‫‪1‬‬ ‫הסקרים הוכנו ע"י צחי ירום‪ ,‬עבור המרכז למידע עסקי בסיב"ט‪ ,‬שחר חורב‪ ,0202 ,‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬ ‫השפעות שינויי אקלים בזירת הקוטב הצפוני‬ ‫ניתוח פוטנציאל ייצוא בטחוני‬ ‫‪.0‬תמצית‬ ‫מגמות שינויי אקלים באזור הקוטב הצפוני הופכות את הזירה למוקד אסטרטגי של פעילות‬ ‫תעבורה ימית וניצול משאבי טבע‪ .‬חמש מדינות הטוענות לזכויות ריבוניות לגיטימיות בזירה‪ ,‬גם‬ ‫אם חופפות ‪ -‬עתידיות להשקיע משאבים ניכרים לאבטחת אינטרסים לאומיים אסטרטגיים‬ ‫עתידיים בקוטב הצפוני‪.‬‬ ‫המתח הנבנה בזירה מעורר תשומת לב עולמית‪ .‬מדינות נוספות רבות עוקבות בעניין אחר‬ ‫ההתפתחויות‪ .‬רוב המומחים מתחומי האקדמיה והביטחון גורסים היא כי אין צפי להתעוררות‬ ‫מרוץ חימוש קונוונציונאלי משמעותי בסגנון המלחמה הקרה‪ ,‬אלא על ידי הקניית יכולות מבצעיות‬ ‫הרתעתיות – הנשענות בעיקר על טכנולוגיות מתקדמות‪.‬‬ ‫בהתאם מוערך כי המדינות המתמודדות על אבטחת אינטרסים לאומיים כיום ובעתיד בזירה‬ ‫יזדקקו לרכש ביטחוני לגיבוי מימוש ואבטחת זכויותיהן‪.‬‬ ‫המדינות המעורבות בזירה הינן קנדה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬רוסיה וארה"ב‪ .‬בניתוח שלהלן זוהה‬ ‫צורך עכשווי ועתידי במוצרים ופתרונות מבצעיים בתחומי תצפית מודיעין ‪ ,‬שו"ב תלת זרועי‪,‬‬ ‫תקשורת‪ ,‬ניווט‪/‬התמצאות‪ -‬מודעות סביבתית‪ ,‬חישה אוטונומית‪ ,‬אבטחה ימית וטכנולוגיות‬ ‫לפתרונות רובוטיים – ים‪-‬אוויר‪-‬יבשה‬ ‫‪ .0‬רקע‬ ‫לפי מחקרים אקולוגיים עדכניים האומדים את קצב התמוססות של הקרחון הצפוני‪ ,‬חלה בשנים‬ ‫האחרונות האצה דרמטית בצמצום מסת הקרחונים מ‪ 2.2%-‬שנתיים לפני עשור לקצב של ‪10%‬‬ ‫שנתיים‪ .‬להתפתחות זו השלכות גיאו אסטרטגיות משמעותיות ביותר‪ .‬ראשית‪ ,‬נתיבים ימיים‪,‬‬ ‫בעיקר המעבר הצפוני (צפון‪-‬צפון מזרח לקנדה)‪ ,‬מתרחב והופך לזמין נוח ובטוח יותר לתעבורה‬ ‫ימית‪ .‬שימוש שכיח במעבר הצפוני‪ ,‬אשר צפוי להיות כדאי החל ב‪ ,2013-‬יקצר את המסע‬ ‫מאסיה לאירופה באלפי קילומטרים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬חוקרים מעריכים כי מרבצים משמעותיים של‬ ‫נפט‪ ,‬גז טבעי ומינרלים נדירים נמצאים תחת מדפי הקרח הנסוגים‪ .‬הערכות מקסימליסטיות‬ ‫מדברות על משאבי אנרגיה בסדר גודל של ‪ 05%‬מהמשאבים העולמיים הזמינים כיום‪ .‬פוטנציאל‬ ‫כלכלי חשוב נוסף‪ -‬התמוססות הקרחונים מאפשרת גישה למרחבי דייג חדשים כמו גם מימוש‬ ‫פוטנציאלי נוסף למקורות אנרגיה הידרו‪-‬אלקטרית (סכרים)‪.‬‬ ‫חמש מדינות תובעות כיום זכויות טריטוריאליות בזירת הקוטב הצפוני‪ ,‬הן על מים טריטוריאליים והן על‬ ‫מדפים יבשתיים‪ .‬ארבע מהן בנות ברית נאט"ו‪ :‬נורווגיה‪ ,‬דנמרק (המייצגת את גרינלנד)‪ ,‬קנדה וארה"ב‬ ‫(באמצעות אלסקה)‪ .‬המדינה החמישית היא רוסיה‪ .‬מעבר לחמש‪ ,‬לכלל השחקנים המשמעותיים בזירה‬ ‫הבינלאומית יש אינטרס בניסיון להשפיע על מה שעשוי להתברר כמהפכה אסטרטגית הרת משמעויות‬ ‫לגבי מאזן הכוחות והאינטרסים הגלובאלים בעתיד‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בין השחקנים החיצוניים‪ ,‬בולטת בעיקר סין המעוניינת בהתפתחות נתיבי הסחר הצפוניים‬ ‫החדשים העשויים לקדם מאוד את כלכלתה‪ .‬כבר היום מוציאה ממשלת סין יותר משאבים על‬ ‫מחקר ארקטי מאשר ממשלת קנדה למשל‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מומחים מקרב האקדמיה והממסדים הביטחוני בעולם שוללים תסריט של הפיכת הזירה‬ ‫למוקד עימות בנוסח "מלחמה קרה" לפי דפוסי שנות ה‪ .80-‬נכון להיום מצהירות רוסיה‬ ‫והטוענות המערביות כי שיתוף פעולה והדברות הן הדרכים המועדפות להתכונן לאתגרים אשר‬ ‫מציבים השינויים האקלימיים בזירה‪ .‬חמשת המדינות חברות כיום במועצה משותפת בה מתנהל‬ ‫דיאלוג בנושאים רלוונטיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬עמדות‪ ,‬היערכויות וצרכים ביטחוניים‪.‬‬ ‫‪ 3.0‬קנדה‬ ‫תביעתה המשמעותית ביותר של קנדה היא לריבונות על אזור המעבר הצפוני האסטרטגי‪,‬‬ ‫תביעה אשר איננה מוכרת על ידי אף מדינה נכון להיום‪ .‬בנוסף קיים עימות מקומי מול ממשלת‬ ‫ארה"ב בנושא מיפוי גבולות ימיים (ראה להלן)‪.‬‬ ‫לגיבוי והמחשת תביעתה‪ ,‬החליטה ממשלת קנדה להגדיל את מצבת 'כוח הסיירים הארקטי '‬ ‫‪ Arctic Rangers‬שלה מ‪ 4300-‬ל‪ 5000-‬חיילים עד ‪ .2012‬הכנות אחרונות נעשות לקראת‬ ‫תחילת בנייתו של מתקן תדלוק ועגינה ב‪ ,Nanisivik-‬צעד נוסף אשר נועד להפגין ריבונות‬ ‫‪3‬‬ ‫בפתחו המזרחי של המעבר הצפוני‪ .‬הצי הקנדי מתכנן להצטייד בשלוש ספינות תחזוקה‪/‬תובלה‬ ‫לוגיסטית רב תכליתיות לשימוש בתנאים ארקטיים‪.‬‬ ‫כמו כן מתכנן הצי לקלוט ‪ 6-8‬ספינות סיור ‪ Polar Class 5‬מ‪ 2014-‬עד ‪ 2020‬בתקציב של ‪2.9‬‬ ‫מיליארד ‪ .$‬הלו"ז האיטי של הפרויקט מעורר ביקורת בסנאט‪ ,‬אשר לוחץ למציאת פתרון ביניים‬ ‫בדמות חימוש ושדרוג יכולת תצפית של ספינות של משמר החופים‪ .‬הפיכתו של משמר החופים‬ ‫לכוח אשר יוכל להשליט ריבונות קנדית במעבר הצפוני נתפסת כקריטית‪.‬‬ ‫משרד ההגנה הקנדי נוקט צעדים על מנת לקיים מעקב ובקרה אחרי כל כלי השייט אשר נעים‬ ‫במעבר הצפוני‪ ,‬לאחרונה מגובשת מדיניות לפי תחויבנה ספינות אשר נעות האזור לדווח‬ ‫לרשויות הקנדיות‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 2010‬התקיים תמרון רב חילי קנדי באזור המעבר הצפוני בשיתוף חיילים מדנמרק‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬קנדה ודנמרק משתפות פעולה בנוגע למרוץ הארקטי‪.‬‬ ‫פוטנציאל ייצוא ביטחוני – מענה לצרכים‬ ‫מחושי תצפית מושטים – מכ"מים‪ ,‬אמצעים אלקטרו‪-‬אופטיים‪ .‬מל"טים (הפעלה מספינות)‪,‬‬ ‫עמדות נשק נשלטות (לספינות משמר חופים הקטנות יותר)‪ ,‬רובוטים ימיים לניטור מעגנים‪,‬‬ ‫מעברי ים‪ ,‬תקשורת לויינית רחבת סרט בתנועה‪ ,‬מערך ‪ VTS‬חופי אוטומטי לניטור ובקרת‬ ‫מעברים מגובה במערך מחושים כמו מכ"מים‪ ,‬ניטור רדיו‪ ,‬תיוג ()‪ ,(AIS‬ושו"ב חופי‪.‬‬ ‫‪ 3.0‬דנמרק‬ ‫ממשלת דנמרק מייצגת את גרינלנד החלשה‪ ,‬ובכך שותפה פעילה במרוץ לשימור אינטרסים‬ ‫לאומיים בזירת הקוטב‪ .‬מעבר לדרישה להכרה בינלאומית בגבולות ה‪ ,EEZ-‬נאבקת ממשלת‬ ‫דנמרק להכרה בתביעה להכיל ריבונות על רכס לומונוסוב (‪ )Lomonosov Ridge‬אשר לטענתה‬ ‫הינו המשך של המדף היבשתי של גרינלנד‪ .‬ממשלות שוודיה ורוסיה התנדבו לממן מחקר‬ ‫הידרו‪-‬גיאולוגי לבחינה אובייקטיבית של התביעה‪.‬‬ ‫ב‪ 2008-‬הגישה וועדה מיוחד לעניין ההגנה על האינטרסים הדניים בחוג הארקטי את מסקנותיה‪.‬‬ ‫הוועדה המליצה על מיזוג פיקוד גרנלנד ואיי פארו לכדי פיקוד ארקטי מרחבי חדש אשר יתוגבר‬ ‫באמצעים ויחידות של חיל אוויר‪ ,‬יבשה וים‪ .‬חיל האוויר הדני מתכנן הצבתם של מטוסי קרב‬ ‫נוספים בגרינלנד ולצי יש כוונה להרחיב שימוש במסוקים מופעלים מספינות בסיורים בזירה‪.‬‬ ‫מוגבר‪.‬‬ ‫הצי הדני קלט לאחרונה שתי ספינות סיור ארקטיות בדחי ‪ 1720‬טון ושוקל אופציה להזמנת‬ ‫ספינה שלישית‪.‬‬ ‫פוטנציאל ייצוא ביטחוני – מענה לצרכים‬ ‫‪4‬‬ ‫צי ספינות סיור מבצעיות ועתידיות‪ -‬מחושי תצפית מושטים – מכ"מים‪ ,‬אמצעים אלקטרו‪-‬‬ ‫אופטיים‪ .‬מל"טים (הפעלה מספינות)‪ ,‬עמדות נשק נשלטות תקשורת לויינית רחבת סרט‬ ‫בתנועה‪ ,‬שירותי ניטור ‪ /‬תצפית לויינית‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬נורווגיה‬ ‫הממשלה הנורבגית הגישה ב‪ 2006-‬לאו"מ דרישה להכרה בהרחבת תחום ה‪ EEZ-‬לעומק הים‬ ‫הנורבגי ‪ -‬מעבר ל‪ 370-‬ק"מ לפי מתאר המדף היבשתי הריבוני‪.‬‬ ‫עוד בשנת ‪ 2000‬החל משרד ההגנה הנורווגי להעתיק תשתיות ימיות צפונה לטובת הקרנת כוח‬ ‫לאזורים הצפוניים‪ .‬הצי הנורבגי מתמקד בהקניית פעולה ממושכת לטווחים ארוכים יותר של צי‬ ‫צוללות ה‪ Ula-‬באמצעות בסיסי תחזוקה צפוניים‪ .‬חיל האוויר מתכנן הקמת שני בסיס אוויר‬ ‫חדשים ב‪ Bodo -‬ו‪ Orland-‬בצפון המדינה‪ ,‬אליו יפרשו מטוסי קרב וסיור‪.‬‬ ‫פוטנציאל ייצוא ביטחוני – מענה לצרכים‬ ‫משרד ההגנה הצהיר כי הצי וחיל האוויר יקבלו בשנים הקרובות עדיפות בתכניות ההתעצמות‬ ‫בדגש מיוחד על נכסי תצפית האוויר והחלל שלהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש צורך בשדרוג תשתיות הקשר‬ ‫והשו"ב של המרחב הצפוני‪.‬‬ ‫אמצעים העשויים להוות פתרון לצרכים אלו‪ :‬מל"טי סיור ארוכי טווח ‪ /‬שהיה ארוכה‪ ,‬שירותי ניטור‬ ‫לוויינים‪ ,‬פתרונות שו"ב אוויר‪/‬ים (זירה חדשה)‪ ,‬פתרונות תקשורת יתרים ומאובטחים לבסיסים‬ ‫החדשים‪.‬‬ ‫‪ 3.4‬ארה"ב‬ ‫הממשל האמריקני דורש הכרה בזכויות ריבונות 'זירה בלעדית כלכלית' ‪ EEZ‬למרחק ‪ 370‬ק"מ‬ ‫מחופי אלסקה‪ .‬האינטרס הינו כלכלי בעיקרו‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיים עימות מול ממשלת קנדה בנוגע מיפוי‬ ‫גבולות ימיים בים בופורט ‪. Beaufort Sea‬‬ ‫בהיבט הביטחוני ארה"ב נמצאת בעמדה צבאית עדיפה מאחר שהצי ומשמר החופים שלה‬ ‫מוכנים מסורתית להפעלה בחוג הארקטי‪ .‬דגמי צוללות ה‪ Virginia-‬החדש כבר הוכיח ב‪2009-‬‬ ‫את יכולתו לחצות בצלילה את האזור כולו‪ .‬עם זאת‪ ,‬משמר החופים היא הזרוע אשר נזקקת‬ ‫לשדרוג ותגבור בכדי לעמוד באתגרים החדשים‪ .‬משמר‪-‬החופים מעוניין להגביר את נוכחותו‬ ‫בחוג הארקטי אולם לרשותו שלוש ספינות בלבד המסוגלות לתפקד בתנאי הסביבה הקשים‬ ‫בחורף‪.‬‬ ‫משרד ההגנה משקיע בהקניית יכולת ניטור חללית של כל הזירה‪ ,‬תכנית משולבת של סוכנויות‬ ‫‪ NASA NOAA‬ולווייני תצפית צבאיים עם מטעדים מיוחדים אשר הוזמנו מחברת ‪.Raytheon‬‬ ‫פוטנציאל ייצוא ביטחוני – מענה לצרכים‬ ‫הצי האמריקני פרסם ב‪" 2009-‬מפת דרכים ארקטית"‪ .‬מפת הדרכים קוראת להערכת טכנולוגיות‬ ‫בתחומי הלוחמה התת‪-‬ימית‪ ,‬פלטפורמות לא מאוישות‪ ,C4ISR ,‬שת"פ עם משמר החופים‪,‬‬ ‫תובלה אווירית ימית ופתרונות חיפוש והצלה‪ ,‬כל זאת בהקשר למבצעים בזירת הקוטב‪ .‬חשוב‬ ‫לציין כי מפת הדרכים מדגישה מאוד את הצורך בשיתוף פעולה עם שאר שחקני הזירה‪.‬‬ ‫‪ 3.5‬רוסיה‬ ‫על פי הצהרות עדכניות של קברניטי ממשל רוסיים‪ ,‬קיים אינטרס לאומי "להפוך את החוג‬ ‫הארקטי למשאב הרוסי הראשון במעלה במאה ה‪ ."21-‬במסמך שפרסמה המועצה הרוסית‬ ‫לביטחון לאומי ב‪ ,2008-‬הודגשו היעדים הבאים‪ :‬הגדרת ריבונותה של רוסיה על המדף היבשתי‬ ‫‪5‬‬ ‫עד ‪ ,2015‬שדרוג ובניין תשתיות קשר‪ ,‬ניווט ושו"ב באזור הארקטי והצבת יחידות קרקעיות‬ ‫ייעודיות משולבות לשמירה על האינטרסים הרוסיים באזור‪.‬‬ ‫לצי הרוסי יש כרגע מחסור בספינות שוברות קרח‪ ,‬כאשר במצבה שלו רק ארבע ספינות‬ ‫מיושנות‪ .‬הצי מתכנן לבנות שוברת קרח דור שלישי עד ‪ 2015‬בהשקעה של ‪ 578‬מיליון ‪ .$‬החל‬ ‫מ‪ ,2007-‬רוסיה מקדמת הקמתם של כורים גרעיניים צפים‪/‬משוקעים אשר יוכלו לתמוך בניצול‬ ‫המשאבים החדשים‪.‬‬ ‫משרד ההגנה הרוסי נמצא במגעים עם ממשלות מערביות לרכש ספינות נחיתה אמפיביות‪ ,‬בין‬ ‫היתר לתת מענה על צרכים מבצעיים עתידיים בזירת הקוטב‪.‬‬ ‫פוטנציאל ייצוא ביטחוני – מענה לצרכים‬ ‫מל"טי סיור ארוכי טווח ‪ /‬שהיה ארוכה (מטעדים משולבים מכ"מ‪/‬אופטרונים)‪ ,‬אמצעי תצפית‬ ‫אופטרוניים מושטים‪ ,‬פתרונות שינוע ואכסון לוגיסטיים אסטרטגיים בתנאי סביבה ארקטיים‬ ‫לתמיכה בבסיסי היחידות המוצבות בזירה‪..‬‬ ‫‪ .4‬סיכום‪ .‬פוטנציאל שווקי בטחוני‬ ‫לסיכום היבט פוטנציאל הייצוא הביטחוני למדינות המעורבות בזירה‪ ,‬עולים המיקודים בצרכים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פתרונות לתצפית‪ ,‬ניטור אוויריים טווח ארוך‪ ,‬שהיה ארוכה‪ – .‬מטעדים‪ ,‬מל"טים‪ ,‬אמצעי‬ ‫תקשורת להורדת נתונים‪....‬‬ ‫אמצעי תצפית מושטים – מכ"מיים ואופטרוניים‪.‬‬ ‫מערכים חופיים משולבים שו"ב ומחושים ‪ -‬ניטור ותיוג תעבורה ימית‪.‬‬ ‫מל"טים מופעלים מספינות‬ ‫רובוטים מושטים לתצפית‪ ,‬אבטחה‬ ‫עמדות נשק ‪ /‬נשק מושטות‬ ‫אמצעי תקשורת רחבי סרט (רדיו‪ ,‬לוויינים) מושטים‪ ,‬חופיים ומוטסים‬ ‫אמצעים לתמיכה במבצעי חיפוש והצלה מוטסים ומושטים– מחושים‪ ,‬איכון‪ ,‬שליטה‪,‬‬ ‫פינוי‪.‬‬ ‫פתרונות תובלה‪ ,‬שינוע ואכסון לוגיסטיקה (תנאים סביבתיים מחמירים)‪.‬‬