מרכז המחקר ומדע ממשלה - עמותת פרקינסון בישראל

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫ירושלים‪ ,‬ד' אדר ב' תשע"ד‬
‫‪ 4‬במרץ‪2956 ,‬‬
‫לכבוד‬
‫חבר הכנסת משה זלמן פייגלין‬
‫הנדון‪ :‬השירותים המוצעים לחולי פרקינסון בישראל‬
‫לבקשתך‪ ,‬נעסוק להלן בארבע הסוגיות האלה‪ :‬האחת‪ ,‬מספר חולי הפרקינסון בישראל; השנייה‪ ,‬מספר‬
‫חולי הפרקינסון המקבלים קצבאות נכות‪ ,‬קצבאות ניידות וקצבאות שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח‬
‫לאומי; השלישית‪ ,‬מספר הנוירולוגים בישראל ומתוכם מספר הנוירולוגים בוגרי השתלמויות עמיתים‬
‫בהפרעות תנועה ובפרקינסון; והרביעית‪ ,‬הצגת המרכזים הייעודיים להפרעות תנועה ופרקינסון בישראל‬
‫בדגש על מספר המטופלים בהם‪ ,‬השירותים המוצעים בהם‪ ,‬היקף כוח האדם המועסק בהם והקשיים‬
‫העומדים בפני מרכזים אלה‪ .‬ראשית נציג להלן רקע קצר על המחלה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬רקע‬
‫מחלת הפרקינסון )‪ (Parkinson's Disease‬היא מחלה נוירולוגית כרונית הגורמת לפגיעה הדרגתית‬
‫בתנועות הגוף‪ .‬מחלה זו זוהתה לראשונה בשנת ‪ 5451‬על‪-‬ידי ד"ר ג'יימס פרקינסון‪ ,‬ומאז כמעט ‪ 299‬שנים‬
‫לאחר גילוייה‪ ,‬היא עדיין מחלה חשוכת מרפא‪ .‬מחלת הפרקינסון נובעת מאבדן תאי עצב האחראים על‬
‫ייצור דופמין )‪ ,(Dopamine‬שהינו כימיקל המשמש להעברת מסרים עצביים בין התאים במוח ומהמוח‬
‫לשרירים‪ .‬אובדן תאי עצב אלה‪ ,‬הנמצאים בחלק של המוח המכונה "החומר השחור" )‪,(Substanita nigra‬‬
‫מוביל להקטנת כמות הדופמין שהם מייצרים וכתוצאה מכך להופעתם של הסימפטומים למחלת‬
‫הפרקינסון‪ .‬לא ידוע עדיין מהי הסיבה לפגיעה בתאי העצב האלה ומעריכים כי מדובר בשילוב של גורמים‬
‫גנטיים עם חשיפה להשפעות סביבתיות‪ ,‬כגון חשיפה לרעלנים ולחומרי הדברה‪.‬‬
‫אין כיום בדיקה המאפשרת אבחון ודאי של המחלה והאבחון מתבסס על בדיקה קלינית לזיהוי של לכל‬
‫הפחות שניים מתוך שלושת הסימפטומים העיקריים של המחלה‪ :‬רעידות של הגפיים בזמן מנוחה‪ ,‬האטה‬
‫בתנועות הגוף ונוקשות בשרירים‪ .‬במקרים מסוימים ניתן להשלים את אבחון המחלה גם על‪-‬ידי ביצוע‬
‫בדיקות הדמיה‪ .‬יש לציין כי מחלת הפרקינסון היא המחלה הנפוצה ביותר מתוך קבוצה של מחלות‬
‫המכונה פרקינסוניזם – כלומר מצבים בריאותיים שונים המאפיינים בבעיות בתנועה בדומה לבעיות‬
‫המאפיינות חולים במחלת הפרקינסון‪ ,‬ומצבים אלה יכולים לנבוע מסיבות שונות כגון משבץ‪ ,‬מפגיעה‬
‫‪ 1‬הרקע מבוסס על המקורות האלה‪ :‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחלת פרקינסון ‪ ,‬כתיבה‪ :‬ד"ר רות גופן ופרופ' רותי ג'לדטי‪ ,‬אוחזר‬
‫בתאריך ‪ 6‬במרס ‪ ;2956‬מכבי שירותי בריאות‪ ,‬מחלת פרקינסון‪ ,‬אוחזר בתאריך ‪ 6‬במרס ‪;2956‬‬
‫‪Europa - the European Cooperative Network for Research, Diagnosis and Therapy of Parkinson’s Disease,‬‬
‫‪Parkinson's Disease, Retrieved: March 3, 2014.‬‬
‫להרחבה ראו גם‪:‬‬
‫‪World Health Organization, Neurological disorders : public health challenges, 2006, Retrieved: March 3, 2014.‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪2‬‬
‫בראש‪ ,‬ממנינגיטיס (דלקת בקרום המוח ובעמוד השדרה)‪ ,‬מאטרופיה רב מערכתית ‪(Multiple system‬‬
‫)‪ atrophy‬ממחלה ניוונית נדירה של המוח )‪ (Progressive supranuclear palsy‬ועוד‪.‬‬
‫כאמור הסימפטומים של המחלה הם בעיקר רעידות בזמן מנוחה‪ ,‬האטה בתנועות הגוף ונוקשות בשרירים‬
‫והיא מאופיינת בקשיים בהליכה‪ ,‬בפגיעה בשווי המשקל וכן בבעיות בדיבור ואף במבע הפנים‪ .‬עם החרפת‬
‫המחלה יש ירידה תפקודית קשה והמטופל נזקק יותר ויותר לסיוע הזולת בביצוע פעולות היום‪-‬יום עד‬
‫למצב של נכות קשה היוצרת תלות מוחלטת בסיוע הזולת‪ .‬חשוב לציין כי למחלה סיבוכים רבים‪ ,‬ובהם‪:‬‬
‫שינויים במצב הרוח ואף דיכאון‪ ,‬הפרעות אוטונומיות‪ ,‬ירידה קוגניטיבית‪ ,‬הפרעות בשינה ועוד‪.‬‬
‫הטיפול במחלה נעשה בעיקר על‪-‬ידי תרופות המעלות את הדופמין במוח‪ ,‬לצד טיפול רב‪-‬תחומי הכולל סיוע‬
‫תומך במגוון צרכים של החולה ובהם סיוע נפשי וסוציאלי‪ ,‬טיפולי פיזיותרפיה‪ ,‬טיפולי ריפוי בעיסוק וריפוי‬
‫בדיבור‪ ,‬ייעוץ סקסולוגיה ועוד‪ .‬טיפול רב‪-‬תחומי זה לצד השגת איזון תרופתי מאפשרים הקלה בתסמיני‬
‫המחלה‪ .‬טיפול נוסף המוצע במקרים מסוימים הוא השתלת קוצבי מוח )‪,)Deep Brain Stimulation‬‬
‫כלומר השתלת אלקטרודה במוח היוצרת פולסים חשמליים שעשויים להפחית את תסמיני המחלה‪.‬‬
‫גיל אבחון המחלה הוא לרוב מעל גיל ‪ ,49‬אך על‪-‬פי הערכות ‪ 5‬מתוך עשרה חולים מאובחן לפני גיל ‪19‬‬
‫והמחלה יכולה להופיע גם בקרב אנשים בגילאי ה‪ 69-‬ואפילו בגיל צעיר יותר‪ 2.‬קיים קושי לאמוד את מספר‬
‫החולים במחלת הפרקינסון ברחבי העולם‪ ,‬והנתונים על היקף התחלואה מבוססים בעיקר על מחקרים‬
‫שנערכו במדינות השונות‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 2991‬פורסם מחקר שביקש לאמוד את מספר חולי הפרקינסון‬
‫בני ‪ 19‬ומעלה בחמש המדינות המאוכלסות ביותר מערב אירופה‪ 3‬ובעשר המדינות‪ 4‬המאוכלסות ביותר‬
‫בעולם‪ ,‬זאת בהתבסס על סקירת מחקרים שנעשו במדינות השונות‪ .‬על‪-‬פי מחקר זה‪ ,‬בשנת ‪ 5002‬היו‬
‫בעולם בין ‪ 1.4‬מיליון ל‪ 1.4-‬מיליון חולי פרקינסון ובשל הגידול בתוחלת החיים צפוי כי בשנת ‪ 5000‬יוכפל‬
‫מספר החולים ויעמוד על בין ‪ 7.8‬מיליון ועד ל‪ 3.0-‬מיליון חולים‪ .‬כותבי המחקר אף ציינו כי הערכות אלה‬
‫הן שמרניות ומספר חולי הפרקינסון בעולם עלול להיות גבוה יותר‪ 5.‬על‪-‬פי הערכות באירופה לבדה חיים‬
‫כיום כ‪ 5.2-‬מיליון חולי פרקינסון (בני ‪ 41‬ומעלה)‪ ,‬כלומר יותר מחולה אחד ל‪ 5,999-‬נפש‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ב‪ .‬נתונים על מחלת הפרקינסון בישראל‬
‫בידי משרד הבריאות אין מידע באשר לשיעורי ההימצאות וההיארעות של מחלת הפרקינסון בישראל או‬
‫‪7‬‬
‫אודות האפידמיולוגיה של מחלה זו‪.‬‬
‫‪Europa - the European Cooperative Network for Research, Diagnosis and Therapy of Parkinson’s Disease,‬‬
‫‪Parkinson's Disease, Retrieved: March 3, 2014‬‬
‫‪ 3‬המדינות הן‪ :‬גרמניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬בריטניה‪ ,‬איטליה וספרד‪.‬‬
‫‪ 4‬המדינות הן‪ :‬סין‪ ,‬הודו‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬בנגלדש‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ניגריה ויפן‪.‬‬
‫‪Dorsey, E.R. and other. (2007). "Projected number of people with Parkinson disease in the most populous‬‬
‫‪nations, 2005 through 2030", Neurology, 68, pp. 384-386.‬‬
‫‪Europa - the European Cooperative Network for Research, Diagnosis and Therapy of Parkinson’s Disease,‬‬
‫‪Parkinson's Disease, retrieved: March 3, 2014 and Patrik Andlin-Sobocki, Bengt Jonsson, Hans-Ulrich‬‬
‫‪Wittchen and Jes Olesen. (2005). "Cost of Disorder of the Brain on Europe", European Journal of‬‬
‫‪Neurology, 12 (1), pp. 1-27.‬‬
‫‪ 7‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 1 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪6‬‬
‫ממאמר שפורסם בשנת ‪ 2955‬על‪-‬ידי קבוצה של חוקרים ישראלים‪ ,‬על בסיס מאגר רכישת התרופות של‬
‫מכבי שירותי בריאות‪ ,‬עלה כי שיעור ההימצאות של מחלת הפרקינסון בישראל עלה מ‪ 519-‬מקרים ל‪-‬‬
‫‪ 599,999‬נפש בשנת ‪ 2999‬ל‪ 214-‬מקרים ל‪ 599,999-‬נפש בשנת ‪ ,2991‬עלייה של כ‪ 8.19%-‬הימצאות מחלת‬
‫הפרקינסון עולה באופן משמעותי עם הגיל‪ ,‬כאשר שיעורי ההימצאות החציוניים בגילאי ‪ 19‬היו ‪ ,5%‬בגילאי‬
‫‪ 5.9% 49‬ובגילאי ‪ .6.6% 19‬שיעור ההימצאות השנתי של פרקינסון בקרב גברים היה גבוה באופן לא‬
‫משמעותי מבקרב נשים‪ ,‬אולם בקרב גילאי ה‪ 19-‬שיעורי ההימצאות בקרב גברים היו גבוהים בכ‪69%-‬‬
‫בהשוואה לנשים‪ .‬על‪-‬פי ממצאים אלה העריכו החוקרים כי נכון לשנת ‪ 5002‬היו בישראל כ‪ 50,400-‬חולי‬
‫‪9‬‬
‫פרקינסון‪ ,‬שהם ‪ 001‬חולים ל‪ 400,000-‬נפש‪.‬‬
‫באשר למספר המקרים החדשים בכל שנה‪ ,‬על‪-‬פי המאמר מספרם של המקרים החדשים (מקרי ההיארעות)‬
‫היה יציב ועמד על כ‪ 66-‬מקרים חדשים ל‪ 599,999-‬איש בשנה‪ ,‬כאשר מספר המקרים החדשים בקרב גברים‬
‫היה גבוה ב‪ 29%-‬בהשוואה לנשים‪ .‬על‪-‬פי ממצאים אלה העריכו החוקרים כי בשנת ‪ 5002‬היו בישראל‬
‫‪ 0,400‬מקרי חדשים של פרקינסון‪ ,‬שהם ‪ 12‬מקרים חדשים ל‪ 400,000-‬נפש‪ 10.‬יש לציין כי במאמר צוין‬
‫שממצאיו התבססו על נתוני המבוטחים במכבי שירותי בריאות‪ ,‬שמבוטחיה צעירים בהשוואה לאוכלוסייה‬
‫‪11‬‬
‫הכללית בישראל‪ ,‬ועל כן שיעורי ההימצאות וההיארעות של המחלה בישראל עשויים להיות גבוהים יותר‪.‬‬
‫החוקרים ציינו במאמר כי ההערכות לפיהן שיעור ההימצאות של פרקינסון בישראל הוא ‪ 666‬מקרים ל‪-‬‬
‫‪ 599,999‬נפש ושיעור היארעות הוא ‪ 61‬מקרים ל‪ 599,999-‬נפש‪ ,‬מעלות כי שיעורים אלה גבוהים מאוד‬
‫בהשוואה לשיעורים במדינות אחרות‪ ,‬שכן על‪-‬פי מחקרים בבריטניה‪ ,‬בשבדיה‪ ,‬באיטליה‪ ,‬בספרד‪ ,‬בארה"ב‬
‫ובמדינות מפותחות אחרות שיעור ההימצאות נע בין ‪ 49‬ל‪ 619-‬ל‪ 599,999-‬נפש (לעומת כאמור ‪ 666‬בישראל)‬
‫ושיעור היארעות בין ‪ 1‬ל‪ 24-‬ל‪ 599,999-‬נפש (לעומת כאמור ‪ 61‬בישראל)‪ .‬החוקרים ציינו כי אין בידיהם‬
‫ממצאים על התחלואה על‪-‬פי מוצא אתני‪ ,‬אולם לדבריהם בהתבסס על הספרות המקצועית שיעור‬
‫הימצאות המחלה בקרב יהודים אשכנזים עלול להיות גבוה יותר‪ ,‬בעוד שבקרב ערבים השיעורים צפויים‬
‫‪12‬‬
‫להיות נמוכים יותר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Orly Chillag-Talmor, Nir Giladi, Shai Linn, Tanya Gurevich, Baruch El-Ad, Barbara Silverman, Nurit‬‬
‫‪Friedman and Chava Peretz. (2011). "Use of a Refined Drug Tracer Algorithm to Estimate Prevalence and‬‬
‫‪Incidence of Parkinson's Disease in a Large Israeli Population", Journal of Parkinson's Disease, 1, pp. 35‬‬‫‪47.‬‬
‫בהתבסס על פרופיל הרכישות של קבוצת תרופות אנטי‪-‬פרקי נסוניות שהוגדרה במחקר ובהתייחס למשך ולצפיפות הטיפול‬
‫בתרופות אלה‪ ,‬לגיל המטופל בזמן הרכישה הראשונה של אחת מתרופות אלה וכן למשך המעקב פיתחו החוקרים אלגוריתם‬
‫לאיתור חולי פרקינסון‪ .‬האלגוריתם הופעל על מאגר רכישות התרופות של מבוטחי מכבי שירותי בריאות במהלך השנים‬
‫‪ . 2994-5994‬במחקר צויין כי לאיתור מספר מקרי פרקינסון על סמך מתודולוגיה זו עשויות להיות כמה מגבלות‪ :‬ראשית‪,‬‬
‫חולים שלא מטופלים בתרופות אינם נכללים במאגר רכישת התרופות‪ ,‬שנית‪ ,‬קיים קושי להבחין בין חולים בפרקינסון לבין‬
‫חולים במחלות פרקנסיוניות אחרות ועל כן חולים במחלות אלה נכללים אף הם בתוצאות המחקר ושלישית‪ ,‬אין מידע על‬
‫מועד תחילת המחלה או האבחון‪ .‬בנוסף‪ ,‬התפלגות אוכלוסיית מבוטחי מכבי שירותי בריאות אינה מייצגת את התפלגות‬
‫האוכלוסייה בישראל על‪-‬פי קבוצות אוכלוסיה (יהודים וערבים) ולכן קשה להסיק מנתונים אלה על הבדלים בשיעורי‬
‫התחלואה בין שתי קבוצות אלה‪ ,‬ראו עמ' ‪.69‬‬
‫‪9‬‬
‫‪Ibid, pp.39.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Ibid, pp. 40.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪Ibid.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪Ibid, pp.42.‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪6‬‬
‫מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה לארבע קופות החולים בבקשה לקבל מידע על מספר חולי הפרקינסון‬
‫המבוטחים בקופה ואם אין בידיהן מידע כאמור נתבקשו הקופות להעריך את מספר החולים על‪-‬פי מספר‬
‫מקבלי תרופות ייעודיות למחלה זו‪.‬‬
‫משירותי בריאות כללית‪ ,‬הקופה הגדולה בישראל שבה מבוטחים למעלה ממחצית מהמבוטחים בישראל‪,‬‬
‫נמסר כי נכון לינואר ‪ 2956‬מספר המבוטחים עם אבחנת פרקינסון עמד על ‪ 47,202‬מבוטחים‪ .‬לדברי‬
‫הקופה‪ ,‬אם מכלילים את המבוטחים הנוטלים תרופות מסוימות למחלת הפרקינסון אזי מספר החולים‬
‫‪13‬‬
‫הוא ‪ 50,000‬איש‪ .‬עוד הוסיפה הקופה כי מידי שנה מאובחנים כ‪ 2,999-‬חולים חדשים‪.‬‬
‫ממכבי שירותי בריאות‪ ,‬שבה מבוטחים כרבע מהמבוטחים בישראל‪ ,‬נמסר כי על פי נתוני המאמר שצוין‬
‫לעיל‪ ,‬בשנת ‪ 5008‬זוהו בקופה ‪ 8,401‬חולי פרקינסון כ‪ 24%-‬הוגדרו חולים בוודאות וכ‪ 44%-‬סביר שהם‬
‫לוקים במחלה‪ 14.‬הגיל הממוצע ברכישה הראשונה של תרופה למחלת הפרקינסון שנכללה במחקר הוא ‪43‬‬
‫(עם סטיית תקן של ‪ 15.)40‬ממכבי שירותי בריאות נמסר כי בימים אלה אוספת מחלקת המחקר וההערכה‬
‫של הקופה נתונים נוספים ועל‪-‬פי הערכות בעוד כחודשיים יהיו בידי הקופה נתונים עדכניים לסוף שנת‬
‫‪.2956‬‬
‫‪16‬‬
‫מקופת חולים מאוחדת‪ ,‬הקופה השלישית בגודלה בישראל שבה מבוטחים כ‪ 56%-‬מהמבוטחים בישראל‪,‬‬
‫נמסר כי נכון לרבעון האחרון של שנת ‪ 2956‬מספר מבוטחי הקופה המטופלים בתרופות ייעודיות לחולי‬
‫‪18‬‬
‫פרקינסון‪ 17‬הוא ‪.4,435‬‬
‫חרף פניותינו החוזרות ונשנות קופת חולים לאומית לא השיבה לפנייתנו בנושא זה‪.‬‬
‫מנתוני שלוש קופות החולים הגדולות בישראל (שבהן מבוטחים כ‪ 30%-‬מהמבוטחים בישראל) עולה כי‬
‫מספרם של חולי הפרקינסון בהן מוערך בלכל הפחות כ‪ 51,500-‬איש‪ 19‬ויכול להגיע גם לכ‪05,000-‬‬
‫‪20‬‬
‫חולים‪.‬‬
‫‪ 13‬הקופה לא ציינה באילו תרופות מדובר‪ .‬פרופ' חיים ביטרמן‪ ,‬הרופא הראשי של שירותי בריאות כללית‪ ,‬מכתב‪ 52 ,‬בפברואר‬
‫‪.2956‬‬
‫‪ 14‬היתר (‪ )66%‬הוגדרו כ"ייתכן שהם חולים במחלה"‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪Orly Chillag-Talmor, Nir Giladi, Shai Linn, Tanya Gurevich, Baruch El-Ad, Barbara Silverman, Nurit‬‬
‫‪Friedman and Chava Peretz. (2011). "Use of a Refined Drug Tracer Algorithm to Estimate Prevalence and‬‬
‫‪Incidence of Parkinson's Disease in a Large Israeli Population", Journal of Parkinson's Disease, 1, pp. 38.‬‬
‫‪ 16‬ד"ר יצחק אבנד‪ ,‬מנהל האגף לרפואה שניונית במכבי שירותי בריאות‪ ,‬מכתב‪ 2 ,‬במרס ‪ .2956‬על‪-‬פי המאמר‪ ,‬בתקופת המחקר‬
‫‪ 54,164‬מבוטחי מכבי ביצעו לפחות רכישה אחת של תרופה אנטי‪-‬פרקנסיונית מהרשימה שהוגדרה במחקר‪ .‬על אוכלוסיה זו‬
‫הופעל האלגוריתם שעוצב וכך זוהו ‪ 1,566‬מקרים של חולי פרקינסון‪ ,‬עמ' ‪.64‬‬
‫‪ 17‬התרופות הן‪ :‬דופמין פרוקורסור & מעכב דה‪-‬קרבוקסילאז‪ ;Levopar plus, Dopicar, Sinemet CR :‬דופמין פרוקורסור &‬
‫מעכב דה‪-‬קרבוקסילאז & מעכב ‪ ;Stalevo :COMT‬מעכב ‪ ;Azilect, Selegiline :MAO-B‬מעכב ‪;Comtan :COMT‬‬
‫אגוניסט דופמינרגי אחר‪ .Apo-G0 :‬לדברי הקופה‪ ,‬תרופות אלה מוגדרות כייעודיות ונרשמות רק לחולי פרקינסון‪.‬‬
‫‪ 18‬ד"ר יורם וולף‪ ,‬ראש אגף רפואה שניונית בקופת חולים מאוחדת‪ ,‬מכתב‪ 55 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫‪ 19‬חושב על‪-‬ידי סכום מספר המאובחנים בשירותי בריאות כללית ‪ ,54,191‬עם מספר החולים בוודאות במכבי שירותי בריאות‬
‫‪ 14%( 6,991‬מתוך ‪ )1,566‬עם מספר מבוטחי לאומית הנוטלים תרופות ייעודיות לטיפול במחלה ‪ – 5,492‬כלומר סך הכל‬
‫‪ 26,592‬איש‪.‬‬
‫‪ 20‬חושב על‪-‬ידי סכום סך מבוטחי שירותי בריאות כללית הנוטלים תרופות מסויימות למחלת הפרקינסון – ‪ ,26,999‬עם סך הכל‬
‫החולים שזוהו במכבי שירותי בריאות החולים – ‪ 1,566‬עם מספר מבוטחי לאומית הנוטלים תרופות ייעודיות לטיפול במחלה‬
‫‪ – 5,492‬כלומר סך הכל ‪ 65,424‬איש‪.‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‪ .‬חולי פרקינסון מקבלי קצבאות נכות וקצבאות נוספות מהמוסד לביטוח לאומי‬
‫לבקשתך‪ ,‬פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבל מידע על מספר חולי‬
‫הפרקינסון המקבלים קצבת נכות‪ ,‬קצבת ניידות וקצבת שירותים מיוחדים‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי משלם קצבת נכות לתושב ישראל מגיל ‪ 54‬עד גיל פרישה העומד בתנאים אשר‬
‫לאחוזי הנכות הרפואית ולדרגת אי‪-‬הכושר להשתכר‪ .‬דהיינו‪ ,‬בחינת הזכאות לקצבת נכות נעשית בשני‬
‫שלבים‪ :‬שלב קביעת אחוזי הנכות הרפואית ואחריו שלב קביעת אי‪-‬הכושר להשתכר‪ .‬תושב הלוקה בליקוי‬
‫גופני‪ ,‬שכלי או נפשי שנגרם ממחלה‪ ,‬מתאונה או מלידה המבקש לקבל קצבת נכות מופנה לוועדה רפואית‪,‬‬
‫וזו קובעת את שיעורי הנכות שלו על‪-‬פי רשימת המבחנים הרפואיים שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת‬
‫דרגת נכות לנפגעי עבודה)‪ ,‬תשט"ז–‪ .5914‬הזכאות לקצבת נכות של נכה משתכר נבדקת רק אם הוועדה‬
‫הרפואית קבעה למבקש ‪ 49%‬נכות ומעלה‪ ,‬או ‪ 69%‬נכות ומעלה אם אחד מהליקויים שהוא סובל מהם הוא‬
‫בשיעור של ‪ 21%‬לפחות‪ .‬הזכאות של עקרת בית נכה לקצבת נכות תיבחן רק אם הוועדה הרפואית קבעה‬
‫לה ‪ 19%‬נכות ומעלה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫אחרי קביעת אחוזי הנכות פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי קובע‪ ,‬לאחר התייעצות עם רופא‬
‫מוסמך ועם פקיד שיקום במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מהי דרגת אי‪-‬הכושר להשתכר של המבקש‪ ,‬כלומר באיזו‬
‫מידה נכותו של המבוטח משפיעה על כושרו לעבוד ולהשתכר‪ .‬נכה משתכר נדרש‪ ,‬נוסף על הדרישה לעניין‬
‫אחוזי הנכות הר פואית כפי שתוארה לעיל‪ ,‬לעמוד באחד מהתנאים האלה‪ :‬א‪ .‬אין לו כושר להשתכר‬
‫מעבודה או ממשלח יד והוא אינו משתכר סכום העולה על ‪ 61%‬או על ‪( 49%‬לפי המצב הבריאותי) מהשכר‬
‫הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי; ב‪ .‬כושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד צומצם עקב הליקוי‪,‬‬
‫בבת‪-‬אחת או בהדרגה‪ ,‬ב‪ 19%-‬או יותר‪ .‬אשר לעקרת בית נכה‪ ,‬מדובר במי שכושרה לבצע פעולות מקובלות‬
‫במשק‪-‬הבית צומצם ב‪ 19%-‬או יותר‪ .‬כלומר הן בנוגע לנכה משתכר והן בנוגע לעקרת בית נכה‪ ,‬אובדן כושר‬
‫השתכרות של פחות מ‪ 19%-‬אינו מזכה בקצבת נכות‪ .‬דרגות אי‪-‬כושר השתכרות שקובע המוסד לביטוח‬
‫לאומי הן ‪ 16% ,41% ,49%‬ו‪.599%-‬‬
‫‪22‬‬
‫נוסף לקצבת הנכות משלם המוסד לביטוח לאומי קצבת שירותים מיוחדים לגברים ולנשים עד גיל פרישה‬
‫המבוטחים בביטוח הלאומי וזקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום‪-‬יום (לבישה‪ ,‬אכילה‪ ,‬רחצה‪,‬‬
‫ניידות בבית ושליטה על הפרשות)‪ ,‬או שהם זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או‬
‫לאחרים‪ 23.‬קצבה נוספת היא קצבת ניידות המשולמת לתושב מגיל שלוש ועד גיל פרישה המוגבל בניידות‪.‬‬
‫מטרתה של גמלה זו היא השתתפות בהוצאות הניידות‪ ,‬בין שיש ברשותו ובבעלותו רכב ובין שאין‬
‫‪24‬‬
‫ברשותו‪.‬‬
‫‪ 21‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬קצבת נכות‪ ,‬אוחזר בתאריך‪ 6 :‬במרס ‪.2956‬‬
‫‪ 22‬שם‪.‬‬
‫‪ 23‬ראו‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬קצבת שירותים מיוחדים‪ ,‬אוחזר בתאריך‪ 6 :‬במרס ‪.2956‬‬
‫‪ 24‬לתנאים לקבלת קצבת ניידות ראו‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ניידות – תנאי זכאות‪ ,‬אוחזר בתאריך‪ 6 :‬במרס ‪.2956‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪4‬‬
‫על‪-‬פי נתוני המוסד לביטוח לאומי מספרם של חולי הפרקינסון שקיבלו לכל הפחות אחת מהקצבאות‬
‫האלה‪ :‬קצבת נכות‪ ,‬קצבת ניידות וקצבת שירותים מיוחדים עמד בשנת ‪ 5045‬על ‪ 4,538‬חולים ובשנת ‪5040‬‬
‫על ‪ 4,043‬חולים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫להלן התפלגות חולי הפרקינסון מקבלי קצבאות אלה בכל אחת מהשנים ‪ 5040-5045‬על‪-‬פי שיעור הנכות‬
‫‪26‬‬
‫שנקבע להם‪:‬‬
‫אחוז נכות‬
‫(אחוז רפואי)‬
‫מספר חולי פרקינסון מקבלי קצבאות‬
‫נכות‪ ,‬קצבת ניידות וקצבת שירותים‬
‫מיוחדים ושיעורם‬
‫בשנת ‪2952‬‬
‫מספר חולי פרקינסון מקבלי‬
‫קצבאות נכות‪ ,‬קצבת ניידות‬
‫וקצבת שירותים מיוחדים‬
‫ושיעורם‬
‫בשנת ‪2956‬‬
‫‪69-69‬‬
‫‪49‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪544‬‬
‫‪546‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪241‬‬
‫‪659‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪644‬‬
‫‪645‬‬
‫‪57%‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪249‬‬
‫‪245‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪564‬‬
‫‪529‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪4,538‬‬
‫‪4,043‬‬
‫‪400%‬‬
‫‪400%‬‬
‫‪19-19‬‬
‫‪49-49‬‬
‫‪19-19‬‬
‫‪49-49‬‬
‫‪599-99‬‬
‫סך הכול‬
‫כפי שצוין‪ ,‬הזכאות לקצבת נכות של נכה משתכר נבדקת רק אם הוועדה הרפואית קבעה למבקש ‪ 49%‬נכות‬
‫ומעלה או ‪ 69%‬נכות ומעלה אם אחד מהליקויים שהוא סובל מהם הוא בשיעור של ‪ 21%‬לפחות‪ .‬ניתן‬
‫לראות שלכ‪ 54%-‬מחולי הפרקינסון שקבלו קצבאות אלה נקבעו אחוזי נכות הנמוכים מ‪.49%-‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬בכל אחת מהשנים ‪ 2956-2952‬לכ‪ 49%-‬ממקבלי קצבאות אלה נקבעו ‪ 19%‬נכות ומעלה‪ ,‬אולם‬
‫רק ל‪ 59%-‬מכלל מקבלי הקצבאות בכל שנה נקבעו ‪ 99%‬נכות ומעלה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬דרגות אי‪-‬כושר השתכרות שקובע המוסד לביטוח לאומי הן ‪ 16% ,41% ,49%‬ו‪ 27.599%-‬לכ‪80%-‬‬
‫מחולי הפרקינסון שקבלו קצבאות אלה בשנים ‪ 5040-5045‬נקבעה דרגת אי‪-‬כושר להשתכר הגבוהה‬
‫‪ 25‬רבקה פריאור‪ ,‬מנהלת אגף נכויות במינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מכתב בדואר אלקטרוני‪ 29 ,‬בינואר ‪.2956‬‬
‫‪ 26‬שם‪.‬‬
‫‪ 27‬שם‪.‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪1‬‬
‫ביותר ‪ .400% -‬לעומת זאת‪ ,‬לכ‪ 59%-‬נקבעה דרגת אי‪-‬כושר להשתכר של ‪ ,9‬כלומר הם אינם זכאים‬
‫לקצבת נכות‪ ,‬אך משולמת להם קצבת ניידות עם קצבת שירותים מיוחדים או רק קצבת שירותים‬
‫מיוחדים‪.‬‬
‫להלן התפלגותם של חולי הפרקינסון לפי סוג הקצבה ששולמה להם בכל אחת מהשנים ‪:5040-5045‬‬
‫‪28‬‬
‫סוג קצבה‬
‫שיעור מכלל חולי‬
‫הפרקינסון שקיבלו‬
‫קצבאות אלה בשנת ‪5045‬‬
‫שיעור מכלל חולי‬
‫הפרקינסון‬
‫שקיבלו קצבאות‬
‫אלה בשנת ‪5040‬‬
‫הערות‬
‫קצבת נכות בלבד‬
‫‪416‬‬
‫‪445‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪25%‬‬
‫לכולם נקבעה דרגת אי‪-‬‬
‫כושר להשתכר של ‪49%‬‬
‫ומעלה‪ ,‬כאשר לכ‪41%-‬‬
‫נקבעה דרגת אי‪-‬כושר‬
‫להשתכר ‪599%‬‬
‫‪254‬‬
‫‪229‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪596‬‬
‫‪96‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪599‬‬
‫‪599‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪16‬‬
‫‪46‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪4,538‬‬
‫‪4,043‬‬
‫‪400%‬‬
‫‪400%‬‬
‫קצבת נכות וקצבת‬
‫שירותים מיוחדים‬
‫קצבת נכות וניידות‬
‫קצבת נכות‪ ,‬קצבת‬
‫שירותים מיוחדים וקצבת‬
‫ניידות‬
‫קצבת שירותים מיוחדים‬
‫בלבד‬
‫קצבת שירותים מיוחדים‬
‫וקצבת ניידות‬
‫סך הכל‬
‫לכ‪ 99%-‬נקבעה דרגת נכות‬
‫של ‪ 599%-49%‬ודרגת אי‪-‬‬
‫כושר להשתכר ‪599%‬‬
‫לכ‪ 91%-‬נקבעה דרגת נכות‬
‫של ‪ 599%-69%‬ודרגת אי‬
‫כושר להשתכר ‪599%‬‬
‫לכולם נקבעה דרגת נכות של‬
‫‪ 599%-49%‬ודרגת אי הכושר‬
‫להשתכר ‪599%‬‬
‫לכולם נקבעה דרגת נכות של‬
‫‪ 599%-49%‬ודרגת אי‪-‬כושר‬
‫להשתכר ‪9%‬‬
‫ניתן לראות כי כ‪ 19%-‬מחולי הפרקינסון שקיבלו קצבאות אלה קיבלו רק קצבת נכות‪ ,‬כ‪ 51%-‬קיבלו קצבת‬
‫נכות עם קצבת שירותים מיוחדים ו‪ 4%-1%-‬קיבלו את כל שלוש הקצבאות‪ ,‬כלומר קצבת נכות יחד עם‬
‫קצבת שירותים מיוחדים וקצבת ניידות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כ‪ 51%-‬קיבלו רק קצבת שירותים מיוחדים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מומחים בנוירולוגיה בוגרי השתלמות בהפרעות תנועה ובפרקינסון‬
‫הטיפול בחולי פרקינסון נעשה בעיקר על‪-‬ידי רופאים בעלי תעודת מומחה בנוירולוגיה‪ .‬רופא מומחה הוא‬
‫רופא שלאחר קבלת הרשיון לעסוק ברפואה כללית בישראל בחר להמשיך את הכשרתו ולהתמחות בענף‬
‫רפואי מסוים‪ ,‬השלים את תקופת ההתמחות‪ ,‬עמד בהצלחה בכל הדרישות הכרוכות בה וקיבל ממשרד‬
‫הבריאות תעודת רופא מומחה בתחום הרפואי שבו התמחה‪ .‬בישראל מוכרים ‪ 14‬מקצועות התמחות‬
‫‪ 28‬רבקה פריאור‪ ,‬מנהלת אגף נכויות במינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מכתב בדואר אלקטרוני‪ 29 ,‬בינואר ‪.2956‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪4‬‬
‫בתחום הרפואה‪ 69 ,‬מהם מקצועות בסיס ו‪ 24-‬מהם מקצועות על‪ ,‬מקצועות שתחילת ההתמחות בהם‬
‫מותנית בקבלת תואר מומחה במקצוע בסיס‪ .‬אחד מתחומי הבסיס הוא נוירולוגיה כאשר ההתמחות‬
‫בתחום זה נמשכת ‪ 2‬שנים מתוכן‪:‬‬
‫‪29‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 6‬שנים ותשעה חודשים במחלקה לנוירולוגיה;‬
‫‪‬‬
‫‪ 6‬חודשים במחלקה לרפואה פנימית;‬
‫‪‬‬
‫‪ 6‬חודשים בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד;‬
‫‪‬‬
‫‪ 6‬חודשים באחד מאלה‪ :‬אונקולוגיה‪ ,‬גנטיקה רפואית‪ ,‬טיפול נמרץ כללי‪ ,‬נוירואונקולוגיה‪,‬‬
‫נוירוכירורגיה‪ ,‬נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות במקצוע הראשי‪,‬‬
‫נוירולוגית ילדים‪ ,‬רדיולוגיה אבחנתית‪ ,‬רפואה לשיכוך כאב‪ ,‬רפואת עיניים‪ ,‬רפואה פיזיקלית‬
‫ושיקום ורפואה פנימית;‬
‫‪‬‬
‫‪ 4‬חודשים ביצוע עבודת מדעי היסוד (עבודת מחקר בנושא רפואי במשך חצי שנה במשרה‬
‫מלאה)‪.‬‬
‫על‪-‬פי נתוני משרד הבריאות‪ ,‬בשנת ‪ 5040‬היו בישראל ‪ 153‬רופאים בעלי תעודת מומחה בנוירולוגיה‪,‬‬
‫מתוכם ‪ 004‬נוירולוגים שגילם עד גיל ‪( 42‬כ‪ 30.)80%-‬דהיינו‪ ,‬בשנת ‪ 5040‬היו בישראל ‪ 0.0080‬בעלי תעודת‬
‫‪31‬‬
‫מומחה בנוירולוגיה עד גיל ‪ 42‬ל‪ 4,000-‬נפש‪.‬‬
‫לשאלתנו האם שיעור הנוירולוגים בישראל הינו מספק‪ ,‬השיב משרד הבריאות כי קשה לענות על שאלה זו‬
‫כיוון שלא נקבע שיעור רצוי של נוירולוגים ולפי מיטב ידיעתו לא התבצע מחקר לגבי היקף הדרישה‬
‫לרופאים מומחים בנוירולוגיה בישראל‪ .‬המשרד הוסיף כי מחקר שפורסם בארה"ב בשנת ‪ 2955‬אמד את‬
‫שיעור הנוירולוגים בארה"ב בשנת ‪ 2999‬ב‪ 9.9665-‬נוירולוגים ל‪ 5,999-‬נפש וזאת לעומת ‪ 9.9692‬נוירולוגים‬
‫ל‪ 5,999-‬נפש בשנת ‪ .2999‬לכן‪ ,‬לדברי משרד הבריאות‪" ,‬כמישור ייחוס‪ ,‬גם אם מוגבל‪ ,‬ניתן לראות שבישראל‬
‫שיעור הנוירולוגים נופל בין שני ערכים אלה"‪ 32.‬עם זאת‪ ,‬נציין כי אין בידינו מידע על המחקר עליו מתבסס‬
‫משרד הבריאות בתשובתו‪ ,‬ולא ברור האם במחקר צוין כי השיעור שנמצא בארה"ב הינו מספק ואם לאו‪.‬‬
‫נוסף על כך הנתונים מתייחסים למספר בעלי תעודות מומחה בנוירולוגיה‪ ,‬אולם לא ברור כמה מבעלי‬
‫‪33‬‬
‫תעודות אלה אכן עוסקים במקצוע זה בפועל‪.‬‬
‫בישראל כמו במדינות אחרות בעולם אין התמחות‪-‬על בהפרעות תנועה )‪(Movement Disorders‬‬
‫ובפרקינסון‪ .‬כאמור מקצועות‪-‬על הם מקצועות שתחילת ההתמחות בהם מותנית בקבלת תואר מומחה‬
‫‪ 29‬ראו‪ :‬ההסתדרות הרפואית בישראל‪ ,‬המועצה המדעית‪ ,‬התמחות בנוירולוגיה – תוכנית התמחות‪ 1 ,‬בפברואר ‪ .2955‬שנה אחת‬
‫מתוך השנתיים הראשונות וחצי השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע הראשי‪.‬‬
‫‪ 30‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 1 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫‪ 31‬חושב על סמך אוכלוסיית ישראל בסוף דצמבר ‪ 2956‬שמנתה ‪ 4,566,599‬תושבים‪ .‬הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬אוכלוסייה‪,‬‬
‫אוחזר בתאריך‪ 24 :‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫‪ 32‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 1 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫‪ 33‬בפרסום משרד הבריאות על מספר מועסקים צויין כי המידע על התמחות של רופאים מועסקים חסר ולכן הוא מבוסס על‬
‫הרישום במאגר משרד הבריאות‪ ,‬כלומר על מספר תעודות המומחה‪ .‬משרד הבריאות‪ ,‬כוח אדם במקצועות הבריאות ‪,2952‬‬
‫עמ' ‪.541‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪9‬‬
‫במקצוע הבסיס‪ ,‬כלומר מדובר בהתמחות נוספת לאחר קבלת ההתמחות במקצוע הבסיס‪ 34.‬לדברי משרד‬
‫הבריאות תחומי ההתמחות בישראל הם תחומים רחבים‪ ,‬כגון אנדוקרינולוגיה‪ ,‬ואין התמחות בתת‪-‬‬
‫נושאים ספציפיים כגון‪ :‬הפרעות תנועה‪ ,‬אפילפסיה‪ ,‬נוירולוגיה קוגניטיבית ועוד‪ 35.‬רופאים מומחים יכולים‬
‫להשתלם בנושאים ספציפיים במסגרת השתלמות עמיתים )‪ .(fellowship‬כך לדוגמה‪ ,‬על‪-‬פי אתר‬
‫האינטרנט של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה )‪ (American Academy of Neurology‬ברחבי ארה"ב‬
‫וקנדה מוצעות עשרות תוכניות להשתלמות עמיתים בהפרעות תנועה‪ 36,‬אולם לא ברור כמה מהנוירולוגים‬
‫בוחרים להשתלם בתחום זה‪ .‬על‪-‬פי סקר שערכה האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה בקרב מומחים‬
‫שסיימו את התמחותם בנוירולוגיה בשנת ‪ 37,2955‬כ‪ 44%-‬מהנשאלים השיבו כי בכוונתם להשתתף‬
‫בהשתלמות עמיתים‪ ,‬אולם רק כ‪ 4%-‬מהנשאלים השיבו כי בכוונתם להשתלם בהפרעות תנועה ובפרקינסון‬
‫‪38‬‬
‫(זהו התחום השביעי מתוך ‪ 52‬התחומים שדירגו המשתתפים בסקר)‪.‬‬
‫מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה למועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל‪ ,‬המופקדת על‬
‫מערכת ההתמחות של רופאים בישראל ועל לימודי המשך ברפואה‪ ,‬בשאלה מהו מספר הנוירולוגים‬
‫בישראל שהינם בוגרי השתלמויות עמיתים בהפרעות תנועה ובפרקינסון‪ .‬מהמועצה המדעית נמסר כי אין‬
‫בידיה מידע על השתלמויות עמיתים שעברו רופאים בארץ ובחו"ל‪ ,‬ובתוך כך על רופאים שהשתלמו בתחום‬
‫הפרעות תנועה ופרקינסון‪ .‬לדברי המועצה‪ ,‬רופאים שעברו השתלמות עמיתים בארץ או בחו"ל אינם‬
‫מקבלים מהמועצה המדעית הכרה בהשתלמות זו ולכן הם אינם מדווחים לה על כך‪ .‬עם זאת מהמועצה‬
‫נמסר כי בנובמבר ‪ 2956‬היא אישרה מתן הכרה בהשתלמות עמיתים בהפרעות תנועה ופרקינסון שתתקיים‬
‫בישראל‪ .‬לדברי המועצה‪ ,‬מדובר בהכשרה בת שנה המיועדת למומחים בנוירולוגיה‪ ,‬אולם טרם הוכרו‬
‫היחידות להתמחות בתחום זה ובימים אלה עמלה המועצה על הסילבוס להשתלמות‪ 39.‬עם זאת‪ ,‬מדובר רק‬
‫ברופאים שיתמחו בתחום זה בעתיד בישראל ואין בכך מענה להעדר רישום של רופאים שכבר עברו‬
‫השתלמויות עמיתים בחו"ל או יבקשו להשתלם בחו"ל בעתיד‪.‬‬
‫לשאלתנו האם לדעת משרד הבריאות יש לעודד השתלמויות עמיתים בתחום זה והאם יש לבצע רישום של‬
‫בוגרי השתלמויות אלה‪ ,‬השיב המשרד כי הוא סבור שיש לעודד השתלמויות עמיתים בתחומים שונים וכי‬
‫יש לבצע רישום של השתלמויות אלה‪ ,‬בין שהן מתבצעות בארץ או בחו"ל‪ ,‬לצרכי תכנון כוח אדם‪ 40.‬עם‬
‫זאת‪ ,‬המשרד לא ציין מהן הצעדים שבכוונתו לנקוט כדי לעשות כן‪.‬‬
‫נציין כי המדינה אינה מתקצבת השתלמויות עמיתים‪ ,‬ובתוך כך השתלמויות עמיתים במרכזים בישראל‪.‬‬
‫לדברי המועצה המדעית מעטים הרופאים המצליחים להשתלב בהשתלמויות עמיתים לאחר שנמצאה‬
‫‪ 34‬להרחבה ראו‪ :‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬רופאים בעלי תעודת מומחה‪ ,‬כתיבה‪ :‬שלי לוי‪ 22 ,‬בפברואר ‪.2959‬‬
‫‪ 35‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 1 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫‪36‬‬
‫‪AMERICAN ACADEMY OF NEUROLOGY, AAN Fellowship Directory Search Results, retrieved: March 3,‬‬
‫‪2014.‬‬
‫‪ 37‬במסגרת הסקר פנו ל‪ 459-‬בוגרי התמחות בנוירולוגיה‪ ,‬שסיימו התמחותם בשנת ‪ .2955‬שיעור ההיענות היה ‪.69.4%‬‬
‫‪38‬‬
‫‪AMERICAN ACADEMY OF NEUROLOGY, AAN RESIDENT SURVEY FINAL REPORT 2011, July 15,‬‬
‫‪2011, retrieved: March 3, 2014.‬‬
‫‪ 39‬דנה פישביין‪ ,‬מנהלת המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית בישראל‪ ,‬מכתב בדואר אלקטרוני‪ 51 ,‬ו‪ 59-‬בינואר ‪.2956‬‬
‫‪ 40‬ד"ר איל יעקבסון‪ ,‬עוזר רפואי לראש מינהל רפואה והממונה על ישום חוק החולה הנוטה למות במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‬
‫בדואר אלקטרוני‪ 52 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪59‬‬
‫הדרך לממן את השתלמותם‪ 41.‬פרופ' רפי ביאר‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‪ ,‬העלה בפנינו אף הוא‬
‫את הצורך לאפשר הכשרה של רופאים מומחים לטיפול במחלה על‪-‬ידי תקצוב השתלמות עמיתים במכונים‬
‫להפרעות תנועה ובפרקינסון בישראל והוא סבור כי מהלך מעין זה יאפשר לשפר את הטיפול בהפרעות‬
‫‪42‬‬
‫תנועה ובפרקינסון בפריפריה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מרכזים ייעודיים לטיפול בהפרעות תנועה ובפרקינסון‬
‫חולים הסובלים בהפרעות תנועה בכלל‪ ,‬ובתוך כך מפרקינסון‪ ,‬יכולים לקבל טיפול בכל בית‪-‬חולים‬
‫במסגרת המחלקה או המרפאה הנוירולוגית‪ .‬לשאלתך באשר למספר המרפאות או המרכזים הייעודים‬
‫להפרעות תנועה‪ ,‬משרד הבריאות השיב לפנייתנו בעניין זה כי בישראל יש מרפאות ייעודיות להפרעות‬
‫תנועה בששת בתי החולים האלה‪ :‬המרכז הרפואי שיבא תל‪-‬השומר‪ ,‬המרכז הרפואי סוראסקי בתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‪ ,‬המרכז הרפואי כרמל בחיפה‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים‬
‫‪43‬‬
‫והמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬לא ברור עד כמה רשימה זו אכן משקפת את מספר המרפאות הייעודיות להפרעות תנועה ופרקינסון‬
‫בישראל‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬בתשובת המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים לפנייתנו‪ ,‬נכתב כי אין בבית החולים‬
‫מרפאה או מרכז ייעודי להפרעות תנועה בפרקינסון‪ 44.‬לעומת זאת‪ ,‬בעוד שברשימת משרד הבריאות לא‬
‫צויין המרכז הרפואי ע"ש ברזילי באשקלון‪ ,‬מפנייתנו לבית החולים עולה כי בחודש מאי ‪ 2956‬נפתחה בו‬
‫מרפאה להפרעות תנועה במסגרת המכון הנוירולוגי‪ 45.‬נוסף על כך‪ ,‬משרד הבריאות ציין ברשימתו רק בית‬
‫חולים אחד בבעלות שירותי בריאות כללית‪ ,‬בית החולים כרמל בחיפה‪ ,‬אולם בתשובת הקופה לפנייתנו‬
‫ציינה הקופה גם את המרפאות במרכז הרפואי קפלן ברחובות‪ ,‬במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא ובמרכז‬
‫הרפואי בילניסון בפתח‪-‬תקווה‪ 46.‬אין בידנו הסבר לחוסר התאמה זו‪ ,‬ולכן לא ניתן לקבוע כי זהו מספר‬
‫המרפאות הייעודיות להפרעות תנועה ופרקינסון בישראל‪.‬‬
‫נציין כי לשאלתנו מהו היקף כוח האדם הרפואי‪ ,‬הסיעוד והפרא‪-‬רפואיים הדרוש לשם הפעלת יחידות‬
‫ייעודיות אלה והאם ישנו תקן להיקף כוח האדם הדרוש ביחידות אלה‪ ,‬השיב משרד הבריאות כי אין תקן‬
‫‪47‬‬
‫ייעודי ליחידות אלה והן מתוקננות כמרפאת חוץ או מכון‪.‬‬
‫על‪-‬פי הסכם תקינת הרופאים (הסכם גולדברג) במרפאת חוץ נוירולוגית שבה עד ‪ 2,199‬ביקורים בשנה יהיה‬
‫תקן אחד של רופא‪ ,‬כאשר בגין תוספת של ביקורים מעל ‪ 2,199‬ועד למחצית מסכום זה (כלומר בגין עוד‬
‫‪ 41‬דנה פישביין‪ ,‬מנהלת המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית בישראל‪ ,‬מכתב בדואר אלקטרוני‪ 51 ,‬ו‪ 59-‬בינואר ‪.2956‬‬
‫‪ 42‬פרופ' רפי ביאר‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‪ ,‬מכתב‪ 54 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫‪43‬אתי דקל‪ ,‬מנהלת תחום רישוי בתי חולים ומרפאות במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב בדואר אלקטרוני‪ 25 ,‬בינואר ‪.2956‬‬
‫‪ 44‬פרופ' יונתן הלוי‪ ,‬המנהל הכללי של המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים‪ ,‬מכתב‪ 2 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫‪ 45‬ד"ר רון מילוא‪ ,‬מנהל המחלקה הנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש ברזיל באשקלון‪ ,‬מכתב‪ 26 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫‪ 46‬פרופ' חיים ביטרמן‪ ,‬הרופא הראשי של שירותי בריאות כללית‪ ,‬מכתב‪ 52 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫‪ 47‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 1 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪55‬‬
‫‪ 5,219‬ביקורים) יוקצה חצי תקן‪ .‬מרפאה שסך הביקורים בה הוא עד ל‪ 199-‬בשנה לא נחשבת מרפאה לעניין‬
‫‪49‬‬
‫תקנים אלה‪ 48.‬על‪-‬פי הסכם האחיות‪ ,‬התקן לכל מרפאת חוץ הוא אחות אחת לכל ‪ 4,941‬ביקורים בשנה‪.‬‬
‫לא ידוע עד כמה תקנים אלה הולמים את הצרכים במרכזים הייעודיים ובמכונים להפרעות תנועה‪ ,‬שכן‬
‫לדברי גורמים עמם שוחחנו משך הטיפול הדרוש במטופל הסובל מהפרעות תנועה ומפרקינסון ארוך‬
‫באופן משמעותי ממטופל נוירולוגי אחר וצורך זה אינו מקבל ביטוי בתקני הרופאים שהוצגו לעיל‪ .‬נציין‬
‫כי משרד הבריאות לא השיב לשאלתנו באשר לתקינה הרצויה למקצועות הפרא‪-‬רפואיים ביחידות‬
‫הייעודיות להפרעות תנועה‪.‬‬
‫לצורך כתיבת מסמך זה פנינו לבתי החולים שצויינו לעיל בבקשה לקבל מידע על השירותים הניתנים במכון‬
‫או מרפאה זו‪ ,‬על מספר המטופלים‪ ,‬על תקני כוח האדם במקצועות הרפואיים‪ ,‬הסיעודיים והפרא‪-‬‬
‫רפואיים‪ ,‬על הוצאות המכון וכן נשאלו בתי‪-‬החולים על הקשיים הקיימים בהפעלת מכונים אלה וכוח‬
‫האדם הדרוש להם‪ .‬להלן נציג את תשובות המרכז הרפואי סוראסקי‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬המרכז‬
‫הרפואי רמב"ם‪ ,‬המרכז הרפואי ברזילי ותשובת שירותי בריאות כללית באשר למרפאות בארבעת בתי‬
‫החולים שבבעלותה‪ .‬המרכז הרפואי הדסה לא השיב לפנייתנו בעניין זה‪ .‬חשוב לציין כי מכונים אלה‬
‫מטפלים בחולים הסובלים ממגוון הפרעות תנועה ולא רק בחולי פרקינסון‪ ,‬עם זאת הרוב המכריע של‬
‫המטופלים בהם הם חולי פרקינסון‪.‬‬
‫המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל‪-‬אביב‬
‫‪50‬‬
‫במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל‪-‬אביב‪ ,‬בית החולים הממשלתי‪ 51‬השני בגודלו בישראל‪ ,‬פועלת יחידה‬
‫ייעודית להפרעות תנועה משנת ‪ .5994‬יחידה זו היא מרכז רב‪-‬תחומי לטיפול בהפרעות תנועה ובפרקינסון‬
‫ולצד מגוון הטיפולים הרפואיים‪ ,‬הסיעודיים ושירות אשפוז היום המוצעים בו ניתן בו גם ייעוץ וסיוע‬
‫פסיכיאטרי‪ ,‬ייעוץ גנטי‪ ,‬ייעוץ תזונתי‪ ,‬ייעוץ וטיפול סקסולוגי‪ ,‬טיפול סוציאלי‪ ,‬טיפולי פיזיותרפיה‪ ,‬טיפול‬
‫בהפרעות דיבור‪ ,‬הערכה נוירופסיכולוגית‪ ,‬ייעוץ גסטרואנטולוג‪ ,‬שירות נוירואטונומי‪ ,‬שירות לשיקום‬
‫ההליכה ועוד‪ .‬בנוסף ישנו מרכז למחקר (קליני‪ ,‬גנטי ופיזיולוגי) וכן קבוצות לטיפול ולתמיכה לחולים ולבני‬
‫משפחותיהם‪ ,‬ובהן קבוצה לחולי פרקינסון שאובחנו לאחרונה ובני זוגם‪.‬‬
‫במרפאה זו טופלו בשנת ‪ 5045‬כ‪ 5,400-‬מטופלים מתוכם כ‪ 4,800-‬חולים עם פרקינסוניזם (כ‪,)74%-‬‬
‫‪52‬‬
‫ובשנת ‪ 5040‬טופלו כ‪ 5,500-‬מטופלים מתוכם כ‪ 4,700-‬חולים עם פרקינסוניזם (כ‪.)75%-‬‬
‫מכוח האדם הרפואי המועסק ביחידה זו מממנת המדינה את תקני כוח‪-‬האדם האלה‪ :‬תקן אחד לרופא‬
‫נוירולוג בוגר השתלמות עמיתים בהפרעות תנועה; תקן אחד לאחות אחראית; תקן אחד למזכירת המרכז‬
‫ועובדת סוציאלית במשרה חלקית‪.‬‬
‫‪ 48‬סעיף ‪ 1‬בהסכם תקינת רופאים (גולדברג)‪.‬‬
‫‪ 49‬נספח ב‪ 2‬בהסכם תקינת אחיות מיום ‪ 29‬באפריל ‪.5991‬‬
‫‪ 50‬פרופ' גבי ברבש‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי סוראסקי בתל‪-‬אביב‪ ,‬מכתב‪ 54 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫‪ 51‬סוראסקי הוא בית חולים ממשלתי‪-‬עירוני‪.‬‬
‫‪ 52‬במרכז מטופלים גם חולים עם הפרעות תנועה היפרקינטיות (כ‪ 249-‬מטופלים)‪ ,‬חולי הנטיגנטון ובני משפחותיהם (כ‪69-‬‬
‫מטופלים)‪ ,‬מטופלים עם תסמונת טורט (כ‪ 19-‬ביקורים בשנה)‪ ,‬מטופלים עם דיסטוניה וספסטיות בגפיים (כ‪ 299-‬מטופלים‬
‫בשנה) ומטופלים עם הפרעות במערכת העצבים האוטונומית‪.‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪52‬‬
‫כל יתר התקנים במרכז ממומנים על ידי קרן המחקרים של בית החולים (תאגיד הבריאות)‪ ,‬והם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שני רופאים נוירולוגים ב‪ 599%-‬משרה;‬
‫‪‬‬
‫שתי פסיכיאטריות בחצי משרה כל אחת;‬
‫‪‬‬
‫רופא גריאטר בהיקף של יום בשבוע נוסף על תשלום על בסיס ססיות (תשלום על בסיס ססיות‬
‫‪53‬‬
‫הכוונה תשלום על עבודה נוספת שהתמורה עליה היא בגין פעולה);‬
‫‪‬‬
‫שני רופאים במרפאה נוירואוטומנית על בסיס ססיות;‬
‫‪‬‬
‫שתי קלינאיות תקשורת ב‪ 19%-‬משרה ותשלום על בסיס סיסיות; עובדת סוציאלית ב‪69%-‬‬
‫משרה;‬
‫‪‬‬
‫מזכירה ושלוש פיזיותרפיסטיות בשיקום במציאות מדומה על בסיס סיסיות;‬
‫‪‬‬
‫אחות מחקר בחצי משרה; שתי מתאמות מחקר ב‪ 599%-‬משרה; שלוש מתאמות מחקר בצוות‬
‫הגנטי ב‪ 599%-‬משרה כל אחת; עוזרת מחקר ב‪ 69%-‬משרה;‬
‫‪‬‬
‫אדמיניסטרטור במשרה מלאה‪.‬‬
‫לדברי מנהל בית החולים‪ ,‬פרופ' גבי ברבש‪ ,‬התקנים שממנת המדינה מהווים רק כ‪ 21%-‬מכלל התקנים‬
‫המאפשרים תפקוד מלא של המרכז‪ .‬עוד ציין פרופ' ברבש כי קיימת בעיה בהשגת התחיייבות של קופות‬
‫החולים לשלם בגין השירותים הניתנים למבוטחיהן (טפסי ‪ ,)51‬ובכך לדבריו מקשות הקופות על החולים‬
‫להגיע למרכז‪ ,‬בעיקר לחולי הנטינגטון ולאשפוז יום‪ ,‬וכן מקשות על קבלת אישורים לביצוע טיפולים‬
‫מיוחדים‪.‬‬
‫מנתונים שמסר בית החולים עולה כי הוצאות המכון בשנת ‪ 2956‬עמדו על כ‪ 2.5-‬מיליון ‪.₪‬‬
‫המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‬
‫‪54‬‬
‫במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‪ ,‬בית החולים הממשלתי השלישי בגודלו בישראל‪ ,‬יש מכון לטיפול בהפרעות‬
‫תנועה ובפרקינסון‪ .‬בבית החולים פעלה משנת ‪ 2992‬לערך מרפאה להפרעות תנועה ולפני כחודש הוכרה‬
‫מרפאה זו כמכון להפרעות תנועה ולפרקינסון‪.‬‬
‫במכון זה ניתנים מגוון טיפולים רפואיים‪ ,‬סיעודיים ושירות אשפוז יום לסובלים מהפרעות תנועה‬
‫ומפרקינסון‪ ,‬ובנוסף לדברי בית החולים זהו המרכז הראשון בארץ והשני בעולם לטיפול בחולים עם‬
‫הפרעות תנועה בעזרת אולטרסאונד מונחה ‪ MRI‬והמכון נותן ייעוץ לרופאים בקהילה בהתמודדות עם‬
‫חולים הסובלים מהפרעות תנועה שונות‪ .‬המכון שואף להעניק שירות רב‪-‬תחומי אולם בשל העדר תקציב‬
‫במכון אין שירותים פרא‪-‬רפואיים וכיום הוא משלב בפעילותו ייעוץ הניתן ממחלקות שונות בבית החולים‬
‫‪ 53‬הינה עבודה נוספת‪ ,‬המוגדרת לפי יחידות עבודה בגינה מקבל הצוות הרפואי תגמול‪.‬‬
‫‪ 54‬פרופ' רפי ביאר‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‪ ,‬מכתב‪ 54 ,‬בפברואר ‪ 2956‬וד"ר אילנה שלזינגר‪ ,‬מנהלת המכון להפרעות‬
‫תנועה ובפרקינסון במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‪ ,‬שיחת טלפון‪ 4 ,‬במרס ‪.2956‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪56‬‬
‫ובהן‪ ,‬מפסיכיאטריה‪ ,‬גסטרואנטרולוגיה‪ ,‬נוירולוגיה‪ ,‬רפואה פנימית‪ ,‬אנדוקרינולוגיה‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬ריפוי‬
‫בעיסוק וכן מתחום הכאב‪ .‬בנוסף על כך‪ ,‬המרכז מעניק טיפול ייחודי במחלת הפרקינסון תוך שימוש‬
‫בדמיון מודרך על‪-‬ידי אחות שאינה מועסקת ישירות על ידי המכון וכן מקיים סדנאות תמיכה לחולי‬
‫פרקינסון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2956‬היו במכון יותר מ‪ 199-‬ביקורים‪ ,‬כ‪ 91%-‬מהם של סובלים ממחלת פרקינסון ומפרקינסוניזם‬
‫(בית החולים לא מסר מידע על מספר החולים)‪ .‬מנתוני המכון עולה כי קיימת עלייה מתמדת במספר‬
‫הביקורים במכון‪ ,‬כך לדוגמה בשנת ‪ 2996‬היו במכון פחות מ‪ 599-‬ביקורים‪ ,‬לעומת כאמור ‪ 199‬ביקורים‬
‫בשנת ‪ .2956‬על‪-‬פי נתוני המכון בין השנים ‪ 2952-2999‬חל גידול משמעותי במספר מטופלי אשפוז יום במכון‬
‫במקביל לירידה במספר החולים שנזקקו לאשפוז במחלקה הנוירולוגית בבית החולים‪ .‬לדברי בית החולים‬
‫הירידה במספר האשפוזים במקביל לעלייה במספר המטופלים במכון מצביעה על איזון טוב של החולים‬
‫המבקרים במכון‪ ,‬איזון שלדברי בית החולים מקטין באופן משמעותי את הצורך באשפוזים דחופים‪.‬‬
‫המדינה מממנת במכון זה רק תקן כוח אדם אחד‪ ,‬התקן של מנהלת המכון‪ ,‬נוירולוגית בכירה בוגרת‬
‫השתלמות בהפרעות תנועה ופרקינסון בחו"ל‪ ,‬המועסקת במשרה מלאה‪ .‬התקן והמימון מיועד למחלקה‬
‫הנוירולוגית‪ ,‬כלומר מספר חודשים בשנה על רופאה זו לעבוד במחלקה הנוירולוגית ולא במכון‪.‬‬
‫כל יתר התקנים במכון ממומנים על‪-‬ידי קרן המחקרים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רופאה נוספת שאינה בעלת תואר מומחה בנוירולוגיה (סיימה את ההתמחות אך לא את הבחינות)‪,‬‬
‫מועסקת במשרה מלאה;‬
‫‪‬‬
‫אחות מתאמת במשרה מלאה;‬
‫‪‬‬
‫נוירופיזיולוג במשרה מלאה;‬
‫‪‬‬
‫אחות אחראית על פנימיות העל‪ ,‬מדריכה את סדנאות לחולי הפרקינסון ברמב"ם ומטפלת בדמיון‬
‫מודרך;‬
‫‪‬‬
‫מזכירה;‬
‫כאמור‪ ,‬במכון אין תקנים למקצועות פרא‪-‬רפואיים בשל העדר תקציב‪.‬‬
‫מנהל בית החולים‪ ,‬פרופ' רפי ביאר‪ ,‬מסר כי מספר התקנים שמממנת המדינה במכון אינם מספקים למאות‬
‫החולים הפונים למכון מידי שנה‪ ,‬ולדבריו התור לקבלת חולה חדש במכון עומד כיום על שמונה חודשים‪.‬‬
‫פרופ' ביאר סבור כי יש צורך במימון של ‪ 55‬תקנים נוספים‪ :‬שלוש משרות נוספות לרופאים‪ ,‬משרה אחת‬
‫לאחות‪ 4 ,‬משרות למקצועות פרא‪-‬רפואיים (פיזיותרפיסט‪ ,‬מרפא בעיסוק‪ ,‬פסיכולוג רפואי‪-‬שיקומי‪,‬‬
‫קלינאית תקשורת‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬תזונאית קלינית וסקסולוגית)‪ ,‬ומשרה אחת למנהל ומשק‪ .‬עוד נמסר‬
‫כי הרפואה המודרנית מכירה בערכה של הרפואה המשלימה כמועילה לחולי פרקינסון ורצוי לשלב מטפלים‬
‫בתחומים אלה במכון‪.‬‬
‫מבית החולים נמסר כי הוצאות המרכז בשנת ‪ 2956‬עמדו על כ‪ 2-‬מיליון ש"ח‪ ,‬מתוכם ‪ 5.6‬מיליון בגין עלות‬
‫כוח אדם‪.‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪56‬‬
‫המרכז הרפואי ע"ש שיבא תל‪-‬השומר‬
‫‪55‬‬
‫בשנת ‪ 2999‬לערך הוקמה במרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר‪ ,‬בית החולים הממשלתי הגדול בישראל‪,‬‬
‫מרפאה להפרעות תנועה ופרקינסון כחלק ממערך שירות המרפאות הנוירולוגי‪ .‬מרפאה זו הוכרה אף היא‬
‫לאחרונה כמכון להפרעות תנועה ופרקינסון‪.‬‬
‫לצד הטיפולים הרפואיים והסיעודיים ניתן במרכז ייעוץ פסיכיאטרי‪ ,‬יעוץ פסיכולוגי שיקומי‪ ,‬אבחון וייעוץ‬
‫נוירופסיכולוגי‪ ,‬שירות קלינאי תקשורת‪ ,‬שירות סקסולוגי‪ ,‬שירות דיאטני וסיוע של עובדת סוציאלית‪.‬‬
‫ברשומות המרפאה רשומים מעל ל‪ 999-‬חולי פרקינסון הנמצאים במעקב‪ .‬בשנת ‪ 2952‬היו במרפאה ‪1,166‬‬
‫ביקורים‪ ,‬ועל‪-‬פי הערכות כ‪ 2,199-‬מהביקורים היו של חולי פרקינסון (‪ 6-6‬ביקורים בשנה לחולה‬
‫פרקינסון)‪.‬‬
‫כוח האדם במרפאה זו כולל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1‬נוירולוגים בכירים (‪ 2‬במשרה מלאה‪ 2 ,‬ב‪ 49%-‬משרה‪ 5 ,‬בחצי משרה‪ 5 ,‬בשליש משרה ואחד ב‪-‬‬
‫‪ 29%‬משרה)‪ ,‬מתוכם מנהלת המכון בוגרת השתלמות עמיתים בהפרעות תנועה ובפרקינסון בחו"ל;‬
‫‪‬‬
‫‪ 2‬מתמחים בנוירולוגיה ב‪ 69%-‬משרה בסך הכול;‬
‫‪‬‬
‫פסיכיאטרית אחת ‪ -‬שעתיים בשבוע;‬
‫‪‬‬
‫אחות אחראית אחת במשרה מלאה;‬
‫‪‬‬
‫פסיכולוגית שיקומית אחת בחצי משרה; עובדת סוציאלית אחת ברבע משרה; שתי קלינאיות‬
‫תקשורת בחצי משרה בסך הכול; דיאטנית אחת ברבע משרה; סקסולוגית אחת בהיקף של‬
‫שעתיים בשבוע;‬
‫‪‬‬
‫‪ 6‬עוזרות מחקר ב‪ 699%-‬משרה בסך הכל‬
‫‪‬‬
‫שתי מזכירות ב‪ 599%-‬משרה בסך הכל‪.‬‬
‫‪ 6‬מרופאי המחלקה‪ ,‬מנהלת המכון במשרה מלאה ושני רופאים נוספים במשרות חלקיות‪ ,‬הם על תקנים‬
‫של המחלקה הנוירולוגית של בית החולים‪ ,‬כלומר מחויבים בעבודה במחלקה הנוירולוגית כמה חודשים‬
‫בשנה‪ .‬כל התקנים במכון ממומנים על‪-‬ידי קרן המחקרים של בית החולים‪.‬‬
‫מהמרכז הרפואי שיבא לא נמסר מידע על הוצאות המכון‪.‬‬
‫המרכז הרפואי ע"ש ברזילי באשקלון‬
‫‪56‬‬
‫במאי ‪ 2956‬נפתחה במרכז הרפואי ברזילי באשקלון המרפאה להפרעות תנועה במסגרת המכון הנוירולוגי‪.‬‬
‫‪ 55‬ד"ר שרון חסין‪ ,‬מנהלת מרפאת פרקינסון והפרעות תנועה במרכז הרפואי שיבא תל השומר‪ ,‬מכתב‪ 51 ,‬בפברואר ‪ 2956‬ושיחת‬
‫טלפון ‪ 4‬במרס ‪.2956‬‬
‫‪ 56‬ד"ר רון מילוא‪ ,‬מנהל המחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש ברזיל באשקלון‪ ,‬מכתב‪ 26 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪51‬‬
‫ממאי ‪ 2956‬ועד לסוף חודש פברואר ‪ 2956‬התקבלו במרפאה כ‪ 61-‬מטופלים‪ ,‬כ‪ 69-‬מהם סובלים‬
‫מפרקינסון‪ .‬מספר הביקורים הכולל במרפאה בתקופה זו עמד על כמעט ‪ 599‬ביקורים‪ .‬לדברי בית החולים‪,‬‬
‫היקף המטופלים מהווה שיעור קטן ביותר ממספרם של החולים בהפרעות תנועה באזור‪ ,‬אשר רובם עדיין‬
‫מופנים למרפאות באזור המרכז או למרכז הרפואי סורוקה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לדברי בית החולים‪ ,‬קיימת עלייה‬
‫הדרגתית במספר המופנים למרפאה וצפוי כי מגמה זו תמשך‪.‬‬
‫במרפאה השואפת להעניק שירות רב‪-‬תחומי בדומה לזה הניתן בבתי החולים האחרים שהוצגו לעיל עובד‬
‫רופא נוירולוג אחד בלבד וזאת בנוסף למטלותיו האחרות במערך הנוירולוגי של בית החולים‪ .‬מעבר לכך‬
‫אין במרפאה זו תקנים נוספים‪ .‬לדברי רון מילוא‪ ,‬מנהל המחלקה לנוירולוגיה בבית החולים‪ ,‬במרפאה‬
‫חסר לפחות עוד רופא אחד‪ ,‬ותקנים לאחות ולצוות פרא‪-‬רפואי‪ .‬למרפאה זו חסרה גם תשתית ומקום פיזי‬
‫למתן טיפולים במסגרת אשפוז יום וכן היעדר שירות נוירוכירורגי לטיפולים פולשניים‪ .‬לדברי ד"ר מילוא‪,‬‬
‫אם יוגדל הצוות המטפל כמו גם שטח המרפאה ניתן יהיה להעניק טיפולים כגון הזרקות רעלן בוטולינום‬
‫וטיפולי דואודופה הניתנים במרכזים האחרים שהוצגו לעיל‪ .‬יש לציין כי זו ככל הנראה המרפאה הייעודית‬
‫להפרעות תנועה הדרומית ביותר בישראל‪.‬‬
‫בתי החולים של שירותי בריאות כללית‬
‫‪57‬‬
‫במענה לשאלתנו באשר למרפאות ייעודיות להפרעות תנועה ופרקינסון בבתי החולים שבבעלותה‪ 58,‬מסרה‬
‫שירותי בריאות כללית מידע על ארבעה בתי החולים האלה‪ :‬המרכז הרפואי קפלן ברחובות‪ ,‬המרכז‬
‫הרפואי מאיר בכפר סבא‪ ,‬המרכז הרפואי כרמל בחיפה‪ ,‬והמרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה‪.‬‬
‫לדברי הקופה בשנת ‪ 2956‬טופלו במרפאה במרכז הרפואי קפלן ברחובות כ‪ 699-‬מטופלים‪ ,‬במרפאה במרכז‬
‫הרפואי מאיר בכפר סבא כ‪ 199-‬מטופלים‪ ,‬במרפאה במרכז הרפואי כרמל בחיפה ‪ 921‬מטופלים ובמרפאה‬
‫במרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה כ‪ 5,299-‬איש‪.‬‬
‫הקופה לא מסרה לנו מידע על כוח האדם המועסק במרפאות אלה למעט על מספר המשרות לרופאים‪.‬‬
‫במרכז הרפואי קפלן מועסק רופא אחד והוא בוגר השתלמות בהפרעות תנועה‪ ,‬במרכז הרפואי מאיר‬
‫מועסק רופא אחד‪ ,‬במרכז הרפואי כרמל ובמרכז הרפואי בלינסון מועסקים שני רופאים בכל אחד‬
‫מהמרכזים‪ ,‬כאשר בכל מרכז מועסק רופא אחד בוגר השתלמויות בהפרעות תנועה‪.‬‬
‫לדברי שירותי בריאות כללית במרפאה במרכז הרפואי מאיר ובבלינסון משך ההמתנה לטיפול במרפאה‬
‫הוא חצי שנה‪.‬‬
‫משירותי בריאות כללית נמסר כי "להערכתנו‪ ,‬היקף השירותים שמקבלים חולי הפרקינסון בכללית מספק‪,‬‬
‫אין תורים ארוכים מהרגיל ביחס לתחומי הרפואה האחרים"‪.‬‬
‫‪ 57‬פרופ' חיים ביטרמן‪ ,‬הרופא הראשי של שירותי בריאות כללית‪ ,‬מכתב‪ 52 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫‪ 58‬בבעלות שירותי בריאות כללית שמונה בתי חולים לאשפוז כללי‪.‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪54‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בידי משרד הבריאות אין מידע על מספר חולי הפרקינסון בישראל‪ ,‬אולם על‪-‬פי מחקרים שנערכו‬
‫בנושא זה מספר החולים בישראל גבוה מ‪ 29,999-‬איש וצפוי כי מספר החולים במחלה יגדל עם הזדקנותה‬
‫של האוכלוסייה‪ .‬על‪-‬פי גורמי מקצוע בארץ ובעולם הטיפול המיטבי בחולים במחלה חשוכת מרפא זו הוא‬
‫מתן טיפול תרופתי וטיפולים רפואיים אחרים לצד מתן שירותים רב‪-‬תחומיים הכוללים ייעוץ וסיוע‬
‫במקצועות פרא‪-‬רפואיים שונים במטרה להקל את תסמיני המחלה ולשפר את איכות חייו של המטופל‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נראה כי ישנן בעיות שונות באופן ההסדרה של תחום זה בישראל‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬בידי משרד הבריאות ובידי ההסתדרות הרפואית אין מידע באשר למספר הנוירולוגים שהינם‬
‫בוגרי השתלמות עמיתים בהפרעות תנועה ובפרקינסון ובהעדר מידע כאמור קשה להעריך האם מספרם‬
‫עונה על הצרכים וקשה לתכנן את כוח האדם העתידי‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬כפי שהוצג במסמך לא ברור מהו המספר המדוייק של המכונים‪/‬מרכזים‪/‬מרפאות הייעודיים לטיפול‬
‫בהפרעות תנועה ובפרקינסון בישראל‪ .‬כאמור‪ ,‬רק לפני חודש הכיר משרד הבריאות במרפאות הייעודיות‬
‫להפרעות תנועה ופרקינסון במרכז הרפואי שיבא ובמרכז הרפואי רמב"ם כמכונים ייעודיים‪ ,‬מדובר‬
‫במרפאות שפעלו למעלה מעשר שנים‪ .‬נוסף על כך לפני פחות משנה נפתחה מרפאה ייעודית במרכז הרפואי‬
‫ברזילי באשקלון‪.‬‬
‫לשאלתנו האם פריסת המרכזים או המרפאות הייעודיות להפרעות תנועה ופרקינסון בישראל הינה‬
‫מספקת‪ ,‬מסר משרד הבריאות כי למיטב ידיעתו מטופלים הסובלים מהפרעות תנועה מקבלים טיפול רפואי‬
‫הולם במרפאות הנוירולוגיות השונות וכי לא התקבלו במשרד תלונות חריגות בנושא זה‪ .‬עוד נמסר כי זמן‬
‫ההמתנה הממוצע למרפאות הנוירולוגיות בבתי החולים הממשלתיים עמד בשנת ‪ 2956‬על שלושה‬
‫‪59‬‬
‫שבועות‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬באשר לתקני כוח אדם במרכזים אלה‪ .‬משרד הבריאות מסר כי תקני כוח האדם במרכזים‬
‫נקבעים על‪-‬פי תקני כוח האדם למרפאות החוץ בבתי החולים ולמכונים‪ ,‬ובמקרה זה בהתאם לתקינה‬
‫שנקבעה למרפאה נוירולוגית‪ .‬גורמי המקצוע השונים עמם שוחחנו מסרו לנו כי לא ברור עד כמה התקנים‬
‫שנקבעו למרפאות הנוירולוגיות תואמות את הצרכים במרכזים הייעודים להפרעות תנועה ובפרקינסון והם‬
‫סבורים כי יש לקבוע תקנים ייעודיים לכל המקצועות הדרושים למתן שירות רב‪-‬תחומי במרכזים‬
‫הייעודיים לחולי פרקינסון‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬מתשובת בתי החולים לפנייתנו עולה כי המכונים או המרפאות לטיפול בהפרעות תנועה‬
‫ובפרקינסון הם מרכזיים רב‪-‬תחומיים המבקשים להציע לחולי הפרקינסון מגוון של שירותים רפואיים‬
‫ופרא‪-‬רפואיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשלושת המרכזים הגדולים לטיפול בהפרעות תנועה ובפרקינסון‪ ,‬בשיבא‪,‬‬
‫בסוראסקי וברמב"ם‪ ,‬וכן במרפאה במרכז הרפואי ברזילי באשקלון ישנה בעיה של מחסור בתקני כוח‪-‬‬
‫אדם רפואיים‪ ,‬סיעודיים ופרא‪-‬רפואיים במימון המדינה‪ .‬שלושת המכונים הגדולים מופעלים ברובם הגדול‬
‫על‪-‬ידי צוות מטפל שהעסקתו ממומנת על‪-‬ידי קרן המחקרים של בית החולים‪ ,‬ורק שיעור קטן מאוד מכלל‬
‫התקנים במכונים אלה ממומנים על‪-‬ידי המדינה‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫ד"ר איל יעקבסון‪ ,‬עוזר רפואי לראש מינהל רפואה והממונה על ישום חוק החולה הנוטה למות במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‬
‫בדואר אלקטרוני‪ 52 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬
‫‪51‬‬
‫מציאות זו מובילה לכך שבמכון הייעודי המעניק שירות לתושבי הצפון וחיפה‪ ,‬המרכז הרפואי רמב"ם‪ ,‬לא‬
‫ניתנים לחולי פרקינסון שירותים פרא‪-‬רפואיים שונים וזמן ההמתנה לקבלת חולה חדש במרכז זה עומד‬
‫כיום על שמונה חודשים‪ .‬במרפאה הייעודית הדרומית ביותר (בהנחה שבסורוקה בבאר שבע אין מרכז‬
‫כאמור) יש תקן לרופא אחד בלבד ואין כלל תקנים לכוח אדם בתחומי הסיעוד והפרא‪-‬רפואיים‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬קיימת הכרה בצורך להעניק לחולי הפרקינסון שירות רב‪-‬תחומי‪ ,‬אולם מימונו של שירות זה‬
‫במרכזים הייעודים השונים מוטל רובו ככולו על קרן המחקרים של בתי החולים והוא אינו מותווה‬
‫ומתוקצב על‪-‬ידי המדינה‪.‬‬
‫כתיבה‪ :‬שלי לוי‬
‫אישור‪ :‬ד"ר שירלי אברמי‪ ,‬מנהלת מרכז המחקר והמידע‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪92 - 4694269‬‬
‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬