‫דיראסאת‬ ‫מרכז ערבי למשפט ומדיניות‬ ‫ת‪.‬ד‪ ,3190 .‬נצרת ‪ ,16131‬טל‪ ,04 – 6083333 :‬פקס‪04 – 6083366 :‬‬ ‫‪www.dirasat-aclp.org‬‬ ‫מצוקת הדיור בחברה הערבית‪:‬‬ ‫חסמים נוכחיים והמלצות לשינוי‬ ‫עו"ד קייס נאסר‬ ‫)מוסמך במשפט ציבורי ‪(L.L.M.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מצוקת הדיור בישובים הערביים‪ :‬תמונת מצב‬ ‫‪1‬‬ ‫שיעור האזרחים הערבים במדינה הינו כחמישית מכלל האוכלוסיה‪ 2.‬במדינת ישראל כ ‪1,200 -‬‬ ‫יישובים‪ ,‬ומתוכם כ ‪ 100-‬ישובים ערביים‪ ,‬המתפרסים על פני ‪ 76‬רשויות מקומיות עצמאיות ו ‪32-‬‬ ‫ישובים במסגרת של רשויות מקומיות מעורבות‪ .‬השטחים המוניציפאליים של היישובים הערביים‬ ‫מתפרסים על פני כ ‪ 2.5% -‬בלבד משטח מדינת ישראל‪ .‬ככלל‪ ,‬רוב הרשויות הערביות נמצאות‬ ‫באשכולות הנמוכים ביותר של המעמד החברתי ‪-‬כלכלי בישראל‪ 3.‬לאחר הקמתה‪ ,‬קיבלה מדינת‬ ‫ישראל שליטה על ‪ 93%‬מהקרקעות בארץ‪ ,‬בעוד שלפני קום המדינה הבעלות הציבורית לא עלתה על‬ ‫‪ 10%‬משטח המדינה‪ 3.5% 4.‬משטח המדינה הם בבעלות פרטית של יהודים‪ .‬האזרחים הערבים‬ ‫מחזיקים בכ‪ 3.5% -3% -‬משטח המדינה‪ .‬רק כ ‪ 2% -‬נועדו למגורים‪ ,‬ו ‪ 1% -‬מהקרקע נשאר לחקלאות‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬כ ‪) 13% -‬כ ‪ 2.5 -‬מליון דונם( מהשטח המונהל על ידי מינהל מקרקעי ישראל הינו בבעלות‬ ‫קק"ל )הקרן הקיימת לישראל( שלפי התקנון שלה הקרן מחזיקה בקרקעות אלה עבור העם היהודי‬ ‫בלבד‪ 5.‬בכ‪ 80%- -‬מקרקעות המדינה מנועה האוכלוסיה הערבית מלרכוש או לחכור קרקעות‪ 6 .‬חרף‬ ‫העובדה שהאוכלוסיה הערבית גדלה פי‪ 8 -‬מאז קום המדינה‪ ,‬לא נוסד אף לא ישוב ערבי אחד )מלבד‬ ‫שבעת הישובים שהקימת מדינת ישראל בנגב לישוב הבדוואים(‪ .‬זאת‪ ,‬שעה שמדינת ישראל הקימה כ ‪-‬‬ ‫‪ 700‬ישוב יהודי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כיום‪ ,‬סובלת האוכלוסייה הערבית בישראל ממצוקת דיור קשה‪ .‬מצוקה זו‪ ,‬שמחריפה משנה‬ ‫לשנה‪ ,‬מתבטאת בין היתר באופנים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מחסור ביחידות דיור‪ .‬מבדיקת מימוש תמ"א ‪) 35‬תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה‪,‬‬ ‫לפיתוח ולשימור(‪ ,‬לפי תחזית אוכלוסיה עד שנת ‪ ,2030‬עולה כי במרקמים הכוללים ישובים‬ ‫‪ 1‬לנוסח המלא של נייר העמדה‪:‬‬ ‫‪http://www.dirasat-aclp.org/arabic/files/Building_Planning_Kais_Naser_Draft_April2011.pdf‬‬ ‫‪ 2‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬הודעה לעיתונות מיום ‪ ,18.4.2010‬זמין באינטרנט‪:‬‬ ‫‪http://www1.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201011074‬‬ ‫‪ 3‬ש' גרואג‪ ,‬ש' הרטמן‪ ,‬זכויות תכנון ביישובים הערביים בישראל‪ :‬תמונת מצב‪ ,‬המאמר פורסם בדוח עמותת סיכוי‬ ‫‪ ,2003 - 2002‬שיצא לאור ביולי ‪.2003‬‬ ‫‪ 4‬האגודה הערבית לזכויות האדם‪ ,‬חיים בשוליים‪ ,‬הדו"ח השנתי של הפרת זכויות המיעוט הערבי‪-‬פלסטיני בישראל לשנת‬ ‫‪ ,2006‬עמ' ‪.30‬‬ ‫‪ 5‬שם‪.‬‬ ‫‪ 6‬א' יפתחאל‪ ,‬קרקעות‪ ,‬תכנון ואי ‪-‬שוויון‪ :‬חלוקת המרחב בין יהודים וערבים בישראל‪ ,‬נייר עמדה‪ ,‬מרכז אדוא‪ ,‬נובמבר‬ ‫‪ ,2000‬עמ' ‪.6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ערביים‪ ,‬בולט מחסור דיור קשה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במרקם שפרעם קיים מחסור של ‪ 7,000‬יחידות‬ ‫דיור‪ ,‬במרקם ס'חנין קיים מחסור של ‪ 1,500‬יחידות דיור ובמרקם אום אלפחם קיים מחסור‬ ‫‪8‬‬ ‫מחסור של ‪ 4,500‬יחידות דיור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הריסות בתים‪ .‬במהלך שנת ‪ 2009‬נהרסו ‪ 165‬מבנים השייכים לאזרחים ערבים‪ ,‬ובשנת ‪2010‬‬ ‫חלה עליה ב ‪ 38% -‬בשיעור ההריסות עת נהרסו ‪ .227‬רוב היישובים שבהם נהרסו הבתים הם‬ ‫ישובים מחוסרי תוכניות מתאר מאושרות או שתוכניות המתאר שלהן הן ישנות ואין להן‬ ‫שום קשר למציאות הנוכחית‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ג‪ .‬כפרים בלתי מוכרים ושכונות ערביות לא מוסדרות בישובים מעורבים‪ .‬כיום חיים כ ‪ 90 -‬אלף‬ ‫אזרחים ב ‪ 45 -‬כפרים וישובים לא עירוניים‪ .‬עשרה מתוכם מצויים בהליכי הכרה ואילו היתר‪,‬‬ ‫‪ 35‬ישובים טרם זכו להכרת ממשלת ישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימות מספר שכונות ערביות לא‬ ‫מוסדרות בתחום שיפוט רשויות מקומיות יהודיות‪ .‬ישוב לא מוכר הוא ישוב ששר הפנים‬ ‫מסרב להעניק לו זהות מוניציפאלית‪ .‬ביישובים הלא ‪-‬מוכרים אין שירותים בסיסיים כגון‬ ‫מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬טלפון וכבישים‪ .‬משמעות העובדה‪ ,‬כי הכפר אינו מוכר‪ ,‬ברמה התכנונית‪ ,‬הינה‬ ‫שלא ניתן לקדם תכנית מתאר לישוב‪ ,‬וכי כל בניה בישוב הינה‪ ,‬למעשה‪ ,‬בניה לא חוקית‬ ‫שדינה הריסה‪.‬‬ ‫המכשולים לפיתוח הישובים הערביים בישראל‬ ‫קיימת שורה ארוכה של מכשולים המונעים את פיתוח הישובים הערביים‪ ,‬ובשל כך גורמים‬ ‫להתגברות מצוקת הדיור ותופעת הבניה ללא היתר‪ .‬ניתן לחלק מכשולים אלה לשלושה‪ :‬מכשולים‬ ‫מוסדיים‪ ,‬מכשולים תכנוניים ומכשולים משפטיים‪-‬בירוקרטיים‪ .‬מכשולים מוסדיים‪ ,‬הם מכשולים‬ ‫הגורמים למצב של היעדר תכנון או תכנון מפגר בחלק רב מהישובים הערביים‪ .‬מכשולים תכנוניים‪,‬‬ ‫הם מכשולים שגורמים לדחיית תכניות לפיתוח הישובים הערביים‪ ,‬ככל שהן מוגשות‪ .‬מכשולים‬ ‫משפטיים‪-‬בירוקרטיים‪ ,‬הם מכשולים המונעים ביצוע תכניות לפיתוח שאושרו בישובים הערביים‪.‬‬ ‫להלן אפרט חלק מהמכשולים האמורים‪:‬‬ ‫‪ 7‬עמותת סיכוי‪ ,‬מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל‪ ,‬דו"ח לשנת ‪ ,2008‬נערך על ידי עו"ד עלי חיידר‪.‬‬ ‫‪8‬שם‪.‬‬ ‫‪ 9‬נתונים של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי‪) ,13.1.2010 ,‬פרסום בערבית( זמין ב ‪:-‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מכשולים מוסדיים‬ ‫‪ .1‬מחדלן של רשויות התכנון בישראל בהבטחת תכניות מתאר‪ .‬כיום‪ ,‬ל ‪ 25 -‬ישובים ערביים אין‬ ‫תכנית מתאר מקומית בתוקף‪ 77 .‬מהישובים הערביים חיים תחת תכניות מתאר ישנות‬ ‫שאושרו לפני כעשרים שנה‪ .‬מאז שנת ‪ 2001‬קודם הליך לאישור תכניות מתאר חדשות ל ‪82 -‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ישובים ערביים‪ ,‬אולם רק ‪ 36‬מתכניות אלה אושרו‪ ,‬ו‪ 22 -‬תכניות מופקדות‪.‬‬ ‫‪ .2‬אי‪-‬ניצול קרקעות לבניה ולשטחי ציבור ביישובים הערבים‪ .‬בתוך הישובים הערבים ובצמוד‬ ‫להם קיים היקף רב של קרקעות המנוהלות על ידי מינהל מקרקעי ישראל‪ .‬היעילות בתכנון‬ ‫קרקע המוחזקת על ידי מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬בעיקר מבחינת זמן וקיבולת הדיור שניתן‬ ‫להוציא מאישור תכנית על קרקע מדינה‪ ,‬יכולה לפתור את מצוקת הדיור בהרבה ישובים‬ ‫ערביים‪ .‬אולם‪ ,‬אי ‪-‬ניצול בפועל של הקרקעות המוחזקות על ידי מינהל מקרקעי ישראל מעלה‬ ‫חשש לאפלית הישובים הערבים לרעה ביחס לישובים היהודיים‪ .‬שכן‪ ,‬התברר כי בין השנים‬ ‫‪ 2009 -2005‬רק ‪ 21%‬מקרקעות המינהל שבישובים הערביים נוצלו לסיפוק צורכי הדיור של‬ ‫האזרחים הערבים‪ ,‬בעוד ש ‪ 63% -‬מקרקעות המינהל שבישובים היהודים נוצלו לסיפוק צורכי‬ ‫הדיור של האזרחים היהודים בישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬בין שבשנים ‪ 2005 ,2004‬ו‪ 2006 -‬לא עלה אחוז‬ ‫יחידות הדיור שיועדו לערבים על ‪ :5%‬בשנת ‪ ,13% 2007‬בשנת ‪ ,12% 2008‬ובשנת ‪6% 2009‬‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ .3‬אי הכרה במספר ישובים ערביים בישראל‪ .‬קיים מספר רב של ישובים ערביים בלתי מוכרים‬ ‫בישראל‪ .‬החלק הארי מישובים אלה נמצא בנגב‪ .‬בנגב ישנם כיום ‪ 36‬כפרים ערביים‪-‬בדואים‬ ‫לא מוכרים‪ .‬הם תופסים כ ‪ 2.7%‬משטח הנגב‪ 12.‬בשל סירוב ממשלת ישראל להכיר ב ‪36 -‬‬ ‫הישובים הערביים שבנגב‪ ,‬עומדים כיום‪ ,‬לפי נתוני ממשלת ישראל‪ ,‬כ‪ 45,000 -‬מבנים בנגב‬ ‫ללא היתר‪ ,‬שלחלק רב מהם כבר הוצאו צווי הריסה‪ ,‬וחלק רב מהם נהרסו בפועל‪ 13.‬לפי נתוני‬ ‫מכון המחקר של הכנסת‪ ,‬כ ‪ 1,500 -‬מבנים ללא היתר נבנים בכל שנה בכפרים הלא ‪-‬מוכרים‪,‬‬ ‫‪http://www.ac-ap.org/index.asp?i=1244‬‬ ‫‪ 10‬המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי‪ ,‬הרפורמה בחוק התכנון והבניה‪ ,‬השלכות על הישובים הערבים‪ ,‬דיון בכנסת ביום‬ ‫‪) 4.5.2010‬מצגת(‪ ,‬זמין ב ‪:-‬‬ ‫‪http://www.ac-ap.org/index.asp?i=1253‬‬ ‫‪ 11‬המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי‪ ,‬הודעה לעיתונות מיום ‪ ,1.3.2010‬זמין ב ‪:-‬‬ ‫‪http://ac-ap.org/hebrew/index.asp?i=675‬‬ ‫‪ 12‬נתונים של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי‪ ,‬זמינים ב ‪http://www.ac-ap.org/files/negev08he.swf :-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ובשנים ‪ 2006 -2004‬הוצאו כ‪ 1,000 -‬צווי הריסה מינהליים ושיפוטיים כנגד מבנים ללא היתר‬ ‫בכפרים הלא ‪-‬מוכרים‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ .4‬רק אחוז זניח מהרשויות המקומיות הערביות משמש כוועדה מקומית עצמאית‪ .‬לפי חוק‬ ‫התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה‪ ,1965-‬כאשר מרחב תכנון מקומי כולל תחום רשות מקומית אחת‬ ‫בלבד‪ ,‬תהיה מועצת הרשות המקומית ‪ -‬הוועדה המקומית לתכנון ובניה‪ .‬אחרת‪ ,‬הועדה‬ ‫המקומית לתכנון ובניה תהא ועדה מקומית‪-‬מרחבית המורכבת בעיקר מנציג הממונה על‬ ‫המחוז ומשבעה חברים שימנה שר הפנים לפי המלצת הרשויות המקומיות שבתוך המרחב‬ ‫‪15‬‬ ‫המקומי‪.‬‬ ‫בישראל רק ‪ 5‬רשויות מכלל הרשויות המקומיות הערביות משמשות כועדה‬ ‫מקומית לתכנון ובניה‪ 16.‬מצב דברים זה פוגע בכושר הרשויות המקומיות הערביות לספק את‬ ‫צרכי הישובים שלהם בצורה יעילה ומהירה‪ ,‬לרבות קידום תכניות להכשרת שטחים למגורים‬ ‫ולפיתוח‪.‬‬ ‫‪ .5‬היעדר יצוג הולם לאזרחים הערבים בוועדות התכנון ובצוותי התכנון של הועדות‪ .‬כיום ישנם‬ ‫רק שני חברים ערבים במליאת המועצה הארצית לתכנון ובנייה‪ ,‬הכוללת ‪ 32‬חברים; מספר‬ ‫החברים הערבים בששת הועדות המחוזיות בישראל אינו עולה על ‪ 5‬חברים מתוך ‪108‬‬ ‫חברים‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫מצב זה פוגע בזכותם של האזרחים הערבים להשתתף בהתווית תכניות המתאר‬ ‫לישובים שלהם‪ .‬התוצאה‪ :‬תכנון שרחוק מלהיות התכנון הרצוי לישובים הערביים‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ .6‬כושר הביצוע של הרשויות המקומיות הערביות‪ .‬חלק רב מהרשויות המקומיות הערביות‬ ‫סובלות ממצוקה כלכלית קשה‪ .‬למספר רב יחסית מהרשויות המקומיות הערביות מונו‬ ‫"ועדות קרואות" מטעם משרד הפנים‪ .‬אין ספק כי הדבר פוגע בכושר הרשות המקומית לקדם‬ ‫‪ 13‬לא על המפה ‪ -‬הפרת זכויות לקרקע ולדיור בכפרים בדואים בלתי מוכרים בישראל"‪ ,‬דו"ח של ‪Human Rights‬‬ ‫‪ ,Watch‬מארס ‪ ,2008‬עמ' ‪.13‬‬ ‫‪" 14‬תכניות מתאר לישובי הבדואים בנגב"‪ ,‬הכנסת ‪ -‬מרכז המחקר והמידע‪ ,‬הוגש לועדת הפנים ואיכות הסביבה‪,‬‬ ‫‪.3.12.2006‬‬ ‫‪ 15‬חוק התכנון והבניה‪ ,‬סעיף ‪.19‬‬ ‫‪ 16‬לפי נתוני המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי רק ‪ 5‬רשויות מקומיות ערביות מתוך ‪ 83‬רשויות משמשות גם כרשויות כועדות‬ ‫מקומיות לתכנון ובניה‪ .‬ראה המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי‪ ,‬הרפורמה בחוק התכנון והבניה‪ ,‬השלכות על הישובים הערבים‪ ,‬דיון‬ ‫בכנסת ביום ‪) 4.5.2010‬מצגת( זמין ב‪:-‬‬ ‫‪ .http://www.ac-ap.org/index.asp?i=1253‬הרשויות הערביות שמשמות כוועדות מקומיות לתכנון ובניה הן‪ :‬נצרת‪,‬‬ ‫טייבה‪ ,‬טירה‪ ,‬רהט ואבו בסמה‪.‬‬ ‫‪ 17‬ראה הרכב מוסדות התכנון במדינת ישראל‪ .‬המידע זמין באתר האינטרנט של משרד הפנים‪www.moin.gov.il :‬‬ ‫להרחבה בנושא החסמים ליצוג ערבי הולם במוסדות התכנון בישראל ראה גם‪ :‬ר' ח'מאיסי‪ ,‬חסמים בפני שיתוף הערבים‬ ‫במוסדות התכנון ובעיצוב המרחב הציבורי בישראל‪ ,‬מחקרי פלורסהיימר‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬יולי ‪.2010‬‬ ‫‪ 18‬ר' ח'מאיסי‪ ,‬בין מנהגים לחוקים‪ ,‬תכנון ביישובים הערביים בישראל‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות )‪ ,(2007‬עמ'‬ ‫‪.37-38‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ולבצע תכניות מאושרות או את התנאים הדרושים לביצוע תכניות מאושרות‪ ,‬שבשטח‬ ‫השיפוט שלה‪ .‬זאת‪ ,‬בצל העלות הכספית הכרוכה בקידום ובביצוע ההליכים התכנוניים‪ .‬בעיה‬ ‫זו מחמירה כפליים כשמדובר ברשות מקומית המשמשת גם כועדה מקומית כאמור‪ ,‬שכן אז‬ ‫הרשות המקומית מתקשה לבצע את תפקידיה המונציפאליים וגם את תפקידיה כועדת תכנון‪.‬‬ ‫מכשולים תכנוניים‬ ‫‪ .7‬התכנון המתארי הארצי כחסם מפני אישור תכניות לפיתוח‪ .‬היתר בניה מונפק מכוח תכנית‬ ‫מתאר מקומית מפורטת‪ .‬סעיפים ‪ 131 -129‬לחוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה ‪ ,1965-‬קובעים‬ ‫מדרג הירארכי בין תכניות המתאר הארציות‪ ,‬המחוזיות‪ ,‬המקומיות והמפורטות‪ .‬לפי מדרג‬ ‫זה לא ניתן לאשר תכנית מתאר מקומית או מפורטת אלא אם היא תואמת את תכנית‬ ‫המתאר המחוזית והארצית שמעליה‪ .‬מבדיקת תכניות המתאר הארציות ניתן לטעון כי‬ ‫תכניות המתאר הארציות מגבילות במידה רבה את אפשריות הפיתוח במרבית הישובים‬ ‫הערביים‪ 19.‬בנוסף‪ ,‬על בסיס תכנון מתארי ארצי זה‪ ,‬אושרו תכניות מתאר מחוזיות שגם הן‬ ‫לא מספקות אפשרויות פיתוח רחבות לישובים הערביים‪.‬‬ ‫‪ .8‬תכנון מתארי מקומי שלא מתחשב בדפוסי התכנון והקניין בישוב הערבי‪ 34 .‬תכניות המתאר‬ ‫לישובים הערבים‪ ,‬שהוצעו לאחר אירועי אוקטובר ‪ ,2000‬נערכו ביוזמת מינהל התכנון של‬ ‫משרד הפנים‪ .‬משרד הפנים מינה לצורך זה צוותי תכנון להצעת תכנון מתארי חדש לישובים‬ ‫הערבים‪ .‬הטענה העיקרית כלפי צוותי התכנון היא שהישוב הערבי תוכנן מבלי להתחשב‬ ‫במבנה הבעלויות בקרקעות‪ ,‬בדפוסי התכנון ובצרכים האמיתיים של התושבים‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫תכניות המתאר החדשות בישובים הערביים אינן תכניות מפורטות‪ ,‬ולכן לא ניתן להוציא‬ ‫מכוחן היתרי בניה אלא לאחר אישור תכניות מפורטות לאיחוד וחלוקה שאישורן אורך מספר‬ ‫שנים ולפעמים אישורן נכשל מטעמים הקשורים בטיב הבעלות הפרטית בישובים הערביים‪.‬‬ ‫תכנון דו ‪-‬שלבי זה עוצר את הפיתוח בישובים הערביים ואינו מבטיח רצועות קרקע זמינות‬ ‫לדיור‪.‬‬ ‫‪ .9‬שטחי השיפוט של הרשויות המקומיות‪ .‬שטח השיפוט של הרשויות הערביות דל מאוד‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬למרות שהאכלוסיה הערבית בישראל גדלה פי ‪ 8‬מאז קום המדינה‪ ,‬שטח הרשויות‬ ‫‪ 19‬ר' ח'מאיסי‪ ,‬חסמים בתכנון בישובים ערביים בישראל‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪) ,‬נובמבר ‪ ,(2004‬עמ' ‪.14‬‬ ‫‪5‬‬ ‫המונציפואליות הערביות נותר‪ ,‬כמעט‪ ,‬כמות שהוא‪ ,‬והוא עומד כיום על כ ‪ 2.5% -‬בלבד משטח‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬אישור תכנית הגולשת לתחום שיפוט של רשות מקומית אחרת או למרחב‬ ‫התכנון המקומי של ועדה מקומית אחרת מזו ששייך לה הישוב‪ ,‬מצריך הסכמת גופים אלה‬ ‫לקידום התכנית‪ .‬כמובן‪ ,‬הדבר כרוך בהארכת ההליך התכנוני‪ ,‬ולעיתים בהקפאת התכנית עד‬ ‫לשינוי גבולות השיפוט‪ .‬בה בעת‪ ,‬שינוי גבולות שיפוט של רשות מקומית הוא הליך ארוך‬ ‫ומסורבל‪ .‬רוב הרשויות המקומיות הערביות בישראל הגישו בקשות לשינוי גבולות השיפוט‪,‬‬ ‫אולם מלבד שינויים נקודתיים לא ניתן להצביע על שינוי משמעותי בגבולות השיפוט של‬ ‫הרשויות המקומיות‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ .10‬הבעלות הפרטית כחסם בפני תכנון ובפני הבטחת שטחי ציבור‪ .‬הבעלות והחזקה בקרקעות‬ ‫שבתוך הישובים הערביים היא‪ ,‬במרביתה‪ ,‬בעלות פרטית‪ .‬עובדה זו‪ ,‬שאינה מופנמת בחוק‬ ‫התכנון והבניה ולא במדיניות התכנון של רשויות התכנון בישראל‪ ,‬גורמת למספר מכשולים‬ ‫המונעים תכנון ראוי המספק את צורכי האוכלוסיה הערבית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הבעלות הפרטית‬ ‫מהווה סיבה חשובה לקושי בהקצאת שטחי ציבור בישובים הערביים‪ ,‬שכן ייעוד שטחים‬ ‫לצורכי ציבור מצריך כלים של נטילה שלטונית שמעבירים את הקניין הפרטי לקניין הציבורי‪,‬‬ ‫כגון הפקעה או תכנית לאיחוד וחלוקה‪ ,‬שהם הליכים ארוכים וסבוכים במיוחד בישובים‬ ‫הערביים‪.‬‬ ‫‪ .11‬כביש חוצה ישראל )כביש מס' ‪ .(6‬ביצוע כביש חוצה ישראל‪ ,‬המוגדר לפי תמ"א ‪ 3‬כדרך‬ ‫מהירה‪ ,‬פגע בישובים הערביים בצורה קשה‪ .‬כביש ‪ 6‬גרם להפקעת שטחים רבים מהישובים‬ ‫הערביים וחצה את רצף הקרקעות של הישובים הערביים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כיום כל הקרקעות‬ ‫הקיימות בתוך קווי הבניין של הכביש )שהינם ‪ 120‬מטר לפי תמ"א ‪ (3‬ממזרח וממערב‪,‬‬ ‫אסורות לכל שימוש מלבד שימוש לצורכי הדרך לפי תמ"א‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬מוסדות התכנון‬ ‫החליטו להתייחס לכביש ‪ 6‬כאל גבול הפיתוח של הישובים הערביים שבצמוד לו‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪ .12‬דחיית תכניות כדי לא לעודד "עבריינות בנייה"‪ .‬בשנת ‪ 2001‬פרסם היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫הנחיה הקובעת כי מוסד תכנון הדן באישור תכנית‪ ,‬רשאי לתת משקל לעובדה‪ ,‬יחד עם בחינת‬ ‫שיקולים אחרים‪ ,‬לכך שהתכנית מכשירה בדיעבד עבירת בנייה ובכך נותנת‪ ,‬למעשה‪" ,‬פרס‬ ‫‪ 20‬ר' ח'מאיסי‪ ,‬חסמים בתכנון בישובים ערביים בישראל‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪) ,‬נובמבר ‪ ,(2004‬עמ' ‪.22‬‬ ‫‪ 21‬החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה ‪ -‬מחוז מרכז מיום ‪ 10.4.2006‬בעניין תכנית המתאר של טייבה )טב‪.(3400/‬‬ ‫‪6‬‬ ‫לעבריין"‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬עושות ועדות התכנון שימוש מחמיר בהנחיה זו והן אף דחו מכוחה‬ ‫מספר רב של תכניות מתאר המיועדות להכשיר בנייה קיימת בישובים הערביים‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫מכשולים משפטיים ובירוקרטיים‬ ‫‪ .13‬היעדר מערכת תשתיות ודרכים‪ .‬ישובים ערביים רבים סובלים מהיעדר מערכת דרכים‬ ‫ותשתיות המספקת את צורכי הישוב‪ .‬מצב זה מונע מאזרחים ערבים רבים להוציא היתרי‬ ‫בניה גם בתחום תכניות בניה מאושרות‪ ,‬וזאת משום שמוסדות התכנון מתנות מתן היתרי‬ ‫בניה בקיומה של מערכת דרכים ותשתיות של ביוב ומים‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ .14‬גדר ההפרדה‪ .‬גדר ההפרדה צמודה לחלק מהישובים הערבים הקרובים לקו הירוק‪ .‬בישובים‬ ‫אלה לא ניתן לקבל היתרי בניה בשטח המצוי עד ‪ 120‬מ' מהגדר אלא לאחר קבלת אישור‬ ‫בכתב של נציג שר הבטחון‪ 25.‬בעקבות הוראה זו‪ ,‬נמנע הפיתוח בשטחים הסמוכים לגדר‬ ‫ההפרדה של הישובים הערביים הסמוכים לו‪.‬‬ ‫המלצות‬ ‫כאמור‪ ,‬לא ניתן לפתור את מצוקת הדיור בישובים הערביים אם לא יינקטו צעדים ממשיים‬ ‫להסרת המכשולים המוסדיים‪ ,‬התכנוניים והמשפטיים שפורטו לעיל‪ .‬בין צעדים אלה ניתן למנות‬ ‫את שינויי המדיניות הבאים‪:‬‬ ‫במישור התכנוני ‪:‬‬ ‫‪ .1‬השלמת תכניות המתאר המקומיות שטרם הופקדו או אושרו בישובים הערביים תוך בחינת‬ ‫התכניות מחדש לשם הגדלת מכסת יחידות הדיור שבכל תכנית ותוך הפיכתן לתכניות‬ ‫מתאר מפורטות ברות ביצוע‪.‬‬ ‫‪ .2‬השלמת אישור תכניות המתאר המפורטות בישובים הערביים‪.‬‬ ‫‪" 22‬בקשות לדחיית דיון בהליכים פלילים בשל הגשת בקשה להיתר או תכנית"‪ ,‬הנחיות היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬הנחיה‬ ‫מס' ‪ 8.1150‬מיום ‪ .24.1.01‬ראה גם חוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' ‪ ,1/04‬מיום ‪ ,8.1.2004‬עמ' ‪.11‬‬ ‫‪ 23‬ראה לדוגמא החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה ‪ -‬מחוז מרכז מיום ‪ 14.12.2009‬על דחיית תכנית המתאר מס'‬ ‫קו‪.3 /3415/‬‬ ‫‪ 24‬ערר מס' ‪ 197/06‬מוסא לביב נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת‪-‬עילית‪ ,‬החלטה מיום ‪ 21.8.2007‬של ועדת הערר‬ ‫המחוזית לתכנין ובניה ‪ -‬מחוז צפון‪ ,‬על דחיית בקשה להיתר בניה בתחום תכנית ‪ 7919‬עקב היעדר תשתיות‪.‬‬ ‫ראה לדוגמא תכנית הכפר סאלם‪ .‬סעיף ‪ ,6.6.13‬תקנון תכנית מתאר מקומית סאלם )ענ‪ .(960/‬הודעה על הפקדת‬ ‫התכנית פורסמה ברשומות ביום ‪ ,19.3.2009‬י‪.‬פ‪ ,5932 .‬עמ' ‪.2992‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .3‬הגברת ניצול המקרקעי מינהל מקרקעי ישראל שבתוך הישובים הערביים או בסמוך להם‬ ‫לאישור תכניות בנייה ליחידות דיור לזוגות הצעירים‪.‬‬ ‫‪ .4‬בחינת תכניות המתאר הארציות והמחוזיות מחדש לשם הסרת המגבלות הקיימות בהן‬ ‫לפיתוח הישובים הערביים‪.‬‬ ‫‪ .5‬בחינת התכניות הקשורות בכביש ‪ 6‬ובגדר ההפרדה לשם הסרת מגבלות הבניה הקשורות‬ ‫בהן‪.‬‬ ‫‪ .6‬הכרה בישובים ערביים הלא מוכרים‪ ,‬והסדרת שכונות ערביות שבתחום רשויות מקומיות‬ ‫מעורבות‪.‬‬ ‫במישור הרשויות המקומיות הערביות‬ ‫‪ .7‬הרחבת תחומי השיפוט של הרשויות המקומיות הערביות‪.‬‬ ‫‪ .8‬מימון והבטחת התשתיות בישובים הערביים‪ ,‬תשתיות שהיעדרן מהווה מחסום בפני‬ ‫הוצאת היתרי בנייה גם בתחום תכניות מאושרות‪.‬‬ ‫‪ .9‬הגברת כושר ביצוע הרשויות המקומיות הערביות בתחום הדיור על ידי הבטחת תקציבים‬ ‫נאותים להנעת תכניות בנייה ולשם מימוש תכניות בניה מאושרות‪.‬‬ ‫‪ .10‬הגברת מספר הרשויות הערביות שמשמשות כועדות מקומיות לתכנון ובניה‪.‬‬ ‫במישור ייצוג האזרחים הערבים במוסדות ובצוותי התכנון‬ ‫‪ .11‬הגברת יצוג האזרחים ערבים במועצה הארצית לתכנון ובניה ובועדות המחוזיות לתכנון‬ ‫ובניה‪.‬‬ ‫‪ .12‬הגברת יצוג האזרחים הערבים בצוותי התכנון שעוסקים בתכניות המתאר בישובים‬ ‫הערביים‪.‬‬ ‫‪ .13‬הגברת יצוג האזרחים הערבים ב"רשות למקרקעי ישראל" )בעבר מינהל מקרקעי ישראל(‪.‬‬ ‫נוכח מימדי תופעת הבנייה ללא היתר בישובים הערביים‪ ,‬ומניה ‪-‬וביה השיעור של הריסות הבתים‬ ‫שאין לו אח ורע בעולם‪ ,‬ונוכח העובדה שביצוע חלק מההליכים לעיל שעוזרים בפתרון המצוקה מצריך‬ ‫‪8‬‬ ‫הליכים ממשלתיים‪ ,‬ראוי ורצוי הוא למנות ועדת בדיקה מקצועית מטעם ממשלת ישראל אשר תבחן‬ ‫את מצוקת הדיור בישובים הערביים ותמליץ על הפתרונות הדרושים‪ .‬מן הראוי שועדה זו תכלול‬ ‫בהרכבה מומחים מהפרקטיקה ומהאקדמיה‪ ,‬אנשי ציבור מהחברה הערבית וראשי רשויות מקומיות‬ ‫ערביות‪ .‬מן הראוי להעניק לועדה סמכויות בדיקה נרחבות‪ ,‬לרבות שמיעת עדים‪ ,‬מומחים ונציגי‬ ‫תושבים‪ ,‬ומתן המלצות אופרטיביות לביצוע ההממשלה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬במצב שבו נהרסים מאות בתים ערביים מדי שנה ומאות משפחות ערביות מאבדות‬ ‫כך את קורת הגג שלהן‪ ,‬ובמצב שבו אלפי בתים אחרים מאוימים בהריסה‪ ,‬יהיה זה מן החובה לפעול‬ ‫למימוש הצעדים המפורטים לעיל‪.‬‬ ‫‪9‬‬