‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה‬ ‫המחלקה למקרא‪ ,‬ארכיאולוגיה והמזרח הקדום‬ ‫מרחב דרום‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫הנכם מוזמנים לכנס‬ ‫"בצל עצי הזית" ‪ -‬גידול עצי זית‪ ,‬השמן ומוצריו‬ ‫ביום ה'‪ ,‬כ"ד טבת תשע"א‪19/1/2012 ,‬‬ ‫אולם שרה תדמור‪ ,‬הקמפוס ע"ש משפחת מרקוס‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר‪-‬שבע‬ ‫‪8:30‬‬ ‫‪ 09:00-09:30‬מושב פתיחה‬ ‫יו'ר‪ :‬פרופ' יצחק גלעד‬ ‫פרופ' רבקה כרמי נשיאת אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬ ‫מר שוקה דורפמן מנהל רשות העתיקות‬ ‫ד"ר דניאל וורגה חפירות שנת ‪ 2011‬במרחב דרום‬ ‫התכנסות‬ ‫‪ 09:30-11:00‬מושב ראשון‬ ‫עץ הזית וייצור שמן‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר גדעון אבני‬ ‫פרופ' נילי ליפשיץ ביות הזית בארץ ישראל‬ ‫ד"ר יניר מילבסקי הזית בסחר החליפין‬ ‫בתקופת הברונזה הקדומה‬ ‫פרופ' אביגדור הורוביץ ַבּלּ ִֹתי‪ְ ,‬בּ ֶשׁ ֶמן ַר ֲענָן –‬ ‫השמן במקרא ובמזרח הקדום‬ ‫פרופ' אבי פאוסט האשורים וחדירת תעשיית‬ ‫השמן מצפון‬ ‫חפירות אמציה – רשות העתיקות‬ ‫‪ 13:30-14:30‬מושב שלישי‬ ‫פנל חוקרים ודיון בהשתתפות הקהל‬ ‫מתדיינים‪ :‬פרופ' נילי ליפשיץ‬ ‫ד"ר איתן איילון‬ ‫ד"ר יגאל ישראל‬ ‫‪ 11:00-11:15‬הפסקה‬ ‫‪ 14:30-14:45‬הפסקה‬ ‫‪ 11:15-12:30‬מושב שני‬ ‫‪ 14:45-16:00‬מושב רביעי‬ ‫בית הבד ומוצרי שמן הזית‬ ‫יו"ר‪ :‬פרופ' סטיב רוזן‬ ‫מר יהושע דריי אבולוציה של בתי הבד‬ ‫ד"ר איתן איילון מכבש בית בד בעל שני ברגים‬ ‫בא"י‬ ‫ד"ר עקיבא לונדון האם היו משתלות עץ זית‬ ‫בתקופה הרומית והביזאנטית בא"י‬ ‫מר תאופיק דעאדלה‬ ‫סבון ומסבנות בתקופה העות'מאנית‬ ‫‪ 12:30-13:30‬הפסקת צהרים‬ ‫חדשות בארכיאולוגיה‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר פטר פביאן‬ ‫ד"ר חיים גולדפוס החפירה בחורבת צלית‬ ‫ד"ר דניאל וורגה וולדיק ליפשיץ בתי‬ ‫מגורים במעבה האדמה בעיר באר שבע‬ ‫בתקופה הביזאנטית‬ ‫מר גרגורי סרי ופרופ' יוליה אוסטינובה‬ ‫חפירת שכונת נווה ים ד' באשקלון‬ ‫והכתובות ביוונית‬ ‫ד"ר גונר להמן חידושים בחפירות קובור‬ ‫אל וואליידה‬ ‫מר אורן שמואלי מבנה בנוי קשתות ובית‬ ‫בד תת‪-‬קרקעי בחורבת ענים‬ ‫הזית בסחר החליפין בתקופת הברונזה הקדומה‬ ‫ד"ר יניר מילבסקי‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫הממצא הבוטני וממצאים נוספים שהתווספו מאתרים בדרום הלבנט עולה כי תעשיית שמן‬ ‫הזית קיימת בתקופת הברונזה הקדומה )‪ 3600-2300‬לפנה"ס בקירוב(‪ .‬מספר חוקרים‬ ‫הצביעו על מתקנים חצובים‪ ,‬כלי אבן וכלי חרס המיועדים לייצור ואחסון של שמן בתקופה‬ ‫זו ואפילו קודם לכן בתקופה הכלקוליתית‪.‬‬ ‫קשה יותר להוכיח סחר חליפין של זיתים ועץ הזית‪ .‬אך‪ ,‬ממצאים בוטנים באתרים‬ ‫הנמצאים באזורים מדבריים מראים על סחר זה‪ .‬אם אכן התקיים סחר חליפין בזית‪,‬‬ ‫תהליך זה היה קשור לזרימת הסחורות ולהתפתחות הכלכלה בתקופת הברונזה הקדומה‬ ‫בדרום הלבנט‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ַבּלּ ִֹתי‪ְ ,‬בּ ֶש ֶמן ַר ֲענָן – השמן במקרא ובמזרח הקדום‬ ‫פרופ' אביגדור הורוויץ‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫שמן הוא כול חומר נוזל שמנוני המופק מהצמח‪ ,‬מהחי ומהדומם‪ .‬שמנים למיניהם שימשו‬ ‫לפי המקרא ולפי כתבים מהמזרח הקדום בתפקידים רבים ומגוונים בכלכלה‪ ,‬בחברה‪,‬‬ ‫בתעשייה‪ ,‬בדת‪ ,‬בחיי יום יום וכו'‪ .‬הרצאה זו תעיין במילים ובמונחים השונים לשמן בשפות‬ ‫השונות של המזרח הקדום‪ ,‬בסוגים השונים של השמן‪ ,‬בתפקידי השמן בכל מהלכי החיים‪,‬‬ ‫בהפקת השמן ויצירתו‪ ,‬ובסמליותו ‪ .‬דגש יושם על שמן הזית שהוא סוג השמן המובהק‬ ‫והנפוץ ביותר במקרא ובארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫האשורים וחדירת תעשיית השמן מצפון‬ ‫פרופ' אבי פאוסט‬ ‫אוניברסיטת בר אילן‬ ‫תעשיית השמן בדרום זכתה לפריחה חסרת תקדים במהלך המאה השביעית לפנה"ס‪.‬‬ ‫הדוגמא הבולטת ביותר לתעשייה זו התגלתה בתל מקנה\עקרון‪ ,‬שם נחשפו יותר ממאה‬ ‫בתי בד‪ .‬חוקרים רבים רואים בתעשיית השמן בפלשת בפרט‪ ,‬ובעדויות למסחר ולהתפתחות‬ ‫יישובית בדרום הארץ בכלל‪ ,‬תוצאה של מדיניות אשורית אימפריאלית שנועדה להביא‬ ‫לפריחה כלכלית‪ ,‬בעיקר על מנת להגדיל את רווחי האימפריה‪.‬‬ ‫בדיקה של התפתחות תעשיית השמן בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל מלמדת כי‬ ‫התעשייה בתל מקנה\עקרון היא אכן המרשימה ביותר בהיקפה‪ ,‬ומהווה את שיאו של‬ ‫תהליך התפתחותי ארוך טווח‪ .‬עם זאת‪ ,‬הממצאים מלמדים כי התמונה מורכבת‪ ,‬ומן‬ ‫הראוי לבחון מחדש את התפקיד שמילאה אשור בפריחה הכלכלית של דרום הארץ במאה‬ ‫השביעית לפנה"ס בכלל‪ ,‬ובהתפתחותה של תעשיית השמן בפרט‪.‬‬ ‫הממצאים מלמדים כי מרבית העדויות – בדרך כלל בקנה מידה קטן ובינוני – לייצור שמן‬ ‫בתקופת הברזל ‪2‬א התגלו בצפון הארץ‪ .‬במהלך המאה השמינית התרכזה תעשיית השמן –‬ ‫בשלב זה בקנה מידה גדול יותר מאשר בעבר – בחבליה השונים של ממלכת ישראל‪ ,‬וככל‬ ‫הנראה בעיקר באזור השומרון‪ ,‬בו התגלו עדויות ברורות לייצור עודפי שמן באתרים רבים‪.‬‬ ‫בשלהי המאה השמינית התגלו עדויות לייצור עודפי שמן זית גם בממלכת יהודה‪ .‬תעשיית‬ ‫השמן הפורחת בממלכת ישראל חרבה במחצית השנייה של המאה השמינית כתוצאה‬ ‫ממסעות המלחמה האשוריים‪ ,‬ובמסע סנחריב בשלהי אותה מאה נהרסו גם מרבית‬ ‫האתרים בממלכת יהודה בהן זוהתה תעשיית שמן משמעותית‪.‬‬ ‫רק לאחר חורבן תעשיית השמן בצפון‪ ,‬במאה השביעית לפנה"ס‪ ,‬התפתחה תעשיית השמן‬ ‫המרשימה בדרום הארץ‪ ,‬ובעיקר בעקרון‪ .‬ההרצאה תבחן את התפתחות תעשיית השמן‬ ‫בארץ‪-‬ישראל בתקופת הברזל‪ ,‬ותדון בהשלכות בדיקה זו על הבנתנו את התפקיד שמילאו‬ ‫האשורים בתהליך‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אבולוציה של בתי הבד‬ ‫יהושע דריי‬ ‫המרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה‬ ‫שמן הזית תפס מקום חשוב בחיי היומיום בעת העתיקה‪ :‬בתפריט היומי‪ ,‬למאור‪ ,‬לפולחן‪,‬‬ ‫להיגיינה‪ ,‬ברפואה‪ ,‬לסיכה ולקוסמטיקה‪ ,‬ואף כחומר משמר‪.‬‬ ‫מתקנים רבים ומגוונים נתגלו בשנים האחרונות באזורנו‪ .‬כמעט תחת כל שיח רענן נחשף‬ ‫מתקן בודד או מקבץ של מתקנים שסייעו בהפקת הנוזל היקר‪.‬‬ ‫הצורך במיצוי יעיל של השמן מן הפרי‪ ,‬הוביל לאורך הדורות לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות‬ ‫ביותר להפקתו‪ ,‬החל ממתקן העצירה )הסחיטה( הפשוט ביותר וכלה במתקנים‬ ‫המשוכללים‪ ,‬המשקפים את ההמצאה הטכנולוגית האחרונה של זמנם‪.‬‬ ‫שני שלבים עיקריים בהפקת שמן הזית‪:‬‬ ‫פריכת )ריסוק( הזיתים לעיסה ומיצוי המוהל ממנה באמצעות כבישה‪.‬‬ ‫קיימים מספר סוגי מכבשים‪:‬‬ ‫מכבש קורה ומשקולות‪ ,‬מכבש קורה וכננות‪ ,‬מכבש קורה ובורג‪ ,‬מכבש קורה ושני‬ ‫ברגים‪ ,‬מכבש בורג ומשקולות ומכבש לחץ ישיר‪ .‬זה האחרון‪ ,‬המאוחר יחסית מבחינה‬ ‫כרונולוגית‪ ,‬מייצג טכנולוגיה שונה ובניגוד לדעה הרווחת משקף דווקא נסיגה בטכנולוגיית‬ ‫עצירת השמן‪.‬‬ ‫כל סוגי המכבשים הופעלו בידי אדם ורובם פעלו בעיקרון ה"תעוקה הרצופה"‪ ,‬כאשר‬ ‫מנגנון ההרמה שלהם הוא זה שהתפתח במהלך ההיסטוריה ויידון בהרצאה זו‪ ,‬בניסיון‬ ‫להבין את הקדום אשר עומד מאחורי תהליך אבולוציוני זה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מכבש בית בד בעל שני ברגים בארץ‪-‬ישראל‬ ‫ד"ר איתן איילון‬ ‫מוזיאון ארץ‪-‬ישראל‬ ‫בתקופה הרומית החלו להשתמש בבתי הבד בארץ‪-‬ישראל במכבשי בורג מסוגים שונים‪,‬‬ ‫ובהם מכבש בורג בלחץ ישיר‪ ,‬שבו האום‪ ,‬אשר בה סבב הבורג‪ ,‬משולבת בקורה אופקית‬ ‫שהונחה על גבי שתי אומנות אנכיות מעץ או מאבן‪ .‬סיבוב הבורג גרם להורדתו על העקלים‬ ‫שהונחו מתחתיו ולביצוע הכבישה‪ .‬בסיס המכבש מתאפיין בשתי מגרעות בשוליו להצבת‬ ‫האומנות האנכיות ובמשטח כבישה במרכז‪ ,‬המוקף בחריץ שהסתיים במרזב להזרמת הנוזל‬ ‫למכל האיגום‪ .‬סוג זה של מכבש היה בשימוש ללא שינוי כמעט עד המאה העשרים‪ ,‬וחלקי‬ ‫העץ של המכבשים המסורתיים מלמדים על אלו העתיקים‪ ,‬שלא השתמרו‪.‬‬ ‫בגליל העליון ידוע סוג‪-‬משנה נדיר ומעניין של מכבש משלהי המאה ה‪ 19-‬וראשית המאה ה‪-‬‬ ‫‪ .20‬צילום של מיתקן כזה פורסם על‪-‬ידי גוסטב דלמן‪ ,‬וחלקים שונים מצויים באוסף מרכז‬ ‫"אדם ועמלו" במוזיאון ארץ‪-‬ישראל‪ .‬למכבש היה בסיס גדול מעץ או מאבן‪ ,‬בשוליו שתי‬ ‫מגרעות שבהן הוצבו שני ברגים מעץ‪ ,‬וביניהם משטח הכבישה‪ .‬על כל בורג הוברגה תחילה‬ ‫אום תחתונה‪ ,‬לאחר מכן הושחלה על שני הברגים קורת כבישה אופקית כבדה שנעה עליהם‬ ‫בחופשיות‪ ,‬ומעליה הושחלה על כל בורג אום נוספת‪ .‬תחילה האומים התחתונות הוברגו‬ ‫כלפי מטה וקורת הכבישה ירדה על העקלים‪ .‬עתה הוברגו האומים העליונות במקביל‪ ,‬לחצו‬ ‫על קורת הכבישה וגרמו לסחיטת הנוזל‪ .‬כדי לפנות את העקלים סובבו והעלו את האומים‬ ‫העליונות ואז סובבו במקביל את התחתונות ובכך הורמה הקורה‪ .‬החלקים המצויים בידינו‬ ‫)בסיס המכבש‪ ,‬בורג ושתי אומים( נעשו מאלה אטלנטית ומחרוב‪ ,‬עצים קשים המתאימים‬ ‫למיתקן כזה‪.‬‬ ‫לאור השמרנות ששלטה בצורתם של מיתקני בתי הבד מאז המצאתם ועד ימינו‪ ,‬נשאלת‬ ‫השאלה האם לא היו מכבשים כאלה גם בעת העתיקה‪ .‬חלקי העץ נכחדו‪ ,‬אולם ייתכן‬ ‫שאחדים מבסיסי האבן הקדומים שהשתמרו‪ ,‬ובהם שתי מגרעות בקרבת השוליים )ובעיקר‬ ‫הארוכים שבהם( הם עדות לקיומו של מכבש בעל שני ברגים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫האם היו משתלות עצי פרי בתקופה הרומית והביזנטית בארץ ישראל?‬ ‫ד"ר עקיבא לונדון‬ ‫אוניברסיטת בר אילן‬ ‫בחקלאות המודרנית נהוג כי לפני נטיעת מטע‪ ,‬יש לבחור את מין הפרי‪ ,‬להכין את קרקע‪,‬‬ ‫ולתכנן את רכב הזנים‪ ,‬כל זאת בהתאמה לאזור הגידול‪ ,‬לאקלים‪ ,‬לקרקע‪ ,‬למים‪ ,‬להפריה‬ ‫ועוד‪ .‬במקביל יש להזמין שתילים מתאימים מהמשתלה‪ ,‬אשר הוכנו זמן רב מראש‪.‬‬ ‫מספר מיני פירות ובתוכם הזית‪ ,‬היו עצים הנטועים היטב בנופה של הארץ לאורך כל‬ ‫הדורות‪ ,‬והיו נפוצים במטע הארץ ישראלי כבר מזה כ‪ 4000 -‬שנים ואף יותר‪ .‬אין ספק כי‬ ‫במהלך הדורות הצטבר ידע רב בהכנת הקרקע ועיבודה‪ ,‬טיפול בעץ ובמטע‪ ,‬בבחירת זנים‪,‬‬ ‫טיפול במחלות ומזיקים ועוד‪ ,‬כל זאת מתוך הניסיון הרב בגידול הזית ועצי פרי נוספים‪,‬‬ ‫וכן העברת מידע בין המגדלים‪.‬‬ ‫החל מהמאה השלישית לפני הספירה‪ ,‬נשתמרו בידנו כתבים של חוקרי חקלאות יוונים‬ ‫ורומיים )ובתוכם‪ :‬תאופרסטוס‪ ,‬סטרבו‪ ,‬קאטו‪ ,‬וארו‪ ,‬קולומלה‪ ,‬פליניוס‪ ,‬גאופוניקה ועוד(‬ ‫שתיארו את גידולי המטע בארצותיהם‪ ,‬ובתוך כך גם את הזית‪ ,‬מכתיבתם עולה כי ידע רב‬ ‫על גידול עצי פרי היה מצוי כבר בתקופה זו‪ .‬סופרי החקלאות כתבו ביו היתר‪ :‬הנחיות‬ ‫לעיבוד הקרקע‪ ,‬הזיבול‪ ,‬הטיפול בעץ עוד‪ .‬הם מנו גם מספר לא מבוטל של זני פירות‪,‬‬ ‫תיארו את תכונות הזן‪ ,‬הטיפולים והמלצות על אזורי גידול מתאימים‪ .‬החוקרים תיארו‬ ‫את אופי הגידולים החקלאיים בחוות החקלאיות ברומא‪ ,‬ובתוכם המשתלות‪ ,‬אשר הכינו‬ ‫שתילי עצי פרי לצרכי החווה‪ .‬ניתנו על ידם הנחיות מדויקות כיצד יש להכין את המשתלה‪,‬‬ ‫מה הן צורות הריבוי של עצי הפרי‪ ,‬מה הוא תהליך הכנת השתיל‪ ,‬כמה זמן צריך השתיל‬ ‫לשהות במשתלה‪ ,‬כיצד יש לטפל ולגזום את השתיל‪ ,‬וכיצד צריך להיראות שתיל לפני‬ ‫שתילתו‪.‬‬ ‫המשתלה היא דוגמה מובהקת לפיתוח וקידמה חקלאית בענף המטע‪ .‬בספרות היוונית‬ ‫והרומית מצאנו עדויות רבות לשימוש גובר במשתלות עצי פרי‪ .‬קיום משתלות מהווה ראיה‬ ‫לאבחנה בין זני הפרי השונים‪ ,‬המשתלה מאפשרת צימוח אחיד של הייחורים או הזרעים‪,‬‬ ‫והרכבתם בתנאים אופטימאליים‪ .‬המשתלה מאפשרת טיפול מיטבי ומקדים בשתילים‪ ,‬כך‬ ‫שבשעת הנטיעה תהיה בידי החקלאי כמות שתילים איכותית ואחידה לנטיעה במטע‪ .‬כמו‬ ‫כן המשתלה נועדה להכין מלאי שתילים לנטיעה באומד הסופי בשטח המטע‪ .‬שתילי‬ ‫משתלה איכותיים הביאו גם להקדמת ניבת הפרי‪ ,‬דבר שסייע לחקלאי מבחינה כלכלית‪ .‬יש‬ ‫לציין כי אופי החקלאות והחוות החקלאיות ברומא‪ ,‬היה שונה במספר תחומים מהותיים‬ ‫מצורת הגידול המקובלת בארץ ישראל‪ ,‬והיריעה קצרה מלהרחיב בעניין זה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ברצוננו לבחון מה היה הנוהג הרווח במטע הארץ ישראלי בתקופה הרומית והביזנטית‪,‬‬ ‫והאם קיימו החקלאים בארץ ישראל משתלות עצי פרי‪ ,‬או שמה כל חקלאי דאג והכין‬ ‫לעצמו את שתיליו‪.‬‬ ‫אחת הבעיות במענה על שאלות אלו היא המקורות‪ .‬המקורות הארץ ישראלים בני תקופות‬ ‫אלו‪ ,‬או אלו אשר תיארו את החקלאות הארץ ישראלית‪ ,‬יחסית דלים‪ .‬מקורות חז"ל‬ ‫האמורים לתת מידע מתחום זה‪ ,‬אינם עוסקים בחקלאות או במטע כנושא העומד בפני‬ ‫עצמו‪ ,‬מקורות אלו עוסקים בשאלות הלכתיות ואמוניות‪ ,‬ובתוכם משולבים מפעם לפעם‬ ‫נושאים חקלאיים )בעיקר במסכתות העוסקות בנושאים הלכתיים – חקלאיים( ומתוכם יש‬ ‫ללקט מידע זה בזהירות הראויה‪ .‬זה הוא אומנם חסרון‪ ,‬אך אזכור נושאים חקלאיים אגב‬ ‫אורחא כחלק מהווי חקלאי תוסס בארץ ישראל‪ ,‬ותיאורו המדויק‪ ,‬מעלה את אמינותם‪.‬‬ ‫ממקורות בני תקופה זו עולה‪ ,‬כי בתקופה הרומית והביזנטית אובחנו לדוגמא‪ :‬כ‪ 15 -‬זני‬ ‫זית אשר גודלו בארץ ישראל‪ ,‬רובם היו זני שמן איכותי ורק מיעוטם זני מאכל‪ .‬תפרוסת‬ ‫הגידול הייתה רחבה למדי‪ ,‬ובתוך כך‪ :‬הגליל העליון והתחתון‪ ,‬שומרון‪ ,‬בנימין ויהודה‪,‬‬ ‫שפלה נגב ובקעת הירדן‪ ,‬נראה כי בכל אזור גידלו את הזנים המתאימים לו‪.‬‬ ‫בעיון מדוקדק במקורות חז"ל מצאנו כי גם בחלאות המטע הארץ ישראלי נעשה שימוש‬ ‫במשתלה‪ .‬ישנם ראיות לכך כי במקביל לנוהג הרווח בחקלאות הרומית והביזנטית‪ ,‬גם‬ ‫בארץ ישראל הכינו שתלנים שתילי עצי פרי במגוון מינים‪.‬‬ ‫חלק מהחקלאים עשה זאת בעצמו ולצרכיו‪ ,‬אך ניתן גם להסיק מהמקורות כי ככל הנראה‬ ‫היו חקלאים אשר התמחו בהכנת שתילים‪ ,‬ואלו מכרו אותם לחקלאים אשר ביקשו לנטוע‪.‬‬ ‫חידוש נוסף שעולה מהמקורות כי בארץ ישראל פיתחו את המשתלה ועשו בה שימוש‬ ‫לייצור שתילי עצי פרי‪ ,‬אך גם לייצור שתילי ירקות ממגוון מינים‪ ,‬שתילים אלו נמכרו‬ ‫לנוטעים‪ ,‬בשווקים ולכל דורש‪ .‬חלק מהשתילים עשו את דרכם גם אל מחוץ לגבולות‬ ‫הארץ‪ ,‬ובשעת מחסור )כגון‪ :‬בשנת השמיטה( היה גם יבוא של שתילים מארצות שכנות‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬המשתלה מתווספת למגוון נושאים‪ ,‬בהם חקלאות המטע הארץ ישראלי‬ ‫בתקופה הרומית והביזנטית‪ ,‬הראתה קידמה חקלאית‪ .‬‬ ‫‪8‬‬ ‫סבון ומסבנות בתקופה העות'מאנית‬ ‫תאופיק דעאדלה‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫שמן הזית היה אחד מתוצרי הארץ הרווחיים אשר איכותו הגיעה למרחקים‪ .‬בתקופות‬ ‫מסוימות הוא אף היווה עילה למאבקי היאחזות במחוזות בהן הוא הופק‪ .‬לצד שמן הזית‬ ‫האיכותי הופק גם שמן זית שיועד לתעשיה ובמיוחד לתעשית הסבון‪ .‬מתוך העדויות‬ ‫ההיסטוריות ניכר שלסבון היה נטח לא מבוטל בכלכלת הארץ‪ .‬התקופה העות'מאנית‪ ,‬שבה‬ ‫הקפידו השלטונות על רישום סדיר של מרבית התוצרת החקלאית ובמיוחד התוצרת‬ ‫שהניבה תשואות רבות בדמות מיסים‪ ,‬עשירה בתעודות אודות תעשיית הסבון‪ .‬התעודות‬ ‫הרבות מלמדות הן על היקף התעשיה והן על שיטות הייצור ותפוצתו ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫מפעלים לייצור סבון היו נפוצים בהר‪ ,‬בשפלה ובמישור החוף ובכל חבל ארץ היו ערים או‬ ‫כפרים שנודעו באיכות הגבוהה של הסבון שנוצר בהן‪ .‬בערים מסוימות‪ ,‬כמו שכם‪ ,‬קיימים‬ ‫מפעלים מעין אלה אשר מתוצרתם נהנים תושביה עד היום‪ .‬בערים אחרות נותרו מבנים‬ ‫בודדים בלבד שיש בהם להעיד על אותה תעשיה‪ .‬אחת הערים הללו היא לוד שבה מצד אחד‬ ‫עמד ייצור הסבון במרכז הכלכלה העירונית ומצד שני גרם למפגעי גוף רבים לאלה שעמלו‬ ‫על ייצורו‪ .‬השימוש רב השנים במפעלי הסבון בלוד הוביל גם להחדרת המיכון לתוך‬ ‫המפעלים הללו ובכך מלמד על התפתחות התעשיה בראשית העידן המודרני‪ .‬בהרצאה‬ ‫ייעשה ניסיון ללמוד על תהליך ייצור הסבון במסבנות הללו ולהשוותו למסבנות מאזור ההר‬ ‫ובמיוחד מירושלים‪ .‬לצד תהליך הפקת הסבון ייעשה ניסיון לגעת בהשפעת המפעלים הללו‬ ‫על תוכנית העיר‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫חורבת צלית – קיץ ‪2011‬‬ ‫ד"ר חיים גולדפוס‪ ,‬קרני גולן ‪ ,‬ד"ר פטר פביאן‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫רקע‬ ‫באתר חורבת צלית )א‪-‬צלנתה בערבית( הממוקם על גבי שלוחה הצופה לנחל אשתמוע‪ ,‬כ‪-‬‬ ‫‪ 1.5‬ק"מ מדרום מזרח לישוב מיתר‪ ,‬נערכו בשנים ‪ 1983‬ו‪ 1984-‬חפירות הצלה בניהולו של‬ ‫דוד אלון ז"ל‪ .‬ממדיו הקטנים של האתר מצביעים על כך שהיה זה‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬ישוב קטן‬ ‫שראוי לכנותו כפר‪ .‬בחפירותיו התמקד אלון‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בחשיפת המצודה ובמבנה החצר‬ ‫הצמוד אליה ‪-‬הממוקמים במרומי האתר‪ .‬מניתוח מכלול הממצא הארכיאולוגי‪ ,‬במבנה‬ ‫בית‪-‬חצר המבוצר הזה‪ ,‬נקבע זמן שימוש המכלול לתקופה שבין המחצית הראשונה של‬ ‫המאה הא' לספ' ועד לשלהי מרד בר כוכבא‪ .‬פטר פביאן‪ ,‬שסייע לידיו של אלון במהלך‬ ‫החפירות‪ ,‬הציע לזהות את האתר עם סאליס )או חאליס(‪ ,‬המוזכר אצל פלויוס יוספוס‬ ‫כישוב )פוליכנה‪ ,‬ביוונית( באדומיאה‪ ,‬אליו נמלטה קבוצת מורדים יהודים‪ ,‬מאשקלון‪,‬‬ ‫בראשית המרד הגדול‪.‬‬ ‫החפירות החדשות‬ ‫בקיץ ‪ 2011‬התחדשו החפירות בחורבת צלית‪ ,‬ע"י המחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת‬ ‫בן גוריון בנגב‪ .‬בעונה זו התמקדה החפירה בחשיפת השרידים שמחוץ למצודה ובית החצר‬ ‫ובמילים אחרות‪ ,‬בישוב עצמו‪.‬‬ ‫במהלך החפירה‪ ,‬שבוצעה על ידי סטודנטים במחלקה וסטודנטים מאוניברסיטת יורק‪,‬‬ ‫קנדה‪ ,‬בפיקוחם של אלי כהן‪-‬ששון וולדיק ליפשיץ‪ ,‬נחשף שטח של כשני דונמים )שטחים ‪B‬‬ ‫ו‪ .(C-‬בשני השטחים נחשפו שרידים של מבנים רחבי ידיים הבנויים‪ ,‬כפי הנראה עד כה‪,‬‬ ‫במתכונת של סדרת חדרים בגדלים שונים ‪,‬הבנויים סביב חצר פתוחה‪ .‬בהסתמך על‬ ‫הממצא הקרמי והנומיסמטי התקיים הישוב‪ ,‬בדומה למבנה בית‪-‬החצר המבוצר‪ ,‬בין‬ ‫המחצית הראשונה של המאה הא' לספ' ועד לסיום מרד בר כוכבא‪.‬‬ ‫במהלך החפירה ניתן היה לעמוד בברור על שני שלבי בניה המעידים על שינויים שנערכו‬ ‫במבנים‪ ,‬כנראה‪ ,‬בין המרד הגדול למרד בר כוכבא‪ .‬מבני הישוב שנחשפו נבנו במתכונת‬ ‫דומה שעיקרה‪ ,‬תשתית בעלת שנים‪-‬שלושה נדבכי יסוד‪ ,‬בנויים אבני שדה מהוקצעות‬ ‫בחלקן‪ ,‬המונחים על פני הסלע‪ ,‬או הקרקע הטבעית‪ ,‬ומעליהם קירות לבני בוץ‪ .‬המבנים‬ ‫קורו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בקירוי קל שלא השתמר‪ .‬על גבי הרצפות נמצאו‪ ,‬בעיקר‪ ,‬שברים רבים‬ ‫של כלי חרס )כלי אגירה ובישול(‪ ,‬נרות הרודיאניים מקורצפים‪ ,‬נרות מטיפוס דרום‪ ,‬כלי‬ ‫אבן‪-‬גיר ומטבעות מתקופת הנציבים‪ ,‬המרד הגדול ומרד בר כוכבא‪ .‬ראויה לציון כמות‬ ‫גדולה של מטבעות העיר אשקלון‪ .‬בממצא חפצי המתכת ראוי לציין פגיון )פוגיו( ומזמרה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בתי מגורים במעבה האדמה בעיר באר שבע בתקופה הביזנטית‬ ‫ולדיק ליפשיץ‪ ,‬ד"ר דניאל וורגה‪ ,‬ולדה כרמל‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫מאז ומעולם הייתה באר שבע מוקד למשיכה של תרבויות קדומות‪ ,‬עדויות לכך‬ ‫מוציאים בשרידים ארכיאולוגיים שנחשפו ונחשפים בכל רחבי באר שבע המודרנית‪.‬‬ ‫העיר באר שבע פרחה בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית )מאות ‪ 6-3‬לספה''נ(‪ .‬מתקופה‬ ‫זו נחשפו מחנה צבא רומי‪ ,‬בית מרחץ‪ ,‬כנסיות‪ ,‬מבני מגורים ומתקנים תעשייתיים רבים‪.‬‬ ‫במסגרת עבודות שדרוג התחנה המרכזית בעיר באר שבע מבצעת רשות העתיקות‬ ‫חפירה ארכיאולוגית שפותחת חלון נוסף וייחודי אל באר שבע הביזנטית )מאות ‪5-6‬‬ ‫לספה''נ(‪.‬‬ ‫נחשפו מבני מגורים הבנויים אבני קרטון וחלוקי נחל‪ .‬למבנים אלו נוספו חצרות ומחסנים‬ ‫החפורים בקרקע הלס‪ .‬מרבית החדרים הם תת קרקעיים והחצרות‪ ,‬תת קרקעיים למחצה‪,‬‬ ‫פתוחות או בעלות קירוי עשוי חומר מתקלה‪ ,‬כגון קורות עץ וענפים‪ .‬קירות החדרים‬ ‫מדופנים באבני קרטון בשימוש משני‪ ,‬בחלוקי נחל ובלבני בוץ‪ .‬לחדרים אלו נכנסים דרך‬ ‫גרם מדרגות בנוי אבני קרטון וחלוקי נחל וכניסה בנויה מאבני קרטון מסותתות בצורה‬ ‫מרשימה‪ ,‬במרבית המקרים בצורת קשת‪ .‬במבנים אלו נתגלו מכלולי כלי חרס‪ ,‬המתוארכים‬ ‫למאות ‪ 5-6‬לספה''נ‪ ,‬הכוללים בעיקר קנקנים מטיפוסים שונים‪ ,‬פכים‪ ,‬פכיות‪ ,‬סירי בישול‪,‬‬ ‫קערות ונרות שמן רבים ומגוונים‪ ,‬המעידים על התרבות העשירה במקום‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫חפירת שכונת נווה ים ד' והכתובות ביוונית‪ ,‬אשקלון‬ ‫גרגורי סרי‪ ,‬פרופ' יוליה אוסטינובה‬ ‫רשות העתיקות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫בחודשים יולי – אוגוסט ‪ 2011‬נערכה חפירה ארכיאולוגית‪ ,‬מטעם רשות העתיקות במימונה‬ ‫של החברה הכלכלית לפיתוח אשקלון‪ ,‬בשטחה של שכונה מתוכננת‪" ,‬נווה ים ד'"‪,‬‬ ‫באשקלון‪.‬‬ ‫האתר נמצא בחלקה הדרומי‪-‬מערבי של אשקלון‪ ,‬כ‪ 500-‬מ' צפונית‪-‬מערבית לתל אשקלון‪,‬‬ ‫וממזרח לשרידי הכפר אל‪-‬ג'ורה‪ .‬בשנת ‪ 2004‬נערכו באתר חיתוכי בדיקה על ידי לורה‬ ‫שילוב מטעם רשות העתיקות‪ ,‬תוצאותיהן היוו בסיס לקביעת שטחי החפירה‪.‬‬ ‫במהלך החפירה נפתחו שלושה שטחים עיקריים )‪ B ,A‬ו‪ ,(C-‬בשטח של כ‪ 1800-‬מ"ר‪.‬‬ ‫בחפירה נמצאו שרידי מבנים‪ ,‬מתקני תעשייה‪ ,‬משטחי פעילות‪ ,‬וקברים בנויים וחצובים‬ ‫ממספר טיפוסים מן התקופות הרומית‪ ,‬הביזנטית‪ ,‬האסלאמית הקדומה והעות'מאנית‪-‬‬ ‫מנדטורית‪.‬‬ ‫מבין המכלולים שנחשפו נחפר מכלול של "אחוזת קבר"‪ ,‬שכללה חצר‪ ,‬קבר ומבנה‪ .‬הקבר‬ ‫מקומר ולו מבואה קטנה בחלקו המזרחי‪ .‬המבנה נבנה בצמוד ומדרום לקבר‪ ,‬וכלל חדר‬ ‫אחד מרוצף ברצפת פסיפס עם עיטורים גיאומטריים פשוטים‪ ,‬ובה שולבו שלוש כתובות‬ ‫ביוונית – שתים במסגרת הדרומית והמזרחית ואחד במרכז החדר‪ .‬בכתובת המרכזית‬ ‫מופיע תאריך בניית המבנה ‪ 585 -‬לסה''נ‪ .‬כתובת נוספת ביוונית על גבי סורג כנסייה‬ ‫משייש‪ ,‬נמצאה בשימוש מישני כמכסה למבואת הקבר‪.‬‬ ‫בין הממצאים נמצאו שבע לוחות אבן מאבן גיר ושיש‪ ,‬עם כתובות בשפה הערבית‪ .‬חלקן‬ ‫פורסמו על ידי פרופ' משה שרון‪ .‬כנראה כל לוחות האבן הן מצבות והן נמצאו בשני‬ ‫ריכוזים ובשטחים שונים בתוך בורות‪ ,‬קרוב לפני השטח‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫חידושים בחפירות קובור אל וואליידה‬ ‫ד"ר גונר להמן‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫בהרצאה תוצגנה תוצאות החפירות שנערכו בעונת ‪ 2011‬באתר קובור אל ואליידה‪ .‬החפירה‬ ‫בעונה זו התרכזה בבית האחוזה המצרי בשטח ‪ ,1‬כפר מהמאה ה‪ 11-‬לפסה"נ‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫נחפרו בשטח ‪ 2‬שרידי אתר כפרי קטן מהמאות י'‪-‬ז' לפסה"נ‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מבנה בנוי קשתות ובית בד תת קרקעי בחורבת ענים‬ ‫אורן שמואלי‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫בין החודשים דצמבר ‪ 2010‬לפברואר ‪ 2011‬בוצעה חפירה ארכיאולוגית בחורבת ענים‪,‬‬ ‫במטרה להכשיר לביקור קהל מבנה בנוי קשתות ובית בד תת קרקעי‪ .‬החפירה בוצעה‬ ‫מטעם רשות העתיקות על ידי על ידי אורן שמואלי‪ ,‬בליווי שימורי של אייל קחו ויעוץ מדעי‬ ‫של ד"ר דוד עמית‪.‬‬ ‫חורבת ענים נמצאת בחבל יתיר‪ .‬שמה הערבי של החורבה הוא ח' ע'וינה א‪-‬תחתא )אל‪-‬‬ ‫ע'רביה( והיא מזוהה עם 'ענים' הנזכרת במקרא ועם כפר גדול בשם 'עינה' אתו מזכיר‬ ‫אבסביוס‪ .‬בראש החורבה חשף ד"ר ר‪ .‬כהן מצודה מתקופת הברזל ובסמוך לה חשפו ד"ר‬ ‫צ‪ .‬אילן וד"ר ד‪ .‬עמית בית כנסת מהתקופה הבזאנטית‪.‬‬ ‫ממצאי החפירה הנוכחית‪:‬‬ ‫מבנה הקשתות‪ :‬בחפירה נחשף חדר מלבני שנבנה בתקופה המוסלמית הקדומה‪ .‬החדר‬ ‫נבנה באמצעות שתי קשתות אחת בקידמתו ואחת במרכזו וקיר בנוי גזית הסוגר אותו‬ ‫מדרום‪ .‬במאות ‪ 14-13‬לסה"נ הוכשר מחדש הקמרון למגורים לאחר שהיה נטוש במשך‬ ‫מאות שנים‪ .‬בסמוך לכניסה למבנה‪ ,‬בחצר פתוחה‪ ,‬נבנו שלושה חדרים קטנים וחצר פתוחה‬ ‫משותפת לחלל תת קרקעי סמוך‪.‬‬ ‫מערת בית הבד‪ :‬המערה היא חלק ממערה גדולה שחולקה בעבר באמצעות קירות פנימיים‬ ‫לחללים קטנים יותר‪ .‬בחלל המערה התגלה בית בד שנבנה בשני שלבים שונים‪ .‬בשלב‬ ‫הקדום‪ ,‬ככל הנראה בתקופה הבזאנטית‪ ,‬נחצבה ברצפת המערה חציבה רדודה בעלת מתאר‬ ‫עגול ששמשה כנראה בסיס למפרכה‪ .‬בתקרת המערה מעל החציבה‪ ,‬ניתן להבחין בשקע‬ ‫עגול שימש ככל הנראה לעיגון ציר העץ סביבו נעה אבן הממל‪ .‬שבר של אבן ממל נמצא‬ ‫משולב בשימוש משני בקיר מאוחר מעיד גם הוא על קיומה של מפרכה במקום‪ .‬בסמוך‬ ‫למפרכה נחשף חלק ממתקן סחיטה שפעל באמצעות משקולות אבן מלבניות ובורג עץ‪.‬‬ ‫בחפירה נחשפה אחת המשקולות‪ .‬במרכז המשקולת הותקנה מגרעת ובמרכזה חור מפולש‬ ‫העובר לכל אורכה‪ .‬בחלקה הצר‪ ,‬הותקנו מסילות עשויות עץ‪ ,‬האחת בכל צד‪ .‬המסילות‬ ‫עוגנו לתקרה ולרצפה באמצעות גומות שנחצבו ברצפה ובתקרה‪ .‬במרכז מתקן הסחיטה‪,‬‬ ‫בין שתי המשקולות הותקן אגן אבן עגול וברצפתו נחצבה שקערורית לאיסוף משקעים‪.‬‬ ‫בתקרת המערה מעל אגן האבן השתמרה חציבה רדודה שנועדה לקבע את בורג העץ‬ ‫לתקרה‪ .‬בשלב הבנייה המאוחר‪ ,‬בראשית התקופה האומיית בוצע ששינוי במתקן הסחיטה‬ ‫באמצעות בניית חגורה של אבני גזית‪ .‬אבני גזית הונחו בתעלות יסוד שנחצבו ברצפת הסלע‬ ‫‪14‬‬ ‫של המערה‪ .‬בסוף התקופה האומיית הפסיקה המערה לשמש כבית בד‪ .‬במאות ‪ 10-9‬לסה"נ‬ ‫הוכשרה המערה למגורים‪ .‬חלק ממתקני בית הבד פורקו‪ ,‬חלל המערה נבנו קירות פנימיים‬ ‫למערה ובחזית המערה הותקן פתח כניסה שכלל משקוף ודלת‪ .‬בתום התקופה זו נטשה‬ ‫המערה‪ .‬המגורים במערה חודשו בתקופה הממלוכית )מאות ‪ 14-13‬לסה"נ(‪ .‬בתקופה זו‬ ‫נבנתה גדרה היקפית סביב המערה‪.‬‬ ‫‪15‬‬