מחקר בפוליםרים ויניליים הםבילים פלואור והל וגנים אחרים היבור לטם קבלת תואר דוקםור לפילוסופיה סאת אריה דמיאל הוגט לסנט האוניברסיטה העברית בסידן ת0כ"ר1966- מחקר בפוליםרים ו י נ י ל י י ם הסבילים פלואור ו ה ל ו ג נ י ם אחרים תיבור לטס קבלת תואר דוקםור לפילוסופיה סאת אריה דםיאל הוגט לסנט האוניברסיטה העברית בםיון תטכ"1966-1 מס׳ מערכת SYSTEM NO. ו׳, m ו בעטתה עבודה זו פרופ' אהרון בהדרכתו קביר טל )קצילסקי( תודתי והוקרתי בתרבות t לסורי ,פרופ' אהרון קציר, אטר בהדרכתו הבאםבד ורבת ההשראה האיר דרכי בםתקר זה.לרבי ,פרופ* ארבםס דוד ברגמן, אטר הודות ליזמתו ועדודד הנערצים ,בוצעה עבודה זו במסגרת מעבדות המתקר הממשלתיות.לידידי ,ד"ר גדליה עילם, אטר ,בהתעניבותו המסורה ,לובי כברת דרך במתקר זה. ויבואו גם על התודה : הבהלת הסבון לםחקר ביאולוגי ביטראל -םטרד ראט הםםטלה ,בם-גיובה, אטר העםידה לרטותי םעבדותיה וסתקביה ומסבה מחקר זה. תברי וידידי ,עובדי הםחלקה לכיסיה אורבנית ,בפח הזכוכית ועובדי בתי המלאכה,במכון למהקר ביאולוגי ,וכן מפעילי הםפקםרומםר לתהודה מגנטית גרעינית ,במכון ויצמן למדע -אטד בעזרתם המכנית המעולה בוצע החלק הבסיובי טל עבודה זו• תוכו מם' העםוד הקדםה חלק - 1הקיבםיקה של הפוםופולימריזציה טל -1ברומו-1 ,"2-די פלואורו אתילן םגוא j 1 פרק - 1העבודה הגםיובית (1 הכנת דוגמאות הםונוםר 5 (2 המערבת הנסי ובית ששמשה לנםויים הקיבטיים 5 (3 הבקרה האוטומטית של עצמת הקרינה 8 (4 פרוצדורה בסיונית וקביעת כמות הפוליםר שנוצר 11 (5 קביעת ההרכב האיזומרי טל המונומר טנותר לאחר הפולימריזציה 13 (6 קביעת המשקל הםולקולרי טל הפוליםר -השיטה והמכשיר 14 (7 הפרוצדורה של קביעת המשקל המולקולרי של הפולימר 18 פרק - 2תוצאות (1 (2 תוצאות הנסויים הקיבםיים 23 א( השפעת הטמפרטורה על מהירות הפולימריזציה 33 ב( השפעת עגמת האור על מהירות הפולימריזציה 38 ג( השפעת ההרכב האי־דומרי על מהירות הפולימריזגיה 46 תוצאות הקביעות של המשקל הפולקולרי של הפולימר 3צ א( מדת הרפרדיוסיביליות בתוצאות והשפעת רכוז התמיסה עליהן 53 ב( המשקל המולקרלרי של הפולימר כפונקציה 0ל הםפפרםורה ואחוז הקובברזיה 55 ג( המשקל המולקולרי של הפולימר כפונקציה של עגמת האור 57 ד( המשקל המולקולרי של הפוליפר כפונקציה של ההרכב האיזרמרי של המונומר פיק - 3דיון כללי 59 61 פרק - 4הדיון המפרט בקיבםיקה של הפולימריזגיה א( הפזה המהולה )העליונה( ב( גמיחתה של השכבה המםגיונרית והתהליך הכולל בתקופת האקסלרציה 80 93 מס* העמוד ב( 105 הפולימריזציה בטלביו המתקדמים טל התהליך .1 הוצרות הטכבה הסםצניוברית הבטלה 105 •2 התקדמותה טל הטכבה הסםציוברית הבטלה אל עבר הפזה המהולה 107 ד( הפולימריזגיה בטכבה התהתית 113 ה( הפוליפריזציה במערכת הכוללת לאחר טבטלה הטכבה הםסציוברית 122 פרק - 5הקשקל הםולקולרי טל הפוליפר א( 126 דרגת הפולימריזציה טל הטרטרות הרדיקליות הבוגרות בטכבה הסםציוברית 128 ב( המשקל המולקולרי טל הפולימר הנוצר בטכבה התחתית 130 ג( דרגת הפולימריזציה הממוצעת טל הפולימר טיהא מצוי בכלי 137 מדת ההתאמה בין התאוריה לבין הממצאים הנםיוניים 145 תוספות תוספת - Iכסה טיקולים לסבירות קיומו טל מצב סטציונרי בתהליך הפוליסריזציה בפזה הסהולד• - nהטואר• בין הטבויים טיחולו ברכוזו טל המובומר תוספת בטכבה התחתית בעטיה טל הדיפוזיה ,לבין אלה טיתולו בעטיה טל הפולימריזציר .המתקיםת בטכבה זו תוספת הלק H -mהוכהה כי דרגת הפולימריז־גיה הממוצעת טל הטרטרות הרדיקליות הנוצרות בטכבה התחתית, הינד .פונקציה מונוטונית יורדת של הכוםן 150 152 154 ההכנה ,הםבנה והתכונות של הפלואורו-ברוסו אתנים והפלואורו-ברוםו אתילנים מבוא 155 פרק - 6הפלואוריבציה טל סטרה ברומו אתן סימטרי 158 הפלואורינציד .באמצעות ב( תוצרי הפלואוריבציה טל ה ת ע ר י ב ת s-T.B.E. (א 158 ,בלחץ מגבר ובאמצעות אמצעי פלראורינציה שובים פרק - 7הפלואוריבציה של טטרה ברומו אתן אסימטרי פרק - 8הפל ואור י נצי ה היטירה של פנטה ברומו אתן 168 177 184 פרק - 9הפלואורינציה טל -1פלואורו-1,2,2,2-טטרד .ברומו אתן 194 פרק -10הכנת ברוםו-פלואורו אתנים שלא באמצעות פלואורינציה יטירה 199 פרק -11התכונות הפיםיקליות של הברומו-פלואורו אתבים וספקטרה ה I.R. -שלהם פרק -12ספקסרה ה N . M . R . -של הברוםו-פלואורו אתנים 202 209 SbF Br 2 3 מסי העמוד פרק פרק - 13הברומו-פלואורו אתילבים - 14תאור ההכנה הנסיונית של הברופו-פלואורו אתנים ושל הברומו-פלואורר אתילנים סרשםי ספקטרה I.R.וN.M.R. - אתנים וברוםו-פלואורו אתילנים ב י ב ל י ו ג ר פ י ה נ ס פ ח י ם ת סצ ית א נ ג ל י ת 230 246 של ברוםו-פלואורו 254 - I - ה ק ד מ ה הפולימרים החםרים מבין פלואורו הויניליים הפלסטיים; אתילן פעולתם מביניהם )הטפלון( )או ההרסנית המכילים אטר הלוגבים בולטת הינם ביותר מהידועים יציבותו אינו מתפרק עד הממיסה( טל רב החסרים כי אפילו בטמפרטורה והנפוצים ה ג ד ו ל ה טל ל ט מ פ ר ט ו ר ה של400°0 אולם הכימיים. ביותר הפולי םםרה והעמיד נגד דוקא פסיםותו אי o פולימר של מכבידים זה על עבודו ומשום כך לםצא חסרים פלסטיים השאיפה תכונות, בשנים וכן מחקרים דרבנה האחרונות החל פלואוריד. העכוב המובומרים המכילים ריבילדן יצור העיקרי ב פ ת ו ח ם של א ל ה פלואור מהתהוות פרליםר קשי את הויבילדן את לפלפר כלוריד הויבילדן וסמפרטורות. גבוהות יחסית. אף העובדה שניתן הפולימרים מכילי הכלור הראשונים וינילי בתוך לפלמר הרי לעמת מכילי והתפרקותם מהפולי ויביל כפולים צמודים, הקלה ברוםיד, במולקולה ^r בטמפרטורת בה בקלות אור נ פ ל ט HBr בראש B ברום ואף למטה הימנה מונוםרים בפדה וראשונה, הוצרות ויבילדן אין הימנה. ולפיכך גם קטנה ליציבותם לעומת ה ד ר ג ת י ת של ברום וינילי, מחבריהם ה ק ט נ ה של גבוהות ביותר; מערכת קשרים הפולימרית: מ^נ H ־ -HBr | 2 - 2 H C - H C - ־ H Br C H C 2 - CH=CH-...־CH-rdCH־CH=CH-CH=CH־־CH־CH=CH - דבר הגורם גרועות. ל ה ש ח ר ת ו של הפולימר ולהפיכתו לחמר שביר בעל כל אטמוספירות המכילים יותר וםמפרםורות שאינן תוך הםרבומר; רק שגלו או מאות הרבה הפולי להתפלמר למעלה ל ח צ י ם של מספר ונפוצים ליחס, בהשפעת נדרשים קצת אולם כלור. מ כ י נ י ם את או ושל הבולם החדר Br 2 ' חבריהם ו א ר י א צ י ו ת של הפלואור; פלואוריד המכילים Br r CH-CH־...־ •»-CH=CH-CH די ידועים לפשל, אי מכילי הרצון בטמפרטורת החדר לפלמר ו ז א ת יש ויביל היה הקולבה פלואוריד הברום והפלואור בקלה ל ט פ ל ו ן .בעלי הפולימרים הפולי מתרכך אך את ש מ ו ש י ו של ח מ ר • ס ן י ו י ן ' ז ה . ביציבותם בשדה ת ע ש י ת י של ברומיד,למשל, קשה על 2 אינטנסיביים ט ל 0 0צ3 במדת מה, הדומים סתפלםר להמנע כדי מגבילים, על גם זאת העובדה הוא במעט, תכונות מכניות ־ !ב עם זאת ,קים ענין רב בפתוח פולימרים יציבים מכילי ברום וזאת לפחות מטתי סיבות: א( בפהו הגדול טל אםום הברום עלול להגדיל את המרחקים הבין טרטרתיים בפוליםרים ועל ידי כך ניתן יהיה ,אולי ,לקבל פולימרים שיהיו אלסטיים יותר םהפוליםרים מכילי הכלור או הפלואור. ב( כידוע מצםינות תרכבות המכילות ברום בכטר גדול יותר בכבוי אט )וכבוי עצמי - ( s e l f extinguishingמזה טל תרכבות המכילות כלור; מאחר ובעירתם הקלד .טל רב החםרים הפלסטיים מהווה גורם המגביל את טמושם למטרות רבות ,הטקעו מאמצים בפתוהם טל המרים פלסטיים עמידים בפבי אש ,או על ידי הכנסת ברום לתוך המולקולה של הפולימר עצמו ]*[1או על ידי איבקורפורציה טל תרכבות המכילות ברום בתוך המרים פלסטיים אחרים ]• [2 כבר בעת שנכנס לשמוט הפולי טםרה פלואורו אתילן ,נודע כי היציבות הגדולה של הפולימרים מכילי הפלואור איבה מצטמצמת לאלו המכילים פלואור בלבד; הפולי כלורו טרי פלואורו אתילן ) ( Kei-Fנתגלה כפוליפר שיציבותו נופלת אך במקצת מזו של הםפלון אך היא עולה בהרבה על יציבות הפולי ויניל כלוריד; עבודו של 1 ?Kel-T-n p יותר מזה של הטפלון ותכונותיו של הראשון הינן לעתים םבוכרות על אלד של האחרון. העובדה כי התמדתם ,לכאורה ,טל אטומי המימן ,טבפולי ויניל כלוריד, באמומי פלואור מגדילה במדד .נכרת את יציבות הפולימר )ה ,( Kel-F-מתיטבת אף עם ממצאים מקדמים יותר של A.L. Henneוחבריו ] [3לפיהם מסוגלים אטומי פלואור ,המצויים בהלו-פלואורו פהמיםבים אליפטיים ,להקטין את פעילותם טל אטומי ההלוגן האחרים והאלימינציה של מימן-הלוגן מתוך תרכבות אלו בעטית ,אפוא ,קטר .יותר. עובדות אלו עוררו הםחטבה כי יתכן וניתן יהיה להגדיל את יציבות הפולימרים המכילים ברום וינילי באם יתמרו אטומי המימן ,טבמובוםרים ,באטומי פלואור. ין׳ i הנחה זו וכן התקוה כי הפולימריזציה טל לפחות כמה פהתולדות הברוטו- פלואוריות תהיה קלה יותר מזו של מובוםרים המכילים פלואור בלבד -הן שהולידו העבודה הנוכתית. כסו כן יש לצין כי נוסף לענין המדעי הטהור הקים בחקר הנחות אלו ולאפשרות כי אכן ביתן יהיה לקבל פולימרים ויביליים יציבים מכילי ברום שאפשר יהיה לנצלם לשםוש יום יומי ,הרי יש לארצנו עבין רב בפתוה פוליםרים המכילים ברום ופלואור כאתת וזאת משום שארצנו נתברכה בשני יסודות אלה :הברום -בים הםלח והפלואור-בםרבצים ברתבים בנגב. םראה םקום לספרות יצוינו להלן בםסגרת רבועית ואילו םספרי נוסחאות יצויינו בםסגרות רגילות. - m - שדה המהקר טל פולימרים ויביליים המכילים ברום ופלואור כאחת היגר נרחב; עבודה זו נצטמצמה בחקר התולדות הברופו-פלואוריות של האתילן בלבד. תולדות אלו היו בין התרכבות הפלואורו אורגניות הראטונותשהוכנו; החוקר הבלגי F. Swarts הכין וחקר באופן טיםתי ] [4-12ובצורה מצוינת ,מבחינת האמצעים שעמדו לרטותו על סף המאה הנוכחית ,מספר ניכר של תרכבות מטורת התולדות הברומו-פלואוריות טל האתילן. אולם מאז מחקריו טל חוקר זה ועד לתחילת העבודה הנוכחית לא נערך אף מחקר שיטתי נוסף טל טורת תרכבות זו ורק מספר מצמצם ביותר של עבודות נוספות ,שבגעו בתרכבות אלו פרסם בספרות ][13-16 בטרם החלה העבודה הנוכחית. כמה עבודות ,אשר נגעו בתכונה זו או אחרת של כסה מהתרכבות הללו ,פרסמו תוך תקופת בצועה של העבודה הנוכחית )אלו תצוינה במקומות המתאימים(; אך המבנה והתכונות טל כסר• םהברוםו-פלואורו אתילנים ובעיקר של אלו אצלם מצויה איזומריה גיאומטרית ,כמעט ולא נודעו כלל עד טבתקבלו תוצאות עבודה זו. מספר המחקרים טעסקו בפולימריזציה של ברומו-פלואורו אתילנים הינו מצמצם ביותר ואלה פרסמו בעיקר בספרות הפטנטים. מהברופו טרי פלואורו אתילן הוכנו ] [17פולימרים באמצעות איביציאטורים רדיקליים; יציבות הפולימרים שנתקבלו - לא צוינה וםשקלם המולקולרי היה ,כפי הנראה ,נמוך יחסית. גם כמה ריאקציות שבצעו בפוליםר זה ][18;19 בזכרות בספרות וכן נזכרת בספרות הקופולי- םריזציה של תרכובת זו| ^ [20וכן הקופולימריזציה של -1ברוםו-2-פלואורו אתילן ושל ו-ברוםו 2,2-די פלואורו אתילן ] ;[21ברם ,לא פרסם אף מחקר בסיסי אחד העוסק בפוליםריזציה של הברוםו-פלואורו אתילבים. בהתהטב בםצב זה של ידע ,שהיה בחלקו הגדול גם סי ושן -נראה זה כםצדק לחזר ולבדוק שיטות ההכבה ,הוכתות המבנה וכסה םהתכובות טל הברוםו-פלואורו אתילבים שהכבו כבר קודם לכן ולהשלים התםובה על ידי הקר אלו סביו 14 התולדות הברומו-פלואוריות של האתילן אשר טרם בחקרו. משיסד .זו גררה אחריה גם את הצורר לחקר דרכי ההכנה והמבנה של חסרי המוצא ששמשו להכנת הברוםו- פלואורו אתילנים ,דהיינו :הברומו-פלואורו אתבים המתאימים. שני נושאים אלה םהוים פרק בפני עצםו בעבודה זו ולהם הקדש פרק זמן ניכר ממנה והם נדונים בפרוטרוט בחלק השני של כתב זה )אם כי ,באופן טבעי ,בחקרו בראשית העבודה(. 14 לאחר מכן ,בבדקה ,אם כי די בשטחיות אפשרות הפוליםריזציה ,של כל הברוםו-פלואורו אתילנים ,בשיטות המקובלות לגבי הפולימריזציה של מובומרים ויניליים שאינם מכילים פלואור )בעיקר פולימריזציה רדיקלית(. מבין הםונוםרים - IV - שנסו להתפלםרבטיטות אלו נבחרו טבי האיזרםרים הגיאומטריים של ה-1-ברומו- -1,2די פלואורו אתילן ,כנשוא למחקר קינטי םקיף ט ל הפוםופוליםריזציה שלהם i n bulk . תוצאות הנםויים הקינםיים הוכיחו כי בדומה לכמה מקרים אחרים של פולימריזציה i n bulkשל הלו אתילנים ,הרי גם במקרה הנוכחי נתבצעה זו במערכת הטרוגנית. אי לכך בעשה־ בעבודה הנוכחית נסיון להסביר התוצאות שנתקבלו באמצעות תיאוריה השונה ,מכמה א6פקטים, מהתאוריות הידועות לגבי מערכות הטרוגניות דומות; תיאוריה זו מביאה בחשבון את מציאותם של כמה איזורי פולימריזציה במערכת. החלק הראש וו של הבור זה. לקינטיקה של הפולימריזציה ולתאוריה שלה מקדש חלק ראשון ה ס י נ ס י ק ה של ה פ ו ס ו -פ ו ל י ם ר י ז צ ד ר ,של ו -ב ר ו ם ו - 1 , 2 -ד י פ ל ו א ו ר ו א ת י ל ו V - 1מ ב ו א םכלל 14התולדות הברוםו-פלואוריות האפשריות של האתילן אשר דרכי הכנתן ותכונותיהן יתארו להלן ,נודע רק ע ל ההומופולימריזציה טל הברומו- סרי פלואורו אתילן ][17-19 ושל הוינילדן ברוםו-פלואוריד ] ; [9;11שתי תרכבות אלו םתפלםרות על נקלה אפילו כשאין םוסיפים אליהן איביציאטור. מיד לאחר שמעמידים אמפולות זכוכית המכילות את המונוםרים הנקיים ,באור ובםספרםורת התדר ,ניתן להבחין בתוכן בעכרירות קלה. לאחר תקופת זמן קצרה כבר ביתן לראות כי בתחתית האמפולות שקעה שכבה צמיגה של תמיסת הפולימר במונומר שבפהה הולך וגדל עם הזמן ולאחר ימים מספר פתפלםרים הםונוםךים באופן פלא: הפולימר המתקבל ,בתנאים אלו ,מהברומו-םרי פלואורו אתילן היבו מוצק לבן אסום ,בעוד שהפולימר המתקבל מה-1-ברומו-1-פלואורו אתילן היבו מוצק שקוף ,בעל גון צהבהב. שני הפולימרים הללו אינם יציבים ביותר לגבי השפעת האור והאויר ולכשפותהים האמפולות -בצבעים הפולימרים בגון הום - אדמדם והם הולכים ומתקשים והופכים למוצקים שבירים. בנסויים הפרלימינריים ,שנערכו בעבודה הנוכחית לבצע הוםופולימריזציה רדיקלית ביתר ה 12-התולדות הברוסו-פלואורידת ש ל האתילן ,בתקבלו פולימרים רק מארבעת המונומרים הבאים :איזוסר הטרנס של ה-1-ברופו-2-פלואורו אתילן, ה-1-ברומו -2,2 -די פלואורו אתילן ואיזוטרי הציס והטרנס טל ה-1-ברומו - -1,2די פלואורו אתילן. בנוכחות אינציאםורים רדיקליים טובים ולאחר טעות המום רבות בטמפרטורה שהגיעה עד כדי , 80° cב ת ק ב ל ה םהתרכובת הראםובה רק כמות זעומה של פולימר בעוד שפהתרכובת השניה נתקבלו רק עקבות פולימר ואף זאת רק בתנאי לחץ גבוה ) כ 50-אטמוספירות(. לעומת זאת ביתן לפלמר, באופן מלא ,את שני האיזוםרים הגיאומטריים של ה-1-ברומו ־ -1,2די פלואורו אתילן בתבאימ הרבה פחות דרסטיים. ללא ספק קים ענין תיאורתי בעובדות אלו -שכן ,יש בהן משום סתירה להטקפות המקובלות לפיהן בקבע ,בפדה רבה ,כטר הפוליםריזציה של ההלו אתילנים על ידי גורמים סטריים ].[22-24 בהתחטב בכך טבפהו טל אטום הפלואור איבו שובה בםדה נכרת ,מנפחו טל אטום מימן -קטר .ליחס לגורמים אלה בלבד את העובדה טויניל ברומיד ,ויבילדן ברומו-פלואוריד וברומו-םרי פלואורו אתילן םתפלמרים על נקלה בעוד טאיזוסר הטרנס טל ה-1-ברופו -2 -פלואורו אתילן םתפלמר רק באופן הלקי ובקושי רב ואילו איזוסר הצים של תרכובת זו אינו מתפלמר כלל. כסו-כן ,אין הפרעה סטרית לכשעצמה יכולה להסביר העובדה - שה־-1-ברומו ראילו גם העובדה אגיאוגיים מכל שתתקים מציאות פוליםריזציה בעבודה הנוכחית, -CBr CBrF=CBrF בעת כבר לבן פולימר היה חומצות את שתכונותיו מ י מ י ו ת של גבוהה יחסית לפלמר מונומר זה מתקבלים איזו בפלט פלואורו התפלמר באטיות אלה, יותר על ביציבות שהיה עבר בטמפרטורת וכן לא באמפולות ואור היה עמיד נתכהה יתר על כן ידי הקרבת המובומר על שניתן באור נתכהה ידי לקבל כמויות עמידים בפני ברם, והפולימר צהבהב מתוכן ידי לקבל ניתן וטמפרטורה ראשוניים לחום-אדםדם המוצק כי או טמפרטורה הברוםו-די האויר ל1'6~^- )עד והשקוף שנתקבל ה ק ר ב ת ו במשך שעות U.V. החדר, לא פראוקסידים ועד זאת התברר תור כדי אכן בהשפעת א ו ר מעין להלן א י נ י צ י א ם ו ר י ם אלה ט מ פ ר ט ו ר ה של פולימר על נסיונות כגון: ו־ ק ס ב ו ת של התקף אור לעומת לכך ובאייר בראה גון , )שיקרא היה, ב ר ו מ י ד אשר בפני אתילן באור אם הנפל שנעשו, כי בנוכחות אתילנים CHBr=CBrF ו ה ו א לא רדיקליים בעלי מספיק בםיובות ז כ ו כ י ת שרוקן החדר נסתבר הפולימר הוכיחו מוצקים אינה . HBr כי דקולרציה. צבע, שנוצר. נקלה הפוליויביל מצוי היה חסר להצהיב( כספית. נ ו ז ל י י ם או HBrו ה ו א אתילן התחיל בוטירו יהיו בעטו =CBrF תנאי הזקוק 150°C איביציאםורים ניטריל, לא לכאורה, אשר פ ו ל ט י ם על ב ת כ ו נ ו ת י ה ם את ממנו בתנאים ברום בסיסים. ויבילי, באמצעות פולימרים המזכירים ב ט מ פ ר ט ו ר ה של ברומו הנוכחית הקבוצה פלואורו בקולונת הוא - איביציאטורים ה ג י א ו מ ט ר י י ם של ה-1-ברומו ובםפפרםורת הברוםו-פלואורו הוכיחו -'1,2 -די הפתיעו אינם ארבעת ה=CBrF לטובה: העבודה מפליאה ציגלר(. עדין זאת האיזוםרים פלואורו ואשר ואזו את אתילן( המכילים ביס כזו די יחסית כלל. באור ה-ו,ו באמצעות מ כ י ל י ם את במולקולה נצטברו ותסיסות האחרונה . ש ה ו א מ ת פ ר ק אף פולימרים, יחסית וכן קלה מתפלסר ספונםבי )במסגרת ל כ ך שכל רדיקלית קלה; ז ק ו ק ו של ברומו-די קלה את אתילן ה ק ט ל י ז ט ו ר של לב ואיבר באופן כלל התרכובת לשים קבוצה לפלמר וכן 2 ביכר הראוי כמעמ מתפלמר פתפלםרים ובעזךת להוסופולימריזציה אתילן -2פלואורר ל פ ל ם ר את להומופוליסריזציה בראה שעצם בשם מן - אינם וקטיאוביים מקום, ברומיד ברומו נפל ניתן פלואורו שויבילדן אתילן בסי וברת הניתנים -2,2די ה-1,1-די פלואורו כמה - שבעוד הרי -2,2די כי -1,2די ה-1-בררמר החדר, גם - פלראורו 2 אתילן - זה, חמרמו 150°c ארוכות תוך )ב- 170°C במנורת זמנים וזאת סבלי קצרים לפגום ממי( - 3 - ה ב ר ו מ ו , nד י פלואורו אתילן הוכיחה כי טולי טל - . - u . v הינד .כבר נכרת v vוטבליעתו בתחום 300-400 םטכים אף מעבר ל אם כי הםקםיםום נמצא הרבה מתחת ל •300M -העובדה טאף מובומר ט ה י• ה מצוי באםפולות פירקס ד• תפל מר הוכיחה כי ביתן לבצע את הפוטו פולימריזציה טלו גם )שהינו גבול הטרנםפיסיה טל זכוכית פירקס( u על ידי ארכי גל הארוכים מ300- וביתן יהיה להמבע מהצורך להטתמט בםערכונ! העטויות םקורץ או זכוכית ויקוד. טל מנורת עם זאת ,סטהכנם למערכת ההקרנה פילטר שהעביר רק את הגל הכספית ,לא נתגלתה כל כמות מדידה טל פוליםר לאחר טעות הקרבה ארוכות. ומכאן טהפוטו פוליסריזציה טל הברוסו -די פלואורו אתילן בכלי פירקם נעשית בעיקר על ידי הקריבה טב־ ס 313המסופקת על ידי מבורת הכספית. 400 3i65v in bulkטל הברוטו -די פלואורו אתילן מזכירה.את הפוליסריזציה זו טל הסתאקרילו ניטריל אשר תארה בספרות ] : [25זמן קצר לאחר התחלת ההקרנה מתעכר הברוםו די פלואורו אתילן ,באופן חלט ,על ידי תרחיף אטר גובו מטתנה בין לבן לכחלתל -בהתאם לתנאי הפוליםריזציה .תרחיף זה נוצר על ידי ספות זעירות של תסיסה מרוכזת )יחסית( טל פולימר בסובוםר אשר טוקעות לתחתית האםפולה ויוצרות 00שכבד .צםיגה ושקופה .עם התקדםות הפולימריזציד. הולך וגדל בפםה של שכבה זו עד שהיא ממלאה את כל הנפה שתפס הם ובוסר באםפולה .סכאן והילך הולכת התסיסה ונעשית גסיגה יותר ויותר עד שהיא הופכת למוצק שקוף חסר צבע .מן הראוי לצין שמוצק זה בוצר בראש וראש ובה בתחתית הכלי )כשמעליו מצויה עדין השכבה הצםיגה( ורק לאחר מכן הופך למוצק גם הבוזל אשר בחלקה העליון של האמפולה. i n bulk 0ל האקרילו ביטריל -שם הופך הםונוםר בבגוד לפוליםריזציד. לנוזל חלבי כבר בשלבי הפולימריזציה הראשובים ואיבו מצטלל גם בהמשכה ,הרי בסקרה עול הברופו די פלואורו אתילן מתעכר המונומר )על ידי הטפות הנ״ל( רק באופן הלש יחסית -כך ,שטן1י הטכבום הקיםות בתוך האמפולה ך.ן לםעשה שקופות וכמות האור המפזרת על ידי התרחיף היבה קטבה יחסית .יתר על כן, עד כמה טביתן להבחין בעין אין העכרירות משתנה כמעט במשך זםן הפולימריזגיה - כך שכמות האוד הסקרן על הס ובוסר•)םםבורה בעלת עצמת איך קבועה( בשארת קבועה ,לםעשה ,תוך זםן הפולימריזגיה .אי לכך ,לא קימת במקרה של הברוטו- די.פלואורר אתילן המגבלה הקימת בחקר הפוםו-פולימריזציה של האקרילו ניטריל ,אשר צוינה על ידי Bamfordוחבריו ][26ד.בובעת מהעובדה שעצמת האור - 4 ־ המגיעה לםונוםר זה הולכת וקטנה עם הזמן כתוצאה מפז ודר על ידי התחליב הלבנבן שכמותו הולכת וגדלה .העדר מגבלה כזו בפוטו-פולימריזציה טל הברופו די פלואורו אתילן ופשטות המערכת הנדונה :מוגומר +אור )ללא אינציאטור וסגםיטיזר( רכן העובדה שהמערכת הנוצרת מרכבת ,למעשה, משתי שכבות שניתן להגדיר את ממדיהן הגיאומטריים -כל אלה הצדיקו לא רק את הקר הקיבטיקה של הפוטו-פוליםריזציה של הברופו-די פלואורו אתילן לכשעצמה ,אלא אף את עריכתו טל מחקר נוסף בתחום הקיבטיקה טל Heterogeneous Bulk Polymerizationבתנאים אשר ,לפחות מלכתחילה ,נראו כפשוטים יותר מהתנאים שהיו קיםים לגבי עבודות אחרות שבוצעו בשדה מחקר זה .יתר על כן ,בבסיובות מקדמים הברר טבמקרה טל הברוםו-די פלואורו אתילן לא מתקיפת כלל פולימריזציה תרמית טהורה )אפילו ב (90°C -תוך הזמן שנדרט להתבצעותה טל הפוטופולימריזציה טל חמר זה. עם זאת נמצא ,בהמשך העבודה ,כי החקר הקינטי מסתבך ,במקרה הנוכחי, על ידי העובדה טשבי האיזופרים הגיאומטריים של הברוסו-די פלואורו אתילן, המתפלםרים במהירות שונה ,עוברים איזומריזציה )בין איזוםר אחד למשנהו( תוך כדי הפוליםריזציה שלהם -דבר אשר הצריך עקוב מתמיד אחר הרכבה של תערובת האיזוםרים שבוצרה .בסכומו של דבר נתברר ,אפוא ,כי התהליך שנחקר היה למעשה תהליך הקופולימריזציד .של שני האיזוםרים הגיאומטריים של הברופו-די פלואורו אתילן ולא ההומופוליםריזציה שלהם .ברם ,כפי שיבהר להלן שינתה עובדה זו לכל היותר את התוצאות הכמותיות של הקיבטיקה אך היא לא כסתה על אותן העובדות שבאמצעותן ביתן היה לחקר את האופי המיוחד של הפולימריזציה ההטרוגנית -מחקר שבעעה ,בסופו של דבר ,לאתגר של העבודה הנוכחית. הואיל והתוצאות הנםיוביות הבלתי רגילות של עבודה זו הוו את הגורם שדרבן פתוח תאוריה חדשה אשר תרכל להסבירן -תתאר להלן ,לכתחילה ,העבודה הנסי ובית המלאה ותוצאותיה ורק לאחר מכן תדון התאוריה עצמה ותבחן מדת התאמתה לתוצאות הנםיוביות. - פרק 5 - 1 העבודה הנסיונית .1הכנת דוגמאות המונומך הקולבה טהכילה את האיזוםר הגיאומטרי הבקי חוברה למערכת ואקאום גבוה וקררה באויר בוזל .לאותה מערכת ואקאום חוברה גם מטורד• אשר בחלקה העליון היה ברז .לאחר שהושג במערכת ואקאום של ^" 10ממי ,נותקה מערכת השאיבה ש ב ק ו ל ב ה , d e g a s s i n gעל ידי חמומו ל c0° -וקרורו החוזר במונומר באויר נוזל שלאחריו חודשה השאיבה .פרוצדורה זו בוצעה ,חליפות ,מספר פעמים עד לםלוקו המלא של האויר שהיה מומס במובומר )דהיינו :לחץ האויר שבותר לא עלה על ^*" 10ממי( ..על ידי זקוק מולקולרי העבר המובופר פהקולבה Cא ל המשורר ,שקררה באויר נוזל ולאהר מכן נסגר הברז שהיה שחממה ל - 0° בחלקה העליון. אל מערכת הואקאום חוברו עתה 9אמפולות ריקות ושקולות שצורתן מתארת בציור . 1האמפולות היו עשויות מזכוכית פירקם וקוטרן הפנימי לא עלה על 3ממי ) -זאת על מנת להמנע ממפל חזק בעצמת האור שהקרן ,בכוון קמרה של האמפולה ,שעלול היה להוצר בעקב בליעת הקריבה על ידי המונומר שהכנס לאפפולות( .לאחר שהושג מחדש ואקאום של ^" 10ממי העבר המובומר ,על ידי זקוק מולקולרי ,אל האמפולות שקררו באויר נוזל .גובה המובומר באמפולה לא עלה על 2ם״ם ) -זאת על מגת להםנע גם ,ככל האפשר ,מהבדלים ניכרים בעצמת האור המקרן ,לארכה של האמפולה ,אשך עלולים היו להתקים בגלל האפשרות של חוסר הומוגניות בעצמת האור המקרן מחלקים שובימ של המנורה(. ; 1 4שבי חלקי לאחר המלוי הלחםו האמפולות ליד הלטש העליון ) (B האמפולה נוקו ונשקלו מחדש ונקבעה כמות המובומר שהיתר .מגויד .באמפולה .לפבי כל במיון קינטי בבדקה אחת האמפולות ,באמצעות ספקטרום ה , I.R. -למדת הנקיון של האיזרמר הגיאומטרי שהכנס אליהן וספקטרום זה שמש גם כ reference -לגורן־ בדיקות האיזומריזציה שחלה באיזרמר הגיאומטרי המקורי בעת הפולימריזגיה טלו )ראה להלן(. בין נםיון אחד למטנהו נטמר המובומר טבםשורה בחושך ,בטמפרטורה של -70° ובואקאום של ^" 10ממי .בתנאים אלו לא חלה במונומר כל פולימריזגיה ואף לא איזוםריזציה. .2 המערכת הנסיובית ששמשה לנסויים הקיבםיים המערכת ששמשה לצורך בצוע הבסויים הקיבטיים מתארת בגיור .2 - 6 - ל אל םערכת ואקאום שכללה מבוסםרי פירבי וםק-לאוד וביורטת כספית בעלת שתי זרועות B ,ו , C -אשר זרועה האחת) ( Cהיתה בירת -חוברו שני "תםבובים" Eו . D -ל״תמבון Eחוברו 8אמפולות ) 2םהן בראות בציור( אשר נועדו לאיסוף שארית המונוםר שנותר לאחר הפסקת הפולימריזציה ,ה״תמבין" Dבבנה מגולת זכוכית hאשר אליה חוברו באופן קונצבסרי 8זרועות )זרוע אחת מתוארת בציור( שלתוכן הכנסו האמפולות שהכילו את המובוסר .הקצה cשל האמפולה aנשרט )על מנת להקל על שבירתו( וגבהו התאם כך שעם הבור האמפולה לזרוע באמצעות הלטש b )ה10B -שבציור (1הגיע קצה הצבורית cעד ללטש הזכר)( d שתתתיתו היתד .עשויה בצורת טריז .על ידי םבובו של לטש זה ביתן היה לשבור את הצבורית , cבעת .הצורך .אם צבורית זו ביתן היה גם לשבור על ידי דתיפת הלםם הכדורי eאשר בתבצעה על ידי םבובו של מעבר הלפטים fאשר באמצעותו חבר התמנון Dכולו אל מערכת הואקאום; בתחתית המעבר fהלחם לטש כדורי בוסף , gבמצב אקםבטרי לציר המעבר . f תפקידם של שבי הלטשים הכדוריים eו g -היד .אף לתסום הדרך בפני שברי הצבררית cאל הגולה ) hומסבה אל המערכת כולה( .בהעדר מחסום זה העפו שברי הצבורית ,בעצמה רבה )מהםת הלה־ן בן כפה האטסוספירות ששרר באםפולות( ,אל עבר המערכת וגרמו לשבירתה .הגבה בוספת לגולה h ניתבה על ידי כך שהכבסה לתוכה רשת , i , ,עשויה םstainless steel - מתחת לגולה חוברה מנורת הכספית Lבאופן שסרחקה סכל שנ^ונת האםפולות . (*nunסבורה זו היתה בתובה בתוך מבחבת זכוכית 0.5 יהיה שוד) . התדירה לקרינת U.V.שתפקידה היה לםבע בעד חדירת סים אל חבורי ההשםל של המנורה .אל הגולה hהובר גם פריסקופ Pאשר המראה ,H,שבתחתיתו העבירה חלק )קטן( סאור הםנורה אל שני התאים הפוטוקונדוקםיביים N אשר שםשו -האחד לצורך קריאת עצמת הקריבה והשבי -לצורך הפעלת הבקרה האוטומטית של עצמת הקרינה )ראה להלן( .ה״תםנון" Dכולו סבל בתוך תרםוםטם Tשהכיל&ים מזוקקים ואשר בצבע בצבע שחור לסניעת רפלקסים של קריבה םדפבותיו .סםפרסורת הםים בשםרה בדיוק של 0.1°Cבאמצעות מערכת תרםוסטםית שכללה םתקני חסום וקרור גם יתד )םחםת החם שבפלס מהמנורה היה צורך לקרר את התרמוסטט בנםויים שנערכו ב . (C30° -ב״תםנון , "Dעל כל חלקיו ,שרר ואקאום של " 10סם' ,כך שלאחר שבירת האםפולה ביתן היה לזקק בזקוק מולקולרי ולאסוף את שארית המובוםר לתוך אםפולות האיסוף שהיו מחוברות לי• תסב ו ן" . E ,, 6 8 - •3 הבקרה ה א ו ט ו מ ט י ת של עצמת מנורת ה כ ס פ י ת ששפטה כמקור ) (Philips, t y p e 9 3 1 1 0 אשר מ כ י ל 5461 נוסף ו- 8 התאים מעקוםת רגישותו בתאים ידועה התגובה ) המנורה 4041 8 שבין מציור 4 ע צ מ ו ת צר עם ש ב ו י - 0 1 - )שהינו ניתן, עצמת לומר כי ניתן גם שפוע העקום בקבעו כך הפריםקופ n ^10*1 בתחום מציור לראות 4 פרופורציונלי האמור מן לא מ ד ד , לאחר ע ל י ו מ ת ת של בוצעו הקינםיים בעצמת התבטאו, ( ניתן רק ( לראות כי משפיע ב א ו ת ה םדה למעשה, לגבי לראות כי המבטאת את ק ר ו ב ה ל ־ 45° בתחומים המנורה אל התאים התחום ב ו ה ת נ ג ד ו ת התא האור הפוטוקובדוקסיביים; השתנתה ב י ן בנסויים משתנה, הקרינה. ה ת ח ו ם של foot candles מצויה גם אלו תחום (. הקרינה עצמת שנוי פ ר ו פ ו ר צ י ו נ ל י ת לעצמת שהפעלו השמוש הפוליסריזציה ,ועל ווסתה , לגבי סקםיםום ההנחה ששבוי כ ל שהוא בתבצעה העקומה, 3 ״ באופן חלש. העצמות שהפעל( ניתן , 4 כאמור Or 1-1 )בתחום שבין הפריםקופ ) Pבציור 2 ^10*1.2 fl הקיבסיים. למעשה, זה ( מ מ ד י ו של לבין כפי שניתן ה ת נ ג ד ו ת התא באופן האור. ה פ ו ט ו ק ו ב ד ו ק ם י ב י ששימש ק ר י נ ת ה U.V.-שהקרבה ה מ ו ב ו ם ר ,אלא רק את נסיון אחד. מדידת שבוי u.V. נמדדה ( RCA , t y p e 7163 העביר הרי זהו ב ר ו ר שהתא ותוך כדי על י ד י בנסויים ה ת נ ג ד ו ת התא זוית )ציור 3 שבאמצעותם להתיחס לקטעי למעשה ,את עצמת ש ה כ י ל ו את רציף , 4358 8 , 4041 8 בציורים אפוא ,על בתחום שהתנגדות התאים עגמות לעצמת נתבסס, log-log foot candles רק חלק קטן בלתי הפסים שב- להלן לקרינת כלקםעי ק ו ישר ו כ י מ ק ר י ב ת ה של קרינה ו ה י א מבאת מגיב , U.V. ה י ב ו כ ;45° - 1 ][27 הב״ל עקומת למעשה בספקטרום ע ש ו י י ם ם ־ ) CdS 5791 8ש ב א מ צ ע ו ת ם למעשה, האור, הב״ל ה י ו )לפחות על ארכי ה ג ל שבתחום ה - לבין W90 והוא הפוסוקובדוקטיביים בעצמת המספקת ( . responseש ל ה ת א ב מ צ א ג 5800 8 - ה ק ר י נ ה של לקרינת ה־ הגבוה" . הפוטוקונדוקסיביים שהקרקםריםםיקה U . V .ה י ת ד .ם ט פ ו ם ייהלחז ב ת ח ו ם ה U.V. -גם את 5770-91 8 שלהם הקרינה בעלת ל פ ס י ם אשר - ה ש נ ו י י ם שחלו בה ב י ן מעשי באופן נמדדו עצמת ה ז ר ם שזרם ד ר ך התא VDC1.5 ושבויי בטבויים מ ת א י מ י ם של הזרם ט ז ר ם ד ר ך התא ל מ ד י ד ת עצמת במישרין על עצמת האמפולות נסיון קינטי אחד שבויים אלה, באופן רציף, הפוטוקונדוקםיבי הקריבה 15-175 הפוטוקונדוקםיבי. הקרינה כשהפעל ב ת ח ו ם ש ל פ י 12v״ yA אשר ־ 9 ציור ־ צ מערכת הבקרה ה א ו ט ו מ ט י ת טל עגמת האור. - 10 - כבר בבםויים הפרליםיבריים הסתבר שקימות פלרקטואציות חזקות לםדי בעצמת הקרינה טל המנורה ,אטר לא ניתן היה למנען לחלוטי ן אף כטהפעלד. מבורת הכספית במתח מיוצב והיה ,אפוא ,צורך בורסות מתמיד טל עצמת הקריבה. וםות כזה ביתן היה להתבצע על ידי מדידה ועקוב מתמיד אחר המתח המפעל על המבורר .ועצמת הזרם הזורמת דרכה ושמירה על קביעותם על ידי הפעלתו הסנואלית טל ראוסםם ) שהכנס בין המבורה לבין הטרבספורמר שלה -ראה להלן( באמצעותו אפטר היה לשנות את עצמת הזרם שזרם דרך המנורה ועל ידי כך לתקן את הסטיות בעצמת קריבתה. ברם ,מחמת השבויים התדירים שתלו בעצמת הקריבה וכיון שמשך הנםיובות הקיבטיים היה לעתים ארוך למדי )עד כדי 24שעות(, בבבתה מערכת בקרה אוטומטית אשר וסתה באופן מתמיד את עצמת הזרם דרך המנורה ,כך שעצמת הקרינה נשארה קבועה )בקרוב(. מערכת בקרה זו מתוארת באופן םכימתי בציור צ• הסיגבליזציה למערכת הבקרה ניתנה על ידי אחד משבי התאים הפוטו- קונדוקםיביים שנמצאו בראש הפריסקופ אתת x R ?)ציור .(2 תא זד .הוד .זרוע טל גשר ויטםטון ,שהובא לידי איזון על ידי התנגדות משתנית R v טבוי כל שהוא שחל בהתבגרותו של התא הפרטוקונדוקטיבי הוציא את הגטר ממצבו המאוזן וטנוי זה תרגם באמצעות המערכת האלקטרונית טבציור 5להפעלתו Relaysי טל אחד מטבי דרך המנורה באמצעות אחד מהRelays - הללו הגדל הזרם טזרם Lואילו באמצעות ה Relay -הטבי הקטן זרם זה. באופן מעטי בוצע הוםות האוטומטי טל עצמת הזרם טזרם דרך המנורה על ידי כך ט Relay -אחד הפעיל אחד םטני מנועים זהים ואילו הRelay - את המבוע הטבי. הטני הפעיל צירי המבועים חוברו זה לזה באמצעות צלב )קרדן( והמטך הציר הםטותף טלהם חובר ,דרך מססרה ,לראוסטם מסתובב VR ,עם הפעלתו טל אחד הםגועים הסתובב ראוסטט זה בכוון הגדלת התנגדותו )והקטנת עצמת הזרם טזרם דרך המנורה( ואילו פטהפעל המנוע הטני הסתובב הראוםטם בכוון ההפוך והגדיל את עצמת הזרם טזרם דרך המנורה. להכובה על ידי הואריאקים המתח טהפעל על המנועים ניתן היד. Vטחוברו אליהם ובאמצעותם ניתן היה לטנות את מהירות הסבוב טל הםבועים ועל ידי כך אפטר היה לוסת גם את הקצב בו טובתה - 11 - עצםת הזרם טזרם דרך המנורה; לגורם זה היתה חטיבות םרובה -טכן ,םחד גיסא ניתן היה לתקן את עצמת האור מהר למדי אך מאידך היה בורך לדאג לכך טטנוי זה לא יהיה מהיר מדי הואיל ותגובתה האטית ,יחסית ,טל המנורה לטבויים מהירים בעצמת הזרם גרסה בסופו טל דבר ל over shooting -ולעצבבות יתר טל מערכת הבקרה כולה .באופן זד .בטמרה עצמת הקריבה בדיוק ביכר בסטך כל זמן הנםיון; אך מדת הדיוק היתה תלויה בעצמת האור בכל אחד םהנםויים טבצעו -םכן ,ה Relays -הפעלו רק לאחר טחל טנוי םסוים בזרם ( - 1 טזרם דרך התא הפוטוקובדוקטיבי ואי לכך היה הדיוק טוב יותר צ. (i 2. בעצמות האור הגדולות םאטר בעצמות האור הקטנות. את מערכת הבקרה האוטומטית ניתן היה לכון לכל עצמת אור רצויה Rהיתה קופסת דקדות על ידי טנוי ההתנגדויות בגטר הויסםסון )ההתבגרות באמצעותה אפטר היה לחטב גם את התנגדותו טל התא הפוטוקובדוקטיבי(. v יתרון בוסף לעקרון עליו בתבסםה מערכת הבקרה האוטומטית היה בכך, טבאמצעות אותו עקרון עצמו ,דהיינו :שגוי עצמת הזרם הזורם דרך הסבורה, ניתן היה לא רק לשמור על עצמת קרינה קבועה אלא אף לשנות את עצמת הקרינה לתהום הרצוי לבםיון הקיבםי .דבר זה נעשה על ידי חבור )בטור( של ראוסטס בוםף , CR ,לראוסטם המסתובב , VR ,כך שבאמצעות הראשון ביתן היד .לשבות באופן גם את עצםת הזרם הזורם דרך הסבורה ואילו באמצעות הטבי תוקבו הסטיות הקלות יותר בעצםת הזרם טזרם בתהום טבקבע על ידי הראוםטט הקבוע וההתבגרות בקופסת הדקדות שהיתה סצויה בגטר הויססטון. בשיטת שליטה זו על עצםת הקריבה ביתן היד .להםבע םאי הבוהות של השמוש בשיטות אחרות לכוון עצמת הקרינה כגון :רשתות בעלות שטחי חורים שובים ,תאים הבולעים חלק מהקרינה וכוי ..ואפשר היה ,בבקל ,להקטין באופן רציף את הערך הבומילי של עצמת הקריבה לכל ערך רצוי בתחום של פי צו בערך. •4 פרוצדורה בסיובית וקביעת כמות הפולימר שבוצר 6 לאחר שהואקאום בםערבת שתארה בציור 2הגיע לכדי ~ 10ממי הפעלו התרמוסטט ומנורת הכספית )בצרוף מערכת הבקרה האוטומטית טל עצמת האור(. בתהילת הבםוי כוסתה סבורת הכספית בתריס טהיד .בו פתה אחד בלבד אטד פנה לצד הפריםקופ ואי לכך בתאפטרה פעולתה טל םערבת וסות עצםת הקרינה מבלי - 12 - ה ס ו ב ו ם ר . ט י ק ר ן ו ה ח ל ה ה ת ר י ס ק צ ו ב י ם ) ע ל ש א ר י ת ו ע ל ה ז ה ל ה ת ד ב ק ו ת ם ע ל י ד י ט ל ב א ם פ ו ל ה ש ב ו ת ר ה א ( ה ו ר מ ה ת פ ס ש י ט ה ה כ ס פ י ת ה מ ו נ ו מ ר ה מ ע ר כ ת ש ב י ו ב ק ב ע ו ב ( ה ו א ה א י ס ו ף ב ו צ ע מ נ ו ם ם ר ה פ י ר נ י ז ה ב ל ח ־ ן ו ב ק ב ע ה ו ח ו ז ר ב י ת ן ה י ה ב ע ק י פ י ן , ז ו ל ק ב ו ע ע ל ב ק ב ע ה , י ד י ע ד ל ג ו ב ה ש צ ו י ן , ב ק ר א ב י ו ר ט ת ע ל ל כ מ ו י ו ת כ ו ל ה . ז ו ס פ ו ג כ מ ו ת ו , c ה מ ו נ ו ם ר ש י ט ו ת : ש ל כ ך ב מ י ט ר י ן , כ ם ו ת ב ש ת י ב י ו ר ם ת ש ב ק ב ע ה כ ס פ י ת א ו ת ו ה נ פ ח ה כ ס פ י ת . ב ע ב ו ד ה מ ק ד מ ת ש ל ה מ ו נ ו ס ר ) ל ג ב י ש ק ו ל ו ת א ש ר ו ב ג ל ל ק ב י ע ת ב ם ק ב י ל , ב א מ צ ע ו ת ה מ ת א י מ י ם ל א ח ר ב א ס ף י ד י ק ר ו ר א מ פ ו ל ה ו א ק א ו ם ש ל ^ ~ 1 0 ם ב ו ם ל ת . ש כ מ ו ת ו מ א מ פ ו ל ו ת א ם פ ו ל ת ה ם ו נ ו ם ר ט א ר י ת ש י ט ו ת ה מ ו ב ו פ ר ) כ ש כ מ ו ת ש נ א ס פ ה ה ס י ב ו ת ה א י ס ו ף ה ע ו ב ד ה ט ד י ו ק ב י ו ד פ ת ה כ ס פ י ת ז ע ז ו ע י ם ה מ ו נ ו ם ר . י ד י א ד י ב ש י ט ה ה ד י ו ק כ ס פ י ת ה ט י ס ה ב א ט ר ם נ ו צ ר ו ב ה ע ד ר ה ל ח ץ ה ק ב י ע ה ה מ ו נ ו מ ר ל א י ג ם ע ל . ט א ר כ ו י ל ה ז ו ב א ו י ר מ פ י נ ו ז ל ם כ ן ש ה י ו ש ב מ ש ך כ מ ו ת ה ל ה ם ה ל א ח ר ב ק ב ע ה ה ש ק ו ל ו ת , ל פ ח ו ת . ה א י ס ו ף ב ה . ש ל ה א י ס ו ף , ה ם ו ב ו ם ר ו ש נ י ב ת מ ב ו ן " ל ר ג ע ע ד ה מ ו נ ו ס ר ח ל ק י ה ח י י ו ד ש ה ב ש י ט ה ה ר א ה ש ב ו ת ר ה נ ש ק ל ו ה ש א י ב ה £ ב ו . ב מ ע ר כ ת ם ח ד ש כ ו ל ה ם ה ם ע ר כ ת ח ל י ל ה . ה מ ק ר י ם א ח ת D ע ק ב ה א מ פ ו ל ו ת . ל מ ע י ן ע ו ב ד ה ה ז ר ו ע ל א ח ת ע ל ה י ת ה ל ג ב י ט ל ט ה י ה ל א B ג ר ב י מ ס ר י ת . ע ל כ ס ו ת ב ת ו כ ה ב פ ר ק י ב נ פ ר ד ( . ש י ט ה ה מ ג ו ס ס ר י ת ו ל ח צ ו ה ת פ ש ט ה ב מ ע ר כ ת ) ה ס ג ו ר ה ( ו ה פ ך ז ם ן פ ו צ צ ה , מ ב ל י ה ב י ד ת ה ק ב ו ע ה ה ל ח צ י ם ה א י ז ו ם ר י ם כ ס ו ת ו א ת ת D ה א מ פ ו ל ו ת . ש ה פ ס ק ה ה ״ ת מ ב ו ן " כ ס ו ת ו , מ ב ו ט ט ר י ת . ב מ ע ר כ ת f ל פ ו ל י מ ר פ צ ו צ ה . ש ב ז ר ו ע ( ב ״ ת ם ב ו ן " י ו צ ב ו ה ק ר ב ת ה פ ו ל י פ ר א ל ב ק ב ע ה ו ס ר ש ל א ט ר ה ט א י ב ה ט פ ו צ צ ה ה ת ב פ ח ז כ ו כ י ת ע ם פ ע ר כ ת ב א פ פ ו ל ה ו ל פ י כ ך ה ס ו ג ה מ ע ב ר ה א מ פ ו ל ה ר ס י ס י ט ק י ל ה א ו ב א פ פ ו ל ה מ ת ו ך ט ל ב ו ת ק ה d ט נ ו ת ר ט ט ר ר ה ק ר י ב ה ה א מ פ ו ל ו ת ה א פ ס , ה ל ס ט ה מ ו ב ו פ ר מ פ א ת א ף ס ב ו ב ה ל ה ץ 8 ה ק ר ב ת ל א ח ר י ד י ל א ח ר ט ע ת ט ע צ ם ת ו ה ט מ פ ר ט ו ר ה ה ת ר מ ו ס ט ט ב פ ת ח מ ג ל י ב ל ם ה פ ת א ו מ י ה ל ל ו י ש ה ג ר ב י ם ט ר י ת ש נ ו ת ר ה ה י ת ה ה י ה ה ם ב ו ם ם ר י ת נ ס ת ב ר ה ה ד ף כ י ט נ ו צ ר ע ם ע ל ש י ח ד ב כ ם פ י ת ה י ה ה י ה ק ט ן ל ה ש נ ת פ ת ח ו ה ע פ ו א ת ה י ה ע ל ת ה ה ע ו ב ד ה ט ם ק ו ר ם ז ה ל צ י ן פ צ ו ץ מ ג ר י ( 0צ1 ע ם ה ב א ו ת : i 0.25$ ל פ ח ו ת ה י ה ה מ ו נ ו מ ר ט ה י ת ה ) ר א ה ת פ ק י ד ע ם ה ל ם ט י ם ה ם ג ב ל ו ת ח ט ו ב ו ה ב ד ל י ם ה א מ פ ו ל ה . ם כ ם ו ת ו ב ר ב ה ד י ו ק ה ז ד ק ק ו ב ב י ו ר מ ה . ל מ ט ה ( פ צ ו צ ה ד י ו ק ה ק ב י ע ה ט ל ל א ב ו ס ף ע ל ל ו ת ר ל ה פ ח י ת ע ל כ ב ו ל ם א ת ב מ ע ר כ ת א ת א פ פ ו ל ת א ף ל ט מ ט ט ה כ י ל ה מ צ ו י י ם מ נ ת ע ל ה י ה ו ה ו א : י ו ת ר . ת ו ך ב ר ם , ה א מ פ ו ל ה ט ה י ו ט ו ב א ל ב י ת ן א ך ה ו א ק א ו ם כ מ ו ת א ד י - 13 - הכספית טבזדקקו אל אםפולת האיסוף ,הכבם בראט הצבור הכספית טסתום-םצוף הכספית טב- V B טל ביורםת ,אטד ביתן היה לםגרו על ידי הרסת עםוד ) Bבאסצעות הרסת הזרוע c טל הביוהסה(. טסתום זה היה סגור כל זםן שבאספה שארית הםובוסר והוא בפתח םחדש עם פצוצה טל אספולה חדשה ב"תסבון" D . דיוק הקביעה של שארית הםונוםר בשיסה המנוםםרית היה גרוע עוד יותר םהסיבות הבאות: א( על אף הפסדים הםיביםליים של הםערכת ,היה עדין בפהה גדול לגבי כסויות הםובוםר שנותרו לאתר הפוליםריזציה 150-500סגרי(; הואיל ודיוק הקריאה בביורםה היה ) ± 0 . 5סם'ושבוי בלה׳ן של 1סם' התאים לכ 5-סגרי טל סובוםר ,הרי שאי הדיוק שנגרם בעטיו של גורם זה בלבד היה כ־.1 - 3# ב( אי הדיוק היה לםעםה גדול יותר עקב תופעה טסבעה לא הבהר להלוטין :הלחץ בםערכת הלך ו י ר ד ככל שנתסטר זמן מדידתו. אם כי מהירות ירידת הלחץ הלכה וקטנה עם הזםן וביתן היה להגיע לסצב בו יתיצב הלחץ )לאחר כמחצית הטעה( הרי נראה כי ההבדל בין הלחץ טנקבע סיד לאחר הפציץ לבין זה טנקבע לכטבתיצב הלחץ היה תלוי בכפות הםונוםר. אחת האפטרויות להסביר תופעה ז ו היבה בםפיחה אפטרית טל המובומר אל הזכוכית א ו תדירתו אל השומן ב ו טומבו הברזים והלםשים במערכת. של סיד after effect אפטרות אחרת להסביר התופעה הינד ,אולי בקיומו בתהליך הפוליסריזציה. סכל םקום ,אם בבדק הלחץ לאחר הפיגיץ ביתן היה לקבל תוצאות קובסטיבטבםיות בתהום טל 1-2סם סן הראוי רק לצין שנפח האספולה שהכילה אה הםובוםר היה בערך כבפחה טל אםפולת איסוף -זאת כדי שהנפח הכולל של הםערכת לא ישתנה סקביעה לקביעה עם פצוץ אםפולה ב״תםנוןיי 1 אםפולת איסוף ב״תםבון' E •5 0 נתוסף נפחה לנפח הםערכת ואילו עם הלחםת בגרע בפח דרסה םהבפח הכולל של הםערכת. קביעת ההרכב האיזומרי טל הםובוםר שנותר לאהד הפוליסריזציה כאמור ,חלה בםובומר המקורי )בהטפעת קריבת ה( U.V.-איזוםריזציה לאיזוסר הגיאומטרי האחר ,םהלכה והתקדמה עם התקדמות הפולימריזציה -כר, שכםותו טל האחרון הלכה וגדלה עם הזמן. היחס הכםותי בין שבי האיזוםרים הביאוםסריים ,שהיו םצויים בתוך שארית הםונוםר שבותרה באםפולה שפוצצה,־ בקבע באמצעות ספקטרום ה. I.R. - הכמות השקולה טל הםובוםר שנתאסף באםפולת האיסוף קוררה ל-70°0 ונשפכה - 14 - אל תוך כמות מדודה של s c 2 מ ק ו ר ר ל א ח ר שטמפרטורת התסיסה הגיעה . לטמפרטורת החדר בקבע הספקטרום שלה באמצעות הספקםרופרטומטר ) של Perkin - Elmer ( בתאים של 0,1מסי. B 137 יחסי הכמויות של שני האיזוםרים בתוך שארית המובומר בקבעו על ידי מדידת עצמת פסי הבליעה 1- )והשטחים שבתחםו על ידם( שב־cm 1070 1- •וב־cm1165 F הראשון היבו של איזוסר הצים )לגבי שבי אטומי ה- .הפס ( ואילו הפס השבי הי בו של אי ז ומר הסרבם. קביעת המשקל המולקולרי של הפולימר -השיטה והםכשדר .6 הפולימרים שנתקבלו בבםוים הקינסיים התמוססו במספר מסיסים ביכר )כולל כמה אלכוהולים( ־ דבר שרמז על משקלם המולקולרי הבמוך יחסית. נראה היה ,לפיכך ,כי השיטה הקריאוםקופית לקביעת המשקל המולקולרי עלולה להיות ,במקרה הנוכחי -השימה המתאימה ביותר. מבין הממיםים בעלי הקבוע הקריאוסקופי הגבוה נפסל הקמפור הואיל והפולימר שהומס בתוכו החל להצהיב בטמפרטורת ההיתוך של הקפפור ,מסיסות הפוליסר בציקלו- הקםבול היתה קסבה מדי. לעומת זאת ,התמוססו הפולימרים בנקל ב_ ^CCl שהקבוע הקריאוםקופי שלו כבר בקבע על ידי , [ B e c k m a n n[28ל . 29.8 - אם כי חוקר זה :אינו מצין קשיים מיוחדים בעבודה בסמים זה ,צייבו [ S u l l i v a n 6 Gombe הערכים 33-36 שהקבוע הקריאוםקופי ט ל משתבר .^CClבין ,בהתאם לתחום הטספרםורה אליה הורדה בקודת הקפאון שלו על ידי המסת תרכב inאורגניות רגילות. אם כי חוקרים אלה לא הסבירו תופעה זו ,בראה כי היא נובעת מהעובדה שה- היבו טרי-םורפי ^CCl ונקודות המעבר בין צורותיו האלמרופיות היבו ב,-21.2° - -23.8° ו-28.6,°-ן טמפרטורות מעבר אלה בםצאות ,אפוא ,בתחום של מספר מעלות קטן יחסית ,אליו מגיעים בקלות כאשר מורידים את נקודת הקפאון של יי־ ^ c c iעל ידי המסת תרכבות אורגניות רגילות ובראה שהקבועים הקריאוסקופיים השובים ,שבקבעו לגבי תחומים שובים של הטמפרטורה ,נבעו מחם המעבר שבין הצורות האלוטרופיות. על אף מגבלה זר בבחר ה_ ^ CClכממיס הקריאוסקופי ,בעבודה הבוכחיח, מתוך הנחה שהורדת נקודת הקפאון שתגרם על ידי המסת חמר פולימרי בתוכו לא תגיע אפילו למעלה אחת ולא תנתן כל הזדמנות להופעתן של הצורות האלו- טרופיות השוברת. מאחר ותוצאות הקביעות של המשקל הפולקולרי ,שתבאנה להלן ,הוכיחו כי דיוק הקביעות היה הרבה יותר קטן מההבדלים בשעורו של - 15 - הקבוע הקריאוסקופי טבקבעו על ידי החוקרים הב״ל -לא היה כל סעם לחזר ולקבע את הקבוע הקדיאוסקופי טל ^ CClבדיוק רב ולהלן יובת ,אפוא ,כי ערכו של זה היבו^30 :״ . הקביעות הקריאוסקופיות בעטו בטיסה דוםה לזו טתארה על ידי וופםי וקצילסקי ] D [3כ ט ה י א םטוכללת יותר םהבחיבות הבאות: א( בעוד ששיםתם של וופםי וקצילסקי אפטרה קביעת הםטקל הםולקולרי בתוך כ 5 -גרי מפיס ,פותחה בעבודה הנוכחית טיסה םיקרו-קריאוסקופית טאפטרה את קביעת םםקלו הםולקולרי טל הפוליסר טהוםם ב 0.5-גרי פסים בלבד .פתוחה טל טיסה כזו היה הכרתי םטום טבבםיובות הקיבסיים בותרו ,לעתים ,באםפולום רק כמויות זעירות ביותר טל פוליםר )כםד .עטרות מגרי בלבד(. ב( טפפרםורות הקפאון טל המסיס הטהור והתסיסות נקבעו באמצעות עקומות קרור טברטמו באופן אוטומטי על ידי רקורדר. ג( נסנע הצורך לזרוע בתסיסה גבישי ממיס נקי )כדי להמבע מקרור יתר רציני( .דבר זה בתאפםר על ידי כך שבםקום הסבתם הםגנםי בו הטתםטו וופםי וקצילסקי הפעל בעבודה הבוכתית ויברטור םיניאםורי )טניתן היה לוסת את תדירותו( ועל ידי ויברציה חזקה ,בעת טהסםפרסורה התקרבה לנקודת הקפאון בםבע קרור יתר גדול. ד( קיבול החם טל התרםיסטור והויברטור היו קטבים ביותר -כך ,טכל טבוי קטן בםםפרסורת התסיסה ברטם סיד על ידי הרקורדר. ה( במקום הגלונוםטר הרגיט בו הטםסשו וופסי וקצילסקי הפעל ,בעבודה (VTV) DC Vacuum. Tube•Voltmeterבעל impedanceגבוה ביותר הנוכחית כך ,טרק חלק קטן מהזרם טזרם בגטר הויססטון עבר דרך ה ^ VTV -תחום mVוםעלה( הביתן למדידה בוולטמטר זה אפטר מדידת 1 המתחים הרחב ) ם- טמפרטורות התמיסה בתחום רחב ובםדת רגיטות טובה ,בהתאם לצרכים .המגבר IV pre-amplifierלרקורדר והמתח טל VTVטמם כ- המצוי ב- המתקבל מסגבר זה ,בעת הסטיה המלאה טל מחוג ד , VTV _,בכל אחד מתחומי ( Voltage Deviderלמדוד באמצעות המדידה טלו ,אפטר )באמצעות רקורדר רגיל טבוי של **"־ 1.10טל מעלת צלסיוס -אם כי מטעמים אהרים נמדדה C°0.001בלבד )ראה להלן(. הטמפרטורה בדיוק טל 16 -־ טמירת םםפרםורה קבועה טל נוזל הקרור בתרמוסםם בתוכו נמצא התא ו( הקריאוםקופי ,בעטתה על ידי הרתחתו הקבועה טל נוזל הקרור ) ( reflux כך טהטנויים היחידים בטמפרטורת התרםוסטס היו אלו טנבעו סטבוי נקודת הרתיחה טל נוזל הקרור עם הלחץ האטמוספירי. המפטיר הקריאוסקופי מתאר בציור בציור 6 ואילו פרוטו טל התא ניתן .7 Aהינו דיואר זכוכית טנפחו 5״ 7סמי( טהואקאום כ/2-נ ליטר )קוטר פניםי בין דפבותיר העמד על ^" 10ממי לצורך בדוד תרמי טל התרמוסטט -םחד גיסא ומאידך אפטר ואקאום כזה העברת חם אטית מאויר החדר אל נוזל הקרור טהכבס ר ) פ ר א י ן 2 1 F 2 1 C C ״ -טנקודת רתיחתו בלחץ אטמוספירי היבה 2 . - (-C28°כך טרתיחת הנוזל בתרםוסטם היתד! קבועה אך לא סוערת ביותר bumpingטל הפראון הבטחה על ידי בחיטתו המתמדת באמצעות הרתיחה ללא מבחט מגנטי S טהכבס לדיואר. הינו ראט הדיואר טבסגר הרמטית אל H הדיואר ובתוכו היו 3חורים קרניים המתאימים ללםטים סטנדרטיים B 24 אטר באחד מהם הרכב מקרר זקוף )טקרר בתערובת קרח יבט-אצםון( ואילו בטני החורים האחרים הכנםו 2תאים קריאוסקופיים ס טתאורם ניתן בפרוטרוט Hהרכב מבוע חטםלי קטן M ,אליו חוברה בציור ך על הראט . ארכובה אקסנטרית התא הקריאוסקופי. E G טהניעה את הראט טל הויברטור V טהיה בתוך באמצעות מפסק ניתן היה לחבר )במהירות( את המנוע או אל ואריאק שוסת את מספר םבוביו או ,יטירות ,אל מקור המתח המלא; במשך רב זמן הקרור של התסיסה ,שבםצאה בתא הקריאוסקופי ,הפעל המבוע במהירות קסבה יתםית ורק כאשר התקרבה הטמפרטורה של התמיסה לנקודת הקפאון 3000 )שנקבעה בנםיון פרלימינרי( הפעל המבוע במהירותו המקסימלית ) ( rpm על מבת טהויברציה החזקה של הויברטור תמנע את קרורה ביתר של התסיסה. התא הקריאוסקופי המתאר בציור ך העליון של צבורו החיצוני הלחם לסט זכר D היה דיואר קטן ) aשהתאים לחור שבראש שבקצהו H טל המכשיר הקריאוםקופי( ואילו בקצהו העליון של הצבור הפנימי )קוטר פביםי 5.8 ממי( הלחם לסש בקבה )10 b .( B הואקאום שבין דפבות הדיואר בקבע כך שמהירות הקרור של התפיסה תהיה אופטימלית )ראה למטה(. הזכוכית, , cשהתאים ללטש , ולתרמיסטור d בחלקו העליון של הראש הויברטור R b אל ראשו G ) הלחמה א וליבה דקיקה . פקק שמש כראש התא ובתוכו הלחמו שני חבורי 2 C D ראש זה והארליבה T e ( דרכה עבר מום e חוברו באמצעות , 17 - ־ ציור 6 נדור 7 הסכ0יר 000(0ל ק ב י ע ו ת ה ק ר י א ו ס ק ו פ י ו ת התא ה ק ר י א ו ם ק ו פ • נ י ו ד ׳ 8י •י• י מ ע ר כ ת ס ד י ד ח ה ס מ פ ר ם ו ר ה בתא ה ק ר י א ו ם ק ו פ י b 15V DC - 18 - צבורית לטקס דקיקה )וינםיל אופניים( אטר םחד גיסא -אפטרה את תנועתו טל הויברטור ומאידך אספה את התא הקריאוסקופי בפני חדירת רטיבות בקצהו התחתון טל ראט התא ,י c מבחוץ. f ,הכנס פוט טפלון, ,באורך טל כ 5סמי ,אטר טמט כמוביל למוט הויברטור ודרכו עברך גמ חוסי החטמל אל התרמיסםור. מוט הויברטור עצמו )קוטר 0*6ממי( של דיסקית מחוררת היה עשוי םצבורית דקיקה ) ( R אשר בחלקו התחתון חוברה stainless, s t e e l , vשל טפלון )בעובי טל 0 . 5מסי(. קוטר הדיםקית התאם כך שמדת החכוך ביבה לבין הצנור הפנימי של התא הקריאוםקופי תהיה מינימלית -שאם לא כן גרם החכוך לחמום התסיסה. מסתבר כי חמום התמיסה על ידי החכוך השפיע באופן ביכר על מהירות הקרור שלה על ידי הפראון והיה צורך לוסת את תדירות הויברציות כדי לקבל מהירות קרור רצויה ,שקביעותה תוך כדי הקביעה הבטחה על ידי כך שהםנוע שהביע את הויברטור הפעל במתח מיוצב. מערכת מדידת הטמפרטורה בתוך התא הקריארםקופי מתארת באופן סכיםתי ו R - Rהיו טתי התנגדויות שוות בעלות דיוק של 0 . 1 $שהוו שתי בציור . 8 2 זרועות של בשר ויטסטון; Tהינו התרמיסםור והוא הוה את הזרוע הטליטית טל הגטר. כזרוע רביעית טל גשר הויססםון שמש ,בנסי וברת הראשוניים ,תרמיססור נוסף שבסצא בתא קריאוסקופי שני שהכיל ממיס בקי ושהכבם לחור השבי שבראש H הקריאוםקופי. של המכטיר כונת סדור זה היתד .לםדד בסישרין את הורדת נקודת הקפא ו ן של התסיסה באופן דיפרבציאלי; ברם ,בגלל קשיים בהשגת םהירות קרור שוה בטני התאים הקריאוסקרפיים לא ביתן היה לבצע הדבר וכזררע הרביעית של הגשר טםשה, כרגיל ,קופסת דקדות ) Dשההתבגדויות שבתוכה היו מדויקות עד כדי (0.1 % Sהיבו םפםק כפול באםצעותו באמצעותה הובא גשר הויססטון לידי איזון. ניתן היה לבדוק את מדת האיזון של הגשר ,באופן גם )על ידי הגלובומסר או -במצבו השבי -למדוד את המתח שבין הנקודות aו- המתח שבתקבל במגבר של ה- VTV b G ( באמצעות הVTV - . העבר דרך ה Voltage Devider,VD -אל הרקורדר טרטמ בהתמדה את טנויי המתח טבין a ו- bטבוצרו בעקב שנוי התנגדותו של התרםיםםור עם הטמפרטורה. •7 הפרוצדורה של קביעת המטקל המולקולרי של הפולימר כסות מסוימת של פולימר ) כ 2 0 -מ ג ר £נשקלה בתוך הדי ואד D ואליה הוספה כסות טקולה ) 5 0 0 - 0סגרי או ^ ( - o 0 . 3טל CClםפקםרוסקופי .לאחר c c שהפולימר הוסם הכבס לתא הקריאוםקופי הראט התרםיסםור והויברטור. בציור 6 Cאליו היו מחוברים ,כאסור, התא הקריאוסקופי כולו הכבם למכשיר הקריאוםקופי שתאר והויברסדר הפעל )בתדירות המווסתת הבי•ל( .כשסםפרטורת התסיסה התקרבה לבקרדת הקפאון הובא גשר הויטםטון )שבציור ( 8לידי איזון וםכאן והילך נרשמו ,באמצעות ה- הנקודות a ו- b VTV שבציור והרקורדר השבויים שחלו בסתח שבין שתי 8 19־המדידות שנתקבלו שבויי הסתת המסים o של עם ואילו המסים שבציור 8 הקריאוסקופי. ז ו שבצד ה מ ב ט א י ם את הב״ל ה ע ק ו מ ה שבצד שמאל ט ל י מ י ן של ה י ב ה של התמונה ,ו ט ל ה ת מ י ס ה T, T הטהור, י 1 o 1־ ־ ו ש ל ה ק ו k,ע ם ה מ ש כ ו ש ל 1, 1 1 o • כ ל ל לא היה פרלימינרי, הורדה הפעל לערכה החזקה גרמה ה טובה, ל -את שבויי התמונה התסיסה. ה י נ ה של נקודות כ נ ק ו ד ו ת ה מ פ ג ש של הקו . בהתאם כבר הסיבות להבהין ברגישות בציור בהמשכים על על פבי פבי אל הנקודות על ה נ ק י ו ן של בקורות q אי כן על יטארו קבועים םבוי התרםוםטר כך ידי ברגישות בדרך זו הרקורדר - הביר כלל התאים בוצע מעלה( היו קרור פלאות ט ו ב ו ת טל ובמבע ד ב ר אשר כ ל טעם בין בקודות בטנוי האםבם זה העולה גרם הרבה אותה הרגיטות הקפאון טל ממי כך טכל ה-0 מקו ה מ ק ס י מ ל י ת אשר )כאלו המופיעות ברישום הכביד הזהירות ושל בםדת על העקומה, האקסטרפולציה שנבקטו לשמור כדי א ל פ י ו ת מעלה בכמה דוגמא בדיקות המקסימלית טל הםםים והתסיסה בין המכטיר. בעו בין כםספק תרםוםםר זה טל הסםפרסורה טהראה בטםפרטורת הבחין באםצעות לעוםת המסיס ל ה פ ע י ל את . C 0 . 0 0 1 ° הן זו הבאות; הצורך המסים גולת זה רגישות הרישום ברגישות והתאים התרםוססר ובזמן החזרה קרור ל ס ם י ה של 1 )ולא ה י ה לרשום -ע ק ו מ ו ת ביר עקומות היד בעטה מכן הקרור לעתים וההבדלים הקביעות המקורבת הםדויקות נמנע ה ב ד ל י ם ש ל כמד. התרסיסטור הגדול אולם הקריאוסקופי ר צ ו פ י ם של היה נקבעה, ביתר ו- טל בנםיון הויברטור. . לכך לא של לרשום . את ב ש ב ו י ש ל ^" 1•10ש ל דוגמאות אולם הויברציה ב( םאהר קל ב- VTV ק ט ע ק צ ר של T הכוך לאחר על אף ה ד י ו ק טל כיול ביתן לרשום ניתן קטעים הממיס ההיתוך ומיד ועל סמנו ובעת שבוצעו אמצעי הקפאון תוזרות. זו גם ידי על להםנע לנקודת שניות 0.1°C בתמיסות . היה ב ת ו ך התא הרקורדר. (9 ם לעיל, C0.0015° א( בראה י י C כדי התמיסה מתחת על גבישי הטהור, יותר. 1-2 לא תתחמם מ י ד י ת של מ 0.1°C ג ב ו ה ה למשך שהתסיסה ר בתוך גדול הממיס ה מ ק ו ר ב ת של כדי לסקלה שהפעלת אפטרה,כאמור, יתר בתדירות שצוין ביר ה ת ס י ס ה עד כדי ו של ההתמצקות להפרשה פ כפי שבוי כרגיל הקרור ביתר טמפרטורת הויברטור בתמיסות עלה הקרור ביתר, נקודת הקודם כל a מ ת א ר ת את הזמן ואילו האורדיבםה נקבעו ה מ ש כ ו של הפוליםרים 0.3C0.03°־ וb - הבקי ופעם בתמיסת הפוליםר. י בדרך של •9 פעם האבציסה הנקודות ב ת ו ך התא הטהור ההיתוך בציור שבין הטמפרטורה k בוצעו, ביתבות חליפות, בסמים העקוסות בקםן. התרםיםטור התרםוםסר לטנוי יותר םידי םאוחר. והן ברם, קטה היה התבגרותו בהתנגדות אי עקב לכך ק ב ו ל החם להגיע טל לםצב התרסיסטור, התרםיםםור בעטה בו הכיול ואילו בשתי טיסות: - 20גיור 9 עקיפות הקריר של ^ cciנ ק י ושל תםיםת הפוליפר ג ת ו כ ו . ג י ו ר 10 וזאור ס כ י מ ת י של ה ע ק ו מ ו ת שנרשמו בעת כ י ו ל ה ת ר פ י ם ט ו ר . -21- א( שיטה " ס ם ם י ת י ׳ ב( שיטה "דינמית". בשתי השיטות היה צורך לדאג לכך ששבויי הטמפרטורה בתוך המדיום בו טבלו התרמומטר והתרםיסטור יהיו אטיים ביותר. דבר זה בוצע כך :התרמיסטור וה stem -של הבקמן הכבסו לתוך דיואר סגור שהכיל כלורופורום מקרר. דיואר זה הכנס לתוך דיואר אחר בתוכו היתד. מצויה תמיסת קרח יבש באצטון. הן האצםון והן הכלורופורום בבחשו בהתמדה על ידי מבחשים מגנטיים. X בשיטה "הסטטית" קוררה תערובת הקרח יבש-אצטון עד לפפפרםורה מסוימת )בדיוק טל (o.l°cוטמפרטורה זו בשמרה על ידי כך שהשלכו. ,בהתמדה ,לתוך האצטון גרגירי קרח יבש. לאחר שהטמפרטורה של הכלורופורום הגיעה לידי יציבות בתחום של כמד .אלפיות מעלה )לפי הבקמן( או של כמה אומים בודדים בתרםיסטור -אוזן גשר הויטספון מדי פעם )בהתאם לפלוקםואציות( וברשמו הטמפרטורות וההתנגדות שהראו התרמומםר והתרמיסםור. כערך האקויולנטי של ההתנגדות והטמפרטורה. ממצע ערכים אלה בקבע לאחר מכן שונתה הטמפרטורה בתערובת הקרח היבש -אצטון בכמה עשיריות מעלה ונשמרה מחדש בדיוק של 0.1°בתחום החדש ושוב בקבע הערך האקויולנםי של הטמפרטורה לפי התבגרותC התרםיסטור. ביסוד השיטה "הדינמית" היתה םונחת ההנחה כי אם תשובה הטמפרטורה באמירת רבה )בתחום צר( ותשמר מהירות קבועה של שבוי זה -ישמר גם קבוע בין תגובתו של תרמוםסר הבקםן לבין תגובתו של התרםיםםור. delay אי לכך בשיטת הכיול ה״דיבמית" קוררה )או חוממה( תערובת הקרח יבש -אצטון באמיות רבה אך בהתמדה. שנויי הטמפרטורה של הכלורופורום היו אםיים עוד יותר בגלל מעבר החם הגרוע בין שגי הדיוארימ. עקומת הקרור של הכלורופורום ברשמה בהתמדה על ידי הרקורדר )באמצעות המערכת שתארה בציור .( 8כל שבוי ב- C0.05°על הבקמן צוין על עקומת הקרור וכן צויבה על עקומה ז ו מ ד י פעמ, ההתנגדות בקופסת הדקדות שאפשרה להחזיר את גשר הויסססון למצבו המאוזן )ה base l i n e -ברקורדר(; בכל עת שסחט הרקורדר יצאה םתחום הביר שלו - שונתה ההתבגרות בקופסת הרקדות והמחט החזרה לקו ד 0-.וחוזר חלילה .חלק םעקומת כיול כזו סובא בגיור 10 הערכים שמעל לbase-line(29390- -ו ( 2 9 7 1 0 -היבם ערכי ההתבגרות בקופסת הדקדות שגויבו בעת רישום עקומת הקרור והערכים הטמפרטורות שהראה הבקםן בעת רישום עקומה זו. 0צ 0 0 0 - 4 . 3״ 4היבם לשם דיוק בקבעו ערכי , ההתנגדות המתאימים לםספרםורות אלה לא רק על ידי אקססרפולגיה אלא אף באופן מפורש; דבר זד .בוצע כךן הביר עליו נרשמה עקומת הקרור החזר לרקורדר ובמקום התרמיסםור חוברה לגשר הויטסםון )שבציור 8 ( קופסת דקדות שביה. - ההתנגדות שצוין על טמחט הרקורדר עתה, וסדי תעםד על המדרגות נרטםה טל בקודת קרור טובתה ציון ברטם על הציון )או התרסיםםור "דיבםית" חמום(. )בתהרפ היתד, ל כ ל l°c0.00 די מרוסק( 10 ערך פבי הביר טל שבציור וערך טל הדקדות בוספת טל מתאים העםדה הטניה הטביה זה נתקבלה על פבי הדקדות הטביה הערך כך הרקורדר כך טםחם אותו על טונתה הםמפרטורה. באופן בקופסת זה הכיול הדקדות הציון בקופסת ההתנגדות עקומת בקופסת הםםפרטורה. בקו ביר הרקורדר עקומת עליו המתאים להתנגדות טהיתה הורץ, מטסח לכל לתרסיםטור בכל הסמפרסורה. בערכו התרמיסטור ממצע טובה מספר ומקדם המתאים פעמים כ פ ו נ ק צ י ה טל ה ש פ ו ע י ם טל הטמפרטורה )בתחום ריטום מבקודות ההתנגדות ה״דיבמיות" ה ת נ ג ד ו ת ו טל ההתנגדות על אחת הקרור. הבדיקות שנוי זו )המצויבת מבקודות ואילך העמדה פעם עקוםת מדרגה אחת בקופסת עקומה ה ר ק ד ו ת טטמטה 22 בעת - אלו ההתאמה הטמפרטורה טל לנקודת ונרטםו הסמפרטורה עקומות הםתאים(. ע ק ו מ ו ת טתארו את בקבע בין בכמה כמקדם השיטה התרסיםםור ה ק פ א ו ן של ה- מהירויות הטמפרטורה טל הי״םטםית" נקבע ^CCi (. כ- 0 ל- 1.6 - 23פ ר ק 2 ת ו R 3ו .1 ת תוצאות הנסויים הקינטיים כפי טצוין כבר לעיל ,הרי הטיטה הגרביםםרית טל קביעת שארית הםונוםר היתה מדויקת יותר מהטיסה הסבוםפרית ולפיכך טםטה האחרובה בעיקר לצורך בקורת התוצאות טבתקבלו בראשונה; בטבלאות שלהלן בכללות ,אמנם ,התוצאות שנתקבלו בשתי השיטות אך העקומות המתארות תוצאות אלו מבוססות בעיקרן על התוצאות שנתקבלו בשיטה הגרבימטרית ורק נקודות מעטות המופיעות בציורים 11, 12, 16, 21 מיצגות את התוצאות שבתקבלו בטיסה המנוססרית והן הכנםו כיון שםטיתמ טל הערכים הגרביםםריים המתאימים היתד• גדולה מהממוצע ולגבי םםיות אלו קים היה חשד טהן בבעו םטגיאות טקילה או ריטום. רק נקודות ספורות הטמםו לחלוטין מהציורים -אלה היו הנקודות שםםיתן מהעקוםות היתד .יוצאת דופן ביותר וברב המקרים הוכיחה בדיקת שארית המונוםר שגם ספקטרום ה, 1.1*.-של תערובת האיזוםרים שהכילה שארית זו ,הינו יוצא דופן ואי לכך נראה שסםיות יוצאות דופן אלו בגרמו בעטים טל גורסים בלתי רגילים כגון :חדירת אויר לאמפולות אטר גרם לאיזרמריזציה מהירה טל האיזומר המקורי ,כך שקימת היתד .הצדקה מלאה להטםים בקודות אלו לחלוטין. בכל טמפרטורה ובכל עצסת אור-בוצעו םספר בסויים חוזרים )לפחות (2 ובמספר מקרים בוצעו אלה בדוגמאות של מונומר אשר הוכן וזוקק במבות שובות. כל עקומה שבציורים סקיפה ,איפוא ,את כלל הבםויים שבערכו בתנאים שהגדרו כזהים ומדת ססיתן של הבקודות הבםיוביות מהעקומה מבטאה ,לפיכך ,את השגיאה הבםיונית בנסיובות טובים ,כך ש&זור הבקודות הבםיוביות םםביב לעקומה מבטא גם את מדת הרפרודיוסיביליות של התוצאות. הסטיות בבםיון בודד היו בדרך כלל קטבות יותר ובראה שהפלוקסואציות בעצםת האור )על אף הבקרה האוטוםטית( הוו את הגורם החשוב ביותר להבדלים בין נםיון לבםיון. הסטיות הגדולות ביותר היד או בסקרים בהפ הגיעה הקובברזיה לפולימר לערכים גבוהים ביותר או במקרים בהם מהירות התהליך היתד .קסבה יחסית. את הסטיות במקרה הראשון יש ליחס בעיקר לכליאתו של מובופר בתוך הפולימר המוצק שבתקבל ואילו במקרה השני יש ,כנראה, ליחס את הסטיות לגורמים שהשליטה עליהם קשה )כגון :עקבות חםרים זרים( ואשר השפעתם היחסית היתה בכרת יותר כאשר הפוליסריזציה התקדםה באטיות וכן יש לזקוף סטיות אלו לחשבובן של הפלוקםואציות בעצםת האור אשר השפעתן היחסית היתה גדולה יותר בעצמות אור קטנות הואיל רה- Relays של םערכת וםות עצמת האור הפעלו רק כאשר התנגדותו של התא הפוטוקונדוקטיבי השתנתה מעבר לערך מסוים. מכל מקום ביתן לוםר שהרפרדיוסיביליות הכללית היתה םםפקת והתוצאות הן מהימבות עד כיי .10-15$ ־ 24 - •J -I - $ k U 1 u j r o u j r o v > 1 - » r o - » r o - * - * « * ׳r o 4*. —00 O r o r o r o 00 נ 4* C\U1 C \ - J ONUI 4 * o \ 4 * - * ON i - * - * - ± - * - -*• i 00 v_n v o u i ON r o - » 00 00 VO 00 VO ON-P>- CD O 4*- Ul v o ני־0 ON 4*• 4*• - k 4*• - » - 4 נUJ —•0 _1 u -» O Ul HID J -J a ט D a u _J נDUJU1-4 4»> — נON 4 * r0 4*• o r o 00 v o — נv o ^— 4=- u_1 csi r o ם -a _ וJ W •J• sT u u 4 - 1 -» •״u םo טu טa ONUI r o — J c r \ 0 0 v o - ׳o r o r o 0 0 0 - A — J ro r o — — ׳k - * - A - A - J k — v o v- o *— — נ0c4o ^- !Om N U oJ 4—^1 — OנOv vo oO oN o o — 1 u i 3 oa ) 04 0*U ^J -e־. v oJ — —u 3 4i !r *oUrI o - 1u^ iUoJ o Uu 1 Ui — J r3or ->• -* _J — O — נj o — 4 • * נro O - * O V O - J A co m - J . ~ ־J - J - J . v o v o r o U J ON o n C D 1 v x m i o — נ4 » - - * 0 \ 0 4 » . 0 נ B -j ו <י a -! D _ l a u M a u -I ט u NT וזי • " ^ יtO V N W V N M M M M - i M - u - i - ' - i - ' - ' - ' - ' - i ui o -1 — 0 — a D • o o o >r CO >l ~* • *0• * H Cl H O o u U J Ul U J Ul r0UJU^UJV^UJUJU44*UJUJU4UJUJUJUJUj4*4*4»-4»־4* _ * v o o + k v o - » m m O 4*. 00 oovo u i v o oo v o 4* -> -* ro c o m ro m v o 4* u i m u i m v o r o m - » r o 0 0 u i - * 00 u i 4*• 4*• ON נ—נא ON—ג —נ ooooouibbouiuiOuioui a —* —* 1 _ 1 —i ~ 1 OD UJ a u «l 14 a Zi J O -i -* si % UJ ooooouiouimo k ~ 1 _ 1 — & — A ~jk — A —1 — 1 — ^ V O M \ 0 0 V O V O O - i V f i O M - » ^ - » » ־M - » O M M M^Vx M MVN 00 u4 m — 4 _ i — גv o o 4*• — נo -p* UJ 0 0 v o v x o o v o 4 * o r o O ONVOVO r o • • • • • • Ui vj! m u i u i u i u i Ui u i •vT _1 vo 00 m m ro vo 4^• 00 vo ON OD ON OO — נ— נvn ON4* m m UJ UJ 4»• ro -» u1u1ro0uj4^u1003rou1u100ro-»4*4*-»4*u1vovo4*04*vo 00 4*• o — נui - 1 -t4*-u1 r o — J O V O U J JUlO 00 00 Ul V O o־4-vo ro -I >* J J J a -1 ט — יu <r B a _1 ^— D U J 4 ^ U < U J U J U J U I U J U I U J . ^ V X 4 * U ^ ^ 4 ^ U J U J U J U J U J 4 * - 4 ^ 4 ^ 4 * • • * * • u i Ui - 1 — גu i - ! 4 * . — נU J —1 m O N ro 00 O Nנ0U J — נO N 4 > - OOU! • ^ 4 * • 0 0 4 * . O — J U J ui ro o CNto rovo UI vo ro o vo u i ui O N vo 4 * • ui o o vo 00 4 * o ui o vo vo vp ro ro UJ a> o -»UJ ro ui ui vx —נ ON-P*. O N U I D -o ט5 UD D " •I J j w a u •j• —» U -I X •J XI o u u a B B a o _l Ul 4*• O N 4 * 4 ^ 4 * ^ U l ^ 4 * ^ 4 * 4 * U 1 4 * 4 * 4 * 4 * U 1 4 * 4 * ^ U 1 4 * 4 * 4 * 4 ־ O 00 0 0 4 * 0 I O Ul O V O 4 * I \ 0 U 1 — 3 U 1 U 1 V 0 4 * U 1 U J O O N - p > . U J 4* i ro 4 ׳- -j a 3Tl!JJ •J _».-» ro D OB a H O O vo - x O ro—׳—ינn O ui O N!ן — םנ a u -» _1 o vo 00 00 — נu i ui u ןץJ B U B j 0 u 1 u j 0 0 0 u 1 v— u ם UI UJ *־U4 O O N O N OO V O V O - P ! . VM נ * O N O N O 4 * UJ - * m — 1 נ—נ roiofotoro•"*-*-*-*-••-*-*-*-*-*-*-*-*-*-* 00 ro ui ui r o — 4 4 » . UJ * roO o O N U I — נ— נ vo vo — נ — נO N O N U I U I UI 4 * • 4 * UJ ro-* O O 00 O u 1 0 u 1 u j r o 0 u 1 v ^ 4 * o u 1 0 0 v > j 0 0 u j u O O O O O O O O O O O O U l O O O O O U i O O O O O O O •a rorororororororororororororororororororororororororo ui—JUI—JUI—5U1—JUI—3u! ON—נ— נu! ONUI ON— נON— נON— גON ON ON a •> wo zi a 5 j 1~4< a -1 a NJ־ - 1 ט II - 25 - Zl וי O N O N VJI V j ) V j j M V > ) - J | V ) - ' ^ ־i - * - » VO M O a - J U l - ] O - J O ONV>4 v*l 4 * zt _J 13 D — J O N V W V X V J I mi. •H ו —1 OONOO—JVD00O4*-IN>ON.£».ONC0 — גvo ro - •נO N 4 * ro UJ וי וו u _I O 19 Zl •J• וזי zi •J -J a a| י U _l ONONVJlV>IV>j|OV*l-*tO-»•-*-*-*-* o vo o VJI 4^ O vji - ניvo ON o covjgvji ON-fi. ro 0\ ON ONVN vo ro - ONV*vo * -*• V J I vo VJI 0N4*. 4^ IO ro ->• INXCD O N ro ro Zl וי •H ו וו n 19 n u —J •j טי it •J Ul M M - י- i a o*. O N O N V_W — נ — נ0 פvji V J I C N - £ * 4*• V>J ro -» -*ro —4 Vji VO Vn V>l —3 | י0 CO -!.— נ- k — J V > j V D — a - ~ 3 V O V J I — • J 4 * • O N _1 ro 0NC0-»v/ivo0D-o-1-100vo-»0ro-f>•—נ ^ ״ a - a _| - J o fo a w _l D •1 M־ u _ >י1 •J• M a a טUl טa % — ZJ % r a Zl D zi —1 - A to 4». r o V > J ro V * J ro-f=»v>jv>4vjjv>1^.4^-^i^-^.4^vj1 —3 V>l V>J V O V J I O N ^ 3 00 V>l VjJ O N O N V D 4 ^ V > 1 4 S » O N O N V > 1 O ONOr00D\jgVD|00-»lXO—3r0r00V>JCOCDVJ10NVJl V ^ O O O O O V J I O O O O O O O O O uiJO O O O •j ׳״-^_1 «• a _1 a U ~J וי _1 a—j u ו יNT J M _! a u טD •x E Zl B D —- a מ ro o o - ג י 00 1 rov>1vx-£.4^-£>•^^ 00 V J J o O VJI O N — נr o - £ * - r o r o c x ! v j 1 0 — J O N O N O O o uiooyiuiOOmu! VJI ro v>4 ro ro -» -± -~jO-^vj1vjiv>1-i0300000NVjn0Nvn4^4i.roro-1-j• כ0 vo 4=>. ro O N ro -pi. -!v>j - 1 vo co vo O N 4 ^ V J I v>1 ro o — 0 VO _ 1 V O 4^ VX —3 V>J VO VJI C O V O V N V J l V O V N O f v j l u -« — _l j a O US a a o םO NT -—Zl P Zl ZJ <l נ _1 ס D - וי ON -1 וי J U U - J וי a ג- ( י9 00 V>4 ut sT -J־ -1 -1 ־M u טB >— Zl NT B Zl O zi «! a _ 1 _ i ro 4* ־V>J V_M יו0 v» i ^4^v>jv>1v>!v>j4^4^4^4^4*4 ׳vj} 0 0 v>j V>J V J I o O N O N O N — 4 V J I V J I —- נO O 4* O ^ O - A » = ג- J • O N V J I 0 0 4 * • ro V J I V J I O N V J I V O VJI O N O ON V N V O V O O VJI . •> •1 O -J U iJ -J a 4^v00 ONVJI v j i v j i o o r o v j i r o o o o v j i v * - * ro-vj! 4* V J I יו0 WW ^ ->..^.^—34^-^VjJ4^V^VJ1V>j4^4*--P^-fN.4*--£>4^4»-4*־VJ1 0\.k. co o V J I vo — נ.£>. V J I ro co ro ro 4*. ro—J—נ co < x > O N - ! 4 ^ V J T - J . V > I O N O N VJI C D rovji -! 4 * . V J I - ! . — נ vx ro o 00 o -100-iUivoo0N>-A_k00vo-i0ro-^f00f0cov>1 V O C D O N V J I V M ro - A O V O VO 00 —•3 —J O N O N V J I 4 * V N to - 1 - י ^ooo^owowoowooooowuwo O O O O V J i O O O O O O O O O O O V J i O O O N O J ׳-^ D D -1 u TJ u o B B Zl O a - j a •f a -1 w 3 D a NT 3 B W Z I B Zl D LI 3 ~J w s U _l _ וזl ובB Zl D וי a VjJV>JV>lMVjJMVNlOVXlOVjjfOMV>IIOMMMMMM vovovoCDvorovocovorovoroODVorooorocorocDM - Ul o a a - 26 - a o —-J V O נ י ־O N V O O N O N O N V M V J I V J I OO O W N V M O V M - 1 [ ט- ג- 0 \ נ ־ ־ ז ט נ \ ן o a •» _J ts a -t _J u -» «* w «• ט »־J XJ - * - ! טו a Zi zi _J o a v>14*4^v>1v>jK>rv)Mro-i-j. \. —3— 00 ג O N co ON—q O N 4^ O N — 1 v o x o V J I 4*• J -* u 4*00o!ovMvovj1rovn.*^c־־03vj1r04^—נ _»~ ט ו M •vT X! Zi si rororo-*1v>-»-*-»•-* ON—נ ovo-».rov/J4=».-*——נJ4*vw-*-* _k4i.VOOhOV>IVJlVOCOOO-»VOO— ONV>J VJI VM — 3 — 3 VO VJI 4 * VM VO N U J - i VO VO ** p J r> ^ tf P ט D a J J 14 sT \ T •J -J XJ M טa a Zi o r! 4 * ro I O V M V M V M V M 4 * V M 4 ^ V M V J 1 4 * V J 1 4 * . ^ . V M 0 0 V N V>J V » KJ־i — 3 —fc CO V M V O - * — J V M V O O N 0 4 * כV M — נO O V M O V M 0 0 - 1 0 0 4 ^ V O ONVJ1 O O U l U l O O O O O O U l O U l U l O O •j .—^ _1 %J -» a u v— ם V M 00 — J 0 0 0 - ! r o - * v > 1 f 0 0 N 4 * . — נV J I 4* —!—נo^rooooNOovo—JNOVMVOOONON VJ1 Vn VJI j o a u •J -1 - a -1 a a - I _l XI 9C a B D a a u. ו טa D U a -< _1 D a 14 טZi NT mi a Zi vn vji •I rotoivo-iro-fc-fc-fc-fc ON— גo v o o r o V M 4 ^ t o o o o o v n - p » ׳r o r o —fcfooo-i—1—נvo0Ntv>vjjrov/i00c0f000 4^. 4 * V N V M v o 4 * 00 4 * O N נ — נ \ ן- * - » — נV M O o « »• ׳ - , •«ם -J M K —1 O u —•יZi _j 5 _1 (4 N T vT -J XJ טB a a a -1 ט U Zi j _) a 4* IO fOVMVMVMVM4*VM4*VMVj14i.Vn.C*-4* V M co V M V M V M 4^• O N נv s c o - 1 V J I r o 00 m 00 v n 4* O N 4* O N v o V M oo V M o r o O N — נv o —a r o v o —$ v j ! 00 V M - * - i ^ o o - » ג ך- * — » v o ONVO —.ם o * יa _n mi J u o u W J 9( —1 XI DW U D a *— U e Zi o J ! ONVn 4 * VJI Vji 4*. VJI VJ1 Vji VJI 4 * Vn Vn VJ1 V n 4* VOVJ14*r04*—30V710-fcONONOVJl-fcON v o oo V M — נr o V M OO V O ONVM — ON VM O 0 0 — — נJ V 0 v n 4 * V N 4 * 4 נ *O N VJI f o 00 O N v o v o 4*ro-i0vooo—0[—נNvj1vj1-p»־VMro-a.o O O O - f c V M V M V M O — f c V x O O — f c V J l - ^ • O O O v n O O O O v n O O O r o v n v n v n •# a נu i J -י a XI a ־ סJ ־a a ^ י3 a Zi D » -1 a u 1_ ן *3 xi ו a a a —a ם •I roroforororotoroforororororororo VMVM4*VM4*VM4^־VM-P>»VM4».VM-£>-VM4*4* a •> w a a o - 27 - וי ו • a i ON—3ovvxvx4 ־r0r0-*-»-»•-' COIO-piOVO—JOOCOVOVj1roh0CX>4*־VX u - I u D ט-י ZJ וי _1 a as—j ovvx 4*• 4=* V>J vx.ro 1v> - 1 V0V>JVJl-»fO00N)-*N>O4^CT\-»-JVJ1r0-i —J O VJI ONVX CO -fa. ONVJI VO C \ - » M 0 \ 0 O O a •» u j u ZJ ZJ •י -י _1 •יuJu ט •a• •^1 a - _l v » \ j j ג\ןJ J _1 J J VXVJ1VO-P».VxV00-kVOONVJ1VJl.£*«*-» VX->.04i.—OVJlVJlVxroOOWJl—JONON • • • • « • • • « • • • • • • VJlVOV04:»־VJlVOONOOC0r0VXVOON—נ _ 1 - 1 . -iv>4 tv) ro נאrov*1Vx-*;v*1-£Vx4»£4-•*־ VJI VX VJI VX O -J. ON 03 C O VX O - 4 C D vo vx O -J• ro—J oo c\— נvo V J I — גvx O N 4 * vo — נ— נV J I — נvx oobvnoooiovovjiovjioooovji ^.v>4^00N0NCDC0-*oro-»u1rov>jroro 4^ VO ON4^ Vx ON - i 00 VO -f^• ON 00 VX VX ON—0 vo co vo -t^ - i V J I ro o O N — נv>1 — נvo owx ro o -* ON—4 *נ. VJI 4^• r o o o — 1 - q - i V J 1 - * 0 - 1 v o o 4 ^ v x v o r o ZI וי ו _) מ י י ״ טa _ו-—ט וי וי _l 5 ט se ט טZJ ט —י •j• ZJ B ט a _l u ו-)י גו ט 1 4 a י3 טa -ט —ט a a —1 1 P -1 P 1 ON ON י1 r. VJI vxvxro-*— ro—*•-J>—^ vx V J I vo V J I 4^ o ro ro O co ן a ״1 ט _j ט Du _» U •j _ul T•j• l B D טu ZJ B aט ט •י Zl •1 _J a ״- «l J u _1 וי טn ט •sT ZJ וי ^—>. _l #* a -1 ויט _j M -J _! ־VJ P B B aט ט _k - i _1 vx -*ho ro rovxvxvxvx4^-vx4*-vxvx ויטJ ט -1 V J I — נO N vo O N — 0 0 נ ro 00 vo —נא נ4^• vo 00 ro _» vx —4 • * נv* 4*. 4* r o V J ! 00 —נ M ui •j• ט a ^ _ ׳1 X —1 זי1 JJ B o V J I —4 00 ro o V J I vo vx -* vo vo ro 4* -ני M Bu aט ט -1 .יי־׳ D ^ 4*. ^ VX vx 4*4 ^ ־Vx •4*• 4^ VJ1 4*• Vx •fe *_ י1 a ־4* vx V J I ro vo a> vo .fc* 00 4^ —נ o — נvo ONVX V X - J . VJI V O O VJI_i03O4^4i>־-iOVJ1—304*-4^VX-*ON-1 V J I vo vo vo V J I vo —1 o o vx ro 00 vo ON—נ O N ro JSJ u- יa B טט ׳—י ZJ B a aט / ־ ־ ׳N ZJ ro-iOVOCO—30NVJ14^4*־VxVxfO-*-*00 000-*0000vx0Vx-*-»4*-*Vx*־ O O O v n V x O O O O O O ( וטוטזטמOui V X V X V X V X V X V X V X V X V X V X V X V X V X V X V X V X V X — 0 0 נ00 — נ0 ג— כ00—נ a u w a טי a _j ויJ o ט w o OaN —ט גVJI ONVJI ONVJI O N VJI ־ 28 ־ vji^vxrorororororo-*-*-*-* O vo vo - 4 ני־ O N co vx * נ י co 00 v* J oo VO —נ. O V J I VJI V X ro V O ONVO 4* o—נ 0 נvo vo vo 4 vx ro ON ONVJI -P». vo O N V J I vo V J I vx oo co vx 00 V J I ro -י a -! י־-•*נ V Xu o ~» a U u a -> a ro •j• &ן צי וי _l 4»־-f־־vxrorororo-i-j.-i-i_i_A 00 •J ו a J -* a ro O ON o O N V O V J I O N ro - נ יONVX o _j u _ט ו u -j• xi & ך a ro rororo-i-A-1-*—י ON400~־IV)-t0«\־OVOONCOONON4^-l^r0-» ro 4^ V J I O V J I V X co 4*. a —>.->. -p^ -* — נro -£» VOrOVOVOONOONOVX-^ONONVOONOVxCO «1 M * w _i »— ״-. _!ם -1 a _J u -׳ a \ — au aט • O •S s W vl ־vT —J Ul B S a XI ט a zs ro ro vx - נ י-i VJI rov*1vx-Nvxv>!v>j4^4^-|i4*׳4^-K4^ CO V J I O — • 4•*4 ^ נ. V X - 1 ro vx vo ON O N 00 -k vo o 4^ — _ נ י ־ נi - 4 — נvo ro ro ro 00-ני O O O O O O O O V J l O O O O V J l O O O •—-•יJ a_l -j4^ a a u — o ט O «• —1 00 00voc0ro-*vxroO-»-&.v*1vxvxvjivx4*» O - J O O ^ J M O O O O O ^ U I O D O O O U VJI Oט M a >D— zt VJI o O נ ם J -DI a < ויr u -J _ l B ס a Bse O a u -1 -וי a U a -1 *3 D a ו ו a ט D a M •׳ • H CO r\ w o וי -1 ro ro V J I V J I vo ON vo _1 _1 _i —^ ro 4* vo 00 V J I O N V J I V J I V>1 V X OOVJI VJI O o 4^ ־rovo O vx vx -».— נ4» ־V J I O 004^0Nvx00vj1vj1-100-1.0-׳-».cnvovj1ro ro ro Vx rovxvx4^VxvxVx4!4^4<=־4i4-«£-^־4^ O N V O ro — נvo U I ONVJI O N ro CDVJ1VJIVJIVXVX-F»-VO 00 ro~־J-JUi-*4^vxOf0rovovx-» -* oovx O N 00 V J I vo — נV X V J I O N C O V X - A 00 O N VJI ״ יי ־׳D -1 a -1 _l D «l NT *1 a -J a —1 —1 ״- סי־D J ו u a w 5c a •> -j־ a u *a xiB B a O a• J -1 וי O ui -J - a a J -1 ZJ vxvxvxvxvxvxvxvxvxvxvxvxvxvxvxvxvx 4^-^4^4^4^4^Vx4^VxVxVx4*-Vx4^VxVx4i• B w •H -*.VJI-iONOVO—JOOVXO-ACDCOOOVxrOON —1 t J a 00 ro O N V O V J I — 0 0 05 •«-.^נ-נvxvxO4^vo-i c r o NT a VOtOVOVOONOONOOO B a ON ON VO O VX 00 OVJIVJ1VJ103VXOOOV_T1C0OVJ1OOVJ1O a _l -1 XBI uD a D .ו u s • a •0־ —1 U •J• a -« -J •< 0 0 0 N 4 ^ v x r o - k - * 0 v o o o 0 N O N V J I 4*• 4^ ro ro 0-i4^-A^.Vj10vxVxOvxO-1Vx04^0 ו u u M I a ~1 B -— n טBU טX a aD _J VJlVJlVJlVxVJl4>־VJ14»4^־4^VJl4i.4*־4i־VJl4^4>־ a Ul aט •S XJ B D _l D וי vl־ ט a a: u a •29• Z i si ו O D ON vj! 0Nvnvnvnvjt4*VMVMVNVMro ro ro ro - * - * - * - * vo 4*• נ\וo ro VM ro VM vo ON o vo —4 Z i si >^גVM ON ON VJ! 00 COVM -* ml U O -1 VOON—J04*—3—5r000—300-*004*VN4*ONVMr000000-* י־ -! U si U 13 -> •J" T l &ו si 4*• m V J I -* -* CO 4^ V O - * - * - * r 0 V M 00 O N V O V O ON4^VMVO—3VJ1VO OVJ1 - * ON vn ON VJI 4* V>J V M V N ro ro ro נ א1\ נ-* -* -* r0VNN>ro-*r0ro-*-*-»-»-*-*-* -* 00 1o-Jvn00 00vnto—IVOVM - A — נO N O N 0 0 vn ro O N V M VJI O N ו וו j v>4vn0N-*-*OOVMVM0N00_*4^rovn00vnro0N—:roo-* —0 o O N V M — נ־vn — נON4^» O N 4^ 4^ ro ro vo o 0 0 O N — גV M V M -J• voVM4*Oro—40000(000NVO—3rovM-*vnc0VMOONVn Z i si _l a D -I —׳ D u > - ׳ a •»־ TI u u Z i •J" - a j a JJ u * _J Z i w si •J• -J . 1 ui ט B a a Z i O -1 o •sT וזי B •si D B Z i si -1 o —1 a U NT -1 ־ נVI D : אB / N J -*N)-iro-*rorororororoVMv>1VMf0vjg4*VM^.VMVM^>^ -גי O 4* -*—JVMVMVM—34*4*VM - * VM ro V J I 4^ ro O OVM - CO4^. - » V M V M : O O - * - * 03 ONVJIVOVO ו ט ס- נ י-* vo 4*. vo vo o O vn vn V n V n V J l V n O O O O O O O O V n O O O O O O O O O O a j ט U -1 D U si v— a ט •or Z i vn O N 4* O N vn — 0 0 נ— נ— נ rovxro—3-*-*ro-* O N — גvn — J O N — J vn vn B D 1 -* -1 - a u a S B Z i D ZI vn 4* ro - A ro ro ro ro ro to V M V M V M roVMVMVM4*VMVM4^4* O N V M 4* ro — גvn vn—נ ONVO ro vo ^ 4* 0-p>. a u M CO O w ט =1 ro 4* D •׳ —j vo O N -* — נ.p*. vn O N V M vn 4^ 4^ ro rovo o v o O N co 4* ־V M ro -1 D o — נ— נ4* — נvn vo — 0 0 00 נ oo o -». —) rovMvncrwoOOvji -*vn ml u a u vT s i ml ml V M — נ4 >גO N V M V M 04^vn4^vn —* V M -* — נvn O O o vo -p*. —4 _ ' —* נl Tl —נ ט a u —j — נO vo O vo O V M O V M» — ro1 V O V_1M V J I Id — - »— נO N V O V M vo 4* — נ a 14 a< ט םn D v — Z I •d U 11 vn Z i si rorororo-fcroro—k-i-fc-»•— •-A a -I 0 0 V M vo — נ-* o 4* O N 4 * — 0 0 V M V M — גO - * 0 0 - * V M 00 נ vn vo V M -*0034*vnvnvncorovn000VM0NV0-*03vn(0—jvocoro 4^Vn4*4*VM4^VJ1V>44*-&v>1^4*4*VM4*4».4*Vn4s>־VM4*-P>• V n O O 4 * 4 * C 0 O V 0 - * O 0 0 00VMON004^VOO-*-A4*V>jV0 V M 00 V O V M ro oo V M 00 vn V O - * vn V M O N - i V M - * O V M vo vn vn 4* m l a m l J a Ul %r vo a u וי9c m l T l — _ l טUl a B w B Zi ם si u a • s < m l o a a V M — נro o 00 co vn ro — J vo V M - * ON—0 O N O N 00 vn ro O N V M vn O N •si B * -J w «J־ B 14 r בTJ a B a o -I si ml a si NT o o v o v o c o o o — 3 0 — נN 0 N own 4* V M V M ro o ro \J_*004*-*VM-»-^04>־-*VMVM-*-*OOVMVM-*OVM VM VM VM OvnOOroooOvnvnOvnVnOOvnvnOOOOvnOO ^>a a u - » —1 « T l -1 a z i a — z i ס a V>JVMVnVMVnVMVMVn^VMVnVMVnVMUlVMV>4VMVMVMVJ1VMVM -*-*0-*Oio-*oro-*pro0-*oro-*ro-*ro0roro O " U O a a x M a si X Z I ml a ml o u ו • a ml a J <׳-v_l ״a —1 o U >G׳ m l a Z i - 30 - ONVji-p^-^-t^vxvxro-*-*-* 04>-ON03-»—3—נ—נ\ןגvj!00NVj1to ONVJI -£*4i.4^VxVxr0-*-*-* ro V J I — נvx vo vo -» -* vx vx 00 <ן0 -נ־־ VJI a a -I -1 ס D •1 p jP •י 13 a <r a•J -I p p J p a •J• צ י -1 p •p J !ז • ני o0 Zl VMVjgMro-i-A-i-i O^-f: JVO-{^VJlCOONVJ1r0r0-i -£» Vx VO VJI VO VJI ONVX -* 00 O ON ONVX vx VJI ro ro -* rovjivj!vxv>jvovj1vovx 0 _1 - a _j a P - * ט -! NT u-< -J־ -J •1 0 P XI —- Zla 19 P 19 B -J ־B a ט •j• B a _l a _l 19 ט aP Zl ro ro ro ro rovxvxvxvxvx4^vx-f»-£» -iVjiODONVJiroOvo-^oorovovjivo ^0N-fi.vj1-r^oCD004i.0Nvxrorooo UiOOUiOOOUiOOOOOO 0N0000co~־J0voro-1rovxro^0N ON O VO V X V O —1 — נ— נvo vx V J I V J I V J I O VJI vxrororo-A-A-i-i vx vo vx vx 00 vo -p* 00 —4 V J I vx vx -* o vo 00 O N - A o VJV vo v>j 4^ - 1 4 s . ro ro VX-P>--A^VX4^00—JroOOvjiOvo \—״ •» <״-1 -1 a P D 0 -1 ם פ _! P - י XI uD -1 _1 v_' 0P 19 X B ט B a •J• a a .—•>-« u _l aD 1u 9 0 •d טa -— a w P a a .— _ »יJ - a ט j 0 P •J _j a _lP J M vl ־XI -1 _ J — P 19 P 19 B a NT B a D a J 0 0 roro1Y>rorovxvx4*-vxvx-t».vx-^-t»• - A O N V O — נV J I ro o o —00 נ to o o ^ v oJw ooovji^-i^cororoOro-^ONCo a VJI - i - i O 00 00 — נVN -iVxVO o vo -P* 00 V J I ro • ro V J I o vx vx vo V J I vo vx vo 00 00 - ניO N V J I vj1-P*Vxvxroro-*0 _1 4^. O - 1 -P* 4>• -* V x •P* —* vx O Vx Vx vjivjiOvjivjivjivjiOvjivjiOOOO j j P NT a - 1 XI -1 a! P P ט B P B a ט «l rorovxrovxrovxrovxrovxrovxro vovoOvoovoovoOvoovoovo a P a a ט • H CO 0 0 ' s 0 p >J a a -I -1 D -1 P *^—׳ _l ט -I נ-*-ני p 0 p -J ~J־ O B a a P -J _l « XJ _J B a B >— a ט • י ט _J ^—״ vrivjivj1v^^>.vj1-p־־vji4^4^-P>--Fi.-^vj1 -N V J I vx -*vx — * V J I V J I V J I V J I — 1 CDvovxOvxVJi4*-rovj1-£»־vx00co-» ים -« a a •J• XI a B a ט a ו Xוי •j• B a M -4 •1 -1 ט a NT -1 (9 a ; - 31 - ON—3VJ1VJ1-£»-42>-VMV>I ro ro ro -* —3—«נ-*4־vo-*vovn4*vj1roOto -* vn V M ro V M cc 03 vo O W M 4* vn vn 1 •1 ZI ml •J —1 a o_! -1 P U •J Ul a • טJ Zi N T TI ZI j II ו ON—qvnvnvn4*4*VM ro ro ro • D -1 «1 _l o 4* \ 0 \ תCT\-fc»00 ro O N 0 3 — נvo O W J IU p J w P u a ZI «T T l ^ II ,—^ a -»a»vjgrov>4ro-A-i-*-A-i-* - —1 -1 0 N V 0 4 * . - 1 r o v o v n —0 ro -» ro 4* _1 a D P D _ l «t O C\Ji. O M V O V O - f s ־U l - » U 1 0 0 D -> 14 %f -J־ -* <j\ 0 \ 0 \ — נ— גc\ vo vo O N — גv>4 >— Ul J - J ml T l a (9 UJ טB Zi sT B a D ZI J «׳-s_l ml ro ro ro ro roroVNVMV*4*4*VM4* a -a rovjiOvxro—34^-j.corov>1-1>vovo -J o -J a 0N00vnrovooo-»100NV0vji000co P -׳ U u -J־ O U _J TJ OOUiUlOOUiUiOOUlOOO s— ׳D 13 D B U •S Zi B O a u —q 4* O N — 3 — נ —נ00voro0VMVMro0N _ l -4 O—Jv*1ro-»—5vji00v* 14 vo-*—jo D 14 a D 19 םo •j• VJI — יZi u P a Zi •1 _l , a -1 - o D vnvovn-*rovoaNa>v»1rorovn-» -1 «« -1 a VOOOVMCO—3VM-i0Nf0—נ4*03—נ V P •> 14 -J vT D -1 13 • J ml T l >— P -J ־P טB VOU10-»SO\0\MOVNO\0\OVj| 11 B a D 11 .—s J - _l _1 a -1 P D a roror01orovMVMVN4*4»-VN4* ro t\j w ץoVM v 1 roiv; י-*-* O — *—יJ—-<_»— * o v00w00uu D •» ro ON 03VM VN w u a ui %r O N 4* o O V M o—ג ONVJI O O V M V M V O ON ו% —1T l יל Ui D B ro-i-iOO-JkvnrovovM ON— גV M V M u B n O *—. _J •׳D 41 ONVn4*Vn4*4*4*4*Vn4*Vn4*-£>4^ -1 -» !3 03 vn V J I 4* vn — נO co 4* ONVJI O vo u NT xT 0N4^OVM-*—נ-*—ג o -» 00 00 V M D -• בTl w D -o ־a B —1 O N - A _ 1 — נ — נ- A 4*. vo ON ro VM - A O N 11 B ZI D ־ k 13 11 a u *a TI _1 B Zi B —יa a ׳ ׳N — נO N Own vn4*-£»-4*VNVNro-*-AO VN4^-*-**(0-F*IOOVM-*VM4^O-» Ovnvnvn4^vn4*OOvnOvnOvn ^.4».4*4^4*4».4*4*4<־4*4*4*^4»< VM—1VX-iVMOVM-*OVM-*0-^0 «l a P a a o (O O 0 O •vT B a -1 ml a ml a a a u *— cr • H׳ CO O o V—-י a u _a l a -1 D mt -\ J 5C NT B a •1 W -< ו ••1 s mt ט a 03 5e v/ M a • - 32 *יוד 11 הפוליפריזציה של איזופד n«0כפונקציה של הזםן גסמפרסורות שונות. •mi ג י ו ר 12 ה מ ו ל י מ ר י ז * י ה של * י ז ו מ ר הטרנס כ פ ו נ ק צ י ה של ה ז מ ן ג מ ס מ ר ט ו ר ו ת ש ו נ ו ת . - 33 - א( הטפעת הטמפרטורה על מהירות הפרלימריזציה םהירות הפולימריזציד ,טל כל אחד םהאיזוםרים הגיאוםטריים בקבעה ב4- ה ב ״ ל . ( y Aתוצאות 30לפי סקלת עצםות האור בםויים אלה לגבי איזומר הצים ) ( b.p. 16°Cטל הברופו-די פלואורו אתילן ניתבומ בםבלאות 1-•+ובציור 11ואילו התוצאות לגבי איזומר הםרנם ניתנות בסבלאות 5-8 ובציור . 12בטבי הציורים ביתן לראות כי בטני האידוסרים ובכל אחת מהטמפרטורות מתחלקת הפוליםריזציה לטבי טלבים בולטים (1 :התהליך ההתחלתי אטר בו הולכת וגוברת מהירות הפוליםריזציה -שלב זה יקרא להלן בטם תקופת האקסלרציה (2הטלב בו מהירות הפולימריזציה היבה קבועה והמתמטך עד לאחוזי קובברזיה גבוהים למדי )אך בכל מקרה בראה היה שבאמפולות התקימו עדין שתי השכבות הבזכרות לעיל; השכבה העליונה נעלמה רק באחוזי קונברזיה גבוהים עוד יותר(. בשבי האיזוםרים בולטת העובדה שעם עלית טמפרטורת הפולימריזציה שלהמ - נתקצרה תקופת האקסלרציה ואילו תלילותם של הישרים ,המיצגים את שלב המהירות הקבועה -נעשתה חזקה יותר; אולם מתקבל גם הרוטם טככל טהטמפרםורה היתה גבוהה יותר הפך הקו העקום )המתאר את תקופת האקסלרציה( ליטר לא רק לאחר פרק זמן קצר יותר אלא אף באחוז קובברזיה במוך יותר .בטבלאות 9 , 10ניתנות מהירויות הפוליסריזציה של שבי האיזוםרים ,בטמפרטורות שובות כפובקציה של $הקובברזיה; הערך האחרון שבכל טור מבטא את מהירות התהליך בשלב בו היתה זו;קבועה. טב ל א 9 מהירות הפולימריזציה של איזומר הציס כפובקציה של $הקובברזיה בטמפרטורות שונות. $הקובברזיה מהירותהקובבר ז יה ) d£/dtב* • ($/hour-־* 30 ° c 1 2 4 6 8 10 12 14 . 16 IP 0.60 0.68 0.86 1.00 1.20 1.34 1.54 L72 1.90 P..OA iiv בשלב המהירית הקבועה 2.51 50 ° c 1.18 1.36 1.62 1.90 2.08 2.28 . 2.58 2.79 2.95 *;. 1י נ>3«4 3.80 9cPc 70°c 2.18 2.28 2.54 2.82 3.14 3.38 3-68 3.95 4.20 3.84 4-00 4.32 4.70 4.98 5.30 5*62 5.90 6.!50 i t 4׳ 5.1 7.0 ־• 31 ס ב ל א 10 סחירות הפוליםריזציה של איזוםר הטרנס כפונקציה של בטמפרטורות שונות מהירות הקונברזיה ) dS/dt $הקובברזיה K 1 2 4 6 30°C 50 °c 1.40 1.52 1.70 1.84 2.66 2.78 3.10 2.02 2.24 2.44 8 10 12 3.32 3.6O 3.83 4.06 4.32 4.50 2.57 14 2.76 2.89 16 18 20 הקובברזיה /hour 70°c 4• 10 4.40 4.72 5.10 5-45 5.80 ( 90 °C אי אפשר לקבע במרת דיוק מספקת 6.12 6.45 3-06 בשלב המהירות הקבועה 3-6 5-31 7-7 10.6 הואיל ומהירות הפולימרידציה של איזוסר הסרבם ב 90°0 -גדלה במהירות רבה קשה לקבוע במדת דיוק מספקת את ערכי ה , d£/dt -במקרה זה; ערכים אלה בקבעו על ידי הצבת משיקים לעקומות בכל הבקודות המצויבות בטבלאות ומתמת אי הדיוק שבשיטה דו ,בדרך כלל ,והקשיים בהעברת העקומים בין הבקודות d£/dtהאתרים ,אשר בטבלאות מדויקים ביותר. הנסיוביות -אין גם כל ערכי ה- ברם ,על ידי שרטוטים של גרפים המתארים את מהירות הקובברזיה כפונקציה של #הקונברזיה בתקופת האקםלרציה) ,ציורים !4 ,13־׳מתברר כי בכל הטפפרטורות הב״ל )ובשני האיזוםרים( ה- d£/dt הינו ,למעשה ,פונקציה ליניארית של 5 אקסטרפולציה של הישרים המתקבלים ל- עצמו. 5=0נותנת את מהירותו ההתתלתית, , ;(d£/dt)£של התהליך בכל אחת מהטמפרטורות; ערכים אלה ,יתד עם ערכי מהירויות הפולימריזציה בשלב המהירות הקבועה, ביתבים בטבלאות 11 , 12 כפובקציה של הפפפרםורה. תלות ליביארית בין )(d£/dt ,של התהליך והלוגריתםים שלהם מתוארים באופן גרפי בציור , 1 5 םגרפים אלה ביתן לראות שבכל אחד מהאיזוםרים קימת )l o g (d£/dt לבין T/1 ,כפי שבדרש םקיוםה של משואת ארביום ,הן לגבי המהירויות ההתחלתיות והן לגבי המהירויות הקבועות של הפוליפריזציה. יתר על כן ,ביתן לקבל שורה של ישרים דומים לגבי אחוזי קובברזיה שובים ,בתקופת האקסלרציה; ישרים אלה ימצאו בין הישר המתאר את ציור 14 ב י ר ר 13 כ פ ו נ ק צ י ה ט להקוגגרזיהt, איזוסר d ציס I איזךמר . סרנס CAM >*<< . ציור 15 מהירות ה פ ו ל י ם ר י ז ג י ה כ פ ו נ ק צ י ה טל הסספרטורה ב ת ק ו פ ת ה א ק ס ל ר צ י ה ו ב ת ק ו פ ה בה ה י א ק ב ו ע ה םתיחס הקו aמתיחם ל מ ה י ר ו י ו ת בטלב המהירות הקבועה ב א י ז ו ם ר הםרבס .הקו b ל מ ה י ר ו י ו ת בטלב המהירות הקבועה באיזומר ציס; הקו cמתיהם ל מ ה י ר ו י ו ת ההתתלתיות ב א י ז ו מ ר ה ס ר ב ס ו א י ל ו ה ק ו dס ת י ח ם ל מ ה י ר ו י ו ת ה ה ת ח ל ת י ו ת ב א י ז ו ם ר הגי.0 - 36 המהירויות ב כ ל אחד ההתחלתיות מהמקרים המתאר את ה מ ה י ר ו י ו ת לבין זה ה ק ב ו ע ו ת של הב״ל. ט ב ל א מהירויות הפולימריזציה !1 סורר. כ פ ו ב ק צ י ד ,של הם אי זומר ציס בשלב (d£/dt). t°C )(d5/dt 1 1000/T log(d*-/dt). 3.300 3-095 2.915 2.754 הפוליפריזציה מהירויות 0.301־ 0.049 0.301 0.565 12 ב ל א כ פ ו ב ק צ י ה של הטמפרטורה טרנס *יזומר בשלב 30 50 70 90 3«300 3»095 2.915 2.754 C i %/hour *הערך ה א ח ר ו ן של של ה ע ק ו ם המתאים ) ו ל א ע ל י ד י םאהר 15 שתלילות את ז ו אנרגיות האקםיבציה התקדמות c A הטרנס אקסטרפולציה ארניום 6׳3 5.31 7׳7 10.6 0.556 0.727 0.886 1.025 בקבע על י ד י כנזכר םיצגת ה כ ו ל ל ו ת של התהליך )log(d5/dt %/hour 0.127 O.38O 0.577 0.750 באיזומר ל מ ש ו א ת ו של משתנה עם )log(d5/dt 1.34 2.40 ״ 3.78 5-6 ^)(d£/dt ובהתאם ההתחלתי ובשלב המהירות הקבועה )(d^/dt •J t C 0.398 0.580 O.708 0.845 2.51 3.8 5-1 7.0 (dC/dt). 1000/T. c %/hour 0.5 1.12 2.00 3.67 ס ההתחלתי ובשלב המהירות הקבועה )log(d5/dt %/hour 30 50 70 90 הפולימריזציה תלילותו לעיל{. ת ל י ל ו ת ם של התהליך, מורה על כך המקורבת בשלב ה י ש ר י ם אשר בציור המתאים ,ה ר י שהעובדה שאנרגית ה א ק ם י ב צ י ה של - 37 - התהליך הכולל אינה קבועה -דבר המעיד על כך שהתהליך הוא מרכב. 13 ״בטבלא ניתנות אנרגיות האקםיבציה הנראות, g , Eבתחילת הפולי- מריזציה ובטלב המהירות הקבועה טלה ,בטני האיזוםרים; ערכים אלה חוטבו 15 םשפרעי היטרים טבציור באמצעות המטואה: ]) /(RT׳expl-E׳d£/dt = A כמו כן מכילה הטבלא את ערכי הA - אלה חוטבו בדרך המקובלת לחיטוב ה- הטמפרטורות )לפי התאור הגרפי( בהן המתאימים לכל מקרה ומקרה; , frequency: factorדהייבו על ידי = log(d5 והצגת ערכי )dt/0 הטמפרטורות הללו במט ואה : )logA:= E /(2.303RT 13 ס ב ל א A אברגיות האקםיבציה הבראות והגורם )E (Kcal/mole )E (Kcal/mole בשלב התחלתי של התהליך האיזומר בטלבי הפוליםריזציה הטובים בשלב התחלתי של התהליר 3צים 1י7 4 6.9-10 טרנס 5»2 3 7-85-10 מן הראוי להדגיש שערכי ה- E A cl בשלב בו בשלב בו מהירות התהליך מהירות התהליך היא קבועה היא קבועה 021cr׳*1 6־ 3 3.9 שבםבלא 13 10י2,32 מיצגים את אנרגיות האקםיבציה הכוללות ,בשלביו השובים של התהליך ,כשאלו מבוטאות ביחידות המקובלות אף כי מהירות הפולימריזציה בוטאה באמצעות •liter 1- mole ערכי ה- ולא 1- sec, ביחידות Aשבטבלא מבטאים את ה- בספרות; כדי לקבל את ערכי ה- . d£/dt ביחידות של לעומת זאת אין frequency factorsביחידות המקובלות frequency factorsביחידות המקובלות׳ יש עוד לכפול את ערכי ה - A -י ם שבסבלא בפקםור אשר יהפך את ה- %/hour 38 - - mole • literרבפקטור בוסף אשר טעורו יקבע • sec ליחידות בהתאם למנגנון התהליך ולסדר הקיבסי ) ( k i n e t i c orderשלו ומאחר וכאמור יש להניח שתהליך הנוכחי הוא מרכב ,הרי כל עוד לא הבהרו המנגנונים של שלביו אין כל אפשרות לבטא את ד- A ,ים ביחידות המקובלות לבםוי הfrequency factors - םטתבים תוך כדי התהליך מעידה אף היא מכל מקום העובדה טגמ ערכי הA - שהתהליך הנוכחי היבד יוצא דופן לגבי תהליכי פוליםריזציה רגילים וביתן רק לומר עתה שהשפעת הטמפרטורה בשלביו הראשוניים של התהליך חזקה יותר מאשר בשלביו המתקדמים. ב( השפעת עצמת האור על מהירות הפולימריזציר. ועה םאחר והבםויים שתארו לעיל הוכיחו כי מהלך הפולימריזציה בשבי האיזומרים הגיאומטריים הוא דומה )לפחות מבחינה איכותית( ,נבדקה השפעת עצמת האור על מהירות הפוליסריזציה של איזומר הטרנס בלבד .תוצאות הבסויימ ) ( C50°ביתבות בטבלאות 5 כפי שביתן לראות מציור זה, . 16 6 , 14-17והן מתארות בציור מזכירה השפעת שנויי עצמת האור על מהלך הפולימריזציה את הטפעת טבויי הטמפרטורה על התהליך :ככל שגדלה עצמת האור מתקצרת תקופת האקםלרציה ואף במקרה זה בראה ) אם כי בצורה פחות בולטת מאשר בציורים ( 11 , 12שהקו העקומ מתיטר באחוזי קובברזיה במוכימ יותר ככל שעצמת האור גדולה יותר. בטבלא 18ניתנות מהירויות הפולימריזציה ,בטלב האקסלרציה, כפונקציה של %הקובברזיה בשתי עצמות אור ) גם כאן קשה היה לקבוע במדויק בעצמות האור הגדולות מחמת עקמיםיותם הקטנה של הקרים(. את ערכי הd?/dt - 17ממנו מסתבר שמהירות הערכים שבםבלא מתארים באופן גרפי בציור הקובברזיה נשארת פובקציה ליביארית של $הקובברזיה אף כשםשנים את עצמת 17ל5 =0 - האור .על ידי אקסטרפולציה של שבי הישרים שבציור מתקבלות המהירויות ההתחלתיות של התהליך בשתי עצםות אור אלו; ערכים אלה יחד עם ערכי המהירויות ההתחלתיות של התהליך בעצמות אור אחרות )אשר בקבעו בתחילתה של על ידי מדידתם המקורבת של שפועי העקומים שבציור 16 הפולימריצזיה( וכן ערכי המהירויות הקבועות של התהליך באותן עצמות אור, 19 ניתנות בטבלא - 39 - to o •c > ZI a a -» a \ O ONUI 4 * — נro vn - A as 4*• V D 4 5 ~ ־ ־c \ a Q ON _1 a »יP טP -j ־-» i vnvn4*45*coOu103u14*׳-A- voro—נ-*—נ T l J ZI zi J ZI si _1 X ZI a D Ui W H X u cn O O O P o w J I «J\0\UI4^UI<JJ r 0 M - » M - » - 1 - - 1 vo —0 03 co »־.£<.—נ4U J — נ- A - ניVJI ro vn vo ON VN ro - * - A o vo ro vn — נ-£» ONVN — J 03 4 * - A 4». vn ON vo — 4 נ «H ס J _ l ט םP * _1 * ־ צ ז י P Tl Zl u II r o r o r o —* — — —•י vovnm—3rov>10voa\000N0NUju1roro ro — j v o v o 00 VN v n 00 4^• ON v n 4 * r o v o 4 * — a r o 4 * 0 0 N 1 «׳-s _ l ON— גv o r o - A ON v n v n 4^ VN r o VN r o — נv o O N — נv n 03 -1 u -1 o w u ם n o ° _1 w 4* 00 — גui 00 ro - A -A v n VO ON - A VN 4 * ON o 4^ v o — נ vn cn ש־ ט a ט ZI x B B O u J •j• «» - !_ נT i U ° VNU44*0N0N00vo0-iV00ro-A00-A000ro o -1 a ט ZI •sf ^ • s T *1 J II o a a x a- -1 sT <J־ u -» T l • J • eט B j ט -I - A - A —A גאוro ro r o u j u m j u j u i u i u j u j u j ro VN VN —A VN Vn O ro ON CO ro ON - A VN CO vn ro u i 4=» ON4* vo 03 - 1 — נvn O m vo o - A 4^ vn O O N V O 4* ON vo vn 00 VnOvnvnvnOOOvnOOOOVnvnO —1 •> a ט 1 a •> - 1 o u _ ו-וי -»י ט a a was u -J «a נב M םo NT פוu u II B Ii J Ui ro ro ro - A - A - A - A 00 ONUI co - A V N o v o — נ00— נON4* u i VN ro - A — גto 4 * v n 00 03 vo co 4 * ON O 03 — נvo 4 * 4^• o vo ON ־־4oro00N1N300000vou1—Ju!־־4ro—ivno _J D - D ו •» וו -1 p O w _I •1 p o ט si a *1 vl־ %T _ l —1 U B ט a a si -J -A si P P - A —A _ i f o ( o r o u j u i u i u j u j u i u i V N V N r o VN 4 * roro0NV0100N03-Avn.-A r o — 3 4 * I O I O 4 * O N U J - » 03 00 U J 00 v n O 00 ONVN r o 0 0 4 ^ • — J 4 * 0 0 4 * U J O N 0 D — נ — נr o — נo 4 * v n v n v ov n UJ o v n v o 0 4 * o • _J D o 03 a D Ui •a P •j• Tl B O I P a —j P «J D P o P P • u a ס _1 _J :j 55 a P 19 ZI B cn o j W < u B P «j־ a —1 T J o a S O J 4 * U J U J U J U J V N V N 4 * 4 * U J U J 4 * U J V N VN U I r o U J 4 ^ — ־s ם - A v o v o 00 4 * v o v o - A r o v o v o 4*. v o 00 ON O N — 4 נ * ro a •sT • 0 ־ ON O —4 U J 00 —J 4 * — נVO VO t o v n 4 v I O 00 VN v n 4 ^ J P P -* a TI o van ooa a -» — 1 —*4נ ON o w n v n VO VN I O VN r o r o 4^• ON—נ B w a a D ui ם a U a ro r o - י- A -A - A - A - A O — 3 U 1 I 0 0 0 0 0 0 3 — 5 0 N O N U I U l 4 * VN r o * ־O O O U j O O 4 * O U j Q r 0 4 ^ O U J - A - A O V N V N 4 * V n O O O O O O O O O O O V n O O l o V n O O O v n 0י •»־N a a ! u _ l -» « _ ו ז יl a B a >—a D P _1 u a a P a a Ui -i si -I D si ט J vnvnvnvnvnvnvnvnvnuivnvnvnvnvnuivnvnvn VNUJVNUJVN4^UI-^U1VN4*U14>-VN4*4*UI4^4* a -J -J -J P a B •» a a a U M a - ON 40 - -£־. vx נ\ןro - * -» ».p»._ivx—ivovoro—•נ4=»-£>• O N O N VJI VJI O— נO N — נvx —»_ ג.fv)4^v£1vj1 a •* a 1 J טP b ^ -׳ P 0N0N0NVj1vj1-£-vxroro—׳ |N)-kVX-kr00CDC»VX3~־-P׳־ON-* o ON—• נVJI — נO N —* ro vx 4=»• VJI •4*• o> o .1 -J a •1 ט ם -t _j •» NTp P P _! X I p Zl > m a Zi rorv>vx-kf0-*-*-»• VX VJI 00 VO VJI —3 3- ־IV) 00 CO —J —k O N 00 O N — נ f0-f^0D00Nrovj1—; • • • • • * • « • • « • —3vj1000vxvxvovo-£*vovn 1 -J -J ^- a D _j o _1 -« 14 %r J P - J P D D ZJ ט P s X I ט ZJ B D Zl _i_iro-irv1rororov_MV>j4^->-v>1 c o ro-pu—Jvoo—•־34.-*vo _ i O - k 4 * - O V O C 0 V X - * O N ONVX 00 VJION-J• UivnvnOvjiOOOvrvnOOO ~״N_I - ק וD נ ם -1 a P - י P D P —' D ט ׳Zl <! NT -J j X I a X e Zl e D a 4* ONVJI ON—נ 0 פvo vo ro 4*• vx ro VJIOOVJIONCDON—3f0vj10vxro—נ • • • — נvo VJI • • • • ro vo oovo • • • ON O N V X • O • • -נ— •ג P tn °o 0 1 p a P j ס a <׳-v-4 U _l -4 « -» a 14 Id a a ם טO %r P —״a f010vx->-ro-k-i-1. ־־4 V J I co vo 4^ O N — נ-<. 00 — נ— נro o — נo O N co vo vx O N vo vo V J I 00 V J I a. D 14 13 a _1—V j B -a ם a %r •j• _J a -i XI ט טa a a •J• a a a —. _1 P . * a _1 •» P M 14 -J P P J _i_1ro-kf0wrororovx-r^-^vx 4».ON-k00IO-fc«.00VOVO—JJ^OVO -4-*—04*־vxcoro—JOOVOONIOO • •••••••••••• VJI O 00 ONVJI vx 00 O N V O 4^• VJI vx vx vo 4*• vo vo - a D D VJI —נ - * O j 00 -ני —ג ONVJI VJI V X V X ro —נ4».—•34*.—נ4^—•נ4»י-<נ4*.4»»4»י P P • — ־ D a _1 w xi -1 a a a P -— ׳zj a a aa P -J־ X I B •» D •f -< a xi •j- a a a aa o • J i -1 a aa a P ZJ 00 • • # • • • • • • • • • • ׳ ^-AVxOVx-t^-kVx-f^Ovx-'o v n O O O v n u i O V f l O O v j i u i _1 O X J P D J a P w j O VX^VJlVX^-^-F^-f^VX-^VJl^VX 00-iVOOO—3-J.VJl-*CDVJlIOVxVO 00 vo —4 - 1 ro 00 ONVX 00 CO -k O V J I to O vji O J p D <J vT —I ט a H ** t M a - Ul - Zl «» ON4=- vx נ\ו *־ ro VJI — J — J vo vo ro ro V J I V J I ro 4* ON4*• V X IO - A -Jk _k ro 0 \ ג4 . vo o co -* • • • • • • vo vo ON co —- נVJI ro —נ —I a J • _! ט a P P D •sT • J XI Zi ZJ P a a - 4 _ 1 a U j P P טP 1^י, _j •j• — XI Zl Z l 51 וי vx ro - י —k VJ1C0-JONC0VJ!ON-A 00 VJI O N -k vo oo O OVX-£־V0VM 04^ _J v -I - a a >י —I D _ l •j• •u־ i J -» U _J T l D U J _> ט — ט ט׳u a e ט פ ז י ב ro vx to -p* vx vx VJI 4=» 4 * vo 4*• 4 ^ 00 — נVJI I V O VJI O N ro O N O ^ ON V J I V J I V J I O O O O O ON-kVo-^Oro004*• ~־J—kVX—kVOVX4^00 VJI • • • • • • • 4^-VxVX—JO00—k.VO ro vx ro 4=•• vx vx V J I 4^» O N V O V J I 4 ^ v o — נO N V O V X CO V J I - 1 O V O — J • • • • • • • • -k ro V J I - ניvo V J I vo V J I VJI 0N-£»> O N 4=4 • *=״O N 4 ^ -jvx— נo ro vx vx -ני V J I O N O O N V J I O N ro V J I • • • • • • • VJI VJI 00 4= •־VO VX O - > _ 1 -־׳N_I vx ro -k -k VJI —J —J VJI 00 4*• VJI ONVX ro O 4=* VJI ro --נ • - _1 J j a ט P1-ט a a >• u •J •j• - — U <l J J M • ט ט טx H a N T ZI a ט a ^4-.י u -4 aw a כ ט • ט ט%r יי- ׳ZJ « P a • 4^ vj14*-vxroro-k-iO -k O vx vx -k -k O -k VJlOOOVJIVJlOfO ^.4צ.4<ג4ג-4<־4־ג4־-4* ONVJI ONVJI ONVJI ONVJI - D _1 j ט P •יJ w _־ ט1 P ט-» P P •J• a a וי .J a P טw a p — _J P P ט _ 3 a ss P a * _ ו-> P P ט-* w -י״ a -J z i P _ 1 W XI _ l P a P •J• - יXI טB a ט 4 ט a •J* •j* a xi o •0• a a a B a ט s a a — a ט a ט «» •J• %r - i XI טH a ט a ט 1_—י - 42 - awn 4* נ \ ו 0 4 * 0 — נvo ro ON ro • • • • • • • • פו P TJ 4*00-־3יו0004*־000 it ס D a\ V J I 4* •J to ro -* O VN - i 0 \ O u • ־J ro • ••• • • — J vo ro—j - A ro O N 4 * ro VN — -A ON VJI ON ro — נvn VN OO V J I —0 vo - נ י ־VN O 00 ro • —J כ0 • • • o vo vo vn J •1 _l 1 • J Ul 15 U ^ ־ ־ sT T l U J P - a D ו P ו 0 • J —1 a • —ג -1 Ui P Zi ml טEu ט a TI B D 11 _l •1 -—- -J ro ro VN VN VN 4* 4* —0 vo 4* 4* - * - נ יro VN ON VN 4* VJI ONVO O V N • « • « • « • • O O vji O VJI VJI vn vn P W B D •> ml —i O U a D 19 ם 0 —יZ i a a 13 P vn a _J ם , — י _1 (O VN —* —* ON 4* ON ro גי־vn VN - * vo vo vo ON VO —4 נ • • « « « • • * O p a a J ui <r s f ט " טVI p %r a a a _ו J וי - a _j ס ro ro VN VN VN 4* 4* - נ יvo 4*• 4^ - » — J -A VN 4* vo ro נ י ־vn ON ON -A • • VN • • • • • P O J P • vn ro -». O - 4 4* 0 \ ^ . 4* VN 4* 4* 4* -pfc. 4^. - 1 — נvo VN vn 4* 4*00ro4*4*VN-».ro ro-JVN04*4*Oro 4*VNVxroro-*oo • • • • • • • • 4^• 4*• —* VN O —* 4* —fc vn vn 00 O O vn vn vn 4*4*4s-4*4*>4*-fc*4* V O O O V O C D V O O O V O O O -I _1 D «* P —34* 00 OO VN 4>- VN OO vn •1 a u_J VNro0NV00-i4^-vo • - 1 - ׳ B vnvo—jOOroVNVN vn D —1 - a Ul ו o a NT 0 u •1 a -1 T l טa Zi O -4 P - 1 -! D j -י O P «J־ as -» T I P D a ם B P * נ י _1 P J B <־׳N_I - D _l —1 # a — ׳a •j• a T I a a a a ט P P B .—s zi a P — _j « T l -1 a — ׳zi a 1 B B a a a P D B 43 - ס ב ל א 18 מהירות הפוליםריזציה טל איזומר הפרנס כפונקציה טל foהקוגברזיה בטתי ( עצמות א ו ר ) 50°C-3 מהירות הקונברזיה ) (dC/dt מהירות הקוגברזיה ) ( d£/dt %/hour הקוגברזיה הקונברזיה 15yA 1 2 4 6 8 10 %/hour 30V1A K 2.66 12 14 1.56 1-74 2.06 2.35 2.60 2.$8 2.78 3.10 16 18 151iA 30j!A 3.25 3-83 צ3-5 3-73 4.O6 4.32 3.32 3.60 ציור 16 ה^ולימריזציה טל איזוםר הםרבם כפובקציה טל הזמן בעצמות אור טובות •וווו 0צ4- ־ 44־ צ י ו ר 17 מ ה י ר ו ת ה ק ו ב ב ר ז י ה , dt/dt ,ב ת ק ו פ ת האק8לרציה כ פ ו נ ק צ י ה של Cצ בשתי מ צ פ ו ת א ו ר 0 הקובברזיה 0 , € ,ל איזוםר הפרנס ב- ן—1 הקו 1 ן 1 1 ו—5.001 aמ ת י ו ו ם ל מ ה י ר ו י ו ת בשלב ב ו ס ה י ר ו ת ה ת ה ל י ך ה י א ק ב ו ע ה מתיחם ל מ ה י ר ו י ו ת ההתחלתיות. ו א י ל ו הקן b ־ - 45 ס ב ל א 19 מהירויות הפוליםריזציה כפונקציה של עצםת האור בשלבי פולימריזציה שובים )ב- עצמת האור I VA ( 50°C המהירות ההתחלתית המהירות בשלב בו היא קבועה )(d£/dt %/hour %/hour i )(dC/dt c 1.4 2.4 4-5 7.9 10.2 15 30 60 120 175 מתאורה הגרפי של טבלא זו הניתן בציור 3.75 5-31 8.35 12.51 15.0 18 ( log-logמסתבר )בסקלת כי מהירות הפולימריזציה ההתחלתית פרופורציונלית ק<_ 4 0 , 8 ! מהירות הפוליפריזציה ,בשלב בו זו קבועה ,פרופורציובלית ל־ ואילו x . אי לכך מתברר שכשם שהשפעת הטמפרטורה על מהירות הפולימריזציה היבה שובה בשלביו השובים של התהליך כך גם השפעת עצמת האור על מהירות זו שובה בשלבים השונים של התהליך ובעוד שבשלבי התהליך ההתחלתיים מהירות הפולימריזציה קרובה לכדי פרופורציונליות לעצמת האור עצמה ,הרי בשלבי התהליך המתקדמים יותר היבה קרובה לכדי פרופורציונליות לשורש הרבועי של עצמת האור. i n bulk עובדות אלו מעידות ,פעם בוספת שהפולימריזציה של הברומו-די פלואור ו אתילן היבו תהליך המרכב לפחות משבי תהליכים אשר אחד מהם היבו השליט בשלבים הראשוביים של הפולימריזציה ואילו השבי שלים בשלבים המתקדמים יותר של הפוליםריזגיה. סן הראוי להסב את תשומת הלב לכך שמציור 17 בראה בברור כי תלילותו של הישר המבטא את מהירות הקובברזיה כפונקציה של %הקובברזיה יורדת ככל שעצמת האור גדולה יותר ,בעוד שתלילותם של הישרים האבלוגיים בציורימ 13,14הולכת וגדלה ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר; כמר כן מסתבר שהיחס בין שפוער של כל אחד מהקוימ לבין מרחק חתוכו)ה( intercept- של ציר ה- d£/dt הולך וקטן ככל שעולה עצםת האור וככל שעולה הסםפרםורה. משמעות ממצאים אלה תידון בדיון הספרט על הקיבטיקה של הפוליםריזציה. - 46 - ג( הטפעת ההרכב האיזוטרי של המונומד על מהירות הפולימריזציה כפי שצוין כבר במבוא ,לוותה הפוליסריזציה של הברוםו-די פלואור אתילן באיזומריזציה בין שבי האיזומרים הגיאוםםריים של חמר זה ,אשר התקדמותה בבדקה באמצעות ספקטרום הI.R. - טל המובומר שבותר לאחר הפסקת הפוליםריזציה. בציורים , 20 19 ניתנות דוגמאות של הספקטרום של שארית זו בשלבים שוגים של הפולימריזציה שנערכה ב- C50° yA30 ובעצמת אור של בשבי האיזומרים הגיאומטריים. מכ 300-הבדיקות שנערכו ניתן ללמד כי התופעות הקשורות בתהליך האיזופריזציה םתאפיגות על ידי הכללים הבאים: (. 1 בםבי האיזומרים הטהורים טחומסד לטספרםורה של C90° במשך כמה שעות ,בחושך ,לא חלה כל איזוםריזציה )כשם עלא חלה פוליםריזציה( בעוד שבבוכוזות קריגת U.V. חלה האיזומריזציה ב כ ל 4הטמפרטורות בהן בוצעה הפוליטריזציה כבזכר בסעיף א' של פרק זה. ( .2 האיזומריזציה שחלה בכל אחד משני האיזוםרים הגיאומטריים ששמשו כמובומר מקורי ,גרמה להצםברותו ההולכת וגדלה של האיזומר האחר בתוך שארית המונוסר שנותרה לאחר הפסקת הפולימריזציה. (_3 מהירות האיזומריזציה גדלה ככל שהגברה עצמת האור ובאותה עצמת אור גדלה מהירות האיזומריזציה לכשהעלתה הטמפרטורה. בעוד שבנסויים שנערכו בסספרסורה ובעצמת אור בסוכות יהסית הוד. האיזוםר האחר )השובה םזה שבו התחיל הבםוי( ,שבצסבר עד לרגע בו הפסקה הפולימריזציה ,רק אחוזים ספורים מכלל שארית המובומר ,הרי בעצמות אור גדולות ובסםפרםורות הגבוהות יותר הגיעה האיזוטריזציה לםםדים נכרים ביותר )בסקרים מסוימים הכילה שארית המובוםר כ 30$-מהאיז־ומר האחר(. הואיל ומהתוצאות שתארו לעיל ברור שמהירות הפוליםריזציה של שבי האיזוםרים הגיאומטריים היתד .טונה במדד .נכרת ,הרי שללא ספק עוותה האיזומריזציה ,טבתקיםה בעת ובעונה אהת עם הפוליםריזציה ,את התוצאות הכמותיות טל הפולימריזציה טל כל אחד מהאיזוםרים הגיאומטריים הטהורים; יתר על כן ,העובדה טאיזוסר הםרבם התפלמר מהר יותר מאיזומר הציס עוררה את הטאלה אם איזוסר הציס םםוגל היה בכלל להתפלסר לכטעצםו 20 ציוד ציור הזויזוםריזגיה טחלה בעוז הפוליםריזציה במיז וסר הציס o WOO M ס. 8 n »JD «w000 190 o pop * * 47 - ז « 3 4 19 האיזומריזציד .טחלה בעת הפוליםריזציה באיזומר הםרגס > J cu הספקטרום aהיבו טל איזוםר הציס הנקי .הספקםרוס 8ה י נ ו טל איזוסר הםרבס הבקי. הספקטרום bהוא טל המונומר טנותר לאחר הספקטרום צהוא טל המוגוסר טנותר לאחר לאחר 7/23 2 V 9טעות,c4Vטעות פוליטריזציה 6טעות פוליםריזציה - c ,לאחר טעות פוליםריזציה ו- d -לאחר 13טעות פולימריזציה ו d -־ לאחר 18טעות פוליםריזציה. פוליםריזגיה. ג 48 או !- התפלסר רק לאחר מהוא ו ב א י ז ו םדה האיזומרים היה הוכנה םנת טל 50° בטבלא העקומות איזוסר 20 והן שתארו זאת אחראי די פלואורו ב י ן קוני קופולימריזציה נ ת ע ו ר ר ה ה ט א ל ה אש ל א ה י ת ד • המיוחד טל הצים א ו ר של מתארות כבר לעיל פני ונבדקה 1!30c באופן לגבי אלו וכדי ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה 0ל לקבל ה ט ה ו ר י ם על האיזוםרים ס ו פ ג על הברוסו- ידי גרפי בציור ח פ ו ל י ם ר י ז צ י ה טל זה ניתנות המכיל, הפוליםריזציה טל י ב ותלותה ו ר 0 בהרכב םאיזוסר הטרנס תערובת Aת ו צ א ו ת 21 המדה בה עוותו ה א י ז ו פ ר י ז צ י ה שלהם, ט ה כ י ל ה 1 1 . הקיבםיקה טל . צ אתילן תהליך טל אחרת, לאפיה האיזומרים מלאכותית טל ובעצמת וגם ל ע ב ו ת על שאלות הפולימריזציה טל ו88.04#- טל לגסות תערובת איזוסר למעטה הםרנם על ידי האיזוםריזציה ? ?. ; תוצאות - ה ג ו ר ם שהיה פלואורו אתילן על בםספרםורד. התהליך טהתקים הגיאוטטרייט ? האיזומריזציה די פגוגר סמנו - נסו י לטם איזוםרי הטואה הצים זו גם את והטרנס הטהורים. 21 c50° האיזומרי כפונקציה טל הזמן .19־ Zi •s -1 U I U I V N ^ M י״ — טו- ג O N O N U I ^ V X o 4* -p* VN vn VN VN ״4 ro -J> 00 ON —A — נJ ro ro vn vo 00 00 J p & ו p _J Zi Zi 11 si 11 -1 ON > B si aD 4 - V H V M V > J1-.1-1-טו גיו co0N004*004*co—qN>rovo0\4=>• 4* -< (3 si D 13 —1 vT u a ON w o 11 .» _J 13 p & ר P •si p -1 -i TI a ZI Zi <J .J _l a a<1 J a_J 14 -j• ־si -1 u Tl םZi טPB טBט Zi ״ Jo vo vo vn V N 03 —j — גvn 4* ש ro — * —^— י*— יי -fc vn vn O N O vo 4* 4* 4* נאV N - * - * vn—».ץ-ג. 0ו04^—I^ON—14^.—!—fc 1 4*4*0Nto4*0Nro4*ro00-gvoo3 si ro ro ro ro M V W V U V W W V W J ^ ^ A -*ON—avo—j-fcvnOCN4^0-fc0 ro vn vn O N 03 - A ro 00 00 ro ני־VM נ~־ o o o o o o o o o o o v n o ״-—-. J P D -J a ם _J D a -J -1 P j P •J וTl ?; S a ס ט a B •s a a 14 id P cn O O 0 1 p a P a ט ם £ 3 0\0000vooovoovo-fc0rororo vn - 4 . •*נ-*vn O N vo vn 4* ON—0 vo — J e vn u -1 —i —׳״.-« w a a 14 a טaid- o p %r Zi —•־a u - ro —*—*-*—* —* O vn O N vn o — נos vn <צ4=־4ro -» —J_fcONONO—IVM—fcrOONVM־-J00 —J-J00rocoovoovovo-*00VM -1 - a D si -1 -1 D P J Ui • I •si •> Tl a P »— _ l טp טe p B a ט u _^~״1 ro ro ro VM ro VM VM ro VN V N VN VN 4^ -fcONONO-JOroVOONfOVQVOO vo4*^fc._*r04^vj1-*-*iv300—JO « • « « • • • • « • « « * ׳ — נ י ־J 00 O O N O N VM 4^• VM -0 O N O N vn ׳Da -1<> P י * ס P — _ י1 P P 4*4^.^>.4^VM4*VMVM4!-VM4*4*4* ro-j.VMvnco0vovn-*0N4*ro-* —0 O N —fc — נVM vn vo ro 4* vo -*vn 00 »O - 1 נ P P O -» נייD •si 11 B V 4^^. ץ0 ro 4*• a\ r o r o 00 - 0 0 fc • *•^ —A • I • • » o * « * « » t o o VM O VN VN 4*• O VM O O VM CM VN VN oooovnooovMforooo vo • a _» ק טP vT Tl •x P טB B 11 P -J -I 1a Ti —1 B U B w zi a u a e %r •vT a Tl a B 11 D P zi a a NJ U a _j a a P ו ו id a •si B si Ul •H •> _l ט a •si ט a a o • —I vnvnvnvnuivnvnvnvnvnvnvnvn ro-*ro-fcr>o-*-*ro-*1v3-*ro-* נא B 55 a -J ט <* a ON - בםבלא 21 הג״ל כפונקציה טל טבלא נ י ת נ ת גם זו הקונברזיה ביתבות אחוז םהירויות הקובברזיה סחירות _ 50 ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה טל בתקופת הפולימריזציה האקסלרציה תערובת האיד וסרים ה א ח ר ו ב ה של ובשורה פתירות ב ת ק ו פ ה בד .ה י ת ד .כ ב ר קבועה. ט ב ל .א םהירות 21 ה פ ו ל י ם ר י ז צ י ה של ת ע ר ו ב ת ה א י ז ו מ ר י ם ה מ כ י ל ה 11.96$ בםמפרםורה טל הקובברזיה), מרבם כ פ ו נ ק צ י ה טל $ . (• yA 30 ובעצמת אור טל מהירות $ איזוםר C50° הקובברזיה dS/dt הקובברזיה )(%/hour 5 1.64 1 2 1.78 04־ 2 2.32 4 6 8 2.51 10 12 2.76 3.07 3-30 3.50 3-76 4-01 14 16 18 20 בטלב המהירות הקבועה בציור גרפי. 22 סתוצאות אלו א( מהירות איזופר הסרבם הטהור; הבדל התקיפו תהליכי ומעובדה במקרה של איזוסר ניתן תוצאות אלו ל ה ס י ק את ה פ ו ל י מר י ז צ י ה ט ל עולה באופן המהירויות ביכר על היבו הרבה המסקנות מהירות יותר הברומו-די טלו. המסקנה פלואורו מכל הגיס׳הטהור מקום, שתארו אתילן בראה כי לעיל גדול להניח היבו המכילה רק כ־12$ ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה טל משביתן האיזומרים כ י א כ ן יש האקםלרציה( הבאות: התערובת הנ׳יל ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה של ש נ י ז ו משתמעת הגיאומטריים סל םתארות )לגבי טלב באופן כי היה התהליך איזומר הצים לו אילו לצפות הגיאומטריים זה בצד האמיתי ק ו פ ו ל י מ ר י ז צ י ה של ש ב י התוצאות ע ו ו ת ו על ידי ה כ מ ו ת י ו ת של טל זה המתקים האיזוםרים הפולימריזציה ה א י ז ו מ ר י ז צ י ה שחלה 51 <3י1ר 23 ציור ה א י ז ו ם ר י ז צ י ה שחלה ב » ת ה פ ו ל י ם ר י ז צ י ה ב ת ע ר ו ב ת ה א י ז ו ם ר י ס ה מ כ י ל ה 11,96$ס ר ב ס ובתערובתם המכילה ( מ ה י ר ו ת ה ק ו ג ב ר ז י ד dc/dt ,ב ת ק ו פ ת ה א ק ס ל ר ג י ה כפונקציה 0ל הקובברזיהCבאיזומרים הסתורים ב .b50° - 1 1 , 9 6 $ מרבם 1 I I 1 1 1 I ו היבו טל תערובת האיזומרים הספקטרום a ה מ כ י ל ה 11,96$ם א י ז ו ס ר ה ט ר נ ס .ה ם פ ק ם ר ו ם b ה י ב ו ט ל ה מ ו ב ו מ ר ט ג ו ת ר ל א ח ר 2 /2ט ע ו ת - . cלאחר 6טעות פ ו ל י ם ר י ז ג י ה פולימריזציה: ל א ח ר 12ט ע ו ת פ ו ל י מ ר י ז צ י ה . - d o ג 22 - באיזומר זה הכמותיות יותר של קטנה 30$ לאיזומר להביח יש ה צ י ס ו־70$ מאיזוסר היתד. במהירויות הםרנם; ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה של -שכן, הקיצוביים( ברס, די הפולימריזציה 52 לעומת איזומר הללו זאת הםהור היה להיות כי התערובת שהכילה בשארית הםרנם התוצאות ע ו ו ת ו במדד .ה ר ב ה )שנתקבלה איזוסר עלול להתרשם ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה של הטרנס ל ז ו של ביתן הםרבם שמהירות מאיזוםר קרובה - הטהור בסדר המוגומר ומכל במקרים מקום ג ו ד ל של אפילו ההבדל השגיאות הנםיוביות. ב( באפיו מסקנה של לבין המקרה של של השואה מוצא. ( 22 בכל התהליך ולאחר לציורים וגדלה לאחר כבר כ10- בפרק איזומר בתוך 19 תערובת םכן הטהורים המקרים הינד. כמובוםרים מתחילה פונקציה םתקדםת ליניארית הפוליפריזציה שארית עם 23 שהכילה שעות ציור פ ו ל י ס ר י ז צ י ה של הרי "הדיון" יתפלמר א פ י ו של להלן. ככל 19 איזומר איזוםר הברומו התהליך די כי מאפיה איזוםר אפיה אף באיזוםרים בחמר הצים, הפוליםריזציה; ספקםרום םתקבל הציס דרמה בשארית הטהור יתר ל ז ה של הםונוםר שבזמן ובעוד ב מ ה י ר ו ת כמעט קבועה התחילה רק תקופת האקםלרציה לשעה פלואורו הכולל כי האיזוםרים ש ל כ3»8$- הרכב ב־1.6$ שונה שהתקדמה הטרנס, זה משתמע מ ז ו של םראה אותו - המובומר זו אינו פחותה מאיזוםר ב מ ה י ר ו ת של השואה האיזומרים המלאכותית בעלת התקדמה מתוך המובומר ב12$- של ש א ר י ת שבותרה ה מ ל א כ ו ת י ת הבייל של ש ב י הםרבם שהיתה ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה של בתערובת שלו, 20 ציור ש ה מ ה י ר ו ת בה האיזופרי םפקםרא ב מ ק ר ה של המלאכותית הרי l . R . - n , והפולימריזציה עוד )ציור האיזוםרים מהירות . השואת התקדמה שבעוד א ק ס ל ר צ י ה בד. בתבים כ מ ו ת ו של התערובת לשעה, כחומר ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה של הלכה כן, שבותרה במקרים התערובת האיזומריזציה המוצא, זה 23 הפסקת הטהורים: על בהם שםשו היבה: הבדל קבועה. בציור לשם להסיק ה ת ע ר ו ב ת שלהם בתקופת הקובברזיה במהירות לאחר הםתקים ב ו שמשה הפוליסריזציה אחוז נוספת התהליך שניתן מ ה ת ו צ א ו ת הני״ל אין עקרובי איבו - שגם כך, אתילן תלוי עובדה תהיה בהרכב זו תלויה זה מוכיחה בהרכב והדבר ידון - 53 - .2 ה ק ב י ע ו ת פול תוצאות א( מדת המשקל וראטונה ,פדת בטבלא םסוים. אשר ה י ה הםבוםאים לא ערכי באספולה אחת; בעבודה האחרון Kאת ביתבות הבוכחית קביעות אלו ערכי ה - הקבוע אם כ י כדי +1:0$ העבודה ,הרי קודם ל כ ן ( שבטור בקביעות לקבל, האחרון המטקל שנתקבלו ה י ו גבוהיס שפוליםרים אלו של ה CCl^ - התמוססו היתה, םיגביפיקבםיים הואיל יחסית לפיכך בבקודת נסתבר כי בנקל דוגמאות .30-2 M/K ב ע ר כ י ה M/K - פ ו ל י ם ר שבעטו יותר המולקולריים טל בהמשך (. הפולימרים ם ש נ י ת ן ה י ה לשער ע ל ס מ ך בנקודת הקפאון שובים( התסיסות ה ב כ ו ב ה של היבה העובדה והירידות יחסית; אי ל כ ך ,כדי ה ק פ א ו ן של וקביעתו הסטקלים בםםיסים קסבה אפוא, את 664 600 560 611 601 הרפרדיוםיביליות )הרבה ואילו המולקולרי ר כ ו ז התסיסה ( ) .$ם ש ק ל י ח ו ז ר ו ת של כ מ ה המדידות - ביתבים הפולקולרי .כדי '3-40 ־;3.64 3-51 3-42 3-37 בראה כ י ם ד ת בפולימר דוסים ב מ צ א ו ,ב כ מ ה ס ק ר י ם ג ם ס ט י ו ת ג ד ו ל ו ת י ו ת ר ) ע ד כ י י ±?0$ תוךכדי התסיסות. הערכים פוליםר ה ק ר י א ו ם ק ו פ י ט ל ה CCl^ - מצין את המטקל ט ה י ב ו ^30׳ 20.10 20.70 20.65 20.55 20.15 מבדיקות ברכוזי בקבע כ ב ר , םשקל ה פ ו ל י ם ר )סגרי( םתוצאות אלו תמיסות בבדקה, 22 מדת הרפרדיוםיביליות 570.95 546.85 567-35 579-40 577-95 בפרדות טבעשו כאמור, ל ה כ פ י ל את ס ב ל א םשקל ה מ ס י ם )סגרי( הםולקולרי טל מאחר ה ק ר י א ו ם ק ו פ י ט ל ה CCI^ - המשקלים קביעות התפיסה עליהן הקריאוסקופיות והקבוע בלבד ,כ ט M - ה ם ו ל ק ו ל ר י י ם יט בקביעות בעטו הפולימר. ) -ש כ ן ז ה M/K רבוז ב ק ב י ע ת משקלו התוצאות טל 5 בםבלא ב ־ $משקלי של בקבע בסור הדיוק והשפעת שהושגה הרפרדיוסיביליות 22 מצוי המולקולרי טל הרפרדי ו ס י ב י ל י ות\ב^וצאות כ ד י להעריך את םדת בראט הפולימר המשקל -לא היד. שאפשר יהיה סברס סהעלאת ה ם ו ל ק ו ל ר י של פוליםר לקבל שנויים רכוזי חיבת - בתמיסות להתבצע רכוז השפעת תוצאות בתוך מהולות התסיסה 54 )ואקסטרפולציה הנבדקת על קביעת משקלו תסיסות ביותר בעלות פוליםר המשקל משקל ה מ מ י ס )מגרי( כפי שניתן רכךז םשנוי הנםיוניות ולפיכך םקום, מטבלא בראה כי תלות במיוחד תוצאות ק ב י ע ת ו של ה מ ש ק ל ) מהצורך -ד ב ר שהיד. בוצעו רב )3-5$ ^(; באותו מסים, הפולקולרי( במשקל לפחות, שבוי מצריך הבדיקות ובהנחה לגבי את תבאי השבויים אחת( M/K בכל בצוע מספר פחות או הפוליסר ומקרה, גדול אותו יותר ובטבלא 23 רכרז אקסטרפולציה שבוי ) כ פ י שהם בדרגת דומה גודל הקורסת ) לשגיאות 22 כ כ ל האפשר, התמימה ( בעלות ע ר כ ו ש ל M/K נבדלות ][31 עוות הנבדקת , הרי מהתוצאות ה פ ר ל י פ ר י ז צ י ה של וכדי סופיימ המולקולרי( רכוז דומה לעומת זו מכל חזקה למהולים אין בתמיסות משתמעים כתוצאה היתד. ק ב י ע ו ת המשקל פ ו ל י מ ר )אשר מקבילים שבגרמו הבבדקת לא ולמען מנע, להלן, 229 246 244 258 268 סיגניפיקטנטיים. התמיסה ב י ו ת ר של תובאנה ה י ח ס י י ם שחלו הפוליםריזציה. M/K M/K בסדר בעקב שברי ה מ ב ט א י ם את ד ו ג מ א ו ת של היבם ברכוז עמ ז א ת מקרה הבבדקת ; 255 202 252 258 ; 275 שבטבלא המולקולרי שהעקוםים ה פ ו ל ק ו ל ר י של לערך(, ה M/K - שתוצאותיהן -היבם באםפולה j J ן ב ע ר ך של ב ט ו י בטבלא ז ו ה ר מ ו ז י ם שבבדק. לעשרת, ברכוז השבויים פי 4 ע ר כ ו של התסיסה 2.68 3.32 5-27 8.04 9.67 הרי לידי בערכי בתחום להמבע זר, באות השנויים מצוי ר כ ו ז התמיסה ) $מ ש ק ל י ( משקל ה פ ו ל י מ ר )מגרי( התסיסה )עד כדי אין שבקבע 15-60 20.10 31.15 50.00 95־ 59 כ פ י שהן מסוים 23 )שהיה ניתנות 23 המולקולרי 566.60 584-35־ 559-95 577-00 50־559 לראות למהול אין נבדקה שובהג ם ב ל א תלות סופי(, התוצאות שנתקבלו .בטבלא ה פ ו ל ק ו ל ר י של רכוז - הרכוז, מ ז ו רק במשקל שהשבויים שחלו שלהלן( הפולימר מבטאימ, עם - לצ ה ם ש ק ל המולקולרי ה ק ו ב ב ר ז יה. ב( כבר םריזציה לםטך בבדיקות הממצעת טל הפוליםריזציה כדי שובים. הםולקולרי אחת בכל אפוא, בטבלא םאיזוםר ה מ מ ו צ ע י ם של מספר המשקל הפולקולרי טמפרטורת הפולימריזציה הערות (a הפולימר בתוך זה לבבי ביתבות בדיקות ל א הלכה די דרגת כי ובטתבתה בזםבי קובברזיה בדיקות פלואורו בדוגמא הפולי- בהתאם פולימריזציה הפוליםריזציה אחוזי שנערכו בםתבר לפוליםר תוצאות הברוטו- על םטקלו שובים, לבבי אלו הערכים אתילן. אחת: 24 שנתקבל משך הפולימריזציה )(°C 30 30 30 50 50 50 50 50 70 70 70 70 70 70 70 70 90 90 90 ב האמפולות םהםובוםר נבדק 24 הםולקולרי הםםפרםורה טל ה צ י ס של ס של םצוי את השפעת - ב פ ו נ ק צ י ה טל המטקל לקובברזיה ה פ ו ל י ם ר שבתקבל שנתקבלו היבם טהיה ובהתאם םהטםפרםוררת. הפולימרים שבטבלא של טל הראטוביות טל הפוליפר לקבוע, הפוליםר הםמפרםורה ואחוז מאיזוטר הגיס י הקובברזיד. $ בטמפרטורות שובות , M/K ממצע )(hours 16 22 4 5 7 11 12 2 ) c ) ) b ׳ c ( ( b ץ )c % b ( ' J3 5.30 5 7.30 8.30 9.30 10.15 11 4 8 12 ) 17.4 31.4 _33-9, ^ 9-4 » v,11.9״ 21.4 26.6 (b c ' b ( v7׳ 16.1 17.8 27-4 26.9 38.4 36.1 47 20.9 42.8 69.7 330 268 218 579 544 436 375 335 739 663 650 610 631 433 605 247 905 472 269 לטבלא: א ה ו ז י ה ק ו ב ב ר ז י ה ה נ י ת נ י ם ב ט ב ל א ה י נ מ א ל ו ש נ ק ב ע ו למעשה ב ז ם ב י ם ש צ ו י ב ו ו ל א ( 11 ה ק ו ב ב ר ז י ה המםצעים שניתן לקבעם לפי העקומות ה ק י ב ט י ו ת ) צ י ו ר אחוזי ש ה ע ב ר ו ב י ן ה ב ק ו ד ו ת ה ב ס י ו ב י ו ת .ב ג ל ל מ7גום כ מ ו ת ה פ ו ל י מ ר ש ב ו ת ר ה ב א מ פ ו ל ה נ ע ש ו כל ה ק ב י ע ו ת ה מ צ ו י ב ו ת ב-כ (1ב ת מ י ס ו ת שרכוז ה פ ו ל י מ ר ב ת ו כ ן היה במור ם ־ » 3 . 5 $ ב מ ק ר י ם ה ם צ ו י ב י ם ב (0-בבדקה ת ע ר ו ב ת ה פ ו ל י מ ר י ם ש ה י ו מ צ ו י י ם בשתי א מ פ ו ל ו ת ב פ ר ד ו ת ב ה ן נ ת ק ב ל ה ה ק ו ב ב ר ז י ה ל פ ו ל י מ ר ב ט ע ו ר ק ר ו ב ) א ך לא ש ו ה ( .ב מ ק ר י ם אלה ,הן ז פ ב י ה פ ו ל י ם ר י ז צ י ה והן א ה ו ז י ה ק ו ב ב ר ז י ה -היבם ם ק ו ר ב י ם והפטקל המתאים ה י ב ו הסםצע ל ג ב י ה פ ו ל י מ ר י ם ש ה י ו בשתי ה א מ פ ו ל ו ת . המולקולרי - 56 - הנתונים בהתחשב בפזור סטםעות כםותית הגםיוניות אחת טבסבלא 21 ה נ י כ ר טל הנקודות לעקום ידי על טביתן טבור קו ס ה ט ס פ ר פ ו ר ו ת הלך מגוי היתד• חזקה בסדר. ומט ו י ם את המשקלים טנתקבלו, בברור היגר. כי יותר באותו דרגת גבוהה ככל בלבד. אחוז בין טל % הסולקולריים טטמפרטורת ה פ ו ל י פ ר י ז ג י ה היתד. הפוליםר הקובברזיה )ביחידות בטמפרטורות •aof י י 100 י * (0 60 70 90 60 י י 30 40 *rrrtup *—י 20 D י too זו יוחד. הפוליםריש הרי ה פ ו ל י מ ר טהיה טוגומ ירידה גבוהה טונות, (M/K כי בכל ה פ ו ל י ם ר טהיה לפולימר, 24 הנקודות בברור המםגע טל ה ם ס ג ע י ם של בטמפרטורות חברו נראה 21 סהסובופר ־ — — * י בקורות הםוליקולרי ה פ ו ל י ם ר י ז צ י ה הממצעת טל הסולקולרי אלו, ה פ ו ל י ם ר י ז ג י ה היתד. קובברזיה, טל גרפי ו ע ל סנת מלא תיתם מהציור הקונברזיה ציור המשקל הנסי ו נ י ו ת להעביר שסמפרפורת י ו ת ר ככל כפובקגיה מתארים ו י ר ד המטקל ב א מ פ ו ל ו ת ככל טגדלה באופן בגיור 21 ניחן מגוי גבוהה לראות באמפולה יותר. - 57 - ג( המטקל הםולקולרי טל הפוליטי בפונקציה טל עצמת האור בטבלא 25 ביתנים הםטקלים הםולקולריים )ביחידות ( H/Kטל הפולימרים טבתקבלו םאיזוםר הטרנס טל .הברוטו -די פלואורו אתילן בעצמות אור טונות ,באחוזי קובברזיה וזמני פוליםריזציה טובים. בכל הסקרים c50° היתד .טםפרסורת הפוליםריזציה ס ב ל א 25 המטקל הםולקולרי טל הפולימר טנתקבל מאיזוםר הטרנס בעצםות אור טונות עצמת האור VA מטך הפוליפריזציה )טעות( 15 15 15 30 30 30 120 120 120 175 175 175 175 6 12 17-30 6 9 13.15 1 3-30 5.15 1.15 2.30 3-45 4-45 הנתונים טבםבלא 25 ) M/Kםסצע( ׳< $$הקובברז יה 652 513 380 599 483 337 684 533 380 624 545 418 382 15-4 34-5 58.9 19-6 38.6 58.5 8.2 36.6 61.9 13-2 26.7 53-8 60.7 מתארים באופן גרפי בציורים 25 , 26 ; טוב ,על מנת טלא תיחס מטמעות כמותית לעקוםים טביתן להעביר בין הנקודות הנסי וניות - 25 אותדו אלו ,בציור על ידי קו טבור ואילו בציור 26 העבר ביביהן קו םרוסק אטר גם לו אין כל מטמעות כמותית )כיטר( והוא בא רק להקל על האורינסציה. כפי טביתן לראות םטבי הציורים ,הרי גם םטקלי המולקולרי טל הפולימר טנתקבל םאיזוטר הטרנס הלך וירד ככל טעלתה הקובברזיה מהמונומר לפולימרן ברמ ,מציור 26 נראה כי אם מט וים את המטקל המולקולרי טל הפוליםר טנתקבל באחוזי קונברזיה טוים קטה להבחין בהטפעה סיגניפיקנםית טל עצמת האור על דרגת הפולימריזציה הםםצעת טל הפוליםר טהיה םצוי בכלי ,בעוד כטמטוים את הםטקלים הםולקולריים טל הפוליםרים טנתקבלו במטך זמני פולימרי- דציה דומים ) בהם אתוזי הקובברזיה טובים ( -הרי ביתן לראות בברור כי דרגת הפולימריזציה הממצעת טל הפולימר המצוי באפפולה הולכת ויורדת ככל םעצמת האור גדולה יותר )ציור .(25 - צ8 14 •ו _J a «• •s -> ט zi —! o -I a 4 -J־ -» ט a - יNT e Zl S 14 XI 5* U _l יד a ו ט u a a u w וU • —J w .J -1 -J to J a sl־ זו B IO VJI -J •J XI הם X •J 7; o ו < מr •J• u XI a XJ a u u D *3 a u B B a *2 8 o 8 ־1 4k 8 1 o Ul o o •H Ul Ul 00 8 o 1 o 1 8 r 1 t> / ו _l 5 u u -J a XI a a - 1 1 1 T B s e 0 Zl S 3 «l t>X׳ 8' US XI u« ט u a u j a a - 1 o 8 x׳׳o 8 3 S N w o I i (j _ 5 u> i A a _! -i * a<« u -1 _l D NT וXI -> X x a a ״0־ -1 u a xi XI 14 a *3 u u e Id ־ 59־ ד( המעוקל המולקולרי של הפולימר בפונקציה טול ההרכב האיזוםרי של הםובוםר. בציורים ,,28 27 מתארים באופן גרפי המשקלים המרלקולריים של הפוליםרים שנתקבלו בתבאי פולימריזציה דומים )בטמפרטורה של אור של 30 50°c ועצמת ( y Aמשבי האיזוםרים הביאוםםריים של הברומו-די פלואורו אתילן. כפי שביתן לראות מציור 27 הרי בתבאי פולימריזציה דומים ובאחוזי קובברזיה שוים -בתקבלו מאיזופר הציס פולימרים בעלי משקל מולקולרי במוך יותר מאלו של איזומר הטךבם. לעומת זאת םציור 28 בראה כי אם מש ו ים את הםסקלים הםולקולריים של הפולימרים שנתקבלו לאחר זמבי פולימריזציה שוים )ואחוזי קובברזיה שובים( -אין הבדל ביכר בםשקלם הםולקולרי של הפולימרים שבתקבלו משבי האיזוםרים. מאתר וכפי שצוין לעיל בתקימה איזומריזציה ,בין שבי האיזוםרים הגיאוםםריים ,תוך כדי הפוליםריזציה שלהם הרי ללא ספק מצא הדבר את בםויו גם בתוצאות שנתקבלו לגבי המשקלים הםולקולריים של הפוליםרים. ברם ,לאור האמור לעיל ביתם למדת האיזומריזציה שנתקיםה בתנאי הפוליםריזציה השונים ביתן לחשב שאם כי יתכן והתוצאות שהיו מתקבלות אילולי התקימה איזומךיזציה היו שובות באופן כמותי מאלו שבתקבלו -הרי נראה שמכל מקום התוצאות שנתקבלו מורות על כווני השפעת תנאי הפוליםריזציה השונים על םשקלם הסולקולרי של הפוליםרים שנוצרו. - 60 גיור - 27 הםטקל ה מ ו ל ק ו ל ר י המפגע טל ה פ ו ל י ס ר המתקבל ס ט ג י ה א י ז ו מ ר י ם ה ג י א ו ם ס ר י י מ גווגאי פ ו ל י מ ר י ז ג י ה ט ו י ם כ פ ו ב ק ג י ה טל #ה ק ו ב ב ר ז י ה • SO •00 880 BOO - ־ •80 400 ISO TO ! •0 _l SO L •0 I SO J 10 ו 100 10 %קמבדדה גיור 28 הסטקל ה ס ו ל ק ו ל ר י הססגע טל ה פ ו ל י ס ר המתקבל ם ט ג י ה א י ז ו מ ר י ם ה ג י א ו ם ס ר י י ם ג ת נ א י פ ו ל י ס ר י ד ג י ה ט ו י ם כ פ ו נ ק ג י ה טל ז מ ן ה פ ו ל י ס ר י ז ג י ו ו TOO —o TRANS «— CIS •SO •00 890 800 4S0 400 - ISO - 300 - 61 - י פ 1 ק ד יו 1 על בהסתמך ביותר די הםםצאים בתהליכי פלואור םהירות בטלב לפוליםר, בטלבימ הזמן. הפולימריזציה למדי היבן וםגדילה םתקדםים במהירות םהירות את םהירות , התהליך בהדרגה ג( עצמת לסכם האיזומרימ התופעות הברומו ה ג י א ו מ ם ר י י ס טל - התהליך הינו אחוז פונקציה הקובברזיה י ו ת ר טל הבראית )"תקופת התהליך עולה )"טלב ב ק ב ו ע ה עד האקסלרציה"( ל י נ י א ר י ת טל הולכת םדת וגוברת הקובברזיה טל באופן א ק ם פ ו נ נ צ י א ל י עם המהירות מתקדמת לאחוזי הקבועה"( גבוהים קובברזיה .(60-65 )$ ונחלשת טל וטעורה דהייבו: ב ( ה ע ל א ת על לעיל טבי ביתן כי הבולםות הבאות: ההתחלתי הפוליםרידציה הסובוםר טתארו ה פ ו ל י ם ר י ז צ י ה טל אתילן א( הבםיוביים כללי האור התהליך; הםספרםורה הפוליםריזציה חזקה , עם מהירותה שמעריכה טטעורה קרוב הקבועה מתנהל הרבועי טל עצמת יותר בטלב בשלביו התקדמותו בין הםהירות 0.58 טל הראטובים במהירות טטעורה התהליך האור. קרוב ה ג ד ל ת עצמת ה א ו ר הולכת והיא הקבועה־ בהתאם הפולימריזציה פ ר ו פ ו ר צ י ו נ ל י ו ת לעצמת הםםפרםוךה פ ר ו פ ו ר צ י ו נ ל י ת ל ח ז ק ה של ,0.84 האור הטפעת התהליך המהירות הפולימריזציה לבין את הקבועה. ההתחלתיים טל ל ק ר א ת שלב ה נ ר א י ת של משתנה בעוד טברגעים לכדי םקצרת, באופן בולם, תקופת האקסלרציה i4 היא עצמה, לכדי למדת התקדמות מתבהלת בטלב הרי במהירות המהירות פרופורציובליות מקצרת גם היא את , ״ ; לטורט תקופת האקסלרציה. ד( המטקל הפולימריזציה; היא גבוהה ירידה המטקל מסוים; ו( בעצמות זאת חזקה בעטית הפוליםר יותר ככל טםמפרםורת הפולימריזציה יותר. ה( קובברזיה המולקולרי המפצע טל הולך ו י ו ר ד עם התקדמות אור המולקולרי היבו גדול כ ט מ ט ו י ם את טובות, לגבי המפצע טל יותר המטקלימ אחוזי ככל הפולימר טםפפרםורת בכלי, באחוז המצוי הפולימריזציה גבוהה ה פ ו ל ק ו ל ר י י ם טל קרבברזיד. ט ו י ם קטר. הפולימרים, להבחין יותר. המתקבלימ בטבוי םיגביפיקבםי - של המשקל כי במצא המולקולרי; ברם, המשקל המרלקרלרי כאשר - 62 נעשית ה מ מ צ ע של ההשראה הפרלימר בזמני פ ו ל י ם ר י ז צ י ה שרים י ר ר ד כ כ ל שעצמת ה א ר ר - גדרלה ירתר. ללא ספק חלק ה ר ג י ל ה של הכללית האקרילר בעברדה במערכות ה פ ו ל י ם ר י ז צ י ה של ] ; [46-51י ת ר ע ל כ ן , ב י ת ן אף לעיל( הםתבצעות את שכמעט ב כ ל תאוריות המקרים בבעו העבודות אלו Bamford רדיקלים בתרך רהשני מרנר התהליך, ד ר מ ה של המתבסס במערכות ש ו נ י ם אשר בוצעו מעצם שהתהליך בבוכחרת ארתם פרציפיםנטים א' )נקודה ההםרוגביות ה ת א ו ר י ו ת שהצעו על מ נ ת םתקים בעובדה שרנים משותפת, הנחר למשל, הראוי במערכת חשובה זו פזרת ההנחה כי נ ו ב ע במדד .ר ב ה האקרילר מרלקרלרי( וכי השוני מהשוני הםרםינציה אף כי א י ן לומר הטרוגניות איבן הממצאים ערכים [ D u r u p שהאפשררירת סבירות מנגברבי התארריה המתבצעת משותפת באםצערת ה ב ס י ו ב י י ם של תמיד במהלך בדרך הפולימריזציה הםרמיבציה; בעוד לבין מקרה n l l e [ בימרלקרלרי ה ש ו נ י ם של הנםירניים. מ נ ג נ ר ן של הרדיקלים P )האחד לפרמטרים הממצאים להציע )ובמקרים o הפרליםריזציה םרמיבציה מתאימים ה ש ר ב ר ת שהצער לחלוטין אין לכל שרבות ולא ב י ט ר י ל משתבר .ת ר ך כ ד י למצוא - זאת במערכת. 6 י כ ל ר א ף & Magat [36 כ י ע ל אף הטרוגנית שהיבה להסביר "קבוע״הטרמינציה* מתקיפים שבי ניתן לצין הנחרת,.אד הרק ] [33ה נ י ח ר כ י פרליםריזציה זר לבין ]£37-42 ר כ ן את כ ל הפוליםריזציה ה נ ״ ל ,הרי מן כ ך ש מ ת ק ב ל ת ה ת א מ ה םרבד .ב י ן ההבחות ][45 34 [ T h o m a s בעיקרר על כלוריד הפולימריזציות בהרחבה בכל פ צ י א ר ת ן של כ מ ה רהאסכרלה שלד הצדקה ה א ח ר י ם של הויביל פלרארר מספקת, והטרוגניות הפוליםר,הרי בין העובדה בסדה תיאוריות כי בעת התרצארת b u l k p o l y m e r i z a t i o nשל אתילן הדמיה אל עבר המקרים bulk polymerizationשל הביחו ],[25 מהלך אקרילבםיות במקרים ה כ ר ל ל י ם את ה ־ מבחינת לדון במקרים ה מ נ ג נ ו נ י ם שהצער ב- הםקום הדגשה הנ״ל. הומוגניות שבתקבלר מבחינת ואםולםיה. מתחשבות, לכמה ש- תחום הבםיוביים בכל השרנים במערכות שלפחות ירצא במדד .ר ב ה ביטריל םובוםרים בראה אם כ י לא כ א ן הממצאים לאלו הכלררר-טרי ל ה ר ח י ב את בסוספבסיה הברכחית המתקרילו כלוריד], [43;44 תהליכי הרדיקלית. הטררגנירת, ניםרילד,[32-36 הרינילדן מתרפערת אלר הפרלימריזציה הנסי רנירת שנתקבלר הפוליםריזציות ביכר היבר דופן התאוריה במדה טרמיבציה הפריםריים. להסברת תהליכי ר ב י ם אף לא מ ס ו י ם ( ,ה ר י קשה הפרלימריזציה במצאו להסכים סתירות לכך 63 - טקיוםו ט ל שלב בובע בתיבות, במיטרין, ][52 על ק י ו מ ם טל " ר ד י ק ל י ם מציאותם במקרים הראיון מהירותה כי מקיזוז אולי תהליכי אך האםצעי העקום אי מריזציה על לכך הנ״ל, יסוד ל ב נ י ן של בשלב הקובקרםיים ידי קו יותר, םספר הפתרון פזות למערכות בניבים זו טהביאה היא כדי טתסובתה הכללית טל המתמטיימ, באופן ספורט הריגורזיים. על כן, גם קשה בו אשר מעין קיזוז רבים זה םתקים בהם להשלים נראית - נובע הינו בחלק מתבטאת ראטון, גם כל ותבאי הפולימריזציה הכללי יותר, גורם משותף קים במערכת. גורם הטרוגניות, שצורתם בםערכת תאוריה ידובר, על אולם זו להלן, ידי ע י ק ר י ה של ברגעים והמשקל ל פ ת ו ח ה טל אתילן יותר, ואלה המובוםר; הםספרסורה של כ ל יתגלו שובים היתה, אפשרי ב י כ ר של תלות להסתכל חלקו על תתאים לבעית לכל זה אשר התהליכים ח י ב לשמש עליה לםיוחד הפולי- ביתן כאבן יהיה שבסקרים השובים. טל בתוך , S אילו בכל מובוםרים בקרוב בעקיפין המקרים הדעת שהוא ביתן, ][33 ההטרוגנית, במקרים . הוכח, הםרוגנית רומזות )רקמשותף( יתר תהליך על ב מ ק ו ם שם כללית הברוםו-די (1 )גם ל ח פ ש את ם צ י א ר ת ן של תאוריה רובן(. שונים, מתקבל ביטריל מ ד ו ע לא ב י כ ר של לא בלבד טלא פולימריזציה המיוחד )הכולל זו שחרבה ישר(. הםרוגביות, פלואורו אלה, זה עקוםת ב ר א ה שיש םאוחר גיטה והפתוחים אין לאופי פרמטרים שכן, זה מזה ת ו פ ע ו ת אשר באקר י ל ו להבין גדול ההטרוגנית כעל במערכות דהייבו: בין אותן בפוליםריזציה סקרים ביותר בודדים בזםן של )או שהינש בלבד. שובים המקרים טל גם לפחות ו ל א ו ר ך קטע הפולימריזציה הקובברזיה להקים, במספר מצלח במקרים הגורם מ צ י א ו ת ו של שלב שונים( סקרי בכל נתגלו -קשה באוקלוזיה בקבועה, פוליםריזציה הרדיקלים ההטרוגביות הקטורות חיים" לא גדול, רדיקלים ( a f t e r effects ה א ויקל ר ז י ה ש ל התופעות שובים )כגון: הפולימריזצירת עם במספר מקרים ת מ י ד .ס א ו ק ל ו ז י ה של א ל א שאף אפוא, האקסלרציה ־ תכוסה לכתחילה הטקולים ולבסוסה על ידי עיקריה הלוגיים סבך ורק המתמטי-ריגורזי. השיקולים לאחר והפתוחים מכן יבוסםו הםתםםיים התאוריה: הראטוניפ טל בהגיע לא תאוריה הסרוגבית הדשה, עבור הפרליסריזציה רכוז ה פ ו ל ק ו ל ר י של הפולימריזציה ה ת מ י ס ה ל«ערך הפולימר מתמוסס קריטי הנוצר( הפוליםר ) ה ב ק ב ע על נפרדת התמיסה טבוצר ידי לשתי פזות - 64 ־ אשר אחת מהן הינד .תסיסה מהולה והשניה תמיסה מרוכזת יותר של הפוליפר במובומה. מרגע זה והילך תמשר ד^וליפריזציה בשתי הפזות בנפרד־ (2 העלמותו של המובומר על ידי הפולימריזציה בכל אתת פהפזות תקטין ,בהתאם את הפוטבציאל הכימי שלו ולפיכך תתקים זרימה מתמדת של םובוםר םהפזה בו הפוטנציאל הכיםי שלו יהיה גבוה יותר אל הפזה בו יהיה פוטבציאל זה במוך יותר. כלל דומה יתול גם על הפוליםר שבשתי הפזות אך את תנועתו של זה ניתן להזניח עקב הדיפוזיה הקשה יותר של השרשרות הפולימריות הארוכות ולמעשה יווסת הפוטנציאל הכימי של הפוליפר על ידי תנועתו של המונופר. (3 בעוד ששאיפתו ,זו של המערכת ,להגיע לשווי משקל תרמודיבמי םלא בין שתי הפזות לא תתגשם אף פעם בעטיה של ההפרעה המתמדת להשגתו הבגרמת על ידי העלמותו־של המובומר כתוצאה מהפוליםריזציה ,הרי כל עוד מהירותה של העלמות זו תהיה קםבה יותר ממהירות הדיפוזיה של המובומר פהפזה האחת לאחרת ,יתמלא במהרה מקומו של המונוםר שנעלם על ידי מובומר הדש שיגיע מהפזה בו הפוםבציאל הכימי שלו גבוה יותר ויוצר מצב ססציונרי בו תהיבה כמויות המובופר והפולימר ,בכל אחת מיחידות הנפח של שתי הפזות, לא רחוקות מאלו שהיו במצארת בתוכן אילו התקים שווי משקל תרמודיבמי מלא בין הפזות; אם כי ,ללא ספק ,יתקימו במצב זה מפלי רכוז של המובומר, בכל אחת מהפזות ,הרי במצב הססציוברי לא ישתבו יותר פפלי הרכוז וביתן יהיה ליחס לכל אחת מהפזות רכוזים ממצעים של המונופר והפולימר .מכל מקום ,כל עוד יתקים התנאי של זרימה תפשית של מונופר מפזר .לפזה ,ניתן, בקרוב הראשון ,להתיתס למערכת כאילו במצאה בשווי משקל תרמודינמי מתמיד. (4 אי לכך ,ביתן להסיק על הקורה בשתי הפזות ממסקבותיה של התאוריה הכללית ט Flory-Huggins ל לגבי הפרדת פזות בתפיסות פוליסריות ] , [ [53תוך התחשבות בעובדה שבמקרה הנוכחי המסיס הינו הםהברסר ,ההופר בהתמדה לפוליםר. בהתאם לתאוריה זו ,הרי כל עוד תתקימבה שתי הפזות והטמפרטורה תשאר קבועה -יהיו קבועים גם שברי הנפחים של הפוליםר והםובוםר שיהיו מצויים בכל אחת פהפזות ובםדה ודרגת הפוליפריזציה של השרשרות הפוליםריות תהיה םםפיק גדולה ־־ לא יהיו שברי הבפהים הללו תלויים באורר השרשרות הפוליפריות. אם םדת הקובםרקציה שתחול בנפק התסיסה כתוצאה מהפיכתו של המובוםר לפולימר )שכן ,כרגיל משקלו הסגולי של הפוליםר גבוה םזה של הםונוםר(, - 65 - לא תהא תלויה גם היא באורכן של השרשרות הפוליםריות -הרי ישארו קבועים אף רכוזיהם של הםובופר והפוליםר בכל אחת םהפזות ולפיכך ,תתבםא התקדםותה של הפוליפריזציה ,במערכת כולה ,בגידול מתמיד של בפח הפזה המרוכזת על חשבון בפחד .של הפזה המהולה ולא בשבוי רכוזו של המונופר בכל אחת םהפזות ) -כפי שקורה במקרה בו מתבצעת הפולימריזציה במערכות מובו-פזיות הומוגביות(. (5 התאוריה של Flory-fluggins מבבאה אף כי לגבי פולימרים בעלי משקל מולקולרי מספיק גבוה ובםפפרםורות שאיבן גבוהות במיוחד ,יהיה השבר הבפחי של הפוליפר בפזה המהולה במוך ביותר. ברב המקרים ,ביתן יהיה, אפוא ,להזביח את כמות הפולימר שתמצא בפזה זו לעומת כמות המובומר שתמצא שם ורכוזו של המובופר בפזה המהולה יהיה למעשה הרבוז המולרי של המובומר הבקי. מאידך ,יקבע רכוזו של המובומר המצוי בפזה המרוכזת בהתאם לשבר הבפחי )הקבוע( של הפולימר שיהיה מצוי בפזה זו; ומאחר והשבר הבפחי של הפולימר בפזה המרוכזת יורד עם העלאת הםפפרםורה -יעלה אז רכוזו של המונופר שם. (6 מהאמור בובע כי בשלבי הפוליםריזציה הראשוביים ,כאשר בפח הפזה המהולה גדול לאין ערוך מבפחה של הפזה המרוכזת -ימצא ,עדין ,רב החמר הפוליפרי שבוצר בתוך הפזה המהולה. אולם כבר אחר זמן פולימריזציה קצר יחסית ימצא רוב רובו של החמר הפולימרי שבוצר בשתי הפזות -בתוך הפזה המרוכזת; שכן ,רכוז הפוליפר בפזה המרוכזת עולה פי קמה וכסה על רכוזו בפזה הםהולה ובפח קםן יחסית של הפזה המרוכזת יכיל כפות פוליפר שתעלה פי כסה על זו שתםצא בכל בפחד .של הפזה הםהולה. אי לכך אהרי זמבי פוליםריזציה די קצרים ,תיצג ,למעשה ,כפות הפולימר שתמצא בפזה המרוכזת את הכסות הסומלית של הפוליםר במערכת. (7 בעוד שקיומו ,לםעשה ,של םצב ןןןביתן לראותו כשווי משקל תרמודיבםי בין שתי הפזות היבו הגורם לכך שרכוזי המובומר בשתי הפזות יהיו קבועים )אך שובים בשתיהן( ,הרי בעםים של הםצבים הסםציובריים )השובים( שיוצרו בתהליכי הפוליםריזציה הפתקיםים בתוך שתי הפזות -יהיו אף רכוזי הרדיקלים קבועים ,בשתי הפזות ,ומהירות הפרליפריזציה בכל יחידת בפה של כל אחת מהפזות -תהיה קבועה גם היא. בהסתמך על התוצאות הבםיוביות שתארו לעיל ועל ההישובים שיערכו להלן ,מסתבר כי רכוז הרדיקלים בפזה המרוכזת עולה פי כמה על רכוזם בפזה המהולה;ומאחר ורכוז המובופר בפזה המרוכזת - 66 - קטן רק בכל יחידת הפזה בפקטור נפח טל יותר הפזה בפזה המרוכזת פי גדולה - במה מהירות מפהירותה בפח טל ביחידת המהולה. בהתאם של קטן מרכוזו המהולה תהיה הפוליפריזציה מהירותה הכוללת טל ל ב פ ח י ה ן של הפזות התהליך, התהליך כאשר הכולל מתקדמים בהתאם תאופין (8 המהולה, עצמה. ברם, למהירות יותר הכוללת התהליך שתרמו הנראית על של בו התהליך הזורמת ומאחר על ידי תלות )מקורבת( תרגש כבר תבדק היא הפולימריזציה פרופורציובלית, בקרוב, הפוליםריזציה וגידול ובהתאמ זה התהליך. לשורש יהיה תלוי האור היחסית, אז שלהלן הפזה מהירותו ה ר ג ר ע י של תלוי, שפעריכה החישובים ה ש פ ע ת ה של לכך המרוכזת שמהירותה לתרופה תהיה האור הפולימריזציה ל ח ז ק ה של ואי יהיה הפזה עצמת תהיה הכוללת הרי מהירותו בעצמת שמהירות האור, ה כ ו ל ל ת של קבועה לכך בפזה תאופין ת ר ו פ ת ה של מראים התלות -מכרעת הפזה גם והקיגטיקה הפולימריזציה לעצמת למהירותו התהליך בפזה הקיבםיקה טל המרוכזת. האור פרופורציונלית לזמן המרוכזת שפהירות והחישובים בו ואילו הראשוביים בשלבימ המרוכזת הפולימריזציה מראיפ בטלבים תתאפין המהולה ה ר ב ו ע י של ע צ מ ת תהיה מהירות א פ י ה של בפחד .של עצמת אפוא, במהירות האור. במהירות הפולימריזציה הפזות. ל ג י ד ו ל שחל אליה פהפזה המוברפר מובומר זמן הפזות, מהירות בוסף משקל קצר ביותר בפזה - תקבע, ואי הראשוביים בהתאם זה שתי (9 המעבר פי בקרוב התהליך צ,0. שבשלב המרוכזת על מהלך ראשון, הפוליפריזציה בזפן מוכיחים ותגדל טובים; ת ר ו פ ת ה של ה פ ז ה שיערכו ולאחר גדול הפוליפריזציה פ ר ו פ ו ר צ י ו ב ל י ת לשורש של עדין להלן בשלבים הואיל בין 1־ בשתי ויותר בזפבי בפערכת פולימריזציה המהולה התהליך תלך ה כ ו ל ל ת של זו גידול למהלך פרופורציובלית הכוללת יבוע הפזה החישובים של בפזה בפח י ו ת ר של הבראית טתי הפוליפריזציה, כולה, אפוא, והפוליסר תרפודיבפי מהפזה של המהולה, בפזה בין על הפרוכזת שתי ה מ ה ו ל ה אשר המובומר בנפח הרי הפזה תרכב, הפזות( גם הדא כביכל, סבת שישפרו )כפי - המרוכזת שזה חיב יהיה י ג ד י ל את משלשה בדרש כתוצאה שברי מהשאיפה לזרום בפח מ ה צ ם ב ר ו ת ו של בפחים אליה הפדה מרכיבים: הפוליפר ק ב ו ע י ם של ל ק י ו מ ו של זרם שווי מ ת מ י ד של המרוכזת. כמות - 67 - א( אליה המובומר המהולה, פהפזה ב( הםרוכזת, אילולי של זרימת בתוך הפזה ואשר מצוי הפזות למלא את בעלם מהפזה מונוםר בתוך שתי בין קודם מ ק ו מ ו של כתוצאה המהולה לכן המתנהלת זה שהיה מהפולימריזציה היה בפזה המתמדת וגדל, הולך המרוכזת במערכת־ מצוי בפזה המתבהלת בפזה בהתמדה, את )להוציא השבר זו; הבפחי הפדלימר שתי שתי לפזה הזורם ה פ ז ו ת שהופר בהבחה ה פ ז ו ת הם הפזות, שיוצר - שחלים בשתי שקבועי שוים כתוצאה םוכיחים ו ב ה נ ח ה שאםבם פהפוליםריזציה, החישובים כי הפזות( שיערכו בעוד אחת משתי תהיה, למעשה, פונקציה בפדה אקםפונבציאלית העקומות בשלביו המרוכזת עולה, הקינםיות המרופדת (11 בדיון איבה עולה על מחד יגרמו לכך פהפדה המהולה, הםסציוברי שיגיע נוסף מהירות )הקרוב לא לשווי כי הובח שאין שמהירות המשקל הפוליםר הנפח שבויי מיחידות הבפח, ה פ ו ל י ם ר שתוצר וכי בפזה בתגאים המהולה, תלך מתפתחת בהם תהיה ו ת ג ב ר עם רכוז דו פובקציה הזםן. הפוליסריזציה התהליך ממשיך להתפתת יותר, ה ע ל מ ו ת ו של המובומר הגוברת המובוםר כ מ ו ת מ ס פ ק ת של הדמן הפוליםריזציה אכן את ב כ ל אתת ה כ ל ל י ת של כר ב ב פ ח ן של בצורה בוספים־ מהירותה תוכל בחשבון רכוזם ה ד י פ ו ד י ה של והירידה בו הכמות הפרו^וגציה ה פ ו ל י ם ר י ז צ י ה של )המביאים העובדה גורמים בשטף רגע לספק ברם, שבערך עד כה ברם, בדרגת בכרת על מוכיחות פועלים הםרוכדת. גיסא הרי וקבועי ה ק ו ב ט ר ק צ י ה שתלה הפולימריזציה מהירות התהליך. כי המרוכדת, פולימר כימית א ק ס פ ו נ נ צ י א ל י ת של דהייבוג במערכת תוך הפדה עולה אין להלן. בםדה הנםיוניות הראש ו ב י ם של מוכיתה קבועה, הפוטו תלויה שמהירות הפדות, הרדיקלים כתוצאה מנת את מ ה ו ו צ ר ו ת ו של האיביציאציה היא במערכת ה מ ר ו כ ז ת על לקים ש ו ו י המשקל המרוכזת. (10 אל מהפרדת המרוכדת שבוצר(. התרמודינמי זו אל שתפקידו מובומר ג( בכל לכן, ה פ ו ל י מ ר שהיה התדש כתוצאה מונופר קודם המגיע הפזה י ה ד עם הפול׳יסר המעבר ו ה ו ל כ ת של הדורס דרימתו מונומר התרמודינמי( הזורם דרכה - המובומר מהפזה שהונח המהולה הפולימרידציה מאידך ה ד י פ ו ד י ו ב י ת של הדרושה )ראה בפדה להלן( המובומר ל ק י ו מ ו של המצב לעיל. בפזה - והמהירות מאחר בובעת מהגדלת מקורה בתוספת טל הנ״ל הקריםי לא למעטה, הקטור מהירות בפח בנפחה, הגוברת סל הווצרות הפוליפר בפזה המרוכזת חפולימריזציה ב כ ל אחת מיחידות הנפח טל פזה הרי,טלכאורה, ביתן יחידות יבוא כאטר הפזה ואטר - 68 בפח נפח לפזה הפזה לכטעצמו להלן זו, הםרוכזת י ק ב ע את בגדירו י ע ל ה על ערך הקריטי אלא מ י ם ד אחר הפזה הוא המרוכזת אלא זר, לחטוב םסוים. הרגע כ״ערבי" היה איבה טהרגע אולם, הפזה, טל הבפח ט י ק ב ע את הקריטי. ההנחה הרכוז כי ה ד י פ ו ז י ה טל מהירה. לבין הקבוע רבמדת הפזד. בקודות הפגע המרוכזת ט ו ב ו ת טל בצורת למטל, כדוריים ודאי תהיה מעל טל הנוכחי טבין נפחה טל כששםח שתי למעטה על כולו למקרים הדיפוזיה גבולי טל הפוליפריזציה תלוי בצורתה טהרי ידי מפזה לאפטר סופבת בין עלול לתוך הפהולה לפזה תמצאבה - )כפי המהולה פזה לגבי טהיבה, זו ג ל ו ב ו ל ו ת או במערכות בתוך טהיה פלואות אתילן הפזה להיות טובה )כגון טל די הפזה תוכה טל הפולימריזציה ביביהן היבה ההנחה מספיק ה ג י א ו מ ט ר י ת טל הרכוז כטאלו ב ח ו ב ה את המרוכזת לדיפוזיה( הפזה מפריד הברופו מפל הדיפוזיה הטובים מיטורי המרוכזת, ונקודה המביע ומדת םםפקת בפזה טיהיה הפזות; המרוכזת המוקף מפדת כל הפזה בקודה ודאי )טהיבו -בהתאם טובה זו, בכל כזה הפזה כדור אחרים םהירות המובופד' אל ק י ו מ ו טל מצב המרוכזת זו דלעיל הסטציוברי בדבר דיפוזיה כדי ק י ו מ ו טל בתוך הטרוגביות( מבחנה הדבר חלקיקים גליבדרית, במקרה האמפולות הצלינדריות(. עם מצב זו טל הדיפןזיה בפזה בעובדה בדרכר גם פונופר. המונומר הםונוםר, הסצב המובומר ואטר - לא היתר. הסםציוברי ארוכה מסוים אך לערכו יקבע הבפח הקריטי; טכן מובופר תהיה תלויה מדי הפזה וטםף הפזה תםשיך אםבם םובוםר בעובי זו הזרימה פהפזה היה היה טל קטן גדול הוא הפזה ארוכה ה ם ה ו ל ה לא - - בבלע בליעתו ל ק י ו מ ו טל ם ם פ ק ת של יגיע והן לארכה ממהירות יותר כל יבלע ו ה ד ר ך אטר יותר אל הםרוכזת יותר לפזה יכולתה קים פטעלה״עובי" כסות כאטר הרכוז הכמות טנדרטה אולם ותספק במפל טלארכה תהיה ל ס פ ק את כ ל הםרוכזת; הן יותר המרוכזת הדיפרזיה הזורם הטכבה העסוקות וככל טדרך הדיפוזיה ב כ ל עמקה טל ה "עובי" זה, תוך עוד "עובי" ם ס ו ג ל ת היתד. טל הפזה המרוכזת השכבות נפחה תוכל הדיפףזיה יחול לכשעצמו הפולימריזציה( כל בכל מספקת טל אל הקריטי בהתאם התלוי הזורם הקריםי לעובי טל כמות הםרוכזת )בעטיה טל לומר םםוים לספק טהמוברםר יותר זרם על ברכרזר יהיה "עובי" בקודה טל זאת םםצירברי ניתן טהרגע ב ו לא יותר לקים הפזה הםרוכזת מובוסר כלל לשכבות - עמוקות על יותר הפזה הפרוכזת ).ואשר לפיכך צריכה ברזי יותר של יותר הוא לברזים הקובברזיה לעומת הזמן( זה והילך יתחלק להזרים של המערכת ב( החלק מריזציה הוא וירד של לב לפגום ביותר בםצאו שתי ראה שצוין של הברוטו־- המפוזרות די משקל המובאת הפזה יכובד. די המרוכזת המרכבת בבדוק הבוכחי הטרוגניות מבתיבה ז ו שלמעשה כלי טתבםא פלואורו בכל אהד בשם אתילן מהפזה לקבוע התחתית, לבבי הפוליב- התחתית עלולה השכבה אף להלן פלואורו הדו-פזית הםרוגביות, הטרוכזת תהליך ת ה ו ה השכבה להלן להלן תרםודיבמי. זה - םסוגלת יכובד. שהיבו, לכן לכתחילה הכוללת הברוטו להוצר לערך הרכוז אולי, מ ג ד ר י ם של קודם תתחיל שלתוכו בתוכו חלק התת-פערכת במערכות במקרה במערכות כבר - ה ג י א ו מ ט ר י ת של התהליך באזורים בו הפזה אתוז המרוכזת ו ש ב ה מ ש כ ו של שבראה^להלן התיאוריה הםים אפוא, הב״ל)של ה ת ה ל י ך את מבחוץ הפזה המתקימים א( לשווי 29 מהם שבפתח יגיעו, החלק הםערכת (־ ה ק ר י ט י י ם ש ל ה אשר התבהל על פתיחתם ה מ כ י ל את ה ת ס י ס ה מבת שישמר מצוי כפי הםטציוברית ) וצורתה חלקים: מובומר ציור עובי ב ה ם ש כ ו של שיהיה זמן; מסוים םתקבים עם האחרון המערכת, המקורב המתקימת הפזות המרוכזת כלל לארכו ו ם י ם לא יגיע ז ה של מ ת ח ת ה של הפולימריזציה הפוליםריזציה המצב האמפולות(. פולימריזציה כפי לשבי אליהן. הצבור־ בו ח ל ק של גם ביתידת זמן ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה של ב כ ל ל י ו ת ש מ ו ש ה של ה ד ר ך בה של הפזה בתתתית רגע -חלק ואשר מהברז את ב פ פ ל לתץ האקספובבציאלית מובומר המובומר )משום שבעת מאתר והנפח תהליכי את רכוז פובו-פזית והשכבה יגיע התלות יהוד. לא מצוי ה״עובי" והוא יצאו ל א ר כ ו של במובומר, יותר (13 מבלי של םים בדרכר מים מסוימת( ביחידת אותו הדו-פזית התחתית" המהולה עד בו לאותו ה מ ק י מ ת את שלתוכו תת-מערכת קיסת הסונוםר הססציובריתי״ ילך היד. לספק כ מ ו ת מ ס פ ק ת של הקבוע, "השכבה הי״שכבה הפולימר זמן הםתקבים רק הסטציוברי, בשם היה בוםפים אי י ו ת ר של הדיפוזיה מסוגל בו כולו מזרמים ק ב ו ע ו ת של יגיע לכך ומרגע הפרוכזת כאלה הוא לצבור יבלע כמות מים כסויות תהיה (12 הקריטי זה לדמות לספק רק םוצאות ברזים שצבור בכלל אפוא, סםוגל דרכם ויותר האחרובים הפזה ביתן, המרוכזת, 69 שכן, - את הרי המקרים ביתר האחרים תשומת המקרים )ראה הפשוטים להלן( צליבדרי־ השלב ה ר א ש ו נ י של הפרדת אתילן, ב ה ת ה ו ו ת ן של ספות נ פ ח ה של הםהולד. ואשר הפזה הפזות, בעת ז ע י ר ו ת של לאחר מכן הן - שוקעות לתחתית כרגע, חסרה, הראשובי הכלי "חיות", לתהליך ביתן - שהעברו הולכת הםרוכזת ו י ו צ ר ו ת שם ש כ ב ה איבפורפציה וביחס לתחתית לכך הכלי שואפות להביח לקים ותגבר םהירות שקיעתן־ םצויות על באלו, ידי של קודם התחלקות שתסצאבה םספר הפזה תשקע, המהולה המרוכזת חלקים א ל ה של השכבה הפזה הפולימריזציד. לתהליכי באותם הפתקים מקרים בפזה בהם יהיה תקבע, כי הקוספקםית למעשה, בהתאם הפולימריזציה ממקרים אלו התהוותן של ועל ספות השתבתה םדת הםטציוברי כך הפזה בהתחלקות התהליך. הפרוכזת אי לכך, תוך כדי תזבח זהים; לעומת של בדיון יחידת תלוי הרי הטפות קטן להיות הפולימר הבוצרת ו ע ד כמה התהליך־ הפזה המהולה )בדוםה למדי; הבוצר, זםן, המתקימת אתילן בפזה בפזה להביח, בוצר להבחין אפוא, כבר אחד עם בעין - שהפצב בשלבים המתקיפה ה ם ס צ י ו ב ר י של הי בה המהולה, שביתן הפולימריזציה ובהבחד .שהסצב תהליך הקומפקמית. פלואורו יש ההכרח נ פ ח ה של הבוצר, ה י ב ה חלשה מן םםובך באותו הברומו-די בשבי תהליך ל ה ז ב י ח את הפולימריזציה זו הפזה הטפות כפות שיתקיפ בפח לא הפוליםר בשכבה םסוימת על ה מ ד ו י ק של לגבי כאילו ה ס ו ם פ ב ס י ה של בגודל עלול.,אפוא, כפות שלהלן הטפות המובומר, - שהיו שיתאפין ה ס ם צ י ו ב ר י של תאורו שהעכרירות תקופת אז א( - בתוך להביח להסתכל אותו הםצב להיות ו ה ק י ב ט י ק ה של לתהליר בתוך טגדרו אותן הטפות וגודל ר כ ו ז ו של שכן, עלול יהיה ל א ר כ ה של שקיעתן בפח כי ואי הפזה לכך תלך י ח י ד ת בפח יהיה בקרוב, ה כ ו ל ל של ביתן העובדה ה ע כ ר י ר ו ת בםשך אם כולה בתוך ניתן בעלי המקיפה יהיה ואי א ל ו של סטציונרי מספר שתוצר בסוספבסיה(. המרוכזת, הטפות זה להיות, יהיו i n bulk מרמזת בםצב חלקים הבפח בתור כלל הסםציוברית הספות( הפפוזרות הפרוכזת הטפות זמן, םבחינה עלול הםתקיםים דבר חשבובית כל הטפות ו ם ש ק י ע ת ן של ביתן ספה ומפות מצב לגדלן רדיקליות םפות חדשות הפזה הזעירות הםטציוברית המרוכזת הפזה בטפות גיסא ב ס ו פ ו של הקומפקטית. ש י ת ק י ם ו בהם ה ם ת ם ד ת של כי שקיעתן בתוך ותתנפחבה המהולה, הכלי. המרוכזת, הפזה חדשה כדי המהולה אם ביחס ם כ י ל ו ת שרשרות מאחר תלכבה םחד הללו, תוך של ואילו הקופפקםית ביחידת של בפח - יוצר מ ח ו ל ק ת לשבי פולימריזציה השכבה לא קבוע שיתקים הפוליפריזציה השובות. הםטציוברית הרדיקלים בשכבה , המהולה ל א ר כ ה של לתחתית כ א י ל ו היתד. הטפות בראה בשפר והטפות עם המרוכזת. בצפיחתן טפה־ םהווצרותן סאידך, )דהייבו; םידי ב( שרכוזי לכן הבפח הטפות באופן - םסוימת, ביחידות וגודל ברם, כתוצאה בתוכן הממשיכות כל הפזה הטפות בוצרו תרמודיבמי הפהולה הפזה עתה שמכילה משקל פהפזה מ י ח י ד ו ת ה ב פ ח של הםתבהלת המהולה, הפולימר שווי יזרום כל םובופר הווצרות שהספות שזה פהפזה כמות לתוכן אחת ביחס ק ו מ פ ק ט י ת של לםבגבון הפוליםריזציה אליהן וגדלה - 70 בתוך התחלקות המקדמיס ספות הטפות ־ !ל נוצר אחר זסן קצר ביותר -ניתן ,כאסור ,להניח לצרכי החשבון •,שכל טפה טנוצרת מתוך הפזה המהולה טוקעת סיד אל השכבה הססציוברית הקוםפקטית. בהנחה טהדיפוזיה טל הרדיקלים ,מטפה אתת לרעותה וסהרובד העליון טנוצר מהן אל תוך הטכבה הםטציוברית הקוםפקטית ,ניתנת להזנחה מוכיחים החיטובים טלהלן )ראה •בדיון המפרט( כי בכל רובד חוט טי וצר מהטפות טטקעו והתאחדו בתחתית הכלי יגיע רכוז הרדיקלים ,תוך זםן קצר ביותר ,לרכוז האפיבי לתהליך המתקים'בשכבה הסטציוגרית הקוספקםית -כך ,טתוך פרק זםן קצר ביותר יהפך כל רובד עליון חדש ,ששקע על פני שכבה זו ,לחלק אינטגרלי שלה ולסעטה לא ישפע תהליך הפוליםריזציה הםתקים בשכבה הםםציוברית םשקיעתן הםתםדת של םפות חדשות עליה. בתנאים אלה יהיה ,אפוא ,כל התהליך טל התהוות הטפות, גידולן ושקיעתן על פני השכבה הסםציונרית -רק םבגבון באמצעותו םעבד חםר סהפזה המהולה אל הפזה המרוכזת ואשר השפעתו היחידה על הקיגטיקה של הפוליסריזציה תהיה ,למעשה ,הגדלת נפחה טל השכבה הסטציונרית. אולם ,בעוד שבשלבים הראש ובי ים טל התהליך תהיה העברתו של החמר ,פהפזה המהולה אל הפזר .המרוכזת ,הפקטור שיקבע את מהירות גידול נפחה של השכבה הםםציוברית, הרי השפעתו תלך ותקטן ככל שיגדל בפחד• של שכבה זו; שכן ,כתוצאה מהפולי•* מריזציה המתבהלת בתוך השכבה הסטציוברית יזרום לתוכה מובומר פהפזה המהולה כנזכר בסעיף .9 נפח השכבה הםטציוברית ילך ויגדל עד שיגיע הרגע בו הגיע עביה לעובי הקריטי ובוצרה ״השכבה הםטציוברית הבטלה" . מרגע זה ואילך יתבהל התהליך הכולל של הפולימריזציה ,במערכת כולה, בדרך הבאה :מחד גיסא -תמטכבה הטפות השוקעות מהפזה המהולה ליצור רבדים עליונים חדשים על פבי הטכבה הססציוברית ויגדילו את בפחד ,ומאידך _ ילך בפח זה ויגדל כתוצאה מהפולימריזציה המתקימת בתוך שכבה זו; אך ,מאחר והדיפוזיה של המובומר מהפזה המהולה לא תוכל יותר לספק מובומר לחלקיה התחתונים של השכבה הסטציונרית ה״מנופחת" -יהפכו אלה ל״שכבה תחתית". תהליך זה ילך וימשך בהפשך הפולימריזציה ותוצאתו תהיה הצטמקות בפחד .של הפזה המהולה -מחד גיסא וצמיחת השכבה התחתית -מאידך כשביביהן מפרידה השכבה הסטציוברית הבשלה ,בעלת העובי הקבוע )ציור .( 29 מבחינה ויזואלית וחשבובית כאחת ,ניתן יהיה להסתכל על הקורה בשלב זה של התהליך כאילו הולכת השכבה הםטציוברית הבשלה nm ומתקדמת אל תוך הפזה המהולה כטלמאחוריה נמטך "הזנב" טל השכבה התתתית אשר הולך ומתארך לכשעצמו, • ••• 1ד0,תנ« . •iaa iruvuBo כתוצאה מהעברתן של יחידות נפח ,שהיו הבשלה אל השכבה התתתית. ו . . • • o o וזבד עדון—« a a o __. •נמו -n-mwi קודם לכן הלק מהשכבה הססציונרית » • • • • • • 0 8וה סחורה צ י ו ר 29 •• mgוונות ־ החישובים להזביח בפח את אחת לאחרת הםובוםר בפח של שבויי בכל םסויםת השכבה בהן אשר ובעוד פראים ר כ ו ז ו של לגבי יחידה התחתית. ה ע ל י ו ן של השכבה מהשכבה רכוזי התהליך ה״זבב" כולה ואילו הסםציוברית הפוליסר בחלקה הכלי בפח בהסתמך הבשלה, קבוע, השכבה זמן, הרי זו שכבה שפרגע היא אלה יותר, לאלו ז ה עתה המצויות מעלה תחוסל עבר בתחתית לא אחת המהולה זו מערכת ה ש ו ב ו ת של ג ד ו ל ה אשר "הזקנה בראש וגידול הפזה תהיה הגיל הגיל בקצהו -שובים קרובימ התחתית הפולימריזציה דהיינו: יותר המובוםר שם. שבעלם תמונה העובי ז ו של , , - חד- השכבה ב ו צ ר ה מהשכבה לאחר ביותר וראשונה העליון קבוע. והואיל -תשאר יתהוה מכן ורק יתהוה לאתר פולימר מראות כ פ י שאםבם מתקדמת ועד זו כלפי להעלפות ומהירות קבועה מסתבר גם כי מעלה הפזה םאתר דרך חתך המהולה הפולימריזציה כפות הפוליפר והשכבה בכל שתוצר, צליבדרי - ישאר יתידת ביחידת זו. שיזרום י ר כ ב משבי בשכבה התהליך, הקבוע, שבוצרה שכבה קבועה המובוםר הםסציוברית, המתקימת על ה כ ו ל ל של ש כ ב ה בפה של יותר, מאוחר בעלת הםטציוברית בנפח השכבה מקדם בשכבת גיל הרדיקלים כלפי בו שכבות אפוא, שובות יותר. ברם, גיל ביחידת הבםיוביות. הסטציונרית של לרגע תמצא שכבת יותר , 1 הסםציוברית תמצאבה לכשתפשך, השכבה בכוכים תד-פזית. בתחתיתה הגיל "הצעירות״ (14 ששטחו לםערכת ואילו יהיו ו י י פ ש ך עד זה, ורכוז ה ס ם צ י ו ב ר י ת הבשלה רכוזים בשכבות ילך כולה. ל כ ך אף ה ג י ל ה" ז ק נ ו ת העליון הסוצק-הםופי, בתתתית התוצאות -שכן, הבשלה בשכבות מוצק בפח של רכוז רכוז -שכן, ה ת ק ד מ ו ת השכבה שלו; ניתן מיחידת וםאחר התחתית שכבות ז ה של והרדיקלים השכבה ז ו םהשןגבה חלק המובוםר בעקבותיה הומוגבית התחתית מכן -הרי והמערכת תהפך שוב פזית השכבה התחתית הםםציוברית המובוםר הםםציוברית הבפשך תכיל יקבע יחידה - הקיםים הכלי, לכך, עברה הזפן התחתית ם ה ד י פ ו ז י ה שלו פהפוליםריזציה ו י ר ד עם בו ב פ ת של הבובעים ובהתאם בשכבה יהיו כל הבובעים לזמן אי רכוזי שבחלקה אלו יחידת הםובוםר כזו,ילך -בהתאם יהיו שלגבי 72 דו, מהפזה המהולה חלקים: א( במהירות אל הפזה בפח קבוע קבועה, כתוצאה המרוכזת, הבא מ ר ג ע שבשלה ל מ ל א את מקומו פהפוליסריזציה - הבפח ב( מהפזה ההולך המהולה בפח מוכיחים לבין נ פ ח ו של ביתן יהיה קבועה. הסםציוברית המונוםר הבשלה גם (15 שעם הואיל של השכבה גידול נפח בשבי אזורים שהיא של ה ש כ ב ה מהירות א ל ה של שהיד. ליחידה בגידול קטנה יותר בה גיסא יחידות מזו בתחומי הבוצרת בטכבד. עמ קבועה. בשכבה זמן ביחידת פהירות בשבי האזורים השכבה התחתית, אחת - נוצרת התחתית תהיה תהיה הפולימריזציה הפוליםריזציה יהיה כבר למעשה, קטנה קבועה; לעומת זו אפילו תובא בהשבון ירידת פהירות דוקא, במדד. את עליתה ה א ט י ת של ההיטובים במערכת מה, טבדיון כולה המפורט מוכיחים כי, שלהלן, למעשה, ואילו מהירות והמביאים תהיה שלה בפח השובים גידול לםהירות ב פ ח של שכבה כגיל יהיה קבועה; - התחתית מאייר, בפזה תגדל כך: מהיררת הפולימריזציה האחרים. בתשבון את כמות הכוללת טל כי הפוליפר אליה מהירות המהולה מורים כלטהירות הכוללת הפוליפריזציד. בהן -מחד כמות ה פ ו ל י פ ר שתוצר באזורים אפוא, הבטלה. להתיחס המערכת מהירותו נפח הפוליםריזציה בפח השכבה ביתן הפוליפריזציה שגילה כל הודות יחידת לכך הבוצר הקטנת כי הסטציוברית כפות הנוצרת בנפחה לצפות ביחידת כל שמהירות בתבאים -תהיה השכבה השכבה.התחתית תתבטא, יחידת המצב - הפוליפר לזכר חדשה גידול צ ו ר ך מעשי ה ם ם צ י ר ב ר י ת הבשלה , את כלמהירות זמן, היה ב כ ו ו ן של יש נפח מהשכבה בכל ביחידת שניתן בםקום מכילה בחשבון השכבה.התחתית הללו. הרי צורך םעשי בובעת הםסקבה ה כ ו ל ל ת של פועל התפתחות שהיא ב מ ה י ר ו ת שלכל זה יחידת הגיעו המביאים בתבצעה בשכבה התחתית הזםן המהולה הפוליפריזציה וגורם בטרם " ה ז ד ק ב ה " . שלהלן בהם פהירות רק־ א ח ו ז ולכל קטן קבועה. הרי הכסות ב' לביו בטכבה ה ת ק ד מ ו ת ה של הבוצר, קבועה, ותגדל הבפח "הזקבות" התפתחות הפולימריזציה תלך הפולימר ב- הפזה מכאן - המהולה הרדיקלים הםרוכזת למהירות השכבה - הנזכר הזורם הםטציוברית. הפזה רכוז נ פ ח ה של התתתית היא טל בפח הפזה כלמהירות ברם, בפח טבין הבפח להתיחם ה כ ו ל ל ת של הכוללת זמן יהוד. ויצםםצם בפח - היחס הםונוםר לטכבה טבין קבועה. ש ב י ח י ד ו ת שזה עתה ירידת הזמנים גידול התחתית גדל ביחידת החישובים ואת - ופעבר ה מ ה ו ל ה אל לפיכך, הםערכת. הראשובה סםפר ילך ה ת ח ת י ת ק ט ב ה עם )למעשה( "המזדקבת" מעלה - זו המהולה( היחס, לעוםת ה ם ם צ י ו ב ר י ת הבשלה השכבה יהיה םהפזה ביתן, והכמות הפוליםריזציה הקבועה זו מהירות בהם הפזה בפזה הפהולה ל מ ה י ר ו ת בה כלפי בפחד .ט ל קטן שיזרום צ ו ר ך מעשי תהיה הקבוע הבטלה, בפזה 73 טבובר טבםקרים רכוזם להתיחס לכל שלמעשה הפולימר הסטציוברית הםםציוברית מכלל )ככל י ה ד עם החיטובים השכבה וקטן טקםן ־ בפזה יתר הרי בשכבה זו על כן, תקזז, התחתית. הפוליםר תהליך המהולה, הבוצר - 74 - הפוליםריזציה המתנהלת במהירות הכוללת טל הטגיאות הבםיוביות אלה ולפיכך לפוליםר ניתן תהפך עט הבסיוביות כך, - בעת אליו כולה הפוליסריזציה, שכלפי העקומה הזטן, להתיהס בםערכת -קבועה ח ו ן לא ישר. בעת ביתן האקםפוננציאלית, צ ט י ח ת ה של כלקו שבתקבלו להיות השכבה ואמנם וםכל קטנים עלולים או מאותו סדר יהיה אפילו להבתין ט ת א ר ה את - של בטבויים הםובוסר טל לעקום שלכל מסקנות i n bulk ג ו ד ל טל הקובברזיה הםםציונרית מתאימות הפולימריזציה מקום הטנויים, אלו צורך מעטי לתוצאות פלואורו הברוסו-די אתילן. טבתיבת (16 העקומות תשתבבה עם האור עצמת הפוליטריזציה םקדם תוצר תהפוכנה סהר הסםביונרית מסוגלת - זה הדיפוזיה; הפוליםריזציה הבשלה יש להביא והפוליםר, תגדל בשבי יתבטא המקרים גם גדול האור, בראה שעצמת הםטציוברית קטן כיון אור הצופתת התהליך ההתתלתי ע ב י ה של פהפזה השכבה הזורמ גדולה יותר תגרום יותר היתד. בבלע שזו זו, הססציונרית- ה מ ה ו ל ה לא איבה כך השכבה מהירויות משפיעה תהיה י ו ת ר של ש כ ב ה ברם, גדולה םהירות ה ם ם צ י ו ב ר י ת הבשלה שהמובומר ברור הגברת בהתאם, ה ת ה ל י ך מ ר ג ע שבשלה המובומר הרי ו א י ל ו עם ה מ ת א ר ו ת את ל ש ב ו ת את יותר האור. תגבר, ב כ ך שהשכבה הבסיוביות. ה ד י פ ו ז י ה של לכך עם העלאת הבפחי מהירות להשפעת בחשבון בטתי הפוליםריזציה. הטבר עלולות לעצמת לעובי הפרופוגציה ה ם ת א ר י ם את לתוצאות לעובי אי מהירות ועצמת לבדוק על כלל לכר על שמהירות והדיפוזיה ט ע ב י ה טל ידי השכבה תוכל הסטציוברית יקטן. ובאשר הרי כאטר בשכבה ם ו ב ו פ ר רק ישרים יותר באשר זה בותר הטמפרטורה האקספוננציאליות המתאים מובומר הפולימריזציה. לספק לקוים בקבע תגבר ודבר והעקומות דבר שבויי האיביציאציה. הפזות גדולות לספק מהירות מהירות יותר פוליםריזציה טכן, הטמפרטורה בשתי יותר עובי ה ק י ב ט י ו ת על העלאת תגבר ה ק י ב ם י ק ה של ידי הפוליפרי־דציה עוד כיצד הטמפרטורה ל פ ח ו ת שלשה הפזות, ישתבו הטפפרטורה. באטד ו ה ר כ ו ז של פוליפריות ג( לגורם על שבוי המופיעות בפזה א( שברי הטמפרטורה. הטפפרםורה הראטון, ברם, השכבה גורמים: העלאת המובופר ה פ ו ל י ם ר י ז צ י ה שם. דו-פזיות, עם עובי תגרום מהעקופות ה נ פ ת י ם של ב( תעלה העלאת המרוכזת בספרות הםטציוברית את הדיפוזיה מהירות הטמפרטורה להעלאת יביא להעלאת הביבודיאליות, כ[54 הםונופר מהירות -ד ב ר אשר , הבשלה, ביתן המתארות להתרשם כי מערכות ־75־ עליתר טל הטבר הבפחי טל המובומר גפזה המרוכזת עם עלית הטמפרטורה -הינה קסבה ובראה ,אפרא ,טעלית מהירות הפוליםריזציה טתגרם בעמיר טל גררם זה תהוה פקםור טהטפעתו תהיה קטנה לעוםת הגורם גי. באטר לפהירות הדיפוזיה, הרי במדד .וזו תהיה דיפוזיה פי־קיאבית תטתבה מהירותה באופן פרופורציובלי לטבויי הםמפרםורה ואילו פהירות הפרופוגציה תטתבה באופן אקםפובבציאלי עם טבויי הםפפרםורה רבהבחה טאברגית האקםיבציה טל הפרופוגציה איבה קסבה במיוחד ביתן להגיח טהגורם ג* יהיה הפקטור הקובע את הטפעתה טל הםפפרםורה על עובי הטכבה הםטציוברית הבטלה ,כלומר :עובי זה יהיה קטן יותר ככל טהטפפרטורה תהיה-גבוהה יותר. ביתן ,אפוא ,לצפות לכך טבפפפרטורות גבוהות יותר ובעצמות אור חזקות יותר תתיטרנה העקומות האקספובבציאליות הנ״ל מקדם יותר -הן םטום טעביה טל הטכבה הסטציוברית הבטלה יהיה קטן יותר והן םטום טהזםן טידרט להווצרותה טל טכבה םםציוברית בעובי מסוים יהיה קטן יותר. יתר על כן ,במדד .ועובי הטכבה הסםציוברית הבטלה יהיה קםן יותר היא עלולה להכיל גם פחות פוליפר וסד .גם טהטבר הבפחי טל זה בפזה המרוכזת קסן עם עלית הםםפרםורה; ניתן ,אפרא ,גם להניח טהעקוםות האקםפובבציאליות תתיטרבה לא רק בזםבים קצרים יותר אלא אף באחוזי קובברזיה נמוכים יותר. ואמנם ניתן להבחין בגורם זה בעקומות הנםיוניות. הטפעת עצמת האור על המהירות הכוללת טל התהליך ,בטלביו הטונים, כבר בדובר .בסעיף 8ואילו הטפעתה טל הטמפרטורה על מהירותה הכוללת טל הפוליםריזציה בטלבי התהליך הטובים תידון בפרוטרוט בדירן הפפרס טלהלן. ניתן רק לסכם כאן ולגין כי הטפעה זו איבה פטוסד .כל עיקר והיא תתבטא בטבויים טיחולו בקבועי הפרופוגציה והםרםיבציה ,בעובי הטכבה הםםציונרית הבטלה ,בטברי הבפחים טל הפוליפר בטתי הפזות ובטבר הבפחי טל הםובוםר בפזה המרוכזת ובטבויים טיחולו במקדם הקובםרקציה טל בפח הפזות בעטים טל מקדמי ההתפטםות התרמית הטובים טל הפולימר והמובומר. מהדיון המפרט יסתבר כי פאחר והטמעתה טל הםרמיבציה הבי-מולקולרית ,על התהליך המתקימ בפזה המהולה ,היא קסבה יחסית ,הרי טאף טבויו טל קבוע הסרסיבציה על ידי הטמפרטורה כטעם ולא יטפיע על התהליך הפתקים בפזה זו ואי לכך תהיה הטפעת הטמפרטורה על מהירות הפוליפריזציה בפזה המהולה חזקה יותר פהטפעתה על פהירות הפוליפריזציה בפזה הטרוכזת והדבר יתבטא באברגיות אקטיבציה בראות גדולות יותר -בטלבים ההתתלתיים טל התהליך. אף התוצאות הבסיוביות. ואמנם כך ,מראות 76 - מסתבר, כימיים אפוא, המתבצעים.במערכת בלבד, הרי קבועים אלא כטתהליכים אלה יט עלולים להתחטב להיות סםברת גם (17 בגורמים שובים. המולקולרי ל ת ר ו מ ת ם של לזמן הםטציוברית של הממצע ממצעות הפוליםר הפולקולרי שיוצר -שכן, ) הפוליםריזציה, שלהלן בראה היא הבוצר בתהליכי העליון הנוצר שמשקלו המולקולרי המעבר מהן באופן הפוליםר על )הקבועה( המשקל ממובוםר כי צויבה בכך - במקרים רבים טל ורכוזי המובוםר והרדיקלים שימצא הכוללת, ילך זאת בכלי לכמות ילך בכלי כל המהולה שיוצרו בפזה בהם יקבע שהוא, הפוליםר ובשכבה בתוכן הזפן אפוא, הפהולה, הכללית טל בפזה ו י ר ד עם וביתן, בזמן פהפזות- עלולה הפוליפרים מצוי פני בשכבה הפוליםר כי תזבח הפולימר בעלי טשקלו דרגות הסולקולרי ל צ פ ו ת לכך שפשקלו וירד ככל שתגדל הפולימר עד הזמן ה מ מ צ ע של בשכבה הנוצר בחשבון הםטציונרית הססציוברית שיוצר הםגםר הפולימר הזעירות טל שימצא ל א ח ר שבשלה עם כמות ת ו ב א אף בטפות השכבה ואילו אם ואם לא המתקיםים אסיםפטוטי, המולקולרי כמות ה מ מ צ ע של והמובוסר של מראים קטנה(, הסטציונרית; וירד, הפולימר המתקיםים שיתקבלו הפולימרים התחתית ב כ ל אחת הטמפרטורה הפוליפריזציה יהיו שיהא ידי זו טשבויי תרומתה התחתית. החישובים השכבה בשכבה על הפולימר לעומת פזית, בלבד פרטו והמרמינציה בפזה המערכת קבועות קבועות, ה ם פ צ ע של השכבה המהולה מאתר לא התהליכים הואיל ופהירויות קבועי פוליםריזציה הפרופוגציה ה ט מ פ ר ט ו ר ה אטר טל טובים א ז ו ר י ה א ל ה של זה. טל ה מ מ צ ע של ה ק ו פ פ ק מ י ת הן פולימריזציה דופן, המטקלים יהיו על בתהליכי על דו הםשפעים המולקולריים המשקל שבוצר בוספים היוצאת התחתית במערכת בצורה טובה במערכות המרוכזת עד להטפיע הטםפרםררה פשפיעים מתקיפים הסרוגביות. ובשכבה בהתאם םובו-פזית כאלה השפעתה, פוליםריזציות של טבעוד ששנויי - שכבה זו לגבול ועל זו. הפזה ישאר מכל דרגת המרוכזת - הרי קבוע, יקבע ביתן באחוזי בכל וברובד לכך לצפות עוד צומחת הםולקולרי המםצע לפי כל שלבי המגמר יש שברי הפוליםריזציה מקום, בכלי, המהולה, הפוליםר י ל ך המשקל ששעורו פי ה פ ו ל י מ ר שימצא כמות הקוטפקםית בכלי המגפר בפזה הבוצר בפזה לצפות ה נ פ ח י ם של הפפצעת ל י ר י ד ת ו של קובברזיה גבוהים לפולימר. התוצאות הנםיוביות שהיה םצוי בכלי, ניתן ליחס לתוצאות היתה חזקה יותר הלך מזו וירד אלו מראות, מרגע משמעות שביתן היה אםבם, שבוצרה כמותית כי השכבה - ל צ פ ו ת לה הרי, לפי משקלו המולקולרי הסטציוברית נראה כי החישובים ה מ מ צ ע של הבשלה; ברם, ה י ר י ד ה שנמצאה התיאורתיים הפולימר, אם למעשה שלהלן. ־ אי בראה לכך להטפיע חלק על העבודה; הפתקים פבחיבת נוצרת עלול דבר מרגט היסב כזה לא המולקולרי יצוין, כי יתכן הפזד, חפוליפר -הרי טיפצא פולימר פרגט בכלי. בעל גורמים טבעוד המרוכזת אין אלה ידובו ב ס ו פ ו טל והזנחת תהליך הפולי- )כנזכר לעיל( כזו מצדקת מבחינת יונח אם כי פולימריזציה ב ק י נ ם י ק ה טל הפוליסריזציה, הפפצעת טל טימצא הפולימריזציה עלולים היתה הזנחה טכן, דרגת נ ו ס פ י ם אטר הפולימר היו פצדקת במפות גבוהה אך אלו ביותר הוא בכלי םטקלו - עלול להיות בזמנים טובים התהליך. הפוליםר טל עצפת זו ותהיה קבוע ואף החיטובים טיוצר בטכבה האור, תהיה הםרםיבציה. ר כ ו ז ו של מצוי יותר. בטכבה התחתית םצוי בשכבה והואיל התחתית הסטציוברית לבין השבר ה ג פ ח י של קטן זה יותר ה פ פ צ ע של הפולימריזציה הבםיוביות. (19 הםםציונרית הינה הםולקרלרי המולקולרי הבדובה מאחר מאחר בגרם ודרגת הפולימריזציה פרופורציונלית ה מ מ צ ע של פצוי הפוכה הפולימר יותר בכלי שצוין הפולימר הגורמים שיתקבל הרבועי בכל שלבי טיהא הפוליםר המולקולרי הםםצע טל הפוליםר הפוליםר יהיה קטן י ר ד ,עם חזק גורסים אין המצוי יותר; הזמן, ככל יותר ז ו את בוםפים זה מן אישורה עלולים הבםבע הללו. הפרליםר של הבוצר הממצע הרי, הבוםפים ה מ מ צ ע ת של לשורש - הפוליםר הפוליםר מוצאת מסקבה וגם ככל תהיה באופן ואםבם, כבר( - משקלו גבוהה טל זו והואיל יהיה יותר טהםמפרםורה בשכבה גבוהה - הםםצע טל הבפחי טל המסצעת טל המולקולרי המובופר ה מ מ צ ע של ב ע ט י ם של ככל השבר יותר. )וכפי גבוה י ר י ד ת המטקל בין שהטפפרטורה גבוהה הםםפרםורה הסולקולרי המשקל ה פ ו ל י ם ר שיהא תהיה ברם, משקלו מהירידה ככל שהיחס עלית בשכבה הרבועי ה פ ו ל י ם ר י ז צ י ה טל יותר של - ל ה ש פ י ע על מטקלו הזמן, עלית לטורט הטפפרםורה הפולימריזציה בעםיה טל חזקה שםספרםורת חלק עם לדרגת יותר הפולקולרי בתוצאות מוכיחים ירידתו, כי ודרגת גבוה עם הרבועי הפובופר לשורש הסטציוברית מטקלו יהיה כלל, עם בשכבה ל ה נ י ח טאף טל הפוכה רכוז הפרופוגציה בדרך ומאחר התהליך, הרבועי ערלה פרופורציונלית החיטובים בכלי יותר. ניתן תהיה עולה, הםרוכזת ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה הממצעת טל פרופורציונלית קבוע ככל ויחס משקלו בפזה דרגת לטורט שבין זה כי תהיה ה פ ו ל י ם ר טי וצר בכל טלבי ברם, ליחס ויחס גבוהה הםםציונרית, בכלי, שיהא המובוםר בטכבה בטכבה הסםציונרית םאחר תהיה םוכיחים פרופורציונלית הםפצע טל טהםמפרטורה טיתקבל טלהלן פרופורציובלית הםולקולרי כי בחשבון עם זה רק קסבה טל גורמים הזמן. ה ז ע י ר ו ת טל להיות בדרגת הבאו הפולימריזציה טל יחסית (18 היו במפות הפפצע כסות המטקל בטלב ה ק י נ ם י ק ה טל הפולקולרי טל כי י ר י ד ת ו טל זה טל םריזציה בחיטובים 77 אלה לא - הנוצר עצמת התהליך האור נמוך בשכבה - יהיה יותר ־ ככל שעצמת זו בין טל השכבה האור דרגת ארוכים הסםציוברית לבין ביתן פבחיבת להביא בחשבון אף את בברור אכן משקלו המולקולרי כי התהליך, את הםטקלים זםבי היה פוליםריזציה האיזומרי של של היה, ללא שתאר. ספק, כבר שהתנהל ברם, - האיזוםרים רגילה - תהליך של אפיו בכלי של במבוא שבערך ניתן תערובת שהכילה לאחר המהירות כמה היתה התערובת היה מוכיחה לחלק כי מוכיחות יוצאות שבתקימה 10.96 בכלי הראשון ההרכב האור ) או האור מרגע הדיוק שבין ומה טבטלה ה ב י כ ר של התוצאות גם וצריך טיתכן הבסיוביות מצוי גדולה שהיו בעת צמיחתה בזםבים שהיה ה א ו ר היתד. שבעוד או התוצאות הפולימר םלים כדי התחיל מספר האיזומריזציה אתילן על מצויים מראות בכלי, בכל )אם משוים יותר באופן דופן בין פהלך שיש לאחר בכלי ההרכב הפולימריזציה כרגיל, ב ע ו ד שבמקרה השני התבהלה האיזוםרי שיבה ר ק את fo - מהתהליך לתהליך שאין פבים פוליםריזציה ל כ ך שהתייליר הפקטור אופן מלכתחילה כאשר או כאשר האיזומריזציד.. הסרבם( הפולימריזציה ו־־89.04 $ התהליך, רדיקלית היה.,למעשה, האקםלרציד. באיזוסר ליחס ה ק ו ב ע את באותו הטרנס מרבם מהירות יותר לשבי מתקופת איזוםרי שלו. הפוליםריזציה להתיהס ב ע ט י ה של עשיר בעטיה מ ל א כ ו ת י ת של ש ב י יתנהל םאיזוםר האיזוםרים הומופולימריזציה. האיזומרי יותר הוא הרבה תהליכי לכך שתהליך 10.96 תוך תערובת זה טל כדי למעשה או ההרכב הפולימריזציה ש א י נ ו משתמע לגבי התהליך, שבי כ ל ת ה ל י ך של האיזוםרים היה בין מסובך העבודה, ולא להשפעתו בבםויים, במערכת fo תוך )בהרכב קבועה, גם בעצמת מקום, ב פ ו ל י ם ר י ז צ י ה טל היה שעות הב״ל( ב ג ל ל אי הפולימרים להקדיש ז ה של לצפות העובדה מכל ב מ ו ב ו מ ר ששימש קופולימריזציה. שבמקרה עצמת ה מ מ ו צ ע של פלואורו אילו נוצרה השפעת קופוליםריזציה לאיזומריזציה התהליך תתקים ל ב ד ו ק את מדת ההתאמה ה כ ו ל ל שהתבהל ה ת ו פ ע ו ת שהן תערובת הרכב התהליך הבםוי כזו רק שתלה, הגיאומטריים אותן מסובכת ו ל ה ש פ ע ת ה של כ ל ת ה ל י ך של תוצאות כל זו צוין הםעבר למדי; כ כ ל שעצמת הראוי הברומו-די איזוםריזציה האור הפולימריזציה ה ם ם צ ע י ם של מן המובומר של עצמת םרכיחים שתלות טוים(. ולבסוף הגיאומטריים את בםוך החיטובים תהליכי המעבר(. יותר המולקולריימ (20 בועה היה תהליכי טלבי כאשר דרגת פובקציה התאוריה לבין ויזבחו ת ל ו ת ה טל תהיה ברם, הממצעת )בסדר, ה ב ם י ו ב י ו ת לא הבםיוביות צויה הרי הסםציוברית התוצאות היתד. תהיה הפולימריזציה ביותר, השכבה גדולה 78 יותר. ־ בכל והגיע לשלב בו במהירות איזוםר שלביו, ציס אך לא - - 79 - את התהליך א פ י ו של עם האיזוםרים ביניהם. תהליך משמעית הםרבם, וכי, יתר סכל איזוטר במקרה חשיבות על מקום, עוותו, איזוםר היתה בפעלה בםדה הוא הצים, לכך הזבח או בכל או שנערך לעבות רק ב ק י ב ט י ק ה של לעיל )ראה על בדיון פ ז ו של איזופר הודות לקופולימריזציה הפוליפריזביה איזופר שלו ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה של ידי תשובה חד יותר ה א י ז ו פ ר י ז צ י ה של א י ז ו פ ר בשבי האיזוםריזציה כרגע במהירות קםבה שהתפלמר בעשתה על ידי הפוליפריזציה ה א י ז ו ם ר י ז צ י ה השפעה הדיון א ל ה קשה לכללים ה ק י ב ם י ק ה של אחרת, שפהירות שהתפלטר שאולי מהירות זו גורפים לכשעצמו או ה כ מ ו ת י ו ת של םיםבים ב ע ט י ם של הטרבס, בקבע למעשה שהתוצאות ישנם להתפלמר כזה, ראשובה כן אופי ל ם ו ב ו ם ר שגם ל ש א ל ה אם פסוגל עם ברור הגיאוםםרים הםרבספר הפפרם(. שלו זאת וכי זה בהתאם שצוינו לעיל. דרך הציס איזומר פקטורזה. הםרבם בעל - פרק 80 - 4 הדיוו הםפרס בקינסיקה של הפול י מר י ז 3יה א .הפזר .המהולה )העליונה( החפר הפוליסרי המצוי בכל אחת מהפזות מרכב םטגי חלקים: א( הפוליםר המגפר הבוצר בעטיה טל הםרמיבציה. ב( הטרטרות הרדיקליות הממטיכות עדין בצמיחתן )עם אלו יכללו להלן גם הרדיקלים הפריםריים -המובוםריים(. Flory-Huggins בהתאם לתאוריה טל הרי לכשיתקים טווי הםטקל התרמודיבמי בין טתי הפדות -יהיה קבוע מספרן טל היחידות המובומריות אשר תמצאנה בכמותו הכוללת טל החפר הפולימרי טיהא פצוי בכל יחידת בפח טל הפזה המהולה ,דהייבו: . כט '= vjR 'P טל הפזה 1 = Const+1 ( v ' f » P £ v ( םצין את הםספר הכולל טל מולי החפר הפולימרי המצוי ביחידת בפח המהולה,P ' -את מספר םולי הפוליםר הםגםר ו- את םספר הפולים טל הטרטרות הפולימריות הרדיקליות המצויים ביחידת בפח זו; בהתאם לתאוריה ט? בבםוי )(1 Flory - Huggins יציבו ה- - vי ם המופיעים את םםפרם המםצע טל הםיגםבסים)הדםיוביים( טבטרטרות הפוליפריות אטר כל אחד םהם תופס בפח הטור .לבפח טתופסת מולקולת הםםיס, שבמקרה הבוכחי -היבו הםובוםר. כאטר םדת הקובםרקציה טתחול בנפח שתפסה מולקולת מובומר ,לאחר שהפכה לחלק פהשרשרת הפולימרית ,לא תהיה תלויה באורך שרשרת זו )-דבר שיהיה בכון ,בקרוב ,כאשר אורך השרשרות הפולימריור שתוצרבה יהיה גדול למדי( -יבתן ,אפוא ,ערכו של כל אחד פה- - vי ם הב״ל על ידי פכפלה של פקטור קבוע בערכה של דרגת הפולימריזציה הממצעת שתאפין את חלקיו הב״ל של החמר הפוליפרי. אם כי הקובםרקציה טחלה בעת הפולימריזציה של הברומו -די פלואורו אתילן היא גדולה למדי ) 37-38$יי׳ ( ,הרי למען פטמות הדיון והחיטובים R 1 - 81 - לא בתהטב בה כל עוד בתעבין בתמונה הכללית טל הקורה בשתי הפדות ונכניס את גורם.הקובםרקציה רק באותם תיטובים אטר באמצעותם תבחבה הססקבות התאורתיות על ידי הםםצאים הנסיוניים הכמותיים .בהזבחת הקובםרקציה ' - vאת דרגת הפולימרידציה המםצעת בכלל ההסר יציבו ,אפוא: ו v£ -יבסאו ,בהתאמה ,את דרגות |v הפולימרי ואילו הפולימרידציה הפפצעות בטרשרות הרדיקליות ובפולימר המגםר המצויים בפדה המהולה. מבםוי ) (1מטתמעת הססקבה כי הטאיפה לקיומו טל טווי המטקל התרמודיבפי בין הפדות ,תגרם לכך טכל הכפות החדטה טל הפולימר טיוצר, ביחידת• דמן ,ביתידת בפח טל הפדה המהולה -תעבר מפבה ,באותו פרק דמן, אל הפדה הםרוכדת -טכן רק אם יקרה כדאת תוכל להטפר קביעות מספר היחידות המובומריות בחפר הפוליםרי שיהא פצוי ביחידת בפח טל הפדה המהולה. הרכבו של מסען דה של חמר פולימרי המעבר פפדה לפדר .יקבע גם הוא בהתאם לתאורית Huggins־* • ; Floryכפי שמראה תאוריה דו יהיה הרכב מסען דה תלוי .הן בכסותם היחסית של הפולימר המגפר והשרשרות הרדיקליות בפדה הסהולה והן בהתפלגות הםשקלים הםולקולריים בכל אחד מחלקיו אלה של התמר הפולימרי המצוי בפדה דו .לגבי שרשרות פוליםריות שדרגת הפוליםרידציה ,תהיה הפרקציה הכמותית* )v(x שלהן היבה )v(x אשר תשאר מאלו בפדה המהולה: f ] ואילו הפרקציה הכמותית, )v(x f ) a v ( x = l/[l re + )(x ״f )(2 ,אשר תעבר מאלו לפדה המרוכדת תהיה! ] )ov(x /[!;re )av(x = re ) v ( x f )(3 - 82 - מצין את היחס טבין בפח הפזה המררכזו! לבין נפחה טל ינ כאשר היגר פרמםר טטעורו בקבע בהתאם לטבוי האנרגיה a הפזה המהולה ראילו מהפזה המהולה )v(x החפטית הכרוך בהעברת טרטרת פולימרית טארכה אל הפזד .המרוכזת. איבו קםן במיוחד היבו מספיק בדול וa - בסקרים בהם )v(x תקוים ,אפוא ,העדפה בולםת בהעברתם ,אל הפזה הםרוכזת ,טל אותן טרטרות פוליםריות שדרגת הפוליסריזציה טלהן גבוהה יותר )בדיון טלהלן יובח כי סבחיבת ההעדפה בהעברה םפזה לפזה קים דין אחד לגבי שרשרות פולימר סגםר והטרטרות הרדיקליות אשר דרגת הפולימריזציה שלהן שוד.(. םשקלו הםולקולרי הבפוך ,יהסית ,של הפולימר שבתקבל פהברופו-די פלואורו אתילן.מרמז על כך שארכן של השרשרות הפולימריות המצויות בפזה עלול היה להיות בסדר המהולה היבו קטן יחסית )בראה כי הv(x) - גודל של*כמה עשרות ,בלבד(; מאידך ,חסרים גם בתובים בסי וביים המאפשרים ואין ,אפוא ,כל אפשרות להעריך את מדת 0 לקבוע את שעורו של ה- ההעדפה שקוימה במקרה הבוכהי .אולם ,מכל מקום ,בראה זה סביר להביח קיומה של העדפה כל שהיא שבעטיה יהיה הסכוי לעבר פהפזה המהולה אל הפזה המרוכזת- גדול יותר לגביהן טל הטרטרות הארוכות ביותר שתסצאבה בפזה המהולה. לפיכר ,יהיה הרכב הםםען טיעבר פפזה לפזה רגיט לטנויים טיתולו בכסותם היחסית טל הטרטרות הרדיקליות והפוליםר הםגפר ובהתפלגות הםטקלים הםולקולריים בטבי חלקים אלד .טל החופר הפוליםרי הכולל אטר יסצא בכל רגע ורגע בפזה הםהולה .ברם ,יט לצפות לכך טבטפפרםורה ועצםת אור קבועות יוצר ,בםהרה ,מצב סםציוברי בתהליר הפולימריזציה הםתקים בפזה הםהולה ובמצב זה יהיה קבוע רכוזם טל הרדיקלים בפזה זו ,תתקים התפלגות מטקלימ םולקולריים קבועה בחמר הפולימרי הכולל ובכל אחד מהלקיו הב״ל בבפרד ויתקים ,אפוא ,גם יתם קבוע בין דרגות הפולימריזציה המםצעות בפוליםר המגםר ובשרטרות הרדיקליות ,אטר טעורו יקבע בהתאם למהירות הטרםיבציה ומבגבובה )רקוםביבציה או דיספרופורביובציה( וכן יתקים יתס כמותי קבוע בין הפולימד המגפר והשרשרות הרדיקליות. הצגת המשואות המתמטיות המבטאות את העלול לקרות בפזה המהולה, מראה כי מתן הוכחה ריגורזית לקיומו של מצב סטציוברי כזה -היבו תפקיד ־ 83 קשה ביותר; שהבחת יהיו, אולם ק י ו ם ו של , vj א פ ו א , v התפלגות-משקלים ודרגת אל מולקולריים אי לכך - הפרוכזת לכשיתקיפו, שתי המהולה א( יתקיםו ביחידת זמן, הפולימר ב( סספרן ב פ ח של הפולימריות ם ס פ ר ן של קבוע ולפיכך )הרדיקלים השרשרות אשר ישוה הרדיקליות )כשזו המגםר במסען הםשקלים המעבר םצב ותתקים ובשרשרות זה גם הפוליפריות הםולקולריים םהפזה המהולה *(, ביחידות הפזה ב א ו ת ו פרק ה פ ו ל י פ ר י ו ת אשר הפזה זמן, המרוכזת, באותה המשקל המתקימ המרוכזת בפזה זמן, תעבורנה, זמן מאותו לכמות תהיה שוה יחידת ביחידת למספר בפח. זפן, השרשרות נפח. ביחידת ביחידת שתעבור, באותה ב פ ח של ה ר ד י ק ל י ו ת החדשות זפן, באותו םובוםריות( י ה י ה שוד. יחידת הפגויות השרשרות ביחידת הבעלמות שווי התרמודיבפי הפולימריזציה המהולה אל הרדיקליות ם ם פ ר ן של הן בתהליך הנוצרת, אל ביחידת אחת, מבוטאת הפזה המהולה הפריםריים וכשיתקים קבועים שהתפלגות , ניתן הבאים: השרשרות השרשרות לכך ובעובד. מונופריות( הבוגרות, 1 ו-R בפולימר הסטציוברי ב פ ח של הפז ה -הינד• )v(p בעת הפולימרי ה כ ו ל ל של תוספת I סבירה; ( להראות קבועים. המצב פיחידת )ראה 'P לצפות ג ם שלשת ה ת ב א י ם )ביחידות מיחידת יהיו ה פ ז ות׳ ו ה ן קבועה גם זה י? , הממצעת, אפוא, כמות החמר ג( ביתן שונים םעין , הפולימריזציה הפזה בין םםציוברי 1 ,v£ הרדיקליות. בהתחשב םצב בשיקולים - ב פ ח של בפח הפזה המהולה יהיה הבוגרות הפזה ותהיה המהולה -,לםספר דרך העלםותן תהיה. בעוד הטרסיבציה שבתהליכי ב ל ב ד את מהירות בפזה המהולה הפוליפריזציה בדיון פרליםריזציה שלהלן מונח כי לא הםתבצעים ה ע ל ם ו ת ם של בכך קים הרדיקלים, שהרדיקלים טרבספר במערכת ךכולים למובומר. הומוגנית הרי במקרה להעלם קובעת מהירות הנוכחי סצטינת ממבה בשתי דרכים: - 84 - (1 טרפיבציה ביפולקולרית רגילה (2העברה אל .הפזה המרוכזת. מבחיבת התקיםותם טל שבי התבאים הראטובים לא יהיה כל הבדל אם העלםותם טל הרדיקלים פהפזההמהולה תתבצע בדרך האתת א ו האחרת -בכל מקרה תוכל להשתמר קביעותם טל הכמות הכוללת טל ההמר הפולימרי ומספר הטרטרות הפוליםריות ביחידת נפח של פזה ז ו ; אם תהיה מהירות הםרםיבציה קסבה - תעבורבה לפזה המרוכזת ,בכל יחידת זמן, יותר טרטרות רדיקליות "חיות" ואילו כטםהירות הםרםיבציה תהא גדולה תתפוסבה הטרטרות הרדיקליות ,טזה עתה בוצרו והתחילו בצמיחתן ,את מקומן טל הטרטרות הרדיקליות אטר היו מצויות כבר קודם ל ?5ביחידת הנפח הנדונה טל הפזה המהולה ואטד באותו פרק זמן עברו טרמיבציה הפכו לפולימר מגמר והעברו בצורה זו אל הפזה המרוכזת. ״ גם עצם התקלסותו של תנאי ג' הב״״ל לא תהיה תלויה בדרך בה יעלםו הרדיקלים; אולם היחס הכמותי טבין הטרטרות הרדיקליות לבין הפוליםר המגמר טימצאו בםסעך׳ המעבר מפזר .לפזה והן היתס הכםותי טיתקים בין אלו בתוך ההמר הפולימרי הכולל טיטאר בפזה המהולה ,יקבעו בהתאם ליחס טבין םהירות העלמות הרדיקלים על ידי הסרמיבציה הבימולקולרית לבין מהירות העברתם פהפזה המהולה אל הפזה המרוכזת. טתי מהירויות אלו כאתת תקבעבה, אפוא ,את הרכוז הםמציוברי טל הרדיקלים בפזה המהולה; והואיל וםהירות פרופורציובלית לרבוע טל רכוז הרדיקלים ואילו מספר הטרמיבציהמימולקולרית הרדיקלים שיעברו ביחידת זמן מהפזה המהולה למרוכזת היבו פרופורציובלי לרכוזם בלבד ,הרי שקםהיךות הכוללת טל העלםות הרדיקלים םהפזה המהולה 1 R תהיה תלויה בהזקה טל טםעריכה עלול לבוע בין 1 ל,- 2בהתאם לתבאי הפולימריזציה ולטעורו טל קבוע הםרמינציה ומכל מקום ניתן לצפות לכך טבמקרימ בהט יהיה רכוז הרדיקלים בפזה המהולה גדול יחסית -יהיה אף מעריך תזקתו טל ״R גדול יותר ואילו כטרכוז הרדיקלים בפזה ז ו יהיה קטן ביותר עלולה להיות פזבתת הטפעתה טל הטרמיבציה הבימולקולרית )לעומת הטפעת תהליך ההעברה מפזה לפזה( על רכוז הרדיקלים טם ואזי תהיה מהירות העלמות הרדיקלים םהפזה המהולה פרופורציובלית ,לםעטה ,ל- * לצורר הדיון לא תובא בחטבון אפטרות קיומה טל טרסיבציה אהרת. 1 R עצפו. - 85 - החיטוב הרגיל טל הרכוז הסםציונרי טל הרדיקלים מבוסס על ההנחה טזםן הקיומ של השרשרות הרדיקליות איבו תלוי בארכן; אולם מהאמור לעיל מסתבר שאם העברתן של השרשרות הרדיקליות הארוכות ,מהפזה המהולה למרוכזת ,תהיה םעדפה, הרי שלא יהיה יותר זמן קיום שוה לכל השרשרות הרדיקליות המצויות בפזה המהולה; שכן ,זמן הקיום של השרשרות הארוכות יותר יהיה קצר יותר מזה של השרשרות הקצרות. חישוב הרכוז הסםציוברי של הרדיקלים בפזה המהולה ,על סמך זמן הקיום ,חיב ,אפוא ,להביא בחשבון הן את מהירות הםרםיבציה הרגילה שלהם והן את םהירות העברתם לפזה הםרוכזת וזו תהיה תלויה בהתפלגות הםשקלים הםולקולריים של השרשרות הרדיקליות שבפזה המהולה ובערכו של ה- o המופיע בבסוים )(2 ו ( 3 ) -והתפלגות זו תשפע מהתפלגות המשקלים הםולקולריים שתתקים בשרשרותיו של הפולימר המגמר; כמו כן יש להתחשב בכך שהרדיקלים המעברים לפזה המרוכזת ממשיכים בצמיחתם שם וכי אף בוצרות וצומחות בפזה זו שרשרות רדיקליות חדשות ,כך שהתפלגות המשקלים המולקולרית בפזה המהולה תשפע אף ממהלך הפולימריזציה בפזה הפרוכזת ומהתפלגות המשקלים הםולקולריים של הפוליםר שיתקבל שם. אי לכך ,חישובו המדויק של הרכוז הםםציונרי של הרדיקלים בפזה המהולה היבו מסובך ואפילו יעשה -לא ביתן יהיה להסיק ממבו כל םסקבות כל עוד לא יהיו בנםצא בתובים לגבי ערכו של ה- a הב״ל מהם ביתן יהיה ללמד על מדת השפעתה של ההעדפה בהעברתן של השרשרות הרדיקליות מפזר .לפזה. ברם ,בהסתמך על התנאים א' ובי דלעיל ,נראה שביתן לקבל מושג יחסי על ערכו של רכוז הרדיקלים בפזה המהולה ועל השפעתם של תנאי הפוליםריזציה השובים על רכוז זה ועל מהירותה של הפוליםריזציה בפזה זו. םםפר הפולים, ,של המובופר ההופכים לחמר פוליםרי, ביחידת זמן ,ביחידת נפח של הפזה המהולה ניתן על ידי: 'n' = K.IH• + K R'M m l p )(4 • 8 6־ K. 1 כס- מצין K p הא ו ר , המהולה -קבוע ו 'R פםפר זמן, את הטרטרות בפרק זמן ב' דלעיל האיביציאציה הסםציוברי, הפוליםריות הפזה זה, 1 הפרופגציה,M -הרכוז ב י ח י ד ת בפח טל הבוצרים, קבוע רכוזוהקבוע ,טל ב י ת ן על הנפח יחידת ידי I הקבוע טל הרדיקלים ית P החדטות, המהולה בתוך הפוםר-כיסית, -פצסת הםונוםר בפזה הבוצרות, םספר הנדונה, הרדיקלים זו. ביחידת הפרימריים דהייבו: '= K.IM 1 התבאי לפי מיחידת נפח טל הואיל זמן, זה זה המהולה אל ו- הפזה ,הרי )<V(T הפזה המהולה טכמות פולימריות, 1 )(5 n p זמן, ביחידת המרוכזת. פ ב ם א את מ ס פ ר מיחידת בפח טל היבה במסען הפזה יעבר גפ מספר זה טל טרטרות בפזה הפולים ומאחר היחידות ודרגת הפולימריים המעברים, הפולימריזציה הממצעת המובומריות, 'q , ביחידת במסען טתמצא תהיה: ) = ^ I M ' v C p״q ולפי תבאי אי דלעיל ביתן ל ה ט ו ו ת את )(6 עם ),(4 )(6 דהייבו: *= K.IM" + K R'M l p )K.IM'v(p 1 )(7 - 87 - ולפיכך: (נ/נ)-1ק>^^11נ = ״R (8 לבסויים בבגוד הרי בלבד, )למעטה( מפזה םקביליפ יחודו טל לאורך הבטוי הטרטרת ל פ ז ה אטר לא מ ן טיהיה הפוליפרי לגבי תהליכי )(•8 מצוי היבו בכך ט - הממוצע ההכרה בפזה הפוליםריזציה בחפר טיתקים טיהיה זהה •'R הפוליפרי לאורך המהולה ו פ ן הםתקיםיפ יהיה בפזה אחת פרופורציונלי המעבר שבמטען הטרטרת הממוצע טל החמר אפוא, כיצד יטפע הראוי, לבדק , באטד כן יותר ואי לכך, מאידך, למהירות יגדל גם יט אורך ובטטפרסורה המהולה•,רק מספר הפוליפריות הפצויות יותר( טל הפזה זו יקטן, לפעול תגבל ידי ג רדיקלית אל העובדה הפזה תעלם טווי נכרת גדול יותר -שכן, המצויה בפזה המהולה, המרוכזת. פבחיבה במהרה פהפזה זו כביכל: המהולה טככל טקבוע הםפצע טל הטרטרות הטרטרות הרדיקליות לעבר תהיה הפרופגציה הפוליפריות ביחידת בתוך מגפה זו )ואולי בטרס יגדיל בסדה עלולה, שרשרת מובוםרית בכרת את אפוא, הפרופגציה ר ד י ק ל י ת שתצפה והסכויים םכוייה יהיה סיפק יפסק, אפוא, o בוספת לטרטרת להיותיפעברת לטםט ג ם בתהירות שתתקבלבה שרשרות על ולפיכך ח ז ק ה ' י ו ת ר כ כ ל ט ש ע ו ר ו של ה - צרופה טל כל עלולה בעיקר( הפזה 'המהולה יחידה ביתידה בתוך הפזה הפזות גדול הבפח המהולה הטרוכזת עוד צמיתתן הפזה הטרטרות כנגד התרמודיבמי בין לפזה אולם, ה ר ד י ק ל י ו ת טתסצאבה ברם, גדולה המהולה יותר. הטרטרות ה ב י ם ו ל ק ו ל ר י ת אלא אף המטקל תהיה יתידת בפת טל בתוך כלל יפחת,אפוא. ומבתיבת גורם כזה יהיה בפזה גדול ה פ ו ל י מ ר י ו ת טתפצאבה מספר הרדיקלים הטרמיבציה ת ה ל י ך של " ט ר פ י ב צ י ה י • , גם הטרטירות הרדיקליות, השפעתו טל ז ו ,הרי טככל שזו טיוצר להכיל ,כל מובומריות )והאורך ל ה נ י ח שגם לשמירתו טל השרשרות יהיה יותר טצפיחתן טל ל צ מ ו ח במדד• י ל ן ; גדול בהתאם ,ו ר כ ו ז השאיפה הבי״ל יקטן ב י ח י ד ת בפח בראה הפוליפר )v(p סםוגלת יתידות סספרן טל לא ר ק על י ד י בידיהן י יהיה ערכו טל . גיסא, הממוצע טל פסויפת מגבל טל המהולה ויש גם עלולות, ד זו -כן הטרטרת לצפות לכך טגם מאתר בטטפרסורה ה פ ר ו פ ג צ י ה ה ר י ,מהד ( מעין גדולה ארוכות יותר- יותר - 88 - בפזה המהולה יהיו קםבים יותר. "םרםיבציה" םעין זו עלולה ,אפוא ,להעלות, דוקא ,את רכוז הרדיקלים בפזה המהולה -טבן ,השרשרות שתשארבה בפזה המהולה תהינה קצרות יותר. גם השפעתה של הםרמיבציה על טעורו טל 'R עלולה להתבטא בטתי מגמות סבוגדות; אם כי קבוע הםרםיבציה לכשעצפו איבו פופיע בלל ב,(8)- הרי שעורו של ^ v(p)-יהיה תלוי הן במהירות הםרמינציה והן במבגבובה. מחד גיסא ,נראה שמהירות מרמיבציה גדולה תקטין את אורך השרשרות בממוצע ולפיכך יקטן גם שעורו טל )..v(pאולם ,מאידך ,עלול מנגנון של רקומביבציה בטרפיבציה לפעול אף בכוון ההפוך ,שהרי בתהליך זה הופכות שתי טרטרות רדיקליות לטרשרת אחת ארוכה יותר שסכוייה לעבור לפזה המרוכזת גדולים יותר ושרשרות אלו תגדלבה את שעורו של )v(p אי לכך ,כל עוד לא בעשה ביתוח מתמטי-ריגורזי מלא של הקורה בפזה הםהולה קשה להסיק טבטוי ) (8מסקנות חד משמעיות לגבי השפעת מהירויות הפרופגציה והסרסיבציה על שעורו של '. R ברם ,ביתן ,אולי ,להעריך קצת טוב יותר את השפעת עצמת האור על ערכו של ' . Rאםנם ,יש להביח שערכו של ) v(pישפע גם מעצמת האור כיון שדרגת הפוליפריזציה של הפוליפר שיוצר בפזה המהולה תהיה קטנה יותר ככל שעצמת האור תהיה גדולה יותר -ובהתאם לכך ישתבה אף ערכו של ^ ) ; v ( pאולם ,בראה שהשפעת עצמת האור על שעורו טל ) v(pתהיה חזקה רק בםקרים בהם לא תהיה העדפה בכרת בהעברתן של שרשרות פוליםריות ארוכות פהפזההסהולה לםרוכזת ואילו בסקרים שתקוים העדפה כזו תהיה השפעת עצמת האור על )v(p קםבח ,יחסית ,כפי שביתן לראות מהשיקולים הבאים: א( הגדלת עצםת האור תגדיל בעיקר את סםפר השרשרות הפוליםריות הקצרות; ברם ,כל עוד ישסר שווי הםשקל התרםודינפי בין הפזות והסספר הכולל של היחידות הםובוםרגות שתםצאבה בתוך השרשרות הפוליםריות שבפזה המהולה ישאר בעינו ,ישתבה אך בפעם סספרן של השרשרות הקצרות שתמצאבה בםםען הםעבר פפזה לפזה וערכו של ) v(pישתבה אך בםעם הואיל ותרוםתן של השרשרות הארוכות לשעורו םשפיעה חזק יותר על שעור זה. - 89 - ב( הקטנת עצמת האור אמנם תגדיל סכויי הצמיתה טל השרטרות הרדיקליות בתוך הפ־וה המהולה ,אך אלה ,כאמור ,לא תצלחנה לגדול בתדר .נכרת הואיל וצמיחתן תגדיל פי כמה את סכוייהן להיות מעברות אל ועזה המרוכזת עוד בטרם יהיה סיפק בידיהם לגדול במדד .בכרת וערכו של ) v(pישתבה ,אפוא, רק בטקצת״ אם שקולים אלה בכובים הרי ם (8)-בובע כי רכוז הרדיקליט בפזה המהולה יהיה פרופורציובלי לעצמת האור בחזקה שמעריכה יתקרב ל 1-ככל טהגברת עצמת האור תטפיע פתות על הורדת טעורו טל ה- ) , v(pדהיינו: ככל טדרגת הפוליפריזציה הפפוצעת טל הפולימר טי וצר בפזה המהולה תהיה גדולה יותר וככל טערכו טל ה- הנ״ל יהיה גדול יותר וההעדפה בהעברתן a טל הטרטרות הפוליפריות הארוכות אל הפזה המרוכזת תהיה הזקה יותר -כן תקטן השפעת עצמת האור על שעורו ט ל )Jv(pואזי יהיה רכוז הרדיקלית בפזה המהולה פרופורציובלי לעצמת האור עצמה; וטבטוי ) (6בובע כי במקרה כזה תהיה אף מהירות הפוליפריזציה ,בכל יחידת נפח של הפזה המהולה, פרופורציובלית לעצמת האור. ואםבם ,אישור לבכובותם של שקולים אלה ביתן על ידי העובדה הנםיובית שבשלבי הפוליםריזציה הראשוניים של הברוםו-די פליאורו אתילן ־ בהם כאמור ,ממלאה הפזה המהולה תפקיד םכריע - נםצא כי םהירות הפוליפריזציה פרופורציונלית לעצםת האור בחזקה שםעריכה ^ _ « , 0.84 T םתקרב ל) 1- . , ( 1בעוד שבשלבים פתקדםים יותר של התהליך ,בהם הטפעתה של הפזה המהולה היא קסבה יותר ,פרופורציובלית מהירות הפוליםריזציה, בקרוב ראשון ,לשורש הרבועי טל עצמת האור -כפי טניתן לצפות פהתהליך המחקים בשכבה הםםציוברית )ראה להלן(. העובדה שמהירות הפוליפריזציה בפזה המהולה פרופורציובלית לעצמת האור בחזקה שמער י כה קרוב ל 1-מעידה ,אפוא ,הן על התפקיד שממלאה ההעברה הפעדפת של השרשרות הפולימריות )והשרשרות הרדיקליות בתוכן(, פהפזה המהולה אל הפזד .המרוכזת ,בקינסיקה של הפוליפריזציה במערכת הטרוגבית והן על כך שהטרמיבציה הבימולקולרית מפלאה רק תפקיד פשבי בהעלםותם של הרדיקלים פהפזה המהולה והשפעתה על הקיבטיקה עלולה להיות קטנה ביותר כאשר רכוז הרדיקלים בפזה זו יהיה נסוך יחסית. ניתן היה ,לכאורה ,להניח םלכתחילה כי םאחר והתאוריה טל ואםבם, Huggins־ Flory מבבאה טכמות התפר הפוליפרי בפזה המהולה תהיה קטבה ביותר והואיל - 90 - והטרטרות הרי הרדיקליות טרכוז ה ר ד י ק ל י ם טם הביפולקולרית כולה. ברם בפזה המהולה הפתקיפת התוצאות במוך פדה טביתן היה, הפזות בהתאם טכן, הטרטרות הפצוי לגבי מהוות רק חלק בפזה רכרז בפזה הפהולה על יותר מזה המצוי כסויות הרדיקליות הרדיקלים יסתבר )ראה להלן( אילו ההםר עלולות ה מ ה ו ל ה ט ע ל אף שרכוז בפזה הרדיקלים, הפוליםריזציה להלן( טאם כ י -אין הוא במוך באותה הפוליפרי רכוזי הכולל ביכר הפצוי עדין מהדיון בטתי בטתי רכוז כזה ביתן הפזות; הפוליםרי בשכבה בטכבה ז ו , R הרדיקלים מכלל החמר בפזה ז ו המרוכזת. במערכת רכוז בקבע י ח ס הבמוך הםרמינציה הרדיקלים המרוכזת להוות חלק רמוז ו המצריים בפזה המצוי תטפיע כמעם הקיבםיקה טל םוכיחות )ראה לצפות לה טבין פ כ ל ל החפר בפוך פאד ו א י ל כ ך לא הנסיוביות אולי, ליחס יהיה הפוליםרי בפזה זר, היבו גבוה הסםציוברית בצורה להתבטא הבאה: = K.I[v(s)-l]/K 1 p כט- ) v(sמ צ י ן את בטכבה זו, ומאחר ולגבי דרגת מבטוי זה הפולימריזציה ו מ ב ט ר י )(8 הממצעת הקטר מסתבר בטרטרות הרדיקליות s R המצויות הבא: ] = C v ( s ) - l ] / [ v ( p ) - l״/ R (9 טתגענה העברתן בפזה ה מ ר ו כ ז ת לא ולפיכך צ מ י ח ת ן של טרטרות א ל ו הפעדפת השרשרות לאורך לפזה תוכלנה להמשיך ב י כ ר לא המרוכזת קימת מגבלה כ ז ו הרי הרדיקליות בפזה ואילו יהיה זה י ה י ה ג ם '. R_ > R לגבי סביר המהולה ולצמוח צ מ י ח ת ן של להניח ט ב ס ע י ף הבא אטר ידון קימת המגבלה טבעת בפזה ז ו השרטרות s ( R עקב הרדיקליות >)v(p)-v(8 ב צ פ י ת ת ה של השכבה S הםםציונרית הקיבטיות טטעורו אתילן, ומאחר ב י ת ן אף יברר כ י הבסיוביות, טל יחס ז ה , נע בין ואין המתארות את במקרה טל סםפר להביח כי לחטב, יחידות ב ק ר ו ב ,את ה י ה ס הקובברזיה לעומת ה פ ו מ ו -פ ו ל י מ ר י ז צ י ה טל ל ב י ן כמה שעורו טל קבוע עטרות, בהתאס הטרפיבציה םהעקוםות R'R / 0 הזםן, ואזי הברוסו-די לתבאי יתברר פליאורו הפוליםריזציה. הביםולקולרית בפזה - 91 - יהיה המהולה הםרפיבציה םובים, טל גדולה םסםפר בפזה ואילו ססתבר אל טל הרדיקלים בהזקר. בפזה המהולה מ ו צ א ת את על לצפות המרוכזת לעיל הפולימריזציה בעקב ק ט נ ה אף השפעת הפוליםריזציה הטטפרםורה קבוע כש^- E האקטיבציה חשיבות בדרך בפוטו פבטא את של משבית האקםיבציה המרוכזת. יתר על בעקב פהפזה העברתם כן, לפזה שפהדיון הםםציוברי הפוליפריזציה האור ביתבת קבוע זו, להבית כי באמצעות - בעלת יסתבר להלן הפולימריזציה חשיבות ה ם ר ם י נ צ י ה עם על קבוע המהולה גדולה במקרים הסיטולטני, ) -שכן כרגיל המרמינציה יהיה שיערך הראשוביים כאתת הרי, - ה ב י פ ו ל ק ו ל ר י ת על הגידול ו ל ש ע ו ר ו של תהיה בשלביו והטרמיבציה הפרופוגציה בפזה הפולימריזציה בלבד- משבית הטרמיבציה על י מהלך הפוליםריזציה הפתקים הטרוכזת םהירות להיות בקבוע ל ה ק ט נ ת השפעת פזה ניתן המהולה, המהולה י ו ת ר טל במערכת, הםרמיבציה ו ג ד ו ל ו של ומאחר החזקה הפרופוגציה ה א ק ט י ב צ י ה של התהליך בעוד עלולה שיתולו פוליםריזציות לגבי פהפזה ה ב י מ ו ל ק ו ל ר י ת על בהשפעה יותר. קבועי מהירות הטרמיבציה( לגבי הרי בפזה טמעובדות הרכוז פתירות רכוזו פ ר ו פ ו ר צ י ו ב ל י ת לעצמת הפולימריזציה המהולה כלל, על ה י ב ו אף מרכוזו טוה(, טל ומספר )-טכן הרדיקלים, כי ה ם ם פ ר ט ו ר ה תשפע הואיל אברגית הנראית, הרדיקלים בפזה זו. אםבם, והשפעתה של השבויים הפרופוגציה, הבראית £ גורם, שבויי שפאחר המתקיפה להבית ב ס ו י ה גם ש ב ו י י ה ם של פתברר, בפזה טל הםתקדםים ל כ ר טעם כפליים ובקביעתו הםרמיבציה ה כ ו ל ל ת של בשלביו המהולה המרוכזת הינד. העברת והואיל מאות ל.1- השפעתה פהאפור משם קרוב אפוא, תהיה, כדי הפזות למלא הפזה הפזה ג ד ו ל עד סהראטונד. וניתן, המהולה בפזה תהיה,עטרות או המהולה. בפח טל על טתי אלו -הרי הרדיקלים( נפח טל עלולה הקסבה, ביתן תהיה הפקרו המהולה מהירותה ביחידת להיות יחסית, ה ת ה ל י ך מאשר בפזה האור יהיה רכוז ביחידת עלול בםלוקם טל נפת טל הםפפרםורה, כי זמן, הבוצרים הפזה ־ ה ס ם צ י ו ב ר י ת פאטר ה מ כ ר י ע אטר בפזה טמעריכה הפתקיפת של עצמת המרוכזת, יהידת לרבוע טל ביתידת המהולה התפקיד הפזה בכל יותר הרדיקלים המונופר אלו בטכבה הנוצרים, המרוכזת של קמן בפזה )הפרופורציובלית הרדיקלים גדול םטעורו המרוכזת הצמיגה שמהירות ידי: ך_ בהם t E = E את תהיה E » אברגית רק שאברגית תהיה מדת הבימולקולרית, ע ר כ ה של בערכו האקטיבציה מצין מ ז ו שתראה אנרגית שחל - E /2 הטרפיבציה -הרי יותר אברגית העלאת לגבי הפזה םלוקם טל מבוטלת האקטיבציה לגבי הבראית מדת סלוקמ - 92 - בטלבי הפוליםריזציה הראטוביים )בהם ,באפור ,תרופתה ט ל הפזה הםהרלד. למהירות הפוליםריזציה הכוללת -היבה המכרעת( קרוב לשעור של עצפו )ולא לשעור של p E . ( E - E / 2ברם ,כל עוד לא בבדק ,באופן ריגורזי, p t התהליך הפתקים בפזה המהולה יש להזהר מלקבוע מסמרות בנדון -שכן, השפעת הפםפרםררה על התהליך הםתקים בפזה המהולה עלולה להתבטא גם בשבוי רכוז הרדיקלים שם בעסיס של השבויים שיחולו בשעורו של השבר הבפחי של כלל החפר הפוליםרי שיהא מצוי בפזה זו ,אם כי בראה שהשפעת הסםפרסורה על גורם זה תתבטא בשעורך ש ל ) » _ » frequency f i c t o rהבזכר בטבלה . (J1 A ה סכל םקום ,םםקבה זו ,של השפעה חזקה ירתר שתהיה לטמפרטורה על םהירות הפוליםריזציה בשלבי התהליך הפקדםים ,נתגלתה בתוצאות הבסיוביות ואף היא תופכת בהבחה שחלק גדול פהשרשרות הרדיקליות הבוצרות בפזה המהולה םעבר אל הפזה הםרוכזת בצורת רדיקלים "היים"; גם פכאן םשתפעת אפוא ,המסקנה כי כמות הפולימר המגפר שיוצר בפזה המהולה לכשעצמה עלולה להיות קסבה לגבי כמות הפולימר הפגפר שיוצר בפזה הפרוכזת הן מהשרשרות הרדיקליות "החיות" שהעברו אליה והן םהרדיקלים הפריםריים שיוצרו בתוכה. כסכום לכל האמור ניתן לומר כי בנוסף לתפקיד שממלאה הפזה המהולה בהיותה רזרבואר של מונוםר הזורם אל הפזה המרוכזת על מנת לשמר על שווי המשקל התרםודיבמי ביביהן -משמשת הפזה המהולה כמקור המספק לפזה המרוכזת חמר פולימרי המכיל כמות בכרת של שרשרות רדיקליות "חיות" וכי מאחר ורכוזי המובומר והרדיקלים בפזה המהולה הם קבועים )בטמפרטורה ועצמת אור קבועות( הרי מהירות הווצרותו של חמר זה ,בכל יחידת בפח של הפזה המהולה ,היא קבועה ושעורה פרופורציונלי ,בקרוב ראשון ,לעצמת האור עצמה; למותר הוא לצין כי כמות הפולימר שתוצר בפזה המהולה כולה ,ביחידת זמן, תהיה פונקציה טל נפחה אשר ילך ויקטן עם התקדמות התהליך במערכת כולה. - ב. - 93 3ם י ח ת ר ,טל השכבה ה ס ס צ י ו נ ר י ת ו ה ת ה ל י ך ה כ ו ל ל ב ת ק ו פ ת הפולימריזציה המתבטא פזות לכתהילה, הזעירות יגיע הקוםפקטית; קרוב אי מאד ברם, רכוז בשכבה לתהליך הפוליםריזציה תוך בפדת שקיעתן, הרובד זהה לזה הרובד העליון הדיפוזיה ברכוז חדשים שלהם R על טרמיבציה תתקים, של ידי בשכבה בפרשו זו הפתבהל םהאפשרות פהפזה הגיע בפזה לכן. הכלי, פאהר שרכוז המונופר הסטציוברית שבוצר כבר המהולה רכוזם פטפות הםרוכזת בעלות רכוז אלו, קטנה מ ס ו י ם של הרדיקלים אולם, בעלי אורד גדול יהיו האיניציאציה, מחד מאידך שמקורם גיסא . להביח ו ב ה ע ל ם ו ת ם של לגבי כל יתידת הטפות במפות ידםה, אפוא, הטפות מן גם בגודל פזו ותצורבה ההכרח שיהא הרדיקלים שיכיל יחסית, שמהירות שהשבויים בהוצרות אל הטפות. ל ה י ו ת שובה לכשתתאחדבה ר ד י ק ל י ם שלא האפיבי המתבהלת בתוכן עלולה מאחר ביתן אלו יהיה ורב שרשרתיים ביותר, - והוא מקום, בתוך תלוי, שובה רכוז שהעבר הפולימריזציה ג ו ד ל שובה מכל הססציוברית. הפוליפרי יהיה לרכוז ואילו שהתהליך שיתבהל בםוספבםיה במפות בו בי-מולקולרית, אפוא כל רדיקלים הינד. עתה בשכבה הקומפקםית, יתקים יהיו ברובד א י ב פ ו ר פ צ י ה על פוליםריזציה הטרמיבציה הפתקים העליון, ל ה ת פ ת ח ו ת ו של אין העליון הקים תהליך להתעלם בפזה לזה בשכבה הפוליםריזציה אם המרוכזת ה מ ה ו ל ה יש המפוזרות, לתחתית קודפ להביח לרכוזם כי ומהירות כבר בטטען אין שתתקים את בקבע בהתאם לתהליך מכן שוקעות החפר כרגע פה, הטפות הסםציונרי המהולה כדי הפזה הפובופר -שכן, ובהתאם הזעירות. הן ה ת מ ר ששקע ביותר ב מ פ ו ת שזה הםםציוברית בםפות פבי קרוב רכוז לאהר הפזה ם ת ם י ד של המרוכזת הפרדת הסטציונדית. הרדיקלים סרכוזם מהפזה גם על לתהליך ז ע י ר ו ת של ואשר ה ד ו ק עם שיהיה יהיה בשכבה המהולה בפגע לשעור לכך ספות ע ל י ו ן הדש נמצאות לרכוזו הרדיקלים הפזה רובד במהרה בפזה ה מ ת מ ד ת של ב פ ת ה של ויוצרות והטפות בתוכן בהתהוותן בכל מתאחדות המתקימת המהולה.גורפת האקסלר3יר. שיחולו, רדיקלים פריםריים ר ד י ק ל י ם על נ פ ח של לאחר מכן, הרובד ידי העליון המשואה; 2 KR־ d R / d t = K.IM( (10 t בדיון קיומו שלהלן טל מ ו נ ח שלא תהליר טרנספר קימת םרםינציה למובומר. אחרת; כמו כן s לא 1 תובא בחשבון אפשרות 94- - ם צ י ן את כש- K. לגבי הפזה קבוע הפרוכות האיניציאציה יהיה שובה ־ הפוטוכיםית לגבי פשעורו )שאין הפזה המהולה(, היבו M - Kקבוע הסרמיבציה ו - עצמת ה א ו ר , S L )ובשכבה ה ס ם צ י ו ב ר י ת ( .על י ד י ס ר ב ס פ ו ר ס צ י ו ת ב(10)- (10 להגיח ששעורי רכוז I ברובד הםובוםר נקבל: dt = d R [ l / ( F + R) + 1 / ( F - R ) ] / 2 G 1 / 2 כאשר א( ) F = (K.IM /K T 1 / 2 ן- העליון S ) ^ G = (K.IM K 1 s t אינטגרציה רעל י ד י נקבל: 1 כש- Q R מהטפות מ צ י ן את שהתאחדו רכוזם 1 + R ה ה ת ח ל ת י של והזמן מחושב t ( F הרדיקלים מהרגע ב ו R ) ברובד בוצר F - ( 0 ה ע ל י ו ן שזה עתה עליון זה. רובד נוצר ום(11)- בקבל: x e ) (12־ =(F+R)(F-R2R)(F+R 0 ו ע ר כ ו של 3 R 1 א ת )(13 ־ ביתן יהיה, 0 R + F לכתוב גם ( / ) R 0 - + t R = F{1-[2(F-R )/(F+R )] / 0 • ל ר א ו ת ם(14)- כ פ י שביתן 1/2 ) F=(K.IM / Kע ל מ ב ת L F ( ) G 2 ( ( ב צ ו ר ה הבאה: 0 5 t 0 ( ) אפוא: }]) [exp(2Gt)+(F-R )/(F+R Q G F / ( יהיה )(14 0 ז ערכו של ל ה ע ר י ך א ת משך R הזפן חסום ב י ן 0 R לבין ש י ח ל ף ע ד ש ע ר כ ו של R I , K. , K , X »T ו- 1 האחרון ,מן יגיע לערך היבם חיוביים, יהיה: הראוי לזכור כי מאחר וR - U M S - 95 - < 1 ערכו כלומר, ה ם ח ל ם ש ל ה ש ב ר שב (15)-י כ ל קטן יותרככל בהנחה בוצר שחלקו בפזה שרכוזם ה ה ת ח ל ת י של הפולימר ה מ כ ר י ע של המהולה ,ה ר י עלסמך להירתל כ ל הרדיקלים המצוי ברובד בכלי התוצאות |) |(F-R )/(F+R 0 0 הירתר 1 העליון בשלבי ביתן ים שבצעו ה י ה בתחום g M שביו היה במקרה אחרים 10 בסדר sec ג ו ד ל של כ פ ה הנוכחי ,לא ה י ה שונה ואשר כ ו ל ם נ ע י ם ב ת ח ו ם של א י ל כ ך ,י ה י ה ע ר כ ו של ה נ ט ו י ב(13)- בסדר וב,(14)- להיות אחדות עלול יגיע, לפיכך ,מהרמאד 10 יחידות. במדה ביתן גם מערכי נכרת ג ו ד ל של כ פ ה האבר ע ר כ ו של הסטציונרי לערך ונראה, אשר יבטא ג ם א ת מאחר נ י ת ן אף ומשך להניח כך שרכוז שרכוז זה ביותר א י ב ס ג ר ל י של השרשרות זמן זה, סהרובד הרדיקלים שהיו מ ש ק י ע ת ן של ז ו לא עלול שנוצר הטפות מהפזה מספיק םנפתה יפרע, הרובד הסטציוברית. השכבה גדול, בחלק העליון יהיה הפזה תהיה למעשה ,על י ד י מקום כסות / 1 לאחר R )(16 יהפך, לכשיהיה הרובד המעבר קרוב רכוז זה אפוא, רובד שתעבור ,ת ו ך לםעשה, נ פ ח ה של הפתקיםים זה- פרק ו ר כ ו ז ם של בםאוםה כתוצאה השכבה ה ע ל י ו ן ,ש ז ה עתה שקע, שהתהליר יוצר ו ה ד י פ ו ז י ה של הרדיקלים ישתנה, קצר, השוקעות, מלכתחילה מקום, מאחר היבו כה הטפות ו ל ה י פ ך -קםבה המרוכזת -כ ך , תהליכי שביות ) R = (K.IM / i C 1 s t מכל י ת ר על כ ן , תמיד t ו ע ר כ ו של הרדיקלים ובמהרה הסםציוברית ומכל ביותר יהיהכבר המרוכזת. הסטציונרית לא המהולה ה כ ו ל ל של אטית שכבר מ ס ו י ם של מהמפות שהתאחדו הרדיקלים בשכבה ה ס ם צ י ו נ ר י של בפזה K , הסטציונרית. להתקבל כ ב ר הארוכותהבה מצויים בשכבה הרכוז שיוצר העליון אל הססציונרית כבר חלק מבוטל לאחר השכבה הרדיקליות מושג ברובד ה ם ט צ י ו ב ר י של ת ו ך ז מ ןקצר בפזה הזמן ב ו הרדיקלים מאד לרכוז לחלק ר כ ו ז ם של ש ע ו ר ו של הקבוע: 2 הרדיקלים ואילו ש ע ר כ ו של אפוא, ה ש ל י ל י שב (14)-ק ט ן - הראשוביים ק ב ו ע ה ם ר מ י ב צ י ה ש נ מ צ א ו ][55 7 .liter/mole*sec הפופיע כמעריך האקספובבם 10 1/2 )K . I MK)2=26 X S "C יחידות גדול sec להביח יותר; ל ה ע ר י ך ש ע ר כ ו של 7 6 לבין והוא יהיה יהיה הפוליםריזציה הנסיוביות )(15 הסםציונרי במפות רק הםתקים הזעירות • 96 - העליון. וברובד כבר למעשה, צוין ידי על הפולימריזציה המצויה בדיון הכללי השלב ת ה ל י ך צ מ י ח ת ה של המתקיפה לעומת כי כמות בפזה ההתחלתי השכבה המהולה. שהיא המובומר המתקים הסםציוברדת מאחר מכילה וביתן הרי בפזה ^ כולה המרוכזת להזביח שרכוז 1/ במערכת את פצין כש- בשכבה הבפח את הסםציוברית מובומר ה מ ו ל ר י של V כ ש >f> - m הפוליפריזציה הקובםרקציה הפזד. זו, שחלה המהולה על ה ב פ ח י של ויקםן עם היבה בפחד. בהבחה את השבר ילך בפחד. הפיכת קסבה ה כ ו ל ל של הפוליפר , •V של פכילה הפזה הפובופר הפערכת ולא על - Vפצין כש- את השפעת קסבה "= הפולימר צפיפותו של המונומר תלויה ידי השכבה ואילו המובומר. w מצין כרגיל ( Ws mm הםםציוברית. ,של המערכת פאחר וכפות עם כולה עקב הפוליפר והיא הסםציוברית תהיה פ ו ב ק צ י ה של בדרגת שפכילה ב ב פ ח ה של פזר. תזבח הפוליפריזציה ( התקדפות להלן לחלומין. יבתן שלו, כפות נפחה, הבםוי* V 0 ( s הסםציוברית, את היחס שבין w>l יהיה V p ה י ב ו השבר s שבתוכה , Mשל ה ק ו נ ם ר ק צ י ה שחלה ביותר השכבה = V--(* +u<(. )19 ב פ ח ה של בשכבה לפולימר. תהיה בבפח תהיה המהולה המובוםר H = הראשוני, ביותר, שהקונםרקציה שתחול שהיא g ( יהיה; 6/18 מצין הפולימר ' ( M רכוזו , ידי יהיה: .TO בקי. ועל כמות ה מ ו ב ו פ ר שם יאופין, & ס צ פ י פ ו ת ו של וערכו בפקרה ( m ה ב פ ח י של הפוליפר הבובתי לבין היבו ב ק ר ו ב • '׳. 1.1 םספר על ידי מולי המובומר הפוליסריזציה הבעלםים הםתבהלת בפזה ביחידת זו זפן, ביתן על פיחידת ידי ב פ ח של הבםוי )(4 הפזה המהולה, ופהירות - העלמות ידי ה מ ו נ ו ס ר על 97 הפוליפריזציה - בנפחה המתנהלת זו, ה כ ו ל ל של פ ז ר . תהיה? - d N ' / d t = (K.IM'+K R ' M * ) V m 1 p מ צ י ן את מ ס פ ר כש_ כמות הטכבה פנפחה המונופר הסםציונרית ה כ ו ל ל טל המונופר מולי ה נ ע ל פ ת על ניתנת טכבה על זו ידי ידי בנפחה הפצויים הפוליםריזציה בםוי דומי• ה כ ו ל ל טל המתקימת ל(4)- בכל N כ _ ש yo פצין מן פרופוגציה יש p מאחר K אפילו יהיו באופן עקרובי פספרם ה כ ו ל ל של הראוי לצין כי ערכו ,אפ ע ר כ ו של קבועי פולי טבבםוייפ עלול הפונופר הפזה ^K פשסות )(20 להיות המרוכזת, בשתי הפרופוגציה ולמען הבטויים /dt )(21 -dN m,s בטכבה הפצויים טונה החשבון הפזות יובח בשתי בפקרה ה פ ז ו ת לא בטתי ו(21)- הפזות לא לא היתה שערכו ה- טונה; גדולה בכרת. ישתבו טל קבוע שצפיגותן ט ו ב ה במדד. טובים, להלן הכנס הנוכהי, היה אותו p K ביותר, מכל ,מקום החישובים הפלםרתו טל ו,(21)- )(20 המוגומר במערכת כולה ניתבת על ידי בשתי שלהלן הפזות i s p s s s אם כי בתהליכי להדביח האיביציאציה, שמותר את הפולימריזציה כמות לעומת לעשות כפי הטרוגבית; שכן, הרדיקליות הארוכות, סכום דהיינו: = (K.IM'+K R ' M ' ) V ' + ( K . I M +K R M )V בםחון המונומר זהה. מהירות כרגיל, נפח תהיה: ו צ פ י ג ו ת ה טל ל ה נ י ח שאף היבו טל III הםםציונרית. אולם, המהולה. יחידת ומהירות העלמות = (K.IM +K R M )V 1 s p s s s את הפזה )(20 המובוםר ההופכת כמות המובומר הזבחה לגבי שצוין פתוך זו כבר הפזה p הםתקיםים במערכות לרדיקלים ה ב ע ל פ ת בשלב התהליך עלולה שקיעתן המהולה, הומוגביות פריםריים, בפזה גידולן על ביתן, ידי אין כל ה מ ה ו ל ה של ה מ ע ו ד פ ת של ל ט ב ע את m הפרופוגציה, הפתקים -dN / d t 1 )(22 מערכת השרשרות ה ב ו ס ף שם, כך שערכו - 98 - ל י ג ב 'R'M Kי ת ר על כן ,העובדה טהפולי - ; ברופו-די פלואורו אתילן ,טבתקבל בעבודה הבגבחית ,היה בדרך כלל בעל םטקל פולקולרי בפוך יחסית ,פעוררת את הבעיה ביתר חריפות. אי לכך לא תעטה להלן הזבחה ז ו לגבי הפזה המהולה ,בעוד טהזבחה כזו לבבי הטכבה הסםציוברית בראית בםצדקת לפדי. מהירות הפוליפריזציה הכוללת בפערכת תבתן ,אפוא ,על ידי: ) K R M V+'V״ +K R ' M״)23(dN /dt = (K.IM־ m 1 p p s s s ) (18) ,(17ו (19)-בקבל: ובהסתמך על s R * m C ( ־ V 0 ( d N / d t - ( בהבחה טכפות הפולימר המצויה בפזה הסהולה ביתבת להזנחה לגבי זו המצויה בפזה המרוכזת ,תתבטא הקובברזיה על ידי (100£על ידי טבי הבםויים הבאים: m. כטQ - K )כלומר $ ,הקונברזיה יתבטא t • V /V 0״ ==K)(25 m,0 )/Ns0 -N n p N ( \ פצין את סספר מולי המובוםר בםערכת כולה בתחילת התהליך. ) (25לפי הזמן בותבת את םהירות הקובברזיה: גזירת 0 (dN/dt) / N־ =( d t / d t(26 m m,u _=v /v ומאחר ו- n N בקבל: )27(dt/5dN /dt = (V /V ).d־ m u m n m ום (24)-ו ־ ) ( 2 7בקבל כי: ק ( } 1 0 : | 7י + 1 1 ( 1 / 1 ק 1 ( + [ : 1 ^ א 1 / נ ) + 1 1 , ק ^ / ( ) ק 7 * ^ ( ־ d5/dt = { [ * / 3 0 )(28 ־ - 99 ועל ידי המסגרת הכפלת וחלוק םקדםה המשולבת ב - נקבל: ב ג ו ד ל זד. P = (U )K+[K.I/K +R'00)^}K /01$״$ )(K.I/K +Rט($ +־ R p אם p p 1 p 1 p m p dK/dt ms נסמן: = a [•^-(^(,!^)(^I/Kp+R'JDKp/^p )(30 ) = K.I+K R״ K (K.I/K + R )(31 1 = b p בקבל א י ב ס ג ר צ י ה של על ידי הבםוי ) (29א ת p i p l הבא: bCexp(at)-l]/a ה ב ם ו י (32/ אתוז כי * j j j R הקונברזיה צורות מראה, באופן העקומות א פ ו א ,כ י בעת ה ק י ב ם י ו ת שתתקבלנה = ב ם ו י זה כאשר )אקסלרציה( תלך שלילי ובערכים להראות יהיה מקריים כ ק ו י ש ר א ו כ ק ו שקשה הפרםםרים ותגבר מכל מקום הרדיקלים סהסוג יהיה כדלקםן: היבם / הנםיוביות לבין רכוזם הזמן ניתן במקרה ע ל ו ל ה אף העקומה םאהר ל ה ס י ק שבםדה הנוכחי( יהיה במדד .ר ב ה ,ע ל י ד י בפזה יהיה תהיה האקספוננציאלי. חיוביים הרי שאמנם ה י ו (33״(a$ ואילו כשבסוי זה ב־)(33 באפיו יעלה הבטוי: העקומות המופיעים תקבע, הםסציונרית ^ )(32 ב ם ו י ז ה אף מראה ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה עמ וצורת להבתין הראשון ) כ פ י העקומות בשכבה תהיה הפרמםךימ ה ם ו פ י ע י ם ב(33)- צ ו ר ת ן של )(29 מהירות הפוליםריזציה מ ס ו י מ י ם של והעקומות לפי חיובי תלך מהירות תהינה רכוז / K p הסטציוברית ה ז מ ן ; יתר על כ ן , תקבענה על י ד י =£ ^ ( p X ^ I / K p + R ^ + וצורת׳ ה ע ק ו מ ו ת שתתקבלבה ותואם צ מ י ח ת ה של ה ש כ ב ה א ק ם פ ו ב ב צ י א ל י עם p וכל )(29 המהולה שניתן '> R היחס שבין לחשבו R 100 מאחר יבטא, לעוטת £ ולפי ם אפוא, a, )ציורים , 22 ואילו , היטר w d£/dt טיתקבל לביד בתאור , 5 dC/dt הגרפי טל (. ( interceptט ל י ט ר ז ה עם צ י ר ה _ יבוטא d£/dt ם־־)(31 ( כט- ) ליביארית בין טפועו טל 13 החיתוך היחס « קימת ־־) (30-א ת , 17 םרחק על י ד י b • )(29 תלות ־ יי a/bי ב ט א , - אפוא; • )/«•+ •«)״(34 m K+R/(^•=a / b l / K j ( <> =j * ש * / m p ואילו (a/b+l+$)/35 = = R /(K.I/K )'+R ( X ( 4 p םחיטוב לבין ה_ אפוא, לפי את היחס ט פ ו ע ו של כ ל י ט ר טבין intercept לחטב את תוצאות היחס טלו לפי ג הקינםיקה טל ^•= Rg/R ב ר ם ,מאחר R בצרוף )(35 p כאטר כסות לגבי כסות הםובוםר ה ב ע ל ם ת שם גדול את םערכו טל היחס טבין r >X R רכוז ובסדר. K.I/K <0 הםובוםר X קביעה נ ס י ובית וביתן לעוטת ה- יטירה טל י ה י ה אף הפוליסריזציה )ראה ההופכת סקרה אחר הפתאר את i , (*)$ ל ק ב ו ע את - להלן( £ ביתן ביתן, היחס יהיה p lCI/K בםדויק, לםצא, r ו- יהיה d£/dt s בםדה ,הרי בכל לרדיקלים בשלב ; סכל בכרת הרדיקלים הפרופוגציה םקום ברב וביתן, בטכבה סקרה פריפריים, יהיה בפזה - אפוא, להביח הסםציוברית המהולה, יהיה הסקרים לא >, X R r תהיה r =X R יהיה ערכו טל טבקרוב ראטון לבין רכוזם כלוםר: בפזה םזבחת ובכל R r יבטא ג הםהולה. את ט ע ו ר ו הםםצע ט ל ג ו ד ל ז ה ,ב י ת ן ל ק ב ו ע ,בסקרה ה נ ו כ ח י - ,ד י ב ב ק ל . כ א ס ו ר ב י ת ן ל ה ב ח י ן ב ב ר ו ר במשטח ה ג ב ו ל י ה ם פ ר י ד ב י ן ה ט כ ב ה ה ס ס צ י ו ג ר י ת ל פ ז ה ה ם ה ו ל ה ו ב י ת ן ,א פ ו א ,ל ק ב ו ע ב פ ד ו י ק את ב פ ח ן ; ב ה ב ח ה ש ר ו ב ר ו ב ו של ה פ ו ל י ם ר ש נ ו צ ר ב ם צ א ב פ ז ה ה מ ר ו כ ז ת ,ה ר י ש נ י ת ן ג ם ל ק ב ו ע א ת השבר הבפהי המםצע ש ל ו ב פ ז ה ז ו . ־ 101 בטבלאות. ציורים A , 22 טחוטבו פאחר 28 17 לגבי ובפערכות גדולה כלומר, אטר הבםיוניות )לפי להלן( ערכי ה £ - מ י צ ג את הקצה 5 הערך הטמפרטורה C 0 י p והמובומר )למעשה כמות תהיה המתאימים בשלה השכבה הסטציוברית לרגע ב ו התוצאות ב ם ו כ י ם מ 0 . 2 -כ ך שהטור ערכי ה -ג טעלולים ה י ו ימצאו, ה5- להתקבל; הערך אפוא ,ב י ן -ראה ערכי ה X - בטור הפופיע . סבלא 5 י ה י ה >J> =0*5 פיצג מחמת בטור 9 באיזוםר a-10 1־ sec המרוכזת שבםבלאות כפות הקובםרקציה(. הקובקרםיימ b.10 -1 sec ניתבים מאידך הטבי טל ע ר כ י ה -a/b , b , aו ה X - הפזה הטור ה־9 הקיצובי בו הפולימר ערכי מראות מהמקרימ המופיע במקרה שבפצאו טבלא לפי ה ס ק ר י ם ה י ה 1.4־־ w ,הרי ה מ צ י א ו ת י י ם לא ה י ו p האמיתיים בכל אחד לבין גדולה טבכל ][56 כמויות יותר 5-9ט ב כ ל מ כ י ל ה • ,כ ר ג י ל ,אף פוליסר להמצא בטורים בהבוזה דו-פזיות שוות ע ר כ י ה (J> - טבםבלאות טובים p עלולים במקרה ז ה כי <!> תהינה ב י ת נ י ם ה b , a -ר ה . a/b - . : 13 מ ו ב ר ס ר םאשר במקרה ב ו הפולימר, 14 ערכי , פולימריות יותר טל את ע ר כ י ה -ג 26, טלהלן - 26 הציס בטמפרטורות a/b X כש.. =0.2י4 P 6 טובות)עצמת ארר X כש.. < { > =0.25 P X כש.'. 4 =0.3 P (yA30 X כש.'. 6 =0.5 P X כש.. • =0.4 ק 30 2.36 1.39 17 7-3 9»4 11.8 17-8 26.3 50 צ2־3 3.11 10.4 -0צ 6.3 7.9 11.7 17-0 70 3.89 צצ־צ 7 3-8 90 4-58 10.19 צ4- 2.9 4-7 3.6 5.8 צ8. 12.3 4.3 6.1 8.7 * הואיל dC/dt 22 ובציורים מבוטא ב - , 17 %/hour , , 14 ומאחר 13 ו י ח י ד ו ת י ו של ו_ l i t e r / m o l e • sec 5 a-.3.6.10 אלהאת הערך! ראילר ה - ו ה a/b - המופיעים ו א ל ו של 1 > . 1ה י ב ן ערכי ה , a - כלרמרג ב- b 1 K הקובברזיה באחוזיס היבן, כרגיל, P , secי ב ט א ש פ ו ע ו ש ל כ ל ק ו ש ב צ י ו ר י ם 3 , i n t e r c e p tי ב ט א ׳ א ת ע ר כ ו ש לb10*3.6 1 " , secכ ך ט ב י ת ן מבוטאת ו- בטבלאות להציגם ישירות ביתבים כבר ביחידות ב ב ם ר י י ם )»(30 הפתאיטות )<(31 )(34 י־־) (35י - 102 - טבלא ערכי ה , a -a/b , bוהX - 5 הטמפרטורה _o באיזומר הטרנס בטמפרטורות שובות)עצמת אור (pA30 X 6 a-10 ^_ sec b-10 ^_ sec a/b X כש.. כש... 4 =0.25 4 =0.2 P P X X X כש•. 4 =0.3 P כש«. * =0.4 P כש • . =0.5ו P 30 2.47 3-69 6.7 3-7 4.6 5-6 8.2 50 3*36 6.66 5-0 3-1 3«8 4.6 6.6 9«5 70 61י4 4«4 2.9 3.5 4.3 6.0 8.5 10.5 ה, a- a/b, bוה X -באיזוסר הטרנס בעצמות אור שונות )בטמפרטורה טל (50°C 5 עצמת האור =0-2 $0.25=>|<0. 11.8 28 סבלא ערכי 27 10 ..... sec 6 b.10 ^ "sec a/b X כש.. X X כש ..כש.. כש.. a-XX כש.. P P P P P 15 4.30 3.89 11.0 5.2 6.6 8.2 30 3.36 6.66 5-0 3-1 3«8 4.6 17»9 12.21 6.6 9.5. טבלאות אלו פראות,אפוא ,כי היחס בין רכוז הרדיקלית בפזה הסרוכזת לבין רכוזם בפזה המהולה עלול לנוע-בכלל הבםיובות שבוצעו -בין סספר יחידות לבין כמה עשרות ,בהתאם לתנאי הנסיון; הערך הנכון של יחם זה נקבע ,כפובן, 4 בהתאם לערכו הפציאותי של ה- P בםקרים השובים ופאהר והשבר הבפהי של i03 -־ הפולימר בפזה הבפוכות ה י ו המרוכזת 7או 8טבטבלאות קרובים י ו ר ד עם ערכי ה X - יותר האמיתיים הפזה לערכים בעיקר הניתבים לגידול המהולה ,לא מן כתוצאה בעוד מעלית שהשפעת עלולה 'R 1 ה R -עם קרובים בעוד טבטפפרםורות כ פ י ש ם ס ת ב ר ם ,(31)-י ט הםםפרטורה, ע ל ו ת ^ ה ט מ פ ר ט ו ר ה ,ה ר י יש להיות ל י ח ס את הטמפרטורה גידול p b Kאם כ י ,כ פ י ע ר כ ו ט ל ' Rג ד ל ע ם הםרמיבציה עם עליתו האםיתיים אלו. ערכו טל ה ב פ ח י של כ ל ל החמר קבוע קטבה. יותר ה י ו הםופיעיס-בםורים ערכי ה X - בטורים 5א ו 6טבטבלאות ה נ מ נ ע שאף ג י ד ו ל ו של הגבוהות ערכו טל ה - ע ר כ ו של השבר יותר להניח לערכים שבטפפרםורות עם עלית טצויןכבר עלית הפוליםרי בדיון הטמפרטורה הםצוי הטמפרטורה על על זו, בפזה ה ו ר ד ת ש ע ו ר ו של האפשרית ) א ו • י ר י ד ת ו החלשה( של ערך ו ה י ר י ד ה שחלה R -מחד ג י ס א ,עמ ב ט ע ו ר ו של עלית S בעקבות הטפפרםורה, ש ל ה ב ט ו י )(33 שתעלה גידול ע ר כ ו של ה - )המהוה את המסגרת יעלה הטמפרטורה )אלא אם כ ן t K הרביעית יתבטאו ב כ ך שערכו -מאידך, ה מ ו פ י ע ה ב~)( (30 באופן > < ערכו טל ה j - יקטן מקביל ככל לירידתו m ;( R שלה - S הבובעת פגידול סםתבר, אפוא, ששעור גידול ע ר כ ו של עם a > < ו י ר י ד ת ע ר כ ו של ה j - ע ר כ ו של ה K - P P הערך ט ב ם ס ג ר ת ה ר ב ו ע י ת טבבםוי) (30ו ג י ד ו ל ע ר כ ו ט ל a ל פ י כ ך א מ י י ר ת ר מ ג י ד ו ל ע ר כ ו של . b את עלית ע ר כ ו של ו ה , R' -ש ב ־ ) , ( 3 1 שהינה במוכה הקסבה במקצת מ.1- עצמת האור ה ג ב ר ת עצםת bעם כאחת; א ך מאחר ו - במקצת מ,1- ם(30)- יהיה אף מסתבר, כ י ו ן ש R' -י ע ל ה b ה א ו ר יש באופן חזק עם ' Rפ ר ו פ ו ר צ י ו ב ל י לעומת זאת, יקטן בהשפעת הטמפרטורה יהיה ל ג י ד ו ל ש ש ל ה Kj,I - לעצםת האור לעצמת האור שערכו של יותר מ - עלית כאחת - ליחס פרופורציובלי הטמפרטורה, a Rשהי ב ו בחזקה בחזקה י ק ם ן עם הגברת פרופורציובלי לשורש S ה ר ב ו ע י של עצמת האור בלבד. )(29 ביתן לראות כ י בשלבי ביותר( תאופין םהירות םבסוי K השני היבוקםן שבםםגרת המשולבת שבב&וי ז ה ; הפוליםריזציה הקובברזיה כלומר, ההתחלתיים בעיקר על י ד י מהירות ז ו תהיה, ' <H/dt * K.I + K R )כאשר המחובר בקרוב: ) א י ( 2 9 ־ 104־ שערכה האור טל על ניתן בתזקה ידי טהינה התהליך, נמוכה מוצאת פסקנה נמצאה פרופורציונלית ז ו את האמיתי הואיל מדבתת לתלומין. זה ואף / לפהירות פהירות בעוד ל - 4 )(29 C J m ) 8 0 מ1- • ! ביתן C ״ הקובברזיה ' ) p R ותקםן, בטלבים מאםרים, יותר האור אפוא, מסקנה ם 0.5-יט ליחס, כמובן, לתרומתו טל אף בטלבים אלו. ה ט מ פ ר ט ו ר ה על רכוז םתאפםת, הטפעתה המהולה טל כבר והטפעתה בזכרה טל בדיון את על פזר. הטמפרטורה על הפוליםריזציה בשלבי 'R התהליך תהיה ל המהובר ופאחר פתירות מהערך )(29 אינה הטבי ביתן עלית 4 גבוהים ו- s הפוליפריזציה מהירותה ל- באופן כי 58 * I נסיובי אטר טב29)-ב'( הפוליםריזציה הטפעת כי לראות טל טעורו גדול אינה בפזה בפדה הטמפרטורה על בהשפעתה על תאופין R לפיהם אמבט אתוז )29ב (, בפצא 0 בםצא ופהירות 29א' -רק םםפיק הבסיוביים קטבה תתבטא ההתתלתיים נמוך ו ת ג ד ל עם קובברזיה ט ה מ ע ר י ך אטר מ־ אלו 29 ( d e / d tב'( ה מ ש ו ל ב ת של ת ה י ה אף הרדיקלים זו; ך פרופורציונלית זו. לחלוטין, העובדה כ נ ר א ה קצת הראשון. הםםצאים הפולימריזציה ת שבמסגרת ת ר ו פ ת ו של פ ר ו פ ו ר צ י ו ב ל י ל ט ו ר ש ה ר ב ו ע י של 0 5 .1 בקרוב ,ל־ פרופורציובלית, םתקדםים 5 םבאחוזי עצמת יותר טל m ואמנמ, בטלבים טבמםגרת המשולבת טל • השבי כך הינו בשלב מ.1- זה ב צ ו ר ה הבאה* + s הקובברזיה = K {* R C+(K I / K p m s i p R המחובר ב ע י ק ר על גם הקובברזיה, ט ה י נ ה קצת קסבה 0.84 הראט ו ן פרופורציונלי מהירות טפהירות המעריך לכתוב ידי בחזקה בכך האבר ש ת ר ו מ ת ו של הקובברזיה ; ע ר כ ו טל ת ה י ה גמ האור המחובר תרומתו טל -תלך - הנסיוני תרומתו טל לראות כי הקובברזיה במקצת איטורה את p ביתן b ופאוזר פ ר ו פ ו ר צ י ו נ ל י ת לעצמת }]^l-?)- ומבסוי ה- . וכאפור b לעצמת מהירות K P זאת לעומת בשלביו ביתן המתקדמים לראות מ29-ב' י ו ת ר של כי ת ל ו ת ה של התהליך תהיה מהירות ססובכת הפוליםריזציה יותר בטפפרטורה ו א פ י ל ו תתבטא ( , K R( •»/4 £ ה ק ו נ ב ר ז י ה ר ק ע ל י ד י ת ר ו מ ת ו של ה א ב ר m p p s ב ס פ פ ר מ ו ר ו ת ה ש ו נ ו ת א ל א א ף ע ר כ ו של וK - K ם ה י ר ו ת ז ו ל א ר ק ע ר כ י ם של A<4״• שגם ה ו א מ ט ת ב ה עם ה ט פ פ ר ט ו ר ה ה ן ב ג ל ל ש ב ו י י ה ם של ה - השבר in , m p p וה- p התרמית $ והן מ ש ו ם ש 0< - ה ש ו ב ה של המובומר משתבר. הרי מהירות י ש פ י ע ו "על t גם ה ו א עם והפולימר. הטפפרםורה ב ג ל ל םקדם ההתפשטות ־ ג. הווצרות השכבה התהליך השכבה ב ש ל ב י ו ה מ ת ק ד מ י ם של ה ת ה ל י ך ה ס ם צ י ו ב ר י ת הבשלה בסעיף הקודם ה ה ת ח ל ת י שתאר הסםציוברית במבחנה "השכבה לחשב הפולימריםיר. 105־ התחתית". לעובי 9 את ה ז מ ן ימשך עד ל ר ג ע ב ו הקריטי 'בו G D ומרגע ת ו צ ר השכבה יגיע ג ב ה ה של זה תתחיל להתפתח ה ס ם צ י ו נ ר י ת הבשלה ב י ת ן כדלקמן: וםספר הואיל המובומר שהיו ב כ ל י מולי בתחילה ביתן ידי: על (36 = V . / V = h A/V 0 m 0 m כש- hמ צ י ן את Q , A הרי הגובה בהתאם ה ה ת ה ל ת י של במצא ל(25)- N m,0 n ( ה מ ו ב ו מ ר ב מ ב ח ב ה ששםח ה ח ת ך ש ל ה ד.יב ו כי: )(37 N /V = £ h A/V״-N = ? V m,0 m 0 m c 0 m s כש- M השכבה עד מצין, N בסקרה זה, ה ם ט צ י ו ב ר י ת הבשלה לרגע בזםן זה )ביחידות הקריטי 6 את םספר ו- N • -N m,0 m מובומריות( יהיה מולי נפחה, FI שבותרו יבטא את סספר ואילר V המובוםר 5 מולי יבמא את ,של השכבה בכלי ברגע שבוצרה הפולימר הקובברזיה בזמן רםםפר מולי בהנחה שכמות הפוליםר, N p ,Cי )ביחידות מובומריות( שימצאו v c בבפח זה )(39 T של הפולימר המצריה בפזה הפולימר שבוצר במערכת כ ו ל ה , המרוכזת ביתן ל ה ש ו ו ת את למעשה ,את הכפרת ) (37ע ם ),(39 ( יהיה: N = AD a>$ / V p,c s p m מיצגת, זה. ה ס מ צ י ר ב ר י ת הבשלה: = D A (38 s , שבוצרו הכללית כלרמר: 106 -־ ^(0 = £ h A = AD 0 ועם הצגת ערכו טל c K c p ((AD s כאשד aו b -בתבים על ידי ) (30ר (31)-בהתאמה. ^ ומכאן בקבל על ידי צמצום וטרבספורםציות כי: } ] ' ) <f> R +(K.I/K + R / h (K.I/K 42״[) h־+R s m s i p O s m p ( J i p D n C מ (32)-בקבל: l]/a)-9hAbCexp(a־ o (e Q V . 5״ ( rt 41 ( ואי לכך יהיה: } D ( 4 +0)4 )]/h־ 0 (43 = ( l / a ) l n { D * R /h.(K.I/K + R ^ + [ h s m s 0 1 p u s m p u e n בהסתמך על הבטויים ).(30 n ),(34 e ( c ) (38ו (40)-ביתן לבםא את ) (43בצורה קצרה יותר ,דהיינו: )9 = (l/a)ln(D co<f> a/h.b+1) = (l/a)ln(H> V a/V.b+1) = (l/a)ln(£ a/b+1 s p 0 p c 0 c 9 כפי שבראה בהםשך הדיון ,יצרין הזםן )(44 ,בו תוצר השכבה הםםציוברית הבטלה, על ידי הזמן בו תהפוכנה העקומות האקספובבציאליות ,המתארות את הקובברזיה לעוםת הזמן )ציורים ,21 16 Jיי12. הקובברזיה ,בזםן זה ,יצין ,אפוא ,את p • : 11י י? ( לקוים יסרים והערך המתאים טל E ; על ידי קביעתו הנםיונית טל ביתן ,לפיכך ,לוןטב ,בהתאם ל ־ ) ( 4 4רבהתאם לערכי ה a -והb - שבטבלאות .י28 •1 26 -את עביה ובפחד .של השכבה הסטציוברית הבשלה בתנאי הפוליםריזציה השובים ,כלרםר: ]= (h /w* )(b/a)[exp(a9)-l (44 p 0 s Dא ' ( ־ - 107 סל התקדמותה בדיון טל הרבוז הפהולה תוך השכבה על צמיחתה הסטציוברי ובהתחשב רובד השכבה הסטציוברית זה, המתםדת רובדים הסםציוברית הרדיקלים בתוך ט ה ד י פ ו ז י ה של אמית הסםציוברית, של טל בכך היבה טל הבשלה הטכבה שעל ביותר, הרובד כי העליון זה, ישאר זו רכוז גם המהירה עתה טקע הארוכות ז ה לא בכובה הטבתו טזה קבוע ורכוז קביעה בעקב הרדיקליות שלמעשה רובד חדשים. הפזה צוין הטרטרות הרי פ ב י ה שקע עליונים אל עבר המהולה מהפזה ואל מתוך הרדיקלים ישפע לגבי כלל בתוך מהווצרותם הםטציוברית השכבה הבשלה. ברם, בעוד אינטגרלי צמיחתה רובד של של שבתקופת בפח זו הרי ע ל י ו ן חדש תחתית". מ ר ג ע שבשלה פביה על והשבוי בתוכה ב מ צ ב ה של המתקימת בפזה המהולה, המערכת, דהייבו: התקדסות ב ע ט י ה של מהמונוםר, בין השכבה מכמות המובופר שבוצר( על מכך הנפת יהפך התקדמות של זו. לבין כמות שהפכה, הםתקיםת ויופר פרק בשכבה זמן, הסםציוברית המונומר שיזרס "ינפח", הקריםי הנפח השכבה אתו יכולה הפזה העודף "לשכבה שווי ה ם ט צ י ו ב ר י ת הבשלה קבוע, המהולה אל בם תוך הפזה יקטן המשקל במערכת ת ו צ א ת ו של עם בתוך ה ב פ ח י של שווי שהתקים גדולה יותר ה פ ו ל י מ ר החדש ל ק י ו פ ו של שווי הםסציוברית זה תהיה, הפזה משקל ובפחה תרמודינמי ה מ צ ט מ צ ם של פהפזה המשקל )כולל תהליך הלק הראשון מובומר תהיה משקל המהולה ה פ י כ ת ו של יזרום זמן הפולימר שווי תוך הפזה התרמודינמי שכן, את השכבה נפהה הכוללת גם המהולה. השבר מכך הפתאים לקים קבועה פהירות הפוליםריזציה עצםה. ביחידת כלל מהירות ה ם ט צ י ו ב ר י ת הבשלה וכתוצאה לערך אפוא, תתתית" זו לפולימר; ה ב פ ח י של תשאר ה ס ט צ י ו נ ר י ת אל שתזרומ יחזר עבר לפוליפר המהולה המובומר באותו זו "-לשכבה ב ע ט י ה של בשכבה אפוא, הפזה אל השכבה הסטציוברית, השני תגרום תוספת נ פ ח ו של הפוליסריזציה הפרוכזת כביכל, י ו ת ר של י ח ז ר ר ק כאשר השבר המצוי עודף השכבה אשר ב ת ח ת י ת שכבה ישאר למהירות אלו, החיש את מ ק ר מ ה של ה ש כ ב ה תתקדם, ותשובה הסמציוברית התרפודיבםי זה. הנפתי אל שכבה זו שבוי הפוליםריזציה שםכילה השבר המהולה שכבד. יהיה נ פ ח שוד. הסםציוברית הפזה גורם הסטציונרית ל ה פ י כ ת ו של ו ת ר ו מ ת ה של היחידי בוספת השכבה הטכבה ה י פ ו כ ם של הצומחת, זו שיהול ויגדל הםםציוברית מ ר ג ע ש ב פ ח ד .של הפולימריזציה תגרם האקסלרציה השכבה הוה רבדים לחלק יעלה וכתוצאה אפוא, המהולה. ־ - 108 פהירות בתוכה התקסבות הפדה בפתה ט ל המהולה הפולימרידציה היבה: ״ 1 ה המהולה, כ 1פ ו ל של ד ו גם ל ו כלומר :את הסםציוברית בין בעטיה טל ואילו פולימר ^*/״׳4 השכבה V ל מהירות העובר מולי ( [(V[44+4 /׳M״= V KR/'dV-(45 p in p p ' ' M ה ו ו צ ר ו ת ו של מקורו טל הגורם p R (4 +4 )/4 m p p הסםציוברית בוספים על מבת לפדה 1 M 1 עובר היבו פהירות ה ם ם צ י ו ב ר י ת הבשלה בשכבה KR MV p 8 s c השכבה ר ו ת של ב ־)45בקבל( ש ו ו י המשקל פולימר המהולה הפזה נ י ת נ ת על * התיתסבו הפובופר ל א מ י ת ו של ד ב ר לתהליך הללו הפדות. פ ו ב ו פ ר דה כאילו הוא מהפזה שהיה ת ו של מהירות המהולה, /4dt״(45 l מתקדם ה ע ל מ ו ת ו של תעלה ט ו ב את פתוך הנפח ה פ ו ל י פ ר י ד צ י ה :ה מ ת ק י מ ת שם מדרםים ב ש ל ב י ם ,ה ר י עם הפולימר המתאים יעבר, p הנפחי, שווי של מקורו לשכבה הנ״ל ש משקל מוברםר ^ המהולה; • ל אילו / 4 pמ ו ל י הפוליםר, תרפודיבםי הסםציוברית תבתן על י ד י 2 בין בלווי ח ל י ל ה כ ך שהכפות ש ל ה פ ו ב ו ם ר ש ת ע ב ד ע ם י• /4 P ) ' • ־ • ' / * ) = 4^/(4־ 1 / ( 1 הגיאומטרי: P P P P P כ ל ו מ ר יש ל כ פ ו ל א ת ) ( 4 5ב ס כ ו ם ז ה ב ר ם מ א ח ר ו - P " ' .י י ב ) ( 4 5ו ה ו א י ד ב ח ג ם ב ב נ ו ־ י ם ) 4 5א ' ( 4 6 ) (46) ,א ' ( . m פהפדה m p וחוזר מולי 1+4 בוםף , ל ק י ו מ ו של הפונוםר V c ואילו םולי ה ע ב ר ת ם של איפא ,גם הוא , /4 m p מובומר 4 )(46 מול לתוכה הסטציוברית י ע ל ה השבר 4 המונומר -dVl/dt 2 , לשכבה dV-א(' הפוליםרידציה הפתקיםת •4 p בפזה ד ו ,אל מעל לערך עודף התרמודיבפי ידי: ב ע ט י ה של הסטציוברית עובר לשכבה : בעטיה טל ( , ב ת ו ך השכבה עוברים כל המהולה . ם־)(17 הסטציוברית הבשלה, הפדה ב ע ו ב ד ה שיחד עם * = V K R M V (4 +4 ) / m p s s c m p p מבטא את ( m לשכבה הסטציוברית ל ק י ם את d , V ,של = K R'W p p התקטבות בפח t K ה פ ו ל י מ ר אשר פ ה פ ד ה ה מ ה ו ל ה אל השכבה מובוםר עם הצבת ע ר כ ו של כש- הםתקיםת מובומר הכללית סכום הטור =1+4'/4 +(•*/*) +... '4 P ),(47 p p p הדבח ג ו ר ם )(55),(48 p דה ו.(56)- 109 -־ םהפזה המהולה. Mם ,(18)-בקבלו עם הצבת ערכו טל S >( d v : / d t = KpRsv-c (46א ' ( ) <ן>< /ן m p 2 T T ץ / המהירות הכוללת טל התקםבות בפח הפזה המהולה תבתן ,אפוא ,על ידי סכום הבסויים )45א'( ו46)-א'( ,דהייבו: )|<d V ' / d t = K (RV'+ , (V)/A- R T p • >m s c ( p ומאחר וכל הגורמים" טבאגף הימני טל ) ( 4 7פ ל ס יל , " V•-,היבם קבועים בקבל ע$ 1 ידי אינטגרציה: R )-$ >{t/c־((48 כטV. - 6 והזמן •R Vc/R»)exp+V = (V -V p p m s c 0 c 6 ms ( מצין את בפחד .הכולל טל המערכת בזמן בו בטלה הטכבה הםטציונרית tנמנה מרגע זה. מן הראוי להדגיט כי מאחר וחלה קונטרקציה ,בבפחה הראטובי טל המערכת ,בעת צמיחתה טל הטכבה הסמציוברית הרי בהתאם ל—)(19 < =V ועל ידי חלוק טבי האגפים ב- c - V Vובהתחטב בכך ט- •,״«= V /V * - P P c+ 0 Q V ( - 0 c בקבל: $ + 6 = 1 ^7^7^0,6+1- a , y V V ( = C V /V Q )49א'( והואיל ולפי )(40 ? c הרי על ידי הצגת ערכו טל 40) v = « o y /א'( 0 c Vם40)-א'( בקבל! ]= * [a1(l/C -l)+l c p c V /V Q )(50 ום (50)-ביתן לחטב את היחס טבין הבפח הכולל טל המערכת ברגע טבטלה הטכבה הםסציוברית לבין בפחה טל זו ,בהתאם לאחוז הקובברזיה ברגע זה. מהבםוי ) (47נובע כי מהירות התקטבות בפחד .טל הפזה המהולה תהיה תלויה בתרוםתם היחסית טל טבי המחוברים טבמסגרת טפכיל בטוי זה; בעוד טתרופתו טל c 110 -־ v המחובר R c m s • תשאר קבועה םרגע שבטלה הטכבה הסםציונרית והילך ,הרי תרומתו של המחובר תלך ותקטן עם הזמן בהתאם ל . ( 4 8 ) - R'V השבוי שיחול בפהירות התקםבות בפחד .של הפזה המהולה עמ הזמן יבתן על ידי גזירתו של ) ,(47דהייבו: t ן d ' 2 2 = (K R 51״4//( d V / d t p ) p ()= -KR/'dV)/( Wdt:4/'52 P P 2 d ) V d ( t d ( כלומר היחס שבין שבוי מהירות ההתקסבות של בפח הפזה המהולה לבין מהירות >KR"/<J התקטבות הבפח ,עגמה ,שוד .בערכו המחלם ל- p ,שהיבו גודל קטן p ביותר ביחס ל.1- כדי להעריך את שעורו של גודל זה בביב ב (30)-את ערכו של bמ(31)- ובקבל: )(30 ובהבחה ש- ו- b m • 5 m p m p עלול להשתבות בין 0.8לביד 0.5ובהםתםך על ערכיהם של בטבלאות , ~10 [a+b(l+$ /u$ n/(4 /w<fr = g R p Kא ' ( : 26בםגא כי שעורר 28 כך טערכו של m K R p s ע ל g K R 5 עלול להיות בין a היבו בסדר גודל של p ~ 10לבין 4 " .10אי לכך תטתבה מהירות התקטבות בפחה טל הפזה המהולה רק באטיות רבה ולםעטה לא ביתן יהיה כמעט להרגיט בטבוי זה ,אלא אם כן יטטך קטובה טל הפזה זמן ארוך מאד. היחס, ״ r e ,טבין מהירות התקטבות בפת הפזה המהולה בזמן הטכבה הסטציוברית )כלומר ,כאטר: בו בשלה ( V = V.-Vלבין מהירות ההתקסבות בזמן יC9 )v'M בו יהיה בפחה טל הפזה המהולה קטן ביותר )כלומר ,כאטר ).(47 )= l (V /V -l)RV(* R B c e + ) V ) * R V ]/(* R V־ (V״C 53 R c s m c s m + c e 8 = ( ,יהיה לפי u ( r ( דהייבו ,םדת טבויד .טל פתירות התקטבות בפתה טל הפזד .הםהולה בתחום הזםבים הבדון תהיה תלויה בבפח הכולל טל הפובוסר טהכבס לכלי )ראה) ;((49אולם, אם היחס ' 4 R /R m s יהיה גדול בסדר .בכרת לגבי ההתקםבות ,בפרק הזםן הבדון ,רק באחוזים ספורים. v /V תטתבה םהירות c Ill - כ ד י ל ה ע ר י ך א ת ש ע ו ר ו של י V./V של C s . = lt(R'/R r ס (50)-ב 3 ) -צ ( r a - בבסיובות בעבודה ז ו שנערכו ערכו נ צ י ג את ובקבל: v (54־l)+l־•)(•/l כ פ י שצוין כבר ל ק ב ו ע את ניתן / e • n ) מהעקומות l w ( C המתארות את / « c אחוז ( הקוגברזיה C לעומת מ צ י ו ר י ם T1 , ,12--, 16ג הזמן, הגבוהות פ ז ה בםפפרםורות יותר ה צ ג ת ו ש ל ע ר ך ז ה ב(50)- ה ו א שערכו של היה ערך זה <|> מציאותי הפכה ל ק ו ישר קבועה במהירות היתר. והוא היה בודאי בעלמת כ ב ר לזמן ב ו התקדמה גבוה עש ה צ ג ת ו ש ל ה ע ר ך 0.2־־ £ יותר ב(54)- דבר פ ח ו ת מ ) 0.15-ש כ ן ברגע בטמפרטורות יותר(, . .ו פ ר ו ש ו של p בבסיובותאלו בהתאם להעריך כ י בםמפרםורות )קצת הנמוכות כ א ש ר >|<=0.15 Q המהולה ו כ ז א ת לאק ר ה ( . נ י ת ן אף ג ם ב מ ו ך מ0.2- c להיות הפזה לראות כ י יותרמכך V /V =l פראה כ י לא י כ ל היה p - וקצת ניתן 0.2 טהעקומה אילו האקספוננציאלית הפולימריזציה הגבוהות לא ה י ה בטמפרטורות פחות ע ר כ ו של הנמוכות <|> p יותר. בקבל כ י : c יהיה ב ש ק ר ה ש ל 0.2־= ><j p l/()i 3־l)+l־ (4> /* )Cw(l/£ = 0.4 ב ם ק ר ה ש <|> - 0 . 5 - ואילו יהיה p ה ג ב ו ה י ם של ה - ע ר כ ו של יותר בהן בטבלאות הפזה מזאת( בפרק הפזה הזםן םאז נ פ ח ה של הפוליםריזציה קבועה; ( ,.ה ר י ם ־ ) ( 5 4 הפזה ומאחר השכבה וכפי הםהרלה על הםתקיםים המהולה הקיבםיות ביתן היה כלל הבובעתסכל גודל זה שציאותייט רק גבוה האסור בשכבה יסתבר כ י רהםדובר ה ו א לערך בחלק בסעיף ז ה הםםציוברית )וםאד נ פ ח ה של פחות בעלטה, ,16 בהשפעתו של היבה ערכי ה -ג י ת כ ן שאף הגיעו הערכיש הנשוכות התקסנות לרגע ב ו הנסיובי, לחלוטין, ס מ י ו ת י ה ן של ,12 השנוי : 11 לכדי בםהירות הפוליםריזציה. ש ב ע ם י ם של ובפזה צ ו ר ך מעשי בהקםנת נ פ ח שםראים םהירות שבציורים להבחין בזכור כי בטםפרםורות יחסית ) כ פ י ה ק י ב ם י ק ה של במהירות שלכל m •4.6ו א ם הםטציוברית ועד שצוין כבר מהעקוםות הפזה p ל ה ש ת ב ו ת ב15-20$- בשלה והואיל שלםעשה ל א הםםקבד. נפחה של היחס הבסיוביות ,±10$ה ר י התקטנות 'R /R S היבו ע ל ו ל ה היתד. המהולה. הנקודות עלולים ה י ו להיות 26 - 28 המהולה ע ר כ ו של c p הםהולה ביתן תהליכי כאחת י ל ך להתיחם צליבדרי ,ה ר ישגם אליה גבהה של ויצסםצם כלפהירות הפזה ־ - 112 המהולה ילך ויקםן במהירות שהיבה ,למעשה ,קבועה וכתוצאה סכך תתקדם ,כביכל, הטכבה הסטציוברית הבטלה כלפי המשטח העליון טל הפזה המהולה במהירות טטעורה המדויק יהיה: )|<+<() R V )/״V״U . = (K /A)(R 1 p m s c 1 ואטר לכל צורך מעטי ביתן להתיחס אליה כלמהירות קבועה־ p s Mn • p עם הצגת ערכו טל מ (16)-ובהסתמך על ) (38ו (18)-וכאשר ל־ Fמובן זהה לזה ש ב ) -א , ( 1 0בקבל: R p )(55 גך A > 1 ובאותם הסקרים בהם היחס '/R״R s p J s m s p ( p היבו גדול יחסית ובפחד .טל הפזה המהולה, בעת טבוצרה הטכבה הםםציוברית הבטלה ,איבו גדול מאד לגבי בפחד .טל םכבה זו- תהיה ,בקרוב סוב ,מהירות התקדמותה של הטכבד .הסטציוברית אל עבר הפזה המהולה: = const ״ u = s D ) p * / m ( * 2 / 1 * ( כש u -מצין את מהירות התקדמותה הקבועה טל הטכבה הסטציוברית הבובעת מהפולימריזציה המתקימת בשכבה זו בלבד. ומאחר וםהאםור לעיל הסתבר שבבסויים שבוצעו בעבודה הבוכחית היתה תרומתו של ) 1ואף פחות מכך( מערכו הקבוע של uב י ת ן להתיתס למהירות 1 K R'V /• A P P , התקדמותה של השכבה הםםציוברית ,בפקרה הבוכחי ,כלפהירות קבועה. לערכו של , ־ - 113 ד. בדיון םהפזה גדולים ימשך, ויפחת כלומר: מערכת קיומן תהיה מעמים כלל, הגבולי בו. היבו שיהיה רבה. ג( הרמוזים שכבה המתאים זו לבין השכבה הסםציוברית כלפי ה ת ה ו ו ת ה של השכבה לקו התחתית השכבה ה ת ח ת י ת תהוד. ד ו -פ ז י ת אשר תת- הפזה ת כ י ל את ה ו ד ו ת ל כ ך שלמעשה הגבולי הפפריד ה ד י פ ו ז י ה של נוזלים דרך פולימרים ואף פרק זמן, להלן, הםצויים הרכוז פפל התתתית המובוםר ביחידת זמן ד ר ך הםשסח אפוסםריורי ה מ ק י מ י ם את תהיה לעוםת קסנה הפולימריזציה )ראה היבה יבוע, תוספת אמית המשקל גם כסות המתקימת 11 ביותר אפוא, הססציוברית שווי השכבה )שזה עתה ב ע מ י ה של בשכבה היבו עבר התחתית למשל( הקים בין וכמה מהשכבה שתזרום הארוכות סולבטציה, הכחות ב י ן שתי מחוז פזות, בין הפוליסריות ידי ידי (. וםובוםר באטיות הוא מ ח ז ק י ם שם התרמודיבמי ביחס בין המהולה. אי מעבר חמר בסתירה על ידי הבשלה אל מעלה מעתק זו והפוליםר על עוסדת תוכח משקל ו ר כ ו ז ר שם שתיהן; של ה ש כ ב ה באותו דו אחת מתאפשר ה ס ס צ י ו ב ר י ת לשכבה זה, )על הפזה התחתית הרי בלבד בשכבה לעיל. במסגרת םאחך כמות בשכבה שווי עם תת-םערכת הפשםח ; העליון השרשרות ד ו של איבה ][57 קביעה אלו דרך הפוליפריזציה ב ק ו ד ו ת שתמצאבה תת-מערכות: כאלו א(.מקדם השכבה המובוםר הבהר• הללו, עם לשתי לםרחקים תהליך הפזות. הבשלה שתארו חפר קםן, בפשםח ה ד י פ ו ז י ה של יתאר זה שיהיו הםצוי ידי שהםובוםר כתוצאה ל ק י ו מ ו של על מ ע ל י ה תמצא זו: בין שתעלם קשור הכוללת חלקה ב כ ו ב ו ת ה של ב( התחתית יחסית לבין המובוםר בכך הזורם פהפולימרידציה מובוםר הבשלה. המתאים תת-מערכות הנחה המפריד המובוםר לערך ד י פ ו ז י ה של הסטציונרית( חשבון התחתית" בדרכו יגיע הםםציוברית הםםציוגרית נמוך הםםציוברית ו ל פ י כ ך לא על ואילו של ש ת י כל בבלע א ת ק י ו פ ן של ש ת י המערכת להצדקת בדרך של השכבה פובו-פזית המהולה מכן, המאפין והשכבה הםררכזת השכבה א ל מתחת מ צ ב ה של תתחלק, הפזה של לאחר אפוא, ה ת ה ו ו ת ה של ה " ש כ ב ה הסםציוברית וירד הביבודיאלי לא אל בשכבה תור פ "עביה" התחתית ילך הכללי המהולה המתחוללת ה פ ו ל י ם ר י ז צ י ר .בשכבר, בוםקה התחתית באותו דרך המשטח לתםובה, שתארה העברתו השכבה כוון קודם לכן, ה מ ת מ ד ת של ח מ ר ש ה י ה התחתית; גם הגבולי המפריד המשטח שכן, עם הגבולי ב י ן שתי לפיה הולך וגדל מצוי בשכבה ה ת ק ד מ ו ת ה של השכבה המפריד בין שתי תת-המערכות בפחד. הםםציוברית תת-הםערכות ־ 114־ הנדונות ישתיך וחסר תבנה, אפוא, שונימ; מ ר צ ף של הראשונים תת-הםערכות ותהליך באותה שכבות שעברו תכונינה שנזכרו נ י ת ן גם עת, בשכבת ג י ל ג י ל אחת ה ם ם צ י ו ב ר י ת הבשלה יעבר כ ל חמר ה מ ו ב ו ם ר מכל אחת תהיה גיל זו; בהזנחת הםונוםר בפח התחתונה. בהסתפך על ט כ כמות ידי בתוך םאחר ליחידה כזו סבםאים, שכבת ג י ל שבין לרעותה שיתקים, ההופכת יבתן הפרופוגציה, על הנפח הפוליםריזציה לרדיקלים שנוי ידי הסתקיםת פרימריימ ר כ ו ז ו של ב ה ת א ם ה ,את הרכוז בתוך לעומת המונוםר כסות בכל הבטוי: הרדיקלים ה ר ג ע י של d t M / d ( והמובומר םסויסת. ואף אחרת, שבי הםשתיכות לשכבת p _ הגבולי מהתהליך =K RM-(57 M בזםבים משכבת ג י ל אחת ישפע כ ל ל מיחידות במהירות המשתיכת לשכבת ג י ל אחת וR - התחתית אחרת. תלויה, המונומר השכבה מ ע ב ר ו של ח מ ר ד ר ך ה ט ש ם ח ל ה נ י ח שלמעשה לא ה ע ל מ ו ת ו של הנעלמת על תת-המערכת ל פ י כ ך ,בשם " ש כ ב ו ת ג י ל " . ביחס לאי אפוא ,אך ורק יתידת א ל י ה םהשכבה להלן, לעיל תת-הםערכת ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה שיתקים ב כ ל שכבת ג י ל כ ז ו לא מהירות שכבת מסוים, ם ם ו י ם ל " ט ר י ט ו ר י ה " של -שכבות א ל ו הםעםים שתי שהטתיך, כעבור זםן ברגע ל " ס ר י ט ו ר י הי• ש ל העליובה, ה ד י פ ו ז י ה של הינד. רק על י ד י םזבחת תהליכי - הרדיקלים, יקבע, מ י ח י ד ת בפח את ט ל לםעשה, האיניציאציה רכוז והסרמינציה השכבה הרדיקלים בכל המתקיפים התחתית יחידת זו ביחידה בפח בלבד, דהיינו: 2 מן הראוי להדגיש הפרופוגציה, קבועים אלה אלה בשכבה p שלצורך K בשכבה התחתית הפוליםריזציה ואזי , בוחיות וקבוע הםרםיבציה, הסםציוברית העמוקה יסתבכו החישובימ עלול ובפזה t בלבד K , dR/dt = l^IM-K R ה ו ב ח ש ע ר כ מ של בשכבה התתתית ה מ ה ו ל ה ,אם כ י םאד להשתבות בעקב עלית קבוע זהים יתכן לערכי שערכם של ה צ מ י ג ו ת עם התקדםות החישובים. — בחשובימ לפולימר. שלהלן תזבח ה ק ו ב ם ר ק צ י ה שחלה בנפח כתוצאה )(58 ם ה פ י כ ת ו של סונוםר קבועים ־ 115־ לצורך הדיפרנציאליות הללו בציב: פ ת ר ו ן שתי הםטואות ^)M = (K^^I+y כט- y הפט ואה ה י נ ו םטתנה חדט ט נ ו כ ל ת פ י ד ל ם צ ו א ע ב ו ר ו ערך פתאים כ ך שתתקים )•(59 גזירתו של ה ב ם ו י ) (59ל פ י ה ד פ ן נותנת: dM/dt = R dy/dt+2(K /K I+y)RdR/dt i ופאחר ולפי t הרי ומאחר הרי על י ד י השואת )59א'( ל- )(58 ו י ד י ה צ ב ה של )(61 ב(62)- על י ד י הצבת ) (59ב ־ ) ( 5 7 2 K.IM-KR = K.IyR i t י• 1 )C«59 בקבל: ^dR/dt = l^IyR )(61 d(R^)/dt = 2RdR/dt )(62 בקבל: ^ ^ 2 ואילו )(60 )(59 2 על )(59 בקבל: 2 = (l/R )d(R?)/dt )(63 116 -־ 3 והטואת )(60 ) (64ע ם בצרוף 3 הצבת ערכו טל ולאחר dR/dt 3 2 = R dy/dt+2(K /K I+y)K.IyR i 2 Rוםרבספורמציה צםצום ב - dM/dt = - K (K / K . I + y ) R p t 1 ם(61)- t נותנת: *!)- K (l^/KjI+y i I i / 2 K p ועל ידי חלוק טל I ) ( y + K / K i t )(63 )(65 בקבל: = -2K I(K /K I+y)(K /2K I+y)R ב(66)- )(64 p t i dy/dt i )(66 נקבל: ) l / R ( y / C ( y + K 2 ) ) / d y 2 ( d ( R בסםן: = kg p , 2K /K t 2 K /K.I = k Kp/2^1 = k , t x ובקבל 3 ) + k ( y n [ כט_C 3 2 k + ) y )k. ) ln(RVC) = l 3 2 מצין את קבוע האיבטגרציה k ( C ועל ידי = הצבת 3 R )k./(l-k,־l/(l ( ום־)(68 טעיריהט טל M ) 3 ו y - k y בקבל: l/(l-k ( ) ^69 / , + ( 3 מ(59)- . ( k ב(69)- / l ( k / , , + וםרנםפורמציות y בקבל: ( - - 117 )k_/(l-k. )l/(l-k. CM ] /[M+k (l-k )RVk = 1 3 3 3 גם טביתן לכתבו 3 3 )(70 2 בצורה: )/(l-k.״k )k.־l/(l CM ] = (M+k (l-k )RVk 3 3 3 כ ד י להטב את ה ג י ל ט ז ה עתה ״ =/M / k s 2 יהיה ; «0י y C בוצרה s ב צ י ג את תבאי םהטכבה nnRם(59)- צורתו טל הבםוי תהיה, אפוא: הסםצי וברית 3 2 ההתחלה; ה ם ם צ י ו ב ר י ת הי ב ו יוצא כי )(70 לגבי הואיל g M ורכוז ורכוז לגבי הלק זה טל טכבת 3 = (M +k,R - k j והואיל ר M _ 2 RM = k g s2 הםובוםר בטכבת הרדיקלים בתוכה הטכבה ה ג י ל ט ז ה עתה התחתית בוצרה )k.־l/(l C )70א'( יהיה םהטכבה )k./(l-k. 3 ( 2 s ומאחר ר־ ^ 3 ^ ^ Is 2 ( s כי: = 3י ו צ א )k.־l/(l = M /k (72 3 ועם הצבת ערכו טל C ב70)-א'( )k.־l/(l 3 ום־ע(7 S בקבל: ) 3 3 k־k /(l MM ? 3 ]^ [k M+(l-k )k R־ 2 בקבל על י ד י C ( g )(73 טרבםפורמציות: *3 )]/(kg-1 3 2 ) = M Ck (M/M )-(M/M s g 3 s ^ k )(74 - את ביתן )(74 גם לכתוב 118 ־ בצורה! k ) ) 3] / ( k .o- l s d וםאתר ) )-(M/M ) ו- s הרי M/M)<0 )75<]M[(M/M׳ )-(M/M s 2 = M+M [(M/M s )74א' M ^ ש.. . - 1 ) < M/(k.-l *o 3 k S w k S ( S ולפיכך: i2 4־ k י כל הנתונים הידועים בספרות יהיה 2 1 < K./K p = k 3 גם במקרה התתתית הנוכתי יהיה l)1־l/(k 3 מוצדק בהבתד. להניח יהיה כי = )(KJIM/KJ. טב(76)- היבם 1 / 2 ; ) R = (M/k 2 אבלוגיים לבםויים = K^R^/K^I המתקבלים 2 = k R 2 R לגבי ו- S הסםציוברית, בטכבת M k זה 3 בבון X בשכבה יהיה: 1/2 הבטויים > ולפיכך ; טדבר R2 M/(k )1 3 אלא ג י ל אחת טבטכבה םהאתרת. התתתית על ידי ה- M הצגת וה- R )(76 ב־)7צ( איבם ״( ו פ ת ר ו ב ה ט ל סט דאה זו 1 / 2 קבועים M M )(76 בטכבה S והיבם טובים בקבל: 3 (M /k 2 K־ = dM/dt )(77 P ב ותן: 2 2 M = 4K./K K.I(t+t ) t p 1 o )(78 119 -־ o כש- יבדר ל פ י : t )C / ( KK.It41=M s כלומר )(16 בהסתמך על )הואיל יהיה , וכאשר י ערכו טל M=M 0=tיהיה•. : t o = (4K /K T 0 ( t 9 מ(78)- ו ע ל י ד י הצבת ע ר כ ו ט ל M ב־)(76 ]) ל־־)7צ( ובהתאם תהיה מהירות 7 / ( R S K P ( בקבל: = 2 (K(t+t/80 P ° R ב י ח י ד ת בפח הפולימריזציה ( C מ ס ו י מ ת טל הטכבה התחתית: 2 8K / [ K K . I ( t + t t p 1 o d H / d t = K RM־ ירידתה טל מהירות םהטכבה טעברה שכבת השכבה ה ע ל י ו ן של אליה םטתיכת ) ;(56ש כ ן , יתכוץ בפחד! ט ל ז ו בכוון לתחתית ה כ ל י . י ח י ד ת בפח םהירות: המרחק שתגדל יתבטא מהירות הפרכיב הנובע יהיה קבוע הבדרן ברם, ה ת ו ס פ ו ת ן טל ט כ ב ו ת הגבולי בין הםפריד בין ה מ ה י ר ו ת בה ת ח ו ל ה ת ר ח ק ו ת זו פהפולימריזציה בבסיגתה, כ ב י כ ל ,ט ל השכבה ג י ד ו ל המרהק, תקבע, ה ם ת ק י מ ת בשכבה ה ת ח ת י ת ש ב י ן הפטטח וכוונו כלפי ב( פ י ר י ד ת בפחד .של פ ז ה ז ו . כפות הפולימר לבין ה ג ב ו ל י הב״ל א פ ו א ,ע ל י ד י שלשה מ ר כ י ב י מעלה, כלוםר: המרכיב הבובע כתוצאה םםרכיב זה פהפוליפריזציה כ ו ו ב ר ל מ ע ל ה א ך ש ע ו ר ו של ז ה ה ו ל ך השכבה ה ת ח ת י ת , הסטציונרית פ ה פ ו ל י ם ר י ז צ י ה ה ם ת ק י ם ת בשכבה ה ם ם צ י ו ב ר י ת ע צ פ ה , במהירות קבועה. ה מ ה ו ל ה ,שאף כתוצאה והדבר כתוצאה ם ם ו י פ ת בשכבה ה ת ח ת י ת , א( אשר ש ע ו ר ו בבפח יחידת הנפח יחידת נפח ו י ג ד ל הםרחק ה נ ד ו נ ה .ל ב י ן הםשםח 8 ב ד י ו ק ל מ ה י ר ו ת ה ת ק ד מ ו ת ה של השכבה ה ם ם צ י ו ב ר י ת כ פ י ש ה י א מתבטאת ע ל י ד י בפזה האחרונה וכתוצאה סכך י ל ך ה ם ם צ י ו ב ר י ת הבשלה לשכבה ה ת ח ת י ת . לא ת ה י ה ט ו ה ) ,(81ב כ ל ה ס ס צ י ו ב ר י ת ל ט כ ב ה ה ת ח ת י ת ת ח ו ל בד ב ב ד עם ג י ל חדשות בחלקה הגיל, ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה עם = p הזמן ,לפי ) 1 ( שכוובו ג( כ ל פ י מטה יגדל הפתחוללת ו ק ט ן עם ה ז מ ן ה מ ר כ י ב ה נ ו ב ע ט ה ק ו ב פ ר ק צ י ה שחלה ושעורו ילך הבוצרת ביחידת ז פ ן ו י ג ד ל עם ה ז מ ן כ כ ל בבפחה ה כ ו ל ל , ההולך ו ג ד ל ,של - השכבה בפח התחתית; חדשה לשכבה "הזקנות", תלך ותקפן שבי של םטום על לשעור בהתאם לירידת של ש כ ב ת ובזםבים ארוכים הולכת ו ק ט נ ה עם הנ״ל הטליטי גיל הדיון הפוליםריזציה יותר כ ל שכבת ולא כמעט כאסור, ביותר; םהטכבה תטתבה והן משום עם טהטבויים טיחולו בםהירות ההתרחקות םהשנויים שיחולו במהירות ה ת ק ד ט ו ת ה של שבי הםרכיבים םרכיבים מערכה אלה של יחידת שכבה זו יהיה, התקדםותה יתר כן, ע ל ו ל י ם אף הטכבה ב ש ע ו ר של נפת מ ס ו י מ ת ,של השכבה התחתית, מהמשטת קבועה וטעורה בשכבה t לפיכך, זו הםטציוברית, בלבד, הבמבה פרחקה כלומר: מהרגע x טל בו מעלה, u^u מצטרפת יחידת / * )D t m p s בפח , מהירות ביתן יחידת באטיות רבה הפזה המהולה ב ט ע ו ר ו טל המרכיב להיות לפי יותר );(56 טכן, השני וסכל אחוזים קטן יתסית יהיה ב ע ט י ה של ז ו מהשכבה זו, להסיק קטנים ניתן ב ע ט י ו של שני הפרכיב ההתרחקות, הגבולי בפת כאן מקום, שמהירות כשu - הדבר יט הםטציוברית לכל כלפי להביח סםפר הפרשם ב מ ד ו י ק את להניח הםםציוברית צורך מעשי, הסםציוברית על וםהירות צרוף שהשפעתה של שהשבויים ה ק ב ו ע ה של השכבה - מהאמור ב ם ד ת סר .א ת ד א ת הבוכחי, הינה לא יעטה המדויק טל משום ביתן, של ה ש כ ב ה בזמן בפקרה מקזזים ידי ניתן הזמן, אפוא, לשכבה התקדמותה המתקימת םשתבים, םהירות הראשון. טל האתרובים כי על טיחולו הנדונה התחתית, מנוגדים ה ס ט צ י ו ב ר י ת תשתבה הזמן. יתידות הנפת בשכבה לחשב אולם, כ ל ל הן יחידו! ).(81 תנתן הטפעת טעורה קטנה ויקטנו הב״ל אם זמן כוונים הסםציונרית כ פ ו ב ק צ י ה של גיל לפי בטני הראשון. תהיה - ה ת ק ט ב ו ת בפחד. ילכו, אפוא, כל ו ת ר ו מ ת ן של ביחידת הפולימריזציה למרכיב ה צ ט ר פ ו ת ה של הואיל הנוצרת פ ם ו י פ ת םהשכבה בהמשך שמהירות עם ז ה עם הזמן פועלים, כל טכבת התרחקותה טל בפרכיב הכללית מהירות האחרובים טיתברר ה ק י נ ט י ק ה של הפולימר גיל 120 ויקטן האחרונים ההתרחקות טל טכפי ילך כמות המרכיבים מהירות השנוי התחתית המרכיבים התרחקותה שבי אולם שיחול - הפפריד בקרוב בין כטעור הפוליסריזציה על ידי מ ס ו י מ ת לשכבה )56א'(. התחתית, הססציוברית: ׳)2L K (K.IM 7 K . )4 •* p״ 1 s x = u.t 2 x. t )(82 - 121 - ונפחה הכולל, טכבה להוצר "V זו ,טל )דהיינו, התחתית הטכבה T+6 בזםן T בזםן פתחילת הבםנה ההקרנה( םהרגע T״(83 הכולל פםפרם של T מולי המרנופר " = Ax T 2. שימצאו גו יהיה: = AU בשכבה התחילה התחתית ( V T בזםן יהיה, ז אפוא: Mdx ומאחר ר _ ובהנחה dtdx=u 2 הינו _u ש2 נוכל קבוע = A ועם הצגת ע ר כ ו של M "N לכתוב: = AuJ\dt ם(78)- )(84 ״N (84 <t א ' בקבל: 2 o ולאחר 0 o t 2 p 1 J איבםגרציה וםרבספורםציה < ועם " N הצבת ע ר כ ו של t פ(79)- t p i 0 ) I K i C p } ( עבור x<t 0 1 2 t כאשר שעור p 1 2 ( m,T T / t (87 t s 1 / 2 ) * (2AU./K ) ( K . M / K . I • m,T p־1o e 2 השגיאה 2 u A K t 4 ] ) ( :()87 ל כ ת ו ב את היחסית / / o s ביתן m,T נקבל: 2 ( 2J ( בקבל: 86( N״ =[l-l/Q+T/t^U^AtytKVlt 0 ( איבו עולה על ) . (T/t Q " N א ( 122 -־ ה. ה פ ו ל י מר י 31י ה םרגע האזורימ ב ם ע ר ב ת ה כ ו ל ל ת ל א ח ר שבשלה השכבה שבשלה השכבה לעיל, שתארו הסטציוברית דהייבו: בפזה תתבהל הסס3יונרית הפולימריזציה המהולה, בשכבה ובעובד. בעת אחת בשלשת ובשכבה ה ט ט צ י ו ב ר י ת הבשלה התחתית. בזמן השכבה T מהרגע הנמנה בשלה בו הסםציוברית השכבה גבהה, יהיה T T טצין n הקובטרקציה השכבה את השעור טל שכבה ה ת ת ת י ת כש_ הואיל הפצוי ולאחר בכלי, גורם זה, בזמן קטן ואילו תוך =1ש ג ב ה ה של T מצין, המהולה, הפזה השכבה כמקודם, כ ך ט- את I התתתית מהירות ב ע ט י ה של ה ת ק ד ט ו ת ה של מבטא את u^r " x הסטציוברית הקהבטרקציה, שגבהו ג ב ה ה של הכולל, T שוד. , h תהיה לירידת של ירידת הגובה ג ב ה ה של בכלי החפר ה כ ו ל ל של השכבה ז בז ן ם התתתית כש- Q h הואיל T מצין את ו ג ב ה ה של ש כ ב ה ה כ ו ל ל של היבר זו החמר בכלי בדמן , יהיה גבהה, D T בשלה השכבה , •h של ( הסםציוברית. הפזה המהולה בזמן ! D - u . T־"׳ = h 0 s i ומאחר ולפי )(49 יהיה Q h T ח u.T + על ידי הצבת ( = h - D״h (90 x T s י : g )(91 - 1 ) +D הרי בו בעטיו h 6 T החטר יהיה: ח ־= h(89. גבהו h ( , שבשלה השכבה ב ע ט י ה של הרי בו זו הסטציוברית אל השכבה של ״h התתתית: = u . T - n (88 כש- , של ב(90)- בקבל: •ט + p D(91(4 m s = h o h ס ( - - 123 h' = h - D ($ +uxj> ) - U . . T x o s m p 1 ופספר המובומר, מולי שימצאו ^ בפזה 1 m מולי פספר N המובומר, שהוא, הינו: ואילו מספר T j m שימצאו , המהולה p בשכבה בזמן ra ד יהיה: 93(N(U.T]A/V)-04<+h- D Uי[= s m,x o ה ס ם צ י ו ג ר י ת הבשלה בזמן = M V = AD M (94 s c s s על י ד י ).(87 י בזמן מולי 1 ז -N )/N ואם המונומר. V הקובברזיה, = N הכולל טל מולי שיפצאר ד £ N ־ יבתן, ) המובומר, מספרם "N , בזמן אפוא ,על י ד י $ ,של סכום המובופר תהיה לפולימר בזמן KJ/h/3-2Vu . / K M / ( K o o 'p o N m,x i ב ז י ר ת ו של t s N m,c התחתית שימצאו ה ב ם ו י י ם )(93) »(87 ( ביתן במערכת ו(94)-־ זה: (J/Ah-1 m,0 m,x m o נ צ י ג ב (95)-א ת , כל. י ז1,זו m ע ר כ ו של בשכבה x )(92 m,x N m,0 ( T בקבל: + m 2 ra 1 s s ) <)>נ5 = }D(<fr((96+0 p T m Y s 1 x £ 2 לפי הזמן: 1/2 u {l(t )]K )][K M /(K Iu V /(u 2 1 m 2 i s t p ועס הצבת = 1 ע ר כ ו של t ם־)(79 ובהסתמך על )(18 97 ( d £ / d t־[ /(T+t ) }/h נקבל: 2 0 0 0 -124- = -u,-Clr(u,/u.-)# /(l+t/t ) ]/h־d5/dt = u . [ l - V M (u,/u-.-)/(l+T/t ) ]/h 2 o )(98 2 rt o m m ^ l o l 1 o 0 e 2 1 m s £ שעור שבויה של מהירות הקרבברזיה עם הזמן יבתן על ידי הבגזרת השביה טל דהייבו: ] t״( a+x/t־• = 2uz• /Ch 2 in o o o 3 2 2 )(99 d £/dt והיחס בין שבוי מהירות הקובברזיה לבין מהירות הקובברזיה עצמה יהיה: ) 0 0 1 / ^ ) 2 ] ) 3 u ^ u D - ^ / + T ( d לפי ) ( 3 3 ) ,(79ו ^ ( 3 2וסשעורי aו b -שבטבלאות 27ו 28-ביתן להעריך 5 sec10-10 , tבתבאי הפולימריזציות שבצעו היה בסדר גודל של H כו של ואילו ערף o 0.5 היתס u/,6 עלול היה להיות בקרבת 0 1.2אי לכך ערכו הסחלם של הבטוי ש ב ( 1 0 0 ) -היה גודל קםן היבו בקרוב ביותר ופהירות הקובברזיה dc/dt הםתבתה,אפוא ,באופן אמי ביותר. הטנוי הסומלי טל מהירות הפולימריזציה מאז בשלה השכבה הםםציוברית יהיה תלוי בטעור היחס . x / tהערכות טל גודל זה בפוליםריזציות טבצעו פראות o ט- לא עלה על ,0.3ועבור מקרה כזה ביתן להסיק מ (98)-כי מהירות x/t הקובברזיה בטארת קבועה בתחום של ^(*)±15ולצרכים מעשיים יהיה: (u./u.)]/h־>(<[l־(101. rt m u/5d d t ( דהיינו :מהירות הקובברזיה ,במערכת הכוללת ,לאחר ,טבטלה השכבה הסםציוברית תטאר ,למעטה ,קבועה. מאחר ולמעטה קים מפל ברכוזו טל המונומר לאורך השכבה הסםציונרית ,הרי ערכו טל 6בתחתית שכבה זו עלול להיות קםן פ ־ ; 0 . 5לפיכך ערכו טל >>J 0וסאותה סיבה עלול גם להיות כי u/_u.>0.8 . 5 ) 9 ס־(8 ערכו ל d£/dtלפי ) (98עלול ,אפוא ,להטתבות ,בתחום הזמן טבין x=0 ",אף" בפחות ם - ±10% -טעור ,םהיבו כאסור ,כטעור הטגיאה / לביו באופן פרקטי יתקים ,אפוא ,בםוי ) . ( 1 0 1 הבסיובית !^בםיובות הקיבםיים. m ש T = t 3 Q ־ ערכו טל עם ה צ ג ת x ס־־)(56 u ^ ^ ] ) ^ ( • / ובתבאים בהם תהיה ערכו טל םהירות 1 ־ 125 בקבל: ב(101)- [ ^ ( ^ ^ / ^ ) p + K p R ' V * / ^ ^ / בםדה ר ב ה ל א ׳יה י ה ט ו ב ה בתקופת 5ואתוז תהפוכנה, האקסלרציה, אפוא, לקוים ה ק ו ב ב ר ז י ה המתאים אם כ י u מערכו טל לעיל( )כבזכר הקובברזיה: $ D / h = const. m s o בתבאים אלה ־( d e / d t(102 טעורד טל העקומות יטרים בזמן לזמן זה עלול D - ) K (K.IM / K׳י d C / d t *= p 1 s t האקספובנציאליות, ,בו 0 הםאפיבות את התהליך תוצר הטכבה י צ י ן את )(103 ה ס ם צ י ו ב ר י ת הבטלה c עצמת ל ה ט ת ב ו ת עם )(44 האור )ראה (, ו44)-א'( S. מוכיחות הנסיוניות התוצאות הטתבה )לפיהן אך במעט עם 5 טבויי האור( עצמת c כי _p ט ב ו י ו טל )(103 זו את י ה י ו קםבים הקובברזיה םהירות פרופורציובלית, יאפין 0.5האור בםוי בקרוב, ) (102א ת טםעריכה בחזקה בטלביו לטורט מהירות יהיה יחסית. אי ל כ ך , בתבאים בהם התהליך הםתקדםים סל הכולל, ה ר ב ו ע י ט ל עצםת ה א ו ר תהיה הקובברזיה ואילו פהירות ז ו גבוה יאפין לטעורה זה טל סזבחת מהירות לחלוםין - סובבת תהיה בתבאים םהירות בהם פ ר ו פ ו ר צ י ו ב ל י ת לעצמת >J ם־Ah</ ° הקובברזיה הבםוי ובעבודה פאחר העובדה ה ב ו כ ח י ת לא הבםיובית לפיה היתה במצא כ י P P תרופתו טל מהירות םחובר הקובברזיה 0 בטלבי ה ם ת ק ד ם י ם היתד. התהליך ולבסוף, הקובברזיה p K הקיבםיקה מן בסלביו ו- להטתבות הראוי רק t , K באופן טל מהטפעתה על פרופורציובלית ל- לחזור המתקדמים טל ובהטמעתה על ב ו ל ם עם טבויי הפולימריזציה הקיבטיקה טל 58 I ו ל ה ז כ י ר טהטפעת הםםפרסוךד .על ה ת ה ל י ך תתבםא המכפלה ^ s הםםפרסורה במערכות בהטפעתה על טב(102)- -כך, הטרוגביות הפולימריזציד. בפערכות עלולה ערכיהם טל ו,(103)- טהטפעת פהירות טערכה ה ם מ פ ר ם ו ר ה על להיות חזקה הוסוגביות. יותר עלול 126 -־ פי P 5 הםשקל ה ם ו ל ק ו ל ר י של כבר םשקלם קודם לכן כי צוין ה פ ו ל ק ו ל ר י של ופוליםרים להביח אלו שהיו אלה שמשקלם ה מ ו ל ק ו ל ר י של מעוררת ספק הםולקרלריים א י ן ספק שבין הפוליםר שבתקבל -לא הםרבםפר טלהלן ידי )בעיקר יונח, ריאקציה תהיה להלן ולהתחסל של ק ב ו ע י אם )כולל בקביעת המשקל הםולקולרי השכבה התתתית( ביםולקולרית בין ש ה ה ס ת ב ר ו ת של הסרסיבציה לא שצמיגות t בזפן הרדיקלים בדיון הפולקולרי הטרטרות הרדיקליות היתר, תלויה ו ה ם ר פ י ב צ י ה ה י ה שוד, ה ת מ י ס ה היתר, במצאו שובה ב י ת י ד ת בפת הפריםריים( הרי בפרק לבין גורם זה הפזות ב א ז ו ר י ם א ל ה של הזפן At ה ק י ב ם י ק ה טל בתהליך ג י ס א לא החישובים בחשבון. בדיון בעטתה אך ו ר ק הבחה על בוספת טתובח הפרופוגציה ב א ו ר ך השרשרת ו כ ן מסוימת תוצאות וםחד לצמוח על י ד י R אלו, ל ק ב ו ע את פ ד ת השפעת עצמם. בשתי בכוון ה ם ו ל ק ו ל ר י של הואיל הרדיקליות לבין עם זאת להבחין תוצאות םםתבכים גם לכטםביאים המשקלים התבאיס להתחשב ג ט שלהלן וםאידך, הרדיקלים הטרםרות הםולקולרי להשפיע על הפשקל שבתקבלו. לכשבשתבו םשקלו העובדה ל ב י ן 30000 באמצעות ר ו ט ז ו ת ל כ ך שיש טהטרםיבציה טל הפרופוגציה ע ל אף ז א ת שהבאה לעיל. שיש ל ק ב י ע ת ם של התוצאות הפוליםר השתנותו טל בתחשב יחסית. מספיק .רגישה כדי המשקל בגורם זה לפיכך, על י ד י ביתן סאתר ברם, ש ב י ן 5000 לבחון, לקביעת אלכוהולים( הרי הקריאוםקופית היתה כשיסד, ההבחה כ י בפרך בתחום הםםצע טל כ ג ו ר ם אשר הבפוך שהושג )כולל ה ם ה י ם ב ו ת של שיסה ז ר המולקולרי לגבי שונים בפצא עלול היה למובומר על הםתטםיים ובדבר פדת עובדות״בסי וביות הםרבספר נתבססה על התאסתה של השיטה כוובי לםובוםר םאפשר בעלי ו ה ת א ו ר י ה שלה כ פ י אם כ י כ ס ה הדיוק סשקל הקריאוסקופית, מולקולרי הפולימריזציה ואי לכך ההתאמה הפולימריזציה בפםיסים מורות כי במשקלו ה ב ם י ו ב י י ם של את מדת בדבר שתוצאות א ל ו השבויים שבתקבלו, פולימרים אלו בתחום זה שחלו בבקל פולימרים רציבי ב ח י ר ת ה של ה ש י ט ה הפוליםרים התסוסםו הפוליםר ששעורם ובשכבה התחתית - הפערכת. ם ו ל י ם של שרשרות יעברו םהם רדיקליות סרםיבציה 2 K R At מולי K^lMAt ם ו ל י ם של t ביתידת הבפח רדיקלים הבדובה. ואילו רדיקלים באותו פרק זפן תדשים ,כשM- בוצרו מבטא את באותה יחידת ר כ ו ז ו של בפח המובומר - מספר יהיה הרדיקלים, מולי R , n 127 ביחידת בפח ז ר שימצאו לאחר משך ( בביח כי הללו v - בזמן ואילו היתה t בזמן ה ר י ש מ ס פ ר ם , q ,של ביחידת הזםן הבדובה, הבפח t דרגת t+At מולי A t R הפולימריזציה היתד, המובומר בזמן M I t+At דרגת . המםצעת בשרשרות + של הפוליםריזציה שימצאו , K t השרשרות ופםפר הואיל At שבממוצע המפצעת, אותן של ל_ משרשרות K KAt שרשרות v+K^MAt j ביחידת פרימרייס(, בזמן q וביתן, היבר הבפח הרי t+At הבדובח גם שסספר פולי v+Av מצויות הב״ל, עברו הפרופוגציה( , t K^IMAt מולי המובופר, שיפצאו הפולימריזציה , At ה ר ד י ק ל י ר ת ,אשר והואיל רדיקלים הזמן הרי בפרקהזמן השרשרות At R-K RAt ודרגת ( בפרק , p רדיקל 2 q K RMAt םרפיבציה ה ם ו ל י ם של , q היבו מונומריות לכל ר ד י ק ל י ו ת שלא רמאחר , יהיה: הרדיקליות ומספר ( הרדיקליות ה ר ד י ק ל י ו ת ש ת ה י נד. הםתחברים )על י ד י יתידות p במשך ה ז ם ן בוצרו = R מתחברות תגדל עברר ,אל ה מ ו ל י ם של מולי המובוםר A המםצעת שלהן )= ( v + A v K R - K ^ A t + K j I M A t (105 טרמיבציה At אפוא: 1 אם - ובאותו פרק חדשים בשרשרות לא זמן )רדיקלים הרדיקליות יהיה: ( אפוא, MAt)+K.IMAt x ל ה ש ו ו ת את p ) (106עם K t ),(105 = ( R - K ^ R ^ t )(v+K^MAt )+K^IMAt + ( v ) t A ( כלומר: 2 )(v+Av)(R-K R At+K IMAt i t )(107 ־ 128־ וסבא ן בקבל כי: 2 vK IMAt+(R-K R At+K IMAt)Av = (R-K^R^At )K MAt+K^IMAt(1 p t i )J08 i ולאחר פתיחת הפסברות והזבחת האברים הםכילים מכפלות סל הA - R M ] A t = -RAv (109 בקבל: ( C ( v - l ) K ^ I M - K p ואם בעבור לדיפרגציאלים נקבל: = }]v-l)K I/R i - l v ( d ) / { p K [ M ( את ) (110ביתן לכתוב גם בצורה: (110 ואם (v-l)/R = K M p MוR - אינם פובקציות טל I M vאלא טל i t d ( v - l ) / d t + Kא ' ( בלבד יהיה פתרובה הכללי של המשואה הדיפרנציאלית הליניארית טב110)-א'( : expC/(K IH/R)dtl׳K M׳/(K IM/R)dt]J־[/(K.IM/R)/dt]+exp־[l = C-exp־v (111 p i i ( כש C -היבו קבוע ששעורו יקבע בהתאמ לתבאי ההתחלה שיתקימו לגבי יחידת הבפח הבדובה. א.דרגת הפולימריזציה של השרשרות הרדיקליות הבוצרות בשכבה הסםציונרית מהאמור בפרקים הקודםים מסתבר כי למעשה מחולקת הפזה המרוכזת לשלשה חלקיס :א( השכבה הםטציוברית הקופפקםית . ב( המפות שנפרשו מהפזה הפהולה ואשר טרפ הספיקו לשקוע על השכבה הםסציוברית. ג( הרובד העליון אשר על פני השכבה הסטציוברית הקוםפקטית שבוצר מ?זטפות ששקעו והתאהדו על פבי שכבה זו. כמו כן צוין כבר כי בעוד שרכוזי הפובופר והפוליסר בשלשת חלקיה ־ 129 הפזה א ל ו של ט כ ן בשכבה הרכוז בפזה היבם המרוכזת הםםציוברית הקומפקטית הםסציוברי הקבוע המהולה ו כ ן ברובד רכוז בתבאים בהם הםםציוברית. הבוצרים בסעיף זה העליון טל הפזה בטכבה הגיע כבר ש ע ו ר ו של הבםוי וםטתבר. הולך דרגת )(16 עלולה הקוםפקםית ואילו לקראת שעור ואילו בלבד עלול רכוז עדין הפולימריזציה ל ס ו פ ו של פ ר ק הםםציוברית ה ר ד י ק ל י ם בהם שנוצר פהן תחוטב בשכבההסםציוברית ידחה רכוז הביתן על י ד י הרדיקלים הפרוכזת טוים ,הרי - להיות טובה; הרדיקלים בספות המפוזרות להתחולל הרכוז הדיון הפוליםריזציה הקים הםמצעת ט ל לידי בשכבה הרדיקלים בשבי האחרים הלקיה זה. ר כ ו ז ו הממצע ט ל המובוםר H היבו ה ס ם צ ע פול ורכוזם S הינו הרדיקלים g R . בדבע, ם(111)- אפוא, כי: K . I M t / R )+־ ( v • e x p־ v(1112- 1 S O X S V l * * S 11)-K.IM t / R ) [ e x p ( K . I M t/R־(CK M R / ( K . I M )]exp+ p s s i s ^ 1 S S 1 S S כאשר הינו v השרשרות ה א ו ר ך הםםצע של הרדיקליות בטכבה הסטציוברית ו - S היבו ס קבוע האינםגרציה של ה ר ד י ק ל י ם צםצום ברובד וערכו בקרוב, יהיה, ה ע ל י ו ן שעל פ ב י ו ם ר ב ם פ ו ר ם צ י ה ב(112)- השכבה כשעור ה פ ו ל י ם ר י ז צ י ה הםםצעת דרגת הקוםפקםית. הסםציוברית בזמן לעומת טל q מספיק גדול המהובר הראשון יהיה V והתוצאות ניתן קרוב הבסיוביות י ה י ה ל ה ז ב י ת את ה מ ה ו ב ר שבאגף ז ה . לודאי ביתן ידי על בקבל: R /(K.I)+(v - K R /[K.I])exp(-K.IM t/R p s 1 o p s 1 1 s s t v בסדר כדי גודל להוכח, השבי דומה אפוסםריורי, K טבאגף להעריך זמן זה מן ל ש ע ו ר ו של ־ g לצין ;לאור v ש ש ע ו ר ו של v ה י מ נ י ש ל )(113 הראוי v s (113 ( ששעורו הדיון בע, שלהלן בהתאם S הפולימריזציה ,ב י ן כמה לתנאי הפכפלה R K היה עשרות ב נ ס י ו ב ו ת שבוצעו ל ב י ן 100 בסדר בערך. םאידך, ג ו ד ל ש ל ^"10 צ ו י ן כ ב ר ששעור ו א י ל ו את ש ע ו ר ו של - 6 - 7 1 ^K ניתן, p ^ s ^ i כאמור, 1 ה י ה להעריך גמ הוא בסדר בסדר ג ו ד ל ש ל '" ,10" -10כ ך ש ט ע ו ר ו ש ל ג ו ד ל טל כמה עשרות. א י ל כ ך יש היחס ל ה נ י ח ששעורו* 130 -־ טל מקדם האקספוננם לא עלה על כםה עטרות. היחס R s / M g I i K כםו כן ,ניתן להעריך כי טעורו טל המופיע בםעריך האקספונבם הינו בסדר גודל טל כסה יתירות, בהסתפר על הערכות אלו ניתן לראות כי לכל היותר לאחר סספר טניות •יהיה. ערכו טל המחובר הטבי ,טבאגף הימני טל ) , ( 1 1 3םזגח לגבי ערכו טל הסתובר הראטון טבאגף זה ואזי יהיה: )v -1 = K R /(K.I p s 1 R ואם בציב ב (114)-את ערכו טל )(114 s מ (16)-בקבל: S 1 / 2 1 / 2 M s 2 )(115 ) v -1 = K / K y ( l / ( K . I s p t i כלומר ,דרגת הפוליסריזציה הםםצעת של הטרטרות הרדיקליות הבוצרות בטכבה הסםציונרית לא תהיה ,למעשה ,תלויה בזמן הווצרותן וכן לא תטפיע על טעורה דרגת הפוליפריזציה הפפצעת של השרשרות הרדיקליות שתוצרבה במפות וברובד העליון הב״ל. סבםוי )צ(11 סשתפע כי דרגת הפוליפריזציה הפפצעת של השרשרות הרדיקליות שתוצרבה בשכבה הסםציוברית תהיה פרופורציובלית הפוכה לשורש הרבועי של עצמת האור; כמו כן ,מאחר ובדרך כלל / הםפפרםורה והואיל ואף שעורו ־ ט E -E0<2 ל * g p הרי 1/2 K/_K + •י p יגדל עם עלית Mעולה עם העלאת הםמפרםורה ואילו שעורו של K.Iאיבו תלוי בםספרםורה ,הרי מסתבר ם ( 1 1 5 ) -כי דרגת הפוליפריזציה הםםצעת של השרשרות הרדיקליות הבוצרות בשכבה הסםציוברית תלד ותעלה עם הםפפרסורה. ׳המשקל הםולקולרי של הפוליםר הבוצר בשכבה התחתית מאחר ורכוזי המובוםר והרדיקלים הםצויים ביחידת בפח םסוימת של השכבה התתתית הולכים וקםבים עם הזמן -תשתנה ,בהתאם ,גם דרגת הפולימריזציה המפצעת של השרשרות הרדיקליות שתוצרבה ביחידת בפח זו ובזמן t ,הבםבה פהרגע בו עזבה יחידת הבפח המסוימת את השכבה הסםציוברית הבשלה ועברה לשכבה התתתית ,תוצרבה בתוכה שרשרות רדיקליות שדרגת הפולימריזציה הממצעת טלהן תבתן על ידי שעורו של הבםוי ) (111בזמן זה. מאתר ובזמן t=0 היתה עדין יחידת הבפת הבדובה בטכבה הסטציוברית ,הרי טדרגת הפולימריזציה הממצעת - 131 - של השרשרות הרדיקליות שהכילה היתד. ואי לכך טעורו טל הקבוע v C 5 שב (111)-לגבי כל יחידת בפח של השכבה התחתית היבו: )(116 C = v -1 s וצורתו של הבםוי ) (111לגבי השכבה התחתית תהיה אפוא? • v ( K M-exp[[ (K.IM/R)dl 0 1 רכוזו של הפובוםר, P s Jo א ׳ , Mביחידת בפח םסריםת בזםן ' ( ־ ביתן על ידי ),(78 t דהייבו: M = 4K /[K K.I(t+t ) I t pa o 2 ואילו רכוז הרדיקלים R 2 באותה יחידת בפח ובאותו זמן תבתן על ידי ),(80 דהייבו: ]) R = 2/[K (t+t p Q ואי לכך יהיה: ]) M/R = 2K /[K K.I(t+t x p X o ושעורו של היחס R / M I . K ( l^IM/R ,המופיע בםעריך האקםפובבם של )111א( ,יהיה: J o p t וטעורי אבריו של הבםוי )111א'( יהיו הבאים: x 1 ( ־ ]/K o p )/t t t o + t o - 132 ( p [ J l t Q n 2K / K p (119 T /(t+t 0 P (120 J K rt ]) 2K / K * 1 I 0 . ( =](K.IM/R)dt [t 1 0 [ - x p ( e J0 ft ] o )/t o (K.IM/R)dt] = [(t+t 1 0 [ J [ x p 2K / K —1 K-K212 o o 1 •o • t ׳p J ( e ft ( J ו ע ם ה צ ב ת ם ש ל )(120) ,(119 ה ם ם צ ע ת של t p l o 2 השרשרות ' א ת )(122 ביתן P הבוצרות 1 o o לכתוב גם 2K / K * + הרדיקליות 2 K . / K -1 2 בקבל כ י ו (121)-ב111)-א'( בזםן l v s t ב י ת י ד ת בפת 2K / K 2 o הפולימריזציה תהיה: םסויםת ז ו K o ( בצורהג ]) 2/[K It (l-K /2K )3Kt /(t+t־l 0 דרגת 1 t 0 0 p v-1 = { v - i )122א*( s ]) +2/[K I(t+t )(l-K /2K t ביתן v היבה להראות )ראה פובקציה של ה פ ו ל י מ ר שימצא ממשקלו רקומביבציה בשכבת ג י ל מסוימת t הבוצרות EI כי לגבי כל י ו ר ד ת של . שימצא ש ה ם ר מ י ב צ י ה של דרגת ,כש- בזמן הפולימר הפולימריזציה שגילה הוא יבםא את T ( 0 ב ש כ ב ו ת הגי-ל "הז־קבות" בהבחה תהיה V2 םובוםובית ה מ ו ל ק ו ל ר י של הםםציוברית. תוספת p x דרגת i t י ת י ד ת ב פ ח של השכבה ואי לכך י ו ת ר של בשכבות השרשרות הגיל שזה הרדיקליות בשירשרותיו של )כשהזמן יהיה השכבה במדד הפולימריזציה משקלו התחתית מקרוב המולקולרי במוך בוצרו בעשית על הפולימר מהרגע ב ו ה מ מ ו צ ע ת של התתתית יותר פהשכבה ידי המגמר הבוצר בוצרה שכבת ג י ל השרשרות זד(- הרדיקליות V t ־ 133 פולי מספר המגפר הפוליסר ־ טבוצרו , n יחידתגפת בתוך מסוימת טל ז י ק הטבבה התחתית מהרגע ב ו ביתן על x עזבה הטכבה י ח י ד ת ב פ ח ד ו את ומספר המובומר טיפצאו q n בכפות ז ו טל )(123 הפוליסר 2 = |2v (K R / 2 ) d t אי לכך בתור תבתן דרגת י ח י ד ת הבפח הסםציוברית ועד ( t j Q 0 ו ע ם הצבת הםטציוברית ועד ידי: T 2 (K R / 2 ) d t 0 מולי לזמן ערכו ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה הפפצעת, הבדובה, לזמן •J תקופת במטך , xעל י ד י H p,x הב״ל של x׳ R DP הזמן מאד תהיה: המגמר, )= (124 ! | v (K R2 q 5 x t המגמר אטר בוצר ,טל הפולימר עזבה י ח י ד ת ב פ ח ז ו את השכבה הבםוי: ז t t d ז ו א י ב ם ג ר צ י ה ט ל )(123 ( בקבל: 2 p *Jo־ o ו א י ל ו עם ה צ ב ת ערכם של , K/K 2ד 12־l־ ] t o 0 R ז ו - t •p בקבל ב ב ם ו י )(124 ( זיק כי: n P t o + p t ( I . x ) t 0 K p / + ] 2 t ) ( 2 / + 0 o t C } ] ) { s v ( ־134 - :הבאים ('א127) q האיבםברלים = J «H^rt /(t+t )] T Q כ ס כ ו ם ט ל שלטת T P 0 לכתוב ביתן (127) א ת (v -l-2B/t )/[Kp(t+t )^]}dt + s 0 0 2 ? + | V K / [ K ^ ( t + t ) ] } [ 2 B / ( t + t ) ] d t + | |{4K /[K^(t+t ); ]}dt P o •׳0 t 0 0 + rt T (128) B = 1/CKjlU-K / 2 K ) ] -כש t הינו ('א127)-הראשון שב האיבםגרל פ ת ר ו ב ו של 2K / K {4K./[K (t+t ) ]}[t /(t+t )D ( v - l - 2 B / t )dt = j Q t p o ' o o s o fT (129) 2 2 t P l -2K / K ־1 - 4 K . ( v ־l - 2 B / t ){C(x+t ) / t ] - 1 } / [ t K (2K +K ) ] t s o o o ' o p t p T P l : (130) T 2 ב ק ב ל כיK ^ 2 2 f {4K./[K (t+t ) ]}Ct /(t+t )3 J . ״t p o ' o o 1 2(v - l - 2 B / t ) { l - [ ( x + t ) / t ] s o o o 1 - ( ב129) 2 הםובה 2K / K " (v - l ־2 B / t )dt = s o P -2K / K ־1 } / [ t K (1+K / 2 K . ) ] o p p t T P J :א'( 'היינו127)-שב (131) והםכבה של 2 ה א י ב ם ג ר ל השבי ע ר כ ו של 2 4K.BCl/t -l/(T+t ) ] / K t o o p :היבו ('א127)-ה א י ב ט ג ר ל השלישי שב ע ר כ ו של ואילו חלוקת ועל ידי 135־ - 2 ]) (UK /K )[l/t -l/(x+t 0 טל ערכו T יהיה, q 0 לפיכך, )(132 t הבםויים סכום (1J ),)1(130 דהיינו: ו,(132)- -2K / K -1 } / [ t ^ d + y 2K )] + P t 2 * 0 0 t הפוליםריזציה ט ל כ ל א ח ד םשלטת הראטון הםםצעת )טטעורו p 0 המחובר )(126 נותן: ואילו חלוקו טל טל הבםוי אי לכך t הטבי בפת טל לזמן T , המחובר טב־)(133 דרגת הטליטי ביתן, בםוי הבםוי )(130 ( לחטב על י ד י ).(126 בערכו טל חלוקו )(126 טל בוהן: 2B/t ){l-Ct /(T+t )3־2(v -l 0 0 )טטעורו )(134 s 0 ביתן על י ד י )( (131 בערכו טל 0 )(135 0 טב־)(133 )טטעורו ביתן על י ד י )(132 בערכו .2 ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה הממצעת טל התתתית מהרגע ב ו הבאה: DP אפוא, חלוקו 2B[l+t /(t +T)]/t ב ו ת ן את התוצאה: תהיה הטכבה 1 t בערכו טל ביתן על י ד י 0 )(126 t ה פ ח ו ב ר י ם טב(133)- P וחלוקו 2 0 2K / K +1 }])}/{(2K /K +l)Cl-t /(t +T טל 0 2 את דרגת 0 0 8 q l/(T+t )]/K־ l/(T+t ) ]/Kp + ^K [l/t־+ 4K B[l/t 0 הפחובר ] = 2(v -l-2B/t ){l-C(T+t )/t T )(133 עזבה י ח י ד ת בפח הפולימר ז ו את טבוצר הטכבה בתוך יחידת הםםציוברית ועד - 136 - 2K / K +1 }/{(2K./K + l ) [ l - t / ( t +T t p O O P l X J ])= 2(v -l-2B/t ) { l - [ t / ( t +T T S O ' O O e )(136 DP +2B[l+t / ( t +r)]/t + 2 o o o :K » K םאחר ובדרך כלל T K גדול פי )לפי נתובי הספרות ,לגבי מובוסרים טובים, 10-10מהערכים הגבוהים ביותר שבמצאו לבבי K ניתן להזניח בבםוי ) " 128את K 2 הטבי( p / t [K [55 P (, לעומת 1ואי לכך ובקרוב טוב יהיה: ) B 21 l / ( K . l כמו כן בהסתמך על ערכו טל )(137 ם ־ ) ( 7 9וערכו טל t מ ( 1 1 5 ) -ניתן להראות v s o כי: ) = 1/(K.It־ o ואם מציבים א ת 2 )(138 v s 1 ) ( 1 3 7ו (1^8)-ב ( 1 3 6 ) -יסתבר כי: v 0׳ l-2B/t־ v s ־" o ואי לכך יצםםצם בםוי /(t [2l)t ) (136לבםוי: (v)+l+t / ( t +x)]/(K.It s o o s v ולגבי = o o 1 / ( t+T t o ( 2 מספיק גדול ביתן להזביח את ה 1-לעומת ה- S P )(139 vואזי יהיה: S D ״ ( 141 O ובזמבים ארוכים ביותר יהיה: O S =" T י ( - 137 - 140א'( DP כלרפר דרגת דרגת הפולימריזציה הפולימריזציה ולפי מאחר הממצעת טל הממצעת טל v )צ(11 הפולימר המבמר תביע המגפר הנוצר בטכבה הפולימר פרופורציונלי 1 / 2 ל- )K.I ע ר כ ה של למחצית הםםציונרית. ׳(1/ , ביותר יהיה ם־)(141 הרי 1 S כי נובע /(t )+T o o הפוך לשורט לגבי פרופורציונלי הפולימריזציה .דרגת את הפולימר א( פוליפר שבוצר בפזה ב( פוליפר שביצר בספות פוליםר השכבה הפולימר בכלי שבוצר ברובד העליון ה( פולימר שבוצר שברב באזוריה של הםהולה של המגפר ה א ח ר י ם של הפרלימריזציה תסולקבה לפולימר שלביך פשקלו ל ס ו ג בהתאם ל ס ו ו ג הבא: המזה תוך המרוכזת שקיעתן כדי שהתהוה ם ה ם פ ו ת ששקעו על והתאחדו פני שיוצר כי בעודן בתוך הפזה לשלבים המהולה, ביתן, ה מ מ ו צ ע של ה פ ו ל י פ ר אשר התחתית. פוכיחה פרם בפזה המערכת. הסםציוברית. פפבה, מגפר התהליך, הפולקרלרי של בתוך הפוליסריזציה יהפך הפולימר מצוי הסםציוברית. השכבה קםן ביתן בכלי המםציונרית. ד( מהן טיהא ה ז ע י ר ו ת של פרליםר בפזה האור. המהולה. שברצר ותצפחבה תלוי טל עצמת ב ת ו ך השכבה הקיבסיקה כפרת הרבועי הממצעת טל השכבה בזמנים T המגמר ג( להביח טוים שימצא לעבר חלק t או ארוכים DP אפוא, הפולימר יוצר בפזה רב השרשררת "חיות", המהולה הםקדםים לעומת לומר אל המגמר המהולה. הפזה המרוכזת עצפה. אי ביותר, תהיה כפות כי ה ר ד י ק ל י ו ת שתוצרבה לכך, הפוליפר באופן שימצא ביתן מביטלת שיוצר מעשי בכלי ורק לא בדרגת יהיה - לשרשרות באשר וברובד העליון כאמור, ב ס ו פ ו של הבוצר המגמר הםםציוברית פרק עלולה השכבה הסםציוברית שאפילו הבוצר בשכבה בכפות ג ד ו ל ה של הממצעת קרובה של מאד ל-2 התהליך של ועד הווצרותו של את התרומה המרוכזת לעומת הבובתי תזבח של לפוליםר. אשר פהרגע בו הגיע כבר התהליך לשלב בכרת שמשקלו המולקולרי הפוליםרי שימצא תשתבה תוצר השכבה בעל ורק דרגת הפוליפריזציה הסטציוברית, המולקולרי הםםציוברית תבתבה להלן הבשלה, אל קבועה, לפיכך, מהמשטח הגבולי הרי יהיה והרובד היא נ פ ח ה של העליון; הפוליסר העליון, וברובד הפולימריזציה תהיה למעשה, משלב ז ה של אפוא, זו לרדת בעקבות התתתית. בשכבה ה פ פ צ ע ת של זה ה פ ו ל י מ ר שיהא אםבם ביתן כבר מצוי להזביה בפזה המהולה, בספות הפזה ה מ פ צ ע של הפולימר המצוי בכלי- התחתית, עבר ב ב פ ח ן של בשכבה דרגת ע ו ד שתי השכבות תהיה התחתית, והשכבה כמות הפולימריזציה תחל שבוצרו בו מזעיר־ בהנחה שמזמן המגםרים, למשקלו שחלה בפוך הפולימר תמיד, בספות ודרגת במעט מכן ידובו, י ה י ה ש ו ב ה משל שבוצר תהיה, לאחר מולקולרי הםםציוברית אלה מבן הטפות המרוכזת הבוצרות מצדקת הסםציוברית, רק התחתית, קבועהמשקל בשכבה לאחר תהיה ה כ ו ל ל של סבוצר החישובים בתבאים בשכבה אם כי הבחה םבפחן כי הכמויות כזו בשכבה העליון, הקובםרקציה להזבחה אלו בבית לא הפולימרים השכבה לעומת הססציוברית השכבה לפשט את בסעיף הפזה הרי הבובתי הרי תחושב שתורמים הםםציוברית, יתפהל בכלי פוליםר הדיון ה ז ע י ר ו ת של הפרליפר, והיא בו בספות השכבה ביתבת פולימר ת ר ו מ ת ן של השכבה התקדמותה הגיל, v וברובד כדי ב( החמר ס ר ב ע שבשלה אלה במדה פולימר המצוי בסעיף בכלי גדול באלו לרגע הפוליםר לפחות הסטציוברית, כלל על התחתית. פצדקת יוצר זה פבי ולצורך אזורים ובשכבה להיות כך, ה פ ו ל י פ ר י ו ת שתוצרבה ש י ת ה ו ה מהן בשבי - 138 הבחות הפזה השוברת גט לערך בוםפות: הםהולה, כתוצאה מהירות המפריד זה. בין היא א( קבועה. פהפיכת המובומר ה ת ר ת ק ו ת ן של שכבה זו שמהירות שכבות לשכבה הסטציוברית. מרגע הפגפר שהחלה שברצר המררכזת בשכבה רבררבד השכבה התחתית שברצר בתרכה השכבה זו )רכן העליון רכל אחת והן הםטצירברית הבשלה להתקדם ה פ ר ל י ם ר י ם שברצרר הב״ל ואשר היו מצריים פ י ח י ד ר ת ה ב פ ח של שכבה פולימר מגמר שהביאה אתה, כלפי בפזה מעלה המהרלה, בשכבה יעבר בטפרת הסםציוברית( זר תכיל, יחידת בפח אפרא, זר, הפולימר הן מהשכבה הפזה אל פרליםר ־ הסםציוברית םבויים הבטלה. בטכבה );(39 בםיי מולי פספר הםסציוברית ברם הםובופר, םאחר ? טמהירות בהבהה התרתקותה כמות טל מהרגע )הבמבה ״ גיל ", Q בו טל = תזבח /i s בטכבה על כטטעורו הממצעת טל טל ביתן הפוליסר טהעבר המצוי בראטובה הפולימר טבזםן ז מהסוג = 6 טל "= Q'+Q על היה בםוי סהטכבה - ( ומאחר ra וזז ובהסתמך )6צ( על )(79 י־ * / 2 m כפי טצוין בעבודה מערכו היתה המהירות טל , p למהירות לזמן עד טדרגת - אל T התחתית: Q m1 ( הפולימריזציה התחתית הטכבה דהייבו: הפולימר תהיה הטכבה ;׳(143 1 הבטלה אותה מולי = N p,c ( 2v וזו , הרי )ביהירות-מובוסריות הבדון: Q זה למעטה, טטעורו ה ם ם צ י ו ב ר י ת אל * םםפר הסטציוברית טהעברה = ידי יהיה: פעלה טרה ובהנחה הסםציוברית היבה, ה כ ו ל ל Q± , מספרם )(56 על יבוטא ' מהטכבה םהטכבה . Q כלפי מונומריים( - |Q (142 AU.T/V ידי ידי התחתית, התחתית( טהוא, שיהיו ניתן הקובסרקציה >/ p םובומריות( כל הסטציוברית בםולים הטכבה בזמן פוליםר, הטכבה )מבוטאת בוצרה טלהלן AD m מסוימת, )ביחידות לכטעצםה, זו התקדמותה טל טכבת הפולימר, הבטלה בכפות 139 הפולימר ובחיטובים טיפצאו 1 פולי ־ בדיון הגוכתית בזמן בערכו ההתתלתית, טל בו על ערכו בעלמה ^1 דהייבו: -K R'h't p c o טל לחלופין יובח להלן המהירות u יהיה: התקדמותה טל היה - T )/V s x D >p X + T ± X . ( הפזה כי כאטר m הטכבה ברגע t / 2 4 T U-4 T l p o = D s הסםציוברית, טבוצרה המהולה. מהירות התקדמותה V הרי הטכבה םאחר )(145 התתתית ובסעיף טל . ג ב ו ה ב15-20^- הנוכחי הטכבה -V C בבסיובות פזנח הסםציוברית ' = Vי O טבוצעו טבוי - 1 כש- מ צ י ן את h הפזה ג ב ה ה של - 140 ב ר ג ע בר המהולה הסםציוברית. בשלה השכבה c י־)(144 פ־)צ(14 בקבל: )(U.T+U.• t / 2 • - K R ' h ' t / 2 * ) / V m l l p o m p c o m m על י ד י ל 1 פ הכבסת VV s M ' י .״ * ^ ! s i m 1 1 לתוך ו ע ל )צ(14 1 בקבל 2 ומאחר 5 , m ו־־ מבםא את מ ס פ ר ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה הממצעת ש ל ו ו ב ה ס ת מ ך ע ל )(18 כי: ( ^ /״ * ו ״ ־ ^ ^ -ו ^ ^ ״ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ־ P P co m i s i p ומאחר שדרגת ")/v m m >4־d המסגרת ו- Q. = A ( l - 4 1 <ן>= <ן>—1 m p )(146 היבה פולי 2 ^ 2 m ^ * ״ ^ ^ ^ ^ • ( ^ AM־ Q 1 s l P ° P m המובופר v , ). (147 ה הכלולים י ר ב ש ר ש ר ו ת י ו של שמספר מולי פולימר הפרלימר s s ) ) N p,t (N המתאים , יהיה: ()vA2148 p,x s s 1 p s 1 s m הואיל התחתית בבפח ו מ ס פ ר ם של בהתאם בקבע ם ם ו י ם של ה ז ה ,של הסםציוברית. ל ג י ל ן של א ל ו ,ה ר י השכבה כמויות אם פולי התחתית הפולימר ביותר שםצויה , Q£ שבוצרה ב נ פ ח זה עד תבתן שםםפרם ינתן על י ד י שבוצרו בכל אחד x מסרים זה ב - ל ז מ ן בר י ח י ד ו ת בפח מולי ה כ ו ל ל של איבסגרציה ,על כל ש ו ב ו ת של הפולימר אלן1בסי ה ס ט צ י ו נ ר י ת משכבת ,הרי שכפות ה ג י ע ה שכבת הפוליםר השכבה למרחק םובוםריות( x , הבטוי: Q1 =[ q ( t ) A d x 0׳־ כש- )q(t מ צ י ן את מספר מולי המובופר הבפח בהתאם ל ג י ל ה של כ ל יחידה ויחידה ומאחר dxs^dt לגבולות שבוצרו ה ג י ל "הזקבה" )ביחידות ה ג י ל •׳הזקבה" השכבה הבפח מ א ל ם ב ם י ם אלד• מ ה ר ג ע ב ו ע ז ב ב ס מ ן א ת ם ר ח ק ה של ה ש כ ב ה בבפח על י ד י הפוליפר שבוצרו בתוך ( ו- הזפן בקבל כ י ) ו ^ - פספר מולי היבו , שהפכו )(149 לפולימר מגמר בכל אחת בבפח ז ה של השכבה כאמור, המובומר שהפכו קברע התחתית* ( ,ה ר י לפולימר מיחידות לכשבעברר מגמר, 2 Q , בתוך - :ידי יבתן על - x לזמן ב ו צ ר ה ט כ ב ה •דו ו ע ד (150) Q :בקבל (1צ0)-בטדי ז ה ב (151 ( Q 2 141 ־ הצבתו טל 2 = AUjJ ועם. כולה התחתית השכבה q^dt (133) הבטוי ביתן על י ד י q 1 - 0 p s t p 0 / K 3 2 ) K p t t p K /K—2 * -1)/[2K.(1+K /2K.)] ' x p x P t l n [ ( t +x)/t o ])/K( o6 ־2K p t p 0 t p p :כי 2K.B/CK t )+2K./K t p o . t p בקבל (1צ1) 3Tt/( 2K Bt [l/t -l/(t +x)]/K ־152 1 t .-K )2K t {lnC(t t 0 0 0 + 0 x)/t 3}/ 0 0 p ; ( 1 1 ) צ,(79) ה ב ם ו י י ם (138)-ר 2 2 = 4 K . K t (1+K.It ) / ( 2 K K . I t ) , t p o 1 o p i o = ובהסתםר על M K t (1+K.It s p o 1 וכי (154) Bt [ 1 / t - l / t o o ,(136) ( ם ה ב ט ו י140) ו ב ה ם ת ם ך ע ל א ו ת ה א ר ג ו ט ב ט צ י ה ל פ י ה ב ת ק ב ל ב ט ו י ( K )]([2K B/K t )+2K /K (153) 0 - :לבטוי 0 -כט T \ = [2Au /(t K )]{C(v -l־K /K ]x22B/t )/(l+K /2K )+2K B/(K t )+ + +K t (V - l - 2 B / t ) ( [ ( x + t ) / t ] p o s o יי o o יצםםצם םהרבע ב ו 2K Bt /K = 2KK M t /(K K.IM.) ־K K tJ/2 t o p t p s o p i s spo 2 O )/2 - 142 - רכסו כן ש- 2 3 3 2 = 4K K K . I t / ( 2 K K . I t ) = M K K.It /2 t p i o p i o s p i o ועם הצבתם של הבםויים {K.It )x-t x/(t+x)Au,M O o 2 ( 1 וםאהר ובהתאם ל(138)- O )(153 : O 1 - גדול ביתן להזביח ב ( 1 5 6 ) -א ת ה- 2 { l n [ ( t+x)/t Au.M e 1 O O בעוד ש-Q o (K Jt=2/ • i ^ 0 5 1 v םספיק g Q ״ ( l O ל ע ו מ ת ה 1-ובסקרה כדה יהיה: K^It ( 7 5 1 Q ״ ( O מבסא את מספרם הכולל של מולי הםובוםר שיהיו כלולים בשרשרותיו 2 בשכבה התחתית כולה ,הרי את םספרם הכולל ז של פולי הפוליפר שיוצר עד לזפן אלםנםי הבפה ,של T p ז ביתן להשב על ידי איבםגרציה ,על כל Nהםגדר על ידי הבםוי סספרם הכולל של פולי הפוליםר פהרגע בו בוצרה שכבה זו ועד לזפן -l/(t+t o o 6 ,הרי שלגבי = של הפוליםר שיוצר עד לזםן ).(126 ( O י ה י ה ^ o1 2Kjt /K t o p ) (154ו ( 1 5 5 ) -ב ( 1 5 2 ) -בקבל כי: = l )(155 0 t t 1 • p J / p - l n [ ( t +x)/t]}/K =2 o o o ' p 2 וםאחר ובהסתפר על )<(79 x ) ) (123ואשר ערכו ביתן בבםוי שיוצרו בשכבה התחתית (N יהאז ,אפוא: o o l t Q J C p,x r ( K.Au.{x/t t 1 1 ) ( 1 1 5ו (138)-יהיה: 2 2K,./K = t M /v t p o s s )(159 ־ 143 ה ר י עם )(159 הצבתו טל בקבל ב8)-צ(1 ־ כי: * ־ + v / } ] T ) / t sי o הפוליפריזציה דרגת תבתן עליי ד י המגמר פצוע שבוצר המרוכזת הפולימר משוקלל )על דרגות הסטציוברית העליון ״ מ p,x המגפר מצוי שיהא הפוליפריזציה )בצרוף זה ה ב ״ ל ( עם )• sl׳ l o הממצעת של בשכבה והרובד o = AM t i -(x-t ln[(t{. N׳, )160(., . שבוצר בפזה הפולימר -המגפר בכלי רכפריות בזמן T ה פ ו ל י פ ר ( של המהולה, שבוצר T ][DP בשכבה , הפוליפר במפות ,הפזה לזמן התחתית עד ז ה ,כלומר: = (Q.+Q_)/[(N ) +(N ] ) 1 2 p,x s p,T r ו ע ם הצבת צמצום ע ר כ י ה ם של וטרבספורמציות 2 ] ) שיהא [ = 2 T ] P [ ששעורו i ובמקרים l ל - המגמר הפולימר שיהא השכבה לפיכך, פצוי דרגת יהיה למחצית 1 * / p | ־ t 3 הזמן i ? C T 3 i a ( * = ( * T ) / t 0 הפולימריזציה ובזםבים ה מ מ צ ע ת של ,ה פ ו ל י מר ארוכים מאד היא בכלי, ש ע ו ר ו ש ל > >tק ט ן p הפולימר ערכה של המגמר ת ג י ע לןגרך שיהא דרגת מצוי 6 1 g ביותר, תגיע ורגת לערך ששעורו בכלי הממצעת של הפולימריזציה v יהיה קרוב הפוליסר הםטציונרית. התחום שבו הסטציוברית( ) (157) » ( 1 4 8 i 3 בשכבה מכל מקום, ו»(158)- יהיה: ה ם ם צ ע ת של כלומר הבוצר ),(147 ( הפוליסריזציה g / m ] דרגת ו ת ר ד עם ק י צ ו ב י י ם בהם , v 1 אפוא ,כי בכלי תלך אםיפפטוםי 6 ][DP כי: ) ( x + D s פסתבר, םצוי m / u 1 פ (162) - D הםחוברים בקבל שב־),(161לפי )(161 יהיה, לבין עלולה אפוא ,ב י ן ש ע ו ר ו של הפולימריזציה לבוע הפפצעת דרגת הפולימריזציה השעור הבםוי 2 );(163 פרופורציובלית ) בשבי כ v ה מ מ צ ע ת של ל עוד צומתת קצוות אלו תהיה, הפוכה לשורש ה ר ב ו ע י של ( ־ עצמת אלו האור, תבוטא מסובכת והן 0 בעוד שבםוי ירידת דרגת יותר t . -שבן, )(162 144 םראה הפוליםריזציה בו0ף ל- v ־ בי בתחום הםגבל ה ם ם צ ע ת עם תלויים בעצםת על הגברת האור ידי עצמת הן שגי האור היחס קצוות בצורה D /u ־ ברך מדת ההתאמה כפי שצוין כבר באופן מסבירה, הנסי וביות תחזיות פהטבלאות בעקבות התאוריה לבין של את הםמצעת ש ל הסםקבות הפוליםר א( העיקריות שיהא בהזבחת הפזה המרוכזת ביתן לצפות לכך שכל ע ו ד של הםמצעת הפוליםר התחתית י ל ך בזםבים והוא בםוי ).(165 ב( נמוך השכבה הפולימר, הזמן שעצמת ובזמנים פצוי בכלי, לערך הממצע ש ל הארר לאחר תהיה ארוכים פאד מרבה בין הפוליםריזציה הזעירות הםםציונרית דרגת מכן ,עם הפוליםר פורפורציובלית התאמה בםפרת תהיה האסיפפםוםי התפתחות הפולימר טשעורו דרגת הפוכה בעת הקרמפקםית השכבה שיהא בכל מצוי ביתן ע ל ידי התהליך, התפתחותה הפולימריזציה לשורש של הפולימריזציה שיוצר בכל טלבי יותר; תהיה דרגת השכבה הממצע ט ל גדולה מהתוצאות הקיבםיים. המהולה, הםםציוברית הפולקולרי כמותית. כדלהלן? המתקבל בפזה קבועה. ביותר, הםולקולרי יותר ככל שיהא משקלו ארוכים משקלו הסםצירנרית בכלי בתקימה םהתאוריה לגבי ביתן השכבה - 2 לעיל מבחיבה עובדו הבסויים לסכם שהבאה הקיבטיים גמ הבוצר מהן על גבי צומחת שימצא וירד עם יגיע, יהיה וברובד בכלי התאוריה בפרק הכםותיות של הפולימר העליון לעיל הנסיוניים ובסתבר כ י אכן הבובעות םצוי כסות הבםויים שהבאר התאוריה התוצאות הממצאים הםתאיםות ,הרי תוצאות והגרפים פתוחה של לברן התאוריר, משביע רצון ,א ת יתר ע ל כן ,כפה 145 בהזדמנויות ־ של הממצעת הרבועי ש ל של עצמת האור. ג( יהיה גבוה מטקלו יותר ככל ד( שםפפרטורת המופיע לקביעת הםולקולרי שטםפרםורת ירידתו ש ל הםשקל הפוליסריזציה בבםריים )(162 ע ל אף המגבלות המשקלים הקביעות שבעשו הססקבות הללו הממצע ש ל תהיה י־ הםולקולרי עם גבוהה )(163 שצוינו המולקולריימ ש ל בשימה ז ו כ י לבין התוצאות הפוליפר הפולימריזציה הזמן ביחס יותר מבהיבה ודבםירביות; א ת גבוהה תהיה יותר. חזקה שעורר ש ל בםפפרםורות להתאמתה ש ל הפולימרימ, לפחות תהיה ירתר -שכן, יהיה קםן לעיל שיוצר ,בכל במקרה השימה הבובתי, איכותית קימת הרושמ המתקבל שלבי התהליך, יותר ככל היחס *A / גבוהות יותר. הקריאוםקופית מראות התאמה תוצאות בין מציורים ,24-26 - מטקלו כאילו לכך סימן וראטונה לא לכך בבדקה )זאת המולקולרי טהםטקל בכל והתפזר לפולימר בדיקת של ברור לעובדה ברור. ע ר כ ו של באי האסיפפטוטי הרושם מקרית שאין שבםםפרםורות בעוד ווגם זאת רק וכש- אם עיקר שלפי - הירידה שכן, הגבוהות ירד המשקל משקלו במקרה ה ק י צ ו ב י של יכל ביותר. בעת צםיחת הטכבה כן, היה זמן אמ, יכולה ארוך לכל ביותר באופן ם- שהאופי ל- את טל Q . t עד הכמותיות הפוליםר, עד כדי רחוק הרי העובדה הפוליפר היותר, - מהיסבות םםפקת, להסביר )שהיה התוצאות לכך הםולקולרי ה פ פ צ ע של הזפן כזו קטן בין ד לבצע את א י עם ירידה לצפות כזה כדי להסביר שבוצעו שנתקבלו במשקלו לרדת, אםבם שתתגלה בתוכן הקובברזיה הםולקולרי בבסויים הכמותיות הפולקולרי שהיה סקרה הסםציוברית סצוי ביתן ה פ ו ל ק ו ל ר י קשה הב״ל הואיל מ ס פ ק ת של ביחס נראה ובטום פולימר סכדי יורגש ליחס כל בראט הסםציוברית כסו היה והמתמדת, התאוריד! הוא כזה לא היתה כמות קצרים )(162 לתוצאות בםיי קסן עדין הבכרת אין בכר וכי יט םהפוליםר השכבה המולקולרי )(163 יהיה 6 אםבם נוצר סספקת(. בבםוי ביחס שהוא, ה א ס י פ פ ם ו ס י ת של ה ם ט ק ל ב ק ב י ע ת ו של ירידת אטר חלק כל הדםן ל ג ל ו ת טלב באמפולה היו המשקל בטלב צמיחת דיוק לירידתו המופיע הדיוק של כל x הועף ב ה ת מ ד ה עם היה פוליםר בותרה בסדת קבוע ביתן ובעת הפוליםריזציה ברם, םתקבל -לא הסולקולרי שזםבי ובהתחשב אחת טל ומאחר עדין סיםן לא האמפולות המערכת, פטקלו קיוםו פצוז במוכה נטאר עקרוני םדוגםא מ ש ו ם שעם הפוליםר הםולקולרי טבאופן יותר טל 146 ירד - כדי פי 2 מלהיות שבתקבלו פי 4 בלבד, פציאותי( משמעותיות, הן P הרי בראה מדי ובי עלולים כי לא ההנחות דרגת על מהן םםציובריים; תנאים כפי על שצוין פבי בעוד לצין כבר השכבה א י -ם ם צ י ו נ ר י י ם רק הבוצר הפוליםר בפערכת בתבאימ אי-סםציובריים. ב( תרמודיבמי אם מלא בין קודם הרי בדיון הפזה לכן זמן בוצרת, ביותר הפוליםר באופן שנערך הדגש הםהולה לפזה גם הזעירות שביתן שהיה להשב מצוי במערכת הבוצר ביתן בתנאים גפ כפות למעשה לא המרוכזת, וברובד פוליםריזציה ולפיכך מתמיד, כי הגורמים הפולימר בטפות הםתקים ) הםולקולרי כי בכלי הבאים: מתקיפת פולימריזציה אלה "לעומת ה ה ם ר ו ג ב י ת שתארה כי את קצר מבין המפצעת טל הגורמים הסטציוברית שבתהליך בתבאים היו מצדקות. הפולימריזציה ב ח י ש ו ב י ם הבי• ל יש א( שבוצר שהונהו בלי ה ה ז נ ח ו ת שבעשו להשפיע הזנח ו ביסוד ה ת א ו ר י ה של המשקל היו פשםביות אלא קים העליון בתבאים הומוגנית ל ה ז ב י ח שם אי־ קיםים את סטציונריים(, ם ס ו י פ ת של היה שווי התקים מצב כסות הרי פוליפר משקל םםציונרי היו ואשר ־ שלא ממצב היה רחרק בהבחה שקים הטכבה הסםצירברית. דיפרזיה כזו ארתר טל פבתינת של טל ברדאי התחתרן יותר יטאר זאת, פרליםר לאחר פכן״לטכבה דרגת הנפח )בערד שבפח מתמדת בדרגת גם השכבה דרגת ג( הסםציוברית של ק ב ר ע י ם טל על ראשרן םרםיבציה הסרברםר מרבוםר תוצאות לאורך הטכבה טבערכר ורדיקלים טלר הפרלימר נפחה בכל הםתקימת תעבררבה מזה להתקבל הפתקבל בחלק בחלק ה ס ט צ י ר נ ר י ת הבשלה זר טם, התחילה נמוכה הבשלה. כך, נ פ ח ה של זו היה -הרי היה הפצוי הברצר המתמדת בכלי ספרת בספות עלולה גם בזםבים גדלן האםית שלהן. פצרי היה הסטצירברית יותר שאפילו הן שהפכר בפצב בר פדרגת אילרלי ג ד ל עם הדבר בכלי; בשכבה בדרגת כבר העליון. התחתית, הזפן גררם ופאחר התקיפה לירידה והתאוריה לכשעצמה, ה פ ו ל י מ ר י ז צ י ה של הפולימר יותר. ועל אי ירתר קברע( הפרלימר עלול בשכבה הפרליפר שהירידה התהליך היבר ררק בשאר ה פ פ צ ע ת של דרך קםן שהיה התחתית" - השכבה הםםציוברית ה ת ה ו ו ת ן של )ואפילו במרכה ה ת ח ת ר ן של ה ת ח ת ר ן של ה ש כ ב ה זר שהפרליםריזציה -הרי שימצא בוצררת רדיקליות בםרם הרי עוד בחלקה ה ע ל י ר ן של ש כ ב ה הקומפקםית הפולימר המהולה, הדיפרזיה ביכר ממצעים בחלקה הפוליסריזציה א י ב פ ו ר פ צ י ה על רלעבר מהותי מרגע טבטלה טכבה ה פ ו ל י פ ר י ז צ י ה של הםצוי בכלי שרשרות הבדל בין זו, ררברז הפרליםריזציה תהיה כי לא המונופר. רדיפרזיה ברם, לבין ה ם ם צ י ר ב ר י ת הבשלה הזקה בשלב כי יהיה קימת הםםצירברית החיטובים ברספת "בשכבה הולכת הפזה ב ר כ ו ז ו של גם בהבחה טל ה ס ס צ ע ת של השכבה ו י ו ר ד ת עם כל השכבה כי פפל הפולימריזציה שהיו הזמן הממצעת שכן, בכל הבת ע ב י ה של רכרז רכרזים תחתית", פרליםריזציה השכבה פפל בראה לעטרת םדריקת,־ א ז ר ר י ה של קים מרברמר בעטו, מסוים ה פ ר ל י ם ר י ז צ י ה ,של הפולימריזציה מראה קבוע מאחר שדרגת פאחר כי טיט ב ס ר ך פזר .ש ב ח ל ק ה ריחידות היתד. לכל היה רכרז איבה טל לעיל למעטה, הסםצירברית. לערמת היה כזר הםהרלה כ ך אם ה ח י ט ו ב י ם שהבאר רארתר הפולימריזציה ע ל ס מ ך ה ה ב ח ה של השכבה כל מהפזה להתקים אטר רדיקלים בררר טהבחה המדויקים הסםציוברית, לעיל ר כ ר ז של הקיבםיקה התיטובים שרוי מרברםר י כ ו ל ה היתד! המשקל 147 -הרי ־ טרמיבציה. ש ו ב י ם של בתוכן ביותר ע ל ר ל ר ת שרשררת בדרפה - שהםכרי לעבר לתהליכי דרגת התהליך. המכילות בלבד( סכוייהן על ה ז ע י ר ו ת של המתקימ ר ד י ק ל אחד לכך היא הספות זעירות ראילר הזעירות, להשפיע תוך כדי סםפה הרי, בתוכן שלהן לפפה רדיקלירת שקיעתן הפוליפריזציה אם הפזה כי אין המרוכזת אין ז ה פך מספר להפגש גם קםן כרגע מתוך הבמבע ב י ו ת ר של בתרך הספה הוא אלר, פרלימריזציה אל עבר קםן לצמח בגלל לאררך ב א ס ר ל ס י ה אר 148 -־ סוםפבסיה דקיקה פוליסריזציה ה מ ת מ ד ת של על אטבם דרגת הפרליימר דרגת יוצר הבוצר כזה בין משקלו הזעירות הדבר בטפות עלול אמבמ אם היתד .כ ב ר מ ע ט הפולימריזציההממצעת הפולימריזציה צ מ י ח ת ה של השכבה להתבםא ק י ו ס ר של באופן שלא שבתקבלו כפי זו בראה כ י תקופת היטב הפולימר ופחת לטפות ביתן להרגיש לקבל הפולימר מצוי הטפות בהשפעתו פסדר המתפלמר במפות הפפצעת ואכן, הזעירות יובח הבדלים הפוליםריזציה כי בשכבה הבוצר בכלי. ירידתה תהיה הבוצר ממוברמר אחד ה ז ע י ר ו ת על ב כ ל י ,הרי לא הפוליפריזציה להתגלות ככל שבוצרו מתוך זו דוקא דרגת ) ל ה ו צ י א את בשלבי שיהא הפוליפריזציה בלבד שהדבר גרם לצפות לכך הפוליפר תהליך ולהזכיר לחזר לירידה ה ת ק ו פ ה בה שהירידה התלולה הפולימריזציה םצוי הטרנספר באזוריה שביתן ליחס פלואורו ה ש ו ב י ם של לםרבספר אתילן ה ש פ י ע אף ע ל בפרק הדן בתוצאות ק ר י ב ת U.V. או שבכל לפונופר ה ג י א ו ם ם ר י י ם של ח פ ר ז ה , שבהעדר בכלי. למשל ,מ ז ה דרגת מספר אם ( ,א ך עם ז א ת כמות שיהא להשפיע על ביתן היה המתקבל בירידת הדבר הםצוי הבםבע; שכן, מ ז ע י ר ( א ל א יש עלולה תהליך זה שצוין כבר העובדה מצוי הראוי מהברומו-די האיזוםרים בשכבה תרופתי הטפות ביותר המקדמים ב כ ל י ל א תשאר בדרגת וכי קבועה גם בעת הםםציוברית. שובה, בלבד ,50 שככל שתפחת בכרת ה ם פ צ ע ת של ו ל ב ס ו ף ,מן אפשרות הסםציוברית ובצטםצם. הפולימר שהיה בערכה שעדין לא הפולימר במערכת הלך היתד .השפעה במשך כ ל הפוליםר גדולה פי ( ,ה ר י עלול ) כ ל ו מ ר > 10 >?0 שאיבו מן ( number averageש ל ה מ ה ו ל ה שבפחד .ה ל ך דרגת זה ל ה י ו ת מרגש שהתקדמה אלא פולימר ][59 הפולימריזציה הזעירות בשעור ה מ ו ל ק ו ל ר י של הפספרית ה פ פ צ ע ת של ה ם ם צ ע ת של הפולימריזציה ) המתמדת הפוליםר הבוצר פולימר כזה ,הרי היבה הקופפקםית )דבר i n bulk לצין בטפות ה פ ו ל י פ ר י ז צ י ה של ובאמולםיה הפזה ו כ פ ה פ ז ו של הפוליםריזציה ה ק י ב ט י ק ה של הםטציונרית גודל להתקבל פ ו ל י ם ר בעל ].[58 אם פהלך עלול, גבוהה פי כפה הקוםפקטית כמות ביותר אפוא, בתוך הטפרת דרגת היו הדיון הב״ל שהשפעתו על המערכת. הזבחה, המשקל בהקשר הםולקולרי עלולה לתהליך זה סן הראוי למוברםר את הערבדה בעלי סהירות םשקל הבסיוגיות ק ט ל י ז ט ו ר לא שהפוליםרים םולקרלרי במוך האיזרםריזציה בין שנתקיפה תוך כדי תהליך א פ י נ ה את בתקיפה כלל לחלוטין יחסית, שבי הפולימריזציה, האיזוםריזציה איזופריזציה פרסית ־ ואילו על בנוכחות ידי העלאת היתד• קטורה אםבם בתבצעה כל הםפפרסורה. ל ה ב י ח טאף הםמפרמורה חלה - בפקרה בחלק כך ה ג ד י ל ה אף את טל מהירות תהליך םקביל תופעה הםרנםפר זו לפולימריזציה, בכך טהאיזופריזציה טכן, לפונומר; באפצעות פבגבון רדיקלי הפריםריים, טבוצרו בעטיו טל ורדיקלים טהגדלתו טל בארפן להסביר הבוכחי, פהרדיקלים דאקםיבציה הגיאוסםריים, אולי, באמצעותו האיזוםריזציה, למובוםר, האיזוםרים האיזופריזציה, ניתן, לפוליםריזציה סיבה טלא הסרבספר קרינה הוחטה 149 ־ אלה קבוע והפכו חזרו הטרנספר ה א י ז ו ם ר י ז צ י ה טל לאחד למונומר המונומר. על אם -אין סטבי ידי ־ 150 ת ו ס פ ת כםר. לסבירות שיקולים בתאר בתקים בתוכה כמותן של מסוים תלה אם הכוללת השאיפה הרדיקליות של לא לא ברם, הווצרותם טכן, קטנה; להגדלת רדיקליות קרות שווי )אד בעקב הפוליפרי בפזה הפגפר בפזה המהולה גדלה בעמיה טל ההפרעה, הקטנת בין מציאותה טווי תחזר הםטקל בקיםובו הפולימר כבר, ערכו מהירות המגמר ביחידת כ מ ו ת ו של כמות גדולה למצבה בין ״v^R 'vjR נגרמה טל ה צ ט ב ר ו ת ו ט ל תמר מבלי או טזה הנפח הפולימר י ו ת ר של המגמר פולימר תגדל מהטרטרות אולם, הרי מכך במדד. טגידולו טםהירות ה פ ר ו פ ו ג צ י ה לא יכלו לגרום יוצר על הטבון הפזה ביחידת המרטינציה ב( בגרסה ה מ ה ו ל ה אל ססיבה ביחידת אותן בפח אתת מהפזה טרטרות המהולה, משתי מגמר הרי וםאחר מובוםרי אפוא, רדיקליות שהכפות המרוכזת הפזות, ורק בין בתוך ידי מהירות אך שכמותו הטרטרות, ה נ ד ו נ ה טל על לכך הראשוני, טתי . הפוליפר א( כ פ ו ת ו של המערכת הכפות טתעבר הפגפר, הגברת פ ג ב ר ת של ש ר ש ר ו ת ואילו האיניציאציה התרמודיבמי, יחד(: שווי התרסודיבפי טל בגרמה, שעלית של המרוכזת כך טבםקדם מהירויות ההפרעה. ה מ ח ו ד ש של הפזה טהקםנת עלית העברה אל קטור אשר שתיהן הפהולה הפשקל '•v^P התרפודינםי הםהולה הרדיקלים או גמ גדלה הםבפלה ושווי 'vjR שברגע הרי תעבר בפצאו המשקל ערכה טל ע ר כ ה של המכפלה בהקדם יתכן כמותו העלאת טעור ונתאר אל מפבו טל 'vjR , וכן לבין לעצפנו הפזה היה טל היתה הםגמר, , ״v^p סשקל תטתבה לא הפולימר ל י ר י ד ת שעור לקיומו המהולה של זה ה פ ר ה את 'v£P בפזה רכוז ״R רדיקלים תגרום הפוליפר הכמות טתעבר וההפרעה גרמה סט3יונרי הרדיקליות, שתוצאתה בתהליך הסה ולה כ פ ו ת ו של הפוליםריבפזה טל התפר וכפותו בין הפרעה ההפרעה לא טל היה 30ב בפזה קים הפוליםריות במערכת הופר. העודפת םםוים השרשרות של ה ח מ ר הפזות גם לעצמנו יתם מצב I ק י ו ם ו של ה פ ו ל י מר י ז 3י ר• בו - זו, בטרמ ללא הפרת האפשרויות הקטבת הפזה האתת הנפח, או ע ר כ ו של המרוכזת. האתרת, פחד גיסא, הרי •R ־ - 151 כמות ומציאות של תהליך אל המרוכזת, הפחיתה התהליך ומהירות ו vjR' - בפזה הפרוכזת( בפזה הפזה הפרוכזת אי בין בעקב המהולה המהולה דוקא היתה הםערכת םחזרת שיוצר םצב היבהקבוע הרי . ואם ו- אמנם ובעטיה והתוצאה ואילו ישתבה להשתנות שתארה לעיל תחזור למצבה בראה, בפזה שיתקיםו אף: הכולל הפהרלה n o אפרא, ישאר ישתנה כל ניתן גידול מעין בעיבר, ואשר כ פ י הפזה הרדיקליות הרדיקליות שבותרו ה ת ה ל י ך תעברבה אל המגפר. בטול ההפרעה ולהחזרת יתקים יחס המכפלה אפוא, ובראה, קבוע בין ס כ ו פ ן של ש ת י לבין 'v|R פכפלות־אלו י גם ל ה נ י ח שהן ( ו- |v־, ב א ו ר ך השרשרת הםםצע יעבר זה ז ר שתארה הרי כדי באופן ררכוזו, לעיל, שיתקים והתוצאה השיקולים ע ר כ ה של '*Y IDיי -י שרשרותיו בעקבותיו גם שהראו ידי c ה פ פ ר צ ע של הפרעה השרשרות ה ג ו ר ס י ם הבי׳ל ה ב ם ו י )(1 י ג ר ם ל כ ך שחלק ארכן הרדיקלים ה ר ד י ק ל י ו ת אל ל י ר י ד ת שעור המהולה בו ולפי תנאים אלה הרי 'v^P ואזי בפזה סבירה. ז ו ירד תהיה, ההפרעה ה ר א ש ו נ י על םםציוברי ב כ ו ו ן של שרכוז פאידך, ל ק ד מ ו ת ו ב א מ צ ע ו ת שיקולים 'דוסים גרסה קבועים; שכן, הפוליםרי של . הפולימר הב״ל( גם ה י א . בלבד ה ע ב ר ת ן של שבהמשכו,של ההפרעה. ב ה מ ש כ ו של אפוא, זו המהולה י ו ת ר של ש ר ש ר ו ת הטרמיבציה תקטן, מהפזה )באפשרות א' ה פ פ ו צ ע של ה ש ר ש ר ו ת ה א ר ו כ ו ת של ופאחר יתקיםו ' Rי ש א ר ו החפר 1 לםצבה t האורך קטנה הטגברת הרי לא העדפה הגורםים שבזכר ו אילו s מהירות המעבר ת ו צ א ת ה של העברת ח ל ק מהשרשררת לגרום לכך שרשרותיו ל ה ר א ו ת שאף = •v£P עלול v J ^ P ביתן היבו )בעקב לבטול דלעיל, המטען וכמות ם ג פ ר חדש ל ז כ ר שבעת ההעברה פועלים כל גם 'v£P פולימר והודות לכך ירד לבין שההבהה לכך מאידך, שהמרמיבציה תקטן האפשרות ב' ירד וגורם זה לכך 'v|R להביא מגמר אפוא, בחשבון ה צ ט ב ר ו ת ו של א ל א יש א ף הארוכות זה פולימר יפעל, הרדיקלים ואי קטן יותר י ו ת ר של רגורם ל ז א ת יש קרות ההפרעה(, יכיל )לאחר גדרלה רדיקליות בוסף שבותרו היחס כמות את ר כ ו ז במדד. הכמותי קמנה הפוליפריזציה פוליפריות אך י ו ת ר של שרשרות רדיקליות - ת ג ר ו מ נ ה לכך שבהפשכו הב״ל םחלקי םעדף אל ה פ ז ה בתוך הפזה כפו כן, בפדה הבםוי תהיה שוב -היא .והד באחד תברםל )(1 ' המרוכזת המהולה ו- 'R מוכרח גם |v מעין זו הפרעה במהרה p והםערכת הראשרבי. אפרא, - כי היבה ההבחה סבירה. בדבר ק י ו ם ו של ם צ ב םםציוברי בתהליך הפולימריזציה 52-ד ת ביו השואה ו ס פ ת [ ! ש י ח ו ל ו ב ר ב ו ז ו של השנויים הםונומו־ בשכבה ה ת ח ת י ת בסיסיה ש ל ה ד י פ ו ז י ה ל ב י ו א ל ה ש י ח ו ל ו ב ע מ י ה ש ל ה פ ו ל י מ ר י ז 3י ה ה ם ת ק י ם ת בז8כבה בהנחה ינתן ש ה ד י פ ו ז י ה של ר כ ו ז ו של שנוי המונומר המונופר מ צ י ן את כשD - הסםציונרית. במקומות 2 ||DJ0 M/3x < מאחר סמוכים הדיפוזיה x כאשר D פצין את מ צ י ן את שיתקבל t a הרכוז בהתאם נובע ) D שכבת הבדלי הרכוזים ) E הפוליסריזציה , הפוליפריזציה הגיל לבין השכבה שיתקימו כיו / שיתקבל על י ד י ל(81)- הקםנת 2 ב ה ש פ ע ת ן של 3 )(HI המרחק ב י ן ב כ ו ו ן של ( H I ||3M /3t M הינו פיקיאנית ידי! 2 פועלת במערכת ,הרי מ ) - הרכוז הינד. ) 3M/3t = D ( 3 M / 3 x ו- והדיפוזיה ה ד י פ ו ז י ה על 2 . םקדם משכבת ג י ל אחת ב ע מ י ה של לאחרת דיפוזיה זו בלבד 2 והדיפוזיה M )אילולי ( כאחת M התקיפה כלל דיפוזיה(. יהיה: 2 3 dM/dt = -8K / [ K K . I ( t + t ] ) t p 1 o )ואילו לפי כאשר u בהבתה 2 ש- :(82 היבו u. = u מהירות היבו 4 ה ת ר ח ק ו ת ה של שכבת ג י ל קבוע, 2 - 24K / [ K K . I u ( t + t O •2 הםםציוברית מ ס ו י מ ת מהשכבה בקבל: 2 ] ) dx/dt 2 1 p X 2 2 2 = (l/u )d H/dt 2 2 2 d M/dx )(H3 ־ 153 לפי 12 ) , 1 3 ־ ר (81 )-בקבל כי היחס בין שברי רכוזר של המרב ופר בעקב הדיפוזיה לבין שנוי רכוזו בעםיה של הפוליםריזציה יהיה ,אפוא: ] 2 ( 3 D / [ U 2 2 < 2 |)|(t+t )3 M/3x )/(dM/dt Q הבםוי שבאגף הימני של ) »ו! ( הינו םובוםובי יורד עם וערכו יהיה t םכםימלי כאשר , t =0דהייבו 1 5 2 1 - 2 7 cm /sec 10 , tבנסויים השונים שבוצעו בסדר גודל של רזיה דרך פרלימרים היבו בדרך כלל ][57 ואילו ,כפי שצוין כבר ,ניתן להעריך כי שעורו של לי •3 עבודה הבוכחית ,היה בסדר גודל של u יבתן ,בקרוב ,על ידי הבםוי 2 u 10 2 ° 4 i c r sec -י פ א ח ר ר- u^u ) 5 6א ' ( .בהסתםך על במרי זה ועל פרופורציובלי הפוך ל־ t הפרופורציה לא יהיה רחוק ם.-1 cm/sec ^~10-^~10 t אי לכך יהיה 0 ( u 2 הרי שעורו של )(79 ו40()- וכי פקםור בסדר גרדל של ,.־סדר גודל זה םתאשר גם על ידי קביעתו הבסיובית הישירה שיביתן לבצעה על ידי סדידת םהירות התרחקותו של השסח הגבולי הפפריד בין הפזה .המהולה לפזה הסרוכזת םתחתיתו של הכלי. ודל של ערך הבסוי שבאגף היפני של ) 5 nה י ב ו לפיכך בין לבין *״"" 10ואולי אף פחות פכך. ( 10 אי לכך אפילו במקרים הגרועים ביותר יהרה שבוי רכוז המובופר בעמיה של הדיפוזיה רק אחוז בפוך ביותר פשברי רכוזו בעמיה של הפוליפריזציה רבאופן מעשי יהיה אחוז זה נמוך ערד יותר וניתן ,אפוא, לוסר שבבסיובות שבוצעו בעבודה הנוכחית היתד• םבוםלת השפעתה של הדיפוזיה על שנוי רכוזו של הסונוםר בשכבה התחתית. - 154 - 11 תוספת הוכחה כי דרגת הפול י מר י זצ יד .ר.םמ3עת של השרשרות הרדיקליות הנוצרות בשכבר .התחתית היגר .פונקציה מונוטונית יורדת של הזםן Mו , R -הניתנים בבםויים ) (78ו,(80)- על ידי הצבת ערכיהם של בבסוי ) (110בקבל: ]) dv/dt = 2K. 2/[K.I(t+t )]-(v-l)}/[K (t+t p o r י מאתר ומקדפה של המסגרת הרבועית הוא חיובי ,הרי ש- )1 dv/dt (II o1 יהיה חיובי, אפם או שלילי -בהתאם לערכה של המסגרת הרבועית. נניח כי לגבי t מסוים היה ערכה של הסםגרת הרבועית -אפם; אזי, ל_ - tי ם קצת גדולים יותר צריך ואילו היה ערכו של היה גם ש- v dv/dt להיות שלילי; שכן ,מאחר ו t -גדל גדל או בשאר בעיבו -היה ערד המסגרת נעשה שלילי ואזי , dv/dt<vדהיינו ערכו של ט גדל או בשאר בעינו. v היה קטן ודבר זה סותר את ההנחה ירצא ,אפרא ,שv - מוכרח לקםן מהזמן בר בעשה ערר המסגרת הרב רעית .0 v=vרסאחר רלפי הבםרי ) ( 138 מאחר רלגבי הזמן t =0יהיה יהיה s ה ר ב ו ע י ת 0 « tא פ ם . יהיה ערך הססגרת מכאן נובע שבמשך כל הזמן בו פתפתחת השכבה התחתית ערכו של לגדל -שכן ,כדי ש- vיגדל ,צריך וראיבו לעיל שהמעבר של ערכו של v dv/dt ולא בכוון גידולו. dv/dt v לא יכל לעבור קודם כל דרך הערך 0 דרך האפס יכל להיות רק בכוון של התקטבות i AN DTTESTJGATIOH OF Vlnxii POLYMERS WHICH COUTAUr FLUORINE AMD OTl!ER HALOGENS. ,, Thesis submitted f o r the Degree Doctor of Philosophy" Aire Demiel Submitted to the Senate of the Hebrew University on June, 1966 INSTITUTE O F SCIENCE 81212-10 •חקר בפוליםרים ויניליים המכילים פלואור והל ובג ים אחרים חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאת אריה דםיאל י, הוגש לםבט האוביברםיטה העברית .בסידן תשכ .ו.1966- חלק שני ההכנה ,המבנה והתכונ רת של ברוםו-פלואורו אתנים וברוםו-פלואורו אתילנים - 155 - ם ב א ז טיסות ההכבה הרגילות טל תולדות האתילן הםתסר ,כולו או בחלקו, בפלואור והלוגן אחר כאחת ,מבוססות על אליסיבציה טל טבי אםוסי הלוגן או בדרכים אלו ביתן להכין את מימן הלוגן םהפלואורו-הלו אתבים המתאימים. כל 14התולדות האפטריות טל האתילן ,הפתםר בברום ופלואור כאתת ,ממספר ברומו פלואורו אתבים טביתן להתיחס אליהן כאילו בגזרו פטלט תרכבות אב: הטטרה ברומו אתן הסיטטרי ) ,(s-T.B.E.הטטרה ברוטו אתן האסיסטרי ).8.£.ז־־(8והפבםה ברומו אתן טהתמרו בהם אטומי ברום בפלואור,כדלהלן: (1פהתולדות הפלואוריות טל s-T.B.E.ביתן להכין את הברופו-פלואורו אתילבים הבאים: -Br י א ( , cHBrgCffexfי " )גיס וטרנס( + CHBr=CHF־= HF ( -HBr CHBr ־*•CHBr=CHF F B r 2 C H F 2 ״ CBr^CHt ־ י . CHF= CBr 2 פהתולדות הפלואוריות ט ל) a-T.B.E.2אפטר להכין: א( -Br. VcH =CBrFי 2 ב( -HBr — CH BrCBr F 2 2 < ) CHBr=CBrFבים וסרנם( 2 CH BrCBrF 2 H B r ־< CHBr=CF 2 (3פהתולדות הפלואוריות טל פבסה ברומו אתן ביתן להכין את הברוטו א פלואורו אתילבים הבאים: -HBr -Br )צ י ם וסר בם( CHBr=CBrF־*־^—!— — CHBr CBr F־ ־• CBr =CBrF ( 2 2 2 -Br CHF=CBr־*־^־—CHBrFCBrg - ב( 2 ג( CHBz*=CF 2 -Br, — r - Z + 2 CHBr CBrF 2 -HBr *־ CBr =CBrF 2 -HBr •״ CBr =CF 2 2 - 156 -HBr ד( )ציס דםרבם( + CHF=CBrF CHBrFCBrF־ 2 ) CBrF=CBrFציס וםרבם( CBrF=CF + -HBr CHBrFCBrFj יי( 2 בעית הבבת הברוםו-פלואורו אתילבים הב״ל היבה ,אפוא ,בראש וראשונה הכנת הברופו פלואורו אתבים הב״ל .את שיפות ההכנה של האחרובים ,פחםרי םוצא שאינם סבילים פלואור ,ניתן לחלק לסוגי הריאקציות הבאות: (1התםרה ישירה של אסופי ברום ,שבברוםו אתבים ,באםוםי פלואור, באפצעות פלואורידים של מתכות או מימן פלואורי. (2 (3 ספוח מיפן פלואורי לקשר כפול או פשולש . םפוח פלואור בםצב של התהוות )להבדיל פפלואור אלפבםרי( לקשר .כפול . ׳ (4פלואוריבציה של ברוםו אתבים באםצעות פלואור אלפבסרי בתבאים סי וחדים העליםה על השיטה האחרובה היא קשה לםדי ובאפצעותה פתקבלת תפיד תערובת של תוצרים רבים ,ביביהם איזוםרים שקשה להפרידם זה סזה ולפיכך לא שםשה כלל שיטה זו בעבודה הנוכחית .גם השיטות השניה והשלישית אינן םתאיםות ברב הסקרים )םבחיבת הבצולות המתקבלות( להכנת הברוםו פלואורו אתנים והן שפשו בעבודה זו רק בסקרים בודדים• / השיטה הראשובה שפשה ,אפוא ,כשיסד .העיקרית להכבת הברוסו פלואורו אתבים רהיא בחקרה ,אפוא ,לפרטיה בעבודה הבוכחית .םשלשת הבררםר אתבים שצוינו לעיל ביתן להכין בסיסה זו את כל הברוםו פלואורו אתילבים הב״ל ,פרט לאלר המכילים פלואור על שבי אטומי הפחמן הסמוכים; אולם גם את האחרובים ניתן להכין על ידי שיסה זו מחפרי םוצא אותם םכיבים מהברוםו פלואורו אתנים הםתקבלים על ידי ההתמדה הישירה של אםוםי ברום בפלואור בשלשת תרכבות האב הבזכרות. * F. Swartsבשורת עבודותיו הב״ל ] , [6-12כבר השתםש בשיטה זו להתםרת אםוםי ברום בפלוארר בשבי הטםרה ברוםו אתבים אך םשום פה לא השתםש בה לצררך התמרת אפופי הבררם של הפבםה ברומו אתן אלא ביכר להכין את ־ הפלואורירת טל התולדות אתבים. ברם, טובים םאלר בהם עבד אחרים. כי חקר לא כ ל אמנם תוך כדי תבאי נכונות, מהוכחות תרכובת זר ה ז ר ה על חוקר זה חוקר אך הדבר נ ב ע ה פ י ם י ק ל י ו ת שקבע םתקבלים, יותר במסגרת הבוכחית העבודה הריאקצירת לכך ההתםרה תתאורנה SbF +Br g 2 אתבים הורתה את השלב ה ר א ש ו ן ז ו של CHF=CBrF תתאורבה המוסגימ הוכח באמצעותן לחוקר המודרניים. מ ה ו ו ת רק חלק מבנה הוכיח אחרות שלו פ צ ו י ב ת שהיתר. להלן גם אחרים הפלואוריבציה אם כי של הכבת אםוםי הברום בפלואור, מכל היר ז ה םאשר מקום, מהתכובות שבקבעו התרכבות באופן ריגורזי F הכלורו בשרשרת התמר פלואורר כבספחים( ב( l אתנים, למבנה בעוד טרב השתםשו אתביש האחרובימ, כשההבנה התרכבות פרספו החמר S הטםרה האיזוםרים הוכבר ביתר ברוםו חוקרים הגיאומטריים כמו וברוסו-פלואורו ואסצעי HgF 2 5 אחרים ברוסר s-T.B.E. אינםנסיביות. אתבים ו כ ן על י ד י הורתה רק שלב ה ו כ ח ו ת ה מ ב נ ה של ט י ס ו ת ההכבה אתילביפ כבר ב ר ו מ ו אתן לצורך בעיקר אתבים. הברוםו-פלואורו ה ו כ ח ו ת ה מ ב ב ה של מטםשים C -גם ה פ ל ד א ר ר י ב צ י ה של הפלןאוריבציה הזר -אמצעים בהם פלואורו כהוכחות המרצא מהם b ידוערת )ראה למסה( Swartsעם שני ה פ ל ו א ר ר י ב צ י ו ת של כ פ ה אתילבים ואם כ י הברופו-פלואורו בחקרה b בפבטה תערובת ז ו ; בהכבת חמרי S הבלתי ( s-T.B.E.ע ם g פלואוריבציה - בבוסף לריאקציות ולפיכך בנוכחות הצגת מבחינת ) ב ה השתםש ובעיקר של ה - באםצעות להלן ה י ש י ר ה ,של התערובת כן מאינטואיציה גם ,/ אי של בכובות תוצרים ה ב ו כ ח י ת אף קביעות בררםי בתבאים קצת אותם תאר, העברדה ואילו םהםםרה בפצא כי לתוצרים בםסגרת ל ת ר כ ב ו ת שקבל י ותר. של בו0ף בוצע זה ה י ו ואשר הפלואוריות טקבל ע ב ו ד ו ת י ו של Swarts ר י ג ו ר ז י ו ת מד וושמעיות התכובות סהתולדות ה ר י א ק צ י ו ת אשר ק ב י ע ו ת י ו של - 157 הרי בדירן ו ה פ ב ב ה של האתביות; לברופו בדרך הורתה רק שלהלן מושם ו ז א ת משבי לגבי טעמים מספר מקדמים טל חלק פלואורו חוליה עיקר הברופו-פלואררו ו ה ו כ ח ר ת המבבה בפרסרםים הבוגע הראשובים הכבת הדגש על אתילבימ א( ב ו ח י ו ת של ביכר טל מעבודה הברוםו- זו ברומו^- כ)||60;61המצ" א ת נ י ם טרם ראה א ר ר . - 158 - פ י ק הפלואורינ3יה של ססרה ברומו אתך סימסר י א. Swartsתאר ]<[ את הפלואוריבציה של טטרה ברומו אתן סימטרי )להלן: בכלי עשויפפלטיבה,ש ע ו ת ( 1 2 - 1 8 »SbFgBr באמצעות התערובת - SbFg + Brממנה מתקבל ,בתבאי הריאקציה, הסכימה שקבע חוקר זה לריאקציה ואשר בתקבלה ,ללא עורערין ,גם על ידי חוקרים אחרים ] C 16;62היינה הבאה: במשד ,1 הפל ואור י נצי ד .באמצעות התערובת SbFg + Bry, 2 ־— SbF Br CHBrjCHFj=+. 2 SbF Br CHBrjCHBrF־ ^ — ־ 2 F H C 1 2 2 Swartsאף צין כי בעת הריאקציה בוצרים גם HBr , HFוכן סמרה ברומו פלואורו אתן וכי הווצרותו של ה- CHBr CHF -היבה םבוכרת -שכן ,כאשר פועלים ב ־ 2 / 3םול SbFgעל 1מרל s-T.B.E.מתקבל אך ורק די ברומו די פלואורו אתן ואילו כאשר פועלים ב ^-םול SbSgעל 1מול s-T.B.E. ובותרת ביתם של 1 . 7 בכלי שארית של s-T.B.E. 2 : CHBr CHBr 2 2 כל הממצאים הללו אושרו גם בעבודה הבוכחית; ברם ,מהעובדות שתבאבה להלן םסתבר כי הסכימה הב״ל ,לכשעצמה -היבה בכובד ,,אך אין היא מתארת את כל מכלל הריאקציות המתחוללות בכלי ואת תוצריהן .יתר על כן ,ההוכתות שהביא Swartsלבוסחות הסבבה של התוצרים הפלואוריים שבדד ,בתבםםו על קביעת הבוסחות הפולקולריות של הברופו פלואורו אתנים שבוצרו ושל הברומו פלואורו אתילבים שהכין מהמ וםבחיבת המושגים הםודרביים -אין ההוכתות שהבאו בלתי מעורערות. בהסתםך על הבוםתות הםולקולריות של התוצרים האתילביים המתקבלימ על ידי הדהלוגבציות והדהידרוהלוגבציות המתארות בסכימות 1א* ו 1 -ב ' שבעמוד 155 אפשר ,אםבם ,לקבוע בודאות :א( כי פבין שלשת האיזוםרים האפשריים של הפלואורו טרי ברומו אתן ,הרי התוצר המונו פלואורי של הפלואוריבציה של ־ - 159 ב( כי פבין ארבעת האיזוםרים האפשריים s-T.B.E.איבר 3 טל הדי בר ופר די פלואורר אתן ,הרי התוצר הדי-פלואררי טל הפלואוריבציה של s-T.B^E.איבו . . CHjFCBr^Fשקוליו של , Swairtsלכך שבוסחת התרצר הזה אף איבה , CHBrFCHBrlfהםתבסםים על הדרך בה פתבצעות בדרך כלל ריאקציות האליםיבציה הללר בהלו-אתבים -היבם םתקבלים על הדעת; ברם ,בהתחשב בכך שריאקציות כאלר בתרכבות הסבילות פלואור איבן םתבהלרת תמיד בהתאם לכללים ( -בראה כי CHF CHBr םHBrולאH F )כגון :אלימינציה של יש צורך במתן הוכחה פשכנעת יותר לכך שתוצר הפלואורינציה הנדון היבר ר על כן ,לאור העובדה שבעת ת י C H F וילא הריאקציות בוצרים גם HFו HBr -אין להוציא אף מכלל אפשרות את קיומם של תהליכי איזוםריזציה ב_ s-T.B.E.ו/או בתולדותיו הפלואוריות אשר כתוצאה ל ידי ע _CHjBrCBrFj; - F B r C B r C H ון דהלוגבציות ודהידרוהלוגבציות של תרכבות אלו ביתן לקבל )לפחות באופן היפותםי( תוצרים אתילביים בעלי גוסחות פולקולריות זהות לאלו של התוצרימ המופיעים בסכימות 1א' ו 1 -ב ' ׳הבייל ואילו בוסתות מבבם תהיבה ,כפובן שובות. 2 2 2 2 ר 2 1 אם כי 4שנים מאוחר ירתר מצא [Swarts[9בי תכונותיו של התרצר החד םשםעי ,הםתקבל על ידי םפוח ברום לרינילדן פלואוריד )דהייבו :ה(CHjBrCBrFj - שובות מאלו של הדי ברומו די פלואורו אתן הםתקבל בעת הפלואוריבציה של , s-Tj.B.E.הרי עדין אין עובדה זו פוציאה פכלל אפשרות שתוצר הפלואוריב^יה היבויתערובת של כמה איזוםרים של הדי ברופו די פלואורו אתן -שכן ,לכפה םאיזוםרים אלה תכובות פיסיקליות דומות)ובקו.דות רתיחה קרובות( ובדודם על ידי זקוק רגיל -איבו קל כל עיקר; התהוותן של תערובות איזוסרים םעין אלו אמנם בתגלתה ,במקרים אחרים ,בעבודה הבוכחית ובעבודרת אחרות ] [63ובדרדם של האיזוםרים וזהוים נתאפשר רק על ידי אמצעים שלא היו מצריים בידי . Swarts ה א. ואלו ההוכחות לפבבה הברופו פלואורו אתבים הבוצרים בעת הפלואוריבציה של s-T.B.E.באםצערת התערובת _ + Br״: SbF פלואורו םרי ברוסו אתן על ידי דהידרוהלוגבציה של הפלואורו םריברומו אתן הבדון בתקבל רק )1 איזרםר אחד של די ברומו פלואורר אתילן שםפקטרום ה_ NMRשלו הוכיח בי בכל הבוגע לספקםרה ולהוכחת הםבבה של הברופו-פלואררר אתילבים ראה פרק [ . 1 3 - 160 - סחתו היא : F , CHF=CBr אין 3 א 2 . CHBrFCHBrתערובת 2 י לכך תוצר הפלואורינציה הנדון עלול להיות או של שניהם' י איו (2על ידי דהלוגבציה של הפלואורו מרי ברופו אתן שבתקבל פהs-T.B.E. - בוצרו שבי איזוםרים של ברוםו פלואורו אתילן. םפקםרה ה I.R. -והN.M.R. - CHBrsCHF שלהם הוכיחו כי היו אלה שבי האיזופרים הגיאוםסריים של ולא בתגלו בםפקםרה אפילו עקבות של פסי הבליעה של CH =CBrF פתקבל אילו הכיל תוצר הפלואוריבציה גם את האיזוםר CH BrCBr F מאחר ועל ידי דהלוגבציה של FCBr »CH 2 2 2 בלבד אשר היה . היה פתקבל תוצר אשר איבו 23 םכיל כלל פלואור ,הרי ברור שהפלואורו םרי ברופו אתן הבדון היבו ה < CHBr׳ 2 CHBrFבלבד. . (3 על ידי ספות ברום ל CHBr=CHF -בקי בתקבל פלואורו סרי ברופו אתן שםפקםרה ה I.R. -וה N.M.R. -שלד היו זהים לאלו של תוצר הפלואורי- בציה הבדון. (4 ספקםרום רםובבם הפרוםובים הםצויים בפלואורו מרי ברומו אתן שבוצר ע"י הפלואוריבציה של s-T.B.E.הכיל 8פסי בליעה בלבד. סםפר זה היבו מספר ) Spin-Spin Couplingלהלן ( S.S.C.בין '*"19 הפסים התיאורתי שמקורם ב- 7 -הפרוםונים לבין עצםם ובין הפרוםובים לבין ה ־ F CHBrFCHBr הםצויים ב- 2 יתר על כן ,גם קבועי הפצולים )ערכי ( J - nוהעצםות היתסיות של פסי הבליעה סורים על כך שבפלואורו טרי ברומו אתן הבדון מצויים שבי אטוםי הםיםן ליד שבי אטומי הפתםםן הםםוכים וכן סורים קבועים אלה כי אטום הפלואור בםצא ליד פתמן אצלו מצוי גם םיםן. םאחר והםספר התיאורתי של פסי הבליעה בםפקםרום רסוננם הפרוםוניפ הן וצרהפלואורי2היבו פכיל את האיזופר ק 2 CHהרי ; CHBrFCHBr לפחות לגבי האמזופר r 3 2 ( י ת B C - F ר על כן ,כפי שססתבר םהתוצאות F BrCBr12 2 בודאות שפסי הבליעה שלו אינם םתכסים על ידי אלו של ה- ביתן לופר CHBrFCHBr- בדיון שלהלן לא יבאו ,בדרך כלל ,בחשבון הפסים הבובעים פקיופן של םציות השובות של הברוטו פלואורו אתבים .פסים כאלה בתגלו בעבודה בסספר סקרים והם יצויבו בםיוחד בםקוםם;"הםובת הםספר התיאורתי של הבליעה" -יצין ,אפוא ,את הסםפר התאורתי של הפסים בהבחה של סבוב ) . C-Cראה פרק .(12 ביותר םםביב לקשר -כ<1 הקובפור הבוכתית פסי פהיר - 161 - טניתן לקבוע שהאיזוםר הראטון אינו מצוי בתוצר הפלואורינציה טל ב. . s-T.B.E. הדי ברופו די פלואורו אתן על ידי דהידרוהלרגבציה טל הדי ברוםו די פלואורו אתן טבוצר על ידי הפלואוריבציה טל אתילן טספקםרה ה- s-T.B.E. )1 בתקבל רק איזופר אחד טל די ברופר פלואורר I.R.וה N.M.R. -טלו הוכיחר כי היבו ה- נוסחתו טל תוצר הפלואורינציה יכולה להיות או 2 . CHF=CBrאי לכך, 2 או CHBr CHF 2 CH FCBr F 2 2 או תערובת טל טניהם. על ידי דהלוגנציה טל הדי ברוםו די פלואורו אתן הנדון בתקבלו רק )2 טבי איז־וםרים טל ברומו פלואורו אתילן סםפקםרה ה I.R. -והN.M.R. - שלהם הוכיחו כי היבם שבי האיזרםרים הגיאוםםריים טל . CHBr=CHF אי לכך ברור כי תוצר הפלואורינציה הנדון הכיל אך ורק את האיזוםר 2 . CHBr CHF 2 בספקםרום רסרנבם הפרוםובים של הדי ברופר די פלראררו אתן שבוצר (3 על ידי הפלואוריבציה של s-T.B.E. C H B 2 . .- G H Fקבועיה בםצאו 12פסי בליעה בלבד שהיבו סספר C 2 . . S הוכיחו כי שני אסופי S הסימן שבתוצר הפלואוריבציה הבדון היו מצויים על שבי אסופי פחםן םםוכים, כי אין הם אקויולנטיים סבתיבה םגבםית וכי שבי אםוםי הפלואור מצויים על אותו אםום פחסן )ספקטרום םםוג .ABX 2 (. חישרב הפספר התיאורתי של פסי הבליעה םראה כי ל-. רק 3פסי בליעה ל- לגבי CH FCBr F 2 2 CHgBrCBrFg יהיו -יהיר 4פסי בליעה ואילר םספר הפסים האפשרי CHBrF^HBrFגם הוא איבו :12סםפר הפסים בתערובת הפז ו והרצםם של תרכובת זו היבו 20ואילו םספר פסי ,הבליעה בכל אחד םאלו היבו ;10יתר על ה טל איזוסרי י ב ו 2 ה ,כאמור, פ A ס ו ג 12ABXראה אי לכך אםנם צדק הם ס ס X _CHBrFCHBrFבעוד שהספקסרום ר ג פרק Swarts ) 2 2 ( 2 . באינםרפרםציה שלו לנוסחות המבנה של התוצרים העיקריים של הפלואוריבציה של s-T.B.E. ; אולם ,באשר לבוםחת המבנה של - 162 - הפליראומו ממרה ברופו אתן אטר ,כאמור . ,בוצר בם הוא בעת הפלואוריבציה טל s-T.B.E. ג. -סעדSwarts . . הפלואורו םםרד .ברומו אתן (1 ספקםרום I.R.-n הפלואוריבציה טל s-T.B.E. טל הפלואורו םםרד .ברומו אתן אטד בוצר בעת היה זהה לספקםרום טל התוצר טבתקבל מפבםד .ברופו אתן על ידי התמדתו היטירה טל אסום ברום באםום פלואור. בםפקםרום טל ההפר טבתקבל ם s-T.B.E. -לא בתבלו אף םיםבים לפציאות פסי הבליעה האפיביים לאיזופר הטבי טל הפלואורו סטרה ברוםו אתן. (2 הה וכהה הפלאח טל פבבה תוצר הפלואוריבציה הישירה טל פבטה ברומו אתן תובא בפרק 8טם יוכה כי בראט וראםובה םתםר בתרכובת זו הברום הפצוי בקבוצה הםרי ברומו םתילית )ולא זה המצוי בקבוצה 2 -CHBr (. אי לכך בוםתתו של הפלואורו םםרה ברומו אתן הבוצר בעת הפל ואורי בציה שסבר 3 CHBrFCBr . ולא לדעת תוקר זה ביתן להסביר את הווצרותו של הפלואורו סמרה ברומו אתן פ s-T.B.E.-אוי על י ד י ברופיבציה שתלה בתרכובת זו )והפבםה ברוסו אתן עובר לאחר מכן פלואוריבציה( או על ידי ברופיבציה של הפלואורו םרי ברופו אתן. אם כי שתי הבתות אלו לא הוכתו על ידי Swarts -אין לדתותן לחלופין ולוא גמ בגלל הבמוק שמלתי האבםימון התםש ערכיים הםצויים באזור הריאקציה עלולים לשמש כקםליזםורים לברומיבציה; הבחת קיומם של תהליכי ברומיבציה במערכות דומות היבה ,אםבם ,האפשרות הסבירה ביותר להסביר את הווצרותמ של כמה ברופו פלואורו אתבים אתרים שבתקבלו בעבודה הבוכתית )ראה למסה(. ברם, בפקרה הבדון כאן,בראה כי הפלואורו םסרה ברומו אתן אםבם בוצר על ידי פלואוריבציה של הפבםה ברוםו אתן ,אך הדרך בה בוצר האחרון איבה באםצעות הברוםיבציה הישירה טל s-T.B.E.אלא דרך הדהידרוברוםיבציה של למרי ברומו אתילן הםלווה בספות ברום אליו. s-T.B.E. ואכן ,הפלואורו סםרה ברומו אתן היבו רק אהד מתוצרי ריאקציות הלואי המתבהלות בעת הפלואוריבציה טל s-T.B.E.אטר כפי טיבהר להלן הן עלולות להטפיע באופן חזק על בצולת תוצרי הפלואורינציה המופיעים בסכימה טל Swarts הב״ל. פאחר וקבלת תוצרים פלואוריים אלה היבה טלב חטוב בדרך הכבת מספר ביכר טל ברומו פלואורו אתביק מן הראוי לעמד על םבעם טל תוצרי הלואי ועל הטפעת תבאי הפלואוריבציה על הווצרותם. את התוצרים האורגביים טל הריאקציה בין _SbF. +Br לביןs-T.B.E. - -163 ניתן להפריד על ידי זקוק רגיל לפרקציות הבאות: .1 פרקצי ה הפזדקקת בין 1 0 6 °לבין 1 1 0 °בלחץ אםפוספירי .2 פרקצית ביניים העוברת •3 פרקציה הרותחת ב־ 7 0 - 7 5 °בואקאום של 25סם' ב י 4 0 ° 1לבין 7 0 °בלחץ של 25ספי. 6i ב ת ח ו ם 1 2 8־ 7 5בואקאום של 25מם' •4 פרקצית ביניים העוברת •5 פרקציה הרותחת ב 128° -בואקאום של 25פפ' .6 שארית הםתסצקת עם קרורה לםוצק הבתך בתהום • 4 0 - 5 0 ° הםוצק שבפרקציה 6גובש פחדש וםפקםרום ה I.R. -שלו הביל ,בעיקר ,את פסי הבליעה של פבטה ברומו אתן )לשם השואה הכבה דוגפה בקיר• של חמר זה על ידי ספוח ברום ^ CHBr=CBr 2 (. אולם הן העובדה שבקודת ה מכת ו של הפוצק היתה בלתי קבועה ובמוכר .פזו של פבםה ברומו אתן בקי והן הופעתו של פס בליעה נוסף בv1«13- האפיבי למסרה ברומו אתילן -הראו כי פרקציה 6 הינד .תערובת של שתי תרכבות אלו שססיסותן הדומה במםיםים שובים ונקודות ההתכה הקרובות ביותר שלהם מקשים מאד על הפרדתם. ברם ,על ידי גיבוש אמי ביותר של פרקציה 6םתוך תסיסה אלכוהולית ביתן היה להצמיח וללקם מתוכה גבישים םחםיים ארוכים שםפקםרום ה I.R. -שלהם ,נקודת ההתכה החדה ) ( 5 6 ° וכן בקודת ההתכה הםערבם עם פבטה ברוםו אתן בקי הוכיחו כי אכן היו אלה בבישיה של תרכובת זו. הפרקציה החםישית זוהתה כשארית ה. s-T.B.E. - כמותה של פרקציה 4היתד .קסבה יחסית והיא הכילה ,בעיקר ,תערובת של ו- s-T.B.E.אך בספקטרום ה של פרקציה זו מופיעים. -I.R גם פסי בליעה חלשים ב -10y,.!12 -ו 85yהמצויים ב- ^ • . F C B r C H Bי sל ידי צרוף 2 2 פרקציות דומות מכמה םבות של תוצרי פלואוריבציה בדדה ,אםבם ,תרכובת זו שמבבה הוכח לעיל. - .-CHBrאולת היא קטבה יחסית ומרכיביה העיקריים הם CHE CHBr2 9 בדיקה ב . V.P.Cהוכיחה כי פרקציה זו הכילה שבי חסרים בוספים ובספקםרום ה I.R. -שלה הופיעו ,פהוץ לפסי הבליעה של שבי - 10.1 הםרכיבים העיקריים ,גם פסי בליעה ב־ עד בינובית. - 164 , y -רבy8.4212.9vבעצפה חלשה אם כי שבי הפסים הראשובים בםצאים בפקוםות כטעם זהים לאלו של • הרתיחה השובה של פרקציה הבייF של פרקציה 4וכן פציאותו של הפסבy-8.42 הללו שיכים ל- 2 . CHBr CBrF םזה רפזו על כך ששלשת,פסי הבליעה בגלל םעום כסותה לא בדדה תרכובת זו במצב םהור 2 אולם אישור בוסף לפציאותה בפרקציה 2ביתן על ידי דהלוגבציה שבצעה בפרקציה זו :על ידי זקוק תוצרי הדהלוגבציה בקולובה הפרדה ,בבוסף לאיזוםרים b.p קםרום . ; 2 0 - 4 0 °ג ם כסות קסבה של חפר שרתח )CHBr=CHF(, ° ה 6 - 5 I . R .שלו הוכית כי הוא םכיל CHBr=CFאשר בוצר, - 2 כבראה ,על ידי הדהלוגבציה שחלהב-CHBr CBrF 2 הן ה- 2 ה1^.- V.P.C.והן ספקםרום סבילות יותר םחפר אחד כל אחת. . של הפרקציות 1ו 3-הוכיחו כי הן כסויותיהן היחסיות של פרכיבי פרקציות אלו םשתבים בהתאם לתבאים בהם פתבצעת הפלואוריבציה טל בתבאים דוסים לאלה בהם עבד : s-T.B.E.כאשר עובדים Swartsכבי•ל ,פזדקקות שתי הפרקציות הללו בתחום צר יותר םזה שצוין לעיל ובסקרה זה םוכיהים הן הבדיקה ב_ V.P.C.והין 1 מכילה כפעם רק לה CHBr שלהן כי פרקציה ואילו פרקציה 3 CHF 2 2 כםעטבקי. CHBrF 2 אולם אם כסות הברום הםוספתל-SbF 3 היבה קסבה יותר סזו שהוסיף , Swartsפזדקקות הפרקציות 1י ־ 3בתהום שצוין לעיל ובקודת רתיהתן םשתבה באשיות ובהדרגתיות וקשה להפריד םתוכן ,על ידי זקוק רגיל ,תפר סהורV.P.C. . םוכית כי בתנאים אלה של הפלואוריבציה םכילה פרקציה 1לפחות שלושה הפרים ואילו פרקציה - 3שבי חסרים, שתי הפרקציות סבילות תרכבות בלתי רוויות )אליהן םסתפח ברום באור השםש( שםהותן הוכחה כדלהלן: (1 וב- t.R.-nספקםרום של פרקציה 1םכיל פסי בליעה ב!-ז ,11.1 M 95׳7 6.3yהפופיעים בספקםררם של . [ 6 5 D •CHBr=CHBr;64לצורך השואה הוכבה דוגפה של תרכובת זו על ידי דהלוגבציה של .B.E.׳T־*• s־••.־ (2 בדיקה בV.P.C., - שלי פרקציה 1ושל תערובת םלאכותית שהכבד. םאיזוםרי הציס והםרבם של-CHBr«CHBr=CHBrו • • CHF 2 2 הופיעו הסיגנלים באותם הםקוםות עפ״ב ביר הרקורדר. ; הידכיהה כי בשבי הסקרים 165 -־ (3לאחר שסופת ברום לפרקציה 1והיא זקקה סחדש ,היתד .נקודת V . P . C i . R . - n . .ובבדיקהבה ואילו בספקטרום פסי הבליעה והסיגגלים של האיזוסרים הגיאומטריים של הCHBr=CHBr - s - T . B . E C H Fטנוצד הנקי זוהה . C י י ספות הברום לשני האיזוסרים הללו. 2 2 הרתיחה נעלמו ן על ידי CHBrF »1CHB של פרקציה 3מצויים נוסף לפסי הבליעה של ( .בספקטרום ה השיכים לטרי ברוטו אתילן ) [ ,653א ש ר לצורך בם פסים ב y12 -ובy•15.8- C.>V.P. - . s - T . B . Eשל (. בדיקה ב ידרוברוסיבציה של וCHBr*CBrCHBrFהוכיחהC H B r 3 לה כי בטני המקרים הופיעו תםיגבלים באותם המקומות ,מפ״נ ניר הרקורדך. 2 2 בדום לפרקציה ו כי הוא נקי 2 3וזקוקה מחדש בודדCHBrF CHBrשסמקמדדנו ( פ CBr - V . P . C . - a־ . CHferטארית הזקוק התמצקה על ידי קרור והמוצק זוהה כפבםה ברומו אמן. 2 2 י י נראה ,אפוא ,כי בד בבד עם הפלואורינציה של s-T.B.E.חלות בתרכובת ז. ז ו גם דברוםינציה וגם דחידרובדדםינגיה ,.ככל טסוסיפים לריאקסור פחות ברום -הולכת וגדלה כמות התרכבות הבלתי רווירת בין תוצרי הריאקציה ולהיפך. את כמותן הקסבה יותר של התרככות הבלתי ר ו ו י ו ת בתבאים בהם מצויה בריאקסור כסות ברום גדולה יותר ,אין ליחס רק לכך שהברום עלול להסתפח אליהן ונוצרים ,מחד גיסא ,חומר המוצא ומאידך -פנסה ברומו אתן; -נהפוך הוא: החמר האחרון מצוי בין תוצרי הריאקציה בכםויות גדולות יותר דוקא כשאין מוסיפים לריאקסור כמויות גדולות של ברום; עובדה ז ו וכן העובדה שהנצולת הכללית טל הברוםו-פלואורו אתנים גדולה יותר ככל שכמות הברום הסוספת לריאקטור גדולה יותר -מראות טמדת הווצרותו טל התרכבות הבלתי ר ו ו י ו ת , תוך כדי הפלואוריבציח טל ה s-T.B.E.-תלויה בכמות הברום שמוסיפים לריאקטור ונראה שבריאקמור מתקיסרת ,ז ו בצד ז ו ,הםובסיסוציה טל הברום וכי ריאקציות אלו בפלואוד והאליסינציד .טל Brו HBr -מ.-s-T.B.E מתחרות על תרכובת ז ו . 2 לסטפרסורה בה מתבצעת הריאקציה -השפעה רבה על תחרות ז ו ן עובדה ז ו נתגלתה בסדרת נטויים טממרתם הראשונית היתד .להחיט את הפלואורינציה. , . ; 107?). CHBrCHFהנוצר כבר בשלבים (b.p הראטונים טל התהליך ,איבה פאפטרת להעלות את הסמפרסורה שבתוך הריאקטור, 2 2 - 166 - ל130°-־,120 מבלי שיסולק בהתמדה המר זה מאזור הריאקציה או מבלי לעבוד מעל תתת לחץ .לכתתילה נראה היה כי סטתי אפטרויות אלו עלולים לצמח גם יתרובות C H Fמ א ז ו ר הריאקציה, , CHBr ם :מחד גיסא ,עלול םלוקו המתמיד טל ה- להסות את טווי המטקל )אם קים כזה( לכוון הווצרות התוצרים הפלואוריים ומאידך ־ עלול לחז מגבר לרסן את הפרוק התרםי טל ה s-T.B.E. -טתוצריו H B rו א ם ב ם טתי הברירות הללו בוםו ובוסתה אף . הגזיים היבם Brו- האלםרבםיבה הםטולבת טלהן :עבודה בםערכת סגורה ,תתת לחץ ,תוך הרתקתו המתמדת ,מאזור הריאקציה ,טל יה . CHBr CHF -ברם ,תוצאות בםויים אלה הראו טאף כי סהירות הריאקציה עלתה )בםפפרסורה טל 190°ביתן היה לםימה תוך טעה אחת במקום 12-18טעות אצל , ( Swartsלא היה בכחו טל הלחין למבע את'התהוותן טל התרכבות הבלתי רוויות -טכםותן הלכה וגדלה ככל טםפפרםורת הריאקציה רק קסבה היתה גבוהה יותר -ואילו עם סלוקו המתמיד טלה-CHBr CHF הבצולת הכללית טל הברוםו-פלואורו אתבים) כתוצאה מעלית הםםפרםורה בריאקמור .והתהוות התרככות הבלתי רוויות( ,אפילו כטכםות הברום שהוספה לריאקםור לא היתד .פהותה סזו טהוסיף . Swartsבבםויים טבערכו בתבאים קיצוביים ,בםפפרםורה טל 190°ומבלי טהוםף כלל ברום לריאקטור הוכה כי קביעתו טל חוקר זה ,טאם אין מוסיפים ברום -לא מתקיפת כלל פלואוריבציה אך לכטמחםםים בכובד .רק לגבי תחום ספפרמורות במור ,יחסית ) 190°במטר 12-14טעות ,םופיעים לפתע תערובת טל SbFgו s-T.B.E. -ל- טעות .בדיקת תוצרי אדי ברום ופתתילה להתפתח ריאקציה הסםתימת תוך הריאקציה הוכיהה כי אלה מכילים כמויות בכרות טל די ברוםו אתילן ,סדי ברומו אתילן ,פבםה ברומו אתן וכן בוצרים HBrו HF -אך כמותם טל הברומו-פלואורו אתבים היתד ,קסבה ) 1<30$בצולת( .סםתבר ,אפוא ,טברום היבו ,אםבם חיובי לקיום הפלואוריבציה וםרם טהוא מצוי באזור הריאקציה אין זו מתקיפת כלל; אך עם זאת עלולה הפלואוריבציה להתבצע גם על ידי הברום טםקורו גדברומיבציה טחלה ב. s-T.B.E. - 2 2 2 2 2 2 2 ;(120-130° 20-30 י׳ קטר ,לראות כיצד םתיטבת העובדה טהפנםה ברופו אתן בוצר ,בעת הפלואוריבציה טל , s-T.B.E.דוקא בכםויות גדולות יותר כטאין םוסיפים כלל,ברום לריאקםור ־ עם הבחתו טל -CHBrכי ה CBr Swartsבוצר על ידי ברוםיבציה יטירה טל ; s-T.B.E.ההנחה טהפנסה ברומו אתן בוצר על ידי תהליך םטולב טל דהידרו- ברומיבציה טהלה ב s-T.B.E. -למרי ברומו אתילן ולאחר מכן ספוח ברום אל האהרון -היבה סבירה יותר. 2 3 ־ - 167 מבבבון הדהידרוברוסיבציה לא בחקר בעבודה הבוכתית; לאור הידוע פרוקו התרמי טול s-T.B.E. בטמפרטורה הנמוכה ם 190° -ובחוטך ־־ היבו קטן .אך 1^0° העובדה טבתבאי הפלואוריבציה בוצר מרי ברוטו אתילן כבר בטטפרטורה טל )ולא כל טכן בטפפרטורות גבוהות יותר ובפטך זפן קצר יותר( מורה על כך טהדהידרוברומיבציה טל s-T.B.E.מוחטת על ידי מציאות ה- הריאקציה. באזור SbFg סבגבון בוסף טלא בתקר במסגרת העבודה הבוכהית היבו דרך הםפוח טל הברוס אל התרכבות הבלתי רוויות בתוך הריאקסור האםום; כפי טבזכר כבר לעיל הרי ברום מסתפח אל ה 1,2-די ברוטו אתילן ואל הטרי ברותו אתילן רק באור הטמט קיומו טל תהליר םפוח וספוח זה היבו אםי ביותר בחוטך ואפילו באור החדר. באטצעות טבגבון רדיקלי בריאקטור האטום פוסל בספק ואין זה ברור ,אפוא ,כיצד בעטה ספוח הברום אל התרכבות הבלתי רוויות בתבאי הריאקציה. מכל םקום, בהבחה טאמבם קיםים מבגבובימ כל טהם באמצעותם מתקימות הדברוםיבציה והדהידרו- -מחד גיסא וספות ברום אל התרכבות הבלתי רוויות - ברוסיבציה טל הs-T.B.E.- מאידך ,סצםירת .מהאמור לעיל הסכימה׳הבאה של הריאקציות הסתתוללות בריאקםור : בעת הפלואוריבציה טל ^"s-T.B.E. HF -Br, CHBr=CHBr Br, 0 CHBr״' CHBr 2 SbF Br H B r ~ י _ HBr+CHBr=CBr Br, 2 -Br, 3 3 SbF.Br » • CHBr CHF־ = — ־ — — CHBr CH&rF 2 SbF, 2 2 H B r CHBr CBr 2 ־ « HBr+CBr-=CBr, SbF Br 3 SbF Br CHBrjCBr^F Swarts סכימה זו היבה ,ללא ספק ,מרכבת יותר מזו טצין * 2 CHBr CBrF 2 כב״ל ובראה כי הסיבה לכך no.וקר מצוין זה לא הבחין בכל התוצרים הפופיעים בםכיםה הנוכחית היתה העובדה טהוא הוסיף לריאקםור' כסויות גדולות ,יתסית ,טל ברום ועבד בםפפרםורות בסוכות יתסית. אם אםבם בכובה הסכיםה הב״ל -ביתן להבין באמצעותה את הטפעת תבאי הריאקציה על םהלכה ותוצריה: א( 2 ככל טתגדל כמות הברום המכבסת לריאקםור )ותגדל כמותו טל ה SbF Br ( 3 תעלה םהירות הווצרותם טל הבררםו-פלואורו אתבים; בהעדר כמות םםפקת טל ברום תגבל מהירות התקדפות הפלואוריבציה על ידי המהירות בה יוצר מתדט 2 SbFgBr כתוצאה םטחרורו טל ברום חפטי עם התבצעותם טל טלבי פלואוריבציה קודםים )ועל ידי הדברומיבציה טל ה- s-T.B.E. (• 168 - ב( כ כ ל שתארך ריאקציות ה-SbF Br 3 האלימינציה לא 2 גורמת, בעקיפין, הריאקציה. ה- זה באםצעות להעלאת גורם ריאגבם זה ג( כבראה, זו מהירות עם בפלואור; יותר גדולות ל ל ה ס ת פ ח מחדש ל ד י ברומו ה פ ל ו א ו ר י ג צ י ה של מסתבר כי s-T.B.E. ברום, כי המצויים על התמרה אותו אטום ם[ , פחמן, אסימםריח כ ז ו חלה ב - [HgF )ולאחר ס כ ן , ~ הברום הםםפרםורה. ה ד ב ר ו פ י נ צ י ה של ה ס ו פ י י מ של ובצולת מגבר, בלחץ התהליך, הברוםו-פלואורו הינד. באמצעות להתםיר באטומי חסרי 6 אף ברומו l להתםיר 3-4 בתרכובת זו כתוצאה ברום מ פ ע ו ל ת ם של b s-T.B.E. אתילגים( .שיכילו אםוםי ב 2 C - פלואורו רק שבי פ ל ו א ו ר A.L.Heime .ו ח ב ר י ו s-T.B.E. . הפחםבים עלית הםוצא-םתחדש . 3 אתבים עולה, ה ם ו ב ט י ם ו צ י ה של בשלביו מסוגל 7 לקבל פלואוריבציה שובים. -s-T.B.EBr SbF הוכיחו HF s-T.B.E. א ת נ י ם עם הפשתחרר הבוצר עולה. תוצרי אטומי שלצורך עלולה להתרםן 2 א ת י ל ן ,חמר פלואוריבציה היחידה ט Bp ה- ת ו ק ף את שלו. םהירות הברוםו-פלואורו םקום - אתנים; ידוע ביותר םעלית רוויות היא בתוצרי מהדהידרוברומינציה בכרת ,שכן, גדולים כ מ ו ת ו של ה פ ל ו א ו ר י נ צ י ה אלא ו ה ד ה י ד ר ו ב ר ו ם י ב צ י ה של באופן חזק כמויות התרכבות ל ק י ו מ ן טל הקטנת הבלתי הברוםו-פלואורו עודפים הדברופיבציה טובה פהירות כתוצאה הברום ב. מן הנוצר בצולת א י ל כ ך תרדי נ צ ו ל ת וסכל ה י ח ס י ת של HBr יותר ..• s - T . B . E .א י ל כ ך החפשי, אתבים האמור ה- הזדמנות פ ו ר י ד ה את לפלואורינציה הםםפרסורה s-T.B.E. לעיל כמותם בדרשים ד ( ב ב ו כ ח ו ת עלול ב ל ב ד שהיא ו ג ם משום כ ך תרד אינו תנתן המתחרות על ה - יתר על כ ן SbFg בתהליך הפלואורינציה ־ אטומי באטומי S [ 5 פלואורו ברומו פלואור על טבי פלואור. Henne & r e n o l l בלחץ מגבר ,טל לםענתס באםצעות ה צ ל י ח ו *לבודד נגמור'תוצרי ה ת ע ר ו ב ת S b F . +SbCl HgFCHBr CHF הפלואוריבציה, 0 c 0 שבצעה ™ . . באמצעות c כ כסות הנוסחה ז ע י ר ה של ש נ י CHBrFCHF ת ו צ ר י ם ש ר ת ח ו ב• 4 0 °ו ב 2 3 - 2 5 ° -ן ואילו לשני - _BrCF״CH . לחסר בגלל הראשון הכסויות 0 יחסו את הזעירות SbCl ־ משבי שקבלו והסתפקו ת ו צ ר י ם א ל ו ,לא בציון C H j C l C F g 1 C H האנלוגיה יכלו החוקרים לריאקציה לקבוע את מבנם בתבאים שבצעו, ו ־ FCHF שאף 2 הקבוצה את 3 CF־ רותח הפלואוריבציה במקרה׳ ז ה לא גם נקודות השואת הקבוצה את בםמפרםורה באפצעות וכן קבלו בקבעו 2 םםרה במוכה HgF פ ל ו א ו ר ו אתן ב ו ס ת ו ת ה ס ב ב ה של לנקודות ה ר ת י ח ה שלהם הבלתי בהם ה ה ל ו ג ב י ם צ פ ו י ה של ב ! + S b C במגמה אמיתות שבקבוצות ואי לכך משום מה ,לא 5 לו המדויק ד ו מ י ם ,ב-CHC1 CHF 2 םביביהם 2 ה מ כ י ל את החמר לעומת זאת, משבצעו הברופו סדי פלואורו יחסו התוצרים הרתיחה ותכובותיהם החוקרים אתן הנוסחה-40° ואלו CHF CHF 2 2 צ ו י ב ו רק על ססך ה מ ש ו ע ר ו ת של מכילי האיזוםרים .-CFg הווצרותם הסמוכה יותר. ק ב ל ו ר ק את האיזוםרים ה ח ו ק ר י ם כ £&;63ל א י ז ו ס ר י ז צ י ה ש ח ל ה - 169 - יכולה 2 CHC1 להול g םעבות ו-CHBr קורה ה-1-ברומו החוקרים בחמרי לעובדה ואין היא ל ה כ י ן את ה מ ו צ א ,אשר ־ 2 , לדעת בהשפעת 3 הב״ל, - התוקרים, הקבוצה ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה ר ק לאתר שתלה בהם ביתן כל הסבר sbF מכילי הקבוצה C F , יחסו םיוצבים 2 -CHF איזוםריזציה. ש א י ז ו ס ר י ז צ י ה כ ז ו ח ל ה ר ק ב ע ת שמשתמשים ל כ ש מ ש ת ם ש י ם ב־־ -1,2,2 -םרי בקבעו בעבודה HF g פ ל ו א ו ר ו אתן ועל בוסתות הנוכחית 2 מבתילברר ה מ ב נ ה של •א תוצרי הריאקציות הבאות : s-T.B.E. (1פ ל ו א ו ר י ב צ י ה של (2פ ל ו א ו ר י ב צ י ה של 2 (3פ ל ו א ו ר י ב צ י ה של 2 (4פ ל ו א ו ר י נ צ י ה של באמצעות 2 HgF בלחץ אםסוספירי. CHBr CHF באמצעות 2 HgF בלחץ מגבר. CHBr CHF באמצעות בלחץ אטמוספירי. s-T.B.E. באמצעות 2 2 c SbF ס )20 אטמי(, (5פ ל ו א ו ר י נ צ י ה של ר י א ק צ י ה T - ב- של 2 SbF Br 3 בלחץ מגבר .160-170° 2 CHBr CHF 2 באמצעות 2 SbF Br 3 בתבאים דוסים לאלו .4 SbCl+ באטצעות התערובת S b F C H F . s SbClג ו ר ם להתמדת אמוםי ב ר ו ם ל א ב ו ם ת ה ב ע ב ו ד ה ה נ ו כ ח י ת ה ו א י ל וה־־ וחבריו ואף בעבודה ו מ י מ ן ב כ ל ו ר .ע ל א פ ש ר ו ת ז ו ב ר מ ז ב ע ב ו ד ת ם ש ל Henne ( בוצרים ) פרק »8ראה »CBr1CHB ה ב ר כ ח י ת ה ו כ ח כ י ב ע ת ה פ ל ו א ו ר י נ צ י ה של בוסף ל ב ר ו מ ו -פ ל ו א ו ר ו אתבים גם ברוםו-כלורו-פקיואורו אתבים .הפרדת ת ע ר ו ב ת ת ו צ ר י ם כ ז ו ה י א קשה ו י ת כ ן שיש ל י ח ס את ה ע ו ב ד ה שכפה ב ת ו ב י ם ו ח ב ר י ו ,א י ב ם מ ד ו י ק י ם -ל כ ך שלא פ י ס י ק ל י י ם ,ש נ ק ב ע ו ע ל י ד י Henne הצליחו להפריד היטב ב י ן התוצרים. 2 3 5 5 ־ 170־ על התוצרים הפלואוריים של ריאקציה 4כבר דובר בפרק הקודם שם הוכח כי היו ו CHF CHBr -CHBr CHBrFללא זכר למציאותם של איזרםרים אלה אחרים של שתי תרכבות אלו .כמות תוצרי הפלואוריבציה אשר רתחו מתחת ל100° - היתד• קםבה ולא ניתן היה לבודד מתוכם תרכבות אשר הכילו יותר משבי אםוםי פלואור. 2 2 2 באמצעות ,HgFs-T.B.Eבלחץ אםפרספירי גם הפלואוריבציה של . התבהלה כפי שתאר ] ; [68פרט לעובדה שגם בין תוצרי ריאקציה זו נתגלר ,הרי העבודה הבוכחית אשרה את הממצאים CHBr=CHBrו-CHBr=CBr הקרדםים לפיהם תרצרי פלואוריבציה זו היבם CHBr CHF -v . CHBrCHBrF בלבד. 2 2 2 2 2 תרצריה של ריאקציה 2היו בעלי תכונות פיסיקליות דומות לאלו שתארו ] ;[23בוםחת םבנהו של הברוטו טרי פלואורו אתן ,אשר רתח ב,40,8° - הוכחה כדלהלן: א( על ידי דהלוגבציה שלו באמצעות אבקת אבז באלכוהול בוצר אר ורק CHF=CHFאשר אף הפרד לשני האיזוםרים הגיאומטריים שלו )צים b.p. -25° וםרבס , (b.p. ; - 5 1 °אשר מבנם הוכח בעזרת ספקםרה ה I.R. -שלהם ][62;70 בספקטרום של תרצרי הדהלוגנציה לא נתגלו אף עקבות של פסי הבליעה של גם =CF CHאשר עלול היה להוצר אילו הכיל הברוטו טרי פלואררו אתן .יתר על כן ,על ידי םפוח ברום לתוצר CHjBrCFg את האיזוםר CHBtfFCHBrFאשר םבבהו הוכח) .ראה פרק .(12 הדהלוגבציה נתקבל 2 ב( הדהידרוהלרגבציה של הברוםו םרי פלואורו אתן הבדון התבהלה בקשי רב ונמשכה שעות רבות .תרצריה הגזיים בעבער דרך ברום ותרצרי הםפוח של הברום אל התרכבות הבלתי רוויות זוקקו בקולובה ונקבעה נוסחתם; כמר כן בקבעה ,באופן כמותי ,כמות יאובי ה -־ Brוה_ ־ Fאשר ברתרר בתםיםת הוכן בעבודה הברכחיתבשיטה חדשה ,ס - H g C l -ו C l F g , . [ R a c h o w 6 69 [Kukin הנסי רבי.סבוססת על עבודתם של CHF=CHFרקביעת נתוניהם הפיסיקליים הפרדת האיזוםרים הגיארםםריים טל וםפקסרה ה I.R. -שלהם בוצעה בעבודה הנוכחית זפן קצר לפבי שפרסמו העבודות הנזכרות [70] -11. [62]~«.אשר אשרו את סםצאי עבודה זו. 2 ב 2 171 - ־ האם האלקלית מיסית ,בתוכה בצעה הדהידרוהלוגבציה. «CHBrFCHF אילו היה חםר הסוצא קימות האפטרויות הבאות: Br 2 • CHBrFCBrF •HBr CHF=CF 2 Br 2 • CHBr-CBrF, 2 2 ״ • CHBr=CF — • CBrF=CMF •^=- 2 2 CHBrFCHF Br »• CBr FCHBrF 2 ובתםיסת האם ימצאו יאובי המוצא היתד. » CHgBrCFgקימת רק אפשרות אחת של דהידרוהלובבציה ובתמיםת האם ימצאו יאובי לו בעיקר Brו- Fכאתת .אולם ,במדה וברםחת חמר * CHBrFCBrF ~F 2 בלבד. ו ק בדיקת תוצרי הריאקציה המשולבת הוכיחה כי אלו ת די פלואורו מרי ברומו אתן אשר בבלל צ כמותו הזעומה קשה היה לקבלו בסדת בקיו! סםפקת ולקבע פבבהו. האם הוכיחה כי זו הכילה יאובי ברוס ופלואור כאחת ביחס מולרי .17/1 אי לכך ברור שהאליפינציה של מקום חמר המוצא לא היה , CH זוםר לו הבוצרים ם- 2 HBr CH BrCF. בדיקת תפיסת F~Br~/ םבוכרת על זו של ה- של HFומכל )אםבם יש להביא בחשבון גם את F C B r Fא ש ר דהידרוהלוגבציה שלו עלולה לתת תוצרים דוסים 2 ; CHBrFCHF 2 א ו ם הדהלוגבציה שתארה בסעיף םשבה א' ל םוציאה ברירה זו םכלל אפשרות. הוכחה נוספת לםבבהו של הברוםו םרי פלואורו אתן הבוצר בריאקציה ג( 2ביתן לםצוא בספקטרום הN.M.R. - בקבוצה 2 CHF־ שבל־ 2 של פרוטוניו .שני אםוםי הפלואור אשר אינם אקוילנםיים טבחיגה טגבםית םאחר CHBrFCHF והפחסן הספור היבו אסיםטרי; כפי שיבהר בפרק בתרכובת זו סבוב םהיר פםביב לקשר של שבי אסופי הפלואור שבקבוצה -CHF 12הרי אפילו יתקים - C-Cיש לצפות לכר שההסטים הכיםיים 2 י ה י ו שובים ולפיכך אף יש לצפות לכך יהיה שםספר פסי הבליעה בספקטרום רסובבס הפרוטובים שלה-CHBrFCHF 2 לפחות •32 לעומת זאת מראים החישובים התיאורתיים כי בםדה והסבוב מסביב יהיה םהיר גם בתרכבת 3 וגםב-CH FCBrF 2 2 ,הרי בספקטרום רםובבס הפרוםובים של הראשובה יםצאו רק 4פסי בליעה ואילו בזה של השביה 6 -פסי בליעה בלבד. יתר על כן ,אפילו יהיה הסבוב םעוכב בשבי האיזוםךים האחרונים ימצאו בספקטרום של האיזומר הראשון רק 4פסי בליעה ואילו בספקטרום של השביה ימצאו 14פסים. 172־ - בספקטרום רסרנבס הפררםרבים של הברומו םרי פלראורו אתילן שבתקבל בריאקציה 2נתגלו 24פסים )ראה פרק בםלואו בגלל םבוכו הרי בראה כי .(12 אם כי ספקםררם זה לא פעבח 24הפסים שנתגלו עדין סכסים על פסים נוספים; מכל מקום הסספר 24כבר מוציא מכלל אפשרות שהבררםר םרי פלואורו או אר תערובת של שביהם FCBrFשכן- 3 , 2 אפילו בסקרה האחרון יכולים להםצא בספקםרום לכל היותר 18פסים .זאת וגם אחרת; גם צורת הספקםרה שיש לצפות בשבי האיזוםרים הללו תהיה שובה פזו שנמצאה. Renoll6Henneביחס לתוצר של ריאקציה ברם2 . בכר אושרה םעבתם של באשר לםעבת חוקרים אלה כי בעת הריאקציה בין 5 H על פבי C 2 CHBr» CHF B r C F 3 לבין התערובת 2 2 , , C H B r F C H F 2 הרי התוצאות של ריאקציות 3י 5 -הב״ל םראות כי יתכן וחוקרים אלה סעו בזהוי התוצרים .אם כי כאסור לא בוצעה ,בעבודה הברכחית ,פלואוריבציה באמצעות SbFg + SbClg תקבלו עתה באמצעות SbFgBr הרי קשה להביח שתוצריה של ריאקציה כזו יהיו שובים םאלו או 2 F g S b •א• י על ידי הפלואוריבציה באפצעות 5 F | S b שתכונותיו הפיסיקליות וםפקםרוםה.-I.R נתקבל ברופו מרי פלואורר אתן CHBrFCHF שלו הראו כי היבו 2 ולא נתגלו כל סימנים למציאות איזוםרים אחרים של תרכובת זו. גם התוצר העיקרי של ריאקציה ה י ה . 5 ך חץ של , CHBrFCHF . 2 היבה אםית ביותר ולאחר ° 0 7 1 - 0 6 1 ה ג ת ו חמוםם ב ה בין שעות בםםפרםורה 2 ,מגיב רק חלק קטן של ברם ,םספר התוצרים הנוצרים הינו גדול יחסית ,נוסף ל- בריאקציה תערובת של תוצרים אררגביים שהפרדה׳ SbFgBr 2 הCHF CHBr- HFול- 2 HBr בוצרה בקולובה לפרקצירת הבאות: •40° (1 פרקציה שרתחה בין 10°לבין (2 פרקציה שרתחה ב- 4 0 * 8 °והורתה את עיקר כפרת התרצרים. (3 פרקצית ביביים שעברה בתחרם • 4 1 - 7 2 ° השמוש באסצעי פלואורינציה זה לצורך הפלואורינציה של CHBrvCHF. היבו חדש. 2 2 - 2 ; ־ 173 טהזדקק ב י ן 72° (4 חסר (5 פרקצית (6 טארית חפר (7 פ ר ק צ י ה טרתחר. חמר בדיקת אחת C H B r ה 2 ביביים בוםפת טעברה המוצא בממפרםורה באסף חפר מסנה ו 6-ב - ס פ ק ט ר ו ם ה. -I.R הכילה 1 בוספים ואילו תרכבות נוספות מצויות טהיו התרכבות V.P.C. טלהן ם קרבת ל א ל ו אטר ה י ו ו־4 בפרקציות 1 רסובבס )בתבאי הפרוםובים CHBrFCFg בספקםרום רםובבם פרקציה זו היו ככפות . הבליעה זהים ) פרכיבי פרקציה פעוט בהתחשב קבועי בינייפ הוכיהה הכילה טלטה באמצעות V.P.C. בדודן טל ; כי חפרים א פ י ת י ו ת אטר לא הפרקציות. ברוטו םציאותה טל הכילו התרכבות םהפרקציה 1 פלואורו טםרה בודדו ביתן היה טליטית טליטיות BrCF הן לאלו טל כ ו פ פרקציה ספקםרום והן CH BrCFאטר 2 ה טל פרקציה V.P.C. כ ם ו ת ה ,ח ט ו ד הכ-CH FCBrF 2 בסיגבלים הI.R.- .(12 קורטם טל ספקטרום הוכן על ידי זו את היתד, פסים, הN.M.R.- פלואוריבציה קסבה יתסית אי(. נ ו ס פ ת טהפרדה ב_ )החלטים הללו )ראה פרק בקי 3 ת הJ- ( קורםםים א ט ר ו ג ם הם ט א פ י ן על י ד י 3 לחלוטין. ו ז ו ג טל )ערכי התרכבות א ת ב י ם אטר להפרידן 2 הפצולים לטתי הפרוםובים. ( 7.ראהפ ר ק בגלל 2 ה ה פ ר ד ה ( לא הראה טהכילה 2 ג( בעוד טפרקציה 4 2 הבכון טל פסי )בערך - CHBrFCHF 2 V.P.C. CBrF CHFTriplet ב( CHפרקציה טל ק ביתר הכילה תרכובת פ ר ק צ י ה 2היתד• י א ק ו י ם ו ל ר י ת טל טבי הםיגבלים טלהם פ- היהוס ה ו כ י ח ה כ י כ ל אתת מהן פרקציות פצויות בעטה ל.120°0- הוכיח כי טונים י־ 5ה י ו of T r i p l e t s טפקורו 2 המרים הפרקציות 3 תערובת כפעם ספקםרום ( לפתות 5 יותר מ ז ו טל טעבר פד בקורת הרתיחה טל הבאות: א( בגלל בתחום .77-107° גבוהה C H Fב ד י ק הב.ב פרקציה B r C B r F לבין הפוצא. הפרקציות 2 בלבד. •76° הן 2 ביותר והבלתי , אך לא בגלל אפיבה תתום בבםתון רתיתתה פלא והן ב ר ו ר י ם ( ט ה ו פ י ע ו ב ס פ ק ט ר ו ם ^N.M.R.- טלה. ד ( ה ח מ ר חלקו העיקרי העיקרי הפרד, טהיה מצוי כ א מ ו ר ,על ידי בפרקציה 1היה טוב ה- הזיקוק,והיה פצוי CHBrFCHF ב פ ר ק צ י ה .2 2 אשר - 174 - ה( אם תרכובת ז ו לא כי שנתקבלו בודדה תרכובת פהאפור זו הפלואוריבציות לעיל. _SbF-Br Z לבשעצםה, כי הרי שבצעו ה ו צ ר ו ת ו של ה- חשיבות ם ש ב י ת שעל א( ל- זהה סהותן באםצעות שלה הראה CHBrFCBrF בדרכים סופרפוזיציה ב( . פסי אחרות. די הפרוםון םצויים שלה 3 ללפד םפקםרום V.P.C. אפום סיםן ידועה ברופו בסכוסו _SbF_Br 2. טל בוצרים 2 , ו אפוא, פלואורו ה- הבליעה ס ב ב ה של זוגות אםרפי םתברר, של פלרארר אפרא, לפחרת טבי 2 g פריאקציות S b F שתארר צדדיות בעלות פרקציה 4 הב״ל; זו ו ז ו ג של )ההסםים הכיםיים( אלו, שהכבו, הנדונה השיך היה טהור, במצב היה הללו. םשתםע סהעובדד. הפצרלים ליד שםפקםרום רסרבבס קורסםים התערובת התרכבות וקבועי J הללר תרכבות תרכובת , H g F אתבים 3 I.R. ו ל ג ב י ה = 1,4160 דבר CHBrFCHF- םהתוצרים שהכילה םרי ה ב ל י ע ה של ש ת י ושבי ולא אסרם םראים פחפן שםפקםרום כי בתרכרבת אחד. תרכובת רסוננס הבדובה זר לא 18 ' rip ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה של טבעת איזרםרים )אם לא כל טלטת 2 CHBx> CHF 2 באפצעות האיזוםרים o האפשריים( הדי טםרה ברופר של םרי פלואורר הברוםר םרי פלואורר פלראררר אתן אתן. נראה רכן, כי אתן, שבי כל טלטת האיזוםרים נוצרים האחרונים על האיזרםרים ה א פ ט ר י י ם טלן ה א פ ש ר י י ם של ידי הברופר פ ל ו א ו ר י נ צ י ה שחלה •א ברי o התרכבות הבאות: 2 שלישית ידי וערבדרHenne B r C F ר םהםפרות כי על 2 יצירת ק ו ר ם ם ה ש י ךל-CHBr CF ; CHF^CBr^F פכיל 2 - מ ק ו מ ם של פ ס י פסי ^CHBr CHF ה פ ב ו כ ר של ה ב ל י ע ה שבתקבלר פשתי גם של בבעו וחבריו אפשר אף ת ע ר ו ב ת של ש ב י ל א ל ו של הספות הראטונות חלשים שבראה פלואוריבציה בכוון ב ו ב ע ת בודדו, הפרוםרבים פסי I.R. בליעה באפצעות 22 מפרקציה וחלה בעשית CHF CHBr זו בםפקםרום הופיעו תוצאות. CH 2 בפדה זו ם ת י ש ב ת אף עם ב- הרי ה- טל היתד.1 זו. ברור , היתה בפרקציה 1 פהקולונה סםציאות ה- נ ו ס פ ת אטר מצויה כנראה בפרקציה CHBr=CF 2 ברוםר טרי פלראררר אתבים : כדלהלן כ י א כ ן כ ו ו ן ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה ט לה-CHBrFCBrF 7 » 8 9 ,טם י ב ה ר כי ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה םהפרקים . -CHBrF סב ו כ ר ת על ז ו ט ל ה ק ב ו צ ה 2 טל ה י ב ו כרשרם יסתבר - CBrF הקבוצה 2 . ־ - 175 S*>F Br — — ? • . ••;••8 . CHBrFCF, CHBr CF g 2 SbF J r , CHBrFCBrF.. ^ ? 3 2 SbF.Bf CHF CBrF 2 ? 2 2 כמו כן ברורשה-CHBrFCHF , פלואור ו אתבים והCH BrCF - 2 בוצר על ידי התמרת אטום ברום נ־ 2 3 3 CHF CBr F CHF 2 2 באשר להוצרותו של החמר ,האתר ון הרי בראה כי הוא עלול היה להוצר על ידי תהליכי האיזוםריזציה הבאים: HBr BrCBrF״CH 2 -HBr CHBr CHF 2 SbF Br 2 CHBr=CF, 3 CHBrCFg 2 HF -HF- •י־־ז CHBrFCHF, כרמז לכך כי אכן מתקים אחד )או שבי( התהליכים הללו יכולה לשמש אליו העובדה כי אמנם נתגלו בין תוצרי ,הריאקציה עקבותה-CHBr=CF םסוגל להסתפת HFבתבאי הריאקציה . [713ברם ,אם אםבם מתקיםים תהליכי הדהידרוהלוגבציה הפופיעימ בסכימה הרי כוון האליםיבציה של הםיםן הלוגן היבו ,במקרה זה ,הפוך לכוון בו בעשות האלימיבציות הללו בסביבה אלקלית .כמו כן מכבידה עובדת אי גלוי CH BrCBrFבין תוצרי הריאקציה על אישור המבגבון המוצע .מכל מקומ ,קשה לראות בעין מגגבון . סביר יותר באמצעותו בוצרה_CH BrCFמה- CHBr CHF 2 2 2 2 3 2 t 2 ובאשר להווצרותם של הדי ברוסו םרי פלואורו אתבים הרי יש להבית כי המ בוצרימ דרך מבגבון ברוםיבציה כל שהוא כדלהלן: r SbF Br, CHBr CBrF • CHBr CF ברומיבציה CHBi^CHF, SbF Br 3 2 2 2 CBr.FCHF־• 2 3 CBr CHF 2 SbF Br 3 2 ברומיבציה CHBrFCHF, CHBrFCBrF, אם כי אפשר היה גם להניח כיה-CHBrFCBrFCF -CHBrד להוצר דרך התהליכים המשולבים הבאים: 2 3 ה 3 2 ׳עלולים היו -176 - 1 S b F B 2־ 3 • —^—•CHBr^Fg 2 2 Br 2 • CHBr CBrFי ^ - ״> CHBr=CF 2 >HB1 2 Br, " CHBr.CHF. 2 2 >HRr CHBrFCBrF, » CHF=CF 2 2 הרי קטר .לראות כיצד יוצר בתהליכים םעין אלוה F-CHF CBr 2 CHBrFCHF ואי לכך 2 נראית כסבירה יותר האפשרות שתרכובת זו ,לפחות ,ברצרת באמצעות בררםינציה ישירה כמתאר לעיל. הפלואורינציה של 2 CHBr CHFלמסרה פלואורו אתן לא נהקרה בעבודה 2 הבוכרית מתוך חוסר עבין בתרכרבת האחרונה; ברם ,מן הראוי לצין כי בעת הפלואורינציה של CHF CHF ולות של 2 2 באמצעות CHF CHBr 2 . שאפי ן על ידי ספקםרום ה- R -SbF HgF . ו 2 ברצרו כמויות 2 g I []72שלו בעוד שחלק ביכר של חסר הפוצא לא עבר כלל פלואורינציה. , בכך מתגלית תופעה מעניבת לגבי התמדתם ההדרגתית של אםרםי הברום שבs-T.B.E.- באטוםי פלואור: אסרם הברום השבי בקבוצה כפי שבזכר כבר קודם לכן צין -CHBr 2 Swarts כי התמדתו של ב א ם ו ם פלואור היבה קלה ירהר מהתמרת אסרם הברום הראשון בקבוצה זר ,ברם ,כפי שמסתבר מהאפוד לעיל דרושים תנאים הרבה יותר דרסטיים להתמרח אמרם ברום נוסף ב- משאלה מתמלאים בדרך כל שהיא )פלואורינציה על ידי F b s 3 ( ב ל ח ץ 2 r B s-T.B.E. 2 , HgF g ,אולם SbFאו ו א ט ו ם הברום השלישי כבר התמר ,הרי התמדתו של אםום הברום הרביעי בעשית קלה ירתר. ־ - ,177 פ י 1 ק הפל ואורינציה של ססרר .בר וסו אתו אסימטרי גם הפלואוריבציה של ידי CH-BrCBr- 1 1ו ה י א בצעה לאחר םכן על ידי חוקרים אחרים גם[ ][13;73 טלא כבפקרה טל )להלן: a-T.B.E. ( באםצעות [Swarts שלא הוסיפו דבר לממצאיו של s-T.B.E. • Swarts אטר ,כאסור ,ביתן לבצע פלואוריבציה שלו גם בתנאים בהם כפעם ולא תתקיםבה דברוםיבציה ודהידרוברוםיבציה טלו, הרי מהירות הדהידרוברוםיבציה של בםםפרםורותהנמוכות•םc-100° a-T.B.E. a-T.B.E. היגד! גדולה למדי אף ואי לכך נוצרים בעת הפלואוריבציה של כפה תוצרים םהם בדד Swarts את התרכבות הבאות :פלואורו , םרי ברומו אתן ,די ברומו די פלואורו אתן ,ברומו םרי פלואורו אתן, פלואור ו םםרה ברומו אתן ,די פלואורו מרי ברומו אתן וכן םרי -וטסרה- בר ופו אתילן, אילו ספל HF ו- Swarts HBr גם בשארית שבותרה לאחר זקוקם של התוצרים הללו, היה סגלה בודאי גם את הפנמה ברופו אתן )שבדי בעבודה הבוכחית סשארית זו( שלהווצרותו ,בעת הפלואורינציה ,יחס י Swarts את מציאותם של הפלואורו טםרה בר ופו אתן ושל הדי פלואורו טרי ברוםו אתן בין תוצרי הפלואוריבציה של a-T.B.E. .גם את הווצרותו של הפנטה ברומו אתן ,בסקרה זה ,יחס לברומיבציה של a-T.B.E. ה- .ברמ ,מנמוקימ דומים לאלו שצוינו לעיל לגבי , s-T.B.E.בראה זה סביר יותר להניח שמקורו של הפנמה ברומו אתן היבו בתהליך של הדהידרוברומיבציה החלה בa-T.B.E. - בספוח r B Swarts 2 - אל האחרון לטרי ברוםו אתילן שכן ,הטרי ברופו אתילן והפבםה ברומו אתן כאחת בוצרים בכמויות גדולות יותר בעת הפלואוריבציה של a-T.B.E. הפלואוריבציה של s-T.B.E. מאשר בעת ובראה כי עובדה דו קשורה לכך שהפבטה ברוםו אתן אםבם בוצר מהמרי ברומו אתילן. בהנחה כדו תהיה הסכימה הכוללת של הריאקציות המתחוללות בעת הפלואוריבציה של a-T.B.E. ,הבאה: 178 -־ CH^BrCBr, 2 2 SbF Br HBr + CHBr=CBr -Br, 3 Br SbF, 3 CH BrCBr F 2 2 3 SbF Br 3 2 -HBr CHBr CBr 2 2 CH BrCF 2 3 SbF Br 3 CHBr CBr F 2 HBr + CBr =CBr SbF Br 2 3 HF SbF Br CH.BrCBrF, 2 -HBr 2 •ז SbF, 2 CHBr CBrF «- 2 2 2 מן הראוי לצין שבסביםה זו לא מופיע תהליך של דברומינציה של חמר המוצא )אקויולבםי לזה המופיע בסכימה המתיחסת ל_ בי ןטתוצריה הריאקציה לא בתגלה כלל ה _ 2 CH =CBr 2 s-T.B.E. ( -שכן, .אולם אין לומר בודאות שתהליך כזה איבו םתקים הואילי ויתכן כי אי גילויו של תוצר הדברוםיבציה בובע או סכך שברום ססתפת אליו בםהירות או מכך שויבילדן סכל םקום ,כל יתר התוצרים הפופיעים בסכימה ברוםיד פתפלסר על בקלה. בתגלו ובודדו בעבודה הבוכתית. גם בסקרה של ה- •a-T.B.E. בס Swarts ס את בוםחות הסבבה של הברופו-פלואורו אתבים שבדד על סםך בוסחותיהם הםולקולריות של תוצרי הדהלוגבציות והדהידרוהלוגבציות שבצע בתרכבות הרוויות. יש לציין שגם בםקרה הבובתי היו רב האיבםרפרםציות ,של חוקר זה ,בבובות ותצוין בפיותד העובדה שהפעם קבע Swarts .(CBr CHBr 2 , F . בבובה גם אס:נוסחתו של הפלואורו םםרה ברוםו 2 ם כי םעותו היחידה ,של חוקר זה ,היתד. א -CHבקביעת נוסחתו של הבר וסו מרי פלואור ו אתן הםתקבל -אותה רשם 2 כFCBrF 2 הרי גם ההוכחותישבתן לבוסחותיהם של יתר התוצרים של הפלואוריבציה איבן בלתי םעורערות םבהיבת הםושגים הםודרביים ואי לכך תבאבה להלן הוכחות םלאות יותר לםבבה כל הברוסו-פלואורו אתבים הסתקבלים בעת הפלואוריבציה של a—T.B•E.י. א( הפלואורו מרי ברומו אתן על ידי דהלוגנציה של הפלואורו סרי ברומו אתן הבדון בוצר )1 רק איזומר אחד של ברומו פלואורו אתילן שתכונותיו שונות מאלו של שני האיזומרימ הגיאוםםריים של הCHF-CHBr. - של ה- מ- שבתקבלו כבייל מתוצר הפלואוריבציה T.B.E.־' '.' sאי לכר בוםחתו של הפלואורו סרי ברומו אתן המתקבל a-'T.B.E.י ימיוכרהה להיות ספקםרום הN.M.R. - ; CH BrCBr Fי אישור לכך אף ביתן על ידי 2 2 של ברופו פלואורו אתילן הבדון )הן זה של הפרוםובים 19 ( Fאשר הוכיח כי בתרכובת הבדובה םצויים שבי הםיםבים והן זה של ה- על פחםן אהד ). (CH =CBrF 2 179 -־ על י ד י (2 ת ע ר ו ב ת של שבי שליה- ה- א י ז ו ם ר י ם של ד י CHF=CBr 2 I.R. האיזוםרים הללו הכיל שני פסי אקויולבטיים ופלואור הבליעה )ה- (J בוצר רק בליעה הפלואורו טרי אטומי ה מ י מ ן הם נובעים ם- ס מ ו כ י ם -ד ב ר אשר ה ו צ י א פ כ ל ל F C B r ה ע ו ב ד ה כי 2 ם ו כ י ח ה כ י בעת פלואורו טרי ב ס פ ק ם ר ו ם לא ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה של שבוסחתו היא ברוםו אתן BrCBr F. 2 ברופו די הדי על י ד י בוצר די ה ב ד ו ן של הפלואוריבציה על י ד י ברומו די . CHBr=CF 2 לא נ ת ג ל ו כ ל CH FCBr F 2 לויבילדן a-T.B.E. בםפקסרה ה- מציאות שבי ל א י ז ו פ ר י ה- בתקבל ד י לחלוטין ברופו די של תוצר האיזוםרים CHF=GHF . CHBrFCHBrF ברוםו די פלואורו ל א ל ו של ת ו צ ר פלואורו אתן הנדון ה נ ד ו ן ו ל CHBr=CF - 2 ש נ ק ב ה א צ ל ח ב ר ת Matheson הדהידרוהלובבציה הזה ה ג י א ו מ ט ר י י ם של ה פ ל ו א ר ר י נ צ י ה ש ל a-T.B.E. .י ת ר על כ ן ,ע ל י ד י —. פבלון 2 . I . R .ו ה N.M.R. - א ו CHBrFCHBrF 2 CH =CFנ , [ 7 4 ; 7 5 שנוסחת ס ב נ ה ו נקבעה באםצעות ספקטרום ^N.M.R. סימבים שיעידו על הדהידרוהלוגנציה זהים ד ה י ד ר ו ה ל ו ג ב צ י ה של ה ד י פלואורו אתילן היבו a-T.B.E.א ת ה - פלואוריד N.M.R.ש ל ו ה י ו ו א י ל כ ך ב ר ו ר שתוצר CHF=CBrF 2 וה- הבליעה האפיביים ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה של ספוח ברום א ת ן שספקםרה ה I.R. - כ- ע ק ב ו ת של פ ס י אילו הכיל תוצר יתר על כ ן ,על י ד י בוצר ברומו די פ ל ו א ו ר ו א ת ן ש ב ת ק ב ל)-T.B.E.^1 פ ל ו א ו ר ו א ת י ל ן שםפקםרום ה I.R. -ש ל ו ה ו כ י ח כ י בוצרים 2 פ ל ו א ו ר ו אתן ד ה ל ו ג ב צ י ה של ה ד י ספקטרום ז ה לא ה כ י ל אף שהיו כן, בין S.S.C. CH ב( הנדון אפוא ,על אותו אסום פחפן .יתר על נוספים א י ז ו פ ר א ח ד של ברומו אתן בתרכובת ז ו שני אסופי פחמן . CH ספקםרה ה ת ע ר ו ב ת ה נ ד ו נ ה ה י ת ה ז ו של ש נ י הוכיח כי אלו 3 א פ י ל ו ע ק ב ו ת של פ ס י a-T.B.E. F ה מ צ ו י י פ על שבי ות א ת 'הברירה ש נ ו ס ח ת החסר ה י א הופיעו סצויים, H שתכונותיהם ה י ו שובות מאלו בלבד. המוכיח כ י םבחינה םגנםית והם שבין שני פסי פרופון הוכיחו כי ס פ ק ט ר ו ם ר ס ו נ נ מ ה פ ר ו ם ו ב י ם של בליעה בלבד -דבר ברומו אתן ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה של . .s-T.B.E ה ב י א ו ם ם ר י י ם ש ל ה CHBr-CBrF - (3 הפרחק פלואורו אתילן אשר כ נ ״ י ל נ ת ק ב ל פ ת ו צ ר של שבי האיזוםרים ד ה י ד ר ו ה ל ו ג ב צ י ה של ברומו הפלואורו מרי הנדון בוצרה נקי לא הכיל ספוח בךום לתוצר נתקבל אותו די פלואורו טרי ברופו )2 ־ 180־ אתו ) 2 ( כפי שהוכיחו ספקםרדI.R.-n . CHBrFCBrF רה. N.M.R. - ספקםררם רםרבבס הפררםרבים טל הדי ברופו די פלואררר אתן הבדרן )3 הכיל 3פסי בליעה בלבד ,בצורת םריפלם םפוםי ,הפוכית כי טבי אפופי הפלרארר בתרכובת זו מצויים על אותו פהפן רהם אקרירלבםיים סבחיבה םגבםית. קברע הפיצול )ה- F ( Jהוכיח כי אםרפי הפלראור םצויים על פתמן אהד.ואילו ״ הפררםרבים על הפהמן הםסרך. הבדרן היבה: ג( 2 יתר על כן אי לכך בררר טבוסחת הדי ברומר די פלראררר אתן . CH BrCBrF 2 הפלראדרר מסרה ברדפד אתן דהדי פלראררד מרי בררפד אתן ספקםרה הI.R. - והתכונות הפיסיקלי ות האתרות ) ; ( b.p.; d; nטל D הפלואורו מסרה ברומו אתן וטל הדי פלואורו טרי ברומו אתן טברצרו בעת הפלואוריבציה טל a-T.B.E. היו זהים לאלו טל התוצרים המתאימים הבוצרים על ידי הפלואורינציה היטירה טל פנסה ברומו אתן. נוסתות תוצרים אלו הינן { CHBr CBr F 2 ו- 2 2 כפי טיוכת בפרק 8הרי CHBr CBrF 2 וכאמור לעיל נוצרות תרכבות אלו גם בעת הפלואורינציה טל . . s-T.B.E. ד( הברוםו טרי פלואורו אתן ספקםרום ה I.R. -טל הברופו טרי פלואורו אתן הבוצר על ידי הפלואוריבציה טל a-T.B.E.באמצעות SbFgBry על ידי פעולת 2 על SbF Br 3 םובות יותר ,על ידי פעולת 2 2 CH BrCBrF 2 על HgF 2 מוכיח כי אותו חמר עצמו סתקבל וכן מתקבל אותו תפר ,בבצולות . CH BrCBrF 2 בכל המקרים בדד חפר טרתח ב 2 6 . 5 ° -ויט להביח טחםר דומה ) (b.p.; 23 - 2 4 °בודד על ידיSwarts הן מתוצרי הפלואוריבציה טל העיקרי טל הפלואוריבציה טל יתם לתמר טקבל הבוסתה א( 2 a-T.B.E.באפצעות 2 CH BrCBrF 2 והן כתוצר באפצעות פלואוריד הכסףSwarts . , CH FCBrFמהבםוקים הבאים; 2 בסיובו להתמיד את הברום ,טבברוםו טרי פלואורו אתן הבדון בOH - )באמצעות תחמוצת כספית( -בכטל ולפיכך הביח בתרכובת זו איבו קטור בצורת )באמצעות 2 SbFgBr ][11 - C H ^ B vב( Swarts כי הברום המצוי Swartsבכטל גמ בבצוע דהידרוהלוגבציה KOHאלכוהולי( טל הברוםו םרי פלואורו אתן אם כי על ידי פעולת CH-FCF.OCH אתילם הנתרן )בתוך אוםוקלב( קבל אתר לו יחם את הבוםחה o הסיק כי הברום היה קטור בצורת הקבוצה . -CBrF. £ 2. ומכאן - 181 - בהסתמך על םםצאים אלה פתח Swarts -CBrF את אםום הברום שבקבוצה 2 תאוריה לפיה מיצבים שבי אםוםי הפלואור ו ל פ י כ ך התםרתו של אםום הברום הםצוי בקבוצה - CHgBrאשר בדי ברוםו די פלואורו אתן םםבו יצא היבה קלה יותר םהתםרת אםום בראה כי תאוריה זו הברום שבקבוצה - CBrFשבתרכובת זו. 2 מאוחר יותר ,על ידי Henneוחבריו בתקבלה,30 נ , [ 3 ; 6 3לגבי המקרה של כלורו פלואורו אתבים ,בקבעם )אם כי לא הוכיחו זאת( כי בעת הפלואורינציה של - ולא זה המצוי ב 1 2 שנה C C F 1 2 CHC1 CC1F ־ 2 . 2 בראה כי קביעותיהם של החוקרים הנ״ל אינן בכובות .על אף ההוכחות הב״ל שהביא Swartsלמבבהו של הברומו מרי פלואורו אתן נתגלו בספרות כסה סימנים שהעידו על כך שקביעתו של חוקר זה לגבי התרכובת הנדונה -אינה נכונה ואי לכך אין גם לתאוריה הב״ל על מה להתבסם: Town and Dicky ך( BrCBrCl CH 2 באםצעות 2 וחבריהם HgO+HFובבוכחות תו חפר עצםו הם קבלו גם על ידי םפוח -71ל McBee ( םעבו שקבלו ל 3 CH [CH ] 7 . C F 7 8 F 7 3 ][71;76 B r C F H g SbCl [ בצעו פלואוריבציה של לםעבתם6!0.^ , וקבלו, 2 3 . [CHBr= CF 2 BrCBrCl CH [ בצעו גם הם פלואורינציה של 2 2 א ת אותו חפר עצםו קבלו על ידי ברוםיבציה 2 [ . 3 (3 Ruhוחבריו ] [79םענו שקבלו CH^rCFgעל ידי פעולת HFעל ) יותר ,גם על ידי חוקרים אחרים 1C(4 [ באםצעות ופלחי אבםיפון חפש ערכי וקבל S t e e l e 5 מצעות HgFוקבלו 2 המצוי בקבוצה ]. [80 3 3 1 C C F H . CH C1CF 2 [(82[ H a s z e l d i n e andבצעו פלואוריבציה של C H j I C F gב ר א ה כי אם במקרה זה םבכרת התםרתו של הברום . - CBrFעל זו של היוד שבקבוצה 2 - , C E ^ Iה ר י על אחת כמה וכמה תבוכר התמדתו של הברום בקבוצה הראשונה כאשר לידה תמצא הקבוצה . CH.Br ICBrF CH 2 2 182 -־* (6 מעבודתtarrant and Young[£83 אתר מCHgBrCFg - מסתבר שדהידרוהלוגבצןיה וקבלת באמצעות אתילט הנתרן הינד .קשה ביותר ויש בעובדה זו כדי לרמז כי גם הברוסו םרי פלואורו אתן שקבל Swarts היה בעל בוסחה דומה. ברם ,שבי החוקרים הראשובים םעבו שקבלו אתרים שהכילו אך ררק בררם ואילר Swarts אם כי קשה להבין כיצד בתקבלו םען שקבל אתר שהכיל פלואור בלבד. תוצאות כה שובות -הרי אין הדבר בלתי אפשרי• שכן[ H a s z e l d i n e [14 , CFjBrלפשל, קבל, על ידי פעולת אתילם הבתרן על בעוד שSwarts - סתירה זו מצין ב ׳ ־ 0 C H 2 2 קבל מאותם תמרים עצמם את האתר Haszeldine ברצר על ידי ריאקצית 5־ CHBrF OCF _C-H OCHFCBrF ס 2 2 c .כדי לישב כי הדבר הוא אפשרי אם יובח שהאתר שקבל Swarts Williamson )על ידי התמרת הברום אשר בקבוצה , -CHBrF )CF =CFBr ( ואילו האתר :שהוכן על ידו נוצר דרך האולפין 2 ( על ידי ספוח האלכוהול אל הקשר הכפול )הםתבצע בנוכחות יאובי אתילם(..םכל מקוס ,יהיה ההסבר לסתירות אלו אשר יהיה ,בראה כי סבנה האתר הבוצר בריאקציות מעין אלו איבו יכל לשמש כהוכחה בלתי מעורערת למבנה הברומו פלואורו אתן ממבו הוכן. CH (7סן הראוי עוד להוסיף כי 2 בזכר בספרות רק עוד פעם אחת: FCBrF 2 CHBrFCHF[ H a s z e l d i n e [84הכיבו)יחד עם האיזופר ( על ידי םפוח 2 HBr לטרי פלואורו אתילן; ברם ,לא חוקר זה ואף לא חוקר סבוםה כ[ J . D . P a r k[85- ערערר על כך ש- הםתקבל ם- Swarts CH BrCF םעה בקביעת בוסחתר של הברוטו טרי פלואורו אתן וזאת על אף העבין התיאורתי שבדבר םבחיבת הסדר וםדת הקלדת לפיהם בעשית התמרת אטומי הלוגן ,באטופי פלואור ,המצויים בהלו אתנים. יתר על כן ,אם כי הכבת , CH-BrCF-,בשיטות שונות ,נזכרת בספרות םספר פעםים ] ; t 13; 71; 73; 76-80; 83; 86-90ואף סבבה של תרכובת זו הוכח הן באםצעות ספקסרום הI.R. - ][93-95 של 2 והרסן שלה ] [90-92והן באמצעות ספקטרום הN.M.R. - שלה ,אין עבודות אלו פוכיחות,בפישרין,כי על ידי פלואוריבציה ישירה CH BrCBrF 2 בוצר ה- 3 . CH BrCF 2 ברם ,השראת הספקםרה הב״ל )שפרסםו תוך בצוע העבודה הנוכחית( עם הספקטרום של הברוטו טרי פלואורו אתן הבוצר תו של האחרדן הינה . CH 3 פ-CH BrCBrF 2 מוכיחה כי אכן 2 B r C Fס פ ק ט ר ו ם רסוננס הפררםרבים של תוצר 2 הפלואורינציה הנדון סביל 4פסי בליעה בלבד ,בצורת קורטט טפוםי ,ואילו 19 ספקטרום רםובבם הF ^- מכיל רק 3פסי בליעה בצורת טריפלט טפוםי ואלו פוכיחים כי שלשת אסופי הפלואור שבתוצר הפלואוריבציה של סצויים על אותו אטום פחםן ולא כפי שסבר 2 CH BrCBrF FCBrF,J Swarts״(eH 2 .עובדה 183 -־ זו היבה ראטובה בסדרת עובדות טתבאנה להלן המוכיחות כי קבלתה טל קבוצה םרי פלואורו סתילית ,על ידי םובםםיםוציה טל אסומי ברום בפלואור היבה קלה יותר םקבלת״קבוצה די פלואורו םתילית ולא כל טכן סקבלת קבוצה פלואורו מתילית. יתר על כן ,מהעובדות שהבאר לעיל מסתבר גם טהקבוצה הםרי פלואורו מתילית היא שגורמת לכך שהברום המצוי בקבוצה B r -CH 2 ה ס מ ו כ ה הוא איברםי יתסית וזאת לא רק לגבי ההידרוליזה שלו ולגבי הדהידרוברומיבציה אלא גם לגבי ריאקציות אחרות כגון :אםיבציה )עם אבילין( ] [31וכן הריאקציה עם באצםון KI ] . [96וכן התםרתו באםום פלואור. מהאמור לעיל מתבלט ,פעם בוספת ,הקושי הקים בהכנת פלואורו-הלו אתבים בהם יסצאו אסופי פלואור על שבי הפחסבים הסמוכים -דבר אשר ,על סמך עבודותיהם הנ״ל של Swarts ו- , Henneבראה בביתן להתבצע בקלות ברם ,אין האסור פוסל את בבובות קביעתו של ־ C H g B r C B r F jה ו א איברטי יחסית -שבן אםוםי הברום הראשובים ב- Swartsשהברום אשר ( התםרתו באטום פלואור דורשת תבאים דרסטיים יותר ) . a-T.B.E. T.B.E.-tt , 2 ( HgFםאשר התםרת שבי בטסרה ברוםו אתן זה קיסת ,אפוא, המשכיות במדת הקלות שבה ביתן להתמיד את אטומי הברום באםוםי הפלואור :את הראשון קל יותר להתמיד מאשר את השבי ואת השבי יותר קל להתמיד מאשר את השלישי. לעומת זאת בs-T.B.E. - כב״ל קל יותר להתטיר את אטום הברום הטבי )שבקבוצה (-CHBrFטאשר את הראשון ואילו את אטום הברום השלישי הרבה יותר קשה להתםיר והבצולות של CH_BrCF-הן הרבה יותר טובות םאלו של . CHBrFCHF. - 184 - פ ר ק 8 הפל ואור ינצ :יה הישירה של פנטה ברומו אתן מהאמור במבוא לחלק זה של העבודה ניתן להוכח בחשיבות הנודעת לתולדות הפלואוריות של הפבטה ברומו אתן ,כחסרי מוצא אפשריים לסיבםזה חד שלבית של 11פתור 14התולדות הברוסו-פלואוריות האפשריות של האתילן; 11תרכבות אלו כוללות את כל הברופו-פלואורו אתילבים שאיבם פכילים כלל מימן וכן את כל אלו בהם מצוי פלואור על שבי אסופי הפחמן. ברם ,כפי שיסתבר להלן,הרי למרבה הצער לא ביתן לקבל את האחרובים פתוצרי הפלואוריבציה של פבםה ברומו אתן עצמו ואי לכך כרוכה הכבתם בשיםות עקיפות ורבות שלבים. הפרק הבוכחי ידון רק באותן תולדות פלואוריות של פבםה ברומו אתן שביתן להכיבן על ידי התסרה ישירה של אסופי הברום ,שפכילה תרכובת זו ,באטומי פלואור ואילו בפרק הבא תידון הכבת תולדות אחרות של חמר זה. כפי שצוין לעיל הרי וד-1,1-.די ה-1-פלואורו-1,1,2,2-טסרה ברומו אתן פלואורו 1,2,2-טרי ברומו אתך בודדו כבר על ידי י תוצרי הפלואוריבציה של a-T.B.E. Swartsפתוך וכאמור היתד .אחת מהבחותיו של חוקר זה כי התרכובת הראשונה בוצרה על ידי פלואוריבציה של פבםה ברומו אתן והשניה משום מה לא ביסה בוצרה על ידי פלואוריבציה של הראשובה. ) Swartsואף לא חוקר אחר( להוכיח זאת על ידי בצוע בעין של פלואוריבציה הדרגתית של פבםה ברומו אתן בקי ורק זה מקרוב ה, ה ממבו כ י פרםפה עבודת ב ו F F Vieheוחבריו r B C = ] [97אשר קבלו r B H C . ברם ,גם חוקרים אלו לא הוכיחו םבבה התוצרים .שקבלו ולא הביאו כל הוכחה לכך שאכן איזוםרים אלד .בלבד בוצרו בריאקציות שבצעו וכן לא םתארים בעבודה זו שלבי פלואוריבציה גבוהים יותר של פבםה ברומו אתן. 2 - C B r ה ר כ ב ו C B r Fב ש י ם ו ת )שלא תפיד צויבו( , C H B r 2 2 גם על ידי חוקרים אחרים שהתעביבו בתכובותיהן הגיאולוגיות ובםפקםרה שלהן ][98-100 .מבין שלשת האיזוסרים האפשריים של הדי ברומו טרי פלואורו אתן, # [ כבר כמה שבים בטרם פרסמה העבודה הב״ל של Vieheוחבריו בוצעה פלואוריבציה ישירה של פבסה ברומו אתן ,במסגרת העבודה הבוכחית ,לצורך הכבת CBr =CF. . [ CHBr=CF158 2 ־ 185־ -CHBr CF 3 -CHF CBr .,ו ה ; 2 2 2 F C H B r F C B r F 2 ידועים מהספרות רק -ה( CF CHBr7 .נחקר אך פעם טני הראטונים )ביחס לאיזומר הטליטי ראה פרק 2 והוא הוכן או על ידי ברוםיבציה טל[ C F g C H g[87^78 ] C ממלה הנתרן טל חומצה טריפלואורו אצמית 3 או ,בטיסה רבת טלבים, * ,101אך לא נודע על הכנת איזוםר זה באפצעות פלואורינציה ישירה טל -CHBrFCBrF . CBrFCHBrה 2 2 2 ירתר והוא הוכן לראטובה על ידי[ S w a r t s[8;5 2 F 3 L b S 2 בטיסה רבת הטלבים הבאה: KOH CHBrgCHBrFך^־CHBrFCBr •־ CBr־. C|F SbF Br ־־•=— F CHBrFCBr נחקר הרבה B 3 a 0 CHBrFCBrF 2 םאוחר יותר הוכן ה- 2 2 CHBrFCBrF 2 י Br ־ ^ C H B r F c B r F j CHF=CF SbFgBr 'r^r״ :. KOH 2 _CHF״*• CHBr גם בטיסה העקיפה הבאה ];: [1485 2 ^ - F=CF1CC-י• >CHClFCBrF 2 2 ?SbF Br ן CHBr CHBr 2 r H B 2 ^ - F11 FCCCC 2 2 כסו כן הוכנה תרכובת זר על ידי חוקרים אחרים ] [102-106בטיסות טהיו קשורות תמיד בקבלת םרי פלואורר אתילן טדרך הכנתו אינה קלה כל עיקר. Henneוחבריו על ספר עבודת ][3;9 ביתן היה לחשב כי אפשר גם לקבל איזומר זה מל הדי ברומו םרי פלואורו אתן על ידי פלואוריבציה ישירה ; CHBr נת ה- 2 C B r F ב CHBrFCBrF 2 מ א ו ל ם למרות זאת שאפשרות כזו עלולה היתד! לקצר את דרך ד ד 2 • נכרת ועל אף העניו התיאררתי הקים בבצוע ריאקציה זו מבחינת קביעת הכוון בו מתנהלת ההתמדה ההדרגתית של אטומי הברום ,שבפבטה ברופו אתן ,באסופי פלואור -לא בודע םהספרות על בצועה והיה ,אפוא ,עניו רב לבםות זאת. הפלואורינציה של פבטה ברופו אתן לפלואורו םםרה ברופו אתן ולדי פלואורו מרי ברומו אתן בוצעה בעבודה הנוכחית באטצעות טלשת אטצעי הפלואוריבציההבאים-HgF+ *SbFו SbC1 3 5 >SbF + 3 2 r B 2 ן הבתובימ הפיסיקליים הזהים טל תוצרי טלט הריאקציות הוכיחו כי כוון התפרת אטרפי הברומ בפלואור איבר תלדי באמצעי הפלואורינציה. הללו כבר נזכרו לעיל )פרקים ,7 טבי הברוםו פלואורו אתנים (6וםבבם הוכח כדלהלן: הפלואורו טמרה ברוטו אתן (1על ידי דברופיבציה טל הפלואורו טטרה ברופו אתן הנדון בתקבלה תערובת טל טבי איזוםרים טל די ברוםו פלואורו אתילן טםפקטרה הI.R. - והN.M.R. - טלהם הוכיחו כי היו אלה טבי האיזוםרים הגיארםםריים טל ־ CHBr=CBrF ידי ולא ברום ספות היה ל- בתערובת מצרי CHBr=CBrF - 186 האיזרםר )טהוכן בקי . » 1CHF=CB 2 ידי על על יתר על כן, ד ה י ד ר ו ב ר ו מ י ב צ י ה טל BrCBr F ( 2 הפל ו א ו ר י בציה טל י ה טל ( הוכן לעיל כאפרר אתילן ה- זה וה- על טבי ידי היה אתן טבתקבל קטן הפסים יותר ברופו טבספקםרום יותר טיבאו אטופי התפר כן, בו ערכי הפלואור לכר טל פבטה ברוטו בוסחת - ידי די טרי אחד(; פחםבים 2 אתן ברם יותר סםוכים םצויים טטרה בין הפסים אפיביים אותו ברופו טיסתבר כפי לתרכבות אטום בהן הגדולים פחמן. הבוצר ואיזוסר 2 ברופו טהופיעו הערכים אתן בין פבםה (. ואילו אצל הללו טל הסרהק 48.5 א ת ןהיבה F:CHBr> CBr ברופו דהלוגבציה פלואורו פלואורו אתילן ברום CH טתכובותיו די בטבי c.p.s. הפלואורו ברופו ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה טל הקםנים והםיםן על זה ידי בלבד אתן טל אתילן ] [107׳ ל ג ב יה-CHBr=CF (2 ) H םםרה וםפקםרה האיזוםרים םהפרתק טבםצא J די הפיםיקליות ברומו זו. על םפוח F אצליטבי ( על זהות ידי די טבי CHBr=CF 2 היו ברופו ל- זה כי הדי כמו אסופי תוצר טרי ברומו אתן I.R. טלו התאים הוכית םפקםרום הפלואור בקי דהידרוהלוגבציה אתילן ה- כן 2 ב ת ק ב ל טל סספקםרום N.H.R. ) ט מרי ברומו די א פלואורו טל פנםה טרי I.R.י על טל ר פלואורו ה- לספקםרום טבו הפלואוריבציה הדי ה- הנדון םצויים 2 B r C B r F לאלו טל פלואורו פלואורו טספקםרום ; 2 ידי בתקבל הרי וםיםן פלואורו ברומו ד ה י ד ר ו ב ר ו פ י ב צ י ה טל אתן ( 2 לפלואורו הפלואורו )כל ידי ״2 ברור (1 די על ) CHBrF CHBrCHF 2 ( אתן. בליעה =CHF=CBr J כי הדי על בפרק לפקרה בריאקציה ברומו 12 פלואור הפלואוריבציה טפרםם הפרוםובים טבתקבל ברום המצויים פסי ו טתכובותיו ברומו ״ אי בתקבל טל ספות פ א ל ו טל פבםה הכילו 2 טל ידי 7.2c.p.s J=p אפיביים בוצר טובים א 2 ב ר ו ם ו אתן רסובנם אתן C ב ק י ע ל היו F םצויים חסן. . טלו ספקםרה H םםרה ם- על 2 פלואורו . םהבתובים יתר r פלואוריבציה םםרה ) B N.M.R. (3 הפלואורו ברומו C H F = C B r בתקבל I.R. המתקבל ר פבמה אתן. בתקבל ברומו ברומו טלו אותו אתן אתן התאים . הנדון לזה - 187 - שפרסם ] [108ואף חושב באופן תיאורתי ] [109לגבי 19 רסובבס ה- F _CF =CBr .ספקםרום של הדי ברופו די פלואורו אתילן הבדון הכיל פס בליעה )עיקרי( אהד בלבד -דבר שהוכיח כי התפר שבתקבל בדהידרוהלוגבציה הכיל איזוםר אחד בלבד של הסר זה. סבבהו של איזוםר זה סוכה אף סכך שבהגברת גבוהה בםצאו בםפקםרום רםובבם \ , ? ^ - 7בוסף לפס העיקרי הב״ל ,רק 4פסים של לויבי ) ( S a t e l l i t e sה^) C-בתכולתו הטבעית( שםקורם בS.S.C. - 13 19 1 7 בין ה F • -לבין ה- אילו היה תוצר הדהידרוהלוגבציה אחד פהאיזוםרים . C הגיאוםםריים של CFBr=CFBr בספקטרום רסובבם ^ ^ F ( 1 )אשר גם לכל אחד םהם פס בליעה עיקרי אחד ,הרי היה סספר הלויבים גדול יותר -שכן ,בסקרה זה היו םצויים בחלק םהםולקולות שבי אסופי פלואור בלתי אקויולבטיים 1 1 2 םבתיבה םגבםית )אםום Fאחד על ה 0 -והשני -על ה.[61] ( 0 ^- םהאסור בסעיפי הסשבה 1ו 2-ברור כי שבי אםוםי הפלואור םצויים בדי פלואורו טרי ברוטו אתן על אותו אטום פחםן ואילו םסעיף םשבה 1ברור CHF כי נוסחתו של זה איבה C B rש כ ן ,אילו היתה זו בוםחתו היה בוצר2 3 בעת הדהלוגנציה חסר הםכיל אםום פלואור אחד בלבד ואי לכך נ וסתת סבנהו של הדי פלואורו םרי ברוםו אתן הבדון םוכרחה להיות (3 . CHBrgCBrFg בוסחת סבנה זו נתאשרה אף על ידי ספקםרום רםונבם הפרוםון של הדי פלואורו םרי ברופו אתן״הבדון ,אשר הכיל 3פסי בליעה בלבד בצורת םריפלט םפוסי -דבר הםוכיה כי שבי אסופי הפלואור םצויים על אותו פחםן והיבם אקויולבטייפ פבחיגה טגבטית. ברוםו אתן יכל להיות ,אפוא ,או 2 תוצר הפלואוריבציה הבדון של הפנטה CHBr.CBrF. 2 הםרתק שבין פסי הבליעה )ה_ -״j או 2 ״CHF CBr .ברם, O ( היה בתחום האפיבי לs.S.C. - שבין Hr םיםן ופלואור המצויים על שבי אסופי פחמן סםוכגם )ראה פרק (12ובוסחת הדי פלואורו םרי ברוםו אתן הנדון הינד . ,א פ ו א ! . 2CHBrFCBrF בוםף לפלואורו םםרה ברופו אתן ולדי פלואורו סדי ברוםו אתן בוצרים ,בעת הפלואוריבציה של פבםה ברוםו אתן ,גם תוצרים אחרים שםהותם ודרך הווצרותם האפשרית םתארים בסכיםה הבאה: ־ 188־ HF SbF, CHBrFCBrF, 3 HgF, 2 CHBr CBr 2 Br, CHBr CBr F 2 2 2 -HBr 3 2 -Br, F.A. CHBr CBrF -HBr 2 HBr + C B r = C B r -HBr 3 CBr CBr 3 CHBr CF 2 2 2 2 CBr =CBrF 2 Br, I Br, CBr CBrF F.A. CBr CBr F 3 3 2 | '.A. r ] הנדון ^ SbFg.+ SbClg מן בעבודה אין להסביר כיצד הולכת 4 בודדו בעת ש ז ו בעבודה סהםכיםה הגורם מכך( HgF ה מ ת ח ו ל ל ו ת ב כ ל א ח ד משלשת תרכבות שאותרו גם ניתן היה התרכבות הבלתי ז ה ,את יתר תוצרי בכלל הריאקציה. לשלום על 1 0 0 °נ י ת ן הלואי המופיעימ הנוצרות א י ל ו היתד. הריאקציה, הפלואוריבציה למצוא ) Cו א ף האחרים פתבצעת אולם, בין ל ע ו מ ת זאת כמעט בסכימה הרי ללא שכן, 100° האמצעים אתן בצולת הבררמר רוויות ב ט פ פ ר ט ו ר ה של . 1 3 0 - 1 5 0 ° הב״ל. ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ו ת של הפבםה בר ו פ ר להשפיע על ב ט מ פ ר ט ו ר ה של ב א מ צ ע ו ת שבי ר ו ר י ר ת שבסכימה באמצעות המקרים כמות התרכבות הבלתי - ז ו לא בודדו כלל אלא הב״ל הרי באמצעותו מתקבלת על הדעת רק באמצעות במקרה בצעה על ב פ ק ר ה של ממני; בסכימה ידי הנוכחית שהפלוארריבציה 2 הבאים: אםצעים כאפצעי ב- הפלראררינציה ה פ ל ו א ו ר י נ צ י ה בצעה )ראה ל מ ט ה ( . - בעוד להראות אחרים; והדהידרובררמיבציה טלו היחידי כ י ; א ת שלב לפיכך, אותן ב א מ צ ע ו ת א מ צ ע י זד .מ ת ב צ ע ת כ ב ר במהירות בעשית ב ו ד ד ו ר ק כאשר הריאקציות המתקבלימ 2 פחות המופיעים ו ג ד ל ה כ כ ל שערלה ה ם מ פ ר ם ו ר ה בה מתבצעת H הריאקציה שםסתבר אתבים הםםפרטורה הפלואוריבציה שבצעו ב א פ צ ע ו ת כ ל אחדנטנמצעי כמה מהתוצרים ב ו צ ר ו כל הדבררמיבציה פלואורו ב- כי ז ו מתארת את פלואורינציה 2 ו ה ו א בא 2 [ HgF ואילר אחרים ב ר ו מ ר אתן עלולרת F לצין 2 2 אםצעי לבצע , SbFgBr הראוי כפי g ביתן א ח ד מהשלשה א ך ל א באה פבםה 2 הבוכחית סכימה היא B ה ס י ם ן "»SD".F.A.־I־: הפלואוריבציה אמצעי C ! 2 FCBr F^r^—CBr FCBrF -שכן, אפילו ה ת ו צ ר י ם את כ ל ואין מוצאימ, ה ו ר צ ר ר ת ם של א ל ה ־ - 189 בטציאות םתבית הבוצרות של זה על ב ר ו ט תפשי ידי םבת על אלו הרגילים הריאקציה אשר מערכת לאחר סגורה הבצולת דברופיבציה חפשי כלי אתן, ברומו מתחרה שנערכו ירדה דוקא, עם עם הואקאום איבו אטמי( אפילו התקדמות בדרך זו בואקאום את ו י ח ד עם אשר ט ש ה ח ז ר ו אל בצוע נצולת תוצרים בתבאים כלי נ ו צ ר פחדש משפר, חלה, לתהליך אתילן. כי תהליך הריאקציה םאחר - בתברר שם. רציני ולשפר הריאקציה. זאת טצוי לבצע ואכן -שכן, הרי איבו וטרי )כ10- אתבים - ולבסות באםצעות המתפתח פלואורו בפבםה ברום זו לכמויות ברומו פלואוריבציה. ו ב ל ח ז העצמי הברופו בנםויים הריאקציה פפבו אתן מסוימים, שבצולת בתוך התוצרים שהרחקו עבר אתן: ה ר י א ק צ י ה גם ברומו בתנאים -הסתבר פכן הפבטה פאזור מ ת ר כ ב י ס מתדש כל של ברומו התוצרים אתבים מאזור הם להוות, של ה פ ב ם ה פלואורו הרהקו אתן עלול ל ה ר ח י ק את הברומו ה ר י א ק צ י ה אשר, ה ד ב ר ו מ י ב צ י ה של דברוםיבציה הפלואוריבציה באזור פרט הקטנות פבםה הריאקציה באופן בתנאים ברומו בתוך בולם, את רגילים, שווי ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה בוסר• המשקל: Br+ 'CHBr=CBrי CBr ,CHBr 2 הפבםה לכוון בלחץ 2 ו ה ש פ ע ת ו של הפלואורו םםרה אתבים זה והברום מתבמאת, ברומו תבאי באםצעות 2 ברומו אתן 3 הלחץ אתן והדי 5 יותר במקרה רק השפיעו ברם, . זה, םרי זו השמוש ביחסי קל ב ר ו פ ו אתן באופן לא אלא אתילן בשבוי פלואורו )והואקאום( ד .ת ע ר ו ב ת 0 1ל SbFg + 8 ה י נ ה קסבה והמרי למעשה, ברומו ם ת ר כ ב י ם מחדש דומה בלבד ב- - האחרון. ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה שבצעה שבצולת c ה פ ת ק ב ל ו ת של ל ט ו ב ת ו של גם על SbCl גם הכמויות ל ל א שמוש הברופו אף פלואורו הריאקציה מ ס ב ך את ה שבוםף בכך SbCl,. ה- דרך לברופו-פלואורו מהוה, התרכבות מצא אשר כי אפוא, הבלתי על גם פעולת ידי ביתן להביח ברוטו באלו r B C C l לא אתן עלולה B r בעשה בודדה י 5 ואזי ! בעבודה התרכובת b S C הבוכחית האחרובה SbCl אפשרות על די ל פ ע ו ל על להוצר לאחר א על ב ל ו ר י ב צ י ה שיש זו מכן ם כל הטרי בסי ו ו ) אתילן ברופו פתקבלות . אתילן ועלולות 2 את כל ; = 1.4575 התרכבות באופן הפתקבל 3 -CHBrClCBrF לאתר ללמד ע ל ו ל ה להתבצע מ ע ב ו ד ת ו ש ל[ W a l l e[110 הבאות :CHBrClCBr פלואוריבציה כי ל ה ב י ח שהיא וCHBrClCHBrCl התרכבות . ביתן ברומו -CHBrClCHClg, עלול עלולות להתבצע, H g 2 C אמצעי רוויות. CHBrClCHBr כ אתבים בוצרים גם ברוםו-כלורו-פלואורו אתבים. להתקבל אנלוגי סהפנםה ClCHBrClCBr ו- 2 התרכבות: ו התרכבות 3 0 30 ( d2.245=n הללו - ועובדה הרי, זו מרמזת 190 -־ מכל םקום ,הווצרות הברומו-כלורו- על כך כי אכן ריאקציות אלו הן אפטריות. פלואורו אתנים לא זו בלבד שהיא גורסת לירידת הנצולת של הברוטו פלואורו בראה כי קשי זה עלול אתבים ,אלא היא מקשה פאד על הפרדת התוצרים ובקויים. היה להיות הסיבה לכך שכפה נתונים פיסיקליים של ברומו פלואורו אתבים שנקבעו על ידי וחבריו בעבודות שנזכרו לעיל היבם שובים בסקצת Henne םאלו שנתקבלו בעבודה הנוכחית לגבי אותן תרכבות אשר הוכנו ללא נוכחות .SbClg מהעובדות שהבאר לעיל ,בדבר הדברומינציה טל הפנמה ברומו אתן ,םסתבר כי ניתן להשפיע על תהליך זה על ידי תוספת ברום לריאקםור ,ואכן נתברר כי על אף הפרוק הניכר טחל בפבטה ברומו אתן בטמפרטורה של , 1 3 0 - 1 5 0 °הרי ניתן לקבל ממבר בממפרמורה זו )תיר 3-4שעות( נצולות גבוהות למדי פלואורו אתבים על ידי השמוש ב -״+ Br ) 90$״י ( של ברומו :! SbFתבאי שמוסיפים מראש כמות גדולה כי 2. יחסית של ברום )עד כדי 3 0 $מהכמות הםולרית של 3 ברם ,בתבאים אלה •(SbF םםתפת הברום גם לתרכבות הבלתי רווירת האחרות המופיעות בסכיםה הב״ל .אם לא כל תוצרי הריאקציות הצדדיות הללו בודדו )ולפיכך קשה לקבע אם אםבם כי פתקיפות כל הריאקציות הרשופות בסכיפה( ,הרי פכל םקום ברור כי כשסוםיפים לריאקםור כסות ברום גדולה יחסית אין מגלים את התרכבות הבלתי רוויות )כפי שנתגלו ,כאמור ,בסקרים טל השםוש ב- בוצרת כסרת בכרת של 2 2 g CBr FCBrFשהי בו התוצר הסופי של כל הריאקציות 2 הצדדיות הפופיעות בסכימה הנ״ל. ספוח HgFו- 5 ( !SbF + S b Cולעוםת זאת סבבה תרכובת זו הוכח על ידי הטואת . אל I.R CBrF=CF 2 בקי. הטפעת כסותר היחסית טל אמצעי הפלואוריבציה על כםרירתיהם היחסיות טל הפלואורו טטרה ברומו אתן והדי פלואורו טרי ברומו אתן המתקבלים סהפנטה ברומו אתן מזכירה את המקרה טל SbFg 1 : a-T.B.E.כסםוםיפים לריאקטור /3מול על כל 1פול פבטה ברומו אתן בוצר בעיקר התוצר הראטון ורק כמות קסבה םהשבי בעוד שכאטר םרםיפים לריאקמור 2 / 3מול על כל 1מול פבסה ברומו אתן מתקבל בעיקר הדי פלואורו טרי ברומו אתן ורק טעט פהפלואורו טטרה ברומו אתן. אי לכך תרזרת גמ במקרה של הפנטה ברומו אתן התופעה שצויבה לגבי הa-T.B.E. - לפיה התםרתו של אטום הברום בקבוצה הטרי ברומו מתילית הינד. קלה יותר םהתםרת אסרם ברום נוסף בקבוצה זו שלצורך בצועה דרושות לא רק כמויות גדולות יותר של אמצעי פלואוריבציה אלא אף טמפרטורות גבוהות יותר ) 150°׳*׳( וזמנים ארוכים יותר )~6טעות(. 191 -־ התםרתו של אםום הברום השלישי בפבםה ברוםו אתן הינד .הרבה יותר קשה מהתמרת שבי אםוםי הברום הראשובים והיא מתבצעת בנצולות מתקבלות על הדעת ,רק באמצעות 2 HgFולאחר שעות בשול מרובות בםמפרםורות גבוהות בצולת קצת םובה יותר ) ( 4 0 - 5 0 $מתקבלת בעת שםבצעים יחסית ) . ( 1 7 0 - 1 9 0 ° הריאקציה בכלי סגור תחת הלחץ העצפי המתפתח בטמפרטורות אלו ) 1 5 - 2 0אטמי(. גמ םבחיבה זו דופה,אפוא ,הפנטה ברוםו אתן ל . a-T.B.E.-ברם ,בעוד שהתוצר לואורי של האחרון ) CHgBrBrCBrF CHמכיל 2 ( את הקבוצה , - 2 שהפלואוריבציה שלה היא קשה יחסית )ולכן תוצר הפלואוריבציה הבוספת של תפר זה היבו ה- CHBrCBrFסכיל )דהייבו:CHBr 2 3 - (CH BrCFהרי התוצר הדי פלואורי של הפלואוריבציה 2 את הקבוצה ( 2 - 2 שהפלואוריבציה שלה קלה יותר; קים ,אפוא ,סכוי םסוים לכך שהתטרת אטום הברום השלישי בפנםה ברופו אתן עלולה להתבצע הן בכוון של יצירת _CF״ CHBrוהן ; של יצירת . CHBrFCBrF 2 ו 3 כ א ן 2 ן! ,כפי שמראה כבר הסכימה הנ״ל בוצרים בריאקציה זו שבי האיזוסרים הללו )התערובת רותחת בתחום . ( 7 3 - 7 6 °בעובדה עדיפה בתערובת 3 C F הגדולה יותר של אטום הברום המצוי בקבוצה - 2 -CBrF 2 מוצאת את בסויה פעילותו מ ז ו של הברומ שבקבוצה . -CHBr 2 מן הראוי עוד להוסיף שהקושי בהתםרתו של אטום הברום השלישי בפבטה ברומו אתן איבו הסיבה היחידה לכך שהבצולת של הדי ברומו טרי פלואורו אתנים היא במוכה יחסית - ,שכן ,כפי שמראה הסכימה הב״ל הרי סיבה בוםפת לנצולת הנמוכה היא העובדה שב- . 2 חלה דהידרו ברוםינציה ל- CHBr CBrF 2 2 בתולדתו הדי פלואורית כמעט ולא מתקיפת דהידרוברוםינציה בתבאי הריאקציה. םבבם של שבי האיזוסרים של הדי ברוטו טרי פלואורו אתן שבתקבלו CHBr ה ב א ה הוכח בדרך (1 2 C B r F 2 : על ידי זקוק אטי בקולובת טוד בת 50פלטות הפרד תוצר הפלואורינציה הבדון לשתי פרקציות שרתחו ב 7 3 « 1 ° -ונ־ 3 °־ צ 7שלשתיהן וסחה -I.RHBr C 2 . היתה נקיה סחברתה. ואשר ספקטרה הF 3 2 שלהן הוכיח כי כל פרקציה 192 -־ (2 ב ־ 1 °י 7 3היא קשה ביותר; אך אחרי 16שעות בשול ביתן היה לגלות בתמיסת האם יאובי ג־ הדהידרוהלוגבציה )באסצעות KOH מימי( של החםר שרתח ~ Fאך לא " . Brלעומת זאת הדהידרוהלוגנציה של החמר שרתח 7 5 * 3 °היתה הרבה יותר קלה ובתמיםה המימית בםצאו יאובי CHBr.CF אי לכך יש להביח שהתמר הראשון היה ה- כי עלול היה להיות או 2 (3 "Br בלבד. ואילו האיזומר השבי JL CHFאו .FCBrCHBrFCBrF 2 2 Znבאלכוהול, דהלוגבציה של שבי האיזוםרים בוצעה באמצעות התוצרים הגזיים של הדהלוגבציות בועבעו דרך ברום שהקרן במנורת U.V. םפוח הברום זוקקו ונבדקו. בחפר שרתח ב־ ותוצרי בתוצר הסופי של תשלובת ריאקציות אלו אשר בוצעה היה CBrF CHBr1°*73שפבבהו הוכח לעיל בעוד שהתוצר של 2 2 תשלובת הריאקציות הדומות שבצעה בחמר שרתח ב 3 ° -י 7 5היה זהה לחפר הפוצא, I.R. כפי שהוכיח ספקםרום ה- ב־ 7 3 * 1 °הי ב וה CFg-CHBr ה- שלהם. בעוד שהחסר הרותח 2 -CHF אי לכך מסתבר שוב כי החמר הרותח ב ־ 75 • 3 °הוא ולא ה - FCBr CHBrFCBrFשכן ,אילו היה תוצר הפלואורינציה 2 2 2 בעל הנוסהה האחרונה ,הרי היה מתקבל לאחר תשלובת הריאקציות הנ״ל די פלואור ו סרי ברומו אתן. (4 ספקטרום הI.R. - של האיזופר שרתח ב־ 7.5•3°היה זהה לספקםרום •א של דוגפת CHBrFCBrF גם לספקםרום שפרסם C 2 ( . שהוכן על ידי םפוח ברום לטרי פלואורו אתילן •א•* ] [85לגבי חסר זה שהוכן בשיםה דוםה והתאי ) .ספקטרום ה1^«- לא פרסם עד (5 כה CF 3 םפקםרום רםובגפ הפרוםון של הפרקציה הרותחת ב°־1־ 73מכיל 4 פסי בליעה ,בצורת קורטט טפוסי ואילו ספקםרום רםובבס םכיל 2פסים בלבד. ^*F 1 ,של חפר זה אי לכך ברור שבדי ברוטו טרי פלואורו אתן הבדון בםצאים שלשת אטומי הפלואור על אותו אטום פחםן והם אקויולבםיים פבחיבה סגבסית. מבלון שבקבה אצל חברת ה CHBrFCBrF . Columbia בספקטרום שפרסם היתד .הפרדה גרועה בין פסי הבליעה וקשה היה לההלימ אם היה אםבם בעל CHBr CBrF החפר שבתקבל על ידי הפלואוריבציה של י לכך הוכן האחרון ,שוב ,על ידי ספוח הברום א . לטרי פלואורו אתילן. 2 193 -־ ז א ת ם כ י ל ם פ ק ט ר ו ם ר ס ו ב ב ם ה פ ר ר ם ו ן ,של ה ח ס ר ש ר ת ח ב ־ 75«3° לעומת י בליעה ואילו בספקטרום קבוצות רסובבם פסים )8 )הסם כיפי(. מספר הפסים שביתן אסופי הבדון פכילה מבבהו של על - סספר פלואור הםצויים Fםצויים באחת פחסן לצפות הפחמן החמר לו שרתח וביתן ואי יהיו לכך מהסדר אין אקויולבםיים 3°י75 מוכח, אפוא, האחרון זו המתחלקים פזו היבו בכך הכרחי ששבי אסופי טגבסית הפלואור האחרים אי נמצאים על אותו לבבי ה ע ו ב ד ה שהוא j החמר הפלואור )ראה אסיסםרי אולם בבוסף לכך פראים קבועי הפצולים )ערכי ה- HF כ י על א ם ו פ פ ח מ ן א ח ד מ צ ו י י ם ה ן פ ל ו א ו ר ו ה ן ס י מ ן ב ע ו ד ששבי אטום בכרת ה ם כ י ל שלשה ש ה מ ו ל ק ו ל ה של טבחיבה מעצם בפרה גדול ה ר א ש ו ן של חמר להסבירו זה 4 הפרוחקות בספקםרום בספקטרום אחד אסיסםרי ב־ - - בשביה( הרב שבםצא מימן הםסיר פסים ו16- הפסים ואםום n ^ 2 פסים לשתי ( פרק .(12 מכיל פחפן שבקבעו אטומי פחמן. ל כ ך ב ו ס ח ת ו של ה א י ז ו פ ר ה ר ו ת ח ב 75-3° - היא , CHBrFCBrF, - 194 פ י ק ה פ ל ו א ו ר י מ נ י ר ,של ס ד ר ההתםרה אתבים ברוםו אפופי םצויים כרוכה בלבד שתוך לעבודה בצועם בלחץ אסופי על פבי B C F r B H C כבר אושר הדבר ה כ נ ת ם של - פלואור ברומו איבה קלה כל )לטרי או גבוהים עיקר טםרה כגון: חזקים בשבי פלואורו הםםרה אתנים בהם והשגת משימה זו פ ל ו א ו ר י ד י ם ( שלא זו ה כ ו ל ל ת א ל א שאף לשם כ ך פלואוריבציה העובדות הברום שצוינו הקשורים לעיל לאםום אטום לפיהן יתטרו ברומו הטרי מעבודותיו םתילית. םבוכרת, פ ח מ ן שלא ב ר ו ם אחר ) 3 קבע כי הפחםבים הבצולת ואפצעי ה ת ט ר ת ו של כ ל שבקבוצה בשתים יורדת אטומי ברומו באםופי אתו דרושים _ HgF מכשיר או c מתאים SbFשהכבתם גבוה. לאור התמרת ברופו אתן הברום פראה כי פלואוריבציה גבוה קשה ו ם ח י ר ם -1פלואורו-1,2,2,2-טסרר, פ ל ו א ו ר על שבי בבצוע שלבי 9 ה ה ד ר ג ת י ת של ובפבטה - המצוי בראש ואכן ,עוד ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה של 3 מצויים בטרם ה י ו [ 5; 4 CHBrFCBr אצלו במולקולה וראשובה ה ר א ש ו ב ו ת של בברוםו םתבהלת - פלואורו אםומי ביתן מימן לתזות ובהדרגה( בתובים אתבים, כי אטומי מספיקים - הברום לתחזית בהן [ S w a r t s ב ד ר ך הבאד״ן SbF.Br, SbF Br —CHBrFCBrF CHBrFCBr •••= ——CHBrFCBrF- 2 תוקר ברומו םתילית, היבה גם א ך ,עם ז א ת ,ל א ה ו ו צ ר ו ת ם של צויבו שכבר )שהכיבוהו ה ת ט ר ת ו של אטום הברום במקרה ז ה ,קלה יותר מהתםריתו של בעבודתיו א י ז ו ם ר י ם של סהספרות לא צוין 2 ז ה אף צ י ן כ י בפרק בשיטות 3 התוצרים בודע על הקודם, ריאקציות שבסכיםה ח ו ז ר של בצוע הלואי ואף לא אטום נזכרת בהן אפשרות הפלואוריבציה ה ז ו ואם כ י , גם על י ד י ב ח ק רה-CHBrFCBrF הנתובים ה ב ר ו ם השבי זו. 2 אחרות( ,הרי הראשון,בקבוצה המרי היחידים חוקרים הפופיעים כפי אחרים בספרות על א של F - גם הם s t r a w S . ה ב ת ו ב י ם ה פ י ס י ק ל י י ם ה י ח י ד י ם ה מ ו פ י ע י ם ב ס פ ר ו ת ל ג ב י ה CHBrFCBr - Swartsא ם כ י ם פ ק ם ר ה ה ר מ ן ש ל ח מ ר ז ה ב ב ד ק ע ל י ד י ב ת ו ב י ו של . [ I l l ] Herman 3 - 195 -־ את פבבה ה פ ו ל ק ו ל ר י ו ת של בהתאםה, אלו אפשרות כי פכלל ו ה ו ת י ר ו את CBr CHF חה הדהלוגנציה 2 האחרובה דחה ו- לתוצר ^C^v ) b . p . ; 70.5°C 2 ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה של האפשרויות כי ב ח מ ר ז ה אשר ת ו צ ר ז ה הייה 3 (. היו, נוסחות היתההבוםחה CHBrFCBr או אוCHBrFCBr F 2 ; שמחמר מוצא אלה על שהכיל אטומי מיפן פחמן ופלואור על ידי םפוח לצורר ברום ל - ( 2 ה כ נ ת ה מ ו ב ו מ ר CHF=CBrF בעבודה ז ו רתח בתחום צר ) ב ע ו ד שהדי ,הרי Swarts 1-2° רתח בתהום פ ל ט ו ת ( שלש ב ת 100 הבוםחה -לא האמפירית זוהתה(. כ י שבי שרתח ב-7 16° לבין פרקציות HBrF C 2 2 היר שני רתחר ב 68° - פלואורינציה דומים ש נ ת ק ב ל ו על י ד י חוקר זה. סספר הפרדו )על ידי )פרקציה רביעית, קטבה, וה_ הדהלוגיבציה זקוקים של החלק ה ב י א ו ם ם ר י י ם של בקולונה שלכלן ש ר ת ח הבין״5-7°לביו* - N.M.R. ) ש ה ו ו את ל א ל ו שקבע הדהלוגבציה נ ק י ו ת שרתחו ב ־ 13° ,5<7°ו 1 6 ° - האיזוםרים ד ה י ד ר ר ה ל ו ג נ צ י ה של )באמצעות )פרקציה קטנה( ו ב - האפפירית F Br C 2 2 2 , 71*8° היתד. ? פרקציות אלו + ה ו כ ח ]£61 ה ע י ק ר י של תרצר ואילו CHF=CBrF האיזרםרים למרכיביה מאחר בשיםרת ובדיקתר ה כ י ל א תה-CHBrFCBr CBr =CF ,בעת פ ל ט ו ת ( שתי )הפרקציה F 2 הגיארםםריים טל C הבדרן פרקציות העיקרית( ה-N.M.R החמר ב ת ק ב ל חמר נ ק י ו ת אשר שלשתיהן .וה .--^1ה ו כ י ח ו = - 2 CBrF=CBrF שלא היתד. כי 71*8°ה י ה היה ביתן ה ר ג י ל ו ת .[61] . ה ק פ ד ב י ת של ה מ ר 3 הפלוארריבציה םפקטרה ב ת ע ר ו ב ת של ש נ י תוצר ק ו ל ו ב ת ט ר ד ב ת 50 ו א י ל ר החסר שרתח כי זה בחקרה שנתקבל על י ד י תוצר ביכר 2 ממבר להפרידה פעםים על י , 5ה י ה . CHBr=CF הפרדו הבוסחה םספר הפיסיקליים היו ם א ל ו שקבע וממנו )שהוכן הפוליםריזציה שלו התוצרים באמצעות ספקטרה ה I.R. - על י ד י ושל ה - ונתוניו ה ח ס ר י ם ש ר ת ח ו ב 13° -ו ב 1 6 ° - הדהלוגנציה( תוצר ב ו ברומו אתן הנוכחית, ברומו אתן ה פ י ס י ק ל י י ם של שונים טררה בעבודה ש ה ק י נ ם י ק ה של בואקאום( והדהידרוהלוגנציה שלו ה י ו -6° בוצעה, פלואורו טרי נתוניהם שבין אותו פחםן -1פלואורו-1,2,2,2 - CHF=CBr זו. אטום יתקבל יםצאו שובים. ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה של CBr חוקר ז ה על פ י ו ה ד ה י ד ר ו ה ל ו ג ב צ י ה שבצע ( b . p . ; 19.6°c) C^HBrFg הוציאו 3 הדיפלואורו םרי תוצרי ברומו אתן קבע הנוסחות ה מ ו צ א ששמש ב ל ב ד ,ה ר י שאת ריאקציות לפלוארריבציה הוכיחה ה ו ו צ ך ו ת מ ש לה-CHBr=CF האליםיבציה 2 הללר, ביתן להסביר על ידי - האפשרויות םאיזופר הבאות: א ח ד של א( די פלואורו והדהידרוהלוגבציה העיקריים אפשרות ל- ה לחלוטין של גם א' הכיל כסה - CHBrFCBr חוסצות i a d a M כי , 3 בחקר ביתן וחבריו לקבלם -CF לקבל ה- את 2 ל- FCHBr CBr גם 2 ידי ה- אולי ^CHBr=CF ם גם פ היה ם לאיזוסר ר ו 2 הברום - בריאקציה הפלואוריבציה 112שבהשפעת והפלואור AlClgא ו בהלו-אתבים. אפשר AlBr 3 בתן 2 שאיזוםריזציות או לגבי ב- 2 האחרון ו א י ל ו ם B r C F C l B r -CF אולם ם F־CHBrFCBr ] [ ; 1 1 3 CHBrFCBr. 3 . ק בעת ידוע להניח ב־ םפוח 2 שבנוכחות CFgCHClBr ברום ש ל ו לא 2 הרי ההוכחה פעין עלולות אלו CHBrFCBr.F 2 הדרך בה בוצר האחרון החפר האפשרות־הבאה: HBr CBr־־V CBl»F H B r ־ 3 CHBrFCBr —.CHBr CBrF 2 להצעה ביותר )ראה לפשל, 2 זו הבםוכים מ1- האחרובים (10 האיזומריזציה ויתכן משמשות ) 3 פרק ה- 2 2 כיסוד ספוחם אלו. כי —ילCBrF CHBr-CHBrFCBrF הםשתיכים פ ק ו ם ו ת י ה ם של 3 של יותר הבוכחית, SbF Br 2 בלחצים ביבובית( ול -CHBr CBrF ל ה צ י ע את ; 3 באפצעותו האבםיםון, 2 שםפקםרום ה- I.R. ב ו צ רה-CHBr: CB1»F ניתן 2 הבאות: (1 ה הכיל בתוצרים ריאקציות על בריאקציה . F״CBr״CHBr קלה י 2 ( השביה. את סלחי או של יותר הדהלוגבציה ו ד ה י ד ר ו ה ל ו ג נ צ י ה של ה( - ל ה ח ל י ף את 3 שבעת ל נתקבלו בעבודה CF CClBr להול, 2 עד [112ם צ י ב י ם , בהשפעת ביתן לא BrCHFCl 2 ב( המשותפים הםבגבון, לא לואיס ] 2 CHBrFCBr דהלוגבציה םה0^=06^-הבקי, אם של נובעת מהעובדות ) ב ע צ מ ה חלשה = C F אתן. וה- הבליעה ידי ידי CBrF=CBrF 2 בליעה 2ע ל ברומו ב ת ק ב ל CHBrFCBr F לפסי ו ה C B r . - ה־ טרי ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה של פסי שהוכן שבתקבל על הפלואוריבציה 2 הבכובה בקי בוסף בלבד. ה ר אש ו ב ה היבה תוצר חלה 196 א י ז ו ם ר י ז צ י הב F-CHBrFCBr CHF=CBrF CHF=CBrF ל ס פ ק ם ר ו ם של האחרון )ה- שהחסר - - ממי( לקשר והן והן מתבצע זר העובדה דבר המכריח ה ו ו צ ר ו ת ם של הכפול שהוא הבוכחית הן שהדהידרוברוםיבציה HBr עלול להיות גם בנוכחות שבזכרה כבר לבצע את קל ו HF - יותר מלתי קודם ז ק ו ק ו של ת מ ר בעת בבוכחות האנסיםון. לכן )פרק (£ ״CHBr> GHF C H . B r C Fב ע ת ה פ ל ו א ו ר י ב צ י ה שלשל ה - 2 2 2 3 , Swartsם ת ק י ם י ם ג ם ת נ א י ם נ א ו ת י ם ל ת ה ל י כ י ריאקציות ה ת ר ם י ת של זה הפלואוריבציה; חוםצות סכל םקום, לגבי מ צ ב י ע ו ת על לואים הן הווצרותו כך שבתנאי איזופריזציה ולפיכך .197 -־ אין לקבע אפריורי טלתוצר הפלואוריבציה יהיה אך ורק הטלד טל חפר הפוצא. זאת היא אחת הסיברת לבדיקה הקפדבית טגערכה,בעברדה הנרכחית ,לגבי בוסתות הפבבה של הברוםו פלואורו אתבים טתארו בפרקים הקודמים. ב וסתה הםבבה של התוצר העיקרי של הפל ואור י בציה שלה-CHBrFCBr 3 םרכחת ,לםעשה ,כבר על ידי הווצרותם של הCHF=CBrF - והCBrF=CBrF - ברם, כתרצאה פריאקציות האליסיבציה הב״ל שבוצעו בתוצר הפלוארריבציה. םבבהו של תוצר זה הרכח אף ,בםישרין ,באמצעות ספקםררם רסובנס הפיפן שלו אשר םכיל שני זוגות של פסי בליעה הנובעים מ- לבין שבי אםוםי 1 ^F ; ערכי ה- ״ F S.S.C.בין הפרוםון Jשנקבעו םוכיחים כי בתפר הנדון םצוי אחד פאםופי הפלואור על פחמן אצלו מצוי גם הםיםן ואילו אםום הפלואור השבי םצוי אצל אםום הפחפן הסמוך. בכך מתאשרת התחזית הנ״ל לפיה פתפר ,על ידי הפלואורינציה של , 1 של ברום זה היבה קלה יחסית והיא פתבצעת על ידי פעולת /3מול כחות 1 / 1 5 סול של של .130° 2 < ( B rעל כל 1סול של CHBrFCBr 3 SbFg ,בםפפרסורה בתבאים אלה כםעם ולא בוצר כלל די-ברוםו םרי פלואררו אתן; לצורך הכבתו של חמר זה דרושים לא רק כמויות גדולות ירתר של אלא אף זםבי ריאקציה ארוכים יותר. 2 SbFgBr הבתובים הפיסיקליים וספיקםרה ה1.11.- וה N.M.R. -של הדי ברוםר םרי פלואורו אתן הםתקבל על ידי הפלואוריבציה של F CHBrFCBr 2 זהים לאלו שלה-1,2,2-1,2-די ברומו שםבבהו הרכח בפרק הקודם. מרי פלואורו אתן בכך ,חוזרות ומתגלות ,פעם בוספת ,הן התופעה שהתםרתו של אמרם ברום ,הפצוי על פחמן שאין אצלו םיםבים ,םברכרת על פבי התמדתם של אםוםי ברום אחרים הםצויים במולקולה של הברוםר -והברוםו פלואורו-אתבים והן התרפעה טהתםרתו של אסרם הברום השבי בקבוצה המרי ברומו מתילית קטה יותר מהתםרת אטום הברום הראטון. על סמך כל החמר העובדתי טבצםבר ואטר תאר בפרקים הקורסים ובפרק זה ,ביתן להסיק כי לגבי םדת הקלות בהתםרת אםוםי ברום בפלואור בברוסר - ובברופו פלואור-אתבים סולםת התוקיות ד.באה5 r B 2 2 ־ < CF־ > -CHBrF B r 2 < 2 CBr־ 3 >־-CFBr ־ 198־ כובת האפור היבה לגבי הפעילות היחסית טל כל שתים מקבוצות אלו כטהן מתוברות זו לזו באותה מולקולה אתנית. - לות הברום שבקבוצה בקבוצה-CHBr CHBr־ 22 הפצויה איו להסיק משורה זו ,לפטל ,כי ־ המצויה ב CBrF CHBrCBrFגדולה יותר מפעילותו 2 ב r B C H 2 - 22 בהפור הוא ,התמרת הברום ; בתרכובת האחרונה עשויה להתבצע ביתר קלות פאשר בתרכובת הראשובה ובראה, אפוא ,ששבי אסופי הפלואור שבקבוצה 2 CBrF־ מקםיבים ,כבראה ,הן את פעילותו של הברומ המצוי בקבוצה זו והן את פעילות אסופי הברום שבקבוצה הסמוכה, •, -1CHB .ש ב . C H B r . C B r Fכדוגמא אחרת להשפעה ההדדית - שבין כל שתימ מהקבוצות שבשורה הב״ל יכולה לשמש ההתמדה הקלה יותר של הברום שבקבוצה מאשר התמרתו בקבוצה »CHBrF־ אלו םהוברות זו לזו ב- כאשר שתי קבוצות CHBr־ 2 ; CHBr CHBrFשכן ,ביתן להסתכל על השפעה זו גם 2 םתוך האםפקם לפיו םקסין אפום הפלואור ,הםצוי בקבוצה הראשובה ,את פעילות הברום שבקבוצה ״nCHBr 2 ב- יותר םאשר הוא פקםין את פעילות הברום המצוי * דוקא -CHBrFואי לבר ברצר ע?* ידי הפלואוריבציה של CHBrFCHBr- י. . .פבהיבה זו ביתן ,אפוא ,גם לצפות ה 2 -CHBrFCHBrFCHF CHBrולא2 אםוםי הברום שבקבוצה 2 -CBr F 2 ה מ צ ו י ה ב- ת CHBrFCBr ק פ F 2 ! במדה נכרת הן בהשפעת אסום הפלואור הםצוי בקבוצה זו והן בהשפעתו של הפלואור הםצוי בקבוצה -CHBrFהסמוכה; התמדתו סל אםום ברום בפלואור בתרכובת זו עלולה להיות ,לפיכך קשה למדי. רום המצוי בקבוצה קשה יותרבF- ב CHgBrCBrgF -CHBr CBr 2 2 ^ F . ^ r ואכן ,כך מוכיחה הםציאות: B C - F CHBrFCBr 2 מאשר הכנת ברומו כבר אטומי בפלואור הברום שתוצרי אתן פ ר ק 10 צ ו י ן שלא את כ ל באמצעות והוא פלואורו בפרק תארו - 2 CHF < יי ביתן בדרך ^ CHBrFCHF 2 ריאקציות א( ב( םפוח אם כ י ל ר ב ה י ו מן ספוח ][114 את ולםעבתם לגבי ספוח ][ חוקרים HFל ק ש ר פלואור, הנםיובי. נ ו ס ו גם שתי SbF Br י C H ת ו ך חיפוש במצב של הברוםו ה ת ה ו ו ת לקשר פלואורו HFא ב ה י ד ר י אתילביים שובים. לקשר ספוח זה הריאקציה מסתפח, םתקבלים י ש י ר ה של שיטות הכלליות 2 CHBr CHBr 2 אלטרבםיביות הבאות: הכפול לקשר ולאחר מכן 2 פלואוריבציה F השיטות ה כ פ ו ל תאר אלה שבתנאי ש ב ס ו פ ו של ד ב ר י בחלק CHBr CHBr . 2 בקצרה על 120בעשה הראשוניים 3 הבאה: העבודה י ו ת ר ש ל HF במישרין, SbF Br ל ק ב ל על י ד י שבוצעה. פחמיםבים הקשה אתנים ה ב צ ו ל ו ת של לעמוד 2 תתארנה פלואורו םפוח הראוי אלו * פפבמה ? 2 Br להכבת לקבל, HgF C H B r הברופו הCHBrFCBr 2 ג ם א ת ה CHBfrFCHBrF -ל א הוכן , למשל, ה ר י א ק צ י ו ת הבאה: 2 2 מתמר ז ה לקבל על י ד י התמרת 3 אפשר 2 KOH ישירה ביתן את הקודם ,אי תשלובת -SSL. ^ — CHF=CHF אתנים CHBrFCHBr Br *CHBrFCBr־=— CHF=CBr s-T.B.E. פ ל ו א ו ר י נ ציר, ; Swarts ה ו כ ן על י ד י והוא באמצעות הברומו ריאקציה הפלואורינציה שלו ברופו 3 פלואורו - 199 א ת נ י ם שלא - ביתר פלואורו הלו שבתקבלו תארו £F 3 הבלתי עשירים HF יותר בפוכות . ו ח ב ר י ו [115-1203 כסו כן בתוצרי בוסף - וחבריו פלואורו-אולפיביפ דהידרוכלורינציה רוויים, Gross Henne -וכלורו בבוכחות אתבים באמצעותן, לראשובה על י ד י כלורו קלות םתקיםת גם לתוצרים אתבים לאחר מכן ה כ פ ו ל של הכפול. - בפלואור. םעבו הספוח כך, - שיפה זו של ספוח , ^CHF=CBr HF ־ 200 BFgנוסתה ,בעבודה הנוכחית ,לגבי בנוכחות - C H B r = C B r Fו . CHBr=C?rתוצאות בסויים אלך .בשתי התרכבות 2 הראשונות היו עגומות בירתר -שכן ,םהוץ לפחוםו של רב החפר ,נתקבלה רק כמות זעומה ביותר של תערובת תוצרים רוויימ אשר לא הצדיקה הםאםץ שהיה כרוך בהפרדתם ,בדודם וזהוים. לעופת זאת ,על ידי ספוח אתילן ,ניתן היה לקבל בצולת קצת גדולה י ותך פלואורר אתנים. ענין. HFלמרי ברומו ) ( 3 0 - 4 0 $של תעררבת ברומו - התרצרים העיקריים שבתערובת זר היו . CH BrCB1» F 2 2 אתן וכן מסרה ברומו 2 פרפרטיבי רב ,הרי בעצם התוצאות הללו יש עבין מבחינת אמות ההנחה ,שהבעה כבר בהזדפנויות קודפות ,כי ספוח פיפן הלוגן ,לקשר הכפול היבו דבר אפשרי בתנאים בהם פתבצעת ריאקציה של HF ; Swartsהתרכובת הראשונה היבה תוצר הםפרח למרי ברוםו אתילן ואילו התרכובת השביה עלולה היתד .להתהוות הן על ידי התםרה ישירה של ברום בפלואור בתרכובת הראשונה והן על ידי הריאקציה הבאה: CH BrCBr־ CHjBrCBrFj 2 HBr > CHBr=CBrF 2 ראכן ,סבירות קידמה של ריאקציה זו םוצאת חיזוק בעובדת הווצרותו של הםםרה ברומו אתן אשר יש להניח שהוא נוצר על ידי ספוח בריאקציה זר למרי ברומו אתילן. להסתפח ל- ל- HBr שבוצר מאידך ,מאחר ולפי סכימה זו עלול , CHBr=CBrFהרי מפליאה העובדה שבנסיון מפרח של HF HF CHBr=CBrFבקי כב״ל -בתקבלה רק בצולת זעומה של ברוםו פלואורו אתנים. נראה ,אפרא ,שםחקר בוסף בשמח זד ,עלול בכל זאת לבלות תנאים באותים להפיכת שיטת םפרח ה- HF לברומו -ולברוםו פלואורו -אתילבים לשיטה פרפרםיבית בעלת ערך־ םפוחו של פלואור אלמנטרי לקשר כפול היבו כידוע אקםרתרםי טדי וסביא להריסת פרבית החפר האורגבי ואי לכך הציעו כפה חוקרים לבצע םפוח כזה באמצעותו של פלואור במצב של התהוות [ D i r a r o t h and Bockemuller[121. טענו ש- ^PbF למטרה זו; אולם, )שהוכן על ידם מטטרה אצטט העופרת( הינו אמצעי םתאים Henne רחבריו ] [122טענו שלא הצליחר לחזר על עבודה זו אך לעומת זאת הצליחו לספח פלואור לקשר כפול על ידי פעולת ו_ HF )בעודף ביכר(. F 2 Pb0 מאחר ושיטת ספות זו היבה מושכת בירתר מבחיבת אפשרות הכנת ברופו-פלואורו אתבים המכילים פלואור על שבי אמומי הפחמן )אשר ,כאסור ,הכנתם נעשית בדרך כלל בשיטות רבות שלבים( ,נוסו בעבודה - הנוכחית הו ותה גם מלאה נמוכות טעט טעומ השיטות אכזבה הן וכן שתי די ברומו יתר מיפן הלוגן ) בוסף די הנצולות ה י ה אף HF כמויות או שבוסה היה לקבוע ה מ ק ו ו ה של להסביר, שוב, ( HBr c SbF טמרה ב ו ד א ו ת את ידי CHBrFCBr^F לקשר 2 בעוד תוצרים ש ו ב י ם של זה כבר מפאת שהתרכובת ה כ פ ו ל ה ר י את ואליםינציה, היו ^CHBrFCBrF ב ר ו ם ו א ת ן אשר מבבם. ספוח כ י חמר ט י ם ת ו ט ל Dimroth באמצעות שיטתו Hem^o ופלואורו וםתוך אם אתילן. זעירות טל ס פ ו ת ה_F על אל . בררםו שנתקבלו פ ל ו א ו ר ו אתן כתוצר ביתן הטרי ו נ ת ק ב ל ו אך ביתן נראית התוצרים אםצעי ואילו ביותר כ מ ו ת ם לא הראשונה הללו לגבי 201 - התהוות של תליפות, הריאקציה. כאמצעי צוין התמרה יעיל ס של ב ר ו ם ב פ ל ו א ו ר ב ה ל ו -א ת ב י ם , ב ב ר ו ם ו א ת י ל ב י ם ה י ב ה ,למעשה, ה ר י טאחר ו ה ס ו ב ם י ט ו צ י ה ט ל ב ר ו ם ב פ ל ו א ו ר לשמש כ א ם צ ע י SbF בלתי אפשרית -עלול ה- c ס פוםבציאלי לספות על די F 2 לקשר ברומו הכפול אתילן בתקבלה ] [ . כפות הקטבה שנתקבלה מ ו ר ה עצס ע ו ב ד ת עלול לגלות תנאים באותיט יותר * הכפול . 1 2 3ו א כ ן , ז ע ו פ ה של ידי CHBrFCHBrF ה ו צ ר ו ת ו של ח מ ר ל ש ם ו ש ו של SbF ז ה מ ק ר ו ב ) ו ל א ח ר ס י ו מ ה של ע ב ו ד ה ז ו ( . SF פ ל ו א ו ר לקשר כ פ ו ל ב א מ צ ע ו ת ו טל על c פ ע ו ל ת אמצעי ; ע ל אף פרסמה הבצולת זה כי יתכן ומחקר כ א מ צ ע י ל ס פ ו ח _F 5 2 עבודה ][124 לפיה זה נוסף לקשר . ביתן לספח - 202 פרק ־ 11 התכונות הפיסיקליות של הברוםו-פלואורו אתנים וספקטרר• ה I . R . -שלהם תוך ביתם הכנתם לתכונות לכשעצפה ביתן לתקר, לפצוא התרכבות באופן הראוי, הבתובים של אשר הערכים שבתקבלו ) Iו- - שכן, מספר על אף בדרגת נקודות כ ל אחת מהן קטנה טל הכיל כ ־20$ בהתאמה, ניתן הראשון פרקציה הרתיחה איזוםר I מאיזומר I לערך זו הI- טהערכים טל 22.5° המופיע . יהיו, פלואורו אתן וחלוקתם בין שני אסופי בטתי ביתנים בעלי II ה- האיזוםר להתקבל אילו ו־1,461- הדומה; בקבע בודדה זה עדין באופן אטר אינדקס בקרוב. בקבעו, ־ I הרפרקציה השואה 105,5° אלו כי כמות 20$מ א י ז ו מ ר מראה המספר כי . השואה, דהיינו: לברומו אתן התכובות מול בו אםומי הברוםו םיםן אטומי ואילו ב ב ר ו ם ו אתן אתבים הפיסיקליות ע ר כ י ו של כ ל מספר שבברומו-פלואורו אתן לגבי הפרד ו הוכיח V.P.C. עדין, מסוימת לפרקציות שלהן טבודד הפרקציה טרתחה ב - סצויים הערכים II והרצםם בהסתיגות ע ד י ן לא . בודדת הםזו שבםבלא טובות כלל י=1.4637- טהכיל, 1.457 הםתיחםים - פלטות, באמצעות ב י ת ב ו ת ,לשם השלד יט לגבי להת״־חם ספקםרה קטבות מH - דומה ל ז ו באחרון התרכבות(. לגבי ם ב ל א 29 הערכים הפחםנים פלואור בהתאמה, כמויות פבבה בדוגמא איזוםרי I.R. האחר. טעלולים המחושב םתיחםים ל ח ל ו ט י ן אך ב ט ב ל א 29 לבין הרי בדוגפאות למעשה הנתונים ואשר ולאיזוםר שבערבו ה ב י ת נ י ם לגב־• ב ק ו ל ו ב ה ב ת 50 האיזומר המתאימים אתבים לממצע מ ה ע ר כ י ם 11^=1.4598 הבקי 7-12של המתאימות ,בברוםו הםצויים ה מ צ ו י נ ו ת שם הכילה כבר רק בסורים מצויים מספקת. תכונות אלו שנקבעו ) ש ה י נ ו חמר חדש( אי ל כ ך במצב בקי סםפר ביותר לערכים זקוקים, כ מ ו ת מ ה של לאיזומר בטמפרטורה נ י כ ר של העבודה בדיקות ה י נ ם אלה הקרובים CHBrFCHBrF במסגרת הנוכחית זו - מטרה עליהן. עצמם תרכובת. בצםנרה אם כ י ל א היתד, קורלציות בין מ ב ו ם ם י ס על לגביה היו בקיון הכילה להעריך להתעכב הנתונים מאותה ( Hטל ה_ בעלות אפוא, אולם, שנבדקו )זה מזה( מעפיק. אתבים תרכבות אלו. תכובות אלו, ש ב ם ב ל א 29 תרכובת; הדוגמאות ו ה ם פ ק ם ר ה של ב א י נ פ ו ר ס צ י ה שבאםפה כ פ ה ופן אותה ו ז ה ו י ם טל הפיסיקליות הברוםו-פלואורו הב״ל אינפורמציה לקוחים ברומו- הברום במקומות )בוסף סהספרות בהם לאלו ]• [125 - o o O EC EC td to w to גי גי •ג גי- ני• לי• \ גי o . o o o : o •ני to to EC ac a> ביי to גי to to ליי גי to •ני to O a EC O to to EG to ליי O O cn CT> •P s גא « 00 « O © 0 cn -J ש ני >ת cn 00 00 o o OT O CO to o ני ני cn : M tO ני cn >-• » cn ני cn • to o to H נא נא נא e • cn 0 o 0 0 to o 00 to to ים CO to CO (-׳ O - o CO co -ש CO cn o H a! to to co to cn M 00 •00־ • ID H h-׳ H 6 - « H to to e cn co *ז CO cn O) ני o CO to co o to נא to to 00 CO CO 1- ׳to * ־ זID !: cn • ז o cn :•00 ש ני cn 0 • .• ש cn o> in נא נא to ׳cn • (O cn cn « CO o CO CO O ני 1 CO • H גי cn to 9 •o> cn *ז H« to to ני cn to « 0 נא o to H ני to CD to ני H cn cn cn ID H גי to cn co o י © -P cn H CO H •r O • •p cn o -p to to o 9 P• o •p o -p 00 CO 00 גי נא to ני ׳t : o 0 00 CO נא • cno נא to נא נא o> נא ני e in to M to to o -P to 00 נא • to נא CO t-• to in נא נא • in (0 -ש »-• H to CO -P •P נא in • in H H o o : ׳o H פ to' • רו !ע ׳ גי to •ני J El El_ . tr' • -0 O גי׳ 00 C O 0 0 ft o in CO ני CO CO 9 o cn o -p •.• «׳ <n ני *A o ני • CO 00 ; CO to tj ני׳ to to to ft 00 in CO CO 4« ה+ ני o CO נא to נא 00 a פ H 0 to o o ו-י, H • in o in to 00 to to cn ; ״c n « in to • o נא ני : -P •י o H* 0 - ני o נא cn 00 0י CO to to to 00 CO o ני cn -J ID O »-• o> גי ש נא 00־ o cn « •P ־ o > o : ׳o ־o יO ; יa ־׳1 o o o EC : ac ״EC . - גיEC . EC EC £ ״a - ״3 נ: 63 1• to , כ רtd •״ זw :. td to ta to 00 גי גיto גיj • גיs נ א. גיגי ־:to ׳ גי: נ יגי׳toגי •ני נא ל־י׳ o o o ליי;י o o o ; O; o ם0 EC •ני to to S ac w ta ני׳ tO גיCO גי:״ גי ׳.•גי גי ש •נ to to •ני to C O גי ני׳ •ליינ א ני •ני to •ני M M נא cn 203 « ׳. נא 03 נא to 0. lh 00 h־>מ »א • p- a <D o גי to to 00 ם CO נא ft o גי • in tD פ a> X X) , d 00 ג (ר שה ro M •לo גפ co O • o • ID o a: to w -- גי o EC נא td גי H to 00 י0 o! o CO t-* ~o cn • (D • o o rc o to to to to H : EC w גי o o sc sc 00 CO גי to 00 ני נא CO CO נ ידו Cn o o H to to H « 0 o « -P t—' cn ש CO 03 o ני פו גם H H H H o H •« o « o o O O SC to w גי o cn EC נא to (D o o ID « « to o 00 -p H O in O o O EE נא to גי o גי n ac to B׳ f? EC to tO EC co H H׳ H H CO l-> ני «ת לי CO H• ני נא!־ ;• י י—ו , 00 : o O ני <n EC ta ני צא o 00 נא H CO גי cn o נא נא « • in (D ני to H H b 1-י 00 O ני «n נא • o 00 to . O EC to o to EC Cd גי o EC Cd גי נא td גי to 00 00 ני to w Ci EC ני in o • o o « ;00 00 00 : ׳to ro © « 0 o EC s to w td •ג גיto o o EC coac נא a •ג in p to O to a> • 00 גי o נא גי cn o o EC to « נא in to • נא • ני tD ני to in in o ac to tx) גי o to •ג CO . /n .׳.• גי o , sc to גי נא n sc to גי to H H a> נא cn H to ני נא • to • 00 ני in • o m > •ני o sc M . -J u ׳ s ׳ fy jפ •ac to El גי נא נא 00 00 to cn •ש •o 0 o נא • m גי to E3 .0 ני cn co _l tr H 13 El p to o U פ CO 00 • cn CO ני ID H to CO tO 0י ID cn •p • ש נא 0 ש ש • cn 00 (D O • ש נא CO 00 - H • cn CO ני lO נא H • cn CO ני ID -• cn נא cn to ני CO -p נא m to ני o to 00 ID o to 00 CO 4r ID ID •P -P cn cn l-׳ to 00 0 in 00 to o -P • in CO ני ID cn • cn H to 00 « H to o ft in B0 to O CO CO -p -P cn 03 00 . ׳- P . H • H • cn נא ני גי H cn CO גי to in 00 co ש נא *ז CO : cn cn to to 00 ״-ש to • cn o -ש to co ״S -P ל0 r+ • ני פ CO 0(ס 0 o p• -P o 3 נא o (D ׳ X ם׳ 0 . •H ID -ש •ש to CO • (D a cn ני -P ני co to־׳ • •P •׳ tO ני to cn • ID ני נא ים • •. (D ני co -P • ני CO to <n , • (D ני to cn • ID ני CO -p ני CO CO p• 0 " ני CO 0 in o as u a פ ro to D I 204 - באשר ה ר ת י ח ה של לנקודת א ח ר ] [126כ י ע ל א ף ם ש ק ל ם הברוםו אתנים האחרונים. פספר הםתאיםים, ב י כ ר של הולך CH . א ח ר ][127 מ א ל ה של פחמן נקודת B r C H 3 2 דומה. אטומי העובדה יותר פ א ל ו של ט ט ב ל א 29 מסוים - הפלואור במוכה שהאיזוםרים בעלי בוסחה לשמש האיזוםרים בקודת הרתיחה ה ם כ י ל י ם את הפרפלואורו לראות שמבין אותו הקבוצה פלואורו מולקולרית. למדת האלקםרובגםיבית 3 הידרו אותו יותר טתילית קרבונים מספר אותו אטומי ברופו- איזופר רותחים במוך אפבם המולקולה -הרי CF־ הן במיוחד א פ ו א ,כ י אם היבם מזו במקום המבנה של ובולמת הפולריות טל הברום שצוינה ה ר ת י ח ה של פחמן בראה, אטומי גבוהה איזומרי בקודת אטום הטרי בעלי לגבי הולכים העובדה הפלואורו קרבובים בדרך כ ל ל , כ ק נ ה מדד. הקבוצה צפויה אפילו לאור ה ר ת י ח ה של יותר על מ א ל ו של נקודות הדומה, ו כ כ ל שםםפר הינה כבר אםנם, יותר, מרובדים אותה במולקולה ביתן גם ה ם ב י ל י ם את מחבריהם יכולה יותר השלד במקום למוסת הראשובים ההבדלים ב י ן בעלי 2 נקודות תרכבות א ל ו ה ר ת י ח ה של בראה כ י CHF CHBrF הינה, צוין ב ם ב ל א 29מ א ש ר ת א ת ה ד ב ר אתנים, הפלואור ה ר ת י ח ה של הפחממבים ו ה ן פלואורו אתן הברוםו אטומי גבוהות המופיעה אתבים הרי כבר י ו ת ר של נקודות אתבים ,הרי ה ת פ ת ח ו ת כזו לפיה ושלד אצלו מספר פלואורו הגבוה יותר התרכבות ל ב י ן אלה של וקטנים כ כ ל שעולה ויורד; המולקולרי ברומו-פלואורו ה ר ת י ח ה של א ל ו הברוםו נסוכות ב ע ו ד ששורת - פחות דוקא פולריים מחבריהם. באשר מאשר א צ ל הברומו השבירה של אתבים עם לצפיפות הרי א י ן המתאימים. הברופו-פלואורו המקבילים. גורם -אתבימ השבירה, פרופורציובלית עבין אתנימ טיותד דהייבו תימה בכך ש ז ו אולם, היבו במוך, ב ט ב ל א 29ק י ם השבירה המולקולרית המולקולה ל פ ו ל ר י ז ב י ל י ו ת של גבוהה ראויה לתשומת ל ב במדה לגבי יותר אצל מגדרת ואשר כידוע כאשר הערכיט d שבםבלא הםצויבים ב- ה נ ם י ו ב י י ם ש ל גז ב- ^ t h e ]EMR היגד. הצפיפות, וd - השבירות ״ ][MR exp. הםופיעים חושבו ,לפי n - בטבלא. לעומת זאת , F . Eisenlohrעלי י ד י ה א ט ו מ י ו ת ש ל ה c(2.418- ( וM - תושבו ל פ י ,ה H(1.100- הצפיפות הינד. ל פ י Lorenz 6 L o r e n z 2 השבירה שגורם הברומו ה ת כ ו ב ה המקשרת את ])(M/d)[(n -l)/(n +2 גורם העובדה ב כ ר ת ,מ ז ה של ] [MRא ש ר 2 הברוםו-פלואורו = ][MR המשקל םשואה ז ו הערכים צרוף הםולקולרי. בהתאם לערכים המצוינים ה מ כ פ ל ו ת של ( ו ה r(8.865- B ערכי ( - כר - האםוםים םכל ס ר ג שמכילה בסםפר בפתחה ב ק ו ר ת רבה על חסרונה ת תוספת ערך - קשררים י ט ט ב השביררת ל הנדונה MR לערכי -טשעורה י ס ר ד ר ת א ל ו ( ראם כ י מצריים רה- H לגבי הבררםו ה- אתבים ,פרט ל - לבין ה- ][MR על י ד י שלהם רחלרק ההפרש ערכי מהם השבירה ביתן לםבבה ל ה ו כ ח שאי ן התרכבות ערכים אלה מברומואתן התרלדרת הרלכים ה- בםרלקרלה. התרכבות במחון ירצאים בערכים לגבי הסכמה ][129 גם כ ן הפלואור לגבי די 1,08 - וביתן 1.25 לגבי n ] [AR אתבים פה- ט ב ל א 29 בהתאם בראה כי ברומו אתן פלואוריבציה אטומי )כולל יטירה הפלרארר בטררת CHBrFCHBrF איזרםרים אלר א י ן גם, ( n וה־ exp. ][MR בתקבלר משתנים הן - CH-BrCF. ל מ צ ו א בה ][130 .ברם, ],[132 פלואורו ה י ב ו " ב ע ר ך "1ה ר י א י ן f משתנים ",ב ד ר ך ' כ ל ל , אלקבים הטטרה הב״ל. ה ש י ש י של הפנטה שגדל מספר ) ו ל ג ב י שבי טובה מכילה. ה א י ז ר ם ר י ם של ה - שמכילות המולקולות0.95-: פלואורו כגון; p ה מ ק ו ב ל של וכלה ב - התמונה לפתרת כאמרר, בשורת . a-T.B.E. המדויק לפיה בטרר ה פ ל ו א ו ר שהיא וה- לגבי בין פהתרכברת, ועיקר והם ל ה כ י ב ן על י ד י ה ב כ ו ב י ם של ה d - הערך הערך הפרפיעים ] [ARכ כ ל s-T.B.E. הנגזרות מ- אם כ י ערכי ביתן הערכים שמכילה כ ל אחת מסוים, מכלל זה רק שני הבגזררת מ- מלא התרכבות רערלים אטומי 29 סהנ״ל בראה כ י הבררםר-פלראררר קבועים כלל בהתאם למספר הנגזרות של הפלרארר שונים ק י מ ת התאמה ד י שחרשבר ל פ י ה פ ל ו א ו ר ,[AR^] , ה פ ל ר א ו ר י ו ת שלא שלר(, 1,09 אטרמי ה א ט ו מ י ת של התרכובת והן בשורת ארתן בסספר , 2 [MRT, הפחתת ה - the. )אשר למהות הקטרים ערכים טםבלא כי י CHBr CHBr L,־[MR the. exp. השבירה ה א ס ו פ י ת טל כמה בספרות גם Br F-n לפי בהתאם '-הרי ( .אם Eisenlohr משתנה * 2 ) ל ה ו צ י א את ^• ^the להוסיף, Increment ה א מ ר ם י ר ת של ה , 0 - 205 הםולקולה ה ב ו ל ט ה ו א ב כ ך ט ל ע ת י ם יש יסודות, בהם טי ט ה ח י - אלקבים מהערכים ע ר כ י י•- בםונו 1,02 ערכים החל - לגבי טרי ]» [133 המצויים ][ARp פלואורו 1,14 ם81-־0 בספרות ], [128 בספרות בהתאם אלקנים למספר ]< [131 פלואורו -לגבי םצטירת אלקבימ הפבטה אטוטי 0,99 ][133 פלואורו בקי ב^גקו גם בעבודה הבוכחי-ת. nשל s - T . B . E . ערכי ה d -ו ה - ,היבם שובים םאלו כ י ה ע ר כ י ם ש ב ם צ א ו d =2.951 :י 1 . 6 3 4 1 -־ ־ n . [ ,שחושב םהערכים שנקבעו בעבודה p 3 ש ב ס ב ל א .MR ^29הרי ה ע ר ך ש ל המופיעים n ה ב ו כ ח י ת ,משתוה לערך המתקבל על סםך ע ר כ י ה d -ו ה - בטבלא. D n x e D אם ־ , 206 - אלקבים ][133 אם ב ו ס י ף של ה - והערך לשורת ה ג ב ו ה 1,24-1,25 ערכים ז ו גם את ][ARp שבפצאו בעבודה פ ס ו י ם י ם ) ר א ה פ ר ק ,(13ה ר י הפלואור ה א ם ו פ י ת של בגורםים אלא פקורה מאחר לביו פשתבה. אטופי בשלד 3 t h e לעיל פלואור הברופו-אתבי )או ה א ט ו מ י ו ת של ה , C - מתקשרים ב כ ל פעם ^•],[ARp בשאר קבוע בתרכבות ביתן הפלואור איבו האםומית ה ש ו ב ה של סוגי קבוע משולש שתיהן אםוםי בשניה הבבת יהיה בסיוביות, התאמה ד י ,הרי אתבים( בעטיו טובה ב י ן exp ][MR ש ה ע ו ב ד ה ™}־[ARp. מ ו ר ה ע ל כ ך ש ה כ ב ס ת ם של מימן ,או שהיא בורפת םשתבים ג ם לשבוי ערכי שאטופי מהותי השבירות הפלואור ובהתאם ל כ ך משתבים []135 עצםם ערכי אם כ י ה ח ו ק ר י ם ב ע פ ד ה ל פ י ה ^[3ARp בקםו ה א ט ו ם י ו ת של עםדה כ ז ו והוא היסודות הוקרים אלה כעפדה האחרים טענו פורםלית ובלך םשתבה ב ע ק ב ו ת י ו של ברירות: בהתאם באלכוקולים, להוסיף היסודות א( לסוג אתרים, ולקבוע ל ו ערך עליבו םשתבים להתאםה ד י םאחר גרידא טובה להבין וקשה מסוים לערך ז ה שמכילה Eisenlohrג ם הברוטו- לגבי ל ה ב י ח ש א מ ב מ ה [ARp] - התרכובת בדומה לערך אסתרים וכוי. ב( )בםוך( ובהתאם ל ה ל תוספת ערך ) התרכובת בדומה השבירה להביח תרכובת increment לתוספת של ( או לסכום שםוםיפים עבור וכוי. בוחות ה( F - פשגיאות גרידא, כאחת. מקרוב בםשיך חמצן אם כ י שתי איבן שהשתבות ע ר ר השבירה ) א ו חלק מהם( או ל פ ב י ב ו שתי ה א ם ו ם י ו ת של קשר כ פ ו ל , אטומי קורים אתילבים שלה. קבוע תרכבות יהא השבירות )ובפלואורו לסוגן. במיוחד )עד כדי אתבים, Eisenlohr השבירות לראות הפיסיקלי הי ב ו קיפת, > י ה פ ח מ י ם ב י ( אשר ערכי אתבימ ,הרי ש [ARp] - r (0.2 התרכובת. בברומו בםקום הדברים מכל םקום אם פלואורר בפבנה Hו ה Br - ש ו ב ו ת בהתאם םהו הבסיס פקרית ואף איבה בובעת שפרסמה ז ה ואילו בתוצאות הרי יהיה זה בצורה שובה אל שלד ז ה א ו ששבי בעבודה לגבי ק ר ג ר נ י ם ],[130;134 ברופו-פלואורו מביר אתבים למולקולות, הבםוכים הבוכחית שחושבו ל פ י בברופו-פלואורו לגבי הערכים הפר־פלראורו להניח הקשורים וכאפור M R ה- אינה [ - האפשרויות םבחיבת -שכן, ה ח ש ו ב י ם של בברירה ה ס כ ו ם ש ל ][ARp ה ת ו פ ע ה של אי קביעות אינן שונות ז ו פ ז ו הראשובה + התוספת t h e המלא י ה י ה ה [ARp] - - ע ר כ ו של ] [AR r ]CMR באופן בלתי יש מהותי ) ה כ ו ל ל גם את בלתי - קבוע ,הרי לאפשרות וללא קבוע לפחות השביה ספק תרופת ואילו סבתיבת יתרון ססוים: - Pauling הלו ביתן סתבים הראה 207 ] [136ט א ת להסביר ידי על - הפולי סבבה טל תרומתן פלואורו צורות םתבים רזונטיביות הפלואורו- או כגון; H א C=F־^H כך, ההלוגנים הכלור טביתן אשר ל י ח ס מדה ב ע ט י ו אף ]. [136;137 + י מסוימת טל מתקצרים כ כ ל שטספר ארכי אופי ט ל קשר הקשרים אטומי H—C=C1 טבין הפלואור כפול הפתפן גדול לקטרי לבין יותר הפחמן עם הפלואור או וגדלה הולכת •י של ה- 1C-C או תרוטתן של מכילות ו ז א ת משתי הצורות ה- C-Br של הפלואור ][136 והפרדת א ~ E ל י היאון הללו פחד ~ גיסא, קלה את הקשר לקשר C-F יש יותר הכפול אופי ו יותר הרבה ט ל הקשר מ חזקה א יאובי י ד פ ז ו של ך חזק F הכלור יותר , נםיתו או הברום . אם א ו פ י של ק ש ר MR 3E 3 של ששעורה של הבדובה; והיא בכך סיבות; ליצור לפיכך של הרזובטיביות ועולה $האופי ה כ פ ו ל שהן כפול, תוספת תהיה אשר לקשרי ליחס ביתן C-F לו ערך וזו גדולה ][ARp )בדוסה ה התרכובת ומאחר שה- ב ג י ח שגם ה- בברוםו-פלואורו זד י ב ם א את פ ד ת תלויה יותר בסבבה ככל הםופיעים סספר ב ם ב ל א 29 ו ד אסופי אטומי הולכים C=C ב ה א ו פ י של ה ק ש ר ובמספר שיגדל ב לקשר e ה הכפול הפלואור הפלואור וגדלים אתבים ( יש $מסו תוספת ערך h t , הרי במולקולה שמכילה -דבר ככל שגדל המולקולה המוצא םספר בטריו אסופי הפלואור. בין הכפול כן, . ל ב י בדיקת פזו וגם יכל אתבים e HR ^ t tl# טבפלואורו את הקטרים אתרת; קםן לעומת טבספרות MR ^ xp להסביר [MR]., הבתובים ^ הסבילות זאת ][MR לביו בברוםו ן יותר הסבר זה גם את קיום e1 אתנים + c=Br צורות בבר ו ס ו אתנים הקים בתרכבות זה ][185 היבה - לגבי גרועה טכן, קסבה העובדה טצוי1ה הנםיה יותר רזובםיביות -טכן % הכלורו יותר םזו לקיוםן ם ז ו טל שקימת התאפה המכילות אתבים טל טל פלואור. הקטר י ת ר על םראה טההתאםה טבברוםו קיום אבלוגיות האופי די סובה א ת ב י ם אך צורות סובה רזובסיביות + הקטרים בפלואורו בין 1C=C אתילבים ובברוםו ־ אתילנים, פלואורו לכלורו ][138 בברופו-פלואורו )ראה פרק של הקשר .(13 + כגון: אתילבים, עלול אתילבים הוא שכן, להוסיפה ] [AR בברומו-פלואורו f ) תשוב הבליעה המלאה או ססתבכימ והיא המכילות ס פ ק מ ר ו מ ה I.R. - לזהוי fingerprint פסי צורות הפהםן ( ה ת ל ק י ת של חרגה יותר עקב ממסגרת עבודה זו. שבברומו-פלואורו תקסין האופי C-C שבהוג מעין אלו י t h e ]^MR היבה ה ג ו ר ם ל כ ך שהערך הסתקבל גדולה לגבי ביותר. ו ל ק ב י ע ת מדת א ת ב י ם שמש בקיובן, ביתן הברופו-פלואורו ק י ו מ ן של ][ARp אתבימ ל ק ב ל את ה - -דבר ספקםרה אלה היא הבסיובית שה- רזובםיביות אם כ י ל ל א ס פ ק שורת שהציעו בכרת מ ז ה הברוםו-פלואורו תרכבות אלו שלהן. העובדה אתילביס הוא קםן של ב ס פ ק ם ר ה של עוד פלואור לאלו P i t z e r S Hollenberg ו ת ו ס פ ת ה ע ר ך של הקשר ל פ י , ( E i s e n l o h r(1.733כ ד י מדי! לגבי כאמצעי ב מ ו ך במדד. אסופי התרכבות . הדומות להסביר את ת ר ו מ ת ו של ה כ פ ו ל שבין שבי 208 Br-C-C=F - םםובכת קובפורמציות למצוא אתנים בעבודה בהיותו קורלציות לבין לםדי )וסד .גם מבנם הבוכחית סביעת אצבעות מעביבות ,הרי בין האנליזה שהםפקםרה מ ר ח ב י ו ת בכל אחת מהתרכבות( ־ 209 פ ר ק ספקסרר ,ה - בעבודה כאפצעי ע ז ר ה פ ב ב ה של הסחקר חשוב לצורך ה י ס ו ד י ,של פועבחו הראשון בלבד. שברשם ו ר ק איכותיות למקרים בספקטרה הקובפורמציות השפעתן אתילבים. מאחר הסתבר שברב בסקרים אלה לא ספורים הידועים יהיה הספקטרום וברב הסקרים האמצעים ה פ ר ו ם ו ב י ם שלה רםובבם בכל הסקרים בודדים נבדק בערכו סביו בעבודה בבדק 17 ה ס פ ק ט ר ו ם של הבוכחית, הבדיקות פרסם כ ב ר תםובה זו יבאו להלן אבלוגיות לא מקרים גם מ ק י ו מ ן של ],•[139-142 תסקר להלן והיא תרכובת כב״ל, םםויפת ,כפי לבין שזה ספקטרום 19 רםובבס ה- כשהיא F בתרכובת שספקםרום קודם ל כ ן רק הללו ,ה י ו רק במקרים ם ו ם ס ת ב CGl^ - אחרים או אתנים םרשםי יותר-וגם ה צ פ ו י ל ז ה שברשם. ספורים. ורק במקרים הםהורה ) ל ל א רסוננס ספים(. ה פ ר ו ם ו נ י ם שלהם ה ס פ ק ט ר ו ם ש ל[ C H j B r C F g[93-95 ו [ C H B r F C B r F g[146;145- ובעבודות הספקטרום שונים . אולם -הרי כדי ה ס פ ק ם ר ה של כ ל פאחר ותנאי שתתקבל בעבודה התרכבות שבבדקו ופעבותם. ב ט ב ל א 30 בתרכבות כ- , הבוכחית השואתית םלאה בםםיםים פלואורו [ C H g B r C B r F g [144;143 בעבודה •י כלל, ברם, ומקרה מבבה ז התרכובת הברוםו אתבים ו ס פ ק ט ר ו ם ה I.R. - י לכמה הוד• הסדר בעשה ע ל ס מ ך הספק1:רו!: התאמה ב י ן בבדק בדיקות סבוכים בדרך הםסובכים הנובעים ל ג ב י כ ל מקרה ספקםרום בוםפות להסברת החוקים בברוסו-פלואררו נבדקה הכימיים - חוקים אלה הפעבוח בקביעת ה ס פ ק ם ר ו ם של יתר על כ ן ,פרם החדר כ ל י העבודה אתבים ה ב ו כ ח י ת לא לכשעצמה -ה ר י , הפעבוח על סמך במצאה טל ובמסגרת התיאורתי אלא הטובות הבררםר-פלואררו ה מ ס ב י ר י ם את הספיקו מהספרות. אתנים א ש ר ,י ב ע ק י פ י ן ,אף ע ז ר מסרה ל ר א ו ת את מ ד ת ההתאמה ב י ן הואיל הוכח על י ד י הסקרים בעשה , החוקים בטמפרטורת הםרתביות האפשרית על כ ד י שביתן N.M.R. הספקטרום שנרשמו N.M.R. הוכחת םבבם שבתקבלו על סמך חושב הברומו-פלואורו ספקטרום ה - ספקטרום ה - במקרים 12 -דבר הברופו-פלואורו הספקםרה נתגלו N.M.R. ה נ ו כ ח י ת טםש של - הטובות, סובאים כ ל פ י א ל ו שבטטרה Internal reference הערכים הםופיעים ה ה ס ם י ם ה כ י ס י י ם ) (Chemical S h i f t s היבם, .כסו כן סתיל בתבים ל א ם י ת ו של ד ב ר , סילן )הסם בטבלא הערכים של הפרוםובים כ י ס י ־־ (0א ש ר שטש ע ר כ י ה -״ ״ Jו ה _, -״. J Hr nn ה ס ם ש י י ם של ה ם ר ו ח י ם ש ב י ן 210־טבלא הכימיים)*( ההסטים 50 וערכי ה J - (d). (d). )(d ) HF(feera) ° H F ( v i c . HH u n בברוםו הטובים (b). °H פ ל ו א ו רר אטבים (b). \ התרכובת 6.68 5־ 48 3 7-2 6.09 CHBr CBr F 8.2 -81צ CHBr CBrF 2 2 -8צ 48.0 צ4;8. 47.8 6.43 CHBrFCBrF צ2. -2צצ 5-73 CHF CBr F 5.68 CHBr CF 4-2 5.78 49-3 צ15- 3.8 54-0 9-2 5.53 13-0 2 2 2 3 55־6 4-33 CH BrCBr F 5.84 CHF CHBr 2 2 2 4׳(ch ( cראה (d e ( ) ־ < (1D CHBrFCHBrF 3 2.7 54-5 2.8 צ7-צ 5.68 טבטבלא םתיחםים ואילו H בסעיף הדן 2 מתיחס 2 לפרוטון ה ', 6 -בתבימ בטטפרטורת הכתוב בצד טםאל טל המצוי ליד בp.p.m.- 2 CHBrFCFg התרכובת ב CCl^- הפחמן CHF CBrF הפחמן טבצד החדר. בוםתת ימין טל . ב ס פ ק ם ר ו מ ט ל '• CHBrFCHF 2 ערכי ה-ז 0נתבים ע ר כ י j-n לתטיטת המצוי ל י ד ה ת ר כ ו ב ת .עויכי לא CH BrCF CHFgCHBrF םתיחס לפר וטון בוסחת 2 3.63 5.71 התרכובת 2 CH BrCBrF v4׳)(c הערכים 2 CHBrFCHBrF 6.46 8.7 2 2 4.04 - 2 »CHBrFCHB1 6-44 (b 2 6.5:1 12.5 H 2 CHBrFCBr F 6.0 (a CHBrFCBr ב.c.p.s.- בקבעו, מאחר ו ל א נעטתה אנליזה םדויקת טל הםפקםרום . 211 -־ הקרים המתאימים טבספקםרום )מבטאים ב_ לערכי ה- cp*s. ( ושלא ת מ י ד היו זהים Jהברבעים םאבליזה םדריקת של הספקטרום; יתרם הםרוחים לJ- מסוים או שהיה בררר באופן חד משמעי אר שהרא בעשה על סמך השראה לערכי ה- H H J רהJ p - הידרעים מהספרות H ][147;148 לגבי תרכברת אתבירת רעל סמך השראה לבתרבים הברםפים הרבים שבתקבלר בעבודה הנוכחית עצמה .במקרים םםויםים ,בהם במצאר בתרכרבת הבבדקת שבי פררטרבים בלתי אקרירלנםיים מבחינה םגבטית אשר ההסם הכימי שביביהם היה מסדר בודל דומה לקבוע הפצול הברבע םהs.s.c. - שביביהם ביתן היה להעזר בעת הפענוח גם בעצמות היחסיות של פסי הבליעה; בסקרים בהם היה ,למשל ,הספקטרום מסוג ABX לפסיו כאילו היו אלה קוי םפקםררם מסרג AB ביתן היה להתיחס )המופיעים בצורת שבי זוגות פסים,ביניהם עצמת הפסים הקיצוניים קטנה יותר מזו טל המרכזיים( שבתפצלו על ידי הX - .אמ כי מרכזו הגיאומטרי של כל זוג פסים )חלש +חזק( בספקםרום מסוג ABאיבו בדיוק מרכז הכבד של ההםט הכימי של הפרומון אליו סתיחס זוג זה ][149 פרוטון זה והערך ,הרי למען הפטטות לא חושב ההםט הכימי המדויק של טבטבלא הינו למעטה המרכז הגיאומטרי של כל הקוים הםתיחסים לפרוםון הנדון. ברם ,ברב המקרים יט להביח כי ההבדלים בין הערכים םבםבלא לבין ערכי ה6 - המדויקים .א י נ פ ב ד ו ל י ם ביותר וסכל מקום הבדלים אלה ה ינהיג קטנים ביחס להבדלים שבין ההסםים הכימיים של הפרוטונים השונים שבאותה מולקולה ולא כל שכן לגבי אלו המצויים בתרכבות השובות שבמבלא. זאת וגמ אחרת; מאחר ובמקרים רבים אין זה ברור אם ערכי ה6 - רה - J -י ם שבמדדר מהםפקסרום םתיחםים לקובפורמציה מרחבית אחת של תרכובת מםריםת או שהיבם הערכים המתקבלים על ידי המצוע הםשקלי ,של ערכי ה6 - רהJ - בקרבפררמצירת הטובות ,כתרצאה ססברב סהיר מסביב לקשר C-C )ראה לםםה( -הרי שכל ערד לא בערך םחקר יסרדי בםפקםררם של כל תרכרבת -לא היה גם מעם לחשב בםדריק את ערכי ה6- רה - J -י ם . מכל מקרם ,ביתן לחשב כי לפחרת םבתיבה השראתית ,יכרלים הערכים שבסבלא להצביע על סביבתם הטגבםית טל הפררםרבים בתרכבות הטובות:׳. 1 הברטציה טל סרגי הספקסרה להלן היא לפי זר הםקרבלת בספרים הנזכרים ] ; [139;140אי לכר יציבו להלן Aו B -טבי גרעיבים אטר לגביהם ב- איבו טרבה בהרבה םערך ההםם הכיםי טביביהם X .רY - ערך ה־ יציגר זרג אחר טל גרעיבים כאלה אך ההסםים הכיםיים טל Xו Y -יהיו טובים במרה בכרת מאלו טל Aר . B -בםדת הצררך יכבסר גם הםיםבים M ו N -ו R -ו S -לציון זוגות גרעיבים בוםפים טהסםיהם הכימיים טובים במדה בכרת מ X ,B ^ -ו. Y - - 212 - בדיון טלהלן מטפטת כקו מנחה ההנחה טםבין הקובפורמציות האפטריות בהרכבות האתביות -הטפעתן טל קובפורםציות ה•staggered - על הספקטרום ,הינד• המכרעת. .1 ה _ CHBrFCBr, 3 •כפי טניתן לראות םנוסתת תרכובת זו הרי בגלל הסימטריות הבובעת מפציאות הקבוצה -CBr. תהינה כל ,טלט קונפורמציות הstaggered- אין לצפות ,אפוא ,לכל סבוך בספקטרום הN.M.R. - טהסבוב סםביב לקטר C-C טהספקםרומ יהיה מסוג זהות־בין טל תרכובת זו. הוא מעוכב ובין טהוא מהיר ניתן לצפות לכך ויופיעו בו ,בכל סקרה ,רק זוג פםיס ,בעלי AX 19 עצסה טוה ,בספקטרום רםובבם הפרוסון וזוג אחד -בספקטרום רסובבס ה-׳.F - j הפרוח בין טני הפסים היבו ה- ואילו ההסם הכימי המדויק טל הגרעין HF הםתאים ימצא במרכז הגיאומטרי טל כל זוג. טנרםם בתרכובת זו )ציור (30מתאים לאמור ,אך לא ביתן להסיק מסבו דבר ביחס לסבוב מסביב לקטר .2 . C-C הCHBr.CBr.F. - £ ־.־•«.׳:״״».־':י־ ־•"\». טלט־קובפוויםצייות ^ s t a g ^ e r e d הקובפורםציות והF^- II טל תרכובת זו הן הבאות n nr הפרוםון ספקטרום רםובבס הפרוםון וIII- הן זהות ואילו בקונפורםציה בסביבה םגבםית טובה םזו טבקובפורםציות ויהיו להט ,אפוא ,הסטים כימיים טובים בקובפורמציה I ובקובפורמציות בקובפורמציה )HF(gauch J 11ו- i l l -מאידך. Iיהיה זה )HF(trans וIII- -מחד גיסא כמו כן יט לצפות ל- ואילו בII - II 1נםצאים F וI I I - R J טובה: יהיה זה 213 - אי לכך א( פבוכר ניתן באם לחזות הסבוב ב י ו ת ר טל אתת האפשרויות מסביב הקונפורסציות, ב( יכיל גיסא IIפחד הםבוב הוא זוגות הספקטרום ט נ י הינו עפ״נ האחרות, מסוג פסים טםקורם - הפרוחים טבין יהיו יופיע וקים בספקטרום רסוננס . בנות הינן ברםוננםים 1 בטני אכלוס ^ הקובפורםציות , AX טונים ביותר _ מעוכב אך כל הפסים פעוכב N ובקונפורםציות פאידך; הבאות: ל ק ט ר c-C ( באם - ה ט ו נ י ם טל I הזוגות, קיפא, I בהתאם ל - I -ים J HF הטונים וכמו כן כנ״ל עצמות עלולות להיות הפסים שונות, לאכלוס טל בהתאם הקונפורםציות. ג( החדר, עלול טבםפקםררם טםרכזו ״ באם הםבוב הםצוע ,טל רםונבס י ב ט א א ה יי־ = P 6 4 F H הכימי )וה( ? ^- הממצע של הםםצע ) 6 )6 (11 p ( ( "5 מסוג שביניהם והמרוח כדלהלן: , 1 ( 1 n או + 111)i )I HF(trans J P = )J J HF(gauch) HF m p ואילו — םצין את הסכוי טל I קובפורםציה מאוכלסת. כ פ י טםראה שרי עצמה בלבד. ל ק ב ע אם את המקרה ג ' מדת הסבוב התרכובת יותר ) פסים אחד AX »<I1II(I בקובפורםציות ביתן יופיע רק ז ו ג F לגרום (P-1 j להיות , לכך הפרוטון רה- הפרוטון Jjj H _ הוא המגנטית טל 1 הפרוטון י ה י ה ההםט J מסביב לקטר סביבתם c-C מספיק מהיר כבר 19 בטמפרטורת 4 ציור כ ל ע ו ד לא הספקטרום לעיל. עלולים ברום. להופיע יטתנה ערך ה 6 -עס ,הרי נבדקה טבתקבל אם אםבם החפטי ,הרי אסופי 31 הספקטרום טנרשם הטפעת סתיחם בפתיות מכיל 2פסי הטמפרטורה על ס פ ק ט ר ו ם ז ה לא לקובפורמציה אחת הסובסטיטואנםים בלבד או טהיא היגד. הגורם טהאפטרות א' היבה סבירה במקרה כ ז ה ביתן לצפות לכך טבממפרםורות בםפקםרום 2 הסספרםורה. פסים במקרה הבוכחי בו ב ו ס פ י ם אך כל ע ו ד ל ע ו מ ת ז א ת אם בליעה ה ק ו ב ע את מכילה גבוהות לא.יופיעו האפטרות ג ' היא מבטא לא הנכונה הרי I P 214 - שבוי כל ו־2 בםםפרטורה הפסים •3 ישבה את ע ר ך ה - י ו פ י ע ו רק הנוספים הפלואור לכך יהיה ה ס פ ק ם ר ו ם של האפשריות הן: והן שובות, הוא מעוכב רםוננם קיםא אפוא, בהתאם בםםפרםוררת זו מזו הפרוסון 4 עלולים בבות ב ר ם ,אם ה כ י מ י י ם של בסוכות באכלוס יותר. לחלוטין. . 8 במדה והםבוב היבה בת קיטא פסים הקובפורמציות מ ס ב י ב ל ק ש ר C-C יופיעו הקובפורמציות רביעיות םגנםיות . ( AXYשלש שונות ואי בםפקםרום ה א ח ר ו ת תה י בה -בהתאם בבות לסספר הקימא. הסבוב ם ם ב י ב ל _ C-C בשלש רסובבם הוא הקובפורםציות הפרוםון c.p.s הםרחק c . p . k 8 .׳ 5ם ג י ו הגרעינים ) AMXא ו ו א י ל ו במדד .ו ג ם יופיעו 4 בספקטרום שנרשם ) צ י ו ר 32 4 נמצאים בסביבות אי ל כ ך בספקטרום 2או 3 הפרוםון לכך שבספקםרום מסוג ק ו ב פ ו ר פ צ י ה אחת פסים להופיע שבתרכובת ז ו תרכובת ז ו ביותר ורק הקונפורםציות זוגות. 6 לשבויים הקובפורםציות ה CHBrFCBrF - שבי אסופי המרחק - פהיר ט י א ת ־ יי־ פסים ) ה פ צ ו ע של l a n ( i i c v J F לגרום H בלבד, ( נ מ צ א ו רק 4פ ס י ם ה מ ס ו ד ר י ם בשני המופיע פעסייס ה ל עלול ההסםים )HF(vicinal ס J צ י ו א ת יי־ ) g e m (Hp J ואילו בהתאם ל כ ל ל S . S . C ™ - . בין ה מ צ ו י י ם על א ו ת ו א פ ו ם פחמן ה י נ ו ג ד ו ל י ו ת ר ם ז ה ש ב י ן ה ג ר ע י נ י ם ה ל ל ו כשהם מ צ ו י י ם על ש נ י הפחםבים ה ס מ ו כ י מ . גם במקרה ה נ ו כ ח י א י ן אפשרות ל ק ב ו ע ) כ ל ע ו ד לא תבדק השפעת ה ם פ פ ר ם ו ר ה ( אם 4ה פ ס י ם ם ת י ח ס י ם לאחת מ 3-ה ק ו ב פ ו ר ם צ י ו ת ה ב ״ ל ,א ו ל ע ר כ י ם ה ב ו ב ע י ם ס ה ס ב ו ב המהיר מ ס ב י ב ל . C-C - 215 - ה- •4 2 CHBr CBrF 2 אם כ י חסר זה 2 ספקטרום םשתיך הקשורות לקבוצת ב ק י ו מ ן של CFR£CR"F התרכבות הקונפורמציות תרכובת ז ו I קונפורמציות אלו הן III וימצאו בלבד ב ו שבי תהיה בת בצורת טריפלט לפיכך7 , AXימצאו ש ב י שסרכז ה לתרכבות החדר מהסוג - ב ל י ע י י ־ F טריפלט " י צ R א C ת £ הסספרםורה על הטבס קונפורמציה הפקובלת ס ם ר י פ ת ,קשה מהסוג שלש יהיה סגבטית . ואילו א ו ל ם שתי מגנטית. ביותר והקרנפורמציה ]( ו א י ל ו אם מספיק יופיע במדד .ר כ ל שלשת עלולים מהיר ,הרי ויתקבל H קונפורמציה I הפרוםון מהיר מדי F להופיע בממוצע ספקטרום סםוג 2 והמרוחימ שבין פסי השפעת שתברכר סבוב דב׳יל,ד.כיל B C ברם כל ע ו ד לא ה ס פ ק ט ר ו ם שברשם ה מ ק ר ה של בפחיות בעבודות r אקויולגםיים. ל ד ע ת אמ ב ל ב ד »tר א ת להביח בשתי מ ס ו ג י AXY.־ ) א ו ( AMX כ.1:2:1- י י צ ג את ה פ ל ו א ו ר הם לגבי מעכב שנחקרו הספקטרומ א י ן הקובפורמציה I התרכבות מבחינה ורםובבס יהיה 2 אםוםי הבעיות י 3 F הםבוב הפרוסון )HF(vicinal 2 יהיו הםבוב לא םפוסי מ י צ ג את פבקודת ברםובנס R דבר המוכיח כי שבי השפעת באותה זהות הפרוםון 2 סביבה מגנטית, יהיה מ ס ו ג AX הפסים ל ע ו מ ת ז א ת אם C לקבוצת הספקטרום ברםובנס הספקטרום תהינה ה םבחיבת אקוידלבטיים ו ל פ י כ י הן יהיה בליעה בבות ־ מהספרות, . [ 145;146;150-153 םבחיבה לקשר C-C קימא, קיםא אך הטריפלס שלו, ג מסביב םפוסי אסופי ה פ ל ו א ו ר הם זו מזו שיחסי הפלואור דומה ] חוקרים אקויולבטיים עצמות פסים. י המרחביות ,היא אטומי תהיה בת ז ו ג ו ת של פ ס י קימא - הקונפורסציות בו, שבי יהיה איבו הרי הן: והסבוב בלבד ידוע CHR'CR"F,א ש ר , מספר תמרנת ראי א י ל כ ך במדה תרכובת ז ו םהםוג ה א ח ר ו ת ,א י ן הם ( של הקובפורמציות בקובפורמציה )או ^N.M.R. אשר ב ח ק ר ה ע ל י ד י ה ק ו ב פ ו ר מ צ י ו ת של H - מהיר )ציור מסביב ה ס ו ב ם ט י ט ו א נ ם י ם על דוקאקובפורםציה I בבדקה ( 33 לקשר C-C העדפת ,בה בם מצויים ־ 3 אמוםי ברום 2 אטומי ברום של מקיומו סמוכים זה לזה, סמוכים. מהיר סבוב 216 עפ״ב מתקבל, מסביב ל - ־ הקובפורםציות אפרא ,על C-C הדעת ־ דבר האחרות שהספקטרום שהוכח מצריים רק בהןשנתקבל לגבי כמה בובע מהסוג תרכבות CFR£CR F״ 2 -CHBr5 CF ה. 2 . 3 כ פ י שםראה בוסחת הקבוצה -CF אחת פהן םצויים שבי הפלואור המבוב ת ה י נ ה שלש הטליטי בםצא יהיה םפוםי הקובפורמציות 19 גרעיבי םםוג טהםרוחים ' F בסביבה מ ס ב י ב ל־כ>-ב>מהיד והםפקםררם פסים , תרכובת ז ו ,הרי למדר . AX 3 הסימטרירת בגלל המרחבירת טלה אקויולבטיים מבחינה ט ג נ ט י ת טובה פ ז ו טל סביבתם תםוצע רםובבס ב י נ י ה ם הם פגבםית ואטד ארלם ואילו בכל גרעין ה ר א ט ו ב י ם .ב ר ם ,אם המגנטית טל הפרוםון טוים - הבובעת זהרת. ממציאות גרעיבי טלטת י ו פ י ע במקרה ז ה עצמותיהם יהיה הפלואור בצורת קורטם תתיחםבה לזו זו כ.1:3:3:1- אולם טהםפקםרום הדבר שבין יהיה תלוי שני להיות או יצינו את AB רסונבם להיות הפרוטו! ,אשר הזוגות ^F^-, נמוכות יחד(18 גם 34 CF CHBrציור 2 טפוסי טל C-C , פסים כ.1:2:1- ביתן לחשוב עלולים, אפוא, פ ס י ם םהם -דבר בטפפרטורת הסוכיח כי אכן קים החדר. הפלואור הראשון ט ר י פ ל ט של יופיע בצורת J F עלול ,אם Aו B - ניתן לצפות זוגות עלול םםרג ה כ ו ל ל )של הפרוסון ס ב ו ב חפשי לכך קוים ספקסרום בםםפרםורת החדר בתרכובת זו F פ פ ו צ ל י ם על י ד י בספקטרום ברסוננס למדי. לבין ה- בסקרה הטבי כשפםיו להופיע מסובך הספקטרום ם ס ו ג AB X לערםת זאת סהוא להיות גם אחרות, במקרה בצורת יופיעו ) 3 פסים יהיו הרגילה ,או הפרוסון. יופיעו 6 אסופי במלים ם ס ו ב ך ל כ ש ע צ פ ו ] , C 154;155 סםפיק 1 הני״ל. הנוםציה ו ה X -את אותו, מ ע ו כ ב ,ה ר י ע ל אף עלול הוא הכיםיים טל הפלואור םםובך ,שכן הינו יהיה ההםםים ,לפי 7 העצפות ב י ן הפרוםון ם ביחס שבין ג ר ע י נ י ה -׳ F בסםפרםורות שבתקבל ם - הקונפורםציות ם ם ו ג AX.M 19 הספקטרום 2 מ ס ב י ב ל _ C-C ה ס ו ג י ם של א ס ד פ י טבםפקםרום טיחסי במדד. ט ל שלט והםבוב הוא העובדה ה- רםוננס לפחות 8 ( X. הכיל פסים. קורטם ם ס ב י ב לקשר - .6 - 217 ה ־ ^CHBrFCBrF ספקטרום ברם, N.M.R-n ב ע ו ד שאחת בקיום בצורה קצת טובה [150 תרכבות העובדה ש - טגבטית ] המרחביות, מזו Nair מסוג של מ ע ב ו ד ו ת אלה הקובפורםציות נעשתה ( ־ בכך, מהקובפורמציות יהיו כ י שבי טוים דהיינו: באטר הםצויבת ה- ואילו באיבדקס כי קיפ + p >5 להוכח אלו כי של ש ל ט שובות ל 1 u F *m ומאחר ואף '1 בדרך ולפיכך: 6 הפלואור של כל 145 + מציבים חוקר טל ע ל אףמבחיבה ב כ ל אחת מ ס ב י ב לקשר זה . c-Cכ פ י י ה י ו שבי יהיו טצין, אטומי טוים, 6 I 8 P V״F המולקולה ההסםים את ו במקרה אין ה כ י מ י י ם טל p׳ t טבי אטו . ביתן ל ג ב יה-CHBrFCBrF 2 שני הפלואור שבקבוצה : 2 F m . m 1 בקוגפורמציה 2 האפטריות הנדון להמצא ך n N.M.R הבדובה הממצעים טלהם ה ם כ ו י של כלל: n F n F 1 F 1 ^^ p t tT ה א ס י מ ם ר י ו ת של א ח ד אקויולנםיים אחת P הקובפורםציות וכי ה[ המולקולה ולפי ל ״,67 בגלל [ כאשר: כ *11 הקשורות א י ב ם אק ו י ו ל ב ט י ים חפשי הכימיים - pי ם מזו הF^- F^ II F£ מ צ י ב י ם את םציות זו האחרת] התרכובת 1 מדויק , m העובדה סבוב א םהציורים בבעיות טםפקםרום השהיה טל כזה 6^", ה- כלל בעבודה םשתיכת גם ההםטים 6 ?-ים את זםבי הסבר ר ק אם « איבה גרעיבי אפילו ב צ ד ק [ G u t o w s k y [156 ,א י ן ר ק אם הרי עוסקת ה ג י ש ה לבעי?? )אליו זה הכרחי ״^6 [ 146 .-Roberts5הסבירו םראה אקויולבטיים זו בבדק לכו שלהלן. ^ ^ C R ^ C R שאין הפלואור תרכובת כבר קודם ] • [ 145;146 גם מהקונפורסציות כשהסבוב יהיה, הפחםנים, מסביב אפוא, לא יהיו, אפוא, שבי אטומי לקשר C-C יהיה םהיר. הספקםרום מהסוג AMXY או AMRX ורסוננם הפרוםון ב כ ל אחת מהן מעוכב יופיעו, למספר הקובפורמציות תופיע מהיר המתאימים לפיכך, שמינית שביו גיד. ל מ ק ר ה של )ציור בגלל ערכו מכיל 8פסי י ח ס י ת של ה - , CHClBrCBrF בבדקה המצב רק ה בו )לגבי קים,םבוב שיבדק לאחר • - 7 2 זהות, עיבים הפעילים מבחיבה הבוכחי} השלישית הבוטציה סופית הכרעה פסים אלה בבדון מ י צ ג י מ את תוכל להתקבל במוכרת. תרכובת מסתבר ב י זו בדומה ל מ ק ר ה של תמונת ראי אך בכל אחת מהן א י ן ש נ י זו מזו, גרעיני 2 בקובפורמציה יהיה םגבסית בגלל השלישית. ה ס פ ק ט ר ו ם של ש ת י AMRX )או ( מציאותם טל 4 הקובפורמציות ה ס פ ק ט ר ו ם של ואילו גרעינים הראשונות, הקובפורםציה לפי ל פ י ה ב ו ט צ י ה ה ר ג י ל ה א ו מ ה ס ו ג AB-X AMX יהיה או םהסוג \ 19 Fר ה X -את ה פ ר ו ס ר ן ) ב ד ו מ ה בה י צ י ב ו Aו B -את ג ר ע י ב י ה - ( םאחר ויש הפחםנים 3 C F יהיו אי לכך ניתן שהםפקטרום של ,כ ש ה ס כ ו י 2 להביח גדולים ספקטרוס זוגות. הטמפרטורה על לחשב כ י 8 הספקטרום שלו לעיל מ ס ו ג AMXY CHBr יכיל בטמפרטורות א י 2 בהיותן אקויולבםיים הנוכחי, כלפי _, . .״J )HF(vicmal • שנדון מגנטית במקרה ם ס ב י ב לי- ה ק ו ב פ ו ר מ צ י ו ת של - היבם C-C רביעיות ה- המרוחקות זו מזו, 2 אלה, לגבי ה- חפשי בשתי ביתן ; בטמפרטורת החדר CHF CBr F י מבחינה התחרם 6 ״ ואילו יהיה המרוחים ל ג ב יה-CHBrFCBrF ר השפעת ,(0-200°C -בהתאם מ ס ב י ב ל C-C - 2 המסודרים ש פסים הוא השובים. _,״J , )HF(gem א הספקטרום מציורי לאמור בליעה מ ס ב י ב ל C-C - שמיניות הסבוב J שנתקבל בלבד אם י צ י ן את ה - ערכי ה- הפרוטו! 2 ][157 - הסבוב ה פ ר ו ם ו ן 1-3 ו א י ל ו כאשר פ ס י ם אתת שמרכזה י צ י ב ו את בליעה. רםונבמ הקימא רםונבם הגדול 218 בצורת 8פסי בספקטרום בבות הפסים ספקטרום (35 יופיע - רםוננם ) י שההסםים ל פ ח י ת ג לברירה הכיםיים ד י ל ם י ל צ פ ו ת ל כ ך שבסדר. ה פ ר ו ם ו ן של שתי הקובפורםציה הראשונה השלישית ל ג שבין ב י ה ~ והסבוב אטופי גדול ה פ ל ו א ו ר שעל שבי )FF(vicinal J מ ס ב י ב ל C-C - הקונפורסציות יכיל 6 היבו פסים יותר, ^י יהיה הראשונות 8 בלבד במקרה בצורת מעוכב פסים בעוד ט ר י פ ל ם של - המשואות הצבת רםובבס מהתרכובת אפיבי כל של הםבוב מסביב ל - הברירה ב ל ב ד ,א ו א ת ה מ ק ר ה של בבדקה מצויים ^ F )ציור השפעת המהיר מספיק זוגות (36 פסימ. מכיל, הספקםרומ אמבם, הטפפרםורה על מ י צ ג את מהיר םריפלט הספקםרום הקובפורםציה ס ס ב י ב ל C-C - יופיע זה במקרה דופה בעיקרו ה ב ו כ ח י שבי אםוםי לסקרה . ו ם ב ה נ ו כ ח י ת ה י א 5יש בתרכובת 2 1 גרעיני ר CBrF CHF8 הקודם פרם ^F ל ע ו ב ד ה שעל ואםום 1 לצפות לכך אין השלישית ה. מקרה אחד C-C שספקםרום זה הסבוב יהיה ס ר י פ ל ם של בטטפרטורת החדר - ושבי לפי בצורת פ ס י ם ; כ ל ע ו ד לא להכריע ב י ן J )H~ HF(vicinal בסקרה כ ז ה , הבדובה זוגות אפשרות הב״ל מראה כ י אם הפרוסון ,גם שבתקבל ל המתאימות [ G u t o w s k y [156 219 6 - ב ר ו מ אחד מאחר . שבםפקםרום הפחמן ואילו ומספר רםונבס 2 השבי הקודמ במקרה הגרעיבימ הפרוםון הפעילים י ו פ י ע ו 16 19 פסים,־ הקובפורםציות בהן נטוה ורק א ם ו ם י דF -<, ״ הם אקויולבםיים תהיבה בלתי י 19 קיםא; בבות CHF־ , 9 פסים ואילו היבם בלבד בסדר .ו ר ק א ק ו י ו ל ב ם י י ם ,ת ה י ה בת ם ר י פ ל ם של בצורת תתיתסבה זו לזו של שלשת הםריפלםים. הצבת ה ק ו ב פ ו ר ם צ י ה ,ב ה שבי כ 1:2:1-ו כ ן הםשואות ל - ל־ יהיה c-C בספקםרום הספקסרום רסובבם שבתקבל ם ה - אםבם אם CBrF CHF 2 ספקםרום זה 9־ מספיק עצפות פסי יתקים יחס כזה ב י ן הפסים הפצוע ל כ ך שגם בפקרה זה רסובבם הבליעה בכל החזקים )או ה ש ו ב י ם םראה כ י ב ם ם פ ר ם ו ר ת ההדר ס ר י פ ל ם י ם אך סתיהס בדומה לקובפורםציה ה ק ו ב פ ו ר ם צ י ו ת של םהקבוצד, אקויולבםיים אפוא, בםפקםרום בסדר. יתקבל הפרוםון 2 םריפלם התלשים( והסבוב ם ר י פ ל ם של מסביב םריפלטים (37ציור) לסקרים אחרים הםיםםרית כב״ל א י ן בלבד או מ כ אפשרות לםקרה של י , ל להחלים הםהיר. הםבוב ה CHBrFCFg - כ ל שלש הבובעת ה-׳ F הפרוםרן. 2 ם ר י פ ל ם של יופיעו ם ר י פ ל ם י ם אשר ב ו והj~_ - HF H מהיר ,י ג ר ו ם קיםא - גרעיבי ,שבקבוצה ובםפקסרום CF־ מבחיבה ספקםרום מהיר 3 . תםוצע רםובבם ברם',בכל םגבטית. רםובבם תרכובת הפרוםון הסביבה הפרוסון אם ז ו הן ב ע ם י ה של זהות קובפורמציה אין, הםבוב 16 - םםביב פסים. ה ט ג ב ט י ת של שלשת י ו פ י ע ו שבי שלשת לקשר אסופי C-C יהיה ל ע ו מ ת ז א ת במדד, ״ אסופי קורםםים הפלואור םפוסיים. הםיםםריות הפלואור, מעוכב, והסבוב שבקבוצה יכיל, יהיה -CFg - בראה כי האחרובה. לבצע אין ה ס פ ק ט ר ו ם שברשמ אולמ, בדיקת את מאחר והיתד. הספקטרום בםדה הספקטרום חד התרכבות - 220 בטמפרטורת החדר מצויה רק חזקה בהגברה כמות ביותר ( 38 )ציור זעומה טל ועקב האפשרות מאטר את תרכובת ז ו ,היה הניכר טל הרעט צורך המכטיר, מספקת. הכילו ט ב ד ו ב ו עד כה בלבד פ ר ו ט ו ן אחד להלן ואילו תדובה ו המכילות טבי התרכבות פרוםובים. -CHהF BrCBr 10 . 2 2 כפי במקרה גמ הנוכחי טתי זו מזו, שני טםראים בהן אפוא, הקובפורמציה שוי עצמה, - וברסונבט ואילו פסים הפרוטונים ״6 H , C-C מ ס ב י ב לקשר י ם וטל ה-מורה כי גם החדר עצמה ב ל ב ד ,אך כ ל ע ו ד לא א פ ט ר ו ת ל ק ב ע אם את המקרה ט ל השלישית יהיה, הראשונות ה ס פ ק ט ר ו ם של יופיעו 2 פסים, -ים, _,״J nr במקרה זה לגבי יהיה בו המקרה הספקטרום פסים אלה סבוב םתיחסים מסביב מהיר 9 2 בבדקה השפעת לקובפורסציה ל ק ט ר C-C 3 הכיל ( הטפפרטורה על^הספקםרום הסימטרית ב ל ב ד א ו טהם . BrCBrF CH11 . 2 טצוין, & Crawford [144 ל - C-C - והפרוםובימ קת מ ס ו ג /^X יופיעו 8 F כפי יותר על י ד י הפרוטונים הקוגפורםציות יהיו 2 מיצגים ה ה ס פ ק ט ר ו ם של ש ת י ה מ ש ו א ו ת של ה מהיר פסים ט ו י אין ואילו בהיותן בקובפורמציה תמונת ראי . A X בםםפרםורת 2 יהיה זהות מגנטית, תרכובת ז ו , בלבד. סבוב מסוג וברםובבם שלישית הצבת יהיה אינם מבחינה אקויולנטיים אקויולבטיים. ABX הקונפורםציות קובפורמציות הפרוטונים הפרוטוביס מסוג צ י ו ר י שלט האפטריות טל תהיבד. בחקר כבר ס פ ק ט ר ו ם ה N.M.R. - [ S f y p o l e r yכבר ציבר ,כי יהיו טרים,אםבם, ההסםים - מאידך ,אך ב ו בזמן 143 !3 בסקרה ב ו ה כ י ם י י ם טל טל תרכובת יהיה גרעיבי זו. סבוב מהיר הפלואור -ים _X7 יתקיפו טבי סיבי nr :[ Waugh6 Graham־ .א י ל כ ך 2 םסביב -מחד גיסא טטעורם הגדר ידמה המצב למקרה ־ 221־ הבודה CH =CF טל ה- Z. טלו היבו אך שבי ה - 0 Z HF טובים. אם כ י CH טהספקםרום שלו םםוג A X. 2 2 j -ים , החוקרים B r C B r F 2 קרובים 2 ה ר י הם במקום הפס הבוכחי בפקרה בעבודה הפצול הבוכתית הב״ל. אם כ י לא הרי לחשב הטהורה, ביתן ב י ן ט ב י ה JT-. - Hi ט י ב ה את א כ ל ו ס ן טל -ים החזק בםרכז המופיע גרעיני רסובבס קבלו םצאו כי האמצעי אילו היו בספקםרום טבתקבל ה ל ל ו לא ספקטרום בםריפלם הפלואור הפרוםובים טל )ציור ( 40 בעטה כ ל בסיון טהםםיס תסיסת םופיע םפוםי ה ט ו ב י ם אל פתחת טריפלט להיות לגבול הטובות כך טהיה בליעה גם םגבםית. הבדובה ב CCl^ - םפוסי ואין העבודות הב״ל ה ג ו ר ם אטר ההפרדה טל טבאופן םתקבל םבחיבה התרכובת ל ח ז ו ר על לגבי הופיעו טבי פסי אקויולבטיים עלול היה הקובפורםציות אפיבי הספקםרום לסוב זה, המקרה ר ו א י ם את בתרכובת הקםין את ההבדל הםכטיר, םקרי , א ו טהוא בתקבלו -ים _ ~ j HF זהים. ה BrCF CH - 1 2 . 2 גם כי הספקםרומ טל ז ה ו אהד בםפפרםורה הקובפורםציות . ז ו כבר ק י ם סבוב להסיק גם מהיר הקבוצה טהספקםרום מסביב -CF נ ח ק ר ][93-95 3 לקשר ה י המתקבל בטמפרטורת החדר . ז ה ו ת טלט C-C י הראוי רק ה לכל בגלל קובפורםציה כי םפקםרום 2 ) gauch והסביב פסיט הסקרים ב ו ו ה ס י ם ם ר י ו ת של Y תרכובת אפטר ז ו כבר ומן להוסיף ו- trans יהיה מהיר בלבד בצורת ( והספקםרום יתםצעו קורטם הספקטרה שברשפו אשרו את ק י ו ט ו של ערכים אלה םפוסי בטרפפרסורת הסבוב שלהיהיה ובםפקםרום ובספקםרום החדר לפיכך מסובך רסובבם 19 רסובבם ה- )ספקטרום לפדי ,הרי רםוננם F הםיםן יופיעו 4 יופיע הפרוטונים בסדר. טריפלט מובא מפום בציור הםהיר. 1 3 .ה - CHBrF CHBr 2 שלש ה ק ר ב פ ר ר ם צ י ר ת ש ל אפרא, לכן8 , 3 םפקםררם שרבה פסים. ש ט י ב י ו ת של בםדה פסים ם ס ר ג ABX רהסברב הםתיחסות תרכרבת זר רברםרבבם ם ם ב י ב ל C-C - לםספר שרבות ז ו ם ז ו ו כ ל אחת ם ה ן ה פ ר ר ם ר ב י ם של כ ל א ת ת ם ה ן יהיה הקרבפררםצירת פערכב בברת תרפעבה, הקיםא. תתן, ירפיער, לפיכך, ארלם בםדה 1-3 - םסביב והםבוב לערכי ל- ה- C-C ה- , בספקטרום בלבד כל אך םתיחסת .14 H 222 ת ו פ י ע רק פהיר אחת הטפעת בלבד פסים טמיבית הםתיתסת אחת J^P ב ט פ פ ר ם ו ר ת החדר בבדקה לקובפורםציה )ציור הטפפרםורה לערכים או עליו (42 הופיעה טפיגית אין אפטרות ל ק ב ו ע אם הםםצעים פסים אחת זו הב״ל. ^CHB^CHF אסופי םהקונפורםציות סהיבן זהות הראסובה טל יופיעו ABXY )או תרכובת - ( ים,םםוג הספקטרום 2 פסים 12 ססביב - סבוב .15 ה CHBrFCHBrF - והםבוב , םבחינה באחת םגבטית, אקויולבםיים בטתי הקובפורפציות זו פזו. הספקטרום טל - 2 טל ו ב ר ס ו ג ב ס הפרוםובים האחרות ססוג הקובפורפציות הפרוםובים יהיה יופיעו 16 סורר. כי םהיר, האחרות יהיה פסים. גם הצבת בסקרה זה הםטואות יהיה . בלבד, ל- ABX וברםונבם רסובבס פהיר טלט ואיבם הספקטרום בסקרה ABX בספקטרום פסוג ואילו ABMX היבם זו אקויולבםיים סגבםיתבהיותן תםובות ראי לפיכך, פסים ה- םופיעים הפלואור םבהיבה יהיה, 12 לגבי ~J וה־ טברטם ע ו ד לא טבי הקובפורפציה הוא םםפיק ־ הפרוםובים הםתיחסים או טבתקבל בטפפרסורת לקובפורםציה החדר הסיםטרית )ציור או (43 לםקרה טל . C-C הקובפורםציות האפטריות לצורת ה ס ז ו טל תרכובת זו הן הבאות: - ־ 223 טל בקונפורםציה הפלואור- גרעיני האחרות d ה- מהן טלה, או טני טל מאידך, הזהרת הI - I טל היבם מבחינה הרצפט, הפרוטונים, תרכובת הרצםם הפזו טבי אקויולבםיים מגנטית טלט - תהי בה אין הפרוטונים בעוד הם לכטעצםם, טבטתי גיסא הקובפורםציות אקויולנסייפ. גרעיני וטבי לערפת דאת בצררת טונות לחלוטין אך בכל אחת הפלואור, לכטעצםם הינט ה ק ו נ פ ו ר ט צ י ו ת הן וטני הקובפורםציות -םחד הבאות: אקויולנםיים. אילר אחד הואיל ום ולגבי םופיעABXYספקטרום כסרפרפרזיציה קונפורםציה היה מהאיזוםרים טהספקםרום ספקסרה טלה טכן תסיר בספקטרום וספקטרום באותה לפי בתרכובת בטויים הםזו ואיו לגבי הספקטרום יהיה היה, אפוא, פרפיע הרצסס . A יהיה להבחין כסופרפוזיציה ) l n a הפרוםרבים ירפיע גם i בין טל c i v 1V י הפזו יהיו: דוסים מראה הספקטרום m g e פסי בליעה ) 19 ברםובנס הF - גם יהיו x ( A לא j רהרצסם הםזו מסוג ספקםרומ לגבי A להדגיש יהיה ואי כי הםפקםררם לכך כלפי הd - \ י' * י ' l ה6 - -ים. p פטום יופיעו םרכז בסדר. וה1 - ? ' l הספקםרום( 2 X 2 י ת ר טל על הרצםם: P והםבוב ל פ י [ G u t o w s k y [156 . לגבי כל . באיזוםרי \ י המשואות םםרג ן הסיםםריים \ •י יתקבלו הצבת ( X A ) הראוי ה ר י 2 * J ס 2 X 2 שצוינה.לעיל \ י X 2 , 10 צורה מהיר, יהיה A סםוג הבוסציה S C-C קיפא, םםוג הינו רםוננם ראילר היה ביתן פעוכב , טל טלטה כל היר פסביב בברת הראטובה םסוג עיקר הםבוב ל ק ט ר C-C רטלט ה ק ו נ פ ו ר ם צ י ו ת טל כל כי כן, םסביב הן לגבי הצבת לקטר - 224 - j־ -י ם מורה כי במקרה זה יתקיםו טבי סיבי הםםואות לגבי ה- HF HF לגבי כל אחד מהאיזוםרים טטעוריהם ברצםם יהיו: )1 י +P )I H F « ( g a u c h ) E H F (gauch) m HF' (tpans J J l + P J J = P )HF(gem J •HF J H«F J = )2 ואילו לגבי תרכובת המזיו יהיה טעורם: )1 )HF(gem J )2 • H F J [ ) I P ״ ( • ) g a u c h־ ' H F J I P =(+ 1 = 3 gauch( ) F״ •'Iff H אי לכך ,בסקרה ויתקים סבוב םהיר יהיה הספקטרום םסוג ה- X A J 2 ) h ^ -כטטני - Jי ם טובים( לגבי טבי האיזוםרים ולפי צורת הםפקםרום בלבד לא ביתן יהיה להבדיל ביביהם. הספקםרה טובתקבלו מטבי האיזוםרים טל ה , CHBrFCHBrF-בםםפרםורת - jי ם טובים. ההדר היבם אפיביים לספקטרום מסוג ״X״ Aבהם טבי ה- HF 2 2 ספקטרום רםונבם ה- F טל כל אחד םהאיזוםרים דומה בצורתו לםפקםרום רםובבס הפרוטונים טבאיזוםר׳ זה כטכל אחד םהם מכיל 10פסי בליעה )להוציא את הפסים הטיבינ! לאיזוםר I טהופיעו אף ,בעצםה חלטה בספקטרום טל איזופר כאסור לעיל לא בודד טהור לחלוטין(. האיזוסרים בCCl^ - ביתבים בציורים 11אטר ארבעת הםפקםרה טבתקבלו בתםיסות 44-47 ולאור האסור לעיל ברור כי לא ביתן לקבוע לפיהם סי םהאיזוםרים^היבו תרכובת הםזו וסי הוא הרצםם. יתר על כן אי אפטר לקבע גם אם הםפקםרה טבתקבלו םיצגים קובפורפציות בודדות טל טבי האיזוםרים או טהם םיצגים את הםקרה טל סבוב םהיר םסביב לקטר סן הראוי רק להוסיף טבספקטרה רםובבס הפרוסובים טל איזומר I . C-C הטהור )ללא ממיס( הופיעו למעטה 16פסים ,טהיו םיםטריים לגבי מרכזו הגיאוטטרי טל הספקטרום ,ולא 10בלבד )ציור .(44 לא ברור מהו מקורם טל טטת פסי הבליעה העודפים המופיעים בצורת 3זוגות טל פסים בעלי עצמה דומה )הפסים החלטים ביותר המופיעים בספקטרום( ויתכן כי אלה הם לויבי ה0^- המצוי, ברכוזו הםבעי ,בתרכובת. . CHBrFCHF 1 6ה - 2 םפקםרום ^N.M.R. טל תרכובת זו הינו הםסובך םבין הספקםרה טבתקבלו בעבודה הנוכחית והוא לא פענח ,למעטה ,במלואו. • ?25־ - בגלל האםימםריוח טל אחד םאםופי הפחמן ,הרי שבי גרעיני הפלואור אשר בקבוצה זו. 2 איבם אקויולנםיים מבחיבה פגבםית ,בכל הקובפורמצירת טל תרכובת CHF־ הצבת המטואות לפי .. [ G u t o w s k y[156לגבי הפקרה בו יהיה סבוב פהיר מסביב לקטר , C-Cמורה כי גם במקרה כזה לא יהיו ,בדרך כלל ,אםומי הפלואור אקויולבםיים. אי לכך יט לצפות לכך טהספקםרום טל כל קובפורמציה בבפרד וכן הספקטרום הםתיחס לםקרה טל סבוב םהיר יהיו םסוג ) ABMXYאו ( ABMSXוהם יהיו ,לפיכך ,םסובכים לםדי ופעבוחם המלא יכל להעטות רק על סמך אנליזה םדויקת. סכל םקום אפילו לפי החיטובים הפטוםים ביתן לחשב שבספקטרום רסונבס הפרוטונים יופיעו 32פסי בליעה לגבי כל קונפורםציה טהיא בת קיםא וסםפר כזה יופיע גם במקרה והסברב םםביב לקטר C-Cהוא מהיר. כטהוא ממס בבדיקת ספקםררם רםובבס הפרוסובים טלה-CHBrFCHF 2 בCCl^ - טבערכה בעבודה זו )ציור 48 ( נתגלו 18פסים ברורים בלבד ונראה בבסיובות לגלוי הפסים החסרים היה טחלק פהפםים םכוםה על ידי פסים אחרים. נבדק הספקטרום של התרכובת הטהורה )ללא פסים( וטל תםיםתה באצםון )םתפר ב -־ ס ( - . בהנחה שהמסים עלול להשפיע הן על ערכי ה - 6-ו ת והן על ערכי ה-«1-ים טל הקובפורםציות הבודדות וכן עלול הוא להשפיע על אכלוםן היחסי של הקונפורמציות בסקרה של סבוב םהיר . )band width - 250 ואםבם בתגלו בספקטרום הפרחב ( טל התרכובת הסה ורה 20 -פסי בליעה ,בעוד שבספקטרום שהרחב עוד יותר )band width - 100 ( נתגלו גם םיםנים לפצול נוסף טל כסה םפסים אלה; ואילר בתםיםתה האצםונית של התרכובת נתגלר 24פסים. ואילו השבי -בציור 50 הספקםררם הראשון ביתן בציור 49 . בהעדר הפסים הצפויים האחרים -לא ביתן לפעבח את הםפקםרה שבתקבלו. אם זאת בראה בי 4הפסים הםבודדים הבםצאים בקצה היפני של ציורים םתיחםים לפרוטון שבקבוצה ; - CHF שכן ,ביתן לצפות לכך שהפצולהכפול.- 2 הםתיחם לפרוםרן זה על ידי הs.S.C. - 9 0 - 1 0 0 . להרחיק את הפסים שיתקבלו עד כדי 49ו50 - שלו עם שבי אפופי הפלואור שבקבוצה פהפרכז הגיאוםסרי c.p.s של כלל הפסים הםתיחסים לפרוםרן זה בעוד שהפצרל המתאים של הפרוטון שבקבוצה -CHBrF אי לכך בראה כי ה -״״j יהיה הרבה ירתר קטן. בCHBrFCHF. - 2 3-5 c.p.s»o הטהור tin )הםרחק בין קו חלש לבין הקו החזק יותר הםפוך אליו, שברביעיה הנדונה( יאילי n y 1. p( i i J na c Y H בתרכובת הטהורה הינו כ .-5 c . p . s )המרחק בין קו חלש לבין הקו החזק יותר המרוחק מסבר( .לעומת זאת בתפיסת הCCl^ - של התרכובת ערכי ה- H H J וה^^,- היבם כמעט זהים ^ 4 c.p.s׳*״ (.- כך ,שלמעשה מתקבל בצדו היםבי של הספקטרום מעין טריפלם )ציור (48בםקום - 226 - בתרכובת הרביעית הםריפלס בםצא הללו בטדה הסחורה. לפרוםון גבוה ה י ה הדבר כ ך יותר 0 3 ם י א י הפרוםון להופיע ' הכימיים וההסםים יHH ־־ פלואורו אתבים בעים, לאור מ ה טבאםר טבתקבלו לקובפורמציות י-15-5-צ.2. יחוס הספקםרה ל א ביתן לקבוע א ת ב ר ם אתבים• גדולים, ע ל י ל ל הםתיחםים ביתן פרוםון טכן, זה אילולי ב ת מ י ס ת ה ( CCl^ - ה ם י ב בםדי׳ ם צ א : 1ת י ר ת י ת ח י נ ה א ם ע י ם ע ערכי הכימיים ש ל באםומי גם אם בוםיף בברוםו אתבים מציבים הערכים י כ ת ה ~ )HF(vicinal 6.35 6.68 4.65 2 י : ה J בקבע מ י י כ ד , בעוד J ה שתחום מהיר ביביהן( הברומו-פלואורו ע J ר מהתרכבות בוםחות למעשה, הב״ל, היבם כ י ם ט תמיד לד '~ HH J הערכים בראה ב כ ל ז א ת הברוםו-פלואורו אתבים כי לבין מכילים: אסופי קביעות ברום, הסובםםיםואבםים שרםובבס ההםטים 5.81 r • 2 הםצויים ע ל הפרוטון ההסםים לשדה הכימיים ש ל בקבל א ת הכיםיים ש ל הפחמן גבוה יותר. הפרוםובים השורות הבאות )בהן ה פ ר ו ס ו ב י ם ב:( p.p.m.- 5.68 B CיF CBr־ H 2 י r 2 4.04 4.33 • CH BrCBr פחמן אחד, המצויים ע ל יעלה B 6.43 6.51 *• C H B r F C B i ^ F C H B r F C B r F־י 2 בשורת מטמעי י בעבודה' ה ב ו כ ח י ת ( 2 סבוב ~ )HF(gem איבם, H C ( CBr 1 3 2 5.68 (2 CHBrFCBr 3 3.63 F (3 J 5י47-8-57 באופן חד למצב ט ל הטוביס שבסבלא 30ג ם א ת ע ר כ י 6.09 CBrF ־•CHBrFCFg CHgBrCBrFg־» הכימיים בורסת ל כ ך שמעל לנוסחה א ת 2 ק סעביבות ב י ן )שבקבעו ג ם ה ם *CHBr^CFg ל א ם פ ב ר ד ~ )HF(vicinal שמירה על שבטבלא הערכים ערכי הJ - J HF(gem־)HF(vicinal 2־8-4י» 3 מסוימות )או מסוימת ש ל כל א ח ת הפרומון - 1 ה י ה א ההדרגתית ש ל פלואור -ת ו ך לערכים כ י ל אתבים ברור ט כ ל ע ו ד לא הפרומובים שהם התמדתם מצוי ג ם ח י ההסםימ לקובפורמציה א( אצלו כ ם ק לעיל פלואורו n בהתאמה ,ב י ן המדויק ש ל למצוא כמה קורלציות ההסםים 2 םריפלם בברוםו ) התחוט אף כ י גם » CH BrCF -; -CHBrF טבקבוצה רביעיה )או Jערכי י בברוםו 3 םאטר זה ט ל צ ר י כ ה היתד. ערכי הj - ־ טבקבוצה 2 הרי ברור טהרםובנס ט ל CHF־ , ליחס את ה ט ם א ל י ט ל צ י ו ר י ם . 48-50 בצדם כ זאת וגם אחרת; א ם אמנם ביתן הרביעיה או 3 CH BrCBr 2 - 227 - 2 5.78 • CHBi-CHBrF־־ 5.53 CHBr CHF־״ 2 )כשהערבים םתיחסים לפרוםון שבקבוצה _-CHBr 2 ( 6.45 • CHBrFCHBrFי )כשהערבים פתיחסים לפררטון שבקבוצה 2 6.06 CHBr CHBr )4 6.55 CHBrFCHBr. )5 ( -CHBrF פן הראוי להזכיר כי הערכים הנ״ל היבם יחסיים לםםרה פתיל םילן 30 שהרסובבס טלו בפצא בטדה גבוה יותר ואי לכך ככל שהערך שבםבלא הי בו בםוך יותר -בםצא רםובבס הפרוםון בשדה גבוה יותר. ב( התםרתו של אטום ברום אחד על הפחםן אצלו םצוי גם הפרוםון גורם לכך שהרסוננס של פרוטון זה יםצא בשדה בפוך יותר: 6.35 ־״^CHBrFCBr־ CBr CHBr (1 2 6.09 •CHBrFCBrgF (2 3 6.68 6.51 F CBr CHBr 2 5.81 •CHBrFCBrFj 2 )כשהערך האחרון סתיחס לקבוצה -CHBrF 3 2 6.43 ( CBrF CHBr 2 6.06 «-CHBrFCHBr 2 6.55 CHBrCHBr (4 2 2 ( ג( התמרת אטום ברום בוםף על הפחםן אצלו מצוי הפרוםון גורפת לכך שרסובבם הפרוטון ימצא בשדה גבוה יותר: י 3 7 1 5 •——CHFgCBrgF (1 6.43 *CHFjCBrFj •CHF 2 C H B r 2 6.55 3( C H B r F C H B r )CHBrFכשבדוגםא האחרונה הערכים םתיחסים לפרוםונים שבקבוצות 5 6 F CHBrFCBr 2 5.71 CHBrFCBrF (2 2 5.84 1 2 - ו- CHF - 2 228 -־ גמאות לצין ה ל ל ו אפטר גם שפרם ל ה ו ס י ף את ה - טצוין, יט מ ז ה של הפר וסדן ל מ ק ר י םCHFו F 2 ו- 2 להניח כי - C B r הב״ל כאלו האינדוקםיביים גם הפלואור, אצלו לעומת או פצוי בעקב הפחמן אסופי שצויבה. השובימ לגרום ל- האפקט המזופרי הולך מוצא בטדה גבוה כגון: פלואור, מרחקים r יותר במצאו בובעת C 2 התרכבות טהאפקטים ובמספר במקום אםום פחמן אצלו פרוםון זה או בעקב האפקט ה פ ר ו ם ו ן אל האלקםרובים ס ב י ב ת ו של םסביבת הפחמן כדלקמן: Br Br Br H ו ה פ ר ו ם ו ן על הפלואור של הפרוםון Br Br • Br Br שגדל מספר בהגדלת• התוןומה, אסופי אסופי פחמן גורם, שוגים כדלקמן: הפלואור למצבה של ה ם צ ו י י ם על ה מ ו ל ק ו ל ה ,של Br אותו הצורות Br • .ו י R—C=F . ו- C=F .. R I Br )וגידול פ ת א י ם ב ־ ^ ה א ו פ י של קשר ה ד ר ג ת י ת של ה - shielding של Br כ פ ו ל ביןשרי ה ( C-F - הפרוט ון המצוי ב R - ] . , הפרוםובים בשורת השבויים של B ה כ י מ י י ם של הםצוי על ס ס ב י ב ת ו של בגללו לshielding- ב ם ו י ו הן -לא הבגרםים על י ד י אטום F חוקיות ז ו deshielding המזוסרי ומתחזק ככל ההסםים הפלואור האלקםרובים אטומי - בראה כ י במולקולה. בםשכים מצויים האחרון הרזובטיביות גיסא ה פ ר ו ם ו ן אל הפחמן׳ ה ס פ ו ר ז א ת אם והוא עלול במצא 2 מאידך ,בהם ה י ו במספר מהתוקיות בעםיו כבראה,האפקט האפקם השבוייפ הפרוטון, האיבדוקםיבי - 3 המצויים טבקבוצה 2 CHF־ , * » F C H F . -CHBrF והמזומריימ הפלואור הפרוטו! ו 2 שחרגו אשר C H Fמ ה ד -CHBrFCFgCF CHBr כמעט מצוי רםובבס טבקבוצה ש ו י ם על אף אפופי CHB ל ג ב י ו 2 כפי ו ה ן ב ה ג ד ל ה ]136 229 - לעופת גם זר זאת הפרוטון ,הרי בלבד שהיא לרכוז הםטת ה shielding - פכל פקום, זו בהן קים השובות, לפיו + ערכי השואת לבין הטבלאות על הםצויים שבי ברם, גורמים אלה פלואור שלו: ו- פחםן גדול - גדול 30 - אינו תמיד הבעשית על אותו פחמן לעיל נראה ע ר כ י ה ARp - מונוטוני; שכן, - CHBrFCBr,, מצוי גם גדול סספר והן ה- מספר - יותר אטוםי אטומי המכילים אותו כמה אטום באיזומר פ ל ר א ר ר אשר פהמן ,הרי מאטר זה הראטונה-בדול באהד םהם בדרך כלל ה- באיזרםרים םצריים shielding האחרים טל הינו 2 איזוםרים רפרוםון נמוך על ירתר . <CHBrFCBrgF ב ר א ט ו ן ; ל מ ט ל :ה -CHBr CBrF ARp -ב ב CHBrFCBrF > CHBrCF -ו כ ן ב,-CHBr CHF < CHBrFCHBrF בעוד טהסדר מזוגות אלו. נראה הוא כי כמו 2 הפוך כאלו הצורות טל )בעטיו םקםיבות אצלו באפשרות הקבוצה -כך, ביכר טל דוקא, מצוי במקרה ז ה ,את ה - גורפת על טל הפרוםון האינדוקטיבי האלקטרונים א ו פ י ט ל קשר ל הפחמן געטית הפצוי על אך -CHBrF ביתן מסביבת ייגרם ה מ כ י ל ו ת את גם•הפלואור. אצלו שצוינה חיזוק 2 שהdeshielding- ד ו ק א על י ד י המכילות המבנה כפול קבוצה כ ז ו + , =C=F המצוי shielding להנחה כ ז ו האפקט בקשרי׳ ה - טל הפרוטון ביתן הפחמן באותו זמן הסמוך -דבר טלא ל ה ס ב י ר ו על י ד י עליו עצמו מצוי האפקט גורמת הפזופרי תרומה F־׳־(c ,הרי נכרת ARp אלו ה מ צ ו י על בעובדה טהתמרת טל הפרומון ההתמדה בעמיו הפחמן )ולא הפחמן, םוסםים הסמוך. המצוי ^shielding- ל ה ס ב י ר ו על י ד י המזרסרי ה פ ל ו א ו ר אל של קימת למצוא אף ביתן הפךוסון ה מ ג ד י ל ו ת את ה - d e s h i e l d i n g C H B r ההתמדה אך הפחמן לעיל יותר כן, 2 ה פ ר ו ם ו ן ב כ ל אחד שבעוד שבתרכברת הרזובםיביות ? 0 2 s h i e l d i n gט׳ל קשורות הםכילות את האינדוקטיבי( של 3 לגבי מדת ה- תופעות בתרכבות C הshielding,- דוקא 2 2 באטום גדול 2 2 - פלואור פרוםון ב ע ו ד ט ה ARp - םשוים זה לבין F״CBr״CHBr פאשר ב - אטום של ברום אהד י ו ת ר .כ פ ו כ ן ,אם בין הפלואור הפלואור מ ק ט י ב ה את יותר ואמבם 2 ,בתרכובת אטומי גבוה shielding אטום הפרוטון shieldingק ט ן לפצוא בתרכבות קורלציה ני ו ע ם ז א ת ה ARp - הרזובטיביות בפולקולות אלו. התמרת בצורה ע ר כ ו ש ל ה ARp - שניתן הפרוטונים ג ו ר מ ת אף קשור הצורות לא גדל בתרכבות בהן קים $ מ ו ר ה שהקשר ב י ן אצלו הפרוטון לגבי אצלו -הרי היא ה פ ו ל ק ו ל ה ,של םבוי הפלואור, ה פ ר ו ם ו ן ראי ל כ ך פ ו ר ה כ י א כ ן ,עם ג ד ל י ם הן הפחמן אטומי הסמוך י ו ת ר של יותר , C-Fה ר י ה כ י ם י י ם של השואה ז ו גם לפר ו ט ו ן שב- קטור ל פ צ ב ה של הינו בקשרי ה - 29 אליו הפחמן רבהתחשב במה שנאמר ההםםים אותו הפרוםרבים. יותר, ה פ ל ו א ו ר על קטורים טל 2 יחסי ל י ד הפחמן יתכן כי ערך זה כפרל אטוםי הבלתי shielding גדולה ; =C=F א ו פ י של קשר הARp- טלילי בראה כ י לתרופה המבנה של האלקטרונים אלקטרונים ליד טלו. או פ ט ג ד ל םםפר גורפת למטען ג ב ו ה של אחרת בראה כ י - האפקט - 230 פרק ־ 15 הברומו-פלואורו הטיסות אתנים כפה כבר פ14- המקדמים ההכנה לגבי הכלליות נזכרו בהקדמה מהעבודה חלק המפרםת טל ו ה ת כ ו נ ו ת טל ההכנה כ פ ו ת קסבה טל הדהלוגנציה האנליזה בעיות בפרק להלן תרכבות האלםבםרית טל אטומי מצויים וראשונה שבים( אצל טני חלה רק כאשר לא לעומת הן בעיות, הבעיה פעולת תמיסות בהרבה מקרים, אלה כבספח(. בדרך אתרים על ממיסים בתבאים מימית אלה ביתן הברופו-פלואורו להפרידם מכילי ברום בסיסים, פלואור לגבי בתברר כי מ ח ו מ מ ת של לקבל היה הרצוי משאריות המרי כלליות נוספות ( . 2 בנצולות הכלל הוא טבכל טל הברוםו אחד והן אתן אטומי על כ ל ל לא ביותר עוררה )> מקרה - .(90$ שהיו גרם האבץ, פלואור )אחד או מהות המימן-הלוגן ע ו ר ר ה כמה אתבים שנתקבלו. התוצרים בבעד .מ כ ך ש ע ל על במקום הברופו-פלואורו אתילבים. ב פ ר ס ו ם מקדם K0H מימי אתן בוסף באמצעות והיעילה ב צ ו ל ו ת של 6 0 - 7 0 $ היחיד בראט הפחםבים. מבחינת הפשוטה ידי באתבול הברופו-פלואורו באמצעות דבר המקרים, בדרך הברוםו-פלואורו מקרים, והטפול בכל גבוהות הברומו-פלואורו המוצא ב ע ו ד שדרך אתבים השיטה - ההכנה טל בפרסומים כנםפחיפ(, בוצעה, הדהידרוהלוגבציה, -היתד ,ל ב צ ע ה אתן על לבצועה כמה כאמור, הערות א ל י מ י נ צ י ה של ה א ל י מ י נ צ י ה של בדיקת שיםות שוביט, הדהידרוהלוגנציה םוםפבםיה הכללית בצוע בסקרה, ידי הפחמן ואילו א ל כ ו ה ו ל י ו ת של כבר לתוך ה ד ה י ד ר ו ה ל ו ג נ צ י ה של מבחינת הדרך העיקרית אתרים זאת דרך ס ר ם פ ב ם י ה של א ב ק ת אבץ הוכיחה• כי מצוי פרסם, כמה אתבים נתבצעה אטומי אלו; הםפרט טל )המצ״ב כ ק ס ל י ז ם ו ר והיא היה כבר םהברוסר-פלואורר אלו. המתאים התוצרים ל א ל י ם י ב צ י ה טל .14 הברומו-פלואורו ZnBr התאור האפשרייפ הנוכחית מיוחדות ברום זה טל אתילנים העבודה. ][60;61 ה ב ר ו מ ר -פ ל ו א ו ר ו אתן ה ו ס פ ה גם בתוך של הברומו-פלואורו אתילבים י ת ר ם תתאר הדהלוגגציה )אליו לחלק הברופו-פלואורו טל םפמוף להכנת אתילנים שבתבצע על בתקבלו, הווצרות )הםצ״ב שובים, בסיסים לבצוע לתוך טפטף ה מ ת א י ם שבבחשה בחזקה. יותר ( ) ו ל ע ת י ם אף שבותר ][158 ביותר אשר - ידי עוד ידי לעשותו ז ק ו ק שלא מכך בתוצרים, היו של היה בו.קשיים םיוחדיפ. •א של, יש ל צ י ן כ י א ף נ מ צ א ש ה ד ה י ד ר ו ה ל ו ג ב צ י ה ש ל ב ת ק ב ל ב ש י מ הזו.מ ב ר ו מ ו א ת ן -ב ב צ ו ל ת של כ ־ • 9 0 $ מ-1.2-די ב ר ו מ ו -א ת ב י מ מתבצעת, מ י בבצולות , י - בעוד אלימינציה טל HF ב א שכאפור ל ע י ל ב י ת ן היה לטער פראש, ב ם ד ה ר ב ה ט ל ב ט ח ו ן ,םה ב ב ר ו ם ו -פ ל ו א ו ר ו אתן בבון יהיו תוצריה טל לגבי הדהידרוהלוגבציה טלו. מבוכרת )כגון: כאחת )כגון: לאליפינציה או מ- C על ידי נקבע באפצעות האנליזה -םחד בתבצעו ידי גיסא, ו- )דהיינו: ה יבאו הספקםרום םצויים כזו ) או וזקוקם ב ו צ ע ו הכבתם באפפולות איזוםריזציות ברם, להלן רה- I.R. התכונות ) ב ט ב ל א 32 F^^-. ב ־ ה פ י ס י ק ל י ו ת של ה ם ה א E . פ י י נ י ל כפר כן ם ב ב ם של ש ב י ה ב ר ו מ ר - C B r Fמ ו כ ח ו, ( 72- ה א פ ט ר י י ם שלהם ה- 1 - )כלומר, N.M.R. םםפקים הרכחה CHF=CBr J טלהט, בוספת 2 " )HF(gem םוכיח כי םכיל ואילו בתרכובת שנבדקה היו הפחםן. הברוםו-פלואורו ^ ][MR T הברופו-פלואורר ו א י ל ו ספקםרה טל י -מ א י ד ך ,אשר ה א ת י ל ב י ו ת כבר ( ו ב צ י ו ר י ם 64 2 EXP 2 האיזוםרים י ח ס י ת ( שלה= CBrF-CH ], [MR CF=CBr 2 ,בהתאמה( ב םהם ה ו כ ח ת ם ב נ ם של כ ל להכנת התרכבות 22 י C אתילנים אתנים, לכשעצמו שלהם. רה = שהמרחק ה- הברופו-פלואורו ב פ ר ם ו ם י ם המקדמים הבי׳ל. וה- CHF=CHBr B , ג י א ו ם ם ר י י ם ), CHBr=CBrF , CHBr=CHF בדובר ה[ r הברוםו-פלואורו N.M.R. איזופרים כבר ע F ו ה ק ו ב פ י ג ו ר צ י ו ת טל 4 שני א ם ו מ י המימן על א ו ת ו אםום ה ק הברופו-פלואורו אתילן ואילר המבנה )בכל ספקטרום( ב בכל יתר בעקבות קביעת מבנם טל רה- )הםםובך בה פ ו ב נ ם °ל איזו ] ספקםרום רסובבם הפרוטון פסים תרכובת בואקאום, ו ב ח ו ט ך -ד ב ר אשר מ נ ע ג ם -CHCHF=CBr ־ CHBr=CBrF שבי באםסוםפירה ( CBrF=CBrF בעקיפין, טפרםיהם HBr לנחש אתילבים, א ת נ י ם אשר שמשו כ ה מ ר י מ ו צ א 2 ויטירה אפוא, הברוםו-פלואורו ושל מבנה ה ר כ ח שם]-CHBr=CF 61ם ב ב ה לפעטה, ־ א ו טל ו- HF הדהידרוהלוגנציה. אשר ל כ ל א ח ד ם ה ם ש ג י CHF=CBrF בכמה מקרים חלה דוקא מ ק ר י ם בהם ה י ו כמה א פ ט ר ו י ו ת ה ו כ ח ו ת צ ו ל ב ו ת של מ ב נ ה בפרקים הקרדמימ אתילבים לםבנם: 2 2 -אי אפטר ה י ה , והם בטםרו באםצעות ספקםרה ה- ברובה ה- C H F באותם האלטבטרית שלהם. הברופו-פלואורו אורו , ן ח דמשמעי,ב הוכנו אתילנים הרי לאלםינציה ]. [60;61 ה מ ב נ ה על הנותרים (. חםצובם הקל טל טל חבקן HF ( HF בםספרםורה במוכה אפשריות ו על פבי ו- HBr טלהם ז ו של CHBrFCHF יתקבלו באםםוםפירה פ 2 מסוים -א י ן הדבר אם כ י ב ר ב ה מ ק ר י ם ב ר ם ה ב ס י ס CHBr טל איזופר מלחמות(, HBr מ- בגלל = הדהלוגבציה ביותר טל בלבד - 231 וה- אתילנים מ ס ו כ מ ו ת ב ט ב ל א 31 [AR^Jז ה ה ל ז ה ש ב ם ב ל א 29כ נ ״ ל 232־ 51 טבלא התכונות הפיסיקליות טל הברוםו-פלואררו אתילנים ] [AR t h e p ][MR e x p ][MR O.85 43־15 0.20 33-16 0.60 24-33 25.53 0.78 24-33 25.89 0.25 25.40 25.65 17.97 b.p. 14 -14 '1.3490 15 15 5-6 1.923 )(b התרכובת )(c - CF =CBrF 2 2.7OI 48°/201mn CBr =CBrF 68.1 CBr =CF .1.5516 25 1.4413 24 1.4482 1.488O 27 2 . 2 9 6 25 2 . 2 9 6 24 71.8 )CBrF=CBrF (a 2 . 2 9 0 27 89-5 CBr =CHF O.67 25.40 26.07 50 1.4885 2.255^° 88.3 0.67 16.53 17.88 13 "1.3810 c 1 3 ־6צ1.8 16.53 16.53 C 0.45 17.63 18.08 0.25 17.63 17.88 11 11 1.4233 .12 1.4090 10 2 2 2 )(a CHBr=CBrF CHBr=CF 5-7 2 1.865 16.0 )(d 1.843 13-0 )(d ) CHF=CBrF ( c i s )CHF=CBrF (trails 39.8 1.761 ) CHF^CHBr ( c i s 19.8 1.727 )CHF=CHBr (trans 2.8 17.63 2 ) e ( CH =GBrF 2 הערות לטבלא (a תערובת האיזוםרים הגיאומטריים בטווי טטקל בטמפרטורת החדר. בגלל איזוםריזציה מידית בין האיזוםרים לא ניתן היה לקבוע הנתונים לגבי טגי האיזוםרים הגיאומטריים בבפרד ]. [60;61 (b בקודות הרתיחה הן ב 760 -מם' אלא אם כן צוין אחרת. (c בגלל פולימריזציה טל התרכובת תוך כדי הקביעות אין ערכי מדויקים ביותר ,בעיקר הטתבה ה- (d n d-nוה- D n תוך כדי הקביעה, בגלל איזומריזציה מהירה ,בתבאי החדר בין טבי האיזוםרים הגיאומטריים n לא ניתן היה לקבע את ה- במדויק .ערכי ה d -בקבעו במכטיר מיוחד ו תתת ואקאום ואזי לא היתד ,איזומריזציה. (e בגלל פולימריזציה מהירה ביותר בעת קביעות ה d -והn - D לקבעם במדת מהימבות פספקת. לא ניתן היה - 233 - כפי שניתן יותר לראות םהברוםו אתילבים מצוי גם קבוע אתבים רותחים א ל ו בהם אתילבים מימן יותר באותם ברוםו-פלואורו כבר נדונה במיוחד הברוםו- 2 פצוי חוזרת ערכו הערכים ה- I.R. אתילבים בחלקים אחרות של ו ג ד ל עם פלואורו השלד גידול )דהיינו: פספר שה[ARp]- אפופי ] [ARpב כ ל אתנים לגבי בברוםו-פלואורו התופעה וההסבר הברופו-פלואורו הדומה פלואור ומתגלה ה ב ם ו כ י ם של שפרסמו )שרבן זוגות ותרופתו מתוך בערכו ש לה.-I.R [ CH אתילבים (11 בעלי -כ ן ,גם הרותחים א ת י ל ב י ם (. איבו הפלואור הברוםו-פלואורו ה א פ ש ר י של זו תופעה ב פ ר ק .11 ספקטרום בעבודות הדופה )ראה פרק פ ק ו ם ו ת אשר ב ה ם ובדרך כלל הלך לעופת א ל ו של לברומו-פלואורו מהברוםו-אתילבים בברוםו-פלואורו בולטים כבר בזכר ה-15 בעלי במוך בשורה ז ו במולקולה. מ ט ב ל א ,?1ה ר י השלד בדומה אתבים, נםוך האיזומרים להוכחת העבודה בתקופת אלה איזוםרים ] . [60;61כ מ ר כ ן , העבודה , 2 . [ C B r F = 1 0 0אם כ י הנוכחית ב צ ו ע ה של [[CBrF=CF ה ג י א ו מ ט ר י י ם של ה ק ו ב פ י ג ו ר צ י ו ת של ארבעה הברכחית(, ספקםרה ]-n,[107ה CHBr=CF־C B r[;109108 2 בעבודה האהרובה בפרוטרוט בדון בקבעו 2 = C F 2 ה ס פ ק ט ר ו ם של , זו לתרכובת ר ה ם ר ב ם של =CBrF איבם -כלל CHBr=CHF ה כ י ל ה א ת כ ל שלשת ד ב ר אשר ב צ ע ש ל כ ל 14 שיכימ אליה ,אלא )שכן ,כפי ה א י ז ר ם ר י ם של הנוכחית(. בעבודה הברוםו-פלואררו שצוין היבס פ ס י איזרםרי ב ל י ע ה של 850-40 בעבודה הב״ל ,הרי הברופו-פלואורו א ת י ל ן שלא סזה- כדי שתתקבל א ת י ל ב י ם אשר תפובה בבדקו הפרדו זה השואתית בתבאים פלאה של )תסיסה דוסים ,ו ת ס י ס הב-CS מרבאים מרשםיהם םפקםרומ ה- ו ה ק ו ב פ י ג ו ר צ י ר ת של תשע ה ת ר כ ב ו ת הספקםרה ב-״, 001 ר - 2 להלן הצים הדוגמא שבבדקה ו cm לגבי )ציורים : N.M.R. הוד, 51-63 הברומו-פלואורר המכילות מימן סובאים ה ת ח ו ם של m 650-850 ( c (. אמצעי חשוב אתילבים. בציורים בירתר להוכחת המבבה ספקטרה רסוננם ה פ ר ו ט ו נ י ם של ואילו 64-72 ספקטרה רםובבס 19 ה ־ F של ה פ ר מ ט ר י ם של b . p . ; 92°c - [ **13 הבררםר ספקםרה אלה פלואורו םסוכםים אתילבים בטבלאות מובאים 32 ו33- בציורים : 64-75 . . נ ק ו ד ו ת ה ר ת י ח ה ש ל ה ב ר ו ם ר -א ת י ל ב י ם ה י ב ן ; ו י ב י ל ב ר ו מ י ד c -־; b . p 1 6 ° ל b.p.; 1 0 8 - 1 1 0 ° c - 1 1 , 2 - די ברומו אתי , ר ה ט ר י ב ר ו מ י א ת י ל ן b . p . ; 69/26mm." - ב ס פ ק ם ר ר ם ש ל CBr =CBrF בפצא ר ק פ ס בליעה יחיד ולפיכך איבו מובא להלן . - 234 - 32 טבלא ,פלואורו אתיליביש-בברוםו JJJJJ התרכובת cxs (c.p.s.) trans gem . F—C—Br F—b—Br J P F spin-spin coupling (c.p.s.) trans CIS gem -ערכי ה (a) Jjjp CIS (c.p.s.) trans gem 34 • 3 (b) F-—C—Br 141.4 B r — F F —C—Br J F—(J 56.53 F; 123.37 71.31 J 7-84 H—C—Br 1. F—•{ י ילBr 7.86 H-fC—Br Br—£—F 22.67 22.66 •'• Br—-C—Br 79-72 H-£—F 80.04 F—C—Br 4.18 9-63 40.22 9-45 40.34 (c) H—C—Br F—b—pH (c) 11.0 (c) 11.1 81.5 1 •1 H—C—Br H^־TC—F 3-40 fr-O—Br P*׳״״*׳C ״ • ״F F—C—Br. F—C—H F—C—Br H—(*—F 34.5 «0<־.j 8.37 31.28 78.95 31.21 79-42 19.0 ( c ) 13-53 73-05 13-43 72-71 74-89 137-30 ׳v׳0 236 לטבלא ראה דף 75.10 הערות - ההסםים ההסםימ הכימיים טל הכי מ י י ם ט ל הפרוטונים ־ 235 טבלא 33 וגרעיני ^ F 1 )ל('ההסםים הפרוםובים בברוםו-פלואורו הכימיים טל p.p.m. 3 2 6 6 אפופי אתילנים ה פ ל ו א ו ר )[b p.p.m. I 6 *3 *2 79• 18 79.18 התרכובת *1 58.08 Br—£—Br F—C—F 95-32 113.05 1.16..77 96.41 5-68 7-23 5-24 95-32 F—C—Br 113.05 F—C—Br Br——F .144.50 F—C—Br F——F H—C—Br F——Br 66.78 6.54 F—G—Br Br—C—Br 67.08 H—C—Br Br—d—F 103.12 Br—C—Br F־־fl־־H 60.99 4-77 F—C—Br H—d—H H—C—Br 6.9 < >6.1 C ) ( C 7.O8 5.58 F—C—H 115.85 י־•־•- 117.41 י ״ H—C—Br H-fi-F :-״; r 5.1 ) ( c 82.8 40־ 6 145.56 7-50 הערות )(c 9 81. ל ט ב ל א ר א ה ד ף 236 167.68 ) ( C m 102.77 F—C—Br F—0—H 129.21 F—C—Br H—C—F - 236 - הערות לטבלא 52 (aהערך העליון שבבל שורה נמצא םספקטרום רסובנס הפרוטון ואילו הערך 19 התחתון נמצא מספקטרום רסונבס ה. F - 15 19 (bערבים שנקבעו לפי לריבי ה C -בספקטרום רסובנס ה־ . F 1 ערבים םםצעים שתושבר םאנליזה של ספקטרום מסוג (c ABX . הערות לטבלא 55 (aנוסחות הברופו-פלואורו אתילבים כתובות בטבלא בצורה: לכך יצינו האינדקסים של ה - * -י ם רה- - 6ו ת את הגרעין אליו םתיחסים הערכים. 19 (bההםםים הכימיים בקבער בתםיסת ^ c c i הינו כלפי רסובבס ה- ״CC1F ראילר ההסם הכיפי של הפרוםובים היבר כלפי טםרה םתיל םילן שהכנסר כ- גרעיבי ^ • ׳ F 1 - .ההסם הכיםי של גרעיני ה- F Internal References .רסוננם שבבררפופלואררר אתילבים נמצא בשדה גברה ירתר מזה של ואי לכך ערך גבוה יותר של חזק ירתר של גרעין הפלואור הנדון. נמצא בשדה נמוך יותר פזר ,של ה- בטבלא -פירושו deshielding shielding רםובנס הפרוטונים ,לעופת זאת, T.M.S. .אי לכך ערך גבוה יותר של חזק יותר של הפרוטון הנדון. (cערכים מחושבים םאנליזה של ספקטרום מסוג . ABX - 237 - כפי שביתך לראות סםבלא ,32הרי ערכי הS.S.C. - 1 34 1 = ) n s J H H ( t r a י ; =3 4 !2 J 0 • )• HH(cis ־ ־• ' •* *-• Wsr) • - 5 71 11 1 .W =72.7-81. 4 =123 3 8 U 3 3 ) ; > = n s m ) r a J ; m e g F ( H e t J־ » « HF(trans) = " .י g ( F ( 1 11 J H ־ • י J F H = )HF(cis ־ י 0 בבררמו-פלראורר J י ערכים אלה פרחיבים במקצת את התחוםים שצויבו ב ס פ ר ו ת ] [ 147;148;159-161 לגבי מתאימים ,ובמדד• מסוימת גורמת הרחבה זו לכך שלעתים חודר כבר S.S.C. מסוים לתהום הערכים של תחום ערכים המתאים לJ - בברוםו פלואורו אתילבים םתקים הכלל הידוע כי ' י C S S s Jאתר. i c > J s n a r מכל םקום ,גם t Jלגבי כל ) ) HF(gem) " H F ( t r a n s ' «״־ ־ ' ' ' י ( Fהבםצאים על אותו הרי במדד .והמדובר הוא בגרעיבים דוסים )פרוםובים אי א אםום פחמן הרי ה- ל ע י פ ת ז א ט ת J .במצא ביו . )(gem ה J ־ \ • J/ל )(cis ב י ו ה ־ \ )(trans J • בםבלא 34מובאים ,לשם השואה ,ההסםים הכימיים של הפרוטובים וגרעיבי הפלואור בפלואורו-אתילבים ובברוםו-אתילבים וכן של האתילן עצמו.כמה מן הערכים שבםבלא זו לקוחים סהספרות ואך בחלקם בקבעו בעבודה הבוכתית. מטבלאות 33י־־ 34ביתן למצוא קורלציות מעביבות לגבי ההםםים רעיבי ^ ׳ F בתרכבות האתילביות א( כ ד ל ה ההסט הכיםי של הפר וטובים (1 התטרתו של פרוטון באםום ברום גורמת תמיד לdeshielding - של פרוםובים אחרים המצויים במולקולה בה חלה ההתםרה. מדת ה- ל ן 1 : ) deshieldingבp.p.m. - בטבלא 35ביתבת ( של פרוטובים הםצויים בפצב ,gem ,cis •א ו trans לפרוםון המתםר בבר ום . (2 התמדתו של פרוטון באטום פלואור ,גורמת תמיד ^ d e s h i e l d i n g של פרוטון אחר ,הבמצא במצב gem ה- לראשון ,בתרכובת בה הלה ההתמרה .מדת , deshieldingבסקרים השובים ,מובאת בטבלא •36 (3 התפרתו של פר וטון באטום פלואור ,גורסת לdeshielding - של פרוםון אחר הבםצא בםצב ציס לראשון -באם הפרוטון שאיבו םתפר בטצא בטצב gem לאטום פלואור אחר המצוי גם הוא בפולקולה .לעופת זאת ,בםקרים * בטבלאות 3 4 - 3 8שלהלן יצוין תמיד הפרוםון המתםר בסובסטיטואבט אחר - בכוכב אחד ואילו הפרוטון או אטום הפלואור שלגביו חל )על ידי - deshieldingהכל בהתאם לפקרה -י צ ו י ן shieldingאו הםובסטיםוציה( בשבי כוכבים .בטבלאות אלו יצין הסימן +:ליד הערך המתאים , shielding - . deshielding ואילו הסיטן,- :ליד הערך המתאים -י צ י ו י > HF(cis J - 238 - פ o a נא נא פ u a •ני II n •ני 11 o •ני J ם O •ני t נא O ^ \ rt >i 01 3 CO B ו j a xi ac •ני II o a •ני O a נא 11 o •ני נא o a נא 11 O a •ני •—י O a to •i II o to ג*נ א o H• CO o aגם o a to •ג11 *i 11 O a a •נ o a w •יי r+ s-\ O H׳ CO *i O a נא 11 o co ג•נ א o a נא It o a to O a נא 11 o a פ u •ג ." פCO w u se (3 O ac •ני II o ac •ני u _J פ פ •ז •ני ac a: a a a a a a a a a •ני •ני •ני •ני : a a to to to a a ac •ני •ני •ני a •ני a to •נ to •s a to •נ a a •ני ליי a •ני •ני •לי w •נ a to •נ td •i tx) a cn co -P ניי cn -j o 0 0י o o 00 H CO O CO cn cn o CO CO -p. <n 0CO יי4 9 • ו-י ם וי *3 u •ג •i •i X a D B . f. •I ° *^ _J s = 1 פ פ u <T> c CD CO •גי o 0 נא נא נא cn נ י Ol *i cn cn 0 a o נא o CO co co cn Q cn 00 00 CO CO 00 X J X to X •P a a M CI פ o> ם פ פ -1 •ג ם צ־M ~ » פ פ -י M a x 3 a •00 j CO נא 00 0 Ol נא 13 J) ט פ פ u x -a a I w ם »י 0 0 o o o *ז CO CO CO a ... CO ( cn cn o 0 cn cn CO CO ו־־ו H O) 1—1 H* cn 1—1 1-׳ cn ר־ו H> cn «» O 14 H ו—ו H׳ o o פ u a ם . VJJ (D H i SC• ־J־ 1 ם j פ CO פ o» -P a 5c _J « פ ם פ «» _1 ו-י 00 H׳ CO CO פ *פ ע o rj —< ••״ u> «• פu se -— זי U פ D a *ו פ פ t פ •e• נא to o -p H O H• H" CO co 0 cn r־1 00 0 0 o CO H 00 H e cn 0co ר־־ו H en נא 1 1 H cn cn 00 tn 1 1 1 to • o o h-• CO CO נייV- H 0 a פ _פ ו1 u •n n jw פ ״־ ־י a ןa פ 1 a פ-> zt -> u •©י « CO נא 1- H CO CO ' u 1—1 •c •« O • H cn cn cn B O פ o 1 1 o 0 B u -» פ D 1 1 ו־־ו H cn lO 1 1 B a •3 D -» J D U -J u o פ _J -j• a a פJ u o _1 %r a־ ט B J a פ פ פ פ a cn o^ טj _jפ 1-1-פ -? ־ ׳ B cn / \ ־ u u 1 «» •גי o נא נא U נא ס u I ניי נא :cn D מ cn CO *ע U גי to) ^ CO ׳B H l-׳ CO o o 1—1 r־1 H H cn H 1 1 <T> O 1—4 -p o a וי י1 D ז׳י U פ ם SO a Hi o מי C5 a פ פ ־239 ־ n II 11 11 11 1 n 1 ii ii ii n ii i i ii ii Ii ?4tt11 n11 1ii1 1ii1 i i 1ii1 1ii1 IItt • * •א to ' » * w •א • •א •א '•א. w •א : Zi Zi ו ; » » to »i •א •א •א •א •א •א •א •א •א to to to to w גם w M י •: a _j _l IS TO w to (D 3 a a -J ־u •מ ל •מ •א •א •א ״א •א U _1 a D »א •א D U a •א •א ״א •א •א <א u -t TJ ל —י _« a a =J u ZI -• u Zi _l 3 Zi •א •א * »• D a m t ו o o • *ז, -P O o >נ גי 0 00 to to גה o O O ו H e e 1—• a! to נא -j to •א •א •א to w VM H ו י0 1 • • tn CO 3 •גי •א *i ••א ג •א to •א •א •א •י1 •א •א •א to ]די •א •א •א * יא * יי to H• D a U » •א a 1 i •א •א a מa a u n ~י u Zl -j• » •א • ml ml ml a n a ט o a a -J ־u> t l m l u a j » •א לי •א Ul Zi U ml tl o a ZJ Zi גו a 1 o 9 1-׳ o,. ו 1 o o -p o » H cn ו » ם •I idj ט —I D Zi a •1 a a a *א II ii •א » •א 1ת 0י o o o ro tn o 0 cn tn ro 0 ו-י 1—• n •א » •א *א .ע » 14 a a • a w _! a נ -! ט a •א *••א •א ג* •א n u •א •א •א a a ZI a a ־j־ a •א •א * •א » 5!* »«^ "א 11 ti ii 11׳ II rt •tt tt rt tt tt .tt 92• W Zi a •j• u SI a a a ב בה: u u a u ס -» u _j a a ט rt מ w u Ui D a ui , -» u _1 a a u a M *•׳ 1 1 o o o o 00 ro co • CO •p ... o ו o • o o 1 1 o o j r ... ai IO 1 o • •P tn o <1 o 1 o • CO ro <t ml Jt u> ״א •sf ta ם ZJ •א •א CO . . cr • 1 ־ro p. . ״J d zJ -5 3 0 p• D a TO 0ו M a ml a 11 11 II fi ii ii ;tt:ai ii: tt־ UJ hri»*" i$» * 1 M • H ו a a a M 13 OP X X <r u a u! o o H ו סcr J ־p. ZI פזn> ־3 r-•ft•) a -I ט 14 _J וב ו u ml OQ ti n ס P j a -1 • 3: as •א55• •א a cr 1 « n n II II u II ti n ii n n nB tt tt u LI n •U ii ti n ti it. H rt rt to ro. ו ו 1 (0 a .1 o u —י o CO cr 1-׳ a TO a D M 13 - * » * w •א 240 - * •א ״ to » ;׳u » •א •א » 3 n• »• L b L L ׳Jc * ל * » » to * w » » tLi 1 » » LL •א » •א » w a• ״L L: 4 *1 » פ פ פ L L •ortL a tL » •א » » ני׳ 03 מ׳ ני* שש 1 I 1 מי ני״ ליי נס 1 o o ני׳ לס ־ I I to to to cn •CO נ״ ליי »-״ O to to to נא לי׳ ני׳ פ ו I to 00 00 cn o -1 פ u J XlrU פ j D פ ליי נהI to פו •\T TO a> » HHHHHMHH x מ u -י u _1 וב פ JIJL u. נ ם C0 פ פ 3 u n D U פ w ו •d t r פ נזro פ- ו. a o.. D a M a •מ » » * * JJ. »• * J!. •» •א •א •א יא * •א •א •א •א •א •א TO •א יא •א U II 11 n 11 II U II II 44 •א •א 44 44 44 44 44 44 44 *׳ז •א •א •א " •א.־ 1 •א •א ••• •א •א II II!II u St Si Si Si n t H ו 1 « CO • » י •p O CO + o o e •א •א • • יי •א •א -•<־ •א •י .•אי it • • 00 *ז CO + o + to cn IO » • cn »• * u •א »• •א •א •א •א •א ו ׳״ •א- •א td » » ,•••־ •א _ו פ פ פ פ 13 H׳ •sT u •י U פ ם פ j CO w -» פ פ a יקr • H״ !ב 3 d ה 4 ° ס( ם M a SJ ׳ פ •י M • C3 פ •א •א •א : td •א ג׳ •י •א •א •א *•• •א • •א י •נ •א td 44 1 o + o + o + o + o + o + o + H + H o cn cn o cn •P cn co en •P CO to י0 o o co H פ פ פ u -י u _ו פ פ rt •S (1) ה •א 44 44 44 44 פ פ פ •א li n ! i l l II II n II i f 44 - o » 11 I I ' II u M II ,11 i i 44 i i Si LL ,44 U ,44 44 •א פ •a• . J u TO * w » u פ P -י גי + o •P CO CO פ פ פ פ E II II n t i Si Si + o ! o to o 00 to o U •נ r גי J ט CO (מ פ BJ פ -י M W _ו פ פ D M זי1 u a o פ M -J O s ao TO u - 241 - בהם מ צ ר י י ם ההתפרה ברום או הבדובה ל - ל- shielding פרט (4 shielding פ ר ו ם ר ן אחר במצב טל הפר וטון למקרה אחד, ט ל פר ו ט ו ן אחר מדת ה shielding - גורפת הנמצא או ה- ב־ (3וב־־(4 ב( גרעיבי ההסט (1 ברום או התמרת פלואור הראטון. בוסף מדת ה - מדת ה shielding - במולקולה ההתמדה פרוםובים במצב נראה שני גרעינים הנגרמת ביתן שיגרם כי ובתוצריה הבםצאים דהיינו ח- האיבדוקטיבי, היה לגרעין הנזכרים אטום טל בםצב צ י ס א ו של מסוכמת גרעין בטבלא הפלואור, באטום הפלואור ב ט ב ל א .37 םרבס במצב צ י ס א ו . gem גרעין פלואור, מסוכמת לגרעין הפלואור פלואור, הראטון. •38 םרבם לגרעין במקרים בהם אולם ,בכל המקרים פלואור, מצויים האחרים גורמת הפלואור. deshielding - ככל בובעות, שצוינו והמזוםריים מאידך. במצב הנגרמים כדוגמא gem deshielding שהםובסטיטואנט שורה, פ ל ו א ו ר ,על י ד י שלשת בעיקרן, המתקיפים ב ע ס י ה של ההתמרה . ל א מ ו ר אפשר במצב נעטר .ח ז ק היבו בכוון מהמדד. ה ש ו ב ה של במולקולות בהן תלה מ ט ב ל א 33 םובסטיםואנםים לצפות ל כ ך שאותה לאםום של או ה- הקורלציות ל פ ר ו ט ו ן על י ד י F >Br >H פלואור ב ם ב ל א •39 האיבדוקםיביים םחד השובים גורמת ^shielding- ביתבת במקרים הטונים shielding של shielding סרבם לפר ו פ ו ן הטובים, הבסצא במקרים deshielding פרוטון deshielding גרעין הנדונה ל- גיסא, , באטום טהתפר. gem פרוטון, ה נ ד ו נ ה שבי האפקטים במצב במקרים תמיד ל - ה ת מ ד ת ו של התםרתו טל בםצב תטיד ל_ פרוםון, הנגרמת האחרון. הבמצא מדת ה - הבדובה גורמת , (3 באטום - התפרתו טל פלואור אחר, ברום גורטת - הפלואור הבמצא deshielding (2 בגרעין פרוםון ל פ ר ו ם ו ן שלא deshielding נ ת ב ת ג ם ה י א ,ב ט ב ל א • 36 הכיםי טל gem התמר גורסת ביתן gem יותר, אלקסתבגםיבי ההפוך, בהשפעה למצוא להוכת כ י מדת אליו הינד .ל פ י בעטיו טל יותר. הםובםטיטואבםים ה ה ד ד י ת של deshielding-n הטורה האפקט ב ר ם ,אף תבטא את ט ד ת ה - הללו, ההתמרה כשהם - כי shielding מצויימ במצב - 242 37 . l a ) ־ \ אליהם£6מ1בםצב הנמצא פרוםון ש ל ה ת מ ר ת ה פ ר ר ם ר ן ב ב ר רם ה ת ר כ ו ב ת בה חלה ההתמרה התרכובת המתקבלת התמרת האפקט - מדת ה shielding p.p.m. ־ סבלא JQ ?בעקב לגרעיבי בפלואור ה ת ר כ ו ב ת בה חלה ההתמדה **F—c—H* F—£—F **F—C—Br F-&-* ־65.7 **F—C—H* F——F **F—C—H* F—ti—H **F—C—Br F—־ti—H -62.2 **F—C—H* F——H **F—^—H* **F—C—Br H - £ - F ־57.1 **F—C—H* Br—ti—F **F—C—Br Br—ti—•F ־54.6 **F—C—H* **F—־C—Br H—-ti—H ־52.0 **F—C—H* Br—ti—H **F—O—Br Br—ti—H ־50.4 **F—c—H* F—ti—Br **F—C—-Br F—ti—Br ־50.1 **F—C—H* H—C—Br **F—C—Br H—ti—Br -49.1 **F—£—H* Br—C—Br #*F—C—Br Br—<i—-Br ־45.0 **F—C—H* 237 ב ע מ ו ד הערה ftftp—C—H* Br—ti—F התרכובת המתקבלת -ת ה האפקט - מדת ה shielding p.p.m. *ftp—c—F -77.0 F—d—F *ftp—c—F -63.4 F—<U—H *ftp—c—F ־ ftftp—c—F -56.9 -50.9 Br—ti—F *ftp—C—H* F—ti—Br **F—C—H* Br—ti—H H* H—ti—-Br ftfcp——H* Br—Ii—Br **F—C—H* H—ti—H בטבלא ראה shielding של ה ת מ ר ת ה פ ר ו פ ו ן H - d - r H — H T ? ftftp—-C הנגרם ftftp—c—F ־49.0 F—ti—Br *ftp—c—F Br—ti—H *ftp—n—F H—C—Br ftft£_C—F Br—ti—Br *ftp—c—F H-4-H המופיעים הםימבים -34.6 ־33.9 -23.9 ־22.7 לגבי (a ־243 - 38 . . נוסףF F 1 9 סבלא על ידי התמרת פרוםון בגרעיןF -ל התרכובת בה הלה ההתמדה cis סובםיםוציה במצב התרכובת המתקבלת -מדת ה shielding p.p.m. הנגרם לגרעיבי shielding -םדת ה 19 F - לtrans התרכובת בה הלה ההתמדה סובטיםוציה במצב התרכובת המתקבלת -מדת ה shielding p .p .m. .**F——ןןH F—C—H +52.0 *ftp—£_H H—C—H* **F—(J—H H—C—F +73.3 —C—Br *H—ti—H **F——Br F—C—H +41.8 ft*F—9—Br H—C—H* **F——Br H—C—F +6B;2 **F—C—H *H—ti—-Br **F—£—H F—C—Br +29.5 . **F—£—H Br—C—H* **F—C—H Br—ti—F +50.3 **F—C—Br *H—ti—Br **F—C—Br F—ti—Br +28.5 ft*F—c—F H—ti—H* ft*F—C—F H——F +48il **F—C—H .*H—C—F- **F—c—a F—ti—F +23.7 **F—C——Br Br־r-ti—H* ftftp—c—Br Br—ti—F +46.0 **F—C—F * H — H ftftp—C—F F—ti—H +20.3 **F—־C—H F—C—H* **F—C—H **F—C—Br *H_ti_F **F־^־G—Br F—C—F +15.1 **F—C—-Br F—C—•H* ?גד +41.5 **F—C—F *H—C—Br ft*F——ןןF F—C—Br +14.5 **F—^—F> Br—C—H* ft*F—C—F Br—C—F +34.0 *«F—C—F *H—ti—F ft*F—£—F F—C—F + 3.6 ft*F—c—F F—C—H* ft*F—•C—-F F—C— +31.4 **F—C—H *H—C—H F—ti—F +45.0 • 237 לגבי הםיםובים טבםבלא ראה הערה בעמוד (a - 244 22 טבלא . על ידי התמרת פר וטון בבריםF F 19 ,_ r הנגרם לגרעיבי . 19 _ לc i s םרבטיםוציה במצב התרכובת בה חלה ההתמדה התרכובת המתקבלת -מדת ה shielding p.p.m. shielding -מדת ה F - לtrans התרכובת בה חלה ההתמדה םובטיטוציה במצב התרכובת המתקבלת -מדת ה shielding p.p.m. **F——ןןH *H—C—F **F—C—H Br—C—F -18.7 **F—c—H F-——H* **F—C—H F—d—Br -19.6 **F——ןןBr *H—C—F **F——Br Br—C—F -16.2 **F—C—H **F—C—H Br—d—H* ... B r — t i — B r -14.3 •••""׳.)' "... . . V ' ; **F——H *H—C—-Br **F—£—H Br—C—Br -12.7 **F—C—Br Br—C—H* ft*F—rC—Br Br—£—Br - 9.0 **F——ןץF *H—C—F **F—£—F Br—C—F -12.6 **F—C—Br F—C-־r־H* **F—C—Br F—H—Br - 7.4 **F—£—Br *H—C—Br **F-——Br Br—C—Br - 9.0 **F—C—F F—C—H* ft*F—C—F F—£—Br - 5.2 **F——ןןF *H—C—Br ft*F—־£—F Br—C—Br ־2.7 **F—C—tF Br—C—H* Aftp—C-—F Br-—£—Br ־3.6 **F—£—F *H—-C—H **F—£—F Br—C—H . + 1.5 **F-rC—F, H—C—H* **F—C—F H—#—Br * 0.6 **F—fr—H *H—C—H **F—£—H Br—C—H + 4.4 **F—C—H H—C—H* **F—C—H H—£—Br + 2.8 **F—{}—Br *H—C—H **F—Br Br—C—H + 6.1 **F——ןןBr H—C—H* **F—C—Br H—'6—Br + 5.8 • 237 ראה הערה בעמוד- לגבי הםימובימ המופיעים בטבלא (a - אליו gem ה- -הרי, shielding אחר, הבםצא םכשרו של אל ס ב י ב ת ו של בדחפים אטום כאשר בוסף לעומת כשרם אסופי הפחמן םםענים אפום לאפקטים תרמודיבמית( היבה איזוסר הטרנס שההבדל האברגםי ב י ן שבי הסבילות נראה לשפוך אור אולי, גם ש כ ן ,קשה, עבודה 60;61 [ כרגע, הפוך לגבי פחמימנים ירתר גדול בין הסבילות פלואור ה ק ש ר Hal =C= : שליד שגי ו מ צ י א ו ת ם של אתילנים תרכובת יש + לגרם לכך ההלו ה צ י ם של הםרחב, ליצור י ת כ ן אף גדול בראה כ י האתילביות עלול גם גדולה יותר מ ס ו י מ ת מ ז ו של אתילביים(, בתרכבות רלכך הויניליות . ה ב ע י ו ת שהעלו למצוא לכשעצםם, הפלואור מנוגדים. איזוסר בוםפים ל ה ס ב י ר את כשדם בתרכבות בעטיו יחסי האיבסראקציד ,.דרך האהרים, האיזוםרים הוא סחקרים נ ו ס ף על מ ד ת ה ק ל ו ת של זו. כי כאשר והמזוםריים - . בובע )הפלואור( ברום. ה ג ו ר ם ל כ ך שבשורת יציבות =Hal =C כי פלואור בפצב זה וגורמים ל- י ו ת ר של יחסיים הבםצא היבו בראה גרעין shielding ההלו ג ב י ם ) ב ע ו ד שהמצב ה ו א פלואור נ אטום ההלוגן הפחמן, הגדול םםעגים כאלה ליצור הקשר: והוא :מדת אטומי י ו ת ר של ימצאו אסום ברום, פ ל ו א ו ר םאשר כשרו פ ל ו א ו ר על י ד י מ ס ב י ב ת ו של האחר בוסף ה ס ד ר . H > F > Br : + האיבדוקםיביים גדרם הנחות מנוגדים )מבחינה הפלואור הפלוארר המצויימ ל י ד שבי והלוגנים לגרעין א ל י ו ם ז ה של האלקםרובים אחרים; שכן 245 היבה לפי הבגרם ה ה ל ו ג ן הרא ב ח ש ב ו ן אף הםםעבים יותר gem י ו ת ר של גורם זה להביא החזק בפצב הגדול ירתר שלו ההשפעה לםעשה - בשטח ז ה , לעיל. ה ש ו ב ה ,של קורלציה בין הפוליםריזציה בשיםות אחרות י ת ר על כ ן , הברופו-פלואורו ספקםרה שלהם ,כ פ י הN.M.R.- שצוינה במבוא עלולים מחקרים כאלה אתילגים, של לחלק בודאי עלולים, להתפלמר; תרכבות אלו ה ר א ש ו ן של לבין 246 ־ ־ 14 פ ר ק תאור ההכנה הנסיונית של הברומר-פלראורו אתילנים והברוםו-פלואורו אתנים מהם הוכנו כחםרי והאתילן החמר די ם וצא להכנת ברומיד. החמר השני היה חמר נ ק י ממנו ונאספה הברוםו-אתנים ו ה ב ר ו ם ו -א ת י ל נ י ם שםשו ה - הראשון ה י ה תמר מתוצרת מתוצרת מפעלי ים טכני R i e d e l d « Haen ה פ ר ק צ י ה ש ר ת ח הבmm-126-130/25 החמר . ואילו s-T.B.E. המלח הראשון ואילו זוקק ה ח מ ר ה ש נ י שמש כמות שהוא. א( הכנת ברוםו־-אתנים (1 לתוך ו200- הכנת קולבה תלת ס מ ״ ק של מ י ם . הצדדיים האתילן חוברו משפך קרח, ואשר צבור צדדי סקולבת הםים לתוכם להזדקק וםקצתו כסות 88$ ק ס ב ה של )דיואר( פשפך טרי לחלקו ה א י ס ו ף שקררה אבקת האתילן לעבר. בוסף, מקרר ברומיד בצואריה ה ח ז י ר את העליון שקרר בפי ב ת ע ר ו ב ת ק ר ח יבש + אצםון. טרפים ש ק ר ר ו ג ם הם בקרח יבש + אצםון. ח פ פ ו עד ותוך חזקה הויביל לרתיחה ברוםיד הרתחתו )לפניעת בחישה ליטר ם י ם ( . הריאקציה שנקלט )Reflux ם י ד לאחרי שהחל הםםה ברובו. הפוליסריזציה(, הקולבה שוב בקולבת ( םעל ל - סונן טפטפה האיסוף CaCl 2 וזוקק. בנוכחות הנצולת : ברוסיד. ה כ נ ת ה-1,1,2-טרי בר ו פ ו אתן צנור Y ב ת ע ר ו ב ת ק ר ח יבש ו ל ת ח ת י ת ו של ז ה ברומו אתן ה ע ל י ו ן של ב ר ו פ י ד הפחת ההיםום ורק נחושת ה כ ב ס מבחש ;( b.p. בסוף בתוכה. ואילו קצהו גרי ע ל י ו נ ה של שקרר מטפטף ברופיד אתילן די ז ק ו ף שקרר ב ס י ב ר ז ברוםיד )16° ה א י ס ו ף חבר אל י ו ב ש ,על י ד י פחושבת לפי לצורך קרח, קולבת ברומו ) 3מ ו ל ( ש ל הקולבה בתוך הנוזלים בםרפים זרוע ומקרר אתן ) , ( 2 5 °אשר פ י ט י ת ש לK0H(240 הויניל לרתיחת ה מ ר כ ז י של לויביל חברה ,1,2ן-טרי ה כ נ ם ו 564ג ר י בעזרת ברך, +האתילן תסיסה גוארית פםפםף הסחזיר חבר, בתחתיתו ברומיד ו- בצוארה ב ר ו פ י ד אך אפשר של ה מ ק ר ר עד ויניל וברומו-אתילנים ואילו לזרוע אצטון. חוברה ) ת פ ק י ד ו של ח מ ר ז ה , חוברה, העליונה לזרוע קולבת שהוכן לתחתית הפקרר השניה חרבר ה ת ח ת ו נ ה של הפקורר פקרר זקוף צנור הY - קבול שהכילה ב ר ו ם שהסס בריאקציות קודמות ,היה בפי חבר ב,1,2-ו למנוע - עליה ח ז ק ה ס ד י של וקוררה פ ד י פעם ב פ י ק ר ח . פעם םופםף ם י ס י ת של יובשו לתוך תסיסת ביסולפים על בבצולת CaCl כ ו ל ל ת של אתן+ קולבה 200 ומקרר מקורר הכבת ה של ו ב ב ו כ ח ו ת אבקת סובן הויבילדן וזוקק חבקו בזרם ברום תור קולבה 4 לתוכה H פעמים בסים, ונתקבל צוארית מחזיר c הפתת c O 8 l פבחש, לצורך כאמור ברומו םםפםף, העליון חוברה קולבת חזקה םפםפה לתוכה ה ז ד ק ק עם א ד י ) 92° ברומיד ובתקבל -1,1,2םרי צבור חובר, לאחר דרכו בעזרת ברך מקרר חמום ובאסף הםים ברומו הזרם תבקן הריאקציה קולבת ת ס י ס ת H0K (200 -70-80°ג ר י בעשה ע ל י ד י הקולבה פדי ברוםו הכנסו 240 אל הקולבה חברו אתילן הקבול. בקולבת בליסר הוא פבחש, ברז.הבוזלים C ו ב ס ו פ ו חודש a הכבת הפבטה וקרור ,מדי פעם. החסום 2 56° םפםופו ופבםה לתור הa-T.B.E.- ברוםו צבור ב ר ו פ ו אתן בתחום ולא היה נקי - $ ברום לתוך ברומו אתן ברומו סובן עם לחלוטין(. בחישה הטפטוף התוצרים 8 הטרי וגובש נקודת חבקן ב ו א ק א ו ם ה ט ר י 0 אתילן נקי הזרם ותור הםלא למשך^בחצי שעה. טפטף לטרי דרכו מים(. וזוקקו הפנטה s-T.B.E. ת פ ם ו ע ד ל 90° - בתוך m שבתקבל אתן פשפף ם ט פ ם ף , m הויבילדן ה כ ו ל ל ת ש ל ו היתד 8 $ • .צ • . הבצולת כ 8 3 ^ -מחושבת . פעם• שבקולבה גרי C ( ) c cכ 2 -פ ו ל ( של 4 ב ז ק ו ק עבר אתן פעםים ;.(b.p. וקרור ב ב צ ו ל ת של אלכוהול. במים, ס!1וז/2587° ס ו ל ( של פשפך לחלקו כ בחישה תמיסה ו a-T.B.E. - קבול. סתםדת םקרר ב ס י בםקצת החסום יובשו על פ נ י תוך ברחצו cc חוברו הכבת טרי ם י ם . c c ומקרר ת ס י ס ת 0 (150 310 לדיבילדן בחישה (3 120 מספר ב ר ו ס ו אתן רתח ב - ברוםיד מ ק ו ר ר ( ,אשר ברומיד 108-110° K האורגביים m m 1 8 /ה ב צ ו ל ת לתוך שבותר בחושת ברוםיד, ו- הברום ב ת ו ך המשפך הםםפםף סולק על י ד י וסדי ) ספות ף ב- (3 ו ת ו ך בחישה סיס(. חנקן ויבילדן שלתחתיתו עד ל עודף הםרי לקולבה )בלתי במי ברז ברוסיד והתוצרים הכבםו מים. ויגרה ה ב ר ו ם בבחישה ע ל י ד י באסף מבתם ,מ ג ב ט י .89fo -4צוארית cc תסיסת הברום. הבתרן 2 247 הויביל וזוקקו. (2 לתוך הםםפרםורה(. - . ברומו מחדש )החמר אתילן מתוך שבאסף, ה ה ת ו ך של הפבטה 248 - (4 לתוך גרי ZnBr הכנת -1,2די ו חרברו מבחט, מטפך ה א ל כ ו ה ו ל חמם עד לרתיחה ותוך בחיטה 1 סול( של 5 8 c c ( /2 )לריאקציה זמן הקולבה עד לרתיתת האורגניים נטםפר באופן הכנת עטויים מחזיר מקרר המוצקים )במקוםר גם הוא ם - 2 יבוט לצורך cc אלכוהול ,לאחר בתחילתה החםום כמות כמות כ מ ח צ י ת הטעה בכרת טלs-T.B.E. וטפטפה טארת הs-T.B.E.- הטפטוף םטנסתים התוצרים י ו ב ש ו ם ע ל ל-CaCl חממה סובבו טוב והתוצרים וזוקקר 2 בזרם אתני• צוידו לברומו-פלואורו בםבחט, להרכיב גם צנורית אתבימ עםוד הב״ל לאביזרים לתוכה הכבם בלחץ צויד גם בוצעו ראטר זקוק קטן( הפלואורינציות טבצעו טבוסף באמצעותם טני ה- באמצעות מתוך ברז. אםמיה הכבסו דרכו מגבר טמט כ ל י החםרים בוצעו כאמור הראטונים SbF נ ע ט ר טולואן. לאחר מ כ ן הפלואורינציות היו ואילו ה- נקבו .על י ד י 3 זקוק י ו ב ט ה SbF. - 2 HgF אצאםרופי טל לחץ בורדון בתוך , SbFg הוכן עטוי SbFg , במעבדה. המים טהוא דםיקטור הכיל ב ו א ק א ו ם מעל 0 לטבבי פרפין. ה SbF,. - ה- ש י ט ת ם של טנאםם הכנס 2 HgF Rochow שנתקבל הרכן מ- 2 HgCl כמות שהוא. ר- I . Kukin and E . G . בטני קצותיו על י ד י HgCl. סובב . ב ב ל ו ן שמש הצבור אטמי 3 C1F . בשיטה הבאה לתוך ט פ ל ו ן ) א ש ר שמשו במהירות טל 4 סבוכים צבור שבתבסםה ברזל באותו זמן גם לדקה מעל הי תרמוםטר, ופתח במבומטר בתוך . stainless steel החםרים HgF מקרר ב מ י ע ט ו י י ם מ s t a i n l e s s s t e e l-304- ביתן היה אטמוספירות( ומקרר השעה. הברומו-אתבימ הריאקםורים והנוזלים. )עד ל0-צ במים, הברוםו-פלואורו חלקיהם ה י ו םטפלון. כםתצית מחזיר לקולבה א ת י ל ן עבר ב .108-110° - הפלואוריבציות טל ריאקטורים טכל האלכוהול. ה א ל כ ו ה ו ל במטך ברומר מטפטפים 1 מ נ ו ק ה ) /2מ ו ל + אלכוהול. 2-3 50cc א ק ס פ ל ו ס י ב י ( -.הפסק ב י ב ו ב י ת טל טל חבקן לתוכן מומס ב - ניכר ואם אבקת אבץ cc150 הזרמ טפטפו מספר פעמים ה 1,2-ד י ב( חזקה דרכו s-T.B.E. תרך טמירה על רתיחה חבקן. צבור אינדוקציה להתפתח - 2 מטפטף, היא עלולה אתילן ק ו ל ב ה 4צ ר א ר י ת ה כ ב ם ו 40ג ר ם ט ל כקםליזטור ו- ברומו ־ על אפקי כםיםבים( לםבערי בובזן 249 - שחמסו את ClFg תכולת ואילו חופצה טהכיל הצבור עד ל-ג>200° הכלור בפרותבית H ה ( לתוך התוצרים / כ ת 3 ו36- טהריאקטור החמר עקבות טל בתסיסה הזרמו דרך בקבוק והוא 2 אכסן טםיפה בקופסאות l י ו ב ט עלי פ נ י הבצולת טל ה לפי ה- במקצת א יאילי גדולה פ י בכלי ל כ ר ט א כ י י ו ת ר של ה - ה כ ו ל ל ת של a ( ה ב צ ו ל ת של ה ־ שהוסף ת י 2 ומספר אםסוספירי הגיעה 2 לריאקםור מ ז ו של הפלואוריים ברום( בלחץ CHBr CHBrF בוצר כבר הורדה עד כ ד י 2 האבטימון( היתד• 6 3 - 4 $ 22 ~'SbJ עודפי מלחי הוצאו C H B r F 1 0 6 ° CHF HBr025mm 3 טעות לאחר מ כ ן ) ל צ ו ר ך הרחקת וזוקקתחילה גרי במטך כ3- מתמדת. CHBrו א י ל ו ח ־ CHBr CHF התוצרים ש א ר י ת של 2 C C מול(,400 חומם ) ל צ ו ר ך הרחקת , 2 בחיטה מרוכזת NaHSOg כסות ה ם ברום. בחומצת מלח ואילו י הריאקםור ,130-140°ת ו ך . s-T.B.E. משהגדלה י CHBr.CHF, ה כ ב ס ו cc400־T.B.E־s (3.4 מימית טל 2 _ סםיק טל בשםפו הזדקק־ב- - הב״ל בםספרםורה טל ולאחר מכן CHF הכיל רק CHBrFCHBrF מול( באסבם ט מ ן , 2 ClFg הזרם דרך מרוכזת. תריאקםור SbFg (2.2 פעמים .תוך המתמיד הצבור אטומות. 1 במים. הסבוב וטאריות טל ה- טבתקבל פח -CH טבוצר - מחצית ה-CHBr CHBrF 2 י ר ד ה במדד. פחוטבת ל כ ד י ^.10 ורקCHF CHBr-,SbFg אך 2 עדין בתקבלה ,אך הבצולת ב כ ר ת ) ע ד כ ד י 40$ בערך( כמות ובותרה s-T.B.E. ה כ נ CHBrFCHF, ת CH כאמור F 2 C H F C 2 H C 2 F בפרק 6ב ' b H g F S באמצעות לתוך ו 140-ג ר י . קורר הריאקטור ל ק ב ל חמר ז ה , 3 א ו ל ם שיטות טובות בלחץ מגבר. 2 ללחץ )כ 0.6-מ ו ל ( . במשך B r 2 ריאקםור ב-ך ש ע ו ת ; ביתן היה הלת־ן בקרח הכיל מים ואילו הריאקםור ח ו פ ם עד ל - הב״ל הכבסו הריאקטור וחסם עד ב ר י א ק ם ו ר ע ל ה ע ד כ ד י 10 יבש+אצםון יתרם ה י ו טרפים 50-60° ריקים והחסר תוצרי יותר ה י ו 1,2 ( 1 1 5 c cמ ו ל ( של בסגר וחוברה בצרוף אליו מערכת שנזדקק באסף טרפים הבאות: CHFCHBr 2 ל ם ם פ ר ם ו ר ה של אםסוספירות. מקוררים לואי, 2 180-190° לאחר מכן שהראשון בהם בקרח יבש אצטון. במדפים המקודדים ואילו , 2 - בםרפ והוא הכיל כסויות שהכיל סיס התםרסס נ כ ר ו ת של ( 30/040.8;bלאע ל ת ה ע ל 2 . CHF של 2 והוא להזדקק יובש SbF ק ו ר ר םחדש על 2 חרוש לקבל ניתן היה נצולת כסויות _SbF 5 אטמוספירי, חובר לאחר מכן בםרפים םקוררות. זוקק בריאקםור. ל ע ב ו ד ו ת בלחץ ברום למערכת ת ו ך בחישה חומם ו ח ס ר שעבר ל ת ו כ ו מנה מקוררים טפטפו הריאקטור בתחום הכנםו מרפים 96ם מ י ק בקרח ל ת ו ך 40ס מ י ק באמבט מ י ם . ,40-70° מיד שנאספו נ ו ס פ ת ש ל 40ס ם ' ק בםרפים. ושוב sbF,. כדלעיל. במרפימ CaCl ״0NaHS וזוקק בםרפים זוקק ב ק ר ח יבש + מ ק ו ר ר ת של אולם החסום באםבם ס י ס . והוספה סקוררים בתסיסה 2 החסר שנאסף באםפולות . הריאקםור . שנתאסף טרפים ש נ א ס ף באםצעות קררר םתוכר אדי החסר בשטף עצםו g הריאקטור חוברו . 2 מ ו ל ( של הריאקטור חומם CHBr-CHF. 2 2 מול CHF ואצטון ההלו על ידי ה ר י א ק ם ו ר ששמש )CHBr1של ( ג האחרון ם- לתוך )כ/2- 2 בריאקציה. ) החסר , ב( נוצר C H F CHBrFCHF נוספות יבש HF 250 אשר - )40.8 בתאםפה במערכת אצםון. במים )לצורך ;.(b.p. כסות ז ק ו ק שקררה ב מ י קרח החסר שנתאסף םלוק ג ד ו ל ה של הזקוק בקולבת ה ב ר ו ם ( נ ר ח ץ בסים, , ה ב צ ו ל ת של ה - CHF -30$ 2 ושבקצה 2 CHBrFCHF שהכבס 2 היתה אםפולות לתוך שהלחם ו . (3 C H B r הוכנו ה- 2 לריאקםור ו־35 ם ם י ק של מהריאקטור, השמש ו י ב ו ש על פ ב י ועודף CaCl ולבסוף ב קק $ 1 םמיק טל ברום. הברום , לאחר סולק בכלי מרוכזת ז הזקוק ק ק נשארה שארית ( ו א י ל ו ה CJ^BrCBi^F - . , CHבתקבל י לתרצרים מ י מ י ת של התוצרים ונתקבל 354ג ר י SbFg (2 במשך כ ־ 3ש ע ו ת , רמים. תמיסה ו כנ״ל, )כ־ 3מרל(, ב 130° - באמצעות 5 ע ל כ ל ט ו ל של חמום ו 2 CHF a-T.B.E., בחרמצת מלח 2 בואקאום; פחות על .30$ וה־ 353 נשטפו ה. -a-T.B.E קצת ו- C H B r F C H B r F הכבםו בםים ה כ נ ת CH^BrCBr^F CH^BrCBrFg - סרפח מוצקת שזהתה -92° בלחץ 2 לאחר שטיפה אטמוספירי כפבםה )מחושבת לפי mm26/6 6 °ו נ ת ק ב ל מול D 2 באור ברומו הזדקק ב- - F BrCBr .a-T.B.E התוצרימ ברום . NaHSO. 3 לכתחילה ב ב צ ו ל ת של הוצאו מול( בלבד אך נ צ ו ל ת ו לא אתן. SbFg עלתה 251 -־ (4 CHBr^CBr^F הכנת ״CHBrFCBrF ו- באופן דרמה לדרך הפלואוריבציה טל ה- בצעה גם הפלואוריבציה טל הפבםה ברוטו אתן. )CBr CJiBr 2y1 2 3 סול(, 2 110גרי s-T.B.E. a-T.B.E. ר- 6J7 לתוך הריאקםור הכבםו ו־צSbFgטל םול)0.6 ( סםיק הריאקםור תםם ל 1 0 0 ° -בםטך םעתיים ולאחר םכן ,בםטך טעתיים טל ברום. .130° בוספות ב- תוצרי הריאקציה הוצאו םהריאקטור באםצעות זקוק בואקאום , וזוקק ו בואקאום. 5 ) 0 . (CaCl 2 ה-CHBr 2 0 ? CBrF 2 ( , ורק . CHBrFCBrF א 2 ו ו א . ב mm24/100-110° -ובתקבל בבצולת טל לריאקםור הגיעה עד כדי עברבmm-50-60°/24 2 י ל ־ובתקבל בבצולת ו ה- F CBr CHBr 2 2 6 7 - 5 $א ם כמות ה- g הזדקק SbFטהכבס 2/3מול לכל פול של פבםה ברומו אתן בתקבל כםעם ם בגלל הכמות הגדולה של המוצקים בריאקםור היה ל בות יותר לקבל תמר זה על ידי פלואוריבציה בוספת של CHBr CBr F 2 שבצעה 2 בשיטה דומה. (5 CHBrFCBr הכבת 3 תפר זה בתקבל על ידי מפוח ברוםל-CHF=CBr 2 בשיטה דוטה לזו שתארה לעיל לספוח ברום לויבילדן ברוטיד והטרי ברופו אתילן. <CHF=CBi תתאר להלן. 2 בצולת הספוח היתר .כמותית.ה- הכבת ה- CHBrFCBrgזוקק בואקאום של 1ממי והוא עבר ב־ 5 4 °־ (6 CHBrFCBr^F הכנת ה- הפלואורינציה של מקדם CHBrFCBr.ל- CHBrFCBr> F כבר תארה בפרסום ]. [61 (7 הכנת ^CHBrFCBrF חמר זה הוכן בבצולת נמוכה יחסית על ידי פלואורינציד .של H g F C H B r F C באמצעות 2 בריאקטור הלחץ בשימה דומה להכבתה-CHBrFCHF 2 שתארה לעיל. השיטה בה הוכן תמר זה בבצולת כמותית היתד ,בעבוע של טרי פלואורו אתילן דרך מי ברום שהכבםו לסוללה של שלשה מבעבעים עליהט הקרן אור עודף הברום סולק על ידי תסיסה מימית של . NaHS o U.V. 0ה ת ו צ ר י ם האורגביים ־ בםים, ברחצו יובשו על הבנת (8 לצורך כבר U.V. באור בסים באפצעות ג( CHBrCBrF תארה CaCl 28 ס ם י ק של (3 r B H C ) 2ס ו ל ( לתוכה ל פ ר ק צ י ו ת שתארו זוגות בעבע דרד ם י NaHSOg תפיסת שהקרנו ברום בשטף והתוצר והפרד בתחום שבין ב ט ב ל א •30 ו- ה ג י א ו מ ט ר י י ם של ה - =CBrF־CBrF העבודה וכן הנוכחית CHF=CHBr הכנת ה- , כבר CHBr=CF 2 ][60;61 כנספחים. הםצ״ב CHF=CBr 2 ב ם כ ש י ר ששםש פ ( ס פ י ק של ס י ס . 200ג ר י ש ל KOH ברוסיד־ CHBrFCHF ה- הוכן ו200- 2 בשיטה שתארה אתילבים האיזומרים ה ם ק ד ס י ם של הכנת שב ו צ ר סולק על י ד י CBrF־?CHF החסר . ד ה ל ו ג נ צ י ה של CHF=CHF הברופו-פלואורו בפרסוםים .b.p;75.3°, ו ז ו ק ק 104-108°.החפרש נ א ס ף ע ב ר זקוק , 2 הברום הכנת (1 בוצעה .ה- 2 הכנת דרך ][60 עודף קולונת רזוקקר 2 ה כ נ ת המר זה יובש על 252 CHBrFCHBrF ב פ ר ס ו ם םקדם . CaCl - להכבת ל ו F 2 הקולבה םוסם ב0-צ7 הויבילדן, H C חוטפה א ב ר ו ם י ד שתאר ו ו ת ו ך בחישה ספיק סיס. לעיל. 321ס פ י ש ל בתוצר חזקה םופל לתוך CHBrFCHBrF טופםפו כבוינילדן ה ב צ ו ל ת .84-90$ הכבת בתוך , ZnBr 2 צבור בו 2 קולבה ו150- הזרם (CBrF= CH2 םםיק חנקן, -4צוארית אלכוהול המשפך הטטפםף ^בשיטה קולבת פדי פעם, מקרר וםקרר משפך פםפםף האחרון חוברה קולבת דופה ל ז ו 5 CH =CBrF בקולבת 2 שהזכרה קבול לגבי שקרר הקולבה במים בקרח מקררים ח ו ב ר ו םבחש לקצהו יבש-אצטון. בקרח; העליון לתחתיתו בתחתית ואילו ומרפים. הכבת הדי ( של ש נ ת ק ב ל נשטף הקבול. ,לצוארי שהכיל םים 8 התוצר אבקת אבץ םבוקה 1 + ז ק ו ף שקרר ב ס י ב ר ז . )דיואר( נוסף ה ר י א ק צ י הטול)0,77ס ם י ק ה- אבסולוטי. משפך טטפםף של ם ק ר ר ז ה ח ב ר ,ד ר ך ב ר ר , של פ ק ר ר ז ה ח ב ר ה כ נ ס ו 65ג ר י גרי ברופו אתילן, F BrCBr CH . ב ת ו ך המשפך הםטפסף 2 יובש על י ד י 2 Reflux טפטפו הב״ל מעל ל - לתוך ונאסף, _CaCl ו011- - 253 - וזוקק־בזרם לאבקת חבקן םעל ה ג צ ר ל ת ב ־ . b . p . ; 2.8° . 9 3 $ בחרטת. CBrהבבת (CF= 3 2 בתוך C דומה ל ז ו טטםטה מערכת . 2 ל ה ב נ ת ה : CBr -־ החמר טבקולבת האורגבי (4 ה אליהם ס ו הוסף י ו 0.6מ ו ל הזדקק ב- נ ז י ל מרמס ב־120 KOH במטך יובט על 4 7 - 5 C H B r ם אלה ולאחר מכן וזוקק CaCl חממו סמיק טל מים. כחצי טעה 2 ותוך בחיטה עם ג מ ר חזקה הםפמוף נרחצר.סספר ב ז ר ם חנקן«;68° סםיק הרתחו בפים. פעמים »78$ק.ל.הבצולת g 0 הוכן, באופן . -CHBrFCBr - מוסס ד ו מ הל-CBr =CF 2 62: 3 ,מה F-CHBr CBr 2 סמיק ב H 2 או 2 ) 1/2פ ו ל ( ט ל 5 0 1 בתוך FCBr CHBr 22 ס ם י ק של מ י ם . החסר ו ה ב צ ו ל ת ש ל ו היתרי • 79$ mm/2048° הבנת החמר קולבת הברזלים הריאקציה נחושת־ 2 בםכטיר ד ר מ ה ל ז ה טשםש ה ו כ נ ס ו 35סם'CHBrFCBrFקט ל ח ו ם ם ו עד ב (CBrF= CF5 הוכן ) 23•5ג ר י ב100- כ ח ו ת אבקת • ה כ נ ת ה CBr =CBrF - טבלקחו K ו הריאקציה טהפרד חפר זה ת ־ א ל י ה ם 30ג ר י הבוזלים הכבסו 2 ם ם י ק ט למים40ו םופםפו כ 2 ח לרתיחה ותוך םמיק מ י ם ( . ו . b . p . ; -5.6° ש ת להכבת ה - בחיטה חזקה התוצר טבתקבל 2 , ה ב צ ו ל ת היתד• . 8 7 $ 2 ב צ ר ו ף 35 2 סובן . CH =CBrF םפםפה לתוכם וזוקק בזרם םמיק טל מים. תמיסת יובט על י ד י לתוך K0H במים ה ר ת ח ת ו )(Reflux חנקן מעל לאבקת - 254 - מרשם י ספ ק סרה רסוננס הפר 01ונים של הברום ו -פלואור ו אתנים * גיור 31 גיור 30 CHBr CBr F 2 CHBrFCBr- 2 4 גיור 2 33 CHBr CBrF גיור 2 35 ״CHBrFCBrF ,19 . F * פרס לציורים 46י ־ 4 7בהם סובא ,ספקםרה רסובבם ה- גיור 32 CHBrFCBr F 2 ״ציור 34 3 CHBr CF 2 - 36 255 - 37 ציור CHF CBrF CHF CBr F 2 ציור 2 2 2 JLLL 38 39 ציור CH BrCBr F CHBrFCF״ 40 2 2 2 41 ציור CH BrCBrF ציור ציור CH BrCF 2 2 J ) j)— 3 - 42 256 - 43 ציור ציור CKBr CHF CHBrFCHBr, 2 CHBrFCHBrF (I) - 44 ־ציור CHBrFCHBrF (II) - 45 2 ציור. 11 V>—^ 1/ 19 CHBrFCHBrF —N——-j (I) - F -ה 46 ציור רסרבנם םל ספקטרה CHBrFCHBrF (II) ־ 47 ציור - • ספקמרר. 257 - ר ס ו נ נ ס ה פ ר ו ם ו ג י ם של ה- CHBrFCHF - ספקסרר ,ה- 1.1*.של 258 ־ הברוםו-פלואורו אתילנים )WAVELENGTH (MICRONS - 259 - CF =CBr 2 4000 3000 2000 1500 2 _ CM־ 53 צ י ו ר 1000 900 1 ע 800 1 Q0 700 1 1 00 10 10 I o 1 20 .20 § 3 0 40 .50 .60 .70 1.0 .30 40 .50 .60 .70 1 0 5 1 1 1 1 ... 3 4 5 6 1 1 CD CBrF=CBrF 7 8 9 10 II WAVELENGTH (MICRONS) -איזוםרי ה מטקל ט ל טווי 1 1 1 12 13 14 תערובת - צ4 ציור 4000 3000 ו. 7 8 9 10 !ו WAVELENGTH (MICRONS) 12 15 13 14 - 4000 3000 55 260 - 2000 ציויר CHF=CBr, 7 8 9 10 II WAVELENGTH (MICRONS) 4000 3000 QOF גינו־ 2000 •10 U J 56 15 ^ 1 20 CHBr=CBrF (cis) g , n §.40 .50 .60 .70 1.0 7 8 9 10 I WAVELENGTH (MICRONS) 4000 3000 QOF 12 13 14 15 2000 צ יי57' 10.w o |20CHBr=CBrF 30(trans) S §40 .50 60. . Y 70 1.01־ 7 8. 9 10 II WAVELENGTH (MICRONS) 12 13 14 15 - 261 - 2000 4000 3000 0.0[^ .1 .10 ־ 1ע o 2 58 צ י י ר g-20 8 ״,30 CHF=CBrF 5.40 .50 .60 .70 1.0 (cis) 7 8 9 10 II WAVELENGTH (MICRONS) 4000 3000 001=: 2000 1500 _1 _1 CM -I 1000 i 12 13 900 800 1 ; L 14 15 700 10 h 1ע o ציור 5 o u 5 0 9 2 0 g CHF=CBrF £ > 40 (trans) .60 .70 1.0 7 8 9 10 II WAVELENGTH (MICRONS) i_ 12 13 12 13 14 15 4000 3000 00 UJ .10 60 ^ צ י ו ר S CHBr=CF § 2 2 0 3 0 5•40 .50 .60 .70 1.0 5 6 7 8 9 10 II WAVELENGTH (MICRONS) _1_ 14 15 ־ 262 - 4000 3000 UJ o 61 ציור g CHF=CHBr (cis) 7 8 9 10 I WAVELENGTH (MICRONS) WAVELENGTH (MICRONS) WAVELENGTH (MICRONS) 12 13 14 15 - ספקסרר .הN.M.R. - 263 - 0ל הברוםו -פלואורו אתילנים גיור 64 ״CHF=CBr גיור צ6 CHBr=CBrF )(cis ציור 66 CHBr=CBrF )(trans - 264 - גיור 67 H F I I I I c=c ״F JLJU 19 F ךםוננס ה- Br רסוננס הפרוטונים 68 גיור 'F F I I c=cBr H •**MS 19 0 F רסוננם ה- רםוננם הפרוטונים גיור 69 Br F I I c=c 'H F 19 רסונבט ה- רסובבס הפרוטונים F - 265 - - 266 - 19 ציור 73 - ספקטרום רסובנם ה- Fטל ה- CF =CBrF 2 ־ ציור צ7 - 267 ספקטרום רסונבם ה- ־ Fשל ה CBrF=CBrF - הספקסרום של תערובת האיזוסרים בשווי סשקל. ב י ב ל י ו ג ר פ י ה 1) 2) a. P . D . P o r r e t and E . Leuman; b־ Chem. and E n g . News 42 No. 9 , 65 ( 1 9 6 4 ) . a. J . E i c h o r n ; J . A p p . Polymer S c i . 8_ 2497 (1964). b־ A . K . Jahan and J . W . V a n d e r h o f f ; J . A p p . Polymer S c i JB Chimia.16 72 (1962). 2525 ( 1 9 6 4 ) , and l i t . l o c . cited. 3) A . L . Henne and T . M i d g l e y ; J . A . C . S 58 882 (1936). 4) F . S w a r t s ; B u l l . A c a d . Roy. B e l g . 5) Ibid, [3] 34 307 (1897). 6) Ibid, [3] 3!5 849 (1897), 7) Ibid, [3] 36_ 532 (1898). 8) Ibid, [ 3 ] 37-357 9) Ibid, [3] 39 383 (1901), 10) Ibid, 728 11) Ibid, 563 ( 1 9 1 1 ) . 12) F . Swarts; J . Chim. P h y s . 13) A . L . Henne and R . P . Ruh; J . A . C . S . 14) R . N . Haszeldine; 15) D . E ־Mann, N . A c q u i s t a and E . K . P l y l e r ; J . Chem; P h y s . [3D 33 439 (1897). (1899). (1909). 20 30 (1923). 7 £ 1025 (1948). J . Chem. S o c . 1952 4259. 22 1199 ( 1 9 5 4 ) . 16) E . T . McBee, O . R . P i e r c e and D . L . C h r i s t m a n ; J . A . C . S . 77 1581 (1955). 17) U . S . Pat 2793202 (1957). 18) U . S . P a t 2451411 (1948). 19) U . S . Pat 2497046 (1950). 20) U . S . P a t . 593605 (1947). 21) G . S . K o l e s n i k o v and M . G . A v e t i a n ; I z v e s t . A k a d . Nauk. Armyan, S . S . R . 22) Khim Nauk 11 201 (1958); Chem. A b s . 53 6056 (1959). V . V . Korshak and N . C . Matveeva; D o k l a y . A k a d . Nauk. S.S.S.R. 85 797 (1952). 23) V ־V . Korshak and N . C , Matveeva; Otdel. I z v e s t . Akad Nauk. S.S.S.R., Khim Nauk 344 1953. 24) W.A. Holmes-Walker and - K . E . Waale; J . Chem. S o c . 1955 2295. 25) N . G r a s s i e and E . Vance; T r a n s . Faraday S o c . 52 727 ( 1 9 5 6 ) . 26) C־H ־Bamford, W.G. B a r b , A . D . J e n k i n s and P . F . Onyon; "The K i n e t i c s o f V i n y l P o l y m e r i z a t i o n by R a d i c a l Mechanism", Butterworth S c i e n t i f i c 27) Publications, London,1958, p . 121. Radio C o r p o r a t i o n o f American ( H a r i s o n , New J e r s y ) , data No. 92 CM-9206 R i and No. 92 CM-11315. 28) E ־Beckmann and P . W a e n t i g ; , Z . A n o r g . Chem. 67 31 (1910). 29) M. Gomberg and F . W . S u l l i v a n , J r . ; J . A . C . S ' . 30) D . V o f s i and A . ׳K a t c h a l s k y ; 31) P.J ־Flory"־Principles Press, Ithaca, 44 1810 (1922). J . Polymer S c i . 26 127 (1957). o f Polymer C h e m i s t r y " , C o r n e l l U n i v e r s i t y N . Y . , 1953 p s . 278-279. 32) See R e f . 2 6 , C h . 4 p s . 103-128 and r e f s . 33) C . H ־Bamford and A . D . J e n k i n s ; P r o c . Roy. S o c . A216 515 (1953). 34) W.M. Thomas and J ״J . P e l l o n ; J . Polymer S c i 13 329 (1954). 35) W.H. Thomas; F o r t c h r i t t e Der Hochpolymeren-Forschung, Bd 2 401 (1961) and refs. loc cited. Loc. cited. 36) J . Durup and M־J ־Magat; J . Polymer S c i . 18 586 (1955). 37) W . I . Bengough 38) E . J e n c k e l , H . Eckmans and B ־Rumbach: Makromol. Chem. i n d R.G.W. N o r r i s h ; Nature 163 325 (1949). 4_ 15 (1949). 39) E . J . Arlman •and W.M, Wagner; J . Polymer S c i £ 581 (1952). 40) M. Magat; J . Polymer S c i 16 491 (1955). 41) J . W . Breitenbach and A . S c h i n d l e r ; J . Polymer S c i . 18_ 435 (1955). 42) J . W . Breitenbach and A . S c h i n d l e r ; Mh. Chem. 86_437 (1955). 43) J . D . Burnettand H.W. M e l v i l l e ; T r a n s . Faraday S o c . 46 44) W . I . Bengdugh and R.G.W. N o r r i s h ; P r o c . Roy. S o c . A218 149 (1953). 45) W.M. Thomas and M . T . O'Shaughneessy; J . Polymer S c i . 11 455 (1953). 46) R.G.W. N o r r i s h and R . R . S m i t h ; Nature 150 336 (1942). 47) I . White and R . N . Haward; J . Chem. S o c . 1943 25. 48) R . N . Haward; J . Polymer S c i . ^ 10 (1948). 49) J . A b e r e , G . G o l d f i n g e r , H . Naidus and H . F . Mark; 976 (1950). J . P h y s . Chem. 49 211 (1945). 50) A . C h a p i r o ; J . Chim. P h y s . 47 747 ( 1 9 5 0 ) . 51) A . C h a p i r o ; J . Chim. P h i s . 47 764 (1950). 52) D.J.E. Ingram, M . C . R . Simons and M . G . Townsend; T r a n s Faraday S o c . 54 409 (1958), 53) See R e f . 3 1 , C h s . X I I , X I I I and r e f s . 54) A ־R . S h u l z and P . J . F l o r y ; J . A . C . S . loc.cited. 74 4760 (1952). 55) See R e f . 3 1 , p . 56) See R e f . 3 1 , p . 547. 57) G . Meyerhoff and G . V . S c h u l z ; Makromol. Chem. 7_ 294 (1952). 58) See R e f . 3 1 , p s . 59) G . M . B u r n e t t ; "Mechanism o f Polymer R e a c t i o n s " Vol. ־158 216-217. I l l , Interscience Publishers - "High Polymers" I n c . , London, 1954, p . 321. 60) A . D e m i e l ; J . O r g . Chem. 27 3500 ( 1 9 6 2 ) . 61) A . D e m i e l ; J . O r g . Chem. 30 2121 (1965). 62) G . H . V i e h e , E . F r a n c h i m o n t , M. R e i n s t e i n and P . V a l a n g e ; Chem. B e r . 93 1697 (1960). 51B 887 (1936). 63) A . L . Henne and M.W. R e n o l l ; J . A . C . S . 64) J . M . Dowling, P . G . P u r a n i k , A . G . M e i s t e r amd S. I . J. Chem. Phys. 26 233 (1957) and l i t . l o c . Miller; cited. 65) J . C . Evans and H . J . B e r n s t e i n ; J . C a n . Chem. 33 1177 (1955). 66) A . L . Henne; J . A . C . S . 67) A . L . Henne and T . M i d g l e y ; J . A . C . S . 68) Ibid, 69) I . K u k i n ; T h e s i s p r e s e n t e d t o the Harvard U n i v . , 1951 (Under 6 £ 1569 (1938). 60 1060 (1938). 58 884 (1936). the d i r e c t i o n o f E . G . Rochow). 70) N . C . C r a i g and E . A . Entemann ; J . A . C . S . 71) J . B . D i c k e y , E . B . Town, M . S . Bloom, G . J . T a y l o r , H . M . H i l l , R.A. 83_ 3047 (1961). C o r b i t t , M . A . M c C a l l and H.W. Moore; I n d . E n g . Chem. 415 2213 (1945). 72) P . Klaboe and J . R . N i e l s e n ; J . Chem. P h y s . 73) A . L . Henne; "Organic R e a c t i o n s " 32 899 ( I 9 6 0 ) . , P a r t I I (Roger Adams E d i t o r ) , John W i l l e y £ Sons I n c . , New Y o r k , 1949, p . 4 9 . 74) P . T o r k i n g t o n and H.W. Thompson; T r a n s . Faraday S o c . 41 236 (1945). 75) D . C . S m i t h , J . R . N i l l s e n and fl.H.. C l a s s e n ; J . ' Chem. P h y s . 18_ 326 (19'50). 76) E . B . Town and J . B . D i c k e y ; U . S . Pat 2500218 ( 1 9 5 0 ) , Chem. A b s . 44 7557e 77) (1950). E . T . McBee, H . B . H a s s , W.A. B i t t e n b e n d e r , W . E . Weesner, W.G. T o l a n d , W.R. Hausch and L . W . F r o s t ; I n d . E n g . Chem. 39 409 ( 1 9 4 7 ) . 78) E . T . McBee, H . B . H a s s , W.G. T o l a n d and A . Truchman; I n d . E n g . Chem. 39_ 420 (1947). 79) R . D . R u h , R . A . D a v i s and M.-R. Broadwarth; U . S . P a t . 2885 ( 1 9 5 9 ) , Chem. A b s . 53 16962a (1959). 80) F r ־Pat 1343392 (1962), Chem. A b s . 60 9147g (1963). 81) A . F . Benning; .82) U . S . P a t . 2230925 (1941), Chem. A b s . 35 3269 (1941). R . N . H a s z e l d i n e and B . R . S t e e l e ; J . Chem. S o c . 1954 923. 83) P . T a r r a n t and J . A . Young; J . A . C . S . 75_ 932 (1953). 84) R . N . H a s z e l d i n e and B . R . S t e e l e ; J . Chem. S o c . 1957 2800. 85) J . D . P a r k , W.R. Lycan and J . R . L a c h e r ; J . A . C . S . 86) F . S w a r t s ; Compt. Rend. 197 1261 (1933). 87) E . T . McBee U . S . Pat 2644845 88) E . T . McBee, D . H . Campbell and C.W. R o b e r t s ; 7j3 711 (1951). (1953). J.A.C.S. 77 3149 (1955). 89) J . C . C o n l y ; U . S . P a t . 2678953 90) C.B.R. 2327 (1954). Ward; U n i v . M i c r o f i l m P u b . No. 18879, D i s s A b s . 16 (1956). 91) R. Theimer and J . R . N i e l s e n ; J . Chem.Phys. 27 891 (1957). 92) C . R . Ward and C H . Ward; J . M o l . S p e c t r o s c o p y 12 289 (1964). 93) D . D . E l l e m a n , L . C . Brown and D. W i l l i a m s ; J . M o l . S p e c t r o s c o p y 1_ 307 (1961). 94) Ibid, 7 95) N . M u l l e r and D . T . C a r r ; J . P h y s . 96) E . T . McBee, R . D . B a t t e r s h e e l and H . P . B r a e n d l i n e ; 3157 97) 385 (1961). (1963). J.A.C.S. M. R e i n s t e i n and P . V a l l a n g e ; M ־Herman; I n d . Chim. B e l g . 99) W . J . M i d d l e t o n and W.H. Sharkey; J . A . C . S . 100) K . Lakshmi; U n i v . M i c r o f i l m , L . C . Card No. M i c r o 595493, 101) a. 1219 b. Chem. 95 319 (1962). 98) Abs. 84 (1962). H . G . V i e h e , E . Franchimont, Ber. Chem. 67 112 20 2856 16 86 (1951). 81 803 (1959). Diss. (1960). J . H i n e , R. -Wiestoeck and R . G . G h i r a r d e l i ; J . A . C . S . 82[ (1961). J . H i n e , R. Wiesboeck and O . B . Ramsay; J . A . C . S . j83 1222 (1961). 102) M. P r o b e r , J . A . C . S . 75 968 103) a. E . Y a . Pervova and U . V . T y u l e n e v a ; U . L . Knunyants, Akad. Nauk. S . S . S . R . b. Ibid, (English 104) (1953). Izves. O t d e l Khim. Nauk 1956 843. B u l l Acad S c i . U . S . S . R . D i v . Chem. S c i . 1956 893 Translation). I . L . Knunyants, R.N. Sterlin, I z v e s . A k a d . Nauk. S . S . S . R . R . D . Yatsenko and L . N . P i n k i n n ; Otdel. Khim. Nauk.1958 1345. 105) R.N. Sterlin, I . L . Knunyants, L . N . P i n k i n a and R . D . Y a t s e n k o ; I z v e s t . Akad. Nauk S . S . S . R . O t d e l Khim. Nauk 1959 1492. 106) D. S e f e r t h , 107) R. Theimer and J . R . N i e l s e m ; 108) a. R. Theimer and J . R . N i e l s e n ; J . Chem. P h y s . b. Ibid, 109) G . Raab. and K M . B r a e n d l e ; J . O r g . Chem.26 2934 (1961) J . Chem. P h y s . 26 1374 (1957). 30 103 (1959). D . E . Mann, L . F a n o , J . H . Meal and T . Shimonochi; J . Chem. P h y s . 27 51 (1957). 110) 26 1374 (1957). • H . Van de W a l l e ; B u l l . S o c . Chim. B e l g . 28 369 ( 1 9 1 9 ) . Chem. A b s . 16 2108 ( 1 9 1 8 ) . 111) M. Herman; I n d . Chim. B e l g . Ij3 86 (1951). 112) H . M a d a i , and R. M u l l e r ; J . P r a c . Chem. 19 83 (1963). 113) M. H n d l i c k y , I . Lejhancova and V . M a l y ; C o l l . 28 2744 (1963) and l i t . l o c . Czech Chem. Commun. cited. 114) A . V . Gross and C . B . L i n n . ; J . O r g . Chem. £ 26 ( 1 9 3 9 ) . 115) A . L . Henne and F.W. H a e c k l , ; J . A . C . S . 116) M.W. R e n o l l ; J . A . C . S . 117) A . L . Henne and A . M . Whaley; J . A . C . S . 118) A . L . Henne and E . P . Plnuddeman; J . A . C . S . 119) A . L . Henne and T . P . Waalkes; 120) A . L . Henne and R . C . A r n o l d ; J . A . C . S . 63^2692 (1941). 64 1115 (1942). 0(121.Dimroth and W. Bockemuller 64 1157 ( 1 9 4 2 ) . J.A.C.sl 155 1271 ( 1 9 4 3 ) . 67 1639 ( 1 9 4 5 ) . 70.1948)ל 5 8 ) . ; B e r . 64 516 ( 1 9 3 1 ) . 122) A . L . Henne and T . P . Waalkes; J . A . C . S . 67 1639 (1945). 123) A . L . Henne and W . J . Z i m m e r s c h i l d ; J . A . C . S . 124) E.R. Bissell 125) "Hand Book o f C h e m i s t r y and P h y s . " C D . Hodgman E d i t o r ; 67 1235 ( 1 9 4 5 ) . and D . B . F i e l d s ; J . O r g . Chem. 29^1591 (1964). Chemical Rubber P u b l i s h i n g C o . , C l e v e l e n d , O h i o , 1958-1959 ( 4 0 t h . E d i t i o n ) , P s . 970-974. 126. W.H. P e a r l s o n ; " F l u o r i n e C h e m i s t r y " , V o l . I ( J . H . Simons E d i t o r ) , Academic P r e s s P u b l i s h e r s 127) I b i d , p . 465. 128) A . V . Grosse, J . Phys. 129) C . K . Ingold, "Structure C o r n e l l Univ. P r e s s . , 130) I n c . , 1950, p . 470. Chem. 44 235 ( 1 9 4 0 ) . and Mechanism i n O r g a n i c .Chemistry", Itacha, N.Y.,1953, p.121. •'־ R . D . F o w l e r , J . M . H a m i l t o n . J . S . Kasper J r . , C . E . Weber, W.B. B u r f o r d and H . C . A n d e r s o n ; I n d . E n g . Ch!3m. 3 £ 375 ( 1 9 4 7 ) . 131) A . V . G r o s s e , R . C . Wacker and C . B . L i n n ; J . P h y s . 275 ( 1 9 4 0 ) . Chem. 44_ 132) A . V . Grosse and C B . L i n n ; J . A . C . S . 133) A . L . Henne; P e r s o n a l Communication quated by A . V . Grosse i n J. P h y s . Chem. 51 367 6^ 2289 (1952) (1947). 134) A . V . Grosse and G . H . Cady; I n d . E n g . Chem. 39 367 135) A . H . F a i n b e r g and W . T . M i l l e r ; J . O r g . Chem. 30 864 (1965). 136) L . P a u l i n g ; "The Nature o f C h e m i c a l Bond" C o r n e l l U n i v . Itacha, D. P e t e r e s ; J . Chfem. P h y s . 138) K . S . P i t z e r and J . L . H o l l e n b e r g ; J . A . C . S . 38 561 (1963) and l i t . l o c . 76 1493 cited. (1954). J . A . P o p e l , W.G. S c h n e i d e r and H . J . B e r n s t e i n ; "High R e s o l u t i o n N u c l e a r Magnetic Resonance", N.Y., 140) Press, N . Y . , 1960, p . 314. 137) .139) (1947). 1959, p s . M c G r a w - H i l l Book Company I n c . , 377-385. L . M . Jackman " A p p l i c a t i o n o f N u c l e a r Magnetic Resonance Spectroscopy ps. i n O r g a n i c C h e m i s t r y " , Pergambn P r e s s , N . Y . , 1959, 99-103. 141) J . A . Pople; Mol. 142) P h i l l i p s , W . D . ; A n n . N . Y . Acad S c i . 70 817 143) D . M . Graham 144) J . N . Shoolery, 270 Phys. 1_ 3 (1958). (1958). and J . S . Waugh; J . Chem. P h y s . 27^968 (1957). and B . Crawford J r . ; J . M o l . Spectroscopy 1 (1957). 145) J . Lee and L . H . S u t c l i f f e ; T r a n s . Faraday S o c . 55 880 (1959). 146) D . F . E v a n s , S . L . Manatt and D . D . Eleman; J . A . C . S . 147) See R e f . 1 0 0 . p s . 148) See R e f . 9 9 , p s . 193-197. 149) See R e f 100, p s . 150) P . M . N a i r and J . D . R o b e r t s ; J . A . C . S . 151) S . L . Mannatt and D . D . E l l e m a n ; J . A . C . S . 152) H . S . Gutowsky; Pure and A p p . Chem. 7^ 93 (1963). 153) R . A . Newmark and C M . Sederholm; J . Chem. P h y s . 43 602 (1965). 154) See R e f . 99 , p . 123. 155) J . D . R o b e r t s ; "An I n t r o d u c t i o n t o t h e A n a l y s i s o f S p i n - S p i n 85_ 238 (1963). 85-86. 89-90. 79 4565 (1957). 84_1305 S p l i t t i n g i n N u c l e a r Magnetic Resonance", (1962). W.A. Benjamin I n c . , New Y o r k , 1963,p. 65. 156) Gutowsky H . S . , C h . X I I w r i t t e r s i n "Technique o f O r g a n i c C h e m i s t r y , P h y s i c a l Methods o f O r g a n i c C h e m i s t r y " , V o l . I P a r t I V , e d i t e d by A. Weissberger. p. 2787. Interscience Publishers I n c . , New Y o r k , 1960 י 157) J . J . D r y s d a l e and W.D. P h i l l i p s , ; J . A . C . S . 158) Demiel A . , J . O r g . Chem. 25 993 (1960). 159) G.V.D. 160) R . M . L y n d e n - B e l l and N . Sheppard; P r o c . Roy. S o c . 269A 385,(1962) 161) G.ff• F l y n n and J . D . B a l d e n s c h w i e l e r ; J . Chem. P h y s . 162) G . V . O . T i e r s and P . C . L a u t e r b u r ; J . Chem. P h y s . T i e r s ; J . Phys.Chem. 79 319 (1957). 62 1151 ( 1 9 5 8 ) . 3 £ 226.(1963) 36 1110 (1962). AN INVESTIGATION OF VINYL POLYMERS WHICH CONTAIN FLUORINE AND OTHER HALOGENS. ,, Thesis submitted f o r the Degree Doctor of Philosophy* by Arye Demiel Submitted to the Senate of the Hebrew University on June, 1966 AN INVESTIGATION OF VINYL POLYMERS WHICH CONTAIN FLUORINE AND OTHER HALOGENS. Thesis submitted f o r the Degree "Doctor of Philosophy" by Arye Demiel Submitted to the Senate of the Hebrew University on June 1966 ן This work was carried out under the supervision of Prof. A. Katzir (Katchalskv) CONTENTS Page Introduction Part I - The kinetics of the photopolymerization of 1-bromo-l,2-difluoroethylene Preface Chapter 1 - Experimental 1) Preparation of monomer samples 5 2) The apparatus f o r the kinetics experiments 5 3) Light intensity automatic control 8 4) Experimental procedure and the determination of quantity of polymer formed 11 Determination of the isomeric composition of the monomer remaining after p a r t i a l polymerization 13 Molecular weight determination of the polymer formed - method and apparatus 14 The procedure of the molecular weight determination 18 5) 6) 7) Chapter 2 1) Results Kinetics experiments results a) b) c) 2) The rate of polymerization as a function of temperature 33 The rate of polymerization as a function of l i g h t intensity 38 The rate of polymerization as a function of the isomeric composition 46 The results of the molecular weight determination a) b) 23 53 The reproducibility of the results and their dependence upon th© concentration of the solution 53 The degree of polymerization as a function of temperature and percentage of conversion 55 c) d) The degree of polymerization as a function of l i g h t intensity 57 The degree of polymerization as a function of the isomeric composition 59 Chapter 3 - General discussion 61 Chapter 4 - Detailed discussion on the polymerization kinetics 80 a) The diluthe phase (the upper phase) 80 b) The development of the stationary layer and the polymerization during the acceleration period 93 c) The polymerization at the advanced stage of the process 1) 2) Formation of the " f u l l y developed stationary layer" 105 The advance of the " f t i l l y developed stationary layer Into the dilute phase 107 d) The polymerization i n the lower layer 113 e) The polymerization i n the whole system when the " f u l l y developed stationary layer" exists 122 Chapter 5 - The molecular weight of the polymer a) b) c) - 105 126 The degree of polymerization of the radical chains which are formed i n the stationary layer 128 The degree of polymerization of the polymer formed i n the lower layer 130 The average degree of polymerization of the polymer i n the tube 137 Comparison of theory to the experimental results 145 Appendix I - Some reasons f o r the existence of the stationary state i n the dilute phase 150 Appendix I I - The variations i n the monomer concentration, i n the lower layer!, due to diffusion, as compared to the variations due to polymerization 152 Appendix III - A proof that the average degree of polymerization of the radical chains which are formed i n the lower layer i s monotonically decreasing function of time 154 Part I I - Preparation,, structure and some properties of the bromofluoroethanes and the bromofluoroethylenes Preface 155 Chapter 6 « ־־The fluorination of the symmetrical tetrabromoethane 158 a) The fluorination by means of the mixture Sb? + B r 158 The fluorination products of s-T.B״E ״obtained at elevated pressures and by the use of various fluorination agents 168 3 b) 2 Chapter 7 - The fluorination of aymmetric tetrabromoethane 177 Chapter 8 - The fluorination of pentabromoethane 184 Chapter 9 - The fluorination of l-fluoro»l 2i,2,2=tetrabromoethane 194 Chapter 10 "Preparation of bromofluoroethanes by indirect methods 199 p Chapter 11 - The phvsical properties and I«R.spectra of the bromofluoroethanes 202 Chapter 12 = The N.H.R,, spectra of bromofluoroethanes 209 Chapter 13 - The bromofluoroethylenes 230 Chapetr 14 ־־A detailed description of the preparation of bromofluoroethanes and bromofluoroethylenes ;׳-> I.R. and N.M.R. spectrograma of bromofluoroethanes and bromofluoroethylenes B i b l i o g r a p h y A d d e n d a (Reprints) English Summary 246 254 s-1 E N G L I S H SUMMARY Inflammability of plastic materials i s one of the limitations f o r their possible application,, I t i s well known that compounds containing bromine ar *׳much more effective fire-extinguishers (and self-extinguishers) than those containing chlorine. There is,, therefore, considerable interest i n developing p l a s t i c t e r i a l s based on bromine-containing ma- monomers. Moreover, these plastics may have mechanical properties different from(and even superior to)their chlorine analogues, because of the increased inter-chain distances,, due to the bulkier bromine atoms. Unfortunately most of the polymers obtained from monomers containing bromine attached to a v i n y l group are ־unstable and easily s p l i t o f f HBr under the action of light and heat. On the other hand, fluorine containing plastics are very resistant to heating, illumination and chemical attack; moreover, the introduction of fluorine atoms into aliphatic compounds containing other halogens diminishes their reactivity and increases the s t a b i l i t y with respect to dehydrohalogenation. It was, therefore, plausible to assume that the introduction of fluorine atoms into the molecules of the bromine containing v i n y l i c polymers may stabil- ize them against decomposition due to loss of HBr. Bromo-fluoro derivatives of ethylene, which may be useful as potential monomers, were among the early fluoro-organic compounds studied at the end of the last c3ntury ־However, examination of the literature evoked some doubts with regard to the structures and properties reported f o r some of the 14 possible bromofluoroethylenes (including the geometrical isomers). This examination S-2 showed also that the structural proofs of certain bromofluoroethanes (which served as starting materials f o r the preparation of the bromofluoroethylenes)were not unequivocal. These bromofluoroethanes may be considered as fluorine derivatives of three parent compounds, namelys the symmetrical tetrabromoethane (CHBTgCHBr,,), the asymmetrical tetrabromoethane (CHJ3rCBr_) and pentabromoethane (CHBrCBr). 2 3 & כ In the f i r s t stage of this work (described i n the second part of the manuscript), experiments were carried out i n order to prepare the required bromofluoroethanes by direct substitution of bromine with fluorine, i n the above compounds, uwing metallic fluorides (the so called "Swarts* Reaction")• While trying to improve the yields of the bromofluoroethanes, side reactions were encountered and the resultant by-products were also studied* The structures assigned to the bromofluoroethanes have been proved by their N.M.R. spectra (taking into account the possible influence of the confarnations on each spectrum) and were confirmed by establishing the structures of the corresponding bromofluoroethylenes, prepared by dehydrohalogenation and dehalogenation of the saturated compounds. It was found that the fluorine-containing products obtained i n the above reactions were! 1) Prom symmetrical tetrabromoethane (s-T.B.E.) a) The main products of reaction of CHBrgCHBr^ with the mixture SbF^+Br 2 or with HgF at atmospheric pressure, were CHBr CHF_ and CHBr_CHBrF 9 S-3 (the formation of the f i r s t compound was always favoured). Small quantities of CHBr CBr F and CHBr CBrF were also isolated, but no 2 2 2 2 compound containing more than two fluorine atoms could be obtained under these conditions. b) By the action of the mixture SbF, + Br. on CHBr_CHF 5 2 2 at the 2 autogeneous pressure developed i n a close reactor at 160-170°C (׳י׳20 atm), a complex mixture of bromofluoroethanes was obtained, which contained CHBrFCHF. (main product), CH.BrCF,, CH.FCBrF-, 2 2 0 2 2 CHBr_CF_, CHBrFCBrF., CHF_CBrF_ and CHBrFCF,. 2 c) 2 כ 2 2 כ By the action of SbFg• - at atmospheric pressure - or by the ac־־ tion of HgF - at elevated pressure - on CHBr^CHF^p only CHBrFCHF^ 2 and CHFgCHFg were obtained. 2) From asymmetrical tetrabromoethane (a - T.B.E )״. a) The main products from the reaction of CH^BrCBr^ with the mixture .a>F_ + Br_ or HgF-, at atmospheric pressure* were CH-BrCBr_F and 2 2 CH BrCBrF״ 2 2 Small quantities of CHBrgCBrgF and CEBTgCBrFg were also produced, but i n larger amounts than i n 1a, b) By the aotion of the mixture SbF + Br_ or HgF on CH BrCBrF , e i ע 2 2 2 2 ther at higher temperatures or at elevated pressures, CHgBrCF^ i s formed. 3) From pentabromoethane. a) The main products of the action of the mixture SbF^ + B r 2 or HgFg on CHBrgCBr^, at atmospheric pressure, are CHBr CBr F and CHBrgCBrFg. 2 2 However, when SbF, + Br- was used additional bromofluoroethanes were 5 2 formed from which, by further fluorination, CBrgFCBrFg was obtained, whilst when HgF was used, CBr <=CF and some other bromofluoroethylenes 2 were formed as by-products. 2 2 •f ; s-4 1 b) By fluorination of CHBr CBrP by means of % ? » 2 2 2 at higher tempe- ratures, a mixture of CHBr.CF, and CHBrFCBrP_ was formed, with preva~ \ lence of the f i r s t compound* 2 י In addition to the above reactions, the fluorination of CHBrFCBr^ was also performed ״In the f i r s t step this compound was fluarinated by means of SbF, + Br ״to CHBrFCBrJ?, which with HgF״, gave CHBrFCBrF״. כ d 2 2 c. From the results obtained i n the above reactions i t may be concluded that: 1) The substitution of the f i r s t and second bromine atoms i s easier than that of the third one, 2) The substitution of the second and fourth bromine atoms i n s-T.B.E. i s easier than that of the f i r s t and the third one, respectively. In a-T.B.E. and pentabromoethane the substitution i s becoming more d i f f i c u l t as more of the bromine atoms are being substituted, 3) During Swarts* reactions and interchange of halogen-hydrogen or halo- gen-fluorine may take place and isomers could be formed, 4) The ease of substitution of bromine by fluorine i n any two adjacent groups i n the bromo - or bromofluoro - ethanes may be represented by the f o l lowing series% ־CBr 3 > ־CBr F > -CBrF 2 2 > -CHBrF > -CHBr > ־CM Br 2 2 These results contradict some previous postulates found i n the litera־־ ture and show that preparation of bromofluoroethanes with fluorine atoms on ; adjacent carbon atoms i s a d i f f i c u l t task that can be achieved only by multistage fluorination or by indirect methods. S-5 Prom data concerning the physical properties and the N.M.R. spectra of the bromofluoroethanes, some correlations have been found. The most interesting, perhaps, are those relating the structures of these compounds with the atomic refraction of fluorine (AR^,) and the chemical s h i f t of protons i n th* N.M.R. spectra,, I t was found that the ARp i n the bromofluoroethanes i s not constant and i t s value depends on the structure of the compound? generall y ARj, increases with the number of fluorine atoms i n the molecule. The chemic a l s h i f t s of the protons i n the N.M.R. 8peotra depend also on the number and position of the fluorine atoms i n the molecules. Exchange of one bromine atom, i n the bromoethanes, f o r fluorine brings about shielding of a proton on adjacent carbon atom but causes deshielding of a proton found on the same carbon atom where the exchange takes place. Substitution of two (or more) bromine atoms by fluorine,brings about always shielding of the protons i n the molecul e s , this effect becoming stronger the more the fluorine atoms are centered on the same carbon atom. I t i s reasonable to assume that there i s a correlation between the values of ARp and the shielding of protons i n the bromofluoroethanes. The origin of this correlation may be explained i n terms of the inductive and mesomeric effects which exist i n the various compounds. The mesomeric effect i s mors pronounced the more fluorine atoms are i n the molecule and this effect i s expressed by an increased contribution to the state of the molecule of resorative forms containing the group ^C=P + and a p a r a l l e l increase i n the percentage of the double bond character pf the carbon-fluorine linkage. This explains both the increase of the AR^ value with the introduction of additional fluorine atoms into the molecule and the above mentioned shielding and deshielding caused by the s h i f t of the electrons from the carbon atom + having the structure ^C־־P to the adjacent carbon. S-6 The structures and the configurations of the bromofluoroethylenes were established by means of their N.M.R. and I.R. spectra and i n some cases with the aid of their dipole moments. Concerning the properties of the bromofluoroethylenes one may emphasise the fact that i n each pair, of the four possible, geometrical isomers- the c i s form i s thermodinamically more stable than the trans ( a phenomenon common with most of the other halo-ethylenes), and that isomerization within each pair i s quite easy. In the case of CHBr=CBrP the interconversion i s a l most instantaneous so that separation of the isomers has been achieved by special methods which prevent the fast interconversion. In the case of CBrF= CBrP no adequate method of separation has been found,and only the equilibrium mixture of isomers could be obtained. It has been found that also i n the series of the bromofluoroethylenes the ARp i s not constant, i t s value depending on the position and number of fluorine atoms i n the molecules! however, most of the values obtained were much lower than those found for the txromofluoroethanes. The chemical s h i f t s 19 of the protons and F nuclei i n the N.M.R. spectra of the bromofluoroethyl- enes, suggest interesting correlations, between the structures of these com- pounds and the extent of shielding imparted to these nuclei. I t seems l i k e l y that these correlations (as well as thoss found for the AR^, values) stem from + the contribution of resonative forms such as ^ C - C ־־H a l to the state of a given molecule. Structural formulas and configuration of the 14 brom-fluoroethylenes being defined, preliminary experiments were carried out, f o r their polymeria zation, by the usual methods of addition polymerization (mostly radical polymerization). Complete conversion of monomer to polymer was obtained i n the ca- S-7 ses of CP 2 =־CFBr, CE^ - CBrP and both geometrical isomers of CHF - CBrP? minute quantities of polymer were produced i n the oases of CHBr = CF^ and trans CHP = CHBr, and no polymer at a l l i n the remaining cases. The next step i n the research (described i n the f i r s t part of this manuscript) was the study of the photo-polymerization i n bulk of both geometrical isomers of l-bromo-1,2-difluoroethylene. The experimental results of this study may be summarized as follows? a) At the beginning of the polymerization small droplets of a concentra- ted solution of polymer i n monomers are formed. The droplets settle down to the bottom of the polymerization tube and, i n due time, f56m there a compact viscous transparent layer. As polymerization i s proceeding more droplets are formed and settle down above the viscous layer? at the same time, this layer i s growing upward, while the upper,dilute layer i s diminishing. This process i s going on u n t i l the upper layer vanishes completely. Prom this mom8nt on the viscosity i s increasing i n every part of the l i q u i d u n t i l the whole volume i s converted into a glassy s o l i d - a process which begins at the bottom and proceeds gradually to the surface. b) The polymerization of both geometrical isomers of CHP=CBrP, before the vanishing of the dilute upper layer, i s characterized by two stages! In the f i r s t stage, which hereafter w i l l be denominated "the acceleration period" the rate of polymerization i s continuously increasing - the conversion of monomer being an exponential function of the time. In the second stage, the rate of polymerization i s apparently constant u n t i l 60-70$ conversion i s attained. c) A r i s e i n temperature shortens the acceleration period and also increa- ses the rate of polymerization i n the constant rate stage. The apparent activa» tion energies are different f o r the two isomers, during the whole process, and S-8 "both are continuously decreasing i n the; acceleration period and reach a constant value i n the stage of constant rate. d) The apparent rate of polymerization, at the very beginning, i s approzi,8 mately proportional to the f i r s t power of the light intensity, I,(l° ^)| as the acceleration period proceeds the power i s gradually decreasing and reaches a constant value, i n the constant rate stage, which i s approximately 0.5. e) The number average degree of polymerization of the polymer, i n the tube, i s continuously decreasing as polymerization i s proceeding. This decrease i s more pronounced at the higher temperatures. f^•Comparison of number average degree of polymerization at different light intensities shows no significant light intensity dependence, when compared at equal conversions - but, a significant dependence,when compared at equal durations of polymerization. In the l a t t e r case the average degree of polymerization decreases when the intensity of light increases• g) Compared under equal conditions, the rate of polymerization far the trans isomers i s higher than that for the cis isomer. I t was, however, found that during the polymerization of each of these isomers, a simultaneous isomeri- zation, between the two isomers, was taking place. It seems, therefore, that the r e a l process studied was the copolymerization of the two isomers; however, experimental results proved that the isomerization (and the subsequent copolymerization) could , at most, change the results only quantitatively —but could not have any significant influence on the nature of the process studied. h) The average degrees of polymerization of the polymers obtained, under equal conditions were found to be higher for the trans isomer than for the c i s isomer, when compared at equal percents of conversion. However, no significant difference could be found when comparison has been carried out at equal durations of poly- S-9 merization. A theory was developed for the interpretation of the experimental r e suits, which seems to he also applicable f o r some other cases of heterogeneous polymerization; the main points of the theory are the following: 1) The polymer formed dissolves i n the monomer as long as the concentra- tion of the solution i s less than some c r i t i c a l value. After this value i s attained, two phases Eire formed, one of them more concentrated i n polymer than the other, and polymerization i s proceeding i n both phases simultaneously. 2) A steady state w i l l be established i n which the decrease of the chemi- cal potential of the monomer i n the concentrated phase, due to monomer disappearance by polymerization, w i l l be counter balanced by flow of monomer from the dilute phase. As long as this condition i s f u l f i l l e d , the system can pract i c a l l y be treated by ideas similar to those applied i n the Flory-Euggins theory f o r phase e q u i l l i b r i a i n polymer systems. 3) It may, thus, be concluded that the volume fractions of the monomer (and polymer) i n both phases w i l l be constant, as long as existence of both phases and constancy of temperature i s preserved. Moreover, the concentration of monomer i n the two phases w i l l also remain constant, provided that the degree of polymerization i s s u f f i c i e n t l y high, and molar volume of the polymer - i s constant. Any amount of polymer formed i n the dilute phase w i l l , thus, be transferred to the concentrated phase (together with an appropriate quantity of monomer), while disappearance of monomer, due to polymerization i n the l a t ter phase w i l l be balanced by additional monomer flowing from the dilute phase. 4) According to the Flory-Huggins theory, the concentration of polymer i n the dilute phase w i l l be very low, and that of the monomer w i l l be practically the molar concentration of pure monomer. s-10 Except at the very beginning of the polymerization, practically the whole hulk of polymer will,thus, he contained i n the concentrated phase, a l though i t i s continuously formed i n both phases. 5) I t was-shown that stationary state conditions w i l l be attained i n the polymerization processes taking place i n both phases. Disappearance of radicals i n the concentrated phase i s due to bimolecular termination, while that i n the dilute phase i s mainly due to transfer to the second phase, Therefore, the rate of disappearance of radicals i n the concentrated phase w i l l be proportional to the square of radical concentration, while that i n the dilute phase w i l l be practically proportional to the f i r s t power of radical concentration. 6) The rate of polymerization i n each unit volume of the dilute phase i s given by: 1 1 K.IM + K R'M P •ג while that i n the concentrated phase i s : K.IM s 1 + K RM p s s I - denoting the intensity of illumination, - the i n i t i a t i o n constant, - the propagation constant, M* and M - the monomer concentrations i n the dilute s and concentrated phases, respectively, R and R - denoting the respective r a s r / • ׳: • ׳ ׳ d i c a l concentration i n the two phases. r As the M's and R g are constants - the rate of polymerization i n each unit volume of both phases w i l l be constant (but w i l l d i f f e r from phase to phase). The overall rate of conversion of monomer to polymer i n the whole systern, d£/dt w i l l , thus, be a function of the volumes of the two phases, which s-11 are time dependent, and d€/dt = {[$ R m s l where <J>^ and $ <}>( ־+0() ){<נK.I/K +R)״K + [K.I/K +R']u4 }K /w* m p i p 1 p j P P P denote, respectively, the volume fractions of the monomer and polymer i n the concentrated phase and ש-denotes the density ratio of the polymer to that of the monomer. Therefore, the conversion w i l l he an exponential function af the time t , £ = b[exp(at)־l]/a From the experimental results of the kinetics of the polymerization, i n the "acceleration period", the values of the parameters "a" and "b" may be evaluated and from these values one may calculate the r a t i o of the radical concentrations i n the two phases. In the case of l-bromo-l,2-difluoro-ethylene "a" i s positive as^the radical concentration i n the concentrated phase i s 2.5-25 times higher than that i n the dilute phase. This explains the exponential i n crease of conversion with time i n the "acceleration period". 7) At the early stages of the polymerization process, most of the polymer i n the system i s formed i n the dilute phase. I t was already stated that i n this phase, stationary state i s existing and the rate of disappearance of radicals i s proportional to their concentration. Therefore, the overall rate of polymerization i s approximately proportional to the light intensity at the early stage of the process. Later on, more polymer i s formed i n the concentrated phase and gradually the overall rate of polymerization w i l l become approximately proportional to the square root of l i g h t intensity. This follows from the fact that i n the advanced process most of the polymer w i l l be formed i n the concentrated phase where the rate of disappearance of radicals i s proportional S-12 to the square of their concentration,, Indeed, experimental results, as stated above, are consistent with the theoretical conclusions. 8) In the dilute phase the value of the termination constant has only a negligible effect on the disappearance of radicals. Therefore, the dependence of rate of polymerization upon temperature, w i l l be there, mainly through the propagation constant. As a consequence, temperature dependence of the rate of polymerization w i l l be more pronounced i n the dilute phase than i n the concentrated one. The apparent energy of activation w i l l , thus, gradually decrease the more the polymerization process i s approaching the constant rate stage, when the overall rate of polymerization i s determined mainly by the contribution of the concentrated phase. These conclusions were con firmed by the experimental results f o r the two isomers. 9) In the above discussion i t was assumed that the diffusion of monomer from the dilute phase to the concentrated one w i l l counterbalance the decrease i n chemical potential of the monomer i n the last phase. This situation may exist as long as the thickness of the concentrated phase i s not too large and the rate of consumption of the monomer - i s not too high. The concentrated phase w i l l continuously grow u n t i l a stage i s attained when a l l monomer flowing i n from the dilute phase w i l l be f u l l y consumed i n a part of the concentrated phase, of a well defined thickness, so that no monomer from the upper phase w i l l reach the lower part of the concentrated phase• From there on the thickness of the layer,in which the monomer flowing from the dilute phase w i l l be consumed^will remain constant. Here after we s h a l l denominate the l a t t e r layer "the f u l l y developed stationary layer" the remaining volume of the concentrated solution of pothymer w i l l be denominated by "the lower 1 layer *. The latter layer w i l l constitute an independent sub-system, as no trans- S-13 fer of matter w i l l practically take place between i t and the layer above i t . The duration of time,0 , since the beginning of the polymerization, i n which the concentrate phase i s becoming f u l l y developed was calculated to bes 0 = (l/a)ln(D u״j> a/h b + 1) s p o where D g denominates the thickness of the f u l l y developed stationary layer and h - i s the i n i t i a l height of the monomer i n the tube i n which polymerio zation i s taking place. The remaining symbols are as previously defined. 10) From the time 0 onward every layer of the dilute phase occupied by the f u l l y developed stationary layer i s compensated by a transformation into the lower layer of a layer of equal thickness from the lowest part of the f u l l y developed stationary layer? the -fully developed stationary layer w i l l , thus, advance upward as a well defined zone of constant thickness. The veloc i t y of this advance^ u^, was calculated to be: u 1/2 = K (K.IM /%.) (<J> )D + K R'V'/<J> A 1 p 1, s t , m p s p p T where T denominates the termination constant, V* - the volume of the dilute phase and A - the cross section of the tube i n which the" polymerization i s taking place? the remaining symbols were previously defined. Estimation of the parameters involved based on the experimental results leads to the conclusion that, i n the cases studied i n this work, the value of the second summand on the right hand side of the l a s t expression is ־small compared with the f i r s t summand, so that u^ was practically constant. S-1H 11) I t was shown that, i n any unit of the lower layer, changeof monomer content, due to i t s diffusion, i s negligible i n comparison with i t s change due to polymerization. Therefore, polymerization i n each unit volume i s practically independent of the processes outside this unit volume. The state of polymerization i n each unit volume of the lower layer w i l l therefore be characterized by the "age" of that unit, i . e . : time elapsed since that unit has been transformed from the f u l l y developed stationary layer. I t was calculated that the concentration of monomer and radicals i n any unit as functions of i t s "age" are given by: M = 4K /K K.I(t+t ) t p. 1 o 2 2 R = 2/[K (t+t )] p o , respectively, where t denotes the * age" and t - i s an integration constant which i s equal to 2/K^R , The rate of polymerization i n each unit volume of g the lower layer w i l l , thus, be: -dM/dt = K RM = 8K./[K K.I(t+t ) ] p t p 1 o 2 The t o t a l number of moles, N" m,x 3 , of monomer i n the lower layer, after T units of time since the f u l l y developed stationary layer was formed, was calculated to be: N" = (2Au_/K )(K M / K , I ) m,x 2 p t s 1 + where u 2 1 / 2 [ l - l / ( l + T / t )]M^ o s /2 denominates the receding velocity of any unit volume of the lower layer from the f u l l y developed stationary layer| u' i s different from u^, 2 defined above, as a result of contraction of the lower layer i n course of i t s polymerization* S-15 12) The number of moles of monomer which w i l l remain i n the dilute phase at the time ד w i l l be the following: N' m,x where V m = [h -D (<J) +0)0 ) - u , T ] A / V o s m p 1 m T m denominates the molar volume of the monomer. The t o t a l number of moles of monomer i n the f u l l y developed stationary layer at any time w i l l be: N m,c = AD M s s Prom the equations follows that the overall rate of conversion i n the system after the concentrated phase layer has been f u l l y developed i s : dS/dt = u . [ l - ( u / u . ) • /(1+T/t ) ] / h 1 2 1m o o 2 9 Numerical evaluation of the last equation, f o r the cases studied i n the present work, show that change of d 5 / d t does not exceed £ 15$, i n the ranges of time involved, while the experimental errors were of about the same magnitude. Therefore deviations of the rates of conversion from constancy could not then be distinguished. 13) The average degree of polymerization (number average), v , of the polymeric radical chains farmed i s given by the general equation: v-1 = c«exp[-/(K IM/R)dt3 + exp[-/(K IM/R)dtjK M-exp[jK.IM/R)dt]dt i i p where c i s an integration constant the value of which i s dependent on the i n i t i a l conditions, M and R - denominate the monomer and radical concentrations, respectively, and the remaining symbols were as previously defined. For the concentrated phase (and the f u l l y developed stationary layer), this equation reduces to: S-16 2 v -1 = K R /K.I = (K / K y ) ( l / K . I ) s p s 1 p t 1 1 / 2 M s 1 / 2 where עdenominates the average degree of polymerization of the radical s chains formed i n this layer. From this equation i t i s obvious that the average degree of polymerization w i l l be inversely proportional to the square root of light intensity and i t w i l l not depend upon time. As both the r a t i o K^/K^ and M w i l l generally increase with temperature - the g average degree of polymerization w i l l also incraese with r i s e of tempe— rature (Thus, ;this increase with temperature i n a homogeneous system where concentration of monomer i s not temperature dependent w i l l be less pronounced than i n an heterogeneous system). For the lower layer M and R are functions of time and c = v s ־ 1 the degree of polymerization of the polymer formed there w i l l , thus, be dependent on time. Inserting the above mentioned values of M and R, f o r the lower layer, into the general equation for the average degree of polymerization, we obtain that the average degree of polymerization of the polymeric chains formed i n any unit volume of the lower layer at the time t w i l l be: V = l+{v ־l־2/[K.It (1-K /2K. )]}[t /(t+t 1 s i o p t ' 0 o ) 3 V p + 2/CK.I(t+t )(1-K /2k )] 2 K 1 o p t It may also be shown that i n each unit volume of the lower layer, the average degree of polymerization of the polymer formed i s monotonically decreasing with time. Assuming that the termination i s solely due to recombination, we obtain that the average degree of polymerization of the polymer formed i n any unit volume of the lower layer i s : DP -= (v - l ) t / ( t +T) + (v +1) T S O O S S-17 where x denotes the time of existence of the specified unit i n the lower layer. I t follows that when both v DP T g and ז w i l l he approximately equal to v g w i l l he s u f f i c i e n t l y large, , which i s half of the average degree of polymerization of the polymer formed i n the f u l l y developed s t a - tionary layer. 14) Neglecting the polymer formed i n the dilute phase and that formed i n the above mentioned small droplets of the concentrated phase, the polymer which w i l l be i n the tube w i l l consist of that formed in ׳the f u l l y developed stationary layer and that formed i n the lower layer• The number of moles of polymer, ( N P j T ^ formed i n the f u l l y s developed stationary layer from i t s time of formation u n t i l the time T w i l l be: (N ) p,x s = AH u j (x+D /u.)/2v * s 1 p s 1 s m e The number of moles of polymer, (N ) p,T formed i n the lower layer r during the same period i s : ) (N p,tr ־AM u . { t - t l n [ ( t + t ) / t s 1 1 o o 3}/v ' o ' s as obtained by integration. Averaging over both the f u l l y developed stationary layer and the lower layer we obtain for the average degree of polymerization [DP] T of the poly- mer which w i l l exist i n the tube, the following equation: [DP3 where T(־־t +־r)/t T = 2v C(^./4. )(T+D /u ) s JN s 1 + x(l-T) - K j I ^ l n T ] / * and • •(־./^)(T+D^u^+CT-t^nT) S-18 According to this equation [DP]^. i s monotonically decreasing with time and i s asymptotically equal to: and f o r very small values of <j> the l a t t e r expression w i l l approximately p he equal to v , i . e . : equal to half of that of the polymer formed i n the s concentrated phase. In any case, the average degree of polymerization of the polymer i n the tube i n which the polymerization i s taking place, may vary i n the range I2v - at the e a r l i e r stages of the process, tov_ - after long time, • s As v i s inversely proportional to the square root of the light intensity, s s the average degree of polymerization w i l l be decreasing when light intensity i s increasing; however, the degree of polymerization as function of l i g h t intensity becomes complicated when a l l three layers are simultaneously existing. The theory outlined agrees s a t i s f a c t o r i l y with the experimental results of the kinetics of the polymerization. The agreement i s less satisfactory i n the case of molecular weights. I t may be possible, therefore, that the theory was oversimplified by not taking into account the contribution, to the average degree of polymerization, of the polymer farmed i n the small droplets and by neglecting the concentration gradient of monomer that may exist i n the f u l l y developed stationary ]ayer. Although this oversimplification has a negligible effect on the kinetics of polymerization, there i s a possibil i t y of i t having a significant effect on the average degree of polymerization of the polymer (a factor of 2-3 [Reprinted f r o m t h e Journal of Organic Chemistry, 25, 993 ( I 9 6 0 ) . ] C o p y r i g h t 19G0 b y t h e American Chemical Society and reprinted b y permission of t h e c o p y r i g h t owner. [CONTRIBUTION FROM THE SCIENTIFIC DEPARTMENT, ISRAEL MINISTRY OP DEFENCE ] Addition of Alcohols to Fluorinated Ethylenes ARIEH Received 1 DEMIEL • October SO, 1959 The sodium alkoxid־״cata!yzed addition of primary alcohols to l-bromo-2,2-difluoro־, l,l-dibromo-2,2-difluoro־, l־bromo-l,2,2-trifluoro6\.hylene has been studied. Properties of the products and infrared data are reported. This paper parallels to some extent and supplements the recent publication of P a r k on the addition of ethanol to fluorobromoethylenes in the presence of alcoholic potassium hydroxide. It reports the addition of methyl, ethyl, and n-propyl alcohol to 1 - bromo - 2,2 - difluoro -, 1,1 - dibromo - 2,2difluoro-, and l-bromo-l,2,2-trifluoroethylene F C=CHBr 2 F C=־CBr 2 and F C=CFBr 2 2 l b (1) (a) This paper forms part of the P h . D . thesis, submitted by the author to the Hebrew University, Jerusalem. (1) (b) J . D . Park, H . J . Cummings, and J . R . Lacher, J. Org. Chem., 23, 1785 (1958). using the respective sodium alkoxides as catalyst. 2 ROCF -CH Br, ROCF -CHBr , ROCTYCHBrF 2 2 s 2 The physical properties and the analytical data for the compounds so obtained are summarized in Table I. The three ethoxy compounds (R = C2H ) 6 (2) See W . T. Miller, E . W . Fager and P . H . Griswold, J. Am. Chem. Soc, 70, 431 (1948). 994 DEMIEL 3 4 have previously been described by Swarts • who prepared them from l,2-dibromo-l,l-difluoro־, l,2,2-tribromo-l,l-difluoro-, and l,2-dibromo-l,l,2trifluoroethane, respectively, with sodium ethoxide or alcoholic potassium hydroxide. In these syntheses, too, the above three ethylenes are possibly formed as intermediates (by dehydrohalogenation). The ethers derived from l-bromo-2,2-difluoroethylene are stable in the presence of l a r g e quantities of water and still more stable in the presence of alkali; in contact with small quantities of water or humid sir they decompose quickly and liberate hydrogen fluoride which appears to catalyze the decomposition, leading to the formation of bromoacetate or free bromoacetic acid. It was, thus, not possible to obtain satisfactory analyses for these ethers. T h e ethers derived from l,l-dibromo-2,2difluoroethylene showed this tendency to decompose in a much lesser degree, those derived from bromotrifluoroethylene not at all, with the exception of the propyl ether. T h e latter underwent far-reaching changes upon standing at room temperature in the presence of calcium chloride. The boiling point changed from 7 5 . 2 ° to 5 5 - 5 6 ° (at 130 mm.) and became unsharp, the density decreased from d 1.487 to 1.02 and the refractive index from n™ 1.3848 to 1.3825. Similar observations have been reported by R a p p for the stability of (l,l,2-trifluoro-2-chloroethyl) <-butyl ether. The thermal stability of the ethers described shows the same sequence. T h e lower ethers derived from bromotrifluoroethylene distill without decomposition under atmospheric pressure, the propyl ether only under reduced pressure; those derived from l,l-dibromo-2,2-difluoroethylene can only be distilled i n vacuo (25-30 mm.), and those obtained from l , l ־d i f l u o r o - 2 - b r o m o e t h y l e n e decompose upon prolonged heating in a column even under reduced pressure. VOL. 25 be felt to form fluoride ions, and, therefore, the greater will be the stability of the ethers. One would thus expect the sequence —CHFBr > —CHBr > —CH Br 2 2 which is, indeed, the order of stability observed in the present experiments. Table I shows that the atomic refraction of fluorine (calculated from the molecular refraction and the known equivalents of carbon, hydrogen, ether-oxygen and bromine) varies between 1.1 for the compounds containing three atoms of fluorine and 0.9 for those with only two fluorine atoms. A similar effect has been noted for the fluorobromoethanes and ethylenes. In Table II, the infrared spectra of some of the fluorinated ethers prepared, are summarized. A complete assignment of the infrared frequencies has not been successful. The C F frequency is expected between 1200 and 1350 c m . , in a region in which the asymmetric stretching frequency of the C — O — C group is also situated. The peak at about 1150 c m . can be ascribed to the C — F bond; the second (symmetric) C — O — C stretching frequency lies in fluorinated ethers at 1050 c m . . 7 2 - 1 - 1 - 1 8 1& 5 6 Tarrant has suggested that the tendency of ethers of the type discussed here to form fluoride ions, depends essentially on the electron-donating power of the alkyl radical; the greater this power, the less stable the ether: F R-^O^-C-CHXY It appears that the number and negativity of electronegative elements in the [ — C H X Y group, too, influence the stability of the ethers. The more this group attracts electrons, the less tendency will (3) F. Swarts, B u l l . Acad. Roy. Beiges, [3], 37, 357(1899). (4) F. Swarts, B u l l . Acad. Roy. Beiges, 563 (1911). (5) J . T. Baur and K. E . Rapp, J. A m . C h e m . Soc, 72, 4480 (1950); K . E . Rapp, J. T. Barr, R. L. Pruett, C. T. Bahner, J . D. Gibson, and R. H . Lafferty, J. A m . C h e m . Soc, 74, 749 (1952). (6) P. Tarrant and H . C. Brown, J. A m . C h e m . Soc, 73, 1781 (1951). EXPERIMENTAL S t a r t i n g materials. l-Bromo-2,2-difluoro-, l,l-dibromo-2,2difluoro-, and 1-bromo-l ,2,2-trifluoroethylene were prepared from l,2-dibromo-l,l-difluoroethane, l,2,2-tribromo-l,l-difiuoroethane and l,2-dibromo-l,2,2-trifluoroethane, respectively, by treatment with aqueous potassium hydroxide. Details on these preparations will be published elsewhere. General procedure for the addition reactions. A three necked flask, mounted with gas disperser, thermometer, stirrer and Y-tube carrying a reflux condenser and a thermometer to measure the temperature of the returning distillate, was used for the experiments; they were carried out in an atmosphere of dry and pure nitrogen. In the cases of bromotrifluoro- and bromodifluoroethylene the condenser was placed in a Dewar vessel filled with acetone-Dry Ice mixture; in the third case water was circulated through the condenser. The alcohols used were anhydrous in all experiments. 2 - B r o m o - l ,1,2-trifluoroethyl methyl ether. The flask was cooled at —10° and a cold (—78°) solution of 18 g. of bromotrifluoroethylene in 25 ml. of methanol introduced. After adding dropwise a solution of 0.5 g. of sodium in 20 ml. of methanol, the temperature of the liquid was slowly raised to 16°. (From time to time, renewed cooling became necessary, as the reflux condenser became flooded.) The temperature of the returning distillate decreased to 3°; when it rose again to 16°, the flask was slowly heated to 60°. The product was then isolated by addition of water, dried with calcium chloride, and distilled. Thus 13.7 g. (63%) of the desired ether was obtained, b.p. 88.8°. 2-Bromo-l,l,2-trifluoroelhyl ethyl ether. In the manner described above, 0.5 g. sodium in 20 ml. of ethanol was added to a solution of 21 g. of bromotrifluoroethylene in 25 ml. of ethanol at —15°. When the bath was removed, the temperature rose spontaneously to 55°, and the olefin began to boil. However, after some interval of time, the boiling (7) Results to be published shortly. (8) J. D. Park, C. M . Snow, and J. R. Lacher, J. A m C h e m . Soc, 73, 862 (1951). J U N E 1960 ADDITION OF ALCOHOLS TO FLUOHINATED E T H Y L E N E S lO 10 00 O IN lO o o t- ~ם l> N N N o IN O O O N 03 (OIOOHN10 •* to IN ro ים- •ים « וני ״o •fli י4! י נ י O O 00 CO CO IN t> IN CO 00 00 00 00 00 00 El CO lO H f O oo פזco o N מM ! טo m o H O N f O W C i N W >0 o H 1G o ro ro 00 ro נס נס "O T3 ׳0 ׳U IN cq co 1-i IN IN co IN (N a o « PH Z o n a N N 00 H 03 o 00 •* t-1 o H 1 N »H M XI J3 X I Si 10IOW0010 lO O lOOlOOlOOMO O O IN O l M rH י •ים1•ים י N W H H N CO B ro 10 to o O < ז׳3 ׳0 03 03 ofrHo fco o o H a ם- ro to fa o o CO >o 1 »H - *י ־"י H g g <! s Q ג w • ג •J oq !ע !•HiHt-HOOOOO o 00 "י < ך3 tO c >o a? 55 •< a z P־5§ ־00HCO-H0000CO N O O O N - t f O O t ^ m O f M N N i C O l < N C O C O C O C O - * N < N a 4• S •° 2 1-5 m < in o P o om o o o o IN IN IN OS CO IN —ז1 IN >o o IN O O 00 00 00 CDגכו IN 1N N * יIN IN IN < י"׳ o 1-1 - 1-1 W a " 2 ir• » m P-M^oboSiOOTob COTjIrJI^NOOGlO cocoeo^Tfi-^coco o M PH o o o W g o" J ג ם Xl o o 1- ים- !•י CO 1-1 CO 05 CO CO CO "י 1-1 03 o 03 •HMN-HTfirtlnN i-li-li-llNt-f—I^Hi-H P-, >>• ־ גז׳ .o •a o י: n P55 s o o O >o to C O C O to C O IN t~ IN IN IN o IN 00 m t- O to "5 • מto IN '*י 1> >o o w • >u ׳a !<< מ2 כ״O o o o *יםto 00 יםto ~ם •* >*י 7-1 1—י־־* ו o o o CO g 03 o o o CO § S lO oo ״o >ra o CO o o o 1—י o o CoO o CO CO CO CO CO CO 2 CO ׳a o^go" S° S^ מP5 P5 o^s^o w w O O o ים- J3 C O O O s O O oo soo o ooo oo do 03 03 03 996 DEMIEL ceased (no more refluxing liquid), and the desired ether could be isolated by addition of water; yield, 16.5 g. (61%); b.p. 106°. S-Bro7no-l,l,S-lrifluoroelhyl n-propyl ether. In the same manner, the reaction between 16 g. of bromotrifluoroethylene in 25 ml. of n-propyl alcohol and 0.5 g. of sodium in 20 ml. of propanol was carried out. The temperature rose spontaneously to 77°. The propanol was removed i n vacuo and the product purified by distillation, b.p. 76° (130 mm.); yield, 16 g. (73%). 2 , 2 - D i b r o m o - l , 1 - d i f l u o r o e t h y l methyl ether. In the manner described above, a few drops of a solution of 0.25 g. of sodium in 10 ml. of methanol were added to a solution of 25 g. of l,l־dibromo-2,2-difluoroethylene in 30 ml. of methanol. A lively exothermic reaction took place. The balance of the sodium methoxide solution was added with cooling so that the temperature of the mixture did not exceed 40°. The ether was isolated by addition of water, dried and distilled, b.p. 55.8° (30 mm.); yield, 22 g. (77%). 2 , 2 - D i b r o m o - l , 1 - d i f l u o r o e t h y l ethyl ether. To a solution of 24 g. of l,l-dibromo-2,2-difluoroethylene in 30 ml. of alcohoi, a solution of 0.5 g. of sodium in 20 ml. of ethanol was added, until further addition did not cause any more rise in temperature. Water was added and the ether dried over calcium chloride and distilled. It boiled at 65° (26 mm.); yield, 23 g. (79%). 2 , 2 - D i b r o m o - l , 1 - d i f l u o r o e t h y l n-propyl ether. The reaction VOL. 25 between 23 g. of l,l-dibromo-2,2-difluoroethyIene in 30 ml. of n-propyl alcohol and 0.5 g. of sodium in 20 ml. of the same solvent was carried out as in the foregoing case. The reaction was completed by heating the mixture at 90° for 30 min. and the excess n-propanol removed under reduced pressure. The product boiled at 72° (23 mm.); yield, 21 g. (72%). With isopropanol, no reaction took place under the same operating conditions. 2-Bromo-l, 1-difluoroethyl methyl ether. At —15°, a solution of 0.5 g. of sodium in 20 ml. of methanol was added to a solution of 20 g. of l-bromo-2,2-difluoroethylene in 25 ml. of methanol. The mixture was slowly brought to room ternperature and kept until the reflux ceased. As the product forms an azeotrope with methanol, it was precipitated by addition of water, dried and distilled; yield, 13.5 g. (61%). It boiled at 98° (760 mm.) or 58° (210 mm.). Upon standing for 4 days, it began to decompose and liberated hydrogen fluoride; at this stage, it had become impossible to distill the product without complete decomposition. 2 - B r o m o - l ,1-difluoroethyl ethyl ether. In the same manner, the ethyl ether (b.p. 70° (175 mm.); yield, 12 g. (60%)) was obtained from 16.8 g. of l-bromo-2,2-difluoro-ethylene in 25 ml. of alcohol and 0.5 g. of sodium in 20 ml. of ethanol. The product showed the same behavior as the methyl ether. TEL-AVIV, ISRAEL [Reprinted f r o m the Journal of Organic Chemistry, 27, 3500 (19G2).] C o p y r i g h t 1902 b y t h e American Chemical Society and reprinted b y permission of t h e copyright owner. Structure and Stability of Isomeric Fluorobromoethylenes. I. The Geometrical Isomers of l-Bromo-2-fluoro- and 1,2-Dibromo-l-fluoroethylene ARYE DEMIEL I s r a e l I n s t i t u t e for B i o l o g i c a l Research, Received Ness-Zionah, Israel M a r c h 2, 1 9 6 2 The cis-trans isomeric forms of 1,2-dibromo-l-fluoroethylene have been prepared and their structures determined from the infrared spectra and dipole moments. These have been correlated with the corresponding data for the cis-trans isomeric l-bromo-2-fluoroethylenes. Certain regularities in the series of the 1,2-dihalogenoethylenes are discussed. 1 2 In a recent publication, the two known cistrans isomeric l-bromo-2-fluoroethylenes (cis: b.p. 4 0 ° , dipole moment 1.9 D . ; trans: b.p. 2 0 ° , dipole moment 0.3 D.) have been described in detail; the cis form is the more stable one, the equilibrium lying at 75% cis isomer. This equilibrium has been reached by heating of the pure isomers at 1 0 0 ° in the presence of acid. In the framework of a larger project, the two above isomers were also studied in this laboratory some three years ago. The constants measured fully agree with those reported by Viehe : cis isomer: b.p. 3 9 . 8 ° (760 mm.); dipole moment 1.95 D . . trans isomer: b.p. 1 9 . 8 ° (760 mm.), dipole moment 0~׳. The infrared spectra observed in solution (Fig. l a and lb) agree with those published by Viehe, which refer to the vapor phase. T h e trans compound is characterized by a lower intensity of the C = C band and a smaller number of absorption bands ; furthermore, it shows the out-of-plane vibration of the C — H bond at 890 c m . , while that frequency lies in the cis isomer at 730 c m . . There is also a difference between the two isomers in the position of the C — F frequency: czs-1035, irans-1100 c m . . This appears to be a more general effect; in the spectra published by Viehe, one finds the following peaks for the C — F absorption of other l־fluoro-2-halogenoethylenes studied: 1,2-Difluoroethylene: cis 1120 and 1140, <rans-1168 and 1149 c m . - . 1Chloro-2-fluoroethylene: ct's-1073 and 1057, trans1139 and 1125 c m . - . l-Iodo-2-fluoroethylene: CJS-1038 and 1027, frans-1102 and 1092 c m . - . The C — F frequency is always lower in the cis isomer, and the magnitude of the shift increases 1 1 3 - 1 - 1 - 1 1 1 1 1 with the increase in atomic weight of the second halogen atom. The infrared spectrum of the two isomeric ־1 bromo-2-fluoroethylenes can be used to advantage for a study of their isomerizability. The cis isomer is fairly stable and can, therefore, be obtained very easily by distillation from the mixture of the isomers. In sealed glass ampoules, it can be kept at room temperature for several months without significant isomerization; transformation into the equilibrium mixture does take place but very slowly. The trans compound, on the other hand, polymerizes during distillation to oily and solid products and is much more easily isomerized; transformation into the equilibrium mixture (Fig. lc) takes place within three to four days at room temperature (without added external catalyst). (This is somewhat at variance with the description of the isomerization given by Viehe. ) Both compounds isomerize more quickly in carbon tetrachloride solution than in the isolated state, as can be seen from the infrared spectrum of their solutions (Fig. Id). A t the same time, the compounds appear to add carbon tetrachloride to the double bond, as evidenced by the following observations (although we have not isolated the adduct): (a) While the C — H stretching frequency in the unsaturated compounds lies at 3120 c m . , in the solution a peak gradually appears at 3020 c m . , corresponding to that frequency in a saturated molecule, (b) T h e intensity of the C = C band (1640 c m . ) decreases gradually, (c) A peak at 1260 c m . appears and increases gradually in intensity; it is also due to a C — H vibration of the saturated compound, (d) In the 1020-1150cm. region the peaks become less clear, probably because of the appearance of new C — F vibrations— viz. those of saturated fluorine compounds. 1 - 1 - 1 - 1 - 1 - 1 (1) H . G . Viehe, B e r . , 93, 1697 (1960). (2) F. Swarts, J. C h i m . Phys., 20, 49 (1923). (3) H . J . Bernstein a n d J . F o w l i n g , J. A m . C h e m . Soc, 73, 1843 (1951). These results have made it possible to arrive at OCTOBER, 1962 ISOMERIC FLUOROBROMOETHYLENES. definite conclusions in the more complex case of 1,2-dibromo-l-fluoroethylene, which has been prepared from 1,1,2,2-tetrabromo-l-fiuoroethane and zinc. The two isomers isomerize spontaneously, so that distillation of the crude product only gives the equilibrium mixture (Fig. 2a). However, it was found possible to separate the two isomers as their azeotropes with ethanol: The azeotropes boiled at 70.2 and 7 3 . 3 ° , respectively, under 760 mm. pressure. Either azeotrope showed the characF W Br / \ Br H F — B r isomer B.p. of azeotrope, 73.3° F w 3501 I CH-I 10OO 900 . H / \ Br Br F — H isomer B.p. of azeotrope, 70.2° teristic infrared absorption (Fig. 2b, 2c) of the respective isomer only, and was thus completely free of the other isomer. However, an attempt at isolating the isomer by addition of water to the azeotropes resulted in instantaneous transformation to the equilibrium mixture. The olefins can be obtained in the form of dilute solutions (<10%) in carbon disulfide or carbon tetrachloride from the azeotropes by addition of these solvents and treatment of the mixture with calcium chloride, or b y distillation of the alcohol in the form of its azeotrope with carbon disulfide. In carbon tetrachloride (as well as in carbon disulfide) the isomerization is slow, and the rate of addition of carbon tetrachloride to the double bond ife low enough to permit the infrared spectra (Fig. 2d and 2e) and the dipole moments of the two isomers to be determined. Again, evaporation of the solvents (even in vacuo at — 2 0 ° ) brought about immediate equilibration of the two isomers. In the infrared spectrum of the compound giving the 7 0 . 2 ° azeotrope two characteristic bands lie at 816 and 1116 c m . ; in the azeotrope of the other isomer they appear at 712 and 1059 c m . . T h e dipole moments are 1.20 ± 0.05 and 1.36 ± 0.05 D . , respectively. It is obvious that the two isomers would have about the same dipole moment, as the specific moments of the C — F and the C — B r bond are close to each other. If the observed difference in the two moments is considered significant, the following argument may be applied leading to the above-postulated configuration of the two isomers: In the F — B r isomer, the two C — B r moments cancel each other, and the resulting moment should be identical with that of vinyl fluoride, for which n = 1.5 D . has been calculated. In the F — H isomer, on the other hand, the moment of the molecule results from the vectorial addition of one C — B r moment and of the difference between one C — B r and one C — F moment; the moment of this isomer should, therefore, be smaller than that of vinyl bromide - 1 - 1 4 (4) V. W. Laurie, J. C h e m . Phys., 34, 293 (1901). HAVflCNGTH Fig. 1.—Infrared spectra of the l-bromo-2-fluoroethylenes (850-4000 c m . in carbon tetrachloride, 675-850 c m . in carbon disulfide), a. cis isomer; b. trans isomer; c. equilibrium mixture; d. cis isomer, measured immediately after preparation of the solution in CC14 (•— ;)־after 5 days ( ); after 20 days (.. . . ). -1 -1 (1.41) and also than that of the other isomer. T h e higher moment should, then, be ascribed, to the F — B r isomer. These considerations presuppose that the molecule is planar and that the valency angles are not distorted, conditions which probably do not strictly apply. This may be the cause for the fact that the moments of both isomers are lower than that of vinyl bromide. The infrared spectra support the conclusion that the 70.2 azeotrope compound is the F — H , the 73 azeotrope compound the F — B r isomer: 1) T h e F — H isomer has the higher C — F frequency (1110, as compared with 1060 c m . ) , the F — B r isomer the lower one; in l-bromo-2-fluoroethylene, the closeness of B r and F (cis compound) lowers the C — F frequency, and the latter (1035 c m . ) is similar to - 1 - 1 3502 4000 V O L . 27 DEMIEL 3000 OOF—1 10CO 1 lioo CM I r \D0O 900 1 600 1 component of the doublet, but with greater intensity. Similar doublets have been observed in the infrared spectra of tribromo- and c1s-l,2-di־ bromoethylene, in which the two bulky B r atoms are on the same side of the double bond. 3) T h e band due to C — H in-plane deformation (12001300 c m . ) has a lower frequency for the F — H isomer. If one compares this vibration in the compounds C F 2 = C H F , C F 2 = C H C 1 , C F 2 = C H B r ' with that in C C 1 2 = C H C 1 and C B r 2 = C H B r , one finds that it lies, in the first three compounds, in which fluorine and hydrogen are on the same side of the double bond, at a lower frequency than in the last two ones, in which the hydrogen atom is on the same side of the double bond as the chlorine or bromine atom. r 6 6 - 1 7 8 10 J~ 1 1 1 1 1 1 1 00F 1 1 ו 6 If one compares the intensities of the absorption bands characteristic of the two isomers in the spectrum of the equilibrium mixture, the F — B r isomer appears to be thermodynamically favored. This conclusion is supported b y the results of vapor phase chromatography, according to which the equilibrium mixture is composed of 82% of the F — B r isomer and 18% of the F — H isomer. This relationship would seem reasonable, as the two largest atoms (bromine) linked to the two carbon atoms would thus be I r a n s to each other; however, in 1,2-dibromoethyIene, the cis structure is the more stable one, and, therefore, the size of the substituent atoms cannot1 be the determining factor. ו r The same conclusion follows from the fact that in 1,2-dihalogenoethylenes in general the cis structure is thermodynamically favored. In all these cases the two most electronegative substituents are on the same side of the plane. In fact, the difference in stability between the two isomers in this series increases with increasing electronegativity of the halogen atom. According to Coyle, Stafford, and Stone only the cis form is formed in the preparation of 1,2-difluoroethylene. Our own experiments have shown that in the dehalogenation of l-bromo-l,2,2-trifluoroethane with zinc mainly cisand very little irans-1,2-difluoroethylene is formed, as shown by fractionation of the product (b.p. cis: — 2 5 . 0 ° ; trans: — 5 1 . 0 ° ) and the infrared spectrum (this is at variance with the results of Viehe ). 11 1 Fig. 2.—Infrared spectra of the 1,2-dibromo-l-fluoroethylenes (850-4000 c m . in carbon tetrachloride; 675-850 cm. in carbon disulfide), a. equilibrium mixture of isomers; b. azeotrope of ethanol with the F — H isomer (b.p. 70.2°); c. azeotrope of ethanol with the F—Br isomer (b.p. 73.3°); d. F—II isomer; e. F—Br isomer. -1 The energy difference between the two isomeric l-chloro-2-fluoroethylenes is 0.6 kcal./mole, ) that 1 -1 - 1 that of the F — B r isomer (1060 c m . ) , trans-lBromo-2-fiuoroethylene shows the C — F stretching mode at exactly the same frequency (1110 c m . ) as the F — H isomer. 2) The C = C band in the F—H isomer is a doublet (1630, 1650 c m . ) ־, whilst in the F — B r isomer we have a band at practically the same wave length as the higher - 1 J (5) J . C . Evana and II. G . Bernstein, C a n . J. C h e m . , S3, 1177 (1055). (6) J . M . Dowling, P. G . Puzanik, and A . G . Meister, J. C h e m . Phyt., 26, 233 (1957). (7) D . E . Mann, N . Acquista, and E . K. Plyler, ibid., 22, 1586 (1954). (8) J . It. Nielsen, C . Y . Liang, and D . C . Smith, ibid., 20, 1090 (1952). (9) R. Theimer and J . R. Nielsen, ibid., 27, 264 (1959). (10) II. J . Bernstein, C a n . J. Research, B , 28, 132 (1950). (11) (a) T . D . Coyle, S. L. Stafford, and F. G . A . Stone, J. C h e m . 50c, 743 (1961). (b) After the completion of this manuscript, N . C . Craig and E . A . Entemann A m . C h e m . Soc., 83, 3047 (1961)] published a study of the ei«-(rans-isomerization of the 1,2-diflaoroethylenes. OCTOBER, 1962 ISOMERIC FLUOROBROMOETHYLENES. between the two 1,2-dichloroethylenes is 0.45 kcal./mole, between the two 1,2-dibromoethylenes 0.13-0.3 kcal./mole, while in the case of 1,2diiodoethylene the trans form is more stable. Thus one obtains the following series: 1,2-difluoro- > l-chloro-2-fluoro- > 1,2-dichloro- > 1bromo-2-fiuoro- > 1,2-dibromo- > l-fluoro-2iodo- > l-chloro-2-iodo- > l-bromo-2-iodo- > 1,2diiodoethylene. ls 13 It is interesting that a similar sequence appears if one compares the boiling point differences in the various pairs of isomers: 1,2-difluoroethylene 2 6 ° , l-chloro-2-fluoroethylene about 2 0 ° , l ־b r o m o - 2 fluoroethylene 20°, 1,2-dichloroethylene 11.7°, 1,2dibromoethylene 2 ° . It seems that the above series, but in the opposite direction, also represents the ease of interconversion of the two isomers. F r o m that series and the close similarity of the moments of the C — B r and C — F bonds one would expect that the F — B r isomer of 1,2-dibromo-l-fluoroethylene would be more stable and the interconversion very easy. This expectation is, indeed, borne out b y the instantaneous interconversion of the two pure isomeric 1,2-dibromo-l-fluoroethylenes, which tends to point to a low energy difference between them and to a low activation energy. T h e reaction takes place without any external catalyst, and its rate is proportional to the concentration of the halogen-olefin. Unlike the case of l-bromo-2fluoroethylene, carbon tetrachloride reduces in this case the rate of reaction of the pure isomer— the higher the dilution, the lower the velocity of the isomerization. The configurations ascribed to the two pairs of isomers discussed above have been confirmed by a study of the n.m.r. spectra. Details of this study which involved all fourteen bromofluoroethylenes, will be published elsewhere; the following data are pertinent to the present study: F o r cis-l-bromo-2fluoroethylene, the spin-spin coupling in the proton resonance spectrum gives rise to eight lines (two quartets). T h e splitting constants are J ii!, H! = 3.5 c.p.s., Jin, F, = 79 c.p.s. and F! = 31 c.p.s. T h e first and last point to the cis configuration of the two hydrogen atoms and the tra?1s configuration of hydrogen and fluorine, respectively. I n the F resonance spectrum, the expected four lines were found with the same values J H ־, F! = 31 and «/H,, F! = 79 c.p.s. F o r the trans isomer, eight lines were found in the proton resonance spectrum with the splitting constants: Ju 1u = 11 c.p.s. and Ju F! = 79 c.p.s., corresponding to two. hydrogen atoms in trans to each other, while / a , F! = 12.5 c.p.s. The second and third values appear also i n the F resonance spectrum. «/H,, F! is somewhat 1 9 u u 1 9 (12) (a) K . S. Pitzer and J . L . Hollenberg, J. A m . Chem. Soc, 7C, 1493 (1953). (b) A . R. Olson and W. Maroney, ibid., 66, 1320 (1934). (c) R. E . Wood and D . P. Stevenson, ibid., 63, 1650 (1941). (13) R . M . Noyes and R. G . Dickenson, ibid., 65, 1427 (1943). I 3503 higher for the trans, H» somewhat lower for the cis compound than one would expect from previous experience, but the assignments appear to be unambiguous. For the case of the F — I I isomer of 1,2-dibromo1-fluoroethylene, there appears both in the proton and in the F resonance spectrum a pair of lines with a distance of 8 c.p.s., which is characteristic of hydrogen and fluorine a s to each other. In the F — B r isomer, the distance between the lines ia 22.5 c.p.s., corresponding to trans configuration of hydrogen and fluorine. 1 9 In conclusion, it seems worthy of note that also in the case of l-bromo-l,2-difluoroethylene two isomers have been isolated, one boiling at 12°, the other at 15.7°. T o judge from the infrared spectrum, in this case, too, the higher boiling compound which is thermodynamically favored, contains the two most electronegative atoms (fluorine) in cis to each other. A detailed study of this case will form the subject of a forthcoming publication. Experimental The two isomers of l-bromo-־2fluoroethylene (as: b.p. 39.8° (760 mm); n » D 1.4233; d» 1.761; t r a n s : b.p. 19.8° (760 mm); n״D 1.4090; d 1 . 7 2 7»<)״have been prepared in the same manner as described by Viehe. The distillation was carried out in an atmosphere of nitrogen in a column packed with glass helices or, preferably, copper turnings which prevented polymerization; for the same reason, some hydroquinone was added to the pot. The dipole moments were determined both in benzene and carbon tetrachloride solution; each dilution was checked by means of the infrared spectrum to ensure that no isomerization had taken place. 1,2-Dibromo-l-fluoroethylene.—(a) In an atmosphere of nitrogen and with vigorous stirring, 62 ml. of 1,1,2,2tetrabromo-l-fluoroethane was added slowly to a mixture of 150 ml. of anhydrous ethanol, 55 g. of zinc dust, and 1 g. of zinc bromide. As a by-product a gaseous halogenoacetylene is formed (especially in the first stages of the reaction) which has to be trapped at —70°; it ignites explosively on contact with air. Its formation decreases the yield of the halogenoethylenes to 60-65%. During tho reaction, the azeotropes of the two isomers with ethanol distil; they are distilled again (in order to remove traces of the acetylene compound) and then fractionated repeatedly in a Todd column (nitrogen atmosphere). The two azeotropes boil at 70.2 and 73.3° (760 mm.), respectively. In order to obtain the pure (solvent-free) compound as equilibrium mixture, either azeotrope was diluted with water and the oil dried over calcium chloride and fractionated in a Todd column in a nitrogen atmosphere. The product boiled at 88.3° (760 mm.) and had n D 1.4885, d 2.255. A n a l . Calcd. for C HBr F: C, 11.8; Br, 78.4; F , 9.3. Found: C, 11.8; Br, 78.5; F , 9.2. (b) A 20% aqueous solution of potassium hydroxide was added slowly and in equivalent amount to a suspension of 1,1,2-tribromo-l-fluoroethane in boiling water, using an efficient Btirrer and a nitrogen atmosphere. At the end of the addition, the reaction mixture was refluxed for 1 hr., cooled, and separated into two phases; the organic product was dried over calcium chloride and distilled, yield 60%. Separation of the Isomers.—Tho removal of the ethanol from the two azeotropes can be carried out in two ways: 4 1 m M 4 2 2 3504 DEMIEL VOL. 27 TABLE I DIPOLE MOMENT MEASUREMENTS Molar fraction «1° Substance C H B r = C H F , as (in C,H ) 6 CHB1^=CHF, trans (in CCh) CHBr=CBrF, F—Br isomer (in CC14) 0.0042813 .0067949 .0115237 .0165635 2.3199 2.3329 2.3557 2.3745 .0039703 .0088673 .0143844 2.2448 2.2427 2.2413 .004678 .008177 .013469 .017496 .021423 2.26139 2.26867 2.28054 2.29114 2.29858 4 The P M 97.65 1.94 0״ 0.62250 .62171 .62131 .61969 .61821 2.2533 .004891 .009255 2.2580 .013624 2.2696 2.2724 .017996 2.2860 .022283 small change in « in the various solutions proves that the dipole moment CHBr=CBrF, F - -H isomer (in CC1 ) 1 >ll° 1.13049 1.12602 1.12112 1.11714 (a) Over a mixture of 1 ml. of the azeotrope and 10 ml. of carbon disulfide a slow current of nitrogen is passed which causes the evaporation of the azeotrope of carbon disulfide and ethanol (b.p. 40°). The resulting solution in which the infrared analysis could not detect any trace of ethanol was used for the determination of the infrared spectra of the isomers. (b) Molecular Distillation in a High Vacuum.—One distils 30 ml. of carbon disulfide or carbon tetrachloride and 10 ml. of the azeotrope quickly onto 40 g. of granulated calcium chloride, which had been dried i n vacuo. After 10 min., dry air is admitted into the vessel and the solution is filtered through sintered glass in a closed system. The solution so obtained is so concentrated that at room temperature isomerization is fairly quick;, it has to be diluted to a convenient concentration and kept at Dry Ice temperature. The dipole moment measurements were carried out in carbon tetrachloride. l-Bromo-l,2,2-trifluoroethane.—In a stainless steel autoclave, l,l-dibromo-2,2-difluoroethane was heated with mercuricfluorideat 200°, according to Henne and Renoll. The same effect is obtained by the use of antimony pentafluoride; this method will be described elsewhere. 1,2-Difluoroethylene.—In a three-necked flask, mounted with an ice water-cooled condenser, a mixture of 50 g. of zinc dust, 150 ml. of anhydrous ethanol, and 1 g. of zinc bromide was heated at 50° with vigorous agitation, and 114 g. of l-bromo-l,2,2-trifluoroethane added slowly. Under these conditions, the bromo compound and the ethanol were returned continuously to the reaction vessel, while the gaseous 1,2-difluoroethylene escaping through the condenser was liquefied by means of a Dry Ice-acetone mixture. The 14 (14) A . L. Henne and M . W. Renoll, J. A m . Chem. Soc, (1936). 68, 887 65.2 1.36 .622186 .620643 .619792 .619007 .618471 1.20 56.57 of this compound is practically zero. 6 distillate was then fractionated in a column : trans isomer, b.p.-51.0° (1.5 g.); cis isomer, b.p. - 2 5 ° (23.5 g.). In the distillation flask, there remained 26 g. of the starting material, so that the yield of the ethylene is 70%. Dipole Moment Measurements.15—The dielectric constants and densities of the solutions were measured as usual, and moments calculated according to the method of Halverstadt and Kumler. In order to determine the exact concentration of 1,2dibromo-l-fluoroethylene in the solutions, a large excess of a standard solution of bromine in carbon tetrachloride was added to the sample and the solution irradiated with ultraviolet light for 2 hr. In parallel, equal volumes of the standard bromine solution were irradiated. The excess bromine was titrated, the difference between the two values indicating the concentration of the olefin. This method had been shown to give reliable results with weighed quantities of the equilibrium mixture of the two isomers. The infrared spectra were determined both in carbon tetrachloride and carbon disulfide; an Infracord apparatus model 137 of Perkin-Elmer was employed and an 0.1-mm. cell used. The vapor phase chromatography of the 1,2-dibromo-lfluoroethylenes was carried out in a column (1.50 m. length) charged with 10% tricresyl phosphate on "Chromosorb." 16 Acknowledgment.—This paper forms parts of a thesis submitted to the Hebrew University in partial fulfilment of the requirements for the Ph.D. degree. (15) The dipole moments measurements have been carried out by Mrs. H . Feilchenfeld-Weiler, Department of Organic Chemistry, Hebrew University. (16) L. F. Halverstadt and W. D. Kumler, J. A m . Chem. Soc, 64, 2988 (1942). [Reprinted from the Journal of Organic Chemistry, 30, 2121 (1965).] Copyright 1965 by the American Chemical Society and reprinted by permission of the copyright owner. Structure and Stability of the Bromofluoroethylenes. II. The Geometric Isomers of l-Bromo-l,2-difluoro- and l,2-Dibromo-l,2-difluoroethylene ARYE DEMIEL The Israel Institute for Biological Received February Research, Ness-Ziona, Israel $5, 1963 The two isomeric l-bromo-l,2-difluoroethylenes have been prepared in pure state; their configurations have been determined, using the n.m.r. and infrared spectra as indicators. In the absence of oxygen, no interconversion of the two isomers takes place. The two isomeric l,2-dibromo-l,2-difluoroethylenes could only be prepared in the form of their equilibrium mixture; however, the presence of both compounds in this mixture has been established unambiguously by the n.m.r. and infrared spectra. Thermal interconversion of the isomers is extremely fast; the cis isomer has the lower energy, the trans isomer predominating at room and elevated temperature. The existing data on the steric stability of the various halogenated ethylenes are summarized and discussed. In continuation of the study of the cis-trans isomeric l-bromo-2-fluoro- and 1,2-dibromo-l-fluoroethylenes the two remaining pairs of isomers of the bromofluoroethylene series have been investigated, viz., 1-bromo1,2-difluoroethyIene and l,2-dibromo-l,2-difluoroethylene. Both compounds have been prepared 68 years ago by Swarts, but no attempt has been reported of isolating the geometrically isomeric forms. T h e first product obtained by the Swarts procedure (fluorination of l,l,l,2-tetrabromo-2-fluoroethane and treatment of the product, presumed to be l,l,2-tribromo-l,2-difluoroethane, with zinc dust in alcohol) boiled between — 6.0 and 16.0° and could be resolved into four compounds, characterized by their infrared and n.m.r. spectra. The lowest boiling (small) fraction could not be identified. The other three had the expected formula C H B r F : (a) b.p. 5 . 7 ° , l-bromo-2,2-difluoroethylene; (b) b.p. 1 3 ° , trans isomer of 1-bromo- 1,2-difluoroethylene; (c) b.p. 16°, cis isomer of l-bromo-l,2-difluoroethylene (trans and cis refer to the spatial relation of the two fluorine atoms). 1 4000 3000 ..I • 2000 uoo 1000 • em too I •00 I T X I 2 2 Figure la.—Infrared spectrum of CHBrFCBr F. 2 2 The structure of l-bromo-2,2-difluoroethylene for the 5 . 7 ° fraction was derived from the form and coupling constants of the n.m.r. spectra. T h e eight lines in the F resonance typically display the A B part of an A B X spectrum while the four lines found in the proton resonance represent the X part of that spectrum. The calculated coupling constants are J H F = 0.3 c.p.s., J H F = 19.0 c.p.s., and J F F = 34.5 c.p.s. From the small chemical shift between the two fluorine nuclei (see Table I) it may be concluded that they are in gem position to one another and the above coupling constants can be assigned to J U F M S ) , </HF(<־״KS), and J p F d e m ) , respectively, in agreement with previous data for com-" pounds of this k i n d . The structure was confirmed by the infrared spectrum identical with that described in the literature for this compound and finally by direct comparison with an authentic specimen, prepared as described in the Experimental section of this paper. The unexpected formation of this structural isomer is due to the presence 1 9 3 4 516 (1) A . Demiel, J . Org. Chem., 27, 3500 (1962). (2) F. Swarts, B u l l . Acad. R o y . Belg., [3] 34, 307 (1897). (3) A l l coupling constants are given in cycles per second. (4) L. M . Jackman, "Application of Nuclear Magnetic Resonance Spectroscopy in Organic Chemistry," Pergamon Press Inc., New York, N . Y . , 1959, pp. 85-86, and unpublished observations from this laboratory. See also D . Seyferth and T. Wada, Inorg. Chem., 1, 78 (1962); D. Seyferth, T. Wada, and E. Maciel, i b i d . , 1 , 232 (1962); G. Andreadea, J . A m . Chem. Soc., 84, 864 (1962). (5) R. Theimer and J. R. Nielsen, J . Chem. P h y s . , 27, 264 (1957). (6) G. Pavlow, Dissertation A b s t r . , 19, 2475 (1959). Figure lb.—Infrared spectrum of CHBr CBrF . 2 2 of some l,l,2-tribromo-2,2-difluoroethane in 1,1,2-tribromo-l,2-difluoroethane; it is probable that the starting material l,l,l,2-tetrabromo-2-fluoroethane loses and adds successively hydrobromic acid under the catalytic influence of antimony trifluoride, before the latter exerts its fluorinating activity. In any event, — HBr CHBrF—CBr 3 -4-HBr ־SbF. CBr F—CHBr > > CBrF=CBr 2 2 2 CBrF —CHBr 2 2 the two isomeric ethanes can hardly be separated by distillation [b.p. 42.6° (18 mm.) and 4 6 . 4 ° (23 mm.)]; the spectrum of the fluorination product shows the presence of both isomers, if compared with that of the two compounds isolated in pure form (Figure la,b). Furthermore, it was shown that pure 1,1,2-tribromo1,2-difluoroethane, prepared by addition of bromine to l-bromo-l,2-difluoroethylene, regenerates, upon dehalogenation, this olefin only, without any trace of l-bromo-2,2-difluoroethylene. // oxygen is strictly excluded, the two isomers of l-bromo-l,2-difluoroethylene do not isomerize spontaneously and can be separated in pure form by a laborious sequence of fractional distillations. The n.m.r. spectra have permitted a practically unequivocal assignment of the structures. 2122 DEMIEL VOL. 30 TABLE I N.M.R. SPECTRA Spin-spin coupling constants, c.p.s. & a Compd. H F H F \ F (gem) B •/HF (Irons) J F F (Bern) J F F (cis) •JFF (Irana) 5.1 81.9 82.8 6.4 145.4 102.8 72.9 7.5 167.7 129.2 75.0 95.3 95.3 113.1 113.1 0.3 19.0 34.5 B FB A \ / C=C 7 H ' F \ A / H F A </HF (cis) A C=C / Br Chemical shifts, p.p.m. F F C=C ^Br Br / w Br F \ \ F F 13.5 8.4 0 137.3 B Br Br / 34.3 141.4 c=c B/ F " Chemical shifts of protons are relative to tetramethylsilane, chemical shifts of fluorine atoms to CC1 F. The resonance of all fluorine atoms in these compounds lies in an higher field than that of the reference compound. ' JUF values are the mean values measured from the proton and F n.m.r. spectra. 3 1 9 Br F F 137.3 corresponds to / F , F with the two fluorine atoms trans to each other. The splitting caused by spin-spin coupling between the fluorine and hydrogen cis to each other appears to be less than 0.6 c.p.s. (the experimental line width) so that the expected four lines appear as two, but of double intensity. 2 \ / \ / \ H Br b.p. 16.0°, cis isomer H F b.p. 13.0°, trans isomer A. cis Isomer.•—The proton resonance is the X part of a first-order A B X spectrum and consists of four lines arranged in two pairs, the distance 13.5 and 73.1 each appearing twice. The latter corresponds to <^F,H1> the former to </F H,> fluorine and hydrogen being trans to each other. (The subscript 1 refers to carbon atom 1.) ־ 4 1 9 The F resonance spectrum which is the A B part of the spectrum consists of eight lines of equal intensity which appear as two groups of two doublets with a distance of 8.4 between the lines in each of these four doublets. A distance of 13.4 appearing twice in one of the groups and a distance of 72.7 appearing twice in the other correspond to the two distances assigned above in the proton resonance spectrum. The figure 8.4 must therefore be attributed to J F ! 1 ? the two fluorine atoms being cis to each other, although this figure is lower than the value quoted in the literature. 7 The data mentioned are summarized in Table I. In a forthcoming paper the n.m.r. spectra of all 14 bromofluoroethylenes will be discussed in detail. It will then become clear that values of the chemical shift and coupling constants cited in Table I fit well into the general framework and above all that the assignment made here for the two l-bromo-l,2-difluoroethylenes is unambiguous on the basis of the n.m.r. spectra. The infrared spectra (Figure 2) summarized in Table II strongly support the conclusions drawn from the n.m.r. spectra. TABLE II INFRARED SPECTRA 2 ! 4 B. trans Isomer.•—The n.m.r. spectrum of this isomer is less unequivocal, but the following data together with the definite assignment of the cis configuration to the higher boiling substance lead to the trans structure for the other isomer (b.p. 13°). This uncertainty stems from the fact that in the proton resonance spectrumon ly two instead of the expected four lines appear, and in the F resonance spectrum only six out of the expected eight lines appear. The former are of equal intensity and are separated by a distance of 74.9 (</F,H,)• The latter are distributed as follows: one pair is separated by a distance of 137.3, and the two other doublets (the intensity of which is half that of the first pair) are separated by distances 137.3 and 75.1 (</F!!!!), each appearing twice. T h e figure of 1 9 Isomer of b.p. 13.0° Isomer of b.p. 3120 (C-H stretching) 1275 (C-H in-plane deformation) 1165 (vs)l 1120 (m)J (C-F stretching) 775 (C-H out-of-plane° and/or C-Br stretching) 16.0° 3120 (C-H stretching) 1725 ( C = C stretching) 1310 (C-H in-plane deformation) 1135 (m)| _ . F stretching) 1070 (vs)j 775 (C-H out-of-plane stretching) 825 (C-Br stretching) " In other trihaloethylenes, this frequency lies at 750 (trifluoro-), 754 (l-chloro-2,2-difluoro767,((־tribromo-), and 760 (1,2-dibromo-l-fluoro-) cm. . See ref. 1 and D. E . Mann, N . Acquista, and E . R. Plyler, J. Chem. Phys., 22, 1586 (1954); J . R. Nielsen, C. H . Liang, and D. C. Smith, ibid., 20,1090 (1952); J. C. Evans and H. J . Bernstein, J. C a n . Chem., 33,1177 (1955). ( C -1 (7) The data for this table anticipate a forthcoming publication by J. Reuben, Y . Shvo, and A . Demiel. 2123 GEOMETRIC ISOMERS OF BROMO-FLUOROETHYLENES J U L Y 1965 The C = C stretching frequency appears only in the cis isomer and is completely absent in the solution of the trans isomer. This is unexpected, as the latter is not completely symmetrical, and therefore, that frequency should be permitted. For reasons discussed in the case of the two 1,2-dibromo-l-fluoroethylenes one would expect that the cis isomer has a higher dipole moment in the case under discussion. If one then assumes that in the two isomers the extent of stretching of the C = C bond is about equal, the change in dipole moment caused by the stretching will be greater, and the corresponding infrared absorption intensity larger for the cis isomer. 1 Figure 2a.—Infrared spectrum of <raras-l-bromo-l,2-difluoroethylene, b.p. 13.0°. The differences in the relative intensities of the C - F stretching frequencies in the two isomers point to the same conclusions, if one remembers that of the two frequencies the lower frequency is due to the symmetrical, the higher to the antisymmetrical mode. In the cis isomer the symmetrical mode of vibration is the one C=C S F \ F associated with a greater change in the dipole moment and therefore, the peak at 1070 c m . is stronger than that at 1135 c m . . T h e inverse is true for the trans isomer for which the intensity of the band at 1165 cm. is stronger than at 1020 c m . ; in this case the antisymmetrical mode of vibration is the one associated with a more significant change in the dipole moment. - 1 Figure 2b.—Infrared spectrum of cj's-l-bromo-l,2-difluoroethylene, b.p. 16.0°. - 1 - 1 - 1 \ C=C \ i־ 1 As expected in view of previous experience, the inplane deformation frequency of the hydrogen is lower in the isomer in which fluorine and hydrogen are cis to each other (trans isomer) than in the isomer in which bromine and hydrogen are in the cis configuration (cis isomer). The C - B r stretching frequency in the cis isomer (825 c m . ) is higher than in the trans isomer (775 cm. or lower). A similar effect has been observed in the case of the isomeric l-fluoro-2-bromoethylenes, the configurations of which have been established independently. T h e C - B r stretching frequency in that case is higher when bromine is cis to hydrogen (790 c m . ) than when it is cis to fluorine (730 c m . or lower). l,2-Dibromo-l,2-difluoroethylene was also prepared according to Swarts, viz., by dehydrobromination of l,l,2-tribromo-l,2-difluoroethane which was carried out with aqueous potassium hydroxide and not with potassium ethoxide, to prevent ether formation. Two fractions were obtained, both of the expected formula C B r F : a small one, boiling at 6 8 ° , which was identified by infrared analysis as l,l-dibromo-2,2difluoroethylene, and a main one boiling at 7 1 . 8 ° . The infrared spectrum of the 6 8 ° fraction was identical with that of authentic l,l-dibromo-2,2-difluoroethylene, - 1 - 1 1 - 1 - 1 2 8 2 2 2 9 (8) A . Demiel, J. O r g . C h e m . , 25, 993 (1960). (9) J . R . Nielsen and R. Theimer, J. C h e m . Phys., 30, 103 (1959). T h i s compound is obviously formed b y dehydrobromination of the isomeric ethane, the presence of which i n the s t a r t i n g material has been proven above. - J — 1 — i WAVEIUNSTH< KCKONS) Ah—A—A־ 1 —גד־ft Figure 3.—Infrared spectrum of the equilibrium mixture of the isomers of CBrF=CBrF. prepared by the dehydrobromination of 1,1,2-tribromo2,2-difluoroethane. As in the recently published case of l,2-dichloro-l,2difluoroethylene, vapor phase chromatography of the main fraction (on several different columns) revealed only one peak, instead of the expected two of the cis-trans isomers of l,2-dibromo-l,2-difluoroethylene. However, unlike the above case, even the most careful fractionation of our product neither separated nor enriched the two isomers, all subfractions tested showing the same infrared spectrum (Figure 3). The usual methods employed for cis-trans isomerization of olefins (e.g., by heating at 2 0 0 ° with iodine) did not bring about any change in the relative intensities of the infrared bands, nor was it possible to obtain more than one constant-boiling azeotrope with any of a number of alcohols tested. It seemed, therefore, plausible that in this case only one geometrical isomer was formed, that it is very 10 11 (10) G. V . D . Tiers and P. C. L a u t e r b u r , ibid.. 36, 1110 (1962). (11) T h i s method proved t o be effective i n the separation of other pairs of cia~trans isomers. See ref. 1 and (a) I I . V a n de Walle, B u l l . soc. c h i m . Beiges, 29, 322 (1920); C h e m . Abstr., 16, 2109 (1922); (b) H . V a n de W a l l e and A . Henne, B u l l . soc. c h i m . Beiges, 31, 399 (1925); C h e m . Abstr., 20, 1394 (1926); (c) H . V a n de Walle a n d A . Henne, B u l l . Sci. Acad. Roy. Belg., [5] 11, 360 (1925); C h e m . Abstr., 20, 1050 (1926); (d) H . V a n de W a l l e , B u l l . soc. c h i m . Beiges, 45, 726 (1936); C h e m . Abstr., SI, 3000 (1937); (e) I I . V a n de W a l l e , B u l l . soc. c h i m . Beiges, 47, 217 (1938); C h e m . Abstr., 32, 5371 (1938). DEMIEL 2124 much more stable than the other isomer, and furthermore that it is the cis form (four infrared bands in the region 750-1200 c m . and a weak C = C stretching band at 1168 c m . ; in the trans isomer no C = C stretching frequency is allowed in the infrared spectrum, and the number of bands in the 750-1200-cm. region should be smaller). Nevertheless, we have shown beyond doubt that the product of constant boiling point 7 1 . 8 ° is a mixture of the two geometrical isomers which we have not been able to resolve into its components. - 1 - 1 -1 12 M a n n , et al., have calculated the fundamental bands of the two isomers: m910,1111, and 1235 c m . ; trans 768, 1168 (forbidden in the infrared), and 1228 cm. . Figure 3 shows that the product in question has bands both at 895 and 760 c m . corresponding to the two lower frequencies calculated for the two isomers; however, of the C - F stretching bands only the value 1115 c m . corresponds to the calculated one, and only one more absorption (not two) has been observed at 1185 c m . . In spite of its low value, we assume that this band corresponds to both the predicted frequencies (1235 and 1228 c m . ) . This assignment is supported by the fact • that, in the infrared spectrum of the mixture of the two l,2-dichloro-l,2-difluoroethylenes, only two (instead of the expected three) C - F stretching modes were found. In this case, as well as in the present case, the observed frequency (1214 c m . ) was lower than the calculated ones (1234 and 1260 c m . ) for the two isomers. - 1 - 1 _ 1 - 1 - 1 - 1 12 13 - 1 - 1 VOL. 30 it may be useful to recall that also in the case of 1,2dibromo-l-fluoroethylene the two geometrical isomers interconverted spontaneously when their azeotropes were decomposed or when the solvent was removed from their solutions. Also the mixture of the two l,2-dichloro-l,2-difluoroethylenes has proved to be inseparable by careful fractionation which only led to a slight shift in the ratio of the two isomers in the various fractions of the distillate. It is in keeping with previous experience that the dibromo analog should be even more refractory to attempts at separation than the dichloro compound. 1 10 The hypothesis of fast interconversion and equilibration of the two l,2-dibromo-l,2-difluoroethylenes is supported by the observation that the intensities (and the areas) of the lines, in both the infrared and n.m.r. spectra, changed instantaneously and reversibly by just varying the temperature of the mixture. Semiquantitative results of the n.m.r. spectroscopy at various temperatures show that the equilibrium constant (cis/trans) changes from about 0.28 at room temperature to 0.23 at 8 0 ° , so that the energy difference between the two isomers, calculated by the van't Hoff isochore, is about 750 cal./mole, the cis isomer having the lower energy. Although this figure seems to be rather high, it is in the range of values found for 1,2-dihaloethylenes. However, l,2-dibromo-l,2-difluoroethylene is exceptional in this series inasmuch as the "less stable" trans isomer predominates largely (about 77% of the equilibrium mixture) at room temperature. 14 15 The n.m.r. spectrum of our product supported our assumption that the latter is a mixture of the two isomers. Because of the equivalence of the two fluorine atoms, either isomer studied should show only one single fluorine resonance peak. Our product has two such peaks at a distance of 17.8 p.p.m. from each other at room temperature (chemical shift). T h e ratio of the intensities of these two lines was 1:3.75, so that undoubtedly one of the isomers is likely to be present in larger quantities. That this is the trans isomer may be concluded from the infrared spectrum of the mixture on the strength of the observation that the peak at 1680 cm. ( C = C stretching) is very weak; this line must be that of the cis isomer, and it is unlikely that it would be so weak if the cis isomer were the predominant constituent of the mixture. - 1 1 3 The n.m.r. spectrum of the C satellites in 1,2-dibromo-l,2-difluoroethylenes furnished the final proof that the above assignment is correct: by the technique used by Tiers and Lauterbur for 1,2-dichloro1,2-difluoroethylene, it was found that for our product the more intense line (which is also in a higher field) belongs to the trans isomer ( J F F = 141.4 c.p.s., JC»׳F = 355.0 c.p.s., and J » C ׳F = 102.5 c.p.s.), the weaker to the cis isomer ( « / = 34.3 c.p.s., JC״F = 324.7 c.p.s., and J C ״C ׳F = 35.8 c.p.s.). 10 7 ! C F F ! Our inability to separate the two l , 2 - d i b r o m o - l , ־2 difluoroethylenes or even to enrich the mixture with one of the isomers led us to conclude that either of the two isomers is transformed practically instantaneously into the mixture boiling at 7 1 . 8 ° . In this connection (12) D . E . Mann, L . Fano, J. H . Meal, and T. Shimanoehi, J. Chem. 27, 51 (1957). (13) D . E . Mann and E . K . Plyler, ibid., 26, 773 (1957). Phys., The facts reported here point not only to a low value of A H , but also to an unusually low potential barrier between the two geometrical isomers which makes possible a very fast interconversion at room or higher temperatures. However, this interconversion is slow enough to allow detection, by means of the n.m.r. spectrum, of the two distinct species (and not an average) with a distinct chemical shift, which becomes smaller with rising temperature. 16 It may be of interest to summarize the pertinent data on the halogenated ethylenes, although this summary must by necessity be somewhat speculative. For the 1,2-dihalogenoethylenes it has been shown that the isomer containing the two most electronegative substituents cis to each other is the more stable one and that the inverse of the sequence of stabilities represents the relative ease of isomerizability of the geometrical isomers into the equilibrium mixture; for the tri- and tetrasubstituted ethylenes the data are scanty and do not appear always reliable. V a n de Walle has prepared the isomers of l-bromo-l,2-dichloro- and l,2-dibromo-l-chloroethylene ׳ and has concluded that the cis isomers are the more stable ones in both cases. This is in line with our experience as far as the first pair of compounds is concerned, but not for the second pair; it would be interesting to verify the proposed configurations by more unambiguous methods 1 ״a d 1 (14) For the pertinent literature, Bee ref. 1. (15) A rational explanation of this phenomenon is given by T. L . Hill, " A n Introduction to Statistical Thermodynamics," Addison-Wesley Publishing Co., Heading, Mass., and London, 1960, pp. 182-184. (16) See J. A . Pople, W. G . Schneider, and H . J. Bernstein, "High Itesolution Nuclear Magnetic Resonance," McGraw-Hill Book Co., Inc., New York, N . Y . , 1959, p. 365. GEOMETRIC ISOMERS OF BROMOFLUOROETHYLENES J U L Y 1965 and to study the energy relations and ease of isomerization in this series. In any event our experience with 1,2-dibromo-lfluoro- and l-bromo-l,2-difluoroethylene seems to show that the "electronegativity rule" applies to them, as evidenced by the fact that in both cases the equilibrium mixture of isomers, reached from both sides at room or higher temperatures, is richer in the isomer in which the two most electronegative substituents are on the same side of the double bond (the trans isomer in the first, the cis isomer in the second case); in either case these isomers are also the higher boiling ones. 17 1 18 For the tetrahaloethylenes it has been claimed that mixtures of the 1,2-dibromo-l ,־2dichloro- and 1,2-dichloro-l,2-difluoroethylenes can be resolved into the isomers. V a n de W a l l e assigned in the first case the cis configuration to the more stable isomer—as the "electronegativity rule" demands—but no isomerization studies have been carried out. In the second case Henne, et al., have stated that the higher boiling isomer has the trans structure. This has been proven by Tiers and Lauterbur ; however, it has not yet been shown which isomer is the more stable. The l,2-dibromo-l,2-difluoroethylene studied in the present paper would be expected to occupy an intermediate position between the two above tetrahaloethylenes. This is, however, not the case so far as the separation of isomers is concerned. One might, therefore, draw the following conclusions. Por the 1,2-dihaloethylenes the configuration is determined not by the size of the substituents, but by their ability to withdraw or to supply electrons by inductive or mesomeric effects, respectively. ״e 19 10 In the trihaloethylenes there are always two halogens cis to each other and the electronic properties and the steric factor act in the same direction. Obviously in the tetrahaloethylenes, in which there are in every case two pairs of halogens cis to each other, the steric factor will play a more important role in determining the relative stability of the configuration. Thus, in the case of l,2-dibromo-l,2-difluoroethylene, one could not foresee which isomer is the more stable. In the cis form, the two more voluminous bromine atoms would be on the same side of the double bond; in the trans isomer, the "electronegativity rule" would not be obeyed. Experimental l,l,l,2-Tetrabromo-2-fluoroethane.—This compound was prepared by addition of bromine to l,l-dibromo-2-fluoroethylene, as described by Swarts, but was purified by distillation at lower pressure in order to avoid decomposition: b.p. 42.5° (0.25 mm.), d \ 2.933, n n 1.5958, M R 42.14 (calcd. 42.15"). 20 l 18 (17) K . Lakshmi [Dissertation A b s t r . , 20, 2856 (I960)] has recently separated the isomers of l-bromo-2-chloro-2-fluoroethylene, without indicating their relative stability. (18) The temperature dependence of the equilibrium consta ntsin these cases is being studied at present. (19) E . G . Lock, W. R. Brode, and A . L . Henne, J . A m . Chem. Soc., 56, 1726 (1934); cf. R. F. Sullivan, Dissertation A b s t r . , 18, 1650 (1958). (20) F. Swarts, B u l l . Acad. R o y . Belg., [3] S3, 439 (1897). (21) For the calculation of the molecular refractions, the values, C *־ 2.418, H = 1.100, Br = 8.865, have been employed. An unpublished study of 26 bromofluoroethanes and -ethylenes has Bhown that, if these figures are being kept constant, the atomic refraction of fluorine varies between the extreme values 0.25 and 1.10, which is obviously due to constitutional factors. In accordance with the results of this study the fluorine value for the monofluoroethane compounds in the present paper was taken as 0.75, for the difluoroethane compounds as 1.00, and for the difluoroethylene compounds as 0.60. 2125 Anal. Calcd. for C HBr F: C , 6.6; H , 0.3; Br, 87.9; F , 5.2. Found: C, 6.8; H , 0.4; Br, 87.3; F , 4.9. There was no change in the infrared spectrum on further distillation; this spectrum in CS2 or CC1< contained only seven peaks between 675 and 4000 c m . ' ־at 2990, 1305, 1210, 1080, 1005, 767, and 750 cm.>־. l,l,2-Tribromo-l,2-difluoroethane.—A mixture of 372 ml. of l,l,l,2-tetrabromo-2-fluoroethane, 140 g. of antimony trifluoride, and 50 ml. of bromine was heated for 6 hr. at 110-115° in a stainless steel vessel with vigorous stirring. The product was washed several times with concentrated hydrochloric acid and with water, dried over calcium chloride, and distilled i n vacuo: b.p. 44° (19 mm.). It is advisable to treat the product with a small quantity of bromine (to remove unsaturated impurities), to destroy the excess of the halogen with sodium hydrogen sulfite, and to wash, dry, and distil the product again. The yield was 610 g. (67%). A small quantity of 1,2-dibromo-l,1,2-trifluoroethane (b.p. 75.3°) was also obtained, and 102 ml. (27%) of the starting material was recovered. 2 4 22 In order to prepare the desired substance in an absolutely pure state, gaseous (b.p. 13-16°) l-bromo-l,2-difluoroethylene was bubbled through bromine in water and the product was worked up as above: b.p. 42.6° (18 mm.), d 2.612, n D 1.5078, MR 34.54 (calcd. 34.53). Anal. Calcd. for C HBr F : C, 7.9; H , 0.3; Br, 79.2; F , 12.5. Found: C, 8.1; H , 0.3; Br, 79.0; F , 12.3. l,l,2-Tribromo-2,2-difluoroethane.—In the manner described above, pcntabromoethane or 1,1,2,2-tetrabromo-l-fluoroethane were fluorinated. A very pure product was obtained by bromination of l-bromo-2,2-difluoroethylene (see below) with bromine in water: b.p. 46.4° (24 mm.), d \ 2.591, n ״D 1.4985, M R 34.29 (calcd. 34.53). Anal. Calcd. for C HBr F : C, 7.9; H , 0.3; Br, 79.2; F , 12.5. Found: C, 8.1; H , 0.5; Br, 79.0; F , 12.6. l-Bromo-2,2-difluoroethylene. A.-—A well-stirred mixture of 50 g. of zinc dust, 1 g. of zinc bromide, and 150 ml. of anhydrous ethyl alcohol was refluxed in an atmosphere of nitrogen, a descending condenser being connected to the top of the reflux condenser. While the latter was being cooled with water, the former was cooled with a Dry Ice-acetone mixture, and a separatory funnel containing cold water (to remove the entrained alcohol) served as receiver. The bottom of the separating funnel was connected to a Dry Ice-acetone cooled flask. To the boiling reagent mixture, 70 g. of l,l,2-tribromo-2,2difluoroethane was added gradually. After an induction period, the exothermic reaction did not require any external heating; only toward the end of the reaction was the mass heated for a short while. The product, withdrawn from time to time from the separatory funnel into the cooled flask, was dried by refluxing it over calcium chloride (condenser packed with Dry Ice), cooled, filtered quickly, and fractionated: b.p. 5.7° (760 mm.), yield 78 g. (91%). B.—In the same type of apparatus as that used in part A, a solution of 35 g. of potassium hydroxide in 150 ml. of water was added to a suspension of 112 g. of 1,2-dibromo-l,1-difluoroethane in 50 ml. of boiling water. The reaction needed only a little external heating; the yield was 44 g. (63%), b.p. 5.7° (760 mm.). The infrared spectra of the two preparations were identical. l,2-Dibromo-l,2-difluoroethylene.•—A solution of 70 g. of potassium hydroxide in 300 ml. of water was added—in an atmossphere of nitrogen—to a well-stirred suspension of 116 ml. of l,l,2-tribromo-l,2-difluoroethane in 116 ml. of boiling water. The external heating was regulated so that the mixture boiled gently. After 30 min. of additional heating, the reaction product was distilled, dried over calcium chloride, and fractionated in a good column, all operations being carried out under nitrogen: b.p. 71.8° (760 mm.), yield 165 g. (74%), d" 2.296, n D 1.4482, MR 25.89 (calcd., 25.49). Anal. Calcd. for C Br F : C , 10.8; Br, 72.0; F , 17.1. Found: C, 10.7; Br, 71.1; F , 17.1. The azeotropes of the olefin were prepared by dissolving it in an equal volume of the alcohol and repeated fractionation in an efficient column. The following boiling points were observed for the azeotropes: methanol, 54.3°; ethanol, 62.9°; 1-propanol, 70.0°; and *-butyl alcohol, 68.5°. l-Bromo-l,2-difluoroethylene.—In the apparatus used for the preparation of the isomeric l-bromo-2,2-difluoroethylene, a a I ־ t 2 3 2 2 2 3 2 2 4 4 2 2 2 (22) The quantity is less than theoretical, in order to repress the formation of 1,2-dibromo-l,1,2-trifluoroethane. 2126 mixture of 40 g. of zinc dust, 1 g. of zinc bromide, and 150 ml. of anhydrous alcohol was heated to the boiling point and 58 ml. of l,l,2-tribromo-l,2-difluoroethane was added dropwise. The work-up gave 68 g. (94%) of the mixture of geometric isomers, which was resolved in two (in series) vacuum-jacketed Todd columns (metal spiral) with a vacuum-jacketed distilling head; the latter was connected to a reflux condenser cooled with a mixture of Dry Ice and acetone. The descending condenser was cooled also in this manner. Fractionation of the above product gave after repeated distillatioris one isomer, boiling at 13.0°, and a second, boiling at 16.0°. The fractionation was repeated until either of the two compounds boiled within a 0.1° range and further distillation did not cause any change in the infrared spectrum. The infrared spectra were determined using a Perkin-Elmer infrared spectrophotometer, Model 137, with sodium chloride prisms. The samples (solutions in carbon tetrachloride for the range 850-4500 c m . , in carbon disulfide for the range 675850 cm. ) were prepared as follows": the compound was dis-1 -1 tilled directly into a small glass ampoule of known weight; the ampoule was sealed; the two glass parts were cleaned and weighed, so that the weight of the substance measured was known. For the measurements, the ampoules were broken under the solvent in a suitable vessel. The vapor phase chromatography of l,2-dibromo-l,2-difluoroethylene was attempted in a column of 1.5 m., packed with tricresyl phosphate (10%) on Chromosorb W, which was effective in the separation of the two isomers of l,2-dibromo-2-fluoroethylene, and also in columns of 3.5 m., packed with either Dow Corning 550 fluid (10%) or Cambridge Industries Co. LAC-2R446 polyester (10%) on Chromosorb W; temperatures were 25-100°. The n.m.r. studies were carried out with the Varian high resolution n.m.r. spectrometer, Model HR-60, at a frequency of 56.4 Mc./sec. using the side-band technique. For the proton resonance spectra, a 0.5% solution of tetramethylsilane in carbon tetrachloride, for the F resonance spectra, a solution of Freon 11 (trichlorofluoromethane) in the same solvent served as internal reference standard. 1 1 8 24 (23) This method proved most useful for all substances boiling below room temperature. (24) G. Filipovich and G. V . D . Tiers, Phys. C h e m . , 63, 761 (1959).
© Copyright 2024