והנחמד שממנו טסים לזנזיבר. זה הטרמינל, וזה לוח ההמראות בידד שכתוב ב זה הגייט זה הבורדינג 61 וזה הקלימנג'רו! רואים? 62 בעליבותה מדכאת זנזיבר העירונית ,כמו מחנה פליטים עזתי ,בתי פח וביוב שזורם ברחובות .מלון הנופש שבו אנו מתאכסנים נמצא קרוב מאוד למסכנות הזו ,אבל הוא בועה של חיים נוחים וטובים .אין קשר בין הבפנים ובין הבחוץ ,ואנחנו נשארנו בעיקר בפנים ,או לכיוון הים .אבל גם החיים שלנו כאן הם לא רק בילוי ,הם גם השלמת לימודים ,והמון שעורים שנעם ושרון הביאו. 63 64 לקחנו שייט לאי הצבים ,שהוא גם האי שבו בית הכלא הישן של זנזיבר שהוקם בסוף המאה התשע עשרה .בדרך חזרה עצרנו לשנירקול בשונית של האי. 65 66 67 68 משנרקלים מול אי הצבים 69 70 71 ארוחת ערב עם הופעה חיה 72 עוד מראות מאמטוני מרין – החמורים שמסתובבים חופשי ,הבריכה שנראית אינסופית ,בר ספורט שבו אכלנו צהריים, שיחקנו קלפים ,והתחברנו לאינטרנט )או ניסינו לפחות( ,וחוף הים של המלון. 73 נסענו ל Stone Town-אשר במערב האי זנזיבר .זנזיבר כולה על 80ק"מ – וזו גדולה – 50ל ללא ל העיר היחידה שבה .העיר היא שריד לפאר קולוניאליסטי שהיה לא מחדשים, לא ואיננו. משפצים ...אבל עדיין די יפה כאן ,.שילוב של עליבות עולם שלישי עם פאר מתפורר של פעם .ההתמחות הזנזיברית היא בעבודות גילוף בעץ ,ובמיוחד בדלתות הבתים המיוחדות. 74 75 76 77 78 וחזר ...א ...א ...רנו... אל הבית ,אל לילי ,אל השיגרה של הלימודים והעבודה .כבר "אחרי החגים" ...מזל טוב לבר-מצווה של ניר ,והלוואי שירד הרבה גשם בחורף. אפריקה – לא נשכח אותך אף פעם! פעם! 79
© Copyright 2024