בעל זבוב - ויליאם גולדינג / אלון מלצר

‫בעל זבוב ‪ -‬ויליאם גולדינג‬
‫סדרה לעיון וללימוד‬
‫מאת אלון מלצר‬
‫©‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫פרסום בכל צורה שהיא‪ ,‬שלם או חלקי מספר זה‪,‬‬
‫אסור ללא רשות בכתב מההוצאה‪.‬‬
‫‪All rights reserved‬‬
‫‪No part of this book may be reproduced in any form‬‬
‫‪without permission in writing from the Publisher.‬‬
‫בספר מופיעים ציטוטים מתוך הספר "בעל זבוב" מאת ויליאם גולדינג בתרגומה‬
‫של אסתר כספי‪ ,‬שהופיע בהוצאת "עם‪-‬עובד"‪.‬‬
‫תוכן‬
‫מבוא‬
‫מקורות השם "בעל זבוב"‬
‫העלילה‬
‫תמצית העלילה‬
‫הדמויות‬
‫מספר הילדים וגילם‬
‫עולם המבוגרים‬
‫הטבע‬
‫"בעל זבוב" כאנטי‪-‬אוטופיה‬
‫"בעל זבוב" כאלגוריה‬
‫סגנונו הספרותי של גולדינג וטכניקת "המבע המשולב"‬
‫המוטיבים ביצירה‬
‫הקונכייה והאש‬
‫ביוגרפיה‬
‫מדריך התמצאות בעלילה לפי עמודים‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫שאלות לחזרה‬
‫מבאר‬
‫מבוא‬
‫הספר "בעל זבוב" מאת ויליאם גולדינג נועד לשמש מראה למין האנושי‪ .‬הוא‬
‫נכתב כעשור לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬המלחמה הנוראה שבכל הזמנים‪ ,‬שבה‬
‫נהרגו עשרות מיליוני בני אדם‪ .‬זוהי יצירה ספרותית על הרוע הפנימי החבוי בכל אחד‬
‫מאתנו ועלול לפרוץ בכל עת‪ ,‬בנסיבות המתאימות‪ ,‬וכאשר המעצורים החברתיים‪,‬‬
‫התרבותיים והחוקיים מאפשרים זאת‪ .‬נוקב במיוחד השימוש באוטופיה הקלאסית של‬
‫"האי הבודד"‪ .‬מה יותר טוב מלהיות קבוצת ילדים חופשית על אי טרופי עתיר מזון‪ ,‬ללא‬
‫בתי ספר וחברת מבוגרים‪ .‬ליצור חברה חופשית ואידיאלית‪...‬‬
‫שנים מספר לאחר המלחמה שוחח גולדינג עם אשתו ושאל לדעתה‪ ,‬מה באמת‬
‫היה קורה לקבוצה של נערים בריטיים על אי בודד שכזה‪ .‬הרעיון נראה לה מרתק ואף‬
‫חינוכי‪ ,‬וגולדינג‪ ,‬שעד אז פרסם רק ספר שירים חסר חשיבות וגנז במגירתו שלושה‬
‫רומנים שלא נראו לו מקוריים מספיק‪ ,‬התיישב לכתוב את היצירה הפופולארית ביותר‬
‫שלו שזעזעה רבים‪ ,‬הפכה מיד לסרט מצליח ותורגמה לשפות רבות‪.‬‬
‫ל"בעל זבוב" יש אפקט קשה‪ .‬מיתוס התום של הילדות מנותץ לחלוטין‪ ,‬וזו אולי‬
‫הפעם הראשונה שבה הוצג עולם הילדים כמות שהוא על אלימותו‪ ,‬הפחדים המלווים‬
‫אותו‪ ,‬שלטון הכוח ‪ -‬ובמקביל גם הנדיבות‪ ,‬השליטה העצמית‪ ,‬השכל הישר והאצילות‪,‬‬
‫אם כי כוחן של התכונות הללו לא הצליח לעמוד במאבק הכולל של חבורת הילדים‬
‫לשמור על שפיותה ועל אנושיותה‪.‬‬
‫מבקרים פשטניים רבים הגדירו את היצירה כאלגוריה‪ ,‬או כמשל ותו לא‪ :‬אלה‬
‫כאלגוריה פוליטית על עלייתו של דיקטאטור עריץ על רקע דמוקרטיה מתפוררת‪ ,‬אלה‬
‫כאלגוריה דתית על גן העדן האבוד והחטא הקדמון‪ ,‬אלה כאלגוריה פסיכולוגית על פי‬
‫פרויד‪ ,‬ואלה כאלגוריה סוציאלית‪ ,‬שבה נכנעת חברה שלמה לתהליך של ריאקציה‬
‫ושקיעה‪ .‬בפועל אין היצירה אלגוריה צרופה‪ ,‬אלא ז'אנר מעורב‪ ,‬שקשה יותר להגדירו‬
‫חד‪-‬משמעית‪ .‬באלגוריה ישנם יחסים של אחד לאחד בין הדמויות לתכונות מופשטות‪.‬‬
‫הדמויות אינן אלא ייצוגיות בלבד‪ ,‬והקורא אמור להתייחס אליהן כאל תחליפים‬
‫מטפוריים להפשטות פילוסופיות‪ .‬אצל גולדינג‪ ,‬לדמויות הסטטיות אין כל משמעות‬
‫אלגורית‪ .‬משמעות זו נוצרת רק כאשר הדמות נמצאת ב"מצב של פעולה" וצריכה‬
‫לבחור בין אופציות שונות‪ .‬גם העיצוב המדויק של פרטים ותחבולות בהתפתחותה של‬
‫העלילה הופכים את "בעל זבוב" ליצירה אלגורית‪-‬נטורליסטית‪ ,‬שהאפקט הדידקטי‬
‫שלה אינו בוטה‪ .‬יחד עם זאת ויליאם גולדינג ‪ -‬כבן למשפחת מורים מדורי דורות ומורה‬
‫בעצמו ‪ -‬אינו בוטח לחלוטין בקורא שלו ומשלב בסיפורו חזרות רבות שנועדו לפרש גם‬
‫לקורא הבינוני או הלא מרוכז באופן מפורש את המסר החינוכי והאנושי הברור החבוי‬
‫בו‪.‬‬
‫גולדינג לא האמין ב"אמנות לשם אמנות"‪ .‬על הסופר‪ ,‬לפי דעתו‪ ,‬להיות מעורב‬
‫מהבחינה הפוליטית והחברתית ולשקף בכתיבתו את בעיות הזמן‪ ,‬החברה והאדם‬
‫הבודד‪ ,‬מתוך הצעת הפתרון האפשרי למצבים אנושיים שלעתים נראים חסרי מוצא‪.‬‬
‫מקורות השם "בעל זבוב"‬
‫"בעל זבוב" )כיום( הוא אחד משמותיו הרבים מספור של השטן‪ ,‬דוגמת‪:‬‬
‫לוציפר‪ ,‬הסטרא אחרא‪ ,‬מלאך המוות‪ ,‬סמאל‪ ,‬אשמדאי וכו'‪ .‬אלא שבתנ"ך‪ ,‬שבו‬
‫)להוציא ספר איוב( השטן איננו קיים ‪" -‬בעל זבוב" הוא אלוהי עקרון‪" .‬ומלאך יהוה‬
‫דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך‪-‬שמרון ודבר אלהם המבלי אין‬
‫אלוהים בישראל אתם הולכים לדרוש בבעל זבוב אלוהי עקרון" )מלכים ב' פרק א'‬
‫פסוק ג'(‪ .‬פירוש השם הוא המושל בזבובים‪ ,‬ואמנם נמצאו בחפירות הארכיאולוגיות‬
‫תכשיטים דמויי זבובים‪ .‬אלא שיש הטוענים שזהו שיבוש מכוון וכינוי גנאי לאל הכנעני‪.‬‬
‫במקור ייתכן ששמו היה "בעל זבול"‪ ,‬כלומר "שר השדים"‪ ,‬או אל הים )זבל בכנענית ‪-‬‬
‫ים(‪ .‬היהודים לגלגו על האל הכנעני ושיבשו את שמו בכוונה תחילה כדי להורות על‬
‫אפסותו מול אלוהיהם‪.‬‬
‫במסורת היוונית‪-‬רומית "בעל זבוב" הוא זאוס עצמו‪ ,‬שליט האלים הכול יכול‪.‬‬
‫הקשר זה מקובל בעולם המערבי‪ ,‬וייתכן שגולדינג התכוון לזאוס ולשטן כאחד‪.‬‬
‫החשיבות בכך הנה בראייה הפסימית או האופטימית של הרוע האנושי‪ .‬אם "בעל זבוב"‬
‫הוא זאוס‪ ,‬הרי שהרוע האנושי שולט בעולם ללא מצרים‪ ,‬והוא חסר מרפא; ואילו השטן‬
‫הוא "בעל זבוב"‪ ,‬הרי שכשם שהשטן הוא מדרגה או מספר מדרגות מתחת לאלוהים‬
‫עצמו‪ ,‬הרי שגם הרוע האנושי "ניתן לאילוף"‪ ,‬גם אם לא להכחדה‪ ,‬ומוצע בדרך זאת‬
‫פתרון אפשרי לבעיה הכאובה ביותר של האדם מקדמת דנא‪ :‬השליטה העצמית ביצריו‬
‫ובתאוותיו )ג'ון סטיינבק הקדיש ספר שלם "קדמת עדן" לנושא זה המובע בספר‬
‫בראשית פרק ד' פסוקים ו' ו‪-‬ז'‪" :‬ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך‪:‬‬
‫הלוא אם‪-‬תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל‬
‫בו"(‪.‬‬
‫"בעל זבוב"‪ ,‬כפי שנאמר‪ ,‬הוא בהקשר הנפוץ ביותר ‪ -‬השטן; אלא שבשנים‬
‫שלפני כתיבת היצירה התפרסם מאוד בעולם מחזהו של הסופר‪ ,‬המחזאי והפילוסוף‬
‫הצרפתי סארטר‪" :‬הזבובים"‪ .‬במחזה מתאר סארטר שיחה בין "בעל זבוב"‪ ,‬המתואר‬
‫כבעל עיניים לבנות ולחיים סמוקות מדם‪ ,‬לבין אורסטס התמים ‪ -‬ושיחה זו מזכירה‬
‫מאוד את השיחה המטפיזית בין ראש החזירה הנעוץ על המוט המחודד כקרבן לבין‬
‫סיימון בספרו של גולדינג "בעל זבוב"‪.‬‬
‫"הזבובים" הוא מחזה פוליטי שהתייחס בזמנו לפלישת הגרמנים לצרפת‪ ,‬אך‬
‫הוסווה מטעמים של צנזורה בעלילה מתקופת יוון העתיקה‪ .‬לעיר ארגוס בימי אגיסטוס‬
‫שולח זאוס כעונש זבובי ענק‪ .‬העונש הוא על הרצח שהתבצע בעיר ולו שותפים‬
‫בשתיקה אזרחי העיר כולם‪ .‬אורסטס‪ ,‬בן המלך שנרצח‪ ,‬חוזר לעיר ונוקם בדודו ובאמו‬
‫את דם אביו השפוך‪ .‬במעשהו‪ ,‬שנעשה מרצון חופשי‪ ,‬הוא משחרר את תושבי העיר‬
‫מהחטא הקולקטיבי‪ ,‬אם כי הוא עצמו שוקע בתחושת אשמה ויוצא מהעיר בלוויית‬
‫אותם הזבובים כחלילן מהמלין‪.‬‬
‫גולדינג הכיר את יצירתו של סארטר היטב‪ ,‬וכן עסק מספר שנים בתיאטרון‬
‫פרובינציאלי כשחקן‪ ,‬ככותב וכבמאי‪ .‬ביצירתו "בעל זבוב" הוא העילה לכישלון‬
‫האנושי‪ ,‬המתבטא בהרס העולם‪ ,‬הטבע והאדם‪ .‬הדרך היחידה הנה נטילת האחריות‪,‬‬
‫הפניית המבט פנימה לנבכי האישיות‪ ,‬הכרת הרוע הפנימי ואילופו‪ .‬וזאת אכן עושה‬
‫ראלף בספר; ראלף‪ ,‬שהיה שותף ביחד עם שאר הילדים לרצח של סיימון באקסטאזה‬
‫של הריקוד הפולחני והחשכה ‪ -‬בניגוד לחזרזיר המנסה לבנות לשניהם "אליבי"‬
‫ולחמוק מאחריותם למעשה‪.‬‬
‫העלילה‬
‫סיפור התשתית ל"בעל זבוב"‪" :‬אי האלמוגים" )"‪/("CORAL ISLAND‬ר"מ בלנטיין‬
‫באותן עשרים השנה שחלפו מכתיבת אותו ספר השירים האלמוני ועד‬
‫להופעת "בעל זבוב" עסק ויליאם גולדינג להנאתו בתיאטרון מקומי‪ ,‬כתיבת ספרי‬
‫מגרה ובעיקר בכתיבת פרודיות‪ .‬אלה שימשו לו כתחביב היות שלא היה מוכן להוציא‬
‫לאור שום יצירה משלו שלא תהווה חידוש ותהיה מקורית בעליל‪.‬‬
‫גם "בעל זבוב" ברובד המרומז שלו נראה כפרודיה עקיפה ל"אי האלמוגים"‪,‬‬
‫ולא רק לספר זה אלא לשורה שלמה של ספרי נעורים והרפתקאות כמו "אי המטמון"‪,‬‬
‫"סנוניות ואמזונות"‪" ,‬אי הילדים"‪" ,‬רובינזון קרוזו"‪" ,‬גוליבר" ועוד‪ .‬לא רק לספרים אלו‪,‬‬
‫אלא גם לספרים פופולאריים של מדע בדיוני‪ ,‬היות ש"בעל זבוב" "משחק" על שני‬
‫הז'אנרים הללו‪ :‬ספרי הנעורים וספרי המדע הבדיוני בתוספת לצורה הספרותית‬
‫הנפוצה מימי הביניים‪ :‬האלגוריה‪.‬‬
‫לחלק מהיצירות שהוזכרו קיים רובד מעמיק הרבה יותר‪ ,‬שאותו יכולים בני‬
‫הנעורים לעכל רק עם התבגרותם‪ ,‬כמו הצד הסטירי‪-‬חברתי של "גוליבר"‪ ,‬או הבדידות‬
‫העמוקה המובעת ב"רובינזון קרוזו"‪.‬‬
‫ספרו‬
‫של‬
‫ר"מ‬
‫בלנטיין‬
‫הוא‬
‫ספר‬
‫ויקטוריאני‬
‫אופטימי‪,‬‬
‫המתאר‬
‫את‬
‫הרפתקאותיהם של שלושה נערים‪ :‬ראלף‪ ,‬ג'ק ופטרקין על אי בודד באוקיינוס השקט‪.‬‬
‫שלושת הנערים חיים בהרמוניה עם חתולם על האי הבודד‪ ,‬ונאבקים באויבים חיצוניים‬
‫בלבד כמו ילידים פראיים‪ ,‬או פירטים‪ .‬הם מעריצים את יופיו של הטבע ואת התבונה‬
‫האלוהית הגלומה בסדר העולם הקיים ועוזבים לבסוף את האי‪ ,‬לא לפני שהם‬
‫מצליחים להמיר את דתם של הילידים לנצרות‪.‬‬
‫על יצירה רדודה זו בנה ויליאם גולדינג את ספרו המורכב "בעל זבוב"‪ .‬אם‬
‫הייתה כוונה סמויה להפוך רומן זה לפרודיה על האופטימיות ועל האמונה ביצר האדם‬
‫הטוב מנעוריו של בלנטיין ‪ -‬הרי שבמהרה הפך "בעל זבוב" לסיפור המנותק כמעט‬
‫לחלוטין מאפיוני הפרודיה וגם אינו מנוגד לגמרי למקורו‪ .‬מבקרים רבים האשימו את‬
‫גולדינג בפסימיות‪ ,‬בראייה קודרת של המין האנושי ועתידו‪ ,‬בעוד שבמבט מעמיק‬
‫אפשר לראות היטב שהסופר מציע פתרון ישן‪-‬חדש לבעיה האנושית הנצחית של‬
‫השתלטות האדם על עצמו ועל יצריו‪.‬‬
‫אפשר לראות שהדמויות עצמן ב"בעל זבוב" עורכות השוואה בין מצבן‬
‫לספרים ידועים‪:‬‬
‫ראלף המשיך‪.‬‬
‫"עד שיבואו לחלץ אותנו‪ ,‬נוכל לבלות פה בנעימים‪".‬‬
‫הוא נופף בזרועותיו‪.‬‬
‫"כמו בספר‪".‬‬
‫מיד קמה המולה‪.‬‬
‫"אי המטמון ‪'' -‬‬
‫"סנוניות ואמזונות ‪" -‬‬
‫"אי האלמוגים ‪" -‬‬
‫ראלף נופף בקונכית‪.‬‬
‫)עמוד ‪(34 ,33‬‬
‫או כדברי הקצין המציל את ראלף בלי להבחין בכך‪" :‬אני יודע‪ .‬בני‪-‬חיל‪ .‬ממש‬
‫כמו ב'אי האלמוגים'‪) ".‬עמוד ‪(204‬‬
‫הסתירה בין כל אותם הספרים בעלי ה‪ "HAPPY END" -‬לעלילת "בעל זבוב"‬
‫היא‪-‬היא הגורמת ל''הזרה" ולאפקט המוסרי החזק של ספר זה‪.‬‬
‫תמצית העלילה‬
‫הזמן‬
‫גולדינג פטר את עצמו מבעיית הדיוק בפרטים בכך שנטע את עלילת ספרו‬
‫בעתיד‪ .‬הספר נכתב כזכור ב‪ ,1954-‬והוא מתאר מצב של מלחמת עולם שלישית‪,‬‬
‫מלחמה אטומית‪ .‬הפרטים החיצוניים הם מועטים ביותר ומובאים בדרך עקיפה מפיו‬
‫של חזרזיר‪ ,‬אותה הדמות מ"בעל זבוב" המייצגת במיוחד את עולם הציביליזציה‬
‫הטכנולוגית‪-‬מדעית של ימינו‪ .‬המלכה עדיין שולטת באנגליה‪ .‬המלכה אליזבת? ‪ -‬זאת‬
‫לא נאמר‪ .‬המלחמה הנה כנגד "האדומים"‪ ,‬כלומר הקומוניסטים‪ ,‬ועל‪-‬אף שהיא‬
‫אטומית‪ ,‬הרי שבדרך מיושנת נערכים קרבות ים ואוויר ברחבי העולם כולו ואף מעל‬
‫ובקרבת אותו האי הבודד‪ .‬פצצת אטום הושלכה על בריטניה‪ ,‬והציביליזציה הוחרבה‪.‬‬
‫לפי הטון של הסיפור‪ ,‬לא רק בבריטניה לבדה‪ ,‬אלא בעולם כולו‪ .‬הופעתו של הקצין‬
‫הצעיר בסוף היצירה הנראה שאנן ובטוח בעצמו‪ ,‬כאילו העולם מתנהל למישרים‬
‫מימים ימימה‪ ,‬לא חופפת בצורה מדהימה לאותו מצב קטסטרופאלי של "סוף עולם"‪.‬‬
‫המקום‬
‫מאחר שאנגליה הוחרבה‪ ,‬פונו הילדים קודם לכן למקום מבטחים‪ ,‬כפי הנראה‬
‫לאוסטרליה‪ .‬מטוסם של הילדים הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬המטוס האחרון המצליח להמריא‬
‫מבריטניה‪ .‬המטוס עובר שתי חניות ביניים ב"גיב" וב"אדיס"‪ ,‬כפי הנראה קיצורים ל‪:‬‬
‫גיברלטר ואדיס‪-‬אבבה )בתרגום לעברית בשם המלא(‪ .‬זאת אנו יודעים‪ ,‬כאשר ג'ק‬
‫מספר מיד בתחילה על התעלפויותיו הקודמות של סיימון‪ .‬לפי נתיבו של המטוס‪ ,‬הוא‬
‫נפגע מאש מטוס אויב מעל האוקיינוס השקט או ההודי בקרבה כזאת לחוף‪ ,‬שעדיין‬
‫יכולים קרבות אוויר להתחולל מעליו‪ .‬צמחיית האי טרופית‪ ,‬והוא מוקף שונית אלמוגים‬
‫ארוכה‪ ,‬שיוצרת לו לגונה שקטה‪ .‬צומחים באי דקלים לגובה רב‪ ,‬והוא מספק לילדים‪:‬‬
‫בננות‪ ,‬אגוזי קוקוס ופירות אחרים בעלי טעם תפל‪ ,‬שמינם לא ידוע‪ .‬כמו כן דגים‬
‫ורכיכות‪ ,‬ובאשר לבשר‪ :‬רק חזירי בר המתרוצצים באי בהמוניהם‪ ,‬ושאת בשרם יש‬
‫להשיג רק בדרך של ציד ושפיכת דם‪ .‬האי אורכו כמיל‪ ,‬צורתו צורת "סירה"‪ ,‬והוא קשור‬
‫במעבר קרקעי דקיק לאי זעיר נוסף‪ ,‬המכונה בסיפור "המצודה" והמתנשא לגובה של‬
‫כשלושים מטר‪ .‬בקצהו האחר של האי מתנשא הר המשמש לילדים כמקום תצפית‬
‫ומקום למדורת האיתות שלהם‪.‬‬
‫גולדינג במכוון לא צירף כל מפה לספרו‪ .‬טשטוש הפרטים הוא חלק בלתי‬
‫נפרד מיצירתו‪ :‬הן בפרטים הגיאוגרפיים‪ ,‬הן בזמן והן במספרם המדויק של הילדים‪,‬‬
‫הנותר תמיד בגדר נעלם‪ .‬טשטוש מכוון זה נועד לשמור על צביונה החלקי של‬
‫האלגוריה‪ ,‬כך שהקורא לא יתרכז בעובדות ובפרטים אלא בהשלכות הפילוסופיות‬
‫והסמליות שלפניו ובנמשל‪ ,‬ולא במשל עצמו‪.‬‬
‫בעת ההתרסקות נבקע מטוסם של הילדים לשניים‪ .‬החלק הקדמי ובו אנשי‬
‫הצוות ומספר נוסף של ילדים עולה בלהבות וטובע בים‪ ,‬החלק האחר‪ ,‬תא הנוסעים‪,‬‬
‫פוגע בג'ונגל פגיעה רכה‪ ,‬והילדים יוצאים ממנו ללא פגע‪ .‬זמן קצר לאחר שהם יורדים‪,‬‬
‫סוחפת הרוח גם חלק זה של המטוס לים )דרך אגב‪ ,‬הים ביצירה הוא מעין גורם‬
‫"מחטא" ‪ -‬כל פסולת בלתי טבעית מפונה לים‪ :‬מהמטוס ועד לגופותיהם של סיימון‪,‬‬
‫חזרזיר והצנחן‪ .‬ראלף הורה מבחינה היגיינית לילדים לעשות את צורכיהם באזור‬
‫הגאות‪ ,‬משימה שעמדו בה רק זמן קצר ביותר(‪.‬‬
‫בתחילת הסיפור אנו נתקלים בראלף המפלס לו דרך בג'ונגל ובחזרזיר החובר‬
‫אליו‪ .‬חזרזיר מיד בתחילת הסיפור מנסה להתקרב אל ראלף על ידי כך שהוא מראה לו‬
‫את משקפיו‪ ,‬מספר לו על דודתו ומגלה לו את כינוי הגנאי שלו ‪ -‬עוד לפני שהוא אומר‬
‫לו מה שמו ‪" -‬חזרזיר"‪ .‬ראלף המרוכז בעצמו אינו מגלה לו קרבה מיוחדת‪ .‬ראלף מוצא‬
‫קונכייה ותוקע בה‪ .‬שאר הילדים נאספים לקול הרם‪ ,‬המחליף בעיניהם את קולו של‬
‫האיש עם הרמקול‪ ,‬שריכז אותם‪ ,‬כנראה‪ ,‬לפני הטיסה‪ .‬כך נהפכת הקונכייה לטוטם‬
‫סמלי ויוקרתי המסמל מכאן ואילך את רשות הדיבור והמנהיגות‪.‬‬
‫ראלף נבחר למנהיג בצורה מקרית לחלוטין‪ .‬ג'ק‪ ,‬המגיע עם נערי המקהלה‬
‫שלו‪ ,‬נבחר לשמש כמפקד הציידים וכמעין סגן‪ .‬ראלף בוחר את ג'ק וסיימון‪ ,‬ושלושתם‬
‫מסיירים ועומדים על גודלו ועל תכונותיו של האי הקטן‪ .‬מתכנסת אספה שנייה‪ ,‬ונקבע‬
‫הצורך לשמור על מדורת איתות תמידית‪ ,‬שתוצב בראש ההר‪ .‬ג'ק מתנדב עם אנשיו גם‬
‫למשימה זו של תצפית ושמירה על האש‪.‬‬
‫את האש מציתים באמצעות ריכוז קרני השמש בעדשות משקפיו של חזרזיר‪.‬‬
‫המדורה הופכת לשרפה גדולה‪ ,‬שבה נהרג אחד מהילדים הקטנים בעל סימן לידה של‬
‫"תות שדה" על פניו‪ .‬האי הטרופי מצטייר כעת כגן עדן קצת פחות‪.‬‬
‫חזרזיר נוזף בשאר הילדים‪ .‬ג'ק שוקע בינתיים באובססיה של ציד‪ .‬לגביו‪ ,‬זהו‬
‫מבחן של גבריות ועצמאות‪ .‬ראלף וסיימון בעיקר בונים שלוש סוכות רעועות‪ .‬לילדים‬
‫הקטנים ישנם סיוטי לילה וחרדות‪ .‬ראלף נוזף בג'ק על שאינו עוזר לו‪ ,‬ונוצר ביניהם‬
‫מתח שמחריף והולך‪ .‬סיימון‪ ,‬חולה מחלת הנפילה‪ ,‬בוחר לו מקום מיוחד ביער לקבל בו‬
‫את התקפיו‪ .‬רוג'ר זורק אבנים ליד ג'וני הזאטוט‪ ,‬אך עדיין אינו עובר את גבול‬
‫ההתעללות‪ .‬סימנים לתחילת הפריצה של הרוע האנושי החוצה‪.‬‬
‫ג'ק‪ ,‬שאיננו מצליח בציד‪ ,‬מושח את פניו בבוץ צבעוני‪ .‬כך הוא משיג שליטה‬
‫גדולה יותר באנשיו בכוח הפחד ומשחרר אותם ממעצוריהם החברתיים והתרבותיים‪.‬‬
‫הצלחתו בציד חלה דווקא כאשר עוברת אנייה ליד האי‪ .‬ראלף נוזף בו קשות היות שלא‬
‫שמר על מדורת האיתות‪ ,‬והאנייה לא חשה בקיומם של חיים על האי‪ .‬הילדים טועמים‬
‫לראשונה טעם של בשר על האי וגאים בניצחונם‪.‬‬
‫ראלף מכנס אספה נוספת וקובע סדרי חיים‪ ,‬כגון‪ :‬היגיינה‪ ,‬שמירה על האש‪,‬‬
‫זכות הדיבור וכו'‪ .‬ג'ק מערער את סמכותו‪ .‬פרסיבל הזאטוט מעלה לראשונה את‬
‫אפשרות קיומה של מפלצת באי‪ .‬אספה זו‪ ,‬המתנהלת לאחר רדת החשכה‪ ,‬מתפוררת‬
‫לגמרי‪ .‬אזהרותיהם של סיימון וחזרזיר משיגות את הרושם ההפוך‪ ,‬ואין הילדים יכולים‬
‫לקלוט את תוכנן‪ ,‬את העובדה שהמפלצת היא דבר פנימי לחלוטין באופי האדם‪ .‬ג'ק‬
‫מאשים את ראלף במשוא פנים לחזרזיר‪.‬‬
‫כאשר התאומים שומרים על האש‪ ,‬הם שומעים רעש מוזר ומבחינים במפלצת‪.‬‬
‫מפלצת זו היא גופתו של טייס‪ ,‬שמטוסו נפגע מעל האי‪ ,‬ושבאופן משונה הסתבכה‬
‫בסלעים שבפסגת ההר‪ ,‬כך שהרוח מזקיפה אותה שוב ושוב למצב של ישיבה‪.‬‬
‫התאומים רצים להודיע על דבר קיומה של "המפלצת" לשאר הילדים‪ .‬ראלף מכנס‬
‫אספה ומחליט לצאת ולראות אם יש באמת מפלצת‪ .‬תחילה הם תרים את "המצודה"‪,‬‬
‫האתר היחיד שאותו לא סרק ג'ק בסיוריו ברחבי האי‪ .‬ראלף מגלה אומץ לב והולך‬
‫ראשון‪ .‬דבר אינו מתגלה‪ ,‬והילדים משחקים ב"מצודה"‪ ,‬עד שראלף מורה להמשיך‬
‫בסיור אל ההר שבו נתגלתה המפלצת‪.‬‬
‫ראלף מודה בשחיקה במעמדו‪ .‬מתגעגע‪ .‬סיימון מעודד אותו‪.‬‬
‫חזירת בר מסתערת על הילדים‪ .‬ג'ק נפגע קלות‪ ,‬וראלף מוכיח קור רוח‪ .‬ראלף‬
‫משתתף לראשונה בריקוד ההתעללות הטקסי‪ .‬מטפסים לראש ההר‪ :‬ג'ק‪ ,‬רוג'ר וראלף‪,‬‬
‫כאשר סיימון יוצא לבדו בחשכה להודיע זאת לחזרזיר שנותר לבדו במחנה עם‬
‫הזאטוטים )ישנם כעשרה בני שש ומעלה וכתשעה בוגרים יותר(‪.‬‬
‫בראש ההר יש לראלף רגע קריטי שבו הוא קופא במקומו ואינו יכול להתקדם‬
‫יותר‪ .‬ג'ק ורוג'ר ממשיכים להתקדם‪ ,‬ולבסוף שלושתם נסים למראה "המפלצת"‪,‬‬
‫כשראלף הראשון למנוסה‪ .‬זהו האות הסופי בעיני ג'ק לכך שעליו לקום וליטול לעצמו‬
‫את המנהיגות‪.‬‬
‫מתקיימת אספה אחרונה בנוכחותו של ג'ק‪ .‬הוא מעמיד את שאלת מנהיגותו‬
‫של ראלף לסדר היום‪ ,‬אך הילדים אינם בוחרים בו עדיין למנהיג‪ ,‬והוא נעלב ופורש‬
‫לחלוטין מן החבורה; מחליט לייסד חבורה עצמאית משלו‪.‬‬
‫הילדים מארגנים מדורה חדשה‪ ,‬הפעם על החוף‪ ,‬ולא בראש ההר‪ .‬אט‪-‬אט‬
‫מצטרפים ילדים נוספים אל ג'ק‪ ,‬והוא הופך להיות מנהיגם‪ .‬כך נוצרים באי שני מחנות‬
‫יריבים‪ .‬ג'ק ואנשיו מצטבעים ומצליחים לצוד בפעם הראשונה חזירה גדולה‪ .‬הם‬
‫מורידים את ראשה ונועצים אותו על מוט מחודד כקרבן לריצוי המפלצת‪.‬‬
‫סיימון היושב במחבואו רואה את הטקס ומנהל עם הדמות דיאלוג מטפיזי זמן‬
‫קצר לפני ההתקף‪ .‬כאשר הוא מתעורר‪ ,‬הוא מחליט בנחישות לעלות לבדו לראש ההר‬
‫ולברר את דבר קיומה של המפלצת‪ .‬ראלף וחזרזיר נותרים לבדם‪ .‬הרעב לבשר מושך‬
‫אותם למדורתו של ג'ק‪ .‬שוב ויכוח על המנהיגות‪ .‬הילדים פותחים בריקוד של‬
‫אקסטאזה‪ ,‬ויש להם תחושה של אחווה וביטחון בכוחה של הקבוצה כולה כנגד‬
‫המפלצת‪ .‬סיימון‪ ,‬שחשף את סוד גופתו של הצנחן ושחרר את מיתרי המצנח‪ ,‬מגיע‬
‫בביש‪-‬מזל דווקא באמצע הריקוד הפולחני‪ .‬באקסטאזה של הריקוד ‪ -‬שקדמו לו‬
‫ריקודים נוספים דומים ‪ -‬נרצח סיימון‪ ,‬כאשר ברצח משתתפים הילדים כולם‪ ,‬כולל‬
‫ראלף וחזרזיר‪.‬‬
‫ראלף וחזרזיר דנים בעקיפין ברצח‪ ,‬כאשר חזרזיר מגלה צביעות ומנסה‬
‫להדחיק את הרצח‪ ,‬ואילו ראלף מכיר לבסוף באחריותם למעשה‪ .‬ממחנה "הטובים"‬
‫נותרים רק ארבעה )נערים בוגרים(‪ :‬שני התאומים ‪ -‬אריק וסם‪ ,‬וראלף וחזרזיר‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬נותרים אתם גם רוב הזאטוטים‪ ,‬אלא שלקיומם של הזאטוטים לא מקדישים‬
‫הילדים כל מחשבה מיוחדת‪.‬‬
‫הם מתקשים לשמור על האש‪ .‬משקפיו של חזרזיר נגנבים על ידי ג'ק ואנשיו‪,‬‬
‫והוא הופך ל"נכה"‪ ,‬מפני שאיננו מתפקד ללא משקפיו‪ .‬ג'ק מקבל כך שליטה על האש‪,‬‬
‫ואילו ראלף ואנשיו שנותרו ללא אש מנהלים מסע אחרון לעבר המצודה‪ ,‬שבה התבצרו‬
‫ג'ק ואנשיו‪ .‬הקונכייה נותרה עדיין בידם‪.‬‬
‫הדיבורים עם שאר הילדים אינם נושאים כל פרי‪ .‬התאומים נכבלים‪ .‬חזרזיר‬
‫נרצח על ידי רוג'ר‪ ,‬המשליך עליו סלע ענק‪ ,‬וראלף‪ ,‬שנאבק קודם לכן עם ג'ק‪ ,‬פותח‬
‫במנוסה על חייו‪ .‬מתנהל באי ציד אדם‪ .‬הילדים מדרדרים על מקום מחבואו סלעים‬
‫ורודפים אחריו תוך כדי השלכת רמחים‪ .‬לבסוף הם מעלים את כל האי באש תוך כדי‬
‫המרדף‪ ,‬וראלף ניצל ברגע האחרון על ידי קצין חיל הים הנוחת עם המשחתת שלו על‬
‫האי‪ ,‬שממנו מיתמר העשן הכבד כמדורת איתות אדירה‪.‬‬
‫הקצין אינו יכול להבין את מה שרואות עיניו‪ .‬הילדים‪ ,‬שמרגע הירצחו של‬
‫סיימון נראו לנו כגברים לכל דבר‪ ,‬הלוחמים איש עם אחיו‪ ,‬נראים שוב ‪ -‬דרך עיניו של‬
‫הקצין ‪ -‬בזאטוטים המשחקים להם במשחקי מלחמה‪ .‬ראלף השבור לחלוטין בוכה זו‬
‫הפעם הראשונה‪ ,‬לא על סיימון הקדוש המעונה‪ ,‬אלא על ידידו הטוב והחכם חזרזיר‪.‬‬