הפקולטה למדעי הרוח והחברה המחלקה למקרא ,ארכיאולוגיה והמזרח הקדום מרחב דרום __________________________________________________________ הנכם מוזמנים לכנס "בצל עצי הזית" -גידול עצי זית ,השמן ומוצריו ביום ה' ,כ"ד טבת תשע"א19/1/2012 , אולם שרה תדמור ,הקמפוס ע"ש משפחת מרקוס ,אוניברסיטת בן גוריון בנגב ,באר-שבע 8:30 09:00-09:30מושב פתיחה יו'ר :פרופ' יצחק גלעד פרופ' רבקה כרמי נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון מר שוקה דורפמן מנהל רשות העתיקות ד"ר דניאל וורגה חפירות שנת 2011במרחב דרום התכנסות 09:30-11:00מושב ראשון עץ הזית וייצור שמן יו"ר :ד"ר גדעון אבני פרופ' נילי ליפשיץ ביות הזית בארץ ישראל ד"ר יניר מילבסקי הזית בסחר החליפין בתקופת הברונזה הקדומה פרופ' אביגדור הורוביץ ַבּלּ ִֹתיְ ,בּ ֶשׁ ֶמן ַר ֲענָן – השמן במקרא ובמזרח הקדום פרופ' אבי פאוסט האשורים וחדירת תעשיית השמן מצפון חפירות אמציה – רשות העתיקות 13:30-14:30מושב שלישי פנל חוקרים ודיון בהשתתפות הקהל מתדיינים :פרופ' נילי ליפשיץ ד"ר איתן איילון ד"ר יגאל ישראל 11:00-11:15הפסקה 14:30-14:45הפסקה 11:15-12:30מושב שני 14:45-16:00מושב רביעי בית הבד ומוצרי שמן הזית יו"ר :פרופ' סטיב רוזן מר יהושע דריי אבולוציה של בתי הבד ד"ר איתן איילון מכבש בית בד בעל שני ברגים בא"י ד"ר עקיבא לונדון האם היו משתלות עץ זית בתקופה הרומית והביזאנטית בא"י מר תאופיק דעאדלה סבון ומסבנות בתקופה העות'מאנית 12:30-13:30הפסקת צהרים חדשות בארכיאולוגיה יו"ר :ד"ר פטר פביאן ד"ר חיים גולדפוס החפירה בחורבת צלית ד"ר דניאל וורגה וולדיק ליפשיץ בתי מגורים במעבה האדמה בעיר באר שבע בתקופה הביזאנטית מר גרגורי סרי ופרופ' יוליה אוסטינובה חפירת שכונת נווה ים ד' באשקלון והכתובות ביוונית ד"ר גונר להמן חידושים בחפירות קובור אל וואליידה מר אורן שמואלי מבנה בנוי קשתות ובית בד תת-קרקעי בחורבת ענים הזית בסחר החליפין בתקופת הברונזה הקדומה ד"ר יניר מילבסקי רשות העתיקות הממצא הבוטני וממצאים נוספים שהתווספו מאתרים בדרום הלבנט עולה כי תעשיית שמן הזית קיימת בתקופת הברונזה הקדומה ) 3600-2300לפנה"ס בקירוב( .מספר חוקרים הצביעו על מתקנים חצובים ,כלי אבן וכלי חרס המיועדים לייצור ואחסון של שמן בתקופה זו ואפילו קודם לכן בתקופה הכלקוליתית. קשה יותר להוכיח סחר חליפין של זיתים ועץ הזית .אך ,ממצאים בוטנים באתרים הנמצאים באזורים מדבריים מראים על סחר זה .אם אכן התקיים סחר חליפין בזית, תהליך זה היה קשור לזרימת הסחורות ולהתפתחות הכלכלה בתקופת הברונזה הקדומה בדרום הלבנט. 2 ַבּלּ ִֹתיְ ,בּ ֶש ֶמן ַר ֲענָן – השמן במקרא ובמזרח הקדום פרופ' אביגדור הורוויץ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שמן הוא כול חומר נוזל שמנוני המופק מהצמח ,מהחי ומהדומם .שמנים למיניהם שימשו לפי המקרא ולפי כתבים מהמזרח הקדום בתפקידים רבים ומגוונים בכלכלה ,בחברה, בתעשייה ,בדת ,בחיי יום יום וכו' .הרצאה זו תעיין במילים ובמונחים השונים לשמן בשפות השונות של המזרח הקדום ,בסוגים השונים של השמן ,בתפקידי השמן בכל מהלכי החיים, בהפקת השמן ויצירתו ,ובסמליותו .דגש יושם על שמן הזית שהוא סוג השמן המובהק והנפוץ ביותר במקרא ובארץ ישראל. 3 האשורים וחדירת תעשיית השמן מצפון פרופ' אבי פאוסט אוניברסיטת בר אילן תעשיית השמן בדרום זכתה לפריחה חסרת תקדים במהלך המאה השביעית לפנה"ס. הדוגמא הבולטת ביותר לתעשייה זו התגלתה בתל מקנה\עקרון ,שם נחשפו יותר ממאה בתי בד .חוקרים רבים רואים בתעשיית השמן בפלשת בפרט ,ובעדויות למסחר ולהתפתחות יישובית בדרום הארץ בכלל ,תוצאה של מדיניות אשורית אימפריאלית שנועדה להביא לפריחה כלכלית ,בעיקר על מנת להגדיל את רווחי האימפריה. בדיקה של התפתחות תעשיית השמן בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל מלמדת כי התעשייה בתל מקנה\עקרון היא אכן המרשימה ביותר בהיקפה ,ומהווה את שיאו של תהליך התפתחותי ארוך טווח .עם זאת ,הממצאים מלמדים כי התמונה מורכבת ,ומן הראוי לבחון מחדש את התפקיד שמילאה אשור בפריחה הכלכלית של דרום הארץ במאה השביעית לפנה"ס בכלל ,ובהתפתחותה של תעשיית השמן בפרט. הממצאים מלמדים כי מרבית העדויות – בדרך כלל בקנה מידה קטן ובינוני – לייצור שמן בתקופת הברזל 2א התגלו בצפון הארץ .במהלך המאה השמינית התרכזה תעשיית השמן – בשלב זה בקנה מידה גדול יותר מאשר בעבר – בחבליה השונים של ממלכת ישראל ,וככל הנראה בעיקר באזור השומרון ,בו התגלו עדויות ברורות לייצור עודפי שמן באתרים רבים. בשלהי המאה השמינית התגלו עדויות לייצור עודפי שמן זית גם בממלכת יהודה .תעשיית השמן הפורחת בממלכת ישראל חרבה במחצית השנייה של המאה השמינית כתוצאה ממסעות המלחמה האשוריים ,ובמסע סנחריב בשלהי אותה מאה נהרסו גם מרבית האתרים בממלכת יהודה בהן זוהתה תעשיית שמן משמעותית. רק לאחר חורבן תעשיית השמן בצפון ,במאה השביעית לפנה"ס ,התפתחה תעשיית השמן המרשימה בדרום הארץ ,ובעיקר בעקרון .ההרצאה תבחן את התפתחות תעשיית השמן בארץ-ישראל בתקופת הברזל ,ותדון בהשלכות בדיקה זו על הבנתנו את התפקיד שמילאו האשורים בתהליך. 4 אבולוציה של בתי הבד יהושע דריי המרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה שמן הזית תפס מקום חשוב בחיי היומיום בעת העתיקה :בתפריט היומי ,למאור ,לפולחן, להיגיינה ,ברפואה ,לסיכה ולקוסמטיקה ,ואף כחומר משמר. מתקנים רבים ומגוונים נתגלו בשנים האחרונות באזורנו .כמעט תחת כל שיח רענן נחשף מתקן בודד או מקבץ של מתקנים שסייעו בהפקת הנוזל היקר. הצורך במיצוי יעיל של השמן מן הפרי ,הוביל לאורך הדורות לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ביותר להפקתו ,החל ממתקן העצירה )הסחיטה( הפשוט ביותר וכלה במתקנים המשוכללים ,המשקפים את ההמצאה הטכנולוגית האחרונה של זמנם. שני שלבים עיקריים בהפקת שמן הזית: פריכת )ריסוק( הזיתים לעיסה ומיצוי המוהל ממנה באמצעות כבישה. קיימים מספר סוגי מכבשים: מכבש קורה ומשקולות ,מכבש קורה וכננות ,מכבש קורה ובורג ,מכבש קורה ושני ברגים ,מכבש בורג ומשקולות ומכבש לחץ ישיר .זה האחרון ,המאוחר יחסית מבחינה כרונולוגית ,מייצג טכנולוגיה שונה ובניגוד לדעה הרווחת משקף דווקא נסיגה בטכנולוגיית עצירת השמן. כל סוגי המכבשים הופעלו בידי אדם ורובם פעלו בעיקרון ה"תעוקה הרצופה" ,כאשר מנגנון ההרמה שלהם הוא זה שהתפתח במהלך ההיסטוריה ויידון בהרצאה זו ,בניסיון להבין את הקדום אשר עומד מאחורי תהליך אבולוציוני זה. 5 מכבש בית בד בעל שני ברגים בארץ-ישראל ד"ר איתן איילון מוזיאון ארץ-ישראל בתקופה הרומית החלו להשתמש בבתי הבד בארץ-ישראל במכבשי בורג מסוגים שונים, ובהם מכבש בורג בלחץ ישיר ,שבו האום ,אשר בה סבב הבורג ,משולבת בקורה אופקית שהונחה על גבי שתי אומנות אנכיות מעץ או מאבן .סיבוב הבורג גרם להורדתו על העקלים שהונחו מתחתיו ולביצוע הכבישה .בסיס המכבש מתאפיין בשתי מגרעות בשוליו להצבת האומנות האנכיות ובמשטח כבישה במרכז ,המוקף בחריץ שהסתיים במרזב להזרמת הנוזל למכל האיגום .סוג זה של מכבש היה בשימוש ללא שינוי כמעט עד המאה העשרים ,וחלקי העץ של המכבשים המסורתיים מלמדים על אלו העתיקים ,שלא השתמרו. בגליל העליון ידוע סוג-משנה נדיר ומעניין של מכבש משלהי המאה ה 19-וראשית המאה ה- .20צילום של מיתקן כזה פורסם על-ידי גוסטב דלמן ,וחלקים שונים מצויים באוסף מרכז "אדם ועמלו" במוזיאון ארץ-ישראל .למכבש היה בסיס גדול מעץ או מאבן ,בשוליו שתי מגרעות שבהן הוצבו שני ברגים מעץ ,וביניהם משטח הכבישה .על כל בורג הוברגה תחילה אום תחתונה ,לאחר מכן הושחלה על שני הברגים קורת כבישה אופקית כבדה שנעה עליהם בחופשיות ,ומעליה הושחלה על כל בורג אום נוספת .תחילה האומים התחתונות הוברגו כלפי מטה וקורת הכבישה ירדה על העקלים .עתה הוברגו האומים העליונות במקביל ,לחצו על קורת הכבישה וגרמו לסחיטת הנוזל .כדי לפנות את העקלים סובבו והעלו את האומים העליונות ואז סובבו במקביל את התחתונות ובכך הורמה הקורה .החלקים המצויים בידינו )בסיס המכבש ,בורג ושתי אומים( נעשו מאלה אטלנטית ומחרוב ,עצים קשים המתאימים למיתקן כזה. לאור השמרנות ששלטה בצורתם של מיתקני בתי הבד מאז המצאתם ועד ימינו ,נשאלת השאלה האם לא היו מכבשים כאלה גם בעת העתיקה .חלקי העץ נכחדו ,אולם ייתכן שאחדים מבסיסי האבן הקדומים שהשתמרו ,ובהם שתי מגרעות בקרבת השוליים )ובעיקר הארוכים שבהם( הם עדות לקיומו של מכבש בעל שני ברגים. 6 האם היו משתלות עצי פרי בתקופה הרומית והביזנטית בארץ ישראל? ד"ר עקיבא לונדון אוניברסיטת בר אילן בחקלאות המודרנית נהוג כי לפני נטיעת מטע ,יש לבחור את מין הפרי ,להכין את קרקע, ולתכנן את רכב הזנים ,כל זאת בהתאמה לאזור הגידול ,לאקלים ,לקרקע ,למים ,להפריה ועוד .במקביל יש להזמין שתילים מתאימים מהמשתלה ,אשר הוכנו זמן רב מראש. מספר מיני פירות ובתוכם הזית ,היו עצים הנטועים היטב בנופה של הארץ לאורך כל הדורות ,והיו נפוצים במטע הארץ ישראלי כבר מזה כ 4000 -שנים ואף יותר .אין ספק כי במהלך הדורות הצטבר ידע רב בהכנת הקרקע ועיבודה ,טיפול בעץ ובמטע ,בבחירת זנים, טיפול במחלות ומזיקים ועוד ,כל זאת מתוך הניסיון הרב בגידול הזית ועצי פרי נוספים, וכן העברת מידע בין המגדלים. החל מהמאה השלישית לפני הספירה ,נשתמרו בידנו כתבים של חוקרי חקלאות יוונים ורומיים )ובתוכם :תאופרסטוס ,סטרבו ,קאטו ,וארו ,קולומלה ,פליניוס ,גאופוניקה ועוד( שתיארו את גידולי המטע בארצותיהם ,ובתוך כך גם את הזית ,מכתיבתם עולה כי ידע רב על גידול עצי פרי היה מצוי כבר בתקופה זו .סופרי החקלאות כתבו ביו היתר :הנחיות לעיבוד הקרקע ,הזיבול ,הטיפול בעץ עוד .הם מנו גם מספר לא מבוטל של זני פירות, תיארו את תכונות הזן ,הטיפולים והמלצות על אזורי גידול מתאימים .החוקרים תיארו את אופי הגידולים החקלאיים בחוות החקלאיות ברומא ,ובתוכם המשתלות ,אשר הכינו שתילי עצי פרי לצרכי החווה .ניתנו על ידם הנחיות מדויקות כיצד יש להכין את המשתלה, מה הן צורות הריבוי של עצי הפרי ,מה הוא תהליך הכנת השתיל ,כמה זמן צריך השתיל לשהות במשתלה ,כיצד יש לטפל ולגזום את השתיל ,וכיצד צריך להיראות שתיל לפני שתילתו. המשתלה היא דוגמה מובהקת לפיתוח וקידמה חקלאית בענף המטע .בספרות היוונית והרומית מצאנו עדויות רבות לשימוש גובר במשתלות עצי פרי .קיום משתלות מהווה ראיה לאבחנה בין זני הפרי השונים ,המשתלה מאפשרת צימוח אחיד של הייחורים או הזרעים, והרכבתם בתנאים אופטימאליים .המשתלה מאפשרת טיפול מיטבי ומקדים בשתילים ,כך שבשעת הנטיעה תהיה בידי החקלאי כמות שתילים איכותית ואחידה לנטיעה במטע .כמו כן המשתלה נועדה להכין מלאי שתילים לנטיעה באומד הסופי בשטח המטע .שתילי משתלה איכותיים הביאו גם להקדמת ניבת הפרי ,דבר שסייע לחקלאי מבחינה כלכלית .יש לציין כי אופי החקלאות והחוות החקלאיות ברומא ,היה שונה במספר תחומים מהותיים מצורת הגידול המקובלת בארץ ישראל ,והיריעה קצרה מלהרחיב בעניין זה. 7 ברצוננו לבחון מה היה הנוהג הרווח במטע הארץ ישראלי בתקופה הרומית והביזנטית, והאם קיימו החקלאים בארץ ישראל משתלות עצי פרי ,או שמה כל חקלאי דאג והכין לעצמו את שתיליו. אחת הבעיות במענה על שאלות אלו היא המקורות .המקורות הארץ ישראלים בני תקופות אלו ,או אלו אשר תיארו את החקלאות הארץ ישראלית ,יחסית דלים .מקורות חז"ל האמורים לתת מידע מתחום זה ,אינם עוסקים בחקלאות או במטע כנושא העומד בפני עצמו ,מקורות אלו עוסקים בשאלות הלכתיות ואמוניות ,ובתוכם משולבים מפעם לפעם נושאים חקלאיים )בעיקר במסכתות העוסקות בנושאים הלכתיים – חקלאיים( ומתוכם יש ללקט מידע זה בזהירות הראויה .זה הוא אומנם חסרון ,אך אזכור נושאים חקלאיים אגב אורחא כחלק מהווי חקלאי תוסס בארץ ישראל ,ותיאורו המדויק ,מעלה את אמינותם. ממקורות בני תקופה זו עולה ,כי בתקופה הרומית והביזנטית אובחנו לדוגמא :כ 15 -זני זית אשר גודלו בארץ ישראל ,רובם היו זני שמן איכותי ורק מיעוטם זני מאכל .תפרוסת הגידול הייתה רחבה למדי ,ובתוך כך :הגליל העליון והתחתון ,שומרון ,בנימין ויהודה, שפלה נגב ובקעת הירדן ,נראה כי בכל אזור גידלו את הזנים המתאימים לו. בעיון מדוקדק במקורות חז"ל מצאנו כי גם בחלאות המטע הארץ ישראלי נעשה שימוש במשתלה .ישנם ראיות לכך כי במקביל לנוהג הרווח בחקלאות הרומית והביזנטית ,גם בארץ ישראל הכינו שתלנים שתילי עצי פרי במגוון מינים. חלק מהחקלאים עשה זאת בעצמו ולצרכיו ,אך ניתן גם להסיק מהמקורות כי ככל הנראה היו חקלאים אשר התמחו בהכנת שתילים ,ואלו מכרו אותם לחקלאים אשר ביקשו לנטוע. חידוש נוסף שעולה מהמקורות כי בארץ ישראל פיתחו את המשתלה ועשו בה שימוש לייצור שתילי עצי פרי ,אך גם לייצור שתילי ירקות ממגוון מינים ,שתילים אלו נמכרו לנוטעים ,בשווקים ולכל דורש .חלק מהשתילים עשו את דרכם גם אל מחוץ לגבולות הארץ ,ובשעת מחסור )כגון :בשנת השמיטה( היה גם יבוא של שתילים מארצות שכנות לארץ ישראל .המשתלה מתווספת למגוון נושאים ,בהם חקלאות המטע הארץ ישראלי בתקופה הרומית והביזנטית ,הראתה קידמה חקלאית . 8 סבון ומסבנות בתקופה העות'מאנית תאופיק דעאדלה האוניברסיטה העברית שמן הזית היה אחד מתוצרי הארץ הרווחיים אשר איכותו הגיעה למרחקים .בתקופות מסוימות הוא אף היווה עילה למאבקי היאחזות במחוזות בהן הוא הופק .לצד שמן הזית האיכותי הופק גם שמן זית שיועד לתעשיה ובמיוחד לתעשית הסבון .מתוך העדויות ההיסטוריות ניכר שלסבון היה נטח לא מבוטל בכלכלת הארץ .התקופה העות'מאנית ,שבה הקפידו השלטונות על רישום סדיר של מרבית התוצרת החקלאית ובמיוחד התוצרת שהניבה תשואות רבות בדמות מיסים ,עשירה בתעודות אודות תעשיית הסבון .התעודות הרבות מלמדות הן על היקף התעשיה והן על שיטות הייצור ותפוצתו ברחבי הארץ. מפעלים לייצור סבון היו נפוצים בהר ,בשפלה ובמישור החוף ובכל חבל ארץ היו ערים או כפרים שנודעו באיכות הגבוהה של הסבון שנוצר בהן .בערים מסוימות ,כמו שכם ,קיימים מפעלים מעין אלה אשר מתוצרתם נהנים תושביה עד היום .בערים אחרות נותרו מבנים בודדים בלבד שיש בהם להעיד על אותה תעשיה .אחת הערים הללו היא לוד שבה מצד אחד עמד ייצור הסבון במרכז הכלכלה העירונית ומצד שני גרם למפגעי גוף רבים לאלה שעמלו על ייצורו .השימוש רב השנים במפעלי הסבון בלוד הוביל גם להחדרת המיכון לתוך המפעלים הללו ובכך מלמד על התפתחות התעשיה בראשית העידן המודרני .בהרצאה ייעשה ניסיון ללמוד על תהליך ייצור הסבון במסבנות הללו ולהשוותו למסבנות מאזור ההר ובמיוחד מירושלים .לצד תהליך הפקת הסבון ייעשה ניסיון לגעת בהשפעת המפעלים הללו על תוכנית העיר. 9 חורבת צלית – קיץ 2011 ד"ר חיים גולדפוס ,קרני גולן ,ד"ר פטר פביאן אוניברסיטת בן גוריון בנגב רקע באתר חורבת צלית )א-צלנתה בערבית( הממוקם על גבי שלוחה הצופה לנחל אשתמוע ,כ- 1.5ק"מ מדרום מזרח לישוב מיתר ,נערכו בשנים 1983ו 1984-חפירות הצלה בניהולו של דוד אלון ז"ל .ממדיו הקטנים של האתר מצביעים על כך שהיה זה ,קרוב לוודאי ,ישוב קטן שראוי לכנותו כפר .בחפירותיו התמקד אלון ,בעיקר ,בחשיפת המצודה ובמבנה החצר הצמוד אליה -הממוקמים במרומי האתר .מניתוח מכלול הממצא הארכיאולוגי ,במבנה בית-חצר המבוצר הזה ,נקבע זמן שימוש המכלול לתקופה שבין המחצית הראשונה של המאה הא' לספ' ועד לשלהי מרד בר כוכבא .פטר פביאן ,שסייע לידיו של אלון במהלך החפירות ,הציע לזהות את האתר עם סאליס )או חאליס( ,המוזכר אצל פלויוס יוספוס כישוב )פוליכנה ,ביוונית( באדומיאה ,אליו נמלטה קבוצת מורדים יהודים ,מאשקלון, בראשית המרד הגדול. החפירות החדשות בקיץ 2011התחדשו החפירות בחורבת צלית ,ע"י המחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב .בעונה זו התמקדה החפירה בחשיפת השרידים שמחוץ למצודה ובית החצר ובמילים אחרות ,בישוב עצמו. במהלך החפירה ,שבוצעה על ידי סטודנטים במחלקה וסטודנטים מאוניברסיטת יורק, קנדה ,בפיקוחם של אלי כהן-ששון וולדיק ליפשיץ ,נחשף שטח של כשני דונמים )שטחים B ו .(C-בשני השטחים נחשפו שרידים של מבנים רחבי ידיים הבנויים ,כפי הנראה עד כה, במתכונת של סדרת חדרים בגדלים שונים ,הבנויים סביב חצר פתוחה .בהסתמך על הממצא הקרמי והנומיסמטי התקיים הישוב ,בדומה למבנה בית-החצר המבוצר ,בין המחצית הראשונה של המאה הא' לספ' ועד לסיום מרד בר כוכבא. במהלך החפירה ניתן היה לעמוד בברור על שני שלבי בניה המעידים על שינויים שנערכו במבנים ,כנראה ,בין המרד הגדול למרד בר כוכבא .מבני הישוב שנחשפו נבנו במתכונת דומה שעיקרה ,תשתית בעלת שנים-שלושה נדבכי יסוד ,בנויים אבני שדה מהוקצעות בחלקן ,המונחים על פני הסלע ,או הקרקע הטבעית ,ומעליהם קירות לבני בוץ .המבנים קורו ,ככל הנראה ,בקירוי קל שלא השתמר .על גבי הרצפות נמצאו ,בעיקר ,שברים רבים של כלי חרס )כלי אגירה ובישול( ,נרות הרודיאניים מקורצפים ,נרות מטיפוס דרום ,כלי אבן-גיר ומטבעות מתקופת הנציבים ,המרד הגדול ומרד בר כוכבא .ראויה לציון כמות גדולה של מטבעות העיר אשקלון .בממצא חפצי המתכת ראוי לציין פגיון )פוגיו( ומזמרה. 10 בתי מגורים במעבה האדמה בעיר באר שבע בתקופה הביזנטית ולדיק ליפשיץ ,ד"ר דניאל וורגה ,ולדה כרמל רשות העתיקות מאז ומעולם הייתה באר שבע מוקד למשיכה של תרבויות קדומות ,עדויות לכך מוציאים בשרידים ארכיאולוגיים שנחשפו ונחשפים בכל רחבי באר שבע המודרנית. העיר באר שבע פרחה בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית )מאות 6-3לספה''נ( .מתקופה זו נחשפו מחנה צבא רומי ,בית מרחץ ,כנסיות ,מבני מגורים ומתקנים תעשייתיים רבים. במסגרת עבודות שדרוג התחנה המרכזית בעיר באר שבע מבצעת רשות העתיקות חפירה ארכיאולוגית שפותחת חלון נוסף וייחודי אל באר שבע הביזנטית )מאות 5-6 לספה''נ(. נחשפו מבני מגורים הבנויים אבני קרטון וחלוקי נחל .למבנים אלו נוספו חצרות ומחסנים החפורים בקרקע הלס .מרבית החדרים הם תת קרקעיים והחצרות ,תת קרקעיים למחצה, פתוחות או בעלות קירוי עשוי חומר מתקלה ,כגון קורות עץ וענפים .קירות החדרים מדופנים באבני קרטון בשימוש משני ,בחלוקי נחל ובלבני בוץ .לחדרים אלו נכנסים דרך גרם מדרגות בנוי אבני קרטון וחלוקי נחל וכניסה בנויה מאבני קרטון מסותתות בצורה מרשימה ,במרבית המקרים בצורת קשת .במבנים אלו נתגלו מכלולי כלי חרס ,המתוארכים למאות 5-6לספה''נ ,הכוללים בעיקר קנקנים מטיפוסים שונים ,פכים ,פכיות ,סירי בישול, קערות ונרות שמן רבים ומגוונים ,המעידים על התרבות העשירה במקום. 11 חפירת שכונת נווה ים ד' והכתובות ביוונית ,אשקלון גרגורי סרי ,פרופ' יוליה אוסטינובה רשות העתיקות ,אוניברסיטת בן גוריון בנגב בחודשים יולי – אוגוסט 2011נערכה חפירה ארכיאולוגית ,מטעם רשות העתיקות במימונה של החברה הכלכלית לפיתוח אשקלון ,בשטחה של שכונה מתוכננת" ,נווה ים ד'", באשקלון. האתר נמצא בחלקה הדרומי-מערבי של אשקלון ,כ 500-מ' צפונית-מערבית לתל אשקלון, וממזרח לשרידי הכפר אל-ג'ורה .בשנת 2004נערכו באתר חיתוכי בדיקה על ידי לורה שילוב מטעם רשות העתיקות ,תוצאותיהן היוו בסיס לקביעת שטחי החפירה. במהלך החפירה נפתחו שלושה שטחים עיקריים ) B ,Aו ,(C-בשטח של כ 1800-מ"ר. בחפירה נמצאו שרידי מבנים ,מתקני תעשייה ,משטחי פעילות ,וקברים בנויים וחצובים ממספר טיפוסים מן התקופות הרומית ,הביזנטית ,האסלאמית הקדומה והעות'מאנית- מנדטורית. מבין המכלולים שנחשפו נחפר מכלול של "אחוזת קבר" ,שכללה חצר ,קבר ומבנה .הקבר מקומר ולו מבואה קטנה בחלקו המזרחי .המבנה נבנה בצמוד ומדרום לקבר ,וכלל חדר אחד מרוצף ברצפת פסיפס עם עיטורים גיאומטריים פשוטים ,ובה שולבו שלוש כתובות ביוונית – שתים במסגרת הדרומית והמזרחית ואחד במרכז החדר .בכתובת המרכזית מופיע תאריך בניית המבנה 585 -לסה''נ .כתובת נוספת ביוונית על גבי סורג כנסייה משייש ,נמצאה בשימוש מישני כמכסה למבואת הקבר. בין הממצאים נמצאו שבע לוחות אבן מאבן גיר ושיש ,עם כתובות בשפה הערבית .חלקן פורסמו על ידי פרופ' משה שרון .כנראה כל לוחות האבן הן מצבות והן נמצאו בשני ריכוזים ובשטחים שונים בתוך בורות ,קרוב לפני השטח. 12 חידושים בחפירות קובור אל וואליידה ד"ר גונר להמן אוניברסיטת בן גוריון בנגב בהרצאה תוצגנה תוצאות החפירות שנערכו בעונת 2011באתר קובור אל ואליידה .החפירה בעונה זו התרכזה בבית האחוזה המצרי בשטח ,1כפר מהמאה ה 11-לפסה"נ .כמו כן, נחפרו בשטח 2שרידי אתר כפרי קטן מהמאות י'-ז' לפסה"נ. 13 מבנה בנוי קשתות ובית בד תת קרקעי בחורבת ענים אורן שמואלי רשות העתיקות בין החודשים דצמבר 2010לפברואר 2011בוצעה חפירה ארכיאולוגית בחורבת ענים, במטרה להכשיר לביקור קהל מבנה בנוי קשתות ובית בד תת קרקעי .החפירה בוצעה מטעם רשות העתיקות על ידי על ידי אורן שמואלי ,בליווי שימורי של אייל קחו ויעוץ מדעי של ד"ר דוד עמית. חורבת ענים נמצאת בחבל יתיר .שמה הערבי של החורבה הוא ח' ע'וינה א-תחתא )אל- ע'רביה( והיא מזוהה עם 'ענים' הנזכרת במקרא ועם כפר גדול בשם 'עינה' אתו מזכיר אבסביוס .בראש החורבה חשף ד"ר ר .כהן מצודה מתקופת הברזל ובסמוך לה חשפו ד"ר צ .אילן וד"ר ד .עמית בית כנסת מהתקופה הבזאנטית. ממצאי החפירה הנוכחית: מבנה הקשתות :בחפירה נחשף חדר מלבני שנבנה בתקופה המוסלמית הקדומה .החדר נבנה באמצעות שתי קשתות אחת בקידמתו ואחת במרכזו וקיר בנוי גזית הסוגר אותו מדרום .במאות 14-13לסה"נ הוכשר מחדש הקמרון למגורים לאחר שהיה נטוש במשך מאות שנים .בסמוך לכניסה למבנה ,בחצר פתוחה ,נבנו שלושה חדרים קטנים וחצר פתוחה משותפת לחלל תת קרקעי סמוך. מערת בית הבד :המערה היא חלק ממערה גדולה שחולקה בעבר באמצעות קירות פנימיים לחללים קטנים יותר .בחלל המערה התגלה בית בד שנבנה בשני שלבים שונים .בשלב הקדום ,ככל הנראה בתקופה הבזאנטית ,נחצבה ברצפת המערה חציבה רדודה בעלת מתאר עגול ששמשה כנראה בסיס למפרכה .בתקרת המערה מעל החציבה ,ניתן להבחין בשקע עגול שימש ככל הנראה לעיגון ציר העץ סביבו נעה אבן הממל .שבר של אבן ממל נמצא משולב בשימוש משני בקיר מאוחר מעיד גם הוא על קיומה של מפרכה במקום .בסמוך למפרכה נחשף חלק ממתקן סחיטה שפעל באמצעות משקולות אבן מלבניות ובורג עץ. בחפירה נחשפה אחת המשקולות .במרכז המשקולת הותקנה מגרעת ובמרכזה חור מפולש העובר לכל אורכה .בחלקה הצר ,הותקנו מסילות עשויות עץ ,האחת בכל צד .המסילות עוגנו לתקרה ולרצפה באמצעות גומות שנחצבו ברצפה ובתקרה .במרכז מתקן הסחיטה, בין שתי המשקולות הותקן אגן אבן עגול וברצפתו נחצבה שקערורית לאיסוף משקעים. בתקרת המערה מעל אגן האבן השתמרה חציבה רדודה שנועדה לקבע את בורג העץ לתקרה .בשלב הבנייה המאוחר ,בראשית התקופה האומיית בוצע ששינוי במתקן הסחיטה באמצעות בניית חגורה של אבני גזית .אבני גזית הונחו בתעלות יסוד שנחצבו ברצפת הסלע 14 של המערה .בסוף התקופה האומיית הפסיקה המערה לשמש כבית בד .במאות 10-9לסה"נ הוכשרה המערה למגורים .חלק ממתקני בית הבד פורקו ,חלל המערה נבנו קירות פנימיים למערה ובחזית המערה הותקן פתח כניסה שכלל משקוף ודלת .בתום התקופה זו נטשה המערה .המגורים במערה חודשו בתקופה הממלוכית )מאות 14-13לסה"נ( .בתקופה זו נבנתה גדרה היקפית סביב המערה. 15
© Copyright 2024