‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫ירושלים‪ ,‬ד' אדר ב' תשע"ד‬ ‫‪ 4‬במרץ‪2956 ,‬‬ ‫לכבוד‬ ‫חבר הכנסת משה זלמן פייגלין‬ ‫הנדון‪ :‬השירותים המוצעים לחולי פרקינסון בישראל‬ ‫לבקשתך‪ ,‬נעסוק להלן בארבע הסוגיות האלה‪ :‬האחת‪ ,‬מספר חולי הפרקינסון בישראל; השנייה‪ ,‬מספר‬ ‫חולי הפרקינסון המקבלים קצבאות נכות‪ ,‬קצבאות ניידות וקצבאות שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח‬ ‫לאומי; השלישית‪ ,‬מספר הנוירולוגים בישראל ומתוכם מספר הנוירולוגים בוגרי השתלמויות עמיתים‬ ‫בהפרעות תנועה ובפרקינסון; והרביעית‪ ,‬הצגת המרכזים הייעודיים להפרעות תנועה ופרקינסון בישראל‬ ‫בדגש על מספר המטופלים בהם‪ ,‬השירותים המוצעים בהם‪ ,‬היקף כוח האדם המועסק בהם והקשיים‬ ‫העומדים בפני מרכזים אלה‪ .‬ראשית נציג להלן רקע קצר על המחלה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‪ .‬רקע‬ ‫מחלת הפרקינסון )‪ (Parkinson's Disease‬היא מחלה נוירולוגית כרונית הגורמת לפגיעה הדרגתית‬ ‫בתנועות הגוף‪ .‬מחלה זו זוהתה לראשונה בשנת ‪ 5451‬על‪-‬ידי ד"ר ג'יימס פרקינסון‪ ,‬ומאז כמעט ‪ 299‬שנים‬ ‫לאחר גילוייה‪ ,‬היא עדיין מחלה חשוכת מרפא‪ .‬מחלת הפרקינסון נובעת מאבדן תאי עצב האחראים על‬ ‫ייצור דופמין )‪ ,(Dopamine‬שהינו כימיקל המשמש להעברת מסרים עצביים בין התאים במוח ומהמוח‬ ‫לשרירים‪ .‬אובדן תאי עצב אלה‪ ,‬הנמצאים בחלק של המוח המכונה "החומר השחור" )‪,(Substanita nigra‬‬ ‫מוביל להקטנת כמות הדופמין שהם מייצרים וכתוצאה מכך להופעתם של הסימפטומים למחלת‬ ‫הפרקינסון‪ .‬לא ידוע עדיין מהי הסיבה לפגיעה בתאי העצב האלה ומעריכים כי מדובר בשילוב של גורמים‬ ‫גנטיים עם חשיפה להשפעות סביבתיות‪ ,‬כגון חשיפה לרעלנים ולחומרי הדברה‪.‬‬ ‫אין כיום בדיקה המאפשרת אבחון ודאי של המחלה והאבחון מתבסס על בדיקה קלינית לזיהוי של לכל‬ ‫הפחות שניים מתוך שלושת הסימפטומים העיקריים של המחלה‪ :‬רעידות של הגפיים בזמן מנוחה‪ ,‬האטה‬ ‫בתנועות הגוף ונוקשות בשרירים‪ .‬במקרים מסוימים ניתן להשלים את אבחון המחלה גם על‪-‬ידי ביצוע‬ ‫בדיקות הדמיה‪ .‬יש לציין כי מחלת הפרקינסון היא המחלה הנפוצה ביותר מתוך קבוצה של מחלות‬ ‫המכונה פרקינסוניזם – כלומר מצבים בריאותיים שונים המאפיינים בבעיות בתנועה בדומה לבעיות‬ ‫המאפיינות חולים במחלת הפרקינסון‪ ,‬ומצבים אלה יכולים לנבוע מסיבות שונות כגון משבץ‪ ,‬מפגיעה‬ ‫‪ 1‬הרקע מבוסס על המקורות האלה‪ :‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחלת פרקינסון ‪ ,‬כתיבה‪ :‬ד"ר רות גופן ופרופ' רותי ג'לדטי‪ ,‬אוחזר‬ ‫בתאריך ‪ 6‬במרס ‪ ;2956‬מכבי שירותי בריאות‪ ,‬מחלת פרקינסון‪ ,‬אוחזר בתאריך ‪ 6‬במרס ‪;2956‬‬ ‫‪Europa - the European Cooperative Network for Research, Diagnosis and Therapy of Parkinson’s Disease,‬‬ ‫‪Parkinson's Disease, Retrieved: March 3, 2014.‬‬ ‫להרחבה ראו גם‪:‬‬ ‫‪World Health Organization, Neurological disorders : public health challenges, 2006, Retrieved: March 3, 2014.‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בראש‪ ,‬ממנינגיטיס (דלקת בקרום המוח ובעמוד השדרה)‪ ,‬מאטרופיה רב מערכתית ‪(Multiple system‬‬ ‫)‪ atrophy‬ממחלה ניוונית נדירה של המוח )‪ (Progressive supranuclear palsy‬ועוד‪.‬‬ ‫כאמור הסימפטומים של המחלה הם בעיקר רעידות בזמן מנוחה‪ ,‬האטה בתנועות הגוף ונוקשות בשרירים‬ ‫והיא מאופיינת בקשיים בהליכה‪ ,‬בפגיעה בשווי המשקל וכן בבעיות בדיבור ואף במבע הפנים‪ .‬עם החרפת‬ ‫המחלה יש ירידה תפקודית קשה והמטופל נזקק יותר ויותר לסיוע הזולת בביצוע פעולות היום‪-‬יום עד‬ ‫למצב של נכות קשה היוצרת תלות מוחלטת בסיוע הזולת‪ .‬חשוב לציין כי למחלה סיבוכים רבים‪ ,‬ובהם‪:‬‬ ‫שינויים במצב הרוח ואף דיכאון‪ ,‬הפרעות אוטונומיות‪ ,‬ירידה קוגניטיבית‪ ,‬הפרעות בשינה ועוד‪.‬‬ ‫הטיפול במחלה נעשה בעיקר על‪-‬ידי תרופות המעלות את הדופמין במוח‪ ,‬לצד טיפול רב‪-‬תחומי הכולל סיוע‬ ‫תומך במגוון צרכים של החולה ובהם סיוע נפשי וסוציאלי‪ ,‬טיפולי פיזיותרפיה‪ ,‬טיפולי ריפוי בעיסוק וריפוי‬ ‫בדיבור‪ ,‬ייעוץ סקסולוגיה ועוד‪ .‬טיפול רב‪-‬תחומי זה לצד השגת איזון תרופתי מאפשרים הקלה בתסמיני‬ ‫המחלה‪ .‬טיפול נוסף המוצע במקרים מסוימים הוא השתלת קוצבי מוח )‪,)Deep Brain Stimulation‬‬ ‫כלומר השתלת אלקטרודה במוח היוצרת פולסים חשמליים שעשויים להפחית את תסמיני המחלה‪.‬‬ ‫גיל אבחון המחלה הוא לרוב מעל גיל ‪ ,49‬אך על‪-‬פי הערכות ‪ 5‬מתוך עשרה חולים מאובחן לפני גיל ‪19‬‬ ‫והמחלה יכולה להופיע גם בקרב אנשים בגילאי ה‪ 69-‬ואפילו בגיל צעיר יותר‪ 2.‬קיים קושי לאמוד את מספר‬ ‫החולים במחלת הפרקינסון ברחבי העולם‪ ,‬והנתונים על היקף התחלואה מבוססים בעיקר על מחקרים‬ ‫שנערכו במדינות השונות‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 2991‬פורסם מחקר שביקש לאמוד את מספר חולי הפרקינסון‬ ‫בני ‪ 19‬ומעלה בחמש המדינות המאוכלסות ביותר מערב אירופה‪ 3‬ובעשר המדינות‪ 4‬המאוכלסות ביותר‬ ‫בעולם‪ ,‬זאת בהתבסס על סקירת מחקרים שנעשו במדינות השונות‪ .‬על‪-‬פי מחקר זה‪ ,‬בשנת ‪ 5002‬היו‬ ‫בעולם בין ‪ 1.4‬מיליון ל‪ 1.4-‬מיליון חולי פרקינסון ובשל הגידול בתוחלת החיים צפוי כי בשנת ‪ 5000‬יוכפל‬ ‫מספר החולים ויעמוד על בין ‪ 7.8‬מיליון ועד ל‪ 3.0-‬מיליון חולים‪ .‬כותבי המחקר אף ציינו כי הערכות אלה‬ ‫הן שמרניות ומספר חולי הפרקינסון בעולם עלול להיות גבוה יותר‪ 5.‬על‪-‬פי הערכות באירופה לבדה חיים‬ ‫כיום כ‪ 5.2-‬מיליון חולי פרקינסון (בני ‪ 41‬ומעלה)‪ ,‬כלומר יותר מחולה אחד ל‪ 5,999-‬נפש‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ב‪ .‬נתונים על מחלת הפרקינסון בישראל‬ ‫בידי משרד הבריאות אין מידע באשר לשיעורי ההימצאות וההיארעות של מחלת הפרקינסון בישראל או‬ ‫‪7‬‬ ‫אודות האפידמיולוגיה של מחלה זו‪.‬‬ ‫‪Europa - the European Cooperative Network for Research, Diagnosis and Therapy of Parkinson’s Disease,‬‬ ‫‪Parkinson's Disease, Retrieved: March 3, 2014‬‬ ‫‪ 3‬המדינות הן‪ :‬גרמניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬בריטניה‪ ,‬איטליה וספרד‪.‬‬ ‫‪ 4‬המדינות הן‪ :‬סין‪ ,‬הודו‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬בנגלדש‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ניגריה ויפן‪.‬‬ ‫‪Dorsey, E.R. and other. (2007). "Projected number of people with Parkinson disease in the most populous‬‬ ‫‪nations, 2005 through 2030", Neurology, 68, pp. 384-386.‬‬ ‫‪Europa - the European Cooperative Network for Research, Diagnosis and Therapy of Parkinson’s Disease,‬‬ ‫‪Parkinson's Disease, retrieved: March 3, 2014 and Patrik Andlin-Sobocki, Bengt Jonsson, Hans-Ulrich‬‬ ‫‪Wittchen and Jes Olesen. (2005). "Cost of Disorder of the Brain on Europe", European Journal of‬‬ ‫‪Neurology, 12 (1), pp. 1-27.‬‬ ‫‪ 7‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 1 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ממאמר שפורסם בשנת ‪ 2955‬על‪-‬ידי קבוצה של חוקרים ישראלים‪ ,‬על בסיס מאגר רכישת התרופות של‬ ‫מכבי שירותי בריאות‪ ,‬עלה כי שיעור ההימצאות של מחלת הפרקינסון בישראל עלה מ‪ 519-‬מקרים ל‪-‬‬ ‫‪ 599,999‬נפש בשנת ‪ 2999‬ל‪ 214-‬מקרים ל‪ 599,999-‬נפש בשנת ‪ ,2991‬עלייה של כ‪ 8.19%-‬הימצאות מחלת‬ ‫הפרקינסון עולה באופן משמעותי עם הגיל‪ ,‬כאשר שיעורי ההימצאות החציוניים בגילאי ‪ 19‬היו ‪ ,5%‬בגילאי‬ ‫‪ 5.9% 49‬ובגילאי ‪ .6.6% 19‬שיעור ההימצאות השנתי של פרקינסון בקרב גברים היה גבוה באופן לא‬ ‫משמעותי מבקרב נשים‪ ,‬אולם בקרב גילאי ה‪ 19-‬שיעורי ההימצאות בקרב גברים היו גבוהים בכ‪69%-‬‬ ‫בהשוואה לנשים‪ .‬על‪-‬פי ממצאים אלה העריכו החוקרים כי נכון לשנת ‪ 5002‬היו בישראל כ‪ 50,400-‬חולי‬ ‫‪9‬‬ ‫פרקינסון‪ ,‬שהם ‪ 001‬חולים ל‪ 400,000-‬נפש‪.‬‬ ‫באשר למספר המקרים החדשים בכל שנה‪ ,‬על‪-‬פי המאמר מספרם של המקרים החדשים (מקרי ההיארעות)‬ ‫היה יציב ועמד על כ‪ 66-‬מקרים חדשים ל‪ 599,999-‬איש בשנה‪ ,‬כאשר מספר המקרים החדשים בקרב גברים‬ ‫היה גבוה ב‪ 29%-‬בהשוואה לנשים‪ .‬על‪-‬פי ממצאים אלה העריכו החוקרים כי בשנת ‪ 5002‬היו בישראל‬ ‫‪ 0,400‬מקרי חדשים של פרקינסון‪ ,‬שהם ‪ 12‬מקרים חדשים ל‪ 400,000-‬נפש‪ 10.‬יש לציין כי במאמר צוין‬ ‫שממצאיו התבססו על נתוני המבוטחים במכבי שירותי בריאות‪ ,‬שמבוטחיה צעירים בהשוואה לאוכלוסייה‬ ‫‪11‬‬ ‫הכללית בישראל‪ ,‬ועל כן שיעורי ההימצאות וההיארעות של המחלה בישראל עשויים להיות גבוהים יותר‪.‬‬ ‫החוקרים ציינו במאמר כי ההערכות לפיהן שיעור ההימצאות של פרקינסון בישראל הוא ‪ 666‬מקרים ל‪-‬‬ ‫‪ 599,999‬נפש ושיעור היארעות הוא ‪ 61‬מקרים ל‪ 599,999-‬נפש‪ ,‬מעלות כי שיעורים אלה גבוהים מאוד‬ ‫בהשוואה לשיעורים במדינות אחרות‪ ,‬שכן על‪-‬פי מחקרים בבריטניה‪ ,‬בשבדיה‪ ,‬באיטליה‪ ,‬בספרד‪ ,‬בארה"ב‬ ‫ובמדינות מפותחות אחרות שיעור ההימצאות נע בין ‪ 49‬ל‪ 619-‬ל‪ 599,999-‬נפש (לעומת כאמור ‪ 666‬בישראל)‬ ‫ושיעור היארעות בין ‪ 1‬ל‪ 24-‬ל‪ 599,999-‬נפש (לעומת כאמור ‪ 61‬בישראל)‪ .‬החוקרים ציינו כי אין בידיהם‬ ‫ממצאים על התחלואה על‪-‬פי מוצא אתני‪ ,‬אולם לדבריהם בהתבסס על הספרות המקצועית שיעור‬ ‫הימצאות המחלה בקרב יהודים אשכנזים עלול להיות גבוה יותר‪ ,‬בעוד שבקרב ערבים השיעורים צפויים‬ ‫‪12‬‬ ‫להיות נמוכים יותר‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪Orly Chillag-Talmor, Nir Giladi, Shai Linn, Tanya Gurevich, Baruch El-Ad, Barbara Silverman, Nurit‬‬ ‫‪Friedman and Chava Peretz. (2011). "Use of a Refined Drug Tracer Algorithm to Estimate Prevalence and‬‬ ‫‪Incidence of Parkinson's Disease in a Large Israeli Population", Journal of Parkinson's Disease, 1, pp. 35‬‬‫‪47.‬‬ ‫בהתבסס על פרופיל הרכישות של קבוצת תרופות אנטי‪-‬פרקי נסוניות שהוגדרה במחקר ובהתייחס למשך ולצפיפות הטיפול‬ ‫בתרופות אלה‪ ,‬לגיל המטופל בזמן הרכישה הראשונה של אחת מתרופות אלה וכן למשך המעקב פיתחו החוקרים אלגוריתם‬ ‫לאיתור חולי פרקינסון‪ .‬האלגוריתם הופעל על מאגר רכישות התרופות של מבוטחי מכבי שירותי בריאות במהלך השנים‬ ‫‪ . 2994-5994‬במחקר צויין כי לאיתור מספר מקרי פרקינסון על סמך מתודולוגיה זו עשויות להיות כמה מגבלות‪ :‬ראשית‪,‬‬ ‫חולים שלא מטופלים בתרופות אינם נכללים במאגר רכישת התרופות‪ ,‬שנית‪ ,‬קיים קושי להבחין בין חולים בפרקינסון לבין‬ ‫חולים במחלות פרקנסיוניות אחרות ועל כן חולים במחלות אלה נכללים אף הם בתוצאות המחקר ושלישית‪ ,‬אין מידע על‬ ‫מועד תחילת המחלה או האבחון‪ .‬בנוסף‪ ,‬התפלגות אוכלוסיית מבוטחי מכבי שירותי בריאות אינה מייצגת את התפלגות‬ ‫האוכלוסייה בישראל על‪-‬פי קבוצות אוכלוסיה (יהודים וערבים) ולכן קשה להסיק מנתונים אלה על הבדלים בשיעורי‬ ‫התחלואה בין שתי קבוצות אלה‪ ,‬ראו עמ' ‪.69‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪Ibid, pp.39.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪Ibid, pp. 40.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪Ibid, pp.42.‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה לארבע קופות החולים בבקשה לקבל מידע על מספר חולי הפרקינסון‬ ‫המבוטחים בקופה ואם אין בידיהן מידע כאמור נתבקשו הקופות להעריך את מספר החולים על‪-‬פי מספר‬ ‫מקבלי תרופות ייעודיות למחלה זו‪.‬‬ ‫משירותי בריאות כללית‪ ,‬הקופה הגדולה בישראל שבה מבוטחים למעלה ממחצית מהמבוטחים בישראל‪,‬‬ ‫נמסר כי נכון לינואר ‪ 2956‬מספר המבוטחים עם אבחנת פרקינסון עמד על ‪ 47,202‬מבוטחים‪ .‬לדברי‬ ‫הקופה‪ ,‬אם מכלילים את המבוטחים הנוטלים תרופות מסוימות למחלת הפרקינסון אזי מספר החולים‬ ‫‪13‬‬ ‫הוא ‪ 50,000‬איש‪ .‬עוד הוסיפה הקופה כי מידי שנה מאובחנים כ‪ 2,999-‬חולים חדשים‪.‬‬ ‫ממכבי שירותי בריאות‪ ,‬שבה מבוטחים כרבע מהמבוטחים בישראל‪ ,‬נמסר כי על פי נתוני המאמר שצוין‬ ‫לעיל‪ ,‬בשנת ‪ 5008‬זוהו בקופה ‪ 8,401‬חולי פרקינסון כ‪ 24%-‬הוגדרו חולים בוודאות וכ‪ 44%-‬סביר שהם‬ ‫לוקים במחלה‪ 14.‬הגיל הממוצע ברכישה הראשונה של תרופה למחלת הפרקינסון שנכללה במחקר הוא ‪43‬‬ ‫(עם סטיית תקן של ‪ 15.)40‬ממכבי שירותי בריאות נמסר כי בימים אלה אוספת מחלקת המחקר וההערכה‬ ‫של הקופה נתונים נוספים ועל‪-‬פי הערכות בעוד כחודשיים יהיו בידי הקופה נתונים עדכניים לסוף שנת‬ ‫‪.2956‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מקופת חולים מאוחדת‪ ,‬הקופה השלישית בגודלה בישראל שבה מבוטחים כ‪ 56%-‬מהמבוטחים בישראל‪,‬‬ ‫נמסר כי נכון לרבעון האחרון של שנת ‪ 2956‬מספר מבוטחי הקופה המטופלים בתרופות ייעודיות לחולי‬ ‫‪18‬‬ ‫פרקינסון‪ 17‬הוא ‪.4,435‬‬ ‫חרף פניותינו החוזרות ונשנות קופת חולים לאומית לא השיבה לפנייתנו בנושא זה‪.‬‬ ‫מנתוני שלוש קופות החולים הגדולות בישראל (שבהן מבוטחים כ‪ 30%-‬מהמבוטחים בישראל) עולה כי‬ ‫מספרם של חולי הפרקינסון בהן מוערך בלכל הפחות כ‪ 51,500-‬איש‪ 19‬ויכול להגיע גם לכ‪05,000-‬‬ ‫‪20‬‬ ‫חולים‪.‬‬ ‫‪ 13‬הקופה לא ציינה באילו תרופות מדובר‪ .‬פרופ' חיים ביטרמן‪ ,‬הרופא הראשי של שירותי בריאות כללית‪ ,‬מכתב‪ 52 ,‬בפברואר‬ ‫‪.2956‬‬ ‫‪ 14‬היתר (‪ )66%‬הוגדרו כ"ייתכן שהם חולים במחלה"‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪Orly Chillag-Talmor, Nir Giladi, Shai Linn, Tanya Gurevich, Baruch El-Ad, Barbara Silverman, Nurit‬‬ ‫‪Friedman and Chava Peretz. (2011). "Use of a Refined Drug Tracer Algorithm to Estimate Prevalence and‬‬ ‫‪Incidence of Parkinson's Disease in a Large Israeli Population", Journal of Parkinson's Disease, 1, pp. 38.‬‬ ‫‪ 16‬ד"ר יצחק אבנד‪ ,‬מנהל האגף לרפואה שניונית במכבי שירותי בריאות‪ ,‬מכתב‪ 2 ,‬במרס ‪ .2956‬על‪-‬פי המאמר‪ ,‬בתקופת המחקר‬ ‫‪ 54,164‬מבוטחי מכבי ביצעו לפחות רכישה אחת של תרופה אנטי‪-‬פרקנסיונית מהרשימה שהוגדרה במחקר‪ .‬על אוכלוסיה זו‬ ‫הופעל האלגוריתם שעוצב וכך זוהו ‪ 1,566‬מקרים של חולי פרקינסון‪ ,‬עמ' ‪.64‬‬ ‫‪ 17‬התרופות הן‪ :‬דופמין פרוקורסור & מעכב דה‪-‬קרבוקסילאז‪ ;Levopar plus, Dopicar, Sinemet CR :‬דופמין פרוקורסור &‬ ‫מעכב דה‪-‬קרבוקסילאז & מעכב ‪ ;Stalevo :COMT‬מעכב ‪ ;Azilect, Selegiline :MAO-B‬מעכב ‪;Comtan :COMT‬‬ ‫אגוניסט דופמינרגי אחר‪ .Apo-G0 :‬לדברי הקופה‪ ,‬תרופות אלה מוגדרות כייעודיות ונרשמות רק לחולי פרקינסון‪.‬‬ ‫‪ 18‬ד"ר יורם וולף‪ ,‬ראש אגף רפואה שניונית בקופת חולים מאוחדת‪ ,‬מכתב‪ 55 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫‪ 19‬חושב על‪-‬ידי סכום מספר המאובחנים בשירותי בריאות כללית ‪ ,54,191‬עם מספר החולים בוודאות במכבי שירותי בריאות‬ ‫‪ 14%( 6,991‬מתוך ‪ )1,566‬עם מספר מבוטחי לאומית הנוטלים תרופות ייעודיות לטיפול במחלה ‪ – 5,492‬כלומר סך הכל‬ ‫‪ 26,592‬איש‪.‬‬ ‫‪ 20‬חושב על‪-‬ידי סכום סך מבוטחי שירותי בריאות כללית הנוטלים תרופות מסויימות למחלת הפרקינסון – ‪ ,26,999‬עם סך הכל‬ ‫החולים שזוהו במכבי שירותי בריאות החולים – ‪ 1,566‬עם מספר מבוטחי לאומית הנוטלים תרופות ייעודיות לטיפול במחלה‬ ‫‪ – 5,492‬כלומר סך הכל ‪ 65,424‬איש‪.‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ג‪ .‬חולי פרקינסון מקבלי קצבאות נכות וקצבאות נוספות מהמוסד לביטוח לאומי‬ ‫לבקשתך‪ ,‬פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבל מידע על מספר חולי‬ ‫הפרקינסון המקבלים קצבת נכות‪ ,‬קצבת ניידות וקצבת שירותים מיוחדים‪.‬‬ ‫המוסד לביטוח לאומי משלם קצבת נכות לתושב ישראל מגיל ‪ 54‬עד גיל פרישה העומד בתנאים אשר‬ ‫לאחוזי הנכות הרפואית ולדרגת אי‪-‬הכושר להשתכר‪ .‬דהיינו‪ ,‬בחינת הזכאות לקצבת נכות נעשית בשני‬ ‫שלבים‪ :‬שלב קביעת אחוזי הנכות הרפואית ואחריו שלב קביעת אי‪-‬הכושר להשתכר‪ .‬תושב הלוקה בליקוי‬ ‫גופני‪ ,‬שכלי או נפשי שנגרם ממחלה‪ ,‬מתאונה או מלידה המבקש לקבל קצבת נכות מופנה לוועדה רפואית‪,‬‬ ‫וזו קובעת את שיעורי הנכות שלו על‪-‬פי רשימת המבחנים הרפואיים שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת‬ ‫דרגת נכות לנפגעי עבודה)‪ ,‬תשט"ז–‪ .5914‬הזכאות לקצבת נכות של נכה משתכר נבדקת רק אם הוועדה‬ ‫הרפואית קבעה למבקש ‪ 49%‬נכות ומעלה‪ ,‬או ‪ 69%‬נכות ומעלה אם אחד מהליקויים שהוא סובל מהם הוא‬ ‫בשיעור של ‪ 21%‬לפחות‪ .‬הזכאות של עקרת בית נכה לקצבת נכות תיבחן רק אם הוועדה הרפואית קבעה‬ ‫לה ‪ 19%‬נכות ומעלה‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫אחרי קביעת אחוזי הנכות פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי קובע‪ ,‬לאחר התייעצות עם רופא‬ ‫מוסמך ועם פקיד שיקום במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מהי דרגת אי‪-‬הכושר להשתכר של המבקש‪ ,‬כלומר באיזו‬ ‫מידה נכותו של המבוטח משפיעה על כושרו לעבוד ולהשתכר‪ .‬נכה משתכר נדרש‪ ,‬נוסף על הדרישה לעניין‬ ‫אחוזי הנכות הר פואית כפי שתוארה לעיל‪ ,‬לעמוד באחד מהתנאים האלה‪ :‬א‪ .‬אין לו כושר להשתכר‬ ‫מעבודה או ממשלח יד והוא אינו משתכר סכום העולה על ‪ 61%‬או על ‪( 49%‬לפי המצב הבריאותי) מהשכר‬ ‫הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי; ב‪ .‬כושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד צומצם עקב הליקוי‪,‬‬ ‫בבת‪-‬אחת או בהדרגה‪ ,‬ב‪ 19%-‬או יותר‪ .‬אשר לעקרת בית נכה‪ ,‬מדובר במי שכושרה לבצע פעולות מקובלות‬ ‫במשק‪-‬הבית צומצם ב‪ 19%-‬או יותר‪ .‬כלומר הן בנוגע לנכה משתכר והן בנוגע לעקרת בית נכה‪ ,‬אובדן כושר‬ ‫השתכרות של פחות מ‪ 19%-‬אינו מזכה בקצבת נכות‪ .‬דרגות אי‪-‬כושר השתכרות שקובע המוסד לביטוח‬ ‫לאומי הן ‪ 16% ,41% ,49%‬ו‪.599%-‬‬ ‫‪22‬‬ ‫נוסף לקצבת הנכות משלם המוסד לביטוח לאומי קצבת שירותים מיוחדים לגברים ולנשים עד גיל פרישה‬ ‫המבוטחים בביטוח הלאומי וזקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום‪-‬יום (לבישה‪ ,‬אכילה‪ ,‬רחצה‪,‬‬ ‫ניידות בבית ושליטה על הפרשות)‪ ,‬או שהם זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או‬ ‫לאחרים‪ 23.‬קצבה נוספת היא קצבת ניידות המשולמת לתושב מגיל שלוש ועד גיל פרישה המוגבל בניידות‪.‬‬ ‫מטרתה של גמלה זו היא השתתפות בהוצאות הניידות‪ ,‬בין שיש ברשותו ובבעלותו רכב ובין שאין‬ ‫‪24‬‬ ‫ברשותו‪.‬‬ ‫‪ 21‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬קצבת נכות‪ ,‬אוחזר בתאריך‪ 6 :‬במרס ‪.2956‬‬ ‫‪ 22‬שם‪.‬‬ ‫‪ 23‬ראו‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬קצבת שירותים מיוחדים‪ ,‬אוחזר בתאריך‪ 6 :‬במרס ‪.2956‬‬ ‫‪ 24‬לתנאים לקבלת קצבת ניידות ראו‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ניידות – תנאי זכאות‪ ,‬אוחזר בתאריך‪ 6 :‬במרס ‪.2956‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪4‬‬ ‫על‪-‬פי נתוני המוסד לביטוח לאומי מספרם של חולי הפרקינסון שקיבלו לכל הפחות אחת מהקצבאות‬ ‫האלה‪ :‬קצבת נכות‪ ,‬קצבת ניידות וקצבת שירותים מיוחדים עמד בשנת ‪ 5045‬על ‪ 4,538‬חולים ובשנת ‪5040‬‬ ‫על ‪ 4,043‬חולים‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫להלן התפלגות חולי הפרקינסון מקבלי קצבאות אלה בכל אחת מהשנים ‪ 5040-5045‬על‪-‬פי שיעור הנכות‬ ‫‪26‬‬ ‫שנקבע להם‪:‬‬ ‫אחוז נכות‬ ‫(אחוז רפואי)‬ ‫מספר חולי פרקינסון מקבלי קצבאות‬ ‫נכות‪ ,‬קצבת ניידות וקצבת שירותים‬ ‫מיוחדים ושיעורם‬ ‫בשנת ‪2952‬‬ ‫מספר חולי פרקינסון מקבלי‬ ‫קצבאות נכות‪ ,‬קצבת ניידות‬ ‫וקצבת שירותים מיוחדים‬ ‫ושיעורם‬ ‫בשנת ‪2956‬‬ ‫‪69-69‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪544‬‬ ‫‪546‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪659‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪644‬‬ ‫‪645‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪249‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪564‬‬ ‫‪529‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪4,538‬‬ ‫‪4,043‬‬ ‫‪400%‬‬ ‫‪400%‬‬ ‫‪19-19‬‬ ‫‪49-49‬‬ ‫‪19-19‬‬ ‫‪49-49‬‬ ‫‪599-99‬‬ ‫סך הכול‬ ‫כפי שצוין‪ ,‬הזכאות לקצבת נכות של נכה משתכר נבדקת רק אם הוועדה הרפואית קבעה למבקש ‪ 49%‬נכות‬ ‫ומעלה או ‪ 69%‬נכות ומעלה אם אחד מהליקויים שהוא סובל מהם הוא בשיעור של ‪ 21%‬לפחות‪ .‬ניתן‬ ‫לראות שלכ‪ 54%-‬מחולי הפרקינסון שקבלו קצבאות אלה נקבעו אחוזי נכות הנמוכים מ‪.49%-‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬בכל אחת מהשנים ‪ 2956-2952‬לכ‪ 49%-‬ממקבלי קצבאות אלה נקבעו ‪ 19%‬נכות ומעלה‪ ,‬אולם‬ ‫רק ל‪ 59%-‬מכלל מקבלי הקצבאות בכל שנה נקבעו ‪ 99%‬נכות ומעלה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬דרגות אי‪-‬כושר השתכרות שקובע המוסד לביטוח לאומי הן ‪ 16% ,41% ,49%‬ו‪ 27.599%-‬לכ‪80%-‬‬ ‫מחולי הפרקינסון שקבלו קצבאות אלה בשנים ‪ 5040-5045‬נקבעה דרגת אי‪-‬כושר להשתכר הגבוהה‬ ‫‪ 25‬רבקה פריאור‪ ,‬מנהלת אגף נכויות במינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מכתב בדואר אלקטרוני‪ 29 ,‬בינואר ‪.2956‬‬ ‫‪ 26‬שם‪.‬‬ ‫‪ 27‬שם‪.‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ביותר ‪ .400% -‬לעומת זאת‪ ,‬לכ‪ 59%-‬נקבעה דרגת אי‪-‬כושר להשתכר של ‪ ,9‬כלומר הם אינם זכאים‬ ‫לקצבת נכות‪ ,‬אך משולמת להם קצבת ניידות עם קצבת שירותים מיוחדים או רק קצבת שירותים‬ ‫מיוחדים‪.‬‬ ‫להלן התפלגותם של חולי הפרקינסון לפי סוג הקצבה ששולמה להם בכל אחת מהשנים ‪:5040-5045‬‬ ‫‪28‬‬ ‫סוג קצבה‬ ‫שיעור מכלל חולי‬ ‫הפרקינסון שקיבלו‬ ‫קצבאות אלה בשנת ‪5045‬‬ ‫שיעור מכלל חולי‬ ‫הפרקינסון‬ ‫שקיבלו קצבאות‬ ‫אלה בשנת ‪5040‬‬ ‫הערות‬ ‫קצבת נכות בלבד‬ ‫‪416‬‬ ‫‪445‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫לכולם נקבעה דרגת אי‪-‬‬ ‫כושר להשתכר של ‪49%‬‬ ‫ומעלה‪ ,‬כאשר לכ‪41%-‬‬ ‫נקבעה דרגת אי‪-‬כושר‬ ‫להשתכר ‪599%‬‬ ‫‪254‬‬ ‫‪229‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪596‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪599‬‬ ‫‪599‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪4,538‬‬ ‫‪4,043‬‬ ‫‪400%‬‬ ‫‪400%‬‬ ‫קצבת נכות וקצבת‬ ‫שירותים מיוחדים‬ ‫קצבת נכות וניידות‬ ‫קצבת נכות‪ ,‬קצבת‬ ‫שירותים מיוחדים וקצבת‬ ‫ניידות‬ ‫קצבת שירותים מיוחדים‬ ‫בלבד‬ ‫קצבת שירותים מיוחדים‬ ‫וקצבת ניידות‬ ‫סך הכל‬ ‫לכ‪ 99%-‬נקבעה דרגת נכות‬ ‫של ‪ 599%-49%‬ודרגת אי‪-‬‬ ‫כושר להשתכר ‪599%‬‬ ‫לכ‪ 91%-‬נקבעה דרגת נכות‬ ‫של ‪ 599%-69%‬ודרגת אי‬ ‫כושר להשתכר ‪599%‬‬ ‫לכולם נקבעה דרגת נכות של‬ ‫‪ 599%-49%‬ודרגת אי הכושר‬ ‫להשתכר ‪599%‬‬ ‫לכולם נקבעה דרגת נכות של‬ ‫‪ 599%-49%‬ודרגת אי‪-‬כושר‬ ‫להשתכר ‪9%‬‬ ‫ניתן לראות כי כ‪ 19%-‬מחולי הפרקינסון שקיבלו קצבאות אלה קיבלו רק קצבת נכות‪ ,‬כ‪ 51%-‬קיבלו קצבת‬ ‫נכות עם קצבת שירותים מיוחדים ו‪ 4%-1%-‬קיבלו את כל שלוש הקצבאות‪ ,‬כלומר קצבת נכות יחד עם‬ ‫קצבת שירותים מיוחדים וקצבת ניידות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כ‪ 51%-‬קיבלו רק קצבת שירותים מיוחדים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מומחים בנוירולוגיה בוגרי השתלמות בהפרעות תנועה ובפרקינסון‬ ‫הטיפול בחולי פרקינסון נעשה בעיקר על‪-‬ידי רופאים בעלי תעודת מומחה בנוירולוגיה‪ .‬רופא מומחה הוא‬ ‫רופא שלאחר קבלת הרשיון לעסוק ברפואה כללית בישראל בחר להמשיך את הכשרתו ולהתמחות בענף‬ ‫רפואי מסוים‪ ,‬השלים את תקופת ההתמחות‪ ,‬עמד בהצלחה בכל הדרישות הכרוכות בה וקיבל ממשרד‬ ‫הבריאות תעודת רופא מומחה בתחום הרפואי שבו התמחה‪ .‬בישראל מוכרים ‪ 14‬מקצועות התמחות‬ ‫‪ 28‬רבקה פריאור‪ ,‬מנהלת אגף נכויות במינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מכתב בדואר אלקטרוני‪ 29 ,‬בינואר ‪.2956‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בתחום הרפואה‪ 69 ,‬מהם מקצועות בסיס ו‪ 24-‬מהם מקצועות על‪ ,‬מקצועות שתחילת ההתמחות בהם‬ ‫מותנית בקבלת תואר מומחה במקצוע בסיס‪ .‬אחד מתחומי הבסיס הוא נוירולוגיה כאשר ההתמחות‬ ‫בתחום זה נמשכת ‪ 2‬שנים מתוכן‪:‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 6‬שנים ותשעה חודשים במחלקה לנוירולוגיה;‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 6‬חודשים במחלקה לרפואה פנימית;‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 6‬חודשים בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד;‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 6‬חודשים באחד מאלה‪ :‬אונקולוגיה‪ ,‬גנטיקה רפואית‪ ,‬טיפול נמרץ כללי‪ ,‬נוירואונקולוגיה‪,‬‬ ‫נוירוכירורגיה‪ ,‬נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות במקצוע הראשי‪,‬‬ ‫נוירולוגית ילדים‪ ,‬רדיולוגיה אבחנתית‪ ,‬רפואה לשיכוך כאב‪ ,‬רפואת עיניים‪ ,‬רפואה פיזיקלית‬ ‫ושיקום ורפואה פנימית;‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 4‬חודשים ביצוע עבודת מדעי היסוד (עבודת מחקר בנושא רפואי במשך חצי שנה במשרה‬ ‫מלאה)‪.‬‬ ‫על‪-‬פי נתוני משרד הבריאות‪ ,‬בשנת ‪ 5040‬היו בישראל ‪ 153‬רופאים בעלי תעודת מומחה בנוירולוגיה‪,‬‬ ‫מתוכם ‪ 004‬נוירולוגים שגילם עד גיל ‪( 42‬כ‪ 30.)80%-‬דהיינו‪ ,‬בשנת ‪ 5040‬היו בישראל ‪ 0.0080‬בעלי תעודת‬ ‫‪31‬‬ ‫מומחה בנוירולוגיה עד גיל ‪ 42‬ל‪ 4,000-‬נפש‪.‬‬ ‫לשאלתנו האם שיעור הנוירולוגים בישראל הינו מספק‪ ,‬השיב משרד הבריאות כי קשה לענות על שאלה זו‬ ‫כיוון שלא נקבע שיעור רצוי של נוירולוגים ולפי מיטב ידיעתו לא התבצע מחקר לגבי היקף הדרישה‬ ‫לרופאים מומחים בנוירולוגיה בישראל‪ .‬המשרד הוסיף כי מחקר שפורסם בארה"ב בשנת ‪ 2955‬אמד את‬ ‫שיעור הנוירולוגים בארה"ב בשנת ‪ 2999‬ב‪ 9.9665-‬נוירולוגים ל‪ 5,999-‬נפש וזאת לעומת ‪ 9.9692‬נוירולוגים‬ ‫ל‪ 5,999-‬נפש בשנת ‪ .2999‬לכן‪ ,‬לדברי משרד הבריאות‪" ,‬כמישור ייחוס‪ ,‬גם אם מוגבל‪ ,‬ניתן לראות שבישראל‬ ‫שיעור הנוירולוגים נופל בין שני ערכים אלה"‪ 32.‬עם זאת‪ ,‬נציין כי אין בידינו מידע על המחקר עליו מתבסס‬ ‫משרד הבריאות בתשובתו‪ ,‬ולא ברור האם במחקר צוין כי השיעור שנמצא בארה"ב הינו מספק ואם לאו‪.‬‬ ‫נוסף על כך הנתונים מתייחסים למספר בעלי תעודות מומחה בנוירולוגיה‪ ,‬אולם לא ברור כמה מבעלי‬ ‫‪33‬‬ ‫תעודות אלה אכן עוסקים במקצוע זה בפועל‪.‬‬ ‫בישראל כמו במדינות אחרות בעולם אין התמחות‪-‬על בהפרעות תנועה )‪(Movement Disorders‬‬ ‫ובפרקינסון‪ .‬כאמור מקצועות‪-‬על הם מקצועות שתחילת ההתמחות בהם מותנית בקבלת תואר מומחה‬ ‫‪ 29‬ראו‪ :‬ההסתדרות הרפואית בישראל‪ ,‬המועצה המדעית‪ ,‬התמחות בנוירולוגיה – תוכנית התמחות‪ 1 ,‬בפברואר ‪ .2955‬שנה אחת‬ ‫מתוך השנתיים הראשונות וחצי השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע הראשי‪.‬‬ ‫‪ 30‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 1 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫‪ 31‬חושב על סמך אוכלוסיית ישראל בסוף דצמבר ‪ 2956‬שמנתה ‪ 4,566,599‬תושבים‪ .‬הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬אוכלוסייה‪,‬‬ ‫אוחזר בתאריך‪ 24 :‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫‪ 32‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 1 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫‪ 33‬בפרסום משרד הבריאות על מספר מועסקים צויין כי המידע על התמחות של רופאים מועסקים חסר ולכן הוא מבוסס על‬ ‫הרישום במאגר משרד הבריאות‪ ,‬כלומר על מספר תעודות המומחה‪ .‬משרד הבריאות‪ ,‬כוח אדם במקצועות הבריאות ‪,2952‬‬ ‫עמ' ‪.541‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪9‬‬ ‫במקצוע הבסיס‪ ,‬כלומר מדובר בהתמחות נוספת לאחר קבלת ההתמחות במקצוע הבסיס‪ 34.‬לדברי משרד‬ ‫הבריאות תחומי ההתמחות בישראל הם תחומים רחבים‪ ,‬כגון אנדוקרינולוגיה‪ ,‬ואין התמחות בתת‪-‬‬ ‫נושאים ספציפיים כגון‪ :‬הפרעות תנועה‪ ,‬אפילפסיה‪ ,‬נוירולוגיה קוגניטיבית ועוד‪ 35.‬רופאים מומחים יכולים‬ ‫להשתלם בנושאים ספציפיים במסגרת השתלמות עמיתים )‪ .(fellowship‬כך לדוגמה‪ ,‬על‪-‬פי אתר‬ ‫האינטרנט של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה )‪ (American Academy of Neurology‬ברחבי ארה"ב‬ ‫וקנדה מוצעות עשרות תוכניות להשתלמות עמיתים בהפרעות תנועה‪ 36,‬אולם לא ברור כמה מהנוירולוגים‬ ‫בוחרים להשתלם בתחום זה‪ .‬על‪-‬פי סקר שערכה האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה בקרב מומחים‬ ‫שסיימו את התמחותם בנוירולוגיה בשנת ‪ 37,2955‬כ‪ 44%-‬מהנשאלים השיבו כי בכוונתם להשתתף‬ ‫בהשתלמות עמיתים‪ ,‬אולם רק כ‪ 4%-‬מהנשאלים השיבו כי בכוונתם להשתלם בהפרעות תנועה ובפרקינסון‬ ‫‪38‬‬ ‫(זהו התחום השביעי מתוך ‪ 52‬התחומים שדירגו המשתתפים בסקר)‪.‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה למועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל‪ ,‬המופקדת על‬ ‫מערכת ההתמחות של רופאים בישראל ועל לימודי המשך ברפואה‪ ,‬בשאלה מהו מספר הנוירולוגים‬ ‫בישראל שהינם בוגרי השתלמויות עמיתים בהפרעות תנועה ובפרקינסון‪ .‬מהמועצה המדעית נמסר כי אין‬ ‫בידיה מידע על השתלמויות עמיתים שעברו רופאים בארץ ובחו"ל‪ ,‬ובתוך כך על רופאים שהשתלמו בתחום‬ ‫הפרעות תנועה ופרקינסון‪ .‬לדברי המועצה‪ ,‬רופאים שעברו השתלמות עמיתים בארץ או בחו"ל אינם‬ ‫מקבלים מהמועצה המדעית הכרה בהשתלמות זו ולכן הם אינם מדווחים לה על כך‪ .‬עם זאת מהמועצה‬ ‫נמסר כי בנובמבר ‪ 2956‬היא אישרה מתן הכרה בהשתלמות עמיתים בהפרעות תנועה ופרקינסון שתתקיים‬ ‫בישראל‪ .‬לדברי המועצה‪ ,‬מדובר בהכשרה בת שנה המיועדת למומחים בנוירולוגיה‪ ,‬אולם טרם הוכרו‬ ‫היחידות להתמחות בתחום זה ובימים אלה עמלה המועצה על הסילבוס להשתלמות‪ 39.‬עם זאת‪ ,‬מדובר רק‬ ‫ברופאים שיתמחו בתחום זה בעתיד בישראל ואין בכך מענה להעדר רישום של רופאים שכבר עברו‬ ‫השתלמויות עמיתים בחו"ל או יבקשו להשתלם בחו"ל בעתיד‪.‬‬ ‫לשאלתנו האם לדעת משרד הבריאות יש לעודד השתלמויות עמיתים בתחום זה והאם יש לבצע רישום של‬ ‫בוגרי השתלמויות אלה‪ ,‬השיב המשרד כי הוא סבור שיש לעודד השתלמויות עמיתים בתחומים שונים וכי‬ ‫יש לבצע רישום של השתלמויות אלה‪ ,‬בין שהן מתבצעות בארץ או בחו"ל‪ ,‬לצרכי תכנון כוח אדם‪ 40.‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬המשרד לא ציין מהן הצעדים שבכוונתו לנקוט כדי לעשות כן‪.‬‬ ‫נציין כי המדינה אינה מתקצבת השתלמויות עמיתים‪ ,‬ובתוך כך השתלמויות עמיתים במרכזים בישראל‪.‬‬ ‫לדברי המועצה המדעית מעטים הרופאים המצליחים להשתלב בהשתלמויות עמיתים לאחר שנמצאה‬ ‫‪ 34‬להרחבה ראו‪ :‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬רופאים בעלי תעודת מומחה‪ ,‬כתיבה‪ :‬שלי לוי‪ 22 ,‬בפברואר ‪.2959‬‬ ‫‪ 35‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 1 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪AMERICAN ACADEMY OF NEUROLOGY, AAN Fellowship Directory Search Results, retrieved: March 3,‬‬ ‫‪2014.‬‬ ‫‪ 37‬במסגרת הסקר פנו ל‪ 459-‬בוגרי התמחות בנוירולוגיה‪ ,‬שסיימו התמחותם בשנת ‪ .2955‬שיעור ההיענות היה ‪.69.4%‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪AMERICAN ACADEMY OF NEUROLOGY, AAN RESIDENT SURVEY FINAL REPORT 2011, July 15,‬‬ ‫‪2011, retrieved: March 3, 2014.‬‬ ‫‪ 39‬דנה פישביין‪ ,‬מנהלת המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית בישראל‪ ,‬מכתב בדואר אלקטרוני‪ 51 ,‬ו‪ 59-‬בינואר ‪.2956‬‬ ‫‪ 40‬ד"ר איל יעקבסון‪ ,‬עוזר רפואי לראש מינהל רפואה והממונה על ישום חוק החולה הנוטה למות במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‬ ‫בדואר אלקטרוני‪ 52 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪59‬‬ ‫הדרך לממן את השתלמותם‪ 41.‬פרופ' רפי ביאר‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‪ ,‬העלה בפנינו אף הוא‬ ‫את הצורך לאפשר הכשרה של רופאים מומחים לטיפול במחלה על‪-‬ידי תקצוב השתלמות עמיתים במכונים‬ ‫להפרעות תנועה ובפרקינסון בישראל והוא סבור כי מהלך מעין זה יאפשר לשפר את הטיפול בהפרעות‬ ‫‪42‬‬ ‫תנועה ובפרקינסון בפריפריה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מרכזים ייעודיים לטיפול בהפרעות תנועה ובפרקינסון‬ ‫חולים הסובלים בהפרעות תנועה בכלל‪ ,‬ובתוך כך מפרקינסון‪ ,‬יכולים לקבל טיפול בכל בית‪-‬חולים‬ ‫במסגרת המחלקה או המרפאה הנוירולוגית‪ .‬לשאלתך באשר למספר המרפאות או המרכזים הייעודים‬ ‫להפרעות תנועה‪ ,‬משרד הבריאות השיב לפנייתנו בעניין זה כי בישראל יש מרפאות ייעודיות להפרעות‬ ‫תנועה בששת בתי החולים האלה‪ :‬המרכז הרפואי שיבא תל‪-‬השומר‪ ,‬המרכז הרפואי סוראסקי בתל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‪ ,‬המרכז הרפואי כרמל בחיפה‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים‬ ‫‪43‬‬ ‫והמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬לא ברור עד כמה רשימה זו אכן משקפת את מספר המרפאות הייעודיות להפרעות תנועה ופרקינסון‬ ‫בישראל‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬בתשובת המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים לפנייתנו‪ ,‬נכתב כי אין בבית החולים‬ ‫מרפאה או מרכז ייעודי להפרעות תנועה בפרקינסון‪ 44.‬לעומת זאת‪ ,‬בעוד שברשימת משרד הבריאות לא‬ ‫צויין המרכז הרפואי ע"ש ברזילי באשקלון‪ ,‬מפנייתנו לבית החולים עולה כי בחודש מאי ‪ 2956‬נפתחה בו‬ ‫מרפאה להפרעות תנועה במסגרת המכון הנוירולוגי‪ 45.‬נוסף על כך‪ ,‬משרד הבריאות ציין ברשימתו רק בית‬ ‫חולים אחד בבעלות שירותי בריאות כללית‪ ,‬בית החולים כרמל בחיפה‪ ,‬אולם בתשובת הקופה לפנייתנו‬ ‫ציינה הקופה גם את המרפאות במרכז הרפואי קפלן ברחובות‪ ,‬במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא ובמרכז‬ ‫הרפואי בילניסון בפתח‪-‬תקווה‪ 46.‬אין בידנו הסבר לחוסר התאמה זו‪ ,‬ולכן לא ניתן לקבוע כי זהו מספר‬ ‫המרפאות הייעודיות להפרעות תנועה ופרקינסון בישראל‪.‬‬ ‫נציין כי לשאלתנו מהו היקף כוח האדם הרפואי‪ ,‬הסיעוד והפרא‪-‬רפואיים הדרוש לשם הפעלת יחידות‬ ‫ייעודיות אלה והאם ישנו תקן להיקף כוח האדם הדרוש ביחידות אלה‪ ,‬השיב משרד הבריאות כי אין תקן‬ ‫‪47‬‬ ‫ייעודי ליחידות אלה והן מתוקננות כמרפאת חוץ או מכון‪.‬‬ ‫על‪-‬פי הסכם תקינת הרופאים (הסכם גולדברג) במרפאת חוץ נוירולוגית שבה עד ‪ 2,199‬ביקורים בשנה יהיה‬ ‫תקן אחד של רופא‪ ,‬כאשר בגין תוספת של ביקורים מעל ‪ 2,199‬ועד למחצית מסכום זה (כלומר בגין עוד‬ ‫‪ 41‬דנה פישביין‪ ,‬מנהלת המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית בישראל‪ ,‬מכתב בדואר אלקטרוני‪ 51 ,‬ו‪ 59-‬בינואר ‪.2956‬‬ ‫‪ 42‬פרופ' רפי ביאר‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‪ ,‬מכתב‪ 54 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫‪43‬אתי דקל‪ ,‬מנהלת תחום רישוי בתי חולים ומרפאות במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב בדואר אלקטרוני‪ 25 ,‬בינואר ‪.2956‬‬ ‫‪ 44‬פרופ' יונתן הלוי‪ ,‬המנהל הכללי של המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים‪ ,‬מכתב‪ 2 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫‪ 45‬ד"ר רון מילוא‪ ,‬מנהל המחלקה הנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש ברזיל באשקלון‪ ,‬מכתב‪ 26 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫‪ 46‬פרופ' חיים ביטרמן‪ ,‬הרופא הראשי של שירותי בריאות כללית‪ ,‬מכתב‪ 52 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫‪ 47‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 1 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪ 5,219‬ביקורים) יוקצה חצי תקן‪ .‬מרפאה שסך הביקורים בה הוא עד ל‪ 199-‬בשנה לא נחשבת מרפאה לעניין‬ ‫‪49‬‬ ‫תקנים אלה‪ 48.‬על‪-‬פי הסכם האחיות‪ ,‬התקן לכל מרפאת חוץ הוא אחות אחת לכל ‪ 4,941‬ביקורים בשנה‪.‬‬ ‫לא ידוע עד כמה תקנים אלה הולמים את הצרכים במרכזים הייעודיים ובמכונים להפרעות תנועה‪ ,‬שכן‬ ‫לדברי גורמים עמם שוחחנו משך הטיפול הדרוש במטופל הסובל מהפרעות תנועה ומפרקינסון ארוך‬ ‫באופן משמעותי ממטופל נוירולוגי אחר וצורך זה אינו מקבל ביטוי בתקני הרופאים שהוצגו לעיל‪ .‬נציין‬ ‫כי משרד הבריאות לא השיב לשאלתנו באשר לתקינה הרצויה למקצועות הפרא‪-‬רפואיים ביחידות‬ ‫הייעודיות להפרעות תנועה‪.‬‬ ‫לצורך כתיבת מסמך זה פנינו לבתי החולים שצויינו לעיל בבקשה לקבל מידע על השירותים הניתנים במכון‬ ‫או מרפאה זו‪ ,‬על מספר המטופלים‪ ,‬על תקני כוח האדם במקצועות הרפואיים‪ ,‬הסיעודיים והפרא‪-‬‬ ‫רפואיים‪ ,‬על הוצאות המכון וכן נשאלו בתי‪-‬החולים על הקשיים הקיימים בהפעלת מכונים אלה וכוח‬ ‫האדם הדרוש להם‪ .‬להלן נציג את תשובות המרכז הרפואי סוראסקי‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬המרכז‬ ‫הרפואי רמב"ם‪ ,‬המרכז הרפואי ברזילי ותשובת שירותי בריאות כללית באשר למרפאות בארבעת בתי‬ ‫החולים שבבעלותה‪ .‬המרכז הרפואי הדסה לא השיב לפנייתנו בעניין זה‪ .‬חשוב לציין כי מכונים אלה‬ ‫מטפלים בחולים הסובלים ממגוון הפרעות תנועה ולא רק בחולי פרקינסון‪ ,‬עם זאת הרוב המכריע של‬ ‫המטופלים בהם הם חולי פרקינסון‪.‬‬ ‫המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל‪-‬אביב‬ ‫‪50‬‬ ‫במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל‪-‬אביב‪ ,‬בית החולים הממשלתי‪ 51‬השני בגודלו בישראל‪ ,‬פועלת יחידה‬ ‫ייעודית להפרעות תנועה משנת ‪ .5994‬יחידה זו היא מרכז רב‪-‬תחומי לטיפול בהפרעות תנועה ובפרקינסון‬ ‫ולצד מגוון הטיפולים הרפואיים‪ ,‬הסיעודיים ושירות אשפוז היום המוצעים בו ניתן בו גם ייעוץ וסיוע‬ ‫פסיכיאטרי‪ ,‬ייעוץ גנטי‪ ,‬ייעוץ תזונתי‪ ,‬ייעוץ וטיפול סקסולוגי‪ ,‬טיפול סוציאלי‪ ,‬טיפולי פיזיותרפיה‪ ,‬טיפול‬ ‫בהפרעות דיבור‪ ,‬הערכה נוירופסיכולוגית‪ ,‬ייעוץ גסטרואנטולוג‪ ,‬שירות נוירואטונומי‪ ,‬שירות לשיקום‬ ‫ההליכה ועוד‪ .‬בנוסף ישנו מרכז למחקר (קליני‪ ,‬גנטי ופיזיולוגי) וכן קבוצות לטיפול ולתמיכה לחולים ולבני‬ ‫משפחותיהם‪ ,‬ובהן קבוצה לחולי פרקינסון שאובחנו לאחרונה ובני זוגם‪.‬‬ ‫במרפאה זו טופלו בשנת ‪ 5045‬כ‪ 5,400-‬מטופלים מתוכם כ‪ 4,800-‬חולים עם פרקינסוניזם (כ‪,)74%-‬‬ ‫‪52‬‬ ‫ובשנת ‪ 5040‬טופלו כ‪ 5,500-‬מטופלים מתוכם כ‪ 4,700-‬חולים עם פרקינסוניזם (כ‪.)75%-‬‬ ‫מכוח האדם הרפואי המועסק ביחידה זו מממנת המדינה את תקני כוח‪-‬האדם האלה‪ :‬תקן אחד לרופא‬ ‫נוירולוג בוגר השתלמות עמיתים בהפרעות תנועה; תקן אחד לאחות אחראית; תקן אחד למזכירת המרכז‬ ‫ועובדת סוציאלית במשרה חלקית‪.‬‬ ‫‪ 48‬סעיף ‪ 1‬בהסכם תקינת רופאים (גולדברג)‪.‬‬ ‫‪ 49‬נספח ב‪ 2‬בהסכם תקינת אחיות מיום ‪ 29‬באפריל ‪.5991‬‬ ‫‪ 50‬פרופ' גבי ברבש‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי סוראסקי בתל‪-‬אביב‪ ,‬מכתב‪ 54 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫‪ 51‬סוראסקי הוא בית חולים ממשלתי‪-‬עירוני‪.‬‬ ‫‪ 52‬במרכז מטופלים גם חולים עם הפרעות תנועה היפרקינטיות (כ‪ 249-‬מטופלים)‪ ,‬חולי הנטיגנטון ובני משפחותיהם (כ‪69-‬‬ ‫מטופלים)‪ ,‬מטופלים עם תסמונת טורט (כ‪ 19-‬ביקורים בשנה)‪ ,‬מטופלים עם דיסטוניה וספסטיות בגפיים (כ‪ 299-‬מטופלים‬ ‫בשנה) ומטופלים עם הפרעות במערכת העצבים האוטונומית‪.‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪52‬‬ ‫כל יתר התקנים במרכז ממומנים על ידי קרן המחקרים של בית החולים (תאגיד הבריאות)‪ ,‬והם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שני רופאים נוירולוגים ב‪ 599%-‬משרה;‬ ‫‪‬‬ ‫שתי פסיכיאטריות בחצי משרה כל אחת;‬ ‫‪‬‬ ‫רופא גריאטר בהיקף של יום בשבוע נוסף על תשלום על בסיס ססיות (תשלום על בסיס ססיות‬ ‫‪53‬‬ ‫הכוונה תשלום על עבודה נוספת שהתמורה עליה היא בגין פעולה);‬ ‫‪‬‬ ‫שני רופאים במרפאה נוירואוטומנית על בסיס ססיות;‬ ‫‪‬‬ ‫שתי קלינאיות תקשורת ב‪ 19%-‬משרה ותשלום על בסיס סיסיות; עובדת סוציאלית ב‪69%-‬‬ ‫משרה;‬ ‫‪‬‬ ‫מזכירה ושלוש פיזיותרפיסטיות בשיקום במציאות מדומה על בסיס סיסיות;‬ ‫‪‬‬ ‫אחות מחקר בחצי משרה; שתי מתאמות מחקר ב‪ 599%-‬משרה; שלוש מתאמות מחקר בצוות‬ ‫הגנטי ב‪ 599%-‬משרה כל אחת; עוזרת מחקר ב‪ 69%-‬משרה;‬ ‫‪‬‬ ‫אדמיניסטרטור במשרה מלאה‪.‬‬ ‫לדברי מנהל בית החולים‪ ,‬פרופ' גבי ברבש‪ ,‬התקנים שממנת המדינה מהווים רק כ‪ 21%-‬מכלל התקנים‬ ‫המאפשרים תפקוד מלא של המרכז‪ .‬עוד ציין פרופ' ברבש כי קיימת בעיה בהשגת התחיייבות של קופות‬ ‫החולים לשלם בגין השירותים הניתנים למבוטחיהן (טפסי ‪ ,)51‬ובכך לדבריו מקשות הקופות על החולים‬ ‫להגיע למרכז‪ ,‬בעיקר לחולי הנטינגטון ולאשפוז יום‪ ,‬וכן מקשות על קבלת אישורים לביצוע טיפולים‬ ‫מיוחדים‪.‬‬ ‫מנתונים שמסר בית החולים עולה כי הוצאות המכון בשנת ‪ 2956‬עמדו על כ‪ 2.5-‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‬ ‫‪54‬‬ ‫במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‪ ,‬בית החולים הממשלתי השלישי בגודלו בישראל‪ ,‬יש מכון לטיפול בהפרעות‬ ‫תנועה ובפרקינסון‪ .‬בבית החולים פעלה משנת ‪ 2992‬לערך מרפאה להפרעות תנועה ולפני כחודש הוכרה‬ ‫מרפאה זו כמכון להפרעות תנועה ולפרקינסון‪.‬‬ ‫במכון זה ניתנים מגוון טיפולים רפואיים‪ ,‬סיעודיים ושירות אשפוז יום לסובלים מהפרעות תנועה‬ ‫ומפרקינסון‪ ,‬ובנוסף לדברי בית החולים זהו המרכז הראשון בארץ והשני בעולם לטיפול בחולים עם‬ ‫הפרעות תנועה בעזרת אולטרסאונד מונחה ‪ MRI‬והמכון נותן ייעוץ לרופאים בקהילה בהתמודדות עם‬ ‫חולים הסובלים מהפרעות תנועה שונות‪ .‬המכון שואף להעניק שירות רב‪-‬תחומי אולם בשל העדר תקציב‬ ‫במכון אין שירותים פרא‪-‬רפואיים וכיום הוא משלב בפעילותו ייעוץ הניתן ממחלקות שונות בבית החולים‬ ‫‪ 53‬הינה עבודה נוספת‪ ,‬המוגדרת לפי יחידות עבודה בגינה מקבל הצוות הרפואי תגמול‪.‬‬ ‫‪ 54‬פרופ' רפי ביאר‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‪ ,‬מכתב‪ 54 ,‬בפברואר ‪ 2956‬וד"ר אילנה שלזינגר‪ ,‬מנהלת המכון להפרעות‬ ‫תנועה ובפרקינסון במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה‪ ,‬שיחת טלפון‪ 4 ,‬במרס ‪.2956‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪56‬‬ ‫ובהן‪ ,‬מפסיכיאטריה‪ ,‬גסטרואנטרולוגיה‪ ,‬נוירולוגיה‪ ,‬רפואה פנימית‪ ,‬אנדוקרינולוגיה‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬ריפוי‬ ‫בעיסוק וכן מתחום הכאב‪ .‬בנוסף על כך‪ ,‬המרכז מעניק טיפול ייחודי במחלת הפרקינסון תוך שימוש‬ ‫בדמיון מודרך על‪-‬ידי אחות שאינה מועסקת ישירות על ידי המכון וכן מקיים סדנאות תמיכה לחולי‬ ‫פרקינסון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2956‬היו במכון יותר מ‪ 199-‬ביקורים‪ ,‬כ‪ 91%-‬מהם של סובלים ממחלת פרקינסון ומפרקינסוניזם‬ ‫(בית החולים לא מסר מידע על מספר החולים)‪ .‬מנתוני המכון עולה כי קיימת עלייה מתמדת במספר‬ ‫הביקורים במכון‪ ,‬כך לדוגמה בשנת ‪ 2996‬היו במכון פחות מ‪ 599-‬ביקורים‪ ,‬לעומת כאמור ‪ 199‬ביקורים‬ ‫בשנת ‪ .2956‬על‪-‬פי נתוני המכון בין השנים ‪ 2952-2999‬חל גידול משמעותי במספר מטופלי אשפוז יום במכון‬ ‫במקביל לירידה במספר החולים שנזקקו לאשפוז במחלקה הנוירולוגית בבית החולים‪ .‬לדברי בית החולים‬ ‫הירידה במספר האשפוזים במקביל לעלייה במספר המטופלים במכון מצביעה על איזון טוב של החולים‬ ‫המבקרים במכון‪ ,‬איזון שלדברי בית החולים מקטין באופן משמעותי את הצורך באשפוזים דחופים‪.‬‬ ‫המדינה מממנת במכון זה רק תקן כוח אדם אחד‪ ,‬התקן של מנהלת המכון‪ ,‬נוירולוגית בכירה בוגרת‬ ‫השתלמות בהפרעות תנועה ופרקינסון בחו"ל‪ ,‬המועסקת במשרה מלאה‪ .‬התקן והמימון מיועד למחלקה‬ ‫הנוירולוגית‪ ,‬כלומר מספר חודשים בשנה על רופאה זו לעבוד במחלקה הנוירולוגית ולא במכון‪.‬‬ ‫כל יתר התקנים במכון ממומנים על‪-‬ידי קרן המחקרים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫רופאה נוספת שאינה בעלת תואר מומחה בנוירולוגיה (סיימה את ההתמחות אך לא את הבחינות)‪,‬‬ ‫מועסקת במשרה מלאה;‬ ‫‪‬‬ ‫אחות מתאמת במשרה מלאה;‬ ‫‪‬‬ ‫נוירופיזיולוג במשרה מלאה;‬ ‫‪‬‬ ‫אחות אחראית על פנימיות העל‪ ,‬מדריכה את סדנאות לחולי הפרקינסון ברמב"ם ומטפלת בדמיון‬ ‫מודרך;‬ ‫‪‬‬ ‫מזכירה;‬ ‫כאמור‪ ,‬במכון אין תקנים למקצועות פרא‪-‬רפואיים בשל העדר תקציב‪.‬‬ ‫מנהל בית החולים‪ ,‬פרופ' רפי ביאר‪ ,‬מסר כי מספר התקנים שמממנת המדינה במכון אינם מספקים למאות‬ ‫החולים הפונים למכון מידי שנה‪ ,‬ולדבריו התור לקבלת חולה חדש במכון עומד כיום על שמונה חודשים‪.‬‬ ‫פרופ' ביאר סבור כי יש צורך במימון של ‪ 55‬תקנים נוספים‪ :‬שלוש משרות נוספות לרופאים‪ ,‬משרה אחת‬ ‫לאחות‪ 4 ,‬משרות למקצועות פרא‪-‬רפואיים (פיזיותרפיסט‪ ,‬מרפא בעיסוק‪ ,‬פסיכולוג רפואי‪-‬שיקומי‪,‬‬ ‫קלינאית תקשורת‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬תזונאית קלינית וסקסולוגית)‪ ,‬ומשרה אחת למנהל ומשק‪ .‬עוד נמסר‬ ‫כי הרפואה המודרנית מכירה בערכה של הרפואה המשלימה כמועילה לחולי פרקינסון ורצוי לשלב מטפלים‬ ‫בתחומים אלה במכון‪.‬‬ ‫מבית החולים נמסר כי הוצאות המרכז בשנת ‪ 2956‬עמדו על כ‪ 2-‬מיליון ש"ח‪ ,‬מתוכם ‪ 5.6‬מיליון בגין עלות‬ ‫כוח אדם‪.‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪56‬‬ ‫המרכז הרפואי ע"ש שיבא תל‪-‬השומר‬ ‫‪55‬‬ ‫בשנת ‪ 2999‬לערך הוקמה במרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר‪ ,‬בית החולים הממשלתי הגדול בישראל‪,‬‬ ‫מרפאה להפרעות תנועה ופרקינסון כחלק ממערך שירות המרפאות הנוירולוגי‪ .‬מרפאה זו הוכרה אף היא‬ ‫לאחרונה כמכון להפרעות תנועה ופרקינסון‪.‬‬ ‫לצד הטיפולים הרפואיים והסיעודיים ניתן במרכז ייעוץ פסיכיאטרי‪ ,‬יעוץ פסיכולוגי שיקומי‪ ,‬אבחון וייעוץ‬ ‫נוירופסיכולוגי‪ ,‬שירות קלינאי תקשורת‪ ,‬שירות סקסולוגי‪ ,‬שירות דיאטני וסיוע של עובדת סוציאלית‪.‬‬ ‫ברשומות המרפאה רשומים מעל ל‪ 999-‬חולי פרקינסון הנמצאים במעקב‪ .‬בשנת ‪ 2952‬היו במרפאה ‪1,166‬‬ ‫ביקורים‪ ,‬ועל‪-‬פי הערכות כ‪ 2,199-‬מהביקורים היו של חולי פרקינסון (‪ 6-6‬ביקורים בשנה לחולה‬ ‫פרקינסון)‪.‬‬ ‫כוח האדם במרפאה זו כולל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1‬נוירולוגים בכירים (‪ 2‬במשרה מלאה‪ 2 ,‬ב‪ 49%-‬משרה‪ 5 ,‬בחצי משרה‪ 5 ,‬בשליש משרה ואחד ב‪-‬‬ ‫‪ 29%‬משרה)‪ ,‬מתוכם מנהלת המכון בוגרת השתלמות עמיתים בהפרעות תנועה ובפרקינסון בחו"ל;‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 2‬מתמחים בנוירולוגיה ב‪ 69%-‬משרה בסך הכול;‬ ‫‪‬‬ ‫פסיכיאטרית אחת ‪ -‬שעתיים בשבוע;‬ ‫‪‬‬ ‫אחות אחראית אחת במשרה מלאה;‬ ‫‪‬‬ ‫פסיכולוגית שיקומית אחת בחצי משרה; עובדת סוציאלית אחת ברבע משרה; שתי קלינאיות‬ ‫תקשורת בחצי משרה בסך הכול; דיאטנית אחת ברבע משרה; סקסולוגית אחת בהיקף של‬ ‫שעתיים בשבוע;‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 6‬עוזרות מחקר ב‪ 699%-‬משרה בסך הכל‬ ‫‪‬‬ ‫שתי מזכירות ב‪ 599%-‬משרה בסך הכל‪.‬‬ ‫‪ 6‬מרופאי המחלקה‪ ,‬מנהלת המכון במשרה מלאה ושני רופאים נוספים במשרות חלקיות‪ ,‬הם על תקנים‬ ‫של המחלקה הנוירולוגית של בית החולים‪ ,‬כלומר מחויבים בעבודה במחלקה הנוירולוגית כמה חודשים‬ ‫בשנה‪ .‬כל התקנים במכון ממומנים על‪-‬ידי קרן המחקרים של בית החולים‪.‬‬ ‫מהמרכז הרפואי שיבא לא נמסר מידע על הוצאות המכון‪.‬‬ ‫המרכז הרפואי ע"ש ברזילי באשקלון‬ ‫‪56‬‬ ‫במאי ‪ 2956‬נפתחה במרכז הרפואי ברזילי באשקלון המרפאה להפרעות תנועה במסגרת המכון הנוירולוגי‪.‬‬ ‫‪ 55‬ד"ר שרון חסין‪ ,‬מנהלת מרפאת פרקינסון והפרעות תנועה במרכז הרפואי שיבא תל השומר‪ ,‬מכתב‪ 51 ,‬בפברואר ‪ 2956‬ושיחת‬ ‫טלפון ‪ 4‬במרס ‪.2956‬‬ ‫‪ 56‬ד"ר רון מילוא‪ ,‬מנהל המחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש ברזיל באשקלון‪ ,‬מכתב‪ 26 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪51‬‬ ‫ממאי ‪ 2956‬ועד לסוף חודש פברואר ‪ 2956‬התקבלו במרפאה כ‪ 61-‬מטופלים‪ ,‬כ‪ 69-‬מהם סובלים‬ ‫מפרקינסון‪ .‬מספר הביקורים הכולל במרפאה בתקופה זו עמד על כמעט ‪ 599‬ביקורים‪ .‬לדברי בית החולים‪,‬‬ ‫היקף המטופלים מהווה שיעור קטן ביותר ממספרם של החולים בהפרעות תנועה באזור‪ ,‬אשר רובם עדיין‬ ‫מופנים למרפאות באזור המרכז או למרכז הרפואי סורוקה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לדברי בית החולים‪ ,‬קיימת עלייה‬ ‫הדרגתית במספר המופנים למרפאה וצפוי כי מגמה זו תמשך‪.‬‬ ‫במרפאה השואפת להעניק שירות רב‪-‬תחומי בדומה לזה הניתן בבתי החולים האחרים שהוצגו לעיל עובד‬ ‫רופא נוירולוג אחד בלבד וזאת בנוסף למטלותיו האחרות במערך הנוירולוגי של בית החולים‪ .‬מעבר לכך‬ ‫אין במרפאה זו תקנים נוספים‪ .‬לדברי רון מילוא‪ ,‬מנהל המחלקה לנוירולוגיה בבית החולים‪ ,‬במרפאה‬ ‫חסר לפחות עוד רופא אחד‪ ,‬ותקנים לאחות ולצוות פרא‪-‬רפואי‪ .‬למרפאה זו חסרה גם תשתית ומקום פיזי‬ ‫למתן טיפולים במסגרת אשפוז יום וכן היעדר שירות נוירוכירורגי לטיפולים פולשניים‪ .‬לדברי ד"ר מילוא‪,‬‬ ‫אם יוגדל הצוות המטפל כמו גם שטח המרפאה ניתן יהיה להעניק טיפולים כגון הזרקות רעלן בוטולינום‬ ‫וטיפולי דואודופה הניתנים במרכזים האחרים שהוצגו לעיל‪ .‬יש לציין כי זו ככל הנראה המרפאה הייעודית‬ ‫להפרעות תנועה הדרומית ביותר בישראל‪.‬‬ ‫בתי החולים של שירותי בריאות כללית‬ ‫‪57‬‬ ‫במענה לשאלתנו באשר למרפאות ייעודיות להפרעות תנועה ופרקינסון בבתי החולים שבבעלותה‪ 58,‬מסרה‬ ‫שירותי בריאות כללית מידע על ארבעה בתי החולים האלה‪ :‬המרכז הרפואי קפלן ברחובות‪ ,‬המרכז‬ ‫הרפואי מאיר בכפר סבא‪ ,‬המרכז הרפואי כרמל בחיפה‪ ,‬והמרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה‪.‬‬ ‫לדברי הקופה בשנת ‪ 2956‬טופלו במרפאה במרכז הרפואי קפלן ברחובות כ‪ 699-‬מטופלים‪ ,‬במרפאה במרכז‬ ‫הרפואי מאיר בכפר סבא כ‪ 199-‬מטופלים‪ ,‬במרפאה במרכז הרפואי כרמל בחיפה ‪ 921‬מטופלים ובמרפאה‬ ‫במרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה כ‪ 5,299-‬איש‪.‬‬ ‫הקופה לא מסרה לנו מידע על כוח האדם המועסק במרפאות אלה למעט על מספר המשרות לרופאים‪.‬‬ ‫במרכז הרפואי קפלן מועסק רופא אחד והוא בוגר השתלמות בהפרעות תנועה‪ ,‬במרכז הרפואי מאיר‬ ‫מועסק רופא אחד‪ ,‬במרכז הרפואי כרמל ובמרכז הרפואי בלינסון מועסקים שני רופאים בכל אחד‬ ‫מהמרכזים‪ ,‬כאשר בכל מרכז מועסק רופא אחד בוגר השתלמויות בהפרעות תנועה‪.‬‬ ‫לדברי שירותי בריאות כללית במרפאה במרכז הרפואי מאיר ובבלינסון משך ההמתנה לטיפול במרפאה‬ ‫הוא חצי שנה‪.‬‬ ‫משירותי בריאות כללית נמסר כי "להערכתנו‪ ,‬היקף השירותים שמקבלים חולי הפרקינסון בכללית מספק‪,‬‬ ‫אין תורים ארוכים מהרגיל ביחס לתחומי הרפואה האחרים"‪.‬‬ ‫‪ 57‬פרופ' חיים ביטרמן‪ ,‬הרופא הראשי של שירותי בריאות כללית‪ ,‬מכתב‪ 52 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫‪ 58‬בבעלות שירותי בריאות כללית שמונה בתי חולים לאשפוז כללי‪.‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪54‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬בידי משרד הבריאות אין מידע על מספר חולי הפרקינסון בישראל‪ ,‬אולם על‪-‬פי מחקרים שנערכו‬ ‫בנושא זה מספר החולים בישראל גבוה מ‪ 29,999-‬איש וצפוי כי מספר החולים במחלה יגדל עם הזדקנותה‬ ‫של האוכלוסייה‪ .‬על‪-‬פי גורמי מקצוע בארץ ובעולם הטיפול המיטבי בחולים במחלה חשוכת מרפא זו הוא‬ ‫מתן טיפול תרופתי וטיפולים רפואיים אחרים לצד מתן שירותים רב‪-‬תחומיים הכוללים ייעוץ וסיוע‬ ‫במקצועות פרא‪-‬רפואיים שונים במטרה להקל את תסמיני המחלה ולשפר את איכות חייו של המטופל‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬נראה כי ישנן בעיות שונות באופן ההסדרה של תחום זה בישראל‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬בידי משרד הבריאות ובידי ההסתדרות הרפואית אין מידע באשר למספר הנוירולוגים שהינם‬ ‫בוגרי השתלמות עמיתים בהפרעות תנועה ובפרקינסון ובהעדר מידע כאמור קשה להעריך האם מספרם‬ ‫עונה על הצרכים וקשה לתכנן את כוח האדם העתידי‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬כפי שהוצג במסמך לא ברור מהו המספר המדוייק של המכונים‪/‬מרכזים‪/‬מרפאות הייעודיים לטיפול‬ ‫בהפרעות תנועה ובפרקינסון בישראל‪ .‬כאמור‪ ,‬רק לפני חודש הכיר משרד הבריאות במרפאות הייעודיות‬ ‫להפרעות תנועה ופרקינסון במרכז הרפואי שיבא ובמרכז הרפואי רמב"ם כמכונים ייעודיים‪ ,‬מדובר‬ ‫במרפאות שפעלו למעלה מעשר שנים‪ .‬נוסף על כך לפני פחות משנה נפתחה מרפאה ייעודית במרכז הרפואי‬ ‫ברזילי באשקלון‪.‬‬ ‫לשאלתנו האם פריסת המרכזים או המרפאות הייעודיות להפרעות תנועה ופרקינסון בישראל הינה‬ ‫מספקת‪ ,‬מסר משרד הבריאות כי למיטב ידיעתו מטופלים הסובלים מהפרעות תנועה מקבלים טיפול רפואי‬ ‫הולם במרפאות הנוירולוגיות השונות וכי לא התקבלו במשרד תלונות חריגות בנושא זה‪ .‬עוד נמסר כי זמן‬ ‫ההמתנה הממוצע למרפאות הנוירולוגיות בבתי החולים הממשלתיים עמד בשנת ‪ 2956‬על שלושה‬ ‫‪59‬‬ ‫שבועות‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬באשר לתקני כוח אדם במרכזים אלה‪ .‬משרד הבריאות מסר כי תקני כוח האדם במרכזים‬ ‫נקבעים על‪-‬פי תקני כוח האדם למרפאות החוץ בבתי החולים ולמכונים‪ ,‬ובמקרה זה בהתאם לתקינה‬ ‫שנקבעה למרפאה נוירולוגית‪ .‬גורמי המקצוע השונים עמם שוחחנו מסרו לנו כי לא ברור עד כמה התקנים‬ ‫שנקבעו למרפאות הנוירולוגיות תואמות את הצרכים במרכזים הייעודים להפרעות תנועה ובפרקינסון והם‬ ‫סבורים כי יש לקבוע תקנים ייעודיים לכל המקצועות הדרושים למתן שירות רב‪-‬תחומי במרכזים‬ ‫הייעודיים לחולי פרקינסון‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬מתשובת בתי החולים לפנייתנו עולה כי המכונים או המרפאות לטיפול בהפרעות תנועה‬ ‫ובפרקינסון הם מרכזיים רב‪-‬תחומיים המבקשים להציע לחולי הפרקינסון מגוון של שירותים רפואיים‬ ‫ופרא‪-‬רפואיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשלושת המרכזים הגדולים לטיפול בהפרעות תנועה ובפרקינסון‪ ,‬בשיבא‪,‬‬ ‫בסוראסקי וברמב"ם‪ ,‬וכן במרפאה במרכז הרפואי ברזילי באשקלון ישנה בעיה של מחסור בתקני כוח‪-‬‬ ‫אדם רפואיים‪ ,‬סיעודיים ופרא‪-‬רפואיים במימון המדינה‪ .‬שלושת המכונים הגדולים מופעלים ברובם הגדול‬ ‫על‪-‬ידי צוות מטפל שהעסקתו ממומנת על‪-‬ידי קרן המחקרים של בית החולים‪ ,‬ורק שיעור קטן מאוד מכלל‬ ‫התקנים במכונים אלה ממומנים על‪-‬ידי המדינה‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫ד"ר איל יעקבסון‪ ,‬עוזר רפואי לראש מינהל רפואה והממונה על ישום חוק החולה הנוטה למות במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‬ ‫בדואר אלקטרוני‪ 52 ,‬בפברואר ‪.2956‬‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬ ‫‪51‬‬ ‫מציאות זו מובילה לכך שבמכון הייעודי המעניק שירות לתושבי הצפון וחיפה‪ ,‬המרכז הרפואי רמב"ם‪ ,‬לא‬ ‫ניתנים לחולי פרקינסון שירותים פרא‪-‬רפואיים שונים וזמן ההמתנה לקבלת חולה חדש במרכז זה עומד‬ ‫כיום על שמונה חודשים‪ .‬במרפאה הייעודית הדרומית ביותר (בהנחה שבסורוקה בבאר שבע אין מרכז‬ ‫כאמור) יש תקן לרופא אחד בלבד ואין כלל תקנים לכוח אדם בתחומי הסיעוד והפרא‪-‬רפואיים‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬קיימת הכרה בצורך להעניק לחולי הפרקינסון שירות רב‪-‬תחומי‪ ,‬אולם מימונו של שירות זה‬ ‫במרכזים הייעודים השונים מוטל רובו ככולו על קרן המחקרים של בתי החולים והוא אינו מותווה‬ ‫ומתוקצב על‪-‬ידי המדינה‪.‬‬ ‫כתיבה‪ :‬שלי לוי‬ ‫אישור‪ :‬ד"ר שירלי אברמי‪ ,‬מנהלת מרכז המחקר והמידע‬ ‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכ ז מחק ר ו מ ידע‬ ‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪92 - 4694269‬‬ ‫פקס'‪92 - 4694596 :‬‬