בעל זבוב -ויליאם גולדינג סדרה לעיון וללימוד מאת אלון מלצר © כל הזכויות שמורות פרסום בכל צורה שהיא ,שלם או חלקי מספר זה, אסור ללא רשות בכתב מההוצאה. All rights reserved No part of this book may be reproduced in any form without permission in writing from the Publisher. בספר מופיעים ציטוטים מתוך הספר "בעל זבוב" מאת ויליאם גולדינג בתרגומה של אסתר כספי ,שהופיע בהוצאת "עם-עובד". תוכן מבוא מקורות השם "בעל זבוב" העלילה תמצית העלילה הדמויות מספר הילדים וגילם עולם המבוגרים הטבע "בעל זבוב" כאנטי-אוטופיה "בעל זבוב" כאלגוריה סגנונו הספרותי של גולדינג וטכניקת "המבע המשולב" המוטיבים ביצירה הקונכייה והאש ביוגרפיה מדריך התמצאות בעלילה לפי עמודים ביבליוגרפיה שאלות לחזרה מבאר מבוא הספר "בעל זבוב" מאת ויליאם גולדינג נועד לשמש מראה למין האנושי .הוא נכתב כעשור לאחר מלחמת העולם השנייה ,המלחמה הנוראה שבכל הזמנים ,שבה נהרגו עשרות מיליוני בני אדם .זוהי יצירה ספרותית על הרוע הפנימי החבוי בכל אחד מאתנו ועלול לפרוץ בכל עת ,בנסיבות המתאימות ,וכאשר המעצורים החברתיים, התרבותיים והחוקיים מאפשרים זאת .נוקב במיוחד השימוש באוטופיה הקלאסית של "האי הבודד" .מה יותר טוב מלהיות קבוצת ילדים חופשית על אי טרופי עתיר מזון ,ללא בתי ספר וחברת מבוגרים .ליצור חברה חופשית ואידיאלית... שנים מספר לאחר המלחמה שוחח גולדינג עם אשתו ושאל לדעתה ,מה באמת היה קורה לקבוצה של נערים בריטיים על אי בודד שכזה .הרעיון נראה לה מרתק ואף חינוכי ,וגולדינג ,שעד אז פרסם רק ספר שירים חסר חשיבות וגנז במגירתו שלושה רומנים שלא נראו לו מקוריים מספיק ,התיישב לכתוב את היצירה הפופולארית ביותר שלו שזעזעה רבים ,הפכה מיד לסרט מצליח ותורגמה לשפות רבות. ל"בעל זבוב" יש אפקט קשה .מיתוס התום של הילדות מנותץ לחלוטין ,וזו אולי הפעם הראשונה שבה הוצג עולם הילדים כמות שהוא על אלימותו ,הפחדים המלווים אותו ,שלטון הכוח -ובמקביל גם הנדיבות ,השליטה העצמית ,השכל הישר והאצילות, אם כי כוחן של התכונות הללו לא הצליח לעמוד במאבק הכולל של חבורת הילדים לשמור על שפיותה ועל אנושיותה. מבקרים פשטניים רבים הגדירו את היצירה כאלגוריה ,או כמשל ותו לא :אלה כאלגוריה פוליטית על עלייתו של דיקטאטור עריץ על רקע דמוקרטיה מתפוררת ,אלה כאלגוריה דתית על גן העדן האבוד והחטא הקדמון ,אלה כאלגוריה פסיכולוגית על פי פרויד ,ואלה כאלגוריה סוציאלית ,שבה נכנעת חברה שלמה לתהליך של ריאקציה ושקיעה .בפועל אין היצירה אלגוריה צרופה ,אלא ז'אנר מעורב ,שקשה יותר להגדירו חד-משמעית .באלגוריה ישנם יחסים של אחד לאחד בין הדמויות לתכונות מופשטות. הדמויות אינן אלא ייצוגיות בלבד ,והקורא אמור להתייחס אליהן כאל תחליפים מטפוריים להפשטות פילוסופיות .אצל גולדינג ,לדמויות הסטטיות אין כל משמעות אלגורית .משמעות זו נוצרת רק כאשר הדמות נמצאת ב"מצב של פעולה" וצריכה לבחור בין אופציות שונות .גם העיצוב המדויק של פרטים ותחבולות בהתפתחותה של העלילה הופכים את "בעל זבוב" ליצירה אלגורית-נטורליסטית ,שהאפקט הדידקטי שלה אינו בוטה .יחד עם זאת ויליאם גולדינג -כבן למשפחת מורים מדורי דורות ומורה בעצמו -אינו בוטח לחלוטין בקורא שלו ומשלב בסיפורו חזרות רבות שנועדו לפרש גם לקורא הבינוני או הלא מרוכז באופן מפורש את המסר החינוכי והאנושי הברור החבוי בו. גולדינג לא האמין ב"אמנות לשם אמנות" .על הסופר ,לפי דעתו ,להיות מעורב מהבחינה הפוליטית והחברתית ולשקף בכתיבתו את בעיות הזמן ,החברה והאדם הבודד ,מתוך הצעת הפתרון האפשרי למצבים אנושיים שלעתים נראים חסרי מוצא. מקורות השם "בעל זבוב" "בעל זבוב" )כיום( הוא אחד משמותיו הרבים מספור של השטן ,דוגמת: לוציפר ,הסטרא אחרא ,מלאך המוות ,סמאל ,אשמדאי וכו' .אלא שבתנ"ך ,שבו )להוציא ספר איוב( השטן איננו קיים " -בעל זבוב" הוא אלוהי עקרון" .ומלאך יהוה דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך-שמרון ודבר אלהם המבלי אין אלוהים בישראל אתם הולכים לדרוש בבעל זבוב אלוהי עקרון" )מלכים ב' פרק א' פסוק ג'( .פירוש השם הוא המושל בזבובים ,ואמנם נמצאו בחפירות הארכיאולוגיות תכשיטים דמויי זבובים .אלא שיש הטוענים שזהו שיבוש מכוון וכינוי גנאי לאל הכנעני. במקור ייתכן ששמו היה "בעל זבול" ,כלומר "שר השדים" ,או אל הים )זבל בכנענית - ים( .היהודים לגלגו על האל הכנעני ושיבשו את שמו בכוונה תחילה כדי להורות על אפסותו מול אלוהיהם. במסורת היוונית-רומית "בעל זבוב" הוא זאוס עצמו ,שליט האלים הכול יכול. הקשר זה מקובל בעולם המערבי ,וייתכן שגולדינג התכוון לזאוס ולשטן כאחד. החשיבות בכך הנה בראייה הפסימית או האופטימית של הרוע האנושי .אם "בעל זבוב" הוא זאוס ,הרי שהרוע האנושי שולט בעולם ללא מצרים ,והוא חסר מרפא; ואילו השטן הוא "בעל זבוב" ,הרי שכשם שהשטן הוא מדרגה או מספר מדרגות מתחת לאלוהים עצמו ,הרי שגם הרוע האנושי "ניתן לאילוף" ,גם אם לא להכחדה ,ומוצע בדרך זאת פתרון אפשרי לבעיה הכאובה ביותר של האדם מקדמת דנא :השליטה העצמית ביצריו ובתאוותיו )ג'ון סטיינבק הקדיש ספר שלם "קדמת עדן" לנושא זה המובע בספר בראשית פרק ד' פסוקים ו' ו-ז'" :ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך: הלוא אם-תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו"(. "בעל זבוב" ,כפי שנאמר ,הוא בהקשר הנפוץ ביותר -השטן; אלא שבשנים שלפני כתיבת היצירה התפרסם מאוד בעולם מחזהו של הסופר ,המחזאי והפילוסוף הצרפתי סארטר" :הזבובים" .במחזה מתאר סארטר שיחה בין "בעל זבוב" ,המתואר כבעל עיניים לבנות ולחיים סמוקות מדם ,לבין אורסטס התמים -ושיחה זו מזכירה מאוד את השיחה המטפיזית בין ראש החזירה הנעוץ על המוט המחודד כקרבן לבין סיימון בספרו של גולדינג "בעל זבוב". "הזבובים" הוא מחזה פוליטי שהתייחס בזמנו לפלישת הגרמנים לצרפת ,אך הוסווה מטעמים של צנזורה בעלילה מתקופת יוון העתיקה .לעיר ארגוס בימי אגיסטוס שולח זאוס כעונש זבובי ענק .העונש הוא על הרצח שהתבצע בעיר ולו שותפים בשתיקה אזרחי העיר כולם .אורסטס ,בן המלך שנרצח ,חוזר לעיר ונוקם בדודו ובאמו את דם אביו השפוך .במעשהו ,שנעשה מרצון חופשי ,הוא משחרר את תושבי העיר מהחטא הקולקטיבי ,אם כי הוא עצמו שוקע בתחושת אשמה ויוצא מהעיר בלוויית אותם הזבובים כחלילן מהמלין. גולדינג הכיר את יצירתו של סארטר היטב ,וכן עסק מספר שנים בתיאטרון פרובינציאלי כשחקן ,ככותב וכבמאי .ביצירתו "בעל זבוב" הוא העילה לכישלון האנושי ,המתבטא בהרס העולם ,הטבע והאדם .הדרך היחידה הנה נטילת האחריות, הפניית המבט פנימה לנבכי האישיות ,הכרת הרוע הפנימי ואילופו .וזאת אכן עושה ראלף בספר; ראלף ,שהיה שותף ביחד עם שאר הילדים לרצח של סיימון באקסטאזה של הריקוד הפולחני והחשכה -בניגוד לחזרזיר המנסה לבנות לשניהם "אליבי" ולחמוק מאחריותם למעשה. העלילה סיפור התשתית ל"בעל זבוב"" :אי האלמוגים" )"/("CORAL ISLANDר"מ בלנטיין באותן עשרים השנה שחלפו מכתיבת אותו ספר השירים האלמוני ועד להופעת "בעל זבוב" עסק ויליאם גולדינג להנאתו בתיאטרון מקומי ,כתיבת ספרי מגרה ובעיקר בכתיבת פרודיות .אלה שימשו לו כתחביב היות שלא היה מוכן להוציא לאור שום יצירה משלו שלא תהווה חידוש ותהיה מקורית בעליל. גם "בעל זבוב" ברובד המרומז שלו נראה כפרודיה עקיפה ל"אי האלמוגים", ולא רק לספר זה אלא לשורה שלמה של ספרי נעורים והרפתקאות כמו "אי המטמון", "סנוניות ואמזונות"" ,אי הילדים"" ,רובינזון קרוזו"" ,גוליבר" ועוד .לא רק לספרים אלו, אלא גם לספרים פופולאריים של מדע בדיוני ,היות ש"בעל זבוב" "משחק" על שני הז'אנרים הללו :ספרי הנעורים וספרי המדע הבדיוני בתוספת לצורה הספרותית הנפוצה מימי הביניים :האלגוריה. לחלק מהיצירות שהוזכרו קיים רובד מעמיק הרבה יותר ,שאותו יכולים בני הנעורים לעכל רק עם התבגרותם ,כמו הצד הסטירי-חברתי של "גוליבר" ,או הבדידות העמוקה המובעת ב"רובינזון קרוזו". ספרו של ר"מ בלנטיין הוא ספר ויקטוריאני אופטימי, המתאר את הרפתקאותיהם של שלושה נערים :ראלף ,ג'ק ופטרקין על אי בודד באוקיינוס השקט. שלושת הנערים חיים בהרמוניה עם חתולם על האי הבודד ,ונאבקים באויבים חיצוניים בלבד כמו ילידים פראיים ,או פירטים .הם מעריצים את יופיו של הטבע ואת התבונה האלוהית הגלומה בסדר העולם הקיים ועוזבים לבסוף את האי ,לא לפני שהם מצליחים להמיר את דתם של הילידים לנצרות. על יצירה רדודה זו בנה ויליאם גולדינג את ספרו המורכב "בעל זבוב" .אם הייתה כוונה סמויה להפוך רומן זה לפרודיה על האופטימיות ועל האמונה ביצר האדם הטוב מנעוריו של בלנטיין -הרי שבמהרה הפך "בעל זבוב" לסיפור המנותק כמעט לחלוטין מאפיוני הפרודיה וגם אינו מנוגד לגמרי למקורו .מבקרים רבים האשימו את גולדינג בפסימיות ,בראייה קודרת של המין האנושי ועתידו ,בעוד שבמבט מעמיק אפשר לראות היטב שהסופר מציע פתרון ישן-חדש לבעיה האנושית הנצחית של השתלטות האדם על עצמו ועל יצריו. אפשר לראות שהדמויות עצמן ב"בעל זבוב" עורכות השוואה בין מצבן לספרים ידועים: ראלף המשיך. "עד שיבואו לחלץ אותנו ,נוכל לבלות פה בנעימים". הוא נופף בזרועותיו. "כמו בספר". מיד קמה המולה. "אי המטמון '' - "סנוניות ואמזונות " - "אי האלמוגים " - ראלף נופף בקונכית. )עמוד (34 ,33 או כדברי הקצין המציל את ראלף בלי להבחין בכך" :אני יודע .בני-חיל .ממש כמו ב'אי האלמוגים') ".עמוד (204 הסתירה בין כל אותם הספרים בעלי ה "HAPPY END" -לעלילת "בעל זבוב" היא-היא הגורמת ל''הזרה" ולאפקט המוסרי החזק של ספר זה. תמצית העלילה הזמן גולדינג פטר את עצמו מבעיית הדיוק בפרטים בכך שנטע את עלילת ספרו בעתיד .הספר נכתב כזכור ב ,1954-והוא מתאר מצב של מלחמת עולם שלישית, מלחמה אטומית .הפרטים החיצוניים הם מועטים ביותר ומובאים בדרך עקיפה מפיו של חזרזיר ,אותה הדמות מ"בעל זבוב" המייצגת במיוחד את עולם הציביליזציה הטכנולוגית-מדעית של ימינו .המלכה עדיין שולטת באנגליה .המלכה אליזבת? -זאת לא נאמר .המלחמה הנה כנגד "האדומים" ,כלומר הקומוניסטים ,ועל-אף שהיא אטומית ,הרי שבדרך מיושנת נערכים קרבות ים ואוויר ברחבי העולם כולו ואף מעל ובקרבת אותו האי הבודד .פצצת אטום הושלכה על בריטניה ,והציביליזציה הוחרבה. לפי הטון של הסיפור ,לא רק בבריטניה לבדה ,אלא בעולם כולו .הופעתו של הקצין הצעיר בסוף היצירה הנראה שאנן ובטוח בעצמו ,כאילו העולם מתנהל למישרים מימים ימימה ,לא חופפת בצורה מדהימה לאותו מצב קטסטרופאלי של "סוף עולם". המקום מאחר שאנגליה הוחרבה ,פונו הילדים קודם לכן למקום מבטחים ,כפי הנראה לאוסטרליה .מטוסם של הילדים הוא ,כנראה ,המטוס האחרון המצליח להמריא מבריטניה .המטוס עובר שתי חניות ביניים ב"גיב" וב"אדיס" ,כפי הנראה קיצורים ל: גיברלטר ואדיס-אבבה )בתרגום לעברית בשם המלא( .זאת אנו יודעים ,כאשר ג'ק מספר מיד בתחילה על התעלפויותיו הקודמות של סיימון .לפי נתיבו של המטוס ,הוא נפגע מאש מטוס אויב מעל האוקיינוס השקט או ההודי בקרבה כזאת לחוף ,שעדיין יכולים קרבות אוויר להתחולל מעליו .צמחיית האי טרופית ,והוא מוקף שונית אלמוגים ארוכה ,שיוצרת לו לגונה שקטה .צומחים באי דקלים לגובה רב ,והוא מספק לילדים: בננות ,אגוזי קוקוס ופירות אחרים בעלי טעם תפל ,שמינם לא ידוע .כמו כן דגים ורכיכות ,ובאשר לבשר :רק חזירי בר המתרוצצים באי בהמוניהם ,ושאת בשרם יש להשיג רק בדרך של ציד ושפיכת דם .האי אורכו כמיל ,צורתו צורת "סירה" ,והוא קשור במעבר קרקעי דקיק לאי זעיר נוסף ,המכונה בסיפור "המצודה" והמתנשא לגובה של כשלושים מטר .בקצהו האחר של האי מתנשא הר המשמש לילדים כמקום תצפית ומקום למדורת האיתות שלהם. גולדינג במכוון לא צירף כל מפה לספרו .טשטוש הפרטים הוא חלק בלתי נפרד מיצירתו :הן בפרטים הגיאוגרפיים ,הן בזמן והן במספרם המדויק של הילדים, הנותר תמיד בגדר נעלם .טשטוש מכוון זה נועד לשמור על צביונה החלקי של האלגוריה ,כך שהקורא לא יתרכז בעובדות ובפרטים אלא בהשלכות הפילוסופיות והסמליות שלפניו ובנמשל ,ולא במשל עצמו. בעת ההתרסקות נבקע מטוסם של הילדים לשניים .החלק הקדמי ובו אנשי הצוות ומספר נוסף של ילדים עולה בלהבות וטובע בים ,החלק האחר ,תא הנוסעים, פוגע בג'ונגל פגיעה רכה ,והילדים יוצאים ממנו ללא פגע .זמן קצר לאחר שהם יורדים, סוחפת הרוח גם חלק זה של המטוס לים )דרך אגב ,הים ביצירה הוא מעין גורם "מחטא" -כל פסולת בלתי טבעית מפונה לים :מהמטוס ועד לגופותיהם של סיימון, חזרזיר והצנחן .ראלף הורה מבחינה היגיינית לילדים לעשות את צורכיהם באזור הגאות ,משימה שעמדו בה רק זמן קצר ביותר(. בתחילת הסיפור אנו נתקלים בראלף המפלס לו דרך בג'ונגל ובחזרזיר החובר אליו .חזרזיר מיד בתחילת הסיפור מנסה להתקרב אל ראלף על ידי כך שהוא מראה לו את משקפיו ,מספר לו על דודתו ומגלה לו את כינוי הגנאי שלו -עוד לפני שהוא אומר לו מה שמו " -חזרזיר" .ראלף המרוכז בעצמו אינו מגלה לו קרבה מיוחדת .ראלף מוצא קונכייה ותוקע בה .שאר הילדים נאספים לקול הרם ,המחליף בעיניהם את קולו של האיש עם הרמקול ,שריכז אותם ,כנראה ,לפני הטיסה .כך נהפכת הקונכייה לטוטם סמלי ויוקרתי המסמל מכאן ואילך את רשות הדיבור והמנהיגות. ראלף נבחר למנהיג בצורה מקרית לחלוטין .ג'ק ,המגיע עם נערי המקהלה שלו ,נבחר לשמש כמפקד הציידים וכמעין סגן .ראלף בוחר את ג'ק וסיימון ,ושלושתם מסיירים ועומדים על גודלו ועל תכונותיו של האי הקטן .מתכנסת אספה שנייה ,ונקבע הצורך לשמור על מדורת איתות תמידית ,שתוצב בראש ההר .ג'ק מתנדב עם אנשיו גם למשימה זו של תצפית ושמירה על האש. את האש מציתים באמצעות ריכוז קרני השמש בעדשות משקפיו של חזרזיר. המדורה הופכת לשרפה גדולה ,שבה נהרג אחד מהילדים הקטנים בעל סימן לידה של "תות שדה" על פניו .האי הטרופי מצטייר כעת כגן עדן קצת פחות. חזרזיר נוזף בשאר הילדים .ג'ק שוקע בינתיים באובססיה של ציד .לגביו ,זהו מבחן של גבריות ועצמאות .ראלף וסיימון בעיקר בונים שלוש סוכות רעועות .לילדים הקטנים ישנם סיוטי לילה וחרדות .ראלף נוזף בג'ק על שאינו עוזר לו ,ונוצר ביניהם מתח שמחריף והולך .סיימון ,חולה מחלת הנפילה ,בוחר לו מקום מיוחד ביער לקבל בו את התקפיו .רוג'ר זורק אבנים ליד ג'וני הזאטוט ,אך עדיין אינו עובר את גבול ההתעללות .סימנים לתחילת הפריצה של הרוע האנושי החוצה. ג'ק ,שאיננו מצליח בציד ,מושח את פניו בבוץ צבעוני .כך הוא משיג שליטה גדולה יותר באנשיו בכוח הפחד ומשחרר אותם ממעצוריהם החברתיים והתרבותיים. הצלחתו בציד חלה דווקא כאשר עוברת אנייה ליד האי .ראלף נוזף בו קשות היות שלא שמר על מדורת האיתות ,והאנייה לא חשה בקיומם של חיים על האי .הילדים טועמים לראשונה טעם של בשר על האי וגאים בניצחונם. ראלף מכנס אספה נוספת וקובע סדרי חיים ,כגון :היגיינה ,שמירה על האש, זכות הדיבור וכו' .ג'ק מערער את סמכותו .פרסיבל הזאטוט מעלה לראשונה את אפשרות קיומה של מפלצת באי .אספה זו ,המתנהלת לאחר רדת החשכה ,מתפוררת לגמרי .אזהרותיהם של סיימון וחזרזיר משיגות את הרושם ההפוך ,ואין הילדים יכולים לקלוט את תוכנן ,את העובדה שהמפלצת היא דבר פנימי לחלוטין באופי האדם .ג'ק מאשים את ראלף במשוא פנים לחזרזיר. כאשר התאומים שומרים על האש ,הם שומעים רעש מוזר ומבחינים במפלצת. מפלצת זו היא גופתו של טייס ,שמטוסו נפגע מעל האי ,ושבאופן משונה הסתבכה בסלעים שבפסגת ההר ,כך שהרוח מזקיפה אותה שוב ושוב למצב של ישיבה. התאומים רצים להודיע על דבר קיומה של "המפלצת" לשאר הילדים .ראלף מכנס אספה ומחליט לצאת ולראות אם יש באמת מפלצת .תחילה הם תרים את "המצודה", האתר היחיד שאותו לא סרק ג'ק בסיוריו ברחבי האי .ראלף מגלה אומץ לב והולך ראשון .דבר אינו מתגלה ,והילדים משחקים ב"מצודה" ,עד שראלף מורה להמשיך בסיור אל ההר שבו נתגלתה המפלצת. ראלף מודה בשחיקה במעמדו .מתגעגע .סיימון מעודד אותו. חזירת בר מסתערת על הילדים .ג'ק נפגע קלות ,וראלף מוכיח קור רוח .ראלף משתתף לראשונה בריקוד ההתעללות הטקסי .מטפסים לראש ההר :ג'ק ,רוג'ר וראלף, כאשר סיימון יוצא לבדו בחשכה להודיע זאת לחזרזיר שנותר לבדו במחנה עם הזאטוטים )ישנם כעשרה בני שש ומעלה וכתשעה בוגרים יותר(. בראש ההר יש לראלף רגע קריטי שבו הוא קופא במקומו ואינו יכול להתקדם יותר .ג'ק ורוג'ר ממשיכים להתקדם ,ולבסוף שלושתם נסים למראה "המפלצת", כשראלף הראשון למנוסה .זהו האות הסופי בעיני ג'ק לכך שעליו לקום וליטול לעצמו את המנהיגות. מתקיימת אספה אחרונה בנוכחותו של ג'ק .הוא מעמיד את שאלת מנהיגותו של ראלף לסדר היום ,אך הילדים אינם בוחרים בו עדיין למנהיג ,והוא נעלב ופורש לחלוטין מן החבורה; מחליט לייסד חבורה עצמאית משלו. הילדים מארגנים מדורה חדשה ,הפעם על החוף ,ולא בראש ההר .אט-אט מצטרפים ילדים נוספים אל ג'ק ,והוא הופך להיות מנהיגם .כך נוצרים באי שני מחנות יריבים .ג'ק ואנשיו מצטבעים ומצליחים לצוד בפעם הראשונה חזירה גדולה .הם מורידים את ראשה ונועצים אותו על מוט מחודד כקרבן לריצוי המפלצת. סיימון היושב במחבואו רואה את הטקס ומנהל עם הדמות דיאלוג מטפיזי זמן קצר לפני ההתקף .כאשר הוא מתעורר ,הוא מחליט בנחישות לעלות לבדו לראש ההר ולברר את דבר קיומה של המפלצת .ראלף וחזרזיר נותרים לבדם .הרעב לבשר מושך אותם למדורתו של ג'ק .שוב ויכוח על המנהיגות .הילדים פותחים בריקוד של אקסטאזה ,ויש להם תחושה של אחווה וביטחון בכוחה של הקבוצה כולה כנגד המפלצת .סיימון ,שחשף את סוד גופתו של הצנחן ושחרר את מיתרי המצנח ,מגיע בביש-מזל דווקא באמצע הריקוד הפולחני .באקסטאזה של הריקוד -שקדמו לו ריקודים נוספים דומים -נרצח סיימון ,כאשר ברצח משתתפים הילדים כולם ,כולל ראלף וחזרזיר. ראלף וחזרזיר דנים בעקיפין ברצח ,כאשר חזרזיר מגלה צביעות ומנסה להדחיק את הרצח ,ואילו ראלף מכיר לבסוף באחריותם למעשה .ממחנה "הטובים" נותרים רק ארבעה )נערים בוגרים( :שני התאומים -אריק וסם ,וראלף וחזרזיר. למעשה ,נותרים אתם גם רוב הזאטוטים ,אלא שלקיומם של הזאטוטים לא מקדישים הילדים כל מחשבה מיוחדת. הם מתקשים לשמור על האש .משקפיו של חזרזיר נגנבים על ידי ג'ק ואנשיו, והוא הופך ל"נכה" ,מפני שאיננו מתפקד ללא משקפיו .ג'ק מקבל כך שליטה על האש, ואילו ראלף ואנשיו שנותרו ללא אש מנהלים מסע אחרון לעבר המצודה ,שבה התבצרו ג'ק ואנשיו .הקונכייה נותרה עדיין בידם. הדיבורים עם שאר הילדים אינם נושאים כל פרי .התאומים נכבלים .חזרזיר נרצח על ידי רוג'ר ,המשליך עליו סלע ענק ,וראלף ,שנאבק קודם לכן עם ג'ק ,פותח במנוסה על חייו .מתנהל באי ציד אדם .הילדים מדרדרים על מקום מחבואו סלעים ורודפים אחריו תוך כדי השלכת רמחים .לבסוף הם מעלים את כל האי באש תוך כדי המרדף ,וראלף ניצל ברגע האחרון על ידי קצין חיל הים הנוחת עם המשחתת שלו על האי ,שממנו מיתמר העשן הכבד כמדורת איתות אדירה. הקצין אינו יכול להבין את מה שרואות עיניו .הילדים ,שמרגע הירצחו של סיימון נראו לנו כגברים לכל דבר ,הלוחמים איש עם אחיו ,נראים שוב -דרך עיניו של הקצין -בזאטוטים המשחקים להם במשחקי מלחמה .ראלף השבור לחלוטין בוכה זו הפעם הראשונה ,לא על סיימון הקדוש המעונה ,אלא על ידידו הטוב והחכם חזרזיר.
© Copyright 2024