‫مركز مساواة‬ ‫‪Mossawa Center‬‬ ‫מרכז מוסאוא‬ ‫הצרכים התקציביים של החברה הערבית‬ ‫לשנת ‪ ,3102‬לקראת גיבוש תקציב המדינה‬ ‫לשנים ‪3102 –3102‬‬ ‫הכין‪:‬‬ ‫איאד סנונו‪ ,‬כלכלן‬ ‫מרכז מוסאוא‬ ‫המחלקה החברתית ‪ -‬כלכלית‬ ‫מרץ‪3102 ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חזון מרכז מוסאוא‪:‬‬ ‫מרכז מוסאוא‪ ,‬פועל להשגת זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬תרבותיות ופוליטיות לערבים הפלסטינים‬ ‫אזרחי ישראל‪ ,‬תוך הכרה בייחודם הלאומי‪ ,‬התרבותי וההיסטורי כמיעוט יליד‪ .‬המרכז פועל לבנות‬ ‫חברה דמוקרטית נטולת גזענות ונאבק בכל צורות האפליה על בסיס לאומי‪ ,‬עדתי‪ ,‬דתי מעמדי‪ ,‬מגדרי‪,‬‬ ‫מוגבלות פיזית או נפשית‪.‬‬ ‫מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל‬ ‫רח' סנט לוקס ‪ ,5‬ת‪.‬ד‪ – 7744 .‬חיפה ‪34073‬‬ ‫טל‪ 40-200094558 :‬פקס‪07-7578448 :‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אתר אינטרנט‪:‬‬ ‫‪www.mossawa.org‬‬ ‫דוח זה מתפרסם כחלק מפרויקט של מרכז מוסאוא‪ ,‬הנתמך ע"י נציבות האיחוד האירופי וקרן‬ ‫מוריה‪.‬‬ ‫המידע‪ ,‬העמדות והדעות המופיעים בדוח אינם משקפים את עמדת האיחוד האירופי או של קרן‬ ‫מוריה‪ ,‬ומרכז מוסאוא בלבד הוא האחראי לתוכנם‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫צוות והנהלה‬ ‫הועד המנהל‬ ‫ג'עפר פרח‪ ,‬עיתונאי ומייסד מרכז מוסאוא‬ ‫ד"ר אנוור ג'מאל‪ ,‬מומחה למחלות עור ומין‬ ‫שאדי שווירי‪ ,‬עורך דין‬ ‫אחמד גזאווי‪ ,‬עורך דין‬ ‫שאדיה סבית‪ ,‬מורה ומנחת קבוצות‬ ‫ד"ר נאפע חאג' יחיא‪ ,‬רופא שיניים‬ ‫גב' חילוי עסאקלה‪ ,‬אופטיקאית‬ ‫ג'סאן טנוס‪ ,‬עורך דין‬ ‫תופיק חוסרי‪ ,‬רואה חשבון‬ ‫צוות המרכז‬ ‫נידאל עות'מאן‪ ,‬ממלא מקום מנהל‪ ,‬יועץ משפטי ומנהל פרויקטים‬ ‫ראניה לחאם‪ ,‬סגנית מנהל‪ ,‬סנגור בינלאומי ופיתוח משאבים‬ ‫סאמח עיראקי‪ ,‬יועץ משפטי‪ ,‬מנהל מחלקה חברתית ‪ -‬כלכלית‬ ‫וואפאא סרור ‪ -‬זריק‪ ,‬רכזת פרויקט העצמה חברתית וכלכלית בנגב ובשטחים הכבושים‬ ‫איאד סנונו‪ ,‬כלכלן‬ ‫סלמאן נאטור‪ ,‬יועץ פרויקט זכויות תרבותיות‬ ‫ערין עאבדי‪ ,‬רכזת פרויקט זכויות תרבותיות‪ ,‬ארגון קהילתי‬ ‫רביע סגיר‪ ,‬רכז פעילויות המטה למאבק בגזענות ופרוייקט העתיד המשותף‬ ‫רנין טבראני‪ ,‬ניהול משרד ואדמיניסטרציה‬ ‫ניהאד אבו עיסא ‪ -‬פחמאווי‪ ,‬רכזת חינוך לזכויות אדם וניהול משרד ואדמיניסטרציה‬ ‫חנאן חביב אללה‪ ,‬רכזת תקשורת‬ ‫לינא מנסור‪ ,‬סנגור בינלאומי ופיתוח משאבים‬ ‫סימון ג'דעון ‪ ,‬מנהל חשבונות‬ ‫נאדירה עביד‪ ,‬ספרנית‬ ‫וועדת ביקורת‬ ‫רושדי אלמאדי‬ ‫נביל סמור‬ ‫עזאת שלון‪ ,‬רואה חשבון חיצוני‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫מבוא ‪6 ........................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫תקציב ‪7 ................ ................................ ................................ ................................ 2102‬‬ ‫קריאה וניתוח לתקציב ‪ 2102‬ולמדיניות ממשלות ישראל כלפי האוכלוסייה הערבית ‪9 .....................‬‬ ‫הצרכים לפי המשרדים ‪02-38 .............................. ................................ ................................‬‬ ‫(א) המשרדים המינהליים ‪02-01 .......................... ................................ ................................‬‬ ‫(‪ )0‬משרד ראש הממשלה ‪02 .............................. ................................ ................................‬‬ ‫(‪ )2‬משרד הפנים והרשויות המקומיות ‪03 .............. ................................ ................................‬‬ ‫(ב) השירותים החברתיים ‪06-25 ......................... ................................ ................................‬‬ ‫(‪ )3‬משרד החינוך ‪06 ........................................ ................................ ................................‬‬ ‫(‪ )1‬ההשכלה הגבוהה ‪08 ................................... ................................ ................................‬‬ ‫(‪ )5‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים ‪21 .......................................... ................................‬‬ ‫(‪ )6‬משרד הבריאות ‪22 ...................................... ................................ ................................‬‬ ‫(‪ )7‬משרד התרבות והספורט ‪23 .......................... ................................ ................................‬‬ ‫(ג) ענפי המשק ‪26-29 ....................................... ................................ ................................‬‬ ‫(‪ )8‬משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה ‪26 .............. ................................ ................................‬‬ ‫(‪ )9‬משרד התיירות ‪27 ....................................... ................................ ................................‬‬ ‫(‪ )01‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר ‪28 ................. ................................ ................................‬‬ ‫(‪ )00‬משרד המדע והטכנולוגיה ‪29 ........................ ................................ ................................‬‬ ‫(ד) תשתיות ובינוי ‪31-35 .................................... ................................ ................................‬‬ ‫(‪ )02‬משרד התשתיות הלאומיות; משק המים‪ ,‬הרשות הממשלתית למים וביוב ‪31 .........................‬‬ ‫(‪ )03‬משרד התחבורה ‪30 ................................... ................................ ................................‬‬ ‫(‪ )01‬משרד הבינוי והשיכון ‪33 .............................. ................................ ................................‬‬ ‫(‪ )00‬מינהל מקרקעי ישראל ‪31 ............................ ................................ ................................‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סיכום ‪36 ........................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫נספחים‪39-51 ................ ................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫החלטת ממשלה מס' ‪39 ............................................................................................................ 0539‬‬ ‫החלטת ממשלה מס' ‪12 ............................................................................................................ 3718‬‬ ‫החלטת ממשלה מס' ‪17 ............................................................................................................ 2860‬‬ ‫החלטת ממשלה מס' ‪50 ............................................................................................................ 3200‬‬ ‫מקורות‪55 ........................................................................................................................................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫לקראת הכנת תקציב המדינה לשנים ‪ 8452-8450‬וטרם הגשתו לאישור מליאת הכנסת‪ ,‬עורך‬ ‫מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים מסמך זה‪ ,‬במטרה להציג את הצרכים של‬ ‫האוכלוסייה הערבית לשנת ‪ ,8452‬שנועדו להבטיח פיתוח פיזי וחברתי שוויוני ומעלה דרישות‬ ‫תקציביות שנועדו לסגור פערים ולהבטיח מיצוי הפוטנציאל של החברה הערבית‪ ,‬וזאת כפי‬ ‫שהשתקפו מ‪:‬‬ ‫‪ .5‬בחינה מעמיקה והערכה המבוססת על מודלים כלכליים של הדרישות התקציביות‬ ‫לטיפול בסוגיות השוטפות‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬וצימצום הפערים בין האוכלוסייה הערבית‬ ‫למקבילה האוכלוסייה היהודית‪ ,‬מצד שני‪ ,‬ושאיפה לפיתוח ושיפור מצבה הכלכלי‬ ‫של האוכלוסייה הערבית‪.‬‬ ‫‪ .8‬קריאה וניתוח התקציבים שאושרו בשנים האחרונות‪ ,‬כלומר ניתוח וביקורת בדיעבד‬ ‫לתוצאות ההקצאות שהיו וההשפעות וההשלכות שלהם על האוכלוסייה הערבית‬ ‫מחד‪ ,‬ומאידך בדיקה של ההקצאה בספרים אל מול הביצוע בפועל‪.‬‬ ‫‪ .2‬סקרי צרכים שנעשו‪ ,‬לרבות סקר מקיף שנערך ע"י "אקונומיקאנליסיס" על פי‬ ‫הזמנתו של מרכז השלטון המקומי ובשיתוף עם ועד ראשי הרשויות המקומיות‬ ‫הערביות בישראל ביולי ‪ .8454‬יש לציין שרוב הצרכים שהוצגו בסקר טרם מצאו‬ ‫מענה וטרם נעשתה פעילות אקטיבית והקצאה לפיתרון הבעיות ומילוי הצרכים‬ ‫הבסיסיים והחיוניים ובניית מודלל השקעות בהון האנושי והפיזי הדרוש למיצוי‬ ‫פוטנציאל האוכלוסיה הערבית‪.‬‬ ‫התקציב הינו הכלי המהימן ביותר המשקף את מדיניות הממשלות וסדרי העדפותיהם‬ ‫ותוכניות העבודה בכלל‪ ,‬וממשלות ישראל למיניהם בפרט‪ .‬כך שהתקציב הוא‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫מנגנון הקצאת משאבים חברתי הן מצד ההוצאות והן מצד ההכנסות‪ .‬על אף שתקציבי‬ ‫מדינת ישראל בשנים האחרונות עברו שינויים לא מעטים (כמו צמצום בחוק ההסדרים‬ ‫ותקציב דו שנתי ‪ -‬נוסף לשינויים סובייקטיבים כמו התגברות השפעת הפוליטיקאיים‬ ‫והיחלשות פקידי האוצר)‪ ,‬חלקה של האוכלוסייה הערבית מהתקציב לא השתנה מהותית‬ ‫במרוצת השנים‪ ,‬וניתוח התקציבים מעלה תמונה חדה וברורה לתקצוב החסר בכל סעיפי‬ ‫התקציב (הן על פי החלק היחסי של האוכלוסיה הערבית מסך האוכלוסיה בישראל אל מול‬ ‫חלקה היחסי מכל סעיף תקציבי‪ ,‬והן על פי המודלים הכלכליים להערכת הצרכים של‬ ‫הסעיפים השונים)‪ .‬ניתוח התקציב מראה אפלייה שיטתית הנובעת מאסטרגייה ותפיסת‬ ‫עולם של ממשלות ישראל לציבור הערבי בישראל‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תקציב ‪:3103‬‬ ‫תקציב מדינת ישראל לשנת ‪ 8458‬עמד על כ‪ 233 -‬מליארד ש"ח‪ .‬התקציב מחולק לשני נדבכים‬ ‫עיקריים‪:‬‬ ‫(‪ )5‬תקציב רגיל (כ‪ 809 -‬מליארד ש"ח)‬ ‫(‪ )8‬תקציב הפיתוח וחשבון ההון (כ‪ 541 -‬מליארד ש"ח)‬ ‫ניתן‪ ,‬באופן גס‪ ,‬לחלק את סעיפי תקציב המדינה כדלקמן‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(המספרים בסוגריים הינם הסכומים של הסעיף התקציבי בשנת ‪8458‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הסכומים כוללים את תקציב הפיתוח)‬ ‫‪‬‬ ‫הביטחון והסדר הציבורי (סה"כ תקציב‪ 32.0 :‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .5‬משרד הביטחון (‪ 08.0‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .8‬המשרד לביטחון הפנים (‪ 54.9‬מליארד ש"ח)‬ ‫(תקציב הביטחון והסדר הציבור מגיעל לכ‪ 51% -‬מסך התקציב ולכיותר מ‪80% -‬‬ ‫מהתקציב הרגיל !)‬ ‫‪‬‬ ‫המשרדים המינהליים (סה"כ תקציב‪ 50 :‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .5‬משרד ראש הממשלה (‪ 8.8‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .8‬משרד האוצר (‪ 5.2‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .2‬משרד המשפטים (‪ 8.1‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .0‬משרד החוץ (‪ 5.3‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .0‬משרד הפנים והרשויות המקומיות (‪ 0.8‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .3‬רשות האוכלוסין‪ ,‬ההגירה ומעבר הגבול (‪ 4.0‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .1‬נשיא המדינה‪ ,‬הכנסת‪ ,‬משרד מבקר המדינה ומימון המפלגות (‪ 4.9‬מליארד‬ ‫ש"ח)‬ ‫‪‬‬ ‫השירותים החברתיים (סה"כ תקציב‪ 559.5 :‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .5‬המוסד לביטוח לאומי (‪ 22.0‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .8‬משרד החינוך (‪ 21‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .2‬ההשכלה הגבוהה (‪ 1.0‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .0‬תחום התעסוקה במשרד התמ"ת (‪ 8.2‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .0‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים (‪)0.2‬‬ ‫‪ .3‬משרד הבריאות (‪ 84.9‬מליארד ש"ח מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .1‬המשרד לקליטת העלייה (‪ 5.2‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .2‬משרד התרבות והספורט (‪ 4.9‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .9‬סיוע בדיור (‪ 8.1‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .54‬הרשות לזכויות ניצולי השואה (‪)8.2‬‬ ‫‪‬‬ ‫ענפי המשק (סה"כ תקציב‪ 54.5 :‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .5‬משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה (כולל תמיכות בענפי המשק) (‪0.8‬‬ ‫מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .8‬משרד התיירות (‪ 4.0‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .2‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר (‪ 4.1‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .0‬משרד התקשורת (‪ 4.5‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .0‬המשרד להגנת הסביבה (‪ 4.2‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .3‬משרד המדע והטכנולוגיה (‪ 4.5‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .1‬תמיכות שונות (‪ 0.8‬מליארד ש"ח)‬ ‫* תמיכות שונות‪ :‬תמיכות בייצור החקלאי‪ ,‬תמיכות לפי חוק צער בעלי חיים‪ ,‬אחזקת מלאי‬ ‫חירום (מלאי חירום של גרעיני חיטה למאכל אדם‪ ,‬מספוא למאכל בהמות‪ ,‬מוצרי מזון‬ ‫בסיסיים ובשר קפוא)‪ ,‬תמיכות במוצרים ציבוריים (סיוע המועבר לחברת הדואר‪ ,‬השתתפות‬ ‫במימון רכישת ממירים לקליטת שידורי טלוויזיה למשפחות נזקקות)‪ ,‬תמיכות במחירי המים‬ ‫הציבורית‪ ,‬המשולמות כסובסידיה ותקציב הוצאות משק‬ ‫לחקלאים‪ ,‬תמיכות בתחבורה‬ ‫הדלק הנועד להבטחת אספקה סדירה של מוצרי דלק בשעת חירום הן למשק הצבאי והן‬ ‫למשקה אזרחי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשתיות ובינוי (סה"כ תקציב‪ 85.0 :‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .5‬משרד התשתיות הלאומיות (‪)4.5‬‬ ‫‪ .8‬משרד התחבורה (‪ 54.1‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .2‬משרד הבינוי והשיכון (‪5.1‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .0‬מענקי בינוי ושיכון (‪ 8‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .0‬משק המים– הרשות הממשלתית למים וביוב (‪ 5.0‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .3‬מינהל מקרקעי ישראל (‪ 0.0‬מליארדשקל)‬ ‫‪8‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוצאות מרכזיות אחרות (סה"כ תקציב‪ 508.5 :‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .5‬תקציב הגמלאות והפיצויים (‪ 52.0‬מליארד ש"ח)‬ ‫‪ .8‬תשלום חובות‪ 582.3( :‬מליארד ש"ח)‪ ,‬המורכבים מ‪:-‬‬ ‫א‪ .‬תשלומי ריבית (‪ 22.3‬מליארד ש"ח)‬ ‫ב‪ .‬תשלום קרן (‪ 94‬מליארד ש"ח)‬ ‫הרכב החוב‪:‬‬ ‫חובות כלליים כ‪ 25 -‬מליארד ש"ח‬ ‫וכ‪ 9 -‬מליארד ש"ח חובות לביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫*הערה‪ :‬ייתכנו הפרשים קטנים בתוצאות וזאת כתוצאה מעיגולים שנעשו ע"י המחבר‪.‬‬ ‫קריאה וניתוח לתקציב ‪ 3103‬ולמדיניות ממשלות ישראל כלפי האוכלוסייה הערבית‪:‬‬ ‫אפליית הציבור הערבי לרעה במשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬יצרה פערים גדולים‬ ‫המחייבים יחס מיוחד הבא לידי ביטוי בהקצאת משאבים מיוחדים במטרה לסגור פערים‬ ‫אלה ולהביא את הציבור הערבי למצב של שיוויון יחסי‪ ,‬ולא להמשיך להפלות את הציבור‬ ‫הערבי ולהעמיק אף יותר את הפער בין האוכלוסיות‪.‬מדיניות האפליה שהונהגה מאז ‪5902‬‬ ‫הינה משפטית ותקציבית בו זמנית והביאה לפערים בתשתיות‪ ,‬בשירותים ואף באיכות כוח‬ ‫האדם הערבי במדינה‪ .‬קרקעות הופקעו מידי אזרחים ערבים ונמסרו לאזרחים יהודים‬ ‫ממניעים לאומיים‪ .‬המדינה ממשיכה גם היום להפקיע קרקעות‪ ,‬בעיקר בנגב‪ ,‬ומקצה אותם‬ ‫לאזרחים וארגונים יהודים‪ -‬החל מחוות בודדים ועד עיר הבה"דים‪.‬‬ ‫השאיפה לשיוויון מוחלט וסגירת פערים הינה שאיפה לגיטימית של האזרחים הערבים‬ ‫מתוקף אזרחותם במדינה‪ ,‬ומימוש השאיפה הזו הלכה למעשה‪ ,‬מחייב נקיטת מדיניות של‬ ‫אפלייה מתקנת והקצאת משאבים מיוחדים ונוספים למשאבים ולתקציבים השוטפים ואף‬ ‫נוספים על הדרישה שהוצגה לעיל‪.‬‬ ‫ניתוח יסודי ומעמיק של התקציב לשנים ‪ 8455-8458‬בוצע ע"י המרכז ופורסמה חוברת תחת‬ ‫הכותרת "חלקה וצרכיה של החברה הערבית בתקציב המדינה לשנת ‪ .)"8458‬הניתוח מראה‬ ‫שהתקציב לא שיקף את מרבית הצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הערבית!‬ ‫‪9‬‬ ‫כמו כן‪,‬בתקציב הממשלה קיימים סעיפים שלמים המיועדים אך ורק לציבור היהודי‪:‬‬ ‫‪ .5‬תקציבים המיועדים לקליטת מהגרים יהודים (דרך המשרד לקליטת העלייה)‪ .‬תקציב‬ ‫המשרד בשנת ‪ 8458‬עמד על כ‪ 1.3 -‬מליארד ש"ח‪.‬‬ ‫‪ .8‬תקציבים המיועדים לחיילים משוחררים‪ ,‬התקציב בשנת ‪ 8458‬מוערך בכ ‪ 5.2‬מיליארד‬ ‫ש"ח‪.‬‬ ‫בנוסף לנזכר לעיל‪ ,‬קיימים תקציבים שלא מגיעים בכלל לאוכלוסיה הערבית בתקציב משרד‬ ‫החינוך ובתקציב התרבות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חינוך התיישבותי‪( :‬ב‪ ,8458-‬כ‪ 8.2 -‬מליארד ש"ח)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫העברות למוסדות תורניים‪( :‬ב‪ 8458-‬כ‪ 5 -‬מיליארד ש"ח)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הטלוויזיה החינוכית‪ 94% :‬מהתקציב מיועד לתוכניות בשפה העברית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תרבות‪ :‬התקציב המיועד למינהל תרבות‪ ,‬אומנות ומחקר‪ ,‬יוצרים ואומנים בשנת ‪8458‬‬ ‫עמד על כ‪ 308-‬מיליון ש"ח‪ ,‬מתוכם מוקצה סכום הנמוך מ‪ 52 -‬מליון ש"ח מוסדות‬ ‫התרבות הערבית כולל האקדמיה ללשון הערבית‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות קיבלו ממשלות ישראל מספר החלטות שמיועדות להגדיר תוכניות לפיתוח‬ ‫היישובים הערבים‪ .‬סך התקציב למימון התוכניות הנ"ל נאמד בכ‪ 2 -‬מיליארד ש"ח‪ ,‬שיושקעו‬ ‫בתוכניות רב שנתיות בכל משרדי הממשלה‪ .‬התקציבים מחולקים כדלקמן‪( :‬נא ראו נספחים‬ ‫מצורפים אודות התוכניות הנ"ל)‬ ‫(‪ )5‬כ‪ 122-‬מיליון ש"ח ל‪52 -‬יישובים ערבים גדולים (החלטה ‪ 5029‬מיום ‪ ,855258454‬תוכנית‬ ‫חומש ‪.)8450 -8454‬‬ ‫(‪ )8‬כ‪ 5.8 -‬מיליארד ש"ח לקידום המצב הכלכלי של האוכלוסיה הערבית הבדואית בנגב‬ ‫(החלטה ‪ 2142‬מיום ‪ , 555958455‬תוכנית חומש ‪.)8458-8453‬‬ ‫(‪ 324 )2‬מיליון ליישובים הערבים הדרוזים (החלטה ‪ 8235‬מיום ‪ ,525858455‬תוכנית ארבע‬ ‫שנתית ‪.)8455 -8450‬‬ ‫(‪ 214 )0‬מיליון ש"ח ליישובים הערבים הבדואים בצפון (החלטה ‪ 2855‬מיום ‪,505058455‬‬ ‫תוכנית חומש ‪.)8455 -8450‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כ‪ 24 -‬יישובים ערבים נותרו ללא תוכנית טיפול ממוקדת‪ ,‬בנוסף לכ‪ 54% -‬מאזרחי‬ ‫המדינה הערבים החיים בערים מעורבות וברוב המקרים הם מרוכזים בשכונות עוני‪ ,‬וגם להם‬ ‫אין תוכנית טיפול ממוקדת‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫תקציב הפיתוח הממשלתי‪ ,‬עמד בשנת ‪ ,8458‬כאמור‪ ,‬על כ‪ 51-‬מיליארד ש"ח ‪ ,‬מתוכם‬ ‫כמיליארד שקל בלבד מוקצה למימון התוכניות הנקודיות דלעיל (ההוצאה התקציבית‬ ‫המצטברת מ‪ 0-‬התוכניות לשנת ‪ 8458‬מוערך בכ‪ 5 -‬מיליאד ש"ח)‪ ,‬סכום זה מהווה כ‪3% -‬‬ ‫בלבד מתקציב הפיתוח‪.‬‬ ‫תוצאות הבחירות שנערכו בינואר ‪ 8452‬הינן‪ ,‬במידה מה‪ ,‬מבטאות ומשקפות את רצון הציבור‬ ‫בישראל לערוך שינויים רציניים בסדר העדיפויות של החברה הישראלית בכלל ובסולם‬ ‫העדיפיות במדיניות התקציבית של המדינה בפרט‪ ,‬ויש לראות בהם הזדמנות להטמעת חלק‬ ‫נכבד מהדרישות התקציביות והקצאת משאבים להוצאת תוכנית מקיפה לטיפול מיידי‬ ‫בצרכים של האוכלוסייה הערבית‪ .‬נציין שרוב הצרכים שעלו במחאה החברתית נמצאים‬ ‫בבסיס השינוי המיוחל לציבור הערבי שגם הוא נטל חלק באותה מחאה חברתית‪ ,‬בנוסף‬ ‫לצרכיו המיוחדים של הציבור הערבי‪.‬‬ ‫בבואנו להעלות את הצרכים התקציביים של האוכלוסיה הערבית‪ ,‬אנחנו נצביע רק על‬ ‫המשרדים הרלבנטים וננטרל את המשרדים המספקים מוצרים ציבוריים כגון משרד‬ ‫הביטחון והמשרד לביטחון (על אף תפיסתנו השונה מהתפיסה של הממסד בנושאים אלו לגבי‬ ‫ההיקף וגודל התקציב המועבר לתחומים אלה)‪ ,‬ובאותה קונספציה לא ניכנס בניתוח‬ ‫למשרדים המינהליים וחלוקת התקציב בהם למעט תקציב משרד ראש המשלה ותקציב‬ ‫משרד הפנים והרשויות המקומיות‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הצרכים לפי המשרדים‪:‬‬ ‫(א) המשרדים המינהליים‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרדים המינהליים בשנת ‪ 50 :8458‬מליארד ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית מהמשרדים המינהליים בשנת ‪021 :8452‬‬ ‫מיליון ש"ח‬ ‫לפי הפירוט הבא‪:‬‬ ‫(‪ )0‬משרד ראש הממשלה‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 8.8 :8458‬מליארד ש"ח‬ ‫סה"כ תקציב נדרש לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 04 :8452‬מיליון ש"ח‬ ‫משרד ראש הממשלה כולל את היחידות‪ ,‬הגופים והתחומים הכפופים ישירות לאחריות ראש‬ ‫הממשלה וכן יחידות וגופים עצמאיים בקביעת תכניות העבודה שלהם ובניהול תקציבם‪.‬‬ ‫בין היחידות והגופים הכפופים ישירות לאחריות ראש הממשלה נכללים יועצי ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬לשכות השרים ללא תיק וסגני השרים‪ ,‬האגף לתכנון המדיניות‪ ,‬אגף תיאום‪ ,‬מעקב‬ ‫ובקרה‪ ,‬המועצה הלאומית לכלכלה‪ ,‬המועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלה‪ ,‬מטה ההסברה‬ ‫הלאומי‪ ,‬הרשות לקידום מעמד האישה‪ ,‬מערך הגיור‪ ,‬התכנית לחיזוק הצפון בעקבות מלחמת‬ ‫לבנון השנייה ועוד‪.‬‬ ‫בין היחידות והגופים העצמאיים בקביעת תכניות העבודה שלהם ובניהול תקציבם כלולים‬ ‫משרד ההסברה והתפוצות‪ ,‬המשרד לענייני מיעוטים‪ ,‬המשרד לענייני מודיעין‪ ,‬המשרד‬ ‫לעניינים אסטרטגיים‪ ,‬המשרד לענייני גמלאים‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬מנהלת‬ ‫תנופה — יישום תכנית ההתנתקות‪ ,‬המשרד לשירותי דת‪ ,‬הרבנות הראשית לישראל נציבות‬ ‫שירות המדינה‪ ,‬לשכת הקשר נתיב‪ ,‬המשרד לפיתוח הנגב והגליל והמשרד לשיתוף פעולה‬ ‫אזורי‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מתקציב משרד ראש הממשל המהנ"ל‪ ,‬המשרד הקצה בשנת ‪ 8458‬סכום הנמוך מ‪ 53 -‬מיליון‬ ‫‪ ₪‬לרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי שהוקמה מתוך החלטת ממשלה‪ ,‬כלומר פחות מ‪-‬‬ ‫‪ 4.10%‬מהתקציב בלבד! וישנו צוך בתוכנית רב שנתית לשיפור התנאים הכלכליים של‬ ‫האוכלוסיה הערבית בישראל ששלביה הראשונים חייבים לצאת אל הפועל כבר במהלך שנת‬ ‫‪ ,8452‬ולכן יש להעלות את הסכום הנ"ל ולקבל תקציב של כ‪ 04 -‬מיליון ש"ח כבר בשנת ‪.8452‬‬ ‫(‪ )3‬משרד הפנים והרשויות המקומיות‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 0.82 :8458‬מליארד ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 4.0 :8452‬מליארד ש"ח‬ ‫תקציב משרד הפנים מחולק באופן גס לשני סעיפים‪:‬‬ ‫(א) תקציב משרד הפנים לרשויות המקומיות (בשנת ‪ 8458‬התקציב עמד עלכ‪ 2.223 -‬מליארד‬ ‫ש"ח)‪.‬‬ ‫ותקציב זה מחולק לשני תחומי פעולה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫העברות לרשויות מקומיות‪( :‬בשנת ‪ 8458‬התקציב עמד על כ‪ 2.03 -‬מליארד ש"ח)‪.‬‬ ‫(‪ )5‬כאשר כ‪ 2.583 -‬מליארד ש"ח בשנת ‪ 8458‬היה סעיף "מענקים שוטפים לרשויות"‬ ‫שכלל‪:‬‬ ‫מענקי האיזון (בשנת ‪ 8458‬התקציב עמד עלכ‪ 8.0 -‬מליארד ש"ח)‪.‬‬ ‫והיתרה הינה תקציב לכל שאר הסעיפים לרבות מענקי פיתוח ומענקי איזון לפיתוח‬ ‫(בשנת ‪ 8458‬התקציב עמד על כ‪ 183 -‬מיליון ‪.)₪‬‬ ‫(‪ )8‬תקציב לתוכניות הבראה (בשנת ‪ 8458‬התקציב עמד על כ‪ 220 -‬מיליון ש"ח)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מענקים מיועדים לרשויות‪( :‬בשנת ‪ 8458‬התקציב עמד על כ‪ 083 -‬מיליון ש"ח)‪.‬‬ ‫(כולל‪ .5 :‬מענקים מיוחדים כגון רכישה ומכירת שירות ממשרדי ולמשרדי הממשלה ‪.8‬‬ ‫תקציב לביטחון ברשויות המקומיות ‪ .2‬הדרכה‪ ,‬מחקרים וייעוץ ‪ .0‬איגודי כבאות ‪ .0‬תמיכה‬ ‫בקריות חינוך‬ ‫(ב) שירותי המשרד הישירים‪( :‬בשנת ‪ 8458‬המשרד ייעד סכום של כ‪ 200 -‬מיליון ש"ח)‪.‬‬ ‫מענקי איזון‪:‬‬ ‫הסכום שמועבר ממשרד הפנים ומטרתו להשלים את הפערים בין ההכנסות וההוצאות של‬ ‫הרשות המקומית‪ .‬הסכום מחושב על פי נוסחת ההקצאה שקבע משרד הפנים (נוסחאות‬ ‫‪13‬‬ ‫נורמטיבות ‪ -‬בהיעדר איזורי תעשייה והנסות ממשרדי ממשלה והכנסות עצמיות‪ ,‬נקבעה‬ ‫נוסחא שנועדה לסייע לרשויות עניות לספק שירותים בסיסיים)‪ .‬מטרתו של מענק האיזון‬ ‫לאפשר לכל הרשויות להעניק לתושביהם שירותים בסיסיים‪ ,‬שאת חלקם הן מחויבות לספק‬ ‫על פי חוק‪.‬‬ ‫הסכום שמשרד הפנים ייעד למענקי האיזון לרשויות מקומיות עמד בשנת ‪ 8458‬על ‪8.0‬‬ ‫מליארד ש"ח (מתוך כ‪ 2.5 -‬מליארד ש"ח מהמענקים השוטפים לרשויות והיתרה לתוכניות‬ ‫ההבראה)‪ .‬מענקי איזון מחולקים לרשויות מקומיות לפי קריטריונים כלכליים חברתיים‪.‬‬ ‫בעקבות עתירת ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות החל המשרד לחלק את המענקים‬ ‫עפ"י נוסחא חדשה‪.‬‬ ‫הנתונים מראים‪:‬‬ ‫בשנת ‪ ,8454‬חלקם של הרשויות המקומיות הערביות ממענקי האיזון המוצהרים הינו ‪21%‬‬ ‫(כ‪ 903 -‬מיליון ש"ח)‬ ‫בשנת ‪ ,8455‬חלקם של הרשויות המקומיות הערביות ממענקי האיזון המוצהרים הינו ‪23%‬‬ ‫(כ‪ 939 -‬מיליון ש"ח)‪.‬‬ ‫(מקור‪ :‬דו"חות כספיים של משרד הפנים לשנת ‪)8454‬‬ ‫הנתונים דלעיל מראים שהאוכלוסיה הערבית בישראל מקבלת תקצוב יתר בסעיף מענקי‬ ‫איזון‪ ,‬בהשוואה לנתוני המגזר היהודי‪ ,‬אך‪ ,‬וכאמור‪ ,‬מענקי איזון מחולקים לרשויות‬ ‫מקומיות לפי קריטריונים כלכליים חברתיים‪ ,‬כך שככל שהמעמד הסוציו‪-‬אקונומי של‬ ‫האוכלוסיה נמוך יותר‪ ,‬הרשות מקבל מענקי איזון גדולים יותר‪ .‬והנתון הנ"ל בא להצביע‬ ‫באופן חד משמעי ומובהק ולפי אמות המידה של הממשל בישראל שאכן מצב האוכלוסיה‬ ‫הערבית בישראל הינו גרוע כלכלית‪-‬חברתית‪ ,‬ויש לעמוד על שיפור המצב לאלתר‪.‬‬ ‫להמחשה‪ :‬רשימה חלקית של היישובים הערביים לפי המדד החברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬דירוג ושיוך‬ ‫לאשכול‪:‬‬ ‫אשכול ‪ :5‬תל שבע‪ ,‬כסיפה‪ ,‬ערערה‪-‬בנגב‪ ,‬שגב שלום‪ ,‬רהט‪ ,‬חורה‪ ,‬לקיה‬ ‫אשכול ‪ :8‬כפר מנדא‪ ,‬ג'סר א‪-‬זרקא‪ ,‬טובא‪-‬זנגרייה‪ ,‬עין מאהל‪ ,‬בועיינה‪-‬נוג'ידאת‪ ,‬שעב‪ ,‬ביר‬ ‫אל‪-‬מכסור‪ ,‬אום אל‪-‬פחם‪ ,‬כפר כנא‪ ,‬עילוט ועוד‪.‬‬ ‫אשכול ‪ :2‬טמרה‪ ,‬ריינה‪ ,‬כסרא‪-‬סמיע‪ ,‬מגאר‪ ,‬כאבול‪ ,‬טייבה‪ ,‬טורעאן‪ ,‬כאוכב אבו אל‪-‬היג'א‪,‬‬ ‫ע'ג'ר‪ ,‬כפר קאסם‪ ,‬אעבלין‪ ,‬פוריידיס ועוד‪.‬‬ ‫אשכול ‪ :0‬באקה‪-‬ג'ת‪ ,‬טירה‪ ,‬כפר קרע‪ ,‬ג'ולס‪ ,‬נצרת‪ ,‬ראמה‪ ,‬עיילבון‪ ,‬חורפיש‪ ,‬כפר יאסיף‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫אשכול ‪ :0‬פסוטה‪ ,‬ג"ש‪.‬‬ ‫תוכניות אב ותוכניות מתאר‪ :‬לתכנון בתוך הרשויות המקומיות הערביות יש השלכות רבות‬ ‫על כל תחומי החיים‪ .‬במהלך העשור האחרון‪ ,‬הרשויות ביוזמת משרדי ממשלה שונים בעיקר‬ ‫מנהלת התכנון במשרד הפנים ומנהל מקרקעי ישראל‪ ,‬החלו בתהליך הכנת תוכניות אב‬ ‫ומתאר שאין להם תוקף סטטוטורי‪ ,‬תהליך זה נמשך יותר מ‪ 7 -‬שנים!‬ ‫אחוז הרשויות הערביות שאין להן תוכניות אב מאושרות עומד על כ‪ 45 .00% -‬רשויות‬ ‫תוכניתן בהכנה ו ‪ 40‬רשויות תוכניתן בהפקדה‪ .‬ועוד‪ ,‬אחוז השטח המאושר ע"פ תוכניות‬ ‫מפורטות משטח השיפוט מגיע בממוצע ל‪ ,04% -‬שנחשב לאחוז יחסית גבוה בשל היעדר‬ ‫תוכניות מתאר העונות על צורכי הרשויות המקומיות‬ ‫בתי רשות‪:‬‬ ‫ל‪ 47 -‬רשויות ערביות חסר בית רשות‪ ,‬לרבות בעיר נצרת העיר הגדולה ביותר‪( .‬המחסור הזה‬ ‫קשור באופן ישיר לתקציבי הפיתוח שמוקצה מצד המשרד הנ"ל ולתקציב בינוי מוסדות‬ ‫תיבור במשרד הבינוי והשיכון)‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫(ב) השירותים החברתיים‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרדים המעניקים שירותים חברתיים בשנת ‪ 8458‬עמד על כ‪ 559.5 -‬מליארד‬ ‫ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪:8452‬‬ ‫‪ 2012‬מיליארד ש"ח‬ ‫לפי הפירוט הבא‪:‬‬ ‫(‪ )2‬משרד החינוך‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 21 :8458‬מליארד ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 5.1 :8452‬מיליארד ש"ח‬ ‫בשנת הלימודים הקרובה‪ ,‬שנה"ל תשע"ד‪ ,‬ילמדו בבתי ספר בחברה הערבית יותר מחצי‬ ‫מיליון תלמידים‪ ,‬שמהווים כרבע מהתלמידים בישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬המשאבים המושקעים‬ ‫בחברה הערבית חלקיים‪ ,‬ואינם עונים על הצרכים שנוצרו מעשורים רבים של אפליה והזנחה‪.‬‬ ‫מערכת החינוך הערבי שימשה ועדיין משמשת כלי לניהול מערך השליטה על החברה הערבית‬ ‫הפלסטינית בישראל‪ .‬ניתן להצביע על שתי מגמות מנוגדות‪ ,‬המתקיימות בו זמנית במדיניות‬ ‫הממשלה ומנציחות את מעמדו הנחות של החינוך הערבי‪ :‬התרחבות הפערים בין התלמידים‬ ‫הערבים ליהודים‪ ,‬והמשכה של חלוקת תקציבים המפלה את התלמידים הערבים‪.‬‬ ‫בהקשר הזה‪ ,‬נראה כי החינוך הערבי סובל לא רק מאי‪-‬הכרה בייחודו התרבותי‪-‬לאומי‪ ,‬אלא‬ ‫גם מגישה ממסדית מתמשכת ושיטתית של הפקרה וזלזול‪ .‬החינוך הערבי אינו זוכה לתוכנית‬ ‫שיעדה הברור והמוצהר הוא סגירת הפערים בין החינוך הערבי והחינוך היהודי והשגת שוויון‬ ‫מלא בנגישות למשאבים החומריים ולמשאבי התודעה שמעצבים הכרה לאומית ואזרחית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כיתות לימוד‬ ‫הצורך הכולל בכיתות לימוד חדשות נאמד בכ‪ 3,544 -‬כיתות (מנתוני ועדת המעקב לענייני‬ ‫חינוך בחברה הערבית)‪ .‬הצורך הנ"ל משקף צורך לכיתות חדשות שיחליפו כיתות שכורות‬ ‫וכיתות במבנים יבילים וכיתות המתנהלות בחדרי ספח וכיתות שייבנו במקום כיתות לא‬ ‫תקינות פיזית‪ ,‬כמו כן הבנייה תתן מענה לכיתות בהם ישנה צפיפות יתר‪ ,‬דהיינו כיתות‬ ‫בהם מעל ‪ 28‬תלמיד בכיתה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בשנים האחרונות נבנו ‪ 2,584‬כיתות בחברה הערבית‪ ,‬אך אלו נתנו מענה רק ל‪29%-‬‬ ‫מהמחסור‪ .‬כך‪ ,‬נוסף לצורך המידי ב‪ 3,544-‬כיתות‪ ,‬בכל שנה נדרשות ‪ 089‬כיתות‪ ,‬זאת‬ ‫בהתאם לצורכי הריבוי הטבעי‪ .‬משמעות הדבר היא שעד ‪ ,8453‬יהיו חסרות עוד ‪8,553‬‬ ‫כיתות‪ ,‬כלומר‪ 2,853 ,‬סך הכל‪.‬‬ ‫ומנתוני הרשויות המקומיות הערביות מסתבר שהמחסור בכיתות מאלץ את הרשויות‬ ‫לשכור חדרי לימוד וגני ילדים בבניינים פרטיים שלרוב אינן מתאימים ללימודים‪ .‬בנוסף‬ ‫לכך‪ ,‬עלותה של כיתה שכורה מגיעה לכ‪ 04-‬אלף שקלים בשנה‪ ,‬מתוכם משרד החינוך‬ ‫מתקצב רק כ‪ 54,444-‬שקלים‪ ,‬על כן עלותה של כל כיתה שכורה היא הוצאה של יותר מ‪-‬‬ ‫‪ 24‬אלף שקלים מתקציב החינוך של הרשויות‪.‬‬ ‫פיתרון (חלקי) למצוקת הכיתות שתוארה לעיל‪ ,‬מחייבת הקצאת כ‪ 5 -‬מליארד ש"ח‬ ‫כתוספת תקציבית בשנת ‪.8542‬‬ ‫(האומדן התבסס על ההערכה שבניית ‪ 5,444‬כיתות עולה כ‪ 844 -‬מיליון ש"ח‪ ,‬ופיתרון‬ ‫מיידי מחייב בניית לא פחות מ‪ 0,444 -‬כיתות)‬ ‫‪-‬‬ ‫תוספת תקנים‬ ‫מהנתונים שפורסמו אודות מבחני המיצ"ב עולה כי הפערים בין תלמידים יהודים‬ ‫לערבים הולכים וגדלים‪ :‬במבחני המיצ"ב האחרונים נותרו התלמידים הערבים הרחק‬ ‫מאחור בכל המקצועות‪ ,‬בשתי שכבות הגיל שנבחנו‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫ במבחן במתמטיקה לכיתות ח' עמד הפער בין החברה הערבית ליהודית בשנת הלימודים‬‫תשע"ב על ‪ 03‬נקודות‪ ,‬לעומת ‪ 23‬נקודות בתשע"א‪.‬‬ ‫ באופן דומה גדל הפער בין שתי החברות גם במבחן באנגלית לכיתות ח' מ‪ 03-‬ל‪32-‬‬‫נקודות‪.‬‬ ‫ במבחן במדעים לכיתות ה' הפער צמח מ‪ 52-‬ל‪ 02-‬נקודות‪.‬‬‫משרד החינוך חייב להקצות משאבים ותקציבים למימון שעות לימוד ותקנים נוספים‬ ‫במטרה לשפר את מצבם של התלמידים הערבים במערכת החינוך‪ ,‬לרבות רכישת ציוד‬ ‫ומעבדות והארכה דחופה (ולו חלקית בלבד) ליום הלימודים‪ ,‬ותמיכה בתוכניות הלימוד‬ ‫ותמיכה בעמותות לקידום החינוך הערבי והקצאה מיוחדת של משאבים לאספקת צורכי‬ ‫החינוך בנגב‪ ,‬והקמת צוות חירום לשיפור המצב‪.‬‬ ‫מנתוני ועדת המעקב לענייני חינוך בחברה הערבית קיים מחסור של ‪ 0,444‬תקנים‬ ‫במערכת החינוך הערבית‪ ,‬כולל בחינוך המיוחד ובגנים הטיפוליים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שירותים נלווים‪:‬‬ ‫נתוני מחלקות החינוך ברשויות הערביות‪ ,‬מצביעים על מחסור בהיקפים גדולים בתקנים‬ ‫לשירותים המקצועיים הנלווים בבתי הספר כמו שירותים פסיכולוגיים וייעוץ חינוכי‪.‬‬ ‫דרישה תקציבית לתקנים לשירותים הנלווים‪ 244 :‬מיליון ש"ח‬ ‫‪17‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גני טרום חובה ממלכתיים‪:‬‬ ‫קיים חוסר גדול בגני טרום חובה המופעלים על ידי משרד החינוך‪.‬‬ ‫לפי נתוני ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי‪ ,‬כ‪ 04%-‬מגני הילדים לגילאי ‪204( 2-0‬מתוך‬ ‫‪ 220‬גנים) שייכים לגורמים פרטיים שלא שייכים לרשות המקומית של אותו יישוב! חלק‬ ‫מגורמים אלה לא מוסמכים ולא מקצועיים וחלקם גופים מפלגתיים‪ .‬וזאת עקב החלת‬ ‫החוק וההחלטה של ממשלת ישראל (מס' ‪ ,0422‬מיום ה‪ ,)2.5.8458 -‬שחייבה אתהמדינה‬ ‫לספק חינוך חינם החל מתחילת שנתהלימודים תשע"ג לילדים בגילאי ‪ 2-0‬שילמדו בגני‬ ‫ילדים ציבוריים‪ ,‬החל משרד החינוך לסבסד גנים פרטיים לגילאים אלו‪ ,‬הקמים לאחר‬ ‫קבלת אישור "האגף לחינוך מוכר שאינו‪-‬רשמי" במשרד‪ .‬עובדה זו הפכה את גני הילדים‬ ‫לעסק רווחי ומשכה אליו אנשים לא מקצועיים ולא מוסמכים בחלק מהמקרים‪ ,‬כאמור‪.‬‬ ‫אי לכך הדרישה היא להגביל את ההפרטה של מערכת החינוך בגיל הרך בחברה הערבית‪.‬‬ ‫זאת‪,‬על ידי מעקב צמוד של משרד החינוך והקמתם של גני ילדים ציבוריים‪.‬‬ ‫האומדן לצרכים התקציביים לתפעול גני טרום חובה כולל שכר דירה לגישור על הפער‬ ‫בבניית גנים‪ ,‬הצטיידות‪ ,‬כוח אדם וכיוב‪ ,‬הינו ‪ 4.0‬מליארד ש"ח‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אבטחת בתי הספר‬ ‫נוכח התגברות האלימות והפשע בבתי הספר‪ ,‬ישנו מקום ליישם את החלטת הממשלה‬ ‫מספטמבר ‪ 8455‬ואת התוכנית לממן שמירה ואבטחה למוסדות חינוך ביישובים הערביים‬ ‫החל מינואר ‪ .8458‬במשרד החינוך מיישמים את ההחלטה באופן חלקי בבתי ספר‬ ‫תיכוניים בלבד‪.‬‬ ‫בעת כתיבת מסמך זה התבשרנו שסוכם עם נציגי השלטון המקומי כי אגף התקציבים‬ ‫באוצר יקצה ‪ 24‬מיליון ש"ח לטובת הנושא והתהליך יימשך כ‪ 0-‬שנים בהתאם‬ ‫לקריטריונים המקצועיים שתקבע משטרת ישראל‪ .‬ושתחילה יחל התהליך בבתי הספר‬ ‫התיכוניים‪ ,‬להם על‪-‬פי החלטת משרד החינוך‪ ,‬ניתנה עדיפות ראשונה‪.‬‬ ‫(‪ )2‬ההשכלה הגבוהה‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב ההשכלה הגבוהה בשנת ‪ 1.0 :8458‬מליארד ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 244 :8452‬מילין ש"ח‬ ‫תקציב ההשכלה הגבוהה מחולק באמצעות המל"ג (מועצה להשכלה גבוהה)‬ ‫את שיעורם הנמוך של בני החברה הערבית במוסדות להשכלה הגבוהה אפשר לייחס ‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬לתחושה במגזר הערבי שהשכלה גבוהה איננה מקדם יעיל לעלייה במעמד החברתי‬ ‫והכלכלי‪ ,‬לפי הסוציולוג מאג'ד אלחאג' (‪ ,)8442‬בשוק העבודה הישראלי‪ ,‬שבו יש אפליה לרעה‬ ‫‪18‬‬ ‫של אזרחים ערבים‪ ,‬השכלה אוניברסיטאית אינה משמשת ערובה לקבלת משרה מכובדת או‬ ‫להכנסה נאותה‪ .‬מגזר התעסוקה הממשלתי‪ ,‬למעט העיסוק בהוראה בבתי ספר ביישובים‬ ‫ערביים‪ ,‬סגור לרוב בפני אקדמאים ערבים‪ .‬בעלי מקצועות חופשיים‪ ,‬דוגמת רפואה‬ ‫ומשפטים‪ ,‬מתקשים למצוא תעסוקה במוסדות יהודיים‪ ,‬והם נאלצים להתחרות בינם לבין‬ ‫עצמם על פלח צפוף של קליניקות או משרדים פרטיים ביישובים הערביים‪.‬‬ ‫מערך ההשכלה הגבוהה בישראל ‪ ,‬בהתאם לנתוני המל"ג‪ ,‬כולל ‪ 55‬מוסדות להשכלה גבוהה‪:‬‬ ‫מהם ‪ 7‬אוניברסיטאות (אוניברסיטה העברית‪ ,‬חיפה‪ ,‬בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬ת"א‪ ,‬בראילן‪ ,‬טכניון‪,‬‬ ‫מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה) ‪ 85 ,‬מכללות אקדמאיות‪ ,‬לחינוך והכשרת מורים‪,‬‬ ‫מתוקצבות‪ ,‬ועוד ‪ 34‬מכללות אקדמאיות (למדעי רוח‪ ,‬חברה‪ ,‬טבע ומקצועות חופשיים) לא‬ ‫מתוקצבות‪.‬‬ ‫מהצלבת מידע של סקר במסגרת פרויקט "ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה" של עמותת סיכוי‬ ‫עם נתוני המל"ג‪ ,‬עולה התמונה הבאה (שנים ‪:)8442‬‬ ‫ממצאים על אוניברסיטאות‪:‬‬ ‫אחוז הערבים בקרב הסגל הבכיר באוניברסיטאות עומד על ‪( 5.0%‬בשנת ‪ 4111‬עמד אחוזם‬ ‫על ‪ 5%‬בלבד ) שהם כ‪ 57 -‬איש סגל בלבד‪ .‬מספר המרצים הערבים ‪ ,‬לפי סדר יורד‪ ,‬נמצא ב‪:‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪ ,‬אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫בשאר האוניברסיטאות ישנם מספר מרצים ערבים בודדים‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬המועסקים הערבים בקרב כוח האדם הטכני והמנהלי באוניברסיטאות כ‪4.83% -‬‬ ‫(כמעט שלושה פרומילים) שהם כ‪ 83 -‬איש במספר!‬ ‫זוהי בהחלט תמונה קשה אודות ייצוגה של האוכלוסייה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה‬ ‫בישראל ובמיוחד במערכת האוניברסיטאית!‬ ‫ממצאים על המכללות‪:‬‬ ‫הנתונים שהתקבלו מהמכללות לא מבחינים בין סגל בכיר לבין סגל "לא בכיר"‪.‬‬ ‫אם מוציאים מהניתוח מכללות שיש להם זיקה לאוכלוסייה הערבית‪ ,‬והם‪ :‬מכללת סכנין‬ ‫להכשרת עובדי הוראה (סכנין)‪ ,‬מכללת אלקאסמי (להכשרת עובדי הוראה (באקה אלגרבייה)‪,‬‬ ‫המכללה הערבית להכשרת עובדי הוראה (חיפה)‪ ,‬מסתבר שאחוז הערבים בסגל ההוראה כ‪-‬‬ ‫‪, 3.1%‬שהם ‪ 444‬במספר‪ ,‬ואחוז הערבים המועסקים בסגל הטכני והמנהלי כ‪( 4.10% -‬פחות‬ ‫‪19‬‬ ‫מאחוז)‪ ,‬שהם ‪ 75‬במספר (כאשר מספר הסגל הטכני והמנהלי כ‪. )50000 -‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר‬ ‫לוקחים בחשבון את שלושת המכללות הערביות‪ ,‬אחוז הערבים בסגל ההוראה מגיע ל‪-‬‬ ‫‪ ,52.2%‬שהם ‪ 351‬במספר‪ ,‬ואחוז הערבים המועסקים בסגל הטכני והמנהלי כ‪( 8.3% -‬שהם‬ ‫‪ 455‬במספר)‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬לאחר ‪ 0‬שנים מפירסום הנתונים הללו‪ ,‬התמונה לא השתנתה בהרבה‪:‬‬ ‫רק כ‪ 8.1% -‬מעובדי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הינם ערבים !‬ ‫(לפי דו"ח תגובת יוזמות קרן אברהם)‬ ‫לכן יש להתחיל לאלתר בתהליך קליטה והעסקה של מרצים – סגל בכיר וסגל זוטר ‪ -‬בני‬ ‫האוכלוסיה הערבית במוסדות ההשכלה הגבוהה ולקלוט עובדים מינהליים ולעודד הקמת‬ ‫מכללות אקדאמיות ביישובים הערביים‪.‬‬ ‫בנוסף לנאמר לעיל‪ ,‬המל"ג התנה את ההכרה באוניברסיטה המתוכננת בנצרת (פרוייקט‬ ‫שמקדמת עיריית נצרת ולאחרונה‪ ,5858458 ,‬הונחה אבן הפינה לאוניברסיטה)‪ ,‬בכך שהסומד‬ ‫לא יהיה מתוקצב!‬ ‫כמו‪ ,‬כן‪ ,‬חלק גדול מהסטודנטים מהחברה הערבית לומדים באוניברסיטאות בחו"ל‪ ,‬בעיקר‬ ‫במזרח אירופה וירדן‪ ,‬ההערכה היא כי בין ‪ 3,444‬ל‪ 2,444 -‬סטודנטים ערבים לומדים‬ ‫באוניברסיטאות בירדן ומאות לומדים במוסדות השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית ואלפים‬ ‫לומדים במוסדות נוספים ברחבי העולם (עראר וחאג' יחיא ‪ ,8441‬חיראק ואחרים ‪,)8455‬‬ ‫וזאת בגלל קשת רחבה של חסמים ומכשולים בפני הסטודנט הערבי המעוניין ללמוד במוסד‬ ‫אקדאמי בישראל החל מאיכות ההוראה בחינוך הערבי וכלה בבחינה הפסיכומטרית!‬ ‫תוספת תקציב מתבקשת‪ 244 :‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫(‪ )0‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 0.2 :8458‬מליארד ש"ח‬ ‫סה"כ תקציב נדרש לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 5.00 :8452‬מיליארד ש"ח‬ ‫נתונים (חלקיים)‪:‬‬ ‫כ‪ 02% -‬מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני וביישובי הערבים הבדואים בנגב אחוז‬ ‫המשפחות החיות מתחת לקו העוני הינו כ‪ 10%-‬מכלל המשפחות‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 34%‬מהילדים הערבים הינם עניים‪.‬‬ ‫‪ 00%‬מהשכירים הערבים משכורתם נמוכה ממחצית השכר הממוצע במשק ‪.‬‬ ‫‪ 02%‬מהתיקים הפליליים שנפתחו לבני נוער היו לנערים בני האוכלוסייה הערבית‪.‬‬ ‫‪ 9‬מסך ‪ 20‬הרשויות הערביות נמצאות בארבע האשכולות הנמוכות מבחינה חברתית כלכלית‬ ‫כאשר ‪ 24%‬נמצאים באשכול הראשון ו‪ 89 -‬ישובים מבין שלושים הישובים מוכי האבטלה‬ ‫הם ישובים ערביים ‪.‬‬ ‫(מקור‪ :‬דו"ח העוני ‪ ,8455‬לשכה מרכזית לבטטיסטיקה)‬ ‫על אף האמור לעיל ועל אף שסך התיקים המטופלים בלשכות הרווחה ביישובים הערביים‬ ‫הינו כ‪ 50% -‬מכלל התיקים המטופלים בלשכות הרווחה במדינה‪ ,‬ועל אף שמספר התיקים‬ ‫ביישובים הערביים מהווה רק כ‪ 55% -‬מכלל התקנים שמקצה משרד הרווחה‪ ,‬תקציב הרווחה‬ ‫לרשויות המקומיות הערביות הינו ‪ 2%‬מכלל תקציב המשרד! (האוכלוסיה הערבית בישראל‬ ‫מהווה כ‪ 84% -‬מכלל האוכלוסיה)‬ ‫הפער מתעצם באם נשקלל את ריכוז הפונים לטיפולים ומשתמשים בשירותי העובדים‬ ‫הסוציאליים‪ ,‬כך שהעומס (מספר תיקים מטופלים ע"י עובד סוציאלי)‪ .‬יצויין שבמשך חמש‬ ‫השנים האחרונות היתה עליה של ‪ 544%‬במספר התיקים החדשים הנפתחים במחלקות‬ ‫הרווחה ברשויות הערביות ‪ ,‬לעומת עליה של ‪ 24%‬ארצית‪ .‬והנתונים מראים שעו"ס בישוב‬ ‫ערבי מטפלב ממוצע בכ‪ 204 -‬תיקים לעומת ‪ 524‬בחברה היהודית ‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬חלק גדול ממחלקות הרווחה ברשויות הערביות אינן מצליחות לנצל את התקציב‬ ‫מאחר ואותה רשות נמצאת בגירעונות תקציביים גדולים!‬ ‫לאור הנתונים לעיל‪ ,‬ובאם ישנה עליה במספר התיקים שבטיפול אנו מצפים לעליה‬ ‫בתקציבים ובמשאבים‪ ,‬אך ההיפך הוא הנכון‪ ,‬וישנו קיטון בתקציבים ‪.‬‬ ‫נציין שמרכז מוסאוא והמרכז לפלורליזם יהודי‪ ,‬ופורום מנהלי לשכות הרווחה ברשויות‬ ‫המקומיות הערביות‪ ,‬עתרו כבר בשנת ‪ 8440‬לבג"צ נגד חלוקה לא שוויונית של תקציב משרד‬ ‫הרווחה‪ ,‬המיועד לטיפול בילדים בסיכון בקרב האוכלוסייה הערבית‪.‬‬ ‫מדו"ח העוני לשנת ‪ ,8455‬עולה תמונה ברורה לפיה מספר העניים היהודים הולך ופוחת ואילו‬ ‫אחוז העוני בקרב הערבים רק הולך וגדל‪.‬‬ ‫הנתונים לעיל אינם בגדר גזירה משמים אלא תולדה של מדיניות מכוונת שלממשלות ישראל‬ ‫לדורותיהן על מנת להותיר את האוכלוסייה הערבית כחולייה חלשה ונזקקת ואחת המטרות‬ ‫לכך היא להגביר את תחושת הייאוש שעלול להובילה לטרנספר מרצון‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫לכן‪ ,‬הבקשות התקציביות הינם כדלקמן‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אישור מיידי של כ‪ 844 -‬תקנים של עובדים סוציאליים למחלקות הרווחה להדבקת הפער‬ ‫עם החברה היהודית והכפלת התקציבים של שירותי הרווחה ובמיוחד סעיף צרכים‬ ‫מיוחדים למשפחות נזקקות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫העברה תקציבית הולמת למקלטים לנשים מוכות היות ומתוך ‪ 44‬מקלטים לנשים‬ ‫מוכות‪ ,‬מתוכם ‪ 3‬ביישובים הערביים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת פנימיות יום שלא מותנית ליד פנימיה קיימת בכדי שיהיה ניתן לנצל את המכסות‬ ‫של פרויקט עם הפנים לקהילה ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תגבור מכסות מרכזי יום לקשיש בקרב האוכלוסייה הערבית ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בעקבות העליה באלימות בחברה ובכללם החברה הערבית חשוב לתקצב את המחלקות‬ ‫בתקציבים מיוחדים להקמת מרכזים למניעת אלימות מקומיים ואזוריים ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תקציב להקמת מרכזים ותחנות להכוונה וטיפול משפחתי עקב העלייה גם באחוז גירושין‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קביעת תוכנית חומש לשירותי הרווחה לאוכלוסיה הערבית ‪ ,‬עם תגבור המשאבים‬ ‫שכוללים תקציבים וכוח אדם ‪.‬‬ ‫מכל האמור לעיל‪ ,‬המשרד מתבקש לנקוט במדיניות אפלייה מתקנת כלפי האוכלוסייה‬ ‫הערבית ולהעביר תקציבים העולים על חלק אוכלוסיה מזו מסך האוכלוסיה‪ ,‬והאומדן מצביע‬ ‫על תקציב כולל של כ‪ 5.00 -‬מיליארד ש"ח‪.‬‬ ‫(‪ )6‬משרדהבריאות‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 84.9 :8458‬מליארד ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 4.0 :8452‬מליארד ש"ח‬ ‫בוטלו מרבית הסעיפים התקציביים שמטרתם צמצום הפער בשירותי הבריאות בין החברה‬ ‫הערבית והיהודית‪ ,‬ובעיקר תחנות לבריאות האם והילד‪.‬‬ ‫סוגיות מרכזיות בטיפול משרד הבריאות והמאפיינות את האוכלוסיה הערבית‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תמותת תינוקות מהווה בעיה עיקרית‪ ,‬ממנה האוכלוסייה הערבית ממשיכה לסבול‪,‬‬ ‫במיוחד ביישובים הערביים בנגב‪ .‬שיעור תמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה הערבית‬ ‫כפול מזה הקיים בקרב האוכלוסייה היהודית‪ .‬מחסור בתחנות בריאות המשפחה במיוחד‬ ‫באזור הנגב‪ ,‬נחשב לאחת הסיבות לשיעור הגבוה של תמותת תינוקות‪ ,‬יש לייעד תקציב‬ ‫‪22‬‬ ‫בנייה ותפעול לבריאות המשפחה‪ ,‬וטיפול באם ובתינוק בהתאם לצרכים שלה אוכלוסייה‬ ‫הערבית ובעיקר בנגב‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בתי החולים בנצרת‪ :‬מהניתוח שנערך לתקציב המשרד עולה ששלושת בתי החולים בעיר‬ ‫נצרת‪ ,‬שהם בתי החולים היחידים ביישובים הערביים‪ ,‬לא נכללו בתוכניות הפיתוח של‬ ‫המשרד‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫צפיפות במיטות אשפוז ופריסה דלילה של רפואת חירום‪ :‬בתי החולים במדינה סובלים‬ ‫מצפיפות במיטות אשפוז במחלקות השונות‪ ,‬ובכך נפגעים החולים‪ ,‬בעיקר ביישובים הערבים‬ ‫ובפריפרייה‪ .‬רפואת חירום קיימת בפריסה דלילה בישובים הערבים‪.‬‬ ‫מכל האמור לעיל‪ ,‬מתגלה צורך מיידי של הוספת ‪ 044‬מיליון ש"ח מתקציב משרד הבריאות‬ ‫לטיפול בנושאים לעיל‪.‬‬ ‫(‪ )7‬משרד התרבות והספורט‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב של המשרד בשנת ‪ 4.9 :8458‬מליארד ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 544 :8452‬מיליון ש"ח‬ ‫ניתוח תקציב ‪ 8458‬מעלה את התמונה הבאה‪:‬‬ ‫התקציב המיועד למינהל תרבות‪ ,‬אומנות ומחקר‪ ,‬יוצרים ואומנים עמד על כ‪ 308-‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫מתוכם מוקצה סכום של כ‪ 58 -‬מליון ש"ח למוסדות התרבות הערבית כולל האקדמיה ללשון‬ ‫הערבית‪.‬‬ ‫לפי הפירוט שלהלן‪:‬‬ ‫‪ .5‬פעולות תרבות ערבית תמיכה‪ :‬כ‪ 9 -‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪ .8‬אקדמיה ללשון הערבית‪ :‬כ‪ 5.80 -‬מיליון ‪ ₪‬בספר התקציב‪ .‬שולם בפועל רק ‪ 5.81‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫‪ .2‬פעולות לתרבות הדרוזים‪ :‬כ‪ 8.5 -‬מיליון ‪ ₪‬בספר התקציב‪ .‬שולם בפועל רק ‪ 5.30‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬פחות מ‪ 8% -‬מתקציב המשרד‪ ,‬המחולק ל‪ 77 -‬עמותות ערביות!‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬סכום של כ‪ 59 -‬מיליון ש"ח (סכום העולה על הסכום המועבר לכל סעיפי‬ ‫התרבות לאוכלוסייה הערבית) מועבר כ"מענק ירושלים לתרבות" בנוסף לתקציבים‬ ‫המועברים לארגוני תרבות בעיר!‬ ‫‪23‬‬ ‫קיים חוסר במבני ציבור ברשויות המקומיות במיוחד באזור הצפון‪ ,‬ב‪ 47 -‬רשויות מקומיות‬ ‫אין ולו ספרייה ציבורית אחת‪.‬‬ ‫נציין שבשנת ‪ 8442‬הורה מבקר המדינה בדו"ח מספר ‪09‬ב למשרד התרבות למפות את צורכי‬ ‫התרבות הערבית וארגוניה ולתקצב אותם באופן שוויוני ועל פי צורכי האוכלוסיה‪ ,‬ייחודה‬ ‫ופריסתה הגיאוגרפית‪ .‬להלן חלק ממצאי המיפוי שעלו‪:‬‬ ‫שפרעם‪:‬‬ ‫תוצאות הסקר מראות על אי קיומה של תשתית פיזית מתאימה לפעילות אומנות ותרבות‬ ‫ושעיקר הפעילות בתחום התרבות והאומנות מתבצעת על ידי בתי הספר והמרכזים‬ ‫הקהילתיים‪ .‬חלק מהמרכזים הקהילתיים סגורים ולא פעילים כתוצאה מהעדר שירות‬ ‫בתחום זה והעדר תשתית ‪ .‬למרות מעמדה האזורי של העיר לא נמצאו מוסדות מתמחים‬ ‫לתרבות ואומנות ולא נמצאו מוסדות ברמה כלל עירונית כגון‪ :‬אולמות מופעים גדולים‪,‬‬ ‫סינמטיק‪ ,‬אתרים פתוחים ואחרים ‪.‬‬ ‫סכנין ‪:‬‬ ‫אוכלוסיית העיר סכנין ביחד עם הישובים שהם בזיקה עם העיר (כמו עראבה‪ ,‬דיר חנא וכו')‬ ‫מגיעה לכ‪ 544 -‬אלף תושבים ‪ .‬למרות מעמדה האזורי המיוחד של העיר כיישוב הגדול ביותר‬ ‫באזור התכנון‪ ,‬לא קיימים בעיר מוסדות תרבות ואומנות מתמחים ולא קיימים מוסדות‬ ‫ברמה כלל עירונית ואזורית כמו כן קיים מחסור רב במוסדות תרבות ואומנות ברמה‬ ‫שכונתית ועירונית ולא נמצא בעיר אולם מופעים אחד‪.‬‬ ‫נציין שבשנת ‪ 8458‬הגיש מרכז מוסאוא עתירה לבג"ץ ובה ביקש מבית המשפט לחייב את‬ ‫משרד התרבות להקצות למוסדות התרבות בחברה הערבית לפי גודלן מהאוכלוסיה כלומר כ‪-‬‬ ‫‪ 84%‬מתקציב המשרד‪.‬‬ ‫בד בבד‪ ,‬לפעול על מנת לגבש קריטריונים שוויוניים לחלוקת התקציב של מדורי התרבות‬ ‫המגוונים שיקדם את היצירה התרבותית הערבית‪.‬‬ ‫מפעל הפיס‪ :‬תקציב התמיכה של מפעל הפיס בתרבות ואמנות לשנת ‪ 8048-‬עמד על ‪30‬‬ ‫מיליון שקלים‪ .‬בעבר נע סכום התמיכה בין ‪ 48‬ל‪ 45 -‬מיליון ש"ח בשנה‪ .‬המקור לכסף הוא‬ ‫בהיתר שנחתם עם משרד האוצר לעריכת הגרלות‪ .‬במסגרתו יוקצו לתרבות ומלגות‬ ‫לסטודנטים ‪ 1.0%‬מסך הרווחים השנתיים של מפעל הפיס‪ ,‬שהיקפם נע בין ‪ 750‬ל‪500 -‬‬ ‫מיליון שקלים‪ .‬השאר יחולק בין המדינה לרשויות המקומיות‪.‬‬ ‫מביו הסעיפים הבודדים של תמיכת מפעל הפיס בתרבות הערבית ניתן למצוא‪:‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תמיכה בביאנלה הים‪-‬תיכונית בסכנין (תכנון אירוע בינלאומי בביאנלה הים‪-‬תיכונית‬ ‫בעיר הערבית סכנין בשיתוף אמנים ממדינות האזור ויוצריםישראלים‪ ,‬והמטרה היא‬ ‫להציע נקודת מבט חדשה‪ ,‬באמצעות האמנות‪ ,‬כדי ליצור בסיס לדיאלוג ודו‪-‬קיום בין‬ ‫האוכלוסיות השונות‪ ,‬עם דגש על יישובי הפריפריה‪.‬‬ ‫"חלק הארי" מתקציב תמיכת המפעל בתרבות הערבית= ‪ 044,444‬ש"ח‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תרגום והוצאה לאור של עשרה ספרי ילדים בערבית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תמיכה במספר פסטיבלים ביישובים הערביים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פרויקט מעבדות פיס לתרבות‪ ,‬מיזם תרבות של מועצת הפיס המיועד לסייע בהקמתם של‬ ‫גופים יוצרים בפריפריה‪ .‬במסגרת התוכנית הוקמו גופי תרבות יוצרים בין היתר‪ ,‬בנצרת‬ ‫ועכו‪.‬‬ ‫הסכומים לעיל לא מגיעים אפילו למיליון (מתוך ה‪ 24 -‬מיליון שהינם תקציב מפעל הפיס‬ ‫לתרבות)‪ ,‬כלומר האוכלוסיה הערבית מקבלת פחות מ‪ 0%-‬כתמיכה ממפעל הפיס מתקציב‬ ‫התרבות של המפעל!‬ ‫כמו כן‪ ,‬מפעל הפיס ייעד בשנת ‪ 8458‬כמיליארד ש"ח לרשויות המקומיות עפ"י קריטריונים‬ ‫שנקבעו‪ ,‬מתוך רזרבות של המפעל המוערכות בכ‪ 0 -‬מיליארד ש"ח‪ ,‬ולכן ישנה דרישה שכ‪-‬‬ ‫‪ 84%‬מהתקציב הנ"ל יחולק לרשויות הערביות‪.‬‬ ‫הספורט‪:‬‬ ‫התקציב המיועד למינהל הספורט עומד על כ‪ 589 -‬מיליון ש"ח‪ .‬אבל‪:‬בעשרה יישובים ערבים‬ ‫אין אפילו אולם ספורט! ולכן ישנו צורך מיידי לתקציבים על מנת לפתח מבני ספורט ותמיכה‬ ‫בפעילויות ופיתוח מתקני ספורט והפעלתם‪.‬‬ ‫מכל האמור לעיל‪ ,‬מתגלה צורך מיידי של הוספת ‪ 544‬מיליון ש"ח מתקציב המשרד‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫(ג) ענפי המשק‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרדים בשנת ‪ 54.5 :8458‬מליארד ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 601 :8452‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )8‬משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 0.2 :8458‬מליארד ש"ח (כולל תמיכות בענפי המשק)‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 4.0 :8452‬מיליארד ש"ח‬ ‫הסעיפים המסומנים ל"מיעוטים" בתקציב ‪ 8458‬היו‪:‬‬ ‫תעסוקה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫החלטת ממשלה ‪ :5029‬תוכנית החומש למגזר "המיעוטים" – ‪ 2‬מיליון ש"ח‬ ‫‪-‬‬ ‫תוכנית הסבה והכשרה מקצועית לאקדמאים "בני מיעוטים" – ‪ 2‬מיליון ש"ח‬ ‫‪-‬‬ ‫תמיכה בהכשרת הנדסאים וטכנאים בביצוע חוץ ממשלתי – התקציב מתחייב על לא‬ ‫פחות מ‪ 20 -‬מיליון ש"ח מתוך התקציב העומד על כ‪ 500 -‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מלגות פרח לסטודנטים הערבים – התקציב מתחייב על לא פחות מחצי מיליון ש"ח‬ ‫מתקציב העומד על כ‪ 1 -‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫‬‫להלן רשימה חלקית של היישובים הערביים מוכי הטבלה‪:‬‬ ‫‪ .5‬אבו סנאן ‪ .0‬אום אלפחם ‪ .50‬ג'דידה מכר ‪ .84‬טורעאן ‪ .82‬כאבול‬ ‫‪ .83‬כפר כנא ‪ .89‬מגאר ‪ .20‬נחף ‪ .25‬מזרעה ‪ .29‬עין מאהל ‪ .02‬ערערה‬ ‫‪ .03‬רהט ‪ .01‬רינה ‪ .02‬תמרה‬ ‫הערה‪ :‬המספר מסמל את מיקום היישוב ברשימת הארצית ליישובים מוכי אבטלה‬ ‫(מקור‪ :‬משרד התעשייה המסחר והתעסוקה‪ ,‬אגף בכיר להכשרה ולפיתוח כח‪-‬אדם)‬ ‫‪26‬‬ ‫תעשייה ומסחר‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫החלטת ממשלה ‪ :5029‬יזמות עסקית למגזר "המיעוטים" – ‪ 8‬מיליון ש"ח‬ ‫‪-‬‬ ‫תוכנית תעסוקה "למיעוטים" – כ‪ 58 -‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מרכז להקמת מתפרה בחורפיש – ‪ 333‬אלף ש"ח‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המשרד מייעד סכום של כ‪ 09 -‬מיליון ‪ ₪‬לפיתוח אזורי תעשייה חדשים באזורי פיתוח‬ ‫שמתוכם‪:‬‬ ‫‪ 0 .1‬מליון ש"ח להכשרת שטחים באזורי תעשייה במגזר "מיעוטים"‪.‬‬ ‫‪ 54 .2‬מליון ש"ח להשלמת פיתוח אזורי תעשייה למגזר "המיעוטים" (לפי החלטת‬ ‫ממשלה ‪.)5029‬‬ ‫‪ 5 .3‬מליון ש"ח לשילוב רשויות ממגזר "המיעוטים" במנהלות אזורי תעשייה קיימים‬ ‫לפי החלטת ממשלה ‪. 5029‬‬ ‫הנתונים מצביעים על כך שב‪ 74 -‬רשויות אין אזור תעשייה מסודר (מתוך ‪ 57‬רשות מקומית)‪,‬‬ ‫שהן ‪ 30%‬מכלל הרשויות‪ .‬כאשר ‪ 33‬רשויות מתכננות הקמת אזור תעשייה בשטחן‪.‬‬ ‫בעת חיבור נייר עמדה זה התבשרנו שהרשות לפיתוח כלכלי של "מגזר המיעוטים" במשרד‬ ‫ראש הממשלה‪ ,‬משרד התמ"ת ומשרד האוצר השלימו את הקצאת התקציב בסך ‪ 504‬מיליון‬ ‫ש"ח ליישום תכנית להגדלת מצאי שטחי התעסוקה הזמינים ביישובים הערביים ותוכנית‬ ‫לעידוד ושילוב נשים ערביות בשוק העבודה‪.‬‬ ‫חלקו הארי של התקציב‪ ,‬כ‪ 584 -‬מיליון ש"ח‪ ,‬יוקצה לפיתוח ולשדרוג אזורי תעשייה‬ ‫ביישובים הערביים‪ .‬וכ‪ 24 -‬מיליון ש"ח יוקצו לקידום תכנון שטחי תעשייה חדשים ביישובים‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫צרכים תקציביים מיידיים‪ :‬תוספת של ‪ 4.0‬מיליארד ש"ח‪.‬‬ ‫(‪ )9‬משרד התיירות‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 044 :8458‬מיליון ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 04 :8452‬מילין ש"ח‬ ‫שני תחומים עיקריים בתקציב הרגיל של משרד התיירות‪:‬‬ ‫‪ .1‬המנהל לשיווק התיירות לישראל‪ :‬כ‪ 520 -‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪ .2‬תמיכה בפיתוח התיירות‪ :‬כ‪ 13 -‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪27‬‬ ‫מהניתוח שערך מרכז מוסאוא לתקציב משרד התיירות עולה שהחברה הערבית הפלסטינית‬ ‫בישראל אינה זוכה להיות חלק מתוכניות המשרד לפיתוח התיירות‪ .‬היישובים הערבים אינם‬ ‫נכללים במפת התיירות הפנימית וגם לא הנכנסת מחו"ל‪ ,‬שמשרד התיירות עורך ומפרסם‪-‬‬ ‫כולל העיר נצרת‪ ,‬שלא זוכה למעמד המגיע לה כעיר תיירות עולמית‪ .‬משרדי הממשלה אינם‬ ‫מנצלים את הפוטנציאל הטמון בפיתוח ענף התיירות ביישובים הערביים‪ ,‬אשר ביכולתו‬ ‫לתרום רבות לבעיית האבטלה ובעיקר להרחבת תעסוקתן שלנשים ערביות‪.‬‬ ‫תחומי ההשקעה הדרושים בענף זה‪:‬‬ ‫‪ .1‬פיתוח תשתיות פיזיות ביישובים בעלי פוטנציאל תיירותי כמו נצרת‪ ,‬כפר כנא‪ ,‬ג'סר אלזרקא‪,‬‬ ‫דיר חנא‪ ,‬אום אלפחם‪ ,‬סכנין‪ ,‬כוכב אבו אלהיגא‪ ,‬דלייה‪ ,‬עוספיא ולקייה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפעלת מערך סיוע להקמת עסקים בתחום התיירות‪.‬‬ ‫‪ .3‬השקעה בשיווק היישובים הערביים והפיכתם לאטרקציה תיירותית‪ ,‬בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫‪ .4‬מימון תוכניות הכשרה‪ ,‬בעיקר לנשים‪ ,‬לפיתוח עסקי התיירות‪.‬‬ ‫‪ .5‬בניית תשתיות לפיתוח התיירות ביישוב הערבי היחיד הנמצא בסמוך לחופי הים התיכון‪,‬‬ ‫ג'סר אלזרקא‪ ,‬יישוב בעל פוטנציאל תיירותי גדול מאוד‪.‬‬ ‫‪ .6‬בשנים האחרונות ניתן להבחין בניצנים של התעוררות בענף התיירות בעיר נצרת‪ .‬הדבר‬ ‫מחייב צעדים יזומים‪ ,‬לתמיכה בפיתוח העיר העתיקה‪ ,‬בעלת הערך ההיסטורי‪.‬‬ ‫יש לציין שחלק מהתקציב לפיתוח התיירות כאמור לעיל מתקבל מהמשרדים השונים ובאם‬ ‫תהיה תוכנית מקיפה לצעוד קדימה בתיירות ביישובים הערביים‪" ,‬הנטל" יתחלק בין‬ ‫המשרדים השונים‪.‬‬ ‫תוספת התקציב הנדרשת ממשרד התיירות היה‪ 04 :‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )01‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 144 :8458‬מיליון ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 04 :8452‬מילין ש"ח‬ ‫למענקי ההשקעות‪ ,‬המשרד מייעד סכום של כ‪ 521 -‬מיליוון ‪ ,₪‬שמתוכם כ‪ 741 -‬אלף ‪₪‬‬ ‫מענקים בכפרי בני "מיעוטים"‪ ,‬כהגדרת המשרד‪ ,‬שהן לא מגיעות אפילו לכדי ‪4.0%‬‬ ‫מהתקציב הנזכר‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫המשרד לא מייעד סכומים מיוחדים שמטרתם פיתוח החקלאות ביישובים הערביים‪ ,‬כך‬ ‫שיותר מ‪ 99% -‬מתקציב משרד היקלאות ופיתוח הכפר מוקצה לתמיכה בחקלאים היהודיים‬ ‫דרך מוסדות החקלאות השונים (קיבוצים‪ ,‬מושבים וכיוב)‪.‬‬ ‫במידה ויוקצו תקציבים מתאימים לענף החקלאות ביישובים הערביים‪ ,‬הענף יכול להוות‬ ‫מקור פרנסה לאלפי משפחות ובעיקר נשים‪.‬‬ ‫ולכן קיים צורך מיידי בתוספת תקציבים מהמשרד בסך‪ 04 :‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )00‬משרד המדע והטכנולוגיה‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 544 :8458‬מיליון ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 54 :8452‬מילין ש"ח‬ ‫המשרד אינו מסמן תקציבים לתמיכה במוסדות המדע ביישובים הערבים‪ .‬ויש צורך בעידוד‬ ‫המדע בדרכים שונות בקרב האוכלוסייה הערבית‪ ,‬ומכוני מחקר ופיתוח בחברה הערבית אינם‬ ‫מקבלים תקצוב מהמדינה כמו אגודת הגליל ומכון אלזהראוי בכפר קרע ומרכז מו"פ בנגב‪,‬‬ ‫דבר שהביא לסגירת מכוני מו"פ כמו מכון מו"פ אלקאסמי‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬חלק מתקציב משרד המדע מיועד למימון משותף לתוכניות מחקר בינלאומיות בהם‬ ‫מדענים ישראלים מעורבים כמו המסגרת השביעית למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי‬ ‫וישראל‪ ,‬ומניעת תקציבים ממכוני המו"פ הערביים יימנע גם תקציבים כאלה להגיע‬ ‫לאוכלוסייה הערבית‪.‬‬ ‫ולכן קיים צורך בהקצאת תקציבים מהמשרד בסך‪ 54 :‬מיליון ש"ח‬ ‫‪29‬‬ ‫(ד) תשתיות ובינוי‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרדים בשנת ‪ 50.9 :8458‬מליארד ש"ח (לא כולל מינהל מקרקעי ישראל)‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 881 :8452‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )03‬משרד התשתיות הלאומיות‪:‬‬ ‫משק המים‪ ,‬הרשות הממשלתית למים וביוב‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב הרשות הממשלתית למים וביוב בשנת ‪ 5.0 :8458‬מליארד ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית מהרשות הממשלתית למים וביוב בשנת‬ ‫‪ 24 :8452‬מיליון ש"ח‬ ‫מרבית התקציב של משרד התשתיות הלאומיות מיועד למינהל המחקר למדעי האדמה והים‪,‬‬ ‫מחקר ופיתוח באנרגיה ופעולות פיקוח במשק הדלק‪ .‬הממשלה הוציאה את הרשות למים‬ ‫ולביוב ומנהל מקרקעי ישראל מחוץ לאחריות המשרד לתשתיות לאומיות‪.‬‬ ‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ :‬לתחום המים והביוב הממשלה הקימה תאגידים עצמאיים‬ ‫העובדים כיחידות כלכליות עצמאיות בצורת חברות למים ולביוב‪ .‬הפרטת תחום המים‬ ‫והביוב גרמה לעלייה משמעותית במחירים (יותר מפי ארבע למחירים שהיו קודם)‪81% .‬‬ ‫מבתי האב הערבים אינם מחוברים לתשתיות ביוב‪ ,‬מענקים ייעודיים לפתרון בעיית‬ ‫התשתיות יינתנו גם בתקציב ‪.8452‬‬ ‫תמונת המצב מניתוח תקציב ‪ 8458‬מעלה את התמונה הבאה‪:‬‬ ‫הממשלה הקצתה סכום של כ‪ 034 -‬מליון ‪ ₪‬לסיוע לתאגידי מים וביוב‪.‬‬ ‫למפעלי הביוב המשרד הקצה סכום של כ‪ 044-‬מליון ש"ח‪ ,‬שמתוכם סכום של ‪ 585‬מליון ‪₪‬‬ ‫לתוכניות סיוע מיוחדות‪ -‬שמסמנת סעיפים לישובים הערבים כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ .1‬מענק מגזר מיעוטים בהתאם להחלטת ממשלה‪ 1 :‬מליון‬ ‫‪ .2‬אשראי "מגזר מיעוטים" בהתאם להחלטת ממשלה‪ 1 :‬מליון‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ .3‬מענק "בדואים" בהתאם להחלטת הממשלה‪ 2 :‬מליון‬ ‫‪ .4‬אשראי "בדואים" בהתאם להחלטת ממשלה‪ 8 :‬מליון‬ ‫‪ .5‬מענק "אבו בסמה" בהתאם להחלטת ממשלה‪ 8 :‬מליון‬ ‫‪ .6‬אשראי "אבו‪ -‬בסמה" בהתאם להחלטת ממשלה‪ 8.0 :‬מליון‬ ‫‪ .7‬מענק ‪ % 80‬מגזר "המעוטים" בהתאם להחלטת ממשלה‪ 8.0 :‬מליון‬ ‫‪ .8‬מענק ‪ % 34‬מגזר "מיעוטים" בהתאם להחלטת ממשלה‪ 3 :‬מליון‬ ‫‪ .9‬אשראי ‪ % 04‬מגזר "מיעוטים" בהתאם להחלטת הממשלה‪ 0 :‬מליון‬ ‫רוב התביעות התקציביות של האוכלוסייה הערבית בנושא התשתיות הינה בגין השלמת‬ ‫פיתוח מפעלי הביוב ביישובים הערביים והמשך מתן מענקים לפרוייקטים בשיעור של ‪,04%‬‬ ‫ולכן קיימת דרישה להקצאת תקציב בסך ‪ 24‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫(‪ )02‬משרד התחבורה‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 54.1 :8458‬מליארד ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 244 :8452‬מיליון ש"ח‬ ‫תחומי הפעולה העיקריים בפיתוח התחבורה כפי שהשתקפו מתקציב ‪ 8458‬הינם כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ .1‬כבישים עירוניים‪ :‬כ‪ 924 -‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסעת המונים ותחבורה ציבורית‪ :‬כ‪ 5.58 -‬מליארד ש"ח‪.‬‬ ‫‪ .3‬נתיבי ישראל כ‪ 5.12 -‬מליארד ש"ח‪.‬‬ ‫‪ .4‬כבישים בינעירוניים‪ 2.90 :‬מליארד ש"ח‪.‬‬ ‫‪ .5‬הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‪ 524 :‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫התקציב שיועד לפיתוח התחבורה בשנת ‪ 8458‬עמד על כ‪ 2 -‬מליארד ש"ח‪ .‬מתוכם ‪ 924‬מליון‬ ‫ש"ח כבישים עירוניים‪ ,‬שמתוכם ‪ 24‬מליון לפרויקטים במגזרי המיעוטים‪ ,‬שמהווים ‪2.8%‬‬ ‫מהתקציב הייעודי‪ .‬אפליה בולטת בתחום זה מקשה על תחבורה פרטית וציבורית בישובים‬ ‫הערבים‪.‬‬ ‫המשרד מתעלם מפערי תשתיות הכבישים המסוכנת ביישובים הערבים‪ .‬תקציב משרד‬ ‫התחבורה לפיתוח כבישים בינעירוניים רוכז בתוכנית רב שנתית שמנוהל בידי חברת מע"צ‬ ‫החדשה שהוקמה בהחלטת ממשלה‪ .‬חוסר השקיפות בעבודת מע"צ החדשה פוגעת ביכולת‬ ‫‪31‬‬ ‫להשפיע על סדר העדיפויות של החברה‪ .‬ארגונים חברתיים ומשרדי ממשלה מדווחים על עליה‬ ‫חדה בשימוש בתחבורה ציבורית ביישובים ערבים עירוניים שחוברו ביוזמת הרשות לפיתוח‬ ‫כלכלי לרשת התחבורה הציבורית‪.‬‬ ‫ההשקעה התקציבית השנתית של משרד התחבורה עומדת על כ‪ 204 -‬מיליון ש"ח ‪,‬לטובת‬ ‫היישובים הערביים באזורים שונים בארץ כולל מזרח ירושלים ‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מושקעים‬ ‫תקציבים נוספים בתכנית החומש (נא ראה נספח בנדון) בהיקף של כ‪ 544 -‬מיליון ש"ח‬ ‫לפיתוח תחבורה ציבורית ב‪ 52 -‬יישובים ערביים נבחרים ‪ .‬עיקר התקציב מופנה להפעלת‬ ‫קווי תחבורה ציבורית ביישובים הערביים ולסבסוד קווים ‪ .‬יתרת התקציב מיועדת לפיתוח‬ ‫תשתיות להפעלת קווי נסיעה ושירות‪ .‬משרד התחבורה מדווח על המשך פעילות גם בשנת‬ ‫התקציב הנוכחית ולהקצאת תקציבים לפיתוח תחבורה ציבורית ביישובים ערביים נוספים‪.‬‬ ‫עמותת סיכוי העוסקת במיפוי חסמים וקידום מדיניות שוויונית ‪ ,‬בתחום התחבורה‬ ‫הציבורית ‪ ,‬ביישובים הערביים (בין היתר) ביצעה סקר בנדון‪ ,‬ולהלן הממצאים העיקריים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ברוב המוחלט של היישוביים לא פועלים קווים פנימיים שתפקידם להגביר את נגישות‬ ‫השירות אל הציבור ‪ .‬משרד התחבורה והרשויות הערביות מדווחים על קשיים אובייקטיביים‬ ‫בהעברת תחבורה ציבורית בתוך היישובים בשל בעיות תשתית ‪ ,‬מבנה צר של רחובות‪,‬‬ ‫טופוגרפיה‪ ,‬בטיחות בתנועה ועוד‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרב עשרת היישובים שנדגמו‪ ,‬נמצאה תדירות יומית גבוהה יחסית בקווים המשולבים*‬ ‫הנותנים מענה חלקי לנגישות הפנימית ביישובים נמצאה תדירות נמוכה יחסית בקווים הבין‬ ‫עירוניים ‪ .‬תחבורה ציבורית פנימית ‪ ,‬הנגישה לשכונות ולציבור בתוככי היישובים עדיין‬ ‫נמוכה במרבית היישובים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מספר הנסיעות היומיות ביישובים הערביים נמוך באופן משמעותי בהשוואה ליישובים‬ ‫היהודיים‪ .‬הדבר מבטא פגיעה בתדירות השירות ורמת השירות ‪ .‬בנוסף‪ ,‬מספר יעדי הנסיעה‬ ‫הסופיים נמוך ביישובים הערביים בהשוואה ליישובים היהודיים ‪ .‬כך נפגעת רמת הנגישות‬ ‫של הציבור הערבי אל מוקדי פעילות ותעסוקה בסביבה הקרובה והרחוקה ממגוריהם‪.‬‬ ‫* קו משולב ‪ :‬קו בין עירוני בעל לפחות ‪ 0‬תחנות איסוף ביישוב‪.‬‬ ‫ולכן קיים צורך מיידי בתוספת תקציבים מהמשרד בסך‪ 244 :‬מיליון ש"ח‬ ‫‪32‬‬ ‫(‪ )02‬משרד הבינוי והשיכון‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 5.1 :8458‬מליארד ש"ח‬ ‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 044 :8452‬מילין ש"ח‬ ‫משרד הבינוי והשיכון מייעד רק ‪ 24‬מליון ש"ח לפיתוח השיכון במגזר הערבי‪ ,‬כאשר מתוכן כ‪-‬‬ ‫‪ 04%‬לנגב (‪ 59‬מיליון לעיר רהט)‪ .‬המשרד לוקח חלק בפיתוח שכונות חדשות ב‪ 52 -‬יישובים‬ ‫ע"פ החלטת ממשלה‪ ,‬אך הוא ביטל סיוע לבינוי מוסדות ציבור ופיתוח שכונות ותיקות‪ .‬שני‬ ‫סעיפים חשובים בצל המחסור בבנייני ציבור ביישובים הערבים ובתשתיות המיושנות‬ ‫בשכונות הותיקות‪ .‬כמו כן המשרד מפלה במתן סבסוד לרכישת דירה ומענקי דיור‪.‬‬ ‫מגמת הקיצוץ בתקציבי השיכון הממשלתי ממשיכה על אף המחאה החברתית‪ ,‬ולכן הזכות‬ ‫לדיור הולם במחיר סביר נפגעת ביישובים הערביים עקב עלייה חדה מאוד במחירי‬ ‫הקרקרעות לבנייה היות וקיימת פגיעה בזכאות למשכנתאות מצד אחד‪ ,‬ופגיעה בהכנת‬ ‫הקרקעות לבנייה מצד שני!‬ ‫דרישות תקציביות מהמשרד הנ"ל (בחפיפה בחלק מהנקודות עם הדרישות ממשרד הפנים)‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תוכניות מתאר ותוכניות אב‪ :‬כ‪ 00% -‬מהיישובים הערביים אין להם תוכניות אב‬ ‫מאושרות ו ‪ 04%‬הינו אחוז השטח המאושר ע"י תוכניות מפורטות משטח השיפוט‪ ,‬אחוז‬ ‫(גבוה) המוסבר ע"י העדר תוכניות מתאר העונות על צורכי היישובים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הרחבת שטח שיפוט‪ :‬מעל ‪ 04%‬מהיישובים הערביים דרשו הרחבת שטח שיפוט ולכ‪-‬‬ ‫‪ 00%‬ההרחבה אושרה אך טרם בוצעה!‬ ‫‪-‬‬ ‫אדמות מדינה‪ :‬לכ‪ 24% -‬מהיישובים הערבייים אין אדמות מדינה לצורכי בנייה ציבורית‬ ‫כגון בתי ספר‪ ,‬מתנ"סים וכיוב‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יחידות דיור ושכונות חדשות‪ :‬ישנו צורך מיידי לתכנן ולבנות שכונות חדשות שיענו על‬ ‫הדרישות הדחופות כדי לתת מענה הולם למחסור החמור ביחידות דיור ובפיתוח שכונות‬ ‫קיימות והקמת שכונות חדשות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫איזורי תעשיה‪ :‬לכ‪ 34% -‬מהיישובים הערביים אין איזור תעשייה מסודר!‬ ‫‪-‬‬ ‫מבני ציבור‪ :‬מחסור ענק במבני ציבור כמו ספריות ציבוריות ואולמות ספורט ומועדונים‬ ‫לקשיש (לכ‪ 80% -‬מהיישובים הערביים אין ספרייה ציבורית ולכ‪ 50% -‬אין אולם‬ ‫ספורט!)‬ ‫ולכן קיים צורך מיידי בתוספת תקציבים מהמשרד בסך‪ 044 :‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫(‪ )00‬מינהל מקרקעי ישראל‪:‬‬ ‫מינהל מקרקעי ישראל עוסק בשיווק‪ ,‬פיתוח ותכנון קרקעות שבבעלות המדינה‪.‬‬ ‫תקציב מינהל מקרקעי ישראל לשנת ‪ 8048‬עמד על ‪ 5.5‬מיליארד ‪.₪‬‬ ‫הסעיפים הגדולים בתקציב מיועדים לשני תחומי פעולה עיקריים‪:‬‬ ‫תכנון תשתית ופינויים‪ :‬כ‪ 5.80 -‬מיליארד ‪,₪‬‬ ‫תשלומים מיוחדים‪ 8 :‬מיליארד‪ ,‬שמתוכם ‪ 500‬מליון ‪ ₪‬כהעברות לקרן קיימת לישראל‪.‬‬ ‫רוב התקציב המיועד לפינוי היישובים הלא מוכרים בנגב מסומן בין סעיפי התקציב של‬ ‫מנהלמ קרקעי ישראל‪ ,‬כאשר מבין מנהליה מינו נציגים מקרן קיימת לישראל שנוקטת‬ ‫במדיניות מפלה כלפי האוכלוסייה הערבית‪.‬‬ ‫לעניות דעתנו‪ ,‬יש לפרק את מנהל מקרקעי ישראל במתכונתו הנוכחית‪ ,‬לאלתר ‪ -‬כי בחלקה‬ ‫הגדול של האדמה הזו היא של האוכלוסיה הערבית‪ ,‬והמבנה הנוכחי של המינהל ומדיניותו‬ ‫רק מחריפה את נתוני האפליה‪.‬‬ ‫באתר האינטרנט של המנהל נכתב כי‪:‬‬ ‫"מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף המנהל על פי חוק‪ ,‬החל מ‪ ,5934 -‬את קרקעות המדינה‪,‬‬ ‫קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח"‪.‬‬ ‫הקרקעות שבבעלות המדינה מהוות כ‪ 92% -‬משטח מדינת ישראל (כ‪ 88 -‬מיליון דונם)‪ ,‬אך‬ ‫בפועל‪ ,‬אנו רואים שהמנהל הפך לספסר קרקעות ולאי של שחיתות‪ ,‬והכל נגד האזרחים‬ ‫ובמיוחד נגד האזרחים הערבים‪.‬‬ ‫ישנו צורך מיידי שהמדינה תפעול לפירוק גוף זה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בהליך מזורז‪ ,‬והקמת גוף חדש‬ ‫היכול להוציא אל הפועל את המדיניות המפלה לטובה את האזרחים הערבים ואף להקצות‬ ‫קרקעות‪ ,‬חלקן בחינם‪ ,‬לכל קבלן שיתחייב לבנות במחיר זול במיוחד דירות למשתכנים‬ ‫באיזורים שיוקצו לאוכלוסיה הערבית‪.‬‬ ‫הטענה שלא כל האדמה מיועדת לבניה וזה כרוך בהליכים ארוכים‪ ,‬משוללת כל יסוד‪ ,‬ובאם‬ ‫ירצו יכשירו בחוק אדמות לבניה‪ ,‬ויבטלו כל המגבלות הביורוקרטיות‪ ,‬צעד זה ניתן לביצוע‬ ‫בהליך מהיר של חקיקה כבר במהלך שנת ‪.8452‬‬ ‫‪34‬‬ ‫הדרישות לפיתרון הסוגיות המחייבות טיפול מיידי בדרך שיווק קרקעות מדינה לפיתוח‬ ‫ובנייה ביישובים הערביים באם דרך מינהל מקרקעי ישראל הנוכחי או‪ ,‬לחילופין‪ ,‬ע"י הגוף‬ ‫החדש שהמלצנו על הקמתו‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הכשרת וקליטת כוח אדם המתאים לשייוק הקרקעות ביישובים הערביים ובניית‬ ‫מתכונת סדורה לפירסום ולהסברה של השיווקים ולהנגשתם לציבור הערבי (לרבות‬ ‫הכשרת כוח אדם היכול לקדם שיווק של קרקעות מרובת בעלים‪ ,‬ועידוד בנייה רוויה וכו')‬ ‫‪-‬‬ ‫על המינהל לדאוג לקיומן ולעדכונן של התוכניות ושינוי והתאמת שיטות המכרזים‬ ‫לשיווק הקרקעות ביישובים הערביים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הפחתה מסיבית בעלויות רכישת הקרקעות ונקיטת מדיניות של אפלייה מתקנת כדי‬ ‫לגשר על הפערים הקיימים ואף מתרחבים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית‪.‬‬ ‫להלן ריכוז הנתונים שאותרו מתקציב המנהל שמתייחסים לאוכלוסייה הערבית הפלסטינית בישראל‪:‬‬ ‫‪ :89‬הוצאות מנהל מקרקעי‬ ‫‪5,500,000,000‬‬ ‫‪ :2140‬רכישות‪:‬‬ ‫‪198,000,000‬‬ ‫‪ :2110 11‬הסדרי קרקעות עם הבדואים בצפון ‪ -‬פיצוויים‬ ‫‪4,000,000‬‬ ‫‪ :4224‬הרשות להסדרת התיישבות הבדואית בנגב‬ ‫‪400,000,000‬‬ ‫‪ :1221 20‬תכנון ופיתוח‬ ‫‪100,000,000‬‬ ‫‪ :1221 21‬הסדרת תביעות בעלות ופיצויי מחוברים‬ ‫‪100,000,000‬‬ ‫‪ :1221 20‬רזרבה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב‬ ‫‪200,000,000‬‬ ‫‪35‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫במהלך השנים האחרונות חלו שינויים כלכליים בקרב האוכלוסייה הערבית‪ .‬הפקעת‬ ‫הקרקעות מידי האזרחים הערבים ומסירתן ליהודים גרמה לבסיס החקלאי‪ ,‬עליו נשענה‬ ‫החברה הערבית‪ ,‬להתערער‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬לא נפתחו אפיקי עבודה חדשים בפני הציבור‬ ‫הערבי שכן המדינה לא עודדה פיתוח של תשתית תעשייתית ביישובים הערביים‪.‬‬ ‫שיעור העוני של משפחות ערביות גבוה באופן ניכר משיעור העוני בקרב משפחות יהודיות‪.‬‬ ‫הבדל זה משקף את הפערים בהיקף התעסוקה‪ ,‬ברמת ההכנסה ובגודל המשפחה‪ ,‬כך ששיעור‬ ‫המשפחות הערביות העניות ושיעור הילדים העניים‪ ,‬הולך וגדל באופן משמעותי בשנים‬ ‫האחרונות‪.‬‬ ‫(מקור‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל מחקר ותכנון‪ ,‬דוחות שנתיים ‪)8442-8455‬‬ ‫היקפי העוני אינם נובעים מהמאפיינים הספיציפיים של האזרחים הערבים‪ ,‬אלא הם נובעים‬ ‫ממאפייניה של מדיניות הרווחה‪ ,‬וממאפייני שוק העבודה‪ ,‬הנגזרים ממדיניות הממשלה‬ ‫המפלה לרעה את האוכלוסייה הערבית‪ .‬כך למשל‪ ,‬הסיבה לשיעורים הנמוכים של השתתפות‬ ‫הנשים בכוח העבודה בישראל הינה החסמים העומדים בפני הנשים והיעדר מספיק מקומות‬ ‫עבודה עבורן‪.‬‬ ‫פתרונות אפשריים בתחום התעסוקה שהצגנו במסגרת נייר עמדה זה והקצאות תקציביות‬ ‫נוספות הנדרשות לצורך כך‪:‬‬ ‫מרכזי הכוון תעסוקתי ביישובים הערביים‪.‬‬ ‫הכשרות מקצועיות‪.‬‬ ‫סבסוד טיפול בילדים כמו סבסוד מעונות יום‪ ,‬צהרונים‪ ,‬מטפלות וכד'‪.‬‬ ‫עידוד הנגישות הפיזית של מקומות עבודה על ידי השקעה בתשתית תחבורתית מתאימה‬ ‫ובאמצעי הסעה לעבודה‪.‬‬ ‫הכוון תעסוקתי כבר במערכת החינוך ע"י יצירת תוכניות לימוד בבתי הספר התיכוניים‬ ‫להגברת המודעות לנושא השתתפות בשוק העבודה במיוחד נשים‪.‬‬ ‫סבסוד החינוך וההשכלה הגבוהה וחקיקה נגד אפליה והגברת האכיפה‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫הרשויות המקומיות ברבים מהכפרים הערבים אינן מצליחות לקיים עצמן וזקוקות תכופות‬ ‫לתמיכה מהמדינה‪ ,‬זאת‪ ,‬בעיקר‪ ,‬עקב הכנסתם הממוצעת הנמוכה של האזרחים הערבים‪.‬‬ ‫אחת התוצאות מכך הינה השקעה נמוכה בחינוך ביישובים הערביים הפוגעת בהשתלבותם‬ ‫של האזרחים הערבים בכלכלת המדינה‪.‬‬ ‫הבעיות בחברה הערבית הן בעיקר בתחומי החינוך‪ ,‬הרווחה והמחסור בדיור‪ ,‬נובע בין השאר‪,‬‬ ‫ממחסור בקרקעות של מנהל מקרקעי ישראל ומהיעדר תכניות מתאר ליישובים הערביים‬ ‫ובעיות קשות בתעסוקה‪ ,‬וניתן לתמצתם‪:‬‬ ‫ נגישות מוגבלת לשוק העבודה ‪ -‬העדר תשתיות כלכליות מקומיות (אזורי תעשייה‪ ,‬תשתיות‬‫תחבורתית‪ ,‬מעונות יום וכיוב)‪.‬‬ ‫ נגישות מוגבלת לחינוך והשכלה גבוהה (נגישות פיזית‪ ,‬היעדר ייעוץ והכוונה וכו')‪.‬‬‫ נגישות מוגבלת להון ולאשראי‪.‬‬‫ מגורים באזורי הפריפריה‪.‬‬‫ שיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה ותופעה מדאיגה של צעירים חסרי מעש הגוררת‬‫אלימות‪.‬‬ ‫ רמת עוני גבוהה‪.‬‬‫ חוסר היכרות‪5‬אמון במוסדות ממשלתיים‪.‬‬‫ ועוד‪..‬‬‫מאידך גיסא‪ ,‬ישנם מאפיינים רבים ומגוונים ו"מעודדים" לאוכלוסייה הערבית‪:‬‬ ‫ אוכלוסייה צעירה‪ 04% ,‬מאוכלוסיית החברה הערבית מתחת לגיל ‪84‬‬‫(הבנק העולמי‪ ,‬במסמך שהכין ב‪ 5993-‬בשם "התפתחות בגיל הרך‪ :‬השקעה בעתיד"‬ ‫‪Early Child Development: Investing in the future, Young, The World Bank‬‬ ‫‪ ,Washington, D.C,‬הצביע על כך שהשקעה של ‪ $5‬בגיל הרך חוסכת השקעה של ‪ $1‬בילדים‬ ‫אלו בעתיד!)‪.‬‬ ‫ אוכלוסיית הנשים הערביות נמצאת במגמת עלייה הן בחינוך והשכלה והן בשיעורי‬‫התעסוקה‪.‬‬ ‫ אוכלוסיית האקדמאים מצויה במגמת עלייה‪ ,‬בעיקר נשים וישנה עלייה במודעות‬‫להשתלבות בתעסוקה וקיימים כישרונות והשכלה בלתי מנוצלים‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬פיתוח כלכלי ושילוב האוכלוסייה הערבית מהווה מנוף כלכלי בעל עוצמה אדירה‬ ‫לצמיחה כלכלית של המשק כולו‪ ,‬היות וניתן להגדיל בשיעור גבוה יותר את השתתפות‬ ‫האוכלוסייה הערבית בייצור התל"ג והפעילות הכלכלית‪ ,‬בנוסף לעובדה שהאוכלוסייה‬ ‫הערבית הינה כוח צרכני גדול‪ ,‬ועם העלייה הרצוייה ברמת החיים‪ ,‬כוח צרכני זה יגדל אף‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫מרכז מוסאוא‪ ,‬לזכויות האזרחים הערבים בישראל פועל לשינוי מעמדם ומצבם של האזרחים‬ ‫הערבים הפלסטינים בישראל‪ ,‬המרכז פועל בכלים של מאבק ציבורי וסנגור במטרה להשיג‬ ‫זכויות מלאות תוך שמירה על הייחוד הלאומי‪-‬חברתי של האזרחים הפלסטינים במולדתם‬ ‫להשגת מטרתו‪ ,‬המרכז פועל בשיתוף פעולה עם עמותות‪ ,‬רשויות מקומיות ומפלגות‬ ‫פוליטיות‪ .‬המרכז מקיים קשרי עבודה ושיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם ושגרירויות‬ ‫בישראל ובעולם‪ ,‬ועל כן מוגש נייר עמדה זה‪ ,‬שביישומו "כולם" ירוויחו בשיטת ‪.Win-Win‬‬ ‫ניתן לסכם את ההקצאות התקציביות המתבקשות מתקציב ‪ 8452‬ע"י קביעת תקציב שנת‬ ‫‪ 8458‬כבסיס לחישוב הצרכים של האוכלוסיה הערבית עם ההתאמות שלהלן‪:‬‬ ‫מהמשרדים המינהליים‪ :‬נדרשת תוספת של ‪ 004‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫מהשירותים החברתיים‪ :‬נדרשת תוספת של ‪ 0.40‬מיליארד ש"ח‪.‬‬ ‫מענפי המשק‪ :‬נדרשת תוספת של ‪ 354‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫מהתשתיות והבינוי‪ :‬נדרשת תוספת של ‪ 224‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫סה"כהקצאות תקציביות נוספות מבוקשת לשנת ‪ :3102‬כ‪ 6 -‬מיליארד ש"ח‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫נספחים‬ ‫החלטת ממשלה ‪:0029‬‬ ‫מיום ‪( 855258454‬הממשלה ה‪ ,28 -‬בנימין נתניהו)‬ ‫תוכנית רב‪-‬שנתית‪ ,‬לשנים ‪ ,8450 - 8454‬לפיתוח כלכלי ביישובי "מגזר המיעוטים"‪ ,‬תוכנית‬ ‫הפיתוח הכלכלי תתמקד בשלושה עשר יישובים נבחרים‪.‬‬ ‫היישובים בהם תיושם התוכנית‪:‬‬ ‫מג'אר‪ ,‬סח'נין‪ ,‬שפרעם‪ ,‬נצרת‪ ,‬עראבה‪ ,‬טמרה‪ ,‬דלית אלכרמל ‪ ,‬עוספיה‪ ,‬טירה‪ ,‬כפר קאסם‪,‬‬ ‫אום אלפחם‪ ,‬קלנסווה ורהט‪.‬‬ ‫הממשלה מציגה את התוכנית הנ"ל כתוכנית שמציבה את היעדים הבאים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הגדלת ההכנסה לנפש של התושבים ביישובים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קידום ושדרוג תשתיות כלכליות ליצירת תנאים הולמים לפיתוח כלכלי שלהיישובים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הגדלת מקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות ביישובים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח ההון האנושי‪-‬מקצועי והפיסי במערך המנהלי של הרשויות המקומיות‬ ‫ביישובים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת מנגנונים מקצועיים ברשויות המקומיות שיתמכו בפיתוח כלכלי ובשכלול‬ ‫שוקהנדל"ן‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫העצמת ההון האנושי ביישובים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הגברת הביטחון האישי והמודעות לנושא האלימות והאמצעים להתמודדות איתו‪.‬‬ ‫מרכיבי התוכנית‪:‬‬ ‫(א) פיתוח כלכלי‪-‬תעסוקתי‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫השלמת פיתוח אזורי תעשייה קיימים (תקציב‪ :‬סך כולל של ‪ 35.30‬מיליון ש"ח)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה בקרקע פרטית (תקציב‪ :‬סך כולל של ‪ 84‬מיליון ש"ח)‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שילוב רשויות מקומיות במנהלות אזורי תעשייה קיימים (תקציב‪:‬סך כולל של‪9.0‬‬ ‫מיליון ש"ח)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת חברות כלכליות אזוריות או מנהלות לאזורי תעשייה אזוריים (תקציב‪ :‬סך כולל‬ ‫של ‪ 50‬מיליון ש"ח)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח תשתיות תיירותיות (תקציב‪:‬סך כולל של‪ 80‬מיליון ש"ח)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מעונות יום ומשפחתונים (תקציב‪ :‬ממקורות משרד התמ"ת בהתאם לתוכנית עבודה‬ ‫קיימת‪ ,‬ובהתאם להחלטת ממשלה מס' ‪ 348‬מיום ‪.)59.41.49‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מרכזי תעסוקה (תקציב‪ :‬סך כולל של‪ 04‬מיליון ש"ח)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הכשרה והסבה מקצועית לבעלי השכלה על‪-‬תיכונית והשכלה אקדמאית (תקציב‪ :‬סך‬ ‫כולל של ‪ 24‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יזמות עסקית (תקציב‪ :‬סך כולל של‪ 54‬מיליון ש"ח)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חממה תעשייתית (תקציב‪:‬סך כולל של‪ 0‬מיליון ש"ח)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עידוד משקיעים ובניית סל הטבות‬ ‫‪-‬‬ ‫חידוש מרכזי מסחר קיימים‬ ‫תקציב‪ :‬סך כולל של ‪ 883.50‬מיליון ש"ח (ועוד ‪ 0‬מיליון לסעיפים האחרונים)‬ ‫(ב) מגורים ונדל"ן‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עידוד בנייה רוויה (תקציב‪ 0 :‬מיליון ש"ח)‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית כ‪ 0144 -‬יחידות דיור‪ ,‬במהלך תקופת ביצוע התוכנית (תקציב‪ 29.9 :‬מיליון ש"ח)‬ ‫‪-‬‬ ‫סבסוד פיתוח תשתיות בתוכניות מאושרות לבנייה רוויה בקרקע של רשות המקרקעין‬ ‫ובקרקע בבעלות פרטית (תקציב‪ 29.9 :‬מיליון ש"ח)‬ ‫‪-‬‬ ‫איחוד וחלוקה בקרקעות רשות המקרקעין (תקציב‪ 80 :‬מיליון ש"ח)‬ ‫‪-‬‬ ‫סבסוד פיתוח תשתיות בתוכניות מאושרות לבנייה רוויה בקרקע של רשות המקרקעין‬ ‫ובקרקע בבעלות פרטית‪ ,‬סבסוד עלויות פיתוח של עד ‪ 0,804‬יחידות דיור בקרקע של‬ ‫רשות המקרקעין בבנייה רוויה בגובה של ‪ 04%‬מעלות הפיתוח (תקציב‪ 505.8 :‬מיליון‬ ‫ש"ח)‬ ‫‪-‬‬ ‫סבסוד עלויות פיתוח של כ‪ 2,344 -‬יחידות דיור בבנייה רוויה בקרקע בבעלות פרטית‬ ‫בגובה של ‪ 80%‬מעלות הפיתוח (תקציב‪ 94.2 :‬מיליון ש"ח)‬ ‫תקציב‪ :‬סך כולל של‪ 245.0‬מיליון ש"ח‬ ‫(ג) תוכנית להפעלת תחבורה ציבורית‪:‬‬ ‫‪40‬‬ ‫התוכנית תכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הפעלה של קווי תחבורה ציבורית בתוך היישובים‪ ,‬חיבור לצירי‬ ‫תנועה מרכזיים‪ ,‬חיבור היישובים למרכזי מסופי תחבורה בינעירוניים וחיבור למוקדים‬ ‫כלכליים ותעסוקתיים באזור‪ .‬משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפתח וישדרג כבישים‬ ‫פנימיים‪ ,‬ויפעל להקמת מסופים תחבורתיים‪.‬‬ ‫תקציב‪ :‬סך כולל של ‪ 544.9‬מיליון ש"ח‬ ‫(ד) תוכנית לשיפור הביטחון האישי והשירות לאזרח שתופעל ביישובי התוכנית ובמרחבי‬ ‫תחנות המשטרה אליהן משתייכים היישובים‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬תופעל התוכנית "עיר ללא‬ ‫אלימות" בכלל יישובי התוכנית ‪.‬‬ ‫תקציב‪ :‬סך כולל של‪ 500‬מיליון ש"ח‬ ‫תקציב כולל (לכל מרכיבי התוכנית) = ‪ 112.0‬מיליון ש"ח‪ ,‬לפי הפירוט הבא‪:‬‬ ‫בשנת ‪ 524 - 8454‬מליון ש"ח‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 510 - 8455‬מליון ש"ח‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 844 - 8458‬מליון ש"ח‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 554 - 8450‬מליון ש"ח‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫החלטת ממשלה ‪:2718‬‬ ‫מיום ‪( 555958455‬הממשלה ה‪ ,28 -‬בנימין נתניהו)‬ ‫תוכנית חומש‪ ,‬לשנים ‪8453 - 8458‬‬ ‫הממשלה מציגה את התוכנית הנ"ל כתוכנית שמציבה את היעדים הבאים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לקדם את המצב הכלכלי של האוכלוסיה הבדואית בנגב‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לחזק את הרשויות המקומיות הבדואיות‪ ,‬לשפר את מצבן הכלכלי ואת תנאי החיים‬ ‫‪-‬‬ ‫בהן‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לחזק את חיי החברה‪ ,‬את הקהילתיות ואת המנהיגות ביישובי הרשויות המקומיות‬ ‫‪-‬‬ ‫הבדואיות בנגב‪.‬‬ ‫עיקרי התוכנית‪:‬‬ ‫(‪ )5‬העלאת שיעור התעסוקה של האוכלוסייה הבדואית בנגב תוך גיוון מקומות התעסוקה‬ ‫והגברת השילוב של המועסקים במשק הישראלי‪ ,‬דרך‪:‬‬ ‫הקמת והפעלת מרכזי תעסוקה ביישובים והמשך הפעלת מרכז תעסוקה אזורי‪ ,‬לפי הפירוט‬ ‫הבא‪:‬‬ ‫מרכזי תעסוקה יישוביים (לא כולל אבו בסמה ורהט)‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 22.42‬מיליון ש"ח‬ ‫מרכז תעסוקה איזורי‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 81.04‬מיליון ש"ח‬ ‫מרכז תעסוקה רהט‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 9.25‬מיליון ש"ח‬ ‫מרכז תעסוקה איזורי‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0.2‬מיליון ש"ח‬ ‫בנוסף ג'וינט ישראל תממן ‪ 80.80‬מיליון ש"ח בחמש שנות התוכנית‪.‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי= ‪ 011089‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )8‬פיתוח איזורי תעשייה קיימים‬ ‫המשך פיתוח איזור תעשיה "עידן הנגב" – השלמת ‪ 244‬דונם‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 32‬מיליון‬ ‫ש"ח‬ ‫פיתוח איזור תעשיה אבו בסמה – ‪ 844‬דונם‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 04‬מיליון ש"ח‬ ‫‪42‬‬ ‫פיתוח שלב ב' והשלמות באיזור תעשיה שגב שלום – ‪ 14‬דונם‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 52‬מיליון‬ ‫ש"ח‬ ‫השלמות פיתוח באיזור תעשיה ערוער – ‪ 80‬דונם‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 2‬מיליון ש"ח‬ ‫סיוע למינהלת אזורי תעשייה של אבו בסמה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8.0‬מיליון ש"ח‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 02000‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )2‬מתן תמריצים למעסיקים באמצעות מסלול תעסוקה לאוכלוסייה הבדואית‪ ,‬כך שמשרד‬ ‫התמ"ת יפעיל מסלול ייחודי למעסיקים אשר יעסיקו בדואים בענפי התעשייה ‪,‬והכל‬ ‫תוךהתאמת רכיבי המסלול לצורכי התעסוקה במגזרהבדואי בנגב‪.‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 00‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )1‬הכשרות מקצועיות‪ :‬משרד התמ"ת יקדם את ביצוען של הכשרות למבוגרים ושל‬ ‫לימודי הנדסאות למבוגרים‪ ,‬לרבות באמצעות פתיחת כיתות ומתן תמיכות ללומדים‬ ‫במסגרת מבחני התמיכה הקיימים לסיוע בעלות שכר הלימוד‪ ,‬דמי קיום והוצאות‬ ‫נלוות נוספות לצורך לימודיהם‪.‬‬ ‫הכשרה טכנולוגית הנדסאים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 22.2‬מיליון ש"ח‬ ‫הכשרת מקצועות למבוגרים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 54‬מיליון ש"ח‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 2208‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )0‬הרחבת פעילות לעידוד יזמות עסקית‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 02‬מיליון ש"ח‬ ‫‪43‬‬ ‫(‪ )3‬מיזמים חקלאיים‪ :‬משרד החקלאות יפעל לפיתוח תחום העדר באמצעות‬ ‫הקמת‬ ‫מכלאות לעדרים בדודאים ובחורה‪ ,‬על מנת להעמיד פתרון למגדלי העדרים ולהוציא את‬ ‫העדרים מהיישובים‪ ,‬ועל ידי כך לשפר את תנאי החיים בהם‪ .‬כן יפעל לקידום המחקר‬ ‫העוסק בהשבחת העדר ובטיפוחו‪.‬‬ ‫מכלאות צאן – דודאים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 58‬מיליון ש"ח‬ ‫מכלאות צאן – חורה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8‬מיליון ש"ח‬ ‫מיזמים חקלאיים אבו בסמה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8‬מיליון ש"ח‬ ‫מחקר השבחת עדר‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 5.0‬מיליון ש"ח‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0700‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )1‬קידום ההשכלה בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגבב מטרה לתמוך בתעסוקתם‪.‬‬ ‫צמצום פעריים לימודיים בחינוך‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 80‬מיליון ש"ח‬ ‫תוכניות ייעודיות לשיפור הישגים לימודיים‪ ,‬לצמצום פערים‪ ,‬להרחבת ההתמדה בלימודים‬ ‫והשלמת בגרויות‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 50.21‬מיליון ש"ח‬ ‫שיפור מערכת החינוך טכנולוגי – מדעי‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 52.2‬מיליון ש"ח‬ ‫חינוך טכנולוגי – הרחבת מסלול טו"ב (טכנאי ובגרות)‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0.2‬מיליון ש"ח‬ ‫הקמת מרכזי מצוינות‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 9.0‬מיליון ש"ח‬ ‫חינוך לקריירה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0.31‬מיליון ש"ח‬ ‫השלמת השכלה למבוגרים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 55‬מיליון ש"ח‬ ‫תוכניות בתחום החינוך הבלתי פורמאלי‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 04.80‬מיליון ש"ח‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 032029‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )2‬שיפור הנגישות התחבורתית של האוכלוסייה הבדואית למוסדות השכלה ולמקומות‬ ‫התעסוקה‪:‬‬ ‫מינהל התשתיות‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 559.0‬מיליון ש"ח‬ ‫תחבורה ציבורית כללי‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 542‬מיליון ש"ח‬ ‫‪44‬‬ ‫תשתיות כלליות‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 1.01‬מיליון ש"ח‬ ‫תחבורה ציבורית – אבו בסמה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 25.23‬מיליון ש"ח‬ ‫תשתיות אבו בסמה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 54.85‬מיליון ש"ח‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 376002‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )9‬מסגרות לילדים משרד התמ"ת יקצה תקציב להגדלת היקף הילדים והמסגרות הנהנים‬ ‫מסבסוד שכר הלימוד וההפעלה במעונות יום ‪,‬במשפחתונים ובצהרונים‪.‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 32‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )54‬הקמת מבני ציבור‪:‬‬ ‫מבני ציבור‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 14.52‬מיליון ש"ח‬ ‫בריכה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0‬מיליון ש"ח‬ ‫אבו בסמה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 52.9‬מיליון ש"ח‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 89018‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )55‬סבסוד הוצאות פיתוח מגרשים‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 01‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )58‬פעולות של משרד הבריאות‪:‬‬ ‫בריאות אבו בסמה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 2.3‬מיליון ש"ח‬ ‫פיתוח והפעלת תוכנית לצימצום תמותת תינוקות בדואים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8‬מיליון ש"ח‬ ‫פרוייקטים מותאמים לצרכים הייחודיים של המגזר‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 2‬מיליון ש"ח‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0206‬מיליון ש"ח‬ ‫‪45‬‬ ‫(‪ )52‬השלמת הסדרתם של קווי הולכה והקמתם של פתרונות קצה זמניים לביוב עד להקמתן‬ ‫של תשתיות ביוב קבועות ביישובי המועצה האזורית אבו בסמה‪.‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 21‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )50‬המשרד לביטחון פנים יפעל לחיזוק הביטחון האישי ביישובי הרשויות המקומיות‬ ‫הבדואיות בתחומי הפשע‪ ,‬הסמים‪ ,‬החקירות‪ ,‬התנועה‪ ,‬הנוער ועוד‪ ,‬לרבות באמצעות‬ ‫חיזוק הפעילות בתחומי מניעתהאלימות ומניעת תופעות סיכוניות ופעולה לחיזוק מערך‬ ‫ההתנדבות ביישובים‪ .‬למטרה זו יורחבו יחוזק היקף כוחותהשיטורהמקומיים ב"מתלם‬ ‫העיירות"‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 300‬מיליון ש"ח‬ ‫(‪ )50‬חיזוק ופיתוח חיי החברה‪ ,‬הקהילתיות והמנהיגות ביישובים והרחבת שירותי הרווחה‪:‬‬ ‫תוכניות בתחום החינוך הבלתי פורמאלי‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 04.83‬מיליון ש"ח‬ ‫פיתוח הספורט ההישגי והעממי דרך משרד התרבות והספורט‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0.02‬מיליון‬ ‫ש"ח‬ ‫הפעלת פעילויות בתחומי החברה ‪,‬ידיעת הארץ והמנהיגות דרך האגף המדיני בטחוני במשרד‬ ‫הביטחון‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 2.12‬מיליון ש"ח‬ ‫תוכנית מצויינות דרך המשרד לפיתוח הנגב והגליל‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 54‬מיליון ש"ח‬ ‫הקמת מרכז צעירים דרך המשרד לפיתוח הנגב והגליל‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8.80‬מיליון ש"ח‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 80‬מיליון ש"ח‬ ‫חיזוק הסגל הבכיר ברשויות המקומיות הבדואיות דרך משרד הפנים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪8.02‬‬ ‫מיליון ש"ח‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 87030‬מיליון ש"ח‬ ‫הסך הכולל של תקציב תוכנית הפיתוח כולל מקורות חיצוניים הוא ‪ 0,362036‬מליון ש"ח‬ ‫‪46‬‬ ‫החלטת ממשלה ‪:3860‬‬ ‫מיום ‪( 525858455‬הממשלה ה‪ ,28 -‬בנימין נתניהו)‬ ‫תוכנית ‪ 0‬שנתית‪ ,‬לשנים ‪8450 - 8455‬‬ ‫תוכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסים‪.‬‬ ‫מרכיבי התוכנית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקצאה של ‪ 05‬מליון ש"ח מתקציב משרד החינוך לבניית כיתות וגני ילדים במגזר הצרקסי‬ ‫והדרוזי ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקצאה של ‪ 421‬מיליון ש"ח לתגבור החינוך במגזר הצררקסי והדרוזי‪ ,‬לרבוות תוכנית‬ ‫להנגשת השכלה גבוה והשכלת מבוגרים וכן לחינוך הפורמאלי והלא פוררמאלי ולפיתוח‬ ‫מקצועי של עובדי הוראה‪ .‬מקורות התקצוב הינם‪:‬‬ ‫א‪ .‬משרד ראש הממשלה יעביר ‪ 57‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬משרד החינוך יקצה ‪ 55‬מיליון ש"ח מתקציבו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיזם משותף בין משרד הממשלה עם ג'וינט ישראל להקמת והפעלת מרכזי נעורים‪ ,‬מרכזים‬ ‫אלה יפעלו להעצמת בני הנוער ואוכלסיית הצעירים‪ ,‬המיזם יעמוד על סך של ‪ 22‬מיליון ש"ח‬ ‫מקורות התקציב הינם‪:‬‬ ‫א‪ 45 .‬מיליון ש"ח ממשרד הממשלה‪.‬‬ ‫ב‪ 7 .‬מיליון ש"ח מהמשר לפיתוח הנגב והגליל‪.‬‬ ‫ג‪ 7 .‬מיליון ש"ח מג'וינט ישראל ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקמה ושיקום מוסדות רווחה למטרת פיתוח תשתית בלבד על ידי משרד הרווחה בהיקף‬ ‫כספי של ‪ 41‬מיליון ש"ח‪ ,‬מקורות התקציב הינם‪:‬‬ ‫א‪ 7 .‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫ב‪ 7 .‬מיליון ש"ח ממרד הרווחה‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפעלת מבחני התמיכה של משרד הביטחון לצורך הנצחה קבוצתית של חללי מעררכת‬ ‫ישראל‪ ,‬לשם כך יוקצו ‪ 1‬מיליון ש"ח מתקציב משרד הממשלה ויועברו למשררד הבטחון ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוכנית לעידוד עסקים קטנים ובינוניים על ידי משרד התעסוקה באמצעות מרכזי ליווי‬ ‫עסקים‪ ,‬תקציב תוכנית זו הינו ‪ 1‬מיליון ש"ח‪0‬‬ ‫א‪ 7 .‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫ב‪ 8 .‬מיליון ש"ח ממשרד התעשיה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיזם בין משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה ל בין ג'וינט ישראל להקמת והפעלת מרכזי‬ ‫הכשרה וכוון תעסוקתי להעלאת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה‪ ,‬בעיקר באוכלסיית‬ ‫הנשים ‪ .‬תקציב כולל של מיזם זה הינו ‪ 41‬מיליון ש"ח‪0‬‬ ‫א‪ 7 .‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫ב‪ 7 .‬מיליון ש"ח ממשרד התעסוקה‪.‬‬ ‫ג‪ 7 .‬מיליון ש"ח מג'וינט ישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפעלת פרויקט השיקום החברתי על ידי משרד הבינוי והשיכון תוך התמקדות בגיל הרך‬ ‫ובתוכנית הכוונה להשכלה גבוהה‪ .‬תקציב תוכנית זו הינו ‪ 41‬מיליון ש"ח‪ ,‬מימון תוכנית זו‬ ‫מתקציב משרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוכנית שיפוץ ואחזקת מבני דת‪ ,‬בתי תפילה בתי כברות‪ ,‬ובתי לוויות על ידי משרד הפנים‬ ‫היקף התוכנית יעמוד על סך ‪ 25‬מיליון ש"ח מהמקורות הבאים‪:‬‬ ‫א‪ 42 .‬מיליון ש"ח ממשרד הממשלה‪.‬‬ ‫ב‪ 8 .‬מיליון ש"ח ממשרד הפנים‪.‬‬ ‫העצמה וחיזוק היישובים והרשויות המקומיות‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח והרחבת אזורי תעשיה קיימים ותמיכה באזורי תעשיה הנמצאים בשלבי הקמה‬ ‫ביישובים ‪.4‬כסרא‪-‬סמיע ‪ .8‬פקיעין ‪ .3‬ירכא ‪ .7‬אבו סנאן ‪.5‬ג'ולס ‪.5‬סאג'ור ‪ .4‬ראמה ‪,‬‬ ‫התוכנית תבוצע על ידי משרד התעשיה‪ ,‬היקף התוכנית יעמוד על ‪ 21‬מיליון ש"ח מהמקורות‬ ‫הבאים ‪:‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ 52 .5‬מיליון ש"ח ממשרד התעשיה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪.‬‬ ‫‪ 52 .8‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקמת תוכנית על ידי משרד התעשיה‪ ,‬המסחר והתעסוקה על מנת לשלב את הרשיות‬ ‫המקומיות ‪.4‬בית ג'אן ‪.8‬חורפיש ‪.3‬יאנוח‪-‬ג'ת ‪.7‬כפר קמא למנהלות אזורי תעשיה ‪ ,‬שילוב זה‬ ‫יתבצע באמצעות מתן תמריצים‪ ,‬היקף התוכנית יעמוד על סך ‪ 6‬מיליון ש"ח המועברים‬ ‫למשרד המסחר‪ ,‬התעשייה והתעסוקה מ‪:‬‬ ‫‪ 2 .5‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫‪ 2 .8‬מיליון ש"ח מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוכנית לפיתוח תשתיות תיירותיות‪,‬לרבות אתרי מורשת ועידוד פרויקטים יזמים תיירותיים‪,‬‬ ‫היקף התוכנית הוא ‪ 21‬מיליון ש"ח‪ ,‬מקורות התקציבים הינם‪:‬‬ ‫א‪ 87 .‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫ב‪ 48 .‬מיליון ש"ח ממשרד התיירות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיתוג התיירות במגזר במסגרת עבודת צוות המיתוג שהוקם ברישות לפיתוח הגליל בשנת‬ ‫‪ ,8005‬תקציב תוכנית זו הינו ‪ 1‬מיליון ש"ח מתקציב משרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬משרד ראש הממשלה יעביר למשרד התיירות סך של ‪ 1‬מיליון ש"ח‪ ,‬לצורך שיווק התיירות‬ ‫הדרוזית‪-‬צ'רקסית ולהכשרת כוח אדם בתיירות‪.‬‬ ‫שיפור ושיקום תשתיות ותכנון עירוני‬ ‫‪‬‬ ‫הכנת תוכנית מתאר לכל היישובים הנכללים בתוכנית על ידי משרד הפנים ‪ ,‬תקציב תוכנית זו‬ ‫הינו ‪ 45‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קידום והשלמת תוכנית מפורטות בקרקע פרטית לרבות איחוד וחלוקה בשיתוף עם כל‬ ‫הרשויות הנכללות בתוכנית תקציב תוכנית זו הינו ‪ 45‬מיליון ש"ח שיועברו למשרד הבינוי‬ ‫השיכון על ידי משרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוכנית שתבוצע על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לשיפור ופיתוח התשתית‬ ‫התחבורתית במגזר בין היתר פיתוח ושדרוג רשת הכבישים היקף תוכנית זו יעמוד על ‪485‬‬ ‫מיליון ש"ח‪ 0‬המימון מהמקורות הבאים ‪:‬‬ ‫א‪ 05 .‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫ב‪ 425 .‬מיליון ש"ח ממשרד התחבורה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח שכונות וותיקות במגזר על ידי משרד הבנוי והשיכון בהיקף של ‪ 22‬מיליון ש"ח‬ ‫מתקציב משרד ראש הממשלה שיועברו למשרד הבנוי והשיכון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוכנית שיקום של מבני ציבור ביישובים הנכללים בתוכנית היקף תוכנית זו הינו ‪ 41‬מיליון‬ ‫ש"ח מתקציב משרד הממשלה אשר יועבר למשרד הבנוי והשיכון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוכנית פיתוח תשתית ביוב‬ ‫‪‬‬ ‫סבסוד הוצאת פיתוח תשתיות לבנייה חדשה לחיילים משוחררים בישובי הדרוזים‬ ‫והצ'רקסים‪ .‬תקציב סבסוד זה הינו ‪ 15‬מיליון ש"ח אשר יועברו ממשרד ראש הממשלה‬ ‫למשרד הבנוי והשיכון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בנוסף לכל האמור לעיל‪ ,‬היישובים‪:‬דאליית אל כרמל‪ ,‬עספיה ומע'אר‪ ,‬יזכו לתוכנית נוספת‬ ‫להקמת ושיקום מוסדות רווחה‪ ,‬שיפוץ ואחזקת בתי דת‪,‬בתי תפילה‪ ,‬בתי קברות ובתי לוויות‪,‬‬ ‫פיתוח שכונות וותיקות והקמת ושיקום מוסדדות ציבור‪ .‬תקציב כולל לתוכנית זו הינו ‪22‬‬ ‫מיליון ש"ח‪ ,‬פירוט התקציב‪:‬‬ ‫א‪ 45 .‬מיליון ש"ח מתקציב משרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫ב‪ 45 .‬מיליון ש"ח מתקציב משרד האוצר‪.‬‬ ‫הסך הכולל של תקציב תוכנית הפיתוח כולל מקורות חיצוניים הוא ‪ 681‬מליון ש"ח‬ ‫‪50‬‬ ‫החלטת ממשלה ‪:2300‬‬ ‫מיום ‪( 505058455‬הממשלה ה‪ ,28 -‬בנימין נתניהו)‬ ‫תוכנית חומש‪ ,‬לשנים ‪8450 - 8455‬‬ ‫תוכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הבדואים בצפון‪.‬‬ ‫הממשלה מציגה את התוכנית הנ"ל כתוכנית שמציבה את היעדים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬להעצים את האוכלוסייה ביישובים הכלולים בתוכנית‪ ,‬תוך שימוש בכלים לתמיכה וחיזוק‬ ‫הקהילה והפרט בתחומי החינוך‪ ,‬הדיור‪ ,‬והרווחה‪ ,‬התעסוקה ודת‪.‬‬ ‫‪ .0‬להעצים את הרשויות המקומיות הכלולות בתוכנית‪ ,‬לפעול לשיקום ולפיתוח התשתיות‬ ‫התכנונית והפיזית של היישובים והרשויות הכלולים בתוכנית זו‪ ,‬ולפעול בין היתר לפיתוח‬ ‫רשת ביוב‪ ,‬להכנת תוכניות בנין עיר מפורטת‪ ,‬להקים מבני ציבור ולפתח את תשתיות‬ ‫התחבורה‪.‬‬ ‫פרטי התוכנית כדלקמן‪:‬‬ ‫משרד החינוך‪:‬‬ ‫ להורות למשרדי החינוך להקצות תקציב לבינוי ‪ 02‬כיתות לימד וגנים‪ ,‬וזאת במסגרת יישום‬‫תוכנית החומש לבינוי כיתות לשנים ‪ 8458-8453‬של משרד החינוך‪.‬‬ ‫‪ -‬על משרד החינוך להכין תוכנית לקידום ולתגבור החינוך במגזר הבדואי בצפון‪.‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 14‬מיליון ש"ח‬ ‫משרד הביטחון‪:‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8.0‬מיליון ש"ח‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪:‬‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים יפעל להקמה ולשיקום לשכות רווחה‪ ,‬לרבות מוסדות‬ ‫רווחה במגזר הבדואי בצפון‪,‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8‬מיליון ש"ח‬ ‫‪51‬‬ ‫משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪:‬‬ ‫ משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה יגיש תוכנית לעידוד עסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬ביישובי‬‫הבדוואים בצפון‪ .‬תקציב התוכנית יעמוד על ‪ 1‬מיליון ש"ח בפריסה על פני חמש שנים‪.‬‬ ‫ משרד התמ"ת יתקשר במיזם עם גו'ינט ישראל‪ ,‬להקמה ולהפעלה של מרכזי הכשרה והכוון‬‫תעסוקתי ביישובים הבדואים בצפון‪ .‬תקציב המיזם יעמוד על ‪ 11.11‬מליון ש"ח‪ ,‬בפריסה על‬ ‫פני חמש שנים (משרד ראש הממשלה יקצה סכום של ‪ 0‬מליון ש"ח‪ ,‬משרד התמ"ת יקצה‬ ‫לתוכנית סך של ‪ 1‬מליון ש"ח מתקציבו‪ ,‬והתחיייבות גוינט ישראל להקצות סך של ‪1.11‬‬ ‫מליון ש"ח)‪.‬‬ ‫ הכנת תוכניות להכשרה מקצועית לאוכלוסייה הבדואית ביישובים הנכללים בתוכנית זאת‪.‬‬‫תקציב התוכנית ‪ 5‬מיליון ש"ח שמוקצות מתקציב משרד התעשייה המסחר והתעסוקה‪.‬‬ ‫ המשך הפעלת פרוייקט השיקום החברתי ביישובים הבדואים בצפון‪ .‬תקציב התוכנית ‪58.0‬‬‫מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 20.22‬מיליון ש"ח‬ ‫משרד הבינוי והשיכון‪:‬‬ ‫ משרד הבינוי והשיכון ימשיך להפעיל פרויקט השיקום החברתי ביישובי הבדואים בצפון‪.‬‬‫תקציב התוכנית הינו ‪ 51.0‬מיליון ש"ח בפריסה לחמש שנים‪.‬‬ ‫ המשרד יפעל להרמתם ושיקומם של מבני ציבור ביישובים הבדואים הנכללים בתוכנית‪.‬‬‫תקציב התוכנית הינו ‪ 54‬מיליון ש"ח בפריסה לחמש שנים‪.‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 81.0‬מיליון ש"ח‬ ‫הרשות הממשלתית למים וביוב‪:‬‬ ‫העצמת וחיזוק היישובים והרשויות המקומיות‪ -‬להורות למינהל לפיתוח תשתיות ביוב‬ ‫ברשות הממשלתית למים ולביוב‪ ,‬לשפר את הביוב ביישובים הבדואים הנכללים בתוכנית‪.‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 544‬מיליון ש"ח‬ ‫‪52‬‬ ‫משרד הפנים‪:‬‬ ‫משרד הפנים יפעול להקמה‪ ,‬שיפוץ ואחזקה של מבני דת‪ ,‬בתי תפילה‪ ,‬בתי קברות‪ ,‬ובתי‬ ‫לוויות במגזר הבדואי בצפון‪.‬‬ ‫תקציב התוכנית‪ :‬יעמוד על סך של ‪ 8‬מליון ש"ח‪ ,‬בפריסה על פני חמש שנים‪( .‬העברה ממשרד‬ ‫ראש הממשלה למשרד הפנים ‪ 1‬מיליון ש"ח‪ ,‬משרד הפנים יקצה לתוכנית ‪ 1‬מליון ש"ח)‪.‬‬ ‫ תכנון‪ ,‬תחבורה ודיור‪ :‬משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים‪ ,‬בשיתוף עם הרשויות הבדואיות‬‫בצפון הנכללות בתוכנית‪ ,‬יקדמו וישלימו תוכניות מפורטות בקרקע פרטית‪ ,‬לרבות איחד‬ ‫וחלוקה‪.‬‬ ‫תקציב התוכנית ‪ 5‬מיליון ש"ח בפריסה על פני חמש שנים (העברה ממשרד ראש הממשלה)‪.‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 52‬מיליון ש"ח‬ ‫משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‪:‬‬ ‫משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפעול לשיפור ולפיתוח התשתיות התחבורתיות במגזר‬ ‫הבדואי בצפון‪ .‬בהתאם לתוכנית שהוגשה למשרד ראש הממשלה בשנת ‪.0211‬‬ ‫תקציב התוכנית‪ -‬עומד על ‪ 02‬מיליון ש"ח‪ ,‬בפריסה על פני חמש שנים‪( :‬משרד ראש הממשלה‬ ‫יעביר מתקציבו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ‪ 05‬מיליון ש"ח‪ ,‬משרד התחבורה‬ ‫והבטיחות בדרכים יקצה סכום של ‪ 05‬מיליון ש"ח מתקציב הפיתוח בפריסה על פני חמש‬ ‫שנים)‪.‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 94‬מיליון ש"ח‬ ‫משרד הבינוי והשיכון‪:‬‬ ‫ משרד הבינוי והשיקום יפעול למען שיקום שכונות וותיקות ביישובים הבדואים בצפון‪.‬‬‫תקציב התוכנית‪ 1..5 :‬מיליון ש"ח‪ ,‬בפריסה על פני חמש שנים (משרד ראש הממשלה יעביר‬ ‫למשרד הבינוי והשיכון סך של ‪ 1..5‬מיליון ש"ח בפריסה על פני חמש שנים)‪.‬‬ ‫ משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים ובשיתוף עם הרשויות הבדואיות בצפון‪ ,‬יקדמו‬‫וישלימו תוכניות מפורטות בקרקע פרטית‪ ,‬לרבות איחוד וחלוקה‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫(סך תקציב ‪ 0‬מיליון ש"ח בפריסה על פני חמש שנים)‪.‬‬ ‫ סבסוד הוצאות פיתוח תשתיות לבנייה חדשה לחיילים משוחררים ביישובי הבדואים בצפון‪.‬‬‫(סך תקציב ‪ 2‬מיליון ש"ח בפריסה על פני חמש שנים)‪.‬‬ ‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 24.0‬מיליון ש"ח‬ ‫הסך הכולל של תקציב תוכנית הפיתוח כולל מקורות חיצוניים הוא ‪ 271‬מליון ש"ח‬ ‫‪54‬‬ ‫מקורות‬ ‫‪ .5‬אבו ריא קארין‪ ,‬חלקה וצרכיה של החברה הערבית בתקציב המדינה לשנת ‪ ,8458‬מרכז‬ ‫מוסאוא‪ ,‬מרץ ‪8458‬‬ ‫‪ .8‬פארס אמין‪ ,‬סקר צרכים ברשויות המקומיות הערביות ‪ -‬דוח מסכם‪ ,‬אקונומיק אנליסיס‪,‬‬ ‫יולי ‪8454‬‬ ‫‪ .2‬החלטות הממשלה‪ ,‬אתר משרד ראש הממשלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬החלטת ממשלה מס' ‪.5029‬‬ ‫ב‪ .‬החלטת ממשלה מס' ‪.2142‬‬ ‫ג‪ .‬החלטת ממשלה מס' ‪.8235‬‬ ‫ד‪ .‬החלטת ממשלה מס' ‪.2855‬‬ ‫‪http://www.pmo.gov.il/SECRETARY/GOVDECISIONS/pages/default.aspx‬‬ ‫‪ .0‬משרד האוצר‪ ,‬תקציב המדינה הצעה לשנות הכספים ‪ ,8455-84558‬אוקטובר ‪.8454‬‬ ‫‪http://www.mof.gov.il/BudgetSite/Statebudget/Budget2011_2012/lists/201120‬‬ ‫‪12Attachments/1/Budget2011_2012.pdf‬‬ ‫‪ .0‬דוח ממדי העוני והפערים החברתיים ‪ -‬דוח שנתי של המוסד לביטוח לאומי‪8455 ,‬‬ ‫‪http://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/documents/oni2011.pdf‬‬ ‫‪ .0‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מנהל המחקר והתכנון‪ ,‬סקירות שנתיות‪ ,‬שנים ‪ 8440‬עד ‪.8455‬‬ ‫‪ .3‬אלחאג' מאג'ד (‪ ,)8442‬חינוך בצל הקונפליקט ‪ -‬הגמוניה תרבותית לעומת רב תרבותיות‬ ‫נשלטת"‪ .‬בתוך‪ :‬מאג'ד אלחאג' ואורי בן‪-‬אליעזר (עורכים)‪ .‬בשם הביטחון‪ ,‬סוציולגיה של‬ ‫שלום ומלחמה בישראל בעידן משתנה‪ .‬חיפה‪ :‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬עמודים ‪.890-282‬‬ ‫‪ .1‬עראר‪ ,‬ח‪ .‬חאג' יחיא ק‪" ,)8441( ,.‬סטודנטים ערבים מישראל באוניברסיטאות בירדן‪:‬‬ ‫סוגיות ודילמות"‪ ,‬בתוך‪ :‬עראר וחאג' יחיא (עורכים)‪ ,‬האקדמאיים וההשכלה הגבוהה בקרב‬ ‫הערבים בישראל ‪ -‬סוגיות ודילמות‪ ,‬תל ‪ -‬אביב‪ :‬הוצאת רמות‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪ .2‬חיראק ‪ -‬המרכז לקידום ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית‪ ,‬התאחדות הסטודנטים‬ ‫בישראל‪ ,‬ועדת המעקב לעייני החינוך הערבי (‪ ,)8455‬נייר עמדה ‪ -‬התוכנית הרב שנתית‬ ‫להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בחברה הערבית‪.‬‬ ‫‪ .9‬עואד יאסר‪ ,)8442( ,.‬ייצוג האזרחים הערביים במערכת ההשכלה הגבוהה‪ ,‬עמותת סיכוי‪.‬‬ ‫‪ .54‬ערן ישיב מאוניברסיטת תל‪-‬אביב וניצה (קלינר) קסיר מבנק ישראל‪ " :‬נשים ערביות‬ ‫בשוק העבודה בישראל‪:‬מאפיינים וצעדי מדיניות"‪ ,‬מאי ‪8455‬‬ ‫‪Early Child Development: Investing in the future, Young, The World Bank .55‬‬ ‫‪Washington, D.C, 1996‬‬ ‫‪ .58‬עואד יאסר‪ ,‬מפרוייקט "ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה"‪ ,‬עמותת סיכוי‪.‬‬ ‫‪ .52‬נתונים סטטיסטיים מתוך אתר המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫‪http://che.org.il‬‬ ‫‪ .50‬לשכה מרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל (מ‪ 08 -‬עד ‪ 30‬כולל)‬ ‫‪http://www.cbs.gov.il/reader‬‬ ‫‪ .50‬ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי‪ ,‬מסמך לוועדת מומחים למען צדק חברתי‪ ,‬אוקטובר‬ ‫‪.8455‬‬ ‫‪.53‬פארס אמין‪ ,‬הצרכים התקציביים של האזרחים הערבים לקראת גיבוש תקציב המדינה‬ ‫לשנים ‪ ,8449-8454‬מרכז מוסאוא‪ ,‬אפריל ‪.8449‬‬ ‫‪ .51‬מחסמים לסיכויים ‪ -‬הקצרת תקציב משרד הרווחה ותקני עובדים סוציאליים למחלקות‬ ‫לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות הערביות‪ ,‬מסמך מדיניות מס' ‪ ,0‬ספטמבר ‪.8455‬‬ ‫‪ .52‬מחסמים לסיכויים ‪ -‬תחבורה ציבורית ביישובים הערביים‪ ,‬מסמך מדיניות מס' ‪,0‬‬ ‫נובמבר ‪.8458‬‬ ‫‪ .59‬עתירת מרכז מוסאוא נגד משרד התרבות‪ ,‬בג"ץ מס' ‪0205558‬‬ ‫‪56‬‬