‫אל האופק‬ ‫‪www.ashdodport.co.il‬‬ ‫עלון עובדי נמל אשדוד | גיליון מס’ ‪ | 32‬אב‪-‬אלול תשע”ד | אוגוסט ‪2014‬‬ ‫‪www.ashdodport.co.il‬‬ ‫עובדים תחת אש ‪ -‬עמוד ‪2‬‬ ‫ראיון רוחני עם חובל גוררת נתן נאור ‪ -‬עמוד ‪8‬‬ ‫האיש שמאחורי מהפיכת המחשוב בנמל‪ -‬עמוד ‪12‬‬ ‫היכן בית החלומות שלכם? ‪ -‬עמוד ‪18‬‬ ‫צוק איתן >‬ ‫עובדים תחת אש‬ ‫לפניות הנוגעות לנושאי פרט בעת הצורך‪ .‬לטובת‬ ‫הפעלת המרכז הוכשרו כ‪ 12-‬עובדים‪/‬ות ולהם מבוצע‬ ‫רענונים אחת לחצי שנה‪.‬‬ ‫מירי דרעי‪ ,‬העובדת הסוציאלית‪ ,‬הפעילה שירות‬ ‫פסיכולוגי לעובדים‪ :‬נשלח ‪ SMS‬לעובדים המאפשר‬ ‫קבלת תמיכה טלפונית מאנשי מקצוע בתחום‬ ‫הפסיכולוגי‪ .‬התהליך בוצע בפנייה ראשונית לעו”ס‬ ‫שהעבירה את המקרים המתאימים למטפל‪ ,‬והמטפל‬ ‫פנה ישירות לעובד או בני משפחתו ונתן סיוע טלפוני‬ ‫ולפי הצורך המשיכו בפגישות טיפוליות‪.‬‬ ‫בוצעו סדנאות לעובדים ונאמני רווחה ‪ -‬צוות חרום‪,‬‬ ‫ביטחון ובטיחות‪ ,‬מנ”ע תפעול‪ ,‬צ”מ ובתי מלאכה‪,‬‬ ‫ורמ”דים‪ ,‬סדנת לקבלת חוסן נפשי לסווארים‪ ,‬מנופאים‪,‬‬ ‫נהגים ועוד‪.‬‬ ‫מבצע צוק איתן לא תפס את עובדי נמל אשדוד‬ ‫בהפתעה‪ .‬בשנים האחרונות תורגל הנמל לא פעם‬ ‫בעבודה במצב חירום ותחת מטחי טילים‪ .‬עם פתיחת‬ ‫המבצע נפרסו מיגוניות ברחבי הנמל‪ ,‬חולק ציוד מגן‬ ‫ורועננו נהלי החירום‪ .‬נמל אשדוד שמר על שגרת‬ ‫עבודה והזרים אספקה חיונית למשק הישראלי‪.‬‬ ‫הנהלת חברת הנמל פעלה בימי המבצע כדי לסייע‬ ‫לרווחת עובדים המגויסים ובני משפחותיהם ולספק‬ ‫תמיכה לכלל העובדים‪ ,‬שרובם מתגוררים בטווחים ‪40‬‬ ‫ק”מ מרצועת עזה‪.‬‬ ‫בין שפע הפעולוות שבוצעו‪:‬‬ ‫נשלחו חבילות למשפחות העובדים שגויסו בצו ‪ 8‬וכן‬ ‫לכל מגויסי צו ‪ 8‬של עובדי הקבלן במינהלה‪ ,‬ביטחון‬ ‫וניקיון‪.‬‬ ‫בשיתוף עירית אשדוד הוקם מרכז משפחות במועדון‬ ‫ועד הגמלאים שמטרתו לתת מענה למשפחות עובדי‬ ‫הנמל בעת אירוע חריג כגון‪ :‬נפילת טיל‪ ,‬עם הרוגים‬ ‫ופצועים והוכשרו מתנדבים מקרב הגמלאים שיסייעו‬ ‫בעת אירוע כזה‪.‬‬ ‫כחלק מהיערכות חברת הנמל למצב חירום‪ ,‬הוחלט‬ ‫להקים מרכז פניות אשר יופעל על מנת לתת מענה‬ ‫‪-2-‬‬ ‫■ עורך ראשי‪ :‬יגאל בן זיקרי ■ עורך אחראי‪ :‬תומר שפץ ■ חברי מערכת‪ :‬גולן‬ ‫גוזלן‪ ,‬פלורי פייגל‪ ,‬אשר נהון‪ ,‬עמית כהן‪ ,‬אורי סנדק ■ צילום שער‪ :‬אבי רוקח‬ ‫■ כתיבה‪ ,‬עריכה‪ ,‬עיצוב גרפי‪ :‬מילת הקסם ■ צילומים‪ :‬יניב וקנין‪ ,‬פבל טולצ’ינסקי‬ ‫‪-3-‬‬ ‫צוק איתן >‬ ‫לכבוד‬ ‫מר יצחק בלומנטל‬ ‫מנכ”ל חברת נמל אשדוד‬ ‫יחד עם בעלי אלי‪ ,‬המשמש כמתמחה בלשכה‬ ‫המשפטית בנמל‪ ,‬שבתי היום לפנות בוקר מהנופש‬ ‫בסלוניקי‪.‬‬ ‫אני רואה כחובה לעצמי לכתוב את אשר על ליבנו‪.‬‬ ‫אין צורך להכביר מילים על שקרה עקב השבתת‬ ‫הטיסות‪ .‬ברצוני לציין ולהודות למספר גורמים‪.‬‬ ‫עם פרוץ המשבר מינית את איציק שבתאי כנציג‬ ‫ההנהלה ‪ .‬איציק עמד בקשר עם כל אחד מאתנו‬ ‫והשיב על השאלות במאור פנים וניסה ככול יכולתו‬ ‫להרגיע ולתת מענה‪ ...‬יחד עם איציק היה אתנו‬ ‫ישראל אבוטבול אשר ביום שישי עם היוודע על‬ ‫פיצול הקבוצה לקח אחריות ודאג במקום לכל‬ ‫צרכי הנשארים‪ ...‬אציין עוד שעברנו יחד חמשת‬ ‫הזוגות שנשארו שבת נעימה ויפה כולל קידוש‬ ‫וסעודות שבת והכל לפי כל כללי השבת והכשרות‪.‬‬ ‫מעל לכול אני רוצה בשם אלי בעלי ובשמי (ואני‬ ‫בטוחה שגם בשם שאר העובדים‪/‬ות ובני‪/‬ות זוגם)‬ ‫להודות לך באופן אישי‪.‬‬ ‫‪-4-‬‬ ‫צילום‪ :‬פבל טולצ’ינסקי‬ ‫עובדי חברת נמל אשדוד שיצאו לנופש בסלוניקי‬ ‫באמצע יולי גילו ביום שישי בבוקר כי טיסות החזרה‬ ‫לישראל הושבתו‪ ,‬עקב המצב הביטחוני‪ .‬מנכ”ל‬ ‫חברת הנמל בפועל‪ ,‬איציק בלומנטל‪ ,‬עודכן במצב‬ ‫ולקח על עצמו את הטיפול באופן אישי‪.‬‬ ‫בסיועם של איציק שבתאי וישראל אבוטבול‪ ,‬ששהו‬ ‫בסלוניקי כחלק מהקבוצה‪ ,‬ובסיועו של דוד בן‬ ‫הרוש בנמל‪ ,‬יצר המנכ”ל קשר מול חברת התעופה‪,‬‬ ‫המלונות וכל הגורמים הרלוונטיים להסדרת שהיית‬ ‫העובדים בסלוניקי בשבת‪ ,‬כולל ארוחות שבת‬ ‫כשרות‪ ,‬ותיאום טיסה חלופית חזרה לישראל‪.‬‬ ‫אשתו של אלי שירן‪ ,‬מתמחה בלשכה המשפטית‪,‬‬ ‫מתארת במכתב ששלחה למנכ”ל את האירועים‪.‬‬ ‫להלן קטעים ממכתבה‪:‬‬ ‫פפרצי נמל >‬ ‫יציאת סלוניקי‬ ‫סלוניקי‬ ‫מרגע היוודע ביטול הטיסות נכנסת לפעולה והיית‬ ‫בקשר תכוף ביותר עם הקבוצה‪ ...‬הרגשנו שיש מי‬ ‫שדואג לנו ושאנו לא זרוקים כפי שחשו ישראלים‬ ‫רבים אחרים‪ .‬דאגת לעדכן אותנו באופן שוטף‬ ‫ודאגת לנו‪.‬‬ ‫כמנכ”ל לא הסתפקת ב”הורדת” הנחיות לביצוע‪,‬‬ ‫אלא לקחת את הטיפול בנו באופן אישי ושוטף‪.‬‬ ‫יתרה מזאת בסבלנות רבה ענית גם לפונים אליך‬ ‫בהודעות אישיות‪ ,‬וזאת ברגישות רבה‪...‬‬ ‫התנהלות כגון זו של מנכ”ל ובוודאי בסדר גודל של‬ ‫חברה כחברת הנמל הינה לעניות דעתי דבר נדיר‬ ‫אם בכלל‪.‬‬ ‫הוכחת את שידעתי קודם (משיחות עם אלי) כי‬ ‫הנך דואג לעובדיך‪ .‬בכך השרית עלינו ביטחון‪ .‬אני‬ ‫בטוחה ויודעת כי העובדים ובני‪/‬ות זוגם מעריכים‬ ‫זאת מאד‪.‬‬ ‫זוהי זכות לעבוד בארגון שמנהלו דואג לעובדיו‬ ‫באופן אישי‪ ,‬וזכה אלי להתמחות בחברת הנמל‪.‬‬ ‫בשמו של אלי בעלי ובשמי תודה מקרב לב‪.‬‬ ‫סימון שירן‪ ,‬אשתו של אלי שירן‬ ‫‪-5-‬‬ ‫פפרצי נמל >‬ ‫‪-6-‬‬ ‫פינת האתיקה‬ ‫מאת גדעון שילה‪ ,‬רו”ח‪ ,‬הממונה על האתיקה‬ ‫מה ההבדל בין מוסר לאתיקה?‬ ‫מוסר עוסק בקשר ובמערכת היחסים בין‬ ‫אדם לאדם אחר וקובע כללים כגון‪ :‬לא‬ ‫תרצח‪ ,‬לא תגנוב וכד’‪.‬‬ ‫אתיקה עוסקת ביחסים שבין שני בני‬ ‫אדם או יותר המקיימים קשר מתוקף‬ ‫תפקידם‪:‬‬ ‫ •בין אדם שהוא רופא לבין אדם אחר‬ ‫שהוא המטופל‪ .‬למשל – מצופה‬ ‫מהרופא שיקדיש את מלוא יכולתו‬ ‫לאבחון ולטיפול נכון;‬ ‫ •בין אדם שהוא פקיד בנק לבין‬ ‫אדם שהוא לקוח‪ .‬למשל – מצופה‬ ‫מהפקיד שישמור בסודיות את מצבו‬ ‫הכספי של הלקוח;‬ ‫ •בין אדם שהוא מורה לבין אדם שהוא‬ ‫תלמיד‪ .‬למשל – מצופה מהמורה‬ ‫התלמיד‬ ‫להתפתחות‬ ‫לעזור‬ ‫בתחומים מסוימים;‬ ‫ •בין שני מנהלים בדרג מקביל‬ ‫בארגון או בין שני עובדים בעלי אותו‬ ‫תפקיד‪ .‬למשל ‪ -‬מצופה שמנהל לא‬ ‫יחדור לתחום סמכותו של מנהל‬ ‫מקביל‪ .‬מצופה שעובד יחליף בזמן‬ ‫את חברו במשמרת ולא רק בגלל‬ ‫שזו הנחיה אלא כחלק מהיחסים בין‬ ‫העובדים‪.‬‬ ‫‪-7-‬‬ ‫“‬ ‫רק בגלל הרוח‬ ‫הים הזורם בעורקיו של נתן נאור מצטרף לאהבה גדולה לים‪,‬‬ ‫לאנשים‪ ,‬לאופנועי שטח‪ ,‬לכלי נגינה ולמדבר – יחד יוצרים כל‬ ‫אלה את האמת של נתן‪ ,‬שחי ואוהב את הכאן ועכשיו‬ ‫מאת פלורי פייגל‬ ‫‪-8-‬‬ ‫חובל גוררת נתן נאור‪ ,‬אוטוטו בן ‪ ,50‬נשוי ואב לנערה‬ ‫מתבגרת‪ ,‬אינו דמות שגרתית בנוף הנמלי‪ ,‬ולא רק‬ ‫בזכות שפע התחביבים המיוחדים שהוא מטפח‪.‬‬ ‫החיבור של נתן לים החל בלימודיו בבית הספר הימי‬ ‫מבואות ים במכמורת‪ ,‬שאותו סיים בהצטיינות‪ .‬לאחר‬ ‫השירות הצבאי המשיך לצי הסוחר‪ ,‬שם הגיע לדרגת‬ ‫חובל בכיר (קצין ראשון)‪ .‬רגע לפני עלייתו לאוניה‬ ‫לצבירת הניסיון הימי בתפקיד‪ ,‬נולדה בתו‪ .‬לכן בחר‬ ‫נתן‪ ,‬בהחלטה מושכלת‪ ,‬להתיישב על פני היבשה‪ .‬אך‬ ‫הים המשיך לזרום בעורקיו‪ ,‬והוביל אותו להתמנות‬ ‫לחובל גוררת בנמל אשדוד‪.‬‬ ‫שאני אצליח”‪.‬‬ ‫רצונו להיות אבא במשרה מלאה ולא “בשלט רחוק”‬ ‫ואמונתו שיתקבל לעבודה בנמל על אף תקופת‬ ‫המתנה של שנתיים בין ועדת קבלה אחת לשנייה‬ ‫וחמש שנים שעברו מרגע הגשת המועמדות ועד‬ ‫קליטתו לעבודה בחברה ‪ -‬הם אלו שהביאו אותו‬ ‫ל”כאן ועכשיו”‪ ,‬להווה שלדעתו הוא האמת‪“ .‬צריך‬ ‫לחיות ולאהוב את העכשיו‪ .‬אין דבר מעבר לרגע זה‪.‬‬ ‫תכנון העתיד עלול להביא עימו פחדים ודאגות‪ ,‬העבר‬ ‫הוא מורה טוב ואסור להצטער עליו‪ ,‬הקיים זה רק‬ ‫העכשיו”‪.‬‬ ‫ההווה הוא האמת‬ ‫רוכב אל החופש‬ ‫“הרצון הוא אחד הדברים החשובים שיש לאדם”‪,‬‬ ‫אומר נאור‪“ ,‬אל הרצון מצטרפת התפילה הפנימית‬ ‫יש משהו רגוע ומרגיע באיש הזה‪ .‬את אהבתו הגדולה‬ ‫לאופנועים (יש לו ארבעה) הוא מתרגם לאהבה‬ ‫לטבע‪ ,‬לחופש ולאדם‪ .‬בקבוצות האופנוענים פגש‬ ‫אנשים זרים שבין רגע הפכו לחברים טובים‪ ,‬שותפים‬ ‫לאהבתו לתחום המוטורי ולטבע שאליו מובילים אופנועי‬ ‫השטח‪“ .‬ברכיבת שטח יש ערבות הדדית ואין שימוש‬ ‫לרעה באגו‪ ,‬כי מדובר במצב הישרדותי‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬ ‫אהבת חינם היא זאת שמחברת בין אנשים בצורה הכי‬ ‫טובה”‪ ,‬אומר נאור‪.‬‬ ‫ריפוי עצמי בן ‪ 15‬אלף שנה‬ ‫בין העבודה לרכיבת השטח הוא גם מנגן על דידג’ (או‬ ‫בשמו המלא‪ ,‬דידג’רידו) ‪ -‬כלי נשיפה קדום שפיתחו‬ ‫האבוריג’ינים‪ ,‬תושביה המקוריים של אוסטרליה‪ .‬ישנן‬ ‫עדויות לכך שהשימוש בדידג’ החל כבר לפני ‪ 15‬אלף‬ ‫שנה‪ ,‬והוא מתואר פעמים רבות ככלי הנגינה העתיק‬ ‫בעולם‪ .‬לדברי נאור (והאבוריג’ינים)‪ ,‬הדידג’ הוא לא‬ ‫רק כלי נגינה אלא אמצעי ריפוי ומדיטציה מיוחדת‬ ‫הנקראת ‘’זמן חלום’’‪ .‬במהלך הנגינה המונוטונית‪ ,‬הכלי‬ ‫יוצר ויברציות בתדר נמוך מאוד‪ ,‬שמרגיעות את הגוף‬ ‫ומסדירות את הנשימה‪ ,‬כאשר הן קרובות לגוף המטופל‪.‬‬ ‫“הדידג’ מזכיר לגוף את התדר הטבעי שלו‪ .‬אני רק‬ ‫“לוחץ על ההדק” של הריפוי העצמי של האדם”‪ .‬נאור‬ ‫מנגן על כלים טבעיים נוספים‪ ,‬כמו חליל‪ ,‬קערות‬ ‫קריסטל‪ ,‬קערות טיבטיות ותופים שונים‪.‬‬ ‫‪...‬תכנון העתיד עלול‬ ‫להביא עימו פחדים‬ ‫ודאגות‪ ,‬העבר הוא מורה‬ ‫טוב ואסור להצטער עליו‪,‬‬ ‫הקיים זה רק העכשיו‪.‬‬ ‫שקט במדבר‬ ‫את השקט שלו מוצא נאור במדבר‪ ,‬שם הוא הולך עם‬ ‫הרוח עד ש”שומע” שקט מוחלט‪ ,‬מנגן ומתחבר ל”אני”‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫חיבור לטבע הוא מייצר גם על גג ביתו בתל אביב‪ ,‬שם‬ ‫הוא מקים בימים אלה מערכת אקוופונית לגידול‬ ‫ירקות בעזרת אקווריום דגים‪.‬‬ ‫“מה משותף לכל אלה?”‪ ,‬שאלתי‪.‬‬ ‫“לעבודתך בים‪ ,‬למדבר‪ ,‬לאופנוע‬ ‫שטח‪ ,‬לדידג’‪ ,‬לגידול הירקות?”‬ ‫“כל אלה הם דברים של‬ ‫הנפש והנשמה!”‪ ,‬ענה‪.‬‬ ‫‪-9-‬‬ ‫“‬ ‫כל המכולות על כתפיהם‬ ‫כשני שליש מרווחי הנמל באחריות יחידת ה‪ ,TOS-‬המנהלת‬ ‫באמצעות מערכת ממוחשבת מתקדמת את תנועת כל‬ ‫המכולות המגיעות לנמל אשדוד ויוצאות ממנו‬ ‫צילום‪ :‬נתן כהן‬ ‫תפוקת המכולות בנמל גדלה ביותר מ‪ 30%-‬מאז‬ ‫שהוטמעה והופעלה בנמל ‪)Terminal Operating System( TOS‬‬ ‫ מערכת ממוחשבת לתכנון ולבקרת תנועת המכולות‪.‬‬‫המערכת‪ ,‬הפועלת בתמיכת יחידת ה‪ ,TOS-‬מנהלת את‬ ‫תנועת המכולות המגיעות לנמל אשדוד ויוצאות ממנו‪,‬‬ ‫כולל אחסונן בשטחי הנמל‪ ,‬העמסתן על גבי משאיות‪,‬‬ ‫פריקתן וטעינתן באניות‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬על כתפיהם של ‪40‬‬ ‫אנשי היחידה מונחים למעשה כשני שליש מרווחי הנמל‪,‬‬ ‫המבוססים על שינוע המכולות‪.‬‬ ‫כולם מחוברים אלינו‬ ‫“כל הארגון מחובר אלינו ותלוי בנו בנושא המכולות”‪ ,‬אומר‬ ‫רובי פלך‪ ,‬מנהל יחידת ה‪ .TOS-‬מבין התפקידים שביצע‬ ‫רובי ב‪ 21-‬שנותיו בנמל אשדוד‪ ,‬ניהול יחידת ה‪ TOS-‬בשנה‬ ‫וחצי האחרונות הוא המרתק והמאתגר ביותר‪“ :‬היחידה‬ ‫עובדת במשמרות ‪ 24 -‬שעות ביממה‪ ,‬שישה ימים בשבוע‪.‬‬ ‫העבודה האינטנסיבית ממלאת את היום ואת הנפש”‪.‬‬ ‫רובי נשוי ‪ +‬שני בנים‪ ,‬מתגורר במזכרת בתיה‪ ,‬בעל תואר‬ ‫שני בהנדסת תעשייה וניהול וסא”ל במילואים‪ .,‬בעבר שימש‬ ‫בנמל כמהנדס תעשייה וניהול בחטיבת המשאבים‪ ,‬וכמנהל‬ ‫פרויקטים ביחידת מטה ומחשוב‪ .‬ההיכרות עם הנפשות‬ ‫הפועלות בנמל הקלה עליו את ההשתלבות בתפקיד‬ ‫החדש‪ ,‬כמו גם הידע למי צריך לפנות ‪ -‬ידע חשוב במיוחד‬ ‫עבור יחידת ה‪ ,TOS-‬העובדת בשיתוף עם יחידות רבות‬ ‫בנמל‪ ,‬כדוגמת התפעול‪ ,‬הביטחון והחישובים‪.‬‬ ‫ליווי צמוד מהרגע הראשון‬ ‫“מהרגע שמכולת יצוא נכנסת לשער הנמל ועד שהיא‬ ‫נטענת על אנייה‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬במקרה של מכולת יבוא ‪-‬‬ ‫מרגע פריקת המכולה מהאנייה ועד שהיא יוצאת על גבי‬ ‫משאית או רכבת ‪ -‬היא באחריותנו‪ .‬יחידת ה‪ TOS-‬מתכננת‪,‬‬ ‫מבקרת ומנהלת את כל העבודה בתחום תפעול המכולות‪,‬‬ ‫הן באניות (קו המים) והן בשטחי האחסנה (הערוגות)‪.‬‬ ‫מכולה לא זזה ללא פקודה של המערכת‪.‬‬ ‫‪-10-‬‬ ‫“עוד לפני כן‪ ,‬כאשר יצואן רוצה לייצא מכולה‪ ,‬הוא פונה‬ ‫באמצעות סוכן מכס לסוכן האנייה ומזמין מקום באנייה‬ ‫באמצעות המערכת‪ .‬אם יש מקום‪ ,‬סוכני המכס יכולים‬ ‫לשלוח באמצעות המערכת מסרים אלקטרוניים הכוללים‬ ‫נתונים לגבי המכולה כדוגמת גודל‪ ,‬סוג ומשקל‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫מצרפים לשידור את פרטי חברת התובלה‪ ,‬כולל הנהג‬ ‫והמשאית שיכניסו את המכולה לנמל‪”.‬‬ ‫“כאשר המכולה מגיעה לנמל היא עוברת בדיקה ביטחונית‪,‬‬ ‫ולאחר מכן נבדקים תקינות השידור ופרטי המוביל‬ ‫והמכולה‪ .‬במידה שהכול תקין‪ ,‬מערכת ה‪ TOS-‬מנפיקה‬ ‫איתור למקום אחסון המכולה‪ ,‬והמוביל נכנס לנמל בדרכו‬ ‫לערוגות האחסון‪ .‬בהמשך‪ ,‬מנוף שער פורק מנהג המשאית‬ ‫את המכולה ומניח אותה באיתור המיועד‪ .‬כאשר מגיע תור‬ ‫המכולה לעלות לאנייה‪ ,‬נשלח גורר לערוגה‪ ,‬ושם מעמיס‬ ‫עליו מנוף השער את המכולה‪ .‬הגורר מסיע את המכולה‬ ‫לרציף‪ ,‬ומנוף גשר פורק אותה מן הגורר וטוען אותה‬ ‫לאנייה‪ .‬הפעולות הללו מנוהלות אצלנו‪ ,‬ביחידת ה‪”.TOS-‬‬ ‫מארגנים גם ליבואנים‬ ‫“במקרה של יבוא מתבצע המסלול ההפוך ‪ -‬למערכת‬ ‫ה‪ TOS-‬משודרות המכולות המגיעות ארצה על גבי‬ ‫האנייה ועתידות לרדת בנמל‪ .‬לפני קשירת האנייה‬ ‫ותחילת הפריקה‪ ,‬סוגרים עובדי חדר הבקרה של היחידה‬ ‫את רשימת המכולות שייפרקו בנמל מול סוכן האנייה‪.‬‬ ‫הרשימה מועברת למתכנני האנייה ביחידה‪ ,‬שמתכננים‬ ‫את כל שלבי עבודת הפריקה‪ .‬סגירה נוספת מול הסוכן‬ ‫נעשית לפני הטעינה‪ ,‬כאשר רשימת המכולות שנסגרו‬ ‫ליצוא והמכולות הריקות מועברת לתכנון הטעינה‪.‬‬ ‫“כאשר מגיעה האנייה – בדרך כלל מתחילים בפריקת‬ ‫המכולות המלאות (יבוא)‪ ,‬לאחר מכן טוענים על גביה‬ ‫מכולות מלאות בסחורה (יצוא)‪ ,‬ולבסוף טוענים מכולות‬ ‫ריקות‪ ,‬החוזרות לחו”ל כדי להמכיל אותן מחדש במוצרי‬ ‫יבוא‪ .‬תהליך זה‪ ,‬שחשוב כי יתבצע בסדר הנכון‪ ,‬מתוכנן‬ ‫ומנוהל בידי עובדי היחידה‪ ,‬באמצעות מערכת ה‪.TOS-‬‬ ‫“המערכת מציגה את כל המחסנים באנייה ואילו מכולות‬ ‫נמצאות בכל מחסן‪ .‬כך אפשר לתכנן מראש את סדר‬ ‫הפריקה‪ ,‬ולאחסן כל מכולה במקום המתאים לה בערוגה‪,‬‬ ‫לשם מגיעות בהמשך משאיות כדי להעמיסן ולהעבירן אל‬ ‫הלקוח‪ .‬חלק קטן מהמכולות יוצא על גבי קרונות רכבת‪.‬‬ ‫“אנחנו משמשים גם מוקד לפניות הלקוחות בעניין פעילות‬ ‫האניות והמכולות לאחר השעה ‪ 18:00‬בערב‪ ,‬ומשיבים גם‬ ‫על פניות נהגי המשאיות‪ .‬לייעול העבודה‪ ,‬מתוכננת בימים‬ ‫אלה עמדה שתשמש מענה טלפוני לנהגים בלבד‪ ,‬כך‬ ‫שרק ‪ 10%‬מהפניות יועברו לטיפול מקצועי בתוך היחידה”‪.‬‬ ‫שלושה ביחידה אחת‬ ‫היחידה מחולקת לשלושה מדורים‪:‬‬ ‫מדור תיאום לקוחות ‪ /‬חדר בקרה ‪ -‬מבצע סגירות של‬ ‫פריקה וטעינה באניות מול סוכני אנייה וסוכני מכס‪ ,‬ומוודא‬ ‫עבור כל אנייה את תקינות השידורים באשר למכולות‬ ‫הממתינות לפריקה או טעינה‪ .‬בגמר עבודת האנייה מבוצעת‬ ‫בדיקה סופית של הפעילות שבוצעה בה‪ ,‬ובהתאם המערכת‬ ‫מעבירה חיובים למחלקת החישובים‪ .‬המדור אחראי גם‬ ‫על תפעול הטעינה והפריקה של מכולות ברכבת‪ ,‬שטח‬ ‫בדיקות המכס ואניות גלנוע‪.‬‬ ‫בראש המדור עומד רוברט דדון‪ ,‬שהחל לעבוד בנמל‬ ‫בשנת ‪ 1970‬בתפקיד סוור‪ .‬עם פתיחת מסוף המכולות‬ ‫ברציף ‪ 7‬בשנת ‪ ,1977‬עבר לתפקיד רץ האחראי על‬ ‫העברת הניירת מהשטח למשרדים ומאז ‪ 1982‬הוא עובד‬ ‫בחדר הבקרה‪.‬‬ ‫מדור תכנון ותפעול אניות ‪ -‬אחראי על תכנון העבודה‬ ‫התפעולית לפריקה וטעינה של מכולות באנייה בשלבי‬ ‫העבודה הנדרשים‪ ,‬בהתאם למיקום וסידור המכולות‬ ‫במחסנים השונים‪ ,‬במטרה להביא לסיום מוקדם ככל האפשר‬ ‫של העבודה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפקח המדור אחר התפעול השוטף של‬ ‫הפריקה והטעינה מול הצוותים בקו המים (“ידיים”)‪.‬‬ ‫רמ”ד אניות הוא עמי מורלי‪ ,‬מהנדס תעשיה וניהול‬ ‫‪ ...‬העבודה האינטנסיבית‬ ‫ממלאת את היום ואת הנפש‪.‬‬ ‫המועסק בחברה מזה ‪ 8‬שנים‪ .‬בעבר שימש עמי כמתכנן‬ ‫אנייה ביחידה ולפני כן עבד במשך ‪ 7‬שנים כמונה ראשי‬ ‫בחברת מנייה שפעלה בנמל‪.‬‬ ‫מדור תכנון ותפעול שטח ‪ -‬אחראי על תכנון ותפעול שטחי‬ ‫האחסנה במסופי היובל ואשדוד‪ .‬מתכנני השטח מקצים‬ ‫מקומות למכולות בהתאם לקווי האניות‪ ,‬סוגי המכולות‪,‬‬ ‫המשקל ונמל היעד‪ ,‬כדי לתמוך בתפעול האניות ולהעלות‬ ‫את יעילות האחסון והשינוע‪ .‬מתפעלי השטח מפקחים‬ ‫ומלווים את פעילות הפריקה והטעינה מ‪/‬אל הגוררים‬ ‫והמשאיות‪ ,‬הן בערוגות והן בשטחי המכולות הריקות‪.‬‬ ‫מנהל מדור שטח הוא ניר פדובה‪ ,‬בעל ותק של ‪ 23‬שנים‬ ‫בחברה‪ .‬ניר מלווה את עבודת המכולות עוד מראשית‬ ‫דרכו בנמל‪ ,‬אז עבד בחניון המכולות ונתן שירות לנהגים‬ ‫בעורף הנמל‪.‬‬ ‫“באמצעות מערכת אחת‪ ,‬היחידה שלנו מתפעלת ארבעה‬ ‫רציפים בשני מסופים במקביל‪ 14 ,‬עגורני גשר בקו המים‪,‬‬ ‫‪ 34‬מנופי שער‪ ,‬גוררים‪ ,‬ומלגזות לפריקת המכולות הריקות”‪.‬‬ ‫ומה מתוכנן לעתיד?‬ ‫“בימים אלה אנחנו עובדים עם התפעול על מודל חדש‬ ‫לארגון מכולות הייצוא והיבוא במסוף איתן‪ ,‬במטרה‬ ‫להגדיל תפוקות‪.‬‬ ‫“נוסף על כך‪ ,‬אנחנו מתכננים שינוי ארגוני של מבנה‬ ‫היחידה‪ ,‬לאור הצרכים השוטפים‪ ,‬על בסיס שיטות עבודה‬ ‫במסופי מכולות בחו”ל‪ .‬מטרת השינוי לחבר את העובדים‬ ‫למדדי תפוקות‪ ,‬על שפע יתרונותיהם לארגון ולעובד‪,‬‬ ‫שיתוגמל בהתאם לביצועיו‪ .‬אנחנו מתכוונים להשקיע‬ ‫בתכנון במטרה לאפשר ראייה קדימה‪ ,‬כדי שאנשי היחידה‬ ‫יוכלו לבצע את העבודה ביותר יעילות‪ ,‬במקום לעסוק רק‬ ‫בעניינים השוטפים וב’כיבוי שריפות’‪.‬‬ ‫“גם נושא ההדרכות וההשקעה במשאב האנושי מקודם‬ ‫בימים אלה‪ ,‬למיקסום יכולותיהם של אנשינו”‪.‬‬ ‫‪-11-‬‬ ‫הנמל מחליף דיסקט והתוצאות בשטח‬ ‫הראש מאחורי‬ ‫הנמל הממוחשב‬ ‫ראש מחלקת מחשוב ומערכות‪-‬מידע‪ ,‬איציק שבתאי‪ ,‬מספר על מהפיכת‬ ‫המחשוב בנמל‪ ,‬שהגיעה לשיאה לאחר ‪ 2005‬ומתקדמת אל העתיד‬ ‫ראש מחלקת מחשוב ומערכות מידע‪ ,‬איציק שבתאי‪ ,‬החל‬ ‫את דרכו בנמל לפני כמעט ‪ 40‬שנים‪ ,‬אולם היחשפותו‬ ‫לנמל החלה עוד קודם לכן‪ ,‬בבית אביו‪:‬‬ ‫“אבי‪ ,‬סמי שמואל ז”ל‪ ,‬היה סלוניקאי קלאסי שהחל את‬ ‫דרכו בארץ כפועל בנמל תל‪-‬אביב‪ ,‬בעידן שהסחורות היו‬ ‫נפרקות בלב‪-‬ים ומוכנסות לנמל בדוברה‪ .‬אבי עבר עם‬ ‫משפחתו לעיר אשדוד בסמוך למועד פתיחת הנמל‪ ,‬שהיה‬ ‫חדיש ומודרני לתקופתו‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬האווירה ושיחות‪-‬‬ ‫היום בבית נסובו על החוויות וההתרחשויות בנמל”‪.‬‬ ‫השיחות על הנמל עוררו אצל איציק עניין וסקרנות‪ ,‬ובסוף‬ ‫שנת ‪ 1975‬זכה להצטרף בעצמו למשפחת הנמל‪ ,‬בתחום‬ ‫חדש יחסית – מערכות מידע‪ ,‬במסגרת ארגונית שנקראה‬ ‫אז ‘מדור מיכון’ (לימים ‪‘ -‬מחלקת מחשוב ומערכות‪-‬מידע’)‪.‬‬ ‫“מאז ועד היום עברו אלפי שנות‪-‬דור טכנולוגיות”‪ ,‬מספר‬ ‫איציק‪“ .‬השלב המשמעותי ביותר במהפיכת המחשוב החל‬ ‫בשנת ‪ ,2005‬כאשר הארגון עבר למתכונת של חברה‬ ‫ממשלתית עסקית ועצמאית הפועלת בסביבה תחרותית”‪.‬‬ ‫במשך ‪ 25‬שנה עסק איציק במגוון תחומים ותפקידים‬ ‫במחלקת המחשוב ומערכות המידע על גלגוליה השונים‪,‬‬ ‫ובתחילת שנת ‪ 2000‬קיבל לידיו את ניהול המחלקה‪.‬‬ ‫טרום עידן המכולות‬ ‫“בתחילת דרכי בארגון‪ ,‬עוד לפני עידן המכולות בנמל‪,‬‬ ‫הנמל התאפיין בעובדים קשי‪-‬יום שעסקו בפריקה וטעינה‬ ‫של מטען בלא אמצעים טכנולוגיים‪-‬מחשוביים מתקדמים‪.‬‬ ‫גם במשרדי המנהלה העבודה הייתה ידנית ברובה‪.‬‬ ‫הניצנים הראשונים למערכות ממוחשבות נמצאו בתקופה זו‬ ‫בתחומים בסיסיים כגון הנה”ח‪ ,‬הכנת קלט לשכר וניהול כ”א‪.‬‬ ‫“בשלהי שנות השבעים החלה היערכות הנמל לקליטת‬ ‫‪-12-‬‬ ‫אוניות‪-‬מכולות‪ ,‬שהתקדמה לשינוי המשמעותי של שינוע‬ ‫במכולות‪ .‬במהלך השנים התפתח תחום זה לתחום פעילות‬ ‫עיקרי ומוביל בנמל‪.‬‬ ‫“מערכות המחשוב התומכות בשינוע מכולות הוחלפו‬ ‫ושודרגו במהלך השנים‪ ,‬בהתאם להתפתחות הטכנולוגית‬ ‫העולמית‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬התבצעה פעילות הדרגתית‬ ‫להחלפת הניירת‪/‬הטפסים הרבים הנדרשים לקיום‬ ‫הפעילות התפעולית‪ ,‬במנגנון תעבורה של מסרים‪-‬‬ ‫אלקטרוניים‪ ,‬בשיתוף כל קהיליית הסחר הימי‪ .‬הפעילות‬ ‫ייעלה משמעותית את התהליך התפעולי ושיפרה את‬ ‫השירות ללקוחות הנמל‪.‬‬ ‫“כמו כן‪ ,‬נוספו נדבכים חדשים לתמיכת מערכות המחשוב‬ ‫גם ביתר תחומי הפעילות התפעולית והעסקית של הנמל‪.‬‬ ‫מעגל המשתמשים באמצעי מחשוב הורחב למאות רבות‬ ‫של עובדי‪-‬נמל‪ ,‬אשר לחלקם הייתה זו היכרות ראשונה עם‬ ‫עולם המחשוב”‪.‬‬ ‫כיצד אנשי הנמל מקבלים את המעבר לצורות‬ ‫העבודה החדשות?‬ ‫“חלק מאנשי הנמל מקבל בברכה את השינויים‪ ,‬ואף‬ ‫משתתף בכל התהליך מתחילתו ותורם להצלחתו‪ .‬אלה‬ ‫האנשים הקונסטרוקטיביים שמבינים את הצורך בפישוט‬ ‫ובייעול התהליכים ואת הערך המוסף המתקבל מכך‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬יש עובדים שמעדיפים את צורת העבודה‬ ‫הישנה‪ ,‬אולי בגלל אופי שמרני‪ .‬בדרך כלל זה לא עוצר את‬ ‫הטמעת התהליך‪ .‬כאשר יש תוצר מחשובי שאיכותו מוכחת‪,‬‬ ‫והמנהלים מחוייבים להטמעתו‪ ,‬הדברים נפתרים בשלום‪.‬‬ ‫“בסופו של דבר‪ ,‬כל הטמעות המערכות‪ ,‬רבות משתמשים‬ ‫ככל שיהיו‪ ,‬יצאו לפועל”‪.‬‬ ‫“‬ ‫“השינויים והתנופה העיקרית של הטמעת טכנולוגיה‬ ‫ושימוש בתשתיות‪-‬מידע מתקדמות בנמל חלו בשנת‬ ‫‪ ,2005‬עם פיצול רשות הנמלים והמעבר של הארגון‬ ‫למתכונת של חברה ממשלתית עסקית ועצמאית‪.‬‬ ‫“בתקופה זו החל האתגר הניהולי האמיתי והעיקרי שלי‬ ‫– נדרשתי להיערכות חדשה ו”החלפת דיסקט” ‪ -‬לא‬ ‫עוד יחידה מתפעלת המנוהלת ע”י משרד ראשי‪-‬מרכזי‪,‬‬ ‫אלא יחידה עצמאית הנדרשת לתת מענה למציאות‬ ‫חדשה‪ ,‬לקבוע מדיניות מקצועית המשתלבת ביעדים‬ ‫האסטרטגיים של החברה ולממש אותה‪.‬‬ ‫“הנהלת החברה ומחלקת ה‪ IT-‬שלה התגייסו להתאים‬ ‫את תשתיות המידע הקיימות לאסטרטגיה החדשה של‬ ‫החברה‪ ,‬בדרך להגשמת חזון החברה להיות הנמל המוביל‬ ‫בישראל ואחד מהמובילים במזרח התיכון‪.‬‬ ‫“בהתאם לכך‪ ,‬הוגדרו פרויקטים חדשים בתחום תשתיות‬ ‫המחשוב והתקשורת והוטמעו מערכות‪-‬מידע חדשניות‬ ‫שענו על הצרכים העסקיים המשתנים‪.‬‬ ‫“המשאבים הרבים שהושקעו בפרויקטים הניבו תוצאות‪,‬‬ ‫במקביל להתייעלות פנימית ולשיפור השירות ללקוחות‬ ‫החברה ‪ -‬ההצלחות העסקיות והתפעוליות של חברת הנמל‬ ‫מתבטאות בעלייה מתמדת לאורך העשור האחרון בהיקפי‬ ‫הפעילות ובגידול במחזור העסקים וברווחיות החברה”‪.‬‬ ‫טכנולוגיה בכל פינה בנמל‬ ‫בעשור האחרון יצאו אל הפועל בחברת הנמל פרויקטים‬ ‫טכנולוגיים רבים‪ ,‬שהמרכזיים מביניהם הינם‪::‬‬ ‫ •ניהול מסופי מכולות ‪ -‬יישום מערכת לניהול פריקת‪/‬‬ ‫טעינת מכולות (‪.)TOS‬‬ ‫ •נמל ללא ניירת ‪ -‬הרחבה והטמעת מערך תעבורה של‬ ‫מסרים אלקטרוניים במקום שימוש בניירת בתהליכי‬ ‫שחרור המטענים‪.‬‬ ‫ •מערכת ממוחשבת לשער הנמל ‪ -‬כולל מערכות זיהוי‬ ‫משאית‪-‬נהג‪-‬מכולה‪ ,‬מערכות שקילה ועוד‬ ‫ •תכנון העבודה בתצוגה גרפית ‪ -‬פיתוח ויישום מערכת‬ ‫לתכנון העבודה‪ ,‬ולסידור ושיבוץ אוניות ברציפים‬ ‫בתצוגה גראפית על מפת הנמל‪.‬‬ ‫ •ניהול טרמינל אוניות נוסעים ‪ -‬פיתוח ויישום מערכת‬ ‫רישום מפליגים וכבודה‪.‬‬ ‫ •ניהול פיננסי‪ ,‬לוגיסטי‪ ,‬משאבי אנוש ותחזוקה –‬ ‫באמצעות יישום והטמעת מערכת ‪SAP-ERP‬‬ ‫ •יישום והטמעת מערכת לניהול קשרי לקוחות הנמל‪.‬‬ ‫ •יישום מערכות ‪ BI‬לניהול ומעקב אחר השגת היעדים‬ ‫ •הקמת מערכת קשר‪-‬דיבור דיגיטאלית פרטית‪.‬‬ ‫‪...‬צריך לרצות‪ ,‬להחליט‪,‬‬ ‫לקבוע לעצמך יעדים ולפעול‬ ‫בעקביות ובנחישות להשגתם‪.‬‬ ‫מתקדמים לעתיד‬ ‫איציק משתף אותנו גם בדוגמאות אחדות להתפתחויות‬ ‫המתוכננות בנמל בתחום המיחשוב ומערכות המידע‪,‬‬ ‫שנמצאות בשלבי תכנון וביצוע‪ ,‬ומטרתן לשמור על היתרון‬ ‫התחרותי של הנמל‪:‬‬ ‫ •פיתוח והטמעת מערכת לניהול תורים למשאיות המהווה‬ ‫מנגנון להזמנת ‘חלונות‪-‬זמן’ ומאפשרת מתן שירות מיידי‬ ‫ללקוחות‪ ,‬והיערכות תפעולית אופטימלית לנמל‪.‬‬ ‫ •הרחבת שירותי המידע המקוונים ללקוחות באתר‬ ‫האינטרנט המשודרג של החברה‪.‬‬ ‫ •פיתוח אפליקציות מובייל מבוססות מיקום שמאפשרות‬ ‫נגישות גבוהה למידע ללקוחות ולעובדי החברה ‪-‬‬ ‫הסנונית הראשונה בנושא זה היא המערכת לפריקה‬ ‫ולשחרור מכוניות‪-‬יבוא‪.‬‬ ‫ •הקמת מערכת ‪ Billing‬חדשה המציבה את הלקוח‬ ‫במרכז‪ ,‬ותומכת בהסכמים מסחריים בגמישות מרבית‪.‬‬ ‫כמי שצמח בנמל יותר מ‪ 30-‬שנה עד לתפקיד‬ ‫מנהל המחלקה ‪ -‬מה הסוד שלך?‬ ‫“בכל תחומי החיים‪ :‬צריך לרצות‪ ,‬להחליט‪ ,‬לקבוע לעצמך‬ ‫יעדים ולפעול בעקביות ובנחישות להשגתם‪.‬‬ ‫“ברמה האישית והמקצועית‪ :‬עליך להכשיר את עצמך‬ ‫בלא לאות‪ ,‬במיוחד בתחומים דינמיים‪.‬‬ ‫“ברמה הניהולית‪ :‬ניהול זה מקצוע ולא רק תפקיד‪ ,‬ולכן‬ ‫צריך ללמוד אותו בצורה יסודית ומתודולוגית‪ .‬כמנהל‬ ‫מערכות מידע למדתי כיצד להתנהל מול הנהלה ועובדים‬ ‫ומול לקוחות וספקים‪ .‬יישמתי אלמנטים יסודיים של תורת‬ ‫הניהול‪ ,‬החל מתכנון מדוקדק ובקרה צמודה‪ ,‬וכלה בעידוד‬ ‫עבודת צוות‪ ,‬יוזמה ומצוינות בקרב עובדיי‪.‬‬ ‫“כדאי להתמקד בעשיית הדברים הנכונים והחשובים‬ ‫באופן מושלם‪ ,‬ואז התוצאות ידברו בעד עצמן‪.‬‬ ‫“אני ממליץ גם לנהוג בצניעות‪ ,‬לא לרדוף כבוד‪,‬‬ ‫ולשתף אחרים בדרך‪ ,‬כי אף מנהל לא יכול‬ ‫להצליח בלא עובדים טובים ושיתוף‬ ‫פעולה של קולגות‪ .‬צריך להקפיד‬ ‫לנהוג בדרך ארץ (שכידוע‪-‬‬ ‫קודמת לתורה)‪ ,‬וגם חוש‬ ‫הומור טוב אף פעם‬ ‫לא הזיק‪. ”....‬‬ ‫‪-13-‬‬ ‫“‬ ‫(‪ 5,500‬שקלים לילד) ‪ -‬וועד ההורים דואג למימון של‬ ‫‪ 80‬אחוזים מן הטיול לילדים נזקקים‪.‬‬ ‫קשרי קהילה >‬ ‫שיעור בציונות במרכז המבקרים‬ ‫הכל למען הילדים‬ ‫ממרומי מיטת בית החולים הבין אריה שעליו להקדיש את‬ ‫זמנו החופשי לעזרה לאחרים וליצירת שוויון הזדמנויות‬ ‫לילדים ממשפחות מעוטות יכולת בקהילתו‬ ‫‪-14-‬‬ ‫הצורך לתרום לאחרים החל לגעוש באריה אוחיון‬ ‫כאשר נאלץ לשכב בבית החולים “רמב”ם” במשך‬ ‫שנה שלמה לאחר תאונה שעבר בחו”ל לפני‬ ‫‪ 11‬שנים – “ריסקתי את הרגליים ואת הריאה‪,‬‬ ‫התפוצצתי כולי”‪ ,‬מספר אריה‪“ .‬החלטתי לשקם‬ ‫את עצמי באמצעות תרומה לחברה‪ .‬יצאתי מבית‬ ‫החולים בכסא גלגלים‪ ,‬והיום אני נעזר בקב אחד”‪.‬‬ ‫אריה אוחיון‪ ,‬אחראי משמרת במרכז הבקרה‬ ‫בתצפית ים (מגדל הפיקוח של הנמל) או במילותיו‪:‬‬ ‫“במקום הכי יפה בנמל”‪ ,‬מגיע לעבודה המעניינת‬ ‫בנמל מעיר מגוריו הרחוקה ‪ -‬קרית מוצקין – כי‬ ‫“הנמל בשבילי זה בית”‪ .‬כאשר הוא לא עסוק‬ ‫בתקשורת עם אוניות וסוכנים או בנסיעות הלוך‬ ‫ושוב‪ ,‬הוא משקיע את זמנו ומרצו בילדי קרית‬ ‫מוצקין‪ ,‬ובמיוחד באלה שלא שפר עליהם גורלם‪.‬‬ ‫כאשר השתחרר מבית החולים‪ ,‬המטרה שעמדה‬ ‫לנגד עיניו של אריה הייתה לבטל את ההבדלים בין‬ ‫ילדים שיש להוריהם כסף ובין ילדים מעוטי יכולת‬ ‫בנושא הטיולים בבתי הספר‪“ .‬לא ייתכן שילד אחד‬ ‫יוכל לצאת לטיול כי הוריו מרוויחים מספיק‪ ,‬ואחר‬ ‫לא ייצא לטיול כי אין להוריו אמצעים מתאימים”‪.‬‬ ‫אריה למד את הנושא‪ ,‬נכנס לוועדת חינוך בקרית‬ ‫מוצקין‪ ,‬והוביל מהלך שמנע את הישנות המחדל‬ ‫בבתי ספר בעיר – היום כולם יכולים לצאת לכל‬ ‫הטיול‪ ,‬וכל מי שצריך עזרה מקבל אותה‪.‬‬ ‫בהמשך הרחיב את פועלו לנושא החוגים –‬ ‫“פרסמתי בקהילה שכל מי שרוצה להשתתף בכל‬ ‫חוג – יכול‪ .‬וועדת חינוך שהובלתי בשיתוף הנהלת‬ ‫רשות המתנ”סים‪ ,‬העירייה ובתי ספר בעיר העניקה‬ ‫סיוע לכל מי שנזקק לכך‪ .‬כל משפחה שנזקקה‬ ‫מילאה טופס מתאים ושלחה לנו”‪.‬‬ ‫שיעורים מרחוק לילדים חולים‬ ‫השהות הארוכה בבית החולים עוררה את מודעותו‬ ‫של אריה לילדים הסובלים ממחלות ממושכות‪,‬‬ ‫שזקוקים לקשר לבני הכיתה שלהם‪“ .‬לתת לילד‬ ‫חולה גישה למחשב‪ ,‬שמאפשרת לו קשר חברתי עם‬ ‫הכיתה שהוא למד איתה אונליין – זה גורם לו אושר‬ ‫אמיתי”‪ .‬כך הוביל אריה בקרית מוצקין את נושא‬ ‫הלוח החכם‪ ,‬לוח שמחובר למחשב‪ ,‬שמאפשר לכל‬ ‫ילד חולה להשתתף בשיעור דרך האינטרנט גם אם‬ ‫הוא בבית החולים‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬במסגרת תפקידו כיושב ראש וועד‬ ‫ההורים של בית ספר אורט בקרית מוצקין‪ ,‬מארגן‬ ‫אריה בחגים חבורות זמר של בתי ספר בקרית‬ ‫מוצקין‪ ,‬שמגייסים עבור הילדים החולים משחקים‬ ‫ומחשבים‪“ ,‬כל דבר שיכול לעודד אותם”‪ ,‬ומופיעים‬ ‫עבור הילדים בבתי החולים‪.‬‬ ‫חינוך הילדים בוער באריה גם בשעות העבודה ‪-‬‬ ‫כאשר ביקר במסגרת העבודה במרכז המבקרים של‬ ‫חברת נמל אשדוד ונדהם מעוצמת החוויה‪ ,‬התבהר לו‬ ‫שכל הערכים הציוניים שעוברים במקום הזה צריכים‬ ‫לעבור לילדים‪ .‬לכן‪ ,‬בשיתוף מנהלת מרכז המבקרים‬ ‫רינת כהן קלנג והצוות הנפלא שלה‪ ,‬אליס‪ ,‬אבי ודנה‪,‬‬ ‫אריה הוביל פרויקט שבמהלכו ביקרו ‪ 400‬ילדים במרכז‬ ‫המבקרים‪ ,‬והבינו את נושא אהבת הארץ דרך הנמל‪.‬‬ ‫“באותו מסע הילדים ביקרו בכלא בבאר שבע‪ ,‬ישנו‬ ‫בפארק אשכול בשטח‪ ,‬אכלו ארוחה שבישלו לעצמם‬ ‫בשטח ועזרו לקשישים מדימונה לצבוע את הבית‪ .‬לזה‬ ‫אני קורא טיול חינוכי וכיפי‪ ,‬טיול שבו הילדים לומדים‬ ‫באמת על העולם ומתחברים לארצם‪ .‬אני מעדיף‬ ‫לקדם טיולים כאלה לילדים‪ ,‬ולא טיולים שבהם הם‬ ‫ישנים בבית מלון‪ ,‬אוכלים במסעדה ומבקרים במוזיאון”‪.‬‬ ‫“בכל מקרה‪ ,‬אני בא לבקר את הילדים בכל מסע בן‬ ‫כמה ימים שאליו הם יוצאים‪ ,‬כדי לוודא שבית הספר‬ ‫עומד בכל ההסכמים”‪.‬‬ ‫‪....‬לא ייתכן שילד אחד‬ ‫יוכל לצאת לטיול כי הוריו‬ ‫מרוויחים מספיק‪ ,‬ואחר לא‬ ‫ייצא לטיול כי אין להוריו‬ ‫אמצעים מתאימים‬ ‫אריה לא מסתפק בכל התרומות האלה לקהילה‪ .‬קצרה‬ ‫היריעה לפירוט כל סיפורי ההתנדבות הרבים שלו‪,‬‬ ‫שכוללים גם הכנת ארוחות למשפחות מעוטות יכולת‬ ‫בחגים‪ ,‬עזרה בבתי תמחוי‪ ,‬חלוקת שמיכות פליז לחיילים‬ ‫בודדים ופרויקטים למניעת נשירת ילדים ממסגרות‬ ‫החינוך‪.‬‬ ‫אריה מוכן להושיט יד לכל מי שצריך‪ ,‬ומזמין כל מי‬ ‫שזקוק לעזרה במימון פעילות חינוכית לפנות אליו‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬כדאי ללכת לבקר אותו במגדל הפיקוח‪,‬‬ ‫אפילו רק כדי לשטוף את העיניים בנוף המרהיב‪.‬‬ ‫תודה אריה‪.‬‬ ‫סיירת הורים למניעת התדרדרות‬ ‫בימים אלה משתתף אריה ביוזמה חדשה‬ ‫– “סיירת הורים” – קבוצת הורים שמסיירת‬ ‫במקומות הבילוי של בני הנוער בלילות‬ ‫שישי ובחופשות‪ ,‬בדרך כלל בין השעות‬ ‫‪ 23:00‬ל‪ 4:00-‬בבוקר‪ ,‬במטרה למנוע מהם‬ ‫להתדרדר לאלכוהול‪“ .‬אנחנו מתערבבים‬ ‫עם בני הנוער‪ ,‬מסבירים להם על הנזקים‬ ‫שמייצר האלכוהול‪ ,‬ולא מכריחים אותם‬ ‫להפסיק לשתות‪ .‬רק מסבירים‪ ,‬עד לנקודה‬ ‫שבה הם זורקים את הבקבוקים לפח”‪.‬‬ ‫אריה וסיירת ההורים במבצע ל”ג בעומר‬ ‫אריה מקבל תעודת הערכה על פועלו‬ ‫כיו”ר ועד ההורים‬ ‫כל הילדים שווים‬ ‫תפקידו של אריה בראשות וועד ההורים מעניק‬ ‫לו פלטפורמה לסייע לילדים במגוון צורות‪ .‬בימים‬ ‫אלה הוא עמל על פרויקט הנסיעה לפולין‪ .‬בעבר‬ ‫השתלבו בנסיעות לפולין רק ילדים בעלי הישגים‬ ‫גבוהים‪ ,‬אולם היום‪ ,‬בזכות המאבק שהנהיג אריה‪,‬‬ ‫לכולם יש הזדמנות שווה להשתתף בטיול‪ ,‬גם‬ ‫אם הישגיהם בלימודים בינוניים‪ .‬במקרים שבהם‬ ‫ההורים לא יכולים לממן את עלות הטיול הגבוהה‬ ‫אריה בטיול שנתי‬ ‫‪-15‬‬‫‪-15-‬‬ ‫“‬ ‫אחרון הראשונים‬ ‫לעובד הוותיק בנמל‪ ,‬גבי ווקנין‪ ,‬תמיד מעניין בעבודה‪ ,‬כבר ‪ 49‬שנים‪.‬‬ ‫איך נראה הנמל של אז? מדוע קפא שפמו של גבי בעת שעבד כסוור?‬ ‫ואיך אפשר לשמור על עניין למשך ‪ 5‬עשורים?‬ ‫העובד הוותיק בנמל‪ ,‬גבי ווקנין‪ ,‬עוזר ראש מדור משאבים‬ ‫לוגיסטיים‪ ,‬החל לעבוד בנמל כשליח לפני כיובל‪ ,‬בהיותו‬ ‫בן ‪ .16‬בבוא העת התגייס לצבא‪ ,‬ולאחר סיום השירות‬ ‫הצבאי שב לעבוד בנמל‪ ,‬עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫אנשים‪ ,‬ומייצרים שם קונסטרוקציות בגובה של כ‪7-8-‬‬ ‫ארגזים בקור רב‪ .‬היום התוצרת החקלאית מגיעה מוכנה‬ ‫בקונטיינרים‪ ,‬הכול סגור”‪.‬‬ ‫ימי הדיסטאנס‬ ‫הכול היה בקטן‬ ‫“התקדמתי בתפקידיי בנמל‪ ,‬ובכל תקופה בפני עצמה נהניתי‬ ‫מעניין רב בעבודה‪.‬‬ ‫“האנשים סביבי התחלפו לאורך השנים‪ ,‬ביניהם ‪ 15‬מנהלים‪,‬‬ ‫ואני נשארתי‪ .‬כל מנהל נשאר כמה שנים והולך‪ ,‬ואני פה‪,‬‬ ‫עושה את העבודה שלי לשביעות רצון המנהלים‪ ,‬ומסתדר‬ ‫עם כולם‪.‬‬ ‫“כמו רס”ר המחנה‪ ,‬שזה למעשה תפקידי הנוכחי‪ ,‬אני עוסק‬ ‫בשפע רב של נושאים (פיקוח על צי הרכב‪ ,‬שירותי ההסעדה‪,‬‬ ‫ניקיון המשרדים‪ ,‬שכפול וצילום מסמכים‪ ,‬הזמנת מוצרי‬ ‫חשמל ואלקטרוניקה‪ ,‬חומרי ניקוי‪ ,‬מוצרי מזון למשרדים‪,‬‬ ‫טיפול בדואר פנימי וחיצוני‪ ,‬ארכיוני הנמל)‪ ,‬ונמצא תמיד‬ ‫בעשייה‪ ,‬לעתים גם בערב‪ .‬רק בערב יום חמישי האחרון הזעיקו‬ ‫אותי כדי לפרוץ דלת‪ ,‬והגעתי מייד‪ ,‬כי עבודה זה אחריות”‪.‬‬ ‫‪....‬אני זוכר שהייתי יוצא‬ ‫ממשמרת עם שפם קפוא‪.‬‬ ‫זו הייתה עבודה קשה כמו‬ ‫קריעת ים סוף‪.‬‬ ‫הדור הבא‬ ‫בעוד שנתיים ייצא גבי לפנסיה‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬למורת רוחם של‬ ‫הקולגות שלו‪ ,‬ובמיוחד המזכירה‪ ,‬שלא יודעים כיצד יסתדרו‬ ‫בלעדיו‪.‬‬ ‫אחריו בנמל יישארו ממשיכי דרכו‪ ,‬בנו וכלתו‪ ,‬הדור הבא‪,‬‬ ‫שעובדים גם הם בנמל‪“ .‬כשהיו ילדים‪ ,‬בניי נהגו לצחוק עליי‬ ‫על כך שאני עובד בנמל‪ ,‬כיוון שחשבו שמדובר בעבודת‬ ‫כפיים קשה‪ ,‬שאפיינה יותר את הימים ההם מאשר את ימינו‬ ‫אנו‪ .‬עם השנים הבינו הילדים מהי העבודה בנמל‪ ,‬שפועל‬ ‫בטכנולוגיות המתקדמות ביותר‪ ,‬ומספק פרנסה טובה”‪.‬‬ ‫“בזמנו‪ ,‬אם היינו צריכים להיכנס לחדר אחד המנהלים‪ ,‬היה‬ ‫עלינו לנקוש על הדלת ולבקש רשות להיכנס‪ .‬כך עשו כל‬ ‫הפקידים והפקידות‪ .‬הייתי פונה למנהל שלי‪ ,‬שאהב אותי‬ ‫כמו בן ‪“ -‬אדון שולמן‪ ,‬אפשר להיכנס?” ולמנהל הנמל “מר‬ ‫ארבל‪ .”...‬זה לא היה חופשי כמו היום‪ .‬לא היה מובן מאליו‬ ‫לבוא ולהיכנס‪ .‬היה דיסטאנס‪ .‬אני לא בטוח שההתנהגות‬ ‫המקובלת בימינו יותר טובה‪.”...‬‬ ‫“באותם ימים הנמל התחיל לפעול‪ ,‬והכול היה בקטן‪.‬‬ ‫פעלו רק שני רציפים‪ ,‬היה בניין משרדים חד‪-‬קומתי אחד‪,‬‬ ‫והאווירה הייתה אחרת‪ .‬אני זוכר שהאונייה הראשונה עגנה‬ ‫בנמל‪ ,‬ואנשים פרקו אותה בידיהם‪ ,‬והניחו את כל המטען‬ ‫על הגב‪ .‬לא היו מנופים”‪.‬‬ ‫“את דרכי בנמל התחלתי כשליח‪ ,‬ועסקתי בהעברת הדואר‬ ‫הנכנס ממשרד למשרד ובעבודות מזכירות‪ .‬הייתי משכפל‬ ‫במכונות שכפול ידניות‪ ,‬כותב במכונת כתיבה ומבייל את הכול בראש‬ ‫הדואר היוצא במכונת ביול ידנית שפעלה כמו מגהץ‪.‬‬ ‫“גם התיוק של פעם היה שונה לחלוטין‪ .‬אני למעשה הקמתי‬ ‫“המכונות היום משוכללות וחשמליות‪ ,‬והכול ממוחשב‪ .‬את ארכיון הנמל‪ ,‬כפי שהוא נראה היום‪ .‬בהתחלה כל‬ ‫אמרו שיהיה קשה למבוגרים להיכנס לעידן המיחשוב‪ ,‬אבל המסמכים היו בתוך תיקים‪ ,‬בארגזים שהיו זרוקים במקלט‪.‬‬ ‫אני ממש קיבלתי את זה בטוב‪ ,‬הייתי פתוח ללמוד כל דבר‪ .‬לאט לאט ארגנו את הכול מחדש‪ ,‬חילקנו למחלקות‪,‬‬ ‫אני נעזר הרבה במיחשוב‪ ,‬ברכישות מוצרים לדוגמה”‪.‬‬ ‫וסידרנו את התיקים במדפים‪ .‬היום יש לנו כבר מדפים‬ ‫חדשים‪ ,‬ובקרוב כל הארכיון יהיה ממוחשב‪ .‬בינתיים הכול‬ ‫בראש שלי ‪ -‬אני יודע איפה כל דבר נמצא‪ ,‬ומלמד את‬ ‫קריעת ים סוף‬ ‫גבי נזכר בימיו הראשונים בנמל‪ ,‬אז היה מחסור בסוורים‪ ,‬החדשים לאן לגשת”‪.‬‬ ‫ולכן עבד כסוור למשך חודשים אחדים‪ ,‬ונדרש להעביר‬ ‫ידנית ארגזי פרי בתוך בטן אוניות הקירור‪“ .‬היינו באים כל הזמן מעניין‬ ‫לעבוד עם מעילי דובון ובכל זאת קופאים‪ .‬אני זוכר שהייתי גבי מעיד על עבודתו בנמל כי היא נוחה ומלאת עניין‬ ‫יוצא ממשמרת עם שפם קפוא‪ .‬זו הייתה עבודה קשה כמו ושינויים‪ ,‬ולכן אין פלא שהתמיד בה לאורך תקופה ארוכה‬ ‫קריעת ים סוף‪ .‬היינו עובדים בצוותים של שניים עד שלושה כל כך‪.‬‬ ‫‪-16-‬‬ ‫גבי בצעירותו עם חברים לעבודה‬ ‫‪-17-‬‬ ‫מה השאלה? >‬ ‫מאת אפרת קסלר‪ ,‬הממונה על קידום מעמד האישה‬ ‫מאיר ארמה‪ ,‬מחלקת ים‪:‬‬ ‫“בצפון‪ ,‬באזור צפת‪/‬ראש פינה‪.‬‬ ‫שם הטבע עדיין לא התקלקל‪,‬‬ ‫האנשים שלווים‪ ,‬רגועים‪ ,‬חביבים‬ ‫ומסבירי פנים”‪.‬‬ ‫אסף אניג’ר‪ .‬מחלקת ים‪:‬‬ ‫“באוסטרליה‪ ,‬ביירון ביי ‪ -‬חופש‪,‬‬ ‫גלים‪ ,‬אני והגלשן שלי‪ .‬כמובן‪,‬‬ ‫בתנאי שיש שם מחלקת ים‪.”...‬‬ ‫אילן טובול‪ ,‬אתת‪,‬‬ ‫מחלקת תפעול‪:‬‬ ‫“הייתי רוצה לגור ביישוב קטן‬ ‫צמוד לים וקרוב לנמל‪.‬‬ ‫יישוב קטן כי זו איכות חיים‪ ,‬קרוב‬ ‫לים כי זה נורא כיף ונחמד‪ ,‬וקרוב‬ ‫לנמל כי זו תעסוקה ופרנסה”‪.‬‬ ‫אורן גולן‪ ,‬סוואר‪,‬‬ ‫מחלקת תפעול‪:‬‬ ‫“הייתי עובר לתאילנד ונהנה‬ ‫מהחיים‪ .‬הייתי יושב על כסא נוח‬ ‫בחופי הים המדהימים‪ ,‬מבקש‬ ‫צלחת של פירות טרופיים ונזכר‬ ‫בימים שבהם הייתי עובד קשה‬ ‫בספנה ואומר “עבדתי קשה כדי‬ ‫להגיע לזה‪”...‬‬ ‫‪-18-‬‬ ‫פאול בן וליד‪,‬‬ ‫רמ”ד מתקן תפזורת‪:‬‬ ‫“הייתי הולך לחיות באי בודד‪ .‬אחרי ‪40‬‬ ‫שנה בנמל צריך לבלות קצת על אי‬ ‫בודד‪.‬‬ ‫“במהלך השנים עברתי בכל תחנות‬ ‫העבודה במתקן התפזורת‪ ,‬ולכן אני‬ ‫מרגיש צורך להיות לבד על האי‪ ,‬שם‬ ‫אוכל לדוג מתי שאני רוצה‪.‬‬ ‫“מקסימום יעלה בחכתי דג זהב ואז‬ ‫אבקש ממנו שלוש משאלות ואקווה‬ ‫שאחת מהן תתגשם‪”...‬‬ ‫שימו לב להצגה הסטריאוטיפית של שני המינים בפרסומות ‪-‬‬ ‫כיצד זה משפיע על הערכים וההתנהגויות שלנו ושל ילדינו?‬ ‫הגדרתי את עצמי כפמיניסטית בראשונה לפני יותר‬ ‫מעשור‪ ,‬בעקבות קורס שלמדתי אצל ד”ר דפנה למיש‬ ‫בחוג לתקשורת “דימויי נשים וגברים בתקשורת”‪ .‬מאז‬ ‫אני מתבוננת על המציאות ב”משקפים מגדריות” ‪-‬‬ ‫נקודת מבט שבוחנת האם ההתייחסות לגברים ולנשים‬ ‫היא שיוויונית‪ ,‬על אף השוני בין גברים לנשים‪.‬‬ ‫הקורס עזר לי להבחין באופן הצגת הנשים בהשוואה‬ ‫לאופן הצגת הגברים במגוון ז’אנרים בתקשורת‪ ,‬כגון‬ ‫חדשות‪ ,‬תעמולת בחירות‪ ,‬פרסומות‪ ,‬תוכניות אירוח‬ ‫וסדרות‪ .‬לאמצעי התקשורת חשיבות רבה‪ ,‬כיוון שהם‬ ‫סוכנים בתהליך החיברות (סוציאליזציה)‪ ,‬שבו היחיד‪/‬ה‬ ‫לומד‪/‬ת על התפקידים‪ ,‬הנורמות והערכים בחברה‪.‬‬ ‫באמצעות אמצעי התקשורת אנו מפתחים ציפיות‪,‬‬ ‫לומדים לפרש התנהגויות ומזדהים‪ .‬אתמקד בדבריי‬ ‫הבאים בז’אנר הפרסומות‪.‬‬ ‫הנשים בבית‪ ,‬הגברים בעבודה‬ ‫מחקרים שהוצגו בקורס מראים שלרוב פרסומות מציגות‬ ‫את שני המינים בדרכים סטריאוטיפיות‪ .‬נשים נראות יותר‬ ‫במרחב הפרטי בבתיהן‪ ,‬עם המשפחה‪ ,‬כשהן משתמשות‬ ‫במוצרי ניקוי‪ ,‬מגישות‪/‬מכינות מזון‪ .‬הגברים לעומתן‬ ‫נראים במרחב הציבורי בעבודה ובעשייה ומככבים‬ ‫בפרסומות למכוניות‪ ,‬טיסות ושירותים פיננסיים‪ .‬קריינות‬ ‫הרקע (הקול הסמכותי המקדם מוצרים בטלוויזיה וברדיו)‬ ‫הוא כמעט תמיד קולו של גבר‪.‬‬ ‫נמצא כי הפרסומות מצוות על הגבר לנהוג במכונית‬ ‫“הנכונה”‪ ,‬ועל האישה להשתמש בתכשירי יופי שיסייעו‬ ‫לה להיראות צעירה ומושכת יותר‪ .‬הגבר מוצג כדומיננטי‪,‬‬ ‫אגרסיבי ואקטיבי‪ .‬האישה מוצגת כעדינה‪ ,‬מטופחת‪,‬‬ ‫פאסיבית ולעתים קרובות גם כאובייקט מיני‪.‬‬ ‫חשיבה מגדרית >‬ ‫?‬ ‫היכן בית החלומות שלך?‬ ‫נשים וגברים בפרסומות‬ ‫ערב פרסומות במשקפיים מגדריות‬ ‫תהיתי מה המצב בתחום כיום‪ ,‬ובערב מקרי ערכתי‬ ‫“מחקר” לא אקדמי על מדגם לא מייצג של פרסומות‪,‬‬ ‫הממצאים לפניכם‪:‬‬ ‫ •משקה דיאטטי – הוצגו שתי נשים בבגד ים ביקיני‪.‬‬ ‫ •מכוניות – גברים‪ ,‬גברים‪ ,‬גברים‪ .‬אפילו ילד שהוצג‬ ‫בפרסומת זו אמר “הלוואי שאבא יחליף את המכונית”‪.‬‬ ‫ •קריינות הרקע – כמעט בכל הפרסומות גבר מקריין‪,‬‬ ‫למעט בפרסומות הפונות לנשים‪ ,‬כגון פרסומות‬ ‫לבגדי נשים ומוצרי טיפוח לנשים‪ .‬קריינות נשית‬ ‫היתה גם בפרסומות למוצרים לתינוקות הפונות כולן‬ ‫לנשים (מדוע הן פונות רק לנשים?)‬ ‫ •אבקת כביסה – נשים מוצגות כמשתמשות במוצר‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬קריינות הרקע היא של גבר‪.‬‬ ‫ •ביטוח רכב – מוצג גבר‪.‬‬ ‫ •משחת שיניים – הרופא גבר‪.‬‬ ‫ •גלידה ‪ -‬אישה מפתה גבר במיניותה‪.‬‬ ‫ •מעט פרסומות‪ ,‬כגון למוצר חלב‪ ,‬היו שיוויוניות‪.‬‬ ‫כמובן שאיני יכולה להסיק מסקנות מערב יחיד של ניתוח‬ ‫הפרסומות‪ ,‬אך אני מציעה לכם לנסות ולהרכיב את‬ ‫המשקפיים המגדריות‪ ,‬ולראות בראייה ביקורתית אילו‬ ‫מסרים‪ ,‬חבויים וגלויים‪ ,‬אנו‪ ,‬בנינו ובנותינו צורכים‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•קורס “דימויי נשים וגברים בתקשורת”‪ /‬ד”ר דפנה למיש‬ ‫•סוציולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ /‬משוניס‬ ‫•פרסומות ערוץ ‪22.5.2014 2‬‬ ‫לתגובות ושאלות ‪[email protected] -‬‬ ‫‪-19-‬‬ ‫המלצה‬ ‫ברכות לעובדים‬ ‫מאת תומר שפץ‬ ‫מי רצח את מנדל שפילמן?‬ ‫“איגוד השוטרים היִידים”‪,‬‬ ‫ספרו של הספור היהודי‬ ‫אמריקני מייקל שייבון‪,‬‬ ‫לוקח אותנו הכי רחוק‬ ‫שאפשר – לצפון הרחוק‬ ‫ובהיסטוריה‬ ‫באלסקה‬ ‫חלופית‪.‬‬ ‫בעולם שבו מדינת ישראל‬ ‫הצעירה הובסה במלחמת‬ ‫העצמאות וארה”ב איפשרה ליהודים להתיישב‬ ‫בשטחי אלסקה לאחר השואה‪ ,‬בלש המשטרה‬ ‫המקומית מאייר לנדסמן חוקר פרשיית רצח סבוכה‪.‬‬ ‫מדובר ברומן בלשי סוחף שמשלב בין ספרות‬ ‫מתח במיטבה לעולמה של העיירה היהודית‬ ‫מספרי “שלום עליכם”‪ .‬בעיירה סיטקה מתגוררים‬ ‫היהודים באזור אוטונומי‪ ,‬שפת הדיבור הרשמית‬ ‫היא יידיש‪ ,‬ויש מחלוקות תמידיות בין חילונים‬ ‫וחרדים‪ ,‬ציונים וסוציאליסטים‪.‬‬ ‫במציאות זו יוצאים מאייר לנדסמן‪ ,‬בן לאב‬ ‫שחמטאי וניצול שואה‪ ,‬ושותפו ברקו שמץ‪,‬‬ ‫חצי אינדיאני וחצי יהודי מגודל פיאות‪ ,‬לחקור‬ ‫את נסיבות מותו של מנדל שפילמן‪ ,‬בנו של‬ ‫האדמו”ר‪ ,‬שהוא גם ראש המאפיה המקומית‪.‬‬ ‫החקירה העקשנית של לנדסמן תוביל אותו‬ ‫לתוככי הפוליטיקה המסובכת של הקהילה‬ ‫היהודית ולקונספירציות חובקות עולם כשברקע‬ ‫גורל העם היהודי מוטל על כף המאזניים‪.‬‬ ‫בסימן לידות‬ ‫בסימן מצוות‬ ‫יגאל בן זיקרי – בת מצווה‬ ‫גלעד צעדי – הולדת הבת‬ ‫ולד יוסופוב – הולדת הבן‬ ‫אריק שטרית – הולדת הבת‬ ‫סמדר בן משה – הולדת הבת‬ ‫מייק פרץ – בריתה‬ ‫מרום מילנר – הולדת הבת‬ ‫תומר שפץ – הולדת הבת‬ ‫אוחנה איתן – הולדת הבת‬ ‫אבוחצירא דוד – הולדת הנכד‬ ‫פולט בן שבת – הולדת הנכד‬ ‫כהן דני – הולדת הנכד‬ ‫נתן כהן – הולדת הבן‬ ‫אבי אוחנה – לידת הבן‬ ‫פנחס מריאשוילי – לידת הנכד‬ ‫פנחס ביטון – לידת הנכד‬ ‫משה פרץ – לידת הנכד‬ ‫דנה סולטן – להולדת הבן‬ ‫יוסי פרץ – בת מצווה‬ ‫יואב עזרן – בר מצווה‬ ‫יהודית דנינו – בר מצווה‬ ‫כהן שלומי – בת מצווה‬ ‫נחמני משה – בת מצווה‬ ‫שלו יניב – בר מצווה‬ ‫אמסילי משה – בר ובת מצווה‬ ‫ירון קליין – בת מצווה‬ ‫לסרי אשר – בר מצווה‬ ‫וענונו יהודה – בת מצווה‬ ‫בסימן חתונות‬ ‫רחל אלקסלסי – חתונת הבת‬ ‫חנניה אזולאי – חתונת הבן‬ ‫אבי בן חמו – נישואי הבת‬ ‫קדוש סימונה – נישואי הבת‬ ‫ארמה מאיר – נישואי הבן‬ ‫אריה פרץ – נישואי הבת‬ ‫לכו חפשו‬ ‫צילום‪ :‬אורי סנדק‬ ‫יש לי מושג‬ ‫מאת אורי סנדק‬ ‫ֲא ָחזוֹ ֻּב ְלמוֹס‬ ‫ָפל ְל ִמְׁש ָּכב ֵמרוב ָר ָעב‪ִּ .‬ביו ִָנית ֻּב ְלמוֹס =‬ ‫נַ‬ ‫ׁשק ַעז‪.‬‬ ‫ָר ָעב ָחזָק‪ ,‬ו ְּב ַהְׁש ָא ָלה‪ַּ :‬ת ֲאוָה‪ֵ ,‬ח ֶ‬ ‫דוגמה‪ַ :‬ה ְּמ ַט ּי ְִלים ִּב ְט ֶב ְריָה ִּב ְּקׁש ּו ִל ְט ּבול ְּב ֵמי‬ ‫ׁשל ָר ֲח ָצה‪.‬‬ ‫ׁש ָא ַחז או ָֹתם ֻּב ְלמוֹס ֶ‬ ‫ֶרת ְּכ ִמי ֶ‬ ‫ַה ִּכ ּנ ֶ‬ ‫[ביוֹם ַה ִּכ ּפו ִּרים] ֻּב ְלמוֹס‬ ‫ׁש ֲא ָחזוֹ ְּ‬ ‫מקור‪ִ :‬מי ֶ‬ ‫ׁש ּיֵאוֹר ּו‬ ‫ילין אוֹתוֹ ֲא ִפ ּל ּו ְּד ָב ִרים ְט ֵמ ִאים ַעד ֶ‬ ‫ֵמ ֲא ִכ ִ‬ ‫[מְׁשנָה ַמ ֶּס ֶכת יו ָֹמא ֶּפ ֶרק ח ִמְׁשנָה ו]‪.‬‬ ‫ֵעינָיו ִ‬ ‫יודעים היכן בנמל צולמה התמונה שלפניכם?‬ ‫שלחו את הפתרון לתומר שפץ בדוא”ל ‪[email protected]‬‬ ‫בין הפותרים יוגרלו ‪ 3‬ארוחות זוגיות‪.‬‬