lubelsky Zmanim article in PDF
יצחק לובלסקי אדנות קולוניאליסטית: המזכר של מקולי על החינוך ההודי אליטה מקומית ,שתהא מורכבת מ"הודים בדם ובצבע ,אך אנגלים בטעם ,דעות ,מוסר ואינטלקט" — זו הייתה המטרה שהציב לעצמו הממשל הבריטי בהודו מן העשור הרביעי של המאה התשע–עשרה, בהשראתו של ההיסטוריון תומס בבינגטון מָקֹול ִי ( .)Macaulayיצחק לובלסקי מצביע על האופן ,שבו גברה ההשקפה המתנשאת האירופית על השקפתם של חוקרי תרבויות המזרח ,ועיצבה מערכת חינוך ואתוס ,שזלזלה בתרבויות העתיקות של הודו וטיפחה את התרבות האנגלית בקרב ההודים ,על מנת להוליכם אל מחוזות הִקדמה המערבית. פתח דבר ב– 10ביוני 1834עגנה הספינה "אסיה" בנמל מְָדָרס שבדרום הודו ,לאחר הפלגה בת שנים–עשר שבועות מאנגליה .את פניו של הנוסע המכובד שהיה על סיפונּה — ההיסטוריון והמדינאי תומס בבינגטון מקולי — קידמו חמישה–עשר מטחי תותחים. מקולי הגיע להודו כדי לכהן במועצת השלטון העליונה ,גוף בן ארבעה חברים ,ששלט בהודו הבריטית לצד המושל הכללי. תגובתו הראשונית למראה עיניו הייתה: להיות על אדמה אחרי שלושה חודשים בים — הרי זה כבר שינוי גדול בפני עצמו .אך להיות על אדמה כזו! הפרצופים הכהים ,עם הטורבנים הלבנים והגלימות המתנפנפות, העצים המוזרים ,ריח האוויר כמו בחממה ,והאדריכלות מוזרה כמו הצמחייה! זמן–מה לאחר מכן ,במהלך מסעו לכלכותה ,המרכז השלטוני של הודו הבריטית ,ציין מקולי ,כי "הוא נמצא באזור ,שבו יכולים בני ארצו להתקיים רק בתנאי שיהיו לוחמים ושליטים" .מפגשו הראשוני של הג'נטלמן הבריטי עם המזרח חולל בו טלטלה עזה כל–כך ,שנזקק למסקנה קיצונית לגבי העוצמה הנדרשת להתמודדות עם הודו הזרה והמוזרה. כשמונה חודשים לאחר מכן ,בפברואר ,1835עתיד היה מקולי לתעל תחושות אלה למזכר קצר ,ובו הצעה לרפורמה מקיפה במערכת החינוך ההודית .במזכר זה הוא המליץ על השקעה במערכת החינוך של הודו כדי להביא למודרניזציה ________________________________ ד"ר יצחק לובלסקי ,עמית מחקר במכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו ע"ש סטפן רוט ,ומלמד בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל–אביב ובמחלקה להיסטוריה ,פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, חוקר את ההיסטוריה של הודו המודרנית ואת תולדות המפגש הרעיוני בין מזרח למערב בעת החדשה. דוא"ל: [email protected] מהירה של תושביה .מקולי סבר ,שיש לממן באופן בלעדי מוסדות חינוך שבהם תילמד השפה האנגלית ,ולהטיל סנקציות כלכליות על מוסדות שימשיכו ללמד בשפות מקומיות .כפי שנראה להלן ,המלצות אלה נבעו מגישתו האירופוצנטרית ומזלזולו בתרבות ההודית ובדת ההינדואיזם .הוא קרא אפוא לשיפור רמת החיים ,ההשכלה והכלכלה של ההודים על–פי אמות–מידה מערביות .המזכר של מקולי ,על השלכותיו הרעיוניות ותוצאותיו הפרקטיות ,שינה לבלי הכר לא רק את היחס הבריטי כלפי הודו ותרבותה ,אלא גם את יחסם של הודים רבים כלפי תרבותם שלהם .דורות של הודים מכל שדרות החברה גדלו בעקבותיו על ברכי מערכת חינוך ,שגילתה יחס מזלזל כלפי תרבות הודו והעדיפה לטפח אוריינטציה תרבותית פרו–אנגלית ,המורגשת במובנים ידועים עד ימינו. במחקרים שונים שפורסמו מאמצע המאה העשרים ואילך על תולדות המפגש בין המערב לבין הודו (דוגמת הרנסנס האוריינטלי [ ]The Oriental Renaissanceשל ריימונד שוואב [ ]Schwabאו אוריינטליזם של אדוארד סעיד) ,נשקפת דמותו של איש המערב האדנותי ,הטיפוסי למאה התשע–עשרה .אדם זה חש כבן לתרבות מובילה וראה עצמו רציונליסטי ,לוגי, מציאותי ואובייקטיבי בהשוואה לבני האוריינט ,שהתאפיינו בעיניו כנחותים מבחינה תרבותית ובעלי תכונות מנוגדות לשלו. תיאור זה הולם למדי את מקולי .עם זאת ,לזכותו ייאמר ,כי שאף כנראה בכנות לכוון את הנתינים ההודים לעבר מה שהוא תפש כִקדמה תרבותית ,כלכלית ומדינית .בנוסף ,לצד זלזולו המופגן במכמני התרבות המקומית ,הוא סבר כי ההודים הם בעלי פוטנציאל ממשי לשלטון עצמי. חשוב להבין ,כי השקפותיו של מקולי על אודות התרבות המקומית לא ביטאו בהכרח את המוסכמות הרווחות בתקופתו. היחס הבריטי כלפי הודו לפני זמנו של מקולי התאפיין בדרך–כלל בעניין רב ובכבוד כלפי העושר של התרבות המקומית ועתיקותה .תומכי גישה זו כונו אז "אוריינטליסטים" (מונח / 84ז מ נ י ם דיוקנו של תומס בבינגטון מקולי ( ,)Macaulayשנת 1850 / 85ז מ נ י ם תחנת רכבת בכלכותה ,שנת 1867 שכיום ,בעקבות המחקרים הנזכרים לעיל ,עבר מטמורפוזה ומסמן ,לעתים שלא בצדק ,תפישה שלילית ומתנשאת כלפי האוריינט) .בזמן שבו הגיע מקולי להודו הלכה הגישה האוריינטליסטית ונדחקה הצִדה על–ידי יריבתה — הגישה התועלתנית .הרפורמה שהוצעה במסגרת "המזכר על החינוך ההודי" הייתה הצעד שסימל את ניצחונה של התפישה התועלתנית על יריבתה ,ואת פתיחתו של עידן חדש בתולדות יחסי כובש–נכבש בהודו הבריטית .כדי להבין את הרקע להצעותיו של מקולי ,את המהפך התודעתי שנגרם בעקבותיהן ואת התהליכים ההיסטוריים שאפשרו מהפך זה ,יש למקם אותם בתולדות המפגש הבריטי עם תת–היבשת ההודית ותרבותה מראשיתו. ראשית הכיבוש הנוכחות הבריטית המשמעותית בהודו החלה בראשית המאה השבע–עשרה ,עם ייסודה של "חברת הודו המזרחית" .החברה הייתה ארגון כלכלי עצמאי ,שנסחר בבורסה הלונדונית והיה שייך לסוחרים פרטיים ,שמימנו מכיסם את המסעות להודו. ענף המסחר העיקרי שעניין את הבריטים בתקופה ההיא היה הטקסטיל .כדי לייעל את ייצור הבדים ושיווקם ללונדון, הקימה החברה מספר יישובי קבע מבוצרים בהודו ,לאחר שקיבלה זיכיונות לכך מהשלטון המֹוגּולי המרכזי בדלהי. אחדים מאותם יישובים ,שנוסדו בידי החברה הבריטית ,הפכו עם הזמן לערי הענק של הודו המודרנית ,ביניהן מדרסּ ,בומּבֵיי וכלכותה (כיום צֵ'נ ַיי ,מּו ְמּבַיי וּכֹולְּכָתָה) .האימפריה המוגולית האסלאמית שלטה בהודו מראשית המאה השש–עשרה ,הגיעה לשיאה בסוף המאה השבע–עשרה ומאז הלכה והתנוונה בתהליך של התפוררות איטית .באמצע המאה השמונה–עשרה היה השלטון בפועל ברחבי הודו נתון בידי מושלי מחוזות עצמאיים; הקיסר ,שישב בדלהי ,שלט באופן נומינלי בלבד. מנהלי "חברת הודו המזרחית" השכילו לזהות את הפוטנציאל הכלכלי שהיה גלום באותה מציאות פוליטית. בהיעדר תחרות ראויה לשמה מצד גורמים מערביים אחרים (להוציא את הצרפתים ,שאיימו לזמן–מה על ההגמוניה הבריטית בהודו) ,הצליחה החברה ,החל משנת ,1757להשתלט במהירות על טריטוריות נרחבות .ההשתלטות נעשתה תוך ניהול קרבות קטנים ולא יקרים .הטקטיקה הפוליטית שנקטו הבריטים כללה הענקת אוטונומיה למושלים מקומיים ,שהסכימו בתמורה להישבע אמונים לכתר הבריטי ,ובעת הצורך לנדב את חייליהם לשירות החברה .שליטים מקומיים שגילו התנגדות, מצאו עצמם מנוצחים בזה אחר זה על–ידי הצבא שהחזיקה החברה .צבא זה היה קטן וחסכוני ביסודו ,אך יתרונו הגדול היה בכך ,שהורכב מכוח–אדם מצוין שפעל ביעילות ובנאמנות. סיכויי ההצלחה של קצינים צעירים בצבא זה היו אדירים, והצטיינות במערכה אפשרה למוכשרים שבהם טיפוס מהיר בסולם הדרגות ,ללא תלות במוצאם ובמצבם הכלכלי .דוגמא מובהקת לכך משתקפת בסיפור חייו של רוברט קלייב (,)Clive קצין שבמסגרת שירותו בצבא החברה הביס בשורת קרבות הן את הצרפתים והן שורה של שליטים מקומיים ,קיבל תואר / 86ז מ נ י ם המלכה ויקטוריה ,קיסרית הודו ,בציור משנת 1840 לורד והוכתר על–ידי מקולי (בביוגרפיה שכתב על קלייב ופרסם בשנת )1840כ"מייסד הקיסרות הבריטית בהודו" .מקולי סיפר, כי בנעוריו בחבל שרופשייר נחשב קלייב ל"מטומטם ,אם לא פושע" ,עד כדי כך ,שבני משפחתו "קיבלו בשמחה בשבילו, בהיותו בן שמונה–עשרה ,משרת לבלר בשירות של 'החברה להודו המזרחית' ושילחו אותו למדרס ,להתעשר או למות בקדחת". יתרונות דומים היו גם לפקידים מוכשרים שהתגייסו לשירות בהודו .רבים מאלה הגיעו ממשפחות מעוטות–יכולת וממעמד חברתי נמוך .מימוש הסיכויים לקידום מהיר בשירות החברה אִפשר להם לשפר את מצבם הכלכלי ואת מעמדם החברתי באופן דרמטי .סיפור הצלחה כזה היה מנת חלקו של וורן הייסטינגס ( ,)Hastingsשמונה בשנת 1774לתפקיד המושל הכללי הראשון של הודו הבריטית .הייסטינגס ,יתום מהוריו ובן למשפחה שירדה מנכסיה ,החל את הקריירה ההודית שלו בגיל שבע–עשרה ,כאשר הפליג בשנת 1750לכלכותה ,שם התמנה לפקיד זוטר ב"חברת הודו המזרחית" .הוא קודם במהירות ומונה בשנת 1761לחבר במועצת כלכותה ובשנת 1769לחבר במועצת מדרס. בתקופה שבה נבנתה הקריירה של הייסטינגס החל מאבק חריף ומתמשך על ההגמוניה השלטונית בהודו בין "חברת הודו המזרחית" לבין הפרלמנט הבריטי .בבסיס מאבק זה עמדו אינטרסים כלכליים ומדיניים כבדי–משקל ,שחשיבותם הלכה וגדלה עם הצלחתה המתמשכת של החברה בכיבוש הודו .בין חברי הפרלמנט היו לא מעט אנשים ,שהחזיקו בעצמם במניות של "חברת הודו המזרחית" .הבולט שבהם היה המדינאי והמסאי הנודע אדמונד ברק ( ,)Burkeשפעל בהתמדה (בייחוד במהלך שנות השמונים ,תחת ראש הממשלה וויליאם פיט הצעיר [ )]Pitt the Youngerלצמצום עוצמתה הפוליטית של החברה ולהכפפתה למרות השלטון בלונדון .המתח המתמשך / 87ז מ נ י ם טביעות כף יד של אלמנות המהראג'ה מאן סינג ,קודם שביצעו סאטי ( ,)Satiבאחד משערי מבצר מראנגר ()Mehrangarh בעיר ג'ודפור ( ,)Johdpurהודו בין "חברת הודו המזרחית" לבין הפרלמנט עתיד היה להגיע אל ִקצו רק בשנת ,1858כאשר בעקבות הטראומה של "המרד ההודי הגדול" פורקה לבסוף החברה ,וסמכויות השלטון שהיו עד אז בידיה הועברו באופן בלעדי לידי הממשלה הבריטית. הצעד המשמעותי הראשון שהצר את צעדיה של החברה אירע בשנת ,1773עם חקיקתו בפרלמנט של חוק הסדרת הפעילות של "חברת הודו" .החוק הכריח את החברה למסד את המערך השלטוני שלה וקבע ,כי כללי המשפט הבריטי יחולו על טריטוריות שנכבשו ,וכי הם ייאכפו בידי שופטים שיישלחו מאנגליה להודו .בנוסף ,החוק יצר את תפקיד המושל הכללי והגדיר את מעמדם של מושלי הפרובינציות השונות ככפופים למרותו .לצד המושל הכללי הוקמה מועצת שלטון עליונה, שארבעת חבריה מונו במישרין על–ידי הממשלה הבריטית (מקולי ,כאמור ,הגיע להודו בשנת 1834כדי לכהן במועצה זו). הייסטינגס ,המושל הכללי הראשון של הודו הבריטית ,כיהן בתפקידו בין השנים .1784-1774במהלך עשור זה נוסחו כללי הממשל ,שהיו עתידים להביא את אנגליה לשלטון מלא על תת–היבשת ההודית .בעת שהתמנה הייסטינגס לתפקידו, התאפיינו זרועות הממשל הבריטי בפרובינציות השונות בחוסר–תיאום וביעילות נמוכה .עם סיום כהונתו היה השלטון מאורגן טוב יותר וכפוף ללא עוררין למרותו של המושל הכללי בכלכותה. מקולי פרסם בשנת 1841ביוגרפיה קצרה על הייסטינגס וקבע בה ,כי "הוא ניהל ממשלה ומלחמה בכישרון רב יותר מאשר רישלייה ( .")Richelieuקביעה נחרצת זו ,מצד אדם שהתווה בעצמו מאוחר יותר את אופי הממשל הבריטי בהודו, מעידה על מידת ההערכה שבה זכה הייסטינגס אחרי מותו. תחום נוסף שבו תרם הייסטינגס תרומה חשובה היה חקר התרבות של הודו הקדומה .מקולי סבר ,כי הייסטינגס כשל בנושא זה וטען ,כי היה עליו "להכניס את צעירי ּבֶנְג ָל בסודם של [ג'ון] מילטון ואדם סמית ,להנהיג את לימודי הגאוגרפיה, האסטרונומיה ותורת הרפואה של אירופה במקום הבלי הברהמינים" .בניגוד לדעתו של מקולי ,הפעילות המחקרית האוריינטליסטית ,שנעשתה בהודו בעידודו הישיר של הייסטינגס ,אפשרה גילויים מרעישים והביאה תוך זמן קצר להולדתם של תחומי מחקר אקדמיים חדשים ולעיצוב מחדש של האופן שבו נתפשה עד אז לא רק התרבות ההודית ,אלא ההיסטוריה האנושית בכלל. אוריינטליסטים מינויו של הייסטינגס למושל הכללי הראשון של הודו הביא לשינוי דרמטי ביחס של המחקר הבריטי לתרבות המקומית. הייסטינגס האמין ,כי המפתח לייעול השלטון קשור באופן ישיר להבנת תרבות הנשלטים ,על חוקיה ומסורותיה .בהתאם, הוא סבר כי על הממשל הבריטי לשלוט במקומיים על–ידי החייאה של החוקים ההינדואים העתיקים ,ובייחוד הקודקס של חוקי מנו ( ,)Manuשהיה עד אז ידוע למערב רק בתרגומו סנְסְְקִריט לפרסית .הוא שקד על הידוק הקשר עם החלקי מ ַ הברהמינים של בנגל ,והיה "המושל הזר הראשון ,שהצליח לקנות את אמונם" ,כטענתו של מקולי ,שסבר כי הייסטינגס / 88ז מ נ י ם פקיר הודי ,תצלום משנת 1870 "עורר אותם לחשוף בפני מלומדים אנגלים את הסודות של התאולוגיה הברהמינית העתיקה ואת תורת המשפטים שלהם". טענה זו מרחיקה לכת מעט .עם זאת אין ספק ,כי כתוצאה מקשר זה נוצרה נכונות ראשונית מצד מספר קטן של ברהמינים לסייע לאנגלים ללמוד סנסקריט ,שפה שרזיה נשמרו עד אז בקנאות בשל האמונה בקדושתה ,ולפיכך האיסור על הוראתה ללא–הינדואים ,שעלולים לטמא אותה. כדי לממש את חזונו ,יזם הייסטינגס גיוס של עובדי ממשל וסוחרים ,שנודעו בכישוריהם הבלשניים .הבולט שבהם היה סר וויליאם ג'ונס ( ,)Jonesשנחשב לדמות המשפיעה ביותר בתחום המחקר ההודי בראשית דרכו ,אם לחיוב — כמדען וכמגלה פורץ–דרך ,ואם לשלילה — כאבי האוריינטליזם במשמעותו האדנותית .ג'ונס ,משפטן בהכשרתו ,הגיע לכלכותה בספטמבר ,1783שם התמנה לתפקיד נשיא בית–המשפט העליון של בנגל. עוד טרם מסעו להודו הוא נחשב למומחה ללשונות המזרח ושלט בתריסר שפות ,ביניהן עברית ,ערבית ,פרסית ותורכית .בינואר ,1784כארבעה חודשים לאחר שהגיע לכלכותה ,הקים ג'ונס את "האגודה האסייתית של בנגל" ,ששמה לה למטרה לרכוש ידע מדעי מגוון על אודות הודו והמזרח בכלל .הייסטינגס, המושל הכללי ,העניק לאגודה החדשה את חסותו ופתח כך מסורת ארוכת–שנים ,שבמסגרתה נהנתה "האגודה האסייתית" מפטרונותם של ראשי הממשל בהודו (לדוגמא ,יורשו של ג'ונס כנשיא "האגודה האסייתית" היה סר ג'ון שור [,]Shore המושל הכללי השלישי של הודו)" .האגודה האסייתית" התקיימה עד לשנת 1839ופרסמה כתב עת רב–השפעה בשם מחקרים אסייתיים ( ,)Asiatick Researchesששימש במה לחוקרי הודו בימיו הראשונים של תחום המחקר החדש ,והיווה את המסד שעליו נבנה המחקר האוריינטלי המתודולוגי של המאה התשע–עשרה. ג'ונס סבר ,כי לימוד של שפות המזרח ותרגום כתביהן לאנגלית הוא הכלי המחקרי היעיל ביותר לקידום המטרות של "האגודה האסייתית" .לפיכך הוא שכנע בשנת 1785רופא ברהמין מכלכותה ללמדו סנסקריט ,ולשבור את הטאבו שהוזכר לעיל .בראשית שנת 1786הוא כבר שלט בסנסקריט די הצורך להחליט ,כי התגלגלה לידיו תגלית מרעישה .ב– 2בפברואר ,1786 בהרצאה לכבוד יום השנה השני לכינון "האגודה האסייתית", / 89ז מ נ י ם הוא סיפר לקהל שומעיו על תגליתו .הפסקה המובאת להלן מתוך הרצאה זו הייתה ברבות הימים למפורסמת ולמצוטטת ביותר מדבריו: הסנסקריט ,עתיקה ככל שתהא ,היא בעלת מבנה מופלא; היא מושלמת יותר מיוונית ,שופעת יותר מלטינית ,ומלוטשת להפליא משתיהן ,ובכל זאת קרובה מאוד לשתיהן ,הן בשורשי הפועל והן במבני הדקדוק ,באופן הדוק כדי כך, שלא ייתכן שנוצר במקרה; הקרבה חזקה כל כך ,שאף בלשן לא יוכל לבחון את שלושתן בלי להאמין שהן נבעו מאותו מקור ,שאולי איננו קיים עוד. תגליתו של ג'ונס בדבר הִקרבה בין הסנסקריט לבין הלשונות הקדומות של אירופה הביאה ללידתן של תאוריות היסטוריות ופסבדו–היסטוריות בעלות השפעה במאה התשע–עשרה ולטרמינולוגיה ,שעודנה דומיננטית עד היום בתחומי מחקר שונים .מונחים דוגמת "עמים הודו–אירופיים" או "שפות הודו–אירופיות" נולדו בעקבות תאוריות אלה ,המשתייכות במקורן למה שמכונה כיום באופן כולל "המיתוס הארי" .אותו מיתוס גורס ,כי הדרך היחידה להסברת הִקרבה בין הסנסקריט לבין היוונית והלטינית (בהתחשב בתקופה הארוכה ,שבה לא ידוע על מגעים בין אירופה לבין הודו) ,היא הנחת קיומם של שורשים תרבותיים משותפים לבני הודו ולבני אירופה .לפי תפישה זו ,בתקופה הפרה–היסטורית התקיימה במרכז אסיה אומת–אם ארית (מקור המונח ארי — — Aryaבסנסקריט, ומשמעותו אציל) ,שבניה ובנותיה דיברו בשפת האם הארית. חלק מבניה ובנותיה של אותה אומת–אם היגרו לאירופה והשתלטו עליה ,בעוד שחלק אחר נדד מזרחה וכבש את הודו .אמנם ,אין לדעת מה היו רכיביה של אותה שפת–אם, אך על–ידי תיארוך בלשני של שפות–הבת ,הן בהודו והן באירופה ,ניתן לשרטט מחדש את ההיסטוריה של נדידות העמים האריים ולשייך מחדש את צאצאי הכובשים הארים הקדומים של הודו אל שאריהם האירופאים .תאוריה זו אומצה על–ידי תאורטיקנים גזעניים במחצית השנייה של המאה התשע–עשרה (דוגמת ז'וזף–ארתור גובינו [ ]Gobineauויוסטון סטיוארט צ'מברליין [ ,)]Chamberlainשסירסו אותה ועשו בה שימוש בהתאם לצורכיהם האידאולוגיים .כך הפך רעיון אקדמי ,שבסיסו במחקר הבלשני של ג'ונס ,למוטיב גזעני ,ובין גילוייו הרבים אימוץ צלב הקרס ,ההודי במקורו ,כסמלו של הרייך השלישי. להיפותזה שבמיתוס הארי הייתה השפעה מרשימה .מצד אחד ,היא העניקה להודו ולתרבותה את הבכורה הכרונולוגית ביחס לתרבות האירופית הצעירה ממנה ,והציבה אותה במרכז הדיון האירופי כמקום מאתגר שיש לחשוף את סודותיו. המחקר ,שהתעורר באירופה כתוצאה מדיון זה הביא לתוצאות חיוביות גם בשביל מושאו ,ההודים עצמם .ללא גילויי האירופאים לא הייתה הודו מחזירה לעצמה את תרבותה האבודה .כך לפחות טען מנהיגה הראשון של הודו העצמאית ,ג'וואהרלאל נהרו ( ,)Jawaharlal Nehruאשר בספרו גילויה של הודו ( )The Discovery of Indiaמשנת 1946 ציין ,כי הודו חייבת רבות לג'ונס בשל חשיפת אוצרות העבר שלה .מצד שני ,כטענתו של אדוארד סעיד ,יחס זה כלפי הודו הפך אותה למכלול של ידע ,שאותו יש לקטלג למערכת הנחות סדורה והרמטית ,אשר מטרתה ייעול עבודת הממשל הקולוניאלי. יוקרתו של המיתוס הארי ידעה עליות ומורדות מאז שהתוודע ג'ונס לתגליתו .למרות שכיום ,בחוגים בלשניים מודרניים שונים ,נתפש המיתוס כפיקציה המבוססת יותר על השערות מאשר על הוכחות ,הרי במקומות רבים בעולם הוא נלמד עדיין כתאוריה עדכנית .כך או כך ,בתקופה שבה דן מאמר זה ,נתפש מחקר הסנסקריט כבעל חשיבות מכרעת, בשל תיארוכה של שפת הקודש ההינדואית כשפה הארית הקדומה ביותר וכקרובה ביותר לשפת–האם הארית האבודה. לג'ונס ,בעל זכות הראשונים על תיארוך זה ,קמו במהרה יורשים ברחבי אירופה ,בעקבות הפופולריות שבה זכו תרגומיו לטקסטים הינדואים קדומים .פופולריות זו חצתה גבולות והפכה לקדחת של ממש ברחבי יבשת אירופה: אוניברסיטאות רבות ,בעיקר צרפתיות ,בריטיות וגרמניות, היקצו משאבים להקמת קתדרות ללימודי סנסקריט ובלשנות השוואתית .תחומי מחקר אלה נעשו כך לחוד החנית של המחקר האקדמי במאה התשע–עשרה ונהנו מהילה יוקרתית בשל יומרתם לפתור שאלות הקשורות בראשית ההיסטוריה של המין האנושי .עם האישים הבולטים שעסקו במחקר זה נמנו צ'ארלס ווילקינס ( ,)Wilkinsהוראס היימן ווילסון ( )Wilsonוהנרי תומס קולברוק ( )Colebrookהאנגלים ,פרנץ בופ ( )Boppופרידריך שלגל ( )Schlegelהגרמנים ,וסילבסטר דה–סאסי ( ,)Sacyאנטואן לאונרד דה–שזי ( )Chezyואוז'ן בורנוף ( )Burnoufהצרפתים. תועלתנים עד סוף העשור השני של המאה התשע–עשרה ,בחסותם של מושלים כלליים בעלי עניין ,רווחה בהודו הבריטית הגישה האוריינטליסטית ,שתמכה בעידוד המחקר התרבותי של הודו. אך מאז ואילך חל שינוי בשיקולי המדיניות של לונדון .המחקר התרבותי שירת את האינטרס השלטוני בייחוד בתחילת תהליך ההשתלטות על הודו ,כאשר נוצר הצורך במציאת פתרונות לשאלות מידיות ,שעלו בעקבות המפגש עם התרבות השונה כל–כך מן התרבות האנגלית .ככל שהתקרב תהליך הכיבוש למיצויו ,נעשה הממשל כוחני ונצלני יותר .בהתאם ,ככל שהושגה התקדמות בתחום המדיני ,כך הלך והתמעט עניינו של השלטון הבריטי בחשיפת מכמני תרבותה של הודו ובתרגום כתבי הקודש ההינדואים ,והתחלף בזמירות חדשות .אלה ביטאו במקרה הטוב יחס אדיש כלפי תרבות הודו ,ובמקרה הטוב פחות — איבה של ממש כלפיה. עמדות אלו היו בעיקר נחלת חוגי התועלתנים (,)Utilitarians שהלכו ותפסו עמדות כוח פוליטיות באנגליה החל מהעשור השני של המאה התשע–עשרה ,ובתוך זמן קצר הצליחו להשפיע גם על התנהלות הממשל בהודו ,ולהדיח את האוריינטליסטים ממעמדם המכובד .הרקע ליריבות בין שני מחנות אידאולוגיים אלה היה הוויכוח לגבי הדרך הנכונה לשלוט בהודו .בעוד שהאוריינטליסטים סברו ,כי קיימת חשיבות עצומה לחשיפת אוצרותיה התרבותיים של הודו ,נקטו התועלתנים בקו מחשבה מנוגד ,שתפש את חקר התרבות המקומית כביטול זמן וממון, / 90ז מ נ י ם וקרא להקצאת משאבים לטובת פיתוחה של הודו על–פי אמות–מידה מערביות. מקורה הרעיוני של התפישה התועלתנית בהגותם של דייוויד יום ( ,)Humeפרנסיס האטצ'יסון ()Hutcheson וג'וזף פריסטלי ( ;)Priestlyמנסחיה כתפישה שלטונית היו ג'רמי בנתאם ( )Benthamוג'יימס מיל ( ,)Millאביו של הפילוסוף הנודע ג'ון סטיוארט מיל .בנתאם גרס ,כי המדד לניהול מיטבי של החברה האנושית הוא מה שיביא לאושר הרב ביותר למספר הרב ביותר של בני–אדם ,ותמך בפרשנות כלכלית ומשפטנית לעיקרון זה .הוא וידידו ג'יימס מיל ייסדו בשנת 1824את כתב העת ווסטמינסטר רוויו ( ,)Westminster Reviewשדגל במחשבה חילונית ()Freethought ושימש עד לתחילת המאה העשרים שופר לדעות רדיקליות ופרוגרסיביות .עוד קודם תרם מיל תרומה משמעותית לצמצום השפעת האוריינטליסטים ולהעלאת קרנם של התועלתנים. נקודת הציון לתחילת השלב האחרון והמכריע במאבק בין שתי תפישות העולם המנוגדות ,הייתה פרסום ספרו בן שלושת הכרכים של מיל ,היסטוריה של הודו הבריטית ( ,)History of British Indiaבשנת .1817מקולי הגדיר ספר זה כ"חיבור ההיסטורי החשוב ביותר שהופיע בשפתנו מאז חיבורו של [אדוארד] גיבון" .מיל לא ביקר מעודו בהודו ולא שלט באף שפה הודית .למרות זאת ,לא נמנע מלתאר בספרו את הבריטים כרציונליים ואת ההינדואים כלא–רציונליים וכאנשים שלא תפשו מעולם את ההיסטוריה במובן המערבי, אלא רק לפי מסורות מקודשות .הוא ביקר נחרצות את האופן שבו התנהל השלטון בהודו ואת הקצאת המשאבים למחקר התרבות המקומית ,וקרא לעריכת רפורמה מקיפה בממשל. המסקנה שעלתה מספרו הייתה ,כי ההינדואים נחותים מהבריטים .זו הייתה אולי אחת הסיבות העיקריות להצלחתו. עדות לפופולריות שבה זכה ספרו היא המחמאה שחלק לו וויליאם בנטינק ( ,)Bentinckשפגש את מיל לפני שהפליג להודו לכהן כמושל הכללי של הודו" :אני נוסע להודו הבריטית ,אך לא אני אהיה המושל הכללי .אתה הוא שתהיה המושל הכללי". בנטינק היה אחד המושלים הכלליים רבי–ההשפעה ביותר בתולדות הודו הבריטית .תחת ממשלו נחקקו מספר חוקים, שהיו נקודות ציון קריטיות ביחסים בין המושלים לנתיניהם. מקולי הכתירו (בהקדשה שנחרתה בשנת 1835על פסלו בכלכותה) כ"מי שיצק את רוח החירות הבריטית לתוך הרודנות האוריינטלית" .בשנת 1829נחקק בכלכותה חוק ,שאסר על קיום סאטי ( ,satiשֵרפת אלמנות) ברחבי הודו הבריטית .בשנת 1833הטיל ממשלו של בנטינק איסור על העבדות ,הקרבת קורבן אדם ורצח ילדים .חשיבותם של חוקים אלה לא הייתה דווקא בתרומתם האמיתית לקידום החברה ההודית (כיוון שבאותה תקופה מספרם של מקרי הסאטי ,קורבן אדם או רצח ילדים בהודו היה זעום) ,אלא יותר בהתוויית המודל המערבי ,שאליו אמורה הייתה החברה ההודית לשאת עיניה. נוסף על כך ניתן לשער ,כי חוקים אלה סייעו לקבע את דימויה של הודו כמקום זר ומוזר ,שבו מתרחשות זוועות ,שקיומן לא יעלה על הדעת במערב המתקדם .אפשר אפוא לראות חקיקה בניין "חברת הודו המזרחית" על שער העיתון ,The Mirrorשנת 1833 זו כמגדירה באופן חד–צדדי את הנתינים ,הן מבחינה ערכית והן מבחינה מוסרית. בהקשר זה ראוי לציין ,כי פעילותו של בנטינק לקידום חקיקה מערבית בהודו נענתה בחיוב מצד כמה מבני האליטה הבנגלית ,בראשם ראג' רמוהאן רוי ( ,)Royמייסד תנועת הרפורמה הנאו–הינדואית הראשונה בהודו ,ברהמו–סבהא, שנקראה מאוחר יותר ברהמו–סמאז' (,)Brahmo-Samaj האיחוד הברהמי .רוי ותנועתו פעלו שנים ארוכות לקידום רפורמה בחברה ההינדואית ,במסגרתה קראו לביטול הסאטי ולאימוץ חוקים מערביים באופיים ,דוגמת איסור על פוליגמיה והגבלת נישואי קטינים .כך ,באופן מעניין ,נפגשו האינטרסים התועלתניים של מיל (ושל בנטינק כמיישמם) עם האינטרסים של הברהמו–סמאז' ,תנועה הנחשבת לחלוצית בהקשר לגיבוש תודעה לאומית הודית. / 91ז מ נ י ם בשנת ,1819שנתיים לאחר פרסום ההיסטוריה של הודו הבריטית ,מונה מיל לתפקיד בכיר ב"חברת הודו המזרחית", ובשנת 1830הגיע לדרגת מפקח במשרד הבוחנים .דרגה זו הייתה שנייה בחשיבותה רק למשרות הדירקטורים של החברה .במהלך הקריירה שלו בחברה הוא קרא לכינון מערכת חוקים אחידה לכל הודו הבריטית ,וסייע בתכנונה של רפורמה מקיפה באדמיניסטרציה השלטונית בהודו ,על–פי אמות–המידה התועלתניות שבהן האמין .הודו הצטיירה בעיניו כמקור למשאבים ,שאותם יש לפתח ולנצל מבחינה כלכלית. חקר תרבותה היה משני בחשיבותו בעיניו. מיל נהנה מעמדת כוח בהכרעה על עתיד הממשל הבריטי בהודו ,והיה אחד הגורמים המשפיעים על ניסוח "חוק הזיכיון" ( )Charter Actמשנת ,1833שבמסגרתו צומצמו סמכויותיה של "חברת הודו המזרחית" וחוזקה עוצמתה של מועצת השלטון העליונה .בנוסף להיותה הרשות המבצעת עד כה ,נעשתה זו גם לרשות המחוקקת של הודו הבריטית .מיל המליץ לפרלמנט לקבוע ,כי אחד מחברי מועצת השלטון העליונה ישמש כמחוקק עליון ,שיקדיש לענייני משפט את כל זמנו וינסח מערכת חוקים אחידה להודו הבריטית .מינויו של מקולי בשנת 1834נועד למלא בדיוק משבצת זו. עד לשנת 1833לא היו ג'יימס מיל ומקולי מיודדים ,בלשון המעטה .מקולי תקף דרך קבע את מיל ואת התועלתנים בכלל, בעיקר מעל דפי האדינבורו רוויו ( .)Edinburgh Reviewבשנת 1829למשל הוא פרסם מאמר ("מיל על ממשל") ,שבו טען כי "התאוריה של מר מיל נשענת לחלוטין על עקרונות שגויים ,וכי הוא אינו מנמק בהיגיון גם אותם עקרונות שגויים" .עם זאת, לאחר שקיבל את המשרה בהודו (שהוגדרה ,כאמור ,בידי מיל), שינה מקולי את טעמו ,טיפח קשרי ידידות עם מיל עד למותו של זה בשנת ,1836והפך למוציא לפועל של חלק נכבד מחזונו של יריבו–לשעבר. עלייתו של מקולי תומס בבינגטון מקולי נולד בשנת 1800למשפחה שנודעה בהשקפותיה הליברליות ,הוויגיות ( ,Whigsיריבי השמרנים) והאבנגליות .אביו ,זָּכָרי מקולי ,סוחר שבילה שנים אחדות באיי הודו המערבית ובאפריקה ,ואף כיהן כמושל סיירה לאונה בין השנים ,1799-1794היה אחד הפעילים הבולטים בתנועה לביטול העבדות באימפריה הבריטית .תומס מקולי למד בטריניטי קולג' בקיימברידג' ,קיבל B.A.בשנת 1822 והוסמך למשפטים בשנת .1826כרווק מושבע ,שהתגורר כמעט כל חייו במרכז לונדון ,הוא הקדיש חלק ניכר מזמנו לפעילות פוליטית .הקריירה הפרלמנטרית שלו החלה בשנת 1830ונסקה במהירות הודות להד הציבורי שבו זכו נאומיו הרבים ,ובהם קרא לרפורמה פרלמנטרית ולשוויון זכויות לכל תושבי הממלכה .בין השאר ,הוא נחשב לאחד התורמים המרכזיים להעלאת אפליית היהודים לסדר היום הציבורי. נאומיו ומאמריו בסוגיה זו נחשבים לציוני דרך מהותיים בדרך לאמנציפציה של יהודי בריטניה .בנוסף ,מקולי היה אחד האחראים המרכזיים לחוק הרפורמה ()Reform Act משנת ,1832שארגן מחדש את מחוזות הבחירה באנגליה לפי נתוני אוכלוסייה אמיתיים ושם קץ לשיטת "המחוזות הרקובים" (.)rotten boroughs באותה שנה מונה מקולי למזכיר "מועצת הפיקוח" (Board )of Controlעל פעילות "חברת הודו המזרחית" ,וכך התוודע לאופן שבו התנהל הממשל בהודו .בתקופה זו נקלע אביו לקשיים כלכליים .החלטתו של מקולי לנסוע להודו לארבע שנים נבעה כנראה מרצונו לסייע למשפחתו :משכורתו עתידה הייתה לעמוד על 10,000ליש"ט לשנה ,סכום עתק במונחי זמנו. במקביל נראה ,כי המשרה הייחודית במועצת השלטון העליונה, שבמסגרתה עתיד היה מקולי לשמש מעֵין מחוקק עליון של הודו ,קסמה לו מאוד .אכן ,גולת הכותרת של שהותו בכלכותה הייתה ניסוח "החוק הפלילי ההודי" (.)Indian Penal Code חוק זה אושר רק בשנת 1860ומהווה עד היום בסיס לחוק הפלילי של הודו העצמאית ושל פקיסטן. בנאומיו בפרלמנט ,לפני שיצא להודו ,גילה מקולי התמצאות רבה בהיסטוריה של "חברת הודו המזרחית" ובהרכבה הגאוגרפי ,האנושי והדתי של הודו .מנאומים אלה עולה ,כי השקפתו על אודות השלטון הרצוי בהודו גובשה במידה רבה עוד טרם הפליג אליה .בהשקפה זו התגלמה תפישה שלטונית הומניסטית ,לצד דעה קדומה מושרשת על אודות תרבותם הפוליטית הנחותה של הנתינים ההודים .ראוי לציון מיוחד נאום שנשא בפרלמנט ב– 10ביולי ,1833שבו תקף את ההתנהלות של "חברת הודו המזרחית" והביע באופן מסודר את חזונו בדבר תפקידו המוסרי של הממשל בהודו הבריטית: מהו ערכו של כוח [השלטון] ,אם הוא מיוסד על עוון, בורות ואומללות; אם אנו יכולים להחזיק בו רק על–ידי הפרה של החובות המקודשות ביותר של שליטים כלפי נשלטים ,אותן חובות אשר אנו ,כעם שבורך במידה רבה לאין שיעור מהמידה הרגילה בחירות פוליטית ובהארה אינטלקטואלית ,חייבים לגזע ,שהושחת במהלך שלושת אלפים שנים של עריצות ועורמת כוהנים? מקולי המשיך והקשה: האם עלינו לשמר את בורותם של ההודים כדי לשמר את כניעותם? או שמא אנו סבורים ,כי ניתן לתת בידיהם ידע בלי לעורר שאפתנות? [ ]...ייתכן ,כי [ ]...באמצעות ממשל טוב נוכל לחנך את נתינינו לקראת ממשל טוב יותר ,וכי לאחר שיקבלו השכלה בידע אירופי ,הם עשויים מתישהו בעתיד לדרוש מוסדות אירופיים .אינני יודע אם יום כזה יגיע אם לאו ,אך לעולם לא אנסה למנוע את בואו או לעכבו .מתי שיגיע ,יהיה זה היום המפואר ביותר בתולדות אנגליה. המפגש הפיסי של מקולי עם ההודים ומנהגיהם לא שינה את דעותיו .נהפוך הוא ,נראה כי ככל שהתוודע יותר להודו ולתושביה ,כך הלכו והתגבשו השקפותיו הקודמות על אודות הממשל הרצוי להם .בד בבד ,מפגשו הבלתי–אמצעי עם ההודים גרר בדרך–כלל זלזול עמוק כלפי מצבם התרבותי ,המשפטי והתברואתי .מכתביו מתקופה זו מספקים עדויות רבות לכך .מיד לאחר שנחת בהודו ,הזמין אותו בנטינק ,המושל הכללי ,להצטרף אליו לאוטקמנד ( ,)Otacamundאתר בגבעות הנילגירי ( ,)Nilgiriכשש–מאות קילומטר צפונית–מערבית למדרס, / 92ז מ נ י ם מבנים מסוף המאה התשע–עשרה ,מסימני השלטון האנגלי ,ניכרים עד היום ברחובותיה של מּו ְמּבַיי (ּבומְ ּבֵיי) ששימש את האנגלים לנופש והבראה .מקולי נישא לשם באפריון על כתפי שישה סבלים ,ומשני צדדיו רצו כל הדרך שני שוטרים חמושים בחרבות .לקראת סיום המסע קיבל את פניו משמר כבוד של פרשים ,ששלח לקראתו המהרג'ה של מייסור ( — )Mysoreאת הפרשים הללו הוא תיאר כ"פרחחים לבושי–סחבות ( )ragamuffinsהעלובים ביותר שראיתי מימי". מקולי שהה באוטקמנד כחודשיים ,שבמהלכם נפטר משרתו האנגלי והוחלף במשרת מקומי ,נוצרי מבנגלור (.)Bangalore זה תואר בידי מעסיקו כך" :נוצרי כפי שמעצבים המיסיונרים בחלק זה של העולם — כלומר ,אדם המוסיף שכרות לשאר מידותיהם הרעות של הילידים". ב– 31באוגוסט ,1834עזב מקולי את אוטקמנד וחזר למדרס .כשבועיים לאחר מכן הפליג לכלכותה ובה שהה עד שובו ללונדון בשנת .1838העניין המרכזי שהעסיק אותו בתקופה ארוכה זו היה ניסוח החוק הפלילי הכללי של הודו הבריטית — למעשה ,המטרה שלמענה הפליג להודו מלכתחילה .עם זאת נדמה ,כי עניין אחר לגמרי — החינוך בהודו — נתפש בעיניו כדחוף יותר וכמצדיק דחייה של תחילת העבודה על ניסוח החוק הפלילי .בבואו לכלכותה ביקש ממנו המושל הכללי להצטרף כיועץ משפטי של "הוועדה להשכלת הציבור" ( ,)Committee of Public Instructionואף לכהן כנשיאה .תפקידה של הוועדה ,שמנתה עשרה חברים, היה לדון בעתיד החינוך בהודו הבריטית ולהמליץ בפני המושל הכללי על המשך מדיניות המימון של בתי–הספר המקומיים, שהעניקו עד אז מלגות ללימודי סנסקריט ,פרסית וערבית. מקולי סירב לכהן כנשיא הוועדה ,אך במהלך ארבעת החודשים הבאים הקדיש עצמו לשכנוע חברי הוועדה ובכירי הממשל בדבר חיוניותה של רפורמה במערכת החינוך ההודית. הרכב "הוועדה להשכלת הציבור" שיקף את רוח הזמן בהקשר למאבק המתמשך בין התועלתנים לבין האוריינטליסטים .מחצית מחברי הוועדה צידדו בתפישה האוריינטליסטית ,בעוד שמחציתם השנייה חייבו גישה תועלתנית ,שתקדם את לימוד השפה האנגלית .הוויכוח בין שני המחנות נסב בעיקר על הפרשנות הנכונה לסעיף הרלבנטי ב"חוק הזיכיון" משנת ,1813שקרא ל"החייאת הספרות וטיפוחה ,עידוד הילידים המשכילים בהודו ,והבאת ידע מדעי וטיפוחו בקרב התושבים בשטחים הבריטיים" .חמשת חברי הוועדה תומכי האוריינטליזם פירשו סעיף זה בעיקר בהסתמך על חלקו הראשון ,ותפשו אותו כמצדיק את המשך התמיכה הממשלתית בחקר תרבותה של הודו ,הענקת מלגות ללימודי סנסקריט ,פרסית וערבית והקצאת מענקים לפרסום ספרות בשפות אלה .יש לציין ,כי גם חברי ועדה אלה לא היססו / 93ז מ נ י ם להגדיר את התרבות המערבית כנעלה לאין ערוך על התרבות המקומית .עם זאת הם סברו ,כי תרגום של כתבים מערביים לשפות מקומיות יקל על החדרת הידע המערבי להודו ועל קידומם של הנתינים. חברי הוועדה האחרים ,שהושפעו בעליל מתפישותיהם של בנתאם ומיל ,פירשו את סעיף החוק באופן שונה ,והדגישו את חלקו האחרון .אולם אפילו הם ,למעט מקולי ,לא קראו לעצירה מוחלטת של התמיכה הממשלתית בלימוד שפות מקומיות .המלצתם חייבה המשך לימוד של שפות מקומיות בבתי–הספר היסודיים בהודו ומעבר ללימוד של אנגלית בלבד במערכת החינוך הגבוה .שני הצדדים הנצים בוויכוח הסוער התבססו על תפישה מוסרית דומה ,ולפיה תפקידם של הבריטים להיטיב עם נתיניהם ולקדמם לעבר עתיד טוב יותר .השאלה שעמדה על הפרק הייתה ,האם עתיד זה יאופיין בשימור וטיפוח השפות המקומיות ,או בחיזוק מעמדה של השפה האנגלית. מקולי היה הקיצוני שבין המתנגדים בוועדה להשקפה האוריינטליסטית .התבטאויותיו בנושא זה הלכו והקצינו ככל שנמשך הוויכוח הפנימי בתוך הוועדה .דוגמא טובה לכך משתקפת במכתב ששיגר ב– 28בינואר ,1835לאחד מבני הפלוגתא שלו ,האוריינטליסט ג'ון טיטלר ( ,)Tytlerובו דחה טענות שקיים דמיון כלשהו בין מאמצינו ללמד אנשים החפצים בכך מדע מבוסס, לבין מאמצי ממשלת ספרד לנצר ילדים יהודים [ ]...החיים קצרים מכדי ללמוד הכול [ ]...איני רואה את הטעם ללמד, למשל ,ילד להיות אסטרולוג דגול [ ]...ואז לבשר לו ,כי כל המדע ,שאותו רכש במאמצים קשים ,אינו שווה דבר []... האם אתה תלמד את ילדיך אסטרולוגיה? אמירות חותכות אלה היו מעודנות למדי בהשוואה למה שהופיע ב"מזכר על החינוך ההודי" (Minute on Indian .)Education המזכר על החינוך ההודי ב– 2בפברואר 1835הגיש מקולי מסמך על החינוך ההודי לעיונו של בנטינק .במזכר זה קרע מקולי לגזרים את השקפות יריביו האוריינטליסטים וטען ,כי חוסר–הבהירות המאפיין את טענותיהם נובע מפרשנותם השגויה לאותו סעיף של חוק הזיכיון שהוזכר לעיל .לדבריו ברור מאליו ,כי ב"טיפוח הספרות" התכוון המחוקק הבריטי לספרות אנגלית ולבטח לא לספרות מקומית ,כיוון ש"הדיאלקטים המדוברים בין הילידים [ ]...אין בהם ידע ספרותי או מדעי ,והם אף כה דלים וגסים [ ]...שלא יהיה קל לתרגם אליהם יצירה כלשהי בעלת–ערך" .עוד הוסיף, כי "עומדת לרשותנו קרן ,שאותה יש לנצל לפי הנחיית הממשלה לפיתוח האינטלקטואלי של תושבי הארץ" ,ולמען מטרה זו יש ללמד אותם שפה שאיננה מדוברת ביניהם .העיקרון התועלתני מבית–מדרשם של בנתאם ומיל השתקף היטב בטיעונו המרכזי של מקולי :כיוון שמחצית מחברי "הוועדה להשכלת הציבור" סבורים ,ששפה זו צריכה להיות אנגלית ,בעוד שמחציתם השנייה תומכים בלימוד סנסקריט וערבית ,השאלה שיש לשאול היא ,מהי השפה שכדאי יותר לדעת? מקולי ענה בקלות יתרה על שאלת הכדאיות והתועלת שבלימוד סנסקריט או אנגלית .הוא הודה ,שאין לו כל ידע בסנסקריט או בערבית ,אך עם זאת טען ,כי התוודע לתרגומים של הספרות הנחשבת ביותר שנכתבה בשפות אלה ,ושוחח רבות על הנושא עם חוקרי שפות אוריינטליסטים" .אני מוכן להעריך את מחקר האוריינט באותה מידה שמעריכים אותו האוריינטליסטים עצמם" ,הצהיר והוסיף" :מעולם לא מצאתי ביניהם אחד שיכחיש ,כי מדף יחיד של ספרייה אירופית טובה שקול כנגד כל הספרות המקומית של הודו וארצות ערב גם יחד" .הנמכה זו של התרבות ההינדואית לא סיפקה את מקולי ,והוא המשיך וגרס" :לא תהא זו הפרזה לומר ,כי כל הידע ההיסטורי האצור בכל הספרים שנכתבו בסנסקריט ערכו פחות ממה שמצוי בתקצירים הדלים ביותר שבהם משתמשים במכינות לבתי–הספר באנגליה" .ואם כך ,סיכם מקולי ,אזי "עלינו לחנך עם ,שאינו מסוגל כעת להתחנך בשפת האם שלו. אנו חייבים ללמדם שפה זרה כלשהי". בשיר הלל לשפתו הסביר מקולי מדוע האנגלית חייבת להיות שפת החינוך של ההודים ,שהרי היא משופעת ביצירות דמיון ,שאינן נופלות מן היצירות האצילות ביותר שהנחילה לנו יוון [ ,]...וחיבורים היסטוריים [ ]...העולים על כל חיבור אחר ככלים להדרכה מוסרית ומדינית [ ]...ובהם ההשערות המבוססות ביותר על מטפיסיקה ,מוסר ,ממשל ,משפט ומסחר ,וידע מלא ומדויק לגבי כל מדע ניסויי שמסייע לשמר את הבריאות ,להגביר את הנוחיות ,או להרחיב את דעתו של האדם. יתרה מזו" ,האנגלית היא השפה המדוברת בהודו ,בקרב המעמד השליט ואף בקרב המעמד הגבוה של הילידים []... קרוב לוודאי שהיא תהיה לשפת המסחר ברחבי הימים של המזרח [ ,"]...ולכן ,בתשובה לשאלת הכדאיות ,ענה מקולי ,כי "מכל השפות הזרות ,הלשון האנגלית היא זו שתהיה המועילה ביותר לנתינינו הילידים". הוא הוסיף לבנות את מערכת הטיעונים הזו ,הלוגית לכאורה ,נדבך על גבי נדבך בסדרת שאלות מגמתית ,שמטרתה הייתה להציג באור מגוחך את הידע האצור בכתבים ההינדואיים לעומת מתחריהם האנגליים: האם ,כאשר יש לנו האפשרות לבחור בפילוסופיה רצינית ובהיסטוריה אמיתית ,עלינו לתמוך בכספי ציבור בתורות רפואיות ,אשר היו מביישות מרפא–סוסים אנגלי? באסטרונומיה ,שהייתה מעוררת צחוק בילדות בפנימייה אנגלית — בהיסטוריה רצופה בתיאורי מלכים ,שגובהם שלושים רגל וימי שלטונם שלושים אלף שנה — ובגאוגרפיה, המלמדת על ים של ִדבשה וים של חמאה? בהמשך המזכר נדרש מקולי לסוגיה של ספרי הקודש הכתובים סנסקריט וערבית ,שבהם מאמינים מיליוני נתינים .אמנם, הוא טען ,על הממשל הבריטי בהודו לגלות סובלנות וניטרליות כלפי פולחנים דתיים ,אך עם זאת ,גרס ,אם ילמדו סנסקריט רק משום שהיא שפה נפוצה ,הרי שהיא תביא עמה גם אמונות טפלות מפלצתיות [ .]...אנחנו נלמד היסטוריה כוזבת ,אסטרונומיה כוזבת ,רפואה כוזבת ,רק בגלל שהן / 94ז מ נ י ם תחריט משנת " :1851התערוכה ההודית" שהתקיימה בהייד פארק בלונדון באותה שנה דרות בצוותא עם דת כוזבת .אנו נמנעים ,ואני מקווה שנימנע תמיד ,מהענקת סיוע ציבורי לעוסקים בהמרת דתם של הילידים לנצרות .ובעוד אנו נוהגים כך ,כלום נוכל ,בהגינות ובהיגיון ,לשחד אנשים בכספים שנלקחים מהכנסות המדינה לבזבז את נעוריהם על לימוד הדרך שבה עליהם לטהר עצמם לאחר שנגעו בחמור ,או איזה טקסט מן הוודות ( )Vedasעליהם לשנן כדי לזכות בכפרה על שהרגו עז? ההשקפה התועלתנית לגבי הבזבוז שבהקצאת משאבים לחקר התרבות ההינדואית תאמה במובנים רבים את השקפת המיסיון הנוצרי בהודו ,למרות שבין התועלתנים (והממשל הבריטי בכלל) לבין המיסיון שררו חילוקי דעות עמוקים .אלה באו לידי ביטוי כבר בשנת ,1813כאשר הפרלמנט הבריטי אסר ב"חוק הזיכיון" על כניסת מיסיונרים להודו ללא רישיון. במחצית הראשונה של המאה התשע–עשרה הייתה הודו כר לפעילות נרחבת של זרמים כנסייתיים שונים מאנגליה ,ביניהם אבנגליסטים ,בפטיסטים ואוניטרים .כולם כאחד תפשו את ההינדואיזם כעבודת אלילים והציבו לעצמם למטרה את ביעורה והחלפתה בנצרות .ההשקפה התועלתנית חייבה אמנם הפרדה בין דת למדינה וקידשה את חופש הבחירה ,אך גם הוגים ליברליים דוגמת מיל או מקולי (שהשקפותיהם הדתיות הפרטיות גבלו בתקופה זו באתאיזם גמור) סברו ,כי ניצור המוני של ההינדואים הוא בגדר הרצוי ,בשל תפישתם את ההינדואיזם כדת מנוונת ושקרית ,המונעת בהכרח ִקדמה ורציונליזם .עם זאת ,במסגרת החוק הפלילי של הודו, שאותו ניסח מקולי בעת ששהה בכלכותה ,נאסר על המיסיון להתערב בכל דרך שהיא בפולחן ההינדואי .ניתן לפיכך לקבוע ,כי בעימות שהתקיים בין השקפתו האישית של מקולי / 95ז מ נ י ם כלכותה בשנות החמישים של המאה התשע–עשרה (שחייבה את ניצור ההינדואים) לבין השקפתו כמשפטן (שחייבה חופש בחירה ואיסור על כפייה דתית) ,ניצחה האחרונה. בסיום המזכר המליץ מקולי על צעד ,שנראה במבט לאחור כבעל חשיבות אדירה להיסטוריה של הודו בעתיד: [ ]...לא נוכל ,באמצעים המוגבלים העומדים לרשותנו, לנסות ולחנך את העם כולו .לעת זו אנו חייבים לעשות כמיטב יכולתנו כדי ליצור מעמד ,שיגשר בינינו לבין מיליוני האנשים שאנו שולטים עליהם; מעמד של אנשים ,הודים בדם ובצבע ,אך אנגלים בטעם ,דעות ,מוסר ואינטלקט. בידיהם נוכל להפקיד את המשימה להשביח את השפות המדוברות בארץ ולהעשירן במונחים מדעיים שיושאלו מהמינוח המערבי. וויליאם בנטינק ,המושל הכללי של הודו ,הגיב על המזכר ב– 7במארס 1835באופן חד–משמעי" :המטרה הגדולה של הממשלה הבריטית צריכה להיות טיפוח הספרות והמדעים האירופיים בקרב הילידים בהודו" .כך ,באחת ,הגיע לִקצו הוויכוח בין האוריינטליסטים לבין התועלתנים על אודות הפרשנות ל"חוק הזיכיון" משנת .1813מיד לאחר שהתקבלה דעתו ,הסיר מקולי את התנגדותו הקודמת ונעתר לכהן כנשיא "הוועדה להשכלת הציבור" .במסגרת תפקיד זה, שאותו מילא במקביל לכהונתו במועצת השלטון העליונה, הוא פיקח על יישום המלצותיו במערכת החינוך של הודו הבריטית ,ויצר את המסד לשינוי הכביר שעתיד לאפיין מערכת זו בשנים הבאות .בשנת ,1838לאחר שמקולי עזב את כלכותה ,כבר היו בבנגל ארבעים מוסדות חינוך ,שלימדו את השפה האנגלית ונמצאו תחת פיקוחה של "הוועדה להשכלת הציבור". תוצאות ומסקנות קשה להפריז במידת ההשפעה שהייתה למזכר של מקולי על החינוך ההודי .תפישתו האדנותית והתועלתנית אפיינה מאז ואילך את היחס הבריטי כלפי התרבות המקומית ,וזו נתפשה כציורית ופנטסטית במקרה הטוב ,או כמיותרת במקרה השלילי .המזכר של מקולי שם קץ ,כבאבחת חרב ,להשקעה הבריטית המתמשכת במחקר של כתבי הסנסקריט .מקולי היה בדרך זו לאחראי לכרסום שחל במעמדה של אנגליה בתחומי המחקר האוריינטליסטי .בשנת 1833נוסדה אמנם באוקספורד הקתדרה הראשונה ללימודי סנסקריט באנגליה, אך למרות זאת ,ההנהגה בתחומי המחקר האוריינטליסטי עברה למדינות אירופיות אחרות ,ובראשן צרפת ,פרוסיה ורוסיה .נוסף על כך ,נותני הטון במערכות השלטון והתרבות בתקופה הוויקטוריאנית הושפעו ממקולי במידה רבה, והקרינו בתורם את תפישותיו גם על נתיניהם בהודו .כך הלכה החברה ההודית המשכילה והתאפיינה באוריינטציה תרבותית פרו–מערבית ,בתהליך שהחל עם מקולי ונמשך אל תוך המאה העשרים. תגובת הקהילה המשכילה המקומית בהודו למזכר הייתה, כך נדמה ,חיובית למדי .עד אז נאלצו הודים ,שביקשו ללמוד אנגלית ,להוציא על כך ממון רב .מכאן ואילך התאפשר להודים, בין שהיו הינדואים (וללא תלות בָקסטה שאליה השתייכו) ובין שהיו מוסלמים ,ללמוד אנגלית חינם אין כסף .ההיענות המקומית לבתי–הספר החדשים ,שבהם נלמדה השפה האנגלית ברוח המלצותיו של מקולי ,הייתה נלהבת .דורות של משכילים הודים התחנכו מאז על השפה האנגלית ועל התרבות האנגלית. / 96ז מ נ י ם איורים המתארים מקצועות וחיי יומיום בהודו באמצע המאה התשע–עשרה / 97ז מ נ י ם ג'נטלמנים בריטים שמילאו תפקידים בכירים בממשל בהודו ,שנת 1850 / 98ז מ נ י ם בד בבד חל כרסום בידע שלהם על תרבותם ואוצרותיה ובהערכתם כלפיהם .המלצתו של מקולי על יצירת מעמד חדש של "הודים בדם ובצבע ,אך אנגלים בטעם ,דעות ,מוסר ואינטלקט" ,קרמה כך עור וגידים ,ויצרה מעין סימביוזה בין האליטה המשכילה של הודו לבין השלטון הבריטי .שכבת ההנהגה העתידית של התנועה ההודית הלאומית הייתה במובנים רבים תוצר של המלצה זו .תנועה זו ,שראשיתה עם ייסוד "הקונגרס ההודי הלאומי" בשנת ,1885שיתפה פעולה עם השלטון הבריטי במשך שנים רבות .למעשה ,האליטה הפוליטית ששלטה בקונגרס עד לסוף מלחמת העולם הראשונה האמינה ,כי ייטב להודו אם הבריטים יוסיפו לשלוט בה .הדרישות לביטוי פוליטי עצמי ,שהועלו בקונגרס ההודי הלאומי בעת ההיא, היו מצומצמות בהיקפן ובחזונן ,ושיקפו יחס חיובי לשלטון הבריטי — כמחנך ,כמוביל לִקדמה וכחיוני לקיומה של הודו. חותמו של מזכר מקולי ניכר גם בדור ההנהגה המודרני של התנועה ההודית הלאומית :שני מנהיגיה הבולטים של הודו במחצית הראשונה של המאה העשרים ,מוהנדס גנדהי ( )Gandhiוג'וואהרלאל נהרו ,ועִמם גם מייסדה ומנהיגה הראשון של פקיסטן העצמאית ,מוחמד עלי ג'ינה (.)Jinnah גנדהי ,שלמד משפטים בלונדון (בדומה לג'ינה) ,מספר באוטוביוגרפיה שלו על שנות לימודיו בהודו ,שהביאו לדבריו לרתיעתו מדתו שלו ,ההינדואיזם .רתיעה זו נבעה מ"הרעיון שאותו הפיצו המיסיונרים ,לפיו ההינדואיזם רצוף אמונות טפלות" .גנדהי נאבק בינו לבין עצמו במשך שנים ארוכות עד שנפטר מדעה קדומה זו כלפי דתו ותרבותו .בסופו של דבר הוא חזר לאמונה בהינדואיזם בלב שלם ,אם כי מתוך ביקורת על מספר מנהגים ומסורות ,ביניהן האפליה של בני קסטת הטמאים (" .)"Untouchablesחינוכו של נהרו ,לימים ראש הממשלה ושר החוץ הראשון של הודו העצמאית ,היה כמעט כולו על טהרת האנגלית .אביו ,מוטילאל נהרו ,שכר מורים פרטיים אנגלים שלימדוהו בביתו באללאהבאד (;)Allahabad את נעוריו ובחרותו בילה באנגליה ,שם למד בהארו ()Harrow ובקיימברידג' .ההשפעה הבריטית על עיצוב השקפת עולמו המדינית והתרבותית הייתה ודאי מכרעת ,אך עם זאת ,גם הוא עבר בבגרותו תהליך עיצוב מחדש ביחסו אל תרבותו ודתו. מפנה מסוים ביחס כלפי תרבותו של הכובש והתפכחות מרגשי הנחיתות התחולל בעקבות הטבח באמריצר ()Amritsar בשנת .1919כוחותיו של הבריגדיר–גנרל האנגלי רג'ינלד דָי ֶיר ( )Dyerהרגו אז מאות אזרחים לא–חמושים ,והטבח הוביל לגל אנטי–בריטי ולעלייתו הפוליטית של גנדהי להנהגת "הקונגרס ההודי הלאומי" .טראומה זו מסמלת, מבחינות מסוימות ,את תחילת הקץ של "עידן מקולי" :עידן שבו ניתנה לגיטימציה אינטלקטואלית ,מתוך שיקולים תועלתניים ,להתנשאות האדנותית מצִדם של הבריטים, לשלילה ולניסיון המחיקה של התרבות ההודית העתיקה והעשירה ,ולהפנמת הלגיטימציה הזו על–ידי האליטות ההודיות למשך תקופה ארוכה .מזכרו של מקולי ,שראה עצמו קודם כול כהיסטוריון ורק אחר–כך כמדינאי ,משמש אפוא דוגמא טובה לאופן שבו עשוי הוגה–דעות להשפיע באופן דרמטי על ההיסטוריה הפוליטית. לקריאה נוספת: הומי ק' באבא" ,שאלת האחר :הבדל ,אפליה ושיח קולוניאלי" ,בתוך :יהודה שנהב (עורך) ,קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי :אנתולוגיה של תרגום ומקור, ירושלים .2004 תומס בבינגטון מקולי ,מסות היסטוריות :לורד קליב; וורן היסטינגס ,ירושלים .1944 אדוארד סעיד ,אוריינטליזם ,תל–אביב .2000 חן צורף–אשכנזי" ,המקור ההודי :פרידריך שלגל והמיתוס של מוצא הגרמנים" ,זמנים .41-28 ,)2006( 93 John Clive, Thomas Babington Macaulay: The Shaping of the Historian, London 1973. Thomas Pinney (ed.), Selected Letters of Thomas Babington Macaulay, Cambridge 1982. Raymond Schwab, The Oriental Renaissance: Europe's Rediscovery of India and the East, 1680–1880, New York 1984. George Otto Trevelyan, The Life and Letters of Lord Macaulay, London 1876. מקורות האיורים: תמונות בעמודים :98 ,97 ,96 ,95 ,91 ,89 ,87 ,86 ,85אימג'בנק ישראל — גטי אימג'ס תמונות בעמודים :93 ,88באדיבות אפרת אבינרי ועמי שנער / 99ז מ נ י ם
© Copyright 2024