‫יולי‪-‬ספטמבר ‪ | 2013‬תמוז התשע”ג ‪ -‬תשרי התשע”ד | גליון מס’ ‪4‬‬ ‫מבט מהגן‬ ‫צמחים אינם מכירים גבולות‬ ‫צמחי קיץ מגניבים‬ ‫חיות הבר בגן‬ ‫סודות המשתלה‬ ‫שלום וסלאם‬ ‫הצמחים בחגי ישראל‬ ‫דבר המנכ"ל‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫הקיץ כבר כאן‪ ,‬ומביא איתו שפע של עשייה והתרגשות‪.‬‬ ‫מלבד אירועי הקיץ והקייטנה‪ ,‬נתחיל בקרוב בתהליך הבנייה והפיתוח של הגן‪ .‬העבודות יימשכו חודשים רבים‪,‬‬ ‫במהלכם ייבנה שביל התגליות‪ ,‬יחודש מבנה החממה ובהמשך אנו מתכננים לטפל בכניסה לגן‪ ,‬במגרש החניה‬ ‫ובמרכז המבקרים‪.‬‬ ‫תהליך זה של פיתוח ובינוי יגרום‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬לאי נוחות ולפגיעה בחוויית הביקור בגן‪ .‬צוות הגן ייעשה כמיטב‬ ‫יכולתו לשמור על מירב הפעילויות וכן ימשיך לשרת את המבקרים ולתחזק את הגן תוך ניסיון לצמצום מכסימלי‬ ‫של פגיעה במבקרים‪ .‬אני מזמין אתכם לגלוש באתר של הגן על מנת ללמוד עוד על הפרויקטים האלה‪.‬‬ ‫שביל התגליות המתוכנן יאפשר לאלפי ילדים חוויה מרגשת של חיבור מחדש לטבע ועולם הצומח‪ .‬השביל יזַ ֵמן‬ ‫לכל אורכו פעילויות שונות לילדים והורים ויוביל את המבקרים לפינות חמד בגן אשר לא הגיעו אליהם בעבר‪.‬‬ ‫החממה המחודשת תאפשר תצוגה נרחבת של צמחים ייחודיים מאזורים טרופיים ומדבריים במבנה מרהיב עם‬ ‫מערכות אקלים ייחודיות‪ .‬בחממה יוצגו יחסי הגומלין בין האדם‪ ,‬הסביבה ועולם הצומח‪.‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ 2‬דבר המנכ”ל‬ ‫‪ 4‬חדשות הגן‬ ‫‪12‬‬ ‫דף המשפחה‬ ‫פוקוס על הרימון‬ ‫צמחים אינם מכירים גבולות‬ ‫תצוגה חדשה‬ ‫שביל התגליות לילדים יוצא לדרך‬ ‫‪ 6‬צמחי קיץ מגניבים‬ ‫צמחי מים‬ ‫‪ 14‬מהמתנדבים‬ ‫לילי סטייר – אשת הזרעים‬ ‫קורס להכרת צמחי העולם‬ ‫‪ 16‬לוח מודעות‬ ‫‪ 17‬שלום סלאם‬ ‫‪ 8‬סודות המשתלה‬ ‫צמחים מקרבים בין ילדים יהודים וערבים‬ ‫מאחורי הקלעים במשתלה‬ ‫‪ 10‬טבע עירוני‬ ‫‪ 18‬לוח אירועים‬ ‫‪ 20‬הצמחים בחגי ישראל‬ ‫חיות הבר בגן‬ ‫הנהלת הגן רואה ביחסים אלה את ליבת היעוד של הגן הבוטני‪ ,‬ושני הפרויקטים נועדו לחזק בדיוק תחום זה‬ ‫ולאפשר באמצעותם ליצור הזדמנויות נוספות לתצוגות ופעילויות חינוך לקהל הרחב‪ ,‬אשר יסייעו לקדם את היעוד‬ ‫של הגן כמרכז חינוכי‪ ,‬כגוף שיוצר ומעביר ידע‪ ,‬וכאתר תיירות ומקום בילוי לקהל הרחב‪.‬‬ ‫אנו נרגשים מההזדמנות להתחדש‪ ,‬ומודים לכל השותפים הרבים שאיפשרו זאת‪.‬‬ ‫אנו פונים שוב בבקשה לכל באי הגן‪ ,‬לקבל בהבנה ובסבלנות את התהליך אשר יאפשר לנו לקדם את הגן‬ ‫להגשמת ייעודו‪ ,‬ויצור עבורכם חווית ביקור משופרת ומגוונת‪ .‬‬ ‫אני מקווה שתיהנו מהפורמט החדש של כתב העט‪.‬‬ ‫להתראות בגן‪,‬‬ ‫אורן בן‪-‬יוסף‬ ‫מנכ"ל‬ ‫עורכות‪ :‬סו סורקיס ולבנה פינק‪ ,‬עם עזרה מיוחדת משרה אדר ובסיוע צוות האיגרת של אגודת ידידי הגן‪.‬‬ ‫צילומים‪ :‬יהודית מרקוס‪ ,‬ידידיה ירושלמי‪ ,‬עפרי בר‪ ,‬צוייקו וסטרן‪ ,‬יוני פסי‪ ,‬יעל כהן‪ ,‬סו סורקיס‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬קרן שפירא‪-‬בוזגלו‬ ‫תרגום‪ :‬עופר גרינולד‪ ,‬שירותי תרגום‬ ‫הדפסה‪ :‬ארט פלוס ‪ -‬דפוס ירוק אקולוגי‬ ‫כתובת‪ :‬הרצוג ‪ ,1‬שכונת ניות‪ ,‬ירושלים‬ ‫למשלוח מכתבים‪ :‬הגן הבוטני האוניברסיטאי‪ ,‬קריית האוניברסיטה‪ ,‬גבעת רם‪ ,‬ירושלים ‪91904‬‬ ‫טל‪ 02-6794012 :‬פקס‪02-6793941 :‬‬ ‫מחלקת הזמנות‪ | 073-2438914 :‬פקס‪[email protected] | 02-6793941 :‬‬ ‫שעות פתיחה של הגן‪:‬‬ ‫ימים א‪-‬ה ‪:‬‬ ‫יום שישי‪/‬ערב חג‪:‬‬ ‫יום שבת‪/‬חג‪:‬‬ ‫‪09:00-19:00‬‬ ‫‪09:00-17:00‬‬ ‫‪09:00-18:00‬‬ ‫למעט ימים של אירועים מיוחדים ‪ -‬לפרטים יש להתעדכן במזכירות הגן או באתר האינטרנט ‪www.botanic.co.il‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חדשות הגן‪ ...‬חדשות הגן‪ ...‬חדשות הגן‪...‬‬ ‫הגן וכן את שיתופי הפעולה המקצועיים שלו עם גנים‬ ‫אחרים‪ ,‬ביניהם הגן שלנו‪ .‬המושב הסתיים בארוחת ערב‬ ‫חגיגית ולאחר המושב זכינו לתגובות אוהדות‪ .‬רבים‬ ‫מהמשתתפים ביקשו לשמוע עוד על פעילות הגן ועל‬ ‫שיתוף הפעולה שלנו עם גנים אחרים בעולם ובמיוחד‬ ‫על הקשר המתפתח עם הגן הבוטני בירדן‪.‬‬ ‫מימין אורי פרגמן‪-‬ספיר ומשמאלו אורן בן‪-‬יוסף‬ ‫שיתוף פעולה בינלאומי‪:‬‬ ‫בחודש מאי התקיים כנס ארגון הגנים הבוטניים‬ ‫האמריקאיים (‪ )APGA‬בפיניקס שבאריזונה‪ .‬הכנס‬ ‫התרכז בגנים משתנים ועסק בנושאים רבים‪.‬‬ ‫בכנס לקחו חלק כ‪ 700 -‬נציגים מארצות הברית‬ ‫ומהעולם‪ ,‬ביניהם גם נציגנו‪ :‬מנכ"ל הגן אורן בן‪-‬יוסף‪,‬‬ ‫המדען הראשי ד"ר אורי פרגמן‪-‬ספיר והגנן הראשי אלי‬ ‫בקר‪.‬‬ ‫במהלך הכנס לקחו המשתתפים חלק בסדנאות‬ ‫ופאנלים מקצועיים בנושאי שימור צמחים‪ ,‬חינוך‪ ,‬תכנון‬ ‫ותצוגות‪ ,‬גיוס משאבים ומנהיגות‪" .‬עבורנו‪ ,‬הייתה זו חוויה‬ ‫מרגשת ביותר‪ ",‬אמר מנכ"ל הגן‪.‬‬ ‫הנציגים של הגן הובילו‪ ,‬ואף נתנו חסות למושב‬ ‫הבינלאומי‪ ,‬בסיוע תרומתה האדיבה של קרן ליכטאג‬ ‫מסן דייגו‪ .‬במהלך המושב‪ ,‬התקיימה סדרת הרצאות‬ ‫אשר הציגה דגמים של שיתוף פעולה בינלאומי בין גנים‬ ‫מארה"ב‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬רוסיה‪ ,‬סינגפור‪ ,‬ירדן וישראל‪ .‬במהלך‬ ‫ההרצאות‪ ,‬הוצגו עבודות ודגמי פיתוח המתבצעים בגן‬ ‫הבוטני החדש בירדן‪ ,‬אשר בראשו עומדת הנסיכה‪ ,‬הוד‬ ‫מעלתה באסמה בת עלי ומנכ"ל הגן מר טארק אבו טאלב‪.‬‬ ‫מר אבו טאלב הציג בפני המשתתפים את התפתחות‬ ‫‪4‬‬ ‫משמאל‪ :‬אלן ברקלי‪ ,‬יו"ר הוועד המנהל של הגן‪ ,‬הגב' ג'וזי דנט‪,‬‬ ‫ומנכ"ל הגן אורן בן‪-‬יוסף‬ ‫בעקבות ההתעניינות הרבה‪ ,‬נתבקשנו על ידי מארגני‬ ‫הכנס לקיים פאנל נוסף ביום האחרון‪ .‬הפאנל היה‬ ‫האירוע המסכם של הכנס‪ ,‬בנוכחות כל המשתתפים‪.‬‬ ‫בפאנל ישבו נציגים של הגנים הבוטניים מלבנון‪ ,‬ירדן‪,‬‬ ‫פקיסטן והנציג שלנו‪ ,‬ד"ר אורי פרגמן‪-‬ספיר‪ .‬כלל הנציגים‬ ‫הביעו תקווה כי כנס ה‪ APGA -‬יוביל לשיתוף פעולה‬ ‫אזורי‪ -‬מקצועי‪ ,‬ויאפשר תאום פעולות שימור‪ ,‬מחקר‬ ‫והחלפת ידע‪ .‬בסיום הפאנל‪ ,‬זכו המשתתפים למחיאות‬ ‫כפיים סוערות מכלל משתתפי הכנס‪ ,‬אשר עמדו והריעו‬ ‫למשתתפים‪ ,‬כשאלה לוחצים ידיים בהתרגשות גדולה‪.‬‬ ‫חלקת דרום אפריקה‪:‬‬ ‫חובבי הטבע מכל העולם מתכנסים מדי אביב באזור‬ ‫הדרום‪-‬מערבי של דרום אפריקה כדי ליהנות מהפרי־‬ ‫חה המרהיבה של חבל הכף‪ .‬זהו אזור יבש‪ ,‬מלא שיחים‪,‬‬ ‫ובעל אקלים ים‪-‬תיכוני‪ ,‬הפורח בשלל צבעים לאחר‬ ‫גשמי החורף‪ .‬בחבל הכף‪ ,‬יש אוסף ייחודי של צמחים‬ ‫המותאמים במיוחד לשריפות תכופות‪ .‬הוא עשיר בצמ־‬ ‫חי בצל ופקעת‪ ,‬בצמחים ממשפחת המורכבים‪ ,‬בשיחים‬ ‫(אברש ופרוטאה) וברסטיו וקרוביו‪ ,‬הדומים למיני הגֹמא‪.‬‬ ‫בחלקת דרום אפריקה בגן הבוטני‪ ,‬מתחדשת בימים‬ ‫אלה תצוגת תת‪-‬חלקת הפיינבוס‪ .‬רבים מהצמחים‪,‬‬ ‫שגידלנו מזרעים במשתלת הגן‪ ,‬יוצגו זו הפעם הראשונה‬ ‫מיני‪ ‬א ְב ָהר ֶוא ְצ ָחר ממשפחת‬ ‫ֶ‬ ‫בישראל‪ .‬אלה כוללים‬ ‫הפרוטאיים‪ ,‬כמו גם מספר מינים של רסטיו‪ .‬מאמר מקיף‬ ‫בנושא יתפרסם בגיליון הבא של‪ ‬מבט מהגן‪.‬‬ ‫צוות הגן בפורים‬ ‫מימין צוייקו וסטרן ומשמאל "שבטבע"‬ ‫מלגאים‪:‬‬ ‫אירועים‪:‬‬ ‫ההזדמנות לעבוד על תצוגת הפיינבוס בגן הבוטני‬ ‫תוזמנה באופן מושלם עם הגעתה של המילגאית‬ ‫טסוייקו ווסטרן‪ .‬טסוייקו‪ ,‬סטודנטית בגנים המלכותיים‬ ‫בקיו‪ ,‬אשר זכתה במלגה ע"ש משפחת וורמס לשנה זו‪,‬‬ ‫מתעניינת במיוחד בצמחים העמידים לשריפות‪ ,‬וסיימה‬ ‫מחקר בנושא צמחים המועדים לשריפה באוסטרליה‪.‬‬ ‫בזכות תמיכתה של קרן לייכטג מסן‪-‬דיאגו ותחת‬ ‫הכותרת של 'שבטבע'‪ ,‬מאות משפחות ירושלמיות נהנו‬ ‫מכניסה חינם לגן בימי שבת בחודשים מאי ויוני‪ ,‬ולקחו‬ ‫חלק בסיורים‪ ,‬פעילויות‪ ,‬סדנאות יצירה ונהנו מקיסמם‬ ‫של אלפי הפרחים‪ .‬לבקשת עיריית ירושלים‪ ,‬הגן גם אירח‬ ‫את אירוע הפתיחה של יוזמת "סופ"ש ירוק" בירושלים‪,‬‬ ‫במעמד ראש העיר‪ ,‬ניר ברקת‪.‬‬ ‫שביל התגליות לילדים‪:‬‬ ‫טקס הנחת אבן הפינה לפרויקט הדגל של הגן הבוטני‬ ‫– שביל התגליות לילדים – אמור להתקיים עם הופעת‬ ‫גיליון זה של מבט מהגן אליכם הקוראים! הפרויקט‪,‬‬ ‫שהוצג במהדורת יולי‪-‬אוגוסט ‪ 2012‬של המגזין‪ ,‬יאפשר‬ ‫לילדים לטפס‪ ,‬לזחול‪ ,‬ולגלות את עולמם המופלא של‬ ‫הצמחים והקשר שלהם לסביבה‪.‬‬ ‫צמחי התנ"ך‪ :‬הגן הבוטני הציג את עבודתו פורצת‬ ‫הדרך בנושא צמחי התנ"ך בכנס הבינלאומי הראשון‬ ‫בירושלים לתיירות עלייה‪-‬לרגל ירוקה‪ .‬הכנס‪ ,‬ביוזמת‬ ‫סגנית ראש העיר נעמי צור‪ ,‬הוא חלק מיוזמה כלל‪-‬‬ ‫עולמית‪ .‬להשתמש באתרי עלייה לרגל כדוגמאות‬ ‫לתיירות בת‪-‬קיימא‪ ,‬וכהזדמנויות להעברת מסרים‬ ‫אקולוגיים המופיעים בכתבי הדתות השונות לקבוצות‬ ‫גדולות של עולי רגל‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מהמדען הראשי בדימוס‬ ‫ד"ר מיכאל אבישי‬ ‫מבקרים בגן בחודשי הקיץ ודאי מכירים את שלל צמחי המים‬ ‫המכסים את פני האגם שבחזית מרכז המבקרים‪ .‬בולטים‬ ‫במיוחד פרחי הנימפיאה הצבעוניים (הכלאות של הסוג‬ ‫‪ ,)Nymphaea‬המצמיחים משטחי עלים רחבים‪ ,‬וכן הבוהק‬ ‫הלבן של פרחי הנלומבו‪ ,‬הידוע גם בשם העממי "הלוטוס‬ ‫הקדוש" (‪ ,)Nelumbo nucifera‬הצומחים גבוה מעל לעלים‬ ‫העגולים הגדולים‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬צמחים אלה מציעים לנו יותר מאשר את יופיים‪ :‬מוצאם‪,‬‬ ‫המבנה שלהם והאופן שבו התפתחו והתאימו עצמם לחיים‬ ‫במים‪ ,‬מדהימים!‬ ‫הנימפיאות והנלומבו נמנים על הצמחים העתיקים ביותר בעלי‬ ‫פרחים על פני כדור הארץ‪ .‬אנו יודעים זאת בזכות מאובנים של‬ ‫פרחים‪ ,‬אבקה‪ ,‬ועלים שהתגלו באזורים רבים ברחבי העולם‪,‬‬ ‫ובכלל זה בישראל‪ .‬הממצאים הראשונים היו בסין‪ ,‬במשקעים‬ ‫בני ‪ 125‬מיליון שנה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬חשפו פלאובוטנאים עלים‬ ‫וזרעים מאובנים של ‪ - Euryale ferox‬קרוב משפחה של‬ ‫הנימפאה ‪ -‬באזור גשר בנות יעקב בצפון עמק הירדן‪ ,‬ושל‬ ‫קרובי הנלומבו באקלים המדברי של ימינו בנגב !‬ ‫ניתן למצוא מינים ממשפחת הנופריים (‪ )Nymphaceae‬בכל‬ ‫היבשות למעט אנטארקטיקה‪ .‬צמחי משפחה זו הם צמחי מים‬ ‫הגדלים באמצעות קנה שורש (ריזום) בבוץ שבקרקעיתם של‬ ‫מקורות מים מתוקים‪ .‬מקנה‪-‬השורש צומחת פטוטרת ארוכה‬ ‫(הגבעול שמחבר את קנה‪-‬השורש לעלה) אשר פורשת טרף‬ ‫מעוגל על פני המים‪.‬‬ ‫כיצד מגיע החמצן החיוני אל שורשי הצמח? התשובה נמצאת‬ ‫ברקמה מיוחדת בשם ‪ .aerenchima‬זו מורכבת מתאים‬ ‫רחבי‪-‬קוטר ודמויי צינור‪ ,‬המזכירים קנה‪ -‬קש‪ ,‬ואשר מוליכים‬ ‫גזים כמו חמצן מפני המים אל השורשים‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬ ‫כיצד‬ ‫להתקרר‬ ‫בקיץ ?‬ ‫מעל לפני המים‪ ,‬הם חשופים לזרמים ולרוחות‪ .‬כדי להתמודד‬ ‫עם מפגעים אפשריים אלה‪ ,‬פיתחו העלים רשת צפופה של‬ ‫עורקים עבים וחזקים‪ .‬בזכות עורקים אלה‪ ,‬העלים העצומים‬ ‫של הויקטוריה חזקים דיים כדי לתמוך במשקל של ‪24‬‬ ‫קילוגרם! למעשה‪ ,‬המבנה של צמח זה שימש השראה‬ ‫לעיצובן של כיפות הזכוכית הראשונות‪.‬‬ ‫פרחיהם ופריָם של צמחי הנימפיאה‪ ,‬הנלומבו והויקטוריה הם‬ ‫בעלי מבנה ייחודי המותאם לפיזור הזרעים במים‪ .‬אפילו הפרי‬ ‫עצמו הוא פלא של התאמה לסביבה! שלושת הצמחים הללו‬ ‫נמנים על משפחה עתיקה שהתפתחה עוד לפני קיומם של‬ ‫הדבורים והפרפרים‪....‬‬ ‫פרפרים‪ ,‬דבורים ושאר מיני חרקים‪ ,‬אחראים כיום על‬ ‫האבקת צמחים רבים על ידי העברת אבקה מפרח אחד‬ ‫למשנהו‪ .‬הפרח הפשוט דמוי‪-‬צלחת‪ ,‬משמש משטח נחיתה‬ ‫נוח למאביקים מזדמנים ופרימיטיבים‪ ,‬כמו חיפושיות למשל‪.‬‬ ‫הפרח גם מציע למבקריו אבקה ורקמות מזינות למאכל‪,‬‬ ‫ומחסה חמים ללינה – הטוב ביותר לחיפושיות המחפשות‬ ‫להזדווג (הצמחים מסוגלים להתחמם)‪ .‬הפרח נסגר בלילה‬ ‫עם החרקים בתוכו והם משתחררים מ"כלאם" רק למחרת‬ ‫בבוקר‪.‬התמורה צפויה‪ :‬בזמן האכילה וההזדווגות‪ ,‬מתכסות‬ ‫החיפושיות באבקה‪ ,‬אותה יעבירו לפרח אחר ביום המחרת !‬ ‫אצל הנימפיאה והויקטוריה‪ ,‬הפרי הבשל שוקע אל הקרקעית‪,‬‬ ‫שם הוא נרקב‪ .‬הזרעים משתחררים ועולים אל פני המים‪,‬‬ ‫בזכות רקמת ציפה מיוחדת‪ .‬הם נישאים בזרמים במשך כמה‬ ‫ימים לפני שישקעו וישתכנו בקרקע ושם ינבטו‪ .‬תהליך זה‬ ‫מרחיב את אזור הקיום של צמחים אלה‪.‬‬ ‫במקרה של פרח הנלומבו‪ ,‬הפרי היבש נפתח בנקבים בדומה‬ ‫לראש מקלחת‪ ,‬המתכופף מטה אל עבר המים‪ ,‬כך שהרוח‬ ‫המטלטלת את הראש תוכל לשחרר את הזרעים מתאיהם‪.‬‬ ‫עד מהרה‪ ,‬מתייבש הפרי‪ ,‬אך הזרעים צפים בזרם במשך כמה‬ ‫ימים עד שי ְִרוּו מים וישקעו אל קרקעית ביתם החדש ושם‬ ‫ינבטו‪.‬‬ ‫כאשר הצמחים הראשונים יצאו "לכבוש" את האדמה היבשה‬ ‫מחוץ למים‪ ,‬היה עליהם לפתח רקמות להובלת ‪ ‬מים וחומרי‬ ‫מזון לכל חלקי הצמח החשופים מעל לקרקע‪ .‬מערכת‬ ‫הרקמות דמוית הצינורות שהתפתחה ‪ ,‬הפכה עם הזמן גם‬ ‫לרקמת תמיכה המאפשרת לצמחים רבים לעמוד בזקיפות‪.‬‬ ‫תפקיד הרקמות דומה אצל צמח הסיגלית הקטן‪ ,‬ואצל עצי‬ ‫הסקוויה ענקי הקומה! כוח המתיחה של רקמות אלה בקנה‬ ‫הבמבוק למשל‪ ,‬אף עולה על זה של פלדה‪.‬‬ ‫אבל צמחי המים נתמכים על ידי המים עצמם‪ ,‬ועל כן אינם‬ ‫זקוקים ל‪'-‬פיגומים' אלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאחר שהעלים עולים‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ממנהלת המשתלה‬ ‫המשתלה ‪ -‬בית היוצר של צמחי הגן‬ ‫מאיה אבוטבול‬ ‫בגן הבוטני קיים מגוון עשיר של מיני צמחים‪ .‬רובם‬ ‫הגיעו לגן כזרעים אשר נבטו וגדלו במשתלת הגן‪.‬‬ ‫בסדרת הכתבות הבאות‪ ,‬נתוודע לסיפורים שמאחורי‬ ‫הקלעים על ראשית חייהם של הצמחים‪.‬‬ ‫יותר מ‪ 6,300-‬מיני צמחים גדלים כיום בחלקות השונות של‬ ‫הגן‪ .‬כיצד נבחרו צמחים אלו? בשנותיו הראשונות של הגן‪,‬‬ ‫ריכזו פרופ' מיכאל זהרי ז"ל וד"ר מיכאל אבישי רשימות של‬ ‫צמחים בחוברת תוכנית האב של הגן‪ .‬החוברת ערוכה לפי‬ ‫חלוקה גיאוגראפית‪ ,‬כאשר המטרה היא להציג בגן את המינים‬ ‫השולטים בנופי צומח נבחרים‪ .‬כך למשל אלון מצוי ואלה‬ ‫ארץ‪-‬ישראלית הם צמחים שולטים ומייצגים של צומח החורש‬ ‫במזרח אגן הים‪-‬התיכון‪.‬‬ ‫בגן אנו נמנעים מלגדל זרעים של צמחים פולשניים אשר‬ ‫יכולים להוות בעיה למערכות אקולוגיות בארץ‪ .‬הזרעים‬ ‫מגיעים למחלקת האוצרות לתיעוד ורישום‪ .‬על כל שקית‬ ‫זרעים נרשמים‪ :‬שם הצמח‪ ,‬מספרו הסידורי‪ ,‬שם החלקה‬ ‫המיועדת לו‪ ,‬וכמות וגודל הצמחים הנדרשים‪ .‬רק לאחר‬ ‫הרישום מועברות שקיות הזרעים למשתלה להנבטה‪.‬‬ ‫את תנאיי הגידול של רבים מהצמחים המגיעים אלינו איננו‬ ‫מכירים‪ .‬את הידע כיצד להצליח איתם אנו רוכשים בספרות‬ ‫ואצל עמיתים מכל העולם‪ .‬כדי שהזרעים יצליחו לנבוט‬ ‫ולהתפתח‪ ,‬יש לספק להם את התנאים הספציפיים הדרושים‬ ‫להם כגון; סוג קרקע‪ ,‬עוצמת אור‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬ועוד‪ .‬לפעמים‬ ‫צריך לסייע לזרעים בתחבולות המחקות את התנאים שבטבע;‬ ‫כגון שריפה‪ ,‬קור וכד'‪.‬‬ ‫בנוסף לזרעי הצמחים החדשים המונבטים במשתלה‪ ,‬אנו‬ ‫מנביטים גם זרעי צמחים הקיימים כבר בגן למטרת שימור‬ ‫והמשכיות וליצירת מופעי פריחה‪ .‬צמחים חד‪-‬שנתיים‬ ‫בסכנת הכחדה מקומית אנו מגדלים במיכלים במשתלה כדי‬ ‫שיקל עלינו לאסוף מידי שנה את זרעיהם וליצור דור חדש‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אנו מחזיקים במשתלה גם צמחים במיכלים המוצגים‬ ‫בפריחתם בפינת צמחי החודש הממוקמת בכניסה למרכז‬ ‫המבקרים וגם אוסף גדול ומרתק של כמאתיים מיני גיאופיטים‬ ‫(צמחי בצל ופקעת) מהארץ ומהעולם‪.‬‬ ‫במשתלת הגן אנו מגדלים ודואגים למעל שבע מאות מיני‬ ‫צמחים הדורשים תנאים שונים‪ .‬הטיפול הפרטני מצריך‬ ‫משאבים לא מבוטלים של זמן‪ ,‬כוח אדם וכסף‪ .‬צוות המשתלה‬ ‫כולל את מנהלת המשתלה‪ ,‬מתנדבים ומלגאים מחו"ל‬ ‫המגיעים לתקופה של חודש עד שנה‪ .‬המלגאים לומדים אצלנו‬ ‫וגם תורמים לנו בידע והעשרה‪.‬‬ ‫עבודה רבה במשתלה מבוססת על צוות מתנדבים מסורים‬ ‫המגיעים יחד מידי שבוע לעזור בעבודות השתלנות‪ .‬בלעדיהם‪,‬‬ ‫לא ניתן היה להתניע את המפעל הגדול הזה‪ .‬נוסף אליהם יש‬ ‫גם צוות מתנדבות בחדר הזרעים אשר דואגות לאיסוף וניקוי‬ ‫הזרעים‪ .‬כל המתנדבים רכשו עם הזמן ניסיון רב ועובדים‬ ‫במקצועיות ראויה לציון‪ .‬זה המקום להודות להם מקרב לב‪.‬‬ ‫ניתן גם לגרום לקיצור הזמן עד לנביטת הזרעים‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫השריה של זרעי קטניות במים חמים טרם זריעה‪ ,‬מזרזת‬ ‫משמעותית את כמות ומועד הנביטה‪ .‬בכך נפחית את הסיכוי‬ ‫לקריסת הנבטים הרגישים עקב היווצרות פטריות וגם הנביטה‬ ‫תהיה אחידה יותר‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לא תמיד החומר הצמחי לריבוי שמגיע למשתלה הוא בצורת‬ ‫זרעים‪ .‬לעיתים‪ ,‬מתקבל חומר צמחי לריבוי בהשרשה‬ ‫(ייחורים)‪ ,‬או כפקעות ובצלים‪.‬‬ ‫באופן כללי ישנה העדפה וחשיבות בוטנית שהחומר הצמחי‬ ‫הנכנס יהיה ממקור ידוע ורצוי מאוכלוסיית בר‪ .‬לדוגמא ‪ ,‬קיסוס‬ ‫החורש שנמכר במשתלות מקורו הטבעי אינו ידוע‪( .‬סביר‬ ‫להניח שהוא מאירופה)‪ .‬אנו נעדיף לגדל את קיסוס החורש‬ ‫המקומי הגדל בר גם בארץ‪ ,‬מכיוון שקיימת סבירות גבוהה שיש‬ ‫לו תכונות גנטיות המותאמות לקרקע עשירה בגיר ולאקלים‬ ‫הים‪-‬תיכוני ויש חשיבות לשימורו כצמח בר נדיר למדי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מיה אבוטבול (מימין) עם המתנדבת יהודית המבורגר‬ ‫‪9‬‬ ‫הגן הבוטני כאתר טבע עירוני‬ ‫עפרי בר‬ ‫ריכוז שכונות המגורים על פסגות ירושלים הותיר את הערוצים‬ ‫והוואדיות מקושרים ברציפות עם שטחי הטבע הפתוחים‬ ‫שמחוץ לעיר‪ .‬גישה תכנונית זו‪ ,‬שהחלה בתקופת המנדט‪,‬‬ ‫איפשרה קיום של חיות בר בתוך העיר ירושלים‪.‬‬ ‫לעובדים חדשים בגן‪ ,‬אנו מספרים שישנם דיווחים על נמר‬ ‫שמסתובב חופשי ולכן כדאי שיפקחו עין‪ ....‬המתיחה משכנעת‬ ‫עד כדי כך שישנם כאלו שמוכנים להישבע שהם באמת ראו‬ ‫את הנמר‪....‬‬ ‫גם בלי הנמר‪ ,‬אין ספק שהגן הבוטני הוא מקום טוב ובטוח‬ ‫לחיות בר‪ .‬לקראת הערב הגן מתרוקן מבני‪-‬אדם ועובר‬ ‫לרשותם של בעלי‪-‬החיים הליליים‪.‬‬ ‫לא פעם אנו‪ ,‬צוות העובדים‪ ,‬נתקלים בשעות החשיכה בקבוצת‬ ‫דרבנים מהלכת בשבילי הגן‪ .‬רוב המפגשים הפתאומיים‬ ‫גורמים לבהלה לשני הצדדים ולנסיגה הדדית‪.‬‬ ‫הדרבנים הם בעלי‪-‬חיים טריטוריאליים המסמנים את נחלתם‬ ‫ע"י הטלת גללים באתר קבוע‪ .‬לפי מספר האתרים‪ ,‬אפשר‬ ‫להעריך שבממוצע חיים בגן כשלושה‪-‬ארבעה דרבנים‪ ,‬אליהם‬ ‫מצטרפים דרבנים מזדמנים המגיעים מהסביבה‪ .‬היכן הם‬ ‫מסתתרים בשעות היום? לרוב‪ ,‬הם מוצאים מחסה בצינורות‬ ‫הניקוז הרחבים המצויים לאורך הערוץ היבש העובר בגן‪.‬‬ ‫בעלי‪-‬חיים אחרים שאנו פוגשים בשעות הלילה הם התנים‪.‬‬ ‫לשמוע את יללות ההתקבצות שלהם לאחר השקיעה ולאור‬ ‫הירח המלא‪ ,‬היא חוויה מצמררת ובלתי‪-‬נשכחת‪ .‬לרוב‪,‬‬ ‫התנים הם אורחים מזדמנים‪ ,‬המשוטטים בגן בקבוצות של‬ ‫עד ארבעה פרטים‪ .‬לעיתים‪ ,‬נקבה הריונית בוחרת באחת‬ ‫השיחיות של הגן כמקום התבודדות‪ .‬לאחר מספר חודשים‪,‬‬ ‫אנו זוכים לראות את גוריה מתחבאים ומציצים בין השיחים‪.‬‬ ‫הצופה מעמדתו על המים‪.‬‬ ‫המדשאות הן בית גידול לתולעים וערצבים שהן מזונם של‬ ‫הנחליאלי והדוכיפת‪ .‬מגוון עצי האלון בגן מאפשר ריכוז יוצא‬ ‫דופן של עורבנים הניזונים מבלוטים‪ .‬שיחיות מהוות מחסה‬ ‫למיני ציפורים קטנות יותר‪ִ -‬ס ְב ִכים‪ ,‬עלוויות וחטפיות‪.‬‬ ‫למרות שהגן הבוטני הוקם ע"י האדם ואינו מערכת טבעית‪,‬‬ ‫לבעלי‪-‬החיים יש תרומה רבה לבריאותו וניתן לראותם ככוח‬ ‫מסייע לצוות הגן בעבודות היום‪-‬יום‪ ,‬למשל‪ :‬הנמלים החרוצות‬ ‫מפיצות את זרעי החלמוניות על פני השטח ובזכותן אנו נהנים‬ ‫בסתיו ממרבד פריחה צהוב יפיפה‪ .‬הנקרים העוברים ביסודיות‬ ‫על גזעי העצים‪ ,‬שולפים מהם מזיקים ומסייעים לבריאותם‪.‬‬ ‫ההכרה שהגן שייך גם לחיות הבר גורמת ללא מעט קונפליקטים‬ ‫וטרדות‪ .‬מה עלינו לעשות עם העורבים המוציאים מידי יום‬ ‫את הזבל מהפחים‪ ,‬התנים המחבלים בצינורות ההשקיה‪,‬‬ ‫הדרבנים המחסלים את הבצלים והפקעות הטמונים באדמה‪,‬‬ ‫ולהקות היונים הפושטות על הזרעים שזה עתה פוזרו על פני‬ ‫הערוגה?‬ ‫עם השנים‪ ,‬מצא צוות הגננים פתרונות יצירתיים כיצד להערים‬ ‫על בעלי‪-‬החיים‪ ,‬בלי לפגוע בהם‪ .‬פתרונות כגון – הטמנת‬ ‫צנרת ההשקיה באדמה וחיפויה בשבבי עץ‪ ,‬הגנה על בצלים‬ ‫ופקעות ע"י רשתות מתכת צפופות‪ ,‬ושתילת שתילים בוגרים‬ ‫כתחליף לפיזור זרעים‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬נציין כי הימצאות בעלי חיים בגן פתחה אשנב חשוב‬ ‫למחקרים ויותר ויותר‪ ,‬משתתף הגן במחקרים הנוגעים‬ ‫לבעלי‪-‬החיים‪ ,‬כגון תצפיות על כנימות עפצי אלון‪ ,‬ניטור‬ ‫פרפרים‪ ,‬וטיבוע ציפורים‪.‬‬ ‫בשעות היום אנו פוגשים חיות‪-‬בר נוספות‪ -‬חוגלות עם‬ ‫אפרוחיהן המדדים מאחור‪ ,‬שרקרקים המתקבצים יחד לשינה‬ ‫בשעת ערביים‪ ,‬זיקיות‪ ,‬צבים ובעלי‪-‬חיים נוספים‪ ,‬שבעבר‪,‬‬ ‫היו שכיחים בשכונות ירושלים והיום מצאו מקלט באזורים‬ ‫הפתוחים האחרונים שנותרו בעיר‪ ,‬הכוללים את הגן‪.‬‬ ‫הגן מהווה מקום משיכה לחיות‪-‬בר רבות‪ ,‬בעיקר בשל עושר‬ ‫הצומח ומגוון בתי הגידול הקיימים בו‪ .‬בעונות הנדידה‪ ,‬עוצרות‬ ‫ציפורים מזדמנות לריענון באגם‪ ,‬כגון אנפות וביצניות‪ .‬גם‬ ‫הקורמורנים החורפים בארץ קופצים לביקור‪-‬סעודה‪ ,‬לאחר‬ ‫ְׁש ִהיָה בגן החיות‪.‬‬ ‫בבריכות המים ובפלגים חיים צפרדעים‪ ,‬קרפדות ואף‬ ‫סרטנים‪ .‬חפשו בקרבתם את השלדג לבן‪-‬החזה המלכותי‪,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫צופית בוהקת ‪Palestine Sunbird‬‬ ‫‪11‬‬ ‫דף משפחה‬ ‫הרימון‬ ‫פירות הרימון יעטרו רבים משולחנות החג בספטמבר (תשרי)‪ ,‬כאשר יהודים בכל העולם יציינו את ראש השנה‪ .‬לרגל החג‪,‬‬ ‫אספנו בשבילכם כמה פרטים מעניינים על פרי מדהים זה‪ ,‬וכללנו גם אתגר ומתכון לחטיף רימונים טעים ובריא!‬ ‫הידעתם?‬ ‫הרימון הוא אחד משבעת המינים המוזכרים בתנ"ך‪ ,‬אף שבמקור אינו מצמחי ארץ הקודש‪.‬‬ ‫הרימון הובא לארץ ישראל לפני אלפי שנים ממרכז אסיה‪ .‬שם הוא גדל בר‪.‬‬ ‫הרימון הובא אל משה על ידי המרגלים‪ ,‬כהוכחה לפוריות הארץ‪.‬‬ ‫הרימון היווה השראה לעיטורים על עמודי בית המקדש ועל מדי הכהן הגדול בתקופת התנ"ך‪.‬‬ ‫הרימון היווה השראה לעיצובם של כתרים בעת העתיקה‪ ,‬וכן ל‪'-‬רימונים' בהם משתמשים יהודים עד היום לעיטור ספרי תורה‪.‬‬ ‫הגביע בקצה‪ ‬פרי הרימון הוא‪ ‬לעתים קרובות בעל שש שיניים ומזכיר בצורתו‪ ‬מגן דוד!‬ ‫הרימון הינו פרי הנודע בסגולותיו הרפואיות הנחקרות כיום לעומק‪.‬‬ ‫הרימון הוא בעל פרי יבש ‪ -‬המיץ מצוי דווקא בזרעים!‬ ‫ניסוי‬ ‫על פי המסורת היהודית‪ ,‬ברימון תרי"ג (=‪ )613‬זרעים‪ ,‬כנגד תרי"ג המצוות‪ .‬בואו נבדוק כמה זרעים מכילים הרימונים של היום‪.‬‬ ‫איספו חמישה רימונים‪ ,‬והחליפו בגדיכם לבגדים הישנים ביותר שלכם (כי מיץ הרימונים מכתים)‪ .‬כעת‪ ,‬חתכו (או בקשו ממבוגר‬ ‫שיחתוך) את הרימונים‪ .‬ספרו את מספר הזרעים בכל רימון‪ ,‬ורישמו את התוצאות על דף‪ .‬חברו את חמשת המספרים (אחד‬ ‫למספר הזרעים בכל רימון)‪ ,‬ואז חלקו את הסכום בחמש‪ ,‬כדי למצוא את מספר הזרעים הממוצע בכל פרי‪ .‬שילחו את התוצאות‬ ‫בדוא"ל לכתובת ‪[email protected]‬‬ ‫אנו נפרסם את התוצאות בגיליון הבא של מבט מהגן‪ ,‬ונשלח לכם פרס!‬ ‫‪12‬‬ ‫עם סיום הניסוי‪ ,‬מגיע לכם צ'ופר טעים‪...‬‬ ‫חטיף רימון ושוקולד!‬ ‫רכיבים‬ ‫כוס גרגירי רימונים טריים‬ ‫חבילת שוקולד מריר‬ ‫מעט פלפל שחור‪/‬שטה לתיבול (לא חובה)‬ ‫כף בזיליקום קצוץ‬ ‫‪1/4‬כוס נענע טרייה קצוצה‬ ‫אופן ההכנה‬ ‫מקלפים את הרימונים‪ ,‬ומניחים לגרגירים להתייבש מעט על גבי נייר סופג‪ .‬ממיסים את השוקולד המריר‪ ,‬במחבת‪ ,‬במיקרו או‬ ‫בבן מרי‪ .‬כשהשוקולד נמס‪ ,‬מוסיפים לו את גרגירי הרימון ומערבבים היטב‪ .‬מוסיפים את הנענע ואת הבזיליקום ומערבבים‪.‬‬ ‫לילדים אפשר להוסיף רק מעט מהנענע לארומה‪ .‬שופכים את התערובת הרכה על מגש או צלחת וקורצים בעזרת כף "עוגיות"‬ ‫רימונים ושוקולד‪ .‬מסדרים כל עוגייה על המגש המצופה בנייר פרגמנט (אפשר להשתמש גם במנג'טים)‪ .‬ומניחים מעליה מעט‬ ‫נענע או בזיליקום מעל‪ .‬לחילופין‪ ,‬מסדרים כמה כפות מהתערובת בכוס קוקטייל‪ .‬מצננים את הרימונים המצופים במקרר משך‬ ‫‪ 15‬דקות‪ .‬מגישים קר‪.‬‬ ‫בתיאבון!‬ ‫‪13‬‬ ‫מתנדבים‬ ‫לילי סטייר אשת הזרעים בגן הבוטני‬ ‫“המטרה הסודית” של הקורס להכרת צמחי העולם‬ ‫חנה כהן‬ ‫רחל אורון‬ ‫לילי – אישה קטנה ואנרגטית‪ ,‬אשר מתגוררת ממש בקרבת‬ ‫הגן‪ ,‬פגשה את זמירה אופיר (רכזת המתנדבים) באחד‬ ‫משיטוטיה ב‪ 1998-‬וברור לחלוטין מה תוצאות המפגש הנ"ל‪...‬‬ ‫את הידע הנרחב בבוטניקה רכשה לילי תוך כדי עבודתה‬ ‫כמתנדבת בגן‪ ,‬בחלקות דרום אפריקה והים התיכון‪ .‬לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬עזרה לעדה בעבודת המחשוב של כל צמחי הגן‪ ,‬וב‪2006-‬‬ ‫קיבלה על עצמה את הטיפול באוסף הזרעים‪ ,‬בהדרכתו של‬ ‫ד"ר אורי פרגמן‪-‬ספיר‪ ,‬המדען הראשי‪.‬‬ ‫בראשית יוני‪ ,‬הסתיים עוד קורס בן עשר פגישות להכרת צמחי‬ ‫הארץ והעולם בגן הבוטני‪.‬‬ ‫"קודם כל‪ ,‬היה צורך לטפל באוסף הזרעים שהיה מונח‬ ‫בארגזים" זוכרת לילי‪" .‬לאחר מכן‪ ,‬התחלתי לעבוד על‬ ‫האינדקס של אוסף הזרעים‪ .‬עברנו לחדר גדול יותר‪ ,‬האינדקס‬ ‫הועבר למחשב – תאריכי איסוף הזרעים‪ ,‬ההזמנות ומשלוחים‬ ‫– הכול ממוחשב!‬ ‫"כיום אנחנו צוות של חמש מתנדבות‪ .‬אנחנו נותנות מענה‬ ‫לפניות של גנים בוטניים מכל העולם‪ ,‬המבקשים לקבל זרעים‬ ‫שברשותנו – ואין זה פשוט כלל ועיקר! ההתמקצעות מחייבת"‪.‬‬ ‫"הזרעים עוברים ניקוי‪ ,‬מיון‪ ,‬ובהמשך אריזה‪ .‬המחשב נותן לנו‬ ‫נתונים על כל צמח בגן‪ ,‬כמה פניות יש לקבלת צמח מסוים‬ ‫כולל המשתלה שלנו והאם יש צורך ללקט עוד זרעים‪.‬‬ ‫"אני אמנם האחראית אבל ההצלחה היא תוצאה של עבודת ‪.‬‬ ‫צוות במשרד; אסתר‪ ,‬אבלין‪ ,‬מרים‪ ,‬עדה ואנוכי‪.‬‬ ‫אוספות; יהודית ומיכל‪ .‬צוות המנקות; חנה‪ ,‬דניאלה‪ ,‬טל‪ ,‬דינה‬ ‫ומיכל"‬ ‫מידי שנתיים שלוש נערך קורס כזה ע"י צוות מבין חברי ועדת‬ ‫ההדרכה של אגודת הידידים‪ ,‬עוד מאז ימיה של נחמה בן‪-‬זאב‬ ‫בגן‪ .‬אנו מתכננים את הקורס‪ ,‬מפרסמים ומחפשים מועמדים‪,‬‬ ‫ומקבלים עזרה בהרצאות ובסיורים מד"ר מיכאל אבישי‪ ,‬ד"ר‬ ‫אורי פרגמן‪-‬ספיר‪ ,‬מעפרי בר‪ ,‬וכמובן מהגר לשנר‪.‬‬ ‫המטרה הנסתרת של הקורסים האלה היא לקרב אנשים לגן‬ ‫באופן כללי‪ ,‬ובעיקר – להרחיב את מעגל המדריכים בעלי‬ ‫ידע בוטני בגן בתקווה‪ ,‬שבודדים מכל קורס יימצאו מעוניינים‬ ‫ומתאימים להיכנס למסלול הארוך של הכשרה להדרכה‪.‬‬ ‫יש התוהים‪ ,‬האם לא די באירועים היפים ומושכי הקהל‬ ‫שנערכים בגן בחגים ובחופשת הקיץ‪ ,‬ומביאים גם הכנסה לגן‬ ‫לשם מה דרושים 'מדריכים בוטניים'‪ ,‬כשלכאורה רק אנשים‬ ‫מעטים מתעניינים בסיורים שלהם?!‬ ‫הימצאותם של 'מדריכים בוטניים' והדרכות בוטניות מעלה‬ ‫את ניקוד פעילות הגן על פי חוק הגנים הבוטניים‪ ,‬המעלה‬ ‫את התמיכה שהגן מקבל ממשרד החקלאות‪ .‬מלבד זאת‪,‬‬ ‫נותנים המדריכים שרות למבקרים המגיעים מתוך עניין מיוחד‬ ‫בצמחים‪ ,‬שרות שאי אפשר לקבל במקום אחר‪ ,‬אלא בגן בוטני‪.‬‬ ‫– ובחזרה לקורס שזה עתה הסתיים – הרי לכם תיאור קצר של‬ ‫הפעילות במהלך הקורס‪ :‬שנים‪-‬עשר המשתתפים‪ ,‬ועוד כמה‬ ‫מדריכים יושבים בחדר הישיבות‪ ,‬מחזיקים בידיהם פרחים‬ ‫מהגן‪ ,‬ומשתדלים לבדוק‪ :‬כמה אבקנים יש לפרח המרווה?‬ ‫(ידעתם שיש רק שניים !) או למשל‪ ,‬מה מצב השחלילים של‬ ‫המגנוליה? ומה זה אומר על אבות אבותיה? והפסיגים‪ ,‬איפה‬ ‫הם הפסיגים??? נראה לי שללמוד תלמוד לפעמים קל יותר‪...‬‬ ‫אחרי הפסקת קפה‪ ,‬יוצאים לגן‪ .‬כלל ראשון‪ :‬אין מפגש בלי סיור‬ ‫בגן‪ :‬צועדים אחרי מיכאל אבישי בשבילים נידחים ביום הכי חם‪,‬‬ ‫ובמקום לשבת בצל‪ ,‬מתעניינים בשאלה אוסטרלית מובהקת‪:‬‬ ‫האם השריפות טובות לצומח או מזיקות? וכשמגיעים לחלקת‬ ‫הים‪-‬התיכון‪ ,‬מבררים לאן נעלמו העלים של הרותם?‬ ‫להגנתי אפשר לומר רק זאת‪ :‬כל מי שהשתתף בקורס‪,‬‬ ‫נהנה מכל רגע‪ ,‬ורצה שהקורס יימשך עוד ועוד‪ .‬וזאת תגובה‬ ‫שחוזרת על עצמה במשוב שאנחנו עורכים בסוף כל קורס!‬ ‫אגב‪ ,‬יש לכם מועמדים לקורס הבא? – הם יתקבלו בברכה!‬ ‫בשטח עם ד"ר אורי פרגמן‪-‬ספיר‬ ‫אלף תודות נאמר לצוות היצירתי ולעומדת בראשו ‪,‬לילי!‬ ‫דרוש‪/‬ה‬ ‫אגודת ידידי הגן הבוטני מחפשת‬ ‫"מנהל חשבונות" ו"רואה חשבון"‬ ‫בהתנדבות לניהול ספרי האגודה‬ ‫הצעות יתקבלו בברכה במשרד האגודה‬ ‫בטל' ‪02-6480049‬‬ ‫‪15‬‬ ‫לוח מודעות‬ ‫חידוש מנויים‪:‬‬ ‫לחידוש המנוי לגן‪ ,‬היכנסו למשרד אגודת הידידים‪ ,‬או שלחו להם בדואר את כרטיס המנוי‪ ,‬צ’ק‪ ,‬וטופס‬ ‫מלא‪ .‬ניתן לחדש מנויים גם דרך הטלפון‪ .‬אנו מבקשים כי תמסרו לאגודת הידידים את כתובת הדוא”ל‬ ‫שלכם כדי לחסוך בנייר ובעלויות דיוור!‬ ‫עמדת מידע‪:‬‬ ‫במרכז המבקרים נפתחה עמדת מידע אשר מציעה מידע מעודכן על פריחות בגן‪ ,‬דפי סיור עצמי‪ ,‬סיורים‬ ‫מלווים במכשיר קולי‪ ,‬מפות ומידע כללי על הגן‪.‬‬ ‫צמחים בסכנת הכחדה‪:‬‬ ‫הגן הבוטני מגייס כספים על מנת לשמר את הנוף הישראלי ולהבטיח את הישרדותם של ‪ 414‬צמחים‬ ‫הנמצאים בסכנת הכחדה‪ .‬תוכלו לעזור לנו באמצעות הרשתות החברתיות‪.‬‬ ‫תקלידו 'גן בוטני ‪ 'give2gether +‬באינטרנט!‬ ‫בדרך לאמריקה!‬ ‫הודות לתוכניות שיתוף המנויים‪ ,‬מנויי הגן הבוטני בירושלים‪ ,‬בשיקגו ובסן דייגו יכולים לבקר בכל אחד‬ ‫מהגנים הללו חינם!‬ ‫ייעוץ גנני‪:‬‬ ‫יחיאל ברס עומד לרשותכם בכל נושא גינוני‪ ,‬בימי שני‪ ,‬בין השעות ‪ 10:00- 9:00‬בטל‪.02-6791715 :‬‬ ‫טאי צ’י‪:‬‬ ‫ענת ארל מלמדת טאי צ’י בגן הבוטני‪.‬‬ ‫לשיעור ניסיון חינם‪ ,‬צרו קשר עם ענת בטל' ‪ 054-570511‬או במייל‪[email protected] :‬‬ ‫ימי הולדת בחיק הטבע!‬ ‫שלום וסלאם‬ ‫פרויקט דו קיום בין תלמידים בגן הבוטני‬ ‫סו סורקיס‬ ‫נימר ומחמד נראו נרגשים כשהציגו את המצגת שהכינו בנושא‬ ‫אוכל ערבי‪ .‬בקהל ישבו חבריהם מבית הספר לבנים בשכונת‬ ‫אבו טור בירושלים‪ ,‬לצד ילדים מבית הספר אגרון בשכונה‬ ‫היהודית קריית יובל‪.‬‬ ‫כמו כן האינטראקציה החיובית ושיתוף פעולה בין ילדים אינה‬ ‫מוגבלת לבני כיתה ד'‪ .‬היועצים‪ ,‬המורים וההורים מושפעים לא‬ ‫פחות מהחוויות החיוביות שעוברים הילדים‪.‬‬ ‫התלמידים הצעירים ישבו והראו התעניינות בתרבות המוצגת‬ ‫להם‪ ,‬ונשאו מבטים אל תמונות מפתות של כנאפה ועוגיות‬ ‫ממולאות תמרים‪.‬‬ ‫באביב הנוכחי‪ ,‬הגיעו לגן כ‪ 120 -‬תלמידי כיתה ד' משלושה‬ ‫בתי ספר כדי לקחת חלק בפעילויות שונות בכל חלקות‬ ‫הגן‪ .‬במהלך הפעילויות רקחו הילדים מגוון מוצרים מן הצומח‬ ‫ולמדו דרך פעילויות מגוונות על חשיבותו של עולם הצומח‬ ‫לבני האדם‪.‬‬ ‫את השקט ניצלו עידן והילי כדי לקחת את חבריהם מבית‬ ‫הספר באבו טור לסיור וירטואלי בבית הספר אגרון‪ .‬הם עשו‬ ‫זאת באמצעות צילומים וקטעי וידאו של תלמידים המנגנים‬ ‫בכלי נגינה‪ ,‬צילומים של מגרש המשחקים‪ ,‬תחרויות בהם זכה‬ ‫בית הספר‪ ,‬יום כיף כיתתי ואירוע ספורט‪.‬‬ ‫הילדים מצוותים או מחולקים לזוגות עם עמיתיהם מהקהילה‬ ‫המקבילה‪ ,‬כדי לעודד אותם לפעול יחדיו ולמצוא את דרכי‬ ‫התקשורת הטובות ביותר‪ .‬היות ומרבית התלמידים דוברים‬ ‫רק אחת מהשפות צוות ההדרכה מורכב משני מדריכים‪.‬‬ ‫היה זה המפגש האחרון לעונת האביב של התוכנית בגן‬ ‫הבוטני‪ .‬מטרת המפגשים לעודד ילדים ערבים ויהודים להכיר‬ ‫זה את זה באמצעות השפה האוניברסאלית של הטבע‪,‬‬ ‫ובמיוחד דרך פעילויות המתמקדות בעולם הצומח‪ .‬במפגש‬ ‫בחרו התלמידים משני בתי הספר להציג באופן הטוב ביותר‬ ‫פרט כלשהו מחייהם‪.‬‬ ‫התוכנית מתקיימת זו השנה החמישית‪ .‬בעונת הסתיו הקרובה‬ ‫ישתתפו בתי ספר אחרים‪ .‬התוכנית מיועדת לילדים בגילאי‬ ‫תשע עד עשר‪ ,‬בשתי מערכות החינוך‪ .‬המפגשים עוסקים‬ ‫בבוטניקה ולכן מטרת התוכנית היא לא לדבר על דו קיום‬ ‫אלא לחוות אותו דרך המפגש‪ .‬התוכנית חושפת את הילדים‬ ‫לתרבות ולחיי היום יום של האחר‪ ,‬ובכך יוצרת הבנה בין‬ ‫תושבים צעירים הגרים באותה העיר‪ ,‬אשר כמעט אינם יודעים‬ ‫דבר זה על זה‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬יצטרכו צעירים אלה לחלוק‬ ‫עתיד משותף‪.‬‬ ‫"אחד ממדדי ההצלחה הוא האינטראקציה החיובית הנוצרת‬ ‫בין הילדים‪ ",‬אומרת יהודית‪ ,‬מורה לכיתה ד' בבית הספר‬ ‫אגרון‪ ,‬אשר השתתפה בעבר עם תלמידיה בפעילויות לדו‪-‬‬ ‫קיום יהודי‪-‬ערבי‪" .‬לא ראיתי ולו אירוע שלילי אחד‪ .‬החוויה‬ ‫מעולה‪ ,‬והילדים שיתפו פעולה באופן מושלם‪".‬‬ ‫יהודית אף מספרת על תלמיד (יהודי) ששמע על התוכנית‪,‬‬ ‫הגיב בצורה שלילית והתלונן בפני אמו‪ .‬גם האם לא התלהבה‬ ‫‪" ,‬הסברתי להם את החשיבות בלקיחת חלק בתוכנית אשר‬ ‫תסייע להם להתמודד עם הפחדים‪ ",‬נזכרת יהודית‪" .‬הכנו‬ ‫את הכיתה היטב‪ ,‬ואכן גישתו של הילד השתנתה בתכלית‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הוא היה הראשון שהציע לחלוק חטיף שקיבל עם‬ ‫ילד ערבי!‬ ‫"אם תוכנית כזו יכולה לשנות סטריאוטיפים ולו בתלמיד אחד‬ ‫בלבד‪ ,‬מבחינתי היא הצליחה‪".‬‬ ‫בואו לחגוג יום הולדת מיוחד במינו בגן הבוטני !שפע המדשאות בגן ומגוון הצמחים והעצים הם גם‬ ‫התפאורה המושלמת למסיבות סיום‪ .‬התוכנית מוצעת לימי חול בלבד‪ .‬למידע נוסף‪ ,‬צרו קשר עם צוות‬ ‫המכירות של הגן בטל’ ‪.073-2438914‬‬ ‫חוקרים צעירים‪:‬‬ ‫ילקוט חוקר צעיר‪ ,‬ובו פעילויות מיוחדות לילדים‪ ,‬מחכה לכם בעמדת המידע‪ .‬הילקוט ניתן בחינם עם‬ ‫הפקדת תעודת זהות הורה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫פעילויות בגן‬ ‫יולי‬ ‫יום ג'‬ ‫יום ג'‬ ‫יום א'‬ ‫יום ד'‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪.9.7‬‬ ‫‪14.7‬‬ ‫‪17.7‬‬ ‫‪21-25.7‬‬ ‫‪ 23.7‬יום ג'‬ ‫‪ 30:7‬יום ג'‬ ‫יולי ‪ -‬ספטמבר‬ ‫סיור רגלי פרי עץ הגן‪ :‬עצי פרי בתנ"ך ובמקורות מדריך‪ :‬ידידיה ירושלמי‬ ‫סיור רגלי נופים אמריקנים‪ :‬פריחת האלמוגן והמגנוליה‬ ‫סיור בוטני צמחי מים ותצוגה סביב האגם‬ ‫קפה מועדון "טיול בוטני בקפריסין" מרצה הגר לשנר‬ ‫‪17:00‬‬ ‫‪17:00‬‬ ‫‪15:00‬‬ ‫‪16:00‬‬ ‫זמן קרקס‬ ‫‪17:30‬‬ ‫‪ 17:00‬סיור רגלי פריחת קיץ בחלקת דרום אפריקה‬ ‫‪ 17:00‬סיור רגלי קיץ בחלקת האיים הקנאריים ובחלקת הים התיכון‬ ‫אוגוסט‬ ‫יום ג' ‪ 17:00‬סיור רגלי‬ ‫‪6.8‬‬ ‫יום ב' ‪ 15:00‬סיור בוטני‬ ‫‪12.8‬‬ ‫יום ג' ‪ 17:00‬סיור רגלי‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪20:00 – 16:00 14-22.8‬‬ ‫יום ג' ‪ 17:00‬סיור רגלי‬ ‫‪20.8‬‬ ‫יום ג' ‪ 17:00‬סיור רגלי‬ ‫‪27.8‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪17.9‬‬ ‫‪22-24‬‬ ‫יום ב'‬ ‫יום ג'‬ ‫יום ג'‬ ‫יום ג'‬ ‫‪15:00‬‬ ‫‪17:00‬‬ ‫‪17:00‬‬ ‫‪17:00‬‬ ‫עצים אוסטרליים ותרומתם לגינון ולתעשייה בארץ‬ ‫המשתלה – הלב של הגן‪ /‬נפגשים במשתלה‬ ‫חקלאות קדומה ואלונים מצלים בחלקת מערב אסיה‬ ‫ארץ לעולם לא ‪3‬‬ ‫פריחה ופירות בחלקות אירופה וצפון אפריקה‬ ‫צמחי מים‪ :‬סיור באגמי הגן‬ ‫עצי פרי בחלקות אסיה והים תיכון נפגשים במשתלה‬ ‫סוף הקיץ‪ :‬פירות וזרעים בגן‬ ‫"בין כסה לעשור" מדריך‪ :‬ידידיה ירושלמי‬ ‫הגן בין קיץ לסתו – סיור בשפה הרוסית מדריכה מוסיה וינגר‬ ‫אירועי חול המועד סוכות‬ ‫* במהלך תקופה זו אין טיולים של אגודת הידידים‬ ‫הסיורים יוצאים ממרכז המבקרים אלא אם מצוין אחרת | הסיורים הרגליים בהדרכת ידידי הגן או מחלקת החינוך‬ ‫(משך‪ ‬סיור כ‪-‬שעה וחצי) | סיורים בוטניים בהדרכת ד"ר אורי פרגמן‪-‬ספיר וד"ר מיכאל אבישי‪ ,‬כוללים סיור והרצאה‬ ‫(כשעה)‪ .‬טלפון‪ ‬לבירורים‪ :‬אילנה‪ 02-6480049 :‬ליאורה‪-02 6794012 ‬‬ ‫‪18‬‬ ‫יולי‪-‬ספטמבר ‪2013‬‬ ‫היכונו לשנת הקורסים ‪ 2013-14‬שתיפתח‪ ‬בסוף אוקטובר ‪!2013‬‬ ‫הגן הבוטני מזמין את הציבור ללמוד את תחומי הבוטניקה והגינון בקורסים‪ ‬שנערכים בגן – הקורסים מיועדים לקהל‬ ‫הרחב המתעניין בגינון ולגננים מקצועיים המעוניינים להשתלם בתחום‪.‬‬ ‫רשימת הקורסים‪ :‬גננות נוי –סוג‪ 1‬וסוג ‪ ,2‬ריבוי ושתלנות‪ ,‬הגינה הביתית‪ ,‬עיצוב הגן‪ ,‬הכרת צמחי נוי‪,‬‬ ‫הכרת צמחי בר בישראל‪ ,‬צמחי מרפא‪ ,‬סדנאות ספא מהטבע‪ ,‬אמנות הבונסאי‪ ,‬גידול סחלבים מתחילים ומתקדמים‪,‬‬ ‫שזירת פרחים מתחילים ומתקדמים‬ ‫‪ 2‬קורסים יתקיימו‪ ‬בפארק אריאל שרון‪ :‬הכרת צמחי בר בישראל והכרת צמחי נוי‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה‪:‬‬ ‫ספטמבר‬ ‫סיור בוטני‬ ‫סיור רגל‬ ‫סיור רגלי‬ ‫סיור רגלי‬ ‫קורסים‬ ‫מח'‪ ‬קורסים‪ [email protected] 073-2438942 :‬מזכירות הגן‪ 02-6794012 :‬‬ ‫הצמחים בחגי ישראל‬ ‫סו סורקיס‬ ‫בני ישראל היו תלויים בצמחים למזון‪ ,‬ביגוד‪ ,‬תרופות‪ ,‬מחסה‪,‬‬ ‫ועוד‪ .‬על כן‪ ,‬אין זה מפתיע שחגי ישראל קשורים קשר כה‬ ‫הדוק לצמחיית הבר והתרבות‪ ,‬ולמחזורי החקלאות‪.‬‬ ‫בתשרי (ספטמבר) יחגגו יהודים ברחבי העולם את ראש‬ ‫השנה‪ ,‬יום כיפור‪ ,‬וסוכות‪.‬‬ ‫סוכות ‪ -‬כמו חג הפסח וחג השבועות – הוא חג שנקבע בחומש‪.‬‬ ‫חגים אלה‪ ,‬המכונים 'רגלים' (משום שבמהלכם נהגו בני‬ ‫ישראל לעלות לבית המקדש בירושלים‪ ,‬דבר שלרוב נעשה‬ ‫ברגל‪ ),‬מסמנים שלבים חשובים בלוח השנה החקלאי‪.‬‬ ‫סוכות מכונה גם חג האסיף‪ .‬הוא מסמן את ההזדמנות‬ ‫האחרונה של החקלאים להעביר פירות ודגנים למחסה לפני‬ ‫תחילת הגשמים‪ .‬כשם ששבועות‪ ,‬בתחילת הקיץ‪ ,‬מסמן את‬ ‫סוף קציר החיטה ותחילת עונת הקטיף‪ ,‬כך מסתיים קטיף‬ ‫הפירות ביום השמיני של חג הסוכות‪.‬‬ ‫‪The ancient Israelites depended on plants for food,‬‬ ‫‪clothing, medicine, shelter, and more. So it is not‬‬ ‫‪surprising that cultivated and wild plants and the‬‬ ‫‪agricultural cycles of the Holy Land are so closely‬‬ ‫‪entwined with the Jewish festivals.‬‬ ‫‪In September, Jews the world over will mark the‬‬ ‫‪New Year, the Day of Atonement and Succot – the‬‬ ‫‪Feast of Tabernacles.‬‬ ‫‪Succot – like Passover and the Feast of Weeks‬‬ ‫‪(Shavuot) - are mandated by the Torah (the first‬‬ ‫‪five books of the Hebrew Bible). Known as the‬‬ ‫‪Foot Festivals because they required the Israelites‬‬ ‫‪to come to the Temple in Jerusalem, which most‬‬ ‫‪of them did on foot, these festivals each mark an‬‬ ‫‪important stage in the agricultural calendar.‬‬ ‫‪Succot is also known as the Festival of the‬‬ ‫‪Ingathering. It marked the last opportunity that‬‬ ‫‪farmers had to move fruit and grain indoors before‬‬ ‫‪the rains. Just as Shavuot in the early summer‬‬ ‫‪marked the end of the grain harvest and the start‬‬ ‫‪of the fruit-picking season, so the eighth day of‬‬ ‫‪20‬‬ ‫תמר‬ ‫במשך שבעת ימי סוכות‪ ,‬יהודים אוכלים וישנים במבנים‬ ‫ארעיים ‪ -‬הסוכות‪ .‬מנהג זה הוא זכר לנוהג המדברי של מעבר‬ ‫לנאות המדבר בסוף הקיץ‪ ,‬כאשר מקורות המים והמרעה‬ ‫במדבר כמעט ואזלו‪ .‬בני ישראל שגרו במדבר נהגו לקטוף‬ ‫את התמרים ולייבשם‪ ,‬ולהכין מוצרים מן התמר בעת שחיכו‬ ‫לתחילת הגשמים‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬הם נהגו לגור במבנים זמניים‬ ‫אשר היו עשויים מגזעי עץ התמר ועליו‪.‬‬ ‫אנו מזמינים אתכם לבוא ולהעמיק את‬ ‫ידיעותיכם על צמחי התנ”ך בגן הבוטני‬ ‫בירושלים!!‬ ‫סיירו בשביל התנ"ך‪ ,‬מצוידים במפה ובערכת‬ ‫סיור השמע‪ ,‬והכירו את הסיבות הבוטניות והאחרות‬ ‫לאזכורם של כ‪ 25-‬מיני צמחים (מתוך יותר מ‪)100-‬‬ ‫בתנ"ך! השביל כולל תצוגת גידולי חורף‬ ‫וקיץ המוזכרים במקורות‪.‬‬ ‫הירשמו לקורס המולטימדיה המקוון‬ ‫החדש ‪ -‬צמחי ארץ ישראל!‬ ‫הקורס‪ ,‬המועבר כולו באנגלית‪ ,‬מציג למעלה מ‪100-‬‬ ‫מצמחי ארץ ישראל‪ ,‬עם מידע מפורט‪ ,‬צילומים מרהיבים‪,‬‬ ‫קטעי וידאו‪ ,‬מפות‪ ,‬מבחנים‪ ,‬משחקים‪ ,‬ועוד‪ .‬במהלך עשר‬ ‫הרצאותיו‪ ,‬קורס צמחי ארץ ישראל בוחן את התפקיד‬ ‫המרתק שהיה לצמחים בתנ"ך וכתבי דת אחרים‪ ,‬את‬ ‫החוכמה האקולוגית הטמונה בתנ"ך‪ ,‬ואת תרומתם של‬ ‫צמחי האזור להתיישבות ולתרבות האנושית‪.‬‬ ‫לחצו על הכפתור "‪ "Bible Plants‬באתר הגן באנגלית‬ ‫‪www.en.botanic.co.il‬‬ ‫הדס‬ ‫ערבה‬ ‫במסורת היהודית‪ ,‬קשור חג הסוכות בארבעת מיני הצמחים‪:‬‬ ‫לולב‪ ,‬ערבה‪ ,‬הדס‪ ,‬ואתרוג‪ .‬בבתי הכנסת של היום‪ ,‬מולכים‬ ‫אלה מסביב לבימה לזכר התהלוכות שנערכו מסביב למזבח‬ ‫בבית המקדש בעת העתיקה‪.‬‬ ‫על פי אחת המסורות‪ ,‬ארבעת המינים מסמלים את ארבעת‬ ‫השלבים במסעם של בני ישראל אל הארץ המובטחת‪ .‬הלולב‪,‬‬ ‫שהוא למעשה עלה של עץ התמר‪ ,‬מסמל במסורות עתיקות‬ ‫רבות את עץ החיים משום שלל שימושיו ‪ -‬ואת שנות הפרא‬ ‫במדבר‪ .‬הערבה‪ ,‬הצומחת על גדות הירדן עד עצם היום‬ ‫הזה ‪ -‬מסמלת את חציית הנהר על ידי בני ישראל‪ ,‬בדרכם‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬ההדס‪ ,‬הצומח בר בצפון הארץ‪ ,‬שם הוא צמח‬ ‫נדיר ומוגן ‪ -‬הוא זכר לגבעות ארץ ישראל‪ ,‬שם השתכנו בני‬ ‫ישראל‪ .‬האתרוג הוא פרי הדר שמקורו בדרום מזרח אסיה‪ ,‬אך‬ ‫היה ידוע בארץ הקודש לפחות מתקופת בית שני‪ ,‬הוא דורש‬ ‫תחזוקה מתמדת‪ ,‬ועל כן מסמל תקופות של שלום ופנאי‪.‬‬ ‫המאמר נכתב בסיועם של אורי פרגמן‪-‬ספיר‬ ‫ומלכה ברכה אבולוף‪.‬‬ ‫‪21‬‬