‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫‪Beer Sheva:‬‬
‫‪From Rift sequence to Urban sequence‬‬
‫‪Ella El-Boher‬‬
‫באר‪-‬שבע‪ :‬מרצף נתקים לרצף אורבני‬
‫מגישה‪ :‬אלה אל ‪-‬בוחר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מנחה‪ :‬אדריכלית תאה קיסלוב‬
‫אדריכלית ליאורה קיסלוב קיי‬
‫האתגר‬
‫סקירה של התפתחות העיר באר ‪-‬שבע מעלה כי‬
‫ידי‬
‫על‬
‫הקמתה‬
‫מאז‬
‫השנים‪,‬‬
‫לאורך‬
‫העותמאנים בתחילת המאה ה ‪ ,20-‬התייחסו‬
‫בעיקר‬
‫העיר‬
‫של‬
‫התכנוניות‬
‫הגישות‬
‫לתפקידה השלטוני והמדיני )הפרחת הנגב‪,‬‬
‫בירת המטרופולין( ופחות לתפקיד שיש לה‬
‫כלפי תושביה‪ .‬עקב כך נוצרה עיר שמרכזה‬
‫הציבורי והמסחרי מאבד את מקומו וננטש‪,‬‬
‫עיר הצומחת באופן ספוראדי כלפי חוץ‬
‫ומשאירה בליבה חללים ציבוריים עצומים‬
‫בגודלם שאינם מטופלים‪ .‬כבישים רחבים‬
‫מפרידים בין חלקי העיר ויוצרים נתקים‬
‫שמישים‬
‫בלתי‬
‫ואזורים‬
‫אורבאניים‬
‫המנציחים את שממת המדבר‪.‬‬
‫כיום תושבי באר ‪-‬שבע חשים ניכור כלפי‬
‫עירם ודימוי העיר נמוך‪.‬‬
‫תמונה מס' ‪1‬‬
‫שזיהיתי בב"ש‪.‬‬
‫–‬
‫סכמה‬
‫המתארת‬
‫את‬
‫רצף‬
‫הנתקים‬
‫החזון‬
‫הפרויקט עוסק בהחזרת העיר לתושביה‪,‬‬
‫מתוך התפיסה‪ ,‬שרק עיר המתפקדת טוב כלפי‬
‫פנים יכולה להוות מוקד משיכה ומרכז‬
‫מטרופוליני לאזור כולו‪.‬‬
‫בדרך להשגת מטרה זו‪ ,‬הצעד הראשון הוא‬
‫להחיות את מרכז העיר – המקום בו כל‬
‫תושביה יכולים להיפגש‪.‬‬
‫על מנת להפוך את הכבישים הרחבים‬
‫המפרידים בין השכונות השונות לרחובות‬
‫עירוניים אשתמש בהם בפרויקט להעברת רשת‬
‫של רכבות קלות‪ ,‬מיקום אלמנטים שונים של‬
‫הצללת הרחוב ותוספות בנייה ייחודיות –‬
‫אלה יהפכו את הרחוב למקום חי‪ ,‬דינאמי‬
‫ומוגן שנעים לשהות בו לאורך זמן‪.‬‬
‫למעשה נוצר חיבור בין השכונות השונות‬
‫מבלי לטשטש את המבנה השכונתי ואת האופי‬
‫השונה של כל אזור ואזור‪.‬‬
‫בכדי להחיות את מרכז העיר כמקום תוסס‪,‬‬
‫אורבאני‪ ,‬חי ונושם אני עושה מספר‬
‫פעולות העוסקות בעיקר בציפוף‪ ,‬עיבוי‬
‫תוך‬
‫העירונית‪,‬‬
‫ה"שממות"‬
‫ופיתוח‬
‫התייחסות לכוחות הקיימים בשטח‪.‬‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫תמונה מס' ‪ – 2‬סכמה המתארת את הרצף‬
‫שברצוני ליצור בפרוייקט‪.‬‬
‫האורבאני‬
‫דרכי פעולה‬
‫ציפוף מרכז העיר ויצירת רצף אורבאני –‬
‫ופיתוח‪.‬‬
‫בינוי‬
‫עיבוי וציפוף של הכבישים לידי רחוב‪.‬‬
‫נגישות טובה ונוחה בין המרכזים השונים‬
‫בעיר – רכבת קלה‪ ,‬תחבורה נוחה‪ ,‬אזורי‬
‫רגלית‪.‬‬
‫ונגישות‬
‫חניה‬
‫הנמכת כבישים בין עירוניים אל מתחת‬
‫לקרקע‪ ,‬כך שייווצר רצף חללים ציבוריים‬
‫הרגל‪.‬‬
‫הולכי‬
‫עבור‬
‫עירוב שימושים – יצירת רצף המשלב בתוכו‬
‫מגורים‪ ,‬מסחר‪ ,‬שלטון‪ ,‬עסקים ותרבות‪.‬‬
‫יצירת מוקדי משיכה לאוכלוסיות השונות‬
‫בעיר – שוק‪ ,‬רחוב‪ ,‬תרבות פנאי‪ ,‬בילוי‪.‬‬
‫תכנון סביבה אקלימית נוחה ומזמינה‪.‬‬
‫עקרונות אלה באים לידי ביטוי בפרויקט‬
‫בכל קנ"מ‪ ,‬משלב תכנית הבינוי העירונית‬
‫ועד לשלב תכנון הבניין‪ ,‬הרחוב והכיכר‪.‬‬
‫הפרויקט מכיל בתוכו מגוון רחב של חללים‬
‫ציבוריים ברמות פתיחות שונות‪ ,‬הקושרים‬
‫פיזית וקונספטואלית בין האזורים שכיום‬
‫מזה‪.‬‬
‫זה‬
‫מנותקים‬
‫בין הקשרים החדשים שיצרתי בפרויקט‪:‬‬
‫רחוב ‪ -‬קניון‪ ,‬שדרת שווקים‪ ,‬רחוב מסחרי‬
‫פנימי בבניין מגורים‪ ,‬שדרות ירוקות‪,‬‬
‫הוספת דופן מוגנת לרחוב קיים‪ ,‬איזור‬
‫שוטטות תרבות ובילוי ועוד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫‪Beer Sheva:‬‬
‫‪From Rift sequence to Urban sequence‬‬
‫‪Ella El-Boher‬‬
‫גישות תכנון באר‪-‬שבע לאורך השנים‬
‫לאורך השנים‪ ,‬מהקמתה של העיר על ידי‬
‫העותמאנים בתחילת המאה הקודמת ועד‬
‫היום‪ ,‬ידעה באר ‪-‬שבע גישות תכנוניות‬
‫שונות ומנוגדות זו לזו‪ .‬החל בגישת השתי‬
‫וערב שהביאו העותמאנים‪ ,‬דרך גישת עיר‬
‫שנות‬
‫של‬
‫אירופאית‬
‫בהשפעה‬
‫הגנים‬
‫החמישים‪ ,‬אחריה הגישה המנוגדת שבוטאה‬
‫בתוכנית הציפוף של ‪ 1967‬וכלה בתכניות‬
‫של ימינו שבדומה לשנות החמישים מודגש‬
‫בהן שימור המרחב כחלק מהתכנון‪ .‬מצב זה‬
‫גרם להיווצרות עיר חסרת מבנה הגיוני‬
‫ונהיר וכמו כן‪ ,‬יצר בעיות עירוניות‬
‫רבות‪.‬‬
‫אחד האישורים למצב זה ניתן לראות‬
‫בעובדה שהעיר לא הוקמה והתפתחה באופן‬
‫ספונטאני מתוך צורך מקומי אלא כתוצאה‬
‫של החלטה שרירותית של השלטונות‪ .‬אי‬
‫לכך‪ ,‬הגישות התכנוניות לפיהן נבנתה‬
‫העיר שיקפו רק את הדרישות האסטרטגיות‬
‫של השלטונות‪ ,‬ללא התייחסות לצרכים‬
‫ושל‬
‫המקום‬
‫של‬
‫והתרבותיים‬
‫הפיזיים‬
‫התושבים‪.‬‬
‫אלמנט אחד משותף שניתן למצוא בכל גישות‬
‫התכנון הוא הדגש על הדרכים הרחבות ‪.‬‬
‫מהתקופה העותמאנית ועד היום‪ ,‬מתוך‬
‫מניעים ותפיסות שונות הגדיר כל תכנון‬
‫עירוני את הדרכים העירוניות כרחבות‬
‫מאוד‪ ,‬זאת בניגוד לתנאי האקלים בהם‬
‫מתבקשת בניה צפופה ורחובות צרים לשם‬
‫יצירת הצללה‪.‬‬
‫התכנונית‬
‫הגישה‬
‫המדינה‬
‫באר שבע העותמאנית תוכננה בדגם של שתי‬
‫וערב של רחובות העוברים מצפון ‪-‬מערב‬
‫לדרום ‪-‬מערב‪.‬‬
‫ומצפון ‪-‬מזרח‬
‫לדרום ‪-‬מזרח‬
‫תפקידה של העיר היה להוות מרכז שלטוני‬
‫המספק שירותים לבדואים בנגב‪ .‬דגם השתי‬
‫וערב‪ ,‬שמאפשר פיקוח מרבי על המתחולל‬
‫בעיר‪ ,‬מייצג את התפקיד שהיה לעיר‬
‫בפיקוח ובשליטה על האוכלוסייה הבדואית‪.‬‬
‫רחובות השתי והערב‪ ,‬ברוחב של ‪ 15‬מטרים‬
‫חילקו את השטח ל ‪ 60-‬ריבועים של ‪60X60‬‬
‫מטר אשר חולקו לארבעה מגרשים כל אחד‪.‬‬
‫תמונה מס'‬
‫העותמאני‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫–‬
‫של‬
‫תצ"א‬
‫באר ‪-‬שבע‬
‫של‬
‫ב"ש‬
‫לפני‬
‫בתקופת‬
‫תכנון זה לא היה מקובל במזרח התיכון‬
‫בגלל שהרחובות הרחבים לא מספקים צל‬
‫הנחוץ כל כך במדבר‪ .‬עם זאת‪ ,‬בכיווני‬
‫הרחובות ניכרת התייחסות לאקלים מכיוון‬
‫שכיוונים אלו תואמים לכיווני הרוחות‬
‫וכן מונעים שמש ישירה על קירות הבתים‪.‬‬
‫בשטח העיר לא הוגדרו שימושי קרקע‪ ,‬למעט‬
‫אזור של מוסדות ציבור‪ ,‬שלטון ודת בחלק‬
‫הצפון ‪-‬מערבי‪ ,‬שהוא גם האזור הגבוה‬
‫ביותר של העיר העתיקה‪ .‬מסחר התפתח‬
‫באופן טבעי לאורך הרחוב הראשי של העיר‬
‫הבריטים ‪ ,‬שכבשו את‬
‫)רחוב קק"ל היום(‪.‬‬
‫העיר בשנת ‪ ,1917‬המשיכו את הגישה‬
‫העותמאנית הן לגבי תפקידה של באר ‪-‬שבע‬
‫כעיר מחוז והן לגבי התפתחותה הצורנית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1937‬יצר מתכנן הערים קנדל את‬
‫תוכנית המתאר הראשונה של העיר באר ‪-‬שבע‪.‬‬
‫תוכנית זו מרחיבה את תחום השיפוט של‬
‫העיר וממשיכה את דגם השתי וערב של‬
‫הרחובות וחלוקת המגרשים‪ .‬בנוסף‪ ,‬תוכנית‬
‫קנדל מחלקת בפעם הראשונה את העיר‬
‫לאזורים בעלי שימושי קרקע שונים‪.‬‬
‫קום‬
‫השלטון‬
‫תמונה מס' ‪ – 4‬תכנית קנדל‬
‫הגישה לתכנון העיר עם קום המדינה‬
‫בשנת ‪ 1950‬נתקבלה החלטה לפיה גם במדינה‬
‫היהודית תשמש באר ‪-‬שבע מרכז המנהל‪,‬‬
‫התרבות והמסחר של איזור הדרום‪ .‬אי לכך‪,‬‬
‫‪55,000‬‬
‫בעלת‬
‫לעיר‬
‫תוכנית‬
‫הותוותה‬
‫תושבים‪ .‬העיר תוכננה על פי הרעיון של‬
‫אבנעזר הווארד של יחידות שכנות בעיר‬
‫גנים‪ .‬על פי רעיון זה תוכננו בכיוון‬
‫צפון מזרח לעיר העתיקה חמש שכונות‬
‫המופרדות זו מזו ברצועת ירק ברוחב של‬
‫כקילומטר‪ ,‬כל שכונה יועדה לאוכלוסיה של‬
‫בין ‪ 6000‬ל ‪ 10,000-‬נפש בבניה נמוכה‬
‫ומפוזרת‪ .‬במרכז כל שכונה תוכנן מרכז‬
‫עירוני קטן ובו גן ובית ‪-‬ספר יסודי‪,‬‬
‫בין‬
‫נוספות‪.‬‬
‫ציבוריות‬
‫ופונקציות‬
‫היחידות השכנות‪ ,‬ממזרח לעיר העתיקה‬
‫תוכנן המע"ר ואיזור מוסדות הציבור‪ ,‬גם‬
‫הוא טובל בירק‪ ,‬ובו לא יהיו מגורים‪.‬‬
‫תוכננו‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫כבישים‬
‫מתפתלים‬
‫המקיפים‬
‫כל‬
‫‪2‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫שכונה ושכונה‪ ,‬אך לא תוכננה מערכת‬
‫כבישים ש"תתפור" את השכונות השונות‬
‫לכדי ישות אחת‪ .‬העיר העתיקה יועדה‬
‫להיות שכונת מגורים שולית בקצה הדרום‬
‫מערבי של העיר‪.‬‬
‫תכנון העיר על פי הרעיון של עיר ‪-‬גנים‬
‫נבע מתוך האידיאולוגיה הציונית שראתה‬
‫בהתיישבות הכפרית את התגשמות החלום‬
‫הציוני‪ .‬כל יחידת שכנות אמורה הייתה‬
‫להוות יחידה חברתית נפרדת בעלת חיים‬
‫קהילתיים ואופי כפרי‪.‬‬
‫‪Beer Sheva:‬‬
‫‪From Rift sequence to Urban sequence‬‬
‫‪Ella El-Boher‬‬
‫הציבור מלהגיע אליו ובפועל עברו אל‬
‫אזור זה רק מוסדות ממשלתיים‪ ,‬בזמן‬
‫שהמרכז המסחרי התפתח באופן ספונטאני‬
‫בעיר העתיקה‪.‬‬
‫תוכנית המתאר ‪1966‬‬
‫לקראת אמצע שנות ה ‪ 60-‬לאחר שהיה ברור‬
‫שגישת "עיר הגנים" לא מתאימה למציאות‬
‫הסביבתית והחברתית בבאר ‪-‬שבע הוחלט על‬
‫יצירת תוכנית אב חדשה לעיר‪.‬‬
‫תוכנית המתאר שנכתבה בשנת ‪ 1966‬ואושרה‬
‫ב ‪ 1969-‬יועדה לאוכלוסיה של כ ‪250,000-‬‬
‫תושבים‪ ,‬מספר אליו אמורה הייתה העיר‬
‫להגיע‪ ,‬בשנת ‪ .2000‬התוכנית באה לפתור‬
‫שלוש בעיות יסוד ‪-‬‬
‫העיר‪.‬‬
‫ודלילות‬
‫‪.1‬פיזור‬
‫‪.2‬מבנה העיר‪ ,‬שהתפתח באופן טבעי‪ ,‬לפיו‬
‫מאזור‬
‫במנותק‬
‫נמצא‬
‫העיר‬
‫מרכז‬
‫המגורים של העיר‪.‬‬
‫‪.3‬רשת הדרכים המפותלת שאינה מקשרת בין‬
‫החלקים השונים של העיר ומקשה על‬
‫ההתמצאות בה‪.‬‬
‫תמונה מס' ‪ – 5‬תכנית מתאר ב"ש‪ ,‬שנות החמישים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1951‬החלה להיבנות שכונה א'‬
‫וכשנתיים לאחר מכן נבנתה שכונה ג' ‪.‬‬
‫שכונות אלו נבנו מהר‪ ,‬באיכות בניה‬
‫ירודה על מנת לאפשר את שיכונם של אלפי‬
‫העולים שהופנו לבאר ‪-‬שבע‪ .‬השכונות שוכנו‬
‫בעולים מארצות שונות מתוך תקווה שהחיים‬
‫בשכונה המנותקת ייצרו אינטגרציה בין‬
‫תושביה‪ .‬בפועל שכונות אלו סבלו מבעיות‬
‫רבות שנבעו מאי ‪-‬התאמה בין התכנון לבין‬
‫התנאים החברתיים והסביבתיים של המקום‪.‬‬
‫המרחק הגדול בין הבתים גרם להתייקרות‬
‫התשתיות ולהורדה של רמת השירותים‪ ,‬גם‬
‫הכבישים הארוכים והמפותלים דרשו עלויות‬
‫סלילה ותחזוקה גבוהות והקשו על פיתוח‬
‫האזור‪ ,‬השטחים שבין הבתים לא טופחו‬
‫והפכו בהדרגה לאזורי פסולת‪ ,‬המרחקים‬
‫הגדולים מהמרכז בשמש הקופחת של באר ‪-‬שבע‬
‫השכונתיים‬
‫המרכזים‬
‫להתנוונות‬
‫גרמו‬
‫בשכונות‬
‫ולניכור עדתי בתוך השכונה‪.‬‬
‫שנבנו בשלב מאוחר יותר נלמדו חלק מלקחי‬
‫השכונות הראשונות והן נבנו בציפוף גבוה‬
‫יותר‪ ,‬עם זאת‪ ,‬מיקום השכונות‪ ,‬המרחקים‬
‫שלהן אחת מהשנייה ותוכנית הכבישים‬
‫עדיין תאמו פחות או יותר את התוכנית‬
‫גם המע"ר לא‬
‫שהותוותה בשנת ‪.1950‬‬
‫התפתח לפי המתוכנן‪ ,‬השטח הגדול עליו‬
‫הוא התפרס הרתיעו הן את הסוחרים והן את‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫תמונה מס' ‪ – 6‬תכנית מתאר ב"ש‪1966 ,‬‬
‫תוכנית המתאר הגדירה מחדש את מתחם מרכז‬
‫העיר וכללה בתוכו הן את העיר העתיקה‬
‫והן את האזור שהוגדר עבור המרכז בתכנון‬
‫הקודם‪ ,‬ובו כבר קמו מספר מוסדות שלטון‪.‬‬
‫דרכים‬
‫של‬
‫בצומת‬
‫נמצא‬
‫זה‬
‫אזור‬
‫בינעירוניות‪ ,‬דבר שהופך אותו לנגיש גם‬
‫לבאים מבחוץ‪ .‬מכיוון שבין שני המרכזים‬
‫עובר כביש ראשי התוכנית ממליצה על הקמת‬
‫גשר להולכי רגל אשר יחבר ביניהם‪ .‬השטח‬
‫הגדול שהוקצה למרכז משקף את התפיסה‬
‫לגבי תפקידה של העיר כעיר ראשה ‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫וכספק שירותים לאזור כולו ‪ ,‬תפיסה אשר‬
‫לא השתנתה לאורך השנים‪.‬‬
‫יעדי הבינוי העיקריים להתפתחות העיר‬
‫נקבעו בכיוון מערב‪ ,‬התפתחות כזו תציב‬
‫את המרכז העירוני‪ ,‬כך טענו‪ ,‬במקום‬
‫מרכזי מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬ותחזק‪ ,‬לפי‬
‫ההנחה‪ ,‬את הקשר העירוני בינו לבין‬
‫המגורים‪.‬‬
‫בנוסף להתפתחות מערבה הוחלט על השלמת‬
‫בינוי בין השכונות ועל ציפוף השכונות‪.‬‬
‫תוכננה מערכת כבישים שתחבר את חלקי‬
‫העיר השונים‪ .‬כבישים אלו יעברו בחללים‬
‫שנוצרו בין השכונות ויתרמו לציפוף העיר‬
‫ואיחוד חלקיה‪ .‬בהמשך לאותה מגמה הוחלט‬
‫על הקמת האוניברסיטה במרכז העיר בחלל‬
‫כמו‬
‫שנוצר בין שכונה ג' לשכונה ד'‪.‬‬
‫כן‪ ,‬תוכנן איזור תעשיה חדש בדרום העיר‬
‫מתוך ההנחה כי התעשיי ה בבאר ‪-‬שבע תגדל‬
‫הבניה‬
‫באופן משמעותי בשנים הבאות‪.‬‬
‫בבאר ‪-‬שבע היום עדיין מתבצעת לפי תוכנית‬
‫מתאר זו‪ ,‬מערכת הכבישים החדשה אכן‬
‫נסללה והוחל בציפוף השכונות הוותיקות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בבוא גל העלייה הגדול‬
‫מרוסיה בתחילת שנות ה ‪ 90-‬שדרש בניה‬
‫מאסיבית במהירות‪ ,‬ננטש רעיון ציפוף‬
‫השכונות שדורש השקעה גדולה ותהליכים‬
‫בירוקרטים ארוכים והחלה בניה בצפיפות‬
‫נמוכה בשולי העיר‪ ,‬גם במערב כפי שנקבע‬
‫בתוכנית אך גם בצפון ובצפון ‪-‬מזרח‪.‬‬
‫המרכז החדש עדיין לא קיבל חיים משל‬
‫עצמו והקשר בינו ובין העיר העתיקה לא‬
‫חוזק‪ .‬כיום חיים בעיר כ ‪ 185,000 -‬איש‪.‬‬
‫‪Beer Sheva:‬‬
‫‪From Rift sequence to Urban sequence‬‬
‫‪Ella El-Boher‬‬
‫תמונה מס' ‪ – 7‬תכנית מתאר ב"ש‪2020 ,‬‬
‫למרות שתוכנית המתאר עדיין לא מוכנה ‪,‬‬
‫ניתן לזהות את המגמה של חזרה לתפיסה‬
‫המתפרשת על שטח רב )בדומה לתכנון של‬
‫שנות החמישים( ולייעוד שטחים נרחבים‬
‫בתוך העיר לפארקים ציבוריים‪.‬‬
‫תכנית מתאר ‪2020‬‬
‫בימים אלו נמצאת בהכנה תוכנית מתאר‬
‫העיר‬
‫את‬
‫שמייעדת‬
‫לבאר ‪-‬שבע‬
‫חדשה‬
‫לאוכלוסיה של ‪ 500,000‬תושבים‪ .‬לפי‬
‫תוכנית זו יצופפו השכונו ת הותיקות של‬
‫העיר ויבנו בהם בנינים רבי קומות מחד‪,‬‬
‫ומאידך תתפרש העיר לכיוון צפון בבניה‬
‫צמודת קרקע ותגדיל את שטחה מ ‪53,000-‬‬
‫דונם היום ל ‪ 128,000-‬דונם בשנת ‪. 2020‬‬
‫התוכנית החדשה מדגישה את חשיבות נטיעת‬
‫רצועות ירק נרחבות בתוך העיר ויצירת‬
‫אזורי נופש והיא קובעת פארק עירוני רחב‬
‫לאורך כ ‪ 15-‬ק"מ של נחל באר ‪-‬שבע בדרום‬
‫העיר‪ .‬כביש רגר‪ ,‬עורק התנועה שמוביל‬
‫נבנו‬
‫ושלאורכו‬
‫צפון‪,‬‬
‫מכיוון‬
‫לעיר‬
‫מוסדות ציבור רבים‪ ,‬יורחב ל ‪ 55-‬מטרים‬
‫)חמישה נתיבים בכל כיוון(‪ ,‬לאורך גדתו‬
‫המערבית יבנו מגדלים של כ ‪ 20-‬קומות‬
‫למשרדים ומגורים ולאורך גדתו המזרחית‬
‫יצופף הבינוי הציבורי על ידי מעונות‬
‫סטודנטים ומלונות‪ .‬האזור שיועד בשנות‬
‫החמישים להיווצרות מע"ר‪ ,‬שמעולם לא‬
‫נוצר עובר כבר עכשיו פיתוח מאסיבי‬
‫למסחר‬
‫רבועים‬
‫מטרים‬
‫מאות‬
‫ובניית‬
‫ולמשרדים‪ ,‬מתוך המגמה לפתח את ענף‬
‫השירותים העסקיים והשלטוניים בתוך העיר‬
‫ולהקטין את התלות במרכז הארץ‪.‬‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫‪4‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫המבנה‬
‫החברתי‬
‫‪Beer Sheva:‬‬
‫‪From Rift sequence to Urban sequence‬‬
‫‪Ella El-Boher‬‬
‫של‬
‫באר‪-‬שבע‬
‫עד לפני כעשור הייתה באר ‪-‬שבע עיר בעלת‬
‫אופי חברתי מזרחי ברור‪ .‬עם גלי העלייה‬
‫הגדולים של שנות החמישים אוכלסה העיר‬
‫בעיקר בעולים מצפון אפריקה ומאסיה‪,‬‬
‫אשר היוו בין ‪ 60%‬ל ‪ 80%-‬מתושביה וקבעו‬
‫את אופייה החברתי ותרבותה‪ .‬עם השנים‬
‫התפתחה מתוך קבוצה זו אליטה כלכלית –‬
‫חברתית אשר תפסה את מוקדי הכוח בעיר‪.‬‬
‫כיום רוב הקבלנים הגדולים‪ ,‬הסוחרים‬
‫ונושאי המשרות הציבוריות הם אנשי אותה‬
‫אליטה אשר גדלו בשכונות הותיקות של‬
‫העיר ועם התקדמותם בסולם הכלכלי ‪ -‬חברתי‬
‫עברו לשכונות החדשות בשולי העיר‪ .‬בתוך‬
‫מבעיות‬
‫הסובלות‬
‫הוותיקות‪,‬‬
‫השכונות‬
‫תשתית ומהזנחה נשארות השכבות החלשות‬
‫שידן אינה משגת לעבור אל השוליים‪.‬‬
‫שכונות אלו‪ ,‬שמהוות למעשה את ליבה של‬
‫העיר‪ ,‬סובלות בשנים האחרונות מהגירה‬
‫שלילית ומרמת אוכלוסיה הולכת ופוחתת‪.‬‬
‫עם התחזקות המודעות העדתית בקבוצות‬
‫מסוימות בחברה הישראלית )שמתבטאת בין‬
‫היתר בעליית כוחה של תנועת ש"ס( עברה‬
‫גם באר ‪-‬שבע תהליך דומה‪ .‬האוכלוסייה‬
‫שמגדירה עצמה מזרחית ‪-‬מסורתית )ומזדהה‬
‫עם ש"ס( היתה הקבוצה הדומיננטית בעיר‪,‬‬
‫מאנשים‬
‫בעיקר‬
‫מורכבת‬
‫זו‬
‫אוכלוסיה‬
‫משכבות מצוקה אשר מרוכזים בשכונות‬
‫הוותיקות שנבנו בשנות החמישים והשישים‪.‬‬
‫עם בוא העלייה הרוסית בשנות ה ‪ 90-‬השתנה‬
‫מאזן הכוחות בבאר ‪-‬שבע‪ .‬העיר קלטה למעלה‬
‫מ ‪ 50,000-‬עולים חדשים‪ .‬עולים אלו שהם‬
‫ברובם אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים‬
‫הצליחו להתאקלם מהר‪ ,‬הם נקלטו בעבודה‬
‫בבית חולים סורוקה או באוניברסיטת בן‬
‫גוריון ובעזרת סל הקליטה שקבלו מהממשלה‬
‫בשכונות‬
‫דירה‬
‫לרכוש‬
‫רובם‬
‫הצליחו‬
‫החדשות‪ .‬ההתקדמות המהירה של העולים‬
‫עוררה את התקוממותם של תושבי העיר‬
‫הוותיקים שעדיין אין באפשרותם לקנות‬
‫דירה‪ .‬האנשים מהשכבות החלשות מקרב‬
‫העולים שוכנו בשכונות הוותיקות‪ ,‬שם‬
‫קיימות דירות בבעלות המדינה‪ ,‬ובכך‬
‫העמיקו את המצוקה באזורים שמראש סובלים‬
‫מעוני ומאכלסים מעמד סוציו ‪-‬אקונומי‬
‫כיום אוכלוסיות באר ‪-‬שבע מורכבת‬
‫נמוך‪.‬‬
‫מ ‪ 40%-‬בני עדות המזרח ומ ‪ 40%-‬יוצאי‬
‫ברית המועצות לשעבר‪ .‬שתי קבוצות אלו‬
‫נמצאות במאבק תרבותי על אופי העיר ‪.‬‬
‫המיועדים‬
‫עיתונים‬
‫בעיר‬
‫קיימים‬
‫לאוכלוסיה המזרחית מול עיתונים ברוסית‪,‬‬
‫הרוסית‬
‫לאוכלוסיה‬
‫המיועדות‬
‫חנויות‬
‫שמוכרות אוכל לא כשר ומעוררות את‬
‫לבוא‬
‫שעד‬
‫המזרחית‬
‫החברה‬
‫התקוממות‬
‫הרוסים הצליחה לשמר בבאר ‪-‬שבע תרבות‬
‫מסורתית‪.‬‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫המאבק בין שתי קבוצות אלה מחזק את‬
‫תחושת השייכות העדתית של כל קבוצה‬
‫ופוגע בתחושת השייכות העירונית‪.‬‬
‫תמונה מס' ‪ – 8‬אוסף תמונות שצולמו במהלך המחקר‬
‫בב"ש‪.‬‬
‫הבדואים וזיקתם לבאר ‪-‬שבע‬
‫אוכלוסיית הבדואים בנגב מונה כיום כ ‪-‬‬
‫‪ 125,000‬תושבים המתגוררים בשבעה ישובים‬
‫מוכרים וכן בישובים רבים לא מוכרים‪.‬‬
‫כפי שצוין‪ ,‬באר ‪-‬שבע היוותה מרכז עסקים‬
‫ושירותים לשבטי הבדואים בנגב מאז הקמתה‬
‫על ידי העותמאנים בתחילה המאה ה ‪.20-‬‬
‫עם קום המדינה הוכרז אזור הנגב שמדרום‬
‫לבאר ‪-‬שבע לשטח תחת ממשל צבאי וכניסת‬
‫הבדואים לעיר הוגבלה‪ .‬מהלך זה החליש את‬
‫מעמדה של העיר בקרב האוכלוסייה הבדואית‬
‫והתפתחו מרכזים שבטיים כאלטרנטיבה לעיר‬
‫הגדולה‪ .‬בשנת ‪ 1954‬נפתח מחדש בימי‬
‫והגבלות‬
‫הבדואי‬
‫הבהמות‬
‫שוק‬
‫חמישי‬
‫התנועה הלכו ופחתו עד שבשנת ‪ 1966‬בוטל‬
‫הממשל הצבאי‪ .‬בהדרגה חזרה באר ‪-‬שבע‬
‫לתפקד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כמרכז שירותים ומסחר‬
‫לאוכלוסיה הבדואית בנגב‪.‬‬
‫עם המעבר לישובי קבע ונטישת אמצעי‬
‫הפרנסה המסורתיים ‪ -‬חקלאות וגידול צאן‪,‬‬
‫גברה תלותם של הבדואים בבאר ‪-‬שבע‪ .‬העיר‬
‫מספקת להם מוצרים שהם הפסיקו לייצר‬
‫בעצמם וכן מהווה מוקד משיכה מבחינ ה‬
‫תעסוקתית‪ .‬כיום הקשרים בין האוכלוסייה‬
‫הבדואית לעיר הם בתחומים רבים‪ :‬קיימים‬
‫קשרים כלכליים‪ ,‬בניהם העיסוק בשוק‬
‫הבדואי‪ ,‬באר ‪-‬שבע מספקת שרותי בריאות‪,‬‬
‫שרותי חינוך על תיכוניים ושרותי הכשרת‬
‫מורים למערכת החינוך המתפתחת במהירות‬
‫בקרב האוכלוסייה הבדואית וכן מהווה‬
‫מרכז בילוי ותרבות לאוכלוסיה זו‪ .‬שיפור‬
‫מערכת הדרכים והשתכללות אמצעי התחבורה‬
‫חיזקו את הקשר בין העיר לבדואים‬
‫בפזורה‪.‬‬
‫משפחות‬
‫כ ‪400-‬‬
‫כיום‬
‫מתגוררות‬
‫בעיר‬
‫בדואיות‪ .‬בשונה מהאוכלוסייה הבדואית‬
‫המתגוררת בפזורה ומאופיינת בריבוי טבעי‬
‫נמוכה‬
‫סוציו ‪-‬אקונומית‬
‫וברמה‬
‫גבוה‬
‫ביותר‪ ,‬משפחות אלו מאופיינות ברמת‬
‫מהמסורת‬
‫התנתקו‬
‫הן‬
‫גבוהה‪,‬‬
‫השכלה‬
‫הבדואית והשתלבו בחיי העיר המודרניים‪.‬‬
‫הן מפוזרות בשכונות השונות בעיר ולא‬
‫מהוות קהילה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫דימוי‬
‫באר‪-‬שבע‬
‫בעיני‬
‫‪Beer Sheva:‬‬
‫‪From Rift sequence to Urban sequence‬‬
‫‪Ella El-Boher‬‬
‫תושביה‬
‫עיר‬
‫בעירם‬
‫רואים‬
‫באר ‪-‬שבע‬
‫"תושבי‬
‫פרובינציאלית שוקעת‪ ,‬באר ‪-‬שבע נתפסת‬
‫כעיר שהמדבר השתלט עליה ‪ ,‬עיר מיואשת ‪,‬‬
‫שוויתרה ושוויתרו עליה‪ ...‬על פי תפיסת‬
‫התושבים זוהי עיר שאי אפשר להתקדם בה‪,‬‬
‫עיר של "מפסידנים" שחלק גדול מתושביה‬
‫חיים בה מתוך תחושה של החמצה ופשרה‪.‬‬
‫זוהי עיר שעוזביה נתפסים ככאלה "שעשו‬
‫את זה"‪ ,‬עיר שאיש אינו מתגעגע אליה‪ .‬על‬
‫פי סולם הערכים הנורמאטיבי של תושבי‬
‫העיר עזיבה היא לא רק לגיטימית אלא‬
‫אפילו הרואית‪) ".‬מתוך‪ :‬תכנית שיווק ב"ש‬
‫‪.(1994‬‬
‫אל מול המרכז נתפסת באר ‪-‬שבע כעיר‬
‫רחוקה‪ ,‬פיזית ומנטלית‪ ,‬משעממת‪ ,‬לא‬
‫מאפשרת הגשמה עצמית ובעלת אוכלוסיה‬
‫חלשה ומונוטונית‪ .‬אחד התושבים הגדיר את‬
‫באר ‪-‬שבע כ"עיר היחידה שהמציאות בה‬
‫גרועה מהדימוי שלה"‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬למרות הדימוי השלילי‪ ,‬קיימות גם‬
‫נקודות בהן דימוי העיר אינו כה שלילי‬
‫ואפילו חיובי‪ .‬באר ‪-‬שבע נתפסת כמקום שלו‬
‫ושקט‪ ,‬מקום בטוח‪ ,‬פחות "מלחיץ" ותחרותי‬
‫ממרכז הארץ‪ ,‬עיר בה יש יחסי חברות‬
‫ויחסים משפחתיים קרובים ושניתן לגדל בה‬
‫יחסית‪.‬‬
‫ובנוחות‬
‫בבטחון‬
‫ילדים‬
‫שייכות‬
‫מרגישים‬
‫לא‬
‫העיר‬
‫תושבי‬
‫לתיאטרון‪ ,‬האוניברסיטה‪ ,‬בית החולים‬
‫והסימפונייטה הנמצאים בעירם ולכן לא‬
‫מזכירים אותם כגורם חיובי בעיר‪ ,‬אך אם‬
‫הם נשאלים לגביהם יש הסכמה בקרב‬
‫התושבים כי מוסדות אלו הם גורמים‬
‫חשובים ביצירת תדמית חיובית לעיר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬העיר נתפסת כמכניסת אורחים‬
‫וניתן להשתמש לחיוב בדימוי "המזרחי"‬
‫שלה כעיר עם תרבות מקבלת ופתוחה‪.‬‬
‫פוטנציאל נוסף הם העולים הרבים שהגיעו‬
‫לבאר ‪-‬שבע בשנות התשעים מבריה"מ ומהווים‬
‫כיום כ ‪ 40%-‬מאוכלוסייתה‪ .‬עולים אלו‬
‫משכילים ברובם‪ ,‬אך טרם הטביעו את חותמם‬
‫על אופי העיר‪ .‬כיום יש בבאר ‪-‬שבע מפגש‬
‫תרבויות מרתק שיכול ליצור עיר מענינת‬
‫וייחודית‪.‬‬
‫גורם נוסף שניתן לראותו הן כיתרון והן‬
‫כחיסרון הוא מיקומה של העיר והריחוק‬
‫שלה מהמרכז‪ .‬על ידי טיפול נכון‪ ,‬יכול‬
‫ריחוק זה לקבוע את אופי העיר וליצור בה‬
‫אוכלוסיה‬
‫אליה‬
‫שתמשוך‬
‫חופש‬
‫תחושת‬
‫יוצרת‪.‬‬
‫תמונה מס' ‪ – 9‬סכמות נולי‪ ,‬המתארות את בעיית‬
‫הנתקים הקיימת בב"ש‪.‬‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫תמונה מס' ‪10‬‬
‫לאורך השנים‪.‬‬
‫– גרף המייצג את אוכלוסיית‬
‫ב"ש‬
‫סיכום ביניים‬
‫באר ‪-‬שבע‬
‫מרכז מטרופולין דרום‬
‫כפי שצוין‪ ,‬העיר באר שבע התפתחה‬
‫בשלבים‪ ,‬כאשר בכל שלב נוספו לה שכונות‬
‫חדשות שתוכננו להיות עצמאיות‪.‬‬
‫השכונות מנותקות זו מזו ובניהם עוברים‬
‫כבישים המהווים את הגבולות שבניהם‪.‬‬
‫מצב זה יוצר עיר‪ ,‬שלמרות הצפיפות‬
‫היחסית שלה‪ ,‬היא נתפסת כנטולת חיים‬
‫אורבאניים‪.‬‬
‫העיר = סכום השכונות שלה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך הרחוב חסר חיים ולא נתפס‬
‫כמקום‪ .‬הייחוד המקומי ‪-‬אזורי של באר ‪-‬שבע‬
‫הולך לאיבוד ומשתלטת עליו הנוקשות‬
‫הפרטיות‬
‫והיוזמות‬
‫מלמעלה‬
‫התכנונית‬
‫מלמטה‪.‬‬
‫הקשיים העיקריים של העיר באר ‪-‬שבע‪:‬‬
‫• מצוקה בשכונות הוותיקות‬
‫• דרישה להשקעה בפיתוח תשתיות עירוניות‬
‫ושירותים‪ ,‬מול מצוקה תקציבית‪.‬‬
‫• מחסור במוקדי משיכה לאוכלוסיה צעירה‬
‫מקומות‬
‫בילוי‪,‬‬
‫)מקומות‬
‫ומשכילה‬
‫תוססים‪,‬‬
‫ציבוריים‬
‫מקומות‬
‫עבודה‪,‬‬
‫אלטרנטיבה אקדמית‪(....‬‬
‫העירוני‬
‫המרכז‬
‫בפיתוח‬
‫• קושי‬
‫)נגישות‪ ,‬חנייה‪ ,‬מוקדי משיכה‪ ,‬רצף‬
‫עירוני‪ ,‬שימור מול פיתוח‪ ,‬שילוב בין‬
‫מגורים מסחר ועסקים‪(...‬‬
‫• הגירה שלילית של תושבים ממרכז העיר‪.‬‬
‫הפיתרון יכול להיות חזרה לעקרונות של‬
‫העיר המסורתית‪:‬‬
‫• רחוב ‪-‬כיכר ‪-‬בלוק עירוני‬
‫• יצירת סביבה קריאה המאפשרת התמצאות‬
‫נוחה‪.‬‬
‫• ציפוף מרכז העיר ולא בנייה רוויה‬
‫בשוליים‪.‬‬
‫• נגישות נוחה בין המרכז המסחרי והמרכז‬
‫המוסדי‪.‬‬
‫• נקודות ציון אדריכליות וציבוריות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫עיקרי התיזה‬
‫• עיר ללא רחוב‬
‫• חיבור ה"טלאים"‬
‫• התחדשות עירונית‬
‫‪Beer Sheva:‬‬
‫‪From Rift sequence to Urban sequence‬‬
‫‪Ella El-Boher‬‬
‫המאפיינים‬
‫יהיו‬
‫זה‬
‫במקום‬
‫לשנייה‪.‬‬
‫העקרוניים התכנוניים של שני הטלאים‬
‫הנוגעים בו‪.‬‬
‫הרחוב כמקום יאופיין בהתייחסות לכוחות‬
‫הפועלים בדפנותיו – פרופורציות‪ ,‬קצב‪,‬‬
‫איזון‪ ,‬תפקודים‪ ,‬אוכלוסיה‪ ,‬רקע היסטורי‬
‫וכו'‪.‬‬
‫"תיקון" לעיר‪ ,‬במובן הרגיש‪ ,‬כך שתפסיק‬
‫להיות רצף של נתקים שהונחו בשלבים‬
‫ותהפוך למרקם אורבאני חי ונושם המתאים‬
‫לקונטקסט בו הוא מתקיים‪ ,‬המדבר‪.‬‬
‫מדובר בתכנון שמתעסק באדם הפשוט שבסוף‬
‫חי במקום‪ ,‬וביצירת מקומות המושכים‬
‫האינטואיטיבית‬
‫ברמה‬
‫אנשים‬
‫והפונקציונאלית יחדיו‪.‬‬
‫תמונה מס' ‪ – 11‬השכונות הסמוכות זו לזו מופרדות‬
‫האחת מהשנייה ע"י כבישים רחבים וכולאות בניהן‬
‫שטחים גדולים בלתי מנוצלים‪.‬‬
‫השאלה‪ :‬כיצד ניתן להפוך את הכביש מגבול‬
‫לרחוב‪ ,‬למקום‪ ,‬לחלל עירוני שנעים לשהות‬
‫ולהלך בו? כיצד ניתן להשתמש ב"שממות "‬
‫העירוניות של באר ‪-‬שבע ולמנף אותן לצורך‬
‫החייאת העיר בכלל ומרכזה בפרט?‬
‫תמונה מס' ‪ – 13‬תכנית קונספטואלית – מילוי‬
‫החללים ע"י נפחים חדשים בעלי מאפיינים השאובים‬
‫מעולם המושגים הצורני הקיים כיום על מנת ליצור‬
‫רצף אורבאני‪.‬‬
‫גישה תכנונית חדשה‬
‫תמונה מס' ‪ – 12‬מרכז העיר כמיקרו קוסמוס מייצג‬
‫של העיר כולה‪ .‬כל מבנה עומד בפני עצמו‪ ,‬מנותק‬
‫מסביבתו על ידי שטחים בלתי מנוצלים‪.‬‬
‫שמתייחסים‬
‫מקומות‬
‫יצירת‬
‫תשובתי‪:‬‬
‫לקונטקסט האקלימי‪ ,‬לפרופורציות של העיר‬
‫ולנפחים שהיא דורשת‪ ,‬מקומות שמתפקדים‬
‫לאורך כל שעות היממה ומותאמות לקהלי‬
‫יעד מגוונים‪.‬‬
‫בפרויקט זה‪ ,‬הרחוב או הסביבה הציבורית‬
‫הם שייצרו את התווך שבין שכונה אחת‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫במהלך עבודתי על הפרויקט נחשפתי לגישות‬
‫תכנוניות שונות‪ ,‬חלקן פורמאליות‪ ,‬חלקן‬
‫הוצעו כתחליף לגישות קיימות באופן בלתי‬
‫פורמאלי‪ .‬מחקר זה הביא אותי להבין שחלק‬
‫מהבעיות בבאר ‪-‬שבע נובעות מתכנון שאינו‬
‫מתייחס להקשר המקומי של העיר בקונטקסט‬
‫המדברי‪ .‬כמו כן‪ ,‬כשניגשתי לבחון את‬
‫הגישה הנכונה להמשך תכנון העיר‪ ,‬היה‬
‫חשוב לי להתייחס לרצון תושביה של עיר‬
‫למצוא בה מענה תרבותי‪ ,‬אינטלקטואלי‪,‬‬
‫רב ‪-‬שכבתי ומגוון‪.‬‬
‫הגישה התכנונית החדשה שמה את תושב העיר‬
‫וצרכיו לפני תפקידה של העיר כמרכז‬
‫אזורי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נדמה לי‪ ,‬כי גישה‬
‫זו מייצרת סיטואציה של ‪ – win-win‬עיר‬
‫המשרתת נאמנה את תושביה תזכה לאהדה גם‬
‫מצד אוכלוסיות שכנות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫עיקרי הגישה התכנונית‬
‫צפיפות גבוהה ‪ -‬מדיניות עיר ‪-‬הגנים לפיה‬
‫נבנתה באר ‪-‬שבע יצרה מצב בו מרכז העיר‬
‫בנוי בדלילות‪ .‬יש להעלות את הצפיפות‬
‫בשכונות המגורים במרכז העיר על מנת‬
‫להגיע למסה קריטית של אנשים שתאפשר‬
‫התפתחות של חיי עיר שוקקים‪ ,‬ולאפשר את‬
‫עירוב השימושים במרחק הליכה מהמגורים‪.‬‬
‫הגבהה יחסית של המבנים וציפופם‪ ,‬יצרו‬
‫מצבים של צל טבעי ברחובות ובחללים‬
‫הציבוריים‪ ,‬מצבים החיוניים כל כך בעיר‬
‫המדברית‪.‬‬
‫טיפול מוקפד בשטחים הפתוחים ‪ -‬מכיוון‬
‫שבאר ‪-‬שבע היא עיר מדברית יש לטפל‬
‫בשטחים הפתוחים בתשומת לב רבה על מנת‬
‫שלא יהפכו למוזנחים ויהוו מקור לאבק ‪.‬‬
‫השטחים הפתוחים צריכים להיות בקנה מידה‬
‫הבנוי‬
‫של‬
‫לטיפולוגיה‬
‫ולהתאים‬
‫קטן‬
‫באזור‪.‬‬
‫עירוב שימושים ‪ -‬התכנון העירוני בעבר‬
‫התייחס אך ורק לתפקידה האזורי של באר ‪-‬‬
‫שבע ולא לתושבי העיר‪ .‬כתוצאה מכך רוכזו‬
‫כל הפונקציות הציבוריות במקום אחד‬
‫במנותק משכונות המגורים‪ .‬כך נוצר ניכור‬
‫עירוב‬
‫למוסדותיה‪.‬‬
‫העיר‬
‫תושבי‬
‫בין‬
‫ציבוריות‬
‫פונקציות‬
‫והכנסת‬
‫שימושים‬
‫לשכונות המגורים יחזיר את תחושת הקשר‬
‫של התושבים לעירם ויחיה את שכונות‬
‫המגורים שכרגע נמצאות בתהליך התפוררות‪.‬‬
‫תמונה מס' ‪ – 14‬הצעה‬
‫עקרונות התכנון‪.‬‬
‫– תכנית בינוי על בסיס‬
‫מערך תנועה תחבורתי נגיש ‪ -‬מעבר לרשת של‬
‫רכבות חשמליות קלות אשר ייסעו על‬
‫מסילות‪ ,‬על הכבישים הרחבים הקיימים‬
‫בעיר‪ .‬מספר הילדים הגבוה בעיר והרמה‬
‫הסוציו ‪-‬אקונומית הנמוכה של חלק מתושביה‬
‫מחייבים פיתוח של מערכת תחבורה ציבורית‬
‫מתקדמת אשר תקל על תנועת כל התושבים‬
‫ואשר עלותה הנמוכה תעזור לצמצם את פער‬
‫המעמדות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מכיוון שב"ש היא עיר‬
‫מישורית יש לעודד את ההליכה ברגל‬
‫והשימוש באופניים‪ ,‬זאת על ידי יצירת‬
‫רחובות מוגנים משמש ומבוהק שיתמכו‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫‪Beer Sheva:‬‬
‫‪From Rift sequence to Urban sequence‬‬
‫‪Ella El-Boher‬‬
‫בשיטות תחבורה אלו‪ .‬התנועה הלא ‪-‬ממונעת‬
‫תעלה את רמת החיים בעיר‪ ,‬תגביר את‬
‫האינטראקציות העירוניות ותיצור חיי‬
‫רחוב שוקקים‪.‬‬
‫עידוד ההליכה ברגל ‪ -‬האקלים המדברי‬
‫השורר בבאר שבע יוצר תנאים קשים לשהייה‬
‫בחוץ ומקשה על ההליכה ברגל‪ .‬על מנת‬
‫ליצור עיר ידידותית להולכי רגל ולהחיות‬
‫את חיי הרחוב יש ליצור מרחב ציבורי‬
‫מוצל‪ ,‬להגביל את הנהיגה והחניה ברחובות‬
‫וליצור ריבוי גירויים על ידי שימוש‬
‫במוטיבים אדריכליים – פיסיים‪ :‬קו בנין‬
‫‪ ,0‬פתחים ומרפסות רבים הפונים לרחוב‬
‫וכו'‪.‬‬
‫השכונות ‪-‬‬
‫בתוך‬
‫שונות‬
‫דיור‬
‫רמות‬
‫בריחת‬
‫של‬
‫תופעה‬
‫קיימת‬
‫בבאר ‪-‬שבע‬
‫האוכלוסיות החזקות אל מחוץ לעיר או אל‬
‫שוליה‪ ,‬תופעה היוצרת פערים חברתיים ‪-‬‬
‫מרכז‬
‫גיאוגרפיים ותורמת להידרדרות‬
‫העיר‪ .‬יצירת יחידות דיור ברמה גבוהה‬
‫במרכז העיר‪ ,‬בשילוב עם שדרוג החלל‬
‫הציבורי יחזירו לעיר את האוכלוסייה‬
‫החזקה ויצרו מרקם אנושי הטרוגני יותר‪.‬‬
‫תכנון בר קיימא ‪ -‬צפון הארץ שלנו כבר‬
‫מיושב בצפיפות וביישובו התעלמו פעמים‬
‫רבות מתנאי השטח ופגעו הן בנוף והן‬
‫במשאבי הטבע שלנו‪ .‬יעד ההתפתחות הבא של‬
‫מדינת ישראל הוא הנגב‪ .‬עד כה התעלמה‬
‫העיר באר ‪-‬שבע מתנאי המדבר הסובב אותה‬
‫ונהגה בבזבזנות בשטח המדברי‪ .‬יש להפסיק‬
‫את ההתפשטות לעבר המדבר ולמצוא דרכים‬
‫לפיתוח העיר תוך התייחסות לתנאי האקלים‬
‫והשטח ופגיעה מינימאלית בטבע ובמשאביו‪.‬‬
‫ההתייחסות אל המדבר כאל משאב יקר תתרום‬
‫גם לחיזוק הגאווה של התושבים בעירם‬
‫ובאזור בו הם חיים‪.‬‬
‫שיפור דימוי העיר ‪ -‬תכנון העיר על פי‬
‫באר ‪-‬שבע‬
‫את‬
‫יהפוך‬
‫שלעיל‬
‫העקרונות‬
‫לתושביה‪,‬‬
‫וידידותית‬
‫ייחודית‬
‫לעיר‬
‫כך‪,‬אני מאמינה‪ ,‬ישתפר הדימוי של העיר‪,‬‬
‫תתחזק תחושת השייכות של התושבים לעירם‬
‫ותיעצר מגמת העזיבה המאסיבית הקיימת‬
‫היום בעיר‪.‬‬
‫עקרונות התכנון‬
‫‪ (1‬החייאת מרכז העיר‬
‫‪ (2‬שילוב בין פונקציות ציבוריות ואזורי‬
‫מגורים‬
‫‪ (3‬פיתוח חיי רחוב‬
‫‪ (4‬טיפול מוקפד בשטחים הפתוחים‬
‫‪ (5‬יצירת רשת תחבורה ציבורית נגישה‬
‫והתאמת‬
‫קיימים‬
‫ב"כוחות"‬
‫‪ (6‬שימוש‬
‫התכנון לאקלים המדברי‬
‫‪8‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫‪Beer Sheva:‬‬
‫‪From Rift sequence to Urban sequence‬‬
‫‪Ella El-Boher‬‬
‫בחרתי לבחון את סוגיית הפרויקט באזור‬
‫מרכז העיר בנתק שבין העיר העתיקה‬
‫והמרכז האזרחי – מסחרי החדש‪ ,‬באזור בית‬
‫הקברות המוסלמי העתיק‪ .‬בחירה זו מאפשרת‬
‫לי לבחון את אופן הטיפול במס' נתקים‬
‫שונים‪ ,‬תוך התייחסות להקשר האורבאני‪,‬‬
‫לנושא האקלימי‪ ,‬ליצירת אווירת רחוב חי‬
‫ותוסס וכמו חן התמודדות עם אחת הבעיות‬
‫הקשות של העיר – ריק‪.‬‬
‫הפתרון האדריכלי שיצרתי מנסה לענות על‬
‫רצונות עקרוניים אלה‪ .‬באמצעות הנמכת‬
‫כביש בין עירוני חוצה‪ ,‬תוך אפשרות גישה‬
‫נוחה אל תוך העיר ולהיפך‪ ,‬יצרתי סביבה‬
‫ציבורית עירונית‪ ,‬המכילה פונקציות של‬
‫בעל‬
‫המתחם‬
‫ובילוי‪.‬‬
‫פנאי‬
‫תרבות‪,‬‬
‫מאפיינים של אזור שוטטות המאפשר הגנה‬
‫אקלימית‪ ,‬גישה נוחה להולכי רגל ורצף‬
‫אירועים הקושר את העיר העתיקה להיות‬
‫חלק מההתרחשות האינטנסיבית של העיר‪.‬‬
‫המבנים יוצרים הצללות במרחב הציבורי‬
‫כיכרות‬
‫בניהם‬
‫ו"כולאים"‬
‫הפתוח‬
‫של‬
‫משתנים‬
‫במינונים‬
‫עירוניות‬
‫פעילות פרטית ‪-‬ציבורית‪.‬‬
‫ברווח הקיים בין בית הקברות המוסלמי‬
‫לכביש הכניסה לעיר העתיקה‪ ,‬בחרתי לתכנן‬
‫מבנה מגורים המכיל פונקציות מסחריות‬
‫בקומת הקרקע‪ .‬המבנה ממוקם כך שהוא יוצר‬
‫דופן אינטנסיבית לרחוב‪ ,‬צופה אל האזור‬
‫הפתוח‪ ,‬תוחם חצרות פנימיות ומאפשר‬
‫סירקולציית אויר טובה‪ .‬התכנון מכיל‬
‫שונים‬
‫בגדלים‬
‫דירות‬
‫טיפוסי‬
‫מספר‬
‫המותאמות לקהלי יעד משתנים וזאת על מנת‬
‫לאפשר מגורים מעורבים‪ ,‬כך שהפעילות‬
‫האנושית בהם תהיה מגוונת ולאורך כל‬
‫שעות היום‪.‬‬
‫תמונה מס' ‪ – 15‬הפרויקט בא לגשר על הנתק באזור‬
‫מרכז העיר בריק שבין העיר העתיקה והמרכז האזרחי –‬
‫מסחרי החדש‪ ,‬באזור בית הקברות המוסלמי העתיק‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫תמונה מס' ‪ – 16‬תכנית מתחם שוטטות המכיל פונקצ'‬
‫מעורבות‪ :‬תרבות‪ ,‬מסחר יחודי‪ ,‬בילוי‪ ,‬יצירה ופנאי‬
‫תמונה מס' ‪ – 17‬סדרת חתכים רקמה אורבאנית חדשה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫‪Beer Sheva:‬‬
‫‪From Rift sequence to Urban sequence‬‬
‫‪Ella El-Boher‬‬
‫מסקנות‬
‫בבואי לבחון את היתכנות קיומו של רחוב‬
‫עירוני בעיר מדברית‪ ,‬כמו גם את האפשרות‬
‫למנף את קיומן של "שממות" בלב העיר‬
‫לצורך פיתוח עירוני‪ ,‬ציפוף והחייאת‬
‫אזורים מתים בלב ליבה של באר ‪-‬שבע‪,‬‬
‫נוכחתי כי הדבר דורש תכנון רגיש‪,‬‬
‫שותפות מצד תושבי המקום‪ ,‬רגישות למה‬
‫שקיים‪ ,‬בין אם עתיק ובין אם מודרני‬
‫וכמו כן‪ ,‬מיצוי של הערכים והעקרונות‬
‫המבניים שקיימים באזור לכדי עקרונות‬
‫תכנון מהם ניתן ללמוד להמשך‪.‬‬
‫גישות‬
‫בחנתי‬
‫שלי‬
‫הלימוד‬
‫בתהליך‬
‫תכנוניות היושבות על אידיאות שלא בהכרח‬
‫רלוונטיות לקונטקסט האקלימי והתרבותי‬
‫של באר ‪-‬שבע‪ ,‬על אף שהן ידועות כמצליחות‬
‫במקומות אחרים בעולם )ע"ע גישות תכנון‬
‫באר ‪-‬שבע לאורך השנים(‪.‬‬
‫אחת התובנות שלי מהתהליך היא שעל מנת‬
‫ליצור סביבה עירונית שחיה ומתפקדת‬
‫לאורך כל שעות היום‪ ,‬עליי לייצר מקומות‬
‫המושכים אל העיר קהלי יעד מגוונים ‪,‬‬
‫ומכילים עירוב שימושים ופונקציות‪.‬‬
‫כפי שהצהרתי בפתח דבריי‪ ,‬חזוני הוא‬
‫לתכנן סביבה שתתרום לתהליך חברתי של‬
‫החזרת העיר לתושביה‪ ,‬מתוך התפיסה‪ ,‬שרק‬
‫עיר המתפקדת טוב כלפי פנים יכולה להוות‬
‫מוקד משיכה ומרכז מטרופוליני עבור‬
‫האזור כולו‪.‬‬
‫בדרך להשגת מטרה זו‪ ,‬בחרתי לעסוק‬
‫בשיקום‪ ,‬ציפוף‪ ,‬פיתוח וחידוש של אזור‬
‫מרכז העיר – המקום בו כל תושביה יכולים‬
‫להיפגש‪.‬‬
‫אם עליי לשפוט את צעדיי בסיומו של‬
‫תהליך‪ ,‬אומר כי הנני מרוצה מהתוצר‪.‬‬
‫יצרתי סביבה המותאמת לתנאי האקלים‬
‫המקומיים ומאפשרת לאדם הפשוט לחיות‪,‬‬
‫לצרוך‪ ,‬לעבוד‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לבלות ולהיות‬
‫בנוחות יחסית תוך מתן דגש על חללים‬
‫בעלי פרופורציות אנושיות‪ .‬אפשרתי בתוך‬
‫סביבת התכנון את הבחירה בין להיות צופה‬
‫להיות‬
‫בין‬
‫במגרש‪,‬‬
‫שחקן‬
‫ולהיות‬
‫להיות‬
‫ובין‬
‫אינטנסיבית‬
‫בסיטואציה‬
‫באינטימיות גבוהה‪ ,‬יחסית לקרבה הרבה אל‬
‫כל האקשן העירוני‪.‬‬
‫יצרתי אפשרויות מגורים מגוונות שיכולות‬
‫להתאים לקהלים שונים ועל ידי כך לתרום‬
‫לפעילות אנושית סביב השעון – דרישה‬
‫הכרחית לצורך יצירת אוירה עירונית חיה‬
‫ונושמת – אותה אוירה שלטעמי חסרה כיום‬
‫בעיר‪.‬‬
‫דבר נוסף שלשמחתי הושג מתוך התהליך הוא‬
‫ההבנה כי בבואינו לפתח אזור משמעותי‬
‫במרכזה של עיר‪ ,‬על מנת שהפרוייקט יצליח‬
‫לחיות בתוך ההקשר בו הוא נבנה‪ ,‬עליו‬
‫המשיכה‬
‫למוקדי‬
‫היטב‬
‫מקושר‬
‫להיות‬
‫והמרכזים הקיימים ולחזק את היתרונות‬
‫היחסיים הקיימים במקום‪ ,‬ולא לבוא על‬
‫חשבונם‪.‬‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫כמובן שיש לי גם ביקורת על עבודתי‪.‬‬
‫לו הייתי בוחרת להמשיך במחקר ולא לקטוע‬
‫את התהליך בנקודת הזמן הנוכחית‪ ,‬הייתי‬
‫מרחיבה את היריעה ובוחנת את אופן‬
‫הטיפול הנכון בנתק המיוצג על ידי כביש‬
‫אשר עובר בין שתי שכונות‪ ,‬כך ששתי‬
‫ומתקיימת‬
‫מזו‬
‫זו‬
‫שונות‬
‫דפנותיו‬
‫סיטואציה של פרופורציות בלתי עירוניות‬
‫במצב קיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הייתי בוחנת שוב את‬
‫הורדת הכבישים הבין ‪-‬עירוניים החוצים את‬
‫מרכז העיר‪ ,‬אל מתחת לפני הקרקע‪.‬‬
‫תמונה מס' ‪ – 18‬תכנית מבנה מגורים‬
‫משולב מסחר בסמוך לסמטאות הקניון‬
‫החדשות‪.‬‬
‫תמונה מס' ‪ – 19‬קומה‬
‫טיפוסית‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫‪Beer Sheva:‬‬
‫‪From Rift sequence to Urban sequence‬‬
‫‪Ella El-Boher‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪1‬‬
‫הדס שדר‪ .2000 .‬השפעתו של משרד הבינוי והשיכון‬
‫על התפתחותה האורבאנית של באר ‪-‬שבע ‪,1948-1999‬‬
‫הטכניון‪ ,‬מכון טכנולוגי לישראל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שרשבסקי יוסף‪ .1979 .‬היבטים חזותיים בתכנון‬
‫באר שבע‪ ,‬ספר באר שבע‪ ,‬עמוד ‪201‬‬
‫‪3‬‬
‫ֿ עיר של המדינה"‪ ,‬ספר באר שבע‬
‫גדעון סאמט‪" ,‬הלא‬
‫‪4‬‬
‫הילה טל‪ .1978 .‬תכנונה והתפתחותה של באר שבע‬
‫בשנים ‪ .1900-1965‬חיבור בגיאוגרפיה היסטורית‬
‫‪ 5‬אתר אינטרנט ויקיפדיה‪ .‬ערך – התפתחות באר שבע‬
‫ערך – עיר מדברית‬
‫ערך – אקלים הנגב‬
‫‪ 6‬מגזינים ועיתונים מקומיים‪ .‬זמן הנגב‪ ,‬כל הנגב‪.‬‬
‫‪ 7‬ייעוץ והדרכה בעיריית באר שבע‪ .‬מהנדס העיר‪,‬‬
‫מ"מ דימיטרי פיגלנסקי‬
‫‪ 8‬שיחת התייעצות עם דר‪ .‬סיגל ברניר‪.‬‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫‪11‬‬