מסמך מסכם מקורי - חברת נמלי ישראל
כרך א ' 1-1 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם תוכן העניינים עמוד פרק – 1מטרת העבודה 1-3 פרק – 2תהליך העבודה 1-6 פרק – 3התוכנית האסטרטגית 1-8 פרק – 4הנמלים המודרניים 1 - 12 פרק – 5התחרות 1 - 14 פרק – 6תוכניות 2020 1 - 15 פרק – 7תחזית מטענים 1 - 20 פרק – 8תחזית אוניות 1 - 25 פרק – 9שיקולי תכנון 1 - 27 פרק – 10פרמטרים לתכנון 1 - 29 פרק – 11חלופות לפיתוח נמל אשדוד 1 - 41 פרק – 12חלופות לפיתוח נמל חיפה 1 - 47 פרק – 13פיתוח נמל שלישי בחוף הים התיכון 1 - 63 פרק – 14הערכת החלופות והשוואה ביניהן 1 - 65 פרק – 15תזמון השקעות 1 - 68 פרק – 16שלב הפיתוח הבא 1 - 74 פרק – 17מערכת התחבורה 1 - 80 פרק – 18השפעות סביבתיות 1 - 91 פרק – 19קונפליקטים תכנוניים 1 - 101 פרק – 20מסקנות והמלצות 1 - 106 נספח – סקירת מצב נמל אילת 1 - 109 כרך א ' 1-2 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק - 1מטרת העבודה 1.1 למשק הישראלי תלות גבוהה בסחר חוץ .תלות זו בולטת לאור מספר מאפיינים מרכזיים של השוק .המשק סובל ממיעוט במשאבים טבעיים מצב המחייב קיום של משק פתוח בעל שיעורי יבוא גבוהים כמענה לכלל הצרכים במשק .מנגד המשק הישראלי מתאפיין ברמות צריכה גבוהות .כמו כן ,למשק הישראלי מספר ענפי ייצוא ייחודיים בעלי ביקוש נמוך בשוק המקומי ולכן תלותם בסחר החוץ גבוהה ביותר .בין מוצרים אלו נמצאים חומרי גלם כגון אשלג ופוספטים מאזור ים המלח לצד מוצרי טכנולוגיה עילית אשר להם ביקוש שולי בשוק המקומי ועיקר ייצורם מיועד לחו"ל. ואכן ,מהשוואה בינלאומית עולה כי היקף סחר החוץ של ישראל גבוה מזה של מדינות מפותחות רבות אחרות. שיעור השווי הכספי של סחר החוץ מהתמ"ג בישראל עומד על כ ,62%-שהינו מהגבוהים בעולם המערבי. בשל המבנה הגיאו -פוליטי של המזרח התיכון ,שווקי המקור והיעד של סחר החוץ בישראל אינם סמוכים לה. שיעור ההובלה היבשתית של סחר חוץ שואף לאפס וסחר החוץ האווירי של ישראל בטונות מהווה כ 2% -מסך סחר הסחורות. מכאן שעיקר סחר החוץ של מדינת ישראל עובר דרך נמלי הים .מהשוואה בינלאומית של פילוח אמצעי השינוע השונים של סחר חוץ ,עולה כי לסחר החוץ הישראלי תלות גבוהה במיוחד בנמלים בהשוואה למדינות אחרות ולא נראה כי בעתיד הקרוב תהיה אלטרנטיבה משמעותית לנמלי ישראל כצינור ההובלה הכמעט יחיד לסחר חוץ. לאור חשיבותם הרבה של נמלי הים ,אושרו בממשלה ,בשנת ,1995תוכניות אב לנמלים )תוכניות לשנת (2020המיועדות לאפשר הרחבת הנמלים לדור הבא ,אך מאז שתוכניות אלו אושרו ,חלו שינויים מרחיקי לכת בהתפתחות הספנות ,בתנועת המטענים ,במצב הגיאופוליטי באזורנו ובמערך המבני של הנמלים בארצנו. 1.2 בשנים האחרונות ,החלו להיבנות אניות הגדולות מאניות התכן לפיהן הוכנו תוכניות ) 2020בעיקר בתחום המכולות( .בתכנון אניות גדולות אף יותר. 1.3 השפעת הסדרי שלום עתידיים באזורנו על תנועת המטענים בנמלי הים התיכון ,יכולה להיות דרמטית ,במיוחד עם עירק וכן עם לבנון וסוריה .תנאים חדשים אלה ,שיתכנו בעתיד ,יכולים להשפיע באופן נרחב על היקפי הפעילות בנמלי חיפה ואשדוד. כרך א ' 1-3 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 1.4 בשנת ,2005ביצעה ממשלת ישראל רפורמה במבנה הנמלים ,כאשר רשות הנמלים ,כמונופול ,חדלה מלהתקיים ובמקומה הוקמו :חברת פיתוח ונכסים המפתחת ומנהלת את נכסי הנמלים )חברת נמלי ישראל – חנ"י( ושלוש חברות הפעלה לנמלי חיפה ,אשדוד ואילת .מטרת הרפורמה היתה הגברת ההתייעלות בנמלים ע"י יצירת תחרות בשוק זה .בשלב זה ,התחרות הינה שולית ומוגבלת לשתי חברות הפעלה בלבד .הגברת התחרות ע"י הכנסת 'שחקנים' נוספים לנמלי חיפה אשדוד קשה ,שכן המבנה הפיזי הנוכחי של הנמלים אינו מאפשר הוספת חברות הפעלה בתוככי הנמלים ,ללא התנגדות עזה מצד העובדים .גם תוכניות 2020 המאושרות אינן משפרות במידה רבה את הסיכויים להכנסת מפעילים נוספים לתחומי הנמלים בשל קירבת הרציפים החדשים לקיימים וכן הם אינם מספקים שטח תפעולי מספיק אטרקטיבי למפעיל חדש. 1.5 הדרישות העתידיות הגוברות להגדלה משמעותית של התפוקות וכתוצאה מכך למסופי מכולות גדולים באורך הרציף ובעורף התפעולי ,התחזיות הגבוהות למטענים ,השאיפה ליצירת אפשרות של תחרות ע"י הרחקת הרציפים העתידיים מאלה הקיימים ,הכנסת מפעילים נוספים ומגבלות הפיתוח האפשריות לפי תוכנית ,2020 העלו את הצורך בתכנון אסטרטגי ארוך טווח אשר יאפשר בניית נמלים המתאימים לתחזיות ויאפשרו הגברת התחרות בתעשייה הנמלית. 1.6 הנמלים אינם פועלים בחלל ריק ,קיימת תחרות רבה בין הצורך המשקי להרחבתם לבין משתשמשים 'כבדים' אחרים על שטחי חוף הים .גופים תשתיתיים ממשלתיים/צבוריים ממוקמים לאורך החופים ומגבילים את יכולת הנמלים להתרחב ,בהם :פיתוח אורבני ,תחנות כח ,בסיסי צה"ל ,מתקני התפלה ,מערכות לשינוע גז. משתמשים אלה הולכים ותופסים שטחים ההולכים וגדלים עם הזמן .לצידם קיים צורך ציבורי ברור בשמירת אזור חוף לשימוש הציבור בישראל -כאזורי רחצה ,קייט ושייט )מרינות( ושימור אזורים בעלי ערכי סביבה וטבע חשובים .הגדרת המיקום ועתודות השטחים המתאימים לפיתוח עתידי של הנמלים ,מבחינת מיקומם הגיאוגרפי והיקפם ,הינה חיונית ביותר כעת כדי לאפשר בניית נמלים במתכונת הרצויה ולהימנע מפגיעה עתידית קשה בכלכלת ישראל . 1.7 מטרת עבודה זו היא להכין תוכנית אב חדשה ומעודכנת לנמלי חיפה ואשדוד המתאימה להערכות הצפויות בתחום הספנות והנמלים למחצית המאה ה ,21 -בכדי לאפשר שריון שטחי ים ויבשה לפיתוח נמלים מודרניים בעתיד ,ע"י רכישת/חכירת קרקעות מתאימים ,אישור תוכניות סטטוטורית ,הכרזה על השטחים הנדרשים כשטחי נמל והתנעת התהליך להקמת השלב הבא. 1.8 דו"ח זה מייצג תהליך תכנון שנמשך כשנה וחצי ,במסגרתו הוכנה תוכנית אסטרטגית לפיתוח נמלי ישראל, עודכנו והורחבו התחזיות ,הונחו הנחות יסוד מעודכנות לתכנונים פונקציונליים והנדסיים ,נבחנו מגמות בפיתוח נמלים וסל האוניות ,נחקרו דרישות עורף הנמלים ,נשקלו תנוחות ומערכים של רציפים חדשים ,נבחנו מערכי התחבורה הכבישיים והרכבתיים האפשריים לכל חלופה ,נחקרו האפשרויות לשינוע מטענים למדינות ערב דרך נמלי חיפה ואשדוד ,הוכנו אומדנים כספיים ראשוניים לחלופות השונות ,נערכו בדיקות כלכליות ואיכותיות להשוואה בין החלופות השונות ,נבדקו אפשרויות של יישום תוכנית האב בשלבים וכן אופינו הקונפליקטים עם משתמשים אחרים. כרך א ' 1-4 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם תוכנית אב זו מהווה מתווה לכיווני התפתחות אפשריים .בהיותה תכנון לטווח ארוך ,רמת הפירוט והדיוק בה הוא ברמה האסטרטגית. האומדנים הכספיים שנערכו כאן הם ראשוניים בלבד ונועדו לצרכי השוואה בין החלופות .עבור החלופה הנבחרת יוכן אומדן כספי מפורט ,שיכלול את כל המרכיבים הקשורים בפיתוח ,כולל :עלויות חמרי ייבוש הים, עלויות רכש הקרקעות בתחומי הפיתוח ,פיצויים הקשורים בירידת ערך הקרקעות המשיקות לסביבות הפיתוח, מיזעור נזקים אפשריים לאיכות סביבה ועוד. החלופות לפיתוח הנמלים בתוכנית האב ,מניחות כי קיימת עדיפות לנמלים על פני משתמשים אחרים בשמירת והגדרת קרקעות לאורך חופי הים בקירבת הנמלים הקיימים ,גם אם הם מהווים נכסים או תשתיות לאומיות .עדיפות זו מבוססת על ההנחה שלתשתיות האחרות ניתן לאתר אזורי פיתוח שאינם דוקא על החוף. אשדוד מוגבלת מאד ע"י שיפוע הקרקע במים הגורם לעמקים גדולים בקירבה יחסית לחוף .בנייה לעומקים כאלה היא יקרה מאד והדרך הריאלית היחידה היא להמשיך את בניית הנמל צפונה לאורך החוף .אולם ,שם כאמור קיימים מתחרים רבים על רצועת החוף ,כמו תחנת הכוח ,צינור גז ובסיסי צבא. בחיפה המגבלות העיקריות לפיתוח הנמל נובעות מקירבתו לאזורים האורבניים ,לתחנת הכוח ,לשדה התעופה ולחופי בת גלים וקריית חיים ,שכאמור תצטרכנה להידון בהמשך. אנו ערים לכך ,כי יידרשו תאומים רבים עם בע לי קרקעות אחרים וכן עם רשויות מקומיות גובלות. 1.9 למגוון הקונפליקטים שעלה במהלך הכנת התוכנית ,אשר לחלקם נדרשת הכרעה ברמה לאומית לא ניתן יהיה לתת מענה בזמן סביר .בהיות תוכנית האב רב שלבית והשלב הראשון דומה במרבית החלופות ,ניתן בזמן סביר לתת מענה לקונפליקטים בפיתוח השלב הראשון ,ללא תלות בהשלמת ההחלטות לגבי תוכנית האב כולה. הצורך בפיתוח מיידי של תשתית נמלית נוספת מחייב קבלת החלטה מיידית על פיתוח השלב הבא )בנמל חיפה או בנמל אשדוד( ,שהוצדק כלכלית להפעלה כבר בשנת . 2015 עיקרי הפיתוח של השלב הבא מפורטים בפרק . 16 כרך א ' 1-5 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק - 2תהליך העבודה 2.1 תוכנית האב הקיימת הוכנה בתחילת שנות ה 90 -ואושרה ע"י ממשלת ישראל בשנת .1995מכוחה של תוכנית האב נגזרו תוכניות הפיתוח של הנמלים בעשור האחרון ועיקרם נמל איתן )היובל( שלב א' ונמל הכרמל שלב א' )בהליכי בנייה(. לאחר 10שנים ,כחלק מתהליך רצוף ומתמשך של עדכון תוכניות האב וכנהוג בנמלים אחרים בעולם ולאור השינויים במסחר הבינלאומי ,גודל וסל האוניות ,טכנולוגיות חדשות ומגמות אחרות בעולם ,יזמה חברת נמלי ישראל -פיתוח ונכסים בע"מ ,הכנת תוכנית אב חדשה ומעודכנת לנמלי חיפה ואשדוד ,וזאת בראייה אסטרטגית לטווח ארוך של 50שנה. 2.2 2.3 מתודיקת הכנת העבודה: 2.2.1 גיבוש תחזית מטענים מקומיים ,בשלושה תרחישים )גבוה ,בסיסי ונמוך(. 2.2.2 גיבוש פוטנציאל תנועת מטענים אזוריים דרך נמלי ישראל. 2.2.3 הגדרת אונית התכן שתשמש כמודל האוניות העתידות לפקוד את הנמלים. 2.2.4 ניתוח אסטרטגי של תפקיד נמלי ישראל בכלכלה הלאומית. 2.2.5 תכנון מגוון נרחב של חלופות פיתוח רב שלבי לכל אחד ממרחבי הנמלים. 2.2.6 ניתוח קונפליקטים. 2.2.7 ניתוח מערכות התעבורה המשיקות לפעילות הנמלית. 2.2.8 דרוג כמותי ואיכותי של החלופות. 2.2.9 המלצות להמשך העבודה. להובלת תכנון הפרויקט הוחלט להתקשר עם חברת " ,"Royal Haskoningחברה הולנדית בינלאומית ,מהמובילות בעולם בתכנון נמלים. להשלמת העבודה הועסקו יועצים נוספים בתחומי אסטרטגיה וכלכלה לאומית ,כלכלה אזורית ,תחבורת כבישים ותחבורה מסילתית ,איכות סביבה וסטטוטוריקה. 2.4 נציגי חברת " "Haskoningערכו שלושה סבבי ביקור בישראל ,במסגרתם הציגו ונדונו טיוטות ההתקדמות עם גופים בעלי זיקה ישירה ועקיפה לפיתוח הנמלים ,בהם: כרך א ' • עיריות חיפה ואשדוד • משרד הבטחון • חיל הים ואגף התכנון )בצה"ל( • המשרד להגנת הסביבה • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • רשות הספנות והנמלים 1-6 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 2.5 • משרד האוצר • משרד הפנים • חברת חשמל • חברות נמל חיפה ואשדוד • תאגידים אחרים )כי"ל ,תש"ן ,מספנות ישראל ועוד( • נציגי חברות הספנות • איגוד המשתמשים בהובלה ימית • איגוד לשכות המסחר • התאחדות התעשיינים לאחר בחינה וסינון מגוון רחב של חלופות וההתיחסות ראשונית לחלופות ע"י הגורמים לעיל ,נשארות בדוח מסכם זה 2 ,חלופות לפיתוח נמל אשדוד ו 5 -חלופות לפיתוח נמל חיפה ) 3מהן כוללות שילוב שדה תעופה ו 2 -ללא שדה תעופה( . 2.6 בכל אחת מהחלופות קיימים קונפליקטים .ממשלת ישראל באמצעות שר התחבורה והבטיחות בדרכים יצטרכו לגבש תהליך קבלת החלטות לגבי הקונפליקטים בחלופות המועדפות ,על מנת שאפשר יהיה לאשר את תוכנית האב לנמלי ישראל ,2006-2055 -לביצוע. להערכתנו ,תהליך זה עשוי להתמשך זמן רב. 2.7 בהתאם למדיניות שר התחבורה והבטיחות בדרכים ועמדתו לגבי שדה התעופה הבינלאומי בחיפה ,שהתקבלה לאחר הצגת ופרסום הגירסה הראשונה של תוכנית האב ב ,12/2006 -הוחלט לקדם כחלופות מועדפות את חלופת נמל אשדוד A1 -וחלופת נמל חיפה H5 -בגירסתה המעודכנת . H5a - 2.8 במקביל לקידום האמור בסעיף 2.5-2.7ועל מנת לענות על הביקוש הצפוי לשירותי נמל באמצע העשור הבא ,הכרחי להתחיל את קידום פיתוח השלב הבא כבר בשנה הבאה. אחד הממצאים החשובים ביותר בעבודה זו ,הוא הצורך המיידי בקידום האישור לבניית השלב הבא בנמל חיפה או בנמל אשדוד ,במקביל לאישור תוכנית האב לטווח ארוך . אישור ביצוע השלב הבא הנגזר מתוכנית האב אפשרי בגלל היות השלב הבא דומה במרבית החלופות. בהנחה שהשלב הבא יאושר ע"י ממשלת ישראל במהלך שנת ,2007קיים ספק אם הפעלת השלב הבא יחל במועד הנדרש .זאת עקב המשך של התהליך הסטטוטורי -כ 6 -שנים ,בשגרה הקיימת במדינת ישראל ובתוספת תהליכי התכנון והבינוי שיסתיימו לא לפני .2015 לכן ,אישור ממשלה קריטי לאפשרות קיצור התהליך הסטטוטורי לפיתוח השלב הבא למשך של שנתיים . בנוסף ,נדרשת עזרתם של מוסדות המדינה הרלוונטיים לגיבוש פתרונות לקונפליקטים הקיימים בהקמת השלב הבא .בכלל זה צירוף השטחים שאינם בחזקת חברת נמלי ישראל והמסומנים בחלופות הפיתוח כחיוניים לפיתוח ,יהיה כרוך בהסדרים ובהליכים בין הגופים הרלוונטיים . כרך א ' 1-7 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק - 3התוכנית האסטרטגית 3.1 כללי בעקבות הרפורמה בתחום ההובלה הימית בישראל והשינויים המבניים בתחום ,החליטה חברת נמלי ישראל )חנ"י( לעצב אסטרטגיה ארוכת טווח עבור החברה .בבסיס האסטרטגיה עמדו שני עקרונות מנחים: - פיתוח התשתיות הנמליות לרווחת סחר החוץ הישראלי. - עידוד התחרות בענף הנמלים בישראל. תהליך עיצוב האסטרטגיה ,כלל ניתוח חוזקות וחולשות של ההובלה הימית בישראל ,ניתוח הסביבה התחרותית של נמלי ישראל ,ניתוח מגמות כלל עולמיות בתחום ההובלה הימית ,זיהוי איומים והזדמנויות עבור נמלי ישראל וניתוח כלכלי לתזמון ההשקעות .כל אלו היוו בסיס לאסטרטגיה שפיתחה הנהלת החברה לעשורים הקרובים) .תוכנית אסטרטגית מפורטת בכרך ג' חלק .(11 3.2 עיקרי האסטרטגיה של חברת נמלי ישראל 3.2.1 חנ"י תפתח תשתיות נמליות לשירות אופטימאלי של סחר החוץ הישראלי כ 98% -מסך כל סחר החוץ הישראלי )במשקל( מתבצע דרך הים .בנוסף שיעור השווי הכספי של סחר החוץ מכלל התמ"ג בישראל ,עומד על כ - 62% -מהגבוהים בעולם .מכאן שמדינת ישראל תלויה במידה רבה בתפקודם האופטימאלי של נמליה. לסוחרי החוץ אין חלופה משמעותית להובלת סחר החוץ גם בטווח הארוך שכן החלופות האוויריות והיבשתיות אינן צפויות להיות מספיק אטרקטיביות גם בתנאי שלום .לאור כל זאת ,חנ"י תפעל לפיתוח תשתית נמלית לשירות אופטימאלי של סחר החוץ הישראלי ,באמצעות: א .השקעות בפיתוח תשתיות ימיות ויבשתיות בעורף הנמלים בעיתוי אופטימאלי למשק הישראלי ,במטרה למנוע צווארי בקבוק בפעילות סחר החוץ בנמלים. ב .עידוד השקעה ותפעול תשתיות נמליות ע"י הסקטור הפרטי ,אם במסופים חדשים ואם בפעילויות שונות אחרות )כגון תפעול מסוף יבשתי ועוד(. ג. תמיכה תשתיתית בפיתוח תעשיות היקפיות לנמלים ,באמצעות תוכניות הפיתוח לעשורים הקרובים ,תוך התייחסות לצרכים של תעשיות תומכות נמל ,והקצאת שטחים לפעילות זו. 3.2.2 חנ"י תקדם את התחרות בתחום הנמלים בכתב ההסמכה ,נדרשת חנ"י לעודד את התחרות בתחום ההובלה הימית בישראל .התחרות בתחום ההובלה תתרום רבות לא רק לשיפור רמת השירות לסוחרי החוץ הישראלים ,אלא גם לניצול יעיל של תשתיות וכתוצאה דחיית השקעות בהקמת תשתיות ימיות ויבשתיות נוספות. כרך א ' 1-8 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם מניתוח פוטנציאל התחרות בין נמל חיפה לנמל אשדוד ,על סחר חוץ ישראלי ,עולה כי התחרות אפשרית בעיקר בתחום הובלת המכולות .בטווח הבינוני -ארוך פוטנציאל התחרות בין נמל חיפה לנמל אשדוד על פריקת/טעינת מכולות מוערך בכ 30% -מכלל השוק .תחרות בין מסופים באותו הנמל מגדילה כמובן שיעור זה .בנוסף ,קיים פוטנציאל לתחרות גם בתחום הגרעינים ובתחום הדלקים. לאור כל זאת ,חנ"י תקדם את התחרות בתחום הנמלים באמצעות: א .הבטחת קיבולת מספקת לקיום תחרות בכלל ובתחום המכולות בפרט. ב .צמצום פערים תשתיתיים בין הנמלים ,בתחומי המכולות והגרעינים ,שהם בעלי פוטנציאל גבוה לתחרות ומצריכים תשתיות ייחודיות. ג. עידוד הכנסת מפעילים חדשים לתחום תפעול הנמלים ,באמצעות הקמת תשתיות חדשות וייצירת תנאים ליכולת תפעולית עצמאית. ד .הקמת מסופים עורפיים פנים ארציים המחוברים לשני הנמלים בתשתיות רכבת )מותנה בכדאיות עיסקית(. 3.2.3 חנ"י תפעל להסדרת מעמדו של נמל אילת )סקירת מצב נמל אילת -בנספח לחלק זה( נמל אילת סובל ממספר חסמים משמעותיים להמשך ההתפתחות העסקית והפיסית .ראשית ,זמינות קו המים של ישראל במפרץ אילת נמוכה .שנית ,הגישה היבשתית לנמל בעייתית – הגישה הינה במשאיות בלבד ללא חיבור רכבתי ,לאור מיקומו של הנמל המשאיות חוצות את מרכז העיר .בנוסף ,הנמל מרוחק מריכוזי אוכלוסייה בישראל וממרכזי היבוא והיצוא בה .לבסוף ,התשתית הימית והטכנולוגית בנמל אינה מפותחת ביחס לנמלי אשדוד וחיפה. יחד עם זאת ישנן מספר חלופות אסטרטגיות לעתידו של נמל אילת: א .תרומה לתחרות מול נמל אשדוד -נמל אילת מהווה אלטרנטיבה לנמל אשדוד במספר תחומי פעילות עיקריים של נמל אשדוד :כלי רכב ,פוספטים ואשלג. ב .נמל משלים לנמל אשדוד – באם תקודם התוכנית להקמת קו רכבת אשדוד/אילת יוכל נמל אילת לשמש כנמל משלים לנמל אשדוד וכאופציה עוקפת סואץ. ג. נמל משלים לנמל עקבה – בשל מגבלות הקיבולת של נמל עקבה יוכל נמל אילת לשמש כנמל משלים לו. פעילות זו תלויה בתוכנית להקמת קו רכבת אילת – עקבה. כל האלטרנטיבות אינן תלויות בחנ"י בלבד וכוללות החלטות אסטרטגיות בדרג מקבלי ההחלטות .חנ"י תמליץ ליזום הקמת ועדה הכוללת גורמים ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ,האוצר ורכבת ישראל לצורך קבלת החלטה על עתידו של נמל אילת ונקיטת כיוון הפעולה הרצוי. 3.2.4 חנ"י תשקיע בתשתית הכרחית לפעילות שטעון בינ"ל לאור היתרונות הבולטים לגודל בהובלה הימית במכולות ,תחום השטעון צומח בשיעורים גבוהים בשנים האחרונות וצפוי להמשיך ולצמוח בשיעורים גבוהים בעשורים הבאים .בהתאם ,נמלי שטעון ומסופים ייעודיים לשטעון מוקמים בעולם ובאגן הים התיכון בפרט .רמת התחרותיות בתחום השטעון הולכת וגוברת .בשנים האחרונות מקובלת העברת פעילות השטעון של חברות הספנות מנמל לנמל וממסוף למסוף ,עקב רמות שירות גבוהות ו/או מחירים נמוכים. כרך א ' 1-9 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם ישראל נהנית מקרבה יחסית לציר הסחר מ/אל המזרח הרחוק אל/מאגן הים התיכון ,עקב סמיכותה לתעלת סואץ .ואכן חברת "צים" לדוגמא – חברת ספנות מהגדולות בעולם ,מבצעת את מרבית פעילות השטעון שלה באגן הים התיכון המזרחי בנמל חיפה .מעבר לתועלת העסקית מפעילות השטעון לחברת הנמל ברי שלפעילות השטעון בנמלי ישראל חשיבות גם לסוחרי החוץ – מיקומה של פעילות זו ,מוביל להגברת הקונקטיביות של נמלי ישראל ,הגברת הוודאות לעיתוי הגעת ספינות ,והגברת התדירות של אוניות גדולות הפוקדות את הנמלים. יחד עם זאת ,נמלי ישראל סובלים ממספר חסרונות תחרותיים ביחס לנמלים באזור אגן הים התיכון המזרחי, שעשויים להאט את יכולתם לקשור פעילות שטעון בהיקפים גדולים של חברות ספנות נוספות .ראשית ,רמת השירות בנמלי ישראל אינה גבוהה ביחס לנמלים יעילים בעולם .בנוסף .ומהותי יותר ,רמת המחירים אותם יוכלו להציע חברות הנמל הישראליות גבוהה ביחס לנמלים במדינות שונות דוגמת מצרים ותורכיה .לאור משקלן הרב של הוצאות השכר במבנה העלויות של חברות הנמל וגודל השכר הממוצע בתעשייה בישראל, אשר גבוה בעשרות ומאות אחוזים ממדינות האזור ) השכר הממוצע כיום בחברות הנמל אף גבוה משמעותית מהשכר הממוצע בתעשייה( ,קיים ספק האם פעילות זו כדאית והאם כדאי להוסיף השקעות עבורה או לעודדה ע"י הורדת מחירים למשיכת נתחים מסוג ממטען זה. לאור כל זאת ,חנ"י לא מתכוונת להשקיע בתשתיות יעודיות לשטעון .היא כן תעודד פעילות שטעון בינ"ל כל עוד קיים עודף קיבולת בנמלי ישראל ,תחת שני עקרונות מנחים: א .קשירת פעילות השטעון "הטבעית" לנמלי הארץ – חנ"י תאפשר את המשך הצמיחה של פעילות השטעון הטבעית בישראל ,לאור חשיבותה לסחר החוץ .חנ"י תקדם יוזמות אשר יבטיחו את המשך פעילות השטעון בנמלים לטווח ארוך. ב .עידוד פעילות שטעון ע"י חברות נוספות – חנ"י תשקיע בהתאמת תשתיות ימיות נדרשות לשם קליטת אוניות שטעון גדולות הפועלות באגן הים התיכון המזרחי במטרה לאפשר לחברות הנמל לנצל קיבולת תשתיתית עודפת .בנוסף ,חנ"י תשקיע בתשתיות יבשתיות לפעילות שטעון על סמך דרישות הנמלים עם הוכחת ביקושים מובטחים. 3.2.5 חנ"י תתמוך בקליטת פעילות מטען במעבר )טרנזיט( בנמלי ישראל השווקים הסמוכים לישראל ובראשם ירדן ועיראק ,צפויים לצמוח בשיעורים גבוהים בשנים הקרבות .היקף סחר החוץ של מדינות אלו ובעיקר יבוא חומרי הגלם ומוצרי הצריכה אליהן צפוי לצמוח בהתאמה .למרות מוצאן לים דרך המפרץ הפרסי ומפרץ אילת של עיראק וירדן ,הרי שמוצאן הטבעי לים בסחר עם מדינות אירופה ו/או אמריקה הינם נמלי ישראל .יש להניח כי בתנאי שלום חלק מסחר זה ישאף לעבור דרך נמלי ישראל. נראה כי מערכת הכבישים בישראל אינה יכולה לתמוך בהיקפי הסחר הצפוי וחיבור רכבתי למדינות האזור עדיין לא קיים. כרך א ' 1 - 10 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם לאור כל זאת ,חנ"י תתמוך בקליטת פעילות מטען במעבר )טרנזיט( בנמלי ישראל באמצעות: א .שיתוף פעולה עם רכבת ישראל חנ"י תשתף פעולה עם רכבת ישראל לקידום קווי רכבת ייעודיים למטענים ,בהתאם לצרכי הנמלים ולכדאיות המשק ,זאת בהמשך לקידום תחום המטענים ברכבת וההשקעה הגבוהה הצפויה בה בשנים הבאות. ב .קידום השקעות בתחום התחבורה היבשתית חנ"י תפעל לקידום השקעות ע"י הגורמים הרלוונטים בתחום התחבורה ההיקפית לנמלים במטרה לשפר את השירות לתנועה זו ,בהתאם למדיניות ממשלת ישראל. 3.2.6 תוכנית האסטרטגית רב שנתית חנ"י תשאף לעמוד ביעדים האסטרטגיים שהציבה לעצמה בתהליך שלבי בשלושת החומשים הקרובים: שלב א' – 2006 -2010 • קידום סטטוטורי של תוכנית האב ארוכת הטווח ) 50שנה( במטרה לאפשר את המשך פיתוח הנמלים; • קידום הקמת מסוף עורפי ,המשרת את שני הנמלים ,בהתאם לכדאיות; • הסדרת מעמדו של נמל אילת; • עיצוב מנגנון לקשירת פעילות שטעון טבעי לנמלי ישראל; • רכישת קרקעות באזורי הנמלים במטרה לאפשר את פיתוחם; • פיתוח תשתיות עבור תעשיות תומכות נמל; • תכנון מפורט של השלב הבא בפיתוח הנמלים. שלב ב' – 2015- 2011 • הוספת חברת תפעול מסוף פרטית ,בתשתית נמלית חדשה בחיפה/אשדוד; • בחינת הצורך בקידום תוכניות תחבורה היקפית לנמלים; • התאמת תשתיות נמליות לקליטת אוניות שטעון גדולות. שלב ג' – 2020- 2016 • המשך הרחבת תשתיות נמליות ע"פ תוכנית האב לפיתוח ובהתאם לתועלתן הישירה ותועלתן העקיפה למשק ; כרך א ' • הוספת חברות תפעול פרטיות; • קידום השקעות בתחבורה היקפית ע"י הגורמים הרלוונטים. 1 - 11 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק - 4הנמלים המודרניים 4.1 אחת ממטרות תוכנית האב ואולי החשובה שבהן היא ,לאפשר לנמלי הים התיכון של ישראל לפתח ולהרחיב את התחרות ביניהם וכן לייצור תשתית תחרותית עם נמלים אחרים באזורנו .כדי לעמוד בתחרות חייבים נמלים להיות מצויידים ברציפים ,שטחי תפעול ,שטחי עורף ותשתיות תחבורתיות מפותחים ,שיאפשרו שינוע יעיל של מטענים. אולם ,נמלים מודרניים תחרותיים נדרשים ליותר ועליהם להיות ערוכים להרחבת שירותיהם ,משינוע מטענים בלבד ,לתחומים המכילים את השירותים התעשיתיים ,המסחריים ,הלוגיסטיים והתקשורתיים שבשרשרת הלוגיסטית .ראייה זו מבטיחה האצה בפעילות ,מרחיבה את התועלות הכלכליות הנוצרות מהסביבה החדשה של הנמלים המודרניים ותרומת לפיתוח לאומי ואזורי באופן משמעותי. השינויים הטכנולוגיים האדירים בתחומי הייצור ,הספנות והנמלים גרמו להגברת ההשפעה של פיתוח הנמלים על הסינרגטיות והתלות ההדדית בינם ובין המערכים האורבניים סביבם .פעילויות מודרניות אלו של הנמלים, מחייבות תכנון מקיף של השטחים להם יזדקקו הנמלים בעתיד הן בתחומי הים והן בעורפם תוך תיאום הדוק עם הסביבה ומערכות התשתיות המסייעות. 4.2 סוגיית ההבחנה בין נמלים מודרנים לנמלים מיושנים אינה מבוססת על גודל הנמל או מיקומו הגיאוגרפי וכן לא על ההבחנה בין נמלים בעלי אופי ציבורי או פרטי. ההבחנה מבוססת בדר"כ על שלושה קריטריונים: מדיניות ,אסטרטגיה וגישה לפיתוח נמלים. היקף ומרחב פעילויות הנמל בכלל זה בתחום התקשורת וטכנולוגית המידע. -האינטגרציה שבין פעילויות הנמל וסביבתו. 4.3 מקובל לחלק את התפתחויות בנמלים לארבע דורות: • הדור הראשון עד לשנות ה – 60הוגדר תפקיד הנמלים כממשק בין התעבורה הימית ליבשתית .מלבד טעינה ,פריקה ואחסנה של מטענים ,לא בוצעה בנמלים כל פעילות אחרת. • נמלי הדור השני הנמל נתפש כמרכז שירותים תחבורתי ,תעשייתי ומסחרי .הנמל מתפתח ומתרחב בעורפו תוך הקמת תעשיות כבדות בסביבתו :מתכות ,בתי זיקוק ,פטרוכימיה ,דשנים ,ממגורות וכו' ,נמלים אלה נקראים בדר"כ "נמלים תעשיתיים". לנמלים יחסים קרובים עם הערים הסובבות ,עקב תלותם בפיתוח קרקעות ותשתיות תחבורתיות וכן באספקת אנרגיה ,מים ועובדים. כרך א ' 1 - 12 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם • נמלי הדור השלישי במהלך השנים האחרונות תפישת המערכות הלוגיסטיות הפכה לנדבך מרכזי בתעשיה .התעבורה נחשבת לא רק כמעבר סחורה ממקום אחד למשנהו אלא כערך המוסף של השירותים הלוגיסטיים .תעבורה יעילה אינה מהוה רק גורם החוסך כסף ,היא משמשת גם כמרכיב חשוב בהשגת יתרונות במשק תחרותי .יתרה מכך היא דרושה כתמיכה לפילוסופיות ייצור חדישות. בעולם המודרני התחרותי ההתייחסות היא לעלות השרשרת הלוגיסטית האינטגרטיבית ,מקניית חומר הגלם עד למשלוח המוצרים המוגמרים למחסני הלקוח :הייצור ,התעבורה ,האחסנה ,ההפצה והעברת המידע משולבים ברשת אחת. בתוך כך ,לנמלים תפקיד מכריע ביעילות הלוגיסטיקה שכן הם מהווים מרכז לפעילות לוגיסטית הן משום תפקידם המכריע בשינוע מטעני סחר החוץ והמעבר בין סוגי שינוע שונים והן משום שבעורפם מתפתחות תעשיות ערך מוסף ).(VAL-Value Added Logistics פיתוח מסוג זה בנמלים החל בשנות ה – 80עם העמקת השימוש במכולות והגברת הדרישות לשירותי שינוע בינלאומיים יעילים .הנמלים משתנים והופכים למרכזי תחבורה אינטגרטיביים ופלטפורמות לוגיסטיות לסחר הבינלאומי ,תהליכים שנראה כי ילכו ויעמיקו בעשורים הבאים. מרבית הפיתוחים בנמלים מודרניים מתבצעים בשטחים חדשים שכן האמצעים הישנים אינם מתאימים לפעילות נמלים מתקדמים ויכולת הרחבתם מוגבלת ביותר .הימצאות שטחי נמל שאינם מתפקדים יותר כנמל פעיל באופן מלא מאפשרים אינטגרציה בין הנמל לעיר. תוכניות האב ,המוצגות כאן ,מבטיחות כי המעגנות הישנות ,במיוחד בחיפה ,תהפוכנה לאתרים אזרחיים לפעילות ימית 'נקיה' ,נוסעים ונופש תוך יצירת מרכז אורבני למסחר ,תיירות ,מגורים ובילויים בחזית המים; אתר הנקרא בשפה המקצועית .Waterfront • נמלי הדור הרביעי נמלים אלה מרחיבים את האינטגרציה בינם ובין הקהילה הכלכלית ויוצרים אינטגרציה נרחבת בינם ובין הקהילה הימית במערכות המידע ,בקרת לוגיסטיקה משותפת והופכים את משתמשי הנמל השונים לשותפים מלאים באספקת שירותי תעשייה ,ערך מוסף למטענים ולוגיסטיקה. תוכניות האב ,המוצגות כאן ,ממשיכות את תוכניות האב 2020ומיועדות לאפשר לנמלי ישראל להפוך לנמלי הדור הרביעי בעתיד הקרוב והרחוק .המענה לתחזיות ל 50 -השנים הבאות ולהתפתחויות הצפויות בתנאים הגיאופוליטיים באזור ,מחייב ייעוד שטחים נרחבים לנמלים בקו המים ובעורפם לצורך מיצוי הפוטנציאל הכלכלי שבפיתוח הנמלים ע"י מתן מענה לביקושי סחר החוץ הישראלי והמדיניות הכלכלית הלאומית לטווחים של עשרות שנים ,כל זאת במתכונת נמלי העידן המודרני. כרך א ' 1 - 13 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק - 5התחרות 5.1 בעקבות השינוי המבני בנמלי ישראל ,הוקמו בנמלי חיפה ואשדוד שתי חברות הפעלה האמורות לייצור משק תחרותי בתחום הנמלים .אחת ממטרות הרפורמה בשלב הראשון וההפרטות הצפויות בהמשך ,היא להביא את הנהלות חברות הנמלים ועובדיהן לפעול עפ"י שיקולים כלכליים טהורים ללא השפעה של הגופים הממשלתיים/צבוריים ,מלבד משיקולים הנוגעים לטובת הציבור כאיכות סביבה ,תכנון אזורי ותשתיות תחבורתיות. אולם ,תחרות זו מוגבלת עתה ,שכן חלק ניכר מהמטענים הינם מטענים 'תפוסים' של הנמל הקרוב ליעדם/מוצאם בין השאר משום שהפרשי עלויות ההובלה היבשתית לנמל המרוחק מונעות מעבר המטענים בין הנמלים. 5.2 מכיוון שבמרבית המדינות ,נמלים נחשבים לתשתיות תחבורתיות לאומיות ,הרי לדעת הממשלות ,ההשקעות בהם משרתות את האינטרס הלאומי ויש לממנן מכספי הציבור .השאלה הנשאלת היא עד היכן מגיעה הסובסידיה הציבורית לחברות ההפעלה וכיצד זו משפיעה על התחרות בתעשייה הנמלית. מזה זמן רב נדונים נושאים אלה בהרחבה בקהילייה האירופית .ההנחה היא ,שנוצר עיוות רב בתוצאות התחרות הנמלית כתוצאה מההתערבות הציבורית/הממשלתית. 5.3 לאור זאת ,אימצה הקהילה האירופית מערכת ההנחיות לנמליה )לרשויות הנמלים( ,שהוגדרה כ Port package -אשר נועדה לשפר את מידת התחרותיות בין הנמלים ובתוכם. חבילת זו כוללת הנחיות לגבי: 5.4 • כניסת 'שחקנים חדשים' )מפעילים פרטיים( להפעלת מסופים ישנים וחדשים. • שקיפות הדוחות הכספיים במיוחד בכל הקשור לסיוע צבורי. • השיטה שלפיה ייקבעו התעריפים ,כך שמפעילי המסופים לא יזדקקו לסיוע ציבורי. מערכת ההנחיות הראשונה היא המשמעותיות ביותר בחבילה זו ,שכן אם יתאפשרו תנאים נוחים לכניסת שחקנים נוספים לשוק הנמלי תגבר התחרות באופן משמעותי ויש להניח כי תקטן הגבלת התחרות ע"י עלויות ההובלה במעבר בין הנמלים. 5.5 עיקרון הגברת התחרות הוא אבן יסוד בתוכנית האב המוצגת כאן. תוכניות הפיתוח לנמלים לטווח הארוך מבוססים על בניית מסופי מכולות במתכונת שתאפשר להפעיל כל אחד מהם ע"י חברת הפעלה שונה .המסופים מתוכננים כך ,שמיקומם בתוך מרחבי הנמל ,גודלם והאמצעים שיועמדו לרשותם יאפשרו הפעלתם היעילה וכתוצאה ייוצרו תנאים פיזיים נוחים לכניסת מפעילים חדשים לנמלים ולהגברת התחרות. כרך א ' 1 - 14 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק - 6תוכניות 2020 6.1 לפני כ 10 -שנים ,הכינה רשות הנמלים תוכניות פיתוח לטווח של 25שנה ,הנקראות 'תוכניות ,'2020לאזורי הנמלים חיפה ,אשדוד ואילת ואשר אושרו בממשלה בשנת 1995כתוכניות 'אב לפיתוח אזורי הנמלים'. תוכניות אלו נערכו על רקע מצבם הגרוע של הנמלים בשנות ה ,90 -שסיפקו רמת שירות נמוכה עקב פיתוח מוגבל וחוסר יעילותם .ערב הכנת התוכניות היו כוונות להאיץ את פיתוח הנמלים ,אולם אלה לא התאפשרו מפאת מחסורן של תוכניות אסטרטגיות לצרכים העתידיים של הנמלים ואי קיומן של תוכניות סטטוטוריות .לא זו אף זו ,התחזיות ,שנערכו באותה העת ,הצביעו על צפי לגידול ניכר במטענים והתקבלו הערכות כי צפויים שיפורים ביחסים הדיפלומטים עם חלק ממדינות ערב הגובלות. תחזיות אלו ,על רקע מצב הנמלים באותה עת ,חייבו הכנת תוכניות אב ארוכות טווח )ל 25-שנה( ,שתאפשרנה שריון שטחים לפיתוח עתידי בנמלים וכן השקעות מסיביות מיידיות. לתוכניות נקבעו המטרות הבאות: • התאמת הנמלים לצרכים התפעוליים לשם הבטחת רמת שירות גבוהה וכלכלית תוך פיתוח מתאים בשלבים עד שנת . 2020 • הבטחת נגישות מערכת התחבורה לנמלים. • השתלבות המערכת הנמלית עם הערים הסובבות. • פיתוח תעשייה ,מסחר ושירותים נמליים בעורף הנמלים ,במתכונת הנמלים המודרניים. • הבטחת איכות חיים ,איכות סביבה ובטיחות מירבית. • פיתוח נרחב של נמל חיפה כנמל נוסעים משולב בעיר. סל האניות ,שעל פיו תוכננו נמלי חיפה ואשדוד ,היה: כרך א ' • אניות מכולה מסוג "סופר פוסט פנמקס" )כ .(TEU 6,600 - • אניות מטען כללי במתכונת הקיימת ) 25,000טון(. • אניות תפזורת במעמס של 100,000טון. • אניות פחם לאשדוד במעמס של 150,000טון. 1 - 15 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 6.2 תוכנית 2020נמל חיפה 6.2.1 הרציפים התפעוליים התוכנית מאפשרת הקמת רציפי מטען כללי במספנות ובקישון ,מסוף כימיקלים חדש המרוחק מהעיר ומסוף מכולות חדש ,המרוחק מהמסופים הקיימים ,בחלקה הצפון -מזרחי של התוכנית. כעת נמצא שלב א' בתהליכי בנייה של מסוף מכולות עם רציף באורך 700 -מטר . פיתוח כלל רציפי הנמל לפי תוכנית 2020מחייב הארכת שובר הגלים בלפחות 500מ' ובניית קיר ים לאורך הרציפים החדשים בחלקו המזרחי של הנמל באורך כולל של 1,500מ' . 6.2.2 מערכת הדרכים מערכת הדרכים תוכננה תוך ראיה כוללת של השתלבות הנמל בפיתוח האורבני והארצי ועיקריה הם כדלקמן: • הפניית התנועה הנמלית הכבדה מזרחה ,למניעת חיכוך עם התנועה הפנים -עירונית הצפופה ,וזאת ע"י קישור מהיר למספר צירים. • הבטחת תוואי מסילות לחלקי הנמל השונים. • חידוש דרך משה דיין )כולל גישור מעל לקישון ולנמל הקישון( ככביש ברמה עירונית המקשר בין חלקי הנמל השונים. 6.2.3 • תכנון מערכת דרכים משניות לשירות שטחי עורף הנמל במזרח. • תכנון מרכז תחבורתי בשילוב תנועה רכבתית ,פרטית וצבורית. יעודי שטח עורפי תוכנית 2020נועדה אף לפיתוח שטחי העורף למתכונת הדומה לנמלי הדור הרביעי .היעודים העיקרים שתוכננו לשטחים אלה הם : כרך א ' • תעשייה הנשענת על שירותי נמל צמודים להספקה ישירה של חמרי גלם ,או לייצוא של מוצרים. • תעשייה המתמחה בהפצה ,שיווק ואריזה של מטענים. • תעשייה ושירותים לציוד נמלי ,מכולות ,כלי שייט וכו'. • מספנות. • אזורי איחסון מתמחים לרבות בתי קירור ,מחסני ערובה ,מחסנים לסחורה במעבר לארצות שכנות וכו'. • מרכזי תחבורה. • שימושים לתיירות מסחר ונופש. • שימושים מסחריים/עסקיים. • שימושים מסחריים/עסקיים תירותיים במערב הנמל. • תחום המזבלה העירונית הקיימת ,עקב מגבלות טכניות לפינויו ,יועד כשטח לפיתוח עתידי. 1 - 16 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם נמל חיפה -תוכנית אב 2020 כרך א ' 1 - 17 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 6.3 תוכנית – 2020נמל אשדוד 6.3.1 הרציפים התפעוליים התוכנית מאפשרת הקמת מסוף מכולות בשני שלבים ,רציף ארוך למטען כללי ותפזורת בחופנים ומסוף נוסף שייעודו לא הוגדר מראש . כעת לקראת סיום שלב ראשון של נמל איתן )היובל( ,נבנה רציף מכולות באורך 600מטר ומסוף מטען כללי ותפזורות באורך 850מטר. 6.3.2 מערכת הדרכים מערכת הדרכים תוכננה תוך ראיה כוללת של השתלבות הנמל בפיתוח האורבני והארצי ועיקריה הם כדלקמן: • דרך – 41מתחילה במחלף אשדוד ומסתימת בצומת נמל אשדוד .בקטע ממזרח לצומת נמל אשדוד , תהפוך לכביש מהיר ומספרו ,7תמשיך למחלף כנות ומשם מזרחה בתוואי חדש עד לחיבורה עם כביש חוצה ישראל. • כביש צפוני – מחלף נוסף על דרך 4בין אשדוד ליבנה ,יחבר את דרך מס' 4מערבה לאזור התעשייה ומשם דרומה בהמשך לנמל ויתחבר לכביש ,41במחלף עילי. • רחוב 'בוני הנמל' )דרך לסקוב( -כביש זה יוכנס לנמל וישמש כציר אורך ראשי בו. • רחוב הרצל -ציר מחליף לדרך לסקוב מחבר את כביש Sבעיר עם כביש .41 • שער כניסה • שער חדש )הנבנה עתה( ינקז את כלל התנועה לנמל כולל היובל א'. • שער נוסף יבנה במתחם צפוני יותר כאשר יבנו שאר הרציפים הצפוניים. • מסילת רכבת • לאורך המסילה המתחברת כיום לנמל בין הק"מ ה 4-5-למסילת פלשת – נמל אשדוד תוקם תחנת עריכה חדשה למכולות ומשם תנוע המסילה מערבה לאורך פרוזדור החשמל .מסוף אינטרמודל יוקם בחוץ לגדר הנמל. 6.3.3 יעודי שטח עורפי ) המתאימים לנמל מודרני( • שטח התעשיה הנמלית הדרומי ישאר. • מצפון לכביש 41יפותחו שטחי מסחר ,תפעול ותעשייה. • בדרום לאורך נחל לכיש יוקם פארק לטובת העיר. • מדרום לפארק יוקם 'טלפורט' שהינו מרכז משרדים גדול שיאפשר את כלל הקשרים הנחוצים ללקוחות הנמל עם הגורמים השונים בארץ ובחו"ל. כרך א ' 1 - 18 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם נמל אשדוד -תוכנית אב 2020 כרך א ' 1 - 19 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק – 7תחזית מטענים 7.1 רקע פרק זה מביא את תחזית המטענים לשנת , 2055שעל פיה הוכנה תוכנית האב .תחזיות לטווחים ארוכים אלה, הינן ברמת הדיוק האסטרטגית ,כלומר ברמת אי ודאות מסויימת בתחומים רבים ,כגון :הסחר העולמי ,המצב הפוליטי בישראל ובעולם ,הכלכלה העולמית והאזורית ,הרכב המטענים ,תוואי הסחר העולמי ,אמצעי השינוע ועוד. מכל מקום ,ע"מ להכין תוכנית אב יש צורך להישען על התחזית הטובה ביותר שניתן לחזות עתה ,תוך מתן מענה לאי הוודאות ,במתן אפשרות מובנית לבניית הנמלים בעתיד בשלבים ,לפי ההתפתחות בפועל של תנועת המטענים ,האניות וצרכים אחרים. התחזיות לשנת 2055התבססו על תחזיות המטענים שהוכנה ע"י חברת "מודלים כלכליים" לשנת 2030 בשלושה תסריטים אפשריים לתחזיות הקשורות לצמיחת המשק. מודל המטענים של "מודלים כלכליים" ,מתרגם את תוואי התחזית המפורטת של סחר החוץ ,המהווה חלק מהתחזית המאקרו כלכלית ,אשר מוגדרת במונחי ערך ,לתוואי של מטענים ,המוגדר במונחי משקל .המודל כולל כ 1,000 -משוואות ,המציגות את מגוון תחומי הכלכלה ומחושב באמצאות תוכנה ייחודית )תחזית מטענים מפורטת -כרך א' ,חלק .(3 חברת "הסקונינג" הרחיבה את התחזיות לשנת . 2055 תחזית המטענים לצורך התכנון ,נערכה עבור קבוצות המטענים הבאות: 7.2 • מכולות • גרעינים • מטען כללי • מוצרי דשנים וכימיקלים נלווים )פוספט ,אשלג ,גופרית ועוד( במיוחד באשדוד • מטען בנוזלים • צוברים יבשים אחרים תחזית לתקופה 2030 – 2005 תחזית מטענים עד לשנת , 2030הוכנה ע"י חברת "מודלים כלכליים" עבור מכולות ומטען כללי, המבוססת על: • • כרך א ' מטען כללי – שעורי הגידול השנתיים נערכו לשלושה תסריטים )נמוך ,בינוני וגבוה( ביבוא וביצוא: o ביבוא – 2.83% ,2.36% ,1.8% o ביצוא – 0.66% ,0.57% ,0.46% מטען במכולות – שיעור הגידול השנתי נקבע ל 5.8% -כולל שמירה על שעור השטעון כפי שקיים היום. 1 - 20 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם נתונים נוספים כפי שקיימים היום ,הונחו גם לעתיד :משקל מכולה מלאה ) 15.58טון ביבוא ו 14.57 -טון ביצוא( וכן יחס ההמרה ל .(1.45 ) TEU - נתוני טרנזיט למדינות שכנות נערכו בנפרד. • מטעני גרעינים – נערכו בדיקות לגמישויות הביקוש לגרעינים כפונקציה של הגידול באוכלוסיה ומגמות בצריכת הגרעינים לנפש. • עבור מטעני צובר יבש אחר ונוזלים ,תוכנן לפי הכפלת הקיבולת הקיימת בגלל חוסר בנתונים הנדרשים לבניית תחזית לטווח הארוך. 7.3 תחזיות לשנת 2055 7.3.1 מכולות )כרך ב ,סעיף ( 4.4 סה"כ תנועת המכולות בנמל חיפה ואשדוד בשנת 1.7 - 2005מיליון ,TEUהכוללת כ 260 -אלף TEUשטעון וכ 10-אלפים TEUטרנזיט. על סמך התחזיות שערכה "מודלים כלכליים" ,נמצא כי בשנת 2030ישונעו בנמלי חיפה ואשדוד 7מיליון מכולות ) TEUכולל מכולות שטעון טבעי בשעור של .(13% התחזית לשנת 2055המבוססת על גמישות ה GDP -מגיעה ל 26 -מליון ) TEUללא מטעני טרנזיט ושטעון חדש(. על פניו נראה ,שתחזית זו גבוהה במידה בלתי סבירה ,זאת עקב הכללת השטעונים כמושפעים מהתל"ג וכן מירידה צפויה בקצב המכלת מטען כללי למכולות. לכן ,ללא בסיס תומך של הנחות כמותיות ,ניתן להניח גידול במכולות החל משנת 2020כגידול ליניארי ,הנחה שמביאה את התחזית בשנת 2055ל 14 -מיליון TEUהכוללים 13%שטעון טבעי. תחזית הגידול בתנועת המכולות יבוא/יצוא/שטעון טבעי ,במהלך 50השנים הבאות ,היא כ 4.3% -לשנה . טרנזיט הערכת היקף מטעני הטרנזיט ,של מדינות ערב ,הצפויים לעבור דרך מדינת ישראל התבססה על סקר כלכלי של המדינות השכנות שבוצע ע"י חברת - YDTיצחק גל ) כרך א' ,חלק .(4בהנחה שישתפר המצב הפוליטי עם מדינות ערב ומתוך ניתוח ההתפתחויות הצפויות בנמליהן ,הסתבר כי לנמלי ישראל קיים פוטנציאל למשוך נתח קטן בלבד ממטעני המדינות השכנות ,המהווה נתח משמעותי מתנועת המטענים בנמלי ישראל )בטבלה 4-5בדו"ח הסקונינג )כרך ב'( מפורטים נתוני הטרנזיט דרך נמלי ישראל לפי מדינות(. לאור זאת ,הונח כי פוטנציאל למטעני הטרנזיט בשנת 2055יתקרב ל 4.8 -מליון .TEU שטעונים התפתחות מטעני השטעון בנמלי חיפה ואשדוד תלוייה במידת ההתפתחות הכלכלית של המדינות באגן המזרחי של הים התיכון ובים השחור. גורם נוסף המשפיע על תנועת מכולות השטעון הוא מדיניות חברות הספנות לגבי כדאיות הקמת נמל HUB במזרח הים התיכון בבעלותן .בעבודה זו לא נערך מחקר מקיף לגבי עניין זה. כרך א ' 1 - 21 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם על בסיס הנתונים ההסטוריים נקבע כי תחזית השטעון הטבעי תישאר בשנת היעד ברמתה הנוכחית 13% - מתנועת המכולות הישראלית; רמה הנחשבת כ'טבעית' ולוגית לנמלי ישראל .בנוסף ,צפוי שהנמלים ינסו לנצל את תשתיותיהן לעידוד שטעון חדש )התחזית לצורך תכנון 2.2 -מיליון TEUלשנה( .הנחה זו מביאה את סה"כ תנועת מכולות השטעון ל 4.0 -מליון TEUבשנת ,2055המהווה 19%מסה"כ תנועת המכולות. סכום תחזית המכולות מכולות -באלפי TEU מקומי )יבוא+יצוא ( שטעון טבעי )"מודלים )"מודלים כלכליים"( כלכליים"( 2015 2,900 430 10 2030 6,100 900 600 2,100 2055 12,200 1,800 2,200 4,800 שנה קוי שטעון טרנזיט חדשים )"יצחק גל"( 230 3,570 9,700 21,000 סה"כ תחזית הגידול השנתי של תנועת המכולות עד שנת ,2015עפ"י מודל המטענים שנגזר מהתחזית המאקרו כלכלית של "מודלים כלכליים" )יצוא ,יבוא ושטעון טבעי( ,היא 6.9%בשנה .על מנת לבדוק את סבירות תחזית הגידול השנתי בתנועת המכולות ,נבדקה תחזית זו למול הגידול בתנועת המכולות בעבר ולמול תחזיות של חברות יעוץ ונמלים אחרים בעולם: תחזית התכנון 6.9%תחזית -מקומי ושטעון טבעי ) (2015 - 2005נמלי ישראל 9.3% תנועת המכולות בנמלי ישראל )(2004 - 1990 הגידול השנתי בתנועת המכולות תנועת המכולות בעולם )(2004 - 1990 10.3% תחזית )Drewry (2009 - 2002 9.7% תחזית )Ocean Shipping Consultants (2015 - 2000 5.4% -6.7% 4.4%-5.2% תחזית )Global Insights (2015 - 2003 תחזית )United Nations ESCAP (2015 - 2002 6.9% תחזית )Hamburg (2015 - 2005 8.3% תחזית )Antwerp (2015 - 2004 7.1% הגידול השנתי בתנועת המכולות בנמלים בעולם תחזית )Spanish Ports (2015 - 2004 8.7% תחזית )OSC NW European Ports (2015 - 2004 6.0% 10 הגידול השנתי בתנועת המכולות העולמית 8 6 4 2 0 אחוז הגידול השנתי בתנועת המכולות כרך א ' 1 - 22 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 7.3.2 גרעינים נתוני התחזית של חנ"י מבוססים על נתוני העבר בשנים ,2005- 1970כאשר שעורי הגידול השנתיים בתקופה זו הינם כמעט קבועים .תחזיות חנ"י ביבוא הגרעינים מבוססות על הגידול הצפוי באוכלוסיה וכן על הצריכה לנפש .כמו כן ,בתחזית נלקחה בחשבון השתנות תנועת הגרעינים בנמלי ישראל כתוצאה מצפי פתיחת ממגורה בעזה בשנת .2015בכרך ב' בגרף 6- 4ניתן פרוט לצפי הגרעינים בישראל. צפי הגרעינים ,לפי נתונים אלה ,מצביע על תנועה של 4.3מיליון טון ב – 2030ו 8 -מיליון טון ב ,2055-לעומת 4.0מיליון טון בשנת .2005 7.3.3 מטען כללי מניתוח תנועת המטען הכללי ב 10 -השנים האחרונות ,מסתבר כי בנמל חיפה חלה ירידה חזקה ביבוא. גם באשדוד חלה ירידה במטען זה ,אם כי שעור הירידה נמוך מזה שבחיפה. ניתן להניח כי הירידה במטען זה ,בשנים האחרונות ,נבעה מהגברת ההמכלה .שיעור ההמכלה הגיע לממדים כאלה שהשינויים העתידיים באחוזי המכלת מטען כללי יעלו רק במעט. חנ"י ערכה שלושה תסריטי תחזיות )גבוהה ,בינונית ונמוכה( לנמלי הים התיכון .תוכנית האב מתבססת על התחזית הבינונית ,התואמת את השינויים בתל"ג ,ולפיה נקבע כי צפי סה"כ המטען הכללי לשנת 2055יהיה 8.4מיליון טון ,לעומת 3.3מיליון טון ב . 2005- כיום נמל אשדוד משנע כ 78% -ממטען זה שכן מרכזי הכובד הכלכליים מצויים בקירבת נמל זה .אנו מניחים כי החלוקה בין הנמלים בשנת היעד תשאר במתכונתה הנוכחית וכי החלוקה בין היבוא ליצוא תהיה 70%ו 30% - בהתאמה . כרך א ' 1 - 23 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 7.3.4 דשנים ומוצריו בתפזורות יבשות ונוזליות )באשדוד ( בשנים האחרונות חלה ירידה במטענים אלה עקב הקטנת היצוא לברזיל וגידול היצוא למזרח הרחוק דרך אילת ועומד על 3.25מיליון טון בשנת .2005 לצורך התחזית הונח גידול של 2%לשנה שהיא התחזית הצפויה בשוק העולמי ,כאשר עד לשנת 2008תמשך הירידה באשדוד עקב העליה באילת; החל משנה זו ימשך הגידול שנקבע עד לשנת .2055 בשנת 2055צפוי נפח מטענים אלה באשדוד להגיע ל 7 -מיליון טון לפי החלוקה הבאה: יצוא צובר יבש – 4.6מיליון טון. יבוא צובר יבש )גפרית( – 1.4מיליון טון. יצוא חומצה זרחתית – 1מיליון טון. 7.3.5 מטען בנוזלים מניתוח נתוני היבוא בנמל חיפה, והיצוא לשנים 1995-2005 עולה כי חלה ירידה בשנים .2001-2003לאחרונה חלה ירידה ביבוא תזקיקים .התחזיות לשנים 2030ו 2055 -נערכו עפ"י היחס של תנועת מטענים אלה לתל"ג. לצורך הכנת תוכנית האב הונח כי התחזית בשנת 2055תעמוד על 9מיליון טון בנמל חיפה ,לעומת 4.64מיליון טון בשנת .2005 הערה: על פי התמ"א מתוכנן בנמל אשדוד מסוף כימיקלים לנוזלים בצובר ,המסווגים 'מסוכנים' בקבוצות מסויימות .בשלב זה לא קיים ביקוש המצדיק פיתוח מסוף כימיקלים בנמל אשדוד .הצדקה עתידית של פיתוח מסוף הכימיקלים תעשה על סמך הביקושים ,השאיפה לייצור תחרות בשירות זה ולקחי המלחמה האחרונה בלבנון. 7.3.6 מטעני צובר אחרים מטען זה הקשור כנראה עם התל"ג ,קשה לחיזוי ,זאת עקב שינויים חדים שחלו בשינוע מטען זה בנמלי ישראל בשנים האחרונות; שינוים שנבעו ממקורות חיצוניים וחד פעמיים ,כמעבר פריקת הפחם מאשדוד לאשקלון, הפסקת ייבוא הקלינקר והסיגים וכו' .לצורך התכנון ,נקבעה תנועה שוות ערך להכפלת הקיבולת הקיימת עד לשנת ,2055 כלומר קיבולת לשינוע 4.6 מיליון טון )ללא גופרית( לשני הנמלים לעומת 2.1מיליון טון בשנת .2005 7.3.7 סיכום תחזית המטענים לתכנון שנת . 2055 מכולות )מיליוני (TEU כרך א ' שאר מטענים )טונות( מקומי 12.2 מטען כללי 8.4 טרנזיט 4.8 גרעינים 8.0 שטעון 4.0 דשנים )באשדוד( 7.0 סה"כ 21.0 נוזלים )בחיפה( צוברים אחרים )בחיפה ואשדוד( 9.0 1 - 24 4.6 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק - 8תחזית אניות 8.1 אניית התכן למכולות אניית התכן למכולות עליה התבססה תוכנית 2020הייתה מסוג ה ,Regina Maersk -האניה הגדולה ביותר בעת ההיא ,בעלת קיבולת של כ .TEU 6,600 -כיום ,מצויות בשוק אניות גדולות יותר וכן מתוכננת הגדלה נוספת של אניות המכולה .מכיוון ,שההשקעות בנמלים מתבצעות לתקופות ארוכות ,מתחייב כבר עתה ,מתן מענה להתפתחויות הצפויות באניות המכולה. להלן תאור התפתחות אניות המכולה בעבר והצפי לעתיד: חלק ניכר מחברות הספנות מזמינות היום אוניות בעלות נפח של .TEU 8,000 מגבלת הגודל של האניות אינה טכנית ,אלא בעיקרה כלכלית ,בגלל הצורך בבניית אניות עם שני מנועים .מכל מקום קיימת היום כבר דרישה לאניות בעלות נפח של (Suezmax) TEU 12,500ומתוכננות אוניות בעלות נפח של .(Malaccamax) TEU 18,000אוניה ראשונה מסוג Suezmaxנכנסה לשירות סדיר בחודש ספטמבר .Emma Maersk - 2006 כרך א ' 1 - 25 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם יש להתאים את מסופי המכולות העתידיים לאניות מסוג ה ,Suezmax -מהסיבות הבאות: • על נמלי ישראל להיערך לפקידה ישירה של קווי הספנות הגדולים )ולא כתחנת קצה(. • השאיפה של נמלי ישראל לנצל עודף קיבולת זמני ולתת שירות למטען שיטעון מחייבת אותם לפתח אמצעים לטפול באניות הגדולות. • נמלים רבים מתאימים עצמם לאניות אלה .על נמלי ישראל לאפשר פקידת אניות הפוקדות נמלים אחרים כדי לאפשר תחרות עימם. להלן המידות העיקריות של אנית :Suezmax 8.2 אורך 380-400מ ' רוחב 55מ' ) 22מכולות( שוקע 15 -16מ' נפח איחסון 12,500 TEU אניות גרעינים ההערכה כי אניות הגרעינים הגדולות ביותר הפוקדות עתה את נמלי ישראל לא תגדלנה ולכן נקבעה אנית התכן לשני הנמלים כאניית פנמקס בעלת תפוסה של 55,000טון. 8.3 מטען כללי/צובר ההערכה כי אניות המטען הכללי/צובר הגדולות ביותר הפוקדות עתה את נמלי ישראל לא תגדלנה ולכן נקבעה אנית התכן לשני הנמלים כאניית פנמקס בעלת תפוסה של 65,000טון. להלן המידות העיקריות של אנית :Panamax כרך א ' אורך 28 0מ' רוחב 32מ ' שוקע 12מ ' 1 - 26 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק – 9שיקולי תכנון 9.1 כללי פרק זה דן בקצרה בנושאים העיקריים המהווים בסיס לתכנון לאומי של נמלים לטווח הארוך .חלק מהשיקולים שיתוארו להלן יידונו בהרחבה בהמשך הפרקים. 9.2 ניתוח השיקלולים לתכנון להלן ,ניתוח מקוצר של השיקולים שיילקחו בחשבון בהכנת החלופות לפיתוח תוכנית האב לנמלים: 9.2.1 שיקולי פיתוח לאומיים הנמלים מהווים גורם מכריע ביכולת ההתפתחות הכלכלית של המדינה. פיצול התשתיות הנמליות בין שני הנמלים ,עם עודף קיבולת מסויים ,חיוני לתפקוד סחר החוץ הלאומי בעת חירום ,זאת כלקח מהמלחמה האחרונה בלבנון. 9.2.2 תחבורה יבשתית דרכי גישה טובות לנמלים הינם תנאי הכרחי ליכולת תפעולם .בחינת היכולות לפיתוח מערכות דרכים יעילות יכולה לגרום להעדפת חלופות מסוימות על פני האחרות) .ראה כרך ג' ,חלקים .(4- 1 9.2.3 תפקידי הנמלים בקונטקסט אזורי רחב נמלי ישראל כיום משמשים בעיקר את השוק המקומי .כפי שהוזכר לעיל נערכה עבודה החוזה את פוטנציאל שינוע המטענים דרך נמלינו למדינות ערב בתלות במצב הפוליטי שישרור באזורנו. 9.2.4 תפקידי הנמלים כזרזים כלכליים נמלים יוצרים סביבם נפח ניכר של פעילות כלכלית הנובעת ישירות מהשירות הנמלי לאניות ולשינוע מטענים. בנוסף מתפתחת סביב הנמל ובעיקר בעורפו המיידי פעילות מסוג ה VAL -שבה המטען לא רק מאוחסן ,אלא מבוצעים בו פעולות ייצור של ייצור מושהה ,כהרכבות סופיות ,אריזה ,הדבקת תוויות ,בקרת איכות ,שירות לקוחות ,טפול בציוד מוחזר וכדומה. 9.2.5 הגברת התחרות והשקעות פרטיות בפיתוח הנמלים ובתפעולם חברות הנמלים חיפה ואשדוד הינן ישויות ממשלתיות האמורות להיות במתכונת זו עד לשנת .2010לאחר מכן, אמורה הממשלה להתחיל במכירת מניותיהן למשקיעים פרטיים ,כך שעד לשנת 2020תבוצע הפרטה של תפעול הנמלים ע"י העברת למעלה מ 50% -מהמניות למשקיעים. כרך א ' 1 - 27 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם מטרת ההפרטה היא יצירת מגמות להגברת התחרותיות בשוק הנמלי .במרבית השיטות המוכרות להפרטה, המדינה משקיעה בפיתוח התשתיות הנמליות והמפעילים משקיעים בתשתיות התפעוליות .בכדי לאפשר כניסה 'חלקה' של מפעילים רצוי לתכנן את פיתוח הנמלים באופן שיפותחו מסופים הנפרדים פיזית מהמסופים הקיימים ,כך שלא תהיה תלות באמצעי הנמלים הקיימים ובעובדיהם . 9.2.6 שיקולי איכות הסביבה נושא זה הוא אחד המפתחות החשובים בתכנון הנמלים; פתרון נכון לנושאי איכ"ס מאפשר את הוצאת התכנון 'מהכח אל הפועל' .נושא זה זוכה להתייחסות במספר תחומים ,שהעיקרים בהם הם :שינויים בתנועת החול לאורך החופים עקב הקמת המבנים הימיים ,מקורות חומר מילוי ,חפירה ,סילוק סדימנטים מזוהמים ,איכות המים ,שמושי קרקע ,ניקוזים ,נוף ,רעש ,אבק ,זיהום אוויר ועוד) .ראה כרך א' ,חלק .(5 9.2.7 אילוצים מקומיים תכנון הנמלים חייב לקחת בחשבון את הקונפליקטים הצפויים בינם לבין גורמים אחרים בסביבתם ,בעיקר בשימושי שטחים הנדרשים לצרכי הפיתוח ולהפרעות הדדיות בתפעול .דוגמאות לאילוצים אלה הם :בחיפה - שדה התעופה ,בסיסי חיל הים ואחרים ,תחנות כוח ואתרי בילוי ועוד ,ובאשדוד – בסיסי חיל הים ,בסיסי צבא אחרים על החוף ליד הנמל ,תחנות כוח ,צינור גז ועוד) .ראה כרך א' ,חלק .(2 9.2.8 תשתיות הנדסיות לנמלים תוכניות הרחבת הנמלים המוצגות כאן מחייבות פיתוח תשתיות נמליות בעומקי ים גדולים ,תוך ייבוש ים במימדים גדולים .הבעיות ההנדסיות בבניית שוברי גלים ורציפים בעומקים כאלה מחייבות פתרונות הנדסיים מורכבים ויקרים .נראה על פניו ,כי ייבוש ים נרחב ייצור בעיה של אספקת חול שפתרונה מצוי כנראה בשימוש בחול ים מעומקים גדולים יותר משהיה נהוג בעבר. 9.2.9 דרישות לשירותים צבוריים )חשמל ,מים ,תקשורת ( נמלים גדולים לפי המתוכנן כאן ,צורכים כמויות גדולות של שירותים צבוריים ,כגון :חשמל להפעלת המנופים והמתקנים )רצוי לתכנן חלופות לאספקת חשמל כמו תחנת כח לצריכה עצמית( ,אספקת מים נרחבת לאניות )אע"פ שהאניות הגדולות והחדישות מייצרות מים לעצמן( ,אמצעי תקשורת נרחבים ,ביוב וכו'. 9.2.10בטחון ובקרה הדרישות לצרכי אבטחה ובקרה מתקדמים הולכות וגוברות .תוכניות האב חייבות להיבנות במתכונת שתיתן מענה לצרכי הבטחון והבקרה. 9.3 חלופות הפיתוח שתוצגנה בהמשך מבוססות על מערכת השיקולים הנ"ל באופן המיטבי האפשרי .מידת המענה של החלופות לשיקולים הנ"ל וכן בדיקת החלופות לפי פרמטרים נוספים יביאו בסופו של דבר למידרוג החלופות. כרך א ' 1 - 28 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק - 10פרמטרים לתכנון 10.1 מסופי מכולות 10.1.1רציפים ההנחות לצורך חישוב אורך הרציפים מובאות בטבלה שלהלן )השתנות הפרמטרים לאורך זמן מובאת בטבלה 2-6בדו"ח הסקונינג כרך ב'(: מרווח בין מנופים 100מטר ניצולת רציפים 45% תפוקת מנוף לשעה 30יחידות מכולה מספר TEUבהרמה 2.5 מנתונים אלה עולה כי פריון הרציפים בשנת 2055יהיה כ TEU 3,000 -לשנה למטר רציף ,הגבוה פי שלושה מהפריון הנוכחי .התכנון מבוסס על שיפור הדרגתי ליניארי ,מרמת הפריון כיום עד שנת 2055ולכן ,התכנון מבוסס על ביקוש של 7,000מ' רציף. יש להדגיש שבמידה והפריון יגדל רק פי שניים ,ל TEU 2000 -למטר רציף לשנה ,ידרשו יותר מ 10,000 - מטר רציף ,בשנת .2055 10.1.2מנופי גשר מנופי הגשר בהתאם לרוחב האניות הנוכחיות הגדולות ביותר ,המגיע ל 22 -מכולות רוחב ,כרוחב אניית התכן. 10.1.3ספרדרים בספרדרים )מתקן הרמת המכולות במנופי הגשר( ,קיימות התפתחויות חשובות .עד כה ,נרכשו מנופים עבור נמל איתן )ובעתיד עבור נמל הכרמל( ,המאפשרים הרמת 2מכולות 20רגל ) .(Twin-Liftבנמלים אחרים בעולם ,בשימוש ספרדרים מסוג Tandem-Liftבעלי כושר הרמה של 2מכולות ' ,40או 4מכולות ' ,20בו זמנית .לאחרונה בניסוי ספרדרים היכולים לשאת 3מכולות ' (TEU 6) 40ולכך השפעה ניכרת על מנופי הגשר והרציפים ,בשל העומס הרב שעליהם לשאת. 10.1.4תשתיות ימיות א .עם הגידול באניות ושוקען ,גם עומק המים הנדרש ליד הרציפים ,יגדל באופן יחסי. ב .מידות אניות התכן משפיעות על :עומקי תעלת הכניסה ומעגל הסיבוב )חייבים להתאים לשוקע אנית התכן( ,רוחב התעלה ,רדיוס הסיבוב והמרווח בין הרציפים. כרך א ' 1 - 29 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם ג. קוטר מעגל הסיבוב רצוי שיהיה לפחות כפול מאורך אניית התכן .צימצום קוטר מעגל הסיבוב אפשרי באמצעות כח גרירה וטכנולוגיה מתאימה. 10.1.5אורך הרציפים אורך הרציפים חייבים לאפשר עגינה של לפחות שתי אניות תכן. 10.1.6גמישות בתכנון התשתיות טווח התכנון לפי תוכנית האב הוא 50שנה ,אולם קשה מאד להעריך את ההתרחשויות במהלך תקופה ארוכה מעין זו .גמישות בתכנון ,הינה איפוא חשובה ביותר בהשקעות הוניות יקרות כרציפים ,מנופים ושטחי אחסנה. על מנת להבטיח את הגמישויות המתאימות ,בתכנון יש לקחת בחשבון את הגורמים הבאים: א .יש להעריך מחדש את עומקי המים הנדרשים ברציפים ,לפני בניית מסופים חדשים. ב .רצוי כי רדיוס מעגלי הסיבוב והמרווח בין הרציפים יהיו גדולים מהמתוכנן. ג. רצוי כי הרציפים ייבנו ברצף אחד ,כך שיתקבלו רציפים ארוכים ,היעילים יותר ממספר רציפים מפוצלים, המונעים את גמישות קשירת האניות. ד .אורך הרציפים צריך לאפשר לפחות שני מנגשים לאניות הגדולות. 10.1.7שטח אחסנה מפעילי אוניות גדולות שואפים להגדיל ככל האפשר את מספר סבבי האוניות הגדולות ,בגלל העלויות ההוניות הגבוהות של אוניות אלו .כתוצאה יש לחץ על תפעול הנמל לתפוקות גבוהות .תפוקות מסופי המכולות בקו המים נקבעות במידה רבה ע"י יעילות העבודה בשטחי אחסנת המכולות )ב'ערוגות'( .קיים קונפליקט מובנה בשטחי האחסנה בין כמות המכולות המאוחסנות ובין יעילות העבודה .לכן ,ככל שהעומס בשטח גדל נוצרים דרישות לבניית שטחים נוספים שעלותם גבוהה ביותר. העומס הנוצר על השטח נובע משני גורמים עיקריים: א .כמות המכולות הגדולה הנפרקת /נטענת באניה גדולה והיוצרת 'פיקים' הקשים לטיפול. ב .גודל המסוף -במסופים הגדולים ניתן לייצור עומסי אחסנה גבוהים מבלי לפגוע ביעילות העבודה ,אולם במסופים הקטנים חייבים לשמור על ניצולת שטח נמוכה. באופן כללי ניתן לומר כי הנמלים הנבנים עתה ברחבי העולם מתוכננים לטפל באניות מסוג .Suezmax 10.1.8קיבולת השטח קיבולת השטח תלויה בגורמים הבאים: א .זמן שהייה בעבודה זו הונח כי שהיית המכולות תתקצר לעומת שהייתן הנוכחית עקב השתכללות הבקרה הלוגיסטית של החברות המיבאות/מיצאות. זמן השהייה הממוצע הנוכחי הוא כ 4.5-ימים ולצורך תוכנית האב הונח כי ממוצע שהיית המכולות יהיה 3ימים . כרך א ' 1 - 30 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם ב .שיאים בדרישה הדרישה לשטחי אחסנה משתנית יומית כפונקציה של מופע האניות ,במיוחד באוניות הגדולות .השפעת גורם השיא הולכת ויורדת ככל שהנמל גדול יותר .לצורך עבודה זו הונח כי יחס שיא של 1.2לעומת הממוצע הינו מספיק לצרכי חישובי השטחים הנדרשים. ג. ניצולת השטח ניצולת השטח האופיינית למסופי מכולות היא .75%נתון זה משתנה כפונקציה של מערכי הציוד .הכלל הוא שככל שניצולת השטח גבוהה יותר כך יורדת תפוקת המסוף ,זאת כתוצאה מעיכובים בעיתוקי מכולות, 'היעלמות' מכולות ,צפיפות בתנועת הכלים וכו'. בטבלה שלהלן )מתוך כרך ב' ,טבלה (5-6פרוט ההנחות לגבי קיבולות שטחי האחסנה: 2005 2030 2055 מקסימום גובה אחסון )מכולות ( 2.5 4.25 5.5 זמן שהיה )ימים ( 4.5 4 3 כל מסוף מכולות חדש שיפותח במסגרת תוכנית זו ,יתבסס על ההנחות לשנת .2030 מנתונים אלה והתחזיות ניתן לאמוד את יעדי פריון השטח )כמות TEUל 10 -דונם לשנה( לעומת נתונים גלובליים מקובלים: ישראל ממוצע עולמי מקסימום עולמי 2005 27,400 34,400 54,000 2030 47,200 45,400 69,100 2055 63,900 52,000 71,400 10.1.9רוחב המסופים שטח אחסנה נרחב של המסופים ,חשוב איפוא להפעלתם היעילה ,לשם כך תוכננו המסופים לרוחב המגיע ל - 500מטר. כרך א ' 1 - 31 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 10.2 פרמטרים לתכנון אמצעי הפריקה של שאר המטענים :גרעינים ,מטען כללי 10.2.1גרעינים א .מנגשים במצב הקיים היום משונעים הגרעינים באשדוד ,ברציפי מטען כללי ,בעוד שבחיפה קיימים מנגשים יעודיים. התפוקה הנוכחית בחיפה באמצעות מדלים היא 550טון לשעה ובאשדוד ,באמצעות חופנים ,נמוכה משמעותית .אנו מניחים כי בשנת 2055יהיו בשני הנמלים מדלים חדשים שיגיעו לתפוקה של כ 1,000 - טון לשעה ושניתן יהיה להציב לכל אניה שני מדלים בו זמנית. בשנת 2055תחזית הגרעינים היא 8מיליון טון .צפוי גידול בכמות המטען בכל פקידה וכן גידול במספר אניות הגרעינים הפוקדות את ישראל. הונח כי בשנת 2055יבוא הגרעינים לישראל יתחלק באופן שווה בין נמלי חיפה ואשדוד. בטבלה שלהלן הפרמטרים העתידיים לדרישות התכנון לשינוע הגרעינים לכל אחד מהנמלים )חיפה ואשדוד(: היקף פרמטר מספר פקידות 215 אניה מקסימלית )אורך במ'( 280 גודל משלוח ) - (parcelטונות 19,000 פריון )טונות לשעה לאניה( 1,000 משמרות פריקה 2.53 זמן המתנה לרציף 20% זמן ברציף )שעות( 22.8 ימי עבודה בשבוע 5.5 בכל נמל נדרשים 2מנגשים שיביאו לניצולת רציפים של 36%ושייצרו המתנת אניות בשיעור של 15% מזמן השירות. על מנת ,לקבל מקסימום גמישות רצוי כי המנגשים יהיו בסה"כ אורך של כ 500 -מטר . ב .ממגורות כלל האצבע המקובל לקביעת נפח ממגורה הוא 1.5פעמים נפח אניית התכן .יש להניח כי יחס זה יגדל ככל שהתפוקה עולה ,ההנחה היא שבשנת 2055היחס יהיה .2.5מכיוון ,שנפח אניית התכן הוא 55,000 טון נדרשת ממגורה בנפח של 127,000טון. סך השטח הנדרש למתקן כולל מתקני טעינה למשאיות ורכבות ,דרכי תנועה ,משרדים ועוד הוא כ 40 - דונם. כרך א ' 1 - 32 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 10.2.2מטען כללי א .רציפים • פריון הרציף תחזיות המטענים מצביעות כי בשנת 2055כמות המטען הכללי תגיע ל 8.4 -מיליון טון .כרגע נמל אשדוד משנע כ 78% -ממטען זה שכן מרכזי הכובד הכלכליים מצויים בקירבת נמל זה .הונח כי החלוקה בין הנמלים בשנת היעד תשאר במתכונתה הנוכחית וכי החלוקה בין היבוא ליצוא תהיה 70% ו 30% -בהתאמה. • פקידות אניה ההערכה היא שבשנת 2055כמות המטען שתוביל בפועל כל אניה יהיה גדול בכ 50% -מהכמות כיום ומספר פקידות אניות המטען הכללי צפוי לגדול ב ,71% -כלומר :כ 2,400 -פקידות באשדוד וכ - 1,300פקידות בחיפה. מנתונים אלה עולה כי יש צורך ב 2,400 -מטר באשדוד ו 1,100 -מטר בחיפה .השוואת הדרישות בשנת 2055לאמצעים הקיימים כיום ,מצביעה על כך שאמצעים אלה מספיקים הן בחיפה והן באשדוד )בהנחה שרציפים 7,9בנמל אשדוד ,יישנו את ייעודם לשינוע מטען כללי(. ב .שטחי האחסנה שטחי האחסנה הנוכחים בחברת נמל אשדוד משתרעים על 185דונם ובחברת נמל חיפה 155דונם )כולל קישון וקישון מזרח( .שטחים אלה מספיקים בשני הנמלים לצרכי איחסון המטען הכללי בשנת . 2055 10.2.3נוזלים א .רציפים מטעני הנוזלים כוללים מגוון רב של מוצרים ,אולם שיטת שינועם דומה :שינוע אוטומטי בצינורות ואחסנה במיכלים .המוצרים העיקריים הם דלק גולמי ,מוצרי דלק ,כימיקלים ומוצרי מזון .מרבית הדלק הגולמי משונע באמצעות מקשרים ימיים. נמל אשדוד משמש בלעדית את יצוא החומצה הזרחתית ,אולם לא נראה כי כמויות החומצה יגדלו משמעותית בעתיד ולכן אין צורך בתשתיות למסופי נוזלים נוספים בנמל. על פי התמ"א מתוכנן בנמל אשדוד מסוף כימיקלים לנוזלים בצובר ,המסווגים 'מסוכנים' בקבוצות מסויימות .בשלב זה לא קיים ביקוש המצדיק פיתוח מסוף כימיקלים בנמל אשדוד .הצדקה עתידית של פיתוח מסוף הכימיקלים תעשה על סמך הביקושים ,השאיפה לייצור תחרות בשירות זה ולקחי המלחמה האחרונה בלבנון. התחזית מצביעה על כך שנמל חיפה ישנע בעתיד מטעני נוזלים בכמויות הולכות וגדלות .מיקומו של רציף הדלק הנוכחי ממול למסוף המכולות המזרחי יגרום להפרעה בהמשך הפיתוח העתידי של רציפי המכולות. לכן ,יש צורך להעתיק מסוף זה לאתר אחר בנמל ,רחוק ככל שניתן מהשטחים העירוניים. מוצע כי מסוף הכימיקלים יבנה לפי תוכנית האב הקודמת )זו המיועדת לשנת ,(2020המספקת אפשרות ל 2,400 -מ' . כרך א ' 1 - 33 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם ב .ניטול ואיחסון ניטול ואיחסון מטעני הנוזלים מתבצע במסופים יעודיים המתמחים בטפול במוצרים אלה .במסופי הנוזלים, המטענים מאוחסנים במיכלים ,כאשר מוצרי המזון והכימיקלים מאוחסנים במיכלים קטנים ורבים ,מוצרי הנפט במיכלים בגודל בינוני והנפט הגולמי במיכלים גדולים. שטחי האיחסון הנוכחים במסוף החיפאי משתרעים על פני 230דונם ולפי תוכנית האב 2020הם יגיעו לכדי 480דונם ,שטח שאמור להספיק גם לתנועת המטענים בשנת .2055 באשדוד מיכלי החומצה נמצאים בשורש רציף 1בצפון ומומלץ להעבירם דרומה ליד מתקני כי"ל ובכך לרכז את כל הפעילויות הקשורות ליצוא דשנים במקום אחד בנמל ,כל זאת בכפוף לאישור גופי איכות הסביבה. 10.2.4פוספטים ואשלג שינוע מוצרי דשנים מתבצע כאמור מאשדוד בלבד ,עקב קירבתו למרבצים בקירבת ים -המלח .מטעני הפוספט והאשלג משונעים דרך מסוף בדרום הנמל שכושר שינועו הוא 6מיליון טון לשנה ,פוטנציאל שינוע המספיק לתחזיות שנת היעד )כיום משונעים דרכו 3.5מיליון טון(. יחד עם זאת המזח הימי ) (Jettyשבמסוף לא יספיק לתנועת האניות הצפויה אך הוא מתוכנן כך שניתן לבנות לידו מזח נוסף שיספק את הדרישות העתידיות. חומרים אחרים הקשורים לתעשיית הדשנים ,כגפרית ,משונעים ברציפי מטען כללי וחישוב דרישותיהם מופיע בסעיף הבא "תפזורות אחרות". 10.2.5תפזורות אחרות באשדוד משנעים כמויות ניכרות של תפזורות יבשות ברציפי מטען כללי באמצעות חופנים ,כאשר המטענים העיקריים הם ,יבוא גופרית ,פטקוק וצובר אחר ויצוא קלניקר .בנמל חיפה יבוא כמות מסויימת של מספר סוגי צובר -בנמל חיפה. לשינוע התפזורות היבשות באמצעות חופנים יידרשו בשנת היעד 3מנגשים בכל נמל ,באורך של 150מטר כל מנגש .רצוי כי יהיו לאורך רציף אחד – סה"כ הקיבולת תהיה כפולה מזו הנוכחית. לאחרונה חברת חשמל לישראל הודיעה שיש בכוונתה לבנות תחנה פחמית באשדוד ולצורך זה ידרש שינוע של כ 3-מיליון טון פחם בשנה בנמל אשדוד .אופציה לפריקת מטען זה ,היה ותדרש קיימת בעומק המים הנדרש, בחלק המערבי של רציף ) 25כולל מסוע למאגר פחם בעורף התחנה(. כרך א ' 1 - 34 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 10.2.6סיכום דרישות לרציפים ושטחים א .בטבלה שלהלן סיכום הדרישות לרציפים ושטחים לנמל אשדוד לשנת : 2055 רציף אורך הרציף במטרים ב 2055 - אחוז מתנועת המטענים אורך רציף קיים במטרים לבניה ב 2055 - 65% היובל א' 600 - רציפים 680 - 7/9 רציף 7/9ייועדו למ.כ. 4,000 +מטר חדש 50% ברציפי מ.כ. רציף 21ייעודי 500מ ' 80% 1,800 התמחות של רציפים 7,9 רציף 300 - 21מ ' ברציפי מטען כללי ברציף 9או ברציף 1 3מזחים )(Jetties 100% 2מזחים מזח נוסף 150*3 עם מטען כללי 50% ברציפי מטען כללי מנגשים /הערות מכולות 4,600 גרעינים 500 2*250 2,400 17*140 200 1*200 ליד מזח הדשנים מטען כללי נוזלים דשנים צוברים אחרים 450 במטען כללי שטחים )דונם( מסוף מכולות 450-500 גרעינים 40 מטען כללי 220 נוזלים 30 דשנים 150 רוחב המסוף במ' בעורף 420 במטען הכללי ליד הדשנים 150 צוברים אחרים כרך א ' קרוב לשטחי כי"ל במטען הכללי 1 - 35 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם ב .בטבלה שלהלן סיכום הדרישות לרציפים ושטחים לנמל חיפה לשנת :2055 רציף אורך הרציף במטרים ב 2055 - מנגשים /הערות אחוז מתנועת המטענים אורך רציף קיים במטרים לבניה ב 2055 - 65% חיפה מזרח – 930מ ' חיפה מערב – 400מ ' כרמל א' 700 -מ ' בבנייה. 2,970 50% 285מ ' קישון 625מ' מערב 454מ ' מכולות 4,600 גרעינים 500 250*2 מטען כללי 1,120 140*8 20% נוזלים 1,700 280*6פנמקס 100% 450 150*3 50% צוברים אחרים קישון מזרח 680 -מ', המספנות וכרמל ב' 634 -מ ' 2,400מ' רציפים חדשים במטען כללי במטען כללי שטחים )דונם( מסוף מכולות 450-500 גרעינים 40 רוחב במטרים בעורף הנמל מטען כללי 190 80דונם בקישון 75דונם בקישון מזרח 40דונם – בעורף הקישון נוזלים 480 230דונם 480דונם – במסוף חדש כרך א ' 1 - 36 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 10.3 פרמטרים לתכנון מערכות בעורף הנמל 10.3.1תשתיות א .דרכי גישה כלל ארציים בתכנון נמלים ואיתור מיקומם המיטבי קיימת חשיבות עליונה לקיומם של תשתיות המאפשרות גישה לנמל, כדרכים ומסילות רכבת ,שכן פיתוחם של פרוזדורי תחבורה חדשים הינה יקרה ביותר ולעתים אינה אפשרית כלל. בתכנון נמלי ישראל יש לקחת בחשבון כי מרכז הכובד לתנועת מטענים הוא אזור תל -אביב .פרוזדורי התחבורה הכבישית העיקריים הקיימים כיום הם כביש 4מעכו לאשקלון לאורך החוף ,כביש 6מחיפה לב"ש באזור המזרחי ,כביש 41מאשדוד לירושלים וכביש 75מחיפה לכביש .6 ההנחה שלנמלי חיפה ואשדוד וכן אולי לנמל שלישי )אם ייבנה( נדרשת להיות אותה איכות של גישה לשטחי המדינה העורפיים .התכנון האסטרטגי של פיתוח הנמלים יעסוק איפוא במגבלות מקומיות בלבד של אפשרויות נגישות. ב .עומס כבישים הדרישות התחבורתיות לנמלים תלויות בעומסי התנועה הנוכחיים בתוספת אלה שייווצרו כתוצאה מתוספת תנועת המטענים העתידית ותנועת שאר כלי הרכב לאורך השנים .על מנת לקבל אינדיקציה לגבי העומסים הצפויים הונח כי התרומה העיקרית לעומס תנבע מתנועת המכולות. צפי חלוקת המכולות בין הרכבת למשאיות לשנת 2020הוא 20%-80%בהתאמה והונח כי החלוקה תשתנה ל 30%-70% -בשנת .2055 תנועת משאיות המכולה הצפויה לשני הנמלים בשנת היעד היא כ 24,000 -תנועות ליום. מניתוח תנועת המשאיות ,ימי העבודה האפשריים ,מספר מכולות למשאית ,התפלגות תנועת המשאיות לאורך היממה וכו' )ראה הנחות בסעיף .7.1.2בדו"ח הסקונינג כרך ב'( ,עולה כי בשעת השיא יכנסו/יצאו לנמלים 2,000משאיות לשעה )כל 4שניות מופע של משאית( ועוד כ 1,000 -לעורף הנמל . מחישוב דומה שנערך לגבי המטען הכללי ,עולה כי תרומת מטענים אלה למופע המשאיות הכללי הוא כ .10% -שאר המטענים כצוברים יבשים וגרעינים ינועו בעיקר ברכבות ולכן תרומתם לעומס התחבורתי בכבישים ,תהיה שולית. תנועת כלי הרכב הפרטיים לנמל מתווספת לעומס בכבישים ,לכן מומלץ שהנמלים יאפשרו הגעת ויציאת העובדים בשעות השפל. ג. מסילות רכבת לפי הנחות עבודה זו בשנת 2055אמורה הרכבת לשנע 7מיליון TEUלשנה ,לשם כך יידרשו 200רכבות מדי יום. מספר המסילות הנדרשות למסוף הרכבתי בנמלים יהיה גדול ביותר ויגיע לשטח של כ 64-דונם )800*80 מ'( .לכן ,מומלץ לפצלו למספר טרמינלים שימוקמו באזורים עורפיים יותר ,ליד אזורי אחסנת מכולות ריקות והמרכזים הלוגיסטיים המתוכננים בעורף הנמלים בקירבת המסופים התפעוליים. כרך א ' 1 - 37 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם ד .פרוזדורי תשתית למוצרי נוזלים צינורות הנוזלים אמורים להיטמן מתחת לפני הקרקע ורצוי כי יהיו משולבים בפרוזדורי תחבורה אחרים וכן להימנע מבניה לידם או מעליהם. 10.3.2אזור מכס ובטחון אזור זה מכיל את הפעילויות הקשורות לבטחון הנמלי ,הלאומי והבינלאומי .אזורים אלה אמורים לכלול נתיבי כניסה ויציאה לכלל סוגי הרכב ואמצעים מתוחכמים לבדיקתם ,שטחי משרדים לאנשי המכס והבטחון ,אמצעים לסריקת מכולות ומטענים אחרים ,שטחי חניה ואזורי עמידה בתור לכניסה לנמל ויציאה ממנו ,שטחי בדיקה פיזית של מטענים ע"י הוצאת הסחורה מהמכולות וכן שטחי אחסנה למטענים שלא יורשו להכנס לנמל. סה"כ ידרשו לאזור זה 260דונם . 10.3.3אזור משאיות א .אזור לחברות תובלה קיימים יתרונות לנמלים ולחברות התובלה בהקצאת שטחים לחברות התובלה בקירבת הנמל .חברות התובלה ממקמות את שטחי חניית המשאיות באופן שיקבלו אופטימיזציה בין עלויות השטחים ועלויות הנסיעה .בדר"כ הן ממקמות עצמן ליד צמתי דרכים חשובים. ההנחה היא כי כ 20% -מהמשאיות יעדיפו להתמקם ליד הנמלים .עפ"י הנחה זו יידרשו כ 200-דונם בכל נמל לחניוני חברות התובלה )בהם יהיו אף שטחים לתחזוקת המשאיות(. ב .אזורי חניה למשאיות ממתינות ליד שערי הנמלים רצוי למקם חניונים למשאיות העומדות בתורים ,תחנות דלק ,מסעדות ,מרכז לתיקונים קלים ושירותים לנהגים. סה"כ נדרש לכך שטח של כ 250 -דונם. סך השטח המיועד לטובת המשאיות הוא 450דונם . 10.3.4אזורי המכלה וטיפול במכולות א Depot .למכולות ריקות כמות המכולות הריקות בנמלים הולכת וגדלה .המכולות הריקות ,נדרשות לעבור בדיקות נקיון ותיקונים לפני שליחתן להמכלה או לטעינה בנמל .אזורי הטיפול במכולות הריקות )דיפו( ממוקמים בדר"כ בעורף הנמלים ,או בשטחים פנים ארציים ליד מסופים 'פנימיים' .באזורים אלה מאחסנים כמויות ניכרות של מכולות ריקות תקינות ,הממתינות לדרישת הלקוחות. השטח הנדרש לאזורי הדיפו הוא כ 840 -דונם . כרך א ' 1 - 38 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם ב .מחסני המכלה אע"פ שתחנות המכלת משאיות מתבצע בדר"כ באזורים פנים ארציים הרחוקים מהנמלים ,חלק מפעילות ההמכלה והריקון מתבצע בשטחים שבעורף הנמלים. בנוסף קיים צורך בשטח לאחסנת מכולות המיועדות לחומ"ס ומכולות שגודלן חורג מהתקן הסטנדרטי של 20ו 40 -רגל . השטח הנדרש למחסני ההמכלה הוא כ 190 -דונם . סך השטח המיועד לטובת המכלה וטיפול במכולות הוא 1,030דונם . 10.3.5מרכז מסחר נמלי ליד הנמלים מרוכזים עסקים רבים ,בהם סוכני אניות ,עמילי מכס ,חברות ביטוח ,בנקים ועוד .לעסקים אלה, מקובל לבנות ליד הנמלים מרכזי עסקים לשירותם .זאת בנוסף להקצאת שטח לשירותים נילווים ,כמו מרכזי הדרכה לעובדי הנמל ,מסעדות ,מרכזי דיונים ,חברות כ"א לתעסוקה נמלית ,וכדומה. השטח הנדרש הוא כ 800 -דונם בשנת . 2055 10.3.6אזורי פעילות לוגיסטית )(VAL – Value Added Logistics הנמלים המודרנים מתפתחים כחלק ממערך שרשרת האספקה ,ע"י יצירת שטחים בעורפם המאפשרים הקמת מרכזים לוגיסטיים .עקב ריכוזם של שירותים אלה באזורי המרכזים הלוגיסטיים והיותם בעלי סוג פעילות דומה מושגת התמחות וייעול בהפעלתם. מרכזי אחסנה והפצה -חברות רבות מעדיפות לבצע פעילות ערך מוסף על מוצריהן ליד הנמלים .פעילות לוגיסטית זו ,כוללת בין השאר :הרכבות מוצרים סופיים ,בדיקות איכות ,הדבקת תוויות ,אריזות וכו' .מנסיון נמל רוטורדם מסתבר כי כ 20% -מהמכולות מטופלות באזור המרכזים הלוגיסטיים וכי הערך המוסף הממוצע המתבצע במטענן שווה כ Euro 2,000 -לכל מכולה. נראה כי לשנת 2055ידרשו כ 3,400 -דונם לפארקים לוגיסטיים בשטחי הנמלים )החישוב על בסיס הנסיון הקיים באירופה – כ 200 -דונם לכל מיליון .(TEU שטחים אלה נדרשים להיות מקושרים במערכות דרכים יעילות בינם לבין עצמם ולעיר. 10.3.7נמל פירות ישראל מיצאת פרי הדר ,מיצאת ומיבאת פירות וירקות .רצוי להקים ליד הנמלים אזור ששטחו כ 200 -דונם לצורך הטיפול במטענים אלה. סך השטח המוקצה בתוכניות לאזור הלוגיסטיקה הוא 3,600דונם . 10.3.8דרכי שירות בעורף הנמל ושטחים ירוקים לכל האזורים שחושבו לעיל יש להוסיף 15%לטובת דרכים פנימיות ,אספקת שירותים ושטחים ירוקים. כרך א ' 1 - 39 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 10.3.9בטבלה שלהלן )טבלה 4-7בדו"ח הסקונינג ,כרך ב'( סיכום השטחים הנדרשים לאזורים והקשרים ביניהם : שטח אזור )כולל מכס חב' דרכים ( ובטחון תובלה מכולות מסחר נמלי VAL שערים פרוזדורי שטח תחבורה עירוני דונמים כרך א ' מכס ובטחון 300 חב' תובלה 520 מכולות 1,180 מסחר נמלי 920 לוגיסטיקה 4,140 סה"כ 7,060 ++ + + ++ + + + + ++ קשר חזק ,השטחים חייבים להיות קרובים. + קשר כלשהוא ,רצוי שהשטחים יהיו קרובים. - אין קשר ,רצוי שהשטחים לא יהיו קרובים. -- אין קשר ,השטחים חייבים להיות מופרדים. 1 - 40 ++ + - - -- ++ ++ + + תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק – 11חלופות לפיתוח נמל אשדוד 11.1 הנחות בסיסיות להלן סיכום מקוצר של ההנחות לתכנון החלופות )זהות לאלו של חיפה(: • תכנון התשתיות כך שלכל נמל יהיה את האפשרות לבנות תשתיות הנדרשות לשינוע 65%מתנועת המכולות. 11.2 • תנועת הגרעינים תתפלג באופן שווה בין שני הנמלים. • נמל אשדוד ימשיך להיות הנמל העיקרי למטען כללי. • כל הדשנים ישונעו דרך נמל אשדוד )כולל כמות קטנה של חומצות בנוזלים הקשורה לתעשייה זו(. • כל הנוזלים ישונעו דרך נמל חיפה. • שאר הצוברים היבשים יתחלקו באופן שווה בין שני הנמלים. תשתיות נמל קימות מטען כללי ותפזורות )חופנים ( מכולות רציף 7 480מ ' רציף * 1 700מ ' רציף 9 200מ ' רציף 3 620מ ' רציף 23 600מ ' רציף 5 480מ ' רציף 21 850מ ' ========= סה"כ ====== 1,280מ ' ========== סה"כ ====== 2,650מ ' מזחים למטעני דשנים - 2 * רציף 1ללא מינגש נוזלים באורך 70מ ' החלופות תוצגנה בפרק זה ,בחלוקה לשלב א' ולשלב הסופי .פירוט מלא של כל אחת מהחלופות ושלביה מופיע בכרך ב' פרק .8 צירוף השטחים שאינם בחזקת חברת נמלי ישראל והמסומנים בחלופות הפיתוח כחיוניים לפיתוח ,יהיה כרוך בהסדרים ובהליכים בין הגופים הרלוונטיים . כרך א ' 1 - 41 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 11.3 חלופה ) A1החלופה המועדפת בנמל חיפה( )ראה סעיף 8.3כרך ב '( בחלופה זו המצב הושאר במתכונתו הנוכחית ומוצע כי מסופים חדשים לאניות מכולה גדולות ייבנו מצפון לנמל הקיים. מסוף המכולות בנמל הישן )רציפים 7ו (9 -יועבר לרציף חדש ,בשלב שתידרש תוספת לרציפי מטען כללי/תפזורת. הגנת הנמל החדש תיעשה ע"י בניית שובר גלים חדש בעומק מים של 24 - 20מ'. פתח הכניסה של המעגן החדש ימוקם בחלקו הצפוני של שובר הגלים ורוחב תעלת הכניסה יאפשר תנועה מקבילה של שתי אניות מכולה מסוג .Suezmax לבריכת הנמל החדשה מתוכננים 4מסופי מכולות ,עם רציף באורך 1,000מטר כל אחד ,פרט למסוף בשלב א' ,בבריכת הנמל הקיים ,שאורכו מתוכנן ל 1,175 -מטר . בריכת ההשקטה של תחנת הכח תעבור שינויים בעקבות ייבוש הים המוצע בחלופה זו. מסוף הדשנים הנוכחי ישאר במקומו אולם רציף 9ישמש כרציף נוסף לצוברים. רציפים 9,7,5,3,1ישמשו כרציפי מטען כללי/תפזורת. רציף 21בחלקו יהיה רציף מתמחה לגרעינים ו 350-מ' ממנו ישמש למטען כללי. הנמל הקיים יחובר בציר תחבורה עם הנמל החדש ,לאורך נתיבי התחבורה הקיימים ,תוך הארכתם צפונה. מתוכננים 2שערי כניסה מרכזיים :לנמל הישן כולל היובל א' ,ולמסוף היובל שלב ב' והנמל החדש. יוקצו שטחים לפיתוחים עיסקיים הקשורים לפעילות הנמל ופעילויות ה – .VAL 11.3.1שלב א' תוכניות הפיתוח לשנת ,2020עם מספר שינויים מתבקשים יהוו בסיס לשלב הפיתוח הראשון .רציף 27יפותח כרציף מכולות נוסף וניתן יהיה להגדירו כמסוף עצמאי .שובר הגלים הראשי יוארך ב 600 -מטר ,על מנת לשמור על תעלת הכניסה ולספק הגנה הנדרשת למעגן הנמל. חלק מרציף ,21באורך של 500מ' ,יהפוך לרציף המתמחה בשינוע גרעינים )וכתוצאה יהיה צורך בהתקנת מסוע גרעינים מרציף זה לממגורה שבעורף הנמל(. לאחרונה ,חברת חשמל הודיעה על כוונתה לבנות תחנה פחמית חדשה באשדוד .במידה שתוכנית זו תתממש, קיימת אפשרות להקצות את רציף 25לשינוע פחם באמצעות מסוע לשטח אחסנה בעורף הנמל. סך רציפי המכולות שיתקבלו בשלב זה הוא 2,455מ' )כולל הרציפים הנוכחיים(. קרוב לעיר ובמקום שיועד לשמש כטלפורט בתוכנית האב 2020ימשיך להתפתח מרכז עסקים לפעילויות קשורות נמל .מרכז עסקים דומה נוסף יפותח ליד מחלף הכבישים 41והרצל. כרך א ' 1 - 42 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 11.3.2סיכום תשתיות הנמל בשלב א' ובשלב הסופי )במטרים(: קיים מכולות 1,280 מטען כללי ותפזורות 2,650 תוספת לשובר הגלים הראשי שלב א' סה"כ תוספת 1,175 2,455 סה"כ - שלב סופי 5,775 3,330 600 בטבלה שלהלן סיכום עלויות הבנייה )מיליוני :($ שלב א' סה"כ ייבוש וחפירה 61.0 247.9 רציפים 70.5 366.0 שוברי גלים 152.7 784.5 אחרים 207.5 785.6 סה"כ 491.6 2,183.9 העלויות המפורטות לעיל אינן כוללות רכישות קרקע ,תשתיות הקפיות ובנ"מ ,בסך כולל של 200מיליון דולר בשלב א' . 11.4 חלופה ) A3ראה סעיף 8.4כרך ב' ( שלב זה מתאפיין בהמשך פיתוח הנמל צפונה מנקודת סיום הנמל הקיים ,כך שחלופה זו קומפקטית מחלופה .A1חלופה זו מותנית במציאת פתרון טכני/כלכלי למיקום צינור הגז ,החוצה את שובר הגלים ואת נתיבי האוניות המתוכננים. שובר גלים באורך של כ 6,000 -מ' יגן על הרציפים החדשים. הרחבה נוספת אפשרית לאחר שנת 2055לכיוון צפון. רציפי הנמל הקיים ימשיכו לתפקד במתכונת שתוארה בחלופה .A1 בדומה לחלופה ,A1מתוכננים 5מסופי מכולות עצמאיים. השער הנוכחי יוכל להשאר במקומו ולשטחי הנמל החדשים ייבנה שער חדש ,צפונית ובצמוד לתחנת הכח. אזורי ה VAL -יפותחו מזרחית לנמל הישן והחדש. הכבישים הנוכחיים ישופרו ויחד עם הכבישים והמסילות המיועדים למסופים החדשים ישמשו כפרוזדורי תחבורה. כרך א ' 1 - 43 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 11.4.1שלב א' השלב הראשון של חלופה A3דומה לשלב הראשון של חלופה ,A1כולל מספר שינויים מתבקשים בתוכנית .2020הקמת מסוף מכולות גדול במתחם רציף 27המקורי .רציף 25יפותח בשלב זה במידה שיהיה ביקוש לרציף פחם כמתואר בחלופה A1לעיל יפותח רציף 25בשלב זה . עורף הנמל יפותח בדומה לאמור בחלופה .A1 11.4.2סיכום תשתיות הנמל בשלב א' ובשלב הסופי )במטרים (: קיים מכולות 1,280 מטען כללי ותפזורות 2,650 תוספת לשובר הגלים הראשי שלב א' סה"כ תוספת 2,455 1,175 סה"כ שלב סופי 5,675 3,330 600 בטבלה שלהלן סיכום עלויות הבנייה )מיליוני :($ שלב א' סה"כ ייבוש וחפירה 61.0 200.7 רציפים 70.5 360.0 שוברי גלים 152.7 980.9 אחרים 207.5 807.5 סה"כ 491.6 2,349.2 העלויות המפורטות לעיל אינן כוללות רכישות קרקע ,תשתיות הקפיות ובנ"מ ,בסך כולל של 200מיליון דולר בשלב א' . כרך א ' 1 - 44 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם נמל אשדוד חלופה A1 החלופה המועדפת בנמל אשדוד נמל אשדוד חלופה A1 השלב הראשון החלופה המועדפת בנמל אשדוד כרך א ' 1 - 45 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם נמל אשדוד חלופה A3 נמל אשדוד חלופה A3 השלב הראשון כרך א ' 1 - 46 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק - 12חלופות לפיתוח נמל חיפה 12.1 להלן סיכום מקוצר של ההנחות לתכנון החלופות )זהות לאלו של אשדוד(: § תכנון התשתיות כך שלכל נמל יהיה את האפשרות לבנות תשתיות הנדרשות לשינוע 65%מתנועת המכולות. 12.2 § תנועת הגרעינים תתפלג באופן שווה בין שני הנמלים. § נמל אשדוד ימשיך להיות הנמל העיקרי למטען כללי. § כל הדשנים ישונעו דרך נמל אשדוד )כולל כמות קטנה של חומצות בנוזלים הקשורה לתעשייה זו(. § כל הנוזלים ישונעו דרך נמל חיפה. § שאר הצוברים היבשים יתחלקו באופן שווה בין שני הנמלים. תשתיות נמל קיימות: מטען כללי ותפזורות )חופנים( מכולות רציף מזרחי 930מ' קישון 1,2 625מ ' הכרמל א' )בבניה( 700מ ' קישון מזרח * 680מ ' רציף מערבי 400מ ' רציף מערבי 454מ ' מסוף גרעינים 285מ ' =========== סה"כ ====== 2,030מ ' ========== סה"כ ====== 2,044מ ' * עדיין לא תפעולי. מספנות ישראל )עדיין לא בשימוש תפעולי( מזח לנוזלים – רציפים מסוף הדלק 1,100מ ' מסוף הכימיקלים מסוף גדות החלופות תוצגנה בפרק זה ,בחלוקה לשלב א' ולשלב הסופי .פירוט מלא של כל אחת מהחלופות ושלביה מופיע בכרך ב' פרק .8 צירוף השטחים שאינם בחזקת חברת נמלי ישראל והמסומנים בחלופות הפיתוח כחיוניים לפיתוח ,יהיה כרוך בהסדרים ובהליכים בין הגופים הרלוונטיים . כרך א ' 1 - 47 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 12.3 חלופה ) H2ראה סעיף 8.5כרך ב' ( בחלופה זו כיוון הרחבה אפשרי של נמל חיפה הינו לתחום הים .בניית שובר גלים שני ארוך ,מראש הכרמל וייבוש ים לאורכו יאפשרו בנייה של מסופי מכולות גדולים .בשטח שייובש מתוכננים 2מסופי מכולות עם סה"כ אורך רציפים של 4,100מטר ,שטח עורפי לשער VAL ,ושירותים נוספים. לפני הרחבה מסיבית זו של הנמל יפותחו שטחי הנמל המתוכננים לפי תוכנית ,2020בשינוי מתבקש בשלב ד' תוכנית ,2020שבו ייבנה מסוף מכולות באורך של 1,175מ'.תיכנון תעלת כניסה מורחבת על בסיס תעלת הכניסה הנוכחית ,שתוכל לשמש כתעלת כניסה בכל שלבי הפיתוח של חלופה זו. שטחי VALיפותחו דרומית למסוף הכרמל ,צפונית לשדה התעופה וכן על השטח המיובש ליד ראש הכרמל. בניית שובר גלים שמוצאו בחוף מול ראש הכרמל ,תאפשר הרחבת בסיס חיל הים כמתוכנן לכיוון צפון מעבר לשובר הגלים הנוכחי )יהיה צורך בפתיחת מעברים בשובר הגלים הקיים ,כדי לאפשר כניסת אניות לרציפים החדשים ולבסיס חיל הים(. 12.3.1שלב א' תוכניות הפיתוח לשנת 2020עם מספר שינויים מתבקשים ,משמשות כבסיס לשלב הראשון .בניית מסוף מכולות עצמאי באורך של 1,175מ' בשטח כרמל ד' -תוכנית .2020שובר הגלים הראשי יוארך ב 700-מטר על מנת לשמור על תעלת הכניסה ולספק הגנה נדרשת למעגן הנמל. שובר גלים משני יגן על חלקו המזרחי של הנמל וייבנה לאורך קירותיו הצפוניים והמזרחיים של מסוף המכולות החדש . תעלת הכניסה ומעגל הסיבוב ייבנו כך שיתאימו לתנועת אוניות .Suezmax במידה ויידרשו שטחי מערב הנמל )פרט למתקן "דגון"( לצורכי פיתוח ,Waterfrontונמל לאוניות נוסעים, יושלם הכרמל ב' -תוכנית 2020כתמורה לרציפים התפעוליים שנגרעים מחברת נמל חיפה. בניית כרמל ב' ,מותנה בהעתקת שובר הגלים של הקישון ,כדי לאפשר תעלת כניסה יותר רחבה למעגן הקישון. כמו כן ,אנו מניחים כי בשלב זה רציפי מספנות ישראל ישמשו כרציפי מטען לכל דבר ועניין. בשלב זה ,פרוזדור התחבורה והתשתיות ,כמתוכנן לשלבי הפיתוח ג' ,ד' של תוכנית ,2020תוך הרחבתו בהתאם . אזורי ה ,VAL -ואזורי מסחר יפותחו בעורף הנמל. כרך א ' 1 - 48 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 12.3.2סיכום תשתיות הנמל בשלב א' ובשלב הסופי )במטרים (: שלב א' קיים שלב סופי )כולל כרמל א'\ קישון מזרח( תוספת סה"כ מכולות 2,030 * 775 2,805 6,930 מטען כללי ** 2,044 180 2,224 2,594 1,700 נוזלים תוספת לשובר הגלים הראשי 700 * רציף חדש של כ 1,175 -מ' וביטול המסוף מערבי. ** לא כולל רציפי המספנות. בטבלה שלהלן סיכום עלויות הבנייה )מיליוני :($ שלב א' סה"כ ייבוש וחפירה 80.9 565.3 רציפים 110.0 451.7 שוברי גלים 132.9 409.4 אחרים 184.4 798.6 סה"כ 508.1 2,224.9 העלויות המפורטות לעיל אינן כוללות רכישות קרקע ,תשתיות הקפיות ובנ"מ ,בסך כולל של 200מיליון דולר בשלב א' . 12.4 חלופה ) H3ראה סעיף 8.6כרך ב' ( נמל חיפה מוגבל למעשה בין ראש הכרמל לבין שדה התעופה .לכן ,אחת האפשרויות לפיתוח הנמל היא הרחבתו באזור הקישון לכיוון הים צפונה ובמקביל דרומה ע"י חפירת בריכת הנמל לתוך היבשה. חלופה זו היא הקומפקטית מכל החלופות ,שטח הייבוש בה הוא הקטן ביותר והארכת שובר הגלים הינה הקצרה ביותר. מאידך ,חלופה זו דורשת ביטול ובניה מחדש של רציפי הדלק וכן בניית תשתיות נמליות על קרקעות התפוסות כיום ע"י תחנת הכוח. רציף חיפה מזרח ורציף הכרמל א' יוארכו בכ 300 -וכ 400 -מטר בהתאמה . מסוף מכולות חדש עם רציף באורך 2,100מטר ,ייבנה מזרחית ובמקביל לרציף הכרמל ב' -תוכנית .2020 להקמת מסוף זה יהיה צורך בחפירה להעמקת והרחבתה של בריכת הקישון והריסת רציפי קישון מערב. כרך א ' 1 - 49 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם בחלקו המזרחי יפותחו על האזור שייובש ,מסוף מכולות ,מסוף כימיקלים ונמל דלקים בדומה להצעה שבחלופה .H2 כדי לאפשר כניסה לרציפים בנמל הקישון ,יהיה צורך לפרק את שובר הגלים בכניסה לקישון ולצמצם את אורך הרציפים במסוף הכימיקלים וקישון מזרח. שער כניסה חדש ייבנה מזרחית לרציף קישון מזרח ,שישרת את חלקו המזרחי של הנמל . להגנה על הרציפים החדשים יוארך שובר הגלים הקיים ב 700 -מ' . כמו בחלופה ,H2רציפי מספנות ישראל ייועדו למטען כללי. בסיס חיל הים ישאר במקומו הנוכחי כולל הרחבתו צפונה מעבר לשובר הגלים. חלק מרציפי הנמל הישנים )החלק המערבי ביותר( ישמשו כ .Waterfront - מסוף הגרעינים ומסוף הנוסעים יישארו במקומם הנוכחי. שטחי VALיפותחו דרומית לנמל ומזרחית לשדה התעופה ,שכן שטח העורף הקיים היום מדרום לנמל הקיים מוגבל בגודלו ,אילוץ שיגביל את פיתוח הנמל כנמל מודרני. לפי כל החלופות השטחים המיועדים לנמל הדייג יפותחו ,לאורך חוף קריית חיים בשילוב עם מרינה חדשה. 12.4.1שלב א' שלב הפיתוח הראשון בחלופה זו דומה לשלב הראשון בחלופה .H2 ההבדל בין החלופות הוא ,שבחלופה זו היצע הרציפים למטען כללי לא מאפשר שחרור החלק המזרחי של מערב הנמל לצורך .Waterfront 12.4.2סיכום תשתיות הנמל בשלב א' ובשלב הסופי )במטרים (: שלב א' קיים )כולל כרמל א'\ קישון מזרח( תוספת סה"כ מכולות 2,030 *775 2,805 5,730 מטען כללי ** 2,044 634 2,678 1,979 נוזלים 1,443 תוספת לשובר הגלים הראשי כרך א ' שלב סופי 700 * רציף חדש של כ 1,175 -מ' וביטול המסוף מערבי. ** לא כולל רציפי המספנות. 1 - 50 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם בטבלה שלהלן סיכום עלויות הבנייה )מיליוני :($ שלב א' סה"כ ייבוש וחפירה 80.9 227.5 רציפים 110.0 385.1 שוברי גלים 132.8 196.5 אחרים 184.4 658.1 סה"כ 508.1 1,467.2 העלויות המפורטות לעיל אינן כוללות רכישות קרקע ,תשתיות הקפיות ובנ"מ ,בסך כולל של 200מיליון דולר בשלב א' . 12.5 חלופה ) H4ראה סעיף 8.7כרך ב' ( חלופה זו מציעה את הרחבת נמל חיפה לכיוון צפון מזרח ע"י בניית אי מול הקריות .האי יאפשר בניית תשתיות נמליות. הבריכה החדשה שתיווצר תאפשר פיתוח רציפי נמל שיידרשו ,שנים רבות מעבר לשנת .2055 התוכנית מאפשרת כאמור בניית שדה תעופה על האי מצפון לרציפי הנמל .על האי עצמו יהיה מספיק שטח לפיתוח מסוף רכבתי וכן אזורי ,VALוכאופציה ,העתקת תעשיית הכימיקלים של מפרץ חיפה לאי. הגישה לאי תעשה דרך פרוזדור תשתיות ותחבורה )הכולל גשר מעל הים או מינהרה( שיצא מצפון לשטח הבנוי של קרית ים ,במחצית הדרך בין חיפה לעכו. חלקו המערבי של האי יוגן ע"י מבנה ימי שכיוונו הכללי צפון – דרום .בנוסף לשובר גלים זה ,ייבנה עוד מבנה ימי להגנת שטחי הייבוש ,שהאורינטציה הכללית שלו היא מערב -מזרח. עד להשלמת בניית האי יידרשו מספר הרחבות בנמל חיפה הקיים במתכונת שני השלבים הראשונים של החלופות הקודמות ,כלומר :בניית מסוף מכולות חדש במזרח ומסוף דלקים וכימיקלים דרומה לו. 12.5.1שלב א' שלב זה דומה לחלופה .H2 כרך א ' 1 - 51 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 12.5.2סיכום תשתיות הנמל בשלב א' ובשלב הסופי )במטרים (: קיים שלב א' שלב סופי )כולל כרמל א'\ קישון מזרח( תוספת סה"כ מכולות 2,030 * 775 2,805 7,030 מטען כללי ** 2,044 180 2,224 2,594 1,700 נוזלים תוספת לשובר הגלים הראשי 700 * רציף חדש של כ 1,175 -מ' וביטול המסוף מערבי. ** לא כולל רציפי המספנות בטבלה שלהלן סיכום עלויות הבנייה )מיליוני :($ שלב א' סה"כ ייבוש וחפירה 80.9 1,029.5 רציפים 110.0 457.7 שוברי גלים 132.9 789.2 אחרים 184.4 973.0 סה"כ 508.1 3,249.9 העלויות המפורטות לעיל אינן כוללות רכישות קרקע ,תשתיות הקפיות ובנ"מ ,בסך כולל של 200מיליון דולר בשלב א' . 12.6 חלופה ) H5ראה סעיף 8.8כרך ב' ( חלופה זו מניחה כי לפיתוחה לא יהיו כל מגבלות של שדה התעופה הקיים או תוכניות להרחבתו; למעשה ,לפי חלופה זו מתבטל שדה התעופה כליל. בחלופה זו חוות המיכלים הצמודה לקריות מבוטלת ,שטחה כלול בשטח הנמל וממנו יחל אזור ייבוש הים מערבה ,לצורך קבלת רציפי נמל חדשים. רציפי הנמל החדשים יוגנו ע"י שובר גלים הפונה בתחילתו לכיוון צפון מערב בניצב לחוף ,ולאחר מכן פונה מערבה .באזור זה תיבנה בריכת נמל ברוחב של 400מ' עם שני מסופי מכולות: כרך א ' § מצפון רציף באורך של 1,500מ ' . § ומדרום שני רציפים ,האחד באורך של 1,600והשני ניצב לו ממערב באורך של 800מ' . 1 - 52 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם שובר הגלים הנוכחי יוארך לתוך הים ,כך שתעלת הכניסה תהייה לכיוון צפוני יותר מהתעלה הנוכחית. רציפי המטען הכללי ירוכזו באזור הקישון. בדומה לכל החלופות ,מסוף הכימיקלים ייבנה צפונית למסוף הקיים ,בבריכה המוגדרת בתוכנית 2020כחיפה שלב ג'. ייבנו שני פרוזדורי תחבורה חדשים: § האחד לאורך שובר הגלים החדש שיחבר את כל הרציפים החדשים לכבישי הגישה הראשיים. § השני שיאפשר גישה לשטחי העורף המתוכננים מדרום מזרח לרציפים החדשים. 12.6.1שלב א' בשלב זה תחל הרחבת הנמל לתוך הים .מסוף מכולות חדש ייבנה באזור המוגדר בתוכנית 2020כ"חיפה ד'" על שטח מיובש .שובר הגלים הנוכחי יוארך כדי להגן על הרציפים החדשים. אורך המסוף מתוכנן ל 800 -מ' . צידיו הצפוניים והמזרחיים יוגנו על ידי קירות ים .צידו הצפוני מתוכנן בשלבים הבאים להיות חלק מרציף חדש. במידה ויידרשו שטחי מערב הנמל )פרט למתקן "דגון"( לצורכי פיתוח ,Waterfrontונמל לאוניות נוסעים, יושלם הכרמל ב' -תוכנית 2020כתמורה לרציפים התפעוליים שנגרעים מחברת נמל חיפה. בניית כרמל ב' ,מותנה בהעתקת שובר הגלים של הקישון ,כדי לאפשר תעלת כניסה יותר רחבה למעגן הקישון. רציף הכרמל ב' -תוכנית 2020ישמש לשינוע מטען כללי )בדומה לחלופה .(H2 החלופה כוללת פיתוח שטחים ל . VAL- 12.6.2סיכום תשתיות הנמל בשלב א' ובשלב הסופי )במטרים (: קיים שלב א' )כולל כרמל א'\ קישון מזרח( תוספת סה"כ מכולות 2,030 * 400 2,430 5,530 מטען כללי ** 2,044 180 2,224 2,594 נוזלים 1,700 תוספת לשובר הגלים הראשי כרך א ' שלב סופי 600 * רציף חדש של כ 800 -מ' וביטול המסוף מערבי. ** לא כולל רציפי המספנות. 1 - 53 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם בטבלה שלהלן סיכום עלויות הבנייה )מיליוני :($ שלב א סה"כ פיתוח ייבוש וחפירה 59.3 263.1 רציפים 86.0 367.7 שוברי גלים 109.8 295.3 שונות 152.8 571.5 סה"כ 407.8 1,497.6 העלויות המפורטות לעיל אינן כוללות רכישות קרקע ,תשתיות הקפיות ובנ"מ ,בסך כולל של 200מיליון דולר בשלב א' . 12.7 חלופה ) H5aהחלופה המועדפת בנמל חיפה( חלופה זו שהיא גירסת עדכון לחלופה ,H5מקטינה את קו החוף הנדרש להקמת מסופי מכולות ובכך את הרחקת האזור התפעולי מאזורי המגורים של קרית חיים וצמצום הקונפליקט של אזור מגורים בקרבת אזור תפעולי .את קו החוף שיתפנה ניתן לפתח לטובת תרבות הפנאי או כחוף רחצה פתוח לציבור .חלופה זו ,כמו חלופה ,H5מתבססת על ההנחה שלא ייבנה שדה תעופה בינלאומי בסמוך לנמל ,בהתאם למדיניות שר התחבורה והבטיחות בדרכים .בנוסף ,החלופה מאפשרת פתיחתו של מערב הנמל לציבור .הקצאת שטחי עורף נמל דומים בשתי החלופות. יתרונה של חלופה זו היא באפשרות הקמתו של רציף תפעולי ארוך יותר ב 300-מטר מאשר בחלופה - H5 תרומה משמעותית לקיבלת הנמל בשלבי ההקמה הראשונים .חסרונה של החלופה בכך שהיא מוגבלת לאורך רציפים של 2,100מטר ,הנותנים מענה לתנועת המכולות רק עד לאמצע שנות השלושים של המאה. במהלך בחינה של תוכנית האב באמצע העשור הבא ,יצטרכו המתכננים לתת דעתם לאפשרויות הפיתוח של נמל חיפה ,למתן מענה לביקושים של שנת , 2055זאת לאור שינויים ועדכונים בתחזיות המטענים ,סל האוניות ,אוניית התכן ,תפוקות וטכנולוגיות מודרניות. 12.6.1שלב א' בשלב זה תחל הרחבת הנמל לתוך הים .מסוף מכולות חדש ייבנה באזור המוגדר בתוכנית 2020כ"חיפה ד'" על שטח מיובש .שובר הגלים הנוכחי יוארך כדי להגן על הרציפים החדשים. אורך הרציף מתוכנן ל 1,100 -מ' . צידיו הצפוניים והמזרחיים יוגנו על ידי קירות ים. במידה ויידרשו שטחי מערב הנמל )פרט למתקן "דגון"( לצורכי פיתוח ,Waterfrontונמל לאוניות נוסעים, יושלם הכרמל ב' -תוכנית 2020כתמורה לרציפים התפעוליים שנגרעים מחברת נמל חיפה. כרך א ' 1 - 54 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם בניית כרמל ב' ,מותנת בהעתקת שובר הגלים של הקישון ,כדי לאפשר תעלת כניסה רחבה יותר למעגן הקישון. רציף הכרמל ב' -תוכנית 2020ישמש לשינוע מטען כללי )בדומה לחלופה .(H2 החלופה כוללת פיתוח שטחים ל . VAL- 12.6.2סיכום תשתיות הנמל בשלב א' ובשלב הסופי )במטרים (: קיים שלב א' )כולל כרמל א'\ קישון מזרח( תוספת סה"כ מכולות 2,030 * 700 2,730 3,730 מטען כללי ** 2,044 180 2,224 2,594 נוזלים 1,700 תוספת לשובר הגלים הראשי 12.8 שלב סופי 700 * רציף חדש של כ 1,100 -מ' וביטול המסוף מערבי. ** לא כולל רציפי המספנות. חלופה ) H6ראה סעיף 8.9כרך ב' ( חלופה זו דומה לחלופה H5בהנחה ששדה התעופה אינו קיים .זהות בין החלופות קיימת גם בפיתוח בבריכת הנמל הקיימת ובניית רציף מכולות באזור "חיפה ד'" -תוכנית .2020ההבדל העיקרי הוא תצורת ייבוש הים מול קרית חיים .בחלופה זו שובר הגלים שיצא מחוף קרית חיים יהיה ישר באורך של 2,500מ' .לאורכו ייבנו ארבעה מסופי מכולות באורך רציף של 1,000מ' ורוחב של 450מ' כל אחד . בחלופה זו שתי תעלות כניסה לשני אזורי הנמל השונים והגישה אליהם מורכבת מזו שבחלופה .H5 חלופה זו משאירה פחות שטח פנוי בעורף המזרחי של הנמל )ליד הרציפים החדשים( לפיתוח שטחי .VAL 12.8.1שלב א' דומה לשלב המקביל בחלופה ,H5בשינויים מסויימים ברוחב שטח הייבוש של מסוף המכולות בכרמל ד'. כרך א ' 1 - 55 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 12.8.2סיכום תשתיות הנמל בשלב א' ובשלב הסופי )במטרים (: שלב א' קיים שלב סופי )כולל כרמל א'\ קישון מזרח( תוספת סה"כ מכולות 2,030 * 400 2,430 6,430 מטען כללי 2,044 180 2,224 2,594 1,700 נוזלים תוספת לשובר הגלים הראשי 600 * רציף חדש של כ 800 -מ' וביטול המסוף מערבי. ** לא כולל רציפי המספנות בטבלה שלהלן סיכום עלויות הבנייה )מיליוני :($ שלב א סה"כ פיתוח ייבוש וחפירה 61.5 280.5 רציפים 86.0 423.5 שוברי גלים 95.0 376.6 שונות 132.1 679.5 סה"כ 374.7 1,760.1 העלויות המפורטות לעיל אינן כוללות רכישות קרקע ,תשתיות הקפיות ובנ"מ ,בסך כולל של 200מיליון דולר בשלב א' . כרך א ' 1 - 56 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם נמל חיפה חלופה H2 נמל חיפה חלופה H2 השלב הראשון כרך א ' 1 - 57 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם נמל חיפה חלופה H3 חיפה נמלחיפה נמל חלופהHH33 חלופה הראשון השלבהראשון השלב כרך א ' 1 - 58 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם נמל חיפה חלופה H4 נמל חיפה חלופה H4 השלב הראשון כרך א ' 1 - 59 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם נמל חיפה חלופה H5 נמל חיפה חלופה H5 השלב הראשון כרך א ' 1 - 60 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם החלופה המועדפת בנמל חיפה החלופה המועדפת בנמל חיפה כרך א ' 1 - 61 נמל חיפה חלופה H5a נמל חיפה חלופה H5a השלב הראשון תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם נמל חיפה חלופה H6 נמל חיפה חלופה H6 השלב הראשון כרך א ' 1 - 62 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק – 13פיתוח נמל שלישי בחוף הים התיכון 13.1 נוסף על חלופות הפיתוח של נמלי חיפה ואשדוד נשקלה ,באופן כללי ,אפשרות להקמת נמל שלישי בחוף הים התיכון .קיימות שתי סיבות עיקריות לעריכת בדיקה לחלופה זו: • צפויים קשיים ביכולת יישום החלופות המוצעות בעבודה ,שכן נוצרים קונפליקטים גדולים עם הסביבה, ומתוארים בפירוט בפרק הקונפליקטים .העיקריים שבהם הם בחיפה :השפעת שדה התעופה ,הזזת תחנת הכח ,ייבוש ים במפרץ חיפה מול אזורים אורבנים מפותחים והעברת תשתיות תחבורתיות רחבות בלב העיר .גם ,הרחבת נמל אשדוד דורשת העתקת תשתיות צבאיות נרחבות ,מענה לניתוב אוניות בשטח אש בים ,פתרונות לתשתיות תחנת הכח ,העברת קו גז ,ועוד. • אע"פ שהמסופים החדשים המתוכננים בנמלי חיפה ואשדוד יהיו מרוחקים מהמסופים הקיימים כדי לאפשר הכנסת מפעילי מסופים חדשים לצורך הגברת התחרות ,קיים חשש לגבי אפשרויות יישומה ,מנקודת המבט של יחסי העבודה בנמלים. 13.2 לאור זאת ,נשקלה איפוא ,הקמתו של נמל שלישי ,כאשר על פניו ,לאפשרות זו יתרונות וחסרונות ,שחלקם מתואר להלן. • מיקום המיקום תלוי במספר גורמים ,כמו :קירבה למוצאים/יעדים כולל מטעני הטרנזיט ,קיומם של שטחים פנויים מתאימים וכן דרכי גישה נוחות .פיתוח מערכת דרכים ורכבות לאזור הנמל החדש )אם הן לא קיימות( כרוך בעלויות גבוהות ,אך בוודאי יועדף על מערכת תשתיות תחבורתיות בלב אזור אורבני ,כמו העיר חיפה. מובן ,שבניית נמל חדש חייבת בשיקולים גיאומורפולוגיים ,כחשיפה לגלים ,עומק המים ,השפעת בניית הנמל על תנועת החולות וכו'. נראה על פניו כי הבעיה העיקרית בישראל בהקמת נמל שלישי ,היא מציאת אתר פנוי לאורך החוף שלא יפגע בתוכניות פיתוח אזוריות ובאיכות הסביבה באזור .ייתכן בהחלט שיימצא מקום מעין זה שיביא לפיתוח אזורי נרחב ושהערים השוכנות בקירבת אתר זה יחפצו בהקמתו של נמל בתחומן. נכון לכתיבת תוכנית זו ,ידוע על עירייה אחת שגילתה עניין באפשרות הקמתו של נמל בתחומה. • תפעול מכיוון ,שלנמלי חיפה ואשדוד תשתיות מתאימות לניטול מטעני מטען כללי ,גרעינים ,תפזורות וכימיקלים ושינוע מטענים אלה הם הבעיתיים מההבט של איכות הסביבה ,כדאי לבדוק הקמת נמל שלישי שיספק שירותי שינוע מכולות בלבד. כרך א ' 1 - 63 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם • תחרות ההנחה היא כי נמל שלישי ייבנה כתחליף לפיתוח שלבים כאלה או אחרים בנמלי חיפה ואשדוד וכתוצאה יהיו שלושה נמלי מכולות ברצועת חוף קצרה .אין ספק ,כי התחרות על מטעני ישראל תגבר לאין שיעור, אולם זה לא יטיב עם הנמלים מנקודת המבט הבינלאומית. נמלים זקוקים למסה קריטית בתנועת המטענים ובאמצעיהם כדי למשוך פעילויות עיסקיות ומבחינה זו הפיצול בין הנמלים עלול להחליש את פעילות ה VAL -בהם. כמו -כן ,חברי קהילית הים ,כסוכני האניות ,עמילי מכס ,חברות הובלה ועוד ,ייאלצו להגדיל את הוצאותיהם ע"י הקמת מערכות נוספות ליד הנמל השלישי ובכך להקטין את יעילות הובלת המטענים בישראל. לסיכום ,רק ניתוח מפורט של חלופות המיקום ,מערכות הדרכים ,ההשקעות הראשוניות וההשפעות הסביבתיות יאפשרו בחינה מדוקדקת של חלופה זו למול פיתוח נמלי חיפה ואשדוד. כרך א ' 1 - 64 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק - 14הערכת החלופות והשוואה ביניהן 14.1 כללי ההשוואה בין החלופות היא מורכבת ביותר ,שכן היא כוללת יתרונות וחסרונות בתחומים שונים המשתנים לפי שלבי הפיתוח .אחד הקשיים הגדולים בהשוואה הוא הערכת מידת התרומה הכלכלית והסוציו -כלכלית של כל חלופה למדינה ככלל ואזרחיה כפרטים. השוואה קלאסית בין חלופות מבוססת על הערכות כמותיות של ההשקעות מול התרומות של כל חלופה, המאפשרות מדרוג ברור ביניהן .חלק ניכר מהיתרונות/חסרונות של החלופות אינו ניתן לכימות ולכן נערכת ההשוואה איכותית ביניהן .ההשוואות האיכותיות והכמותיות מחייבות יצירת מערכת שיקלול בין הגורמים האיכותיים לבין עצמם וכן מול הגורמים הכמותיים. הגורמים הכמותיים משוקללים במונחים כספיים בשיטות קלאסיות מקובלות כ . NPV - השיטות להערכה התועלות הסוציו -כלכליות שונות מאלו הכספיות בכך שהן לוקחות בחשבון אפקטים משניים של ההשקעות .לעתים קרובות אומדן ההשפעות המשניות תלוי באובקטיביות של המעריך .ההשפעות כוללות בין השאר ,את השינוי במחירי השוק כתוצאה מההשקעות ,ארוזיה של החופים ,פגיעה בטבע ,יצירת מקומות עבודה ,גידול בהכנסה ועוד. 14.2 הגורמים לשיקלול החלופות פרוט מלא של הגורמים לפיהם יושוו החלופות מופיע בפרקים 11-15בדו"ח הסקונינג כרך ב' .להלן פרוט מספר נושאים עיקריים. סיכום הגורמים שיבדקו לצורך השוואה בין החלופות ומשקלם: • עלויות ) 40נקודות( • תפעול ) 25נקודות( • כרך א ' o אמינות תפעולית o בטיחות הניתוב o נפח תנועה ימית o בטיחות תפעולית o גמישות החלופה איכות סביבה ) 25נקודות( o מורפולוגיה -תנועת הסדימנטים o השפעות סביבתיות o גורמי סביבה חברתיים 1 - 65 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם • 14.3 גורמים חיצוניים ) 10נקודות( o פוטנציאל תעשיה ו VAL -בעורף הנמל o תיירות o מערך תחבורה ניקוד החלופות הסבר אופן הניקוד בפרקים 12-15בדו"ח הסקונינג כרך ב'. בטבלאות שלהלן פירוט ניקוד גורמי החלופות. סיכום ניקוד החלופות עלויות תפעול איכות הסביבה גורמים חיצוניים ניקוד משוקלל משקל )(% 40 A1 H3 4.6 9.6 9.2 10.0 7.5 4.3 6.9 9.2 10.0 6.7 5.8 7.9 6.9 5.9 6.6 10.0 3.1 10.0 6.6 7.9 4.3 10.0 7.4 6.6 6.7 7.3 8.6 8.6 7.9 8.0 7.7 7.4 8.2 7.9 7.8 A1 A3 H2 H3 H4 H5 H6 עלויות NPVעד ) 2055מיליוני ($ ניקוד משוקלל 871 4.6 928 4.3 687 5.8 398 10 934 4.3 545 7.3 518 7.7 ניקוד מנורמל 4.6 4.3 5.8 10 4.3 7.3 7.7 A1 A3 H2 H3 H4 H5 H6 תפעול מהימנות תפעולית גמישות תנאים לתחרות ניקוד משוקלל ניקוד מנורמל כרך א ' משקל )(% 100 40 25 25 10 A3 H2 H4 H5 H6 משקל )(% 25 13 8 4 7 6 7 6.7 4 5 7 4.8 5 5 8 5.5 2 2 3 2.2 6 8 8 7.0 6 6 6 6.0 5 5 6 5.2 9.6 6.9 7.9 3.1 10.0 8.6 7.4 1 - 66 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם איכות הסביבה מורפולוגיה השפעות סביבתיות גורמי סביבה חברתיים ניקוד משוקלל משקל )(% 25 6 12 7 ניקוד מנורמל גורמים חיצוניים תעשיה ו VAL - מערך התחבורה ניקוד משוקלל ניקוד מנורמל משקל )(% 10 4 6 A1 A3 H2 H3 H4 H5 H6 4 5 6 5.0 4 5 6 5.0 3 4 4 3.8 7 5 5 5.5 5 3 5 4.0 5 5 4 4.7 4 5 4 4.5 9.2 9.2 6.9 10.0 7.4 8.6 8.2 A1 A3 H2 H3 H4 H5 H6 4 7 5.8 4 7 5.8 4 3 3.4 2 5 3.8 5 3 3.8 4 5 4.6 4 5 4.6 10.0 10.0 5.9 6.6 6.6 7.9 7.9 החלופות בעלות הניקוד הגבוה ביותר -חלופה H5בחיפה וחלופה A1באשדוד . בהתאם למדיניות שר התחבורה והבטיחות בדרכים בנוגע לשדה התעופה הבינלאומי המתוכנן בחיפה ,הותאמה חלופה H5לעיל לגירסה .H5aחלופה H5aמצמצמת את קונפליקט הקירבה התפעולית לאזור אורבני בכך שהיא מקטינה את קו החוף הנדרש לשינוע מכולות ומאפשרת פיתוח קו החוף שיתפנה לטובת כלל תושבי העיר. החלופה H5aמאפשרת בשלבים הראשונים הקמת מסוף מכולות גדול יותר ורציף ארוך יותר מאשר בחלופה ,H5זאת לעומת אי מתן מענה לתחזיות תנועת המכולות בשנת .2055לכן הפתרון לקיבולת הנמל בשנת 2055יבחן מחדש בעשור הבא עם בחינת עדכניות תוכנית אב זו ,לאור שינויים בתחזיות ,סל האוניות ,תפוקות ,אוניות התכן וטכנולוגיות חדישות. כרך א ' 1 - 67 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק - 15תזמון השקעות 15.1 מבוא כחלק מהתכנון האסטרטגי של חברת נמלי ישראל לעשורים הקרובים ,הוערך העיתוי האופטימאלי לביצוע השקעות בתשתיות ימיות .הערכות העיתוי מבוססות על תחזיות ביקושים לפעילות מכולות * .מעבר לתועלות הישירות בגין צמצום שעות שהיית האוניות ,ישנן תועלות עקיפות המתווספות אליהן .על כן מתודולוגיה לבחינת העיתוי האופטימאלי לביצוע השקעות התחשבה בשלושה גורמים שונים: • התועלת הישירה מביצוע ההשקעה ,בתוספת • התועלת העקיפה מביצוע ההשקעה ,לעומת • עלויות המימון להשקעה להלן הפירוט. התועלת הישירה מביצוע ההשקעה נובעת צמצמום זמן ההמתנה של אוניות מחוץ לנמל וזמן השהייה בו, ומקטינה את העלות הכוללת של יבוא /יצוא סחורה .החיסכון הנובע מכך מגולגל כתועלת ישירה לסוחרי החוץ הישראלים. התועלת העקיפה מביצוע ההשקעה הינה תוצאה של צמצום זמני היצוא אשר משפרת את מעמדם התחרותי של יצואני ישראל בעולם .ע"פ מחקר השוואתי של הבנק העולמי מינואר ,2006צמצום זמני סחר החוץ מוביל לגידול בהיקף היצוא ,אשר 63%מהגידול ביצוא מתורגם לגידול בתמ"ג המהווה תרומה עקיפה למשק. עלויות המימון להשקעה מחושבות ע"פ היקף ההשקעה הנדרשת ועלויות המימון לצורך הקמת הפרויקט. יש לתזמן את מועדי בניית הפרויקטים כך שהתועלת הכלכלית הישירה מהם תהיה מירבית ,כלומר כאשר סכום התועלות גבוה מעלות המימון. )ניתוח מפורט של תזמון השקעות בכרך ג' חלק .(12 * בתחזית לצורכי תוכנית הפיתוח ,שמתבססת גם על תחזית זו ,הונח נתח שוק פוטציאלי של 65%לכל אחד מהנמלים על מנת לאפשר תחרות בין הנמלים ובין מפעילים נוספים .הנחה זו אינה קיימת בניתוח הכלכלי. כרך א ' 1 - 68 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 15.2 ההשקעות היקף ההשקעות שנבחן ,נקבע ע"פ תוכנית האב ,הכולל חלופת פיתוח מיטבית בכל אחד מהנמלים. היקף ההשקעה נבחן תחת מספר הנחות ,כולל: • עבור כל אחד מהנמלים עוצבו מספר חלופות השקעה פיסיות שונות .באמצעות תהליך של multi criteria analysisנבחרה חלופת ההשקעה הפיסית המיטבית לכל נמל; 15.3 • כל חלופת השקעה מתבצעת במספר שלבים ומתפרסת על מספר עשורים; • עלות ההון ששימשה לבחינת החלופות הינה ,7%כעלות גיוס ההון של חברת נמלי ישראל. התועלות התועלת הישירה מפיתוח הנמלים נובעת מקיצור זמן שהיית האוניות בנמל ,ומורכבת משני גורמים: • עלות חכירת אוניה – מורכבת מעלות אוניה מייצגת ,אשר נקבעה ע"פ האוניה הממוצעת בסל האוניות בשימוש חנ"י .העלות כוללת את שכר העבודה ,עלויות הדלק ועלות חכירת האוניה עצמה; • עלות מימון המטען – תלויה בשווי המטען הממוצע לאוניה כפי שהתקבלה מנתוני חנ"י ,עלות מימון והצמדה לאינפלציה; עלות שעת אוניה )(₪ הנחות במודל עיתוי ההשקעות 300 300 3,850 2,100 300 1,800 300 950 אוניה יקרה ביותר חיפה מימון מטען אשדוד אוניה זולה ביותר חכירת אוניה למרות שישנה תנודתיות גבוהה במרכיבי עלות אלו לאורך זמן ,הממוצע נשאר קבוע ,ולכן מקובל להתייחס אליהם כקבועים. התועלת הישירה מחושבת כמספר שעות אוניה נחסכות כפול עלות שעת אוניה. כרך א ' 1 - 69 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם כימות התועלת העקיפה מתבצע באמצעות מכפיל המשקף את תרומת הקמת תשתית נמל חדשה ל ,GDP - כאשר מרכיבי התועלת העקיפה של בניית תשתית ימית כוללים: • הקמת תשתיות מובילה לקיצור זמן תפעול של הנמל ,שיגרום ל - • שיפור רמת התחרותיות של היצואנים ,שיגרום ל - • גידול בהיקף היצוא ,שיגרום ל - • גידול ב GDP - המכפיל הכולל הוא של כ 2% -גידול ב GDP -על הפחתה של 10%בזמן הכולל להעברת סחורה. * מטעמי שמרנות לא ייחסנו תרומה ישירה לייבוא זאת כיוון ש (1) :חלק ניכר מהיבוא הוא של מוצרי גלם לצרכי ייצוא ,תרומה זו נכללת בכימות תרומת הייצוא (2) ,התרומה למשק של היבוא הכללי אינה מובחנת כתרומת הייצוא. 15.4 חישוב העיתוי להקמת תשתית ימית הגורם העיקרי לצורך בבניית תשתית נמלית חדשה בישראל ,בין אם בחיפה ובין אם באשדוד ,הינו הצמיחה המתמשכת בהיקף המכולות ,כפי שניתן לראות בתחזית הביקושים להלן: תחזית הביקושים לנמלי ים התיכון – ,base caseאלפי TEU 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 2029 2027 2025 2019 2021 2023 טרנזיט שטעון חדש 2013 2015 2017 שטעון טבעי סחר חוץ 2011 2009 2007 ההנחות בבסיס תחזית הביקושים: כרך א ' • גידול בסחר חוץ – צמיחת תחום המכולות בפרט והיצוא והיבוא הישראלי ככלל. • שטעון טבעי – שמירה על חלקו היחסי מכלל סחר החוץ. • שטעון חדש – העברת פעילות שטעון נוספת לנמלי הארץ ע"י חברות ספנות חדשות. • טרנזיט – העברת מכולות אל ומארצות ערב והרשות הפלשתינאית דרך נמלי הארץ. 1 - 70 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם גורמים נוספים המשפיעים על הצורך בבניית תשתית נמלית חדשה הינם יעילות העבודה והקיבולת הקיימת ,אשר משפיעים על הגידול בשעות השהייה בצורה הבאה: • יעילות העבודה :הגדלת מספר הפעולות לשעה מאפשרת טיפול יעיל יותר וצמצום שעות שהייה של אוניות .היעילות הנוכחית הינה כ 20 -מכולות לשעה למנוף ) ,(CPHוהנחנו התייעלות טבעית של התשתית הקיימת ל 27 -מכולות לשעה .כמו כן הצפי הינו כי הכנסת מפעיל פרטי תעלה את היעלות בכלל הרציפים ל 27 -מכולות לשעה .לדוגמא ,קיבולת המכולות של אשדוד כולל רציף 9הינה 1764אלפי TEU לשנה )ע"פ 22מכולות לשעה( לעומת 1960אלפי TEUלשנה )ע"פ 25מכולות לשעה(. • קיבולת :הארכת הרציפים מאפשרת טיפול ביותר אוניות בו זמנית ויותר גמישות המתבטאות בצמצום שעות שהייה בממוצע לאניית מכולה. דוגמא :שעות שהייה כתלות בכמות מכולות )יחידות באלפים ( נמל אשדוד -רציפים 7ו 23- תפוקה 23 -מכולות )יחידות( לשעה 92.4 32.5 1,200 1,100 25.9 24.1 22.3 21.4 20.4 20.2 1,000 900 800 700 600 500 כאשר כמות המכולות קרובה לקיבולת המקסימלית ,שעות השהייה גדלות אקספוננציא לית וכך גם העלויות לסוחרי החוץ . • מיקום ההשקעה :על מנת לקבוע האם הניתוח לגבי הקמת רציף הבא יתבצע לכל נמל בנפרד או ברמה כלל -משקית נבחנה רמת התחליפיות בין נמלי ישראל. רמת התחליפיות בין הנמלים יכולה לנוע מתחליפיות מלאה לחוסר תחליפיות ,כאשר: • הנמלים הינם בעלי תחליפיות מלאה כאשר ,בין היתר ,אין משמעות למרחק הגיאוגרפי בין הנמלים והקריטריון היחיד אשר משפיע על סוחרי החוץ הוא זמינות התשתית בנמל. במקרה כזה הסחורה תעבור לנמל הפחות עמוס ויחסי הכמויות בעתיד יהיו כיחס הקיבולות בין הנמלים . כרך א ' 1 - 71 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם • מאידך ,אין תחליפיות בין הנמלים אם ,בין היתר ,קיימים הבדלי המרחק בין הנמלים משמעותיים לסוחרי החוץ ואין משמעות לזמינות התשתית בנמל. במקרה כזה הסחורה תישאר שבויה בעתיד בנמל בו היא פועלת כיום ויחסי הכמויות בין הנמלים יישארו זהים גם בעתיד. כחלק מהניתוח האסטרטגי ,כימתנו את פוטנציאל התחרות בין הנמלים: • בטווח הקצר -בינוני ,כ 30%-מהיקף תנועת המכולות לסחר יכול לעבור מנמל לנמל; • בנוסף" ,צים" מהווה שחקן משמעותי מאוד עבור נמל חיפה ואם תעביר פעילותה לנמל אשדוד, אז יחס המטענים בין הנמלים עשוי להשתנות משמעותית ברמת התחליפי. על פי הניתוח ,רמת התחליפיות בין נמלי ישראל מספקת להעברת ביקושים מנמל להנמל בגין הקמת תשתית חדשה ,כלומר הסחורה השולית צפויה לעבור לנמל העמוס פחות .על כן, הבחינה להקמת תשתית חדשה צריכה להתבצע ברמה הכלל -משקית. 15.5 העיתוי האופטימאלי להקמת תשתית ימית העיתוי האופטימאלי להקמת הרציף הבא באחד מנמלי ישראל ,נבחן תחת ההנחות הבאות: • הקיבולת ברציפי נמלים מוגדרת כמספר המכולות בו התשתית יכולה לספק רמת שירות סבירה. • על בסיס שעות השהייה המצרפיות לנמל חיפה ונמל אשדוד ועל בסיס החיסכון בשעות אלו בגין הקמת רציף באחד מהנמלים ,בתוספת התועלת העקיפה מקיצור מועדי האספקה של היצוא נבחן העיתוי האופטמלי להקמת הרציף. • סה"כ התועלות השנתיות בגין שלב ראשון בפרויקט ,בכל שנה נתונה ,ביחס לעלויות המימון השנתיות, מיליוני ] ₪התועלות המוצגות אינן התועלת הכוללת בגין הקמת הפרויקט .אלא ,החיסכון השנתי הנובע מקיצור שעות השהייה )=תועלת ישירה( והצמיחה השנתית הצפויה בתמ"ג בגין הגידול היקף היצוא )=תועלת עקיפה([: סה"כ 820 מש"ח 400 300 עלות המימון השנתית = 210מ' ש"ח 250 מיליוני ש"ח 350 200 150 100 50 2016 2015 2014 2013 2012 תועלת עקיפה כרך א ' 1 - 72 2011 2010 2009 2008 2007 0 תועלת ישירה תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם • לשם הערכת העיתוי האופטימאלי להקמת הרציף נבחנו התועלות המצרפיות השנתיות בגין הקמת רציף בערכים נומינליים מידי שנה .השנה הראשונה בה התועלות עולות על עלויות המימון של הפרויקט – תחת הנחה של עלות הון של ) 7%המקובלת בחנ"י( ,הינה השנה האופטימאלית להקמת רציף נוסף .התרומה בגין הקמת רציפים מוקדמת יותר לא תצדיק את ההשקעה .התרומה בגין הקמת רציפים מאוחרת תגרור אובדן של תרומה פוטנציאלית בשנים הקודמות. • סה"כ התועלת השנתית למשק ,משנת ,2015יכולה להצדיק עלויות מימון של השקעות בהיקף של עד מיליארד דולר. • 15.6 בנוסף ,נבחן העיתוי האופטימלי להקמת השלב השני .בחינה זו הינה בגדר הערכה ראשונית בלבד. ניתח רגישות שינויים בהנחות העומדות בבסיס מודל האופטימיזציה עשויות לשנות את השנים האופטימאליות להקמת השלבים .מכאן נגזרו ניתוחי רגישות שונים לתוצאות מודל האופטימיזציה: תרחיש פירוט התרחיש תזמון תזמון תזמון תזמון הנחה חדשה הקמה - הקמה - הקמה - הקמה - במודל שלבI שלבII חלופת אשדוד A1 הביקושים והתשתיות בסיס משותפים לכלל המשק חלופת חיפה H5a אין הפרדה בין נמל חיפה ונמל אשדוד מבחינת 2015 2022 2015 2018 ביקוש ותשתית ירידה של 25% פגיעה האטה בסחר החוץ בסחר החוץ תשפיע ישירות על הישראלי פעילות הנמלים התייעלות עבודה יותר יעילה על הפעלת התשתית הקיימת שיפור של 20% התשתית דוחה את הצורך בניצול הקיבולת הקיימת בהשקעות היעדר ישראל לא תשמש פעילות לפעילות טרנזיט הורדת פעילות שטעון לשכנותיה וכמן כן לא טרנזיט ושטעון חדשה תיווצר פעילות שטעון חדש וטרנזיט חדשה כרך א ' שלבI שלבII בקצב צמיחת המכולות לצרכי 2016 2024 2016 2020 סחר חוץ 1 - 73 2017 2016 2025 2026 2017 2016 2021 2021 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק – 16שלב הפיתוח הבא 16.1 רקע שנת 2015היא העיתוי האופטימלי לתחילת תפעולו של הרציף הבא באחד מנמלי ישראל ,כעולה מניתוח כלכלי של תזמון השקעות -פרק ) 15עבודה מפורטת תזמון השקעות -שנערך ע"י חברת - TASCבכרך ג' חלק .(12 תפעול רציף בשנת ,2015מחייב התחלת הקמתו כבר כעת ,עקב משכי התהליכים הסטטוטוריים ,התכנון ההנדסי והבנייה ,על כל הליכי המכרזים הכרוכים. לכן מתחייבת החלטה מיידית ולא יאוחר מאמצע שנת 2007לפיתוח השלב הבא ומיקומו ,זאת במקביל לקידום תהליך החלטה כולל באשר לתוכנית האב לטווח הארוך .כמובן שהחלטה זו צריכה להיות תואמת את עקרונות תוכנית האב. 16.2 תחזית תנועת המטענים -לשנת 2015 עפ"י תחזית תנועת המכולות לשנת ,2015ישונעו כ 3.5 -מיליון TEUבנמלי חיפה ואשדוד ,לפי: 2.9מיליון TEUלשוק המקומי; 0.2מיליון TEUבטרנזיט; 0.4מיליון TEUשטעון. תחזית תנועת המטענים האחרים לשנת :2015 מטען כללי גרעינים דשנים )אשדוד( נוזלים )חיפה( צובר אחר 16.3 4.2מיליון טון 5.5מיליון טון 3.1מיליון טון 5.4מיליון טון 2.5מיליון טון קיבולת הרציפים 16.3.1מטען כללי וצובר בהתבסס על התחזית לעיל רציפי המטען הכללי והצובר הקיימים נותנים מענה מספק לביקוש. 16.3.2מכולות בהנחה שיעילות רציפי המכולות הקיימים תגדל מ TEU 900 -למטר רציף לשנה ,ל TEU 1,150 - למטר רציף לשנה ,במהלך תשע השנים הבאות ) כ 3% -בשנה( ,יידרשו כ 3,000 -מטר רציף )בהנחה שיעילות הרציפים תגדל רק ל TEU 1,050 -למטר רציף לשנה ,במהלך תשע השנים הבאות )כ 1.5% -בשנה( ,יידרשו כ 3,400 -מטר רציף(. כרך א ' 1 - 74 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם היצע הרציפים לקראת שנת : 2015 נמל אשדוד נמל חיפה מסוף מזרחי 930מטר רציף מס' 7 480מטר מסוף הכרמל 700מטר רציף מס' 9 200מטר מסוף מערבי * מסוף איתן 600מטר ======== ====== ======== ====== סה"כ 1,630מטר סה"כ 1,280מטר * הונח שהמסוף המערבי ישמש כ .Waterfront - סה"כ היצע הרציפים כ 2,900 -מטר . היצע רציפים זה מחייב העמדת תשתית נוספת במועד זה. 16.4 חלופות הפיתוח 16.4.1עיקרי הפיתוח של 2חלופות השלב הבא ,כנגזר מהחלופות המועדפות לטווח הארוך: חלופת אשדוד A1 - חלופת חיפה H5a - פיתוח רציף מס' 27 כרמל ד ' אורך רציף 1,175מטר 1,100מטר שטח המסוף 700דונם 750דונם הארכת שובר גלים ראשי 600מטר 700מטר שובר גלים משני/קיר ים 1,250מטר 2,230מטר 1.3TEUמיליון 1.3TEUמיליון $ 700מיליון $ 700מיליון קיבולת )(2015 אומדן עלות * * עלות ראשונית ,ללא עלות ציוד .במהלך החודשים הבאים תבחנה העלויות בהתבסס על תוצאות של בדיקות הנדסיות שונות. כרך א ' 1 - 75 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 16.4.2לוח זמנים מנחה לשלב הפיתוח הבא: 2015 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2007 2008 12/06 04/07 09/07 06/10 08/08 07/10 12/07 12/08 01/08 12/07 06/10 01/08 11/09 06/10 12/14 07/07 07/10 01/15 05/07 שם פעילות 2006 מס גיבוש המלצת שר התחבורה לממשלה -פיתוח השלב הבא והנמל בו יותחל בביצועו 1 אישור ביצוע השלב הבא בממשלה 2 החלטת המדינה לגבי מודל הפיתוח וההפעלה 3 קידום התוכניות הסטטוטוריות 4 היתר בנייה 5 הכנת מכרז בין לאומי למפעיל נמל 6 בחירת מפעיל 7 מכרז ובחירת מתכנן לתכנון הנדסי 8 תכנון הנדסי 9 מכרז ובחירת קבלן לביצוע 10 התארגנות ובנייה 11 הפעלה 12 בהנחה שתוכנית האב ובמיוחד פיתוח השלב הבא ,יקבלו עדיפות לאומית בהחלטת ממשלה מתאימה ,לוח הזמנים לעיל מתוכנן עם משך של שנתיים לקבלת האישורים הסטטוטוריים והיתרי הבנייה כחוק ,למרות משך ממוצע של כ 6 -שנים בשגרה הקיימת במדינת ישראל. בתנאים אלה ,ניתן יהיה לסיים את השלב הבא לא לפני שנת . 2015 16.5 מיקום פיתוח השלב הבא החלטה לגבי הנמל בו יותחל בפיתוח השלב הבא תעשה בהתאם למערכת השיקולים הבאה: כרך א ' • • עלות ההשקעה התוספת לקיבולת הנמל • • • השפעת התחרות קונפליקטים תכנון סטטוטורי • • • איכות הסביבה מקורות חול מערכות תנועה )כבישים/רכבת( • • • עורף הנמל גמישות לפיתוח עתידי איזון הסיכונים בשעת חירום • • • ביטחון בטיחות יחסי עבודה • • תפעול -תנועת האוניות בבריכת הנמל אטרקטיביות לתנועת מטעני טרנזיט 1 - 76 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 16.6 קידום ביצוע השלב הבא במהלך חצי השנה הבאה חברת נמלי ישראל: 16.6.1תמשיך בהערכה מפורטת של החלופות המועדפות לפיתוח השלב הבא ,בכלל זה ,אומדני עלות ולו"ז ברמת פירוט גדולה יותר מאשר באומדנים הראשוניים. 16.6.2תצביע על הצעדים בהם יש לנקוט לצורך הפעלת הרציף הבא שייבנה באמצעות שילובו של הסקטור הפרטי. 16.6.3תחל בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים במטרה לצמצם את הקונפליקטים הקיימים בפיתוח השלב הבא. 16.6.4תגיש לשר המלצה על מיקום פיתוח השלב הבא עפ"י השיקולים המנחים בסעיף 16.5לעיל. כרך א ' 1 - 77 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם חלופת השלב הבא -נמל אשדוד A1 - רציף 27 כרך א ' 1 - 78 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם חלופת השלב הא -נמל חיפה H5a - כרמל ד' כרך א ' 1 - 79 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק - 17מערכת התחבורה 17.1 כללי למערך ההובלה היבשתי אל ומהנמלים חשיבות רבה בשרשרת סחר החוץ של ישראל .מערך הובלה זה ,אינו באחריות חברת נמלי ישראל ,אולם מצאנו לנכון לסקור אותו ולבדוק את אפשרויות הקיבולת שלו בהתייחס לתחזיות תנועת המטענים ,למול תוכניות הפיתוח העתידיות של מערכת הדרכים והמסילות בישראל ובכך לנסות ולמנוע ממגבלות תעבורה להוות אילוץ בהתפתחות הנמלים )ראה כרך ג' חלקים 7עד .(10 תאום ממצאי המערכת הלוגיסטית כולל מערך התחבורה מול הגופים הרלוונטיים ,הכרחי להשלמת תוכנית האב. 17.2 הנחות היסוד לתחזיות התנועה • התכנון בכל נמל מבוסס על הפוטנציאל לשינוע 65%מסך תנועת המכולות של שני הנמלים. • סה"כ מכולות יבוא = סה"כ מכולות יצוא )מלאות וריקות יחד(. • 50%מתנועת המכולות לפי ' ,40ו 50% -לפי '.20 • 70%מהובלת מכולות ' 20לפי 1מכולה למשאית 30% ,מהובלת מכולות ' 20לפי 2מכולות למשאית. • תנועה המכולות המקומית ורש"פ לפי 25%ברכבת ו 75% -במשאיות .בטרנזיט ירדן לפי 80%ברכבת ו 20% -במשאיות .בטרנזיט עירק לפי 100%ברכבת )הנחה – אין מאשדוד(. • הובלת מכוניות בישראל לפי 0%ברכבת ו 100% -במשאיות .בטרנזיט ירדן לפי 80%ברכבת ו 20% -במשאיות .טרנזיט עירק לפי 100%ברכבת )הנחה – אין מאשדוד(. • 15%מתנועת משאיות עם מכולות בשני הכיוונים )כלומר ,משאית נכנסת מלאה ויוצאת מלאה(. 85%מתנועת משאיות עם מכולות בכיוון אחד )כלומר ,משאית נכנסת מלאה ויוצאת ריקה או להיפך(. • בטרנזיט ,למטענים של סעודיה ונסיכויות המפרץ ייערכו התרחישים הבאים: o לא קיים. o 100%מהתחזית של יצחק גל – בהובלה ברכבתית. • 300ימי עבודה בשנה. • נפחי שעת השיא מהווים 10%מהנפח היומי. • לגבי הובלת מכוניות ,מטען כללי ותפזורת במשאיות ,כל התנועות עם מטען הן לכיוון אחד )משאית הנכנסת מלאה לנמל )יצוא( יוצאת ריקה ולהיפך(. • כרך א ' כל המשאיות הנכנסות לנמל במשך יממה יוצאות מהנמל. 1 - 80 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 17.3 הניתוח התחבורתי בהתבסס על תחזיות המטענים וחלוקתם בין הובלה במשאיות להובלה ברכבת ,בהתאם ליתרון היחסי של הובלת המטען או יעד המטען ,נערך הניתוח התחבורתי למצב הכבישים והמסילות הקיימות ,למערך התחבורתי בטווח הארוך של עוד 25שנה ולטווח הארוך יותר של עוד 50שנה .טווח של 50שנה כולל אי ודאויות משמעותיות הנוגעות לתפעול מערכת התחבורה ,בעיקר לגבי טכנולוגיות עתידיות חדשות .לכן הניתוח לשנת 2030נערך ברמה כמותית בעוד שהניתוח לשנת 2055נערך ברמה איכותית. בנוסף נערכה תחזית של התנועה הכרוכה בפיתוח שימושי הקרקע בעורף הנמל ,על בסיס תחזית השטחים הדרושים לשימושי לוגיסטיקה ומרכזי עסקים .הנסיעות החזויות מפעילות הנמל ושימושי הקרקע בעורף הנמל הוצבו על כל אחד מקטעי הדרך בתחום ההשפעה של הנמל .הוספת נפחים אלה לנפחי הרקע )תנועה עתידית שאינה קשורה לנמל( הניבה את תחזית התנועה לשנת .2030מהשוואה בין נפח התנועה החזוי לקיבולת הזמינה ,על פי מספר הנתיבים הקיים והמתוכנן ,נגזרו השיפורים הדרושים במערכת הדרכים בשנת ,2030על מנת לשמור רמת שירות תחבורתית סבירה. אומדן תנועת רכבים ליום )שנת (2030 איזור מתחם נמל אשדוד איזור מתחם נמל חיפה משאיות -מכולות 6,000 6,000 משאיות -מטען כללי/תפזורת 2,000 2,000 רכבים פרטיים 3,000 3,000 משאיות 40,000 47,000 רכבים פרטיים 70,000 84,000 121,000 142,000 יעד נמל התפעולי עורף הנמל סוג התנועה סה" כ רשת המסילות העתידית של ישראל והחיבורים )או המסופים( למדינות השכנות מתבססים על "תוכנית המסגרת לפיתוח הרכבת ,"2020- 2010אשר נערכה ע"י רכבת ישראל בשנת .2005 ניתוח הקיבולת המסילתית של רשת המסילות הדרושה כדי לעמוד בצרכי ההובלה החזויים לנמל התבסס על הטכנולוגיה הרכבתית המקובלת בישראל ,והנשענת על תקני ) UICהאיגוד הבין לאומי של חברות הרכבות(. הערה :לאור אילוצי המודלים התחבורתיים הקיימים בשימוש לכלל האזור העירוני ,ההתייחסות לנתונים התחבורתיים של הנמל לשנת 2030מתבססים על הנתונים של האזור העירוני לשנת .2025 כרך א ' 1 - 81 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 17.4 פיתוח מערכת הכבישים לנמל אשדוד 17.4.1להלן סיכום השינויים הנדרשים והמצב התכנוני ,בכבישי אזור נמל אשדוד עד שנת 2015ו : 2030 - רמת השירות הנדרשת 2015 2030 41 כנות בני דרום 2 Cבינעירוני 2 3 41 בני דרום מחלף אשדוד )(4 3 Cבינעירוני 3 3 41 מחלף אשדוד צומת נמל אשדוד 2 Cבינעירוני 3 4 41 צומת נמל אשדוד 41קיים /חדש 2 Dעירוני 3 4 ----- 4 צומת אשכולות מחלף אשדוד 2 Cבינעירוני 2 3 ----- 4 מחלף אשדוד מחלף יבנה דרום 2 Cבינעירוני 4 5 4 מחלף יבנה דרום צפונה )יבנה( 2 Cבינעירוני 4 5 הרצל כניסה לנמל רח' בן גוריון ) כביש (S 1 Dעירוני 3 3 הרצל כניסה לנמל כניסה לאזור התעשייה 0 Dעירוני 2 3 הרצל כניסה לאזור התעשייה כביש - 4מחלף יבנה דרום 0 Dעירוני 2 3 כביש כרך א ' עד צומת מצומת 1 - 82 מספר נתיבים קיים נתיבים נדרשים לרמת השירות סטטוס שדרוג הקטע מאושר סטטוטורית. בתכנון מפורט. מאושר סטטוטורית. בתכנון מפורט. מאושר סטטוטורית. בתכנון מפורט. קיים תכנון ל 4 -נתיבים ) רמת שירות ( D קיים תכנון ל 4 -נתיבים ) רמת שירות ( D קיים תכנון לביצוע. מאושר סטטוטורת .קיים תכנון מוקדם אין תוואי סטטוטורי .דרוש תאום עם משרד הביטחון. תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 17.4.2תרשים הכבישים הנדרשים לפיתוח לשנת - 2015נמל אשדוד: כרך א ' 1 - 83 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 17.4.3תרשים הכבישים הנדרשים לפיתוח לשנת - 2030נמל אשדוד: כרך א ' 1 - 84 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 17.5 פיתוח מערכת הכבישים לנמל חיפה הקשר בין המתחמים הנמליים לבין הדרכים הארציות עובר דרך המרקם המטרופוליני של דרכי הקישון ואזור המפרץ .התנועה מזרחה ודרומה תתנהל בעיקר דרך כבישים 75וכביש 772לכוון כביש 6באזור יקנעם. התנועה לדרום הקרוב תעבור דרך העיר בתוואי כביש מס' 4או במנהרת הכרמל .התנועה צפונה תמשיך בתוואי כביש מס' - 4שיוסט לתוואי עוקף קריות. בהתבסס על תוכנית זו והפעילות הנמלית החזויה ,בוצעו הרצות במודל סימולציה " -מטרופולין חיפה" וגובשו המלצות. 17.5.1להלן סיכום השינויים הנדרשים והמצב התכנוני ,בכבישי אזור נמל חיפה עד שנת 2015ו : 2030 - נדרש לשנת כביש 2015 2030 l תב" ע היסטורית מאושרת -תב"ע מופקדת . l אין תב" ע. ב .המשך כביש 75 l תב" ע מאושרת. ג .רחוב יוליוס סימון l תב" ע בהכנה בחלקה ובחלקה אין תב" ע. l תב" ע מאושרת .נדרש לבצע הפקעה לטובת הרחבה. .1 רמפות מכביש 75לדרך הקישון .2א .רמפות מכביש 75לכיוון נמל חיפה ג ' ו -ד' .3א .המשך רחוב משה דיין -מזרח )עד נחל הקישון( ב .המשך רח' משה דיין )מעבר מעל נחל הקישון ורחוב טובים( l ג .המשך ציר משה דיין בנמל l יש תב"ע היסטורית לדרך ,נדרש תב"ע חדשה עם גישור והשלמות באזור חוף שמן. l תוכנית אב נמלית. l לא מקודם בשלב זה . l אין תב" ע. ב .המשך רחוב אופיר )כניסה לנמל הקישון( l התב"ע הומלצה להפקדה. ג .רחוב אופיר l התב"ע הומלצה להפקדה ובחלקה אין תב"ע )הקטע המערבי -יש להשלים תב"ע(. ד .צומת הטכני -הפרדה מפלסית .4א .ציר נחל סעדיה )גישה מטבעת פז לרחוב אופיר( .5 רחוב הבשן/אורט l תב"ע בהפקדה. .6 רחוב סלמן l תב" ע היסטורית מאושרת ,תב"ע מופקדת להרחבה. l כרך א ' סטטוס הפרויקט 2006 - נדרש ל 2010 -עם פתיחת שער הנמל החדש ומסוף קישון מזרח. 1 - 85 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 17.5.2תרשים הכבישים הנדרשים לפיתוח לשנת - 2015נמל חיפה: כרך א ' 1 - 86 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 17.5.3תרשים הכבישים הנדרשים לפיתוח לשנת - 2030נמל חיפה: כרך א ' 1 - 87 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 17.6 סיכום השינויים הנדרשים והמצב התכנוני ,במסילות הרכבת באזור נמל אשדוד עד שנת 2015ו:2030 - היעוד הבטחת קיבולת מסילתית למרכז הארץ הפעלת גשר יבשתי אילת -אשדוד הפעלת גשר יבשתי ריאד -אשדוד יצירה עתודה לוגיסטית הפרויקטים הכפלת מסילת השפלה בקטע :רחובות -פלשת נדרש לשנת רקע תכנוני 2030 2015תוכניות פיתוח רכבת ישראל l תוכנית המסגרת )( 2020-2010 הקמת מסילת הערבה :צין -אילת l תוכנית המסגרת )( 2020-2010 הכפלת קטע :חצבה -באר -שבע l תוכנית המסגרת )( 2020-2010 הכפלת מסילת הדרום :באר -שבע -קרית גת l תוכנית החומש )(2010-2006 הקמת מסילת הבשור :באר -שבע -אופקים -שדרות -אשקלון l הכפלת מסילת הנמל :פלשת -נמל אשדוד l - תוספת מסילה/ות :פלשת -אשקלון l - פיתוח מסופי מטען ומגרשי עריכה :באשדוד צפון l תוכנית החומש )(2010-2006 - מערך התחבורה פיתוח מסילות לנמל אשדוד כרך א ' 1 - 88 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 17.7 סיכום השינויים הנדרשים והמצב התכנוני ,במסילות הרכבת באזור נמל חיפה עד שנת 2015ו:2030 - הפרויקטים היעוד נדרש לשנת 2030 2015 יצירת גישה מסילתית נוספת לנמל יצירת חיבור מסילתי לירדן )ומזרחה( יצירה עתודה לוגיסטית רקע תכנוני תוכניות פיתוח רכבת ישראל המשך המסילה המזרחית צפונה :ראש העין -עירון l תוכנית המסגרת )(2020-2010 המשך המסילה המזרחית צפונה :עירון -כפר ברוך l תוכנית המסגרת )(2020-2010 הקמת מסילת העמק :חיפה -כפר ברוך l תוכנית החומש )(2010-2006 הקמת מסילת העמק :כפר ברוך -בית שאן l תוכנית החומש )(2010-2006 הכפלת מסילת העמק :חיפה -כפר ברוך l תוכנית המסגרת )(2020-2010 הכפלת מסילת העמק :כפר ברוך -בית שאן l תוכנית המסגרת )(2020-2010 פיתוח מסופי מטען ומגרשי עריכה :בית שאן/נהר הירדן l - פיתוח מסופי מטען ומגרשי עריכה :נמל הכרמל פיתוח מסופי מטען ומגרשי עריכה :נשר )?( l - l - מערך התחבורה פיתוח מסילות לנמל חיפה כרך א ' 1 - 89 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 17.8 מערך רכבתי אזורי מימוש הפוטנציאל לתנועת טרנזיט ,מותנה בשינויים גיאופוליטיים באזור ובניית קשר רכבתי בין רשת המסילות הארצית לרשת המסילות האזורית. מפה זו מתארת מצב קיים ,מצב צפוי לשנת 2025בהנחה של שיפור במצב הפוליטי ומצב נדרש לשנת .2050 כרך א ' 1 - 90 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק – 18השפעות סביבתיות 18.1 רקע פרק זה מציג נושאים נבחרים בהם ניתן לזהות את מגמות ההשלכות הסביבתיות הצפויות מביצוע החלופות השונות ,בהתבסס על רמת התכנון העקרונית .בנושאים שלהלן יהיה צורך להעמיק ולחקור בד בבד עם שינוי קנה המידה של התכנית והתווספות פרטים הנדסיים ,תפעוליים ומרחביים. הניתוח הראשוני בפרק זה מבוסס על ההנחה כי המבנה ההנדסי והפעילות העתידית בשטחים החדשים יהיו דומים לאלה הידועים והמתקיימים כיום .ככל שהדברים ישתנו ,למשל בשל יישום טכנולוגיות חדשות ,כך יהיה צורך לעדכן את הבחינה הסביבתית בהתאם. מאחר שהיקף החלופות השונות הינו גדול ביותר ולוח הזמנים שלהן ממושך ,הרי לא ניתן היום לחזות את מלוא ההשלכות הסביבתיות .יש לצפות כי עם הזמן אפשר ויתגלו היבטים נוספים – חשובים או שוליים – שלא נבחנו בשלב זה .כמו כן ,אפשר שהיבטים נסתרים יסתברו כמהותיים ומנגד ,כי היבטים שנראים בעייתיים כיום, יהפכו לחסרי משמעות סביבתית ,אולם ,ככלל ,יש לצפות כי מכלול הנושאים שלהלן יהיה זה שיבחן גם בעתיד, מול כל שלב ביצוע ,באופן מפורט ויסודי. חשוב להדגיש כי לבחינת נושאים מסוימים ,כגון הסעת חול ,יש צורך בהרצת מודלים ממוחשבים ,על מנת לחזות במדויק את ההשפעות הצפויות .לצורך חיזוי ההשפעה בנושאים אחרים ,יש צורך בעריכת תסקיר השפעה על הסביבה .רמת המידע במסמך זה איננה מחליפה או משתווה לרמת המידע שתתקבל בעתיד בהמשך להכנת עבודות מתקדמות והינה רק מיועדת לספק ,עבור תכנית האב המוצעת ,את ההיבטים הסביבתיים הרלבנטיים ולהצביע על מגמה אפשרית הנראית לעין כיום ,בקנה מידה תכנוני זה. )ניתוח מפורט של הבטי איכות הסביבה בכרך א' חלק .(5 18.2 אשדוד – A 1ו - A 3 -שלב סופי 18.2.1משטר הסעת החול בבחינת שתי החלופות עבור פיתוח נמל אשדוד ,נראה כי הפיתוח המוגבל של חלופה ,A1כוללת את הארכת שובר הגלים הראשי ב 600 -מטר וממצבת את ראש השובר בעומק של - 24מטר .לפי חלופה ,A3הארכת שובר הגלים משמעותית אף יותר ומסתיימת בעומק מים של - 29מטר . כרך א ' 1 - 91 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם הבדל זה בין חדירת המבנה ההנדסי לעומק - 24מטר לעומת - 29מטר הינה בעלת משמעות רבה לתהליכי הסעת החול ,הן בקנה מידה מקומי והן בראייה אזורית .החלופה שתגרום להשפעה סביבתית קטנה יותר הינה .A1 18.2.2מקורות חומרי המילוי הערכת הכמויות לנפח המילוי הנדרש ליצירת השטחים המיובשים בכל חלופה וכן לחפירה ימית לצורך השגת העומקים הנדרשים הינו כלהלן: נפח מילוי נדרש )מליון מ"ק ( חפירה ימית בסביבת הפרוייקט )מליון מ"ק ( תוספת חומר מילוי ממקור אחר )מליון מ"ק ( חלופה A1 48.9 17.5 31.4 חלופה A3 42.3 17.7 24.6 מכאן עולה כי ,לשתי החלופות תידרש חפירה ימית בנפח דומה ,אולם נוכח היקף החומר הנדרש לצורך הקמת חלופה A1מול זה הנדרש לחלופה ,A3הרי ההפרש בין החלופות יבוא לידי ביטוי בהיקף החומר שיהיה צורך להביא לאתר הבניה ממקום אחר .השוני בין החלופות נפער לכדי 7מליון מ"ק. המקורות האפשריים לאספקת תוספת חומר המילוי הנדרש ,לאחר שינוצלו עתודות החול בתוך הנמל ובתעלת הכניסה ,יכולים להתקבל ממרבצים שאותרו לאורך חופי ישראל במספר מקומות ,בעומקים שמעבר ל 30-מטר , שם נמצא חול זמין לכריה ומתאים הנדסית )אומדן היצע של כ 450 -מליון מ"ק( .חלופה אחרת כמקור לחומר מילוי הינה יבוא חול מאזור הדלתא של הנילוס וזמינותה תהיה תלויה במצב הפוליטי שישרור בין ישראל ומצרים באותה עת .על פי חישובים אלה ,החלופה המועדפת הינה חלופה ,A3שלהקמתה נדרשים פחות חומרי בניה ומחצבים טבעיים מאשר לחלופה .A1 18.2.3חפירה תחזוקתית בשלב זה ,לא ניתן להעריך באופן כמותי מדויק את היקף החפירה התחזוקתית שיהיה אופייני לכל חלופה ,אך ניתן להעריך ,באופן ראשוני ,כי חלופה A1תצבור יותר משקעים ותחייב ביצוע חפירה תחזוקתית גדולה יותר מאשר בחלופה .A3לפיכך ,מסתמנת עדיפות לחלופה . A3 18.2.4אמצעי פיצוי לנז קים במצב הקיים של נמל אשדוד ,נמצא במודלים כי שובר הגלים יוצר חסימה לשטף הזרימה החופית ,ככל מכשול אחר ,הגורמת להצטברות חול מדרום לו ולתהליכי בליה מצפון לו .על מנת לאזן את ההפרעה ובשקלול האפקט שנגרם במשך השנים מאז הקמתו של שובר הגלים ,מתקיימת העברה מלאכותית ,מידי שנה ,של 180,000 מ"ק ,מתחום מקורות החול שמדרום לנמל אל אזורי הזנת חופים שמצפון לו. הערכה מדעית מדויקת של משטר הסעת החולות מחייבת שימוש במודלים מורכבים ואיננה אפשרית בשלב תכנון זה. כרך א ' 1 - 92 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 18.2.5איכות מי הים איכות מי הים בבריכת הנמל מושפעת מסוג והיקף המזהמים המוזרמים לבריכה מצד אחד ומקצב ההתנקות הטבעית שלה עם החלפת כל נפח המים המכילים מזהמים במים חדשים .מאחר שמקורות הזיהום ,הן הטבעיים )עכירות עונתית ,פריחת אצות וכד'( והן המלאכותיים )חפירה תחזוקתית ,שפכים ,ניקוז עילי וכד'( אינם ניתנים לכימות בעבודה זו ,איכות המים בבריכה מוערכת רק לפי חישוב קצב תחלופת המים. בהנחה כי כל קונפיגורציה הינה בעלת השפעה שונה על איכות המים בבריכת הנמל הנגזרת במידה רבה גם מקצב תחלופת המים ,נעשה שימוש במודל פשוט לחישוב מנגנון הזרימה ,המשקלל את נתוני הגאות והשפל ועלייה עתידית של מפלס הים .קצב תחלופת המים מיוצג על ידי נתון המונה את מספר הימים שידרש להחליף את כל נפח המים בבריכה ,כאשר ככל שמספר זה נמוך ,כך תחלופת המים – וכן איכות המים -תהיה טובה יותר. קונפיגורציה משך החלפת כל נפח המים )ימים ( חלופה A1 29.0 חלופה A3 29.1 על פי הנתונים המחושבים ,בקנה מידה זה ,אין עדיפות מובהקת בין שתי החלופות. 18.2.6סילוק סדימנטים מזוהמים הקמת האשכול הצפוני בחלופה A1והחלק הצפוני בחלופה ,A3כרוכה בעבודות ימיות רחבות היקף ,לרבות חפירה ימית בקנה מידה גדול ואפשר ,כי בכמות הנדרשת לחפירה וסילוק מהמקום ,תימצא כמות מסוימת של סדימנט מזוהם או סדימנט בלתי ראוי לשימוש ,שניהם חומרים שיש לסלק אל אתר הטלה מתאים ,ימי או יבשתי. ככלל ,האזור בו מתוכנן האשכול הצפוני בחלופה A1והחלק הצפוני בחלופה ,A3אינם נחשבים לאזורים מזוהמים ולפיכך ,ההערכה הרווחת הינה כי הסדימנט שיוצא מהמקום איננו עלול להכיל רכיבי זיהום המחייבים התייחסות מיוחדת. הפחתת שפך חומר לרציף וכן הפחתת חומר הנפלט לאויר הינה חיונית ונקיטה באמצעים מתאימים ובטכנולוגיות יעודיות ,צפויה להקטין משמעותית את היקף ההגעה של שאריות מטען כללי וצובר אל הים ,הן דרך מערכות הניקוז והן באמצעות הסעת הרוחות. 18.2.7פגיעה בשדות דייג הרצועה בים שתחילתה במרחק של כ 3 -ק" מ מקו החוף ,משמשת לדייג חופי ומניבה שלל אופייני .ככל הידוע, המערכת האקולוגית בשטח המיועד להקמת האשכול הצפוני בחלופה A1והחלק הצפוני בחלופה ,A3איננה מכילה בתי גידול ימיים וערכי טבע בעלי חשיבות מיוחדת .ההסבר לכך טמון בתשתית החולית הבלתי יציבה שאיננה מאפשרת התיישבות והתפתחות בית גידול ימי ולפיכך ,ניתן להניח כי הפיתוח המוצע ,בשתי החלופות, כרך א ' 1 - 93 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם איננו פוגע בשדות דייג מוכרים .עם זאת ,חלופה A3עדיפה על חלופה A1בזכות היותה מכונסת ומצומצמת יותר בפלישה לתוך שטחי ים. 18.2.8אבק וזיהום אוויר פעילות נמל הינה מחולל אבק וזיהום אויר ממספר מוקדים .ככלל ,אפשר לומר כי מתחמי הפעילות במטעני הצובר ) (I.C.Lובמטען הכללי ,צפויים לייצר יותר אבק מאשר מסופי המכולות .בהתייחס לקירבה לאזור העירוני המאוכלס ,המשיק לנמל בצלעו הדרום -מזרחית ,מונצחת הקירבה המיידית בין אזורי המגורים ובין המתחמים והרציפים המתמחים בצובר ומטען כללי ,החושפת את העיר לאבק וזיהום אויר שמקורו בפעילות בדרום הנמל. צמידות זו מטילה מחויבות על הנמל לנקוט באמצעים ולחפש אחר שיטות שינוע ואחסון וכן טכנולוגיות מתקדמות לדיכוי אבק. 18.2.9רעש לנמל חתימת רעש אופיינית ,המורכבת בעיקר מרעש תנועת המנופים ,ציוד השינוע ,הגוררים ,המשאיות ומערכות הכריזה והאיתות .רעש זה בולט במיוחד בשעות הלילה כאשר מקורות רעש אחרים בסביבה משתתקים ואילו הנמל ממשיך לפעול לתוך הלילה .הבחירה המוצגת בחלופה זו ,להסיט את מרכז הכובד של פעילות הנמל צפונה ולקבוע בצפון הנמל את מסופי המכולות הינה ראויה וטובה שכן ככל שמוקדי הרעש של מסופי המכולות יורחקו מהעיר ,כך תפחת השפעתם .בנושא זה ,אין הבדל בין שתי החלופות. 18.2.10בתי גידול יבשתיים החלק הצפוני של הנמל בשתי החלופות עתיד להיבנות על גבי שטח המהווה כיום רצועת חוף פתוחה וטבעית המשמשת בית גידול לצמחיה וחי מקומי .פיתוח רצועת החוף ויעודה לנמל ,יגרום לויתור על קטע ארוך של דיונות וטבלאות גידוד המהוות בית גידול למגוון מינים .חלופה A3מסתמנת כעדיפה על פני חלופה A1משום שחלופה A1דורשת הקרבת רצועת חוף טבעי ארוכה יותר בכ 1.5 -ק"מ לטובת הפיתוח. 18.2.11חומרים מסוכנים הקירבה בין הנמל לאזור המגורים בעיר ,מחייבת תשומת לב תכנונית מיוחדת עקב החשש כי ארוע ,בו פורצים לסביבה חומרים מסוכנים ,עלול לגרום לנזקים בריאותיים וסביבתיים בטווח השפעה נרחב .בהיבט זה חלופה A1מסתמנת כעדיפה מאחר שמרכז הכובד שלה מוסט צפונה ומגדיל את המרחק מהעיר. 18.2.12סיכום בחינה ראשונית של החלופות בראייה סביבתית מלמדת כי חלופה A1הינה העדיפה משום שהינה משקפת פיתוח הכרוך בפגיעה המינימלית בסביבה לעומת הפגיעה הנלוית לחלופה .A3 כרך א ' 1 - 94 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם טבלת השוואה – ריכוז עדיפויות נושא סביבתי חלופה A1 משטר הסעת החול חלופה A3 + מקורות חומר המילוי + חפירה תחזוקתית + איכות מי הים + סילוק סדימנטים מזוהמים + פגיעה בשדות דייג 18.3 + ניקוז נגר עילי + ניקוז תת -קרקעי + בתי גידול יבשתיים + ערכי מורשת ,תרבות וארכיאולוגיה + חומרים מסוכנים + סה"כ 6 5 חיפה – חלופות - H6-H2שלב סופי 18.3.1משטר הסעת החול חופי ישראל נבנים כתוצאה מתהליך הסעת החול הנשטף לים מהדלתא של הנילוס ומוסע ע"י הזרם החופי עד לאזור מפרץ חיפה וידוע כי ,כל מכשול בנתיב ההסעה ,לרבות כפועל יוצא של פיתוח ,יגרום להפרעה בשטף החול ולהשפעה על האזור שמצפון למכשול וגם על האזור שמדרום לו. בבחינת כל אחת מ 5 -החלופות עבור פיתוח נמל חיפה ,נמצא כלהלן: חלופה ,H2מבטאת היקף יבוש ניכר ומצב בו זוית תעלת הכניסה ושובר הגלים של השטח המיובש עומדים בקונפליקט עם משטר הגלים המקומי ,מה שיגרום ככל הנראה לתנאים פנים -נמליים לא נוחים .חלופה זו נראית כגרועה במיוחד עבור משטר הסעת החול במפרץ חיפה. חלופה ,H3נמצאה כקונפיגורציה בעלת השפעות מינימליות על משטר הסעת החול. חלופה ,H4ככל שמדובר בשלביה הראשונים ,הדומים לחלופה ,H3הינה טובה מבחינת ההשפעות על משטר הסעת החול ,אולם מבנה האי בשלבי 3ו 4 -שלה ,יוצר הפרעה ניכרת למשטר ההידרו -דינמי והסדימנטולוגי במפרץ וכן גורם להרס המערכת האקולוגית העשירה המתקיימת על פני רכסי הכורכר .חלופה זו לפיכך הינה הגרועה ביותר בהיבטים אלה. כרך א ' 1 - 95 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם חלופה ,H5/H5aממוקמת בעדיפות שניה )לאחר חלופה H3כאמור( וקונפיגורציה זו ממתנת את הארוזיה הצפויה בחופי המפרץ ,אם כי נראה שהיא תגרום לשקיעה מוגברת של חול בפתח הנמל .חלופה H6דומה לה אך שובר הגלים הראשי הארוך יותר בה ,יגדיל את ההשפעה הסדימנטולוגית שצוינה בחלופה .H5/H5a מכאן ,החלופה המועדפת ,שתגרום להשפעה סביבתית קטנה יותר הינה חלופה .H3 18.3.2מקורות חומרי המילוי הערכת הכמויות לנפח המילוי הנדרש ליצירת השטחים המיובשים בכל חלופה וכן לחפירה ימית לצורך השגת העומקים הנדרשים הינו כלהלן: חלופה נפח מילוי נדרש )מליון מ"ק ( חפירה ימית בסביבת הפרוייקט )מליון מ"ק ( תוספת חומר מילוי ממקור אחר )מליון מ"ק ( H2 96.4 17.1 79.3 H3 33.7 17.6 16.1 H4 167.4 23.7 143.7 H5/H5a 51.9 20.2 31.7 H6 58.2 21.7 36.5 מכאן עולה כי ,היקף החומר הנדרש לצורך הקמת חלופה H4הינו הגדול ביותר ולאחר מכן באות לפי הסדר חלופות H6 ,H2ו .H5/H5a -חלופה ,H3מסתמנת כקונפיגורציה בעלת הכמויות המעטות ביותר של חומרי בניה ושל היקף חפירה ימית הנדרשים להקמתה ולפיכך הינה המועדפת בהיבט זה. המקורות האפשריים לאספקת תוספת חומר המילוי הנדרש ,לאחר שינוצלו עתודות החול בתוך הנמל ובתעלת הכניסה ,יכולים להתקבל ממרבצים שאותרו לאורך חופי ישראל במספר מקומות ,בעומקים שמעבר ל 30-מטר , שם נמצא חול זמין לכריה ומתאים הנדסית )אומדן היצע של כ 450 -מליון מ"ק( .חלופה אחרת כמקור לחומר מילוי הינה יבוא חול מאזור הדלתא של הנילוס וזמינותה תהיה תלויה במצב הפוליטי שישרור בין ישראל ומצרים באותה עת. 18.3.3אמצעי פיצוי לנזקים כל החלופות ,עתידות לגרום לבלייה מוגברת בחופי המפרץ ולמחסור בחול בחופי הרחצה שמצפון לנמל. מקור החול להעברה ,בהתייחס לחלופות H3עד H6יכול להיות מאזור הצטברות עתידי מעבר לשובר הגלים הראשי .באשר לחלופה ,H2נוכח המבנה שלה ,לא צפוי להצטבר חול באזור הנמל ולפיכך ,כמות החול הנדרשת באותו סדר גודל כאמור לעיל ,תצטרך להיות מיובאת ממרחק .בהיבט זה ,חלופות H3עד H6 עדיפות כולן ובמידה שווה על פני חלופה .H2 כרך א ' 1 - 96 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 18.3.4איכות מי הים איכות מי הים בבריכת הנמל מושפעת מסוג והיקף המזהמים המוזרמים לבריכה מצד אחד ומקצב ההתנקות הטבעית שלה עם החלפת כל נפח המים המכילים מזהמים במים חדשים .מאחר שמקורות הזיהום ,הן הטבעיים )עכירות עונתית ,פריחת אצות וכד'( והן המלאכותיים )חפירה תחזוקתית ,שפכים ,ניקוז עילי וכד'( אינם ניתנים לכימות בעבודה זו ,איכות המים בבריכה מוערכת רק לפי חישוב קצב תחלופת המים ,המיוצג על ידי נתון המונה את מספר הימים שידרש להחליף את כל נפח המים בבריכה ,כאשר ככל שמספר זה נמוך ,כך תחלופת המים – וכן איכות המים -תהיה טובה יותר. חלופה משך החלפת כל נפח המים )ימים ( H2 27.5 H3 26.7 H4 26.7 H5/H5a 27.5 H6 27.5 על פי הנתונים המחושבים ,בקנה מידה זה ,אין שוני מובהק בין החלופות ,אך חלופות H3ו H4 -מסתמנות כמועדפות בשל תחלופת מים מעט מהירה יותר וכן עקב מעט יותר אזורים בתוך הבריכה ,בהם תחלופת המים מוגבלת .נדגיש כי ,כל החלופות העתידיות ,מחמירות משמעותית את איכות המים בנמל חיפה לעומת המצב הנוכחי בו מחזור החלפת כל נפח המים בריכה עומד על 16.7ימים. 18.3.5בתי גידול ימיים באופן כללי ניתן לומר בנושא זה כי חלופות H2ו H4 -נחותות לעומת יתר החלופות וזאת מן הסיבה ששתי חלופות אלה מתפרסות לשטחים ימיים נרחבים ו " -כובשות" שטחי מצע טבעי להתפתחות וקיומם של בתי גידול ימיים .עם זאת ,אין בשלב זה מידע מפורט לגבי מהות ,טיב וערכם של בתי הגידול הקיימים ,על מנת שניתן יהיה לחזות את היקף הפגיעה הסביבתית .בהיבט זה ,חלופה H3הינה המועדפת ,בשל פלישה מינימלית של השטחים המיובשים לתוך הים. 18.3.6סילוק סדימנטים מזוהמים בהיבט סביבתי זה ,נראה כי חלופה H3הינה הגרועה ביותר ,משום שביצועה מחייב חפירה ימית בקנה מידה גדול ,באזור פתח נחל הקישון ,הידוע בריכוז המזהמים הנמצאים בסדימנטים שבטווח השפעתו .סביר להניח כי בכמות הנדרשת לחפירה וסילוק מהמקום ,תימצא כמות ניכרת של סדימנט מזוהם או סדימנט בלתי ראוי לשימוש ,שניהם חומרים שיש צורך לסלק אל אתר הטלה מתאים ,ימי או יבשתי .ההערכה הרווחת הינה כי הסדימנט שיכרה במקום צפוי להכיל רכיבי זיהום המחייבים התייחסות מיוחדת .יתר החלופות מבוססות על יבוש ים ולפיכך ,הצפי למציאת סדימנט מזוהם מוגבל רק לשלב חשיפת הקרקעית ,העשוי להניב כמויות כרך א ' 1 - 97 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם קטנות ,אם בכלל ,של סדימנט בלתי ראוי לשימוש שיש לסלקו לאתר מרוחק .כל יתר החלופות ),(H6- H4 מסתמנת עדיפות משום שהיקף החפירה הימית בהן של סדימנט בעל פוטנציאל זיהום נמוך משמעותית מזה הכרוך בביצוע חלופה .H3 18.3.7פגיעה בשדות דייג ככלל ,כל שטח הים במפרץ חיפה ,משמש לדייג חופי ומניב שלל אופייני .בית הגידול העיקרי במפרץ הינו בסביבת רכסי הכורכר המצויים במרכז המפרץ בעומק של כ 20 -מטר .מבנה הרכסים והמרזבות שביניהם מהווה מצע טבעי לרבייה והתפתחות מערכת החי באזור וחיונית להמשך קיום המערכת האקולוגית הימית. הפניית פיתוח הנמל לתוך המפרץ ,בקרבת )או על חשבון( רכסי הכורכר ,גוזרת פגיעה ממשית בבית הגידול המזין את שדות הדייג במפרץ .על פי קריטריון זה ,יש לפסול את חלופה .H4 חלופה ,H2הממקדת את הפיתוח לכוון מערב ,גם היא בעייתית מאותה סיבה ,משום שתגזור כליה על בתי גידול יחודיים באזור זה .נזכיר כי תוכנית להקמת מרינה עירונית באזור זה נפסלה ,בין השאר עקב ההשלכות הסביבתיות שהיו צפויות מביצועה על הסביבה הימית .הפיתוח המוצע בחלופות המייעדות יבוש שטחי ים גדולים ,עומדות בקונפליקט עם המשך קיומם של שדות הדייג המשמשים את האוכלוסייה המקומית מזה דורות רבים .רק חלופות H5/H5a ,H3ו H6 -קבילות בהיבט זה ,משום שאינן פולשות לתוך שדות הדייג. 18.3.8אבק וזיהום אוויר פעילות נמל הינה מחולל אבק וזיהום אויר ממספר מוקדים .בהתייחס לקירבה לאזור העירוני המאוכלס ,כל החלופות ,למעט חלופה ,H3מייעדות את ביצוע הפעילויות מחוללות האבק וזיהום אויר בנמל הקישון .חלופות אלה )חלופות H5/H5a ,H4 ,H2ו (H6 -אף מייעדות רציף מטען כללי ממש במרכז הנמל ,במרחק של כ 1.5 - ק"מ מאזורי פעילות עירונית .קירבה זו ,עלולה לגרום במצבים מטארולוגיים מסוימים להסעת אבק וזיהום אויר שמקורו בפעילות ברציפי המטען הכללי לעבר העיר. חלופה ,H3המועדפת ,בשונה מהאחרות ,מרכזת את רציפי המטען הכללי בגדה המזרחית של נחל הקישון. מיקום זה מועדף ,משום שהינו מרוחק יותר מהעיר ,אם כי תוספת המרחק איננה גדולה. 18.3.9רעש לנמל חתימת רעש אופיינית ,המורכבת בעיקר מתנועת המנופים ,ציוד השינוע ,הגוררים ,המשאיות ומערכות הכריזה והאיתות .רעש זה בולט במיוחד בשעות הלילה כאשר מקורות רעש אחרים בסביבה משתתקים ואילו הנמל ממשיך לפעול לתוך הלילה .מחולל הרעש העיקרי בתכניות הנמל הינו מסוף המכולות .לפיכך ,השוואה ראשונית בין החלופות יכולה להעשות בשלב זה בקורולציה ישירה למרחק בין מקור הרעש ובין מקבל הרעש בעיר. על פניו נראה כי חלופה H4עשויה להיות המועדפת מהיבט זה שכן ,מרכז הכובד של פעילות הנמל מוסט צפונה ,לתוך הים ,במרחק המירבי מהעיר .על פי אותו הגיון ,חלופה H2לכאורה טובה גם כן ,בהרחיקה את מוקד הרעש אל מחוץ לשובר הגלים הקיים ,אולם הדבר דורש בדיקה יסודית ,שכן ,נוכח המבנה הפיזי המיוחד כרך א ' 1 - 98 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם של חיפה ופריסתה הפיזית של העיר לאורך צלע הר הכרמל ,נושא הרעש איננו בהכרח משתנה כפונקציה של המרחק ,משום שמתקיימות בד בבד השפעות משניות כמו הד המוחזר מההר .מאחר שניתוח החלופות בשלב זה איננו מבוסס על מדידות וחישובים ,יהיה צורך לערוך ניתוח אקוסטי מיוחד בשלבי התכנון הבאים. ניתן להניח בהסתייגויות המתאימות ,כי חלופה H4תהיה הטובה ביותר ואחריה חלופות H5/H5aו ) H3 -לפי הסדר הזה( .לגבי חלופה ,H2לא ניתן להגיע לקביעה שכן מצד אחד מרכז הפעילות מורחק לתוך הים אולם מצד שני ,השטח החדש ייצר רעש ניכר שישפיע על אזור שעד כה לא היה חשוף לרעש מפעילות נמלית ובאופן מצטבר ,חלופה זו עלולה אף להגביר את היקף האוכלוסייה העירונית המושפעת מרעש שמקורו בנמל. בחלופה ,H6שורש שובר הגלים המשני נושק לאזור המגורים בקריות .קירבה זו איננה קבילה וגורמת למטרד חדש לאוכלוסיה שלא נחשפה לו עד כה .יש צורך לבחון את שינוי מיקום שובר הגלים המשני והרחקתו מאזור המגורים הזה. 18.3.10השפעה על נחל הקישון בינוי הנמל ,בפתח נחל הקישון ,גורם להשפעות על הנחל עצמו ,עקב התנועה הדו -כוונית של מים )גאות ושפל( ,סדימנטים ובעלי חיים ימיים בין מעלה הנחל ובין הים .חלופה H3תחייב העמקת הקרקעית עד לפתח הנחל ולשינוי הגרדיאנט של קרקעית הנחל ,העלול מחד לגרום להאצת הזרימה לכוון הים ובמקביל לחסימת חלק מהזרימה לכוון מעלה הנחל ומאידך ,בשל מבנה הנמל ,צפויה חדירת גלים פנימה שישפיעו על דגם הזרימה לעבר הים הפתוח .נושא זה מחייב חקירה מקצועית ,הן בהיבט ההידראולי והן בהיבט האקולוגי, להערכת ההשפעה על כושר ההולכה של הנחל במצבי זרימה עונתיים שונים ,והשפעה על איכות מי הנחל והמערכת האקולוגית המתקיימת בו. 18.3.11סיכום בחינה ראשונית של החלופות בראייה סביבתית מלמדת כי חלופה H3הינה העדיפה משום שהינה משקפת פיתוח הכרוך בפגיעה המינימלית בסביבה לעומת הפגיעה הנלוית לחלופות האחרות .כן מומלץ לפסול את חלופה H4שכן האי המוצע בה נמצא בקונפליקט בלתי פתיר עם משאבי הטבע והתהליכים הטבעיים במפרץ חיפה. כרך א ' 1 - 99 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 18.3.12טבלת השוואה – ריכוז עדיפויות נושא סביבתי חלופה H2 חלופה H3 משטר הסעת החול + מקורות חומר המילוי + אמצעי פיצוי לנזקים + + איכות מי הים + + בתי גידול ימיים + סילוק סדימנטים מזוהמים + + + + זיהום ים ממקורות יבשתיים + + פגיעה בשדות דייג + + אבק וזיהום אויר + תחבורה + + ניקוז נגר עילי + + + ניקוז תת -קרקעי + + + רעש כרך א ' חלופה H4 חלופות H6,H5/H5a + בתי גידול יבשתיים + + + + ערכי מורשת ,תרבות וארכיאולוגיה + + + + חומרים מסוכנים + סה"כ 4 1 - 100 + 13 9 9 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק – 19קונפליקטים תכנוניים 19.1 קונפליקטים באזור נמל חיפה 19.1.1 מבוא נמל חיפה שוכן בלב האזור הדרומי של מפרץ חיפה ,הרווי תשתיות ארציות ואזוריות .חלקן של תשתיות אלה, חסרות כל זיקה לקו חוף הים ,אולם ממוקמות בסמוך אליו. כמו כן ,מצויים מקרקעי הנמל במיקום מרכזי במרחב המטרופוליני ובטבורה של העיר חיפה .מיקום זה יוצר תחרות על יעודיו ומגבלות על השימושים בו ועל חזותו .התפעול השוטף של הנמל ,מלווה בחיכוכים בשל השפעות סביבתיות של הפעילות הנמלית. להלן תיאור עיקר הקונפליקטים )הצגת כלל הקונפליקטים בכרך א' ,חלק : (2 19.1.2 עורף הנמל בתוכניות הפיתוח הקודמות יועד שטח זה לפעילות לוגיסטית ,אחסנה ,מרכזי הפצה ,בתי קרור ,המכלת וריקון מכולות וכד' -שימושים נמליים קריטיים לפיתוח נמל מודרני ויעיל .פיתוח מערכת הדרכים של דרכי הקישון, מנהרות הכרמל וכביש חוצה ישראל – הקטעים הצפוניים ,מציבים מתחם זה כחזית חדשה למטרופולין. מיקום זה הינו אידיאלי לפעילויות עורף הנמל אך הוא יוצר תחרות עם יעודי קרקע של מוקד מטרופוליני פוסט- תעשייתי שהם אינטנסיביים יותר משימושי עורף נמל .עיקר התחרות מתרכז בשטחים שמדרום לדרכי הקישון המשמשים היום את מסוף המכולות העורפי ואת המזבלה העירונית הנטושה. 19.1.3 מערב הנמל עם פיתוח המסופים במזרח הנמל ,קיימת חלופה לייעוד מתחם מערב הנמל לפעילות של נמל נוסעים .שינוע הגרעינים לממגורת דגון ימשיך גם בחלופה זו ,במקומו הנוכחי. מנגד ,גורמי התכנון השונים בעירייה ובמחוז שואפים לשנות את יעוד מערב הנמל ל"חזית ים עירונית" )בניגוד ל"נמל נוסעים"( ,שהשימושים בה בעיקר מגורים ,תיירות ,מסחר ופנאי עם אפשרות להקמת מרינה .השאיפה העירונית היא "לפתוח את גדר הנמל" לרווחת הציבור ,בעיקר בהמשך ציר המקדש הבהאי – המושבה הגרמנית – אל הים ,בהקדם האפשרי . שטחים אלו קריטיים לקיבולת הנמל ,עד שרציפים/שטחים חלופיים יהיו זמינים. 19.1.4 פארק הקישון בעורף הנמל בשל נדירותם של נופי הנחל קיימת מטרה לשמר את נופיו וכן לפתח סביבו פארק רחב ככל האפשר .עיקר הקונפליקט מתרכז ברוחב רצועת הפארק )שימור טבע ופיתוח נופי( הנוגסת בשטחים תפעוליים פוטנציאלים וכן בנושאי חזות הנמל בנקודות הממשק עם הפארק והיקף תנועת מבקרים. כרך א ' 1 - 101 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 19.1.5 תחנת הכח חיפה תחנת הכח חיפה ממוקמת בלב נמל חיפה ,ופוגעת קשות ביכולת תפקודו והתפתחותו בפיצול הנמל ,ביצירת מחסור בשטחים לתפעול ולשערי כניסה וכן ליצירת בעיית ניתוב חריפה )עקב מיקומה של בריכת ההשקטה(. לכן ,הכללת תחנת הכח בתחום הנמל תאפשר רק בקושי רב ובהשקעות גדולות יצירת רצף יבשתי בין חלקי הנמל. בשטח תחנת הכח מצויים מחסנים לוגיסטיים ,אשר אין להם כל זיקה לקו החוף ,וניתן להעתיקם לאזורים שלא בקו החוף. גם את המחז"מים המתוכננים באתר והמיועדים להחליף את התחנה הישנה ניתן להעתיק לפנים הארץ. 19.1.6שדה תעופה חיפה שדה התעופה הקיים משיק לתחום נמל חיפה ממזרח ובכך חוסם כל אפשרות פיתוח של הנמל מעבר לכיוון זה ,כיוון שמגמת פיתוח הנמל היא כלפי מזרח. שדה התעופה מטיל אף מגבלות תפעוליות חמורות על הנמל .לא זו אף זו ,מתוכננת הרחבה של השדה לשם הפיכתו לשדה תעופה בינלאומי ,על ידי הארכת המסלול צפונה באמצעות יבוש הים – כך שתיווצר פגיעה נוספת ביכולת התפתחות הנמל. השטח המיועד לשדה התעופה הבינלאומי ,נדרש לצרכים נמליים ,זאת לאור המחסור בשטחים עורפיים. 19.1.7 חוף שמן התחום המכונה "חוף שמן" מתייחס לחטיבת הקרקע מדרום למסוף המכולות המזרחי ולפרוייקט "כרמל א'" .בשטח זה קיימות הפעילויות הבאות :חוות המיכלים של דלק ,פז וסונול ,מתחם חברת "מקורות", בצ"ט – בסיס ציוד טכני של חיל הים המתפנה ממקומו ,מפעל "שמן" ,בעלויות פרטיות שונות ,שטחים בבעלות של עירית חיפה ,מתחם של "צים" ,מתחם של תש"ן ,שטחי דרכים ושלוחות מסילת ברזל ,ושטחים בבעלות מדינת ישראל/רשות הפיתוח המנוהלים ע"י ממ"י. חטיבת קרקע זו ,בהיותה צמודה לנמל ,בסמיכות לקו החוף וללא כל זיקה אליו – חייבת להיות מתוכננת לפעילויות תפעוליות ועורפיות של הנמל. 19.1.8 חוות המיכלים בקריית חיים חוות המיכלים בקריית חיים המכונה גם "טרמינל תש"ן" ,הוקמה בסמיכות לקו החוף כיוון שהיא מוזנת ממיכליות נפט המגיעות מן הים ,באמצעות המיקשר הימי וצינור המוביל את הנפט אל החוף ,למיכלים .היום, כאשר קיימת אפשרות להוליך את הנפט לפנים הארץ ,ולקרקע קיים ערך אלטרנטיבי בשל צמידותו לחוף הים, מתוכננת חוות מיכלים חדשה של תש"ן ב"קרקעות הצפון" ,שתחליף גם את חוות "ה 20-איקר" ואת החווה באלרואי .עד כה יעוד הקרקע החליפי לחטיבת הקרקע של חוות המיכלים בקריית חיים היה שכונת מגורים, שהקמתה היתה אמורה לממן את פינויה והקמתה באתרה החדש .תוכנית אב זו לפיתוח נמל חיפה ,רואה בחטיבת קרקע זו שטח נמלי ועורף נמל ,ההכרחיים ,בגלל מצוקה קשה של שטחי עורפיים. כרך א ' 1 - 102 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 19.1.9 אזור התעשיה קריית חיים אזור תעשיה זה שוכן בתחום שבין שדה התעופה לבין חוות המיכלים של תש"ן .האזור מאוכלס בדלילות יחסית לאפשרויות הסטטוטוריות .תוכנית אב זו רואה בשטח זה יעוד מועדף לעורף נמל .הקונפליקט הוא ביטול אזורי תעשיה מיועדים וקיימים בפועל המשרתים אוכלוסיה קיימת ופוטנציאלית גדולה כמקור תעסוקה. 19.1.10מתקנים המוחזקים על ידי מערכת הביטחון ממזרח לנמל ,בסמוך לשדה התעופה ,מצויים מתקנים המוחזקים על ידי מערכת הביטחון -בית הספר הטכני ועוד .מיקומם נקבע מסיבות היסטוריות ואין כנראה כיום יתרון למיקום זה ביחס לשינוי היעוד ל"עורף נמל". 19.1.11קו הגז הטבעי תוואי קו הגז הטבעי עובר בים וביבשה .תוואי קו הגז ביבשה אמור לעבור לאורך רחוב הדייגים ,בתחום נמל חיפה .התוואי הימי של צינור הגז מתכונן לעבור בבריכת הנמל המתוכננת בתוכנית האב .לכן ,תוואי יש לוודא כי התוואי הימי לא יתיל מגבלות על פיתוח עתידי של הנמל. 19.1.12מקשר ימי של תש"ן תש"ן מפעילה מקשר ימי לפריקת דלקים אל הצרכנים ביבשה .כמו כן מתכננת תש"ן מקשר ימי עתידי ,גדול ומודרני מהנוכחי .כל תכנון נמלי בתחום או בקרבת המקשרים יחייב תכנון מחודש שלהם . 19.1.13בסיס חיל הים מיקומו של בסיס חיל הים בתוך הנמל האזרחי -מסחרי ,מחייב שיתוף פעולה ותאום שוטף של הגופים. לתוכניות הפיתוח של הנמל ושל בסיס חיל הים קיימות השפעות הדדיות המצריכות תאום .לפיכך ,גם תכנון ארוך טווח לנמל חיפה ותכנון שכזה לצרכי חיל הים – דורשים תאום ואף כרוכים זה בזה. 19.1.14מזבלה עירונית מתחם ששימש במשך עשרות שנים מזבלה עירונית של חיפה .השטח נמצא כולו בתחום הכרזת נמל חיפה ובאחזקת חנ"י .יעוד השטח בתוכנית האב המקורית של הנמל הוא "תפעול נמלי" .מלאי הפסולת המצוי באתר ופליטת גז מיתן ממנו מייקרים מאוד את פיתוח השטח לצרכי תפעול. 19.1.15רפא"ל – שטחי אש ימיים שטחי האש של מתקן רפא"ל ,מהוים מגבלה לתוואי גישת אוניות לנמל ,לתעלות כניסה ולאזורי עגינה .כמו כן, חלופה אפשרית לפיתוח עתידי של הנמל ע"י הקמת אי מלאכותי דורשת חיבור ליבשה ע"י גשר -כביש שמקום חיבורו ליבשה הוא בצמוד למתקן רפא"ל או בתחומו. כרך א ' 1 - 103 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 19.1.16סיכום הקונפליקטים בתחום היבשה זהים לכל החלופות. בחלופה – H2מתרכזים הקונפליקטים סביב פיתוח חזית ים עירונית במערב הנמל ופיתוח העיר התחתית של חיפה .כמו כן כאן קיים הקונפליקט המרכזי עם חיל הים ומערכת התחבורה של הנמל . בחלופה – H4מתרכזים הקונפליקטים סביב הפגיעה ברכס הכורכר התת ימי ויתכן שגם עם שטחי האש של רפא"ל. בחלופות H5/H5aו ,H6-מתרכז הקונפליקט עם שדה התעופה הבינלאומי וכן עם האזורים האורבניים של קרית חיים. 19.2 קונפליקטים באזור נמל אשדוד עיקר הקונפליקטים הצפויים לפי חלופות תוכנית האב לפיתוח הנמל המוצגות כאן נובעים מכוונת הפיתוח צפונה .להלן יעודי ושימושי קרקע הנמצאים בקונפליקט עם תוכניות פיתוח הנמל: 19.2.1שטח אש ומתקן בטחוני השטחים מצפון לאזור התעשיה המיועד מצפון לשטחי הכרזת נמל אשדוד ,הם מתקנים בטחוניים בפועל ושטחי אש פעילים .שטחים אלה מטילים כבר היום מגבלות תנועת כלי שייט ,בניה ופעילות .שטחים אלה חיוניים למערכת הביטחון וקשה לאתר להם חלופות. 19.2.2 תחנת הכח "אשכול" ממוקמת בפינה הצפון מערבית של הנמל .כיוון הפיתוח האפשרי היחיד לנמל הוא צפונה ולפיכך יהיה צורך לשנות את מיקום ומבנה בריכת ההשקטה ולרכוש מחברת החשמל שטחים שבבעלותם מצפון לתחנה הפעילה )שטח "רוגוזין"( .דבר זה יכול להתקל בקשיים נוספים ,לאור הודעתה של חברת חשמל על החלטה אסטרטגית להקים במקום תחנה פחמית. 19.2.3שמורת טבע חופית וגן לאומי ,שמורת נוף ויער שטחי החוף מצפון לשטח "רוגוזין" בתחום שטח האש ,מיועדים ומוכרזים כשמורת טבע חופית וגן לאומי ,על פי תוכנית המתאר הארצית לחופים -תמ"א .13בתוכנית המתאר של מחוז המרכז ,מיועד השטח לשמורת נוף ויער. 19.2.4 מתקן התפלה תוכנית מתאר ארצית מאושרת למתקן התפלה -תמ"א / 34ב , 2/קובעת אתר יבשתי למתקן ,באזור התעשיה מצפון לעורף הנמל ותחום חיפוש לצינור הימי ,מצפון לקו הגז הטבעי. מיקום צנרת היניקה נמצאת בתוואי התנועה התיפעולית של האוניות ובשטח המיועד לייבוש לצרכים נמליים תפעוליים בתוכנית אב זו. כרך א ' 1 - 104 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 19.2.5 קו צינור הגז הטבעי צינור זה קיים בפועל ומוביל גז טבעי מכיוון הים אל היבשה .נקודת החיבור לתחום היבשתי ממוקמת מצפון לתחנת הכח "אשכול" .חלק מיחידות הכח בתחנה כבר מוזנות בגז טבעי מצינור זה .הצינור מהווה מגבלה תפעולית ותכנונית לפיתוח נמל .מבחינה תפעולית – קיימת סכנה כי בעת סערה בים ,תיסחף אוניית סוחר וכי העוגן שלה יעקור את קו הגז ויקרע אותו .תכנון פיתוח הנמל צפונה מוגבל בצורך להתרחק מתוואי הצינור – או בהכרח להסיטו. 19.2.6 מיקשרים ימיים של חח"י שני המיקשרים ,משמשים כיום לפריקת תזקיקי דלק לתפעול תחנת הכח "אשכול" הנפרקים לשם תפעול התחנה .הדרומי פעיל יותר ואילו הצפוני משמש כגיבוי .מיקומם הוא מצפון לאזורים התפעוליים של הנמל. נקודת החיבור של צינורות התזקיקים מן המיקשר לתחנת הכח ממוקמת בתחום קו החוף מצפון לתחנת הכח. פיתוח נמל אשדוד צפונה יחייב טיפול במקשרים ובפעילותם. כרך א ' 1 - 105 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם פרק – 20מסקנות והמלצות עבודה זו מסכמת תהליך תכנון שנמשך כשנה וחצי ,במסגרתו הוכנה תוכנית אסטרטגית לפיתוח נמלי ישראל. מטרת עבודה זו היא להכין תוכנית אב חדשה ומעודכנת לנמלי חיפה ואשדוד המתאימה להערכות הצפויות בתחום הספנות והנמלים למחצית המאה ה ,21 -בכדי לאפשר שריון שטחי ים ויבשה לפיתוח נמלים מודרניים בעתיד ,ע"י רכישת/חכירת קרקעות מתאימות ,אישור תוכניות סטטוטורית והכרזה על השטחים הנדרשים כשטחי נמל. להלן עיקרי ההדגשים שעלו מהכנת תוכנית זו והמלצות ליישומה: 20.1 מדינת ישראל תלויה במידה רבה בתפקודם האופטימאלי של נמליה .כ 98% -מסך כל סחר החוץ הישראלי נעשה דרך הים .שיעור השווי הכספי של סחר החוץ מכלל התמ"ג בישראל ,מהגבוהים בעולם ועומד על כ - .62% 20.2 לאור חשיבות פיתוח התשתית הנמלית למדינת ישראל ומשך הזמן הארוך הנדרש לבניית תשתית שכזו ,חיוני להבטיח קיומה של תכנית אב מאושרת מבעוד מועד. 20.3 תחזיות תנועת המטענים מצביעות על גידול ניכר בתנועת המטענים ,בעיקר במכולות: מ 1.7 -מיליון TEUבשנת ,2005ל 3.6 -מיליון TEUבשנת 9.7 ,2015מיליון TEUבשנת 2030 ו 21 -מיליון TEUבשנת .2055תחזית זו כוללת יבוא/יצוא מקומי ,שטעון טבעי בשיעור הדומה לקיים היום, שטעון חדש וטרנזיט למדינות האזור. 20.4 תחזית המכולות כוללת בשיעור מסויים את תחום השטעון ,הצומח בשיעורים גבוהים בשנים האחרונות וצפוי להמשיך ולצמוח בשיעורים גבוהים בעשורים הבאים )בכפוף לקיומה של פעילות נמלית תחרותית ושיפור בפריון העבודה( .בנוסף יש להניח כי בתנאי שלום קיים פוטנציאל שחלק מהסחר של השווקים הסמוכים לישראל ובראשם ירדן ועיראק עם מדינות אירופה ואמריקה יעבור בנמלי ישראל. 20.5 בשנים האחרונות נבנות אוניות מכולה ,הגדולות מאניות התכן שלפיהן הוכנו תוכניות .2020בתכנון אניות גדולות אף יותר. 20.6 בהתבסס על תחזיות שאר המטענים )מטען כללי ,גרעינים ,דשנים ,נוזלים וצובר אחר( ,תשתיות הרציפים הקיימות של מטענים אלה נותנות מענה מספק לביקוש. 20.7 ההיצע הפנוי של חוף הים התיכון של מדינת ישראל מוגבל ביותר והקונפליקטים בין הצרכים הולכים וגדלים. לחוף שימושים רבים ובהם חופי רחצה ,אזורי קיט ושייט ,תחנות כח ,שטחים ביטחוניים )ביבשה ובים( ,נמלי מטענים ומרינות ,פיתוח העיר והסביבה ועוד. תכנון בראיה כוללת של שימושי חוף לטווח ארוך ,הינו קריטי לחוסנה הכלכלי של מדינת ישראל . 20.8 חלופות הפיתוח המוצגות בתוכנית האב מהוות מתווה לכיווני פיתוח אפשריים ואלה ישמשו כבסיס לכל קבלת החלטה בנושא . כרך א ' 1 - 106 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם 20.9 בהערכת החלופות המתוכננות נמצאה חלופה H5aבחיפה וחלופה A1באשדוד ,כחלופות המיטביות והוחלט לקדמן כחלופות המועדפות . יש לשים לב שחלופה H5aבחיפה מתבססת על ההנחה שלא יבנה שדה התעופה הבינלאומי ,בהתאם למדיניות שר התחבורה והבטיחות בדרכים . 20.10למצער ,אין חלופה המספקת מענה מיטבי לכל צרכי החוף ולכן ,ידרשו הכרעות ברמה לאומית לפתרון קונפליקטים הנוגעים למשתמשים הנוספים להם זיקה לחופי הים. 20.11אי פתרון הקונפליקטים ,יאלץ בחינה של פיתוח נמל שלישי לאורך חוף הים התיכון. 20.12מערך ההובלה היבשתי ,אינו באחריות חברת נמלי ישראל ,אולם על מנת ליצור אינטגרציה בין מערכות התחבורה הרכבתית ,הכבישית ופעילות הנמלים ,נבחנו אפשרויות הקיבולת של מערך התחבורה היבשתי. תאום ממצאי המערכת הלוגיסטית כולל מערך התחבורה מול הגופים הרלוונטיים ,הכרחי להשלמת תוכנית האב. 20.13נדבך חשוב בתכנון הינו התאמת הפיתוח העתידי של הנמל לעיקרון של יצירת תחרות . תוכניות הפיתוח מבוססות על בניית מסופי מכולות במתכונת שתאפשר להפעיל כל אחד מהם ע"י חברת הפעלה שונה .המסופים מתוכננים כך שיהיו דומים ,שמיקומם בתוך מרחבי הנמל ,גודלם והאמצעים שיועמדו לרשותם יאפשרו הפעלתם היעילה וכתוצאה ייווצרו תנאים פיזיים נוחים לשילובם של מפעילים חדשים בנמלים למטרת הגברת התחרות. 20.14תיזמון מועדי ביצוע הפרויקטים יהיה כך שהתועלת הכלכלית הישירה ,בתוספת התועלות העקיפות מהפרויקטים ,תהינה מירביות ,כלומר כאשר סכום התועלות גבוה מעלות המימון. 20.15 יעילות העבודה והקיבולת הקיימת ,משפיעים על שעות השהייה של אוניות ,המתבטא בעלות שהייה של האוניות .התועלת הישירה היא איפה חיסכון בעלויות אלה. 20.16התועלת העקיפה היא בהקטנת זמן אספקת הסחורות וההשפעה הנובעת מכך על היצוא והתמ"ג. 20.17 נמצא שקיימת רמת תחליפיות מספקת בין נמלי ישראל ,להעברת ביקושים מנמל לנמל בגין הקמתן של תשתיות חדשות .כלומר המטען השולי צפוי לעבור לנמל העמוס פחות. לכן הבחינה להקמת תשתית חדשה צריכה להתבצע ברמה הכלל -משקית . 20.18 ניתן יהיה לסיים את השלב הבא לא לפני שנת ,2015על פי לוח זמנים בו הונח משך של שנתיים לקבלת האישורים הסטטוטוריים והיתרי הבנייה כחוק )למרות משך ממוצע של כ 6 -שנים ,בשגרה הקיימת במדינת ישראל( .כל זאת בהנחה שתוכנית האב ובמיוחד פיתוח השלב הבא ,יקבלו עדיפות לאומית בטיפול בקונפליקטים ובקידום התהליך הסטטוטורי ,בהחלטת ממשלה מתאימה. 20.19לסיכום -המלצות להמשך 20.19.1נדרשת החלטה מיידית על פיתוח השלב הבא בנמל חיפה או בנמל אשדוד ,בין היתר תוך שיקול הנקודות העיקריות הבאות: כרך א ' • • עלות ההשקעה התוספת לקיבולת הנמל • • • השפעת התחרות קונפליקטים תכנון סטטוטורי • איכות הסביבה 1 - 107 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם • מקורות חול • מערכות תנועה )כבישים/רכבת( • עורף הנמל • גמישות לפיתוח עתידי • איזון הסיכונים בשעת חירום • ביטחון • בטיחות • יחסי עבודה • תפעול -תנועת האוניות בבריכת הנמל • אטרקטיביות לתנועת מטעני טרנזיט 20.19.2לצורך קידום ביצוע השלב הבא ,במהלך חצי השנה הבאה חברת נמלי ישראל : • תמשיך בהערכה מפורטת של החלופות המועדפות לפיתוח השלב הבא ,בכלל זה ,אומדני עלות ולו"ז ברמת פירוט גדולה יותר מאשר באומדנים הראשוניים. • תצביע על הצעדים בהם יש לנקוט לצורך הפעלת הרציף הבא שייבנה באמצעות שילובו של הסקטור הפרטי. • תחל בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים במטרה לצמצם את הקונפליקטים הקיימים בפיתוח השלב הבא. • תגיש לשר המלצה על מיקום פיתוח השלב הבא עפ"י השיקולים המנחים שלהלן: 20.21.2קידום קבלת החלטת ממשלה המחייבת עמידה בלוח הזמנים ,תוך מתן עדיפות לאומית לפרויקט .החלטה זו צריך שתגדיר גם את מחויבות הגורמים הממשלתיים לעמידה בלוחות הזמנים. 20.21.3מוצע כי החלטת הממשלה תנחה על הקמת וועדת מנכ"לים ,בראשות מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ,שתקדם את פתרון הקונפליקטים ,התהליך הסטטוטורי ואת תהליכי הסרת החסמים לפיתוח הנמלים, בשיתוף הגורמים הרלבנטיים ובהם: כרך א ' • אגף התקציבים במשרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל לנושא שטחי עורף לנמלים. • משרד הביטחון וצה"ל לנושא שטחי אש. • עיריית חיפה ,רשות התעופה האזרחית ,רשות שדות התעופה לנושא שדה תעופה חיפה. • משרד התשתיות לנושא פיתוח תחנות הכח )קיימות וחדשות( ופינוי חוות הדלק. • רכבת ישראל והחברה הלאומית לדרכים לנושא פיתוח מערכי תחבורה יבשתיים. • עיריית חיפה לנושא הקמת WATERFRONTבאזור המערבי של הנמל . • משרדי התשתיות והגנת הסביבה לנושא מיקומם של מתקני הכימיקלים במפרץ חיפה. • עיריית אשדוד לנושאי התשתיות שבתחומה. 1 - 108 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם נספח סקירת מצב נמל אילת כרך א ' 1 - 109 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם נספח סקירת מצב נמל אילת רקע מפרץ אילת הוא ים סגור בעל כווני רוחות כמעט קבועים .זהו אזור לנמל טבעי נוח המסוגל לקלוט כלי שיט מכל גודל תוך השקעה מינימלית במבנים ימיים .נמל אילת החל לפעול בשנת 1957לאחר פתיחת נתיב השיט דרך מיצרי טיראן. ראשיתו בנמל הישן – מתקן המשמש היום את בסיס חיל הים .מאוחר יותר בשנת ,1965הועבר הנמל דרומה אל מקומו הנוכחי) .בסוף 1957החל לפעול באילת גם נמל דלקים ,עם הנחת קו צינור אילת אשקלון הראשון )ק.צ.א.א .(.ב 1974- הוגדל מאד כושר ההולכה של נמל הדלקים כתחליף לתעלת סואץ שניסגרה לשיט(. נמל אילת מבטא את האינטרס של מדינת ישראל לקשר ימי עם המזרח הרחוק ואזורי אסיה האחרים ומזרח אפריקה, שיהיה בלתי תלוי במעבר בתעלת סואץ. הקונפליקטים העיקריים בפיתוח הנמל הם: • התחרות על משאב החוף .לעיר אילת רצועת חוף מצומצמת לשימוש ביחס להיקפי התיירות הקיימים והחזויים. • האופי התיירותי -נופי של העיר . • בעיות תנועה של המטענים המובלים במשאיות דרך העיר אל הנמל וממנו. • מפגעים סביבתיים – זיהום ים ,זיהום אויר )אבק ממסוף התפזורות חומרים מסוכנים ,שמירת טבע. תוכנית האב לנמל אילת – 1997 )ראה תרשים א'( לנמל אילת הוכנה תוכנית אב ,על ידי רשות הנמלים והרכבות ,שהושלמה בשנת .1997התוכנית נגזרה מהתנאים הייחודיים של העיר אילת ומהצרכים הנמליים החזויים ,במגמה להבטיח פיתוח מאוזן ובר -קיימא בראש מפרץ אילת. התוכנית מרכזת את פריסת מתקני הנמל בקטע החוף הדרומי של אילת ,במקומו הנוכחי ומציעה לשמור אופציה קרקעית -תכנונית מוגבלת ביותר בחוף .על פי התוכנית ,השינויים הצפויים בנפחי התנועה אינם מחייבים תוספות משמעותיות באורך רציפים או בציוד שינוע לפריקה וטעינת אוניות. המלצת התוכנית היא כי הנמל ימשיך לפעול במתכונת הקיימת עם שיפורים מקומיים .אורך הרציף 528 -מ ' ובעומק מים של 12מ' .הנמל ישמש בעיקר לביקושי של יבוא מכוניות מן המזרח הרחוק וליצוא פוספט ואשלג .כמו כן ישמש הנמל להיקפים מסחריים מסויימים של שינוע מכולות .הגידול הצפוי בתוכנית במספר כלי הרכב המיובאים ,מחייב הרחבת שטחי איחסון תפעוליים ושיפור מערך הדרכים המשרת את הנמל אליו ובתוכו .התוכנית ממליצה על הרחבת ערוגות האיחסון לכוון צפון ולכוון מערב .מעבר לכביש .90 מסוף התפזורת הפועל בנמל אילת ,בחלקו הדרומי ,משנע את עיקר הנפח העובר בנמל .התפזורות העיקריות הן :אשלג ופוספט בצובר .על פי התחזית ,נפח תנועת הצובר היבש יגדל ,אולם המחסנים הקיימים והמסוע לטעינת האוניות, מספיקים לצורך שינוע תוספת המטען החזויה. ייתכן כי בשל גידול בגודל האניות ובמספרן ,יוארך הרציף בכ 240 -מ' לכוון דרום. כרך א ' 1 - 111 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם החלטות ממשלה המתייחסות לנמל אילת החלטת ממשלה מ – ,4.12.78קובעת כי: • הממשלה רואה כחיוני שמירת היקפו הנוכחי של סחר החוץ דרך נמל אילת. • יש לאפשר ללקוחות ממרכז הארץ קבלת השירות ברמה ובמחיר לאלה המתקבלים בנמלי הים התיכון – חיפה ואשדוד. • להטיל על רשות הנמלים בתיאום עם המוביל הימי את האחריות להפעלת מערכת תובלה משולבת מיוחדת מנמל אילת ועד דלת הלקוח במרכז הארץ ,במישרין או באמצעות אחרים. • להטיל על רשות הנמלים את האחריות להקמה ולהפעלת מסוף השיטעון בנחל צין ,כהשקעה שלא תעלה על סדר גודל של 5מליון ש' במחירי ,1978על בסיס הסדרים שיסוכמו עם חברת "פוספטים לישראל בע"מ" ולהפעלת התובלה היבשתית הדרושה. החלטת ממשלה מאפריל 1992קובעת כי: • נמל אילת מהוה נכס לאומי אסטרטגי ומפעל חיוני לעיר אילת וקיים אינטרס לאומי בשמירת כשירותו והיקף סחר החוץ העובר דרכו. • תנועת המטענים דרך נמל אילת תסובסד בהיקף שנתי של עד 10מליון ) ₪מפורטת חלוקת ההשתתפות(. • צוות משותף יקבע את הקריטריונים המפורטים לשם עידוד הובלת מטענים דרך נמל אילת וילוו ביצוע ההחלטה . • הממשלה תשקול הפעלת צווים מינהליים לויסות מטענים דרך נמל אילת במקרה זה תשקול ביטול הסיבסוד. תמ"א 13/לחוף מפרץ אילת )ראה תרשים ב'( תוכנית המתאר הארצית החלקית לחופים ולמימי חופין -לחוף מפרץ אילת אושרה בממשלה בשנת 2005וקיבלה תוקף .התוכנית חלה על רצועת חופי ים -סוף שבתחומי מדינת ישראל ,מורדות הרי מסיב אילת ושטח ימי עד למרחק של 500מטר מקו חוף ים סוף. אחת ממטרות התוכנית היא "הקצאה יעילה של קרקע לפעילויות הנמליות לסוגיהן ,תוך קביעת הוראות לצמצום מפגעים סביבתיים ,הצמדת תשתיות ושמירה ואבטחת שטחי נמל כנכס אסטרטגי למדינת ישראל". עקרונות התוכנית בנוגע לשטחי הכרזת הנמל ,דומים מאד להמלצת תוכנית האב לפיתוח נמל אילת שערכה רשות הנמלים והרכבות בשנת .1997בנושא נמל אילת ,קובעת התוכנית כי השטח המיועד בתוכנית כנמל מטענים ,הוא בתחום הנמל התפעולי הקיים והיא אף מצמצמת את שטחו .התוכנית אינה מאפשרת את הרחבת שטחי הנמל .עוד קובעת התוכנית ,יעודים שונים לשטחי החוף שבהכרזת הנמל שהיו מיעדים בתוכניות קודמות ל"נמל כמשמעו". התוכנית קובעת כי שטח הנמל המקורי המשמש את חיל הים מיועד למעגנה עירונית – איזור המיועד לכלי שיט לנוסעים, למטרות ספורט ונופש או לדיג .תותר בו הקמת מסעדות ,בתי קפה ,בידור ,אטרקציות תיירותיות ומסחר בזיקה לתיירות ונופש. כרך א ' 1 - 112 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם בסיס חיל הים מיועד להעתיק מקומו לשטח המיועד בתוכנית ל"נמל מיוחד" ,והוא בתחום הנמל הפעיל כיום ,בחלקו הצפוני .אולם ,קובעת התוכנית ,כי "עד להעברתו של הנמל המיוחד )נמל המשרת את חיל הים בצבא הגנה לישראל( למקומו החדש כמוצע בתכנית זו תותר כל פעילות וכל בניה הדרושים להפעלת נמל חיל הים בהתאם לפרק ו' לחוק". התוכנית קובעת לגבי איזור ערוגות האיחסון במערב הנמל ,כי ניתן יהיה בתוכנית מקומית ,לשנות את יעודו של השטח או חלקים ממנו ליעודים שלבינוי עירוני ושימושי תיירות בלבד. רכבת לנמל אילת )ראה תרשים ג' ( במשך השנים עלו רעיונות לתכנון רכבת לנמל אילת ,ממרכז הארץ .זאת כדי ליצור גשר יבשתי בין אילת לאשדוד. תוכנית המתאר הארצית למסילות ברזל – תמ"א ,23שאושרה בשנת ,1986כוללת מסילה מהר צין ,אל הערבה ולאורך הערבה – לאילת. בשנים האחרונות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ניהל פרוייקט בשיתוף חברת נמלי ישראל ורכבת ישראל לבדיקת כדאיות לפרוייקט זה .לשם כך ניבדק תכנון פונקצינאלי מחודש לנמל להיקפי מטענים גדולים בהרבה מהחזוי בתוכנית האב לנמל ולשטלי איחסון מכולות בהקפים בסדרי גודל של מאות אלפי TEUבשנה .משמעות תכנון זה היא הגדלה משמעותית של שטחי התפעול והאיחסון בהשוואה למצב הקיים וכן שינויים במערך הדרכים החיצוניות והפנימיות ומערך המבנים בנמל .יש לציין כי מערך זה לנמל מנוגד לתמ"א 13לחופי מפרץ אילת ויחייב לשנותה. תכנון מסילת הברזל בתחום העיר ,הינו במנהרה ,מן הכניסה הצפונית לשטחים העירוניים של העיר ועד לאזור מלון "מרידיאן" ,שם המסילה חוזרת למפלס הקרקע בדרכה לנמל . בשלב זה ,אין החלטה על המשך הפרוייקט. נמל תעלה )ראה תרשים ד' ( העובדה כי המטענים המיועדים לנמל והמטענים המגיעים דרכו ,חייבים לעבור דרך השטח העירוני הבנוי של אילת, גרמה לכך כי במקביל לפיתוח מתקני הנמל הועלו רעיונות תכנוניים לפיתוח נמל תעלה חפור בחוף הצפוני שימנע את הצורך במעבר מטענים דרך השטח הבנוי ויאפשר קשר מסילתי נוח למרכז הארץ .לרעיונות אלה ניתן מעמד סטטוטורי בתוכנית המתאר המקומית ובתוכנית מתאר מחוזית. בשנה האחרונה הנושא נבדק בשנית בחברת נמלי ישראל .נבחנה תעלה חפורה באורך של כ 10 -קילומטרים מן החוף הצפוני של מפרץ אילת ,בסמוך ככל הניתן לגבול עם ירדן,ולאורכו ,לכוון צפון .בקצה התעלה נבחנה בריכת נמל ורציפים וסביבם שטח תפעולי נמלי יבשתי ועורף נמלי .אומדן הקמת הפרוייקט כלל את המרכיבים ההנדסיים הבאים :דיפון התעלה ,עבודות עפר ,רציפים ,פיתוח שטח ותשתיות – כולל כבישים ,חשמל מים וכד'( ,גדרות ,שער נמל ,מבנים תפעוליים והנדסיים ועבודות פיתוח רכבת בתחום הנמל .כמו כן נאמדו עבודות התכנון ,היעוץ ,בניהול והפיקוח. האומדנים נערכו לשלושה חתכים טיפוסיים של התעלה ואלה הם: כרך א ' 1 - 113 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם • חתך של 150מטר – אומדן של • חתך של 50מטר – אומדן של . $ 2,760,000, 000 • חתך של 40מטר – אומדן של . $ 2,730,000, 000 . $ 3,000,000, 000 בשל העלויות הגבוהות של הקמת הפרוייקט ותחזוקתו ,אין הוא מהוה חלופה מעשית לנמל הקיים. לסיכום: כיוון שנושא המסילה לאילת הוא לב התכנון האסטרטגי של הנמל ,אין נערכת בחברת נמלי ישראל בדיקה חדשה לנמל, מעבר לתוכנית האב שהוזכרה לעיל. מקורות: תכנית פיתוח נמלית לאילת – דו"ח ראשי ,עדנה ורפאל לרמן -אדריכלים ומתכנני ערים ,רשות הנמלים והרכבות ,מאי .1997 כרך א ' 1 - 114 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם תרשים א' -תוכנית אב לפיתוח נמל אילת כרך א ' 1 - 115 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם תרשים ב ' כרך א ' 1 - 116 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם תרשים ג' -מסוף רכבתי בנמל אילת כרך א ' 1 - 117 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם תרשים ד' -נמל תעלה -תוכנית רעיונית כרך א ' 1 - 118 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל -מסמך מסכם
© Copyright 2024