תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך
תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך מאת :ישי לויט* מבוא תביעת נציגים לפי תקנות סדר הדין האזרחי ה כ ל ל הריוני הרחב הוא ,שהמימצאים ש נ ק ב ע ו בפסק־דין מחייבים א ת בעלי־הדין ב ל ב ד ו א י נ ם ח ל י ם ע ל מ י ש ל א הוזמן ל י ט ו ל ח ל ק בדיון כ ב ע ל ־ ד י ן .קיימים מ ק ר י ם ר ב י ם ש ב ה ם יש ק ב ו צ ת א נ ש י ם ,א ש ר ל ה ם א י נ ט ר ס י ם מ ש ו ת פ י ם ועניין מ ש ו ת ף ב א ו ת ה ת ו ב ע נ ה ־ ב י ן כ ת ו ב ע י ם ובין ב נ ת ב ע י ם .ה ד ר ך ה ר ג י ל ה ל ק ש ו ר א ת כ ל א ל ה למימצאים ולתוצאות ש ל פסק־הדין היא לצרפם כבעלי־דין בתובענה. תקנות תשמ״ד1984- 24-21ל ת ק נ ו ת ס ד ר ה ד י ן ה א ז ר ח י , תקנות )להלן: סד״א( ,מ ס ד י ר ו ת א ת ה נ ו ש א ש ל צירוף בעלי־דין .ב י ת ־ מ ש פ ט ר ש א י ל א ש ר צירוף ש ל בעלי־דין ,כ א ש ר נ מ צ א מ כ נ ה משותף בין כ ל בעלי־הדין)אלה המקוריים ואלה שצורפו( .ה מ כ נ ה ה מ ש ו ת ף ה נ ד ר ש מ ו ר כ ב מ ש ל ו ש ה ר כ י ב י ם : ) (1כ ו ל ם מ ב ק ש י ם ל ק ב ל ס ע ד מ ש פ ט י א ו ש נ ד ר ש י ם ל ת ת ס ע ד כ ז ה ) ל פ י ה ה ל כ ה , ה ס ע ד חייב ל ה י ו ת משותף(. ) (2ה ס ע ד ש ב י ס ו ד ה ת ו ב ע נ ה - לגבי כ ל בעלי־הדין ־ יהיה א ו ת ו מ ע ש ה א ו מעשים או עסקות. ) (3א י ל ו ה ו ג ש ו ת ב י ע ו ת נ פ ר ד ו ת היתד .מ ת ע ו ר ר ת ב ה ן ש א ל ה מ ש ו ת פ ת ,מ ש פ ט י ת א ו עובדתית .ב י ת ־ ה מ ש פ ט מ ו ס מ ך להורות ע ל צירוף בעלי־דין ב כ ל ש ל ב משלבי הדיון, כשהדבר דרוש כדי שבית־המשפט יוכל לפסוק ביעילות ובשלמות ב כ ל השאלות הכרוכות בתובענה. זו ה ד ר ך ה פ ש ו ט ה ו ה ש ג ר ת י ת ל ק ש ו ר א ת כ ל ה נ ו ג ע י ם בעניין הנדון ל פ ם ק ־ ה ד י ן . קיימים מקרים שבהם ל א ניתן לצרף א ת כ ל מי שמעוניין ב ת ב י ע ה ע ל ־ פ י ה מ כ נ ה המשותף האמור ,א ו שהצירוף יכביד במידה ל א סבירה ע ל ניהול ה מ ש פ ט , א ך יחד ע ם ז א ת ,רצוי ל ק ש ו ר א ת כ ל המעוניינים הללו לפסק־הדין ,כ ך שהוא יחול ג ם עליהם. ת ק נ ו ת סד״א ,ב ע ק ב ו ת םדרי־הדין ב א נ ג ל י ה , רשות 1 מאפשרות לבעלי־דין לבקש מבית־המשפט לייצג א ת כ ל המעוניינים כמוהם )כתובעים או בנתבעים( ב ת ב י ע ה .ה י י צ ו ג נ ע ש ה מ ב ל י ש ה ל ל ו יהיו ב ע ל י ־ ד י ן . ה ה ס ד ר א צ ל נ ו ק ב ו ע ב ת ק נ ה 29ל ת ק נ ו ת ס ד ר ־ ה ד י ן . 2 שופט בית־המשפט המחוזי בת״א-יפו. * .1כ ל ל 12בצו מסי 15של כללי בית־המשפט הגבוה לצדק )(Rules of the Supreme Court משנת .1965 הנוסח של תקנה 29הוא כך: .2 ״<א> היה מספר המעונינים בתובענה אחת גדול ,יכולים מקצתם -לבקשת תובע אם הם תובעים ,או לבקשת תובע או נתבע אם הם נתבעים ,וברשות בית המשפט או הרשם -לייצג באותה תובענה את כ ל המעונינים; לא ידעו המעונינים האחרים על דבר התובענה ,יודיע להם בית המשפט או הרשם על הגשתה בהמצאה אישית ,או במודעה פומבית ,אם ההמצאה האישית אינה מעשית מכל סיבה שתיראה לבית המשפט או לרשם ,כ כ ל שיורה בית המשפט או הרשם בכל מקרה ומקרה״. 465 ישי לויט הפרקליט מב ,חוברת ג בית־המשפט העליון פירש את המילים :״המעוניינים בתובענה אחת״ שבתקנה ,29כהמשך לתקנה 21שעוסקת בצירוף בעלי־דין .וזו הלשון של תקנה :21 ״מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד ־ בין ביחד ,בין לחוד ובין לחלופין -בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות או כתוצאה של אחד מאלה ,ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתד .מתעוררת בהן שאלה משותפת ,משפטית או עובדתית.״ במסגרת ״מעוניינים בתביעה אחת״ ,לעניין תקנה ,29נכלל רק אדם שממלא שלושה תנאים מצטברים: ) (1נתונה לו תביעה לסעד משותף עם התובעים. ) (2תביעתו מעוגנת באותם מעשים או עסקות כמו תביעת התובעים. ) (3תביעתו מעוררת שאלה של עובדה או של חוק שבית־המשפט יצטרך להכריע בה גם בתביעת התובעים. בית־המשפט העליון קבע ,בעקבות ההלכה באנגליה ,שהסעד המגיע לכל אחד מהמעוניינים צריך להיות משותף ושווה .דהיינו ,אין די בכך שתביעות כל המיוצגים מעוגנות באותם מעשים או עסקות ושאילו הוגשו תביעות נפרדות היתד. מתעוררת בכולן אותה שאלה משפטית או עובדתית; נדרשת גם אחידות בעניין הסעד .לפיכך ניתן לתבוע סעד הצהרתי משותף לכל המעוניינים בו ,לפי תקנה ,29אך לא ניתן לתבוע בשם מעוניינים סעד של פיצויים עבור נזקים ,משום שמידת הפיצויים יכולה להשתנות ממעוניין אחד לאחר. זו גישה מצמצמת מאוד לתקנה .29באנגליה קיימת מגמה להקל בדרישה בעניין אחידות הסעד כתנאי לייצוג של מעוניינים בתביעה .כך ,למשל ,בעניין E.M.I. v. Riley,התיר בית־המשפט לחברת התקליטים E.M.I.לתבוע בתביעה ייצוגית בנזיקין נתבע שהפר זכויות יוצרים בתקליטים ,למרות שמידת הנזק ,ולכן גם הפיצויים ,שונים ממעוניין אחד לחברו. בפסק־הדין בעניין PrudentialAssurance,נקבעו שלושה תנאים להגשת תביעה ייצוגית ,לפי תקנה 12האנגלית: ) (1חברי הקבוצה המיוצגת בתביעה ייצוגית לא ייהנו מזכות שלא היו זוכים בה אילו הגישו תביעה עצמאית ,וזכויות ההגנה של הנתבעים לא ייפגעו בשל היות התביעה ייצוגית. < >2קיים אינטרס משותף בתביעה לכל החברים בקבוצה המיוצגת .צריך להיות מרכיב משותף בעילות התביעה של כל אחד מחברי הקבוצה. ) (3הוכח להנחת דעתו של בית־המשפט שיהיה זה לטובת הקבוצה אם התובענה תוגש כתביעה ייצוגית .במסגרת תנאי זה ,בית־המשפט צריך להשתכנע שבתביעה הייצוגית ניתן יהיה להוכיח ולברר כהלכה את כל השאלות המשותפות הרלבנטיות לגבי כל חברי הקבוצה. צריך להעיר שבפסק־הדין בעניין ,Prudential Assuranceבית־המשפט לא 3 4 5 .3 )ב> כ ל מי שמיוצג בתובענה כאמור בתקנת משנה )א( רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לעשותו בעל דין בה.״ ע״א 86 ,79/69פלצאינדוסטרי נ׳ רבינוביץ ,פ״ד כג<,645 >1 .[1981] 1 W.L.R. 923 .4 .[1980] 2 W.L.R. 507 .5 466 הפרקליט מב ,חוברת ג איפשר תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך ל ת ו ב ע י ם ל ת ב ו ע פיצויים ב ש ם ה ק ב ו צ ה המיוצגת ,כיוון שהנזק ל א היה אחיד לכולם. ניתן א ו ל י .ל צ פ ו ת ש ב י ת ־ ה מ ש פ ט העליון בישראל יגמיש א ת ה ת נ א י ם ל ת ב י ע ה ב ש ם מ ע ו נ י י נ י ם ל פ י ת ק נ ה 29ל ת ק נ ו ת ס ד ״ א ,א ך ל א ב כ ך ד י ו נ נ ו .ה ז כ ר ת י א ת 6 ה ה ס ד ר ש ב ת ק נ ו ת ס ד ״ א ר ק כ ר ק ע ה מ ס ב י ר מ ד ו ע ל א ה י ה ד י ב ת ק נ ה 29ש ב ת ק נ ו ת םד״א כ ד י ל ע נ ו ת ע ל הצרכים ש ל מחזיקים בניירות ע ר ך ,לעניין תביעה ייצוגית, ומדוע היה לקבוע צורך הסדר מיוחד לתביעה כזו בחוק ערך, ניירות ת ש כ ״ ח ) 1 9 6 8 -ל ה ל ן :ח ו ק נ״ע>. ניקח מטעים לדוגמא מקרה שבו פורסמו פרטים בתשקיף. האחריות של המפרסמים היא משותפת ,לכאורה ,כלפי כ ל מי שרכש א ת ניירות הערך ע ל סמך התיאור המטעה שבתשקיף .קרוב לוודאי שהשאלות המשפטיות תהיינה משותפות, א ו ל ם מ י ד ת הנזק יכולה ל ה ש ת נ ו ת ממחזיק א ח ד ל ח ב ר ו ,שהרי מחירי הרכישה, ת ק ו פ ת ההחזקה בנייר ה ע ר ך וכדומה ,ה ם ל א ב ה כ ר ח זהים א צ ל כ ל המחזיקים :וכן, ב ר ו ב המקרים אין זהות ב ע ס ק א ו ת הרכישה ש ל נייר ע ר ך מסוים על־ידי מחזיקים שונים ,ל כ ן ,ש נ י התנאים הראשונים שמניתי ב ת ק נ ה 29 )כפירושו בהלכה הנוכחית( ל א מתאימים ל ת ב י ע ה ייצוגית ל פ י ח ו ק נ״ע. ל פ י ה פ י ר ו ט ה מ צ מ צ ם ש ב י ת ־ ה מ ש פ ט ה ע ל י ו ן נ ת ן ל ת ק נ ה ,29ל א היתד״ א פ ש ר ו ת להגיש לפיה תביעה ייצוגית במקרה שניירות הערך שביסוד התביעה נרכשו בעסקאות שונות ו /א ו במקרה שהסעד ה מ ת ב ק ש שונה ממחזיק למחזיק. המחוקק ס ב ר שיש להגן ע ל משקיעים ״קטנים״ בניירות ע ר ך ,כ ך שהאינטרס שלהם כמחזיקים בנייר ע ר ך יוכל להישמר מבלי להיזקק כ ל א ח ד מ ה ם ל פ נ ו ת ב נ פ ר ד ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט ל ש ם ק ב ל ת ס ע ד ב מ ק ר ה שזכויותיו נ פ ג ע ו . ל כ ן נ ק ב ע ו ההוראות המיוחדות בעניין ת ב י ע ה ייצוגית בחוק נ ״ ע ,בתיקון מם׳ 9מ ש נ ת .1988 7 ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת מ ו ס ד ר ה נ ו ש א ש ל ה ת ב י ע ה ה י י צ ו ג י ת ב ח ו ק פ ד ר ל י Uniform ,Class Action Act ובנוסף ל כ ך ב ס ע י ף 23 לתקנות סדרי־הדין האזרחיים הפדרליים ,המסדיר א ת הנושא ש ל ת ב י ע ה ייצוגית .מ ד י נ ו ת ר ב ו ת ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת אימצו א ת ההסדר הפדרלי .ח ו ק נ ״ ע שלנו, ב פ ר ק התביעה הייצוגית, נחקק ב מ ת כ ו נ ת האמריקאית ,ולכן יש מקום שניעזר בפסיקה אמריקאית לצורך פ ר ש נ ו ת ולצורך מדיניות שיפוטית. הצורך בתביעה ייצוגית לפי חוק נ״ע א ח ד המאפיינים ש ל ניירות ע ר ך נסחרים בבורסה ש ל תאגידים ,שהם מוחזקים בידי ציבור ר ח ב ש ל משקיעים ,ח ל ק ם משקיעים ק ט נ י ם .ל ע י ת י ם ,מ ש ק י ע כזה אינו יודע שמישהו פ ג ע בזכויותיו כמחזיק בנייר ע ר ך ,ואפשר ש א ף א ם הדבר ידוע ל ו , אין הנזק שנגרם ל ו ראוי להוצאות ,לטרחה ולטרדה הכרוכים בהגשת תביעה משפטית. אולם ,הנזק שנגרם ל כ ל ל המחזיקים בנייר ע ר ך מסוים יכול להיות נ כ ב ד .ל כ ן ,היה צורך ל ק ב ו ע מ ס ג ר ת ו מ ת כ ו נ ת מיוחדת ל ת ב י ע ו ת ייצוגיות ב ת ח ו ם .6 .7 רע״א 696/92דאהוד עטיה נ׳ עיריית ירושלים ,תקדין עליון ,כ ר ך ) (2)92תשנ״ב־־ תשנ״ג( .418 פרק ט 1לחוק ניירות־ערך ,תשכ״ח.1968- 467 ישי לויט הפרקליט מב ,חוברת ג ניירות ע ר ך ,למען המשקיעים הקטנים .אי־אפשר היה להמתין ל ה ת פ ת ח ו ת הפסיקה בנושא ש ל ת ב י ע ת נציגים ל פ י ת ק נ ו ת סד״א. הצורך להגן ע ל המשקיע הקטן ולאפשר ,בעיקרון ובכפוף למילוי התנאים הנדרשים ל כ ך בחוק נ״ע ,ל כ ל א ח ד מקבוצת המשקיעים בעלי האינטרס המשותף, לתבוע בשם כ ל חברי הקבוצה, אינו הנימוק היחיד לחקיקת פ ר ק התביעה הייצוגית בחוק נ״ע .נימוקים נוספים שראוי להזכיר ה ם אלה: ) >1י ש ב כ ך ל ה ר ת י ע מ נ פ י ק י ם ,ד י ר ק ט ו ר י ם ו נ ו ש א י ם א ח ר י ם ב א ח ר י ו ת ב ה ק ש ר לניירות ע ר ך ,מפני ה פ ר ת חובותיהם כ ל פ י ציבור המשקיעים בניירות הערך ״שלהם״. ) (2ה פ י ק ו ח ע ל מ ע ש י ה א ח ר א י ם מ ת ר ח ב ב מ ו ב ן ז ה ש ב נ ו ס ף ל פ י ק ו ח מ ט ע ם ה ג ו פ י ם המופקדים מ ט ע ם רשות ניירות ע ר ך ,וגופי מדינה אחרים ו ל י כ ו ל ת ם ל נ ק ו ט ב ה ל י כ י ם א ו ב צ ע ד י ם ש ו נ י ם ב מ ק ר י ם ש ל פ ג י ע ה ב מ ש ק י ע י ם <כולל נ ק י ט ת הליכים פליליים במקרים המתאימים( ,קיים בתביעה הייצוגית היבט ש ל פ י ק ו ח ב א מ צ ע ו ת ה ל י ך אזרחי ה נ נ ק ט על־ידי ב ע ל י העניין. ) (3ה ת ב י ע ה ה י י צ ו ג י ת מ ב ט י ח ה ש ה מ ח ל ו ק ת ב י ן כ ל ב ע ל י ה ע נ י י ן ) ז ו ל ת א ל ה ש א י נ ם ב ע ל י דין ושבחרו ב מ פ ו ר ש ל פ ר ו ש מ ה כ ל ל ( ת ו כ ר ע ב ה ל י ך אחד .ב כ ך נ ח ס ך זמן שיפוטי שהיה נ ד ר ש אילו הוגשו ת ב י ע ו ת ר ב ו ת מ ק ב י ל ו ת . ) (4נ מ נ ע ח ש ש מ פ ם ק י ־ ד י ן ש ו נ י ם ב ת ב י ע ו ת ד ו מ ו ת . תביעה ייצוגית לטי חוק נ״ע מי רשאי לתבוע בתביעה ייצוגית? ס ע י ף 54א)א( ל ח ו ק נ ״ ע ק ו ב ע : ״ מ ח ז י ק ב נ י י ר ע ר ך )להלן :ה ת ו ב ע ( ר ש א י ל ת ב ו ע ב ש ם ק ב ו צ ת מ ח ז י ק י ם בניירות ערך...״. מתעוררות מייד השאלות :מיהו ״מחזיק״ ומהו ״נייר ערך״? ה א ם די ב כ ך שהתובע החזיק יום א ח ד בנייר ע ר ך כדי לעשותו ל ד ו ב ר ם ש ל מחזיקים באותו נייר ערך? ה א ם צריכה להיות זהות ב ת ק ו פ ת ההחזקה ש ל ה ת ו ב ע ו ש ל א ל ה שהוא מ ב ק ש לייצגם בתביעה? האם צריכה להיות חשיבות ל ע ר ך הכספי ש ל החזקתו ש ל ה ת ו ב ע בנייר ה ע ר ך ל ע ו מ ת ה ע ר ך ה כ ס פ י ש ל ההחזקה בידי חברי הקבוצה? לחלק מהבעיות האלה אתייחס כשאדון להלן, בתנאים ש ב ס ע י ף 54ב),(3 ו־54מ (4ש ב ח ו ק נ ״ ע .ע ת ה א ת י י ח ס ל כ ש י ר ו ת ו ש ל ה ת ו ב ע כ ״ מ ח ז י ק ״ ב נ י י ר ע ר ך . נ ז ד מ ן ל י ל ד ו ן ב ע נ י י ן ז ה ב ת ״ א )ת״א( ,19/92ה מ ׳ 138/92ז ת חברה ליעוץ כלכלי ב ע ״ מ נ ׳ טבע ת ע ש י ו ת פ ר מ צ ב ט י ו ת ב ע ״ מ .ו כ ך נ א מ ר ש ם : 8 ״הפירוש הראוי ל מ י ל ה ׳מחזיק׳ ,צריך ל ש ר ת א ת ה ת כ ל י ת ה ח ק י ק ת י ת ש ל הפרק שבחוק המאפשר ,בתנאים שנקבעו בחוק ,להגיש תביעה ייצוג)ע״א ,165/82פ ״ ד ל ״ ט ) (70 ( 2״. פ י ר ו ש מ צ מ צ ם ל מ י ל ה ״ מ ח ז י ק ״ ב ס ע י ף 54א)א> ה נ ז כ ר ,אשר מ ש מ ע ו ד ר י ש ה שהתובע ב ת ב י ע ה ייצוגית ימשיך להחזיק בנייר ה ע ר ך ב מ ה ל ך ה מ ש פ ט ,יצמצם במידה ר ב ה ,שאין ל ה צידוק ,א ת ה א פ ש ר ו ת להשיג א ת ה מ ט ר ו ת ה נ ז כ ר ו ת ל ע י ל .8 468 פ״מ תשנ״ד).195 ,192 (1 הפרקליט מב ,חוברת ג תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך )מתן תרופה ־ באחת -לכל ציבור רוכשי אותם ניירות ערך שביסוד התביעה, ושחרור מהצורך בניהול מטפלים רבים באותו עניין(. כמו כן צויין ,כי: ״המועד הקובע למבחן מיהו ׳מחזיק׳ ,לצורך סעיף 54א)א> לחוק נ״ע ,הוא יום השלמתה של עילת התביעה של התובע ...לכן ,לגבי הדרישה שבחוק שהתובע יהא מחזיק בניירות ערך ,די בכך שהוא מחזיק בנייר ערך במועד שבו הושלמה עילת התביעה ,על מנת שיוכל לבקש מבית משפט אישור להגיש תביעה ייצוגית.״ אשר למונח ״נייד ערך״ ,הרי שהגדרתו מצויה בסעיף 1לחוק נ״ע )תעודות המונפקות בסידרה( .בעניין זת הנזכר ,הורחב המושג ״נייר ערך״ כך שיכלול גם אופציות לרכוש ניירות ערך .פסק־הדין הנזכר אושר בבית־המשפט העליון. 9 10 11 ״עילת תביעה ראויה׳ /בתביעה ייצוגית כל עילת תביעה שיש לתובע נגד הנתבעים יכולה להיות תשתית למכנה משותף ובסיס לתביעה ייצוגית )סעיף 54א)א( לחוק נ״ע קובע :״ ...בשל כל עילה אשר בשלה יכול על פי דין התובע לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר התובע יכול לתבוע בשמו...״( .עילות התביעה אינן חייבות להצטמצם בחוק נ״ע ,שהרי נאמר ״על פי דין״. עילת תביעה הנעוצה בנזק סעיף 54א)ב( לחוק נ״ע קובע :״מקום שעילת התביעה היא נזק ,די בכך שהתובע יראה כי נגרם לו נזק.״ ״נזק״ יכול שיהיה חסרון כיס ממש ויכול שיהיה הפסד של רווחים צפויים. לעניות דעתי ,נוסח הסעיף אינו מוצלח .מה פירוש הביטוי ״עילת התביעה היא נזק״? האם הכוונה לעילת תביעה בנזיקין ,להבדיל מעילת תביעה חוזית? אני סבור שלא .מטרת הסעיף לומר שאם התביעה היא בשל נזק שנגרם לתובע ־ בין אם העילה חוזית ,בין אם העילה בנזיקין ובין אחרת -על התובע להראות לבית־ המשפט שנגרם לו נזק ,והוא איננו נדרש להראות שנגרם נזק לזולתו. בשלב של הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית ,התובע אינו צריך לשכנע לכאורה את בית־המשפט בדבר גובה הנזק שנגרם לו ,אלא רק בכך שנגרם לו נזק -נזק ממשי ואמיתי .אין לדרוש מהתובע ,לא בשלב הדיון בבקשה ולא בשלב הדיון בתביעה הייצוגית )לאחר שאושרה ככזו( ,להוכיח את אירוע הנזק ואת מידת הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה שהתובעים מבקשים לייצגו .בדרישה כזו תהיה כמובן משום מכת מוות לכל תביעה ייצוגית ,שכל כולה באה למנוע צורך להטריח כל בעל עניין להגיש תביעה נפרדת ולהוכיח את עילתו בשאלות של 12 .9 .10 .11 .12 שם ,בע׳ .196 ,195 ראה בע׳ 16-15לפסק־הדין. רע״א ) 1701/93טרם פורסם(. י׳ אנגלרד דיני הנזיקין)ג׳ טדסקי עורך ,תש״ל( .164 469 ישי לויט הפרקליט מ ב חוברת ג ׳ עובדה א ו ש ל מ ש פ ט המשותפות לקבוצה .ל ר ו ב ,התובעים המייצגים אינם יודעים א ת שמות כ ל חברי הקבוצה ואת הכתובות ש ל כ ל אחד מהם ,ולכן ל א יוכלו להביא ראיות ע ל הנזקים ש נ גר מ ו ל כ ל א ח ד מחברי הקבוצה .מעשה בית״הדין ש ב פ ס ק ־ הדין ב ת ב י ע ה ה י י צ ו ג י ת י ח ו ל ב א ו ת ן ש א ל ו ת מ ש ו ת פ ו ת ש ל מ ש פ ט א ו ש ל ע ו ב ד ה , ו ל א מעבר לכך .בזאת מ ת ב ט א ת עילת התביעה המשותפת .כ לחבר בקבוצה יצטרך ל ה ו כ י ח א ת ז כ ו ת ו ל ס ע ד ) ה נ ז ק ש נ ג ר ם לו( ,ל פ י ס ע י ף 54ה<ב> ל ח ו ק נ ״ ע ו ל פ י פ ר ק ד ב ת ק נ ו ת נ״ע. אישור בית״המשפט ס ע י ף 54ב ק ו ב ע : ״ ת ו ב ע נ ה ייצוגית ט ע ו נ ה אישור ב י ת ה מ ש פ ט והוא ל א יאשרנה א ל א א ם כן ש ו כ נ ע ש נ ת ק י י מ ו ת נ א י ם אלה...:״. האישור ש ל בית־המשפט צריך להינתן מ ר א ש ,ל פ נ י ת ח י ל ת שמיעתו ש ל המשפט. ש נ י ש ל ב י ם ב ד ר כ ה ש ל ת ב י ע ה ייצוגית :ש ל ב ראשון ה ו א הגשת ה ת ב י ע ה המבוקשת להיות תביעה ייצוגית בצירוף בקשה בדרך המרצה ,ש ב ה יש ל מ ס ו ר פרטים ע ל מהותה ש ל הקבוצה המיוצגת המוצעת ,המספר המירבי המשוער ש ל חבריה, השאלות העובדתיות המשותפות והמשפטיות לקבוצה, הנימוק מדוע התביעה ראויה להיות תביעה ייצוגית ונתונים ע ל שכר־טרחתו ש ל עורך־הדין שינהל א ת התביעה. 1 3 ב ה מ ׳ 12717/93ב מ ס ג ר ת עניץ ז ת ה נ ז כ ר 1 4 נ ק ב ע שכל מי שמבקש להיות ת ו ב ע ״מייצג״ חייב ל ת מ ו ך א ת ב ק ש ת ו ב ת צ ה י ר ש ל ו ,ואין ד י ב כ ך ש י ס ת מ ך ע ל ת צ ה י ר ש ל ת ו ב ע א ח ר .ה ט ע ם ל כ ך ה ו א ש ע ל י ו ל ש כ נ ע א ת ב י ת ־ ה מ ש פ ט ש ה ו א )אולי ל א כ ת ו ב ע יחיד( מ ת א י ם ל י י צ ג א ת ה ק ב ו צ ה ; כ י ת ב י ע ת ו ה ו ג ש ה ב ת ו ם ־ ל ב ; ו כ י ה ו א מ מ ל א א ת ה ד ר י ש ו ת ש ב ס ע י ף 54ב ל ח ו ק נ ״ ע .ב א ו ת ו ת י ק נ ק ב ע ע ו ד ,כ י ב ק ש ה לאישור ת ו ב ע נ ה כ ת ו ב ע נ ה ייצוגית הינה ,במהותה ,הליך ביניים .בהליך ביניים מותר להסתמך ע ל תצהיר שכלולות ב ו עובדות הידועות למצהיר מ פ י אחרים ,אם כ י יש לציין א ת מ ק ו ר המידע. ב ס י ו מ ו ש ל ה ש ל ב הדיוני הזה ,ב י ת ־ ה מ ש פ ט מ א ש ר א ו ד ו ח ה א ת ה ב ק ש ה ל א ש ר תביעה כ ת ב י ע ה ייצוגית .א ם ב י ת ־ ה מ ש פ ט דוחה א ת הבקשה ,רשאים ה ת ו ב ע י ם להגיש תביעה כתביעה תביעה רגילה ייצוגית ־ בשמם ה ם . 1 5 אם ולאחר שבית־המשפט מאשר ובהחלטה כזו חייבים להיות מרכיבים מסוימים ,כ מ פ ו ר ט בתקנה 7לתקנות נ״ע ־ תידון התביעה לגופה .נ ט ל השכנוע שהתקיימו כ ל ה ת נ א י ם ה מ צ ט ב ר י ם ה מ נ ו י י ם ב ס ע י ף 54ב ה ו א ע ל ה מ ב ק ש י ם . התנאים למתן האישור של בית״המשפט ״) (1ה ת ו ב ע נ ה ה ו ג ש ה ב ת ו ם ־ ל ב ו ק י י מ ת א פ ש ר ו ת ס ב י ר ה ש ש א ל ו ת מ ה ו ת י ו ת ש ל עובדה ו מ ש פ ט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה ל ט ו ב ת הקבוצה״ .13תקנות 12-3לתקנות ניירות ערך )סדרי־דין לעניין תביעה ייצוגית( ,תשנ״ב) 1991-להלן: תקנות נ״ע>. .14לעיל הערה .8 .15תקנה (1)6לתקנות נ״ע. 470 תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך הפרקליט ניב ,חוברת ג בדין ה א נ ג ל י ובדין האמריקאי אין דרישה מ פ ו ר ש ת ל ת ו ם ־ ל ב ב ה ג ש ת ה ת ו ב ע נ ה , א ם כ י נ י ת ן ל ה ש ו ו ת ז א ת ל ד ר י ש ה ש ל ״ידיים נ ק י ו ת ״ ב ת ב י ע ה א ק ו ו י ט ב י ל י ת . סד״א אין דרישה ש ת ב י ע ה ת ו ג ש ב ת ו ם ־ ל ב ,א ו ל ם ה פ ס י ק ה ק ב ע ה בתקנות ש ב י ת ־ ה מ ש פ ט מ ו ס מ ך ל ד ח ו ת או ל מ ח ו ק תביעה ע ל הסף ,א ם הגשתה מהווה שימוש לרעה בהליכים השיפוטיים. רצקובסקי, 1 7 1 6 כ ב ׳ ה ש ו פ ט ב ר ק ק ב ע ,ב ב ר ״ ע 305/80ש י ל ה נ ׳ כי: ״ ח ו ב ת ו זו ש ל ב ע ל ד י ן ל ה פ ע י ל א ת כ ו ח ו ת י ו ה מ ש פ ט י י ם ד י ו נ י י ם ׳ ב ד ר ך מ ק ו ב ל ת ו ב ת ו ם ל ב ׳ ,מ ט י ל ה ע ל י ו א ת החובה ל פ ע ו ל כ פ י ש ב ע ל דין הגון ו ס ב י ר ה י ה פ ו ע ל ב מ ק ו מ ו .ה מ ב ח ן ל פ ע ו ל ת ו זו א י נ ו מ ב ח ן ס ו ב י ק ט י ב י ,ו א י נ ו מ ו ת נ ה ב ג י ש ת ו ה א י נ ד ב י ד ו א ל י ת ש ל ב ע ל הדין ב א ש ר ל נ כ ו ן ו ל ר א ו י . . .י ש ל ע מ ו ד ע ל כ ך כ י ) ב ע ל י ה ד י ן ־ י׳ לי( י נ ה ג ו זה כ ל פ י זה כ ב נ י א ד ם ה ג ו נ י ם וםבירים.״ בחוק נ״ע ,המחוקק ק ב ע מפורשות שעל התביעה לעמוד במבחן תום־הלב .ע ל השופט לבחון ,ל פ י מבחן אובייקטיבי ,שהתביעה ה מ ב ו ק ש ת היא סבירה והגונה. סבירה והגונה משמעה, תביעה המבוססת תביעה ע ל עילה אמיתית ורצינית שעשויה להביא ת ו ע ל ת ש ל מ מ ש ל כ ל חברי הקבוצה ,וכן שהתביעה אינה מ כ ו ו נ ת להשיג מטרה ש ל ה ת ו ב ע שאינה מתיישבת ע ם האינטרסים ש ל כ ל ל חברי הקבוצה ת ב י ע ה ח ס ר ת ת ו ם ־ ל ב יכולה להיות ,ל מ ש ל ,כ א ש ר ת ו ב ע ל א החזיק בתביעה. במניות מסוימות והוא ר כ ש מ ס פ ר מ ו ע ד שלהן כדי להגיש א ת התביעה הייצוגית, ובכך ל ה ת פ ר ס ם כמגינו ש ל הציבור ואגב כ ך אף לצבור הכנסה מסוימת ,כשיבקש מבית־המשפט תביעה פיצוי מיוחד ל ט ר ח ת ו ; 1 8 או ת ו ב ע המעוניין ,הודות לקיומה ש ל ייצוגית ,להביא לירידת המחיר ש ל מניות בחברה מסוימת ,כ ך שיוכל לרוכשם במחיר מ ו פ ח ת ,ואולי להיכנס ,כתוצאה מ כ ך ,ל ה נ ה ל ת החברה. כיוון ש ע ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט לבחון א ת ת ו ם ־ ה ל ב ש ב ה ג ש ת ה ת ב י ע ה ל פ י ק נ ה מידה א ו ב י י ק ט י ב י ש ל ס ב י ר ו ת ו ה ג י נ ו ת ,י ש ב כ ך ק ש ר ל ת נ א י ה נ ו ס ף ש ב ם ״ ק ) ,(1ו ה ו א כ י קיימת סבירות ל כ ך ששאלות מהותיות של עובדות ומשפט המשותפות תהיה לקבוצה יוכרעו לטובתה. בתי־המשפט האזרחי ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת נ ו ט י ם ל פ ר ש א ת ס ע י ף 23ב ת ק נ ו ת ס ד ר הדין האמריקאי כ ך שדרישת הסבירות ח ל ה ר ק ע ל סיכויי ה צ ל ח ת ה ת ב י ע ה ל ט ו ב ת הקבוצה .דהיינו ,ב י ת ־ ה מ ש פ ט א י נ ו צ ר י ך ,ב מ ס ג ר ת הדיון ב ב ק ש ה ל א ש ר תביעה כ ת ב י ע ה ייצוגית ,לבחון א ת הסבירות ו א ת הרצינות ש ל העילה ,א ל א עליו ר ק לבחון א ת הסבירות ש א ם ה ת ו ב ע יזכה ב ת ב י ע ה ,הדבר י פ ע ל ל ט ו ב ת כ ל החברים בקבוצה. לעניות דעתי ,בית־משפט בישראל צריך לבחון לכאורה ,בבואו ל ק ב ו ע א ם ת ב י ע ה ר א ו י ה ל ה י ו ת ת ב י ע ה י י צ ו ג י ת א ם ל א ו ,הן א ת ר צ י נ ו ת ה ע י ל ה ,א מ י ת ו ת ה והגינותה ) ת ו ם ־ ה ל ם ,והן א ת ה ס ב י ר ו ת שבית־המשפט יכריע לטובת הקבוצה בשאלות המשותפות לחבריה .לפיכך ,ע ל התובע מוטל ה נ ט ל ל ש כ נ ע לכאורה א ת בית־המשפט בנקודות אלה. .16 .17 .18 ע״א 8/74לייזרוביץ נ׳ לייזרוביץ ,פ״ד כח<.436 >2 פ״ד לד.461 ,449 (3<. סעיף 54ט לחוק נ״ע. 471 ישי לויט הפרקליט בלב ,חוברת ג ב ע ת האישור ש ל תביעה ייצוגית, השאלות אומר, ייצוגית, העובדתיות והמשפטיות ב י ת ־ ה מ ש פ ט חייב ל ק ב ו ע ולהגדיר א ת המשותפות לחברי הקבוצה ו ל ת ו ב ע י ם .הווי שבית־המשפט צריך להשתכנע בשלב ש ל מ ת ן החלטתו לאשר תביעה שאלות של שקיימות משותפות כ א ל ה ושהן מ ר כ י ב חשוב בתביעה התובעים וחברי הקבוצה. מהי מידת ההוכחה לכאורה ,א ו מידת הסבירות הנדרשת? כ פ י ש ק ב ע ת י בת״א 11464/91א ק ר מ ן נ ׳ מ י ט ל מ ן : 1 9 ״ ע ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט ל ה ש ת כ נ ע ש ל כ א ו ר ה ה ע י ל ה א ו ה ע י ל ו ת ה נ ט ע נ ו ת ע ל ידי המבקשים מ ש ו ת פ ו ת ל ק ב ו צ ה כ ו ל ה ,ושיש סיכוי סביר ש ה ת ב י ע ה ת צ ל י ח , א ם תוכח ,ל ת ו ע ל ת ם ש ל חברי הקבוצה. ל פ י מבחן זה ,ע ל המבקשים להציג גירסה ב ע ל ת מידת שכנוע לכאורה גבוהה יותר מאשר נדרש נ ת ב ע ב ס ד ר דין מ ק ו צ ר להציג בתצהירו ה ת ו מ ך א ת בקשתו ליתן רשות להתגונן .ל נ ת ב ע כזה די בהצגת הגנה דחוקה .ע ל המבקשים להגיש תביעה ייצוגית לשכנע א ת שקיימת בית־המשפט אפשרות סבירה ש ל הצלחה לתביעה. לאמור ,ל א די בסיכויי הצלחה דחוקים ,א ל א ע ל המבקשים להציג תביעה ב ע ל ת סיכויי הצלחה סבירים. א נ י מ ו צ א ט ע ם ר ב ל ד ר י ש ה זו .ה ת ו ב ע י ם ב ת ב י ע ה י י צ ו ג י ת ל א ר ק מ ז כ י ם א ת המחזיקים חברי בקשירתם ל ת ו ב ע נ ה ה י י צ ו ג י ת .ה מ ח ז י ק י ם יהיו כ ב ו ל י ם ב פ ס ק ה ד י ן ל ט ו ב הקבוצה ש ל א בפניהם ,א ל א הם ג ם מחייבים אותם ו ל ר ע ) א ל א א ם כ ן מ ח ז י ק ה ו ד י ע ש א י נ ו ר ו צ ה ל ה י כ ל ל ב ק ב ו צ ה ת ו ך 45י מ י ם מיום שפורסמה ה ח ל ט ת ב י ת ־ ה מ ש פ ט ה מ א ש ר ת הגשת ת ו ב ע נ ה ייצוגית - ס ע י ף 54ג ל ח ו ק נ י י ר ו ת ערך( .ל כ ן ,ל פ נ י ש ב י ת ־ ה מ ש פ ט י ת ן י ד ו ל ׳ ק ש י ר ת ׳ קבוצת מחזיקים בניירות ע ר ך לתובענה ולתוצאותיה ,עליו להשתכנע ש ה ת ב י ע ה היא ב ע ל ת סיכויי הצלחה סבירים ל ט ו ב ת חברי הקבוצה.״ מהן ש א ל ו ת מ ש ו ת פ ו ת ש ל ע ו ב ד ה ושל משפט? ח ו ק נ ״ ע אינו דורש ש א ו ת ם מעשים א ו ע ס ק א ו ת ישמשו א ת ה ע י ל ו ת ש ל ה ת ו ב ע ושל חברי הקבוצה .הוא ג ם ל א דורש אחידות נזקים בין ה ת ו ב ע לבין חברי הקבוצה ) ב ה ב ד ל מ ד ר י ש ת ה פ ס י ק ה ל ג ב י ת ב י ע ת נ צ י ג י ם ל פ י ת ק נ ה ,29ש א ו ת ה ה ז כ ר ת י ב ת ח י ל ת הדברים( .א ף א ם קיימות מ ח ל ו ק ו ת נ ו ס פ ו ת בין חברים בקבוצה לבין 20 ה נ ת ב ע י ם אין ב כ ך כ ד י ל ח ס ו ם ת ב י ע ה ייצוגית .המבחן ה ו א ל פ י ע י ק ר ו ט פ ל .א ם השאלות ה מ ר כ ז י ו ת ה צ ר י כ ו ת ה כ ר ע ה ב ת ב י ע ה הן מ ש ו ת פ ו ת ל כ ל ח ב ר י ה ק ב ו צ ה , נ ת מ ל א ה ת נ א י ,ל ע נ י י ן ז ה ,ש ב ס ע י ף 54ב< ;>1א ם ל א ח ר פ ס ק ־ ד י ן י י ד ר ש כ ל ח ב ר בקבוצה לעבור ד ר ך ארוכה ש ל הוכחות עובדתיות ומשפטיות כדי לזכות בסעד, משמעות הדבר שהעיקר ל א היה משותף א ל א נפרד ,ובמקרה כזה נאמר שהתנאי ש ב ס ע י ף 54מ (1ל א ה ת ק י י ם . .19לא פורסם. .20סעיף 54ד),ב> ותקנה 9לתקנות נ״ע )סדרי־דין לעניין תביעה ייצוגית( היתוו דרך להוכחת הנזקים שנגרמו לכל אחד מחברי הקבוצה. 472 הפרקליט מב ,חוברת ג תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך ״) (2גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית״ מניסוחו של תנאי זה עולה שכאשר מדובר במספר מועט של מחזיקים בניירות ערך ,שיש להם בסיס תביעה משותף עם המבקשים ,אין מקום להגשת תביעה ייצוגית .אם יש מקום וצורך לקשור את כל המחזיקים הללו בתוצאות ההליך ,יש לצרפם כבעלי־דין ,על־פי תקנות סד״א .החוק אינו קובע מספר מינימלי של תובעים כתנאי לכשרותה של קבוצה לצורך תביעה ייצוגית ,וטוב הדבר .לעיתים יש קבוצה לא גדולה של מחזיקים ,אך הם מפוזרים וקשה לאתרם ולצרפם כבעלי־ דין או שצירופם אינו אפשרי לפי תקנות סד״א .ייתכן ,שבמקרה כזה ,אף־על־פי שבנסיבות אחרות היה בית־המשפט נמנע מלאשר את התביעה כתביעה ייצוגית - בשל מספר מועט יחסית של חברים בקבוצה ־ בנסיבות המקרה הוא יאשר זאת. לפי נוסח הסעיף ,בית־המשפט צריך לשקול כל מקרה לגופו ולקבוע אם בנסיבות המקרה הנדון ,גודלה של הקבוצה מצדיק או אינו מצדיק את אישור התביעה כתביעה ייצוגית. בארצות־הברית נקבע ,שקבוצה גדולה ורחבה מדי יכולה לגרום לחוסר יכולת להגדיר את הקבוצה או לקשיים בניהול התביעה .זו סיבה שלא לאשר תביעה ייצוגית .למשל :במקרה של פיזור רב מדי של מחזיקים וחוסר יכולת להגיע עם מידע לחלק מהותי של הקבוצה ,או במקרה של חוסר יכולת לנהל במרוכז את ענייניה מצד התביעה ,או פגיעה ביכולת ההגנה של הנתבעים בשל המורכבות של הקבוצה .הקשיים יכולים להתעורר בסוגיית ההגדרה של השאלות שבמחלוקת, איסוף נתונים על האינטרסים של חברי הקבוצה נגד הנתבעים ,הסבירות שהפרסום על דבר הגשת התביעה הייצוגית לא יוכל להגיע לחלק מהותי של חברי הקבוצה, וכיוצא באלה .בנסיבות האמורות בית־המשפט לא יאשר תביעה ייצוגית. לפי תקנה 3לתקנות נ״ע ,על תובע המבקש מבית־המשפט לאשר לו תביעה ייצוגית למסור פרטים על חברי הקבוצה המיוצגת המוצעת ועל המספר המירבי המשוער של חבריה. כמות ניירות הערך שהונפקו)לגבי תביעה המבוססת על מצגים פגומים בתשקיף( או כמות ניירות הערך שנסחרו ,יכולים להצביע על סדר הגודל של הקבוצה. התובע חייב למסור פרטים על הקבוצה .אמנם ,הוא אינו חייב למסור את המספר המדויק של החברים בקבוצה ,וגם אינו צריך למסור את השמות של חברי הקבוצה וכתובותיהם ,אולם הוא צריך למסור מספיק נתונים שיבהירו את הזהות )המסוימת( של חברי הקבוצה ,מבחינת תיאורם ,שווי ניירות הערך הרלבנטיים המוחזקים על־ידי חברי הקבוצה והאינטרס המשותף להם. הנתונים המזהים את חברי הקבוצה חשובים כדי לקבוע ,לאחר מתן פסק־הדין, מי קשור בו ומי לא. 21 22 ראה ) 1 0 0 1 School District of Philadelphia v. Harper & Row Publishers 267 F. Supp. : 2 1 . ).1967 Ficher v. Kelty 41 F.2d 377; O'connor & Associates v. Dean Witter 559 F. .22 Supp. 800; Randle v. Spectran 129 F.2d 386; Jordan v. Global Natural Resources 102 F.2d. 45. 473 הפרקליט מ ב חוברת ג ישי לויט ; ״) (3התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות ה ע נ י ך מהכתוב עולה שאם קיימת דרך טובה יותר לבירור המחלוקת בין חברי הקבוצה מצד אחד לבין הנתבעים מצד שני ,כגון :הגשת תביעות נפרדות ,או צירוף בעלי־ דין ,לא תאושר תביעה ייצוגית .לא די בכך שקיימת דרך דיונית אחרת לבירור המחלוקת; צריכה להיות דרך דיונית אחרת טובה יותר מתביעה ייצוגית על־מנת שבית־המשפט לא יאשר הגשת תביעה ייצוגית ,בהקשר זה. תביעה ייצוגית יכולה להיחשב ,בדרך כלל ,כדרך הריונית היעילה וההוגנת ביותר לבירור תביעות של מחזיקים בניירות ערך ,כאשר מספר המחזיקים הוא רב עד כדי חוסר הגיון או חוסר יכולת מעשית לצרף את כולם כבעלי־דין ,וכאשר הנזק שנגרם לכל מחזיק כשלעצמו הוא יחסית מועט .תביעה ייצוגית נועדה לזכות מחזיק כזה ,שלא יכול היה להגיש תביעה עצמאית ,או שלא היה טעם כלכלי שיעשה כן. אם תביעה ייצוגית תכביד מאוד על בירור המחלוקת ,או אם צפוי שבעקבות פסק־דין בתביעה ייצוגית יהיה מבול של תביעות אינדיבידואליות להוכחת הנזקים האינדיבידואליים הנפרדים של כל חבר בקבוצה ,והליכים נפרדים אלה יגזלו זמן שיפוטי רב ללא כל יחם לעומת הזמן שנדרש לבירור התביעה הייצוגית ,אזי אין לאשר תביעה ייצוגית. על בית־המשפט לשקול כל מקרה לפי נסיבותיו. 23 ״) (4קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל חברי הקבוצה״ אסור שיהיה ניגוד אינטרסים בין התובעים לבין חברי הקבוצה .על התובעים להצהיר שלמיטב ידיעתם אין ניגוד אינטרסים כזה ,אך בכך לא די .בית־המשפט צריך להשתכנע שהתובעים ,וכן עורכי־הדין שמייצגים אותם ,ראויים ומסוגלים לייצג היטב ,בכשרון ,במרץ ובידע ,את האינטרסים של חברי הקבוצה. לכן ,אם יש פסול מוסרי או מקצועי בתובעים או בבאי כוחם ,או אם בית־ המשפט יסבור שישנם מועמדים אחרים טובים יותר לייצג את הקבוצה בתביעה ייצוגית )כגון שקיימים תובעים אחרים המבקשים לייצג את הקבוצה באותו עניין, או שמי מחברי הקבוצה מציע שהיא תיוצג על־ידי באי־כוח אחרים( ,רשאי בית־המשפט שלא לאשר לתובעים לייצג את הקבוצה ,או לקבוע תנאים ,שאם ימולאו ,יוכלו התובעים לייצג את הקבוצה. לתובע צריך להיות עניין אמיתי בתביעה ,שעולה בקנה אחד עם האינטרס המשותף לחברים בקבוצה .כאשר תובע מחזיק במספר זעום של מניות ונזקו שואף לאפס -מותר לבית־המשפט לדקדק בציציותיו של התובע ובסיבות האמיתיות שהניעו אותו לבקש להגיש תביעה ייצוגית .אם הסיבות סבירות ומניעיו תמימים, 24 25 .Windaham v. American Brands Inc. 565 F. 2d 59 (1977) .23 In Re Caesars Palace Securities Litigation 360 F. Supp. 366; Carrol v. .24 ).American Federation of Musicians of U.S. and Canada 372 F. 2d 155 (1967 .25ראה תקנה 5לתקנות נ״ע. 474 הפרקליט מב ,חוברת ג תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך והתביעה מוגשת למען השגת האינטרס המשותף לכל חברי הקבוצה ,לא יהיה פסול בתובע כמייצג של הקבוצה .אולם יש להבטיח מראש שתובע כזה אכן יכול ומתכוון לנהל את התביעה כראוי ולא יאבד עניין בה עד לפסק־הדין .במקרה כזה ייתכן שפתרון טוב יהיה לצרף כמה תובעים נוספים כמייצגים של הקבוצה. בהחלטה שניתנה לאחרונה בעניין ב ז ק ,מפי כב׳ השופט שטרוזמן ,נבחנה שאלת הייצוג ההולם באספקט הכלכלי שלה .וכך נאמר שם: ״ראוי היה להבטיח מראש את המימון הדרוש לניהול התביעה ולדאוג לביטוח עבור קבוצת התובעים מפני כשלונה של התביעה כתוצאה מרשלנות אפשרית של הפרקליטים הטוענים עבורה.״ עוד מוסיף כב׳ השופט שטרוזמן ,כי מחובתו של בית־ד״משפט להגן על כל התובעים שיכללו במסגרת התובענה הייצוגית )ללא הסכמתם המפורשת ולעיתים אף ללא ידיעתם( ,״על ידי בדיקת אפשרויותיו הכלכליות של התובע בתובענה הייצוגית וכישוריו של פרקליטו לייצג את התובעים .חובה זו מוטלת על בית־ המשפט גם אם המשיבים אינם חולקים על כשדם וכישוריהם של התובע ופרקליטו ,שהרי הם אמורים להיות מעוניינים ביריבים חסרי ממון וכשרון.״ אני חושש שכב׳ השופט שטרוזמן החמיר מדי בדרישות )כגון לעניין עשיית ביטוח לפרקליטים וכיוצא באלה( ,אך התנאים שהציג מעידים על הרצינות שנדרשת מכל מי שמבקש להיות תובע מייצג .כשלעצמי ,אני ביטאתי גישה זו בדרישה שכל תובע יגיש תצהיר ,שבו יסביר מדוע הוא ראוי להיות תובע מייצג. 26 הגדרת הקבוצה חוק נ״ע קובע ,כי על בית־המשפט ,המאשר הגשת תובענה ייצוגית ,להגדיר את הקבוצה שבשמה תוגש התובענה .גם בתקנה 7לתקנות נ״ע נקבע ,שבית־ המשפט המאשר תביעה ייצוגית יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה הוגשה התביעה .המחוקק ומחוקק־המשנה לא קבעו נוסחה כיצד להגדיר קבוצה .הדבר נתון לשיקול דעתו של בית־המשפט. הגדרת קבוצה נחשבת בארצות־הברית כקביעה עובדתית של בית־המשפט היושב בדין ,משום שהיא מבוססת על הראיות שהובאו בפני בית־המשפט במסגרת הדיון בבקשה לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית. התנאי המהותי לקיומה של קבוצה שבשמה תנוהל תביעה ייצוגית נקבע בסעיף 54ב< (1לחוק נ״ע :דרוש שתהיינה שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה .יש להדגיש ,שאין דרישה שתהיה זהות אינטרסים בין התובעים לבין כל 27 28 .26ת״א ) 1252/92לא פורסם(. .27סעיף 54ג לחוק נ״ע קובע: ״<א> אישר בית־המשפט את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית ,יגדיר את הקבוצה שבשמה תוגש התובענה ,ויורה על אופן פרסום החלטתו. <ב> יראו מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית־המשפט כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית ,אלא אם כן הודיע לבית־המשפט ע ל רצונו שלא להיכלל בקבוצה ,וזאת תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה של החלטת בית־המשפט; בית־המשפט רשאי לפי בקשה של אדם פלוני להאריך לגביו את התקופה האמורה ,אם ראה טעם מיוחד לכך.״ 59 American Jurisprudence (1987) p. 457. .28 475 הפרקליט מב ,חוברת ג ישי לויט חברי הקבוצה ,אם כי צריך להיות להם אינטרס משותף משמעותי בתביעה .אם יש ניגוד אינטרסים בין התובעים לבין מי שהם מבקשים לייצג בתביעה ,התובעים ייפסלו מלהגיש תביעה ייצוגית .אם יש ניגוד אינטרסים בין חברים שונים או בין קבוצות חברים מתוך הקבוצה שאינם בעלי־דין ,משמעות הדבר היא שלא ניתן לכלול את כל אלה בקבוצה אחת .התוצאה יכולה להיות צמצום הקבוצה המיוצגת, או פסילת התביעה הייצוגית כולה ,בשל היעדר קבוצה הומוגנית שניתן לייצגה בתביעה ייצוגית. נראה לי שיש לאפשר מסגרת גמישה להגדרת קבוצה ,לעניין תביעה ייצוגית לפי חוק נ״ע .אין צורך שהזכויות של כל חברי הקבוצה ינבעו מעסקה אחת או מעסקאות משותפות .אין פסול בקבוצה גם כאשר זכויות התביעה של יחידיה נובעות מעסקות שונות ובלבד שיש לכל חברי הקבוצה אינטרס משותף )לאו דווקא זד.ה> בתוצאות הבדיקה .אינטרס משותף יכול להיות במישור הערכי העקרוני :ההכרה של בית־המשפט בזכות של חברי הקבוצה נגד הנתבעים ,כולם או חלקם ,וקביעת סוג הסעד ומתכונת הפיצוי שהנתבעים -כולם או חלקם - יתנו לחברי הקבוצה .במישור הפרטני -ייתכן שכל חבר בקבוצה יצטרך להוכיח את נזקו. על בית־המשפט להגדיר את הקבוצה ,בהחלטה המאשרת את התביעה הייצוגית ,על בסים האינטרסים המשותפים של כל חבריה בתביעה .בית־המשפט צריך לתאר את החברים בקבוצה באופן מלא ,מדויק וברור ,משום שפסק־הדין יהווה מעשה בית־דין כלפי כל החברים בקבוצה שלא הודיעו לבית־המשפט שאינם חפצים להיכלל בקבוצה .לא ניתן להגדיר קבוצה אמורפית. בארצות־הברית ,בית־המשפט רשאי לפצל קבוצה לקבוצות־משנה ולהעניק סעד לחלק מהקבוצה ולא לחלק אחר; אצלנו מוטל הדבר בספק ,אם כי ייתכן שבית־המשפט יוכל לקבוע קטגוריות שונות של חברים בקבוצה ,בעת הגדרת הקבוצה. 29 30 31 מעמד החברים בקבוצה ,שאינם התובעים יש להבחין בין התובע או התובעים שהגישו את התביעה לבין חברי הקבוצה המיוצגת על־ידם .חברי הקבוצה אינם במעמד של תובע )כמשמעותו בתקנות םד״א( ,גם לאחר שתביעה הוכרה כתביעה ייצוגית .התביעה הוגשה ,אמנם ,גם בשמם ,פםק־הדין ישמש מעשה בית־דין ,זולת כלפי מי שהודיע לבית־המשפט שאינו רוצה להיכלל בקבוצה ,אולם הם אינם בגדר תובעים .תובעים הם בעלי־ הדין שהגישו את התביעה או מי שצורף כתובע במהלך המשפט; המיוצגים אינם בעלי־דין. יש חשיבות להבחנה זו בכל הקשור לנקיטת הליכי ביניים בתביעה ייצוגית, משלוח הזמנות לדיונים ,מסירת כתבי בי־דין וכיוצא באלה ,וכמובן לעניין הזכות להשתתף באופן אקטיבי במהלך המשפט )להביא ראיות ,לחקור עדים וכדומה(. 32 )427 (1971 .29תקנה )9א> לתקנות נ״ע. .30סעיף 54ג<ב> לחוק נ״ע. .F452Miller v. Mackey International .32כנאמר בסעיף 54ג<ב> לחוק נ״ע. 476 2 d . תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך הפרקליט מב ,חוברת ג אין בחוק נ ״ ע א ו ב ת ק נ ו ת נ ״ ע הוראות בעניין מ ע מ ד ם ש ל חברי הקבוצה ב מ ה ל ך ה ד י ו ן ב ב ק ש ה ו ב ת ב י ע ה .ל פ י ת ק נ ה 11ל ת ק נ ו ת נ ״ ע י ח ו ל ו ה ו ר א ו ת ת ק נ ו ת סד״א ב כ ל עניין ש ל א נ ק ב ע הסדר לגביו ב ת ק נ ו ת נ״ע .ל פ י כ ך ,ח ב ר בקבוצה יוכל, ב כ ל ע ת ב מ ה ל ך הדיון ב ב ק ש ה א ו ב מ ה ל ך הדיון ב ת ב י ע ה הייצוגית ע צ מ ה ,ל ב ק ש לצרפו כבעל־דין ,ל פ י ה מ ת כ ו נ ת ובתנאים ש נ ק ב ע ו ב ת ק נ ו ת םד״א .ייתכן ,שבית־ ה מ ש פ ט י ה י ה פ ח ו ת נ ד י ב ב צ י ר ו ף ב ע ל י ־ ד י ן ש כ א ל ה ב ע ת הדיון ב ת ב י ע ה ה י י צ ו ג י ת ) ב ה ב ח נ ה מ ה ד י ו ן ב ב ק ש ה ל א ש ר ת ב י ע ה ייצוגית( ,כ א ש ר ה ד ב ר י כ ב י ד ע ל נ י ה ו ל שהאינטרסים ש ל המבקש להצטרף כבעל־דין מוגנים על־ידי המשפט, משום התובעים שנמצאו ראויים ל נ ה ל א ת התביעה ב ש ם הקבוצה .אולם ,נראה לי, שבית־המשפט ייעתר ל ב ק ש ת חברים בקבוצה להצטרף כבעלי־דין בבקשה לאישור ה ת ב י ע ה ה י י צ ו ג י ת ,מ ש ו ם ש ע מ ד ת ם י כ ו ל ה ל ה ש פ י ע ע ל ת ו צ א ו ת הדיון ב ב ק ש ה , ו ז א ת ב ת נ א י ש מ ס פ ר ה מ ב ק ש י ם ל ה צ ט ר ף ל א י כ ב י ד ע ל נ י ה ו ל הדיון. בארצות־הברית מוקנה לבית־המשפט שיקול ד ע ת שזכויותיו ל א מיוצגות כראוי ,ל ה ת ע ר ב ב מ ש פ ט לחבר להתיר קבוצה, ). (Permissive intervention בית־המשפט יכול ל ק ב ו ע א ת המסגרת ותנאים ל ה ת ע ר ב ו ת כזו .אצלנו ל א קיימת הוראה כזו .ל פ י סדרי־הדין בהליכים אזרחיים ר ק לבעלי־דין א ו ל מ י ש מ ב ק ש ל ה י ו ת ב ע ל ־ ד י ן נ ת ו ן מ ע מ ד ל ה י ש מ ע ב ב י ת ־ ה מ ש פ ט .ל כ א ו ר ה כ ל ל זה צ ר י ך ל ח ו ל ג ם ל ג ב י ת ב י ע ה ייצוגית .א ו ל ם ,ב ת ק נ ה 7ל ת ק נ ו ת נ ״ ע נ א מ ר שבהחלטה ה מ א ש ר ת א ת התביעה הייצוגית, הוראות שבםדרי־דין. בקבוצה לחברים ב י ת ־ ה מ ש פ ט ייתן הוראות ב ד ב ר ניהול ה ת ו ב ע נ ה , 3 3 מכאן, במשמע שבית־המשפט מוסמך ל ק ב ו ע הוראות שיאפשרו להשמיע א ת דברם בבית־המשפט, הדיון במהלך בתביעה הייצוגית ,מ ב ל י שיהיו בעלי־דין. מעמד הנתבעים בדיון בבקשה לאשר תביעה ייצוגית שאלה היא ,א ם ה נ ת ב ע י ם צריכים להיות בעלי־דין בבקשה לאשר תביעה ייצוגית, ש ה ר י א י ן ש ו א ל י ם נ ת ב ע א ם ה ו א מ ו כ ן ל ה י ו ת נ ת ב ע .ת ק נ ו ת נ ״ ע ש ו ת ק ו ת ב נ ק ו ד ה זו. א נ י ס ב ו ר ש ה נ ת ב ע י ם חייבים א כ ן ל ה י ו ת מ ש י ב י ם ב ב ק ש ה כ ז ו .כיוון שאין הוראה בעניין זה ב ת ק נ ו ת נ ״ ע , המחוייבים ל פ י העניין. ח ל ו ת ההוראות ש ל ת ק נ ו ת םד״א, ב ב ק ש ה ל פ י ת ק נ ה 29 ל ת ק נ ו ת סד״א, בשינויים הנתבעים הם משיבים ,שהרי הבקשה מ ת נ ה ל ת ב מ ס ג ר ת ה ת ו ב ע נ ה ובעלי־הדין ב ה ה ם בעלי־הדין בתובענה. מ ב ח י נ ת ה ע נ י י ן ה מ ה ו ת י ,מ ש פ ט ה ו ג ן ותקין) (Due Process of Lawכ ו ל ל א ת העקרון שיש לשמוע א ת כ ל הצדדים הנוגעים לעניין ,א ש ר ה ח ל ט ת בית־המשפט עשויה להשפיע עליהם. החלטה ש ל בית־המשפט המאשרת תביעה ייצוגית משפיעה ע ל ה נ ת ב ע י ם בעניין היקף התביעה ,ד ר ך ניהולה והסיכון שמולו ניצבים ה נ ת ב ע י ם .ל כ ן ,ל א י כ ו ל ל ה י ו ת ס פ ק ש ל נ ת ב ע י ם י ש מ ע מ ד ש ל משיבים ב ב ק ש ה כזו. התוצאות של אישור תביעה בתביעה ייצוגית כיוון שמרבית המעוניינים ב ת ב י ע ה אינם בעלי־דין ב ת ב י ע ה הייצוגית ,א ך הם ק ש ו ר י ם ב ת ו צ א ו ת י ה ) ז ו ל ת מ י ש ה ו ד י ע ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט ב ת ו ך 45י מ י ם מ י ו ם פ ר ס ו ם .33 סעיף 54ד .לחוק נ״ע. 477 הפרקליט מב ,חוברת ג ישי לויט ההחלטה של בית־המשפט המאשרת את התביעה כתביעה ייצוגית ,שאינו רוצה להיכלל בקבוצה( ,על בית־המשפט לכלול בהחלטה המאשרת את התביעה כתביעה ייצוגית ,את הרכיבים המופיעים בתקנה 7לתקנות נ״ע ,והכוללים הוראות בדבר פירוט העילה והסעד ,הגדרת השאלות ,הוראות בדבר הדיון ובדבר פרסום ההחלטה. הדרישה שבסעיף 54ג לחוק נ״ע ובתקנה 7הנזכרת ,כמו גם האיסור שחל על התובע להסתלק מהתביעה או להתפשר עם הנתבעים ללא אישור של בית־המשפט )סעיף 54ד לחוק( ,נועדו להבטיח ״משפט תקין״ ) ,(Due Processמבחינת האינטרסים של כלל החברים בקבוצה. האיסור להסתלק מתביעה או להתפשר בה ללא אישור בית־המשפט נועד גם למנוע הגשת תביעה ייצוגית לצרכי סחיטה של הנתבעים .בהחלט יתכן שיהיה נוח יותר לנתבעים לשלם לתובעים כדרישתם ,ובלבד שלא יגישו תביעה ייצוגית רבת־סיכון מבחינת הנתבעים .לכן ,נדרש הפיקוח והאישור של בית־המשפט לפשרה או להסתלקות מתביעה .בית־המשפט יוודא שהתובעים לא יזכו בהטבות־ יתר לעומת חברי הקבוצה ,אלא בנ?סגרת ובהיקף שאושרו על־ידי בית־המשפט, ועד כמה שאושרו .בית־המשפט המאשר הסדר פשרה צריך לסבור שהפשרה היא לטובת החברים בקבוצה .לכן ,על הצדדים לפשרה להציג בפני בית־המשפט את היתרונות שמהם יהנו יתר החברים בקבוצה. 34 פיצול םעדים תקנה 45לתקנות סד״א קובעת את הכלל של מיצוי העילה .תובע זכאי לתבוע את כל הסעדים העומדים לזכותו בשל עילת התביעה ,אולם אם לא תבע את כולם, שוב לא יוכל לתבוע את הסעדים שלא דרש בתביעתו ,אלא אם כן התיר לו בית־ המשפט לפצל סעדים. בית־המשפט יכול להעניק רשות כזו ,לבקשת תובע)שתישמע במעמד הצדדים כהליך ביניים( ,בכל שלב עד לסיום המשפט. אלמלא היתה הוראה אחרת בחוק נ״ע ,זה היה המצב גם בתביעה ייצוגית ,לא רק לגבי התובע אלא גם לגבי החברים בקבוצה. אולם ,סעיף 54י לחוק נ״ע קובע: ״אין בהוראות פרק זה כדי למנוע ממחזיק בניירות ערך סעד משפטי אחר כלפי נתבע.״ כיוון ש״מחזיק״ כולל גם את התובע וגם את החברים בקבוצה המיוצגת בתביעה הייצוגית ,משמעות ההוראה שבסעיף 54י היא שהמחוקק התיר -הן לתובע והן לכל אחד מחברי הקבוצה )לכל ״מחזיק״( -פיצול סעדים מראש ,ללא דיון ,ומבלי לאפשר לנתבעים לומר את עמדתם בנקודה זו .המחוקק מאפשר למחזיקים בניירות ערך לתבוע סעד משפטי אחר .אם נאמר שהסעד הוא בשל עילה אחרת מאשר זו שביסוד התביעה הייצוגית ,הסעיף מיותר וחסר תועלת .כדי 35 .34 .35 478 סעיף 54ג<ב> לחוק נ״ע. דהיינו עד לסיום המשפט הראשון ,ולא בתביעה למועדים נוספים .ראה י׳ זוסמן סדר הדין האזרחי)מהדורה שביעית ,תשנ״ד.169-168 (. תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך הפרקליט מב ,חוברת ג ל ת ת ל ו מ ש מ ע ו ת י ש ל ק ב ו ע ,ש ה מ ח ז י ק י ם יהיו ר ש א י ם ל ת ב ו ע ב ת ב י ע ה א ח ר ת ס ע ד מ ש פ ט י א ח ר ב ש ל א ו ת ה ע י ל ה א ו ע י ל ו ת ש נ כ ל ל ו ב ת ב י ע ה הייצוגית. זו ת ו צ א ה ק ש ה ל נ ת ב ע י ם .ט ע ם א פ ש ר י ל ה ו ר א ה זו ה ו א ,כ י א ף ע ל ־ פ י ש ה מ כ נ ה המשותף הנדרש ב ת ב י ע ה ייצוגית הוא קיומן ש ל ש א ל ו ת מ ש ו ת פ ו ת ש ב מ ש פ ט ו /א ו שבעובדה ,ל ת ו ב ע י ם ולחברים בקבוצה ,ולא ס ע ד משותף ,הרי שברוב המקרים ג ם סוג הסעד ה נ ת ב ע הוא משותף לתובעים ולקבוצה .המחוקק ביקש ,כנראה ,שלא ע ל ת ב י ע ו ת ייצוגיות להכביד ־ ע ל הגשתן ועל ניהולן .על־ידי פיצול םעדים ה מ ח ו ק ק הסיר דאגה מ ל ב ה ת ו ב ע י ם ,כ ך שאינם חייבים ל כ ל ו ל ב ת ב י ע ה הייצוגית א ת כ ל ה ס ע ד י ם ש ע ו מ ד י ם ל ז כ ו ת ם ו ל ז כ ו ת ה ח ב ר י ם ב ק ב ו צ ה )שבהם י י ת כ נ ו ה ב ד ל י ם בין חברי הקבוצה(, המשותפים והתובעים יכולים לצמצם א ת התביעה הייצוגית לםעדים להם ולקבוצה המיוצגת .ס ע ד ש ל א נדרש ב ת ב י ע ה הייצוגית ,יוכל להידרש בתביעה נפרדת. נוסח הסעיף אינו מוצלח .הוא אינו ק ו ב ע דברים בצורה פוזיטיבית .ל א נאמר שנשמרת ז כ ו ת ל מ ח ז י ק י ם ל ת ב ו ע ם ע ד י ם א ח ר י ם ב ש ל א ו ת ה עילה; נ א מ ר שאין ב פ ר ק זה ל מ נ ו ע ס ע ד א ח ר .ה א ם י ש ל ג ר ו ס ש ל מ ר ו ת ש פ ר ק זה א י נ ו מ ו נ ע ת ב י ע ת סעד אחר ,ת ק נ ו ת םד״א מונעות זאת ,א ל א א ם כן בית־המשפט אישר פיצול ס ע ד י ם ? ל ע נ י ו ת ד ע ת י ,י ש ל ד ח ו ת פ ר ש נ ו ת כ ז ו ,ש מ ר ו ק נ ת א ת ס ע י ף 54י מ ת ו כ ן . יש ל ו מ ר ,שזהו ה ס ד ר מ י ו ח ד ל ת ב י ע ה י י צ ו ג י ת ,ה ס ד ר ש ו נ ה מ ה כ ל ל ש ב ת ק נ ו ת סד״א ב ד ב ר מיצוי עילה ב ת ב י ע ה א ח ר ת ,א ל א א ם כן ב י ת ־ ה מ ש פ ט התיר פ י צ ו ל סעדים .ההסדר המיוחד שבחוק נ״ע מתיר פיצול סעדים ,ל ל א צורך ברשות ש ל בית־המשפט לכך. אגרת משפט האחריות והנטל הכספי ש ל ניהול תביעה ייצוגית חלים ע ל התובעים .התעוררה השאלה ,א ם ע ל ה ת ו ב ע י ם ל ש ל ם א ג ר ת מ ש פ ט ל פ י שווי ה ת ב י ע ה ש ל ה ם או ל פ י שווי ה ת ב י ע ה ה כ ו ל ל ת ש ל הקבוצה המיוצגת בתביעה .השאלה ל א ה ת ע ו ר ר ה ל ג ב י ת ב י ע ה י י צ ו ג י ת ל פ י ח ו ק נ ״ ע א ל א ל ג ב י ת ב י ע ה ל פ י ת ק נ ה 29ל ת ק נ ו ת ס ד ״ א .א ו ל ם כ י ו ו ן ש א י ן ה ו ר א ה ב ע נ י י ן זה ב ת ק נ ו ת נ ״ ע ,י ש ל נ ה ו ג ל פ י ה ה ל כ ה ב ע נ י י ן ת ב י ע ת נ צ י ג י ם ל פ י ת ק נ ה 29ל ת ק נ ו ת ס ד ״ א . ב ב ״ ש 198 ,195/88ב ע נ י י ן מ ״ י נ ה ו פ ר , ״שווי 3 6 נ ק ב ע כי: ל א מוגדר ש ל הםעדים המבוקשים עשוי ,אכן ,לאפיין ת ו ב ע נ ה המוגשת על־ידי ת ו ב ע בשם קבוצת מעוניינים ,מאחר שלא תמיד ניתן ל מ נ ו ת במדוייק א ת מ ס פ ר ם ש ל א ו ת ם מעוניינים ,ואף ל א ניתן להצטייד בנתונים מדוייקים בדבר שיעור הסעד הכספי ה מ ת ב ק ש בעניינו ש ל כ ל מעוניין... על התובע לשלם ־ בנסיבות המתוארות לעיל ־ אגרה ל פ י שווי ה ס ע ד ה מ ב ו ק ש ל ע צ מ ו ,ו ז א ת כ מ ו ב ן ,ב ה נ ח ה ש נ י ת ן ל ב ט א ש ו ו י זה ב כ ס ף .״ לאחר ש ב י ת ־ ה מ ש פ ט <כב׳ ה נ ש י א ש מ ג ר ( ק ו ב ע ,ש א ג ר ה ה י א ת ש ל ו ם ל ק ו פ ת המדינה ת מ ו ר ת שירות משפטי ,והואיל שהמצב האופייני ב ת ב י ע ו ת ייצוגיות הוא .36 פ״ד ממ.32 >3 479 הפרקליט מב ,חוברת ג ישי לויט שיש מעוניינים רבים שזהותם והסעד המבוקש עבור כל אחד מהם אינם ידועים לתובע ,קובע כב׳ הנשיא: ״לא ניתן לראות במעוניינים אלה כמי שמקבלים שירות משפטי מהמדינה, ואין מקום לחייב את התובע לשלם את האגרה אף עבורם .אם ייפסק - בתום המשפט -סכום כספי עבורם ,בפסק הדין שינתן ,יחוייבו בהתאם.״ במילים אחרות :אגרת משפט עבור תביעת הקבוצה )בהבדל מהתובעים שעליהם לשלם את האגרה עבור ולפי שיעור הסעד המבוקש עבור עצמם( ,תידחה עד למתן פםק־הדין .אם בפםק־הדין יזכו חברי הקבוצה בסעד הניתן להערכה כספית ,יהא על כל אחד מחברי הקבוצה לשלם את האגרה היחסית החלה לפי שווי הסעד שנפסק לטובתו .אפשר ששווי הסעד שנפסק לזכות חברים ספציפיים בקבוצה ,יתברר רק לאחר הוכחת זכות לסעד בשיעור ספציפי ,לפי תקנה 9 לתקנות נ״ע .ובמקרה כזה ,האגרה תשולם על־ידי חבר הקבוצה לאחר מתן ההחלטה בעניינו. בעניין בזק הנזכר ,הבחין כב׳ השופט שטרוזמן ,לעניין האגרה ,בין שלב הגשת הבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית לבין אישורה ככזו .וכך פסק כב׳ השופט: ״בעת הגשת הבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית אין צורך בתשלום אגרת תובענה אלא אגרה עבור הבקשה .את האגרה עבור התובענה הייצוגית יש לשלם על פי ערכה אחרי אישורה כתובענה ייצוגית במועד שיוקצב לכך על ידי בית־המשפט.״ עוד הוחלט שם שלא לחייב את המבקשת באגרה אלא אם תבקש להמשיך בתובענתה למרות שלא הוכרה כתובענה ייצוגית .קובע כב׳ השופט שטרוזמן: ״תובענה ייצוגית איננה כוללת בחובה את תובענת התובע כתובענה עצמאית וממילא אינה חייבת באגרת בית־משפט כל עוד לא הוגשה כתובענה ייצוגית.״ לעניות דעתי ,על מי שמבקש להגיש תביעה ייצוגית לשלם אגרה על בקשתו, כפי שזאת משתלמת בבקשה לסעד הצהרתי -הצהרה שהוא רוצה להגיש תביעה ייצוגית. אם וכאשר תוגש התביעה הייצוגית בעקבות אישור הגשתה על־ידי בית־ המשפט יהיה על המבקש לשלם אגרה לפי שיעור הסעד המבוקש עבורם )לפי פסק־הדין בעניין קרן הופר(. 37 38 הוצאות משפט ושבר־טרחת עו״ד תובע בתביעה ייצוגית רשאי לבקש מהרשות לניירות ערך לשאת בהוצאותיו, לרבות תשלום שכר־טרחה לעורך־דינו .הרשות רשאית לשאת או להשתתף בהוצאות אלה ,בסכום ובתנאים שתיקבע ,אף לפני שבית־המשפט אישר את התביעה כתביעה ייצוגית ,ובלבד שהרשות שוכנעה שיש בתובענה עניין לציבור ושיש סיכוי סביר לכך שבית־המשפט יאשר את התובענה כתובענה ייצוגית. 39 .37לעיל הערה .26 .38תקנות <2א> ו־)3א> לתקנות בית־המשפט)אגרות(. .39סעיף 45ז לחוק נ״ע. 480 תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך הפרקליט מב ,חוברת ג במקרה שהרשות מממנת את התביעה ,היא זכאית לשיפוי עבור הוצאה זו ,כפי שיורה בית־המשפט בפסק־דין שבו ייקבע ,כי יש לשלם פיצוי כספי לתובעים ולקבוצה. בית־המשפט הוא שקובע את שכר הטרחה של עורך־הדין שייצג את הקבוצה, ואסור לעורך־הדין לקבל שכר־טרחה מעבר ל כ ך . בית־המשפט רשאי להורות על פיצוי מיוחד לתובע שניהל את התביעה הייצוגית ,בשל טרחתו עבור הקבוצה .התובע נוטל על עצמו לא רק טרחה והוצאות אלא גם סיכון להיות מחוייב בהוצאות משפט אם תביעתו תידחה .לכן, בית־המשפט מוסמך לפצותו בשל כך מתוך סך כל הכספים שישולמו על־ידי הנתבעים על־פי פסק־הדין .הפיצוי ושיעורו נתונים לשיקול־דעתו של בית־ המשפט בכל מקרה לפי נסיבותיו .על בית־המשפט לראות את עניינו של התובע אך גם את עניינם של חברי הקבוצה .לכאורה ,הפיצוי צריך להתחשב בזמן, בטרחה ,בשיעור ההוצאות שנשא בהן התובע ובאיכות התרומה של פעולתו לטובת הקבוצה .באותה מידה יש להתחשב בשיעור הפיצוי שייפסק לתובע עצמו וביחס לתועלת של חברי הקבוצה ,ועל בית־המשפט לשמור על פרופורציה סבירה בין הגורמים הללו. 40 41 ערעור על החלטה בבקשה לאשר תביעה כתביעה ייצוגית בעניין האמור אין הוראות בחוק נ״ע ובתקנות נ״ע ,ולפיכך חל הדין הכללי .סעיף 40לחוק בתי־המשפט ]נוסח משולב[ קובע ,כידוע ,שפסק־דין בערכאה ראשונה, של בית־משפט מחוזי ,ניתן לערעור ,בזכות ,לבית־המשפט העליון. ״החלטה אחרת״ של בית־המשפט המחוזי ניתנת לערעור ברשות של שופט של בית־המשפט העליון ,שנקבע לכך על־ידי נשיא בית־המשפט העליון. השאלה היא מהי מהותה של החלטה בעניין אישור או דחייה של בקשה לאשר תביעה כתביעה ייצוגית ,לצורך ערעור :האם היא ״פסק־דיך או ״החלטה אחרת״? המבחן המקובל לסיווג החלטה כפסק־דין או כהחלטה אחרת הוא טכני; יש לבחון אם בית־המשפט סיים את מלאכתו בתיק ,בהחלטה שעליה מבקשים לערער .אם סיים ־ לפנינו פסק־דין; לא סיים ־ לפנינו החלטה אחרת. כאשר בית־המשפט מאשר תביעה כתביעה ייצוגית הוא לא סיים את מלאכתו, וההחלטה המאשרת את התביעה הייצוגית היא בגדר ״החלטה אחרת״ ,שיש צורך ברשות ערעור כדי לערער עליה .אמנם ,אפשר לטעון שיש להפריד בין הבקשה לאישור תביעה ייצוגית לבין התביעה ,והחלטת בית־המשפט בבקשה לאשר הגשת תביעה ייצוגית מסיימת את הדיון בבקשה ,ולכן ניתן לערער על ההחלטה בזכות )בין אם היא מאשרת את הבקשה ובין אם היא דוחה אותה> .הייתי דוחה טענה זו. לדעתי בקשה לאישור תביעה ייצוגית היא ,מעצם טיבה ,בקשת ביניים .אין לה זכות קיום עצמאית. 42 .40 .41 .42 סעיף 54ח לחוק נ״ע, סעיף 54ט לחוק נ״ע. זוסמן ,לעיל הערה ,35בעי .683-682 481 ישי לויט הפרקליט מב ,חוברת ג כאשר בית־המשפט דוחה בקשה לאשר תביעה ייצוגית ,נסגר בכך התיק ,ולכן נתונה זכות ערעור על ההחלטה .אמנם ,התובע רשאי להגיש תביעה בשמו הוא גם לאחר שבקשתו לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית נדחתה על־ידי בית־המשפט. אולם תביעתו האישית היא תביעה שונה ונפרדת מהתביעה הייצוגית שביקש להגיש .לפיכך ,תובע זכאי להגיש ערעור בזכות על החלטתו של בית־המשפט המחוזי שדחתה את בקשתו להגיש תביעה ייצוגית ,גם אם הוא ממשיך לנהל תביעה אישית באותו עניין. סמכותו של בית־המשפט לבטל או לשגות תנאים בהחלטה המאשרת תביעה בתביעה ייצוגית אין כל הוראה בסוגיה שבנדון בחוק או בתקנות נ״ע .נראה לי ,שיחול הדין הכללי. לכן ,כיוון שהחלטה המאשרת תביעה כתביעה ייצוגית היא ״החלטה אחרת״ או החלטת ביניים ,בית־המשפט מוסמך לשנותה במהלך המשפט .כך ,למשל ,אם בית־המשפט סבר וקבע שתביעה ייצוגית הוגשה בתום־לב ,ומתברר לו במהלך הדיון שלא כך הוא ,ו/או שהמשך התביעה הייצוגית לא יהא לתועלת הקבוצה, הוא מוסמך לבטל את האישור .הוא אף רשאי לפסול את התובע או את בא־כוח התובע מלהמשיך ולייצג את האינטרסים של הקבוצה ,אם נפל פגם בתובע או בעורך־הדין ,כגון שנתגלה ניגוד אינטרסים בין הקבוצה לבין לקוח של עורך־ הדין .בית־המשפט גם רשאי לאפשר לחברים בקבוצה להשמיע דברם במהלך הדיון ,אף אם לא קבע מתכונת לכך בהחלטה שאישרה את התביעה כתביעה ייצוגית. בית־־המשפט רשאי לשנות את הגדרת הקבוצה במהלך המשפט .במקרה כזה עליו להורות על פרסום השינוי כדי לתת הזדמנות לאותם מעוניינים ,שהשינוי בהגדרה ישנה את מעמדם ,לצאת מהקבוצה. מובן ,שבתי־המשפט צריכים להיות זהירים מאוד בשימוש בסמכות כזו .ככל שהמשפט בשלב מתקדם יותר ,בית־המשפט צריך לקמץ ידו יותר באישור שינויים בקבוצה. ייתכן שיבוא בפני בית־המשפט מקרה שבו בית־המשפט יצטרך לשקול אם אמנם זכייה בתביעה תשרת את האינטרס האמיתי של הקבוצה ,ואם הקבוצה היא הומוגנית בנושא הסעד ,לא מבחינת מידתו)דבר שאינו נדרש( אלא לעניין יכולת החברה הנתבעת לשלם פיצויים לחברי הקבוצה ,מבלי לפגוע אנושות בעסקיה. ייתכן ,שמחזיק שמכר את מניותיו יהיה אדיש לגורלה של הנתבעת ,אולם מחזיק שממשיך להחזיק בנייר הערך יעדיף ששווי מניותיו יעלה ,על־פני קבלת פיצוי כספי חד־פעמי שיגרום לקריסת החברה ולאובדן השקעתו במניות החברה .בית־ המשפט צריך לעקוב אחר האינטרסים של חברי הקבוצה ,ולראות אם לא נוצרו בקיעים בקבוצה ,במהלך המשפט. והערה אחרונה :מחזיקים בניירות ערך אינם הקבוצה היחידה שראוי להגן על זכויות חבריה באמצעות תביעה ייצוגית .כך ,למשל ,קבוצה גדולה של צרכנים שקנו מצרך פגום ראויה לשמירת זכויות החברים בה בדרך של תביעה ייצוגית ,לא פחות ממחזיקים בניירות ערך .מרבית הנימוקים והכללים שתיארתי בדברי לעיל נכונים לגבי כל קבוצה גדולה של אנשים שלחבריה יש עניין משותף באותה תביעה. יש מקום וצורך להסדיר את הנושא של תביעה ייצוגית במשפט האזרחי בחוק 482 הפרקליט מב ,חוברת ג תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך מיוחד .א ם ו כ א ש ר כ ך יהיה ,יהיה מ ק ו ם ל ה ש א י ר ב ח ו ק נ ״ ע ר ק ה ו ר א ו ת ה מ י ו ח ד ו ת ל ת ב י ע ה ייצוגית ש ל מחזיקים בניירות ע ר ך ,כ ת ו ס פ ת א ו כ ח ל ו פ ה להסדר החוקי הכללי. כ ך ,ל מ ש ל ,נ ח ק ק ת י ק ו ן ל ח ו ק ה ג נ ת ה צ ר כ ן ,ה ת ש נ ״ ד . 1 9 9 4 -פ ר ק ו 1ל ח ו ק מאפשר לצרכן ,או לארגון צרכנים שאישר שר המשפטים ,להגיש לבית־המשפט ת ו ב ע נ ה בשם קבוצת צרכנים .לצורך תיקון החוק ולמען הפשטות והיעילות אומצו הסדרים ש נ ק ב ע ו לעניין תביעה ייצוגית בחוק ניירות ערך. 483
© Copyright 2024