1. No category

‫"עיונים בביטחון לאומי"‬
‫עריכה‪ :‬פנחס יחזקאלי‬
‫עריכה לשונית‪ :‬חוה אתגר‬
‫עיצוב עטיפה‪ :‬עומר רסיסי‬
‫המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה‬
‫ראש המרכז‪ :‬פרופסור גבריאל בן‪-‬דור‬
‫ממלא מקום ראש המרכז‪ :‬ד"ר דן שיפטן‬
‫המרכז לחקר הביטחון הלאומי החל לפעול באוניברסיטת חיפה בשנת ‪ ,2000‬בראשותם של‬
‫פרופסור גבריאל בן‪-‬דור מהחוג למדע המדינה ופרופסור ארנון סופר מהחוג לגיאוגרפיה‪ .‬צוות‬
‫החוקרים של המרכז מגוון‪ ,‬והוא משלב חוקרים בכירים מתחומי האקדמיה עם אנשי שטח רבי‬
‫ניסיון מזרועות הביטחון השונות‪ .‬הצוות עוסק בהכשרת הקרקע לפעילות המחקרית של המרכז‬
‫בתחום התיאורטי ובתחומים שונים של המחקר היישומי‪ .‬אופיו הרב תחומי של המרכז תורם‬
‫תרומה נכבדה להבנת מושג הביטחון הלאומי במובנו הרחב‪ ,‬בראייה כלל מערכתית ורב תחומית‪.‬‬
‫בנוסף לתוכניות המחקר‪ ,‬מקיים המרכז פעילות במסגרת ימי עיון וכנסים‪ ,‬תוך שילובם של אנשי‬
‫מחקר ומומחים מהארץ ומהעולם‪ ,‬ומוציא לאור פרסומים‪ .‬פעילויות המרכז ופרסומיו מיועדים‬
‫לקהלי יעד מגוונים‪ :‬אנשי אקדמיה ומעש‪ ,‬העוסקים באופן שוטף בביטחון הלאומי‪ ,‬כמו גם‬
‫הציבור המשכיל‪ ,‬המבקש להעמיק את ידיעותיו והבנתו בתחום‪.‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬הר הכרמל‪ ,‬חיפה‪ ,31905 ,‬טל'‪04- 8288145 :‬‬
‫צבא ההגנה לישראל‪ ,‬המכללה לביטחון לאומי‬
‫מפקד המכללה‪ :‬אלוף גרשון הכהן‬
‫מדריכה ראשית‪ :‬אלוף משנה עפרה בן‪-‬ישי‬
‫מדריכים‪ :‬תת גונדר איל גובר‪ ,‬ניצב משנה ד"ר פנחס יחזקאלי‪ ,‬מר אורי נוי‪ ,‬אלוף משנה יואב‬
‫תורג'מן‬
‫סגל אקדמי‪ :‬פרופסור גבריאל בן‪-‬דור‪ ,‬פרופסור אסא כשר‪ ,‬פרופסור עזרא סדן‪,‬‬
‫פרופסור ארנון סופר‬
‫המכללה לביטחון לאומי משמשת מוסד ללימוד מקיף ומעמיק של הביטחון הלאומי‪ ,‬על‬
‫כל מרכיבי העוצמה והחולשה שלו ויחסי הגומלין ביניהם‪ .‬מכללות לביטחון לאומי‬
‫קיימות במרבית מדינות העולם‪ ,‬שהכירו בצורך לקיים מוסד ללימודים מדיניים צבאיים‬
‫עבור הרמה הבכירה של הקצונה והממשל האזרחי‪ .‬המכללה הוקמה מכוח החלטות‬
‫ממשלה מה‪ ,22.7.1962 -‬ומה‪ .23.5.1976 -‬על פי ההחלטה האחרונה‪ ,‬נועדה המכללה‬
‫לביטחון לאומי להיות "… המוסד הגבוה ללימוד‪ ,‬לעיון ולמחקר בבעיות הביטחון‬
‫הלאומי של מדינת ישראל‪ ."..‬תלמידי המכללה‪ ,‬העומדים בהצלחה בדרישות התוכנית‪,‬‬
‫מקבלים בתום שנת לימודים אינטנסיבית תעודת בוגר המכללה לביטחון לאומי‪ ,‬מטעם‬
‫המכללה‪ ,‬ותעודת מוסמך לתואר שני במדע המדינה‪ ,‬במגמת הביטחון הלאומי‪,‬‬
‫מאוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫הלימודים במכללה מפתחים בתלמידים‪ ,‬מקרב הקצונה הבכירה של צה"ל והפקידות‬
‫הבכירה של מערכת הביטחון והממשל‪ ,‬ראייה כוללת ומשולבת של מירב הגורמים‪,‬‬
‫התנאים והנתונים‪ ,‬הקובעים את מעמדה הביטחוני של ישראל‪ ,‬ברגיעה ובמלחמה‪ ,‬היום‬
‫ובעתיד הנראה לעין‪.‬‬
‫מחנה דיין‪ ,‬גלילות‪ ,‬ד"צ ‪ ,02624‬צה"ל‪ ,‬טל'‪03- 7603526 :‬‬
‫המכללה לביטחון לאומי‪ ,‬צה"ל והמרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה‬
‫שילוביות בין זרועית )‪(Jointness‬‬
‫היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים‬
‫ומעשיים‬
‫טל טובי‬
‫'שילוב' )'‪('Joint‬‬
‫"פעולות‪ ,‬מבצעים‪ ,‬ארגונים וכדומה‪ ,‬שנוטלים בהם חלק אלמנטים השייכים לשתי‬
‫זרועות צבאיות או ליותר"‬
‫‪"Connotes activities, operations, organizations, etc., in which elements of‬‬
‫"‪two or more Military Departments participate‬‬
‫)‪ ,Department of Defense‬ע' ‪.(279‬‬
‫מטרות 'השילוביות הבין זרועית' )'‪('Jointness‬‬
‫‪ .1‬להגביר את היכולות שמביאה כל זרוע צבאית למערכה‪.‬‬
‫‪ .2‬להגביר את כלל היעילות הקרבית‪.‬‬
‫‪ .3‬לסנכרן את הלחימה המשותפת על ידי שילוב כוחות היבשה‪ ,‬הים‪ ,‬האמפיביים‪,‬‬
‫האוויר‪ ,‬החלל והמידע‪.‬‬
‫‪ .4‬להקטין את חוסר היעילות הנגרמת מאזורי חפיפה בין זרועיים‪.‬‬
‫‪ .5‬להעביר לכוחות המשולבים חזון משותף‪ ,‬כיצד פועלים כוחות משולבים במטרה‬
‫להשיג יעד צבאי לאומי‪.‬‬
‫)‪ ,2001-2000 ,Rubel‬עמ' ‪ ,1997 ,Wilkerson ;49-45‬עמ' ‪;67-66‬‬
‫‪ ,1994-1993 ,Owens‬עמ' ‪.(7-10‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מבוא‬
‫‪5‬‬
‫כיצד משיגים את ה'שילוביות'?‬
‫‪7‬‬
‫שיתוף פעולה בין חילי ובין זרועי עד תום מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ :‬סקירה היסטורית‬
‫‪8‬‬
‫החשיבה הצבאית הגרמנית בין מלחמות העולם ובמלחמת העולם‬
‫השנייה‬
‫‪11‬‬
‫התרבות הזרועית‬
‫‪33‬‬
‫החשיבה הצבאית האמריקנית לאחר ויטנאם‬
‫‪44‬‬
‫שינויים תורתיים‬
‫‪46‬‬
‫'חוק גולדווטר‪-‬ניקולס'‪(1986 ,'Goldwater-Nicholas Act') 1986 ,‬‬
‫‪52‬‬
‫לקחי ה'שילוביות' ממבצע 'סופה במדבר' )‪ (1991‬והמהפכה‬
‫בעניינים צבאיים‬
‫‪57‬‬
‫התפתחויות תורתיות ‪2001-1993‬‬
‫‪67‬‬
‫מסמכים מעצבי אסטרטגיה‪ :‬ה‪'Joint Vision 2020' -‬‬
‫וה‪'QDR-2001' -‬‬
‫‪75‬‬
‫'לוחמה מרוכזת רשת' – '‪NCW – 'Network Centric Warfare‬‬
‫‪85‬‬
‫דיון‬
‫‪99‬‬
‫סיכום‬
‫‪104‬‬
‫מקורות‬
‫‪108‬‬
‫קיצורים‬
‫‪119‬‬
‫תרשימים‬
‫‪ .1‬התהליך ההיסטורי של בניין הכוח האמריקני‪ ,‬לאחר מלחמת‬
‫ויטנאם‬
‫‪53‬‬
‫‪ .2‬המושג 'הכרעה' לפי '‪'Joint Vision 2020‬‬
‫‪81‬‬
‫טל טובי‬
‫מבוא‬
‫מראשית שנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ ,20-‬עוסק הצבא האמריקני בדיון תיאורטי ומעשי‬
‫אודות תורת המערכה והנגזרות שלה‪ ,‬ובעיקר אודות 'השילוביות הבין זרועית'‬
‫)'‪) ('Jointness‬טובי‪ ,2004a ,‬עמ' ‪ ;56-41‬לניר‪ ,2005 ,‬עמ' ‪ .(22-20‬דיונים אלו משפיעים‬
‫גם על צבאות העולם האחרים ובמיוחד על צבאות הברית הצפון אטלנטית )נאטו –‬
‫‪ ,(NATO‬על הצבא הסיני וכן על צה"ל‪.‬‬
‫מטרת העבודה היא לעסוק בחשיבה הצבאית האמריקנית‪ ,‬בהקשר של 'השילוביות הבין‬
‫זרועית'‪ ,‬על מנת לשמש כמסד היסטורי ותיאורטי לאלה העוסקים בתהליכי בניין‬
‫הכוח‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫העבודה תבחן תרחישים צבאיים היסטוריים‪ ,‬את מקורות החשיבה של הצבא‬
‫האמריקני‪ ,‬ותדון בתהליכים מעשיים העוברים על צבא זה‪ .‬העבודה תוכל לשמש בסיס‬
‫אפשרי לדיון עתידי אודות תהליכים שגם צה"ל חייב לעבור‪ ,‬אם ברצונו להתאים עצמו‬
‫למציאות האסטרטגית של המאה ה‪ .21-‬מציאות זו מחייבת בחינה מחודשת של מערכת‬
‫האיומים על מדינת ישראל‪ ,‬התאמת זרועות הצבא למערכת איומים זו‪ ,‬ויותר מכל –‬
‫הגדרת הבחינה וההתאמה‪ ,‬על ידי הרשויות האזרחיות‪ ,‬כמו בארצות הברית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫המושג 'שילוביות' הוא מושג חדש‪ ,‬אשר החל להשתרש באוצר המושגים האמריקני‬
‫במהלך המחצית השנייה של שנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ .20-‬יחד עם זאת‪ ,‬השגת שיתוף‬
‫פעולה בין מרכיבים שונים של מערכות הייתה תמיד אתגר עבור מפקדים‪ ,‬שחפצו‬
‫בהגברת היעילות והאפקטיביות הצבאית‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬לפני שהוגדר המושג‪ ,‬ניתן‬
‫היה למצוא בהיסטוריה הצבאית היבטים שונים של שיתוף פעולה בין חילי ובין זרועי‪,‬‬
‫וניסיון להציג תורת לחימה אשר תארגן בתוכה שיתופי פעולה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫בתקופה האחרונה‪ ,‬התפרסמו מספר מאמרים וספרים העוסקים בהיבטים השונים של בניין‬
‫הכוח הישראלי‪ :‬ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬את אסא ויערי )‪ ;(2005‬שלח )‪ ;(2003‬בר‪-‬יוסף )‪ ;(2005‬לניר‬
‫)‪ ;(2005‬פינקל )‪ (2005‬ולוי )‪ .(2004‬לוי מציג עמדה הפוכה מזו של שלח‪ ,‬הטוען כי הגיעה העת‬
‫להפוך את צה"ל לצבא קבע מקצועי‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬בהקשר זה את הלוי‪ .(2003) ,‬מסקנתו של הלוי היא‪ ,‬כי מערך המודיעין של‬
‫מדינת ישראל אינו יכול להיות שותף מלא לעיצוב חלופות אסטרטגיות‪ ,‬כיוון שאינו מקבל‬
‫מהדרג המדיני את העקרונות המעצבים של ישראל בתחום מדיניות החוץ‪ .‬מסקנה זו מביאה‬
‫לכך שהדרג המדיני הוא זה הצריך לקבוע את האסטרטגיה העקרונית של מדינת ישראל‪,‬‬
‫ולא הדרג הצבאי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫הכוחות המזוינים האמריקניים עוצבו על ידי המלחמות בהן השתתפה ארצות הברית‬
‫עוד כשהייתה אוסף של מושבות תחת שלטון הכתר הבריטי‪ .‬מצבא המבוסס על כוח‬
‫סדיר קטן המגובה בכוחות מליציה לא סדירים ולא מאומנים‪ ,‬הפך הצבא האמריקני‬
‫לאחד מהצבאות החזקים ביותר בעולם‪ ,‬כאשר בתחום אמצעי הלחימה‬
‫הקונבנציונאליים אין לארצות הברית‪ ,‬כיום‪ ,‬כל מתחרים‪.‬‬
‫במקביל לתהליכים הצבאיים‪ ,‬התפתחה בארצות הברית גם החשיבה הצבאית‪ .‬עד‬
‫לשלהי המאה ה‪ ,19-‬הושפעה החשיבה הצבאית האמריקנית מזו האירופאית‪ .‬תורת‬
‫הלחימה של הצבא הסדיר הותאמה למציאות האופרטיבית האמריקנית‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בסוף המאה ה‪ 19-‬הציגה ארצות הברית תיאוריה צבאית ימית‪ ,‬פרי הגותו של אלפרד‬
‫מהן )‪ ,(Mahan‬המשפיעה בצורה זו או אחרת עד היום‪ .‬במהלך המאה ה‪ 20-‬עדיין‬
‫הושפעה ארצות הברית מהחשיבה האירופאית‪ ,‬אך יותר ויותר נמצא חשיבה צבאית‬
‫מקורית‪ ,‬במיוחד בתחומי המלחמה הגרעינית והמלחמה המוגבלת‪ .‬בראשית שנות ה‪80-‬‬
‫של המאה ה‪ ,20-‬נמצא גם חשיבה צבאית אמריקנית מקורית בנושא המלחמה‬
‫הקונבנציונאלית בעצימות הגבוהה – 'הקרב היבשתי המשולב' )'‪– 'AirLand Battle‬‬
‫‪.(ALB‬‬
‫אחת הסוגיות החשובות ביותר בתוך מסגרת זו היא 'השילוביות הבין זרועית'‬
‫)'‪ .('Jointness‬למרות השימוש הנרחב במונח‪ ,‬שם הפעולה '‪ 'Jointness‬אינו מוגדר‬
‫במילון הצבאי האמריקני )או בכל מילון מונחים אחר(‪ ,‬אשר מספתק בהגדרת שם‬
‫הפועל '‪:'joint‬‬
‫פעולות‪ ,‬מבצעים‪ ,‬ארגונים וכדומה‪ ,‬שנוטלים בהם חלק אלמנטים השייכים לשתי‬
‫זרועות צבאיות או ליותר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫להשפעת החשיבה האירופאית על החשיבה האמריקנית‪ ,‬ראו אצל‪ :‬גת )‪;225-220 ,(2000‬‬
‫טובי )‪.46-40 ,(2004b‬‬
‫‪6‬‬
‫טל טובי‬
‫ובאנגלית‪:‬‬
‫‪Connotes activities, operations, organizations, etc., in which elements of two‬‬
‫‪or more Military Departments participate.‬‬
‫)‪ 2001a ,Department of Defense‬ע' ‪.(279‬‬
‫משמעותו של ה'‪ 'Jointness‬הוא שיתוף פעולה בין זרועי בין שתיים או יותר מהזרועות‬
‫המרכיבות את הכוחות המזוינים האמריקניים‪ ,‬המבטיח יעילות אופטימאלית באיכות‬
‫גבוהה‪ ,‬ומאפשר הפעלה של כוחות מצומצמים בלבד‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן להגדיר כך את‬
‫מטרות ה'שילוביות' )‪ ,2001-2000 ,Rubel‬עמ' ‪ ,1997 ,Wilkerson ;49-45‬עמ' ‪;67-66‬‬
‫‪ ,1994-1993 ,Owens‬עמ' ‪.(10-7‬‬
‫‪ .1‬להגביר את היכולות שמביאה כל זרוע למערכה‪.‬‬
‫‪ .2‬להגביר את כלל היעילות הקרבית‪.‬‬
‫‪ .3‬לסנכרן את הלחימה המשותפת על ידי שילוב כוחות היבשה‪ ,‬הים‪ ,‬האמפיביים‪,‬‬
‫האוויר‪ ,‬החלל והמידע‪.‬‬
‫‪ .4‬להקטין את חוסר היעילות הנגרמת מאזורי חפיפה בין זרועיים‪.‬‬
‫‪ .5‬להעביר לכוחות המשולבים חזון משותף כיצד פועלים כוחות משולבים במטרה‬
‫להשיג יעד צבאי לאומי‪.‬‬
‫‪ .6‬לאחד את כל המאמצים ברמה המערכתית על ידי מפקדה ממונה אחת במטרה‬
‫להשיג שליטה ותיאום טובים יותר של מגוון מאמצים וכוחות‪.‬‬
‫כיצד משיגים את ה'שילוביות'?‬
‫בשאלה זו מתחבטת המערכת הצבאית האמריקנית‪ ,‬ממחלקת ההגנה ועד דרגי התכנון‬
‫הטקטי של הזרועות‪ ,‬ועדיין אין בנמצא תשובה מוחלטת‪ .‬השגת ה'שילוביות' היא אחד‬
‫היעדים המרכזיים של המערכת הצבאית האמריקנית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫החיבור יחל בסקירה היסטורית אודות סוגיית שיתוף הפעולה הבין זרועי‪ ,‬תוך שימת‬
‫דגש על החשיבה האמריקנית‪.‬‬
‫בהיסטוריה הצבאית ידוע המושג 'מבצעים משולבים' )‪ ,(Joint Operations‬ובמידה‬
‫רבה ניתן לקבוע‪ ,‬כי התפתחות 'המבצעים המשולבים' מהווה את הבסיס ל'שילוביות'‪,‬‬
‫במתכונתה המאוחרת‪ .‬הגדרת 'המבצעים המשולבים' דומה להגדרת ה'שילוביות'‪:‬‬
‫הפעלת שתי זרועות שונות במקביל באותה זירה‪ ,‬על מנת שיתמכו האחת בשנייה‪ .‬יתר‬
‫על כן‪ ,‬כיום רווח המושג 'מבצעים משולבים' כמושג נרדף ל'שילוביות'‪ .‬בהמשך‪ ,‬אסביר‬
‫מדוע 'השילוביות הבין זרועית' בארצות הברית לא זכתה עדיין לדיון רציני על ידי‬
‫הזרועות עצמן‪ ,‬וזאת תוך דיון בהתפתחויות שעברו זרועות הצבא האמריקני לאחר‬
‫מלחמת העולם השנייה ובעשור הראשון של המלחמה הקרה; אחר כך אבחן את‬
‫ההתפתחות המחשבתית‪ ,‬בהקשר של 'השילוביות'‪ ,‬מן התקופה שלאחר ויטנאם ועד‬
‫למבצע 'סופה במדבר' )‪ .(1991‬ההתמקדות בפרק זה תהיה בהתפתחויות התורתיות‬
‫שעבר הצבא האמריקני‪ ,‬קרי‪ ,‬בהתפתחות דוקטרינת הקרב היבשתי המשולב ובלקחים‬
‫שהפיקו הכוחות המזוינים של ארצות הברית מהמערכה בעיראק )‪ ;(1991‬לאחר מכן‬
‫אבדוק את מערכת ההתפתחויות בתחום זה במהלך שנות ה‪ 90-‬של המאה הקודמת‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬אעסוק בחשיבה הצבאית בתחום 'השילוביות' בראשית המאה ה‪ ,21-‬תוך בחינת‬
‫המערכה באפגניסטן ב‪ ,2001-‬והמערכה הקונבנציונאלית בעיראק ב‪.2003-‬‬
‫שיתוף פעולה בין חילי ובין זרועי עד תום מלחמת העולם הראשונה‪:‬‬
‫סקירה היסטורית‬
‫בסוף המאה ה‪ 15-‬החלו צבאות אירופה לחשוב במושגים של שיתוף פעולה בין זרועי‪.‬‬
‫ניתן להדגים זאת במלחמות האיטלקיות בין צרפת וספרד )‪,1987 ,Archer) (1530-1494‬‬
‫עמ' ‪ .(195-186‬צבאות ראשית העת החדשה הורכבו מיחידות הטרוגניות שכללו פרשים‪,‬‬
‫נושאי חניתות‪ ,‬רובאים וארטילריה‪ ,‬בשילוב עם פעולות ימיות‪ .‬המבצע הראשון‪ ,‬אותו‬
‫ניתן להחשיב כמבצע משולב בעידן צבאות הקבע‪ ,‬הוא הניסיון הספרדי לפלוש לאנגליה‬
‫ב‪ .1588-‬המבצע נערך במקביל ובשתי חזיתות‪ .‬הצי הספרדי‪-‬צרפתי הפליג לעבר תעלת‬
‫למאנש במטרה להשמיד את הצי הבריטי‪ ,‬ובה בעת יצאו כוחות נחיתה ממדינות‬
‫השפלה במטרה לנחות בבריטניה עצמה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫טל טובי‬
‫בראשית המאה ה‪ 18-‬הורחבו זירות הלחימה והעימות לכלל מאבק הגמוני מתמשך בין‬
‫צרפת ובריטניה על השליטה בעולם‪ .‬המלחמות בין שתי המעצמות האירופאיות נערכו‬
‫בכמה זירות‪ .‬המלחמה לא הצטמצמה רק ליבשת אירופה אלא נערכה בכמה יבשות‪,‬‬
‫כשזירת המלחמה העיקרית )לאחר יבשת אירופה( הייתה בצפון אמריקה‪ 4.‬ניתן למצוא‬
‫שיתוף פעולה בין זרועי במלחמות שנערכו בצפון אמריקה‪ ,‬בין הכוחות הימיים‬
‫והיבשתיים‪ .‬הציים היו יכולים להפליג בנהרות הרחבים של היבשת וסיפקו סיוע‬
‫ארטילרי ולוגיסטי לכוחות היבשה‪ ,‬הן בתנועה והן בלוחמת מצור‪ .‬כמו כן המלחמות‬
‫הקולוניאליות הציגו בעיות פיקוד ושליטה קריטיות‪ ,‬עקב הריחוק הרב מהמרכזים‬
‫השלטוניים באירופה‪ .‬ייתכן שמגמה זו הייתה ראשית היווצרותו של מודל מפקד הזירה‬
‫)‪ (CinC - Commander in Chief‬בעל אוטונומיה אופרטיבית‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫המשך ישיר למאבקי העוצמה האירופיים בצפון אמריקה‪ .‬ניתן למצוא גם בניהול‬
‫המהפכה האמריקנית )‪ .(1783-1775‬כיבוש העיר ניו יורק על ידי הבריטים )‪(1776‬‬
‫ויורקטאון )‪ (1781‬על ידי כוחות אמריקניים ‪ -‬צרפתיים הושג לאחר לוחמת מצור יבשתי‬
‫וימי‪ .‬במצור על יורקטאון ארצות הברית פעלה‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬בשיתוף עם צבא אחר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫החל משלהי המאה ה‪ 17-‬ובמהלך המאה ה‪ 18-‬נערכו מספר מלחמות בין קואליציות שונות‬
‫של מדינות אירופה‪ ,‬כשבאופן כללי‪ ,‬שתי המעצמות האירופאיות שהתנגשו תדיר היו‬
‫בריטניה וצרפת‪ .‬בין המלחמות ניתן למנות את מלחמות 'ליגת אוסבורג' )‪,(1697-1689‬‬
‫מלחמת הירושה הספרדית )‪ ,(1713-1702‬מלחמת הירושה האוסטרית )‪ (1748-1745‬ומלחמת‬
‫שבע השנים )‪ .(1763-1756‬במסגרת מודל זה ניתן לקבוע‪ ,‬כי מלחמת שבע השנים הייתה‬
‫למעשה מלחמת העולם הראשונה‪ .‬המלחמה נערכה בין שתי קואליציות‪ ,‬בכמה זירות‬
‫לחימה‪ :‬באירופה‪ ,‬בצפון אמריקה‪ ,‬במזרח אסיה וכן בזירות ימיות‪ .‬תוצאות המלחמה‬
‫הביאו לסדר עולמי חדש‪ .‬ניצחונה של בריטניה הפך אותה למעצמת על עולמית עד למלחמת‬
‫העולם השנייה‪ .‬ניצחונה של פרוסיה הפך אותה למעצמה העיקרית באירופה‪ ,‬והחל את‬
‫תהליך איחודה של גרמניה‪ ,‬תחת מנהיגותה פוליטית והצבאית של פרוסיה‪ .‬צרפת איבדה את‬
‫מושבותיה בצפון אמריקה‪ ,‬ואוסטריה וספרד איבדו את מעמדן כמעצמות המובילות של‬
‫אירופה‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי מזכיר הגנה האמריקני‪ ,‬דונאלד ראמספלד )‪ ,(Rumsfeld‬שינה את כינויו של‬
‫מפקד פיקוד אזורי או פונקציונאלי ל‪ .'Combatant Commander' -‬השינוי היה באוקטובר‬
‫‪ ,2002‬והסברו של ראמספלד היה כי לפי החוקה האמריקנית‪ 'Commander in Chief' ,‬הוא‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬הגדרתו של הנשיא כמפקד כלל הכוחות האמריקניים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫במלחמות נפוליאון נערכו כמה עשרות מבצעים אמפיביים בזירות המשנה ובפריפריה‬
‫האירופאית )‪ ,1993 ,Beaumont‬ע' ‪ ,(15‬אך בקרבות המכריעים לא ניתן למצוא מבצעים‬
‫משולבים‪ .‬זאת כיוון שהלחימה התנהלה בעיקרה באירופה ובשלב זה כבר הייתה‬
‫אינטגרציה מלאה בין כוחות הרגלים‪ ,‬הפרשים והארטילריה‪ ,‬ולפיכך יש להגדירם‬
‫כמבצעים בעלי היבט של שיתוף פעולה‪.‬‬
‫בהמשך המאה ה‪ ,19-‬נערכו מבצעים משולבים במלחמת קרים )‪ ,(1856-1853‬וביתר‬
‫שאת במלחמת האזרחים האמריקנית )‪ .(1865-1861‬במלחמה זו‪ ,‬זירות המלחמה‬
‫הגדולות‪ ,‬במיוחד במערב‪ ,‬נשלטו על ידי כוחות ימיים שהנחיתו כוחות ליבשה באמצעות‬
‫תנועה בנהרות הגדולים של המערב ותמכו וסייעו להם באש‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫במלחמת העולם הראשונה כמעט ולא בוצעו מבצעים משולבים‪ ,‬ועדיין אנו עדים‬
‫במלחמה זו לשיתוף הפעולה המסורתי בין רגלים וארטילריה‪ ,‬כפי שהיה במלחמות‬
‫נפוליאון‪ .‬הצבאות הלוחמים שעשו שימוש בטנקים‪ ,‬בעיקר צרפת ובריטניה‪ ,‬עדיין לא‬
‫ידעו כיצד להפעיל באופן האופטימאלי את השריון‪ .‬המבצע המשותף היחיד – הנחיתה‬
‫בגליפולי )‪ – (1915‬נכשל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשל היעדר שיתוף פעולה בין הצי והצבא‪ .‬ברמה‬
‫הטקטית‪ ,‬הפעילו הצדדים הלוחמים מטוסים במשימות סיוע אווירי קרוב ) ‪Close Air‬‬
‫‪ .(CAS – Support‬זו הייתה המלחמה הראשונה בה נעשה שימוש קרבי בתיווך‬
‫האווירי‪ 7.‬הסיוע האווירי לכוחות הרגלים המתקדמים מהווה את תחילתו של שיתוף‬
‫הפעולה שבין כוחות קרקע לכוחות אוויר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫לסקירה על מבצעים משולבים ראו‪ ,1993 ,Beaumont :‬עמ' ‪.35-17‬‬
‫על הסיוע האווירי הקרוב במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כהיבט של שיתוף פעולה בין זרועי‪,‬‬
‫ראו‪ ,1999 ,Buckley:‬עמ' ‪ ,1993 ,Beaumont ;56-53‬עמ' ‪.60-58‬‬
‫‪10‬‬
‫טל טובי‬
‫החשיבה הצבאית הגרמנית בין מלחמות העולם ובמלחמת העולם‬
‫השנייה‬
‫כללי‬
‫אחד המודלים העיקריים שעמדו בפני האסטרטגים האמריקניים‪ ,‬לבחינת ולימוד תורת‬
‫המערכה בהיבטיה המעשיים‪ ,‬היה תורת הלחימה הגרמנית של מלחמת העולם השנייה‬
‫ ה'בליצקריג' )'‪.(21-22 ,1984 ,Woodmansee) ('Blitzkrieg‬‬‫ה'בליצקריג' מתורגם ב'מילון מונחי צה"ל' כ'מלחמת בזק' ומוגדר כך‪:‬‬
‫אורח לחימה מערכתי‪ ,‬התקפי ויבשתי‪ ,‬המושתת על פריצה מהירה ומתואמת של כוחות‬
‫שריון גדולים‪ ,‬משהושגה עליונות מספקת באוויר וניתן לכוחות סיוע אוויר‪ .‬אורח‬
‫לחימה זה נועד כדי להוציא את האויב המגן מאיזונו ולערער בהתמדה את שיווי משקלו‪,‬‬
‫עד שישותק ויתמוטט בתוך זמן קצר‬
‫)אג"ם‪-‬תוה"ד‪ ,1998 ,‬ע' ‪(339‬‬
‫זוהי מלחמת תנועה‪ ,‬שמטרתה להכריע את האויב במהירות על ידי מסות שריון כנגד‬
‫נקודת התורפה שלו‪ ,‬בלי להשמיד את כל כוחותיו הלוחמים‪ .‬מלחמת התנועה )או‬
‫התמרון( אמורה לפרוץ לעומק מערכי האויב ולהשמיד מטרות פיקוד ושליטה וכן את‬
‫בסיסי הלוגיסטיקה והארטילריה של האויב‪.‬‬
‫חשיבה מערכתית בצבא הגרמני‪ ,‬אשר היו לה גם היבטים של שיתוף פעולה בין זרועי‪,‬‬
‫ניתן למצוא מייד לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ .‬רמטכ"ל הצבא הגנרל פון זאקט‬
‫)‪ (Seeckt‬הורה על לימוד שיטתי של המלחמה‪ ,‬במטרה ליצור תורת לחימה מערכתית‬
‫ומודרנית‪ .‬מבין הנושאים שנחקרו על ידי קבוצות החשיבה הגרמניות יש לציין )בהקשר‬
‫המערכתיות ושיתוף הפעולה הבין זרועי( את שילוב הכוח האווירי במבצעים יבשתיים‪,‬‬
‫הן מההיבט המבצעי והן מהיבט הלוגיסטי )‪ ,1996 ,Corum‬ע' ‪.(87‬‬
‫‪11‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫הדוקטרינה של חיל האוויר )ה'לופטוואפא'(‬
‫החשיבה הצבאית התיאורטית יחד עם 'משחקי מלחמה' עם הצבא הסובייטי‪ ,‬הביאו‬
‫לפרסומה של הדוקטרינה האווירית של גרמניה )‪ .(1926‬לפי מסמך זה‪ ,‬לחיל האוויר היו‬
‫שני תפקידים עיקריים‪ .‬הראשון היה השתתפות בקרב היבשתי; והשני‪ ,‬הפעלת הכוח‬
‫האווירי במשימות של הפצצות אסטרטגיות על ערי האויב )שם‪ ,‬ע' ‪.(94‬‬
‫פקודת ההקמה של חיל האוויר הגרמני )ה'לופטוואפא'( מוכיחה כי כוונת גרמניה הייתה‬
‫ליצור כוח צבאי מאוחד בעל פיקוד מאוחד‪ ,‬אשר יתאם את פעולות שלוש הזרועות‪.‬‬
‫תקנון השדה מס' ‪ 16‬של חיל האוויר קובע‪ ,‬כי רק שיתוף פעולה אופרטיבי של שלוש‬
‫הזרועות יביא להשגת המטרה המערכתית‪ ,‬שהיא שבירת רצונו של האויב להמשיך‬
‫ולהילחם )‪ ,1962 ,Deichmann‬עמ' ‪.(13-12‬‬
‫ב‪ 1935-‬פרסם ה'לופטוואפא' עדכון לדוקטרינה מ‪.(Die Luftkriegfühurung) 1926-‬‬
‫דוקטרינה זו מתבססת אומנם על הנחות היסוד של התיאורטיקן האיטלקי‪ ,‬ג'וליו דואה‬
‫)‪ ,(Douhet‬אשר קבע כי מהלך הפתיחה של המערכה חייב להיות השמדת הכוח האווירי‬
‫של האויב;‪ 8‬אולם החשיבה הגרמנית המשיכה את הקו‪ ,‬שגרס כי אין לכוח האווירי‬
‫בלעדיות או עליונות על שאר הזרועות‪ .‬התיאורטיקן החשוב של ה'לופטוואפא'‪ ,‬גנרל‬
‫וולטר וובר )‪ ,9(Wever‬ששימש כראש המטה הראשון של חיל האוויר הגרמני‪ ,‬טען כי‬
‫חיל האוויר חייב לזכור שהכוח האווירי הוא רק חלק ממכלול גדול יותר‪ ,‬ושהוא מהווה‬
‫'שליש' מהכוח הצבאי של גרמניה‪ .‬משום כך לא יכול הכוח האווירי לבדו להכריע את‬
‫המערכה‪ ,‬אלא מתחייב שיתוף פעולה עם צבא היבשה )ובמידה מסוימת גם עם הצי(‬
‫)‪ ,1999 ,Buckley‬ע' ‪ ,1996 ,Corum ;85‬עמ' ‪ ,1962 ,Deichmann ;98-96‬ע' ‪ .(9‬מבחינה‬
‫זו‪ ,‬תפיסתו התיאורטית של וובר שונה לחלוטין מהחשיבה הצבאית בתחום הכוח‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫דואה טען כי כיבוש השליטה באוויר פירושו הכרעת האויב וניצחון טוטלי )‪,1983 ,Douhet‬‬
‫ע' ‪ .(28‬עוד הוסיף דואה‪ ,‬כי על צבא היבשה והצי לנהל קרב הגנה בזמן הנחתת המהלומה‬
‫האווירית‪ ,‬וכי הכוח האווירי הוא זה אשר ישיג את ההכרעה‪ .‬ראו‪ :‬ואלך‪ ,1977 ,‬ע' ‪;314‬‬
‫‪ ,2003 ,Meilinger‬עמ' ‪.16-15‬‬
‫סקירה ביוגרפית קצרה על וובר ראו אצל ‪ ,2000 ,Mitcham and Mueller‬עמ' ‪.177-175‬‬
‫‪12‬‬
‫טל טובי‬
‫האווירי של שאר המעצמות הצבאיות באותה תקופה‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר מעצם העובדה‪ ,‬כי‬
‫אין וובר רואה את חיל האוויר כזרוע עצמאית ובלתי תלויה בזרועות האחרות‪ ,‬אלא‬
‫כזרוע אשר תהווה בהפעלתה מכפיל כוח לעוצמה הכוללת של הכוח הצבאי הגרמני‬
‫)‪ ,1981 ,Williamson‬עמ' ‪ ,1983 ;264-263‬עמ' ‪.(87-86‬‬
‫דיון חשוב אחר היה מקומו של חיל האוויר‪ ,‬במסגרת הצבאית הכללית‪ :‬האם יהיה זרוע‬
‫עצמאית או שמא יהיה כפוף לזרוע היבשה? חוזה וורסאי )‪ (1919‬אסר על גרמניה‬
‫להחזיק כוח אווירי אך זקט‪ ,‬כחסיד הכוח האווירי‪ ,‬שימר את הידע המבצעי על ידי‬
‫השארת כמאה ושמונים קציני אווירייה‪ ,‬בעלי ניסיון קרבי עשיר‪ ,‬בתוך הצבא הגרמני‪.‬‬
‫דיונים מסוג זה לא נערכו בבריטניה ובארצות הברית‪ .‬בבריטניה חשש חיל האוויר‬
‫המלכותי )'‪ ,('Royal Air Force‬שאך הוקם כזרוע עצמאית‪ ,‬כי תוסק המסקנה שאין‬
‫מקום לזרוע אווירית עצמאית‪ .‬בארצות הברית‪ ,‬שם הייתה הזרוע האווירית כפופה‬
‫לצבא היבשה )'‪ ,('Army Air Corps‬התנהלו מאבקי יוקרה נגד הפיכת חיל האוויר‬
‫לזרוע עצמאית‪.‬‬
‫שיתוף פעולה בין זרועי באימונים‬
‫מחקרים אשר בחנו את התפתחות הצבא הגרמני במחצית השנייה של שנות ה‪ ,30-‬טענו‬
‫כי הפיקוד העליון הגרמני ערך תוכניות‪ ,‬שמטרתן ליצור קצונה אשר תבוא מזרוע אחת‬
‫אך תתאמן עם הזרועות האחרות )‪ ,1962 ,Deichmann‬ע' ‪ ,1997 ,Baxley ;153‬ע' ‪.(10‬‬
‫השיתוף החל ב‪ ,1937-‬כאשר הכוחות המזוינים הגרמניים החלו בתמרונים רחבי היקף‪,‬‬
‫בהם השתתפו שלוש הזרועות‪ .‬המטרה העיקרית הייתה להביא זרוע אחת להבין את‬
‫יתרונותיהן ומגבלותיהן של שתי הזרועות האחרות )‪ ,1995 ,Corum‬ע' ‪,Wilkerson ;60‬‬
‫‪ ,1997‬ע' ‪ .(66‬ה'שילוביות' הרבה ביותר הייתה בין הצבא לבין חיל האוויר‪ .‬הסיבה‬
‫העיקרית לכך הייתה האוריינטציה היבשתית המסורתית של גרמניה‪ ,‬כשהכוח האווירי‬
‫נתן‪ ,‬בתחילה‪ ,‬ממד נוסף ללוחמת היבשה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לציין ארבע סיבות נוספות‬
‫ל'שילוביות'‪:‬‬
‫‪13‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫‪ .1‬רובה המכריע של קצונת ה'לופטוואפא' שירת ב'וורמאכט' קודם להצבתה בחיל‬
‫האוויר‪ .‬עם הקמתו של חיל האוויר הגרמני כזרוע נפרדת ב‪ ,1934-‬לא היו בו‬
‫קצינים מנוסים‪ ,‬שהיו מסוגלים לשמש כקציני מטה לזרוע גדולה‪ .‬לפיכך הועברו‬
‫קצינים רבים מצבא היבשה אל ה'לופטוואפא'‪.‬‬
‫‪ .2‬טקטיקות הצבא נלמדו באקדמיות הצבאיות השונות של חיל האוויר‪.‬‬
‫‪ .3‬הצבא וחיל האוויר החליפו ביניהם קצינים בכירים )‪ ,1962 ,Deichmann‬עמ'‬
‫‪.(56-53‬‬
‫‪ .4‬טייסות ה'לופטוואפא' הוצבו לטובת צבא היבשה‪ ,‬במטרה לספק סיוע אווירי‬
‫קרוב‪ .‬לפי המסגרת התיאורטית של הלוחמה הניידת‪ ,‬מבית מדרשו של גודריאן‬
‫)‪ ,(Guderian‬אמור היה חיל האוויר לשמש "ארטילריה מעופפת"‪ ,‬על מנת לספק‬
‫סיוע אש לכוחות המתמרנים הנעים במהירות‪ .‬המטוסים היו חיוניים במיוחד‪,‬‬
‫כיוון שרובה המכריע של הארטילריה הגרמנית עדיין נגרר על ידי סוסים‪ ,‬ולא יכול‬
‫היה לעמוד בקצב התנועה המהיר של העוצבות המשוריינות )‪ ,1999 ,Buckley‬עמ'‬
‫‪.(127-126‬‬
‫תוכניות האימונים הגרמניות שמו דגש רב על שיתוף הפעולה בין חיל האוויר ובין כוחות‬
‫היבשה‪ .‬הפירות נקצרו במהלך המעורבות הגרמנית במלחמת האזרחים בספרד‪ .‬שם גם‬
‫הופקו לקחים‪ ,‬והם יושמו בתורת הלחימה ובמערכת האימונים )‪ ,1998 ,Muller‬עמ'‬
‫‪ ,1997 ,Corum ;162-161‬עמ' ‪ ,1999 ,Buckley ;223-220‬ע' ‪,1962 ,Deichmann ;86‬‬
‫עמ' ‪.(11-10‬‬
‫מהותו של ה'בליצקריג'‬
‫תורת הלחימה הגרמנית‪ ,‬ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה‪ ,‬זכתה לשם 'מלחמת‬
‫בזק' )'‪ ,1986 ,Geyer) ('Blitzkrieg‬עמ' ‪ ,1988 ,Sheffield ;597-527‬עמ' ‪ .(76-67‬תורה‬
‫זו באה לידי ביטוי מעשי בשלבי התכנון והביצוע של המבצעים הצבאיים‪ ,‬בשנתיים‬
‫הראשונות של המלחמה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫טל טובי‬
‫במאפייני הצבא הגרמני ניכרו גם שיתוף פעולה ברמה הטקטית – שיתוף פעולה בין‬
‫זרועי של חיל האוויר והכוחות הקרקעיים )אומנם חיל האוויר הגרמני‪ ,‬שהפך לזרוע‬
‫עצמאית ב‪ ,1935-‬רצה להתמקד בהפצצות אסטרטגיות‪ ,‬אך תמך גם בכוחות היבשה(;‬
‫וגם שיתוף פעולה ברמה האסטרטגית‪ ,‬כפי שיומחש בהמשך‪ ,‬בתיאור כיבוש נורבגיה‬
‫באפריל – יוני ‪.1940‬‬
‫למרות עשרות השנים שעברו מאז המבצעים הראשונים של הצבא הגרמני‪ ,‬בשנתיים‬
‫הראשונות של מלחמת העולם השנייה‪ ,‬עדיין חלוקים החוקרים בדעתם באשר למהות‬
‫המערכתית של ה'בליצקריג'‪ .‬בנוסף לחוקרים עוסקת בכך‪ ,‬כאמור‪ ,‬גם המערכת‬
‫הצבאית בארצות הברית‪ ,‬המנסה להגדיר ולהתוות את תורת הלחימה האמריקנית של‬
‫שלהי המאה ה‪ 20-‬וראשית המאה ה‪.21-‬‬
‫הצורך להילחם ב'מלחמת בזק' נבע מהחולשה הגיאו אסטרטגית של גרמניה‪ ,‬שלא‬
‫אפשרה לה מלחמה ביותר מחזית אחת‪ ,‬בעת אחת‪ .‬לכן נדרש הצבא הגרמני להכריע‬
‫במהירות אויב אחד‪ ,‬על מנת להפנות את מלוא משאביו‪ ,‬האנושיים והחומריים‪ ,‬אל מול‬
‫האויב האחר )מלחמה בקווים פנימיים(‪ .‬דוגמה לכך ניתן למצוא במערכה שניהל‬
‫פרידריך הגדול במהלך מלחמת שבע השנים )‪ ,1987 ,Jones) (1763-1756‬עמ' ‪;308-297‬‬
‫‪ ,1996 ,Doughty et. al.‬עמ' ‪ .(100-90‬זה היה הרציונאל גם מאחורי תוכניתו של הרוזן‬
‫אלפרד פון שליפן‪ ,‬ראש המטה הכללי הגרמני )‪ – (1906-1891‬תוכנית שהיוותה את‬
‫הבסיס לתוכנית המלחמה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה )‪ ,2001 ,Nicolson‬עמ'‬
‫‪ ,2000 ,Keegan ;54-53‬עמ' ‪ ,1998 ,Tucker ;32-27‬עמ' ‪.(23-20‬‬
‫יש הרואים בבליצקריג תפיסה בעלת מהות מערכתית )‪,(Operational Level of War‬‬
‫המבוססת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על שיתוף פעולה בין זרועי‪ ,‬בעיקר בין חילות היבשה לחיל‬
‫האוויר‪ .‬לפי גישה אחרת )למשל‪ :‬נוה ‪ ,2001‬עמ' ‪ ,(148-106‬הבליצקריג היה נטול כל‬
‫תכונות מערכתיות‪ ,‬והיה מורכב מאוסף של פעולות שמוינו על ידי הוגי דעות כלידל‬
‫הארט ופולר; לא לפי תוכנית כלשהי אלא‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬על פי מידת הצלחתן‪ .‬נוה מציין‪ ,‬כי‬
‫בין השנים ‪ 1938-1933‬התקיים ויכוח בין שתי אסכולות של הצבא הגרמני‪ ,‬אולם התזה‬
‫השמרנית גברה על זו שגרסה הפעלה משולבת של כל הגורמים בסביבה המערכתית‬
‫)שם‪ ,‬עמ' ‪ .(114-113‬זוהי הסיבה לכך שהוורמאכט עבר תהליך אשר הרס בצורה‬
‫‪15‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫שיטתית את תודעת המערכה‪ ,‬בשנים ‪) 1938-1933‬שם‪ ,‬ע' ‪ .(107‬מסקנתו של נוה היא‪ ,‬כי‬
‫מהות הבליצקריג נופחה לדרגת מיתוס‪ ,‬בעקבות הניצחונות המדהימים של הצבא‬
‫הגרמני בשנתיים הראשונות של המלחמה )שם‪ ,‬ע' ‪ ;(108‬ולפיכך אין לדבר על חשיבה‬
‫מערכתית‪ ,‬בכל הקשור לתורת הלחימה הגרמנית במלחמת העולם השנייה‪ .‬לפי נוה‪ ,‬עת‬
‫נכנסו האמריקנים למשבר תורתי בשנות השבעים המאוחרות‪ ,‬הוא גרם להם למהפכה‬
‫מחשבתית; והם נסתייעו בתיאוריית המערכה הסובייטית ולא בגרמנית‪ ,‬לשם קבלת‬
‫סיוע קונספטואלי )שם‪ ,‬ע' ‪.(247‬‬
‫גישתי אומרת‪ ,‬כי תורת המערכה העמוקה הסובייטית נלמדה על ידי הצבא האמריקני‪,‬‬
‫אך ורק בגלל הסכנה שהיוותה הדוקטרינה הסובייטית על כוחת נאטו במרכז אירופה‬
‫)‪ ,1981 ,Downing‬עמ' ‪ .(69-67‬יתר על כן‪ ,‬האמריקנים עצמם טענו כי אין הם מגבילים‬
‫את עצמם‪ ,‬בשום פנים‪ ,‬בהיקש דוקטרינאלי זה או אחר‪We are by no means " :‬‬
‫‪ ,1986 ,Galloway) "limited to any one doctrinal analogy‬ע' ‪.(46‬‬
‫בין אם היה הבליצקריג תפיסה בעלת מהות מערכתית )וזו אכן דעתי(‪ ,‬ובין אם היה‬
‫אוסף של פעולות שמוינו‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬על ידי מומחים‪ ,‬בשנתיים הראשונות של מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬הרי שה'וורמאכט' הציג מספר פעמים מבצעים בעלי מאפיינים‬
‫מובהקים של שיתוף פעולה בין זרועי‪ .‬אחד הבולטים במבצעים הללו הוא המבצע‬
‫לכיבוש נורבגיה‪ ,‬באפריל‪-‬יוני ‪ ,1940‬והוא יפורט בהמשך‪.‬‬
‫הפעלת כוחות גרמניים במלחמת האזרחים בספרד )‪(1936-1939‬‬
‫הפעלת הכוחות הגרמניים בכלל וה'לופטוואפא' בפרט‪ ,‬במלחמת האזרחים בספרד‪,‬‬
‫מדגימה היטב את החשיבה המערכתית ואת שיתוף הפעולה הבין מערכתי בצבא‬
‫הגרמני‪.‬‬
‫בין השנים ‪ ,1939-1936‬נשלחו כעשרים אלף חיילים לתקופת שירות של חצי שנה עד‬
‫שנה בספרד‪ .‬לאחר חזרתם לגרמניה‪ ,‬הטמיעו חיילים וקצינים אלה את ניסיונם‬
‫‪16‬‬
‫טל טובי‬
‫ביחידותיהם‪ .‬רבים מהטייסים הבכירים של הלופטוואפא במלחמת העולם השנייה זכו‬
‫לניסיונם הקרבי הראשון במלחמת האזרחים הספרדית‪.‬‬
‫הלקח הראשון שהפיקו הגרמנים היה הבנת ההשפעה העצומה של כוחות מוטסים על‬
‫המערכה‪ .‬לקח זה הביא את הלופטוואפא להגברת השימוש בכוחות מוטסים‪ .‬כוחות‬
‫אלה‪ ,‬שגויסו מקרב הוורמאכט‪ ,‬היו תחת אחריות פיקודית ומבצעית של חיל האוויר;‬
‫וזאת בניגוד לכוחות המוטסים של בריטניה ושל ארצות הברית‪ ,‬שהיו תחת אחריות‬
‫הצבא‪.‬‬
‫לקח חשוב שני היה הבנת החשיבות של הסיוע האווירי הקרוב לכוחות היבשה‪ .‬זו‬
‫הייתה המשימה החשובה ביותר של 'לגיון הקונדור' )כינויו של הכוח האווירי הגרמני‬
‫בספרד(‬
‫)‪ ,2002 ,Corum‬ע' ‪ .(73‬סיוע אווירי קרוב היה חלק מתורת הלחימה של‬
‫ה'לופטוואפא'‪ .‬ההתמחות הגרמנית בסוג זה של משימה הייתה בגלל מחויבות‬
‫ה'לופטוואפא' למבצעים משולבים )‪ ,1997 ,Corum‬ע' ‪ .(73‬קורום )‪ (Corum‬קבע כי כבר‬
‫ב‪ 1935-‬החל חיל האוויר לאמן את קציניו‪ ,‬במשימה המסובכת של שיתוף פעולה עם‬
‫כוחות היבשה‪ .‬תיאור הלחימה מול הבסקים במהלך ‪ ,1937‬וההתנסות במתן סיוע אש‬
‫אווירי לכוחות המתקדמים על הקרקע‪ ,‬כתחליף לסיוע ארטילרי‪ ,‬דומים להפליא‬
‫להתקדמות הכוחות הגרמניים בנורבגיה שלוש שנים לאחר מכן‪ ,‬ב‪,1940-‬‬
‫כשה'לופטוואפא' מספק סיוע ארטילרי‪ ,‬באופן יעיל וקטלני יותר‪ .‬אין ספק כי הלקחים‬
‫מספרד בתחום זה נלמדו היטב‪ :‬הן על ידי חיל האוויר‪ ,‬ששיפר את יכולות הדיוק של‬
‫פגיעות מטוסיו והן על ידי הכוחות היבשתיים‪ ,‬שלמדו כיצד להשתמש באופן יעיל בכוח‬
‫האווירי העומד לרשותם‪ .‬זוהי‪ ,‬למעשה‪ ,‬תמצית ה'שילוביות' של ימינו‪.‬‬
‫כך התנסו כוחות האוויר והיבשה של גרמניה בפעולות משולבות‪ ,‬תוך הפקת לקחים‬
‫ושיפור היכולות הקרביות‪ ,‬בכל רמות הלחימה‪ ,‬עוד קודם לפרוץ מלחמת העולם השנייה‬
‫)‪ ,2002 ,Corum‬עמ' ‪.(85-83‬‬
‫‪17‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫לקראת מלחמת העולם השנייה‬
‫ערב המערכה בפולין היה הצבא הגרמני היחיד באירופה בעל תורת לחימה‪ ,‬אשר שילבה‬
‫את חיל האוויר עם היחידות המתמרנות על הקרקע‪ ,‬ובמיוחד‪ ,‬כוחות השריון‬
‫)‪ ,1997 ,DiNardo‬ע' ‪ .(62‬יש אף מקורות‪ ,‬הטוענים כי ערב המערכה על נורבגיה‬
‫ב‪ 1940-‬השיגו הכוחות המזוינים של גרמניה שילוב בין זרועי מלא )‪,1985 ,Williamson‬‬
‫עמ' ‪.(38 ,21‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬פעל ה'לופטוואפא' גם ככוח אסטרטגי‪ .‬חלק ממשימותיו העיקריות היה‬
‫הפצצת מטרות אסטרטגיות של האויב‪ ,‬פגיעה בדרכי תקשורת שלו‪ ,‬פגיעה במרכזי גיוס‪,‬‬
‫ופגיעה בדרגים הלוחמים והלוגיסטיים אשר נעים לעבר קווי החזית‪ .‬כלל משימות אלה‬
‫יועדו להכרעת האויב ולהשמדת כוחותיו הלוחמים‪ ,‬קודם להגעתם לקו המגע‪.‬‬
‫המחשה של שיתוף הפעולה הבין זרועי ניתן למצוא בהקמתה של מפקדה‪ ,‬המשותפת‬
‫לשלוש הזרועות )צבא‪ ,‬חיל אוויר וצי( – ה‪– Oberkommando der Wehrmacht -‬‬
‫‪ .OKW‬ה‪ OKW -‬הוקם ב‪ ,1938-‬כגוף המתאם בין שלוש הזרועות והוכפף ישירות‬
‫לאדולף היטלר‪ .‬בראש ה‪ OKW -‬הועמד פילדמרשל קיטל )‪ ,(Keitel‬ששימש בתפקיד‬
‫עד תום המלחמה )‪ ,1966 ,Rosinski‬ע' ‪.(262‬‬
‫ראוי לציין‪ ,‬כי פיקוד מתאם לשלוש הזרועות הללו לא היה קיים בצבא האמריקני‬
‫במלחמת העולם השנייה‪ .‬כיום ישנה אסכולה‪ ,‬בחשיבה הצבאית האמריקנית‪ ,‬הטוענת‬
‫כי על מנת להשיג 'שילוביות' מלאה ויעילות קרבית סינרגטית‪ ,‬יש לאחד את כל ארבע‬
‫הזרועות של הכוחות המזוינים האמריקניים לזרוע צבאית אחת‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ניתן לראות ב‪ OKW -‬את תמציתה ואת ראשיתה של חשיבה משולבת בגרמניה‪.‬‬
‫ה‪ OKW -‬דרש שיתוף פעולה בין זרועי ‪ -‬דרישה שחייבה את פיתוחה של תיאוריה‬
‫למבצעים משותפים‪ .‬על בסיס התיאוריה נערכו תמרונים‪ ,‬ובעקבותיהם הופקו הלקחים‬
‫הנדרשים שהוטמעו שוב בתמרונים )‪ ,2003 ,Ripley‬עמ' ‪ .(46 ,19‬כך התקיים תהליך‬
‫מתמיד של היזון חוזר בהטמעת שיתוף הפעולה הבין זרועי‪ .‬תהליך זה המשיך להתקיים‬
‫במהלך ההתערבות בספרד וגם במהלך המלחמה‪ ,‬במערכה על פולין‪ .‬בשתי המלחמות‬
‫היו‪ ,‬למשל‪ ,‬מקרים רבים בהם הפציצו מטוסי ה'לופטוואפא' יחידות של הצבא‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫טל טובי‬
‫הלקחים בתחום זה נלמדו היטב‪ ,‬ובמהלך התקופה שמסיום המערכה בפולין ועד‬
‫פתיחת המערכה נגד המערב באביב ‪ ,1940‬המשיכה היכולת המשולבת להשתכלל‪,‬‬
‫במסגרת תמרונים משותפים‪ .‬במהלך התקופה התאים עצמו ה'לופטוואפא' ל'שילוביות‬
‫הבין זרועית' באופן מלא‪ ,‬הן באימונים והן במבצעים )‪ ,1997 ,DiNardo‬ע' ‪;62‬‬
‫‪ ,1995 ,Corum‬ע' ‪.(76‬‬
‫לפיכך ניתן לטעון‪ ,‬כי עד המערכה על נורבגיה באפריל מאי ‪) 1940‬מבצע ‪,(Weserübung‬‬
‫הביא עצמו הצבא הגרמני לרמת בשלות גבוהה בתחום השותפות הבין זרועית‪,‬‬
‫והבשלות באה לידי ביטוי במערכה זו‪.‬‬
‫שיתוף פעולה בין זרועי במערכה הגרמנית בנורבגיה )אפריל‪-‬מאי ‪(1940‬‬
‫בתת פרק זה אנסה לסתור את התזה של נוה באשר למהות ה'בליצקריג' הגרמני‪,‬‬
‫ולהראות כי ניתן למצוא תפיסה מערכתית ורמה גבוהה של שיתוף פעולה בין זרועי‬
‫בתכנון המערכה על נורבגיה )'מבצע ‪ ,('Weserübung‬בין ה‪ 9-‬באפריל ל‪ 9-‬ביוני ‪.1940‬‬
‫‪10‬‬
‫המערכה על נורבגיה לא זכתה לדיון מעמיק‪ ,‬וזאת כיוון שהמבצע נערך במקביל לפלישה‬
‫הגרמנית למדינות השפלה ולצרפת‪ .‬האירועים בנורבגיה נזנחו גם לטובת אירועים‬
‫כבירים‪ ,‬כמו הפלישה לרוסיה והמערכה בצפון אפריקה‪.‬‬
‫למרות תשומת הלב המועטה )יחסית( שמקדיש המחקר למערכה בנורבגיה‪ ,‬ישנו‪,‬‬
‫לדעתי‪ ,‬ערך רב ללימוד תכנון וביצוע המבצע‪ ,‬עבור אלה העוסקים בחקר תורת‬
‫המערכה‪ .‬המבצע מדגים היטב הן את הקשר בין הרמה המערכתית לרמה האסטרטגית‬
‫והן את חשיבות 'השילוביות הבין זרועית'‪ .‬לפיכך לקחי 'מבצע ‪ 'Weserübung‬עדיין‬
‫רלוונטיים למבצעים המשולבים כיום‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫סקירות כלליות על המערכה בנורבגיה ניתן למצוא בכל אחד מהספרים העוסקים בתיאור‬
‫ההיסטוריה הצבאית של מלחמת העולם‪ .‬שני המחקרים המוקדמים ביותר העוסקים‪,‬‬
‫בפירוט רב‪ ,‬במערכה בנורבגיה הם‪.1959 ,Ziemke ;1958 ,Derry :‬‬
‫‪19‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫טענתי היא כי הבסיס לתכנון 'מבצע ‪ 'Weserübung‬נעוץ בפיתוח תורה‪ ,‬שהתבססה על‬
‫חשיבה מערכתית ועל שיתוף פעולה בין זרועי‪ .‬דוקטרינות אלו פותחו במחצית השנייה‬
‫של שנות ה‪ ,30 -‬באותו זמן בו טוען נוה כי הגרמנים ויתרו על חשיבה מערכתית‪.‬‬
‫במבצע זה הפעילה גרמניה במשולב את צבא היבשה )‪ ,(Wehrmacht‬את הצי‬
‫)‪ (Kriegsmarine‬ואת חיל האוויר )‪ ,(Luftwaffe‬כשהזרועות השונות פעלו במקביל כנגד‬
‫מספר רב של יעדים יחד עם התקדמות במספר צירים‪ .‬תכנון המבצע זיהה את נקודות‬
‫התורפה של נורבגיה ושל בעלות הברית המערביות והפעיל כנגדם את עוצמתו של הצבא‬
‫הגרמני‪ ,‬תוך ניהול מערכת פיקוד ושליטה לא ריכוזית‪ .‬למעשה‪ ,‬נוצר מבנה של פיקוד‬
‫מוכוון משימה‪ ,‬אשר תרם לגמישות אופרטיבית וטקטית בקרב המפקדים בזירת‬
‫המלחמה‪ ,‬כשהמפקדים נדרשים להשיג את היעדים הכלליים שהציגה התוכנית‬
‫האופרטיבית )‪ ,1993 ,Hooker‬ע' ‪.(110‬‬
‫תיאור זה מחייב את השאלה‪ ,‬האם המבצע התבסס על תיאוריה כלשהי‪ ,‬או שמא היה‬
‫זה מקרה אחד שאינו מעיד על הכלל‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יש לבחון האם הייתה תפיסה של‬
‫שיתוף פעולה בין זרועי‪ ,‬בכוחות המזוינים של גרמניה‪ .‬כפי שראינו קודם לכן‪ ,‬הייתה‬
‫חשיבה שכזאת קודם למלחמת העולם השנייה‪ .‬חשיבה זו מצאה את ביטויה בבניין‬
‫הכוח הגרמני‪ ,‬בתפיסת הפעולה שלו וכן במערכת תורתית שהתממשה‪ ,‬הלכה למעשה‪,‬‬
‫בהקמת מפקדת על‪ ,‬באימונים ובמעורבות הגרמנית בספרד‪.‬‬
‫תכנון 'מבצע ‪ – 'Weserübung‬השלב הראשון‬
‫הפיקוד העליון הגרמני הפנה את תשומת ליבו לסקנדינביה‪ ,‬מייד לאחר כיבוש פולין‪.‬‬
‫בכיבוש נורבגיה היה היגיון גיאו‪-‬אסטרטגי‪ .‬אומנם גרמניה קיוותה כי נורבגיה ושוודיה‬
‫יישארו ניטראליות‪ ,‬אך החשש היה שבריטניה וצרפת יפרו ניטראליות זו‪ 11.‬הפרה כזו‬
‫הייתה מהווה איום כפול על גרמניה‪ :‬האיום הראשון‪ ,‬מהפרת הניטראליות‪ ,‬היה איום‬
‫‪11‬‬
‫מייד עם פרוץ המלחמה הכריזו מדינות סקנדינביה )שוודיה‪ ,‬נורבגיה‪ ,‬דנמרק ופינלנד( על‬
‫ניטראליות‪ .‬ההכרזה המשיכה את המדיניות המסורתית של מדינות אלה‪ ,‬שנבטה באמצע‬
‫המאה ה‪ ,1966 ,Andenæs et al.) 19 -‬עמ' ‪ .(14-9‬לאחר סיומה של המערכה בפולין‪ ,‬החלה‬
‫'המלחמה המזויפת'‪ .‬בריטניה וצרפת היו אומנם במצב מלחמה עם גרמניה‪ ,‬אך לא נערכו‬
‫פעולות צבאיות‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬חיפשו המעצמות המערביות אחר דרכי פעולה נגד גרמניה‬
‫)‪ ,1957 ,Butler‬עמ' ‪.(122-119‬‬
‫‪20‬‬
‫טל טובי‬
‫על האגף הצפוני של גרמניה‪ ,‬ואילו האיום השני היה פגיעה בהעברת עופרות הברזל‬
‫משוודיה לתעשייה הצבאית הגרמנית‪ .‬היטלר טען בפני הפיקוד העליון של הצבא‬
‫)‪ ,(OKH - Oberkommando des Heers‬כי אם גרמניה לא תפעל ראשונה‪ ,‬תשתלט‬
‫בריטניה על נמלי המפתח של נורבגיה‪ ,‬ובמיוחד על נמל העיר נרוויק‪ .‬מנמל זה‪ ,‬אשר‬
‫בגלל קרבתו לזרם הגולף החם מימיו לא קפאו בחורף‪ ,‬הועברו עופרות הברזל לגרמניה‪.‬‬
‫בשלהי פברואר ‪ 1940‬קבע היטלר‪ ,‬כי לא ניתן להתחיל את המתקפה העיקרית של‬
‫גרמניה לעבר מערב אירופה‪ ,‬מבלי לכבוש קודם את נורבגיה )‪ ,2001 ,Claasen‬ע' ‪.(22‬‬
‫זאת‪ ,‬כדי למנוע מבעלות הברית לאגוף את גרמניה המצפון ולהטיל עליה מצור ימי ואף‬
‫לפלוש אליה‪ ,‬ולהבטיח גם את המשך הגעת הברזל השוודי )‪ ,2000 ,Ziemke‬ע' ‪.(50‬‬
‫משפטי נירנברג הוכיחו כי היטלר הונע על ידי הפחד מפני פעולה התקפית בריטית‬
‫בנורבגיה‪ ,‬והחליט לבצע את הפלישה גם ללא הסכמת הממשלה המקומית‪ .‬המעורבות‬
‫הבריטית והצרפתית ב'מלחמת החורף' בין ברית המועצות לפינלנד‪ ,‬לטובתה של‬
‫האחרונה‪ ,‬הוכיחה‪ ,‬לדעת היטלר‪ ,‬כי לבעלות הברית המערביות אינטרסים במדינות‬
‫סקנדינביה )‪ ,1948 ,Liddell Hart‬ע' ‪.(36‬‬
‫פיקוד הצי הגרמני‪ ,‬בראשותו של אדמירל ראדר )‪ 12,(Raeder‬היה מהתומכים הבולטים‬
‫בכיבוש נורבגיה‪ ,‬או לפחות בהפיכתה לפרו גרמנית‪ .‬הוא טען כי בנורבגיה ניתן להקים‬
‫בסיסי צי חזקים‪ ,‬שיאיימו הן על בריטניה והן על תעבורת השיירות בצפון האוקיינוס‬
‫האטלנטי‪ .‬השליטה בנורבגיה תאפשר לתמוך בהמשך‪ ,‬במבצעים נגד בריטניה עצמה‬
‫)‪ ,1994 ,Weinberg‬ע' ‪ ,2004 ,Lightbody ;113‬עמ' ‪ .(59-57‬כמו כן ראה הצי הזדמנות‬
‫יוצאת דופן להציג את כישוריו המבצעיים‪ ,‬אל מול הבלעדיות של הצבא וחיל האוויר‬
‫במערכה בפולין ולקראת המשך המערכה לעבר ארצות השפלה וצרפת‪ .‬סיבה נוספת‬
‫אותה הציג הצי הייתה כי אם המלחמה תימשך‪ ,‬גם ארצות הברית תיכנס אליה בשלב‬
‫כלשהו ולפיכך חשיבות השליטה על נמלי נורבגיה עולה‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬הם יהוו בסיסי‬
‫יציאה קדמיים מול השיירות שיצאו מארצות הברית )‪ ,1994 ,Weinberg‬ע' ‪;113‬‬
‫‪ ,2004 ,Lightbody‬עמ' ‪.(59-57‬‬
‫‪12‬‬
‫ראדר כיהן כרמטכ"ל הצי בתקופה שהיטלר עלה לשלטון‪ ,‬והוא אחראי על בניין הכוח הימי‬
‫הגרמני בתקופה שלפני המלחמה‪ .‬ראדר הוחלף על ידי דניץ )‪ (Doenitz‬בינואר ‪.1943‬‬
‫‪21‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫באמצע דצמבר ‪ 1939‬הורה היטלר ל‪ OKW -‬להכין תוכנית ראשונית‪ ,‬לקראת פלישה‬
‫לנורבגיה‪ .‬תוכנית זו )‪ (Studie Nord‬כללה דוחות שהוגשו על ידי מטות שלוש הזרועות‪.‬‬
‫המפורט ביותר היה זה של הצי‪ ,‬אשר הדגיש את האינטרסים של הצי בהפיכת נורבגיה‬
‫לבסיס פעולה אפשרי נגד בריטניה וצפון האוקיינוס האטלנטי‪ .‬כל המלצות הצי אומצו‬
‫על ידי קבוצת התכנון של ‪ ,Studie Nord‬ובעיקר ההמלצה לנחות במספר רב של אתרים‬
‫בהפתעה‪ ,‬במטרה להימנע מעימות ישיר עם הצי הבריטי )‪ ,2001 ,Claasen‬ע' ‪;26‬‬
‫‪ ,1967 ,Moulton‬ע' ‪.(52‬‬
‫‪13‬‬
‫תוכנית הצי הסיקה‪ ,‬שקיימים שני תנאים קריטיים להצלחת המבצע‪:‬‬
‫תנאי ראשון הוא הפתעה‪ .‬אם תושג הפתעה‪ ,‬ההתנגדות הנורבגית תהיה זניחה‪ ,‬והאיום‬
‫העיקרי יהיה מצידו של הצי הבריטי‪ ,‬המפטרל לאורך חופי נורבגיה‪.‬‬
‫תנאי שני הוא שימוש בספינות המלחמה המהירות של הצי הגרמני‪ ,‬היכולות להעביר‬
‫גייסות לוחמים‪ ,‬כחלק מכוח התקיפה‪ .‬גל ספינות שני יורכב מאוניות סוחר‪ ,‬אשר יעבירו‬
‫לוחמים נוספים ואת המעטפת הלוגיסטית הנחוצה‪ .‬הפעלה כזו של הצי תתגבר על‬
‫מגבלות הטיסה של חיל האוויר‪ .‬היא תאפשר השתלטות על מספר נקודות בחוף הנורבגי‬
‫במקביל‪ ,‬ובכלל זה גם על נרוויק‪.‬‬
‫ב‪ 20-‬בינואר ‪ 1940‬הוצגה התוכנית להיטלר‪ .‬היא תיארה פלישה לאורך כל החוף‬
‫הנורבגי‪ ,‬כולל לבירה אוסלו‪.‬‬
‫למחרת הצגת התוכנית‪ ,‬הורה היטלר על הקמתה של מפקדה מיוחדת בתוך ה‪,OKW -‬‬
‫אשר תכין תוכנית אופרטיבית על בסיס ההמלצות והתוכניות הראשוניות של ‪Studie‬‬
‫‪ .Nord‬באופן מסורתי‪ ,‬היה ה‪ OKH -‬אחראי על תכנון מבצעים‪ ,‬אך עם הקמת‬
‫ה‪ OKW -‬כ'מפקדת על'‪ ,‬ולמעשה כמפקדה השולטת על שלוש הזרועות הצבאיות‪ ,‬עבר‬
‫תכנון המבצעים ל‪ .OKW -‬מטרתו של היטלר הייתה לשלוט‪ ,‬כמפקד העליון של‬
‫הכוחות המזוינים‪ ,‬על כל הצבא‪ ,‬באמצעות ה‪ .OKW -‬לפיכך‪ ,‬בהעברת תכנון המבצע‪,‬‬
‫רצה היטלר לשלוט באופן ישיר על התכנון והביצוע )‪ ,1959 ,Ziemke‬ע' ‪.(27‬‬
‫‪ .13‬סקירה על "‪ "Studie Nord‬ראו אצל‪ ,1959 ,Ziemke :‬עמ' ‪.13-10‬‬
‫‪22‬‬
‫טל טובי‬
‫צוות החשיבה בתוך ה‪ OKW -‬כלל שלושה קצינים‪ ,‬אחד מכל זרוע‪ ,‬בראשותו של קצין‬
‫הצי קרנסקי )‪ .(Krancke‬הצוות התכנס לראשונה ב‪ 5-‬בפברואר ‪ .1940‬התכנון הראשוני‬
‫)‪ (Studie Nord‬קבע כי למבצע דרושה דיוויזיה אחת‪ ,‬אך תוכניתו של קרנסקי דרשה‬
‫קורפוס אשר יכיל דיוויזיה מוטסת ודיוויזיה המתמחה בלוחמה הררית‪ .‬כל זאת‪ ,‬בנוסף‬
‫לחטיבות עתודה שחלקן ממוכנות‪ .‬על הצוותים המוצנחים הוטל לכבוש שדות תעופה‪,‬‬
‫כדי להכשירם לקראת הגעתם של הכוחות העיקריים‪.‬‬
‫קרנסקי זיהה שישה יעדים אופרטיביים אשר‪ ,‬אם יושגו בו זמנית‪ ,‬ימוטטו את‬
‫המסגרות הפוליטיות והצבאיות של נורבגיה וישיגו את היעד האסטרטגי‪ ,‬קרי כיבוש‬
‫נורבגיה )‪ ,1989 ,Gilbert‬ע' ‪ .(45‬יעדים אלו היו‪:‬‬
‫‪ .1‬כיבוש הבירה אוסלו‪.‬‬
‫‪ .2‬כיבוש אזורי החוף המיושבים בצפיפות‪.‬‬
‫‪ .3‬תפיסת נמל ברגן‪ ,‬על מנת למנוע אזור נחיתה מבריטניה‪ ,‬לקראת מתקפת נגד‪.‬‬
‫‪ .4‬כיבוש עיר הנמל טרונדהיים‪ ,‬המהווה גם צומת מסילות רכבת חשוב ומפתח‬
‫לשליטה על מרכז נורבגיה‪.‬‬
‫‪ .5‬כיבוש נרוויק‪ ,‬העיר המרכזית בצפון נורבגיה‪ ,‬דרכה הועברו עופרות הברזל‬
‫משוודיה לגרמניה‪.‬‬
‫‪ .6‬כיבוש הערים הצפוניות ביותר בנורבגיה‪ ,‬טרומסו ופינמרק‪.‬‬
‫הנחת היסוד הייתה‪ ,‬כי השתלטות על שדות התעופה ועל הנמלים של נורבגיה‪ ,‬לא רק‬
‫תחסל את ההתנגדות הנורבגית; אלא גם תמנע התערבות יעילה של המעצמות‬
‫המערביות‪ ,‬עד אשר יהיה מאוחר מדי‪ .‬נקודת התורפה של המבצע הייתה חולשתו של‬
‫הצי הגרמני מול עוצמת הצי הבריטי )‪ ,1959 ,Ziemke‬ע' ‪ .(27‬המסקנה הייתה כי פעולות‬
‫רבות‪ ,‬בו זמנית‪ ,‬ימנעו מבריטניה ומצרפת להבין היכן מרכזת גרמניה את המאמץ‬
‫העיקרי שלה‪ .‬דבר זה יביא לפיזור המאמץ הבריטי‪-‬צרפתי‪ ,‬ובהכרח‪ ,‬לפגיעה ביעילות‬
‫מתקפת הנגד‪ .‬כמו כן‪ ,‬היעדים שנבחרו יאפשרו שליטה על כל המדינה מבלי לכבוש את‬
‫כולה‪ .‬היו אלה מרכזי האוכלוסייה‪ ,‬התעשייה‪ ,‬המסחר והתעבורה העיקריים של‬
‫‪23‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫נורבגיה‪ .‬נגזרת של המתקפה על נורבגיה הייתה לחץ פוליטי‪ ,‬תוך איום בפלישה על‬
‫דנמרק‪ .‬כיבוש דנמרק יאפשר שליטה על נתיבי הכניסה והיציאה לים הבלטי‪ ,‬וכן קרש‬
‫קפיצה ו"קיצור טווחים" למבצעים אוויריים וימיים לעבר דרום נורבגיה )‪,Weinberg‬‬
‫‪ ,1994‬ע' ‪.(116‬‬
‫אחת הבעיות העיקריות של המתכננים הגרמניים הייתה השגת מודיעין על נורבגיה‪.‬‬
‫אומנם היו לגרמנים ידיעות רבות על הצבא הנורבגי‪ ,‬על בסיסיו ועל מרכזי הגיוס שלו‪,‬‬
‫אך לא על המדינה עצמה‪ .‬תכנון המבצעים נעשה על בסיס חומר תיירותי ומפות שעסקו‬
‫בהיבטים פיסיים שונים של נורבגיה‪ ,‬כגון ניתוחים גיאולוגיים והידרוגרפיים )‪,Ziemke‬‬
‫‪ ,2000‬ע' ‪ .(60‬נעשה שימוש רב גם בתומכי הנאצים בנורבגיה‪ ,‬שתפקידם היה לפעול‬
‫בעורף הנורבגי בזמן המתקפה הגרמנית‪.‬‬
‫על מנת לבצע את התוכנית‪ ,‬קבע קרנסקי כי הגייסות הלוחמים ינועו דרך הים והאוויר‪.‬‬
‫הם יתקפו‪ ,‬בו זמנית‪ ,‬מטרות אסטרטגיות נבחרות לאורך החוף הנורבגי‪ ,‬ובכך יבנו‬
‫במהירות כוח לוחם יבשתי‪ .‬השימוש המקיף באוניות מלחמה כפלטפורמות המעבירות‬
‫כוחות תקיפה‪ ,‬ובכוח אווירי המאפשר תנועה אסטרטגית של כוחות רבים; היה חידוש‬
‫בלוחמה המודרנית‪ .‬בהמשך המלחמה‪ ,‬בזמן תכנון מבצע הפלישה לנורמנדי‪ ,‬למדו‬
‫בעלות הברית היטב את לקחי המערכה בנורבגיה‪ ,‬במיוחד בתחום המבצעים‬
‫המוטסים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫במערכות לכיבוש מדינות השפלה‪ ,‬צרפת וכרתים‪ ,‬עשו הגרמנים שימוש נרחב בכוחות‬
‫מוטסים‪ .‬לאחר כרתים‪ ,‬זנחה גרמניה את השימוש המסיבי בכוחות אלה בשל ריבוי נפגעים‪.‬‬
‫היו אלה דווקא בעלות הברית שהחלו לפתח כוחות מוטסים ולהשתמש בהם‪ ,‬באופן הולך‬
‫וגובר‪ .‬המבצעים המוטסים נערכו בראשיתו של כל מבצע גדול‪ ,‬החל מהפלישה לצפון‬
‫אפריקה‪ ,‬דרך סיציליה ואיטליה‪ ,‬המשך בנורמנדי ובהולנד )מבצע '‪ ('Market Garden‬וכלה‬
‫בהצנחה רחבת היקף מעבר לנהר הריין‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫טל טובי‬
‫תכנון המבצע – השלב השני‬
‫ב‪ 16-‬בפברואר ‪ ,1940‬התרחשה 'תקרית אלטמרק'‪ ,‬בה פשטו כוחות צי בריטיים על‬
‫אוניית סוחר גרמנית‪ ,‬סמוך לחופי נורבגיה‪ ,‬ושחררו מלחים בריטיים שאונייתם‬
‫הוטבעה על ידי גרמניה‪ .‬לדעת היטלר‪ ,‬הוכיחה פעולה זו כי בריטניה מפרה את‬
‫הניטראליות הנורבגית ובכך מסכנת את האינטרסים הגרמניים )‪,2000 ,Ziemke‬‬
‫ע' ‪ .(61‬הגנרלים הגרמניים‪ ,‬שכתבו )או הכתיבו( את זיכרונותיהם לאחר המלחמה‪ ,‬טענו‬
‫כי תקרית זו הביאה את היטלר להחלטה הסופית לפלוש לנורבגיה ולדרוש מה‪OKW -‬‬
‫להאיץ את הכנת התוכנית שלה )‪ ,1960 ,Raeder‬ע' ‪ ,1948 ,Liddell Hart ;163‬ע' ‪.(37‬‬
‫האצת האופציה הצבאית הייתה גם תגובה לחוסר יכולתה של המפלגה הנאצית‬
‫בנורבגיה לבצע מהפכה‪ .15‬גנרל יודל )‪ ,(Jodl‬ראש מחלקת המבצעים של ה‪,OKW -‬‬
‫המליץ להעביר את תכנון המבצע לידי קצין בעל ניסיון פיקודי על קורפוס‪ .‬למשימה‬
‫נבחר מפקד הקורפוס ה‪ ,21-‬גנרל ניקולס פון פלקנהרסט )‪ ,(Falkenhorst‬חייל מקצועי‬
‫ללא נגיעה לפוליטיקה הפנימית בגרמניה‪ .‬פלקנהורסט היה בעל ניסיון קרבי בלוחמה‬
‫הררית וניהל מבצעים משולבים עם הצי באזור הים הבלטי‪ ,‬במהלך מלחמת העולם‬
‫הראשונה )‪ ,1967 ,Moulton‬ע' ‪ .(55‬פלקנהורסט קיבל שתי הנחיות כלליות‪:‬‬
‫ההנחיה הראשונה הייתה לכבוש את מרכזי האוכלוסייה ואת ערי הנמל של נורבגיה‪.‬‬
‫והשנייה‪ ,‬למנוע התנגדות מקומית‪ ,‬ובכלל זה גם את היווצרותה של מחתרת נורבגית‬
‫שעלולה לשתף פעולה עם מתקפת נגד בריטית‪ ,‬הצפויה לבוא )‪ ,1977 ,Loock‬ע' ‪;83‬‬
‫‪ ,2001 ,Claasen‬ע' ‪.(36‬‬
‫אחד הצעדים הראשונים שעשה פלקנהורסט היה לקבוע כי אין לסמוך על דנמרק‬
‫שתאפשר לגרמניה להשתמש במתקניה הצבאיים‪ ,‬וכי יש לכבוש אותה אופן פיסי‬
‫)‪ ,2000 ,Ziemke‬ע' ‪ .(61‬בכך הופרד המבצע בנורבגיה )‪ (Weserübung Nord‬מהמבצע‬
‫‪15‬‬
‫מחקרים רבים מציינים כי היטלר הגיע להחלטה סופית‪ ,‬לאחר שהבין כי ראש המפלגה‬
‫הפשיסטית בנורבגיה‪ ,‬וידקון קוויזלינג )‪ ,(Quisling‬לא יצליח לבצע שם הפיכה פוליטית‪.‬‬
‫קווזילינג הוצג בפני היטלר על ידי רמטכ"ל הצי ראדר )‪ ,2004 ,Lightbody‬עמ' ‪.(59-58‬‬
‫‪25‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫בדנמרק )‪ (Weserübung Süd‬לשני מאמצים נפרדים‪ .‬במידה מסוימת‪ ,‬כיבוש מהיר של‬
‫דנמרק אמור היה לתמוך במבצעים בדרום נורבגיה‪ ,‬ובמיוחד בהשתלטות על שדות‬
‫התעופה הדניים )‪ ,1978 ,Cooper‬ע' ‪ ,2003 ,Black ;191‬ע' ‪ .(42‬הבעיה העיקרית הייתה‬
‫העברת עיקר הכוח והמעטפת הלוגיסטית שלו‪ .‬פתרון סוגיה זו חייב שימוש כמעט בכל‬
‫צי השטח הגרמני‪ ,‬אך ארמדה גדולה שכזאת יכולה הייתה להביא לחשיפת הכוונות‬
‫הגרמניות בפני הבריטים והנורבגים ולאיבוד עיקרון ההפתעה‪ .‬על כן קבע פלקנהורסט‬
‫כי גל התקיפה הראשון )כ‪ 9,000-‬לוחמים( ינוע ליעדיו באוניות מלחמה מהירות‬
‫והלוגיסטיקה תועבר בספינות תובלה‪ ,‬שיוסוו לאוניות סוחר‪ .‬כיוון שאוניות התובלה‬
‫איטיות יותר‪ ,‬החלו אוניות אלו לנוע לעבר נורבגיה כמה ימים לפני ספינות המלחמה‪.‬‬
‫תפקידו של ה'לופטוואפא' היה להצניח כוחות בשדות התעופה העיקריים בדרום‬
‫נורבגיה ולהעביר אספקה לכוחות‪ ,‬על ידי הצנחת ציוד‪ .‬כארבע מאות מטוסי קרב ארוכי‬
‫טווח יועדו לסיוע עבור הכוחות הנוחתים מהים‪ ,‬וכן לפגיעה בכוחות הצי הבריטיים‬
‫הנעים לעבר נורבגיה )‪ ,1958 ,Derry‬עמ' ‪ .(20-19‬תכנית המלחמה הייתה פשוטה‪ ,‬נועזת‬
‫והסתמכה על השגת הפתעה ולא על ריכוז כוחות‪ .‬ההפתעה הייתה דרושה על מנת למנוע‬
‫מהצי הבריטי להטביע את השייטת הגרמנית‪ .‬היא התבססה על חולשתו של הצבא‬
‫הנורבגי‪ ,‬אשר יחידותיו המעטות היו פזורות במאמץ להגן על מרכזי האוכלוסייה‬
‫הגדולים‪ ,‬ולפיכך לא היה נייד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬פלקנהורסט תכנן תוכנית חלופית‪ :‬אם‬
‫ההתנגדות הנורבגית תהיה חזקה מהמצופה‪ ,‬יהיה על הכוחות הנוחתים לאבטח את‬
‫ראשי החוף‪ ,‬לחכות לתגבורות‪ ,‬ואז לנוע לעבר מרכזי הגיוס‪ ,‬שהוגדרו כעקב אכילס של‬
‫נורבגיה‪.‬‬
‫ב‪ 8-‬באפריל החלה בריטניה למקש את חופי נורבגיה‪ ,‬וב‪ 9-‬בחודש הורה היטלר על‬
‫התחלת המבצע‪ .‬מהלך הפתיחה הראשוני היה הנחתת כוחות במספר ערים מרכזיות‪,‬‬
‫ובכלל זה גם כוחות מוצנחים‪ 16.‬למרות ידיעות מודיעיניות על התנועה הימית הגרמנית‪,‬‬
‫לא הצליחה בריטניה לזהות את האוניות הגרמניות וליירטן בעודן בים‪ .‬הצי הבריטי‬
‫היה עסוק בחיפוש אוניות מלחמה גרמניות מצפון מערב לנורבגיה‪ ,‬ולכן דחה את‬
‫‪16‬‬
‫הצניחה בנורבגיה הייתה הצניחה הקרבית הראשונה בהיסטוריה‪ .‬על מבצע הצניחה ראו‬
‫אצל‪ :‬גאלבין‪ ,2004 ,Quarrie ;1972 ,‬עמ' ‪ .51-50‬על כוחות מוטסים כהיבט של שיתוף פעולה‬
‫בין זרועי ראו אצל‪ ,1993 , Beaumont :‬עמ' ‪.95-93‬‬
‫‪26‬‬
‫טל טובי‬
‫הנחתת הכוחות‪ ,‬שהפליגו מבריטניה כבר ב‪ 7-‬באפריל‪ .‬טעות זו אפשרה לפלקנהורסט‬
‫להשיג הפתעה ולהנחית את כוחותיו ללא הפרעה‪ .‬במקביל‪ ,‬פלשו כוחות גרמניים‬
‫לדנמרק‪ ,‬שכיבושה ארך יום אחד בלבד‪.‬‬
‫היעדים העיקריים של המבצע הושגו כבר ב‪ 10-‬באפריל‪ ,‬אך ההתנגדות הנורבגית‪,‬‬
‫שהסתייעה בכוחות בריטיים‪ ,‬צרפתיים ופולניים‪ ,‬לא הסתיימה‪ .‬רק לאחר חודשיים‪,‬‬
‫השלימה גרמניה את כיבוש נורבגיה‪.‬‬
‫ההצלחה הגרמנית נבעה משש סיבות‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬נהנו הגרמנים ממודיעין טוב‪ ,‬אשר העריך נכונה את מצבו ואת כוחו של הצבא‬
‫הנורבגי‪ .‬המודיעין עזר למצוא את נקודות התורפה שהותקפו‪ ,‬תוך הימנעות מתקיפת‬
‫מרכזי הכוח‪ .‬מודיעין זה היה קריטי בשלבים הראשונים של המערכה ותרם להשגת‬
‫היעדים העיקריים‪ ,‬כבר ביום הראשון של המבצע‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬גרמניה השיגה הפתעה אסטרטגית‪ ,‬תוך פגיעה אנושה במערכות הפיקוד‬
‫והשליטה ומרכזי הגיוס של נורבגיה‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬הצי הגרמני הצליח לשנע גייסות ולוגיסטיקה מבלי להיתקל במלוא עוצמתו‬
‫של הצי הבריטי‪ .‬המתקפה הימית נערכה לפני שבריטניה הספיקה להשלים את מיקוש‬
‫נמל נרוויק‪.‬‬
‫רביעית‪ ,‬חולשתו של הצבא הנורבגי‪ ,‬שנבעה מנחיתותו המספרית‪ ,‬מפיזור כוחו על פני‬
‫כל המדינה‪ ,‬מציוד מיושן‪ ,‬ומאימון וארגון לקויים‪ .‬המתקפה הסימולטאנית הגרמנית‬
‫יצרה 'ערפל קרב' אצל מקבלי ההחלטות הנורבגיים‪ .‬דבר זה אפשר את ההצלחות‬
‫הראשוניות כנגד צבא מופתע‪ ,‬שלא הצליח לאתר את מרכז הכובד של ההתקפה‬
‫הגרמנית ולרכז כוחות לקראת מתקפת נגד‪.‬‬
‫חמישית‪ ,‬עליונות אווירית של ה'לופטוואפא'‪ ,‬מראשית הקרבות ולכל אורך המערכה‬
‫)‪ ,2003 ,Black‬ע' ‪ ,1997 ,Corum ;44‬ע' ‪ ,2001 ,Stokesbury ;274‬עמ' ‪.(87-86‬‬
‫‪27‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫שישית‪ ,‬פלישת גרמניה לצרפת ב‪ 10-‬במאי ‪ .1940‬הפלישה רבת העוצמה והתמוטטות קו‬
‫ההגנה הצרפתי אילצו את בעלות הברית לסגת מנורבגיה‪ ,‬בניסיון להדוף את המתקפה‬
‫הגרמנית‪ .‬הנסיגה הבריטית הייתה בעיתוי קריטי לכוח הגרמני בנרוויק‪ .‬כוח זה החל‬
‫בנסיגה לעבר שוודיה‪ ,‬לאחר שנותק ממקורות האספקה שלו‪ .‬הנסיגה הבריטית אפשרה‬
‫לגרמנים לחזור ולכבוש את העיר‪ .‬ב‪ 9-‬ביוני ‪ 1940‬נכנעה נורבגיה סופית‪.‬‬
‫דיון ומסקנות‪ :‬האם היה 'מבצע ‪ 'Weserübung‬מבצע משולב?‬
‫שיתוף הפעולה הבין זרועי הגביר את הניידות‪ ,‬את המהירות ואת קצב הפעולה‬
‫המבצעית של הכוחות הגרמניים והיה אחד הגורמים העיקריים להצלחה במערכה‬
‫לכיבוש נורבגיה )‪ ,2003 ,Black‬ע' ‪ .(45‬ניתן לומר‪ ,‬כי היעדר שיתוף פעולה בין זרועי‬
‫דומה בתגובה הבריטית‪ ,‬הביא לכישלון מתקפת הנגד‪ .‬אומנם ב‪ 13-‬באפריל זכו‬
‫הבריטים בניצחון ימי‪ ,‬כשהטביעו את כל המשחתות הגרמניות )עשר במספר( שחיפו על‬
‫הנחיתה בנרוויק‪ ,‬ובכך הביאו לניתוק הכוח הגרמני; אך לא היה כוח רגלי שיכול היה‬
‫לנצל את ההצלחה ולהתקיף את הכוחות הגרמניים שנמצאו בנחיתות )‪,Meilinger‬‬
‫‪ ,2003‬ע' ‪.(133‬‬
‫יעד המבצע הוגדר בבהירות רבה על ידי היטלר‪ .‬היעד האסטרטגי היה כיבוש נורבגיה‪,‬‬
‫כדי למנוע מכוחות בעלות הברית לשלוט באזורי הים הסמוכים לנורבגיה ולהבטיח את‬
‫המשך מעבר עופרות הברזל משוודיה‪ .‬תכנון משותף של המבצע נערך על ידי קבוצת‬
‫קציני מטה מכל אחת מהזרועות‪ .‬קצינים אלו הבינו את חשיבות המבצעים המשותפים‬
‫ומה ניתן להשיג בעזרתם‪ .‬זאת בעקבות תורת הלחימה הגרמנית‪ ,‬שגובתה בביצוע‬
‫תמרונים משולבים‪ ,‬במהלך המחצית השנייה של שנות ה‪ .30-‬כמו כן‪ ,‬התכנון לימד על‬
‫תפיסה מערכתית‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם כיוון שתוכנן כך שלא יפגע במבצע העיקרי שנערך‬
‫באותה עת – הפלישה לארצות השפלה ולצרפת‪.‬‬
‫אומנם לא הושגה אחדות פיקוד ושליטה ברמה האסטרטגית‪ ,‬אולם הדבר קרה בעיקר‬
‫בשל מאבקים פוליטיים בין ראשי הזרועות‪ ,‬ולא מסיבות צבאיות )‪,2000 ,Ziemke‬‬
‫ע' ‪ ,1958 ,Derry ;63‬ע' ‪ ,2001 ,Mitcham and Mueller ;18‬ע' ‪ .(109‬מעיון מפורט‬
‫בתהליך תכנון המבצע ובהוצאתו אל הפועל‪ ,‬ניתן לקבוע כי 'מבצע ‪'Weserübung‬‬
‫‪28‬‬
‫טל טובי‬
‫מתאים להגדרת מבצעים משולבים‪ ,‬כפי שהם מוגדרים ב‪'Joint Publication 1-02' -‬‬
‫)‪.(2001‬‬
‫כיבוש נורבגיה היה משימה מורכבת‪ ,‬אשר דרשה תוכנית מערכתית‪ ,‬שתביא לידי ביטוי‬
‫את היכולת הקרבית של שלוש הזרועות‪ .‬לאף אחת מהזרועות לא היו היכולת‬
‫והאמצעים לכבוש ולהחזיק בנורבגיה‪ .‬שיתוף הפעולה בין ה'וורמאכט' ובין‬
‫ה'לופטוואפא' היה קרוב ויעיל‪ .‬בטופוגרפיה ההררית של נורבגיה‪ ,‬סיפק חיל האוויר‬
‫סיוע ארטילרי‪ ,‬במיוחד משום שהצבא היה חסר ארטילריה כבדה‪ ,‬שתגבה את כוחות‬
‫הצבא המתקדמים לאורך נורבגיה‪ .‬הצבא השתלט על בסיסים שנדרשו לחיל האוויר‪ ,‬על‬
‫מנת להמשיך בפעולותיו יחד עם התקדמות הצבא‪ .‬אין ספק כי לאורך המבצע הייתה‬
‫לזרוע זו או אחרת בכורה אופרטיבית‪ ,‬אך זוהי בדיוק ההגדרה של הצבא האמריקני‬
‫כיום‪ ,‬בהקשר של 'השילוביות הבין זרועית'‪ .‬ה‪,1995) 'Joint Publication 3-0' -‬‬
‫ע' ‪ (II-5‬קבע כי המטרה היא להגביר את כלל האפקטיביות של הכוח המאוחד‪ ,‬כאשר‬
‫היא אינה בהכרח לערב את כל הכוחות באופן שווה‪.‬‬
‫סיכום המערכה הגרמנית בנורבגיה‬
‫'מבצע ‪ 'Weserübung‬הצליח הודות לחשיבה מערכתית ולשיתוף פעולה בין זרועי‪ .‬היה‬
‫זה המבצע היחידי שביצעה גרמניה‪ ,‬בו שולבו שלוש הזרועות ביחד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש‬
‫לזכור כי גרמניה הייתה בעלת חשיבה צבאית יבשתית‪ ,‬ולכן רוב שיתוף הפעולה הבין‬
‫זרועי היה בין יחידות צבא היבשה ובין חיל האוויר; כשהצי מנהל זירת מבצעים נפרדת‬
‫באוקיינוס האטלנטי )בעיקר על ידי מערך הצוללות(‪ .‬המערכות החשובות שניהלה‬
‫גרמניה‪ :‬בפולין‪ ,‬במערב אירופה‪ ,‬בצפון אפריקה ובברית המועצות‪ ,‬הורכבו ממבצעים‬
‫יבשתיים‪ ,‬תוך שילוב היבשה והאוויר‪.‬‬
‫בספרות המקצועית אין תמימות דעים לגבי מהות ה'בליצקריג'‪ ,‬ולא הייתה כאן כל‬
‫כוונה להכריע בסוגיה זו‪ .‬אולם‪ ,‬אין ספק‪ ,‬כי תורת הלחימה הגרמנית‪ ,‬כפי שבוצעה‬
‫הלכה למעשה בשנים ‪ ,1939-1941‬הורכבה מיסודות של חשיבה מערכתית ושיתוף‬
‫פעולה בין זרועי‪ .‬מבחינה זו‪' ,‬מבצע ‪ 'Wenderübung‬יכול להעיד על הכלל‪ .‬כיבוש‬
‫‪29‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫נורבגיה לא היה מתאפשר ללא חשיבה שכזו‪ .‬היא לא הייתה פרי אלתור של המתכננים‬
‫ושל המבצעים‪ ,‬אלא נסמכה על דוקטרינה שפותחה קודם למלחמה‪ .‬תורת הלחימה‬
‫החדשה נוסתה בהצלחה רבה במהלך מלחמת האזרחים הספרדית‪ ,‬והלקחים‬
‫מהמעורבות הגרמנית הוטמעו בצבא הגרמני‪ .‬בהמשך המלחמה‪ ,‬מאותו רגע שגרמניה‬
‫החלה לאבד את היוזמה ההתקפית ‪ -‬במקביל לפגיעה אנושה בכוח האווירי שלה‪ ,‬היא‬
‫איבדה גם את יכולות שיתוף הפעולה הבין זרועי שלה‪.‬‬
‫מבחינה זו ניתן להוכיח‪ ,‬כי גרמניה ראתה בשיתוף הפעולה הבין זרועי מרכיב חשוב גם‬
‫בדרך השלילה‪ .‬לאחר כיבוש צרפת‪ ,‬היה השלב הבא כיבוש בריטניה )מבצע 'ארי הים'(‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬בוטל המבצע כיוון שלגרמניה לא היה את הכוח הימי הדרוש‪ .‬כוח זה‬
‫הושמד ברובו במערכה על נורבגיה‪ ,‬וה'לופטוואפא' לבדו לא הצליח להביא לכניעת‬
‫בריטניה‪ .‬גם בקרב על האוקיינוס האטלנטי הפסידה גרמניה‪ ,‬בעיקר כיוון שהפעילה‬
‫זרוע אחת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בריטניה ובמיוחד ארצות הברית החלו לנצח‪ ,‬מרגע שהפעילו‬
‫את ציי המלחמה שלהם בשילוב עם כוח אווירי‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬כשבוחנים את 'מבצע ‪ 'Weserübung‬לפי ההגדרות המקובלות כיום‪ ,‬אין ספק‪,‬‬
‫כי ניתן לקבוע שלגרמניה הייתה חשיבה מערכתית‪ ,‬לפחות במערכות שניהלה בשנתיים‬
‫הראשונות של מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫מלחמת העולם השנייה‬
‫לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בחזית המערבית )מרץ‪-‬נובמבר ‪ ,(1918‬כל אחד‬
‫מהצדדים היריבים שילב כוחות שריון‪ ,‬רגלים ארטילריה וסיוע אווירי קרוב‪ ,‬שחייבו‬
‫תיאום הדוק ביניהם‪ .‬היה זה שיתוף פעולה בין חילות וזרועות‪ ,‬אם כי ברמה הטקטית‬
‫בלבד )‪ ,2002 ,Biddle‬עמ' ‪.(96-95‬‬
‫התפתחות הכוח האווירי הביא לוויכוחים על מקומה של הזרוע האווירית ומעמדה מול‬
‫שתי הזרועות הוותיקות‪ :‬הים והיבשה‪ .‬חיל האוויר המלכותי‪ ,‬שהוקם לאחר מלחמת‬
‫העולם הראשונה כזרוע נפרדת‪ ,‬חשש לאבד את עצמאותו; ולכן נמנע מלספק טייסים‬
‫‪30‬‬
‫טל טובי‬
‫ומטוסים לצי הבריטי‪ .‬כמו כן לא נערכו אימונים משותפים‪ ,‬כך שבמהלך המלחמה‬
‫בצרפת לא הצליח חיל האוויר לספק סיוע אווירי הולם‪ .‬בנוסף לכך הוא נכשל בעזרה‬
‫לצי ‪ -‬בהגנה על קווי התקשורת הימיים לבריטניה‪ .‬בשלהי שנות ה‪ ,30-‬זכה הצי לזרוע‬
‫אווירית משלו‪ ,‬שפעלה הן מנושאות מטוסים והן מבסיסים יבשתיים‪ 17.‬בארצות הברית‬
‫לא הוקמה זרוע אווירית עצמאית אלא צורפה לצבא ולצי‪ ,‬בנפרד‪.‬‬
‫גם ביפן רמת שיתוף הפעולה הבין זרועי הייתה לקויה‪ .‬ליפן לא היה פיקוד עליון‬
‫מאוחד‪ .‬הצבא והצי פעלו בזירות שונות‪ ,‬ולמעשה ניהלו שתי מלחמות נפרדות‪ .‬קודם‬
‫למלחמה ניתן היה לראות הבדלי גישה מהותיים‪ ,‬כשהצבא הגדיר את רוסיה כאויבת‬
‫העיקרית של יפן‪ ,‬ואילו הצי הגדיר את ארצות הברית )ובמידה פחותה את בריטניה(‬
‫כאויבת העיקרית‪ .‬רובו של הצבא היפני פעל במהלך המלחמה בסין ומול הכוחות‬
‫האנגלו‪-‬אמריקניים‪ ,‬שסייעו לסין דרך בורמה‪ .‬הצי נלחם ברחבי האוקיינוס השקט‪,‬‬
‫כשרובה המכריע של הלחימה הייתה מול כוחות אמריקניים‪ .‬יחד עם זאת יש לציין כי‬
‫במהלכי הפתיחה של המלחמה באוקיינוס השקט פעלו הצבא והצי במשולב‪ ,‬על מנת‬
‫להשיג את היעדים האופרטיביים‪ ,‬קרי כיבוש דרום מזרח אסיה‪ .‬במיוחד ניתן למצוא‬
‫שילוב בין זרועי במערכות על הפיליפינים ומלאיה )‪ ,1993 ,Beaumont‬ע' ‪.(95‬‬
‫מבחינת פעולות משותפות‪ ,‬ניתן לקבוע כי פיתוח תורת לחימה למבצעים אמפיביים על‬
‫ידי המארינס מהווה מעין שיתוף פעולה בין זרועי‪ .‬לאסטרטגים האמריקניים היה‬
‫ברור‪ ,‬כי המלחמה העיקרית של ארצות הברית תהיה בחזית האוקיינוס השקט‪ ,‬וכי על‬
‫מנת להשתלט על נקודות מפתח אסטרטגיות יהיה צורך במבצעים אמפיביים‪ .‬עד‬
‫למעורבותה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה‪ ,‬פיתח המארינס תורת לחימה‬
‫למבצעים אמפיביים בשיתוף עם הצי‪ ,‬תוך שילוב יחידות מהצבא‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫לאחר 'ועידת קזבלנקה' )ינואר ‪ ,(1943‬הוקם מטה משולב של בעלות הברית‪ ,‬אשר ארגן‬
‫שיתוף פעולה בין מערכתי ברמה האופרטיבית‪ ,‬בזירה האירופאית‪ .‬המבצעים‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫על ניסיונות שיתוף הפעולה הבין זרועי בין חילות האוויר ובין הציים של גרמניה‪ ,‬בריטניה‪,‬‬
‫יפן וארצות הברית בתקופה שבין מלחמות העולם ראו ‪ ,1999 , Buckley‬עמ' ‪.97-90‬‬
‫על מבצעים אמפיביים כמבצעים משולבים ראו‪ ,2004 ,Till:‬עמ' ‪.206-204‬‬
‫‪31‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫המשותפים היו בשיאם במיוחד בזירת דרום מערב האוקיינוס השקט‪ .‬גנרל דאגלס‬
‫מקארתור )‪ (MacArthur‬התקדם מאוסטרליה לעבר הפיליפינים ביבשה‪ ,‬תוך שילוב‬
‫קטלני של כוחות אוויר‪ ,‬ים ויבשה‪ .‬ניתן לציין את המערכה בגוודלקאנאל )אוגוסט ‪1942‬‬
‫– פברואר ‪ (1943‬כמבצע המשולב הראשון בזירה זו‪ ,‬אך יותר מכך כמבצע המשולב‬
‫הראשון שביצעה ארצות הברית במלחמת העולם השנייה‪ 19.‬גם תחת פיקודו של אדמירל‬
‫צ'סטר נימיץ )‪ ,(Nimitz‬בזירת מרכז האוקיינוס השקט‪ ,‬הוצגה 'שילוביות' מערכתית‬
‫מוצלחת בין הצי‪ ,‬הצבא והמארינס‪' .‬שילוביות' שהביאה לכיבוש איים בעלי חשיבות‬
‫אסטרטגית‪ .‬לאחר כיבושם‪ ,‬שימשו האיים כשדות תעופה‪ ,‬שמהם יצאה מערכת‬
‫ההפצצות האסטרטגיות על יפן‪ ,‬בשלהי מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫הנחיתה בנורמנדי )יוני ‪ (1944‬הוותה את שיאם של המבצעים המשולבים‪ ,‬ולמעשה‬
‫הייתה המבצע המשולב המורכב והגדול ביותר של בעלות הברית‪ .‬אייזנהאואר‬
‫)‪ (Eisenhower‬הצליח לכפות את מרותו הפיקודית על פיקוד המפציצים האסטרטגי‪,‬‬
‫שמשימותיו היו הפצצת מטרות בעומק השטח הגרמני‪ .‬בחודשים שלפני הפלישה‪ ,‬עסק‬
‫פיקוד המפציצים בהפצצת מטרות גרמניות בצרפת עצמה‪ ,‬ובמיוחד בפגיעה בדרכי‬
‫התקשורת אל עבר נורמנדי‪ .‬המטרה הייתה לבודד את חופי הנחיתה ולמנוע מתגבורות‬
‫גרמניות מלהגיע אל החוף‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לציין את העובדה כי הפיקוד האירופאי לא‬
‫השתתף ולא עסק בלימוד לקחי הנחיתות האמריקניות מזירת האוקיינוס השקט‪.‬‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ניסה ממשל טרומן )‪ (Truman‬להתחיל תהליך אשר‬
‫בסופו יאוחדו כל הזרועות תחת פיקוד אחד‪ .‬ניסיון זה נכשל‪ ,‬בעיקר עקב התנגדות‬
‫נחרצת של הזרועות עצמן‪ ,‬אשר הפעילו לובי פוליטי חזק בקונגרס‪ .‬במקום זאת‪ ,‬נערכה‬
‫רפורמה מקיפה במערכת הביטחונית של ארצות הברית‪ ,‬תחת ה‪'National Security -‬‬
‫'‪ .(1947) Act‬ברמה הפוליטית הוקמה מחלקת ההגנה‪ ,‬ששימשה מסגרת על לזרועות –‬
‫מתחת למזכיר ההגנה נמצאו מזכירי הזרועות‪ .‬ברמה הצבאית נוצרה משרת יושב ראש‬
‫המטות המשולבים )‪ ,(Chairman of the Joint Chiefs of Staff‬כאשר מתחתיו‬
‫‪19‬‬
‫סקירה המדגישה את המבצעים המשולבים בזירה זו ראו ‪ ,2005 ,Holzimmer‬עמ' ‪.108-100‬‬
‫‪32‬‬
‫טל טובי‬
‫נמצאים ראשי המטות של ארבע הזרועות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫יוזמת ממשל טרומן התפוגגה וחזרה‬
‫במתכונת מסוימת רק ב‪ ,1986-‬תחת ה‪.'Goldwater-Nichols Act' -‬‬
‫‪21‬‬
‫גורמים נוספים הביאו לזניחת התפיסה המחשבתית של שיתוף פעולה בין זרועי‬
‫בארצות הברית‪:‬‬
‫‪ .1‬המתכונת המסורתית של ארצות הברית לפירוק רובו של הצבא‪ ,‬לאחר מלחמות‬
‫גדולות‪.‬‬
‫‪ .2‬הופעת הנשק הגרעיני כנשק מרתיע ומכריע‪ ,‬כשחיל האוויר טוען לבלעדיות‬
‫אופרטיבית ואסטרטגית בהפעלתו‪.‬‬
‫‪ .3‬מאבקי הכוחות בין הזרועות החריפו עם הקמתו של חיל האוויר האמריקני כזרוע‬
‫עצמאית )‪.(1947‬‬
‫‪ .4‬ההנהגה הצבאית הבכירה בארצות הברית לאחר המלחמה הייתה זו שפעלה‬
‫בזירה האירופאית‪ ,‬שם כמעט ולא היה ביטוי לשיתוף פעולה בין זרועי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬לאחר המלחמה מונה מקארתור למושל הצבאי של יפן‪.‬‬
‫‪ .5‬אופייה היבשתי של לחימה עתידית קונבנציונאלית באירופה‪.‬‬
‫התרבות הזרועית‬
‫למרות תשומת הלב הרבה בסוגיית המבצעים המשולבים מאז מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫אין בנמצא תיאוריה מוסכמת אשר תסביר את המושג ותהפוך אותו לדוקטרינה‪.‬‬
‫הספרות הענפה אודות אומנות המערכה‪ ,‬המקושרת באופן מעשי על ידי אנשי צבא‬
‫ל'שילוביות'‪ ,‬אינה מקושרת תיאורטית למושג‪ 22.‬לדעתי‪ ,‬הסיבה העיקרית לכך היא‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫יש להוסיף‪ ,‬כי במסגרת חוק זה הוקמה המועצה לביטחון לאומי ) ‪National Security‬‬
‫‪ (NSC – Council‬כגוף הייעוץ העיקרי של הנשיא בענייני חוץ וביטחון‪ ,‬וכן סוכנות הביון‬
‫המרכזית )‪ .(CIA – Central Intelligence Agency‬שני הגופים הוקמו לאחר שארצות‬
‫הברית לקחה על עצמה את תפקיד מעצמת העל‪ ,‬אשר תבלום את איום הקומוניזם העולמי‪.‬‬
‫על חוק זה בהמשך‪.‬‬
‫אחת הדרכים להראות‪ ,‬כי תורת המערכה וה'שילוביות' הנגזרת ממנה מעסיקות רבות את‬
‫הממסד הביטחוני האמריקני‪ ,‬היא לבחון את כתבי העת הצבאיים המקצועיים של כלל‬
‫הכוחות המזוינים של ארצות הברית‪ .‬גת )‪ ,2000‬ע' ‪ (62‬טוען כי לכתבי עת צבאיים חשיבות‬
‫רבה בהעלאת סוגיות רלבנטיות‪ ,‬המעסיקות את הצבא בתקופה נתונה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫העובדה כי ה'שילוביות' מכילה בתוכה תכנים רבים כגון‪ :‬דוקטרינה‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬אמצעי‬
‫לחימה‪ ,‬אימון וכוח אדם‪ .‬כך שכל אחד יכול למצוא את התחום הקרוב אליו‪ ,‬הן‬
‫מהבחינה התיאורטית והן מהבחינה המעשית‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להבחין בין 'שילוביות בין‪-‬‬
‫זרועית' ברמה המערכתית‪ ,‬ובין 'שילוביות' ברמה הטקטית‪ .‬ייתכן שהסיבה היא‬
‫ההבדלים התרבותיים של כל זרוע )‪ (Service Culture‬והתרבות ההופכת זרוע אחת‬
‫למיוחדת על פני זרוע אחרת‪ .‬התרבות הזרועית מכילה בתוכה מאגרי ידע נצברים‪,‬‬
‫ניסיון מבצעי‪ ,‬תורות לחימה יחד עם דגמי חינוך מיוחדים ואף גינונים טקסיים‪,‬‬
‫המבדילים זרוע אחת מהאחרות‪ .‬התרבות הזרועית היא אחד הגורמים המקשים מאוד‬
‫על הטמעת ה'שילוביות' )‪ ,1993 ,Trainor‬ע' ‪.(71‬‬
‫הפיקוד הצבאי הבכיר וכן הדרג האזרחי מודעים לעובדה כי הבאת כל הזרועות‬
‫למלחמה‪ ,‬תוך שיתוף פעולה ביניהם‪ ,‬מהווה שינוי תרבותי יותר מאשר שינוי תורתי; אך‬
‫הדבר לא פשוט‪ .‬בפנטגון ובאקדמיות הצבאיות נשמעים קולות הטוענים כי ה'שילוביות'‬
‫תושג על ידי חינוך הלוחמים )בכל רמות הפיקוד(‪ ,‬ולא על ידי עיצוב דוקטרינה‪ .‬רק‬
‫לאחר שינויים תרבותיים ניתן יהיה לפתח דוקטרינה ולהטמיע אותה בקרב הזרועות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫הדילמות המבצעיות והארגוניות של הזרועות‪ ,‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬עלו גם‬
‫לאחר סיומה של המלחמה הקרה‪ .‬לפיכך יש לבחון דילמות אלו כבסיס להבנת‬
‫התהליכים התורתיים של שנות ה‪ 90-‬וראשית המאה ה‪ 21-‬ולהתאמת הזרועות‬
‫למציאות הפוליטית והגיאו‪-‬אסטרטגית החדשה‪.‬‬
‫התרבות הזרועית בכוחות המזוינים של ארצות הברית עוצבה במהלך השנים‪ ,‬וביתר‬
‫שאת במהלך מלחמת העולם השנייה‪ 24.‬אומנם‪ ,‬כפי שכבר נסקר‪ ,‬הייתה רמה מסוימת‬
‫של שיתוף פעולה בין זרועי במהלך המלחמה; אך באופן כללי פעלו שלוש הזרועות‬
‫בנפרד )המארינס היוו חלק מהצי(‪ ,‬תוך עצמאות אופרטיבית ולעיתים אף עצמאות‬
‫אסטרטגית כמעט מלאה‪ .‬הצבא שלט על הזירות בצפון אפריקה‪ ,‬באיטליה‪ ,‬במערב‬
‫אירופה‪ ,‬ובמידה מסוימת גם בזירת דרום מזרח אסיה‪ .‬הצי שלט בזירת מרכז‬
‫האוקיינוס השקט ובאוקיינוס האטלנטי; ואילו חיל האוויר‪ ,‬בשלב זה עדיין כחלק‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫ראו בהקשר זה את מאמרו של ‪ ,1997 ,Wilkerson‬עמ' ‪.68-66‬‬
‫לסקירה אודות התרבות הזרועית שלאחר מלחמת העולם השנייה ראו‪ ,1967 ,Davis :‬עמ'‬
‫‪.234-213‬‬
‫‪34‬‬
‫טל טובי‬
‫מצבא היבשה‪ ,‬שלט בתחום ההפצצות האסטרטגיות‪ ,‬הן על גרמניה והן על יפן‪.‬‬
‫התפיסות שהושרשו במהלך המלחמה הועברו למפקדים של היום‪ ,‬אשר חלקם עדיין‬
‫שירת תחת הגנרלים המעוטרים של מלחמת העולם השנייה‪ .‬המלחמות בקוריאה‬
‫ובוויטנאם זעזעו את התרבות הזרועית‪ ,‬אך לא הביאו לקריסתה‪ .‬למעשה‪ ,‬במהלך כל‬
‫המלחמה הקרה‪ ,‬התמקדו הזרועות הצבאיות בהשגת שליטה צבאית בשדה הקרב‬
‫העתידי‪ ,‬כפי שהיה במלחמת העולם השנייה‪ .‬הצבא בנה את עצמו לקראת ניצחון מכריע‬
‫ביבשה‪ ,‬הצי להשגת שליטה באוקיינוסים‪ ,‬וחיל האוויר להשגת שליטה אווירית מעל‬
‫לשדה הקרב ‪ -‬ברמה הטקטית וגם בממד האסטרטגי‪ ,‬קרי השמדת המטרות‬
‫האסטרטגיות של האויב בעומק השטח‪ .‬תרבות זו הביאה לתחרות בין הזרועות בנושאי‬
‫תקציב‪ ,‬מחקר ופיתוח והצטיידות‪ .‬תחרות זו יצרה גם תורות לחימה נפרדות ואמצעי‬
‫לחימה שונים‪ ,‬תוך שיתוף פעולה מינימאלי‪ .‬על כן מחייבת ה'שילוביות' חשיבה חדשה‬
‫של הפיקוד הבכיר של כל זרוע‪ .‬חשיבה אודות מקומן של הזרועות ותפקידן )‪,Strain‬‬
‫‪ .(1993‬באופן כללי‪ ,‬ניתן לומר כי בתוך כל זרוע התפתחה ההרגשה כי הזרועות האחרות‬
‫פועלות במאמץ לדחוק אותה ואף לבטל את מעמדה העצמאי‪ .‬אורח חשיבה זה היה‬
‫נפוץ‪ ,‬בעיקר בקרב אנשי הצי ואנשי חיל האוויר )‪ ,1967 ,Davis‬ע' ‪.(217‬‬
‫לכל זרוע יש הייחוד שלה‪ ,‬ולפיכך גם התרומה הקריטית )ואולי הבלעדית מבחינתה(‬
‫להכרעת המלחמה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בשנים הראשונות של המלחמה הקרה‪ ,‬כל זרוע צריכה‬
‫הייתה להצדיק את עצם קיומה ולהוכיח כי היא עדיין רלוונטית בעידן הגרעיני‪ .‬מצב‬
‫דומה מתקיים גם בעידן שלאחר המלחמה הקרה‪ .‬למרות הנחיות הדרגים הבכירים‬
‫ביותר במערכת הצבאית האמריקנית‪ ,‬קיים ויכוח אודות עצם חיוניותה של 'השילוביות‬
‫הבין זרועית'‪ .‬אין ספק שמטרת המערכת הצבאית‪ ,‬על כל זרועותיה‪ ,‬היא להגביר את‬
‫היעילות הקרבית של הצבא האמריקני באמצעות ה'שילוביות'‪ 25,‬אך ישנו ויכוח‪ ,‬האם‬
‫ה'שילוביות' אכן תשיג את היעילות המצופה‪ .‬הטוענים נגד ה'שילוביות' גורסים‪ ,‬כי אם‬
‫ברצונה של ארצות הברית להשיג את מלוא התפוקה המבצעית מהכוחות הלוחמים‪,‬‬
‫האסטרטגים בפנטגון ומפקדי הזירות צריכים להכניס למערכה את הכוח המתאים‬
‫ביותר למשימה מסוימת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם יש צורך בהפצצה אסטרטגית‪ ,‬יש לשלוח את חיל‬
‫‪25‬‬
‫עמדה התומכת בשילוביות ראו אצל‪ ,1995 ,Armstrong :‬עמ' ‪ .37-36‬הטענה המרכזית‬
‫בבסיס מאמר קצר זה היא כי שיתוף הפעולה הבין זרועי‪ ,‬במהלך מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫הייתה מהגורמים המכריעים במלחמה‪ ,‬לפחות בזירה האירופאית‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫האוויר ולא את הכוח האווירי של הצי או של המארינס )‪ ,1994-1993 ,Owens‬עמ' ‪.(8-7‬‬
‫מאבקים אלו הקהו מאוד את המאמץ ליצור שיתוף פעולה בין זרועי בארצות הברית‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫כיצד בא הדבר לידי ביטוי בזרועות?‬
‫צבא היבשה‬
‫לצבא יש היכולת לנהל מלחמה יבשתית בקנה מידה גדול‪ ,‬כיוון שהוא בעל מסות שריון‪,‬‬
‫ארטילריה וחיל רגלים‪ ,‬וכן בעל יכולת לוגיסטית לתמוך במבצעים מכריעים בקנה מידה‬
‫גדול‪ .‬לפיכך הצבא רואה את עצמו כזרוע היחידה‪ ,‬היכולה לכבוש את שטחי האויב‬
‫ולהחזיקם; אך יש לו טיעון כבד משקל נוסף‪ .‬השימוש בצבא‪ ,‬מבחינת רשויות הביטחון‬
‫הלאומיות‪ ,‬הינו בדרך כלל הפתרון הקונבנציונאלי האחרון העומד לרשות הממשל‪ .‬לכן‬
‫כשנשלח הצבא לזירת לחימה‪ ,‬סימן הדבר למצב חמור ולעיתים אף נואש‪ .‬במלחמת‬
‫קוריאה לא הצליחו כוחות האוויר לבלום את המתקפה הצפון קוריאנית‪ ,‬ובראשית‬
‫מלחמת ויטנאם לא עצרו הפעולות האוויריות את המשך מלחמת הגרילה בדרום‬
‫ויטנאם‪ .‬גם במלחמת המפרץ‪ ,‬לצד בניית הכוח האווירי‪ ,‬נבנו שני קורפוסים של הצבא‬
‫לקראת הכרעה קרקעית‪ .‬המערכה האווירית בקוסובו נמשכה‪ ,‬עד שנאטו איימה‬
‫בשימוש בתמרון יבשתי אם הכוחות היוגוסלביים לא ייסוגו מהאזור‪ .‬זו הייתה טענתו‬
‫של הצבא בעידן המלחמה הגרעינית‪ .‬תורת הלחימה של נאטו גרסה‪ ,‬כי רק אם הכוחות‬
‫הקונבנציונאליים ייכשלו בבלימת ברית המועצות ובהדיפתה ייעשה שימוש בנשק‬
‫גרעיני‪.‬‬
‫המדיניות הצבאית המסורתית של ארצות הברית בתחום הגיוס הביאה לכך שלאחר‬
‫מלחמת העולם השנייה שוחררו מיליוני החיילים ששירתו במלחמה‪ 27.‬הצבא הוקטן גם‬
‫כיוון שארצות הברית סמכה על המונופול הגרעיני שלה ועל שיפורים טכנולוגיים‬
‫שהגבירו את כוח האש הקונבנציונאלי )‪ ,1989 ,Center of Military History‬עמ'‬
‫‪ .(540-539‬מדיניות זו עמדה בבסיס 'התגמול המסיבי' )'‪ ('Massive Retaliation‬של‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫סקירה על ההתפתחויות הארגוניות בשנים ‪ 1950 -1945‬ראו אצל‪ ,1994 ,Newell :‬ע' ‪.1241‬‬
‫בסיומה של המלחמה שירתו כשמונה מיליון חיילים‪ .‬ב‪ 1950 -‬צנח מספר זה לכ‪ 590 -‬אלף‬
‫חיילים ועשר דיוויזיות בלבד )‪ ,1961 ,Huntington‬עמ' ‪.(36-35‬‬
‫‪36‬‬
‫טל טובי‬
‫ממשל אייזנהאואר‪ ,‬אשר קבע כי על כל איום קומוניסטי תגיב ארצות הברית במלוא‬
‫עוצמתה הצבאית‪ ,‬קרי בשימוש בנשק גרעיני )‪ ,1991 ,Young‬ע' ‪.(294‬‬
‫שנות ה‪ 50-‬מציינות גם את תחילת החשיבה הצבאית העוסקת במהות התורתית‪,‬‬
‫האסטרטגית והאופרטיבית של המלחמה המוגבלת )‪ ,(Limited War‬כפי שהציגה‬
‫המלחמה בקוריאה‪ .‬באווירה זו‪ ,‬התמקד הצבא בהצדקת קיומו ככוח קונבנציונאלי‬
‫בעידן של מלחמה גרעינית‪ .‬אחת הדרכים לכך הייתה הצטיידות בנשק גרעיני טקטי‬
‫לכוחות הלוחמים‪ :‬טילים לטווח קצר‪ ,‬מוקשים ואף פגזי ארטילריה‪ .‬המלחמה‬
‫בקוריאה עזרה לצבא להראות כי כוח לוחם קונבנציונאלי עדיין רלוונטי‪ ,‬גם אם אופייה‬
‫של המלחמה השתנה‪ .‬המגמות ששלטו בתקופת ממשל אייזנהאואר השתנו רק בממשל‬
‫קנדי )‪ ,(Kennedy‬אשר החל להגדיל מחדש את הכוח הקונבנציונאלי של ארצות הברית‬
‫במסגרת מדיניות 'המענה הגמיש' )'‪ .('Flexible Response‬הנחת היסוד‪ ,‬שעמדה בבסיס‬
‫דוקטרינה זו‪ ,‬הייתה כי לכל איום יש לפתח את המענה הצבאי המתאים לו‪ ,‬ואין ספק‬
‫כי לא ניתן להפעיל עוצמה גרעינית במקרה של מלחמת גרילה ‪ -‬סוג של עימות‪ ,‬שהיה‬
‫נפוץ בתקופת ממשל קנדי‪.‬‬
‫חיל האוויר‬
‫השגת שליטה אווירית וביצוע הפצצות אסטרטגיות )קונבנציונאליות וגרעיניות(‬
‫מוגדרים בלעדית בתחום האחריות של חיל האוויר‪ .‬בתקופת המלחמה הקרה טענו‬
‫קציני האוויריה‪ ,‬כי חיל האוויר מסוגל לפגוע הן בעורף האויב והן בקווי התקשורת שלו‪,‬‬
‫דבר שימנע מהעתודות ומהלוגיסטיקה להגיע אל קווי החזית‪ .‬לטענת חיל האוויר‪,‬‬
‫צורות פעולה אלה מהוות מכשיר יעיל להכרעה‪ ,‬אשר אינו תלוי בפעולות שאר הזרועות‪.‬‬
‫משימת הליבה של חיל האוויר היא ביצוע מתקפות אוויריות רחבות היקף והריסת‬
‫מטרות אסטרטגיות של האויב‪ .‬רק לחיל האוויר יש יכולות פיקוד ושליטה מוטסות‪,‬‬
‫מפציצים ארוכי טווח‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫ויכולת תדלוק אווירית‪ ,‬שיוציאו אל הפועל מתקפות‬
‫טווח הטיסה של המפציץ ‪ ,B-52‬ללא תדלוק‪ ,‬הוא ‪ 14‬אלף ק"מ; טווח ה‪ B-1-‬הוא כ‪ 12 -‬אלף‬
‫ק"מ; טווח ה‪ B-2-‬הוא למעלה מ‪ 11 -‬אלף ק"מ‪ .‬ראו‪ ,1999 ,Rendall :‬עמ' ‪.81 ,37 ,29‬‬
‫‪37‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫אסטרטגיות בהיקף רחב‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫יכולתו לפעול בצורה עצמאית הביאה את חיל האוויר‬
‫להאמין‪ ,‬כי הכוח האווירי הינו מכשיר מכריע במלחמה המודרנית‪ .‬תפיסתו של חיל‬
‫האוויר היא הרדיקאלית ביותר ונעוצה בהוויה תרבותית‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫אידיאולוגיה זו התגבשה במהלך השנים בה נאבק חיל האוויר לקבלת מעמד עצמאי‪,‬‬
‫כזרוע נפרדת‪ .‬הפיכתה של ההפצצה האסטרטגית לצורת לחימה חשובה במהלך מלחמת‬
‫העולם השנייה ולצורת הלחימה העיקרית בשנים הראשונות של המלחמה הקרה‪,‬‬
‫הדגישו את הצורך במתן מעמד עצמאי לזרוע אווירית‪ .‬ב‪ ,1947-‬זכה חיל האוויר‬
‫לעצמאות ארגונית‪ ,‬כחלק מתהליך מקיף של ארגון מחדש של מערכת ההגנה‬
‫האמריקנית‪ .‬תהליך שהביא לעצמאות תורתית של חיל האוויר‪ .‬עם פרסום ספרו של‬
‫דואה )‪ ,(1922 ,Douhet‬שליטה באוויר )‪ ,(Il Domino dell’Aria‬החל ויכוח על מקומו‬
‫של הכוח האווירי‪ ,‬שיכול להכריע לבדו עימות צבאי‪ .‬הוויכוח עדיין לא הסתיים ואף‬
‫התפתח‪ ,‬בעקבות המערכות האוויריות בוויטנאם )‪ ,(1965-1972‬בעיראק )‪,(1991‬‬
‫בקוסובו )‪ (1999‬ובאפגניסטן )‪.(2001‬‬
‫הצי‬
‫משימתו העיקרית של הצי היא לשלוט בים )‪ .(Commad of the Sea‬רק לצי יש אוניות‬
‫שטח‪ ,‬צוללות וכוחות אוויר היכולים לתמוך במבצעים התקפיים מהים‪ ,‬סמוך לחופי‬
‫האויב‪ .‬גם מטווח רחוק יותר יכול הצי לשלוט‪ ,‬בעזרת טילי שיוט המשוגרים מאוניות‬
‫שטח ומצוללות )‪ ,1994 ,Bear‬ע' ‪ .(275‬מבחינתו של הצי‪ ,‬שליטה בימים היא תנאי‬
‫מוקדם וקריטי לניצחון במערכה כולה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫במלחמת המפרץ ביצעה ארצות הברית ‪ 101,872‬גיחות מכל הסוגים‪ .‬חיל האוויר ביצע ‪69,406‬‬
‫גיחות‪ ,‬כלומר‪ 68.1% ,‬מכלל הגיחות היו של חיל האוויר )קיני וכהן‪ ,2000 ,‬עמ' ‪,203-202‬‬
‫טבלה מס' ‪ .(5‬מעניין לציין‪ ,‬כי בחלוקה לפי אופי הגיחות מוביל חיל האוויר באופן בולט‪ ,‬בכל‬
‫הקשור למשימות אסטרטגיות‪ .‬לעומת זאת הוא נמצא בנחיתות בהקשר המשימות‬
‫הטקטיות‪ ,‬כדוגמת סיוע אווירי קרוב לכוחות היבשה‪.‬‬
‫ב‪ 1974 -‬נערך משאל בקרב הקצונה האמריקנית והתברר כי קצינים בזרועות היבשה והים‬
‫תמכו ב'דטאנט' )תהליך ההפשרה עם ברית המועצות(‪ ,‬ואילו קציני חיל האוויר לא תמכו בו‬
‫)בטס‪ ,1981 ,‬ע' ‪.(141‬‬
‫‪38‬‬
‫טל טובי‬
‫מלחמת קוריאה הוכיחה כי לא אבד הכלח על צי אוניות השטח בכלל ועל נושאות‬
‫המטוסים בפרט‪ .‬נושאות המטוסים האמריקניות‪ ,‬ששייטו במערב האוקיינוס השקט‪,‬‬
‫היו הראשונות להגיב על מתקפת הפתע הצפון קוריאנית‪ .‬הצי האמריקני שלט שליטה‬
‫מוחלטת במרחב הימי והאווירי סביב חצי האי הקוריאני‪ ,‬עד לביסוס השליטה ביבשה‪.‬‬
‫הצי הצפון קוריאני נוטרל בשלבים הראשונים של המלחמה‪ ,‬ואילו הצי הסיני מעולם‬
‫לא היווה איום מעשי )‪ ,1994 ,Bear‬עמ' ‪ .(331-321‬במהלך שנות ה‪ ,50-‬כללו משימות‬
‫הצי האמריקני במערב האוקיינוס השקט גם הפגנת כוח במיצרי פורמוזה‪ ,‬על מנת‬
‫למנוע מסין לפלוש לטאיוון; וכן מעקב אחר צי הצוללות הרוסי‪ ,‬שנמצא‬
‫בוולאדיווסטוק‪ .‬נוכחות נושאות המטוסים של הצי השביעי באזור מיצרי פורמוזה‬
‫הייתה חיונית ומנעה הידרדרות לכלל מלחמה בין טאיוון וסין )‪ ,1994 ,Dunbabin‬עמ'‬
‫‪ ,1990 ,Brogan ;141-139‬עמ' ‪ ,1994 ,Bartlett ;170-169‬עמ' ‪ ,323-321‬עמ' ‪.(327-326‬‬
‫נוכחות זו נשמרת עד עצם היום הזה‪ ,‬ומדגימה כיצד עצם הימצאותה של נושאת‬
‫מטוסים באזור חיכוך מונע עימות רחב היקף‪ .‬בשיאו של המשבר השני בין שתי‬
‫המדינות הסיניות‪ ,‬באוגוסט ‪ ,1958‬נמצאו שש נושאות מטוסים באזור‪ .‬ארצות הברית‬
‫שלחה את נושאות המטוסים שלה כמעט לכל אזור בעולם‪ ,‬בו נשקף איום לאינטרסים‬
‫או לביטחונה הלאומי‪ :‬מזרח הים התיכון‪ ,‬אמריקה הלטינית‪ ,‬אפריקה ומזרח אסיה‪.‬‬
‫הדוגמאות הן רבות‪ ,‬ולמעשה כל דוגמה נוספת רק תחזק את הטענה אודות תפקידה‬
‫המכריע של נושאת המטוסים‪ ,‬לפי התפיסה האמריקנית‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫למרות עצמאותו ההיסטורית‪ ,‬נאלץ גם הצי להצדיק את הרלוונטיות שלו בעידן הנשק‬
‫הגרעיני‪ .‬הגורם העיקרי לכך היה‪ ,‬שהאויבת הבלעדית של ארצות הברית הייתה ברית‬
‫המועצות‪ .‬האוריינטציה האסטרטגית הבסיסית של ברית המועצות הייתה בתחילה‬
‫יבשתית‪ ,‬ללא צי בעל יכולות התקפיות וכתוצאה מכך נראה כי הצי האמריקני נשאר‬
‫‪31‬‬
‫דעה מנוגדת מציג ‪ ,(1990) Isenberg‬הטוען כי אל לה לארצות הברית לבנות את המדיניות‬
‫האסטרטגית שלה סביב נושאת המטוסים וקבוצת הקרב שלה‪ .‬מקריאת המאמר ברור כי‬
‫המחבר בודק את יעילותה של נושאת המטוסים אל מול האיום שעדיין נשקף מצידה של‬
‫ברית המועצות‪ .‬האירועים של שנות ה‪ 90 -‬וראשית המאה ה‪ 21 -‬מוכיחים כי נושאת‬
‫המטוסים נשארה פלטפורמת לחימה חשובה‪ ,‬שהופעלה בשורה של עימותים במהלך שנות‬
‫ה‪ 90-‬וראשית המאה ה‪ .21-‬יתר על כן‪ ,‬מסיומה של מלחמת העולם השנייה ועד מלחמתה של‬
‫ארצות הברית באפגניסטן לא ידוע על נושאת מטוסים שהותקפה‪ ,‬גם במלחמות בעימות‬
‫בינוני )קוריאה ומלחמת המפרץ(‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫ללא משימה אסטרטגית )‪ ,1994 ,Bear‬ע' ‪ .(275‬עמדתו של הצי הוצגה דרך ויכוחים על‬
‫עיצוב אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארצות הברית‪ ,‬במיוחד עם חיל האוויר‪ .‬מהות‬
‫הוויכוח הייתה בהקשר של דרכי הפעלת הכוח הימי במתווה של מלחמה קונבנציונאלית‬
‫ובתרחיש של מלחמה גרעינית‪ .‬החשיבה הצבאית של הצי הסתמכה על הגותו של מהן‪,‬‬
‫שהסבירה מדוע השליטה בים חשובה לשמירת ביטחונה הלאומי של ארצות הברית‪.‬‬
‫הצי‪ ,‬לפיכך‪ ,‬נתפס כקו ההגנה הראשון של ארצות הברית )‪(First Line of Defense‬‬
‫ומשימתו העיקרית הייתה למנוע מתקפה על ארצות הברית‪ .‬תפיסה זו הייתה התקפית‬
‫ולא הגנתית‪ :‬לא לקדם פני התקפה‪ ,‬אלא להשמיד כל אויב פוטנציאלי סמוך לבסיסיו‬
‫של האויב‪ .‬לקחי מתקפת הפתע על פרל הרבור‪ ,‬ניהולה ומהלכה של המערכה באוקיינוס‬
‫השקט והפיתוחים הטכנולוגיים שלאחר המלחמה הביאו לכך שארצות הברית מצאה‬
‫עצמה מאוימת על ידי מפציצים ארוכי טווח‪ ,‬ובשלהי שנות ה‪ 50-‬גם על ידי טילים‬
‫בליסטיים בין‪-‬יבשתיים )‪.(ICBM - Inter-Continental Ballistic Missile‬‬
‫בשלהי שנות ה‪ 50-‬פחתה‪ ,‬כביכול‪ ,‬ההצדקה להמשך אחזקת כוח נושאת מטוסים‪.‬‬
‫הייתה זו תגובה להתפתחויות הקשורות לנשק הגרעיני‪ ,‬עם פיתוח הטילים הבליסטיים‬
‫הבין‪ -‬יבשתיים‪ .‬שיגור הטילים הבליסטיים היה באחריותו של חיל האוויר‪ ,‬ואילו הצי‬
‫הגיב בפיתוח טילי ה'פולאריס' וצייד בהן את הצוללות שלו‪ 32.‬לכאורה‪ ,‬נראה היה כי‬
‫נושאת המטוסים איבדה את בכורתה לצוללות הגרעיניות מטיפוס 'נאוטילוס' שצוידו‬
‫בטילי הפולאריס‪ ,‬אך מהלכה של המלחמה הקרה הוכיח את ההיפך‪ .‬ארצות הברית‬
‫זיהתה את מלחמות הדה‪-‬קולוניזציה ברחבי העולם השלישי כמונחות אידיאולוגית על‬
‫ידי ברית המועצות‪ ,‬אשר ליבתה אותן בעזרת סיוע צבאי וכלכלי‪ .‬ברית המועצות‬
‫הצליחה להרחיב את תחומי השפעתה גם מבלי להיות מעורבת באופן ישיר במלחמה זו‬
‫או אחרת‪ .‬תגובת ארצות הברית הייתה צבאית‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬כשהצי מספק את נקודת‬
‫המשען העיקרית לפעילות המבצעית )‪ ,1998 ,Friedman‬ע' ‪ .(26‬מלחמות הגרילה‬
‫בהשראה קומוניסטית )לפי התפיסה האמריקנית(‪ ,‬שאיימו על היציבות הפוליטית‬
‫במקומות רבים בעולם‪ ,‬חיזקו את הצורך בכוחות צבאיים קלים וניידים‪ .‬נושאת‬
‫המטוסים הייתה הפתרון המבצעי האידיאלי לכך וכלי השרת העיקרי לביצוע מדיניות‬
‫‪32‬‬
‫על טיל הפולאריס ועל התחרות בין הצי ובין חיל האוויר ראו אצל‪ ,1993 ,Isenberg :‬עמ'‬
‫‪.687-668‬‬
‫‪40‬‬
‫טל טובי‬
‫הבלימה‪ ,‬לכן עלתה חשיבותה‪ .‬כוח אווירי אמריקני יכול היה להימצא סמוך למוקדי‬
‫איום פוטנציאליים מבלי להפר את ריבונות המדינה‪ .‬מטוסי נושאות המטוסים לא‬
‫זקוקים לבסיסים קבועים ביבשה‪ .‬הם יכולים להנחית מכת פתע על שדות התעופה של‬
‫האויב ועל מטרות אסטרטגיות אחרות או‪ ,‬לחילופין‪ ,‬להפיל כל מפציץ העושה דרכו‬
‫לארצות הברית )‪ ,1989 ,Builder‬עמ' ‪.(75-74‬‬
‫‪33‬‬
‫עיצוב אסטרטגיה זו נתן לצי את‬
‫ההצדקה להמשך החזקת צי נושאות המטוסים‪ .‬הזרוע האווירית של הצי לא סבלה‬
‫מהבעיות שבהן נתקל חיל האוויר האסטרטגי‪ ,‬שהיה חייב בסיסים יבשתיים קבועים‪.‬‬
‫הכרח זה חייב תמרונים דיפלומטיים מורכבים מול חברות ברית נאטו ועם בעלות ברית‬
‫אחרות )‪ ,1999 ,Miller‬ע' ‪.(196‬‬
‫‪34‬‬
‫המארינס‬
‫גם למארינס‪ ,‬כזרוע צבאית‪ ,‬תרבות אופרטיבית משלו‪ .‬ייחודו של המארינס הוא‬
‫ביכולתו לבצע מתקפות אמפיביות ולאפשר נוכחות קדומנית בכל זירה נתונה‪ .‬בזמן‬
‫מלחמה יחידות המארינס נלחמו )ונלחמות( לצידן של יחידות הצבא‪ .‬רק למארינס יש‬
‫כוחות משימה אוויר‪-‬יבשה אורגניות‪ ,‬והקורפוס שלו מאומן ומצויד במיוחד לביצוע‬
‫מבצעי תקיפה מאוניות לחוף )‪ .(Ship to Shore Operations‬לפיכך המארינס מגדיר את‬
‫עצמו כזרוע משולבת מעצם הוויתה‪ ,‬המפעילה כוחות אוויר‪ ,‬קרקע וים‪ .‬התמחות‬
‫המארינס במבצעים אמפיביים מביאה את הקורפוס להבנת חשיבות ה'שילוביות'‪ .‬וזאת‬
‫מכיוון שהוא חייב לסמוך על הצי שיוביל אותו לנקודות ההחפה‪ ,‬וכן יסייע בכוח אש‬
‫ובסיוע אווירי מנושאות המטוסים‪ .‬הוא אמור לסמוך גם על הצבא‪ ,‬שיתגבר אותו‬
‫ויסייע בהיבטים הלוגיסטיים )‪ ,1994 ,Newell‬ע' ‪.(1206‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫על נושאת מטוסים אמריקנית מוצבים כ‪ 85 -‬מטוסים מסוגים שונים‪ ,‬כששני שליש מהם הם‬
‫מטוסי קרב והפצצה )‪.(F-14; F/A-18‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הייתה פתיחת המערכה באפגניסטן )‪ .(2001‬לארצות הברית לא היו בסיסים‬
‫יבשתיים מהם הייתה יכולה להנחית מתקפות אוויריות‪ .‬במתקפות הראשונות השתתפו‬
‫אומנם מפציצים שבסיסם בארצות הברית )‪ (B-2; B-1B‬או באי דייגו גרסייה )‪ ,(B-52‬אך על‬
‫מנת לשמור על המשכיות ורציפות השתמשו במתקפות הראשונות גם במטוסי נושאות‬
‫המטוסים )‪ ,1999 ,Miller‬ע' ‪.(196‬‬
‫‪41‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫למרות שהמארינס היה תמיד זרוע עצמאית‪ ,‬הוא היה חייב להגן על מעמדו לאחר‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬אף יותר מאשר שאר הזרועות‪ .‬הקיצוצים בכוח אדם לא פסחו‬
‫גם על המארינס לאחר המלחמה‪ .‬מכוח של כמעט חצי מליון חיילים בסוף המלחמה‪,‬‬
‫הצטמצם כוחו של המארינס לכ‪ 155-‬אלף חיילים‪ ,‬תוך שנה‪ .‬יתכן כי המארינס היה‬
‫הזרוע היחידה שניצלה בוויכוחים את מאפייניה התרבותיים הייחודיים ואת ההילה‬
‫הרומנטית האופפת את הקשיחות והעליונות המסורתית של חיל זה‪ .‬הילה המסתכמת‬
‫בסיסמתם "‪") "Semper Fidelis‬לנצח נאמן"(‪.‬‬
‫ג'יימס פורסטל )‪ (Forrestal‬ולואיס ג'ונסון )‪ ,(Johnson‬שני מזכירי ההגנה הראשונים‬
‫לאחר פרסום ה‪ ,'National Security Act' -‬פגעו קשות בקורפוס‪ .‬ב‪ 1949-‬מנה‬
‫המארינס שמונה גדודים בלבד‪ .‬פיקוד המארינס לא הוזמן לדיונים בין ראשי הזרועות‬
‫והדרגים הפוליטיים‪ .‬הדיון הפוסט מלחמתי החשוב ביותר נערך במרץ ‪ ,1948‬ובו דנו‬
‫במבנה ובמשימות הכוחות המזוינים של ארצות הברית‪ .‬לדיון הוזמנו ראשי המטות של‬
‫הצבא‪ ,‬של הצי ושל חיל האוויר שאך זה הוקם‪ .‬מפקד המארינס לא הוזמן‪ ,‬בטענה‬
‫שהוא מיוצג על ידי הצי‪ .‬כדי להצדיק את הישרדותו‪ ,‬מול בכירי הצבא והפוליטיקאים‪,‬‬
‫היה צורך להדגיש את היוקרה המסורתית של החיל ולא את הייחוד המבצעי‪ .‬זאת כיוון‬
‫שבמהלך מלחמת העולם השנייה פיתח גם צבא היבשה יכולות אמפיביות )בטס‪,1981 ,‬‬
‫עמ' ‪ ,1998 ,Simmons ;143-141‬עמ' ‪ 35.(192-191‬המארינס הפעיל לובי פוליטי וחברתי‬
‫אינטנסיבי‪ ,‬אשר בסופו של תהליך הביא לכך שהמארינס הגיעו למעמד כמעט שווה‬
‫למעמדן של שאר הזרועות במטות המשולבים‪ .‬התוצאה השנייה הייתה קיבוע המארינס‬
‫כזרוע עצמאית‪.‬‬
‫במהלך המלחמות בקוריאה ובוויטנאם התבטא חוסר ה'שילוביות' בהגדרת זירות‬
‫פעולות נפרדות לזרועות‪ .‬יחד עם זאת ניתן למצוא מעין 'שילוביות' מוגבלת‪ ,‬ברמה‬
‫הטקטית‪ ,‬בין המארינס והצבא בלבד )‪ ,1993 ,Beaumont‬עמ' ‪.(150-148‬‬
‫‪35‬‬
‫בזירה האירופאית נערכו כמה נחיתות אמפיביות‪ ,‬כשהגדולה ביניהן הייתה הנחיתה‬
‫בנורמנדי‪ .‬בזירה זו לא נמצאו כלל כוחות מארינס‪ .‬כמו כן‪ ,‬פיתח הצבא תורת לחימה‬
‫למבצעים אמפיביים ללא לימוד לקחים והפקתם מניסיונו של המארינס בזירת האוקיינוס‬
‫השקט‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לציין‪ ,‬כי הצבא השתתף בנחיתות אמפיביות גם בזירת האוקיינוס‬
‫השקט ומבצעים אלה לא היו נחלתן הבלעדית של כוחות המארינס‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫טל טובי‬
‫במלחמת ויטנאם הוגדרו אזורי הפצצה שונים לכל אחד מחילות האוויר של הזרועות‪.‬‬
‫בדרך כלל סייעה הזרוע האווירית של המארינס ליחידות הקרקע של הקורפוס‪ ,‬וכך גם‬
‫חיל האוויר של הצבא‪ .‬במהלך ההפצצות האסטרטגיות‪ ,‬חולקה צפון ויטנאם לאזורים‪,‬‬
‫כשלחיל האוויר של הצי ולחיל האוויר האסטרטגי גזרות אחריות שונות‪ .‬למעשה‪ ,‬הגנרל‬
‫ווסטמורלנד )‪ ,(Westmoreland‬מפקד הכוחות האמריקניים בדרום ויטנאם‪ ,‬לא היה‬
‫מפקד זירה; כפי שהיו הגנרלים פרשינג )‪ (Pershing‬במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נימיץ‪,‬‬
‫מקארתור ואייזנהאואר במלחמת העולם השנייה‪ ,‬ושוב מקארתור וריג'ווי )‪(Ridgway‬‬
‫במלחמת קוריאה‪ .‬בווייטנאם‪ ,‬לא הוכפפו כוחות הצי והאוויר לפיקודו של ווסטמורלנד‪.‬‬
‫הוא ניהל רק את המבצעים היבשתיים בדרום ויטנאם ולא היה שותף למבצעים‬
‫הצבאיים‪ ,‬הגלויים והחשאיים‪ ,‬בצפון ויטנאם )‪ ,2002 ,Williamson‬ע' ‪.(36‬‬
‫שיתוף הפעולה הבין זרועי בצבא האמריקני הגיע לשפל המדרגה לאחר ויטנאם‪ .‬כלל‬
‫הזרועות סבלו מבעיות משמעת חמורות כמו שימוש בסמים ומלחמת כנופיות בבסיסים‬
‫הצבאיים‪ .‬הצבא סבל מדימוי נמוך בחברה האמריקנית‪ ,‬דבר שהוביל גם לפגיעה‬
‫תקציבית‪ .‬בגלל כל אלה‪ ,‬התמקדה כל זרוע בניסיון לשקם את עצמה ככוח לוחם‪ ,‬ואין‬
‫זה מפתיע ששיתוף הפעולה הבין זרועי לא זכה לעדיפות מחשבתית‪ ,‬תורתית או מעשית‪.‬‬
‫אך דווקא הסתגרות זו הביאה לצמיחת ה'שילוביות'‪ .‬הצבא האמריקני החל בחשיבה‬
‫צבאית‪ ,‬אשר כוונתה הייתה לפתח תורת לחימה‪ .‬בעזרתה אמורים היו הכוחות‬
‫האמריקניים‪ ,‬במסגרת נאטו‪ ,‬לעמוד מול כוחות ברית וורשה‪ ,‬וזאת מבלי להשתמש‬
‫בנשק גרעיני‪ .‬תהליך חשיבה זה החל בשלהי מלחמת ויטנאם ואת סופו ניתן למצוא‬
‫במהדורת ‪ 1993‬של ה‪ 'Field Manual 100-5 Operations' -‬של הצבא האמריקני‪.‬‬
‫מ‪ 1993 -‬ואילך‪ ,‬מתמקדים הכוחות המזוינים של ארצות הברית בשדרוג יכולות‬
‫הלחימה בכל הקשור ל'שילוביות בין זרועית'‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫החשיבה הצבאית האמריקנית לאחר ויטנאם‬
‫מבחינה צבאית‪ ,‬לא הובסה ארצות הברית בשדות האורז ובג'ונגלים של ויטנאם‪ ,‬משום‬
‫שההחלטה לסגת הייתה החלטה פוליטית‪ ,‬שלא נבעה ממציאות אופרטיבית לרעת‬
‫האמריקנים‪ .‬לארצות הברית לא הייתה דיאן ביאן פו‪ ,‬והצבא הקומוניסטי מעולם לא‬
‫הצליח להנחיל תבוסה לצבאה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בעקבות מתקפת טט )ינואר‪-‬אפריל ‪(1968‬‬
‫ספג הוויטקונג מכה אנושה שממנה לא התאושש‪ ,‬ולאחר המתקפה חדל כמעט‬
‫מלהתקיים ככוח צבאי‪ .‬עוצמת האש האמריקנית מנעה מצבא צפון ויטנאם לכבוש את‬
‫הדרום‪ ,‬כל עוד נמצאו כוחות אמריקניים בדרום ויטנאם; למרות זאת הצבא האמריקני‬
‫סבל מכל התסמונות של צבא מפסיד‪ ,‬והדבר השתקף בתהליכי הפקת הלקחים‪.‬‬
‫הקצונה‪ ,‬שחזרה מוויטנאם‪ ,‬הבינה כי הצבא האמריקני חייב לעבור רפורמה מרחיקת‬
‫לכת‪ .‬קצונה זו‪ ,‬ובעיקר הקצונה הזוטרה‪ ,‬גילתה פתיחות לרעיונות חדשים‪ ,‬תוך כדי‬
‫ניסיון ללמוד על אויבי העבר וההווה וניסיון להגדיר מי הם האויבים המשוערים של‬
‫העתיד‪ .‬המטרה הייתה להפיק כל לקח אפשרי‪ .‬המלחמה בוויטנאם פגעה בלגיטימיות‬
‫הפיקודית של הקצונה הבכירה‪ .‬כל רעיון שהועלה בקרב קצונה זו הועמד בסימן שאלה‪,‬‬
‫היה נושא לוויכוחים‪ ,‬ולא אומץ ללא עוררין גם אם הגיע מסמכות פיקודית עליונה‪.‬‬
‫עובדה פוליטית נוספת אפשרה לצבא האמריקני להסתגר בתוך עצמו ולהיבנות מחדש‪.‬‬
‫עם כניסתו של ריצ'רד ניקסון )‪ (Nixon‬לבית הלבן )‪ (1969‬פרסם הנשיא החדש מהות‬
‫גיאו‪-‬פוליטית חדשה‪ ,‬שעמדה בבסיס מדיניות החוץ האמריקנית עד ראשית שנות ה‪80-‬‬
‫– 'דוקטרינת ניקסון'‪ .‬בדוקטרינה זו קבעה ארצות הברית‪ ,‬כי היא תשלח סיוע צבאי‬
‫וכלכלי לבעלות בריתה באם אלה יעמדו מול סכנה צבאית‪ ,‬פנימית או חיצונית‪ ,‬אך לא‬
‫תשלח את צבאה‪ .‬מעורבות צבאית אמריקנית ישירה תהיה רק אם בסכסוך תהיה‬
‫מעורבת מדינה בעלת נשק גרעיני‪ ,‬כשהכוונה הייתה לברית המועצות )‪,1986 ,Combs‬‬
‫עמ' ‪ .(407-406‬מדיניות ניאו‪-‬בדלנית זו פישטה את משימות הצבא במובן אחד‪ :‬חוסר‬
‫סבירות שארצות הברית תצא למלחמה נוספת‪ ,‬אלא במקרה של מתקפה סובייטית‬
‫לעבר מערב אירופה‪ .‬לפיכך יכול היה הצבא למקד עצמו לקראת עימות כולל עם ברית‬
‫וורשה באירופה )סויין‪ ,2000 ,‬ע' ‪.(6‬‬
‫‪44‬‬
‫טל טובי‬
‫בעשור השנים בו הייתה ארצות הברית מעורבת בוויטנאם וספגה תבוסה מדינית‪,‬‬
‫הגדילה ברית המועצות את כוחה המשוריין ושיפרה את מערכות הנשק שלה‪ ,‬במקביל‬
‫לחידוש הדוקטרינה‪ .‬הגידול העצום של הצבאות הקונבנציונאליים של ברית וורשה‬
‫והעדיפות המכרעת שלהם בשריון‪ ,‬בארטילריה ובכוח אדם העמידו את מעצבי תוכניות‬
‫המלחמה‪ ,‬בנאטו בכלל ובארצות הברית בפרט‪ ,‬בפני מלכוד‪ .‬הדוקטרינה המערבית‬
‫גרסה כי על כוחות נאטו לנסות ולבלום את כוחות ברית ורשה ואחר כך לצאת‬
‫למתקפה‪ .‬באם הבלימה הקונבנציונאלית תיכשל‪ ,‬יש להשתמש בנשק גרעיני טקטי‪.‬‬
‫ברור היה כי שימוש בנשק גרעיני יביא להרס מערב גרמניה‪ ,‬ובהכרח‪ ,‬להסלמת‬
‫המלחמה ולהרס הדדי‪ .‬האסטרטגיה האמריקנית המסורתית‪ ,‬קרי השמדה‬
‫)‪ ,(Annihilation‬המבוססת על התשה באמצעות עוצמת אש‪ ,‬לא הייתה רלוונטית מול‬
‫אויב שנהנה מעדיפות בכוח אדם ובציוד‪ 36.‬מציאת הפתרון חייב פיתוח מחשבה מקורית‬
‫ושינוי הפרדיגמה של נאטו בהקשר של המחשבה הצבאית‪.‬‬
‫במהלך תקופת כהונתו של גנרל קרייטון אברהמס )‪ ,(Abrams‬כראש מטה הצבא‬
‫)‪ ,(1974-1972‬החלו לנבוט הזרעים לתהליך 'השילוביות הבין זרועית'‪ .‬אברהמס החל‬
‫ברפורמות במספר תחומים‪ :‬כוח אדם‪ ,‬תורת לחימה והצטיידות באמצעי לחימה‬
‫חדשים‪ 37.‬כאן ייבחן רק ההיבט התורתי‪ ,‬מכיוון שנושא ה'שילוביות' קשור בעיצוב‬
‫תורת לחימה חדשה לצבא האמריקני‪ .‬הקריירה של אברהמס נקטעה באיבה‪ ,‬אך‬
‫הרפורמות בהן החל נמשכו ביתר שאת בתקופת כהונתו של מחליפו‪ ,‬גנרל פרד ווינד‬
‫)‪.(Weyand‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫אסטרטגיית ההתשה היא בסיס תורת הלחימה של ארצות הברית כבר מימי המלחמה נגד‬
‫מקסיקו )‪ .(1848-1846‬היא באה לידי ביטוי במיוחד במלחמת האזרחים ובמלחמות שניהלה‬
‫ארצות הברית במהלך המאה ה‪ .20 -‬במלחמת קוריאה כונתה האסטרטגיה של מפקדי‬
‫הכוחות האמריקניים‪ ,‬הגנרלים ריג'וויי ומחליפו קלארק‪ ,‬בשם "מטחנת הבשר" ) ‪Meat‬‬
‫‪ :(Grinder‬שם לעוצמת האש של ארצות הברית באוויר וביבשה‪ ,‬אל מול מתקפות גלי האדם‬
‫של הסינים‪ .‬אף שיש כאלה הטוענים‪ ,‬כי מלחמת המפרץ הראשונה הייתה מהפכה צבאית‬
‫בדרך ניהולה‪ ,‬הרי שמבחינה אחת לא היה בעיצוב האסטרטגיה של גנרל שוורצקופף שום‬
‫שינוי‪ :‬חמישה שבועות כתשו כוחות האוויר של הקואליציה את הכוחות העיראקיים‬
‫במתכונת של מלחמת השמדה אסטרטגית‪ .‬ההשמדה מסתמכת על משאביה הבלתי מוגבלים‬
‫באמצעי הלחימה של ארצות הברית מול אויבים הנחותים ממנה‪ .‬לעומת זאת לאחר מלחמת‬
‫העולם השנייה התמודדה ארצות הברית מול ברית המועצות‪ ,‬אשר גם לה היו משאבים בלתי‬
‫מוגבלים )‪ ,1994 ,Paschall‬עמ' ‪.(109-108‬‬
‫להערכת פעולותיו של אברהמס כראש מטה הצבא ראו אצל‪ ,1986 ,Summers :‬עמ' ‪.362-261‬‬
‫‪45‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫בסוף שנות ה‪ 70-‬ובראשית שנות ה‪ 80-‬התרחשו מספר אירועים נוספים‪ ,‬מלבד טראומת‬
‫ויטנאם‪ ,‬אשר השפיעו על הרפורמות הצבאיות של ארצות הברית‪ .‬מבין האירועים יש‬
‫להזכיר במיוחד את המהפכה האסלאמית באיראן‪ ,‬הפלישה הסובייטית לאפגניסטן‬
‫ומלחמת אירן‪-‬עיראק‪ .‬אירועים אלה‪ ,‬בדומה לאירועים שהתרחשו במזרח אסיה‬
‫בראשית המלחמה הקרה‪ ,‬הביאו להכרה כי זירת המלחמה הקרה לא בהכרח תהיה‬
‫באירופה‪ .‬אחת הטלטלות החמורות שעבר הצבא האמריקני היה ניסיון הנפל לחילוץ‬
‫בני הערובה האמריקניים מטהרן ב‪.('Operation Eagle Claw' / 'Desert 1') 1980-‬‬
‫הייתה זו נקודת השפל הבולטת ביותר ברמת המוכנות של הצבא האמריקני‪ ,‬מאז‬
‫מלחמת ויטנאם‪ ,‬ומקבלי ההחלטות בקונגרס ובציבור החליטו לפעול בהחלטיות על‬
‫מנת למנוע מהצבא להתרסק‪ .‬עוד קודם למבצע כבר היה הצבא האמריקני בעיצומו של‬
‫תהליך חשיבה אינטנסיבי והחלטת הקונגרס הגיעה אחר כך‪.‬‬
‫שינויים תורתיים‬
‫לקחי מלחמת יום כיפור‪ ,‬ובמיוחד לימוד לקחי הלחימה בגזרה הדרומית ברמת הגולן‪,‬‬
‫תרמו רבות לעיצוב הדוקטרינה העתידית של הצבא האמריקני‪ 38.‬מלחמת יום כיפור‬
‫הייתה עימות רחב היקף בין שלושה צבאות המצוידים בנשק מודרני‪ ,‬כמו זה שנמצא‬
‫בשימוש הן בידיהם של כוחות ברית נאטו והן בידי כוחות ברית ורשה‪ .‬נוה טוען כי‬
‫הניסיון הישראלי במלחמת יום כיפור‪ ,‬אשר נתפס על ידי האמריקנים כמופת ללוחמה‬
‫מודרנית ולמבצעי שריון‪ ,‬רק פגם ביכולתם לחקור את האופי המערכתי של הלוחמה‬
‫המודרנית )‪ ,2001‬ע' ‪ .(208‬לדעתי‪ ,‬טענה זו שגויה‪ ,‬כיוון שהמלחמה הביאה את מפקדי‬
‫הצבא האמריקניים להכרה‪ ,‬כי אין להתעלם מהצורך לשנות את מבנהו הארגוני‬
‫והתורתי של הצבא האמריקני‪ .‬כמו כן‪ ,‬למרות שבתחילה ניסו קבוצות החשיבה‬
‫האמריקניות למצוא פתרונות טכנו‪-‬טקטיים לחזית האירופאית בהסתמך על לקחי‬
‫המלחמה‪ ,‬הרי שבסופו של דבר החשיבה התורתית‪ ,‬סביב המלחמה וסביב הרעיונות‬
‫שגובשו ופותחו‪ ,‬עודדה את תורת הקרב היבשתי המשולב )‪ ,1985 ,Holder‬עמ' ‪;52-50‬‬
‫‪ ,1986 ,Romjue‬עמ' ‪.(55-52‬‬
‫‪38‬‬
‫על מלחמת יום כיפור כמלחמה המודרנית הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ראו אצל‪:‬‬
‫‪ ,1975 ,Van Creveld‬עמ' ‪.xi-vii‬‬
‫‪46‬‬
‫טל טובי‬
‫בשנים שלאחר מלחמת יום כיפור נשלחו קציני שריון אמריקניים לבחון וללמוד את‬
‫לקחי המלחמה‪ .‬בין הקצינים היה גנרל דון סטארי )‪ ,(Starry‬שב‪ 1976-‬מונה למפקד‬
‫הקורפוס ה‪ 5 -‬במערב גרמניה‪ .‬קורפוס זה הוצב בנקודה הפגיעה ביותר באירופה‪ ,‬ליד‬
‫העיר הגרמנית קסל‪ ,‬שם היה המקום הסביר ביותר שהסובייטים יפתחו במלחמה‬
‫)'פרצת פולדה'(‪ .‬סטארי ניסה להבין כיצד נכשלו הסורים בכיבוש רמת הגולן‪ ,‬במיוחד‬
‫בגזרה הדרומית; למרות שהיו מצוידים במיטב אמצעי הלחימה הסובייטיים‪ ,‬נהנו‬
‫מעדיפות מספרית באמצעי לחימה ובכוח אדם ונלחמו לפי הדוקטרינה הרוסית‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬ניסה סטארי להשליך את לקחי המלחמה ברמת הגולן על מלחמה אפשרית‬
‫במרכז אירופה )‪ ,1994 ,Newell‬ע' ‪.(1244‬‬
‫בראשית המלחמה נמצאו ברמת הגולן שתי חטיבות שריון‪ :‬חטיבה ‪ 7‬בצפון וחטיבה ‪188‬‬
‫בדרום‪ .‬חטיבה ‪ 188‬הושמדה כיממה לאחר פרוץ הקרבות‪ ,‬ואילו חטיבה ‪ 7‬הצליחה‬
‫לבלום את הסורים בקרב הגנה‪ .‬עמידתה של חטיבה ‪ 7‬אפשרה לתגבורות מאוגדות לנר‬
‫ופלד להגיע לדרום‪ ,‬וכך‪ ,‬בעיצומה של מערכת הגנה אסטרטגית‪ ,‬הנחית צה"ל מתקפה‬
‫טקטית על כוחות סוריים‪ ,‬שנמצאו בעתודה מדרום לקונייטרה‪ .‬הייתה זו מתקפה‬
‫משולבת של שריון וכוח אווירי‪ .‬הכוחות הסוריים הופתעו ממהלך זה והחלו בנסיגה‬
‫כללית מרמת הגולן‪ .‬תנועת המלקחיים של אוגדת לנר ואוגדת פלד מנעה מכוחות‬
‫העתודה הסוריים להגיע לחזית ולפרוץ את קווי ההגנה הישראליים‪ ,‬שהיו על סף‬
‫קריסה )שמשי‪ ,1995 ,‬עמ' ‪ ;208-203‬הרצוג‪ ,1975 ,‬עמ' ‪.(123-114‬‬
‫הלקח העיקרי‪ ,‬אותו הפיקו האמריקנים‪ ,‬היה כי יחסי הכוחות בפתיחת המלחמה אינם‬
‫קובעים את התוצאה הסופית‪ .‬העובדה שלסורים היו עתודות בעומק לא הועילה להם‬
‫כלל‪ .‬הלקח השני היה שנטילת יוזמה התקפית טקטית‪ ,‬גם בתנאי נחיתות‪ ,‬יכולה לזכות‬
‫בניצחון ברמה האסטרטגית‪ .‬מסקנתו העיקרית של סטארי הייתה כי יש לעכב ולשבש‬
‫התקדמות מסודרת של דרגי ההמשך הלוחמים וכן את דרגי הלוגיסטיקה‪ ,‬עמוק בתוך‬
‫שטחי האויב‪.‬‬
‫ב‪ 1973-‬הוקם ‪ ,('Training and Doctrine Command') TRADOC‬שתפקידו היה‬
‫לארגן את מערכת האימונים‪ ,‬להדריך את כוחות היבשה‪ ,‬לפתח מודלים ארגוניים‬
‫‪47‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫)ובכלל זה גם מבנה ובניין הכוח(‪ ,‬להגדיר דרישות לאמצעי לחימה ולפתח תורות לחימה‬
‫)סויין‪ ,2000 ,‬ע' ‪.(4‬‬
‫גנרל דה‪-‬פוי )‪ ,(DePuy‬מפקדו הראשון של ‪ ,TRADOC‬הסיק שלוש מסקנות עיקריות‬
‫מלימוד לקחי מלחמת יום כיפור‪ .‬שלוש המסקנות הללו חשובות לנושא ה'שילוביות'‪,‬‬
‫כיוון שהן קשורות קשר הדוק לתהליך בניין הכוח‪:‬‬
‫הראשונה‪ ,‬כי שדה הקרב הפך לקטלני יותר;‬
‫השנייה‪ ,‬כי הלחימה המודרנית תובעת שיתוף פעולה בין זרועי הדוק יותר;‬
‫והשלישית‪ ,‬כי האימון הטקטי עשוי להוות את הבדל בין הצלחה לכישלון )סויין‪,2000 ,‬‬
‫עמ' ‪.(9-8‬‬
‫כלומר‪ ,‬תוצאות המלחמה יהיו תלויות באיכות הלוחמים ולא באיכות אמצעי הלחימה‬
‫)‪ ,1986 ,Summers‬ע' ‪.(363‬‬
‫המסקנה השלישית הוסקה‪ ,‬לאחר שהצבא האמריקני העריך כי מבחינה טכנולוגית‬
‫ישנו שוויון וכי לפלטפורמות הלחימה של שני הצדדים יש יכולות דומות‪ .‬עם מסקנות‬
‫אלו החלו דה‪-‬פוי‪ ,‬כמפקד ‪ ,TRADOC‬וסטארי‪ ,‬כמפקד הקורפוס ה‪ ,5-‬לבנות תורות‬
‫לחימה חדשות שיענו על אופיו החדש של שדה הלחימה )לפי מודל מלחמת יום כיפור(‪.‬‬
‫כיצד ניתן יהיה לנצח‪ ,‬או לפחות לבלום‪ ,‬את הכוחות הסובייטיים באירופה מבלי‬
‫להשתמש בנשק אטומי‪.‬‬
‫ב‪ 1976-‬פרסם ‪ TRADOC‬דוקטרינה צבאית חדשה בשם 'הגנה פעילה' ) ‪Active‬‬
‫‪ .(Defense‬דוקטרינה זו הייתה קלאוזוביציונית באופייה והתבססה על המחשבה‬
‫הצבאית הגרמנית‪ ,‬המקדשת את עקרונות קרב ההגנה‪ .‬ההגנה הפעילה נוצרה גם לאחר‬
‫שבנאטו הבינו את התפיסה המבצעית הסובייטית‪ ,‬שהתבססה על מערכת מתואמת של‬
‫התקפות משוריינות בגלים‪ .‬תורת לחימה זו גרסה‪ ,‬כי יש לשמור על הכוח ולתקוף את‬
‫האויב בעומק המערכים שלו‪ ,‬תוך יצירת הפתעה טקטית‪ .‬המטרה הכללית של 'ההגנה‬
‫הפעילה' הייתה לעצור את התקדמות הכוח הסובייטי‪ ,‬תוך השמדת כוח משוריין רב‬
‫ככל האפשר‪ ,‬על מנת לאפשר לכוח המגן להתארגן לפני שיגיע גל ההתקפה הבא‪' .‬ההגנה‬
‫הפעילה' ספגה ביקורות נוקבות בצבא האמריקני‪ .‬העיקרית שבהן טענה כי תורת‬
‫לחימה זו היא‪ ,‬למעשה‪ ,‬טקטיקה אשר נועדה למנוע מפלה יותר מאשר להשיג ניצחון‬
‫והכרעה )סויין‪ ,2000 ,‬ע' ‪ .(17‬חשיבותן של פיתוח תורת הלחימה של הביקורת שבאה‬
‫‪48‬‬
‫טל טובי‬
‫לאחר מכן הייתה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בכך שהביאה את הצבא האמריקני לחשיבה מערכתית אודות‬
‫דרכים בהן ניתן יהיה לנצח‪.‬‬
‫אחד האישים החשובים ביותר לפיתוח תורת הלחימה החדשה היה גנרל סטארי‪ ,‬שהחל‬
‫לחשוב על דרכי לחימה חדשות לאחר שקיבל את הפיקוד על הקורפוס ה‪ .5-‬מול‬
‫הקורפוס האמריקני ניצבו ארבע ארמיות שריון של כוחות ברית וורשה‪ ,‬שהיו ערוכות‬
‫בשלושה גלים גדולים‪ .‬לדעת סטארי‪ ,‬דוקטרינת ההגנה הפעילה הייתה יכולה לעצור את‬
‫גל ההתקפה הראשון‪ ,‬אך לאמריקניים לא היו די כוחות להמשיך ולנהל קרב בלימה‬
‫ואף לצאת למתקפה כנגד שני הגלים הבאים‪ .‬סטארי הגיע למסקנה כי עליו למצוא דרך‬
‫לפגוע בכוחות המשוריינים הנמצאים בעומק ולמנוע מהם הגעה לקו החזית‪ .‬הוא‬
‫המשיך לגבש את רעיונותיו גם לאחר שמונה למפקד ‪ ,TRADOC‬במהלך ‪1977‬‬
‫)‪ ,1977 ,Starry‬עמ' ‪ ,1983 ,Starry ;11-2‬עמ' ‪ ,1997 ,Romjue ;27-21‬ע' ‪.(16‬‬
‫למערכת התורתית‪-‬תיאורטית של סטארי נוספו היבטים מעשיים‪ ,‬עם תחילת פיתוחם‬
‫של אמצעי לחימה ופלטפורמות חדשות‪ .‬הפיתוח וההצטיידות נבעו גם מצורך מבצעי‬
‫ומלימוד לקחי מלחמת יום כיפור‪ .‬שדות הקרב היו רוויים באמצעי לחימה נגד טנקים‬
‫ונגד מטוסים‪ ,‬אשר הקשו על הפעלתם היעילה של כוחות השריון והאוויר של צה"ל‪ .‬על‬
‫פיתוחם של אמצעי לחימה אלה החליט אברהמס‪ ,‬בשלהי כהונתו כראש מטה הצבא‪,‬‬
‫ותוכנית הפיתוח כונתה "‪) "The Big Five‬למרות שבמסגרתה פותחו שבעה אמצעי‬
‫לחימה חדשים ולא חמישה(‪ :‬טנק מערכה כבד )'‪M-1‬‬
‫‪ ,('Abrams‬נושא גייסות‬
‫משוריינים לחיל הרגלים שילווה את טנקי המערכה )'‪ ,('Bradley M-2/3‬מסוק קרב‬
‫)'‪ ,('Apache AH-64‬מסוק סער )'‪ ('Blackhawk UH-60‬וטיל נגד מטוסים‬
‫)'‪ .('Patriot HIM-104‬לרשימה זו יש להוסיף את מטוס התקיפה כ"צייד טנקים"‬
‫)ה‪ ('Thunderbolt A-10' -‬ואת משגר הרקטות ה‪ .MLRS -‬מגוון אמצעי לחימה זה נתן‬
‫לתורת הלחימה החדשה שסטארי החל לגבש את היבטיה המבצעיים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫אמצעי לחימה אלה החלו להיקלט בצבא האמריקני במהלך ‪.1982‬‬
‫‪49‬‬
‫‪39‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫מניתוח קרבות השריון ברמת הגולן הסיק סטארי מסקנה נוספת‪ :‬לטענתו‪ ,‬הסורים‬
‫הפסידו בגלל עיקרון האי מוחשיות‪ ,‬קרי בגלל היעילות הקרבית שאינה ניתנת לכימות‪,‬‬
‫כגון מנהיגות‪ ,‬סבילות‪ ,‬אלתור ונחישות‪ .‬בחינת נתוני הפתיחה ומהלך הקרבות חייבו‬
‫ניצחון סורי ברור ולמרות זאת הם נחלו מפלה צבאית‪ .‬מרכיביה החיוניים והקריטיים‬
‫של היעילות הקרבית שפורטו לעיל‪ ,‬הם שהיטו‪ ,‬בסופה של לחימה קשה‪ ,‬את הכף‬
‫לטובת צה"ל‪ .‬כלומר‪ ,‬מבחינת סטארי‪ ,‬חשוב היה לבחון כיצד חיילים נלחמים ולא‬
‫להתמקד‪ ,‬באופן בלעדי‪ ,‬בשיטות ובתורות הלחימה‪.‬‬
‫עיקרון האי מוחשיות מצא את ביטויו במהדורת ‪ 1982‬של ה‪ .'FM 100-5' -‬מהדורה זו‬
‫הגדירה את תורת הלחימה החדשה של הצבא האמריקני – "הקרב היבשתי המשולב"‬
‫)'‪ ,(ALB – 'AirLand Battle‬תוך חיפוש הדרך להשמיד את גלי ההתקפה השניים‬
‫והשלישיים‪ ,‬עוד לפני שיגיעו לקו המגע‪ .‬בתוך דוקטרינה זו השתלבו אמצעי הלחימה‬
‫החדשים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬גרסת ‪ 1982‬של ')‪ ,'FM 100-5 (Operations‬התעלמה מעיסוק ביחסי כוחות‬
‫והתמקדה במרכיבים הבולטים של אי המוחשיות‪ .‬המדריך ראה במרכיבי המנהיגות‪,‬‬
‫היוזמה‪ ,‬המוטיבציה והאימונים שווי ערך לכוח האש והתמרון‪ ,‬ואף מכפילי כוח‪.‬‬
‫המדריך הציע שתי דרכי פעולה התקפיות‪:‬‬
‫הראשונה‪ ,‬דגלה בירי מדויק למרחק )‪ (MLRS‬ושימוש מסיבי באמצעי לחימה‬
‫אלקטרוניים‪ ,‬כדי לפגוע בכוחות הקדמיים של האויב‪ ,‬גם בעזרת מסוקי קרב )‪(AH-64‬‬
‫ומטוסי תקיפה )‪ .(A-10‬בנוסף לכך יש לבצע פשיטות בעומק מערכי האויב על ידי‬
‫כוחות רגליים מובחרים‪ ,‬אשר יונחתו בעזרת מסוקי סער )‪ 40.(UH-60‬זאת במטרה‬
‫ליצור פערים במערכי האויב וכבסיס לפיתוח מתקפת נגד משוריינת )‪.(M-1/M-2‬‬
‫השנייה הייתה לזהות במהירות האפשרית את הפערים במערכי האויב ולפתוח‬
‫במתקפה משוריינת כבדה )‪ ,(M-1/M-2‬בסיוע כוחות אוויריים טקטיים )‪ (A-10‬ומסוקי‬
‫קרב )‪ ,(AH-64‬תוך סיוע אש מרחוק )‪.(MLRS‬‬
‫‪40‬‬
‫במהלך ‪ ,1974‬הקים הצבא שני גדודי רנג'רס‪ ,‬שעיקר משימותיהם‪ ,‬בעימות בעצימות גבוהה‪,‬‬
‫היה לבצע משימות סער מובחרות בעומק האויב‪ .‬עיקר המשימות היה פגיעה במטרות‬
‫אסטרטגיות )פיקוד‪ ,‬שליטה ותקשורת(‪ ,‬פגיעה במערכי הלוגיסטיקה וכן פגיעה במתקנים‬
‫ובאמצעי תחבורה )‪ ,1998 ,Lock‬ע' ‪ ,1993 ,Scales ;1987 ,U. S. Army ;439‬ע' ‪ .(26‬ב‪1984 -‬‬
‫הוקם הגדוד השלישי ומפקדת החטיבה‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬הוקם רג'ימנט הרנג'ר ה‪.75 -‬‬
‫‪50‬‬
‫טל טובי‬
‫הצורך לתקוף את מערכי האויב בעומק מערכיו חייב התבוננות מערכתית רחבה יותר‪,‬‬
‫מעבר לנקודת המבט של מפקדת הקורפוס‪ .‬כלומר‪ ,‬התבוננות מעבר לרמה הטקטית של‬
‫קו החזית‪ .‬יכולת כזאת הייתה רק בידי חיל האוויר ולפיכך החלו מעצבי תורת הלחימה‬
‫ב‪ TRADOC -‬לבחון את הדרכים בהן ניתן לשלב את חיל האוויר‪ .‬תחילתה של מחשבה‬
‫זאת הייתה תחילתה של ה'שילוביות הבין זרועית' בין הצבא ובין חיל האוויר‪ .‬במהלך‬
‫‪ 1979‬החל ה ‪ TRADOC-‬להפעיל קבוצת חשיבה בשיתוף עם פיקוד חיל האוויר הטקטי‬
‫)'‪ ;(TAC - 'Tactical Air Command‬והחל פיתוחה של תורת לחימה משותפת‪ ,‬שכללה‬
‫דרכים ושיטות להשמדת המערכים נגד מטוסים )נ"מ( של האויב‪ ,‬כדי לאפשר לחיל‬
‫האוויר לפעול בחופשיות יחסית‪ ,‬ולהשמיד את דרגי ההמשך של הסובייטיים‪ .‬אומנם‬
‫מהדורה מעודכנת של ה‪ 'FM 1005' -‬פורסמה כבר ב‪ ,1982-‬קודם לגיבוש מסקנות‬
‫עבודת המטה המשותפת‪ ,‬אך זו המשיכה בעבודתה‪ .‬ב‪ 1984-‬היא גיבשה קביעות‬
‫תורתיות לשיתוף פעולה בין חיל האוויר לכוחות היבשה‪ ,‬על פי עקרונות הקרב היבשתי‬
‫המשולב‪ .‬חיל האוויר הפך לחלק בלתי נפרד מקרב היבשה‪ ,‬והוא שולב בהתקפה על‬
‫מטרות מעבר לטווח ההתעניינות של הקורפוס‪ .‬שמה של תורת הלחימה של חיל האוויר‬
‫במסגרת הקרב היבשתי המשולב הוא‪,1993 ,Scales) "Battlefield Air Interdiction" :‬‬
‫עמ' ‪ .(27-26‬משימתו העיקרית של חיל האוויר הייתה )והינה( לבודד את כוחות האויב‬
‫הנמצאים בקו החזית ולמנוע הגעת תגבורות אליהם‪ .‬כמו כן עליו להשמיד כוחות אויב‬
‫העושים דרכם לקו החזית‪ .‬משמעות העמקת שדה הקרב על ידי חיל האוויר הייתה‬
‫שכעת נוהלה מערכה לא רק נגד הגל הראשון אלא כנגד כל מערכי האויב‪ ,‬ובכלל זה גם‬
‫כנגד מערכות הפיקוד והשליטה שלו והמערכות הלוגיסטיות‪ .‬העמקת שדה הקרב חייבה‬
‫שימוש באמצעי לחימה מדויקים בעלי טווח ארוך‪ ,‬על מנת להשמיד את כוחות העתודה‪.‬‬
‫זה הושג על ידי שימוש בטכנולוגיות חדשות לפגיעה במטרות‪ ,‬אשר קודם לכן יועדו‬
‫לפגיעה על ידי כלי נשק גרעיניים‪ .‬לפיכך ניתן לראות את עיצוב ה‪ ALB -‬כראשיתה של‬
‫'השילוביות הבין זרועית'‪ ,‬כיוון שהוא משלב את עבודת חיל האוויר בזו של כוחות‬
‫היבשה‪.‬‬
‫השילוב של אמצעי לחימה חדשים‪ ,‬שיתופיות בין זרועית‪ ,‬מערכת אימונים ושינויים‬
‫ארגוניים ותורתיים היה‪ ,‬לדעת מעצבי הדוקטרינה האמריקניים‪ ,‬הנוסחה לבלימת‬
‫הסובייטיים‪ ,‬ללא צורך בשימוש בכלי נשק גרעיניים‪ .‬התפתחות ה‪'FM 100-5' -‬‬
‫‪51‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫מ‪ 1982-‬ועד ‪ ,1993‬הייתה השלב השני בהתפתחות תהליך ה'שילוביות' בצבא‬
‫האמריקני‪ .‬ב‪ 1991-‬עודכנה הדוקטרינה שוב וה‪ ALB -‬הפך לתורת הלחימה הרשמית‬
‫של הצבא‪ ,‬תוך הדגשת הצורך במבצעים משותפים של הזרועות השונות ותוך ביצוע‬
‫מתקפות מתואמות ובקרת ביצוע בזמן אמת‪ .‬מהדורת ‪ 1993‬העניקה חשיבות רבה‬
‫לגמישות ביכולתו של הצבא לפעול בכל מקום ולעבור במהירות מסוג עימות אחד‬
‫לאחר‪ .‬מהדורת ‪ 1993‬גם התאימה את עצמה למציאות הפוליטית והגיאו‪-‬אסטרטגית‬
‫שלאחר המלחמה הקרה‪ ,‬תוך העברת ההתמקדות מאירופה להתמקדות בכל רחבי‬
‫העולם; ומתפיסה של פריסה קדמית‪ ,‬קרי פריסה של כוחות שבסיס היציאה שלהם‬
‫קרוב ככל האפשר לאזור העימות‪ ,‬לתפיסה המבוססת על כוחות משלוח‪ .‬כלומר‪ ,‬כוח‬
‫שבסיסו בארצות הברית‪ ,‬והוא מסוגל להגיע לכל מקום בעולם במהירות רבה ) ‪U.S.‬‬
‫‪ ,1991 ,Army‬עמ' ‪ .(5-1‬מגמות אלו מאפיינות את תהליך ה'שילוביות' המתרחש כיום‪.‬‬
‫תרשים מס' ‪ 1‬מסכם בצורה גרפית את התהליך ההיסטורי של בניין הכוח האמריקני‪,‬‬
‫לאחר מלחמת ויטנאם‪.‬‬
‫'חוק גולדווטר‪-‬ניקולס'‪(1986 ,'Goldwater-Nicholas Act') 1986 ,‬‬
‫תהליך ה'שילוביות' זכה לתנופה נמרצת דווקא מצד הקונגרס האמריקני‪ .‬החוקה‬
‫האמריקנית מעניקה לרשות המחוקקת סמכויות רבות הקשורות בכוחות המזוינים של‬
‫ארצות הברית מלבד סמכות הפיקוד על הצבא‪ ,‬הנמצאת באופן בלעדי בידי ראש הרשות‬
‫המבצעת‪ ,‬כלומר‪ ,‬בידי נשיא ארצות הברית‪ .‬אבל הקונגרס האמריקני כמעט ולא היה‬
‫מעורב במהלך ההיסטוריה הצבאית של ארצות הברית‪ ,‬ברמות הארגוניות והתורתיות‬
‫של הצבא‪ .‬כל הרפורמות החשובות שעבר הצבא האמריקני היו פועל יוצא של עבודת‬
‫מטה מקיפה של הרשות המבצעת‪ ,‬ביחד עם רשויות הצבא; למרות זאת מצבו העגום‬
‫של הצבא‪ ,‬במהלך שנות ה‪ 70-‬והמחצית הראשונה של שנות ה‪ ,80-‬הביא את הקונגרס‬
‫להתערב בתחומים שקודם לכן נמנע מטיפול בהם‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫טל טובי‬
‫תרשים מס' ‪ :1‬התהליך ההיסטורי של בניין הכוח האמריקני‪ ,‬לאחר מלחמת ויטנאם‬
‫מלחמת ויטנאם‬
‫אירועים עולמיים‬
‫רפורמות בצבא‬
‫יחסי כוחות‬
‫מזרח מערב‬
‫מלחמת‬
‫יום הכיפורים‬
‫הקמת ‪TRADOC‬‬
‫‪ALB‬‬
‫מלחמת המפרץ‬
‫שילוביות‬
‫במהלך המחצית הראשונה של שנות ה‪ 80-‬החל הקונגרס לבחון את תהליך קבלת‬
‫ההחלטות וההיררכיה הפיקודית של המטות המשולבים )' ‪– 'Joint Chiefs of Staff‬‬
‫‪ (JCS‬ואת העומד בראשם ‪ -‬יושב ראש המטות המשולבים ) ‪'Chairman of the Joint‬‬
‫'‪ .(Chiefs of Staffs‬כמו כן בחנה הוועדה את מערכת האימון וההכשרה של הקצונה‬
‫האמריקנית‪ .‬תחום נוסף אותו בחן הקונגרס היה שרשרת הפיקוד‪ ,‬החל מהנשיא דרך‬
‫מזכיר ההגנה וכלה במפקדי הפיקודים המאוחדים‪ ,‬תוך עקיפת יושב ראש המטות‬
‫המשולבים‪ ,‬אשר הוגדר כיועץ הצבאי לרשויות האזרחיות‪ .‬מסקנותיה של הוועדה עוגנו‬
‫‪53‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫בחוק הקרוי על שמם של ראשי הוועדה‪' ,‬חוק גולדווטר‪-‬ניקולס‪'Goldwater-) '1986 ,‬‬
‫'‪.(1986 ,Nicholas Act‬‬
‫‪41‬‬
‫החוק‪ ,‬המהווה את הרפורמה הארגונית החשובה ביותר שעבר הצבא מאז ‪ ,1947‬ניסה‬
‫לפתור את היריבויות הבין זרועיות שבאו לידי ביטוי במלחמת ויטנאם‪ .‬יריבויות שהיו‬
‫מהגורמים העיקריים לכישלון מבצע החילוץ באיראן‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫כן ניסה החוק לפתור את‬
‫הבעיות המבצעיות ובעיות הפיקוד והשליטה שהתגלו גם במהלך המבצע בגרנדה‪ ,‬בשנת‬
‫‪.(1983 ,'Operation Urgent Fury') 1983‬‬
‫‪43‬‬
‫לפני ‪ 1947‬היו בארצות הברית שני ערוצי תקשורת מהנשיא לכוחות הלוחמים‪ .‬הראשון‬
‫עבר מהנשיא‪ ,‬דרך מזכיר הצי‪ ,‬אל כוחות הצי והמארינס והשני עבר מהנשיא‪ ,‬דרך‬
‫מזכיר המלחמה‪ ,‬אל כוחות הצבא‪ .‬היריבויות הצבאיות של מלחמת העולם השנייה יחד‬
‫עם הקמתה של זרוע שלישית‪ ,‬חיל האוויר‪ ,‬הביאה ליצירת ערוץ תקשורת אחד – מזכיר‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫את החוק ניתן למצוא ב‪:‬‬
‫‪http://www.au.af.mil/au/awc/awcgate/congress/title_10.htm‬‬
‫מבחינה טקטית‪ ,‬היה כוח המשימה מודל לשילוביות בין זרועית ואף מעבר לכך‪ .‬במבצע זה‬
‫נטלו חלק כוחות הצי )מסוקים שהמריאו מנושאות מטוסים(‪ ,‬המארינס )טייסי המסוקים(‪,‬‬
‫הצבא )כוחות הפשיטה והחילוץ מקרב הרנג'רס ודלתא( וחיל האוויר )מטוסי ההרקולס(‪.‬‬
‫כמו כן היה שיתוף פעולה עם ה‪ ,CIA -‬כך שהמבצע יכול להיות מוגדר גם כמבצע המשלב‬
‫פעולה משותפת בין הצבא ובין סוכנויות אזרחיות )‪.(Interagency‬‬
‫מבצע חילוץ בני הערובה נחל כישלון חרוץ‪ .‬ועדת החקירה שקמה בעקבות הכישלון‬
‫וההשפלה שבו קבעה כי הכוחות השונים מעולם לא התאמנו ביחד‪ ,‬תוך הפרה בוטה של‬
‫עיקרון אחדות הפיקוד‪ .‬לכל כוח משימה היה מפקד משלו‪ :‬לכוח אבטחת אתר התדלוק לפני‬
‫הטיסה לטהרן )‪ ,(Desert 1‬לכוח המסוקים‪ ,‬מפקד לכוחות הפשיטה‪ ,‬לטייסת ה'הרקולסים';‬
‫אך לא היה מפקד אחד שפיקד על כל המבצע‪ .‬למפקד כוחות הקרקע הייתה ה‪Go/no go -‬‬
‫‪ ,authority‬אך מפקדי הכוחות האחרים לא היו מודעים לכך‪ ,1993 ,Scales) .‬עמ' ‪.(17-16‬‬
‫האי גרנדה חולק לשתי זירות משנה‪ :‬אחת באחריות המארינס והשנייה באחריות הצבא‪ .‬שתי‬
‫הזירות נוהלו בנפרד‪ ,‬למרות גודלו הזעיר של האי‪ .‬חיילי הצבא לא הצליחו לקבל פינוי רפואי‬
‫יעיל‪ ,‬כיוון שטייסיהם לא היו מוכשרים לנחות על נושאות מטוסים וטייסי המארינס היו‬
‫עסוקים בסיוע לכוחותיהם‪ .‬בעיות התיאום הגיעו לממדים חמורים כשמפקד פלוגה‬
‫ברנג'רס‪ ,‬אשר נכשל ביצירת קשר עם חיל האוויר למען מתן סיוע אווירי קרוב‪ ,‬נכנס לבית‬
‫מקומי וערך שיחת גוביינא לפורט בראג‪ ,‬על מנת שהמפקדה תשמש מעין תחנת ממסר בינו‬
‫ובין הסיוע האווירי‪ .‬המבצע זכה להצלחה‪ ,‬אך לא הודות להופעתו המרשימה של הצבא‬
‫האמריקני‪ ,‬אלא בעיקר בזכות אויב חלש שלא זכה לתגבורות מבחוץ; וכן בעזרת כוח האש‬
‫העדיף המסורתי של ארצות הברית‪ ,‬כוח אש שהכריע מלחמות רבות‪ ,‬למרות שלווה בהופעה‬
‫אופרטיבית כושלת‪ .‬בדרגים הבכירים בארצות הברית הובן כי מול אויב חזק יותר יכול היה‬
‫גם מבצע זה להיכשל‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫טל טובי‬
‫ההגנה‪ .‬לכל זרוע יש סמכות אזרחית וראש מטה משלה )בכלל זה גם המארינס(‪ ,‬וכך‬
‫אנו מקבלים ארבעה ראשי מטות אשר בוחרים מעין 'רמטכ"ל על'‪ ,‬יושב ראש המטות‬
‫המשולבים‪ ,‬אשר תפקידו להיות ערוץ התקשורת בין הדרג הצבאי ובין הדרג האזרחי‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫מערכת זו הביאה להמשך היריבויות בין הזרועות‪ ,‬כשכל זרוע מפתחת תורת לחימה‬
‫משלה תוך ניסיון לזכות בבכורה מבצעית‪ ,‬כשבזמן מלחמה יש לכל זרוע את תוכניות‬
‫המלחמה שלה‪ .‬ניסיון ההתחברות בין הצבא לבין חיל האוויר' במסגרת הקרב היבשתי‬
‫המשולב' היה גם הוא אחד הגורמים שחייבו רפורמה מקיפה בקשר )למעשה‪,‬‬
‫ב'שילוביות'( שבין הזרועות ויצירת תורת לחימה אחידה‪ ,‬לפחות לשתי זרועות – האוויר‬
‫והיבשה‪.‬‬
‫החוק הגדיר את 'יושב ראש המטות המשולבים' כיועץ הצבאי של הנשיא‪ ,‬של המועצה‬
‫לביטחון לאומי )'‪ ('National Security Council‬ושל מזכיר ההגנה ] ‪'Goldwater-‬‬
‫)‪ .[Nichols Act', 1986: 151 (b) (1‬כמו כן‪ ,‬יצר החוק את משרת סגן יושב ראש‬
‫המטות המשולבים ])‪ ['Goldwater-Nichols Act', 1986: 154 (a) (1-3‬ופישט את‬
‫שרשרת הפיקוד‪ .‬כעת הייתה הסמכות האסטרטגית נתונה בידיו של יושב ראש המטות‬
‫המשולבים‪ ,‬על ידי כך שהופקדו בידיו סמכויות פיקוד רבות יותר מאשר היו קודם לכן‬
‫בידיהם של ראשי המטות של הזרועות‪ .‬יושב ראש המטות המשולבים הוא המפקד‬
‫הישיר של הפיקודים האזוריים )או המאוחדים( וכן של הפיקודים הפונקציונאליים‪,‬‬
‫כדוגמת פיקוד הכוחות המיוחדים או פיקוד ההובלה האסטרטגי‪ .‬החוק נתן סמכות‬
‫רחבה יותר ליושב ראש המטות המשולבים‪ ,‬וכן אחריות פיקודית רבה למפקדי הזירות‪.‬‬
‫כעת היו מפקדי הזירות מפקדים אוטונומיים‪ ,‬כשבתוך הפיקוד האזורי שלהם נמצאים‬
‫כוחות מכל הזרועות ומהפיקודים הפונקציונאליים )כדוגמת פיקוד הכוחות המיוחדים(‪,‬‬
‫והוא המפעיל אותם לפי הצרכים המבצעיים של הזירה‪ .‬מפקד הזירה הוא האחראי על‬
‫כוחותיו‪ ,‬ואינו תלוי במאבקי כוחות או יוקרה של המטות המשולבים‪ .‬מפקד זה יכול‬
‫לבוא מכל אחת מהזרועות ואין עדיפות לזרוע זו או אחרת‪ .‬כך אנו יכולים למצוא‬
‫בפיקוד המרכז מפקדים שבאו מהצבא‪ ,‬כדוגמת גנרל שוורצקופף‪ ,‬גנרל פרנקס והמפקד‬
‫הנוכחי ‪ -‬הגנרל אביזיאד‪ .‬אלה לצד גנרלים שבאו מהמארינס‪ ,‬כדוגמת הגנרל זיני‪ .‬יחד‬
‫‪44‬‬
‫יש לציין כי כל ראשי המטות משמשים גם כיועצים הצבאיים של הדרג האזרחי‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫עם זאת‪ ,‬יש לציין‪ ,‬כי בפיקוד האוקיינוס השקט כל המפקדים היו מהצי‪ .‬ייתכן‪ ,‬כי‬
‫הדבר קשור לאופייה הימי של הזירה‪.‬‬
‫ניתן לומר‪ ,‬כי הזרוע היא האחראית לבניין הכוח‪ .‬בחוק נאמר במפורש‪ ,‬כי למטות‬
‫המשולבים אין כל תפקיד ביצועי‪ ,‬והם לא יתפקדו כמטה כללי במובנו הקלאסי‬
‫])‪ .['Goldwater-Nichols Act', 1986: 155 (e‬הפיקוד הזירתי הוא האחראי להפעלת‬
‫הכוח וגם לאימון הכוחות בתנאים המיוחדים לזירה זו או אחרת‪ .‬הסיבה לכך היא‬
‫שהכוחות מתחלפים ‪ -‬הם יכולים למצוא עצמם נלחמים בעיראק ולאחר תקופה‬
‫מסוימת משמשים ככוחות שמירת שלום בבלקן‪ ,‬או בפעילות ביטחון שוטף בגבול בין‬
‫דרום קוריאה לצפון קוריאה‪ .‬החוק הביא לכך שכמעט בן לילה‪ ,‬הפך תפקיד מפקד‬
‫הזירה ליוקרתי וחשוב להתקדמות העתידית של הקצין‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל האקדמיות לפיקוד‬
‫ולמטה של הצבא האמריקני החלו ללמד בתוכנית הלימודים שלהם פרקים במבצעים‬
‫משולבים‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫הכוחות המזוינים של ארצות הברית החלו לפעול בהתאם לקביעות החוק‪ .‬אחד‬
‫ההיבטים החשובים‪ ,‬בהקשר של התרבות הזרועית‪ ,‬היה שליחת קצינים ללימודים‬
‫במכללות השונות של הזרועות האחרות‪ ,‬במטרה להבין את אופייה ומהותה של כל‬
‫זרוע‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מבחינת פעילות צבאית‪ ,‬היה המבצע האמריקני בפנמה ) ‪'Operation‬‬
‫'‪ (Just Cause‬בשלהי ‪ 1989‬רחוק מלהציג 'שילוביות'‪ .‬המבצע היה באחריות הצבא‪ ,‬אשר‬
‫תכנן אותו ואף הוציאו אל הפועל‪ ,‬כאשר לשאר הזרועות היה ידע מועט על שלבי המבצע‬
‫ולמעשה‪ ,‬הם היוו רק דרגי סיוע‪ .‬רוב הכוח הלוחם הורכב מהדיוויזיה המוטסת ה‪82-‬‬
‫ורג'ימנט הרנג'ר ה‪ .75-‬הצי שייט בקרבת מקום‪ .‬פעולות חיל האוויר היו בעיקר בתחום‬
‫הטסת הגייסות‪ ,‬ולאחר מכן בתחום העברת הלוגיסטיקה‪ .‬המארינס פעלו בשולי זירת‬
‫הלחימה‪.‬‬
‫מבחנה האמיתי של ה'שילוביות'‪ ,‬כפי שנבעה מ'חוק גולדווטר‪-‬ניקולס' עתיד היה להיות‬
‫במהלך המערכה בעיראק‪.‬‬
‫‪ 45‬לסקירה על החוק ראו‪ ,1994 ,Newell :‬עמ' ‪.1245-1244‬‬
‫‪56‬‬
‫טל טובי‬
‫לקחי ה'שילוביות' ממבצע 'סופה במדבר' )‪ (1991‬והמהפכה בעניינים‬
‫צבאיים‬
‫לפי המסגרת האופרטיבית‪ ,‬שנקבעה ב'חוק גולדווטר‪-‬ניקולס'‪ ,‬יכול היה מפקד 'פיקוד‬
‫המרכז' )'‪ ,(CENTCOM – 'Central Command‬הגנרל נורמן שוורצקופף‬
‫)‪ ,(Schwarzkopf‬להפעיל ביתר יעילות את מתווה הקרב היבשתי המשולב )‪,(ALB‬‬
‫כשהוא זה הבונה את תוכנית המלחמה ומוציאה לפועל לאחר אישור הדרג האזרחי‪.‬‬
‫לגנרל שוורצקופף היו כל הסמכויות האופרטיביות בזירה נתונה ואליו הוכפפו כל‬
‫הכוחות האמריקניים‪ ,‬בין אם הם מהצבא‪ ,‬מהצי‪ ,‬מחיל האוויר או מהכוחות‬
‫המיוחדים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כמפקד זירה פיקד שוורצקופף על כלל כוחות הקואליציה ממדינות‬
‫ערב וממדינות המערב‪ .‬שוורצקופף הפעיל את כל הכוחות מבלי לשאת ולתת עם מפקדי‬
‫הזרועות על כוחות ועל אמצעי לחימה‪ ,‬ותוכנית המלחמה עובדה במפקדת‬
‫‪ .CENTCOM‬מהות ה'שילוביות' ברמה האסטרטגית‪-‬מערכתית התבטאה בכך‬
‫שמפקדי הזרועות – ים ואוויר – לא היו עוד עצמאיים‪ ,‬כוחותיהם נשלטו על ידי‬
‫שוורצקופ‪ ,‬ולא נעשה שום ניסיון מצידם לעקוף את סמכותו של שוורצקופף‪ .‬הם אף‬
‫נזקקו לאישורו של שוורצקופף על מנת לבוא ולבקר בחזית המלחמה‪.‬‬
‫נראה כי תהליך ה'שילוביות' ברמה המערכתית הצליח‪ ,‬אם כי במהלך המלחמה עצמה‬
‫כמעט ולא נמצא 'שילוביות' בין הכוחות הלוחמים ברמה הטקטית‪ ,‬ובין הכוחות‬
‫המתמרנים לכוחות האוויר‪ .‬על כן טען טריינור )‪ ,(Trainor‬כי חוסר ה'שילוביות' ברמה‬
‫הטקטית נבעה מכך שהזרועות עדיין לא הצליחו לגשר על פערי התרבות הזרועית‬
‫)‪ ,1994-1993 ,Trainor‬ע' ‪.(72‬‬
‫מסקנותיהם של קורדסמן )‪ (Cordesman‬וואגנר )‪ (Wagner‬קובעות‪ ,‬כי ישנה עוד עבודה‬
‫טקטית ותורתית רבה על מנת להשיג אינטגרציה מלאה בין פלטפורמות יבשתיות‪,‬‬
‫מסוקי תקיפה‪ ,‬מטוסים לסוגיהם השונים ומערכות תקיפה מטווח רחוק )כדוגמת טילי‬
‫שיוט( )‪ ,1996 ,Cordesman and Wagner‬ע' ‪ .(683‬יחד עם זאת‪ ,‬רמת 'השילוביות הבין‬
‫זרועית' הוצגה בצורה הבולטת ביותר בהכוונת המתקפות האוויריות‪ .‬מפקדה אחת‬
‫‪57‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫שלטה על כלל המטוסים מכלל הזרועות‪ ,‬כשאלה טסו מעל כווית או עיראק‪ ,‬אך גם כאן‬
‫יש לציין כי ה'שילוביות' לא הייתה מלאה‪ .‬אלפי הגיחות היומיות יצרו בעיות פיקוד‬
‫ושליטה קשות‪ .‬לבסוף הוחלט כי מפקדת הכוחות האווירית של ‪ CNTCOM‬לא תהיה‬
‫אחראית על מסוקים הטסים בגובה הנמוך ממאה וחמישים מטר‪ ,‬ולא על מטוסי הצי‬
‫הטסים מעל הים ונמצאים בתחום השליטה של נושאות המטוסים )קיני וכהן‪,2000 ,‬‬
‫ע' ‪ .(21‬יתר על כן‪ ,‬גם בתהליך התכנון של המתקפה האווירית לא ניתן למצוא‬
‫'שילוביות'‪ .‬מפקדת האוויר המשולבת‪ ,‬שבאחריותה היה תכנון המערכה האווירית‪,‬‬
‫הייתה באחריות חיל האוויר‪ .‬המפקדה האמינה בשליטה ריכוזית של הכוח האווירי‬
‫ותקיפת מטרות בהתאם לתורת הלחימה של חיל האוויר; כלומר‪ ,‬תקיפת חיל האוויר‬
‫העיראקי‪ ,‬מערכי הנגד מטוסים )נ"מ( ומטרות אסטרטגיות שונות הקשורות במערכי‬
‫הפיקוד והשליטה של הצבא העיראקי‪ .‬גישה זו לא עלתה בקנה אחד עם תורת ההפעלה‬
‫של הזרועות האחרות‪ .‬הצבא לא זכה לסיוע אווירי קרוב מחיל האוויר‪ ,‬ואילו כוחות‬
‫המארינס‪ ,‬בעלי כוח אווירי משלהם‪ ,‬לא הפנו את מטוסיהם לטובת הצבא‪ .‬אין ספק‪ ,‬כי‬
‫כל הזרועות שאפו להשיג הכרעה בשדה הקרב ולעמוד במשימות שהוגדרו להן‪ ,‬אך כל‬
‫זרוע הסתכלה על המערכה דרך משקפי תורת הלחימה שלה‪.‬‬
‫חילוקי דעות היו גם בין הצי לבין המארינס‪ .‬הצי כלל לא היה מעוניין בסיוע למבצעים‬
‫אמפיביים‪ ,‬שהם תכליתו הקיומית של המארינס; אלא ראה עצמו כזרוע מתחרה לחיל‬
‫האוויר‪ ,‬בכל הקשור למתקפות האוויריות‪ .‬דוגמה נוספת היא תכנון המבצע היבשתי‬
‫במלחמה‪ .‬את התכנון ביצע הצבא‪ ,‬כאשר בשלב מסוים שותף בו הצבא הבריטי‪ ,‬ואילו‬
‫המארינס כלל לא שותפו‪ .‬גם כאן‪ ,‬ניתן למצוא את ההבדלים התרבותיים בין הזרועות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הצבא התאמן במשך שנים למלחמה בזירה האירופאית‪ ,‬והייתה לו שפה‬
‫משותפת טובה יותר עם בעלי הברית בנאטו מאשר עם המארינס‪ .‬הדוגמאות הן רבות‪,‬‬
‫והמסקנה הכללית הנגזרת מכל אלה היא כי ברמה המערכתית‪-‬טקטית כלל לא הייתה‬
‫'שילוביות בין זרועית'‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫טל טובי‬
‫למרות הניצחון המכריע של ארצות הברית במלחמה נגד עיראק‪ ,‬לא נח הצבא‬
‫האמריקני על זרי הדפנה והחל לחקור לעומק את לקחי המלחמה‪ 46.‬כמו כן‪ ,‬לאחר‬
‫המלחמה‪ ,‬ובהמשך לתהליך הרפורמות שעבר הצבא האמריקני לאחר ויטנאם ופיתוח‬
‫תורת הקרב היבשתי המשולב )‪ ,1993 ,Scales‬עמ' ‪ ,(63-6‬החלה להתפתח בארצות‬
‫הברית תפיסת המהפכה בעניינים צבאיים )'‪– 'Revolution in Military Affairs‬‬
‫‪ 47.(RMA‬בתוך תפיסה זו התפתחו ארבע אסכולות‪ ,‬אשר כאן המקום לעסוק בהן‪ ,‬כיוון‬
‫שכל אחת מהן השפיעה )ועדיין משפיעה( על החשיבה הצבאית האמריקנית וכחלק‬
‫ממנה גם על ה'שילוביות'‪ .‬אסכולות אלה מנסות לענות על ארבע שאלות מרכזיות‪:‬‬
‫•‬
‫האומנם מתחוללת מהפכה?‬
‫•‬
‫מהי הדינאמיקה הבסיסית של המהפכה?‬
‫•‬
‫מהו האתגר הפנימי של מתכנני הביטחון האמריקניים?‬
‫•‬
‫מהו האיום החיצוני העיקרי העומד בפני ארצות הברית?‬
‫אסכולה ראשונה‪" :‬מערכת של מערכות" )‪(SoS –The System of Systems‬‬
‫ב‪ 1994-‬טען אדמירל וויליאם אוונס )‪ ,(Owens‬סגן ראש המטות המשולבים‪ ,‬כי מתוך‬
‫שילוב של שלוש מערכות טכנולוגיות‪ :‬מהלומות מדויקות לטווח ארוך‪ ,‬תקשורת‬
‫וחיישנים‪ ,‬יש ליצור מערכת אחת )'‪ (SoS – 'System of Systems‬אשר תאפשר לארצות‬
‫הברית לשלוט בקטעים של כדור הארץ‪ ,‬במשבצות של ‪ 320X320‬ק"מ‪ .‬בתוך משבצות‬
‫אלו‪ ,‬יוכל הצבא האמריקני לאכן כוחות אויב‪ ,‬לעקוב אחריהם ולהשמידם כמעט ללא‬
‫פגע )‪ ,2001 ,Owens‬עמ' ‪.(102-98‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪48‬‬
‫בהקשר הניצחון האמריקני במלחמת המפרץ יש לציין כי ישנה אסכולה אקדמית‪-‬צבאית‪,‬‬
‫הטוענת כי הניצחון הושג כנגד אויב חלש בעל מערכת צבאית מיושנת‪ ,‬ולפיכך מלחמת‬
‫המפרץ היא אנומליה‪ .‬לא כוחה הרב של הקואליציה הוא שניצח במערכה‪ ,‬אלא מצבו‬
‫המבצעי והמורלי העגום של הצבא העיראקי הוא שעמד בבסיס הניצחון של ארצות הברית‬
‫ושל חברות הקואליציה האחרות )‪ ,1996 ,Biddle‬עמ' ‪.(179-139‬‬
‫לסקירה ממצה אודות ה‪ RMA -‬ראו אצל‪ ,1999 , Latham :‬עמ' ‪.230-210‬‬
‫לסיכום התזה של ‪ Owens‬ראו‪ ,1994-1993 ,Owens :‬עמ' ‪.14-7‬‬
‫‪59‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫אסכולת ה‪ SoS -‬טוענת‪ ,‬שה‪ RMA -‬כבר החל‪ ,‬והביטוי המרכזי שלו הוא יישום‬
‫בלחימה של טכנולוגיות מידע‪ ,‬שרק ארצות הברית מסוגלת להשתלט עליה‪ .‬ארצות‬
‫הברית צברה לעצמה יכולות טכנולוגיות גבוהות‪ ,‬אך ישנו צורך קריטי לשלב את כל‬
‫המערכות למערכת אחת‪ ,‬על מנת לנצל את מלוא עוצמתה הצבאית‪ .‬האתגר‪ ,‬לפי‬
‫אסכולה זו‪ ,‬אינו יצירת טכנולוגיות חדשות‪ ,‬אלא הידיעה איך לנצל בצורה הטובה‬
‫ביותר את הטכנולוגיות הנמצאות בשימוש‪ .‬הנחת היסוד של אסכולת ה‪ SoS -‬היא‪ ,‬כי‬
‫כלל הפעילות הצבאית מורכבת מתנועה וממאמץ בזבזניים ומיותרים‪ ,‬הנובעים‬
‫מהחיכוך ומערפל הקרב‪ .‬החיכוך לא נובע ממהות המלחמה )לפי קלאוזוביץ(; אלא‬
‫מליקויים באיסוף המידע‪ ,‬בהערכתו‪ ,‬בהפצתו ובניהולו‪ 49.‬על ליקויים אלה ניתן להתגבר‬
‫בעזרת הטכנולוגיה‪ .‬על כן הצבא האמריקני צריך לבנות מערכת שתעביר את נתוני‬
‫המטרות‪ ,‬שהושגו על ידי מערכת איסוף כלשהי‪ ,‬אל מערכת אחרת שתוכל לירות‬
‫בתכליתיות‪ .‬הנהגת שינויים אלה אפשרית על ידי מיזוג כל זרועות הצבא לזרוע משולבת‬
‫אחת‪.‬‬
‫אסכולה זו טוענת כי לא עומד בפני ארצות הברית כל איום חיצוני ממשי‪ ,‬כיוון‬
‫שברשותה תקציב הביטחון הגדול בעולם ונכסים צבאיים שאין לאף מדינה אחרת‪,‬‬
‫כגון‪ :‬נושאות מטוסים‪ ,‬לוויינים‪ ,‬טילי שיוט מתקדמים ומפציצים חמקניים‪ .‬מסיבה זו‪,‬‬
‫ארצות הברית בלבד מסוגלת להקים מערכת של מערכות ולגבור על כל מתחרה‬
‫קונבנציונאלי‪ .‬האיום האמיתי הוא פנימי‪ ,‬כלומר התנגשות בין זרועות הצבא ומאבקי‬
‫יוקרה וביורוקרטיה לקראת בניית צורת לחימה משולבת‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫על בעיות אלו במלחמת המפרץ ראו אצל‪ ,1996 ,Cordesman and Wagner :‬ע' ‪.685‬‬
‫‪60‬‬
‫טל טובי‬
‫אסכולה שניה‪" :‬המהפכנים המהססים" )"‪("The Uncertain Revolutionaries‬‬
‫קבוצה גדולה של פרשנים צבאיים טוענים‪ ,‬כי הסיכוי לשינוי קיצוני בניהול המלחמה‬
‫ברור‪ ,‬אבל מהלכי השינוי אינם ברי זיהוי בשלב זה‪ .‬לטענתם‪ ,‬שיאה של המהפכה‬
‫הצבאית נמצא אי שם בעתיד‪ ,‬וצורתה הסופית אינה ברורה‪ .‬לפי השקפה זו‪ ,‬המהפכה‬
‫הנוכחית היא רק סדרה של שינויים דרמטיים ברמה המערכתית‪ ,‬כפי שהיה בתקופות‬
‫אחרות בהיסטוריה‪ ,‬כגון‪ ,‬הופעת הטלגרף במחצית השנייה של המאה ה‪ 19 -‬או פיתוח‬
‫המבצעים המשוריינים בעשור שלפני מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫הטכנולוגיות החדשות מניעות את המלחמה‪ ,‬כיוון שהסינתזה של טכנולוגיה‪ ,‬יחד עם‬
‫תפיסות מבצעיות וארגוניות חדשות‪ ,‬מביאה לשיפור מהותי בתכליתיות הצבאית‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬אסכולה זו איננה נשענת באופן בלעדי על הטכנולוגיה‪ ,‬אלא על שילוב של ניצול‬
‫הטכנולוגיה והמחשבה האנושית‪ .‬האתגר הפנימי העומד בפני ארצות הברית טמון‬
‫בטיפוח ניסויים ובחדשנות‪ .‬ערפל הקרב לא ייעלם ואין הם מאמינים ב'מערכת של‬
‫מערכות'‪ ,‬אלא בפיתוח מגוון מערכות נשק וארגון תפיסות מבצעיות חדשות‪ .‬לפי‬
‫אסכולה זו‪ ,‬רבות מהמהפכות הצבאיות התרחשו הודות להטמעת טכנולוגיות אזרחיות‪.‬‬
‫ישנה סכנה חיצונית על ארצות הברית‪ ,‬כיוון שהטכנולוגיות האזרחיות המצויות בידיה‬
‫זמינות גם ליריבותיה‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם טכנולוגיות צבאיות מובהקות כחמקנות‪ ,‬מתחילות‬
‫להופיע בשוקי הנשק העולמיים‪.‬‬
‫אסכולת "המהפכנים המהססים" קובעת‪ ,‬כי תוך שניים עד שלושה עשורים תעמוד‬
‫ארצות הברית מול מתחרה ברמתה‪ ,‬שתוכל להפעיל כוחות שיהיו מסוגלים לפגוע‬
‫בצורה חמורה בצבא האמריקני או לפחות למנוע ממנו לפעול בצורה מסוימת )כהן‪,‬‬
‫אייזנסטאדט ובסביץ' ‪ ,1999‬עמ' ‪.(8-6‬‬
‫‪61‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫אסכולה שלישית‪" :‬ותיקי מלחמת המפרץ"‬
‫אסכולה זו טוענת‪ ,‬כי המהפכה הצבאית כבר התחוללה במהלך שנות ה‪ .80-‬היא החלה‬
‫ברפורמות שעבר הצבא האמריקני לאחר ויטנאם‪ ,‬ונחשפה במלואה במהלך מלחמת‬
‫המפרץ ב‪ .1991-‬מהות המהפכה הייתה ניצול יסודי של טכנולוגיה צבאית מודרנית בידי‬
‫חיילים מאומנים היטב‪ .‬באסכולה זו תומכת מרביתו של סגל הקצונה האמריקנית‪.‬‬
‫המהפכה באימונים‪ ,‬שנעשתה בשנות ה‪ 70-‬ביחד עם הקמת ‪ ,TRADOC‬מגלמת לדעתם‬
‫את תמצית ה‪ .RMA -‬הקמת שטחי אימונים מתוחכמים‪ ,‬בשילוב עם שיטות גיוס‬
‫קפדניות ושיפור תנאי השירות‪ ,‬יצרו כוח צבאי השונה באיכותו מזה של רוב המדינות‪.‬‬
‫המהפכה הצבאית היא שילוב של חומרה מתוחכמת‪ ,‬אימונים מציאותיים ומדיניות‬
‫גיוס כוח אדם המושכת חיילים משכילים ומטפחת אותם‪ .‬על פי אסכולה זו הטכנולוגיה‬
‫חשובה‪ ,‬אך האימון האיכותי חשוב לא פחות‪.‬‬
‫ותיקי מלחמת המפרץ מבחינים בשתי סכנות‪:‬‬
‫האיום הפנימי הוא האיום בקיצוצים‪ ,‬שעשוי להחזיר את הצבא האמריקני למצב של‬
‫שנות ה‪ .70-‬יחד עם זאת‪ ,‬הרצון לשמור על תנאי שירות טובים ורמת הפעילות‬
‫המתמדת של הצבא האמריקני מביאים לקיצוצים חמורים בהצטיידות באמצעי לחימה‬
‫ובטכנולוגיה חדשים‪.‬‬
‫האיום החיצוני נובע מניסיונן של מדינות להתמודד מול ארצות הברית בתנאים שאינם‬
‫נוחים לארצות הברית‪ ,‬ובהם היא איננה יכולה להביא לידי ביטוי את עוצמתה‬
‫הטכנולוגית‪ ,‬קרי מלחמה קונבנציונאלית בטכנולוגיה מתקדמת‪ .‬היריבים האפשריים‬
‫יפנו לאמצעים אחרים‪ ,‬הנמצאים בשני הקצוות של ציר רמות הלחימה‪ :‬מחד גיסא‪,‬‬
‫לחימה תת קונבנציונאלית )טרור וגרילה(‪ ,‬כדי לא להתמודד עם העליונות האמריקנית‬
‫הקונבנציונאלית; ומאידך גיסא שימוש בנשק להשמדה המונית‪ ,‬כדי לנטרל את‬
‫העליונות האמריקנית‪ .‬כלומר‪ ,‬ארצות הברית ניצבת מול סכנה בעימות א‪-‬סימטרי‪ ,‬בו‬
‫יכולתה הקונבנציונאלית אינה יכול לבוא לידי ביטוי או לידי מיצוי מלא‪ .‬לפי אסכולה‬
‫זו‪ ,‬העליונות הקונבנציונאלית האמריקנית הביאה לכך‪ ,‬שמדינות כלל אינן חושבות‬
‫לנהל מבצעים צבאיים קונבנציונאליים נגד ארצות הברית‪ .‬דבר זה מהווה הישג בפני‬
‫עצמו‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫טל טובי‬
‫אסכולה רביעית‪ :‬הספקנים‬
‫באסכולה זו שתי קבוצות‪:‬‬
‫הקבוצה הראשונה היא קבוצת היסטוריונים הקובעים‪ ,‬כי לא ניתן לדבר על מהפכה‬
‫אלא על התפתחות‪ ,‬כיוון שכל שינוי שנתגלה בעבר התנהל בהדרגתיות ולאורך זמן רב‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬החימוש המונחה והמדויק הופיע בצורה גולמית כבר בשלהי מלחמת העולם‬
‫השנייה‪.‬‬
‫הקבוצה השנייה היא הקצונה השמרנית הסולדת מכל רעיון של שינוי מהפכני‪ ,‬הנובע‬
‫מעליונותה של הטכנולוגיה בשדה הקרב )קבוצה זו מפגינה דעות שמרניות גם בתחומים‬
‫רבים אחרים‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬התנגדות נחרצת למגמה של שילוב נשים והומוסקסואלים‬
‫בצבא(‪ .‬מבחינתה‪ ,‬מלחמת המפרץ הייתה אנומליה ולא ניתן להפיק ממנה לקחים‬
‫לקראת מלחמה עתידית‪ .‬הקצונה השמרנית מתנגדת לתפיסתו של אוונס‪ ,‬שאומר כי‬
‫ניתן לפזר את ערפל הקרב בעזרת הטכנולוגיה ובכך לבטל את החיכוך‪ .‬המלחמה היא‬
‫אוסף פעולות המנוהלות על ידי בני אדם‪ ,‬ולפיכך תופעות אלה טבועות בעצם טיבה של‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫אסכולה זו קובעת כי על ארצות הברית להיות ערוכה לקראת סכסוכים בכל קשת‬
‫העימותים‪ ,‬ויוצאת נגד התפיסה שיש להתמקד באיום אחד‪.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬הצבא האמריקני החל ללמוד את לקחי מלחמת המפרץ‪ .‬אחד המסמכים‬
‫הראשונים בנושא זה היה מאמרו של ראש מטה הצבא‪ ,‬גנרל ויאונו )‪ ,(Vuono‬אשר‬
‫סיכם את לקחי המלחמה‪ ,‬וכן את מקומה של המלחמה הקונבנציונאלית‪ ,‬במציאות‬
‫הפוליטית החדשה של שנות ה‪ ,1991 ,Vuono) 90-‬עמ' ‪ .(68-49‬המאמר משרטט את‬
‫דמותו של הצבא שלאחר המלחמה הקרה‪ ,‬ובהקשר זה גם את מקומה של 'השילוביות‬
‫הבין זרועית' בהיבט התורתי והמבצעי שלה‪ .‬אומנם מקריאת המאמר ברור לקורא‪ ,‬כי‬
‫ויאונו שייך לאסכלה האחרונה‪ ,‬אך‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתן למצוא במאמר את ראשיתה של‬
‫החשיבה הצבאית האמריקנית של שנות ה‪ ,90-‬שהביאה לעדכונו של ה‪.'FM 100-5' -‬‬
‫כמו כן מתאר המאמר גם את דמותה של 'השילוביות הבין זרועית'‪ ,‬לפי השקפתו של‬
‫המטה הכללי של הצבא‪ ,‬כשתפיסתו שונה מזו שנקבעה ב'חוק גולדווטר‪-‬ניקולס'‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫ויאונו טוען כי לכוחות הקונבנציונאליים תפקיד קריטי בהרתעה ובהכרעה במלחמות‬
‫העתיד‪ .‬תפיסה זו החלה להתקבע עם פיתוחה של דוקטרינת הקרב היבשתי המשולב‬
‫בזירה האירופאית‪ ,‬במהלך שנות ה‪ ,80-‬והוכיחה את עצמה במערכה נגד עיראק‪ .‬שילוב‬
‫דוקטרינת תמרון יחד עם כוחות אוויריים‪ ,‬הביא ליצירתה של עוצמה צבאית‬
‫קונבנציונאלית חסרת תקדים‪ .‬מבחינתו של ויאונו‪ ,‬משימותיו של הארסנל הגרעיני של‬
‫ארצות הברית צריכות להמשיך ולהרתיע אויבות אפשריות )ובכלל זה גם ברית‬
‫המועצות‪ ,‬אשר בזמן חיבור המאמר עדיין לא היה ברור לאן פניה מועדות(‪ ,‬מפני תקיפת‬
‫ארצות הברית ומפני פגיעה בבעלות בריתה ובאינטרסים האמריקניים‪ ,‬בנשק גרעיני‬
‫)‪ ,1991 ,Vuono‬עמ' ‪ .(52-51‬אך השינויים הבין לאומיים‪ ,‬של שלהי שנות ה‪ 80-‬וראשית‬
‫שנות ה‪ ,90-‬יצרו סביבה בה תהיה לכוחות הקונבנציונאליים יתר חשיבות צבאית‪.‬‬
‫כהוכחה לטענתו מציין ויאונו את העובדה‪ ,‬כי מטרותיה של מלחמת המפרץ‪ ,‬יחד עם‬
‫תבוסתן הסופית של דיוויזיות המשמר הרפובליקני בכווית‪ ,‬הושגו לאחר מהלך תמרון‬
‫יבשתי‪ .‬התמרון היה מהגדולים ביותר לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬והיווה הצגת‬
‫תכלית אימתנית לכוחה הקונבנציונאלי של ארצות הברית‪ .‬לטענתו‪ ,‬רוב המדינות‪ ,‬אשר‬
‫עוינות את ארצות הברית‪ ,‬מסתמכות על צבא קונבנציונאלי יבשתי כמקור העיקרי‬
‫לעוצמתן הצבאית‪ .‬מקרה עיראק סיפק דוגמה‪ ,‬כיצד מדינת עולם שלישי יכולה להשפיע‬
‫ברמה הבין לאומית ולגרור את המדינות המפותחות למלחמה‪ .‬הכוחות‬
‫הקונבנציונאליים יכולים לספק לארצות הברית מענה צבאי לכל קשת העימותים )מלבד‬
‫מלחמה גרעינית(‪ :‬החל ממשימות שמירת שלום‪ ,‬דרך עימות בעצימות נמוכה וכלה‬
‫במלחמה כוללת וביכולת הרתעה‪ .‬המפתח לכך הוא שמירה על מוכנות הצבא‪ ,‬וזאת‬
‫בעידן של קיצוצים משמעותיים בתקציבים‪ ,‬בפלטפורמות ובכוח אדם‪.‬‬
‫לוויאונו יש פתרון לשאלה‪ ,‬כיצד יכול הצבא האמריקני לשמור על יכולת מוכנות צבאית‬
‫גבוהה ויעילה‪ .‬הדרך לכך היא 'שילוביות בין זרועית'‪ ,‬אך לא במתכונת שנקבעה ב'חוק‬
‫גולדווטר‪-‬ניקולס'‪ .‬ויאונו טען כי יש להכין כל יחידה‪ ,‬ואין זה משנה אם היא דיוויזיית‬
‫שריון או רגלים‪ ,‬לפעולה בכל קשת העימותים‪ .‬בבחנו את פעולות הצבא בשמונה עשר‬
‫החודשים שלפני מלחמת המפרץ‪ ,‬הבחין ויאונו כי הצבא פעל בכל סוגי העימותים‬
‫הצבאיים‪ :‬הפלישה לפנמה‪ ,‬בה היו מעורבים כוחות רגלים קלים יחד עם כוחות‬
‫מיוחדים‬
‫עם‬
‫סיוע‬
‫אווירי‬
‫וימי;‬
‫פעולות‬
‫‪64‬‬
‫הומניטאריות‬
‫בארצות‬
‫הברית‬
‫טל טובי‬
‫)'‪ ,(MOOTW – 'Military Operations Other Than War‬שכללו טיפול ברעידת אדמה‬
‫גדולה שפגעה בקליפורניה‪ ,‬חילוץ ועזרה לנפגעי סופת ההוריקן 'הוגו' באיים הקריביים‬
‫ובדרום מזרח ארצות הברית; וגם פעילות דומה מחוץ לארצות הברית‪ ,‬כמו חילוץ‬
‫אזרחים אמריקניים מליבריה ומסומליה‪ ,‬מתן סיוע צבאי לממשל בפיליפינים ולבסוף‪,‬‬
‫הגנה על ערב הסעודית במהלך מבצע 'מגן מדבר' )'‪ ('Desert Shield‬ערב המלחמה עם‬
‫עיראק‪ .‬לפיכך‪ ,‬בגלל הקיצוץ בכוחות הלוחמים‪ ,‬על היחידות הצבאיות הקיימות )סדיר‪,‬‬
‫מילואים ומשמר לאומי( להיות ורסטיליות ולדעת לפעול בעצימות גבוהה במלחמה‪ ,‬כמו‬
‫גם בסוגי עימותים אחרים‪ .‬רק יצירת כוח צבאי מעורב‪ ,‬הכולל בתוכו את כל מרכיבי‬
‫העוצמה האמריקניים הקונבנציונאליים תיתן מענה צבאי הולם ומכריע‪ ,‬אך‬
‫ה'שילוביות' חייבת להיות אסטרטגית ולא מערכתית‪ .‬כלומר‪ ,‬מותווית על ידי ראשי‬
‫המטות ולא על ידי מפקדי הזירות‪.‬‬
‫הקיצוצים בצבא וכן אי יכולתה של ארצות הברית להעריך היכן יפרוץ המשבר הבא‪,‬‬
‫מונעים ממנה לפרוס את כוחותיה הצבאיים ביעילות‪ .‬לכך יש להוסיף את התפרקותה‬
‫של ברית המועצות ואת הסרת האיום של ברית וורשה על מערב אירופה‪ ,‬שגרמו לכך‬
‫שאין צורך יותר בפריסה אמריקנית רחבה‪ ,‬במסגרת נאטו‪ ,‬באירופה‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫צריכים הכוחות הצבאיים להיות מוצבים בארצות הברית‪ ,‬על מנת לפרוס אותם‬
‫במהירות בכל מקום אשר יידרשו‪.‬‬
‫לויאונו דוגמה רלוונטית‪ :‬במהלך בניית הכוח לקראת המלחמה בעיראק‪ ,‬הגיע חלק‬
‫ניכר מהכוחות האמריקניים מהזירה האירופאית‪ ,‬ולא מאזור המפרץ הפרסי‪ ,‬תחת‬
‫המסגרת הפיקודית של ‪.CENTCOM‬‬
‫הכוחות הקטנים של ארצות הברית לא מאפשרים לה להחזיק כוחות זירתיים )‪,Vuono‬‬
‫‪ ,1991‬ע' ‪ .(59‬רק מאותו רגע שהכוחות הלוחמים יצאו לזירה מסוימת‪ ,‬ניתן יהיה לפעול‬
‫ב'שילוביות' מערכתית תחת פיקודו של מפקד זירה אחד‪ ,‬כשכוחות הצבא חייבים לפעול‬
‫עם אלמנטים אוויריים וימיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נטען‪ ,‬כי את ה'שילוביות' יש ליצור במערכת‬
‫אימונים קודם למלחמה‪ ,‬וכי כל ניסיון לשלב זרועות במהלך בניין כוח לקראת מלחמה‬
‫יכול להביא לאסון )‪ ,2003 ,Williamson and Scales‬ע' ‪.(52‬‬
‫‪65‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫אין ספק‪ ,‬כי ויאונו מצר על הפגיעה במעמדם של ראשי המטות הכללים של הזרועות‪,‬‬
‫אך‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬בצורה מסוימת אומצו מסקנותיו של רמטכ"ל הצבא‪ ,‬כפי שנראה‬
‫בהמשך‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין ספק‪ ,‬שויאונו מבין את חשיבותה של ה'שילוביות'‪ .‬הוא קובע כי‬
‫'שילוביות' תביא את הכוחות הצבאיים לרמה קטלנית גבוהה ביותר‪ ,‬ובכך להכרעה‬
‫מהירה של העימות‪ .‬על ארצות הברית לשאוף להכרעה מהירה‪ ,‬כיוון שאין לה מספיק‬
‫כוחות לפעול בשתי זירות במקביל‪ .‬אחת הדרכים להשיג יכולת קטלנית מוגברת היא‬
‫מבצעים משולבים )'‪ ,('Joint Operation‬המגובים בתורת לחימה משולבת ) ‪'Joint‬‬
‫'‪ ,2003 ,Williamson and Scales) (Doctrine‬ע' ‪.(63‬‬
‫היבט אחר של 'שילוביות' הוא יצירת מכניזם של פעולה משולבת בין הכוחות הסדירים‪,‬‬
‫כוחות המילואים וכוחות המשמר הלאומי‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם תיכפה על ארצות הברית‬
‫מלחמה כוללת בסגנון מלחמת העולם השנייה‪ ,‬חייבת להיות מערכת אשר תדע להכשיר‪,‬‬
‫במהירות וביעילות‪ ,‬לוחמים אשר יגיעו מכלל האוכלוסייה בגיוס חובה‪ .‬כאן ניתן‬
‫לראות את חשיבותה של מערכת אימונים מוגברת‪ ,‬אשר תכין את הכוחות הלוחמים‬
‫לקראת מלחמה‪ .‬כלומר‪ TRADOC ,‬ומערכות האימונים שלו זוכים למשנה חשיבות‪,‬‬
‫בהכנת הצבא האמריקני לאתגרי העידן שלאחר המלחמה הקרה‪.‬‬
‫מלחמת המפרץ הוכיחה‪ ,‬כי עימות יכול לפרוץ ללא התרעה כלל או בהתרעה קצרה‬
‫מאוד‪ .‬ויאונו חושב‪ ,‬לפיכך‪ ,‬שעל ארצות הברית להביא את כוחותיה הקונבנציונאליים‬
‫ליכולת לפעול ככוחות משלוח‪ ,‬המשלבים בתוכם יכולות יבשתיות‪ ,‬ימיות ואוויריות‪.‬‬
‫כוחות אלו לתגובה מהירה צריכים להגיע במהירות לכל מקום בעולם ולהשיג הכרעה‬
‫מהירה )‪ ,2003 ,Williamson and Scales‬ע' ‪.(68‬‬
‫‪66‬‬
‫טל טובי‬
‫התפתחויות תורתיות ‪2001-1993‬‬
‫הלקחים וההמלצות של ויאונו‪ ,‬כפי שהגדירם לאור הניסיון האמריקני ממלחמת‬
‫המפרץ‪ ,‬השפיעו על עיצוב הדוקטרינה האמריקנית בשנות ה‪ 90 -‬ולתוך המאה ה‪21-‬‬
‫)‪ ,1996 ,Cordesman and Wagner‬ע' ‪ .(683‬לקחים אלו עמדו בבסיס ה‪'FM 100-5' -‬‬
‫)‪ ,(Operations‬מהדורת ‪ ,1993‬אשר ביססה את ה‪ ALB -‬כתורת הלחימה הרשמית של‬
‫הצבא האמריקני‪ ,‬על כל זרועותיו )‪ ,1997 ,Romjue‬עמ' ‪ .(121-120‬כמו כן המשיכו‬
‫הכוחות המזוינים בהתפתחויות מחשבתיות לשם שיפור תורת הלחימה וה'שילוביות'‪.‬‬
‫התהליך המחשבתי הביא לפרסומו של ה‪Joint Pub. 3-0: Doctrine for Joint ' -‬‬
‫‪ .(1995) 'Operation‬שני המסמכים הללו היוו את הבסיס למה שכונה 'החזון המשותף'‬
‫)'‪ 2010 ,('Joint Vision‬ו‪ 2020-‬של ראשי המטות המשולבים ושל מסמך ההנחיות של‬
‫מזכיר ההגנה – )‪ .2001,'Quadrennial Defense Review' (QDR‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתן‬
‫לראות את מהדורת ‪ 1993‬כבסיס שעליו הונחו הן ה‪ 'JV 2020' -‬והן ה‪.'QDR 2001' -‬‬
‫כאן המקום לפרט על מהדורת ‪ ,1993‬ובהמשך להראות כיצד שני המסמכים ממשיכים‬
‫את מהדורת ‪ 1993‬של ה‪.'FM 100-5'-‬‬
‫מלבד לקחי מלחמת המפרץ‪ ,‬סיבה חשובה נוספת לעדכון ה‪ 'FM 100-5'-‬הייתה‬
‫התמורה הפוליטית העמוקה שחלה בעולם‪ .‬תמורה זו באה לידי ביטוי בסיומה של‬
‫המלחמה הקרה‪ ,‬בהתפרקותה של ברית המועצות‪ ,‬וכן בהתפתחויות טכנולוגיות‬
‫כבירות‪ .‬הביטוי הטכנולוגי העיקרי להתפתחות כזו היה השימוש המסיבי בחימוש‬
‫מונחה מדויק‪ ,‬לסוגיו השונים‪ .‬יש הטוענים כי תהליך ה'שילוביות' "נכפה" על ארצות‬
‫הברית כתוצאה משתי תופעות אלו )‪.(1993 ,Strain‬‬
‫כינונו של סדר עולמי חדש שינה את ההקשר הפוליטי‪-‬אסטרטגי שבמסגרתו יופעלו‬
‫בעתיד כוחותיה הצבאיים של ארצות הברית‪ .‬התסריט של מתקפה רחבת היקף של‬
‫כוחות ברית ורשה‪ ,‬במרכז אירופה‪ ,‬ומגננה של נאטו‪ ,‬פינה את מקומו למגוון תסריטים‪,‬‬
‫בהם על ארצות הברית להיות מסוגלת להתערב בכל מקום בעולם‪ .‬הנחת היסוד‬
‫האסטרטגית קבעה‪ ,‬כי המציאות הפוליטית החדשה מעמידה את ארצות הברית מול‬
‫שורה של מעצמות אזוריות בעלות צבאות יבשה גדולים‪ ,‬אך עם כוחות ים ואוויר‬
‫‪67‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫נחותים בהשוואה לכוחות המקבילים האמריקניים‪ .‬לפיכך דמותה של המלחמה הבאה‬
‫לא תתמקד בשליטה אסטרטגית ימית או אווירית‪ ,‬אלא בהגנה על שטחים‪ ,‬על‬
‫אוכלוסייה‪ ,‬על חומרי גלם ועל מערכות המידע‪ .‬על כן על ארבע הזרועות‪ ,‬אם ברצונן‬
‫להישאר רלוונטיות‪ ,‬לבנות כוחות המתאימים לפעולה על הקרקע‪ ,‬או במילים אחרות‪:‬‬
‫ליצור מערכת אשר תוכל לתמוך באופן יעיל וקטלני בכוחות היבשה "הקלאסיים" –‬
‫'שילוביות' )‪ ,1999 ,Hooker‬ע' ‪ .(44‬מתחייב מכך שינוי תפיסתי בסיסי אצל הצי‪ ,‬אך גם‬
‫בחיל האוויר‪ ,‬הממשיך לטעון‪ ,‬כי לא פיזור הכוח האווירי האסטרטגי אצל מפקדי‬
‫הזירות‪ ,‬אלא ריכוזו הוא אשר יביא לגמישות אופרטיבית‪ .‬הוא יפעיל את הכוח בדרך‬
‫היעילה ביותר‪ ,‬אשר תציג את עוצמתה של ארצות הברית‪ .‬ה'שילוביות' מחייבת את כל‬
‫הזרועות להבין את מאפייני שדה הקרב‪ ,‬במיוחד אם אלה נמצאים אלפי קילומטרים‬
‫מהם; כיוון שאמצעי הלחימה שלהם משפיעים ישירות על שדה הקרב‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬טילי‬
‫השיוט‪ .‬כאן אנו מוצאים‪ ,‬למעשה‪ ,‬את הקשר ההדוק בין תורת המערכה ובין‬
‫ה'שילוביות'‪ .‬היכולות הצבאיות החדשות של הצבא האמריקני מצריכות פיתוח תורת‬
‫לחימה חדשה‪ ,‬אשר חייבת להיות מגובה בהבנה בין זרועית‪ .‬כל זרוע צריכה להכיר את‬
‫היכולות המבצעיות של הזרוע האחרת ולבטוח בה‪ .‬ה'שילוביות' היא לא "השלם גדול‬
‫מסכום חלקיו" אלא "השלם הוא בדיוק סכום חלקיו" )‪ ,1997 ,Wilkerson‬ע' ‪.(66‬‬
‫האסטרטגיה החדשה‪ ,‬שנגזרה מהסדר העולמי החדש‪ ,‬מבליטה את קשת העימותים‪:‬‬
‫מבצעים בעצימות גבוהה‪ ,‬בעצימות נמוכה‪ ,‬ובמיוחד התערבות צבאית שאיננה במסגרת‬
‫מלחמה )‪ .(MOOTW‬חידוש נוסף של מהדורת ‪ 1993‬היה בבחינת מרחב הלחימה‬
‫החדש‪ ,‬הממזג בתוכו את ממדי האוויר והיבשה בתוך התמרון המערכתי והטקטי‪.‬‬
‫הרחבה זו נבעה מהתפשטות שדה הקרב בכל הממדים הפיסיים‪ ,‬לרבות החלל והמרחב‬
‫האלקטרו‪-‬מגנטי‪ 50.‬כלומר‪ ,‬מהדורה זו היא הראשונה שבחנה את מהות לוחמת המידע‬
‫)'‪ ('Information Warfare‬וניסתה להגדיר‪ ,‬כיצד לשלב מבצעי מידע בדוקטרינת הקרב‬
‫היבשתי המשולב‪ .‬הטכנולוגיה‪ ,‬היכולה להיות בשימוש הצבא‪ ,‬מתורגמת במסמך‬
‫כמכפילת כוח‪ .‬נטען כי על תורת הלחימה לשקף את הטכנולוגיות החדשות ואת‬
‫‪50‬‬
‫על אופיו של שדה הקרב העתידי ראו אצל הרכבי‪ ,1990 ,‬ע' ‪.134‬‬
‫‪68‬‬
‫טל טובי‬
‫הפוטנציאל העתידי שלהן‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן למצוא במהדורה זו את השפעת הצי בהקשר של‬
‫לוחמה מרוכזת רשת )'‪ .('Network Centric Warfare‬אם שילוב הטכנולוגיה החדשה‬
‫בתוך תורת הלחימה הוא מכפיל כוח‪ ,‬הרי מכפיל כוח נוסף הוא שילוב של אמצעי‬
‫הלחימה והטכנולוגיה למערכת אחת ]')‪ ,'FM 100-5 (Operations‬עמ' ‪.[3-2‬‬
‫כבר במהדורת ‪ ,1993‬ברור היה למעצבי המדיניות האמריקניים כי‪ ,‬בניגוד לתקופת‬
‫המלחמה הקרה‪ ,‬האיומים על ארצות הברית מעורפלים ולא ברורים‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫עדכון‬
‫הדוקטרינה קובע‪ ,‬כי על ארצות הברית להיערך למגוון רחב של איומים ולהכין את‬
‫הכוחות הצבאיים‪ ,‬ובמיוחד את זרוע היבשה )‪ ,(Army‬לפעול בכל מקום ובכל סוג של‬
‫איום‪ ,‬כחלק מכוח רב זרועי או כחלק מקואליציה רב לאומית‪ .‬כאן אנו מוצאים את‬
‫ראשית המחשבה בדבר כוחות משלוח‪ .‬חשיבה צבאית זו הייתה פרי נחלתם של‬
‫המארינס‪ ,‬אך כעת הפכה גם לחלק מבסיס תורת הלחימה של הצבא‪ .‬לאורך רובה של‬
‫המלחמה הקרה הייתה לארצות הברית רק דיוויזיה אחת לפריסה מהירה ברמה‬
‫האסטרטגית )’‪ ,(82nd Airborne Division ‘All American‬כאשר גדודי הרנג'רס‬
‫הוקמו למען השגת מטרה זו‪ .‬אך כעת‪ ,‬היה על הצבא להיערך לפריסה מהירה באזורי‬
‫מבצעים‪ ,‬שייקבעו על ידי הדרג המדיני‪ .‬גישה זו הושפעה משתי התפתחויות מקבילות‪:‬‬
‫הראשונה הייתה קיצוצים תקציביים‪ ,‬שצמצמו את הכוחות בפריסה הקדמית והשנייה‬
‫הייתה הראייה הגלובאלית של ארצות הברית‪ .‬כך יכול הצבא למצוא עצמו פועל‬
‫במקומות שונים‪ ,‬שם אין כלל לארצות הברית בסיסי פריסה קדמיים‪ ,‬או שישנה סכנה‬
‫שבסיסים אלו יותקפו‪ .‬תהליך החשיבה האמריקנית לאורך שנות ה‪ 90 -‬ועד היום מכונה‬
‫'טרנספורמציה' )'‪.('Transformation‬‬
‫‪52‬‬
‫אלו הם עיקרי מהדורת ‪ 1993‬העוסקים ברמה האסטרטגית‪ .‬מבחינת מהות‬
‫הטרנספורמציה אנו יכולים למצוא בה שלושה תחומים מרכזיים‪ ,‬למרות שהיבטים‬
‫אלה לא נמצאים תחת כותרות מוגדרות‪' :‬שילוביות בין זרועית' )'‪ ;('Jointness‬מעבר‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫לסקירה על מערכת האיומים על ארצות הברית בתקופה שלאחר המלחמה הקרה ראו אצל‪:‬‬
‫טובי‪ ,2004b ,‬עמ' ‪.21-7‬‬
‫בכוונת תחילה לא תורגם המושג לעברית‪ ,‬מכיוון שבחירת כל מילה אפשרית בעברית איננה‬
‫מאפיינת בצורה מלאה את התהליך המקיף זה‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫לכוחות משלוח )'‪ ;('Expedition Force‬ולוחמה מרוכזת רשת ) ‪'Network Centric‬‬
‫'‪.(Warfare‬‬
‫כיצד באים תחומים אלו לידי ביטוי ב‪?'FM 100-5' -‬‬
‫'שילוביות בין זרועית'‬
‫מהדורת ‪ 1993‬קובעת‪ ,‬כי זרוע היבשה תפעל כחלק מצוות משולב‪ ,‬כאשר האויב שינסה‬
‫לחמוק ממאמציה של זרוע אחת‪ ,‬יחשוף עצמו להתקפה מצדה של הזרוע השנייה ] ‪'FM‬‬
‫')‪ .[2-2 ,100-5 (Operations‬הדבר הודגם במבצע 'חירות לעיראק'‪ ,‬כאשר כוחות‬
‫משוריינים של משמרות הרפובליקה נטשו את עמדותיהם במטרה להימנע ממפגש עם‬
‫הכוחות הקרקעיים של ארצות הברית‪ .‬כוחות אלה עצרו הן בגלל מזג האוויר הקשה‬
‫והן על מנת לאפשר לדרגי הלוגיסטיקה לחבור עימם‪ .‬אולם‪ ,‬מאותו רגע שהכוחות‬
‫העיראקיים נטשו את עמדותיהם‪ ,‬הם נחשפו לכוחות האוויר האמריקניים‪ ,‬שהשמידו‬
‫אותם‪.‬‬
‫כאן ניתן להבין את מהות הקרב היבשתי המשולב )'‪ :('Air-Land Battle‬כוחות היבשה‬
‫ישבשו את יכולת התגובה של האויב‪ ,‬על ידי תיאום אש ישירה ועקיפה מאמצעי לחימה‬
‫קרקעיים ומפלטפורמות אוויריות‪ .‬תפקידו של חיל האוויר האסטרטגי הוא 'אמנעה‬
‫אווירית'‪ .[2-19 ,'FM 100-5 (Operations)'] (AI – 'Air Interdiction') 53‬כלומר‪ ,‬לפגוע‬
‫במטרות הפיקוד והשליטה של האויב‪ ,‬לפגוע בכוחות הלוגיסטיקה‪ ,‬וכן לחסום את‬
‫הגעתן של תגבורות‪ .‬בסביבה המיידית של שדה הקרב‪ ,‬ברמה הטקטית והמערכתית‪ ,‬על‬
‫חיל האוויר לספק סיוע אווירי קרוב )טובי‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ .(87-84‬משימות אלו יוטלו‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬על כוחות האוויר של הצבא‪ ,‬ובעיקר על מסוקי התקיפה ] ‪'FM 100-5‬‬
‫')‪ .[23-2 ,(Operations‬יחד עם זאת‪ ,‬ההתפתחויות הטכנולוגיות‪ ,‬ובמיוחד פיתוח‬
‫החימוש המונחה ‪ ,GPS‬הביאו גם את כוחות חיל האוויר האסטרטגי לשמש‬
‫כפלטפורמות לסיוע אווירי קרוב‪ .‬כך ניתן למצוא את מפציץ הענק‪ ,‬ה‪ ,B-52 -‬וכן את‬
‫‪53‬‬
‫'אמנעה אווירית'‪' :‬אמנעה' היא פעולה או תוצאה של תקיפת כוחות שאינם מועסקים בפועל‬
‫בקרב‪ ,‬ותקיפת אמצעי שטח של האויב; 'אמנעה אווירית' היא מבצעי אמנעה באמצעות‬
‫כוחות אוויר )אג"ם תוה"ד‪ ,1998 ,‬ע' ‪.(42‬‬
‫‪70‬‬
‫טל טובי‬
‫המפציצים ‪ B-2‬וְ ‪ B-1 -‬משמשים באפגניסטן ובעיראק גם למשימות ‪,Boot) CAS‬‬
‫‪ ,2003‬ע' ‪.(53‬‬
‫ה‪ 'FM 100-5' -‬מגדיר גם את שיתוף הפעולה בין כוחות היבשה ובין כוחות הצי )אין‬
‫הכוונה לכוחות המארינס(‪ .‬הים מאפשר ממד פעולה נוסף‪ :‬הנעת כוחות בתנועות‬
‫אסטרטגיות ומערכתיות וגם הפעלת מבצעים אוויריים ויבשתיים מהים ] ‪'FM 100-5‬‬
‫')‪ .[19-2 ,(Operations‬כך ניתן לראות בניית מערכת שיתוף‪ ,‬הכוללת בתוכה את שלוש‬
‫הזרועות המרכזיות של הכוחות המזוינים האמריקניים‪ .‬עוד מופיעות במדריך הנחיות‬
‫לשיתוף פעולה בממד החלל‪ ,‬ובהפעלת כוחות מיוחדים‪.‬‬
‫מעבר לכוחות משלוח‬
‫מהדורת ‪ 1993‬עוסקת גם במשלוח של כוחות בקנה מידה גדול‪ ,‬בכל מקום ובכל זמן‪ .‬אין‬
‫להתעלם מהעובדה כי גם כוחות המשלוח מהווים שיתוף פעולה בין זרועי‪.‬‬
‫הבסיס לכוחות המשלוח הוא יחידות חיל רגלים )חי"ר( קל‪ ,‬שיהוו את מרכז הכוח‬
‫במבצעי תגובה מהירה‪ ,‬בשל כושר הפריסה האסטרטגי המהיר שלהן‪ 54.‬ב‪'FM 100-5'-‬‬
‫ניתן לראות כי הצבא האמריקני עושה אבחנה בין חמישה סוגי כוחות חיל רגלים )חי"ר(‬
‫]')‪ ,'FM 100-5 (Operations‬עמ' ‪:[22-2‬‬
‫•‬
‫חי"ר קל )‪'10th Mountain Division' – (Light‬‬
‫•‬
‫חי"ר מוצנח )‪'82nd Airborne Division; 173rd Airborne Brigade' – (Airborne‬‬
‫•‬
‫חי"ר יביל מסוקים )‪'101st Airborne Division (Air Assault)' – (Air Assault‬‬
‫•‬
‫הרנג'רס )‪'75 Ranger Regiment (Airborne)' – (Rangers‬‬
‫•‬
‫חי"ר ממוכן )‪'3rd Infantry Division' – (Mechanized‬‬
‫על פי מהדורת ‪ ,1993‬ארבעת סוגי חיל הרגלים הראשונים הם האמורים לפעול ככוחות‬
‫משלוח‪ .‬ההבחנה היא סמנטית וניתן להטיל כל אחד מסוגי החי"ר לשדה הקרב על ידי‬
‫‪54‬‬
‫במלחמת המפרץ הראשונה הייתה זו הדיוויזיה המוטסת ה‪.82 -‬‬
‫‪71‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫צניחה‪ ,‬מסוקים‪ ,‬החפה וכדומה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עקב סירובה של תורכיה לאפשר לארצות‬
‫הברית לפתוח חזית שנייה בצפון עיראק ובמערבה‪ ,‬צנחה החטיבה המוטסת ה‪173 -‬‬
‫באזור זה והשתלטה עליו‪ .‬החטיבה הגיעה בהיטס אחד הישר מבסיסיה שבאיטליה‪.‬‬
‫פעולתה המוצלחת של החטיבה התאפשרה‪ ,‬הודות לשיתוף פעולה הדוק ויעיל עם חיל‬
‫האוויר ועם כוחות מיוחדים אחרים ששהו באזור )‪ ,2003 ,Murray and Scales‬עמ'‬
‫‪ .(194-193‬ביכולתן של יחידות אלו ליטול את היוזמה בשלב מוקדם‪ ,‬להשתלט על‬
‫שטחים חיוניים ולהחזיק בהם עד שיגיעו הכוחות הכבדים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במלחמת המפרץ‬
‫הגיעו כוחות ראשונים של הדיוויזיה המוטסת ה‪ 82-‬לערב הסעודית‪ ,‬כבר ב‪ 8-‬באוגוסט‬
‫‪ .1990‬כל הדיוויזיה הייתה ערוכה למגננה ב‪ 14-‬באוגוסט – פחות משבועיים מזמן‬
‫הפלישה העיראקית לכווית‪ .‬כיום נערך הצבא להעביר דיוויזיה לכל אזור בעולם‪ ,‬תוך‬
‫ארבעה ימים‪.‬‬
‫עוצמת האש של היחידות נובעת מיכולת ההטסה של פלטפורמות מסייעות‪ ,‬כגון טנקי‬
‫'שרידן' )‪ ,(M551 A1‬נושא גייסות משוריינים )נגמ"ש(‪ ,‬ה'בראדלי' )‪ ,(M2/3‬תותחים‬
‫נגררים )‪ 105‬מ"מ(‪ ,‬ה‪ ,MLRS -‬וכן מסוקי קרב למשימות סיוע אווירי קרוב‪.‬‬
‫כבר ברמת הפריסה המהירה‪ ,‬אנו יכולים למצוא שיתוף פעולה ביו זרועי‪ .‬כמו סיוע‬
‫אווירי ממטוסים הנמצאים על נושאות מטוסים )כפי שהיה באפגניסטן(‪ .‬בהמשך‬
‫יתוגברו הכוחות הקלים על ידי כוחות משוריינים וממוכנים כבדים יותר‪ ,‬אשר יגיעו‬
‫בהישט )‪ .(Sealift‬אומנם מבצעים מוטסים )‪ (Airlift‬מאפשרים הגעה מהירה לזירת‬
‫הלחימה‪ ,‬אך יכולת שינוע האספקה והציוד מוגבלת‪ .‬מנגד‪ ,‬המבצעים המושטים‪,‬‬
‫האיטיים‪ ,‬מאפשרים לשנע כמויות גדולות של אספקה‪ ,‬ציוד כבד וכל מערכת נשק‬
‫נדרשת אחרת ובכך משלים ההישט את ההיטס ]')‪ ,'FM 100-5 (Operations‬עמ' ‪.[22-2‬‬
‫‪72‬‬
‫טל טובי‬
‫לוחמה מרוכזת רשת‬
‫מהדורת ‪ 1993‬מתייחסת ללוחמה מרוכזת הרשת בהקשר של אמצעי מעקב וסיור‬
‫)‪ ,'FM 100-5 (Operations)'] (Surveillance and Reconnaissance‬עמ' ‪.[20 ,19-2‬‬
‫יש לזכור כי מושג זה היה בתחילה פרי מחשבה של הצי‪ .‬רק בסוף שנות ה‪ ,90 -‬ובמיוחד‬
‫עם פרסום ה‪ ,'QDR 2001' -‬הפך המושג להיות שגור בפי כל הזרועות‪ .‬תהליך איסוף‬
‫המידע ייעשה בעזרת כל סוגי החיישנים הנמצאים בשימוש על ידי ארצות הברית‪:‬‬
‫פלטפורמות מוטסות‪ ,‬חלל‪ ,‬מעל פני השטח ומתחתיו )הכוונה בעיקר למרחב התת ימי(‪.‬‬
‫משימות האיסוף והתצפית יכולות לשמש להערכת כוונותיו של היריב עוד בזמן שלום‪,‬‬
‫וכן לאיתור מטרות ויעדים לתקיפה בזמן מלחמה‪ .‬משימות המעקב והסיור הן בכל‬
‫רמות האסטרטגיה‪ .‬ברמה הטקטית והאופרטיבית יועברו הממצאים במהירות הגבוהה‬
‫ביותר לכוחות הרלוונטיים‪ .‬על אלה תוטל המשימה לפגוע במטרות שנבחרו‪ ,‬ומאוחר‬
‫יותר להעריך את מידת הנזק‪ .‬מובן הוא‪ ,‬כי החוליה המקשרת בין האיסוף ובין הדרג‬
‫היורה היא מערכות הפיקוד והשליטה ומערכות השליטה והבקרה היעילות‪ ,‬המתואמות‬
‫והמתאמות בין כל הגורמים‪ .‬זוהי לוחמת הרשת בראשית התפתחותה וניכר הניסיון‬
‫לשפר את המערכת‪ ,‬כתוצאה מלימוד לקחי מלחמת המפרץ הראשונה‪.‬‬
‫מהדורת ‪ 1993‬הפכה את הקרב היבשתי המשולב‪ ,‬באופן סופי‪ ,‬לתורת הלחימה הרשמית‬
‫של הצבא האמריקני‪ ,‬ואין הכוונה רק לצבא היבשה‪ .‬תורה זו משלבת בתוכה את שאר‬
‫הזרועות של הכוחות המזוינים האמריקניים לכלל מכונת מלחמה‪ ,‬המסוגלת לפעול בכל‬
‫ממד‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ניתן למצוא במהדורה זו את שלושת התחומים העיקריים‪ ,‬העומדים‬
‫בבסיס הטרנספורמציה‪ .‬הנקודה החשובה ביותר היא שיתוף הפעולה בין כל הזרועות‪.‬‬
‫דרך ארוכה עברו הכוחות האמריקניים‪ ,‬ממבצע הנפל לחילוץ בני הערובה האמריקניים‬
‫באיראן ועד למלחמת המפרץ הראשונה‪' .‬שילוביות' מחייבת שיתוף פעולה הדוק בין‬
‫כוחות קרקעיים אוויריים וימיים‪ ,‬ומהדורת ‪ 1993‬מעלה על נס את חשיבותו של שיתוף‬
‫פעולה זה‪.‬‬
‫ניתן לומר כי תורת הקרב היבשתי המשולב היא המהפכה התורתית האמיתית שעבר‬
‫)ועדיין עובר( צבא ארצות הברית‪ .‬במשך רובה של ההיסטוריה הצבאית של ארצות‬
‫‪73‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫הברית‪ ,‬מאז מלחמת האזרחים‪ ,‬האסטרטגיה הבסיסית של הצבא האמריקני הייתה‬
‫התשה באמצעות כוח אש מסיבי )‪ ,1986 ,Hart‬ע' ‪ .(32‬בהיסטוריה של מלחמת‬
‫האזרחים‪ ,‬מפורסם סיפורו של חייל מצבא הצפון‪ :‬ערב אחד הקרבות ב‪ ,1864 -‬הוא‬
‫כתב ביומנו "נהרגתי בקולד הרבור" ‪ -‬החייל אכן נהרג‪ .‬ארצות הברית הסתמכה על‬
‫עדיפותה המספרית ועוצמת האש שלה‪ ,‬במטרה להכריע את אויביה‪ .‬עוצמת האש‬
‫והמסה האמריקנית היו אלה שהכריעו גם את גרמניה ויפן במלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫במלחמת קוריאה כונתה שיטה זו "מטחנת הבשר"‪ .‬החיילים היו מודעים לה‪ ,‬ולעיתים‬
‫קרובות היא גבתה מחיר כבד מהגייסות הלוחמים‪ .‬ה‪ ,'FM 100-5'-‬למהדורותיו‬
‫השונות )עד מהדורת ‪ ,(1993‬מדגישות את התמרון על פני ההתשה‪ .‬זאת‪ ,‬מכיוון שמול‬
‫צבאות ברית ורשה לא הייתה לארצות הברית ולצבאות נאטו עליונות‪ ,‬מבחינת כוח‬
‫אדם ועוצמת אש‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2001‬עודכן שוב ה‪ 'FM 100-5'-‬וכעת כותרתו הייתה '‪.'FM 3-0 Operations‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬אין שינויים מהותיים בין שתי המהדורות‪ ,‬אך מהדורת ‪ 2001‬מדגישה את‬
‫נושא ה'שילוביות'‪ ,‬וכן את הפעולות להשגת יציבות לאחר מבצע צבאי ) ‪'Stability‬‬
‫'‪ .(Operation‬זהו‪ ,‬למעשה‪ ,‬שם אחר למושג ‪ .MOOTW‬פעולות אלו מאפיינות את‬
‫הפעילות האמריקנית‪ ,‬הן באפגניסטאן והן בעיראק‪.‬‬
‫מסמך נוסף אשר ניסה להגדיר את ה'שילוביות' בין הזרועות הוא '‪,'Joint Vision 2010‬‬
‫שפורסם ב‪ .(2000/1996 ,Chairman of the Joint Chiefs of Staff) 1996 -‬מסמך זה‪,‬‬
‫המהווה מסגרת תפיסתית להפעלת מבצעים משולבים‪ ,‬ניסה ליצור הרמוניה בין‬
‫הזרועות‪ ,‬בתחומי התכנון העתידי ותורת הלחימה; אבל הוא פורסם בתקופה בה נערכו‬
‫קיצוצים משמעותיים בתקציב הביטחון האמריקני‪ .‬עובדה זו הביאה להגברת‬
‫התחרותיות בין הזרועות‪ .‬כל זרוע התמקדה בהפיכה לרלוונטית ביותר למציאות‬
‫החדשה‪ ,‬על מנת לזכות בנתח תקציבי גדול יותר ולעדיפות מבצעית‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫טל טובי‬
‫מסמכים מעצבי אסטרטגיה‪ :‬ה‪'Joint Vision 2020' -‬‬
‫וה‪'QDR-2001' -‬‬
‫הנחת היסוד‬
‫סיומה של המלחמה הקרה היווה נקודת מפנה במערך היחסים הבין לאומיים‪ ,‬וארצות‬
‫הברית הפכה למעצמת העל היחידה‪ .‬השתנתה התפיסה הדו‪-‬קוטבית‪ ,‬בה היה לארצות‬
‫הברית אויב עיקרי אחד )ברית המועצות( שיכולתו הפוליטית‪ ,‬הכלכלית‪ ,‬התרבותית‬
‫והצבאית מוגדרת היטב‪ .‬את מקומו של אויב זה תפס מגוון איומים פוטנציאליים על‬
‫האינטרסים השונים של ארצות הברית‪.‬‬
‫מבחינה צבאית‪ ,‬העימות בעצימות גבוהה )'‪ ('High Intensity Conflict‬שאמור היה‬
‫להתאפיין בלוחמת טנקים מסיבית ובשדה קרב רווי אמצעי לחימה שונים‪ ,‬בליבה של‬
‫אירופה‪ ,‬השתנה בצורה דרמטית‪ .‬העימות הפך למבצעים‪ ,‬אשר צריכים להיות מוכרעים‬
‫במהירות‪ ,‬ויכולים להתנהל במרחקים עצומים כשאין יכולת לפריסה מוקדמת של‬
‫הכוחות הצבאיים‪.‬‬
‫בכל מהלך ההיסטוריה האמריקנית בכלל ובמהלך המלחמה הקרה בפרט‪ ,‬היה האויב‬
‫ברור וכך גם יכולותיו‪ .‬מול ברית המועצות בנתה ארצות הברית תערובת של‬
‫אסטרטגיה‪ ,‬כוחות צבאיים ויכולות קרביות‪ .‬כל זאת‪ ,‬על מנת להתכונן לקראת מפגש‬
‫דמים אפשרי עם כוחות ברית ורשה‪ .‬באופן פרדוקסאלי‪ ,‬מרוץ החימוש‪ ,‬שהביא למאזן‬
‫האימה‪ ,‬היה זה ששמר על השלום ועל היציבות העולמיים‪ ,‬ומנע מלחמת עולם שלישית‪.‬‬
‫התפרקותה של ברית המועצות חיסלה את אווירת הביטחון‪ .‬כעת‪ ,‬מעצבי המדיניות‬
‫האמריקניים אינם יודעים לצפות בדייקנות את האיומים שלאחר המלחמה הקרה‪.‬‬
‫האתגר האמריקני הוא להגן על ארצות הברית ועל בעלות בריתה מפני אויבים לא‬
‫ברורים‪ ,‬לא נראים וחשוב מכך ‪ -‬לא צפויים‪ .‬על ארצות הברית לבנות כוחות צבאיים‬
‫שיהיו מוכנים לכל תרחיש‪ ,‬אף לכזה שעדיין לא הוערך כאיום‪.‬‬
‫חשיבה זו החלה בארצות הברית עוד לפני אירועי ספטמבר ‪ .2001‬ניתן לומר‪ ,‬כי מתקפת‬
‫הטרור על ארצות הברית האיצה תהליכים‪ ,‬שהיו בשלבי תכנון וביצוע שונים‪ .‬אירועי‬
‫ה‪ 11-‬בספטמבר הביאו את הציבור האמריקני להכיר בעובדה‪ ,‬כי יש לבצע רפורמה‬
‫‪75‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫מקיפה ביכולת הצבאית האמריקנית‪ .‬הכרה זו עזרה לצבא האמריקני בכל הקשור‬
‫לתקצוב תוכניות הרפורמה‪.‬‬
‫היעדים המבצעיים של '‪'QDR 2001‬‬
‫•‬
‫הגנה על בסיסי מבצעים חיוניים‪ :‬ארצות הברית‪ ,‬כוחות מחוץ לארצות הברית‬
‫ובעלות בריתה‪.‬‬
‫•‬
‫אבטחת מערכות המידע בזמן התקפה וניהול מבצעי מידע תכליתיים‪.‬‬
‫•‬
‫הגנה על הכוחות וקיומם בסביבות מרוחקות‪ ,‬מנועות גישה והחזקה בשטח‪ ,‬תוך‬
‫חיסול איומים ועצירת האויב ממניעת גישה והחזקה בשטח‪.‬‬
‫•‬
‫מניעת מקלט מהאויב‪ ,‬באמצעות תצפית‪ ,‬ומעקב והעסקתו במהלומות כבדות‪,‬‬
‫מדויקות ומהירות‪ ,‬בצירוף של יכולות האוויר‪ ,‬הים‪ ,‬היבשה‪ ,‬החלל והמידע‪.‬‬
‫•‬
‫שיפור היכולות של מערכות החלל והתשתיות התומכות ושרידותן‪.‬‬
‫•‬
‫ניצול טכנולוגיית המידע ותפיסות חדשניות לפיתוח מערכת "‪ "C ISR‬משופרת‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫ויכולת ליצור תמונה מבצעית משותפת שניתן יהיה לפעול לפיה‪.‬‬
‫היכולות הנדרשות )'‪ ,'QDR 2001‬ע' ‪(17‬‬
‫•‬
‫הגנה על ארצות הברית ובעלות בריתה ועל האינטרסים הגלובאליים של ארצות‬
‫הברית‪.‬‬
‫•‬
‫מיגור כל תוקפנות עתידית‪.‬‬
‫•‬
‫הכרעה בשתי זירות כמעט במקביל )‪ ,1995 ,O'Hanlon‬עמ' ‪.(32-30‬‬
‫•‬
‫ניהול של מספר עימותים מוגבלים‪ ,‬במקביל‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫טל טובי‬
‫הדרך לביצוע הטרנספורמציה‬
‫•‬
‫חיזוק המבצעים המשולבים )'‪.('Jointness‬‬
‫•‬
‫‪4‬‬
‫ניצול עליונותה של ארצות הברית במערכות ‪.C ISR‬‬
‫•‬
‫פיתוח התפיסה ברמות התיאורטיות והארגוניות‪.‬‬
‫•‬
‫פיתוח היכולות‪.‬‬
‫היעד העיקרי‪ ,‬שהוגדר ב‪ ,'QDR 2001' -‬הוא הגנה על ארצות הברית עצמה‪ .‬שכן‪,‬‬
‫המחשבה שארצות הברית פגיעה חלחלה בקרב מקבלי ההחלטות האמריקניים כבר‬
‫קודם לכן‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫ניתן לראות‪ ,‬כי התפיסה התיאורטית של ה‪ 'System of Systems' -‬היא זו המובילה‬
‫את אסטרטגיית הטרנספורמציה‪ .‬המסמך מגדיר את האינטרסים הלאומיים של ארצות‬
‫הברית‪ ,‬את סדרי העדיפויות‪ ,‬ואת מטרות הטרנספורמציה; אך אינו מגדיר את‬
‫המשימות הצבאיות להשגת יעדים אלה‪ .‬עובדה זו מובילה לנקודה החשובה ב‪'QDR-‬‬
‫'‪ ,2001‬שהיא המעבר מתפיסה מונחית איום לתפיסה מונחית יכולות )‪,Rumsfeld‬‬
‫‪ ,2002‬ע' ‪ .(24‬מעבר תפיסתי זה הוא המעבר מרשימה של אויבים בפועל‪ ,‬אויבים‬
‫פוטנציאליים וכיצד יש להתמודד עמם‪ ,‬לתפיסה שבה יש ליצור רשימה של יכולות‬
‫פוטנציאליות העשויות להיות בידי אויב עתידי‪ .‬בראייה זו‪ ,‬בניין הכוח יתהווה אל מול‬
‫מגוון יכולות )כדוגמת נשק להשמדה המונית‪ ,‬טילים בליסטיים ויכולות שיגור(‪ ,‬ללא‬
‫תלות במיקומן הגיאוגרפי או הפוליטי‪ .‬שינוי תפיסתי זה נובע מההבנה‪ ,‬כי ארצות‬
‫הברית אינה יכולה להיות בטוחה שתזהה את האויב הפוטנציאלי מבעוד מועד‪ ,‬אך היא‬
‫יכולה‪ ,‬ברמה גבוהה יותר של וודאות‪ ,‬לזהות את היכולות הפוטנציאליות העשויות‬
‫‪55‬‬
‫עדות לכך ניתן למצוא בדו"חות ראש ה‪ CIA -‬בפני ועדת החוץ והביטחון של הסנאט‪.‬‬
‫האיומים לפני מתקפת הטרור המשיכו להעסיק את סוכנות הביון גם לאחר המתקפה‪.‬‬
‫הטרור האסלאמי‪ ,‬שהוזכר בדוחות קודם ל‪ ,2001-‬לא זכה לעדיפות או לבלעדיות בדוחות‬
‫שלאחר המתקפה‪ .‬ראו את סקירתו של ראש ה‪ CIA-‬בפני ועדת הביון של הסנאט‪:‬‬
‫‪http://www.cia.gov/cia/public_affairs/speeches/2001/UNCLASWWT_02072001‬‬
‫‪.html‬‬
‫‪77‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫להיות לאויב שכזה‪ .‬את זה היא תעשה בהסתמך על בחינת נקודות התורפה של ארצות‬
‫הברית עצמה‪ .‬מוכנות מול מגוון היכולות תאפשר‪ ,‬לפי מחלקת ההגנה‪ ,‬התמודדות‬
‫יעילה יותר עם אויב שלא נצפה מראש‪.‬‬
‫המעבר מתפיסה מונחית איום לתפיסה מונחית יכולת מהווה שינוי פרדיגמה‪ .‬עד אמצע‬
‫שנות ה‪ ,90-‬התכונן הצבא האמריקני למלחמה בכל סוג של עצימות‪ :‬ממבצעי שמירת‬
‫שלום )'‪ ('Peacekeeping Operations‬ועד למלחמה גרעינית כוללת‪ .‬באווירה שלאחר‬
‫המלחמה הקרה‪ ,‬מודל 'ספקטרום העימותים' )'‪ ('Spectrum of Conflict Model‬כבר‬
‫אינו רלוונטי‪ .‬יתר על כן‪ ,‬במסגרת התקציבית הנוכחית‪ ,‬אין הצבא יכול להיות מוכן לכל‬
‫התרחישים האפשריים ברמת מוכנות מבצעית גבוהה‪ .‬המודל המוצע הוא מודל‬
‫הירארכי )'‪ ,('Hierarchy of Missions Model‬שבו על ארצות הברית לבחון מהן‬
‫היכולות המאיימות עליה ביותר )‪ ,2002a ,Tangredi‬עמ' ‪ .(6-5‬לפיכך‪ ,‬על הכוחות‬
‫הצבאיים האמריקניים להשקיע את משאביהם אל מול התרחישים הרלוונטיים ביותר‪,‬‬
‫תוך צמצום השקעת משאבים בתרחישים שפסו מן העולם‪ .‬ארצות הברית אינה צריכה‬
‫לבנות כוחות קונבנציונאליים מסיביים‪ ,‬מפני שעם התפרקותה של ברית המועצות‪,‬‬
‫תרחיש של מלחמה בעצימות גבוהה אל מול כוחות ברית ורשה כבר אינו רלוונטי‪.‬‬
‫הבעיה באימוץ המודל ההירארכי היא כי ארצות הברית כבר לא הפנימה לחלוטין את‬
‫השינוי הפרדיגמאטי‪ ,‬של המעבר מתפיסה מונחית איום לתפיסה מונחית יכולות‪.‬‬
‫מבחינות מסוימות‪ ,‬ארצות הברית עדיין נמצאת ב'מלחמה קרה' אל מול מעצמה‬
‫גרעינית – סין‪ .‬אבל מעצבי המדיניות האמריקניים‪ ,‬וכן נותני הערכת המודיעין של‬
‫ארצות הברית )ה‪ (CIA -‬צריכים להעריך ‪ -‬מהו האיום האמיתי הנשקף מצידה של סין?‬
‫האם אלה הן היכולות הקונבנציונאליות שלה? ואם כן‪ ,‬מאיזו זרוע נובעות היכולות‬
‫הסיניות? האם אלו הנשק הגרעיני ואמצעי השיגור‪ ,‬או יכולות א‪-‬סימטריות ובמיוחד‬
‫לוחמת מידע?‬
‫סוגיה זו מסובכת ביותר‪ .‬נכון להיום‪ ,‬הערכות המודיעין האמריקניות קובעות‪ ,‬באופן‬
‫כללי‪ ,‬כי איום סיני רציני נשקף לארצות הברית ולאינטרסים האמריקניים‪ .‬אך‬
‫להערכות אלה אין יכולת להגדיר מהיכן תפתח הרעה‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫טל טובי‬
‫הגדרת האיומים או היכולות של היריבים הפוטנציאליים )תרחישי ייחוס( הינה‬
‫הקריטית ביותר להגדרת תהליך בניין הכוח האמריקני‪ .‬מתוך הגדרת האיומים‪,‬‬
‫צריכות להיגזר הטכנולוגיות שיש לפתח‪ .‬צריך לבחון אילו מהטכנולוגיות שנמצאות‬
‫במחקר ופיתוח כלל אינן רלוונטיות יותר‪ ,‬ולפיכך אין צורך להמשיך ולהשקיע בהן‬
‫מיליארדי דולרים נוספים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פרויקט מסוק הסיור והתקיפה ‪RAH-66‬‬
‫’‪ ‘Comanche‬הופסק‪ ,‬לאחר שהושקעו בפיתוחו כשבעה מיליארד דולר‪ .‬בנוסף‪ ,‬צריכים‬
‫להיגזר האסטרטגיה הנדרשת‪ ,‬או מכלול האסטרטגיות הנדרשות‪.‬‬
‫אין זה מתפקידו של הצבא להעריך מיהו האויב‪ .‬הדבר קשור לניהול המדיניות‬
‫האמריקנית ברחבי העולם‪ ,‬הנקבע על ידי הדרג האזרחי ולא הצבאי‪ .‬הצבא צריך להכין‬
‫את עצמו להתמודדות עם אותו אויב‪ ,‬על ידי היערכות מבחינת אמצעי הלחימה‪,‬‬
‫מבחינת תורת הלחימה ומבחינת האסטרטגיה המתאימים להתמודדות עתידית ) ‪Hone‬‬
‫‪ ,2002 ,and Friedman‬עמ' ‪.(55-31‬‬
‫הנחיות מחלקת ההגנה מגדירות את הציוויים האסטרטגיים הנדרשים מהכוחות‬
‫הצבאיים של ארצות הברית‪ .‬ציווים אלה נמצאים תחת הסעיף "הדרך לביצוע‬
‫הטרנספורמציה"‪ .‬כאן המקום לפרט את שאר הסעיפים‪ ,‬ולהראות כיצד ההנחיות‬
‫האסטרטגיות קשורות לעימותים הא‪-‬סימטריים‪ ,‬שארצות הברית מצפה מאויביה‬
‫העתידיים לכפות עליה‪.‬‬
‫בראש ובראשונה‪ ,‬על ארצות הברית לבנות כוח צבאי שירתיע כל אויב מלפעול כנגדה‪.‬‬
‫אם ההרתעה תיכשל‪ ,‬הרי שהצבא האמריקני זקוק לכוחות שיהיו מסוגלים לפעול‬
‫מעמדות קדמיות‪ ,‬מבלי להזדקק לבסיסי היערכות מסיביים‪ ,‬כדוגמת בניית הכוח בערב‬
‫הסעודית ערב מלחמת המפרץ ראשונה‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שארצות הברית צופה שבעתיד‪ ,‬לא‬
‫תוכל לפעול מבסיסי היערכות קדמיים‪ ,‬או שאלה יהיו תחת מתקפה כבדה )ייתכן שאף‬
‫מתקפה לא קונבנציונאלית(‪ .‬תרחיש זה רלוונטי‪ ,‬למשל‪ ,‬למתקפת פתע של צפון קוריאה‬
‫על דרום קוריאה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ישנו צורך לפתח יכולת לתגבר כוחות הנמצאים במלחמה באזורים אחרים‪ ,‬כדי‬
‫להביס כל יריב בצורה מהירה ומכרעת )‪ ,Department of Defense 2003‬ע' ‪.(4‬‬
‫‪79‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫המערכות באפגניסטן )‪ (2001‬ובעיראק )‪ (2003‬הוכיחו זאת בצורה ברורה‪ .‬ארצות הברית‬
‫לא הייתה יכולה לפעול מבסיסים יבשתיים‪ ,‬כיוון שהמדינות הגובלות בזירות הפעולה‬
‫לא אפשרו לה זאת‪ 56.‬ערב מלחמת המפרץ השנייה הודיעה תורכיה‪ ,‬כי לא תאפשר‬
‫לכוחות אמריקניים )לדיוויזיית הרגלים ה‪ (4-‬לפלוש מתחומה אל עיראק‪ .‬בכך נמנעה‬
‫מ‪ CENTCOM -‬פתיחת חזית שנייה והשתלטות על מערב עיראק‪ .‬הצבא האמריקני‬
‫גילה גמישות מבצעית רבה‪ ,‬יחד עם שימוש מסיבי בכוחות מיוחדים ובשיתוף פעולה עם‬
‫כוחות אוויר‪ ,‬והתגבר על מגבלה זו‬
‫)‪ ,Williamson and Scales‬עמ' ‪,195-194‬‬
‫‪.(2003 ,Noonan‬‬
‫מסמך המטות המשולבים‪:‬‬
‫'‪'Joint Chief of Staff – Joint Vision 2020‬‬
‫את הציוויים האסטרטגיים של הדרג המדיני תרגמו המטות המשולבים לרמה‬
‫האופרטיבית‪ .‬על המטות המשולבים לקחת את הנחיות הדרג הפוליטי‪ ,‬ובהקשר זה את‬
‫ה‪ ,'QDR 2001' -‬ולבנות עליו את דמותו של הצבא‪ .‬ניתן לראות כי אומנם פורסם‬
‫ה‪ 'Joint Vision-2020' -‬ב‪ ,2000 -‬אך הוא מתאים למתווה הפוליטי של '‪.'QDR-2001‬‬
‫ה‪ 'Joint Vision 2020' -‬הוא עדכונו של ה‪ , 'Joint Vision 2010' -‬שפורסם ב‪.1996 -‬‬
‫כבר אז הכירו המטות המשולבים בכך‪ ,‬ששינויים טכנולוגיים יאפשרו ניהול מבצעים‬
‫ברמות לחימה חדשות‪" .‬החזון" קובע‪ ,‬כי העליונות במידע של ארצות הברית )יכולות‬
‫ה‪ (C4ISR -‬תביא לשליטה מוחלטת בכל קשת המבצעים ) ‪Full Spectrum‬‬
‫‪ (Dominance‬על ידי )'‪ ,'JV 2020‬עמ' ‪ (28-20‬האלמנטים הבאים )ראה תרשים מס' ‪: (2‬‬
‫•‬
‫תמרון שולט )‪.(Dominant Maneuver‬‬
‫•‬
‫מהלומה מדויקת )‪.(Precision Engagement‬‬
‫•‬
‫לוגיסטיקה ממוקדת )‪.(Focused Logistics‬‬
‫•‬
‫אבטחת כל ממדי הלחימה )‪.(Full Dimensional Protection‬‬
‫‪56‬‬
‫הצורך בבסיס יבשתי מסביר‪ ,‬למשל‪ ,‬את הפשרת היחסים המהירה בין ארצות הברית‬
‫לפקיסטן‪ ,‬לאחר פתיחת המערכה באפגניסטן‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫טל טובי‬
‫תרשים מס' ‪ :2‬המושג 'הכרעה' לפי '‪'Joint Vision 2020‬‬
‫כ ע‬
‫התמרון השולט‬
‫המהלומה המדויקת‬
‫שליטה מוחלטת‬
‫בכל קשת‬
‫המבצעים‬
‫עליונות במידע‬
‫לוגיסטיקה ממוקדת‬
‫אבטחת כל מימדי הקרב‬
‫כלומר‪ ,‬טכנולוגיה מתקדמת תביא לקונספציות אופרטיביות ותורתיות חדשות‪ ,‬שיביאו‬
‫בתורם לשינויים ארגוניים‪ ,‬קרי לטרנספורמציה‪.‬‬
‫'תמרון שולט'‬
‫'תמרון שולט' הוא היכולת של הכוחות האמריקניים לנוע במהירות לכל מקום‬
‫שייבחרו‪ ,‬במטרה להשיג את היעדים האופרטיביים ולהכריע כל אויב פוטנציאלי‪.‬‬
‫העליונות במידע תתמוך ביכולת לבצע תמרון על ידי תיאום בין כוחות מרוחקים‪ ,‬וכן‬
‫להשיג מידע בזמן אמת אודות סדרי הכוחות‪ ,‬מיקומו של האויב ויכולתו‪ .‬בעזרת‬
‫עליונות זו‪ ,‬מפקד הכוחות ברמה המערכתית מסוגל לתאם את מגוון הכוחות העומדים‬
‫לרשותו לכדי מתקפה מכריעה‪ ,‬מתואמת ורב ממדית‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪57‬‬
‫להיבטים תיאורטיים והיסטוריים של התמרון השולט ראו‪ ,1997 ,MacGregor :‬עמ' ‪.38-36‬‬
‫‪81‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫מהלומה מדויקת‬
‫'מהלומה מדויקת' היא היכולת לאתר יעדים או מטרות‪ ,‬לעקוב אחריהם ולהשמיד‬
‫אותם במהירות וביעילות‪ ,‬על ידי אמצעי הלחימה המתאים ביותר )'‪ ,'JV 2020‬ע' ‪.(22‬‬
‫על מנת להשיג השמדה יעילה‪ ,‬יש ליצור מערכת מתואמת היטב בין חיישנים לדרג‬
‫היורה )‪ ,(Sensor to Shooter‬ולמעשה ליצור את 'מערכת המערכות' ) ‪'System of‬‬
‫'‪ .(Systems‬המהלומה המדויקת איננה רק מערכת אשר תשמיד את המטרה‪ ,‬אלא גם‬
‫מערכת פיקוד ושליטה שתאפשר למפקד להבין את תמונת הקרב ולהפעיל את כוחותיו‬
‫ביעילות ובתכליתיות מבצעית גבוהה‪.‬‬
‫לוגיסטיקה ממוקדת‬
‫'לוגיסטיקה ממוקדת' היא היכולת לספק לכלל הכוחות הלוחמים את כוח האדם‪,‬‬
‫הציוד‪ ,‬אמצעי הלחימה וההספקה במקום הנכון‪ ,‬בזמן הנכון ובכמויות הנכונות‪ .‬גם‬
‫יכולת זו תלויה במערכת מידע ותקשורת‪ ,‬המעבירה את הצרכים הלוגיסטיים בזמן‬
‫אמת‪ .‬למעשה‪ ,‬קשורה המערכת הלוגיסטית למערכת האופרטיבית של שדה הקרב תוך‬
‫הבנת הצרכים הלוגיסטיים של היחידות הלוחמות בזמן אמת )'‪ ,'JV 2020‬ע' ‪ .(24‬סעיף‬
‫זה מתייחס במפורש למהפכות המידע שעברו על הסקטור האזרחי‪ .‬חברות רבות אינן‬
‫מחזיקות מלאים עצומים ותשומות ידע נכונות יכולות להפחית את הצורך בידיים‬
‫עובדות‪ ,‬לחסוך באנרגיה ולקצץ בזמן‪ ,‬במקום ובכסף הדרוש לייצור ולאספקה )טופלר‬
‫וטופלר‪ ,1994 ,‬ע' ‪ ,2004 ,Cortada ;74-73‬עמ' ‪.(40-38‬‬
‫אבטחת כל ממדי הקרב‬
‫במקביל למגמה ההתקפית‪ ,‬יש גם לאבטח את כל הכוחות הלוחמים כמו גם יעדים‬
‫חיוניים‪ ,‬כגון אתרי פיקוד ושליטה ומתקני לוגיסטיקה‪ .‬אבטחת כל ממדי הקרב תיעשה‬
‫על ידי שליטה בכל ממדי הקרב ותאפשר שליחת כוחות למשימות הגנה בעזרת מערכות‬
‫המידע המשופרות )'‪ ,'JV 2020‬ע' ‪.(26‬‬
‫‪82‬‬
‫טל טובי‬
‫מסמכים תורתיים אלה מנסים ליצור את תחילתה של תיאוריה‪ ,‬אשר ממנה תיגזר‬
‫דוקטרינה שתגיע‪ ,‬בסופו של תהליך‪ ,‬לדרגים הטקטיים‪ .‬תיאוריה מספקת ואוצר מילים‬
‫משותף יאפשרו לזרועות ליצור רב שיח על בסיס של מושגים זהים‪ .‬בעזרת התיאוריה‪,‬‬
‫תוכל כל זרוע גם להכיר את האחרות ולהביא בעיות וויכוחים לידי פתרון )‪,Rubel‬‬
‫‪ ,2001-2000‬ע' ‪.(49‬‬
‫באם נחזור ל‪ ,'QDR 2001' -‬נראה שמסמך זה מכיר בקיומה של מהפכה צבאית‪ .‬על פיו‬
‫צריכה ה'שילוביות' להתרכז בפיתוח יכולות ה‪ C4ISR -‬של הכוחות האמריקניים‪,‬‬
‫לקראת ניהול מבצעים משותפים עם יכולות פיקוד ושליטה משופרות‪ .‬הניסיון העיקרי‬
‫ב‪ 'QDR 2001' -‬וב‪ 'JV 2020'-‬הוא לצפות את שדה הקרב העתידי‪ .‬המלחמה ושדה‬
‫הקרב הם מושגים דינאמיים‪ ,‬העוברים תהליכי שינוי תמידיים‪ .‬הביטוי העיקרי לכך‬
‫הוא התרחבות שדה הקרב והפיכתו למורכב יותר מאשר בעבר‪ .‬חיזוי שדה הקרב חיוני‬
‫לבנייה נכונה של בניין הכוח ברמה האסטרטגית‪ ,‬האופרטיבית והטקטית )קובר‪,2001 ,‬‬
‫עמ' ‪ .(264-237‬ניתוח הגורמים היכולים להשפיע על שדה הקרב העתידי‪ ,‬הלא גרעיני‪,‬‬
‫מעורר את המחלוקת‪ :‬האם הטכנולוגיות החדשות אכן שינו את הלחימה‪ ,‬באופן‬
‫מהפכני‪ .‬שאלה נוספת היא האם הטכנולוגיות החדשות ובמיוחד החימוש המונחה‬
‫המדויק לסוגיו‪ ,‬תומכות בהגנה או בהתקפה‪.‬‬
‫למרות שפע "נבואות" של חוקרים שונים‪ ,‬עדיין לא נבנה מודל כלשהו המסוגל לחזות‬
‫את פני שדה הקרב העתידי‪ .‬לכן שינתה מחלקת ההגנה האמריקנית את תפיסתה‬
‫האסטרטגית וארצות הברית בונה את כוחה לפי היכולות הצבאיות‪ ,‬הקונבנציונאליות‬
‫והלא קונבנציונאליות‪ ,‬אשר ייתכן ויש לאויביה האפשריים‪ .‬באופן כללי‪ ,‬מתכוננת‬
‫ארצות הברית למלחמה א‪-‬סימטרית‪ .‬הקביעה הבסיסית היא כי לארצות הברית ישנה‬
‫כעת עליונות קונבנציונאלית בים‪ ,‬ביבשה ובאוויר‪ ,‬ואין אף מדינה או ארגון היכולים‬
‫לאסור עליה עימות בעצימות גבוהה‪ .‬על כן מחפשים אויביה האפשריים של ארצות‬
‫הברית את נקודות החולשה שלה‪ .‬אופייה של החברה האמריקנית חושף אותה‬
‫למתקפות טרור‪ ,‬ובכלל זה גם טרור המבוסס על תקיפת מערכות המידע שלה ) ‪'Cyber‬‬
‫'‪ .(Terrorism‬ההסתמכות הרבה של ארצות הברית על מערכות מידע ומחשוב יוצרת‬
‫נקודות תורפה פוטנציאליות‪ .‬שתי נקודות חולשה אחרות הן חוסר היכולת של ארצות‬
‫‪83‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫הברית להגן על עצמה מפני התקפת טילים בליסטיים בין יבשתיים‪ ,‬היכולים לשאת‬
‫נשק להשמדה המונית ופגיעות מערכות החלל האמריקניות )‪ ,2002 ,Rumsfeld‬ע' ‪.(25‬‬
‫מתחת לראשי המטות המשולבים פועל פיקוד הכוחות המשולבים ) ‪'Joint Forces‬‬
‫'‪ .(JFCOM – Command‬עד לשנת ‪ 2002‬היה פיקוד זה אחראי על הגנת הגבולות‬
‫הטריטוריאליים של ארצות הברית‪ ,‬אך לאחר מתקפת הטרור של ה‪ 11 -‬בספטמבר‪,‬‬
‫עברה אחריות זו ל‪ JFCOM .NORTHCOM -‬אחראי על אימון הכוחות המשותפים‪,‬‬
‫על ייעול שיתוף הפעולה הבין זרועי‪ ,‬ולמעשה משמש כמעבדת הטרנספורמציה של‬
‫הצבא האמריקני‪ .‬לפי ההנחיות מהדרגים הגבוהים להם‪ ,‬על הזרועות השונות ליצור‬
‫תוכניות‪ ,‬יכולות ומערכות אימונים שיתאימו להנחיות מחלקת ההגנה וראש המטות‬
‫המשולבים וליצור מערכת שתשיג הכרעה מהירה‪ .‬יחד עם זאת המערכת מעודדת קבלת‬
‫משוב מהזרועות‪ ,‬דרך המטות המשולבים‪ ,‬למשרד טרנספורמציית הכוח ) ‪'Office of‬‬
‫'‪ ,(OFT – Force Transformation‬הנמצא בתוך מחלקת ההגנה‪ .‬היא מעודדת גם‬
‫המלצות ודרישות‪.‬‬
‫ניתן לסכם כך את הצעדים הכלליים שננקטו‪:‬‬
‫•‬
‫מעבר לכוחות משלוח )'‪.('Expeditionary Forces‬‬
‫•‬
‫חיזוק המבצעים המשולבים )'‪.('Joint Operations‬‬
‫•‬
‫מבצעים מהירים ומכריעים )'‪.('Rapid and Decisive Operations‬‬
‫•‬
‫אמצעי לחימה ופלטפורמות הפועלים במסגרת הלוחמה מרוכזת הרשת )‪.(NCW‬‬
‫‪84‬‬
‫טל טובי‬
‫'לוחמה מרוכזת רשת' – '‪NCW – 'Network Centric Warfare‬‬
‫'לוחמה מרוכזת רשת' נמצאת בבסיס המעשי של השילוביות‪ ,‬ולפיכך מן הראוי להסביר‬
‫תיאוריה תורתית זו‪ .‬בצורה תמציתית‪ ,‬מהות ה‪ NCW -‬היא להגביר את קצב ניהול‬
‫המבצעים ואת היכולת של הצבא )על כל זרועותיו( לזהות את מטרות האויב‪ ,‬לתקוף‬
‫אותן ביעילות ולהשמידן‪ .‬המושג ‪ NCW‬הופיע לראשונה בצי האמריקני במהלך שנות‬
‫ה‪ ,80 -‬כחלק מהדיון העוסק במהפכה הצבאית שנבעה מהמחשבה הצבאית הרוסית‪.‬‬
‫ההוגה הראשון של הלוחמה המרוכזת רשת היה תת אדמירל ארתור סברובסקי‬
‫)‪ ,(Cebrowski‬מנהלו הראשון של המשרד לטרנספורמצית הכוח במחלקת ההגנה‪.‬‬
‫התפיסה הייתה פשוטה והבליטה את יתרונות מהפכת המידע‪ .‬מהות הרשת היא רישות‬
‫מספר גדול של חיישנים‪ ,‬על מנת להשיג עליונות במידע וחיבורים למערכות היורות‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬במטרה לזעזע את האויב עד כדי התמוטטות‪ .‬תפיסה זו קרויה תפיסת 'הלם‬
‫ומורא' )‪ .(Shock and Awe‬ה‪ NCW -‬של הצי חיברה ארבעה תחומים טכנולוגיים‬
‫לכלל תפיסה מבצעית חדשה אחת‪ :‬רשתות חיישנים ורשתות העסקה‪ ,‬המשולבות‬
‫ברשת מידע איכותית ובתהליכי פיקוד ושליטה מהירים ביותר‪ .‬ה‪ NCW -‬מאפשרת‬
‫לכוחות להגביר את קצב קבלת ההחלטות ולקבוע מהי הדרך היעילה ביותר להתקיף‬
‫את האויב‪ .‬השיפור במהירות מערכות ה‪ C3I -‬מבוסס על שיפור מתמיד של‬
‫ארכיטקטורת ה‪.C4ISR -‬‬
‫ניתן לומר כי ה‪ NCW -‬היא הגרסה הצבאית של התהליכים הדיגיטאליים והמרושתים‪,‬‬
‫שעברו על המגזרים העסקיים‪ .‬שוב ושוב חוזרת הטענה‪ ,‬כי על ארצות הברית לנהל את‬
‫מלחמה בדיוק כפי שהיא מנהלת את המערכת העסקית‪-‬כלכלית שלה‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫במהלך שנות ה‪ 90 -‬המאוחרות התאימו גם הצבא וחיל האוויר את עצמם לתורת‬
‫לחימה זו‪ .‬מבחינת הצבא‪ ,‬ה‪ NCW-‬תאפשר תמרון מהיר ומהלומות מדויקות‪,‬‬
‫הטומנים בחובם פוטנציאל להתמוטטות מהירה של כוחות האויב‪ .‬חיל האוויר יצר את‬
‫‪58‬‬
‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬את נאומו של תת מזכיר ההגנה פול וולפאוויץ )‪ (Wolfowitz‬בפני וועדת‬
‫השירותים המזוינים של הסנט‪ ,‬ב‪ 9 -‬באפריל ‪.2002‬‬
‫‪85‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫דוקטרינת המבצעים מבוססי האפקטים )'‪.(EBO – 'Effects Based Operations‬‬
‫הכוונה האמריקנית לנצל את עליונותה הטכנולוגית וליצור מערכה א‪-‬סימטרית‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫תקיפת האויב מכיוונים ומממדים )כולל הממד הווירטואלי( שאין לאויב כל תשובה‬
‫עליהם‪ .‬הכוחות האמריקניים הם אלה אשר יכתיבו את התנאים ואת קצב המערכה‪.‬‬
‫ה‪ NCW -‬מזהה את מרכזיותו של המידע ואת הפוטנציאל שלו כמקור כוח‪ .‬פוטנציאל‬
‫זה נובע באופן ישיר מיחסי הגומלין החדשים בין הפרטים‪ ,‬הארגונים והתהליכים‬
‫המתפתחים במציאות הפוליטית‪ ,‬הכלכלית והתרבותית החדשה‪ .‬מציאות שנבנתה‬
‫לאחר המלחמה הקרה‪ ,‬יחד עם תהליכי הגלובליזציה‪ .‬יחסי גומלין חדשים אלה יוצרים‬
‫צורות והתנהגויות מבצעיות חדשות )‪ ,2000 ,Alberts et al.‬ע' ‪ .(87‬למעשה‪ ,‬ה‪NCW -‬‬
‫היא תמצית העליונות במידע שיש לארצות הברית על פני מדינות אחרות‪ .‬היא מכילה‬
‫בתוכה מערכת משולבת של חיישנים‪ ,‬מערכות ‪ C3I‬ומערכות ירי שונות‪ .‬כל זאת על מנת‬
‫ליצור מערכת גילוי והתרעה‪ ,‬להגביר את מהירות קבלת ההחלטות ולהגביר את קצב‬
‫המבצעים‪ .‬שילוב זה יוצר מערכת קטלנית‪ ,‬המגבירה את שרידות הכוחות‪ .‬על ה‪NCW -‬‬
‫ליצור תמונת קרב ברורה לכוחות הידידותיים ושוב – זוהי מילת המפתח בלוחמה‬
‫המרוכזת רשת – עליונות במידע‪.‬‬
‫ניתן לומר כי ברמות האופרטיבית והטקטית ישנם שלושה מאפיינים לטרנספורמציה‬
‫מבחינה זרועות הצבא‪' :‬לוחמה מרוכזת רשת'‪' ,‬שילוביות' ומעבר לכוחות משלוח‪.‬‬
‫זוהי הטרנספורמציה במובן של שינוי העיסוק בסביבה האסטרטגית‪ :‬המערכת הצבאית‬
‫מבינה כי איננה יכולה לסמוך יותר על בסיסים קדמיים מוגנים ומאורגנים היטב‪ ,‬וכי‬
‫על מנת להפיק את המרב מכוחה הצבאי‪ ,‬עליה לבנות מערכת אשר תשלב את כל‬
‫הזרועות למכונת מלחמה אחת‪ .‬מערכת זו משלבת גם את הלוחמה המרוכזת רשת‪.‬‬
‫עתה אסקור בקצרה את ההתפתחויות המחשבתיות והתורתיות שעוברות על כל אחת‬
‫מהזרועות‪ ,‬תוך התמקדות בצבא )‪.(Army‬‬
‫‪59‬‬
‫‪59‬‬
‫לסקירה קצרה על הטרנספורמציה בקרב הזרועות ראו את ההקדמה אצל ‪Hone and‬‬
‫‪ ,2002 ,Friedman‬ע' ‪ ;xix‬וכן את ‪ ,2002 ,Roxborough‬ע' ‪.73‬‬
‫‪86‬‬
‫טל טובי‬
‫המעבר לכוחות משלוח נובע משתי הנחות יסוד‪:‬‬
‫הנחה ראשונה היא שארצות הברית תפעל בעתיד באזורים בהם אין לה בסיסי פריסה‬
‫קדמיים )סביבה מונעת גישה(‪.‬‬
‫הנחה שנייה אומרת כי ארצות הברית תמצא עצמה במלחמה ללא התרעה מוקדמת‬
‫מספיקה‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫להנחה השנייה ישנה נגזרת והיא כי בסיסיה הקדמיים יהיו תחת התקפה ולא ניתן יהיה‬
‫להפעילם )תרחיש המתאים‪ ,‬למשל‪ ,‬לזירה הקוריאנית(‪ .‬הסביבות המונעות גישה‬
‫הופכות את המטוסים החמקניים לפלטפורמות הלחימה החיוניות ביותר‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫מבחינת חיל האוויר‪ ,‬מהות הטרנספורמציה נעוצה בהתקדמות בארבעה תחומים‪:‬‬
‫הנחייה מדויקת‪ ,‬חיישנים‪ ,‬חמקנות וארכיטקטורת ה‪ .C4ISR -‬תחומים אלו יאפשרו‬
‫לחיל האוויר לשלוט בכל הפעילות האווירית בזירה נתונה‪ ,‬להשיג יכולות שרידות וסיור‬
‫גבוהות יותר‪ .‬הם יאפשרו יכולת השמדה מהאוויר של מטרות ויעדים אסטרטגיים‪ ,‬כמו‬
‫גם השמדת יחידות צבאיות )‪ ,2002 ,Ochamanek‬עמ' ‪ .(170-164‬נושא ה'שילוביות' בא‬
‫לידי ביטוי ביכולתו של חיל האוויר לספק סיוע אווירי קרוב גם על ידי מפציצים‬
‫אסטרטגיים‪ ,‬באמצעות החימוש המונחה המדויק‪ ,‬מונחה ה‪'Joint Direct ) GPS -‬‬
‫'‪ .(2005 ,Military Analysis Network ) (JDAM – Attack Monition‬במהלך מבצע‬
‫'חירות נצחית' )‪ (2001‬סיפקו מפציצי חיל האוויר )במיוחד המפציץ האגדי ‪ (B-52‬סיוע‬
‫אווירי קרוב לכוחות המיוחדים‪ ,‬שפעלו באפגניסטן‪ .‬כל מטוסי הקרב וההפצצה של חיל‬
‫האוויר מסוגלים לשאת את ה‪ ,JDAM -‬ובכך להוות פלטפורמות עבור משימות‬
‫אסטרטגיות וטקטיות‪ .‬יכולת החמקנות ויכולת הפגיעה המדויקת הם המאפיינות את‬
‫המעבר של הכוחות האוויריים לאוריינטציה של כוחות משלוח‪ .‬ההגדרה האופרטיבית‬
‫של חיל האוויר לטרנספורמציה היא ה‪ ,EBO -‬והיא מתייחסת לבניית מערכת לחימה‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫שוב‪ ,‬הדוגמה הבולטת להנחת יסוד זו היא מתקפת הפתע של צפון קוריאה לעבר הדרום‬
‫ב‪ 24 -‬ביוני ‪ .1950‬הצבא הצפון קוריאני צריך היה לעשות מספר מועט של פעולות גלויות על‬
‫מנת להכין עצמו למתקפה‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי נושא החמקנות נבחן באינטנסיביות גם בפלטפורמות ימיות ויבשתיות‪ .‬ראו צור‪,‬‬
‫‪ ,2002‬עמ' ‪103-96‬‬
‫‪87‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫מתאימה ויעילה‪ ,‬במטרה להרוס את הקשר שבין המערכת הפוליטית והכלכלית של‬
‫האויב עם הדרגים הלוחמים שלו‪ .‬למרות כל הבעיות בפיתוח ה‪ ,'F-22 Raptor' -‬הרי‬
‫הוא נשאר עמוד התווך של תוכנית הטרנספורמציה של חיל האוויר‪ .‬כמו כן מערך‬
‫מטוסי ה‪ 'F-117A Nighthawk' -‬עובר שדרוג‪ ,‬על מנת שהמפציצים החמקניים יוכלו‬
‫לקלוט אמצעי לחימה מתקדמים יותר ולהיות מבצעיים גם בשעות היום‪ .‬חשיבה נוספת‬
‫רואה במטוסים ללא טייס )מל"ט(‪ ,‬כגון ה‪ ‘Global Hawk’ -‬וה‪,'Predator' -‬‬
‫פלטפורמות לחימה‪ .‬חיל האוויר עדיין מתמקד במטוסי קרב מאוישים ועיקר משימותיו‬
‫של המטוס ללא טייס )מל"ט( הן משימות מעקב וסיור‪ ,‬עם אפשרות למשימות סיור‬
‫אלימות‪ .‬יש לציין כי במהלך מבצע 'חירות נצחית' תקפו מל"טים )מסוג '‪('Predator‬‬
‫חמושים בטילי ‪ (‘Hellfire’) AGM-114‬מטרות באפגניסטן‪ ,‬אך מל"טים אלו היו של‬
‫ה‪ .CIA -‬המשך פיתוח המל"ט מביא להרחבתן של המשימות המוטלות על כלי הטייס‬
‫הלא מאוישים ולגיוונן‪ .‬המל"ט הופך בהדרגה מפלטפורמה פסיבית שמשימותיה‬
‫העיקריות היו איסוף מודיעין ותצפית‪ ,‬לאמצעי לחימה בעל יכולת תקיפה תוך שיגור‬
‫חימוש מונחה מדויק‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫התפתחות בעלת השפעות אסטרטגיות‪ ,‬אופרטיביות וטקטיות כבירות עוברת גם על‬
‫הצי‪ .‬משחר ההיסטוריה האמריקנית שימש הצי כקו ההגנה הראשון של ארצות הברית‪.‬‬
‫לצורך זה הוא פיתח את 'אסטרטגיית המים העמוקים' )'‪,('Blue Water Strategy‬‬
‫להבטחת השליטה בים‪ .‬אסטרטגיה זו הייתה בתוקף גם במהלך תקופת המלחמה‬
‫הקרה )‪ ,1961 ,Huntington‬עמ' ‪ .(6324-14‬אסטרטגיית המים העמוקים היא זו שהביאה‬
‫לבנייתן של אוניות המערכה )‪ (Battle Ships‬בסוף המאה ה‪ ,19 -‬ולבנייתן של נושאות‬
‫המטוסים והצוללות הגרעיניות במהלך העשורים הראשונים של המלחמה הקרה‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬
‫לסקירה תמציתית על המטוסים הלא מאוישים ראו את צור‪ ,2002 ,‬עמ' ‪.105-102‬‬
‫עמודים אלו סוקרים באופן כללי את עיצוב מדיניות הביטחון האמריקנית בראשית המלחמה‬
‫הקרה‪ .‬על עיצוב האסטרטגיה הימית של ארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה ראו אצל‬
‫‪ ,1989 ,Builder‬עמ' ‪.75-74‬‬
‫‪88‬‬
‫טל טובי‬
‫קריסת הצי הרוסי ‪ -‬אויבו העיקרי של הצי האמריקני‪ ,‬הביאה גם לשינויים בחשיבה‬
‫האסטרטגית הימית של ארצות הברית‪ .‬היא אפשרה לצי האמריקני להתרכז במבצעים‬
‫הסמוכים לחוף האויב ולהשפיע על מהלך המערכה ביבשה )‪,2002b ,Tangredi‬‬
‫ע' ‪ .(129‬אומנם תמיד ניתן למצוא את הצי מפציץ מטרות הסמוכות לחוף בטווח‬
‫התותחים של האוניות‪ ,‬אך זו הייתה משימה משנית‪ .‬המשימה העיקרית הייתה השגת‬
‫שליטה על דרכי התקשורת והשמדת צי האויב‪ .‬התפתחויות טכנולוגיות חשובות‬
‫הקשורות באמצעי לחימה‪,‬‬
‫‪64‬‬
‫הגבירו את יכולתו של הצי להשפיע על המבצעים‬
‫היבשתיים‪ ,‬ברמה המערכתית והאסטרטגית‪ .‬אחת הדוגמאות הבולטות היא פעולת‬
‫התגמול האמריקנית נגד מחנות האימונים של אל‪-‬קעידה באפגניסטן ב‪ .1998 -‬הפעולה‬
‫בוצעה על ידי מטח טילי 'טומהוק'‪ ,‬על ידי פלטפורמות ימית‪ ,‬כשלאפגניסטן כלל אין‬
‫מוצא אל הים‪.‬‬
‫הצי האמריקני היה הראשון לבצע שינויים תורתיים מקיפים כבר ב‪ ,1992 -‬תוך הדגשת‬
‫הגנתם של כוחות אמפיביים‪ .‬הדוקטרינה החדשה שינתה את תפקידי הצי‪ .‬מצי בעל‬
‫אוריינטציה גלובאלית‪ ,‬האמור לפעול כזרוע עצמאית במרחבי האוקיינוסים הוא הפך‬
‫לצי המדגיש את האיומים האזוריים )כדוגמת עיראק או צפון קוריאה(‪ ,‬את המבצעים‬
‫האמפיביים ואת הלחימה סמוך לחוף )'‪.('Littoral Orientation‬‬
‫‪65‬‬
‫בסיס העוצמה של הצי האמריקני כיום הוא נושאת המטוסים‪ ,‬המהווה את מרכזה של‬
‫קבוצת קרב )'‪ .('Battle Group‬הקבוצה כוללת נושאת מטוסים‪ ,‬טיפוסים שונים של‬
‫ספינות טילים‪ ,‬צוללות תקיפה וצוללות טילים‪ ,‬אוניות אספקה וכן כוחות מארינס‪ .‬יש‬
‫הטוענים כי נושאת המטוסים סיימה את תפקידה כפלטפורמת נשק מכריעה‪ ,‬וזאת‬
‫בעיקר בגלל עליית כוחה של המשחתת נושאת הטילים‪ ,‬וכן בגלל פגיעותה הרבה של‬
‫נושאת המטוסים )‪ ,1986 ,Hart‬עמ' ‪.(89-83‬‬
‫‪ 64‬הכוונה בעיקר לטיל השיוט 'טומהוק' )‪ .(BGM-109 ‘Tomahawk‬טווח הטילים נע בין‬
‫‪ 1,200-2,500‬ק"מ‪ ,‬לפי דגם הטיל‪ .‬מקור‪:‬‬
‫‪http://www.globalsecurity.org/military/systems/munitions/bgm-109-specs.htm‬‬
‫‪ 65‬הכנסת אמצעי לחימה חדשים הגבירו את היכולת האמפיבית של ארצות הברית‪ .‬הצי הצטייד‬
‫באוניות היכולות לשאת מספר רב יותר של לוחמים‪ ,‬מסוקים וארטילריה‪ .‬יכולת זו הביאה‬
‫לכך שארצות הברית מסוגלת לפעול ב‪ 70%-‬מחופי העולם‪ ,‬לעומת יכולת של ‪ 30%‬קודם לכן‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫בדומה לויכוח אודות מקומה של נושאת המטוסים לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬גם‬
‫לאחר המלחמה הקרה ובמהלך שנות ה‪ 90 -‬נשמעו קולות רבים שקראו לסיום הקריירה‬
‫המפוארת של נושאת המטוסים ומעבר ל'אוניית מחסן הנשק' )'‪ .('Arsenal Ship‬אונייה‬
‫כזו תהיה חמושה בכ‪ 500 -‬טילי שיוט‪ ,‬מסוגים שונים‪ ,‬ומספר אנשי צוותה לא יעלה על‬
‫מאה )‪ ,1996 ,Dunnigan ;1999 ,Military Analysis Network‬עמ' ‪ .(91-86‬במונחים‬
‫של הצי‪ ,‬זוהי כמעט אוניה לא מאוישת‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬מספר אנשי הצוות בנושאת‬
‫מטוסים מטיפוס 'נימיץ' הוא כ‪) 5,600-‬כולל אנשי הטייסות(‪ .‬השוואה זו רלוונטית‪,‬‬
‫כיוון שהתומכים באוניית מחסן הנשק טוענים כי אונייה זו אמורה להחליף את נושאת‬
‫המטוסים‪.‬‬
‫אך דווקא המעבר לכוחות משלוח מוכיח כי נושאת המטוסים "עדיין לא אמרה את‬
‫המילה האחרונה" ובוודאי לא הגיעה לסוף דרכה‪.‬‬
‫העימותים הצבאיים‪ ,‬בהם הייתה ארצות הברית מעורבת במהלך שנות ה‪ ,90 -‬הוכיחו‬
‫כי נושאת המטוסים היא עדיין נכס חיוני‪ .‬כוונת הצי היא להמשיך ולהתמקד בהתקפות‬
‫על החופים ועל מטרות ביבשה‪ ,‬לכן הפלטפורמות הימיות הגדולות הן המתאימות‬
‫ביותר‪ .‬הן עדיין משמשות כמאגר חימוש‪ ,‬המסוגל לשגר כמויות גדולות של טילי שיוט‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬אין עדיין מדינה המסוגלת לפגוע בצי האמריקני בלב ים‪ .‬יכולת ההתגוננות‬
‫של קבוצת הקרב‪ ,‬בעזרת מערכות ה‪ Aegis -‬המשופרות‪ ,‬מעלה את רמת המיגון‬
‫והשרידות של הפלטפורמות הימיות‪.‬‬
‫באסטרטגיית החופים של הצי האמריקני אנו מוצאים גם את ה'שילוביות'‪ ,‬כאשר‬
‫כוחות הנמצאים על הקרקע )ולא בהכרח כוחות מארינס( יכולים להזמין סיוע אש‬
‫מאוניות הקרב ולכוון טילי שיוט המשוגרים מפלטפורמות ימיות‪ 66.‬למעשה‪ ,‬היה הצי‬
‫הזרוע הראשונה שהתחייבה להטמיע את ה'שילוביות' בתוך תורת הלחימה ותפיסת‬
‫הפעולה שלו )‪ ,1994 ,Department of the Navy‬עמ' ‪.(25-24‬‬
‫‪66‬‬
‫על הטרנספורמציה בצי ראו אצל‪ ,2002 ,O’Neil :‬עמ' ‪.157-129‬‬
‫‪90‬‬
‫טל טובי‬
‫המלחמה באפגניסטן )‪ (Operation Enduring Freedom‬ב‪ ,2001-‬מוכיחה את‬
‫התפיסות האופרטיביות החדשות של הצי ושל חיל האוויר‪ .‬ערב המבצע לא הייתה‬
‫לארצות הברית יכולת להיערך מבחינה קרקעית‪ .‬במדינות המקיפות את אפגניסטן )סין‪,‬‬
‫פקיסטן‪ ,‬אירן‪ ,‬טורקמניסטן‪ ,‬אוזבקיסטן וטג'יקיסטן( לא היו לארצות הברית בסיסים‪,‬‬
‫שמהם יכלו מטוסי קרב והפצצה להמריא‪ .‬במתקפות האוויריות הראשונות השתתפו‬
‫מפציצים ארוכי טווח‪ ,‬שהמריאו משדות תעופה בארצות הברית וכן מדייגו גרסייה‬
‫באוקיינוס ההודי‪ ,‬אך את מרבית הגיחות ערכו מטוסים שבסיסי הפעולה שלהם היו‬
‫נושאות המטוסים )‪ 67.(F/A-18 ,F-14‬הכוחות האמריקניים הפעילו גם טייסות מסוקים‬
‫שעמדו הכן לקראת משימות חיפוש והצלה )'‪ .('Combat Search and Rescue‬מסוקים‬
‫אלה המריאו מנושאות מטוסים‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫כמו כן‪ ,‬שיגרו הכוחות האמריקניים טילי שיוט‬
‫מפלטפורמות ימיות שונות‪ ,‬ובכלל זה גם מצוללות )‪.(2006 ,GlobalSecurity.org‬‬
‫בהמשך המבצע נמצא שיתוף פעולה בין‪ -‬זרועי בין הכוחות המיוחדים וכוחות 'הברית‬
‫הצפונית' לבין מטוסים של הצי ושל חיל האוויר‪ .‬למרות שניתן לדבר על 'שילוביות'‬
‫במערכה באפגניסטן‪ ,‬ישנן עוד סוגיות רבות אשר על האמריקנים לתת עליהן את הדעת‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬נושאות המטוסים שימשו כבסיסים קדמיים של הכוחות המיוחדים‪ ,‬ועליהן‬
‫נמצאו מסוקים רבים אשר שימשו את הכוחות‪ .‬עובדה זו מנעה מנושאת המטוסים‬
‫'קיטי הוק' למלא ביעילות את תפקידיה הייעודיים‪ ,‬קרי גיחות מסוגים שונים על ידי‬
‫מטוסיה‪ ,‬ואף טיסות אימונים‪ .‬עובדה זו הביא לפריסתן של נושאות מטוסים נוספות‪.‬‬
‫דוגמה נוספת היא הפעלתן של הצוללות הגרעיניות כבסיסי יציאה לכוחות המיוחדים‬
‫ובעיקר צוותי ה‪ ,2003a ,Cordesman) 'Navy SEAL' -‬עמ' ‪ .(94-93‬כך או כך‪ ,‬אין ספק‬
‫כי נושאת המטוסים עדיין לא סיימה את תפקידה כפלטפורמה צבאית עיקרית של הצי‬
‫האמריקני אך גם כאמצעי לחימה בעל חשיבות פוליטית‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫‪68‬‬
‫הצי האמריקני ערך ‪ 4,900‬גיחות לעומת כ‪ 1,600 -‬גיחות של חיל האוויר‪ .‬באם מורידים‬
‫ממספר הגיחות של חיל האוויר את הגיחות של מטוסים שנזקקו למסלולי המראה סמוך‬
‫לאפגניסטן או אף במדינה עצמה‪ ,‬לאחר שנכבשו שדות תעופה )למשל מטוסי ה‪F-15 -‬‬
‫וה‪ (F-16 -‬ומחשיבים רק את גיחות מפציצי הענק‪ ,‬הרי מספר הגיחות שביצע חיל האוויר‬
‫נמוך עוד יותר – ‪ 696‬גיחות‪.‬‬
‫בשלבים הראשונים של המבצע נמצאו שתי נושאות מטוסים בים הערבי‪ :‬ה'אנטרפרייז'‬
‫וה'קרל וינסון'‪ .‬בכל אחת משתיהן ישנם ‪ 85‬מטוסים מסוגים שונים‪ ,‬כששני שליש מהם הם‬
‫מטוסי קרב‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫מבחינת המארינס‪ ,‬כוחות אלו היו תמיד בעלי אוריינטציה של כוחות משלוח‪ ,‬לפיכך‬
‫מתמקד הקורפוס בשדרוג יכולות התמרון מהאונייה לחוף על ידי פיתוח שלוש‬
‫פלטפורמות חדשות‪ :‬נחתת‪-‬רחפת‪ ,‬רכב סער אמפיבי וה‪ ,V-22 ‘Osprey’-‬מטוס בעל‬
‫טווח טיסה מוגדל המסוגל להמריא ולנחות אנכית ) ‪'Vertical/Short Takeoff and‬‬
‫'‪ .(V/STOL – Lending‬הן המארינס והן הצבא החלו להתאמן במתווה של החדרה‬
‫מהירה של כוחות מתמרנים מהים‪ .‬המארינס פיתחו את טקטיקת "התמרון המבצעי‬
‫מהים" )'‪ ,('Operational Maneuver from the Sea‬כשהיישום הטקטי שלה הוא‬
‫תמרון מהאנייה הנמצאת במרחק רב מהחוף‪ ,‬ישירות אל המטרה הנמצאת בעומק שטח‬
‫האויב‪ .‬המטרה היא שינוי המבצעים האמפיביים בכוונה למנוע את הצורך להשתלט על‬
‫ראשי חוף ולארגנם )‪ ,2002 ,Roxborough‬ע' ‪.(73‬‬
‫מהפכה כבדת משקל עוברת גם על הצבא‪ .‬אומנם הצבא התמקד בדיגיטיזציה של‬
‫הדיוויזיות הכבדות‪ ,‬אך לאחר שהחלו להתברר הדרישות הצפויות של חיל משלוח‬
‫אסטרטגי‪ ,‬גברו בצבא הלחצים להצטייד בפלטפורמות בעלות יכולת פריסה מהירה‪.‬‬
‫כיום היעד הוא לפרוס בכל מקום בעולם בתוך ימים ולא חודשים‪ ,‬כשמקרה עיראק‬
‫הוכיח את חשיבות כוחות המשלוח‪ .‬הן תורכיה והן ערב הסעודית סירבו לאפשר‬
‫לכוחות האמריקניים לפעול משטחן )‪ ,2004-2003 ,Wilson et al.‬ע' ‪ .(22‬אומנם הכוח‬
‫האמריקני‪-‬בריטי בנה את עצמו בכווית‪ ,‬אך היה זה בסיס רעוע שהיה חשוף למתקפה‬
‫אפשרית של הכוחות העיראקיים‪ .‬פעילות דיפלומטית היא חיונית לבניית בסיס‬
‫מבצעים קדמי‪ .‬יחד עם זאת הצבא חייב להיערך לתרחיש האפשרי‪ ,‬כפי שהוכח ערב‬
‫המלחמה השנייה נגד עיראק‪ .‬תרחיש שלפיו הפעילות הדיפלומטית תיכשל כליל ולצבא‬
‫לא יהיה בסיסים קדמיים‪.‬‬
‫כוחות צבא היבשה נוקטים היום גישה תלת מסלולית כלפי תהליך הטרנספורמציה‬
‫)‪ ,2004-2003 ,Toomey‬ע' ‪:(40‬‬
‫המסלול הראשון‪ :‬המשך שדרוג הכוחות המסורתיים ורישותם‪ ,‬כאשר הדיוויזיות‬
‫המשוריינות והממוכנות המבוססות על טנקי ה'אברהמס' ונגמ"ש ה'ברדאלי'‪ .‬במהלך‬
‫‪ 2001‬הפכה דיוויזיית הרגלים ה‪) 4-‬ממוכנת( לדיוויזיה הדיגיטאלית הראשונה של הצבא‬
‫האמריקני‪ .‬אך הדיגיטיזציה של הכוחות המשוריינים "המסורתיים" איננה מספיקה על‬
‫‪92‬‬
‫טל טובי‬
‫מנת שצבא היבשה ימשיך להיות רלוונטי בעידן שלאחר המלחמה הקרה‪ ,‬במיוחד לאור‬
‫התפיסה המבצעית החדשה של כוחות משלוח היכולים להכריע מערכה‪ .‬המציאות‬
‫הגיאו‪-‬פוליטית החדשה שלאחר המלחמה הקרה מחייבת את הצבא להיות מסוגל‬
‫לפעול בכל מקום בעולם ובכל קשת העימותים‪ .‬על הצבא להיות נייד יותר‪ ,‬מבוסס על‬
‫פלטפורמות קלות )בהשוואה ל'אברהמס' ול'ברדאלי'( ולפעול במציאות טקטית‬
‫ואופרטיבית משתנה‪ .‬כיום יש לצבא רק הדיוויזיות המוטסות וחיל הרגלים הקלות‪,‬‬
‫המשמשות ככוחות אסטרטגיים לפריסה מהירה; אולם לכוחות אלה אין עוצמת האש‬
‫של הדיוויזיות הכבדות‪ .‬לאור זאת בונה הצבא מערכת בעלת עוצמת אש ושרידות‬
‫גבוהות‪ .‬המערכת תהיה מסוגלת לפרוס חטיבה תוך ‪ 96‬שעות‪ ,‬דיוויזיה תוך ‪ 120‬שעות‬
‫וקורפוס )חמש דיוויזיות( תוך שלושים יום )‪ ,2002 ,Nardulli and McNaugher‬עמ'‬
‫‪ , 2006 ,US Army ;104-103‬ע' ‪.(9‬‬
‫המסלול השני‪ :‬על מנת לעמוד בדרישות הטרנספורמציה‪ ,‬פועל הצבא בעוד שני‬
‫מסלולים מקבילים‪ ,‬במטרה להכניס כוחות משלוח של כוחות היבשה לשירות מבצעי‪.‬‬
‫עמוד התווך של המסלול השני הוא כוח ביניים )‪ (Interim Force‬המורכב מצוותי קרב‬
‫חטיבתיים 'סטרייקר' )'‪ .(SBCT – 'Stryker Brigade Combat Team‬אלה יחידות‬
‫בינוניות במשקלן‪ ,‬הניתנות לפריסה מהירה‪ ,‬כשעוצמת האש שלהן גבוהה משל חטיבות‬
‫חיל הרגלים הקלות או המוטסות‪ .‬למרות זאת הן אינן עתירות לוגיסטיקה כדיוויזיות‬
‫המשוריינות או הממוכנות‪ .‬צוותי 'סטרייקר' פועלים בעיראק משלהי ‪ .2003‬בינואר‬
‫‪ 2004‬החליפה חטיבה ‪ 3‬של דיוויזיית הרגלים ה‪ 2 -‬את הדיוויזיה המוטסת ה‪101 -‬‬
‫בצפון עיראק ‪.‬‬
‫מבחינה טכנולוגית‪ ,‬ה'סטרייקר' הוא בעל דיגיטיזציה מלאה ולצוותי הקרב יש יכולת‬
‫שיתופיות מלאה‪ .‬ה‪ NCW -‬ביחידות ה'סטרייקר' באה לידי ביטוי במערכת שליטה‬
‫ובקרה‪ ,‬ה‪FBCB2 – 'Force XXI Battle Command Brigade and Below' -‬‬
‫)‪ ,2004-2003 ,Toomey‬עמ' ‪ .(49-48‬יש לציין כי גם אלמנטים מהדיוויזיות הכבדות‪,‬‬
‫ובמיוחד דיוויזיית הרגלים ה‪ ,4 -‬מצוידות במערכת ה‪ .FBCB2 -‬זוהי‪ ,‬למעשה‪ ,‬מערכת‬
‫‪ C3I‬העושה שימוש במערכת ‪ .GPS‬היא המותקנת על כל כלי הרכב והטיס בזירה נתונה‪,‬‬
‫במטרה לאתר את מיקומם‪ .‬מידע זה משתלב עם נתוני השטח ועם המידע המצוי אודות‬
‫‪93‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫מיקומו וכוחו של האויב‪ .‬המטרה היא ליצור תמונת שדה קרב ברורה או במילותיו של‬
‫אוונס‪ ,‬אבי תיאורית 'מערכת של מערכות'‪" :‬לפזר את ערפל הקרב" )‪.(2001 ,Owens‬‬
‫תמונת הקרב מועברת לשאר הכוחות הלוחמים וכן לדרגי הפיקוד הגבוהים יותר‪.‬‬
‫מערכת זו הייתה בשימוש על ידי הדיוויזיה ה‪ 3 -‬בעיראק‪ ,‬דבר שאיפשר את פריסתה של‬
‫הדיוויזיה לרוחב של כ‪ 500 -‬ק"מ‪ .‬מפקדי החטיבות‪ ,‬כמו גם מפקדת הדיוויזיה‬
‫והקורפוס‪ ,‬שלטו על כל פעולות הקרביות‪ .‬כל חטיבה ידעה מהן ההצלחות ומהן הבעיות‬
‫שעמדו בפני הכוחות האחרים‪ ,‬ובכלל זה גם כוחות שלא היו שייכים למסגרת‬
‫הדיוויזיונית‪ .‬מבחינת הצבא‪ ,‬המעבר ללוחמה מרוכזת רשת היא מהות הטרנספורמציה‬
‫וה'שילוביות' הנגזרת ממנה‪ .‬היא תעביר את הצבא מהעידן התעשייתי )"הגל השני"‬
‫בהגדרתם של טופלר וטופלר‪ ,1994 ,‬ע' ‪ (41‬לעידן המידע )"הגל השלישי"‪ ,‬שם‪ ,‬ע' ‪.(41‬‬
‫התפיסה האופרטיבית הבסיסית של צוותי הקרב החטיבתיים מכינה אותם לכל עימות‪,‬‬
‫ובמיוחד ללוחמה בשטח בנוי‪ ,‬המוגדרת כצורת הקרב העיקרית בעתיד‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫המסלול השלישי‪ :‬צוותי ה‪ SBCTs -‬מהווים גשר אל המסלול השלישי –‬
‫‪ ,The Objective Force‬שנועד למזג את הניידות הגבוהה ואת אפשרויות הפריסה של‬
‫ה‪ SBCTs -‬עם יכולת הקטילה והשרידות של הדיוויזיות הכבדות ) ‪Military Analysis‬‬
‫‪ .(2000 ,Network‬הצבא מתכוון להפוך עצמו להומוגני‪ ,‬לעומת ההטרוגניות הקיימת‬
‫כיום‪ ,‬כשיש בו סוגים שונים של כוחות לוחמים‪ :‬משוריינים‪ ,‬ממוכנים‪ ,‬חיל רגלים קל‪,‬‬
‫יביל אוויר ויביל מסוקים‪ ,‬שפעלו כולם בעיראק )‪ ,2004-2003 ,Wilson et al.‬עמ' ‪,19‬‬
‫‪ .(28-27‬יחד עם זאת רואה הצבא את המשך קיומן של הדיוויזיות המוטסות ה‪82 -‬‬
‫וה‪ 101 -‬כדיוויזיות נפרדות בעלות ייחוד מבצעי‪ .‬יש לשער כי יחידות עילית אלה יישארו‬
‫ככוחות תגובה אסטרטגיים מהירים‪ ,‬כפי שהיה עד כה ‪ -‬עם יכולת פריסה הקצרה מ‪96-‬‬
‫שעות‪ ,‬למענה אופרטיבי מיידי בתרחיש קיצוני‪ ,‬כמו תרחיש מתקפת פתע של צפון‬
‫קוריאה על דרום קוריאה‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫ראו בהקשר זה את מאמרו של ‪ ,2000) Dunn‬עמ' ‪ ,(42-38‬העוסק בשילוביות אפשרית בין‬
‫יכולות הפריסה המהירה של המארינס ויכולות כוח האש והמאסה של הדיוויזיות‬
‫המשוריינות והממוכנות של הצבא‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫טל טובי‬
‫נכון להיום הכוח האובייקטיבי הוא בדרג תפיסה תיאורטית בלבד‪ ,‬אם כי תוכניות‬
‫המחקר והפיתוח של הפלטפורמות המוצעות כבר נמצאות בתהליך פיתוח‪ .‬לפיכך‬
‫מתמקד הצבא בשדרוג המערכות הכבדות ובהכנסת צוותי הקרב המשוריינים‪,‬‬
‫המבוססים על ה'סטרייקר'‪ ,‬לשירות מבצעי‪ 70.‬התכונה העיקרית של ה'סטריקר' היא‬
‫יבילות האוויר שלו במטוסי ’‪ ,C-130 ‘Hercules‬אשר להם יכולת נחיתה והמראה‬
‫משדות תעופה מאולתרים או משדות תעופה בעלי מסלולים קצרים‪ .‬כמו כן ל'סטרייקר'‬
‫יש מגוון דגמים הכוללים‪ :‬נשיאת גייסות‪ ,‬תצורות נגד מטוסים )נ"מ( ונגד טנקים )נ"ט(‬
‫ודגם פיקוד ושליטה‪ .‬כל 'סטרייקר' מצויד במערכת ‪ ,GPS‬המאפשרת לו לדעת את‬
‫מקומו ביחס ליחידות האחרות‪ ,‬וכן מערכת השליטה והבקרה ‪ .FBCB2‬נסיגה מהמגמה‬
‫לפתח רכב לחימה קרקעי כבד )כדוגמת ה'אברהמס'( תחייב ביסוס של שרידות‬
‫הפלטפורמות של הכוח האובייקטיבי; לא על שריון אלא על איכון האויב בטווחים‬
‫מוגדלים‪ ,‬עם יכולת להלום באופן מדויק וקטלני‪ .‬דבר זה מתאפשר עם ההטמעה‬
‫ההולכת וגוברת של ה'שילוביות' והלוחמה המרוכזת רשת‪.‬‬
‫ניתן לומר כי צבא היבשה הוא הזרוע העוברת את התהליכים המהפכניים ביותר‪ ,‬כדי‬
‫להישאר רלוונטית כזרוע אופרטיבית בשדה הקרב העתידי‪ .‬לפיכך אנו יכולים למצוא‬
‫את כל מאפייני הטרנספורמציה בהתפתחויות העוברות על הצבא בכלל‪ ,‬ובבניית הכוח‬
‫האובייקטיבי בפרט‪ .‬ההיבט החשוב ביותר הוא הניסיון לצפות את שדה הקרב העתידי‪.‬‬
‫למרות חוסר הוודאות הכרוך בחיזוי שכזה‪ ,‬מניח הצבא שלוש הנחות יסוד בכל הנוגע‬
‫לשדה הקרב היבשתי העתידי‪:‬‬
‫•‬
‫‪70‬‬
‫יהיה שימוש מסיבי בטילים לסוגיהם השונים ובמיוחד בהיבט ההתקפי‪.‬‬
‫בכוונת חיבור זה לבחון את התוכניות האמריקניות ולא לעסוק בביקורות כלפי צעדי‬
‫הטרנספורמציה בצבא‪ .‬יחד עם זאת אציין כי אחת מהביקורות החשובות ביותר היא חוסר‬
‫היכולת האופרטיבית לעמוד בלוחות זמנים‪ ,‬כפי שרוצה הצבא‪ .‬לסיכום הביקורות ראו את‬
‫‪ ,2002 ,Krepinevich‬ע' ‪.80‬‬
‫‪95‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫•‬
‫האויב ישאף להימנע מניהול קרבות גלויים מול עוצמתה העדיפה של ארצות‬
‫הברית‪.‬‬
‫•‬
‫יכולות הפיקוד‪ ,‬השליטה והבקרה של ארצות הברית יאפשרו ניהול מבצעים‬
‫מרושתים ומפוצלים‪.‬‬
‫שדה הקרב המסורתי עבר שינויים מרחיקי לכת עקב ההתקדמות הטכנולוגית‪ .‬שינויים‬
‫אלה יהפכו את קו החזית לאזור חזית‪ .‬מערכות ה‪ C4ISR -‬יאפשרו הפעלה מפוזרת‬
‫יותר של היחידות הלוחמות‪ ,‬ומכלול טכנולוגיות המידע יאפשרו לכוחות הקרקעיים‬
‫להפר את אחד מעקרונות המלחמה החשובים ביותר – עקרון ריכוז הכוח‪.‬‬
‫אם נבחן את שתי המלחמות באפגניסטן ובעיראק‪ ,‬נוכל לראות את היבטיו השונים של‬
‫שדה הקרב העתידי‪ ,‬את המגמות השונות בתהליך הטרנספורמציה ואת השילוביות‬
‫הנגזרת ממנה‪ .‬לדעת פרשנים שונים‪ ,‬היו המעורבויות הצבאיות האמריקניות של שלהי‬
‫המאה ה‪ 20-‬וראשית המאה ה‪ 21-‬מהפכניות ממש‪ .‬הצהרות גורפות בדבר סיומו של‬
‫עידן התמרון היבשתי )למשל‪ :‬בן‪-‬ישראל‪ ,2004 ,‬ע' ‪ (77‬אינן נכונות‪ .‬למרות שהן‬
‫מתבססות על ניתוח המהפכה בעניינים צבאיים‪ ,‬הן מתעלמות מהנחות היסוד של‬
‫הטרנספורמציה‪ .‬עצם הוויכוח האסטרטגי בין הגנרל פרנקס )‪ ,(Franks‬מפקד‬
‫‪ ,CENTCOM‬לבין מזכיר ההגנה ראמספלד )‪ (Rumsfeld‬על מבנה והכנת הכוחות‬
‫שיוטלו למערכה נגד עיראק מוכיח כי הצבא‪ ,‬למרות תהליכי הטרנספורמציה‬
‫האינטנסיביים שהוא עובר‪ ,‬עדיין לא בשל מבצעית לשדה הקרב העתידי‪ .‬פרנקס רצה‬
‫מתקפה משולבת בשתי חזיתות )כווית ותורכיה(‪ ,‬אך רק לאחר ריכוז כוח יבשתי גדול‬
‫)'‪ ,('Overwhelming Force‬כדי להשיג הכרעה חד משמעית‪ .‬כאן אנו רואים את תפיסת‬
‫לוחמת ההשמדה המסורתית של האמריקנים‪ ,‬כשהצבא האמריקני רוצה להביא לידי‬
‫ביטוי את עוצמת האש שלו‪ .‬בתפיסה זו של פרנקס אין כל מהפכנות‪ ,‬גם אם ייעשה‬
‫שימוש מסיבי בחימוש מונחה מדויק‪ .‬לעומת עמדת הפיקוד הצבאי‪ ,‬הועלתה תפיסת‬
‫'ההלם והמורא' )'‪ ('Shock and Awe‬של מזכיר ההגנה‪ .‬מלבד התערבותו של דרג אזרחי‬
‫בתכנון האופרטיבי‪ ,‬הרי תפיסתו של ראמספלד טענה לשימוש מרבי בחימוש מונחה‬
‫מדויק‪ ,‬רובו מפלטפורמות אוויריות וימיות‪ ,‬ותמרון על ידי כוחות משוריינים קטנים‬
‫שישיגו הכרעה מהירה‪ .‬התוכנית של ראמספלד התבססה על לימוד לקחי מלחמת‬
‫‪96‬‬
‫טל טובי‬
‫המפרץ הראשונה‪ ,‬המערכה האווירית בקוסובו והמערכה באפגניסטן )‪,Cordesman‬‬
‫‪ ,2003b‬עמ' ‪ .(120-118‬בפועל החלו ההכנות למלחמה כשילוב של שתי התפיסות‪ ,‬אך‬
‫התכנון השתבש בגלל הכנה דיפלומטית לקויה‪ ,‬כמו גם בשל סירובה של תורכיה לאפשר‬
‫פלישה לעיראק מתחומה‪ .‬כתוצאה מכך היו מהלכי המלחמה דומים לתכנונו המקורי‬
‫של ראמספלד‪.‬‬
‫יחד עם זאת ניתן למצוא בניהול המלחמה בעיראק היבטים אחרים‪ ,‬המצביעים על‬
‫השתנות שדה הקרב‪ .‬שתי הנחות יסוד של הצבא‪ ,‬לגבי שדה הקרב העתידי‪ ,‬הוכחו‬
‫הלכה למעשה במבצע '‪ ,'Iraqi Freedom‬בשנת ‪.2003‬‬
‫ההנחה הראשונה הייתה‪ ,‬כי המבצעים ביבשה יהיו מלווים ב'שילוביות' הולכת וגוברת‬
‫עם כוחות הצי וחיל האוויר האסטרטגי‪.‬‬
‫ההנחה השנייה הייתה כי קשת העימותים תיעשה מטושטשת‪ ,‬כשצורות לחימה שונות‬
‫יתמזגו ויחייבו גמישות חסרת תקדים מצד הכוח היבשתי‪ .‬מהלכי ההתקדמות‬
‫האופרטיביים והטקטיים של הקורפוס ה‪ 5-‬לא מיוחדים לגבי מהות הטרנספורמציה‪,‬‬
‫למרות השימוש במערכות השליטה והבקרה המתקדמות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬במהלך השבוע‬
‫השני של המערכה‪ ,‬שנוצל לחבירה לשיירות הלוגיסטיקה ולהצטיידות מחדש‪ ,‬פעלו‬
‫כוחות האוויר האמריקניים להשמדה שיטתית של כוחות משמר הרפובליקה שניצבו‬
‫בדרך לבגדד‪ .‬ההשמדה האופרטיבית מהאוויר הייתה המשך השיטה הקלאסית‬
‫האמריקנית של השמדת כוחות אויב שיטתית‪ .‬בהתקדמות הקורפוס ה‪ 5 -‬ניתן למצוא‬
‫את טשטוש קשת העימותים‪ 71:‬במקביל לניהול מלחמה בעצימות גבוהה ניהלו הכוחות‬
‫האנגלו‪-‬אמריקניים גם לוחמה בעצימות נמוכה‪ ,‬וכן ניהלו מבצעים הומאניטאריים‬
‫ומשימות שמירת שלום כלפי האוכלוסייה האזרחית העיראקית‪.‬‬
‫את ה'שילוביות' בממד המערכתי‪-‬טקטי ניתן היה למצוא דווקא בחזית הצפונית‪ ,‬שם‬
‫פעלו הכוחות המיוחדים והחטיבה המוטסת ה‪ .173 -‬על הקרקע נמצאו כוחות מועטים‪,‬‬
‫אשר בשיתוף פעולה עם כוחות אוויריים מנעו מהעיראקים כל יכולת פעולה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫בצפון הופעלה שיתופיות חסרת תקדים בין כוחות הקרקע וכוחות האוויר – שיתופיות‬
‫‪71‬‬
‫המושג המגדיר את עירוב סביבות הלחימה מכונה '‪.'Multi Intensity Environment‬‬
‫‪97‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫שהיא מאבני היסוד של הטרנספורמציה‪ .‬בצפון ובמערב עיראק הגיעו הכוחות‬
‫אמריקניים להכרעה על ידי יכולתם לשלוט על שטח עצום בעזרת כוחות מועטים יחסי‪.‬‬
‫שחזית זו הוכרעה תוך הפרת עקרון ריכוז הכוח‪ .‬יכולתה הטכנולוגית הגבוהה של‬
‫ארצות הברית‪ ,‬בשילוב של לוחמה מרוכזת רשת‪ ,‬הביאה להגברת שיתוף הפעולה בין‬
‫הכוחות הקרקעיים והאוויריים וזו מהות ה'שילוביות' הבין זרועית‪ .‬לכך יש להוסיף את‬
‫הצנחתה של החטיבה המוטסת ה‪ 173 -‬הישר מבסיסה באיטליה‪ ,‬כשזה היבט מסוים‬
‫של כוחות משלוח‪.‬‬
‫הניצחון בעיראק‪ ,‬מרשים ככל שיהיה‪ ,‬לא הביא את הכוחות המזוינים של ארצות‬
‫הברית לקיבעון מחשבתי )‪ ,2005 ,Harrison‬עמ' ‪ .(19-14‬יש לזכור כי ארצות הברית‬
‫הפעילה עוצמה טכנולוגית של ראשית המאה ה‪ 21-‬כלפי מדינה בעלת טכנולוגיה ואמצעי‬
‫לחימה של ראשית שנות ה‪ .80-‬יתר על כן‪ ,‬במשך למעלה מעשור מנעה ארצות הברית‬
‫את חימושה מחדש של עיראק‪ ,‬ועוד קודם למהלך הפתיחה של המערכה כבר הייתה‬
‫בידי ארצות הברית עליונות אווירית ברמה האסטרטגית‪ ,‬האופרטיבית ובמידה רבה גם‬
‫ברמה הטקטית‪.‬‬
‫מול ארצות הברית ניצבות עוד שלוש זירות לחימה עיקריות‪ :‬אירן‪ ,‬צפון קוריאה וסין‪,‬‬
‫לכן ממשיך הצבא בתהליך הכנסת הכוח האובייקטיבי לשירות מבצעי יחד עם שדרוג‬
‫יכולות ה‪ ,2004-2003 ,Wilson et al.) SBCT -‬עמ' ‪ .(23-22‬הצבאות המוזכרים אינם‬
‫חלשים כפי שהיה הצבא העיראקי ערב המלחמה‪ ,‬ולשתי הראשונות יכולת גרעינית‬
‫מוכחת‪ ,‬כשאירן עשויה להצטייד בנשק גרעיני בעתיד הקרוב‪ .‬על פי התוכניות‬
‫העתידיות‪ ,‬אל מול צבאות חזקים ישאף הצבא האמריקני לשבש את תוכניות האויב‪.‬‬
‫הוא יעשה זאת באמצעות חשיפת כל כוחו של האויב למתקפות אוויר ויבשה משולבות‪,‬‬
‫במקום לתקוף כל חלק ממנו בנפרד‪ .‬כאן באה לידי ביטוי עליונות המידע של ארצות‬
‫הברית ביכולתה לפגוע באויב בטווחי מוגדלים ‪ -‬יתרונה של ארצות הברית במבצעי‬
‫מידע‪ .‬המבצעים יביאו להפצת מידע רלוונטי בזמן אמת על האויב )‪ (NCW‬ויתאמו‬
‫מהלומות בטווחים ארוכים )'‪.('Jointness‬‬
‫‪98‬‬
‫טל טובי‬
‫דיון‬
‫התפתחויות טכנולוגיות במהלך ההיסטוריה הביאו לשינויים כבירים בתפיסות ההפעלה‬
‫ובבניין הכוח של צבאות העולם‪ .‬כך למשל‪ :‬הופעת הטנק יצרה את 'הבליצקריג'‪ ,‬הופעת‬
‫המטוס את תפיסת ההפצצות האסטרטגיות על מרכזיו העורפיים של האויב והדוגמאות‬
‫עוד רבות‪.‬‬
‫ברבע האחרון של המאה ה‪ 20-‬היו אלה טכנולוגיות החמקנות‪ ,‬החימוש המונחה‬
‫המדויק‪ ,‬מערכות פיקוד ושליטה ושליטה ובקרה מתקדמות‪ ,‬שהיו חלק מהגורמים‬
‫שהביאו את צבא ארצות הברית לערוך שידוד מערכות כללי‪ .‬הצבא ערך שינוי‪ ,‬על מנת‬
‫להתאים עצמו לאתגרים של עידן לוחמת המידע )'‪ .('Information Warfare‬טכנולוגיות‬
‫אלו יצרו אמצעי לחימה ופלטפורמות חדשות‪ ,‬שבתורם חייבו לערוך שינויים תורתיים‬
‫ופיתוח דוקטרינה חדשה‪ .‬למעשה‪ ,‬הביאו הטכנולוגיות החדשות לשינוי הפרדיגמה של‬
‫ניהול המלחמה ופרדיגמה חדשה זו היא המבצעים המשולבים – 'שילוביות'‪.‬‬
‫הדרישה הראשונה של המבצעים המשולבים היא כי כל הזרועות יילחמו ויפעלו‬
‫במשולב‪ .‬סטריין )‪ (Strain‬במאמרו מביא מספר דוגמאות לכך )‪ ,1993 ,Strain‬ע' ‪:(18‬‬
‫‪ .1‬קבוצת קרב של הצי תערוך קרבות ימיים‪ ,‬במשולב עם מפציצים ארוכי טווח של‬
‫חיל האוויר שיחומשו בטילי אוויר‪-‬ים‪.‬‬
‫‪ .2‬מבצעים נגד כוחות יבשה של האויב ישלבו בתוכם גם שיגור טילים ארוכי טווח‬
‫באמצעות פלטפורמות ימיות ואוויריות‪.‬‬
‫‪ .3‬הזירה האווירית תכיל בתוכה מערכים נגד מטוסים זירתיים שישוגרו‬
‫מפלטפורמות יבשתיות וימיות‪ ,‬ובמקביל תתבצע גם פעילות אווירית "מסורתית"‬
‫של מטוסי היירוט לסוגיהם השונים‪.‬‬
‫‪ .4‬הפעלת כוחות למבצעים מיוחדים תיעשה בשילוב עם מערכות קשר לוויניות‬
‫והכוחות יקבלו סיוע התקפי מכוחות אוויריים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל פעילות צבאית בעתיד תתבצע בשילוב כוחות‪ .‬כל זרוע תתמוך בזרועות‬
‫האחרות ובמקביל תקבל תמיכה מהן‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫הפרדיגמה החדשה יוצרת שינויים בהגדרה הקודמת של מונחים שונים‪ ,‬כששינויים‬
‫הגדרתיים אלו יוצרים‪ ,‬למעשה‪ ,‬הגדרות חדשות‪ .‬ה'שילוביות' מביאה לכך שהאבחנה‬
‫בין הרמה הטקטית לרמה האסטרטגית כבר איננה ברורה‪ .‬ייתכן כי זוהי למעשה הרמה‬
‫המערכתית )'‪ .('Operational Level of War‬אחת הסיבות לכך היא העובדה שאמצעי‬
‫לחימה אסטרטגיים תומכים במבצעים טקטיים )לדוגמה‪ ,‬סיוע אווירי קרוב לכוחות‬
‫מיוחדים‪ ,‬על ידי מפציצים אסטרטגיים‪ ,‬כפי שהיה באפגניסטן(‪ .‬מנגד אנו יכולים‬
‫למצוא אמצעי לחימה טקטיים‪ ,‬הפוגעים במטרות אסטרטגיות של האויב‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫מפקד‬
‫הזירה הוא המגדיר את היעדים‪ .‬הוא יכול להפעיל מגוון אמצעי לחימה נגד המטרות‬
‫העומדות מולו‪ ,‬תוך "שבירת" הייעוד הקלאסי שלהם‪.‬‬
‫סיבה נוספת לטשטוש הגבול היא השינוי העצום שמביאה ה'שילוביות' בהרחבת ממדי‬
‫שדה הקרב‪ .‬לזירת המלחמה מצטרפים התיווך התת‪-‬ימי )ירי חימוש מונחה מדויק‬
‫מצוללות(‪ ,‬ממד החלל והממד הקיברנטי )לוחמת מידע(‪ .‬אלו הם אמצעי לחימה‬
‫אסטרטגיים התומכים גם במבצעים טקטיים‪.‬‬
‫השפעה נוספת של הטכנולוגיה היא הגברת קצב הלחימה‪ ,‬בעקבות יכולות איסוף‬
‫ומעקב המספקות מודיעין בזמן אמת‪ .‬וכך נוסף לשדה הקרב הממד הרביעי – ממד‬
‫הזמן‪ .‬הזמן מביא מהפך בדרך החשיבה ובדרך ניהול המבצעים‪ .‬במהלך ההיסטוריה היו‬
‫למפקד הזירה שבועות‪ ,‬חודשים ואף שנים לתכנן את המבצעים הבאים לאחר שכבר‬
‫החלה המלחמה‪ ,‬ולנסות ולהגיב ביעילות על שינויים שהתרחשו‪ .‬שדה הקרב המודרני‬
‫מחייב תגובה מהירה לשינויים וקבלת החלטות אופרטיביות בזמן אמת‪ .‬לכן צריך‬
‫מפקד הזירה לדעת להפעיל ביעילות ובגמישות את מגוון אמצעי הלחימה ואת היכולות‬
‫הצבאיות העומדות לרשותו‪ ,‬על מנת לספק פתרון אופרטיבי יעיל לשינויים המהירים‬
‫בשדה הקרב‪ .‬הפעלה יעילה וגמישה שכזאת ניתן להשיג אך ורק בעזרת ה'שילוביות'‪.‬‬
‫טשטוש הגבולות בין הרמה הטקטית לרמה האסטרטגית בא לידי ביטוי גם בתקיפה של‬
‫כלל מטרות האויב‪ ,‬לא באופן סדרתי )מטרה אחרי מטרה( אלא באופן מקביל‬
‫‪72‬‬
‫דוגמה בולטת לכך היא פשיטה‪ ,‬שערכו מסוקי קרב בלילה הראשון למבצע 'סופה במדבר'‪.‬‬
‫יעד הפשיטה היה מטרות פיקוד ושליטה עיראקיות‪ ,‬אשר פגיעה בהן אפשרה לכוחות‬
‫האוויריים של הקואליציה לחדור את מערך ההרתעה והנגד מטוסים של עיראק‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫טל טובי‬
‫)סימולטאני(‪ .‬במלחמת המפרץ הראשונה‪ ,‬למשל‪ ,‬הותקפו מטרות טקטיות‬
‫ואסטרטגיות של עיראק במקביל ולא בדירוג באופן רצוף על ידי כוחות אוויר‪ ,‬ים‬
‫ויבשה‪.‬‬
‫ה'שילוביות' מביאה גם לשינוי טרמינולוגי של המונח 'מערכה' )‪ .(Campaign‬במלחמת‬
‫העולם השנייה התנהלה המערכה נגד גרמניה ויפן בשלבים‪ ,‬כשהמטרה הסופית הייתה‬
‫להגיע למרכזי הכובד הגרמני והיפני ולהכריעם‪ .‬ניהול כזה של מערכה חייב הפעלה‬
‫מסיבית של כוחות‪ ,‬שבתורה גרמה לאבידות כבדות‪ .‬הפרדיגמה החדשה טוענת לפגיעה‬
‫סימולטאנית בכל מערכי האויב‪ .‬דוקטרינה זו מקצרת את זמן הלחימה ומקטינה את‬
‫שיעור האבידות‪.‬‬
‫ה'שילוביות' פותחת מחדש גם את הוויכוח בדבר הכרעה בעזרת אש או בעזרת תמרון‪,‬‬
‫כשלמעשה גם שני מושגים אלו עוברים שינויים פרדיגמאטיים‪ .‬סיוע האש יכול‬
‫להיעשות גם בעזרת לוחמה אלקטרונית‪ ,‬לוחמת מחשבים או לוחמה פסיכולוגית‪ .‬כמו‬
‫כן הביאה הטכנולוגיה למהפכה ביכולת הדיוק של האש‪ .‬מחימוש סטטיסטי יצרה‬
‫הטכנולוגיה את החימוש המדויק‪ ,‬או המהלומה המדויקת )‪.(Precision Engagement‬‬
‫על כן יכולה האש להוות גורם המשיג הכרעה ולא רק גורם מסייע‪ ,‬כשהחימוש המונחה‬
‫המדויק יכול להיות משוגר ממגוון פלטפורמות; שוב תוך טשטוש הגבולות בין הרמה‬
‫הטקטית לרמה האסטרטגית‪.‬‬
‫כיצד משתנה מושג התמרון? אחד מעקרונות היסוד של המלחמה הוא תנועת הגייסות‬
‫לעבר קו המגע ולתוך שטח האויב‪ .‬התמרון המסורתי חייב תנועת כוחות מסיבית‬
‫ובזבזנית‪ ,‬בעיקר כיוון שמקומו וגודלו של האויב לא היו ידועים‪ .‬מערכות ה‪,C4ISR -‬‬
‫לטענתו של אוונס‪" ,‬יפזרו את ערפל הקרב" )‪ (2001 ,Owens‬וימנעו תנועות ומאמצים‬
‫בזבזניים‪ .‬הפיקוד הזירתי יכול לצפות על כל הזירה בעזרת מערכות תצפית ומעקב‪,‬‬
‫שיספקו למפקד הזירה מידע בזמן אמת אודות כוונות האויב ומיקומו‪ .‬בכך יתמכו‬
‫בתכנון תמרון יעיל‪ .‬ה'שילוביות' הנתמכת על ידי הטכנולוגיה מאפשרת את הקטנת‬
‫הכוחות המתמרנים‪ ,‬אך במקביל הופכת אותם לקטלניים יותר‪ ,‬בעזרת היכולת להפעיל‬
‫חימוש מונחה מדויק ממגוון פלטפורמות‪ .‬מעין "גריליציה" של המלחמה‬
‫‪101‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫הקונבנציונאלית )הרכבי‪ ,1990 ,‬ע' ‪ .(134‬לפיכך ניתן לצפות כי הכוחות המתמרנים‬
‫יהפכו להיות יותר ויותר קטנים אך יותר קטלניים‪ ,‬ולמעשה ישלטו בשטח מסוים באש‬
‫ולא בתמרון‪ .‬נגזרת חשובה מכך היא האפשרות להקטין את דרגי הלוגיסטיקה‪ .‬כאשר‬
‫יש פחות כוחות מתמרנים‪ ,‬המשמעות הלוגיסטית היא פחות דלק‪ ,‬פחות מזון ופחות‬
‫תחמושת לסוגיה‪ .‬האתגר העיקרי שיעמוד בפני מפקד הכוחות המשולבים ) ‪'Joint‬‬
‫'‪ (Force Command‬הוא ליצור מערכת פיקוד ושליטה בזמן אמת עבור הכוחות‬
‫המשולבים‪ ,‬הנעים במהירות בתחום זירת הלחימה‪.‬‬
‫באופן קיצוני ניתן לומר‪ ,‬כי ההתפתחויות הטכנולוגיות‪ ,‬המאפשרות ירי מדויק מרחוק‪,‬‬
‫יבטלו את הצורך לבצע תמרון על מנת לפגוש את היריב פנים אל פנים‪ .‬זה יקרה מכיוון‬
‫שמטרות האויב‪ ,‬בכל ממדי הקרב‪ ,‬יושמדו או ינוטרלו ממרחקים הולכים וגדלים‪.‬‬
‫לפיכך מטרתו של התמרון בשדה הקרב היא להעביר טכנולוגיה נגד האויב‪ ,‬על מנת‬
‫להקטין את האבידות ולהשיג הכרעה מהירה‪.‬‬
‫הפרדיגמה החדשה שינתה באופן בסיסי את ייעודם של הכוחות למבצעים מיוחדים‬
‫)'‪ .('Special Operation Forces‬בעימות בעצימות גבוהה הכוחות המיוחדים מיועדים‬
‫להיות כוחות מסייעים למאמץ העיקרי המורכב ממסת הצבא‪ .‬לעומת זאת עד ראשית‬
‫המאה ה‪ 21-‬הוכרעה המלחמה באופן בלעדי על ידי הכוחות הסדירים‪ .‬צורות המלחמה‬
‫החדשות הופכות את הכוחות המיוחדים לאמצעי מכריע )טופלר וטופלר‪,1993 ,‬‬
‫ע' ‪ .(114-108‬המלחמות באפגניסטן ובעיראק הוכיחו כי כוחות קטנים יכולים השיג‬
‫הכרעה בזירה מוגדרת‪ .‬בשתי המערכות נעשה שימוש אינטנסיבי בכוחות מיוחדים‪,‬‬
‫אשר הפכו מכוח מסייע לכוח מכריע )בן‪-‬ישראל‪ ,2004 ,‬ע' ‪.(82‬‬
‫לסיכום הדיון יש לומר‪ ,‬כי היסוד העיקרי של ה'שילוביות' נעוץ באקסיומה של השלם‬
‫הגדול מסכום חלקיו‪ .‬הטכנולוגיה יכולה לספק יכולות צבאיות קטלניות‪ ,‬ואילו כוח‬
‫צבאי חד זרועי‪ ,‬הפועל לבדו‪ ,‬אינו יכול להשיג את מלוא יכולתו ועוצמתו מבלי לפעול עם‬
‫כוחות זרועיים אחרים‪ .‬למעשה‪ ,‬ה'שילוביות' יוצרת סינרגטיות של הכוח‪ .‬על מפקד‬
‫הזירה להכיר היטב את היכולות הקרביות של תמהיל הכוח הנמצא תחת פיקודו‪ .‬הוא‬
‫צריך לסנכרן ביעילות תמהיל זה‪ ,‬במטרה להשיג מכפיל כוח יעיל‪ ,‬מדויק וקטלי ובסופו‬
‫‪102‬‬
‫טל טובי‬
‫של תהליך גם מכריע‪ .‬יחד עם זאת‪' ,‬שילוביות' מלאה איננה המטרה אלא האמצעי‪.‬‬
‫המטרה היא להמשיך‪ ,‬בתהליך רצוף‪ ,‬בהתאמת הכוחות המזוינים למציאות הפוליטית‬
‫העולמית המשתנה ולמגוון איומים וצורות עימות המתפתחים בעקבות השינויים‬
‫העולמיים‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫סיכום‬
‫חיבור זה התחקה אחר תהליך החשיבה המערכתית העובר על הצבא האמריקני‪ ,‬תהליך‬
‫שהחל בראשית שנות ה‪.70 -‬‬
‫תהליך ה'שילוביות' בכוחות המזוינים של ארצות הברית הוא‪ ,‬קודם כל‪ ,‬פרי הסתכלות‬
‫מחודשת ולא שמרנית על מציאות פוליטית‪ ,‬טכנולוגית‪ ,‬חברתית ותרבותית משתנה‪.‬‬
‫וזאת בעקבות האירועים הכבירים שליוו את סיומה של המלחמה הקרה‪.‬‬
‫למרות שארצות הברית ניצחה ב'מלחמה הקרה'‪ ,‬התפתח תהליך אשר אינו מקבע את‬
‫דפוסי החשיבה של שנות 'המלחמה הקרה'‪ .‬אנו רואים כי ארצות הברית לא נחה על זרי‬
‫הדפנה‪ .‬היא ממשיכה לבדוק האם המערכת הצבאית שלה מוכנה למכלול האתגרים של‬
‫המאה ה‪ .21-‬את ראשיתו של תהליך הבדיקה ניתן למצוא בתהליך הרפורמות שנעשו‬
‫בצבא לאחר מלחמת ויטנאם‪ .‬למרות שארצות הברית לא נחלה הפסד צבאי בוויטנאם‪,‬‬
‫בסיומה של המלחמה סבל הצבא מתסמונות האופייניות לצבאות מובסים‪ .‬לאחר‬
‫המלחמה החלה המערכת הצבאית בבדיקה מתמדת של מערכת היכולות שלה אל מול‬
‫מערכת היכולות של האויב ושל מערכת האיומים ‪ -‬כפי שהוגדרו על ידי מעצבי‬
‫המדיניות האזרחיים‪ .‬אין מדובר רק בשינויים טקטיים‪ ,‬אלא בשינויים מהפכניים‬
‫מערכתיים ואסטרטגיים בכל זרועות הצבא‪.‬‬
‫השינויים התחילו לאחר שהצבא האמריקני הכיר בחולשתו‪ .‬בכך ניתן להמשיך את‬
‫המודל ההיסטורי בדבר צבא מפסיד‪ ,‬שתמיד יבחן את עצמו ויערוך רפורמות מקיפות‬
‫במערכות הארגון והניהול שלו‪ ,‬כמו גם בתורות הלחימה ובבניין הכוח‪ .‬אולם הצבא לא‬
‫חזר לקיבעון מחשבתי‪ ,‬במיוחד לא לאחר מלחמת המפרץ‪ .‬הוא ממשיך לבחון את עצמו‬
‫בהתמדה‪.‬‬
‫בבחינת התהליך שעבר על הצבא האמריקני‪ ,‬החל מ‪ 1973 -‬ועד פרסום מהדורת ‪1993‬‬
‫של ה‪ ,'FM 100-5' -‬אנו יכולים למצוא שילוב של כמה גורמים‪ ,‬אשר יצרו מהפכה‬
‫כמכלול‪ .‬גורמים אלו פעלו במקביל‪ ,‬תוך שילובם בהדרגה זה בזה‪ ,‬כשהמאיץ לכך הוא‬
‫טראומת ויטנאם‪ .‬נערכו שינויים ארגוניים וגויס כוח אדם משכיל‪ ,‬היכול להפעיל ביתר‬
‫יעילות את אמצעי הלחימה החדשים )במסגרת תוכנית ה‪ 'Big Five' -‬והנגזרות שלה(‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫טל טובי‬
‫שינויים מהפכניים נעשו גם בשיטות האימון‪ ,‬תוך חשיבה צבאית מקורית וחדשנית‪,‬‬
‫במטרה לקדם את פני האיום שנשקף מצידם של כוחות 'ברית ורשה'‪.‬‬
‫גורמים רבים עומדים למכשול בפני 'שילוביות' מלאה‪ ,‬כשאחד העיקריים הוא התרבות‬
‫הזרועית‪ ,‬המנסה לשמר את הייחוד של כל זרוע‪ ,‬ובכלל זה גם את הדוקטרינה המיוחדת‬
‫לאותה זרוע‪.‬‬
‫החשיבה בהקשר ה'שילוביות' זכתה לתאוצה במציאות הגיאו‪-‬אסטרטגית החדשה‬
‫שלאחר המלחמה הקרה‪ .‬השינוי השתלב בחשיבה תיאורטית אודות מהפכת המידע‪.‬‬
‫הצבא האמריקני ער לכל ההתפתחויות הפוליטיות‪ ,‬הכלכליות והחברתיות העוברות על‬
‫העולם בכלל ועל ארצות הברית בפרט ומנסה להתאים עצמו למציאות זו‪.‬‬
‫הנחת היסוד של ה'שילוביות' היא כי העתיד אינו ברור‪ ,‬וכי יש לשנות את תפיסת‬
‫הביטחון האמריקנית באופן מהפכני‪ .‬מדיניות הביטחון האמריקני קבעה‪ ,‬משחר‬
‫היווסדה של ארצות הברית כאומה‪ ,‬מי הם האויבים הפוטנציאליים‪ ,‬כשאלה השתנו‬
‫בהתאם לאירועים הגלובאליים והאזוריים‪ .‬תפיסה זו שלטה באופן מובהק בתקופת‬
‫'המלחמה הקרה'‪ ,‬כשהאויב היה ברור וכך גם יכולותיו הצבאיות‪ .‬לאחר 'המלחמה‬
‫הקרה'‪ ,‬נוצרה מערכת פוליטית עולמית לא יציבה‪ ,‬וארצות הברית מצאה עצמה ניצבת‬
‫מול מגוון איומים‪.‬‬
‫הצעד המהפכני הראשון היה לשנות את תפיסת האיום האמריקני לתפיסה מונחית‬
‫יכולות‪ .‬על מעצבי מדיניות הביטחון האמריקניים מוטלת המשימה‪ ,‬לבחון מהם‬
‫היכולות המאיימות על ארצות הברית ולהיערך בהתאם‪ .‬אין זה משנה אם האיום הוא‬
‫מדינתי )לדוגמה צפון קוריאה( או של ארגון אל‪-‬מדינתי )אל קעידה(‪ ,‬בכל מקרה יש‬
‫להיערך כנגד היכולות האפשריות של אותו איום‪ .‬הכוחות האמריקניים צריכים‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫להיות מוכנים לפעולה בכל מקום ובכל שעה‪ ,‬בהתאם להנחיות הדרג האזרחי‪.‬‬
‫ההיבט הצבאי של תהליך הטרנספורמציה‪ ,‬העובר על הצבא האמריקני‪ ,‬הוא‬
‫'השילוביות הבין זרועית'‪ .‬מטרתה להביא את הזרועות הצבאיות לדעת לפעול האחת‬
‫עם השנייה‪ ,‬על מנת להשיג יעילות קרבית קטלנית‪ ,‬שלולא כן לא הייתה מושגת‪.‬‬
‫מבחינה מבצעית‪ ,‬נשענת ה'שילוביות' על עוד שני יסודות חשובים‪ :‬לוחמה מרוכזת רשת‬
‫ומעבר לכוחות משלוח‪ .‬הלוחמה המרוכזת רשת היא חיבור מערכות החיישנים אל הדרג‬
‫היורה בכל רמות האיסוף‪ ,‬תוך קבלת החלטות מהירה של מערכות הפיקוד והשליטה‬
‫‪105‬‬
‫שילוביות בין זרועית '‪ – (Jointness‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ומעשיים‬
‫בעזרת טכנולוגיית המידע‪ .‬טכנולוגיית המידע תורמת תרומה מכרעת ל'שילוביות' הבין‬
‫זרועית‪ ,‬בעזרת ארכיטקטורת ה‪ C4ISR -‬ועליונות המידע בשדה הקרב‪.‬‬
‫המעבר לכוחות משלוח הוא ההיבט האופרטיבי של ה'שילוביות'‪ .‬הוא מהווה את‬
‫יכולתה של ארצות הברית לפעול בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬כפי שיוגדר על ידי הדרג‬
‫הפוליטי‪ ,‬בלי הצורך לארגן בסיסי פריסה קדמיים ולאבטח אותם‪ .‬הביטוי האופרטיבי‬
‫מהווה שלב נוסף בשיתופיות‪ ,‬כיוון שהכוחות שיהיו פרוסים על הקרקע יהיו תלויים‬
‫באספקה ימית או אווירית‪ ,‬בסיוע אש אווירי או ימי ובכיוון התקפות מדויקות של‬
‫חימוש מונחה מדויק‪ ,‬שישוגר מפלטפורמות ימיות או אוויריות‪.‬‬
‫שלושה יסודות אלה מהווים את הבסיס למהפכה הצבאית של שלהי המאה ה‪20 -‬‬
‫ולעליית כוחו וחשיבותו של המידע‪ .‬כמו כן לוחמת המידע מהווה התייחסות לאופיו‬
‫הפוליטי הלא יציב של הסדר העולמי החדש‪.‬‬
‫תהליך ה'שילוביות' נקבע מלמעלה‪ ,‬על ידי מחלקת ההגנה והעומדים בראשה‪ .‬ביטוי‬
‫קיצוני לכך היה התערבותו של מזכיר ההגנה‪ ,‬ראמספלד‪ ,‬בתכנון האופרטיבי של מבצע‬
‫'‪ .'Iraqi Freedom‬התערבות זו היא חסרת תקדים בהיסטוריה האמריקנית‪ .‬מעולם לא‬
‫התערב הדרג האזרחי בשיקולים המבצעיים של מפקד זירה זה או אחר‪ .‬אומנם הייתה‬
‫הגבלה אסטרטגית בקוריאה ובוויטנאם‪ ,‬אך מלחמות אלה מוגדרות מוגבלות‪ .‬לעומת‬
‫זאת מלחמת המפרץ השנייה לא הוגדרה כזאת‪ .‬כשלפעולותיו )או לאי פעולותיו( של‬
‫מפקד זירה היו השפעות והשלכות פוליטיות‪ ,‬התערב הדרג האזרחי‪ .‬מעורבותו של‬
‫ראמספלד מוכיחה את רצונו העז בהפיכת תהליך הטרנספורמציה‪ ,‬כפי שנקבע‬
‫ב‪ ,'QDR 2001' -‬מהלכה למעשה‪.‬‬
‫ניתן להתייחס למלחמה בעיראק גם כאל שדה ניסויים‪ ,‬על מנת לבחון כיצד פועלות‬
‫התיאוריות השונות‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬בגלל סירובה של תורכיה לפתוח חזית משטחה‪,‬‬
‫היה צורך מבצעי לפעול לפי מתווה ראמספלד‪ .‬הצבא גילה גמישות אופרטיבית למלחמה‬
‫בשתי חזיתות כשבאחת מהן הוא נערך להילחם במתכונת חדשה‪ ,‬מבלי שיכול היה‬
‫לפרוס כוחות מתמרנים כבדים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הן המערכה באפגניסטן והן המערכה‬
‫בעיראק הראו כי ה'שילוביות' החלה להכות שורשים בקרב הכוחות המזוינים‬
‫‪106‬‬
‫טל טובי‬
‫האמריקניים‪ ,‬לא רק ברמה המערכתית אלא גם ברמה הטקטית‪ ,‬כפי שהיה במערכה‬
‫הראשונה נגד עיראק‪ .‬היבטים שונים של 'שילוביות'‪ ,‬לוחמה מרוכזת רשת וכוחות‬
‫משלוח נמצאו בשתי המערכות שניהלה ארצות הברית בראשית המאה ה‪ .21 -‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬לארצות הברית ברור‪ ,‬כי הדרך עדיין ארוכה לקראת 'שילוביות' מלאה‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫ תיאורטיים ומעשיים‬,‫( – היבטים היסטוריים‬Jointness' ‫שילוביות בין זרועית‬
‫מקורות‬
‫מסמכים רשמיים‬
.‫ מטכ"ל‬,‫ צה"ל‬:‫ תל אביב‬,‫ המילון למונחי צה"ל‬,(1998) ‫תוה"ד‬-‫אג"ם‬
Chairman of the Joint Chiefs of Staff (1996/2000) , Joint Vision 2010/2020.
Departmant of the Army (1987), Field Mannual 7-85: Ranger Unit Operations.
Department of the Army (1993), Field Manual 100-5, (Operations).
Department of the Army (1991), FM 100-5 – Blueprint for the Air-Land Battle.
Department of Defense (1995), Joint Publication 3-0, Doctrine for Joint Operations.
Department of Defense (2001a), Joint Publication 1-02 – Dictionary of Military and
Associated Terms.
Department of Defense (2001b), Quadrennial Defense Review.
Department of Defense (2003), Transformation Planning Guide
Department of the Navy (1994), Naval Publication 1 – Naval Warfare.
Goldwater – Nichols Act, 1986, in:
http://72.14.221.104/search?q=cache:gwenLriAKlsJ:research.airuniv.edu/papers/ay1
997/awc/97-132.pdf+%22Goldwater-Nicholas+Act%22&hl=en&ct=clnk&cd=2
Department of the Navy (1994), Naval Doctrine Publication 1 (NDP 1), Naval
Warfare.
108
‫טל טובי‬
‫מקורות אחרים‬
‫אסא חיים‪ ,‬יערי ידידיה )‪ ,(2005‬לוחמה מבוזרת – המלחמה במאה ה‪ ,21-‬תל אביב‪ :‬ידיעות‬
‫אחרונות‪.‬‬
‫באטס ריצ'רד ק‪ ,(1981) .‬אנשי צבא ומדינאים במלחמה הקרה‪ ,‬תל אביב‪ :‬משרד הביטחון‪.‬‬
‫בן‪-‬ישראל יצחק )‪" ,(2003‬המהפכה בעניינים צבאיים וגילוייה במלחמה בעיראק"‪ ,‬אצל‪ :‬שי‬
‫פלדמן ומשה גרונדמן )עורכים(‪ ,‬לאחר המלחמה בעיראק‪ ,‬תל אביב‪ ,‬משרד הביטחון ומרכז יפה‬
‫למחקרים אסטרטגיים‪ ,‬עמ' ‪.89-69‬‬
‫בר‪-‬יוסף אורי )‪" ,(2005‬המשבר בתפיסת הביטחון הישראלית"‪ ,‬מערכות‪ ,401 ,‬עמ' ‪.19-10‬‬
‫גאלבין ג'ון )‪ ,(1972‬היורדים לקרב – הסתערויות מן האוויר‪ ,‬תל אביב‪ :‬מערכות‪.‬‬
‫גת עזר )‪ ,(2000‬מקורות המחשבה הצבאית המודרנית‪ ,‬תל אביב‪ :‬מערכות‪.‬‬
‫הלוי אפרים )‪" ,(2003‬מקומה של קהילת המודיעין בעיצוב החלופות האסטרטגיות של ישראל"‪,‬‬
‫מערכות‪ ,390 ,‬עמ' ‪.41-38‬‬
‫הרכבי יהושפט )‪ ,(1990‬מלחמה ואסטרטגיה‪ ,‬תל אביב‪ :‬מערכות‪.‬‬
‫הרצוג חיים )‪ ,(1975‬מלחמת יום הדין‪ ,‬ירושלים‪ :‬עידנים‪.‬‬
‫ואלך יהודה )‪ ,(1977‬תורות צבאיות והתפתחותן במאות ה‪ 19 -‬וה‪ ,20 -‬תל אביב‪ :‬מערכות‪.‬‬
‫טובי טל )‪" ,(2001‬סיוע אווירי קרוב – המודל האמריקני"‪ ,‬מערכות‪ ,380-381 ,‬עמ' ‪.87-84‬‬
‫טובי טל )‪ ,(2004a‬טרנספורמציה – תהליך בניין הכוח האמריקני ‪ ,1973-2004‬גלילות‪ :‬המכללה‬
‫לפיקוד ומטה‪.‬‬
‫טובי טל )‪" ,(2004b‬מג'ורג' וושינגטון לדניס מהן‪ :‬ראשית ההשכלה הצבאית בארצות הברית"‪,‬‬
‫מערכות‪ ,369 ,‬עמ' ‪.46-40‬‬
‫טופלר אלווין והיידי )‪ ,(1994‬מלחמה ואנטי מלחמה‪ ,‬ירושלים‪ :‬מעריב‪.‬‬
‫יעקב צור )‪" ,(2002‬חמקנות בשדה הקרב"‪ ,‬מערכות‪ ,376 ,‬עמ' ‪.103-96‬‬
‫יעקב צור )‪" :(2002‬רוחות חדשות מנשבות בכנפי המזל"טים"‪ ,‬מערכות‪ ,383 ,‬עמ' ‪.105-102‬‬
‫כהן אליוט א‪ ,.‬איזזנסטאדט מיכאל ג‪ .‬ובסביץ' אנדרו ג‪' ,(1999) .‬סכינים‪ ,‬טנקים וטילים'‪:‬‬
‫המהפכה הביטחונית הישראלית‪ ,‬רמת גן‪ :‬מרכז בגין סאדאת )בס"א( למחקרים אסטרטגיים‪.‬‬
‫לוי משה )‪" ,(2004‬האם הגיעה העת לנטוש את מודל צבא העם"‪ ,‬מערכות‪ 397 ,‬עמ' ‪.33-26‬‬
‫לניר צבי )‪ ,(2005‬למה צריך את המושג 'שילוביות?‪ ,‬מערכות‪ ,401 ,‬עמ' ‪.22-20‬‬
‫נוה שמעון )‪ ,(2001‬אמנות המערכה – התהוותה של מצויינות צבאית‪ ,‬תל אביב‪ :‬מערכות‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫ תיאורטיים ומעשיים‬,‫( – היבטים היסטוריים‬Jointness' ‫שילוביות בין זרועית‬
-:26 '‫ מס‬,‫ הלכי מחשבה בצבאות העולם‬,"‫ "קרב האוויר – יבשה‬,(2000) .‫סויין ריצ'ארד מ‬
.47-1 '‫ עמ‬,‫ אמ"ץ תוה"ד‬:‫ צה"ל‬,26 ,‫תצפית‬
‫ "תהליך בניין הכוח כתיאוריה מדעית ואיך לצמצם את אפשרות הפרכתה‬,(2005) ‫פינקל מאיר‬
.7-4 '‫ עמ‬,399 ,‫ מערכות‬,"‫במלחמה‬
‫ מרקם הביטחון‬,(‫ חגי גולן )עורך‬:‫ אצל‬,"?‫ "המלחמה ושדה הקרב בעתיד – לאן‬,(2001) ‫קובר אבי‬
.268-237 '‫ עמ‬,‫ מערכות‬:‫ תל אביב‬,‫– סוגיות בביטחון ישראל בעשור השישי לקיומה‬
,‫ סופה בשמי עיראק – המערכה האווירית במלחמת המפרץ‬,(2000) .‫ אליוט כהן א‬,.‫קיני תומס א‬
.‫ משרד הביטחון‬:‫תל אביב‬
.‫ כנרת זמורה ביתן‬:‫ אור יהודה‬,‫ המגש והכסף – מדוע דרושה מהפכה בישראל‬,(2003) ‫שלח עפר‬
.‫ משרד הביטחון‬:‫ תל אביב‬,‫ בכוח התחבולה‬,(1995) ‫שמשי אלישיב‬
Alberts David S., Garseka John J., Stein Frederick P. (2000)., Network Centric
Warfare – Developing and Leveraging Information Superiority, Washington D.C.:
CCRP Publication Service
Andenæs John and Others (1966), Norway and the Second World War, Oslo:
Scandinavian University Press.
Armstrong David A. (1995), “Jointness and the Impact of the War”, Joint Force
Quarterly, 8, pp. 36-37.
Bartlett C. J. (1994), The Global Conflict 1880-1970, New York: Longman.
Baxley Brian T. (1997), 9 April 1940 German Invasion of Norway – The Dawn of
Decisive Airpower during Joint Military Operations, Air Command and Staff
College.
Bear George W. (1994), One Hundred Years of Sea Power – The U.S. Navy, 18901990, Stanford: Stanford University Press.
Beaumont Roger A. (1993), Joint Military Operations – A Short History, Westport:
Greenwood Press.
Biddle Stephen (2002), “Land Warfare: Theory and Practice”, in: John Baylis,
WirtzJames J., Cohen Eliot, Grey Colin (eds.), Strategy in theContemporary World
– An Introduction to Strategic Studies, Oxford: Oxford University Press.
Biddle Stephen (1996), “Victory Misunderstood – What the Gulf War Tells us about
the Future of Conflict”, in: International Security 21 (2), pp. 179-139.
110
‫טל טובי‬
Black Jeremy (2003), World War Two – A Military History, London: John Murray
Publishers.
Boot Max (2003), “The New American Way of War”, Foreign Affairs, 82 (4), pp.
41-58.
Brogan Patrick (1990), The Fighting Never Stopped – A Comprehensive Guide to
World Conflict since 1945, New York: Scarecrow Press.
Buckley John (1999), Air Power in the Age of Total War, Bloomington: Indiana
University Press.
Builder Carl H. (1989), The Masks of War – American Military Styles in Strategy
and Analysis, Baltimore: A Rand Corporation Research Study.
Butler J. R. M. (1957), Grand Strategy (vol. 2) – September 1939 – June 1941,
London: Her Majesty’s Stationary Office (HMSO).
Cebrowski Arthur K. (1998), “Network Centric Warfare: Its Origin and Future”, in:
Proceedings 1998,
www.usni.org/Proceeidings/Article98/PROceborwski.htm
Center of Military History (1989), American Military History, US Army Hystorical
Series, Washington D.C.
Claasen Adam R. A. (2001), Hitler’s Northern War - The Luftwaffe's Ill-Fated
Campign,1940-1945, Lawrence: KS: University Press of Kansas.
Combs Jerald A. (1986), The History of American Foreign Policy, New York:
Knopf.
Cooper Matthew (1978), The German Army, 1933-1945 – Its Political and Military
Failure, New York: Bonanza Books.
Cordesman Anthony H. (1996), Wagner Abraham R., The Lessons of Modern War
(vol. 4) – The Gulf War, Boulder, CO: Westview Press
Cordesman Anthony H. (2003a), The Lessons of Afghanistan, Washington D.C.: The
CSIS Press.
Cordesman Anthony H. (2003b), The Lessons of the Iraq War, Washington D.C.:
The CSIS Press.
111
‫ תיאורטיים ומעשיים‬,‫( – היבטים היסטוריים‬Jointness' ‫שילוביות בין זרועית‬
Cortada James W. (2004), The Digital Hand, Oxford: Oxford University Press.
Corum James S. (1995), “The Luftwaffa’s Army Support Doctrine, 1918-1941”, The
Journal of Military History 59 (1), pp. 53-76.
Corum James.S. (1996), “From Biplanes to Blitzkrieg: The Development of German
Air Doctrine between the War”, War in History, 3 (1), pp. 85-101.
Corum James S. (1997), The Luftwaffe – Creating the Operational Air War, 19181940, Lawrence, KS: University Press of Kansas.
Corum James S. (2002), “The Luftwaffe and Lesson Learned in the Spanish Civil
War”, in; Cox Sebastian, Gray Peter (eds.), Air Power History – Turning Points
from Kitty Hawk to Kosovo, London: Frank Cass, pp. 66-92.
Davis Vincent (1967), The Admiral Lobby, Chapel Hill, NC: University of North
Carolina Press.
Deichmann Paul (1962), German Air Force Operations in Support of the Army, Air
University.
Derry T. K. (1958), The Campaign in Norway, New York: Simon and Schuster.
DiNardo R. L. (1997), Germany’s Panzer Arm, Westport: Greenwood Press.
Doughty Robert A., Gruber Ira, Flint Roy K., Grimsley Mark, Herrin George C.,
Howard Donald D.Lynn John A. Murray Williamson (2001), Warfare in the
Western World (vol. 1) – Military Operations from 1600 to 1871, Lexington:
Houghton Mifflin Company (College Division).
Douhet Guilio (1922), The Command of the Air, New York: Arno Press.
Downing Wayne A. (1981), “Manuvers – US Army Operations Doctrine: A
Challenge for the 1980s and Beyond”, in: Military Review 61 (1) 1981, pp. 64-73.
Dunbabin J. P. D. (1994), The Cold War – The Great Powers and Their Allies, New
York: Longman.
Dunn Brian J. (2000), “Rethinking Army-Marine Corps Roles in Power Projection”,
Joint Force Quarterly, 26, pp. 38-42.
Dunnigan James F. (1996), Digital Soldiers, New York: St. Martin's Press.
112
‫טל טובי‬
Friedman Norman (1998), The US Maritime Strategy, New York: Jane's Publishing
Company.
Gallowat Archie (1986), FM 100-5: Who Influenced Whom?”, in: Military Review
66 (3), pp. 46-51.
Geyer Michael, “German Strategy in the Age of Machine Warfare, 1914-1945”, in:
Peter Paret (ed.), Makers of Modern Strategy, Princeton: Psinceton University Press,
pp. 527-597.
Gilbert Martin (1989), The Second World War, New York: Henry Holt
GlobalSecurity.org (2006), Operation Enduring Freedom – Operations, downloaded
January 2006, in:
www.globalsecurity.org/military/ops/enduring-freedom-ops.htm
Harrison Chuck (2005), “How Joint Are We and Can We Be Better”, Joint Force
Quarterly, 38, pp. 14-19.
Hart Gary (1986), America Can Win – The Case for Military Reform, Bethesda:
Adler And Adler.
Holder L. D. (1985),”Doctrinal Development 1975-85”, in: Military Review 65 (5),
pp. 50-52.
Holzimmer Kevin C. (2005), “Joint Operation in the Southwest Pacific, 1943-1945”,
Joint Forces Quarterly, 38, pp. 100-108.
Hone Thomas C., Friedman Norman (2002), “Harnessing New Technologies”, in:
Hans Binnendijk (ed.), Transforming America's Military, Washington D.C.:
National Defense University.
Hooker Richard D. (1993), “Operation Weserübung and the Origins of Joint
Warfare”, Joint Forces Quarterly, 1, pp. 100-111.
Hooker Richard D. (1999), “Joint Campaigning in 2010”, Joint Force Quarterly, 20,
pp. 40-47.
Huntington Samuel P. (1961), The Common Defense – Strategic Programs in
National Politics, New York: Columbia University Press.
Isenberg David. (1990), “The Illusion of Power: Aircraft Carriers and U.S. Military
Strategy”, in: http://www.cato.org/pub_display.php?pub_id=994
113
‫ תיאורטיים ומעשיים‬,‫( – היבטים היסטוריים‬Jointness' ‫שילוביות בין זרועית‬
Isenberg Michael T. (1993), Shield of the Republic – The United States Navy in an
Era of Cold War and Violent Peace (vol. 1), 1945-1962, New York: St. Martins
Press.
Jones Archer (1987), The Art of War in the Western World, Oxford: Oxford
University Press.
Keegan John (2000), The First World War, New York: Vintage Books.
Krepinevich Andrew (2002), “The Army and Land Warfare: Transforming the
Army”, Joint Force Quarterly, 32, pp. 76-82.
Latham Andrew (1999), “Re-imagining Warfare: The Revolution in Military
Affairs”, in: Snyder Craig A. (ed.), Contemporary Security and Strategy, London:
Macmillan Press.
Lawrence B. Wilkerson (1997), “What Exactly is Jointness?”, Joint Forces
Quarterly, 16, pp. 8-10.
Liddell Hart B. H. (1948), The German Generals Talk, New York: William Morrow.
Lightbody Bradley (2004), The Second World War, London: Routledge.
Lock John D. (1998) , To Fight with Intrepidity – The Complete History of the U.S.
Army Rangers 1622 to Present, New York: Pocket.
Loock H. D. (1977), “Weserübung: A Step towards the Greater German Reich”,
Scandinavian Journal of History, no. 2., pp. 67-88.
MacGregor Douglas A. (1997), Breaking the Phalanx – A New Design for
Landpower in the 21st Century, Westport CT: Praeger Publisher.
Meilinger Philip S. (2003), Airwar – Theory and Practice, London: Frank
Cass Publishers.
Military Analysis Network (1999), Arsenal Ship, , in:
http://www.fas.org/man/dod-101/sys/ship/arsenal_ship.htm
Military Analysis Network (2000), Medium
Interim Armored Vehicle (IAV), in:
http://www.fas.org/man/dod-101/sys/land/mav.htm
114
Armored
Vehicle
(MAV)
‫טל טובי‬
Military Analysis Network (2005), Joint Direct Attack Munition (JDAM)
GBU-29, GBU-30, GBU-31, GBU-32, in:
http://www.fas.org/man/dod-101/sys/smart/jdam.htm
Miller David (1999), The Cold War – A Military History, New York: St. Martins
Press.
Mitcham Samuel W., Mueller Gene (2001), Hitler’s Commanders, New York:
Cooper Square Publishers; Cooper Square Press Ed.
Moulton J. L. (1967), A Study of Warfare in Three Dimensions – The Norwegian
Campaign of 1940, Athens OH: Ohio University Press.
Muller Richard R. (1998), “Close Air Support: The German, British and American
Experience, 1918-1941”, in: Williamson Murray, Allan R. Millett (eds.), Military
Innovation in the Interwar Period, Cambridge, Mass.: Cambridge Univ. Press.
Nardulli Bruce R., McNaugher Thomas L. (2002), “The Army: Toward the
Objective Force”, in: Hans Binnendijk (ed.), Transforming America's Military,
Washington D.C.: National Defense University, pp. 101-128.
Newell Clayton R. (1994), “The Development of Operational Art”, in: John E.
Jessup and Louise B. Ketz (eds.), Encyclopedia of the American Military, New
York: Charles Scribner's Sons, pp. 109-116.
Nicolson Colin (2001), The First World War – Europw 1914-1918, Harlow:
Longman.
Noonan Michael P. (2003), “The Military Lessons of Operation Iraqi Freedom”, in:
www.fpri.org/enotes/20030501.military.noonan.militarylessonsiraqifreedom.html;
Ochamanek David A (2002)., “The Air Force: The Next Round”, in: Hans
Binnendijk (ed.), Transforming America's Military, Washington D.C.: National
Defense University, pp. 164-170.
O'Hanlon Michael (1995), Defense Planning for the Late 1990s – Beyond the Desert
Storm Framework, Washington D.C.: Brookings Institution Press.
O’Neil William D. (2002), “The Naval Service: Network Centric Warfare”, in: Hans
Binnendijk (ed.), Transforming America's Military, Washington D.C.: National
Defense University, pp. 129-157.
115
‫ תיאורטיים ומעשיים‬,‫( – היבטים היסטוריים‬Jointness' ‫שילוביות בין זרועית‬
Owens William A. (1993-1994), “Living Jointness”, Joint Force Quarterly, 3, pp.
7-14.
Owens William A. (2001), Lifting the Fog of War, Baltimore: The Johns Hopkins
University Press.
Paschall Rod (1994), “The Development of an American Military Philosophy”, in:
Jessup John E., Ketz Louise B. (eds.), Encyclopedia of the American Military, New
York: Charles Scribner's Sons.
Quarrie Bruce (2004), German Airborne Divisions Oxford: Osprey Publishing.
Raeder Eric (1960), My Life, Annapolis: Maryland, Naval Institute Press.
Rendell David (1999), Jane’s Aircarft Recognition Guide, London: HarperColins
Publication.
Ripley Tim (2003), The Wehrmacht – The German Army of World War II 19391945, New York: Fitzroy Dearborn.
Romjue John L. (1986), “AirLand Battle” The Historical Background”, in” Military
Rview 66 (3), pp. 52-55.
Romjue John L. (1997), American Army Doctrine for the Post-Cold War,
Washington D.C.: Center of Military History.
Rosinski Herbert (1966), The German Army, London: Rupert Hart-Davis.
Roxborough Ian (2002), “From Revolution to Transformation – The State of the
Field”, Joint Force Quarterly, 32, pp. 68-75.
Rubel Robert C. (2000-01), “Principles of Jointness”, Joint Force Quarterly, 27, pp.
45-49.
Rumsfeld Donald H. (2002), ”Transforming the Military”, Foreign Affairs, 81 (3),
pp. 20-32.
Scales Robert H. (1993), Certain Victory: The US Army in the Gulf War,
Washington D.C.: Office of the Chief of Staff, US Army.
116
‫טל טובי‬
Sheffield G. D. (1988), “Blitzkrieg and Attrition: Land Operations in Europe 191445”, in: Colin McInnes and G. D. Sheffield (eds.), Warfare in the Twentieth Century
– Theory and Practice, London: Unwin Hyman, pp. 51-79.
Simmons Edwin H. (1998), The United States Marines – A History, Annapolis:
Naval Institute Press.
Starry Donn A. (1978)”, “A Tactical Evolution – FM 100-5”, in: Military Review 58
(8), pp. 2-11.
Starry Donn A. (1983), “To Chande an Army”, in: Military Review 63 (3), pp. 2027.
Stokesbury James L. (2001), A Short History of World War II, New York: Oxford.
Strain Frederick R. (1993), “The New Joint Warfare”, Joint Force Quarterly, 2, pp.
17-24.
Summers Harry G. (1986), “The Army after Vietnam”, in: Hagan Kenneth J., Robert
William R. (eds.), Against All Enemies, New York: Greenwood Press, pp. 362-363.
Tangredi Sam J. (2002a), “Assessing New Missions”, in: Hans Binnendijk (ed.),
Transforming America's Military, Washington D.C.: National Defense University,
pp. 3-30.
Tangredi Sam J. (2002b), “Sea Power: Theory and Practice”, in: John Baylis, Wirtz
James, Cohen Eliot, Gray Colin (eds.), Strategy in Contemporary World – An
Introduction to Strategic Studies, Oxford: Oxford University Press.
Till Geoffrey (2004), Seapower, London: Routledge.
Toomey Christopher J. (2003-2004), “Army Digitization: Making it Ready for
Prime Time”, Parameters, 33 (4), pp. 40-53.
Trainor Bernard E. (1993-1994), “Jointness, Service Culture and the Gulf War”,
Joint Force Quarterly, 3, pp. 34-39.
Tuker Spencer C. (1998), The Great War 1914-18, Bloomington:
Indiana University Press.
U.S. Army (2006), The Chief of Staff, White Paper, Concept for the Objective
Force, (downloaded January 2006):
http://www.army.mil/features/WhitePaper/ObjectiveForceWhitePaper.pdf
117
‫ תיאורטיים ומעשיים‬,‫( – היבטים היסטוריים‬Jointness' ‫שילוביות בין זרועית‬
Van Creveld Martin (1975), Military Lessons of the Yom Kippur War: Historical
Perspective, Washington D.C.: Sage Publications.
Vuono Carl E. (1991), “Desert Storm and the Future of Conventional Forces”,
Foreign Affairs, 70 (2), pp. 49-65.
Weinberg Gerhard L. (1994), A World at Arms – A Global History of World War II,
Cambridge: Cambridge University Press.
Wilkerson Lawrence B. (1997), “What Exactly is Jointness?”, Joint Force
Quarterly, 16, pp. 66-68.
Williamson Murray (1981), “The Luftwaffe Before the Second World War: A
mission, A Strategy?”, The Journal of Strategic Studies 4 (3), pp. 261-270.
Williamson Murray (1983), “A Tale of Two Doctrine: The Luftwaffe’s ‘Conduct of
the Air War’ and the USAF’s Manual 1-1”, The Journal of Strategic Studies 6 (4),
pp. 84-93.
Williamson Murray (1985), Luftwaffe, London: Nautical and Aviation Press.
Williamson Murray (2002), “The Evolution of Joint Warfare”, Joint Forces
Quarterly, 31, pp. 30-37.
Williamson Murray, Scales Robert H. (2003), The Iraq War, Cambridge: Mass:
Harvard University Press.
Wilson Peter A., Gordon IV John, Johnson David E. (2003-2004), “An Alternative
Future Force: Building Better Army”, Parameters, 33 (4), pp. 19-39.
Woodmansee John W. (1984), “Blitzkrieg and the AirLand Battle”, in: Military
Review 64 (8), pp. 21-39.
Young John W. (1991), Cold War and Détente 1941-91, London and New York:
Longman.
Ziemke Earl F. (1959), The German Northern Theater of Campaigns 1940-1945,
Washington D.C.: Department of the Army Pamphlet.
Ziemke Earl F. (2000), “The German Decision to Invade Norway and Denmark”, in:
Kent R. Greenfield (ed.), Command Decisions, Washington D.C.: United States
Government Printing, pp. 49-69.
118
‫טל טובי‬
‫קיצורים‬
AH – Attack Helicopter
AI – Air Interdiction
ALB – Air-Land Battle
C4ISR – Command, Control. Communications, Computer, Intelligence,
Surveillance and Reconnaissance.
CAS – Close Air Support
CENTCOM – Central Command
CinC – Commander in Chief
EBO – Effect Based Operations
FBCB2 – Force XXI Battle Command Brigade and Below
FM – Field Manual
GPS – Global Position System
ICBM – Inter-Continental Ballistic Missile
JCS – Joint Chiefs of Staff
JDAM – Joint Direct Attack Monition
JFCOM – Joint Force Command
JV – Joint Vision
MLRS – Multi Lunch Rocket System
MOOTW – Military Operation Other Than War
NATO – North Atlantic Treaty Organization
NCW – Network Centric Warfare
NORTHCOM – Northern Command
OFT – Office of Force Transformation
QDR – Quadrennial Defense Review
119
‫ תיאורטיים ומעשיים‬,‫( – היבטים היסטוריים‬Jointness' ‫שילוביות בין זרועית‬
RMA – Revolution in Military Affairs
SBCT – Stryker Brigade Combat Team
SoS – System of Systems
TAC – Tactical Air Command
TGP – Transforming Planning Guide
TRADOC – Training and Doctrine Command
UH – Utilized Helicopter
V/STOL – Vertical/Short Takeoff and Landing
120