‫תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך‬
‫מאת‪ :‬ישי לויט*‬
‫מבוא‬
‫תביעת‬
‫נציגים לפי תקנות סדר הדין האזרחי‬
‫ה כ ל ל הריוני הרחב הוא‪ ,‬שהמימצאים ש נ ק ב ע ו בפסק־דין מחייבים א ת בעלי־הדין‬
‫ב ל ב ד ו א י נ ם ח ל י ם ע ל מ י ש ל א הוזמן ל י ט ו ל ח ל ק בדיון כ ב ע ל ־ ד י ן ‪ .‬קיימים מ ק ר י ם‬
‫ר ב י ם ש ב ה ם יש ק ב ו צ ת א נ ש י ם ‪ ,‬א ש ר ל ה ם א י נ ט ר ס י ם מ ש ו ת פ י ם ועניין מ ש ו ת ף‬
‫ב א ו ת ה ת ו ב ע נ ה ־ ב י ן כ ת ו ב ע י ם ובין ב נ ת ב ע י ם ‪ .‬ה ד ר ך ה ר ג י ל ה ל ק ש ו ר א ת כ ל א ל ה‬
‫למימצאים ולתוצאות ש ל פסק־הדין היא לצרפם כבעלי־דין בתובענה‪.‬‬
‫תקנות‬
‫תשמ״ד‪1984-‬‬
‫‪ 24-21‬ל ת ק נ ו ת ס ד ר ה ד י ן ה א ז ר ח י ‪,‬‬
‫תקנות‬
‫)להלן‪:‬‬
‫סד״א(‪ ,‬מ ס ד י ר ו ת א ת ה נ ו ש א ש ל צירוף בעלי־דין‪ .‬ב י ת ־ מ ש פ ט ר ש א י ל א ש ר צירוף‬
‫ש ל בעלי־דין‪ ,‬כ א ש ר נ מ צ א מ כ נ ה משותף בין כ ל בעלי־הדין)אלה המקוריים ואלה‬
‫שצורפו(‪ .‬ה מ כ נ ה ה מ ש ו ת ף ה נ ד ר ש מ ו ר כ ב מ ש ל ו ש ה ר כ י ב י ם ‪:‬‬
‫)‪ (1‬כ ו ל ם מ ב ק ש י ם ל ק ב ל ס ע ד מ ש פ ט י א ו ש נ ד ר ש י ם ל ת ת ס ע ד כ ז ה ) ל פ י ה ה ל כ ה ‪,‬‬
‫ה ס ע ד חייב ל ה י ו ת משותף(‪.‬‬
‫)‪ (2‬ה ס ע ד ש ב י ס ו ד ה ת ו ב ע נ ה‬
‫‪-‬‬
‫לגבי כ ל בעלי־הדין‬
‫־ יהיה א ו ת ו מ ע ש ה א ו‬
‫מעשים או עסקות‪.‬‬
‫)‪ (3‬א י ל ו ה ו ג ש ו ת ב י ע ו ת נ פ ר ד ו ת היתד‪ .‬מ ת ע ו ר ר ת ב ה ן ש א ל ה מ ש ו ת פ ת ‪ ,‬מ ש פ ט י ת‬
‫א ו עובדתית‪ .‬ב י ת ־ ה מ ש פ ט מ ו ס מ ך להורות ע ל צירוף בעלי־דין ב כ ל ש ל ב‬
‫משלבי‬
‫הדיון‪,‬‬
‫כשהדבר דרוש כדי‬
‫שבית־המשפט יוכל‬
‫לפסוק‬
‫ביעילות‬
‫ובשלמות ב כ ל השאלות הכרוכות בתובענה‪.‬‬
‫זו ה ד ר ך ה פ ש ו ט ה ו ה ש ג ר ת י ת ל ק ש ו ר א ת כ ל ה נ ו ג ע י ם בעניין הנדון ל פ ם ק ־ ה ד י ן ‪.‬‬
‫קיימים מקרים שבהם ל א ניתן לצרף א ת כ ל מי שמעוניין ב ת ב י ע ה ע ל ־ פ י‬
‫ה מ כ נ ה המשותף האמור‪ ,‬א ו שהצירוף יכביד במידה ל א סבירה ע ל ניהול ה מ ש פ ט ‪,‬‬
‫א ך יחד ע ם ז א ת ‪ ,‬רצוי ל ק ש ו ר א ת כ ל המעוניינים הללו לפסק־הדין‪ ,‬כ ך שהוא יחול‬
‫ג ם עליהם‪.‬‬
‫ת ק נ ו ת סד״א‪ ,‬ב ע ק ב ו ת םדרי־הדין ב א נ ג ל י ה ‪,‬‬
‫רשות‬
‫‪1‬‬
‫מאפשרות לבעלי־דין‬
‫לבקש‬
‫מבית־המשפט לייצג א ת כ ל המעוניינים כמוהם )כתובעים או בנתבעים(‬
‫ב ת ב י ע ה ‪ .‬ה י י צ ו ג נ ע ש ה מ ב ל י ש ה ל ל ו יהיו ב ע ל י ־ ד י ן ‪.‬‬
‫ה ה ס ד ר א צ ל נ ו ק ב ו ע ב ת ק נ ה ‪ 29‬ל ת ק נ ו ת ס ד ר ־ ה ד י ן ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שופט בית־המשפט המחוזי בת״א‪-‬יפו‪.‬‬
‫*‬
‫‪ .1‬כ ל ל ‪ 12‬בצו מסי ‪ 15‬של כללי בית־המשפט הגבוה לצדק )‪(Rules of the Supreme Court‬‬
‫משנת ‪.1965‬‬
‫הנוסח של תקנה ‪ 29‬הוא כך‪:‬‬
‫‪.2‬‬
‫״<א> היה מספר המעונינים בתובענה אחת גדול‪ ,‬יכולים מקצתם ‪ -‬לבקשת תובע אם הם‬
‫תובעים‪ ,‬או לבקשת תובע או נתבע אם הם נתבעים‪ ,‬וברשות בית המשפט או הרשם ‪ -‬לייצג‬
‫באותה תובענה את כ ל המעונינים; לא ידעו המעונינים האחרים על דבר התובענה‪ ,‬יודיע‬
‫להם בית המשפט או הרשם על הגשתה בהמצאה אישית‪ ,‬או במודעה פומבית‪ ,‬אם ההמצאה‬
‫האישית אינה מעשית מכל סיבה שתיראה לבית המשפט או לרשם‪ ,‬כ כ ל שיורה בית המשפט‬
‫או הרשם בכל מקרה ומקרה״‪.‬‬
‫‪465‬‬
‫ישי לויט‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫בית־המשפט העליון פירש את המילים‪ :‬״המעוניינים בתובענה אחת״ שבתקנה‬
‫‪ ,29‬כהמשך לתקנה ‪ 21‬שעוסקת בצירוף בעלי־דין‪ .‬וזו הלשון של תקנה ‪:21‬‬
‫״מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד ־‬
‫בין ביחד‪ ,‬בין לחוד ובין לחלופין ‪ -‬בשל מעשה אחד או עסקה אחת או‬
‫סדרה אחת של מעשים או עסקאות או כתוצאה של אחד מאלה‪ ,‬ושאילו‬
‫הגישו תובענות נפרדות היתד‪ .‬מתעוררת בהן שאלה משותפת‪ ,‬משפטית או‬
‫עובדתית‪.‬״‬
‫במסגרת ״מעוניינים בתביעה אחת״‪ ,‬לעניין תקנה ‪ ,29‬נכלל רק אדם שממלא‬
‫שלושה תנאים מצטברים‪:‬‬
‫)‪ (1‬נתונה לו תביעה לסעד משותף עם התובעים‪.‬‬
‫)‪ (2‬תביעתו מעוגנת באותם מעשים או עסקות כמו תביעת התובעים‪.‬‬
‫)‪ (3‬תביעתו מעוררת שאלה של עובדה או של חוק שבית־המשפט יצטרך להכריע‬
‫בה גם בתביעת התובעים‪.‬‬
‫בית־המשפט העליון קבע‪ ,‬בעקבות ההלכה באנגליה‪ ,‬שהסעד המגיע לכל אחד‬
‫מהמעוניינים צריך להיות משותף ושווה‪ .‬דהיינו‪ ,‬אין די בכך שתביעות כל‬
‫המיוצגים מעוגנות באותם מעשים או עסקות ושאילו הוגשו תביעות נפרדות היתד‪.‬‬
‫מתעוררת בכולן אותה שאלה משפטית או עובדתית; נדרשת גם אחידות בעניין‬
‫הסעד‪ .‬לפיכך ניתן לתבוע סעד הצהרתי משותף לכל המעוניינים בו‪ ,‬לפי תקנה‬
‫‪ ,29‬אך לא ניתן לתבוע בשם מעוניינים סעד של פיצויים עבור נזקים‪ ,‬משום‬
‫שמידת הפיצויים יכולה להשתנות ממעוניין אחד לאחר‪.‬‬
‫זו גישה מצמצמת מאוד לתקנה ‪ .29‬באנגליה קיימת מגמה להקל בדרישה‬
‫בעניין אחידות הסעד כתנאי לייצוג של מעוניינים בתביעה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בעניין‬
‫‪ E.M.I. v. Riley,‬התיר בית־המשפט לחברת התקליטים ‪ E.M.I.‬לתבוע בתביעה‬
‫ייצוגית בנזיקין נתבע שהפר זכויות יוצרים בתקליטים‪ ,‬למרות שמידת הנזק‪ ,‬ולכן‬
‫גם הפיצויים‪ ,‬שונים ממעוניין אחד לחברו‪.‬‬
‫בפסק־הדין בעניין ‪ PrudentialAssurance,‬נקבעו שלושה תנאים להגשת‬
‫תביעה ייצוגית‪ ,‬לפי תקנה ‪ 12‬האנגלית‪:‬‬
‫)‪ (1‬חברי הקבוצה המיוצגת בתביעה ייצוגית לא ייהנו מזכות שלא היו זוכים בה‬
‫אילו הגישו תביעה עצמאית‪ ,‬וזכויות ההגנה של הנתבעים לא ייפגעו בשל‬
‫היות התביעה ייצוגית‪.‬‬
‫<‪ >2‬קיים אינטרס משותף בתביעה לכל החברים בקבוצה המיוצגת‪ .‬צריך להיות‬
‫מרכיב משותף בעילות התביעה של כל אחד מחברי הקבוצה‪.‬‬
‫)‪ (3‬הוכח להנחת דעתו של בית־המשפט שיהיה זה לטובת הקבוצה אם התובענה‬
‫תוגש כתביעה ייצוגית‪ .‬במסגרת תנאי זה‪ ,‬בית־המשפט צריך להשתכנע‬
‫שבתביעה הייצוגית ניתן יהיה להוכיח ולברר כהלכה את כל השאלות‬
‫המשותפות הרלבנטיות לגבי כל חברי הקבוצה‪.‬‬
‫צריך להעיר שבפסק־הדין בעניין ‪ ,Prudential Assurance‬בית־המשפט לא‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.3‬‬
‫)ב> כ ל מי שמיוצג בתובענה כאמור בתקנת משנה )א( רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם‬
‫לעשותו בעל דין בה‪.‬״‬
‫ע״א ‪ 86 ,79/69‬פלצאינדוסטרי נ׳ רבינוביץ‪ ,‬פ״ד כג<‪,645 >1‬‬
‫‪.[1981] 1 W.L.R. 923 .4‬‬
‫‪.[1980] 2 W.L.R. 507 .5‬‬
‫‪466‬‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫איפשר‬
‫תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך‬
‫ל ת ו ב ע י ם ל ת ב ו ע פיצויים ב ש ם ה ק ב ו צ ה המיוצגת‪ ,‬כיוון שהנזק ל א היה‬
‫אחיד לכולם‪.‬‬
‫ניתן א ו ל י ‪ .‬ל צ פ ו ת ש ב י ת ־ ה מ ש פ ט העליון בישראל יגמיש א ת ה ת נ א י ם ל ת ב י ע ה‬
‫ב ש ם מ ע ו נ י י נ י ם ל פ י ת ק נ ה ‪ 29‬ל ת ק נ ו ת ס ד ״ א ‪ ,‬א ך ל א ב כ ך ד י ו נ נ ו ‪ .‬ה ז כ ר ת י א ת‬
‫‪6‬‬
‫ה ה ס ד ר ש ב ת ק נ ו ת ס ד ״ א ר ק כ ר ק ע ה מ ס ב י ר מ ד ו ע ל א ה י ה ד י ב ת ק נ ה ‪ 29‬ש ב ת ק נ ו ת‬
‫םד״א כ ד י ל ע נ ו ת ע ל הצרכים ש ל מחזיקים בניירות ע ר ך ‪ ,‬לעניין תביעה ייצוגית‪,‬‬
‫ומדוע היה‬
‫לקבוע‬
‫צורך‬
‫הסדר‬
‫מיוחד‬
‫לתביעה כזו‬
‫בחוק‬
‫ערך‪,‬‬
‫ניירות‬
‫ת ש כ ״ ח ‪ ) 1 9 6 8 -‬ל ה ל ן ‪ :‬ח ו ק נ״ע>‪.‬‬
‫ניקח‬
‫מטעים‬
‫לדוגמא מקרה שבו פורסמו פרטים‬
‫בתשקיף‪.‬‬
‫האחריות‬
‫של‬
‫המפרסמים היא משותפת‪ ,‬לכאורה‪ ,‬כלפי כ ל מי שרכש א ת ניירות הערך ע ל סמך‬
‫התיאור המטעה שבתשקיף‪ .‬קרוב לוודאי שהשאלות המשפטיות תהיינה משותפות‪,‬‬
‫א ו ל ם מ י ד ת הנזק יכולה ל ה ש ת נ ו ת ממחזיק א ח ד ל ח ב ר ו ‪ ,‬שהרי מחירי הרכישה‪,‬‬
‫ת ק ו פ ת ההחזקה בנייר ה ע ר ך וכדומה‪ ,‬ה ם ל א ב ה כ ר ח זהים א צ ל כ ל המחזיקים‪ :‬וכן‪,‬‬
‫ב ר ו ב המקרים אין זהות ב ע ס ק א ו ת הרכישה ש ל נייר ע ר ך מסוים על־ידי מחזיקים‬
‫שונים‪ ,‬ל כ ן ‪ ,‬ש נ י‬
‫התנאים‬
‫הראשונים‬
‫שמניתי‬
‫ב ת ק נ ה ‪29‬‬
‫)כפירושו‬
‫בהלכה‬
‫הנוכחית( ל א מתאימים ל ת ב י ע ה ייצוגית ל פ י ח ו ק נ״ע‪.‬‬
‫ל פ י ה פ י ר ו ט ה מ צ מ צ ם ש ב י ת ־ ה מ ש פ ט ה ע ל י ו ן נ ת ן ל ת ק נ ה ‪ ,29‬ל א היתד״ א פ ש ר ו ת‬
‫להגיש‬
‫לפיה תביעה ייצוגית במקרה שניירות הערך שביסוד התביעה נרכשו‬
‫בעסקאות שונות ו ‪ /‬א ו במקרה שהסעד ה מ ת ב ק ש שונה ממחזיק למחזיק‪.‬‬
‫המחוקק ס ב ר שיש להגן ע ל משקיעים ״קטנים״ בניירות ע ר ך ‪ ,‬כ ך שהאינטרס‬
‫שלהם‬
‫כמחזיקים בנייר ע ר ך יוכל להישמר מבלי להיזקק כ ל א ח ד מ ה ם ל פ נ ו ת‬
‫ב נ פ ר ד ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט ל ש ם ק ב ל ת ס ע ד ב מ ק ר ה שזכויותיו נ פ ג ע ו ‪.‬‬
‫ל כ ן נ ק ב ע ו ההוראות המיוחדות בעניין ת ב י ע ה ייצוגית בחוק נ ״ ע ‪ ,‬בתיקון מם׳‬
‫‪ 9‬מ ש נ ת ‪.1988‬‬
‫‪7‬‬
‫ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת מ ו ס ד ר ה נ ו ש א ש ל ה ת ב י ע ה ה י י צ ו ג י ת ב ח ו ק פ ד ר ל י ‪Uniform‬‬
‫‪,Class Action Act‬‬
‫ובנוסף ל כ ך‬
‫ב ס ע י ף ‪23‬‬
‫לתקנות‬
‫סדרי־הדין‬
‫האזרחיים‬
‫הפדרליים‪ ,‬המסדיר א ת הנושא ש ל ת ב י ע ה ייצוגית‪ .‬מ ד י נ ו ת ר ב ו ת ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת‬
‫אימצו א ת ההסדר הפדרלי‪ .‬ח ו ק נ ״ ע שלנו‪,‬‬
‫ב פ ר ק התביעה הייצוגית‪,‬‬
‫נחקק‬
‫ב מ ת כ ו נ ת האמריקאית‪ ,‬ולכן יש מקום שניעזר בפסיקה אמריקאית לצורך פ ר ש נ ו ת‬
‫ולצורך מדיניות שיפוטית‪.‬‬
‫הצורך בתביעה ייצוגית לפי חוק נ״ע‬
‫א ח ד המאפיינים ש ל ניירות ע ר ך נסחרים בבורסה ש ל תאגידים‪ ,‬שהם מוחזקים‬
‫בידי ציבור ר ח ב ש ל משקיעים‪ ,‬ח ל ק ם משקיעים ק ט נ י ם ‪ .‬ל ע י ת י ם ‪ ,‬מ ש ק י ע כזה אינו‬
‫יודע שמישהו פ ג ע בזכויותיו כמחזיק בנייר ע ר ך ‪ ,‬ואפשר ש א ף א ם הדבר ידוע ל ו ‪,‬‬
‫אין הנזק שנגרם ל ו ראוי להוצאות‪ ,‬לטרחה ולטרדה הכרוכים בהגשת תביעה‬
‫משפטית‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬הנזק שנגרם ל כ ל ל המחזיקים בנייר ע ר ך מסוים יכול להיות‬
‫נ כ ב ד ‪ .‬ל כ ן ‪ ,‬היה צורך ל ק ב ו ע מ ס ג ר ת ו מ ת כ ו נ ת מיוחדת ל ת ב י ע ו ת ייצוגיות ב ת ח ו ם‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫רע״א ‪ 696/92‬דאהוד עטיה נ׳ עיריית ירושלים‪ ,‬תקדין עליון‪ ,‬כ ר ך ‪) (2)92‬תשנ״ב־־‬
‫תשנ״ג( ‪.418‬‬
‫פרק ט‪ 1‬לחוק ניירות־ערך‪ ,‬תשכ״ח‪.1968-‬‬
‫‪467‬‬
‫ישי לויט‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫ניירות ע ר ך ‪ ,‬למען המשקיעים הקטנים‪ .‬אי־אפשר היה להמתין ל ה ת פ ת ח ו ת הפסיקה‬
‫בנושא ש ל ת ב י ע ת נציגים ל פ י ת ק נ ו ת סד״א‪.‬‬
‫הצורך להגן ע ל המשקיע הקטן ולאפשר‪ ,‬בעיקרון ובכפוף למילוי התנאים‬
‫הנדרשים ל כ ך בחוק נ״ע‪ ,‬ל כ ל א ח ד מקבוצת המשקיעים בעלי האינטרס המשותף‪,‬‬
‫לתבוע בשם כ ל‬
‫חברי‬
‫הקבוצה‪,‬‬
‫אינו‬
‫הנימוק היחיד‬
‫לחקיקת פ ר ק‬
‫התביעה‬
‫הייצוגית בחוק נ״ע‪ .‬נימוקים נוספים שראוי להזכיר ה ם אלה‪:‬‬
‫)‪ >1‬י ש ב כ ך ל ה ר ת י ע מ נ פ י ק י ם ‪ ,‬ד י ר ק ט ו ר י ם ו נ ו ש א י ם א ח ר י ם ב א ח ר י ו ת ב ה ק ש ר‬
‫לניירות ע ר ך ‪ ,‬מפני ה פ ר ת חובותיהם כ ל פ י ציבור המשקיעים בניירות הערך‬
‫״שלהם״‪.‬‬
‫)‪ (2‬ה פ י ק ו ח ע ל מ ע ש י ה א ח ר א י ם מ ת ר ח ב ב מ ו ב ן ז ה ש ב נ ו ס ף ל פ י ק ו ח מ ט ע ם ה ג ו פ י ם‬
‫המופקדים מ ט ע ם רשות ניירות ע ר ך ‪ ,‬וגופי מדינה אחרים ו ל י כ ו ל ת ם ל נ ק ו ט‬
‫ב ה ל י כ י ם א ו ב צ ע ד י ם ש ו נ י ם ב מ ק ר י ם ש ל פ ג י ע ה ב מ ש ק י ע י ם <כולל נ ק י ט ת‬
‫הליכים‬
‫פליליים‬
‫במקרים המתאימים(‪ ,‬קיים‬
‫בתביעה הייצוגית היבט ש ל‬
‫פ י ק ו ח ב א מ צ ע ו ת ה ל י ך אזרחי ה נ נ ק ט על־ידי ב ע ל י העניין‪.‬‬
‫)‪ (3‬ה ת ב י ע ה ה י י צ ו ג י ת מ ב ט י ח ה ש ה מ ח ל ו ק ת ב י ן כ ל ב ע ל י ה ע נ י י ן ) ז ו ל ת א ל ה ש א י נ ם‬
‫ב ע ל י דין ושבחרו ב מ פ ו ר ש ל פ ר ו ש מ ה כ ל ל ( ת ו כ ר ע ב ה ל י ך אחד‪ .‬ב כ ך נ ח ס ך זמן‬
‫שיפוטי שהיה נ ד ר ש אילו הוגשו ת ב י ע ו ת ר ב ו ת מ ק ב י ל ו ת ‪.‬‬
‫)‪ (4‬נ מ נ ע ח ש ש מ פ ם ק י ־ ד י ן ש ו נ י ם ב ת ב י ע ו ת ד ו מ ו ת ‪.‬‬
‫תביעה ייצוגית לטי חוק נ״ע‬
‫מי רשאי לתבוע בתביעה ייצוגית?‬
‫ס ע י ף ‪54‬א)א( ל ח ו ק נ ״ ע ק ו ב ע ‪:‬‬
‫״ מ ח ז י ק ב נ י י ר ע ר ך )להלן‪ :‬ה ת ו ב ע ( ר ש א י ל ת ב ו ע ב ש ם ק ב ו צ ת מ ח ז י ק י ם‬
‫בניירות ערך‪...‬״‪.‬‬
‫מתעוררות‬
‫מייד השאלות‪ :‬מיהו ״מחזיק״ ומהו ״נייר ערך״? ה א ם די ב כ ך‬
‫שהתובע החזיק יום א ח ד בנייר ע ר ך כדי לעשותו ל ד ו ב ר ם ש ל מחזיקים באותו נייר‬
‫ערך? ה א ם צריכה להיות זהות ב ת ק ו פ ת ההחזקה ש ל ה ת ו ב ע ו ש ל א ל ה שהוא מ ב ק ש‬
‫לייצגם בתביעה? האם צריכה להיות חשיבות ל ע ר ך הכספי ש ל החזקתו ש ל ה ת ו ב ע‬
‫בנייר ה ע ר ך ל ע ו מ ת ה ע ר ך ה כ ס פ י ש ל ההחזקה בידי חברי הקבוצה?‬
‫לחלק‬
‫מהבעיות‬
‫האלה אתייחס‬
‫כשאדון‬
‫להלן‪,‬‬
‫בתנאים‬
‫ש ב ס ע י ף ‪54‬ב)‪,(3‬‬
‫ו־‪54‬מ‪ (4‬ש ב ח ו ק נ ״ ע ‪ .‬ע ת ה א ת י י ח ס ל כ ש י ר ו ת ו ש ל ה ת ו ב ע כ ״ מ ח ז י ק ״ ב נ י י ר ע ר ך ‪.‬‬
‫נ ז ד מ ן ל י ל ד ו ן ב ע נ י י ן ז ה ב ת ״ א )ת״א( ‪ ,19/92‬ה מ ׳ ‪ 138/92‬ז ת‬
‫חברה ליעוץ כלכלי‬
‫ב ע ״ מ נ ׳ טבע ת ע ש י ו ת פ ר מ צ ב ט י ו ת ב ע ״ מ ‪ .‬ו כ ך נ א מ ר ש ם ‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫״הפירוש הראוי ל מ י ל ה ׳מחזיק׳‪ ,‬צריך ל ש ר ת א ת ה ת כ ל י ת ה ח ק י ק ת י ת ש ל‬
‫הפרק שבחוק המאפשר‪ ,‬בתנאים שנקבעו בחוק‪ ,‬להגיש תביעה ייצוג)ע״א‬
‫‪ ,165/82‬פ ״ ד ל ״ ט ) ‪(70 ( 2‬״‪.‬‬
‫פ י ר ו ש מ צ מ צ ם ל מ י ל ה ״ מ ח ז י ק ״ ב ס ע י ף ‪54‬א)א> ה נ ז כ ר ‪ ,‬אשר מ ש מ ע ו ד ר י ש ה‬
‫שהתובע‬
‫ב ת ב י ע ה ייצוגית ימשיך להחזיק בנייר ה ע ר ך ב מ ה ל ך ה מ ש פ ט ‪ ,‬יצמצם‬
‫במידה ר ב ה ‪ ,‬שאין ל ה צידוק‪ ,‬א ת ה א פ ש ר ו ת להשיג א ת ה מ ט ר ו ת ה נ ז כ ר ו ת ל ע י ל‬
‫‪.8‬‬
‫‪468‬‬
‫פ״מ תשנ״ד)‪.195 ,192 (1‬‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך‬
‫)מתן תרופה ־ באחת ‪ -‬לכל ציבור רוכשי אותם ניירות ערך שביסוד התביעה‪,‬‬
‫ושחרור מהצורך בניהול מטפלים רבים באותו עניין(‪.‬‬
‫כמו כן צויין‪ ,‬כי‪:‬‬
‫״המועד הקובע למבחן מיהו ׳מחזיק׳‪ ,‬לצורך סעיף ‪54‬א)א> לחוק נ״ע‪ ,‬הוא‬
‫יום השלמתה של עילת התביעה של התובע‪ ...‬לכן‪ ,‬לגבי הדרישה שבחוק‬
‫שהתובע יהא מחזיק בניירות ערך‪ ,‬די בכך שהוא מחזיק בנייר ערך במועד‬
‫שבו הושלמה עילת התביעה‪ ,‬על מנת שיוכל לבקש מבית משפט אישור‬
‫להגיש תביעה ייצוגית‪.‬״‬
‫אשר למונח ״נייד ערך״‪ ,‬הרי שהגדרתו מצויה בסעיף ‪ 1‬לחוק נ״ע )תעודות‬
‫המונפקות בסידרה(‪ .‬בעניין זת הנזכר‪ ,‬הורחב המושג ״נייר ערך״ כך שיכלול גם‬
‫אופציות לרכוש ניירות ערך‪ .‬פסק־הדין הנזכר אושר בבית־המשפט העליון‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫״עילת תביעה ראויה׳‪ /‬בתביעה ייצוגית‬
‫כל עילת תביעה שיש לתובע נגד הנתבעים יכולה להיות תשתית למכנה משותף‬
‫ובסיס לתביעה ייצוגית )סעיף ‪54‬א)א( לחוק נ״ע קובע‪ :‬״‪ ...‬בשל כל עילה אשר‬
‫בשלה יכול על פי דין התובע לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר התובע יכול‬
‫לתבוע בשמו‪...‬״(‪ .‬עילות התביעה אינן חייבות להצטמצם בחוק נ״ע‪ ,‬שהרי נאמר‬
‫״על פי דין״‪.‬‬
‫עילת תביעה הנעוצה בנזק‬
‫סעיף ‪54‬א)ב( לחוק נ״ע קובע‪ :‬״מקום שעילת התביעה היא נזק‪ ,‬די בכך שהתובע‬
‫יראה כי נגרם לו נזק‪.‬״ ״נזק״ יכול שיהיה חסרון כיס ממש ויכול שיהיה הפסד של‬
‫רווחים צפויים‪.‬‬
‫לעניות דעתי‪ ,‬נוסח הסעיף אינו מוצלח‪ .‬מה פירוש הביטוי ״עילת התביעה היא‬
‫נזק״? האם הכוונה לעילת תביעה בנזיקין‪ ,‬להבדיל מעילת תביעה חוזית? אני‬
‫סבור שלא‪ .‬מטרת הסעיף לומר שאם התביעה היא בשל נזק שנגרם לתובע ־ בין‬
‫אם העילה חוזית‪ ,‬בין אם העילה בנזיקין ובין אחרת ‪ -‬על התובע להראות לבית־‬
‫המשפט שנגרם לו נזק‪ ,‬והוא איננו נדרש להראות שנגרם נזק לזולתו‪.‬‬
‫בשלב של הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית‪ ,‬התובע אינו צריך לשכנע‬
‫לכאורה את בית־המשפט בדבר גובה הנזק שנגרם לו‪ ,‬אלא רק בכך שנגרם לו‬
‫נזק ‪ -‬נזק ממשי ואמיתי‪ .‬אין לדרוש מהתובע‪ ,‬לא בשלב הדיון בבקשה ולא בשלב‬
‫הדיון בתביעה הייצוגית )לאחר שאושרה ככזו(‪ ,‬להוכיח את אירוע הנזק ואת מידת‬
‫הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה שהתובעים מבקשים לייצגו‪ .‬בדרישה כזו‬
‫תהיה כמובן משום מכת מוות לכל תביעה ייצוגית‪ ,‬שכל כולה באה למנוע צורך‬
‫להטריח כל בעל עניין להגיש תביעה נפרדת ולהוכיח את עילתו בשאלות של‬
‫‪12‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫שם‪ ,‬בע׳ ‪.196 ,195‬‬
‫ראה בע׳ ‪ 16-15‬לפסק־הדין‪.‬‬
‫רע״א ‪) 1701/93‬טרם פורסם(‪.‬‬
‫י׳ אנגלרד דיני הנזיקין)ג׳ טדסקי עורך‪ ,‬תש״ל( ‪.164‬‬
‫‪469‬‬
‫ישי לויט‬
‫הפרקליט מ ב חוברת ג‬
‫׳‬
‫עובדה א ו ש ל מ ש פ ט המשותפות לקבוצה‪ .‬ל ר ו ב ‪ ,‬התובעים המייצגים אינם יודעים‬
‫א ת שמות כ ל חברי הקבוצה ואת הכתובות ש ל כ ל אחד מהם‪ ,‬ולכן ל א יוכלו להביא‬
‫ראיות ע ל הנזקים ש נ גר מ ו ל כ ל א ח ד מחברי הקבוצה‪ .‬מעשה בית״הדין ש ב פ ס ק ־‬
‫הדין ב ת ב י ע ה ה י י צ ו ג י ת י ח ו ל ב א ו ת ן ש א ל ו ת מ ש ו ת פ ו ת ש ל מ ש פ ט א ו ש ל ע ו ב ד ה ‪,‬‬
‫ו ל א מעבר לכך‪ .‬בזאת מ ת ב ט א ת עילת התביעה המשותפת‪ .‬כ לחבר בקבוצה יצטרך‬
‫ל ה ו כ י ח א ת ז כ ו ת ו ל ס ע ד ) ה נ ז ק ש נ ג ר ם לו(‪ ,‬ל פ י ס ע י ף ‪54‬ה<ב> ל ח ו ק נ ״ ע ו ל פ י פ ר ק‬
‫ד ב ת ק נ ו ת נ״ע‪.‬‬
‫אישור בית״המשפט‬
‫ס ע י ף ‪54‬ב ק ו ב ע ‪:‬‬
‫״ ת ו ב ע נ ה ייצוגית ט ע ו נ ה אישור ב י ת ה מ ש פ ט והוא ל א יאשרנה א ל א א ם כן‬
‫ש ו כ נ ע ש נ ת ק י י מ ו ת נ א י ם אלה‪...:‬״‪.‬‬
‫האישור ש ל בית־המשפט צריך להינתן מ ר א ש ‪ ,‬ל פ נ י ת ח י ל ת שמיעתו ש ל המשפט‪.‬‬
‫ש נ י ש ל ב י ם ב ד ר כ ה ש ל ת ב י ע ה ייצוגית‪ :‬ש ל ב ראשון ה ו א הגשת ה ת ב י ע ה‬
‫המבוקשת‬
‫להיות תביעה ייצוגית בצירוף בקשה בדרך המרצה‪ ,‬ש ב ה יש ל מ ס ו ר‬
‫פרטים ע ל מהותה ש ל הקבוצה המיוצגת המוצעת‪ ,‬המספר המירבי המשוער ש ל‬
‫חבריה‪,‬‬
‫השאלות‬
‫העובדתיות‬
‫המשותפות‬
‫והמשפטיות‬
‫לקבוצה‪,‬‬
‫הנימוק מדוע‬
‫התביעה ראויה להיות תביעה ייצוגית ונתונים ע ל שכר־טרחתו ש ל עורך־הדין‬
‫שינהל א ת התביעה‪.‬‬
‫‪1 3‬‬
‫ב ה מ ׳ ‪ 12717/93‬ב מ ס ג ר ת עניץ ז ת ה נ ז כ ר‬
‫‪1 4‬‬
‫נ ק ב ע שכל מי שמבקש להיות ת ו ב ע‬
‫״מייצג״ חייב ל ת מ ו ך א ת ב ק ש ת ו ב ת צ ה י ר ש ל ו ‪ ,‬ואין ד י ב כ ך ש י ס ת מ ך ע ל ת צ ה י ר‬
‫ש ל ת ו ב ע א ח ר ‪ .‬ה ט ע ם ל כ ך ה ו א ש ע ל י ו ל ש כ נ ע א ת ב י ת ־ ה מ ש פ ט ש ה ו א )אולי ל א‬
‫כ ת ו ב ע יחיד( מ ת א י ם ל י י צ ג א ת ה ק ב ו צ ה ; כ י ת ב י ע ת ו ה ו ג ש ה ב ת ו ם ־ ל ב ; ו כ י ה ו א‬
‫מ מ ל א א ת ה ד ר י ש ו ת ש ב ס ע י ף ‪54‬ב ל ח ו ק נ ״ ע ‪ .‬ב א ו ת ו ת י ק נ ק ב ע ע ו ד ‪ ,‬כ י ב ק ש ה‬
‫לאישור ת ו ב ע נ ה כ ת ו ב ע נ ה ייצוגית הינה‪ ,‬במהותה‪ ,‬הליך ביניים‪ .‬בהליך ביניים‬
‫מותר להסתמך ע ל תצהיר שכלולות ב ו עובדות הידועות למצהיר מ פ י אחרים‪ ,‬אם‬
‫כ י יש לציין א ת מ ק ו ר המידע‪.‬‬
‫ב ס י ו מ ו ש ל ה ש ל ב הדיוני הזה‪ ,‬ב י ת ־ ה מ ש פ ט מ א ש ר א ו ד ו ח ה א ת ה ב ק ש ה ל א ש ר‬
‫תביעה‬
‫כ ת ב י ע ה ייצוגית‪ .‬א ם ב י ת ־ ה מ ש פ ט דוחה א ת הבקשה‪ ,‬רשאים ה ת ו ב ע י ם‬
‫להגיש‬
‫תביעה‬
‫כתביעה‬
‫תביעה רגילה‬
‫ייצוגית‬
‫־‬
‫בשמם ה ם ‪.‬‬
‫‪1 5‬‬
‫אם‬
‫ולאחר‬
‫שבית־המשפט‬
‫מאשר‬
‫ובהחלטה כזו חייבים להיות מרכיבים מסוימים‪ ,‬כ מ פ ו ר ט‬
‫בתקנה ‪ 7‬לתקנות נ״ע‬
‫־ תידון התביעה לגופה‪ .‬נ ט ל השכנוע שהתקיימו כ ל‬
‫ה ת נ א י ם ה מ צ ט ב ר י ם ה מ נ ו י י ם ב ס ע י ף ‪54‬ב ה ו א ע ל ה מ ב ק ש י ם ‪.‬‬
‫התנאים למתן האישור של בית״המשפט‬
‫״)‪ (1‬ה ת ו ב ע נ ה ה ו ג ש ה ב ת ו ם ־ ל ב ו ק י י מ ת א פ ש ר ו ת ס ב י ר ה ש ש א ל ו ת מ ה ו ת י ו ת ש ל‬
‫עובדה ו מ ש פ ט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה ל ט ו ב ת הקבוצה״‬
‫‪ .13‬תקנות ‪ 12-3‬לתקנות ניירות ערך )סדרי־דין לעניין תביעה ייצוגית(‪ ,‬תשנ״ב‪) 1991-‬להלן‪:‬‬
‫תקנות נ״ע>‪.‬‬
‫‪ .14‬לעיל הערה ‪.8‬‬
‫‪ .15‬תקנה ‪ (1)6‬לתקנות נ״ע‪.‬‬
‫‪470‬‬
‫תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך‬
‫הפרקליט ניב‪ ,‬חוברת ג‬
‫בדין ה א נ ג ל י ובדין האמריקאי אין דרישה מ פ ו ר ש ת ל ת ו ם ־ ל ב ב ה ג ש ת ה ת ו ב ע נ ה ‪,‬‬
‫א ם כ י נ י ת ן ל ה ש ו ו ת ז א ת ל ד ר י ש ה ש ל ״ידיים נ ק י ו ת ״ ב ת ב י ע ה א ק ו ו י ט ב י ל י ת ‪.‬‬
‫סד״א אין דרישה ש ת ב י ע ה ת ו ג ש ב ת ו ם ־ ל ב ‪ ,‬א ו ל ם ה פ ס י ק ה ק ב ע ה‬
‫בתקנות‬
‫ש ב י ת ־ ה מ ש פ ט מ ו ס מ ך ל ד ח ו ת או ל מ ח ו ק תביעה ע ל הסף‪ ,‬א ם הגשתה מהווה שימוש‬
‫לרעה בהליכים השיפוטיים‪.‬‬
‫רצקובסקי‪,‬‬
‫‪1 7‬‬
‫‪1 6‬‬
‫כ ב ׳ ה ש ו פ ט ב ר ק ק ב ע ‪ ,‬ב ב ר ״ ע ‪ 305/80‬ש י ל ה נ ׳‬
‫כי‪:‬‬
‫״ ח ו ב ת ו זו ש ל ב ע ל ד י ן ל ה פ ע י ל א ת כ ו ח ו ת י ו ה מ ש פ ט י י ם ד י ו נ י י ם ׳ ב ד ר ך‬
‫מ ק ו ב ל ת ו ב ת ו ם ל ב ׳ ‪ ,‬מ ט י ל ה ע ל י ו א ת החובה ל פ ע ו ל כ פ י ש ב ע ל דין הגון‬
‫ו ס ב י ר ה י ה פ ו ע ל ב מ ק ו מ ו ‪ .‬ה מ ב ח ן ל פ ע ו ל ת ו זו א י נ ו מ ב ח ן ס ו ב י ק ט י ב י ‪ ,‬ו א י נ ו‬
‫מ ו ת נ ה ב ג י ש ת ו ה א י נ ד ב י ד ו א ל י ת ש ל ב ע ל הדין ב א ש ר ל נ כ ו ן ו ל ר א ו י ‪ . . .‬י ש‬
‫ל ע מ ו ד ע ל כ ך כ י ) ב ע ל י ה ד י ן ־ י׳ לי( י נ ה ג ו זה כ ל פ י זה כ ב נ י א ד ם ה ג ו נ י ם‬
‫וםבירים‪.‬״‬
‫בחוק נ״ע‪ ,‬המחוקק ק ב ע מפורשות שעל התביעה לעמוד במבחן תום־הלב‪ .‬ע ל‬
‫השופט לבחון‪ ,‬ל פ י מבחן אובייקטיבי‪ ,‬שהתביעה ה מ ב ו ק ש ת היא סבירה והגונה‪.‬‬
‫סבירה והגונה משמעה‪,‬‬
‫תביעה‬
‫המבוססת‬
‫תביעה‬
‫ע ל עילה אמיתית ורצינית‬
‫שעשויה להביא ת ו ע ל ת ש ל מ מ ש ל כ ל חברי הקבוצה‪ ,‬וכן שהתביעה אינה מ כ ו ו נ ת‬
‫להשיג מטרה ש ל ה ת ו ב ע שאינה מתיישבת ע ם האינטרסים ש ל כ ל ל חברי הקבוצה‬
‫ת ב י ע ה ח ס ר ת ת ו ם ־ ל ב יכולה להיות‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬כ א ש ר ת ו ב ע ל א החזיק‬
‫בתביעה‪.‬‬
‫במניות מסוימות והוא ר כ ש מ ס פ ר מ ו ע ד שלהן כדי להגיש א ת התביעה הייצוגית‪,‬‬
‫ובכך ל ה ת פ ר ס ם כמגינו ש ל הציבור ואגב כ ך אף לצבור הכנסה מסוימת‪ ,‬כשיבקש‬
‫מבית־המשפט‬
‫תביעה‬
‫פיצוי מיוחד ל ט ר ח ת ו ;‬
‫‪1 8‬‬
‫או ת ו ב ע המעוניין‪ ,‬הודות לקיומה ש ל‬
‫ייצוגית‪ ,‬להביא לירידת המחיר ש ל מניות בחברה מסוימת‪ ,‬כ ך שיוכל‬
‫לרוכשם במחיר מ ו פ ח ת ‪ ,‬ואולי להיכנס‪ ,‬כתוצאה מ כ ך ‪ ,‬ל ה נ ה ל ת החברה‪.‬‬
‫כיוון ש ע ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט לבחון א ת ת ו ם ־ ה ל ב ש ב ה ג ש ת ה ת ב י ע ה ל פ י ק נ ה מידה‬
‫א ו ב י י ק ט י ב י ש ל ס ב י ר ו ת ו ה ג י נ ו ת ‪ ,‬י ש ב כ ך ק ש ר ל ת נ א י ה נ ו ס ף ש ב ם ״ ק )‪ ,(1‬ו ה ו א כ י‬
‫קיימת סבירות ל כ ך ששאלות מהותיות של עובדות ומשפט המשותפות‬
‫תהיה‬
‫לקבוצה יוכרעו לטובתה‪.‬‬
‫בתי־המשפט‬
‫האזרחי‬
‫ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת נ ו ט י ם ל פ ר ש א ת ס ע י ף ‪ 23‬ב ת ק נ ו ת ס ד ר הדין‬
‫האמריקאי כ ך שדרישת הסבירות ח ל ה ר ק ע ל סיכויי ה צ ל ח ת ה ת ב י ע ה‬
‫ל ט ו ב ת הקבוצה‪ .‬דהיינו‪ ,‬ב י ת ־ ה מ ש פ ט א י נ ו צ ר י ך ‪ ,‬ב מ ס ג ר ת הדיון ב ב ק ש ה ל א ש ר‬
‫תביעה כ ת ב י ע ה ייצוגית‪ ,‬לבחון א ת הסבירות ו א ת הרצינות ש ל העילה‪ ,‬א ל א עליו‬
‫ר ק לבחון א ת הסבירות ש א ם ה ת ו ב ע יזכה ב ת ב י ע ה ‪ ,‬הדבר י פ ע ל ל ט ו ב ת כ ל החברים‬
‫בקבוצה‪.‬‬
‫לעניות דעתי‪ ,‬בית־משפט בישראל צריך לבחון לכאורה‪ ,‬בבואו ל ק ב ו ע א ם‬
‫ת ב י ע ה ר א ו י ה ל ה י ו ת ת ב י ע ה י י צ ו ג י ת א ם ל א ו ‪ ,‬הן א ת ר צ י נ ו ת ה ע י ל ה ‪ ,‬א מ י ת ו ת ה‬
‫והגינותה‬
‫) ת ו ם ־ ה ל ם ‪ ,‬והן א ת ה ס ב י ר ו ת‬
‫שבית־המשפט יכריע לטובת הקבוצה‬
‫בשאלות המשותפות לחבריה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ע ל התובע מוטל ה נ ט ל ל ש כ נ ע לכאורה א ת‬
‫בית־המשפט בנקודות אלה‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫ע״א ‪ 8/74‬לייזרוביץ נ׳ לייזרוביץ‪ ,‬פ״ד כח<‪.436 >2‬‬
‫פ״ד לד‪.461 ,449 (3<.‬‬
‫סעיף ‪54‬ט לחוק נ״ע‪.‬‬
‫‪471‬‬
‫ישי לויט‬
‫הפרקליט בלב‪ ,‬חוברת ג‬
‫ב ע ת האישור ש ל תביעה ייצוגית‪,‬‬
‫השאלות‬
‫אומר‪,‬‬
‫ייצוגית‪,‬‬
‫העובדתיות‬
‫והמשפטיות‬
‫ב י ת ־ ה מ ש פ ט חייב ל ק ב ו ע ולהגדיר א ת‬
‫המשותפות לחברי‬
‫הקבוצה‬
‫ו ל ת ו ב ע י ם ‪ .‬הווי‬
‫שבית־המשפט צריך‬
‫להשתכנע בשלב ש ל מ ת ן החלטתו לאשר תביעה‬
‫שאלות‬
‫של‬
‫שקיימות‬
‫משותפות‬
‫כ א ל ה ושהן מ ר כ י ב‬
‫חשוב‬
‫בתביעה‬
‫התובעים וחברי הקבוצה‪.‬‬
‫מהי מידת ההוכחה לכאורה‪ ,‬א ו מידת הסבירות הנדרשת? כ פ י ש ק ב ע ת י בת״א‬
‫‪ 11464/91‬א ק ר מ ן נ ׳ מ י ט ל מ ן ‪:‬‬
‫‪1 9‬‬
‫״ ע ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט ל ה ש ת כ נ ע ש ל כ א ו ר ה ה ע י ל ה א ו ה ע י ל ו ת ה נ ט ע נ ו ת ע ל ידי‬
‫המבקשים‬
‫מ ש ו ת פ ו ת ל ק ב ו צ ה כ ו ל ה ‪ ,‬ושיש סיכוי סביר ש ה ת ב י ע ה ת צ ל י ח ‪,‬‬
‫א ם תוכח‪ ,‬ל ת ו ע ל ת ם ש ל חברי הקבוצה‪.‬‬
‫ל פ י מבחן זה‪ ,‬ע ל המבקשים להציג גירסה ב ע ל ת מידת שכנוע לכאורה‬
‫גבוהה יותר מאשר נדרש נ ת ב ע ב ס ד ר דין מ ק ו צ ר להציג בתצהירו ה ת ו מ ך‬
‫א ת בקשתו ליתן רשות להתגונן‪ .‬ל נ ת ב ע כזה די בהצגת הגנה דחוקה‪ .‬ע ל‬
‫המבקשים‬
‫להגיש‬
‫תביעה‬
‫ייצוגית‬
‫לשכנע א ת‬
‫שקיימת‬
‫בית־המשפט‬
‫אפשרות סבירה ש ל הצלחה לתביעה‪.‬‬
‫לאמור‪ ,‬ל א די בסיכויי הצלחה דחוקים‪ ,‬א ל א ע ל המבקשים להציג תביעה‬
‫ב ע ל ת סיכויי הצלחה סבירים‪.‬‬
‫א נ י מ ו צ א ט ע ם ר ב ל ד ר י ש ה זו‪ .‬ה ת ו ב ע י ם ב ת ב י ע ה י י צ ו ג י ת ל א ר ק מ ז כ י ם א ת‬
‫המחזיקים‬
‫חברי‬
‫בקשירתם‬
‫ל ת ו ב ע נ ה ה י י צ ו ג י ת ‪ .‬ה מ ח ז י ק י ם יהיו כ ב ו ל י ם ב פ ס ק ה ד י ן ל ט ו ב‬
‫הקבוצה ש ל א‬
‫בפניהם‪ ,‬א ל א הם ג ם‬
‫מחייבים‬
‫אותם‬
‫ו ל ר ע ) א ל א א ם כ ן מ ח ז י ק ה ו ד י ע ש א י נ ו ר ו צ ה ל ה י כ ל ל ב ק ב ו צ ה ת ו ך ‪ 45‬י מ י ם‬
‫מיום שפורסמה ה ח ל ט ת ב י ת ־ ה מ ש פ ט ה מ א ש ר ת הגשת ת ו ב ע נ ה ייצוגית‬
‫‪-‬‬
‫ס ע י ף ‪54‬ג ל ח ו ק נ י י ר ו ת ערך(‪ .‬ל כ ן ‪ ,‬ל פ נ י ש ב י ת ־ ה מ ש פ ט י ת ן י ד ו ל ׳ ק ש י ר ת ׳‬
‫קבוצת‬
‫מחזיקים‬
‫בניירות ע ר ך‬
‫לתובענה‬
‫ולתוצאותיה‪ ,‬עליו‬
‫להשתכנע‬
‫ש ה ת ב י ע ה היא ב ע ל ת סיכויי הצלחה סבירים ל ט ו ב ת חברי הקבוצה‪.‬״‬
‫מהן ש א ל ו ת מ ש ו ת פ ו ת ש ל ע ו ב ד ה ושל משפט?‬
‫ח ו ק נ ״ ע אינו דורש ש א ו ת ם מעשים א ו ע ס ק א ו ת ישמשו א ת ה ע י ל ו ת ש ל ה ת ו ב ע‬
‫ושל חברי הקבוצה‪ .‬הוא ג ם ל א דורש אחידות נזקים בין ה ת ו ב ע לבין חברי הקבוצה‬
‫) ב ה ב ד ל מ ד ר י ש ת ה פ ס י ק ה ל ג ב י ת ב י ע ת נ צ י ג י ם ל פ י ת ק נ ה ‪ ,29‬ש א ו ת ה ה ז כ ר ת י‬
‫ב ת ח י ל ת הדברים(‪ .‬א ף א ם קיימות מ ח ל ו ק ו ת נ ו ס פ ו ת בין חברים בקבוצה לבין‬
‫‪20‬‬
‫ה נ ת ב ע י ם אין ב כ ך כ ד י ל ח ס ו ם ת ב י ע ה ייצוגית‪ .‬המבחן ה ו א ל פ י ע י ק ר ו ט פ ל ‪ .‬א ם‬
‫השאלות‬
‫ה מ ר כ ז י ו ת ה צ ר י כ ו ת ה כ ר ע ה ב ת ב י ע ה הן מ ש ו ת פ ו ת ל כ ל ח ב ר י ה ק ב ו צ ה ‪,‬‬
‫נ ת מ ל א ה ת נ א י ‪ ,‬ל ע נ י י ן ז ה ‪ ,‬ש ב ס ע י ף ‪54‬ב<‪ ;>1‬א ם ל א ח ר פ ס ק ־ ד י ן י י ד ר ש כ ל ח ב ר‬
‫בקבוצה לעבור ד ר ך ארוכה ש ל הוכחות עובדתיות ומשפטיות כדי לזכות בסעד‪,‬‬
‫משמעות הדבר שהעיקר ל א היה משותף א ל א נפרד‪ ,‬ובמקרה כזה נאמר שהתנאי‬
‫ש ב ס ע י ף ‪54‬מ‪ (1‬ל א ה ת ק י י ם ‪.‬‬
‫‪ .19‬לא פורסם‪.‬‬
‫‪ .20‬סעיף ‪54‬ד‪),‬ב> ותקנה ‪ 9‬לתקנות נ״ע )סדרי־דין לעניין תביעה ייצוגית( היתוו דרך להוכחת‬
‫הנזקים שנגרמו לכל אחד מחברי הקבוצה‪.‬‬
‫‪472‬‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך‬
‫״)‪ (2‬גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית״‬
‫מניסוחו של תנאי זה עולה שכאשר מדובר במספר מועט של מחזיקים בניירות‬
‫ערך‪ ,‬שיש להם בסיס תביעה משותף עם המבקשים‪ ,‬אין מקום להגשת תביעה‬
‫ייצוגית‪ .‬אם יש מקום וצורך לקשור את כל המחזיקים הללו בתוצאות ההליך‪ ,‬יש‬
‫לצרפם כבעלי־דין‪ ,‬על־פי תקנות סד״א‪ .‬החוק אינו קובע מספר מינימלי של‬
‫תובעים כתנאי לכשרותה של קבוצה לצורך תביעה ייצוגית‪ ,‬וטוב הדבר‪ .‬לעיתים‬
‫יש קבוצה לא גדולה של מחזיקים‪ ,‬אך הם מפוזרים וקשה לאתרם ולצרפם כבעלי־‬
‫דין או שצירופם אינו אפשרי לפי תקנות סד״א‪ .‬ייתכן‪ ,‬שבמקרה כזה‪ ,‬אף־על־פי‬
‫שבנסיבות אחרות היה בית־המשפט נמנע מלאשר את התביעה כתביעה ייצוגית ‪-‬‬
‫בשל מספר מועט יחסית של חברים בקבוצה ־ בנסיבות המקרה הוא יאשר זאת‪.‬‬
‫לפי נוסח הסעיף‪ ,‬בית־המשפט צריך לשקול כל מקרה לגופו ולקבוע אם‬
‫בנסיבות המקרה הנדון‪ ,‬גודלה של הקבוצה מצדיק או אינו מצדיק את אישור‬
‫התביעה כתביעה ייצוגית‪.‬‬
‫בארצות־הברית נקבע‪ ,‬שקבוצה גדולה ורחבה מדי יכולה לגרום לחוסר יכולת‬
‫להגדיר את הקבוצה או לקשיים בניהול התביעה‪ .‬זו סיבה שלא לאשר תביעה‬
‫ייצוגית‪ .‬למשל‪ :‬במקרה של פיזור רב מדי של מחזיקים וחוסר יכולת להגיע עם‬
‫מידע לחלק מהותי של הקבוצה‪ ,‬או במקרה של חוסר יכולת לנהל במרוכז את‬
‫ענייניה מצד התביעה‪ ,‬או פגיעה ביכולת ההגנה של הנתבעים בשל המורכבות של‬
‫הקבוצה‪ .‬הקשיים יכולים להתעורר בסוגיית ההגדרה של השאלות שבמחלוקת‪,‬‬
‫איסוף נתונים על האינטרסים של חברי הקבוצה נגד הנתבעים‪ ,‬הסבירות שהפרסום‬
‫על דבר הגשת התביעה הייצוגית לא יוכל להגיע לחלק מהותי של חברי הקבוצה‪,‬‬
‫וכיוצא באלה‪ .‬בנסיבות האמורות בית־המשפט לא יאשר תביעה ייצוגית‪.‬‬
‫לפי תקנה ‪ 3‬לתקנות נ״ע‪ ,‬על תובע המבקש מבית־המשפט לאשר לו תביעה‬
‫ייצוגית למסור פרטים על חברי הקבוצה המיוצגת המוצעת ועל המספר המירבי‬
‫המשוער של חבריה‪.‬‬
‫כמות ניירות הערך שהונפקו)לגבי תביעה המבוססת על מצגים פגומים בתשקיף(‬
‫או כמות ניירות הערך שנסחרו‪ ,‬יכולים להצביע על סדר הגודל של הקבוצה‪.‬‬
‫התובע חייב למסור פרטים על הקבוצה‪ .‬אמנם‪ ,‬הוא אינו חייב למסור את‬
‫המספר המדויק של החברים בקבוצה‪ ,‬וגם אינו צריך למסור את השמות של חברי‬
‫הקבוצה וכתובותיהם‪ ,‬אולם הוא צריך למסור מספיק נתונים שיבהירו את הזהות‬
‫)המסוימת( של חברי הקבוצה‪ ,‬מבחינת תיאורם‪ ,‬שווי ניירות הערך הרלבנטיים‬
‫המוחזקים על־ידי חברי הקבוצה והאינטרס המשותף להם‪.‬‬
‫הנתונים המזהים את חברי הקבוצה חשובים כדי לקבוע‪ ,‬לאחר מתן פסק־הדין‪,‬‬
‫מי קשור בו ומי לא‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫ראה‬
‫) ‪1 0 0 1‬‬
‫‪School District of Philadelphia v. Harper & Row Publishers 267 F. Supp. : 2 1 .‬‬
‫)‪.1967‬‬
‫‪Ficher v. Kelty 41 F.2d 377; O'connor & Associates v. Dean Witter 559 F. .22‬‬
‫‪Supp. 800; Randle v. Spectran 129 F.2d 386; Jordan v. Global Natural‬‬
‫‪Resources 102 F.2d. 45.‬‬
‫‪473‬‬
‫הפרקליט מ ב חוברת ג‬
‫ישי לויט‬
‫;‬
‫״)‪ (3‬התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת‬
‫בנסיבות ה ע נ י ך‬
‫מהכתוב עולה שאם קיימת דרך טובה יותר לבירור המחלוקת בין חברי הקבוצה‬
‫מצד אחד לבין הנתבעים מצד שני‪ ,‬כגון‪ :‬הגשת תביעות נפרדות‪ ,‬או צירוף בעלי־‬
‫דין‪ ,‬לא תאושר תביעה ייצוגית‪ .‬לא די בכך שקיימת דרך דיונית אחרת לבירור‬
‫המחלוקת; צריכה להיות דרך דיונית אחרת טובה יותר מתביעה ייצוגית על־מנת‬
‫שבית־המשפט לא יאשר הגשת תביעה ייצוגית‪ ,‬בהקשר זה‪.‬‬
‫תביעה ייצוגית יכולה להיחשב‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬כדרך הריונית היעילה וההוגנת‬
‫ביותר לבירור תביעות של מחזיקים בניירות ערך‪ ,‬כאשר מספר המחזיקים הוא רב‬
‫עד כדי חוסר הגיון או חוסר יכולת מעשית לצרף את כולם כבעלי־דין‪ ,‬וכאשר‬
‫הנזק שנגרם לכל מחזיק כשלעצמו הוא יחסית מועט‪ .‬תביעה ייצוגית נועדה לזכות‬
‫מחזיק כזה‪ ,‬שלא יכול היה להגיש תביעה עצמאית‪ ,‬או שלא היה טעם כלכלי‬
‫שיעשה כן‪.‬‬
‫אם תביעה ייצוגית תכביד מאוד על בירור המחלוקת‪ ,‬או אם צפוי שבעקבות‬
‫פסק־דין בתביעה ייצוגית יהיה מבול של תביעות אינדיבידואליות להוכחת הנזקים‬
‫האינדיבידואליים הנפרדים של כל חבר בקבוצה‪ ,‬והליכים נפרדים אלה יגזלו זמן‬
‫שיפוטי רב ללא כל יחם לעומת הזמן שנדרש לבירור התביעה הייצוגית‪ ,‬אזי אין‬
‫לאשר תביעה ייצוגית‪.‬‬
‫על בית־המשפט לשקול כל מקרה לפי נסיבותיו‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫״)‪ (4‬קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל‬
‫חברי הקבוצה״‬
‫אסור שיהיה ניגוד אינטרסים בין התובעים לבין חברי הקבוצה‪ .‬על התובעים‬
‫להצהיר שלמיטב ידיעתם אין ניגוד אינטרסים כזה‪ ,‬אך בכך לא די‪ .‬בית־המשפט‬
‫צריך להשתכנע שהתובעים‪ ,‬וכן עורכי־הדין שמייצגים אותם‪ ,‬ראויים ומסוגלים‬
‫לייצג היטב‪ ,‬בכשרון‪ ,‬במרץ ובידע‪ ,‬את האינטרסים של חברי הקבוצה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם יש פסול מוסרי או מקצועי בתובעים או בבאי כוחם‪ ,‬או אם בית־‬
‫המשפט יסבור שישנם מועמדים אחרים טובים יותר לייצג את הקבוצה בתביעה‬
‫ייצוגית )כגון שקיימים תובעים אחרים המבקשים לייצג את הקבוצה באותו עניין‪,‬‬
‫או שמי מחברי הקבוצה מציע שהיא תיוצג על־ידי באי־כוח אחרים(‪ ,‬רשאי‬
‫בית־המשפט שלא לאשר לתובעים לייצג את הקבוצה‪ ,‬או לקבוע תנאים‪ ,‬שאם‬
‫ימולאו‪ ,‬יוכלו התובעים לייצג את הקבוצה‪.‬‬
‫לתובע צריך להיות עניין אמיתי בתביעה‪ ,‬שעולה בקנה אחד עם האינטרס‬
‫המשותף לחברים בקבוצה‪ .‬כאשר תובע מחזיק במספר זעום של מניות ונזקו שואף‬
‫לאפס ‪ -‬מותר לבית־המשפט לדקדק בציציותיו של התובע ובסיבות האמיתיות‬
‫שהניעו אותו לבקש להגיש תביעה ייצוגית‪ .‬אם הסיבות סבירות ומניעיו תמימים‪,‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪.Windaham v. American Brands Inc. 565 F. 2d 59 (1977) .23‬‬
‫‪In Re Caesars Palace Securities Litigation 360 F. Supp. 366; Carrol v. .24‬‬
‫)‪.American Federation of Musicians of U.S. and Canada 372 F. 2d 155 (1967‬‬
‫‪ .25‬ראה תקנה ‪ 5‬לתקנות נ״ע‪.‬‬
‫‪474‬‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך‬
‫והתביעה מוגשת למען השגת האינטרס המשותף לכל חברי הקבוצה‪ ,‬לא יהיה‬
‫פסול בתובע כמייצג של הקבוצה‪ .‬אולם יש להבטיח מראש שתובע כזה אכן יכול‬
‫ומתכוון לנהל את התביעה כראוי ולא יאבד עניין בה עד לפסק־הדין‪ .‬במקרה כזה‬
‫ייתכן שפתרון טוב יהיה לצרף כמה תובעים נוספים כמייצגים של הקבוצה‪.‬‬
‫בהחלטה שניתנה לאחרונה בעניין ב ז ק ‪ ,‬מפי כב׳ השופט שטרוזמן‪ ,‬נבחנה‬
‫שאלת הייצוג ההולם באספקט הכלכלי שלה‪ .‬וכך נאמר שם‪:‬‬
‫״ראוי היה להבטיח מראש את המימון הדרוש לניהול התביעה ולדאוג‬
‫לביטוח עבור קבוצת התובעים מפני כשלונה של התביעה כתוצאה‬
‫מרשלנות אפשרית של הפרקליטים הטוענים עבורה‪.‬״‬
‫עוד מוסיף כב׳ השופט שטרוזמן‪ ,‬כי מחובתו של בית־ד״משפט להגן על כל‬
‫התובעים שיכללו במסגרת התובענה הייצוגית )ללא הסכמתם המפורשת ולעיתים‬
‫אף ללא ידיעתם(‪ ,‬״על ידי בדיקת אפשרויותיו הכלכליות של התובע בתובענה‬
‫הייצוגית וכישוריו של פרקליטו לייצג את התובעים‪ .‬חובה זו מוטלת על בית־‬
‫המשפט גם אם המשיבים אינם חולקים על כשדם וכישוריהם של התובע‬
‫ופרקליטו‪ ,‬שהרי הם אמורים להיות מעוניינים ביריבים חסרי ממון וכשרון‪.‬״‬
‫אני חושש שכב׳ השופט שטרוזמן החמיר מדי בדרישות )כגון לעניין עשיית‬
‫ביטוח לפרקליטים וכיוצא באלה(‪ ,‬אך התנאים שהציג מעידים על הרצינות‬
‫שנדרשת מכל מי שמבקש להיות תובע מייצג‪ .‬כשלעצמי‪ ,‬אני ביטאתי גישה זו‬
‫בדרישה שכל תובע יגיש תצהיר‪ ,‬שבו יסביר מדוע הוא ראוי להיות תובע מייצג‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫הגדרת הקבוצה‬
‫חוק נ״ע קובע‪ ,‬כי על בית־המשפט‪ ,‬המאשר הגשת תובענה ייצוגית‪ ,‬להגדיר את‬
‫הקבוצה שבשמה תוגש התובענה‪ .‬גם בתקנה ‪ 7‬לתקנות נ״ע נקבע‪ ,‬שבית־‬
‫המשפט המאשר תביעה ייצוגית יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה הוגשה‬
‫התביעה‪ .‬המחוקק ומחוקק־המשנה לא קבעו נוסחה כיצד להגדיר קבוצה‪ .‬הדבר‬
‫נתון לשיקול דעתו של בית־המשפט‪.‬‬
‫הגדרת קבוצה נחשבת בארצות־הברית כקביעה עובדתית של בית־המשפט‬
‫היושב בדין‪ ,‬משום שהיא מבוססת על הראיות שהובאו בפני בית־המשפט במסגרת‬
‫הדיון בבקשה לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית‪.‬‬
‫התנאי המהותי לקיומה של קבוצה שבשמה תנוהל תביעה ייצוגית נקבע בסעיף‬
‫‪54‬ב<‪ (1‬לחוק נ״ע‪ :‬דרוש שתהיינה שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות‬
‫לקבוצה‪ .‬יש להדגיש‪ ,‬שאין דרישה שתהיה זהות אינטרסים בין התובעים לבין כל‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ .26‬ת״א ‪) 1252/92‬לא פורסם(‪.‬‬
‫‪ .27‬סעיף ‪54‬ג לחוק נ״ע קובע‪:‬‬
‫״<א> אישר בית־המשפט את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית‪ ,‬יגדיר את הקבוצה שבשמה‬
‫תוגש התובענה‪ ,‬ויורה על אופן פרסום החלטתו‪.‬‬
‫<ב> יראו מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית־המשפט כמי שהסכים להגשת התובענה‬
‫כתובענה ייצוגית‪ ,‬אלא אם כן הודיע לבית־המשפט ע ל רצונו שלא להיכלל בקבוצה‪ ,‬וזאת‬
‫תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה של החלטת בית־המשפט; בית־המשפט רשאי לפי‬
‫בקשה של אדם פלוני להאריך לגביו את התקופה האמורה‪ ,‬אם ראה טעם מיוחד לכך‪.‬״‬
‫‪59 American Jurisprudence (1987) p. 457. .28‬‬
‫‪475‬‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫ישי לויט‬
‫חברי הקבוצה‪ ,‬אם כי צריך להיות להם אינטרס משותף משמעותי בתביעה‪ .‬אם יש‬
‫ניגוד אינטרסים בין התובעים לבין מי שהם מבקשים לייצג בתביעה‪ ,‬התובעים‬
‫ייפסלו מלהגיש תביעה ייצוגית‪ .‬אם יש ניגוד אינטרסים בין חברים שונים או בין‬
‫קבוצות חברים מתוך הקבוצה שאינם בעלי־דין‪ ,‬משמעות הדבר היא שלא ניתן‬
‫לכלול את כל אלה בקבוצה אחת‪ .‬התוצאה יכולה להיות צמצום הקבוצה המיוצגת‪,‬‬
‫או פסילת התביעה הייצוגית כולה‪ ,‬בשל היעדר קבוצה הומוגנית שניתן לייצגה‬
‫בתביעה ייצוגית‪.‬‬
‫נראה לי שיש לאפשר מסגרת גמישה להגדרת קבוצה‪ ,‬לעניין תביעה ייצוגית‬
‫לפי חוק נ״ע‪ .‬אין צורך שהזכויות של כל חברי הקבוצה ינבעו מעסקה אחת או‬
‫מעסקאות משותפות‪ .‬אין פסול בקבוצה גם כאשר זכויות התביעה של יחידיה‬
‫נובעות מעסקות שונות ובלבד שיש לכל חברי הקבוצה אינטרס משותף )לאו‬
‫דווקא זד‪.‬ה> בתוצאות הבדיקה‪ .‬אינטרס משותף יכול להיות במישור הערכי‬
‫העקרוני‪ :‬ההכרה של בית־המשפט בזכות של חברי הקבוצה נגד הנתבעים‪ ,‬כולם‬
‫או חלקם‪ ,‬וקביעת סוג הסעד ומתכונת הפיצוי שהנתבעים ‪ -‬כולם או חלקם ‪-‬‬
‫יתנו לחברי הקבוצה‪ .‬במישור הפרטני ‪ -‬ייתכן שכל חבר בקבוצה יצטרך להוכיח‬
‫את נזקו‪.‬‬
‫על בית־המשפט להגדיר את הקבוצה‪ ,‬בהחלטה המאשרת את התביעה‬
‫הייצוגית‪ ,‬על בסים האינטרסים המשותפים של כל חבריה בתביעה‪ .‬בית־המשפט‬
‫צריך לתאר את החברים בקבוצה באופן מלא‪ ,‬מדויק וברור‪ ,‬משום שפסק־הדין‬
‫יהווה מעשה בית־דין כלפי כל החברים בקבוצה שלא הודיעו לבית־המשפט שאינם‬
‫חפצים להיכלל בקבוצה‪ .‬לא ניתן להגדיר קבוצה אמורפית‪.‬‬
‫בארצות־הברית‪ ,‬בית־המשפט רשאי לפצל קבוצה לקבוצות־משנה ולהעניק‬
‫סעד לחלק מהקבוצה ולא לחלק אחר; אצלנו מוטל הדבר בספק‪ ,‬אם כי ייתכן‬
‫שבית־המשפט יוכל לקבוע קטגוריות שונות של חברים בקבוצה‪ ,‬בעת הגדרת‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫מעמד החברים בקבוצה‪ ,‬שאינם התובעים‬
‫יש להבחין בין התובע או התובעים שהגישו את התביעה לבין חברי הקבוצה‬
‫המיוצגת על־ידם‪ .‬חברי הקבוצה אינם במעמד של תובע )כמשמעותו בתקנות‬
‫םד״א(‪ ,‬גם לאחר שתביעה הוכרה כתביעה ייצוגית‪ .‬התביעה הוגשה‪ ,‬אמנם‪ ,‬גם‬
‫בשמם‪ ,‬פםק־הדין ישמש מעשה בית־דין‪ ,‬זולת כלפי מי שהודיע לבית־המשפט‬
‫שאינו רוצה להיכלל בקבוצה‪ ,‬אולם הם אינם בגדר תובעים‪ .‬תובעים הם בעלי־‬
‫הדין שהגישו את התביעה או מי שצורף כתובע במהלך המשפט; המיוצגים אינם‬
‫בעלי־דין‪.‬‬
‫יש חשיבות להבחנה זו בכל הקשור לנקיטת הליכי ביניים בתביעה ייצוגית‪,‬‬
‫משלוח הזמנות לדיונים‪ ,‬מסירת כתבי בי־דין וכיוצא באלה‪ ,‬וכמובן לעניין הזכות‬
‫להשתתף באופן אקטיבי במהלך המשפט )להביא ראיות‪ ,‬לחקור עדים וכדומה(‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫)‪427 (1971‬‬
‫‪ .29‬תקנה ‪)9‬א> לתקנות נ״ע‪.‬‬
‫‪ .30‬סעיף ‪54‬ג<ב> לחוק נ״ע‪.‬‬
‫‪.F452Miller v. Mackey International‬‬
‫‪ .32‬כנאמר בסעיף ‪54‬ג<ב> לחוק נ״ע‪.‬‬
‫‪476‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d‬‬
‫‪.‬‬
‫תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫אין בחוק נ ״ ע א ו ב ת ק נ ו ת נ ״ ע הוראות בעניין מ ע מ ד ם ש ל חברי הקבוצה‬
‫ב מ ה ל ך ה ד י ו ן ב ב ק ש ה ו ב ת ב י ע ה ‪ .‬ל פ י ת ק נ ה ‪ 11‬ל ת ק נ ו ת נ ״ ע י ח ו ל ו ה ו ר א ו ת ת ק נ ו ת‬
‫סד״א ב כ ל עניין ש ל א נ ק ב ע הסדר לגביו ב ת ק נ ו ת נ״ע‪ .‬ל פ י כ ך ‪ ,‬ח ב ר בקבוצה יוכל‪,‬‬
‫ב כ ל ע ת ב מ ה ל ך הדיון ב ב ק ש ה א ו ב מ ה ל ך הדיון ב ת ב י ע ה הייצוגית ע צ מ ה ‪ ,‬ל ב ק ש‬
‫לצרפו כבעל־דין‪ ,‬ל פ י ה מ ת כ ו נ ת ובתנאים ש נ ק ב ע ו ב ת ק נ ו ת םד״א‪ .‬ייתכן‪ ,‬שבית־‬
‫ה מ ש פ ט י ה י ה פ ח ו ת נ ד י ב ב צ י ר ו ף ב ע ל י ־ ד י ן ש כ א ל ה ב ע ת הדיון ב ת ב י ע ה ה י י צ ו ג י ת‬
‫) ב ה ב ח נ ה מ ה ד י ו ן ב ב ק ש ה ל א ש ר ת ב י ע ה ייצוגית(‪ ,‬כ א ש ר ה ד ב ר י כ ב י ד ע ל נ י ה ו ל‬
‫שהאינטרסים ש ל המבקש‬
‫להצטרף‬
‫כבעל־דין מוגנים‬
‫על־ידי‬
‫המשפט‪,‬‬
‫משום‬
‫התובעים‬
‫שנמצאו ראויים ל נ ה ל א ת התביעה ב ש ם הקבוצה‪ .‬אולם‪ ,‬נראה לי‪,‬‬
‫שבית־המשפט ייעתר ל ב ק ש ת חברים בקבוצה להצטרף כבעלי־דין בבקשה לאישור‬
‫ה ת ב י ע ה ה י י צ ו ג י ת ‪ ,‬מ ש ו ם ש ע מ ד ת ם י כ ו ל ה ל ה ש פ י ע ע ל ת ו צ א ו ת הדיון ב ב ק ש ה ‪,‬‬
‫ו ז א ת ב ת נ א י ש מ ס פ ר ה מ ב ק ש י ם ל ה צ ט ר ף ל א י כ ב י ד ע ל נ י ה ו ל הדיון‪.‬‬
‫בארצות־הברית‬
‫מוקנה‬
‫לבית־המשפט‬
‫שיקול ד ע ת‬
‫שזכויותיו ל א מיוצגות כראוי‪ ,‬ל ה ת ע ר ב ב מ ש פ ט‬
‫לחבר‬
‫להתיר‬
‫קבוצה‪,‬‬
‫)‪. (Permissive intervention‬‬
‫בית־המשפט יכול ל ק ב ו ע א ת המסגרת ותנאים ל ה ת ע ר ב ו ת כזו‪ .‬אצלנו ל א קיימת‬
‫הוראה כזו‪ .‬ל פ י סדרי־הדין בהליכים אזרחיים ר ק לבעלי־דין א ו ל מ י ש מ ב ק ש‬
‫ל ה י ו ת ב ע ל ־ ד י ן נ ת ו ן מ ע מ ד ל ה י ש מ ע ב ב י ת ־ ה מ ש פ ט ‪ .‬ל כ א ו ר ה כ ל ל זה צ ר י ך ל ח ו ל ג ם‬
‫ל ג ב י ת ב י ע ה ייצוגית‪ .‬א ו ל ם ‪ ,‬ב ת ק נ ה ‪ 7‬ל ת ק נ ו ת נ ״ ע נ א מ ר שבהחלטה ה מ א ש ר ת א ת‬
‫התביעה‬
‫הייצוגית‪,‬‬
‫הוראות‬
‫שבםדרי־דין‪.‬‬
‫בקבוצה‬
‫לחברים‬
‫ב י ת ־ ה מ ש פ ט ייתן הוראות ב ד ב ר ניהול ה ת ו ב ע נ ה ‪,‬‬
‫‪3 3‬‬
‫מכאן‪,‬‬
‫במשמע‬
‫שבית־המשפט מוסמך ל ק ב ו ע הוראות שיאפשרו‬
‫להשמיע א ת‬
‫דברם‬
‫בבית־המשפט‪,‬‬
‫הדיון‬
‫במהלך‬
‫בתביעה‬
‫הייצוגית‪ ,‬מ ב ל י שיהיו בעלי־דין‪.‬‬
‫מעמד הנתבעים בדיון בבקשה לאשר תביעה ייצוגית‬
‫שאלה היא‪ ,‬א ם ה נ ת ב ע י ם צריכים להיות בעלי־דין בבקשה לאשר תביעה ייצוגית‪,‬‬
‫ש ה ר י א י ן ש ו א ל י ם נ ת ב ע א ם ה ו א מ ו כ ן ל ה י ו ת נ ת ב ע ‪ .‬ת ק נ ו ת נ ״ ע ש ו ת ק ו ת ב נ ק ו ד ה זו‪.‬‬
‫א נ י ס ב ו ר ש ה נ ת ב ע י ם חייבים א כ ן ל ה י ו ת מ ש י ב י ם ב ב ק ש ה כ ז ו ‪ .‬כיוון שאין‬
‫הוראה‬
‫בעניין זה ב ת ק נ ו ת נ ״ ע ‪,‬‬
‫המחוייבים ל פ י העניין‪.‬‬
‫ח ל ו ת ההוראות ש ל ת ק נ ו ת םד״א‪,‬‬
‫ב ב ק ש ה ל פ י ת ק נ ה ‪29‬‬
‫ל ת ק נ ו ת סד״א‪,‬‬
‫בשינויים‬
‫הנתבעים הם‬
‫משיבים‪ ,‬שהרי הבקשה מ ת נ ה ל ת ב מ ס ג ר ת ה ת ו ב ע נ ה ובעלי־הדין ב ה ה ם בעלי־הדין‬
‫בתובענה‪.‬‬
‫מ ב ח י נ ת ה ע נ י י ן ה מ ה ו ת י ‪ ,‬מ ש פ ט ה ו ג ן ותקין)‪ (Due Process of Law‬כ ו ל ל א ת‬
‫העקרון שיש לשמוע א ת כ ל הצדדים הנוגעים לעניין‪ ,‬א ש ר ה ח ל ט ת בית־המשפט‬
‫עשויה‬
‫להשפיע‬
‫עליהם‪.‬‬
‫החלטה ש ל‬
‫בית־המשפט‬
‫המאשרת‬
‫תביעה‬
‫ייצוגית‬
‫משפיעה ע ל ה נ ת ב ע י ם בעניין היקף התביעה‪ ,‬ד ר ך ניהולה והסיכון שמולו ניצבים‬
‫ה נ ת ב ע י ם ‪ .‬ל כ ן ‪ ,‬ל א י כ ו ל ל ה י ו ת ס פ ק ש ל נ ת ב ע י ם י ש מ ע מ ד ש ל משיבים ב ב ק ש ה כזו‪.‬‬
‫התוצאות של אישור תביעה בתביעה ייצוגית‬
‫כיוון‬
‫שמרבית המעוניינים ב ת ב י ע ה אינם בעלי־דין ב ת ב י ע ה הייצוגית‪ ,‬א ך הם‬
‫ק ש ו ר י ם ב ת ו צ א ו ת י ה ) ז ו ל ת מ י ש ה ו ד י ע ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט ב ת ו ך ‪ 45‬י מ י ם מ י ו ם פ ר ס ו ם‬
‫‪.33‬‬
‫סעיף ‪54‬ד‪ .‬לחוק נ״ע‪.‬‬
‫‪477‬‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫ישי לויט‬
‫ההחלטה של בית־המשפט המאשרת את התביעה כתביעה ייצוגית‪ ,‬שאינו רוצה‬
‫להיכלל בקבוצה(‪ ,‬על בית־המשפט לכלול בהחלטה המאשרת את התביעה כתביעה‬
‫ייצוגית‪ ,‬את הרכיבים המופיעים בתקנה ‪ 7‬לתקנות נ״ע‪ ,‬והכוללים הוראות בדבר‬
‫פירוט העילה והסעד‪ ,‬הגדרת השאלות‪ ,‬הוראות בדבר הדיון ובדבר פרסום‬
‫ההחלטה‪.‬‬
‫הדרישה שבסעיף ‪54‬ג לחוק נ״ע ובתקנה ‪ 7‬הנזכרת‪ ,‬כמו גם האיסור שחל על‬
‫התובע להסתלק מהתביעה או להתפשר עם הנתבעים ללא אישור של בית־המשפט‬
‫)סעיף ‪54‬ד לחוק(‪ ,‬נועדו להבטיח ״משפט תקין״ )‪ ,(Due Process‬מבחינת‬
‫האינטרסים של כלל החברים בקבוצה‪.‬‬
‫האיסור להסתלק מתביעה או להתפשר בה ללא אישור בית־המשפט נועד גם‬
‫למנוע הגשת תביעה ייצוגית לצרכי סחיטה של הנתבעים‪ .‬בהחלט יתכן שיהיה נוח‬
‫יותר לנתבעים לשלם לתובעים כדרישתם‪ ,‬ובלבד שלא יגישו תביעה ייצוגית‬
‫רבת־סיכון מבחינת הנתבעים‪ .‬לכן‪ ,‬נדרש הפיקוח והאישור של בית־המשפט‬
‫לפשרה או להסתלקות מתביעה‪ .‬בית־המשפט יוודא שהתובעים לא יזכו בהטבות־‬
‫יתר לעומת חברי הקבוצה‪ ,‬אלא בנ?סגרת ובהיקף שאושרו על־ידי בית־המשפט‪,‬‬
‫ועד כמה שאושרו‪ .‬בית־המשפט המאשר הסדר פשרה צריך לסבור שהפשרה היא‬
‫לטובת החברים בקבוצה‪ .‬לכן‪ ,‬על הצדדים לפשרה להציג בפני בית־המשפט את‬
‫היתרונות שמהם יהנו יתר החברים בקבוצה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫פיצול םעדים‬
‫תקנה ‪ 45‬לתקנות סד״א קובעת את הכלל של מיצוי העילה‪ .‬תובע זכאי לתבוע את‬
‫כל הסעדים העומדים לזכותו בשל עילת התביעה‪ ,‬אולם אם לא תבע את כולם‪,‬‬
‫שוב לא יוכל לתבוע את הסעדים שלא דרש בתביעתו‪ ,‬אלא אם כן התיר לו בית־‬
‫המשפט לפצל סעדים‪.‬‬
‫בית־המשפט יכול להעניק רשות כזו‪ ,‬לבקשת תובע)שתישמע במעמד הצדדים‬
‫כהליך ביניים(‪ ,‬בכל שלב עד לסיום המשפט‪.‬‬
‫אלמלא היתה הוראה אחרת בחוק נ״ע‪ ,‬זה היה המצב גם בתביעה ייצוגית‪ ,‬לא‬
‫רק לגבי התובע אלא גם לגבי החברים בקבוצה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬סעיף ‪54‬י לחוק נ״ע קובע‪:‬‬
‫״אין בהוראות פרק זה כדי למנוע ממחזיק בניירות ערך סעד משפטי אחר‬
‫כלפי נתבע‪.‬״‬
‫כיוון ש״מחזיק״ כולל גם את התובע וגם את החברים בקבוצה המיוצגת‬
‫בתביעה הייצוגית‪ ,‬משמעות ההוראה שבסעיף ‪54‬י היא שהמחוקק התיר ‪ -‬הן‬
‫לתובע והן לכל אחד מחברי הקבוצה )לכל ״מחזיק״( ‪ -‬פיצול סעדים מראש‪ ,‬ללא‬
‫דיון‪ ,‬ומבלי לאפשר לנתבעים לומר את עמדתם בנקודה זו‪ .‬המחוקק מאפשר‬
‫למחזיקים בניירות ערך לתבוע סעד משפטי אחר‪ .‬אם נאמר שהסעד הוא בשל‬
‫עילה אחרת מאשר זו שביסוד התביעה הייצוגית‪ ,‬הסעיף מיותר וחסר תועלת‪ .‬כדי‬
‫‪35‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪478‬‬
‫סעיף ‪54‬ג<ב> לחוק נ״ע‪.‬‬
‫דהיינו עד לסיום המשפט הראשון‪ ,‬ולא בתביעה למועדים נוספים‪ .‬ראה י׳ זוסמן סדר הדין‬
‫האזרחי)מהדורה שביעית‪ ,‬תשנ״ד‪.169-168 (.‬‬
‫תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫ל ת ת ל ו מ ש מ ע ו ת י ש ל ק ב ו ע ‪ ,‬ש ה מ ח ז י ק י ם יהיו ר ש א י ם ל ת ב ו ע ב ת ב י ע ה א ח ר ת ס ע ד‬
‫מ ש פ ט י א ח ר ב ש ל א ו ת ה ע י ל ה א ו ע י ל ו ת ש נ כ ל ל ו ב ת ב י ע ה הייצוגית‪.‬‬
‫זו ת ו צ א ה ק ש ה ל נ ת ב ע י ם ‪ .‬ט ע ם א פ ש ר י ל ה ו ר א ה זו ה ו א ‪ ,‬כ י א ף ע ל ־ פ י ש ה מ כ נ ה‬
‫המשותף הנדרש ב ת ב י ע ה ייצוגית הוא קיומן ש ל ש א ל ו ת מ ש ו ת פ ו ת ש ב מ ש פ ט ו ‪ /‬א ו‬
‫שבעובדה‪ ,‬ל ת ו ב ע י ם ולחברים בקבוצה‪ ,‬ולא ס ע ד משותף‪ ,‬הרי שברוב המקרים ג ם‬
‫סוג הסעד ה נ ת ב ע הוא משותף לתובעים ולקבוצה‪ .‬המחוקק ביקש‪ ,‬כנראה‪ ,‬שלא‬
‫ע ל ת ב י ע ו ת ייצוגיות‬
‫להכביד‬
‫־ ע ל הגשתן ועל ניהולן‪ .‬על־ידי פיצול םעדים‬
‫ה מ ח ו ק ק הסיר דאגה מ ל ב ה ת ו ב ע י ם ‪ ,‬כ ך שאינם חייבים ל כ ל ו ל ב ת ב י ע ה הייצוגית‬
‫א ת כ ל ה ס ע ד י ם ש ע ו מ ד י ם ל ז כ ו ת ם ו ל ז כ ו ת ה ח ב ר י ם ב ק ב ו צ ה )שבהם י י ת כ נ ו ה ב ד ל י ם‬
‫בין‬
‫חברי הקבוצה(‪,‬‬
‫המשותפים‬
‫והתובעים יכולים לצמצם א ת התביעה הייצוגית לםעדים‬
‫להם ולקבוצה המיוצגת‪ .‬ס ע ד ש ל א נדרש ב ת ב י ע ה הייצוגית‪ ,‬יוכל‬
‫להידרש בתביעה נפרדת‪.‬‬
‫נוסח הסעיף אינו מוצלח‪ .‬הוא אינו ק ו ב ע דברים בצורה פוזיטיבית‪ .‬ל א נאמר‬
‫שנשמרת‬
‫ז כ ו ת ל מ ח ז י ק י ם ל ת ב ו ע ם ע ד י ם א ח ר י ם ב ש ל א ו ת ה עילה; נ א מ ר שאין‬
‫ב פ ר ק זה ל מ נ ו ע ס ע ד א ח ר ‪ .‬ה א ם י ש ל ג ר ו ס ש ל מ ר ו ת ש פ ר ק זה א י נ ו מ ו נ ע ת ב י ע ת‬
‫סעד‬
‫אחר‪ ,‬ת ק נ ו ת םד״א מונעות זאת‪ ,‬א ל א א ם כן בית־המשפט אישר פיצול‬
‫ס ע ד י ם ? ל ע נ י ו ת ד ע ת י ‪ ,‬י ש ל ד ח ו ת פ ר ש נ ו ת כ ז ו ‪ ,‬ש מ ר ו ק נ ת א ת ס ע י ף ‪54‬י מ ת ו כ ן ‪.‬‬
‫יש ל ו מ ר ‪ ,‬שזהו ה ס ד ר מ י ו ח ד ל ת ב י ע ה י י צ ו ג י ת ‪ ,‬ה ס ד ר ש ו נ ה מ ה כ ל ל ש ב ת ק נ ו ת‬
‫סד״א ב ד ב ר מיצוי עילה ב ת ב י ע ה א ח ר ת ‪ ,‬א ל א א ם כן ב י ת ־ ה מ ש פ ט התיר פ י צ ו ל‬
‫סעדים‪ .‬ההסדר המיוחד שבחוק נ״ע מתיר פיצול סעדים‪ ,‬ל ל א צורך ברשות ש ל‬
‫בית־המשפט לכך‪.‬‬
‫אגרת משפט‬
‫האחריות והנטל הכספי ש ל ניהול תביעה ייצוגית חלים ע ל התובעים‪ .‬התעוררה‬
‫השאלה‪ ,‬א ם ע ל ה ת ו ב ע י ם ל ש ל ם א ג ר ת מ ש פ ט ל פ י שווי ה ת ב י ע ה ש ל ה ם או ל פ י‬
‫שווי ה ת ב י ע ה ה כ ו ל ל ת ש ל הקבוצה המיוצגת בתביעה‪ .‬השאלה ל א ה ת ע ו ר ר ה ל ג ב י‬
‫ת ב י ע ה י י צ ו ג י ת ל פ י ח ו ק נ ״ ע א ל א ל ג ב י ת ב י ע ה ל פ י ת ק נ ה ‪ 29‬ל ת ק נ ו ת ס ד ״ א ‪ .‬א ו ל ם‬
‫כ י ו ו ן ש א י ן ה ו ר א ה ב ע נ י י ן זה ב ת ק נ ו ת נ ״ ע ‪ ,‬י ש ל נ ה ו ג ל פ י ה ה ל כ ה ב ע נ י י ן ת ב י ע ת‬
‫נ צ י ג י ם ל פ י ת ק נ ה ‪ 29‬ל ת ק נ ו ת ס ד ״ א ‪.‬‬
‫ב ב ״ ש ‪ 198 ,195/88‬ב ע נ י י ן מ ״ י נ ה ו פ ר‬
‫‪,‬‬
‫״שווי‬
‫‪3 6‬‬
‫נ ק ב ע כי‪:‬‬
‫ל א מוגדר ש ל הםעדים המבוקשים עשוי‪ ,‬אכן‪ ,‬לאפיין ת ו ב ע נ ה‬
‫המוגשת‬
‫על־ידי ת ו ב ע בשם קבוצת מעוניינים‪ ,‬מאחר שלא תמיד ניתן‬
‫ל מ נ ו ת במדוייק א ת מ ס פ ר ם ש ל א ו ת ם מעוניינים‪ ,‬ואף ל א ניתן להצטייד‬
‫בנתונים‬
‫מדוייקים בדבר שיעור הסעד הכספי ה מ ת ב ק ש בעניינו ש ל כ ל‬
‫מעוניין‪...‬‬
‫על התובע לשלם‬
‫־ בנסיבות המתוארות לעיל‬
‫־ אגרה ל פ י שווי ה ס ע ד‬
‫ה מ ב ו ק ש ל ע צ מ ו ‪ ,‬ו ז א ת כ מ ו ב ן ‪ ,‬ב ה נ ח ה ש נ י ת ן ל ב ט א ש ו ו י זה ב כ ס ף ‪ .‬״‬
‫לאחר‬
‫ש ב י ת ־ ה מ ש פ ט <כב׳ ה נ ש י א ש מ ג ר ( ק ו ב ע ‪ ,‬ש א ג ר ה ה י א ת ש ל ו ם ל ק ו פ ת‬
‫המדינה ת מ ו ר ת שירות משפטי‪ ,‬והואיל שהמצב האופייני ב ת ב י ע ו ת ייצוגיות הוא‬
‫‪.36‬‬
‫פ״ד ממ‪.32 >3‬‬
‫‪479‬‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫ישי לויט‬
‫שיש מעוניינים רבים שזהותם והסעד המבוקש עבור כל אחד מהם אינם ידועים‬
‫לתובע‪ ,‬קובע כב׳ הנשיא‪:‬‬
‫״לא ניתן לראות במעוניינים אלה כמי שמקבלים שירות משפטי מהמדינה‪,‬‬
‫ואין מקום לחייב את התובע לשלם את האגרה אף עבורם‪ .‬אם ייפסק ‪-‬‬
‫בתום המשפט ‪ -‬סכום כספי עבורם‪ ,‬בפסק הדין שינתן‪ ,‬יחוייבו בהתאם‪.‬״‬
‫במילים אחרות‪ :‬אגרת משפט עבור תביעת הקבוצה )בהבדל מהתובעים‬
‫שעליהם לשלם את האגרה עבור ולפי שיעור הסעד המבוקש עבור עצמם(‪ ,‬תידחה‬
‫עד למתן פםק־הדין‪ .‬אם בפםק־הדין יזכו חברי הקבוצה בסעד הניתן להערכה‬
‫כספית‪ ,‬יהא על כל אחד מחברי הקבוצה לשלם את האגרה היחסית החלה לפי שווי‬
‫הסעד שנפסק לטובתו‪ .‬אפשר ששווי הסעד שנפסק לזכות חברים ספציפיים‬
‫בקבוצה‪ ,‬יתברר רק לאחר הוכחת זכות לסעד בשיעור ספציפי‪ ,‬לפי תקנה ‪9‬‬
‫לתקנות נ״ע‪ .‬ובמקרה כזה‪ ,‬האגרה תשולם על־ידי חבר הקבוצה לאחר מתן‬
‫ההחלטה בעניינו‪.‬‬
‫בעניין בזק הנזכר‪ ,‬הבחין כב׳ השופט שטרוזמן‪ ,‬לעניין האגרה‪ ,‬בין שלב‬
‫הגשת הבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית לבין אישורה ככזו‪ .‬וכך פסק כב׳‬
‫השופט‪:‬‬
‫״בעת הגשת הבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית אין צורך בתשלום‬
‫אגרת תובענה אלא אגרה עבור הבקשה‪ .‬את האגרה עבור התובענה‬
‫הייצוגית יש לשלם על פי ערכה אחרי אישורה כתובענה ייצוגית במועד‬
‫שיוקצב לכך על ידי בית־המשפט‪.‬״‬
‫עוד הוחלט שם שלא לחייב את המבקשת באגרה אלא אם תבקש להמשיך‬
‫בתובענתה למרות שלא הוכרה כתובענה ייצוגית‪ .‬קובע כב׳ השופט שטרוזמן‪:‬‬
‫״תובענה ייצוגית איננה כוללת בחובה את תובענת התובע כתובענה‬
‫עצמאית וממילא אינה חייבת באגרת בית־משפט כל עוד לא הוגשה‬
‫כתובענה ייצוגית‪.‬״‬
‫לעניות דעתי‪ ,‬על מי שמבקש להגיש תביעה ייצוגית לשלם אגרה על בקשתו‪,‬‬
‫כפי שזאת משתלמת בבקשה לסעד הצהרתי ‪ -‬הצהרה שהוא רוצה להגיש תביעה‬
‫ייצוגית‪.‬‬
‫אם וכאשר תוגש התביעה הייצוגית בעקבות אישור הגשתה על־ידי בית־‬
‫המשפט יהיה על המבקש לשלם אגרה לפי שיעור הסעד המבוקש עבורם )לפי‬
‫פסק־הדין בעניין קרן הופר(‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫הוצאות משפט ושבר־טרחת עו״ד‬
‫תובע בתביעה ייצוגית רשאי לבקש מהרשות לניירות ערך לשאת בהוצאותיו‪,‬‬
‫לרבות תשלום שכר־טרחה לעורך־דינו‪ .‬הרשות רשאית לשאת או להשתתף‬
‫בהוצאות אלה‪ ,‬בסכום ובתנאים שתיקבע‪ ,‬אף לפני שבית־המשפט אישר את‬
‫התביעה כתביעה ייצוגית‪ ,‬ובלבד שהרשות שוכנעה שיש בתובענה עניין לציבור‬
‫ושיש סיכוי סביר לכך שבית־המשפט יאשר את התובענה כתובענה ייצוגית‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ .37‬לעיל הערה ‪.26‬‬
‫‪ .38‬תקנות ‪<2‬א> ו־‪)3‬א> לתקנות בית־המשפט)אגרות(‪.‬‬
‫‪ .39‬סעיף ‪45‬ז לחוק נ״ע‪.‬‬
‫‪480‬‬
‫תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫במקרה שהרשות מממנת את התביעה‪ ,‬היא זכאית לשיפוי עבור הוצאה זו‪ ,‬כפי‬
‫שיורה בית־המשפט בפסק־דין שבו ייקבע‪ ,‬כי יש לשלם פיצוי כספי לתובעים‬
‫ולקבוצה‪.‬‬
‫בית־המשפט הוא שקובע את שכר הטרחה של עורך־הדין שייצג את הקבוצה‪,‬‬
‫ואסור לעורך־הדין לקבל שכר־טרחה מעבר ל כ ך ‪.‬‬
‫בית־המשפט רשאי להורות על פיצוי מיוחד לתובע שניהל את התביעה‬
‫הייצוגית‪ ,‬בשל טרחתו עבור הקבוצה‪ .‬התובע נוטל על עצמו לא רק טרחה‬
‫והוצאות אלא גם סיכון להיות מחוייב בהוצאות משפט אם תביעתו תידחה‪ .‬לכן‪,‬‬
‫בית־המשפט מוסמך לפצותו בשל כך מתוך סך כל הכספים שישולמו על־ידי‬
‫הנתבעים על־פי פסק־הדין‪ .‬הפיצוי ושיעורו נתונים לשיקול־דעתו של בית־‬
‫המשפט בכל מקרה לפי נסיבותיו‪ .‬על בית־המשפט לראות את עניינו של התובע‬
‫אך גם את עניינם של חברי הקבוצה‪ .‬לכאורה‪ ,‬הפיצוי צריך להתחשב בזמן‪,‬‬
‫בטרחה‪ ,‬בשיעור ההוצאות שנשא בהן התובע ובאיכות התרומה של פעולתו לטובת‬
‫הקבוצה‪ .‬באותה מידה יש להתחשב בשיעור הפיצוי שייפסק לתובע עצמו וביחס‬
‫לתועלת של חברי הקבוצה‪ ,‬ועל בית־המשפט לשמור על פרופורציה סבירה בין‬
‫הגורמים הללו‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫ערעור על החלטה בבקשה לאשר תביעה כתביעה ייצוגית‬
‫בעניין האמור אין הוראות בחוק נ״ע ובתקנות נ״ע‪ ,‬ולפיכך חל הדין הכללי‪ .‬סעיף‬
‫‪ 40‬לחוק בתי־המשפט ]נוסח משולב[ קובע‪ ,‬כידוע‪ ,‬שפסק־דין בערכאה ראשונה‪,‬‬
‫של בית־משפט מחוזי‪ ,‬ניתן לערעור‪ ,‬בזכות‪ ,‬לבית־המשפט העליון‪.‬‬
‫״החלטה אחרת״ של בית־המשפט המחוזי ניתנת לערעור ברשות של שופט‬
‫של בית־המשפט העליון‪ ,‬שנקבע לכך על־ידי נשיא בית־המשפט העליון‪.‬‬
‫השאלה היא מהי מהותה של החלטה בעניין אישור או דחייה של בקשה לאשר‬
‫תביעה כתביעה ייצוגית‪ ,‬לצורך ערעור‪ :‬האם היא ״פסק־דיך או ״החלטה אחרת״?‬
‫המבחן המקובל לסיווג החלטה כפסק־דין או כהחלטה אחרת הוא טכני; יש לבחון‬
‫אם בית־המשפט סיים את מלאכתו בתיק‪ ,‬בהחלטה שעליה מבקשים לערער‪ .‬אם‬
‫סיים ־ לפנינו פסק־דין; לא סיים ־ לפנינו החלטה אחרת‪.‬‬
‫כאשר בית־המשפט מאשר תביעה כתביעה ייצוגית הוא לא סיים את מלאכתו‪,‬‬
‫וההחלטה המאשרת את התביעה הייצוגית היא בגדר ״החלטה אחרת״‪ ,‬שיש צורך‬
‫ברשות ערעור כדי לערער עליה‪ .‬אמנם‪ ,‬אפשר לטעון שיש להפריד בין הבקשה‬
‫לאישור תביעה ייצוגית לבין התביעה‪ ,‬והחלטת בית־המשפט בבקשה לאשר הגשת‬
‫תביעה ייצוגית מסיימת את הדיון בבקשה‪ ,‬ולכן ניתן לערער על ההחלטה בזכות‬
‫)בין אם היא מאשרת את הבקשה ובין אם היא דוחה אותה>‪ .‬הייתי דוחה טענה זו‪.‬‬
‫לדעתי בקשה לאישור תביעה ייצוגית היא‪ ,‬מעצם טיבה‪ ,‬בקשת ביניים‪ .‬אין לה‬
‫זכות קיום עצמאית‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪.40‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪.42‬‬
‫סעיף ‪54‬ח לחוק נ״ע‪,‬‬
‫סעיף ‪54‬ט לחוק נ״ע‪.‬‬
‫זוסמן‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,35‬בעי ‪.683-682‬‬
‫‪481‬‬
‫ישי לויט‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫כאשר בית־המשפט דוחה בקשה לאשר תביעה ייצוגית‪ ,‬נסגר בכך התיק‪ ,‬ולכן‬
‫נתונה זכות ערעור על ההחלטה‪ .‬אמנם‪ ,‬התובע רשאי להגיש תביעה בשמו הוא גם‬
‫לאחר שבקשתו לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית נדחתה על־ידי בית־המשפט‪.‬‬
‫אולם תביעתו האישית היא תביעה שונה ונפרדת מהתביעה הייצוגית שביקש‬
‫להגיש‪ .‬לפיכך‪ ,‬תובע זכאי להגיש ערעור בזכות על החלטתו של בית־המשפט‬
‫המחוזי שדחתה את בקשתו להגיש תביעה ייצוגית‪ ,‬גם אם הוא ממשיך לנהל‬
‫תביעה אישית באותו עניין‪.‬‬
‫סמכותו של בית־המשפט לבטל או לשגות תנאים בהחלטה המאשרת‬
‫תביעה בתביעה ייצוגית‬
‫אין כל הוראה בסוגיה שבנדון בחוק או בתקנות נ״ע‪ .‬נראה לי‪ ,‬שיחול הדין הכללי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כיוון שהחלטה המאשרת תביעה כתביעה ייצוגית היא ״החלטה אחרת״ או‬
‫החלטת ביניים‪ ,‬בית־המשפט מוסמך לשנותה במהלך המשפט‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אם‬
‫בית־המשפט סבר וקבע שתביעה ייצוגית הוגשה בתום־לב‪ ,‬ומתברר לו במהלך‬
‫הדיון שלא כך הוא‪ ,‬ו‪/‬או שהמשך התביעה הייצוגית לא יהא לתועלת הקבוצה‪,‬‬
‫הוא מוסמך לבטל את האישור‪ .‬הוא אף רשאי לפסול את התובע או את בא־כוח‬
‫התובע מלהמשיך ולייצג את האינטרסים של הקבוצה‪ ,‬אם נפל פגם בתובע או‬
‫בעורך־הדין‪ ,‬כגון שנתגלה ניגוד אינטרסים בין הקבוצה לבין לקוח של עורך־‬
‫הדין‪ .‬בית־המשפט גם רשאי לאפשר לחברים בקבוצה להשמיע דברם במהלך‬
‫הדיון‪ ,‬אף אם לא קבע מתכונת לכך בהחלטה שאישרה את התביעה כתביעה ייצוגית‪.‬‬
‫בית־־המשפט רשאי לשנות את הגדרת הקבוצה במהלך המשפט‪ .‬במקרה כזה‬
‫עליו להורות על פרסום השינוי כדי לתת הזדמנות לאותם מעוניינים‪ ,‬שהשינוי‬
‫בהגדרה ישנה את מעמדם‪ ,‬לצאת מהקבוצה‪.‬‬
‫מובן‪ ,‬שבתי־המשפט צריכים להיות זהירים מאוד בשימוש בסמכות כזו‪ .‬ככל‬
‫שהמשפט בשלב מתקדם יותר‪ ,‬בית־המשפט צריך לקמץ ידו יותר באישור שינויים‬
‫בקבוצה‪.‬‬
‫ייתכן שיבוא בפני בית־המשפט מקרה שבו בית־המשפט יצטרך לשקול אם‬
‫אמנם זכייה בתביעה תשרת את האינטרס האמיתי של הקבוצה‪ ,‬ואם הקבוצה היא‬
‫הומוגנית בנושא הסעד‪ ,‬לא מבחינת מידתו)דבר שאינו נדרש( אלא לעניין יכולת‬
‫החברה הנתבעת לשלם פיצויים לחברי הקבוצה‪ ,‬מבלי לפגוע אנושות בעסקיה‪.‬‬
‫ייתכן‪ ,‬שמחזיק שמכר את מניותיו יהיה אדיש לגורלה של הנתבעת‪ ,‬אולם מחזיק‬
‫שממשיך להחזיק בנייר הערך יעדיף ששווי מניותיו יעלה‪ ,‬על־פני קבלת פיצוי‬
‫כספי חד־פעמי שיגרום לקריסת החברה ולאובדן השקעתו במניות החברה‪ .‬בית־‬
‫המשפט צריך לעקוב אחר האינטרסים של חברי הקבוצה‪ ,‬ולראות אם לא נוצרו‬
‫בקיעים בקבוצה‪ ,‬במהלך המשפט‪.‬‬
‫והערה אחרונה‪ :‬מחזיקים בניירות ערך אינם הקבוצה היחידה שראוי להגן על‬
‫זכויות חבריה באמצעות תביעה ייצוגית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬קבוצה גדולה של צרכנים‬
‫שקנו מצרך פגום ראויה לשמירת זכויות החברים בה בדרך של תביעה ייצוגית‪ ,‬לא‬
‫פחות ממחזיקים בניירות ערך‪ .‬מרבית הנימוקים והכללים שתיארתי בדברי לעיל‬
‫נכונים לגבי כל קבוצה גדולה של אנשים שלחבריה יש עניין משותף באותה‬
‫תביעה‪.‬‬
‫יש מקום וצורך להסדיר את הנושא של תביעה ייצוגית במשפט האזרחי בחוק‬
‫‪482‬‬
‫הפרקליט מב‪ ,‬חוברת ג‬
‫תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך‬
‫מיוחד‪ .‬א ם ו כ א ש ר כ ך יהיה‪ ,‬יהיה מ ק ו ם ל ה ש א י ר ב ח ו ק נ ״ ע ר ק ה ו ר א ו ת ה מ י ו ח ד ו ת‬
‫ל ת ב י ע ה ייצוגית ש ל מחזיקים בניירות ע ר ך ‪ ,‬כ ת ו ס פ ת א ו כ ח ל ו פ ה להסדר החוקי‬
‫הכללי‪.‬‬
‫כ ך ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬נ ח ק ק ת י ק ו ן ל ח ו ק ה ג נ ת ה צ ר כ ן ‪ ,‬ה ת ש נ ״ ד ‪ . 1 9 9 4 -‬פ ר ק ו‪ 1‬ל ח ו ק‬
‫מאפשר לצרכן‪ ,‬או לארגון צרכנים שאישר שר המשפטים‪ ,‬להגיש לבית־המשפט‬
‫ת ו ב ע נ ה בשם קבוצת צרכנים‪ .‬לצורך תיקון החוק ולמען הפשטות והיעילות אומצו‬
‫הסדרים ש נ ק ב ע ו לעניין תביעה ייצוגית בחוק ניירות ערך‪.‬‬
‫‪483‬‬