1. No category

‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשו גורגו‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל‬
‫הפרופיל האישיותי וחומרת ההתמכרות בקרב אוכלוסיית מכורי‬
‫להרואי ערבי ויהודי הפוני לטיפול בבעיית ההתמכרות לסמי‬
‫מאת‪ :‬ג'ראיסי עאמר‬
‫העבודה מוגשת לסנאט של אוניברסיטת תלאביב‬
‫כחלק ממילוי הדרישות לקבלת תואר שלישי‬
‫מאי ‪2011‬‬
‫העבודה הנוכחית נכתבה בהנחייתו של פרופסור גיורא רהב‬
‫המחקר נער במימו הרשות הלאומית למלחמה בסמי ואלכוהול והמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫לשתי היקרות ללבי‬
‫אשתי רובא ובתי סמא‬
‫על נתינה ואהבה ללא גבול‬
‫‪IV‬‬
‫תודתי והערכתי לכל האנשי אשר בזכות ובעזרת נעשתה עבודה זו‪:‬‬
‫לפרופ' גיורא רהב על הדרכתו ותמיכתו לאור כל הדר‪ ,‬על ההשקעה הרבה והאי סופית עד סיו עבודה‬
‫אינטנסיבית ומפרכת זו; לרשות למלחמה בסמי ולוועדת המחקרי בלשכת המנהל הכללי – המוסד לביטוח‬
‫לאומי על הסיוע הכספי הנדיב; לנעמה שוור על הסיוע בניתוח הסטטיסטי; לאחראי‪ ,‬לעובדי ולמטופלי‬
‫מסגרות הטיפול בקהילות הטיפוליות אילנות‪ ,‬בית אביבה‪ ,‬מלכישוע‪ ,‬רמות יהודה זוהרי‪ ,‬הדר ואלטהארה‬
‫וג באשפוזיות אלשפאא בטמרה‪ ,‬הגפ בחיפה והיחידה לטיפול בנפגעי סמי דיר אלאסד; למדריכי אחמד‬
‫בכרי ושרבל ח'ליפה על העזרה וההשקעה מכל הלב בחלוקת השאלוני‪ .‬ולבסו" תודה מיוחדת להוריי סבאח‬
‫ואמי‪ ,‬האחי עביר‪ ,‬ראיד‪ ,‬סאמר ואשתו עביר שעודדו‪ ,‬תמכו וחיזקו אותי ברגעי קשי‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫תקציר‬
‫המחקר הנוכחי עוסק ב"פרופיל האישיותי" וב"חומרת ההתמכרות" בקרב המכורי להרואי בישראל‪ .‬המחקר‬
‫התבסס על ההנחה שישנ הבדלי תרבותיי בי ערבי ליהודי‪ ,‬אשר ממוקמי באופ שונה על‬
‫הרצפי‪/‬הממדי התרבותיי שתיאר הופשטדה )ריחוק כוח‪ ,‬אינדיווידואליז‪ ,‬גבריות והימנעות מאי ודאות‬
‫)‪ ,(Hofstede, 1980 ; 2001‬הבדלי הגורמי להבדלי ברמות חומרת ההתמכרות להרואי בקרב מכורי‬
‫ערבי ובקרב מכורי יהודי ולהבדלי במבנה האישיות שבי ערבי ליהודי )‪.(Cattell, 1965‬‬
‫מהמחקרי שבדקו את פרופיל האישיות של אוכלוסיית המכורי להרואי במדינות שונות בעול עולה‬
‫פרופיל אישיות שונה וייחודי של המכורי להרואי לעומת האוכלוסייה הרגילה‪ .‬פרופיל זה מאופיי בחמימות‬
‫)‪ ,(A+‬בחוסר יציבות רגשית )‪ ,(C-‬בחיפוש שליטה )‪ ,(E+‬בזהירות )‪ ,(F-‬בתועלתנות )‪ ,(G-‬בחוסר במעצורי‬
‫)‪ ,(H+‬ברגישות )‪ ,(I+‬בחשדנות )‪ ,(L+‬בדמיוניות )‪ ,(M+‬בממולחות )‪ ,(N+‬בחוסר ביטחו )‪ ,(O+‬בפתיחות‬
‫לשינוי )‪ ,(Q1+‬בביטחו ביכולת )‪ ,(Q2+‬בארגו עצמי )‪ (Q3-‬ובמתח )‪ .(Q4+‬בתכונות העל )התכונות הראשוניות(‬
‫נמצאו המכורי גבוהי באינטרוורטיות )‪ ,(QI-‬בחרדה )‪ ,(QII+‬באמוציונליות )‪ ,(QIII+‬בתלות )‪(QIV-‬‬
‫ובתועלתנות )‪) (Qv-‬פוקס‪Arneja & Sen, 1988; Cattell et al,1970; Hotra & Murthy, 1977; ;1992 ,‬‬
‫& ‪Narayan, Shams, Jain, & Gupta, 1997; Olmezer,1974; Salma, 2003; Spotts & Shontz,1991; Tuite‬‬
‫‪.(Luiten, 1986‬‬
‫למחקר הנוכחי היו שלוש מטרות‪ .1 :‬לבדוק א פרופיל האישיות של המכורי להרואי שונה מזה של הלא‬
‫מכורי‪ .2 .‬לבדוק א ישנ הבדלי ניכרי בי פרופיל האישיות של מכורי ערבי להרואי ובי פרופיל‬
‫האישיות של מכורי יהודי להרואי‪ ,‬כשתי קבוצות תרבותיות שונות‪ .3 .‬לבדוק את הקשר שבי מאפייני‬
‫האישיות ובי חומרת ההתמכרות‪.‬‬
‫מדג המחקר הורכב מ ‪ 200‬מכורי גברי להרואי מכל רחבי האר )ערבי ויהודי( ו ‪ 115‬לא מכורי‬
‫גברי )ערבי ויהודי(‪ .‬לש בדיקת פרופיל האישיות השתמש החוקר בחלק הראשו של מבח ה " ‪Clinical‬‬
‫‪ (CAQ-1) "Analysis Questionnaire‬של קטל )‪ ,(Cattell, 1973‬שהוא אחד הנוסחי של שאלו ה ‪.16PF‬‬
‫לש בדיקת חומרת ההתנכרות השתמש החוקר במפתח חומרת ההתמכרות )‪(ASI‬‬
‫‪ Index‬של מק'לל ועמיתיו ‪.(McLellan, Luborsky, (O`Brien, & Woody, 1980‬‬
‫‪Addiction Severity‬‬
‫‪VI‬‬
‫עוד נמצא שהמכורי להרואי היו יותר אינטרוורטיי )‪ ,(QI-‬חרדתיי )‪ ,(QII+‬אמוציונליי )‪ (QIII+‬ובעלי‬
‫אני עליו חלש יותר )‪ (Qv-‬מאשר הלא מכורי‪ .‬כמו כ נמצא שהמכורי היהודי מאופייני כיותר חרדתיי‬
‫)‪ (QII+‬מאשר המכורי הערבי‪ .‬בשאר תכונות העל לא נמצאו הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות‪.‬‬
‫בנוגע לחומרת ההתמכרות לא נמצאו הבדלי מובהקי בי מכורי ערבי להרואי ובי מכורי יהודי‬
‫להרואי לפי הציוני הכוללי )‪ (Composite scores‬של ששת הסולמות במפתח חומרת ההתמכרות – ‪,ASI‬‬
‫אול נמצאו הבדלי ניכרי בי שתי הקבוצות בהרבה פריטי‪/‬שאלות המרכיבי את סולמות חומרת‬
‫ההתמכרות‪ ,‬מה שמוכיח שתוצאותיה ההרסניות של ההתמכרות דומות ג בקרב קבוצות תרבותיות שונות‪.‬‬
‫נוס" על כ נמצאו הבדלי בי קבוצות תרבותיות שונות בסולמות שוני‪ ,‬א בס הכול הציו מתאז‪.‬‬
‫פרופיל האישיות של המכורי להרואי בישראל דומה לפרופיל האישיות במקומות אחרי בעול‪ .‬על א" שהיו‬
‫הבדלי מובהקי בי מכורי ערבי להרואי ובי מכורי יהודי להרואי בתכונות האישיות‪ ,‬היו תכונות‬
‫רבות שבה עלה הדמיו על השוני‪ .‬נתוני אלו מצביעי על פרופיל אישיות אוניברסלי של המכורי להרואי ועל‬
‫כ שהבדלי תרבותיי עשויי להשפיע בעיקר על עוצמות ועל אופני ביטוי של תכונות אלו‪ .‬המסקנה שנובעת‬
‫מהממצאי היא שמכורי להרואי דומי אלו לאלו במבנה האישיות‪ ,‬דמיו שעולה על השוני התרבותי‪ ,‬כאשר‬
‫לא ברור א דמיו זה הוא הסיבה להתמכרות להרואי או תוצאה שלה‪.‬‬
‫לתוצאות המחקר אמורות להיות השלכות ה ברמה התאורטית מחקרית ה ברמה הפרקטית‪ .‬ברמה‬
‫המחקרית יהיו הממצאי נדב נוס" לידע המחקרי המצומצ אודות אוכלוסיית המכורי הערבי להרואי‬
‫בישראל‪ ,‬ממצאי שיחדדו עוד יותר את קווי הדמיו והשוני בקרב אוכלוסיית המכורי להרואי בישראל‪,‬‬
‫ערבי ויהודי‪ ,‬ה בתכונות האישיות ה ברמת חומרת ההתמכרות‪.‬‬
‫ברמה הפרקטית עשויי ממצאי המחקר לתרו רבות לעשייה הטיפולית בשטח משו שבמסגרות הטיפול‬
‫והגמילה ישנו אחוז גבוה של מטופלי השייכי לתרבות הערבית )אחוז העולה על אחוז מכלל תושבי המדינה(‪,‬‬
‫כאשר ממצאי אמורי לשמש ידע זמי לקהילת המטפלי בנפגעי סמי‪ ,‬ידע הנוגע לקווי הדמיו והשוני בי‬
‫שתי הקבוצות התרבותיות‪ ,‬שיעזור לבנות תכניות טיפול ייחודיות ורגישות תרבות‪.‬‬
‫‪VII‬‬
‫תוכ הענייני‬
‫עמוד‬
‫מבוא ‪.1 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬התמכרות לסמי הגדרה‪ ,‬מדידה ואטיולוגיה ‪.2 .........................................................‬‬
‫‪ .2‬ההסבר האישיותי להתמכרות לסמי ‪.4 ..................................................................‬‬
‫‪ .3‬גישת התכונות לחקר האישיות ‪.6 ..........................................................................‬‬
‫‪ .4‬תכונות אישיות של מכורי להרואי ‪.8 ....................................................................‬‬
‫‪ .5‬תכונות המקור של קבוצות מתמכרי נבחרות ‪.11 ..........................................................‬‬
‫‪ .5‬א‪ .‬מכורי לאלכוהול ‪.11 .....................................................................................‬‬
‫‪ .5‬ב‪ .‬מכורי לקוקאי ‪.11 .......................................................................................‬‬
‫‪ .5‬ג‪ .‬מכורי למריחואנה ‪.11 ...................................................................................‬‬
‫‪ .5‬ד‪ .‬התמכרות לסיגריות ‪.11 ...................................................................................‬‬
‫‪ .6‬הפרופיל האישיות של המכורי להרואי על פי חמש תכונותהעל של קטל ‪.12 ..........................‬‬
‫‪ .7‬ההסבר התיאורטי לפרופיל האישיותי של המכורי להרואי על פי תכונותהעל ‪....................‬‬
‫‪ .7‬א‪ .‬אינטרוורטיות ‪..........................................................................................‬‬
‫‪ .7‬ב‪ .‬נוורוטיות ‪...............................................................................................‬‬
‫‪ .7‬ג‪ .‬אמוציונליות ‪...........................................................................................‬‬
‫‪ .7‬ד‪ .‬תלות ‪....................................................................................................‬‬
‫‪ .7‬ה‪ .‬אני עליו חלש ‪.........................................................................................‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪ .8‬תרבות ואישיות ‪.14 ..........................................................................................‬‬
‫‪ .9‬תכונות האישיות בקונטקסט הבי תרבותי בישראל ‪.16 ...................................................‬‬
‫‪ .10‬הממדי התרבותיי של הופשטדה בתרבות של הערבי והיהודי בישראל ‪.17 ....................‬‬
‫‪ .10‬א‪ .‬אינדיווידואליז לעומת קולקטיביז ‪.17 ...............................................................‬‬
‫‪ .10‬ב‪ .‬ריחוקכוח ‪.19 .............................................................................................‬‬
‫‪ .10‬ג‪ .‬גבריות לעומת נשיות ‪.20 ...................................................................................‬‬
‫‪ .10‬ד‪ .‬הימנעות מאיודאות ‪.20 ...................................................................................‬‬
‫‪ .11‬הקשר בי הממדי התרבותיי ובי ההתמכרות לסמי ‪.22 .............................................‬‬
‫‪ .11‬א‪ .‬אינדיווידואליזקולקטיביז ‪.22 ........................................................................‬‬
‫‪ .11‬ב‪ .‬ריחוקכוח ‪.22 ..............................................................................................‬‬
‫‪ .11‬ג‪ .‬גבריות לעומת נשיות ‪.23 ...................................................................................‬‬
‫‪ .11‬ד‪ .‬הימנעות מאיודאות ‪.24 ...................................................................................‬‬
‫‪ .12‬השערות המחקר ‪.25 .........................................................................................‬‬
‫שיטה ‪.27 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬המדג ‪.27 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬כלי המחקר ‪.28 .................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬ההלי ‪.33 .......................................................................................................‬‬
‫ממצאי ‪.35 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬ההבדלי בפרופילי האישיותיי בי הקבוצות השונות ‪.36 ................................................‬‬
‫‪ .2‬הבדלי בחומרת ההתמכרות בי מכורי להרואי ערבי ויהודי ‪.44 ......................................‬‬
‫‪ .3‬ממצאי נוספי ‪.51 ............................................................................................‬‬
‫‪VIII‬‬
‫דיו ‪.53 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬הבדלי אישיותיי ‪....................................................................................‬‬
‫‪ .1‬א‪ .‬השוואה במבנה האישיות בי ערבי ליהודי לא מכורי ‪........................................‬‬
‫‪ .1‬ב‪ .‬השוואה במבנה האישיות בי מכורי להרואי ובי לא מכורי ‪...................................‬‬
‫‪ .1‬ג‪ .‬השוואה במבנה האישיות בי מכורי להרואי ערבי ויהודי ‪....................................‬‬
‫‪.53‬‬
‫‪.53‬‬
‫‪.57‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪ .2‬חומרת ההתמכרות ‪......................................................................................‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬הפרופיל הרפואי ‪......................................................................................‬‬
‫‪ .2‬ב‪ .‬הפרופיל התעסוקתי‪/‬מקורות הכנסה ‪................................................................‬‬
‫‪ .2‬ג‪ .‬המצב המשפטי ‪........................................................................................‬‬
‫‪ .2‬ד‪ .‬מצב השימוש בסמי ואלכוהול ‪......................................................................‬‬
‫‪ .2‬ה‪ .‬בעיות משפחתיות וחברתיות ‪.........................................................................‬‬
‫‪ .2‬ו‪ .‬המצב הפסיכולוגי ‪.....................................................................................‬‬
‫‪.64‬‬
‫‪.65‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪67‬‬
‫‪.68‬‬
‫‪.70‬‬
‫‪.72‬‬
‫ההשלכות המחקריות ‪..................................................................................‬‬
‫ההשלכות היישומיות והפרקטיות ‪....................................................................‬‬
‫מגבלות מתודולוגיות ‪....................................................................................‬‬
‫המלצות עתידיות ‪.......................................................................................‬‬
‫‪.74‬‬
‫‪.75‬‬
‫‪.76‬‬
‫‪.78‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪.80 ..............................................................................................‬‬
‫נספחי ‪.97 ....................................................................................................‬‬
‫‪IX‬‬
‫רשימת לוחות ואיורי‬
‫עמוד‬
‫לוח מספר ‪ :1‬השימוש בקרב בני נוער ומבוגרי בשנה האחרונה )‪ (2005‬הנתוני באחוזי ‪.1 .............‬‬
‫לוח מספר ‪ :2‬רשימת תכונותהעל שנמדדות באמצעות מבח ה ‪.7 ................................... 16PF‬‬
‫לוח מספר ‪ 16 :3‬תכונות המקור שנמדדות באמצעות שאלו ה ‪.8 ..................................... 16PF‬‬
‫לוח מספר ‪ :4‬הפרופילי האישיותיי של המכורי לחומרי פסיכואקטיביי על פי מבח ‪.10 .. CAQ-1‬‬
‫לוח מספר ‪ :5‬החפיפה בי חמשת תכונותהעל של קטל ובי חמשת התכונות של קוסטה ומקריי ‪.12 .......‬‬
‫לוח מספר ‪ :6‬המתאמי בי הממדי התרבותיי של הופשטדה ובי גורמי אישיות עיקריי ‪.16 ..........‬‬
‫לוח מספר ‪ :7‬חפיפה בי ממדי תרבותיי בשלושה מודלי תיאורטיי ‪.17 .................................‬‬
‫לוח מספר ‪ :8‬יהודי ישראלי וערבי ממדינות ערב על פי ממדיו של הופשטדה )ציוני ודירוג( ‪.21 ......‬‬
‫לוח מספר ‪ :9‬התפלגות )‪ (% ,N‬נבדקי המחקר על פי המאפייני האישיי ‪.27 ...............................‬‬
‫לוח מספר ‪ :10‬מדדי תוק‪ /‬מבנה לכל סול פקטוריאלי למדגמי אמריקניי וישראליי ‪.32 ...............‬‬
‫לוח מספר ‪ :11‬מהימנות הסולמות )קורנב אלפא(‪ :‬מבח ומבחחוזר לאחר ארבעה עד שבעה‬
‫ימי – מדגמי אמריקניי וישראליי ולאחר שישה שבועות סעודיי ומצריי ‪.....‬‬
‫לוח מספר ‪ :12‬מקדמי המהימנות )קורנב אלפא( באמצעות מבח ומבחחוזר בקרב אוכלוסיות‬
‫מכורי להרואי מדגמי אמריקניי ‪.....................................................‬‬
‫לוח מספר ‪ :13‬סיכו בדיקת ההשערות ‪.....................................................................‬‬
‫לוח מספר ‪ :14‬מהימנות הסולמות )קורנב אלפא( של שאלו ה‪ CAQ-1‬בקרב קבוצת מכורי ערבי‬
‫ויהודי וקבוצת הביקורת ערבי ויהודי לא מכורי ‪......................................‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪.36‬‬
‫לוח מספר ‪ :15‬תכונות מקור ותכונותעל של מכורי להרואי ולא מכורי – ממוצעי והשוואה ‪.38 ........‬‬
‫לוח מספר ‪ :16‬מאפייני האישיות של יהודי וערבי מקבוצת הביקורת )לא מכורי( ‪.40 ...................‬‬
‫לוח מספר ‪ :17‬מאפייני אישיות של מכורי להרואי יהודי וערבי ‪.42 ......................................‬‬
‫לוח מספר ‪ :18‬ממוצעי )וסטיות תק( של סולמות מפתח חומרת ההתמכרות – ‪ ASI‬בקרב מכורי‬
‫להרואי ערבי ויהודי ‪.44 ......................................................................‬‬
‫לוח מספר ‪ :19‬ממוצעי )סטיות תק( של ששת סולמות מפתח חומרת ההתמכרות – ‪ASI‬‬
‫המחקר הנוכחי לעומת מחקרו של ישראלובי‪.45 ...................................... (2007) 1‬‬
‫לוח מספר ‪ :20‬המצב הפסיכולוגי ‪.45 .............................................................................‬‬
‫לוח מספר ‪ :21‬המצב המשפטי ‪.47 ................................................................................‬‬
‫לוח מספר ‪ :22‬הפרופיל הרפואי ‪.48 ...............................................................................‬‬
‫לוח מספר ‪ :23‬פרופיל השימוש בסמי ואלכוהול ‪.48 ...........................................................‬‬
‫לוח מספר ‪ :24‬היחסי במשפחה‪/‬היחסי החברתיי ‪.50 ......................................................‬‬
‫לוח מספר ‪ :25‬הפרופיל התעסוקתי‪/‬מקורות הכנסה ‪.52 ........................................................‬‬
‫לוח מספר ‪ :26‬הפרופילי האישיותיי של מכורי לסמי – בעול ובישראל ‪.57 ...........................‬‬
‫לוח מספר ‪ :27‬תכונות מקור ותכונותעל של מכורי ולא מכורי – חציוני ותחומי בי רבעוניי ‪.132 ....‬‬
‫לוח מספר ‪ :28‬מאפייני האישיות של יהודי וערבי מקבוצת הביקורת )לא מכורי( –‬
‫חציוני ותחומי בי רבעוניי ‪.133 ..............................................................‬‬
‫לוח מספר ‪ :29‬מאפייני אישיות של מכורי להרואי יהודי וערבי – חציוני ותחומי בי רבעוניי ‪.134‬‬
‫‪X‬‬
‫רשימת גרפי‬
‫עמוד‬
‫גר‪ /‬מס' ‪ :1‬תכונות מקור ותכונותעל של מכורי ולא מכורי – ממוצעי והשוואה ‪.37 ................‬‬
‫גר‪ /‬מס' ‪ :2‬מאפייני האישיות של יהודי וערבי מקבוצת הביקורת )לא מכורי( ‪.39 .................‬‬
‫גר‪ /‬מס' ‪ :3‬מאפייני אישיות של מכורי וערבי ‪.41 ......................................................‬‬
‫רשימת איורי‬
‫איור מס' ‪ :1‬היררכיית הרמות‪ ,‬הטבע האנושי‪ ,‬התרבות והאישיות ‪.15 ...................................‬‬
‫רשימת נספחי‬
‫נספח מס' ‪ :1‬שאלו ‪ CAQ – 1‬המודד ‪ 15‬תכונות היסוד של קטל )‪.(Cattell, 1970‬‬
‫תורג ותוק‪ /‬לעברית על ידי זק‪ ,‬א‪ (1976) .‬אפיוני פסיכומטריי של‬
‫שאלו ‪ .CAQ – 1‬מערכות חינו –רמות בע"מ ‪.95 ..........................................‬‬
‫נספח מס' ‪ :2‬שאלו ‪ CAQ – 1‬המודד ‪ 15‬תכונות היסוד של קטל )‪.(Cattell, 1970‬‬
‫תורג ותוק‪ /‬לערבית על ידי אלסיד‪,‬מ‪ .‬ואבו עבאא'ה‪ ,‬ס‪ .(1994).‬מקיאס‬
‫אלתחליל אלאקליני – אלג'וזא' אלאול‪ .‬מקתבת אלאנג'לו אלמסריה– קהיר ‪.104 ..........‬‬
‫נספח מס' ‪ :3‬מפתח לחומרת ההתמכרות )גירסה קלינית( בשפה העברית‪.‬‬
‫‪ASI - Addiction Severity Index – Lite (McLellan et al, 1980).‬‬
‫‪.118 .....................‬‬
‫נספח מס' ‪ :4‬טופס הסכמה מדעת )בשפות העברית והערבית( ‪.129 .......................................‬‬
‫נספח מס' ‪ :5‬לוחות ‪.131 ..................................................................... 29 + 28 + 27‬‬
‫נספח מס' ‪ :6‬לוח מספר ‪ ,30‬הבדלי אישיות בי ארבעת הקבוצות )לפי לאו והתמכרות(‬
‫בשימוש במבח ‪.134 ..................................................... Kruskal Wallis‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫ההתמכרות לסמי נתפסת כיו כבעיה בריאותית חברתית‪ .‬להתמכרות לסמי השלכות ברמת הפרט וברמת‬
‫הכלל והיבטי משפחתיי‪ ,‬חברתיי‪ ,‬כלכליי וביטחוניי )לונטל‪ .(1999,‬על א" העובדה שגורמי התופעה‪,‬‬
‫מרכיביה והטיפול בה נתוני במחלוקת‪ ,‬ישנה הסכמה אודות אפיונה של התופעה כבעיה רב ממדית‪ ,‬המשלבת‬
‫גורמי תרבותיי‪ ,‬חברתיי‪ ,‬נפשיי‪ ,‬התנהגותיי וביולוגיי‪ .‬מכורי לסמי ומשפחותיה עלולי להסתב‬
‫בבעיות חברתיות‪ ,‬כספיות‪ ,‬משפטיות ובריאותיות חמורות עקב שימוש בסמי‪ .‬המכורי סובלי מחוסר‬
‫אינטגרציה ביחסיה האינטימיי‪ ,‬מסתכני באיבוד עבודה‪ ,‬במעצר‪ ,‬באלימות‪ ,‬בפשע‪ ,‬בבעיות בריאות וכו'‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2005‬פורס שכ ‪ 10.5%‬מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מדווחי על שימוש לא חוקי בס זה או אחר‬
‫בשנה האחרונה‪ ,‬שיעור שמייצג יותר מ ‪ 417,000‬בוגרי בקבוצת הגיל ‪) 40 18‬ראה לוח מס' ‪ .(1‬כמו כ ניכר כי‬
‫מספר הבוגרי בישראל המכורי לאופיאטי עולה על ‪ 20,000‬נפש‪ ,‬ולפי הערכות מומחי רבי בתחו גדולי‬
‫המספרי בהרבה )אזרחי‪ ,‬שטיינברג‪ ,‬רוזינר‪ ,‬עובדיה ומשה‪.(2005 ,‬‬
‫לוח מס' ‪ :1‬השימוש בקרב בני נוער ומבוגרי בשנה האחרונה )‪ (2005‬הנתוני באחוזי‬
‫סוג חומר‬
‫בני נוער‬
‫מבוגרי‬
‫שימוש כלשהו‬
‫‪9.9‬‬
‫‪15.8‬‬
‫‪10.5‬‬
‫__‬
‫‪5.8‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪0.7‬‬
‫קוקאי‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.6‬‬
‫חגיגת‬
‫‪6.0‬‬
‫‪2.6‬‬
‫חומרי נדיפי‬
‫קנביס‬
‫אקסטזי או ל‪.‬ס‪.‬די‪.‬‬
‫הרואי‬
‫נוס" על כ דווח שכ ‪ 9.9%‬מבני הנוער היהודי וכ ‪ 11.2%‬מבני הנוער הערבי בישראל מדווחי על שימוש‬
‫בס לא חוקי זה או אחר בשנה האחרונה‪ ,‬שיעור שמייצג יותר מ ‪ 57,000‬בני נוער בקבוצת הגיל ‪) 18 12‬אזרחי‬
‫ועמיתיו‪.(2005 ,‬‬
‫על א" שבעיית ההתמכרות לסמי מתוארת זה שני רבות כמחלה הפוגעת באנשי מכל השכבות והקבוצות‬
‫התרבותיות‪ ,‬ועל א" שכבר זוהו חלק מההבדלי בדפוסי השימוש בסמי ביחס למאפייני דמוגרפי‬
‫ותרבותיי‪ ,‬הידע בנוגע למשמעויות הפונקציונליות של הבדלי אלו ומידת השפעת על ההיענות והתגובה‬
‫לטיפול אינו מספיק לש פיתוח מדיניות ותכניות אפקטיביות‬
‫)‪.Valentine, Heeren, Levenson & Hingson, 2005; Petry, 2003‬‬
‫‪(Bernstein, Bernstein, Tassiopoulos,‬‬
‫‪2‬‬
‫על א" שאחוז ניכר מקרב המכורי להרואי בישראל שייכי לקבוצות תרבותיות שונות‪ ,‬כמו ערבי ורוסי‪,‬‬
‫מעט מאוד נכתב על המאפייני הפסיכולוגי חברתיי ועל דפוסי השימוש בסמי בקרב קבוצות אלו )ג'ראיסי‪,‬‬
‫‪ .(Isralowitz, Reznik, Spear, Brecht, & Rawson, 2007; 2003‬הבנת השפעת של ההבדלי בחומרת‬
‫ההתמכרות בי קבוצות תרבותיות שונות שנבדלות במאפייני דמוגרפי ואישיותיי היא דבר בסיסי ומהותי‬
‫לש פיתוח אסטרטגיות יעילות יותר בתחו הטיפול‪ ,‬תו מיפוי טוב יותר של הצרכי הטיפוליי של קבוצות‬
‫אלו‪.‬‬
‫במקביל לכ ישנה עלייה במודעות המחקרית והפרקטית באשר להבדלי התרבותיי‪/‬האתניי ולגישה הדוגלת‬
‫ברגישות תרבותית ה ברמה הארצית ה ברמה העולמית‪ .‬בשני האחרונות הול וגובר הצור למידע ולנתוני‬
‫שיטתיי אודות המאפייני והתגובות לטיפול בקרב מכורי לסמי‪ ,‬השייכי למיעוטי אתניי )ג'ראיסי‪,‬‬
‫‪.(Brown, Alterman, Rutherford, Cacciola & Zaballero, 1993; Isralowitz et al., 2007; 2003‬‬
‫מחקר זה בא לבדוק את מאפייני האישיות ואת חומרת ההתמכרות להרואי בקרב אוכלוסיית המכורי‬
‫בישראל ולהשוות בי מאפייני האישיות וחומרת ההתמכרות של המכורי הערבי להרואי ובי מאפייני‬
‫האישיות וחומרת ההתמכרות של המכורי היהודי בישראל משו ששתי קבוצות אלו באות מרקע תרבותי‬
‫שונה‪ .‬הנחת המחקר היא שהרקע התרבותי משחק תפקיד ממשי בעיצוב תכונות אישיות בקרב בני האד‬
‫)‪.(Haviland, 1993; Schwartz, 2003‬‬
‫דיו בבעיה כה חמורה ומורכבת כמו בעיית ההתמכרות לסמי‪ ,‬מחייב קוד כול הגדרה ברורה וממצה של מונח‬
‫ה"התמכרות"‪ .‬מלאכה זו קשה במיוחד משו שבספרות המקצועית ישנ הגדרות רבות להתמכרויות שונות‪,‬‬
‫הגדרות המתייחסות לתופעת ההתמכרות מהיבטי פיזיולוגיי‪ ,‬נפשיי‪ ,‬אישיותיי‪ ,‬התנהגותיי‪ ,‬חברתיי‬
‫ותרבותיי )ספיר‪.(2000 ,‬‬
‫‪ .1‬התמכרות לסמי הגדרה‪ ,‬מדידה ואטיולוגיה‬
‫בספרות המקצועית ישנ שני זרמי עיקריי שמבטאי התפתחות היסטורית בהגדרת המונח "התמכרות‬
‫לסמי"‪ .‬הראשו הוא הגישה הפרמקולוגית‪ .‬בשנות העשרי של המאה הקודמת החלו פרמקולוגיי לעשות‬
‫שימוש במושג "תלות פיזית" )‪ (Physical dependence‬כדי לתאר את תופעת ההתמכרות לסמי‪ .‬מונח זה כלל‬
‫שני מושגי יסוד עיקריי‪ ,‬תסמונת גמילה )‪ (Withdrawal Syndrome‬והסתגלות לחומר‪/‬סובלנות )‪.(Tolerance‬‬
‫הגדרה זו משתקפת היטב בדבריו של הפרמקולוג שוסטר‪" :‬המאפיי הבולט ביותר של ההתמכרות לסמי‬
‫נרקוטיי הוא התפתחותו של צור פיזיולוגי‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בחומר זר רעיל‪ .‬כתוצאה מ התלות הזאת‪ ,‬החיה‬
‫המכורה נראית בריאה כאשר היא מורעלת א הופכת לחולה כאשר הרעל מוסר מגופה‪ .‬מחלה זאת נקראת‬
‫'סינדרו גמילה" )‪ .(Shuster, 1971‬ההגדרה הפרמקולוגית להתמכרות לא שימשה את תחו הטיפול‬
‫‪3‬‬
‫בהתמכרויות לאור זמ‪ ,‬ובמהל ארבעי השנה האחרונות הורחב מושג ההתמכרות באמצעות הוספתו של‬
‫קריטריו פסיכולוגי התנהגותי על זה הפרמקולוגי )‪.(Goodwin, 1979‬‬
‫הזר השני הנהוג בהגדרת ההתמכרות לסמי מבוסס על הגישה ההתנהגותית‪ .‬בשונה מהגישה הפרמקולוגית‬
‫מגדירה גישה זו התמכרות לסמי באמצעות קריטריוני דיאגנוסטיי המופיעי במגדיר הפסיכיאטרי ‪DSM-‬‬
‫‪ .(American Psychiatric Association, 2000) IV‬ה ‪ DSM-IV-TR‬מגדיר "תלות בחומר" כ"דפוס הרסני של‬
‫שימוש בחומר‪ ,‬המוביל לפגיעה בתפקוד או למצוקה משמעותית" )עמ' ‪ .(191‬פגיעה או מצוקה זו קיימת לפי‬
‫המגדיר כאשר אד עומד בשלושה מתו שבעה קריטריוני בתקופה של ‪ 12‬חודשי‪ .‬שניי מהקריטריוני ה‬
‫סבילות ותסמיני גמילה‪ ,‬א א" אחד מאלו אינו קריטריו הכרחי לאבחו ההפרעה‪ .‬לפי ה ‪ DSM-IV-TR‬יכול‬
‫אד להיות מאובח כסובל מתלות בחומר‪ ,‬א הוא נוטל אותו זמ רב יותר ממה שהתכוו‪ ,‬מנסה ללא הצלחה‬
‫להפחית את כמות החומר שהוא צור וממשי ליטול את החומר על א" בעיות גופניות שהוחמרו עקב נטילתו‪.‬‬
‫מכל מקו אי לראות בהתמכרות לסמי תופעה זהה ואחידה בקרב כל המכורי לסמי‪ .‬כיו נהוג‪ ,‬ה ברמה‬
‫הפרקטית ה ברמה המחקרית‪ ,‬למיי את המכורי לסמי לפי חומרת ההתמכרות‪ .‬הכלי המקובל לביצוע המיו‬
‫הוא "מדד חומרת ההתמכרות" )‪ (ASI‬של מקללא ועמיתיו )‪.(McLellan, Kushner, Metzger et al., 1992b‬‬
‫כלי זה מודד את חומרת הבעיות הנובעות והקשורות לשימוש בסמי ואלכוהול ובה בעיות רפואיות‪,‬‬
‫פסיכיאטריות‪ ,‬בעיות מתחו התעסוקה‪/‬הכנסה‪ ,‬עצ השימוש בסמי ואלכוהול‪ ,‬בעיות משפטיות ובעיות‬
‫משפחתיות וחברתיות‪.‬‬
‫בעול‪ ,‬ובעיקר בארצות הברית‪ ,‬נערכו מחקרי רבי בנוגע לחומרת ההתמכרות בקרב קבוצות אתניות שונות‬
‫)היספני‪ ,‬אפרו אמריקניי‪ ,‬אסיאתי(‪ .‬המחקרי הגיעו לממצאי שוני ולעתי סותרי )עקב מער מחקרי‬
‫שונה או בשל בעיות מתודולוגיות(‪ .‬חלק מצאו הבדלי בחומרת ההתמכרות בקרב קבוצות שונות מבחינה‬
‫אתנית ‪(Anglin, Ryan, Booth & Hser, 1988; Brown et al , 1993; Mclellan, Cacciola, Alterman,‬‬
‫)‪ ,Rikoon & Carise, 2006; Petry, 2003‬א מחקרי אחרי לא מצאו הבדלי כאלה‬
‫‪(Bernstein,‬‬
‫‪Bernstein, Tassiopoulos, Valentine, Heeren, Levenson & Hingson, 2005; Morgenstern & Bux,‬‬
‫)‪.2003; Niv & Hser, 2006‬‬
‫באר נכתב בספרות המקצועית מעט מאוד על ההבדלי הבי תרבותיי בנוגע לבעיית ההתמכרות לסמי‪,‬‬
‫ובעיקר נכתב על ההבדל שבי מכורי לסמי ילידי האר ובי מכורי לסמי ממוצא רוסי‪ .‬במחקר שבדק את‬
‫חומרת ההתמכרות‪ ,‬ישראלובי )‪ (Isralowitz et al., 2007‬לא מצא הבדלי מובהקי בציוני הכלליי‬
‫)‪ (Composite score‬של ששת סולמות חומרת ההתמכרות )‪ (ASI‬בי שתי הקבוצות‪ .‬ע זאת הוא מצא‬
‫‪4‬‬
‫שהמכורי לסמי הוותיקי מדווחי על תקופות ארוכות של שימוש בהרואי‪ ,‬דבר המוסבר באמצעות ממוצע‬
‫הגיל הצעיר יותר של המכורי לסמי ממוצא רוסי‪.‬‬
‫המכורי ממוצא רוסי‪ ,‬לעומת‪ ,‬מדווחי על שימוש מוגבר יותר בהזרקת הרואי )כאמצעי לשימוש בסמי(‪,‬‬
‫מה שגור לרמה גבוהה יותר של בעיות רפואיות )בעיקר צהבת ‪ .(C‬כמו כ ה מדווחי על תקופות ארוכות‬
‫יותר של שימוש באלכוהול במהל החיי ושימוש ביותר מסוג אחד של סמי בו זמנית )‪.(Poly drug-use‬‬
‫בהקשר הערבי יהודי בקרב אוכלוסיית המכורי לסמי בישראל נכתב עד כה מחקר אחד בלבד שמצא רמה‬
‫גבוהה יותר של מחשבות בלתי רציונליות בקרב מכורי לסמי ערבי ויהודי )ג'ראיסי‪ .(2003 ,‬באותו מחקר‬
‫היה ניסיו להתייחס לחומרת ההתמכרות באמצעות מספר שאלות )מש השימוש‪ ,‬רמת השימוש‪ ,‬ניסיונות‬
‫גמילה וטיפול‪ ,(...‬ונחש" כי חומרת ההתמכרות של מכורי ערבי רבה יותר ממכורי יהודי‪.‬‬
‫בנוגע לתאוריות הנוגעות לאטיולוגיה של השימוש וההתמכרות לסמי‪ ,‬מקובלת כיו הגישה הרואה את‬
‫ההתמכרות לסמי כתופעה רב סיבתית בדומה להפרעות התנהגות או הפרעות פסיכיאטריות אחרות‪ .‬במילותיו‬
‫של טרטר‪" :‬חלק מגורמי הסיכו הפסיכסוציאליי כוללי סטטוס דמוגרפי עירוני‪ ,‬סטטוס סוציו אקונומי‬
‫נמו‪ ,‬חוסר שייכות תרבותית דתית‪ ,‬גישה קלה לסמי ואלכוהול‪ ,‬היסטוריה משפחתית של שימוש בסמי או‬
‫אלכוהול‪ ,‬בעיות משפחתיות‪ ,‬הזדהות ע קבוצת גיל לא נורמטיבית‪ ,‬תחושת ניכור ודחייה‪ ,‬בעיות במבנה‬
‫האישיות וחוסר הפנמה של ערכי חברתיי נורמטיביי" )‪ .(Tarter, 1988‬טרטר מוסי" ואומר שאי ביכולתו‬
‫של גור אחד לבדו להסביר את הסיבה להתפתחותה של בעיית שימוש והתמכרות לסמי‪ ,‬ורק צירו" הגורמי‬
‫יחד מאפשר לחזות טוב יותר את התחלת השימוש בסמי או באלכוהול‪.‬‬
‫אפשר להבחי בשלוש קבוצות עיקריות של גורמי המשפיעי על תחילת השימוש בסמי‪ ,‬המזוהות בספרות‪.‬‬
‫הקבוצה הראשונה היא קבוצת הגורמי התורשתיי והביולוגיי; השנייה היא קבוצת הגורמי הפסיכולוגיי‪,‬‬
‫הכוללת גורמי חברתיי‪ ,‬תרבותיי‪ ,‬קוגניטיביי‪ ,‬וגורמי הקשורי באד ובאישיותו; השלישית היא‬
‫קבוצת הגורמי המצביי‪/‬סביבתיי )רחמי דיאלוסק‪ .(2003 ,‬גורמי אלו שלובי זה בזה‪ ,‬כאשר חלק‬
‫משפיעי באופ ישיר וחלק באופ עקי" על תחילת השימוש בסמי‪.‬‬
‫‪ .2‬ההסבר האישיותי להתמכרות לסמי‬
‫הקשר בי "אישיות" ל"התמכרות לסמי" זכה לעיסוק רב ולעניי מחקרי‪ ,‬ונוצרה הבחנה בי שני עולמות תוכ‪:‬‬
‫הפרעות אישיות ותכונות אישיות‪ .‬חקר ההתמכרות לסמי מנקודת מבט קלינית ופסיכופתולוגית מתייחס‬
‫לקיומ של הפרעות אישיות כרקע להתמכרות או כתוצאה ממנה )‪ .(Ball, 2002‬מאז שנות החמישי של המאה‬
‫הקודמת נערכו מחקרי רבי אשר מצאו קשר חיובי וחזק בי שימוש והתמכרות לסמי ובי הפרעות אישיות‬
‫לסוגיה )הגבולית‪ ,‬האנטי סוציאלית‪/‬פסיכופטית‪ ,‬הנרקסיסטית‪ ,‬הנמנעת‪ ,‬התלותית והפסיבית אגרסיבית(‬
‫‪5‬‬
‫)‪ .(Ball, 2001, 2002; Grella, 2003; Karow, Verthien, Krausz & Schfer, 2008‬כמו כ זוהו תכונות‬
‫אישיות המאפשרות מיפויי של טיפוסי שוני של התמכרות‪ ,‬אטיולוגיה‪ ,‬חומרת סימפטומי ותגובה לטיפול‬
‫)‪ .(Ball, 2002‬ממדי אישיות מסוימי נמצאו כגורמי סיכו‪ ,‬גורמי מתווכי‪ ,‬או גורמי ממתני להתפתחות‬
‫ולשימור התנהגות השימוש וההתמכרות לסמי )‪ .(Sher & Trull, 1994; Sutker & Allain, 1988‬עבודה זו‬
‫מתמקדת בתחו תכונות האישיות )פרופיל האישיות( של המכורי להרואי בישראל‪.‬‬
‫בביצוע מחקרי אור קפדניי בנוגע לתכונות אישיות ישנ קשיי מתודולוגיי רבי‪ .‬על כ ישנ מחקרי‬
‫בודדי המצביעי על תכונות אישיות מסוימות הגורמות להתמכרות‪ .‬מצד אחד מחקרי רטרוספקטיביי‬
‫אינ מסוגלי להראות מה הייתה אישיותו של הפרט לפני השימוש בסמי‪ .‬מ הצד האחר מחקרי‬
‫פרספקטיביי המודדי תכונות אישיות ספציפיות לפני ואחרי ההתמכרות לסמי נדירי ובעייתיי‪ .‬נדירי כי‬
‫ישנו מחסור במבחני אישיות שבאמצעות נית לבדוק ג נערי וג מבוגרי‪ ,‬ובעייתיי כי רק מבחני בודדי‬
‫בעלי תכונות מהימנות ותוק"‪ ,‬המספקי מידע שימושי לאור שני )‪.(Butcher, 1992‬‬
‫באופ כללי נית לזהות קושי מהותי לחקור תכונות אישיות כגורמות להתמכרות לסמי‪ .‬בכל ניסיו לחקור‬
‫תכונות אישיות באוכלוסייה קלינית עולה השאלה א תכונות אלו ה הגור לבעיה או תוצאה ממנה ‪(Millman,‬‬
‫)‪ .1986‬חוקרי רבי נוהגי למדוד את התכונות האישיות של מכורי לסמי בנקודת זמ )בעיקר בגיל‬
‫הבגרות( ולרוב בהיות במסגרות טיפוליות וכאשר ה נקיי מסמי‪ .‬מחקרי אלו )וכ ג המחקר הנוכחי(‬
‫אינ יכולי לקבוע א פרופיל האישיות שהתקבל שונה או דומה לפרופיל האישיות של מכורי שמחו‬
‫למסגרות הטיפול ושעדיי מנהלי אורח חיי עברייני הכולל שימוש פעיל בס‪ .‬מחקרי אלו אינ מאפשרי‬
‫לקבוע א פרופיל האישיות שהתקבל הוא זה שגר להתמכרות או תוצאה של תנאי חייה של המכורי‬
‫והחוויה הנפשית חברתית של ההתמכרות‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬מחקרי רבי מצאו שהבדלי אישיות ממשיי בי אוכלוסיית המכורי לסמי ובי אוכלוסיית‬
‫הלא מכורי‪ ,‬עשויי להיות תוצאה של הבדלי בי שתי הקבוצות מבחינת הרקע המשפחתי הקוד שלה‪,‬‬
‫הדינמיקות המשפחתיות‪ ,‬רמת הבשלות הפסיכולוגית וחוסר ההסתגלות שמראי חבריה בבגרות & ‪(Tuite‬‬
‫)‪ .Luiten, 1986‬כמו כ ממצאי מחקר של מדוקס ודסמונד אשר בדקו את מאפייניה האישיי של המכורי‬
‫לסמי לעומת אחיה בתקופת הילדות וההתבגרות המוקדמת )טרו תחילת השימוש בסמי(‪ ,‬מדגישי את‬
‫הבדלי האישיות בי המכורי ובי האוכלוסייה הנורמלית‪ .‬הממצאי מראי נטייה מוקדמת לסטייה‬
‫ולעבריינות בקרב אלו שהפכו למכורי לסמי בבגרות )לעומת אחיה שהראו יותר קונפורמיות(‪ .‬המכורי‬
‫לסמי מתוארי מאז ילדות כמרדניי‪ ,‬כעסניי ובעלי מזג ח‪ ,‬חסרי סבלנות המעורבי בהתנהגות אלימה‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫חסרי אחריות‪ ,‬עצלני ובעלי רצו להשיג דברי במינימו מאמ‪ ,‬אשר חיי על בסיס יו יומי בלי תכנו עתידי‬
‫)‪.(Maddux & Desmond, 1984‬‬
‫ישנ חוקרי שניסו להערי את מאפייני אישיות של המכורי לסמי באמצעות מבחני אישיות שוני ובה‬
‫ה ‪ 16PF ,EPQ ,MMPI‬וכלי אחרי ;‪(Conway, Kane, Ball, Poling & Rousaville, 2003; Kerr, 1996‬‬
‫)‪ .Narayan, Shams, Jain, & Gupta, 1997‬א הניסיו הביא לממצאי סותרי ;‪(Conway et al., 2003‬‬
‫)‪.(Kerr, 1996; Spotts & Shontz, 1991; Tuite & Luiten, 1986‬‬
‫חוקרי בתחו טועני שיצירת פרופיל אחיד לאישיות המועדת להתמכרות עבור כלל המכורי לסמי היא‬
‫משימה קשה מאוד בשל הממצאי הסותרי ;‪(Conway et al., 2003; Kerr, 1996; Spotts & Shontz, 1991‬‬
‫)‪ .Tuite & Luiten, 1986‬חוקרי רבי ניסו להערי את מאפייני אישיות של המכורי לסמי באמצעות‬
‫מגוו מבחני אישיות שבה ה ‪ 16PF ,EPQ ,MMPI‬וכלי אחרי & ‪(Conway, Kane, (Ball, Poling‬‬
‫)‪.Rousaville, 2003; Kerr, 1996; Narayan, Shams, Jain, & Gupta, 1997‬‬
‫‪ .3‬גישת התכונות לחקר האישיות‬
‫מקורותיה של גישת התכונות ה בפילוסופיה היוונית‪ .‬היפוקרטס )‪ 377‬עד ‪ 460‬לס'( מיי את כלל בני האד‬
‫לארבעה טיפוסי אופי שוני‪ :‬הדיכאוני‪ ,‬הרגז‪ ,‬האדיש והשמח )‪.(Matthews, Deary, & Whiteman, 2003‬‬
‫ישנ שלוש תאוריות עיקריות בגישת התכונות לחקר האישיות‪ .‬הראשונה היא "הפסיכולוגיה של הפרט" שהגה‬
‫גורדו אלפורט )‪ ,(Allport, 1937‬הנגזרת מפריזמה הומניסטית ומדגישה את ייחודיותו של כל אד ואד‪.‬‬
‫השנייה היא "תאוריית התכונות הביולוגיות" של הנס אייזנק‪ ,‬המניחה שהבסיס העיקרי לאישיות הוא ביולוגי‪.‬‬
‫אייזנק ואייזנק )‪ (Eysenck & Eysenck, 1968‬טועני לקיומ של שלושה ממדי בלבד )אקסטרוורטיות‪,‬‬
‫נוורוטיות ופסיכוטיות(‪ ,‬שעל פיה אפשר לאפיי את התכונות העיקריות של כל אד ואד‪ .‬הגישה השלישית‪,‬‬
‫שבה יעשה שימוש במחקר הנוכחי‪ ,‬נקראת "גישת ניתוח הגורמי" של קטל )‪ .(Cattell, 1965‬את גישתו זו בנה‬
‫קטל על סמ נתוני אמפיריי בלבד‪ ,‬ולפיה מיפה שש עשרה תכונות בסיסיות המסבירות התנהגות אנושית‪.‬‬
‫קטל מבחי בי תכונות מקור לתכונות שטח‪ .‬תכונות שטח )‪ (Surface‬ה אוס" של תכונות יסוד גלויות‬
‫שקשורות זו לזו‪ .‬תכונות השטח ה פחות יציבות‪ ,‬אינ מתמשכות ופחות חשובות להבנת האישיות‪ .‬תכונות מקור‬
‫)‪ ,(Source‬לעומת‪ ,‬ה גורמי נסתרי השולטי בתכונות השטח‪ ,‬כאשר כל תכונת מקור מתבטאת במספר‬
‫מרכיבי של התנהגות‪ .‬תכונות מקור ה איחוד גורמי אישיותו של הפרט‪ ,‬גורמי שנית להשיג באמצעות ניתוח‬
‫גורמי של אוס" תכונות השטח )‪.(Hall, Lindzey, & Campbell, 1998‬‬
‫‪7‬‬
‫קטל טוע כי בעוד תכונות שטח ה תוצר של פעילות משו תפת של הפקטורי המבניי והסביבתיי יחד‪ ,‬סביר‬
‫ביותר שתכונות המקור נחלקות לאלו הנובעות מגורמי מבניי ולאלו הנובעות מגורמי סביבתיי ‪(Cattell,‬‬
‫)‪ .1965‬זיהוי תכונות המקור השולטות בהתנהגות יאפשר לחזות את התנהגותו של הפרט באופ מדויק יותר‪,‬‬
‫בהנחה שישנו מספיק מידע בנוגע לדרכי ההתמודדות של אותו אד‪.‬‬
‫קטל ועוזריו )‪ (Cattell, et al., 1970‬זיהו ‪ 16‬תכונות מקור המרכיבות את ה ‪ .16PF‬הגורמי שהמבח בודק‬
‫מסודרי לפי דרגת חשיבות בהסבר השונות בהתנהגות וה חמימות )‪ ,(A‬אינטליגנציה )‪ ,(B‬יציבות רגשית‬
‫)‪ ,(C‬שליטה )‪ ,(E‬התלהבות )‪ ,(F‬הכרה בכללי )‪ ,(G‬תעוזה )‪ ,(H‬רגישות )‪ ,(I‬חשדנות )‪ ,(L‬דמיוניות )‪,(M‬‬
‫ממולחות )‪ ,(N‬חשש )‪ ,(O‬פתיחות לשינוי )‪ ,(Q1‬ביטחו ביכולת )‪ ,(Q2‬ארגו עצמי )‪ (Q3‬ומתח )‪(Cattell, et (Q4‬‬
‫)‪) al., 1970‬ראה לוח מס' ‪.(3‬‬
‫את שש עשרה תכונות המקור קיב קטל לחמש תכונות על‪ .1 :‬אקסטרוורטיות אינטרוורטיות )‪.2 .(QI‬‬
‫הסתגלות חרדה )‪ .3 .(QII‬רציונליות אמוציונליות )‪ .4 .(QIII‬תלות עצמאות )‪ .5 .(QIV‬אני עליו חלש חזק )‪(QV‬‬
‫)ראה לוח מס' ‪.(2‬‬
‫לוח ס' ‪:2‬‬
‫רשימת תכונותהעל כפי שנמדדי על ידי מבח ה ‪16PF‬‬
‫הסול הסטדרטי‬
‫סמל‬
‫תכונות המקור העיקריי‬
‫אינטרוורטיותאקסטרוורטיות‬
‫‪QI‬‬
‫‪A+ , E+ , F+ , H+ , Q2‬‬
‫הסתגלות חרדה‬
‫‪QII‬‬
‫‪Q3 , Q4 + , O+ , L+ , H , C‬‬
‫רציונאליות – אמוציונאליות‬
‫‪QIII‬‬
‫‪A ,I ,M‬‬
‫תלות – עצמאות‬
‫‪QIV‬‬
‫‪Q2+ , Q1+ , M+ , L+ , E+‬‬
‫אני עליו חלש – חזק‬
‫‪QV‬‬
‫‪Q3+ , G+ , F‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 16‬תכונותהמקור שנמדדות על ידי שאלו ‪16PF‬‬
‫לוח מס' ‪:3‬‬
‫ציו נמו )עשירוני ‪(3 1‬‬
‫ציו גבוה )עשירוני ‪(10 – 8‬‬
‫‪Affectothymia‬‬
‫‪A‬‬
‫מאופק‪ ,‬מסוייג‪ ,‬ביקורתי‪ ,‬שומר מרחק‪,‬‬
‫‪High intelligence‬‬
‫‪B‬‬
‫פחות אינטליגנטי‬
‫‪Higer ego strength‬‬
‫‪C‬‬
‫פחות יציב מבחינה אמוציונלית‬
‫‪Dominance‬‬
‫‪E‬‬
‫צנוע‪ ,‬ציית‪ ,‬מסתגל‪ ,‬קונפורמי‬
‫‪Surgency‬‬
‫‪F‬‬
‫מפוכח‪ ,‬זהיר‪ ,‬רציני‪ ,‬שתק‬
‫‪G‬‬
‫תועלתני‪ ,‬מתעל מכללי מקובלי‪ ,‬חסר רגש חובה‬
‫לבבי‪ ,‬נוח‪ ,‬פתוח לאנשי‪ ,‬משתת"‬
‫יותר אינטלגנטי‪ ,‬מבריק‬
‫יציב מבחינה אמוציונלית‪ ,‬קר רוח‬
‫שתלט‪ ,‬תקי"‪ ,‬תוקפני‪ ,‬עקש‪ ,‬תחרותי‬
‫חסר דאגה‪ ,‬נלהב‪ ,‬מלא חיי‬
‫מצפוני‪ ,‬מתמיד‪ ,‬מתנהג לפי סטנדרטי מקובלי‬
‫‪Low intelligence‬‬
‫‪Stronger superego strength‬‬
‫נועז‪ ,‬חסר מעצורי‪ ,‬חופשי בחברה‬
‫רגיש‪ ,‬עדי‪ ,‬מוג יתר על המידה‪ ,‬מפונק‬
‫‪Lower ego strength‬‬
‫‪Submissiveness‬‬
‫‪Desurgency‬‬
‫‪Weaker superego strength‬‬
‫‪Parmia‬‬
‫‪H‬‬
‫בייש‪ ,‬רגיש לאיו‪ ,‬עצור‬
‫‪Protension‬‬
‫‪I‬‬
‫קשוח‪ ,‬סומ על עצמו‪ ,‬מציאותי‬
‫חשד‪ ,‬קשה לרמות אותו‪ ,‬עומד על דעתו‬
‫‪Sizothymia‬‬
‫‪Threctia‬‬
‫‪Harria‬‬
‫‪ Protension‬נות אימו‪ ,‬מסתגל‪ ,‬קל להסתדר איתו‬
‫‪L‬‬
‫בעל דמיו‪ ,‬אינו מייחס חשיבות לענייני מעשיי‬
‫‪Alaxia‬‬
‫‪Autia‬‬
‫‪M‬‬
‫מעשי‪ ,‬פרוזאי‪ ,‬קונבנציונלי‬
‫‪Shrewdness‬‬
‫‪N‬‬
‫ספונטני‪ ,‬חסר יומרות‪ ,‬טבעי‪ ,‬ישיר‬
‫חשש‪ ,‬בעל רגשי אשמה‪ ,‬מודאג מוטרד ‪Guilt proneness‬‬
‫‪O‬‬
‫בטוח בעצמו‪ ,‬שבע רצו מעצמו ‪Untroubled adequacy‬‬
‫נכו להתנסויות חדשות‪ ,‬חסר דעות קדומות ‪Radicalism‬‬
‫‪Q1‬‬
‫שמרני‪ ,‬מכבד השקפות מסורתיות‬
‫סומ על עצמו‪ ,‬מעדי" להחליט בעצמו ‪Self – sufficiency‬‬
‫‪Q2‬‬
‫תלוי קבוצה‪ ,‬נגרר‬
‫בעל הערכה עצמית חברתית גבוהה‪ ,‬בעל שליטה עצמית‪,‬‬
‫כפייתי‪ ,‬מתמיד בדרישותיו כלפי עצמו‪ ,‬מקפיד על‬
‫‪Q3‬‬
‫בעל הערכה עצמית חברתית נמוכה‪ ,‬מתנהג ע"פי‬
‫דחפי‪ ,‬בעל קונפליקטי פנימיי‪ ,‬אינו מקפיד על‬
‫שנו‪ ,‬ממולח‪ ,‬מלוטש‪ ,‬מחושב‬
‫נוהגי החברה‬
‫נוהגי החברה‬
‫‪High strength of self-sentiment‬‬
‫מתוח‪ ,‬מתוסכל‪ ,‬חסר מנוחה‬
‫‪High ergic tension‬‬
‫‪Q4‬‬
‫‪Praxernia‬‬
‫‪Artlessness‬‬
‫‪Conservatism‬‬
‫‪Group adherence‬‬
‫‪Low self-sentiment integration‬‬
‫רגוע‪ ,‬שקט‪ ,‬לא מתוסכל‪ ,‬שלו‬
‫‪Low ergic tension‬‬
‫ה ‪ 16PF‬משמש לזיהוי פרופיל אישיותי בקרב אוכלוסיות שונות‪ ,‬ה "בריאות" מבחינה קלינית ה הסובלות‬
‫מהפרעות נפשיות ופיזיות שונות )‪ .(Cattell et al., 1970‬המחקר המוצע יתמקד באוכלוסיית המכורי לחומרי‬
‫נרקוטיי‪ ,‬המוגדרת כאוכלוסייה קלינית דומיננטית בישראל והמאופיינת כרב בעייתית מבחינה בריאותית‪,‬‬
‫כלכלית‪ ,‬חברתית ומשפחתית )לוונטל‪ ,‬מוסקו ורק‪.(1999 ,‬‬
‫‪ .4‬תכונות אישיות של מכורי להרואי‬
‫בקרב החוקרי בתחו האישיות וההתמכרות ישנו ויכוח וחוסר הסכמה בנוגע לשאלה א ישנו פרופיל אחיד‬
‫לכלל המכורי ללא הבחנה בי סוגי הסמי‪ ,‬או א ישנו פרופיל ייחודי לכל קבוצת מכורי )לפי סוגי הסמי(‪.‬‬
‫מצד אחד העלתה בדיקת ממצאיה של ‪ 60‬מחקרי בשימוש במבח ‪ CAQ-1‬ממצאי יציבי ועקביי לאור‬
‫‪9‬‬
‫השני‪ ,‬במגוו תרבויות‪ ,‬בכל סוגי הסמי‪ ,‬ללא הבדלי מגדר ‪(Spotts & Shontz, 1991; Tuite & Luiten,‬‬
‫)‪ ,1986‬ממצאי התומכי בטענה לקיומו של פרופיל אישיותי אחיד לכלל המכורי בלי להתחשב בסוג הס‪.‬‬
‫מ הצד האחר יש הטועני שאוכלוסיית המכורי להרואי היא בעלת מאפייני ייחודיי אשר אינ מופיעי‬
‫אצל מכורי לחומרי אחרי או בקרב אוכלוסיות של לא מכורי ‪(Campbell & Stark, 1990; Lettiere,‬‬
‫)‪.1985; Platt, McDonald, Sugarman & Wilber, 1984‬‬
‫מהממצאי של המחקרי שבדקו את אוכלוסיית המכורי להרואי עולה פרופיל אישיות ייחודי שמבחי בי‬
‫מכורי להרואי ובי האוכלוסייה הרגילה והוא מורכב מתכונות מקור אלו‪ :‬חמימות )‪ ,(A+‬חוסר יציבות‬
‫רגשית )‪ ,(C-‬חיפוש שליטה )‪ ,(E+‬זהירות )‪ ,(F-‬תועלתנות )‪ ,(G-‬חוסר במעצורי )‪ ,(H+‬רגישות )‪ ,(I+‬חשדנות‬
‫)‪ ,(L+‬דמיוניות )‪ ,(M+‬ממולחות )‪ ,(N+‬חוסר ביטחו )‪ ,(O+‬פתיחות לשינוי )‪ ,(Q1+‬ביטחו ביכולת )‪,(Q2+‬‬
‫ארגו עצמי )‪ (Q3-‬ומתח )‪) (Q4+‬ראה לוח מס' ‪.(4‬‬
‫תוצאות מחקרי שהשוו בי אוכלוסיות מכורי לחומרי פסיכו אקטיביי שוני ובי אוכלוסיות נורמטיביות‬
‫)לא מכורי( על פי מבח ה ‪ CAQ-1‬של קטל )‪ (Cattell, et al., 1970‬מופיעי ג ה בלוח מס' ‪ 4‬להל‪.‬‬
CAQ-1‫ הפרופילי האישיותיי של המכורי לחומרי פסיכואקטיביי על פי מבח ה‬:4 '‫לוח מס‬
‫החוקרי‬
N
O Q1 Q2 Q3 Q4
+
+
+
(-) ‫מספר הפעמי שהתקבל ציו שלילי‬
A C E F G H I L M
+ - - - - + + + +
+
+
- +
+ +
+ +
+ +
- +
+ - + +
+
- + - + +
- +
- + - + + +
+
- +
+ +
- +
+
+
+
- + + +
2 13 2 4 6 3 0 0 0
+
+
+
0
1
2
6
(+) ‫ומספר הפעמי שהתקבל ציו חיובי‬
3 0 8 2 3 4 7 8 6 5 11
7
6
1
‫מכורי‬
‫לקוקאי‬
-
+
-
+
Leeds,(1965) (USA)
Cattell et al,(1970) (USA)
+
Krug,(1971) (USA)
Cockett,(1971) (UK)
‫ מכורי‬Brien et al,(1972) (USA)
Krug & Henry,(1974) (USA)
‫ להירואי‬Olmezer,(1974) (USA)
Ciotola & Peterson,(1976) (USA)
Collins et al,(1977) (USA)
Deren & Koslowsky,(1977) (USA) +
Hotra & Murthy,(1977) (India)
Savage & Marchington,(1977) (NZ)
Tuite & Luiten,(1986) (USA)
+
Arneja & Sen,(1988) (India)
Spotts & Shontz,(1991) (USA)
(1992) ,‫( פוקס‬ISR)
Narayan et al,(1997) (India)
Salma,(2003) (India)
Spotts & Shontz,(1983) (USA)
Spotts & Shontz,(1991) (USA)
Lawlis & Rubin,(1971) (USA)
Selva Raj,(1971) (USA)
Kirchner et al,(1974) (USA)
‫ מכורי‬Kerzendorfer,(1977) (Ger)
‫ לאלכוהול‬Nerviano & Gross,(1983) (USA)
Lorr et al,(1985) (USA)
Labouvie,(1990) (USA)
Clark,(2003) (USA)
‫ מכורי‬Hurley,(1971) (USA)
‫ למריחואנה‬Cormier et al,(1973) (Canada)
McLaughlin,(1974) (USA)
Shibuya,(1974) (USA)
‫ מכורי‬Cattell & Krug,(1967) (USA)
‫ לסיגריות‬Coan,(1973) (USA)
Gonzalez,(1981) (USA)
-
- - - + - - - +
- + +
+
+
+
+
+
+
1
-
-
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
-
+
10
-
+
+
-
+
+
+
+ + - + +
+
- + + +
+
-
+
+
+
-
-
+
-
+
+
+
+
+
+
-
+
-
-
+
+
+
0
+
+
+
-
- +
-
+
-
- +
-
+
-
+
-
+
+
-
+
-
+
-
+
+
+
-
.3 ‫ עד‬1 ‫( = טווח ציוני מ‬-) ‫* ציו שלילי‬
.10 ‫ עד‬8 ‫( = טווח ציוני מ‬+) ‫* ציו חיובי‬
+
+
‫‪ .5‬תכונותהמקור של קבוצות מתמכרי נבחרות‬
‫‪ .5‬א‪ .‬מכורי לאלכוהול חוקרי רבי חקרו את אוכלוסיית המכורי לאלכוהול בשימוש במבח ה ‪CAQ-1‬‬
‫של קטל )‪ (Cattell, et al., 1970‬וחלק מצאו פרופילי אישיותיי שוני‪ ,‬לעתי סותרי‪ ,‬בקרב נבדקי‬
‫מתו אוכלוסייה זו )‪ .(Conway, Kane, Ball et al., 2003‬המחקרי העיקריי בתחו זה עשו שימוש ב‬
‫‪(Labouvie, 1990; Clark, 2003; Lawlis & Rubin, 1971; Lorr, Nerviano & Myhill, 1985; CAQ-1‬‬
‫)‪) Nerviano & Gross, 1983‬ראה לוח מס' ‪.(4‬‬
‫סיכו הממצאי של המחקרי לעיל מצביע על כ שהפרופיל האישיותי של אוכלוסיית המכורי לאלכוהול‬
‫לעומת האוכלוסייה הנורמלית מאופיי באמצעות תכונות מקור אלו‪ :‬הימנעות חברתית )‪ ,(A-‬אינטליגנציה‬
‫נמוכה )‪ ,(B-‬חוסר יציבות רגשית )‪ ,(C-‬חיפוש שליטה )‪ ,(E+‬אימפולסיביות )‪ ,(F+‬תועלתנות )‪ ,(G-‬ביישנות ‪(H-‬‬
‫)‪ ,‬רגישות )‪ ,(I+‬חשדנות )‪ ,(L+‬קונוונציונליות )‪ ,(M-‬ממולחות )‪ ,(N+‬חששות )‪ ,(O+‬שמרנות )‪ ,(Q1-‬תלות‬
‫בקבוצה )‪ ,(Q2-‬התנהגות על פי דחפי )‪ (Q3-‬ומתיחות )‪.(Q4+‬‬
‫‪ .5‬ב‪ .‬מכורי לקוקאי – מתו ממצאי מחקריה של ספוטס ושונטז ‪ ((Spotts & Shontz, 1983, 1991‬נית‬
‫ללמוד כי מכורי לקוקאי לעומת הלא מכורי מאופייני כנמנעי חברתית )‪ ,(A-‬פחות יציבי רגשית )‪,(C‬‬
‫צייתני )‪ ,(E-‬זהירי )‪ ,(F-‬תועלתניי )‪ ,(G-‬ביישני )‪ ,(H-‬חשדניי )‪ (L+‬וספונטניי )‪) (N-‬ראה לוח מס' ‪.(4‬‬
‫‪ .5‬ג‪ .‬מכורי למריחואנה‬
‫מכורי למריחואנה‪ ,‬לעומת לא מכורי‪ ,‬אופיינו כפחות יציבי רגשית )‪,(C-‬‬
‫מחפשי שליטה )‪ ,(E+‬תועלתניי )‪ ,(G-‬רגישי )‪ ,(I+‬חוששי )‪ ,(O+‬מונעי על פי דחפי )‪ (Q3-‬ומתוחי‬
‫)‪ .(Cormier, Bourassa, & Paquin, 1973) (Q4+‬כמו כ ה התאפיינו בחשיבה נוקשה )‪(McLaughlin, (I-‬‬
‫)‪ 1974‬ובתכונות העל אינטרוורטיות )‪ (QI-‬ונוורוטיות )‪) (Wardell & Mehra, 1974) (QII-‬ראה לוח מס' ‪.(4‬‬
‫‪ .5‬ד‪ .‬התמכרות לסיגריות כמעט כל המחקרי בקרב אוכלוסיית המכורי לסיגריות הראו כי לאוכלוסייה זו‬
‫מאפייני ייחודי מול קבוצות מכורי אחרות )‪ .(Edmundson, Glover, Alston & Holbert, 1987‬במחקר‬
‫של קרג וקטל על ‪ 256‬סטודנטי לפסיכולוגיה משני המיני נמצא שמכורי לסיגריות ה חמימי )‪,(A+‬‬
‫אימפולסיביי )‪ ,(F+‬רגישי )‪ (I+‬ורדיקליי )‪ .(Cattell & Krug, 1967) (Q1+‬במחקר אחר שכלל מדג קט‬
‫יותר‪ 30 ,‬מכורי לעישו ו ‪ 30‬מכורי לשעבר‪ ,‬נמצא שהראשוני היו פחות יציבי רגשית )‪ ,(C-‬לעומת הלא‬
‫מכורי שהיו יותר מסופקי מעצמ )‪ ,(Q2+‬אינטליגנטיי )‪ ,(B+‬זהירי )‪ (F-‬וערמומיי )‪(Gonzalez, (N+‬‬
‫)‪) .1981‬פירוט הממצאי מופיע לוח מס' ‪.(4‬‬
‫‪ .6‬הפרופיל האישיות של המכורי להרואי על פי חמש תכונותהעל של קטל‬
‫מתו ממצאי המחקרי לעיל נית לראות שמכורי להרואי מתאפייני בתכונות העל אינטרווברטיות ‪(A-,‬‬
‫)‪ ,E+, F-, H-, Q2+‬נוורוטיות )‪ ,(Q3-, Q4+, O+, L+, H-, C-‬אמוציונליות )‪ ,(A-, I+, M+‬תלות ‪(Q2+, Q1+,‬‬
‫)‪ M+, L+, E+‬ואני עליו חלש )‪.(G-, Q3-, F-‬‬
‫הממצאי אודות התכונות אינטרוורטיות ונוורוטיות תומכי בממצאי המחקרי אשר השתמשו במבח‬
‫האישיות ‪ EPQ‬של אייזנק ואייזנק )‪ (Eysenck & Eysenck, 1975‬ראו למשל אצל )בורגנסקי‪Abu- ;1994 ,‬‬
‫‪Arab & Hashem, 1995; Lodhi & Thakue, 1993; Narayan, Sham, Jain, & Gupta, 1997; Sahasi,‬‬
‫)‪.Chawla, Bhushan, & Kacker, 1990; Spotts & Shontz, 1984; Wells & Stacey, 1976‬‬
‫עדות נוספת לממצאי לעיל נית למצוא מהמחקרי שהשתמשו במבח ה ‪ NEO-PI-R‬של קוסטה ומקריי‬
‫)‪ ,(Costa & McCrae, 1992‬המודד את חמש תכונות העל ‪) Five Factor Model - FFM‬נוורוטיות‪,‬‬
‫אקסטרוסרטיות‪ ,‬פתיחות להתנסות‪ ,‬נוחיות ומצפוניות‪/‬יושר(‪ .‬חמש התכונות של מודל ה ‪ FFM‬נמצאות בקשר‬
‫חזק ומובהק ע חמש תכונות העל של קטל )‪) (Cattell, 1996; Pipher, 2002‬ראה לוח מס' ‪.(5‬‬
‫לוח מס' ‪ :5‬החפיפה בי חמש תכונותהעל של קטל ובי חמש התכונות של קוסטה ומקריי‬
‫)‪NEO-PI-R (Costa & McCrae‬‬
‫)‪16PF (Cattell‬‬
‫‪Extravertion‬‬
‫‪Extravertion/Introversion‬‬
‫‪Neuroticism‬‬
‫‪Low Anxiety/High Anxiety‬‬
‫‪Openness to experience‬‬
‫‪Rationality/Emotionality‬‬
‫‪Agreeableness‬‬
‫‪Independence/Accommodation‬‬
‫‪Conscientiousness‬‬
‫‪High/Low superego strength‬‬
‫מהממצאי של המחקרי אשר השתמשו במבח ה ‪ NEO-PI-R‬נית לזהות בקרב אוכלוסיית המכורי‬
‫להרואי פרופיל אישיות המורכב מתכונות על אלו‪ :‬נוורוטיות גבוהה‪ ,‬אינטרוורטיות‪ ,‬נוחיות נמוכה )תלות(‪,‬‬
‫פתיחות גבוהה להתנסות )עצמאות( ומצפוניות נמוכה )אני עליו חלש( ;‪(Brooner, Schmidt, & Herbst, 1994‬‬
‫;‪Brown, 2005; Ball, 2002; Quirk & McCormick, & Zegarra, 1996; Quirk & McCormick, 1998‬‬
‫)‪.Trull & Sher, 1994; Piedmont & Ciarrocchi, 1999‬‬
‫‪ .7‬ההסבר התאורטי לפרופיל האישיותי של המכורי להרואי על פי תכונותהעל‬
‫‪ .7‬א‪ .‬אינטרוורטיות אנשי אינטרוורטיי מאופייני בביישנות‪ ,‬בדימוי ובביטחו עצמי נמו ללא ביטוי רגשי‬
‫)במיוחד רגשות שליליי(‪ .‬מצבי לח גורמי לפרט האינטרוברטי לחפש פתרו היוצר תחושת רוגע כאמצעי‬
‫התמודדות ע הצפה רגשית הנובעת מהדחקתו את הגור הלוח‪ .‬מהל זה משפר את תחושת הדימוי והביטחו‬
‫העצמי )‪.(Kirkcaldy, Siefen, Surall, & Bischoff, 2004‬‬
‫יש להדגיש נתו מעניי בנוגע לתכונות אינטרוורטיות ואקסטרוורטיות בקרב מכורי לסמי‪ .‬בעתות "ניקיו"‬
‫או אי שימוש בס מאופיי המכור יותר באינטרוורטיות‪ .‬לעומת זאת בתקופות שימוש פעיל בס סביר שהמכור‬
‫יתאפיי יותר באקסטרוורטיות‪ ,‬עקב השפעת הכימית הישירה של הסמי ‪(Teadale,Segraves & Zecune,‬‬
‫)‪ .1971‬ייתכ ששונות זו היא העומדת בבסיס הבחירה בשימוש בסמי כדי להשיג את היכולת הוורבאלית‪,‬‬
‫המוחצנות והאקסטרוורטיות‪.‬‬
‫‪ .7‬ב‪ .‬נוורוטיות נית להסביר את הקשר הסיבתי בי נוורוטיות ובי תחילת השימוש וההתמכרות לסמי על ידי‬
‫דינמיקות ומבנה אישיותי באמצעות שתי טענות תאורטיות‪" :‬השערת הריפוי העצמי" של קנציא ‪(Khantzian,‬‬
‫)‪ 1985‬ו"השערת הפחתת המתח" של קונג'ר )‪ .(Conger, 1956‬על פי שתי הנחות אלו מי שמתאפייני‬
‫בנוירוטיות ברמה גבוהה נמצאי בסיכו גבוה להתחיל להשתמש בסמי )‪ .(Tarter, 1988‬פרטי אלו‬
‫מתמודדי ע מצבי לח‪ ,‬חרדה ודיכאו באמצעות שימוש בסמי מתו רצו "להשתחרר" ולהשיג תחושת ה‬
‫"‪ "High‬ידועה‪ ,‬הנלווית בדר כלל לשימוש )‪.(Brook, Whiteman, & Gordon, 1983; Wilson, 1987‬‬
‫מאפייני רבי של חיי המכור עלולי להיות מקור ללחצי וחרדה ובה מצב בריאותי ירוד או סיכו למוות‪,‬‬
‫סכנת מאסר‪ ,‬נידוי וסטייה מהזר החברתי המרכזי‪ ,‬תחושות בושה‪ ,‬אשמה‪ ,‬בדידות‪ ,‬חרדת נטישה וכישלו‬
‫)‪ .(Kaufman, 1981‬הדברי מתחדדי על רקע העובדה כי מכורי רבי היו קורבנות לאירוע טראומטי‬
‫בילדות‪ ,‬אשר מציב אות מלכתחילה כבעלי סיכו גבוה לפתח חרדה בבגרות )‪.(Kirkcaldy et al, 2004‬‬
‫‪ .7‬ג‪ .‬אמוציונליות אמוציונליות‪ ,‬בניגוד לרציונליות‪ ,‬מתייחסת לרמה גבוהה של התרגשות וכניסה למצבי לח‬
‫בקלות ובתדירות גבוהה )‪ .(Plomin & Buss, 1975‬מחקרי אמפיריי מראי שרמה גבוהה של אמוציונליות‬
‫יש בה משו גור סיכו גבוה לשימוש בסמי כדר לוויסות וארגו העול הרגשי הפנימי ‪(Sieber & Bentler,‬‬
‫)‪ .1982; Tarter, 1988‬נוס" על כ נטייה פסיכולוגית זו נמצאת כקשורה להתנהגויות בעייתיות אחרות‪ ,‬כגו‬
‫לקיחת סיכוני‪ ,‬אימפולסיביות‪ ,‬רגזנות ואגרסיביות‪ ,‬המקושרות כול בגילי צעירי ג להתמכרות לסמי‬
‫)‪.(Tarter, 1988‬‬
‫‪ .7‬ד‪ .‬תלות תלות היא תכונת אישיות המשקפת רמה נמוכה של דיפרנציאציה פסיכולוגית ‪(Witken, Lewis,‬‬
‫)‪ .Hertzman, Machover, Meissner, & Wanger, 1954‬מרבית המחקרי מעידי על רמה גבוהה של תלות‬
‫פסיכולוגית בקרב אוכלוסיית המכורי לסמי )בורגנסקי‪(Blankfield, 1987; Cohen, White, ;1994 ,‬‬
‫‪ .Schoolar, 1971‬כלומר‪ ,‬מכורי לסמי מבטאי את ההתפתחות הלקויה של תחושת זהות באמצעות‬
‫הישענות על מקורות חיצוניות לש הגדרת עמדותיה‪ ,‬שיפוט‪ ,‬רגשותיה וראיית את עצמ‪ .‬במילי‬
‫אחרות‪ ,‬ה מאופייני ברמה גבוהה של תלות ו"מיקוד שליטה חיצוני" )‪.(Groh & Goldberg, 1976‬‬
‫ההסבר לקיומו של הקשר שבי תלות פסיכולוגית ובי השימוש וההתמכרות לסמי מבוסס על ההנחה שמצד‬
‫אחד מקורה של ההתמכרות בקושי של המכור להתמודד ע יחסי בי אישיי לא תקיני בחייו‪ ,‬ומ הצד‬
‫האחר בקושי שלו להתנגד לפיתוי להשתיי לקבוצת המכורי‪ ,‬שייכות שמספקת פעמי רבות מפלט מתחושות‬
‫חרדה‪ ,‬דיכאו ובדידות )‪.(Cloward & Ohlin, 1963; Finestone, 1957‬‬
‫‪ .7‬ה‪ .‬אני עליו חלש‬
‫נית להסביר את הקשר שבי אני עליו חלש )חוסר שליטה עצמית( להתפתחותה של‬
‫ההתמכרות לסמי באמצעות "תאוריית השליטה הקוגניטיבית" אשר מדגישה את התפיסות המוטעות שישנ‬
‫בקרב המכורי לסמי בדבר חוסר יכולת לשלוט בסיטואציה‪ ,‬חוסר יכולת להשפיע על סביב והיעדר כוח‬
‫להפחית ולהסיר מקורות מתח בחייה )‪.(Gold, 1980; Seligman, 1975‬‬
‫מיכאלי )‪ (2007‬מדבר על מאפייני המכורי וטוע ש"המטרה המקדשת את האמצעי" מדברת על רמת‬
‫מניפולטיביות גבוהה‪ ,‬רמאות‪ ,‬תלות במקור המספק את הס‪ ,‬אימו התנהגות לא נורמטיבית ולעתי תוקפנית‬
‫כדי להציג את הס בלי להתחשב בנזקי שגורמי לאחרי‪ .‬נוס" על כ מכורי לסמי בעלי ציוני נמוכי‬
‫במשמעת עצמית ובשיקול דעת )אימפולסיביות( וחיי ללא גבולות ובחוסר התמדה ומחויבות‪ .‬על רקע העובדה‬
‫שהעדר שליטה עצמית ומצפוניות נמוכה ה מנבאי אישיותיי בנוגע לאפשרות לסגל התנהגויות מסכנות‬
‫בריאות‪ ,‬נית לראות קשר בי תכונות אלו ובי תחילת השימוש וההתמכרות לס & ‪(Booth-Kewley‬‬
‫)‪.Vickers, 1994‬‬
‫‪ .8‬תרבות ואישיות‬
‫הקשר שבי תרבות לאישיות רווי מחלוקות ואי הסכמות‪ .‬מצד אחד ישנ הטועני כי תכונות אישיות ה‬
‫אוניברסליות‪ .‬חוקרי אלו מניחי כי לתורשה השפעה רבה על גיבוש תכונות אישיות‪ ,‬הרבה יותר מאשר‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬השפעת המערכת ההורית‪ .‬כמו כ ה מניחי דמיו חוצה תרבות במבני האישיות של בני האד‬
‫ושתכונות אישיות ה בבסיס ביטוי לביולוגיה אנושית‪ ,‬יותר מאשר תוצר של התנסויות חיי )‪.(McCrae, 2000‬‬
‫מ הצד האחר יש הטועני שתכונות אישיות אינ אוניברסליות )‪ ,(Shweder, 1999‬כלומר התנהגות אנושית‬
‫היא תלוית קונטקסט‪ .‬חינו ילדי ותנאי גדילה אובייקטיביי אינ חוזי את התנהגות כמבוגרי‪.‬‬
‫באותה תרבות אמורי האינדיווידואלי להיות שוני בדרגה‪/‬עצמה של תכונת אישיות מסוימת‪ ,‬א אינ‬
‫אמורי להיות הבדלי בדינמיקה בי היחידות שמרכיבות אותה תכונה‬
‫& ‪(Golden, 1978; Cattell‬‬
‫)‪ .Warburton, 1961‬בהשוואה בי תרבויות שונות אנו מגלי שיש הבדלי בדינמיקה בי היחידות שמרכיבות‬
‫אותה תכונה‪ .‬למשל‪ ,‬א נעשה השוואה בי אמריקני ליפני בתכונת העל חרדה‪ ,‬אנו עשויי לקבל הבדלי‬
‫ביניה ברמת החרדה כתכונת על ולקבל דינמיקות שונות בתכונות מקור שונות שמרכיבות את תכונת החרדה‬
‫בשתי התרבויות‪.‬‬
‫ג יחסי הגומלי שבי התרבות לתכונות האישיות מוצגי בספרות כמורכבי‪ .‬יש הטועני כי התרבות היא זו‬
‫שמעצבת את האישיות‪ ,‬ולעומת יש הטועני שאלו יחסי גומלי הדדיי‪ .‬בעבודה זו לא נתמודד ע מורכבות זו‬
‫ונאמ את הפתרו הרווח כיו‪ ,‬שלפיו התרבות היא זו שמעצבת יותר את התכונות האישיות ‪(Hofstede,‬‬
‫)‪.1991‬‬
‫הופשטדה )‪ (Hofstede, 1980‬מציג שלוש רמות המרכיבות את ה"תיכנות" המנטלי של בני האד‪ .‬הראשונה‬
‫היא "הטבע האנושי"‪ ,‬תכונות אוניברסליות שעמ נולד הפרט )מחשבה ודיבור‪ ,‬למשל(‪ .‬השנייה היא "התרבות"‪,‬‬
‫הנגזרת מהטבע האנושי‪ ,‬שדרכה מבטא הפרט את יכולותיו המולדות‪ .‬רמה זו נלמדת ומשתנה מקבוצת‬
‫אוכלוסייה אחת לאחרת‪ .‬הרמה השלישית שמציג הופשטדה היא רמת ה"אישיות"‪ ,‬המולדת בחלק אחד‬
‫והנלמדת בחלק אחר‪ .‬רמה זו היא הרמה שבה באי לידי ביטוי חלקיו הייחודיי של המבנה המנטלי של הפרט‬
‫)להיררכיית הרמות‪ ,‬כפי שמציע אותה הופשטדה‪ ,‬ראה איור ‪.(1‬‬
‫איור ‪:1‬‬
‫מולדת ונלמדת אישיות ייחודית לאינדיווידואל‬
‫ייחודית לקבוצה‪/‬קטיגוריה‬
‫התרבות‬
‫נלמדת‬
‫אוניברסלי‬
‫הטבע האנושי‬
‫מולד‬
‫התייחסות לתרבות כאל משתנה המסביר תכונות אישיות תלויה ביכולת לפרק את מושג ה"תרבות" ‪(Triandis,‬‬
‫)‪ ,1995‬לזהות ממדי תרבותיי אחידי ולבחו תרבויות שונות דר אות ממדי )‪.(Schwartz, 2003‬‬
‫הופשטדה ומק'ריי )‪ (Hofstede & McCrae, 2004‬ניסו לבחו את הקשר שבי תכונות אישיות לממדי‬
‫תרבותיי ב ‪ 33‬מדינות ותרבויות שונות‪ .‬ה בדקו את הקשר שבי חמש התכונות האישיות העיקריות של מבח‬
‫האישיות של קוסטה ומק'ריי )‪ (Costa & McCrae, 1992‬ובי ארבעת הממדי התרבותיי של הופשטדה‬
‫)‪) :(Hofstede, 1980‬אינדיווידואליז‪ ,‬ריחוק כוח‪ ,‬גבריות והימנעות מאי וודאות(‪.‬‬
‫ממצאיה מצביעי על קיומו של קשר חיובי בי הממד התרבותי‬
‫אינדיווידואליז ובי תכונת האישיות‬
‫אקסטרוורטיות‪ .‬תרבויות בעלות מאפייני יותר אינדיווידואליי‪ ,‬שבה האסרטיביות העצמית והחשיבה‬
‫החופשית הבולטות יותר‪ ,‬נוטות להתאפיי בפרטי מוחצני באישיות‪ .‬כמו כ ה מצאו קשר חיובי בי הממד‬
‫התרבותי ריחוק כוח ובי תכונת האישיות יושר‪ ,‬וקשר שלילי בי התכונות אקסטרוורטית ובי פתיחות‬
‫להתנסויות חדשות‪.‬‬
‫הממד התרבותי גבריות נמצא במחקר של הופשטדה ומק'ריי )‪ (Hofstede & McCrae, 2004‬כבעל קשר חיובי‬
‫לתכונות אישיות‪" ,‬פתיחות להתנסויות חדשות" ו"נוורוטיות"‪ .‬בנוגע לממד התרבותי "הימנעות מאי ודאות"‬
‫נמצא קשר שלילי ע תכונת האישיות "נעימות" וקשר חיובי ע תכונת האישיות "נוירוטיות"‪ ,‬ממצא דומה‬
‫לממצאי מחקר של לי ומרטי )‪ .(Lynn & Martin, 1995‬את המתאמי שנמצאו בי הממדי התרבותיי‬
‫של הופשטדה ובי גורמי האישיות העיקריי נית לראות בלוח מס' ‪.6‬‬
‫לוח מס' ‪ :6‬המתאמי שבי הממדי התרבותיי של הופשטדה ובי גורמי אישיות עיקריי‬
‫_________________‪________________NEO-PI-R‬‬
‫_ ‪___ _A_____ N‬‬
‫‪O‬‬
‫‪_ C‬‬
‫‪_ E‬‬
‫הממדי התרבותיי‬
‫אינדיווידואליז‬
‫מרחקי הכוח‬
‫‪*0.36‬‬
‫‪***0.55‬‬
‫גבריות‬
‫‪***0.56‬‬
‫‪***0.58‬‬
‫הימנעות מאי ודאות‬
‫______________________________________________________________________‬
‫‪ = E‬מוחצנות; ‪ = C‬יושר; ‪ = O‬פתיחות להתנסויות חדשות; ‪ = N‬נוורוטיות; ‪ = A‬נעימות‪.‬‬
‫מתו )‪(Hofstede & McCrae, 2004‬‬
‫‪*p<0.05. **p<0.01. ***p<0.0001.‬‬
‫‪***0.64‬‬
‫‪***0.58‬‬
‫‪***0.52‬‬
‫‪*0.34‬‬
‫‪*0.40‬‬
‫‪*0.37‬‬
‫‪ .9‬תכונות האישיות בקונטקסט הבי תרבותי בישראל‬
‫בספרות המקצועית נכתב רבות על הבדלי בתכונות אישיות בי תרבויות שונות‪ ,‬בעיקר בקרב אוכלוסיות‬
‫"בריאות"‪ .‬ממצאי המחקרי בתחו זה אינ חד משמעיי‪ .‬חלק מציגי הבדלי ברורי בי קבוצות‬
‫אתניות נפרדות )‪,(Cattell & Warburton, 1961; Chan, 1996; Okazaki, 2000; Xie & Leong, 2008‬‬
‫אחרי לא מצאו הבדלי ניכרי ‪(Aluja & Blanch, 2002; Hofstede & McCrae, 2004; Mak & Tran,‬‬
‫)‪.2001‬‬
‫באר נערכו מחקרי מעטי בלבד אודות הבדלי אישיות שבי ערבי ליהודי & ‪(Peleg-Popko, Klingman,‬‬
‫)‪ .Abu-Hanna Nahhas, 2003; Zak, 1979; Zeidner, 1989, 1997‬עד כה‪ ,‬ככל הידוע לנו‪ ,‬לא נערכה השוואה‬
‫מהסוג הזה ביחס לאוכלוסיית המכורי לסמי‪ .‬המחקר הישראלי הקרוב ביותר במבנהו למחקר הנוכחי היה‬
‫מחקרו של זק )‪ (Zak, 1979‬אשר חקר בני נוער ערבי ויהודי בישראל‪.‬‬
‫ממצאי מחקרו של זק מעידי על קיומ של הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות בשמונה גורמי‪ ,‬שלפיה‬
‫קיבלו בני נוער יהודי ציוני נמוכי מבני נוער ערבי בתכונת העל קונפורמיות המורכבת מתכונות היסוד‬
‫חוסר יציבות רגשית )‪ ,(C-‬תועלתניות )‪ (G-‬והערכה עצמית נמוכה )‪ (Q3-‬וציוני גבוהי מבני נוער ערביי‬
‫בתכונת העל נוקשות המורכבת מדומיננטיות )‪ (E+‬ומחוסר רגישות )‪ .(I-‬כמו כ אופיינו בני נוער יהודי בתלות‬
‫קבוצתית )‪ ,(Q2-‬ברוגע )‪ (Q4-‬ובאינטליגנציה גבוהה יותר )‪ (B+‬לעומת בני נוער ערבי‪.‬‬
‫ממצאי אלו מחזקי את מעמדה של התרבות כאחד הגורמי העיקריי בעיצוב תכונות אישיות‪ .‬אנשי‬
‫הגדלי בתרבויות שונות עשויי להיות שוני ג במבנה ובתכונות אישיות‪ .‬אמירה זו רלוונטית פי כמה כאשר‬
‫מדובר במדינת ישראל המאופיינת בקיומ של תרבויות רבות‪ ,‬שונות ומגוונות‪ ,‬החיות בתוכה זו לצד זו‪.‬‬
‫‪ .10‬הממדי התרבותיי של הופשטדה בתרבות של ערבי ויהודי בישראל‬
‫לש השוואה מדויקת יותר בי התרבות הערבית ובי התרבות היהודית בישראל‪ ,‬נשתמש בממדי התרבות‬
‫הנפוצי ביותר בספרות העולמית‪ ,‬שבה פתח הופשטדה בספרו ‪(Hofstede, Culture’s Consequences‬‬
‫)‪ :1980‬אינדיווידואליז‪ ,‬ריחוק כוח‪ ,‬גבריות והימנעות מאי ודאות‪ .‬מודל זה נמצא כבעל תוק" מבני וחיצוני‬
‫גבוה ביכולת ההבחנה בי תרבויות שונות )‪ .(Hofstede, 1980, 2001; Inkeles, 1997‬כמו כ תואמי ממדיו של‬
‫הופשטדה את החלוקה לממדי תרבותיי‪ ,‬המופיעה בכתביה של שוור )‪ (Schwartz, 1999‬ואינגלהרט‬
‫)‪ .(Inglehart, 1997‬בלוח מס' ‪ 7‬מוצגת החפיפה של הממדי בשלושת המודלי‪.‬‬
‫לוח מס' ‪:7‬‬
‫הממדי‬
‫חפיפה בי ממדי תרבותיי בשלושה מודלי תאורטיי‬
‫‪Hofstede‬‬
‫‪Schwartz‬‬
‫אוטונומיה‬
‫אינדיווידואליז‬
‫‪.1‬‬
‫שיזור‬
‫קולקטיביז‬
‫שוויו‬
‫שוויו‬
‫‪.2‬‬
‫היררכיה‬
‫אישוויו‬
‫שלטו‬
‫גבריות‬
‫‪.3‬‬
‫הרמוניה‬
‫נשיות‬
‫הרמוניה‬
‫הימנעות מאיוודאות )רמה גבוהה(‬
‫‪.4‬‬
‫שלטו‬
‫הימנעות מאיוודאות )רמה נמוכה(‬
‫לפי )‪(Hofstede, 1980; Inglehart, 1997; Shwartz, 1999‬‬
‫‪Inglehart‬‬
‫חילורציונליות‬
‫מסורתיות‬
‫חילורציונליות‬
‫מסורתיות‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫להל נציג הצגה מורחבת של הממדי התרבותיי של הופשטדה בקרב התרבות הערבית והיהודית בישראל‪.‬‬
‫‪ .10‬א‪ .‬אינדיווידואליז לעומת קולקטיביז ממד זה מתייחס לרמה שבה משתלב הפרט בתו קבוצות‪.‬‬
‫בחברות בעלות מאפייני אינדיווידואלי ישנ קשרי חלשי בי חברי הקבוצה‪ .‬בחברות בעלות מאפייני‬
‫קולקטיביי‪ ,‬חיי הפרטי משולבי זה בזה‪ ,‬מלידה ועד גיל זקנה‪ .‬קבוצות אלו ה לרוב משפחות מורחבות‬
‫המספקות הגנה בתמורת ללויאליות מוחלטת )‪.(Triandis, 1993‬‬
‫החברה הערבית מאופיינת כחברה מסורתית בעלת אוריינטציה קולקטיבית )‪ .(Sivan, 1995‬התרבות בבסיסה‬
‫מדגישה ערכי שייכות למשפחה המורחבת )חמולה(‪ ,‬למקומיות ולאומה הערבית )‪.(Hopewood, 1990‬‬
‫הקולקטיביז של החברה הערבית מתבטא בעיקר במרכיב האתני דתי & ‪(Oyserman, 1993; Realo, Allik,‬‬
‫)‪ ,Vadi, 1997‬כאשר הרוב המוסלמי מדגיש את שייכותו לאומה האסלאמית )דאר אל אסלא(‪.‬‬
‫על א" קיומו של תהלי מודרניזציה בחברה הערבית בישראל‪ ,‬האוריינטציה המשפחתית והקולקטיבית עדיי‬
‫מועדפת על פני האוריינטציה האינדיווידואלית בחברה זו ‪ .(Al-Haj, 1989; (Barakat, 1985a‬החברי בה‬
‫אמורי להתחלק באחריות ובמטלות‪ ,‬כאשר החברה דואגת להגנה על הפרטי בה ולסיפוק רוב צורכיה‬
‫באמצעות יצירת רשת חברתית‪ .‬התלות הפנימית בתו המשפחה הערבית באה לידי ביטוי בתמיכה כלכלית‬
‫וחברתית‪ ,‬בגידול ילדי משות" ובניהול משק הבית )חאג' יחיא‪(Al-Haj, 1989; Barakat, 1985a, ;1994 ,‬‬
‫)‪ .Dwairy, 1998; Rugh, 1984‬תלות זו נשענת על ערכי סולידריות‪ ,‬על פעילות הדדית‪ ,‬על מחויבות‪ ,‬על אמו‬
‫הדדי‪ ,‬על תחושת שייכות למשפחה הגרעינית והמורחבת‪ ,‬על שכנות וחיי קהילה ועל הרווחי בחברה הערבית‬
‫‪.(Haj-Yahia, (1994‬‬
‫בחינת ממד האינדיווידואליז קולקטיביז בחברה היהודית בישראל מורכב מעט יותר‪ .‬בשנותיה הראשונות‬
‫של מדינת ישראל אופיינה החברה הישראלית במערכת ערכי בעלת מאפייני קולקטיביי ‪(Levy, Levinson,‬‬
‫)‪ .& Katz, 1993‬הסולידריות והקונצנזוס הקיבוצי רווחו באר‪ ,‬והדורות הצעירי בחברה התחברו לזהות‬
‫הישראלית הקולקטיבית החדשה )‪ .(Segev, 1992‬מאז שנות השישי של המאה הקודמת מתאפיינת החברה‬
‫היהודית בישראל במעבר מקולקטיביז לאינדיווידואליז יחד ע מחויבות לעקרונות דמוקרטיי ‪(Ohana,‬‬
‫)‪ .1998‬החשיפה למדיה המודרנית בתקשורת העולמית בשנות התשעי של המאה הקודמת‪ ,‬יחד ע תהלי‬
‫השלו באזור‪ ,‬זרזו את המעבר מהשייכות לקולקטיב המקומי אל האופציה של אינדיווידואליז יחד ע‬
‫קשרי בי לאומיי‪ .‬מעבר זה מוצא לו ביטוי בערכי המובילי את ההתנהגות האישית חברתית‪ ,‬הסוציו‬
‫פוליטית והכלכלית של החברה היהודית באר )‪.(Sagy, Orr, Bar-on, & Awwad, 2001‬‬
‫בנוגע לקולקטיביז יש להדגיש כי במחקר של שגיא ואח' )‪ (Sagy et al., 2001‬נמצאו מדדי גבוהי של‬
‫מרכיב זה בשתי קבוצות האוכלוסייה בישראל‪ ,‬הערבית והיהודית‪ .‬נבדקי ערביי במחקר קיבלו ציו גבוה‬
‫יותר במדד הקולקטיביז הקבוצתית‪ ,‬בעוד נבדקי יהודי צוינו גבוה במדד הקולקטיביז התו משפחתית‪.‬‬
‫‪ .10‬ב‪ .‬ריחוקכוח ממד זה מייצג את חוסר השוויוניות האנכי בקבוצה‪ ,‬כלומר המידה שבה החברי הפחות‬
‫חזקי בה מקבלי ומצפי שכוחה יתחלק באופ לא שוויוני בי כלל חבריה‪ .‬בחברה בעלת רמה גבוהה של‬
‫ריחוק הכוח )חברה לא שוויונית(‪ ,‬ישנה תלות חזקה בי חברי המשפחה‪ ,‬למשל‪ :‬התנהגות עצמאית של ילדי‬
‫בתוכה אינה זוכה לעידוד‪ ,‬הילדי במשפחה אמורי לגלות כבוד כלפי הוריה ולאחיה הבוגרי מה‪ ,‬וחו‬
‫וחיבה מופגני כלפי ילדי בגיל הינקות בלבד‪.‬‬
‫תיאור זה תוא את תמונת המצב בתרבות הערבית בישראל שבה מבני חברתיי ומשפחתיי ה היררכיי‬
‫סמכותיי‪ ,‬המקשי על חבריה לשלוט בגורל )‪ .(Dwairy, 1998‬האד הערבי חי תחת שליטה וסמכות‬
‫המסודרות בסדר היררכי‪ ,‬כאשר הקשר בי דרגות ההייררכיה השונות מבוסס על משמעת וקונפורמיות‪ ,‬יותר‬
‫מאשר על הדדיות‪ .‬הילד‪ ,‬האישה והאזרח בתרבות זו אינ אמורי לדרוש את זכויותיה אלא נדרשי לקבל‬
‫הכתבות מלמעלה וללמוד להסתגל אליה ‪.(Dwairy, (1997‬‬
‫היחסי במשפחה הערבית ה הייררכיי ומאורגני על פי גיל ומי‪ ,‬דור וסדר הלידה‪ .‬הבני במעמד גבוה יותר‬
‫מזה של הבנות בלי קשר לגיל‪ ,‬והבוגר מעל לצעיר במעמדו ‪(Barakat, 1985a; Gaith, 1986; Prothro & Diab,‬‬
‫)‪ .1977; Sharifzadeh, 1992‬הילדי במשפחה אמורי לגלות משמעת ולשמוע בקול של הוריה ואחיה‬
‫הבכורי‪ .‬תפקיד של ההורי לשלוט‪ ,‬להעניש ולדאוג למשמעת בתו בית‪ .‬כמו כ ה אינ מעודדי‬
‫עצמאות ותחרות בי האחי‪ ,‬כדר ליצירת מער תמיכה ביניה )‪.(Dwairy, 1998; Haj-Yahia, 1995‬‬
‫וולר‪ ,‬פלוריא ומיקולינסר )‪ (Weller, Florian & Mikulincer, 1995‬מצאו שמתבגרי ערבי תופסי יותר‬
‫כוח אבהי ופחות כוח אימהי בתו המשפחה מאשר מתבגרי יהודי )במיוחד האשכנזי(‪ .‬ממצאי אלו‬
‫תומכי בממצאיה של מחקרי אחרי‪ ,‬אשר השוו בי תרבויות מזרחיות )כמו הודו( למערביות )כמו ארה"ב‪,‬‬
‫אוסטרליה( )‪.(Poole, Sundberg & Tyler, 1982; Sundberg, Sharma, Wodtli & Rohila, 1969‬‬
‫לעומת זאת בחברות שבה ריחוק הכוח קט‪ ,‬מקבלי ילדי טיפול ויחס שוויוני‪ .‬הורי מעודדי התנהגות‬
‫אקטיבית אצל ילדי ומחנכי אות לקחת אחריות למעשיה ולחייה‪ .‬הילד מקבל רשות להתנגד להורה‬
‫ובהיותו מבוגר יותר מפסיק לקבל את רשותו למעשיו )‪.(Hofstede, 1980‬‬
‫תיאור זה תוא יותר את המשפחה היהודית החילונית בישראל שהיא בדר כלל משפחה גרעינית המאופיינת‬
‫ביחסי דמוקרטיי יחסית‪ ,‬ע סמכות הורית שאינה מוחלטת ושמאפשרת לילדי חופש פעולה נרחב‬
‫‪(Florian, 1989; Florian, & Har-Even, 1984; Peres & Katz, 1990; Weller, Florian, & Mikulincer,‬‬
‫)‪ .1995‬הערכי הדמוקרטיי המנחי את המבנה המשפחתי היהודי בישראל‪ ,‬לצד השפעת האידאולוגיה‬
‫הסוציאליסטית שהייתה נפוצה באר שני רבות‪ ,‬גורמת ליהודי בישראל להיות פחות מעונייני בשלטו ויותר‬
‫בשוויו מאשר הערבי )‪.(Griffel, Eisikovits, Fishman, & Grinstein-Weiss, 1997‬‬
‫‪ .10‬ג‪ .‬גבריות לעומת נשיות ממד זה מתייחס לחלוקת התפקידי האמוציונלי בי המיני‪ .‬עבודותיו של‬
‫הופשטדה )‪ (Hofstede, 1980‬הראו כי ערכיה של הנשי נוטי להיות הומוגניי יותר מאלו של הגברי‪.‬‬
‫האחרוני נוטי לנוע בי אסרטיביות‪ ,‬תחרו תיות ושונות מרבית מערכיה של נשי עד למתינות‪ ,‬דאגה ודמיו‬
‫לערכי הנתפסי כ"נשיי"‪.‬‬
‫תפקידי המי החברתיי תחומי ומוגדרי בחברות "גבריות" בשונה זה מזה‪ .‬גברי בחברות אלו אמורי‬
‫להיות אסרטיביי וממוקדי בהצלחת החומרית‪ .‬לעומת מצופות הנשי להיות מתונות‪" ,‬רכות" ולהתמקד‬
‫בחינו הילדי‪ .‬תפקידי המי החברתיי חופפי בחברות "נשיות"‪ ,‬כאשר ג הנשי וג הגברי אמורי‬
‫להיות מתוני בהתנהגויותיה ולהתמקד בהשגת מטרות משותפות‪ ,‬בחינו הילדי ובשיפור איכות החיי‬
‫המשותפת‪.‬‬
‫על א" השינויי החלי בחברה הערבית‪ ,‬ובעיקר השיפור היחסי במעמדה של האישה בחברה ובמשפחה‪,‬‬
‫שולטות בה עדיי תפיסות מסורתיות פטריארכליות‪ .‬בחברה מסורתית מהסוג הזה חלוקת התפקידי המגדרית‬
‫היא ברורה ונוקשה )חשיבו‪ .(Abudabbeh, 1998 ;1997 ,‬מהגבר במשפחה הערבית מצופה שיקבל על עצמו‬
‫תפקידי אינסטרומנטליי דומיננטיי ושיהיה מקור ההכנסה העיקרי למשפחתו‪ ,‬ג א אשתו עובדת‪.‬‬
‫מהאישה מצופה שתמלא את תפקידיה כרעיה ועקרת בית‪ ,‬ג א ביכולתה למלא תפקידי הנחשבי על פי‬
‫המסורת לתפקידיו של הבעל‪ .‬האישה נתפסת עדיי כאחראית לטיפול בבית על כל מרכיביו‪ ,‬והדאגה שהמשפחה‬
‫תמשי לתפקד כיחידה אחת מוטלת עליה )‪ .(Haj-Yahia, 1995; Barakat, 1993‬תפקידי מגדריי אלו‬
‫נלמדי על ידי ילדי וילדות מהמגזר הערבי כבר בגיל צעיר‪ ,‬ואלו אמורי להנחות אות ג בחייה כבוגרי‬
‫)‪.(Haj-Yahia, 1994, 1995‬‬
‫בחברה היהודית בישראל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נית למצוא דמיו רב יותר בי תפקידיה של נשי לגברי‪ ,‬שבא לידי‬
‫ביטוי בעול הערכי ובסדרי העדיפויות המנחי אות ‪ .(Prince-Gibson & (Schwartz, 1998‬ערכי אלו‬
‫בקרב בני שני המיני בחברה היהודית חילונית בישראל‪ ,‬לעומת החברה הערבית‪ ,‬נוטי להיות "נשיי" יותר‪.‬‬
‫‪ .10‬ד‪ .‬הימנעות מאיודאות מידת הסובלנות שמגלה החברה לאי ודאות‪ .‬ממד זה מעיד על המידה שבה מכינה‬
‫החברה את חבריה להרגיש נוח או שלא נוח בתו "סיטואציות לא מובנות"‪ ,‬במצבי חדשי‪ ,‬לא ידועי‪,‬‬
‫מפתיעי ושוני מהמוכר‪.‬‬
‫תרבויות הנמנעות מאי ודאות מאמינות כי השונה מסוכ ומנסות לצמצ את אפשרויות המפגש ע סיטואציות‬
‫עמומות באמצעות קביעת חוקי וכללי חמורי‪ ,‬אמצעי הגנה וביטחו‪ ,‬בדר כלל באמצעות דת ודתיות‪.‬‬
‫אימהות בתרבויות אלו מאופיינות בהגנת יתר ובדאגה מתמדת בכל הנוגע לניקיונ ולביטחונ של הילדי‪ .‬נוס"‬
‫על כ נמצא שהימנעות מאי ודאות מקיימת קשר חיובי מובהק ע רמת החרדה של אותה חברה ;‪(Lynn, 1975‬‬
‫)‪.Lynn & Hampson, 1977‬‬
‫לעומת זאת תרבויות המקבלות אי ודאות‪ ,‬מאמינות שהשונה הוא מסקר ושהפרטי בתוכ נוטי להראות‬
‫סובלנות רבה יותר לדעות שונות ולהגמיש כללי מחייבי‪ .‬פרטי אלו נוטי להיות קרי רוח ורציונליי באופ‬
‫יחסי ואינ מצופי בסביבת להחצי רגשות‪.‬‬
‫התרבות הערבית‪ ,‬המושפעת ברובה מערכי האסלא‪ ,‬דוגלת בהרמוניה בי האד לסביבתו‪ .‬הפרטי החברי‬
‫בה נוטי להראות כניעה ופסיביות מול הלא ודאי ומייחסי אותו בלבדית לרצו האל‪ .‬מחשבת מונעת‬
‫באמצעות תפיסת עול פטליסטית )"אלמכתוב" בערבית(‪ ,‬שהיא ביטוי למוקד שליטה חיצוני ‪(Al-Muhraque,‬‬
‫)‪ .1986; Reid & Ware, 1974‬נית לומר בהכללה כי לפרטי מהמגזר הערבי אי בדר כלל תחושת יכולת כדי‬
‫לחולל שינוי בחייה )‪.(Al-Khani, Bebbington, Watson, & House, 1986; Bazzoui, 1970‬‬
‫מאחר שמרבית חברי המגזר הערבי בישראל מסורתיי בדת‪ ,‬ה נוטי לייחס לרצו האל את כל המצבי‬
‫הנקרי בדרכ‪ .‬לכ ה אינ נוטי להימנע מאי ודאות מתו הנחה שג מאחוריה עומד כוח עליו מניע וצודק‬
‫)‪ .(Al-Muhraque, 1986‬יהודי באר ישראל‪ ,‬לעומת‪ ,‬נוטי יותר לחילוניות ולהפנמה של תחושות חרדה‪,‬‬
‫תו מת דגש רב לתחושת הביטחו האישי והלאומי )‪.(Dwairy, 1998‬‬
‫חיזוק לנתוני שהובאו נית למצוא באופ מובהק במחקרו של הופשטדה )‪ (Hofstede, 1991‬שעסק ב ‪74‬‬
‫תרבויות שונות ברחבי העול‪ .‬את ציוניה ודירוג של התרבויות הערביות )מדינות ערב( והתרבות היהודית‬
‫בישראל על גבי ממדי התרבות של הופשטדה נית לראות בלוח מס' ‪.8‬‬
‫לוח מס' ‪ :8‬יהודי ישראלי וערבי ממדינות ערב על ממדיו של הופשטדה )ציוני ודירוג(‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫ממדי תרבותיי‬
‫ציו‬
‫דירוג‬
‫‪19‬‬
‫ציו‬
‫אינדיווידואליז )‪(IDV‬‬
‫‪38‬‬
‫דירוג‬
‫‪27‬‬
‫‪54‬‬
‫ריחוקכוח )‪(PDI‬‬
‫‪80‬‬
‫‪7‬‬
‫‪13‬‬
‫‪52‬‬
‫גבריות )‪(MAS‬‬
‫‪52‬‬
‫‪23‬‬
‫‪47‬‬
‫‪29‬‬
‫הימנעות מאיודאות )‪(UAI‬‬
‫‪68‬‬
‫‪27‬‬
‫‪81‬‬
‫‪19‬‬
‫הנתוני מתו ‪Hofstede, G. (2001). Culture’s consequences: Comparing values, behaviors, :‬‬
‫‪institutions, and organizations across nations (2nd ed). Beverly Hills CA: Sage.‬‬
‫• מדינות ערב‪ :‬מצרי‪ ,‬לבנו‪ ,‬לוב‪ ,‬סעודיה‪ ,‬עירק‪ ,‬כווית האמירויות הערביות המאוחדות‪.‬‬
‫• הלוח מציג את הציוני )מתו ‪ (100‬והדירוג )בתו ‪ 74‬תרבויות‪/‬מדינות( של כל תרבות‪/‬מדינה בארבעת‬
‫הממדי התרבותיי‪.‬‬
‫מהלוח נית לזהות את ההבדלי בממדי התרבותיי של הופשטדה שבי תרבויות ערב ובי התרבות היהודית‬
‫בישראל‪ ,‬כאשר אנו רואי שהיהודי גבוהי יותר )ה בציוני וה בדירוג העולמי( במדדי אינדיווידואליז‬
‫)‪ (IDV‬והימנעות מאי ודאות )‪ (UAI‬ונמוכי יותר במדדי ריחוק כוח )‪ (PDI‬וגבריות)‪ (MAS‬מאשר הערבי‬
‫שבמדינות ערב‪.‬‬
‫‪ .11‬הקשר שבי הממדי התרבותיי להתמכרות לסמי‬
‫‪ .11‬א‪ .‬אינדיווידואליזקולקטיביז יש הטועני לקיומו של קשר בי קולקטיביז לנטייה להתמכרות‪ .‬כ‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬עלתה טענה שהמכור במשפחה הקולקטיבית עסוק בהתמודדות ע סוגיות משפחתיות אמוציונליות בלתי‬
‫פתורות‪ ,‬בעוד המכור במשפחה בעלת מאפייני אינדיווידואליי נוטה יותר לחוש תחושות בדידות ולהתמודד‬
‫ע ניכור מצד בני משפחתו )‪ .(Orford, Natera, Velleman et al., 2001‬ע זאת יש טועני שאי קשר בי‬
‫קולקטיביז ובי שימוש והתמכרות לסמי )‪.(Unger, Ritt-Olson, Teran et al., 2002‬‬
‫יש להדגיש שהקשר בי קולקטיביז ובי התמכרות לסמי סבו ומורכב‪ .‬מצד אחד ערכי של משפחתיות‬
‫וקשרי הורה ילד הדוקי‪ ,‬תמיכה חברתית ומסורתיות‪ ,‬שמאפייני בדר כלל את התרבויות בעלות מאפייני‬
‫קולקטיביי‪ ,‬מגני על בני הנוער ‪(Ellickson, Pearlman, & Klein, 2003; Freeberg & Stein, 1996; Unger‬‬
‫)‪ et al., 2002‬ועל הצעירות והנשי )‪ (Nasim, Corona, Bellgrave, Utsey, & Fallah, 2007‬ומפחיתי את‬
‫הסיכו שיתדרדרו להתנהגויות מסכנות‪ ,‬לרבות שימוש בסמי‪ .‬מ הצד האחר ישנ מחקרי המצביעי על‬
‫קיומ של קשר חיובי בי קולקטיביז ובי הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬על העדר אושר פנימי‪ ,‬רגישות לדחייה‪ ,‬חרדה‬
‫חברתית ורצייה חברתית ועל תכונות הנוטות לאפיי את אוכלוסיית המכורי לסמי & ‪(Diener, Diener,‬‬
‫)‪ .Diener, 1995; Yamaguchi, 1994‬קולקטיביז עלול לגרו לצעירי להיות יותר מושפעי מקבוצת הגיל‬
‫)‪ .(Peer Group‬א קבוצת גיל מעורבת בשימוש בסמי‪ ,‬הנערי בתרבות קולקטיבית עלולי להשתמש בסמי‬
‫מתו קונפורמיות לנורמות של קבוצת הגיל ולהיות תלותיי מאוד בקבוצת בני הגיל בתהלי קבלת ההחלטות‬
‫ובאסטרטגיות של הישרדות ‪.(Unger et al., (2002‬‬
‫‪ .11‬ב‪ .‬ריחוקכוח מצד אחד הקשר בי ריחוק כוח להתמכרות אינו ברור דיו משו שהוא לא נבדק מחקרית‬
‫ואי לו סימוכי בספרות המקצועית‪ .‬מ הצד האחר מצא הופשטדה קשר חיובי חזק )‪ (r = 0.67‬בי ממד‬
‫האינדיווידואליז קולקטיביז ובי ממד הריחוק כוח )‪ .(Hofstede, 1980‬מכ נית להסיק בזהירות כי ייתכ‬
‫שהאמור לעיל בנוגע לממד האינדיווידואליז קולקטיביז בעל תוק" ג בנוגע לממד הריחוק כוח‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬מהספרות הדנה בממד הריחוק כוח עולה כי פרטי המשתייכי לתרבויות המתאפיינות בריחוק‬
‫כוח מצומצ‪ ,‬ייטו פחות לפנות ולבקש עזרה מקצועית או חומרית מרשויות בשעת הצור וייטו יותר לאמ‬
‫התנהגויות לא חוקיות ואנטי סוציאליות‪ ,‬ובה שימוש בסמי )‪ .(Hofstede, 1980; Triandis, 1995‬לעומת‬
‫תרבויות המתאפיינות בריחוק כוח גדול‪ ,‬מגלות בדר כלל קבלה ומשמעת כלפי שלטונות החוק ‪(Triandis,‬‬
‫)‪.1995‬‬
‫בנוגע לשיקולי העומדי מאחורי ההחלטה להיגמל ולהפסיק את השימוש בסמי‪ ,‬נית להסיק מהממצאי‬
‫של פירי וסלייטר )‪ (Perea & Slater, 1999‬אשר חקרו אוכלוסיית מכורי לסיגריות‪ ,‬כי בקרב חברי תרבויות‬
‫המתאפיינות בריחוק כוח גדול‪ ,‬עמדותיה של אחרי והנזקי שייגרמו לה ה המניעי העיקריי לגמילה‪.‬‬
‫בקרב חברי תרבויות המתאפיינות בריחוק כוח קט‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הייתה הפסקת העישו תוצאה בדר כלל של‬
‫הכרה בנזקיו הישירי של העישו על המכור עצמו‪.‬‬
‫‪ .11‬ג‪ .‬גבריות לעומת נשיות – ישנה ספרות תאורטית ואמפירית ענפה הקושרת בי נורמות "גבריות" ובי בעיות‬
‫בריאות‪ ,‬אלימות ויחסי מי לא מוגני ‪(Isenhart, 2001; Magovcevic & Addis, 2005; Noar & Morokoff,‬‬
‫)‪ ,2002; O`Neil, Good & Holmes, 1995‬לחצי נפשיי )‪(Good, Heppner, DeBord, & Fisher, 2004‬‬
‫והתנגדות לחיפוש עזרה )‪ .(Addis & Mahalik, 2003; Rochlen & O`Brien, 2002‬רק בשני האחרונות החלו‬
‫הפסיכולוגיה והמקצועות הטיפוליי לעסוק בקשר שבי "גבריות" להתמכרות לסמי‪ ,‬כאשר הל ונוצר‬
‫קונצנזוס בנוגע לקיומ של גורמי הקשורי לתפקידי מי גבריי התורמי להתפתחות ולקיבוע של דפוסי‬
‫שימוש בסמי ואלכוהול )‪.(Fahey, 2004‬‬
‫הספרות המקצועית תומכת בקיומו של קשר בי ממד הגבריות ובי רמת סיכו גבוהה לשימוש בסמי בקרב בני‬
‫נוער ‪(Corcoran & Michels, 1998; Kulis, Marsiglia, & Hecht, 2002; Kulis, Marsiglia, & Hurdle,‬‬
‫)‪ ,2003; Unger et al., 2002‬כאשר נמצא שבני הנוער הדואגי להבליט את גבריות ולהוכיח שה חזקי‬
‫וחסרי חששות‪ ,‬מאופייני בהתנהגויות של עישו סיגריות‪ ,‬שתיית אלכוהול ושימוש בסמי למיניה בגיל‬
‫מוקד יחד ע נורמות מקלות בנוגע לשימוש בסמי‪.‬‬
‫חוקרי רבי טועני שאלו שקשה לה לעמוד בציפיות ובדרישות מהתפקידי "הגבריי" ‪(Gender Role‬‬
‫)‪ Conflict – GRC‬ורוצי לעמוד כראוי בנורמות ובציפיות אלו‪ ,‬משתמשי בסמי כדי להקל על הלח הנוצר‬
‫עקב קונפורמיות לנורמות המגדר )‪.(Blazina & Watkins, 1996; Fahey, 2004; Tager & Good, 2005‬‬
‫לעומת יש כאלו שלא מצאו קשר בי הקושי לעמוד בדרישות שישנ מהתפקידי "הגבריי" ובי השימוש‬
‫בסמי ואלכוהול )‪.(Korcuska & Thombs, 2003‬‬
‫בניגוד לכ מצא קאלדג )‪ (Kaldegg, 1975‬שמכורי לסמי קיבלו ציוני נמוכי יותר בסול "גבריות" מלא‬
‫מכורי וציוני גבוהי יותר בסול "נשיות"‪ .‬פניק‪ ,‬פאוול וריד )‪ (Penick, Powell, & Read, 1984‬הגיעו‬
‫לממצאי דומי לאלו של קאלדג ומצאו שבעוד מכורי להרואי הראו תכונות גבריות סטריאוטיפיות‪ ,‬הראו‬
‫האלכוהוליסטי תכונות נשיות סטריאוטיפיות‪ .‬פניק מסביר ממצאי קיצוניי אלו בכ שהאוריינטציה הנשית‬
‫הסטריאוטיפית שהראו האלכוהוליסטי היא תגובה הגנתית נגד הנזק שנגר עקב ההתמכרות‪ ,‬כלומר תוצאה‬
‫ולא הסיבה להתמכרות לסמי )‪.(Penick et al., 1984‬‬
‫‪ .11‬ד‪ .‬הימנעות מאיודאות מחקרי שוני מדווחי על ממצאי שוני ולעתי סותרי ביחס לתרומה של‬
‫ממד ההימנעות מאי ודאות וההתמכרות לחומרי פסיכואקטיביי‪ .‬רמה גבוהה של הימנעות מאי ודאות בקרב‬
‫אוכלוסיות מכורות שאינ נמצאות בתהליכי טיפוליי‪ ,‬עלולה לשמר את בעיית ההתמכרות‪ .‬למשל‪ ,‬בקרב‬
‫אוכלוסיית המכורי לעישו סיגריות נמצא קשר שלילי בי הימנעות גבוהה מאי ודאות ובי המוטיבציה‬
‫להפסיק לעש‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שעולה רמת ההימנעות מאי ודאות‪ ,‬כ יורדת המוטיבציה להפסיק לעש סיגריות‪.‬‬
‫קשר זה הוסבר בכ שכדי להפסיק לעש דרושה מידה גבוהה של ביטחו ביכולתו של הפרט להפסיק את‬
‫התנהגות עישו הסיגריות )‪.(Etter, Pelissolo, Pomerleau, & Saint-Hilaire, 2003‬‬
‫מחקר אחר הגיע לממצאי תומכי כאשר מצא שבני אד המכורי להימורי מאופייני א" ה ברמה‬
‫גבוהה של הימנעות מאי ודאות‪ .‬ההתנהגות האובססיבית קומפלסיבית המאפיינת את אלו המכורי להימורי‬
‫מבוססת על ספק תמידי‪" ,‬ספק דלוזיוני" )‪.(Tavares & Gentil, 2007‬‬
‫מאחר שממד ההימנעות מאי ודאות נמצא בקשר חיובי חזק ע רמת החרדה בחברה & ‪(Lynn, 1975; Lynn‬‬
‫)‪ ,Hampson, 1977‬נית למצוא מענה מסוי לקשר שבי ממד ההימנעות מאי ודאות ובי השימוש בסמי‬
‫בקשר שבי שימוש והתמכרות לסמי ובי חרדה‪.‬‬
‫ספרות רבה מצביעה על קשר חיובי בי שימוש בסמי )במיוחד באופיאטי( ובי חרדה ולח ;‪(Goeders, 2004‬‬
‫)‪ .Merikangas, Mchta, Molnar et al., 1998‬מחקרי מראי ששיעור המכורי בקרב אוכלוסיית הסובלי‬
‫מהפרעות חרדה הוא גבוה בי ‪ 60%‬עד ‪ .80%‬שיעור הסובלי מהפרעות חרדה בקרב המכורי לסמי גבוה א"‬
‫הוא ‪ 40%‬ל ‪ .(Donovan, Padin-Rivera & Kowaliw, 2001) 60%‬קשר זה מוסבר בכ שהמכורי להרואי‬
‫בחרו בו כדי להתמודד ע תחושות של חרדה‪ ,‬עוינות והעדר ער עצמי )‪.(Gossop & Roy, 1976‬‬
‫השערת ה"ריפוי עצמי" )‪ (Self-Medication Hypothesis - SMH‬של קנטזיא )‪ ,(Khantzian, 1985‬פיתחה‬
‫וייסדה אמפירית ומחקרית את הטיעו הזה‪ .‬לפי השערה זו השימוש בסמי הוא "פיצוי" שמטרתו למת רגשות‬
‫ושיכו עצמי מפני מצבי נפשיי מלחיצי‪ .‬השימוש בסמי נעשה כדי לווסת כאב רגשי ודחפי פרימיטיביי‪,‬‬
‫דיספוריה וחרדה משו שלסמי ישנה השפעה נפשית ופיזיולוגית שמביאה לידי יציבות רגשית ‪(Suh, Ruffins,‬‬
‫)‪.Robins, Albanese, & Khantzian, 2008‬‬
‫לפי השערה זו השימוש בהרואי הוא תגובה אדפטיבית זמנית אשר משתקת ומפחיתה את הזע והאגרסיה‬
‫)‪ .(Khantzian, 1985, 1999‬קנציא הגיע לטיעו זה מתו תצפיותיו שמצאו קשר בי קשיי בוויסות זע‬
‫ואגרסיה ובי חשיפה בגיל מוקד לאלימות ולאגרסיות טראומטיות‪ .‬כמו כ הוא מצא כי כעס ורגשות שליליי‬
‫כלפי אחרי וכלפי עצמ מנבאי באופ מובהק שימוש בהרואי בעתיד‪.‬‬
‫מכורי הנגמלי פיזית‪ ,‬למשל‪ ,‬עלולי לחזור להשתמש מחדש בס ולהיחש" לאירועי המעוררי תחושות‬
‫חרדה ולח )‪ .(Goeders, 2004‬מעגל זה אינו נגמר‪ ,‬שהרי השימוש בס מביא עמו פעמי רבות תופעות גמילה‬
‫)"קריז"( בהעדר מנות ס זמינות‪ .‬תופעות אלו מגבירות את תחושת החרדה‪ ,‬וזו בתורה מניעה לשימוש חוזר‬
‫)‪.(Khantzian, 1985‬‬
‫‪ .12‬השערות המחקר‬
‫‪ .1‬יהיו הבדלי בי פרופיל האישיות של אוכלוסיית המכורי להרואי )ערבי ויהודי( ובי האוכלוסייה‬
‫הנורמלית )ערבי ויהודי( בישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬יהיו הבדלי בי פרופיל האישיות של האוכלוסייה הערבית הכללית בישראל ובי האוכלוסייה היהודית‬
‫הכללית בישראל‪ ,‬בעיקר בתכונת העל "אקסטרוורטיות"‪.‬‬
‫‪ .3‬יהיו הבדלי בי פרופיל האישיות של מכורי ערבי להרואי ובי זה של מכורי יהודי להרואי‪ ,‬בעיקר‬
‫בתכונת העל "חרדה"‪.‬‬
‫‪ .4‬מכורי יהודי להרואי יהיו מאופייני בחוסר יציבות רגשית )‪ ,(C-‬בחיפוש שליטה )‪ ,(E+‬בתועלתנות )‪,(G-‬‬
‫בחוסר רגישות )‪ ,(I-‬בתלויי קבוצה )‪ ,(Q2-‬בהערכה עצמית נמוכה )‪ (Q3-‬ויהיו מתוחי )‪ (Q4+‬יותר מאשר‬
‫מכורי ערבי להרואי‪.‬‬
‫‪ .5‬מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בתכונות העל "אקסטרוורטיות" )‪" ,(QI‬גישה רציונלית"‬
‫)‪ (QIII‬ו"עצמאות" )‪ (QIV‬מאשר מכורי ערבי להרואי‪.‬‬
‫‪ .6‬א‪ .‬מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בתכונת העל "חרדה" )‪ (QII‬מאשר מכורי ערבי‬
‫להרואי בישראל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "המצב הפסיכולוגי" מאשר מכורי ערבי‬
‫להרואי‪.‬‬
‫‪ .7‬מאחר שהתרבות היהודית לעומת התרבות הערבית מאופיינת בריחוק כוח קט יותר‪ ,‬דבר העשוי להגביר את‬
‫שכיחות ההתנהגויות הלא חוקיות והאנטי סוציאליות )כולל שימוש וסחר בסמי( ‪(Hofstede, 1980; Triandis‬‬
‫)‪ ,,1995‬סביר לשער שמכורי יהודי להרואי יגלו מעורבות גבוהה יותר בפעילות בלתי חוקית ממכורי‬
‫ערבי‪.‬‬
‫‪ .8‬מאחר שהתרבות הערבית נוטה יותר לכיוו גבריות ומדגישה יותר את היכולת לשאת תחושת פגיעות ותלות‬
‫ולדחות את הצור בטיפול רפואי )‪ ,(Isenhart, 2001‬יהיו מכורי ערבי להרואי בישראל בעלי בעיות רפואיות‬
‫רבות יותר ממכורי יהודי‪.‬‬
‫‪ .9‬מאחר שהתרבות הערבית נוטה יותר לכיוו הקולקטיביז‪ ,‬כאשר המשפחות בתרבות הקולקטיבית מדווחות‬
‫על היווצרות של קונפליקטי פתוחי ואינ פתורי בתו המשפחה כתגובה להתמכרותו של אחד מבני‬
‫המשפחה‪ ,‬סביר לשער שמכורי ערבי בישראל יסבלו יותר מבעיות במשפחה‪.‬‬
‫שיטה‬
‫‪ .1‬המדג‪ :‬המדג כלל שני תת מדגמי עיקריי‪ :‬א‪ .‬מדג של מכורי להרואי מכל רחבי האר‪ ,‬ערבי‬
‫ויהודי יליד האר‪ ,‬גברי )הגברי ה רוב הגדול של המכורי לסמי בישראל(‪ ,‬מכורי הנמצאי בטיפול‪,‬‬
‫כחודש עד שישה שבועות מיו קבלת לתכנית הטיפולית‪ .‬הנבדקי היו נקיי מסמי וזאת כדי לנטרל את‬
‫השפעת הסמי עצמ על התשובות‪ .‬מכורי פעילי ה חסרי יכולת וסבלנות לקריאה ולמילוי של השאלוני‪.‬‬
‫לוח מס' ‪:9‬‬
‫הנבדקי לפי מאפייניה האישיי‬
‫_______________________________________________________________________________‬
‫השוואה‬
‫מכורי‬
‫ערכי‬
‫כי‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫בריבוע‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫מאפייני‬
‫_______________________________________________________________________________‬
‫‪48.0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪28‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪50 35.0‬‬
‫‪35‬‬
‫מצב משפחתי רווק‬
‫‪21.0‬‬
‫‪11‬‬
‫‪52.0‬‬
‫‪33‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‪16 57.0‬‬
‫‪57‬‬
‫נשוי‬
‫‪31.0‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪33.0‬‬
‫‪33‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪8‬‬
‫גרוש‬
‫‪79.0‬‬
‫‪41‬‬
‫‪48.0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪83.0‬‬
‫‪83 43.0‬‬
‫רווק ‪ +‬גרוש ‪43‬‬
‫‪.60‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪19.0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪10 16.0‬‬
‫‪16‬‬
‫‪25 – 18‬‬
‫גיל‬
‫‪25.0‬‬
‫‪13‬‬
‫‪22.0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪26.0‬‬
‫‪26 25.0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪35 – 26‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪21‬‬
‫‪47.5‬‬
‫‪30‬‬
‫‪44.0‬‬
‫‪44 43.0‬‬
‫‪43‬‬
‫‪45 – 36‬‬
‫‪23.5 12‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ 46‬ומעלה‬
‫‪0.09‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪22.0‬‬
‫‪22‬‬
‫יסודי‬
‫השכלה‬
‫‪26.0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪16‬‬
‫‪28.0‬‬
‫‪28 45.0‬‬
‫‪45‬‬
‫חטי"ב‬
‫‪65.0‬‬
‫‪34‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪38‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪30‬‬
‫תיכוני‬
‫‪4.0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪3‬‬
‫על תיכוני‬
‫‪69.0 35‬‬
‫‪63.0 40‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪66‬‬
‫‪33.0‬‬
‫תיכוני ועל תיכוני ‪33‬‬
‫‪**.0001‬‬
‫‪88.0‬‬
‫‪46‬‬
‫‪39.0 25‬‬
‫‪95.0‬‬
‫‪95‬‬
‫‪41.0‬‬
‫‪41‬‬
‫עיר‬
‫גודל הישוב‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪26.0‬‬
‫‪14‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪26.0‬‬
‫עיר מעורבת* ‪26‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪35.0‬‬
‫‪24‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪33.0‬‬
‫‪33‬‬
‫כפר‬
‫‪12.0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0‬‬
‫מושב‬
‫‪**.0001‬‬
‫‪45.0‬‬
‫לא רלוונטי ‪52‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫יהודי‬
‫דת‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪47.0‬‬
‫‪30‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪99.0‬‬
‫‪99‬‬
‫מוסלמי‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪53.0‬‬
‫‪33‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1‬‬
‫נוצרי‬
‫‪*.032‬‬
‫‪44.0‬‬
‫‪23‬‬
‫‪31.0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪43.0‬‬
‫‪43‬‬
‫‪27.0‬‬
‫‪27‬‬
‫חילוני‬
‫רמת דתיות‬
‫‪49.0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪63.0 40‬‬
‫‪53.0‬‬
‫‪53‬‬
‫‪69.0‬‬
‫‪69‬‬
‫מסורתי‬
‫‪7.0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪4‬‬
‫דתי‬
‫‪**.0001‬‬
‫‪42.0‬‬
‫‪22‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪91.0‬‬
‫‪91‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫מזרחי‬
‫מוצא‬
‫‪58.0‬‬
‫‪30‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪9.0‬‬
‫‪9‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫אשכנזי‬
‫_______________________________________________________________________________‬
‫‪**.0001‬‬
‫* עיר מעורבת של יהודי וערבי )כמו חיפה‪ ,‬עכו‪ ,‬ירושלי‪ ,‬רמלה‪ ,‬לוד‪ ,‬יפו תל אביב‪.(...‬‬
‫במדג היו ‪ 200‬מכורי להרואי‪ 100 :‬מכורי ערבי )מוסלמי ונוצרי(‪ ,‬מחצית כפריי ומחצית עירוניי‬
‫ו ‪ 100‬מכורי יהודי‪ .‬הנבדקי נבחרו באמצעות איש צוות )אלו העוני על הקריטריוני שהוזכרו לעיל( מתו‬
‫מסגרות הטיפול בכל רחבי האר‪ ,‬במגוו שירותי טיפול וגמילה מסמי‪ :‬שש קהילות טיפוליות ושתי אשפוזיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקבוצת ההשוואה היו ‪ 115‬גברי שלא השתמשו או התמכרו לסמי מעול‪ ,‬מכל רחבי האר‪ ,‬יהודי‬
‫וערבי‪ ,‬הדומי לקבוצת המכורי במשתני גיל‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬השכלה ומעמד סוציו אקונומי ותעסוקתי‪.‬‬
‫האנשי נבחרו באופ אקראי באמצעות אנשי הצוות במקו‪ ,‬אשר קיבלו הנחיות לגבי האנשי המתאימי‬
‫מתו האוכלוסייה המבקרת בלשכות הרווחה ובלשכות התעסוקה‪ .‬איש הקשר בכל מסגרת הכי רשימת פוני‬
‫המבקרי במסגרות אלו ובחר באנשי שמספר זוגי ברשימה‪ ,‬לאחר הורדת שמות הנשי‪ ,‬גברי מעל גיל ‪,60‬‬
‫בעלי השכלה גבוהה ואנשי ללא רקע התמכרותי‪.‬‬
‫החוקר הגיע למסגרות אלו ובעזרת עובדיה פנה לאלו שנבחרו מהרשימה‪ ,‬ביקש את רשות להשתת" במחקר‬
‫ולמלא את מבח האישיות )‪ (CAQ-1‬וזאת לאחר מת הסבר קצר על המחקר‪ ,‬מטרתו וחשיבותו תו שמירה על‬
‫אנונימיות מוחלטת‪ .‬המבח חולק לנבדקי שהסכימו להשתת" באופ פרטני ובתו קבוצות קטנות‪ .‬יש להדגיש‬
‫כי אנשי אלו נמצאי בטיפול של לשכת הרווחה ולשכות התעסוקה )תכנית ויסקונסי(‪ ,‬וה הסכימו להשתת"‬
‫כחלק ממחויבות למסגרת ולעובדי‪.‬‬
‫‪ .2‬כלי המחקר השאלו הנוכחי מורכב משלושה חלקי‪:‬‬
‫א‪ .‬פרטי אישיי כמו גיל‪ ,‬ישוב‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬דת‪ ,‬מוצא‪ ,‬לאו‪ ,‬השכלה‪ ,‬מצב סוציו אקונומי וכו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬סול "חומרת ההתמכרות‬
‫‪ (ASI) "Addiction Severity Index‬של טו מק'לל ועמיתיו ‪(McLellan et‬‬
‫)‪) al, 1980‬ראה נספח – ‪ .(2‬הכלי נחשב לכלי הנפו ביותר בעול להערכת התמכרויות ובו עושי שימוש יותר מ‬
‫‪ 20‬שנה‪.‬‬
‫בחרתי להשתמש באינדקס חומרת ההתמכרות – ‪ ASI‬בשל יכולתו לגלות רגישות להבדלי התרבותיי‪/‬אתניי‬
‫בקרב קבוצות מיעוט ממעמד סוציו אקונומי נמו ויכולתו לספק פרופיל למאפייניה של קבוצות אלו ה לצורכי‬
‫מחקר ה להערכות ולהתערבויות קליניות )‪.(Brown et al , 1993‬‬
‫ה ‪ ASI‬הוא ראיו מובנה וכלי אבחוני רב ממדי שמורכב מ ‪ 133‬פריטי‪/‬שאלות ושעוצב כדי לקבל פרופיל של‬
‫חומרת הבעיה של המטופל בשבעה תחומי חיי‪ :‬מצב רפואי‪ ,‬מצב תעסוקתי ומקורות הכנסה‪ ,‬שימוש בסמי‪,‬‬
‫שימוש באלכוהול‪ ,‬מצב משפטי‪ ,‬קשרי משפחתיי וחברתיי ומצב פסיכולוגי )נפשי(‪ .‬הציוני מ ‪ 0.00‬עד ‪,1.00‬‬
‫כאשר ציו גבוה מצביע על רמה גבוהה של חומרה‪ .‬בעזרת כלי זה יכול מראיי מיומ לאסו" בתו פחות משעה‬
‫מידע על החודש האחרו ועל מהל חייו הכולל של המטופל בכל שבעת התחומי‪.‬‬
‫ה ‪ ASI‬נות שני ציוני‪ (1 :‬הציו המשוקלל המורכב מציוני שתי השאלות האחרונות בכל פרק‪ ,‬ובה מדרג‬
‫המראיי את חומרת הבעיה בעיניי הנבדק ואת הצור שלו בטיפול בסול מ ‪ 0‬עד ‪ .4‬ציו זה הוא מדד לתוצאות‬
‫הטיפול‪ (2 .‬הציו הכולל הוא הציו המתקבל מתוכנת מחשב המחשבת את חומרת ההתמכרות והמשמש לתכנו‬
‫הטיפול‪ .‬יש להדגיש שפורסמו מחקרי רבי אשר מצאו כי הכלי )גרסה אנגלית( תק" ומהימ ‪(McLellan et al,‬‬
‫)‪ .1992b‬להל נתוני תוק" ומהימנות הכלי בגרסה האנגלית‪:‬‬
‫תוק‪ /‬הכלי‪ :‬מבח זה גבוה בתוק" התוכ שלו‪ ,‬המתבטא בהסכמת ‪ 89%‬מהשופטי בנוגע לתוק" ההצהרות‬
‫במדידת הגור‪ ,‬שבאות למדוד אותו‪ ,‬והוא בעל תוק" גבוה ביכולתו להבחי בי שלוש רמות חומרה )נמו = ‪– 0‬‬
‫‪ ,.3‬בינוני = ‪ .6 – .4‬וגבוה = ‪ .(1.0 – .7‬תוצאות ניתוח שונות גילו הבדלי סטטיסטיי ניכרי )ברמה של‬
‫‪ (p<0.05‬בי ממוצע של שלוש רמות החומרה בציו הטוטלי למבח )‪.(McLellan et al, 1992b‬‬
‫מהימנות המבח‪ :‬מקדמי המהימנות לציוני המשניי שהתקבלו באמצעות מבח מבח חוזר נעי בי ‪ 0.94‬ל‬
‫‪ 0.99‬ובממוצע של )‪ .(0.97‬בעניי העקביות הפנימית )‪ :(Internal Consistency‬ערכי מקדמי אלפא לכל גורמי‬
‫המבח היו בי ‪ 0.48‬ו ‪ 0.88‬ובממוצע של ‪.(McLellan et al, 1992b) 0.68‬‬
‫הכלי תורג לשפה העברית באמצעות צוות חוקרי בראשות פרופ' ישראלובי‪ .‬הכלי קיבל ציו גבוה על ידי‬
‫השופטי בנוגע לתוק" ההצהרות במדידת הגור‪ ,‬שבאות למדוד אותו )‪ .(Israelowich, 2007‬ערכי מקדמי‬
‫המהימנות לכל גורמי המבח היו בי ‪ 0.53‬ל ‪ 0.77‬ובממוצע ‪.0.63‬‬
‫ג‪ .‬החלק הראשו של מבח ה "‪ (CAQ-1) "Clinical Analysis Questionnaire‬של קטל )‪.(Cattell, 1973‬‬
‫לאחר התייעצות ע מומחי בתחו חקר האישיות הוחלט להשתמש בחלקו הראשו של מבח ה ‪CAQ-1‬‬
‫שהוא אחד הנוסחי של שאלו ‪ .16PF‬הכלי מספק תמונת אישיות רחבה ה על ידי שש עשרה תכונות המקור ה‬
‫על ידי חמש תכונות העל‪ .‬הכלי נהנה ממאפייני פסיכומטריי טובי למדיי והוא כלי ידידותי שתורג ליותר‬
‫מ ‪ 40‬שפות ונחשב לאחד המבחני שזכה לשימוש הנרחב ביותר ברמה העולמית & ‪(Aluja, Rossier, Garcia,‬‬
‫)‪.Verard, 2005‬‬
‫מבח אישיות זה נית להעברה ולצינו בדר אובייקטיבית‪ .‬הוא מאפשר הערכה מקיפה ביותר של אספקטי‬
‫שוני של האישיות הנורמטיבית )לא קלינית( בתו זמ קצר‪ .‬הערכה זו מבוססת על מדידת שש עשרה תכונות‬
‫אישיות‪ ,‬שה מהותיות מבחינה פסיכולוגית ובלתי תלויות זו בזו‪.‬‬
‫שישה עשר הגורמי שהמבח בודק ה חמימות )‪ ,(A‬אינטילגנציה )‪ ,(B‬יציבות רגשית )‪ ,(C‬שליטה )‪,(E‬‬
‫אימפולסיביות )‪ ,(F‬קונפורמיות )‪ ,(G‬אומ )‪ ,(H‬רגישות )‪ ,(I‬חשדנות)‪ ,(L‬דמיוניות )‪ ,(M‬ערמומיות )‪ ,(N‬חוסר‬
‫ביטחו )‪ ,(O‬רדיקליות )‪ ,(Q1‬סיפוק עצמי )‪ ,(Q2‬ארגו עצמי )‪ ,(Q3‬מתח )‪) (Cattell, 1957) (Q4‬ראה לוח מס' ‪2‬‬
‫עמ' ‪ .(19‬את שש עשרה תכונות היסוד קיב קטל לחמש תכונות על וה אקסטרוורטיות )‪ ,(QI‬חרדה )‪,(QII‬‬
‫רציונליות )‪ ,(QIII‬עצמאות )‪ (QIV‬ואני עליו גבוה )‪) (QV‬ראה לוח מס' ‪ 3‬עמ' ‪ .(20‬לוח מס' ‪ 2‬מציג הגדרות קצרות‬
‫ונוחות לשימוש של התכונות הנמדדות על ידי ה ‪ .CAQ-1‬כל תכונה מסומנת על ידי אות )‪ A‬עד ‪ ,(Q4‬בסדר יורד‬
‫של מידת הסבר השונות‪ ,‬שמספק כל גור נוס"‪.‬‬
‫מבח ה ‪ CAQ-1‬הוא דו קוטבי‪ ,‬כלומר התכונות שאות מודד מבח זה נמצאות על רצ" שבצדו האחד ציו גבוה‬
‫הנמצא בטווח של הנורמות העשירוני ‪ ,10 – 8‬שממק את הנבדק בתו ה ‪ 15%‬הגבוהי ביותר‪ ,‬לעומת‬
‫המדג הכולל‪ .‬בצדו האחר ציו נמו הנמצא בטווח של הנורמות העשירוני ‪ ,3 1‬שממק את הנבדק בתו ה‬
‫‪ 15%‬הנמוכי ביותר‪ ,‬לעומת המדג הכולל‪ .‬הנורמות העשירוני ‪ 7 – 4‬מייצגות ציוני בינוניי בעלי‬
‫אינדיקציה פחותה מהנורמות הגבוהות והנמוכות‪.‬‬
‫לכל שאלה במבח ישנ שלוש תשובות ועל הנבדק לבחור בתשובה אחת בלבד‪ ,‬בדר כלל בתשובה האמצעית‬
‫)מס' ‪ (2‬שהיא לרוב בי זו לזו )בי תשובה א לתשובה ג‪ ,‬או שהמשיב אינו בטוח בבחירתו(‪ ,‬כאשר ההנחיות לנבדק‬
‫ה שלא ירבה להשתמש בתשובה זו‪ .‬כל פריטי המבח עברו "הסתרה" מדוקדקת )לא ברור לנבדק מהי כוונת‬
‫הבדיקה(‪ .‬השאלות עברו סינוני ובדיקות רבות עד לנוסח הסופי‪ ,‬כמו תוק" )הקשר בי הציו המשני ובי הציו‬
‫הכולל של הממד שאותו מודד( ונבחרו פריטי חופשיי מכל תוכ שעלול להביא לידי מבוכה או הפרעה כמו אלו‬
‫הקשורי בנטיות פוליטיות ודתיות‪.‬‬
‫את המבח נית להעביר ג ליחידי וג לקבוצות גדולות באותו זמ‪ .‬המבח עוצב לשימוש בקרב בוגרי בני‬
‫שש עשרה שנה ויותר‪ ,‬ואי הגבלת זמ למת התשובות‪ .‬אמנ צרי עד שעה כדי למלא את המבח‪ ,‬א המבח‬
‫מצרי יכולת קריאה ברמה בינונית )ברמה של כיתה ו(‪ .‬במדג הנוכחי לקח למכורי כ ‪ 45‬דקות בממוצע כדי‬
‫למלא את השאלו ולקבוצת הביקורת כחצי שעה בממוצע‪ .‬במקרי שבה כישורי הפרט בקריאה מוגבלי‬
‫למדיי‪ ,‬היה צור להקריא את השאלות לנבדק שמילא את התשובות בעצמו‪.‬‬
‫תוק‪ :/‬כא תהיה התייחסות לתוק" הכלי בשלוש השפות )אנגלית‪ ,‬עברית וערבית(‪ ,‬כאשר יער דיו בנפרד ה על‬
‫הגרסה האנגלית והעברית ה על הגרסה הערבית‪.‬‬
‫‪ .1‬תוק‪ /‬מבני‪ :‬תוק" מבני )או מושגי( נמדד על ידי מתא הסול יחד ע הגור הטהור המיועד למדוד‪ .‬מערכת‬
‫סולמות ונוסחי שוני של ה ‪) 16pf‬כולל ‪ (CAQ-1‬נבנו על סמ עבודה אינטנסיבית של ניתוח גורמי‪ .‬הערכי‬
‫של מדדי התוק" של ה ‪ CAQ-1‬למדגמי אמריקניי מובאי בלוח מס' ‪.9‬‬
‫הערכי המקבילי במהדורה העברית של ה ‪ ,CAQ-1‬בערכי של המבנה הגורמי )כלומר‪ ,‬המתא של כל סול‬
‫ע המבנה הנקי שלו( מופיעי במקביל בלוח מס' ‪9.‬‬
‫‪ .2‬תוק‪ /‬קריטריו‪ :‬ניתוח גורמי של ה ‪ CAQ-1‬וה ‪ G-Z‬במשולב )‪ (Cattell & Gibbson, 1968‬הראו כי שני‬
‫מכשירי אלו מכסי למעשה אותו תחו של האישיות )בער כ ‪ 2/3‬משות" ביניה(‪ ,‬אול מחלקי אותו‬
‫באופ שונה‪ .‬התחו המשות" ל ‪ CAQ-1‬ול ‪ EPQ‬הוא רק בנוגע ל ‪ E‬ו ‪ ,N‬כאשר במטריצה של ‪Multitrait‬‬
‫‪ Multimethod‬לבדיקת התכנסות והבחנה מראי מדדי אלו בבירור ש ‪) QI‬אקסטרוורסיה( ו ‪E‬‬
‫)אקסטרוורטיות( ה מושגי דומי ביותר‪ .‬ג ה ‪) QII‬חרדה( ו ‪) N‬נוירוטיציז( מכסי תחו משות" רחב‬
‫ביותר‪ .‬הקשר ל ‪ P‬יכול להיבדק רק באמצעות השימוש ב ‪ CAQ‬השל‪.‬‬
‫תוק‪ /‬הנוסח הערבי‪ :‬הלי בדיקת תוק" המבח בגרסתו הערבית התחיל ג כא בתרגו הכלי מאנגלית לערבית‬
‫באמצעות שני חוקרי‪ .‬אחרי שעבר עריכה לשונית באמצעות מומחה לאנגלית‪ ,‬חולק המבח על שני מדגמיו‪,‬‬
‫מדג מצרי ומדג סעודי‪ ,‬לתלמידי תיכו ולסטודנטי באוניברסיטה לש בדיקת תוק" ומהימנות הכלי‪ .‬תוק"‬
‫הכלי נעשה על ידי‪:‬‬
‫‪ .1‬תוק‪ /‬נראה‪ :‬ה ‪ CAQ-1‬נהנה מדרגה גבוהה של תוק" נראה‪ .‬ההנחיות היו ברורות ובעלות היגדי קצרי‬
‫וקלי‪ ,‬הרחוקי מלגרו מבוכה בנושאי‪ ,‬כמו פוליטיקה‪ ,‬דת או מי‪ .‬כלי זה קל להעברה לטווח גילי רחב ה‬
‫למשכילי ה ללא משכילי‪ ,‬וקל לחשב את הציוני‪ .‬לאור הציוני שהוא נות עבור כל ממד‪ ,‬הנחיותיו‬
‫מבליטות את האינדיקציה הקלינית לכל תכונה במבח‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתוח גורמי‪ :‬תוצאות ניתוח הגורמי לציוני המדגמי‪ ,‬המצרי והסעודי‪ ,‬כל אחד בנפרד )בשיטת המרכיבי‬
‫הבסיסיי וסיבוב הצירי בשיטת פיירמקס לקאיזר(‪ ,‬הביאו לידי חמישה גורמי במדג הסעודי ולשישה‬
‫גורמי במדג המצרי‪ .‬נית להתרש מאינדיקציות של ניתוח הגורמי כ‪ .1 :‬טעינת הגורמי בכל ממדי‬
‫המבח גבוהה מ ‪ 0.4‬חו מממד הרדיקליות במדג הסעודי‪ ,‬כאשר הוא נטע שלילית באמצעות הגור הרביעי‬
‫בדרגה של ‪ .2 .0.38‬הממדי שבה נטע הגור הראשו‪ ,‬דומי במדג הסעודי והמצרי‪ .‬כמו כ הגור השלישי‬
‫במדג הסעודי הול יחד ע הגור השישי במדג המצרי‪ ,‬כאשר שניה נטעני חיובית על ידי רגישות‬
‫ודמיוניות‪ .‬ההבדל במספר הגורמי והממדי הטועני כל גור חוזר לאפיוניה של כל קבוצה‪.‬‬
‫‪ .3‬תוק‪ /‬חיזוי‪ :‬תוק" החיזוי בא לידי ביטוי על ידי כמה אינדיקטורי‪ ,‬כמו ההבדלי בי קבוצות שונות בגיל או‬
‫במי או אחרת‪ .‬סביר להניח שיהיו הבדלי בי מתבגרי ובי בוגרי בחלק מהתכונות האישיות‪ ,‬שיבואו לידי‬
‫ביטוי בציוני גבוהי בתכונות הלא נורמליות‪ ,‬כמו מתיחות ורגישות ובציוני נמוכי יותר בתכונות‬
‫הנורמליות‪ ,‬כמו יציבות רגשית‪ ,‬קונפורמיות וארגו העצמי לעומת בוגרי‪ .‬בניתוח שונות נמצאו כצפוי הבדלי‬
‫מובהקי בי תלמידי מתבגרי ובי סטודנטי מבוגרי בתכונות אלו‪ :‬יציבות רגשית‪ ,‬שליטה‪ ,‬קונפורמיות‪,‬‬
‫אומ‪ ,‬ערמומיות וארגו עצמי‪ .‬בדומה לכ נמצאו הבדלי מובהקי בי גברי לנשי ביציבות הרגשית‪,‬‬
‫בשליטה‪ ,‬באומ ובארגו עצמי‪ ,‬כאשר לגברי ציוני גבוהי יותר‪ .‬לנשי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היו ציוני גבוהי יותר‬
‫בתכונות אלו‪ :‬רגישות‪ ,‬חשדנות‪ ,‬חוסר ביטחו‪ ,‬ערמומיות ומתיחות‪.‬‬
‫מדדי תוק‪ /‬מבנה לכל סול פקטוריאלי למדגמי אמריקניי וישראליי‬
‫לוח מס' ‪:10‬‬
‫תכונות יסוד – ‪Source Trait‬‬
‫‪Q4‬‬
‫‪Q3‬‬
‫‪M‬‬
‫‪L‬‬
‫‪.61‬‬
‫‪.48 .56 .59‬‬
‫‪.53‬‬
‫‪.69 .70 .70 .62‬‬
‫‪.66 .70 .80‬‬
‫‪.66 .81 .66‬‬
‫‪.73 .80 .72 .58 .67‬‬
‫‪.52 .60‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪O‬‬
‫‪N‬‬
‫‪I‬‬
‫‪H‬‬
‫‪G‬‬
‫‪F‬‬
‫‪E‬‬
‫‪C‬‬
‫‪CAQ-1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪.70 .52‬‬
‫‪(USA) N=300‬‬
‫‪.58 .79 .73 .61‬‬
‫‪(ISR) N=1986‬‬
‫‪.66 .65‬‬
‫ניסיונית‪,‬‬
‫ערכי ‪) CAQ-1‬במדג האמריקאי( ה עפ"י ‪) Manual for the Clinical Analysis Questionnaire‬הוצאה‬
‫‪.(1973‬‬
‫ערכי ‪) CAQ-1‬במדג הישראלי( ה על פי זק‪ ,‬א‪ (1976).‬אפיוני פסיכומטריי של שאלו ‪ .16pf‬מערכות חינו – רמות‬
‫בע"מ‪.‬‬
‫* בנוסח הישראלי‪ B ,‬נמדד כסול נפרד‪.‬‬
‫* הנקודות העשרוניות הושמטו‪.‬‬
‫מהימנות המבח‪ :‬ג כא תהיה התייחסות למהימנות הכלי בשלוש השפות )אנגלית‪ ,‬עברית וערבית(‪:‬‬
‫בגרסה האנגלית היה שימוש במבח מבח חוזר לש חישוב מהימנות המבח לאחר ארבעה עד שבעה ימי‪,‬‬
‫כאשר המדג היה הומוגני והורכב מ ‪ 100‬סטודנטי משני המיני‪ .‬מקדמי המהימנות לציוני המשניי היו‬
‫בי ‪ 0.51‬ו ‪ 0.74‬ובממוצע של )‪) (Cattell, 1973) (0.67‬ראה לוח מס' ‪.(10‬‬
‫בגרסה העברית היה שימוש במבח מבח חוזר לאחר שבעה עד עשרה ימי‪ ,‬כאשר המדג היה הומוגני והורכב‬
‫מ ‪ 35‬אנשי מבוגרי משני המיני‪ .‬מקדמי המהימנות לציוני המשניי היו בי ‪ 0.43‬ל ‪ 0.91‬ובממוצע של‬
‫)‪) (0.74‬זק‪) (1976 ,‬ראה לוח מס' ‪.(11‬‬
‫בגרסה הערבית היה שימוש במבח מבח חוזר בשיטת העקביות הפנימית ‪ ((Internal Consistency‬לאחר‬
‫שישה שבועות לש חישוב מהימנות המבח בשפה הערבית‪ ,‬כאשר היו שני מדגמי המורכבי מסטודנטי‬
‫משני המיני )‪ 71‬סעודי ו ‪ 105‬מצרי( )אלסיד ואבו עבאא'ה‪.(1994 ,‬‬
‫בחישוב מקדמי הקשר שבי הציו המשני ובי הציו הכולל של הממד שאותו מודד המבח‪ ,‬כל ערכי מקדמי‬
‫הקשר היו מובהקי סטטיסטית ברמה של ‪ 0.01‬במדג הסעודי וחלק מובהקי סטטיסטית ברמה של ‪0.05‬‬
‫במדג המצרי‪ ,‬מה שמעיד על עקביות פנימית של ממדי המבח‪.‬‬
‫בשימוש בשיטת מבח ומבח חוזר לאחר שישה שבועות‪ ,‬היו מקדמי המהימנות לציוני המשניי במדג‬
‫הסעודי בי ‪ 0.65‬ל ‪ 0.85‬ובממוצע של )‪ .(0.72‬לעומת זאת היו מקדמי המהימנות לציוני המשניי במדג‬
‫המצרי בי ‪ 0.65‬ל ‪ 0.78‬ובממוצע של )‪) (0.71‬ראה לוח מס' ‪.(11‬‬
‫לוח מס' ‪ :11‬מהימנות הסולמות )קורנב אלפא(‪ :‬מבח ומבחחוזר לאחר ארבעה עד שבעה ימי – מדגמי‬
‫אמריקניי וישראליי ולאחר שישה שבועות סעודיי ומצריי‪.‬‬
‫תכונות יסוד – ‪Source Trait‬‬
‫‪Q4‬‬
‫‪Q3‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪O‬‬
‫‪N‬‬
‫‪M‬‬
‫‪L‬‬
‫‪I‬‬
‫‪H‬‬
‫‪G‬‬
‫‪F‬‬
‫‪E‬‬
‫‪C‬‬
‫‪CAQ-1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪.69‬‬
‫‪.65‬‬
‫‪.69‬‬
‫‪.51‬‬
‫‪.71 .60‬‬
‫‪.73‬‬
‫‪.71 .74‬‬
‫‪.72 .63 .70 .72‬‬
‫‪) N=100H‬ארה"ב(‬
‫‪.52 .62 .71‬‬
‫‪.56‬‬
‫‪.76‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪.60 .43‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪.54 .68‬‬
‫‪.91 .73 .69 .67‬‬
‫‪) N=35‬ישראל(‬
‫‪.66 .72 .67‬‬
‫‪.65‬‬
‫‪.74‬‬
‫‪.76‬‬
‫‪.67 .68‬‬
‫‪.74‬‬
‫‪.69 .85‬‬
‫‪.76 .71 .77 .72‬‬
‫‪)N=71‬סעודיה(‬
‫‪.68 .75 .66‬‬
‫‪.71‬‬
‫‪.78‬‬
‫‪.72‬‬
‫‪.70 .65‬‬
‫‪.68‬‬
‫‪.72 .76‬‬
‫‪.72 .72 .74 .70‬‬
‫‪) N=105‬מצרי(‬
‫‪.57 .73‬‬
‫ערכי ‪) CAQ-1‬במדג האמריקני( ה על פי ‪.(1973) Manual for the Clinical Analysis Questionnaire‬‬
‫ערכי ‪) CAQ-1‬במדג הישראלי( ה על פי זק‪ ,‬א‪ (1976).‬אפיוני פסיכומטריי של שאלו ‪ .CAQ-1‬מערכות חינו–רמות‬
‫בע"מ‪.‬‬
‫ערכי ‪) CAQ-1‬במדגמי הסעודי והמצרי( ה עפ"י אלסיד‪,‬מ‪ .‬ואבו עבאא'ה‪ ,‬ס‪ .(1994).‬מקיאס אלתחליל אלאקליני –‬
‫אלג'וזא' אלאול‪ .‬מקתבת אלאנג'לו אלמסריה – קהיר‪.‬‬
‫* בנוסח הישראלי‪ B ,‬נמדד כסול נפרד‪.‬‬
‫* הנקודות העשרוניות הושמטו‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :12‬מקדמי המהימנות )קורנב אלפא( על ידי מבח ומבחחוזר בקרב אוכלוסיות מכורי להרואי‬
‫מדגמי אמריקניי‪.‬‬
‫תכונות יסוד – ‪Source Trait‬‬
‫‪Q2 Q3 Q‬‬
‫‪O Q1‬‬
‫‪L M N‬‬
‫‪I‬‬
‫‪G H‬‬
‫‪E F‬‬
‫‪CAQ-1‬‬
‫‪A B C‬‬
‫‪Kaestner & Goldstein, (1977) N=141 .64 .59 .78 .76 .61 .59 .68 .56 .52 .57 .67 .62 .66 .62 .60‬‬
‫‪. .63 .54 .45 .50 .55 .56 .63 .55 .48 .42 .25 .56 .35 .72 .65‬‬
‫‪Spotts & Shontz,(1991) N= 44‬‬
‫ערכי ‪) CAQ-1‬במדגמי האמריקניי( ה על פי ‪.(1973) Manual for the Clinical Analysis Questionnaire‬‬
‫* הנקודות העשרוניות הושמטו‪.‬‬
‫‪ .3‬ההלי ‪:‬‬
‫לאחר קבלת האישורי הנדרשי פנה החוקר למסגרות הטיפול שהוזכרו לעיל‪ ,‬ואיש צוות ריכז באול את‬
‫הנבדקי‪ ,‬המתאימי והעוני לקריטריוני שהוזכרו לעיל‪ .‬החוקר נת הסבר קצר על המחקר‪ ,‬מטרתו‬
‫וחשיבותו והבהיר שהמחקר יעשה בהסכמת הנבדק שצרי לחתו על טופס הסכמה )ראה נספח ‪ ,(3‬תו שמירה‬
‫על אנונימיות מוחלטת )ראה נספח ‪ .(1‬מבח האישיות ‪ CAQ-1‬הועבר בקבוצות קטנות לנבדקי שהסכימו‬
‫להשתת" בו‪ .‬שיטה זו יעילה כדי להתמודד ע סוגיית הנשירה והסירוב למלא את השאלוני‪.‬‬
‫החוקר נכח במבח כדי לענות לכל שאלה הנוגעת לניסוח ולתוכ כל פריט‪ .‬במקרי חריגי חולקו המבחני‬
‫באופ פרטני )ליחידי(‪ .‬בקשר לנבדקי האנלפבתיי הקריא החוקר את ההיגדי באיטיות ובאופ ברור‪ ,‬כאשר‬
‫הנבדקי מילאו )סימנו( את התשובות בעצמ כדי לשמור על אנונימיות ופרטיות‪.‬‬
‫אחרי הפסקה של שעה ישב החוקר בנפרד ע כל מטופל מאלה שמילאו את מבח האישיות כדי למלא אתו את‬
‫שאלו ה ‪ .ASI‬החוקר שאל וסימ את התשובות שנת הנבדק על דפי השאלו‪ ,‬כאשר הראיו נמש כחצי עד ‪45‬‬
‫דקות עבור כל נבדק‪.‬‬
‫בשלב השני וכדי להגיע לקבוצת השוואה פנה החוקר ללשכות הרווחה והתעסוקה באזורי שוני באר‪,‬‬
‫ובעזרת עובדי הלשכות יצר קשר ע פוני שעוני על הקריטריוני )גברי ללא רקע התמכרותי ושיש לה רקע‬
‫סוציו אקונומי דומה למכורי )בעיות משפחתיות‪ ,‬כלכליות ובריאותיות(( וביקש את רשות להשתת" במחקר‬
‫ולמלא את מבח האישיות )‪ .(CAQ-1‬זאת לאחר מת הסבר קצר על המחקר‪ ,‬מטרתו וחשיבותו‪ ,‬שייער תו‬
‫שמירה על אנונימיות מוחלטת‪ .‬המבח הועבר לנבדקי שהסכימו להשתת" באופ פרטני ובקבוצות קטנות‪ .‬יש‬
‫להדגיש כי אנשי אלו מטופלי בלשכות הרווחה והתעסוקה )תכנית ויסקונסי(‪ ,‬וכחלק ממחויבות למסגרת‬
‫ולעובדי הסכימו להשתת" במבח‪.‬‬
‫ממצאי‬
‫ממצאי המחקר יוצגו בשני חלקי לפי עול התוכ‪ .‬החלק הראשו יעסוק בהבדלי בפרופילי האישיותיי בי‬
‫הקבוצות השונות )מכורי להרואי לעומת לא מכורי‪ ,‬מכורי יהודי להרואי לעומת מכורי ערבי‬
‫להרואי‪ ,‬יהודי לא מכורי לעומת ערבי לא מכורי(‪ .‬החלק השני יעסוק בהבדלי בסולמות השוני של‬
‫מבח חומרת ההתמכרות בי מכורי יהודי להרואי לעומת מכורי ערבי להרואי‪ .‬כדי להקל על הקורא‬
‫מוצגת כא טבלה מסכמת של בדיקת ההשערות‪:‬‬
‫לוח מס' ‪:13‬‬
‫התחו‬
‫הנחקר‬
‫הפרופיל‬
‫האישיותי‬
‫סיכו בדיקת ההשערות‬
‫מספר‬
‫ההשערה‬
‫תוכ ההשערה‬
‫ממצאי‬
‫‪1‬‬
‫יהיו הבדלי בי אוכלוסיית המכורי להרואי )ערבי ויהודי(‬
‫ובי האוכלוסייה הנורמלית )ערבי ויהודי( בישראל‪.‬‬
‫אוששה‬
‫‪2‬‬
‫יהיו הבדלי בי האוכלוסייה הערבית הכללית ובי האוכלוסייה‬
‫היהודית הכללית‪ ,‬במיוחד בתכונת העל "אקסטרוורטיות"‪.‬‬
‫אוששה‬
‫‪3‬‬
‫יהיו הבדלי בי אוכלוסיית הערבי המכורי להרואי ובי‬
‫אוכלוסיית היהודי המכורי להרואי‪ ,‬במיוחד בתכונת העל‬
‫"חרדה"‪.‬‬
‫אוששה‬
‫‪4‬‬
‫מכורי יהודי להרואי יהיו מאופייני בחוסר יציבות רגשית )‪,(C‬‬
‫בחיפוש בשליטה )‪ ,(E+‬בתועלתנות )‪ ,(G-‬בחוסר רגישות )‪,(I-‬‬
‫בתלויי קבוצה )‪ ,(Q2-‬בארגו עצמי נמו )‪ (Q3-‬ובמתח )‪ (Q4+‬יותר‬
‫אוששה‬
‫חלקית‬
‫מאשר מכורי ערבי להרואי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בתכונות העל‬
‫"אקסטרוורטיות" )‪" ,(QI‬גישה רציונלית" )‪ (QIII‬ו"עצמאות" )‪(QIV‬‬
‫לא אוששה‬
‫מאשר מכורי ערבי להרואי‪.‬‬
‫‪6‬א‬
‫חומרת‬
‫ההתמכרות‬
‫מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בתכונת העל‬
‫"חרדה" )‪ (QII‬מאשר מכורי ערבי להרואי‪.‬‬
‫אוששה‬
‫‪6‬ב‬
‫מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "המצב‬
‫הפסיכולוגי" מאשר מכורי ערבי להרואי‪.‬‬
‫לא אוששה‬
‫‪7‬‬
‫מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "מצב‬
‫לא אוששה‬
‫משפטי" ב ‪ ASI‬מאשר מכורי ערבי להרואי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מכורי ערבי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסולמות‬
‫"פרופיל רפואי" ו"שימוש בסמי ואלכוהול" מאשר מכורי יהודי‬
‫להרואי‪.‬‬
‫לא אוששה‬
‫‪9‬‬
‫מכורי ערבי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "בעיות‬
‫לא אוששה‬
‫משפחתיות וחברתיות" ב ‪ ASI‬מאשר מכורי יהודי להרואי‪.‬‬
‫‪ :1‬ההבדלי בפרופילי האישיותיי בי הקבוצות השונות‬
‫לפני הצגת הממצאי חשוב להציג את נתוני המהימנות )עקביות פנימית( של סולמות שאלו ה ‪ CAQ-1‬בקרב‬
‫שתי הקבוצות העיקריות המרכיבות את מדג המחקר‪ :‬קבוצת המכורי להרואי וקבוצת הביקורת‬
‫לא‬
‫מכורי‪ .‬להבדיל מהנתוני הפסיכומטריי המקוריי של השאלו בשתי הגרסאות‪ ,‬העברית והערבית‪ ,‬המוצגי‬
‫בפרק השיטה והמראי על מקדמי מהימנות של ‪ 0.43‬עד ‪ 0.91‬כשרוב הציוני נעי סביב ‪ ,0.7‬היו הציוני‬
‫שהתקבלו במדג הנוכחי נמוכי במיוחד‪ ,‬מ ‪ 0.25‬עד ‪) 0.7‬ראה לוח מס' ‪.(14‬‬
‫לוח מס' ‪ :14‬מהימנות הסולמות )קורנב אלפא( של שאלו ה‪ CAQ-1‬בקרב קבוצת המכורי הערבי‬
‫ויהודי וקבוצת הביקורת ערבי ויהודי לא מכורי )הנקודות העשרוניות הושמטו(‪.‬‬
‫תכונות יסוד – ‪Source Trait‬‬
‫‪Q4‬‬
‫‪Q3‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪O‬‬
‫‪N‬‬
‫‪M‬‬
‫‪L‬‬
‫‪I‬‬
‫‪H‬‬
‫‪G‬‬
‫‪F‬‬
‫‪E‬‬
‫‪C‬‬
‫‪CAQ-1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪.40 .60 .58‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.56‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.56 .68 .30 .32‬‬
‫‪.30 .57 .53 .52‬‬
‫‪) N=200‬מכורי(‬
‫‪.54‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.59‬‬
‫‪.32‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.57 .70‬‬
‫‪.25 .58 .55 .55‬‬
‫‪) N=115‬ביקורת(‬
‫‪.59‬‬
‫‪.58‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.40‬‬
‫בהשוואה בי שתי קבוצות המדג )מכורי להרואי ולא מכורי( היו ציוני נמוכי יותר בקבוצת המכורי‪.‬‬
‫מקדמי אלו מפתיעי משו שהנבדקי השקיעו מאמ רב והראו רצינות רבה במילוי השאלו‪ .‬מצב בעייתי זה‬
‫צ" במחקרי אחרי בנוגע לקבוצות תרבותיות שונות )שאינ דוברות אנגלית(‪ ,‬מחקרי אשר מצאו בעיות‬
‫מבניות הקשורות לשאלות המרכיבות את שאלו ‪ CAQ-1‬ולהשוואה בי הקבוצות )‪.(Fatima, 1998‬‬
‫בדיקה מאוחרת של השאלות שמרכיבות את השאלו העלתה שאלות וספקות בנוגע למידת ההלימה בי השאלות‬
‫המודדות אותו סול‪ .‬היו שאלות שלא נראו לחוקר כמתאימות מבחינת עול התוכ למדוד את הסול‪ ,‬שה‬
‫באות למדוד‪ .‬השמטת חלק מהשאלות שיפרה מעט את מקדמי המהימנות‪.‬‬
‫החלק הזה עוסק בהבדלי בתכונות האישיות בי הקבוצות השונות )מכורי לעומת לא מכורי‪ ,‬מכורי‬
‫יהודי לעומת מכורי ערבי‪ ,‬יהודי לא מכורי לעומת ערבי לא מכורי(‪ ,‬ה בתכונות המקור ה בתכונות‬
‫העל )השערה ‪ 5 ,4 ,3 ,2 ,1‬והחלק הראשו של ההשערה השישית(‪.‬‬
‫לצור בדיקת שש ההשערות הראשונות נער מבח ‪ Wilcoxon‬למדגמי בלתי תלויי ולא מבח ‪t-test‬‬
‫למדגמי בלתי תלויי משו שאחת ההנחות המוקדמות למבח ‪ t‬היא שהמשתנה הרצי" מתפלג נורמלית‪.‬‬
‫במקרה של הנתוני בשש ההשערות לא קרה הדבר‪ ,‬ולכ לא נית להשתמש במבח ‪ .t‬במקו זאת נעשה שימוש‬
‫במבח ‪ Wilcoxon‬משו שאינו מניח את הנחת הנורמליות‪.‬‬
‫השערה מס' ‪ :1‬ההשערה היא שיהיו הבדלי בי פרופיל האישיות של אוכלוסיית המכורי להרואי )ערבי‬
‫ויהודי( ובי האוכלוסייה הנורמלית )ערבי ויהודי( בישראל‪.‬‬
‫לצור בדיקת ההשערה נער מבח ‪ Wilcoxon‬למדגמי עצמאיי‪ .‬מצד אחד נמצאו במבח הבדלי מובהקי‬
‫בי אוכלוסיית המכורי להרואי לאוכלוסייה הנורמלית בישראל כמעט בכל תכונות המקור‪ ,‬כ שהמכורי‬
‫קיבלו ציו גבוה יותר בחמימות )‪ ,(A+‬בחוסר יציבות רגשית )‪ ,(C-‬בצייתנות )‪ ,(E-‬בזהירות )‪,(F-‬‬
‫בתועלתנות )‪ ,(G-‬בביישנות )‪ ,(H-‬ברגישות )‪ ,(I+‬בחשדנות )‪ ,(L+‬בממולחות )‪ ,(N+‬בחשש )‪ ,(O+‬בנכונות‬
‫להתנסויות חדשות )‪ ,(Q1+‬בהתנהגות על פי הדחפי )‪ (Q3-‬ובמתח )‪ (Q4+‬לעומת האוכלוסייה הנורמלית‬
‫בישראל‪ .‬מ הצד האחר לא נמצאו הבדלי מובהקי בשתי תכונות המקור‪ :‬דמיוניות )‪ (M‬וביטחו ביכולת‬
‫)‪) (Q2‬ראה גר" מס' ‪ 1‬ולוח מס' ‪) .(15‬לוח ע הצגת חיציוני ותחומי בי רבעוניי ראה נספח מס' ‪ ,5‬לוח מס'‬
‫‪ 27‬עמ' ‪.(132‬‬
‫כמו כ נמצאו הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות בארבע תכונות על‪ ,‬כ שהמכורי היו יותר אינטרוורטיי‬
‫)‪ ,(QI-‬חרדתיי )‪ ,(QII+‬אמוציונליי )‪ (QIII+‬ובעלי אני עליו חלש יותר )‪ (Qv-‬מאשר הלא מכורי‪ .‬ע זאת‬
‫יש להדגיש שהציוני של שתי הקבוצות בתכונות העל אקסטרוורטיות היו נמוכי )‪) (QI-‬יותר אינטרוורטיי‬
‫מאשר אקסטרוורטיי(‪ .‬בתכונה "חרדה" היו הציוני בינוניי )כלומר‪ ,‬לא ברמת חרדה גבוהה במיוחד ולא‬
‫ברמת הסתגלות גבוהה(‪ ,‬בתכונה "אמוציונליות" היו הציוני גבוהי במיוחד )‪ (QIII+‬וב"אני העליו" היו‬
‫הציוני נמוכי )‪ .(Qv-‬בנוגע לתכונת העל "עצמאות" לא היה הבדל מובהק בי שתי הקבוצות‪ .‬על כ אוששה‬
‫ההשערה‪.‬‬
‫גר‪ /‬מס' ‪:1‬‬
‫תכונות מקור ותכונותעל של מכורי להרואי ולא מכורי – ממוצעי והשוואה‬
‫תכונותמקור ותכונותעל של מכורי ולא מכורי – ממוצעי והשוואה‬
‫לוח מס' ‪:15‬‬
‫מכורי‬
‫לא מכורי‬
‫מובהקות ‪Wilcoxon‬‬
‫ההבדלי‬
‫)‪(N = 200‬‬
‫)‪(N = 115‬‬
‫‪one way‬‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫תכונה‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-5.41‬‬
‫‪1.85‬‬
‫‪5.19‬‬
‫‪2.06‬‬
‫‪6.42‬‬
‫)‪ (A‬חמימות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪8.50‬‬
‫‪2.20‬‬
‫‪4.78‬‬
‫‪1.77‬‬
‫‪2.56‬‬
‫)‪ (C‬יציבות רגשית‬
‫‪0.01‬‬
‫‪5.74‬‬
‫‪2.57‬‬
‫‪5.69‬‬
‫‪2.73‬‬
‫‪3.97‬‬
‫)‪ (E‬דומיננטיות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪2.81‬‬
‫‪2.38‬‬
‫‪5.27‬‬
‫‪2.01‬‬
‫‪4.55‬‬
‫)‪ (F‬התלהבות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪6.53‬‬
‫‪2.14‬‬
‫‪5.11‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪3.39‬‬
‫)‪ (G‬הכרה בכללי‬
‫‪0.01‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪2.42‬‬
‫‪5.42‬‬
‫‪2.12‬‬
‫‪3.56‬‬
‫)‪ (H‬תעוזה‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-3.44‬‬
‫‪2.26‬‬
‫‪5.87‬‬
‫‪1.96‬‬
‫‪6.74‬‬
‫)‪ (I‬רגישות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-3.44‬‬
‫‪2.23‬‬
‫‪5.97‬‬
‫‪2.15‬‬
‫‪6.8‬‬
‫)‪ (L‬חשדנות‬
‫‪0.23‬‬
‫‪-1.21‬‬
‫‪2.33‬‬
‫‪6.89‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪7.22‬‬
‫)‪ (M‬דמיוניות‬
‫‪0.05‬‬
‫‪-1.93‬‬
‫‪2.05‬‬
‫‪6.21‬‬
‫‪1.98‬‬
‫‪6.66‬‬
‫)‪ (N‬ממולחות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-9.20‬‬
‫‪2.21‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪1.60‬‬
‫‪8.5‬‬
‫)‪ (O‬חשש‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-2.86‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪5.12‬‬
‫‪2.09‬‬
‫‪5.77‬‬
‫)‪ (Q1‬נכונות להתנסויות חדשות‬
‫‪.52‬‬
‫‪-0.65‬‬
‫‪2.13‬‬
‫‪4.93‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪5.05‬‬
‫)‪ (Q2‬בטחו ביכולת‬
‫‪0.01‬‬
‫‪7.13‬‬
‫‪2.39‬‬
‫‪4.91‬‬
‫‪1.84‬‬
‫‪2.92‬‬
‫)‪ (Q3‬ארגו עצמי‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-9.73‬‬
‫‪2.14‬‬
‫‪6.17‬‬
‫‪1.76‬‬
‫‪8.68‬‬
‫)‪ (Q4‬מתח‬
‫‪0.01‬‬
‫‪4.83‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪2.66‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪2.54‬‬
‫)‪ (QI‬אקסטרוורטיות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪11.09‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪4.78‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪5.20‬‬
‫)‪ (QII‬חרדה‬
‫‪0.01‬‬
‫‪5.54‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪9.10‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪8.93‬‬
‫)‪ (QIII‬אמוציונליות‬
‫‪0.88‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪1.07‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪1.07‬‬
‫)‪ (QIV‬עצמאות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪6.04‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪3.91‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪3.72‬‬
‫)‪ (QV‬אני עליו‬
‫מכא עולה פרופיל אישיות של המכורי להרואי בישראל‪ ,‬שאינו שונה מהפרופיל הכללי של המכורי בעול‪.‬‬
‫המכורי להרואי מאופייני כאנשי מופנמי מבחינה ורבאלית‪ ,‬חרדתיי מבחינה רגשית פסיכולוגית‬
‫)נוורוטי(‪ ,‬אמוציונליי בתגובותיה )אימפולסיביי( ולא רציונליי‪ ,‬בעלי אישיות תלותית ולא עצמאית‬
‫בניהול חייה ובעלי ליקויי חמורי מבחינה מוסרית‪ ,‬וה מאופייני כתועלתניי ובעלי אינטרסי‪.‬‬
‫השערה מס' ‪ :2‬ההשערה השנייה היא שיהיו הבדלי בי פרופיל האישיות )ה בתכונות המקור ה בתכונות‬
‫העל( של האוכלוסייה הערבית הכללית בישראל ובי האוכלוסייה היהודית הכללית בישראל‪ ,‬ושהבדל זה יהיה‬
‫בולט במיוחד בתכונת העל "אקסטרוורטיות"‪.‬‬
‫לצור בדיקת ההשערה נער מבח ‪ Wilcoxon‬למדגמי עצמאיי‪ .‬במבח נמצאו הבדלי מובהקי בי שתי‬
‫הקבוצות‪ ,‬ערבי ויהודי שאינ מכורי לסמי‪ ,‬בעשר תכונות מקור‪ .‬כ שהערבי היו פחות יציבי רגשית‬
‫)‪ ,(C-‬יותר תועלתניי )‪ ,(G-‬יותר נועזי מבחינה חברתית )‪ ,(H+‬יותר חשדניי )‪ ,(L+‬פחות דמיוניי )‪,(M+‬‬
‫יותר ממולחי )‪ ,(N+‬יותר חוששי )‪ ,(O+‬נכוני להתנסויות חדשות )‪ ,(Q1+‬פחות סומכי על עצמ )‪(Q2-‬‬
‫ויותר מתוחי )‪ (Q4+‬מאשר היהודי )ראה לוח מס' ‪ 16‬וגר" מס' ‪ .(2‬בשאר תכונות המקור נמצאו הבדלי‬
‫מזעריי ולא מובהקי בי ערבי ליהודי לא מכורי‪ .‬עוד נמצא שהערבי יותר חמימי )‪ ,(A+‬יותר‬
‫דומיננטיי )‪ ,(E+‬יותר מתלהבי )‪ ,(F+‬יותר רגישי )‪ (I+‬ויותר בעלי ארגו עצמי )‪ (Q3+‬מאשר היהודי‪.‬‬
‫בנוגע לתכונת העל "אקסטרוורטיות" נמצא הבדל מובהק בי שתי הקבוצות‪ ,‬כאשר הערבי נמצאו יותר‬
‫אקסטרוורטיי )‪ (QI‬מאשר היהודי‪ .‬ע זאת יש להדגיש שהציו בשתי הקבוצות נמו‪ ,‬והוא מצביע על כ‬
‫שג הערבי וג היהודי ה אינטרוורטיי לפי סול זה‪ .‬מכל מקו נמצאו עוד הבדלי מובהקי בי שתי‬
‫הקבוצות בשתי תכונות העל‪ ,‬חרדה )‪ (QII‬ואני עליו )‪ ,(QV‬כאשר ערבי יותר חרדתיי )‪ (QII+‬ובעלי אני עליו‬
‫חלש יותר )‪ (QV-‬מאשר היהודי )ראה גר" מס' ‪ 2‬ולוח מס' ‪) .(15‬לוח ע הצגת חיציוני ותחומי בי רבעוניי‬
‫ראה נספח מס' ‪ ,5‬לוח מס' ‪ 28‬עמ' ‪.(133‬‬
‫גר‪ /‬מס' ‪:2‬‬
‫מאפייני האישיות של יהודי וערבי מקבוצת הביקורת )לא מכורי(‬
‫מאפייני האישיות של יהודי וערבי מקבוצת הביקורת )לא מכורי(‬
‫לוח מס' ‪:16‬‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫מובהקות ‪Wilcoxon‬‬
‫ההבדלי‬
‫)‪(N = 52‬‬
‫)‪(N = 63‬‬
‫‪one way‬‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫תכונה‬
‫‪0.74‬‬
‫‪-0.34‬‬
‫‪1.72‬‬
‫‪5.29‬‬
‫‪1.20‬‬
‫‪5.08‬‬
‫)‪ (A‬חמימות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪2.80‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪4.24‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪5.42‬‬
‫)‪ (C‬יציבות רגשית‬
‫‪0.93‬‬
‫‪-0.10‬‬
‫‪2.27‬‬
‫‪5.74‬‬
‫‪2.88‬‬
‫‪5.62‬‬
‫)‪ (E‬דומיננטיות‬
‫‪0.83‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪2.39‬‬
‫‪5.26‬‬
‫‪92.3‬‬
‫‪5.28‬‬
‫)‪ (F‬התלהבות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪4.32‬‬
‫‪1.74‬‬
‫‪4.39‬‬
‫‪2.27‬‬
‫‪5.96‬‬
‫)‪ (G‬הכרה בכללי‬
‫‪0.03‬‬
‫‪-2.22‬‬
‫‪2.41‬‬
‫‪5.84‬‬
‫‪2.35‬‬
‫‪4.92‬‬
‫)‪ (H‬תעוזה‬
‫‪0.87‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪22.2‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪2.37‬‬
‫‪5.83‬‬
‫)‪ (I‬רגישות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-2.82‬‬
‫‪2.27‬‬
‫‪6.47‬‬
‫‪2.06‬‬
‫‪5.4‬‬
‫)‪ (L‬חשדנות‬
‫‪0.05‬‬
‫‪1.73‬‬
‫‪2.15‬‬
‫‪6.56‬‬
‫‪2.49‬‬
‫‪7.26‬‬
‫)‪ (M‬דמיוניות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-2.88‬‬
‫‪2.03‬‬
‫‪6.71‬‬
‫‪1.93‬‬
‫‪5.62‬‬
‫)‪ (N‬ממולחות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-2.93‬‬
‫‪2.12‬‬
‫‪6.68‬‬
‫‪2.14‬‬
‫‪5.42‬‬
‫)‪ (O‬חשש‬
‫‪0.05‬‬
‫‪-2.00‬‬
‫‪1.90‬‬
‫‪5.42‬‬
‫‪2.28‬‬
‫‪4.77‬‬
‫)‪ (Q1‬פתיחות לשינוי‬
‫‪0.01‬‬
‫‪2.91‬‬
‫‪1.83‬‬
‫‪4.39‬‬
‫‪2.29‬‬
‫‪5.57‬‬
‫)‪ (Q2‬בטחו ביכולת‬
‫‪0.74‬‬
‫‪-0.34‬‬
‫‪2.38‬‬
‫‪4.98‬‬
‫‪2.42‬‬
‫‪4.83‬‬
‫)‪ (Q3‬ארגו עצמי‬
‫‪0.05‬‬
‫‪-1.71‬‬
‫‪1.99‬‬
‫‪6.47‬‬
‫‪2.28‬‬
‫‪5.81‬‬
‫)‪ (Q4‬מתח‬
‫‪0.05‬‬
‫‪-1.70‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪2.91‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪2.61‬‬
‫)‪ (QI‬אקסטרוורטיות‬
‫‪0.04‬‬
‫‪-1.70‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪4.94‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪4.74‬‬
‫)‪ (QII‬חרדה‬
‫‪0.60‬‬
‫‪-0.50‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪9.07‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪9.07‬‬
‫)‪ (QIII‬אמוציונליות‬
‫‪0.84‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.08‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪1.07‬‬
‫)‪ (QIV‬עצמאות‬
‫‪0.05‬‬
‫‪1.84‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪3.80‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪3.95‬‬
‫)‪ (QV‬אני עליו‬
‫שתי הקבוצות קיבלו ציו נמו מעט מהממוצע בתכונת העל חרדה )‪ ,(QII‬כלומר אנשי בקבוצות אלו מאוזני‬
‫מבחינת עצמת החרדה כתכונת אישיות‪ .‬ג בתכונת העל אני עליו )‪ (QV-‬נוטות שתי הקבוצות להיות בקצה‬
‫הנמו של התכונה‪ ,‬כלומר בעלי אני עליו נמו‪ .‬יש להדגיש שההבדלי מובהקי ברמה הנמוכה של המובהקות‬
‫)‪ (0.05‬וההבדלי בי שתי הקבוצות אינ גדולי כל כ‪.‬‬
‫בי שתי הקבוצות לא היו הבדלי מובהקי בתכונות העל אמוציונליות )‪ (QIII‬ועצמאות )‪ .(QIV‬שתי הקבוצות‬
‫קיבלו ציו גבוה מאוד בתכונת העל אמוציונליות )‪ (QIII+‬וציו נמו מאוד בתכונת העל עצמאות )‪ .(QIV-‬על רקע‬
‫האמור לעיל נית לומר שההשערה אוששה‪.‬‬
‫השערה מס' ‪ :3‬ההשערה היא שיהיו הבדלי בי פרופיל האישיות )ה בתכונות המקור ה בתכונות העל( של‬
‫הערבי המכורי בישראל ובי פרופיל האישיות של היהודי המכורי בישראל‪ ,‬ושהבדל זה יהיה בולט בעיקר‬
‫בתכונת העל חרדה‪.‬‬
‫לצור בדיקת ההשערה נערכו מבחני ‪ Wilcoxon‬למדגמי עצמאיי‪ .‬מבחני אלו גילו הבדלי מובהקי בי‬
‫מכורי ערבי למכורי יהודי בחמש תכונות מקור‪ :‬יציבות רגשית )‪ ,(C‬תעוזה )‪ ,(H‬דמיוניות )‪ ,(M‬ביטחו‬
‫ביכולת )‪ (Q2‬ומתח )‪ ,(Q4‬כאשר המכורי היהודי היו פחות יציבי רגשית )‪ ,(C-‬פחות נועזי מבחינה‬
‫חברתית )‪ ,(H-‬יותר דמיוניי )‪ ,(M+‬פחות בטוחי ביכולת האישית )‪ (Q2-‬ויותר מתוחי )‪ (Q4+‬מאשר‬
‫המכורי הערבי )ראה לוח מס' ‪ 17‬וגר" מס' ‪ .(3‬עוד נמצאו הבדלי מינוריי ולא מובהקי בי מכורי ערבי‬
‫למכורי יהודי בארבע תכונות מקור‪ :‬התלהבות )‪ ,(F‬ממולחות )‪ ,(N‬חשש )‪ (O‬וארגו עצמי )‪ ,(Q3‬כאשר‬
‫המכורי היהודי יותר מתלהבי )‪ ,(F+‬ממולחי )‪ ,(N+‬חוששי )‪ (O+‬ופחות בעלי ארגו עצמי )‪ (Q3-‬מאשר‬
‫מכורי ערבי‪) .‬לוח ע הצגת חיציוני ותחומי בי רבעוניי ראה נספח מס' ‪ ,5‬לוח מס' ‪ 28‬עמ' ‪.(133‬‬
‫בקשר לתכונת העל חרדה )‪ (QII‬נמצא הבדל מובהק בי שתי הקבוצות‪ ,‬כאשר מכורי יהודי יותר חרדתיי‬
‫)‪ (QII+‬מאשר מכורי ערבי‪ .‬בשאר תכונות העל לא נמצאו הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות‪ .‬על כ‬
‫ההשערה אוששה בנוגע לחמש תכונות מקור מתו חמש עשרה תכונות מקור ובנוגע לתכונת העל חרדה‪.‬‬
‫גר‪ /‬מס' ‪:3‬‬
‫מאפייני אישיות של מכורי יהודי וערבי‬
‫מאפייני אישיות של מכורי להרואי יהודי וערבי‬
‫לוח מס' ‪:17‬‬
‫מכורי יהודי‬
‫מכורי ערבי‬
‫מובהקות ‪Wilcoxon‬‬
‫ההבדלי‬
‫)‪(N = 100‬‬
‫)‪(N = 100‬‬
‫‪one way‬‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫תכונה‬
‫‪0.62‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪6.46‬‬
‫‪1.94‬‬
‫‪6.38‬‬
‫)‪ (A‬חמימות‬
‫‪0.04‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪1.73‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪1.80‬‬
‫‪2.36‬‬
‫)‪ (C‬יציבות רגשית‬
‫‪0.50‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪2.41‬‬
‫‪4.04‬‬
‫‪2.34‬‬
‫‪3.89‬‬
‫)‪ (E‬דומיננטיות‬
‫‪0.20‬‬
‫‪-1.30‬‬
‫‪1.90‬‬
‫‪4.35‬‬
‫‪2.11‬‬
‫‪4.75‬‬
‫)‪ (F‬התלהבות‬
‫‪0.71‬‬
‫‪-0.37‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪3.35‬‬
‫‪2.06‬‬
‫‪3.42‬‬
‫)‪ (G‬הכרה בכללי‬
‫‪0.05‬‬
‫‪1.70‬‬
‫‪2.05‬‬
‫‪3.77‬‬
‫‪2.18‬‬
‫‪3.35‬‬
‫)‪ (H‬תעוזה‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪2.01‬‬
‫‪6.87‬‬
‫‪1.92‬‬
‫‪6.6‬‬
‫)‪ (I‬רגישות‬
‫‪0.50‬‬
‫‪-0.69‬‬
‫‪2.12‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪2.20‬‬
‫‪6.9‬‬
‫)‪ (L‬חשדנות‬
‫‪0.02‬‬
‫‪-2.34‬‬
‫‪2.20‬‬
‫‪6.87‬‬
‫‪2.27‬‬
‫‪7.56‬‬
‫)‪ (M‬דמיוניות‬
‫‪0.25‬‬
‫‪-1.17‬‬
‫‪2.13‬‬
‫‪6.49‬‬
‫‪1.82‬‬
‫‪6.82‬‬
‫)‪ (N‬ממולחות‬
‫‪0.15‬‬
‫‪-1.46‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪8.41‬‬
‫‪1.70‬‬
‫‪8.59‬‬
‫)‪ (O‬חשש‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪1.77‬‬
‫‪5.79‬‬
‫‪2.38‬‬
‫‪5.75‬‬
‫)‪ (Q1‬פתיחות לשינוי‬
‫‪0.04‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪1.76‬‬
‫‪5.35‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪4.74‬‬
‫)‪ (Q2‬בטחו ביכולת‬
‫‪0.25‬‬
‫‪1.17‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪3.05‬‬
‫‪1.88‬‬
‫‪2.79‬‬
‫)‪ (Q3‬ארגו עצמי‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-3.38‬‬
‫‪1.90‬‬
‫‪8.33‬‬
‫‪1.53‬‬
‫‪9.03‬‬
‫)‪ (Q4‬מתח‬
‫‪0.86‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪2.53‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪2.54‬‬
‫)‪ (QI‬אקסטרוורטיות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪3.44‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪5.12‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪5.22‬‬
‫)‪ (QII‬חרדה‬
‫‪0.64‬‬
‫‪0.47‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪8.94‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪8.93‬‬
‫)‪ (QIII‬אמוציונליות‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪1.07‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪1.07‬‬
‫)‪ (QIV‬עצמאות‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.94‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪3.74‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪3.70‬‬
‫)‪ (QV‬אני עליו‬
‫השערה מס' ‪ :4‬מכורי יהודי להרואי יהיו מאופייני בחוסר יציבות רגשית )‪ ,(C-‬בחיפוש שליטה )‪,(E+‬‬
‫בתועלתנות )‪ ,(G-‬בחוסר רגישות )‪ (I-‬ובארגו עצמי נמו )‪ (Q3-‬ויהיו תלויי קבוצה )‪ (Q2-‬ומתוחי )‪ (Q4+‬יותר‬
‫מאשר מכורי ערבי להרואי‪ .‬לצור בדיקת ההשערה נער מבח ‪ Wilcoxon‬למדגמי עצמאיי‪ .‬מבח זה‬
‫מצא הבדלי מובהקי בי קבוצת המכורי היהודי להרואי ובי קבוצת המכורי הערבי להרואי בשלוש‬
‫תכונות מקור‪ :‬מכורי יהודי להרואי מאופייני ברמות גבוהות יותר של חוסר יציבות רגשית )‪ ,(C-‬תלות‬
‫בקבוצה )‪ (Q2-‬ומתח )‪ (Q4+‬מאשר מכורי ערבי להרואי )ראה גר" מס' ‪ 3‬ולוח מס' ‪ 17‬לעיל(‪) .‬לוח ע הצגת‬
‫חיציוני ותחומי בי רבעוניי ראה נספח מס' ‪ ,5‬לוח מס' ‪ 28‬עמ' ‪.(133‬‬
‫בי שתי הקבוצות נמצאו עוד הבדלי‪ ,‬א לא מובהקי‪ .‬חלק בכיוו ההשערה וחלק בניגוד אליה‪ .‬בשתי‬
‫תכונות מקור‪ ,‬רגישות )‪ (I‬וארגו עצמי )‪ ,(Q3‬היו הבדלי לא מובהקי בכיוו ההשערה‪ ,‬כאשר מכורי יהודי‬
‫להרואי נמצאו כפחות רגישי )‪ (I-‬ובעלי ארגו עצמי נמו ) ‪ (Q3-‬לעומת מכורי ערבי להרואי‪ .‬לעומת זאת‬
‫בשתי תכונות מקור‪ ,‬הכרה בכללי )‪ (G‬וחיפוש שליטה )‪ ,(E‬נמצאו הבדלי לא מובהקי א לא בכיוו‬
‫ההשערה‪ ,‬כאשר מכורי יהודי להרואי נמצאו כיותר צייתניי )‪ (E-‬ופחות תועלתניי )‪ (G-‬מאשר מכורי‬
‫ערבי להרואי‪ .‬על כ ההשערה אוששה בחלקה‪.‬‬
‫השערה מס' ‪ :5‬מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בתכונות העל "אקסטרוורטיות" )‪,(QI‬‬
‫"גישה רציונלית" )‪ (QIII‬ו"עצמאות" )‪ (QIV‬תכונות אופייניות לתרבות אינדיווידואלית )‪(Triandis, 1995‬‬
‫מאשר מכורי ערבי להרואי‪ .‬לצור בדיקת ההשערה נער מבח ‪ Wilcoxon‬למדגמי עצמאיי‪ .‬במבח לא‬
‫נמצאו הבדלי מובהקי בי קבוצת המכורי היהודי להרואי לקבוצת המכורי היהודי להרואי בתכונות‬
‫העל "עצמאות" )‪" ,(QIV‬גישה רציונלית" )‪ (QIII‬ו "אקסטרוורטיות" )‪) (QI‬ראה לוח מס' ‪ .(16‬על כ השערה‬
‫אינה אוששה‪.‬‬
‫ע זאת נית לקבל מהציוני תיאור מסוי של המכור להרואי בישראל בשלוש תכונות העל‪ .‬המכורי להרואי‬
‫בישראל מאופייני ברמות נמוכות בתכונת העל "עצמאות" )‪ ,(QIV-‬ברמות נמוכות מאוד בתכונת העל‬
‫"אקסטרוורטיות" )‪ (QI-‬וברמות גבוהות של "אמוציונליות" )‪(QIII+‬‬
‫השערה מס' ‪) 6‬חלק א(‪ :‬ההשערה מבוססת על ההנחה שהתרבות היהודית נוטה יותר מזו הערבית להימנע‬
‫ממצבי של אי ודאות‪ ,‬מה שמצביע על רמת חרדה גבוהה יותר‪ .‬מכא עלתה ההשערה שמכורי יהודי‬
‫להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בתכונת העל חרדה )‪ (QII‬מאשר מכורי ערבי להרואי בישראל‪.‬‬
‫לצור בדיקת ההשערה נער מבח ‪ Wilcoxon‬למדגמי עצמאיי‪ .‬במבח נמצא הבדל מובהק בי קבוצת‬
‫המכורי היהודי להרואי ובי קבוצת המכורי הערבי בתכונת העל חרדה )‪ ,(QII‬כאשר נמצא שמכורי‬
‫יהודי להרואי לעומת מכורי ערבי להרואי קיבלו ציו גבוה יותר בתכונת העל חרדה )‪) (QII+‬ראה לוח מס'‬
‫‪ .(16‬על כ ההשערה אוששה‪.‬‬
‫חשוב להדגיש ששתי הקבוצות‪ ,‬ה מכורי יהודי להרואי ה מכורי ערבי להרואי‪ ,‬קיבלו ציו בינוני‬
‫בתכונת העל חרדה )‪ .(QII‬במילי אחרות‪ ,‬המכור להרואי הישראלי אינו מאופיי ברמות גבוהות של חרדה‪.‬‬
‫‪ :2‬הבדלי בחומרת ההתמכרות בי המכורי הערבי ובי המכורי היהודי להרואי‬
‫חישוב הציוני של רמת החומרה של ששת הסולמות במפתח חומרת ההתמכרות – ‪ ASI‬נעשה באמצעות תוכנת‬
‫ה )‪ "Composite Score Calculation Program" - (Excel‬מתו אתר האינטרנט הרשמי של המוסד האב של‬
‫הכלי "‪ ."Treatment Research Institute – TRI‬החוקר מזי את הנתוני והתכנה מחשבת באופ עצמאי את‬
‫הציו הכולל )‪ (Composite score‬של כל סול במפתח חומרת ההתמכרות‪.‬‬
‫בהתחשב בכ שהנבדקי היו בשלבי ההתמכרות הראשוני להרואי במסגרות הטיפוליות‪ ,‬הוא מצב ייחודי‬
‫ושונה ממצבו "הטבעי" של המכור הפעיל שמבצע פשעי וממשי לפגוע בעצמו מבחינה בריאותית‪ ,‬נפשית‪,‬‬
‫משפחתית וכלכלית‪ .‬במחקר זה התייחסתי לתקופות חייה בכלל‪ ,‬כלומר "במש החיי" ולא "ל ‪ 30‬הימי‬
‫האחרוני" כדי לנטרל את השפעת השהות במסגרות הטיפול ולקבל תמונת מצב מדויקת ומהימנה‪ .‬ואכ‪ ,‬לא‬
‫נמצאו הבדלי מובהקי ה בציו הכולל )בשימוש במבח ‪ (Manova‬ה בציוני הכלליי של ששת סולמות‬
‫מפתח חומרת ההתמכרות ‪) ASI‬בשימוש במבח ‪ (T-test‬בי המכורי היהודי ובי המכורי הערבי )ראה‬
‫לוח מס' ‪.(18‬‬
‫ממוצעי )וסטיות תק( של סולמות מפתח חומרת ההתמכרות – ‪ASI‬‬
‫לוח מס' ‪:18‬‬
‫בקרב מכורי להרואי ערבי ויהודי‬
‫______________________________________________________________________________‬
‫‪F‬‬
‫מכורי יהודי‬
‫מכורי ערבי‬
‫)‪(N = 100‬‬
‫)‪(N = 100‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫הפרופיל הרפואי‬
‫המצב התעסוקתי‪/‬מקורות הכנסה‬
‫שימוש בסמי ואלכוהול‬
‫המצב המשפטי‬
‫יחסי במשפחה‪/‬יחסי חברתיי‬
‫המצב הפסיכולוגי‬
‫‪Manova‬‬
‫)‪0.18(0.30‬‬
‫)‪0.86(0.20‬‬
‫)‪0.29(0.13‬‬
‫)‪0.36(0.23‬‬
‫)‪0.37(0.23‬‬
‫)‪0.57(0.18‬‬
‫)‪0.13(0.26‬‬
‫)‪0.87(0.19‬‬
‫)‪0.31(0.13‬‬
‫)‪0.39(0.26‬‬
‫)‪0.33(0.21‬‬
‫)‪0.54(0.18‬‬
‫‪1.34‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪1.09‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪1.05‬‬
‫____‬
‫____‬
‫‪1.06‬‬
‫______________________________________________________________________________‬
‫* טווח הציוני מ ‪ 0.00‬עד ‪ ,1.00‬ציו גבוה מצביע על רמה גבוהה של חומרה‪.‬‬
‫מהלוח עולה שהמכורי להרואי בישראל לפי מפתח חומרת ההתמכרות – ‪ ASI‬סובלי מרמות גבוהות של‬
‫חומרה במצב התעסוקתי‪/‬מקורות הכנסה ובמצב הפסיכולוגי וסובלי מרמות חומרה בינוניות במצב המשפטי‬
‫ובמצב היחסי במשפחה‪/‬יחסי חברתיי‪ .‬בנוגע לפרופיל הרפואי ולבעיית השימוש בסמי ואלכוהול ה‬
‫סובלי מרמות נמוכות יחסית של חומרה‪ .‬יש להדגיש שממוצע הציוני לעיל דומה לממוצע הציוני‬
‫והממצאי של ישראלובי )‪ (2007‬בששת סולמות מפתח חומרת ההתמכרות – ‪) ASI‬ראה לוח מס' ‪.(19‬‬
‫ממוצעי )סטיות תק( של ששת סולמות מפתח חומרת ההתמכרות – ‪ASI‬‬
‫לוח מס' ‪:19‬‬
‫המחקר הנוכחי לעומת מחקרו של ישראלובי‪(2007) 1‬‬
‫______________________________________________________________________________‬
‫ישראלובי‪(N = 143) (2007) 1‬‬
‫המחקר הנוכחי )‪(N = 200‬‬
‫______________________________________________________________________________‬
‫)‪0.18 (0.03‬‬
‫)‪0.16 (0.28‬‬
‫הפרופיל הרפואי‬
‫המצב התעסוקתי‪/‬מקורות הכנסה‬
‫)‪0.87 (0.19‬‬
‫)‪0.93 (0.02‬‬
‫שימוש בסמי ואלכוהול‬
‫)‪0.30 (0.13‬‬
‫)‪0.33 (0.02‬‬
‫המצב המשפטי‬
‫יחסי במשפחה‪/‬יחסי חברתיי‬
‫)‪0.37 (0.75‬‬
‫)‪0.35 (0.22‬‬
‫)‪0.27 (0.03‬‬
‫)‪0.30 (0.03‬‬
‫)‪0.27 (0.03‬‬
‫)‪0.55 (0.18‬‬
‫המצב הפסיכולוגי‬
‫______________________________________________________________________________‬
‫* הציוני נעי מ ‪ 0.00‬עד ‪ ,1.00‬ציו גבוה מצביע על רמה גבוהה של חומרה‪.‬‬
‫השערה מס' ‪) 6‬חלק ב(‪ :‬מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "המצב הפסיכולוגי" מאשר‬
‫מכורי ערבי להרואי‪ .‬לפי הציו הכולל לא נמצא הבדל מובהק בי קבוצת היהודי המכורי להרואי ובי‬
‫קבוצת הערבי המכורי להרואי בסול "המצב הפסיכולוגי" )ראה לוח מס' ‪ .(20‬על כ ההשערה אינה אוששה‪.‬‬
‫המצב הפסיכולוגי‬
‫לוח מס' ‪:20‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫מספר השאלה‬
‫מכורי ערבי‬
‫)‪(n = 100‬‬
‫מכורי יהודי‬
‫)‪(n = 100‬‬
‫מובהקות‬
‫ההבדלי‬
‫___________________________________________________________________‬
‫‪ .P1‬ממוצע מספר האשפוזי הפסיכיאטריי‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪. P2‬ממוצע מספר הטיפולי הפסיכיאטריי‬
‫האמבולוטורי‪/‬פרטיי‬
‫‪0.23‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.58‬‬
‫‪ . P4‬דיכאו חמור‪ ,‬עצב‪ ,‬ייאוש‪ ,‬חוסר עניי‬
‫‪94%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪ . P5‬חרדה עמוקה‪ ,‬דאגה בלתי מוסברת‪...‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪ . P6‬הזיות‪/‬ראיית דברי או שמיעת קולות‬
‫‪17%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪*0.05‬‬
‫‪ . P7‬קשיי בהבנה‪ ,‬בריכוז‪ ,‬או בזיכרו‬
‫‪61%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪ . P8‬קשיי בשליטה‪ ,‬זע או אלימות‬
‫‪76%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪ . P9‬מחשבות רציניות על התאבדות‬
‫‪42%‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪0.47‬‬
‫‪ . P10‬ניסיונות מעשיי להתאבד‬
‫‪24%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪24.92‬‬
‫‪20.2‬‬
‫‪*0.05‬‬
‫)‪0.57(0.18‬‬
‫)‪0.54(0.18‬‬
‫‪ .P12‬ממוצע מספר הימי שבה סבלו מבעיות‬
‫פסיכולוגיות או רגשיות בחודש האחרו‪.‬‬
‫הציו הכולל )‪(Composite score‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫• בשאלות ‪ .P10 . P9 . P8 . P7 . P6 . P5 .P4‬נעשה שימוש במבח כי בריבוע )‪ – (Chi-Square‬משתני בדידי‪.‬‬
‫• בשאלות ‪ . P12 . P2 .P1‬נעשה שימוש במבח )‪ – (Wilcoxon‬משתני רציפי‪.‬‬
‫ע זאת נמצאו שני הבדלי מובהקי בשני פריטי מתו רשימת הפריטי המרכיבי את הסול‪ .‬עוד נמצא‬
‫שבקרב מכורי ערבי להרואי ישנו אחוז גבוה יותר של אלו שסבלו מהזיות שלא עקב שימוש בסמי )‪(P6‬‬
‫וממוצע גבוה יותר של מספר הימי שבה סבלו מבעיות פסיכולוגיות או רגשיות בחודש האחרו )‪.(P12‬‬
‫מהלוח למטה עולה תיאור של מצבו הפסיכולוגי של המכור להרואי בישראל; המכורי להרואי בישראל‬
‫כמעט אינ פוני‪/‬מטופלי למסגרות השונות של מערכת בריאות הנפש על א" אחוז גבוה שסובל מסימפטומי‬
‫נפשיי חמורי שלא בגלל שימוש בסמי‪ ,‬כמו דיכאו )כ ‪ ,(94%‬חרדה )כ ‪ ,(93%‬קשיי בשליטה עצמית‬
‫ואלימות )כ ‪ ,(71%‬קשיי קוגניטיביי )כ ‪ ,(64%‬מחשבות רציניות על התאבדות )כ ‪ (40%‬וכד' )ראה לוח מס'‬
‫‪.(20‬‬
‫השערה מס' ‪ :7‬מאחר שהתרבות היהודית לעומת התרבות הערבית מאופיינת בריחוק כוח קט יותר‪ ,‬דבר‬
‫שעשוי להגביר את שכיחות ההתנהגויות הלא חוקיות והאנטי חברתית )כולל שימוש וסחר בסמי( ‪(Hofstede,‬‬
‫)‪ ,1980; Triandis, 1995‬סביר לשער שמכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "מצב‬
‫משפטי" ב ‪ ASI‬מאשר מכורי ערבי להרואי‪.‬‬
‫לפי הציו הכולל )‪ (Composite score‬לא נמצא הבדל מובהק בי קבוצת היהודי המכורי להרואי ובי‬
‫קבוצת הערבי המכורי להרואי בישראל בסול "המצב המשפטי" )ראה לוח מס' ‪ .(21‬על כ ההשערה אינה‬
‫אוששה‪.‬‬
‫ע זאת נמצאו מספר הבדלי מובהקי בי מכורי ערבי להרואי למכורי יהודי להרואי מתו רשימת‬
‫הפריטי המרכיבי את סול המצב המשפטי‪ .‬עוד נמצא שממוצע מספר המעצרי במהל החיי בגי עבירות‬
‫כמו הפרת תנאי‪/‬מבח‪ ,‬עבירות סמי וגניבות‪/‬פריצות בקרב המכורי היהודי גבוה יותר ממספר בקרב‬
‫המכורי הערבי להרואי‪ .‬בנוגע לעבירות מסוג הצתה המגמה הפוכה‪.‬‬
‫כמו כ היו עוד שני הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות‪ ,‬כאשר בקרב המכורי היהודי להרואי היו‬
‫הממוצע הכולל של מספר המעצרי במהל החיי )‪ (3.23‬וממוצע מספר ההרשעות )‪ (16.82‬גבוהי בהרבה‬
‫לעומת המכורי הערבי להרואי שקיבלו )‪ (1.75‬ו )‪ (6.89‬בהתא‪.‬‬
‫המצב המשפטי‬
‫לוח מס' ‪:21‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫מספר השאלה‬
‫מכורי ערבי‬
‫)‪(n = 100‬‬
‫מכורי יהודי‬
‫)‪(n = 100‬‬
‫מובהקות‬
‫ההבדלי‬
‫___________________________________________________________________‬
‫‪ % .L1‬אלה שהגיעו לטיפול דר בית משפט‬
‫או שירות מבח‬
‫‪37%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪0.12‬‬
‫ממוצע מספר המעצרי במהל החיי בגי‪:‬‬
‫‪ .L4‬הפרת תנאי‪/‬מבח‪.‬‬
‫‪ .L5‬עבירות סמי‪.‬‬
‫‪ .L8‬גניבה‪/‬פריצה‪.‬‬
‫‪ .L9‬שוד‪.‬‬
‫‪ .L10‬תקיפה‪/‬אלימות‪.‬‬
‫‪ .L11‬הצתה‬
‫‪0.61‬‬
‫‪13.57‬‬
‫‪5.98‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪19.03‬‬
‫‪24.77‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪2.97‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪**0.0001‬‬
‫‪*0.04‬‬
‫‪**0.0001‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.32‬‬
‫‪*0.05‬‬
‫‪ .L15 – L3‬ממוצע כולל של מספר המעצרי‬
‫במהל החיי‬
‫‪1.75‬‬
‫‪3.23‬‬
‫‪*0.013‬‬
‫‪ .L17‬ממוצע מספר ההרשעות‬
‫‪6.89‬‬
‫‪16.82‬‬
‫‪**0.009‬‬
‫‪ .L21‬ממוצע מספר חודשי מאסר במהל החיי‬
‫‪64.48‬‬
‫‪74.33‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪ .L26‬ממוצע מספר ימי מעצר בחודש האחרו‬
‫‪1.79‬‬
‫‪1.02‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪ .L27‬ממוצע מספר ימי עיסוק בפעילות בלתי‬
‫חוקית למטרות רווח‪ ,‬במהל החודש האחרו‬
‫‪6.33‬‬
‫‪4.77‬‬
‫‪*0.08‬‬
‫‪ %‬אלה שהתעסקו בפלילי בחודש האחרו‬
‫‪43.0‬‬
‫‪29.0‬‬
‫‪*0.04‬‬
‫)‪0.36(1.23‬‬
‫)‪0.39(0.26‬‬
‫הציו הכולל )‪(Composite score‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫• בשאלות ‪ .L 1‬נעשה שימוש במבח כי בריבוע )‪ – (Chi-Square‬משתני בדידי‪.‬‬
‫• בשאלות ‪ .L27 .L26 .L21 .L17 .L15 -.L13 .L11 .L10 .L9 .L8 .L5 .L4‬נעשה שימוש במבח )‪ – (Wilcoxon‬משתני‬
‫רציפי‪.‬‬
‫השערה מס' ‪ :8‬ההשערה היא שהמכורי הערבי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסולמות "פרופיל‬
‫רפואי" ו"שימוש בסמי ואלכוהול" מאשר המכורי היהודי להרואי‪ .‬במבח לא נמצא הבדל מובהק בי‬
‫ערבי מכורי להרואי ליהודי מכורי להרואי בסול "הפרופיל הרפואי" ובסול "השימוש בסמי‬
‫ואלכוהול"‪ .‬על כ ההשערה אינה אוששה‪.‬‬
‫בנוגע לסול "הפרופיל הרפואי" לא נמצאו הבדלי מובהקי בכל הפריטי אשר מרכיבי את הסול‪.‬‬
‫בפריט שבודק את האשפוז בבית החולי במהל החיי בגלל בעיות רפואיות )לא קשור לשימוש בסמי( נמצא‬
‫הבדל מובהק בי שתי הקבוצות‪ 82% .‬מהמכורי הערבי התאשפזו במהל חייה לעומת ‪ 65%‬מהמכורי‬
‫היהודי )ראה לוח מס' ‪.(22‬‬
‫הפרופיל הרפואי‬
‫לוח מס' ‪:22‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫מכורי ערבי‬
‫)‪(n = 100‬‬
‫מכורי יהודי‬
‫)‪(n = 100‬‬
‫מובהקות‬
‫ההבדלי‬
‫מספר השאלה‬
‫‪ .M1‬ממוצע מס' האשפוזי הרפואיי‬
‫במהל החיי‬
‫‪2.78‬‬
‫‪2.61‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪ % .M2‬אלו שהתאשפזו במהל חייה‬
‫בגלל בעיות רפואיות‬
‫‪82.0‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪*0.0025‬‬
‫‪ % .M3‬אלו ע בעיות רפואיות ממושכות‬
‫‪17%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪0.32‬‬
‫‪ % .M4‬אלו הנוטלי תרופות‬
‫‪15%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪0.84‬‬
‫‪ % .M5‬מקבלי גמלת נכות‬
‫‪12%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪0.53‬‬
‫‪ .M6‬ממוצע הימי שבה סבלו‬
‫מבעיות רפואיות בחודש האחרו‬
‫‪3.62‬‬
‫‪2.31‬‬
‫‪0.21‬‬
‫)‪0.13(0.26‬‬
‫)‪0.18(0.30‬‬
‫הציו הכולל )‪(Composite score‬‬
‫______________________________________________________________________________‬
‫• בשאלות ‪ .M5 .M4 .M3 .M2‬נעשה שימוש במבח כי בריבוע )‪ – (Chi-Square‬משתני בדידי‪.‬‬
‫• בשאלות ‪ .M6 .M1‬נעשה שימוש במבח )‪ – (Wilcoxon‬משתני רציפי‪.‬‬
‫בקשר לסול "השימוש בסמי ואלכוהול" היו מספר הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות; מכורי ערבי‬
‫להרואי קיבלו ממוצע גבוה יותר במספר שנות השימוש באלכוהול )‪ 4.45) (D2‬שני לעומת ‪ ,(2.88‬מתוכ כ‬
‫‪ 50%‬השתכרו מתי שהוא במהל חייה‪ ,‬לעומת כ ‪ 34%‬מהמכורי היהודי להרואי )ראה לוח מס' ‪.(23‬‬
‫לעומת זאת היה למכורי היהודי להרואי עבר ממוש יותר של שימוש בהרואי )‪ 13.61) (D3‬לעומת ‪,(10.31‬‬
‫וכ ג בקוקאי )‪) (D8‬שש שני לעומת ‪ ,(3.39‬שימוש ביותר מחומר אחד ביו )‪ 10.8) (D13‬שני לעומת ‪(8.55‬‬
‫ויותר ניסיונות טיפול וגמילה מסמי )‪ 4.37) (D8‬שני לעומת ‪ ,(8.61‬לעומת המכורי הערבי להרואי‪.‬‬
‫לוח מס' ‪:23‬‬
‫פרופיל השימוש בסמי ואלכוהול‬
‫___________________________________________________________________‬
‫מס' השאלה‬
‫מכורי ערבי‬
‫)‪(n = 100‬‬
‫מכורי יהודי‬
‫)‪(n = 100‬‬
‫‪Wilcoxon‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫שימוש באלכוהול‬
‫‪ D2‬ממוצע שנות שימוש‪.‬‬
‫‪ d2‬ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו‪.‬‬
‫‪4.45‬‬
‫‪0.28‬‬
‫‪2.88‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪*0.012‬‬
‫‪0.73‬‬
‫‪ %‬אלו שהשתמשו באלכוהול עד‬
‫שיכרות במהל חייה‬
‫‪50.0‬‬
‫‪34.0‬‬
‫‪*0.022‬‬
‫שימוש בהרואי‬
‫‪ D3‬ממוצע שנות שימוש‪.‬‬
‫‪ d3‬ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו‪.‬‬
‫‪10.31‬‬
‫‪6.24‬‬
‫‪13.61‬‬
‫‪5.27‬‬
‫‪*0.023‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪ %‬אלו שהשתמשו בהרואי )‪ 10 1‬שני(‬
‫‪ %‬אלו שהשתמשו בהרואי )‪ 20 11‬שני(‬
‫‪ %‬אלו שהשתמשו בהרואי ) ‪ 21‬שני ומעלה(‬
‫‪41.0‬‬
‫‪39.0‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪25.0‬‬
‫שימוש באדול‬
‫‪ D4‬ממוצע שנות שימוש‪.‬‬
‫‪ d4‬ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו‪.‬‬
‫‪1.14‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪1.16‬‬
‫‪0.45‬‬
‫‪ %‬אלו שהשתמשו באדול במהל חייה‬
‫‪21.0‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪*0.024‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.14‬‬
‫שימוש בבנזודיאזפיני‬
‫‪ D7‬ממוצע שנות שימוש‪.‬‬
‫‪ d7‬ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו‪.‬‬
‫‪5.40‬‬
‫‪1.41‬‬
‫‪5.74‬‬
‫‪1.70‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪0.71‬‬
‫שימוש בקוקאי‬
‫‪ D8‬ממוצע שנות שימוש‪.‬‬
‫‪ d8‬ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו‪.‬‬
‫‪3.39‬‬
‫‪1.53‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪2.56‬‬
‫‪**0.0001‬‬
‫‪0.46‬‬
‫‪17.0‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪*0.0071‬‬
‫‪47.0‬‬
‫‪67.0‬‬
‫‪ %‬אלו שהשתמשו בקוקאי‬
‫לתקופה של עד שנה‬
‫‪ %‬אלו שהשתמשו בקוקאי‬
‫משנתיי ומעלה‬
‫שימוש בקנאביס‬
‫‪ D10‬ממוצע שנות שימוש‪.‬‬
‫‪ d10‬ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו‪.‬‬
‫‪8.70‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪10.32‬‬
‫‪1.23‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.24‬‬
‫שימוש בסמי הזייה‬
‫‪ D11‬ממוצע שנות שימוש‪.‬‬
‫‪ d11‬ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו‪.‬‬
‫‪3.59‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪4.12‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪0.47‬‬
‫‪ %‬אלו שהשתמשו בסמי הזייה )מ ‪ 10 1‬שני(‬
‫‪ %‬אלו שהשתמשו בסמי הזייה )‪ 11‬שני ומעלה(‬
‫‪53.0‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪39.0‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪*0.026‬‬
‫שימוש ביותר מחומר אחד ביו‬
‫‪ D13‬ממוצע שנות שימוש‪.‬‬
‫‪ d13‬ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו‪.‬‬
‫‪8.55‬‬
‫‪3.60‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪3.80‬‬
‫‪*0.035‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪ %‬שהשתמשו ביותר מסוג סמי‬
‫ביו במהל החודש האחרו‬
‫‪39.0‬‬
‫‪28.0‬‬
‫‪2.71‬‬
‫‪ D20‬ניסיונות טיפול וגמילה מסמי‬
‫‪4.37‬‬
‫‪8.61‬‬
‫‪*0.04‬‬
‫‪2159.5‬‬
‫‪2655.2‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪ D24‬ממוצע הסכומי שהוציאו על סמי‬
‫בחודש האחרו )בשקלי(‬
‫)‪0.31(0.13‬‬
‫)‪0.29(0.13‬‬
‫הציו הכולל )‪(Composite score‬‬
‫______________________________________________________________________________‬
‫השערה מס' ‪ :9‬ההשערה היא שהמכורי הערבי להרואי בישראל יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "בעיות‬
‫משפחתיות וחברתיות" ב ‪ ASI‬מאשר המכורי היהודי להרואי‪ ,‬זאת משו שהתרבות הערבית נוטה יותר‬
‫לכיוו הקולקטיביז מאשר לאינדיווידואליז‪ ,‬כאשר המשפחות בתרבות בעלת מאפייני קולקטיביי‬
‫מדווחות על היווצרות של קונפליקטי פתוחי ולא פתורי בתו המשפחה בתגובה להתמכרותו של אחד‬
‫מבני המשפחה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לא נמצא הבדל מובהק בי קבוצת הערבי המכורי להרואי ובי קבוצת היהודי‬
‫המכורי להרואי בציו הכולל של סול "היחסי במשפחה‪/‬יחסי חברתיי"‪ .‬על כ ההשערה אינה אוששה‬
‫)ראה לוח מס' ‪.(24‬‬
‫היחסי במשפחה‪/‬היחסי החברתיי‬
‫לוח מס' ‪:24‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫מס' השאלה‬
‫מכורי ערבי‬
‫)‪(n = 100‬‬
‫מכורי יהודי‬
‫)‪(n = 100‬‬
‫מובהקות‬
‫ההבדלי‬
‫___________________________________________________________________‬
‫‪ .F1‬מצב משפחתי )באחוזי(‬
‫‪ .6‬רווק‬
‫‪ .1‬נשוי‬
‫‪ .5‬גרוש‬
‫‪35%‬‬
‫‪57%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪*0.0001‬‬
‫‪ .F4‬הסדר מגורי )באחוזי(‬
‫‪ .1‬ע ב‪/‬ת זוג וילדי‬
‫‪ .4‬ע הורי‬
‫‪ .6‬ע חברי‬
‫‪ .7‬לבד‬
‫‪47%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪*0.0014‬‬
‫‪ .F9‬בילוי מרבית הזמ הפנוי בחברת )באחוזי(‬
‫‪ .1‬משפחה‬
‫‪ .2‬חברי‬
‫‪ .3‬לבד‬
‫‪28%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪ %‬אלה שהיו לה תקופות משמעותיות‬
‫אשר בה חוו קושי רציני להסתדר ע‪:‬‬
‫‪ .F18‬אמא‬
‫‪ .F19‬אבא‬
‫‪ .F20‬אחי‪/‬אחיות‬
‫‪ .F21‬ב‪/‬ת זוג‬
‫‪ .F24‬חברי‬
‫‪ .F25‬שכני‬
‫‪ .F26‬עמיתי לעבודה‬
‫‪66%‬‬
‫‪69%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪68%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪78%‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪0.45‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪*0.048‬‬
‫‪0.43‬‬
‫‪*0.05‬‬
‫___‬
‫‪0.88‬‬
‫‪ % .F28‬אלה שעברו התעללות גופנית‪/‬פיזית‬
‫‪57%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪ % .F29‬אלה שעברו התעללות מינית‬
‫‪7%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪ .F30‬ממוצע מספר ימי בחודש האחרו היה‬
‫לה ויכוח רציני ע המשפחה‬
‫‪5.00‬‬
‫‪2.65‬‬
‫‪**0.001‬‬
‫‪ .F31‬ממוצע מספר הימי שהיה לה ויכוח רציני‬
‫ע אחרי )לא כולל משפחה( בחודש האחרו‬
‫‪2.91‬‬
‫‪1.61‬‬
‫‪0.95‬‬
‫)‪0.33(0.21‬‬
‫)‪0.37(0.23‬‬
‫הציו הכולל )‪(Composite score‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בשאלות ‪ .F29 .F28 .F26 . F25 .F24 . F21 .F20 .F19 .F18 .F9‬נעשה שימוש במבח כי בריבוע )‪– (Chi-Square‬‬
‫משתני בדידי‪.‬‬
‫בשאלות ‪ .F4 .F1‬נעשה שימוש במבח פישר )‪ – (Fisher‬משתני בדידי‪.‬‬
‫בשאלות ‪ .F31 .F30‬נעשה שימוש במבח )‪ – (Wilcoxon‬משתני רציפי‪.‬‬
‫ע זאת מהנתוני שבטבלה לעיל נית לזהות מספר הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות‪ .‬בשאלה בנוגע למצב‬
‫המשפחתי )‪ (F1‬נמצא שבקרב המכורי הערבי להרואי ישנ ‪ 35%‬רווקי‪ 57% ,‬נשואי ו ‪ 5%‬גרושי‪ ,‬לעומת‬
‫המכורי היהודי להרואי‪ ,‬שמתוכ ‪ 50%‬רווקי‪ 16% ,‬נשואי ו ‪ 33%‬גרושי‪ .‬מבחינת סדר המגורי )‪(F4‬‬
‫‪ 47%‬מהמכורי הערבי להרואי גרי ע ב‪/‬ת זוג וילדי‪ 16% ,‬ע ההורי‪ 3% ,‬ע החברי ו ‪ 15%‬גרי‬
‫לבד‪ ,‬לעומת ‪ 21%‬מהמכורי היהודי להרואי שגרי ע ב‪/‬ת זוג וילדי‪ 25% ,‬ע ההורי‪ 11% ,‬ע‬
‫החברי ו ‪ 21%‬גרי לבד‪.‬‬
‫בקרב המכורי הערבי להרואי ישנו אחוז גבוה יותר של אלו שחיו בתקופות שבה חוו קושי רציני להסתדר‬
‫ע האחי‪/‬אחיות )‪ 72%) (F20‬לעומת ‪ (59%‬וע החברי )‪ 66%) (F24‬לעומת ‪ .(54%‬כמו כ ממוצע מספר הימי‬
‫שבה היה לה ויכוח רציני ע המשפחה )‪ (F30‬בחודש האחרו‪ ,‬היה גבוה יותר בקרב המכורי הערבי‬
‫להרואי )‪ 5‬לעומת ‪ 2.65‬ימי( מאשר המכורי היהודי להרואי‪.‬‬
‫‪ .3‬ממצאי נוספי‬
‫בציו הכולל של סול "התעסוקה‪/‬מקורות הכנסה" לא נמצא הבדל מובהק בי קבוצת היהודי המכורי‬
‫להרואי ובי קבוצת הערבי המכורי להרואי‪ ,‬א נית להצביע על מספר הבדלי מובהקי בי שתי‬
‫הקבוצות‪ .‬המכורי היהודי להרואי היו בעלי יותר שנות הלימוד )‪ 9.66) (E1‬לעומת ‪ 8.42‬שני(‪ ,‬יותר חודשי‬
‫הכשרה מקצועית )‪ 8.9) (E2‬לעומת ‪ 6‬חודשי( ויותר נתמכי חומרית על ידי אד אחר )‪ 57%‬לעומת ‪) (44%‬ראה‬
‫לוח מס' ‪.(25‬‬
‫בנוגע לעיסוק העיקרי )‪ (E7‬היה אחוז גבוה של בעלי עסקי עצמאיי בקרב המכורי היהודי להרואי‬
‫)‪ 11%‬לעומת ‪ (7%‬ובקרב אלו ללא משלוח יד )‪ 5%‬לעומת ‪ .(1%‬במקביל היה אחוז גבוה יותר של עובדי בניי‬
‫מקצועיי )‪ 26%‬לעומת ‪ (10%‬ועובדי לא מקצועיי בשירותי )‪ 23%‬לעומת ‪ (18%‬בקרב המכורי הערבי‬
‫להרואי‪.‬‬
‫הפרופיל התעסוקתי‪/‬מקורות הכנסה‬
‫לוח מס' ‪:25‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫מס' השאלה‬
‫מכורי ערבי‬
‫)‪(n = 100‬‬
‫מכורי יהודי‬
‫)‪(n = 100‬‬
‫מובהקות‬
‫ההבדלי‬
‫___________________________________________________________________‬
‫‪ .E1‬שנות לימוד‬
‫‪ .E2‬חודשי הכשרה מקצועית‬
‫‪ % .E4‬בעלי רישיו נהיגה בתוק"‬
‫‪8.42‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪9.66‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪**0.0005‬‬
‫‪*0.04‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪ .E6‬פרק הזמ הרצי" והארו ביותר‬
‫שבו עבדו במשרה מלאה )שני(‬
‫‪4.97‬‬
‫‪3.91‬‬
‫‪0.33‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪57%‬‬
‫‪*0.05‬‬
‫‪ .E10‬עיסוק בשלוש השני האחרונות )באחוזי(‬
‫‪16%‬‬
‫• משרה מלאה‬
‫‪28%‬‬
‫• משרה חלקית‬
‫‪35%‬‬
‫• מובטלי‬
‫‪22%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪.E7‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫עיסוק עיקרי )באחוזי(‬
‫עסקי‪/‬עצמאיי‬
‫מכירות‬
‫חקלאות‬
‫בנייה – מקצועי‬
‫בנייה – לא מקצועי‬
‫שירותי – מקצועי‬
‫שירותי – לא מקצועי‬
‫ללא משלוח יד‬
‫‪ % .E9‬הנתמכי חומרית על ידי אד אחר‬
‫‪*0.0026‬‬
‫)‪0.87(0.19‬‬
‫)‪0.86(0.20‬‬
‫הציו הכולל )‪(Composite score‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫• בשאלות ‪ .E9 .E7 .E5 .E4‬נעשה שימוש במבח כי בריבוע )‪ – (Chi-Square‬משתני בדידי‪.‬‬
‫• בשאלה ‪ .E10‬נעשה שימוש במבח פישר )‪ – (Fisher‬משתני בדידי‪.‬‬
‫• בשאלות ‪ .E6 .E2 .E1‬נעשה שימוש במבח )‪ – (Wilcoxon‬משתני רציפי‪.‬‬
‫דיו‬
‫המחקר הנוכחי אכ מצא הבדלי בי קבוצת המכורי להרואי ובי הלא מכורי )האוכלוסייה הנורמלית(‬
‫במבנה האישיות‪ .‬כמו כ נמצאו הבדלי בי ערבי לא מכורי ליהודי לא מכורי כשתי קבוצות תרבותיות‬
‫שונות במבנה האישיות‪ .‬הבדלי אלו התמתנו בקרב אוכלוסיית המכורי להרואי בהשוואה שבי ערבי‬
‫ליהודי‪ .‬בנוגע ל"חומרת ההתמכרות" לא נמצאו הבדלי מובהקי בי מכורי ערבי להרואי למכורי‬
‫יהודי להרואי לפי הציוני הכוללי של ששת הסולמות במפתח חומרת ההתמכרות – ‪ ,ASI‬אול נמצאו‬
‫הבדלי ניכרי בי שתי הקבוצות בפריטי‪/‬שאלות רבי המרכיבי את סולמות חומרת ההתמכרות‪.‬‬
‫הדיו בממצאי המחקר יובא כא בשני חלקי לפי עול התוכ‪ .‬החלק הראשו יתייחס להבדלי האישיותיי‬
‫של קבוצות המחקר השונות )מכורי ערבי ויהודי להרואי ולא מכורי( וינסה להסביר אות‪ .‬החלק השני‬
‫יתייחס להבדלי בחומרת ההתמכרות שבי ערבי המכורי להרואי ובי יהודי המכורי להרואי וינסה‬
‫להסביר את הדמיו וההבדלי בי שתי הקבוצות‪ .‬בשלב מתקד יותר אתייחס להשלכות המחקריות‬
‫והפרקטיות של ממצאי המחקר ולמגבלות המתודולוגיות של המחקר ואציע מחקרי עתידיי‪.‬‬
‫‪ .1‬הבדלי אישיותיי‪:‬‬
‫המחקר הנוכחי בא לבדוק את מידת השפעתה של התרבות על עיצוב פרופיל האישיות‪ ,‬והא הבדלי תרבותיי‬
‫מביאי לידי פרופילי אישיותיי שוני‪ .‬שאלות אלו נבדקו בקרב שתי קבוצות עיקריות במדג‪ ,‬כלומר‬
‫מכורי להרואי ולא מכורי‪ .‬כמו כ נבדקה ההשערה א ישנ הבדלי בפרופילי האישיותיי בי‬
‫אוכלוסיית המכורי ובי האוכלוסייה הנורמלית )לא מכורי(‪.‬‬
‫ממצאי המחקר תמכו באופ חד משמעי בשתי הנחות עיקריות‪ :‬ההנחה הראשונה‪ ,‬הבדלי תרבותיי מביאי‬
‫לידי הבדלי אישיותיי בקרב האוכלוסייה הנורמלית הכללית בישראל )ערבי ויהודי(‪ .‬ואמנ היק" ועצמת‬
‫ההבדלי מתמתני בקרב אוכלוסיית המכורי לסמי‪ .‬ההנחה השנייה‪ ,‬אוכלוסיית המכורי להרואי היא‬
‫בעלת פרופיל אישיות שונה באופ ניכר מהפרופיל האישיותי של האוכלוסייה הנורמלית‪.‬‬
‫‪ .1‬א‪ .‬השוואה במבנה האישיות בי ערבי לא מכורי ליהודי לא מכורי‪ :‬נמצאו הבדלי מובהקי בי שתי‬
‫הקבוצות התרבותיות העיקריות בישראל‪ ,‬הערבית והיהודית‪ ,‬בעשר תכונות מקור מתו חמש עשרה ושלוש‬
‫תכונות על מתו חמש תכונות העל‪ .‬ממצאי אלו תומכי בממצאי מחקרי אחרי שמצאו הבדלי ברורי‬
‫בי קבוצות אתניות‬
‫;‪(Cattell & Warburton, 1961; Chan, 1996; Fatima, 1998; Okazaki, 2000‬‬
‫)‪ Thomson & Dayries, 1975; Xie & Leong, 2008‬ושסותרי את אלו שלא מצאו הבדלי בי קבוצות‬
‫אתניות שונות )‪.(Aluja & Blanch, 2002; Hofstede & McCrae, 2004; Mak & Tran, 2001‬‬
‫בתכונות המקור נמצא שהערבי היו פחות יציבי רגשית )‪ (C-‬ויותר תועלתניי )‪ ,(G-‬נועזי מבחינה חברתית‬
‫)‪ ,(H+‬חשדניי )‪ ,(L+‬דמיוניי )‪ ,(M+‬ממולחי )‪ ,(N+‬חוששי )‪ ,(O+‬נכוני להתנסויות חדשות )‪ ,(Q1+‬פחות‬
‫סומכי על עצמ )‪ (Q2-‬ויותר מתוחי )‪ (Q4+‬מאשר היהודי‪ .‬בתכונות העל נמצא שהערבי פחות‬
‫אינטרוורטיי )‪) (QI-‬יש להדגיש ששתי הקבוצות מאופיינות ברמות גבוהות יחסית של אינטרוורטיות(‪ ,‬יותר‬
‫חרדתיי )‪ (QII+‬ובעלי אני עליו חלש יותר )‪ (QV-‬מאשר היהודי‪.‬‬
‫מאחר שמבחינה תאורטית )לפי גישת התכונות לחקר האישיות( מחשבי ער גבוה יותר לתכונות העל מבחינת‬
‫יכולת הניבוי וההשפעה על התנהגותו של הפרט ברמה היו יומית )‪ ,(Eysenck & Eysenck, 1985‬אתייחס כא‬
‫להבדלי בתכונות העל בי שתי הקבוצות ואנסה להסביר‪.‬‬
‫מצד אחד הממצא שהערבי והיהודי נחשבי כאינטרוורטיי ושהערבי נחשבי כפחות אינטרוורטיי )יותר‬
‫אקסטרוורטיי( מאשר היהודי‪ ,‬תומ בממצאי המחקרי‪ ,‬שמצאו שאנשי השייכי לתרבויות ערביות‪ ,‬יותר‬
‫איקסטרוברטיי מאשר אנשי השייכי לתרבויות מערביות‪ .‬למשל‪ ,‬סטודנטי ירדני לעומת סטודנטי‬
‫אמריקני )‪ ,(Hozik & Wright, 1996‬גברי מצריי לעומת גברי בריטי )‪ ,(Abdel-Khalek, 1981‬ירדני‪,‬‬
‫כוויתי‪ ,‬לבנוניי ופלסטיני לעומת בריטי )‪ .(Choungourian, 1969‬יש להדגיש שהשוואה מסוג זה בי‬
‫ערבי ליהודי בישראל טר נעשתה‪.‬‬
‫מ הצד האחר סתר הממצא ממצאי של מחקרי שהשוו בי מדינות‪/‬תרבויות ערביות ובי מדינות‪/‬תרבויות‬
‫מערביות ושמצאו שאנשי ערבי מאופייני ברמות נמוכות של איקסטרוברטיות ‪(Abdalla, 2004; Abdel-‬‬
‫‪Khalek, 1981; Abdel-Khalek & Eysenck, 1983; Choungourian, 1969; Eysenck & Abdel-Khalek,‬‬
‫)‪ .1989; Oakland, Alghorani, & Hun lee, 2007‬ג המחקרי שהשוו בי תרבויות מזרחיות כמו יפ‪ ,‬סי‬
‫והודו מצאו שתרבויות אלו מאופיינות כפחות איקסטרוברטיי מאשר תרבויות מערביות כמו ארה"ב‪ ,‬בריטניה‬
‫ואוסטריה )‪.(Tsujioka & Cattell, 1965; Cattell & Tsujioka, 1965; Cattell, Schmidt & Pawlik, 1973‬‬
‫לפי ממצא ביניי מעניי זה נחלקו הצעירי מסעודיה ומהאמירות המאוחדות לחצי אקסטרוורטיי ולחצי‬
‫אינטרוורטיי )‪.(Alkhateeb, 2004; Almanjumi, 1998‬‬
‫הממצא סתר ג את טענתו של הופשטדה על קיומו של קשר חיובי בי הממד התרבותי אינדיווידואלי ובי‬
‫תכונת אישיות אקסטרוורטיות‪ .‬הכוונה שתרבויות הנוטות להיות בעלות מאפייני יותר אינדיווידואליי‪ ,‬שבה‬
‫בולטות האסרטיביות העצמית והחשיבה החופשית‪ ,‬נוטות להתאפיי בפרטי מוחצני באישיות‪ .‬להבדיל‪,‬‬
‫במחקר הנוכחי נמצאו הערבי השייכי לתרבויות בעלות מאפייני קולקטיביי כפחות אינטרוורטיי מאשר‬
‫היהודי השייכי לתרבויות בעלות מאפייני אינדיווידואליי )‪.(Hofstede, 2001‬‬
‫נית להסביר זאת באמצעות מאפייניה הייחודיי של הערבי בישראל‪ ,‬כאשר החברה הערבית נחשבת‬
‫לתרבות מסורתית וקולקטיבית החיה בצד תרבות הרוב היהודית והנחשבת לתרבות מודרנית אינדיווידואלית‬
‫מאשר חברות בעלות מאפייני אינדיווידואליי שבה הקשרי בי חברי הקבוצה חלשי‪ .‬בחברות בעלות‬
‫מאפייני קולקטיביי משולבי חיי הפרטי אלו באלו‪ ,‬מלידה ועד גיל זקנה‪ .‬קבוצות אלו ה לרוב משפחות‬
‫מורחבות המספקות הגנה בתמורת ללויאליות מוחלטת )‪.(Triandis, 1993‬‬
‫מצד אחד לחיות בתו קולקטיב מחייב דינמיקה חברתית הכוללת אינטרקציה וקשרי חברתיי אשר מחייבי‬
‫מידה מסוימת של פתיחות ומוחצנות‪ ,‬שדרושי פחות בחברה אינדיווידואלית שבה הקשרי החברתיי‬
‫מצומצמי וממוקדי מטרה ואינטרסי‪ .‬מ הצד האחר למד הערבי בישראל כישורי חיוניי הנחוצי‬
‫להשתלבות בחברה הישראלית‪ ,‬כמו היכולת להיות אסרטיבי ועצמאי‪ .‬הטמעת ערכי משתי התרבויות הביאה‬
‫מידה גבוהה יותר של אקסטרוורטיות בקרב הערבי בישראל‪.‬‬
‫הממצא שהערבי קיבלו ציוני גבוהי יותר בתכונת העל חרדה לעומת היהודי תומ בממצאי המחקרי‬
‫המעטי שנעשו באר‪ ,‬אשר בדקו את המצב הנפשי בקרב שתי הקבוצות התרבותיות באר‪ ,‬הערבית והיהודית‪.‬‬
‫המחקרי מצאו שהערבי סובלי יותר מהפרעות חרדה ומהפרעות במצב הרוח לעומת היהודי‪ .‬מצב זה נוצר‬
‫בשל העדר משאבי חברתיי נפשיי‪ ,‬כמו תחושת יעילות עצמית ותמיכה חברתית של חברי או אחרי‬
‫משמעותיי )‪ .(Levav et al, 2007; Ponizovsky et al, 2007‬כמו כ נמצאו הבדלי בתכונת החרדה בי‬
‫קבוצות אתניות שונות ברמה העולמית ‪(Lin, Endler & Kocovski, 2001; Okazaki, 2000; Xie & Leong,‬‬
‫)‪.2008‬‬
‫הממצא ג תומ בממצאיה של הופשטדה ומק'ריי )‪ (Hofstede & McCrae, 2004‬בנוגע לקיומו של קשר‬
‫חיובי בי תכונת האישיות נוורוטיות‪/‬חרדה ובי הממד התרבותי גבריות שמאפיי יותר את התרבות הערבית‪.‬‬
‫אנשי הגדלי בתו חברה שבה ישנ ציפיות מחבריה להתנהגויות גבריות‪ ,‬חברה שמתגמלת את אלו העומדי‬
‫בציפיות ומענישה את אלו שאינ עומדי בה‪ ,‬יוצרת לח ותחושות פחד‪ ,‬חרדה ודאגה בקרב חבריה‪.‬‬
‫תמיכה לכ נית למצוא במחקרי שמצאו רמות גבוהות יותר של חרדה בקרב מדינות‪/‬תרבויות ערביות לעומת‬
‫מדינות‪/‬תרבויות מערביות‬
‫בי כוויתי לאמריקני )‪ ,(Abdel-Khalek & Lester, 2003‬בי מצריי‬
‫לאמריקני )‪ ,(El-Zahhar & Hocevar, 1991‬בי לבנוני וקנדי )‪ (Al-Issa, Bakal & Fung, 1999‬ובי‬
‫סורי וספרדי )‪ .(Abdel-Khalek, 2003‬על פי מבח ‪ CAQ-1‬של קטל מדווחי אנשי בעלי רמות גבוהות של‬
‫חרדה על מידה מסוימת של אי הסתגלות‪ ,‬אי שביעות רצו מרמת ההישגי וספקות באשר ליכולת להתמודד ע‬
‫בעיות החיי )‪.(Cattell, 1970‬‬
‫ע זאת ישנ מחקרי שלא מצאו הבדלי בי ערבי ליהודי בישראל בתכונת החרדה ‪(Peleg-Popko,‬‬
‫)‪ Klingman, & Abu-Hanna Nahhas, 2003; Zeidner, 2001‬וסותר ג את ממצאיה של הופשטדה ומק'ריי‬
‫)‪ (Hofstede & McCrae, 2004‬באשר לקיומו של קשר חיובי בי תכונת האישיות נוורוטיות‪/‬חרדה ובי הממד‬
‫התרבותי "הימנעות מאי ודאות" שמאפיי יותר את התרבות היהודית‪.‬‬
‫את רמת החרדה הגבוהה של הערבי נית להסביר באמצעות מספר גורמי משולבי‪ .‬הערבי בישראל‬
‫נחשבי למיעוט אתני אשר מדווח על תחושות קיפוח‪ ,‬על ניכור ואפליה‪ ,‬כאשר חלק ניכר ממנו שיי למעמד‬
‫סוציו אקונומי נמו‪ .‬נוס" על כ הערבי בישראל ה מיעוט שעובר תהליכי שינוי בדר למודרניזציה‪ ,‬תו‬
‫ניסיו לשמור על זהותו הלאומית אתנית )‪ .(Levav et al, 2007; Ponizovsky et al, 2007‬האד הערבי‬
‫באמצעיו הדלי נדרש להצליח כלכלית בחברה ישראלית תחרותית ומתפתחת‪ .‬לח זה יוצר תחושות חרדה‬
‫וחוסר ביטחו ביכולתו להתמודד ע חשדנות וספקות אישיי כלפי הממסד והשלטונות‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי נמצא ג שהערבי נחשבי כבעלי אני עליו חלש יותר לעומת היהודי‪ .‬על פי מבח ‪ CAQ-1‬של‬
‫קטל נוטי אנשי בעלי אני עליו חלש להיות תועלתניי‪ ,‬חסרי עקרונות מוסריי ובעלי אחריות חברתית‬
‫נמוכה )‪ .(Cattell, 1970‬ממצא זה סותר ממצאי מחקרי והנחות תאורטיות רבות‪ .‬הממצא סותר את מה‬
‫שמצא זק נערי יהודי לעומת נערי ערבי מאופייני כיותר תועלתניי ובעלי אינטרס )‪ .(Zak, 1979‬ע‬
‫זאת נית לומר שחלפו מאז ‪ 30‬שנה שבה עברה החברה הערבית בישראל שינויי רבי עקב החיכו המתמש‬
‫ע תרבות הרוב היהודית‪ ,‬ובעקבות זאת אימצה לעצמה דר חשיבה והתנהגות בעלת אינטרס כאמצעי לשרוד‬
‫ולהצליח בחברה קפיטליסטית‪ ,‬תחרותית והישגית‪.‬‬
‫הממצא סותר ג את ממצאיה של הופשטדה ומק'ריי )‪ ,(Hofstede & McCrae, 2004‬אשר מצאו קשר חיובי‬
‫בי הממד התרבותי ריחוק כוח המאפיי יותר את התרבות הערבית ובי תכונת האישיות יושר‪ ,‬וסותר ג את‬
‫ממצאיה של שמיט וחבריו שחקרו ‪ 55‬תרבויות שונות ומצאו שמדינות ערב )כמו מרוקו‪ ,‬לבנו וירד( קיבלו‬
‫ציוני יותר גבוהי בתכונת האישיות יושר )‪ (Conscientiousness‬מאשר ישראל ‪(Schmitt, Realo, Voracek,‬‬
‫)‪ .& Allik, 2008‬תכונה זו ממבח האישיות ‪ NEO-PI-R‬של קוסטה ומקרי )‪ (Costa & McCrae, 1992‬נמצאת‬
‫בקשר חזק ומובהק ע תכונת אני עליו של קטל )‪) (Cattell, 1965‬ראה לוח מס' ‪ 5‬עמ' ‪.(23‬‬
‫אול את הממצא הזה נית להסביר באמצעות המצב הסוציו פוליטי הבעייתי של הערבי בישראל‪ .‬תחושות‬
‫הניכור והקיפוח של הערבי בישראל הביאו לידי קשר בעייתי בינ ובי שלטונות החוק‪ ,‬כאשר החוק נתפס‬
‫כאסטרטגיה מכוונת כדי להכשיל את האוכלוסיות החלשות ואת הערבי בכלל‪ .‬מצב זה יחד ע המצב הכלכלי‬
‫הקשה של הערבי בישראל דוחק את האד הערבי למצב שבו הוא מוכ לעשות הכול כדי לשרוד בחברה‬
‫קפיטליסטית לא שוויונית‪.‬‬
‫נוס" על כ הטמיע והפני האזרח הערבי נורמות התנהגות שונות‪ ,‬כמו להיות בעל אינטרס ופחד "לצאת‬
‫פראייר" עקב החיכו ע תרבות הרוב היהודית‪ .‬חוסר ביטחונו הכלכלי של האד הערבי ועלייה במעמדה של‬
‫החומריות לעומת הרוחניות ברמה העולמית הביאה אותו להדחיק את הערכי המוסריי וזאת כדי להשתלב‬
‫ולשרוד בעיד קפיטליסטי תחרותי‪.‬‬
‫‪ .1‬ב‪ .‬השוואה במבנה האישיות בי מכורי ובי לא מכורי‪:‬‬
‫ממצאי המחקר הראו שאוכלוסיית המכורי היא בעלת פרופיל אישיות שונה באופ ניכר מפרופיל האישיות של‬
‫האוכלוסייה הנורמלית‪ .‬ממצאי אלו תומכי בממצאיה של מחקרי קודמי רבי )פוקס‪Arneja & ;1992 ,‬‬
‫‪Sen, 1988; Brien, Kleinman & Eisenman, 1972; Cattell et al,1970; Ciotola & Peterson,1976; Cockett,‬‬
‫& ‪1971; Collins et al,1977; Deren & Koslowsky,1977; Hotra & Murthy, 1977; Krug, 1971; Krug‬‬
‫;‪Henry,1974; Leeds, 1965; Narayan, Shams, Jain, & Gupta, 1997; Olmezer,1974; Salma, 2003‬‬
‫)‪.Savage & Marchington, 1977; Spotts & Shontz,1991; Tuite & Luiten, 1986‬‬
‫יש להדגיש שפרופיל האישיות של המכורי בישראל שהתקבל היה דומה במידה ניכרת לפרופיל האישיות‬
‫הממוצע של המכורי לסמי‪ ,‬שהתקבל ממצאי המחקרי ברחבי העול )מדינות ותרבויות שונות‪ ,‬כמו ארה"ב‪,‬‬
‫הודו‪ ,‬ניו זילנד‪ ,‬אנגליה וכו'( )ראה לוח מס' ‪ .(26‬המכורי לסמי לעומת האוכלוסייה הנורמלית נבדלי בשלוש‬
‫עשרה מתו חמש עשרה תכונות מקור ובארבע מתו חמש תכונות על‪ .‬המכורי לסמי מאופייני ברמות‬
‫גבוהות של חמימות )‪ ,(A+‬חוסר יציבות רגשית )‪ ,(C-‬צייתנות )‪ ,(E-‬זהירות )‪ ,(F-‬תועלתנות )‪ ,(G-‬ביישנות‬
‫)‪ ,(H-‬רגישות )‪ ,(I+‬חשדנות )‪ ,(L+‬ממולחות )‪ ,(N+‬חשש )‪ ,(O+‬נכונות להתנסויות חדשות )‪ ,(Q1+‬התנהגות על‬
‫פי הדחפי )‪ (Q3-‬ומתח )‪.(Q4+‬‬
‫הפרופילי האישיותיי של מכורי לסמי – בעול ובישראל‬
‫לוח מס' ‪:26‬‬
‫‪ A C E F G H I L M N O Q1 Q2 Q3 Q4‬הפרופילי האישיותיי של מכורי‬
‫פרופיל המכור העולמי‬
‫‪+ - + - - - + + + + + + +‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫פרופיל המכור הישראלי‬
‫‪+ - - - - - + + + + + + +‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫לפי תכונות העל נמצא שהמכורי היו יותר אינטרוורטיי )‪ ,(QI-‬חרדתיי )‪ ,(QII+‬אמוציונליי )‪(QIII+‬‬
‫ובעלי אני עליו חלש יותר )‪ (Qv-‬מאשר הלא מכורי‪ .‬בשונה מהספרות העולמית לא היה הבדל מובהק בתכונת‬
‫העל עצמאות בי שתי הקבוצות‪ .‬יש להדגיש שהציוני של שתי הקבוצות בתכונות העל אקסטרוורטיות )‪(QI-‬‬
‫ואני העליו )‪ (Qv-‬היו נמוכי מאוד; בתכונה "חרדה" היו בינוניי ובתכונה "אמוציונליות" היו גבוהי‬
‫במיוחד )‪.(QIII+‬‬
‫מהציוני שהתקבלו לפי חמש תכונות העל נית לשרטט תיאור מסוי של המכור בישראל‪ .‬המכורי להרואי‬
‫בישראל מאופייני כאנשי מופנמי )אינטרוורטיי( )‪ ,(QI-‬חרדתיי )‪ ,(QII+‬אמוציונליי )‪ (QIII+‬תלותיי‬
‫)‪ (QIV-‬ותועלתניי )אינטרסנטיי( )‪.(Qv-‬‬
‫כמעט ברוב המחקרי אודות מכורי לסמי נמצא שהמכורי לעומת אנשי נורמלי מאופייני‬
‫כאינטרוורטיי ומופנמי ;‪(Abu-Arab & Hashem, 1995; Arneja & Sen, 1988; Narayan et al, 1997‬‬
‫)‪ .Salma, 2003; Tuite & Luiten, 1986; Spotts & Shontz, 1991‬על פי מבח ‪ CAQ-1‬של קטל נוטי אנשי‬
‫אינטרוורטיי להיות סגורי‪ ,‬ביישני ועצורי במגעי בי אישיי‪ .‬מבחינה קלינית אינטרוורטיות שכיחה‬
‫בקרב מכורי )‪.(Cattell, 1970‬‬
‫נית להסביר קשר זה בי אינטרוורטיות ובי התמכרות לסמי בכ שאנשי אינטרוורטיי מאופייני בדר‬
‫כלל בביישנות‪ ,‬בדימוי ובביטחו עצמי נמו ללא ביטוי רגשי )במיוחד רגשות שליליי(‪ .‬מצבי לח גורמי לפרט‬
‫האינטרוברטי לחפש פתרו היוצר תחושת רוגע כאמצעי להתמודד ע הצפה רגשית הנובעת מהדחקתו של‬
‫הגור הלוח‪ .‬שימוש בסמי או בחומר פסיכואקטיבי אחר יכול להיות אחת האופציות לשיפור תחושת הדימוי‬
‫והביטחו העצמי )‪.(Kirkcaldy, Siefen, Surall, & Bischoff, 2004‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬ישנו הסבר נוס" הקשור למתודולוגיה המחקרית‪ ,‬שעל פיו בודקי רוב החוקרי את המכורי‬
‫לסמי בשלביו הראשוני של הטיפול לאחר תהלי של גמילה פיזית מסמי )בדומה למחקר הנוכחי(‪ .‬מיכאלי‬
‫)‪ (2007‬קרא לשלב זה "תהלי השינוי – מהתמכרות להחלמה"‪ ,‬תהלי המתואר כמורכב ולא פשוט כלל‪ .‬את‬
‫התהלי הזה מדמה מיכאלי ליציאת בני ישראל ממצרי )מעבדות לחירות(‪ ,‬מסע שחוו בו קשיי התמודדות‪,‬‬
‫קבלת חוקי‪ ,‬הכלת עמימות ושינוי נורמות‪.‬‬
‫פרוכסקה‪ ,‬נורקרוס ודיקלמנטה )‪ (Prochaska, Norcross & DiClemete, 2002‬דיברו על "מעגל השינוי"‬
‫המתחיל בשני שלבי‪ :‬טרו התלבטות והתלבטות‪ .‬בשלב הזה שרוי המכור באמביוולנטיות ובבלבול גדולי‬
‫בנוגע לרצו בשינוי ושרוי בהתלבטות א להתחייב לעמוד בדרישות הטיפול הנראות לו כבלתי ניתנות לביצוע‪,‬‬
‫מתו חוסר אוני והעדר אמונה ביכולתו לחולל שינויי עקב התמכרותו רבת השני לסמי‪.‬‬
‫נוס" על כ בשלב הזה עולות חששות ותחושות אשמה ובושה שכל כ משפיעות על אות מכורי ג מבחינה‬
‫ורבאלית )ממעטי לדבר ולשת" אודות עצמ( וג מבחינה חברתית‪ ,‬כאשר ה מרבי להתבודד ולהתרחק‬
‫ממגע ע אנשי‪ .‬לרוב מדווחי המכורי על תחושות מוזרות של כאילו "נולדו מחדש" ו"שאינ מכירי את‬
‫עצמ בלי סמי"‪ .‬כל התמונה המתוארת לעיל משפיעה על המכור לסמי וגורמת לו להיות מופנ ומכונס‬
‫בעצמו‪.‬‬
‫יש להדגיש נתו מעניי בנוגע לתכונות אינטרוורטיות ואקסטרוורטיות בקרב מכורי לסמי‪ .‬בעתות של‬
‫"ניקיו"‪ ,‬או אי שימוש בס‪ ,‬המכור מאופיי יותר באינטרוורטיות‪ .‬לעומת זאת בתקופות של שימוש פעיל בס‪,‬‬
‫סביר שיתאפיי יותר באקסטרוורטיות‪ .‬עקב השפעת הכימית הישירה של הסמי & ‪(Teadale, .Segraves‬‬
‫)‪ .Zecune, 1971‬ייתכ ששונות זו עומדת בבסיס הבחירה בשימוש בסמי וזאת כדי להשיג יכולת ורבאלית‪,‬‬
‫מוחצנות ואקסטרוורטיות‪.‬‬
‫העובדה שהמכורי לסמי מאופייני ג כאנשי נוירוטיי נתמכת בספרות שמצביעה על קיומו של קשר‬
‫חיובי בי שימוש להתמכרות לסמי )במיוחד באופיאטי( ובי מצבי חרדה ולח )בורגנסקי‪(Goeders, ;1994 ,‬‬
‫)‪ .2004; Malhotra & Murthy, 1977; Merikangas, Mchta, Molnar et al., 1998‬מחקרי מראי ששיעור‬
‫הסובלי מהפרעות חרדה בקרב המכורי לסמי גבוה והוא בי ‪ 40%‬ל ‪(Donovan, Padin-Rivera & 60%‬‬
‫)‪.Kowaliw, 2001‬‬
‫על פי מבח ‪ CAQ-1‬של קטל מדווחי אנשי חרדתיי על מידה מסוימת של אי הסתגלות‪ ,‬אי שביעות רצו‬
‫מרמת ההישגי וספקות באשר ליכולת להתמודד ע בעיות החיי )‪ .(Cattell, 1970‬יש להדגיש שתכונת העל‬
‫חרדה היא התכונה החשובה מבי תכונות העל משו שהיא עשויה לשמש אינדיקטור עיקרי לקיומה של‬
‫פתלוגיה ב ‪ CAQ-1‬ולרוב מצביעה על קיומ של בעיות נפשיות רציניות )‪.(Karson & O`Dell, 1976‬‬
‫מאפייני רבי של חיי המכור עלולי להיות בבחינת מקור ללחצי וחרדה שבה מצב בריאותי ירוד או סיכו‬
‫למוות‪ ,‬סכנת מאסר‪ ,‬נידוי וסטייה מהזר החברתי העיקרי‪ ,‬תחושות בושה‪ ,‬אשמה‪ ,‬בדידות‪ ,‬חרדת נטישה‬
‫וכישלו )‪ .(Kaufman, 1981‬הדברי מתחדדי על רקע העובדה כי מכורי רבי היו קרבנות לאירוע טראומטי‬
‫בילדות‪ ,‬אשר מציב אות מלכתחילה כבעלי סיכו גבוה לפתח חרדה בבגרות )‪.(Kirkcaldy et al, 2004‬‬
‫הסבר חשוב לקשר שבי תכונת החרדה להתמכרות לסמי מקורו בהנחה שהרציונל לבחירה בסוג ס ספציפי‬
‫היא בחירה לא אקראית )‪ .(Substance Abuse of Choice‬לפי טענה זו בחרו המכורי להרואי להשתמש‬
‫בסמי כדי להתמודד ע תחושות חרדה‪ ,‬עוינות והעדר ער עצמי )‪ .(Gossop & Roy, 1976‬את הטענה הזו‬
‫נית להסביר באמצעות שתי הנחות תאורטיות‪ :‬תאוריית ה ‪ C.A.P Control‬והשערת "הריפוי העצמי"‪.‬‬
‫תאוריית ה ‪ (Cognitive Affective Pharmacogenic) C.A.P Control‬מניחה שתהליכי השימוש בסמי‬
‫מתחילי בקונפליקטי ונתפסי כגור מכי‪ .‬אנשי שיש לה קשיי להתמודד ע דרישות החברה או ע‬
‫ציפיותיה‪ ,‬או ע הציפיות והדרישות שלה מעצמ‪ ,‬נמצאי בקונפליקט‪ .‬המתח הנובע מהקונפליקט מייצר‬
‫חרדה‪ ,‬והס אמור להפחית את החרדה‪ ,‬והשפעתו לטווח קצר בלבד‪ .‬בטווח הרחוק יותר יגבירו מקורות המתח‬
‫הפנימי והחיצוני שהודחקו את החרדה באופ ממשי יותר ממה שהיה לפני כ )‪.(Gold, 1980‬‬
‫השערת ה"ריפוי עצמי" )‪ (Self-Medication Hypothesis - SMH‬של קנטזיא )‪ (Khantzian, 1985‬פיתחה‬
‫וייסדה אמפירית ומחקרית את הטיעו הזה‪ .‬לפי השערה זו‪ ,‬שמקורה נובע מהתאוריה הפסיכואנאליטית‪,‬‬
‫השימוש בסמי הוא אמצעי "פיצוי" שנועד למת רגשות ושיכו עצמי מפני מצבי נפשיי מלחיצי‪ .‬השימוש‬
‫בסמי נעשה כדי לווסת כאב רגשי ודחפי פרימיטיביי‪ ,‬דיספוריה וחרדה משו שלסמי ישנה השפעה נפשית‬
‫ופיזיולוגית שמביאה לידי יציבות רגשית )‪.(Suh, Ruffins, Robins, Albanese, & Khantzian, 2008‬‬
‫לפי השערה זו השימוש בהרואי הוא תגובה אדפטיבית זמנית אשר משתקת ומפחיתה את רמת הזע והאגרסיה‬
‫)‪ .(Khantzian, 1985, 1999‬קנציא הגיע לטיעו זה מתו תצפיותיו שמצאו קשר בי קשיי בוויסות זע‬
‫ואגרסיה ובי חשיפה בגיל מוקד לאלימות ולאגרסיות טראומטיות‪ .‬כמו כ הוא מצא כי כעס ורגשות שליליי‬
‫כלפי אחרי וכלפי עצמ מנבאי באופ מובהק שימוש בהרואי בעתיד‪.‬‬
‫טענות אלו נתמכו על ידי מחקרי אמפיריי רבי‪ .‬יש המדברי על העדר יכולת של ויסות רגשות ‪(Cooper,‬‬
‫‪Thorberg Frone, Russell, & Mudar, 1995; Tarter, Vanyukov, Giancole, Dawes, & Blackson, ,1999‬‬
‫)‪ ,& Lyvers, 2005‬על מצבי רוח שליליי )כולל דיכאו‪ ,‬חרדה וכעס( ‪(Childress, Ehrmen, McLellan,‬‬
‫)‪ ,MacRae, Natale, & O`Brien, 1994‬על השלכות של מנגנוני הגנה לא בשלי‪ ,‬כמו רגש שלילי & ‪(Colder‬‬
‫)‪ Chassin, 1997‬ועל העדר כלי להתמודדות רגשית )‪ (Eftekhari, Turner, & Larimer, 2004‬שנמצאו‬
‫כמסיתי תשוקות ותגובות קשורות בסמי בקרב מכורי לסמי וכגורמי סיכו לשימוש בסמי בקרב‬
‫מתבגרי‪.‬‬
‫מכורי הנגמלי פיזית‪ ,‬למשל‪ ,‬עלולי לחזור להשתמש מחדש בס תו חשיפה לאירועי המעוררי תחושות‬
‫חרדה ולח )‪ .(Goeders, 2004‬מעגל זה אינו נגמר‪ ,‬שהרי השימוש בס מביא עמו פעמי רבות תופעות גמילה‬
‫)"קריז"( בהעדר מנות ס זמינות‪ .‬תופעות אלו מגבירות את תחושת החרדה‪ ,‬וזו מניעה לשימוש חוזר וחוזר‬
‫חלילה )‪.(Khantzian, 1985‬‬
‫לא היה מפתיע לגלות שאוכלוסיית המכורי לעומת האוכלוסייה הרגילה מאופיינת ברמה גבוהה של‬
‫אמוציונליות‪ .‬מחקרי רבי בעול הגיעו לממצאי דומי ‪(Conway et al, 2002; Hellemans & ,‬‬
‫)‪ Christina, 2004; McGue, Slutske, & Iacono, 1999; Tarter, 1988‬וג מחקרו של מחבר עבודה זו שנער‬
‫בשנת ‪ 2003‬מצא שאוכלוסיית המכורי בישראל מאופיינת ברמה גבוהה של אמוציונליות וחוסר רציונליות‬
‫)ג'ראיסי‪.(2003 ,‬‬
‫ברמה הפסיכולוגית מוגדרת אמוציונליות כרמה גבוהה של התרגשות וככניסה למצבי לח בקלות ובתדירות‬
‫גבוהה )‪ .(Buss & Plomin, 1975‬על פי מבח ‪ CAQ-1‬של קטל נוטי אנשי אמוציונליי להיות לבביי‪,‬‬
‫רגשניי וחולמניי‪ ,‬לחיות חיי רגש אינטנסיביי ולהיות בעלי גוו מלנכולי‪ .‬אנשי אלו נוטי יותר "להרגיש"‬
‫מאשר "לחשוב" )‪.(Cattell, 1970‬‬
‫חוויות קשות בתקופת הילדות בעיקר גדילה בבדידות ובניכור חברתיי מובילי לרמות גבוהות של‬
‫אמוציונליות‪ ,‬אימפולסיביות ורגישות‪ ,‬שגורמות לאות קטיני להתחיל להשתמש בסמי ואלכוהול‬
‫)‪ .(Hellemans & Christina, 2004; McGue, Slutske, & Iacono, 1999‬מכורי לסמי לעומת אנשי‬
‫רגילי מראי רמה גבוהה של אמוציונליות שלילית )כמו אימפולסיביות‪ ,‬פסימיות ונוורוטיות( ‪(Conway et al,‬‬
‫)‪ ,2002‬חוסר בשלות אמוציונליות‪ ,‬ס" תסכול נמו ודיכאו )‪.(Tarter, 1988‬‬
‫רמה גבוהה של אמוציונליות היא בבחינת גור סיכו גבוה לשימוש בסמי כדר לוויסות ולארגו העול הרגשי‬
‫הפנימי )‪ .(Sieber & Bentler, 1982; Tarter, 1988‬נוס" על כ נטייה פסיכולוגית זו נמצאת כקשורה‬
‫להתנהגויות בעייתיות אחרות‪ ,‬כגו לקיחת סיכוני‪ ,‬אימפולסיביות‪ ,‬רגזנות ואגרסיביות‪ ,‬המקושרות כול‬
‫בגילי צעירי ג להתמכרות לסמי )‪.(Tarter, 1988‬‬
‫במחקרי אור נמצאו שני טיפוסי אישיות בעלי הפרעות בוויסות אמוציונלי בקרב אנשי שפיתחו בעיות של‬
‫שימוש בסמי בבגרות‪ :‬הטיפוס הראשו נוטה לבכות בקלות‪ ,‬מוכ לכעוס ולדאוג‪ ,‬למרות שלמראית עי הוא‬
‫נראה שמח‪ ,‬ידידותי ואסרטיבי‪ .‬הוא מסווג כ"איקסטרוברטי אנומי"‪ .‬השני מוענש בהגזמה‪ ,‬רגז )ח מזג( ועוי‪.‬‬
‫הוא מסווג כ"לא צפוי ובלתי נשלט" )‪.(Tarter, 1988‬‬
‫העבודה הטיפולית בשטח מלמדת שמכורי לסמי מגיבי לרוב בעוצמות רגשיות גבוהות במיוחד באמצעות‬
‫כעס‪ ,‬זע ותוקפנות לכל התנהגות או גירוי המתפרשי על יד כניסיו לפגוע או להשפיל‪ .‬העדר יכולת להפעיל‬
‫שיקול דעת ולגלות איפוק וסבלנות תו כדי מחשבה לפני מעשה קשור למחשבות בלתי רציונליות‪ ,‬לרגישות‬
‫ולדימוי עצמי נמו‪ .‬אנשי אלו סוחבי עמ מטע רגשי של כאב וחוויות ילדות קשות‪ ,‬הגורמי לה להזדהות‬
‫מהר מאוד ע מצוקתו וסבלו של האחר ללא יכולת לעשות הפרדה בי רגשותיו ובי מצבו הרגשי של האחר‪.‬‬
‫עוד מראה המחקר שמכורי לסמי מראי רמות גבוהות של תלות נפשית וחברתית לעומת האוכלוסייה‬
‫הרגילה‪ .‬תלות מוגדרת כתכונת אישיות המשקפת רמה נמוכה של דיפרנציאציה פסיכולוגית ‪(Witken, Lewis,‬‬
‫)‪ .Hertzman, Machover, Meissner, & Wanger, 1954‬על פי מבח ‪ CAQ-1‬של קטל נוטי אנשי תלותיי‬
‫להיות פסיביי ותלויי בקבוצה‪ .‬ה זקוקי לתמיכה מאחרי ונוטי לכוו את התנהגות כלפי אנשי‬
‫המספקי לה תמיכה )‪ .(Cattell, 1970‬החוקרי בתחו משתמשי במגוו מושגי המתארי את התלות‬
‫באופניה השוני‪ ,‬כמו תלות בי אישית‪ ,‬תלות רגשית‪ ,‬תלות שיתופית וכו'‪.‬‬
‫מרבית המחקרי מעידי על רמה גבוהה של תלות פסיכולוגית בקרב אוכלוסיית המכורי לסמי )בורגנסקי‪,‬‬
‫‪ .(Cohen, White, Schoolar, 1971; Blankfield, 1987 ;1994‬כ ‪ 20%‬עד ‪ 30%‬מהמכורי מאובחני כבעלי‬
‫אישיותית תלותית )‪(Bornstein, 1995, 1993; Gwenola et al, dependent personality disorder (DPD‬‬
‫)‪.2005; Gwenola et al, 2002; Movalli, Madeddu, Fossati, & Maffei, 1996; Poldrugo & Forti, 1988‬‬
‫מכורי לסמי מבטאי את התפתחותה הלקויה של תחושת זהות באמצעות הישענות על מקורות חיצוניי‬
‫לש הגדרת עמדותיה‪ ,‬שיפוט‪ ,‬רגשותיה וראיית את עצמ‪ .‬במילי אחרות‪ ,‬ה מאופייני ברמה גבוהה‬
‫של תלות ומיקוד שליטה חיצוני )‪ .(Groh & Goldberg, 1976‬מיכאלי )‪ (2007‬מדגיש שמאפיי בסיסי של כל‬
‫התמכרות הוא התלות‪ .‬הוא מוסי" ואומר שהפרט המתמכר נשלט על ידי הס ומפתח אמונות של נחיתות וחוסר‬
‫אוני‪ ,‬אשר הופכות לנבואות שמגשימות את עצמ‪ .‬ההתמכרות היא דרמטית וקשה כל עוד המכור אינו מאמי‬
‫בחיי ללא הס‪ .‬במילי אחרות‪ ,‬הקשר בי תלות פסיכולוגית ובי השימוש וההתמכרות לסמי מבוסס על‬
‫ההנחה שמצד אחד מקורה של ההתמכרות בקושי של המכור להתמודד ע יחסי בי אישיי לא תקיני בחייו‪,‬‬
‫ומ הצד האחר מקורה בקושי שלו להתנגד לפיתוי להשתיי לקבוצת המכורי‪ ,‬שייכות שמספקת פעמי רבות‬
‫מפלט מתחושות חרדה‪ ,‬דיכאו ובדידות )‪.(Cloward & Ohlin, 1963; Finestone, 1957‬‬
‫בקרב המטפלי העובדי ע מכורי לסמי ישנה הסכמה רחבה באשר לתפיסת המכורי כאנשי שפיתחו‬
‫"תלות" בחומר פסיכואקטיבי כתחלי" ליחסי קרובי בעייתיי‪ ,‬שה מכורי בעלי רמת תלות גבוהה‪ ,‬בעיקר‬
‫בעלי יחסי קונפליקטואליי ע הורי או חברה‪/‬בת זוג‪ .‬הגישות הפסיכודינמיות מדברות על חוויות ילדות‬
‫קשות שפגעו בתהלי הטבעי של "הדיפרנציאציה של העצמי"‪ .‬המכורי מדווחי שג בילדות וג בבגרות‬
‫חווי חשש ומתקשי לקחת אחריות לחייה באופ עצמאי‪ .‬ה צריכי ליווי‪ ,‬הכוונה ותמיכה אינטנסיביי ג‬
‫כאשר ה נדרשי לעמוד בציפיות החברה‪ ,‬בעיקר במילוי תפקידי‪ ,‬כמו הורה‪ ,‬ב‪ ,‬עובד וג מטופל המצופה‬
‫לעמוד בכל הלחצי והקשיי שהטיפול דורש‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי נמצא שהמכורי לסמי לעומת אנשי לא מכורי מאופייני כאנשי תועלתניי ובעלי‬
‫אינטרסי שפחות מתחשבי בכללי החברתיי ובערכי המוסר‪ .‬על פי מבח ‪ CAQ-1‬של קטל נוטי אנשי‬
‫בעלי אני עליו חלש להיות תועלתניי‪ ,‬חסרי עקרונות מוסריי ובעלי אחריות חברתית נמוכה‬
‫מאפייני‬
‫הקשורי לעבריינות )‪.(Cattell, 1970‬‬
‫נית להסביר את הקשר שבי אני עליו חלש )חוסר שליטה עצמית( להתפתחותה של ההתמכרות לסמי‬
‫באמצעות תאוריית השליטה הקוגניטיבית אשר מדגישה את התפיסות המוטעות בקרב המכורי לסמי בדבר‬
‫חוסר יכולת לשלוט בסיטואציה‪ ,‬בדבר חוסר יכולת להשפיע על הסביבה שלה ובדבר העדר כוח להפחית‬
‫ולהסיר מקורות מתח בחייה )‪.(Gold, 1980; Seligman, 1975‬‬
‫מיכאלי מציי בספרו "התמכרות והחלמה" את מאפייניה של המכורי ומתייחס לכ ש"המטרה מקדשת את‬
‫האמצעי"‪ :‬המכורי בעלי רמת מניפולטיביות גבוהה‪ ,‬נוטי לשקר‪ ,‬תלותיי במקור המספק את הס‬
‫ומאמצי התנהגות לא נורמטיבית ולעתי תוקפנית כדי להציג את הס בלי שו התחשבות בנזקי שה‬
‫גורמי לאחרי )מיכאלי‪ .(2007 ,‬נוס" על כ מכורי לסמי בעלי ציוני נמוכי במשמעת עצמית ובשיקול‬
‫דעת )אימפולסיביות(‪ ,‬וחסרי התמדה‪ ,‬גבולות ומחויבות‪ ,‬ועל רקע העובדה שחוסר שליטה עצמית ומצפוניות‬
‫נמוכה הוא מנבא אישיותי בנוגע להתנהגויות מסכנות בריאות‪ ,‬הרי שנית לראות קשר בי תכונות אלו ובי‬
‫תחילת השימוש וההתמכרות לס )‪.(Booth-Kewley & Vickers, 1994‬‬
‫אני עליו נמו ואי הפנמת ערכי מוסר מלווי את המכורי מאז ילדות ועד בגרות כולל בתקופות השימוש‬
‫בסמי‪ .‬אי הפנמת ערכי מוסר בילדות גורמת לילד ולנער בשלב מאוחר יותר להיות מעורה במעשי פשע‬
‫ובפלילי‪ ,‬כמו גניבות‪ ,‬אלימות וסמי‪ .‬בעודו תחת השפעת הס הופ המכור לאד לא שפוי ובלי רגשות‪ ,‬וכל‬
‫העת מנסה להשיג ס ולהימנע מהקריז ההול וקרב‪ .‬המכורי מתארי את הקריז כתחושה כואבת מאוד‬
‫ובלתי נסבלת עד שה מוכני לעשות הכול כדי להימנע ממנו ולהימנע מפגיעה בעצמי ובזולת‪ .‬חוקי ואנשי חוק‬
‫נתפסי בעיניי המכור כגורמי עויני המנסי למנוע ממנו להשיג ס או לבצע פשעי לש מימו הס‪ .‬יחס‬
‫עוי זה גור למכור תחושות של אי אימו בממסד ובחוק וצור לפגוע בה או "לעבוד עליה"‪.‬‬
‫‪ .1‬ג‪ .‬השוואה במבנה האישיות בי ערבי מכורי ליהודי מכורי‪:‬‬
‫בדיקת השפעת של ההבדלי התרבותיי על הפרופילי האישיותיי בי המכורי הערבי להרואי ובי‬
‫המכורי היהודי להרואי הראתה שההתמכרות לסמי מיתנה את עצמת והיק" ההבדלי במבנה האישיותי‬
‫בי שתי הקבוצות‪ .‬למעשה‪ ,‬נמצאו הבדלי רק בחמש מתו חמש עשרה תכונות ובאחת מתו חמש תכונות העל‬
‫שהמבח בודק‪.‬‬
‫לפי תכונות המקור היו המכורי היהודי פחות יציבי רגשית )‪ ,(C-‬פחות נועזי מבחינה חברתית )‪ ,(H-‬יותר‬
‫דמיוניי )‪ ,(M+‬פחות בטוחי ביכולת האישית )‪ (Q2-‬ויותר מתוחי )‪ (Q4+‬מאשר המכורי הערבי‪.‬‬
‫בתכונות העל נמצא הבדל מובהק בי שתי הקבוצות רק בתכונת העל חרדה )‪ ,(QII‬כאשר נמצא שהמכורי‬
‫היהודי יותר חרדתיי )‪ (QII+‬מאשר המכורי הערבי‪ .‬בשאר תכונות העל‪ ,‬כלומר "אקסטרוורטיות" )‪,(QI‬‬
‫"גישה רציונלית" )‪" ,(QIII‬עצמאות" )‪ (QIV‬ו"אני עליו" )‪ (QV‬לא נמצאו הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות‪.‬‬
‫ההבדל הבולט בי ערבי המכורי לסמי ליהודי המכורי לסמי הוא שהאחרוני מראי רמה גבוהה יותר‬
‫של חרדה מאשר המכורי הערבי‪ .‬על פי מבח ‪ CAQ-1‬של קטל מדווחי אנשי חרדתיי על מידה מסוימת‬
‫של אי הסתגלות‪ ,‬אי שביעות רצו מרמת ההישגי וספקות בנוגע ליכולת להתמודד ע בעיות החיי ‪(Cattell,‬‬
‫)‪.1970‬‬
‫ההסבר לכ טמו בכ שהתרבות היהודית מאופיינת ברמות גבוהות יותר של הממד התרבותי "הימנעות מאי‬
‫ודאות" מאשר התרבויות הערביות‪ .‬תרבויות הנמנעות מאי ודאות‪ ,‬מאמינות כי השונה הוא "מסוכ" ומנסות‬
‫לצמצ את אפשרויות המפגש ע סיטואציות עמומות באמצעות קביעת חוקי וכללי חמורי‪ ,‬אמצעי הגנה‬
‫וביטחו‪ ,‬בדר כלל באמצעות דת ודתיות‪ .‬אימהות בתרבויות אלו מאופיינות בהגנת יתר ובדאגה מתמדת בכל‬
‫הקשור לניקיונ ולביטחונ של הילדי‪ .‬נוס" על כ נמצא שהימנעות מאי ודאות מקיימת קשר חיובי מובהק‬
‫ע רמת החרדה של אותה חברה )‪.(Lynn, 1975; Lynn & Hampson, 1977‬‬
‫‪ .2‬חומרת ההתמכרות‬
‫במחקר זה לא נמצאו הבדלי מובהקי בציוני הכלליי של ששת הסולמות במפתח חומרת ההתמכרות ‪ASI‬‬
‫בי מכורי ערבי למכורי יהודי‪ .‬מצב זה דומה לממצאיו של ישראלובי )‪ (Isralowitz, 2007‬אשר לא מצא‬
‫הבדלי מובהקי בציוני הכלליי בי ילדי האר המכורי לסמי ובי עולי רוסיה המכורי לסמי‪.‬‬
‫ע זאת הממצאי מספקי פרופיל של המכורי להרואי בישראל על פי ששת הסולמות של מפתח חומרת‬
‫ההתמכרות‪ .‬המכורי מתוארי כסובלי מרמות גבוהות של חומרה במצב התעסוקתי‪/‬מקורות הכנסה‬
‫ובמצב הפסיכולוגי וכסובלי מרמות חומרה בינוניות במצב המשפטי ובמצב היחסי במשפחה‪/‬יחסי‬
‫חברתיי‪ .‬בנוגע לפרופיל הרפואי ולבעיית השימוש בסמי ואלכוהול ה סובלי מרמות נמוכות יחסית של‬
‫חומרה‪ .‬יש להדגיש שממוצע הציוני שהתקבל דומה א" הוא לממוצע הציוני והממצאי של ישראלובי‬
‫)‪.(Isralowitz, 2007‬‬
‫מצד אחד ממצאי המחקר שהתקבלו תומכי באות מחקרי שלא מצאו הבדלי בחומרת ההתמכרות בקרב‬
‫קבוצות אתניות שונות ‪(Bernstein, Bernstein, Tassiopoulos, Valentine, Heeren, Levenson & Hingson,‬‬
‫)‪ .2005; Isralowitz, 2007; Morgenstern & Bux, 2003; Niv & Hser, 2006‬מ הצד האחר ה סותרי את‬
‫אלו שמצאו הבדלי בחומרת ההתמכרות בקרב קבוצות אתניות שונות ‪(Anglin, Ryan, Booth & Hser,‬‬
‫)‪.1988; Brown et al , 1993; Mclellan, Cacciola, Alterman, Rikoon & Carise, 2006; Petry, 2003‬‬
‫הממצאי סותרי ג את הממצאי שהתקבלו בשנת ‪ 2003‬בעבודת הגמר לתואר השני שכתב מחבר עבודה זו‪.‬‬
‫באותו מחקר היה ניסיו ראשוני )לצור גישוש( להתייחס לחומרת ההתמכרות באמצעות אינדקס המורכב‬
‫מעשר שאלות המתייחסות למספר שנות שימוש‪ ,‬לרמת השימוש‪ ,‬לניסיונות גמילה וטיפול וכו'‪ .‬אז נמצאה רמה‬
‫יותר גבוהה של חומרת התמכרות בקרב המכורי הערבי לעומת המכורי היהודי )ג'ראיסי‪.(2003 ,‬‬
‫נית להסביר את העדר ההבדלי בי שתי הקבוצות במפתח חומרת ההתמכרות באמצעות שני הסברי‬
‫אפשריי‪ :‬הראשו‪ ,‬מפתח חומרת ההתמכרות נות ציו כולל עבור כל סול בלי לייחס חשיבות להבדלי‬
‫בפריטי שמרכיבי את אותו סול ושאמורי לתת תמונה מדויקת להבדלי הספציפיי בי הקבוצות‬
‫השונות‪ .‬ציו דומה בי שתי קבוצות בסול מסוי במפתח חומרת ההתמכרות נות תמונה כללית באשר‬
‫לחומרת המצב א אינו מפרט ומסביר אי מצב זה נוצר )למשל‪ ,‬סול המצב המשפחתי והקשרי החברתיי‬
‫אצל קבוצה אחת זה קרה בגלל גירושי ותחושת בדידות ואצל קבוצה שנייה בגלל ויכוחי ובעיות ע האישה או‬
‫בני המשפחה(‪ .‬הסבר זה מתיישב ע ביקורתה של ברברה לשאלו ה ‪ ASI‬בהיותו לא רגיש דיו להבדלי בי‬
‫תרבותיי )‪.(Barbara, 2006‬‬
‫ההסבר השני מבוסס על ההסברי הסוציולוגיי באשר לקיומה של תת תרבות של מכורי לסמי‪ .‬על פי גישה‬
‫זו המכורי לסמי השייכי לתת תרבות של מכורי לסמי דומי ביניה בכל הקשור לדפוסי השימוש‬
‫ולמאפייניה האישיי‪ .‬גישה זו טוענת לדמיו יותר מאשר להבדלי בי החברי בתת תרבות‪ .‬על כ יכול‬
‫להיות מצב שבו המאפייני הדומי ביניה ה אלו האחראי להתנהגות המתמכרת או לחילופי לאורח חיי‬
‫ממוש של התמכרות לסמי שמביאי לידי תוצאה דומה בקרב אלו שחוו אותה חוויה‪ ,‬על א" ההבדלי‬
‫ביניה ברקע האתני‪ ,‬הסוציו אקונומי‪ ,‬ההשכלתי וכדומה‪.‬‬
‫אמנ לא נמצאו הבדלי מובהקי בציוני הכלליי של ששת הסולמות מפתח חומרת ההתמכרות‬
‫‪ ASI‬בי‬
‫מכורי ערבי למכורי יהודי‪ ,‬א נמצאו מספר הבדלי מובהקי בחלק מהשאלות המרכיבות את ששת‬
‫הסולמות‪ .‬א נשפו אור על הבדלי אלו‪ ,‬אנו עשויי לקבל תמונת מצב ספציפית ומדויקת יותר בנוגע‬
‫להבדלי בי שתי הקבוצות ברמות שונות של חומרת ההתמכרות‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬הפרופיל הרפואי‪ :‬בנוגע לסול "הפרופיל הרפואי" ולמצב הרפואי של המכורי הערבי לעומת‬
‫היהודי היו הנתוני מפתיעי‪ ,‬כאשר לא נמצאו הבדלי בי שתי הקבוצות ברוב המדדי המרכיבי את‬
‫הסול חו ממדד "האשפוזי בבית חולי במהל החיי בגלל בעיות רפואיות" )לא קשור לשימוש בסמי(‪.‬‬
‫כמו כ נמצא שמספר המכורי הערבי אשר התאשפזו במהל חייה גבוה יותר מהמכורי היהודי‪.‬‬
‫התמונה המתקבלת כא סותרת את הטיעו שלפיו במדינות רבות סובלות קבוצות של מיעוט אתני ממצב‬
‫בריאותי ירוד וששכיחות גבוהה של מחלות עקב היקפי השימוש בסמי גבוהי לעומת קבוצות הרוב ‪(Blume,‬‬
‫)‪ .Morera & De la Cruz, 2005; Chandola, 2001; Estrada, 2002‬התמונה שמתקבלת סותרת ג את‬
‫הספרות העוסקת באוכלוסייה הכללית ומדווחת על פערי אתניי בבריאות בי ערבי ליהודי במדדי בריאות‬
‫רבי )כמו מחלות כרוניות‪ ,‬תמותת תינוקות ותוחלת חיי נמוכה( וג את העובדה שמצב בריאות של הערבי‬
‫ירוד ממצב בריאות של היהודי )המרכז הלאומי לבקרת מחלות‪.(2005 ,‬‬
‫הניסיו להסביר את הפערי הללו לא מצא קשר בי הגורמי התרבותיי )רמת מסורתיות‪ ,‬רמת דתיות‪,‬‬
‫נישואי לקרוב משפחה ומגורי במשק בית גרעיני או מורחב( ובי מצב הבריאותי הירוד של הערבי‬
‫בישראל‪ ,‬א כ מצא קשר למצב החברתי כלכלי )רמת הכנסה‪ ,‬השכלה‪ ,‬בעלות על אדמה ורכוש( )דאוד‪2007 ,‬א(‪.‬‬
‫הנתו שיותר מכורי ערבי התאשפזו במהל חייה לעומת מכורי יהודי לא היה מפתיע במיוחד משו‬
‫שהמצב בקרב האוכלוסייה הרגילה דומה‪ .‬המחקרי מצאו שהערבי בישראל מגיעי לאשפוז בבתי החולי‬
‫יותר מאשר היהודי )‪ .(Baron-Epel, Garly & Green, 2007‬אשפוזי רבי בבתי חולי מאפייני קבוצות‬
‫ממעמד סוציו אקונומי נמו וקבוצות מיעוט במדינות רבות ;‪(Roos & Mustard, 1997; Mili & Ofili, 2000‬‬
‫)‪.Roos, Walld, Uhanova & Bond, 2005‬‬
‫את הנתו הזה נית להסביר ה באמצעות גורמי חברתיי כלכליי ה באמצעות גורמי תרבותיי‪ .‬ההסבר‬
‫החברתי כלכלי מתבסס על כ שאוכלוסיית הערבי בישראל נחשבת לענייה יותר לעומת אוכלוסיית הרוב‬
‫היהודית‪ .‬בשל מצב העוני פוני הערבי בישראל פחות לרופאי מומחי ג משו שהדבר כרו בתשלומי‬
‫נוספי וג בשל חוסר המודעות לחשיבות העניי‪ .‬נוס" על כ במקרי רבי האנשי אינ קוני את‬
‫המרשמי הרפואיי בגלל מצוקה כלכלית‪ ,‬מה שגור להידרדרות במצב הרפואי ולצור באשפוז )דאוד‪,‬‬
‫‪2007‬א(‪.‬‬
‫ההסבר התרבותי נשע בעיקרו על כ שהחברה הערבית מאופיינת ברמה גבוהה של גבריות )ממד תרבותי(‪.‬‬
‫הספרות התאורטית והאמפירית קושרת בי נורמות "גבריות" )כמו לקיחת סיכוני ותפיסה עצמית כבריא ולא‬
‫חולה וכו'( ובי בעיות בריאותיות ‪(Isenhart, 2001; Magovcevic & Addis, 2005; Noar & Morokoff,‬‬
‫)‪ .2002; O`Neil, Good & Holmes, 1995‬חוקרי אחרי טועני כי בחברה הערבית ישנה נטייה להתנהגות‬
‫מסכנת בריאות יותר מקבוצות אחרות בחברה הישראלית‪ ,‬כמו תזונה לא בריאה וחוסר בפעילות גופנית‬
‫ספורטיבית )‪.(Baron-Epel et al, 2007; Kaluski & Berry, 2005‬‬
‫‪ .2‬ב‪ .‬הפרופיל התעסוקתי‪/‬מקורות הכנסה‪ :‬בקשר למצב "התעסוקתי‪/‬מקורות הכנסה" של המכורי בישראל‬
‫נמצא שהמכורי היהודי היו בעלי שנות לימוד וחודשי הכשרה מקצועית רבי יותר ונתמכי חומרית יותר על‬
‫ידי אד אחר‪ .‬נוס" על כ היה בקרב המכורי היהודי אחוז גבוה של בעלי עסקי‪/‬עצמאיי לעומת המכורי‬
‫הערבי שבקרב היה אחוז גבוה יותר של עובדי בניי מקצועיי ועובדי לא מקצועיי בשירותי השוני‪.‬‬
‫נית להסביר הבדלי אלו באמצעות נתו אחר שמראה שבקרב אוכלוסיית המכורי לסמי ישנה בעיית נשירה‬
‫מוקדמת ממסגרות חינוכיות‪ ,‬בעיקר בקרב מכורי ערבי )‪ 67%‬נושרי בחטיבת הביניי – ראה לוח מס' ‪.(8‬‬
‫הספרות המקצועית התייחסה לבעיית הנשירה המוקדמת ממסגרות החינו בקרב מכורי לסמי ורואה בה‬
‫תופעה הנגרמת בשל בעיות כלכליות ומשפחתיות‪ ,‬בעיות התנהגות‪ ,‬הישגי לימודיי נמוכי‪ ,‬קשיי ריכוז ולקות‬
‫למידה‪ .‬מצב זו מביא לידי הישגי נמוכי בחיי בעיקר בתחו העבודה והתעסוקה וזאת בשל השתלבות‬
‫בשוק העבודה בגיל צעיר‪ ,‬בלי הכשרה מקצועית מספקת ובלי תעודות‪ .‬לפיכ ה משתלבי בעבודות לא‬
‫מקצועיות ובעבודות מזדמנות ‪(Gerra, Angioni, Zaimovic, Moi, Bussandri, Bertacca, Santoro, Gardini,‬‬
‫)‪.Caccavari, & Nicoli, 2004‬‬
‫ספר "החברה הערבית בישראל – ‪ :2‬אוכלוסייה‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה" מתאר תמונה קשה על העוני והנשירה מבתי‬
‫הספר בחברה הערבית‪ .‬בשנת ‪ 2004‬גדל שיעור משקי הבית שהכנסת הפנויה הייתה נמוכה מקו העוני ‪49%‬‬
‫לעומת ‪ 45.3%‬בשנת ‪ ,2001‬כאשר מדובר על משקי בית של זוג הורי וחמישה ילדי בממוצע‪ .‬בשנת הלימודי‬
‫‪ 2002/3‬היה אחוז הנושרי בכיתה ט כ ‪ 13%‬שהוא אחוז גבוה מאוד‪ 40% .‬מתלמידי אלו נשרו בשל מצוקה‬
‫כלכלית ובגלל טיפול בבני המשפחה ועזרה בפרנסת הבית )מנאע‪.(2008 ,‬‬
‫אמנ מערכת החינו בחברה הערבית התפתחה וגדלה באופ ניכר מבחינה מספרית‪ ,‬א עדיי ישנ פערי‬
‫גדולי בי מערכת החינו הערבית ובי מערכת החינו היהודית בישראל )אבו עסבה‪ .(2005 ,‬אבו עסבה מוסי"‬
‫שפערי אלו ה מכשול בפני קליטת של תלמידי ישראלי במוסדות להשכלה גבוהה או בשוק העבודה‬
‫המקצועי הגבוה וה אחת הסיבות העיקריות לנשירה ממסגרות החינו‪.‬‬
‫תופעת הנשירה המוקדמת ממסגרות החינו היא תופעה שכיחה ביותר בקרב קבוצות ממעמד סוציו אקונומי‬
‫נמו וקבוצות מיעוט‪ ,‬אשר בדר כלל נמצאות באזורי הפריפריה ובייחוד בבתי הספר הממלכתיי‪ .‬מצב קשה זה‬
‫של עוני ובעיות רציניות ובסיסיות במערכת החינו וההשכלה בחברה הערבית בישראל מקשי על תנאיה של‬
‫התלמידי הערבי‪ ,‬שרבי מה באי ממשפחות הסובלות מבעיות משפחתיות וכלכליות ממשיות‪ .‬מצוקה‬
‫נפשית ורגשית בקרב תלמידי בעיקר בתחילת גיל ההתבגרות והשינויי המתרחשי בשלב כה קריטי מביאי‬
‫לידי בעיות משמעתיות והתנהגותיות‪ ,‬והתוצאה ירידה ניכרת בהישגיה הלימודיי ונשירה מבית הספר‪.‬‬
‫תסריט כזה שכיח בעבודה הטיפולית ע מכורי לסמי בכלל ומכורי ערבי בפרט‪ .‬המכורי הערבי באי‬
‫ממשפחות גדולות יותר במספר‪ ,‬ששרויות במצב סוציו אקונומי קשה ושנוקטות חדשות לבקרי באלימות‪ ,‬תו‬
‫הזנחה רגשית וחומרית בשל תנאי המחייה הקשי ומספר הנפשות במשפחה‪ .‬רבי מה נושרי מבית הספר‬
‫ומשתלבי בשוק תעסוקתי זול‪ ,‬מנצל ולא מקצועי כדי לעזור בפרנסת המשפחה‪.‬‬
‫‪ .2‬ג‪ .‬המצב המשפטי‪ :‬על א" שלא נמצאו הבדלי בי המכורי הערבי לסמי ובי המכורי היהודי לסמי‬
‫בסול "המצב המשפטי" לפי הציו הכולל‪ ,‬נמצאו מספר הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות‪ .‬כלומר‪ ,‬הממוצע‬
‫הכולל של מספר המעצרי במהל החיי )בעיקר בגי עבירות כמו הפרת תנאי‪/‬מבח‪ ,‬עבירות סמי‬
‫וגניבות‪/‬פריצות( וממוצע מספר ההרשעות בקרב המכורי היהודי גבוה יותר מממוצע מספר ההרשעות של‬
‫המכורי הערבי‪ .‬לעומת זאת יותר מכורי ערבי עסקו בפעילות בלתי חוקית למטרות רווח במהל החודש‬
‫האחרו ובתדירות גבוהה מזו של המכורי היהודי‪.‬‬
‫ממצאי בנוגע למכורי היהודי תומכי בממצאי המחקרי האפידמיולוגיי שנעשי על ידי משטרת ישראל‬
‫והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב האוכלוסייה הכללית ושמצאו ששיעור בעלי התיקי הפליליי בגילי‬
‫‪ 18 12‬גבוה יותר בקרב בני נוער יהודי מאשר בני נוער ערבי )משטרת ישראל‪ ;2007 ,‬הלמ"ס‪ .(2008 ,‬כמו כ‬
‫שיעור בני הנוער שלא נתפסו ושלא נפתח בגינ רישו פלילי‪ ,‬המדווחי על ביצוע עבירות פליליות‪ ,‬גבוה יותר‬
‫בקרב בני נוער יהודי מאשר בני נוער ערבי )‪.(Sherer, 2008‬‬
‫ממצאי שוני ולעתי סותרי התקבלו ממחקרי שהשוו בי קבוצות רוב ובי מיעוט אתני במידת המעורבות‬
‫בפלילי ובפעילות לא חוקית‪ .‬יש כאלו שמצאו רמות גבוהות של מעורבות פלילית בקרב קבוצת הרוב‬
‫)‪ .(Hofstede, 1991; Johnson, 2007; Schwartz, 2003‬ההסבר לכ הוא שאנשי השייכי לקבוצת הרוב‬
‫מרגישי מוגני ובעלי פריבילגיות מול שלטונות החוק‪ .‬לרוב מדווחות קבוצות המיעוט על יחס של קיפוח‬
‫ואפליה מצד מערכת בתי המשפט ומתלונני על עונשי מחמירי לעומת עונשי קלי שמקבלי עברייני‬
‫מקבוצות הרוב על עבירות דומות‪.‬‬
‫ע זאת ישנ מחקרי שמצאו רמות גבוהות של עבריינות בקרב קבוצות מיעוט ‪(Franklin & Markarian,‬‬
‫)‪ .2005; Stewart, 2002‬ההסבר לכ הוא שישנ רמות גבוהות של עוני‪ ,‬אפליה וקיפוח שמה סובלי בני‬
‫מיעוטי‪ ,‬מה שיוצר בקרב תחושות תסכול וזע שבאי לידי ביטוי בהתנהגות לא חוקית‪ ,‬שנובעת בגלל חוסר‬
‫אימו בממסד ובחוקי‪.‬‬
‫‪ .2‬ד‪ .‬מצב השימוש בסמי ואלכוהול‪ :‬בקשר לסול "השימוש בסמי ואלכוהול" נמצאו מספר הבדלי‬
‫מובהקי בי שתי הקבוצות‪ .‬מכורי ערבי קיבלו ממוצע גבוה יותר במספר שנות השימוש באלכוהול‬
‫מהמכורי היהודי‪ .‬ממצא זה דומה למה שמצא ישראלובי שחקר את דפוסי השימוש בסמי ואלכוהול בקרב‬
‫מכורי לסמי ממוצא רוסי כקבוצת מיעוט אתנית לעומת מכורי יהודי ילידי האר כקבוצת הרוב‪.‬‬
‫ישראלובי )‪ (Isralowitz, 2007‬מצא שהמכורי ממוצא רוסי מדווחי על תקופות ארוכות יותר של שימוש‬
‫באלכוהול במהל החיי מאשר המכורי היהודי‪.‬‬
‫הממצא היה מפתיע במיוחד משו שהמחקרי בנושא שתיית אלכוהול ואלכוהוליז בנוגע לאוכלוסייה בישראל‬
‫מדווחי ששיעור בני הנוער הערבי השותי אלכוהול נמו מזה של בני הנוער היהודי )בר המבורגר‪.(2006 ,‬‬
‫ג בקרב האוכלוסייה הבוגרת שיעור הערבי והיהודי השותי בכמויות גדולות דומה )סקר בריאות לאומי‪,‬‬
‫‪.(2004‬‬
‫ברמה העולמית נמצא שמכורי לסמי השייכי לקבוצות מיעוט אתני מדווחי על אינטנסיביות גבוהה ועל‬
‫תקופות שימוש ארוכות יותר באלכוהול לעומת מכורי השייכי לקבוצות הרוב מבחינה תרבותית ‪(Blume,‬‬
‫‪Morera, & De La Cruz, 2005; Franklin & Markarian, 2005; Nationl Institute on Alcohol Abuse‬‬
‫)‪.and Alcoholism [NIAAA], 2001; Westermeyer & Chitasombat, 1996‬‬
‫אפשר להסביר ממצא זה באמצעות תהלי גדילה וסוציאליזציה מורכבי במיוחד אשר עוברי הצעירי‬
‫הערבי כמיעוט אתני בחברה רב תרבותית‪ .‬להבדיל מאלו הגדלי בתרבות דומיננטית אחת‪ ,‬ה מפנימי‬
‫ערכי ונורמות מתרבויות שונות וממקורות שוני‪ ,‬כגו בני משפחה‪ ,‬בני אותו גיל ומדיה המונית שחושפת אות‬
‫לתרבות הרוב היהודית‪ ,‬שלא פע מהווה עבור תרבות מפתה ודומיננטית‪ .‬צעירי אלו מתמודדי ע ערכי‬
‫שלעתי סותרי‪ ,‬מצב היוצר קונפליקטי נפשיי וחברתיי רבי בעניי הזהות‪ ,‬השייכות ואורח החיי ולרוב‬
‫אי לה אמצעי ויכולת להתמודד עמ )‪.(Unger et al., 2002‬‬
‫קונפליקטי אלו גורמי לאות צעירי לשתות אלכוהול בכמויות גדולות במש שני רבות כדר להתמודד‬
‫ע קונפליקטי ותסכולי המתוארי לעיל‪ .‬אמנ שתיית אלכוהול נחשבת להתנהגות חוקית א היא אמצעי‬
‫וסמל ל"גבריות" הנחשבת להכרחית ומאפיי בסיסי בתרבות הערבית‪ .‬הציפיות "הגבריות" בקרב צעירי ערבי‬
‫מכוונות לשתיית אלכוהול בכמות רבה ולעתי קרובות למדיי כדי להצדיק את הסטטוס הגברי‪.‬‬
‫כמו כ מתו ההיכרות בשטח והטיפול באוכלוסיית המכורי לסמי נית לזהות תהלי התפתחות ייחודי של‬
‫"קריירת השימוש וההתמכרות לסמי" בקרב ערבי לעומת יהודי‪ .‬כלומר‪ ,‬ערבי שותי אלכוהול ומעשני‬
‫סמי קלי תקופות זמ ארוכות וממושכות יותר מיהודי עד שימוש בסמי קשי יותר )הרואי וקוקאי(‪.‬‬
‫תקופות אלו ה בי חמש לעשר שני‪.‬‬
‫מכורי יהודי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬השתמשו בהרואי ובקוקאי זמ ממוש יותר וביותר מחומר אחד ביו והתנסו‬
‫יותר בטיפול ובגמילה מסמי מאשר מכורי ערבי‪ .‬ג כא הממצא דומה למה שמצא ישראלובי‬
‫)‪ ,(Isralowitz, 2007‬שלפיו מכורי ילידי האר מדווחי על יותר שנות שימוש בהרואי ובקוקאי‪ ,‬על שימוש‬
‫ביותר מחומר אחד ביו ועל יותר ניסיונות טיפול וגמילה מסמי מאשר מכורי ממוצא רוסי‪ .‬ממצאי אלו‬
‫תומכי בממצאיו של גונסו אשר מצא שבתרבויות המאופיינות ברמות גבוהות של ממדי תרבות בעלי מאפייני‬
‫אינדיווידואליי והימנעות מאי ודאות כמו החברה היהודית הישראלית‪ ,‬יש רמה גבוהה של שימוש באלכוהול‬
‫וסמי למיניה )‪.(Johnson, 2007‬‬
‫המחקרי מדווחי על ממצאי סותרי בנוגע לדפוסי ולהיקפי השימוש בסמי ואלכוהול בקרב קבוצות רוב‬
‫ומיעוט אתני‪ .‬יש כאלו המדווחי על היקפי שימוש גבוהי בסמי בקרב קבוצות מיעוט עקב מצב כלכלי חברתי‬
‫קשה וכתגובת אנטגוניז כלפי הממסד מתו תחושות קיפוח ואפליה ‪(Castro & Garfinkle, 2003; Franklin‬‬
‫)‪ .& Markarian, 2005; Hussein, 2006‬ע זאת יש כאלו המדווחי על שימוש רב יותר בקרב אנשי השייכי‬
‫לקבוצת הרוב )‪.(Westermeyer & Dickerson, 2008; Westermeyer & Chitasombat, 1996‬‬
‫יש להדגיש שרבות נכתב על השימוש החלקי ועל אי השימוש בשירותי הטיפול והגמילה של מכורי בני קבוצות‬
‫מיעוט אתני )‪ .(Reid, Crofts, & Beyer, 2001; Westermeyer & Chitasombat, 1996‬ברור לחוקרי שייצוג‬
‫נמו של מכורי מקבוצות מיעוט במסגרות הטיפול והגמילה מצביע על פחות פנייה לעזרה מקצועית ולא על‬
‫צור נמו יותר‪ .‬החוקרי מסבירי זאת באמצעות הסברי תרבותיי‪ ,‬בעיקר הכחשה‪ ,‬סטיגמה ותחושות‬
‫עמוקות של בושה‪ ,‬אשמה ואבד הכבוד עקב שימוש לא חוקי בסמי‪ .‬מציאות זו גורמת למשפחתו של המכור‬
‫לנסות להסתיר את הבעיה מעיניי הקהילה מחשש של סטיגמה וסנקציות חברתיות ולנסות להתמודד עמה בתו‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫תגובות מסוג זה משפיעות על תהלי הפנייה והחיפוש אחר עזרה מקצועית‪ ,‬שהופ להיות רווי בקשיי‬
‫ובמכשולי )‪ .(Reid, Crofts, & Beyer, 2001‬ג כאשר ישנ שירותי טיפול נגישי‪ ,‬ה נראי בעיניי קבוצות‬
‫המיעוט האתני כלא רגישי תרבותית ולא גמישי כלפי קשיי השפה‪ ,‬מה שמונע מה לקבל מידע אפקטיבי‪.‬‬
‫לרוב באי המטפלי מתו תרבות הרוב השונה‪ ,‬בלי כל ידע ומידע על הייחודיות והמאפייני התרבותיי‪ ,‬על‬
‫המשפחה ועל אורח חייה של המטופלי מקבוצות המיעוט האתני‪.‬‬
‫מצד אחד בפני האוכלוסייה הערבית )כקבוצת מיעוט( ישנ מחסומי רבי והעדר נגישות לשירותי טיפוליי‬
‫בכלל ולשירותי טיפול וגמילה מסמי בפרט‪ .‬במגזר הערבי המונה כיו ‪ 1,487,000‬תושבי )‪20.2%‬‬
‫מהאוכלוסייה( החיי ב ‪ 126‬יישובי ערביי ובשבע ערי מעורבות )הלמ"ס‪ ,(2008 ,‬ישנה רק קהילה טיפולית‬
‫אחת‪ ,‬אשפוזית אחת ושבע יחידות עירוניות לטיפול בנפגעי סמי ואלכוהול‪ ,‬על א" שלהערכת המומחי בתחו‬
‫כ ‪ 40%‬מהמכורי בישראל ה ערבי‪.‬‬
‫מ הצד האחר ממוקמות רוב המסגרות הטיפוליות במדינה בערי יהודיות רחוקות מיישובי ערבי ומנוהלות‬
‫על ידי צוותי יהודי דוברי השפה העברית‪ .‬מציאות זו הופכת להיות קשה עוד יותר כאשר החוקר במפגשו ע‬
‫אוכלוסיית המטפלי היהודי מתרש מחוסר ידע בסיסי בקרב המטפלי אודות התרבות הערבית ואורח חייו‬
‫ותפיסת עולמו של האד המטופל שבא מהתרבות הערבית‪ .‬מצב זה עלול ליצור מרחק רגשי ואינפורמטיבי בתו‬
‫המפגש הטיפולי‪ ,‬אשר יוצר בקרב המטפל תחושות של חוסר אוני ונטייה לשיפוטיות ובקרב המטופל תחושות‬
‫של חוסר שייכות‪ ,‬ניכור והרגשה שלא מביני אותו‪.‬‬
‫נוס" על כ רכשו רוב המטפלי יכולת מקצועית באוניברסיטאות באר ולמדו תאוריות וגישות טיפול‬
‫פסיכולוגיות שהתפתחו בתרבות המערבית‪ ,‬גישות שעלולות להיות לא יעילות כלפי אנשי הבאי מתרבות‬
‫ערבית )‪ .(Dwairy & Van Sickle,1996‬אנשי אלו לא התחנכו על פי גישות טיפול רגישות תרבות‪ ,‬המביאות‬
‫בחשבו בעת מת טיפול נפשי את עול הערכי והאמונות התרבותיות והמבססות עליה את תכנית ההתערבות‬
‫הטיפולית‪.‬‬
‫‪ .2‬ה‪ .‬בעיות משפחתיות וחברתיות‪ :‬בנוגע לסול "בעיות משפחתיות וחברתיות" נמצאו מספר הבדלי ששווה‬
‫להתייחס אליה ולנסות להסביר‪ .‬על א" שבקרב המכורי הערבי היה אחוז גבוה יותר של אלו שחוו‬
‫בתקופות רבות קושי ממשי להסתדר ע אחי‪/‬אחיות וע חברי וממוצע גבוה יותר של מספר הימי שבה‬
‫היה לה ויכוח ע משפחת בחודש האחרו‪ ,‬נמצא שבקרב המכורי הערבי היה אחוז גבוה מאוד של נשואי‬
‫לעומת המכורי היהודי שבקרב ישנו אחוז גבוה של גרושי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כמחצית מהמכורי הערבי‬
‫מתגוררי ע ב‪/‬ת זוג וילדי לעומת כחמישית מהמכורי היהודי ואחוז דומה שמתגורר לבדו‪.‬‬
‫ממצאי אלו מצביעי על חשיבות מעמדה של המשפחה בחיי האד הערבי בכלל והמכור הערבי בפרט‪ .‬על א"‬
‫השפעותיה המזיקות של ההתמכרות על חיי המשפחה ועל היחסי ע בני המשפחה‪ ,‬המשפחה הערבית עדיי‬
‫ממשיכה להחזיק מעמד ולא להתפרק ורוב המכורי עדיי ממשיכי לשמור על מוסד הנישואי ולהתגורר ע‬
‫משפחת‪ .‬דבריו של עוקאשה מסבירי היטב את המבנה הייחודי של המשפחה הערבית‪" :‬המבנה המשפחתי‬
‫מאופיי בהתנהגות משתייכת תו התרחקות מהתנהגות מבדלת‪ .‬גידול הילדי מכוו על ידי תלות פנימית‪,‬‬
‫קונפורמיות‪ ,‬התפשרות‪ ,‬חובה ושותפות יותר מאשר על ידי אינדיווידואליז ועצמאות" )‪.(Okasha, 2000‬‬
‫במקרי רבי מעדיפה האישה הערבית להמשי לסבול ולהישאר יחד ע בעלה המכור מאשר לפנות ולבקש‬
‫עזרה וטיפול או לעזוב אותו ולהתגרש מחשש של סנקציות וסטיגמה חברתית ומרצו לא לחשו" סודות‬
‫משפחתיי לזרי )‪ .(Al-Krenawi & Graham, 2000; Haj-Yahia, 1995, 1997; Savaya, 1998‬האישה‬
‫הערביה גדלה על ברכי החינו לפטריארכליות ולעליונות גברית לעומת מעמד אישה הנחות יותר‪ .‬האישה‬
‫הערביה פיתחה תלות נפשית‪ ,‬חברתית וכלכלית בב זוגה ובמשפחתה‪ ,‬מצב שיש בו משו מכשול רגשי עבורה‬
‫והעדר אומ ויכולת לקו ולעזוב את בעלה ולהתחיל בחיי עצמאיי כאישה גרושה‪ .‬נוס" על כ להיות אישה‬
‫ערביה גרושה מביא לידי סטיגמה ולסנקציות חברתיות קשות לא פחות מאשר לחיות ע ב זוג מכור‪.‬‬
‫כשליש מהמכורי שנבדקו דיווחו שה מבלי את מרבית זמנ הפנוי לבד‬
‫נתו חשוב מבחינה קלינית‪.‬‬
‫הספרות המקצועית מציינת שמכורי לסמי נוטי לחיות בבדידות ולהימנע ממעורבות חברתית‪ ,‬כמו להיות‬
‫חברי בקהילות מסוימות‪ ,‬מועדו או קבוצה‪ .‬תופעה זו נקראת "חיי נוודי" בתו ערי או ביישובי גדולי‬
‫)‪.(Savage & Marchington, 1977‬‬
‫נית להסביר זאת באמצעות מספר גורמי‪ .‬אחד‪ ,‬אורח חייו של המכור לסמי ומוקד התעניינותו ה סביב‬
‫חיפוש אחר הס והשגתו‪ ,‬תו הזנחת היחסי החברתיי והמשפחתיי‪ .‬רוב הזמ שקוע המכור בצרכיו‬
‫העצמיי ובמחשבותיו בנוגע להשגת הסמי לפני בואו של הקריז‪ ,‬תו זהירות ודריכות בלתי פוסקת שלא‬
‫ייתפס על ידי המשטרה או שלא ייפול קרב לתעלוליה של מכורי אחרי‪ .‬גור שני‪ ,‬המכור לסמי מתואר‬
‫כאד חשד שאי לו אמו באנשי עקב חוויות ילדות קשות מול דמויות מטפלות עיקריות בחייו או עקב חוויות‬
‫ניצול ובגידה מצד מכורי ועברייני אחרי‪ .‬לכ מעדי" המכור לחיות בפינה שלו שמאפשרת לו להרגיש שלווה‬
‫וביטחו‪ .‬שלוש‪ ,‬לאט לאט מתפתחת מערכת יחסי אינטימית ואינטנסיבית בי המכור ובי הס‪ ,‬כאשר רבי‬
‫מהמכורי מתארי את הסמי כ"חבר" הכי יקר ללב‪ .‬מערכת זו ממלאת ומספקת אות כל כ עד שאי לה‬
‫צור בעוד יחסי קרובי ואינטימיי ע הזולת‪ .‬גור רביעי‪ ,‬מכורי לסמי נמנעי ממגעי ע אנשי מתו‬
‫חשש להיפגע שוב על ידי יחס של דחייה וביקורת מצד אנשי לא מכורי‪ ,‬בעיקר קרובי המשפחה‪ ,‬כתגובה‬
‫למעשיה ההרסניי ולריבוי הנזקי שגרמו בגלל התמכרות לסמי‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי רק כ ‪ 7%‬מהמכורי הערבי ו ‪ 12%‬מהמכורי היהודי דיווחו על כ שעברו התעללות מינית‬
‫בחייה‪ ,‬אחוז דומה לממצאיו של ישראלובי )‪ (Isralowitz, 2001‬בקרב מכורי רוסי‪ ,‬שרק ‪ 5%‬מה דיווחו‬
‫על כ שעברו התעללות מינית‪ .‬אחוזי אלו נמוכי ביחס למחקרי מהעול כאשר האחוזי ה בי ‪ 45%‬ל‬
‫‪ .(Mills, Teesson, Darke, & Ross, 2007) 61%‬הסבר לכ נית לייחס לרגישות הנושא ולקושי לדווח עליו‬
‫בשלביו הראשוני של הטיפול מול מראיי זר‪ .‬כמו כ ישנ הסברי אחרי המעוגני בספרות המקצועית‪ ,‬כמו‬
‫מצבו הנפשי של הנבדק בעת הריאיו‪ ,‬שינויי בהערכה הסובייקטיבית של האירועי במהל החיי‪ ,‬הדחקה לא‬
‫מודעת‪ ,‬דיסוציאציה או התנגדות מודעות לדווח על חוויות כואבות )‪.(Mills et al., 2007‬‬
‫לעומת זאת רמת הדיווח על היות קרב להתעללות פיזית הייתה גבוהה יותר )‪ 57%‬בקרב מכורי ערבי ו‬
‫‪ 48%‬בקרב מכורי יהודי(‪ ,‬אחוז דומה לממצאיו של ישראלובי )‪ (Isralowitz, 2001‬בקרב מכורי רוסי‪ ,‬ש‬
‫‪ 41%‬מה דיווחו על כ שעברו התעללות פיזית‪ .‬הממצאי ברמה הארצית דומי לממצאי של מחקרי‬
‫מהעול שהאחוזי בה בי ‪ 47%‬ל ‪ .((Mills et al., 2007 69%‬הסבר לעלייה דרמטית ברמת הדיווח הגבוהה‬
‫טמו בסוג הטראומה‪ ,‬במידת הרגישות התרבותית וברמת הטאבו בנוגע לקטגוריה של הטראומה ‪(Ouimette,‬‬
‫)‪.Read, & Brown, 2005‬‬
‫ברמה הארצית מקובל בקרב אוכלוסיית המכורי לסמי הנמצאי בטיפול וגמילה לדווח על התעללות פיזית‬
‫מאשר על התעללות מינית‪ .‬אפילו המטפלי במפגשיה הטיפוליי ע המכור מעודדי שיתו" של חוויות עבר‬
‫טראומטיות באמצעות שאלותיה‪ ,‬בעיקר חוויות של יחס אלי מצד ההורי‪ ,‬אחי בוגרי יותר או מדריכי‬
‫בפנימיות ובמעונות סגורי‪ .‬כלומר‪ ,‬ג המטפלי וג המטופלי מצפי לתכני כאלו ואפילו מזמיני אות‪.‬‬
‫‪ .2‬ו‪ .‬המצב הפסיכולוגי‪ :‬הממצאי שהתקבלו בסול "המצב הפסיכולוגי" מספקי פרופיל נפשי של אוכלוסיית‬
‫המכורי לסמי‪ :‬המכורי בישראל כמעט אינ פוני‪/‬מטופלי במסגרות השונות של מערכת בריאות הנפש‪,‬‬
‫על א" שאחוז גבוה מה סבלו מסימפטומי נפשיי חמורי שלא עקב שימוש ישיר בסמי או אלכוהול‪ ,‬כמו‬
‫דיכאו חמור )‪ ,(94%‬חרדה עמוקה )‪ ,(93%‬קשיי בשליטה עצמית ואלימות )‪ ,(71%‬קשיי קוגניטיביי )‪,(64%‬‬
‫מחשבות רציניות על התאבדות )‪ ,(40%‬ניסיונות מעשיי להתאבד )‪ (23%‬והזיות למיניה )‪.(13%‬‬
‫מחקרי רבי דיברו על הקו מורבידיות הפסיכיאטרית ועל התחלואה הכפולה בקרב אוכלוסיית המכורי‬
‫להרואי‪ .‬המחקרי האפידמיולוגיי ברמה העולמית מדווחי על אחוזי דומי כ ‪ 44%‬עד ‪ 86%‬מהמכורי‬
‫סובלי מחרדה ומדיכאו & ‪(Forsyth, Parker & Finlay, 2003; Manna, 2002; Pozzi, Bacigalupi‬‬
‫)‪ .(Tempesta, 1997; Rodriguez-Liera et al, 2006‬כ ‪ 60%‬מהמכורי ישבו בכלא בגלל אלימות רחוב או‬
‫משפחה )‪ ,(Affinnih, 2005; Merquior, 2002; Sawyer-Kurian, Wechsberg, & Luseno, 2009‬כ ‪60%‬‬
‫מהמכורי סובלי מקשיי קוגניטיביי כולל קשיי למידה ;‪(Rosemarie Scolaro & Corinne, 2004‬‬
‫)‪ ,Weinrieb & O'Brien, 1993‬כ ‪ 55%‬מהמכורי חשבו על התאבדות וכ ‪ 20%‬ניסו להתאבד בפועל ‪(Facy,‬‬
‫)‪.1991; Rossow & Lauritzen, 1999; Rossow, 1994; Roy, 2003‬‬
‫אמנ לא נמצא הבדל בי המכורי הערבי למכורי היהודי בציו הכולל של הסול "המצב הפסיכולוגי"‪,‬‬
‫א נמצאו שני הבדלי מובהקי בשני פריטי מתו רשימת הפריטי המרכיבי את הסול‪ .‬עוד נמצא‬
‫שבקרב המכורי הערבי ישנו אחוז גבוה יותר של אלו שסבלו מהזיות שלא עקב שימוש בסמי וממוצע גבוה‬
‫יותר של מספר הימי שבה סבלו מבעיות פסיכולוגיות או רגשיות בחודש האחרו‪.‬‬
‫קשה להסביר את ההבדלי ביחס להזיות בי שתי הקבוצות משתי סיבות עיקריות‪ .1 :‬אי תמיכה לכ בספרות‬
‫המקצועית משו שלא נעשתה השוואה מהסוג הזה‪ .2 .‬לדעת פסיכיאטרי מומחי ישנה בעיית טרמינולוגית‬
‫בקרב ערבי שלרוב מדווחי על הזיות כאשר בפועל מדובר על מחשבות שמנהלות אות‪.‬‬
‫בנוגע לממוצע הגבוה יותר של מספר הימי שבה סבלו המכורי הערבי מבעיות פסיכולוגיות או רגשיות‬
‫בחודש האחרו לעומת המכורי היהודי‪ ,‬הוא תומ בממצאי המחקרי המעטי שנעשו באר ושבדקו את‬
‫המצב הנפשי בקרב שתי הקבוצות התרבותיות באר‪ ,‬הערבית והיהודית‪ .‬המחקרי מצאו שהערבי סובלי‬
‫יותר מהפרעות במצב הרוח‪ ,‬מחרדה ומהערכה עצמית מאשר היהודי‪ .‬מצב זה נוצר בשל העדר משאבי‬
‫חברתיי נפשיי‪ ,‬כמו תחושת יעילות עצמית ותמיכה חברתית על ידי חברי או אחרי משמעותיי ‪(Levav et‬‬
‫)‪.al, 2007 ; Ponizovsky et al, 2007‬‬
‫על א" המצב הנפשי המתואר לעיל‪ ,‬האוכלוסייה הערבית נמנעת מלפנות לעזרה מקצועית‪ ,‬בעיקר לשירותי טיפול‬
‫נפשיי ומשפחתיי ‪(Feinson, Popper & Handelsman, 1992; Haj-Yahia, 1995, 1997; Savaya & Spiro,‬‬
‫)‪ 1990‬בגלל החשש מסטיגמה חברתית ומשו החשש לחשו" סודות משפחתיי לזרי & ‪(Al-Krenawi‬‬
‫)‪ ,Graham, 2000; Savaya, 1998‬מה שמגביר עוד יותר את המצוקה הנפשית‪.‬‬
‫נית להסביר זאת באמצעות מספר גורמי משולבי‪ .‬הערבי בישראל נחשבי למיעוט אתני אשר מדווח על‬
‫תחושות קיפוח‪ ,‬ניכור ואפליה‪ ,‬כאשר חלק גדול מה שייכי למעמד סוציו אקונומי נמו‪ .‬מיעוט זה עובר‬
‫תהליכי שינוי בכיוו המודרניזציה תו ניסיו לשמור על זהות לאומית אתנית‪ .‬נוס" על כ האד הערבי בכלל‬
‫והמכור הערבי בפרט פוני לקבלת עזרה ממסגרות טיפול מוסדיי רק לאחר שמצב הנפשי‪ ,‬החברתי והכלכלי‬
‫הל והידרדר באופ ניכר‪ ,‬למשל‪ :‬המכורי הערבי מדברי על יותר בעיות נפשיות ומשפחתיות לפני הגעת‬
‫לטיפול מאשר המכורי היהודי‪.‬‬
‫מצב ותנאי אלו מגבירי את הלחצי הנפשיי בקרב המכור הערבי‪ ,‬לחצי שיוצרי תחושות חרדה ובעיות‬
‫במצב הרוח‪ ,‬בלי שיזכה לתמיכה רגשית וחברתית מצד המשפחה והחברי‪ .‬משבר זה עלול להיות נקודת שבר‬
‫ומצב סיכו בקרב המכור הערבי בתחילת דרכו בטיפול‪ ,‬מה שעלול להביאו לידי שבירה ונשירה מהטיפול וחזרה‬
‫מהירה לפשע ולסמי‪.‬‬
‫‪ .3‬ההשלכות המחקריות‪:‬‬
‫מאחר שישנ מחקרי קליניי מעטי הנוגעי לאוכלוסיית הערבי המכורי בישראל‪ ,‬מחקר זה מצטר"‬
‫למחקרו הקוד של המחבר‪ ,‬אשר עסק במחשבות בלתי רציונליות של המכורי הערבי והמכורי היהודי‪.‬‬
‫א הדר עוד ארוכה ויש צור בעוד מחקרי על קבוצה קלינית ותרבותית זו‪ ,‬מחקרי שעשויי להיות בסיס‬
‫נתוני שיתרו לחוקרי ולאנשי אקדמיה ויספק לה תמונה ולו חלקית על ההבדלי שבי מכורי ערבי‬
‫למכורי יהודי‪.‬‬
‫על א" המגבלות המתודולוגיות שיתוארו בהמש‪ ,‬לממצאי המחקר ישנ השלכות על תחו חקר האישיות ועל‬
‫חומרת ההתמכרות בקרב אוכלוסיית המכורי לסמי‪ .‬בתחו חקר האישיות הוכיח המחקר באופ ברור‬
‫ומובהק את ההבדלי שבי פרופיל האישיות של אוכלוסיית המכורי ובי האוכלוסייה הנורמלית בישראל‪.‬‬
‫המכורי נמצאו כחמימי )‪ ,(A+‬חסרי יציבות רגשית )‪ ,(C-‬צייתניי )‪ ,(E-‬זהירי )‪ ,(F-‬תועלתני )‪,(G-‬‬
‫ביישני )‪ ,(H-‬רגישי )‪ ,(I+‬חשדני )‪ ,(L+‬ממולחי )‪ ,(N+‬חוששי )‪ ,(O+‬נכוני להתנסויות חדשות )‪,(Q1+‬‬
‫מתנהגי על פי דחפי )‪ (Q3-‬ומתוחי )‪ (Q4+‬יותר מאשר האוכלוסייה הנורמלית‪.‬‬
‫הממצאי מחזקי את ההנחה התאורטית שטוענת כי תרבות משפיעה על מבנה האישיות של הפרטי הגדלי‬
‫בה‪ .‬כלומר‪ ,‬שוני תרבותי מביא לידי הבדלי במבנה האישיות בי אנשי הבאי מתרבויות שונות‪ .‬המחקר מצא‬
‫הבדלי מובהקי בי ערבי ליהודי )לא מכורי(‪ ,‬בכ שהערבי ה פחות יציבי רגשית )‪ ,(C-‬יותר‬
‫תועלתניי )‪ ,(G-‬יותר נועזי מבחינה חברתית )‪ ,(H+‬יותר חשדניי )‪ ,(L+‬פחות דמיוניי )‪ ,(M+‬יותר‬
‫ממולחי )‪ ,(N+‬יותר חוששי )‪ ,(O+‬נכוני להתנסויות חדשות )‪ ,(Q1+‬פחות סומכי על עצמ )‪ (Q2-‬ויותר‬
‫מתוחי )‪ (Q4+‬מאשר היהודי‪.‬‬
‫ההתמכרות להרואי מיתנה את השפעת התרבות על מבנה האישיות ועל ההבדלי בפרופילי האישיותיי בי‬
‫מכורי ערבי למכורי יהודי‪ .‬כמו כ נמצאו הבדלי מובהקי בחמש תכונות מקור ובתכונת על אחת בלבד‪,‬‬
‫כאשר המכורי היהודי מאופייני כפחות יציבי רגשית )‪ ,(C-‬פחות נועזי מבחינה חברתית )‪ ,(H-‬יותר‬
‫דמיוניי )‪ ,(M+‬פחות בטוחי ביכולת האישית )‪ (Q2-‬ויותר מתוחי )‪ (Q4+‬וחרדתיי )‪ (QII‬מאשר המכורי‬
‫הערבי‪.‬‬
‫בנוגע לחומרת ההתמכרות נמצאה חומרת התמכרות דומה בי מכורי יהודי ובי מכורי ערבי‪ ,‬על א"‬
‫ההבדלי הנקודתיי בתו הסולמות השוני במפתח חומרת ההתמכרות‪ .‬המכורי להרואי בישראל נמצאו‬
‫כסובלי מרמות גבוהות של חומרה במצב התעסוקתי‪/‬מקורות הכנסה ובמצב הפסיכולוגי וכסובלי מרמות‬
‫חומרה בינוניות במצב המשפטי ובמצב היחסי במשפחה‪/‬יחסי חברתיי‪ .‬בנוגע לפרופיל הרפואי ולבעיית‬
‫השימוש בסמי ואלכוהול ה סובלי מרמות נמוכות יחסית של חומרה‪.‬‬
‫‪ .4‬ההשלכות היישומיות והפרקטיות‪:‬‬
‫ממצאי המחקר הראו הבדלי חשובי רבי בקרב אוכלוסיית המכורי להרואי בישראל )ערבי ויהודי(‪,‬‬
‫הבדלי שיש להביא בחשבו ה במפגש הטיפולי בחדר הטיפול ה בקרב מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות‬
‫בתחו אכיפת החוק‪ ,‬המניעה והטיפול בבעיית ההתמכרות לסמי‪.‬‬
‫העובדה שהתקבל פרופיל אישיות שונה של המכורי לסמי מזה של האוכלוסייה הנורמלית‪ ,‬יכול לתרו רבות‬
‫ה במפגש הטיפולי ע המכור לסמי ה במאמצי המניעה וההסברה‪ .‬לגבי המכורי לסמי כבר ברור למטפל‬
‫במה נבדל המכור בתכונות אישיותו מהאד הנורמלי )לא מכור(‪ ,‬ולש אמור המטפל לכוו את מאמציו כדי‬
‫להביא לידי שינוי בתכונות אישיותו אלו‪ ,‬מה שיעזור למכור להתנהג באופ נורמטיבי ומסתגל יותר‪ .‬ממצאי‬
‫המחקר אודות מבנה האישיות של המכור לסמי עשויי לשפר את תכניות המניעה וההסברה‪ ,‬שמיושמות בדר‬
‫כלל בקרב בני הנוער‪ .‬בני נוער שיש לה מבנה אישיות דומה למכורי לסמי נמצאי במעגל סיכו גבוה לפתח‬
‫בעיית שימוש והתמכרות לסמי ויש לכוו את מאמצי המניעה וההסברה לקבוצות סיכו אלו‪.‬‬
‫ההבדלי בי המכורי הערבי ובי המכורי היהודי ה במבנה האישיות ה בתחומי ספציפיי בחומרת‬
‫ההתמכרות‪ ,‬עשויי לתרו רבות למטפלי העובדי במסגרות הגמילה מסמי‪ .‬ראיית הייחודיות התרבותית‬
‫והתאמת הטיפול על בסיס זה )טיפול רגיש תרבות( משפרות ומייעלות את איכות האבחו והטיפול הניתני‬
‫למכורי הבאי מרקע תרבותי שונה וייחודי‪ .‬גישה זו מספקת למטופל את הכבוד הראוי לו ואת התחושה‬
‫שמביני אותו ואת הייחודיות התרבותית לתרבות שבה גדל ומשליכה על התכונות האישיות ועל תחומי חייו‬
‫השוני של המכור‪.‬‬
‫תמיכה לגישה טיפולית זו נית למצוא בדבריו של אלקרנאוי )‪" :(1998‬נותני השירות חייבי להיות מודעי לכ‬
‫שאי דר טיפול יחידה ונורמטיבית וכל תרבות מפתחת תנאי הדורשי דר טיפול שתתאי להשקפותיה‪,‬‬
‫לאמונתה ולאופ תפיסת המציאות שלה"‪.‬‬
‫‪ .5‬מגבלות מתודולוגיות‬
‫לדעתי‪ ,‬למחקר זה ישנ מספר מגבלות מתודולוגיות שייתכ שתהיה לה השפעה מסוימת על תקפות הממצאי‬
‫ועל היכולת להכליל מה‪ .‬ע זאת קורא המעוניי לערו מחקר דומה יכול להפיק תועלת ממגבלות אלו א‬
‫ינסה להימנע מה בעתיד‪ .‬המגבלות ה‪:‬‬
‫א‪ .‬במדג קבוצת הביקורת היו ‪ 53%‬נוצרי לעומת ‪ 1%‬בקרב המכורי הערבי להרואי ו ‪ 58%‬אשכנזי‬
‫לעומת ‪ 9%‬בקרב מדג המכורי היהודי להרואי‪ .‬אמנ המדגמי נבחרו באופ אקראי ועל א" האחוז הנמו‬
‫של הנוצרי והאשכנזי בקרב אוכלוסיית המכורי להרואי המטופלת במרכזי הגמילה‪ ,‬המשק" את המציאות‬
‫בפועל‪ ,‬היה נכו יותר לבחור במדג בקבוצת הביקורת באופ שיהיה דומה מבחינה דמוגרפית במדג לקבוצת‬
‫המכורי להרואי‪ .‬יש להדגיש שהביקורת של השפעת הגור הדמוגרפי בכל קבוצה הייתה מחייבת מדג הרבה‬
‫יותר גדול‪ ,‬שלא היה מעשי במחקר הנוכחי‪.‬‬
‫ב‪ .‬עבודה זו לא התבססה על מדג רנדומלי טהור אלא על מדג נוח ‪ ((Samples of Opportunity‬של קבוצות‬
‫מכורי הנמצאות במסגרות טיפול ציבוריות‪/‬ממשלתיות באר‪ .‬המחקרי מראי הבדלי מובהקי‬
‫סטטיסטית במצב הכללי וברמת חומרת ההתמכרות בקרב אלו הנמצאי במסגרות הטיפול והגמילה‪ ,‬לעומת‬
‫אלו שאינ נמצאי במסגרות טיפול ממשלתיות או אלו המטופלי במרכזי פרטיי ‪(Rodriguez-Liera et‬‬
‫)‪ .al., 2006‬כ שאלו הנמצאי במסגרות טיפול‪ ,‬לעומת אלו שאינ נמצאי במסגרות טיפול‪ ,‬מושפעי יותר‬
‫מאווירה של לח‪ ,‬חרדה ומשברי חיי עקב היות בטיפול‪ ,‬כאשר רוב מאופייני ברקע פלילי עשיר ומנסי‬
‫להפחית את רמת השימוש לרמה שניתנת לניהול‪ .‬אנשי אלו התעייפו ואי לה יכולת להמשי להשתמש‬
‫בסמי בתנאי מסוכני )‪ .(Spotts & Shontz, 1983‬על כ אי לעשות הכללה של הממצאי על אוכלוסיות‬
‫שונות‪ ,‬כמו מכורי לא נקיי מסמי )מכורי פעילי(‪ ,‬מכורי נקיי מהרחוב‪/‬מחו למסגרות הטיפול‪,‬‬
‫מכורי מטופלי במרכזי פרטיי וכו'‪.‬‬
‫ג‪ .‬מאחר שהבדיקה נעשתה על מכורי הנמצאי כחודש עד שישה שבועות מיו קבלת לתכנית הטיפולית‪,‬‬
‫הדבר משפיע על הנתוני המתייחסי לתקופה האחרונה שלפני כניסת למסגרות הטיפול והגמילה‪ .‬הכוונה‬
‫לנתוני של החודש האחרו במפתח חומרת ההתמכרות‪ .‬הדבר השפיע על הנתוני בכ שרמת החומרה‬
‫שהתקבלה הייתה נמוכה מאשר אלו שאינ נמצאי כלל במסגרות הטיפול או אלו הנמצאי בשלב הקבלה‬
‫לטיפול‪ .‬בעקבות זאת ה ידווחו‪ ,‬למשל‪ ,‬על פחות שימוש בסמי או על מעורבות בעבירות או בפשעי בתקופת‬
‫החודש האחרו‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיטת החישוב של ציוני ה ‪ ASI‬המומלצת על ידי הארגו העומד מאחורי פיתוח השאלו והמתייחסת רק ל‬
‫‪ 55‬שאלות מכלל השאלות‪ ,‬פוגעת באופ ממשי ביכולתו של הכלי להיות רגיש להבדלי תרבותיי ואתניי‪.‬‬
‫ההתייחסות לכלל ה ‪ 145‬שאלות עדי" ומספק תמונה רחבה יותר ורגישה תרבותית )‪.(Barbara, 2006‬‬
‫ה‪ .‬יש לעשות שימוש זהיר בממצאי המחקר ובפוטנציאל ההכללה על כלל המכורי לסמי במיוחד‪ ,‬ויש‬
‫הטועני כי מכורי לסמי הנמצאי בתהלי קבלה למסגרות הטיפול והגמילה נוטי לתת תשובות לא‬
‫אמינות ולדווח על תיאורי מוטעי כלפי עצמ בעיקר כאשר ה נבדקי על ידי גורמי הממסד או כדי להשיג‬
‫רווחי אישיי )לדוגמה‪ ,‬ה מדווחי על נתוני מוגזמי כדי לגרו לכ שיקבלו אות לטיפול( & ‪(Kaestner‬‬
‫)‪.Goldstein, 1977‬‬
‫ו‪ .‬במחקר הנוכחי לא נמדדה מידת החברות )סוציאליזציה( של שתי הקבוצות התרבותיות העיקריות )הערבית‬
‫והיהודית( לפי הערכי והנורמות של הממדי התרבותיי של הופשטדה‪ .‬ההשוואה בי הערבי ליהודי‬
‫נסמכה על ממצאיו של הופשטדה בנוגע לערבי ממדינות ערב )מצרי‪ ,‬לבנו‪ ,‬לוב‪ ,‬סעודיה‪ ,‬עירק‪ ,‬כווית‬
‫והאמירויות הערביות המאוחדות( ולא על הערבי בישראל משו שהופשטדה לא חקר את הערבי בישראל‪.‬‬
‫החוקר החליט כי הממצאי הנוגעי לערבי ממדינות ערב זהי לערבי בישראל משו שהערבי בישראל‬
‫עדיי נחשבי כשייכי לעול הערבי מבחינת שייכות התרבותית ועל א" העובדה שהערבי בישראל מושפעי‬
‫מתרבות הרוב היהודית‪.‬‬
‫מדידה ובדיקה מהסוג הזה היו עשויות לגלות שאות אנשי השייכי לאותה קבוצה תרבותית‪ ,‬ממוקמי‬
‫במקומות שוני על הרצפי של הופשטדה; יש המזדהי ע תרבות הרוב ויש הנצמדי למסורת ולשורשי‬
‫התרבותיי המייחדי אות )‪ .(Niv & Hser, 2006‬חיזוק ותמיכה לנאמר לעיל נית למצוא בספרות‬
‫המקצועית העולמית שמדברת על רמת שונות גבוהה יותר בתו הקבוצות האתניות מאשר בי הקבוצות‬
‫האתניות השונות‪ ,‬וכאשר עושי השוואה בי קבוצות מיעוט ובי קבוצות הרוב ‪(Clark, 1998; Unger et al.,‬‬
‫)‪.2002‬‬
‫ז‪ .‬הממצאי‪ ,‬ה במבח האישיות ה במפתח חומרת ההתמכרות‪ ,‬מבוססי על דיווח עצמי בלבד‪ ,‬ללא כל‬
‫הצלבת נתוני שהתקבלו ע נתוני פורמלי אחרי‪ ,‬כמו התיק הרפואי‪ ,‬העבר הפלילי וכו'‪.‬‬
‫ח‪ .‬מתו הממצאי שהתקבלו נית להכליל רק על אוכלוסיית המכורי לסמי הגברי בלבד‪ ,‬א לא על הנשי‬
‫המכורות לסמי משו שהמדג לא כלל נשי מכורות לסמי‪ .‬א יש מקו למחקרי בעתיד בקרב‬
‫אוכלוסיית הנשי המכורות לסמי‪ ,‬מה ג שמספר הנשי המכורות לסמי והפונות לטיפול וגמילה מסמי‬
‫הול וגודל ג בקרב האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל‪.‬‬
‫ט‪ .‬השוואה בי תרבויות שונות מבחינת השפה נתקלת בבעיית תרגו‪ ,‬כאשר שאלות עשויות להשתנות באופ‬
‫ממשי בקרב קבוצות תרבותיות שונות‪ .‬לאד אחד מתרבות מסוימת עשויה שאלה מסוימת להיות ברורה מאוד‬
‫לעומת אד אחר מתרבות אחרת שעשוי לתת פרשנות שונה לגמרי לאותה שאלה‪ .‬החוקר פגש סוגיה זו בעת‬
‫שמכורי מילאו את השאלוני והתקשו להבי כראוי את המשמעות של לא מעט שאלות‪ ,‬בעיקר במבח‬
‫האישיות ‪.CAQ-1‬‬
‫‪ .6‬המלצות עתידיות‪:‬‬
‫מחקר זה הוא בבחינת ניסיו מחקרי ייחודי ה מבחינת ההיק" ה מבחינת עול התוכ‪ .‬חקר נושא האישיות‬
‫וחומרת ההתמכרות בקרב אוכלוסיית המכורי‪ ,‬הערבי והיהודי בישראל לא זכה ליחס מספיק מצד‬
‫החוקרי בתחו‪ .‬לדעתי‪ ,‬יש להמשי לפתח מחקרי חדשי נוספי שעשויי לשפו אור על ההיבט המדעי‬
‫שיביא לידי השלמת התמונה בנוגע למשתני ההתמכרות והאישיות‪ .‬להל מספר הצעות אפשריות למחקרי‬
‫בעתיד‪:‬‬
‫א‪ .‬לעשות מחקר המש בשימוש במבח ‪ ,CAQ-2‬שהוא הגרסה הקלינית של השאלו‪ .‬שאלו זה נבנה במיוחד‬
‫לחקר וללמידה מעמיקה ויסודית יותר של אוכלוסיות קליניות‪ ,‬כמו אוכלוסיית המכורי לסמי & ‪(Spotts‬‬
‫)‪ .Shontz, 1991‬התוצאות אמורות לספק תמונה קלינית משלימה לממצאי שהתקבלו מהמחקר הנוכחי‪.‬‬
‫ב‪ .‬להכניס את הנשי למדג כדי לבדוק את השפעת המשתנה המגדרי‪.‬‬
‫ג‪ .‬למדוד את הרצפי‪/‬הממדי התרבותיי של הופשטדה על ערבי ויהודי כדי לזהות קבוצות אשר ממוקמות‬
‫במקומות שוני על הרצפי‪ ,‬תו השוואה בי הקבוצות בפרופיל האישיות ובחומרת ההתמכרות‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש מקו לבדיקת הקשר בי פרופיל האישיות ובי הצלחה וסיו טיפול‪ .‬את מבנה האישיות של המכור הפונה‬
‫לטיפול נית למדוד בתחילת הטיפול ולנסות לראות מה המכנה המשות" מבחינה אישיותית בי אלו שסיימו‬
‫טיפול‪ ,‬או לבדוק את מבנה האישיות של אלו המסיימי את הטיפול‪ .‬בדיקה זו יכולה לספק תמונה אישיותית‬
‫אודות אלו שיכולי לסיי את הטיפול ולהפיק ממנו את המרב‪.‬‬
‫ה‪ .‬חקר הפרעות האישיות בקרב מכורי לסמי עשוי לספק תמונת מצב קלינית משלימה בתחו האישיות‬
‫וההתמכרות‪ .‬חקר זה עשוי לתרו רבות לאוכלוסיית המטפלי במכורי לסמי ה מבחינת אסטרטגיית‬
‫הטיפול ה מבחינת יכולת הניבוי של כל קבוצת מכורי לפי סוג הפרעת האישיות‪.‬‬
‫ו‪ .‬יש לבדוק עוד קבוצות תרבותיות בישראל‪ ,‬כמו רוסי ואתיופי‪ ,‬ה במבנה האישיות ה בחומרת ההתמכרות‪.‬‬
‫ראיית הייחודיות התרבותית עשויה לתרו לקובעי המדיניות ולנותני השירותי להתאי אות לייחודיות‬
‫התרבותית‪ ,‬מה שעשוי לשפר ולייעל את העבודה בשטח‪.‬‬
‫ז‪ .‬בשל המגבלות המתודולוגיות של שאלו ה ‪ ASI‬הייתי מציע לבנות שאלו רחב ומדויק יותר שאמור לכסות‬
‫ביתר דיוק את תחומי חייו של המכור‪ ,‬שאלו המתייחס לגיל תחילת השימוש בסמי‪ ,‬לסיבות להתמכרות‪,‬‬
‫להצלחות עבר בטיפול‪ ,‬לבעיות משפחתיות ספציפיות כמו אלימות בי בני הזוג‪ ,‬למידת התמיכה הרגשית מצד‬
‫המשפחה וכו'‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אזרחי‪ ,‬י‪ .‬שטיינברג‪ ,‬ד‪ .‬רוזינר‪ ,‬א‪ .‬עובדיה‪ ,‬נ‪ .‬ומשה‪ ,‬ט‪ .(2005) .‬השימוש בחומרי פסיכואקטיביי בקרב תושבי‬
‫מדינת ישראל – דו"ח מסכ‪ .‬הרשות הלאומית למלחמה בסמי ואלכוהול‪ :‬ירושלי‪.‬‬
‫אלסיד‪ ,‬מ‪ .‬ואבו עבאא'ה‪ ,‬ס‪ .(1994) .‬מקיאס אלתחליל אלאקליני – אלג'וזא' אלאול‪ .‬מקתבת אלאנג'לו אלמסריה‬
‫– קהיר‪) .‬בערבית(‬
‫בורגנסקי‪ ,‬א‪ .(1994) .‬מיקוד שליטה‪ ,‬דימוי עצמי‪ ,‬נוירוטיות ואקסטרוברטיות בקרב מתמכרי לסמי בישראל‪.‬‬
‫עבודת גמר לקבלת תואר מוסמ‪ .‬אוניברסיטת בר איל‪.‬‬
‫בר המבורגר‪ ,‬ר‪ .‬ואזרחי‪ ,‬י‪ .(2006) .‬מחקר הערכה לכפר איזו‪ .‬דו"ח מחקר מסכ‪ .‬הרשות למלחמה בסמי‪,‬‬
‫ירושלי‪.‬‬
‫ג'ראיסי‪ ,‬ע‪ .(2003) .‬הבדלי במחשבות הבלתי רציונאליות בקרב מכורי לסמי ערבי ויהודי הפוני‬
‫לטיפול בבעיית ההתמכרות לסמי‪ .‬עבודת גמר לקבלת תואר מוסמ‪ .‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫דאוד‪ ,‬נ‪2007) .‬א(‪" .‬נתיבי מסבירי לפערי חברתיי כלכליי בבריאות בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל"‪,‬‬
‫עבודת דוקטור‪ ,‬בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית‪ ,‬הסתדרות מדיצינית הדסה‬
‫והאוניברסיטה העברית בירושלי‪.‬‬
‫זק‪ ,‬א‪ .(1976) .‬איפיוני פסיכומטריי של שאלו ‪ .16PF‬המרכז למחקר ולייעו בנושאי הסגל החינוכי‪ .‬בית‬
‫הספר לחינו‪ .‬אוניברסיטת תל אביב‪ :‬תל אביב‪.‬‬
‫חאג' יחיא‪ ,‬מ‪ .(1994) .‬המשפחה הערבית בישראל‪ :‬ערכיה התרבותיי וזיקת לעבודה סוציאלית‪ .‬חברה ורווחה‪,‬‬
‫י"ד‪.249 264 ,(3 4) ,‬‬
‫חשיבו‪ ,‬ס‪ .(1997) .‬קהילה‪ ,‬משפחה ומעמד האישה הערביה בישראל‪ .‬חיבור לש קבלת תואר מוסמ‪.‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫לונטל‪ ,‬א‪ .‬מוסקו‪ ,‬נ‪ .‬ורק‪ ,‬ר‪ .(1999) .‬טיפול מציאותני – הלכה למעשה הדוגמא של טיפול בנפגעי סמי‪ .‬מרכז‬
‫רפואי רמב"‪ .‬חיפה‪.‬‬
‫ספיר‪ ,‬י‪ .(2000) .‬הקשר בי תחושת קוהרנטיות וייחוסי אחריות לבעיה ולפתרו לבי גמילה וניהול חיי ללא סמי‬
‫רחוב לאור זמ‪ ,‬בקרב מכורי לסמי‪ .‬דו"ח מחקר מסכ‪ .‬הרשות הלאומי למלחמה בסמי‬
‫ואלכוהול‪ :‬ירושלי‪.‬‬
‫פוקס‪ ,‬ד‪ .(1992) .‬הקשר בי אישיות ורמת התמכרות אצל מכורי לאופיאטי‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬טבק‪ ,‬חשיש‬
‫ואוכל‪.‬חיבור לש קבלת תואר מוסמ‪ .‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫רחמי דיאלוקס‪ ,‬נ‪ .(2003) .‬גברי המכורי לסמי ובנות זוג‪ :‬סגנונות התקשרות‪ ,‬אוטונומיה‪ ,‬סגנונות פתרו‬
‫קונפליקטי ושביעות רצו ממיניות‪ .‬חיבור לש קבלת תואר מוסמ‪ .‬אוניברסיטת בר איל‪ ,‬רמת ג‪.‬‬
‫‪Abu-Arab, M., & Hashem, E. (1995). Some Personality Correlates in a group of Drug Addicts.‬‬
‫‪Journal of Personality and Individual Differences, 19(5), 649-653.‬‬
‫‪Abudabbeh, N. (1998). Counseling Arab-American families. In u. p. Gielen & A. L.‬‬
‫‪Laura (Eds.), The family and family therapy in international perspective (pp. 115-126).‬‬
‫‪Trieste, Italy: Edizioni Lint Trieste.‬‬
‫‪Addis, M.A. (2003). Men, Masculinity, and the Contexts of Help Seeking. American‬‬
‫‪Psychologist, 58(1), 5–14.‬‬
‫‪Al-Haj, M. (1989). Social research on family lifestyle among Arabs in Israel. Journal of‬‬
‫‪Comparative Family Studies, 20(2), 175-195.‬‬
Al-Khani, M.A.F., Bebbington, P.E., Watson, J.P., & House, F. (1986). Life events and
schizophrenia: A Saudi Arabia study. British Journal of Psychiatry, 148, 12-22.
Al-Krenawi, A., & Graham, J.R. (2000). Culturally sensitive social work practice with Arab
clients in mental health settings. Health & Social Work. 25(1), 9-22.
Allport, G. (1937). Personality: A psychological interpretation. New York, London:
Mamillan.
Al-Muuhraque, A.H.A. (1986). Notes on determination and trust. Beorut (Lebanon): Al-Aalami
Foundation for Publishing (in Arabic).
Aluja, A., & Blanch, A. (2002). Descriptive and comparative analysis of the 16pf-5 in American
and Spanish samples. Boletin-de-Psicologia, 74(1), 27-38.
American Psychiatric Association. (2000). Diagnostic and Statistical Manual of Mental
Disorders, 4th edn (Washington, DC, American Psychiatric Association).
Anglin, M. D. (1988). The efficacy of civil commitment in treating narcotic addiction. National
Institute on Drug Abuse: Research Monograph Series [US Department of Health &
Human Services].
Arneja, I. & Sen, A.K. (1998). A comparative study of drug-abusers and non-abusers on some
psycho-social variables. Disabilities and Impairments, 2, 104-116.
Ball, S. A. & Cecero. J. J. (2001). Addicted patients with personality disorders: Traits, schemas,
and presenting problems. Journal of Personality Disorders, 15, 72-83.
Ball, S. A. (2002). Big Five, Alternative Five, and Seven Personality Dimensions: Validity in
Substance-Dependent Patients. In P. T. Costa, Jr. and T.A. Widiger (Eds.), Personality
disorders and the five factor model of personality. Washington, DC: American
Psychological Association.
Barakat, H. (1985a). The contemporary Arab society. Beirut: Center of Arab Union.
(Arabic).
Barakat, H. (1993). The Arab World: Society, Culture, and the State. Berkeley: University of
California Press.
Barbara, C. (2006). Addiction Severity Index and African American females: A need for
gender/race/culture specificity. Dissertation for doctoral degree. Adler School Of
Professional Psychology. USA.
Baron-Epel, O., Garty, N., & Green, M.S. (2007). Inequalities in use of health services among
Jews and Arabs in Israel. Health Services Research, 42(3, part 1), 1008-1019.
Bazzoui, W. (1970). Affective disorders in Iraq. British Journal of Psychiatry, 117, 195-203.
Blankfield, A. (1987). The Concept of Dependence. The International Journal of the Addiction,
22 (11), 1069-1081.
Blazina, C., & Watkins Jr., C.E. (1996). Masculine gender role conflict: Effects on college
men's psychological well-being, chemical substance usage, and attitudes towards helpseeking. Journal of Counseling Psychology,43(4), 461-465.
Blume, A.W., Morera, O.F., & De La Cruz, B.G. (2005). Assessment of Addictive Behaviors in
Ethnic-Minority Cultures. In D. M. Donovan, & G.A. Marlatt (Ed). Assessment of
addictive behaviors (2nd ed.). New York: Guilford Press.
Brien, R.L., Kleinman, J., & Eisenman, R. (1972). Personality and drug use: Heroin, alcohol,
methadrine, mixed drug dependency and the 16PF. Correct Psychiatry Journal and
Social Therapy, 18(4), 22-23.
Booth-Kewley, S., & Vickers, R.R.Jr. (1994). Associations between magnitude of personality
and health behavior. Journal of Personality, 62, 281-296.
Bornstein, R.F., & Bowen, R. F. (1995). Dependency in psychotherapy: Toward an integrated
treatment approach. Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Trainin, 32(4), 520534.
Brook, J.S., Whiteman, M., & Gordon, A.S. (1983). Stages of Drug Use in Adolescence:
Personality, Peer, and Family Correlates. Developmental Psychology, 19(2), 269-277.
Brooner, R.K., Schmidt, C.W., & Herbst, J.H. (1994). Personality trait characteristics of opiod
abusers with and without comorbid personality disorders. In P. T. Costa, Jr. and T.A.
Widiger (Eds.), Personality disorders and the five factor model of personality.
Washington, DC: American Psychological Association.
Brown, L. S., Alterman, A. I.,Rutherford, M. J.,Cacciola, J. S., & Zaballero, A.R. (1993).
Addiction Severity Index scores of four racial/ethnic and gender groups of methadone
maintenance patients. Journal of Substance Abuse. 5(3), 269-279.
Brown, K. (2005). Does Psychology of Religion Exist? European Psychologist, 10(1), 71-73.
Campbell, B.K., & Stark, M.J. (1990). Psychopathology and personality characteristics in
different forms of substance abuse. The International Journal of the Addiction, 25(12),
1467-1474.
Cattell, R. B. (1957). Personality and motivation structure and measurement. New York:
World.
Cattell, R. B. (1965). The Scientific Analysis of Personality. Baltimore Penguin.
Cattell, R. B., Knapp, R. R., Scheier, I. H. (1961). Second-order personality factor structure in
the objective test realm. Journal of Consulting Psychology, 25(4), 345-352.
Cattell, R. B. & Warburton, F.W. (1961). A cross cultural comparison of patterns of
extraversion and anxiety. British Journal of Psychology, 52, 3-15.
Cattell, R.B., & Gibbons, B. D. (1968). Personality Factor Structure Of the Combined Guilford
and Cattell Personality Questionnaires. Journal of Personality and Social Psychology,
9(1), 107-120.
Cattell, R. B. (1973). A check on the 28 factor Clinical Questionnaire structure on normal and
pathological subjects. Journal of Multivariate Experimental Personality and
Psychology, 1(1), 3-12.
Cattell, R. B., & Krug, S. (1967). Personality Factor Profile to the Student Smoker. Journal of
Counseling Psychology, 14(2), 116-121.
Cattell, R. B., Eber, H. W., & Tatsuoka, M. M. (1970). Handbook for the Sixteen Personality
Factor Questionnaire. Champaign, Ill.: Institute for Personality and Ability Testing.
Cattell, H. EP. (1996). The original big five: A historical perspective. European Review of
Applied Psychology, 46(1), 5-14.
Chan, D.W. (1996). Self-consciousness in Chinese college students in Hong Kong. Personality
and Individual Differences, 21(4), 557-562.
Chandola, T., & Jenkinson, C. (2000). Validating self-rated health in different ethnic groups.
Ethnicity & Health, 5(2), 151-159.
Childress, A.R., Ehrman, R., McLellan, A.T., MacRae, J. et al. (1994). Can induced moods
trigger drug-related responses in opiate abuse patients? Journal of Substance Abuse
Treatment,11(1), 17-23.
Ciotola, P.V. & Peterson, J. F. (1976). Personality characteristics of alcoholics and drug addicts
in a merged treatment program. Journal of Studies on Alcoho, 37(9), 1229-1235.
Clark, C.J. (2003). Problem solving and personality factors of two at-risk college populations.
Doctoral Dissertation. Yeshiva University.
Cloward, R., & Ohlin, L. (1963). Delinquency and Opportunity. Free Press, Glencoe: Illinois.
Coan, R.W. (1973). Personality variables associated with cigarette smoking. Journal of
Personality and Social Psychology, 26(1), 86-104.
Cockett, R. (1971). Drug Abuse and Personality in Young Offenders. Butterworths: London.
Cohn, C.P., White, E.H., & Schoolar, J.C. (1971). Interpersonal patterns of personality for drugabusing patients and their therapeutic implications. Archives of General Psychiatry,
24(4), 353-358.
Colder, C.R., & Chassin, L. (1997). Affectivity and impulsivity: Temperament risk for
adolescent alcohol involvement. Psychology of Addictive Behaviors, 11(2), 83-97.
Collins, H.A., Burger. G.H., & Taylor, G. A. (1977). Personality Patterns of Drug Abusers on
MMPI Profiles. Journal of Clinical Psychology, 33(3), 897-900.
Conger, J.J. (1956). Alcoholism – Theory, problem and challenge: Rinforcement theory and the
dynamics of alcoholism. Quarterly Journal of Studies on Alcohol, 17, 296-305.
Conway, K.P., Kane, R.J., Ball, S.A., Poling, J.C., & Rounsaville, B.J. (2003). Personality,
Substance abuse, and Polysubstance involvement among Substance Dependent
Patients. Drug and Alcohol Dependence, 71(1), 65-75.
Cooper, M. L., Frone, M.R., Russell, M., Mudar, P. (1995). Drinking to regulate positive and
negative emotions: A motivational model of alcohol use. Journal of Personality and
Social Psychology, 69(5), 990-1005.
Corcoran, K. J. & Michels, J.L. (1998). A prototype analysis of psychological situations through
the lens of alcohol expectancies and gender. Addictive Behaviors, 23(5), 685-692.
Cormier, D., Bourassa, M., & Paquin, D. (1973). Characteristiques de la personalite de l`usager
de drogues bengues: Comparsion interculturelle. Toxicomanies, 6, 9-16.
Costa, P.T., & McCrae, R.R. (1992). Revised NEO Personality Inventory (NEO-PI-R) and NEO
Five-Factor Inventory (NEO-FFI) professional manual. Odessa, FL: Psychological
Assessment Resources.
Deren, S., & Koslowsky, M. (1997). Personality Sex Differences of Narcotic Addicts and
Treatment Implications. The International Journal of the Addiction, 12(4), 541-551.
Diener, E., Diener, M., & Diener, C. (1995). Factors predicting the subjective well-being of nations.
Journal of personality and Social Psychology, 69, 851-864.
Donovan, B., Padin-Rivera, E., & Kowaliw, S. (2001). “Transcend”: Initial outcomes from a
posttraumatic stress disorder/substance abuse treatment program. Journal of Trauma
Stress, 14, 757-772.
Dwairy, A.M., & Van Sickle, T. (1996). Western psychotherapy in traditional Arabic
societies. Clinical Psychology Review, 16(3), 231-249.
Dwairy, A.M. (1998). Cross Cultural Counseling: The Arab-Palestinian Case.
Binghamton, New York: The Haworth Press.
Edmundson, E.W., Glover, E.D., Alston, P.P., & Schroeder, K.L. (1988). Personality profiles
associated with smokeless tobacco use patterns. Addictive Behaviors, 13, 219-223.
Eftekhari, A., Turner, A.P., & Larimer, M.E. (2004). Anger expression, coping, and substance
use in adolescent offenders. Addictive Behaviors, 29(5), 1001-1008.
Ellickson, P.L., Martino, S.C., & Collins, R.L. (2003). Marijuana Use From Adolescence to
Young Adulthood: Multiple Developmental Trajectories and Their Associated
Outcomes. Health Psychology, 23(3), 299-307.
Estrada, F. (2001). Juvenile violence as a social problem. Trends, media attention and societal
response. British Journal of Criminology, 41(4), 639-655.
Etter, J., Pélissolo, A., Pomerleau, C., & Saint-Hilaire, Z. (2003). Association between smoking
and heritable temperament traits. Nicotine & Tobacco Research, 5(3), 401-409.
Eysenck, H.J., & Eysenck, S.B. (1968). Manual: Eysenck Personality Inventory. San Diego,
Calif: Educational & Industrial Testing Service.
Eysenck, H. J., & Iwawaki, S. (1975). The determination of aesthetic judgment by race and sex.
Journal of Social Psychology, 96 (1), 11-20.
Eysenck, S.B., & Lee, H. (1985). Cross-cultural study on the characteristics of personality
dimensions: Korean and English. Korean Journal of Psychology, 5(1), 51-66.
Fahey, J. (2004). Male Role Issues Among Hospitalized Alcohol Abusers: Prediction of
Addiction Severity, Readiness To Change, and Intensity of Drug Thinking Style.
Doctoral Dissertation, University Temple.
Fatima, A. (1998). The cross-cultural comparability of the 16 Personality Factors Inventory.
Dissertation for doctoral degree. University of South Africa, South Africa
Finestone, H.(1957). Cats, Kicks and color. Social Problems, 5, 3-13.
Florian, V., & Har-Even, D. (1984). Cultural patterns in the choice of leisure time activity
frameworks: A study of Jewish and Arab youth in Israel. Journal of Leisure Research,
16(4), 330-337.
Florian, V. (1989). The cultural impact on the family dynamics of parents who have a child with
a disability. Journal of Comparative Family Studies, 20(1), 97-111.
Franklin, J., & Markarian, M. (2005). Substance Abuse in Minority Populations. In R.J.
Frances, S.I. Miller, & A.H. Mack (Ed). Clinical textbook of addictive disorders, 3rd
ed. New York: Guilford Publications.
Freeberg, A.L., & Stein, C.H. (1996). Felt obligations towards parents in Mexican-American
and Anglo-American young adults. Journal of Social and Personal Relationships,
13(3), 457-471.
Gaith, M. A. (1986). Studies of rural sociology. Egypt: University Science Press. (Arabic).
Goeders, N.E. (2004). Stress, Motivation, and Drug Addiction. American Psychological Society,
13 (1), 33-35.
Gold, S.N. (1980). Relations between level of ego development and adjustment patterns in
adolescents. Journal of Personality Assessment, 44(6),630-638.
Golden, C.J. (1978). Cross-cultural second order factor structures of the 16PF. Journal of
Personality Assessment, 42(2), 167-170.
Gonzalez, C.A. (1981). A comparison of the personality characteristics of the smoker and exsmoker. International Dissertation Abstract, 42, 746-747.
Good, G.E., Heppner, P. P., DeBord, K. A., & Fischer, A.R. (2004). Understanding Men's
Psychological Distress: Contributions of Problem-Solving Appraisal and Masculine
Role Conflict. Psychology of Men & Masculinity, 5(2),168-177.
Goodwin, D.W. (1979). Alcoholism and Heredity: a review and hypothesis. Archives of
General Psychiatry, 36, 57-61.
Gossop, M.R., & Roy, A. (1976). Hostility in drug dependent individuals: Its relation to specific
drugs, and oral or intravenous use. British Journal of Psychiatry, 128, 188-193.
Grella, C. E. (2003). Effects of gender and diagnosis on addiction history , treatment utilization,
and psychosocial functioning among a dually-diagnose sample in drug treatment .
Journal of Psychoactive Drugs, 35(suppl), 169-179.
Griffel, A., Eisikovits, Z., Fishman, G., & Grinsttein-Weiss, M. (1997). Israeli youth survey
1997: Patterns of help seeking in times of distress (Report No. 4). Haifa: University of
Haifa, Minerva Center for Youth Studies.
Groh, T.R., & Goldberg, E.E. (1976). Locus of control within subgroups in a correctional
population. Criminal Justice and Behavior, 3(2), 169-178.
Gwenola, H., & Bernard, R. (2004). Verbalization of emotion in chronic pain patients and their
psychological adjustment. Journal of Health Psychology, 9(5), 661-676.
Haj-Yehia, M.M. (1994). The Arab family in Israel. Society and Welfare, 14, 259-264.
Haj-Yehia, M.M. (1995). Toward cultural sensitive intervention with Arab families in Israel.
Contemporary Family Therapy, 17(4), 429-447.
Haj-Yahia, M.M. (1997). Predicting beliefs about wife beating among engaged Arab men in
Israel. Journal of Interpersonal Violence, 12(4), 530-545.
Haviland, J.M., & Kahlbaugh, P. (1993). Emotion and identity. In M. Lewis, & J.M. Haviland.
(Ed). Handbook of emotions. (pp. 327-339). New York, NY, US: Guilford Press. xiii,
653 pp.
Hellemans, K., & Ginette, C. (2004). Effects of early environmental experience on emotionality,
impulsivity and reward sensitivity: Relationship to substance abuse. Dissertation for
Doctoral degree. University of Queen's Kingston, Canada.
Hofstede, G. (1980). Culture’s consequences: International differences in work-related values.
Beverly Hills, CA: Sage.
Hofstede, G. (1991). Cultures and organizations: Software of the mind. London: McGraw-Hill.
Hofstede, G. (2001). Culture’s consequences: Comparing values, behaviors, institutions, and
organizations across nations (2nd ed). Beverly Hills CA: Sage.
Hofstede, G., & McCrae, R. (2004). Personality and Culture Revised: Linking Traits and
Dimensions of Culture. Cross-Cultural Research, 38(1), 52-88.
Hopwood, D. (Eds.). (1990). Studies in Arab History. New York: Macmillan/St. Anthony`s
College.
Hull, C.S., Lindzey, G., & Campbell, J.B. (1998). Theories of Personality. New York: John
Wiley & Sons, Inc.
Hurley, D.R. (1971). Personality Characteristics of College Marijuana users and non-users.
Doctoral Dissertation, Southern Illinois University.
Inglehart, R. (1997). Modernization and postmodernization: Cultural, economic and political
change in 43 societies. Princeton, NJ: Princeton University Press.
Inkeles, A. (1997). National character: A psycho-social perspective. New Brunswick:
Transaction.
Isenhart, C. (2001). Treating substance abuse in men. In G. E. Good & G.R. Brooks. (Eds.). The
new handbook of psychotherapy and counseling with men: A comprehensive guide to
settings, problems, and treatment approaches. (pp. 246-262). San Francisco: Jossey
Bases.
Isralowitz, R.E. (2001). Toward an understanding of Russian speaking heroin addicts and drug
treatment services in Israel. Journal of Social Work Practice in the Addictions, 1(2),
33-44.
Isralowitz, R., Reznik, A., Spear, S.E., Brecht, M.L., & Rawson, R.A. (2007). Severity of heroin
use in Israel: compersion between native Isralis and former Soviet Union immigrants.
Society for the Study of Addiction, 102, 630-637.
Johnson, T.P. (2007). Cultural-level influences on substance use & misuse. Substance Use &
Misuse, 42(2-3), 305-316.
Kerzendorfer, M. (1977). Diagnostic usefulness of Cattell`s 16PF. Zeitschrift für Klinische
Psychologie, 6(4), 259-280.
Kaestner, E., & Goldstein, M. (1977). Reliability of a personality test for narcotic addicts in
treatment. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 45(6), 1192-1193.
Kaldegg, A. (1975). Aspects of Personal Relationships in Heroin Dependent Young Men – An
Experimental Study. British Journal of Addiction, 70, 277-286.
Kaluski, D.N., & Berry, E.M. (2005). National Prevalence of Obesity. Prevalence of Obesity in
Israel," Obesity Reviews, 6(2), 115-116.
Karow, A., Verthien, U., Krausz., M & Schfer, I. (2008). Association of Personality Disorders,
Family Conflicts and Treatment with Quality of life in Opiate Addiction. European
Addiction Research, 14, 38-46.
Kaufman, E. (1981). Family structures of narcotic addicts. The International Journal of
Addictions, 16, 273-282.
Kerr, J.S. (1996). Two myths of addiction: the addictive personality and the issue of free choice.
Human Psychopharmacol, 11, 9-13.
Khantzian, E.J. (1985). The self-medication hypotheses of addictive disorders: Focus on heroin
and cocaine dependence. American Journal of Psychiatry, 142(11), 1259-1264.
Kirkcadly, B.D., Siefen, G., Surall, D., & Bischoff, R.J. (2004). Predictors of drug and alcohol
abuse among children and adolescents. Personality and Individual Differences, 36,
247-265.
Korcuska, J.S., & Thombs, D.L. (2003). Gender role conflict and sex-specific drinking norms:
Relationships to alcohol use in undergraduate women and men. Journal of College
Student Development, 44(2), 204-216.
Krichner. J., & Marzole, S. (1974). Personality of Alcoholics as measured by Sixteen
Personality Factor Questionnaire and House-tree-person Color-choice Characteristics.
Psychological Reports, 35, 627-642.
Krug, S. (1971). Personality Profile of Drug Addicts. IPAT Personality Profile No. 3.
Champaign, IL: Institute for Personality and Ability Testing.
Krug, S., & Henry, T.J. (1974). Personality, Motivation, and Adolescent Drug Use Pattern.
Journal of Counseling Psychology, 21(5), 440-445.
Kulis, S., Marsiglia, F.F., & Hecht, M.L. (2002). Gender labels and gender identity as predictors
of drug use among ethnically diverse middle school students. Youth & Society, 33(3),
442-475.
Kulis, S., Marsiglia, F.F., & Hurdle, D. (2003). Gender identity, ethnicity, acculturation, and
drug use: Exploring differences among adolescents in the Southwest. Journal of
Community Psychology, 31(2),167-188.
Labouvie, E.W., Pandina, R.J., White, H.R., & Johnson, V. (1990). Risk Factors of adolescent
drug use: an affect-based interpretation. Journal of Substance Abuse, 2, 265-285.
Lawlis, G.F., & Rubin, S.E. (1971). 16PF study of personality patterns in alcoholics. Quarterly
Journal Studies in Alcohol, 32, 318-327.
Leeds, D.P. (1965). Personality Patters and modes of behavior of male adolescent narcotic
addicts and their mothers. Doctoral Dissertation, Yeshiva University.
Lettieri, D.J. (1985). Drug abuse: A review of explanations and models of explanation.
Advances in Alcohol and Drug Abuse, 4, 9-40.
Levav, I., Lipshitz, I., Novikov, I., Pugachova, I., Kohn, R., Barchana, M., Ponizovsky, A., &
Werner, H. (2007). Cancer risk among parents and siblings of patients with
schizophrenia. British Journal of Psychiatry,190(2), 156-161.
Levy, S., Levinson, H., & Katz, G. (1993). Beliefs, observances and social interaction among
Israeli Jews. Jerusalem: Israel Institute of Applied Social Research.
Lynn, R. (1975). Personality and national character. Oxford: Pergamon Press.
Lynn, R., & Hampson, S. L. (1977). National differences in extraversion and neuroticism.
British Journal of Social and Clinical Psychology, 14, 223-240.
Lynn, R. (1995). Cross-cultural differences in intelligence and personality. In D.H. Saklofske.,
& M. Zeidner. (Ed). International handbook of personality and intelligence.
Perspectives on individual differences. (pp. 107-121). New York, NY, US: Plenum
Press. xxiv, 776 pp.
Lodhi, P.H., & Thakur, S. (1993). Personality of Drug Addicts: Eysenckian Analysis.
Personality and Individual Differences, 15(2), 121-128.
Lorr, M., & Suziedelis, A. (1985). Profile patters in the 16PF questionnaire. Journal of Clinical
Psychology, 41, 1378-1381.
Maddux, J. F., & Desmond, D. P. (1984). Heroin addicts and nonaddicted brothers. American
Journal of Drug and Alcohol Abuse, 10(2), 237-248.
Maffei, C., Fossati, A., Lingiardi, V., & Madeddu, F, et al. (1995). Personality maladjustment,
defenses, and psychopathological symptoms in nonclinical subjects. Journal of
Personality Disorders, 9(4), 330-345.
Magovcevic, M., & Addis, M. E. (2005). Linking Gender-Role Conflict to Nonnormative and
Self-Stigmatizing Perceptions of Alcohol Abuse and Depression. Psychology of Men
& Masculinity, 6(2), 127-136.
Mak, A. S., & Tran, C. (2001). Big five personality and cultural relocation factors in
Vietnamese Australian students` intercultural social self-efficacy. International
Journal of Intercultural Relations, 25(2), 181-201.
Malhotra, A.K., & Murthy, V.N. (1977). Personality correlates in drug addiction. Indian
Journal of Clinical Psychology, 4(2), 123-128.
Matthews, G., Deary, I.J., & Whiteman, M.C. (2003). Personality Traits. Cambridge University
Press.
McCrae, R.R. (2000). Trait psychology and the revival of personality and culture studies.
American Behavioral Scientist, 44, 10-31.
McGue, M., Slutske, W., & Iacono, W.G. (1999). Personality and substance use disorders: II.
Alcoholism versus drug use disorders. Journal of Consulting and Clinical Psychology,
67(3), 394-404.
McLaughlin, J. (1974). Selected personality characteristics of the moderate marijuana, heavy
marijuana, and poly-drug using marijuana smoker. Doctoral Dissertation, University
of Montanta.
McLellan, A.T., Luborsky, L., Woody, G. E., & O`Brien, C.P. (1980). An improved diagnostic
evaluation instrument for substance abuse patients. The Addiction Severity Index.
Journal of Nervous and Mental Disease, 168, 26-33.
McLellan, A.T., Kusher, H., Metzger, D., Peters, F., Smith, I., Grisson, G., Pettinati,
H., & Argeriou, M. (1992b). The Fifth edition of the Addiction Severity
Index. Journal of Substance Abuse Treatment, 9, 199-213.
McLellan, A.T., Cacciola, J.C., Alterman, A.I., Rikoon, S.H., & Carise, D. (2006). The
Addiction Severity Indix at 25: Origins, Contributions and Transitions. The American
Journal on Addictions, 15, 113-124.
Merikangas, K.R., Mehta, R.L., Molnar, B.E, Walters, E.E., Swendsen, J.D., Aguilar-Gaziola,
S. et al.(1998). Comorbidity of substance use disorders with mood and anxiety
disorders: results of the international Consortium in Psychiatric Epidemiology.
Addictive Behaviors, 23(6), 893-907.
Millman, R.B. (1986). Considerations on the psychotherapy of the substance abuser. Journal of
Substance Abuse Treatment, 3, 103-109.
Mills, K., Teesson, M., Darke, S., & Ross, J. (2007). Reliability of self-reported trauma
exposure among people with heroin dependence: A longitudinal investigation. Journal
of Traumatic Stress, 20(3), 313-323.
Morgenstern, J., & Bux Jr., D. A. (2003). Examining the effects of sex and ethnicity on
substance abuse treatment and mediational pathways. Alcoholism: Clinical and
Experimental Research, 27(8), 1330-1332.
Nathan, P. E. (1988). The addictive personality is the behavior of the addict. Journal of
Consulting and Clinical Psychology, 56(2), 183-188.
Naryan, R., Shams, G.K., Jain, R., & Gupta, B.S. (1997). Personality Characteristics of Persons
Addicted to Heroin. The Journal of Psychology, 131(1), 125-127.
Nasim, A., Corona, R., Belgrave, F., Utsey, S. O., & Fallah, N. (2007). Cultural orientation as a
protective factor against tobacco and marijuana smoking for African American young
women. Journal of Youth and Adolescence. 36(4), 503-516.
Nerviano, V.J., & Gross, H.W. (1983). Personality Types Of Alcoholics on Objective
Inventories. Journal of Studies on Alcohol, 44(5), 837-851.
Niv, N., & Hser, Y. (2006). Drug Treatment Service Utilization and Outcomes for Hispanic
and White Methamphetamine Abusers. Health Services Research, 41(4, part1), 12421257.
Noar, S. M., & Morokoff, P. J. (2002). The Relationship Between Masculinity Ideology,
Condom Attitudes, and Condom Use Stage of Change: A Structural Equation
Modeling Approach. International Journal of Men's Health, 1(1), 43-58.
Ohana, D. (1998). The Last Israelis. Tel-Aviv: Hakibutz Hameuchad.
Okasha, A. (2000). The Impact of Arab Culture on Psychiatric Ethics. In A. Okasha,
J. Arbdedo-Florez & N. Sartorius (Esd), Ethics, Culture and Psychiatry.
Washington, DC: American Psychiatric Press.
Okazaki, S. (2000). Treatment delay among Asian-American patients with severe mental
illness. American Journal of Orthopsychiatry, 70(1), 58-64.
Olmezer, B. (1978). Personality changes in ex-drug abusing residents in a Therapeutic
Community and Patients of a Methadone Maintenance Treatment Program .Doctoral
Dissertation, Fordham University.
O`Neil, J.M., Good, G.E., & Helms, S. (1995). Fifteen years of theory and research on men’s
gender role conflict: New paradigms for empirical research. In R.F. Levant & W.S.
Pollack. (Eds.). A new psychology of men. New York: Basic Books Inc.
Orford, J., Natera, G., Velleman, R., Copello, A., Bowie, N., Bradbury, C., Davies, J., Mora, J.,
Nava, A., Rigby, K., & Tiburcio, M. (2001). Ways of coping and the health of
relatives facing drug and alcohol problems in Mexico and England. Addiction, 96, 761774.
Ouimette, P., Read, J., & Brown, P.J. (2005). Consistency of Retrospective Reports of DSM-IV
Criterion A Traumatic Stressors Among Substance Use Disorder Patients. Journal of
Traumatic Stress,18(1), 43-51.
Oysermen, D. (1993). The Lens of Personhood: Viewing the self and others in a Multicultural
Society. Journal of Personality and Social Psychology, 65(5), 993-1009.
Peleg-Popko, O., Klingman, A., & Nahhas, I.A. (2003). Cross-cultural and familial differences
between Arab and Jewish adolescents in test anxiety. International Journal of
Intercultural Relations, 27(5), 525-541.
Penick, E.C., Powell, B.J., & Read, M.R. (1984). Sex-role affiliation among male alcoholics.
Journal of Clinical Psychology, 40(1), 359-363.
Perea, A., & Slater, M.D. (1999). Power Distance and Collectivist/Individualist Strategies in
Alcohol Warning: Effects by Gender and Ethnicity. Journal of Health
Communication, 4, 295-310.
Peres, Y., & Katz, R. (1990). The family in Israel: Change and continuity. In R. Bar Yosef & L.
Shamgar-Hendelman (Eds.), families in Israel. Jerusalem, Israel: Academon.
Petry, N. M. (2003). A comparison of African American and non-Hispanic Caucasian cocaineabusing outpatients. Drug and Alcohol Dependence, 69(1), 43-49.
Piedmont, R.L., & Ciarrocchi, J.W. (1999). The utility of the Revised NEO Personality
Inventory in an outpatient, drug rehabilitation context. Psychology and Addictive
Behavior, 13, 213-226.
Plomin, R., & Willerman, L. (1975). A cotwin control study and a twin study of reflectionimpulsivity in children. Journal of Educational Psychology, 67(4), 537-543.
Prince-Gibson, E., & Schwartz, S.H. (1998). Value Priorities and Gender. Social Psychology
Quarterly, 61(1), 49-67.
Poldrugo, F., & Forti, B. (1988). Personality disorders and alcoholism treatment outcome. Drug
and Alcohol Dependence, 21(3), 171-176.
Ponizovsky, A.M., Geraisy, N., Shoshan, E., Kremer, l., Smetannikov, E., & Grinshpoon, A.
(2007). Emotional distress among first-time patients attending outpatient mental health
clinics in Israel: An Arab-Jewish comparative study. Israel Journal of Psychiatry and
Related Sciences, 44(1), 62-70.
Poole, M.E., Sundberg, N.D., & Tyler, L.E. (1982). Adolescents` perceptions of family
decision-making and autonomy in India. Australia and the United States. Journal of
Comparative Family Studies, 13, 349-357.
Prochaska, J.O., Norcross, J.C., & DiClemente, C.C. (2003). In search of how people change:
Applications to addictive behaviors. In P. Salovey. & A.J. Rothman (Ed). Social
psychology of health. Key readings in social psychology. (pp. 63-77). New York, NY,
US: Psychology Press.
Prothro, E.T., & Diab, L.N. (1977). Changing Family patterns in the Arab East. Lebanon:
Heidelberg.
Quirk, S.A., & DePrince, A. P. (1996). Childhood trauma: Politics and legislative concerns for
therapists. Women & Therapy, 19(1), 19-30.
Quirk, S.W. & McCormick, R.A. (1998). Personality Subtypes, Coping Styles, Symptom
Correlates, and Substances of Choice Among a Cohort of Substance Abuse.
Assessment, 5(2), 157-169.
Realo, A., Allik, J., & Vadi, M. (1997). The hierarchical structure of collectivism. Journal of
Research in Personality, 31, 93-116.
Reid, D.W., & Ware, E.E. (1974). Multidimensionality of internal versus external control:
Addition of third dimension and non-distinction of self versus other. Canadian
Journal of Behavioral Sciences, 6, 131-142.
Rihani, S. (1985). The Development of Rational Irrational Belief Test. Dirasat, 12(11),
77-95.
Rochlen, A.B., Blazina, C., & Raghunathan, R. (2002). Gender role conflict, attitudes toward
career counseling, career decision-making, and perceptions of career counseling
advertising brochures. Psychology of Men & Masculinity, 3(2), 127-137.
Rodríguez-Llera, M.C., Domingo-Salvany, A., Brugal, M. T., Silva, T. C., Sánchez-Niubó, A.,
& Torrens, M. (2006). Psychiatric comorbidity in young heroin users. Drug and
Alcohol Dependence, 84(1), 48-55.
Rugh, A.B. (1984). Family in contemporary Egypt. New York: Syracuse University Press.
Sage, S., Orr, E., Bar-On., & Awwad, E. (2001). Individualism and Collectivism in Two
Conflicted Societies: Compering Israeli-Jewish and Palestinian-Arab High School
Students. Youth & Society, 33(1), 3-30.
Sahasi, G., Chawla, H.M., Bhushan, B., & Kacker, C. (1990). Eysenck Personality
Questionnaire scores of Heroin addicts in India. Indian Journal of Psychiatry, 32, 2529.
Salma, K.W. (2003). Personality Profile of Drug Addicts and Normal. Journal of Personality
and Clinical Studies, 19(1), 23-34.
Savaya, R. (1998). The under-use of psychological services by Israeli Arabs: An examination of
the roles of negative attitudes and the use of alternative sources of help. International
Social Work, 41(2), 195-209.
Savaya, R., Spiro, S.E., Waysman, M., & Golan, M. (2004). Issues in the Development of a
Computerized Clinical Information System for a Network of Juvenile Homes.
Administration in Social Work, 28(2), 63-79.
Savge, P.P.E., & Marchington, T.D. (1977). Common personality characteristics of male drug
abuser in New Zealand. British Journal of Addiction, 72, 349-356.
Schultz, D., & Schultz, S.E. (1998). Theories of Personality. New York: Brooks/Cole
Publishing Company.
Schwartz, S.H., & Bardi, A. (1999). Influences of adaptation to communist rule on value
priorities in Eastern Europe. Political Psychology, 18, 385-410.
Schwartz, S.H. (2003). Mapping and Interpreting Cultural Differences around the world. In H.
Vinken, J. Soeters, & P. Ester (Eds.), Comparing Cultures, Dimensions of Culture in a
Comparative Perspective. Leiden, The Netherlands: Brill.
Segev, T. (1992). Hamilion hashviey [The seventh million]. Jerusalem: Keter.
Siegel, C., Handelsman, M., Haugland, G., Popper, M, et al (1993). A comparison of the mental
health systems of New York State and Israel. Israel Journal of Psychiatry and Related
Sciences, 30 (3), 130-141.
Seligman, L. (1975). Skin potential as an indicator of emotion. Journal of Counseling
Psychology, 22(6), 489-493.
Selva Raj. J. (1971). A Comparative Study of Homeless and Domiciled Alcoholic Men. Doctoral
Dissertation, Yeshiva University.
Sharifzadeh, V.S. (1992). Families with Middle Eastern roots. In E. W. Lynch, & M. J. Hanson
(Eds.), Developing cross-cultural competence (pp. 319-351). Baltimore: Paul H.
Brookes Publishing Co.
Sher, K.J., & Trull, T.J. (1994). Personality and disinhibitory psychopathology: Alcoholism and
antisocial personality disorders. Journal of Abnormal Psychology, 103, 92-102.
Shibuya, R. (1974). Categorizing Drug Users and Nonusers on Selected Social and Personality
Variables. Journal of Sch Health, 44, 442-444.
Shuster, L. (1971). Tolerance and physical dependence. In: Clouet, D. H. (Eds.): Narcotic
Drugs: Biochemical Pharmacology. New York: Plenum Press.
Shweder, R. A. (1999). Why cultural psychology? Ethos, 27, 62-73.
Sieber, M., & Bentler, P. (1982). Kausalmodelle zur Personlichkeit und dem sepateren Konsum
legaler und illegaler drogen [Casual model of personality and the consumption of legal
and illegal drugs]. Separatabzug, 41, 1-15.
Sivan, E. (1995). The enclaved culture. Chicago University Press.
Spotts, J.V., & Shontz, F.C. (1983). Psychopathology and chronic drug use: A methodological
paradigm. The International Journal of the Addiction, 18(5), 633-680.
Spotts, J.V., & Shontz, F.C. (1984). Drug-induced ego states. I. Cocaine: Phenomenology and
implications. The International Journal of the Addiction, 19, 119-151.
Spotts, J.V., & Shontz, F.C. (1991). Drug Misuse and Psychopathology: A Meta-Analysis of
16PF Research. The International Journal of the Addiction, 26(9), 923-944.
Suh, J.J., Ruffins, S., Robins, C. E., Albanese, M.J., & Khantzian, E.J. (2008). Self-medication
hypothesis: Connecting affective experience and drug choice. Psychoanalytic
Psychology, 25(3), 518-532.
Sundberg, N., Sharma, V., Wodtli, T., & Rohila, P. (1969). Family cohesiveness and autonomy
of adolescents in India and the United States. Journal of Marriage and the Family, 38,
403-407.
Tager, D., & Good, G. E. (2005). Italian and American masculinities: A comparison of
masculine gender role norms. Psychology of Men & Masculinity, 6(4), 264-274.
Tarter, R. E. (1988). Are There Inherited Behavioral Traits that Predispose to Substance
Abuse?. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 56(2), 189-196.
Tarter, R.E., Vanyukov, M., Giancola, P., Dawes, M., Blackson, T., Mezzich, A., & Clark, D.B.
(1999). Etiology of early age onset substance use disorder: A maturational perspective.
Development and Psychopathology, 11(4), 657-683.
Tassiopoulos, K., Bernstein, J., Heeren, T., Levenson, S., Hingson, R., & Bernstein, E. (2004).
Hair testing and self-report of cocaine use by heroin users. Addiction. 99(5), 590-597.
Tavares, H., & Gentil, V. (2007). Pathological gambling and obsessive-compulsive disorder:
Towards a spectrum of disorders of volition. Revista Brasileira de Psiquiatria, 29(2),
107-117.
Teasdale, J.D., Segraves, R.T., & Zacune, J. (1971). “Psychoticism” in drug-users. British
Journal of Social and Clinical Psychology, 10, 160-171.
Thorberg, F., & Lyvers, M. (2006). Negative Mood Regulation (NMR) expectancies, mood, and
affect intensity among clients in substance disorder treatment facilities. Addictive
Behaviors, 31(5), 811-820.
Trandis, H.C. (1993). Individualism and collectivism as cultural syndromes. Cross-Cultural
Research, 27, 155-180.
Trandis, H.C. (1995). Individualism and collectivism. Boulder, CO: Westview-Hill.
Trull, T.J., & Sher, K.J. (1994). Relationship between the five-factor model of personality and
Axis I disorders in a non-clinical sample. Journal of Abnormal Psychology, 103, 350360.
Tuite, D.R., & Luiten, J.W. (1986). 16PF research into addiction: Meta-analysis and extension.
International Journal of the Addiction, 21(3), 287-323.
Unger, J.B., Ritt-Olson, A., Teran, L., Huang, T., Hoffman, B. R., & Palmer, P. (2002). Cultural
Values and Substance Use in a Multiethnic sample of California Adolescents.
Addiction Research & Theory, 10(3), 257-279.
Vandervoort, D., Divers, P.P., & Madrid, S. (1999). Ethno-Culture, Anxiety, and
Irrational Beliefs. Current Psychology: Developmental- LearningPersonality- Social, 18(3), 287-293.
Wonderling, L. (1974). Rational-Emotive Therapy in Central Asia. Rational Living,
9(2), 9-12.
Wardell, D., & Mehra, N. (1974). Prediction of marijuana usage among students in a university
residence. Journal of College Student Personnel, 15(1), 31-33.
Weller, A., Florian, V., & Mikulincer, M. (1995). Adolescents` reports of parental division of
power in a multicultural society. Journal of Research on Adolescence, 5(4), 387-411.
Wells, B.W. & Stacey, B.G. (1976). Social and psychological features of young drug misusers.
British Journal of Addiction, 71, 243-251.
Westermeyer, J., & Chitasombat, P. (1996). Ethnicity and the course of opiate addiction:
Native-born Americans vs. Hmong in Minnesota. The American Journal on
Addictions, 5(3) 231-240.
Wilkin, H. S., Lewis, H.B., Hertzman, M., Machover, K., Meissner, P.B., & Wagner, S. (1954).
Personality through Perception. Harper: New York.
Wilson, G.T. (1987). Cognitive Studies in Alcoholism. Journal of Consulting and Clinical
Psychology, 55(3), 325-331.
Xie, D., Leong, F.T. L., & Feng, S. (2008). Culture-specific personality correlates of anxiety
among Chinese and Caucasian college students. Asian Journal of Social
Psychology,11(2),163-174.
Yamaguchi, S. (1994). Collectivism among the Japanese: A perspective from the self. In U.
Kim, H. C. Triandis, C. Kagiticibasi, S. Choi, & G. Yoon (Eds.), Cross-Cultural
research and methodology series: Individualism and collectivism: Theory, method,
and applications (Vol. 18, pp. 175-188). Thousand Oaks, CA: Sage.
Zak, I. (1979). Modal Personality of Young Jews and Arabs in Israel. The Journal of Social
Psychology, 109, 3-10.
Zeidner, M., & Feitelson, D. (1989). Probing the validity of intelligence tests for preschool
children: A smallest space analysis. Journal of Psychoeducational Assessment, 7, 175-193.
‫)נספח – ‪(1‬‬
‫שלו רב‪,‬‬
‫במסגרת לימודיי לתואר שלישי בעבודה סוציאלית‪ ,‬הנני עור מחקר זה בכדי‬
‫לחקור את הפרופיל האישיותי‪ ,‬חומרת ההתמכרות והקשר ביניה בקרב‬
‫אוכלוסיית המכורי לסמי‪ ,‬הפוני לטיפול בבעיית ההתמכרות לסמי‪.‬‬
‫השאלו היינו אנונימי‪ ,‬כל תשובותי יישמרו בסוד וישמשו לצורכי המחקר‬
‫הנדו בלבד‪ .‬אני מודה ל מראש על השתתפות בסקר‪ ,‬ומערי את הזמ שהקדשת‬
‫לצור מילוי השאלו‪.‬‬
‫בכבוד רב‬
‫ג'ראיסי עאמר‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫הוראות‬
‫השאלות הבאות מתיחסות להרגשותי ביחס לענייני שוני‪ .‬אי תשובות נכונות או לא נכונות לשאלות‬
‫האלה מכיוו שאנשי ה שוני באופיי‪ .‬כל מה שעלי לעשות הוא לענות בהתא למה שנכו לגבי ‪.‬‬
‫שי לב לארבעת הדברי הבאי‪:‬‬
‫‪ .1‬ענה בכנות ובגילוי לב‪ .‬התוצאות עשויות להיות טובות יותר א תבחר בתשובות שבאמת מתאימות ל‪.‬‬
‫‪ .2‬הזמ אינו מוגבל אבל השתדל לענות מהר‪ .‬רצוי לסמ את התשובה הראשונה העולה על דעת ולא לבזבז‬
‫זמ על כל שאלה‪.‬‬
‫‪ .3‬ענה על כל השאלות ואל תדלג על א" אחת מה‪.‬‬
‫חלק א‪:‬‬
‫פרטי אישיי‪:‬‬
‫גיל‪.______ :‬‬
‫ישוב‪ (1 :‬עירוני‪ (2 .‬כפרי‪ (3 .‬קיבו‪ (4 .‬מושב‪ (5 .‬אחר ________________‪.‬‬
‫מצב משפחתי‪ (1 :‬רווק‪ (2 .‬נשוי‪ (3 .‬נשוי‪/‬נפרד‪ (4 .‬גרוש‪ (5 .‬אלמ‪.‬‬
‫דת‪ (1 :‬יהודי‪ (2 .‬מוסלמי ערבי‪ (3 .‬מוסלמי לא ערבי‪ (4 .‬נוצרי ערבי‪ (5 .‬נוצרי לא ערבי‪.‬‬
‫רמת דתיות‪ (1 :‬דתי‪ (2 .‬מסורתי‪ (3 .‬חילוני‪.‬‬
‫א אתה יהודי‪ ,‬אי אתה מגדיר את עצמ? ‪ (1‬מזרחי – ספרדי‪ (2 .‬אשכנזי‪.‬‬
‫בשאלות הבאות סמ בבקשה בעיגול את התשובה המתאימה ל ביותר‬
‫‪ .1‬כאשר אנשי מדברי שטויות‪ ,‬אני מרגיש שעלי לתק אות‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( בדר כלל‬
‫)ג( א" פע לא‬
‫‪ .2‬אני נות לריגשי קינאה להשפיע על ההתנהגות שלי‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( לעיתי קרובות‬
‫)ג( א" פע לא‬
‫‪ .3‬אני אוהב לעבוד בחברת הרבה אנשי‬
‫)א( כ‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)ג( לא‬
‫‪ .4‬לפעמי מתחשק לי להתחיל בוויכוח או להתגרות במישהו "סת ככה"‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫)ג( לא נכו‬
‫‪ .5‬אני נחשב בעיני אנשי לאד יציב‪ ,‬בטח בעצמו ושאינו מתרגש מכשלונות קטני‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( כ‬
‫)ג( לא‬
‫‪ .6‬א "זה לא הול" באדיבות ובשקט‪ ,‬אני יכול להתנהג ביד קשה‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( לעיתי קרובות‬
‫)ג( לעיתי רחוקות‬
‫‪ .7‬ניראה שאני לא מקדיש תשומת לב לדברי חסרי חשיבות‪ ,‬כמו למשל לזכירת שמות של רחובות או‬
‫חנויות‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‪ ,‬אני לא מקדיש תשומת לב לכ‬
‫‪ .8‬אני לא מתעניי במיוחד בוויכוחי שמתנהלי בעיתונות של בעיות השעה‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‪ ,‬אני לא מתעניי במיוחד‬
‫)ג( לא נכו‬
‫‪ .9‬במה היית מעדי" לעסוק‪ :‬מוזיקה או מלאכה )עבודת יד(?‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( מוסיקה‬
‫)ג( מלאכת יד‬
‫‪ .10‬לא קשה לי לדבר בפני קבוצה גדולה של אנשי‬
‫)ב( לפעמי קשה לי‬
‫)א( נכו‪ ,‬א" פע לא קשה לי‬
‫)ג( קשה לי מאוד‬
‫‪ .11‬אני חושב שלהיות חופשי ולעשות מה שמוצא ח בעיני‪ ,‬חשוב יותר מנימוסי וכבוד החוק‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .12‬אני אוהב ללכת להצגות ולאירועי חברתיי‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( לעיתי קרובות‬
‫)ג( לעיתי רחוקות מאוד‬
‫‪ .13‬אני מרגיש לא נוח כאשר אני עוסק במשהו הדורש פעולה מהירה ‪ ,‬בזמ שאחרי מחכי‬
‫)ג( בכלל לא מפריע לי‬
‫)ב( קצת לא נוח‬
‫)א( מאוד לא נוח‬
‫‪ .14‬כאשר מגיע הזמ לבצע משהו שתכננתי וציפיתי לו‪ ,‬יש לי הרגשה שאני לא מסוגל לכ‬
‫)ג( כמעט א" פע אי לי הרגשה כזאת‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( לעיתי קרובות‬
‫‪ .15‬הייתי מעדי" להיות‬
‫)א( מורה בבית ספר תיכו‬
‫)ג( אחראי על שמורות הטבע‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫‪ .16‬ניראה שמכשולי די קטני מרגיזי אותי יותר מדי‬
‫)ב( אולי‪ ,‬לפעמי‬
‫)א( כ‪ ,‬לעיתי קרובות‬
‫)ג( כמעט א" פע לא‬
‫‪ .17‬לפעמי אני עושה מה שאני רוצה מבלי לשי לב לכל מיני כללי ותקנות‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .18‬כאשר אני מתכנ משהו‪ ,‬אני מעדי" לעבוד‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( לבד‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ג( בצוות )בקבוצה(‬
‫‪ .19‬כאשר הייתי בגיל העשרה )‪ ,(19 – 13‬ודעתי הייתה שונה מזו של ההורי שלי‪ ,‬בדר כלל‬
‫)ג( נשארתי בדעה שלי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( קיבלתי את דעת‬
‫‪ .20‬אילו הבוס שלי היה קורא לי להיכנס אליו‪ ,‬הייתי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( חושש שעשיתי משהו‬
‫לא בסדר‬
‫)ג( משתמש בהזדמנות‬
‫זו לבקש משהו שאני רוצה‬
‫‪ .21‬חשוב יותר לחנ ילד להתנהג באדיבות מאשר ללמד אותו להיות בטוח בעצמו או מצליח‬
‫)ג( לא‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( כ‬
‫‪ .22‬אני מעדי" חבר‬
‫)א( יעיל ומעשי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫‪ .23‬קשה להרגיז מישהו מבני משפחתי‬
‫)ג( המקדיש הרבה מחשבה להשקפות חיי‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .24‬אני נהנה לקרוא‬
‫)א( סיפורי הלקוחי מהמציאות‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)ג( סיפורי דמיוניי קלי‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫‪ .25‬אני מרגיש לא נוח כאשר אני נעשה פתאו מרכז התעניינות בקבוצה חברתית‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬זה לא מפריע לי‬
‫)ב( רק קצת‬
‫)א( נכו‪ ,‬מאוד‬
‫‪ .26‬אני אד קפד למדי שרוצה תמיד לראות שהדברי הנכוני נעשי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‬
‫)ג( לא נכו‬
‫‪ .27‬אני הול לאסיפות ופגישות של הרבה אנשי רק כאשר אני מוכרח‪ ,‬ונימנע מכ בכל מקרה אחר‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .28‬אני חושב במלוא הכנות שמבחינות מסויימות אני עולה על רוב האנשי‬
‫)ב( מבחינות מעטות‬
‫)א( כ‪ ,‬מהרבה בחינות‬
‫‪ .29‬רעמי וברקי כמעט א" פע לא מפחידי אותי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‪ ,‬לא מפחידי אותי‬
‫)ג( כמעט משו בחינה‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬כ מפחידי אותי‬
‫‪ .30‬אילו היו מרוויחי אותו דבר‪ ,‬הייתי מעדי" להיות‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נווט או טייס‬
‫)ג( עור די‬
‫‪ .31‬כמעט א" פע אני לא מאבד את הסבלנות וכועס על אנשי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‪ ,‬כמעט א" פע אני לא כועס‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬אני כועס מהר‬
‫‪ .32‬אני יכול להתמיד ולהתרכז בעבודה או במשימה אחת כמה זמ שצרי‬
‫)ג( לא‪ ,‬לא לעיתי קרובי מאוד‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( כ‪ ,‬כמעט תמיד‬
‫‪ .33‬כאשר נותני לי לעשות דברי באופ עצמאי אני מוטרד במחשבות א אני עושה את הדבר נכו‬
‫)ג( לעיתי רחוקות‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( לעיתי קרובות‬
‫‪ .34‬צרי להמשי ולקיי את הטקסי הממלכתיי הגדולי בצורה מרשימה ומפוארת‬
‫)ג( לא‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( כ‬
‫‪ .35‬א מכרי מתייחסי אלי לא יפה ומראי שה לא מחבבי אותי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( זה מדכא אותי‬
‫)ג( זה לא מפריע לי בכלל‬
‫‪ .36‬אני שונא אנשי תוקפניי שמנסי לנצל מישהו לטובת‪ ,‬יותר מאנשי שמדברי הרבה על הצרות‬
‫שלה‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .37‬כאשר אני מדבר‪ ,‬כמעט א" פע אני לא מתהל או משתמש בידיי כדי להביע את הרעיונות שלי‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬אני עושה זאת‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .38‬אנשי "שמשוויצי" או מעריכי את עצמ יתר מדי‪ ,‬מרגיזי אותי‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( כ‪ ,‬בדר כלל‬
‫)ג( לא‪ ,‬כמעט א" פע לא‬
‫‪ .39‬אילו יכולתי לקבל את ההכשרה המתאימה‪ ,‬הייתי מעדי" להיות‬
‫)ג( יוע או מדרי לאנשי צעירי‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( מנהל מחלקה המשפר‬
‫את היעילות במפעל‬
‫‪ .40‬אני פעיל במפגשי חברתיי גדולי כמו מסיבות או אסיפות ציבוריות‬
‫)ג( לא‪ ,‬כמעט א" פע לא‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( כ‪ ,‬תמיד‬
‫‪ .41‬כאשר אני מחליט על משהו‪ ,‬אני ש דגש יותר על‬
‫‪100‬‬
‫)א( מה נכו ולא נכו‬
‫)ג( מה שימושי או מעשי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫‪ .42‬עדי" להיות זהיר ולא לצפות ליותר מדי מאשר להיות עליז מדי ותמיד לצפות להצלחה‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .43‬אני אוהב להיות זה שאומר לאחרי מה לעשות‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( כ‬
‫)ג( לא‬
‫‪ .44‬א הצלחות רק טיפה מלוכלכות‪ ,‬מגעיל אותי לאכול‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( לעיתי קרובות‬
‫)ג( א" פע לא‬
‫‪ .45‬אילו היה לי רעיו לפיתוח מכשיר חדש למטבח‪ ,‬הייתי מעדי"‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( לבדוק אותו בהקפדה לפני מכירתו‬
‫)ג( למכור אותו לאנשי‬
‫‪ .46‬א אנשי נותני לי עצות בזמ שאני משחק במשחק כלשהו‪ ,‬זה לא מרגיז אותי‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬זה כ מרגיז אותי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .47‬בוויכוח אני‬
‫)א( רוצה להיות בטוח שמה‬
‫שאני אומר זה נכו‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)ג( אומר מה שמתחשק‬
‫לי להגיד‬
‫‪ .48‬אני אוהב להיות בחברת הרבה אנשי ג כאשר אי לי חלק חשוב במה שמתרחש‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .49‬כאשר מנהגי ישני ומסורת לא מתאימי מבחינה הגיונית לתקופה שלנו‪ ,‬עלינו להפסיק להתנהג‬
‫לפיה‬
‫)ג( לא מסכי‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( מסכי‬
‫‪ .50‬לפעמי מתרוצצות במוחי מחשבות מטרידות ומציקות‬
‫)ב( לא הרבה‬
‫)א( נכו‪ ,‬הרבה‬
‫‪ .51‬חיות מסוימות מפחידות אותי‬
‫)א( כ‪ ,‬לעיתי קרובות‬
‫)ג( בכלל לא‬
‫)ג( א" פע לא‬
‫)ב( לפעמי‬
‫‪ .52‬אד לא צרי לדחות פעולה רק כדי לבדוק היטב את כל הצדדי האפשריי של הבעיה לפני שהוא‬
‫מחליט מה לעשות‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬בדר כלל צרי‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( נכו‪ ,‬א" פע לא צרי‬
‫‪ .53‬אני נזהר מאנשי אשר מתידדי ומתקרבי יותר ממה שצרי‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( כ‬
‫‪ .54‬אילו הייתי עיתונאי‪ ,‬הייתי מעדי" לעסוק ב‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( פוליטיקה וספורט‬
‫)ג( חדשות על אירועי חברתיי וסקירת סרטי‬
‫‪ .55‬כאשר אני ניכנס לחדר מלא אנשי אני מרגיש "פחד קהל"‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( לעיתי קרובות‬
‫‪ .56‬בעבודה שלי אני‬
‫)א( מנסה לתכנ מראש‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)ג( לא‬
‫)ג( כמעט א" פע לא‬
‫)ג( מצפה שהבעיות תסתדרנה מאליה כאשר תופענה‬
‫‪ .57‬אני מעדי" לקרוא על דברי יו יומיי ושקטי מאשר על קרבות והרפתקאות‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .58‬איומי א" פע לא מפריעי לי‬
‫)א( נכו‪ ,‬לא מפריע לי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬כ מפריע לי‬
‫‪101‬‬
‫‪ .59‬כמעט לא קורה שאני אומר דברי שאני מתחרט עליה‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .60‬מעניי יותר להיות‬
‫)א( צייר או פסל‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫‪ .61‬נראה שאנשי עומדי בדרכי ומפריעי לי מאוד‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( כ‪ ,‬לעיתי קרובות‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬אני אומר‬
‫)ג( מארג מועדו חברתי‬
‫)ג( כמעט א" פע לא‬
‫‪ .62‬לפעמי אינני חושב ואני אומר דברי פוגעי לאנשי שאני בדר כלל אוהב‬
‫)ג( כמעט א" פע לא‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( לעיתי קרובות‬
‫‪ .63‬אני אוהב לתכנ לי דברי בעצמי ללא הפרעות והצעות מצד אחרי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( כ‬
‫)ג( לא‬
‫‪ .64‬אני מעדי" להיזהר ולהגיע להחלטה לאט לאט‪ ,‬מאשר להחליט במהירות‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .65‬כמעט א" פע אני לא מתחרט על כ שסיפרתי לאנשי על הרגשות ורעיונות שלי‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .66‬אני מרגיש צור לעסוק בפעילות גופנית אינטנסיבית‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( לעיתי קרובות‬
‫)ג( א" פע לא‬
‫‪ .67‬הייתי נהנה להיות עיתונאי הסוקר הצגות‪ ,‬קונצרטי‪ ,‬אופרה וכו'‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( כ‬
‫)ג( לא‬
‫‪ .68‬אני "מתחמ" ומגלה את התרגשותי בקולי פחות מרוב האנשי‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‪ ,‬זה לא קורא‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬זה כ קורא‬
‫‪ .69‬לעיתי קרובות הרגשתי שהייתי רוצה לעזוב הכל ולנסוע ממקו למקו כמו נווד‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( אולי‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .70‬אני מרגיש לא נוח כאשר אנשי מתבונני בי בזמ שאני עובד‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‪ ,‬אני מרגיש לא נוח‬
‫)ג( לא נכו‬
‫‪ .71‬אנשי חושבי עלי שאני יותר מדי רשל ו"לא איכפתי"‪ ,‬אפילו א ה מחבבי אותי‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .72‬הייתי מעדי" להתלבש‬
‫)א( במשהו שמוש תשומת לב‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫‪ .73‬יש לי רוש שהמוח שלי לא פועל כל כ טוב בזמ שאני מתווכח‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‪ ,‬אני מתבלבל‬
‫‪ .74‬אי לי "עליות" ו"ירידות" גדולות במצבי הרוח‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‪ ,‬אי לי‬
‫)ג( בפשטות ובצניעות‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬אני תמיד קר רוח‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬יש לי‬
‫‪ .75‬לחגי מיוחדי ולימי הולדת של האנשי הכי קרובי לי אני‬
‫)ג( מרגיש שקניית מתנות קצת מטרידה‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( אוהב לתת מתנות אישיות‬
‫‪ .76‬הצליל של מסמר על זכוכית‪ ,‬או צלילי חורקי אחרי מעצבני אותי‬
‫)ג( כמעט בכלל לא‬
‫)ב( קצת‬
‫)א( בצורה בלתי נסבלת‬
‫‪ .77‬כאשר אני מדבר אני אוהב‬
‫‪102‬‬
‫)א( לומר דברי בדיוק כפי‬
‫עולי בדעתי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)ג( לארג קוד כל בקפדנות שה‬
‫המחשבות שלי‬
‫‪ .78‬א בני המשפחה שלי לא מסתדרי ע השכני זה לא מטריד אותי‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬זה כ מטריד אותי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .79‬בדר כלל די בהיגיו ותבונה כדי להשפיע על אנשי לשנות את דיעותיה‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫)ג( לא נכו‬
‫‪ .80‬כאשר אני חושב יותר מדי על ההתחייבויות הרציניות שלי אני מדוכא‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( לעיתי קרובות‬
‫)ג( לעיתי רחוקות‬
‫‪ .81‬אני אוהב שיהיו סביבי בעלי חיי כמו חתולי‪ ,‬כלבי‪ ,‬סוסי וכו'‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫)ג( לא נכו‬
‫‪ .82‬בני משפחתי מתרגזי מהר בגלל דברי חסרי חשיבות‬
‫)ב( לא הרבה פעמי‬
‫)א( כ‪ ,‬הרבה פעמי‬
‫)ג( כמעט א" פע לא‬
‫‪ .83‬אנשי בעלי השכלה נמוכה לא משעממי ולא מעצבני אותי א" פע‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬ה כ משעממי או מעצבני אותי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .84‬אני מתלהב מהצגות וספרי‬
‫)א( כ‬
‫)ג( לא‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫‪ .85‬אני חושב את עצמי לאד מאוד חברותי ו"פתוח לאנשי"‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( כ‬
‫)ג( לא‬
‫‪ .86‬א מישהו מספיק פיקח כדי לעקו" חוקי מבלי שייחשב לעבריי עליו‬
‫)ב( לעשות זאת כשיש‬
‫)א( בהחלט לעשות זאת‬
‫סיבה מיוחדת‬
‫‪ .87‬אני אוהב לבלות ערב‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( במסיבה עליזה‬
‫‪ .88‬אילו הייתי מתנגד לדעתו של ה"בוס" שלי‪ ,‬קרוב לוודאי שהייתי‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( שומר זאת לעצמי‬
‫‪ .89‬בבית חשו‪ ,‬לפעמי אני כמעט שלא יכול לשלוט על הפחדי שלי‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .90‬אילו מישהו היה מבקש ממני להשתת" בהתרמה לצדקה‪ ,‬הייתי‬
‫)ב( לפעמי מסכי‬
‫)א( בדר כלל מסכי‬
‫‪ .91‬אני יכול להפסיק לחשוב על דאגות והתחייבויות מתי שאני רוצה‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( כ‬
‫)ג( לא לעשות זאת‬
‫בשו אופ‬
‫)ג( בעיסוק שקט‬
‫)ג( אומר לו זאת בגלוי‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬אני לא פוחד‬
‫)ג( אומר שאני יותר מדי עסוק‬
‫)ג( לא‬
‫‪ .92‬אני חושב שצרי לעשות את הדבר הנכו‪ ,‬וזה "טבע שני" אצלי לשאול את עצמי אי ההתנהגות שלי‬
‫נראית בעיני האחרי‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .93‬אני לא אובה שיאמרו עלי שאני שונה או יוצא דופ‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‪ ,‬אני לא אוהב‬
‫)ג( לא נכו‬
‫‪ .94‬רוב האנשי מוכני לעשות צחוק מעצמ ולהשתמש בנימוקי טיפשיי כדי להשיג זכויות מיוחדות‬
‫או רווח‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( אולי‬
‫)א( נכו‬
‫‪103‬‬
‫‪ .95‬כמעט א" פע אני לא שוכב ער בגלל מחשבות עצובות ומטרידות‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬אני כ שוכב ער‬
‫‪ .96‬כמעט א" פע אני לא סובל משרירי מתוחי וכאבי לב עמומי בחזה‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬אני כ סובל‬
‫‪ .97‬אני אוהב לראות בסרטי סצנות אהבה טבעיות ומציאותיות‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫)ג( לא נכו‬
‫‪ .98‬רוב האנשי היו מנסי להשתמט מחובותיה עד כמה שאפשר‪ ,‬אילו לא היו פוחדי שייתפסו‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( אולי‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .99‬בבית הספר העדפתי )או אני עדיי מעדי"(‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( חשבו או מתמטיקה‬
‫)ג( ספרות או עברית‬
‫‪ .100‬כאשר אני בקבוצה קטנה‪ ,‬אני מעדי" לשבת בצד ולתת לאחרי לנהל את רוב השיחה‬
‫)ג( לא‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( כ‬
‫‪ .101‬כאשר הייתי בבית הספר לא היו לי בעיות ע המורי בגלל התנהגות רעה‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( כמעט א"‬
‫פע לא היו לי בעיות‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬היו לי‬
‫הרבה בעיות‬
‫‪ .102‬הייתי מעדי" להעביר זמ בדייג או בגינו מאשר להסתכל במרוצי מכוניות או מרוצי סוסי מרתקי‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .103‬כאשר עלי לומר לאנשי שאני מתנגד לדעת‪ ,‬אני נשאר רגוע ואני לא מרגיש אי נוחות‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .104‬אילו הייתי ניתקל בשיכורי הייתי‬
‫)ב( מרגיש קצת לא נוח‬
‫)א( נשאר קר רוח‬
‫מאוד לא נוח‬
‫)ג( הייתי נבו ומרגיש ורגוע‬
‫‪ .105‬א" פע לא עשיתי דברי נועזי סת לש שעשוע‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( נכו‪ ,‬א" פע לא‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬כ עשיתי‬
‫‪ .106‬כאשר מישהו מרגיז אותי מאוד‪ ,‬אני נירגע די מהר‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)א( כ‬
‫)ג( לא‬
‫‪ .107‬חינכתי את עצמי כ שאני יכול להיות סבלני מאוד כלפי אנשי‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( כ‪ ,‬תמיד‬
‫)ג( לא‬
‫‪ .108‬הייתי מעדי" ליהנות מהחיי בצורה שקטה "לפי דרכי" מאשר להיות הישגי ולזכות בהערכת האנשי‬
‫)ג( לא נכו‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫‪ .109‬כדי שיתפתח וויכוח מעניי‪ ,‬אני חושב שיש לומר לאנשי בעדינות במה ה טועי‬
‫)ג( א" פע לא‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( בדר כלל‬
‫‪ .110‬כאשר אני יודע שעושי ניתוח בבעלי חיי )מסיבה מוצדקת( זה לא משפיע עלי‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬זה‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‪ ,‬אני רואה בכ‬
‫מעורר בי זוועה‬
‫דבר טבעי והגיוני‬
‫‪ .111‬אני מערי אצל אנשי נימוסי וידע כיצד להתנהג בחברה‪ ,‬יותר מאשר תכונות הנחשבות בעיני אנשי‬
‫אחרי כ"בעלות ער"‬
‫)ג( לא‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( כ‬
‫‪ .112‬אני לא נהנה משיחות ממושכות ע אנשי על נושאי אינטלקטואלי רציניי‬
‫)ג( לא נכו‪ ,‬אני נהנה‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‪ ,‬אני לא נהנה‬
‫‪104‬‬
‫‪ .113‬כאשר אני עושה שגיאה טיפשית בחברה‪ ,‬אני שוכח אותה מייד‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫)ג( לא נכו‬
‫‪ .114‬אני רגיש לאמנות ולכל מה שמסביבי יותר מרוב האנשי‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫)ג( לא נכו‬
‫‪ .115‬אני אוהב להצטר" למועדוני ולקבוצות חברתיות‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( נכו‬
‫)ג( לא נכו‬
‫‪ .116‬א בבנק היו טועי בחשבו לטובתי‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( זה לא היה ענייני‬
‫לה‬
‫‪ .117‬אני אוהב עבודה מגוונת‪ ,‬אפילו א יש בה קצת סיכו‬
‫)ב( לא בטוח‬
‫)א( כ‬
‫‪ .118‬כאשר מישהו משרת אותי‬
‫)א( אני מרגיש לא נוח‬
‫)ב( בי זה לזה‬
‫)ג( הייתי מרגיש שעלילהגיד‬
‫להעיר לה ולשל‬
‫)ג( לא‬
‫)ג( זה נות לי הרגשה טובה‬
‫‪ .119‬יש לי חלומות אשר מעוררי בי התרגשות רבה ומשאירי אותי מוטרד כאשר אני מתעורר מהשינה‬
‫)ג( כמעט א" פע לא‬
‫)ב( לפעמי‬
‫)א( לעיתי קרובות‬
‫‪ .120‬הייתי רוצה להיות מאל" אריות בקרקס‬
‫)ב( אולי‬
‫)א( כ‬
‫)ג( לא‬
‫‪105‬‬
‫)נספח – ‪(2‬‬
‫تحية وبعد‬
‫ضمن اطار تعليمي ﻟلقب اﻟثاﻟث بموضوع اﻟعمل االجتماعي‪ ،‬اقوم باجراء ھذا اﻟبحث‬
‫ﻟفحص ﻣبنى اﻟشخصية‪ ،‬خطورة االدﻣان واﻟعالقة بينھما ﻟدى جمھور ﻣدﻣني اﻟمخدرات‪،‬‬
‫اﻟمتوجھين ﻟعالج ﻣشكلة االدﻣان على اﻟمخدرات‪.‬‬
‫االجابات في ھذا االستبيان سوف ﺗحفظ بسرية‪ ،‬وستستعمل الغراض البحث فقط‪.‬‬
‫اشكرك سلفا على اشتراكك باﻟبحث‪ ،‬واقدر اﻟوقت اﻟذي كرسته ﻟتملئة االستبيان‪.‬‬
‫باحترام‬
‫عاﻣر جرايسي‬
‫جاﻣعة تل ابيب‬
‫‪106‬‬
‫ﺗعليمات‬
‫تحوي ھذه اﻟكراسة بعض أسئلة تھدف اﻟى اﻟتعرف على ﻣيوﻟك واحاسيسك ازاء ﻣا حوﻟك‪ .‬على أنه ال توجد‬
‫أجابة "صحيحة" وأخرى "خاطئة" على األسئلة ; بسبب أن ﻟكل واحد ﻣنا اﻟحق في أن يرى ﻣا يراه حياﻟھا‪ .‬وﻟذا‬
‫فكل ﻣا ھو ﻣطلوب ﻣنك ھو أن تجيب بما يتفق ورأيك اﻟشخصي‪.‬‬
‫ان كان ھناﻟك شيء غير واضح‪ ،‬فباﻣكانك اﻟسؤال عنه اآلن‪.‬‬
‫عندﻣا يطلب ﻣنك االجابة‪ ،‬ابدأ باﻟسؤال رقم )‪ ،(1‬ثم أجب على بقية األسئلة‪ ،‬واضعا في ذھنك اﻟمالحظات‬
‫اﻟتاﻟية‪:‬‬
‫‪ .1‬اجب بما يتفق ورأيك اﻟشخصي‪ ،‬فمن األفضل أن تقول ﻣا تعتقده فعال‪.‬‬
‫‪ .2‬باﻣكانك أن تستغرق ﻣا تشاء ﻣن اﻟوقت ﻟالجابة على األسئلة‪ ،‬وﻟكن حاول أن تفعل ذﻟك بشيء ﻣن اﻟسرعة‪.‬‬
‫وﻣن األفضل أن تقدم أول اجابة ترد اﻟى ذھنك‪ ،‬وأال تستغرق وقتا طويال في االجابة على أي سؤال‪.‬‬
‫‪ .3‬اجب على كل سؤال بشكل او بآخر‪ ،‬وال تترك أي سؤال دون اجابةز‬
‫‪ .4‬ﻣن اﻟمفترض – في ﻣعظم األحيان أن تختار االجابة )أ( او )ج(‪ .‬ﻟذﻟك ال تختار االجابة )ب(‪ ،‬اال اذا كنت‬
‫تشعر شعورا صحيحا بأن ال )أ(‪ ،‬وال )ج( تنطبق عليك‪.‬‬
‫الجزء االول‪:‬‬
‫اسم البلدةَ‪ /‬مكان سكناك‪.______________ :‬‬
‫ﺗفاصيل شخصية‪ :‬الجيل‪._______ :‬‬
‫ھل ﺗسكن في‪ (1 :‬ﻣدينة عربية‪ (2 .‬ﻣدينة يھودية‪ (3 .‬ﻣدينة ﻣختلطة‪ (4 .‬قرية‪ (5 .‬اخر_______‪.‬‬
‫الوضع االجتماعي‪ (1 :‬اعزب‪ (2 .‬ﻣتزوج‪.‬‬
‫الدين‪:‬‬
‫‪ (1‬ﻣسلم عربي‪.‬‬
‫درجة ﺗدينك‪ (1 :‬ﻣتدين‪.‬‬
‫‪ (3‬ﻣتزوج‪/‬ﻣنفصل‪.‬‬
‫‪ (4‬ﻣطلق‪ (5 .‬ارﻣل‪.‬‬
‫‪ (2‬ﻣسيحي عربي‪.‬‬
‫‪ (2‬ﻣحافظ‪.‬‬
‫‪ (3‬علماني‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫‪ 1‬عندﻣا يتحدث اﻟناس عن سخافات‪ ،‬أشعر بضرورة أن أصلحھم‬
‫) أ ( داﺋما ً‬
‫)ج( ال‪ ،‬إطالقا ً‬
‫)ب( أحيانا‬
‫‪ 2‬أترك ﻟشعوري باﻟغيرة أن يؤثر على سلوكي‬
‫) أ ( داﺋما ً‬
‫)ج( ال‪ ،‬إطالقا ً‬
‫)ب( أحيانا‬
‫‪ 3‬أحب اﻟشعور اﻟناتج عن اﻟعمل ﻣع عدد كبير ﻣن اﻟناس‬
‫) أ ( نعم‬
‫)ج( ال‬
‫)ب( بين بين‬
‫‪ 4‬أشعر أحيانا برغبة فى بدء جدال أو عراك‪ ،‬ﻟغرض اﻟجدال واﻟعراك‪ ،‬فحسب‬
‫) أ ( صحيح‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫‪ 5‬يرى اﻟناس أننى شخص قوي‪ ،‬وأثق ﻣن نفسي‪ ،‬ال يؤثر في اﻟفشل اﻟبسيط‬
‫) أ ( نعم‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( ال‬
‫‪ 6‬إذا ﻟم ينفع األدب واﻟلطافة‪ ،‬فيمكن أن أصبح عنيف وشرسا ً‬
‫) أ ( غاﻟبا ً‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ج( نادراً‬
‫‪ 7‬يبدو أنني ال أنتبه بدقة ﻟألشياء غير اﻟھاﻣة‪ ،‬ﻣثل تذكر أسماء اﻟشوارع واﻟمحالت فى اﻟمدينة‬
‫) أ ( صحيح‪ ،‬ال أفعل‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫‪ 8‬ال أھتم كثيراً باﻟمناقشات اﻟصحفية حول قضايا اﻟساعة‬
‫) أ ( صحيح‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫‪ 9‬عندﻣا كنت في اﻟمدرسة كنت افضل )أو ال أزال(…‬
‫) أ ( اﻟشعر‬
‫‪10‬‬
‫ال أجد صعوبة في أن أتحدث أﻣام جمع ﻣن اﻟناس‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪11‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫أعتقد أن حريتي في أن أعمل ﻣا أريد‪ ،‬أھم ﻣن اﻟسلوك اﻟحسن واحترام اﻟقانون‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪12‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( اﻟمھن‪ ،‬واألعمال اﻟيدوية‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫أستمتع باﻟذھاب ﻟلحفالت واﻟمناسبات االجتماعية‬
‫) أ ( غاﻟبا ً‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ج( نادراً جداً‬
‫‪108‬‬
‫‪13‬‬
‫ال أشعر باالرتياح‪ ،‬إذا كنت أقوم بعمل ﻣا يتطلب سرعة اإلنجاز‪ ،‬وكان ھناك ﻣن ينتظر إنجازه‬
‫)ب( ﻟيس كثيراً‬
‫) أ ( بكل تأكيد‬
‫‪14‬‬
‫عندﻣا يحين اﻟوقت ﻟلقيام بعمل شئ خططت ﻟه وتطلعت إﻟيه‪ ،‬أشعر بأني غير قادر على اﻟقيام به‬
‫) أ ( غاﻟبا ً‬
‫‪15‬‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ب( ربما‪ ،‬أحيانا ً‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( ﻣع ﻣجموعة‬
‫حينما كنت ﻣراھقا وكان ﻟي رأي يخاﻟف رأي واﻟدي‪ ،‬كنت‪...‬‬
‫) أ ( أتقبل قرارھم‬
‫‪20‬‬
‫)ج( خطأ‬
‫عندﻣا اصمم شيء ﻣا‪ ،‬أفضل أن أعمله‪...‬‬
‫) أ ( بمفردي‬
‫‪19‬‬
‫)ج( ال ‪ ،‬على اإلطالق‬
‫في بعض األحيان أفعل ﻣا أشاء‪ ،‬غير ﻣھتم باﻟقوانين واألنظمة‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪18‬‬
‫)ج( ﻣشرفا ً على حماية اﻟبيئة اﻟطبيعية‬
‫يبدو أن ﻟحظات اﻟفشل اﻟبسيط تزعجني أكثر ﻣما ينبغي‬
‫) أ ( نعم‪ ،‬غاﻟبا ً‬
‫‪17‬‬
‫)ج( ال‪ ،‬على اإلطالق‬
‫أفضل أن أكون‪...‬‬
‫) أ ( ﻣدرساً باﻟمرحلة اﻟثانوية‬
‫‪16‬‬
‫)ج( ال‪ ،‬على اإلطالق‬
‫)ج( أصر على رأيي‬
‫)ب( بين بين‬
‫إذا استدعاني رﺋيسي )في اﻟعمل(‬
‫)ب( بين بين‬
‫) أ ( أخاف أن أكون قد ارتكبت خطأ ﻣا‬
‫)ج( أتخذھا فرصة ﻟلمطاﻟبة بشيء ﻣا أريده‬
‫‪21‬‬
‫تنشئة األطفال على اﻟطيبة أھم بكثير ﻣن تعليمھم طرق اﻟنجاح واالعتماد على اﻟنفس‬
‫) أ ( نعم‬
‫‪22‬‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( بين بين‬
‫أستمتع بقراءة‪...‬‬
‫) أ ( قصص ﻣن واقع اﻟحياة‬
‫‪25‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( اﻟذين يفكرون جدياً في ﻣواقفھم إزاء اﻟحياة‬
‫ال يغضب أي ﻣن أفراد أسرتي بسھوﻟة‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪24‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫أفضل األصدقاء…‬
‫) أ ( األكفاء‪ ،‬اﻟعمليين‬
‫‪23‬‬
‫)ج( ال‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( اﻟحكايات اﻟخياﻟية اﻟمسلية‬
‫أرتبك إذا وجدت نفسي فجأة ﻣركز اھتمام في ﻣناسبة اجتماعية‬
‫‪109‬‬
‫) أ ( نعم‪ ،‬كثيراً جداً‬
‫‪26‬‬
‫)ب( قليالً‬
‫أنا شخص حازم إﻟى حد كبير‪ ،‬ال أريد أن أرى غير اﻟصواب يحدث‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪27‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ب( قليلة‬
‫إذا تساوى األجر ‪ ،‬فإنني أفضل أن أعمل‪...‬‬
‫ﻣن اﻟنادر أن أفقد صبري وأخاصم اﻟناس‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( ال‬
‫إذا أساء أحد ﻣعارفي ﻣعاﻣلتي وأظھر بغضه ﻟي‪...‬‬
‫) أ ( أﻣيل ألن أكون ﻣنكسر اﻟنفس‬
‫‪36‬‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ج( نادراً‬
‫إن األبھة واﻟفخاﻣة اﻟمصاحبة ﻟالحتفاالت االجتماعية اﻟكبرى تقاﻟيد يجب اﻟمحافظة عليھا‬
‫) أ ( نعم‬
‫‪35‬‬
‫)ب( في بعض األحيان‬
‫)ج( ال‪ ،‬أغلب األحيان‪.‬‬
‫عندﻣا يوكل إﻟ ّي تدبير األﻣور‪ ،‬أخشى أن يكون ﻣا أعمله غير صحيح‬
‫) أ ( غاﻟبا ً‬
‫‪34‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( خطأ‪ ،‬فأنا سريع اﻟغضب‬
‫أستطيع اﻟتركيز بشكل ﻣتواصل على عمل أو خطة ﻣا‪ ،‬ألي ﻣدة يتطلبھا األﻣر‬
‫) أ ( نعم‪ ،‬في أغلب األحيان‬
‫‪33‬‬
‫)ج( ﻣحاﻣيا ً‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫) أ ( صحيح‪ ،‬ال أكاد أفعل ذﻟك على اإلطالق‬
‫‪32‬‬
‫)ج( خطأ‪ ،‬يعكر ﻣزاجي‬
‫)ب( بين بين‬
‫) أ ( بحاراً أو طياراً‬
‫‪31‬‬
‫)ج( نادرة‬
‫ال يعكر ﻣزاجي اﻟبرق وال اﻟرعد‬
‫) أ ( صحيح‪ ،‬ال يعكر ﻣزاجي‬
‫‪30‬‬
‫)ج( خطأ‬
‫ھناﻟك أﻣور أعد نفسي بحق أفضل ﻣن ﻣعظم األشخاص اآلخرين فيھا‬
‫) أ ( نعم عديدة‬
‫‪29‬‬
‫)ج( خطأ‬
‫أذھب إﻟى اﻟمناسبات اﻟعاﻣة عندﻣا يتوجب علي ذﻟك فحسب‪ ،‬وأتجنبھا في بقية األوقات‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪28‬‬
‫)ج( ال أرتبك‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( ال يضايقني ذﻟك على اإلطالق‬
‫ال اطيق األشخاص اﻟعدوانيين اﻟذين يحاوﻟون استغالل اآلخرين‪ ،‬أكثر ﻣن عدم ﻣيلي إﻟى األشخاص‬
‫اﻟذين يتحدثون كثيراً عن ﻣشاكلھم‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪37‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫عندﻣا أتحدث‪ ،‬فمن اﻟنادر أن أخطو إﻟى األﻣام واﻟخلف‪ ،‬أو أن استخدم يدي ﻟلتعبير عن أفكاري‬
‫‪110‬‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪38‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫يزعجني أوﻟئك اﻟذين يتفاخرون أو يعتقدون أنھم أفضل ﻣن غيرھم‬
‫) أ ( نعم يزعجني‬
‫‪39‬‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ج( ال يزعجني على اإلطالق‬
‫ﻟو استطعت أن أتلقى اﻟتدريب اﻟمناسب‪ ،‬فإنني أفضل أن أكون‪...‬‬
‫) أ ( ﻣديرا ﻣسؤوال عن تحسين األداء في ﻣؤسسة أو شركة‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫) ج ( ﻣرشدا طالبيا ‪ ،‬أو ﻣوظفا يعمل ﻣع اﻟشباب‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫أنا نشيط في اﻟتجمعات اﻟكبيرة كاﻟحفالت واﻟمناسبات االجتماعية‬
‫) أ ( نعم‪ ،‬داﺋما ً‬
‫‪41‬‬
‫عند اتخاذ قرار ﻣھم أعطي أھمية أكبر‪...‬‬
‫) أ ( ﻟما ھو صواب أو خطأ‬
‫‪42‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( خطأ‪ ،‬فذﻟك يضايقني‬
‫عند اﻟمناقشة‪...‬‬
‫) أ ( أتأكد ﻣن صحة ﻣا أقوﻟه‬
‫‪48‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( أبيعھا ﻟلناس‬
‫ال يضايقني أن يوجھني اآلخرون وأنا أﻟعب ﻟعبة ﻣا‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪47‬‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ج( ال على اإلطالق‬
‫ﻟو اتتني فكرة اختراع أداة جديدة ﻣن أدوات اﻟمطبخ‬
‫) أ ( أجربھا قبل إخراجھا ﻟلناس‬
‫‪46‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( ال‬
‫إذا كان في اﻟصحون أقل اتساخ‪ ،‬أشعر باالشمئزاز وال آكل‬
‫) أ ( نعم‬
‫‪45‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫أرغب في أن أكون اﻟشخص اﻟذي يوجه اآلخرين‬
‫) أ ( نعم‬
‫‪44‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( ﻟما ھو عملي وقابل ﻟلتنفيذ‬
‫اﻟحذر وعدم توقع اﻟكثير‪ ،‬أفضل ﻣن اﻟمباﻟغة في إظھار اﻟسعادة وتوقع اﻟنجاح داﺋما‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪43‬‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ج( ال على اإلطالق‬
‫)ب( بين بين‬
‫ج( أقول ﻣا أرغب قوﻟه‬
‫أحب أن أكون في جمع ﻣن اﻟناس‪ ،‬حتى ﻟو ﻟم أشارك فيما يفعلون‬
‫) أ ( صحيح‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫‪111‬‬
‫‪49‬‬
‫عندﻣا نجد أن عادات وتقاﻟيد قديمة قد أصبحت باﻟية ﻣنطقيا‪ ،‬ينبغى علينا أن نتخلص ﻣنھا‬
‫) أ ( أوافق‬
‫‪50‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫تتصارع أحيانا في ذھني األفكار اﻟمعذبة واﻟمؤﻟمة‬
‫) أ ( صحيح‪ ،‬كثيراً‬
‫‪51‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( خطأ‪ ،‬إنھا تربكني‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‪ ،‬أقول أشياء‬
‫ﻣن اﻟممتع أكثر أن أكون‪...‬‬
‫) أ ( فنانا ً تشكيليا ً‬
‫‪61‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( خطأ‬
‫ﻣن اﻟنادر أن يصل بي االنفعال اﻟى حد قول أشياء الحقا‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪60‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( خطأ‬
‫ال تربكني اﻟتھديدات‬
‫) أ ( نعم‪ ،‬ال تربكني‬
‫‪59‬‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ج( نادراً‬
‫أفضل اﻟقراءة عن اﻟقضايا اﻟھادﺋة اﻟمأﻟوفة أكثر ﻣما أفضل اﻟقراءة عن اﻟمعارك واﻟمغاﻣرات‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪58‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( األخبار االجتماعية واﻟنقد األدبى‬
‫في ﻣجال عملي‪...‬‬
‫) أ ( أخطط ﻟلمستقبل‬
‫‪57‬‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ج( ال‬
‫أشعر برھبة اﻟمكان عندﻣا أدخل غرفة ﻣزدحمة باﻟناس‬
‫) أ ( غاﻟبا ً‬
‫‪56‬‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫ﻟو عملت في ﻣجال اﻟصحافة ‪ ،‬فإنني أفضل اﻟتعاﻣل ﻣع‪...‬‬
‫) أ ( اﻟسياسة واﻟرياضة‬
‫‪55‬‬
‫)ج( ﻟيس أﻣراً الزﻣا ً‬
‫أحذر ﻣن األشخاص اﻟذين يظھرون ﻟي صداقة ويتقربون ﻣني أكثر ﻣما ينبغي‬
‫) أ ( نعم داﺋما ً‬
‫‪54‬‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ج( ال إطالقا ً‬
‫ال ينبغي أن يؤجل اﻟشخص عمل ﻣا بسبب ﻣحاوﻟته اﻟنظر في كل اﻟتفاصيل قبل اتخاذ قرار عملي‬
‫) أ ( صحيح‪ ،‬داﺋما ً‬
‫‪53‬‬
‫)ب( ﻟيس كثيراً‬
‫)ج( ال على اإلطالق‬
‫تجعلني حيوانات ﻣعينة عصبيا ً‬
‫) أ ( نعم غاﻟبا ً‬
‫‪52‬‬
‫)ج( ال أوافق‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫يبدو أن اﻟناس تعترض طريقي وتزيد ﻣن إحباطي‬
‫)ج( سكرتير ﻟنادي اجتماعي‬
‫‪112‬‬
‫) أ ( نعم‪ ،‬غاﻟبا ً‬
‫‪62‬‬
‫أقول بال تفكير أشياء بغيضة ﻟلناس اﻟذين أحبھم‬
‫) أ ( غاﻟبا ً‬
‫‪63‬‬
‫)ج( ال‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ يحدث‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( ال‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( اﻟعادية‬
‫)ج( األنيقة اﻟتي ال تلفت األنظار‬
‫يبدو أن ذھني ال يعمل جيداً في حاﻟة اﻟمناقشة‬
‫) أ ( صحيح‪ ،‬فأنا أرتبك‬
‫‪74‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫أفضل أن أرتدي اﻟمالبس‪...‬‬
‫) أ ( اﻟتي تلفت األنظار‬
‫‪73‬‬
‫)ج( ال إطالقا ً‬
‫يعتقد اﻟناس أنني شخص غير ﻣبال وﻣتھاون‪ ،‬حتى أوﻟئك اﻟذين يحبونني‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪72‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫أشعر بعدم االرتياح إذا راقبني ﻣجموعة ﻣن اﻟناس وأنا أقوم بعمل ﻣا‬
‫) أ ( نعم‬
‫‪71‬‬
‫)ج( خطأ‬
‫ﻟطاﻟما شعرت برغبة في اﻟترحال ﻣثلما يفعل أبناء اﻟبادية‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪70‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫ال يظھر انزعاجي وال يبدو انفعاﻟي في صوتي باﻟقدر اﻟذي يحدث ﻟمعظم اﻟناس‬
‫) أ ( صحيح‪ ،‬ال يحدث‬
‫‪69‬‬
‫)ج( خطأ‬
‫يسرني أن أكون كاتباً صحفيا ً‪ ،‬أكتب عن األدب واﻟعروض اﻟفنية‬
‫) أ ( نعم‬
‫‪68‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫أشعر بحاجة إﻟى ﻣمارسة رياضة عنيفة‬
‫) أ ( غاﻟبا ً‬
‫‪67‬‬
‫)ج( ال‬
‫ال أندم إطالقا على إطالع اآلخرين بصراحة على ﻣشاعري وأفكاري‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪66‬‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫أفضل أن أتخذ قراراتي بتمھل‪ ،‬بدال ﻣن أن أفكر بسرعة ﻣعتمداً على اﻟعقل واﻟمنطق‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪65‬‬
‫)ج( نادراً‬
‫أحب أن أنفذ ﻣا أخطط ﻟه دون سماع اعتراضات اآلخرين أو اقتراحاتھم‬
‫) أ ( نعم‬
‫‪64‬‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ج( ال‪ ،‬في حقيقة األﻣر‬
‫ال أستسلم ﻟتقلبات اﻟمزاج‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‪ ،‬فأنا ھادئ داﺋما ً‬
‫‪113‬‬
‫) أ ( صحيح‪ ،‬ال استسلم‬
‫‪75‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫في اﻟمناسبات ﻣثل األعياد وغيرھا‪....‬‬
‫) أ ( أحب أن أقدم ھدايا شخصية‬
‫‪76‬‬
‫)ج( خطأ‪ ،‬استسلم‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( أشعر بأن شراء اﻟھدايا ﻣزعج إﻟى حد ﻣا‬
‫تتوتر أعصابي نتيجة ﻟلصوت اﻟناتج عن حك األظافر على سطح زجاجي وأصوات االحتكاك‬
‫عموﻣا ً‬
‫) أ ( ال أتحملھا على اإلطالق‬
‫‪77‬‬
‫)ب( إﻟى حد ﻣا‬
‫عندﻣا أتحدث أحب‪...‬‬
‫) أ ( أن أقول ﻣا يرد على ذھني‬
‫‪78‬‬
‫)ج( نادراً جداً‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج ( أن أرتب أفكاري بعناية‬
‫ال يقلقني أن يختلف أحد أفراد أسرتي ﻣع اﻟجيران‪ ،‬ﻣبينا استقالﻟنا عنھم )أي أننا ﻟسنا بحاجة‬
‫إﻟيھم(‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪79‬‬
‫اﻟعقل واﻟمنطق كافيان في اﻟغاﻟب ﻟجعل اﻟناس تغير أفكارھا‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪80‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( ال‬
‫أعتقد بأنني شخص اجتماعي جداً وأحب ﻣعاشرة اﻟناس‬
‫) أ ( نعم‬
‫‪86‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( ال‬
‫أتحمس ﻟلقصص واﻟروايات‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪85‬‬
‫)ب( ﻟيس كثيراً‬
‫)ج( نادراً‬
‫ال أﻣل وال أتضايق إطالقا ً ﻣن ذوي اﻟمستوى اﻟتعليمي اﻟمنخفض‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪84‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫بعض أفراد أسرتي سريعوا االنزعاج ألتفه األسباب‬
‫) أ ( نعم‪ ،‬كثيرا‬
‫‪83‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫أحب شراء اﻟحيوانات كاﻟخيول واﻟقطط‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪82‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫ﻟو فكرت كثيراً في ﻣسؤوﻟياتي اﻟشخصية ﻟحزنت‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪81‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( بين بين‬
‫إذا أتيح ﻟشخص أن يتخطى األنظمة دون أن يبدر أنه تخطاھا فعليه‬
‫)ج( ال‬
‫‪114‬‬
‫) أ ( أن يفعل ذﻟك‪ ،‬باﻟتأكيد‬
‫)ب( أن يفعل ذﻟك شريطة أن يكون ھناك سبب خاص يدعو إﻟى ھذا‬
‫)ج( أال يفعل ذﻟك بآي حال‬
‫‪87‬‬
‫أفضل األوقات عندي ھو اﻟوقت اﻟذي أكون فيه‪...‬‬
‫) أ ( في احتفال أو ﻣا شابه‬
‫‪88‬‬
‫في حال اختالف وجھة نظري عن وجھة نظر رﺋيسي في اﻟعمل )أو أستاذي(‪ ،‬فمن اﻟمحتمل‬
‫) أ ( أال أصارحه بذﻟك‬
‫‪89‬‬
‫)ج( ال‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( بين بين‬
‫ال أحب أن يقول اآلخرون عني إنني ﻣختلف عن اﻟناس أو غريب‬
‫) أ ( صحيح ال أحب ذﻟك‬
‫‪94‬‬
‫)ب( أقبل‪ ،‬أحيانا ً‬
‫)ج( أتعذر بانشغاﻟي‬
‫أعتقد بوجوب عمل ﻣا ھو ﻣقبول اجتماعيا‪ ،‬وﻣن طبيعتي أن أتساءل عن نظرة اﻟناس ﻟتصرفاتي‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪93‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫باستطاعتي ﻣتى ﻣا أردت ذﻟك أن أصرف ذھني عن اﻟتفكير في ﻣسؤوﻟياتي وﻣا يقلقني‬
‫) أ ( نعم‬
‫‪92‬‬
‫)ج( خطأ‬
‫ﻟو طلبت ﻣني اﻟمساھمة في عمل خيري فإنني‪...‬‬
‫) أ ( أقبل‪ ،‬عادة‬
‫‪91‬‬
‫)ب( ﻟست ﻣتأكداً ﻣما سأفعله‬
‫)ج ( أن أصارحه بذﻟك‬
‫أشعر باﻟخوف أحيانا في اﻟبيوت اﻟمظلمة‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪90‬‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( أﻣارس ھواية ھادﺋة‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫ﻣعظم اﻟناس يخدعون أنفسھم بتقديم حجج سخيفة تفسر احتفاظھم بحقوق سھل حصوﻟھم عليھا‪،‬‬
‫أو نيلھم ﻣكاسب سھلة‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪95‬‬
‫)ب( ربما‬
‫نادرا ﻣا أبقى يقظا ً في فراشي‪ ،‬بسبب تفكيري في أﻣور ﻣحزنة أو ﻣزعجة‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪96‬‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( خطأ‪ ،‬أبقى يقظا ً‬
‫ﻟم يحصل على اإلطالق أن انزعجت بسبب تقلص عضالت صدري‪ ،‬أو بسبب آالم غير‬
‫واضحة في ﻣنطقة اﻟقلب‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪97‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‪ ،‬أشعر بتوتر شديد‬
‫أحب أن أرى في اﻟتلفاز ﻣشاھد حية قريبة ﻣن اﻟواقع‬
‫) أ ( صحيح‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫‪15‬‬
‫‪98‬‬
‫ﻟوال اﻟخوف ﻣن افتضاح أﻣرھم‪ ،‬ﻟرغب ﻣعظم اﻟناس في تجاوز األنظمة قدر ﻣا يستطيعون‬
‫) أ ( صحيح‬
‫‪99‬‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( ربما‬
‫عندﻣا كنت في اﻟمدرسة كنت أفضل )أو ال أزال أفضل(‪...‬‬
‫) أ ( اﻟرياضيات‬
‫)ج( األدب أو اﻟنحو‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫‪ 100‬عندﻣا أكون في جماعة ﻣن اﻟناس أكتفي باﻟجلوس ﻣنزويا وأتركھم يتحدثون‬
‫) أ ( نعم‬
‫)ج( ال‬
‫)ب( بين بين‬
‫‪ 101‬عندﻣا كنت في اﻟمدرسة ﻟم أكن أقع في ﻣشكالت ﻣع األساتذة بسبب سوء سلوكي‬
‫) أ ( صحيح ﻟم أقع ﻣعھم في ﻣشكالت أبداً‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‪ ،‬حدثت ﻟي بعض اﻟمشكالت‬
‫‪ 102‬أفضل أن أقضي اﻟوقت في صيد اﻟسمك أو اﻟعمل في اﻟحديقة بدالً ﻣن ﻣشاھدة سباق ﻟلسيارات‬
‫أو اﻟخيول‬
‫) أ ( صحيح‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫‪ 103‬عندﻣا أخبر اﻟناس أنني اختلف ﻣعھم أبقى ھادﺋا وغير ﻣرتبك‬
‫) أ ( صحيح‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( بين بين‬
‫‪ 104‬ﻟو قابلت شخصا فاقد اﻟعقل )كاﻟمجنون واﻟسكران(‬
‫) أ ( أبقى ھادﺋا ً ﻣسترخيا ً‬
‫)ب( أشعر بشيء ﻣن االرتباك‬
‫)ج( أشعر باضطرابات وارتباك شديدين‬
‫‪ 105‬ﻟم يسبق أن قمت بعمل خطير ﻣن أجل اﻟمتعة فحسب‬
‫) أ ( صحيح ﻟم يحدث ذﻟك‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( خطأ‪ ،‬فعلت ذﻟك‬
‫‪ 106‬عندﻣا أغضب ﻣن شيء استعيد ھدوﺋي بسرعة‬
‫) أ ( نعم‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( ال‬
‫‪ 107‬عودت نفسي‪ ،‬قدر ﻣا أستطيع‪ ،‬على اﻟصبر اﻟشديد على اآلخرين‬
‫) أ ( نعم‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ج( ال‪ ،‬ﻟيس داﺋما ً‬
‫‪ 108‬أفضل أن استمتع بحياتي بطريقتي اﻟخاصة‪ ،‬بدال ﻣن أن أثير إعجاب اآلخرين بإنجازاتي‬
‫) أ ( صحيح‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫)ج( خطأ‬
‫‪ 109‬ﻟكي نجعل ﻣناقشة ﻣمتعة تستمر‪ ،‬ينبغي أن نخبر اﻟناس برفق عن جوانب اﻟخطأ في أفكارھم‬
‫‪116‬‬
‫) أ ( داﺋما ً‬
‫)ج( أبداً‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫‪ 110‬عندﻣا أعلم أن عملية جراحية أجريت ﻟحيوان )ﻟسبب وجيه( فإن ذﻟك ال يزعجني‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫) أ ( صحيح‪ ،‬أتعاﻣل ﻣع ذﻟك على أنه ﻣسلم به‬
‫)ج( خطأ‪ ،‬أشعر بخوف شديد‪.‬‬
‫‪ 111‬إن اتسام اﻟناس باﻟعادات اﻟحميدة وحسن اﻟتصرف أكثر أھمية عندي ﻣن بعض اﻟصفات اﻟتي‬
‫يراھا اآلخرون ذات قيمة‬
‫) أ ( نعم‬
‫)ج( ال‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫‪ 112‬ال أستمتع باﻟنقاش اﻟطويل ﻣع ﻣن يحملون أفكارا ثقافية جادة‬
‫) أ ( صحيح ال استمتع بذﻟك‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫‪ 113‬عندﻣا أرتكب خطأ سخيفا ً وأنا بصحبة أحد‪ ،‬أنسى خطأي بسرعة‬
‫) أ ( نعم‪ ،‬بسھوﻟة‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ج( ال‪ ،‬ال أستطيع‬
‫‪ 114‬عندي إحساس قوي باﻟفن وبما يحيط بي‪ ،‬أكثر ﻣن ﻣعظم اﻟناس‬
‫) أ ( صحيح‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫‪ 115‬أحب أن أنضم إﻟى األندية واﻟھيئات االجتماعية‬
‫) أ ( صحيح‬
‫)ج( خطأ‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫‪ 116‬ينبغي أن يتسم اﻟعاﻣلون في اﻟبنوك باﻟحرص‪ .‬وﻟو حدث أن أخطأوا وﻟم يتقاضوا ﻣني أتعابا ً‬
‫ﻣقابل إرسال حواﻟة ﻣاﻟية ﻣثالً‪ ،‬فإنني أشعر بأنه‪...‬‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫) أ ( ﻟيس ﻣن شأني تنبيھھم ﻟلخطأ‬
‫) ج ( ﻣن واجبي أن أنبھھم ﻟلخطأ وأدفع ﻣا يجب دفعه‬
‫‪ 117‬أحب اﻟوظيفة اﻟتي فيھا شئ ﻣن اﻟتغيير اﻟمستمر‪ ،‬حتى ﻟو تضمنت بعض اﻟمخاطر‬
‫) أ ( نعم‬
‫)ج( ال‬
‫)ب( غير ﻣتأكد‬
‫‪ 118‬جعلي أنتظر‪ ،‬ﻣن قبل خادم أو ﻣا شابه‪ ،‬قبل ﻣقابلة شخص ﻣا‬
‫) أ ( يزعجني‬
‫)ب( بين بين‬
‫)ج( يؤدي إﻟى شعوري باالرتياح‬
‫‪ 119‬أرى أحالﻣا ً ﻣؤثرة جداً تزعجني بعد استيقاظي‬
‫) أ ( غاﻟبا ً‬
‫)ب( أحيانا ً‬
‫)ج( ﻟم يحدث على اإلطالق‬
‫‪117‬‬
‫‪ 120‬أحب أن أكون ﻣروضا ﻟألسود في استعراض ﻟلحيوانات )اﻟسيرك(‬
‫) أ ( نعم‬
‫)ب( ربما‬
‫)ج( ال‬
‫‪118‬‬
‫)נספח – ‪(3‬‬
‫‪ASI - Addiction Severity Index - Lite‬‬
‫למראיי‪ :‬זכור‪ ,‬זהו ראיו ולא מבח‪.‬‬
‫מפתח לחומרת התמכרות )גרסה קלינית(‬
‫השאלו כולל ‪ 12‬עמודי‬
‫• מספרי המסומני בסוגריי‪ ,‬יש לשאול בריאיו מעקב‪.‬‬
‫• מספרי המודגשי בקו )בסו" תחו(‪ ,‬מיועדי למילוי המראיי‪ .‬אי‬
‫להפנות אל המרואיי‪.‬‬
‫• שאלות המצוינות בכוכבית‪ ,‬ה מצטברות ויש לנסח מחדש בריאיו‬
‫מעקב‪.‬‬
‫הצגת הכלי‪ :‬הכלי כולל ‪ 7‬תחומי‪ :‬מידע כללי‪ ,‬פרופיל רפואי‪ ,‬מצב‬
‫תעסוקתי‪/‬מקורות הכנסה‪ ,‬שימוש באלכוהול ושימוש בסמי‪ ,‬מצב‬
‫משפטי‪ ,‬יחסי במשפחה‪/‬יחסי חברתיי‪ ,‬ומצב פסיכולוגי‪.‬‬
‫אמור למרואיי‪" :‬כל הפוני עוברי את אותו ראיו שהוא סטנדרטי ‪.‬‬
‫המידע שאתה מוסר‪ ,‬חסוי"‪.‬‬
‫השאלות מתייחסות לשני פרקי זמ‪:‬‬
‫‪ 30‬הימי האחרוני;‬
‫‪.1‬‬
‫במש החיי )עד ל ‪ 30‬הימי האחרוני(‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫סול דירוג של המטופל‪:‬‬
‫אמור למרואיי‪" :‬עבור כל תחו‪ ,‬אבקש ממ להשתמש בסול הדירוג‪,‬‬
‫כדי לומר עד כמה את‪/‬ה מוטרד מהבעיות בכל אחד מהתחומי‪ .‬אני ג‬
‫אשאל אות עד כמה חשוב ל לטפל בבעיות שציינת בכל אחד מהתחומי‬
‫הנדוני"‪.‬‬
‫הקטגוריות של הולינגסהד )‪:(Hollingshead‬‬
‫)תחו התעסוקה ‪(E7 #‬‬
‫‪ .1‬אנשי מקצוע בכירי‪ ,‬בעלי עסקי גדולי‪.‬‬
‫‪ .2‬מנהלי עסקי בגודל ממוצע‪ ,‬אנשי מקצוע פחות בכירי‪ ,‬כגו‪,‬‬
‫אחיות‪ ,‬אופטיקאי‪ ,‬רוקחי‪ ,‬עובדי סוציאליי‪ ,‬מורי‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫כוח אד מנהלי‪ ,‬מנהלי עסקי קטני‪ ,‬אנשי מקצוע זוטרי‪ ,‬בעלי‬
‫עסקי קטני‪ ,‬כגו‪ ,‬מאפיה‪ ,‬סוכנות למכירת מכוניות‪,‬‬
‫שרברבי‪ ,‬חנויות פרחי‪ ,‬מעצבי פני‪ ,‬שחקני‪,‬‬
‫עיתונאי‪ ,‬סוכני נסיעות‪.‬‬
‫פקידות וסוכני מכירות‪ ,‬טכנאי‪ ,‬עסקי קטני ) כספר‬
‫בבנק‪ ,‬חנווני‪ ,‬פקיד‪ ,‬מזכירה(‪.‬‬
‫עובדי מיומני )מקצועיי( שבדר כלל עברו הכשרה מקצועית‬
‫)אופה‪ ,‬ספר‪ ,‬טבח‪ ,‬חשמלאי‪ ,‬כבאי‪ ,‬טכנאי‪ ,‬צבע‪ ,‬חייט‪,‬‬
‫שוטר‪ ,‬שרברב(‬
‫מקצועיי למחצה ) כוח עזר בבתי חולי‪ ,‬סייד‪ ,‬ברמ‪ ,‬נהג‬
‫אוטובוס‪ ,‬טבח‪ ,‬עובד דפוס‪ ,‬שומר חניו‪ ,‬מלצר‪ ,‬מפעיל‬
‫מכונה במפעל(‪,‬‬
‫בלתי מקצועיי ) שרת‪ ,‬עוזר בנאי‪ ,‬עובד בלתי מוגדר‪,‬‬
‫שוער‪ ,‬כולל א אינו מועסק(‬
‫עקרת בית‬
‫סטודנט‪ ,‬חסר מקצוע‪.‬‬
‫סול הדירוג של המטופל‪ ,‬נע בי ‪: 4 0‬‬
‫‪ = 0‬כלל לא;‬
‫‪ = 1‬במידה מועטה;‬
‫‪ = 2‬במידה בינונית;‬
‫‪ = 3‬במידה רבה;‬
‫‪ = 4‬במידה רבה מאד;‬
‫אמור למרואיי‪" :‬בא אינ חש בנוח להשיב‪ ,‬אל תשיב"‬
‫"אנא‪ ,‬אל תספק מידע בלתי מדויק"!‬
‫הוראות למראיי‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫אל תשאיר שאלה ללא סימו תשובה‪.‬‬
‫הוס" הרבה הערות )כ שאחר שיקרא את הכתוב‪ ,‬יקבל‬
‫תמונה שלמה ככל שנית לגבי תפיסת הפונה ולגבי‬
‫בעיותיו(‪.‬‬
‫סמ‪ = X :‬שאלה שלא נענתה;‬
‫‪ = N‬שאלה שאינה רלוונטית;‬
‫הפסק את הראיו‪ ,‬כאשר המרואיי מסל" בשני תחומי‪.‬‬
‫לצד רישו הערה‪ ,‬ציי את מספר השאלה‪.‬‬
‫הערות עריכה‪/‬הבהרה סמ בעיגול קט מלא‪.‬‬
‫חישוב זמני‪ :‬כאשר שאלה בודקת את מספר החודשי‪ ,‬עגל‪:‬‬
‫‪ 14‬יו או יותר לחודש אחד‪.‬‬
‫‪ 6‬חודשי או יותר לשנה‪.‬‬
‫דירוג אמו‪:‬‬
‫שתי השאלות האחרונות בכל תחו‪.‬‬
‫אל תפרש פרשנות יתר‪.‬‬
‫הכחשה אינה נחשבת לסילו"‬
‫סילו" = סתירה גלויה במידע‬
‫בדוק ורשו הרבה הערות!‬
‫נא סמ תשובה לכל שאלה‪.‬‬
‫רשימה של סמי נפוצי בשימוש‪:‬‬
‫אלכוהול‪ :‬בירה‪ ,‬יי‪ ,‬ליקר‬
‫מתדו‪ :‬אדול‪ ,‬סובוטקס‬
‫אופיאטי‪ :‬הרואי‪ ,‬מורפי‪ ,‬קוק פרסי‪ ,‬אופיו‪ ,‬משככי כאבי =‬
‫דילואודיד‪ ,‬דמרול‪ ,‬פרקוסט‪ ,‬דארבו‪ ,‬טלוי‪ ,‬קודאי‪ ,‬טילנול ‪,4 ,3 ,2‬‬
‫סירופי‪ :‬רוביטוסי‪,‬פנטאניל‬
‫ברביטורטי‪ :‬נמבוטל‪ ,‬סקונל‪ ,‬טואינול‪ ,‬אמיטל‪ ,‬פנטוברביטל‪,‬‬
‫סקוברביטל‪ ,‬פנוברביטל‪ ,‬פיורינול‬
‫בנזודיאזפיני‪ :‬תרופות הרגעה =ואליו‪ ,‬ליבריו‪ ,‬אטיב‪ ,‬סראקס‪,‬‬
‫טרנקסי‪,‬דלמיי‪ ,‬הלסיו‪ ,‬קסנאקס‪ ,‬מילטארו‪ ,‬נוקטורנו‪ ,‬קלונקס‬
‫קוקאי‪ :‬קוקאי‪ ,‬קראק ‪ ,‬קריסטל‪ROCK COCAINE ,‬‬
‫אמפטמיני‪ :‬ספיד‪ ,‬מונסטר‪ ,‬קראנק‪ ,‬בנזנדרי‪ ,‬דקסדרי‪ ,‬ריטלי‪,‬‬
‫פרלודי‪ ,‬מטאמפטמי‬
‫קאנאביס‪ :‬מריחואנה‪ ,‬חשיש‪ ,‬גו'ינט‪ ,‬צ'ראס‬
‫סמי הזייה )הלוצינוגני(‪ :‬אקסטזי‪ ,‬ל‪.‬ס‪.‬ד )אסיד(‪ ,‬ליקווי )ל‪.‬ס‪.‬ד נוזלי(‪,‬‬
‫בולי‪ ,‬מסקלי‪ ,‬פטריות )פסילוסיבי(‪ ,‬פיוטה‪ ,‬טריפ‪ ,‬קרטו‪ ,‬פ‪.‬ס‪.‬פ‪.‬‬
‫)פנסיקלידי( – אבק המלאכי‬
‫נדיפי‪ :‬גזי )פראו‪ ,‬הלו(‪ ,‬אצטו‪ ,‬ניטרוס אוקסייד‪ ,‬אמיל ניטרייט‪,‬‬
‫דבק‪ ,‬דלק‪ ,‬גאז צחוק‬
‫בנוס‪ ,/‬רק בדוק א אלה בשימוש‪:‬‬
‫תרופות אנטי דכאוניות‪ ,‬תרופות לאולקוס= זאנטאק‪ ,‬טאגאמט‪ ,‬תרופות‬
‫לאסטמה‪ :‬משא" ונטולי‪ ,‬טאודור‪ ,‬תרופות אחרות= תרופות אנטי‬
‫פסיכוטיות‪ ,‬ליתיו‬
‫הוראות לקטע השימוש באלכוהול‪/‬סמי‪:‬‬
‫השאלות הבאות בודקות שני פרקי זמ‪:‬‬
‫‪ 30‬הימי האחרוני ומהל החיי‪ .‬מהל החיי מתייחס לזמ שלפני‬
‫‪ 30‬הימי האחרוני‪ .‬ע זאת‪ ,‬א הפונה היה כלוא יותר משנה‪ ,‬עלי‬
‫לאסו" מידע רק לגבי מהל החיי‪ ,‬אלא א כ הפונה מודה בשימוש‬
‫משמעותי באלכוהול‪/‬בסמי במהל המעצר‪.‬‬
‫קו מנחה זה מתייחס רק לתחו האלכוהול‪ /‬הסמי‪.‬‬
‫• שאלות ‪ 30‬הימי דורשות רק את מספר הימי של השימוש‪.‬‬
‫• שימוש במהל החיי‪ ,‬נשאל כדי להגדיר תקופות ממושכות של‬
‫שימוש‪.‬‬
‫• שימוש רגיל = ‪ + 3‬מספר הפעמי בשבוע‪ ,‬או שימוש בעייתי לא‬
‫שגרתי בו פעילויות נורמליות נמצאות בסיכו‪.‬‬
‫• שימוש באלכוהול עד שכרות אינו אומר בהכרח "שיכור"‪ .‬השתמש‬
‫במילי כמו "‪ "HIGH" ,"GOT A BUZZ‬וכד' במקו שכרות‪.‬‬
‫• ככלל‪ + 5 ,‬משקאות בפע אחת או תו תקופת זמ קצרה מוגדר "‬
‫כשכרות"‪.‬‬
‫• כיצד לשאול שאלות אלו‪ " :‬כמה ימי ב ‪ 30‬הימי האחרוני‬
‫השתמשת"…?‬
‫• "כמה שני השתמשת באופ קבוע"…?"‬
‫‪119‬‬
‫פרופיל רפואי‬
‫*)‪ .(M1‬כמה פעמי במהל חיי אושפזת בגלל‬
‫בעיות רפואיות?‬
‫•‬
‫‪.M3‬‬
‫•‬
‫כולל מנת יתר ו ‪ . D.T‬לא כולל‪ :‬גמילה מסמי‪/‬מאלכוהול‪ ,‬טיפול‬
‫פסיכיאטרי ולידה )ללא סיבוכי(‪.‬‬
‫הא יש ל בעיות רפואיות ממושכות המשפיעות‬
‫עד היו על מהל חיי ?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫א כ‪ ,‬פרט את ש הבעיה הרפואית בהערות‪ .‬בעיה רפואית‬
‫כרונית נחשבת לבעיה פיזית חמורה‪ ,‬הדורשת טיפול מתמש‬
‫)למשל‪ :‬דיאטה מיוחדת‪ ,‬הגבלות‪ ,‬תרופות וכו'( המונעות פעילות‬
‫מקסימלית‪ .‬שאל ישירות לגבי המחלות‪ :‬צהבת )ציי סוג(‪,‬אידס‬
‫ושחפת ‪.‬‬
‫)‪ .(M4‬הא אתה נוטל תרופות שנרשמו ל בקביעות‪ ,‬בגי‬
‫בעיות במצב הגופני?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫•‬
‫א כ‪ ,‬פרט בהערות‪ .‬מרש רפואי הנית על ידי רופא בגי בעיות‬
‫רפואיות; לא לכלול תרופות פסיכיאטריות‪ .‬לכלול תרופות ג א‬
‫המטופל אינו נוטל אות‪ .‬המטרה לברר בעיות רפואיות כרוניות‪.‬‬
‫)‪ .(M5‬הא אתה מקבל קצבת נכות?‬
‫‪ .0‬לא‬
‫•‬
‫‪ .1‬כ‬
‫א כ‪ ,‬פרט בהערות )לא כולל נכות פסיכיאטרית( את אחוז הנכות‬
‫והא הינה זמנית או קבועה‬
‫)‪ .(M6‬במש כמה ימי סבלת מבעיות רפואיות‬
‫במהל ‪ 30‬הימי האחרוני?‬
‫•‬
‫•‬
‫אל תכלול תחלואות שנגרמו ישירות ע"י סמי‪/‬אלכוהול‪.‬‬
‫כלול‪ :‬שפעת‪ ,‬הצטננות וכדומה‪ ,‬תחלואות חמורות הקשורות‬
‫לסמי‪/‬אלכוהול‪ ,‬אשר יימשכו ג כשהפונה ייגמל‪ ,‬כמו‪ :‬שחמת‪,‬‬
‫מורסות ממזרקי וכו'‪.‬‬
‫לשאלות ‪ M7‬ו‬
‫‪ M8‬השתמש בסול דירוג של המטופל‪.‬‬
‫)‪ .(M7‬עד כמה הטרידו או הפריעו ל בעיות‬
‫רפואיות אלו בשלושי הימי האחרוני?‬
‫•‬
‫הגבל התשובה לימי הבעיה‪ ,‬בשאלה ‪.M6‬‬
‫)‪ .(M8‬עד כמה חשוב ל לקבל טיפול בגי‬
‫אות בעיות רפואיות?‬
‫•‬
‫מתייחס לצור בהוספת טיפול רפואי‪ ,‬על הקיי‪.‬‬
‫דירוג האמו‬
‫הא המידע המפורט לעיל מעוות בצורה משמעותית על ידי‪:‬‬
‫)‪ .(M10‬תיאור לא נכו של המטופל‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫)‪ .(M11‬אי יכולת של המטופל להבי‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫הערות‬
‫רשו מספר שאלה‪ ,‬אליה מתייחסת ההערה‬
‫‪120‬‬
‫הערות‬
‫תעסוקה‪/‬מקורות הכנסה‬
‫רשו מספר שאלה‪ ,‬אליה מתייחסת ההערה‬
‫)‪ .(E1‬מספר שנות לימוד‬
‫שני‬
‫חודשי‬
‫)‪ .(E2‬מספר חודשי הכשרה מקצועית או חניכות‬
‫•‬
‫הכשרה פורמלית‪/‬מאורגנת בלבד‪ .‬לגבי הכשרה צבאית‪ ,‬כלול‬
‫רק הכשרה היכולה להיות בשימוש בחיי האזרחיי )לדוגמא‪:‬‬
‫אלקטרוניקה או מחשבי(‪.‬‬
‫)‪ .(E4‬הא אתה בעל רשיו נהיגה בר תוק‪?/‬‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫)‪ .(E5‬הא עומד לרשות רכב?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫•‬
‫לא נדרשת בעלות על הרכב‪ ,‬רק זמינות על בסיס קבוע‪.‬‬
‫)‪ .(E6‬מהו מש הזמ הרצי‪ /‬הארו ביותר בו עבדת במשרה‬
‫מלאה?‬
‫•‬
‫משרה מלאה = ‪ +35‬שעות שבועיות;‬
‫הכוונה אינה בהכרח לעבודה אחרונה‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫חודשי‬
‫שני‬
‫)‪ .(E7‬עיסוק עיקרי או עיסוק אחרו‬
‫)פרט( _________________________‬
‫•‬
‫השל פירוט בהערות‬
‫)‪ .(E9‬הא עיקר התמיכה החומרית מגיעה מאד אחר?‬
‫‪ .0‬לא‬
‫•‬
‫‪ .1‬כ‬
‫אד אחר כגו‪ :‬ב משפחה‪ ,‬חבר‪ ,‬מכר ועוד‪ .‬אי לכלול מוסדות כמו‬
‫ביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪ .E10‬היק‪ /‬וסוג העבודה עיסוק )שלוש‬
‫שני אחרונות(‬
‫‪ .1‬משרה מלאה )קבוע(‬
‫‪ .2‬משרה חלקית )קבוע(‬
‫‪ .3‬משרה חלקית ) לא קבוע(‬
‫‪ .4‬סטודנט‬
‫‪ .5‬שירותי‬
‫‪ .6‬פנסיה‪/‬נכות‬
‫‪ .7‬מובטל‬
‫‪ .8‬אסיר‬
‫•‬
‫התשובה צריכה לייצג את מרבית שלוש השני האחרונות ולא רק את‬
‫העיסוק האחרו‪ .‬במידה ויש דמיו בזמני ליותר מקטגוריה אחת‪ ,‬בחר בזו‬
‫המייצגת בצורה הטובה ביותר את המצב העכשווי‪.‬‬
‫)‪ .(E11‬כמה ימי קבלת כס‪ /‬כתגמול לעבודה‪ ,‬במהל ‪30‬‬
‫הימי האחרוני?‬
‫•‬
‫כלול "כס" מתחת לשלח" – עבודה‪ ,‬ימי מחלה ששולמו וחופש‪.‬‬
‫•‬
‫עבור שאלות ‪ ,E17 - E12‬נא הזכר למרואיי כמה כס‪ /‬קבלת‬
‫מהמקורות הבאי במהל ‪ 30‬הימי האחרוני‪:‬‬
‫)‪ .(E12‬עבודה ) סכו נטו(‬
‫כולל "עבודה מתחת לשלח"‬
‫‪121‬‬
‫)‪ .(E13‬דמי אבטלה‬
‫)‪ .(E14‬הבטחת הכנסה‬
‫)‪ .(E15‬פנסיה‪ ,‬גמלת ביטוח לאומי‪ ,‬שכר דירה‪ ,‬שילומי‬
‫)‪ .(E16‬ב‪/‬ת זוג‪ ,‬משפחה‪ ,‬חברי )הוצאות אישיות(‬
‫)‪ .(E17‬הכנסות בלתי חוקיות‬
‫•‬
‫כס" שהושג מסחר בסמי‪ ,‬גניבה וכו'‬
‫)‪ .(E18‬כמה אנשי תלויי ב לצור מחיית ?‬
‫•‬
‫מזו‪ ,‬דיור וכו' )צריכי להיות תלויי באופ קבוע במטופל‪ ,‬לא כולל‬
‫דמי מזונות‪ ,‬לא כולל המטופל ובת זוג מתפרנסת בעצמה‪ ,‬וכו'‬
‫)‪ .(E19‬כמה ימי במהל ‪ 30‬הימי האחרוני‪ ,‬היו ל בעיות‬
‫בקשר לעבודה?‬
‫•‬
‫כולל‪ :‬חוסר יכולת למצוא עבודה א מחפש‬
‫עבודה בצורה אקטיבית‪ ,‬או בעיות ע העבודה‬
‫העכשווית שבגינ העבודה נמצאת בסכנה‪.‬‬
‫•‬
‫סול דירוג של המטופל בשאלות ‪ E21- E20‬מתייחסת לשאלה‬
‫‪.E19‬‬
‫)‪ .(E20‬עד כמה הטרידו אות או הפריעו ל בעיות תעסוקה ב‬
‫‪ 30‬הימי האחרוני?‬
‫•‬
‫א המטופל היה עצור במהל ‪ 30‬הימי האחרוני‪ ,‬לא‬
‫יכולות להיות בעיות תעסוקה‪.‬‬
‫‪ .E21‬עד כמה חשוב ל לקבל ייעו‪ 1‬תעסוקתי?‬
‫דירוג האמו‬
‫הא המידע המפורט לעיל מעוות בצורה משמעותית על ידי‪:‬‬
‫)‪ .(E23‬תיאור לא נכו של המטופל‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫)‪ .(E24‬אי יכולת של המטופל להבי‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫‪122‬‬
‫אלכוהול ו‪/‬או שימוש בסמי‬
‫הערות‬
‫אופ השימוש‪ 1 :‬בפה ‪ 2‬הסנפה ‪ 3‬עישו ‪4‬‬
‫‪ 6‬הזרקה ורידית‬
‫הרצה ‪ 5‬הזרקה‬
‫ראה רשימה לדוגמאות לכל קבוצת ס‪.‬‬
‫במהל ‪ 30‬יו‬
‫האחרוני‬
‫)‪.(D1‬‬
‫)‪.(D2‬‬
‫)‪.(D3‬‬
‫)‪.(D4‬‬
‫)‪.(D5‬‬
‫)‪.(D6‬‬
‫)‪.(D7‬‬
‫)‪.(D8‬‬
‫)‪.(D9‬‬
‫)‪.(D10‬‬
‫)‪.(D11‬‬
‫)‪.(D12‬‬
‫)‪.(D13‬‬
‫אופ‬
‫במהל‬
‫החיי )שני( השימוש‬
‫אלכוהול כל כמות‬
‫אלכוהול עד שכרות‬
‫הרואי קוק פרסי‬
‫מתדו‪/‬אדול‬
‫אופיאטי‪/‬משככי כאב אחרי‬
‫ברביטורטי‬
‫בנזודיאזיפיני ואליו‪/‬היפנודור‬
‫)הרגעה‪/‬שינה(‬
‫קוקאי‪/‬קריסטל‬
‫אמפטמיני‬
‫קאנאביס‪/‬חשיש‪/‬מריחואנה‬
‫סמי הזייה )הלוצינוגני(‬
‫נדיפי‬
‫יותר מחומר אחד ביו‬
‫)כולל אלכוהול(‬
‫*)‪ .(D17‬כמה פעמי היו ל ‪ DT`s‬מאלכוהול?‬
‫•‬
‫‪ :DT`s‬מתרחש ‪ 48 – 24‬שעות לאחר המשקה האחרו‪ .‬מתרחש כשישנה ירידה‬
‫משמעותית בצריכת אלכוהול‪ .‬מאופיי במצב חרי" של חוסר התמצאות‪,‬‬
‫אי שקט‪ ,‬הזיות ראיה חדות‪ ,‬רעד‪ ,‬חו והלוצינציות‪ ,‬הדורשות בדר כלל‬
‫התערבות רפואית‪.‬‬
‫*)‪ .(D19‬כמה פעמי במהל חיי טופלת בגי‬
‫שימוש לרעה באלכוהול?‬
‫)‪ .(D20‬התמכרות לסמי‪:‬‬
‫כולל גמילה; ‪) ,NA ,AA‬מינימו ‪ 3‬פגישות במש חודש(‬
‫כמה מה היו לגמילה )ניקיו בלבד?(‬
‫)‪ .(D21‬אלכוהול‬
‫)‪ .(D22‬סמי‬
‫•‬
‫•‬
‫א ‪ ,00 = D19‬אז שאלה ‪ D21‬היא ‪.NN‬‬
‫א ‪ ,00 = D20‬אז שאלה ‪ D22‬היא ‪.NN‬‬
‫כמה כס‪ /‬להערכת הוצאת במהל ‪ 30‬הימי האחרוני על‪:‬‬
‫)‪ .(D23‬אלכוהול‬
‫)‪ .(D24‬סמי‬
‫•‬
‫חשב רק את הכס" שהוצא בפועל‪ .‬מהו הנטל הכלכלי שנגר ע"י סמי‪/‬אלכוהול?‬
‫)‪ .(D25‬למש כמה ימי טופלת במרכז יו‪/‬תכנית יו‪/‬מרכז מתדו בגלל‬
‫התמכרות לאלכוהול‪/‬סמי ב ‪ 30‬הימי האחרוני?‬
‫רשו מספר שאלה‪ ,‬אליה מתייחסת ההערה‬
‫‪123‬‬
‫•‬
‫)כולל מפגשי ‪(NA , AA‬‬
‫במש כמה ימי במהל ‪ 30‬הימי האחרוני היו ל בעיות בגלל‪:‬‬
‫)‪ .(D26‬אלכוהול‬
‫)‪ .(D27‬סמי‬
‫•‬
‫כולל רק “דודא“‪ ,‬סימפטומי רגרסיבי‪ ,‬רצו להפסיק א בלי יכולת‪.‬‬
‫•‬
‫לשאלות ‪ D28‬ו ‪ ,D29‬השתמש בסול דירוג של המטופל‪.‬‬
‫המטופל מדרג רק צור נוס" בטיפול בהתמכרות‪.‬‬
‫באיזו מידה ב ‪ 30‬הימי האחרוני הפריעו ל או הטרידו אות ‪:‬‬
‫)‪ .(D28‬בעיות בגלל אלכוהול‬
‫)‪ .(D29‬בעיות בגלל סמי‪.‬‬
‫באיזו מידה חשוב ל כעת לקבל טיפול בגלל בעיות‪:‬‬
‫)‪ .(D30‬אלכוהול‬
‫)‪ .(D31‬סמי‬
‫דירוג האמו‬
‫הא המידע המפורט לעיל מעוות בצורה משמעותית עלידי‪:‬‬
‫)‪ .(D34‬תיאור לא נכו של המטופל?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫)‪ .(D35‬אי יכולת של המטופל להבי?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫‪124‬‬
‫מצב משפטי‬
‫)‪ .(L1‬הא הגעת לטיפול דר בית המשפט‪/‬שירות המבח?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫)‪ .(L2‬הא כעת אתה אסיר ברשיו או בפיקוח שירות מבח?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫•‬
‫‪ L1‬הכוונה לחלופת מאסר; ו ‪ L2‬לאחר ריצוי חלק מתקופת המאסר‬
‫כמה פעמי נעצרת והואשמת במהל חיי באחד מאלו?‬
‫*)‪.(L3‬‬
‫השחתת רכוש‪/‬התפרעות‬
‫*)‪.(L4‬‬
‫הפרת תנאי או מבח‬
‫*)‪.(L5‬‬
‫סמי‬
‫*)‪.(L6‬‬
‫זיו"‬
‫*)‪.(L7‬‬
‫החזקת נשק‬
‫*)‪.(L8‬‬
‫גניבה‪/‬פריצה‬
‫*)‪.(L9‬‬
‫שוד‬
‫*)‪ .(L10‬תקיפה‬
‫*)‪ .(L11‬הצתה‬
‫*)‪ .(L12‬אונס‬
‫*)‪ .(L13‬הריגה‬
‫*)‪ .(L14‬זנות‬
‫*)‪ .(L15‬ביזיו בית המשפט‬
‫*)‪ .(L16‬אחר‬
‫*)‪ .(L17‬כמה מאות האשמות נסתיימו בהרשעה בדי?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כולל מספר פעמי שנעצרת ולא הואשמת‪.‬‬
‫אי לכלול עבירות שהתבצעו לפני גיל ‪ ,18‬אלא א כ נשפטו כמבוגר‪.‬‬
‫כלול האשמות פורמליות בלבד‪.‬‬
‫כמה פעמי הואשמת ב‪:‬‬
‫*)‪ .(L18‬בהתפרעות במקו ציבורי שוטטות‪/‬שכרות‬
‫*)‪ .(L19‬נהיגה בשכרות‬
‫*)‪ .(L20‬עבירות תנועה‬
‫כגו‪ :‬מהירות גבוהה מהמותר‪ ,‬נסיעה מסוכנת‪ ,‬נהיגה ללא רשיו‬
‫*)‪ .(L21‬כמה חודשי שהית במאסר במהל חיי ?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫א השהיה היא שבועיי ויותר‪ ,‬עגל לחודש ימי‪.‬‬
‫רשו ס כל מספר חודשי השהיה‪.‬‬
‫שהיה מעל ‪ 99‬חודש‪ :‬רשו ‪ ,99‬וציי בהערות את מספר החודשי המלא‪.‬‬
‫)‪ .(L24‬הא אתה ממתי למשפט או הוגש כתב אישו?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫הערות‬
‫רשו מספר שאלה‪ ,‬אליה מתייחסת ההערה‬
‫‪125‬‬
‫)‪ .(L25‬בגי איזו עבירה ?‬
‫ציי את מספר העבירה ללא האות ‪L‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫השתמש במספר של סוג העבירה שבוצעה )‪.( L20–L18 , L16– L3‬‬
‫א יש יותר מאחת‪ ,‬בחר את החמורה ביותר‪.‬‬
‫לא לכלול תיקי אזרחיי‪ ,‬אלא א ‪ ,‬עבירה פלילית נכללה בה‪.‬‬
‫)‪ .(L26‬כמה ימי שהית במעצר‪/‬מאסר במהל‬
‫‪ 30‬הימי האחרוני?‬
‫)‪ .(L27‬כמה ימי עסקת בפעילות בלתי חוקית למטרות רווח‪,‬‬
‫במהל ‪ 30‬ימי האחרוני?‬
‫•‬
‫כולל אחזקת ס‪ ,‬סחר‪ ,‬זנות‪ ,‬מכירת רכוש גנוב וכו'‪ .‬שאלה זו ניתנת‬
‫להשוואה ע שאלה ‪ ,E17‬בע"מ ‪.4‬‬
‫•‬
‫לשאלות ‪ L28‬ו ‪ L29‬השתמש בסול דירוג של המטופל‪.‬‬
‫)‪ .(L28‬לדעת ‪ ,‬עד כמה חמורות הבעיות המשפטיות של ?‬
‫•‬
‫להוציא בעיות אזרחיות‪.‬‬
‫)‪ .(L29‬באיזו מידה חשוב ל כעת לקבל ייעו‪ 1‬או טיפול‬
‫בבעיות אלה?‬
‫•‬
‫המטופל מדרג צור בייעו משפטי נוס" )מתו סול דירוג של המטופל(‪.‬‬
‫דירוג האמו‬
‫הא המידע המפורט לעיל מעוות בצורה משמעותית על ידי‪:‬‬
‫)‪ .(L31‬תיאור לא נכו של המטופל?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫)‪ .(L32‬אי יכולת של המטופל להבי?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫‪126‬‬
‫הערות‬
‫יחסי במשפחה‪/‬יחסי חברתיי‬
‫רשו מספר שאלה‪ ,‬אליה מתייחסת ההערה‬
‫מצב משפחתי‪:‬‬
‫)‪.1 .(F1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫•‬
‫נשוי‬
‫נשוי בשנית‬
‫אלמ‬
‫פרוד‬
‫גרוש‬
‫רווק ) מגיל ‪ 18‬ומעלה(‬
‫מתגורר ע ב‪/‬ת זוג‪ ,‬ע הסכ‪ ,‬חוזה וכו' = ‪ ,1‬ציי בהערות‬
‫)‪ .(F2‬הא אתה מרוצה ממצב זה? ‪ .0‬לא‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ .1‬אדיש ‪ .2‬כ‬
‫מרוצה = באופ כללי מרוצה מהמצב‪.‬‬
‫מתייחס לשאלות ‪ F1‬ו ‪.F2‬‬
‫)‪ .(F4‬הסדרי מגורי קבועי )‪ 3‬שני אחרונות(‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫ע ב‪/‬ת זוג וילדי‬
‫ע ב‪/‬בת זוג בלבד‬
‫ע ילדי בלבד‬
‫ע הורי‬
‫ע בני משפחה מורחבת‬
‫ע חברי‬
‫לבד‬
‫מוסד טוטאלי כגו‪ ,‬בית כלא‬
‫בלי סידור קבוע‬
‫•‬
‫בחר את ההסדר המייצג ביותר את ‪ 3‬השני האחרונות‪ .‬במידה וקיי זמ‬
‫זהה ליותר מהסדר מגורי אחד‪ ,‬בחר באחרו שביניה‪.‬‬
‫)‪ .(F6‬הא אתה מרוצה מאות הסדרי מגורי?‬
‫‪ .0‬לא‬
‫‪ .1‬אדיש ‪ .2‬כ‬
‫)‪ .(F9‬בחברת מי אתה מבלה את מרבית זמנ הפנוי?‬
‫‪ .1‬משפחה‬
‫‪ .2‬חברי‬
‫‪ .3‬לבד‬
‫• במידה וחבר‪/‬ה נחשב‪/‬ת משפחה‪ ,‬יש להתייחס אליה כמשפחה לאור כל חלק זה‪.‬‬
‫)‪ .(F10‬הא אתה מרוצה מצורת בילוי זו?‬
‫‪ .0‬לא‬
‫•‬
‫‪ .1‬אדיש ‪ .2‬כ‬
‫מתייחס לשאלה ‪ .F9‬א מרוצה‪ ,‬הכוונה‪ ,‬שבאופ כללי יש שביעות רצו‪.‬‬
‫הא את‪/‬ה מתגורר‪/‬ת ע‪:‬‬
‫)‪ .(F7‬אד שיש לו‪/‬ה עכשיו בעיית אלכוהול? ‪ .0‬לא‬
‫)‪ .(F8‬שמשתמש לרעה בתרופות ללא מרש? ‪ .0‬לא‬
‫‪ .1‬כ‬
‫‪ .1‬כ‬
‫הא היו ל תקופות משמעותיות אשר בה חווית קושי רציני‬
‫להסתדר ע‪:‬‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫במהל ‪ 30‬ימי‬
‫האחרוני‬
‫)‪ .F)18‬אמא‬
‫)‪ .(F19‬אבא‬
‫במהל‬
‫החיי‬
‫‪127‬‬
‫)‪ .(F20‬אחי‪/‬אחיות‬
‫)‪ .(F21‬ב‪/‬בת זוג‬
‫)‪ .(F22‬ילדי‬
‫)‪ .(F23‬בני משפחה נוספי משמעותיי‪ ,‬פרט‪__________________ ,‬‬
‫___________________‬
‫)‪ .(F24‬חברי טובי‬
‫)‪ .(F25‬שכני‬
‫)‪ .(F26‬עמיתי לעבודה‬
‫•‬
‫•‬
‫"בעיות חמורות" ה אלו המסכנות את מערכת היחסי‪.‬‬
‫"בעיה" מצריכה מגע מסוג כלשהו‪ ,‬או באמצעות הטלפו‪ ,‬או באופ‬
‫אישי‪.‬‬
‫הא מישהו התעלל ב ?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫במהל ‪ 30‬ימי‬
‫האחרוני‬
‫במהל‬
‫החיי‬
‫‪ .F28‬גופנית )פיזית(‬
‫‪ .F29‬מינית )שימוש בכוח(‬
‫כמה ימי במהל ‪ 30‬הימי האחרוני היה ל ויכוח רציני ע‪:‬‬
‫)‪ .(F30‬משפחה‬
‫)‪ .(F31‬אחרי )לא כולל משפחה(‬
‫•‬
‫לשאלות ‪ F35 - F32‬השתמש בסול דירוג של המטופל‪.‬‬
‫במש ‪ 30‬הימי האחרוני כמה הטרידו אות ‪:‬‬
‫)‪ .(F32‬בעיות משפחה‬
‫)‪ .(F33‬בעיות חברתיות‬
‫כמה חשוב ל לקבל כעת יעו‪ 1‬או הדרכה בעניי‪:‬‬
‫•‬
‫המטופל מדרג הא מעוניי בייעו ולא הא ישתת" בייעו‪.‬‬
‫)‪ .(F34‬בעיות משפחה‬
‫)‪ .(F35‬בעיות חברתיות‬
‫•‬
‫כולל צור של מטופל לבקש טיפול לבעיות חברתיות כגו‪ :‬תחושת בדידות‪ ,‬חוסר‬
‫יכולת להתחבר וחוסר שביעות רצו מחברי‪ .‬דירוג סול של המטופל צרי‬
‫להתייחס לחוסר סיפוק‪ ,‬לקונפליקטי‪ ,‬או לבעיות חמורות אחרות‪.‬‬
‫דירוג האמו‬
‫הא המידע המפורט לעיל מעוות בצורה משמעותית על ידי‪:‬‬
‫)‪ .(F37‬תיאור לא נכו של המטופל?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫)‪ .(F38‬אי יכולת של המטופל להבי?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .1‬כ‬
‫‪128‬‬
‫הערות‬
‫הפרופיל הפסיכיאטרי‬
‫רשו מספר שאלה‪ ,‬אליה מתייחסת ההערה‬
‫כמה פעמי טופלת בבעיות פסיכולוגיות או רגשיות?‬
‫)‪ .(P1‬בבית חולי‬
‫)‪ .(P2‬במרפאה או באופ פרטי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אי לכלול שימוש בסמי‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬או יעו משפחתי‪.‬‬
‫מקרה של טיפול = סדרה של פחות או יותר ביקורי מתמשכי או ימי טיפול‪,‬‬
‫לא מספר ביקורי או ימי טיפול‪.‬‬
‫בא ידועה אבחנה‪ ,‬רשו בהערות‪.‬‬
‫)‪ .(P3‬הא אתה מקבל קצבת נכות בגלל מגבלות פסיכיאטריות?‬
‫‪ .0‬לא‬
‫‪ .1‬כ‬
‫הא היה פרק זמ משמעותי )שלא כתוצאה ישירה משימוש‬
‫באלכוהול‪/‬סמי( בה חווית‪ .0 :‬לא ‪ .1‬כ‬
‫במהל ‪ 30‬יו‬
‫האחרוני‬
‫במהל‬
‫החיי‬
‫)‪ .(P4‬דיכאו חמור‪ ,‬עצב‪ ,‬ייאוש‪ ,‬חוסר עניי‪,‬‬
‫קושי בתפקוד יומיומי‪.‬‬
‫)‪ .(P5‬חרדה עמוקה‪ ,‬לח מתח‪ ,‬דאגה בלתי‬
‫מוסברת‪ ,‬חוסר יכולת להרגיש רגוע‪.‬‬
‫)‪ .(P6‬הזיות‪/‬ראיית דברי או שמיעת קולות‬
‫)‪ .(P7‬קשיי בהבנה‪ ,‬בריכוז‪ ,‬או בזיכרו‬
‫•‬
‫שאלות ‪ P10 – P8‬יכול להיות תחת השפעת סמי‪/‬אלכוהול‪.‬‬
‫)‪ .(P8‬קשיי בשליטה‪ ,‬בהתנהגות אלימה כולל‬
‫אפיזודות של זע או אלימות?‬
‫)‪ .(P9‬מחשבות רציניות על התאבדות‪.‬‬
‫•‬
‫המטופל שקל ברצינות תכנית להתאבד‬
‫)‪ .(P10‬ניסית להתאבד? כולל ניסיונות מעשיי‬
‫)‪ .(P11‬נרשמו ל תרופות בגלל בעיות נפשיות או‬
‫רגשיות‪.‬‬
‫•‬
‫א המרש נית למטופל ע"י רופא רשו "כ"‪ ,‬ג כאשר התרופה נרשמה‬
‫והמטופל אינו נוטל אותה‪.‬‬
‫)‪ .(P12‬במש כמה ימי ב ‪ 30‬הימי האחרוני סבלת מבעיות‬
‫פסיכולוגיות או רגשיות? )מתייחס לבעיות המופיעות בשאלות ‪(P10 - P4‬‬
‫•‬
‫לשאלות ‪ P14–P13‬השתמש בסול דירוג המטופל‪.‬‬
‫)‪ .(P13‬עד כמה הטרידו אות בעיות אלו במהל ‪ 30‬הימי האחרוני?‬
‫•‬
‫המטופל צרי לדרג את הבעיות משאלה ‪P12‬‬
‫)‪ .(P14‬עד כמה חשוב ל לקבל עכשיו טיפול עבור בעיות אלו?‬
‫דירוג אמו‬
‫הא המידע המפורט לעיל מעוות בצורה משמעותית על ידי‪:‬‬
‫)‪ .(P22‬תיאור לא נכו של המטופל?‬
‫‪ .1‬כ‬
‫‪ .0‬לא‬
‫)‪ .(P23‬אי יכולת של המטופל להבי?‬
‫‪ .1‬כ‬
‫‪ .0‬לא‬
‫‪129‬‬
‫)נספח – ‪(4‬‬
‫טופס הסכמה מדעת‬
‫‪ .1‬אני הח"מ _________________ ________________‬
‫ש‬
‫________________________‬
‫כתובת‬
‫ת"ז‬
‫מצהיר בזה כי אני מסכי להשתת‪ /‬במחקר‪ .‬מר עאמר ג'ראיסי הסביר לי מהו המחקר ובכלל זה‬
‫הסביר שמטרת המחקר היא לבדוק את המאפייני של אנשי שהתמכרו להרואי‪.‬‬
‫‪ .2‬ברור לי שאני חופשי לבחור שלא להשתת" במחקר ואני חופשי להפסיק בכל עת את השתתפותי‬
‫במחקר‪ ,‬מבלי לפגוע בזכויותי‪.‬‬
‫‪ .3‬מובטחת לי סודיות מלאה באשר לזהותי האישית‪.‬‬
‫‪ .4‬מובטחת לי נכונות לענות לשאלות שיועלו על ידי‪ .‬אני יודע שמר עאמר ג'ראיסי ופרופסור גיורא‬
‫רהב מאוניברסיטת תל אביב )טלפו ‪ (03 6409315‬ישיבו לי על כל שאלה הנוגעת להשתתפותי‬
‫במחקר‪.‬‬
‫‪ .5‬אני מצהיר בזה כי את הסכמתי נתתי מרצוני החופשי וכי הבנתי את כל האמור לעיל‪.‬‬
‫________________‬
‫________________‬
‫____________‬
‫ש‬
‫חתימת המשתת"‬
‫תארי‬
‫הצהרת החוקר‪ :‬ההסכמה הנ"ל התקבלה על ידי לאחר שהסברתי למשתת" במחקר את האמור‬
‫לעיל ווידאתי שכל הסבריי הובנו על ידו‪.‬‬
‫_______________‬
‫ש החוקר‬
‫________________‬
‫חתימה‬
‫__________‬
‫תארי‬
‫‪130‬‬
‫نموذج موافقة‬
‫‪ .1‬انا اﻟموقع ادناه‬
‫_____________ ___________ _______________‬
‫االسم‬
‫اﻟعنوان‬
‫رقم ھوية‬
‫اصرح بذلك بانني موافق على المشاركة بالبحث‪ .‬السيد عامر جرايسي شرح لي عن البحث وان‬
‫ھدف البحث ھو التعرف على صفات االشخاص المدمنين على السموم‪.‬‬
‫‪ .2‬واضح ﻟي بان ﻟي حرية عدم اﻟمشاركة باﻟبحث وانني استطيع اﻟتوقف عن اﻟمشاركة باﻟبحث‬
‫ﻣتى شئت بدون اﻟمساس بحقوقي‪.‬‬
‫‪ .3‬اؤكد ﻟي اﻟمحافظة على سرية ھوية اﻟمشاركين‪.‬‬
‫‪ .4‬اؤكد ﻟي االستعداد على االجابة على اسئلتي‪ .‬اعلم ان اﻟسيد عاﻣر جرايسي واﻟبرفسور جيورا‬
‫راھف ﻣن جاﻣعة تل ابيب )تلفون ‪ (03-6409315‬يجيبون على كل سؤال بخصوص‬
‫ﻣشاركتي باﻟبحث‪.‬‬
‫‪ .5‬اصرح بذﻟك بانني ﻣوافق على اﻟمشاركة باﻟبحث وانني فھمت اﻟمكتوب اعاله‪.‬‬
‫__________‬
‫االسم‬
‫______________‬
‫توقيع اﻟمشارك‬
‫____________‬
‫اﻟتاريخ‬
‫ﺗصريح الباحث‪ :‬تلقيت اﻟموافقة اعاله بعد ان شرحت ﻟلمشترك اﻟمكتوب اعاله وتأكدت انه فھم ﻣا‬
‫شرحت ﻟه‪.‬‬
‫__________‬
‫اسم اﻟباحث‬
‫______________‬
‫اﻟتوقيع‬
‫____________‬
‫اﻟتاريخ‬
‫‪131‬‬
‫)נספח – ‪(5‬‬
‫תכונותמקור ותכונותעל של מכורי ולא מכורי – חציוני ותחומי בי רבעוניי‬
‫לוח מס' ‪:27‬‬
‫לא מכורי‬
‫תכונה‬
‫מכורי‬
‫מובהקות ‪Wilcoxon‬‬
‫ההבדלי‬
‫)‪(N = 200‬‬
‫)‪(N = 115‬‬
‫‪one way‬‬
‫‪Md Q1‬‬
‫‪Q3‬‬
‫‪Md Q1 Q3‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-5.41‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.00 4.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫)‪ (A‬חמימות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪8.50‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.00 3.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫)‪ (C‬יציבות רגשית‬
‫‪0.01‬‬
‫‪5.74‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪6.00 4.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫)‪ (E‬דומיננטיות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪2.81‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪5.00 4.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫)‪ (F‬התלהבות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪6.53‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.00 3.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫)‪ (G‬הכרה בכללי‬
‫‪0.01‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪6.00 4.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫)‪ (H‬תעוזה‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-3.44‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪5.00 4.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫)‪ (I‬רגישות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-3.44‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪5.00 4.00‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫)‪ (L‬חשדנות‬
‫‪0.23‬‬
‫‪-1.21‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪7.00 5.00‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫)‪ (M‬דמיוניות‬
‫‪0.05‬‬
‫‪-1.93‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪6.00 5.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫)‪ (N‬ממולחות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-9.20‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪6.00 5.00‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪9.00‬‬
‫)‪ (O‬חשש‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-2.86‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.00 4.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫)‪ (Q1‬פתיחות לשינוי‬
‫‪.52‬‬
‫‪-0.65‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.00 3.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫)‪ (Q2‬בטחו ביכולת‬
‫‪0.01‬‬
‫‪7.13‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪5.00 3.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫)‪ (Q3‬ארגו עצמי‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-9.73‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪6.00 5.00‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪9.00‬‬
‫)‪ (Q4‬מתח‬
‫‪0.01‬‬
‫‪4.83‬‬
‫‪1.00 4.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪2.50‬‬
‫)‪ (QI‬אקסטרוורטיות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪11.09‬‬
‫‪2.00 6.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫)‪ (QII‬חרדה‬
‫‪0.01‬‬
‫‪5.54‬‬
‫‪6.00 10.00‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪8.50‬‬
‫)‪ (QIII‬אמוציונליות‬
‫‪0.88‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪1.00 3.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫)‪ (QIV‬עצמאות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪6.04‬‬
‫‪1.00 5.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪3.50‬‬
‫)‪ (QV‬אני עליו‬
‫‪132‬‬
‫לוח מס' ‪:28‬‬
‫מובהקות‬
‫ההבדלי‬
‫מאפייני האישיות של יהודי וערבי מקבוצת הביקורת )לא מכורי( –‬
‫חציוני ותחומי בי רבעוניי‬
‫תכונה‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫‪Wilcoxon‬‬
‫)‪(N = 63‬‬
‫‪one way‬‬
‫)‪(N = 52‬‬
‫‪Q3‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Md‬‬
‫‪Q3‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Md‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪-0.34‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫)‪ (A‬חמימות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪2.80‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫)‪ (C‬יציבות רגשית‬
‫‪0.93‬‬
‫‪-0.10‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫)‪ (E‬דומיננטיות‬
‫‪0.83‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫)‪ (F‬התלהבות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪4.32‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫)‪ (G‬הכרה בכללי‬
‫‪0.03‬‬
‫‪-2.22‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫)‪ (H‬תעוזה‬
‫‪0.87‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫)‪ (I‬רגישות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-2.82‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫)‪ (L‬חשדנות‬
‫‪0.05‬‬
‫‪1.73‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫)‪ (M‬דמיוניות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-2.88‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫)‪ (N‬ממולחות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-2.93‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫)‪ (O‬חשש‬
‫‪0.05‬‬
‫‪-2.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫)‪ (Q1‬פתיחות לשינוי‬
‫‪0.01‬‬
‫‪2.91‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫)‪ (Q2‬בטחו ביכולת‬
‫‪0.74‬‬
‫‪-0.34‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫)‪ (Q3‬ארגו עצמי‬
‫‪0.05‬‬
‫‪-1.71‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫)‪ (Q4‬מתח‬
‫‪0.05‬‬
‫‪-1.70‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.50‬‬
‫)‪ (QI‬אקסטרוורטיות‬
‫‪0.04‬‬
‫‪-1.70‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫)‪ (QII‬חרדה‬
‫‪0.60‬‬
‫‪-0.50‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪9.00‬‬
‫)‪ (QIII‬אמוציונליות‬
‫‪0.84‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫)‪ (QIV‬עצמאות‬
‫‪0.05‬‬
‫‪1.84‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫)‪ (QV‬אני עליו‬
‫‪133‬‬
‫לוח מס' ‪:29‬‬
‫מובהקות‬
‫ההבדלי‬
‫מאפייני אישיות של מכורי להרואי יהודי וערבי – חציוני ותחומי בי רבעוניי‬
‫תכונה‬
‫מכורי יהודי‬
‫מכורי ערבי‬
‫‪Wilcoxon‬‬
‫‪one way‬‬
‫)‪(N = 100‬‬
‫‪Q1 Q3‬‬
‫)‪(N = 100‬‬
‫‪Md‬‬
‫‪Q1 Q3‬‬
‫‪Md‬‬
‫‪0.62‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪6.00 5.00 8.00‬‬
‫‪6.00 5.00 8.00‬‬
‫)‪ (A‬חמימות‬
‫‪0.04‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪1.00 3.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪1.00 1.00 3.00‬‬
‫)‪ (C‬יציבות רגשית‬
‫‪0.50‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪1.00 6.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.50 2.00 6.00‬‬
‫)‪ (E‬דומיננטיות‬
‫‪0.20‬‬
‫‪-1.30‬‬
‫‪3.00 5.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪5.00 4.00 7.00‬‬
‫)‪ (F‬התלהבות‬
‫‪0.71‬‬
‫‪-0.37‬‬
‫‪1.00 4.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪3.00 1.00 4.00‬‬
‫)‪ (G‬הכרה בכללי‬
‫‪0.05‬‬
‫‪1.70‬‬
‫‪2.00 5.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.00 1.00 5.00‬‬
‫)‪ (H‬תעוזה‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪5.00 8.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪7.00 5.00 8.00‬‬
‫)‪ (I‬רגישות‬
‫‪0.50‬‬
‫‪-0.69‬‬
‫‪5.00 9.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪7.00 5.00 9.00‬‬
‫)‪ (L‬חשדנות‬
‫‪0.02‬‬
‫‪-2.34‬‬
‫‪5.00 8.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪8.00 6.00 10.00‬‬
‫)‪ (M‬דמיוניות‬
‫‪0.25‬‬
‫‪-1.17‬‬
‫‪5.00 8.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪7.00 6.00 8.00‬‬
‫)‪ (N‬ממולחות‬
‫‪0.15‬‬
‫‪-1.46‬‬
‫‪8.00 9.50‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪9.00 8.00 10.00‬‬
‫)‪ (O‬חשש‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪4.00 7.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪6.00 4.00 7.00‬‬
‫)‪ (Q1‬פתיחות לשינוי‬
‫‪0.04‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪4.00 6.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.00 3.00 6.00‬‬
‫)‪ (Q2‬בטחו ביכולת‬
‫‪0.25‬‬
‫‪1.17‬‬
‫‪1.00 4.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪3.00 1.00 4.00‬‬
‫)‪ (Q3‬ארגו עצמי‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-3.38‬‬
‫‪7.00 10.00‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪10.0 9.00 10.00‬‬
‫)‪ (Q4‬מתח‬
‫‪0.86‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪1.00 4.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.00 1.00 4.00‬‬
‫)‪ (QI‬אקסטרוורטיות‬
‫‪0.01‬‬
‫‪3.44‬‬
‫‪4.00 6.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.00 4.00 6.00‬‬
‫)‪ (QII‬חרדה‬
‫‪0.64‬‬
‫‪0.47‬‬
‫‪8.00 10.00‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪9.00 8.00 10.00‬‬
‫)‪ (QIII‬אמוציונליות‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪1.00 3.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪1.00 1.00 3.00‬‬
‫)‪ (QIV‬עצמאות‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.94‬‬
‫‪3.00 8.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪4.00 3.00 7.00‬‬
‫)‪ (QV‬אני עליו‬
Abstract
Personality Profile, Addiction Severity and the Connection between them among Arab and
Jewish heroin Addicts population who Address Treatment of Drug Addiction
By Aamer Jaraisy
The study deals with the personality profile and the severity of addiction of Heroin addicts in
Israel. The research was based on the assumption that cultural differences between Arabs and
Jews as two cultural groups which are located differently on Hofstede’s cultural dimensions
(power-distancing, individualism, masculinity, and uncertainty avoidance) (Hofstede, 1980), may
cause differences in the severity of addiction and personality structures among Arab and Jewish
heroin addicts.
Research on the personality profile of the heroin addicts in different countries around the world
yielded a distinct personality profile which differs from that of the normal population. This profile
includes the following characteristics: warmness (A+), emotional instability (C-), control seeking
(E+) cautiousness (F-), utilitarianism (G-), lack of restrain (H+), sensitivity (I+), suspicion (L+),
imagination (M+), lack of self-confidence (O+), openness to change (Q1+), confidence of ability
(Q2+), self-organization (Q3-), and stress (Q4+). The primary traits of addicts were found to be
anxious (QII+), emotional (QIII+), dependent (QIV-) utilitarian (Qv-) (Arneja & Sen, 1988; Cattell
et al,1970; Hotra & Murthy, 1977; Narayan, Shams, Jain, & Gupta, 1997; Olmezer,1974; Salma,
2003; Spotts & Shontz,1991; Tuite & Luiten, 1986).
The present research has three major goals: 1. to check whether there are meaningful differences
between the personality profiles of Arab and Jewish heroin addicts, 2. to check if the personality
profile of heroin addicts differs from that of non-addicts. 3 To examine the association between
personality traits of addicts and the severity of addiction.
The sample comprised 200 heroin addicts (Arabs and Jews), and 115 not addicted (Arabs and
Jews) men from all over the country. For testing the personality profile the researcher used in the
first part of the test "Questionnaire Clinical Analysis" (CAQ-1) of Cattell (Cattell, 1973), which is
one of the versions of the 16PF questionnaire. For testing the severity of addiction, the researcher
used the "Addiction Severity Index" (ASI) of Tom McLellan and his colleagues, (McLellan,
Luborsky, O`Brien, & Woody, 1980).
The present research has found differences between Arab and Jewish heroin addicts only in part
of the personality traits as opposed to a significant part where no differences were spotted.
There were no significant differences between Arab and Jewish heroin addicts in the total score
of the severity of addiction, but significant differences were found between the two groups in
many items which construct the addiction severity scales. heroin addicts group was more
Introverts (QI-), Anxious (QII+), Emotional (QIII+) and weak Super Ego strength (Qv-) than the
normal not addicted community. Jewish heroin addicts was more Anxious (QII+) Arab heroin
addicts, in other Second-order traits no differences were found. It was also found that the
personality Second-order traits such as anxiety, emotionality and independence affect the
addiction severity.
The contribution of the current research in this field is that it showed that Second-order trait of
anxiety has its own contribution even after deducting the effect of cultural and social factors that
were likely to influence. Whereas most previous researches did not inspect these variables at all.
Especially, it should be remarked that previous researches have almost completely ignored the
cultural background of the examined subjects, whereas the present research shows that the effect
of the Second-order trait anxiety exists even after inspection of cultural differences.
Personality profile of heroin addicts in substantially similar to the average personality profile of
heroin addicts around the world. Despite that there were differences between Arab and Jewish
heroin addicts in the personal characteristics, yet there were many features that the resemblance
beat the difference between them. Usually the two groups received similar scores on the range
position of each personality trait grades despite the distinct differences statistically. These data
indicate a universal personality profile of addicts and that cultural differences may affect
primarily the modes of expression intensities of these features.
The conclusion of the findings of the study is that there is a sub - culture of heroin addicts who
are similar to their personality structure over cultural differences, when not clear whether this
similarity is the cause of drug addiction or result from it. The severity of addiction no differences
were found between the general grades between Arab and Jewish heroin addicts, something
which shows the disastrous results of addiction which are similar among different cultural groups.
But note the dynamics between the parts that make up the addiction severity scale which may be
different among different cultural groups yet on the overall the grade balances
Research results should have implications at both theoretical and practical - research and
practical level. On research level, the findings constitute another step in the most limited research
knowledge about the Arab population of heroin addicts in Israel, and it will sharpen the
similarities and differences lines among the population of heroin addicts in Israel, Arabs and
Jews, both in personality traits and the extent and severity of addiction and the relationship
between them.
On practical level, the research findings may contribute in many therapeutic actions in the field.
The therapist can focus his efforts for changing or refinement of personality traits that are related
and affect the severity of addiction in order to reduce risk in reusing drugs, while distinction
between Arab and Jewish heroin addicts. The findings of the research should help in building
treatment programs "culturally sensitive", effective treatment and more efficient especially that
there is a high percentage of Arab patients (a percentage that rises beyond their percentage of the
general country population).
The study results may have a significant contribution to the field of prevention and building
unique prevention programs for the different cultural groups. The findings about personality traits
of drug addicts could help identify youngsters with similar personality traits and qualities that
constitute a risk factor for deterioration of drug use, which will allow preventive focused
informative intervention.
IV
This Work Was Carried Out Under
The Supervision of Prof Giora Rahav
I
Tel Aviv University
The Faculty of Social Sience
Bob Shefel School of Social Work
Personality Profile and Addiction Severity Among Arab and
Jewish Addicts Seeking Help For Their Drug Addiction
Written by Jaraisy Aamer
Handed to Tel Aviv University Senath as Part of The Doctoral Thesis
Requirements
May 2011