שקר שקר שקר שקר שקר שקר - Amsel

‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שק‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שק ר שקר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שק ר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש ק‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש ה‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שק‬
‫שקר שקר שקר ש ה‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש ה‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שק‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר שק‬
‫שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר שר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שק‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש קר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר‬
‫שקר‬
‫שקר שקר‬
‫שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר ש‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר‬
‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬
‫‪©amsel-integpro‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪2‬‬
‫לקוראים שלום‪,‬‬
‫מובאת בזאת לעיונכם ושיפוטכם‪ ,‬מהדורה‬
‫ניסיונית של המגזין "אבחון מידע"‪ ,‬המיועד‬
‫לאלה שבמסגרת עבודתם עוסקים בין היתר‬
‫בחשיפת האמת‪.‬‬
‫בכוונתנו לפרסם חוברת אחת לרבעון‬
‫ולהפיצה ללא תשלום באמצעות הדואר‬
‫האלקטרוני‪ ,‬למכותבים הנ"ל‪.‬‬
‫כולי תקווה שתמצאו את החוברת מעניינת‬
‫ומעשירה‪.‬‬
‫על מנת לגוון ולשפר‪ ,‬הנכם מוזמנים להגיב‪,‬‬
‫להציע ולהצטרף לצוות הכותבים‪.‬‬
‫לתגובתכם אודה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ד"ר טוביה אמסל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כתובת למשלוח‪:‬‬
‫מגדל טויוטה‪ ,‬רח' יגאל אלון ‪,65‬‬
‫תל אביב‪.6744316 ,‬‬
‫טלפון‪03-6251177 :‬‬
‫פקס‪03-6251170 :‬‬
‫‪www.IntegPro.com‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪ ‬מאמר מערכת‪ :‬הפוליגרף והתערבותו במערכת השיפוטית‬
‫עמ' ‪3‬‬
‫‪ ‬אחד על אחד‪ :‬ראיון עם עו"ד ויקטור כהן‬
‫עמ' ‪5‬‬
‫‪ ‬היסטוריה‪ :‬צעדים ראשונים‬
‫עמ' ‪8‬‬
‫‪ ‬מחקר‪ :‬פרוייקט "לטאה אנושית"‬
‫עמ' ‪10‬‬
‫‪ ‬מדעי ההנהגות‪ :‬הגיל שבו מתחילים לשקר‬
‫עמ' ‪12‬‬
‫‪ ‬מעולם המשפט‪ :‬תא ‪ 399-06‬אבו ג'בל נ‪ .‬אבו ג'בל‬
‫עמ' ‪14‬‬
‫‪ ‬פרקטיקום‪ :‬בקרה תהליכית של בדיקות פוליגרף‬
‫עמ' ‪18‬‬
‫‪ ‬מהמדיה‪ :‬חקירה ומעצר מדריכים לשיבוש מימצאי בדיקת פוליגרף‬
‫עמ' ‪19‬‬
‫שרות לבניית קורות חיים פיקטיביים‬
‫עמ' ‪21‬‬
‫‪ ‬איגודי בודקי פוליגרף‪ :‬עדכונים‬
‫עמ' ‪22‬‬
‫‪ ‬לוח מודעות‬
‫עמ' ‪23‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪3‬‬
‫מאמר מערכת‬
‫הפוליגרף והתערבותו בשאלה השיפוטית‬
‫הצורך בריסון היצר הטבעי האנושי‪ ,‬הוליד את החוקים וכללי ההתנהגות שנועדו לתחום לבני האדם מסגרות התנהגותיות המנוסחות בלשון‬
‫של עשה ואל תעשה‪ .‬אדם החשוד בהפרת חוקי החברה‪ ,‬עיניינו מובא בפני בית המשפט על מנת שיכריע בשאלה האם הוא חף או שמא‬
‫אשם במיוחס לו‪.‬‬
‫מרבית החוקים בחברה (ובוודאי המהותיים שבהם) הינם תולדה של ציוויים דתיים עתיקים‪ .‬ציוויים שעל פי האמונה הדתית‪ ,‬נמסרו ישירות‬
‫מפי השכינה‪ .‬מצב זה הביא בעקיפין למציאות שבה הגורמים האמונים על פירוש החוק (אנשי דת ושופטים)‪ ,‬משמשים מעין פרשנים לדברי‬
‫אלוהים חיים‪ ,‬עובדה שבידלה אותם מהעם‪ .‬ההכרה במעמדם המורם זכתה גם לביטוי חיצוני בעצם היות כס המשפט מורם ומעצם‬
‫העצמאות השיפוטית המלאה לה זוכה השופט‪.‬‬
‫ההקפדה על שימור המסגרת החוקית מביאה את המערכת השיפוטית‪ ,‬גם מבלי שתרצה בכך‪ ,‬לשמרנות ולאיטיות רבה מאוד באימוצם של‬
‫חידושים בהליך הפלילי‪ .‬הדרישה שנדרש בית המשפט בבואו להרשיע אך ורק על סמך ראיות חד משמעיות‪ ,‬מעצימה עוד יותר את‬
‫השמרנות‪ ,‬והמוכנות לשינוי תתקיים רק אם יוכח דבר מעבר לכל צל של ספק‪.‬‬
‫חף או אשם‬
‫השורה התחתונה של העשייה המשפטית היא שאלת החפות או האשמה של החשוד‪ ,‬שאלה המסורה לחלוטין להכרעת בית המשפט‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬במקום שינהגו בפשטות ויביאו בפני השופט את עובדות המקרה על מנת שיפסוק‪ ,‬קמה מערכת שלמה שמנסה להשפיע על החלטתו‬
‫של השופט‪ .‬הקטגור מחד‪ ,‬בכיוון אשמת הנאשם‪ ,‬ואילו הסנגור מאידך‪ ,‬בחפות הנאשם‪ .‬כמו במקהלה היוונית גם כאן משמשים העוזר‬
‫המשפטי‪ ,‬הקלדנית‪ ,‬פקיד העזר והפקידות של מזכירות בית המשפט‪ ,‬כמעין תפאורה או קולות רקע המלווים את בית המשפט בדרכו‬
‫לקבלת ההכרעה‪.‬‬
‫המשתתפים בתהליך צריכים להצדיק את קיומם ועל כן הינם בעלי אינטרסים מובהקים שאין להם ולא כלום עם שאלת האשמה או החפות‪.‬‬
‫התביעה שכל עניינה להרשיע כי‪ ,‬לשיטתה‪ ,‬אחוז הרשעה גבוה הוא הוא המבחן על פיו נמדדת יעילותה ומכאן ההצדקה לקיומה‪.‬‬
‫הסנגורים? בוודאי ובוודאי‪ ,‬ככל שייזכו יותר‪ ,‬יתוגמלו יותר ומבחנם‪ ,‬כמו התובעים‪ ,‬נמדד ביעילותם‪ ,‬אך מתוגמל בזהב‪ .‬והשופטים? הצורך‬
‫בשימור מעמדם המורם וחשיבותם הוא כזה שלא ירשו לאיש לפגוע כהוא זה בשלטונם המוחלט באולם המשפטים‪ .‬כל הצדדים מבינים‬
‫בצורך ההדדי‪ ,‬כי הרי אין דין הצגת יחיד‪ ,‬יהיה השחקן מוצלח ככל שיהיה‪ ,‬כדין הצגה רבת משתתפים‪ .‬על כן‪ ,‬קמו כללים שקודשו כל כך‬
‫בכדי ליצור משחק בעל חוקים מוגדרים שבו יש סיכוי לכולם לנצח‪ .‬את אחת הדוגמאות לשמרנות המשפטית ניתן למצוא בכללים‬
‫המשפטיים (פרוצדורה‪ ,‬דיני ראיות) המערך המשפטי שהלך והתקבע עם השנים‪ ,‬יצר כללי התנהגות ברורים‪ .‬הכללים הנ"ל‪ ,‬הגיעו לרמת‬
‫חשיבות כזו שלעיתים אי הציות להם מספיק בכדי לזכות חשוד שאשמתו ברורה‪ ,‬מטעמים טכניים בלבד‪ .‬רוצה לומר ששאלת החפות או‬
‫האשמה‪ ,‬הקורבן שסבל או ההגנה של הציבור מפניי עבריין מסוכן‪ ,‬חשיבותם פחותה מההקפדה על הכללים‪ .‬כללים‪ ,‬שבמהותם הינם‬
‫טכניים לחלוטין ואין להם ולא כלום עם השאלה העומדת על הפרק‪.‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪4‬‬
‫מאמר מערכת‬
‫הפוליגרף והתערבותו בשאלה השיפוטית‬
‫העד המומחה‬
‫לתוך ההצגה הזו‪ ,‬נכנס לעיתים העד המומחה‪ .‬אותו עד המוזמן להאיר את עיניי בית המשפט בנושאים שבהם מודה בית המשפט שהם‬
‫אינם בתחום מומחיותו‪ .‬העד המומחה נדרש לאותם המיקרים שבהם נדרש ידע מקצועי (להבדיל מידע משפטי המצוי בידי השופט)‪ ,‬ואין‬
‫לצפות מהשופט להתמודד איתו בכוחות עצמו‪ .‬בתביעות העוסקות בנושאים רפואיים למשל‪ ,‬מובא פעמים רבות עד מומחה שהוא רופא‬
‫שהתמחה בתחום הרפואי הנדון‪ .‬בתביעות העוסקות בנושאי טכנולוגיה מובא מהנדס או מומחה טכני רלוונטי‪ .‬תהא מומחיותו של העד‬
‫גדולה ככל שתהיה‪ ,‬חוות דעתו נוגעת לרוב לנושאים חוץ משפטיים‪ .‬ועל כן בסופו של יום בית המשפט הוא היחיד הפוסק בשאלת חפותו‬
‫או אשמתו של הנאשם שהיא כידוע שאלה משפטית לחלוטין והמסורה בלעדית לבית המשפט‪.‬‬
‫הפוליגרף בבית המשפט‬
‫למרות שבודק פוליגרף נחשב עד מומחה‪ ,‬להבדיל מהמומחים האחרים‪ ,‬תחום מומחיותו מחווה דעה ברורה וישירה בשאלה המשפטית –‬
‫חפות או אשמת הנאשם‪ .‬במעשהו זה‪ ,‬מתערב בודק הפוליגרף בשאלה שיפוטית‪ ,‬שאלה המסורה בלעדית לידי בית המשפט ועל פי חוק‬
‫אין להעביר את הסמכות השיפוטית מידי השופט‪.‬‬
‫פסק דין שניתן לאחרונה ממחיש את ההבדל בין מומחה הפוליגרף למומחה המז"פ‪ .‬בזירת עבירה נמצא‬
‫בדל סיגריה ועליו רוק שאיפשר לדגום דגימת ד‪.‬נ‪.‬א‪ .‬כשנתיים לאחר המקרה‪ ,‬נעצר חשוד שטביעת הד‪.‬נ‪.‬א‬
‫שלו תאמה את זו שעל הסיגריה‪ .‬סנגורו טען להגנתו כי יתכן ובדל הסיגריה נישא ברוח או נצמד לנעלו של‬
‫מאן דהוא שהביאו לזירת העבירה ולא בהכרח הושאר במקום בידי החשוד‪ .‬השופט קיבל טענה זו וזיכה את‬
‫הנאשם‪ .‬משמעות הדבר שחרף העובדה שאין עלייה עוררין שבדל הסיגריה שנמצא בזירת העבירה אכן היה‬
‫בשימושו של הנאשם‪ ,‬הרי אין בכך די משום קביעה בדבר אשמתו בביצוע העבירה‪ .‬לא כך הדבר עם מומחה‬
‫הפוליגרף שקביעותיו נוגעות לעצם האשמה או החפות‪ ,‬עניין שכאמור מסור בלעדית לידי בית המשפט‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מעבר להיבט החוקי של העברת הסמכות‪" ,‬התערבותו" לכאורה של בודק הפוליגרף במעשה השיפוטי‬
‫יוצרת אנטגוניזם מצד המערכת השיפוטית‪ ,‬מאחר ובסוף היום היא מייתרת את מלאכתם של העוסקים‬
‫במלאכת השיפוט‪ .‬עובדה זו כשלעצמה הינה "עילת מלחמה" מהחשש לפגיעה בכבודם ופרנסתם‪.‬‬
‫והפוליגרף? מבלי דעת בעת שיצא למערכה (משפט פריי ‪ )1923‬לא היה ערוך למלחמה (מבחינת הציוד‪ ,‬הטכניקה וכיו"ב)‪ ,‬ואף לא רצה‬
‫ליטול בה חלק ועל כן מצא את עצמו חשוף לחלוטין לביקורת הרסנית על תוקף דיוקו‪ ,‬העדר פרוטוקול לבדיקה‪ ,‬ניתוח סובייקטיבי‪,‬‬
‫מסגרות הדרכה ועוד כהנה וכהנה‪ .‬וחרף רמת דיוקו הגבוהה בהשוואה לכלים מז"פים קבילים אחרים‪ ,‬הוא מצא עצמו מחוץ לכותלי בית‬
‫המשפט‪ .‬הגיע הזמן לתקן זאת‪.‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪5‬‬
‫אחד על אחד‬
‫ראיון עם עו"ד ויקטור כהן‬
‫– לשעבר ראש אגף חקירות בשירות הביטחון הכללי‬
‫צעדים ראשונים‬
‫בשנת ‪ ,1957‬הוחלט ל"גייר" את הפוליגרף ולהכניסו לשימוש מבצעי בשירות הביטחון הכללי‪ .‬ראש אגף החקירות דאז‪ ,‬צבי אהרוני‪ ,‬נשלח‬
‫לקורס פוליגרף בבית הספר של ג'ון ריד בשיקגו‪ .‬מפאת חשאיות הנסיעה ועקב הצורך לשמור את זהותו בסוד‪ ,‬יצא אהרוני בכיסוי של קצין‬
‫משטרה לשיקגו ותוך שימוש בזהות שמית שאולה‪.‬‬
‫בסיום הקורס וחזרתו ארצה‪ ,‬החל אהרוני לבצע בדיקות פוליגרף תוך שימוש במכשיר מיושן בעל שלושה ערוצים (נשימה‪ ,GSR ,‬ולחץ דם)‪.‬‬
‫באותם ימים היקף החקירות בשב"כ היה מזערי ועל כן הועמדו שרותי המעבדה גם לרשות משטרת ישראל‪ .‬היקף הבדיקות השנתי‬
‫בשנים ‪ ,1958-9‬כולל הבדיקות המשטרתיות‪ ,‬עמד על כ‪12 - 10 -‬בדיקות בשנה‪.‬‬
‫על מנת להסתיר את השיוך של מעבדת הפוליגרף לשב"כ‪ ,‬מוקמה המעבדה בבניין הצמוד למטה משטרת מרחב ירקון הישן‪ ,‬ברחוב‬
‫הרכבת בתל אביב‪.‬‬
‫הכרות ראשונה עם הפוליגרף‬
‫בשנת ‪ ,1957‬נשלח ויקטור כהן לצפון הארץ על מנת לחקור עבריין בשם זיזי מוריה שחצה את הגבול ללבנון‪ ,‬כשחזר לישראל‪ ,‬נחשד‬
‫מוריה‪ ,‬בסיוע לאויב ועל כן צורף ויקטור לצוות החקירה המשטרתי‪ .‬לאחר שעות תשאול ממושך‪ ,‬הודה מוריה בפני ויקטור‪ ,‬שאכן מסר‬
‫ללבנונים היכן קל לחצות את הגבול‪ .‬חרף העובדה שגביית ההודאות היתה מסורה לידי המשטרה‪ ,‬רשם ויקטור את ההודאה והחתים את‬
‫מוריה עלייה‪ .‬מוריה חתם תחת שמו את שמו הפרטי "זיזי"‪ ,‬אך עקב כתב ידו החתימה נראתה כ"ויוי"‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬כשהועמד למשפט‪ ,‬חזר בו מוריה מהודאתו‪ .‬הכחשתו את חתימתו על ההודאה‪ ,‬קיבלה חיזוק מחוות דעתו של ראש מעבדת‬
‫המסמכים המשטרתי שטען‪ ,‬שלהערכתו‪ ,‬ויקטור הוא זה שזייף את חתימתו של מוריה על גבי טופס העדות‪.‬‬
‫ויקטור הכחיש בתוקף את טענת הגרפולוג ולבסוף נשלח לבדיקת פוליגרף שנערכה על ידי צבי אהרוני‪ .‬עד היום זוכר ויקטור את שאלת‬
‫הביקורת שהייתה "האם שיקרת פעם לשלוש (קצין תפקידים מיוחדים‪ ,‬לימים ראש אגף חקירות במשטרה)?"‪.‬‬
‫מאחר ואהרוני לא הגיע למימצא‪ ,‬זומן ויקטור לבדיקה חוזרת‪ .‬ויקטור שהיה סקרן לגבי המימצא‪ ,‬תהה לצורך מה נקרא לבדיקה חוזרת‬
‫מבלי שיגיע למסקנה כלשהיא‪ .‬בסיום הבדיקה החוזרת וגם לאחרייה‪ ,‬המימצא לא נמסר לויקטור ונשאר בגדר תעלומה‪.‬‬
‫ראש השב"כ בזמנו‪ ,‬איסר הראל‪ ,‬שהאמין לגירסתו של ויקטור‪ ,‬הביא ארצה מארה"ב גרפולוג מישפטי שקבע שלא ניתן להגיע לכלל קביעה‬
‫מאחר ומדובר בחתימה שכל כולה קוים ישרים (ויוי)‪.‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪6‬‬
‫אחד על אחד‬
‫ראיון עם עו"ד ויקטור כהן‬
‫‪ -‬ראש אגף חקירות לשעבר בשרות הבטחון הכללי‬
‫הרחבת מעגל הידע‬
‫בשנים הנ"ל החל צבי אהרוני להעביר את הידע שברשותו לחוקרי השרות‪ .‬לצורך זאת היו נפגשים מספר חניכים‪ :‬ויקטור כהן (חוקר ממטה‬
‫השב"כ)‪ ,‬פנחס שריג (חוקר ממרחב צפון של השב"כ) ויוסף פורת‪ ,‬במעבדה ה"משטרתית" כפעמיים – שלוש בשבוע‪ ,‬ואהרוני היה מרביץ‬
‫בהם תורה‪ .‬ההדרכה לא היתה מסודרת והלימוד נעשה בשיטת ה‪ ,on the job training -‬שהייתה נפוצה ומקובלת באותם ימים‪ .‬מין חניכה‬
‫בה מנחיל האומן בתורה שבעל פה את המקצוע לשוליה‪.‬‬
‫לימים גבר הביקוש לבדיקות פוליגרף‪ ,‬בפרט בחקירות משטרתיות הנוגעות לעיניינים פליליים‪ ,‬ובדיון שהתקיים ובו נכחו‪ :‬המפכ"ל דאז‪ ,‬צבי‬
‫אהרוני ואהרון שלוש‪ ,‬סוכם על שליחת ויקטור כהן מאגף החקירות בשב"כ ועקיבא בן ישי המנוח (ממז"פ‪/‬משטרת ישראל)‪ ,‬לקורס בודקי‬
‫פוליגרף אצל ג'ון ריד בשיקגו‪.‬‬
‫מספר ויקטור כהן‪" :‬הימים ימי חסכון ולצורך ההשתלמות שנמשכה שישה חודשים‪ ,‬קיבלנו תקציב יומי של ‪ .$13.00‬התגוררנו ב‪,YMCA -‬‬
‫שהיה סוג של אכסניה למיעוטי יכולת‪ ,‬בתנאים ירודים למדיי‪ .‬היתרון היחידי היה המחיר – ‪ $25.00‬לשבוע‪ .‬אכלנו ארוחת בוקר בבית קפה‬
‫סמוך תמורת ‪ 25‬סנט ולצהריים‪ ,‬מטעמי חסכון‪ ,‬הרחקנו לכת למסעדה בה אכלנו סטייק ותפו"א תמורת דולר אחד‪ .‬מהזמנות של ריד ועמיתיו‬
‫לארוחות צהריים התחמקתי‪ ,‬הן מהחשש שההוצאה תחרוג מהתקציב‪ ,‬אך בעיקר מהרצון להמנע משתיית בירה שהיוותה חלק בלתי נפרד‬
‫מהארוחה"‪.‬‬
‫"ההדרכה נעשתה בצורה של חניכה‪ .‬לא היו מערכי שיעור מסודרים‪ .‬היינו מקבלים הסבר קצר מריד או מאחד משלושת בודקיו האחרים‬
‫ופשוט עקבנו אחרי ביצוע הבדיקות מבעד למראה חד סיטרית‪ .‬אחר הצהריים היינו מנתחים ומפענחים תרשימים‪ ,‬דנים עם הבודקים‬
‫האחרים ותוך כדי דיון לומדים‪ .‬בשבתות היינו מפענחים תרשימים בלי סוף"‪.‬‬
‫"אחרי חודש חודשיים התחלנו לעשות בדיקות אמת‪ .‬ערכנו בדיקות למועמדים לעבודה ב"ברינקס"‪ ,‬ולאמהות חד הוריות שהצהירו שאינן‬
‫יודעות את זהות האב וזאת על מנת לקבוע זכאותן לקיצבה ותמיכת סעד‪ .‬אני‪ ,‬שבאתי ממשפחה מסורתית–דתית‪ ,‬הייתי מזועזע מסיפורי‬
‫הנשים שאין להן כל דרך לדעת את זהות האב עקב קיום יחסי מין עם גברים רבים"‪.‬‬
‫בנוסף לריד‪ ,‬פגשו ויקטור ועקיבא את קליב בקסטר‪ ,‬שהגיע לביקור בבית הספר ושיתף את כולם בהתלהבות מניסויים שערך עם ה‪GSR-‬‬
‫בצמחים‪ .‬אגב בקסטר ושיטת הציינון שהמציא‪ ,‬אומר ויקטור‪" :‬בזמנו היתה לריד שיטת ציינון מדפסים שכללה רישום וי (‪ )‬ליד התגובה‬
‫שבמדפס‪ .‬וי (‪ )‬קטנה סימלה תגובה חלשה‪ ,‬ווי (‪ )‬גדולה סימלה תגובה חריפה‪ .‬להערכתי בקסטר העתיק את השיטה ופשוט החליף את‬
‫הוי (‪ )‬בערך מספרי ובהמשך גרף את התהילה"‪.‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪7‬‬
‫אחד על אחד‬
‫ראיון עם עו"ד ויקטור כהן‬
‫‪ -‬ראש אגף חקירות לשעבר בשרות הבטחון הכללי‬
‫בנוסף לבקסטר‪ ,‬מספר ויקטור כי נכח בעימותים קולניים ומלאי אמוציות בין אנשי בית הספר של ריד ולבין הרלסון‪ ,‬שייצג את בית‬
‫הספר של קילר‪ ,‬שהיה בית הספר הראשון לפוליגרף‪.‬‬
‫חרף דבקותו של ריד בפוליגרף‪ ,‬הוא היה אדם בעל חוכמה מעשית שבחן את מימצאי הבדיקה בכפוף לשני עקרונות‪ .‬הראשון‪Size up ":‬‬
‫‪ ,"the case‬דהיינו‪ ,‬נתח את האירוע מכל היבטיו ולא רק דרך המשקפיים הצרות של הפוליגרף‪ .‬והשני "‪,"Don't burn your fingers‬‬
‫דהיינו‪ ,‬אל תתלהב‪ ,‬הייה זהיר ואל תסחף במתן המימצא שמא תשגה‪.‬‬
‫בסיום הקורס‪ ,‬כשחזר ארצה‪ ,‬החל ויקטור להתמקד ולהתמקצע‬
‫בפוליגרף‪ .‬לאחר מספר שנים‪ ,‬בשנת ‪ 1960‬לערך‪ ,‬הושאל צבי‬
‫אהרוני למוסד לתפקידים מיוחדים‪ ,‬שם השתתף במבצע לכידת‬
‫אדולף אייכמן והבאתו לישראל‪ ,‬וויקטור קודם ומונה להיות‬
‫ראש אגף החקירות‪ .‬בתוקף תפקידו‪ ,‬הנחיל ויקטור את תורת‬
‫הפוליגרף לחוקרים נוספים בשב"כ וביניהם‪ :‬חיים בן עמי ז"ל‪,‬‬
‫רמי שוילי ז"ל‪ ,‬אריה (פשוש) הדר ויוסי ארוך יבדל"א‪.‬‬
‫סוף דבר‬
‫השותפות בין אהרוני וויקטור‪ ,‬לא פסקה גם אחרי שהשניים‬
‫פרשו משרות המדינה‪ .‬בשנת ‪ 1977‬הצטרף ויקטור למעבדת‬
‫הפוליגרף הפרטית של אהרוני‪ ,‬שהיתה בזמנו מעבדת‬
‫הפוליגרף הפרטית הראשונה בישראל שנקראה‪" :‬המכון‬
‫הישראלי לפוליגרף"‪.‬‬
‫‪ - 1958‬ויקטור כהן מגיש שי לג'ון ריד בסיום קורס הפוליגרף‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪8‬‬
‫היסטוריה‬
‫צעדים ראשונים‬
‫המקום‪ :‬מעונות הסטודנטיות ב"אוניברסיטת קליפורניה" שבברקלי‪.‬‬
‫השנה‪.1921 :‬‬
‫כל הנתונים העידו על עבודה פנימית‪ .‬תכשיטים‪ ,‬כסף מזומן‪ ,‬מכתבים אישיים וסתם חפצי ערך נגנבו ממקומות‬
‫גלויים וממקומות מסתור כאחד‪.‬‬
‫משטרת ברקלי פתחה בחקירה‪ .‬החוקר המטפל לא הצליח להצביע על חשודה ספציפית ועל כן הוא פנה לג'ון‬
‫לרסון‪ ,‬שהיה השוטר הראשון בארה"ב שהיה בעל תואר דוקטור‪ .‬לרסון גוייס למשטרה כשוטר מן המנין על ידי‬
‫מפקד משטרת ברקלי‪ ,‬אוגוסט וולמר‪ ,‬שהיה פתוח לקליטת רעיונות חדשניים בעבודת המשטרה‪ .‬התאמתו של‬
‫לרסון למשימות הסיור היתה מוטלת בספק‪ .‬כבעל ראייה על סף העיוורון בעין ימין‪ ,‬השגיו במטווח היו הגרועים‬
‫ביותר במחלקתו‪ .‬כנהג מתלמד הוא הצליח בפרק זמן קצר לרסק שתי ניידות‪ ,‬אבל במקביל הוא עסק בניסויים‬
‫במכשיר חדש שהתתבסס על ניסויו של מרסטון בהארווד‪ ,‬מכשיר שבדק שינויים בלחץ דם בזמן אמירת אמת‬
‫או שקר‪ .‬לרסון בנה מכשיר שרשם במקביל את השינויים בלחץ הדם הסיסטולי ואת עומק הנשימה‪ .‬המדידות‬
‫נרשמו על ידי מחט שחרטה את התגובות על גבי נייר מפוייח בעשן‪.‬‬
‫ג'ון לרסון‬
‫( ‪)1965 – 1892‬‬
‫את הבדיקות הראשונות במכשיר שיועד לגילוי שקרים ערך לרסון בחקירת הגניבות‬
‫הנ"ל‪ .‬תחילה בדק שתי מתלוננות וארבע חשודות‪ ,‬תוך הצגת שאלות רלוונטיות‪ ,‬לא‬
‫רלוונטיות ושאלות מתגרות (האם את חוששת)‪ .‬בסיום הפיילוט הנ"ל‪ ,‬הסיק לרסון‬
‫שחלק מהתרשימים שקיבל לא איפשרו מתן מימצא בגלל שהשאלות הוצגו בריווח זמן‬
‫קצרים מידיי‪ .‬על כן‪ ,‬זימן ארבע מתוך שש הנבדקות המקוריות ועוד תשע חשודות‬
‫פוטנציאליות נוספות‪ ,‬להמשך הבדיקות‪.‬‬
‫הנבדקת הראשונה בסדרה היתה מרגרט טיילור‪ ,‬שהתלוננה על גניבת טבעת יהלום‬
‫בשווי ‪ 400.00‬דולר‪ .‬לאחר ‪ 18‬שאלות שהוצגו בפרק זמן של שש דקות‪ ,‬קבע לרסון‬
‫שהינה דוברת אמת‪ .‬לרסון בדק את כל החשודות הפוטנציאליות והמתלוננות האחרות‬
‫וקבע שאחת מהן דוברת שקר‪.‬‬
‫מכשיר הפוליגרף של לרסון‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪9‬‬
‫היסטוריה‬
‫צעדים ראשונים‬
‫למחרת תושאלה הנ"ל על ידי לרסון והחוקר שטיפל בתיק‪ ,‬ולאחר תשאול ממושך הודתה שייתכן וביצעה את המעשים מתוך שינה או‬
‫תוך הפרעה נפשית כלשהי‪ .‬הנ"ל אף הציעה לפצות את המתלוננות בנזק שנגרם להן‪ ,‬בתנאי שהחקירה תופסק‪ .‬לאחר מספר ימים‬
‫שבמהלכם היא הביאה תכשיטים דומים לאלו שנגנבו כפיצוי‪ ,‬היא הודתה לבסוף בגניבות‪.‬‬
‫סוף דבר‪:‬‬
‫בשנת ‪1922‬הצטרף ללרסון סטודנט מאוניברסיטת סטנפורד בשם לאונרד קילר (שכונה "‪ "nard‬חנון)‪ ,‬ששיכלל את המכשור ואף רשם‬
‫עליו פטנט‪ .‬בשנת ‪ 1930‬עברו וולמר‪ ,‬לרסון וקילר למשטרת שיקגו והקימו שם מעבדת פוליגרף שהפכה למעבדה שהובילה את‬
‫החידושים בתחום‪.‬‬
‫בשוליי הדברים‪:‬‬
‫מרגרט טיילור שהיתה אסירת תודה ללרסון על שהשיב את טבעתה‪ ,‬הסכימה לשמש כ"נבדקת" במחקרים שערך לרסון‪ .‬הפגישות‬
‫המרובות הולידו לבסוף‪( ...‬טבעת) נישואים‪.‬‬
‫הפוליגרף של לרסון והדגמת בדיקה‬
‫הפוליגרף של קילר‬
‫תקציר מתוך הספר‬
‫לאונרד קילר (‪)1903 – 1949‬‬
‫‪Alder, K., (2009)), The Lie Detector, University of Nebrasca Press‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪10‬‬
‫מחקר‬
‫מחקר‬
‫פרוייקט "לטאה אנושית"‬
‫רבים מעריכים את עצמם כבעלי אינטואיציה ויכולת טובה לאבחן שקרים אצל בן שיחם‪.‬אולם‪,‬מחקרים‬
‫שנעשו בנושא מראים שרק מעטים הינם אכן בעלי יכולת מוכחת‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬מסתבר שבעלי מקצוע שונים‬
‫שבתוקף עיסוקם ובתוקף הכשרתם בנושא אבחון האמת והשקר‪ ,‬הם עדיין נעדרי יכולת לאבחן את‬
‫צפונות ליבו של האחר‪ ,‬יהא זה בתקשורת המילולית או בתקשורת הבלתי מילולית‪.‬‬
‫"פרויקט הלטאה" הינו פרויקט שבוצע באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ברשות פרופ' פול אקמן‬
‫ופרופ' מורין או'סליבן‪ .‬מטרת הפרוייקט היתה לבחון את יכולתם של אנשים לאבחן אמת ושקר‪ .‬הפרויקט‪,‬‬
‫שנמשך ‪ 20‬שנה‪ ,‬נקרא תחילה "דיוגנס"‪ ,‬ע"ש הפילוסוף היווני דיוגנס שהסתובב באתונה העתיקה עם‬
‫פנס נר במטרה למצוא אדם ישר‪.‬‬
‫משתתף בפרוייקט‪ ,‬שהיה בעל יכולת אבחונית של ‪ 80%‬לפחות‪ ,‬הוגדר בפרויקט כ"לטאה אמיתית"‪ .‬איש‬
‫מהמשתתפים שהוגדרו כ"לטאות אנושיות" לא היה בעל אחוז דיוק של ‪ .100%‬מתוך ‪ 20,000‬איש‬
‫שנבחנו על ידי צוות הפרויקט‪ ,‬נמצאו רק ‪ 50‬אנשים שהוגדרו כ"לטאה אמיתית" דהיינו כ‪.0.25%-‬‬
‫אוכלוסיית המחקר כללה‪ :‬סוכנים מהשירות החשאי‪ ,‬סוכני ‪ ,FBI‬שריפים‪ ,‬שוטרים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬מגשרים‪,‬‬
‫פסיכולוגים‪ ,‬סטודנטים ועוד‪ .‬באופן מפתיע אנשי אכיפת חוק ופסיכולוגים הצליחו באותו אופן כמו‬
‫סטודנטים‪ .‬רק סוכני השירות החשאי התגלו כבעלי הכישורים הטובים ביותר לאבחון מידע‪.‬‬
‫לדברי פרופ' או'סליבן ה"לטאות"‪ ,‬אבחנו את המידע על ידי רמזים בשפת הגוף‪ ,‬הבעות פנים ותקשורת‬
‫מילולית‪ .‬חלקם היו מתבוננים בהקלטת וידאו למשך מספר שניות והיו מסוגלים לתאר ‪ 8‬פרטים שונים על‬
‫האדם שבסרט‪ .‬ההחלטות ביחס לאמירת אמת או שקר‪ ,‬התקבלו על ידם בהתבסס על איתור מספר‬
‫רמזים שונים ולא על פי רמז בודד‪.‬‬
‫פרופ' אקמן הוסיף "אנחנו עדיין מנסים להבין איך הם רכשו את הכישרון הזה‪ .‬הם סוג של מוצרט באבחון‬
‫שקרים‪ .‬פשוט יש להם את זה‪ .‬יכולת האבחון שלהם נעשית ללא כל הדרכה ספציפית"‪.‬‬
‫הפסיכולוגים צ'רלס בונד ואחמד אוסל מאוניברסיטת טקסס‪ ,‬טענו שמחקרם של אקמן ואו'סליבן סובל‬
‫מבעיות מתודולוגיות רבות‪ .‬מנגד‪ ,‬גרי בונד מאוניברסיטת וינסטון בסיילם‪ ,‬שיחזר את מחקרם של אקמן‬
‫ואו'סליבן‪ ,‬תוך יישום פרוטוקול מטודולוגי נוקשה יותר‪ ,‬ומצא שמתוך ‪ 112‬אנשי אכיפת חוק שהשתתפו‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪11‬‬
‫מחקר‬
‫פרוייקט "לטאה אנושית"‬
‫ו ‪ 122 -‬סטודנטים שהשתתפו במחקר‪ ,‬נמצאו רק ‪" 2‬לטאות"‪ ,‬שהיו סוהרות במתקני כליאה‪ .‬אגב‪ ,‬שתי הסוהרות היו ממוצא אינדיאני‪.‬‬
‫בנוסף לטענה כנגד מטודולוגיית המחקר‪ ,‬נטען שפרטי מחקר מסויימים לא פורסמו‪.‬‬
‫על אף האמור לעיל‪ ,‬מן הראוי לצטט נתוני מחקר אחר שעשו פרופ' אקמן ופרופ' או'סליבן בשיתוף עם ד"ר מרק פרנק מאוניברסיטת‬
‫רוטגר‪ .‬המחקר שנערך בשנת ‪ ,1999‬הגיע למסקנות הבאות הנוגעות לרמת היכולת האנושית לאבחן אמת ושקר‪:‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר שיש שנולדים עם יכולת קריאה טבעית של האחר ויש שעברו הכשרות ורכשו את הכלים לעשות כן‪ ,‬אך אלה וגם‬
‫אלה זקוקים לתרגול בלתי פוסק ויום יומי על מנת לחדד את החושים שיזהו את סימני השקר‪ .‬ואחרי ככלות הכל חשוב שכל העוסק‬
‫בזיהוי שקרים יזכור שמיומנותו זו אינה מוחלטת ועל כן מן הראוי שיזהר בהחלטותיו כי הרי ככלות הכל להחלטות הנ"ל‪ ,‬השפעות‬
‫הרות גורל על כבודם‪ ,‬גורלם ועתידם של האחרים‪.‬‬
‫המידע להכנת הכתבה סוכם מממספר מאמרים שכתבה פרופ' או'סוליבן בחוברת ‪Psychology Today 6-09‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪12‬‬
‫מדעי ההתנהגות‬
‫הגיל שבו מתחילים לשקר‬
‫הציווי של המנעות משקר‪ ,‬קיים בכל הפילוסופיות המערביות והמזרחיות כאחד כשם שהוא מצוי בשלוש הדתות‬
‫המונותיאיסטיות‪ .‬הציווי‪ ,‬כמו כל הציוויים האוניברסליים האחרים‪ ,‬נולד מתוך ההכרה שהשקר הינו תכונה אנושית‪ ,‬תכונה‬
‫שהשימוש בה מנוגד לעקרון של "אל תעשה לרעך את השנוא עלייך"‪.‬‬
‫דאגה אחת מיני רבות של הורים המגלים שיקירם הזאטוט זה עתה "שיקר להם בפנים" בלי להניד עפעף‪ ,‬היא שמא הזאטוט‬
‫פצח בקריירה בעולם הפשע בגיל צעיר כל כך‪ .‬לא רק שלדאגה זו אין על מה להסתמך‪ ,‬אלא נהפוך הוא‪ ,‬שקרים של זאטוטים‬
‫בגילאי שנתיים‪-‬שלוש‪ ,‬מהווים הוכחה להתפתחות הילד!‬
‫בגיל הרך הילד משוכנע שמחשבותיו שקופות בפני כל‪ .‬להבנתו‪ ,‬כל אחד יכול לדעת מה הוא חושב‪ .‬ככל שהוא גדל הולכת‬
‫ומתפתחת אצלו ההבנה שמחשבותיו הן פרטיות ואינן ידועות לאחרים‪ .‬עם ההבנה הזו‪ ,‬מגיע השקר‪ .‬ככל שהיכולת הקוגניטיבית‬
‫עולה‪ ,‬כך עולה גם היכולת לשקר‪ ,‬עקב היכולת להתמודד לעיתים עם הצורך בהמצאת שקרים‪ .‬על כן‪ ,‬הסתרת האמת לצד‬
‫המצאת השקר מהווים נדבך התפתחותי בהתבגרות הילד והיא איננה בחזקת בעיה שההורה צריך להיות מודאג ממנה‪.‬‬
‫באיזה גיל מתחילים לשקר? בשאלה זו מתחבט ד"ר קנג לי מהמכון להתפתחות הילד באוניברסיטת טורונטו בקנדה‪ ,‬אשר יחד‬
‫עם עמיתים רבים מאוניברסיטאות בארה"ב וסין חקרו את התופעה‪ .‬הנתונים המובאים בהמשך נאספו ממספר מחקרים שבוצעו‬
‫על ידי ד"ר קנג לי ועמיתיו‪ ,‬ומבוססים על מספר רב של ניסויים המובאים להלן‪:‬‬
‫סוג ניסוי ‪:1‬‬
‫ילדים בטווח הגילאים של שנתיים עד שבע הוכנסו אחד אחד לחדר בגן הילדים שלהם‪ .‬בחדר הייתה נסיינית שהדריכה אותם‬
‫לשבת כשגבם מופנה אליה‪ .‬הנסיינית השמיעה קול של משחק ילדים והילדים היו אמורים לזהות את הקול‪ .‬לאחר שני ניסיונות‬
‫בהם זיהו את הקול‪ ,‬הודיעה הנסיינית שהיא עוזבת את החדר לדקה תוך שהיא מורה להם שבהעדרה היא תשמיע קול נוסף של‬
‫משחק שמצוי מאחורייהם‪ ,‬אך אסור להם להסתובב אחורה ולהציץ במשחק‪ ,‬אלא רק לזהות את המשחק על פי הקול‪ .‬הניסוי‪,‬‬
‫שבוקר באמצעות מצלמות נסתרות או נסיינים סמויים‪ ,‬מצא שמרבית הילדים (מעל ‪ )70%‬בכל טווח הגילאים פנו לאחור להציץ‪,‬‬
‫אך כשחזרה הנסיינית לחדר ושאלה אותם אם הציצו הם שיקרו והכחישו זאת‪ .‬חשוב לציין שלא נמצאו הבדלים בין בנים לבנות‬
‫או בין תרבויות שונות‪ .‬השוני היחיד שנמצא היה בגיל‪ .‬ככל שהילד מבוגר יותר‪ ,‬הוא נוטה יותר לשקר‪ .‬מגמה זו נשמרה גם‬
‫לאחר שהילדים נשאלו האם הם שיקרו והם הכחישו זאת‪ ,‬ככל שהגיל גדל אחוז המכחישים גדל‪.‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪13‬‬
‫מדעי ההתנהגות‬
‫הגיל שבו מתחילים לשקר‬
‫סוג ניסוי ‪:2‬‬
‫ילדים בטווח הגילאים של שנתיים עד שש הוכנסו אחד אחד לחדר בגן הילדים שלהם‪ .‬נסיינית שהיתה בחדר הציגה בפנייהם תמונות‬
‫שונות והם התבקשו לדרג את התמונות על סקלה שבין יפה למכוער‪ .‬עם סיום הדירוג‪ ,‬היתה הנסיינית יוצאת מהחדר וכעבור זמן קצר‬
‫נכנסו לחדר נסיינ‪/‬ית אחר‪/‬ת ששאלו את הילדים מה הם עושים‪ .‬כשסיפרו הילדים שהם דירגו תמונות‪ ,‬היה הנסיינ‪/‬ית מצביע‪/‬ה על אחת‬
‫התמונות וטוענ‪/‬ת שהוא‪/‬היא צייר‪/‬ה אותה ומבקשים מהילד לדרג אותה‪ .‬מסתבר שמרבית הילדים שידרגו את הדירוג ביחס לדירוג‬
‫המקורי‪ .‬דבר המעיד לא רק על יכולת לשקר אלא גם על השתלבות ורצייה חברתית‪.‬‬
‫הטבלאות הבאות מבוססות על נתונים של מאות ילדים שהשתתפו בכל הניסויים הנ"ל‪:‬‬
‫אחוז המכחישים ששיקרו‬
‫אחוז השקרנים‬
‫גיל‬
‫גיל‬
‫‪Fu G., Evans A.D., Xu F., Lee K., (2012), Young children can tell strategic lies after committing a transgression Journal of Experimental Child Psychology 113, 147–158‬‬
‫‪Evans, A. D., & Lee, K. (2013, January 7), Emergence of Lying in Very Young Children. Developmental Psychology. Advance online publication. doi: 10.1037/a0031409‬‬
‫‪Lee, K., (2013), Little Liars: Development of Verbal Deception in Children, Child Development Perspectives, Volume 7 (2), 91–96.‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪14‬‬
‫מעולם המשפט‬
‫תא ‪ 399-06‬אבו ג'בל נ' כלל חב' לביטוח‬
‫להלן קטעים רלוונטים מהחלטת כב' השופט מרדכי נדל בתיק שבנדון‪:‬‬
‫התובע טען שנפגע בתאונת דרכים ואילו הנתבעת טענה שהפגיעה אינה תולדה של תאונת דרכים‪ .‬הצדדים הסכימו להצעת ביהמ"ש‬
‫לשלוח את התובע לבדיקת פוליגרף בשפה הערבית אשר תוצאתה תהא מכרעת לגורל החבות בתיק‪ .‬נוכח הסכמת הצדדים‪ ,‬קבע‬
‫ביהמ"ש כי המומחה המוסכם ימונה על ידי יו"ר איגוד בודקי הפוליגרף בישראל‪ ,‬אשר ימנה מומחה הבקיא בשפה הערבית‪ .‬התובע נשלח‬
‫לבדיקת פוליגרף במכון הפוליגרף‪ ,‬אולם לאחר קבלת מסקנות הבדיקה לפיהן נמצא התובע דובר שקר בגרסתו‪ ,‬ביקש התובע לחקור את‬
‫המומחה בטענה כי נפלו פגמים מהותיים בדרך התנהלות בדיקת הפוליגרף‪ .‬לאחר שהבודק נחקר בבית המשפט‪ ,‬ביקש התובע לזמן‬
‫מומחה פוליגרף נגדי מטעמו שערך לתובע בדיקת פוליגרף וקבע שהינו דובר אמת‪ .‬ביהמ"ש דחה את הבקשה והורה לצדדים להגיש‬
‫סיכומים בכתב מטעמם בכל הנוגע לבקשת התובע לפסילת חוות‪-‬דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש‪.‬‬
‫התובע מפרט בסיכומיו שורה של פגמים מהותיים אשר נפלו‪ ,‬לטענתו‪ ,‬בשלבי התנהלות בדיקת הפוליגרף‪ ,‬ובפרט מתייחס לעניין‬
‫התעלמותו מקיומן של הנחיות מהותיות המתחייבות מתפקידו וכן מן ההנחיות של האיגוד המקצועי אליו הוא משתייך‪" ,‬איגוד בודקי‬
‫הפוליגרף בישראל" (להלן‪" :‬האיגוד")‪ .‬בראש ובראשונה‪ ,‬מציין התובע כי המומחה התנהל בניגוד להנחיות האיגוד החל משלב איסוף‬
‫וקליטת הנתונים‪ ,‬המשך בשלב הראיון המוקדם טרם עריכת הבדיקה (‪ )PRETEST‬וכלה בבדיקה עצמה‪ .‬לטענת התובע‪ ,‬עיון בדף הראיון‬
‫המקדמי מלמד כי מועד התאונה לא נרשם בדף‪ ,‬וכי הבודק תיאר את האירוע בצורה לא נכונה לאחר שרשם כי הנתבע ‪( 1‬דודו של‬
‫התובע) הוא זה אשר נהג בטרקטור ממנו נפגע התובע‪ ,‬לגרסתו‪ ,‬בעוד שבפועל אף אדם לא נהג בטרקטור במהלך התרחשות התאונה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬קובל התובע על שהמומחה לא ציין בשאלון המקדים לבדיקה‪ ,‬כי הינו נוטל תרופות‪ ,‬וזאת למרות העובדה שטרם תחילת‬
‫הבדיקה דיווח למומחה כי הינו סובל מכאבים וממיחושים בידו‪ .‬התובע מוסיף וטוען כי המומחה לא נתן במהלך עדותו בביהמ"ש כל‬
‫הסבר של ממש לתמיהה מדוע בחר בסופו של יום לקיים את הבדיקה חרף תלונותיו הסובייקטיביות של התובע על הכאבים מהם סבל‪,‬‬
‫וכן חרף הצורך לחבר את אצבעות ידו למכשיר הפוליגרף על אף מצבה הפיזי של ידו‪ .‬לגרסת הנתבעת‪ ,‬התובע מבקש להיבנות בבקשתו‬
‫משורה של טענות ונימוקים שהינם טכניים באופיים ואשר אינם מצדיקים את פסילת חוות‪-‬דעתו של המומחה‪ .‬עוד גורסת הנתבעת‪ ,‬כי לא‬
‫עלה בידי התובע להוכיח כי נתגלעו במהלך הבדיקה טעויות היורדות ל"שורשו של עניין" וכי הדבר מלמד על כך שהתובע מבקש לשנות‬
‫את תוצאות ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בשל חוסר שביעות רצונו ממסקנות ותוצאות חווה"ד‪ .‬הנתבעת אף מוסיפה ומפנה את‬
‫ביהמ"ש להלכת ביהמ"ש העליון בה נקבע כי המבחן המשפטי לצורך פסילת חוות‪-‬דעת מומחה הינה מבחן תום לבו של מומחה‪.‬‬
‫הנתבעת איננה מתכחשת בתגובתה לכך שאכן נפלו פגמים טכניים בחווה"ד‪ ,‬ברם לדידה‪ ,‬גם במידה ונתגלעו פגמים טכניים ולא‬
‫מהותיים בחווה"ד הרי שאין הדבר מצדיק את פסילת חווה"ד‪.‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪15‬‬
‫מעולם המשפט‬
‫תא ‪ 399-06‬אבו ג'בל נ' כלל חב' לביטוח‬
‫בדיון ובהכרעה‪ ,‬כותב כב' השופט כדלקמן‪:‬‬
‫"לגבי הבדיקות המקדמיות אשר נערכו לתובע‪ :‬עיון בדו"ח הבדיקה המקדים המצורף לסיכומי התובע מלמד על כך כי המומחה ציין בדו"ח‬
‫בכתב ידו‪ ,‬שהתובע סובל מכאבים‪/‬מיחושים ביד וכי התובע נוטל תרופות‪ .‬פרק ב' להנחיות האיגוד‪ ,‬אותן צירף התובע לחווה"ד‪ ,‬קובע‬
‫בסעיף ‪ 6‬כי על הבודק לברר טרם הבדיקה האם מצבו הגופני או הנפשי איננו מפריע למהלך הבדיקה (לרבות כאבים) כאשר סעיף ‪11‬‬
‫לכללי האתיקה החלים על הבודק מצביעים על כך כי על הבודק להימנע מלבצע את הבדיקה באם יש לו יסוד להאמין כי הנבדק איננו כשיר‬
‫מבחינה גופנית או נפשית לבצע את הבדיקה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬עיון בסעיף ‪ )1( 6‬לפרק ג' לכללי האיגוד מלמד על כך כי לבודק ניתן שיקול דעת‬
‫נרחב באם יש מקום לקיים את הבדיקה או אם לאו‪ ,‬לאור מצבו הרפואי של הנבדק‪ ,‬ובכלל זאת גם תחושות של כאב אצל הנבדק‪ .‬במקרה‬
‫דנן המומחה ציין בחקירתו בביהמ"ש כי ערך לתובע בדיקת סימולציה מקדימה טרם קיום בדיקת הפוליגרף ומצא את התובע ככשיר לעבור‬
‫את הבדיקה לאחר שהבחין בכך כי תגובותיו לבדיקה היו תגובות תקינות‪ ,‬אולם בד בבד ציין במהלך עדותו בביהמ"ש‪ ,‬כי התרשם מכך‬
‫שהתובע סבל ממיחושים ולא מכאבים‪ ,‬וזאת על אף שהמומחה ציין בכתב ידו על גבי הדו"ח כי התובע סובל גם מכאבים בידו‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫הגעתי לכלל מסקנה כי המומחה שגה בשיקול דעתו ולא השכיל לנמק בצורה המניחה את הדעת מדוע בחר לקיים את הבדיקה חרף מצבו‬
‫הרפואי של התובע נכון ליום מעבר הבדיקה‪.‬‬
‫לגבי אופן ניסוח השאלות‪ :‬התובע מוסיף וטוען בסיכומיו כי המומחה חרג מן ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים לאחר שבחר לשאול‬
‫את התובע במהלך הבדיקה האם הנתבע ‪ 1‬נהג בטרקטור במהלך התאונה‪ .‬לשיטת התובע‪ ,‬מומחה הפוליגרף לא היה רשאי לחרוג מן‬
‫ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ולהפנות לנבדק מיוזמתו האישית שאלות שלא נוסחו על ידי ביהמ"ש‪ .‬עוד טוען התובע בסיכומיו‪ ,‬כי‬
‫המומחה אף הגדיל עשות עת ניסח במהלך הבדיקה את אחת מן השאלות שנרשמו בפרוטוקול באופן מטעה‪ .‬לדידו‪ ,‬עצם ניסוח השאלה‬
‫הנוגעת לתפיסת אצבעות יד שמאל ברצועת המרסס נוסחה באופן מטעה ומכשיל מאחר והמומחה בחר לשאול את התובע האם הלה נפגע‬
‫בידו מהטרקטור בעת שעסק בריסוס‪ ,‬וזאת חרף העובדה שלטענת התובע בכתב התביעה‪ ,‬הוא עצמו בדק את חומר הריסוס במיכל‬
‫הטרקטור כאשר הנתבע ‪ 1‬הוא זה אשר עסק בפעולת הריסוס‪ .‬מאחר ולצורך ביצוע בדיקת פוליגרף נדרשת הסכמה הדדית של הצדדים‬
‫למחלוקת קבע ביהמ"ש את המתווה בה היה על המומחה לפעול במהלך הבדיקה‪ .‬אי לכך‪ ,‬קבע ביהמ"ש כי נקודות המחלוקת אותן יהיה‬
‫על המומחה לבחון הינן האם התאונה אירעה או אם לאו‪ ,‬וכן האם במהלך התאונה נתפסו אצבעות ידו השמאלית של התובע ברצועת‬
‫המרסס של הטרקטור‪ .‬עיון בחווה"ד מלמד כי התובע נשאל במהלך הבדיקה ארבע שאלות רלוונטיות‪ ,‬אשר לטענת המומחה נוסחו‬
‫בהסכמת הנבדק ועל יסוד הגרסה אותה מסר‪ .‬השאלה הראשונה אותה נשאל התובע הינה האם נפצע בידו מהטרקטור כאשר עסק‬
‫בריסוס‪ .‬השאלה השנייה אותה נשאל התובע הינה האם הנתבע ‪ 1‬נהג בטרקטור במהלך התאונה‪ .‬השאלה השלישית אותה נשאל הנבדק‬
‫הייתה האם ידו נתפסה בחגורה המפעילה את הטרומבוזה (ברז) והשאלה הרביעית אותה נשאל הנבדק הינה האם נפצע בידו בנסיבות‬
‫המקרה דנן‪ .‬התובע ענה בחיוב על שאלות א‪ ,‬ב' ו‪ -‬ג' ומאידך ענה בשלילה על שאלה ד'‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬הגיע המומחה למסקנה לפיה‬
‫התובע נמצא דובר שקר‪.‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪16‬‬
‫מעולם המשפט‬
‫תא ‪ 399-06‬אבו ג'בל נ' כלל חב' לביטוח‬
‫אין מחלוקת כי ניסוח השאלות הרלוונטיות מהותי ביותר לצורך פענוח תוצאות בדיקת הפוליגרף‪ ,‬ולפיכך שומה על ביהמ"ש להידרש‬
‫לטענת התובע בכל הנוגע לניסוח השאלות‪ .‬תקנון האיגוד אמנם מתייחס למקרה סטנדרטי של נבדק המבצע את הבדיקה‬
‫מיוזמתו ולא למקרה שבו הנבדק מופנה לבדיקה מטעם ביהמ"ש בעקבות הסכמה הדדית של הצדדים‪ .‬אי לכך‪ ,‬נוכח האמור‬
‫במכתבו של ב"כ הקודם של התובע טרם הדיון שומה היה על המומחה להתייחס למכתב דנן‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬לפנות אל ביהמ"ש‬
‫ולבקש מביהמ"ש הוראות מתאימות בכל הנוגע לאופן ניסוח השאלות‪ .‬יתירה מכך‪ ,‬מעדותו של המומחה בביהמ"ש עולה‪ ,‬כי‬
‫השאלות נוסחו בהסכמת התובע וכן גם לאור ניסיונו האישי כחקלאי‪ .‬עסקינן במקרה פרטני בעל נסיבות ייחודיות המפורטות‬
‫דבר דבור על אופניו בכתב התביעה ולפיכך במקרה דנן‪ ,‬נוכח מורכבות המקרה‪ ,‬המומחה היה מנוע מלנסח שאלה רלוונטית‬
‫הנסמכת על ידיעותיו האישיות ונסיון חייו ולא על יסוד העובדות הנזכרות בכתב התביעה‪ .‬אשר לניסוח השאלות לגופו של עניין‪,‬‬
‫הרי שגם כאן קיימת בעייתיות באופן ניסוחן‪ .‬בעוד שבביהמ"ש נקבע כי התובע יענה במהלך הבדיקה על השאלה האם במהלך‬
‫התאונה נתפסו אצבעות ידו השמאלית ברצועת המרסס של הטרקטור‪ ,‬אזי המומחה שאל את הנבדק את השאלה בנוסח לא‬
‫ברור לחלוטין‪ ,‬עת בחר לשאול את הנבדק האם ידו נתפסה בחגורה שמניעה את הטרומבוזה (ברז)‪ ,‬וכן האם האחרון נפגע בידו‬
‫מהטרקטור בעת הריסוס‪ ,‬בעוד שבביהמ"ש נקבע‪ ,‬כי הנבדק יישאל האם הפגיעה אירעה באצבעות יד שמאל כתוצאה מפגיעת‬
‫רצועת המרסס של הטרקטור‪ .‬כמו כן‪ ,‬התובע נשאל כשאלה רלוונטית‪ ,‬שאלה גורפת אודות פגיעות אחרות שנגרמו לו מבלי‬
‫שבמסגרת השאלה הוגדרו הזמנים והמועדים בהם אירעו הפגיעות הללו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש בשאלה זו כדי להטעות את התובע‪ ,‬מאחר‬
‫ולטענתו הוא עצמו כלל לא עסק בריסוס‪ ,‬אלא הנתבע ‪ 1‬הוא זה אשר עסק בפעולת הריסוס וכי פגיעתו בידו נגרמה כתוצאה‬
‫מפגיעה של רצועת המרסס של הטרקטור ולא במהלך ביצוע עבודת ריסוס‪ ,‬וזאת כפי שמשתמע מן השאלה‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫לטענת התובע‪ ,‬גם השאלה הנוגעת לזהות נהג הטרקטור הטעתה גם היא את התובע מאחר ועל פי הנטען על ידי התובע‬
‫בשעת התאונה לא היה כלל נהג על גבי הטרקטור‪ ,‬בעוד שהבודק התרשם בטעות מכך שעל גבי הטרקטור כן היה נהג‪ .‬אשר‬
‫על כן‪ ,‬הגעתי לכלל מסקנה כי נפלו פגמים מהותיים גם בדרך ניסוח השאלון ‪.‬‬
‫לגבי אי ביצוע הליך הציינון‪:‬‬
‫לאחר שלב הבדיקה וקבלת תרשימיה מתבצע הליך הציינון על גבי תרשים הבדיקה על מנת לבחון באם הנבדק היה כן‬
‫בתשובותיו או שמא דיבר שקר‪ .‬על פי הוראות פרק ג' סעיף ‪ 19‬להנחיות האיגוד על הבודק לפענח את תרשים הבדיקה‬
‫באמצעות שימוש בטכניקת ציינון‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬באמצעות טכניקת הערכה המעוגנת בספרות המקצועית או בהגיון מקצועי‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬קיימת כמעט אחידות דעים בפסיקה כי שיטת הניקוד על מנת להעריך את תרשים בדיקת הפוליגרף ולפענחו‪ ,‬כאשר מתן‬
‫הניקוד מתבצע על גבי דף ציינון‪.‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪17‬‬
‫מעולם המשפט‬
‫תא ‪ 399-06‬אבו ג'בל נ' כלל חב' לביטוח‬
‫חרף זאת‪ ,‬הודה המומחה בענייננו כי לא ביצע את הציינון‪ ,‬אלא הבהיר בעדותו בביהמ"ש כי ביצע פענוח בלא ציינון וכי ערב הדיון‬
‫בביהמ"ש ביצע בדיקת מחשב באמצעות תוכנה אמריקאית‪ ,‬כאשר בדיקה זו חיזקה בעיניו את נכונות מסקנותיו בכל הנוגע למסקנות‬
‫הבדיקה‪ .‬חרף טענות אלו‪ ,‬לא זו אף זו שהמומחה לא נקב בשמה של אותה תוכנת מחשב‪ ,‬אלא שגם לא טרח להציג בפני ביהמ"ש את‬
‫תדפיס ממצאיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא הוסבר על ידו מהי טכניקת ההערכה בה מפענחת התוכנה את תוצאות הבדיקה והאם אותה בדיקה מוכרת‬
‫בספרות המקצועית כבדיקה חלופית לטכניקת הציינון‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬לא עלה בידי המומחה להבהיר מדוע לא טרח להציג בפני ביהמ"ש‬
‫את התרשימים‪ ,‬הפענוחים וגיליון הציונים של בדיקות ה ‪ C+R-‬שעל סמכם בחר להשתית את מסקנות בדיקתו‪ ,‬וכל זאת על אף שציין‪ ,‬כי‬
‫עשה שימוש באותם נתונים‪ .‬נוכח האמור לדלעיל מסקנתי היא‪ ,‬כי גם לעניין הליך פענוח הבדיקה נפלו פגמים מהותיים ה"יורדים לשורשו‬
‫של עניין"‪.‬‬
‫מעבר לאמור לעיל‪ ,‬יודגש כי על אף שעל פי הנחיות האיגוד קיימת הגבלה במספר הבדיקות אותן רשאי בודק לבצע ביום עבודה אזי‬
‫במקרה דנן המומחה לא הציג בפני ביהמ"ש כל אסמכתא בכל הנוגע למספר הבדיקות אותן ביצע באותו יום בו נבדק התובע ואף לא‬
‫הציג כל אסמכתא כי בוצע כיול למכשיר הפוליגרף כפי הנדרש בהנחיות הארגון‪.‬‬
‫האם יש מקום לפסילת חווה"ד או למינוי מומחה נוסף או לקיים דיון הוכחות לעניין החבות?‬
‫בענייננו‪ ,‬התובע עותר בסיכומיו לפסילת חווה"ד ולקביעת מועד הוכחות בסוגיית החבות‪ ,‬או לחילופין למנות מומחה אחר בתחום‬
‫הפוליגרף אשר יערוך לתובע בדיקה נוספת‪ .‬ככלל‪ ,‬פסילתו של מומחה מטעם בית המשפט היא צעד חריג שאינו נעשה כדבר שבשגרה‪.‬‬
‫פסילת מומחה מוצדקת‪ ,‬כאשר קיימת פגיעה בכללי הצדק הטבעי וכאשר נמצא פגם היורד לשורש העניין‪ .‬בדרך כלל מתייחס בית‬
‫המשפט באמון לחוות דעתו של עד שמונה על ידו‪ ,‬אלא אם כן קיימת סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת‪ .‬הנחת המוצא של בית‪-‬‬
‫המשפט היא‪ ,‬שהמומחה פעל בהגינות ובתום לב‪ .‬על כן‪ ,‬תיפסל חוות דעת של מומחה בית המשפט רק בנסיבות חריגות ומטעמים‬
‫מהותיים וכבדי‪-‬משקל‪ ,‬אם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין‪ ,‬או כאשר ברור וגלוי שהמומחה גילה משוא‪-‬פנים ופעל בחוסר תום‪-‬לב‪.‬‬
‫חשש בעלמא למשוא‪-‬פנים איננו מספיק‪ .‬רק אפשרות ממשית ואוביקטיבית לכך שדבק במומחה רבב‪ ,‬יכולה להצדיק פסילתו‪ ,‬על מנת‬
‫שתידחה חוות דעת שנתן מומחה מטעם בית‪-‬המשפט‪ ,‬יש להראות שהמומחה שגה במסקנותיו שגיאה גסה עד כדי כך‪ ,‬שבית‪-‬המשפט‬
‫חרף היותו חסר מומחיות בתחום הרלוונטי‪ ,‬שוכנע שחוות הדעת מופרכת‪ .‬עם זאת‪ ,‬פסיקת בתי‪-‬המשפט הכירה ברבות השנים‬
‫באפשרות למנות מומחה נוסף תחת המומחה שכבר מונה במקרים בהם תחושתו של השופט היושב לדין ביחס לחוות הדעת אינה נוחה‪,‬‬
‫כל אימת שיש בליבו של השופט ספק האם חוות הדעת של המומחה מטעמו מבוססת כראוי‪ .‬לאור כל האמור לדעיל הגעתי לכלל מסקנה‪,‬‬
‫כי יש לדחות את הבקשה לניהול ישיבת הוכחות ולביטול בדיקת הפוליגרף‪ ,‬אולם עם זאת הנני מקבל את הבקשה באופן חלקי ולמנות‬
‫מומחה נוסף בתיק זה‪.‬‬
‫מתוך ‪Court.co.il‬‬
‫להנחיות האיגוד הנזכרות לעיל‪.htm :‬הנחיות‪-‬מקצועיות‪http://www.polygraph.org.il/‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪18‬‬
‫פרקטיקום‬
‫בקרה תהליכית של בדיקות פוליגרף‬
‫בקרה תהליכית מטרתה לוודא האם תהליך ייצור ו‪/‬או בדיקה ו‪/‬או שרות בוצעו בכפוף לכללים ו‪/‬או להנחיות שנקבעו על ידי גופים מוכרים‬
‫ו‪/‬או מוסמכים‪ .‬בהקשר זה עולות ההגדרות של אבטחת איכות ( ‪ ,)Quality Assurance‬שהינו תהליך הכולל את מכלול השיטות והאמצעים‬
‫המיועדים להבטיח את איכותו של מוצר או שירות המסופקים ללקוח או לצרכן ובקרת איכות (‪ )Quality Control‬שהינו התהליך המבקר‬
‫את הנעשה‪.‬‬
‫כאמור הבקרה התהליכית בוחנת אם התהליך המבוקר פעל בכפוף לכללים ולהנחיות ובענין זה הבקרה אינה פוסחת גם על בדיקות‬
‫הפוליגרף‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר מדובר בבדיקות פוליגרף‪ ,‬הדבר מעלה מיד את השאלה על פי אילו כללים ניתן לבקר בדיקת פוליגרף וזאת לאור‬
‫ריבוי הגישות ושיטות הבדיקה השונות הקיימות? בעבר הלא רחוק זו הייתה שאלה לגיטימית‪ ,‬אולם החל משנת ‪ ,2012‬המצב השתנה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬הקים איגוד הפוליגרף האמריקאי ועדה אד הוק שתפקידה היה לבחון פרוטוקולי בדיקה שונים על מנת לקבוע אילו שיטות‬
‫בדיקה תקפות‪ .‬עוד החליט ועד האיגוד שהחל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ ,2012‬חייבים כל חברי האיגוד‪ ,‬לבצע את בדיקות הפוליגרף‪ ,‬אך ורק תוך‬
‫שימוש בטכניקות הבדיקה המתוקפות שהועדה אישרה את תקופתן (התנאי לתקפות‪ :‬טכניקה שהמחקר לגביה מצביע על רמת דיוק של‬
‫לפחות ‪ ,86%‬כשהמימצאים הנ"ל התקבלו ביותר משני מחקרי תוקף והאחוז המקסימלי של בדיקות ללא מימצא אינו עולה על ‪20%‬‬
‫‪ .)inconclusive‬ההחלטה הנ"ל‪ ,‬בתוספת הנחיות נוספות שפורסמו עם השנים הן על ידי איגוד הפוליגרף האמריקאי והן על ידי איגוד‬
‫בודקי הפוליגרף בישראל (שהינו איגוד במעמד של חטיבה בתוך איגוד הפוליגרף האמריקאי)‪ ,‬הניחו את היסודות וקבעו את העקרונות‬
‫המנחים שעל פיהם ניתן לבצע בדיקת פוליגרף‪ .‬העקרונות הנ"ל גם מהווים את אמת המידה (‪ )bench mark‬לבקרה התהליכית של‬
‫בדיקות הפוליגרף‪.‬‬
‫בדיקת פוליגרף היא תהליך שבו משולבים כישוריו המקצועיים ומיומנותו של הבודק בשילוב עם מכשיר מדידה (הפוליגרף)‪ .‬השילוב דומה‬
‫לנהיגה בה על הנהג לשלוט ברזי הנהיגה אך בה בעת לדעת להשתלב בתנועה‪ ,‬לציית לחוקי התנועה ו"לקרוא" את המתרחש סביבו על‬
‫מנת להימנע מתאונה‪ .‬שליטה ברכב בלבד אינה מספיקה ומיותר לציין שהרכב לבדו לא יוביל את הנהג למחוז חפצו‪ .‬מכאן חשוב להדגיש‬
‫שבקרה תהליכית של בדיקת פוליגרף הנסמכת אך ורק על גיליון הבדיקה (הכולל מידע על הנבדק‪ ,‬מצבו הרפואי‪ ,‬פרטי השיחה‬
‫המקדימה ושאלות הבדיקה) וכן על תרשים הבדיקה‪ ,‬מאפשר בקרה חלקית בלבד וזאת בהעדר מידע על אופן התנהלות הבדיקה‪,‬‬
‫האינטראקציה בין הבודק לנבדק ועוד‪ .‬מידע זה עשוי לשנות לחלוטין את מסקנות הבקרה התהליכית ומכאן שערכה של בקרה תהליכית‬
‫שאינה מלווה בסרט וידאו של הבדיקה עלול להיות במקרים רבים מוגבל‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬חרף מגבלה זו‪ ,‬יש לעיתים במידע הרישומי די‬
‫בכדי לקבוע אם נפלו בבדיקה טעויות מהותיות‪.‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪19‬‬
‫פרקטיקום‬
‫בקרה תהליכית של בדיקות פוליגרף‬
‫אחת המטלות הפחות נעימות המוטלות על בודק פוליגרף היא לבצע בקרה תהליכית על בודק פוליגרף אחר‪ .‬כל עוד הבקרה נערכת‬
‫כחלק מבקרת איכות פנים אירגונית שמטרתה פיקוח וטיוב הבדיקה – הדבר לכאורה פשוט‪ .‬אי הנעימות היא כאשר הבקרה התהליכית‬
‫מתבצעת על בודק אחר לבקשת גורם חיצוני כגון‪ :‬בית המשפט‪ ,‬עורך דין וכד'‪ .‬וכאן המקום להבחין בין שתי סוגי בקרות‪ :‬הראשונה‬
‫הבקרה התהליכית הפנים אירגונית והשניה הבקרה התהליכית הפורנזית‪ .‬הראשונה‪ ,‬לצד היותה בוחנת את התהליך ואת תקפות‬
‫מימצאי הבדיקה‪ ,‬באה במקביל גם לבחון פגמים שנפלו בהתנהלות הבדיקה וזאת מתוך כוונה לימודית הבאה לתקן ולשפר את איכותו‬
‫של המבוקר (ביקורת בונה)‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬ניצבת הבקרה התהליכית הפורנזית שמטרתה נגזרת מזהותו של מזמין‬
‫הבקרה‪ .‬יש בקרות בהן כל רצונו של המזמין לוודא ולאמת את המימצא של הבודק‬
‫המקורי‪ .‬הדבר נעשה מטעמי זהירות ונועד לבחון האם לא נפלו פגמים בביצוע‬
‫הבדיקה‪ .‬מאידך‪ ,‬עומדת הבקרה התהליכית הפורנזית שכל מטרתה מציאת פגמים‬
‫שיאפשרו לנגח את המימצא המקורי‪ ,‬גם אם המימצא נכון‪ ,‬מדוייק ומייצג את האמת‪,‬‬
‫וכל זאת על מנת לבטל את מימצאי הבדיקה‪ .‬דוגמא לכך ניתן למצוא בכתבה של‬
‫"מעולם המשפט" על תיק תא ‪ 399-06‬ראפת אבו ג'בל נ' ויסאם אבו ג'בל (ר' עמ' ‪14‬‬
‫– ‪ .)17‬סוג בקרה זה‪ ,‬מחפש ומוצא לעיתים פגמים זניחים‪ ,‬בלתי משמעותיים שאין‬
‫בהם כל השפעה על הנבדק ו‪/‬או על המימצא הסופי‪ ,‬אך הם משיגים מטרה של יצירת‬
‫מצג שווא של חוסר מקצועיות מצד הבודק תוך התעלמות מהעובדה שהמימצא אליו‬
‫הגיע הבודק‪ ,‬נכון‪.‬‬
‫לסיכום ניתן לומר שבקרה תהליכית על בדיקת פוליגרף‪ ,‬הינה חשובה הן בהיבט‬
‫המשפטי והן בהיבט המקצועי‪ .‬אולם בעת ביצוע התהליך על המבקר לשאול את עצמו‬
‫מהי מטרת הבקרה‪ :‬אם המטרה היא לימודית‪ ,‬אזי לימוד ותיקון טעויות צריך שינחה‬
‫את המבקר‪ .‬אולם אם המטרה היא פורנזית אזי המבקר צריך שיתמקד רק בשאלה‬
‫אחת‪ :‬האם הבודק טעה במימצא או לאו ?‬
‫מבוסס על המאמר‪:‬‬
‫‪Amsel, T., (2013), Quality Control, APA Magazine, 2013, 46(4), 55-65‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪20‬‬
‫מהמדיה‬
‫חקירה ומעצר יועצים המדריכים שיטות לשיבוש מימצאי בדיקת פוליגרף‬
‫במסגרת תוכנית המנע הפדרלית לאיתור עובדים המהווים סיכון כדוגמת אדוארד סנודן ואחרים שהדליפו מסמכים מסווגים‪ ,‬סוכנים‬
‫פדרליים פתחו בחקירה כנגד בודקי פוליגרף ואזרחים המלמדים שיטות להצליח ולעבור בדיקת פוליגרף חרף היות הנבדק משקר‪ .‬מדובר‬
‫בעיקר בבדיקות קבלה לעבודה לתפקידים רגישים בממשל הפדרלי‪ ,‬תפקידים בהם נשלחים המועמדים לבדיקות פוליגרף קדם‪-‬תעסוקתיות‪.‬‬
‫פתיחת החקירה הינה חלק מהמערכה שמנהל הממשל במדליפים ובמפרי הוראות בטחון שדה ונועד למנוע ממרגלים ועבריינים להתקבל‬
‫לעבודה בממשל הפדרלי‪ .‬עד כה נעצרו שני מדריכים ואחד העצורים הודה במיוחס לו‪ .‬במהלך המעצר נתפסו מיסמכים שכללו שמות של‬
‫‪ 5,000‬אנשים שפנו לקבל מידע על ההדרכה‪ .‬ידוע שלפחות ‪ 20‬מהם הגישו מועמדות לתפקידים פדרליים‪ .‬מתוך הקבוצה הנ"ל לפחות ‪10‬‬
‫החלו לעבוד‪ ,‬כולל בסוכנות לביטחון לאומי ‪ .NATIONAL SECURITY AGENCY‬המכס האמריקאי הכולל בתוכו את משמר הגבול‪ ,‬מבצע בשנה‬
‫כ‪ 10,000-‬בדיקות פוליגרף למועמדים‪ .‬דווח על ‪ 200‬נבדקים שנכשלו בבדיקות והודו בביצוע עבירות הקשורות להברחת סמים ממקסיקו‬
‫ו‪/‬או בהברחת מהגרים בלתי חוקיים‪ .‬המועמדים הנ"ל ביקשו להצטרף לשורות משמר הגבול מתוך כוונה פלילית ברורה‪.‬‬
‫בעקבות תרגיל עוקץ שעשו הסוכנים הפדרליים‪ ,‬נעצר דאג ווילאמס‪ ,‬שהיה בעבר בודק פוליגרף במשטרת אוקלהומה סיטי וצ'אד דיקסון‬
‫שהודה בעבירה של שיבוש הליכי משפט והונאה אלחוטית (סעיף המתייחס לעבירה הקשורה במשלוח דואר או דוא"ל)‪ .‬התובע במשפטו‬
‫ביקש להטיל עליו עונש של שנתיים מאסר בפועל‪ .‬סוכנים הפדרליים התחזו לסוהר שביקש להבריח סמים לכלא ואשר עמד להיבדק‬
‫בפוליגרף וכן לסוחר סמים‪ .‬השניים הסכימו להדריך אותם לעמוד בבדיקה תמורה שכר טרחה של אלף דולר להדרכה של אחד על אחד‪.‬‬
‫דיקסון טען שנאלץ להרוויח את לחמו בדרך זו לאחר שכשל בעסקיו כחשמלאי‪ .‬ווילאמס‪ ,‬שאת תגובתו לא ניתן היה לקבל‪ ,‬מדבר מזה שנים‬
‫רבות בגלוי על השיטות שלו ואף הופיע בתוכנית הטלוויזיה "‪ 60‬דקות"‪ .‬לציין שלדברי החוקרים כל הפונים התעניינו ברכישת חומר כתוב‬
‫וקלטות וידאו ואיש מהפונים לא קבל הדרכה אישית‪.‬‬
‫משפטנים הביעו ביקורת על החקירה ועל עילת התביעה‪ .‬למרות שלהערכתם יש בסיס חוקי לחקירה‪ .‬מדובר לדעתם בנושא שראוי לדון בו‬
‫במוסדות אקדמיים ולא בבית משפט‪ .‬מדריכי פוליגרף טוענים שלמעשה הדרכת אמצעי נגד לעמידה בבדיקה מהווה עבירה פלילית‪ ,‬אולם‬
‫על כך משיבים שההדרכה תהווה עבירה אך ורק אם המדריך מודע לכוונה הקיימת אצל המודרך להונות את השלטונות הפדרליים‪.‬‬
‫אחד המתנגדים לחקירה הביע את דעתו שעצם קיום החקירה מאדיר את יכולת הפוליגרף‪ ,‬יכולת שבפועל אינה קיימת‪ .‬לדבריו האשמות‬
‫כנגד המדריכים שיטות לשיבוש המימצאים‪" ,‬מנופחות" מעבר לכל פרופורציה ומוצגות כהדרכה להכנת פצצה‪ ,‬דבר שגוי לחלוטין‪.‬‬
‫ג'יורג' מאסקי המנהל מאבק רב שנים כנגד הפוליגרף באתר האינטרנט ‪ ,ANTI POLYGRAPH‬סיפר שפנה אליו אדם שהציג את עצמו כאירני‬
‫התומך בתנועה לשחרור עיראק ואשר רצה לרכוש את הספר שהוציא בנושא‪ .‬לדבריו הוא חושד שהפנייה אליו נעשתה במסגרת תוכנית‬
‫העוקץ הפדרלי‪ .‬לציין שעל מנת להימנע מתביעות‪ ,‬העביר מאסקי את האתר שלו ואת פעילותו להולנד‪.‬‬
‫תקציר מאתר החדשות‬
‫‪http://www.mcclatchydc.com/2013/08/30/200876/feds-want-prison-time-in-unprecedented.html#%2EUiEFyH_Oot1‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪21‬‬
‫מהמדיה‬
‫שרות לבניית קורות חיים פיקטיביים‬
‫כל העוסקים בגיוס עובדים מודעים לעובדה שקורות החיים של המועמדים לעבודה עברו "שיפוץ‬
‫קוסמטי" כזה או אחר‪ .‬עיקר ה"שיפוץ" נעשה בתקופת התעסוקה‪ ,‬בתיאור התפקיד והיקפו‪ ,‬כמו גם‬
‫בשדרוג ההשכלה והעבר הצבאי‪ .‬מאחר והמראיינים מודעים להפרזות ולהגזמות‪ ,‬עומדת לרשותם‬
‫יכולת הבדיקה מול ממליצים או מעסיקים קודמים‪ .‬ידוע שגם כלי בדיקה זה אינו חסין כי גם פה‬
‫נתקלים לעיתים במצב שה"ממליץ" הוא עמית או חבר‪ ,‬אבל הבדיקה מהווה עדיין כלי בקרה יעיל‪.‬‬
‫אתרי אינטרנט המנחים כיצד לזייף קורות חיים‪ ,‬קיימים בהיקף מבהיל (‪ 393‬מיליון בערך ‪fake‬‬
‫‪ .)resume‬מרבית האתרים מציעים מה לכלול בקורות החיים וכיו"ב‪ .‬אולם ישנם אתרים המתמחים‬
‫בבניית קורות חיים מזוייפים לחלוטין‪ .‬מסתבר שההתמחות הנ"ל‪ ,‬אינה נחלתם הבלעדית של שרותי‬
‫הביון הבונים סיפורי כיסוי לסוכניהם‪ .‬ישנם אתרים המציעים שרות של בניית קורות חיים פיקטיביים‪.‬‬
‫חבילת השרות כוללת בניית אתר של החברה בה המועמד עבד כביכול ושרות טלפוני שבו המנהל‬
‫הישיר או מנהל משאבי האנוש של אותה חברה משיב למברר וממליץ על המועמד‪/‬ת‪ .‬לדוגמא האתר‬
‫‪ ,Career Excuse‬מציע את שרותיו למועמדים‪ ,‬שרות הכולל‪ :‬בניית פרופיל תעסוקתי פיקטיבי‪ ,‬מכתב‬
‫המלצה פיקטיבי‪ ,‬הדרכה לעמידה בראיון לקבלה לעבודה‪ ,‬מענה טלפוני של החברה בה המועמד עבד‬
‫כביכול‪ ,‬מענה הכולל המלצה "חמה" על המועמד ובניית אתר אינטרנט של החברה הפיקטיבית בה‬
‫עבד המועמד‪ .‬החברה מתגאה בפרסומייה בהצלחות רבות מאז הקמתה בשנת ‪ .2009‬יתרה מזו‪,‬‬
‫מעבר לניסיון חינם בן ‪ 3‬ימים‪ ,‬החברה מתחייבת להחזיר למועמדים את כספם במידה ולא קיבלו‬
‫עבודה תוך חודש ימים (ההחזר כפוף למכתב דחייה מהמעסיק הפוטנציאלי‪ .)...‬והעלות? ‪ 50 ...‬דולר‬
‫למינוי חודשי‪ .‬המחיר כולל‪ :‬הקמת אתר אינטרנט של החברה הפיקטיבית‪ ,‬מספר טלפון ופקס‬
‫להתקשרות‪ ,‬מרכזיית משאבי אנוש וממונה משאבי אנוש פיקטיביים אשר נותן‪/‬ת המלצה בכפוף‬
‫לטקסט שמבקש המועמד‪ .‬בטופס הזמנת השרות יש לפרט את שם החברה הפקטיבית‪ ,‬תואר‬
‫התפקיד הפיקטיבי‪ ,‬מועדי העסקה‪ ,‬שם הממונה‪ ,‬שכר התחלתי ושכר בסיום‪ ,‬סיבות לעזיבה‪ ,‬תחומי‬
‫אחריות בתפקיד וכיו"ב הכל כמיטב דמיונו של המבקש‪.‬‬
‫למציאות העגומה הנ"ל‪ ,‬פתרון פשוט‪ :‬בדיקת רקע מעמיקה הכוללת מבדק "פרופיל יושר"‪ ,‬ראיון אישי‬
‫מעמיק ובעת הצורך אף בדיקת פוליגרף‪ .‬בדיקה מעין זו חושפת את ההונאות הנ"ל ושקרים אחרים‬
‫ומאפשרת לקבל תמונה אמיתית של המועמד‪/‬ת בכל ההיבטים השונים של קורות החיים‪.‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪22‬‬
‫איגודי בודקי פוליגרף‬
‫דיווחים והודעות‬
‫איגוד בודקי הפוליגרף בישראל א‪.‬פ‪.‬י‬
‫אתר האיגוד‪http://www.polygraph.org.il/ :‬‬
‫הכינוס השנתי של איגוד בודקי הפוליגרף בישראל‪ ,‬יתקיים במלון "לאונרדו פריביליג" בים המלח בסוף השבוע של ‪ 11 - 10‬בינואר ‪.2014‬‬
‫המשתתפים מתכנסים במלון ביום חמישי ‪ 9‬בינואר ‪ ,2014‬בשעות אחה"צ‪.‬‬
‫בתוכנית‪ :‬הרצאותיו של מר ריצ'רד קייפר‪ ,‬נשיא ה ‪ APA -‬לשעבר ואחראי על מעבדת הפוליגרף של ה ‪ ,FBI -‬תא"ל (מיל‪ ).‬יובל צור על‬
‫הצוללת "דקר"‪ ,‬בחירות יו"ר ונושאי תפקידים וכן נושאים מינהליים שעל סדר היום‪.‬‬
‫יום שישי ‪ - 12:30 - 08:30 10/1/14‬הרצאות‪ :‬מר קייפר‬
‫‪ - 13:30 - 12:30‬הפסקת צהרים‬
‫‪ - 14:30 - 13:30‬אסיפה כללית‪ :‬אישור אריק חייט ליועץ משפטי‪ ,‬בחירות לוועד‬
‫‪ - 20:30‬הרצאתו של תא"ל מיל יובל צור בנושא "הצוללת דקר"‬
‫יום שבת ‪ -11:30 - 08:30 11/1/14‬הרצאות‪ :‬מר קייפר‬
‫האיגוד הישראלי לבודקי פוליגרף ממוחשב ‪I.C.P.A‬‬
‫אתר האיגוד‪http://www.icpa-polygraph.co.il/ :‬‬
‫איגוד הפוליגרף האמריקאי ‪APA‬‬
‫אתר האיגוד‪http://www.polygraph.org/ :‬‬
‫הסמינר השנתי ה – ‪ ,48‬של האיגוד נערך השנה בין ‪ 8‬ל ‪ 13 -‬בספטמבר ‪ ,2013‬במרכז הכנסים במלון "הילטון"‪ ,‬באורלנדו‪ ,‬פלורידה‪ .‬לכנס‬
‫הגיעו מספר שיא של משתתפים – ‪ ,721‬מתוכם ‪ ,199‬משתתפים שהגיעו מחוץ לארה"ב‪ .‬עקב מספר האורחים הרב מאמריקה הלטינית‪,‬‬
‫הועמד לרשותם תרגום סימולטני‪ .‬הסמינר היה מוצלח ביותר ועבר ללא תקלות‪.‬‬
‫איגוד הפוליגרף הלאומי ‪The National Polygraph Association NPA‬‬
‫אתר האיגוד‪http://www.nationalpolygraph.org / :‬‬
‫האיגוד יקיים את הסמינר השנתי שלו בין ‪ 20‬ל ‪ 22 -‬בינואר ‪ ,2014‬במלון "גולדן נאגט" בלאס ואגס‪ ,‬נאוודה‪ .‬להרשמה יש לפנות למר גארי‬
‫דיוויס בטלפון‪.001-866-535-8969 :‬‬
‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬
‫‪23‬‬
‫לוח מודעות‬
‫פוסטים‪ ,‬טוקבקים‪ ,‬למכירה‪ ,‬דרושים‬