עיונים בביטחון לאומי מס 8
"עיונים בביטחון לאומי"
עריכה :פנחס יחזקאלי
עריכה לשונית :חוה אתגר
עיצוב עטיפה :עומר רסיסי
המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה
ראש המרכז :פרופסור גבריאל בן-דור
ממלא מקום ראש המרכז :ד"ר דן שיפטן
המרכז לחקר הביטחון הלאומי החל לפעול באוניברסיטת חיפה בשנת ,2000בראשותם של
פרופסור גבריאל בן-דור מהחוג למדע המדינה ופרופסור ארנון סופר מהחוג לגיאוגרפיה .צוות
החוקרים של המרכז מגוון ,והוא משלב חוקרים בכירים מתחומי האקדמיה עם אנשי שטח רבי
ניסיון מזרועות הביטחון השונות .הצוות עוסק בהכשרת הקרקע לפעילות המחקרית של המרכז
בתחום התיאורטי ובתחומים שונים של המחקר היישומי .אופיו הרב תחומי של המרכז תורם
תרומה נכבדה להבנת מושג הביטחון הלאומי במובנו הרחב ,בראייה כלל מערכתית ורב תחומית.
בנוסף לתוכניות המחקר ,מקיים המרכז פעילות במסגרת ימי עיון וכנסים ,תוך שילובם של אנשי
מחקר ומומחים מהארץ ומהעולם ,ומוציא לאור פרסומים .פעילויות המרכז ופרסומיו מיועדים
לקהלי יעד מגוונים :אנשי אקדמיה ומעש ,העוסקים באופן שוטף בביטחון הלאומי ,כמו גם
הציבור המשכיל ,המבקש להעמיק את ידיעותיו והבנתו בתחום.
אוניברסיטת חיפה ,הר הכרמל ,חיפה ,31905 ,טל'04- 8288145 :
צבא ההגנה לישראל ,המכללה לביטחון לאומי
מפקד המכללה :אלוף גרשון הכהן
מדריכה ראשית :אלוף משנה עפרה בן-ישי
מדריכים :תת גונדר איל גובר ,ניצב משנה ד"ר פנחס יחזקאלי ,מר אורי נוי ,אלוף משנה יואב
תורג'מן
סגל אקדמי :פרופסור גבריאל בן-דור ,פרופסור אסא כשר ,פרופסור עזרא סדן,
פרופסור ארנון סופר
המכללה לביטחון לאומי משמשת מוסד ללימוד מקיף ומעמיק של הביטחון הלאומי ,על
כל מרכיבי העוצמה והחולשה שלו ויחסי הגומלין ביניהם .מכללות לביטחון לאומי
קיימות במרבית מדינות העולם ,שהכירו בצורך לקיים מוסד ללימודים מדיניים צבאיים
עבור הרמה הבכירה של הקצונה והממשל האזרחי .המכללה הוקמה מכוח החלטות
ממשלה מה ,22.7.1962 -ומה .23.5.1976 -על פי ההחלטה האחרונה ,נועדה המכללה
לביטחון לאומי להיות "… המוסד הגבוה ללימוד ,לעיון ולמחקר בבעיות הביטחון
הלאומי של מדינת ישראל ."..תלמידי המכללה ,העומדים בהצלחה בדרישות התוכנית,
מקבלים בתום שנת לימודים אינטנסיבית תעודת בוגר המכללה לביטחון לאומי ,מטעם
המכללה ,ותעודת מוסמך לתואר שני במדע המדינה ,במגמת הביטחון הלאומי,
מאוניברסיטת חיפה.
הלימודים במכללה מפתחים בתלמידים ,מקרב הקצונה הבכירה של צה"ל והפקידות
הבכירה של מערכת הביטחון והממשל ,ראייה כוללת ומשולבת של מירב הגורמים,
התנאים והנתונים ,הקובעים את מעמדה הביטחוני של ישראל ,ברגיעה ובמלחמה ,היום
ובעתיד הנראה לעין.
מחנה דיין ,גלילות ,ד"צ ,02624צה"ל ,טל'03- 7603526 :
המכללה לביטחון לאומי ,צה"ל והמרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה
שילוביות בין זרועית )(Jointness
היבטים היסטוריים ,תיאורטיים
ומעשיים
טל טובי
'שילוב' )'('Joint
"פעולות ,מבצעים ,ארגונים וכדומה ,שנוטלים בהם חלק אלמנטים השייכים לשתי
זרועות צבאיות או ליותר"
"Connotes activities, operations, organizations, etc., in which elements of
"two or more Military Departments participate
) ,Department of Defenseע' .(279
מטרות 'השילוביות הבין זרועית' )'('Jointness
.1להגביר את היכולות שמביאה כל זרוע צבאית למערכה.
.2להגביר את כלל היעילות הקרבית.
.3לסנכרן את הלחימה המשותפת על ידי שילוב כוחות היבשה ,הים ,האמפיביים,
האוויר ,החלל והמידע.
.4להקטין את חוסר היעילות הנגרמת מאזורי חפיפה בין זרועיים.
.5להעביר לכוחות המשולבים חזון משותף ,כיצד פועלים כוחות משולבים במטרה
להשיג יעד צבאי לאומי.
) ,2001-2000 ,Rubelעמ' ,1997 ,Wilkerson ;49-45עמ' ;67-66
,1994-1993 ,Owensעמ' .(7-10
תוכן העניינים
מבוא
5
כיצד משיגים את ה'שילוביות'?
7
שיתוף פעולה בין חילי ובין זרועי עד תום מלחמת העולם
הראשונה :סקירה היסטורית
8
החשיבה הצבאית הגרמנית בין מלחמות העולם ובמלחמת העולם
השנייה
11
התרבות הזרועית
33
החשיבה הצבאית האמריקנית לאחר ויטנאם
44
שינויים תורתיים
46
'חוק גולדווטר-ניקולס'(1986 ,'Goldwater-Nicholas Act') 1986 ,
52
לקחי ה'שילוביות' ממבצע 'סופה במדבר' ) (1991והמהפכה
בעניינים צבאיים
57
התפתחויות תורתיות 2001-1993
67
מסמכים מעצבי אסטרטגיה :ה'Joint Vision 2020' -
וה'QDR-2001' -
75
'לוחמה מרוכזת רשת' – 'NCW – 'Network Centric Warfare
85
דיון
99
סיכום
104
מקורות
108
קיצורים
119
תרשימים
.1התהליך ההיסטורי של בניין הכוח האמריקני ,לאחר מלחמת
ויטנאם
53
.2המושג 'הכרעה' לפי ''Joint Vision 2020
81
טל טובי
מבוא
מראשית שנות ה 80-של המאה ה ,20-עוסק הצבא האמריקני בדיון תיאורטי ומעשי
אודות תורת המערכה והנגזרות שלה ,ובעיקר אודות 'השילוביות הבין זרועית'
)') ('Jointnessטובי ,2004a ,עמ' ;56-41לניר ,2005 ,עמ' .(22-20דיונים אלו משפיעים
גם על צבאות העולם האחרים ובמיוחד על צבאות הברית הצפון אטלנטית )נאטו –
,(NATOעל הצבא הסיני וכן על צה"ל.
מטרת העבודה היא לעסוק בחשיבה הצבאית האמריקנית ,בהקשר של 'השילוביות הבין
זרועית' ,על מנת לשמש כמסד היסטורי ותיאורטי לאלה העוסקים בתהליכי בניין
הכוח.
1
העבודה תבחן תרחישים צבאיים היסטוריים ,את מקורות החשיבה של הצבא
האמריקני ,ותדון בתהליכים מעשיים העוברים על צבא זה .העבודה תוכל לשמש בסיס
אפשרי לדיון עתידי אודות תהליכים שגם צה"ל חייב לעבור ,אם ברצונו להתאים עצמו
למציאות האסטרטגית של המאה ה .21-מציאות זו מחייבת בחינה מחודשת של מערכת
האיומים על מדינת ישראל ,התאמת זרועות הצבא למערכת איומים זו ,ויותר מכל –
הגדרת הבחינה וההתאמה ,על ידי הרשויות האזרחיות ,כמו בארצות הברית.
2
המושג 'שילוביות' הוא מושג חדש ,אשר החל להשתרש באוצר המושגים האמריקני
במהלך המחצית השנייה של שנות ה 80-של המאה ה .20-יחד עם זאת ,השגת שיתוף
פעולה בין מרכיבים שונים של מערכות הייתה תמיד אתגר עבור מפקדים ,שחפצו
בהגברת היעילות והאפקטיביות הצבאית .מטבע הדברים ,לפני שהוגדר המושג ,ניתן
היה למצוא בהיסטוריה הצבאית היבטים שונים של שיתוף פעולה בין חילי ובין זרועי,
וניסיון להציג תורת לחימה אשר תארגן בתוכה שיתופי פעולה.
1
2
בתקופה האחרונה ,התפרסמו מספר מאמרים וספרים העוסקים בהיבטים השונים של בניין
הכוח הישראלי :ראו ,למשל ,את אסא ויערי ) ;(2005שלח ) ;(2003בר-יוסף ) ;(2005לניר
) ;(2005פינקל ) (2005ולוי ) .(2004לוי מציג עמדה הפוכה מזו של שלח ,הטוען כי הגיעה העת
להפוך את צה"ל לצבא קבע מקצועי.
ראו ,למשל ,בהקשר זה את הלוי .(2003) ,מסקנתו של הלוי היא ,כי מערך המודיעין של
מדינת ישראל אינו יכול להיות שותף מלא לעיצוב חלופות אסטרטגיות ,כיוון שאינו מקבל
מהדרג המדיני את העקרונות המעצבים של ישראל בתחום מדיניות החוץ .מסקנה זו מביאה
לכך שהדרג המדיני הוא זה הצריך לקבוע את האסטרטגיה העקרונית של מדינת ישראל,
ולא הדרג הצבאי.
5
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
הכוחות המזוינים האמריקניים עוצבו על ידי המלחמות בהן השתתפה ארצות הברית
עוד כשהייתה אוסף של מושבות תחת שלטון הכתר הבריטי .מצבא המבוסס על כוח
סדיר קטן המגובה בכוחות מליציה לא סדירים ולא מאומנים ,הפך הצבא האמריקני
לאחד מהצבאות החזקים ביותר בעולם ,כאשר בתחום אמצעי הלחימה
הקונבנציונאליים אין לארצות הברית ,כיום ,כל מתחרים.
במקביל לתהליכים הצבאיים ,התפתחה בארצות הברית גם החשיבה הצבאית .עד
לשלהי המאה ה ,19-הושפעה החשיבה הצבאית האמריקנית מזו האירופאית .תורת
הלחימה של הצבא הסדיר הותאמה למציאות האופרטיבית האמריקנית.
3
בסוף המאה ה 19-הציגה ארצות הברית תיאוריה צבאית ימית ,פרי הגותו של אלפרד
מהן ) ,(Mahanהמשפיעה בצורה זו או אחרת עד היום .במהלך המאה ה 20-עדיין
הושפעה ארצות הברית מהחשיבה האירופאית ,אך יותר ויותר נמצא חשיבה צבאית
מקורית ,במיוחד בתחומי המלחמה הגרעינית והמלחמה המוגבלת .בראשית שנות ה80-
של המאה ה ,20-נמצא גם חשיבה צבאית אמריקנית מקורית בנושא המלחמה
הקונבנציונאלית בעצימות הגבוהה – 'הקרב היבשתי המשולב' )'– 'AirLand Battle
.(ALB
אחת הסוגיות החשובות ביותר בתוך מסגרת זו היא 'השילוביות הבין זרועית'
)' .('Jointnessלמרות השימוש הנרחב במונח ,שם הפעולה ' 'Jointnessאינו מוגדר
במילון הצבאי האמריקני )או בכל מילון מונחים אחר( ,אשר מספתק בהגדרת שם
הפועל ':'joint
פעולות ,מבצעים ,ארגונים וכדומה ,שנוטלים בהם חלק אלמנטים השייכים לשתי
זרועות צבאיות או ליותר.
3
להשפעת החשיבה האירופאית על החשיבה האמריקנית ,ראו אצל :גת );225-220 ,(2000
טובי ).46-40 ,(2004b
6
טל טובי
ובאנגלית:
Connotes activities, operations, organizations, etc., in which elements of two
or more Military Departments participate.
) 2001a ,Department of Defenseע' .(279
משמעותו של ה' 'Jointnessהוא שיתוף פעולה בין זרועי בין שתיים או יותר מהזרועות
המרכיבות את הכוחות המזוינים האמריקניים ,המבטיח יעילות אופטימאלית באיכות
גבוהה ,ומאפשר הפעלה של כוחות מצומצמים בלבד .לפיכך ,ניתן להגדיר כך את
מטרות ה'שילוביות' ) ,2001-2000 ,Rubelעמ' ,1997 ,Wilkerson ;49-45עמ' ;67-66
,1994-1993 ,Owensעמ' .(10-7
.1להגביר את היכולות שמביאה כל זרוע למערכה.
.2להגביר את כלל היעילות הקרבית.
.3לסנכרן את הלחימה המשותפת על ידי שילוב כוחות היבשה ,הים ,האמפיביים,
האוויר ,החלל והמידע.
.4להקטין את חוסר היעילות הנגרמת מאזורי חפיפה בין זרועיים.
.5להעביר לכוחות המשולבים חזון משותף כיצד פועלים כוחות משולבים במטרה
להשיג יעד צבאי לאומי.
.6לאחד את כל המאמצים ברמה המערכתית על ידי מפקדה ממונה אחת במטרה
להשיג שליטה ותיאום טובים יותר של מגוון מאמצים וכוחות.
כיצד משיגים את ה'שילוביות'?
בשאלה זו מתחבטת המערכת הצבאית האמריקנית ,ממחלקת ההגנה ועד דרגי התכנון
הטקטי של הזרועות ,ועדיין אין בנמצא תשובה מוחלטת .השגת ה'שילוביות' היא אחד
היעדים המרכזיים של המערכת הצבאית האמריקנית.
7
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
החיבור יחל בסקירה היסטורית אודות סוגיית שיתוף הפעולה הבין זרועי ,תוך שימת
דגש על החשיבה האמריקנית.
בהיסטוריה הצבאית ידוע המושג 'מבצעים משולבים' ) ,(Joint Operationsובמידה
רבה ניתן לקבוע ,כי התפתחות 'המבצעים המשולבים' מהווה את הבסיס ל'שילוביות',
במתכונתה המאוחרת .הגדרת 'המבצעים המשולבים' דומה להגדרת ה'שילוביות':
הפעלת שתי זרועות שונות במקביל באותה זירה ,על מנת שיתמכו האחת בשנייה .יתר
על כן ,כיום רווח המושג 'מבצעים משולבים' כמושג נרדף ל'שילוביות' .בהמשך ,אסביר
מדוע 'השילוביות הבין זרועית' בארצות הברית לא זכתה עדיין לדיון רציני על ידי
הזרועות עצמן ,וזאת תוך דיון בהתפתחויות שעברו זרועות הצבא האמריקני לאחר
מלחמת העולם השנייה ובעשור הראשון של המלחמה הקרה; אחר כך אבחן את
ההתפתחות המחשבתית ,בהקשר של 'השילוביות' ,מן התקופה שלאחר ויטנאם ועד
למבצע 'סופה במדבר' ) .(1991ההתמקדות בפרק זה תהיה בהתפתחויות התורתיות
שעבר הצבא האמריקני ,קרי ,בהתפתחות דוקטרינת הקרב היבשתי המשולב ובלקחים
שהפיקו הכוחות המזוינים של ארצות הברית מהמערכה בעיראק ) ;(1991לאחר מכן
אבדוק את מערכת ההתפתחויות בתחום זה במהלך שנות ה 90-של המאה הקודמת.
לבסוף ,אעסוק בחשיבה הצבאית בתחום 'השילוביות' בראשית המאה ה ,21-תוך בחינת
המערכה באפגניסטן ב ,2001-והמערכה הקונבנציונאלית בעיראק ב.2003-
שיתוף פעולה בין חילי ובין זרועי עד תום מלחמת העולם הראשונה:
סקירה היסטורית
בסוף המאה ה 15-החלו צבאות אירופה לחשוב במושגים של שיתוף פעולה בין זרועי.
ניתן להדגים זאת במלחמות האיטלקיות בין צרפת וספרד ),1987 ,Archer) (1530-1494
עמ' .(195-186צבאות ראשית העת החדשה הורכבו מיחידות הטרוגניות שכללו פרשים,
נושאי חניתות ,רובאים וארטילריה ,בשילוב עם פעולות ימיות .המבצע הראשון ,אותו
ניתן להחשיב כמבצע משולב בעידן צבאות הקבע ,הוא הניסיון הספרדי לפלוש לאנגליה
ב .1588-המבצע נערך במקביל ובשתי חזיתות .הצי הספרדי-צרפתי הפליג לעבר תעלת
למאנש במטרה להשמיד את הצי הבריטי ,ובה בעת יצאו כוחות נחיתה ממדינות
השפלה במטרה לנחות בבריטניה עצמה.
8
טל טובי
בראשית המאה ה 18-הורחבו זירות הלחימה והעימות לכלל מאבק הגמוני מתמשך בין
צרפת ובריטניה על השליטה בעולם .המלחמות בין שתי המעצמות האירופאיות נערכו
בכמה זירות .המלחמה לא הצטמצמה רק ליבשת אירופה אלא נערכה בכמה יבשות,
כשזירת המלחמה העיקרית )לאחר יבשת אירופה( הייתה בצפון אמריקה 4.ניתן למצוא
שיתוף פעולה בין זרועי במלחמות שנערכו בצפון אמריקה ,בין הכוחות הימיים
והיבשתיים .הציים היו יכולים להפליג בנהרות הרחבים של היבשת וסיפקו סיוע
ארטילרי ולוגיסטי לכוחות היבשה ,הן בתנועה והן בלוחמת מצור .כמו כן המלחמות
הקולוניאליות הציגו בעיות פיקוד ושליטה קריטיות ,עקב הריחוק הרב מהמרכזים
השלטוניים באירופה .ייתכן שמגמה זו הייתה ראשית היווצרותו של מודל מפקד הזירה
) (CinC - Commander in Chiefבעל אוטונומיה אופרטיבית.
5
המשך ישיר למאבקי העוצמה האירופיים בצפון אמריקה .ניתן למצוא גם בניהול
המהפכה האמריקנית ) .(1783-1775כיבוש העיר ניו יורק על ידי הבריטים )(1776
ויורקטאון ) (1781על ידי כוחות אמריקניים -צרפתיים הושג לאחר לוחמת מצור יבשתי
וימי .במצור על יורקטאון ארצות הברית פעלה ,בפעם הראשונה ,בשיתוף עם צבא אחר.
4
5
החל משלהי המאה ה 17-ובמהלך המאה ה 18-נערכו מספר מלחמות בין קואליציות שונות
של מדינות אירופה ,כשבאופן כללי ,שתי המעצמות האירופאיות שהתנגשו תדיר היו
בריטניה וצרפת .בין המלחמות ניתן למנות את מלחמות 'ליגת אוסבורג' ),(1697-1689
מלחמת הירושה הספרדית ) ,(1713-1702מלחמת הירושה האוסטרית ) (1748-1745ומלחמת
שבע השנים ) .(1763-1756במסגרת מודל זה ניתן לקבוע ,כי מלחמת שבע השנים הייתה
למעשה מלחמת העולם הראשונה .המלחמה נערכה בין שתי קואליציות ,בכמה זירות
לחימה :באירופה ,בצפון אמריקה ,במזרח אסיה וכן בזירות ימיות .תוצאות המלחמה
הביאו לסדר עולמי חדש .ניצחונה של בריטניה הפך אותה למעצמת על עולמית עד למלחמת
העולם השנייה .ניצחונה של פרוסיה הפך אותה למעצמה העיקרית באירופה ,והחל את
תהליך איחודה של גרמניה ,תחת מנהיגותה פוליטית והצבאית של פרוסיה .צרפת איבדה את
מושבותיה בצפון אמריקה ,ואוסטריה וספרד איבדו את מעמדן כמעצמות המובילות של
אירופה.
יש לציין ,כי מזכיר הגנה האמריקני ,דונאלד ראמספלד ) ,(Rumsfeldשינה את כינויו של
מפקד פיקוד אזורי או פונקציונאלי ל .'Combatant Commander' -השינוי היה באוקטובר
,2002והסברו של ראמספלד היה כי לפי החוקה האמריקנית 'Commander in Chief' ,הוא,
למעשה ,הגדרתו של הנשיא כמפקד כלל הכוחות האמריקניים.
9
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
במלחמות נפוליאון נערכו כמה עשרות מבצעים אמפיביים בזירות המשנה ובפריפריה
האירופאית ) ,1993 ,Beaumontע' ,(15אך בקרבות המכריעים לא ניתן למצוא מבצעים
משולבים .זאת כיוון שהלחימה התנהלה בעיקרה באירופה ובשלב זה כבר הייתה
אינטגרציה מלאה בין כוחות הרגלים ,הפרשים והארטילריה ,ולפיכך יש להגדירם
כמבצעים בעלי היבט של שיתוף פעולה.
בהמשך המאה ה ,19-נערכו מבצעים משולבים במלחמת קרים ) ,(1856-1853וביתר
שאת במלחמת האזרחים האמריקנית ) .(1865-1861במלחמה זו ,זירות המלחמה
הגדולות ,במיוחד במערב ,נשלטו על ידי כוחות ימיים שהנחיתו כוחות ליבשה באמצעות
תנועה בנהרות הגדולים של המערב ותמכו וסייעו להם באש.
6
במלחמת העולם הראשונה כמעט ולא בוצעו מבצעים משולבים ,ועדיין אנו עדים
במלחמה זו לשיתוף הפעולה המסורתי בין רגלים וארטילריה ,כפי שהיה במלחמות
נפוליאון .הצבאות הלוחמים שעשו שימוש בטנקים ,בעיקר צרפת ובריטניה ,עדיין לא
ידעו כיצד להפעיל באופן האופטימאלי את השריון .המבצע המשותף היחיד – הנחיתה
בגליפולי ) – (1915נכשל ,בין היתר ,בשל היעדר שיתוף פעולה בין הצי והצבא .ברמה
הטקטית ,הפעילו הצדדים הלוחמים מטוסים במשימות סיוע אווירי קרוב ) Close Air
.(CAS – Supportזו הייתה המלחמה הראשונה בה נעשה שימוש קרבי בתיווך
האווירי 7.הסיוע האווירי לכוחות הרגלים המתקדמים מהווה את תחילתו של שיתוף
הפעולה שבין כוחות קרקע לכוחות אוויר.
6
7
לסקירה על מבצעים משולבים ראו ,1993 ,Beaumont :עמ' .35-17
על הסיוע האווירי הקרוב במלחמת העולם הראשונה ,כהיבט של שיתוף פעולה בין זרועי,
ראו ,1999 ,Buckley:עמ' ,1993 ,Beaumont ;56-53עמ' .60-58
10
טל טובי
החשיבה הצבאית הגרמנית בין מלחמות העולם ובמלחמת העולם
השנייה
כללי
אחד המודלים העיקריים שעמדו בפני האסטרטגים האמריקניים ,לבחינת ולימוד תורת
המערכה בהיבטיה המעשיים ,היה תורת הלחימה הגרמנית של מלחמת העולם השנייה
ה'בליצקריג' )'.(21-22 ,1984 ,Woodmansee) ('Blitzkriegה'בליצקריג' מתורגם ב'מילון מונחי צה"ל' כ'מלחמת בזק' ומוגדר כך:
אורח לחימה מערכתי ,התקפי ויבשתי ,המושתת על פריצה מהירה ומתואמת של כוחות
שריון גדולים ,משהושגה עליונות מספקת באוויר וניתן לכוחות סיוע אוויר .אורח
לחימה זה נועד כדי להוציא את האויב המגן מאיזונו ולערער בהתמדה את שיווי משקלו,
עד שישותק ויתמוטט בתוך זמן קצר
)אג"ם-תוה"ד ,1998 ,ע' (339
זוהי מלחמת תנועה ,שמטרתה להכריע את האויב במהירות על ידי מסות שריון כנגד
נקודת התורפה שלו ,בלי להשמיד את כל כוחותיו הלוחמים .מלחמת התנועה )או
התמרון( אמורה לפרוץ לעומק מערכי האויב ולהשמיד מטרות פיקוד ושליטה וכן את
בסיסי הלוגיסטיקה והארטילריה של האויב.
חשיבה מערכתית בצבא הגרמני ,אשר היו לה גם היבטים של שיתוף פעולה בין זרועי,
ניתן למצוא מייד לאחר מלחמת העולם הראשונה .רמטכ"ל הצבא הגנרל פון זאקט
) (Seecktהורה על לימוד שיטתי של המלחמה ,במטרה ליצור תורת לחימה מערכתית
ומודרנית .מבין הנושאים שנחקרו על ידי קבוצות החשיבה הגרמניות יש לציין )בהקשר
המערכתיות ושיתוף הפעולה הבין זרועי( את שילוב הכוח האווירי במבצעים יבשתיים,
הן מההיבט המבצעי והן מהיבט הלוגיסטי ) ,1996 ,Corumע' .(87
11
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
הדוקטרינה של חיל האוויר )ה'לופטוואפא'(
החשיבה הצבאית התיאורטית יחד עם 'משחקי מלחמה' עם הצבא הסובייטי ,הביאו
לפרסומה של הדוקטרינה האווירית של גרמניה ) .(1926לפי מסמך זה ,לחיל האוויר היו
שני תפקידים עיקריים .הראשון היה השתתפות בקרב היבשתי; והשני ,הפעלת הכוח
האווירי במשימות של הפצצות אסטרטגיות על ערי האויב )שם ,ע' .(94
פקודת ההקמה של חיל האוויר הגרמני )ה'לופטוואפא'( מוכיחה כי כוונת גרמניה הייתה
ליצור כוח צבאי מאוחד בעל פיקוד מאוחד ,אשר יתאם את פעולות שלוש הזרועות.
תקנון השדה מס' 16של חיל האוויר קובע ,כי רק שיתוף פעולה אופרטיבי של שלוש
הזרועות יביא להשגת המטרה המערכתית ,שהיא שבירת רצונו של האויב להמשיך
ולהילחם ) ,1962 ,Deichmannעמ' .(13-12
ב 1935-פרסם ה'לופטוואפא' עדכון לדוקטרינה מ.(Die Luftkriegfühurung) 1926-
דוקטרינה זו מתבססת אומנם על הנחות היסוד של התיאורטיקן האיטלקי ,ג'וליו דואה
) ,(Douhetאשר קבע כי מהלך הפתיחה של המערכה חייב להיות השמדת הכוח האווירי
של האויב; 8אולם החשיבה הגרמנית המשיכה את הקו ,שגרס כי אין לכוח האווירי
בלעדיות או עליונות על שאר הזרועות .התיאורטיקן החשוב של ה'לופטוואפא' ,גנרל
וולטר וובר ) ,9(Weverששימש כראש המטה הראשון של חיל האוויר הגרמני ,טען כי
חיל האוויר חייב לזכור שהכוח האווירי הוא רק חלק ממכלול גדול יותר ,ושהוא מהווה
'שליש' מהכוח הצבאי של גרמניה .משום כך לא יכול הכוח האווירי לבדו להכריע את
המערכה ,אלא מתחייב שיתוף פעולה עם צבא היבשה )ובמידה מסוימת גם עם הצי(
) ,1999 ,Buckleyע' ,1996 ,Corum ;85עמ' ,1962 ,Deichmann ;98-96ע' .(9מבחינה
זו ,תפיסתו התיאורטית של וובר שונה לחלוטין מהחשיבה הצבאית בתחום הכוח
8
9
דואה טען כי כיבוש השליטה באוויר פירושו הכרעת האויב וניצחון טוטלי ),1983 ,Douhet
ע' .(28עוד הוסיף דואה ,כי על צבא היבשה והצי לנהל קרב הגנה בזמן הנחתת המהלומה
האווירית ,וכי הכוח האווירי הוא זה אשר ישיג את ההכרעה .ראו :ואלך ,1977 ,ע' ;314
,2003 ,Meilingerעמ' .16-15
סקירה ביוגרפית קצרה על וובר ראו אצל ,2000 ,Mitcham and Muellerעמ' .177-175
12
טל טובי
האווירי של שאר המעצמות הצבאיות באותה תקופה .זאת ,בעיקר מעצם העובדה ,כי
אין וובר רואה את חיל האוויר כזרוע עצמאית ובלתי תלויה בזרועות האחרות ,אלא
כזרוע אשר תהווה בהפעלתה מכפיל כוח לעוצמה הכוללת של הכוח הצבאי הגרמני
) ,1981 ,Williamsonעמ' ,1983 ;264-263עמ' .(87-86
דיון חשוב אחר היה מקומו של חיל האוויר ,במסגרת הצבאית הכללית :האם יהיה זרוע
עצמאית או שמא יהיה כפוף לזרוע היבשה? חוזה וורסאי ) (1919אסר על גרמניה
להחזיק כוח אווירי אך זקט ,כחסיד הכוח האווירי ,שימר את הידע המבצעי על ידי
השארת כמאה ושמונים קציני אווירייה ,בעלי ניסיון קרבי עשיר ,בתוך הצבא הגרמני.
דיונים מסוג זה לא נערכו בבריטניה ובארצות הברית .בבריטניה חשש חיל האוויר
המלכותי )' ,('Royal Air Forceשאך הוקם כזרוע עצמאית ,כי תוסק המסקנה שאין
מקום לזרוע אווירית עצמאית .בארצות הברית ,שם הייתה הזרוע האווירית כפופה
לצבא היבשה )' ,('Army Air Corpsהתנהלו מאבקי יוקרה נגד הפיכת חיל האוויר
לזרוע עצמאית.
שיתוף פעולה בין זרועי באימונים
מחקרים אשר בחנו את התפתחות הצבא הגרמני במחצית השנייה של שנות ה ,30-טענו
כי הפיקוד העליון הגרמני ערך תוכניות ,שמטרתן ליצור קצונה אשר תבוא מזרוע אחת
אך תתאמן עם הזרועות האחרות ) ,1962 ,Deichmannע' ,1997 ,Baxley ;153ע' .(10
השיתוף החל ב ,1937-כאשר הכוחות המזוינים הגרמניים החלו בתמרונים רחבי היקף,
בהם השתתפו שלוש הזרועות .המטרה העיקרית הייתה להביא זרוע אחת להבין את
יתרונותיהן ומגבלותיהן של שתי הזרועות האחרות ) ,1995 ,Corumע' ,Wilkerson ;60
,1997ע' .(66ה'שילוביות' הרבה ביותר הייתה בין הצבא לבין חיל האוויר .הסיבה
העיקרית לכך הייתה האוריינטציה היבשתית המסורתית של גרמניה ,כשהכוח האווירי
נתן ,בתחילה ,ממד נוסף ללוחמת היבשה .כמו כן ,ניתן לציין ארבע סיבות נוספות
ל'שילוביות':
13
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
.1רובה המכריע של קצונת ה'לופטוואפא' שירת ב'וורמאכט' קודם להצבתה בחיל
האוויר .עם הקמתו של חיל האוויר הגרמני כזרוע נפרדת ב ,1934-לא היו בו
קצינים מנוסים ,שהיו מסוגלים לשמש כקציני מטה לזרוע גדולה .לפיכך הועברו
קצינים רבים מצבא היבשה אל ה'לופטוואפא'.
.2טקטיקות הצבא נלמדו באקדמיות הצבאיות השונות של חיל האוויר.
.3הצבא וחיל האוויר החליפו ביניהם קצינים בכירים ) ,1962 ,Deichmannעמ'
.(56-53
.4טייסות ה'לופטוואפא' הוצבו לטובת צבא היבשה ,במטרה לספק סיוע אווירי
קרוב .לפי המסגרת התיאורטית של הלוחמה הניידת ,מבית מדרשו של גודריאן
) ,(Guderianאמור היה חיל האוויר לשמש "ארטילריה מעופפת" ,על מנת לספק
סיוע אש לכוחות המתמרנים הנעים במהירות .המטוסים היו חיוניים במיוחד,
כיוון שרובה המכריע של הארטילריה הגרמנית עדיין נגרר על ידי סוסים ,ולא יכול
היה לעמוד בקצב התנועה המהיר של העוצבות המשוריינות ) ,1999 ,Buckleyעמ'
.(127-126
תוכניות האימונים הגרמניות שמו דגש רב על שיתוף הפעולה בין חיל האוויר ובין כוחות
היבשה .הפירות נקצרו במהלך המעורבות הגרמנית במלחמת האזרחים בספרד .שם גם
הופקו לקחים ,והם יושמו בתורת הלחימה ובמערכת האימונים ) ,1998 ,Mullerעמ'
,1997 ,Corum ;162-161עמ' ,1999 ,Buckley ;223-220ע' ,1962 ,Deichmann ;86
עמ' .(11-10
מהותו של ה'בליצקריג'
תורת הלחימה הגרמנית ,ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה ,זכתה לשם 'מלחמת
בזק' )' ,1986 ,Geyer) ('Blitzkriegעמ' ,1988 ,Sheffield ;597-527עמ' .(76-67תורה
זו באה לידי ביטוי מעשי בשלבי התכנון והביצוע של המבצעים הצבאיים ,בשנתיים
הראשונות של המלחמה.
14
טל טובי
במאפייני הצבא הגרמני ניכרו גם שיתוף פעולה ברמה הטקטית – שיתוף פעולה בין
זרועי של חיל האוויר והכוחות הקרקעיים )אומנם חיל האוויר הגרמני ,שהפך לזרוע
עצמאית ב ,1935-רצה להתמקד בהפצצות אסטרטגיות ,אך תמך גם בכוחות היבשה(;
וגם שיתוף פעולה ברמה האסטרטגית ,כפי שיומחש בהמשך ,בתיאור כיבוש נורבגיה
באפריל – יוני .1940
למרות עשרות השנים שעברו מאז המבצעים הראשונים של הצבא הגרמני ,בשנתיים
הראשונות של מלחמת העולם השנייה ,עדיין חלוקים החוקרים בדעתם באשר למהות
המערכתית של ה'בליצקריג' .בנוסף לחוקרים עוסקת בכך ,כאמור ,גם המערכת
הצבאית בארצות הברית ,המנסה להגדיר ולהתוות את תורת הלחימה האמריקנית של
שלהי המאה ה 20-וראשית המאה ה.21-
הצורך להילחם ב'מלחמת בזק' נבע מהחולשה הגיאו אסטרטגית של גרמניה ,שלא
אפשרה לה מלחמה ביותר מחזית אחת ,בעת אחת .לכן נדרש הצבא הגרמני להכריע
במהירות אויב אחד ,על מנת להפנות את מלוא משאביו ,האנושיים והחומריים ,אל מול
האויב האחר )מלחמה בקווים פנימיים( .דוגמה לכך ניתן למצוא במערכה שניהל
פרידריך הגדול במהלך מלחמת שבע השנים ) ,1987 ,Jones) (1763-1756עמ' ;308-297
,1996 ,Doughty et. al.עמ' .(100-90זה היה הרציונאל גם מאחורי תוכניתו של הרוזן
אלפרד פון שליפן ,ראש המטה הכללי הגרמני ) – (1906-1891תוכנית שהיוותה את
הבסיס לתוכנית המלחמה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה ) ,2001 ,Nicolsonעמ'
,2000 ,Keegan ;54-53עמ' ,1998 ,Tucker ;32-27עמ' .(23-20
יש הרואים בבליצקריג תפיסה בעלת מהות מערכתית ),(Operational Level of War
המבוססת ,בין היתר ,על שיתוף פעולה בין זרועי ,בעיקר בין חילות היבשה לחיל
האוויר .לפי גישה אחרת )למשל :נוה ,2001עמ' ,(148-106הבליצקריג היה נטול כל
תכונות מערכתיות ,והיה מורכב מאוסף של פעולות שמוינו על ידי הוגי דעות כלידל
הארט ופולר; לא לפי תוכנית כלשהי אלא ,בדיעבד ,על פי מידת הצלחתן .נוה מציין ,כי
בין השנים 1938-1933התקיים ויכוח בין שתי אסכולות של הצבא הגרמני ,אולם התזה
השמרנית גברה על זו שגרסה הפעלה משולבת של כל הגורמים בסביבה המערכתית
)שם ,עמ' .(114-113זוהי הסיבה לכך שהוורמאכט עבר תהליך אשר הרס בצורה
15
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
שיטתית את תודעת המערכה ,בשנים ) 1938-1933שם ,ע' .(107מסקנתו של נוה היא ,כי
מהות הבליצקריג נופחה לדרגת מיתוס ,בעקבות הניצחונות המדהימים של הצבא
הגרמני בשנתיים הראשונות של המלחמה )שם ,ע' ;(108ולפיכך אין לדבר על חשיבה
מערכתית ,בכל הקשור לתורת הלחימה הגרמנית במלחמת העולם השנייה .לפי נוה ,עת
נכנסו האמריקנים למשבר תורתי בשנות השבעים המאוחרות ,הוא גרם להם למהפכה
מחשבתית; והם נסתייעו בתיאוריית המערכה הסובייטית ולא בגרמנית ,לשם קבלת
סיוע קונספטואלי )שם ,ע' .(247
גישתי אומרת ,כי תורת המערכה העמוקה הסובייטית נלמדה על ידי הצבא האמריקני,
אך ורק בגלל הסכנה שהיוותה הדוקטרינה הסובייטית על כוחת נאטו במרכז אירופה
) ,1981 ,Downingעמ' .(69-67יתר על כן ,האמריקנים עצמם טענו כי אין הם מגבילים
את עצמם ,בשום פנים ,בהיקש דוקטרינאלי זה או אחרWe are by no means " :
,1986 ,Galloway) "limited to any one doctrinal analogyע' .(46
בין אם היה הבליצקריג תפיסה בעלת מהות מערכתית )וזו אכן דעתי( ,ובין אם היה
אוסף של פעולות שמוינו ,בדיעבד ,על ידי מומחים ,בשנתיים הראשונות של מלחמת
העולם השנייה ,הרי שה'וורמאכט' הציג מספר פעמים מבצעים בעלי מאפיינים
מובהקים של שיתוף פעולה בין זרועי .אחד הבולטים במבצעים הללו הוא המבצע
לכיבוש נורבגיה ,באפריל-יוני ,1940והוא יפורט בהמשך.
הפעלת כוחות גרמניים במלחמת האזרחים בספרד )(1936-1939
הפעלת הכוחות הגרמניים בכלל וה'לופטוואפא' בפרט ,במלחמת האזרחים בספרד,
מדגימה היטב את החשיבה המערכתית ואת שיתוף הפעולה הבין מערכתי בצבא
הגרמני.
בין השנים ,1939-1936נשלחו כעשרים אלף חיילים לתקופת שירות של חצי שנה עד
שנה בספרד .לאחר חזרתם לגרמניה ,הטמיעו חיילים וקצינים אלה את ניסיונם
16
טל טובי
ביחידותיהם .רבים מהטייסים הבכירים של הלופטוואפא במלחמת העולם השנייה זכו
לניסיונם הקרבי הראשון במלחמת האזרחים הספרדית.
הלקח הראשון שהפיקו הגרמנים היה הבנת ההשפעה העצומה של כוחות מוטסים על
המערכה .לקח זה הביא את הלופטוואפא להגברת השימוש בכוחות מוטסים .כוחות
אלה ,שגויסו מקרב הוורמאכט ,היו תחת אחריות פיקודית ומבצעית של חיל האוויר;
וזאת בניגוד לכוחות המוטסים של בריטניה ושל ארצות הברית ,שהיו תחת אחריות
הצבא.
לקח חשוב שני היה הבנת החשיבות של הסיוע האווירי הקרוב לכוחות היבשה .זו
הייתה המשימה החשובה ביותר של 'לגיון הקונדור' )כינויו של הכוח האווירי הגרמני
בספרד(
) ,2002 ,Corumע' .(73סיוע אווירי קרוב היה חלק מתורת הלחימה של
ה'לופטוואפא' .ההתמחות הגרמנית בסוג זה של משימה הייתה בגלל מחויבות
ה'לופטוואפא' למבצעים משולבים ) ,1997 ,Corumע' .(73קורום ) (Corumקבע כי כבר
ב 1935-החל חיל האוויר לאמן את קציניו ,במשימה המסובכת של שיתוף פעולה עם
כוחות היבשה .תיאור הלחימה מול הבסקים במהלך ,1937וההתנסות במתן סיוע אש
אווירי לכוחות המתקדמים על הקרקע ,כתחליף לסיוע ארטילרי ,דומים להפליא
להתקדמות הכוחות הגרמניים בנורבגיה שלוש שנים לאחר מכן ,ב,1940-
כשה'לופטוואפא' מספק סיוע ארטילרי ,באופן יעיל וקטלני יותר .אין ספק כי הלקחים
מספרד בתחום זה נלמדו היטב :הן על ידי חיל האוויר ,ששיפר את יכולות הדיוק של
פגיעות מטוסיו והן על ידי הכוחות היבשתיים ,שלמדו כיצד להשתמש באופן יעיל בכוח
האווירי העומד לרשותם .זוהי ,למעשה ,תמצית ה'שילוביות' של ימינו.
כך התנסו כוחות האוויר והיבשה של גרמניה בפעולות משולבות ,תוך הפקת לקחים
ושיפור היכולות הקרביות ,בכל רמות הלחימה ,עוד קודם לפרוץ מלחמת העולם השנייה
) ,2002 ,Corumעמ' .(85-83
17
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
לקראת מלחמת העולם השנייה
ערב המערכה בפולין היה הצבא הגרמני היחיד באירופה בעל תורת לחימה ,אשר שילבה
את חיל האוויר עם היחידות המתמרנות על הקרקע ,ובמיוחד ,כוחות השריון
) ,1997 ,DiNardoע' .(62יש אף מקורות ,הטוענים כי ערב המערכה על נורבגיה
ב 1940-השיגו הכוחות המזוינים של גרמניה שילוב בין זרועי מלא ),1985 ,Williamson
עמ' .(38 ,21
יחד עם זאת ,פעל ה'לופטוואפא' גם ככוח אסטרטגי .חלק ממשימותיו העיקריות היה
הפצצת מטרות אסטרטגיות של האויב ,פגיעה בדרכי תקשורת שלו ,פגיעה במרכזי גיוס,
ופגיעה בדרגים הלוחמים והלוגיסטיים אשר נעים לעבר קווי החזית .כלל משימות אלה
יועדו להכרעת האויב ולהשמדת כוחותיו הלוחמים ,קודם להגעתם לקו המגע.
המחשה של שיתוף הפעולה הבין זרועי ניתן למצוא בהקמתה של מפקדה ,המשותפת
לשלוש הזרועות )צבא ,חיל אוויר וצי( – ה– Oberkommando der Wehrmacht -
.OKWה OKW -הוקם ב ,1938-כגוף המתאם בין שלוש הזרועות והוכפף ישירות
לאדולף היטלר .בראש ה OKW -הועמד פילדמרשל קיטל ) ,(Keitelששימש בתפקיד
עד תום המלחמה ) ,1966 ,Rosinskiע' .(262
ראוי לציין ,כי פיקוד מתאם לשלוש הזרועות הללו לא היה קיים בצבא האמריקני
במלחמת העולם השנייה .כיום ישנה אסכולה ,בחשיבה הצבאית האמריקנית ,הטוענת
כי על מנת להשיג 'שילוביות' מלאה ויעילות קרבית סינרגטית ,יש לאחד את כל ארבע
הזרועות של הכוחות המזוינים האמריקניים לזרוע צבאית אחת.
לפיכך ,ניתן לראות ב OKW -את תמציתה ואת ראשיתה של חשיבה משולבת בגרמניה.
ה OKW -דרש שיתוף פעולה בין זרועי -דרישה שחייבה את פיתוחה של תיאוריה
למבצעים משותפים .על בסיס התיאוריה נערכו תמרונים ,ובעקבותיהם הופקו הלקחים
הנדרשים שהוטמעו שוב בתמרונים ) ,2003 ,Ripleyעמ' .(46 ,19כך התקיים תהליך
מתמיד של היזון חוזר בהטמעת שיתוף הפעולה הבין זרועי .תהליך זה המשיך להתקיים
במהלך ההתערבות בספרד וגם במהלך המלחמה ,במערכה על פולין .בשתי המלחמות
היו ,למשל ,מקרים רבים בהם הפציצו מטוסי ה'לופטוואפא' יחידות של הצבא.
18
טל טובי
הלקחים בתחום זה נלמדו היטב ,ובמהלך התקופה שמסיום המערכה בפולין ועד
פתיחת המערכה נגד המערב באביב ,1940המשיכה היכולת המשולבת להשתכלל,
במסגרת תמרונים משותפים .במהלך התקופה התאים עצמו ה'לופטוואפא' ל'שילוביות
הבין זרועית' באופן מלא ,הן באימונים והן במבצעים ) ,1997 ,DiNardoע' ;62
,1995 ,Corumע' .(76
לפיכך ניתן לטעון ,כי עד המערכה על נורבגיה באפריל מאי ) 1940מבצע ,(Weserübung
הביא עצמו הצבא הגרמני לרמת בשלות גבוהה בתחום השותפות הבין זרועית,
והבשלות באה לידי ביטוי במערכה זו.
שיתוף פעולה בין זרועי במערכה הגרמנית בנורבגיה )אפריל-מאי (1940
בתת פרק זה אנסה לסתור את התזה של נוה באשר למהות ה'בליצקריג' הגרמני,
ולהראות כי ניתן למצוא תפיסה מערכתית ורמה גבוהה של שיתוף פעולה בין זרועי
בתכנון המערכה על נורבגיה )'מבצע ,('Weserübungבין ה 9-באפריל ל 9-ביוני .1940
10
המערכה על נורבגיה לא זכתה לדיון מעמיק ,וזאת כיוון שהמבצע נערך במקביל לפלישה
הגרמנית למדינות השפלה ולצרפת .האירועים בנורבגיה נזנחו גם לטובת אירועים
כבירים ,כמו הפלישה לרוסיה והמערכה בצפון אפריקה.
למרות תשומת הלב המועטה )יחסית( שמקדיש המחקר למערכה בנורבגיה ,ישנו,
לדעתי ,ערך רב ללימוד תכנון וביצוע המבצע ,עבור אלה העוסקים בחקר תורת
המערכה .המבצע מדגים היטב הן את הקשר בין הרמה המערכתית לרמה האסטרטגית
והן את חשיבות 'השילוביות הבין זרועית' .לפיכך לקחי 'מבצע 'Weserübungעדיין
רלוונטיים למבצעים המשולבים כיום.
10
סקירות כלליות על המערכה בנורבגיה ניתן למצוא בכל אחד מהספרים העוסקים בתיאור
ההיסטוריה הצבאית של מלחמת העולם .שני המחקרים המוקדמים ביותר העוסקים,
בפירוט רב ,במערכה בנורבגיה הם.1959 ,Ziemke ;1958 ,Derry :
19
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
טענתי היא כי הבסיס לתכנון 'מבצע 'Weserübungנעוץ בפיתוח תורה ,שהתבססה על
חשיבה מערכתית ועל שיתוף פעולה בין זרועי .דוקטרינות אלו פותחו במחצית השנייה
של שנות ה ,30 -באותו זמן בו טוען נוה כי הגרמנים ויתרו על חשיבה מערכתית.
במבצע זה הפעילה גרמניה במשולב את צבא היבשה ) ,(Wehrmachtאת הצי
) (Kriegsmarineואת חיל האוויר ) ,(Luftwaffeכשהזרועות השונות פעלו במקביל כנגד
מספר רב של יעדים יחד עם התקדמות במספר צירים .תכנון המבצע זיהה את נקודות
התורפה של נורבגיה ושל בעלות הברית המערביות והפעיל כנגדם את עוצמתו של הצבא
הגרמני ,תוך ניהול מערכת פיקוד ושליטה לא ריכוזית .למעשה ,נוצר מבנה של פיקוד
מוכוון משימה ,אשר תרם לגמישות אופרטיבית וטקטית בקרב המפקדים בזירת
המלחמה ,כשהמפקדים נדרשים להשיג את היעדים הכלליים שהציגה התוכנית
האופרטיבית ) ,1993 ,Hookerע' .(110
תיאור זה מחייב את השאלה ,האם המבצע התבסס על תיאוריה כלשהי ,או שמא היה
זה מקרה אחד שאינו מעיד על הכלל .במילים אחרות ,יש לבחון האם הייתה תפיסה של
שיתוף פעולה בין זרועי ,בכוחות המזוינים של גרמניה .כפי שראינו קודם לכן ,הייתה
חשיבה שכזאת קודם למלחמת העולם השנייה .חשיבה זו מצאה את ביטויה בבניין
הכוח הגרמני ,בתפיסת הפעולה שלו וכן במערכת תורתית שהתממשה ,הלכה למעשה,
בהקמת מפקדת על ,באימונים ובמעורבות הגרמנית בספרד.
תכנון 'מבצע – 'Weserübungהשלב הראשון
הפיקוד העליון הגרמני הפנה את תשומת ליבו לסקנדינביה ,מייד לאחר כיבוש פולין.
בכיבוש נורבגיה היה היגיון גיאו-אסטרטגי .אומנם גרמניה קיוותה כי נורבגיה ושוודיה
יישארו ניטראליות ,אך החשש היה שבריטניה וצרפת יפרו ניטראליות זו 11.הפרה כזו
הייתה מהווה איום כפול על גרמניה :האיום הראשון ,מהפרת הניטראליות ,היה איום
11
מייד עם פרוץ המלחמה הכריזו מדינות סקנדינביה )שוודיה ,נורבגיה ,דנמרק ופינלנד( על
ניטראליות .ההכרזה המשיכה את המדיניות המסורתית של מדינות אלה ,שנבטה באמצע
המאה ה ,1966 ,Andenæs et al.) 19 -עמ' .(14-9לאחר סיומה של המערכה בפולין ,החלה
'המלחמה המזויפת' .בריטניה וצרפת היו אומנם במצב מלחמה עם גרמניה ,אך לא נערכו
פעולות צבאיות .בתקופה זו ,חיפשו המעצמות המערביות אחר דרכי פעולה נגד גרמניה
) ,1957 ,Butlerעמ' .(122-119
20
טל טובי
על האגף הצפוני של גרמניה ,ואילו האיום השני היה פגיעה בהעברת עופרות הברזל
משוודיה לתעשייה הצבאית הגרמנית .היטלר טען בפני הפיקוד העליון של הצבא
) ,(OKH - Oberkommando des Heersכי אם גרמניה לא תפעל ראשונה ,תשתלט
בריטניה על נמלי המפתח של נורבגיה ,ובמיוחד על נמל העיר נרוויק .מנמל זה ,אשר
בגלל קרבתו לזרם הגולף החם מימיו לא קפאו בחורף ,הועברו עופרות הברזל לגרמניה.
בשלהי פברואר 1940קבע היטלר ,כי לא ניתן להתחיל את המתקפה העיקרית של
גרמניה לעבר מערב אירופה ,מבלי לכבוש קודם את נורבגיה ) ,2001 ,Claasenע' .(22
זאת ,כדי למנוע מבעלות הברית לאגוף את גרמניה המצפון ולהטיל עליה מצור ימי ואף
לפלוש אליה ,ולהבטיח גם את המשך הגעת הברזל השוודי ) ,2000 ,Ziemkeע' .(50
משפטי נירנברג הוכיחו כי היטלר הונע על ידי הפחד מפני פעולה התקפית בריטית
בנורבגיה ,והחליט לבצע את הפלישה גם ללא הסכמת הממשלה המקומית .המעורבות
הבריטית והצרפתית ב'מלחמת החורף' בין ברית המועצות לפינלנד ,לטובתה של
האחרונה ,הוכיחה ,לדעת היטלר ,כי לבעלות הברית המערביות אינטרסים במדינות
סקנדינביה ) ,1948 ,Liddell Hartע' .(36
פיקוד הצי הגרמני ,בראשותו של אדמירל ראדר ) 12,(Raederהיה מהתומכים הבולטים
בכיבוש נורבגיה ,או לפחות בהפיכתה לפרו גרמנית .הוא טען כי בנורבגיה ניתן להקים
בסיסי צי חזקים ,שיאיימו הן על בריטניה והן על תעבורת השיירות בצפון האוקיינוס
האטלנטי .השליטה בנורבגיה תאפשר לתמוך בהמשך ,במבצעים נגד בריטניה עצמה
) ,1994 ,Weinbergע' ,2004 ,Lightbody ;113עמ' .(59-57כמו כן ראה הצי הזדמנות
יוצאת דופן להציג את כישוריו המבצעיים ,אל מול הבלעדיות של הצבא וחיל האוויר
במערכה בפולין ולקראת המשך המערכה לעבר ארצות השפלה וצרפת .סיבה נוספת
אותה הציג הצי הייתה כי אם המלחמה תימשך ,גם ארצות הברית תיכנס אליה בשלב
כלשהו ולפיכך חשיבות השליטה על נמלי נורבגיה עולה .במקרה כזה ,הם יהוו בסיסי
יציאה קדמיים מול השיירות שיצאו מארצות הברית ) ,1994 ,Weinbergע' ;113
,2004 ,Lightbodyעמ' .(59-57
12
ראדר כיהן כרמטכ"ל הצי בתקופה שהיטלר עלה לשלטון ,והוא אחראי על בניין הכוח הימי
הגרמני בתקופה שלפני המלחמה .ראדר הוחלף על ידי דניץ ) (Doenitzבינואר .1943
21
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
באמצע דצמבר 1939הורה היטלר ל OKW -להכין תוכנית ראשונית ,לקראת פלישה
לנורבגיה .תוכנית זו ) (Studie Nordכללה דוחות שהוגשו על ידי מטות שלוש הזרועות.
המפורט ביותר היה זה של הצי ,אשר הדגיש את האינטרסים של הצי בהפיכת נורבגיה
לבסיס פעולה אפשרי נגד בריטניה וצפון האוקיינוס האטלנטי .כל המלצות הצי אומצו
על ידי קבוצת התכנון של ,Studie Nordובעיקר ההמלצה לנחות במספר רב של אתרים
בהפתעה ,במטרה להימנע מעימות ישיר עם הצי הבריטי ) ,2001 ,Claasenע' ;26
,1967 ,Moultonע' .(52
13
תוכנית הצי הסיקה ,שקיימים שני תנאים קריטיים להצלחת המבצע:
תנאי ראשון הוא הפתעה .אם תושג הפתעה ,ההתנגדות הנורבגית תהיה זניחה ,והאיום
העיקרי יהיה מצידו של הצי הבריטי ,המפטרל לאורך חופי נורבגיה.
תנאי שני הוא שימוש בספינות המלחמה המהירות של הצי הגרמני ,היכולות להעביר
גייסות לוחמים ,כחלק מכוח התקיפה .גל ספינות שני יורכב מאוניות סוחר ,אשר יעבירו
לוחמים נוספים ואת המעטפת הלוגיסטית הנחוצה .הפעלה כזו של הצי תתגבר על
מגבלות הטיסה של חיל האוויר .היא תאפשר השתלטות על מספר נקודות בחוף הנורבגי
במקביל ,ובכלל זה גם על נרוויק.
ב 20-בינואר 1940הוצגה התוכנית להיטלר .היא תיארה פלישה לאורך כל החוף
הנורבגי ,כולל לבירה אוסלו.
למחרת הצגת התוכנית ,הורה היטלר על הקמתה של מפקדה מיוחדת בתוך ה,OKW -
אשר תכין תוכנית אופרטיבית על בסיס ההמלצות והתוכניות הראשוניות של Studie
.Nordבאופן מסורתי ,היה ה OKH -אחראי על תכנון מבצעים ,אך עם הקמת
ה OKW -כ'מפקדת על' ,ולמעשה כמפקדה השולטת על שלוש הזרועות הצבאיות ,עבר
תכנון המבצעים ל .OKW -מטרתו של היטלר הייתה לשלוט ,כמפקד העליון של
הכוחות המזוינים ,על כל הצבא ,באמצעות ה .OKW -לפיכך ,בהעברת תכנון המבצע,
רצה היטלר לשלוט באופן ישיר על התכנון והביצוע ) ,1959 ,Ziemkeע' .(27
.13סקירה על " "Studie Nordראו אצל ,1959 ,Ziemke :עמ' .13-10
22
טל טובי
צוות החשיבה בתוך ה OKW -כלל שלושה קצינים ,אחד מכל זרוע ,בראשותו של קצין
הצי קרנסקי ) .(Kranckeהצוות התכנס לראשונה ב 5-בפברואר .1940התכנון הראשוני
) (Studie Nordקבע כי למבצע דרושה דיוויזיה אחת ,אך תוכניתו של קרנסקי דרשה
קורפוס אשר יכיל דיוויזיה מוטסת ודיוויזיה המתמחה בלוחמה הררית .כל זאת ,בנוסף
לחטיבות עתודה שחלקן ממוכנות .על הצוותים המוצנחים הוטל לכבוש שדות תעופה,
כדי להכשירם לקראת הגעתם של הכוחות העיקריים.
קרנסקי זיהה שישה יעדים אופרטיביים אשר ,אם יושגו בו זמנית ,ימוטטו את
המסגרות הפוליטיות והצבאיות של נורבגיה וישיגו את היעד האסטרטגי ,קרי כיבוש
נורבגיה ) ,1989 ,Gilbertע' .(45יעדים אלו היו:
.1כיבוש הבירה אוסלו.
.2כיבוש אזורי החוף המיושבים בצפיפות.
.3תפיסת נמל ברגן ,על מנת למנוע אזור נחיתה מבריטניה ,לקראת מתקפת נגד.
.4כיבוש עיר הנמל טרונדהיים ,המהווה גם צומת מסילות רכבת חשוב ומפתח
לשליטה על מרכז נורבגיה.
.5כיבוש נרוויק ,העיר המרכזית בצפון נורבגיה ,דרכה הועברו עופרות הברזל
משוודיה לגרמניה.
.6כיבוש הערים הצפוניות ביותר בנורבגיה ,טרומסו ופינמרק.
הנחת היסוד הייתה ,כי השתלטות על שדות התעופה ועל הנמלים של נורבגיה ,לא רק
תחסל את ההתנגדות הנורבגית; אלא גם תמנע התערבות יעילה של המעצמות
המערביות ,עד אשר יהיה מאוחר מדי .נקודת התורפה של המבצע הייתה חולשתו של
הצי הגרמני מול עוצמת הצי הבריטי ) ,1959 ,Ziemkeע' .(27המסקנה הייתה כי פעולות
רבות ,בו זמנית ,ימנעו מבריטניה ומצרפת להבין היכן מרכזת גרמניה את המאמץ
העיקרי שלה .דבר זה יביא לפיזור המאמץ הבריטי-צרפתי ,ובהכרח ,לפגיעה ביעילות
מתקפת הנגד .כמו כן ,היעדים שנבחרו יאפשרו שליטה על כל המדינה מבלי לכבוש את
כולה .היו אלה מרכזי האוכלוסייה ,התעשייה ,המסחר והתעבורה העיקריים של
23
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
נורבגיה .נגזרת של המתקפה על נורבגיה הייתה לחץ פוליטי ,תוך איום בפלישה על
דנמרק .כיבוש דנמרק יאפשר שליטה על נתיבי הכניסה והיציאה לים הבלטי ,וכן קרש
קפיצה ו"קיצור טווחים" למבצעים אוויריים וימיים לעבר דרום נורבגיה ),Weinberg
,1994ע' .(116
אחת הבעיות העיקריות של המתכננים הגרמניים הייתה השגת מודיעין על נורבגיה.
אומנם היו לגרמנים ידיעות רבות על הצבא הנורבגי ,על בסיסיו ועל מרכזי הגיוס שלו,
אך לא על המדינה עצמה .תכנון המבצעים נעשה על בסיס חומר תיירותי ומפות שעסקו
בהיבטים פיסיים שונים של נורבגיה ,כגון ניתוחים גיאולוגיים והידרוגרפיים ),Ziemke
,2000ע' .(60נעשה שימוש רב גם בתומכי הנאצים בנורבגיה ,שתפקידם היה לפעול
בעורף הנורבגי בזמן המתקפה הגרמנית.
על מנת לבצע את התוכנית ,קבע קרנסקי כי הגייסות הלוחמים ינועו דרך הים והאוויר.
הם יתקפו ,בו זמנית ,מטרות אסטרטגיות נבחרות לאורך החוף הנורבגי ,ובכך יבנו
במהירות כוח לוחם יבשתי .השימוש המקיף באוניות מלחמה כפלטפורמות המעבירות
כוחות תקיפה ,ובכוח אווירי המאפשר תנועה אסטרטגית של כוחות רבים; היה חידוש
בלוחמה המודרנית .בהמשך המלחמה ,בזמן תכנון מבצע הפלישה לנורמנדי ,למדו
בעלות הברית היטב את לקחי המערכה בנורבגיה ,במיוחד בתחום המבצעים
המוטסים.
14
14
במערכות לכיבוש מדינות השפלה ,צרפת וכרתים ,עשו הגרמנים שימוש נרחב בכוחות
מוטסים .לאחר כרתים ,זנחה גרמניה את השימוש המסיבי בכוחות אלה בשל ריבוי נפגעים.
היו אלה דווקא בעלות הברית שהחלו לפתח כוחות מוטסים ולהשתמש בהם ,באופן הולך
וגובר .המבצעים המוטסים נערכו בראשיתו של כל מבצע גדול ,החל מהפלישה לצפון
אפריקה ,דרך סיציליה ואיטליה ,המשך בנורמנדי ובהולנד )מבצע ' ('Market Gardenוכלה
בהצנחה רחבת היקף מעבר לנהר הריין.
24
טל טובי
תכנון המבצע – השלב השני
ב 16-בפברואר ,1940התרחשה 'תקרית אלטמרק' ,בה פשטו כוחות צי בריטיים על
אוניית סוחר גרמנית ,סמוך לחופי נורבגיה ,ושחררו מלחים בריטיים שאונייתם
הוטבעה על ידי גרמניה .לדעת היטלר ,הוכיחה פעולה זו כי בריטניה מפרה את
הניטראליות הנורבגית ובכך מסכנת את האינטרסים הגרמניים ),2000 ,Ziemke
ע' .(61הגנרלים הגרמניים ,שכתבו )או הכתיבו( את זיכרונותיהם לאחר המלחמה ,טענו
כי תקרית זו הביאה את היטלר להחלטה הסופית לפלוש לנורבגיה ולדרוש מהOKW -
להאיץ את הכנת התוכנית שלה ) ,1960 ,Raederע' ,1948 ,Liddell Hart ;163ע' .(37
האצת האופציה הצבאית הייתה גם תגובה לחוסר יכולתה של המפלגה הנאצית
בנורבגיה לבצע מהפכה .15גנרל יודל ) ,(Jodlראש מחלקת המבצעים של ה,OKW -
המליץ להעביר את תכנון המבצע לידי קצין בעל ניסיון פיקודי על קורפוס .למשימה
נבחר מפקד הקורפוס ה ,21-גנרל ניקולס פון פלקנהרסט ) ,(Falkenhorstחייל מקצועי
ללא נגיעה לפוליטיקה הפנימית בגרמניה .פלקנהורסט היה בעל ניסיון קרבי בלוחמה
הררית וניהל מבצעים משולבים עם הצי באזור הים הבלטי ,במהלך מלחמת העולם
הראשונה ) ,1967 ,Moultonע' .(55פלקנהורסט קיבל שתי הנחיות כלליות:
ההנחיה הראשונה הייתה לכבוש את מרכזי האוכלוסייה ואת ערי הנמל של נורבגיה.
והשנייה ,למנוע התנגדות מקומית ,ובכלל זה גם את היווצרותה של מחתרת נורבגית
שעלולה לשתף פעולה עם מתקפת נגד בריטית ,הצפויה לבוא ) ,1977 ,Loockע' ;83
,2001 ,Claasenע' .(36
אחד הצעדים הראשונים שעשה פלקנהורסט היה לקבוע כי אין לסמוך על דנמרק
שתאפשר לגרמניה להשתמש במתקניה הצבאיים ,וכי יש לכבוש אותה אופן פיסי
) ,2000 ,Ziemkeע' .(61בכך הופרד המבצע בנורבגיה ) (Weserübung Nordמהמבצע
15
מחקרים רבים מציינים כי היטלר הגיע להחלטה סופית ,לאחר שהבין כי ראש המפלגה
הפשיסטית בנורבגיה ,וידקון קוויזלינג ) ,(Quislingלא יצליח לבצע שם הפיכה פוליטית.
קווזילינג הוצג בפני היטלר על ידי רמטכ"ל הצי ראדר ) ,2004 ,Lightbodyעמ' .(59-58
25
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
בדנמרק ) (Weserübung Südלשני מאמצים נפרדים .במידה מסוימת ,כיבוש מהיר של
דנמרק אמור היה לתמוך במבצעים בדרום נורבגיה ,ובמיוחד בהשתלטות על שדות
התעופה הדניים ) ,1978 ,Cooperע' ,2003 ,Black ;191ע' .(42הבעיה העיקרית הייתה
העברת עיקר הכוח והמעטפת הלוגיסטית שלו .פתרון סוגיה זו חייב שימוש כמעט בכל
צי השטח הגרמני ,אך ארמדה גדולה שכזאת יכולה הייתה להביא לחשיפת הכוונות
הגרמניות בפני הבריטים והנורבגים ולאיבוד עיקרון ההפתעה .על כן קבע פלקנהורסט
כי גל התקיפה הראשון )כ 9,000-לוחמים( ינוע ליעדיו באוניות מלחמה מהירות
והלוגיסטיקה תועבר בספינות תובלה ,שיוסוו לאוניות סוחר .כיוון שאוניות התובלה
איטיות יותר ,החלו אוניות אלו לנוע לעבר נורבגיה כמה ימים לפני ספינות המלחמה.
תפקידו של ה'לופטוואפא' היה להצניח כוחות בשדות התעופה העיקריים בדרום
נורבגיה ולהעביר אספקה לכוחות ,על ידי הצנחת ציוד .כארבע מאות מטוסי קרב ארוכי
טווח יועדו לסיוע עבור הכוחות הנוחתים מהים ,וכן לפגיעה בכוחות הצי הבריטיים
הנעים לעבר נורבגיה ) ,1958 ,Derryעמ' .(20-19תכנית המלחמה הייתה פשוטה ,נועזת
והסתמכה על השגת הפתעה ולא על ריכוז כוחות .ההפתעה הייתה דרושה על מנת למנוע
מהצי הבריטי להטביע את השייטת הגרמנית .היא התבססה על חולשתו של הצבא
הנורבגי ,אשר יחידותיו המעטות היו פזורות במאמץ להגן על מרכזי האוכלוסייה
הגדולים ,ולפיכך לא היה נייד .יחד עם זאת ,פלקנהורסט תכנן תוכנית חלופית :אם
ההתנגדות הנורבגית תהיה חזקה מהמצופה ,יהיה על הכוחות הנוחתים לאבטח את
ראשי החוף ,לחכות לתגבורות ,ואז לנוע לעבר מרכזי הגיוס ,שהוגדרו כעקב אכילס של
נורבגיה.
ב 8-באפריל החלה בריטניה למקש את חופי נורבגיה ,וב 9-בחודש הורה היטלר על
התחלת המבצע .מהלך הפתיחה הראשוני היה הנחתת כוחות במספר ערים מרכזיות,
ובכלל זה גם כוחות מוצנחים 16.למרות ידיעות מודיעיניות על התנועה הימית הגרמנית,
לא הצליחה בריטניה לזהות את האוניות הגרמניות וליירטן בעודן בים .הצי הבריטי
היה עסוק בחיפוש אוניות מלחמה גרמניות מצפון מערב לנורבגיה ,ולכן דחה את
16
הצניחה בנורבגיה הייתה הצניחה הקרבית הראשונה בהיסטוריה .על מבצע הצניחה ראו
אצל :גאלבין ,2004 ,Quarrie ;1972 ,עמ' .51-50על כוחות מוטסים כהיבט של שיתוף פעולה
בין זרועי ראו אצל ,1993 , Beaumont :עמ' .95-93
26
טל טובי
הנחתת הכוחות ,שהפליגו מבריטניה כבר ב 7-באפריל .טעות זו אפשרה לפלקנהורסט
להשיג הפתעה ולהנחית את כוחותיו ללא הפרעה .במקביל ,פלשו כוחות גרמניים
לדנמרק ,שכיבושה ארך יום אחד בלבד.
היעדים העיקריים של המבצע הושגו כבר ב 10-באפריל ,אך ההתנגדות הנורבגית,
שהסתייעה בכוחות בריטיים ,צרפתיים ופולניים ,לא הסתיימה .רק לאחר חודשיים,
השלימה גרמניה את כיבוש נורבגיה.
ההצלחה הגרמנית נבעה משש סיבות:
ראשית ,נהנו הגרמנים ממודיעין טוב ,אשר העריך נכונה את מצבו ואת כוחו של הצבא
הנורבגי .המודיעין עזר למצוא את נקודות התורפה שהותקפו ,תוך הימנעות מתקיפת
מרכזי הכוח .מודיעין זה היה קריטי בשלבים הראשונים של המערכה ותרם להשגת
היעדים העיקריים ,כבר ביום הראשון של המבצע.
שנית ,גרמניה השיגה הפתעה אסטרטגית ,תוך פגיעה אנושה במערכות הפיקוד
והשליטה ומרכזי הגיוס של נורבגיה.
שלישית ,הצי הגרמני הצליח לשנע גייסות ולוגיסטיקה מבלי להיתקל במלוא עוצמתו
של הצי הבריטי .המתקפה הימית נערכה לפני שבריטניה הספיקה להשלים את מיקוש
נמל נרוויק.
רביעית ,חולשתו של הצבא הנורבגי ,שנבעה מנחיתותו המספרית ,מפיזור כוחו על פני
כל המדינה ,מציוד מיושן ,ומאימון וארגון לקויים .המתקפה הסימולטאנית הגרמנית
יצרה 'ערפל קרב' אצל מקבלי ההחלטות הנורבגיים .דבר זה אפשר את ההצלחות
הראשוניות כנגד צבא מופתע ,שלא הצליח לאתר את מרכז הכובד של ההתקפה
הגרמנית ולרכז כוחות לקראת מתקפת נגד.
חמישית ,עליונות אווירית של ה'לופטוואפא' ,מראשית הקרבות ולכל אורך המערכה
) ,2003 ,Blackע' ,1997 ,Corum ;44ע' ,2001 ,Stokesbury ;274עמ' .(87-86
27
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
שישית ,פלישת גרמניה לצרפת ב 10-במאי .1940הפלישה רבת העוצמה והתמוטטות קו
ההגנה הצרפתי אילצו את בעלות הברית לסגת מנורבגיה ,בניסיון להדוף את המתקפה
הגרמנית .הנסיגה הבריטית הייתה בעיתוי קריטי לכוח הגרמני בנרוויק .כוח זה החל
בנסיגה לעבר שוודיה ,לאחר שנותק ממקורות האספקה שלו .הנסיגה הבריטית אפשרה
לגרמנים לחזור ולכבוש את העיר .ב 9-ביוני 1940נכנעה נורבגיה סופית.
דיון ומסקנות :האם היה 'מבצע 'Weserübungמבצע משולב?
שיתוף הפעולה הבין זרועי הגביר את הניידות ,את המהירות ואת קצב הפעולה
המבצעית של הכוחות הגרמניים והיה אחד הגורמים העיקריים להצלחה במערכה
לכיבוש נורבגיה ) ,2003 ,Blackע' .(45ניתן לומר ,כי היעדר שיתוף פעולה בין זרועי
דומה בתגובה הבריטית ,הביא לכישלון מתקפת הנגד .אומנם ב 13-באפריל זכו
הבריטים בניצחון ימי ,כשהטביעו את כל המשחתות הגרמניות )עשר במספר( שחיפו על
הנחיתה בנרוויק ,ובכך הביאו לניתוק הכוח הגרמני; אך לא היה כוח רגלי שיכול היה
לנצל את ההצלחה ולהתקיף את הכוחות הגרמניים שנמצאו בנחיתות ),Meilinger
,2003ע' .(133
יעד המבצע הוגדר בבהירות רבה על ידי היטלר .היעד האסטרטגי היה כיבוש נורבגיה,
כדי למנוע מכוחות בעלות הברית לשלוט באזורי הים הסמוכים לנורבגיה ולהבטיח את
המשך מעבר עופרות הברזל משוודיה .תכנון משותף של המבצע נערך על ידי קבוצת
קציני מטה מכל אחת מהזרועות .קצינים אלו הבינו את חשיבות המבצעים המשותפים
ומה ניתן להשיג בעזרתם .זאת בעקבות תורת הלחימה הגרמנית ,שגובתה בביצוע
תמרונים משולבים ,במהלך המחצית השנייה של שנות ה .30-כמו כן ,התכנון לימד על
תפיסה מערכתית ,בין היתר ,גם כיוון שתוכנן כך שלא יפגע במבצע העיקרי שנערך
באותה עת – הפלישה לארצות השפלה ולצרפת.
אומנם לא הושגה אחדות פיקוד ושליטה ברמה האסטרטגית ,אולם הדבר קרה בעיקר
בשל מאבקים פוליטיים בין ראשי הזרועות ,ולא מסיבות צבאיות ),2000 ,Ziemke
ע' ,1958 ,Derry ;63ע' ,2001 ,Mitcham and Mueller ;18ע' .(109מעיון מפורט
בתהליך תכנון המבצע ובהוצאתו אל הפועל ,ניתן לקבוע כי 'מבצע 'Weserübung
28
טל טובי
מתאים להגדרת מבצעים משולבים ,כפי שהם מוגדרים ב'Joint Publication 1-02' -
).(2001
כיבוש נורבגיה היה משימה מורכבת ,אשר דרשה תוכנית מערכתית ,שתביא לידי ביטוי
את היכולת הקרבית של שלוש הזרועות .לאף אחת מהזרועות לא היו היכולת
והאמצעים לכבוש ולהחזיק בנורבגיה .שיתוף הפעולה בין ה'וורמאכט' ובין
ה'לופטוואפא' היה קרוב ויעיל .בטופוגרפיה ההררית של נורבגיה ,סיפק חיל האוויר
סיוע ארטילרי ,במיוחד משום שהצבא היה חסר ארטילריה כבדה ,שתגבה את כוחות
הצבא המתקדמים לאורך נורבגיה .הצבא השתלט על בסיסים שנדרשו לחיל האוויר ,על
מנת להמשיך בפעולותיו יחד עם התקדמות הצבא .אין ספק כי לאורך המבצע הייתה
לזרוע זו או אחרת בכורה אופרטיבית ,אך זוהי בדיוק ההגדרה של הצבא האמריקני
כיום ,בהקשר של 'השילוביות הבין זרועית' .ה,1995) 'Joint Publication 3-0' -
ע' (II-5קבע כי המטרה היא להגביר את כלל האפקטיביות של הכוח המאוחד ,כאשר
היא אינה בהכרח לערב את כל הכוחות באופן שווה.
סיכום המערכה הגרמנית בנורבגיה
'מבצע 'Weserübungהצליח הודות לחשיבה מערכתית ולשיתוף פעולה בין זרועי .היה
זה המבצע היחידי שביצעה גרמניה ,בו שולבו שלוש הזרועות ביחד .יחד עם זאת ,יש
לזכור כי גרמניה הייתה בעלת חשיבה צבאית יבשתית ,ולכן רוב שיתוף הפעולה הבין
זרועי היה בין יחידות צבא היבשה ובין חיל האוויר; כשהצי מנהל זירת מבצעים נפרדת
באוקיינוס האטלנטי )בעיקר על ידי מערך הצוללות( .המערכות החשובות שניהלה
גרמניה :בפולין ,במערב אירופה ,בצפון אפריקה ובברית המועצות ,הורכבו ממבצעים
יבשתיים ,תוך שילוב היבשה והאוויר.
בספרות המקצועית אין תמימות דעים לגבי מהות ה'בליצקריג' ,ולא הייתה כאן כל
כוונה להכריע בסוגיה זו .אולם ,אין ספק ,כי תורת הלחימה הגרמנית ,כפי שבוצעה
הלכה למעשה בשנים ,1939-1941הורכבה מיסודות של חשיבה מערכתית ושיתוף
פעולה בין זרועי .מבחינה זו' ,מבצע 'Wenderübungיכול להעיד על הכלל .כיבוש
29
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
נורבגיה לא היה מתאפשר ללא חשיבה שכזו .היא לא הייתה פרי אלתור של המתכננים
ושל המבצעים ,אלא נסמכה על דוקטרינה שפותחה קודם למלחמה .תורת הלחימה
החדשה נוסתה בהצלחה רבה במהלך מלחמת האזרחים הספרדית ,והלקחים
מהמעורבות הגרמנית הוטמעו בצבא הגרמני .בהמשך המלחמה ,מאותו רגע שגרמניה
החלה לאבד את היוזמה ההתקפית -במקביל לפגיעה אנושה בכוח האווירי שלה ,היא
איבדה גם את יכולות שיתוף הפעולה הבין זרועי שלה.
מבחינה זו ניתן להוכיח ,כי גרמניה ראתה בשיתוף הפעולה הבין זרועי מרכיב חשוב גם
בדרך השלילה .לאחר כיבוש צרפת ,היה השלב הבא כיבוש בריטניה )מבצע 'ארי הים'(.
בסופו של דבר ,בוטל המבצע כיוון שלגרמניה לא היה את הכוח הימי הדרוש .כוח זה
הושמד ברובו במערכה על נורבגיה ,וה'לופטוואפא' לבדו לא הצליח להביא לכניעת
בריטניה .גם בקרב על האוקיינוס האטלנטי הפסידה גרמניה ,בעיקר כיוון שהפעילה
זרוע אחת .לעומת זאת ,בריטניה ובמיוחד ארצות הברית החלו לנצח ,מרגע שהפעילו
את ציי המלחמה שלהם בשילוב עם כוח אווירי.
לפיכך ,כשבוחנים את 'מבצע 'Weserübungלפי ההגדרות המקובלות כיום ,אין ספק,
כי ניתן לקבוע שלגרמניה הייתה חשיבה מערכתית ,לפחות במערכות שניהלה בשנתיים
הראשונות של מלחמת העולם השנייה.
מלחמת העולם השנייה
לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה ,בחזית המערבית )מרץ-נובמבר ,(1918כל אחד
מהצדדים היריבים שילב כוחות שריון ,רגלים ארטילריה וסיוע אווירי קרוב ,שחייבו
תיאום הדוק ביניהם .היה זה שיתוף פעולה בין חילות וזרועות ,אם כי ברמה הטקטית
בלבד ) ,2002 ,Biddleעמ' .(96-95
התפתחות הכוח האווירי הביא לוויכוחים על מקומה של הזרוע האווירית ומעמדה מול
שתי הזרועות הוותיקות :הים והיבשה .חיל האוויר המלכותי ,שהוקם לאחר מלחמת
העולם הראשונה כזרוע נפרדת ,חשש לאבד את עצמאותו; ולכן נמנע מלספק טייסים
30
טל טובי
ומטוסים לצי הבריטי .כמו כן לא נערכו אימונים משותפים ,כך שבמהלך המלחמה
בצרפת לא הצליח חיל האוויר לספק סיוע אווירי הולם .בנוסף לכך הוא נכשל בעזרה
לצי -בהגנה על קווי התקשורת הימיים לבריטניה .בשלהי שנות ה ,30-זכה הצי לזרוע
אווירית משלו ,שפעלה הן מנושאות מטוסים והן מבסיסים יבשתיים 17.בארצות הברית
לא הוקמה זרוע אווירית עצמאית אלא צורפה לצבא ולצי ,בנפרד.
גם ביפן רמת שיתוף הפעולה הבין זרועי הייתה לקויה .ליפן לא היה פיקוד עליון
מאוחד .הצבא והצי פעלו בזירות שונות ,ולמעשה ניהלו שתי מלחמות נפרדות .קודם
למלחמה ניתן היה לראות הבדלי גישה מהותיים ,כשהצבא הגדיר את רוסיה כאויבת
העיקרית של יפן ,ואילו הצי הגדיר את ארצות הברית )ובמידה פחותה את בריטניה(
כאויבת העיקרית .רובו של הצבא היפני פעל במהלך המלחמה בסין ומול הכוחות
האנגלו-אמריקניים ,שסייעו לסין דרך בורמה .הצי נלחם ברחבי האוקיינוס השקט,
כשרובה המכריע של הלחימה הייתה מול כוחות אמריקניים .יחד עם זאת יש לציין כי
במהלכי הפתיחה של המלחמה באוקיינוס השקט פעלו הצבא והצי במשולב ,על מנת
להשיג את היעדים האופרטיביים ,קרי כיבוש דרום מזרח אסיה .במיוחד ניתן למצוא
שילוב בין זרועי במערכות על הפיליפינים ומלאיה ) ,1993 ,Beaumontע' .(95
מבחינת פעולות משותפות ,ניתן לקבוע כי פיתוח תורת לחימה למבצעים אמפיביים על
ידי המארינס מהווה מעין שיתוף פעולה בין זרועי .לאסטרטגים האמריקניים היה
ברור ,כי המלחמה העיקרית של ארצות הברית תהיה בחזית האוקיינוס השקט ,וכי על
מנת להשתלט על נקודות מפתח אסטרטגיות יהיה צורך במבצעים אמפיביים .עד
למעורבותה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה ,פיתח המארינס תורת לחימה
למבצעים אמפיביים בשיתוף עם הצי ,תוך שילוב יחידות מהצבא.
18
לאחר 'ועידת קזבלנקה' )ינואר ,(1943הוקם מטה משולב של בעלות הברית ,אשר ארגן
שיתוף פעולה בין מערכתי ברמה האופרטיבית ,בזירה האירופאית .המבצעים
17
18
על ניסיונות שיתוף הפעולה הבין זרועי בין חילות האוויר ובין הציים של גרמניה ,בריטניה,
יפן וארצות הברית בתקופה שבין מלחמות העולם ראו ,1999 , Buckleyעמ' .97-90
על מבצעים אמפיביים כמבצעים משולבים ראו ,2004 ,Till:עמ' .206-204
31
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
המשותפים היו בשיאם במיוחד בזירת דרום מערב האוקיינוס השקט .גנרל דאגלס
מקארתור ) (MacArthurהתקדם מאוסטרליה לעבר הפיליפינים ביבשה ,תוך שילוב
קטלני של כוחות אוויר ,ים ויבשה .ניתן לציין את המערכה בגוודלקאנאל )אוגוסט 1942
– פברואר (1943כמבצע המשולב הראשון בזירה זו ,אך יותר מכך כמבצע המשולב
הראשון שביצעה ארצות הברית במלחמת העולם השנייה 19.גם תחת פיקודו של אדמירל
צ'סטר נימיץ ) ,(Nimitzבזירת מרכז האוקיינוס השקט ,הוצגה 'שילוביות' מערכתית
מוצלחת בין הצי ,הצבא והמארינס' .שילוביות' שהביאה לכיבוש איים בעלי חשיבות
אסטרטגית .לאחר כיבושם ,שימשו האיים כשדות תעופה ,שמהם יצאה מערכת
ההפצצות האסטרטגיות על יפן ,בשלהי מלחמת העולם השנייה.
הנחיתה בנורמנדי )יוני (1944הוותה את שיאם של המבצעים המשולבים ,ולמעשה
הייתה המבצע המשולב המורכב והגדול ביותר של בעלות הברית .אייזנהאואר
) (Eisenhowerהצליח לכפות את מרותו הפיקודית על פיקוד המפציצים האסטרטגי,
שמשימותיו היו הפצצת מטרות בעומק השטח הגרמני .בחודשים שלפני הפלישה ,עסק
פיקוד המפציצים בהפצצת מטרות גרמניות בצרפת עצמה ,ובמיוחד בפגיעה בדרכי
התקשורת אל עבר נורמנדי .המטרה הייתה לבודד את חופי הנחיתה ולמנוע מתגבורות
גרמניות מלהגיע אל החוף .יחד עם זאת ,יש לציין את העובדה כי הפיקוד האירופאי לא
השתתף ולא עסק בלימוד לקחי הנחיתות האמריקניות מזירת האוקיינוס השקט.
לאחר מלחמת העולם השנייה ,ניסה ממשל טרומן ) (Trumanלהתחיל תהליך אשר
בסופו יאוחדו כל הזרועות תחת פיקוד אחד .ניסיון זה נכשל ,בעיקר עקב התנגדות
נחרצת של הזרועות עצמן ,אשר הפעילו לובי פוליטי חזק בקונגרס .במקום זאת ,נערכה
רפורמה מקיפה במערכת הביטחונית של ארצות הברית ,תחת ה'National Security -
' .(1947) Actברמה הפוליטית הוקמה מחלקת ההגנה ,ששימשה מסגרת על לזרועות –
מתחת למזכיר ההגנה נמצאו מזכירי הזרועות .ברמה הצבאית נוצרה משרת יושב ראש
המטות המשולבים ) ,(Chairman of the Joint Chiefs of Staffכאשר מתחתיו
19
סקירה המדגישה את המבצעים המשולבים בזירה זו ראו ,2005 ,Holzimmerעמ' .108-100
32
טל טובי
נמצאים ראשי המטות של ארבע הזרועות.
20
יוזמת ממשל טרומן התפוגגה וחזרה
במתכונת מסוימת רק ב ,1986-תחת ה.'Goldwater-Nichols Act' -
21
גורמים נוספים הביאו לזניחת התפיסה המחשבתית של שיתוף פעולה בין זרועי
בארצות הברית:
.1המתכונת המסורתית של ארצות הברית לפירוק רובו של הצבא ,לאחר מלחמות
גדולות.
.2הופעת הנשק הגרעיני כנשק מרתיע ומכריע ,כשחיל האוויר טוען לבלעדיות
אופרטיבית ואסטרטגית בהפעלתו.
.3מאבקי הכוחות בין הזרועות החריפו עם הקמתו של חיל האוויר האמריקני כזרוע
עצמאית ).(1947
.4ההנהגה הצבאית הבכירה בארצות הברית לאחר המלחמה הייתה זו שפעלה
בזירה האירופאית ,שם כמעט ולא היה ביטוי לשיתוף פעולה בין זרועי .בנוסף
לכך ,לאחר המלחמה מונה מקארתור למושל הצבאי של יפן.
.5אופייה היבשתי של לחימה עתידית קונבנציונאלית באירופה.
התרבות הזרועית
למרות תשומת הלב הרבה בסוגיית המבצעים המשולבים מאז מלחמת העולם השנייה,
אין בנמצא תיאוריה מוסכמת אשר תסביר את המושג ותהפוך אותו לדוקטרינה.
הספרות הענפה אודות אומנות המערכה ,המקושרת באופן מעשי על ידי אנשי צבא
ל'שילוביות' ,אינה מקושרת תיאורטית למושג 22.לדעתי ,הסיבה העיקרית לכך היא
20
21
22
יש להוסיף ,כי במסגרת חוק זה הוקמה המועצה לביטחון לאומי ) National Security
(NSC – Councilכגוף הייעוץ העיקרי של הנשיא בענייני חוץ וביטחון ,וכן סוכנות הביון
המרכזית ) .(CIA – Central Intelligence Agencyשני הגופים הוקמו לאחר שארצות
הברית לקחה על עצמה את תפקיד מעצמת העל ,אשר תבלום את איום הקומוניזם העולמי.
על חוק זה בהמשך.
אחת הדרכים להראות ,כי תורת המערכה וה'שילוביות' הנגזרת ממנה מעסיקות רבות את
הממסד הביטחוני האמריקני ,היא לבחון את כתבי העת הצבאיים המקצועיים של כלל
הכוחות המזוינים של ארצות הברית .גת ) ,2000ע' (62טוען כי לכתבי עת צבאיים חשיבות
רבה בהעלאת סוגיות רלבנטיות ,המעסיקות את הצבא בתקופה נתונה.
33
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
העובדה כי ה'שילוביות' מכילה בתוכה תכנים רבים כגון :דוקטרינה ,טכנולוגיה ,אמצעי
לחימה ,אימון וכוח אדם .כך שכל אחד יכול למצוא את התחום הקרוב אליו ,הן
מהבחינה התיאורטית והן מהבחינה המעשית .כמו כן ,יש להבחין בין 'שילוביות בין-
זרועית' ברמה המערכתית ,ובין 'שילוביות' ברמה הטקטית .ייתכן שהסיבה היא
ההבדלים התרבותיים של כל זרוע ) (Service Cultureוהתרבות ההופכת זרוע אחת
למיוחדת על פני זרוע אחרת .התרבות הזרועית מכילה בתוכה מאגרי ידע נצברים,
ניסיון מבצעי ,תורות לחימה יחד עם דגמי חינוך מיוחדים ואף גינונים טקסיים,
המבדילים זרוע אחת מהאחרות .התרבות הזרועית היא אחד הגורמים המקשים מאוד
על הטמעת ה'שילוביות' ) ,1993 ,Trainorע' .(71
הפיקוד הצבאי הבכיר וכן הדרג האזרחי מודעים לעובדה כי הבאת כל הזרועות
למלחמה ,תוך שיתוף פעולה ביניהם ,מהווה שינוי תרבותי יותר מאשר שינוי תורתי; אך
הדבר לא פשוט .בפנטגון ובאקדמיות הצבאיות נשמעים קולות הטוענים כי ה'שילוביות'
תושג על ידי חינוך הלוחמים )בכל רמות הפיקוד( ,ולא על ידי עיצוב דוקטרינה .רק
לאחר שינויים תרבותיים ניתן יהיה לפתח דוקטרינה ולהטמיע אותה בקרב הזרועות.
23
הדילמות המבצעיות והארגוניות של הזרועות ,לאחר מלחמת העולם השנייה ,עלו גם
לאחר סיומה של המלחמה הקרה .לפיכך יש לבחון דילמות אלו כבסיס להבנת
התהליכים התורתיים של שנות ה 90-וראשית המאה ה 21-ולהתאמת הזרועות
למציאות הפוליטית והגיאו-אסטרטגית החדשה.
התרבות הזרועית בכוחות המזוינים של ארצות הברית עוצבה במהלך השנים ,וביתר
שאת במהלך מלחמת העולם השנייה 24.אומנם ,כפי שכבר נסקר ,הייתה רמה מסוימת
של שיתוף פעולה בין זרועי במהלך המלחמה; אך באופן כללי פעלו שלוש הזרועות
בנפרד )המארינס היוו חלק מהצי( ,תוך עצמאות אופרטיבית ולעיתים אף עצמאות
אסטרטגית כמעט מלאה .הצבא שלט על הזירות בצפון אפריקה ,באיטליה ,במערב
אירופה ,ובמידה מסוימת גם בזירת דרום מזרח אסיה .הצי שלט בזירת מרכז
האוקיינוס השקט ובאוקיינוס האטלנטי; ואילו חיל האוויר ,בשלב זה עדיין כחלק
23
24
ראו בהקשר זה את מאמרו של ,1997 ,Wilkersonעמ' .68-66
לסקירה אודות התרבות הזרועית שלאחר מלחמת העולם השנייה ראו ,1967 ,Davis :עמ'
.234-213
34
טל טובי
מצבא היבשה ,שלט בתחום ההפצצות האסטרטגיות ,הן על גרמניה והן על יפן.
התפיסות שהושרשו במהלך המלחמה הועברו למפקדים של היום ,אשר חלקם עדיין
שירת תחת הגנרלים המעוטרים של מלחמת העולם השנייה .המלחמות בקוריאה
ובוויטנאם זעזעו את התרבות הזרועית ,אך לא הביאו לקריסתה .למעשה ,במהלך כל
המלחמה הקרה ,התמקדו הזרועות הצבאיות בהשגת שליטה צבאית בשדה הקרב
העתידי ,כפי שהיה במלחמת העולם השנייה .הצבא בנה את עצמו לקראת ניצחון מכריע
ביבשה ,הצי להשגת שליטה באוקיינוסים ,וחיל האוויר להשגת שליטה אווירית מעל
לשדה הקרב -ברמה הטקטית וגם בממד האסטרטגי ,קרי השמדת המטרות
האסטרטגיות של האויב בעומק השטח .תרבות זו הביאה לתחרות בין הזרועות בנושאי
תקציב ,מחקר ופיתוח והצטיידות .תחרות זו יצרה גם תורות לחימה נפרדות ואמצעי
לחימה שונים ,תוך שיתוף פעולה מינימאלי .על כן מחייבת ה'שילוביות' חשיבה חדשה
של הפיקוד הבכיר של כל זרוע .חשיבה אודות מקומן של הזרועות ותפקידן ),Strain
.(1993באופן כללי ,ניתן לומר כי בתוך כל זרוע התפתחה ההרגשה כי הזרועות האחרות
פועלות במאמץ לדחוק אותה ואף לבטל את מעמדה העצמאי .אורח חשיבה זה היה
נפוץ ,בעיקר בקרב אנשי הצי ואנשי חיל האוויר ) ,1967 ,Davisע' .(217
לכל זרוע יש הייחוד שלה ,ולפיכך גם התרומה הקריטית )ואולי הבלעדית מבחינתה(
להכרעת המלחמה .יחד עם זאת ,בשנים הראשונות של המלחמה הקרה ,כל זרוע צריכה
הייתה להצדיק את עצם קיומה ולהוכיח כי היא עדיין רלוונטית בעידן הגרעיני .מצב
דומה מתקיים גם בעידן שלאחר המלחמה הקרה .למרות הנחיות הדרגים הבכירים
ביותר במערכת הצבאית האמריקנית ,קיים ויכוח אודות עצם חיוניותה של 'השילוביות
הבין זרועית' .אין ספק שמטרת המערכת הצבאית ,על כל זרועותיה ,היא להגביר את
היעילות הקרבית של הצבא האמריקני באמצעות ה'שילוביות' 25,אך ישנו ויכוח ,האם
ה'שילוביות' אכן תשיג את היעילות המצופה .הטוענים נגד ה'שילוביות' גורסים ,כי אם
ברצונה של ארצות הברית להשיג את מלוא התפוקה המבצעית מהכוחות הלוחמים,
האסטרטגים בפנטגון ומפקדי הזירות צריכים להכניס למערכה את הכוח המתאים
ביותר למשימה מסוימת .לדוגמה ,אם יש צורך בהפצצה אסטרטגית ,יש לשלוח את חיל
25
עמדה התומכת בשילוביות ראו אצל ,1995 ,Armstrong :עמ' .37-36הטענה המרכזית
בבסיס מאמר קצר זה היא כי שיתוף הפעולה הבין זרועי ,במהלך מלחמת העולם השנייה,
הייתה מהגורמים המכריעים במלחמה ,לפחות בזירה האירופאית.
35
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
האוויר ולא את הכוח האווירי של הצי או של המארינס ) ,1994-1993 ,Owensעמ' .(8-7
מאבקים אלו הקהו מאוד את המאמץ ליצור שיתוף פעולה בין זרועי בארצות הברית.
26
כיצד בא הדבר לידי ביטוי בזרועות?
צבא היבשה
לצבא יש היכולת לנהל מלחמה יבשתית בקנה מידה גדול ,כיוון שהוא בעל מסות שריון,
ארטילריה וחיל רגלים ,וכן בעל יכולת לוגיסטית לתמוך במבצעים מכריעים בקנה מידה
גדול .לפיכך הצבא רואה את עצמו כזרוע היחידה ,היכולה לכבוש את שטחי האויב
ולהחזיקם; אך יש לו טיעון כבד משקל נוסף .השימוש בצבא ,מבחינת רשויות הביטחון
הלאומיות ,הינו בדרך כלל הפתרון הקונבנציונאלי האחרון העומד לרשות הממשל .לכן
כשנשלח הצבא לזירת לחימה ,סימן הדבר למצב חמור ולעיתים אף נואש .במלחמת
קוריאה לא הצליחו כוחות האוויר לבלום את המתקפה הצפון קוריאנית ,ובראשית
מלחמת ויטנאם לא עצרו הפעולות האוויריות את המשך מלחמת הגרילה בדרום
ויטנאם .גם במלחמת המפרץ ,לצד בניית הכוח האווירי ,נבנו שני קורפוסים של הצבא
לקראת הכרעה קרקעית .המערכה האווירית בקוסובו נמשכה ,עד שנאטו איימה
בשימוש בתמרון יבשתי אם הכוחות היוגוסלביים לא ייסוגו מהאזור .זו הייתה טענתו
של הצבא בעידן המלחמה הגרעינית .תורת הלחימה של נאטו גרסה ,כי רק אם הכוחות
הקונבנציונאליים ייכשלו בבלימת ברית המועצות ובהדיפתה ייעשה שימוש בנשק
גרעיני.
המדיניות הצבאית המסורתית של ארצות הברית בתחום הגיוס הביאה לכך שלאחר
מלחמת העולם השנייה שוחררו מיליוני החיילים ששירתו במלחמה 27.הצבא הוקטן גם
כיוון שארצות הברית סמכה על המונופול הגרעיני שלה ועל שיפורים טכנולוגיים
שהגבירו את כוח האש הקונבנציונאלי ) ,1989 ,Center of Military Historyעמ'
.(540-539מדיניות זו עמדה בבסיס 'התגמול המסיבי' )' ('Massive Retaliationשל
26
27
סקירה על ההתפתחויות הארגוניות בשנים 1950 -1945ראו אצל ,1994 ,Newell :ע' .1241
בסיומה של המלחמה שירתו כשמונה מיליון חיילים .ב 1950 -צנח מספר זה לכ 590 -אלף
חיילים ועשר דיוויזיות בלבד ) ,1961 ,Huntingtonעמ' .(36-35
36
טל טובי
ממשל אייזנהאואר ,אשר קבע כי על כל איום קומוניסטי תגיב ארצות הברית במלוא
עוצמתה הצבאית ,קרי בשימוש בנשק גרעיני ) ,1991 ,Youngע' .(294
שנות ה 50-מציינות גם את תחילת החשיבה הצבאית העוסקת במהות התורתית,
האסטרטגית והאופרטיבית של המלחמה המוגבלת ) ,(Limited Warכפי שהציגה
המלחמה בקוריאה .באווירה זו ,התמקד הצבא בהצדקת קיומו ככוח קונבנציונאלי
בעידן של מלחמה גרעינית .אחת הדרכים לכך הייתה הצטיידות בנשק גרעיני טקטי
לכוחות הלוחמים :טילים לטווח קצר ,מוקשים ואף פגזי ארטילריה .המלחמה
בקוריאה עזרה לצבא להראות כי כוח לוחם קונבנציונאלי עדיין רלוונטי ,גם אם אופייה
של המלחמה השתנה .המגמות ששלטו בתקופת ממשל אייזנהאואר השתנו רק בממשל
קנדי ) ,(Kennedyאשר החל להגדיל מחדש את הכוח הקונבנציונאלי של ארצות הברית
במסגרת מדיניות 'המענה הגמיש' )' .('Flexible Responseהנחת היסוד ,שעמדה בבסיס
דוקטרינה זו ,הייתה כי לכל איום יש לפתח את המענה הצבאי המתאים לו ,ואין ספק
כי לא ניתן להפעיל עוצמה גרעינית במקרה של מלחמת גרילה -סוג של עימות ,שהיה
נפוץ בתקופת ממשל קנדי.
חיל האוויר
השגת שליטה אווירית וביצוע הפצצות אסטרטגיות )קונבנציונאליות וגרעיניות(
מוגדרים בלעדית בתחום האחריות של חיל האוויר .בתקופת המלחמה הקרה טענו
קציני האוויריה ,כי חיל האוויר מסוגל לפגוע הן בעורף האויב והן בקווי התקשורת שלו,
דבר שימנע מהעתודות ומהלוגיסטיקה להגיע אל קווי החזית .לטענת חיל האוויר,
צורות פעולה אלה מהוות מכשיר יעיל להכרעה ,אשר אינו תלוי בפעולות שאר הזרועות.
משימת הליבה של חיל האוויר היא ביצוע מתקפות אוויריות רחבות היקף והריסת
מטרות אסטרטגיות של האויב .רק לחיל האוויר יש יכולות פיקוד ושליטה מוטסות,
מפציצים ארוכי טווח
28
28
ויכולת תדלוק אווירית ,שיוציאו אל הפועל מתקפות
טווח הטיסה של המפציץ ,B-52ללא תדלוק ,הוא 14אלף ק"מ; טווח ה B-1-הוא כ 12 -אלף
ק"מ; טווח ה B-2-הוא למעלה מ 11 -אלף ק"מ .ראו ,1999 ,Rendall :עמ' .81 ,37 ,29
37
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
אסטרטגיות בהיקף רחב.
29
יכולתו לפעול בצורה עצמאית הביאה את חיל האוויר
להאמין ,כי הכוח האווירי הינו מכשיר מכריע במלחמה המודרנית .תפיסתו של חיל
האוויר היא הרדיקאלית ביותר ונעוצה בהוויה תרבותית.
30
אידיאולוגיה זו התגבשה במהלך השנים בה נאבק חיל האוויר לקבלת מעמד עצמאי,
כזרוע נפרדת .הפיכתה של ההפצצה האסטרטגית לצורת לחימה חשובה במהלך מלחמת
העולם השנייה ולצורת הלחימה העיקרית בשנים הראשונות של המלחמה הקרה,
הדגישו את הצורך במתן מעמד עצמאי לזרוע אווירית .ב ,1947-זכה חיל האוויר
לעצמאות ארגונית ,כחלק מתהליך מקיף של ארגון מחדש של מערכת ההגנה
האמריקנית .תהליך שהביא לעצמאות תורתית של חיל האוויר .עם פרסום ספרו של
דואה ) ,(1922 ,Douhetשליטה באוויר ) ,(Il Domino dell’Ariaהחל ויכוח על מקומו
של הכוח האווירי ,שיכול להכריע לבדו עימות צבאי .הוויכוח עדיין לא הסתיים ואף
התפתח ,בעקבות המערכות האוויריות בוויטנאם ) ,(1965-1972בעיראק ),(1991
בקוסובו ) (1999ובאפגניסטן ).(2001
הצי
משימתו העיקרית של הצי היא לשלוט בים ) .(Commad of the Seaרק לצי יש אוניות
שטח ,צוללות וכוחות אוויר היכולים לתמוך במבצעים התקפיים מהים ,סמוך לחופי
האויב .גם מטווח רחוק יותר יכול הצי לשלוט ,בעזרת טילי שיוט המשוגרים מאוניות
שטח ומצוללות ) ,1994 ,Bearע' .(275מבחינתו של הצי ,שליטה בימים היא תנאי
מוקדם וקריטי לניצחון במערכה כולה.
29
30
במלחמת המפרץ ביצעה ארצות הברית 101,872גיחות מכל הסוגים .חיל האוויר ביצע 69,406
גיחות ,כלומר 68.1% ,מכלל הגיחות היו של חיל האוויר )קיני וכהן ,2000 ,עמ' ,203-202
טבלה מס' .(5מעניין לציין ,כי בחלוקה לפי אופי הגיחות מוביל חיל האוויר באופן בולט ,בכל
הקשור למשימות אסטרטגיות .לעומת זאת הוא נמצא בנחיתות בהקשר המשימות
הטקטיות ,כדוגמת סיוע אווירי קרוב לכוחות היבשה.
ב 1974 -נערך משאל בקרב הקצונה האמריקנית והתברר כי קצינים בזרועות היבשה והים
תמכו ב'דטאנט' )תהליך ההפשרה עם ברית המועצות( ,ואילו קציני חיל האוויר לא תמכו בו
)בטס ,1981 ,ע' .(141
38
טל טובי
מלחמת קוריאה הוכיחה כי לא אבד הכלח על צי אוניות השטח בכלל ועל נושאות
המטוסים בפרט .נושאות המטוסים האמריקניות ,ששייטו במערב האוקיינוס השקט,
היו הראשונות להגיב על מתקפת הפתע הצפון קוריאנית .הצי האמריקני שלט שליטה
מוחלטת במרחב הימי והאווירי סביב חצי האי הקוריאני ,עד לביסוס השליטה ביבשה.
הצי הצפון קוריאני נוטרל בשלבים הראשונים של המלחמה ,ואילו הצי הסיני מעולם
לא היווה איום מעשי ) ,1994 ,Bearעמ' .(331-321במהלך שנות ה ,50-כללו משימות
הצי האמריקני במערב האוקיינוס השקט גם הפגנת כוח במיצרי פורמוזה ,על מנת
למנוע מסין לפלוש לטאיוון; וכן מעקב אחר צי הצוללות הרוסי ,שנמצא
בוולאדיווסטוק .נוכחות נושאות המטוסים של הצי השביעי באזור מיצרי פורמוזה
הייתה חיונית ומנעה הידרדרות לכלל מלחמה בין טאיוון וסין ) ,1994 ,Dunbabinעמ'
,1990 ,Brogan ;141-139עמ' ,1994 ,Bartlett ;170-169עמ' ,323-321עמ' .(327-326
נוכחות זו נשמרת עד עצם היום הזה ,ומדגימה כיצד עצם הימצאותה של נושאת
מטוסים באזור חיכוך מונע עימות רחב היקף .בשיאו של המשבר השני בין שתי
המדינות הסיניות ,באוגוסט ,1958נמצאו שש נושאות מטוסים באזור .ארצות הברית
שלחה את נושאות המטוסים שלה כמעט לכל אזור בעולם ,בו נשקף איום לאינטרסים
או לביטחונה הלאומי :מזרח הים התיכון ,אמריקה הלטינית ,אפריקה ומזרח אסיה.
הדוגמאות הן רבות ,ולמעשה כל דוגמה נוספת רק תחזק את הטענה אודות תפקידה
המכריע של נושאת המטוסים ,לפי התפיסה האמריקנית.
31
למרות עצמאותו ההיסטורית ,נאלץ גם הצי להצדיק את הרלוונטיות שלו בעידן הנשק
הגרעיני .הגורם העיקרי לכך היה ,שהאויבת הבלעדית של ארצות הברית הייתה ברית
המועצות .האוריינטציה האסטרטגית הבסיסית של ברית המועצות הייתה בתחילה
יבשתית ,ללא צי בעל יכולות התקפיות וכתוצאה מכך נראה כי הצי האמריקני נשאר
31
דעה מנוגדת מציג ,(1990) Isenbergהטוען כי אל לה לארצות הברית לבנות את המדיניות
האסטרטגית שלה סביב נושאת המטוסים וקבוצת הקרב שלה .מקריאת המאמר ברור כי
המחבר בודק את יעילותה של נושאת המטוסים אל מול האיום שעדיין נשקף מצידה של
ברית המועצות .האירועים של שנות ה 90 -וראשית המאה ה 21 -מוכיחים כי נושאת
המטוסים נשארה פלטפורמת לחימה חשובה ,שהופעלה בשורה של עימותים במהלך שנות
ה 90-וראשית המאה ה .21-יתר על כן ,מסיומה של מלחמת העולם השנייה ועד מלחמתה של
ארצות הברית באפגניסטן לא ידוע על נושאת מטוסים שהותקפה ,גם במלחמות בעימות
בינוני )קוריאה ומלחמת המפרץ(.
39
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
ללא משימה אסטרטגית ) ,1994 ,Bearע' .(275עמדתו של הצי הוצגה דרך ויכוחים על
עיצוב אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארצות הברית ,במיוחד עם חיל האוויר .מהות
הוויכוח הייתה בהקשר של דרכי הפעלת הכוח הימי במתווה של מלחמה קונבנציונאלית
ובתרחיש של מלחמה גרעינית .החשיבה הצבאית של הצי הסתמכה על הגותו של מהן,
שהסבירה מדוע השליטה בים חשובה לשמירת ביטחונה הלאומי של ארצות הברית.
הצי ,לפיכך ,נתפס כקו ההגנה הראשון של ארצות הברית )(First Line of Defense
ומשימתו העיקרית הייתה למנוע מתקפה על ארצות הברית .תפיסה זו הייתה התקפית
ולא הגנתית :לא לקדם פני התקפה ,אלא להשמיד כל אויב פוטנציאלי סמוך לבסיסיו
של האויב .לקחי מתקפת הפתע על פרל הרבור ,ניהולה ומהלכה של המערכה באוקיינוס
השקט והפיתוחים הטכנולוגיים שלאחר המלחמה הביאו לכך שארצות הברית מצאה
עצמה מאוימת על ידי מפציצים ארוכי טווח ,ובשלהי שנות ה 50-גם על ידי טילים
בליסטיים בין-יבשתיים ).(ICBM - Inter-Continental Ballistic Missile
בשלהי שנות ה 50-פחתה ,כביכול ,ההצדקה להמשך אחזקת כוח נושאת מטוסים.
הייתה זו תגובה להתפתחויות הקשורות לנשק הגרעיני ,עם פיתוח הטילים הבליסטיים
הבין -יבשתיים .שיגור הטילים הבליסטיים היה באחריותו של חיל האוויר ,ואילו הצי
הגיב בפיתוח טילי ה'פולאריס' וצייד בהן את הצוללות שלו 32.לכאורה ,נראה היה כי
נושאת המטוסים איבדה את בכורתה לצוללות הגרעיניות מטיפוס 'נאוטילוס' שצוידו
בטילי הפולאריס ,אך מהלכה של המלחמה הקרה הוכיח את ההיפך .ארצות הברית
זיהתה את מלחמות הדה-קולוניזציה ברחבי העולם השלישי כמונחות אידיאולוגית על
ידי ברית המועצות ,אשר ליבתה אותן בעזרת סיוע צבאי וכלכלי .ברית המועצות
הצליחה להרחיב את תחומי השפעתה גם מבלי להיות מעורבת באופן ישיר במלחמה זו
או אחרת .תגובת ארצות הברית הייתה צבאית ,בדרך כלל ,כשהצי מספק את נקודת
המשען העיקרית לפעילות המבצעית ) ,1998 ,Friedmanע' .(26מלחמות הגרילה
בהשראה קומוניסטית )לפי התפיסה האמריקנית( ,שאיימו על היציבות הפוליטית
במקומות רבים בעולם ,חיזקו את הצורך בכוחות צבאיים קלים וניידים .נושאת
המטוסים הייתה הפתרון המבצעי האידיאלי לכך וכלי השרת העיקרי לביצוע מדיניות
32
על טיל הפולאריס ועל התחרות בין הצי ובין חיל האוויר ראו אצל ,1993 ,Isenberg :עמ'
.687-668
40
טל טובי
הבלימה ,לכן עלתה חשיבותה .כוח אווירי אמריקני יכול היה להימצא סמוך למוקדי
איום פוטנציאליים מבלי להפר את ריבונות המדינה .מטוסי נושאות המטוסים לא
זקוקים לבסיסים קבועים ביבשה .הם יכולים להנחית מכת פתע על שדות התעופה של
האויב ועל מטרות אסטרטגיות אחרות או ,לחילופין ,להפיל כל מפציץ העושה דרכו
לארצות הברית ) ,1989 ,Builderעמ' .(75-74
33
עיצוב אסטרטגיה זו נתן לצי את
ההצדקה להמשך החזקת צי נושאות המטוסים .הזרוע האווירית של הצי לא סבלה
מהבעיות שבהן נתקל חיל האוויר האסטרטגי ,שהיה חייב בסיסים יבשתיים קבועים.
הכרח זה חייב תמרונים דיפלומטיים מורכבים מול חברות ברית נאטו ועם בעלות ברית
אחרות ) ,1999 ,Millerע' .(196
34
המארינס
גם למארינס ,כזרוע צבאית ,תרבות אופרטיבית משלו .ייחודו של המארינס הוא
ביכולתו לבצע מתקפות אמפיביות ולאפשר נוכחות קדומנית בכל זירה נתונה .בזמן
מלחמה יחידות המארינס נלחמו )ונלחמות( לצידן של יחידות הצבא .רק למארינס יש
כוחות משימה אוויר-יבשה אורגניות ,והקורפוס שלו מאומן ומצויד במיוחד לביצוע
מבצעי תקיפה מאוניות לחוף ) .(Ship to Shore Operationsלפיכך המארינס מגדיר את
עצמו כזרוע משולבת מעצם הוויתה ,המפעילה כוחות אוויר ,קרקע וים .התמחות
המארינס במבצעים אמפיביים מביאה את הקורפוס להבנת חשיבות ה'שילוביות' .וזאת
מכיוון שהוא חייב לסמוך על הצי שיוביל אותו לנקודות ההחפה ,וכן יסייע בכוח אש
ובסיוע אווירי מנושאות המטוסים .הוא אמור לסמוך גם על הצבא ,שיתגבר אותו
ויסייע בהיבטים הלוגיסטיים ) ,1994 ,Newellע' .(1206
33
34
על נושאת מטוסים אמריקנית מוצבים כ 85 -מטוסים מסוגים שונים ,כששני שליש מהם הם
מטוסי קרב והפצצה ).(F-14; F/A-18
כך ,למשל ,הייתה פתיחת המערכה באפגניסטן ) .(2001לארצות הברית לא היו בסיסים
יבשתיים מהם הייתה יכולה להנחית מתקפות אוויריות .במתקפות הראשונות השתתפו
אומנם מפציצים שבסיסם בארצות הברית ) (B-2; B-1Bאו באי דייגו גרסייה ) ,(B-52אך על
מנת לשמור על המשכיות ורציפות השתמשו במתקפות הראשונות גם במטוסי נושאות
המטוסים ) ,1999 ,Millerע' .(196
41
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
למרות שהמארינס היה תמיד זרוע עצמאית ,הוא היה חייב להגן על מעמדו לאחר
מלחמת העולם השנייה ,אף יותר מאשר שאר הזרועות .הקיצוצים בכוח אדם לא פסחו
גם על המארינס לאחר המלחמה .מכוח של כמעט חצי מליון חיילים בסוף המלחמה,
הצטמצם כוחו של המארינס לכ 155-אלף חיילים ,תוך שנה .יתכן כי המארינס היה
הזרוע היחידה שניצלה בוויכוחים את מאפייניה התרבותיים הייחודיים ואת ההילה
הרומנטית האופפת את הקשיחות והעליונות המסורתית של חיל זה .הילה המסתכמת
בסיסמתם "") "Semper Fidelisלנצח נאמן"(.
ג'יימס פורסטל ) (Forrestalולואיס ג'ונסון ) ,(Johnsonשני מזכירי ההגנה הראשונים
לאחר פרסום ה ,'National Security Act' -פגעו קשות בקורפוס .ב 1949-מנה
המארינס שמונה גדודים בלבד .פיקוד המארינס לא הוזמן לדיונים בין ראשי הזרועות
והדרגים הפוליטיים .הדיון הפוסט מלחמתי החשוב ביותר נערך במרץ ,1948ובו דנו
במבנה ובמשימות הכוחות המזוינים של ארצות הברית .לדיון הוזמנו ראשי המטות של
הצבא ,של הצי ושל חיל האוויר שאך זה הוקם .מפקד המארינס לא הוזמן ,בטענה
שהוא מיוצג על ידי הצי .כדי להצדיק את הישרדותו ,מול בכירי הצבא והפוליטיקאים,
היה צורך להדגיש את היוקרה המסורתית של החיל ולא את הייחוד המבצעי .זאת כיוון
שבמהלך מלחמת העולם השנייה פיתח גם צבא היבשה יכולות אמפיביות )בטס,1981 ,
עמ' ,1998 ,Simmons ;143-141עמ' 35.(192-191המארינס הפעיל לובי פוליטי וחברתי
אינטנסיבי ,אשר בסופו של תהליך הביא לכך שהמארינס הגיעו למעמד כמעט שווה
למעמדן של שאר הזרועות במטות המשולבים .התוצאה השנייה הייתה קיבוע המארינס
כזרוע עצמאית.
במהלך המלחמות בקוריאה ובוויטנאם התבטא חוסר ה'שילוביות' בהגדרת זירות
פעולות נפרדות לזרועות .יחד עם זאת ניתן למצוא מעין 'שילוביות' מוגבלת ,ברמה
הטקטית ,בין המארינס והצבא בלבד ) ,1993 ,Beaumontעמ' .(150-148
35
בזירה האירופאית נערכו כמה נחיתות אמפיביות ,כשהגדולה ביניהן הייתה הנחיתה
בנורמנדי .בזירה זו לא נמצאו כלל כוחות מארינס .כמו כן ,פיתח הצבא תורת לחימה
למבצעים אמפיביים ללא לימוד לקחים והפקתם מניסיונו של המארינס בזירת האוקיינוס
השקט .יחד עם זאת ,יש לציין ,כי הצבא השתתף בנחיתות אמפיביות גם בזירת האוקיינוס
השקט ומבצעים אלה לא היו נחלתן הבלעדית של כוחות המארינס.
42
טל טובי
במלחמת ויטנאם הוגדרו אזורי הפצצה שונים לכל אחד מחילות האוויר של הזרועות.
בדרך כלל סייעה הזרוע האווירית של המארינס ליחידות הקרקע של הקורפוס ,וכך גם
חיל האוויר של הצבא .במהלך ההפצצות האסטרטגיות ,חולקה צפון ויטנאם לאזורים,
כשלחיל האוויר של הצי ולחיל האוויר האסטרטגי גזרות אחריות שונות .למעשה ,הגנרל
ווסטמורלנד ) ,(Westmorelandמפקד הכוחות האמריקניים בדרום ויטנאם ,לא היה
מפקד זירה; כפי שהיו הגנרלים פרשינג ) (Pershingבמלחמת העולם הראשונה ,נימיץ,
מקארתור ואייזנהאואר במלחמת העולם השנייה ,ושוב מקארתור וריג'ווי )(Ridgway
במלחמת קוריאה .בווייטנאם ,לא הוכפפו כוחות הצי והאוויר לפיקודו של ווסטמורלנד.
הוא ניהל רק את המבצעים היבשתיים בדרום ויטנאם ולא היה שותף למבצעים
הצבאיים ,הגלויים והחשאיים ,בצפון ויטנאם ) ,2002 ,Williamsonע' .(36
שיתוף הפעולה הבין זרועי בצבא האמריקני הגיע לשפל המדרגה לאחר ויטנאם .כלל
הזרועות סבלו מבעיות משמעת חמורות כמו שימוש בסמים ומלחמת כנופיות בבסיסים
הצבאיים .הצבא סבל מדימוי נמוך בחברה האמריקנית ,דבר שהוביל גם לפגיעה
תקציבית .בגלל כל אלה ,התמקדה כל זרוע בניסיון לשקם את עצמה ככוח לוחם ,ואין
זה מפתיע ששיתוף הפעולה הבין זרועי לא זכה לעדיפות מחשבתית ,תורתית או מעשית.
אך דווקא הסתגרות זו הביאה לצמיחת ה'שילוביות' .הצבא האמריקני החל בחשיבה
צבאית ,אשר כוונתה הייתה לפתח תורת לחימה .בעזרתה אמורים היו הכוחות
האמריקניים ,במסגרת נאטו ,לעמוד מול כוחות ברית וורשה ,וזאת מבלי להשתמש
בנשק גרעיני .תהליך חשיבה זה החל בשלהי מלחמת ויטנאם ואת סופו ניתן למצוא
במהדורת 1993של ה 'Field Manual 100-5 Operations' -של הצבא האמריקני.
מ 1993 -ואילך ,מתמקדים הכוחות המזוינים של ארצות הברית בשדרוג יכולות
הלחימה בכל הקשור ל'שילוביות בין זרועית'.
43
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
החשיבה הצבאית האמריקנית לאחר ויטנאם
מבחינה צבאית ,לא הובסה ארצות הברית בשדות האורז ובג'ונגלים של ויטנאם ,משום
שההחלטה לסגת הייתה החלטה פוליטית ,שלא נבעה ממציאות אופרטיבית לרעת
האמריקנים .לארצות הברית לא הייתה דיאן ביאן פו ,והצבא הקומוניסטי מעולם לא
הצליח להנחיל תבוסה לצבאה .יתר על כן ,בעקבות מתקפת טט )ינואר-אפריל (1968
ספג הוויטקונג מכה אנושה שממנה לא התאושש ,ולאחר המתקפה חדל כמעט
מלהתקיים ככוח צבאי .עוצמת האש האמריקנית מנעה מצבא צפון ויטנאם לכבוש את
הדרום ,כל עוד נמצאו כוחות אמריקניים בדרום ויטנאם; למרות זאת הצבא האמריקני
סבל מכל התסמונות של צבא מפסיד ,והדבר השתקף בתהליכי הפקת הלקחים.
הקצונה ,שחזרה מוויטנאם ,הבינה כי הצבא האמריקני חייב לעבור רפורמה מרחיקת
לכת .קצונה זו ,ובעיקר הקצונה הזוטרה ,גילתה פתיחות לרעיונות חדשים ,תוך כדי
ניסיון ללמוד על אויבי העבר וההווה וניסיון להגדיר מי הם האויבים המשוערים של
העתיד .המטרה הייתה להפיק כל לקח אפשרי .המלחמה בוויטנאם פגעה בלגיטימיות
הפיקודית של הקצונה הבכירה .כל רעיון שהועלה בקרב קצונה זו הועמד בסימן שאלה,
היה נושא לוויכוחים ,ולא אומץ ללא עוררין גם אם הגיע מסמכות פיקודית עליונה.
עובדה פוליטית נוספת אפשרה לצבא האמריקני להסתגר בתוך עצמו ולהיבנות מחדש.
עם כניסתו של ריצ'רד ניקסון ) (Nixonלבית הלבן ) (1969פרסם הנשיא החדש מהות
גיאו-פוליטית חדשה ,שעמדה בבסיס מדיניות החוץ האמריקנית עד ראשית שנות ה80-
– 'דוקטרינת ניקסון' .בדוקטרינה זו קבעה ארצות הברית ,כי היא תשלח סיוע צבאי
וכלכלי לבעלות בריתה באם אלה יעמדו מול סכנה צבאית ,פנימית או חיצונית ,אך לא
תשלח את צבאה .מעורבות צבאית אמריקנית ישירה תהיה רק אם בסכסוך תהיה
מעורבת מדינה בעלת נשק גרעיני ,כשהכוונה הייתה לברית המועצות ),1986 ,Combs
עמ' .(407-406מדיניות ניאו-בדלנית זו פישטה את משימות הצבא במובן אחד :חוסר
סבירות שארצות הברית תצא למלחמה נוספת ,אלא במקרה של מתקפה סובייטית
לעבר מערב אירופה .לפיכך יכול היה הצבא למקד עצמו לקראת עימות כולל עם ברית
וורשה באירופה )סויין ,2000 ,ע' .(6
44
טל טובי
בעשור השנים בו הייתה ארצות הברית מעורבת בוויטנאם וספגה תבוסה מדינית,
הגדילה ברית המועצות את כוחה המשוריין ושיפרה את מערכות הנשק שלה ,במקביל
לחידוש הדוקטרינה .הגידול העצום של הצבאות הקונבנציונאליים של ברית וורשה
והעדיפות המכרעת שלהם בשריון ,בארטילריה ובכוח אדם העמידו את מעצבי תוכניות
המלחמה ,בנאטו בכלל ובארצות הברית בפרט ,בפני מלכוד .הדוקטרינה המערבית
גרסה כי על כוחות נאטו לנסות ולבלום את כוחות ברית ורשה ואחר כך לצאת
למתקפה .באם הבלימה הקונבנציונאלית תיכשל ,יש להשתמש בנשק גרעיני טקטי.
ברור היה כי שימוש בנשק גרעיני יביא להרס מערב גרמניה ,ובהכרח ,להסלמת
המלחמה ולהרס הדדי .האסטרטגיה האמריקנית המסורתית ,קרי השמדה
) ,(Annihilationהמבוססת על התשה באמצעות עוצמת אש ,לא הייתה רלוונטית מול
אויב שנהנה מעדיפות בכוח אדם ובציוד 36.מציאת הפתרון חייב פיתוח מחשבה מקורית
ושינוי הפרדיגמה של נאטו בהקשר של המחשבה הצבאית.
במהלך תקופת כהונתו של גנרל קרייטון אברהמס ) ,(Abramsכראש מטה הצבא
) ,(1974-1972החלו לנבוט הזרעים לתהליך 'השילוביות הבין זרועית' .אברהמס החל
ברפורמות במספר תחומים :כוח אדם ,תורת לחימה והצטיידות באמצעי לחימה
חדשים 37.כאן ייבחן רק ההיבט התורתי ,מכיוון שנושא ה'שילוביות' קשור בעיצוב
תורת לחימה חדשה לצבא האמריקני .הקריירה של אברהמס נקטעה באיבה ,אך
הרפורמות בהן החל נמשכו ביתר שאת בתקופת כהונתו של מחליפו ,גנרל פרד ווינד
).(Weyand
36
37
אסטרטגיית ההתשה היא בסיס תורת הלחימה של ארצות הברית כבר מימי המלחמה נגד
מקסיקו ) .(1848-1846היא באה לידי ביטוי במיוחד במלחמת האזרחים ובמלחמות שניהלה
ארצות הברית במהלך המאה ה .20 -במלחמת קוריאה כונתה האסטרטגיה של מפקדי
הכוחות האמריקניים ,הגנרלים ריג'וויי ומחליפו קלארק ,בשם "מטחנת הבשר" ) Meat
:(Grinderשם לעוצמת האש של ארצות הברית באוויר וביבשה ,אל מול מתקפות גלי האדם
של הסינים .אף שיש כאלה הטוענים ,כי מלחמת המפרץ הראשונה הייתה מהפכה צבאית
בדרך ניהולה ,הרי שמבחינה אחת לא היה בעיצוב האסטרטגיה של גנרל שוורצקופף שום
שינוי :חמישה שבועות כתשו כוחות האוויר של הקואליציה את הכוחות העיראקיים
במתכונת של מלחמת השמדה אסטרטגית .ההשמדה מסתמכת על משאביה הבלתי מוגבלים
באמצעי הלחימה של ארצות הברית מול אויבים הנחותים ממנה .לעומת זאת לאחר מלחמת
העולם השנייה התמודדה ארצות הברית מול ברית המועצות ,אשר גם לה היו משאבים בלתי
מוגבלים ) ,1994 ,Paschallעמ' .(109-108
להערכת פעולותיו של אברהמס כראש מטה הצבא ראו אצל ,1986 ,Summers :עמ' .362-261
45
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
בסוף שנות ה 70-ובראשית שנות ה 80-התרחשו מספר אירועים נוספים ,מלבד טראומת
ויטנאם ,אשר השפיעו על הרפורמות הצבאיות של ארצות הברית .מבין האירועים יש
להזכיר במיוחד את המהפכה האסלאמית באיראן ,הפלישה הסובייטית לאפגניסטן
ומלחמת אירן-עיראק .אירועים אלה ,בדומה לאירועים שהתרחשו במזרח אסיה
בראשית המלחמה הקרה ,הביאו להכרה כי זירת המלחמה הקרה לא בהכרח תהיה
באירופה .אחת הטלטלות החמורות שעבר הצבא האמריקני היה ניסיון הנפל לחילוץ
בני הערובה האמריקניים מטהרן ב.('Operation Eagle Claw' / 'Desert 1') 1980-
הייתה זו נקודת השפל הבולטת ביותר ברמת המוכנות של הצבא האמריקני ,מאז
מלחמת ויטנאם ,ומקבלי ההחלטות בקונגרס ובציבור החליטו לפעול בהחלטיות על
מנת למנוע מהצבא להתרסק .עוד קודם למבצע כבר היה הצבא האמריקני בעיצומו של
תהליך חשיבה אינטנסיבי והחלטת הקונגרס הגיעה אחר כך.
שינויים תורתיים
לקחי מלחמת יום כיפור ,ובמיוחד לימוד לקחי הלחימה בגזרה הדרומית ברמת הגולן,
תרמו רבות לעיצוב הדוקטרינה העתידית של הצבא האמריקני 38.מלחמת יום כיפור
הייתה עימות רחב היקף בין שלושה צבאות המצוידים בנשק מודרני ,כמו זה שנמצא
בשימוש הן בידיהם של כוחות ברית נאטו והן בידי כוחות ברית ורשה .נוה טוען כי
הניסיון הישראלי במלחמת יום כיפור ,אשר נתפס על ידי האמריקנים כמופת ללוחמה
מודרנית ולמבצעי שריון ,רק פגם ביכולתם לחקור את האופי המערכתי של הלוחמה
המודרנית ) ,2001ע' .(208לדעתי ,טענה זו שגויה ,כיוון שהמלחמה הביאה את מפקדי
הצבא האמריקניים להכרה ,כי אין להתעלם מהצורך לשנות את מבנהו הארגוני
והתורתי של הצבא האמריקני .כמו כן ,למרות שבתחילה ניסו קבוצות החשיבה
האמריקניות למצוא פתרונות טכנו-טקטיים לחזית האירופאית בהסתמך על לקחי
המלחמה ,הרי שבסופו של דבר החשיבה התורתית ,סביב המלחמה וסביב הרעיונות
שגובשו ופותחו ,עודדה את תורת הקרב היבשתי המשולב ) ,1985 ,Holderעמ' ;52-50
,1986 ,Romjueעמ' .(55-52
38
על מלחמת יום כיפור כמלחמה המודרנית הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה ,ראו אצל:
,1975 ,Van Creveldעמ' .xi-vii
46
טל טובי
בשנים שלאחר מלחמת יום כיפור נשלחו קציני שריון אמריקניים לבחון וללמוד את
לקחי המלחמה .בין הקצינים היה גנרל דון סטארי ) ,(Starryשב 1976-מונה למפקד
הקורפוס ה 5 -במערב גרמניה .קורפוס זה הוצב בנקודה הפגיעה ביותר באירופה ,ליד
העיר הגרמנית קסל ,שם היה המקום הסביר ביותר שהסובייטים יפתחו במלחמה
)'פרצת פולדה'( .סטארי ניסה להבין כיצד נכשלו הסורים בכיבוש רמת הגולן ,במיוחד
בגזרה הדרומית; למרות שהיו מצוידים במיטב אמצעי הלחימה הסובייטיים ,נהנו
מעדיפות מספרית באמצעי לחימה ובכוח אדם ונלחמו לפי הדוקטרינה הרוסית.
למעשה ,ניסה סטארי להשליך את לקחי המלחמה ברמת הגולן על מלחמה אפשרית
במרכז אירופה ) ,1994 ,Newellע' .(1244
בראשית המלחמה נמצאו ברמת הגולן שתי חטיבות שריון :חטיבה 7בצפון וחטיבה 188
בדרום .חטיבה 188הושמדה כיממה לאחר פרוץ הקרבות ,ואילו חטיבה 7הצליחה
לבלום את הסורים בקרב הגנה .עמידתה של חטיבה 7אפשרה לתגבורות מאוגדות לנר
ופלד להגיע לדרום ,וכך ,בעיצומה של מערכת הגנה אסטרטגית ,הנחית צה"ל מתקפה
טקטית על כוחות סוריים ,שנמצאו בעתודה מדרום לקונייטרה .הייתה זו מתקפה
משולבת של שריון וכוח אווירי .הכוחות הסוריים הופתעו ממהלך זה והחלו בנסיגה
כללית מרמת הגולן .תנועת המלקחיים של אוגדת לנר ואוגדת פלד מנעה מכוחות
העתודה הסוריים להגיע לחזית ולפרוץ את קווי ההגנה הישראליים ,שהיו על סף
קריסה )שמשי ,1995 ,עמ' ;208-203הרצוג ,1975 ,עמ' .(123-114
הלקח העיקרי ,אותו הפיקו האמריקנים ,היה כי יחסי הכוחות בפתיחת המלחמה אינם
קובעים את התוצאה הסופית .העובדה שלסורים היו עתודות בעומק לא הועילה להם
כלל .הלקח השני היה שנטילת יוזמה התקפית טקטית ,גם בתנאי נחיתות ,יכולה לזכות
בניצחון ברמה האסטרטגית .מסקנתו העיקרית של סטארי הייתה כי יש לעכב ולשבש
התקדמות מסודרת של דרגי ההמשך הלוחמים וכן את דרגי הלוגיסטיקה ,עמוק בתוך
שטחי האויב.
ב 1973-הוקם ,('Training and Doctrine Command') TRADOCשתפקידו היה
לארגן את מערכת האימונים ,להדריך את כוחות היבשה ,לפתח מודלים ארגוניים
47
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
)ובכלל זה גם מבנה ובניין הכוח( ,להגדיר דרישות לאמצעי לחימה ולפתח תורות לחימה
)סויין ,2000 ,ע' .(4
גנרל דה-פוי ) ,(DePuyמפקדו הראשון של ,TRADOCהסיק שלוש מסקנות עיקריות
מלימוד לקחי מלחמת יום כיפור .שלוש המסקנות הללו חשובות לנושא ה'שילוביות',
כיוון שהן קשורות קשר הדוק לתהליך בניין הכוח:
הראשונה ,כי שדה הקרב הפך לקטלני יותר;
השנייה ,כי הלחימה המודרנית תובעת שיתוף פעולה בין זרועי הדוק יותר;
והשלישית ,כי האימון הטקטי עשוי להוות את הבדל בין הצלחה לכישלון )סויין,2000 ,
עמ' .(9-8
כלומר ,תוצאות המלחמה יהיו תלויות באיכות הלוחמים ולא באיכות אמצעי הלחימה
) ,1986 ,Summersע' .(363
המסקנה השלישית הוסקה ,לאחר שהצבא האמריקני העריך כי מבחינה טכנולוגית
ישנו שוויון וכי לפלטפורמות הלחימה של שני הצדדים יש יכולות דומות .עם מסקנות
אלו החלו דה-פוי ,כמפקד ,TRADOCוסטארי ,כמפקד הקורפוס ה ,5-לבנות תורות
לחימה חדשות שיענו על אופיו החדש של שדה הלחימה )לפי מודל מלחמת יום כיפור(.
כיצד ניתן יהיה לנצח ,או לפחות לבלום ,את הכוחות הסובייטיים באירופה מבלי
להשתמש בנשק אטומי.
ב 1976-פרסם TRADOCדוקטרינה צבאית חדשה בשם 'הגנה פעילה' ) Active
.(Defenseדוקטרינה זו הייתה קלאוזוביציונית באופייה והתבססה על המחשבה
הצבאית הגרמנית ,המקדשת את עקרונות קרב ההגנה .ההגנה הפעילה נוצרה גם לאחר
שבנאטו הבינו את התפיסה המבצעית הסובייטית ,שהתבססה על מערכת מתואמת של
התקפות משוריינות בגלים .תורת לחימה זו גרסה ,כי יש לשמור על הכוח ולתקוף את
האויב בעומק המערכים שלו ,תוך יצירת הפתעה טקטית .המטרה הכללית של 'ההגנה
הפעילה' הייתה לעצור את התקדמות הכוח הסובייטי ,תוך השמדת כוח משוריין רב
ככל האפשר ,על מנת לאפשר לכוח המגן להתארגן לפני שיגיע גל ההתקפה הבא' .ההגנה
הפעילה' ספגה ביקורות נוקבות בצבא האמריקני .העיקרית שבהן טענה כי תורת
לחימה זו היא ,למעשה ,טקטיקה אשר נועדה למנוע מפלה יותר מאשר להשיג ניצחון
והכרעה )סויין ,2000 ,ע' .(17חשיבותן של פיתוח תורת הלחימה של הביקורת שבאה
48
טל טובי
לאחר מכן הייתה ,לדעתי ,בכך שהביאה את הצבא האמריקני לחשיבה מערכתית אודות
דרכים בהן ניתן יהיה לנצח.
אחד האישים החשובים ביותר לפיתוח תורת הלחימה החדשה היה גנרל סטארי ,שהחל
לחשוב על דרכי לחימה חדשות לאחר שקיבל את הפיקוד על הקורפוס ה .5-מול
הקורפוס האמריקני ניצבו ארבע ארמיות שריון של כוחות ברית וורשה ,שהיו ערוכות
בשלושה גלים גדולים .לדעת סטארי ,דוקטרינת ההגנה הפעילה הייתה יכולה לעצור את
גל ההתקפה הראשון ,אך לאמריקניים לא היו די כוחות להמשיך ולנהל קרב בלימה
ואף לצאת למתקפה כנגד שני הגלים הבאים .סטארי הגיע למסקנה כי עליו למצוא דרך
לפגוע בכוחות המשוריינים הנמצאים בעומק ולמנוע מהם הגעה לקו החזית .הוא
המשיך לגבש את רעיונותיו גם לאחר שמונה למפקד ,TRADOCבמהלך 1977
) ,1977 ,Starryעמ' ,1983 ,Starry ;11-2עמ' ,1997 ,Romjue ;27-21ע' .(16
למערכת התורתית-תיאורטית של סטארי נוספו היבטים מעשיים ,עם תחילת פיתוחם
של אמצעי לחימה ופלטפורמות חדשות .הפיתוח וההצטיידות נבעו גם מצורך מבצעי
ומלימוד לקחי מלחמת יום כיפור .שדות הקרב היו רוויים באמצעי לחימה נגד טנקים
ונגד מטוסים ,אשר הקשו על הפעלתם היעילה של כוחות השריון והאוויר של צה"ל .על
פיתוחם של אמצעי לחימה אלה החליט אברהמס ,בשלהי כהונתו כראש מטה הצבא,
ותוכנית הפיתוח כונתה ") "The Big Fiveלמרות שבמסגרתה פותחו שבעה אמצעי
לחימה חדשים ולא חמישה( :טנק מערכה כבד )'M-1
,('Abramsנושא גייסות
משוריינים לחיל הרגלים שילווה את טנקי המערכה )' ,('Bradley M-2/3מסוק קרב
)' ,('Apache AH-64מסוק סער )' ('Blackhawk UH-60וטיל נגד מטוסים
)' .('Patriot HIM-104לרשימה זו יש להוסיף את מטוס התקיפה כ"צייד טנקים"
)ה ('Thunderbolt A-10' -ואת משגר הרקטות ה .MLRS -מגוון אמצעי לחימה זה נתן
לתורת הלחימה החדשה שסטארי החל לגבש את היבטיה המבצעיים.
39
אמצעי לחימה אלה החלו להיקלט בצבא האמריקני במהלך .1982
49
39
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
מניתוח קרבות השריון ברמת הגולן הסיק סטארי מסקנה נוספת :לטענתו ,הסורים
הפסידו בגלל עיקרון האי מוחשיות ,קרי בגלל היעילות הקרבית שאינה ניתנת לכימות,
כגון מנהיגות ,סבילות ,אלתור ונחישות .בחינת נתוני הפתיחה ומהלך הקרבות חייבו
ניצחון סורי ברור ולמרות זאת הם נחלו מפלה צבאית .מרכיביה החיוניים והקריטיים
של היעילות הקרבית שפורטו לעיל ,הם שהיטו ,בסופה של לחימה קשה ,את הכף
לטובת צה"ל .כלומר ,מבחינת סטארי ,חשוב היה לבחון כיצד חיילים נלחמים ולא
להתמקד ,באופן בלעדי ,בשיטות ובתורות הלחימה.
עיקרון האי מוחשיות מצא את ביטויו במהדורת 1982של ה .'FM 100-5' -מהדורה זו
הגדירה את תורת הלחימה החדשה של הצבא האמריקני – "הקרב היבשתי המשולב"
)' ,(ALB – 'AirLand Battleתוך חיפוש הדרך להשמיד את גלי ההתקפה השניים
והשלישיים ,עוד לפני שיגיעו לקו המגע .בתוך דוקטרינה זו השתלבו אמצעי הלחימה
החדשים.
לפיכך ,גרסת 1982של ') ,'FM 100-5 (Operationsהתעלמה מעיסוק ביחסי כוחות
והתמקדה במרכיבים הבולטים של אי המוחשיות .המדריך ראה במרכיבי המנהיגות,
היוזמה ,המוטיבציה והאימונים שווי ערך לכוח האש והתמרון ,ואף מכפילי כוח.
המדריך הציע שתי דרכי פעולה התקפיות:
הראשונה ,דגלה בירי מדויק למרחק ) (MLRSושימוש מסיבי באמצעי לחימה
אלקטרוניים ,כדי לפגוע בכוחות הקדמיים של האויב ,גם בעזרת מסוקי קרב )(AH-64
ומטוסי תקיפה ) .(A-10בנוסף לכך יש לבצע פשיטות בעומק מערכי האויב על ידי
כוחות רגליים מובחרים ,אשר יונחתו בעזרת מסוקי סער ) 40.(UH-60זאת במטרה
ליצור פערים במערכי האויב וכבסיס לפיתוח מתקפת נגד משוריינת ).(M-1/M-2
השנייה הייתה לזהות במהירות האפשרית את הפערים במערכי האויב ולפתוח
במתקפה משוריינת כבדה ) ,(M-1/M-2בסיוע כוחות אוויריים טקטיים ) (A-10ומסוקי
קרב ) ,(AH-64תוך סיוע אש מרחוק ).(MLRS
40
במהלך ,1974הקים הצבא שני גדודי רנג'רס ,שעיקר משימותיהם ,בעימות בעצימות גבוהה,
היה לבצע משימות סער מובחרות בעומק האויב .עיקר המשימות היה פגיעה במטרות
אסטרטגיות )פיקוד ,שליטה ותקשורת( ,פגיעה במערכי הלוגיסטיקה וכן פגיעה במתקנים
ובאמצעי תחבורה ) ,1998 ,Lockע' ,1993 ,Scales ;1987 ,U. S. Army ;439ע' .(26ב1984 -
הוקם הגדוד השלישי ומפקדת החטיבה ,ולמעשה ,הוקם רג'ימנט הרנג'ר ה.75 -
50
טל טובי
הצורך לתקוף את מערכי האויב בעומק מערכיו חייב התבוננות מערכתית רחבה יותר,
מעבר לנקודת המבט של מפקדת הקורפוס .כלומר ,התבוננות מעבר לרמה הטקטית של
קו החזית .יכולת כזאת הייתה רק בידי חיל האוויר ולפיכך החלו מעצבי תורת הלחימה
ב TRADOC -לבחון את הדרכים בהן ניתן לשלב את חיל האוויר .תחילתה של מחשבה
זאת הייתה תחילתה של ה'שילוביות הבין זרועית' בין הצבא ובין חיל האוויר .במהלך
1979החל ה TRADOC-להפעיל קבוצת חשיבה בשיתוף עם פיקוד חיל האוויר הטקטי
)' ;(TAC - 'Tactical Air Commandוהחל פיתוחה של תורת לחימה משותפת ,שכללה
דרכים ושיטות להשמדת המערכים נגד מטוסים )נ"מ( של האויב ,כדי לאפשר לחיל
האוויר לפעול בחופשיות יחסית ,ולהשמיד את דרגי ההמשך של הסובייטיים .אומנם
מהדורה מעודכנת של ה 'FM 1005' -פורסמה כבר ב ,1982-קודם לגיבוש מסקנות
עבודת המטה המשותפת ,אך זו המשיכה בעבודתה .ב 1984-היא גיבשה קביעות
תורתיות לשיתוף פעולה בין חיל האוויר לכוחות היבשה ,על פי עקרונות הקרב היבשתי
המשולב .חיל האוויר הפך לחלק בלתי נפרד מקרב היבשה ,והוא שולב בהתקפה על
מטרות מעבר לטווח ההתעניינות של הקורפוס .שמה של תורת הלחימה של חיל האוויר
במסגרת הקרב היבשתי המשולב הוא,1993 ,Scales) "Battlefield Air Interdiction" :
עמ' .(27-26משימתו העיקרית של חיל האוויר הייתה )והינה( לבודד את כוחות האויב
הנמצאים בקו החזית ולמנוע הגעת תגבורות אליהם .כמו כן עליו להשמיד כוחות אויב
העושים דרכם לקו החזית .משמעות העמקת שדה הקרב על ידי חיל האוויר הייתה
שכעת נוהלה מערכה לא רק נגד הגל הראשון אלא כנגד כל מערכי האויב ,ובכלל זה גם
כנגד מערכות הפיקוד והשליטה שלו והמערכות הלוגיסטיות .העמקת שדה הקרב חייבה
שימוש באמצעי לחימה מדויקים בעלי טווח ארוך ,על מנת להשמיד את כוחות העתודה.
זה הושג על ידי שימוש בטכנולוגיות חדשות לפגיעה במטרות ,אשר קודם לכן יועדו
לפגיעה על ידי כלי נשק גרעיניים .לפיכך ניתן לראות את עיצוב ה ALB -כראשיתה של
'השילוביות הבין זרועית' ,כיוון שהוא משלב את עבודת חיל האוויר בזו של כוחות
היבשה.
השילוב של אמצעי לחימה חדשים ,שיתופיות בין זרועית ,מערכת אימונים ושינויים
ארגוניים ותורתיים היה ,לדעת מעצבי הדוקטרינה האמריקניים ,הנוסחה לבלימת
הסובייטיים ,ללא צורך בשימוש בכלי נשק גרעיניים .התפתחות ה'FM 100-5' -
51
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
מ 1982-ועד ,1993הייתה השלב השני בהתפתחות תהליך ה'שילוביות' בצבא
האמריקני .ב 1991-עודכנה הדוקטרינה שוב וה ALB -הפך לתורת הלחימה הרשמית
של הצבא ,תוך הדגשת הצורך במבצעים משותפים של הזרועות השונות ותוך ביצוע
מתקפות מתואמות ובקרת ביצוע בזמן אמת .מהדורת 1993העניקה חשיבות רבה
לגמישות ביכולתו של הצבא לפעול בכל מקום ולעבור במהירות מסוג עימות אחד
לאחר .מהדורת 1993גם התאימה את עצמה למציאות הפוליטית והגיאו-אסטרטגית
שלאחר המלחמה הקרה ,תוך העברת ההתמקדות מאירופה להתמקדות בכל רחבי
העולם; ומתפיסה של פריסה קדמית ,קרי פריסה של כוחות שבסיס היציאה שלהם
קרוב ככל האפשר לאזור העימות ,לתפיסה המבוססת על כוחות משלוח .כלומר ,כוח
שבסיסו בארצות הברית ,והוא מסוגל להגיע לכל מקום בעולם במהירות רבה ) U.S.
,1991 ,Armyעמ' .(5-1מגמות אלו מאפיינות את תהליך ה'שילוביות' המתרחש כיום.
תרשים מס' 1מסכם בצורה גרפית את התהליך ההיסטורי של בניין הכוח האמריקני,
לאחר מלחמת ויטנאם.
'חוק גולדווטר-ניקולס'(1986 ,'Goldwater-Nicholas Act') 1986 ,
תהליך ה'שילוביות' זכה לתנופה נמרצת דווקא מצד הקונגרס האמריקני .החוקה
האמריקנית מעניקה לרשות המחוקקת סמכויות רבות הקשורות בכוחות המזוינים של
ארצות הברית מלבד סמכות הפיקוד על הצבא ,הנמצאת באופן בלעדי בידי ראש הרשות
המבצעת ,כלומר ,בידי נשיא ארצות הברית .אבל הקונגרס האמריקני כמעט ולא היה
מעורב במהלך ההיסטוריה הצבאית של ארצות הברית ,ברמות הארגוניות והתורתיות
של הצבא .כל הרפורמות החשובות שעבר הצבא האמריקני היו פועל יוצא של עבודת
מטה מקיפה של הרשות המבצעת ,ביחד עם רשויות הצבא; למרות זאת מצבו העגום
של הצבא ,במהלך שנות ה 70-והמחצית הראשונה של שנות ה ,80-הביא את הקונגרס
להתערב בתחומים שקודם לכן נמנע מטיפול בהם.
52
טל טובי
תרשים מס' :1התהליך ההיסטורי של בניין הכוח האמריקני ,לאחר מלחמת ויטנאם
מלחמת ויטנאם
אירועים עולמיים
רפורמות בצבא
יחסי כוחות
מזרח מערב
מלחמת
יום הכיפורים
הקמת TRADOC
ALB
מלחמת המפרץ
שילוביות
במהלך המחצית הראשונה של שנות ה 80-החל הקונגרס לבחון את תהליך קבלת
ההחלטות וההיררכיה הפיקודית של המטות המשולבים )' – 'Joint Chiefs of Staff
(JCSואת העומד בראשם -יושב ראש המטות המשולבים ) 'Chairman of the Joint
' .(Chiefs of Staffsכמו כן בחנה הוועדה את מערכת האימון וההכשרה של הקצונה
האמריקנית .תחום נוסף אותו בחן הקונגרס היה שרשרת הפיקוד ,החל מהנשיא דרך
מזכיר ההגנה וכלה במפקדי הפיקודים המאוחדים ,תוך עקיפת יושב ראש המטות
המשולבים ,אשר הוגדר כיועץ הצבאי לרשויות האזרחיות .מסקנותיה של הוועדה עוגנו
53
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
בחוק הקרוי על שמם של ראשי הוועדה' ,חוק גולדווטר-ניקולס'Goldwater-) '1986 ,
'.(1986 ,Nicholas Act
41
החוק ,המהווה את הרפורמה הארגונית החשובה ביותר שעבר הצבא מאז ,1947ניסה
לפתור את היריבויות הבין זרועיות שבאו לידי ביטוי במלחמת ויטנאם .יריבויות שהיו
מהגורמים העיקריים לכישלון מבצע החילוץ באיראן.
42
כן ניסה החוק לפתור את
הבעיות המבצעיות ובעיות הפיקוד והשליטה שהתגלו גם במהלך המבצע בגרנדה ,בשנת
.(1983 ,'Operation Urgent Fury') 1983
43
לפני 1947היו בארצות הברית שני ערוצי תקשורת מהנשיא לכוחות הלוחמים .הראשון
עבר מהנשיא ,דרך מזכיר הצי ,אל כוחות הצי והמארינס והשני עבר מהנשיא ,דרך
מזכיר המלחמה ,אל כוחות הצבא .היריבויות הצבאיות של מלחמת העולם השנייה יחד
עם הקמתה של זרוע שלישית ,חיל האוויר ,הביאה ליצירת ערוץ תקשורת אחד – מזכיר
41
42
43
את החוק ניתן למצוא ב:
http://www.au.af.mil/au/awc/awcgate/congress/title_10.htm
מבחינה טקטית ,היה כוח המשימה מודל לשילוביות בין זרועית ואף מעבר לכך .במבצע זה
נטלו חלק כוחות הצי )מסוקים שהמריאו מנושאות מטוסים( ,המארינס )טייסי המסוקים(,
הצבא )כוחות הפשיטה והחילוץ מקרב הרנג'רס ודלתא( וחיל האוויר )מטוסי ההרקולס(.
כמו כן היה שיתוף פעולה עם ה ,CIA -כך שהמבצע יכול להיות מוגדר גם כמבצע המשלב
פעולה משותפת בין הצבא ובין סוכנויות אזרחיות ).(Interagency
מבצע חילוץ בני הערובה נחל כישלון חרוץ .ועדת החקירה שקמה בעקבות הכישלון
וההשפלה שבו קבעה כי הכוחות השונים מעולם לא התאמנו ביחד ,תוך הפרה בוטה של
עיקרון אחדות הפיקוד .לכל כוח משימה היה מפקד משלו :לכוח אבטחת אתר התדלוק לפני
הטיסה לטהרן ) ,(Desert 1לכוח המסוקים ,מפקד לכוחות הפשיטה ,לטייסת ה'הרקולסים';
אך לא היה מפקד אחד שפיקד על כל המבצע .למפקד כוחות הקרקע הייתה הGo/no go -
,authorityאך מפקדי הכוחות האחרים לא היו מודעים לכך ,1993 ,Scales) .עמ' .(17-16
האי גרנדה חולק לשתי זירות משנה :אחת באחריות המארינס והשנייה באחריות הצבא .שתי
הזירות נוהלו בנפרד ,למרות גודלו הזעיר של האי .חיילי הצבא לא הצליחו לקבל פינוי רפואי
יעיל ,כיוון שטייסיהם לא היו מוכשרים לנחות על נושאות מטוסים וטייסי המארינס היו
עסוקים בסיוע לכוחותיהם .בעיות התיאום הגיעו לממדים חמורים כשמפקד פלוגה
ברנג'רס ,אשר נכשל ביצירת קשר עם חיל האוויר למען מתן סיוע אווירי קרוב ,נכנס לבית
מקומי וערך שיחת גוביינא לפורט בראג ,על מנת שהמפקדה תשמש מעין תחנת ממסר בינו
ובין הסיוע האווירי .המבצע זכה להצלחה ,אך לא הודות להופעתו המרשימה של הצבא
האמריקני ,אלא בעיקר בזכות אויב חלש שלא זכה לתגבורות מבחוץ; וכן בעזרת כוח האש
העדיף המסורתי של ארצות הברית ,כוח אש שהכריע מלחמות רבות ,למרות שלווה בהופעה
אופרטיבית כושלת .בדרגים הבכירים בארצות הברית הובן כי מול אויב חזק יותר יכול היה
גם מבצע זה להיכשל.
54
טל טובי
ההגנה .לכל זרוע יש סמכות אזרחית וראש מטה משלה )בכלל זה גם המארינס( ,וכך
אנו מקבלים ארבעה ראשי מטות אשר בוחרים מעין 'רמטכ"ל על' ,יושב ראש המטות
המשולבים ,אשר תפקידו להיות ערוץ התקשורת בין הדרג הצבאי ובין הדרג האזרחי.
44
מערכת זו הביאה להמשך היריבויות בין הזרועות ,כשכל זרוע מפתחת תורת לחימה
משלה תוך ניסיון לזכות בבכורה מבצעית ,כשבזמן מלחמה יש לכל זרוע את תוכניות
המלחמה שלה .ניסיון ההתחברות בין הצבא לבין חיל האוויר' במסגרת הקרב היבשתי
המשולב' היה גם הוא אחד הגורמים שחייבו רפורמה מקיפה בקשר )למעשה,
ב'שילוביות'( שבין הזרועות ויצירת תורת לחימה אחידה ,לפחות לשתי זרועות – האוויר
והיבשה.
החוק הגדיר את 'יושב ראש המטות המשולבים' כיועץ הצבאי של הנשיא ,של המועצה
לביטחון לאומי )' ('National Security Councilושל מזכיר ההגנה ] 'Goldwater-
) .[Nichols Act', 1986: 151 (b) (1כמו כן ,יצר החוק את משרת סגן יושב ראש
המטות המשולבים ]) ['Goldwater-Nichols Act', 1986: 154 (a) (1-3ופישט את
שרשרת הפיקוד .כעת הייתה הסמכות האסטרטגית נתונה בידיו של יושב ראש המטות
המשולבים ,על ידי כך שהופקדו בידיו סמכויות פיקוד רבות יותר מאשר היו קודם לכן
בידיהם של ראשי המטות של הזרועות .יושב ראש המטות המשולבים הוא המפקד
הישיר של הפיקודים האזוריים )או המאוחדים( וכן של הפיקודים הפונקציונאליים,
כדוגמת פיקוד הכוחות המיוחדים או פיקוד ההובלה האסטרטגי .החוק נתן סמכות
רחבה יותר ליושב ראש המטות המשולבים ,וכן אחריות פיקודית רבה למפקדי הזירות.
כעת היו מפקדי הזירות מפקדים אוטונומיים ,כשבתוך הפיקוד האזורי שלהם נמצאים
כוחות מכל הזרועות ומהפיקודים הפונקציונאליים )כדוגמת פיקוד הכוחות המיוחדים(,
והוא המפעיל אותם לפי הצרכים המבצעיים של הזירה .מפקד הזירה הוא האחראי על
כוחותיו ,ואינו תלוי במאבקי כוחות או יוקרה של המטות המשולבים .מפקד זה יכול
לבוא מכל אחת מהזרועות ואין עדיפות לזרוע זו או אחרת .כך אנו יכולים למצוא
בפיקוד המרכז מפקדים שבאו מהצבא ,כדוגמת גנרל שוורצקופף ,גנרל פרנקס והמפקד
הנוכחי -הגנרל אביזיאד .אלה לצד גנרלים שבאו מהמארינס ,כדוגמת הגנרל זיני .יחד
44
יש לציין כי כל ראשי המטות משמשים גם כיועצים הצבאיים של הדרג האזרחי.
55
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
עם זאת ,יש לציין ,כי בפיקוד האוקיינוס השקט כל המפקדים היו מהצי .ייתכן ,כי
הדבר קשור לאופייה הימי של הזירה.
ניתן לומר ,כי הזרוע היא האחראית לבניין הכוח .בחוק נאמר במפורש ,כי למטות
המשולבים אין כל תפקיד ביצועי ,והם לא יתפקדו כמטה כללי במובנו הקלאסי
]) .['Goldwater-Nichols Act', 1986: 155 (eהפיקוד הזירתי הוא האחראי להפעלת
הכוח וגם לאימון הכוחות בתנאים המיוחדים לזירה זו או אחרת .הסיבה לכך היא
שהכוחות מתחלפים -הם יכולים למצוא עצמם נלחמים בעיראק ולאחר תקופה
מסוימת משמשים ככוחות שמירת שלום בבלקן ,או בפעילות ביטחון שוטף בגבול בין
דרום קוריאה לצפון קוריאה .החוק הביא לכך שכמעט בן לילה ,הפך תפקיד מפקד
הזירה ליוקרתי וחשוב להתקדמות העתידית של הקצין .כמו כן ,כל האקדמיות לפיקוד
ולמטה של הצבא האמריקני החלו ללמד בתוכנית הלימודים שלהם פרקים במבצעים
משולבים.
45
הכוחות המזוינים של ארצות הברית החלו לפעול בהתאם לקביעות החוק .אחד
ההיבטים החשובים ,בהקשר של התרבות הזרועית ,היה שליחת קצינים ללימודים
במכללות השונות של הזרועות האחרות ,במטרה להבין את אופייה ומהותה של כל
זרוע .למרות זאת ,מבחינת פעילות צבאית ,היה המבצע האמריקני בפנמה ) 'Operation
' (Just Causeבשלהי 1989רחוק מלהציג 'שילוביות' .המבצע היה באחריות הצבא ,אשר
תכנן אותו ואף הוציאו אל הפועל ,כאשר לשאר הזרועות היה ידע מועט על שלבי המבצע
ולמעשה ,הם היוו רק דרגי סיוע .רוב הכוח הלוחם הורכב מהדיוויזיה המוטסת ה82-
ורג'ימנט הרנג'ר ה .75-הצי שייט בקרבת מקום .פעולות חיל האוויר היו בעיקר בתחום
הטסת הגייסות ,ולאחר מכן בתחום העברת הלוגיסטיקה .המארינס פעלו בשולי זירת
הלחימה.
מבחנה האמיתי של ה'שילוביות' ,כפי שנבעה מ'חוק גולדווטר-ניקולס' עתיד היה להיות
במהלך המערכה בעיראק.
45לסקירה על החוק ראו ,1994 ,Newell :עמ' .1245-1244
56
טל טובי
לקחי ה'שילוביות' ממבצע 'סופה במדבר' ) (1991והמהפכה בעניינים
צבאיים
לפי המסגרת האופרטיבית ,שנקבעה ב'חוק גולדווטר-ניקולס' ,יכול היה מפקד 'פיקוד
המרכז' )' ,(CENTCOM – 'Central Commandהגנרל נורמן שוורצקופף
) ,(Schwarzkopfלהפעיל ביתר יעילות את מתווה הקרב היבשתי המשולב ),(ALB
כשהוא זה הבונה את תוכנית המלחמה ומוציאה לפועל לאחר אישור הדרג האזרחי.
לגנרל שוורצקופף היו כל הסמכויות האופרטיביות בזירה נתונה ואליו הוכפפו כל
הכוחות האמריקניים ,בין אם הם מהצבא ,מהצי ,מחיל האוויר או מהכוחות
המיוחדים .כמו כן ,כמפקד זירה פיקד שוורצקופף על כלל כוחות הקואליציה ממדינות
ערב וממדינות המערב .שוורצקופף הפעיל את כל הכוחות מבלי לשאת ולתת עם מפקדי
הזרועות על כוחות ועל אמצעי לחימה ,ותוכנית המלחמה עובדה במפקדת
.CENTCOMמהות ה'שילוביות' ברמה האסטרטגית-מערכתית התבטאה בכך
שמפקדי הזרועות – ים ואוויר – לא היו עוד עצמאיים ,כוחותיהם נשלטו על ידי
שוורצקופ ,ולא נעשה שום ניסיון מצידם לעקוף את סמכותו של שוורצקופף .הם אף
נזקקו לאישורו של שוורצקופף על מנת לבוא ולבקר בחזית המלחמה.
נראה כי תהליך ה'שילוביות' ברמה המערכתית הצליח ,אם כי במהלך המלחמה עצמה
כמעט ולא נמצא 'שילוביות' בין הכוחות הלוחמים ברמה הטקטית ,ובין הכוחות
המתמרנים לכוחות האוויר .על כן טען טריינור ) ,(Trainorכי חוסר ה'שילוביות' ברמה
הטקטית נבעה מכך שהזרועות עדיין לא הצליחו לגשר על פערי התרבות הזרועית
) ,1994-1993 ,Trainorע' .(72
מסקנותיהם של קורדסמן ) (Cordesmanוואגנר ) (Wagnerקובעות ,כי ישנה עוד עבודה
טקטית ותורתית רבה על מנת להשיג אינטגרציה מלאה בין פלטפורמות יבשתיות,
מסוקי תקיפה ,מטוסים לסוגיהם השונים ומערכות תקיפה מטווח רחוק )כדוגמת טילי
שיוט( ) ,1996 ,Cordesman and Wagnerע' .(683יחד עם זאת ,רמת 'השילוביות הבין
זרועית' הוצגה בצורה הבולטת ביותר בהכוונת המתקפות האוויריות .מפקדה אחת
57
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
שלטה על כלל המטוסים מכלל הזרועות ,כשאלה טסו מעל כווית או עיראק ,אך גם כאן
יש לציין כי ה'שילוביות' לא הייתה מלאה .אלפי הגיחות היומיות יצרו בעיות פיקוד
ושליטה קשות .לבסוף הוחלט כי מפקדת הכוחות האווירית של CNTCOMלא תהיה
אחראית על מסוקים הטסים בגובה הנמוך ממאה וחמישים מטר ,ולא על מטוסי הצי
הטסים מעל הים ונמצאים בתחום השליטה של נושאות המטוסים )קיני וכהן,2000 ,
ע' .(21יתר על כן ,גם בתהליך התכנון של המתקפה האווירית לא ניתן למצוא
'שילוביות' .מפקדת האוויר המשולבת ,שבאחריותה היה תכנון המערכה האווירית,
הייתה באחריות חיל האוויר .המפקדה האמינה בשליטה ריכוזית של הכוח האווירי
ותקיפת מטרות בהתאם לתורת הלחימה של חיל האוויר; כלומר ,תקיפת חיל האוויר
העיראקי ,מערכי הנגד מטוסים )נ"מ( ומטרות אסטרטגיות שונות הקשורות במערכי
הפיקוד והשליטה של הצבא העיראקי .גישה זו לא עלתה בקנה אחד עם תורת ההפעלה
של הזרועות האחרות .הצבא לא זכה לסיוע אווירי קרוב מחיל האוויר ,ואילו כוחות
המארינס ,בעלי כוח אווירי משלהם ,לא הפנו את מטוסיהם לטובת הצבא .אין ספק ,כי
כל הזרועות שאפו להשיג הכרעה בשדה הקרב ולעמוד במשימות שהוגדרו להן ,אך כל
זרוע הסתכלה על המערכה דרך משקפי תורת הלחימה שלה.
חילוקי דעות היו גם בין הצי לבין המארינס .הצי כלל לא היה מעוניין בסיוע למבצעים
אמפיביים ,שהם תכליתו הקיומית של המארינס; אלא ראה עצמו כזרוע מתחרה לחיל
האוויר ,בכל הקשור למתקפות האוויריות .דוגמה נוספת היא תכנון המבצע היבשתי
במלחמה .את התכנון ביצע הצבא ,כאשר בשלב מסוים שותף בו הצבא הבריטי ,ואילו
המארינס כלל לא שותפו .גם כאן ,ניתן למצוא את ההבדלים התרבותיים בין הזרועות.
כאמור ,הצבא התאמן במשך שנים למלחמה בזירה האירופאית ,והייתה לו שפה
משותפת טובה יותר עם בעלי הברית בנאטו מאשר עם המארינס .הדוגמאות הן רבות,
והמסקנה הכללית הנגזרת מכל אלה היא כי ברמה המערכתית-טקטית כלל לא הייתה
'שילוביות בין זרועית'.
58
טל טובי
למרות הניצחון המכריע של ארצות הברית במלחמה נגד עיראק ,לא נח הצבא
האמריקני על זרי הדפנה והחל לחקור לעומק את לקחי המלחמה 46.כמו כן ,לאחר
המלחמה ,ובהמשך לתהליך הרפורמות שעבר הצבא האמריקני לאחר ויטנאם ופיתוח
תורת הקרב היבשתי המשולב ) ,1993 ,Scalesעמ' ,(63-6החלה להתפתח בארצות
הברית תפיסת המהפכה בעניינים צבאיים )'– 'Revolution in Military Affairs
47.(RMAבתוך תפיסה זו התפתחו ארבע אסכולות ,אשר כאן המקום לעסוק בהן ,כיוון
שכל אחת מהן השפיעה )ועדיין משפיעה( על החשיבה הצבאית האמריקנית וכחלק
ממנה גם על ה'שילוביות' .אסכולות אלה מנסות לענות על ארבע שאלות מרכזיות:
•
האומנם מתחוללת מהפכה?
•
מהי הדינאמיקה הבסיסית של המהפכה?
•
מהו האתגר הפנימי של מתכנני הביטחון האמריקניים?
•
מהו האיום החיצוני העיקרי העומד בפני ארצות הברית?
אסכולה ראשונה" :מערכת של מערכות" )(SoS –The System of Systems
ב 1994-טען אדמירל וויליאם אוונס ) ,(Owensסגן ראש המטות המשולבים ,כי מתוך
שילוב של שלוש מערכות טכנולוגיות :מהלומות מדויקות לטווח ארוך ,תקשורת
וחיישנים ,יש ליצור מערכת אחת )' (SoS – 'System of Systemsאשר תאפשר לארצות
הברית לשלוט בקטעים של כדור הארץ ,במשבצות של 320X320ק"מ .בתוך משבצות
אלו ,יוכל הצבא האמריקני לאכן כוחות אויב ,לעקוב אחריהם ולהשמידם כמעט ללא
פגע ) ,2001 ,Owensעמ' .(102-98
46
47
48
48
בהקשר הניצחון האמריקני במלחמת המפרץ יש לציין כי ישנה אסכולה אקדמית-צבאית,
הטוענת כי הניצחון הושג כנגד אויב חלש בעל מערכת צבאית מיושנת ,ולפיכך מלחמת
המפרץ היא אנומליה .לא כוחה הרב של הקואליציה הוא שניצח במערכה ,אלא מצבו
המבצעי והמורלי העגום של הצבא העיראקי הוא שעמד בבסיס הניצחון של ארצות הברית
ושל חברות הקואליציה האחרות ) ,1996 ,Biddleעמ' .(179-139
לסקירה ממצה אודות ה RMA -ראו אצל ,1999 , Latham :עמ' .230-210
לסיכום התזה של Owensראו ,1994-1993 ,Owens :עמ' .14-7
59
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
אסכולת ה SoS -טוענת ,שה RMA -כבר החל ,והביטוי המרכזי שלו הוא יישום
בלחימה של טכנולוגיות מידע ,שרק ארצות הברית מסוגלת להשתלט עליה .ארצות
הברית צברה לעצמה יכולות טכנולוגיות גבוהות ,אך ישנו צורך קריטי לשלב את כל
המערכות למערכת אחת ,על מנת לנצל את מלוא עוצמתה הצבאית .האתגר ,לפי
אסכולה זו ,אינו יצירת טכנולוגיות חדשות ,אלא הידיעה איך לנצל בצורה הטובה
ביותר את הטכנולוגיות הנמצאות בשימוש .הנחת היסוד של אסכולת ה SoS -היא ,כי
כלל הפעילות הצבאית מורכבת מתנועה וממאמץ בזבזניים ומיותרים ,הנובעים
מהחיכוך ומערפל הקרב .החיכוך לא נובע ממהות המלחמה )לפי קלאוזוביץ(; אלא
מליקויים באיסוף המידע ,בהערכתו ,בהפצתו ובניהולו 49.על ליקויים אלה ניתן להתגבר
בעזרת הטכנולוגיה .על כן הצבא האמריקני צריך לבנות מערכת שתעביר את נתוני
המטרות ,שהושגו על ידי מערכת איסוף כלשהי ,אל מערכת אחרת שתוכל לירות
בתכליתיות .הנהגת שינויים אלה אפשרית על ידי מיזוג כל זרועות הצבא לזרוע משולבת
אחת.
אסכולה זו טוענת כי לא עומד בפני ארצות הברית כל איום חיצוני ממשי ,כיוון
שברשותה תקציב הביטחון הגדול בעולם ונכסים צבאיים שאין לאף מדינה אחרת,
כגון :נושאות מטוסים ,לוויינים ,טילי שיוט מתקדמים ומפציצים חמקניים .מסיבה זו,
ארצות הברית בלבד מסוגלת להקים מערכת של מערכות ולגבור על כל מתחרה
קונבנציונאלי .האיום האמיתי הוא פנימי ,כלומר התנגשות בין זרועות הצבא ומאבקי
יוקרה וביורוקרטיה לקראת בניית צורת לחימה משולבת.
49
על בעיות אלו במלחמת המפרץ ראו אצל ,1996 ,Cordesman and Wagner :ע' .685
60
טל טובי
אסכולה שניה" :המהפכנים המהססים" )"("The Uncertain Revolutionaries
קבוצה גדולה של פרשנים צבאיים טוענים ,כי הסיכוי לשינוי קיצוני בניהול המלחמה
ברור ,אבל מהלכי השינוי אינם ברי זיהוי בשלב זה .לטענתם ,שיאה של המהפכה
הצבאית נמצא אי שם בעתיד ,וצורתה הסופית אינה ברורה .לפי השקפה זו ,המהפכה
הנוכחית היא רק סדרה של שינויים דרמטיים ברמה המערכתית ,כפי שהיה בתקופות
אחרות בהיסטוריה ,כגון ,הופעת הטלגרף במחצית השנייה של המאה ה 19 -או פיתוח
המבצעים המשוריינים בעשור שלפני מלחמת העולם השנייה.
הטכנולוגיות החדשות מניעות את המלחמה ,כיוון שהסינתזה של טכנולוגיה ,יחד עם
תפיסות מבצעיות וארגוניות חדשות ,מביאה לשיפור מהותי בתכליתיות הצבאית .יחד
עם זאת ,אסכולה זו איננה נשענת באופן בלעדי על הטכנולוגיה ,אלא על שילוב של ניצול
הטכנולוגיה והמחשבה האנושית .האתגר הפנימי העומד בפני ארצות הברית טמון
בטיפוח ניסויים ובחדשנות .ערפל הקרב לא ייעלם ואין הם מאמינים ב'מערכת של
מערכות' ,אלא בפיתוח מגוון מערכות נשק וארגון תפיסות מבצעיות חדשות .לפי
אסכולה זו ,רבות מהמהפכות הצבאיות התרחשו הודות להטמעת טכנולוגיות אזרחיות.
ישנה סכנה חיצונית על ארצות הברית ,כיוון שהטכנולוגיות האזרחיות המצויות בידיה
זמינות גם ליריבותיה .כמו כן ,גם טכנולוגיות צבאיות מובהקות כחמקנות ,מתחילות
להופיע בשוקי הנשק העולמיים.
אסכולת "המהפכנים המהססים" קובעת ,כי תוך שניים עד שלושה עשורים תעמוד
ארצות הברית מול מתחרה ברמתה ,שתוכל להפעיל כוחות שיהיו מסוגלים לפגוע
בצורה חמורה בצבא האמריקני או לפחות למנוע ממנו לפעול בצורה מסוימת )כהן,
אייזנסטאדט ובסביץ' ,1999עמ' .(8-6
61
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
אסכולה שלישית" :ותיקי מלחמת המפרץ"
אסכולה זו טוענת ,כי המהפכה הצבאית כבר התחוללה במהלך שנות ה .80-היא החלה
ברפורמות שעבר הצבא האמריקני לאחר ויטנאם ,ונחשפה במלואה במהלך מלחמת
המפרץ ב .1991-מהות המהפכה הייתה ניצול יסודי של טכנולוגיה צבאית מודרנית בידי
חיילים מאומנים היטב .באסכולה זו תומכת מרביתו של סגל הקצונה האמריקנית.
המהפכה באימונים ,שנעשתה בשנות ה 70-ביחד עם הקמת ,TRADOCמגלמת לדעתם
את תמצית ה .RMA -הקמת שטחי אימונים מתוחכמים ,בשילוב עם שיטות גיוס
קפדניות ושיפור תנאי השירות ,יצרו כוח צבאי השונה באיכותו מזה של רוב המדינות.
המהפכה הצבאית היא שילוב של חומרה מתוחכמת ,אימונים מציאותיים ומדיניות
גיוס כוח אדם המושכת חיילים משכילים ומטפחת אותם .על פי אסכולה זו הטכנולוגיה
חשובה ,אך האימון האיכותי חשוב לא פחות.
ותיקי מלחמת המפרץ מבחינים בשתי סכנות:
האיום הפנימי הוא האיום בקיצוצים ,שעשוי להחזיר את הצבא האמריקני למצב של
שנות ה .70-יחד עם זאת ,הרצון לשמור על תנאי שירות טובים ורמת הפעילות
המתמדת של הצבא האמריקני מביאים לקיצוצים חמורים בהצטיידות באמצעי לחימה
ובטכנולוגיה חדשים.
האיום החיצוני נובע מניסיונן של מדינות להתמודד מול ארצות הברית בתנאים שאינם
נוחים לארצות הברית ,ובהם היא איננה יכולה להביא לידי ביטוי את עוצמתה
הטכנולוגית ,קרי מלחמה קונבנציונאלית בטכנולוגיה מתקדמת .היריבים האפשריים
יפנו לאמצעים אחרים ,הנמצאים בשני הקצוות של ציר רמות הלחימה :מחד גיסא,
לחימה תת קונבנציונאלית )טרור וגרילה( ,כדי לא להתמודד עם העליונות האמריקנית
הקונבנציונאלית; ומאידך גיסא שימוש בנשק להשמדה המונית ,כדי לנטרל את
העליונות האמריקנית .כלומר ,ארצות הברית ניצבת מול סכנה בעימות א-סימטרי ,בו
יכולתה הקונבנציונאלית אינה יכול לבוא לידי ביטוי או לידי מיצוי מלא .לפי אסכולה
זו ,העליונות הקונבנציונאלית האמריקנית הביאה לכך ,שמדינות כלל אינן חושבות
לנהל מבצעים צבאיים קונבנציונאליים נגד ארצות הברית .דבר זה מהווה הישג בפני
עצמו.
62
טל טובי
אסכולה רביעית :הספקנים
באסכולה זו שתי קבוצות:
הקבוצה הראשונה היא קבוצת היסטוריונים הקובעים ,כי לא ניתן לדבר על מהפכה
אלא על התפתחות ,כיוון שכל שינוי שנתגלה בעבר התנהל בהדרגתיות ולאורך זמן רב.
כך ,למשל ,החימוש המונחה והמדויק הופיע בצורה גולמית כבר בשלהי מלחמת העולם
השנייה.
הקבוצה השנייה היא הקצונה השמרנית הסולדת מכל רעיון של שינוי מהפכני ,הנובע
מעליונותה של הטכנולוגיה בשדה הקרב )קבוצה זו מפגינה דעות שמרניות גם בתחומים
רבים אחרים ,כמו ,למשל ,התנגדות נחרצת למגמה של שילוב נשים והומוסקסואלים
בצבא( .מבחינתה ,מלחמת המפרץ הייתה אנומליה ולא ניתן להפיק ממנה לקחים
לקראת מלחמה עתידית .הקצונה השמרנית מתנגדת לתפיסתו של אוונס ,שאומר כי
ניתן לפזר את ערפל הקרב בעזרת הטכנולוגיה ובכך לבטל את החיכוך .המלחמה היא
אוסף פעולות המנוהלות על ידי בני אדם ,ולפיכך תופעות אלה טבועות בעצם טיבה של
המלחמה.
אסכולה זו קובעת כי על ארצות הברית להיות ערוכה לקראת סכסוכים בכל קשת
העימותים ,ויוצאת נגד התפיסה שיש להתמקד באיום אחד.
כך או כך ,הצבא האמריקני החל ללמוד את לקחי מלחמת המפרץ .אחד המסמכים
הראשונים בנושא זה היה מאמרו של ראש מטה הצבא ,גנרל ויאונו ) ,(Vuonoאשר
סיכם את לקחי המלחמה ,וכן את מקומה של המלחמה הקונבנציונאלית ,במציאות
הפוליטית החדשה של שנות ה ,1991 ,Vuono) 90-עמ' .(68-49המאמר משרטט את
דמותו של הצבא שלאחר המלחמה הקרה ,ובהקשר זה גם את מקומה של 'השילוביות
הבין זרועית' בהיבט התורתי והמבצעי שלה .אומנם מקריאת המאמר ברור לקורא ,כי
ויאונו שייך לאסכלה האחרונה ,אך ,יחד עם זאת ,ניתן למצוא במאמר את ראשיתה של
החשיבה הצבאית האמריקנית של שנות ה ,90-שהביאה לעדכונו של ה.'FM 100-5' -
כמו כן מתאר המאמר גם את דמותה של 'השילוביות הבין זרועית' ,לפי השקפתו של
המטה הכללי של הצבא ,כשתפיסתו שונה מזו שנקבעה ב'חוק גולדווטר-ניקולס'.
63
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
ויאונו טוען כי לכוחות הקונבנציונאליים תפקיד קריטי בהרתעה ובהכרעה במלחמות
העתיד .תפיסה זו החלה להתקבע עם פיתוחה של דוקטרינת הקרב היבשתי המשולב
בזירה האירופאית ,במהלך שנות ה ,80-והוכיחה את עצמה במערכה נגד עיראק .שילוב
דוקטרינת תמרון יחד עם כוחות אוויריים ,הביא ליצירתה של עוצמה צבאית
קונבנציונאלית חסרת תקדים .מבחינתו של ויאונו ,משימותיו של הארסנל הגרעיני של
ארצות הברית צריכות להמשיך ולהרתיע אויבות אפשריות )ובכלל זה גם ברית
המועצות ,אשר בזמן חיבור המאמר עדיין לא היה ברור לאן פניה מועדות( ,מפני תקיפת
ארצות הברית ומפני פגיעה בבעלות בריתה ובאינטרסים האמריקניים ,בנשק גרעיני
) ,1991 ,Vuonoעמ' .(52-51אך השינויים הבין לאומיים ,של שלהי שנות ה 80-וראשית
שנות ה ,90-יצרו סביבה בה תהיה לכוחות הקונבנציונאליים יתר חשיבות צבאית.
כהוכחה לטענתו מציין ויאונו את העובדה ,כי מטרותיה של מלחמת המפרץ ,יחד עם
תבוסתן הסופית של דיוויזיות המשמר הרפובליקני בכווית ,הושגו לאחר מהלך תמרון
יבשתי .התמרון היה מהגדולים ביותר לאחר מלחמת העולם השנייה ,והיווה הצגת
תכלית אימתנית לכוחה הקונבנציונאלי של ארצות הברית .לטענתו ,רוב המדינות ,אשר
עוינות את ארצות הברית ,מסתמכות על צבא קונבנציונאלי יבשתי כמקור העיקרי
לעוצמתן הצבאית .מקרה עיראק סיפק דוגמה ,כיצד מדינת עולם שלישי יכולה להשפיע
ברמה הבין לאומית ולגרור את המדינות המפותחות למלחמה .הכוחות
הקונבנציונאליים יכולים לספק לארצות הברית מענה צבאי לכל קשת העימותים )מלבד
מלחמה גרעינית( :החל ממשימות שמירת שלום ,דרך עימות בעצימות נמוכה וכלה
במלחמה כוללת וביכולת הרתעה .המפתח לכך הוא שמירה על מוכנות הצבא ,וזאת
בעידן של קיצוצים משמעותיים בתקציבים ,בפלטפורמות ובכוח אדם.
לוויאונו יש פתרון לשאלה ,כיצד יכול הצבא האמריקני לשמור על יכולת מוכנות צבאית
גבוהה ויעילה .הדרך לכך היא 'שילוביות בין זרועית' ,אך לא במתכונת שנקבעה ב'חוק
גולדווטר-ניקולס' .ויאונו טען כי יש להכין כל יחידה ,ואין זה משנה אם היא דיוויזיית
שריון או רגלים ,לפעולה בכל קשת העימותים .בבחנו את פעולות הצבא בשמונה עשר
החודשים שלפני מלחמת המפרץ ,הבחין ויאונו כי הצבא פעל בכל סוגי העימותים
הצבאיים :הפלישה לפנמה ,בה היו מעורבים כוחות רגלים קלים יחד עם כוחות
מיוחדים
עם
סיוע
אווירי
וימי;
פעולות
64
הומניטאריות
בארצות
הברית
טל טובי
)' ,(MOOTW – 'Military Operations Other Than Warשכללו טיפול ברעידת אדמה
גדולה שפגעה בקליפורניה ,חילוץ ועזרה לנפגעי סופת ההוריקן 'הוגו' באיים הקריביים
ובדרום מזרח ארצות הברית; וגם פעילות דומה מחוץ לארצות הברית ,כמו חילוץ
אזרחים אמריקניים מליבריה ומסומליה ,מתן סיוע צבאי לממשל בפיליפינים ולבסוף,
הגנה על ערב הסעודית במהלך מבצע 'מגן מדבר' )' ('Desert Shieldערב המלחמה עם
עיראק .לפיכך ,בגלל הקיצוץ בכוחות הלוחמים ,על היחידות הצבאיות הקיימות )סדיר,
מילואים ומשמר לאומי( להיות ורסטיליות ולדעת לפעול בעצימות גבוהה במלחמה ,כמו
גם בסוגי עימותים אחרים .רק יצירת כוח צבאי מעורב ,הכולל בתוכו את כל מרכיבי
העוצמה האמריקניים הקונבנציונאליים תיתן מענה צבאי הולם ומכריע ,אך
ה'שילוביות' חייבת להיות אסטרטגית ולא מערכתית .כלומר ,מותווית על ידי ראשי
המטות ולא על ידי מפקדי הזירות.
הקיצוצים בצבא וכן אי יכולתה של ארצות הברית להעריך היכן יפרוץ המשבר הבא,
מונעים ממנה לפרוס את כוחותיה הצבאיים ביעילות .לכך יש להוסיף את התפרקותה
של ברית המועצות ואת הסרת האיום של ברית וורשה על מערב אירופה ,שגרמו לכך
שאין צורך יותר בפריסה אמריקנית רחבה ,במסגרת נאטו ,באירופה .כתוצאה מכך
צריכים הכוחות הצבאיים להיות מוצבים בארצות הברית ,על מנת לפרוס אותם
במהירות בכל מקום אשר יידרשו.
לויאונו דוגמה רלוונטית :במהלך בניית הכוח לקראת המלחמה בעיראק ,הגיע חלק
ניכר מהכוחות האמריקניים מהזירה האירופאית ,ולא מאזור המפרץ הפרסי ,תחת
המסגרת הפיקודית של .CENTCOM
הכוחות הקטנים של ארצות הברית לא מאפשרים לה להחזיק כוחות זירתיים ),Vuono
,1991ע' .(59רק מאותו רגע שהכוחות הלוחמים יצאו לזירה מסוימת ,ניתן יהיה לפעול
ב'שילוביות' מערכתית תחת פיקודו של מפקד זירה אחד ,כשכוחות הצבא חייבים לפעול
עם אלמנטים אוויריים וימיים .כמו כן ,נטען ,כי את ה'שילוביות' יש ליצור במערכת
אימונים קודם למלחמה ,וכי כל ניסיון לשלב זרועות במהלך בניין כוח לקראת מלחמה
יכול להביא לאסון ) ,2003 ,Williamson and Scalesע' .(52
65
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
אין ספק ,כי ויאונו מצר על הפגיעה במעמדם של ראשי המטות הכללים של הזרועות,
אך ,יחד עם זאת ,בצורה מסוימת אומצו מסקנותיו של רמטכ"ל הצבא ,כפי שנראה
בהמשך .כמו כן ,אין ספק ,שויאונו מבין את חשיבותה של ה'שילוביות' .הוא קובע כי
'שילוביות' תביא את הכוחות הצבאיים לרמה קטלנית גבוהה ביותר ,ובכך להכרעה
מהירה של העימות .על ארצות הברית לשאוף להכרעה מהירה ,כיוון שאין לה מספיק
כוחות לפעול בשתי זירות במקביל .אחת הדרכים להשיג יכולת קטלנית מוגברת היא
מבצעים משולבים )' ,('Joint Operationהמגובים בתורת לחימה משולבת ) 'Joint
' ,2003 ,Williamson and Scales) (Doctrineע' .(63
היבט אחר של 'שילוביות' הוא יצירת מכניזם של פעולה משולבת בין הכוחות הסדירים,
כוחות המילואים וכוחות המשמר הלאומי .כמו כן ,אם תיכפה על ארצות הברית
מלחמה כוללת בסגנון מלחמת העולם השנייה ,חייבת להיות מערכת אשר תדע להכשיר,
במהירות וביעילות ,לוחמים אשר יגיעו מכלל האוכלוסייה בגיוס חובה .כאן ניתן
לראות את חשיבותה של מערכת אימונים מוגברת ,אשר תכין את הכוחות הלוחמים
לקראת מלחמה .כלומר TRADOC ,ומערכות האימונים שלו זוכים למשנה חשיבות,
בהכנת הצבא האמריקני לאתגרי העידן שלאחר המלחמה הקרה.
מלחמת המפרץ הוכיחה ,כי עימות יכול לפרוץ ללא התרעה כלל או בהתרעה קצרה
מאוד .ויאונו חושב ,לפיכך ,שעל ארצות הברית להביא את כוחותיה הקונבנציונאליים
ליכולת לפעול ככוחות משלוח ,המשלבים בתוכם יכולות יבשתיות ,ימיות ואוויריות.
כוחות אלו לתגובה מהירה צריכים להגיע במהירות לכל מקום בעולם ולהשיג הכרעה
מהירה ) ,2003 ,Williamson and Scalesע' .(68
66
טל טובי
התפתחויות תורתיות 2001-1993
הלקחים וההמלצות של ויאונו ,כפי שהגדירם לאור הניסיון האמריקני ממלחמת
המפרץ ,השפיעו על עיצוב הדוקטרינה האמריקנית בשנות ה 90 -ולתוך המאה ה21-
) ,1996 ,Cordesman and Wagnerע' .(683לקחים אלו עמדו בבסיס ה'FM 100-5' -
) ,(Operationsמהדורת ,1993אשר ביססה את ה ALB -כתורת הלחימה הרשמית של
הצבא האמריקני ,על כל זרועותיו ) ,1997 ,Romjueעמ' .(121-120כמו כן המשיכו
הכוחות המזוינים בהתפתחויות מחשבתיות לשם שיפור תורת הלחימה וה'שילוביות'.
התהליך המחשבתי הביא לפרסומו של הJoint Pub. 3-0: Doctrine for Joint ' -
.(1995) 'Operationשני המסמכים הללו היוו את הבסיס למה שכונה 'החזון המשותף'
)' 2010 ,('Joint Visionו 2020-של ראשי המטות המשולבים ושל מסמך ההנחיות של
מזכיר ההגנה – ) .2001,'Quadrennial Defense Review' (QDRיחד עם זאת ,ניתן
לראות את מהדורת 1993כבסיס שעליו הונחו הן ה 'JV 2020' -והן ה.'QDR 2001' -
כאן המקום לפרט על מהדורת ,1993ובהמשך להראות כיצד שני המסמכים ממשיכים
את מהדורת 1993של ה.'FM 100-5'-
מלבד לקחי מלחמת המפרץ ,סיבה חשובה נוספת לעדכון ה 'FM 100-5'-הייתה
התמורה הפוליטית העמוקה שחלה בעולם .תמורה זו באה לידי ביטוי בסיומה של
המלחמה הקרה ,בהתפרקותה של ברית המועצות ,וכן בהתפתחויות טכנולוגיות
כבירות .הביטוי הטכנולוגי העיקרי להתפתחות כזו היה השימוש המסיבי בחימוש
מונחה מדויק ,לסוגיו השונים .יש הטוענים כי תהליך ה'שילוביות' "נכפה" על ארצות
הברית כתוצאה משתי תופעות אלו ).(1993 ,Strain
כינונו של סדר עולמי חדש שינה את ההקשר הפוליטי-אסטרטגי שבמסגרתו יופעלו
בעתיד כוחותיה הצבאיים של ארצות הברית .התסריט של מתקפה רחבת היקף של
כוחות ברית ורשה ,במרכז אירופה ,ומגננה של נאטו ,פינה את מקומו למגוון תסריטים,
בהם על ארצות הברית להיות מסוגלת להתערב בכל מקום בעולם .הנחת היסוד
האסטרטגית קבעה ,כי המציאות הפוליטית החדשה מעמידה את ארצות הברית מול
שורה של מעצמות אזוריות בעלות צבאות יבשה גדולים ,אך עם כוחות ים ואוויר
67
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
נחותים בהשוואה לכוחות המקבילים האמריקניים .לפיכך דמותה של המלחמה הבאה
לא תתמקד בשליטה אסטרטגית ימית או אווירית ,אלא בהגנה על שטחים ,על
אוכלוסייה ,על חומרי גלם ועל מערכות המידע .על כן על ארבע הזרועות ,אם ברצונן
להישאר רלוונטיות ,לבנות כוחות המתאימים לפעולה על הקרקע ,או במילים אחרות:
ליצור מערכת אשר תוכל לתמוך באופן יעיל וקטלני בכוחות היבשה "הקלאסיים" –
'שילוביות' ) ,1999 ,Hookerע' .(44מתחייב מכך שינוי תפיסתי בסיסי אצל הצי ,אך גם
בחיל האוויר ,הממשיך לטעון ,כי לא פיזור הכוח האווירי האסטרטגי אצל מפקדי
הזירות ,אלא ריכוזו הוא אשר יביא לגמישות אופרטיבית .הוא יפעיל את הכוח בדרך
היעילה ביותר ,אשר תציג את עוצמתה של ארצות הברית .ה'שילוביות' מחייבת את כל
הזרועות להבין את מאפייני שדה הקרב ,במיוחד אם אלה נמצאים אלפי קילומטרים
מהם; כיוון שאמצעי הלחימה שלהם משפיעים ישירות על שדה הקרב ,לדוגמה ,טילי
השיוט .כאן אנו מוצאים ,למעשה ,את הקשר ההדוק בין תורת המערכה ובין
ה'שילוביות' .היכולות הצבאיות החדשות של הצבא האמריקני מצריכות פיתוח תורת
לחימה חדשה ,אשר חייבת להיות מגובה בהבנה בין זרועית .כל זרוע צריכה להכיר את
היכולות המבצעיות של הזרוע האחרת ולבטוח בה .ה'שילוביות' היא לא "השלם גדול
מסכום חלקיו" אלא "השלם הוא בדיוק סכום חלקיו" ) ,1997 ,Wilkersonע' .(66
האסטרטגיה החדשה ,שנגזרה מהסדר העולמי החדש ,מבליטה את קשת העימותים:
מבצעים בעצימות גבוהה ,בעצימות נמוכה ,ובמיוחד התערבות צבאית שאיננה במסגרת
מלחמה ) .(MOOTWחידוש נוסף של מהדורת 1993היה בבחינת מרחב הלחימה
החדש ,הממזג בתוכו את ממדי האוויר והיבשה בתוך התמרון המערכתי והטקטי.
הרחבה זו נבעה מהתפשטות שדה הקרב בכל הממדים הפיסיים ,לרבות החלל והמרחב
האלקטרו-מגנטי 50.כלומר ,מהדורה זו היא הראשונה שבחנה את מהות לוחמת המידע
)' ('Information Warfareוניסתה להגדיר ,כיצד לשלב מבצעי מידע בדוקטרינת הקרב
היבשתי המשולב .הטכנולוגיה ,היכולה להיות בשימוש הצבא ,מתורגמת במסמך
כמכפילת כוח .נטען כי על תורת הלחימה לשקף את הטכנולוגיות החדשות ואת
50
על אופיו של שדה הקרב העתידי ראו אצל הרכבי ,1990 ,ע' .134
68
טל טובי
הפוטנציאל העתידי שלהן .כמו כן ,ניתן למצוא במהדורה זו את השפעת הצי בהקשר של
לוחמה מרוכזת רשת )' .('Network Centric Warfareאם שילוב הטכנולוגיה החדשה
בתוך תורת הלחימה הוא מכפיל כוח ,הרי מכפיל כוח נוסף הוא שילוב של אמצעי
הלחימה והטכנולוגיה למערכת אחת ]') ,'FM 100-5 (Operationsעמ' .[3-2
כבר במהדורת ,1993ברור היה למעצבי המדיניות האמריקניים כי ,בניגוד לתקופת
המלחמה הקרה ,האיומים על ארצות הברית מעורפלים ולא ברורים.
51
עדכון
הדוקטרינה קובע ,כי על ארצות הברית להיערך למגוון רחב של איומים ולהכין את
הכוחות הצבאיים ,ובמיוחד את זרוע היבשה ) ,(Armyלפעול בכל מקום ובכל סוג של
איום ,כחלק מכוח רב זרועי או כחלק מקואליציה רב לאומית .כאן אנו מוצאים את
ראשית המחשבה בדבר כוחות משלוח .חשיבה צבאית זו הייתה פרי נחלתם של
המארינס ,אך כעת הפכה גם לחלק מבסיס תורת הלחימה של הצבא .לאורך רובה של
המלחמה הקרה הייתה לארצות הברית רק דיוויזיה אחת לפריסה מהירה ברמה
האסטרטגית )’ ,(82nd Airborne Division ‘All Americanכאשר גדודי הרנג'רס
הוקמו למען השגת מטרה זו .אך כעת ,היה על הצבא להיערך לפריסה מהירה באזורי
מבצעים ,שייקבעו על ידי הדרג המדיני .גישה זו הושפעה משתי התפתחויות מקבילות:
הראשונה הייתה קיצוצים תקציביים ,שצמצמו את הכוחות בפריסה הקדמית והשנייה
הייתה הראייה הגלובאלית של ארצות הברית .כך יכול הצבא למצוא עצמו פועל
במקומות שונים ,שם אין כלל לארצות הברית בסיסי פריסה קדמיים ,או שישנה סכנה
שבסיסים אלו יותקפו .תהליך החשיבה האמריקנית לאורך שנות ה 90 -ועד היום מכונה
'טרנספורמציה' )'.('Transformation
52
אלו הם עיקרי מהדורת 1993העוסקים ברמה האסטרטגית .מבחינת מהות
הטרנספורמציה אנו יכולים למצוא בה שלושה תחומים מרכזיים ,למרות שהיבטים
אלה לא נמצאים תחת כותרות מוגדרות' :שילוביות בין זרועית' )' ;('Jointnessמעבר
51
52
לסקירה על מערכת האיומים על ארצות הברית בתקופה שלאחר המלחמה הקרה ראו אצל:
טובי ,2004b ,עמ' .21-7
בכוונת תחילה לא תורגם המושג לעברית ,מכיוון שבחירת כל מילה אפשרית בעברית איננה
מאפיינת בצורה מלאה את התהליך המקיף זה.
69
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
לכוחות משלוח )' ;('Expedition Forceולוחמה מרוכזת רשת ) 'Network Centric
'.(Warfare
כיצד באים תחומים אלו לידי ביטוי ב?'FM 100-5' -
'שילוביות בין זרועית'
מהדורת 1993קובעת ,כי זרוע היבשה תפעל כחלק מצוות משולב ,כאשר האויב שינסה
לחמוק ממאמציה של זרוע אחת ,יחשוף עצמו להתקפה מצדה של הזרוע השנייה ] 'FM
') .[2-2 ,100-5 (Operationsהדבר הודגם במבצע 'חירות לעיראק' ,כאשר כוחות
משוריינים של משמרות הרפובליקה נטשו את עמדותיהם במטרה להימנע ממפגש עם
הכוחות הקרקעיים של ארצות הברית .כוחות אלה עצרו הן בגלל מזג האוויר הקשה
והן על מנת לאפשר לדרגי הלוגיסטיקה לחבור עימם .אולם ,מאותו רגע שהכוחות
העיראקיים נטשו את עמדותיהם ,הם נחשפו לכוחות האוויר האמריקניים ,שהשמידו
אותם.
כאן ניתן להבין את מהות הקרב היבשתי המשולב )' :('Air-Land Battleכוחות היבשה
ישבשו את יכולת התגובה של האויב ,על ידי תיאום אש ישירה ועקיפה מאמצעי לחימה
קרקעיים ומפלטפורמות אוויריות .תפקידו של חיל האוויר האסטרטגי הוא 'אמנעה
אווירית' .[2-19 ,'FM 100-5 (Operations)'] (AI – 'Air Interdiction') 53כלומר ,לפגוע
במטרות הפיקוד והשליטה של האויב ,לפגוע בכוחות הלוגיסטיקה ,וכן לחסום את
הגעתן של תגבורות .בסביבה המיידית של שדה הקרב ,ברמה הטקטית והמערכתית ,על
חיל האוויר לספק סיוע אווירי קרוב )טובי ,2001 ,עמ' .(87-84משימות אלו יוטלו ,בדרך
כלל ,על כוחות האוויר של הצבא ,ובעיקר על מסוקי התקיפה ] 'FM 100-5
') .[23-2 ,(Operationsיחד עם זאת ,ההתפתחויות הטכנולוגיות ,ובמיוחד פיתוח
החימוש המונחה ,GPSהביאו גם את כוחות חיל האוויר האסטרטגי לשמש
כפלטפורמות לסיוע אווירי קרוב .כך ניתן למצוא את מפציץ הענק ,ה ,B-52 -וכן את
53
'אמנעה אווירית'' :אמנעה' היא פעולה או תוצאה של תקיפת כוחות שאינם מועסקים בפועל
בקרב ,ותקיפת אמצעי שטח של האויב; 'אמנעה אווירית' היא מבצעי אמנעה באמצעות
כוחות אוויר )אג"ם תוה"ד ,1998 ,ע' .(42
70
טל טובי
המפציצים B-2וְ B-1 -משמשים באפגניסטן ובעיראק גם למשימות ,Boot) CAS
,2003ע' .(53
ה 'FM 100-5' -מגדיר גם את שיתוף הפעולה בין כוחות היבשה ובין כוחות הצי )אין
הכוונה לכוחות המארינס( .הים מאפשר ממד פעולה נוסף :הנעת כוחות בתנועות
אסטרטגיות ומערכתיות וגם הפעלת מבצעים אוויריים ויבשתיים מהים ] 'FM 100-5
') .[19-2 ,(Operationsכך ניתן לראות בניית מערכת שיתוף ,הכוללת בתוכה את שלוש
הזרועות המרכזיות של הכוחות המזוינים האמריקניים .עוד מופיעות במדריך הנחיות
לשיתוף פעולה בממד החלל ,ובהפעלת כוחות מיוחדים.
מעבר לכוחות משלוח
מהדורת 1993עוסקת גם במשלוח של כוחות בקנה מידה גדול ,בכל מקום ובכל זמן .אין
להתעלם מהעובדה כי גם כוחות המשלוח מהווים שיתוף פעולה בין זרועי.
הבסיס לכוחות המשלוח הוא יחידות חיל רגלים )חי"ר( קל ,שיהוו את מרכז הכוח
במבצעי תגובה מהירה ,בשל כושר הפריסה האסטרטגי המהיר שלהן 54.ב'FM 100-5'-
ניתן לראות כי הצבא האמריקני עושה אבחנה בין חמישה סוגי כוחות חיל רגלים )חי"ר(
]') ,'FM 100-5 (Operationsעמ' :[22-2
•
חי"ר קל )'10th Mountain Division' – (Light
•
חי"ר מוצנח )'82nd Airborne Division; 173rd Airborne Brigade' – (Airborne
•
חי"ר יביל מסוקים )'101st Airborne Division (Air Assault)' – (Air Assault
•
הרנג'רס )'75 Ranger Regiment (Airborne)' – (Rangers
•
חי"ר ממוכן )'3rd Infantry Division' – (Mechanized
על פי מהדורת ,1993ארבעת סוגי חיל הרגלים הראשונים הם האמורים לפעול ככוחות
משלוח .ההבחנה היא סמנטית וניתן להטיל כל אחד מסוגי החי"ר לשדה הקרב על ידי
54
במלחמת המפרץ הראשונה הייתה זו הדיוויזיה המוטסת ה.82 -
71
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
צניחה ,מסוקים ,החפה וכדומה .לדוגמה ,עקב סירובה של תורכיה לאפשר לארצות
הברית לפתוח חזית שנייה בצפון עיראק ובמערבה ,צנחה החטיבה המוטסת ה173 -
באזור זה והשתלטה עליו .החטיבה הגיעה בהיטס אחד הישר מבסיסיה שבאיטליה.
פעולתה המוצלחת של החטיבה התאפשרה ,הודות לשיתוף פעולה הדוק ויעיל עם חיל
האוויר ועם כוחות מיוחדים אחרים ששהו באזור ) ,2003 ,Murray and Scalesעמ'
.(194-193ביכולתן של יחידות אלו ליטול את היוזמה בשלב מוקדם ,להשתלט על
שטחים חיוניים ולהחזיק בהם עד שיגיעו הכוחות הכבדים .לדוגמה ,במלחמת המפרץ
הגיעו כוחות ראשונים של הדיוויזיה המוטסת ה 82-לערב הסעודית ,כבר ב 8-באוגוסט
.1990כל הדיוויזיה הייתה ערוכה למגננה ב 14-באוגוסט – פחות משבועיים מזמן
הפלישה העיראקית לכווית .כיום נערך הצבא להעביר דיוויזיה לכל אזור בעולם ,תוך
ארבעה ימים.
עוצמת האש של היחידות נובעת מיכולת ההטסה של פלטפורמות מסייעות ,כגון טנקי
'שרידן' ) ,(M551 A1נושא גייסות משוריינים )נגמ"ש( ,ה'בראדלי' ) ,(M2/3תותחים
נגררים ) 105מ"מ( ,ה ,MLRS -וכן מסוקי קרב למשימות סיוע אווירי קרוב.
כבר ברמת הפריסה המהירה ,אנו יכולים למצוא שיתוף פעולה ביו זרועי .כמו סיוע
אווירי ממטוסים הנמצאים על נושאות מטוסים )כפי שהיה באפגניסטן( .בהמשך
יתוגברו הכוחות הקלים על ידי כוחות משוריינים וממוכנים כבדים יותר ,אשר יגיעו
בהישט ) .(Sealiftאומנם מבצעים מוטסים ) (Airliftמאפשרים הגעה מהירה לזירת
הלחימה ,אך יכולת שינוע האספקה והציוד מוגבלת .מנגד ,המבצעים המושטים,
האיטיים ,מאפשרים לשנע כמויות גדולות של אספקה ,ציוד כבד וכל מערכת נשק
נדרשת אחרת ובכך משלים ההישט את ההיטס ]') ,'FM 100-5 (Operationsעמ' .[22-2
72
טל טובי
לוחמה מרוכזת רשת
מהדורת 1993מתייחסת ללוחמה מרוכזת הרשת בהקשר של אמצעי מעקב וסיור
) ,'FM 100-5 (Operations)'] (Surveillance and Reconnaissanceעמ' .[20 ,19-2
יש לזכור כי מושג זה היה בתחילה פרי מחשבה של הצי .רק בסוף שנות ה ,90 -ובמיוחד
עם פרסום ה ,'QDR 2001' -הפך המושג להיות שגור בפי כל הזרועות .תהליך איסוף
המידע ייעשה בעזרת כל סוגי החיישנים הנמצאים בשימוש על ידי ארצות הברית:
פלטפורמות מוטסות ,חלל ,מעל פני השטח ומתחתיו )הכוונה בעיקר למרחב התת ימי(.
משימות האיסוף והתצפית יכולות לשמש להערכת כוונותיו של היריב עוד בזמן שלום,
וכן לאיתור מטרות ויעדים לתקיפה בזמן מלחמה .משימות המעקב והסיור הן בכל
רמות האסטרטגיה .ברמה הטקטית והאופרטיבית יועברו הממצאים במהירות הגבוהה
ביותר לכוחות הרלוונטיים .על אלה תוטל המשימה לפגוע במטרות שנבחרו ,ומאוחר
יותר להעריך את מידת הנזק .מובן הוא ,כי החוליה המקשרת בין האיסוף ובין הדרג
היורה היא מערכות הפיקוד והשליטה ומערכות השליטה והבקרה היעילות ,המתואמות
והמתאמות בין כל הגורמים .זוהי לוחמת הרשת בראשית התפתחותה וניכר הניסיון
לשפר את המערכת ,כתוצאה מלימוד לקחי מלחמת המפרץ הראשונה.
מהדורת 1993הפכה את הקרב היבשתי המשולב ,באופן סופי ,לתורת הלחימה הרשמית
של הצבא האמריקני ,ואין הכוונה רק לצבא היבשה .תורה זו משלבת בתוכה את שאר
הזרועות של הכוחות המזוינים האמריקניים לכלל מכונת מלחמה ,המסוגלת לפעול בכל
ממד .בנוסף לכך ,ניתן למצוא במהדורה זו את שלושת התחומים העיקריים ,העומדים
בבסיס הטרנספורמציה .הנקודה החשובה ביותר היא שיתוף הפעולה בין כל הזרועות.
דרך ארוכה עברו הכוחות האמריקניים ,ממבצע הנפל לחילוץ בני הערובה האמריקניים
באיראן ועד למלחמת המפרץ הראשונה' .שילוביות' מחייבת שיתוף פעולה הדוק בין
כוחות קרקעיים אוויריים וימיים ,ומהדורת 1993מעלה על נס את חשיבותו של שיתוף
פעולה זה.
ניתן לומר כי תורת הקרב היבשתי המשולב היא המהפכה התורתית האמיתית שעבר
)ועדיין עובר( צבא ארצות הברית .במשך רובה של ההיסטוריה הצבאית של ארצות
73
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
הברית ,מאז מלחמת האזרחים ,האסטרטגיה הבסיסית של הצבא האמריקני הייתה
התשה באמצעות כוח אש מסיבי ) ,1986 ,Hartע' .(32בהיסטוריה של מלחמת
האזרחים ,מפורסם סיפורו של חייל מצבא הצפון :ערב אחד הקרבות ב ,1864 -הוא
כתב ביומנו "נהרגתי בקולד הרבור" -החייל אכן נהרג .ארצות הברית הסתמכה על
עדיפותה המספרית ועוצמת האש שלה ,במטרה להכריע את אויביה .עוצמת האש
והמסה האמריקנית היו אלה שהכריעו גם את גרמניה ויפן במלחמת העולם השנייה.
במלחמת קוריאה כונתה שיטה זו "מטחנת הבשר" .החיילים היו מודעים לה ,ולעיתים
קרובות היא גבתה מחיר כבד מהגייסות הלוחמים .ה ,'FM 100-5'-למהדורותיו
השונות )עד מהדורת ,(1993מדגישות את התמרון על פני ההתשה .זאת ,מכיוון שמול
צבאות ברית ורשה לא הייתה לארצות הברית ולצבאות נאטו עליונות ,מבחינת כוח
אדם ועוצמת אש.
בשנת 2001עודכן שוב ה 'FM 100-5'-וכעת כותרתו הייתה '.'FM 3-0 Operations
באופן כללי ,אין שינויים מהותיים בין שתי המהדורות ,אך מהדורת 2001מדגישה את
נושא ה'שילוביות' ,וכן את הפעולות להשגת יציבות לאחר מבצע צבאי ) 'Stability
' .(Operationזהו ,למעשה ,שם אחר למושג .MOOTWפעולות אלו מאפיינות את
הפעילות האמריקנית ,הן באפגניסטאן והן בעיראק.
מסמך נוסף אשר ניסה להגדיר את ה'שילוביות' בין הזרועות הוא ','Joint Vision 2010
שפורסם ב .(2000/1996 ,Chairman of the Joint Chiefs of Staff) 1996 -מסמך זה,
המהווה מסגרת תפיסתית להפעלת מבצעים משולבים ,ניסה ליצור הרמוניה בין
הזרועות ,בתחומי התכנון העתידי ותורת הלחימה; אבל הוא פורסם בתקופה בה נערכו
קיצוצים משמעותיים בתקציב הביטחון האמריקני .עובדה זו הביאה להגברת
התחרותיות בין הזרועות .כל זרוע התמקדה בהפיכה לרלוונטית ביותר למציאות
החדשה ,על מנת לזכות בנתח תקציבי גדול יותר ולעדיפות מבצעית.
74
טל טובי
מסמכים מעצבי אסטרטגיה :ה'Joint Vision 2020' -
וה'QDR-2001' -
הנחת היסוד
סיומה של המלחמה הקרה היווה נקודת מפנה במערך היחסים הבין לאומיים ,וארצות
הברית הפכה למעצמת העל היחידה .השתנתה התפיסה הדו-קוטבית ,בה היה לארצות
הברית אויב עיקרי אחד )ברית המועצות( שיכולתו הפוליטית ,הכלכלית ,התרבותית
והצבאית מוגדרת היטב .את מקומו של אויב זה תפס מגוון איומים פוטנציאליים על
האינטרסים השונים של ארצות הברית.
מבחינה צבאית ,העימות בעצימות גבוהה )' ('High Intensity Conflictשאמור היה
להתאפיין בלוחמת טנקים מסיבית ובשדה קרב רווי אמצעי לחימה שונים ,בליבה של
אירופה ,השתנה בצורה דרמטית .העימות הפך למבצעים ,אשר צריכים להיות מוכרעים
במהירות ,ויכולים להתנהל במרחקים עצומים כשאין יכולת לפריסה מוקדמת של
הכוחות הצבאיים.
בכל מהלך ההיסטוריה האמריקנית בכלל ובמהלך המלחמה הקרה בפרט ,היה האויב
ברור וכך גם יכולותיו .מול ברית המועצות בנתה ארצות הברית תערובת של
אסטרטגיה ,כוחות צבאיים ויכולות קרביות .כל זאת ,על מנת להתכונן לקראת מפגש
דמים אפשרי עם כוחות ברית ורשה .באופן פרדוקסאלי ,מרוץ החימוש ,שהביא למאזן
האימה ,היה זה ששמר על השלום ועל היציבות העולמיים ,ומנע מלחמת עולם שלישית.
התפרקותה של ברית המועצות חיסלה את אווירת הביטחון .כעת ,מעצבי המדיניות
האמריקניים אינם יודעים לצפות בדייקנות את האיומים שלאחר המלחמה הקרה.
האתגר האמריקני הוא להגן על ארצות הברית ועל בעלות בריתה מפני אויבים לא
ברורים ,לא נראים וחשוב מכך -לא צפויים .על ארצות הברית לבנות כוחות צבאיים
שיהיו מוכנים לכל תרחיש ,אף לכזה שעדיין לא הוערך כאיום.
חשיבה זו החלה בארצות הברית עוד לפני אירועי ספטמבר .2001ניתן לומר ,כי מתקפת
הטרור על ארצות הברית האיצה תהליכים ,שהיו בשלבי תכנון וביצוע שונים .אירועי
ה 11-בספטמבר הביאו את הציבור האמריקני להכיר בעובדה ,כי יש לבצע רפורמה
75
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
מקיפה ביכולת הצבאית האמריקנית .הכרה זו עזרה לצבא האמריקני בכל הקשור
לתקצוב תוכניות הרפורמה.
היעדים המבצעיים של ''QDR 2001
•
הגנה על בסיסי מבצעים חיוניים :ארצות הברית ,כוחות מחוץ לארצות הברית
ובעלות בריתה.
•
אבטחת מערכות המידע בזמן התקפה וניהול מבצעי מידע תכליתיים.
•
הגנה על הכוחות וקיומם בסביבות מרוחקות ,מנועות גישה והחזקה בשטח ,תוך
חיסול איומים ועצירת האויב ממניעת גישה והחזקה בשטח.
•
מניעת מקלט מהאויב ,באמצעות תצפית ,ומעקב והעסקתו במהלומות כבדות,
מדויקות ומהירות ,בצירוף של יכולות האוויר ,הים ,היבשה ,החלל והמידע.
•
שיפור היכולות של מערכות החלל והתשתיות התומכות ושרידותן.
•
ניצול טכנולוגיית המידע ותפיסות חדשניות לפיתוח מערכת " "C ISRמשופרת,
4
ויכולת ליצור תמונה מבצעית משותפת שניתן יהיה לפעול לפיה.
היכולות הנדרשות )' ,'QDR 2001ע' (17
•
הגנה על ארצות הברית ובעלות בריתה ועל האינטרסים הגלובאליים של ארצות
הברית.
•
מיגור כל תוקפנות עתידית.
•
הכרעה בשתי זירות כמעט במקביל ) ,1995 ,O'Hanlonעמ' .(32-30
•
ניהול של מספר עימותים מוגבלים ,במקביל.
76
טל טובי
הדרך לביצוע הטרנספורמציה
•
חיזוק המבצעים המשולבים )'.('Jointness
•
4
ניצול עליונותה של ארצות הברית במערכות .C ISR
•
פיתוח התפיסה ברמות התיאורטיות והארגוניות.
•
פיתוח היכולות.
היעד העיקרי ,שהוגדר ב ,'QDR 2001' -הוא הגנה על ארצות הברית עצמה .שכן,
המחשבה שארצות הברית פגיעה חלחלה בקרב מקבלי ההחלטות האמריקניים כבר
קודם לכן.
55
ניתן לראות ,כי התפיסה התיאורטית של ה 'System of Systems' -היא זו המובילה
את אסטרטגיית הטרנספורמציה .המסמך מגדיר את האינטרסים הלאומיים של ארצות
הברית ,את סדרי העדיפויות ,ואת מטרות הטרנספורמציה; אך אינו מגדיר את
המשימות הצבאיות להשגת יעדים אלה .עובדה זו מובילה לנקודה החשובה ב'QDR-
' ,2001שהיא המעבר מתפיסה מונחית איום לתפיסה מונחית יכולות ),Rumsfeld
,2002ע' .(24מעבר תפיסתי זה הוא המעבר מרשימה של אויבים בפועל ,אויבים
פוטנציאליים וכיצד יש להתמודד עמם ,לתפיסה שבה יש ליצור רשימה של יכולות
פוטנציאליות העשויות להיות בידי אויב עתידי .בראייה זו ,בניין הכוח יתהווה אל מול
מגוון יכולות )כדוגמת נשק להשמדה המונית ,טילים בליסטיים ויכולות שיגור( ,ללא
תלות במיקומן הגיאוגרפי או הפוליטי .שינוי תפיסתי זה נובע מההבנה ,כי ארצות
הברית אינה יכולה להיות בטוחה שתזהה את האויב הפוטנציאלי מבעוד מועד ,אך היא
יכולה ,ברמה גבוהה יותר של וודאות ,לזהות את היכולות הפוטנציאליות העשויות
55
עדות לכך ניתן למצוא בדו"חות ראש ה CIA -בפני ועדת החוץ והביטחון של הסנאט.
האיומים לפני מתקפת הטרור המשיכו להעסיק את סוכנות הביון גם לאחר המתקפה.
הטרור האסלאמי ,שהוזכר בדוחות קודם ל ,2001-לא זכה לעדיפות או לבלעדיות בדוחות
שלאחר המתקפה .ראו את סקירתו של ראש ה CIA-בפני ועדת הביון של הסנאט:
http://www.cia.gov/cia/public_affairs/speeches/2001/UNCLASWWT_02072001
.html
77
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
להיות לאויב שכזה .את זה היא תעשה בהסתמך על בחינת נקודות התורפה של ארצות
הברית עצמה .מוכנות מול מגוון היכולות תאפשר ,לפי מחלקת ההגנה ,התמודדות
יעילה יותר עם אויב שלא נצפה מראש.
המעבר מתפיסה מונחית איום לתפיסה מונחית יכולת מהווה שינוי פרדיגמה .עד אמצע
שנות ה ,90-התכונן הצבא האמריקני למלחמה בכל סוג של עצימות :ממבצעי שמירת
שלום )' ('Peacekeeping Operationsועד למלחמה גרעינית כוללת .באווירה שלאחר
המלחמה הקרה ,מודל 'ספקטרום העימותים' )' ('Spectrum of Conflict Modelכבר
אינו רלוונטי .יתר על כן ,במסגרת התקציבית הנוכחית ,אין הצבא יכול להיות מוכן לכל
התרחישים האפשריים ברמת מוכנות מבצעית גבוהה .המודל המוצע הוא מודל
הירארכי )' ,('Hierarchy of Missions Modelשבו על ארצות הברית לבחון מהן
היכולות המאיימות עליה ביותר ) ,2002a ,Tangrediעמ' .(6-5לפיכך ,על הכוחות
הצבאיים האמריקניים להשקיע את משאביהם אל מול התרחישים הרלוונטיים ביותר,
תוך צמצום השקעת משאבים בתרחישים שפסו מן העולם .ארצות הברית אינה צריכה
לבנות כוחות קונבנציונאליים מסיביים ,מפני שעם התפרקותה של ברית המועצות,
תרחיש של מלחמה בעצימות גבוהה אל מול כוחות ברית ורשה כבר אינו רלוונטי.
הבעיה באימוץ המודל ההירארכי היא כי ארצות הברית כבר לא הפנימה לחלוטין את
השינוי הפרדיגמאטי ,של המעבר מתפיסה מונחית איום לתפיסה מונחית יכולות.
מבחינות מסוימות ,ארצות הברית עדיין נמצאת ב'מלחמה קרה' אל מול מעצמה
גרעינית – סין .אבל מעצבי המדיניות האמריקניים ,וכן נותני הערכת המודיעין של
ארצות הברית )ה (CIA -צריכים להעריך -מהו האיום האמיתי הנשקף מצידה של סין?
האם אלה הן היכולות הקונבנציונאליות שלה? ואם כן ,מאיזו זרוע נובעות היכולות
הסיניות? האם אלו הנשק הגרעיני ואמצעי השיגור ,או יכולות א-סימטריות ובמיוחד
לוחמת מידע?
סוגיה זו מסובכת ביותר .נכון להיום ,הערכות המודיעין האמריקניות קובעות ,באופן
כללי ,כי איום סיני רציני נשקף לארצות הברית ולאינטרסים האמריקניים .אך
להערכות אלה אין יכולת להגדיר מהיכן תפתח הרעה.
78
טל טובי
הגדרת האיומים או היכולות של היריבים הפוטנציאליים )תרחישי ייחוס( הינה
הקריטית ביותר להגדרת תהליך בניין הכוח האמריקני .מתוך הגדרת האיומים,
צריכות להיגזר הטכנולוגיות שיש לפתח .צריך לבחון אילו מהטכנולוגיות שנמצאות
במחקר ופיתוח כלל אינן רלוונטיות יותר ,ולפיכך אין צורך להמשיך ולהשקיע בהן
מיליארדי דולרים נוספים .לדוגמה ,פרויקט מסוק הסיור והתקיפה RAH-66
’ ‘Comancheהופסק ,לאחר שהושקעו בפיתוחו כשבעה מיליארד דולר .בנוסף ,צריכים
להיגזר האסטרטגיה הנדרשת ,או מכלול האסטרטגיות הנדרשות.
אין זה מתפקידו של הצבא להעריך מיהו האויב .הדבר קשור לניהול המדיניות
האמריקנית ברחבי העולם ,הנקבע על ידי הדרג האזרחי ולא הצבאי .הצבא צריך להכין
את עצמו להתמודדות עם אותו אויב ,על ידי היערכות מבחינת אמצעי הלחימה,
מבחינת תורת הלחימה ומבחינת האסטרטגיה המתאימים להתמודדות עתידית ) Hone
,2002 ,and Friedmanעמ' .(55-31
הנחיות מחלקת ההגנה מגדירות את הציוויים האסטרטגיים הנדרשים מהכוחות
הצבאיים של ארצות הברית .ציווים אלה נמצאים תחת הסעיף "הדרך לביצוע
הטרנספורמציה" .כאן המקום לפרט את שאר הסעיפים ,ולהראות כיצד ההנחיות
האסטרטגיות קשורות לעימותים הא-סימטריים ,שארצות הברית מצפה מאויביה
העתידיים לכפות עליה.
בראש ובראשונה ,על ארצות הברית לבנות כוח צבאי שירתיע כל אויב מלפעול כנגדה.
אם ההרתעה תיכשל ,הרי שהצבא האמריקני זקוק לכוחות שיהיו מסוגלים לפעול
מעמדות קדמיות ,מבלי להזדקק לבסיסי היערכות מסיביים ,כדוגמת בניית הכוח בערב
הסעודית ערב מלחמת המפרץ ראשונה .זאת ,כיוון שארצות הברית צופה שבעתיד ,לא
תוכל לפעול מבסיסי היערכות קדמיים ,או שאלה יהיו תחת מתקפה כבדה )ייתכן שאף
מתקפה לא קונבנציונאלית( .תרחיש זה רלוונטי ,למשל ,למתקפת פתע של צפון קוריאה
על דרום קוריאה.
כמו כן ,ישנו צורך לפתח יכולת לתגבר כוחות הנמצאים במלחמה באזורים אחרים ,כדי
להביס כל יריב בצורה מהירה ומכרעת ) ,Department of Defense 2003ע' .(4
79
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
המערכות באפגניסטן ) (2001ובעיראק ) (2003הוכיחו זאת בצורה ברורה .ארצות הברית
לא הייתה יכולה לפעול מבסיסים יבשתיים ,כיוון שהמדינות הגובלות בזירות הפעולה
לא אפשרו לה זאת 56.ערב מלחמת המפרץ השנייה הודיעה תורכיה ,כי לא תאפשר
לכוחות אמריקניים )לדיוויזיית הרגלים ה (4-לפלוש מתחומה אל עיראק .בכך נמנעה
מ CENTCOM -פתיחת חזית שנייה והשתלטות על מערב עיראק .הצבא האמריקני
גילה גמישות מבצעית רבה ,יחד עם שימוש מסיבי בכוחות מיוחדים ובשיתוף פעולה עם
כוחות אוויר ,והתגבר על מגבלה זו
) ,Williamson and Scalesעמ' ,195-194
.(2003 ,Noonan
מסמך המטות המשולבים:
''Joint Chief of Staff – Joint Vision 2020
את הציוויים האסטרטגיים של הדרג המדיני תרגמו המטות המשולבים לרמה
האופרטיבית .על המטות המשולבים לקחת את הנחיות הדרג הפוליטי ,ובהקשר זה את
ה ,'QDR 2001' -ולבנות עליו את דמותו של הצבא .ניתן לראות כי אומנם פורסם
ה 'Joint Vision-2020' -ב ,2000 -אך הוא מתאים למתווה הפוליטי של '.'QDR-2001
ה 'Joint Vision 2020' -הוא עדכונו של ה , 'Joint Vision 2010' -שפורסם ב.1996 -
כבר אז הכירו המטות המשולבים בכך ,ששינויים טכנולוגיים יאפשרו ניהול מבצעים
ברמות לחימה חדשות" .החזון" קובע ,כי העליונות במידע של ארצות הברית )יכולות
ה (C4ISR -תביא לשליטה מוחלטת בכל קשת המבצעים ) Full Spectrum
(Dominanceעל ידי )' ,'JV 2020עמ' (28-20האלמנטים הבאים )ראה תרשים מס' : (2
•
תמרון שולט ).(Dominant Maneuver
•
מהלומה מדויקת ).(Precision Engagement
•
לוגיסטיקה ממוקדת ).(Focused Logistics
•
אבטחת כל ממדי הלחימה ).(Full Dimensional Protection
56
הצורך בבסיס יבשתי מסביר ,למשל ,את הפשרת היחסים המהירה בין ארצות הברית
לפקיסטן ,לאחר פתיחת המערכה באפגניסטן.
80
טל טובי
תרשים מס' :2המושג 'הכרעה' לפי ''Joint Vision 2020
כ ע
התמרון השולט
המהלומה המדויקת
שליטה מוחלטת
בכל קשת
המבצעים
עליונות במידע
לוגיסטיקה ממוקדת
אבטחת כל מימדי הקרב
כלומר ,טכנולוגיה מתקדמת תביא לקונספציות אופרטיביות ותורתיות חדשות ,שיביאו
בתורם לשינויים ארגוניים ,קרי לטרנספורמציה.
'תמרון שולט'
'תמרון שולט' הוא היכולת של הכוחות האמריקניים לנוע במהירות לכל מקום
שייבחרו ,במטרה להשיג את היעדים האופרטיביים ולהכריע כל אויב פוטנציאלי.
העליונות במידע תתמוך ביכולת לבצע תמרון על ידי תיאום בין כוחות מרוחקים ,וכן
להשיג מידע בזמן אמת אודות סדרי הכוחות ,מיקומו של האויב ויכולתו .בעזרת
עליונות זו ,מפקד הכוחות ברמה המערכתית מסוגל לתאם את מגוון הכוחות העומדים
לרשותו לכדי מתקפה מכריעה ,מתואמת ורב ממדית.
57
57
להיבטים תיאורטיים והיסטוריים של התמרון השולט ראו ,1997 ,MacGregor :עמ' .38-36
81
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
מהלומה מדויקת
'מהלומה מדויקת' היא היכולת לאתר יעדים או מטרות ,לעקוב אחריהם ולהשמיד
אותם במהירות וביעילות ,על ידי אמצעי הלחימה המתאים ביותר )' ,'JV 2020ע' .(22
על מנת להשיג השמדה יעילה ,יש ליצור מערכת מתואמת היטב בין חיישנים לדרג
היורה ) ,(Sensor to Shooterולמעשה ליצור את 'מערכת המערכות' ) 'System of
' .(Systemsהמהלומה המדויקת איננה רק מערכת אשר תשמיד את המטרה ,אלא גם
מערכת פיקוד ושליטה שתאפשר למפקד להבין את תמונת הקרב ולהפעיל את כוחותיו
ביעילות ובתכליתיות מבצעית גבוהה.
לוגיסטיקה ממוקדת
'לוגיסטיקה ממוקדת' היא היכולת לספק לכלל הכוחות הלוחמים את כוח האדם,
הציוד ,אמצעי הלחימה וההספקה במקום הנכון ,בזמן הנכון ובכמויות הנכונות .גם
יכולת זו תלויה במערכת מידע ותקשורת ,המעבירה את הצרכים הלוגיסטיים בזמן
אמת .למעשה ,קשורה המערכת הלוגיסטית למערכת האופרטיבית של שדה הקרב תוך
הבנת הצרכים הלוגיסטיים של היחידות הלוחמות בזמן אמת )' ,'JV 2020ע' .(24סעיף
זה מתייחס במפורש למהפכות המידע שעברו על הסקטור האזרחי .חברות רבות אינן
מחזיקות מלאים עצומים ותשומות ידע נכונות יכולות להפחית את הצורך בידיים
עובדות ,לחסוך באנרגיה ולקצץ בזמן ,במקום ובכסף הדרוש לייצור ולאספקה )טופלר
וטופלר ,1994 ,ע' ,2004 ,Cortada ;74-73עמ' .(40-38
אבטחת כל ממדי הקרב
במקביל למגמה ההתקפית ,יש גם לאבטח את כל הכוחות הלוחמים כמו גם יעדים
חיוניים ,כגון אתרי פיקוד ושליטה ומתקני לוגיסטיקה .אבטחת כל ממדי הקרב תיעשה
על ידי שליטה בכל ממדי הקרב ותאפשר שליחת כוחות למשימות הגנה בעזרת מערכות
המידע המשופרות )' ,'JV 2020ע' .(26
82
טל טובי
מסמכים תורתיים אלה מנסים ליצור את תחילתה של תיאוריה ,אשר ממנה תיגזר
דוקטרינה שתגיע ,בסופו של תהליך ,לדרגים הטקטיים .תיאוריה מספקת ואוצר מילים
משותף יאפשרו לזרועות ליצור רב שיח על בסיס של מושגים זהים .בעזרת התיאוריה,
תוכל כל זרוע גם להכיר את האחרות ולהביא בעיות וויכוחים לידי פתרון ),Rubel
,2001-2000ע' .(49
באם נחזור ל ,'QDR 2001' -נראה שמסמך זה מכיר בקיומה של מהפכה צבאית .על פיו
צריכה ה'שילוביות' להתרכז בפיתוח יכולות ה C4ISR -של הכוחות האמריקניים,
לקראת ניהול מבצעים משותפים עם יכולות פיקוד ושליטה משופרות .הניסיון העיקרי
ב 'QDR 2001' -וב 'JV 2020'-הוא לצפות את שדה הקרב העתידי .המלחמה ושדה
הקרב הם מושגים דינאמיים ,העוברים תהליכי שינוי תמידיים .הביטוי העיקרי לכך
הוא התרחבות שדה הקרב והפיכתו למורכב יותר מאשר בעבר .חיזוי שדה הקרב חיוני
לבנייה נכונה של בניין הכוח ברמה האסטרטגית ,האופרטיבית והטקטית )קובר,2001 ,
עמ' .(264-237ניתוח הגורמים היכולים להשפיע על שדה הקרב העתידי ,הלא גרעיני,
מעורר את המחלוקת :האם הטכנולוגיות החדשות אכן שינו את הלחימה ,באופן
מהפכני .שאלה נוספת היא האם הטכנולוגיות החדשות ובמיוחד החימוש המונחה
המדויק לסוגיו ,תומכות בהגנה או בהתקפה.
למרות שפע "נבואות" של חוקרים שונים ,עדיין לא נבנה מודל כלשהו המסוגל לחזות
את פני שדה הקרב העתידי .לכן שינתה מחלקת ההגנה האמריקנית את תפיסתה
האסטרטגית וארצות הברית בונה את כוחה לפי היכולות הצבאיות ,הקונבנציונאליות
והלא קונבנציונאליות ,אשר ייתכן ויש לאויביה האפשריים .באופן כללי ,מתכוננת
ארצות הברית למלחמה א-סימטרית .הקביעה הבסיסית היא כי לארצות הברית ישנה
כעת עליונות קונבנציונאלית בים ,ביבשה ובאוויר ,ואין אף מדינה או ארגון היכולים
לאסור עליה עימות בעצימות גבוהה .על כן מחפשים אויביה האפשריים של ארצות
הברית את נקודות החולשה שלה .אופייה של החברה האמריקנית חושף אותה
למתקפות טרור ,ובכלל זה גם טרור המבוסס על תקיפת מערכות המידע שלה ) 'Cyber
' .(Terrorismההסתמכות הרבה של ארצות הברית על מערכות מידע ומחשוב יוצרת
נקודות תורפה פוטנציאליות .שתי נקודות חולשה אחרות הן חוסר היכולת של ארצות
83
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
הברית להגן על עצמה מפני התקפת טילים בליסטיים בין יבשתיים ,היכולים לשאת
נשק להשמדה המונית ופגיעות מערכות החלל האמריקניות ) ,2002 ,Rumsfeldע' .(25
מתחת לראשי המטות המשולבים פועל פיקוד הכוחות המשולבים ) 'Joint Forces
' .(JFCOM – Commandעד לשנת 2002היה פיקוד זה אחראי על הגנת הגבולות
הטריטוריאליים של ארצות הברית ,אך לאחר מתקפת הטרור של ה 11 -בספטמבר,
עברה אחריות זו ל JFCOM .NORTHCOM -אחראי על אימון הכוחות המשותפים,
על ייעול שיתוף הפעולה הבין זרועי ,ולמעשה משמש כמעבדת הטרנספורמציה של
הצבא האמריקני .לפי ההנחיות מהדרגים הגבוהים להם ,על הזרועות השונות ליצור
תוכניות ,יכולות ומערכות אימונים שיתאימו להנחיות מחלקת ההגנה וראש המטות
המשולבים וליצור מערכת שתשיג הכרעה מהירה .יחד עם זאת המערכת מעודדת קבלת
משוב מהזרועות ,דרך המטות המשולבים ,למשרד טרנספורמציית הכוח ) 'Office of
' ,(OFT – Force Transformationהנמצא בתוך מחלקת ההגנה .היא מעודדת גם
המלצות ודרישות.
ניתן לסכם כך את הצעדים הכלליים שננקטו:
•
מעבר לכוחות משלוח )'.('Expeditionary Forces
•
חיזוק המבצעים המשולבים )'.('Joint Operations
•
מבצעים מהירים ומכריעים )'.('Rapid and Decisive Operations
•
אמצעי לחימה ופלטפורמות הפועלים במסגרת הלוחמה מרוכזת הרשת ).(NCW
84
טל טובי
'לוחמה מרוכזת רשת' – 'NCW – 'Network Centric Warfare
'לוחמה מרוכזת רשת' נמצאת בבסיס המעשי של השילוביות ,ולפיכך מן הראוי להסביר
תיאוריה תורתית זו .בצורה תמציתית ,מהות ה NCW -היא להגביר את קצב ניהול
המבצעים ואת היכולת של הצבא )על כל זרועותיו( לזהות את מטרות האויב ,לתקוף
אותן ביעילות ולהשמידן .המושג NCWהופיע לראשונה בצי האמריקני במהלך שנות
ה ,80 -כחלק מהדיון העוסק במהפכה הצבאית שנבעה מהמחשבה הצבאית הרוסית.
ההוגה הראשון של הלוחמה המרוכזת רשת היה תת אדמירל ארתור סברובסקי
) ,(Cebrowskiמנהלו הראשון של המשרד לטרנספורמצית הכוח במחלקת ההגנה.
התפיסה הייתה פשוטה והבליטה את יתרונות מהפכת המידע .מהות הרשת היא רישות
מספר גדול של חיישנים ,על מנת להשיג עליונות במידע וחיבורים למערכות היורות.
זאת ,במטרה לזעזע את האויב עד כדי התמוטטות .תפיסה זו קרויה תפיסת 'הלם
ומורא' ) .(Shock and Aweה NCW -של הצי חיברה ארבעה תחומים טכנולוגיים
לכלל תפיסה מבצעית חדשה אחת :רשתות חיישנים ורשתות העסקה ,המשולבות
ברשת מידע איכותית ובתהליכי פיקוד ושליטה מהירים ביותר .ה NCW -מאפשרת
לכוחות להגביר את קצב קבלת ההחלטות ולקבוע מהי הדרך היעילה ביותר להתקיף
את האויב .השיפור במהירות מערכות ה C3I -מבוסס על שיפור מתמיד של
ארכיטקטורת ה.C4ISR -
ניתן לומר כי ה NCW -היא הגרסה הצבאית של התהליכים הדיגיטאליים והמרושתים,
שעברו על המגזרים העסקיים .שוב ושוב חוזרת הטענה ,כי על ארצות הברית לנהל את
מלחמה בדיוק כפי שהיא מנהלת את המערכת העסקית-כלכלית שלה.
58
במהלך שנות ה 90 -המאוחרות התאימו גם הצבא וחיל האוויר את עצמם לתורת
לחימה זו .מבחינת הצבא ,ה NCW-תאפשר תמרון מהיר ומהלומות מדויקות,
הטומנים בחובם פוטנציאל להתמוטטות מהירה של כוחות האויב .חיל האוויר יצר את
58
ראו ,למשל ,את נאומו של תת מזכיר ההגנה פול וולפאוויץ ) (Wolfowitzבפני וועדת
השירותים המזוינים של הסנט ,ב 9 -באפריל .2002
85
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
דוקטרינת המבצעים מבוססי האפקטים )'.(EBO – 'Effects Based Operations
הכוונה האמריקנית לנצל את עליונותה הטכנולוגית וליצור מערכה א-סימטרית ,כלומר,
תקיפת האויב מכיוונים ומממדים )כולל הממד הווירטואלי( שאין לאויב כל תשובה
עליהם .הכוחות האמריקניים הם אלה אשר יכתיבו את התנאים ואת קצב המערכה.
ה NCW -מזהה את מרכזיותו של המידע ואת הפוטנציאל שלו כמקור כוח .פוטנציאל
זה נובע באופן ישיר מיחסי הגומלין החדשים בין הפרטים ,הארגונים והתהליכים
המתפתחים במציאות הפוליטית ,הכלכלית והתרבותית החדשה .מציאות שנבנתה
לאחר המלחמה הקרה ,יחד עם תהליכי הגלובליזציה .יחסי גומלין חדשים אלה יוצרים
צורות והתנהגויות מבצעיות חדשות ) ,2000 ,Alberts et al.ע' .(87למעשה ,הNCW -
היא תמצית העליונות במידע שיש לארצות הברית על פני מדינות אחרות .היא מכילה
בתוכה מערכת משולבת של חיישנים ,מערכות C3Iומערכות ירי שונות .כל זאת על מנת
ליצור מערכת גילוי והתרעה ,להגביר את מהירות קבלת ההחלטות ולהגביר את קצב
המבצעים .שילוב זה יוצר מערכת קטלנית ,המגבירה את שרידות הכוחות .על הNCW -
ליצור תמונת קרב ברורה לכוחות הידידותיים ושוב – זוהי מילת המפתח בלוחמה
המרוכזת רשת – עליונות במידע.
ניתן לומר כי ברמות האופרטיבית והטקטית ישנם שלושה מאפיינים לטרנספורמציה
מבחינה זרועות הצבא' :לוחמה מרוכזת רשת'' ,שילוביות' ומעבר לכוחות משלוח.
זוהי הטרנספורמציה במובן של שינוי העיסוק בסביבה האסטרטגית :המערכת הצבאית
מבינה כי איננה יכולה לסמוך יותר על בסיסים קדמיים מוגנים ומאורגנים היטב ,וכי
על מנת להפיק את המרב מכוחה הצבאי ,עליה לבנות מערכת אשר תשלב את כל
הזרועות למכונת מלחמה אחת .מערכת זו משלבת גם את הלוחמה המרוכזת רשת.
עתה אסקור בקצרה את ההתפתחויות המחשבתיות והתורתיות שעוברות על כל אחת
מהזרועות ,תוך התמקדות בצבא ).(Army
59
59
לסקירה קצרה על הטרנספורמציה בקרב הזרועות ראו את ההקדמה אצל Hone and
,2002 ,Friedmanע' ;xixוכן את ,2002 ,Roxboroughע' .73
86
טל טובי
המעבר לכוחות משלוח נובע משתי הנחות יסוד:
הנחה ראשונה היא שארצות הברית תפעל בעתיד באזורים בהם אין לה בסיסי פריסה
קדמיים )סביבה מונעת גישה(.
הנחה שנייה אומרת כי ארצות הברית תמצא עצמה במלחמה ללא התרעה מוקדמת
מספיקה.
60
להנחה השנייה ישנה נגזרת והיא כי בסיסיה הקדמיים יהיו תחת התקפה ולא ניתן יהיה
להפעילם )תרחיש המתאים ,למשל ,לזירה הקוריאנית( .הסביבות המונעות גישה
הופכות את המטוסים החמקניים לפלטפורמות הלחימה החיוניות ביותר.
61
מבחינת חיל האוויר ,מהות הטרנספורמציה נעוצה בהתקדמות בארבעה תחומים:
הנחייה מדויקת ,חיישנים ,חמקנות וארכיטקטורת ה .C4ISR -תחומים אלו יאפשרו
לחיל האוויר לשלוט בכל הפעילות האווירית בזירה נתונה ,להשיג יכולות שרידות וסיור
גבוהות יותר .הם יאפשרו יכולת השמדה מהאוויר של מטרות ויעדים אסטרטגיים ,כמו
גם השמדת יחידות צבאיות ) ,2002 ,Ochamanekעמ' .(170-164נושא ה'שילוביות' בא
לידי ביטוי ביכולתו של חיל האוויר לספק סיוע אווירי קרוב גם על ידי מפציצים
אסטרטגיים ,באמצעות החימוש המונחה המדויק ,מונחה ה'Joint Direct ) GPS -
' .(2005 ,Military Analysis Network ) (JDAM – Attack Monitionבמהלך מבצע
'חירות נצחית' ) (2001סיפקו מפציצי חיל האוויר )במיוחד המפציץ האגדי (B-52סיוע
אווירי קרוב לכוחות המיוחדים ,שפעלו באפגניסטן .כל מטוסי הקרב וההפצצה של חיל
האוויר מסוגלים לשאת את ה ,JDAM -ובכך להוות פלטפורמות עבור משימות
אסטרטגיות וטקטיות .יכולת החמקנות ויכולת הפגיעה המדויקת הם המאפיינות את
המעבר של הכוחות האוויריים לאוריינטציה של כוחות משלוח .ההגדרה האופרטיבית
של חיל האוויר לטרנספורמציה היא ה ,EBO -והיא מתייחסת לבניית מערכת לחימה
60
61
שוב ,הדוגמה הבולטת להנחת יסוד זו היא מתקפת הפתע של צפון קוריאה לעבר הדרום
ב 24 -ביוני .1950הצבא הצפון קוריאני צריך היה לעשות מספר מועט של פעולות גלויות על
מנת להכין עצמו למתקפה.
יש לציין ,כי נושא החמקנות נבחן באינטנסיביות גם בפלטפורמות ימיות ויבשתיות .ראו צור,
,2002עמ' 103-96
87
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
מתאימה ויעילה ,במטרה להרוס את הקשר שבין המערכת הפוליטית והכלכלית של
האויב עם הדרגים הלוחמים שלו .למרות כל הבעיות בפיתוח ה ,'F-22 Raptor' -הרי
הוא נשאר עמוד התווך של תוכנית הטרנספורמציה של חיל האוויר .כמו כן מערך
מטוסי ה 'F-117A Nighthawk' -עובר שדרוג ,על מנת שהמפציצים החמקניים יוכלו
לקלוט אמצעי לחימה מתקדמים יותר ולהיות מבצעיים גם בשעות היום .חשיבה נוספת
רואה במטוסים ללא טייס )מל"ט( ,כגון ה ‘Global Hawk’ -וה,'Predator' -
פלטפורמות לחימה .חיל האוויר עדיין מתמקד במטוסי קרב מאוישים ועיקר משימותיו
של המטוס ללא טייס )מל"ט( הן משימות מעקב וסיור ,עם אפשרות למשימות סיור
אלימות .יש לציין כי במהלך מבצע 'חירות נצחית' תקפו מל"טים )מסוג '('Predator
חמושים בטילי (‘Hellfire’) AGM-114מטרות באפגניסטן ,אך מל"טים אלו היו של
ה .CIA -המשך פיתוח המל"ט מביא להרחבתן של המשימות המוטלות על כלי הטייס
הלא מאוישים ולגיוונן .המל"ט הופך בהדרגה מפלטפורמה פסיבית שמשימותיה
העיקריות היו איסוף מודיעין ותצפית ,לאמצעי לחימה בעל יכולת תקיפה תוך שיגור
חימוש מונחה מדויק.
62
התפתחות בעלת השפעות אסטרטגיות ,אופרטיביות וטקטיות כבירות עוברת גם על
הצי .משחר ההיסטוריה האמריקנית שימש הצי כקו ההגנה הראשון של ארצות הברית.
לצורך זה הוא פיתח את 'אסטרטגיית המים העמוקים' )',('Blue Water Strategy
להבטחת השליטה בים .אסטרטגיה זו הייתה בתוקף גם במהלך תקופת המלחמה
הקרה ) ,1961 ,Huntingtonעמ' .(6324-14אסטרטגיית המים העמוקים היא זו שהביאה
לבנייתן של אוניות המערכה ) (Battle Shipsבסוף המאה ה ,19 -ולבנייתן של נושאות
המטוסים והצוללות הגרעיניות במהלך העשורים הראשונים של המלחמה הקרה.
62
63
לסקירה תמציתית על המטוסים הלא מאוישים ראו את צור ,2002 ,עמ' .105-102
עמודים אלו סוקרים באופן כללי את עיצוב מדיניות הביטחון האמריקנית בראשית המלחמה
הקרה .על עיצוב האסטרטגיה הימית של ארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה ראו אצל
,1989 ,Builderעמ' .75-74
88
טל טובי
קריסת הצי הרוסי -אויבו העיקרי של הצי האמריקני ,הביאה גם לשינויים בחשיבה
האסטרטגית הימית של ארצות הברית .היא אפשרה לצי האמריקני להתרכז במבצעים
הסמוכים לחוף האויב ולהשפיע על מהלך המערכה ביבשה ),2002b ,Tangredi
ע' .(129אומנם תמיד ניתן למצוא את הצי מפציץ מטרות הסמוכות לחוף בטווח
התותחים של האוניות ,אך זו הייתה משימה משנית .המשימה העיקרית הייתה השגת
שליטה על דרכי התקשורת והשמדת צי האויב .התפתחויות טכנולוגיות חשובות
הקשורות באמצעי לחימה,
64
הגבירו את יכולתו של הצי להשפיע על המבצעים
היבשתיים ,ברמה המערכתית והאסטרטגית .אחת הדוגמאות הבולטות היא פעולת
התגמול האמריקנית נגד מחנות האימונים של אל-קעידה באפגניסטן ב .1998 -הפעולה
בוצעה על ידי מטח טילי 'טומהוק' ,על ידי פלטפורמות ימית ,כשלאפגניסטן כלל אין
מוצא אל הים.
הצי האמריקני היה הראשון לבצע שינויים תורתיים מקיפים כבר ב ,1992 -תוך הדגשת
הגנתם של כוחות אמפיביים .הדוקטרינה החדשה שינתה את תפקידי הצי .מצי בעל
אוריינטציה גלובאלית ,האמור לפעול כזרוע עצמאית במרחבי האוקיינוסים הוא הפך
לצי המדגיש את האיומים האזוריים )כדוגמת עיראק או צפון קוריאה( ,את המבצעים
האמפיביים ואת הלחימה סמוך לחוף )'.('Littoral Orientation
65
בסיס העוצמה של הצי האמריקני כיום הוא נושאת המטוסים ,המהווה את מרכזה של
קבוצת קרב )' .('Battle Groupהקבוצה כוללת נושאת מטוסים ,טיפוסים שונים של
ספינות טילים ,צוללות תקיפה וצוללות טילים ,אוניות אספקה וכן כוחות מארינס .יש
הטוענים כי נושאת המטוסים סיימה את תפקידה כפלטפורמת נשק מכריעה ,וזאת
בעיקר בגלל עליית כוחה של המשחתת נושאת הטילים ,וכן בגלל פגיעותה הרבה של
נושאת המטוסים ) ,1986 ,Hartעמ' .(89-83
64הכוונה בעיקר לטיל השיוט 'טומהוק' ) .(BGM-109 ‘Tomahawkטווח הטילים נע בין
1,200-2,500ק"מ ,לפי דגם הטיל .מקור:
http://www.globalsecurity.org/military/systems/munitions/bgm-109-specs.htm
65הכנסת אמצעי לחימה חדשים הגבירו את היכולת האמפיבית של ארצות הברית .הצי הצטייד
באוניות היכולות לשאת מספר רב יותר של לוחמים ,מסוקים וארטילריה .יכולת זו הביאה
לכך שארצות הברית מסוגלת לפעול ב 70%-מחופי העולם ,לעומת יכולת של 30%קודם לכן.
89
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
בדומה לויכוח אודות מקומה של נושאת המטוסים לאחר מלחמת העולם השנייה ,גם
לאחר המלחמה הקרה ובמהלך שנות ה 90 -נשמעו קולות רבים שקראו לסיום הקריירה
המפוארת של נושאת המטוסים ומעבר ל'אוניית מחסן הנשק' )' .('Arsenal Shipאונייה
כזו תהיה חמושה בכ 500 -טילי שיוט ,מסוגים שונים ,ומספר אנשי צוותה לא יעלה על
מאה ) ,1996 ,Dunnigan ;1999 ,Military Analysis Networkעמ' .(91-86במונחים
של הצי ,זוהי כמעט אוניה לא מאוישת .לשם השוואה ,מספר אנשי הצוות בנושאת
מטוסים מטיפוס 'נימיץ' הוא כ) 5,600-כולל אנשי הטייסות( .השוואה זו רלוונטית,
כיוון שהתומכים באוניית מחסן הנשק טוענים כי אונייה זו אמורה להחליף את נושאת
המטוסים.
אך דווקא המעבר לכוחות משלוח מוכיח כי נושאת המטוסים "עדיין לא אמרה את
המילה האחרונה" ובוודאי לא הגיעה לסוף דרכה.
העימותים הצבאיים ,בהם הייתה ארצות הברית מעורבת במהלך שנות ה ,90 -הוכיחו
כי נושאת המטוסים היא עדיין נכס חיוני .כוונת הצי היא להמשיך ולהתמקד בהתקפות
על החופים ועל מטרות ביבשה ,לכן הפלטפורמות הימיות הגדולות הן המתאימות
ביותר .הן עדיין משמשות כמאגר חימוש ,המסוגל לשגר כמויות גדולות של טילי שיוט.
יתר על כן ,אין עדיין מדינה המסוגלת לפגוע בצי האמריקני בלב ים .יכולת ההתגוננות
של קבוצת הקרב ,בעזרת מערכות ה Aegis -המשופרות ,מעלה את רמת המיגון
והשרידות של הפלטפורמות הימיות.
באסטרטגיית החופים של הצי האמריקני אנו מוצאים גם את ה'שילוביות' ,כאשר
כוחות הנמצאים על הקרקע )ולא בהכרח כוחות מארינס( יכולים להזמין סיוע אש
מאוניות הקרב ולכוון טילי שיוט המשוגרים מפלטפורמות ימיות 66.למעשה ,היה הצי
הזרוע הראשונה שהתחייבה להטמיע את ה'שילוביות' בתוך תורת הלחימה ותפיסת
הפעולה שלו ) ,1994 ,Department of the Navyעמ' .(25-24
66
על הטרנספורמציה בצי ראו אצל ,2002 ,O’Neil :עמ' .157-129
90
טל טובי
המלחמה באפגניסטן ) (Operation Enduring Freedomב ,2001-מוכיחה את
התפיסות האופרטיביות החדשות של הצי ושל חיל האוויר .ערב המבצע לא הייתה
לארצות הברית יכולת להיערך מבחינה קרקעית .במדינות המקיפות את אפגניסטן )סין,
פקיסטן ,אירן ,טורקמניסטן ,אוזבקיסטן וטג'יקיסטן( לא היו לארצות הברית בסיסים,
שמהם יכלו מטוסי קרב והפצצה להמריא .במתקפות האוויריות הראשונות השתתפו
מפציצים ארוכי טווח ,שהמריאו משדות תעופה בארצות הברית וכן מדייגו גרסייה
באוקיינוס ההודי ,אך את מרבית הגיחות ערכו מטוסים שבסיסי הפעולה שלהם היו
נושאות המטוסים ) 67.(F/A-18 ,F-14הכוחות האמריקניים הפעילו גם טייסות מסוקים
שעמדו הכן לקראת משימות חיפוש והצלה )' .('Combat Search and Rescueמסוקים
אלה המריאו מנושאות מטוסים.
68
כמו כן ,שיגרו הכוחות האמריקניים טילי שיוט
מפלטפורמות ימיות שונות ,ובכלל זה גם מצוללות ).(2006 ,GlobalSecurity.org
בהמשך המבצע נמצא שיתוף פעולה בין -זרועי בין הכוחות המיוחדים וכוחות 'הברית
הצפונית' לבין מטוסים של הצי ושל חיל האוויר .למרות שניתן לדבר על 'שילוביות'
במערכה באפגניסטן ,ישנן עוד סוגיות רבות אשר על האמריקנים לתת עליהן את הדעת.
לדוגמה ,נושאות המטוסים שימשו כבסיסים קדמיים של הכוחות המיוחדים ,ועליהן
נמצאו מסוקים רבים אשר שימשו את הכוחות .עובדה זו מנעה מנושאת המטוסים
'קיטי הוק' למלא ביעילות את תפקידיה הייעודיים ,קרי גיחות מסוגים שונים על ידי
מטוסיה ,ואף טיסות אימונים .עובדה זו הביא לפריסתן של נושאות מטוסים נוספות.
דוגמה נוספת היא הפעלתן של הצוללות הגרעיניות כבסיסי יציאה לכוחות המיוחדים
ובעיקר צוותי ה ,2003a ,Cordesman) 'Navy SEAL' -עמ' .(94-93כך או כך ,אין ספק
כי נושאת המטוסים עדיין לא סיימה את תפקידה כפלטפורמה צבאית עיקרית של הצי
האמריקני אך גם כאמצעי לחימה בעל חשיבות פוליטית.
67
68
הצי האמריקני ערך 4,900גיחות לעומת כ 1,600 -גיחות של חיל האוויר .באם מורידים
ממספר הגיחות של חיל האוויר את הגיחות של מטוסים שנזקקו למסלולי המראה סמוך
לאפגניסטן או אף במדינה עצמה ,לאחר שנכבשו שדות תעופה )למשל מטוסי הF-15 -
וה (F-16 -ומחשיבים רק את גיחות מפציצי הענק ,הרי מספר הגיחות שביצע חיל האוויר
נמוך עוד יותר – 696גיחות.
בשלבים הראשונים של המבצע נמצאו שתי נושאות מטוסים בים הערבי :ה'אנטרפרייז'
וה'קרל וינסון' .בכל אחת משתיהן ישנם 85מטוסים מסוגים שונים ,כששני שליש מהם הם
מטוסי קרב.
91
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
מבחינת המארינס ,כוחות אלו היו תמיד בעלי אוריינטציה של כוחות משלוח ,לפיכך
מתמקד הקורפוס בשדרוג יכולות התמרון מהאונייה לחוף על ידי פיתוח שלוש
פלטפורמות חדשות :נחתת-רחפת ,רכב סער אמפיבי וה ,V-22 ‘Osprey’-מטוס בעל
טווח טיסה מוגדל המסוגל להמריא ולנחות אנכית ) 'Vertical/Short Takeoff and
' .(V/STOL – Lendingהן המארינס והן הצבא החלו להתאמן במתווה של החדרה
מהירה של כוחות מתמרנים מהים .המארינס פיתחו את טקטיקת "התמרון המבצעי
מהים" )' ,('Operational Maneuver from the Seaכשהיישום הטקטי שלה הוא
תמרון מהאנייה הנמצאת במרחק רב מהחוף ,ישירות אל המטרה הנמצאת בעומק שטח
האויב .המטרה היא שינוי המבצעים האמפיביים בכוונה למנוע את הצורך להשתלט על
ראשי חוף ולארגנם ) ,2002 ,Roxboroughע' .(73
מהפכה כבדת משקל עוברת גם על הצבא .אומנם הצבא התמקד בדיגיטיזציה של
הדיוויזיות הכבדות ,אך לאחר שהחלו להתברר הדרישות הצפויות של חיל משלוח
אסטרטגי ,גברו בצבא הלחצים להצטייד בפלטפורמות בעלות יכולת פריסה מהירה.
כיום היעד הוא לפרוס בכל מקום בעולם בתוך ימים ולא חודשים ,כשמקרה עיראק
הוכיח את חשיבות כוחות המשלוח .הן תורכיה והן ערב הסעודית סירבו לאפשר
לכוחות האמריקניים לפעול משטחן ) ,2004-2003 ,Wilson et al.ע' .(22אומנם הכוח
האמריקני-בריטי בנה את עצמו בכווית ,אך היה זה בסיס רעוע שהיה חשוף למתקפה
אפשרית של הכוחות העיראקיים .פעילות דיפלומטית היא חיונית לבניית בסיס
מבצעים קדמי .יחד עם זאת הצבא חייב להיערך לתרחיש האפשרי ,כפי שהוכח ערב
המלחמה השנייה נגד עיראק .תרחיש שלפיו הפעילות הדיפלומטית תיכשל כליל ולצבא
לא יהיה בסיסים קדמיים.
כוחות צבא היבשה נוקטים היום גישה תלת מסלולית כלפי תהליך הטרנספורמציה
) ,2004-2003 ,Toomeyע' :(40
המסלול הראשון :המשך שדרוג הכוחות המסורתיים ורישותם ,כאשר הדיוויזיות
המשוריינות והממוכנות המבוססות על טנקי ה'אברהמס' ונגמ"ש ה'ברדאלי' .במהלך
2001הפכה דיוויזיית הרגלים ה) 4-ממוכנת( לדיוויזיה הדיגיטאלית הראשונה של הצבא
האמריקני .אך הדיגיטיזציה של הכוחות המשוריינים "המסורתיים" איננה מספיקה על
92
טל טובי
מנת שצבא היבשה ימשיך להיות רלוונטי בעידן שלאחר המלחמה הקרה ,במיוחד לאור
התפיסה המבצעית החדשה של כוחות משלוח היכולים להכריע מערכה .המציאות
הגיאו-פוליטית החדשה שלאחר המלחמה הקרה מחייבת את הצבא להיות מסוגל
לפעול בכל מקום בעולם ובכל קשת העימותים .על הצבא להיות נייד יותר ,מבוסס על
פלטפורמות קלות )בהשוואה ל'אברהמס' ול'ברדאלי'( ולפעול במציאות טקטית
ואופרטיבית משתנה .כיום יש לצבא רק הדיוויזיות המוטסות וחיל הרגלים הקלות,
המשמשות ככוחות אסטרטגיים לפריסה מהירה; אולם לכוחות אלה אין עוצמת האש
של הדיוויזיות הכבדות .לאור זאת בונה הצבא מערכת בעלת עוצמת אש ושרידות
גבוהות .המערכת תהיה מסוגלת לפרוס חטיבה תוך 96שעות ,דיוויזיה תוך 120שעות
וקורפוס )חמש דיוויזיות( תוך שלושים יום ) ,2002 ,Nardulli and McNaugherעמ'
, 2006 ,US Army ;104-103ע' .(9
המסלול השני :על מנת לעמוד בדרישות הטרנספורמציה ,פועל הצבא בעוד שני
מסלולים מקבילים ,במטרה להכניס כוחות משלוח של כוחות היבשה לשירות מבצעי.
עמוד התווך של המסלול השני הוא כוח ביניים ) (Interim Forceהמורכב מצוותי קרב
חטיבתיים 'סטרייקר' )' .(SBCT – 'Stryker Brigade Combat Teamאלה יחידות
בינוניות במשקלן ,הניתנות לפריסה מהירה ,כשעוצמת האש שלהן גבוהה משל חטיבות
חיל הרגלים הקלות או המוטסות .למרות זאת הן אינן עתירות לוגיסטיקה כדיוויזיות
המשוריינות או הממוכנות .צוותי 'סטרייקר' פועלים בעיראק משלהי .2003בינואר
2004החליפה חטיבה 3של דיוויזיית הרגלים ה 2 -את הדיוויזיה המוטסת ה101 -
בצפון עיראק .
מבחינה טכנולוגית ,ה'סטרייקר' הוא בעל דיגיטיזציה מלאה ולצוותי הקרב יש יכולת
שיתופיות מלאה .ה NCW -ביחידות ה'סטרייקר' באה לידי ביטוי במערכת שליטה
ובקרה ,הFBCB2 – 'Force XXI Battle Command Brigade and Below' -
) ,2004-2003 ,Toomeyעמ' .(49-48יש לציין כי גם אלמנטים מהדיוויזיות הכבדות,
ובמיוחד דיוויזיית הרגלים ה ,4 -מצוידות במערכת ה .FBCB2 -זוהי ,למעשה ,מערכת
C3Iהעושה שימוש במערכת .GPSהיא המותקנת על כל כלי הרכב והטיס בזירה נתונה,
במטרה לאתר את מיקומם .מידע זה משתלב עם נתוני השטח ועם המידע המצוי אודות
93
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
מיקומו וכוחו של האויב .המטרה היא ליצור תמונת שדה קרב ברורה או במילותיו של
אוונס ,אבי תיאורית 'מערכת של מערכות'" :לפזר את ערפל הקרב" ).(2001 ,Owens
תמונת הקרב מועברת לשאר הכוחות הלוחמים וכן לדרגי הפיקוד הגבוהים יותר.
מערכת זו הייתה בשימוש על ידי הדיוויזיה ה 3 -בעיראק ,דבר שאיפשר את פריסתה של
הדיוויזיה לרוחב של כ 500 -ק"מ .מפקדי החטיבות ,כמו גם מפקדת הדיוויזיה
והקורפוס ,שלטו על כל פעולות הקרביות .כל חטיבה ידעה מהן ההצלחות ומהן הבעיות
שעמדו בפני הכוחות האחרים ,ובכלל זה גם כוחות שלא היו שייכים למסגרת
הדיוויזיונית .מבחינת הצבא ,המעבר ללוחמה מרוכזת רשת היא מהות הטרנספורמציה
וה'שילוביות' הנגזרת ממנה .היא תעביר את הצבא מהעידן התעשייתי )"הגל השני"
בהגדרתם של טופלר וטופלר ,1994 ,ע' (41לעידן המידע )"הגל השלישי" ,שם ,ע' .(41
התפיסה האופרטיבית הבסיסית של צוותי הקרב החטיבתיים מכינה אותם לכל עימות,
ובמיוחד ללוחמה בשטח בנוי ,המוגדרת כצורת הקרב העיקרית בעתיד.
69
המסלול השלישי :צוותי ה SBCTs -מהווים גשר אל המסלול השלישי –
,The Objective Forceשנועד למזג את הניידות הגבוהה ואת אפשרויות הפריסה של
ה SBCTs -עם יכולת הקטילה והשרידות של הדיוויזיות הכבדות ) Military Analysis
.(2000 ,Networkהצבא מתכוון להפוך עצמו להומוגני ,לעומת ההטרוגניות הקיימת
כיום ,כשיש בו סוגים שונים של כוחות לוחמים :משוריינים ,ממוכנים ,חיל רגלים קל,
יביל אוויר ויביל מסוקים ,שפעלו כולם בעיראק ) ,2004-2003 ,Wilson et al.עמ' ,19
.(28-27יחד עם זאת רואה הצבא את המשך קיומן של הדיוויזיות המוטסות ה82 -
וה 101 -כדיוויזיות נפרדות בעלות ייחוד מבצעי .יש לשער כי יחידות עילית אלה יישארו
ככוחות תגובה אסטרטגיים מהירים ,כפי שהיה עד כה -עם יכולת פריסה הקצרה מ96-
שעות ,למענה אופרטיבי מיידי בתרחיש קיצוני ,כמו תרחיש מתקפת פתע של צפון
קוריאה על דרום קוריאה.
69
ראו בהקשר זה את מאמרו של ,2000) Dunnעמ' ,(42-38העוסק בשילוביות אפשרית בין
יכולות הפריסה המהירה של המארינס ויכולות כוח האש והמאסה של הדיוויזיות
המשוריינות והממוכנות של הצבא.
94
טל טובי
נכון להיום הכוח האובייקטיבי הוא בדרג תפיסה תיאורטית בלבד ,אם כי תוכניות
המחקר והפיתוח של הפלטפורמות המוצעות כבר נמצאות בתהליך פיתוח .לפיכך
מתמקד הצבא בשדרוג המערכות הכבדות ובהכנסת צוותי הקרב המשוריינים,
המבוססים על ה'סטרייקר' ,לשירות מבצעי 70.התכונה העיקרית של ה'סטריקר' היא
יבילות האוויר שלו במטוסי ’ ,C-130 ‘Herculesאשר להם יכולת נחיתה והמראה
משדות תעופה מאולתרים או משדות תעופה בעלי מסלולים קצרים .כמו כן ל'סטרייקר'
יש מגוון דגמים הכוללים :נשיאת גייסות ,תצורות נגד מטוסים )נ"מ( ונגד טנקים )נ"ט(
ודגם פיקוד ושליטה .כל 'סטרייקר' מצויד במערכת ,GPSהמאפשרת לו לדעת את
מקומו ביחס ליחידות האחרות ,וכן מערכת השליטה והבקרה .FBCB2נסיגה מהמגמה
לפתח רכב לחימה קרקעי כבד )כדוגמת ה'אברהמס'( תחייב ביסוס של שרידות
הפלטפורמות של הכוח האובייקטיבי; לא על שריון אלא על איכון האויב בטווחים
מוגדלים ,עם יכולת להלום באופן מדויק וקטלני .דבר זה מתאפשר עם ההטמעה
ההולכת וגוברת של ה'שילוביות' והלוחמה המרוכזת רשת.
ניתן לומר כי צבא היבשה הוא הזרוע העוברת את התהליכים המהפכניים ביותר ,כדי
להישאר רלוונטית כזרוע אופרטיבית בשדה הקרב העתידי .לפיכך אנו יכולים למצוא
את כל מאפייני הטרנספורמציה בהתפתחויות העוברות על הצבא בכלל ,ובבניית הכוח
האובייקטיבי בפרט .ההיבט החשוב ביותר הוא הניסיון לצפות את שדה הקרב העתידי.
למרות חוסר הוודאות הכרוך בחיזוי שכזה ,מניח הצבא שלוש הנחות יסוד בכל הנוגע
לשדה הקרב היבשתי העתידי:
•
70
יהיה שימוש מסיבי בטילים לסוגיהם השונים ובמיוחד בהיבט ההתקפי.
בכוונת חיבור זה לבחון את התוכניות האמריקניות ולא לעסוק בביקורות כלפי צעדי
הטרנספורמציה בצבא .יחד עם זאת אציין כי אחת מהביקורות החשובות ביותר היא חוסר
היכולת האופרטיבית לעמוד בלוחות זמנים ,כפי שרוצה הצבא .לסיכום הביקורות ראו את
,2002 ,Krepinevichע' .80
95
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
•
האויב ישאף להימנע מניהול קרבות גלויים מול עוצמתה העדיפה של ארצות
הברית.
•
יכולות הפיקוד ,השליטה והבקרה של ארצות הברית יאפשרו ניהול מבצעים
מרושתים ומפוצלים.
שדה הקרב המסורתי עבר שינויים מרחיקי לכת עקב ההתקדמות הטכנולוגית .שינויים
אלה יהפכו את קו החזית לאזור חזית .מערכות ה C4ISR -יאפשרו הפעלה מפוזרת
יותר של היחידות הלוחמות ,ומכלול טכנולוגיות המידע יאפשרו לכוחות הקרקעיים
להפר את אחד מעקרונות המלחמה החשובים ביותר – עקרון ריכוז הכוח.
אם נבחן את שתי המלחמות באפגניסטן ובעיראק ,נוכל לראות את היבטיו השונים של
שדה הקרב העתידי ,את המגמות השונות בתהליך הטרנספורמציה ואת השילוביות
הנגזרת ממנה .לדעת פרשנים שונים ,היו המעורבויות הצבאיות האמריקניות של שלהי
המאה ה 20-וראשית המאה ה 21-מהפכניות ממש .הצהרות גורפות בדבר סיומו של
עידן התמרון היבשתי )למשל :בן-ישראל ,2004 ,ע' (77אינן נכונות .למרות שהן
מתבססות על ניתוח המהפכה בעניינים צבאיים ,הן מתעלמות מהנחות היסוד של
הטרנספורמציה .עצם הוויכוח האסטרטגי בין הגנרל פרנקס ) ,(Franksמפקד
,CENTCOMלבין מזכיר ההגנה ראמספלד ) (Rumsfeldעל מבנה והכנת הכוחות
שיוטלו למערכה נגד עיראק מוכיח כי הצבא ,למרות תהליכי הטרנספורמציה
האינטנסיביים שהוא עובר ,עדיין לא בשל מבצעית לשדה הקרב העתידי .פרנקס רצה
מתקפה משולבת בשתי חזיתות )כווית ותורכיה( ,אך רק לאחר ריכוז כוח יבשתי גדול
)' ,('Overwhelming Forceכדי להשיג הכרעה חד משמעית .כאן אנו רואים את תפיסת
לוחמת ההשמדה המסורתית של האמריקנים ,כשהצבא האמריקני רוצה להביא לידי
ביטוי את עוצמת האש שלו .בתפיסה זו של פרנקס אין כל מהפכנות ,גם אם ייעשה
שימוש מסיבי בחימוש מונחה מדויק .לעומת עמדת הפיקוד הצבאי ,הועלתה תפיסת
'ההלם והמורא' )' ('Shock and Aweשל מזכיר ההגנה .מלבד התערבותו של דרג אזרחי
בתכנון האופרטיבי ,הרי תפיסתו של ראמספלד טענה לשימוש מרבי בחימוש מונחה
מדויק ,רובו מפלטפורמות אוויריות וימיות ,ותמרון על ידי כוחות משוריינים קטנים
שישיגו הכרעה מהירה .התוכנית של ראמספלד התבססה על לימוד לקחי מלחמת
96
טל טובי
המפרץ הראשונה ,המערכה האווירית בקוסובו והמערכה באפגניסטן ),Cordesman
,2003bעמ' .(120-118בפועל החלו ההכנות למלחמה כשילוב של שתי התפיסות ,אך
התכנון השתבש בגלל הכנה דיפלומטית לקויה ,כמו גם בשל סירובה של תורכיה לאפשר
פלישה לעיראק מתחומה .כתוצאה מכך היו מהלכי המלחמה דומים לתכנונו המקורי
של ראמספלד.
יחד עם זאת ניתן למצוא בניהול המלחמה בעיראק היבטים אחרים ,המצביעים על
השתנות שדה הקרב .שתי הנחות יסוד של הצבא ,לגבי שדה הקרב העתידי ,הוכחו
הלכה למעשה במבצע ' ,'Iraqi Freedomבשנת .2003
ההנחה הראשונה הייתה ,כי המבצעים ביבשה יהיו מלווים ב'שילוביות' הולכת וגוברת
עם כוחות הצי וחיל האוויר האסטרטגי.
ההנחה השנייה הייתה כי קשת העימותים תיעשה מטושטשת ,כשצורות לחימה שונות
יתמזגו ויחייבו גמישות חסרת תקדים מצד הכוח היבשתי .מהלכי ההתקדמות
האופרטיביים והטקטיים של הקורפוס ה 5-לא מיוחדים לגבי מהות הטרנספורמציה,
למרות השימוש במערכות השליטה והבקרה המתקדמות .יתר על כן ,במהלך השבוע
השני של המערכה ,שנוצל לחבירה לשיירות הלוגיסטיקה ולהצטיידות מחדש ,פעלו
כוחות האוויר האמריקניים להשמדה שיטתית של כוחות משמר הרפובליקה שניצבו
בדרך לבגדד .ההשמדה האופרטיבית מהאוויר הייתה המשך השיטה הקלאסית
האמריקנית של השמדת כוחות אויב שיטתית .בהתקדמות הקורפוס ה 5 -ניתן למצוא
את טשטוש קשת העימותים 71:במקביל לניהול מלחמה בעצימות גבוהה ניהלו הכוחות
האנגלו-אמריקניים גם לוחמה בעצימות נמוכה ,וכן ניהלו מבצעים הומאניטאריים
ומשימות שמירת שלום כלפי האוכלוסייה האזרחית העיראקית.
את ה'שילוביות' בממד המערכתי-טקטי ניתן היה למצוא דווקא בחזית הצפונית ,שם
פעלו הכוחות המיוחדים והחטיבה המוטסת ה .173 -על הקרקע נמצאו כוחות מועטים,
אשר בשיתוף פעולה עם כוחות אוויריים מנעו מהעיראקים כל יכולת פעולה .כלומר,
בצפון הופעלה שיתופיות חסרת תקדים בין כוחות הקרקע וכוחות האוויר – שיתופיות
71
המושג המגדיר את עירוב סביבות הלחימה מכונה '.'Multi Intensity Environment
97
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
שהיא מאבני היסוד של הטרנספורמציה .בצפון ובמערב עיראק הגיעו הכוחות
אמריקניים להכרעה על ידי יכולתם לשלוט על שטח עצום בעזרת כוחות מועטים יחסי.
שחזית זו הוכרעה תוך הפרת עקרון ריכוז הכוח .יכולתה הטכנולוגית הגבוהה של
ארצות הברית ,בשילוב של לוחמה מרוכזת רשת ,הביאה להגברת שיתוף הפעולה בין
הכוחות הקרקעיים והאוויריים וזו מהות ה'שילוביות' הבין זרועית .לכך יש להוסיף את
הצנחתה של החטיבה המוטסת ה 173 -הישר מבסיסה באיטליה ,כשזה היבט מסוים
של כוחות משלוח.
הניצחון בעיראק ,מרשים ככל שיהיה ,לא הביא את הכוחות המזוינים של ארצות
הברית לקיבעון מחשבתי ) ,2005 ,Harrisonעמ' .(19-14יש לזכור כי ארצות הברית
הפעילה עוצמה טכנולוגית של ראשית המאה ה 21-כלפי מדינה בעלת טכנולוגיה ואמצעי
לחימה של ראשית שנות ה .80-יתר על כן ,במשך למעלה מעשור מנעה ארצות הברית
את חימושה מחדש של עיראק ,ועוד קודם למהלך הפתיחה של המערכה כבר הייתה
בידי ארצות הברית עליונות אווירית ברמה האסטרטגית ,האופרטיבית ובמידה רבה גם
ברמה הטקטית.
מול ארצות הברית ניצבות עוד שלוש זירות לחימה עיקריות :אירן ,צפון קוריאה וסין,
לכן ממשיך הצבא בתהליך הכנסת הכוח האובייקטיבי לשירות מבצעי יחד עם שדרוג
יכולות ה ,2004-2003 ,Wilson et al.) SBCT -עמ' .(23-22הצבאות המוזכרים אינם
חלשים כפי שהיה הצבא העיראקי ערב המלחמה ,ולשתי הראשונות יכולת גרעינית
מוכחת ,כשאירן עשויה להצטייד בנשק גרעיני בעתיד הקרוב .על פי התוכניות
העתידיות ,אל מול צבאות חזקים ישאף הצבא האמריקני לשבש את תוכניות האויב.
הוא יעשה זאת באמצעות חשיפת כל כוחו של האויב למתקפות אוויר ויבשה משולבות,
במקום לתקוף כל חלק ממנו בנפרד .כאן באה לידי ביטוי עליונות המידע של ארצות
הברית ביכולתה לפגוע באויב בטווחי מוגדלים -יתרונה של ארצות הברית במבצעי
מידע .המבצעים יביאו להפצת מידע רלוונטי בזמן אמת על האויב ) (NCWויתאמו
מהלומות בטווחים ארוכים )'.('Jointness
98
טל טובי
דיון
התפתחויות טכנולוגיות במהלך ההיסטוריה הביאו לשינויים כבירים בתפיסות ההפעלה
ובבניין הכוח של צבאות העולם .כך למשל :הופעת הטנק יצרה את 'הבליצקריג' ,הופעת
המטוס את תפיסת ההפצצות האסטרטגיות על מרכזיו העורפיים של האויב והדוגמאות
עוד רבות.
ברבע האחרון של המאה ה 20-היו אלה טכנולוגיות החמקנות ,החימוש המונחה
המדויק ,מערכות פיקוד ושליטה ושליטה ובקרה מתקדמות ,שהיו חלק מהגורמים
שהביאו את צבא ארצות הברית לערוך שידוד מערכות כללי .הצבא ערך שינוי ,על מנת
להתאים עצמו לאתגרים של עידן לוחמת המידע )' .('Information Warfareטכנולוגיות
אלו יצרו אמצעי לחימה ופלטפורמות חדשות ,שבתורם חייבו לערוך שינויים תורתיים
ופיתוח דוקטרינה חדשה .למעשה ,הביאו הטכנולוגיות החדשות לשינוי הפרדיגמה של
ניהול המלחמה ופרדיגמה חדשה זו היא המבצעים המשולבים – 'שילוביות'.
הדרישה הראשונה של המבצעים המשולבים היא כי כל הזרועות יילחמו ויפעלו
במשולב .סטריין ) (Strainבמאמרו מביא מספר דוגמאות לכך ) ,1993 ,Strainע' :(18
.1קבוצת קרב של הצי תערוך קרבות ימיים ,במשולב עם מפציצים ארוכי טווח של
חיל האוויר שיחומשו בטילי אוויר-ים.
.2מבצעים נגד כוחות יבשה של האויב ישלבו בתוכם גם שיגור טילים ארוכי טווח
באמצעות פלטפורמות ימיות ואוויריות.
.3הזירה האווירית תכיל בתוכה מערכים נגד מטוסים זירתיים שישוגרו
מפלטפורמות יבשתיות וימיות ,ובמקביל תתבצע גם פעילות אווירית "מסורתית"
של מטוסי היירוט לסוגיהם השונים.
.4הפעלת כוחות למבצעים מיוחדים תיעשה בשילוב עם מערכות קשר לוויניות
והכוחות יקבלו סיוע התקפי מכוחות אוויריים.
כלומר ,כל פעילות צבאית בעתיד תתבצע בשילוב כוחות .כל זרוע תתמוך בזרועות
האחרות ובמקביל תקבל תמיכה מהן.
99
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
הפרדיגמה החדשה יוצרת שינויים בהגדרה הקודמת של מונחים שונים ,כששינויים
הגדרתיים אלו יוצרים ,למעשה ,הגדרות חדשות .ה'שילוביות' מביאה לכך שהאבחנה
בין הרמה הטקטית לרמה האסטרטגית כבר איננה ברורה .ייתכן כי זוהי למעשה הרמה
המערכתית )' .('Operational Level of Warאחת הסיבות לכך היא העובדה שאמצעי
לחימה אסטרטגיים תומכים במבצעים טקטיים )לדוגמה ,סיוע אווירי קרוב לכוחות
מיוחדים ,על ידי מפציצים אסטרטגיים ,כפי שהיה באפגניסטן( .מנגד אנו יכולים
למצוא אמצעי לחימה טקטיים ,הפוגעים במטרות אסטרטגיות של האויב.
72
מפקד
הזירה הוא המגדיר את היעדים .הוא יכול להפעיל מגוון אמצעי לחימה נגד המטרות
העומדות מולו ,תוך "שבירת" הייעוד הקלאסי שלהם.
סיבה נוספת לטשטוש הגבול היא השינוי העצום שמביאה ה'שילוביות' בהרחבת ממדי
שדה הקרב .לזירת המלחמה מצטרפים התיווך התת-ימי )ירי חימוש מונחה מדויק
מצוללות( ,ממד החלל והממד הקיברנטי )לוחמת מידע( .אלו הם אמצעי לחימה
אסטרטגיים התומכים גם במבצעים טקטיים.
השפעה נוספת של הטכנולוגיה היא הגברת קצב הלחימה ,בעקבות יכולות איסוף
ומעקב המספקות מודיעין בזמן אמת .וכך נוסף לשדה הקרב הממד הרביעי – ממד
הזמן .הזמן מביא מהפך בדרך החשיבה ובדרך ניהול המבצעים .במהלך ההיסטוריה היו
למפקד הזירה שבועות ,חודשים ואף שנים לתכנן את המבצעים הבאים לאחר שכבר
החלה המלחמה ,ולנסות ולהגיב ביעילות על שינויים שהתרחשו .שדה הקרב המודרני
מחייב תגובה מהירה לשינויים וקבלת החלטות אופרטיביות בזמן אמת .לכן צריך
מפקד הזירה לדעת להפעיל ביעילות ובגמישות את מגוון אמצעי הלחימה ואת היכולות
הצבאיות העומדות לרשותו ,על מנת לספק פתרון אופרטיבי יעיל לשינויים המהירים
בשדה הקרב .הפעלה יעילה וגמישה שכזאת ניתן להשיג אך ורק בעזרת ה'שילוביות'.
טשטוש הגבולות בין הרמה הטקטית לרמה האסטרטגית בא לידי ביטוי גם בתקיפה של
כלל מטרות האויב ,לא באופן סדרתי )מטרה אחרי מטרה( אלא באופן מקביל
72
דוגמה בולטת לכך היא פשיטה ,שערכו מסוקי קרב בלילה הראשון למבצע 'סופה במדבר'.
יעד הפשיטה היה מטרות פיקוד ושליטה עיראקיות ,אשר פגיעה בהן אפשרה לכוחות
האוויריים של הקואליציה לחדור את מערך ההרתעה והנגד מטוסים של עיראק.
100
טל טובי
)סימולטאני( .במלחמת המפרץ הראשונה ,למשל ,הותקפו מטרות טקטיות
ואסטרטגיות של עיראק במקביל ולא בדירוג באופן רצוף על ידי כוחות אוויר ,ים
ויבשה.
ה'שילוביות' מביאה גם לשינוי טרמינולוגי של המונח 'מערכה' ) .(Campaignבמלחמת
העולם השנייה התנהלה המערכה נגד גרמניה ויפן בשלבים ,כשהמטרה הסופית הייתה
להגיע למרכזי הכובד הגרמני והיפני ולהכריעם .ניהול כזה של מערכה חייב הפעלה
מסיבית של כוחות ,שבתורה גרמה לאבידות כבדות .הפרדיגמה החדשה טוענת לפגיעה
סימולטאנית בכל מערכי האויב .דוקטרינה זו מקצרת את זמן הלחימה ומקטינה את
שיעור האבידות.
ה'שילוביות' פותחת מחדש גם את הוויכוח בדבר הכרעה בעזרת אש או בעזרת תמרון,
כשלמעשה גם שני מושגים אלו עוברים שינויים פרדיגמאטיים .סיוע האש יכול
להיעשות גם בעזרת לוחמה אלקטרונית ,לוחמת מחשבים או לוחמה פסיכולוגית .כמו
כן הביאה הטכנולוגיה למהפכה ביכולת הדיוק של האש .מחימוש סטטיסטי יצרה
הטכנולוגיה את החימוש המדויק ,או המהלומה המדויקת ).(Precision Engagement
על כן יכולה האש להוות גורם המשיג הכרעה ולא רק גורם מסייע ,כשהחימוש המונחה
המדויק יכול להיות משוגר ממגוון פלטפורמות; שוב תוך טשטוש הגבולות בין הרמה
הטקטית לרמה האסטרטגית.
כיצד משתנה מושג התמרון? אחד מעקרונות היסוד של המלחמה הוא תנועת הגייסות
לעבר קו המגע ולתוך שטח האויב .התמרון המסורתי חייב תנועת כוחות מסיבית
ובזבזנית ,בעיקר כיוון שמקומו וגודלו של האויב לא היו ידועים .מערכות ה,C4ISR -
לטענתו של אוונס" ,יפזרו את ערפל הקרב" ) (2001 ,Owensוימנעו תנועות ומאמצים
בזבזניים .הפיקוד הזירתי יכול לצפות על כל הזירה בעזרת מערכות תצפית ומעקב,
שיספקו למפקד הזירה מידע בזמן אמת אודות כוונות האויב ומיקומו .בכך יתמכו
בתכנון תמרון יעיל .ה'שילוביות' הנתמכת על ידי הטכנולוגיה מאפשרת את הקטנת
הכוחות המתמרנים ,אך במקביל הופכת אותם לקטלניים יותר ,בעזרת היכולת להפעיל
חימוש מונחה מדויק ממגוון פלטפורמות .מעין "גריליציה" של המלחמה
101
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
הקונבנציונאלית )הרכבי ,1990 ,ע' .(134לפיכך ניתן לצפות כי הכוחות המתמרנים
יהפכו להיות יותר ויותר קטנים אך יותר קטלניים ,ולמעשה ישלטו בשטח מסוים באש
ולא בתמרון .נגזרת חשובה מכך היא האפשרות להקטין את דרגי הלוגיסטיקה .כאשר
יש פחות כוחות מתמרנים ,המשמעות הלוגיסטית היא פחות דלק ,פחות מזון ופחות
תחמושת לסוגיה .האתגר העיקרי שיעמוד בפני מפקד הכוחות המשולבים ) 'Joint
' (Force Commandהוא ליצור מערכת פיקוד ושליטה בזמן אמת עבור הכוחות
המשולבים ,הנעים במהירות בתחום זירת הלחימה.
באופן קיצוני ניתן לומר ,כי ההתפתחויות הטכנולוגיות ,המאפשרות ירי מדויק מרחוק,
יבטלו את הצורך לבצע תמרון על מנת לפגוש את היריב פנים אל פנים .זה יקרה מכיוון
שמטרות האויב ,בכל ממדי הקרב ,יושמדו או ינוטרלו ממרחקים הולכים וגדלים.
לפיכך מטרתו של התמרון בשדה הקרב היא להעביר טכנולוגיה נגד האויב ,על מנת
להקטין את האבידות ולהשיג הכרעה מהירה.
הפרדיגמה החדשה שינתה באופן בסיסי את ייעודם של הכוחות למבצעים מיוחדים
)' .('Special Operation Forcesבעימות בעצימות גבוהה הכוחות המיוחדים מיועדים
להיות כוחות מסייעים למאמץ העיקרי המורכב ממסת הצבא .לעומת זאת עד ראשית
המאה ה 21-הוכרעה המלחמה באופן בלעדי על ידי הכוחות הסדירים .צורות המלחמה
החדשות הופכות את הכוחות המיוחדים לאמצעי מכריע )טופלר וטופלר,1993 ,
ע' .(114-108המלחמות באפגניסטן ובעיראק הוכיחו כי כוחות קטנים יכולים השיג
הכרעה בזירה מוגדרת .בשתי המערכות נעשה שימוש אינטנסיבי בכוחות מיוחדים,
אשר הפכו מכוח מסייע לכוח מכריע )בן-ישראל ,2004 ,ע' .(82
לסיכום הדיון יש לומר ,כי היסוד העיקרי של ה'שילוביות' נעוץ באקסיומה של השלם
הגדול מסכום חלקיו .הטכנולוגיה יכולה לספק יכולות צבאיות קטלניות ,ואילו כוח
צבאי חד זרועי ,הפועל לבדו ,אינו יכול להשיג את מלוא יכולתו ועוצמתו מבלי לפעול עם
כוחות זרועיים אחרים .למעשה ,ה'שילוביות' יוצרת סינרגטיות של הכוח .על מפקד
הזירה להכיר היטב את היכולות הקרביות של תמהיל הכוח הנמצא תחת פיקודו .הוא
צריך לסנכרן ביעילות תמהיל זה ,במטרה להשיג מכפיל כוח יעיל ,מדויק וקטלי ובסופו
102
טל טובי
של תהליך גם מכריע .יחד עם זאת' ,שילוביות' מלאה איננה המטרה אלא האמצעי.
המטרה היא להמשיך ,בתהליך רצוף ,בהתאמת הכוחות המזוינים למציאות הפוליטית
העולמית המשתנה ולמגוון איומים וצורות עימות המתפתחים בעקבות השינויים
העולמיים.
103
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
סיכום
חיבור זה התחקה אחר תהליך החשיבה המערכתית העובר על הצבא האמריקני ,תהליך
שהחל בראשית שנות ה.70 -
תהליך ה'שילוביות' בכוחות המזוינים של ארצות הברית הוא ,קודם כל ,פרי הסתכלות
מחודשת ולא שמרנית על מציאות פוליטית ,טכנולוגית ,חברתית ותרבותית משתנה.
וזאת בעקבות האירועים הכבירים שליוו את סיומה של המלחמה הקרה.
למרות שארצות הברית ניצחה ב'מלחמה הקרה' ,התפתח תהליך אשר אינו מקבע את
דפוסי החשיבה של שנות 'המלחמה הקרה' .אנו רואים כי ארצות הברית לא נחה על זרי
הדפנה .היא ממשיכה לבדוק האם המערכת הצבאית שלה מוכנה למכלול האתגרים של
המאה ה .21-את ראשיתו של תהליך הבדיקה ניתן למצוא בתהליך הרפורמות שנעשו
בצבא לאחר מלחמת ויטנאם .למרות שארצות הברית לא נחלה הפסד צבאי בוויטנאם,
בסיומה של המלחמה סבל הצבא מתסמונות האופייניות לצבאות מובסים .לאחר
המלחמה החלה המערכת הצבאית בבדיקה מתמדת של מערכת היכולות שלה אל מול
מערכת היכולות של האויב ושל מערכת האיומים -כפי שהוגדרו על ידי מעצבי
המדיניות האזרחיים .אין מדובר רק בשינויים טקטיים ,אלא בשינויים מהפכניים
מערכתיים ואסטרטגיים בכל זרועות הצבא.
השינויים התחילו לאחר שהצבא האמריקני הכיר בחולשתו .בכך ניתן להמשיך את
המודל ההיסטורי בדבר צבא מפסיד ,שתמיד יבחן את עצמו ויערוך רפורמות מקיפות
במערכות הארגון והניהול שלו ,כמו גם בתורות הלחימה ובבניין הכוח .אולם הצבא לא
חזר לקיבעון מחשבתי ,במיוחד לא לאחר מלחמת המפרץ .הוא ממשיך לבחון את עצמו
בהתמדה.
בבחינת התהליך שעבר על הצבא האמריקני ,החל מ 1973 -ועד פרסום מהדורת 1993
של ה ,'FM 100-5' -אנו יכולים למצוא שילוב של כמה גורמים ,אשר יצרו מהפכה
כמכלול .גורמים אלו פעלו במקביל ,תוך שילובם בהדרגה זה בזה ,כשהמאיץ לכך הוא
טראומת ויטנאם .נערכו שינויים ארגוניים וגויס כוח אדם משכיל ,היכול להפעיל ביתר
יעילות את אמצעי הלחימה החדשים )במסגרת תוכנית ה 'Big Five' -והנגזרות שלה(.
104
טל טובי
שינויים מהפכניים נעשו גם בשיטות האימון ,תוך חשיבה צבאית מקורית וחדשנית,
במטרה לקדם את פני האיום שנשקף מצידם של כוחות 'ברית ורשה'.
גורמים רבים עומדים למכשול בפני 'שילוביות' מלאה ,כשאחד העיקריים הוא התרבות
הזרועית ,המנסה לשמר את הייחוד של כל זרוע ,ובכלל זה גם את הדוקטרינה המיוחדת
לאותה זרוע.
החשיבה בהקשר ה'שילוביות' זכתה לתאוצה במציאות הגיאו-אסטרטגית החדשה
שלאחר המלחמה הקרה .השינוי השתלב בחשיבה תיאורטית אודות מהפכת המידע.
הצבא האמריקני ער לכל ההתפתחויות הפוליטיות ,הכלכליות והחברתיות העוברות על
העולם בכלל ועל ארצות הברית בפרט ומנסה להתאים עצמו למציאות זו.
הנחת היסוד של ה'שילוביות' היא כי העתיד אינו ברור ,וכי יש לשנות את תפיסת
הביטחון האמריקנית באופן מהפכני .מדיניות הביטחון האמריקני קבעה ,משחר
היווסדה של ארצות הברית כאומה ,מי הם האויבים הפוטנציאליים ,כשאלה השתנו
בהתאם לאירועים הגלובאליים והאזוריים .תפיסה זו שלטה באופן מובהק בתקופת
'המלחמה הקרה' ,כשהאויב היה ברור וכך גם יכולותיו הצבאיות .לאחר 'המלחמה
הקרה' ,נוצרה מערכת פוליטית עולמית לא יציבה ,וארצות הברית מצאה עצמה ניצבת
מול מגוון איומים.
הצעד המהפכני הראשון היה לשנות את תפיסת האיום האמריקני לתפיסה מונחית
יכולות .על מעצבי מדיניות הביטחון האמריקניים מוטלת המשימה ,לבחון מהם
היכולות המאיימות על ארצות הברית ולהיערך בהתאם .אין זה משנה אם האיום הוא
מדינתי )לדוגמה צפון קוריאה( או של ארגון אל-מדינתי )אל קעידה( ,בכל מקרה יש
להיערך כנגד היכולות האפשריות של אותו איום .הכוחות האמריקניים צריכים ,אפוא,
להיות מוכנים לפעולה בכל מקום ובכל שעה ,בהתאם להנחיות הדרג האזרחי.
ההיבט הצבאי של תהליך הטרנספורמציה ,העובר על הצבא האמריקני ,הוא
'השילוביות הבין זרועית' .מטרתה להביא את הזרועות הצבאיות לדעת לפעול האחת
עם השנייה ,על מנת להשיג יעילות קרבית קטלנית ,שלולא כן לא הייתה מושגת.
מבחינה מבצעית ,נשענת ה'שילוביות' על עוד שני יסודות חשובים :לוחמה מרוכזת רשת
ומעבר לכוחות משלוח .הלוחמה המרוכזת רשת היא חיבור מערכות החיישנים אל הדרג
היורה בכל רמות האיסוף ,תוך קבלת החלטות מהירה של מערכות הפיקוד והשליטה
105
שילוביות בין זרועית ' – (Jointnessהיבטים היסטוריים ,תיאורטיים ומעשיים
בעזרת טכנולוגיית המידע .טכנולוגיית המידע תורמת תרומה מכרעת ל'שילוביות' הבין
זרועית ,בעזרת ארכיטקטורת ה C4ISR -ועליונות המידע בשדה הקרב.
המעבר לכוחות משלוח הוא ההיבט האופרטיבי של ה'שילוביות' .הוא מהווה את
יכולתה של ארצות הברית לפעול בכל מקום ובכל זמן ,כפי שיוגדר על ידי הדרג
הפוליטי ,בלי הצורך לארגן בסיסי פריסה קדמיים ולאבטח אותם .הביטוי האופרטיבי
מהווה שלב נוסף בשיתופיות ,כיוון שהכוחות שיהיו פרוסים על הקרקע יהיו תלויים
באספקה ימית או אווירית ,בסיוע אש אווירי או ימי ובכיוון התקפות מדויקות של
חימוש מונחה מדויק ,שישוגר מפלטפורמות ימיות או אוויריות.
שלושה יסודות אלה מהווים את הבסיס למהפכה הצבאית של שלהי המאה ה20 -
ולעליית כוחו וחשיבותו של המידע .כמו כן לוחמת המידע מהווה התייחסות לאופיו
הפוליטי הלא יציב של הסדר העולמי החדש.
תהליך ה'שילוביות' נקבע מלמעלה ,על ידי מחלקת ההגנה והעומדים בראשה .ביטוי
קיצוני לכך היה התערבותו של מזכיר ההגנה ,ראמספלד ,בתכנון האופרטיבי של מבצע
' .'Iraqi Freedomהתערבות זו היא חסרת תקדים בהיסטוריה האמריקנית .מעולם לא
התערב הדרג האזרחי בשיקולים המבצעיים של מפקד זירה זה או אחר .אומנם הייתה
הגבלה אסטרטגית בקוריאה ובוויטנאם ,אך מלחמות אלה מוגדרות מוגבלות .לעומת
זאת מלחמת המפרץ השנייה לא הוגדרה כזאת .כשלפעולותיו )או לאי פעולותיו( של
מפקד זירה היו השפעות והשלכות פוליטיות ,התערב הדרג האזרחי .מעורבותו של
ראמספלד מוכיחה את רצונו העז בהפיכת תהליך הטרנספורמציה ,כפי שנקבע
ב ,'QDR 2001' -מהלכה למעשה.
ניתן להתייחס למלחמה בעיראק גם כאל שדה ניסויים ,על מנת לבחון כיצד פועלות
התיאוריות השונות .בסופו של דבר ,בגלל סירובה של תורכיה לפתוח חזית משטחה,
היה צורך מבצעי לפעול לפי מתווה ראמספלד .הצבא גילה גמישות אופרטיבית למלחמה
בשתי חזיתות כשבאחת מהן הוא נערך להילחם במתכונת חדשה ,מבלי שיכול היה
לפרוס כוחות מתמרנים כבדים .יחד עם זאת ,הן המערכה באפגניסטן והן המערכה
בעיראק הראו כי ה'שילוביות' החלה להכות שורשים בקרב הכוחות המזוינים
106
טל טובי
האמריקניים ,לא רק ברמה המערכתית אלא גם ברמה הטקטית ,כפי שהיה במערכה
הראשונה נגד עיראק .היבטים שונים של 'שילוביות' ,לוחמה מרוכזת רשת וכוחות
משלוח נמצאו בשתי המערכות שניהלה ארצות הברית בראשית המאה ה .21 -יחד עם
זאת ,לארצות הברית ברור ,כי הדרך עדיין ארוכה לקראת 'שילוביות' מלאה.
107
תיאורטיים ומעשיים,( – היבטים היסטורייםJointness' שילוביות בין זרועית
מקורות
מסמכים רשמיים
. מטכ"ל, צה"ל: תל אביב, המילון למונחי צה"ל,(1998) תוה"ד-אג"ם
Chairman of the Joint Chiefs of Staff (1996/2000) , Joint Vision 2010/2020.
Departmant of the Army (1987), Field Mannual 7-85: Ranger Unit Operations.
Department of the Army (1993), Field Manual 100-5, (Operations).
Department of the Army (1991), FM 100-5 – Blueprint for the Air-Land Battle.
Department of Defense (1995), Joint Publication 3-0, Doctrine for Joint Operations.
Department of Defense (2001a), Joint Publication 1-02 – Dictionary of Military and
Associated Terms.
Department of Defense (2001b), Quadrennial Defense Review.
Department of Defense (2003), Transformation Planning Guide
Department of the Navy (1994), Naval Publication 1 – Naval Warfare.
Goldwater – Nichols Act, 1986, in:
http://72.14.221.104/search?q=cache:gwenLriAKlsJ:research.airuniv.edu/papers/ay1
997/awc/97-132.pdf+%22Goldwater-Nicholas+Act%22&hl=en&ct=clnk&cd=2
Department of the Navy (1994), Naval Doctrine Publication 1 (NDP 1), Naval
Warfare.
108
טל טובי
מקורות אחרים
אסא חיים ,יערי ידידיה ) ,(2005לוחמה מבוזרת – המלחמה במאה ה ,21-תל אביב :ידיעות
אחרונות.
באטס ריצ'רד ק ,(1981) .אנשי צבא ומדינאים במלחמה הקרה ,תל אביב :משרד הביטחון.
בן-ישראל יצחק )" ,(2003המהפכה בעניינים צבאיים וגילוייה במלחמה בעיראק" ,אצל :שי
פלדמן ומשה גרונדמן )עורכים( ,לאחר המלחמה בעיראק ,תל אביב ,משרד הביטחון ומרכז יפה
למחקרים אסטרטגיים ,עמ' .89-69
בר-יוסף אורי )" ,(2005המשבר בתפיסת הביטחון הישראלית" ,מערכות ,401 ,עמ' .19-10
גאלבין ג'ון ) ,(1972היורדים לקרב – הסתערויות מן האוויר ,תל אביב :מערכות.
גת עזר ) ,(2000מקורות המחשבה הצבאית המודרנית ,תל אביב :מערכות.
הלוי אפרים )" ,(2003מקומה של קהילת המודיעין בעיצוב החלופות האסטרטגיות של ישראל",
מערכות ,390 ,עמ' .41-38
הרכבי יהושפט ) ,(1990מלחמה ואסטרטגיה ,תל אביב :מערכות.
הרצוג חיים ) ,(1975מלחמת יום הדין ,ירושלים :עידנים.
ואלך יהודה ) ,(1977תורות צבאיות והתפתחותן במאות ה 19 -וה ,20 -תל אביב :מערכות.
טובי טל )" ,(2001סיוע אווירי קרוב – המודל האמריקני" ,מערכות ,380-381 ,עמ' .87-84
טובי טל ) ,(2004aטרנספורמציה – תהליך בניין הכוח האמריקני ,1973-2004גלילות :המכללה
לפיקוד ומטה.
טובי טל )" ,(2004bמג'ורג' וושינגטון לדניס מהן :ראשית ההשכלה הצבאית בארצות הברית",
מערכות ,369 ,עמ' .46-40
טופלר אלווין והיידי ) ,(1994מלחמה ואנטי מלחמה ,ירושלים :מעריב.
יעקב צור )" ,(2002חמקנות בשדה הקרב" ,מערכות ,376 ,עמ' .103-96
יעקב צור )" :(2002רוחות חדשות מנשבות בכנפי המזל"טים" ,מערכות ,383 ,עמ' .105-102
כהן אליוט א ,.איזזנסטאדט מיכאל ג .ובסביץ' אנדרו ג' ,(1999) .סכינים ,טנקים וטילים':
המהפכה הביטחונית הישראלית ,רמת גן :מרכז בגין סאדאת )בס"א( למחקרים אסטרטגיים.
לוי משה )" ,(2004האם הגיעה העת לנטוש את מודל צבא העם" ,מערכות 397 ,עמ' .33-26
לניר צבי ) ,(2005למה צריך את המושג 'שילוביות? ,מערכות ,401 ,עמ' .22-20
נוה שמעון ) ,(2001אמנות המערכה – התהוותה של מצויינות צבאית ,תל אביב :מערכות.
109
תיאורטיים ומעשיים,( – היבטים היסטורייםJointness' שילוביות בין זרועית
-:26 ' מס, הלכי מחשבה בצבאות העולם," "קרב האוויר – יבשה,(2000) .סויין ריצ'ארד מ
.47-1 ' עמ, אמ"ץ תוה"ד: צה"ל,26 ,תצפית
"תהליך בניין הכוח כתיאוריה מדעית ואיך לצמצם את אפשרות הפרכתה,(2005) פינקל מאיר
.7-4 ' עמ,399 , מערכות,"במלחמה
מרקם הביטחון,( חגי גולן )עורך: אצל,"? "המלחמה ושדה הקרב בעתיד – לאן,(2001) קובר אבי
.268-237 ' עמ, מערכות: תל אביב,– סוגיות בביטחון ישראל בעשור השישי לקיומה
, סופה בשמי עיראק – המערכה האווירית במלחמת המפרץ,(2000) . אליוט כהן א,.קיני תומס א
. משרד הביטחון:תל אביב
. כנרת זמורה ביתן: אור יהודה, המגש והכסף – מדוע דרושה מהפכה בישראל,(2003) שלח עפר
. משרד הביטחון: תל אביב, בכוח התחבולה,(1995) שמשי אלישיב
Alberts David S., Garseka John J., Stein Frederick P. (2000)., Network Centric
Warfare – Developing and Leveraging Information Superiority, Washington D.C.:
CCRP Publication Service
Andenæs John and Others (1966), Norway and the Second World War, Oslo:
Scandinavian University Press.
Armstrong David A. (1995), “Jointness and the Impact of the War”, Joint Force
Quarterly, 8, pp. 36-37.
Bartlett C. J. (1994), The Global Conflict 1880-1970, New York: Longman.
Baxley Brian T. (1997), 9 April 1940 German Invasion of Norway – The Dawn of
Decisive Airpower during Joint Military Operations, Air Command and Staff
College.
Bear George W. (1994), One Hundred Years of Sea Power – The U.S. Navy, 18901990, Stanford: Stanford University Press.
Beaumont Roger A. (1993), Joint Military Operations – A Short History, Westport:
Greenwood Press.
Biddle Stephen (2002), “Land Warfare: Theory and Practice”, in: John Baylis,
WirtzJames J., Cohen Eliot, Grey Colin (eds.), Strategy in theContemporary World
– An Introduction to Strategic Studies, Oxford: Oxford University Press.
Biddle Stephen (1996), “Victory Misunderstood – What the Gulf War Tells us about
the Future of Conflict”, in: International Security 21 (2), pp. 179-139.
110
טל טובי
Black Jeremy (2003), World War Two – A Military History, London: John Murray
Publishers.
Boot Max (2003), “The New American Way of War”, Foreign Affairs, 82 (4), pp.
41-58.
Brogan Patrick (1990), The Fighting Never Stopped – A Comprehensive Guide to
World Conflict since 1945, New York: Scarecrow Press.
Buckley John (1999), Air Power in the Age of Total War, Bloomington: Indiana
University Press.
Builder Carl H. (1989), The Masks of War – American Military Styles in Strategy
and Analysis, Baltimore: A Rand Corporation Research Study.
Butler J. R. M. (1957), Grand Strategy (vol. 2) – September 1939 – June 1941,
London: Her Majesty’s Stationary Office (HMSO).
Cebrowski Arthur K. (1998), “Network Centric Warfare: Its Origin and Future”, in:
Proceedings 1998,
www.usni.org/Proceeidings/Article98/PROceborwski.htm
Center of Military History (1989), American Military History, US Army Hystorical
Series, Washington D.C.
Claasen Adam R. A. (2001), Hitler’s Northern War - The Luftwaffe's Ill-Fated
Campign,1940-1945, Lawrence: KS: University Press of Kansas.
Combs Jerald A. (1986), The History of American Foreign Policy, New York:
Knopf.
Cooper Matthew (1978), The German Army, 1933-1945 – Its Political and Military
Failure, New York: Bonanza Books.
Cordesman Anthony H. (1996), Wagner Abraham R., The Lessons of Modern War
(vol. 4) – The Gulf War, Boulder, CO: Westview Press
Cordesman Anthony H. (2003a), The Lessons of Afghanistan, Washington D.C.: The
CSIS Press.
Cordesman Anthony H. (2003b), The Lessons of the Iraq War, Washington D.C.:
The CSIS Press.
111
תיאורטיים ומעשיים,( – היבטים היסטורייםJointness' שילוביות בין זרועית
Cortada James W. (2004), The Digital Hand, Oxford: Oxford University Press.
Corum James S. (1995), “The Luftwaffa’s Army Support Doctrine, 1918-1941”, The
Journal of Military History 59 (1), pp. 53-76.
Corum James.S. (1996), “From Biplanes to Blitzkrieg: The Development of German
Air Doctrine between the War”, War in History, 3 (1), pp. 85-101.
Corum James S. (1997), The Luftwaffe – Creating the Operational Air War, 19181940, Lawrence, KS: University Press of Kansas.
Corum James S. (2002), “The Luftwaffe and Lesson Learned in the Spanish Civil
War”, in; Cox Sebastian, Gray Peter (eds.), Air Power History – Turning Points
from Kitty Hawk to Kosovo, London: Frank Cass, pp. 66-92.
Davis Vincent (1967), The Admiral Lobby, Chapel Hill, NC: University of North
Carolina Press.
Deichmann Paul (1962), German Air Force Operations in Support of the Army, Air
University.
Derry T. K. (1958), The Campaign in Norway, New York: Simon and Schuster.
DiNardo R. L. (1997), Germany’s Panzer Arm, Westport: Greenwood Press.
Doughty Robert A., Gruber Ira, Flint Roy K., Grimsley Mark, Herrin George C.,
Howard Donald D.Lynn John A. Murray Williamson (2001), Warfare in the
Western World (vol. 1) – Military Operations from 1600 to 1871, Lexington:
Houghton Mifflin Company (College Division).
Douhet Guilio (1922), The Command of the Air, New York: Arno Press.
Downing Wayne A. (1981), “Manuvers – US Army Operations Doctrine: A
Challenge for the 1980s and Beyond”, in: Military Review 61 (1) 1981, pp. 64-73.
Dunbabin J. P. D. (1994), The Cold War – The Great Powers and Their Allies, New
York: Longman.
Dunn Brian J. (2000), “Rethinking Army-Marine Corps Roles in Power Projection”,
Joint Force Quarterly, 26, pp. 38-42.
Dunnigan James F. (1996), Digital Soldiers, New York: St. Martin's Press.
112
טל טובי
Friedman Norman (1998), The US Maritime Strategy, New York: Jane's Publishing
Company.
Gallowat Archie (1986), FM 100-5: Who Influenced Whom?”, in: Military Review
66 (3), pp. 46-51.
Geyer Michael, “German Strategy in the Age of Machine Warfare, 1914-1945”, in:
Peter Paret (ed.), Makers of Modern Strategy, Princeton: Psinceton University Press,
pp. 527-597.
Gilbert Martin (1989), The Second World War, New York: Henry Holt
GlobalSecurity.org (2006), Operation Enduring Freedom – Operations, downloaded
January 2006, in:
www.globalsecurity.org/military/ops/enduring-freedom-ops.htm
Harrison Chuck (2005), “How Joint Are We and Can We Be Better”, Joint Force
Quarterly, 38, pp. 14-19.
Hart Gary (1986), America Can Win – The Case for Military Reform, Bethesda:
Adler And Adler.
Holder L. D. (1985),”Doctrinal Development 1975-85”, in: Military Review 65 (5),
pp. 50-52.
Holzimmer Kevin C. (2005), “Joint Operation in the Southwest Pacific, 1943-1945”,
Joint Forces Quarterly, 38, pp. 100-108.
Hone Thomas C., Friedman Norman (2002), “Harnessing New Technologies”, in:
Hans Binnendijk (ed.), Transforming America's Military, Washington D.C.:
National Defense University.
Hooker Richard D. (1993), “Operation Weserübung and the Origins of Joint
Warfare”, Joint Forces Quarterly, 1, pp. 100-111.
Hooker Richard D. (1999), “Joint Campaigning in 2010”, Joint Force Quarterly, 20,
pp. 40-47.
Huntington Samuel P. (1961), The Common Defense – Strategic Programs in
National Politics, New York: Columbia University Press.
Isenberg David. (1990), “The Illusion of Power: Aircraft Carriers and U.S. Military
Strategy”, in: http://www.cato.org/pub_display.php?pub_id=994
113
תיאורטיים ומעשיים,( – היבטים היסטורייםJointness' שילוביות בין זרועית
Isenberg Michael T. (1993), Shield of the Republic – The United States Navy in an
Era of Cold War and Violent Peace (vol. 1), 1945-1962, New York: St. Martins
Press.
Jones Archer (1987), The Art of War in the Western World, Oxford: Oxford
University Press.
Keegan John (2000), The First World War, New York: Vintage Books.
Krepinevich Andrew (2002), “The Army and Land Warfare: Transforming the
Army”, Joint Force Quarterly, 32, pp. 76-82.
Latham Andrew (1999), “Re-imagining Warfare: The Revolution in Military
Affairs”, in: Snyder Craig A. (ed.), Contemporary Security and Strategy, London:
Macmillan Press.
Lawrence B. Wilkerson (1997), “What Exactly is Jointness?”, Joint Forces
Quarterly, 16, pp. 8-10.
Liddell Hart B. H. (1948), The German Generals Talk, New York: William Morrow.
Lightbody Bradley (2004), The Second World War, London: Routledge.
Lock John D. (1998) , To Fight with Intrepidity – The Complete History of the U.S.
Army Rangers 1622 to Present, New York: Pocket.
Loock H. D. (1977), “Weserübung: A Step towards the Greater German Reich”,
Scandinavian Journal of History, no. 2., pp. 67-88.
MacGregor Douglas A. (1997), Breaking the Phalanx – A New Design for
Landpower in the 21st Century, Westport CT: Praeger Publisher.
Meilinger Philip S. (2003), Airwar – Theory and Practice, London: Frank
Cass Publishers.
Military Analysis Network (1999), Arsenal Ship, , in:
http://www.fas.org/man/dod-101/sys/ship/arsenal_ship.htm
Military Analysis Network (2000), Medium
Interim Armored Vehicle (IAV), in:
http://www.fas.org/man/dod-101/sys/land/mav.htm
114
Armored
Vehicle
(MAV)
טל טובי
Military Analysis Network (2005), Joint Direct Attack Munition (JDAM)
GBU-29, GBU-30, GBU-31, GBU-32, in:
http://www.fas.org/man/dod-101/sys/smart/jdam.htm
Miller David (1999), The Cold War – A Military History, New York: St. Martins
Press.
Mitcham Samuel W., Mueller Gene (2001), Hitler’s Commanders, New York:
Cooper Square Publishers; Cooper Square Press Ed.
Moulton J. L. (1967), A Study of Warfare in Three Dimensions – The Norwegian
Campaign of 1940, Athens OH: Ohio University Press.
Muller Richard R. (1998), “Close Air Support: The German, British and American
Experience, 1918-1941”, in: Williamson Murray, Allan R. Millett (eds.), Military
Innovation in the Interwar Period, Cambridge, Mass.: Cambridge Univ. Press.
Nardulli Bruce R., McNaugher Thomas L. (2002), “The Army: Toward the
Objective Force”, in: Hans Binnendijk (ed.), Transforming America's Military,
Washington D.C.: National Defense University, pp. 101-128.
Newell Clayton R. (1994), “The Development of Operational Art”, in: John E.
Jessup and Louise B. Ketz (eds.), Encyclopedia of the American Military, New
York: Charles Scribner's Sons, pp. 109-116.
Nicolson Colin (2001), The First World War – Europw 1914-1918, Harlow:
Longman.
Noonan Michael P. (2003), “The Military Lessons of Operation Iraqi Freedom”, in:
www.fpri.org/enotes/20030501.military.noonan.militarylessonsiraqifreedom.html;
Ochamanek David A (2002)., “The Air Force: The Next Round”, in: Hans
Binnendijk (ed.), Transforming America's Military, Washington D.C.: National
Defense University, pp. 164-170.
O'Hanlon Michael (1995), Defense Planning for the Late 1990s – Beyond the Desert
Storm Framework, Washington D.C.: Brookings Institution Press.
O’Neil William D. (2002), “The Naval Service: Network Centric Warfare”, in: Hans
Binnendijk (ed.), Transforming America's Military, Washington D.C.: National
Defense University, pp. 129-157.
115
תיאורטיים ומעשיים,( – היבטים היסטורייםJointness' שילוביות בין זרועית
Owens William A. (1993-1994), “Living Jointness”, Joint Force Quarterly, 3, pp.
7-14.
Owens William A. (2001), Lifting the Fog of War, Baltimore: The Johns Hopkins
University Press.
Paschall Rod (1994), “The Development of an American Military Philosophy”, in:
Jessup John E., Ketz Louise B. (eds.), Encyclopedia of the American Military, New
York: Charles Scribner's Sons.
Quarrie Bruce (2004), German Airborne Divisions Oxford: Osprey Publishing.
Raeder Eric (1960), My Life, Annapolis: Maryland, Naval Institute Press.
Rendell David (1999), Jane’s Aircarft Recognition Guide, London: HarperColins
Publication.
Ripley Tim (2003), The Wehrmacht – The German Army of World War II 19391945, New York: Fitzroy Dearborn.
Romjue John L. (1986), “AirLand Battle” The Historical Background”, in” Military
Rview 66 (3), pp. 52-55.
Romjue John L. (1997), American Army Doctrine for the Post-Cold War,
Washington D.C.: Center of Military History.
Rosinski Herbert (1966), The German Army, London: Rupert Hart-Davis.
Roxborough Ian (2002), “From Revolution to Transformation – The State of the
Field”, Joint Force Quarterly, 32, pp. 68-75.
Rubel Robert C. (2000-01), “Principles of Jointness”, Joint Force Quarterly, 27, pp.
45-49.
Rumsfeld Donald H. (2002), ”Transforming the Military”, Foreign Affairs, 81 (3),
pp. 20-32.
Scales Robert H. (1993), Certain Victory: The US Army in the Gulf War,
Washington D.C.: Office of the Chief of Staff, US Army.
116
טל טובי
Sheffield G. D. (1988), “Blitzkrieg and Attrition: Land Operations in Europe 191445”, in: Colin McInnes and G. D. Sheffield (eds.), Warfare in the Twentieth Century
– Theory and Practice, London: Unwin Hyman, pp. 51-79.
Simmons Edwin H. (1998), The United States Marines – A History, Annapolis:
Naval Institute Press.
Starry Donn A. (1978)”, “A Tactical Evolution – FM 100-5”, in: Military Review 58
(8), pp. 2-11.
Starry Donn A. (1983), “To Chande an Army”, in: Military Review 63 (3), pp. 2027.
Stokesbury James L. (2001), A Short History of World War II, New York: Oxford.
Strain Frederick R. (1993), “The New Joint Warfare”, Joint Force Quarterly, 2, pp.
17-24.
Summers Harry G. (1986), “The Army after Vietnam”, in: Hagan Kenneth J., Robert
William R. (eds.), Against All Enemies, New York: Greenwood Press, pp. 362-363.
Tangredi Sam J. (2002a), “Assessing New Missions”, in: Hans Binnendijk (ed.),
Transforming America's Military, Washington D.C.: National Defense University,
pp. 3-30.
Tangredi Sam J. (2002b), “Sea Power: Theory and Practice”, in: John Baylis, Wirtz
James, Cohen Eliot, Gray Colin (eds.), Strategy in Contemporary World – An
Introduction to Strategic Studies, Oxford: Oxford University Press.
Till Geoffrey (2004), Seapower, London: Routledge.
Toomey Christopher J. (2003-2004), “Army Digitization: Making it Ready for
Prime Time”, Parameters, 33 (4), pp. 40-53.
Trainor Bernard E. (1993-1994), “Jointness, Service Culture and the Gulf War”,
Joint Force Quarterly, 3, pp. 34-39.
Tuker Spencer C. (1998), The Great War 1914-18, Bloomington:
Indiana University Press.
U.S. Army (2006), The Chief of Staff, White Paper, Concept for the Objective
Force, (downloaded January 2006):
http://www.army.mil/features/WhitePaper/ObjectiveForceWhitePaper.pdf
117
תיאורטיים ומעשיים,( – היבטים היסטורייםJointness' שילוביות בין זרועית
Van Creveld Martin (1975), Military Lessons of the Yom Kippur War: Historical
Perspective, Washington D.C.: Sage Publications.
Vuono Carl E. (1991), “Desert Storm and the Future of Conventional Forces”,
Foreign Affairs, 70 (2), pp. 49-65.
Weinberg Gerhard L. (1994), A World at Arms – A Global History of World War II,
Cambridge: Cambridge University Press.
Wilkerson Lawrence B. (1997), “What Exactly is Jointness?”, Joint Force
Quarterly, 16, pp. 66-68.
Williamson Murray (1981), “The Luftwaffe Before the Second World War: A
mission, A Strategy?”, The Journal of Strategic Studies 4 (3), pp. 261-270.
Williamson Murray (1983), “A Tale of Two Doctrine: The Luftwaffe’s ‘Conduct of
the Air War’ and the USAF’s Manual 1-1”, The Journal of Strategic Studies 6 (4),
pp. 84-93.
Williamson Murray (1985), Luftwaffe, London: Nautical and Aviation Press.
Williamson Murray (2002), “The Evolution of Joint Warfare”, Joint Forces
Quarterly, 31, pp. 30-37.
Williamson Murray, Scales Robert H. (2003), The Iraq War, Cambridge: Mass:
Harvard University Press.
Wilson Peter A., Gordon IV John, Johnson David E. (2003-2004), “An Alternative
Future Force: Building Better Army”, Parameters, 33 (4), pp. 19-39.
Woodmansee John W. (1984), “Blitzkrieg and the AirLand Battle”, in: Military
Review 64 (8), pp. 21-39.
Young John W. (1991), Cold War and Détente 1941-91, London and New York:
Longman.
Ziemke Earl F. (1959), The German Northern Theater of Campaigns 1940-1945,
Washington D.C.: Department of the Army Pamphlet.
Ziemke Earl F. (2000), “The German Decision to Invade Norway and Denmark”, in:
Kent R. Greenfield (ed.), Command Decisions, Washington D.C.: United States
Government Printing, pp. 49-69.
118
טל טובי
קיצורים
AH – Attack Helicopter
AI – Air Interdiction
ALB – Air-Land Battle
C4ISR – Command, Control. Communications, Computer, Intelligence,
Surveillance and Reconnaissance.
CAS – Close Air Support
CENTCOM – Central Command
CinC – Commander in Chief
EBO – Effect Based Operations
FBCB2 – Force XXI Battle Command Brigade and Below
FM – Field Manual
GPS – Global Position System
ICBM – Inter-Continental Ballistic Missile
JCS – Joint Chiefs of Staff
JDAM – Joint Direct Attack Monition
JFCOM – Joint Force Command
JV – Joint Vision
MLRS – Multi Lunch Rocket System
MOOTW – Military Operation Other Than War
NATO – North Atlantic Treaty Organization
NCW – Network Centric Warfare
NORTHCOM – Northern Command
OFT – Office of Force Transformation
QDR – Quadrennial Defense Review
119
תיאורטיים ומעשיים,( – היבטים היסטורייםJointness' שילוביות בין זרועית
RMA – Revolution in Military Affairs
SBCT – Stryker Brigade Combat Team
SoS – System of Systems
TAC – Tactical Air Command
TGP – Transforming Planning Guide
TRADOC – Training and Doctrine Command
UH – Utilized Helicopter
V/STOL – Vertical/Short Takeoff and Landing
120
© Copyright 2024