‫היום הקובע לשם קבלת זכות לשיוך נכסי הקיבוץ ‪ -‬הוא יום ההחלטה‬ ‫ספטמבר ‪2011‬‬ ‫חוזר מקצועי מספר ‪70/11‬‬ ‫בית המשפט העליון )‪7966/08‬ע"א מענית נ‪ .‬רוכמן( פסק‪ ,‬כי היום הקובע לחברות בקיבוץ ‪ -‬לשם‬ ‫קבלת זכות לשיוך נכסי הקיבוץ ‪ -‬הוא יום ההחלטה בפועל על השיוך‪ ,‬ולא יום שינוי התקנון‬ ‫בקיבוץ‪.‬‬ ‫העובדות‬ ‫• ב קיבוץ ‪ ,‬נשוא התביעה ‪ ,‬הוחלט על שיוך ה דירות ואמצעי היצור ‪ .‬בהחלטות האסיפה‬ ‫הכללית נקבע ‪ ,‬כי רק מי שהי ה חבר הקיבוץ ביום ההחלטות ) אמצעי היצור‬ ‫בספטמבר ‪ 2002‬ושיוך הדירות באוגוסט ‪ - ( 2004‬זכאי לשיוך ‪.‬‬ ‫•‬ ‫כן נקבע‪ ,‬כי חלוקת הזכויות תהא לפי מפתח חלוקה‪ ,‬אשר יורכב משני חלקים שווים‪ :‬רכיב‬ ‫קבוע של חברות )דהיינו‪ ,‬עצם היותו של החבר חבר קיבוץ במועד השיוך( ורכיב משתנה של‬ ‫ותק‪ ,‬הנמדד לפי שנות החברות בקיבוץ‪.‬‬ ‫•‬ ‫בית המשפט המחוזי קיבל את טענת יורשי החברים‪ ,‬כי המועד הקובע לשתי החלטות השיוך‬ ‫הוא יום שינוי התקנון ) פברואר ‪.(1999‬‬ ‫•‬ ‫בית המשפט המחוזי דחה את טענת יורשי החברים‪ ,‬לפיה בשל ההחלטה להפריט את אמצעי‬ ‫היצור ודירות המגורים‪ ,‬הם זכאים ל"דמי עזיבה"‪ ,‬אשר לא שולמו להוריהם כיוון שנפטרו‪.‬‬ ‫•‬ ‫על החלטות אלו הוגש ערעור וערעור שכנגד‪.‬‬ ‫הסוגיות במחלוקת‬ ‫• מהו המועד הקובע לשיוך נכסי הקיבוץ ?‬ ‫•‬ ‫מהו מפתח הזכאות לשיוך?‬ ‫•‬ ‫הזכאות לדמי עזיבה ‪.‬‬ ‫טענות הקיבוץ )המערער(‬ ‫• המועד הקובע הוא יום קבלת החלט ו ת השיוך באסיפה הכללית ולא יום שינוי‬ ‫התקנון‪.‬‬ ‫•‬ ‫בכך שמחצית ממפתח החלוקה מבוססת על רכיב ה ו ותק ‪ ,‬יש כדי להיטיב עם הדור‬ ‫ה ו ותיק ‪.‬‬ ‫•‬ ‫אין לשלם דמי עזיבה בקיבוץ למי שנפטר ‪ .‬זוהי גם עמדת התנועה הקיבוצית‪ ,‬כעולה‬ ‫מתצהיר מזכיר התנ ועה הקיבוצית ‪.‬‬ ‫ניתן להצטרף לרשימת התפוצה האלקטרונית באמצעות כתובת הדוא"ל ‪[email protected] -‬‬ ‫לחדשות ועדכונים נוספים גלשו לאתר הבית שלנו ‪www.brit.org.il‬‬ ‫טענות היורשים )המשיבים(‬ ‫• מפתח החלוקה מפלה ומקפח ‪ .‬על כן ‪ ,‬מתבקש בית המשפט לקבוע מפתח חלוקה‬ ‫חדש ‪ ,‬לפיו יבוטל רכיב החברות ומנין שנות הו ו תק לא יוגבל‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫• החלטות השיוך התקבלו בטרם התקנתן של תקנות שיוך הדירות ותקנות שיוך‬ ‫אמצעי הייצור‪ 2‬ב שנת ‪ - 2005‬על כ ן‪ ,‬התקנות אינן חלות על החלטות אלו‪.‬‬ ‫בעקבות מותם היו הוריהם זכאים לתשלום דמי עזיבה‪.‬‬ ‫•‬ ‫דיון‬ ‫קביעת היום הקובע‬ ‫• בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות האסיפה הכללית והתערבותו‬ ‫מוגבלת למקרים חריגים‪.‬‬ ‫•‬ ‫כמו כן ‪ ,‬במקרה הנדון ‪ ,‬החלטות האסיפה הכללית ‪ ,‬לגבי המועד הקובע ‪ ,‬הת קבלו‬ ‫ברוב עצום של חברי האסיפה הכללית ) ש יוך דירות ‪ , 94%‬שיוך הנכסים ‪( 98%‬‬ ‫ועולות בקנה אחד עם ההסדרים השונים ‪.‬‬ ‫•‬ ‫בעקבות החלטה ‪ 751‬הוציא האגף החקלאי במינהל מקרקעי ישראל את הוראה ‪53‬‬ ‫שעניינה " הקיבוץ במבנה הארגוני החדש "‪ .‬בסעיף ‪ )7‬ה ( להוראה ‪ ,‬נקבע ‪ " :‬תוקף‬ ‫הזכאות לחכירת יחידת מגורים קיימת יהיה תאריך החלטת האסיפה הכללית של‬ ‫האגודה בדבר השינוי ‪ .‬זכות זו תהיה שמורה לצאצאים ‪ ,‬במקרה של פטירת החבר‪,‬‬ ‫בין מועד ההחלטה לבין המועד שההחכרה תהיה ניתנת למימוש בפועל ‪." ...‬‬ ‫•‬ ‫יוער ‪ ,‬כי עתירה ‪ ,‬שהוגשה‪ 3‬לבית המשפט נ גד קביעת המועד הקובע על בסיס החלט ה‬ ‫‪ , 751‬נדחתה על ידיו בנימוק ש " שינוי תנאי ההחלטה בהקשר למועד הקובע לעניין‬ ‫הזכאות לשיוך ‪ ,‬משנה באורח רטרואקטיבי את הנחות המוצא‪ ,‬שעל יסודן קיבלו‬ ‫הקיבוצים את ההחלטה לנקוט את תהליך השיוך " ‪.‬‬ ‫•‬ ‫כך גם נקבע ‪ ,‬הן לעניין שיוך הדירות והן לעניין שיוך אמצעי הייצור‪ ,‬בדוח ה ו וע דה‬ ‫הציבורית בראשות פרופסור בן רפאל משנת ‪ , 2002‬שא ושר על ידי הממשלה‪.‬‬ ‫•‬ ‫בתקנות שיוך דירות נקבע‪ " :‬הזכאים לשיוך דירות הם החברים במועד קבלת ההחלטה על‬ ‫שיוך הדירות או לאחריו"‪.‬‬ ‫•‬ ‫כמו כן ‪ ,‬בעיה נוספת העולה מקביעת מועד השיוך בשנת ‪ , 1999‬היא הבעייתיות‬ ‫שהיא יוצרת לגבי המשך הליך השיוך – יתכן‪ ,‬שבקיבוץ יתקבלו החלטות נוספות‬ ‫לגבי שיוכים נוספים ‪ -‬העמדת המועד הקובע באופן סטט י על פברואר ‪ 1999‬תיצור‬ ‫בעייתיות כפולה‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תקנות האגודות השיתופיות )שיוך דירות בקיבוץ מתחדש(‪ ,‬תשס"ו‪.2005-‬‬ ‫תקנות האגודות השיתופיות )שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש(‪ ,‬תשס"ו‪.2005-‬‬ ‫על ידי עמותת דור לדור בקיבוצים )עמותה לקידום שיוך נכסים הוגן בקיבוצים(‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫•‬ ‫ככל שירחק המועד בדבר החלטות השיוך הנוספות ‪ ,‬כך ירחק הקשר בין מי‬ ‫שהיו חברי הקיבוץ בשנת ‪ 1999‬ואינם עוד חבריו או הלכו לעולמם ‪ -‬לבין‬ ‫הקיבוץ ‪ ,‬וההחלטה לשייך את נכסי הקיבוץ גם להם ‪ -‬מבלי שאסיפת הקיבוץ‬ ‫אישרה זאת ‪ -‬תהיה בלתי סבירה‪.‬‬ ‫החלטת בית המשפט המחוזי משמעה ‪ ,‬כי כל מי שהצטרף ויצטרף לקיבוץ לאחר‬ ‫פברואר ‪ 1999‬כלל אינו זכאי לזכויות בנכסי הקיבוץ ‪ .‬אין הצדקה לכך ‪ ,‬בו ו דאי‬ ‫לא כאשר ההסדר מנוגד להחלטת האסיפה‪.‬‬ ‫היות ותקנות השיוך נותנות תוקף להחלטות המינהל‪ ,‬שקדמו להן‪ ,‬ולהמלצות הוועדה‬ ‫הציבורית ‪ -‬ניתן להחילן באופן רטרואקטיבי‪.‬‬ ‫מפתח הזכאות לשיוך‬ ‫• תקנון הקיבוץ אינו מעיד על התחשבות ברכיב הוותק‪ ,‬לעניין זכויות החברים המנויות בו‪ ,‬ועל‬ ‫כן אינו תומך בטענת היורשים לפיה הקביעה ‪ -‬כי רכיב הוותק ישמש אך מחצית מחישוב‬ ‫הזכאות ‪ -‬היא קביעה מפלה ומקפחת‪.‬‬ ‫•‬ ‫מפתח החלוקה שנקבע מתחשב בוותק של החברים מזה וברעיון השוויון בין חברי הקיבוץ‬ ‫מזה‪ ,‬ולא הועלה טעם אמיתי להתערבות בחלוקה זו‪.‬‬ ‫•‬ ‫כמו כן‪ ,‬בתקנות שיוך הדירות ואמצעי היצור נקבע‪ ,‬כי השיוך יעשה "תוך התחשבות בוותק‬ ‫החבר"‪ ,‬מבלי לציין את מידת ההתחשבות ‪ -‬כך שהסוגיה נותרה לשיקול דעת האסיפה‬ ‫הכללית‪.‬‬ ‫הזכות לדמי עזיבה‬ ‫• היועץ המשפטי לממשלה ומזכיר התנועה הקיבוצית ופסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי‬ ‫תומכים בעמדת הקיבוץ‪ ,‬שקבעה‪ ,‬שכאשר נפטר חבר קיבוץ ‪ -‬יורשיו אינם מקבלים דמי‬ ‫עזיבה ‪ -‬אשר משולמים רק לחבר שהחליט לעזוב‪.‬‬ ‫•‬ ‫אין בהוראות התקנון כדי ללמד על זכאות עזבונו של חבר הקיבוץ הנפטר לדמי עזיבה‪.‬‬ ‫מבחינת ההוראות החוקיות‪ ,‬הרלבנטיות‪ ,‬הנוהג שהשתרש בקיבוץ והפסיקה‪ ,‬עולה כי אין‬ ‫ליורשים זכות לדמי עזיבה‪.‬‬ ‫•‬ ‫כמו כן‪ ,‬נקבע כי אין לקשר את טענת הזכות לדמי עזיבה לטענות השיוך‪.‬‬ ‫בדבר שאלות נוספות ניתן לפנות לרו"ח יוסי שלם‪ ,‬בטלפון‪03-6382845 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬