‫בית המשפט המחוזי בנצרת‬ ‫‪ 20‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫מספר בקשה‪1:‬‬ ‫בפני כב' השופט עאטף עיילבוני‬ ‫ת"א ‪ 105-10‬עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי‬ ‫התובע‬ ‫עמוס אמיר ת‪.‬ז‪05875873 .‬‬ ‫נגד‬ ‫הנתבע‬ ‫קיבוץ נאות מרדכי – אגודה שיתופית חקלאית‬ ‫פסק דין‬ ‫‪1‬‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לפני תביעה לסעד הצהרתי בדבר זכותו של התובע‪ ,‬יורש המנוחה ריטה אמיר ז"ל )להלן‪:‬‬ ‫"המנוחה"(‪ ,‬אשר היתה עובר למותה חברת קיבוץ "נאות מרדכי" )להלן‪" :‬הקיבוץ"(‪ ,‬והתגוררה‬ ‫בקיבוץ מיום היווסדו‪ ,‬לשיוך דירתה של המנוחה בקיבוץ‪ ,‬ובתוך כך למניעת שיוך הדירה או‬ ‫מסירתה לחבר קיבוץ אחר‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בישיבה שנקבעה ליום ‪ 9/6/10‬הגיעו הצדדים לכדי הסכמה דיונית‪ ,‬אשר קיבלה תוקף של החלטה‬ ‫שיפוטית‪ ,‬לפיה פסק הדין בתובענה יינתן על סמך סיכומים וראיות שיוגשו מטעם הצדדים‪ ,‬וללא‬ ‫שמיעת עדים או חקירת מצהירים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫רקע עובדתי‪:‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫במסגרת החלטה ‪ 751‬של מועצת מקרקעי ישראל מיום ‪ 27/2/96‬שכותרתה "שינויים במבנה הארגוני‬ ‫והקצאת קרקע בקיבוצים" )להלן‪" :‬החלטה ‪ ("751‬נתקבלה החלטה בדבר שינויים במבנה הארגוני‬ ‫של הקיבוץ והקצאת מגרשי מגורים לחברי הקיבוץ )להלן‪" :‬שיוך הדירות"(‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ביום ‪ 14/4/96‬הוציא האגף החקלאי במינהל מקרקעי ישראל הוראת אגף שמספרה ‪) 53‬להלן‪" :‬הוראה‬ ‫‪ ,("53‬שעניינה הנחיות בדבר אופן היישום של החלטה ‪ .751‬בסעיף ‪)7‬ה( להוראה זו נקבע כדלקמן‪:‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫"תוקף הזכאות לחכירת יחידת מגורים קיימת יהיה תאריך‬ ‫החלטת האסיפה הכללית של האגודה בדבר השינוי‪ .‬זכות‬ ‫זו תהיה שמורה לצאצאים‪ ,‬במקרה של פטירת החבר‪,‬‬ ‫חו"ח‪ ,‬בין מועד ההחלטה לבין המועד שההחכרה תהיה‬ ‫ניתנת למימוש בפועל‪ ,‬בכפוף להסכמת האגודה‪ ,‬בהתאם‬ ‫להחלטה"‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ 1‬מתוך ‪13‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בנצרת‬ ‫בפני כב' השופט עאטף עיילבוני‬ ‫ת"א ‪ 105-10‬עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי‬ ‫‪ 20‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫מספר בקשה‪1:‬‬ ‫ביום ‪ 9/8/02‬נתקבלה באסיפת הקיבוץ החלטה על כניסה לתהליך של שיוך דירות הקיבוץ לחברים‬ ‫)להלן‪" :‬החלטת השיוך"(‪ ,‬במסגרתה נקבעו כללים לרישום הבתים על שם החברים בקיבוץ )להלן‪:‬‬ ‫"כללי שיוך הבתים" או "כללי שיוך הדירות"(‪ ,‬ובכלל זה נקבע כי המועד הקובע לצורך קביעת‬ ‫זכאותם של חברי הקיבוץ לרישום זכויותיהם בדירות יהיה יום קבלת החלטת השיוך‪ ,‬היינו ה‪-‬‬ ‫‪.9/8/02‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בפרק ההגדרות של כללי שיוך הבתים נקבע כי "חבר" הינו "מי שהיה רשום במועד קבלת ההחלטה‬ ‫בפנקס החברים כחבר האגודה והתגורר על דרך קבע במקרקעי הקיבוץ או ששהה מחוצה לו‬ ‫באישור האסיפה הכללית‪ ,‬לרבות חברת אגודה"‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ביחס לחבר אגודה שנפטר לאחר מועד קבלת ההחלטה‪ ,‬נקבע בסעיף ‪ 6‬לכללי שיוך הבתים כי "יהיו‬ ‫יורשיו זכאים לקבל מן האגודה את ערך זכאותו לבית מגורים או לבוא בנעליו של הנפטר‪ ,‬לצורך‬ ‫רישום הזכויות בבית המגורים‪ ,‬הכל על פי בחירתה הבלעדית של האגודה‪ ,‬אך זאת רק בתנאי‬ ‫שבוצע הרישום בפועל של הדירות על שם כלל החברים‪ ,‬ובכפוף לכך שתינתן הסכמת מינהל‬ ‫מקרקעי ישראל לכך ושיורשיו יעמדו בכל התנאים והדרישות שהיה הנפטר נדרש לעמוד בהם‬ ‫כתנאי לרישום‪ ,‬לו היה חי ביום הרישום"‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אין חולק כי במועד קבלת החלטת השיוך – הוא המועד הקובע לצורך קביעת זכאותם של חברי‬ ‫הקיבוץ לרישום זכויותיהם בדירות – התגוררה המנוחה בדירה בקיבוץ‪ ,‬וכי הלכה לעולמה כשנתיים‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬ביום ‪ ,15/7/04‬בטרם הושלם הליך שיוך הדירות ובטרם החל רישום הדירות בפועל על‬ ‫שם חברי הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫לאחר פטירת המנוחה‪ ,‬נחתמו בין התובע והקיבוץ שני הסכמים בעניין זכותו של התובע להמשיך‬ ‫ולהשתמש בדירה‪ :‬הסכם ראשון שכונה "הסכם האירוח" מיום ‪) 8/12/04‬להלן‪" :‬הסכם האירוח"(‪,‬‬ ‫והסכם נוסף מיום ‪) 1/6/05‬להלן‪" :‬ההסכם השני"(‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫במסגרת "הסכם האירוח" הסכים הקיבוץ להעמיד את דירת המנוחה לרשותו של התובע ולשימושו‪,‬‬ ‫לתקופה מוגבלת‪ .‬כן נקבע כי הסכמת הקיבוץ למגורי התובע בדירה אינם בגדר החכרה של הדירה‬ ‫והתובע הינו בר רשות בדירה בלבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוסכם כי במהלך תקופת החזקתו בדירה‪ ,‬יינתנו לתובע‬ ‫שירותי האירוח של הקיבוץ‪ ,‬כמפורט בהסכם‪ .‬עוד נקבע בהסכם כי בתום "תקופת האירוח"‪ ,‬יפנה‬ ‫התובע את הדירה‪ ,‬אלא אם יוסכם אחרת בין הצדדים‪ .‬כן נקבע כי הקיבוץ רשאי‪ ,‬על פי שיקול דעתו‬ ‫הבלעדי‪ ,‬שלא לחדש את ההסכם בתומו‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫"הסכם האירוח" הוארך בהסכמת הצדדים עד ליום ‪ ,30/4/10‬וביום ‪ 13/4/10‬ניתן צו מניעה זמני‬ ‫)אשר עדיין עומד על כנו(‪ ,‬האוסר על הקיבוץ לפעול להקצאת הדירה למאן דהוא או לפעול לפינויו‬ ‫של התובע מהדירה‪.‬‬ ‫‪ 2‬מתוך ‪13‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בנצרת‬ ‫בפני כב' השופט עאטף עיילבוני‬ ‫ת"א ‪ 105-10‬עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי‬ ‫‪ 20‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫מספר בקשה‪1:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫במסגרת ההסכם השני‪ ,‬הוסכם בין הצדדים כי חלים על המנוחה ויורשה‪ ,‬התובע‪ ,‬הוראות סעיף ‪6‬‬ ‫לכללי שיוך הבתים והוסדרו זכויות הצדדים בהתאם לכללים אלה‪ .‬נקבע כי בגמר "הסכם האירוח"‬ ‫יפנה התובע את הדירה ויותירה פנויה‪ .‬בנוסף נקבע כי אם יפנה הקיבוץ את חבריו למנהל מקרקעי‬ ‫ישראל לשם רישום דירה על שמם‪ ,‬יהא גם התובע זכאי להפניה כאמור‪ ,‬אולם הקיבוץ יהא רשאי‪,‬‬ ‫לפי בחירתו והחלטתו הבלעדית‪ ,‬להמיר את זכות התובע לרישום דירה על שמו במענק כספי "בשווי‬ ‫של ערך דירת תקן כפי שתיקבע על ידי השמאי עליו החליט הקיבוץ"‪ ,‬ואז ייחשב הקיבוץ כמי שמילא‬ ‫את כל התחייבויותיו כלפי התובע והמנוחה‪ .‬במסגרת ההסכם השני הובהר כי כל עוד לא ביצע‬ ‫הקיבוץ בפועל את החלטתו האמורה‪ ,‬אין הצוואה מקנה לתובע זכויות כלשהן בדירה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫הוסכם כי אין בפינוי הדירה משום ויתור על טענות התובע ביחס ל"זכויות המגיעות לו או שיגיעו לו‬ ‫מהקיבוץ על פי החלטות קיימות ו‪/‬או שיתקבלו בעתיד לגבי חברים אשר נפטרו בהיותם חברי קיבוץ‬ ‫לאחר ‪."9/8/02‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫בטרם סיום פרק זה יוער כי ביום ‪ 6/7/08‬נתקבלה החלטה ‪ 1155‬של מינהל מקרקעי ישראל ובה‬ ‫נקבעה זכות ראשונים לשיוך דירה לחברי האגודה וליורשיהם )להלן‪" :‬החלטה ‪ .("1155‬עם זאת‪,‬‬ ‫יובהר כבר כאן‪ ,‬כי מאחר וההחלטה על שיוך הדירות בקיבוץ לפי החלטה ‪ 751‬התקבלה ואושרה על‬ ‫ידי וועדת הפרוגראמות עובר להחלטה ‪ ,1155‬הקיבוץ רשאי להמשיך בהליך שיוך הדירות בהתאם‬ ‫להחלטות הנ"ל )ראה סעיף ‪ 5.11.1‬להחלטה ‪ ,(1155‬כך שאין להחלטה ‪ 1155‬משמעות מעשית‬ ‫לענייננו‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫טענות התובע‪:‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫התובע טוען כי המנוחה היתה זכאית ל"שיוך דירות"‪ ,‬קרי‪ :‬לרישומה כמיועדת לשיוך הדירה בה‬ ‫התגוררה במשך שנים רבות‪ ,‬ומדובר בזכות קניינית‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪ .‬על פי הנטען‪ ,‬בנסיבות‬ ‫אלה‪ ,‬גם זכותו של התובע לקבל לידיו את זכות המנוחה לשיוך דירה‪ ,‬הינה זכות קניינית‪ ,‬כפי שהוכר‬ ‫– כך על פי הנטען – גם בפסיקת בתי המשפט‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫התובע סבור כי זכותה הקניינית של המנוחה‪ ,‬שהועברה לידיו בהמשך‪ ,‬קמה מיד לאחר קבלת‬ ‫החלטה ‪ 751‬בעניין שיוך הדירות‪ ,‬והקיבוץ אינו רשאי לפגוע בזכות זו‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫התובע מוסיף וטוען כי בעוד תקנון הקיבוץ קובע את הזכות הקניינית של החבר לשיוך דירה‪ ,‬אין‬ ‫הוא כולל כל הוראה המקנה הרשאה לקיבוץ לשלול זכות זו‪ ,‬וכך גם יתר החלטותיו של הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫עוד מבהיר התובע כי אף כללי שיוך הבתים אינם מאפשרים לקיבוץ לשלול את הזכות הקניינית‬ ‫האמורה‪ ,‬וודאי לא באופן שרירותי‪ .‬לטענת התובע‪ ,‬על פי כללים אלה‪ ,‬היתה המנוחה זכאית לשיוך‬ ‫הדירה‪ ,‬אותה שיפצה מכספה‪ ,‬והוא כיורשה‪ ,‬זכאי לקבל לידיו את הזכויות בדירה‪ .‬לשיטתו‪,‬‬ ‫‪ 3‬מתוך ‪13‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בנצרת‬ ‫בפני כב' השופט עאטף עיילבוני‬ ‫ת"א ‪ 105-10‬עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי‬ ‫‪ 20‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫מספר בקשה‪1:‬‬ ‫האפשרות להתנות את השיוך‪ ,‬מצדו של הקיבוץ‪ ,‬קיימת רק מקום בו מבחינה אובייקטיבית לא ניתן‬ ‫לשייך דירה )למשל מקום בו היורש אינו עומד בתנאי מינהל מקרקעי ישראל(‪ ,‬דבר שאינו קיים‬ ‫במקרה זה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לטענת התובע‪ ,‬בהינתן זכותו העקרונית לשיוך הדירה‪ ,‬אין "לנשל" אותו מירושתו רק מפאת‬ ‫העובדה שהמנוחה הלכה לעולמה בטרם נרשמו הזכויות בדירה על שמה )שאז וודאי היה זכאי לקבל‬ ‫את הזכויות במלואן(‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫התובע מוסיף כי לפי פרשנות הקיבוץ לסעיף ‪ 6‬לכללי שיוך הבתים‪ ,‬יוצא כי סעיף ‪ 6‬הנ"ל מנוגד‬ ‫להחלטות מועצת מקרקעי ישראל‪ ,‬להוראות תקנות האגודות השיתופיות )שיוך דירות בקיבוץ‬ ‫מתחדש(‪ ,‬התשס"ו‪) 2005-‬להלן‪" :‬תקנות שיוך הדירות"( ולתקנון הקיבוץ עצמו )סעיף ‪ 43‬לתקנון(‪,‬‬ ‫ומשכך‪ ,‬אין ליתן תוקף לפרשנות זו‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫כן טוען התובע כי החלופה הכספית המוצעת בסעיף ‪ 6‬לכללי שיוך הבתים לזכות לשיוך דירה‪ ,‬אינה‬ ‫שוות ערך‪ ,‬אינה הולמת ואינה ראויה‪ .‬בהקשר זה מבהיר התובע כי הסעיף אינו מגדיר את המונח‬ ‫"ערך זכאותו לבית מגורים"‪ ,‬וכתוצאה‪ ,‬השווי שהקיבוץ מציע אינו שווי שוק ריאלי של הדירה‪ ,‬אלא‬ ‫שווי הדירה בלבד‪ ,‬ללא שיוך הקרקע וללא התחשבות בכך שהזכויות בדירה עתידות להיות רשומות‬ ‫על שם חבר הקיבוץ‪ .‬עוד מציין התובע כי בסופו של יום לא ברור כלל מה יוותר מהקיבוץ לשלם לו‬ ‫את ערך דירתו‪ .‬אי לכך‪ ,‬סבור התובע כי החלופה לשיוך דירות הקבועה בסעיף ‪ 6‬לכללי שיוך הבתים‬ ‫אינה שוות ערך לזכות השיוך‪ ,‬ומדובר בחלופה מקפחת ובלתי ראויה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לטענת התובע‪ ,‬עמדת הקיבוץ שרירותית‪ ,‬אינה סבירה ומבטאת הפרה בוטה של החובה לנהוג‬ ‫בשוויון‪ .‬בתוך כך טוען התובע כי הקיבוץ לא הבהיר לפי אילו קריטריונים הוא קובע אימתי תשויך‬ ‫דירה ליורשים‪ ,‬על שום מה החליט להפעיל דווקא בעניינו את החלופה הכספית לפי סעיף ‪ 6‬לכללי‬ ‫שיוך הבתים‪ ,‬ומדוע הוא מסרב לשייך לו או לביתו )נכדתה של המנוחה( דירה‪ .‬לדידו‪ ,‬עמדת הקיבוץ‬ ‫נגועה בחוסר תום לב ופוגעת בעיקרון השוויון הקבוע בתקנה ‪ 3‬לתקנות שיוך הדירות‪ ,‬בייחוד ביחס‬ ‫לקשישים אשר עלולים להיפטר בטרם יבוצע השיוך בפועל‪ ,‬דוגמת המנוחה דנא‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬טוען התובע כי הפרשנות שמבקש הקיבוץ להעניק לסעיף ‪ 6‬לכללי שיוך הבתים מהווה הפרה‬ ‫בוטה של חובות הנאמנות המוטלות על הקיבוץ כלפי המנוחה וכלפיו הוא – הן חובות נאמנות מפורשת‬ ‫המוטלות על הקיבוץ בתקנון והן חובות נאמנות קונסטרוקטיבית המוטלות עליו מן הדין‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫התובע טוען עוד כי הפרשנות שמבקש הקיבוץ להעניק לסעיף ‪ 6‬לכללי שיוך הבתים מנוגדת גם לדיני‬ ‫הירושה‪ ,‬שכן לפי דינים אלה‪ ,‬זכות המנוחה לשיוך הדירה הינה בגדר עיזבונה‪ ,‬וככזו עוברת באופן‬ ‫"אוטומטי" ליורשיה‪ ,‬מבלי שהקיבוץ יכול להתערב בכך ולהפחית ממסת העיזבון‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪ 4‬מתוך ‪13‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בנצרת‬ ‫בפני כב' השופט עאטף עיילבוני‬ ‫ת"א ‪ 105-10‬עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי‬ ‫‪ 20‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫מספר בקשה‪1:‬‬ ‫התובע מוסיף וטוען כי עמדת הקיבוץ ביחס לסעיף ‪ 6‬האמור אף אינה מתקבלת על הדעת ועלולה‬ ‫להביא לתוצאות אבסורדיות המשנות את המועד הקובע מיום החלטת השיוך ליום השיוך בפועל‬ ‫)תוך פגיעה באלו שלא זכו להאריך חיים עד לאותו מועד(‪ ,‬וגם מטעם זה יש לדחותה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬טוען התובע כי לאחר פטירת אימו‪ ,‬התנה הקיבוץ את המשך החזקתו בדירה בכך שיחתום‬ ‫על "הסכם אירוח"‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬יפונה מהדירה באופן מיידי‪ .‬לשיטתו‪ ,‬הקיבוץ הציג לו מצג מטעה‬ ‫לפיו הסכם דומה נחתם על ידי יורשי אחרים בקיבוץ שהוריהם נפטרו לאחר המועד הקובע‪ ,‬וכן‬ ‫הטעה אותו לחשוב כי זהו ההסדר החוקי ואין בחתימה עליו כדי לפגוע בזכויותיו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫התובע טוען כי "הסכם האירוח" חסר תוקף משפטי ובטל עקב הטעייה‪ ,‬מצג שווא וכפיה‪ ,‬ומכל‬ ‫מקום‪ ,‬אין בו‪ ,‬באותו מסמך‪ ,‬כדי ללמד על וויתור מצד התובע על זכותו בדירה או הסכמה מצדו‬ ‫למסירת הדירה לחבר קיבוץ אחר‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫טענות הקיבוץ‪:‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הקיבוץ טוען בראשית דבריו כי ביום פטירת המנוחה‪ ,‬אמו של התובע‪ ,‬פקעה חברותה בקיבוץ וכך גם‬ ‫זכות השימוש שניתנה לה בדירה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫לטענת הקיבוץ‪ ,‬התובע לא הראה עילה להתערבות בית המשפט בהחלטות האסיפה הכללית של‬ ‫הקיבוץ בעניין שיוך הדירות‪ ,‬ובפרט לא במנגנון הקבוע בהן לגבי זכויות יורשים‪ .‬בתוך כך‪ ,‬טוען‬ ‫הקיבוץ כי כללי שיוך הדירות מותירים בידי הקיבוץ את הבחירה האם להעניק לתובע את שווי‬ ‫הדירה או להפנותו למינהל מקרקעי ישראל לשיוך הדירה‪ ,‬וכך גם נקבע בהסכם השני שנחתם בין‬ ‫הצדדים‪ .‬כן נטען כי המנגנון שקבעה אסיפת הקיבוץ במסגרת כללי שיוך הבתים )ושאומץ לאחר מכן‬ ‫לתוך ההסכם השני בין הצדדים( נבחן ונמצא לפי הפסיקה – כך נטען – חוקי‪ ,‬סביר וראוי‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫יתירה מכך‪ ,‬לטענת הקיבוץ‪ ,‬כללי שיוך הבתים אף עולים בקנה אחד עם החלטות המינהל ותקנות‬ ‫שיוך הדירות‪ ,‬אליהן מפנה התובע בטיעוניו‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫הקיבוץ מוסיף וטוען כי בתי המשפט הכירו גם בזכותה הבלעדית של האגודה בדירה ושללו את זכות‬ ‫היורש לתפוס בה חזקה בטרם ביצוע השיוך ובניגוד להחלטות הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫עוד טוען הקיבוץ כי יש לקיים את הוראות ההסכם השני שנחתם בין הצדדים‪ ,‬ולפיו רשאי הקיבוץ‬ ‫להמיר את זכויות התובע במענק כספי בשווי "דירת תקן" בהתאם לכללי שיוך הבתים‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪ 5‬מתוך ‪13‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בנצרת‬ ‫בפני כב' השופט עאטף עיילבוני‬ ‫ת"א ‪ 105-10‬עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי‬ ‫‪ 20‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫מספר בקשה‪1:‬‬ ‫הקיבוץ מוסיף וטוען כי אין כל עילה לביטול ההסכם השני )ההסכם שעניינו הסדרת זכויות הצדדים‬ ‫לפי כללי שיוך הבתים(‪ ,‬שנחתם גם הוא – כמו "הסכם האירוח" – לאחר משא ומתן ממושך בין‬ ‫הצדדים‪ ,‬וממילא התובע לא פעל לביטול ההסכם בתוך זמן סביר והקיבוץ מצדו הסתמך על ההסכם‬ ‫ושינה את מצבו לרעה בכך שהקצה את דירתה של המנוחה למשפחה אחרת‪ ,‬הזקוקה לה לפתרון‬ ‫מצוקת הדיור שלה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫לשיטתו של הקיבוץ‪ ,‬הסכם דומה לזה עליו חתם התובע‪ ,‬נחתם עם רוב משפחות היורשים של‬ ‫חברים שהלכו לעולמם בטרם הלכה המנוחה לעולמה ביום ‪) 15/7/04‬על פי הנטען‪ ,‬המשפחות אותן‬ ‫מונה התובע בתביעתו הן יורשיהם של חברים שהלכו לעולמם לאחר פטירת המנוחה(‪ ,‬ולכן התובע‬ ‫לא הוטעה על ידי הקיבוץ‪ ,‬וכאמור‪ ,‬לא מתקיימות עילות הבטלות האחרות הנטענות על ידו‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫כאן המקום להעיר כי לאור הסכמת הצדדים לפיה יהיו רשאים לצרף לסיכומיהם כל מסמך‬ ‫שלדעתם הוא מסמך רלוונטי‪ ,‬שאין בו משום הרחבת חזית )ראה ישיבת ‪ ,(9/6/10‬לא מצאתי פגם‬ ‫בצירוף הסכמי יורשי חברים אחרים לסיכומי הקיבוץ‪ ,‬ודין טענות התובע בהקשר זה להידחות‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ביחס לטענת האפליה והפגיעה בשוויון אותה העלה התובע‪ ,‬טוען הקיבוץ כי התובע אינו חבר הקיבוץ‬ ‫)אלא אך יורשה של חברת קיבוץ(‪ ,‬ולכן טענתו לפיה הקיבוץ חייב לנהוג בו בשוויון – בטעות יסודה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫כן טוען הקיבוץ בהקשר זה כי התובע ידע על כוונת הקיבוץ זה כמעט שנתיים בטרם הגשת התביעה‪,‬‬ ‫ובנסיבות אלה הוא מושתק ואינו זכאי לקבל את הסעדים המבוקשים על ידו‪ .‬בנוסף‪ ,‬התנהלותו של‬ ‫התובע נגועה בחוסר תום לב‪ ,‬וגם מטעם זה יש להורות על דחיית התביעה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫באשר לטענות התובע שעניינן קיפוח זכויותיו‪ ,‬טוען הקיבוץ כי מדובר בטענות מוקדמות שיכול‬ ‫ויתגבשו רק לאחר ביצוע שיוך הדירות‪ ,‬במועד בו ייקבע שווי דירת תקן והקיבוץ יידרש לקיים את‬ ‫חיוביו‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫לפני סיום‪ ,‬מבקש הקיבוץ לדחות את כל הטענות העובדתיות החדשות והסעדים הנוספים המופיעים‬ ‫לראשונה בסיכומי התובע‪ ,‬המהווים הרחבת חזית אסורה‪ .‬כן טוען הקיבוץ כי אי צירופה של‬ ‫משפחת דנן‪ ,‬לה מיועדת דירת המנוחה להיות משויכת ואשר עשויה להיפגע מתוצאות ההליך‪ ,‬די בו‬ ‫כדי להצדיק דחיית התביעה‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בנסיבות אלה מבקש הקיבוץ לדחות את התביעה נגדו תוך חיוב התובע בהוצאות‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪ 6‬מתוך ‪13‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בנצרת‬ ‫בפני כב' השופט עאטף עיילבוני‬ ‫ת"א ‪ 105-10‬עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי‬ ‫‪ 20‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫מספר בקשה‪1:‬‬ ‫תשובת התובע לטיעוני הקיבוץ‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בתשובתו לסיכומי הקיבוץ‪ ,‬שב התובע על מרבית הטענות המועלות בסיכומיו‪ ,‬וטוען כי הקיבוץ‬ ‫מצידו לא התייחס לטענותיו ו‪/‬או לא התייחס לטענות בצורה עניינית‪ ,‬ועל כן‪ ,‬אותן טענות שלא‬ ‫קיבלו התייחסות כנדרש – יש לראות את הקיבוץ כמודה בהן‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כן משיב התובע לטענות המועלות בסיכומי הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫דיון והכרעה‪:‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בראשית הדברים מצאתי לנכון לייחד מספר מילים ביחס לטענתו של התובע כי זכותו לקבל לידיו‬ ‫את זכותה של המנוחה לשיוך דירות הינה זכות קניינית‪ .‬לדעתי‪ ,‬טענה זו שגויה מיסודה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫תקנון הקיבוץ‪ ,‬המהווה חוזה בין חברי האגודה‪ ,‬בינם לבין עצמם ובין כל אחד מהם לבין האגודה‪,‬‬ ‫מסדיר את זכויותיהם של חברי הקיבוץ ביחס לדירת המגורים בה הם מתגוררים )לעניין מעמדו של‬ ‫התקנון ראה ע"א ‪ 8398/00‬יונה כץ נ' קיבוץ עין צורים‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ;(2002) 1653 (3)2002‬ע"א ‪524/88‬‬ ‫"פרי העמק" ‪-‬אגודה חקלאית נ' שדה יעקב – מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות‬ ‫חקלאית שיתופית בע"מ ואח'‪ ,‬פ"ד מה)‪.((1991) 529 (4‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ביום ‪ ,4/6/02‬עובר לפטירתה של המנוחה‪ ,‬אישר רשם האגודות השיתופיות את תיקון סעיף ‪ 44‬לתקנון‬ ‫הקיבוץ במסגרתו נקבע כי "רכוש הקיבוץ אינו ניתן לחלוקה בין החברים בזמן קיומו של הקיבוץ"‪ ,‬בכפוף‬ ‫לאמור בסעיף ‪ 4‬לתקנון‪ ,‬אשר מגדיר את הנכסים שיהיו בבעלותו הפרטית של חבר הקיבוץ‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫"‪ .1‬פקדונות שהפקיד החבר בקיבוץ‪...‬‬ ‫‪ .2‬מיטלטלין לשימושו האישי של החבר‪...‬‬ ‫‪ .3‬זכויות לדמי עזיבה‪ ...‬או לחלופין זכויות בדירת המגורים‬ ‫בה מתגורר החבר על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל ‪751‬‬ ‫או החלטה אחרת שתחליף אותה ובהתאם לכל דין קיים או‬ ‫עתידי העוסק בעניין זה‪ .‬הקיבוץ ייחשב כמי שמחזיק בזכויות‬ ‫הנ"ל בנאמנות עבור החבר‪ ,‬עד להעברתם בפועל‪...‬‬ ‫‪ .4‬תקציבים שונים‪...‬‬ ‫‪ .5‬הזכויות המצטברות ב"קרנות תשורה‪ ...‬ו‪/‬או תוכניות‬ ‫חסכון אשר פתח הקיבוץ על שמו של החבר‪."...‬‬ ‫)ההדגשות במקור – ע‪.‬ע‪(.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪ 7‬מתוך ‪13‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בנצרת‬ ‫בפני כב' השופט עאטף עיילבוני‬ ‫ת"א ‪ 105-10‬עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי‬ ‫‪ 20‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫מספר בקשה‪1:‬‬ ‫עיניינו הרואות‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי על פי תקנון הקיבוץ‪ ,‬הקיבוץ מחזיק בנאמנות‪ ,‬עבור חבר הקיבוץ‪,‬‬ ‫בזכויות בדירת המגורים בה מתגורר החבר‪ ,‬עד להעברתן בפועל לידיו‪ .‬השאלה הנשאלת היא מה‬ ‫טיבן ומהותן של זכויות החבר המוחזקות בנאמנות בידי הקיבוץ?‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סעיף ‪)7‬ב( לחוק המקרקעין‪ ,‬תשכ"ט‪ 1969-‬קובע כי עסקה שלא נגמרה ברישום‪ ,‬רואים אותה‬ ‫כהתחייבות לעשות עסקה‪ .‬במקרה שלפנינו‪ ,‬החלטת השיוך אמנם "שדרגה" את זכויותיה של המנוחה‬ ‫בדירת המגורים באופן המקדם אותן שלב נוסף לכיוון הגדרתן כ"זכויות קנייניות"‪ ,‬שהרי הזכויות של‬ ‫חברי הקיבוץ בדירות המגורים לפני החלטת השיוך אינן זהות מבחינת "משקלן" לזכויות לאחריה‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬בהתחשב בעובדה שהליך השיוך טרם הושלם‪ ,‬וכן בהתחשב בכך שאף אחת מדירות הקיבוץ טרם‬ ‫נרשמה על שם מי מחברי הקיבוץ וחברי הקיבוץ טרם הופנו למנהל לשם רישום הזכויות )ראה סעיף‬ ‫‪ 3.15‬לתגובת הקיבוץ לבקשה למתן צו מניעה זמני(‪ ,‬לא ניתן לייחס למנוחה זכויות קנייניות בדירת‬ ‫המגורים‪ ,‬כי אם לכל היותר זכויות חוזיות לרישום הדירה על שמה‪ ,‬לכשיושלם הליך השיוך )ראה‬ ‫בהקשר זה גם פסק דינה של כב' השופטת מוניץ בתיק המקביל‪ :‬ת‪.‬א‪) 104/10 .‬מחוזי נצרת( לוי נ'‬ ‫קיבוץ נאות מרדכי )טרם פורסם‪ ,‬פסק דין מיום ‪ ;((31/8/10‬וכן ת‪.‬א‪) 819/06 .‬מחוזי חיפה( רתם נ'‬ ‫קיבוץ שדות ים )לא פורסם‪ ,‬פסק דין מיום ‪.(1/5/08‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫יושם אל לב כי אף מסעיף ‪ 15‬להחלטה ‪ 751‬ניתן ללמוד כי זכותו הקניינית של חבר הקיבוץ בדירה‪,‬‬ ‫לרבות יורשיו‪ ,‬תקום רק לאחר שתוחכר לו הדירה‪ ,‬וגם נתון זה מלמד על כך שבמועד מוקדם יותר‬ ‫לא עומדת לחבר הקיבוץ זכות קניינית בדירה‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫כפועל יוצא‪ ,‬זכות הקניין בדירות המגורים‪ ,‬עד למועד שיוך הדירות‪ ,‬היא של הקיבוץ‪ ,‬ולחברים‬ ‫זכויות משניות בדירה‪ ,‬הנגזרות מזכותו של הקיבוץ והכפופות לסייגים הקבועים בתקנון‪ .‬אי לכך‪,‬‬ ‫למנוחה היו בעת מותה‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬זכויות מעין קנייניות בדירת המגורים‪ ,‬אשר אף הן כפופות‬ ‫למגבלות בתקנון הקיבוץ‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ודוק‪ :‬אין כל משמעות‪ ,‬לעניין סיווג זכותה של המנוחה‪ ,‬לעובדה שהמנוחה שיפצה את הדירה על‬ ‫חשבונה בשנת ‪ ,2002‬כנטען על ידי התובע‪ .‬טענה זו‪ ,‬אין לה כל רלוונטיות לשאלה שבמחלוקת‪,‬‬ ‫בייחוד בהתחשב בכך שכפי שהבהיר הקיבוץ‪ ,‬לפי הכללים המיוחדים שנקבעו בנדון‪ ,‬אין חבר קיבוץ‬ ‫שביצע שיפוץ על חשבונו בדירה זכאי לפיצוי מהקיבוץ‪ ,‬ונוהגים בו ובעיזבונו כמי שלא בנו בניה‬ ‫פרטית‪ .‬אשר על כן‪ ,‬אין בהשבחת דירתה של המנוחה או בשיפוץ פרטי שנעשה בדירה כדי להקנות‬ ‫למנוחה או לתובע זכויות קנייניות שלא היו להם מלכתחילה‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫יוצא אפוא‪ ,‬כי בהתחשב בכך שבמועד פטירתה של המנוחה טרם נרשמו הזכויות בדירה על שמה ולא‬ ‫היו בידיה כל זכויות קנייניות בדירה‪ ,‬כי אם לכל היותר התחייבות עתידית לרישום הדירה על שמה‪,‬‬ ‫לאחר שיושלם הליך השיוך‪ ,‬ברי כי אין התובע יכול ליהנות ממעמד של בעל זכויות קנייניות בדירה‪,‬‬ ‫והמנוחה לא יכולה היתה להעביר לידיו זכויות קנייניות שלא היו לה במותה‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪ 8‬מתוך ‪13‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בנצרת‬ ‫בפני כב' השופט עאטף עיילבוני‬ ‫ת"א ‪ 105-10‬עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי‬ ‫‪ 20‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫מספר בקשה‪1:‬‬ ‫אשר לזכות המעין קניינית שעמדה למנוחה טרם פטירתה‪ ,‬הרי שזו היתה כפופה מראש להגבלות‬ ‫ולתנאים כמפורט בתקנון הקיבוץ ובכללי שיוך הדירות אותם קבע הקיבוץ‪ ,‬שהרי לקיבוץ זכות‬ ‫לסייג את זכויותיהם של יורשי החברים בכל הנוגע לדירת המגורים )ובכלל‪ ,‬בכל הנוגע לסחירות‬ ‫דירת המגורים( כך שיישמר צביונו המיוחד של הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫על זכותו העקרונית של הקיבוץ להגביל את זכויות החברים בדירות המגורים שבתחומו‪ ,‬ניתן ללמוד‬ ‫מסעיף ‪ 68‬לתקנון הקיבוץ )שלא חל על נכסים ודירות ששויכו לחברים בהתאם לסעיף ‪ 44‬לתקנון(‪,‬‬ ‫הקובע כי נכסים שנמסרו על ידי הקיבוץ לשימושם של חברי הקיבוץ הם רכוש הקיבוץ‪ ,‬וכי הקיבוץ‬ ‫ממשיך להיות בעליהם מבחינת זכות הקניין בהם ולחברי הקיבוץ נתונה רק זכות השימוש בהם‪,‬‬ ‫בהתאם למטרות שקבע הקיבוץ‪ .‬כן נקבע כי בכל עת שנפסק השימוש בנכסים אלה על ידי חברי‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬מסיבה כלשהי‪ ,‬חוזרת החזקה בהם לידי הקיבוץ‪ .‬על פי סעיף ‪ 35‬לתקנון‪ ,‬חברותו של חבר‬ ‫קיבוץ פוקעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במותו‪ .‬בנוסף‪ ,‬בסעיף ‪ 64‬לתקנון נקבע כי כאשר נפסקת חברותו של חבר‬ ‫בקיבוץ‪ ,‬עליו לפנות מקרקעין המוחזקים על ידיו‪ ,‬או על ידי התלויים בו בקיבוץ )אשר לפי סעיף ‪81‬‬ ‫לתקנון הינם ברי רשות בלבד בקיבוץ(‪ ,‬מבלי שיהא זכאי לקבל או לתבוע פיצויים או תשלום תמורה‬ ‫כלשהי בכסף או בעין‪ ,‬בסייגים מסוימים המנויים בסעיף ‪ 77‬לתקנון‪ .‬עוד נקבע בסעיף ‪ 68‬בתקנון כי‬ ‫חבר אינו רשאי להתיר להתגורר‪ ,‬למסור את השימוש או לתת רשות שימוש בדירה שנמסרה‬ ‫לשימושו על ידי הקיבוץ לאדם אחר‪ ,‬שאינו חבר הקיבוץ‪ ,‬ללא קבלת הסכמה מפורשת מהקיבוץ‪,‬‬ ‫אשר מצידו רשאי לבטל את ההסכמה שניתנה בכל עת‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫היינו‪ :‬לקיבוץ פררוגטיבה לקבוע את זהות חבריו ואת זהות המתגוררים בתחומיו ובתוך כך להטיל‬ ‫מגבלות על חבריו‪ ,‬העושים שימוש בדירות המגורים‪ ,‬באופן שיישמר צביונו הייחודי‪ ,‬בהתאם‬ ‫להוראות ולמגבלות שנקבעו בתקנון ולפי שיקול דעתו‪ .‬בנוסף‪ ,‬לקיבוץ שמורה הזכות לקבוע מגבלות‬ ‫על זכותו של החבר לשיוך דירה על שמו‪ ,‬משיקולים דומים‪ .‬סייגים ומגבלות אלה חלים הן על חבר‬ ‫קיבוץ חי והן על חבר קיבוץ שהלך לעולמו‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ביחס לחברי הקיבוץ שעודם בחיים‪ ,‬נקבע בסעיף ‪ 5‬לכללי שיוך הדירות‪ ,‬כי זכויותיהם לקבל‬ ‫מהקיבוץ הפניה למנהל לרישום זכויות החכירה בדירות על שמם כפופות למספר תנאים מוקדמים‬ ‫מצטברים‪ ,‬ובכלל זאת‪ ,‬עמידה בהתחייבויות כלפי הקיבוץ‪ ,‬לרבות הסכמים שנחתמו עמו; חתימה‬ ‫על הסדר ביחס לזכויות הצדדים בדירת המגורים‪ ,‬לפי הנוסח המקובל בקיבוץ; חתימה על‬ ‫המסמכים הנדרשים על ידי צד שלישי כלשהו; ולבסוף‪ ,‬הסדרת נושא התשלום אל מול הרשויות‬ ‫המוסמכות‪ ,‬לרבות המיסים‪ ,‬ההיטלים ותשלומי החובה החלים על חבר הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ביחס לחבר קיבוץ שנפטר לאחר קבלת החלטת השיוך‪ ,‬קובע סעיף ‪ 6‬לכללי שיוך הדירות‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫כי‪ ,‬יורשיו יהיו זכאים לקבל את ערך זכאותו לבית מגורים או לבוא בנעליו לצורך רישום הזכויות‬ ‫בדירה‪ ,‬לפי בחירתה הבלעדית של האגודה ובכפוף לתנאים נוספים‪ ,‬כמפורט שם‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪ 9‬מתוך ‪13‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בנצרת‬ ‫בפני כב' השופט עאטף עיילבוני‬ ‫ת"א ‪ 105-10‬עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי‬ ‫‪ 20‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫מספר בקשה‪1:‬‬ ‫לא מצאתי כל בסיס לטענת התובע כי יש לקרוא את סעיף ‪ 6‬האמור כך שהמנגנון המאפשר בחירה‬ ‫בלעדית של הקיבוץ – למי שיוך דירה ולמי כסף – יופעל רק במקרים בהם קיים‪ ,‬מבחינה‬ ‫אובייקטיבית‪ ,‬קושי לשייך דירה‪ .‬מדובר בסעיף ברור שאינו טעון פרשנות‪ ,‬ועל כן‪ ,‬יש לקרוא את‬ ‫הדברים כלשונם‪ ,‬ללא כחל ושרק‪ .‬כוונת הסעיף היתה לאפשר לקיבוץ בחירה בלעדית האם לאפשר‬ ‫ליורשי חבר קיבוץ שנפטר לקבל זכות לשיוך דירת מגורים או שמא להעמיד לזכותו את ערך הזכאות‬ ‫בלבד‪ ,‬ואין ליצוק לתוך הסעיף פרשנות שאינה נדרשת ואינה קיימת‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫על יסוד האמור‪ ,‬כל עוד לא הסתיים הליך השיוך‪ ,‬כפופה היתה זכות המנוחה בדירה למגבלות‬ ‫הקבועות בתקנון‪ .‬משנפטרה המנוחה‪ ,‬אף זכות התובע‪ ,‬יורשה‪ ,‬כפופה למגבלות שמטילים עליה‬ ‫התקנון וכללי שיוך הדירות‪ ,‬לרבות סעיף ‪ 6‬לכללים אלה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫כאן המקום להדגיש כי לא מצאתי כל פגם בעובדה שלקיבוץ סמכות בלעדית לקבוע מי מיורשי חבר‬ ‫קיבוץ שנפטר יהיה זכאי לשיוך הדירה ומי יהא זכאי לקבל את ערך הזכאות בלבד‪ .‬כאמור‪ ,‬לקיבוץ‬ ‫אוטונומיה בכל הנוגע לקביעת זהות חבריו‪ ,‬על בסיס נקודת מבט הלוקחת בחשבון אינטרסים‬ ‫רחבים של כלל חברי הקיבוץ‪ ,‬להבדיל מזכויותיהם האינדיבידואליות של חברים יחידים‪ .‬סמכות‬ ‫בלעדית זו קיבלה ביטוי בתקנון הקיבוץ ובכללי שיוך הדירות‪ ,‬והינה עולה בקנה אחד גם עם הוראות‬ ‫תקנות שיוך הדירות )ראה בייחוד תקנה ‪ 5‬לתקנות הקובעת כי הקיבוץ ישייך דירות לחבריו בהתאם‬ ‫להסדרים שיקבע בתקנונו ובהתאם לדין(‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫לדידי‪ ,‬מדובר במנגנון סביר‪ ,‬התואם את ההווי הקיבוצי ומטרות הקיבוץ‪ ,‬ואשר התקבל בידי הרשות‬ ‫המוסמכת של הקיבוץ‪ ,‬ובהסכמת חבריו‪ .‬אשר על כן‪ ,‬לא מצאתי כל דופי בתנאי החלופה שנקבעה‬ ‫בסעיף ‪ 6‬לכללי שיוך הדירות‪ ,‬ולקיבוץ עומדת הזכות החד צדדית להמיר את זכויות החבר לשיוך‬ ‫דירת מגורים בכסף‪ ,‬לפי שיקול דעתו‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫יוער כי עניין ת‪.‬א‪) 549/07 .‬מחוזי נצרת( שפק נ' קיבוץ נאות מרדכי )לא פורסם‪ ,‬פסק דין מיום‬ ‫‪ ,(25/8/08‬עליו נסמך הקיבוץ‪ ,‬שנידון בפני בעניין אחר‪ ,‬אינו רלוונטי לעניינו‪ ,‬משום שבאותו מקרה‬ ‫נבחנה סבירות עצם הגדרתו של "מועד קובע" לבחינת הזכאות‪ ,‬ולא נבחן המנגנון המאפשר לקיבוץ‬ ‫באופן בלעדי את ההכרעה למי מיורשי חבר קיבוץ שהלך לעולמו תינתן זכות לשיוך הדירה ולמי‬ ‫יימסר ערך הזכאות בלבד‪ .‬עם זאת‪ ,‬משנכתבו כעת הדברים ברחל בתך הקטנה‪ ,‬אין עוד צורך‬ ‫להידרש לאותו עניין והדברים ברורים‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫אוסיף עוד כי התובע אינו יכול להיבנות מטענות הנוגעות לאפלייה ופגיעה בשוויון ואין זכויותיו‬ ‫שוות ערך לזכויותיהם של חברי הקיבוץ‪ ,‬שכן הוא אינו נכנס לנעליה של המנוחה בכל הנוגע לזכויות‬ ‫בדירת המגורים‪ ,‬כמו גם ביחס ליתר הזכויות שעמדו לה כחברת קיבוץ בטרם פטירתה‪ ,‬כך שאין‬ ‫מדובר באפלייה בין שווים כי אם בהבחנה ראויה בין שונים‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪ 10‬מתוך ‪13‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בנצרת‬ ‫בפני כב' השופט עאטף עיילבוני‬ ‫ת"א ‪ 105-10‬עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי‬ ‫‪ 20‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫מספר בקשה‪1:‬‬ ‫אשר לטרונייתו של התובע אודות הפגיעה הלא מוצדקת בקשישים שאיתרע מזלם ונפטרו בטרם‬ ‫בוצע השיוך בפועל‪ ,‬דוגמת המנוחה דנא‪ ,‬להבדיל מקשישים שזכו להאריך חיים עד לאחר סיום הליך‬ ‫השיוך‪ ,‬סבורני כי הדבר מחויב המציאות ואין בטענה זו כדי לסייע לתובע‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כפי שנאמר לא אחת‪ ,‬השרירותיות במועדים אינה זרה למשפט הישראלי והיא נדרשת כדי להקנות‬ ‫וודאות ויציבות בתחומי משפט שונים‪ .‬כך ביחס לקביעת גיל הבגרות וביחס לקביעת גיל האחריות‬ ‫הפלילית והנזיקית‪ ,‬וכך גם ביחס לקביעת הזכות לשיוך דירות בקיבוץ מתחדש‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לפני ימים ספורים דחה בית המשפט העליון בע"א ‪ 385/08‬לאה חן נ' קיבוץ תל קציר )טרם פורסם‪,‬‬ ‫פסק דין מיום ‪ (14/10/10‬ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת‪ ,‬במסגרתו נקבע כי‬ ‫לתובעת אין זכויות קנייניות בדירת המגורים בקיבוץ‪ .‬באותו עניין‪ ,‬לא היתה מחלוקת כי הליך שיוך‬ ‫הדירות וההחלטה בדבר ההפרטה נתקבלו בקיבוץ לאחר פקיעת חברותה של התובעת )להבדיל‬ ‫מהמקרה דנא(‪ .‬בית המשפט העליון דחה את טענתה של התובעת כי החלטה ‪ 751‬מקימה לה זכות‬ ‫עקרונית לשיוך דירות בקיבוץ וקבע כי החלטה ‪ 751‬אינה מקנה לה זכות קניינית בדירה‪ .‬לעניין‬ ‫אותה תחושת אי צדק הנלווית לכל אותם מקרי ביניים‪ ,‬הנופלים מעט לפני קו התפר של המועד‬ ‫הקובע‪ ,‬ראה דבריו של כב' השופט הנדל‪:‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫דברים אלה‪ ,‬מן ההיבט המהותי‪ ,‬יפים גם לענייננו‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫"החיים המשפטיים בנויים על כך שלעתים כוחו של מועד‬ ‫מסוים להכריע בדבר זכויותיו של הפרט‪ .‬מצב דברים זה‪,‬‬ ‫עשוי ליצור תחושה של פספוס ואף אי צדק לגורם אשר עניינו‬ ‫נופל מאחורי המועד הקובע‪ ,‬אך כל עוד הצד האחר פועל‬ ‫כנדרש לפי כלל המוגן בחוק‪ ,‬לא ניתן לשלול את התנהגותו"‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫בנוגע לטענת התובע לפיה לא נקבעו כללים ברורים בנוגע להפעלת המנגנון בסעיף ‪ 6‬לכללי שיוך‬ ‫הדירות‪ ,‬סבורני כי אכן‪ ,‬כעיקרון‪ ,‬מן הראוי כי ייקבעו פרמטרים כלליים קבועים ומוגדרים מראש‬ ‫להפעלת סעיף ‪ 6‬האמור בכדי למנוע משוא פנים מצד הקיבוץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬הואיל וטענה זו הועלתה‬ ‫בכתב התביעה מבלי שנתבקש סעד מתאים בצידה‪ ,‬ובהינתן הפסיקה הקובעת כי יש לנהוג בריסון‬ ‫ובאיפוק בכל הנוגע לביקורת השיפוטית על החלטות האסיפה הכללית‪ ,‬אין לי אלא להותיר את‬ ‫הדיון המעשי בעניין זה למקרה המתאים‪ ,‬מבלי לקבוע מסמרות בנדון‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫אשר לטענת התובע כי הפרשנות שמבקש הקיבוץ להעניק לסעיף ‪ 6‬לכללי שיוך הדירות מהווה הפרה‬ ‫של חובות הנאמנות המוטלות עליו כלפי המנוחה וכלפיו‪ ,‬סבורני כי טענה זו דינה דחייה‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫מדובר בטענה שלא הועלתה בכתב התביעה‪ ,‬ומשהתנגד לה הקיבוץ‪ ,‬יש לקבוע כי מדובר בהרחבת‬ ‫חזית אסורה‪ .‬לגופו של עניין‪ ,‬אמנם סעיף ‪ 4‬לתקנון הקיבוץ קובע כי הקיבוץ ייחשב כמי שמחזיק‬ ‫‪ 11‬מתוך ‪13‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בנצרת‬ ‫בפני כב' השופט עאטף עיילבוני‬ ‫ת"א ‪ 105-10‬עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי‬ ‫‪ 20‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫מספר בקשה‪1:‬‬ ‫בזכויות בדירת המגורים בנאמנות עבור חבר הקיבוץ‪ ,‬עד להעברתם בפועל לידיו‪ .‬דא עקא שהתובע‬ ‫אינו חבר קיבוץ‪ ,‬ולגבי יורשו של חבר קיבוץ לא נקבע כי הלה יהא זכאי‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬לזכויות‬ ‫עתידיות בדירת המגורים‪ ,‬ואף נקבע כי הסמכות אם ליתן לו זכויות לשיוך הדירה או שמא תמורה‬ ‫כספית‪ ,‬מוקנית באופן בלעדי לקיבוץ‪ ,‬כך שבהינתן העובדה כי זכותו של התובע כפופה להוראות‬ ‫התקנון והחלטות האסיפה הכללית‪ ,‬לא מוטלת כל חובה על הקיבוץ לפעול להעברת הזכויות בדירה‬ ‫לידי התובע וטענתו של התובע בנדון מוטעית ודינה להידחות‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בנוגע לטענת התובע כי זכות המנוחה לשיוך הדירה עוברת באופן אוטומטי ליורשיה‪ ,‬בגדר עיזבונה‪,‬‬ ‫הרי שטענה זו אף היא אינה נכונה‪ ,‬שכן כפי שציינתי בראשית הדברים‪ ,‬גם זכותה של המנוחה לא‬ ‫היתה מוחלטת כי אם כפופה למגבלות שהוטלו במסגרת תקנון הקיבוץ‪ ,‬כך שמקל וחומר אף‬ ‫זכויותיו של התובע‪ ,‬שאינו חבר קיבוץ כאמור‪ ,‬כפופות לתנאי התקנון ולמגבלותיו‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫בהתייחס לטענה כי עמדת הקיבוץ עלולה להביא לתוצאות אבסורדיות המשנות את המועד הקובע‬ ‫מיום החלטת השיוך ליום השיוך בפועל‪ ,‬תוך פגיעה באלו שלא זכו להאריך חיים עד לאותו מועד‪,‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬גם טענה זו דינה דחייה‪ ,‬שכן נפקות יום החלטת השיוך הינה לעניין קביעת עצם הזכאות‬ ‫לשיוך דירה‪ ,‬בעוד שלמועד ביצוע השיוך בפועל עשויה להיות השלכה רק בשאלת שווי הזכות‬ ‫והגדרתה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬יש לראות בהליך השיוך כמסלול מדורג שתחילתו בזכות‬ ‫אובליגטורית מעין קניינית וסופו בזכות קניינית‪ ,‬שככל שמתקדמים בו‪ ,‬כך גדל ערכה ושוויה של‬ ‫הזכות המעין קניינית‪ .‬לכן‪ ,‬לשלב בו נפסקת חברות החבר בקיבוץ ומידת ההתקדמות אל עבר אותה‬ ‫זכות קניינית ישנה השלכה לעניין תמחורה של הזכות‪ ,‬בבוא היום‪ ,‬ולא לעניין עצם קיומה‪ .‬אי לכך‪,‬‬ ‫מבחינה מעשית‪ ,‬על הקיבוץ לבחון בכל מקרה ומקרה באיזה שלב הופסקה חברותו של חבר הקיבוץ‪,‬‬ ‫ובהתאם לכך לגזור את שוויה הכספי של זכות יורשיו‪ ,‬וכל זאת‪ ,‬ככל שלא ניתנה לו‪ ,‬לאותו יורש‪,‬‬ ‫זכות לבוא בנעליו של החבר לצורך רישום הזכויות בדירה על שמו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫אשר לטענות התובע בכל הנוגע ל"הסכם האירוח" ו"ההסכם השני"‪ ,‬הדיון בטענות אלה מתייתר‬ ‫לנוכח הקביעות העקרוניות בפסק דין זה‪ ,‬אולם מכל מקום‪ ,‬לאור העובדה שההסכמים שנכרתו עם‬ ‫יורשי חברים אחרים מנוסחים באופן דומה לנוסח המסמך עליו חתם התובע‪ ,‬לא נראה כי הוצג‬ ‫לתובע מצג מטעה או מצג שווא‪ ,‬ויתר הטענות שהעלה התובע בהקשר זה לא הוכחו כדבעי‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫הערה לפני סיום‪:‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בהינתן העובדה שטרם הסתיים הליך שיוך הדירות וטרם נרשמו הזכויות בדירות על שם חברי‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬כל שעמד למנוחה בעת פטירתה הוא זכות מעין קניינית מסוייגת להירשם כבעלת זכויות‬ ‫בדירה בעתיד‪ ,‬לכשיושלם הליך השיוך‪ ,‬ואין ליורשה – התובע – זכות קנויה לשיוך הדירה על שמו‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪ 12‬מתוך ‪13‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בנצרת‬ ‫בפני כב' השופט עאטף עיילבוני‬ ‫ת"א ‪ 105-10‬עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי‬ ‫‪ 20‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫מספר בקשה‪1:‬‬ ‫בנסיבות אלה‪ ,‬משהחליט הקיבוץ‪ ,‬לפי שיקול דעתו ובהתאם להוראות כללי שיוך הדירות ולתקנון‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬לאפשר לתובע לקבל את ערך זכאות המנוחה לבית מגורים ולא לשייך לו את הדירה עצמה‪,‬‬ ‫אין לתביעת התובע על מה שתסמוך‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לא אסיים את דברי בטרם אשוב ואציין כי יש להניח שהקיבוץ‪ ,‬בבואו לפדות את זכותו של‬ ‫התובע בעתיד‪ ,‬יתחשב בשלב בו הופסקה חברותה של המנוחה בקיבוץ‪ ,‬באופן שככל שפטירתה‬ ‫אירעה קרוב יותר למועד ביצוע השיוך‪ ,‬כך יהא שווי הזכות גבוה יותר‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫סיום‪:‬‬ ‫‪9‬‬ ‫התוצאה היא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שאני דוחה את התובענה כנגד הקיבוץ ומחייב את התובע לשלם לקיבוץ‬ ‫הוצאות משפט‪ ,‬כולל שכ"ט עו"ד‪ ,‬בסך ‪ ₪ 5,000.-‬ומע"מ כחוק‪.‬‬ ‫צו המניעה הזמני שניתן ביום ‪ 13/4/10‬מבוטל בזאת‪.‬‬ ‫ניתן היום‪ ,‬י"ב חשון תשע"א‪ 20 ,‬אוקטובר ‪ ,2010‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ 13‬מתוך ‪13‬‬