ת הערבי חברה הצרכים התקציביים של ה לקראת גיבוש תקציב

‫مركز مساواة‬
‫‪Mossawa Center‬‬
‫מרכז מוסאוא‬
‫הצרכים התקציביים של החברה הערבית‬
‫לשנת ‪ ,3102‬לקראת גיבוש תקציב המדינה‬
‫לשנים ‪3102 –3102‬‬
‫הכין‪:‬‬
‫איאד סנונו‪ ,‬כלכלן‬
‫מרכז מוסאוא‬
‫המחלקה החברתית ‪ -‬כלכלית‬
‫מרץ‪3102 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫חזון מרכז מוסאוא‪:‬‬
‫מרכז מוסאוא‪ ,‬פועל להשגת זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬תרבותיות ופוליטיות לערבים הפלסטינים‬
‫אזרחי ישראל‪ ,‬תוך הכרה בייחודם הלאומי‪ ,‬התרבותי וההיסטורי כמיעוט יליד‪ .‬המרכז פועל לבנות‬
‫חברה דמוקרטית נטולת גזענות ונאבק בכל צורות האפליה על בסיס לאומי‪ ,‬עדתי‪ ,‬דתי מעמדי‪ ,‬מגדרי‪,‬‬
‫מוגבלות פיזית או נפשית‪.‬‬
‫מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל‬
‫רח' סנט לוקס ‪ ,5‬ת‪.‬ד‪ – 7744 .‬חיפה ‪34073‬‬
‫טל‪ 40-200094558 :‬פקס‪07-7578448 :‬‬
‫דוא"ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אתר אינטרנט‪:‬‬
‫‪www.mossawa.org‬‬
‫דוח זה מתפרסם כחלק מפרויקט של מרכז מוסאוא‪ ,‬הנתמך ע"י נציבות האיחוד האירופי וקרן‬
‫מוריה‪.‬‬
‫המידע‪ ,‬העמדות והדעות המופיעים בדוח אינם משקפים את עמדת האיחוד האירופי או של קרן‬
‫מוריה‪ ,‬ומרכז מוסאוא בלבד הוא האחראי לתוכנם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫צוות והנהלה‬
‫הועד המנהל‬
‫ג'עפר פרח‪ ,‬עיתונאי ומייסד מרכז מוסאוא‬
‫ד"ר אנוור ג'מאל‪ ,‬מומחה למחלות עור ומין‬
‫שאדי שווירי‪ ,‬עורך דין‬
‫אחמד גזאווי‪ ,‬עורך דין‬
‫שאדיה סבית‪ ,‬מורה ומנחת קבוצות‬
‫ד"ר נאפע חאג' יחיא‪ ,‬רופא שיניים‬
‫גב' חילוי עסאקלה‪ ,‬אופטיקאית‬
‫ג'סאן טנוס‪ ,‬עורך דין‬
‫תופיק חוסרי‪ ,‬רואה חשבון‬
‫צוות המרכז‬
‫נידאל עות'מאן‪ ,‬ממלא מקום מנהל‪ ,‬יועץ משפטי ומנהל פרויקטים‬
‫ראניה לחאם‪ ,‬סגנית מנהל‪ ,‬סנגור בינלאומי ופיתוח משאבים‬
‫סאמח עיראקי‪ ,‬יועץ משפטי‪ ,‬מנהל מחלקה חברתית ‪ -‬כלכלית‬
‫וואפאא סרור ‪ -‬זריק‪ ,‬רכזת פרויקט העצמה חברתית וכלכלית בנגב ובשטחים הכבושים‬
‫איאד סנונו‪ ,‬כלכלן‬
‫סלמאן נאטור‪ ,‬יועץ פרויקט זכויות תרבותיות‬
‫ערין עאבדי‪ ,‬רכזת פרויקט זכויות תרבותיות‪ ,‬ארגון קהילתי‬
‫רביע סגיר‪ ,‬רכז פעילויות המטה למאבק בגזענות ופרוייקט העתיד המשותף‬
‫רנין טבראני‪ ,‬ניהול משרד ואדמיניסטרציה‬
‫ניהאד אבו עיסא ‪ -‬פחמאווי‪ ,‬רכזת חינוך לזכויות אדם וניהול משרד ואדמיניסטרציה‬
‫חנאן חביב אללה‪ ,‬רכזת תקשורת‬
‫לינא מנסור‪ ,‬סנגור בינלאומי ופיתוח משאבים‬
‫סימון ג'דעון ‪ ,‬מנהל חשבונות‬
‫נאדירה עביד‪ ,‬ספרנית‬
‫וועדת ביקורת‬
‫רושדי אלמאדי‬
‫נביל סמור‬
‫עזאת שלון‪ ,‬רואה חשבון חיצוני‬
‫‪3‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מבוא ‪6 ........................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫תקציב ‪7 ................ ................................ ................................ ................................ 2102‬‬
‫קריאה וניתוח לתקציב ‪ 2102‬ולמדיניות ממשלות ישראל כלפי האוכלוסייה הערבית ‪9 .....................‬‬
‫הצרכים לפי המשרדים ‪02-38 .............................. ................................ ................................‬‬
‫(א) המשרדים המינהליים ‪02-01 .......................... ................................ ................................‬‬
‫(‪ )0‬משרד ראש הממשלה ‪02 .............................. ................................ ................................‬‬
‫(‪ )2‬משרד הפנים והרשויות המקומיות ‪03 .............. ................................ ................................‬‬
‫(ב) השירותים החברתיים ‪06-25 ......................... ................................ ................................‬‬
‫(‪ )3‬משרד החינוך ‪06 ........................................ ................................ ................................‬‬
‫(‪ )1‬ההשכלה הגבוהה ‪08 ................................... ................................ ................................‬‬
‫(‪ )5‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים ‪21 .......................................... ................................‬‬
‫(‪ )6‬משרד הבריאות ‪22 ...................................... ................................ ................................‬‬
‫(‪ )7‬משרד התרבות והספורט ‪23 .......................... ................................ ................................‬‬
‫(ג) ענפי המשק ‪26-29 ....................................... ................................ ................................‬‬
‫(‪ )8‬משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה ‪26 .............. ................................ ................................‬‬
‫(‪ )9‬משרד התיירות ‪27 ....................................... ................................ ................................‬‬
‫(‪ )01‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר ‪28 ................. ................................ ................................‬‬
‫(‪ )00‬משרד המדע והטכנולוגיה ‪29 ........................ ................................ ................................‬‬
‫(ד) תשתיות ובינוי ‪31-35 .................................... ................................ ................................‬‬
‫(‪ )02‬משרד התשתיות הלאומיות; משק המים‪ ,‬הרשות הממשלתית למים וביוב ‪31 .........................‬‬
‫(‪ )03‬משרד התחבורה ‪30 ................................... ................................ ................................‬‬
‫(‪ )01‬משרד הבינוי והשיכון ‪33 .............................. ................................ ................................‬‬
‫(‪ )00‬מינהל מקרקעי ישראל ‪31 ............................ ................................ ................................‬‬
‫‪4‬‬
‫סיכום ‪36 ........................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫נספחים‪39-51 ................ ................................ ................................ ................................ :‬‬
‫החלטת ממשלה מס' ‪39 ............................................................................................................ 0539‬‬
‫החלטת ממשלה מס' ‪12 ............................................................................................................ 3718‬‬
‫החלטת ממשלה מס' ‪17 ............................................................................................................ 2860‬‬
‫החלטת ממשלה מס' ‪50 ............................................................................................................ 3200‬‬
‫מקורות‪55 ........................................................................................................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫לקראת הכנת תקציב המדינה לשנים ‪ 8452-8450‬וטרם הגשתו לאישור מליאת הכנסת‪ ,‬עורך‬
‫מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים מסמך זה‪ ,‬במטרה להציג את הצרכים של‬
‫האוכלוסייה הערבית לשנת ‪ ,8452‬שנועדו להבטיח פיתוח פיזי וחברתי שוויוני ומעלה דרישות‬
‫תקציביות שנועדו לסגור פערים ולהבטיח מיצוי הפוטנציאל של החברה הערבית‪ ,‬וזאת כפי‬
‫שהשתקפו מ‪:‬‬
‫‪ .5‬בחינה מעמיקה והערכה המבוססת על מודלים כלכליים של הדרישות התקציביות‬
‫לטיפול בסוגיות השוטפות‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬וצימצום הפערים בין האוכלוסייה הערבית‬
‫למקבילה האוכלוסייה היהודית‪ ,‬מצד שני‪ ,‬ושאיפה לפיתוח ושיפור מצבה הכלכלי‬
‫של האוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫‪ .8‬קריאה וניתוח התקציבים שאושרו בשנים האחרונות‪ ,‬כלומר ניתוח וביקורת בדיעבד‬
‫לתוצאות ההקצאות שהיו וההשפעות וההשלכות שלהם על האוכלוסייה הערבית‬
‫מחד‪ ,‬ומאידך בדיקה של ההקצאה בספרים אל מול הביצוע בפועל‪.‬‬
‫‪ .2‬סקרי צרכים שנעשו‪ ,‬לרבות סקר מקיף שנערך ע"י "אקונומיקאנליסיס" על פי‬
‫הזמנתו של מרכז השלטון המקומי ובשיתוף עם ועד ראשי הרשויות המקומיות‬
‫הערביות בישראל ביולי ‪ .8454‬יש לציין שרוב הצרכים שהוצגו בסקר טרם מצאו‬
‫מענה וטרם נעשתה פעילות אקטיבית והקצאה לפיתרון הבעיות ומילוי הצרכים‬
‫הבסיסיים והחיוניים ובניית מודלל השקעות בהון האנושי והפיזי הדרוש למיצוי‬
‫פוטנציאל האוכלוסיה הערבית‪.‬‬
‫התקציב הינו הכלי המהימן ביותר המשקף את מדיניות הממשלות וסדרי העדפותיהם‬
‫ותוכניות העבודה בכלל‪ ,‬וממשלות ישראל למיניהם בפרט‪ .‬כך שהתקציב הוא‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫מנגנון הקצאת משאבים חברתי הן מצד ההוצאות והן מצד ההכנסות‪ .‬על אף שתקציבי‬
‫מדינת ישראל בשנים האחרונות עברו שינויים לא מעטים (כמו צמצום בחוק ההסדרים‬
‫ותקציב דו שנתי ‪ -‬נוסף לשינויים סובייקטיבים כמו התגברות השפעת הפוליטיקאיים‬
‫והיחלשות פקידי האוצר)‪ ,‬חלקה של האוכלוסייה הערבית מהתקציב לא השתנה מהותית‬
‫במרוצת השנים‪ ,‬וניתוח התקציבים מעלה תמונה חדה וברורה לתקצוב החסר בכל סעיפי‬
‫התקציב (הן על פי החלק היחסי של האוכלוסיה הערבית מסך האוכלוסיה בישראל אל מול‬
‫חלקה היחסי מכל סעיף תקציבי‪ ,‬והן על פי המודלים הכלכליים להערכת הצרכים של‬
‫הסעיפים השונים)‪ .‬ניתוח התקציב מראה אפלייה שיטתית הנובעת מאסטרגייה ותפיסת‬
‫עולם של ממשלות ישראל לציבור הערבי בישראל‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫תקציב ‪:3103‬‬
‫תקציב מדינת ישראל לשנת ‪ 8458‬עמד על כ‪ 233 -‬מליארד ש"ח‪ .‬התקציב מחולק לשני נדבכים‬
‫עיקריים‪:‬‬
‫(‪ )5‬תקציב רגיל (כ‪ 809 -‬מליארד ש"ח)‬
‫(‪ )8‬תקציב הפיתוח וחשבון ההון (כ‪ 541 -‬מליארד ש"ח)‬
‫ניתן‪ ,‬באופן גס‪ ,‬לחלק את סעיפי תקציב המדינה כדלקמן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫(המספרים בסוגריים הינם הסכומים של הסעיף התקציבי בשנת ‪8458‬‬
‫‪-‬‬
‫הסכומים כוללים את תקציב הפיתוח)‬
‫‪‬‬
‫הביטחון והסדר הציבורי (סה"כ תקציב‪ 32.0 :‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .5‬משרד הביטחון (‪ 08.0‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .8‬המשרד לביטחון הפנים (‪ 54.9‬מליארד ש"ח)‬
‫(תקציב הביטחון והסדר הציבור מגיעל לכ‪ 51% -‬מסך התקציב ולכיותר מ‪80% -‬‬
‫מהתקציב הרגיל !)‬
‫‪‬‬
‫המשרדים המינהליים (סה"כ תקציב‪ 50 :‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .5‬משרד ראש הממשלה (‪ 8.8‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .8‬משרד האוצר (‪ 5.2‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .2‬משרד המשפטים (‪ 8.1‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .0‬משרד החוץ (‪ 5.3‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .0‬משרד הפנים והרשויות המקומיות (‪ 0.8‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .3‬רשות האוכלוסין‪ ,‬ההגירה ומעבר הגבול (‪ 4.0‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .1‬נשיא המדינה‪ ,‬הכנסת‪ ,‬משרד מבקר המדינה ומימון המפלגות (‪ 4.9‬מליארד‬
‫ש"ח)‬
‫‪‬‬
‫השירותים החברתיים (סה"כ תקציב‪ 559.5 :‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .5‬המוסד לביטוח לאומי (‪ 22.0‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .8‬משרד החינוך (‪ 21‬מליארד ש"ח)‬
‫‪7‬‬
‫‪ .2‬ההשכלה הגבוהה (‪ 1.0‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .0‬תחום התעסוקה במשרד התמ"ת (‪ 8.2‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .0‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים (‪)0.2‬‬
‫‪ .3‬משרד הבריאות (‪ 84.9‬מליארד ש"ח מליארד ש"ח)‬
‫‪ .1‬המשרד לקליטת העלייה (‪ 5.2‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .2‬משרד התרבות והספורט (‪ 4.9‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .9‬סיוע בדיור (‪ 8.1‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .54‬הרשות לזכויות ניצולי השואה (‪)8.2‬‬
‫‪‬‬
‫ענפי המשק (סה"כ תקציב‪ 54.5 :‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .5‬משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה (כולל תמיכות בענפי המשק) (‪0.8‬‬
‫מליארד ש"ח)‬
‫‪ .8‬משרד התיירות (‪ 4.0‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .2‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר (‪ 4.1‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .0‬משרד התקשורת (‪ 4.5‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .0‬המשרד להגנת הסביבה (‪ 4.2‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .3‬משרד המדע והטכנולוגיה (‪ 4.5‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .1‬תמיכות שונות (‪ 0.8‬מליארד ש"ח)‬
‫* תמיכות שונות‪ :‬תמיכות בייצור החקלאי‪ ,‬תמיכות לפי חוק צער בעלי חיים‪ ,‬אחזקת מלאי‬
‫חירום (מלאי חירום של גרעיני חיטה למאכל אדם‪ ,‬מספוא למאכל בהמות‪ ,‬מוצרי מזון‬
‫בסיסיים ובשר קפוא)‪ ,‬תמיכות במוצרים ציבוריים (סיוע המועבר לחברת הדואר‪ ,‬השתתפות‬
‫במימון רכישת ממירים לקליטת שידורי טלוויזיה למשפחות נזקקות)‪ ,‬תמיכות במחירי המים‬
‫הציבורית‪ ,‬המשולמות כסובסידיה ותקציב הוצאות משק‬
‫לחקלאים‪ ,‬תמיכות בתחבורה‬
‫הדלק הנועד להבטחת אספקה סדירה של מוצרי דלק בשעת חירום הן למשק הצבאי והן‬
‫למשקה אזרחי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תשתיות ובינוי (סה"כ תקציב‪ 85.0 :‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .5‬משרד התשתיות הלאומיות (‪)4.5‬‬
‫‪ .8‬משרד התחבורה (‪ 54.1‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .2‬משרד הבינוי והשיכון (‪5.1‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .0‬מענקי בינוי ושיכון (‪ 8‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .0‬משק המים– הרשות הממשלתית למים וביוב (‪ 5.0‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .3‬מינהל מקרקעי ישראל (‪ 0.0‬מליארדשקל)‬
‫‪8‬‬
‫‪‬‬
‫הוצאות מרכזיות אחרות (סה"כ תקציב‪ 508.5 :‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .5‬תקציב הגמלאות והפיצויים (‪ 52.0‬מליארד ש"ח)‬
‫‪ .8‬תשלום חובות‪ 582.3( :‬מליארד ש"ח)‪ ,‬המורכבים מ‪:-‬‬
‫א‪ .‬תשלומי ריבית (‪ 22.3‬מליארד ש"ח)‬
‫ב‪ .‬תשלום קרן (‪ 94‬מליארד ש"ח)‬
‫הרכב החוב‪:‬‬
‫חובות כלליים כ‪ 25 -‬מליארד ש"ח‬
‫וכ‪ 9 -‬מליארד ש"ח חובות לביטוח הלאומי‪.‬‬
‫*הערה‪ :‬ייתכנו הפרשים קטנים בתוצאות וזאת כתוצאה מעיגולים שנעשו ע"י המחבר‪.‬‬
‫קריאה וניתוח לתקציב ‪ 3103‬ולמדיניות ממשלות ישראל כלפי האוכלוסייה הערבית‪:‬‬
‫אפליית הציבור הערבי לרעה במשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬יצרה פערים גדולים‬
‫המחייבים יחס מיוחד הבא לידי ביטוי בהקצאת משאבים מיוחדים במטרה לסגור פערים‬
‫אלה ולהביא את הציבור הערבי למצב של שיוויון יחסי‪ ,‬ולא להמשיך להפלות את הציבור‬
‫הערבי ולהעמיק אף יותר את הפער בין האוכלוסיות‪.‬מדיניות האפליה שהונהגה מאז ‪5902‬‬
‫הינה משפטית ותקציבית בו זמנית והביאה לפערים בתשתיות‪ ,‬בשירותים ואף באיכות כוח‬
‫האדם הערבי במדינה‪ .‬קרקעות הופקעו מידי אזרחים ערבים ונמסרו לאזרחים יהודים‬
‫ממניעים לאומיים‪ .‬המדינה ממשיכה גם היום להפקיע קרקעות‪ ,‬בעיקר בנגב‪ ,‬ומקצה אותם‬
‫לאזרחים וארגונים יהודים‪ -‬החל מחוות בודדים ועד עיר הבה"דים‪.‬‬
‫השאיפה לשיוויון מוחלט וסגירת פערים הינה שאיפה לגיטימית של האזרחים הערבים‬
‫מתוקף אזרחותם במדינה‪ ,‬ומימוש השאיפה הזו הלכה למעשה‪ ,‬מחייב נקיטת מדיניות של‬
‫אפלייה מתקנת והקצאת משאבים מיוחדים ונוספים למשאבים ולתקציבים השוטפים ואף‬
‫נוספים על הדרישה שהוצגה לעיל‪.‬‬
‫ניתוח יסודי ומעמיק של התקציב לשנים ‪ 8455-8458‬בוצע ע"י המרכז ופורסמה חוברת תחת‬
‫הכותרת "חלקה וצרכיה של החברה הערבית בתקציב המדינה לשנת ‪ .)"8458‬הניתוח מראה‬
‫שהתקציב לא שיקף את מרבית הצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הערבית!‬
‫‪9‬‬
‫כמו כן‪,‬בתקציב הממשלה קיימים סעיפים שלמים המיועדים אך ורק לציבור היהודי‪:‬‬
‫‪ .5‬תקציבים המיועדים לקליטת מהגרים יהודים (דרך המשרד לקליטת העלייה)‪ .‬תקציב‬
‫המשרד בשנת ‪ 8458‬עמד על כ‪ 1.3 -‬מליארד ש"ח‪.‬‬
‫‪ .8‬תקציבים המיועדים לחיילים משוחררים‪ ,‬התקציב בשנת ‪ 8458‬מוערך בכ ‪ 5.2‬מיליארד‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫בנוסף לנזכר לעיל‪ ,‬קיימים תקציבים שלא מגיעים בכלל לאוכלוסיה הערבית בתקציב משרד‬
‫החינוך ובתקציב התרבות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫חינוך התיישבותי‪( :‬ב‪ ,8458-‬כ‪ 8.2 -‬מליארד ש"ח)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫העברות למוסדות תורניים‪( :‬ב‪ 8458-‬כ‪ 5 -‬מיליארד ש"ח)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הטלוויזיה החינוכית‪ 94% :‬מהתקציב מיועד לתוכניות בשפה העברית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תרבות‪ :‬התקציב המיועד למינהל תרבות‪ ,‬אומנות ומחקר‪ ,‬יוצרים ואומנים בשנת ‪8458‬‬
‫עמד על כ‪ 308-‬מיליון ש"ח‪ ,‬מתוכם מוקצה סכום הנמוך מ‪ 52 -‬מליון ש"ח מוסדות‬
‫התרבות הערבית כולל האקדמיה ללשון הערבית‪.‬‬
‫בשנים האחרונות קיבלו ממשלות ישראל מספר החלטות שמיועדות להגדיר תוכניות לפיתוח‬
‫היישובים הערבים‪ .‬סך התקציב למימון התוכניות הנ"ל נאמד בכ‪ 2 -‬מיליארד ש"ח‪ ,‬שיושקעו‬
‫בתוכניות רב שנתיות בכל משרדי הממשלה‪ .‬התקציבים מחולקים כדלקמן‪( :‬נא ראו נספחים‬
‫מצורפים אודות התוכניות הנ"ל)‬
‫(‪ )5‬כ‪ 122-‬מיליון ש"ח ל‪52 -‬יישובים ערבים גדולים (החלטה ‪ 5029‬מיום ‪ ,855258454‬תוכנית‬
‫חומש ‪.)8450 -8454‬‬
‫(‪ )8‬כ‪ 5.8 -‬מיליארד ש"ח לקידום המצב הכלכלי של האוכלוסיה הערבית הבדואית בנגב‬
‫(החלטה ‪ 2142‬מיום ‪ , 555958455‬תוכנית חומש ‪.)8458-8453‬‬
‫(‪ 324 )2‬מיליון ליישובים הערבים הדרוזים (החלטה ‪ 8235‬מיום ‪ ,525858455‬תוכנית ארבע‬
‫שנתית ‪.)8455 -8450‬‬
‫(‪ 214 )0‬מיליון ש"ח ליישובים הערבים הבדואים בצפון (החלטה ‪ 2855‬מיום ‪,505058455‬‬
‫תוכנית חומש ‪.)8455 -8450‬‬
‫למעשה‪ ,‬כ‪ 24 -‬יישובים ערבים נותרו ללא תוכנית טיפול ממוקדת‪ ,‬בנוסף לכ‪ 54% -‬מאזרחי‬
‫המדינה הערבים החיים בערים מעורבות וברוב המקרים הם מרוכזים בשכונות עוני‪ ,‬וגם להם‬
‫אין תוכנית טיפול ממוקדת‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תקציב הפיתוח הממשלתי‪ ,‬עמד בשנת ‪ ,8458‬כאמור‪ ,‬על כ‪ 51-‬מיליארד ש"ח ‪ ,‬מתוכם‬
‫כמיליארד שקל בלבד מוקצה למימון התוכניות הנקודיות דלעיל (ההוצאה התקציבית‬
‫המצטברת מ‪ 0-‬התוכניות לשנת ‪ 8458‬מוערך בכ‪ 5 -‬מיליאד ש"ח)‪ ,‬סכום זה מהווה כ‪3% -‬‬
‫בלבד מתקציב הפיתוח‪.‬‬
‫תוצאות הבחירות שנערכו בינואר ‪ 8452‬הינן‪ ,‬במידה מה‪ ,‬מבטאות ומשקפות את רצון הציבור‬
‫בישראל לערוך שינויים רציניים בסדר העדיפויות של החברה הישראלית בכלל ובסולם‬
‫העדיפיות במדיניות התקציבית של המדינה בפרט‪ ,‬ויש לראות בהם הזדמנות להטמעת חלק‬
‫נכבד מהדרישות התקציביות והקצאת משאבים להוצאת תוכנית מקיפה לטיפול מיידי‬
‫בצרכים של האוכלוסייה הערבית‪ .‬נציין שרוב הצרכים שעלו במחאה החברתית נמצאים‬
‫בבסיס השינוי המיוחל לציבור הערבי שגם הוא נטל חלק באותה מחאה חברתית‪ ,‬בנוסף‬
‫לצרכיו המיוחדים של הציבור הערבי‪.‬‬
‫בבואנו להעלות את הצרכים התקציביים של האוכלוסיה הערבית‪ ,‬אנחנו נצביע רק על‬
‫המשרדים הרלבנטים וננטרל את המשרדים המספקים מוצרים ציבוריים כגון משרד‬
‫הביטחון והמשרד לביטחון (על אף תפיסתנו השונה מהתפיסה של הממסד בנושאים אלו לגבי‬
‫ההיקף וגודל התקציב המועבר לתחומים אלה)‪ ,‬ובאותה קונספציה לא ניכנס בניתוח‬
‫למשרדים המינהליים וחלוקת התקציב בהם למעט תקציב משרד ראש המשלה ותקציב‬
‫משרד הפנים והרשויות המקומיות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הצרכים לפי המשרדים‪:‬‬
‫(א) המשרדים המינהליים‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרדים המינהליים בשנת ‪ 50 :8458‬מליארד ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית מהמשרדים המינהליים בשנת ‪021 :8452‬‬
‫מיליון ש"ח‬
‫לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫(‪ )0‬משרד ראש הממשלה‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 8.8 :8458‬מליארד ש"ח‬
‫סה"כ תקציב נדרש לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 04 :8452‬מיליון ש"ח‬
‫משרד ראש הממשלה כולל את היחידות‪ ,‬הגופים והתחומים הכפופים ישירות לאחריות ראש‬
‫הממשלה וכן יחידות וגופים עצמאיים בקביעת תכניות העבודה שלהם ובניהול תקציבם‪.‬‬
‫בין היחידות והגופים הכפופים ישירות לאחריות ראש הממשלה נכללים יועצי ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬לשכות השרים ללא תיק וסגני השרים‪ ,‬האגף לתכנון המדיניות‪ ,‬אגף תיאום‪ ,‬מעקב‬
‫ובקרה‪ ,‬המועצה הלאומית לכלכלה‪ ,‬המועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלה‪ ,‬מטה ההסברה‬
‫הלאומי‪ ,‬הרשות לקידום מעמד האישה‪ ,‬מערך הגיור‪ ,‬התכנית לחיזוק הצפון בעקבות מלחמת‬
‫לבנון השנייה ועוד‪.‬‬
‫בין היחידות והגופים העצמאיים בקביעת תכניות העבודה שלהם ובניהול תקציבם כלולים‬
‫משרד ההסברה והתפוצות‪ ,‬המשרד לענייני מיעוטים‪ ,‬המשרד לענייני מודיעין‪ ,‬המשרד‬
‫לעניינים אסטרטגיים‪ ,‬המשרד לענייני גמלאים‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬מנהלת‬
‫תנופה — יישום תכנית ההתנתקות‪ ,‬המשרד לשירותי דת‪ ,‬הרבנות הראשית לישראל נציבות‬
‫שירות המדינה‪ ,‬לשכת הקשר נתיב‪ ,‬המשרד לפיתוח הנגב והגליל והמשרד לשיתוף פעולה‬
‫אזורי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מתקציב משרד ראש הממשל המהנ"ל‪ ,‬המשרד הקצה בשנת ‪ 8458‬סכום הנמוך מ‪ 53 -‬מיליון‬
‫‪ ₪‬לרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי שהוקמה מתוך החלטת ממשלה‪ ,‬כלומר פחות מ‪-‬‬
‫‪ 4.10%‬מהתקציב בלבד! וישנו צוך בתוכנית רב שנתית לשיפור התנאים הכלכליים של‬
‫האוכלוסיה הערבית בישראל ששלביה הראשונים חייבים לצאת אל הפועל כבר במהלך שנת‬
‫‪ ,8452‬ולכן יש להעלות את הסכום הנ"ל ולקבל תקציב של כ‪ 04 -‬מיליון ש"ח כבר בשנת ‪.8452‬‬
‫(‪ )3‬משרד הפנים והרשויות המקומיות‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 0.82 :8458‬מליארד ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 4.0 :8452‬מליארד ש"ח‬
‫תקציב משרד הפנים מחולק באופן גס לשני סעיפים‪:‬‬
‫(א) תקציב משרד הפנים לרשויות המקומיות (בשנת ‪ 8458‬התקציב עמד עלכ‪ 2.223 -‬מליארד‬
‫ש"ח)‪.‬‬
‫ותקציב זה מחולק לשני תחומי פעולה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫העברות לרשויות מקומיות‪( :‬בשנת ‪ 8458‬התקציב עמד על כ‪ 2.03 -‬מליארד ש"ח)‪.‬‬
‫(‪ )5‬כאשר כ‪ 2.583 -‬מליארד ש"ח בשנת ‪ 8458‬היה סעיף "מענקים שוטפים לרשויות"‬
‫שכלל‪:‬‬
‫מענקי האיזון (בשנת ‪ 8458‬התקציב עמד עלכ‪ 8.0 -‬מליארד ש"ח)‪.‬‬
‫והיתרה הינה תקציב לכל שאר הסעיפים לרבות מענקי פיתוח ומענקי איזון לפיתוח‬
‫(בשנת ‪ 8458‬התקציב עמד על כ‪ 183 -‬מיליון ‪.)₪‬‬
‫(‪ )8‬תקציב לתוכניות הבראה (בשנת ‪ 8458‬התקציב עמד על כ‪ 220 -‬מיליון ש"ח)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מענקים מיועדים לרשויות‪( :‬בשנת ‪ 8458‬התקציב עמד על כ‪ 083 -‬מיליון ש"ח)‪.‬‬
‫(כולל‪ .5 :‬מענקים מיוחדים כגון רכישה ומכירת שירות ממשרדי ולמשרדי הממשלה ‪.8‬‬
‫תקציב לביטחון ברשויות המקומיות ‪ .2‬הדרכה‪ ,‬מחקרים וייעוץ ‪ .0‬איגודי כבאות ‪ .0‬תמיכה‬
‫בקריות חינוך‬
‫(ב) שירותי המשרד הישירים‪( :‬בשנת ‪ 8458‬המשרד ייעד סכום של כ‪ 200 -‬מיליון ש"ח)‪.‬‬
‫מענקי איזון‪:‬‬
‫הסכום שמועבר ממשרד הפנים ומטרתו להשלים את הפערים בין ההכנסות וההוצאות של‬
‫הרשות המקומית‪ .‬הסכום מחושב על פי נוסחת ההקצאה שקבע משרד הפנים (נוסחאות‬
‫‪13‬‬
‫נורמטיבות ‪ -‬בהיעדר איזורי תעשייה והנסות ממשרדי ממשלה והכנסות עצמיות‪ ,‬נקבעה‬
‫נוסחא שנועדה לסייע לרשויות עניות לספק שירותים בסיסיים)‪ .‬מטרתו של מענק האיזון‬
‫לאפשר לכל הרשויות להעניק לתושביהם שירותים בסיסיים‪ ,‬שאת חלקם הן מחויבות לספק‬
‫על פי חוק‪.‬‬
‫הסכום שמשרד הפנים ייעד למענקי האיזון לרשויות מקומיות עמד בשנת ‪ 8458‬על ‪8.0‬‬
‫מליארד ש"ח (מתוך כ‪ 2.5 -‬מליארד ש"ח מהמענקים השוטפים לרשויות והיתרה לתוכניות‬
‫ההבראה)‪ .‬מענקי איזון מחולקים לרשויות מקומיות לפי קריטריונים כלכליים חברתיים‪.‬‬
‫בעקבות עתירת ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות החל המשרד לחלק את המענקים‬
‫עפ"י נוסחא חדשה‪.‬‬
‫הנתונים מראים‪:‬‬
‫בשנת ‪ ,8454‬חלקם של הרשויות המקומיות הערביות ממענקי האיזון המוצהרים הינו ‪21%‬‬
‫(כ‪ 903 -‬מיליון ש"ח)‬
‫בשנת ‪ ,8455‬חלקם של הרשויות המקומיות הערביות ממענקי האיזון המוצהרים הינו ‪23%‬‬
‫(כ‪ 939 -‬מיליון ש"ח)‪.‬‬
‫(מקור‪ :‬דו"חות כספיים של משרד הפנים לשנת ‪)8454‬‬
‫הנתונים דלעיל מראים שהאוכלוסיה הערבית בישראל מקבלת תקצוב יתר בסעיף מענקי‬
‫איזון‪ ,‬בהשוואה לנתוני המגזר היהודי‪ ,‬אך‪ ,‬וכאמור‪ ,‬מענקי איזון מחולקים לרשויות‬
‫מקומיות לפי קריטריונים כלכליים חברתיים‪ ,‬כך שככל שהמעמד הסוציו‪-‬אקונומי של‬
‫האוכלוסיה נמוך יותר‪ ,‬הרשות מקבל מענקי איזון גדולים יותר‪ .‬והנתון הנ"ל בא להצביע‬
‫באופן חד משמעי ומובהק ולפי אמות המידה של הממשל בישראל שאכן מצב האוכלוסיה‬
‫הערבית בישראל הינו גרוע כלכלית‪-‬חברתית‪ ,‬ויש לעמוד על שיפור המצב לאלתר‪.‬‬
‫להמחשה‪ :‬רשימה חלקית של היישובים הערביים לפי המדד החברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬דירוג ושיוך‬
‫לאשכול‪:‬‬
‫אשכול ‪ :5‬תל שבע‪ ,‬כסיפה‪ ,‬ערערה‪-‬בנגב‪ ,‬שגב שלום‪ ,‬רהט‪ ,‬חורה‪ ,‬לקיה‬
‫אשכול ‪ :8‬כפר מנדא‪ ,‬ג'סר א‪-‬זרקא‪ ,‬טובא‪-‬זנגרייה‪ ,‬עין מאהל‪ ,‬בועיינה‪-‬נוג'ידאת‪ ,‬שעב‪ ,‬ביר‬
‫אל‪-‬מכסור‪ ,‬אום אל‪-‬פחם‪ ,‬כפר כנא‪ ,‬עילוט ועוד‪.‬‬
‫אשכול ‪ :2‬טמרה‪ ,‬ריינה‪ ,‬כסרא‪-‬סמיע‪ ,‬מגאר‪ ,‬כאבול‪ ,‬טייבה‪ ,‬טורעאן‪ ,‬כאוכב אבו אל‪-‬היג'א‪,‬‬
‫ע'ג'ר‪ ,‬כפר קאסם‪ ,‬אעבלין‪ ,‬פוריידיס ועוד‪.‬‬
‫אשכול ‪ :0‬באקה‪-‬ג'ת‪ ,‬טירה‪ ,‬כפר קרע‪ ,‬ג'ולס‪ ,‬נצרת‪ ,‬ראמה‪ ,‬עיילבון‪ ,‬חורפיש‪ ,‬כפר יאסיף‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫אשכול ‪ :0‬פסוטה‪ ,‬ג"ש‪.‬‬
‫תוכניות אב ותוכניות מתאר‪ :‬לתכנון בתוך הרשויות המקומיות הערביות יש השלכות רבות‬
‫על כל תחומי החיים‪ .‬במהלך העשור האחרון‪ ,‬הרשויות ביוזמת משרדי ממשלה שונים בעיקר‬
‫מנהלת התכנון במשרד הפנים ומנהל מקרקעי ישראל‪ ,‬החלו בתהליך הכנת תוכניות אב‬
‫ומתאר שאין להם תוקף סטטוטורי‪ ,‬תהליך זה נמשך יותר מ‪ 7 -‬שנים!‬
‫אחוז הרשויות הערביות שאין להן תוכניות אב מאושרות עומד על כ‪ 45 .00% -‬רשויות‬
‫תוכניתן בהכנה ו ‪ 40‬רשויות תוכניתן בהפקדה‪ .‬ועוד‪ ,‬אחוז השטח המאושר ע"פ תוכניות‬
‫מפורטות משטח השיפוט מגיע בממוצע ל‪ ,04% -‬שנחשב לאחוז יחסית גבוה בשל היעדר‬
‫תוכניות מתאר העונות על צורכי הרשויות המקומיות‬
‫בתי רשות‪:‬‬
‫ל‪ 47 -‬רשויות ערביות חסר בית רשות‪ ,‬לרבות בעיר נצרת העיר הגדולה ביותר‪( .‬המחסור הזה‬
‫קשור באופן ישיר לתקציבי הפיתוח שמוקצה מצד המשרד הנ"ל ולתקציב בינוי מוסדות‬
‫תיבור במשרד הבינוי והשיכון)‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫(ב) השירותים החברתיים‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרדים המעניקים שירותים חברתיים בשנת ‪ 8458‬עמד על כ‪ 559.5 -‬מליארד‬
‫ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪:8452‬‬
‫‪ 2012‬מיליארד ש"ח‬
‫לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫(‪ )2‬משרד החינוך‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 21 :8458‬מליארד ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 5.1 :8452‬מיליארד ש"ח‬
‫בשנת הלימודים הקרובה‪ ,‬שנה"ל תשע"ד‪ ,‬ילמדו בבתי ספר בחברה הערבית יותר מחצי‬
‫מיליון תלמידים‪ ,‬שמהווים כרבע מהתלמידים בישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬המשאבים המושקעים‬
‫בחברה הערבית חלקיים‪ ,‬ואינם עונים על הצרכים שנוצרו מעשורים רבים של אפליה והזנחה‪.‬‬
‫מערכת החינוך הערבי שימשה ועדיין משמשת כלי לניהול מערך השליטה על החברה הערבית‬
‫הפלסטינית בישראל‪ .‬ניתן להצביע על שתי מגמות מנוגדות‪ ,‬המתקיימות בו זמנית במדיניות‬
‫הממשלה ומנציחות את מעמדו הנחות של החינוך הערבי‪ :‬התרחבות הפערים בין התלמידים‬
‫הערבים ליהודים‪ ,‬והמשכה של חלוקת תקציבים המפלה את התלמידים הערבים‪.‬‬
‫בהקשר הזה‪ ,‬נראה כי החינוך הערבי סובל לא רק מאי‪-‬הכרה בייחודו התרבותי‪-‬לאומי‪ ,‬אלא‬
‫גם מגישה ממסדית מתמשכת ושיטתית של הפקרה וזלזול‪ .‬החינוך הערבי אינו זוכה לתוכנית‬
‫שיעדה הברור והמוצהר הוא סגירת הפערים בין החינוך הערבי והחינוך היהודי והשגת שוויון‬
‫מלא בנגישות למשאבים החומריים ולמשאבי התודעה שמעצבים הכרה לאומית ואזרחית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫כיתות לימוד‬
‫הצורך הכולל בכיתות לימוד חדשות נאמד בכ‪ 3,544 -‬כיתות (מנתוני ועדת המעקב לענייני‬
‫חינוך בחברה הערבית)‪ .‬הצורך הנ"ל משקף צורך לכיתות חדשות שיחליפו כיתות שכורות‬
‫וכיתות במבנים יבילים וכיתות המתנהלות בחדרי ספח וכיתות שייבנו במקום כיתות לא‬
‫תקינות פיזית‪ ,‬כמו כן הבנייה תתן מענה לכיתות בהם ישנה צפיפות יתר‪ ,‬דהיינו כיתות‬
‫בהם מעל ‪ 28‬תלמיד בכיתה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בשנים האחרונות נבנו ‪ 2,584‬כיתות בחברה הערבית‪ ,‬אך אלו נתנו מענה רק ל‪29%-‬‬
‫מהמחסור‪ .‬כך‪ ,‬נוסף לצורך המידי ב‪ 3,544-‬כיתות‪ ,‬בכל שנה נדרשות ‪ 089‬כיתות‪ ,‬זאת‬
‫בהתאם לצורכי הריבוי הטבעי‪ .‬משמעות הדבר היא שעד ‪ ,8453‬יהיו חסרות עוד ‪8,553‬‬
‫כיתות‪ ,‬כלומר‪ 2,853 ,‬סך הכל‪.‬‬
‫ומנתוני הרשויות המקומיות הערביות מסתבר שהמחסור בכיתות מאלץ את הרשויות‬
‫לשכור חדרי לימוד וגני ילדים בבניינים פרטיים שלרוב אינן מתאימים ללימודים‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬עלותה של כיתה שכורה מגיעה לכ‪ 04-‬אלף שקלים בשנה‪ ,‬מתוכם משרד החינוך‬
‫מתקצב רק כ‪ 54,444-‬שקלים‪ ,‬על כן עלותה של כל כיתה שכורה היא הוצאה של יותר מ‪-‬‬
‫‪ 24‬אלף שקלים מתקציב החינוך של הרשויות‪.‬‬
‫פיתרון (חלקי) למצוקת הכיתות שתוארה לעיל‪ ,‬מחייבת הקצאת כ‪ 5 -‬מליארד ש"ח‬
‫כתוספת תקציבית בשנת ‪.8542‬‬
‫(האומדן התבסס על ההערכה שבניית ‪ 5,444‬כיתות עולה כ‪ 844 -‬מיליון ש"ח‪ ,‬ופיתרון‬
‫מיידי מחייב בניית לא פחות מ‪ 0,444 -‬כיתות)‬
‫‪-‬‬
‫תוספת תקנים‬
‫מהנתונים שפורסמו אודות מבחני המיצ"ב עולה כי הפערים בין תלמידים יהודים‬
‫לערבים הולכים וגדלים‪ :‬במבחני המיצ"ב האחרונים נותרו התלמידים הערבים הרחק‬
‫מאחור בכל המקצועות‪ ,‬בשתי שכבות הגיל שנבחנו‪ .‬למשל‪:‬‬
‫ במבחן במתמטיקה לכיתות ח' עמד הפער בין החברה הערבית ליהודית בשנת הלימודים‬‫תשע"ב על ‪ 03‬נקודות‪ ,‬לעומת ‪ 23‬נקודות בתשע"א‪.‬‬
‫ באופן דומה גדל הפער בין שתי החברות גם במבחן באנגלית לכיתות ח' מ‪ 03-‬ל‪32-‬‬‫נקודות‪.‬‬
‫ במבחן במדעים לכיתות ה' הפער צמח מ‪ 52-‬ל‪ 02-‬נקודות‪.‬‬‫משרד החינוך חייב להקצות משאבים ותקציבים למימון שעות לימוד ותקנים נוספים‬
‫במטרה לשפר את מצבם של התלמידים הערבים במערכת החינוך‪ ,‬לרבות רכישת ציוד‬
‫ומעבדות והארכה דחופה (ולו חלקית בלבד) ליום הלימודים‪ ,‬ותמיכה בתוכניות הלימוד‬
‫ותמיכה בעמותות לקידום החינוך הערבי והקצאה מיוחדת של משאבים לאספקת צורכי‬
‫החינוך בנגב‪ ,‬והקמת צוות חירום לשיפור המצב‪.‬‬
‫מנתוני ועדת המעקב לענייני חינוך בחברה הערבית קיים מחסור של ‪ 0,444‬תקנים‬
‫במערכת החינוך הערבית‪ ,‬כולל בחינוך המיוחד ובגנים הטיפוליים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שירותים נלווים‪:‬‬
‫נתוני מחלקות החינוך ברשויות הערביות‪ ,‬מצביעים על מחסור בהיקפים גדולים בתקנים‬
‫לשירותים המקצועיים הנלווים בבתי הספר כמו שירותים פסיכולוגיים וייעוץ חינוכי‪.‬‬
‫דרישה תקציבית לתקנים לשירותים הנלווים‪ 244 :‬מיליון ש"ח‬
‫‪17‬‬
‫‪-‬‬
‫גני טרום חובה ממלכתיים‪:‬‬
‫קיים חוסר גדול בגני טרום חובה המופעלים על ידי משרד החינוך‪.‬‬
‫לפי נתוני ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי‪ ,‬כ‪ 04%-‬מגני הילדים לגילאי ‪204( 2-0‬מתוך‬
‫‪ 220‬גנים) שייכים לגורמים פרטיים שלא שייכים לרשות המקומית של אותו יישוב! חלק‬
‫מגורמים אלה לא מוסמכים ולא מקצועיים וחלקם גופים מפלגתיים‪ .‬וזאת עקב החלת‬
‫החוק וההחלטה של ממשלת ישראל (מס' ‪ ,0422‬מיום ה‪ ,)2.5.8458 -‬שחייבה אתהמדינה‬
‫לספק חינוך חינם החל מתחילת שנתהלימודים תשע"ג לילדים בגילאי ‪ 2-0‬שילמדו בגני‬
‫ילדים ציבוריים‪ ,‬החל משרד החינוך לסבסד גנים פרטיים לגילאים אלו‪ ,‬הקמים לאחר‬
‫קבלת אישור "האגף לחינוך מוכר שאינו‪-‬רשמי" במשרד‪ .‬עובדה זו הפכה את גני הילדים‬
‫לעסק רווחי ומשכה אליו אנשים לא מקצועיים ולא מוסמכים בחלק מהמקרים‪ ,‬כאמור‪.‬‬
‫אי לכך הדרישה היא להגביל את ההפרטה של מערכת החינוך בגיל הרך בחברה הערבית‪.‬‬
‫זאת‪,‬על ידי מעקב צמוד של משרד החינוך והקמתם של גני ילדים ציבוריים‪.‬‬
‫האומדן לצרכים התקציביים לתפעול גני טרום חובה כולל שכר דירה לגישור על הפער‬
‫בבניית גנים‪ ,‬הצטיידות‪ ,‬כוח אדם וכיוב‪ ,‬הינו ‪ 4.0‬מליארד ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אבטחת בתי הספר‬
‫נוכח התגברות האלימות והפשע בבתי הספר‪ ,‬ישנו מקום ליישם את החלטת הממשלה‬
‫מספטמבר ‪ 8455‬ואת התוכנית לממן שמירה ואבטחה למוסדות חינוך ביישובים הערביים‬
‫החל מינואר ‪ .8458‬במשרד החינוך מיישמים את ההחלטה באופן חלקי בבתי ספר‬
‫תיכוניים בלבד‪.‬‬
‫בעת כתיבת מסמך זה התבשרנו שסוכם עם נציגי השלטון המקומי כי אגף התקציבים‬
‫באוצר יקצה ‪ 24‬מיליון ש"ח לטובת הנושא והתהליך יימשך כ‪ 0-‬שנים בהתאם‬
‫לקריטריונים המקצועיים שתקבע משטרת ישראל‪ .‬ושתחילה יחל התהליך בבתי הספר‬
‫התיכוניים‪ ,‬להם על‪-‬פי החלטת משרד החינוך‪ ,‬ניתנה עדיפות ראשונה‪.‬‬
‫(‪ )2‬ההשכלה הגבוהה‪:‬‬
‫סה"כ תקציב ההשכלה הגבוהה בשנת ‪ 1.0 :8458‬מליארד ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 244 :8452‬מילין ש"ח‬
‫תקציב ההשכלה הגבוהה מחולק באמצעות המל"ג (מועצה להשכלה גבוהה)‬
‫את שיעורם הנמוך של בני החברה הערבית במוסדות להשכלה הגבוהה אפשר לייחס ‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬לתחושה במגזר הערבי שהשכלה גבוהה איננה מקדם יעיל לעלייה במעמד החברתי‬
‫והכלכלי‪ ,‬לפי הסוציולוג מאג'ד אלחאג' (‪ ,)8442‬בשוק העבודה הישראלי‪ ,‬שבו יש אפליה לרעה‬
‫‪18‬‬
‫של אזרחים ערבים‪ ,‬השכלה אוניברסיטאית אינה משמשת ערובה לקבלת משרה מכובדת או‬
‫להכנסה נאותה‪ .‬מגזר התעסוקה הממשלתי‪ ,‬למעט העיסוק בהוראה בבתי ספר ביישובים‬
‫ערביים‪ ,‬סגור לרוב בפני אקדמאים ערבים‪ .‬בעלי מקצועות חופשיים‪ ,‬דוגמת רפואה‬
‫ומשפטים‪ ,‬מתקשים למצוא תעסוקה במוסדות יהודיים‪ ,‬והם נאלצים להתחרות בינם לבין‬
‫עצמם על פלח צפוף של קליניקות או משרדים פרטיים ביישובים הערביים‪.‬‬
‫מערך ההשכלה הגבוהה בישראל ‪ ,‬בהתאם לנתוני המל"ג‪ ,‬כולל ‪ 55‬מוסדות להשכלה גבוהה‪:‬‬
‫מהם ‪ 7‬אוניברסיטאות (אוניברסיטה העברית‪ ,‬חיפה‪ ,‬בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬ת"א‪ ,‬בראילן‪ ,‬טכניון‪,‬‬
‫מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה) ‪ 85 ,‬מכללות אקדמאיות‪ ,‬לחינוך והכשרת מורים‪,‬‬
‫מתוקצבות‪ ,‬ועוד ‪ 34‬מכללות אקדמאיות (למדעי רוח‪ ,‬חברה‪ ,‬טבע ומקצועות חופשיים) לא‬
‫מתוקצבות‪.‬‬
‫מהצלבת מידע של סקר במסגרת פרויקט "ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה" של עמותת סיכוי‬
‫עם נתוני המל"ג‪ ,‬עולה התמונה הבאה (שנים ‪:)8442‬‬
‫ממצאים על אוניברסיטאות‪:‬‬
‫אחוז הערבים בקרב הסגל הבכיר באוניברסיטאות עומד על ‪( 5.0%‬בשנת ‪ 4111‬עמד אחוזם‬
‫על ‪ 5%‬בלבד ) שהם כ‪ 57 -‬איש סגל בלבד‪ .‬מספר המרצים הערבים ‪ ,‬לפי סדר יורד‪ ,‬נמצא ב‪:‬‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪ ,‬אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫בשאר האוניברסיטאות ישנם מספר מרצים ערבים בודדים‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬המועסקים הערבים בקרב כוח האדם הטכני והמנהלי באוניברסיטאות כ‪4.83% -‬‬
‫(כמעט שלושה פרומילים) שהם כ‪ 83 -‬איש במספר!‬
‫זוהי בהחלט תמונה קשה אודות ייצוגה של האוכלוסייה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה‬
‫בישראל ובמיוחד במערכת האוניברסיטאית!‬
‫ממצאים על המכללות‪:‬‬
‫הנתונים שהתקבלו מהמכללות לא מבחינים בין סגל בכיר לבין סגל "לא בכיר"‪.‬‬
‫אם מוציאים מהניתוח מכללות שיש להם זיקה לאוכלוסייה הערבית‪ ,‬והם‪ :‬מכללת סכנין‬
‫להכשרת עובדי הוראה (סכנין)‪ ,‬מכללת אלקאסמי (להכשרת עובדי הוראה (באקה אלגרבייה)‪,‬‬
‫המכללה הערבית להכשרת עובדי הוראה (חיפה)‪ ,‬מסתבר שאחוז הערבים בסגל ההוראה כ‪-‬‬
‫‪, 3.1%‬שהם ‪ 444‬במספר‪ ,‬ואחוז הערבים המועסקים בסגל הטכני והמנהלי כ‪( 4.10% -‬פחות‬
‫‪19‬‬
‫מאחוז)‪ ,‬שהם ‪ 75‬במספר (כאשר מספר הסגל הטכני והמנהלי כ‪. )50000 -‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר‬
‫לוקחים בחשבון את שלושת המכללות הערביות‪ ,‬אחוז הערבים בסגל ההוראה מגיע ל‪-‬‬
‫‪ ,52.2%‬שהם ‪ 351‬במספר‪ ,‬ואחוז הערבים המועסקים בסגל הטכני והמנהלי כ‪( 8.3% -‬שהם‬
‫‪ 455‬במספר)‪.‬‬
‫היום‪ ,‬לאחר ‪ 0‬שנים מפירסום הנתונים הללו‪ ,‬התמונה לא השתנתה בהרבה‪:‬‬
‫רק כ‪ 8.1% -‬מעובדי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הינם ערבים !‬
‫(לפי דו"ח תגובת יוזמות קרן אברהם)‬
‫לכן יש להתחיל לאלתר בתהליך קליטה והעסקה של מרצים – סגל בכיר וסגל זוטר ‪ -‬בני‬
‫האוכלוסיה הערבית במוסדות ההשכלה הגבוהה ולקלוט עובדים מינהליים ולעודד הקמת‬
‫מכללות אקדאמיות ביישובים הערביים‪.‬‬
‫בנוסף לנאמר לעיל‪ ,‬המל"ג התנה את ההכרה באוניברסיטה המתוכננת בנצרת (פרוייקט‬
‫שמקדמת עיריית נצרת ולאחרונה‪ ,5858458 ,‬הונחה אבן הפינה לאוניברסיטה)‪ ,‬בכך שהסומד‬
‫לא יהיה מתוקצב!‬
‫כמו‪ ,‬כן‪ ,‬חלק גדול מהסטודנטים מהחברה הערבית לומדים באוניברסיטאות בחו"ל‪ ,‬בעיקר‬
‫במזרח אירופה וירדן‪ ,‬ההערכה היא כי בין ‪ 3,444‬ל‪ 2,444 -‬סטודנטים ערבים לומדים‬
‫באוניברסיטאות בירדן ומאות לומדים במוסדות השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית ואלפים‬
‫לומדים במוסדות נוספים ברחבי העולם (עראר וחאג' יחיא ‪ ,8441‬חיראק ואחרים ‪,)8455‬‬
‫וזאת בגלל קשת רחבה של חסמים ומכשולים בפני הסטודנט הערבי המעוניין ללמוד במוסד‬
‫אקדאמי בישראל החל מאיכות ההוראה בחינוך הערבי וכלה בבחינה הפסיכומטרית!‬
‫תוספת תקציב מתבקשת‪ 244 :‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫(‪ )0‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 0.2 :8458‬מליארד ש"ח‬
‫סה"כ תקציב נדרש לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 5.00 :8452‬מיליארד ש"ח‬
‫נתונים (חלקיים)‪:‬‬
‫כ‪ 02% -‬מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני וביישובי הערבים הבדואים בנגב אחוז‬
‫המשפחות החיות מתחת לקו העוני הינו כ‪ 10%-‬מכלל המשפחות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 34%‬מהילדים הערבים הינם עניים‪.‬‬
‫‪ 00%‬מהשכירים הערבים משכורתם נמוכה ממחצית השכר הממוצע במשק ‪.‬‬
‫‪ 02%‬מהתיקים הפליליים שנפתחו לבני נוער היו לנערים בני האוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫‪ 9‬מסך ‪ 20‬הרשויות הערביות נמצאות בארבע האשכולות הנמוכות מבחינה חברתית כלכלית‬
‫כאשר ‪ 24%‬נמצאים באשכול הראשון ו‪ 89 -‬ישובים מבין שלושים הישובים מוכי האבטלה‬
‫הם ישובים ערביים ‪.‬‬
‫(מקור‪ :‬דו"ח העוני ‪ ,8455‬לשכה מרכזית לבטטיסטיקה)‬
‫על אף האמור לעיל ועל אף שסך התיקים המטופלים בלשכות הרווחה ביישובים הערביים‬
‫הינו כ‪ 50% -‬מכלל התיקים המטופלים בלשכות הרווחה במדינה‪ ,‬ועל אף שמספר התיקים‬
‫ביישובים הערביים מהווה רק כ‪ 55% -‬מכלל התקנים שמקצה משרד הרווחה‪ ,‬תקציב הרווחה‬
‫לרשויות המקומיות הערביות הינו ‪ 2%‬מכלל תקציב המשרד! (האוכלוסיה הערבית בישראל‬
‫מהווה כ‪ 84% -‬מכלל האוכלוסיה)‬
‫הפער מתעצם באם נשקלל את ריכוז הפונים לטיפולים ומשתמשים בשירותי העובדים‬
‫הסוציאליים‪ ,‬כך שהעומס (מספר תיקים מטופלים ע"י עובד סוציאלי)‪ .‬יצויין שבמשך חמש‬
‫השנים האחרונות היתה עליה של ‪ 544%‬במספר התיקים החדשים הנפתחים במחלקות‬
‫הרווחה ברשויות הערביות ‪ ,‬לעומת עליה של ‪ 24%‬ארצית‪ .‬והנתונים מראים שעו"ס בישוב‬
‫ערבי מטפלב ממוצע בכ‪ 204 -‬תיקים לעומת ‪ 524‬בחברה היהודית ‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬חלק גדול ממחלקות הרווחה ברשויות הערביות אינן מצליחות לנצל את התקציב‬
‫מאחר ואותה רשות נמצאת בגירעונות תקציביים גדולים!‬
‫לאור הנתונים לעיל‪ ,‬ובאם ישנה עליה במספר התיקים שבטיפול אנו מצפים לעליה‬
‫בתקציבים ובמשאבים‪ ,‬אך ההיפך הוא הנכון‪ ,‬וישנו קיטון בתקציבים ‪.‬‬
‫נציין שמרכז מוסאוא והמרכז לפלורליזם יהודי‪ ,‬ופורום מנהלי לשכות הרווחה ברשויות‬
‫המקומיות הערביות‪ ,‬עתרו כבר בשנת ‪ 8440‬לבג"צ נגד חלוקה לא שוויונית של תקציב משרד‬
‫הרווחה‪ ,‬המיועד לטיפול בילדים בסיכון בקרב האוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫מדו"ח העוני לשנת ‪ ,8455‬עולה תמונה ברורה לפיה מספר העניים היהודים הולך ופוחת ואילו‬
‫אחוז העוני בקרב הערבים רק הולך וגדל‪.‬‬
‫הנתונים לעיל אינם בגדר גזירה משמים אלא תולדה של מדיניות מכוונת שלממשלות ישראל‬
‫לדורותיהן על מנת להותיר את האוכלוסייה הערבית כחולייה חלשה ונזקקת ואחת המטרות‬
‫לכך היא להגביר את תחושת הייאוש שעלול להובילה לטרנספר מרצון‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לכן‪ ,‬הבקשות התקציביות הינם כדלקמן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫אישור מיידי של כ‪ 844 -‬תקנים של עובדים סוציאליים למחלקות הרווחה להדבקת הפער‬
‫עם החברה היהודית והכפלת התקציבים של שירותי הרווחה ובמיוחד סעיף צרכים‬
‫מיוחדים למשפחות נזקקות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫העברה תקציבית הולמת למקלטים לנשים מוכות היות ומתוך ‪ 44‬מקלטים לנשים‬
‫מוכות‪ ,‬מתוכם ‪ 3‬ביישובים הערביים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הקמת פנימיות יום שלא מותנית ליד פנימיה קיימת בכדי שיהיה ניתן לנצל את המכסות‬
‫של פרויקט עם הפנים לקהילה ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תגבור מכסות מרכזי יום לקשיש בקרב האוכלוסייה הערבית ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בעקבות העליה באלימות בחברה ובכללם החברה הערבית חשוב לתקצב את המחלקות‬
‫בתקציבים מיוחדים להקמת מרכזים למניעת אלימות מקומיים ואזוריים ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תקציב להקמת מרכזים ותחנות להכוונה וטיפול משפחתי עקב העלייה גם באחוז גירושין‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קביעת תוכנית חומש לשירותי הרווחה לאוכלוסיה הערבית ‪ ,‬עם תגבור המשאבים‬
‫שכוללים תקציבים וכוח אדם ‪.‬‬
‫מכל האמור לעיל‪ ,‬המשרד מתבקש לנקוט במדיניות אפלייה מתקנת כלפי האוכלוסייה‬
‫הערבית ולהעביר תקציבים העולים על חלק אוכלוסיה מזו מסך האוכלוסיה‪ ,‬והאומדן מצביע‬
‫על תקציב כולל של כ‪ 5.00 -‬מיליארד ש"ח‪.‬‬
‫(‪ )6‬משרדהבריאות‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 84.9 :8458‬מליארד ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 4.0 :8452‬מליארד ש"ח‬
‫בוטלו מרבית הסעיפים התקציביים שמטרתם צמצום הפער בשירותי הבריאות בין החברה‬
‫הערבית והיהודית‪ ,‬ובעיקר תחנות לבריאות האם והילד‪.‬‬
‫סוגיות מרכזיות בטיפול משרד הבריאות והמאפיינות את האוכלוסיה הערבית‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫תמותת תינוקות מהווה בעיה עיקרית‪ ,‬ממנה האוכלוסייה הערבית ממשיכה לסבול‪,‬‬
‫במיוחד ביישובים הערביים בנגב‪ .‬שיעור תמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה הערבית‬
‫כפול מזה הקיים בקרב האוכלוסייה היהודית‪ .‬מחסור בתחנות בריאות המשפחה במיוחד‬
‫באזור הנגב‪ ,‬נחשב לאחת הסיבות לשיעור הגבוה של תמותת תינוקות‪ ,‬יש לייעד תקציב‬
‫‪22‬‬
‫בנייה ותפעול לבריאות המשפחה‪ ,‬וטיפול באם ובתינוק בהתאם לצרכים שלה אוכלוסייה‬
‫הערבית ובעיקר בנגב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בתי החולים בנצרת‪ :‬מהניתוח שנערך לתקציב המשרד עולה ששלושת בתי החולים בעיר‬
‫נצרת‪ ,‬שהם בתי החולים היחידים ביישובים הערביים‪ ,‬לא נכללו בתוכניות הפיתוח של‬
‫המשרד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫צפיפות במיטות אשפוז ופריסה דלילה של רפואת חירום‪ :‬בתי החולים במדינה סובלים‬
‫מצפיפות במיטות אשפוז במחלקות השונות‪ ,‬ובכך נפגעים החולים‪ ,‬בעיקר ביישובים הערבים‬
‫ובפריפרייה‪ .‬רפואת חירום קיימת בפריסה דלילה בישובים הערבים‪.‬‬
‫מכל האמור לעיל‪ ,‬מתגלה צורך מיידי של הוספת ‪ 044‬מיליון ש"ח מתקציב משרד הבריאות‬
‫לטיפול בנושאים לעיל‪.‬‬
‫(‪ )7‬משרד התרבות והספורט‪:‬‬
‫סה"כ תקציב של המשרד בשנת ‪ 4.9 :8458‬מליארד ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 544 :8452‬מיליון ש"ח‬
‫ניתוח תקציב ‪ 8458‬מעלה את התמונה הבאה‪:‬‬
‫התקציב המיועד למינהל תרבות‪ ,‬אומנות ומחקר‪ ,‬יוצרים ואומנים עמד על כ‪ 308-‬מיליון ‪.₪‬‬
‫מתוכם מוקצה סכום של כ‪ 58 -‬מליון ש"ח למוסדות התרבות הערבית כולל האקדמיה ללשון‬
‫הערבית‪.‬‬
‫לפי הפירוט שלהלן‪:‬‬
‫‪ .5‬פעולות תרבות ערבית תמיכה‪ :‬כ‪ 9 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪ .8‬אקדמיה ללשון הערבית‪ :‬כ‪ 5.80 -‬מיליון ‪ ₪‬בספר התקציב‪ .‬שולם בפועל רק ‪ 5.81‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪ .2‬פעולות לתרבות הדרוזים‪ :‬כ‪ 8.5 -‬מיליון ‪ ₪‬בספר התקציב‪ .‬שולם בפועל רק ‪ 5.30‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬פחות מ‪ 8% -‬מתקציב המשרד‪ ,‬המחולק ל‪ 77 -‬עמותות ערביות!‬
‫לעומת זאת‪ ,‬סכום של כ‪ 59 -‬מיליון ש"ח (סכום העולה על הסכום המועבר לכל סעיפי‬
‫התרבות לאוכלוסייה הערבית) מועבר כ"מענק ירושלים לתרבות" בנוסף לתקציבים‬
‫המועברים לארגוני תרבות בעיר!‬
‫‪23‬‬
‫קיים חוסר במבני ציבור ברשויות המקומיות במיוחד באזור הצפון‪ ,‬ב‪ 47 -‬רשויות מקומיות‬
‫אין ולו ספרייה ציבורית אחת‪.‬‬
‫נציין שבשנת ‪ 8442‬הורה מבקר המדינה בדו"ח מספר ‪09‬ב למשרד התרבות למפות את צורכי‬
‫התרבות הערבית וארגוניה ולתקצב אותם באופן שוויוני ועל פי צורכי האוכלוסיה‪ ,‬ייחודה‬
‫ופריסתה הגיאוגרפית‪ .‬להלן חלק ממצאי המיפוי שעלו‪:‬‬
‫שפרעם‪:‬‬
‫תוצאות הסקר מראות על אי קיומה של תשתית פיזית מתאימה לפעילות אומנות ותרבות‬
‫ושעיקר הפעילות בתחום התרבות והאומנות מתבצעת על ידי בתי הספר והמרכזים‬
‫הקהילתיים‪ .‬חלק מהמרכזים הקהילתיים סגורים ולא פעילים כתוצאה מהעדר שירות‬
‫בתחום זה והעדר תשתית ‪ .‬למרות מעמדה האזורי של העיר לא נמצאו מוסדות מתמחים‬
‫לתרבות ואומנות ולא נמצאו מוסדות ברמה כלל עירונית כגון‪ :‬אולמות מופעים גדולים‪,‬‬
‫סינמטיק‪ ,‬אתרים פתוחים ואחרים ‪.‬‬
‫סכנין ‪:‬‬
‫אוכלוסיית העיר סכנין ביחד עם הישובים שהם בזיקה עם העיר (כמו עראבה‪ ,‬דיר חנא וכו')‬
‫מגיעה לכ‪ 544 -‬אלף תושבים ‪ .‬למרות מעמדה האזורי המיוחד של העיר כיישוב הגדול ביותר‬
‫באזור התכנון‪ ,‬לא קיימים בעיר מוסדות תרבות ואומנות מתמחים ולא קיימים מוסדות‬
‫ברמה כלל עירונית ואזורית כמו כן קיים מחסור רב במוסדות תרבות ואומנות ברמה‬
‫שכונתית ועירונית ולא נמצא בעיר אולם מופעים אחד‪.‬‬
‫נציין שבשנת ‪ 8458‬הגיש מרכז מוסאוא עתירה לבג"ץ ובה ביקש מבית המשפט לחייב את‬
‫משרד התרבות להקצות למוסדות התרבות בחברה הערבית לפי גודלן מהאוכלוסיה כלומר כ‪-‬‬
‫‪ 84%‬מתקציב המשרד‪.‬‬
‫בד בבד‪ ,‬לפעול על מנת לגבש קריטריונים שוויוניים לחלוקת התקציב של מדורי התרבות‬
‫המגוונים שיקדם את היצירה התרבותית הערבית‪.‬‬
‫מפעל הפיס‪ :‬תקציב התמיכה של מפעל הפיס בתרבות ואמנות לשנת ‪ 8048-‬עמד על ‪30‬‬
‫מיליון שקלים‪ .‬בעבר נע סכום התמיכה בין ‪ 48‬ל‪ 45 -‬מיליון ש"ח בשנה‪ .‬המקור לכסף הוא‬
‫בהיתר שנחתם עם משרד האוצר לעריכת הגרלות‪ .‬במסגרתו יוקצו לתרבות ומלגות‬
‫לסטודנטים ‪ 1.0%‬מסך הרווחים השנתיים של מפעל הפיס‪ ,‬שהיקפם נע בין ‪ 750‬ל‪500 -‬‬
‫מיליון שקלים‪ .‬השאר יחולק בין המדינה לרשויות המקומיות‪.‬‬
‫מביו הסעיפים הבודדים של תמיכת מפעל הפיס בתרבות הערבית ניתן למצוא‪:‬‬
‫‪24‬‬
‫‪-‬‬
‫תמיכה בביאנלה הים‪-‬תיכונית בסכנין (תכנון אירוע בינלאומי בביאנלה הים‪-‬תיכונית‬
‫בעיר הערבית סכנין בשיתוף אמנים ממדינות האזור ויוצריםישראלים‪ ,‬והמטרה היא‬
‫להציע נקודת מבט חדשה‪ ,‬באמצעות האמנות‪ ,‬כדי ליצור בסיס לדיאלוג ודו‪-‬קיום בין‬
‫האוכלוסיות השונות‪ ,‬עם דגש על יישובי הפריפריה‪.‬‬
‫"חלק הארי" מתקציב תמיכת המפעל בתרבות הערבית= ‪ 044,444‬ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תרגום והוצאה לאור של עשרה ספרי ילדים בערבית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תמיכה במספר פסטיבלים ביישובים הערביים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פרויקט מעבדות פיס לתרבות‪ ,‬מיזם תרבות של מועצת הפיס המיועד לסייע בהקמתם של‬
‫גופים יוצרים בפריפריה‪ .‬במסגרת התוכנית הוקמו גופי תרבות יוצרים בין היתר‪ ,‬בנצרת‬
‫ועכו‪.‬‬
‫הסכומים לעיל לא מגיעים אפילו למיליון (מתוך ה‪ 24 -‬מיליון שהינם תקציב מפעל הפיס‬
‫לתרבות)‪ ,‬כלומר האוכלוסיה הערבית מקבלת פחות מ‪ 0%-‬כתמיכה ממפעל הפיס מתקציב‬
‫התרבות של המפעל!‬
‫כמו כן‪ ,‬מפעל הפיס ייעד בשנת ‪ 8458‬כמיליארד ש"ח לרשויות המקומיות עפ"י קריטריונים‬
‫שנקבעו‪ ,‬מתוך רזרבות של המפעל המוערכות בכ‪ 0 -‬מיליארד ש"ח‪ ,‬ולכן ישנה דרישה שכ‪-‬‬
‫‪ 84%‬מהתקציב הנ"ל יחולק לרשויות הערביות‪.‬‬
‫הספורט‪:‬‬
‫התקציב המיועד למינהל הספורט עומד על כ‪ 589 -‬מיליון ש"ח‪ .‬אבל‪:‬בעשרה יישובים ערבים‬
‫אין אפילו אולם ספורט! ולכן ישנו צורך מיידי לתקציבים על מנת לפתח מבני ספורט ותמיכה‬
‫בפעילויות ופיתוח מתקני ספורט והפעלתם‪.‬‬
‫מכל האמור לעיל‪ ,‬מתגלה צורך מיידי של הוספת ‪ 544‬מיליון ש"ח מתקציב המשרד‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫(ג) ענפי המשק‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרדים בשנת ‪ 54.5 :8458‬מליארד ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 601 :8452‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )8‬משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 0.2 :8458‬מליארד ש"ח (כולל תמיכות בענפי המשק)‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 4.0 :8452‬מיליארד ש"ח‬
‫הסעיפים המסומנים ל"מיעוטים" בתקציב ‪ 8458‬היו‪:‬‬
‫תעסוקה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫החלטת ממשלה ‪ :5029‬תוכנית החומש למגזר "המיעוטים" – ‪ 2‬מיליון ש"ח‬
‫‪-‬‬
‫תוכנית הסבה והכשרה מקצועית לאקדמאים "בני מיעוטים" – ‪ 2‬מיליון ש"ח‬
‫‪-‬‬
‫תמיכה בהכשרת הנדסאים וטכנאים בביצוע חוץ ממשלתי – התקציב מתחייב על לא‬
‫פחות מ‪ 20 -‬מיליון ש"ח מתוך התקציב העומד על כ‪ 500 -‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מלגות פרח לסטודנטים הערבים – התקציב מתחייב על לא פחות מחצי מיליון ש"ח‬
‫מתקציב העומד על כ‪ 1 -‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‬‫להלן רשימה חלקית של היישובים הערביים מוכי הטבלה‪:‬‬
‫‪ .5‬אבו סנאן ‪ .0‬אום אלפחם ‪ .50‬ג'דידה מכר ‪ .84‬טורעאן ‪ .82‬כאבול‬
‫‪ .83‬כפר כנא ‪ .89‬מגאר ‪ .20‬נחף ‪ .25‬מזרעה ‪ .29‬עין מאהל ‪ .02‬ערערה‬
‫‪ .03‬רהט ‪ .01‬רינה ‪ .02‬תמרה‬
‫הערה‪ :‬המספר מסמל את מיקום היישוב ברשימת הארצית ליישובים מוכי אבטלה‬
‫(מקור‪ :‬משרד התעשייה המסחר והתעסוקה‪ ,‬אגף בכיר להכשרה ולפיתוח כח‪-‬אדם)‬
‫‪26‬‬
‫תעשייה ומסחר‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫החלטת ממשלה ‪ :5029‬יזמות עסקית למגזר "המיעוטים" – ‪ 8‬מיליון ש"ח‬
‫‪-‬‬
‫תוכנית תעסוקה "למיעוטים" – כ‪ 58 -‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מרכז להקמת מתפרה בחורפיש – ‪ 333‬אלף ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫המשרד מייעד סכום של כ‪ 09 -‬מיליון ‪ ₪‬לפיתוח אזורי תעשייה חדשים באזורי פיתוח‬
‫שמתוכם‪:‬‬
‫‪ 0 .1‬מליון ש"ח להכשרת שטחים באזורי תעשייה במגזר "מיעוטים"‪.‬‬
‫‪ 54 .2‬מליון ש"ח להשלמת פיתוח אזורי תעשייה למגזר "המיעוטים" (לפי החלטת‬
‫ממשלה ‪.)5029‬‬
‫‪ 5 .3‬מליון ש"ח לשילוב רשויות ממגזר "המיעוטים" במנהלות אזורי תעשייה קיימים‬
‫לפי החלטת ממשלה ‪. 5029‬‬
‫הנתונים מצביעים על כך שב‪ 74 -‬רשויות אין אזור תעשייה מסודר (מתוך ‪ 57‬רשות מקומית)‪,‬‬
‫שהן ‪ 30%‬מכלל הרשויות‪ .‬כאשר ‪ 33‬רשויות מתכננות הקמת אזור תעשייה בשטחן‪.‬‬
‫בעת חיבור נייר עמדה זה התבשרנו שהרשות לפיתוח כלכלי של "מגזר המיעוטים" במשרד‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬משרד התמ"ת ומשרד האוצר השלימו את הקצאת התקציב בסך ‪ 504‬מיליון‬
‫ש"ח ליישום תכנית להגדלת מצאי שטחי התעסוקה הזמינים ביישובים הערביים ותוכנית‬
‫לעידוד ושילוב נשים ערביות בשוק העבודה‪.‬‬
‫חלקו הארי של התקציב‪ ,‬כ‪ 584 -‬מיליון ש"ח‪ ,‬יוקצה לפיתוח ולשדרוג אזורי תעשייה‬
‫ביישובים הערביים‪ .‬וכ‪ 24 -‬מיליון ש"ח יוקצו לקידום תכנון שטחי תעשייה חדשים ביישובים‬
‫הללו‪.‬‬
‫צרכים תקציביים מיידיים‪ :‬תוספת של ‪ 4.0‬מיליארד ש"ח‪.‬‬
‫(‪ )9‬משרד התיירות‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 044 :8458‬מיליון ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 04 :8452‬מילין ש"ח‬
‫שני תחומים עיקריים בתקציב הרגיל של משרד התיירות‪:‬‬
‫‪ .1‬המנהל לשיווק התיירות לישראל‪ :‬כ‪ 520 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪ .2‬תמיכה בפיתוח התיירות‪ :‬כ‪ 13 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪27‬‬
‫מהניתוח שערך מרכז מוסאוא לתקציב משרד התיירות עולה שהחברה הערבית הפלסטינית‬
‫בישראל אינה זוכה להיות חלק מתוכניות המשרד לפיתוח התיירות‪ .‬היישובים הערבים אינם‬
‫נכללים במפת התיירות הפנימית וגם לא הנכנסת מחו"ל‪ ,‬שמשרד התיירות עורך ומפרסם‪-‬‬
‫כולל העיר נצרת‪ ,‬שלא זוכה למעמד המגיע לה כעיר תיירות עולמית‪ .‬משרדי הממשלה אינם‬
‫מנצלים את הפוטנציאל הטמון בפיתוח ענף התיירות ביישובים הערביים‪ ,‬אשר ביכולתו‬
‫לתרום רבות לבעיית האבטלה ובעיקר להרחבת תעסוקתן שלנשים ערביות‪.‬‬
‫תחומי ההשקעה הדרושים בענף זה‪:‬‬
‫‪ .1‬פיתוח תשתיות פיזיות ביישובים בעלי פוטנציאל תיירותי כמו נצרת‪ ,‬כפר כנא‪ ,‬ג'סר אלזרקא‪,‬‬
‫דיר חנא‪ ,‬אום אלפחם‪ ,‬סכנין‪ ,‬כוכב אבו אלהיגא‪ ,‬דלייה‪ ,‬עוספיא ולקייה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפעלת מערך סיוע להקמת עסקים בתחום התיירות‪.‬‬
‫‪ .3‬השקעה בשיווק היישובים הערביים והפיכתם לאטרקציה תיירותית‪ ,‬בארץ ובעולם‪.‬‬
‫‪ .4‬מימון תוכניות הכשרה‪ ,‬בעיקר לנשים‪ ,‬לפיתוח עסקי התיירות‪.‬‬
‫‪ .5‬בניית תשתיות לפיתוח התיירות ביישוב הערבי היחיד הנמצא בסמוך לחופי הים התיכון‪,‬‬
‫ג'סר אלזרקא‪ ,‬יישוב בעל פוטנציאל תיירותי גדול מאוד‪.‬‬
‫‪ .6‬בשנים האחרונות ניתן להבחין בניצנים של התעוררות בענף התיירות בעיר נצרת‪ .‬הדבר‬
‫מחייב צעדים יזומים‪ ,‬לתמיכה בפיתוח העיר העתיקה‪ ,‬בעלת הערך ההיסטורי‪.‬‬
‫יש לציין שחלק מהתקציב לפיתוח התיירות כאמור לעיל מתקבל מהמשרדים השונים ובאם‬
‫תהיה תוכנית מקיפה לצעוד קדימה בתיירות ביישובים הערביים‪" ,‬הנטל" יתחלק בין‬
‫המשרדים השונים‪.‬‬
‫תוספת התקציב הנדרשת ממשרד התיירות היה‪ 04 :‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )01‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 144 :8458‬מיליון ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 04 :8452‬מילין ש"ח‬
‫למענקי ההשקעות‪ ,‬המשרד מייעד סכום של כ‪ 521 -‬מיליוון ‪ ,₪‬שמתוכם כ‪ 741 -‬אלף ‪₪‬‬
‫מענקים בכפרי בני "מיעוטים"‪ ,‬כהגדרת המשרד‪ ,‬שהן לא מגיעות אפילו לכדי ‪4.0%‬‬
‫מהתקציב הנזכר‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫המשרד לא מייעד סכומים מיוחדים שמטרתם פיתוח החקלאות ביישובים הערביים‪ ,‬כך‬
‫שיותר מ‪ 99% -‬מתקציב משרד היקלאות ופיתוח הכפר מוקצה לתמיכה בחקלאים היהודיים‬
‫דרך מוסדות החקלאות השונים (קיבוצים‪ ,‬מושבים וכיוב)‪.‬‬
‫במידה ויוקצו תקציבים מתאימים לענף החקלאות ביישובים הערביים‪ ,‬הענף יכול להוות‬
‫מקור פרנסה לאלפי משפחות ובעיקר נשים‪.‬‬
‫ולכן קיים צורך מיידי בתוספת תקציבים מהמשרד בסך‪ 04 :‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )00‬משרד המדע והטכנולוגיה‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 544 :8458‬מיליון ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 54 :8452‬מילין ש"ח‬
‫המשרד אינו מסמן תקציבים לתמיכה במוסדות המדע ביישובים הערבים‪ .‬ויש צורך בעידוד‬
‫המדע בדרכים שונות בקרב האוכלוסייה הערבית‪ ,‬ומכוני מחקר ופיתוח בחברה הערבית אינם‬
‫מקבלים תקצוב מהמדינה כמו אגודת הגליל ומכון אלזהראוי בכפר קרע ומרכז מו"פ בנגב‪,‬‬
‫דבר שהביא לסגירת מכוני מו"פ כמו מכון מו"פ אלקאסמי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חלק מתקציב משרד המדע מיועד למימון משותף לתוכניות מחקר בינלאומיות בהם‬
‫מדענים ישראלים מעורבים כמו המסגרת השביעית למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי‬
‫וישראל‪ ,‬ומניעת תקציבים ממכוני המו"פ הערביים יימנע גם תקציבים כאלה להגיע‬
‫לאוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫ולכן קיים צורך בהקצאת תקציבים מהמשרד בסך‪ 54 :‬מיליון ש"ח‬
‫‪29‬‬
‫(ד) תשתיות ובינוי‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרדים בשנת ‪ 50.9 :8458‬מליארד ש"ח (לא כולל מינהל מקרקעי ישראל)‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 881 :8452‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )03‬משרד התשתיות הלאומיות‪:‬‬
‫משק המים‪ ,‬הרשות הממשלתית למים וביוב‪:‬‬
‫סה"כ תקציב הרשות הממשלתית למים וביוב בשנת ‪ 5.0 :8458‬מליארד ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית מהרשות הממשלתית למים וביוב בשנת‬
‫‪ 24 :8452‬מיליון ש"ח‬
‫מרבית התקציב של משרד התשתיות הלאומיות מיועד למינהל המחקר למדעי האדמה והים‪,‬‬
‫מחקר ופיתוח באנרגיה ופעולות פיקוח במשק הדלק‪ .‬הממשלה הוציאה את הרשות למים‬
‫ולביוב ומנהל מקרקעי ישראל מחוץ לאחריות המשרד לתשתיות לאומיות‪.‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ :‬לתחום המים והביוב הממשלה הקימה תאגידים עצמאיים‬
‫העובדים כיחידות כלכליות עצמאיות בצורת חברות למים ולביוב‪ .‬הפרטת תחום המים‬
‫והביוב גרמה לעלייה משמעותית במחירים (יותר מפי ארבע למחירים שהיו קודם)‪81% .‬‬
‫מבתי האב הערבים אינם מחוברים לתשתיות ביוב‪ ,‬מענקים ייעודיים לפתרון בעיית‬
‫התשתיות יינתנו גם בתקציב ‪.8452‬‬
‫תמונת המצב מניתוח תקציב ‪ 8458‬מעלה את התמונה הבאה‪:‬‬
‫הממשלה הקצתה סכום של כ‪ 034 -‬מליון ‪ ₪‬לסיוע לתאגידי מים וביוב‪.‬‬
‫למפעלי הביוב המשרד הקצה סכום של כ‪ 044-‬מליון ש"ח‪ ,‬שמתוכם סכום של ‪ 585‬מליון ‪₪‬‬
‫לתוכניות סיוע מיוחדות‪ -‬שמסמנת סעיפים לישובים הערבים כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬מענק מגזר מיעוטים בהתאם להחלטת ממשלה‪ 1 :‬מליון‬
‫‪ .2‬אשראי "מגזר מיעוטים" בהתאם להחלטת ממשלה‪ 1 :‬מליון‬
‫‪30‬‬
‫‪ .3‬מענק "בדואים" בהתאם להחלטת הממשלה‪ 2 :‬מליון‬
‫‪ .4‬אשראי "בדואים" בהתאם להחלטת ממשלה‪ 8 :‬מליון‬
‫‪ .5‬מענק "אבו בסמה" בהתאם להחלטת ממשלה‪ 8 :‬מליון‬
‫‪ .6‬אשראי "אבו‪ -‬בסמה" בהתאם להחלטת ממשלה‪ 8.0 :‬מליון‬
‫‪ .7‬מענק ‪ % 80‬מגזר "המעוטים" בהתאם להחלטת ממשלה‪ 8.0 :‬מליון‬
‫‪ .8‬מענק ‪ % 34‬מגזר "מיעוטים" בהתאם להחלטת ממשלה‪ 3 :‬מליון‬
‫‪ .9‬אשראי ‪ % 04‬מגזר "מיעוטים" בהתאם להחלטת הממשלה‪ 0 :‬מליון‬
‫רוב התביעות התקציביות של האוכלוסייה הערבית בנושא התשתיות הינה בגין השלמת‬
‫פיתוח מפעלי הביוב ביישובים הערביים והמשך מתן מענקים לפרוייקטים בשיעור של ‪,04%‬‬
‫ולכן קיימת דרישה להקצאת תקציב בסך ‪ 24‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫(‪ )02‬משרד התחבורה‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 54.1 :8458‬מליארד ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 244 :8452‬מיליון ש"ח‬
‫תחומי הפעולה העיקריים בפיתוח התחבורה כפי שהשתקפו מתקציב ‪ 8458‬הינם כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬כבישים עירוניים‪ :‬כ‪ 924 -‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪ .2‬הסעת המונים ותחבורה ציבורית‪ :‬כ‪ 5.58 -‬מליארד ש"ח‪.‬‬
‫‪ .3‬נתיבי ישראל כ‪ 5.12 -‬מליארד ש"ח‪.‬‬
‫‪ .4‬כבישים בינעירוניים‪ 2.90 :‬מליארד ש"ח‪.‬‬
‫‪ .5‬הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‪ 524 :‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫התקציב שיועד לפיתוח התחבורה בשנת ‪ 8458‬עמד על כ‪ 2 -‬מליארד ש"ח‪ .‬מתוכם ‪ 924‬מליון‬
‫ש"ח כבישים עירוניים‪ ,‬שמתוכם ‪ 24‬מליון לפרויקטים במגזרי המיעוטים‪ ,‬שמהווים ‪2.8%‬‬
‫מהתקציב הייעודי‪ .‬אפליה בולטת בתחום זה מקשה על תחבורה פרטית וציבורית בישובים‬
‫הערבים‪.‬‬
‫המשרד מתעלם מפערי תשתיות הכבישים המסוכנת ביישובים הערבים‪ .‬תקציב משרד‬
‫התחבורה לפיתוח כבישים בינעירוניים רוכז בתוכנית רב שנתית שמנוהל בידי חברת מע"צ‬
‫החדשה שהוקמה בהחלטת ממשלה‪ .‬חוסר השקיפות בעבודת מע"צ החדשה פוגעת ביכולת‬
‫‪31‬‬
‫להשפיע על סדר העדיפויות של החברה‪ .‬ארגונים חברתיים ומשרדי ממשלה מדווחים על עליה‬
‫חדה בשימוש בתחבורה ציבורית ביישובים ערבים עירוניים שחוברו ביוזמת הרשות לפיתוח‬
‫כלכלי לרשת התחבורה הציבורית‪.‬‬
‫ההשקעה התקציבית השנתית של משרד התחבורה עומדת על כ‪ 204 -‬מיליון ש"ח ‪,‬לטובת‬
‫היישובים הערביים באזורים שונים בארץ כולל מזרח ירושלים ‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מושקעים‬
‫תקציבים נוספים בתכנית החומש (נא ראה נספח בנדון) בהיקף של כ‪ 544 -‬מיליון ש"ח‬
‫לפיתוח תחבורה ציבורית ב‪ 52 -‬יישובים ערביים נבחרים ‪ .‬עיקר התקציב מופנה להפעלת‬
‫קווי תחבורה ציבורית ביישובים הערביים ולסבסוד קווים ‪ .‬יתרת התקציב מיועדת לפיתוח‬
‫תשתיות להפעלת קווי נסיעה ושירות‪ .‬משרד התחבורה מדווח על המשך פעילות גם בשנת‬
‫התקציב הנוכחית ולהקצאת תקציבים לפיתוח תחבורה ציבורית ביישובים ערביים נוספים‪.‬‬
‫עמותת סיכוי העוסקת במיפוי חסמים וקידום מדיניות שוויונית ‪ ,‬בתחום התחבורה‬
‫הציבורית ‪ ,‬ביישובים הערביים (בין היתר) ביצעה סקר בנדון‪ ,‬ולהלן הממצאים העיקריים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ברוב המוחלט של היישוביים לא פועלים קווים פנימיים שתפקידם להגביר את נגישות‬
‫השירות אל הציבור ‪ .‬משרד התחבורה והרשויות הערביות מדווחים על קשיים אובייקטיביים‬
‫בהעברת תחבורה ציבורית בתוך היישובים בשל בעיות תשתית ‪ ,‬מבנה צר של רחובות‪,‬‬
‫טופוגרפיה‪ ,‬בטיחות בתנועה ועוד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בקרב עשרת היישובים שנדגמו‪ ,‬נמצאה תדירות יומית גבוהה יחסית בקווים המשולבים*‬
‫הנותנים מענה חלקי לנגישות הפנימית ביישובים נמצאה תדירות נמוכה יחסית בקווים הבין‬
‫עירוניים ‪ .‬תחבורה ציבורית פנימית ‪ ,‬הנגישה לשכונות ולציבור בתוככי היישובים עדיין‬
‫נמוכה במרבית היישובים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מספר הנסיעות היומיות ביישובים הערביים נמוך באופן משמעותי בהשוואה ליישובים‬
‫היהודיים‪ .‬הדבר מבטא פגיעה בתדירות השירות ורמת השירות ‪ .‬בנוסף‪ ,‬מספר יעדי הנסיעה‬
‫הסופיים נמוך ביישובים הערביים בהשוואה ליישובים היהודיים ‪ .‬כך נפגעת רמת הנגישות‬
‫של הציבור הערבי אל מוקדי פעילות ותעסוקה בסביבה הקרובה והרחוקה ממגוריהם‪.‬‬
‫* קו משולב ‪ :‬קו בין עירוני בעל לפחות ‪ 0‬תחנות איסוף ביישוב‪.‬‬
‫ולכן קיים צורך מיידי בתוספת תקציבים מהמשרד בסך‪ 244 :‬מיליון ש"ח‬
‫‪32‬‬
‫(‪ )02‬משרד הבינוי והשיכון‪:‬‬
‫סה"כ תקציב המשרד בשנת ‪ 5.1 :8458‬מליארד ש"ח‬
‫סה"כ תוספת תקציב נדרשת לאוכלוסיה הערבית בשנת ‪ 044 :8452‬מילין ש"ח‬
‫משרד הבינוי והשיכון מייעד רק ‪ 24‬מליון ש"ח לפיתוח השיכון במגזר הערבי‪ ,‬כאשר מתוכן כ‪-‬‬
‫‪ 04%‬לנגב (‪ 59‬מיליון לעיר רהט)‪ .‬המשרד לוקח חלק בפיתוח שכונות חדשות ב‪ 52 -‬יישובים‬
‫ע"פ החלטת ממשלה‪ ,‬אך הוא ביטל סיוע לבינוי מוסדות ציבור ופיתוח שכונות ותיקות‪ .‬שני‬
‫סעיפים חשובים בצל המחסור בבנייני ציבור ביישובים הערבים ובתשתיות המיושנות‬
‫בשכונות הותיקות‪ .‬כמו כן המשרד מפלה במתן סבסוד לרכישת דירה ומענקי דיור‪.‬‬
‫מגמת הקיצוץ בתקציבי השיכון הממשלתי ממשיכה על אף המחאה החברתית‪ ,‬ולכן הזכות‬
‫לדיור הולם במחיר סביר נפגעת ביישובים הערביים עקב עלייה חדה מאוד במחירי‬
‫הקרקרעות לבנייה היות וקיימת פגיעה בזכאות למשכנתאות מצד אחד‪ ,‬ופגיעה בהכנת‬
‫הקרקעות לבנייה מצד שני!‬
‫דרישות תקציביות מהמשרד הנ"ל (בחפיפה בחלק מהנקודות עם הדרישות ממשרד הפנים)‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫תוכניות מתאר ותוכניות אב‪ :‬כ‪ 00% -‬מהיישובים הערביים אין להם תוכניות אב‬
‫מאושרות ו ‪ 04%‬הינו אחוז השטח המאושר ע"י תוכניות מפורטות משטח השיפוט‪ ,‬אחוז‬
‫(גבוה) המוסבר ע"י העדר תוכניות מתאר העונות על צורכי היישובים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הרחבת שטח שיפוט‪ :‬מעל ‪ 04%‬מהיישובים הערביים דרשו הרחבת שטח שיפוט ולכ‪-‬‬
‫‪ 00%‬ההרחבה אושרה אך טרם בוצעה!‬
‫‪-‬‬
‫אדמות מדינה‪ :‬לכ‪ 24% -‬מהיישובים הערבייים אין אדמות מדינה לצורכי בנייה ציבורית‬
‫כגון בתי ספר‪ ,‬מתנ"סים וכיוב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫יחידות דיור ושכונות חדשות‪ :‬ישנו צורך מיידי לתכנן ולבנות שכונות חדשות שיענו על‬
‫הדרישות הדחופות כדי לתת מענה הולם למחסור החמור ביחידות דיור ובפיתוח שכונות‬
‫קיימות והקמת שכונות חדשות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫איזורי תעשיה‪ :‬לכ‪ 34% -‬מהיישובים הערביים אין איזור תעשייה מסודר!‬
‫‪-‬‬
‫מבני ציבור‪ :‬מחסור ענק במבני ציבור כמו ספריות ציבוריות ואולמות ספורט ומועדונים‬
‫לקשיש (לכ‪ 80% -‬מהיישובים הערביים אין ספרייה ציבורית ולכ‪ 50% -‬אין אולם‬
‫ספורט!)‬
‫ולכן קיים צורך מיידי בתוספת תקציבים מהמשרד בסך‪ 044 :‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫(‪ )00‬מינהל מקרקעי ישראל‪:‬‬
‫מינהל מקרקעי ישראל עוסק בשיווק‪ ,‬פיתוח ותכנון קרקעות שבבעלות המדינה‪.‬‬
‫תקציב מינהל מקרקעי ישראל לשנת ‪ 8048‬עמד על ‪ 5.5‬מיליארד ‪.₪‬‬
‫הסעיפים הגדולים בתקציב מיועדים לשני תחומי פעולה עיקריים‪:‬‬
‫תכנון תשתית ופינויים‪ :‬כ‪ 5.80 -‬מיליארד ‪,₪‬‬
‫תשלומים מיוחדים‪ 8 :‬מיליארד‪ ,‬שמתוכם ‪ 500‬מליון ‪ ₪‬כהעברות לקרן קיימת לישראל‪.‬‬
‫רוב התקציב המיועד לפינוי היישובים הלא מוכרים בנגב מסומן בין סעיפי התקציב של‬
‫מנהלמ קרקעי ישראל‪ ,‬כאשר מבין מנהליה מינו נציגים מקרן קיימת לישראל שנוקטת‬
‫במדיניות מפלה כלפי האוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫לעניות דעתנו‪ ,‬יש לפרק את מנהל מקרקעי ישראל במתכונתו הנוכחית‪ ,‬לאלתר ‪ -‬כי בחלקה‬
‫הגדול של האדמה הזו היא של האוכלוסיה הערבית‪ ,‬והמבנה הנוכחי של המינהל ומדיניותו‬
‫רק מחריפה את נתוני האפליה‪.‬‬
‫באתר האינטרנט של המנהל נכתב כי‪:‬‬
‫"מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף המנהל על פי חוק‪ ,‬החל מ‪ ,5934 -‬את קרקעות המדינה‪,‬‬
‫קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח"‪.‬‬
‫הקרקעות שבבעלות המדינה מהוות כ‪ 92% -‬משטח מדינת ישראל (כ‪ 88 -‬מיליון דונם)‪ ,‬אך‬
‫בפועל‪ ,‬אנו רואים שהמנהל הפך לספסר קרקעות ולאי של שחיתות‪ ,‬והכל נגד האזרחים‬
‫ובמיוחד נגד האזרחים הערבים‪.‬‬
‫ישנו צורך מיידי שהמדינה תפעול לפירוק גוף זה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בהליך מזורז‪ ,‬והקמת גוף חדש‬
‫היכול להוציא אל הפועל את המדיניות המפלה לטובה את האזרחים הערבים ואף להקצות‬
‫קרקעות‪ ,‬חלקן בחינם‪ ,‬לכל קבלן שיתחייב לבנות במחיר זול במיוחד דירות למשתכנים‬
‫באיזורים שיוקצו לאוכלוסיה הערבית‪.‬‬
‫הטענה שלא כל האדמה מיועדת לבניה וזה כרוך בהליכים ארוכים‪ ,‬משוללת כל יסוד‪ ,‬ובאם‬
‫ירצו יכשירו בחוק אדמות לבניה‪ ,‬ויבטלו כל המגבלות הביורוקרטיות‪ ,‬צעד זה ניתן לביצוע‬
‫בהליך מהיר של חקיקה כבר במהלך שנת ‪.8452‬‬
‫‪34‬‬
‫הדרישות לפיתרון הסוגיות המחייבות טיפול מיידי בדרך שיווק קרקעות מדינה לפיתוח‬
‫ובנייה ביישובים הערביים באם דרך מינהל מקרקעי ישראל הנוכחי או‪ ,‬לחילופין‪ ,‬ע"י הגוף‬
‫החדש שהמלצנו על הקמתו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫הכשרת וקליטת כוח אדם המתאים לשייוק הקרקעות ביישובים הערביים ובניית‬
‫מתכונת סדורה לפירסום ולהסברה של השיווקים ולהנגשתם לציבור הערבי (לרבות‬
‫הכשרת כוח אדם היכול לקדם שיווק של קרקעות מרובת בעלים‪ ,‬ועידוד בנייה רוויה וכו')‬
‫‪-‬‬
‫על המינהל לדאוג לקיומן ולעדכונן של התוכניות ושינוי והתאמת שיטות המכרזים‬
‫לשיווק הקרקעות ביישובים הערביים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הפחתה מסיבית בעלויות רכישת הקרקעות ונקיטת מדיניות של אפלייה מתקנת כדי‬
‫לגשר על הפערים הקיימים ואף מתרחבים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית‪.‬‬
‫להלן ריכוז הנתונים שאותרו מתקציב המנהל שמתייחסים לאוכלוסייה הערבית הפלסטינית בישראל‪:‬‬
‫‪ :89‬הוצאות מנהל מקרקעי‬
‫‪5,500,000,000‬‬
‫‪ :2140‬רכישות‪:‬‬
‫‪198,000,000‬‬
‫‪ :2110 11‬הסדרי קרקעות עם הבדואים בצפון ‪ -‬פיצוויים‬
‫‪4,000,000‬‬
‫‪ :4224‬הרשות להסדרת התיישבות הבדואית בנגב‬
‫‪400,000,000‬‬
‫‪ :1221 20‬תכנון ופיתוח‬
‫‪100,000,000‬‬
‫‪ :1221 21‬הסדרת תביעות בעלות ופיצויי מחוברים‬
‫‪100,000,000‬‬
‫‪ :1221 20‬רזרבה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב‬
‫‪200,000,000‬‬
‫‪35‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫במהלך השנים האחרונות חלו שינויים כלכליים בקרב האוכלוסייה הערבית‪ .‬הפקעת‬
‫הקרקעות מידי האזרחים הערבים ומסירתן ליהודים גרמה לבסיס החקלאי‪ ,‬עליו נשענה‬
‫החברה הערבית‪ ,‬להתערער‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬לא נפתחו אפיקי עבודה חדשים בפני הציבור‬
‫הערבי שכן המדינה לא עודדה פיתוח של תשתית תעשייתית ביישובים הערביים‪.‬‬
‫שיעור העוני של משפחות ערביות גבוה באופן ניכר משיעור העוני בקרב משפחות יהודיות‪.‬‬
‫הבדל זה משקף את הפערים בהיקף התעסוקה‪ ,‬ברמת ההכנסה ובגודל המשפחה‪ ,‬כך ששיעור‬
‫המשפחות הערביות העניות ושיעור הילדים העניים‪ ,‬הולך וגדל באופן משמעותי בשנים‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫(מקור‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל מחקר ותכנון‪ ,‬דוחות שנתיים ‪)8442-8455‬‬
‫היקפי העוני אינם נובעים מהמאפיינים הספיציפיים של האזרחים הערבים‪ ,‬אלא הם נובעים‬
‫ממאפייניה של מדיניות הרווחה‪ ,‬וממאפייני שוק העבודה‪ ,‬הנגזרים ממדיניות הממשלה‬
‫המפלה לרעה את האוכלוסייה הערבית‪ .‬כך למשל‪ ,‬הסיבה לשיעורים הנמוכים של השתתפות‬
‫הנשים בכוח העבודה בישראל הינה החסמים העומדים בפני הנשים והיעדר מספיק מקומות‬
‫עבודה עבורן‪.‬‬
‫פתרונות אפשריים בתחום התעסוקה שהצגנו במסגרת נייר עמדה זה והקצאות תקציביות‬
‫נוספות הנדרשות לצורך כך‪:‬‬
‫מרכזי הכוון תעסוקתי ביישובים הערביים‪.‬‬
‫הכשרות מקצועיות‪.‬‬
‫סבסוד טיפול בילדים כמו סבסוד מעונות יום‪ ,‬צהרונים‪ ,‬מטפלות וכד'‪.‬‬
‫עידוד הנגישות הפיזית של מקומות עבודה על ידי השקעה בתשתית תחבורתית מתאימה‬
‫ובאמצעי הסעה לעבודה‪.‬‬
‫הכוון תעסוקתי כבר במערכת החינוך ע"י יצירת תוכניות לימוד בבתי הספר התיכוניים‬
‫להגברת המודעות לנושא השתתפות בשוק העבודה במיוחד נשים‪.‬‬
‫סבסוד החינוך וההשכלה הגבוהה וחקיקה נגד אפליה והגברת האכיפה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫הרשויות המקומיות ברבים מהכפרים הערבים אינן מצליחות לקיים עצמן וזקוקות תכופות‬
‫לתמיכה מהמדינה‪ ,‬זאת‪ ,‬בעיקר‪ ,‬עקב הכנסתם הממוצעת הנמוכה של האזרחים הערבים‪.‬‬
‫אחת התוצאות מכך הינה השקעה נמוכה בחינוך ביישובים הערביים הפוגעת בהשתלבותם‬
‫של האזרחים הערבים בכלכלת המדינה‪.‬‬
‫הבעיות בחברה הערבית הן בעיקר בתחומי החינוך‪ ,‬הרווחה והמחסור בדיור‪ ,‬נובע בין השאר‪,‬‬
‫ממחסור בקרקעות של מנהל מקרקעי ישראל ומהיעדר תכניות מתאר ליישובים הערביים‬
‫ובעיות קשות בתעסוקה‪ ,‬וניתן לתמצתם‪:‬‬
‫ נגישות מוגבלת לשוק העבודה ‪ -‬העדר תשתיות כלכליות מקומיות (אזורי תעשייה‪ ,‬תשתיות‬‫תחבורתית‪ ,‬מעונות יום וכיוב)‪.‬‬
‫ נגישות מוגבלת לחינוך והשכלה גבוהה (נגישות פיזית‪ ,‬היעדר ייעוץ והכוונה וכו')‪.‬‬‫ נגישות מוגבלת להון ולאשראי‪.‬‬‫ מגורים באזורי הפריפריה‪.‬‬‫ שיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה ותופעה מדאיגה של צעירים חסרי מעש הגוררת‬‫אלימות‪.‬‬
‫ רמת עוני גבוהה‪.‬‬‫ חוסר היכרות‪5‬אמון במוסדות ממשלתיים‪.‬‬‫ ועוד‪..‬‬‫מאידך גיסא‪ ,‬ישנם מאפיינים רבים ומגוונים ו"מעודדים" לאוכלוסייה הערבית‪:‬‬
‫ אוכלוסייה צעירה‪ 04% ,‬מאוכלוסיית החברה הערבית מתחת לגיל ‪84‬‬‫(הבנק העולמי‪ ,‬במסמך שהכין ב‪ 5993-‬בשם "התפתחות בגיל הרך‪ :‬השקעה בעתיד"‬
‫‪Early Child Development: Investing in the future, Young, The World Bank‬‬
‫‪ ,Washington, D.C,‬הצביע על כך שהשקעה של ‪ $5‬בגיל הרך חוסכת השקעה של ‪ $1‬בילדים‬
‫אלו בעתיד!)‪.‬‬
‫ אוכלוסיית הנשים הערביות נמצאת במגמת עלייה הן בחינוך והשכלה והן בשיעורי‬‫התעסוקה‪.‬‬
‫ אוכלוסיית האקדמאים מצויה במגמת עלייה‪ ,‬בעיקר נשים וישנה עלייה במודעות‬‫להשתלבות בתעסוקה וקיימים כישרונות והשכלה בלתי מנוצלים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫כמו כן‪ ,‬פיתוח כלכלי ושילוב האוכלוסייה הערבית מהווה מנוף כלכלי בעל עוצמה אדירה‬
‫לצמיחה כלכלית של המשק כולו‪ ,‬היות וניתן להגדיל בשיעור גבוה יותר את השתתפות‬
‫האוכלוסייה הערבית בייצור התל"ג והפעילות הכלכלית‪ ,‬בנוסף לעובדה שהאוכלוסייה‬
‫הערבית הינה כוח צרכני גדול‪ ,‬ועם העלייה הרצוייה ברמת החיים‪ ,‬כוח צרכני זה יגדל אף‬
‫יותר‪.‬‬
‫מרכז מוסאוא‪ ,‬לזכויות האזרחים הערבים בישראל פועל לשינוי מעמדם ומצבם של האזרחים‬
‫הערבים הפלסטינים בישראל‪ ,‬המרכז פועל בכלים של מאבק ציבורי וסנגור במטרה להשיג‬
‫זכויות מלאות תוך שמירה על הייחוד הלאומי‪-‬חברתי של האזרחים הפלסטינים במולדתם‬
‫להשגת מטרתו‪ ,‬המרכז פועל בשיתוף פעולה עם עמותות‪ ,‬רשויות מקומיות ומפלגות‬
‫פוליטיות‪ .‬המרכז מקיים קשרי עבודה ושיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם ושגרירויות‬
‫בישראל ובעולם‪ ,‬ועל כן מוגש נייר עמדה זה‪ ,‬שביישומו "כולם" ירוויחו בשיטת ‪.Win-Win‬‬
‫ניתן לסכם את ההקצאות התקציביות המתבקשות מתקציב ‪ 8452‬ע"י קביעת תקציב שנת‬
‫‪ 8458‬כבסיס לחישוב הצרכים של האוכלוסיה הערבית עם ההתאמות שלהלן‪:‬‬
‫מהמשרדים המינהליים‪ :‬נדרשת תוספת של ‪ 004‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫מהשירותים החברתיים‪ :‬נדרשת תוספת של ‪ 0.40‬מיליארד ש"ח‪.‬‬
‫מענפי המשק‪ :‬נדרשת תוספת של ‪ 354‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫מהתשתיות והבינוי‪ :‬נדרשת תוספת של ‪ 224‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫סה"כהקצאות תקציביות נוספות מבוקשת לשנת ‪ :3102‬כ‪ 6 -‬מיליארד ש"ח‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫נספחים‬
‫החלטת ממשלה ‪:0029‬‬
‫מיום ‪( 855258454‬הממשלה ה‪ ,28 -‬בנימין נתניהו)‬
‫תוכנית רב‪-‬שנתית‪ ,‬לשנים ‪ ,8450 - 8454‬לפיתוח כלכלי ביישובי "מגזר המיעוטים"‪ ,‬תוכנית‬
‫הפיתוח הכלכלי תתמקד בשלושה עשר יישובים נבחרים‪.‬‬
‫היישובים בהם תיושם התוכנית‪:‬‬
‫מג'אר‪ ,‬סח'נין‪ ,‬שפרעם‪ ,‬נצרת‪ ,‬עראבה‪ ,‬טמרה‪ ,‬דלית אלכרמל ‪ ,‬עוספיה‪ ,‬טירה‪ ,‬כפר קאסם‪,‬‬
‫אום אלפחם‪ ,‬קלנסווה ורהט‪.‬‬
‫הממשלה מציגה את התוכנית הנ"ל כתוכנית שמציבה את היעדים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫הגדלת ההכנסה לנפש של התושבים ביישובים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קידום ושדרוג תשתיות כלכליות ליצירת תנאים הולמים לפיתוח כלכלי שלהיישובים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הגדלת מקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות ביישובים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פיתוח ההון האנושי‪-‬מקצועי והפיסי במערך המנהלי של הרשויות המקומיות‬
‫ביישובים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫יצירת מנגנונים מקצועיים ברשויות המקומיות שיתמכו בפיתוח כלכלי ובשכלול‬
‫שוקהנדל"ן‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫העצמת ההון האנושי ביישובים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הגברת הביטחון האישי והמודעות לנושא האלימות והאמצעים להתמודדות איתו‪.‬‬
‫מרכיבי התוכנית‪:‬‬
‫(א) פיתוח כלכלי‪-‬תעסוקתי‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫השלמת פיתוח אזורי תעשייה קיימים (תקציב‪ :‬סך כולל של ‪ 35.30‬מיליון ש"ח)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה בקרקע פרטית (תקציב‪ :‬סך כולל של ‪ 84‬מיליון ש"ח)‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪-‬‬
‫שילוב רשויות מקומיות במנהלות אזורי תעשייה קיימים (תקציב‪:‬סך כולל של‪9.0‬‬
‫מיליון ש"ח)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הקמת חברות כלכליות אזוריות או מנהלות לאזורי תעשייה אזוריים (תקציב‪ :‬סך כולל‬
‫של ‪ 50‬מיליון ש"ח)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פיתוח תשתיות תיירותיות (תקציב‪:‬סך כולל של‪ 80‬מיליון ש"ח)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מעונות יום ומשפחתונים (תקציב‪ :‬ממקורות משרד התמ"ת בהתאם לתוכנית עבודה‬
‫קיימת‪ ,‬ובהתאם להחלטת ממשלה מס' ‪ 348‬מיום ‪.)59.41.49‬‬
‫‪-‬‬
‫מרכזי תעסוקה (תקציב‪ :‬סך כולל של‪ 04‬מיליון ש"ח)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הכשרה והסבה מקצועית לבעלי השכלה על‪-‬תיכונית והשכלה אקדמאית (תקציב‪ :‬סך‬
‫כולל של ‪ 24‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫יזמות עסקית (תקציב‪ :‬סך כולל של‪ 54‬מיליון ש"ח)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חממה תעשייתית (תקציב‪:‬סך כולל של‪ 0‬מיליון ש"ח)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עידוד משקיעים ובניית סל הטבות‬
‫‪-‬‬
‫חידוש מרכזי מסחר קיימים‬
‫תקציב‪ :‬סך כולל של ‪ 883.50‬מיליון ש"ח (ועוד ‪ 0‬מיליון לסעיפים האחרונים)‬
‫(ב) מגורים ונדל"ן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫עידוד בנייה רוויה (תקציב‪ 0 :‬מיליון ש"ח)‬
‫‪-‬‬
‫בניית כ‪ 0144 -‬יחידות דיור‪ ,‬במהלך תקופת ביצוע התוכנית (תקציב‪ 29.9 :‬מיליון ש"ח)‬
‫‪-‬‬
‫סבסוד פיתוח תשתיות בתוכניות מאושרות לבנייה רוויה בקרקע של רשות המקרקעין‬
‫ובקרקע בבעלות פרטית (תקציב‪ 29.9 :‬מיליון ש"ח)‬
‫‪-‬‬
‫איחוד וחלוקה בקרקעות רשות המקרקעין (תקציב‪ 80 :‬מיליון ש"ח)‬
‫‪-‬‬
‫סבסוד פיתוח תשתיות בתוכניות מאושרות לבנייה רוויה בקרקע של רשות המקרקעין‬
‫ובקרקע בבעלות פרטית‪ ,‬סבסוד עלויות פיתוח של עד ‪ 0,804‬יחידות דיור בקרקע של‬
‫רשות המקרקעין בבנייה רוויה בגובה של ‪ 04%‬מעלות הפיתוח (תקציב‪ 505.8 :‬מיליון‬
‫ש"ח)‬
‫‪-‬‬
‫סבסוד עלויות פיתוח של כ‪ 2,344 -‬יחידות דיור בבנייה רוויה בקרקע בבעלות פרטית‬
‫בגובה של ‪ 80%‬מעלות הפיתוח (תקציב‪ 94.2 :‬מיליון ש"ח)‬
‫תקציב‪ :‬סך כולל של‪ 245.0‬מיליון ש"ח‬
‫(ג) תוכנית להפעלת תחבורה ציבורית‪:‬‬
‫‪40‬‬
‫התוכנית תכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הפעלה של קווי תחבורה ציבורית בתוך היישובים‪ ,‬חיבור לצירי‬
‫תנועה מרכזיים‪ ,‬חיבור היישובים למרכזי מסופי תחבורה בינעירוניים וחיבור למוקדים‬
‫כלכליים ותעסוקתיים באזור‪ .‬משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפתח וישדרג כבישים‬
‫פנימיים‪ ,‬ויפעל להקמת מסופים תחבורתיים‪.‬‬
‫תקציב‪ :‬סך כולל של ‪ 544.9‬מיליון ש"ח‬
‫(ד) תוכנית לשיפור הביטחון האישי והשירות לאזרח שתופעל ביישובי התוכנית ובמרחבי‬
‫תחנות המשטרה אליהן משתייכים היישובים‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬תופעל התוכנית "עיר ללא‬
‫אלימות" בכלל יישובי התוכנית ‪.‬‬
‫תקציב‪ :‬סך כולל של‪ 500‬מיליון ש"ח‬
‫תקציב כולל (לכל מרכיבי התוכנית) = ‪ 112.0‬מיליון ש"ח‪ ,‬לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫בשנת ‪ 524 - 8454‬מליון ש"ח‪.‬‬
‫בשנת ‪ 510 - 8455‬מליון ש"ח‪.‬‬
‫בשנת ‪ 844 - 8458‬מליון ש"ח‪.‬‬
‫בשנת ‪ 554 - 8450‬מליון ש"ח‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫החלטת ממשלה ‪:2718‬‬
‫מיום ‪( 555958455‬הממשלה ה‪ ,28 -‬בנימין נתניהו)‬
‫תוכנית חומש‪ ,‬לשנים ‪8453 - 8458‬‬
‫הממשלה מציגה את התוכנית הנ"ל כתוכנית שמציבה את היעדים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫לקדם את המצב הכלכלי של האוכלוסיה הבדואית בנגב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לחזק את הרשויות המקומיות הבדואיות‪ ,‬לשפר את מצבן הכלכלי ואת תנאי החיים‬
‫‪-‬‬
‫בהן‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לחזק את חיי החברה‪ ,‬את הקהילתיות ואת המנהיגות ביישובי הרשויות המקומיות‬
‫‪-‬‬
‫הבדואיות בנגב‪.‬‬
‫עיקרי התוכנית‪:‬‬
‫(‪ )5‬העלאת שיעור התעסוקה של האוכלוסייה הבדואית בנגב תוך גיוון מקומות התעסוקה‬
‫והגברת השילוב של המועסקים במשק הישראלי‪ ,‬דרך‪:‬‬
‫הקמת והפעלת מרכזי תעסוקה ביישובים והמשך הפעלת מרכז תעסוקה אזורי‪ ,‬לפי הפירוט‬
‫הבא‪:‬‬
‫מרכזי תעסוקה יישוביים (לא כולל אבו בסמה ורהט)‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 22.42‬מיליון ש"ח‬
‫מרכז תעסוקה איזורי‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 81.04‬מיליון ש"ח‬
‫מרכז תעסוקה רהט‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 9.25‬מיליון ש"ח‬
‫מרכז תעסוקה איזורי‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0.2‬מיליון ש"ח‬
‫בנוסף ג'וינט ישראל תממן ‪ 80.80‬מיליון ש"ח בחמש שנות התוכנית‪.‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי= ‪ 011089‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )8‬פיתוח איזורי תעשייה קיימים‬
‫המשך פיתוח איזור תעשיה "עידן הנגב" – השלמת ‪ 244‬דונם‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 32‬מיליון‬
‫ש"ח‬
‫פיתוח איזור תעשיה אבו בסמה – ‪ 844‬דונם‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 04‬מיליון ש"ח‬
‫‪42‬‬
‫פיתוח שלב ב' והשלמות באיזור תעשיה שגב שלום – ‪ 14‬דונם‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 52‬מיליון‬
‫ש"ח‬
‫השלמות פיתוח באיזור תעשיה ערוער – ‪ 80‬דונם‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 2‬מיליון ש"ח‬
‫סיוע למינהלת אזורי תעשייה של אבו בסמה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8.0‬מיליון ש"ח‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 02000‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )2‬מתן תמריצים למעסיקים באמצעות מסלול תעסוקה לאוכלוסייה הבדואית‪ ,‬כך שמשרד‬
‫התמ"ת יפעיל מסלול ייחודי למעסיקים אשר יעסיקו בדואים בענפי התעשייה ‪,‬והכל‬
‫תוךהתאמת רכיבי המסלול לצורכי התעסוקה במגזרהבדואי בנגב‪.‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 00‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )1‬הכשרות מקצועיות‪ :‬משרד התמ"ת יקדם את ביצוען של הכשרות למבוגרים ושל‬
‫לימודי הנדסאות למבוגרים‪ ,‬לרבות באמצעות פתיחת כיתות ומתן תמיכות ללומדים‬
‫במסגרת מבחני התמיכה הקיימים לסיוע בעלות שכר הלימוד‪ ,‬דמי קיום והוצאות‬
‫נלוות נוספות לצורך לימודיהם‪.‬‬
‫הכשרה טכנולוגית הנדסאים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 22.2‬מיליון ש"ח‬
‫הכשרת מקצועות למבוגרים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 54‬מיליון ש"ח‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 2208‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )0‬הרחבת פעילות לעידוד יזמות עסקית‪:‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 02‬מיליון ש"ח‬
‫‪43‬‬
‫(‪ )3‬מיזמים חקלאיים‪ :‬משרד החקלאות יפעל לפיתוח תחום העדר באמצעות‬
‫הקמת‬
‫מכלאות לעדרים בדודאים ובחורה‪ ,‬על מנת להעמיד פתרון למגדלי העדרים ולהוציא את‬
‫העדרים מהיישובים‪ ,‬ועל ידי כך לשפר את תנאי החיים בהם‪ .‬כן יפעל לקידום המחקר‬
‫העוסק בהשבחת העדר ובטיפוחו‪.‬‬
‫מכלאות צאן – דודאים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 58‬מיליון ש"ח‬
‫מכלאות צאן – חורה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8‬מיליון ש"ח‬
‫מיזמים חקלאיים אבו בסמה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8‬מיליון ש"ח‬
‫מחקר השבחת עדר‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 5.0‬מיליון ש"ח‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0700‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )1‬קידום ההשכלה בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגבב מטרה לתמוך בתעסוקתם‪.‬‬
‫צמצום פעריים לימודיים בחינוך‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 80‬מיליון ש"ח‬
‫תוכניות ייעודיות לשיפור הישגים לימודיים‪ ,‬לצמצום פערים‪ ,‬להרחבת ההתמדה בלימודים‬
‫והשלמת בגרויות‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 50.21‬מיליון ש"ח‬
‫שיפור מערכת החינוך טכנולוגי – מדעי‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 52.2‬מיליון ש"ח‬
‫חינוך טכנולוגי – הרחבת מסלול טו"ב (טכנאי ובגרות)‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0.2‬מיליון ש"ח‬
‫הקמת מרכזי מצוינות‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 9.0‬מיליון ש"ח‬
‫חינוך לקריירה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0.31‬מיליון ש"ח‬
‫השלמת השכלה למבוגרים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 55‬מיליון ש"ח‬
‫תוכניות בתחום החינוך הבלתי פורמאלי‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 04.80‬מיליון ש"ח‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 032029‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )2‬שיפור הנגישות התחבורתית של האוכלוסייה הבדואית למוסדות השכלה ולמקומות‬
‫התעסוקה‪:‬‬
‫מינהל התשתיות‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 559.0‬מיליון ש"ח‬
‫תחבורה ציבורית כללי‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 542‬מיליון ש"ח‬
‫‪44‬‬
‫תשתיות כלליות‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 1.01‬מיליון ש"ח‬
‫תחבורה ציבורית – אבו בסמה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 25.23‬מיליון ש"ח‬
‫תשתיות אבו בסמה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 54.85‬מיליון ש"ח‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 376002‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )9‬מסגרות לילדים משרד התמ"ת יקצה תקציב להגדלת היקף הילדים והמסגרות הנהנים‬
‫מסבסוד שכר הלימוד וההפעלה במעונות יום ‪,‬במשפחתונים ובצהרונים‪.‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 32‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )54‬הקמת מבני ציבור‪:‬‬
‫מבני ציבור‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 14.52‬מיליון ש"ח‬
‫בריכה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0‬מיליון ש"ח‬
‫אבו בסמה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 52.9‬מיליון ש"ח‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 89018‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )55‬סבסוד הוצאות פיתוח מגרשים‪:‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 01‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )58‬פעולות של משרד הבריאות‪:‬‬
‫בריאות אבו בסמה‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 2.3‬מיליון ש"ח‬
‫פיתוח והפעלת תוכנית לצימצום תמותת תינוקות בדואים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8‬מיליון ש"ח‬
‫פרוייקטים מותאמים לצרכים הייחודיים של המגזר‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 2‬מיליון ש"ח‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0206‬מיליון ש"ח‬
‫‪45‬‬
‫(‪ )52‬השלמת הסדרתם של קווי הולכה והקמתם של פתרונות קצה זמניים לביוב עד להקמתן‬
‫של תשתיות ביוב קבועות ביישובי המועצה האזורית אבו בסמה‪.‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 21‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )50‬המשרד לביטחון פנים יפעל לחיזוק הביטחון האישי ביישובי הרשויות המקומיות‬
‫הבדואיות בתחומי הפשע‪ ,‬הסמים‪ ,‬החקירות‪ ,‬התנועה‪ ,‬הנוער ועוד‪ ,‬לרבות באמצעות‬
‫חיזוק הפעילות בתחומי מניעתהאלימות ומניעת תופעות סיכוניות ופעולה לחיזוק מערך‬
‫ההתנדבות ביישובים‪ .‬למטרה זו יורחבו יחוזק היקף כוחותהשיטורהמקומיים ב"מתלם‬
‫העיירות"‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 300‬מיליון ש"ח‬
‫(‪ )50‬חיזוק ופיתוח חיי החברה‪ ,‬הקהילתיות והמנהיגות ביישובים והרחבת שירותי הרווחה‪:‬‬
‫תוכניות בתחום החינוך הבלתי פורמאלי‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 04.83‬מיליון ש"ח‬
‫פיתוח הספורט ההישגי והעממי דרך משרד התרבות והספורט‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 0.02‬מיליון‬
‫ש"ח‬
‫הפעלת פעילויות בתחומי החברה ‪,‬ידיעת הארץ והמנהיגות דרך האגף המדיני בטחוני במשרד‬
‫הביטחון‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 2.12‬מיליון ש"ח‬
‫תוכנית מצויינות דרך המשרד לפיתוח הנגב והגליל‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 54‬מיליון ש"ח‬
‫הקמת מרכז צעירים דרך המשרד לפיתוח הנגב והגליל‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8.80‬מיליון ש"ח‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 80‬מיליון ש"ח‬
‫חיזוק הסגל הבכיר ברשויות המקומיות הבדואיות דרך משרד הפנים‪ :‬תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪8.02‬‬
‫מיליון ש"ח‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 87030‬מיליון ש"ח‬
‫הסך הכולל של תקציב תוכנית הפיתוח כולל מקורות חיצוניים הוא ‪ 0,362036‬מליון ש"ח‬
‫‪46‬‬
‫החלטת ממשלה ‪:3860‬‬
‫מיום ‪( 525858455‬הממשלה ה‪ ,28 -‬בנימין נתניהו)‬
‫תוכנית ‪ 0‬שנתית‪ ,‬לשנים ‪8450 - 8455‬‬
‫תוכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסים‪.‬‬
‫מרכיבי התוכנית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הקצאה של ‪ 05‬מליון ש"ח מתקציב משרד החינוך לבניית כיתות וגני ילדים במגזר הצרקסי‬
‫והדרוזי ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקצאה של ‪ 421‬מיליון ש"ח לתגבור החינוך במגזר הצררקסי והדרוזי‪ ,‬לרבוות תוכנית‬
‫להנגשת השכלה גבוה והשכלת מבוגרים וכן לחינוך הפורמאלי והלא פוררמאלי ולפיתוח‬
‫מקצועי של עובדי הוראה‪ .‬מקורות התקצוב הינם‪:‬‬
‫א‪ .‬משרד ראש הממשלה יעביר ‪ 57‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬משרד החינוך יקצה ‪ 55‬מיליון ש"ח מתקציבו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיזם משותף בין משרד הממשלה עם ג'וינט ישראל להקמת והפעלת מרכזי נעורים‪ ,‬מרכזים‬
‫אלה יפעלו להעצמת בני הנוער ואוכלסיית הצעירים‪ ,‬המיזם יעמוד על סך של ‪ 22‬מיליון ש"ח‬
‫מקורות התקציב הינם‪:‬‬
‫א‪ 45 .‬מיליון ש"ח ממשרד הממשלה‪.‬‬
‫ב‪ 7 .‬מיליון ש"ח מהמשר לפיתוח הנגב והגליל‪.‬‬
‫ג‪ 7 .‬מיליון ש"ח מג'וינט ישראל ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקמה ושיקום מוסדות רווחה למטרת פיתוח תשתית בלבד על ידי משרד הרווחה בהיקף‬
‫כספי של ‪ 41‬מיליון ש"ח‪ ,‬מקורות התקציב הינם‪:‬‬
‫א‪ 7 .‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫ב‪ 7 .‬מיליון ש"ח ממרד הרווחה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪‬‬
‫הפעלת מבחני התמיכה של משרד הביטחון לצורך הנצחה קבוצתית של חללי מעררכת‬
‫ישראל‪ ,‬לשם כך יוקצו ‪ 1‬מיליון ש"ח מתקציב משרד הממשלה ויועברו למשררד הבטחון ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוכנית לעידוד עסקים קטנים ובינוניים על ידי משרד התעסוקה באמצעות מרכזי ליווי‬
‫עסקים‪ ,‬תקציב תוכנית זו הינו ‪ 1‬מיליון ש"ח‪0‬‬
‫א‪ 7 .‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫ב‪ 8 .‬מיליון ש"ח ממשרד התעשיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיזם בין משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה ל בין ג'וינט ישראל להקמת והפעלת מרכזי‬
‫הכשרה וכוון תעסוקתי להעלאת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה‪ ,‬בעיקר באוכלסיית‬
‫הנשים ‪ .‬תקציב כולל של מיזם זה הינו ‪ 41‬מיליון ש"ח‪0‬‬
‫א‪ 7 .‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫ב‪ 7 .‬מיליון ש"ח ממשרד התעסוקה‪.‬‬
‫ג‪ 7 .‬מיליון ש"ח מג'וינט ישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפעלת פרויקט השיקום החברתי על ידי משרד הבינוי והשיכון תוך התמקדות בגיל הרך‬
‫ובתוכנית הכוונה להשכלה גבוהה‪ .‬תקציב תוכנית זו הינו ‪ 41‬מיליון ש"ח‪ ,‬מימון תוכנית זו‬
‫מתקציב משרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוכנית שיפוץ ואחזקת מבני דת‪ ,‬בתי תפילה בתי כברות‪ ,‬ובתי לוויות על ידי משרד הפנים‬
‫היקף התוכנית יעמוד על סך ‪ 25‬מיליון ש"ח מהמקורות הבאים‪:‬‬
‫א‪ 42 .‬מיליון ש"ח ממשרד הממשלה‪.‬‬
‫ב‪ 8 .‬מיליון ש"ח ממשרד הפנים‪.‬‬
‫העצמה וחיזוק היישובים והרשויות המקומיות‬
‫‪‬‬
‫פיתוח והרחבת אזורי תעשיה קיימים ותמיכה באזורי תעשיה הנמצאים בשלבי הקמה‬
‫ביישובים ‪.4‬כסרא‪-‬סמיע ‪ .8‬פקיעין ‪ .3‬ירכא ‪ .7‬אבו סנאן ‪.5‬ג'ולס ‪.5‬סאג'ור ‪ .4‬ראמה ‪,‬‬
‫התוכנית תבוצע על ידי משרד התעשיה‪ ,‬היקף התוכנית יעמוד על ‪ 21‬מיליון ש"ח מהמקורות‬
‫הבאים ‪:‬‬
‫‪48‬‬
‫‪ 52 .5‬מיליון ש"ח ממשרד התעשיה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪.‬‬
‫‪ 52 .8‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקמת תוכנית על ידי משרד התעשיה‪ ,‬המסחר והתעסוקה על מנת לשלב את הרשיות‬
‫המקומיות ‪.4‬בית ג'אן ‪.8‬חורפיש ‪.3‬יאנוח‪-‬ג'ת ‪.7‬כפר קמא למנהלות אזורי תעשיה ‪ ,‬שילוב זה‬
‫יתבצע באמצעות מתן תמריצים‪ ,‬היקף התוכנית יעמוד על סך ‪ 6‬מיליון ש"ח המועברים‬
‫למשרד המסחר‪ ,‬התעשייה והתעסוקה מ‪:‬‬
‫‪ 2 .5‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫‪ 2 .8‬מיליון ש"ח מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוכנית לפיתוח תשתיות תיירותיות‪,‬לרבות אתרי מורשת ועידוד פרויקטים יזמים תיירותיים‪,‬‬
‫היקף התוכנית הוא ‪ 21‬מיליון ש"ח‪ ,‬מקורות התקציבים הינם‪:‬‬
‫א‪ 87 .‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫ב‪ 48 .‬מיליון ש"ח ממשרד התיירות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיתוג התיירות במגזר במסגרת עבודת צוות המיתוג שהוקם ברישות לפיתוח הגליל בשנת‬
‫‪ ,8005‬תקציב תוכנית זו הינו ‪ 1‬מיליון ש"ח מתקציב משרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬משרד ראש הממשלה יעביר למשרד התיירות סך של ‪ 1‬מיליון ש"ח‪ ,‬לצורך שיווק התיירות‬
‫הדרוזית‪-‬צ'רקסית ולהכשרת כוח אדם בתיירות‪.‬‬
‫שיפור ושיקום תשתיות ותכנון עירוני‬
‫‪‬‬
‫הכנת תוכנית מתאר לכל היישובים הנכללים בתוכנית על ידי משרד הפנים ‪ ,‬תקציב תוכנית זו‬
‫הינו ‪ 45‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קידום והשלמת תוכנית מפורטות בקרקע פרטית לרבות איחוד וחלוקה בשיתוף עם כל‬
‫הרשויות הנכללות בתוכנית תקציב תוכנית זו הינו ‪ 45‬מיליון ש"ח שיועברו למשרד הבינוי‬
‫השיכון על ידי משרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪‬‬
‫תוכנית שתבוצע על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לשיפור ופיתוח התשתית‬
‫התחבורתית במגזר בין היתר פיתוח ושדרוג רשת הכבישים היקף תוכנית זו יעמוד על ‪485‬‬
‫מיליון ש"ח‪ 0‬המימון מהמקורות הבאים ‪:‬‬
‫א‪ 05 .‬מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫ב‪ 425 .‬מיליון ש"ח ממשרד התחבורה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח שכונות וותיקות במגזר על ידי משרד הבנוי והשיכון בהיקף של ‪ 22‬מיליון ש"ח‬
‫מתקציב משרד ראש הממשלה שיועברו למשרד הבנוי והשיכון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוכנית שיקום של מבני ציבור ביישובים הנכללים בתוכנית היקף תוכנית זו הינו ‪ 41‬מיליון‬
‫ש"ח מתקציב משרד הממשלה אשר יועבר למשרד הבנוי והשיכון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוכנית פיתוח תשתית ביוב‬
‫‪‬‬
‫סבסוד הוצאת פיתוח תשתיות לבנייה חדשה לחיילים משוחררים בישובי הדרוזים‬
‫והצ'רקסים‪ .‬תקציב סבסוד זה הינו ‪ 15‬מיליון ש"ח אשר יועברו ממשרד ראש הממשלה‬
‫למשרד הבנוי והשיכון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בנוסף לכל האמור לעיל‪ ,‬היישובים‪:‬דאליית אל כרמל‪ ,‬עספיה ומע'אר‪ ,‬יזכו לתוכנית נוספת‬
‫להקמת ושיקום מוסדות רווחה‪ ,‬שיפוץ ואחזקת בתי דת‪,‬בתי תפילה‪ ,‬בתי קברות ובתי לוויות‪,‬‬
‫פיתוח שכונות וותיקות והקמת ושיקום מוסדדות ציבור‪ .‬תקציב כולל לתוכנית זו הינו ‪22‬‬
‫מיליון ש"ח‪ ,‬פירוט התקציב‪:‬‬
‫א‪ 45 .‬מיליון ש"ח מתקציב משרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫ב‪ 45 .‬מיליון ש"ח מתקציב משרד האוצר‪.‬‬
‫הסך הכולל של תקציב תוכנית הפיתוח כולל מקורות חיצוניים הוא ‪ 681‬מליון ש"ח‬
‫‪50‬‬
‫החלטת ממשלה ‪:2300‬‬
‫מיום ‪( 505058455‬הממשלה ה‪ ,28 -‬בנימין נתניהו)‬
‫תוכנית חומש‪ ,‬לשנים ‪8450 - 8455‬‬
‫תוכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הבדואים בצפון‪.‬‬
‫הממשלה מציגה את התוכנית הנ"ל כתוכנית שמציבה את היעדים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬להעצים את האוכלוסייה ביישובים הכלולים בתוכנית‪ ,‬תוך שימוש בכלים לתמיכה וחיזוק‬
‫הקהילה והפרט בתחומי החינוך‪ ,‬הדיור‪ ,‬והרווחה‪ ,‬התעסוקה ודת‪.‬‬
‫‪ .0‬להעצים את הרשויות המקומיות הכלולות בתוכנית‪ ,‬לפעול לשיקום ולפיתוח התשתיות‬
‫התכנונית והפיזית של היישובים והרשויות הכלולים בתוכנית זו‪ ,‬ולפעול בין היתר לפיתוח‬
‫רשת ביוב‪ ,‬להכנת תוכניות בנין עיר מפורטת‪ ,‬להקים מבני ציבור ולפתח את תשתיות‬
‫התחבורה‪.‬‬
‫פרטי התוכנית כדלקמן‪:‬‬
‫משרד החינוך‪:‬‬
‫ להורות למשרדי החינוך להקצות תקציב לבינוי ‪ 02‬כיתות לימד וגנים‪ ,‬וזאת במסגרת יישום‬‫תוכנית החומש לבינוי כיתות לשנים ‪ 8458-8453‬של משרד החינוך‪.‬‬
‫‪ -‬על משרד החינוך להכין תוכנית לקידום ולתגבור החינוך במגזר הבדואי בצפון‪.‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 14‬מיליון ש"ח‬
‫משרד הביטחון‪:‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8.0‬מיליון ש"ח‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪:‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים יפעל להקמה ולשיקום לשכות רווחה‪ ,‬לרבות מוסדות‬
‫רווחה במגזר הבדואי בצפון‪,‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 8‬מיליון ש"ח‬
‫‪51‬‬
‫משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪:‬‬
‫ משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה יגיש תוכנית לעידוד עסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬ביישובי‬‫הבדוואים בצפון‪ .‬תקציב התוכנית יעמוד על ‪ 1‬מיליון ש"ח בפריסה על פני חמש שנים‪.‬‬
‫ משרד התמ"ת יתקשר במיזם עם גו'ינט ישראל‪ ,‬להקמה ולהפעלה של מרכזי הכשרה והכוון‬‫תעסוקתי ביישובים הבדואים בצפון‪ .‬תקציב המיזם יעמוד על ‪ 11.11‬מליון ש"ח‪ ,‬בפריסה על‬
‫פני חמש שנים (משרד ראש הממשלה יקצה סכום של ‪ 0‬מליון ש"ח‪ ,‬משרד התמ"ת יקצה‬
‫לתוכנית סך של ‪ 1‬מליון ש"ח מתקציבו‪ ,‬והתחיייבות גוינט ישראל להקצות סך של ‪1.11‬‬
‫מליון ש"ח)‪.‬‬
‫ הכנת תוכניות להכשרה מקצועית לאוכלוסייה הבדואית ביישובים הנכללים בתוכנית זאת‪.‬‬‫תקציב התוכנית ‪ 5‬מיליון ש"ח שמוקצות מתקציב משרד התעשייה המסחר והתעסוקה‪.‬‬
‫ המשך הפעלת פרוייקט השיקום החברתי ביישובים הבדואים בצפון‪ .‬תקציב התוכנית ‪58.0‬‬‫מיליון ש"ח‪.‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 20.22‬מיליון ש"ח‬
‫משרד הבינוי והשיכון‪:‬‬
‫ משרד הבינוי והשיכון ימשיך להפעיל פרויקט השיקום החברתי ביישובי הבדואים בצפון‪.‬‬‫תקציב התוכנית הינו ‪ 51.0‬מיליון ש"ח בפריסה לחמש שנים‪.‬‬
‫ המשרד יפעל להרמתם ושיקומם של מבני ציבור ביישובים הבדואים הנכללים בתוכנית‪.‬‬‫תקציב התוכנית הינו ‪ 54‬מיליון ש"ח בפריסה לחמש שנים‪.‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 81.0‬מיליון ש"ח‬
‫הרשות הממשלתית למים וביוב‪:‬‬
‫העצמת וחיזוק היישובים והרשויות המקומיות‪ -‬להורות למינהל לפיתוח תשתיות ביוב‬
‫ברשות הממשלתית למים ולביוב‪ ,‬לשפר את הביוב ביישובים הבדואים הנכללים בתוכנית‪.‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 544‬מיליון ש"ח‬
‫‪52‬‬
‫משרד הפנים‪:‬‬
‫משרד הפנים יפעול להקמה‪ ,‬שיפוץ ואחזקה של מבני דת‪ ,‬בתי תפילה‪ ,‬בתי קברות‪ ,‬ובתי‬
‫לוויות במגזר הבדואי בצפון‪.‬‬
‫תקציב התוכנית‪ :‬יעמוד על סך של ‪ 8‬מליון ש"ח‪ ,‬בפריסה על פני חמש שנים‪( .‬העברה ממשרד‬
‫ראש הממשלה למשרד הפנים ‪ 1‬מיליון ש"ח‪ ,‬משרד הפנים יקצה לתוכנית ‪ 1‬מליון ש"ח)‪.‬‬
‫ תכנון‪ ,‬תחבורה ודיור‪ :‬משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים‪ ,‬בשיתוף עם הרשויות הבדואיות‬‫בצפון הנכללות בתוכנית‪ ,‬יקדמו וישלימו תוכניות מפורטות בקרקע פרטית‪ ,‬לרבות איחד‬
‫וחלוקה‪.‬‬
‫תקציב התוכנית ‪ 5‬מיליון ש"ח בפריסה על פני חמש שנים (העברה ממשרד ראש הממשלה)‪.‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 52‬מיליון ש"ח‬
‫משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‪:‬‬
‫משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפעול לשיפור ולפיתוח התשתיות התחבורתיות במגזר‬
‫הבדואי בצפון‪ .‬בהתאם לתוכנית שהוגשה למשרד ראש הממשלה בשנת ‪.0211‬‬
‫תקציב התוכנית‪ -‬עומד על ‪ 02‬מיליון ש"ח‪ ,‬בפריסה על פני חמש שנים‪( :‬משרד ראש הממשלה‬
‫יעביר מתקציבו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ‪ 05‬מיליון ש"ח‪ ,‬משרד התחבורה‬
‫והבטיחות בדרכים יקצה סכום של ‪ 05‬מיליון ש"ח מתקציב הפיתוח בפריסה על פני חמש‬
‫שנים)‪.‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 94‬מיליון ש"ח‬
‫משרד הבינוי והשיכון‪:‬‬
‫ משרד הבינוי והשיקום יפעול למען שיקום שכונות וותיקות ביישובים הבדואים בצפון‪.‬‬‫תקציב התוכנית‪ 1..5 :‬מיליון ש"ח‪ ,‬בפריסה על פני חמש שנים (משרד ראש הממשלה יעביר‬
‫למשרד הבינוי והשיכון סך של ‪ 1..5‬מיליון ש"ח בפריסה על פני חמש שנים)‪.‬‬
‫ משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים ובשיתוף עם הרשויות הבדואיות בצפון‪ ,‬יקדמו‬‫וישלימו תוכניות מפורטות בקרקע פרטית‪ ,‬לרבות איחוד וחלוקה‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫(סך תקציב ‪ 0‬מיליון ש"ח בפריסה על פני חמש שנים)‪.‬‬
‫ סבסוד הוצאות פיתוח תשתיות לבנייה חדשה לחיילים משוחררים ביישובי הבדואים בצפון‪.‬‬‫(סך תקציב ‪ 2‬מיליון ש"ח בפריסה על פני חמש שנים)‪.‬‬
‫סה"כ תקציב ‪ 0‬שנתי = ‪ 24.0‬מיליון ש"ח‬
‫הסך הכולל של תקציב תוכנית הפיתוח כולל מקורות חיצוניים הוא ‪ 271‬מליון ש"ח‬
‫‪54‬‬
‫מקורות‬
‫‪ .5‬אבו ריא קארין‪ ,‬חלקה וצרכיה של החברה הערבית בתקציב המדינה לשנת ‪ ,8458‬מרכז‬
‫מוסאוא‪ ,‬מרץ ‪8458‬‬
‫‪ .8‬פארס אמין‪ ,‬סקר צרכים ברשויות המקומיות הערביות ‪ -‬דוח מסכם‪ ,‬אקונומיק אנליסיס‪,‬‬
‫יולי ‪8454‬‬
‫‪ .2‬החלטות הממשלה‪ ,‬אתר משרד ראש הממשלה‪:‬‬
‫א‪ .‬החלטת ממשלה מס' ‪.5029‬‬
‫ב‪ .‬החלטת ממשלה מס' ‪.2142‬‬
‫ג‪ .‬החלטת ממשלה מס' ‪.8235‬‬
‫ד‪ .‬החלטת ממשלה מס' ‪.2855‬‬
‫‪http://www.pmo.gov.il/SECRETARY/GOVDECISIONS/pages/default.aspx‬‬
‫‪ .0‬משרד האוצר‪ ,‬תקציב המדינה הצעה לשנות הכספים ‪ ,8455-84558‬אוקטובר ‪.8454‬‬
‫‪http://www.mof.gov.il/BudgetSite/Statebudget/Budget2011_2012/lists/201120‬‬
‫‪12Attachments/1/Budget2011_2012.pdf‬‬
‫‪ .0‬דוח ממדי העוני והפערים החברתיים ‪ -‬דוח שנתי של המוסד לביטוח לאומי‪8455 ,‬‬
‫‪http://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/documents/oni2011.pdf‬‬
‫‪ .0‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מנהל המחקר והתכנון‪ ,‬סקירות שנתיות‪ ,‬שנים ‪ 8440‬עד ‪.8455‬‬
‫‪ .3‬אלחאג' מאג'ד (‪ ,)8442‬חינוך בצל הקונפליקט ‪ -‬הגמוניה תרבותית לעומת רב תרבותיות‬
‫נשלטת"‪ .‬בתוך‪ :‬מאג'ד אלחאג' ואורי בן‪-‬אליעזר (עורכים)‪ .‬בשם הביטחון‪ ,‬סוציולגיה של‬
‫שלום ומלחמה בישראל בעידן משתנה‪ .‬חיפה‪ :‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬עמודים ‪.890-282‬‬
‫‪ .1‬עראר‪ ,‬ח‪ .‬חאג' יחיא ק‪" ,)8441( ,.‬סטודנטים ערבים מישראל באוניברסיטאות בירדן‪:‬‬
‫סוגיות ודילמות"‪ ,‬בתוך‪ :‬עראר וחאג' יחיא (עורכים)‪ ,‬האקדמאיים וההשכלה הגבוהה בקרב‬
‫הערבים בישראל ‪ -‬סוגיות ודילמות‪ ,‬תל ‪ -‬אביב‪ :‬הוצאת רמות‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪ .2‬חיראק ‪ -‬המרכז לקידום ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית‪ ,‬התאחדות הסטודנטים‬
‫בישראל‪ ,‬ועדת המעקב לעייני החינוך הערבי (‪ ,)8455‬נייר עמדה ‪ -‬התוכנית הרב שנתית‬
‫להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בחברה הערבית‪.‬‬
‫‪ .9‬עואד יאסר‪ ,)8442( ,.‬ייצוג האזרחים הערביים במערכת ההשכלה הגבוהה‪ ,‬עמותת סיכוי‪.‬‬
‫‪ .54‬ערן ישיב מאוניברסיטת תל‪-‬אביב וניצה (קלינר) קסיר מבנק ישראל‪ " :‬נשים ערביות‬
‫בשוק העבודה בישראל‪:‬מאפיינים וצעדי מדיניות"‪ ,‬מאי ‪8455‬‬
‫‪Early Child Development: Investing in the future, Young, The World Bank .55‬‬
‫‪Washington, D.C, 1996‬‬
‫‪ .58‬עואד יאסר‪ ,‬מפרוייקט "ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה"‪ ,‬עמותת סיכוי‪.‬‬
‫‪ .52‬נתונים סטטיסטיים מתוך אתר המועצה להשכלה גבוהה‬
‫‪http://che.org.il‬‬
‫‪ .50‬לשכה מרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל (מ‪ 08 -‬עד ‪ 30‬כולל)‬
‫‪http://www.cbs.gov.il/reader‬‬
‫‪ .50‬ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי‪ ,‬מסמך לוועדת מומחים למען צדק חברתי‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪.8455‬‬
‫‪.53‬פארס אמין‪ ,‬הצרכים התקציביים של האזרחים הערבים לקראת גיבוש תקציב המדינה‬
‫לשנים ‪ ,8449-8454‬מרכז מוסאוא‪ ,‬אפריל ‪.8449‬‬
‫‪ .51‬מחסמים לסיכויים ‪ -‬הקצרת תקציב משרד הרווחה ותקני עובדים סוציאליים למחלקות‬
‫לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות הערביות‪ ,‬מסמך מדיניות מס' ‪ ,0‬ספטמבר ‪.8455‬‬
‫‪ .52‬מחסמים לסיכויים ‪ -‬תחבורה ציבורית ביישובים הערביים‪ ,‬מסמך מדיניות מס' ‪,0‬‬
‫נובמבר ‪.8458‬‬
‫‪ .59‬עתירת מרכז מוסאוא נגד משרד התרבות‪ ,‬בג"ץ מס' ‪0205558‬‬
‫‪56‬‬