1. No category

‫איגוד ערים אזור מפרץ חיפה ‪ -‬הגנת הסביבה‬
‫‪Haifa Bay Municipal Association for Environmental Protection‬‬
‫פעילות הסברה וניקיון בחוף הצפוני של קרית ים‪,‬‬
‫בשיתוף בתי ספר‪ ,‬איגוד ערים והמשרד להגנת הסביבה‬
‫איגוד ערים אזור מפרץ חיפה‬
‫הגנת הסביבה‬
‫דו"ח פעילות לשנת ‪0202‬‬
‫חיפה‪ ,‬נשר‪ ,‬קריית אתא‪ ,‬קריית ביאליק‪ ,‬קריית ים‪ ,‬קריית מוצקין‪,‬‬
‫מועצה אזורית זבולון‪ ,‬מועצה מקומית קריית טבעון‪ ,‬מועצה מקומית רכסים‬
‫‪www.envihaifa.org.il‬‬
‫רח' יעקב מושלי ‪ ,7‬ת"ד ‪ ,25028‬מיקוד ‪ ,31250‬מפרץ חיפה‬
‫טל‪ ,04-8428201 :‬פקס‪04-8428197 :‬‬
‫דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬
‫איגוד ערים אזור מפרץ חיפה ‪ -‬הגנת הסביבה‬
‫מועצת המנהלים‬
‫עו"ד יונה יהב‪ ,‬יו"ר המועצה‪ ,‬עיריית חיפה‬
‫אורי בלום‪ ,‬מ"מ יו"ר המועצה‪ ,‬עיריית חיפה‬
‫שלמה הולנדר‪ ,‬ס' יו"ר המועצה‪ ,‬עיריית קריית ים‬
‫נתן עמרן‪ ,‬עיריית חיפה‬
‫עו"ד אוסמה ואקים‪ ,‬עיריית חיפה‬
‫דוד עמר‪ ,‬עיריית נשר‬
‫גבי שנער‪ ,‬יו"ר ועדת המכרזים‪ ,‬מועצה אזורית זבולון‬
‫רועי בן שלוש‪ ,‬עיריית קרית אתא‬
‫יוסי מרקוביץ‪ ,‬עיריית קרית מוצקין‬
‫ליאור טרגן‪ ,‬עיריית קריית ביאליק‬
‫שמואל שמחון‪ ,‬מועצה מקומית קריית טבעון‬
‫שמעון רואש‪ ,‬מועצה מקומית רכסים‬
‫בעלי תפקידים (בשנת ‪)0202‬‬
‫אסתר סטאר‪ ,‬מנכ"לית מ"מ‪ ,‬מתכננת סביתית‬
‫לריסה בוכבינדר‪ ,‬מרכזת חומ"ס‬
‫בלה בן‪-‬דוד‪ ,‬מרכזת משאבי אוויר‬
‫ד"ר אלה ברלין‪ ,‬מרכזת זיהום אוויר מכלי רכב‬
‫בוריס גולדמן‪ ,‬מרכז תחנות ניטור‬
‫אילן זילברמן‪ ,‬מרכז תעשיות‬
‫ד"ר מונה נופי נעמה‪ ,‬מרכזת קרינה אלקטרומגנטית‬
‫דן גוטליב‪ ,‬רכז חינוך וקיימות‬
‫לורטה פטרוב‪ ,‬מרכזת חומ"ס‬
‫ד"ר אוה צידוני‪ ,‬מרכזת מניעת רעש‬
‫פרידה פישלר‪ ,‬מהנדסת איכות אוויר‬
‫צוות אדמיניסטרטיבי‬
‫הניה עצמון‪ ,‬עוזרת מינהל ומזכירת המועצה‬
‫מירב הדר‪ ,‬מזכירת מנכ"ל‬
‫הנהלת חשבונות‬
‫רו"ח חגי שאול‪ ,‬גזבר האיגוד‬
‫חיים מוזר‪ ,‬מנהל חשבונות‬
‫יועץ משפטי‬
‫עו"ד אדם פיש‬
‫מתנדבים‬
‫אפרים זלמון‬
‫איגוד ערים אזור מפרץ חיפה ‪ -‬הגנת הסביבה‬
‫‪www.envihaifa.org.il‬‬
‫דו"ח שנתי ‪2010‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫דבר יו"ר האיגוד‪ ,‬עו"ד יונה יהב‬
‫א'‬
‫דבר מנכ"לית מ"מ האיגוד‪ ,‬אסתר סטאר‬
‫ג'‬
‫סיכום מנהלים‬
‫‪0‬‬
‫מצב איכות האוויר באזור חיפה בשנת ‪2010‬‬
‫‪7‬‬
‫פיקוח על ביצוע ההוראות למניעת מפגעי זיהום אוויר (צווים אישיים)‬
‫‪60‬‬
‫תנאים חדשים ברשיונות העסק למפעלי ‪IPPC‬‬
‫‪007‬‬
‫זיהום אוויר מכלי רכב‬
‫‪011‬‬
‫השתתפות האיגוד בפעילות להפחתת פליטת גזי חממה‬
‫‪020‬‬
‫תעשיות ורישוי עסקים‬
‫‪042‬‬
‫חומרים מסוכנים‬
‫‪050‬‬
‫תכנון סביבתי‬
‫‪070‬‬
‫פיקוח האיגוד על פרוייקט מנהרות הכרמל‬
‫‪072‬‬
‫מניעת רעש‬
‫‪021‬‬
‫קרינה בלתי מייננת‬
‫‪027‬‬
‫חינוך סביבתי וקיימות‬
‫‪003‬‬
‫דבר יו"ר האיגוד‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫השנ ה האחרונה הייתה השנה הדרמטית ביותר במאבק לשיפור איכות האוויר‪ .‬מפעלי התעשייה הכבדה במתחם בתי‬
‫הזיקוק אשר החלו להשתמש בגז טבעי‪ ,‬הביאו לירידה משמעותית בזיהום האוויר והנתונים היום מרשימים ונושאים‬
‫את הבשורה כי אנו בדרך הנכונה להפיכת כל אזור מפרץ חיפה לחזית נקייה ומרשימה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אנו ממשיכים במדיניות אכיפה בלתי מתפשרת כדי להגיע לתוצאות המקוות‪.‬‬
‫פרוייקט המטרונית‪ ,‬מערכת היסעים ציבורית – להסעת המונים‪ ,‬מתקדם בהתאם ללוח הזמנים המתכונן‪ .‬סלילת‬
‫המסלול במקטעים השונים‪ ,‬בחירת הרכב וצבעו (בשיתוף הציבור) יביאו לסיום המקווה ויחד עם פתיחת מנהרות‬
‫הכרמל לתנועה והשלמת המחלפים שיקלו על התנועה במרחב המטרופולינים ובמפרץ‪ ,‬תשתפר עוד יותר איכות‬
‫האוויר‪.‬‬
‫פעילות האיגוד בשנים האחרונות ראוייה לציון בהיותו מוביל את המאבק הסזיפי לשיפור איכות הסביבה במפרץ‬
‫חיפה שהוא אזור בעייתי עם "מחלות יל דות" קשות‪ .‬התוצאות בשטח מצביעות כי יש תמורה למאמצים אותם‬
‫משקיעים כל השותפים וכי היום אנו יכולים לומר בפה מלא כי מטרופולין חיפה עבר מהפך משמעותי‪.‬‬
‫העבודה לא תמה‪ .‬לא ננוח על זרי הדפנה של השיפור באיכות האוויר‪ ,‬האיגוד ימשיך לנהל מדיניות בלתי מתפשרת‬
‫למען שיפור איכות החיים של תושבי המטרופולין‪.‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫דבר מנכ"לית האיגוד‬
‫בשנת ‪ 2010‬הסתיימה הנחת תשתיות הגז הטבעי אל מפרץ חיפה‪ .‬דלק זה הינו הנקי ביותר הקיים והוא מיועד לשמש‬
‫להפקת אנרגיה במפעלים הגדולים ובתחנת הכוח‪ ,‬בה הוקמו שנ י מחז"מים חדשים המיועדים לפעול על גז טבעי‪ .‬גם‬
‫תחנת הכוח הקיטורית הקיימת‪ ,‬חיפה ג'‪ ,‬הוסבה לשריפת גז‪ .‬השנה תחנת הכוח הישנה של חברת החשמל‪-‬חיפה ג'‪-‬‬
‫הייתה מודממת רוב התקופה‪ ,‬מלבד כ‪ 75-‬יום מצטברים בהם הופעלה יחידת ייצור אחת בלבד‪ .‬עקב כך הייתה‬
‫הפחתה משמעותית נוספת של כ‪ 80% -‬בפליטת המזהמים מתחנת הכח לעומת שנת ‪ .2009‬גם המפעלים הגדולים‬
‫במתחם בתי זיקוק‪ :‬בזן‪ ,‬כאו"ל‪ ,‬גדיב וחיפה כימיקלים ערוכים לקבלת הגז‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬פעל האיגוד נחרצות למול המשרד להגנת הסביבה ומוסדות ציבור‪ ,‬כגון ועדת הפנים ואיכות הסביבה של‬
‫הכנסת‪ ,‬בדרישה לצמצם סיכונים מחומרים מסוכנים המשונעים דרך אזור חיפה‪ .‬חשוב שתימצא הדרך היעילה‬
‫ביותר להקטנת סיכונים באזור מפרץ חיפה‪ ,‬בעיקר לנוכח המצב הביטחוני הקיים‪.‬‬
‫חלפו ‪ 10‬שנים מאז החל האיגוד לעסוק בנושא קרינה בלתי מייננת‪ .‬במשך תקופה זו גברה באופן משמעותי מודעות‬
‫הציבור לחשיפתו לקרינה מסוג זה ‪ .‬זאת‪ ,‬בעקבות השימוש הרחב והגובר מיום ליום בטכנולוגיה הסלולרית‪,‬‬
‫והשימוש בתדר רשת החשמל‪ .‬מבין הפעולות שייזם האיגוד ב‪ 2010-‬בנושא הקרינה‪ ,‬בלט פרוייקט "מדידות קרינה‬
‫בגני ילדים בערי האיגוד" שנערך השנה בחיפה ובקרית ים‪ .‬כל המקומות בהם נמצאו חריגות בקרינה עפ"י המלצות‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬טופלו ע"י הרשות המקומית‪ .‬הפרוייקט ימשך בשנת הלימודים ‪ 2011/2012 -‬בשאר ערי‬
‫האיגוד‪.‬‬
‫בחודש נובמבר ‪ 0202‬הסתיימה תקופת ההקמה של מנהרות הכרמל והוחל בהפעלתן ‪.‬‬
‫עפ"י הערכת האיגוד‪ ,‬השימוש במנהרות ילך ויגבר‪ ,‬כפי שנית ן כבר להבחין לאחר מספר מועט של חודשי הפעלת‬
‫הפרויקט‪ .‬להערכתנו‪ ,‬תהיה הפחתה של לפחות פי ‪ 4‬בזיהום אויר מכלי רכב בהשוואה לזיהום הנפלט מאותם כלי‬
‫רכב הנוסעים במסלול הנסיעה הרגיל דרך העיר התחתית והתוואים האלטרנטיביים‪.‬‬
‫החל מינואר ‪ 2010‬חודשה פעילות החינוך הסביבתי והקיימות באיגוד‪ ,‬במטרה להטמיע מודעות וחשיבה סביבתית‪,‬‬
‫ערכי קיימות ופיתוח התנהגות סביבתית בקרב תלמידים ותושבים ברשויות האיגוד‪ .‬זוהי פעולה חשובה‪ ,‬אשר‬
‫מיועדת להתרחב מאוד בשנים הבאות‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬עם צאתי לפנסיה לאחר שלוש שנים בתפקיד ממלאת מקום מנכ"ל האיגוד‪ ,‬ברצוני להודות מקרב לב לצוות‬
‫העובדים המסור אשר נתן כתף ויחד הבאנו הישגים חשובים בכל תחומי איכות הסביבה בהם עוסק האיגוד‪.‬‬
‫אני מברכת את ד"ר עופר דרסלר‪ ,‬מנכ"ל האיגוד החדש‪ ,‬בהצלחה בתפקידו ושימשיך להוביל את האיגוד להישגים‪.‬‬
‫אסתר סטאר‬
‫מנכ"לית מ"מ‬
‫ג‬
‫ד‬
‫סיכום מנהלים‬
‫מצב איכות האוויר‬
‫א‪.‬‬
‫גופרית דו‪-‬חמצנית ‪SO2‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬לא נרשמו חריגות מתקני איכות אוויר חצי שעתי‪ ,‬יממתי ושנתי למזהם ‪ SO2‬בכל שטח האיגוד‪ ,‬לכן לא‬
‫חל שינוי במצב איכות אוויר בנוגע למזהם ‪ SO2‬לעומת שנת ‪.2009‬‬
‫שיפור נוסף במצב איכות האוויר לגבי מזהם זה חל במהלך שנת ‪ 2010‬מאחר ותחנת הכח חיפה ג' לא פעלה במרבית‬
‫השנה‪ .‬כתוצאה‪ ,‬במהלך ‪ 2010‬חלה ירידה נוספת בפליטת ‪ SO2‬מאתר תחנת הכח חיפה של כ‪ 84%-‬לעומת הפליטה ב‪-‬‬
‫‪ .2009‬יחידה ‪ ,30‬השייכת לחיפה ג' הופעלה ב‪ 2010-‬במשך ‪ 1800‬שעות בלבד ( ‪ 75‬ימים מצטברים) ויחידה ‪ 40‬פעלה‬
‫במשך ‪ 265‬שעות או ‪ 11‬ימים מצטברים‪ ,‬בלבד‪ .‬היחידות הופעלו במזוט עם תכולת גפרית של ‪.0.3%‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬הופעלה לראשונה יחידת טורבינת גז חדשה (יחידה ‪ )40‬באמצעות סולר (עקב חוסר בגז טבעי שעדיין לא‬
‫היה זמין באזור חיפה)‪ ,‬לצורך עריכת בדיקות קבלה ולייצור חשמל‪ ,‬במשך כ‪ 980-‬שעות (‪ 41‬ימים מצטברים) במהלך‬
‫הקיץ‪ ,‬עד תאריך ‪ ,31.8.2010‬עפ"י אישור המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫מתקני בזן צרכו מזוט ‪ 0.5%‬גפרית וגז בעירה מייצור עצמי (גזי תהליך) נטול גפרית בכמות דומה לזו שב‪.2009-‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי ערך הממוצע השנתי האזורי של ריכוז ה‪ SO2 -‬בכל אזור האיגוד ב‪ 2010-‬היה‪ 2.2:‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬לעומת ‪2.5‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק ב‪( 2009-‬ירידה של ‪ .)12%‬התקן השנתי‪ 60 :‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫ב‪.‬‬
‫תחמוצות חנקן‪ NOx-‬ודו‪-‬תחמוצת החנקן‪NO2 -‬‬
‫לא נרשמו חריגות מהתקן ל‪ NOx -‬לממוצע החצי‪-‬שעתי‪ .‬בנוגע למגמות של הריכוזים השנתיים‪ ,‬ברוב האזורים‬
‫נמשכה מגמת הירידה‪ .‬לגבי ריכוזי ‪ :NO2‬ב‪ 2010-‬לא נרשמו ערכים שעתיים מעל תקן הדירקטיבה האירופאית‬
‫השעתי‪ 200 :‬מק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אוזון ‪O3‬‬
‫בהשוואה לתקן הישראלי‪ :‬בשנה זו לא נרשמו חריגות מהתקן החצי‪-‬שעתי של אוזון (‪ 230‬מק"ג‪/‬מ"ק) בכל איזור‬
‫האיגוד‪ ,‬אך נרשמה חריגה אחת מהתקן ה‪-8-‬שעתי לאוזון (‪ 160‬מק"ג‪/‬מ"ק) בתחנות הניטור קריית אתא‪ ,‬בריכוז‪:‬‬
‫‪ 162‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫(התקן‪ ,160 :‬המתייחס ל‪ 3 -‬ממוצעים ‪-8‬שעתיים "קשיחים" לאורך היממה)‪.‬‬
‫לטענת האיגוד אופן חישוב הממוצע ה‪ 8-‬שעתי עפ"י התקן הישראלי‪ ,‬אינו משקף את המצב האמיתי לגבי מצב איכות‬
‫האוויר למזהם אוזון‪( .‬פירוט בדו"ח המלא)‪.‬‬
‫בהשוואה לתקן‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬חל שיפור ברמות האוזון לעומת ‪( 2009‬ב‪ 2009‬נרשמו ‪ 4‬חריגות מתקן זה במשך ‪3‬‬
‫יממות)‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬נרשמה עלייה נוספת ב‪ 2010-‬בערך ממוצע השנתי האזורי‪ ,‬בשיעור של כ‪ ,6%-‬לעומת ‪ ,2009‬דבר המעיד‬
‫על המשך מגמת עליית הריכוזים באזור‪ .‬זאת‪ ,‬למרות הצעדים לצמצום פליטות ‪ VOC‬הננקטים בשנים האחרונות‬
‫ע"י המפעלים הגדולים‪ .‬יצוין כי לא קיים תקן שנתי למזהם אוזון‪.‬‬
‫השוואה לערך היעד לאוזון של הדירקטיבה האירופאית‪ :‬ברוב תחנות הניטור באיגוד בהן מנוטר אוזון‪ ,‬נמדדו בשנת‬
‫‪ 2010‬רמות אוזון נמוכות בהשוואה לערכי המטרה של הקהיליה האירופאית‪ ,‬למעט בקריית טבעון וקריית אתא‪ ,‬בהן‬
‫נרשמה חריגה בשנת ‪ 2010‬עפ"י אמות המידה האירופאים‪ .‬על כן ניתן לומר שחלה הרעה באיכות האויר לגבי אוזון‬
‫באזורים אלה‪ ,‬בהשוואה לערך המטרה האירופאי לאוזון ( ‪ 120‬מק"ג'מ"ק בממוצע ‪-8‬שעתי רץ)‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫חומר חלקיקי נשים ‪PM10‬‬
‫ב‪ 2010 -‬נרשמו סה"כ ‪ 15‬ימי חריגה מהתקן היממתי ל‪ 150 ,PM10 -‬מיקרוגרם‪/‬מ"ק‪ ,‬בכל התחנות בשטח האיגוד‪,‬‬
‫לעומת ‪ 16‬יממות ב‪ .2009-‬בימים אלה‪ ,‬בהם נרשמו חריגות בו זמניות מהתקן ברוב התחנות בשטח האיגוד‪ ,‬חלו תנאי‬
‫שרב שהיו מאופיינים בהסעת כמויות גדולות של אבק מדברי לאזור‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בנוגע לתקן השנתי‪ ,‬לא נרשמו חריגות (‪ 60‬מק"ג‪/‬מ"ק)‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלה הרעה (עלייה) בערך הממוצע השנתי בכל‬
‫תחנות הניטור של בין ‪ 12%‬לבין ‪ .44%‬ערך הממוצע האיזורי השנתי ב‪ 2010-‬היה ‪ 52.5‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬לעומת ‪ 43.6‬ב‪-‬‬
‫‪ ,2009‬עלייה של כ‪.20%-‬‬
‫ה‪.‬‬
‫חומר חלקיקי נשים עדין ‪( :PM2.5‬נמדד ב‪ 2010-‬בנווה שאנן‪ ,‬טבעון‪ ,‬אחוזה‪ ,‬קריית ביאליק וקריית‬
‫בניימין)‬
‫נרשמו ‪ 7‬ימי חריגה מתקן היעד הארצי היממתי (‪ 65‬מק"ג‪/‬מ"ק)‪ ,‬בשטח האיגוד (לעומת ‪ 5‬ב‪.)2009-‬‬
‫ב‪ 2010 -‬נרשמו ‪ ,‬כמו בכל שנה‪ ,‬חריגות של הריכוזים הממוצעים השנתיים מעל ערך היעד השנתי של המשרד להגה"ס‬
‫(‪ 15‬מק"ג‪/‬מ"ק) ‪ ,‬בכל תחנות המדידה‪ :‬בנווה שאנן‪ ,‬ק‪ .‬טבעון‪ ,‬אחוזה‪ ,‬קריית ביאליק וקריית בנימין‪,23 ,20 ,22 ,19 :‬‬
‫‪ ,22‬בהתאמה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫אנליזת הרכב כימי של החומר החלקיקי המרחף הנשים בתחום האיגוד ב ‪2010 -‬‬
‫נערכו אנליזות כימיות לגבי מתכות ואניונים‪ ,‬של סדרת דיגומים יממתיים של אבק מרחף נשים ‪ PM10‬ו‪PM2.5-‬‬
‫שנלקחו במקביל בארבע תחנות הניטור‪ :‬נווה שאנן‪ ,‬איגוד‪ ,‬קריית חיים וטבעון‪ ,‬באותן תאריכים‪ .‬הדיגומים‬
‫היממתיים (‪ 24‬שעות) נערכו בין החודשים יולי ‪ 2010‬עד ‪ ,2.1.11‬במהלך סה"כ ‪ 15‬יממות‪ .‬האנליזות נערכו לגבי‪:‬‬
‫אניונים‪ :‬סולפאטים (‪ ;)=SO4‬ניטראטים (‪ ;)-NO3‬פוספאטים (מבוטא כ‪ ;)P2O5-‬כלורידים (‪.)-Cl‬‬
‫מתכות‪ :‬קדמיום (‪ ;)Cd‬ונאדיום (‪ ; )V‬ארסן ‪ ;) )As‬עופרת (‪ ;)Pb‬ניקל (‪.)Ni‬‬
‫לא נרשמו ריכוזים חריגים מהתקנים הקיימים בארץ ובחו"ל לגבי אף אחד מהמרכיבים שנבדקו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫מדידות בנזן‪BENZENE -‬‬
‫בנזן נמדד ב‪ 2010-‬ב‪ 3-‬תחנות ניטור‪" :‬איגוד" (צ'ק פוסט)‪ ,‬אחוזה (תרומת התחבורה) ‪ ,‬ובבי"ס דגניה בקריית חיים‬
‫(ליד טרמינל קריית חיים‪ ,‬תש"ן)‪ ,‬ע"י ‪ 3‬מדי ‪ )Benzene-Toluene-Ethyl Benzene, Xylene( BTEX‬רציפים‪.‬‬
‫ריכוזי הבנזן נמצאו נמוכים מתקן איכות האוויר לבנזן של הדירקטיבה האירופאית‪ 5 ,‬מק"ג‪/‬מ"ק בממוצע שנתי‪,‬‬
‫אשר יאומץ כתקן ישראלי‪ .‬הממוצעים השנתיים שנמצאו בתחנות הניטור‪ :‬איגוד‪ ,‬בי"ס דגניה ואחוזה היו‪ 0.7 ,0.6:‬ו‪-‬‬
‫‪ 0.7‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬בהתאמה‪ .‬ערכים אלה נמוכים פי ‪ 7‬מהתקן השנתי לבנזן‪.‬‬
‫פיקוח על ביצוע ההוראות למניעת מפגעי זיהום אוויר ‪ -‬צווים אישיים‬
‫א‪.‬‬
‫תחנת הכח חיפה‪ -‬חברת החשמל‬
‫בשנה זו חלה ירידה נוספת של כ‪ 84% -‬בפליטות‪ .‬יחידת הייצור מס' ‪( 30‬קיטורית ) של חיפה ג' הופעלה למשך זמן‬
‫מצטבר של כחודשיים וחצי‪ ,‬החל מיוני ‪ ,2010‬למטרת עריכת ניסוי שריפת תערובת מזוט‪-‬מתנול לבדיקת צמצום‬
‫פליטות מזהמים ולאספקת חשמל‪ .‬יח' ‪ 40‬הופעלה לזמן קצר של כ‪ 11-‬יום לצרכים תפעוליים בלבד‪ ,‬ללא ייצור‬
‫חשמל‪ .‬במהלך ‪ 2010‬תחנת הכח חיפה ג'‪ ,‬עמדה בדרישות הצו האישי בזמנים בהם פעלה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬הופעלה לראשונה יחידת טורבינת גז חדשה‪ ,‬מס' ‪( 40‬במחזור פתוח) בסולר‪ ,‬לצורך עריכת מבחני קבלה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בית זיקוק חיפה‪-‬בזן‬
‫במהלך ‪ 2010‬המשיך בזן לבצע פעולות להפחתת פליטות ‪ VOC‬ממקורות השטח במתחם‪ :‬בממיכלי האחסון בוצעו‬
‫צביעת מיכלים בצבע בעל החזר קרינה גבוה‪ ,‬התקנת אטמים שניוניים‪ ,‬התקנת גגות קבועים‪ .‬בנוגע לצמצום פליטות‬
‫‪ VOC‬מאביזרי ציוד בצנרת מתקני הייצור‪ ,‬נערכו ‪ 3‬סבבים של תוכנית ‪( LDAR‬איתור ותיקון דליפות)‪.‬‬
‫בדיווח המפעל‪ ,‬הוצגה הפחתה של ‪ 80%‬בפליטות מרכיבי ציוד לעומת ‪.2009‬‬
‫ב ‪ 2010‬חלה הפחתה של ‪ 21%‬בכמות הגזים הכוללת שנשלחו לשריפה בלפידים‪ ,‬לעומת ‪.2009‬‬
‫בנושא צמצום פליטות תחמוצות חנקן‪ ,‬לשם עמידה בהוראות הצו החדש בוצוע ע"י בזן פעולות נוספות להורדת‬
‫הפליטות (לעומת הפעולות שבוצעו ב‪ ,)2010-‬כגון החלפת מבערים במז"ג ‪ 4‬למבערי ‪ Low NOx‬והתקנת מערכת‬
‫‪ SNCR‬במז"ג ‪.1‬‬
‫‪2‬‬
‫בסוף שנת ‪ 2010‬נערכה בבזן הדממת מתקנים כלל מפעלית ארוכה (יחד עם גדיב וכאו"ל)‪ ,‬מאמצע אוקטובר עד סוף‬
‫דצמבר (למעט דוד ‪ 21‬ומז"ג ‪ 1‬לאספקת ביטומן)‪ ,‬לצורך ביצוע שיפוצים ופעולות תחזוקה נרחבות‪ .‬הדממה מוחלטת‬
‫כזו נערכת בבזן פעם ב‪ 10-15-‬שנה‪ .‬עפ"י הנתונים הרציפים מארובות המתקנים‪ ,‬המועברים בזמן אמת לאיגוד‪,‬‬
‫במהלך הפעלתם מחדש של המתקנים נרשמו מספר חריגות מערכי הפליטה המרביים של המזהמים ‪ SO2‬ו‪, NOx-‬‬
‫אשר דווחו למשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫עפ"י הבדיקות בארובות המפעל‪ ,‬רוב המתקנים עמדו בערכי הפליטה המרביים‪ ,‬למעט מספר מקרי חריגה‪ ,‬שדווחו‬
‫למשרד להגה"ס‪ ,‬ובזן חוייב לבצע פעולות מתקנות להסרת החריגות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬הגישה בזן לועדה המחוזית לתכנון ובנייה בקשה להיתר בניה לתשלובת פצחן מימני‪ ,‬המתוכננת לפעול על‬
‫גז טבעי בלבד‪ .‬במהלך ‪ 2010‬האיגוד בדק את תסקיר השפעה על הסביבה של הפרוייקט‪ ,‬והגיש את הערותיו למשרד‬
‫להגנת הסביבה ולמפעל‪ .‬עיקר דרישות האיגוד שהועברו למשרד להגה"ס כתנאי לאישור הפרוייקט היו‪:‬‬
‫‪ .1‬הפרוייקט יוקם תוך שימוש בטכניקות ‪ BAT‬המחמירות הקיימות‪.‬‬
‫‪ .2‬לא תי גרם כל תוספת פליטה למצב הקיים (בשריפת גז טבעי) לגבי המזהמים ‪ ,SO2, NOx‬חלקיקים וכלל ‪VOC‬‬
‫לרבות בנזן‪ ,‬פורמלדהיד ושאר מזהמים מסוכנים‪.‬‬
‫‪ .3‬בזן יתחייבו לשווק התוצרת (סולר איכותי לתחבורה) לצריכה בארץ בלבד‪ ,‬דבר שיביא להפחתה בזיהום האוויר‬
‫מהתחבורה‪.‬‬
‫בזן העבירה למשרד להגה"ס התחייבות לעמידה במגבלת קצב הפליטה בצו האישי ההחדש ותיושם הצעת בזן‬
‫להחמרת ערך הפליטה המרבי של ‪ NOx‬בשלושה תנורים גדולים קיימים‪ ,‬מ‪ 150-‬מ"ג למ"ק לערך של ‪ 100‬מ"ג למ"ק‪,‬‬
‫ע"י התקנת שלושה מתקני ‪ SNCR‬להפחתת תחמוצות חנקן בארובות תנורים אלו‪ .‬בנוסף נדרשו להפחית פליטות‬
‫‪ VOC‬ע"י ביצוע תוכנית לגילוי ותיקון דליפות על כל רכיבי הציוד‪ ,‬בארבעה סבבים בכל שנה‪ .‬דרישות אלה הנן חלק‬
‫מהתנאים בהיתר הבנייה של הפצחן המימני‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חיפה כימיקלים‬
‫שני מתקני ייצור חומצה חנקתית‪ N1 ,‬ו‪ ,N2 -‬עמדו בדרישות הצו בשנת ‪ 2010‬בנוגע לערכי הפליטה המרביים של‬
‫‪ . NOx‬כמו כן‪ ,‬לרוב עמד המפעל בערכי הפליטה המרביים במתקני הייצור ובדוד הקיטור‪ ,‬למעט סטיות בתחמוצות‬
‫חנקן‪ ,‬הנובעת‪ ,‬עפ"י טענת המפעל‪ ,‬מתכולת החנקן הגבוהה במזוט‪ .‬היות ובדוד מותקנים מבערים ‪,Low NOx‬‬
‫הפתרון הוא הסבת הדוד לגז טבעי‪ ,‬על כן קודם פרוייקט חיבור הדוד לגז טבעי דרך ה‪ PMRS-‬של בזן‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫גדיב‬
‫נוסח צו אישי חדש נכנס לתוקף ב‪ , 28.08.10 -‬הכולל דרישות מחמירות חדשות‪.‬‬
‫החל מסוף אוקטובר ‪ 2010‬עד‬
‫דצמבר ‪ 2010‬הייתה הדממה כוללת במתקני גדיב לצורכי תחזוקה‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬עמדו מתקני גדיב בערכי הפליטה המרביים למעט חריגות בפליטות ה‪ NOx-‬בדוד הקיטור‪ ,‬בתולואן‪ ,‬בפארקס‬
‫וב קסילן‪ .‬דוד הקיטור הוסב לשריפת גז בהדממה המפעלית והותקנו בו מבערי ‪ .Low NOx‬לאחר ההדממה הדוד‬
‫הופעל ע"י גז תהליך‪ ,‬בלבד‪.‬‬
‫במתקן התולואן הותקנה מערכת ‪ SNCR‬במהלך ‪ .2010‬עד פברואר ‪ 2012‬יותקנו מערכות ‪ SCNR‬בשאר התנורים‪.‬‬
‫ב‪ 2010-‬נערכו בגדיב שני סבבי ‪ LDAR‬ולפי הצהרת המפעל הושג צמצום של כ‪ 17%-‬בפליטות ‪ VOC‬מציוד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫כרמל אולפינים‪ -‬כאו"ל‬
‫הוראות חדשות לצו אישי לכאו"ל נכנסו לתוקף ב‪ ,19/11/10-‬הכוללות ערכי פליטה עדכניים על ידי שימוש בגז טבעי‬
‫והוראות אחרות‪ ,‬בדומה לבזן וגדיב‪.‬‬
‫במהלך השנה נרשמו חריגות בפליטות ה‪ NOx-‬בדוודים מס' ‪ 2‬ומס' ‪ ,3‬אשר דווחו למשרד להגה"ס (דוד מס' ‪ 1‬שרף‬
‫שמן מז"ר ולא נרשמו בו חריגות) ‪ .‬לטענת המפעל ‪ ,‬מבנה דודי הקיטור בכאול אינו מותאם להתקנת מבערי ‪Low‬‬
‫‪ ,NOx‬והפליטות תצומצמנה בעת המעבר לגז טבעי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בוצעו ‪ 3‬סבבי בדיקות ‪ LDAR‬כולל תיקון דליפות ‪ VOC‬ולפי הצהרת המפעל חלה הפחתה בפליטות מציוד של כ‪-‬‬
‫‪ 18%‬לעומת שנת ‪.2009‬‬
‫תנאים נוספים ברישיון עסק‪ -‬מפעלי ‪IPPC‬‬
‫בשנת ‪ , 2010‬נוסחו תנאים חדשים ברישיונות העסק של מפעלים גדולים במפרץ חיפה אשר המשרד להגנת הסביבה‬
‫הכיל עליהם את הליך ה ‪ IPPC‬להסדרת פעילות המפעלים עפ"י ה‪( BAT-‬תש"ן‪ ,‬דור כימיקלים‪ ,‬גדות מסופים‪,‬‬
‫אלקון‪ ,‬פז שמנים‪ ,‬פז נפט ‪,‬דלק‪ ,‬סונול)‪ .‬מרבית התנאים החדשים נכנסו לתוקף ב ‪ .2011‬מפעלים אלו נדרשו בהקמת‬
‫מתקנים לאיסוף וטיפול בפליטות בלתי מוקדיות של חומרים אורגניים נדיפים‪ .‬מתקנים כגון‪:‬‬
‫)‪RTO (Regenerative thermal Oxidation), TO (thermal oxidation), VRU (Vapor recovery unit‬‬
‫פילטר פחם פעיל ועוד‪.‬‬
‫בנוסף חלות על מפעלים אלו דרישות איבזור ושיפוץ מיכלים על פי ‪ BAT‬בדגש על מיכלים המכילים חומרים‬
‫אורגניים נדיפים‪.‬‬
‫תקני הפליטה מארובות במפעלים אלו לקוחים לרוב‪ ,‬מה ‪Ta-Luft 2002.‬‬
‫פעילות במסגרת פורום ה‪15 -‬‬
‫השתתפות האיגוד בפורום ה‪15-‬‬
‫בשנת ‪ , 2010‬המשיך האיגוד לשתף פעולה בפורום ה‪ 15-‬בנושא "אמנה להפחתת זיהום האוויר ולהגנת האקלים"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬האיגוד שיתף פעולה עם עיריית חיפה בשלב הראשון של יישום האמנה‪ ,‬בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫הכנת רשימות המפעלים והעסקים באזור חיפה‬
‫‪-‬‬
‫בחירת העסקים שישתתפו בסקר הפליטות‬
‫‪-‬‬
‫הכנת הנתונים לסקר פליטות זיהום האוויר וגזי החממה באזור חיפה‬
‫‪-‬‬
‫הכנת השאלון למילוי על ידי עסקים צרכני אנרגיה בעיר‬
‫‪-‬‬
‫הכנת נתוני התחבורה הנדרשים לסקר‬
‫‪-‬‬
‫בחירת צוות הייעוץ הכולל חב' ‪ DHV‬להכנת תכנית אב עירונית להפחתת זיהום האוויר וגזי החממה בחיפה‬
‫‪-‬‬
‫השתתפות בוועדת היגוי עירונית להכנת תכנית אסטרטגית להפחתת פליטות זיהום אוויר וגזי חממה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬עברה נציגת האיגוד הכשרה ע"י הפורום ה‪ ,15-‬בנושא ביצוע 'שלב התכנון' באמנה להפחתת זיהום אוויר‬
‫ולהגנת אקלים‪.‬‬
‫התכנית השנייה המיועדת לרשויות קטנות ובינוניות‪ ,‬היא תכנית להתייעלות בצריכת משאבים ברשויות מקומיות‪,‬‬
‫בשיתוף המרכז לשלטון המקומי‪ .‬התכנית מתמקדת בפליטת גזי חממה משלושה תחומים עיקריים‪ :‬צריכת אנרגיה‬
‫מצריכת חשמל‪ ,‬מיצירת פסולת‪ ,‬מצריכת מים וביוב‪ .‬האיגוד הציג את התכנית החדשה הנ"ל לחברי מועצת האיגוד‬
‫וקרא לרשויות החברות באיגוד להשתתף בתכנית זו‪.‬‬
‫זיהום אוויר מכלי רכב‬
‫על פי הנתונים הסטטיסטיים שפורסמו בסוף שנת ‪ ,2008‬נרשמו בשטח האיגוד כ‪ 166,633 -‬כלי רכב מסוגים שונים‪,‬‬
‫כאשר ‪ 14.4%‬מהם מונעים במנוע דיזל‪.‬‬
‫על פי הערכת כמויות הפליטה של מזהמי האוויר ‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬נפלטו מכלי רכב‪ ,‬סה"כ‪ :‬כ‪ 414 -‬ק"ג‪/‬שעה של תחמוצות‬
‫חנקן (‪ ,)NOx‬כ‪ 1,435 -‬ק"ג‪/‬שעה של פחמן חד חמצני (‪ ,)CO‬כ – ‪ 10.1‬ק"ג‪/‬שעה של חומר חלקיקי (‪ , )PM‬כ‪168 -‬‬
‫ק"ג‪/‬שעה של פחמימנים (‪ )HC‬ומתוכם כ – ‪ 5.86‬ק"ג‪/‬שעה של בנזן (‪ ,)C6H6‬כ – ‪ 111,800‬טון‪/‬שעה של פחמן דו חמצני‬
‫(‪.)CO2‬‬
‫בדו"ח מפורטות הפעילויות הקשורות בנושא זיהום אוויר מכלי רכב‪ ,‬שנערכו בשנת ‪:2010‬‬
‫‪-‬‬
‫האיגוד בשיתוף עם המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל (עמותת מלר"ז) בדק אפשרות‬
‫להפעיל ניידת לבדיקות זיהום אוויר מכלי רכב‪ ,‬הקיימת באיגוד על"י מלר"ז‪ ,‬בשיתוף המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ .‬בנושא זה נבדקה האפשרות להשתתפות במכרז שפורסם בחודש נובמבר ‪ 2010‬ע"י המשרד להגנת‬
‫הסביבה לבחירת רשויות מקומיות אשר יפעילו במשותף עם המשרד ניידות לאכיפת זיהום אוויר מכלי‬
‫‪4‬‬
‫רכב ‪ .‬לאיגוד קיים קושי לבצע מספר דרישות שצויינו במכרז‪ ,‬והאיגוד פנה למשרד בהבעת רצון להפעיל‬
‫ניידת בצידי הדרך בשיתוף המשרד בתנאים המוסכמים עם האיגוד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בהתייחס לפרויקט "מטרונית" המופעל במטרופולין חיפה‪ ,‬הציע האיגוד לבצע מחקר ולהעריך את‬
‫פליטות זיהום האוויר מהמטרונית‪ .‬מחקר כ זה יאפשר להעריך את מידת הקטנת (או הגדלת) זיהום‬
‫האוויר מהתחבורה לפני ואחרי הפעלת הפרויקט‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫האיגוד טיפל בתלונות התושבים על זיהום האווי ר הנפלט מכלי רכב באזורים שונים‪ .‬רוב התלונות‬
‫שהתקבלו היו בנושא של זיהום האוויר הנפלט מכלי רכב המונעים במנועי דיזל‪ ,‬העומדים עם מנוע פועל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בהמשך לקול קורא שפורסם ע"י המשרד להגנת הסביבה בנושא סיוע לרשויות מקומיות בהכנת תכנית‬
‫תחבורתית אשר תוביל למניעת חריגות מתקני הסביבה למזהמים שמקורם בתחבורה‪ ,‬פנה האיגוד‬
‫לרשויות החברות בו‪ ,‬בקריאה להכין תוכנית לצמצום זיהום האוויר מתחבורה ולהגיש את הבקשה‬
‫לתמיכה אל המשרד להגנת הסביבה ‪ .‬האיגוד הכין חומר בנושא בניית תכנית תחבורתית‪ ,‬זימן וערך‬
‫הפגישות בעיריות שהביעו עניין ובדקו את התאמתן לתנאי הקול הקורא הנ"ל‪ :‬עיריית קריית ביאליק‬
‫ועיריית חיפה‪ .‬הרשות ק‪ .‬ביאליק לא עמדה בתנאי סף‪ .‬עיריית חיפה החליטה לא להשתתף במכרז בשלב‬
‫זה‪.‬‬
‫תעשיות ורישוי עסקים‬
‫איגוד הערים מטפל מכוח צו ההסמכה של השר לאיכות הסביבה במתן אישור לרישיונות עסק למפעלים ועסקים‬
‫כמפורטים בצו‪ .‬הליך בדיקת הרישיון כולל ברוב המקרים ביקור שנערך בשטח לצורך לימוד מהות העסק ופעילותיו‬
‫וכן השפעתה על הסביבה‪ ,‬ולאחר מכן ניסוח התנאים לרישיון מההיבט הסביבתי בהתאם לסוג העסק והממצאים‪.‬‬
‫התנאים לרישיון נגזרים מתנאי מסגרת של המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬בהתאמה לתנאי המקום‪ .‬במקרים שלא קיימים‬
‫תנאים לדוגמה‪ ,‬יש צורך לנסח דרישות חדשות בתנאים עם דגש לסוגיות סביבתיות ספציפיות הנובעות מפעילות‬
‫המפעל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬נבדקו ‪ 154‬רישיונות עסק אשר הופנו אל האיגוד ממחלקות רישוי עסקים בעיריות והמועצות וכן‬
‫מהמשרד להגנת הסביבה‪ 120 .‬קיבלו אישור מאיגוד הערים‪ ,‬מתוכן ל‪ 111-‬רישיונות הוספו תנאים לרשיון‪.‬‬
‫מחיפה טופלו ‪ 84‬רישיונות‪ ,‬מעיריית קרית ביאליק ‪ ,42‬מקרית אתא ‪ ,9‬ממועצה אזורית זבולון ‪ ,6‬מנשר ‪ ,5‬מקרית‬
‫טבעון ‪ 4‬ומקרית מוצקין ‪ 2‬רשיונות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬נקלטו ‪ 352‬תלונות‪ ,‬כ‪ 10%-‬יותר משנה הקודמת‪ ,‬בנושאים הקשורים לזיהום אוויר‪ ,‬ריחות‪ ,‬חומרים‬
‫מסוכנים‪ ,‬אסבסט‪ ,‬פסולת ושפכים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התקבלו תלונות בתחומים אחרים המטופלים באיגוד‪ ,‬ביניהם רעש‬
‫וקרינה‪ .‬מרבית התלונות התייחסו למטרדי ריח‪.‬‬
‫בתחום הפיקוח התעשייתי‪ ,‬נערכו ביקורות במספר מפעלים ועסקים לצורך בדיקת הערכותיהם לדרישות הסביבתיות‬
‫על פי החוק או על פי התנאים לרישיון העסק‪ .‬הממצאים והמסקנות של הביקורים מועברים לגורמי אכיפה‪ ,‬ביניהם‬
‫המשרד להגנת הסביבה והמשטרה הירוקה וכן לעיריות‪.‬‬
‫חומרים מסוכנים‬
‫הנושאים שטופלו במהלך שנת ‪ 2010‬בתחום חומרים מסוכנים באיגוד‪ :‬היערכות האיגוד לשעת חירום ורעידת אדמה‪,‬‬
‫תיקי מפעל ‪ ,‬היתרי רעלים לאחסון ושינוע חומ"ס‪ ,‬צווים אישיים לחברות הגז‪ :‬פזגז‪ ,‬אמישרגז וסופרגז בחוות הגז‬
‫בקריית אתא‪ ,‬תנאים לרשיון עסק‪ ,‬היתרי בנייה‪ ,‬היתרי חפירה וקווי בניין‪ ,‬ניהול ועדת חומ"ס המייעצת למהנדס‬
‫העיר בנושא חומרים מסוכנים‪ ,‬בדיקת סקרי סיכונים‪ ,‬תסקירי השפעה‪ ,‬דוחות סביבתיים ותכניות‪ ,‬גיבוש ההנחיות‬
‫בנושאים ייחודיים ‪ ,‬ביקורים במפעלים‪ ,‬הצטיידות ומיכשור‪ ,‬התשלמויות‪ ,‬הרצאות וסמינרים‪ ,‬כוננות וטיפול‬
‫בתלונות‪ ,‬פינוי פסולת מסוכנת לאתר רמת חובב‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2010‬התקבלו ‪ 10‬תיקי מפעל מעודכנים או חדשים‪ .‬באיגוד כעת נמצאים ‪ 54‬תיקים מעודכנים‪.‬‬
‫על פי בקשת המשרד להגה"ס‪ ,‬המשיך האיגוד לטפל במתן או חידוש היתרי רעלים‪ .‬השנה ניתנו ‪ 16‬היתרי רעלים‬
‫למפעלים ועסקים המחזיקי בחומ"ס‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬טיפלו אנשי חומ"ס במתן חוו"ד בנושאים סביבתיים ל‪ 70-‬היתרי בניה‪ ,‬היתרי חפירה‪ ,‬וקווי בניין‬
‫במתחמים עם חומרים מסוכנים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הועברו לבדיקה לאיגוד ונבדקו ‪ 8‬סקרי סיכונים‪ ,‬תסקירי השפעה על הסביבה‪ ,‬דוחות סביבתיים ותוכניות הקשורות‬
‫לפרוייקטים בהם קיים שימוש בחומ"ס‪ ,‬או בקירבתם‪.‬‬
‫השנה נערכו כ‪ 40-‬סיורים במסגרת צווים אישיים‪ ,‬רשיון עסק‪ ,‬היתר רעלים‪ .,‬היתרי בנייה‪ IPPC ,‬וחוק עזר לאיגוד‬
‫ערים‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬שלחו המפעלים והמוסדות בשטח האיגוד –‪ 10761‬טון פסולת מסוכנת לאתר רמת חובב‪ ,‬וזה ב‪46% -‬‬
‫יותר מהכמות שנשלחה בשנת ‪ .2009‬המפעלים העיקריים המעבירים את כמות הפסולת הגדולה הם‪ :‬בז"ן‪ ,‬אלקון‪,‬‬
‫פרוטרום‪ ,‬פז שמנים‪ ,‬תרו‪ ,‬גדיב ודשני ם‪ .‬מפעל אלקון משמש כמרכז מחזור וטיפול בשפכים ובפסולת מסוכנת באזור‬
‫צפון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬טיפל האיגוד ב – ‪ 11( 14‬במפעלים ו‪ 3-‬בשינוע) תקריות חומ"ס‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשיך האיגוד לטפל בתלונות‬
‫רבות על מטרדי ריח‪ .‬לצורך איתור ובדיקת המקורות האפשריים לריחות‪ ,‬עברו כונני חומ''ס הכשרה בנושא צוות‬
‫מריחים‪.‬‬
‫בשנת ‪ , 2010‬השתתפו אנשי חומ"ס בקורס "מבוא לגז טבעי" מטעם מכון לאנרגיה בת"א‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתנו מספר‬
‫הרצאות ע"י הרכזות בנושאי חומ"ס לעובדי העיריות באזור האיגוד‪.‬‬
‫תכנון סביבתי‬
‫בשנת ‪ 2010‬נבדקו באיגוד ‪ 153‬תיקי בנייה‪ ,‬ל‪ 53-‬מהם נוסחו תנאים להיתר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נבדקו ‪ 72‬בקשות לקווי בניה באמצעות "טופס מסירת מידע ע"י מבקש מפה מצבית באזור התעשייה"‪ .‬ל‪13 -‬‬
‫מהבקשות שהיו בסמוך לחומרים מסוכנים צויינו הערות‪.‬‬
‫בשנה זו הוגשו לבדיקת האיגוד ‪ 64‬בקשות היתרי חפירה‪ ,‬ל‪ 21 -‬מהם ניתן היתר בתוספת תנאים בשל חפירה בסמוך‬
‫או בחציית קווי חומ"ס‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬נבדקו באיגוד תוכניות שונות באזורי המגורים ובאזורי תעשייה‪ .‬נבדקו תסקירי השפעה על הסביבה‬
‫וסקרי סיכונים לפרוייקטים גדולים‪ ,‬בהם‪ :‬מתחם בז"ן‪ ,‬קרקעות הצפון‪ ,‬דור כימיקלים‪.‬‬
‫מנהרות הכרמל‬
‫העבודות העיקריות בפרוייקט מנהרות הכרמל בשנת ‪ 2010‬היו‪ :‬בניית גשרים וכבישים‪ ,‬עבודות תשתיות בתוך‬
‫המנהרות ובחוץ‪ ,‬חפירה וחציבה‪ ,‬העברת חומר חפירה‪ ,‬עבודות ציפוי פורטלים ואחרים‪ .‬האיגוד המשיך בפיקוח צמוד‬
‫ורצוף על הפרוייקט בהיבטים הסביבתיים‪ ,‬כגון מניעת זיהום אוויר ורעש ובין היתר‪ ,‬נערכו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בדיקות וסיורים באתרי העבודה והשתתפות בישיבות מעקב‬
‫‪-‬‬
‫נקיטת צעדים במידת הצורך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הוראות להרטבת שטחי העבודה‪ ,‬כיסוי המשאיות ואחרות ומעקב‬
‫על ביצוען‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מעקב אחר נתוני איכות האוויר הנמדדים ב‪ 4 -‬תחנות ניטור אוויר השייכות לפרויקט המנהרות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫טיפול בתלונות התושבים בנושא אבק ורעש‬
‫‪-‬‬
‫שיתוף בהכנת נוהל למניעת זיהום אוויר בפתחי המנהרות‪ ,‬בתקופת הפעלת המנהרות‪.‬‬
‫בחודש נובמבר ‪ 2010‬הסתיימה תקופת ההקמה של המנהרות‪ ,‬והוחל בהפעלתן ‪.‬‬
‫בדו"ח הובאה דוגמא לחישוב של הערכת הפחתת פליטת זיהום האוויר הנפלט מכלי רכב שייסעו במנהרות הכרמל‪,‬‬
‫במקום המסלול דרך העיר‪ .‬הוערך‪ ,‬כי כמות המזהמים הנפלטת מכלי הרכב בנסיעה דרך המנהרות הינה קטנה יותר‬
‫פי ‪ 4‬מהכמות הנפלטת מאותם כלי הרכב בנסיעה במסלול מחוץ למנהרות‪.‬‬
‫רעש‬
‫הפעילות למניעת רעש בשנת ‪ 2010‬מסוכמות בפרקים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫רעש רכבות‬
‫‪.2‬‬
‫פיקוח על התעשיה‬
‫‪.3‬‬
‫מינהרות הכרמל‪ -‬ליווי ובקרה אקוסטית‬
‫‪.4‬‬
‫טיפול בפניות הציבור‬
‫‪6‬‬
‫‪.5‬‬
‫ערכאות משפטיות‬
‫‪.6‬‬
‫פרויקטים מיוחדים‬
‫שנה זו היא השנה האחרונה בה הפרק על רעש מתעשיות מתרכז ב"מחצבי אבן"‪ .‬המחצבה נסגרה בתחילת ‪2011‬‬
‫ועברה למקום אחר‪.‬‬
‫הפיקוח על רעש בשלב ההקמה במנהרות הכרמל‪ -‬הסתיים בסוף ‪ .2010‬בשנים הקרובות הפיקוח יתמקד ברעש‬
‫בהפעלת המנהרות‪.‬‬
‫ההשגים הבולטים בשנת ‪ 2010‬בנושא מניעת רעש הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תרומת האיגוד בתהליך הכולל פעולות נחרצות של מערכת אכיפת החוק‪ ,‬נגד עסקים רועשים‪ ,‬והשתתפותנו‬
‫בצוות "עיר ללא אלימות" בניהולה של מפקדת תחנת חיפה תת ניצב אהובה תומר‪,‬ז"ל ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השתתפות האיגוד בועדה המקצועית לנושא עדכון התקנות למניעת רעש‪ .‬הכנסת אשרה את עדכון התקנות‬
‫למניעת רעש‪ ,‬האוסרות על שימוש במפוחי עלים והפעלת זיקוקי דינור ונפצים באזורי מגורים‪ .‬התקנות‬
‫מטפלות במטרדים שמשפיעים ישירות על איכות החיים של התושבים‪.‬‬
‫קרינה בלתי מייננת‬
‫במהלך שנה זו עסק האיגוד במספר נושאים שוטפים וגם נושאים חדשים‪.‬‬
‫מבין הנושאים השוטפים‪ :‬טיפול בפניות הציבור‪ ,‬ביצוע מדידות קרינה במוסדות חינוך‪ ,‬הכנת חוות דעת לעיריית‬
‫חיפה בנושא הקמה‪ ,‬ליגליזציה ומתן טופס ‪ 4‬לאנטנות סלולריות‪ ,‬פיקוח על קרינה מסביב לאתר "פלנורד"‪ ,‬טיפול‬
‫בקרינה מסביב למגוון האנטנות המוצבות על גג "דן פנורמה"‪.‬‬
‫מבין הנושאים החדשים והייזומים‪ :‬פרוייקט "מדידות קרינה בגני הילדים שבערי האיגוד"‪ ,‬בחירת מקומות עירוניים‬
‫להקמת אתרים סלולריים חדשים‪.‬‬
‫כמו בכל שנה‪ ,‬טיפל האיגוד במספר רב של פניות ובצע מדידות במספר מוסדות חינוך שפנו אליו‪ ,‬לדוגמא‪ :‬במכללת‬
‫גורדון בעקבות בקשת חברות הסלולר להציב אנטנות סלולריות בקרבת המכללה‪ ,‬בבית הספר "ליאובק" בעקבות‬
‫הקמת אנטנות סלולריות בתצורת "מתקני גישה" על גג מבנה צמוד ובעקבות לוחות חשמל הנמצאים באחת הכיתות‬
‫ובחדר המזכירות‪ ,‬בבית הספר "איינשטיין" בעקבות מתחם האנטנות הנמצא בקרבת בית הספר וארונות חשמל‬
‫הנמצאים בחדר מורים‪ ,‬בבית הספר "דויד ילין" בעקבות מיקום חדר החשמל בקרבת כיתות‪.‬‬
‫הדוחות נשלחו להנהלת בית הספר‪ ,‬והמלצות האיגוד אומצו ויושמו ע"י העירייה בכל המקומות שנמדד בהם קרינה‬
‫מעל להמלצות המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫האיגוד הכין והגיש מספר רב של חוות דעת לעיריית חיפה בנושא הקמה‪ ,‬ליגליזציה ומתן טופס ‪ 4‬לאנטנות סלולריות‪,‬‬
‫כל מסקנותיו והמלצותיו של האיגוד אומצו ע"י עיריית חיפה‪.‬‬
‫בסוף השנה‪ ,‬הציב האיגוד תחנה לניטור קרינה על גג בית ספר "איינשטיין" בהתאם להסכם שנחתם בינו לבין משרד‬
‫הביטחון בנושא "ניטור של קרינה מסביב לאתר פלנורד באמצעות התחנה לניטור רציף של קרינה"‪ .‬תוצאות המדידה‬
‫מופיעות באופן מקוון באתר האינטרנט של האיגוד‪ ,‬סיכום שנתי יתואר בדוח שנתי ‪.2011‬‬
‫פרוייקט "מדידות קרינה בגני ילדים שבערי האיגוד" הוחל השנה בחיפה ובקרית ים‪ .‬המקומות בהם נמצאו חריגות‬
‫מהמלצות המשרד להגנת הסביבה טופלו ע"י הרשות המקומית‪ .‬הפרוייקט ימשך בשנת הלימודים ‪2011/2012 -‬‬
‫בשאר ערי האיגוד‪.‬‬
‫פרוייקט "בחירת מקומות עירוניים להקמת אתרים סלולריים חדשים" התבצע ע"י האיגוד בשיתוף עיריית חיפה‪.‬‬
‫העירייה הציעה לחברת מירס לתכנן את אתריה החדשים על נכסים עירוניים הכוללים עמודי תאורה‪ .‬מטרת‬
‫‪7‬‬
‫הפרוייקט להרחיק את האנטנות מבתי מגורים ולהמנע מהקמת אתרים סלולריים בתצורת "מתקני גישה"‪ .‬דרכי‬
‫פעולה גובשו ומספר מקומות נבחרו ואושרו‪.‬‬
‫חינוך סביבתי וקיימות‬
‫החל מינואר ‪ , 2010‬חודשה פעילות החינוך הסביבתי באיגוד ערים‪ .‬מטרת הפעילות בתחום החינוך הסביבתי‬
‫והקיימות באיגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה היא להטמיע מודעות וחשיבה סביבתית ‪ ,‬ערכי קיימות ופיתוח‬
‫התנהגות סביבתית בקרב תלמידים ותושבים ברשויות האיגוד‪.‬‬
‫במהלך השנה‪ ,‬הפעילות התמקדה בפיתוח שלושה אפיקי פעילות עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬ליווי מקצועי של מוסדות חינוך בתהליך הסמכה ל‪'-‬בית‪-‬ספר ירוק' ‪ -‬בשנת הלימודים תש"ע (‪)2010‬‬
‫הוסמכו ברשויות האיגוד ‪ 24‬מוסדות חינוך כמוסדות חינוך 'ירוקים' ( ‪ 14‬בתי ספר ו‪ 10 -‬גנים)‪.‬‬
‫‪ .2‬ייזום שיתופי פעולה בתחום החינוכי ‪ -‬במהלך שנת ‪ ,2010‬החל האיגוד לשתף פעולה עם ארגון 'יזמים‬
‫צעירים' בפרויקט של הטמעת שיקולים סביבתיים בתהליך יזמות‪ ,‬שמטרתו לעודד קבוצות של יזמים‬
‫בבתי ספר (חיפה‪ ,‬נשר‪ ,‬מועצה אזורית זבולון) לפתח מוצרים ירוקים ולהטמיע חשיבה ירוקה בפיתוח‬
‫המוצר‪.‬‬
‫‪ .3‬השתתפות בהפקת הכנס המחוזי לחינוך סביבתי שנערך ב‪'-‬מדעטק'‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מצב איכות האוויר באזור חיפה בשנת ‪2010‬‬
‫מערך הניטור באזור חיפה‬
‫איכות האוויר בשטח האיגוד נמדדה בשנת ‪ 2010‬באמצעות מערך הניטור של האיגוד‪ ,‬הכולל ‪ 15‬תחנות אוטומטיות‬
‫קבועות‪ ,‬תחנת ניטור "תוך מבנית" )‪ )Indoor‬ומרכז בקרה משוכלל‪.‬‬
‫מערך הניטור פעל בזמן אמת באמצעות מערכת תקשורת אלחוטית (מירס)‪ ,‬המאפשרת זמינות גבוהה של נתוני‬
‫הניטור במרכז הבקרה‪.‬‬
‫רשימת תחנות הניטור הפזורות בשטח האיגוד שפעלו ב‪ 2010-‬מופיעה בטבלה בהמשך הכוללת את רשימת המזהמים‬
‫ופרמטרים המטאורולוגים שנמדדו בכל תחנה‪.‬‬
‫תחנת הניטור הניידת לא פעלה השנה‪ .‬פורסם מכרז לרכישת ניידת חדשה‪.‬‬
‫באזור האיגוד פעלו ‪ ,‬בנוסף‪ ,‬שלוש מערכות ניטור נוספות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מערך הניטור של חברת החשמל המורכב משלוש תחנות ניטור‪ :‬כרמל צרפתי‪ ,‬מרכז הכרמל ופארק הכרמל‪,‬‬
‫המחוברות למרכז הבקרה של האיגוד‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חמש תחנות ניטור של חב' "יפה נוף" המנטרות את השפעת פרוייקט מנהרות הכרמל על איכות האויר‬
‫באזורי המגורים הסמוכים לפורטלים של המנהרות‪ .‬להלן המדידות שנערכו בתחנות אלו (בחלקן מופעלים‬
‫גם מדי רעש רציפים)‪:‬‬
‫יזרעאליה‪ ;RH ,TEMP ,WDD ,WDS , PM10 ,CO ,NOx :‬רוממה‪ :‬כנ"ל (וכן מד רעש רציף);‬
‫נווה יוסף‪ :‬כנ"ל; כרמליה‪ :‬כנ"ל (וכן מד רעש רציף)‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫תחנת ניטור "תחבורתית" של המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬המוצבת בקרבת כביש ההסתדרות‪ ,‬בתחום קריית‬
‫ביאליק‪.‬‬
‫זמינות‪ :‬הזמינות הכללית (‪ )Up-time‬של מערך הניטור של האיגוד בשנת ‪ 2010‬הייתה ‪ .96%‬השנה ירדה הזמינות‬
‫הכללית לעומת שנים קודמות עקב העברות מיכשור בתחנות ניטור למיקומים חדשים (קריית חיים לבי"ס דגניה‪,‬‬
‫קריית בניימין מחדר לתוך ביתן‪ ,‬קריית ביאליק לבי"ס אורט‪-‬דפנה)‪.‬‬
‫תאור מערך תחנות הניטור של האיגוד בשנת ‪ 2010‬מובא בטבלה להלן‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫מערך הניטור של האיגוד בשנת ‪2010‬‬
‫כתובת‬
‫מס'‬
‫תחנות הניטור‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫קריית אתא‬
‫נשר‬
‫נווה שאנן‬
‫רח' הוגו מולר ‪ , 13‬בי"ס מקיף רוגוזין‪.‬‬
‫רח' ששת הימים‪ ,‬מול מס' ‪. 14‬‬
‫רח' הגליל ‪, 107‬חיפה‪ ,‬בי"ס תל‪-‬חי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫קריית חיים‬
‫רח' דגניה ‪,11‬‬
‫‪5‬‬
‫שוק תלפיות‬
‫‪6‬‬
‫אינשטיין‬
‫‪7‬‬
‫אחוזה‬
‫רח' חורב ‪. 7‬חיפה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫קריית מוצקין‬
‫רח' החשמונאים ‪,12‬‬
‫‪9‬‬
‫קריית ים‬
‫‪10‬‬
‫קריית ביאליק‬
‫‪11‬‬
‫כפר חסידים‬
‫כפר הנוער הדתי ‪ -‬כפר חסידים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫קריית טבעון‬
‫ככר בן גוריון ‪ ,1‬על גג בנין המועצה‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫קריית‬
‫דרך צרפת ‪ ,79‬קריית שפרינצק‪,‬‬
‫שפרינצק‬
‫חיפה‪ ,‬ליד ב"ס רמות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫קריית בנימין‬
‫קריית בניימין‪ ,‬ק‪ .‬אתא‬
‫‪15‬‬
‫איגוד‬
‫רח' מושלי ‪ ,7‬אזור התעשייה צ'ק‬
‫‪16‬‬
‫איגוד‪-‬‬
‫מזהמים‬
‫פרמטרים מטאורולוגים‬
‫נמדדים‬
‫נמדדים‬
‫‪SO2, NOx, CO,‬‬
‫‪WS,WD,RH, BPR, SR,‬‬
‫)‪O3, PM10, PM2.5(1‬‬
‫‪PCIP, TEMP‬‬
‫‪SO2, PM10‬‬
‫‪WS,WD, TEMP‬‬
‫(חוות החולות של משרד החקלאות)‬
‫רח' סירקין ‪,35‬חיפה‪.‬‬
‫‪SO2, NOx, O3, PM10‬‬
‫‪WS,WD, TEMP‬‬
‫(בנין שוק תלפיות)‪.‬‬
‫רח' אינשטיין ‪, 135‬חיפה‪,‬‬
‫‪SO2‬‬
‫‪WS,WD, TEMP‬‬
‫(בריכת מים עירונית ליד בי"ס)‪.‬‬
‫‪SO2 ,NOx, NOxTraffic,‬‬
‫‪WS,WD, TEMP‬‬
‫‪BTEX+1-3 Butadiene,‬‬
‫‪CO, PM2.5‬‬
‫‪SO2‬‬
‫בי"ס שרת‪ ,‬ק‪ .‬מוצקין‪.‬‬
‫רח' עדולם ‪,14‬‬
‫‪SO2‬‬
‫‪WS,WD, TEMP, RH‬‬
‫בי"ס המפלסים‪ ,‬קריית ים‪.‬‬
‫רח' הדפנה ‪ ,54‬על גג בי"ס אורט‬
‫‪WS,WD‬‬
‫‪SO2, PM2.5‬‬
‫"דפנה"‬
‫‪SO2‬‬
‫‪WS,WD‬‬
‫‪SO2, O3, NOx,‬‬
‫‪WS,WD, TEMP‬‬
‫קריית טבעון‪.‬‬
‫*‪PM2.5‬‬
‫‪SO2, O3, NOx‬‬
‫‪SO2, PM2.5‬‬
‫‪WS, WD‬‬
‫‪SO2, NOx, O3, PM10,‬‬
‫‪WS,WD,RH,‬‬
‫פוסט‪ ,‬חיפה‪(,‬על גג בנין משרדי האיגוד)‬
‫‪BTEX,‬‬
‫‪BPR,PCIP, TEMP‬‬
‫‪SO2, NOx, O3, PM10,‬‬
‫‪Indoor‬‬
‫מדידה בתוך משרדי האיגוד‬
‫בית ספר‬
‫ב"ס דגניה‪ ,‬שד' דגניה ‪33‬‬
‫‪CO‬‬
‫‪BTEX‬‬
‫‪WS, WD‬‬
‫דגניה‪-‬קריית‬
‫חיים *‬
‫)‪ PM2.5 (1‬נמדד בנווה שאנן‪ ,‬במקביל ל‪ .PM10 -‬בק‪ .‬אתא ונשר נמדד ‪ ,PM10‬בלבד‪.‬‬
‫* תחנה לניטור ‪ .BTX‬תחילת המדידות‪ .19.1.09:‬החל מאוקטובר ‪ 2010‬תח' קריית חיים הועברה לבי"ס דגניה‪.‬‬
‫משקעים(גשם)‪ ; PCIP -‬לחץ ברומטרי ‪ ; BPR -‬לחות יחסית ‪ ; RH -‬כיוון הרוח ‪ ; WD -‬עוצמת הרוח ‪WS -‬‬
‫חלקיקים מרחפים נשימים בעלי קוטר אארודינמי קטן מ‪ 10-‬ו‪ 2.5-‬מיקרון ‪ ; PM10/PM2.5 -‬קרינה סולרית ‪-‬‬
‫‪ ; SR‬טמפרטורה ‪ ,TEMP -‬גופרית דו חמצנית ‪ ; SO2 -‬אוזון ‪ ; O3 -‬חד תחמוצת הפחמן ‪ ; CO -‬תחמוצות‬
‫חנקן ‪; NOx -‬‬
‫בנזן‪ ,‬טולואן‪ ,‬אתיל‪-‬בנזן‪ ,‬קסילנים (אורטו‪-‬מטה‪-‬פרה)‪; BTEX-‬‬
‫‪10‬‬
‫סיכום מצב איכות האוויר בשנת ‪2010‬‬
‫א‪ .‬מדידות גופרית דו‪-‬חמצנית ‪SO2‬‬
‫‪.1‬‬
‫סיכום שנתי‬
‫בשנת ‪ 2010‬לא נרשמו חריגות מתקן איכות האוויר לממוצע החצי‪-‬שעתי של ‪ 1000 :SO2‬מק"ג‪/‬מ"ק (התקן‬
‫המוחלט) ו‪ 500 -‬מק"ג‪/‬מ"ק (התקן הסטטיסטי ל‪ 99.75%-‬מהזמן) בתחנות הניטור בשטח האיגוד‪ .‬הריכוז החצי‬
‫שעתי המרבי שנרשם היה ‪ 342‬מיקרוגרם למטר מעוקב (מק"ג‪/‬מ"ק)‪ ,‬בתחנת הניטור נווה שאנן (‪ ,09.12.10‬שעה‬
‫‪.)1:00‬‬
‫כמו כן לא נרשמו חריגות מהתקן היממתי (‪ 280‬מק"ג‪/‬מ"ק) ומהתקן השנתי‪.‬‬
‫הממוצע השנתי שנרשם בנווה שאנן ב‪ 2010 -‬היה ‪ 2‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬בדומה לממוצע בשנת ‪ ,2009‬המהווים ‪ 3.3%‬מערך‬
‫התקן השנתי‪ ,‬בלבד (התקן השנתי‪ 60 :‬מק"ג‪/‬מ"ק)‪.‬‬
‫בטבלה מס' ‪ 1‬ובציור מס' ‪( 1‬טבלאות וציורים מצורפים בסוף הפרק הנוכחי) מובא סיכום שנתי של מדידות ‪SO2‬‬
‫בכל תחנות הניטור של האיגוד לגבי הממוצע השנתי וממוצעים חצי שעתיים ויממתיים מרביים בשנת ‪.2010‬‬
‫לסיכום‪ :‬ב‪ 2010 -‬לא נרשמו חריגות מתקני איכות אוויר חצי שעתי‪ ,‬יממתי ושנתי למזהם ‪ SO2‬בכל שטח האיגוד‬
‫ובכך‪ ,‬לא חל שינוי משמעותי במצב איכות אוויר בנוגע למזהם ‪ SO2‬לעומת ‪.2009‬‬
‫צריכת דלקים ע"י המפעלים‪ :‬במהלך ‪ 2010‬עדיין צרכו המפעלים הגדולים באזור (תחנת הכח של חב' החשמל‪ ,‬בית‬
‫הזיקוק‪ ,‬כאו"ל‪ ,‬גדיב ועוד)‪ ,‬מזוט "דל‪-‬דל גפרית" (בעל תכולת גפרית מרבית של ‪ 0.5%‬משקלי ) ובנוסף שרפו בז"ן‪,‬‬
‫כאו"ל וגדיב גז בעירה (גז תהליך) מנוקה מגפרית מייצור עצמי‪.‬‬
‫השיפור במצב איכות האוויר באיזור האיגוד בנוגע ל‪ SO2-‬הורגש גם במהלך שנת ‪ ,2010‬היות ופעולת ‪ 2‬היחידות‬
‫הקיטוריות של חיפה ג' היתה מצוממצמת ביותר בשנה זו לאחר שפעולתן הופסקה ע"י החברה ב‪.16.09.09 -‬‬
‫‪.2‬‬
‫סיכומים חודשיים‬
‫בציורים מס' ‪ 2‬עד ‪ 16‬מובאים הערכים החצי – שעתיים‪ ,‬יממתיים מרביים וממוצע חודשי של ‪ ,SO2‬כפי שנרשמו בכל‬
‫חודש בתחנות הניטור של האיגוד‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫פליטות ‪ SO2‬מחברת חשמל ומבתי הזיקוק ב‪2010-‬‬
‫תחנת הכח של חברת החשמל פלטה ב‪ ,2010-‬סה"כ ‪ 211‬טון‪/‬שנה ‪ SO2‬או ‪ 0.0241‬טון‪/‬שעה בממוצע שנתי (לעומת‬
‫‪ 1,306‬טון‪/‬שנה ‪ SO2‬או ‪ 0.15‬טון‪/‬שעה בממוצע שנתי ב‪.)2009-‬‬
‫על כן‪ ,‬ב‪ 2010-‬חלה ירידה נוספת בפליטת ‪ SO2‬מאתר תחנת הכח חיפה בכ‪ 84%-‬לעומת הפליטה ב‪ .2009 -‬יחידה ‪30‬‬
‫בתחנת הכח המזוטית חיפה ג' הופעלה במשך ‪ 1800‬שעות בלבד ( ‪ 75‬ימים מצטברים) במהלך שנת ‪ ,2010‬ויחידה ‪,40‬‬
‫‪ 265‬שעות או ‪ 11‬ימים מצטברים‪ ,‬בלבד‪.‬‬
‫כמו כן הופעלה ב‪ 2010-‬יחידת טורבינת גז חדשה (יחידה ‪ )40‬באמצעות סולר (עקב חוסר בגז טבעי שעדיין לא נמצא‬
‫בשימוש באזור חיפה)‪ ,‬לצורך ביצוע בדיקות הקבלה ולייצור חשמל‪ ,‬במשך כ‪ 980-‬שעות (‪ 41‬ימים) במהלך הקיץ עד‬
‫תאריך ‪ ,31.8.2010‬עפ"י אישור המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫תכולת הגפרית המרבית במזוט שנשרף בתחנת הכח ב‪ 2010-‬היתה ‪.0.3%‬‬
‫כמו כן הופעלה טורבינת גז‬
‫חדשה‪ ,‬יח' ‪ 40‬לצורך מבחני קבלה‬
‫בתי הזיקוק חיפה (בזן) ‪ :‬בזן פלטה בסה"כ ‪ 3,496‬טון‪/‬שנה ‪ SO2‬או ‪ 0.399‬טון‪/‬שעה בממוצע שנתי ב‪( 2010-‬לעומת‬
‫‪ 3,405‬טון‪/‬שנה ‪ SO2‬ב‪ 2009-‬או ‪ 0.389‬טון‪/‬שעה)‪ .‬פליטה זו נבעה מהמקורות הבאים‪ .1 :‬שריפת מזוט במתקני‬
‫השריפה‪ :‬דוודי הקיטור של תחנת הכח ותנורי תהליך; ‪ . 2‬שני המתקנים להשבת גפרית (מה"גים) ו‪ .3-‬ארובת מתקן‬
‫הפצ"ק‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬חלה עלייה מזערית של כ‪ 2.5 %-‬בפליטות ה‪ SO2-‬לעומת ‪.2009‬‬
‫מתקני בזן צורכים מזוט ‪ 0.5%‬גפרית וגז בעירה מייצור עצמי (גזי תהליך) נטול גפרית‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 17‬מוצגות פליטות ה‪SO2 -‬‬
‫מתחנת הכח חיפה (חברת החשמל) ומשטח בית הזיקוק‪ ,‬החל מ‪ 1985 -‬ועד‬
‫‪ ,2010‬בטון‪/‬שעה בממוצע שנתי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מגמות שנתיות של ריכוז ה‪ SO2 -‬בנווה שאנן‬
‫כאמור‪ ,‬גם ב‪ 2010-‬ערך הממוצע השנתי של ‪ SO2‬שנרשם בנווה שאנן‪ ,‬היה ‪ 2‬מ"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬בדומה לממוצע בשנת ‪,2009‬‬
‫המהווים ‪ 3.3%‬מהתקן השנתי (‪ 60‬מק"ג‪/‬מ"ק)‪ .‬ראה ציור מס' ‪ .18‬כמוצג בציור‪ ,‬נשמרת מגמת הירידה הכללית מאז‬
‫‪ .1985‬שיעור הירידה הכולל בערך הממוצע השנתי של ריכוז ה‪ SO2 -‬בנווה שאנן‪ ,‬משנת ‪ 1985‬ועד ‪ 2010‬הנו ‪.98%‬‬
‫מגמת ריכוזי ‪( SO2‬ממוצע שנתי) בתחום האיגוד‬
‫בציור מס' ‪ ,19‬מוצגות מגמות הריכוזים הממוצעים השנתיים של ‪ SO2‬בתקופה שבין ‪( 1991‬תחילת המדידה ע"י‬
‫רשת הניטור המורחבת) לבין ‪ ,2010‬בכל תחנות הניטור של האיגוד (מלבד נווה שאנן)‪.‬‬
‫עפ"י הציור ב‪ 2010-‬נמשכת מגמת הירידה בריכוזים השנתיים ברוב אזורי האיגוד‪ .‬בתחנות הבאות חלה ירידה‬
‫בריכוז הממוצע השנתי לעומת ‪ :2009‬קריית טבעון (‪ ,)20%‬קריית מוצקין (‪ ,)50%‬כפר חסידים (‪ ,)50%‬אחוזה (‪,)25%‬‬
‫איגוד (‪ ,)50%‬ק‪ .‬ביאליק (ירידה של ‪ 75%‬לעומת ‪)2008‬‬
‫בתחנות נשר‪ ,‬שפרינצק‪ ,‬ק‪ .‬אתא‪ ,‬קריית בניימים‪ ,‬לא חל שינוי‪.‬‬
‫בתחנות שוק‪ ,‬ק‪ .‬חיים‪ ,‬אינשטיין וקריית ים חלה עלייה של ‪ 1‬מק"ג‪/‬מ"ק בממוצע השנתי לעומת ‪ ,2009‬מ‪1-‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק ל‪ 2-‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬המהווה עלייה של ‪ 50%‬בממוצע‪ ,‬למרות שניתן לומר שהריכוזים היו נמוכים ביותר‬
‫והשינוי נמצא בתחום הרגישות (השגיעה) של מכשירי המדידה‪.‬‬
‫מודגש כי הריכוזים השנתיים בכל תחנות הניטור‪ ,‬נמוכים מאד יחסית לתקן איכות אוויר לממוצע השנתי‪60 ,‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בקרית טבעון‪ ,‬הממוצע השנתי ב‪ 2010 -‬היה ‪ 4‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬שהם כ‪ 7% -‬מערך התקן השנתי‪.‬‬
‫בנווה שאנן‪ ,‬נשר‪ ,‬קריית אתא‪ ,‬ק‪ .‬ים ‪ ,‬איגוד‪ ,‬נרשם ממוצע שנתי ‪ 2‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬שהם ‪ 3.3%‬מערך התקן השנתי‪ .‬בק‪.‬‬
‫ביאליק‪ ,‬מוצקין‪ ,‬כפר חסידים‪ ,‬נרשם ‪ 1‬מק"ג‪/‬מ"ק המהווה ‪ 1.6%‬מהתקן‪.‬‬
‫הממוצע השנתי האזורי של ‪ SO2‬באזור האיגוד ב‪ 2010-‬היה‪ 2.2:‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ .‬ב‪ 2009-‬הממוצע האזורי השנתי‬
‫היה‪ 2.5 :‬מק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬בשנת ‪ 2010‬חלה ירידה בערך הממוצע השנתי האזורי בשטח האיגוד בשיעור של ‪ 12%‬מק"ג‪/‬מ"ק לעומת‬
‫הממוצע האזורי ב‪.2009-‬‬
‫‪.4‬‬
‫בדיקת תוצאות ניטור איכות האוויר של דו‪-‬תחמוצת הגפרית ‪ ,SO2‬על פי הדירקטיבה האירופאית‬
‫הדירקטיבות האירופאיות הקובעות את תקן איכות האוויר לדו‪-‬תחמוצת הגפרית‪ ,‬הינן‪Council Directive )1 :‬‬
‫‪1999/30/EC of 22 April 1999 relating to limit values for sulphur dioxide, nitrogen dioxide‬‬
‫‪and oxides of nitrogen, particulate matter and lead in ambient air‬‬
‫ו‪Directive 2008/50/EC of the European Parliament and of the Council of 21 May 2008 )2-‬‬
‫‪on ambient air quality and cleaner air for Europe‬‬
‫דירקטיבות אלה קובעות את התקנים הבאים ‪:‬‬
‫תאריך יעד לעמידה‬
‫אפשרות חריגה‬
‫מיצוע‬
‫תקן‬
‫מטרה‬
‫בתקן ‪SO2‬‬
‫‪1.1.2005‬‬
‫אין‬
‫‪1.1.2005‬‬
‫אין‬
‫‪19.7.2001‬‬
‫אין‬
‫‪,ug/m3 350‬‬
‫שעתי‬
‫הגנה על הבריאות‬
‫מותרות ‪ 24‬חריגות‬
‫בשנה‬
‫‪ ,ug/m3 125‬מותר‬
‫‪ 24‬שעתי‬
‫הגנה על הבריאות‬
‫לחרוג לא יותר מ‪3 -‬‬
‫‪,‬‬
‫פעמים בשנה‬
‫‪ug/m3 20‬‬
‫‪12‬‬
‫שנה וחורף‬
‫הגנה על מערכות‬
‫(‪)31/3-1/10‬‬
‫האקולוגיות‬
‫בנוסף‪ ,‬קובעות הדירקטיבות ריכוז סף למסירת הודעת אזהרה לציבור‪ :‬ריכוז העולה על ‪ 500‬מק"ג‪/‬מ"ק במשך ‪3‬‬
‫שעות רצופות‪ ,‬באתרי הניטור המייצגים את איכות האוויר בשטח של ‪ 100‬קמ"ר לפחות‪ ,‬או בעיר בת ‪250,000‬‬
‫תושבים (הקטן מביניהם)‪.‬‬
‫בדיקת תוצאות ניטור ‪ SO2‬בשטח האיגוד בשנת ‪ ,2010‬על פי תקני הדירקטיבות האירופאיות‬
‫ממוצע שעתי מרבי‬
‫תחנת ניטור‬
‫(תקן‪ 350 :‬מק"ג‪/‬מ"ק)‬
‫נווה שאנן‬
‫‪235‬‬
‫נשר‬
‫‪100‬‬
‫קריית אתא‬
‫‪46‬‬
‫שפרינצק‬
‫שוק תלפיות‬
‫קריית טבעון‬
‫קריית חיים‬
‫איינשטיין‬
‫אחוזה‬
‫‪138‬‬
‫‪98‬‬
‫‪90‬‬
‫‪62‬‬
‫‪61‬‬
‫מס' שעות עם ריכוז‬
‫ממוצע ‪ 24‬שעות מרבי‬
‫ממוצע שנתי‬
‫‪350‬‬
‫מעל‬
‫שעתי‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק (מותר ‪)24‬‬
‫(תקן‪ 125 :‬מק"ג‪/‬מ"ק)‬
‫תקן ‪ug/m3 20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪37‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪19‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪21‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪21‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪3‬‬
‫‪23‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫קריית ים‬
‫‪137‬‬
‫‪85‬‬
‫‪0‬‬
‫קריית מצקין‬
‫‪68‬‬
‫‪0‬‬
‫כפר חסידים‬
‫‪113‬‬
‫‪0‬‬
‫‪13‬‬
‫איגוד‪-‬צ'ק פוסט‬
‫‪132‬‬
‫‪0‬‬
‫‪16‬‬
‫קריית בניימין‬
‫‪88‬‬
‫‪0‬‬
‫‪24‬‬
‫‪4‬‬
‫קריית ביאליק‬
‫‪22‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫בהתאם לטבלה‪:‬‬
‫א) בשנת ‪ 2010‬לא נרשמו ריכוזי ‪ SO2‬שעתיים מעל ערך התקן האירופאי השעתי‪ ,‬באזור האיגוד‪.‬‬
‫ב) לא נרשמו ערכים שעתיים מעל ‪ 500‬מק"ג‪/‬מ"ק שהצריכו הודעות אזהרה לציבור‪.‬‬
‫ג) לא נרשמו חריגות מהתקן ל‪ 24-‬שעות (הגנה על הבריאות) וגם לא מהתקן השנתי (הגנה על המערכות האקולוגיות)‪.‬‬
‫‪ .5‬בדיקת תוצאות ניטור ‪ SO2‬בשטח האיגוד ב‪ 2010 -‬על פי תקני איכות אוויר של ה‪USEPA -‬‬
‫להלן תאור התקן לאיכות האוויר ל‪ SO2 -‬בארה"ב‪National Ambient Air Quality Standards :‬‬
‫תקן‬
‫מיצוע‬
‫מטרה‬
‫תקן ישראלי‬
‫‪ 365‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪ 24‬שעות*‬
‫הגנה על הבריאות‬
‫‪ 280‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪ 80‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪ 1‬שנה‬
‫הגנה על הבריאות‬
‫‪ 60‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪ 1300‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪ 3‬שעות*‬
‫הגנה על המערכות האקולוגיות‬
‫לא קיים‬
‫*ניתן לחרוג פעם אחת בשנה‬
‫עפ"י הטבלה‪ ,‬התקן הישראלי לממוצע יממתי ושנתי‪ ,‬מחמיר יותר יחסית לתקן של ה‪ USEPA-‬ובנוסף אינו מאפשר‬
‫חריגה (תקנים אבסולוטים)‪ .‬התקן האמריקאי אינו כולל תקן חצי שעתי להגנה על הבריאות‪ ,‬כפי שקיים בארץ‪.‬‬
‫בהתאם לטבלה מס' ‪( 1‬ראה טבלאות בסוף הפרק) ריכוזי ה‪ SO2 -‬בשטח האיגוד עמדו גם בקריטריונים של תקן‬
‫‪ USEPA‬בארה"ב‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ב‪ .‬תחמוצות חנקן ‪ ,NOx‬אוזון ‪ ,O3‬וחומר חלקיקי נשים ‪ PM10‬ו‪PM2.5 -‬‬
‫‪.0‬‬
‫סיכום שנתי ‪2010‬‬
‫תחמוצות החנקן ‪ NO( NOx -‬ו‪ ,(NO2 -‬נמדדו ב‪ 2010 -‬בתחנות הניטור נווה‪-‬שאנן‪ ,‬נשר‪ ,‬קריית אתא‪ ,‬איגוד‪ ,‬שוק‬
‫תלפיות‪ ,‬קריית טבעון שפרינצק ואחוזה ( ‪ 8‬תחנות ניטור)‪.‬‬
‫באחוזה פועלים שני מדי ‪ NOx‬במקביל‪ :‬האחד‪ ,‬מודד את איכות האוויר הכללית באזור אחוזה (נקודת הדגימה‪:‬‬
‫מעל גג הבניין בגובה ‪ 12‬מ')‪ ,‬והשני‪ ,‬מודד ריכוזי ה‪ NOx -‬הנובעים מהתחבורה העוברת בקרבת בניין התחנה (נקודת‬
‫הדגימה‪ :‬גובה ‪ 3.5‬מטר מעל מפלס הכביש‪ -‬רח' חורב‪ -‬במרחק ‪ 5‬מ' משפת המדרכה)‪ .‬כדי לבדיל ביניהם נקראו‬
‫"אחוזה‪ -‬כללי" ו"אחוזה‪ -‬תחבורה"‪.‬‬
‫אוזון ‪ O3 -‬נמדד ב‪ 2010 -‬בתחנות הניטור נווה‪-‬שאנן‪ ,‬נשר‪ ,‬קריית אתא‪ ,‬איגוד‪ ,‬שוק תלפיות‪ ,‬קריית טבעון ושפרינצק‪.‬‬
‫‪ - PM10‬חומר חלקיקי מרחף נשים "גס" (‪ )coarse‬שגודל חלקיקיו קטן מ‪ 10 -‬מיקרון‪ ,‬נמדד בתחנות נשר‪ ,‬קריית‬
‫אתא‪ ,‬קריית חיים‪ ,‬נווה שאנן‪ ,‬שוק תלפיות ואיגוד (צ'ק פוסט)‪.‬‬
‫‪ - PM2.5‬חומר חלקיקי נשים "דק" (‪ )fine‬שגודל חלקיקיו קטן מ‪ 2.5 -‬מיקרון‪ ,‬או "חומר חלקיקי מרחף עדין"‪,‬‬
‫נמדד בתחנות הניטור נווה שאנן‪ ,‬קרית טבעון‪ ,‬אחוזה‪ ,‬קריית ביאליק וקריית בניימין‪.‬‬
‫לא קיים בארץ תקן ל‪ ,PM2.5-‬אך המשרד להגנת הסביבה קבע תקן יעד של ‪ 65‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬כערך מוחלט לממוצע‬
‫היממתי ו‪ 15-‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬לממוצע השנתי‪ .‬לאחרונה החמירה הסוכנות לשמירת איכות הסביבה האמריקאי‬
‫(‪ ,)USEPA‬את התקן ל‪ PM2.5-‬בממוצע היממתי‪ ,‬מ‪ 65 -‬מיקרוגרם‪/‬מ"ק בממוצע תלת שנתי של אחוזון ‪98 ( ,98‬‬
‫‪ )percentile‬ל‪ 35 -‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ .‬התקן לממוצע השנתי‪ 15 ,‬מיקרוגרם‪/‬מ"קה בממוצע תלת שנתי‪ ,‬נשאר בעינו‪.‬‬
‫‪ - NO2‬דו תחמוצת החנקן‪ ,‬נמדד ע"י מכשירי ה‪ NOx-‬בתחנות הניטור‪ .‬נעשתה השוואה בין הממוצעים השעתיים‬
‫לבין תקן הדירקטיבה האירופאית לדו‪ -‬תחמוצת החנקן ותחמוצות חנקן‪.‬‬
‫בטבלה מס' ‪ 2‬מובא הסיכום השנתי ל‪ 2010 -‬לגבי מדידות ‪ PM10 ,O3 ,NOx‬ו‪ ,PM2.5 -‬בהתאם לאזורי המדידה‪.‬‬
‫בטבלה מוצגים הערכים המרביים השנתיים של הממוצע החצי‪ -‬שעתי ו‪ 24 -‬שעתי והממוצע שנתי‪ .‬לכל מזהם מוצג‬
‫ערך התקן‪ ,‬לפי תקנות איכות האוויר (‪ ,)1992‬מלבד ‪ ,PM2.5‬לגביהם צוין תקן "היעד" של המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 20‬מובא תאור גרפי לריכוזים המרביים החצי שעתי והיממתי וכן הריכוזים השנתיים של תחמוצות‬
‫החנקן ‪ NOx‬באזור חיפה‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 24‬מובאים הריכוזים המרביים חצי שעתיים‪-8 ,‬שעתיים וממוצעים שנתיים של אוזון ‪.O3‬‬
‫בציור מס' ‪ 27‬ו‪ 27-‬א' מובאים הריכוזים הממוצעים השנתיים של ‪ PM10‬ו‪ PM2.5-‬ומס' ימי החריגה מהתקן‬
‫היממתי ל‪ PM10-‬ותקן היעד ל‪ , PM2.5 -‬בהתאמה‪.‬‬
‫בהתאם לממצאים‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬לא נמדדו חריגות ל‪ NOx -‬וגם לא נרשמו חריגות מהתקן לאוזון לממוצע החצי‪-‬‬
‫שעתי‪ .‬עם זאת‪ ,‬נרשמה חריגה אחת מהתקן ה‪-8-‬שעתי לאוזון בתחנת קריית אתא‪ 162( .‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬התקן‪)160 :‬‬
‫בנוגע לחומר חלקיקי‪ ,‬כמו בכל שנה‪ ,‬גם ב‪ 2010-‬נרשמו חריגות מהתקן היממתי ל‪ PM10-‬ומתקני היעד היממתי‬
‫והשנתי ל‪. PM2.5-‬‬
‫בטבלה מס' ‪ 4‬רוכזה רשימת הערכים החריגים של אבק מרחף נשים‪ PM10 -‬ו‪ PM2.5 -‬וכן חישוב הממוצעים‬
‫השנתיים ללא ימי השרב‪.‬‬
‫עפ"י טבלה מס' ‪ 2‬וכאמור לעיל‪ ,‬לא נרשמו השנה חריגות מהתקן ל‪ NOx -‬לממוצע החצי‪-‬שעתי‪ .‬לא נרשמו חריגות ל‬
‫– ‪ NO2‬מתקן הדירקטיבה האירופאית לממוצע השעתי‪ 200 ,‬מק"ג‪/‬מ"ק (טבלה ‪ 2‬ב')‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫תחמוצות החנקן ‪NOx‬‬
‫כאמור‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬לא נרשמו חריגות מהתקן ל‪ NOx -‬לממוצע החצי שעתי (‪ 940‬מק"ג‪/‬מ"ק)‪.‬‬
‫בטבלה מס' ‪ 2‬וציור מס' ‪ 20‬מובאים ערכי ה‪ NOx -‬המרביים ב‪.2010-‬‬
‫הערכים המירביים החצי‪-‬שעתיים נרשמו באחוזה (תחבורה)‪ ,‬בנשר ובשוק ‪ 734 ,800 :‬ו‪ 630-‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫גם בשנת ‪ 2010‬לא נרשמו חריגות מהתקן לממוצע החצי‪-‬שעתי ל‪ NOx -‬בתחנת הניטור שוק תלפיות‪ .‬בציור מס' ‪21‬‬
‫מובאים הערכים המרביים החצי‪-‬שעתיים של ‪ NOx‬שנרשמו בשוק מ‪ 1999-‬ועד ‪.2010‬‬
‫‪14‬‬
‫מאז הפעלת מרכזית המפרץ בשנת ‪ 2002‬וצמצום מספר קווי התחבורה הציבורית (אוטובוסים) העוברים דרך שכונת‬
‫הדר‪ ,‬נרשמה ירידה בריכוזי ה‪ NOx -‬ולא נרשמות חריגות בתחנת ניטור זו‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 21‬א' מובא המהלך החצי שעתי של ריכוזי ה‪ NO2, NO ,NOx -‬ו‪ O3-‬ב‪ ,02.04.10 -‬בשוק תלפיות בו‬
‫נמדד הערך המרבי של ‪ NOx‬שהוזכר לעיל‪ .‬ניתן לראות שה‪ NO-‬מהווה כמחצית מכלל ה‪ NO .NOx-‬הינו המזהם‬
‫הראשוני הנפלט מכלי הרכב הנעים בקרבת תחנת הניטור‪ .‬ריכוז האוזון‪ ,‬במהלך התרחשות "פיק" ה‪ NOx -‬הינו‬
‫נמוך מאד‪ ,‬כ‪ 5-‬מיקרוגרם‪ ,‬מאחר והאוזון עובר "טיטרציה" ע"י ‪ NO‬דבר הגורם להעלמותו הזמנית‪ .‬רק בשעות‬
‫‪ 17:00 – 16:30‬עלו ריכוזי האוזון לאחר ירידת ריכוזי ה‪ NOx -‬במקום‪.‬‬
‫מגמות שנתיות‬
‫בציור מס' ‪ 22‬א' מובאות המגמות השנתיות של ריכוז ה‪ NOx -‬משנת ‪ 2002‬ועד ‪ ,2010‬בנווה שאנן‪ ,‬נשר‪ ,‬קריית אתא‬
‫ושוק תלפיות‪.‬‬
‫ניתן לראות‪ ,‬שבשוק תלפיות חלה עלייה מתונה של כ‪ 9.5 %-‬בערך הממוצע השנתי‪ 21 :‬מק"ג‪/‬מ"ק ב‪ 2010-‬לעומת‬
‫‪ 19‬מ"ג‪/‬מ"ק ב‪ .2009 -‬עם זאת עדיין נשמרת מגמת הירידה משנת ‪.2002‬‬
‫בשאר איזורי המדידה נרשמת מגמה כללית של ירידה‪ .‬בקריית אתא‪ ,‬החל מ‪ 2004-‬הריכוז השנתי נשמר ללא שינוי‬
‫בכ‪ 22-20 -‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ .‬בנשר חלה ירידה מתונה של הממוצע השנתי (‪ )11%‬ובנו"ש‪ -‬עלייה של כ‪( 9% -‬מ‪ 11-‬ל‪12-‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק)‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 22‬ב'‪ ,‬נבחנת ירידה משמעותית של ‪ 57%‬בריכוז ה‪ NOx-‬השנתי באיגוד‪-‬צ'ק פוסט; בקרית טבעון חלה‬
‫ירידה של ‪ ;31%‬באחוזה‪ ,‬ירידה של ‪ 29%‬ובשרינצק‪ ,‬עלייה של ‪ .75%‬בכל האזורים נשמרת מגמה של ירידה מ‪.2002-‬‬
‫ניתן להבחין ברמות הריכוזים הגבוהות יותר באיזור הצ'ק פוסט ואחוזה‪ ,‬בשל קרבת התחנות לנתיבי תנועה עם נפחי‬
‫תחבורה גדולים יותר‪ ,‬יחסית לטבעון ושפרינצק‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫דו‪-‬תחמוצת החנקן ‪NO2‬‬
‫ישראל הינה בין המדינות הבודדות בעולם בה עדיין קיים תקן ל‪ )NO2 + NO( NOx -‬להגנה על הבריאות‪ .‬זאת‬
‫כאשר במדינות האחרות בעולם התקן להגנה על הבריאות מתייחס ל‪ NO2 -‬היות ורק ל‪( NO2 -‬מבין ה‪ )NOX-‬יש‬
‫פוטנציאל להשפעה שלילית על הבריאות‪.‬‬
‫חשיבות ה‪( NO -‬חנקן חד חמצני) הינה ביכולתו להתחמצן ל‪ NO2 -‬ע"י ריאקציות פוטוכימיות באוויר ובתרומתו‬
‫להיווצרות מזהמים פוטוכימיים‪ ,‬כגון אוזון‪ ,‬בזמנים אחרים ובמקומות שונים מהזמן והמקום בו נפלט‪ .‬באירופה‬
‫וארה"ב‪ ,‬התקן לאיכות האוויר להגנה על הבריאות‪ ,‬מתייחס ל‪ NO2 -‬בלבד‪ .‬באירופה‪ ,‬קיים תקן גם ל‪ NOx-‬אך‬
‫הוא מיועד להגנה על הצמחייה בלבד‪.‬‬
‫ב‪ 2010-‬לא נרשמו ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים מעל ערך התקן האירופאי ‪ 200‬מ"ג‪/‬מ"ק באף תחנת ניטור בו הוא נמדד‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 23‬מובאים הערכים המרביים (ממוצעים שעתיים ויממתיים מרביים) של ‪ NO2‬כפי שנמדדו במערך‬
‫הניטור ב‪ ,2010 -‬וכן ממוצעים שנתיים‪.‬‬
‫בדיקת תוצאות ניטור דו‪-‬תחמוצת החנקן ‪ ,NO2‬על פי הדירקטיבה האירופאית‬
‫הדירקטיבות האירופאיות הקובעות את תקן איכות האוויר לדו‪-‬תחמוצת החנקן ותחמוצות החנקן‪ ,‬הינן‪)1:‬‬
‫‪Council Directive 1999/30/EC of 22 April 1999 relating to limit values for sulphur‬‬
‫‪dioxide, nitrogen dioxide and oxides of nitrogen, particulate matter and lead in ambient air‬‬
‫ו‪Directive 2008/50/EC of the European Parliament and of the Council of 21 May 2008 )2-‬‬
‫‪on ambient air quality and cleaner air for Europe‬‬
‫‪15‬‬
‫דירקטיבות אלה קובעות את התקנים הבאים ‪:‬‬
‫תאריך יעד לעמידה בתקן‬
‫אפשרות חריגה‬
‫תקן‬
‫‪1.1.2010‬‬
‫‪ 50%‬בכניסה לתוקף; וירידה‬
‫באחוזים שווים החל מ ‪ 1/1/2001‬כל‬
‫שנה‪ ,‬כך שב ‪ 1.1.2010-‬החריגה תהיה‬
‫שווה ל‪0% -‬‬
‫‪200‬‬
‫מיצוע‬
‫מטרה‬
‫שעתי‬
‫הגנה על הבריאות‬
‫‪NO2‬‬
‫‪,ug/m3‬‬
‫מותרות ‪ 18‬חריגות‬
‫בשנה‬
‫‪1.1.2010‬‬
‫‪ 50 %‬בכניסה לתוקף; וירידה‬
‫באחוזים שווים החל מ ‪ 1/1/2001‬כל‬
‫שנה‪ ,‬כך שב ‪ 1.1.2010-‬החריגה תהיה‬
‫שווה ל ‪0%‬‬
‫‪ug/m3 40‬‬
‫שנתי‬
‫הגנה על הבריאות‬
‫‪19.7.2001‬‬
‫אין‬
‫‪ug/m3 30‬‬
‫שנתי‬
‫הגנה על הצמחייה‬
‫סף להתרעה לציבור‬
‫בנוסף לתקנים לעיל‪ ,‬קיים סף שיגור התרעה לציבור‪ ,‬במקרים בהם נמדדים במשך ‪ 3‬שעות רצופות ריכוזים מעל ‪400‬‬
‫‪ ,ug/m3‬כאשר המדידה מתבצעת במקומות שמייצגים את איכות האוויר בשטח של לפחות ‪ 100‬קמ"ר ‪.‬‬
‫בדיקת תוצאות ניטור דו‪-‬תחמוצת החנקן ‪ NO2‬באיגוד הערים על פי התקנים האירופיים לשנת ‪ 2010‬להגנת על‬
‫הבריאות‬
‫ תקן ‪ NO2‬שעתי ל‪ ,ug/m3 200 2010 -‬למעט ‪ 18‬חריגות‬‫ תקן ‪ NO2‬שנתי ל‪40 :2010-‬‬‫תחנת ניטור‬
‫ריכוז ‪ NO2‬שעתי מרבי ב‪ -2010‬תקן‬
‫ריכוז ‪ NO2‬שנתי‬
‫‪ug/m3 200‬‬
‫תקן ‪ug/m3 40‬‬
‫נווה שאנן‬
‫‪ - 118‬עומד בתקן‬
‫‪ - 11‬עומד בתקן‬
‫נשר‬
‫‪ - 122‬עומד בתקן‬
‫‪ - 9‬עומד בתקן‬
‫קריית אתא‬
‫‪ - 126‬עומד בתקן‬
‫‪ - 19‬עומד בתקן‬
‫שפרינצק‬
‫‪ - 101‬עומד בתקן‬
‫‪ - 6‬עומד בתקן‬
‫שוק תלפיות‬
‫‪ - 142‬עומד בתקן‬
‫‪ - 14‬עומד בתקן‬
‫קריית טבעון‬
‫‪ - 36‬עומד בתקן‬
‫‪ - 3‬עומד בתקן‬
‫איגוד‬
‫‪ - 61‬עומד בתקן‬
‫‪ - 8‬עומד בתקן‬
‫אחוזה‪ -‬כללי‬
‫‪ -100‬עומד בתקן‬
‫‪ - 12‬עומד בתקן‬
‫אחוזה‪ -‬תחבורתי‬
‫‪ - 183‬עומד בתקן‬
‫‪ - 33‬עומד בתקן‬
‫עפ"י הטבלה‪ ,‬איכות האוויר בשטח האיגוד עמדה בתקן לדו‪-‬תחמוצת החנקן של הדירקטיבה האירופאית לשנת‬
‫‪.2010‬‬
‫לסיכום‬
‫בשנת ‪ 2010‬נתוני איכות האוויר לדו‪-‬תחמוצת החנקן (‪ )NO2‬לא חרגו מהתקן האירופאי להגנה על הבריאות ל‪.2010 -‬‬
‫‪ .2‬אין בשטח האיגוד מקום המתאים להצבת תחנות ניטור למדידת ‪ NOx‬עפ"י הקריטריונים של הדירקטיבה‪ .‬עפ"י‬
‫הדירקטיבה תקן ה‪ NOx -‬מיועד להגן על הצמחייה בלבד‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוזי דו‪-‬תחמוצת החנקן היו נמוכים מהסף המחייב אזהרת הציבור (ריכוז של ‪ ug/m3 400‬שעתי או יותר‬
‫במשך ‪ 3‬שעות רצופות)‪.‬‬
‫‪ .4‬ב‪ 2010-‬לא חל שינוי באיכות האוויר באשר ל‪ ,NO2-‬לעומת ‪ ,2009‬מבחינת עמידה בתקן האירופאי‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .4‬אוזון ‪O3‬‬
‫האוזון הנו מזהם שניוני הנוצר באטמוספירה כתוצאה מתגובות פוטוכימיות בין המזהמים (הראשוניים) לתחמוצות‬
‫החנקן ותרכובות אורגניות נדיפות (‪ )VOC‬בנוכחות אנרגיית אור השמש‪ .‬מזהמים אלה ("מבשרי אוזון" ‪Ozone‬‬
‫‪ )precursors‬נפלטים ישירות לאוויר‪ ,‬בעיקר מהתחבורה ומהתעשייה (תחנת הכוח‪ ,‬בתי הזיקוק ותעשיות אחרות)‪.‬‬
‫בשנים האחרונות תרומת התחבורה לסה"כ פליטת מזהמים אלה בארץ ובאזור חיפה בפרט‪ ,‬ומהווה מקור עיקרי ל‪-‬‬
‫‪ VOC ,NOx‬וחומר חלקיקי (רכב דיזל)‪.‬‬
‫סיכום לשנת ‪ - 2010‬אוזון‬
‫בשנה זו לא נרשמו חריגות מהתקן לממוצע החצי‪-‬שעתי של אוזון (‪ 230‬מק"ג‪/‬מ"ק) בכל איזור האיגוד‪ ,‬אך נרשמה‬
‫חריגה אחת מהתקן לממוצע ה‪-8-‬שעתי לאוזון (‪ 160‬מק"ג‪/‬מ"ק) בתחנות הניטור קריית אתא‪ 162 ,‬מק"ג‪/‬מ"ק‪,‬‬
‫כאשר התקן הוא ‪ .160‬ראה טבלה מס' ‪.3‬‬
‫הערך החריג נרשם בתחנת קריית אתה במהלך יממה אחת‪.27.4.10 -‬‬
‫עובדה זו מעידה על שיפור ברמות האוזון לעומת ‪ 2009‬היות ובשנת ‪ 2009‬נרשמו ‪ 4‬חריגות מהתקן ה‪ 8-‬שעתי לאוזון‪,‬‬
‫במהלך ‪ 3‬יממות‪ ,‬בשטח האיגוד‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 24‬מובא סיכום שנתי של מדידות האוזון באזור האיגוד‪ :‬ריכוזים חצי שעתיים ו‪ 8 -‬שעתיים מרביים‬
‫והממוצע השנתי בכל אזורי המדידה‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 25‬מוצגים מספר ימי החריגה מתקני איכות אוויר לאוזון (התקן החצי‪-‬שעתי וה‪ 8-‬שעתי) שנרשמו מידי‬
‫שנה (החל מ‪ )1994-‬באזור האיגוד‪ .‬בהתאם לציור‪ ,‬נרשמו בין ‪ 1‬ל‪ 16 -‬ימי חריגה לגבי שני התקנים לאוזון יחד‪16( .‬‬
‫ימי חריגה‪ ,‬נרשמו ב‪ .)2001-‬בשנת ‪ 2009‬לא נרשמו ריכוזי אוזון חצי‪-‬שעתיים חריגים‪ ,‬אך נרשמו ‪ 3‬ימי חריגה מהתקן‬
‫ה‪ 8-‬שעתי כאמור לעיל‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬ב‪ 2010-‬נרשמה יום חריגה אחד מהתקן ה‪-8 -‬שעתי‪.‬‬
‫מגמה שנתית‪ :‬בציור מס' ‪ 26‬מוצגת מגמת ה ערך הממוצע האיזורי השנתי של אוזון‪ ,‬שנרשמה במהלך השנים ‪1995-‬‬
‫‪ 2010‬בשטח האיגוד‪ .‬למרות היעדר תקן איכות אוויר לממוצע השנתי עבור ריכוזי האוזון‪ ,‬על פי הציור מבחינים‬
‫שנמשכת מגמת העלייה של ריכוז האוזון השנתי בממוצע אזורי‪ ,‬עם השנים‪ .‬ב‪ 2010-‬חלה עלייה של כ‪ 6%-‬בממוצע‬
‫השנתי האזורי לעומת ‪ . 2009‬ניתן להסביר מגמה זו ע"י העלייה במספר כלי הרכב הנעים באזור עם השנים (עלייה‬
‫בפליטות ‪ NOx‬ו‪ ) VOC-‬וכן ע"י עלייה בפעילות הייצור בתעשייה הפטרוכימית שגרמה לעלייה בפליטות חומרים‬
‫אורגנים נדיפים לאוויר‪ .‬דוגמה לכך היא הכפלת כושר ייצור הפוליפרופילן בכאו"ל‪ ,‬דבר שגרם מחד‪ ,‬להכפלת צריכת‬
‫הדלק וכתוצאה‪ ,‬לעלייה בפליטות ה‪ NOx -‬ובמקביל‪ ,‬נגרמה עלייה משמעותית בפליטות ‪ VOC‬לאוויר מהמקורות‬
‫הלא מוקדיים (אביזרי צנרת‪ ,‬מיכלי אחסון‪ ,‬מגדלי קירור‪ ,‬לפידים) עקב אופי זרמי התהליך הנמצאים ברובם בפאזה‬
‫גזית‪ .‬עלייה זו נרשמה למרות האמצעים לצמצום פליטות ‪ VOC‬ותחמוצות חנקן הננקטים ע"י המפעלים הגדולים‬
‫בשנתיים האחרונות‪.‬‬
‫בדיקת תוצאות ניטור איכות האוויר של אוזון‪ ,‬על פי הדירקטיבה האירופאית‬
‫הדירקטיבה האירופאית החדשה‪:‬‬
‫‪Directive 2008/50/EC of the European Parliament and of the Council of 21 May 2008 on‬‬
‫‪ambient air quality and cleaner air for Europe‬‬
‫קובעות "ערכי יעד" ( ‪ )target values‬שיש להגיע אליהם עד ‪ ,2010‬ו"ערכי יעד לטווח ארוך" ( ‪long term‬‬
‫‪ ,)objectives‬שיש להגיע אליהם עד ‪ .2020‬עמידה בערכים אלו‪ ,‬להבדיל מערכי סף או תקנים‪ ,‬כפי שקיים באשר‬
‫למזהמים אחרים‪ ,‬כגון גופרית דו חמצנית‪ ,‬פחות מחייבת‪.‬‬
‫ערכים אלו שונים‪ ,‬לא רק בשל הזמן הניתן על מנת לעמוד בהם‪ ,‬אלא גם בשל מטרתם‪ ,‬כלומר‪ :‬הגנה על הבריאות או‬
‫על הצמחייה‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫ערך היעד לאוזון ‪ -‬הגנה על הבריאות‬
‫ערכי יעד ל‪2010 -‬‬
‫פרמטר‬
‫מטרה‬
‫‪ ,ug/m3 120‬למעט במשך ‪ 25‬ימים בשנה‪,‬‬
‫ממוצע ‪ 8‬שעתי מרבי רץ‬
‫הגנה על בריאות‬
‫בממוצע של ‪ 3‬שנים‬
‫בדיקת תוצאות ניטור האוזון באיגוד הערים ב‪ 2010-‬על פי ערכי המטרה האירופיים להגנה על הבריאות‬
‫מס' ימים בהם נרשם ממוצע ‪ 8‬שעתי רץ (*) גבוה מ‪120-‬‬
‫האם נרשמה חריגה מערך מטרה ל ‪2010‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫‪ug/m3‬‬
‫בדירקטיבה האירופאית (מותרים ‪ 25‬ימי‬
‫נווה שאנן‬
‫‪,26/05 ,22/05 ,10/05 ,28/04 ,27/04 ,26/04 ,25/04( 22‬‬
‫‪,10/07 ,09/07 ,08/07 ,05/07 ,03/07 ,29/06 ,11/06 ,29/05‬‬
‫‪)13/11 ,12/11 ,06/11 ,04/09 ,19/08 ,25/07 ,24/07‬‬
‫לא‪ -‬ממוצע תלת שנתי של מס' ימי החריגה‬
‫= ‪13‬‬
‫נשר‬
‫‪,24/04 ,22/04 ,20/04 ,19/04 ,12/04 ,10/04 ,03/04( 10‬‬
‫‪)13/06 ,11/06 ,22/05‬‬
‫‪,04/04 ,03/04 ,02/04 ,01/04 ,31/03 ,24/03 ,20/03( 80‬‬
‫‪,19/04 ,17/04 ,16/04 ,15/04 ,14/04 ,12/04 ,10/04 ,09/04‬‬
‫‪,03/05 ,27/04 ,26/04 ,25/04 ,24/04 ,23/04 ,22/04 ,20/04‬‬
‫‪,21/05 ,16/05 ,15/05 ,12/05 ,10/05 ,08/05 ,07/05 ,04/05‬‬
‫‪,16/06 ,11/06 ,01/06 ,30/05 ,29/05 ,26/05 ,25/05 ,22/05‬‬
‫‪,05/07 ,04/07 ,03/07 ,02/07 ,01/07 ,29/06 ,21/06 ,20/06‬‬
‫‪,15/07 ,14/07 ,13/07 ,10/07 ,09/07 ,08/07 ,07/07 ,06/07‬‬
‫‪,24/07 ,23/07 ,22/07 ,21/07 ,19/07 ,18/07 ,17/07 ,16/07‬‬
‫‪,15/10 ,20/09 ,19/09 ,04/09 ,18/08 ,07/08 ,26/07 ,25/07‬‬
‫‪,19/11 ,13/11 ,12/11 ,11/11 ,09/11 ,06/11 ,05/11 ,19/10‬‬
‫‪)20/11‬‬
‫‪)13/11 ,19/10 ,10/05 ,27/04 ,20/04 ,03/04 ,29/03( 7‬‬
‫‪,27/04 ,26/04 ,25/04 ,20/04 ,19/04 ,10/04 ,03/04( 11‬‬
‫‪)13/11 ,06/11 ,29/06 ,22/05‬‬
‫‪,10/04 ,06/04 ,03/04 ,02/04 ,01/04 ,24/03 ,20/02( 44‬‬
‫‪,24/04 ,23/04 ,22/04 ,20/04 ,19/04 ,17/04 ,16/04 ,15/04‬‬
‫‪,11/05 ,10/05 ,08/05 ,04/05 ,03/05 ,27/04 ,26/04 ,25/04‬‬
‫‪,16/07 ,08/07 ,29/06 ,20/06 ,11/06 ,01/06 ,26/05 ,22/05‬‬
‫‪,20/09 ,19/08 ,26/07 ,25/07 ,23/07 ,22/07 ,21/07 ,17/07‬‬
‫‪)20/11 ,13/11 ,12/11 ,06/11 ,19/10‬‬
‫‪,19/04 ,16/04 ,10/04 ,09/04 ,03/04 ,02/04 ,05/03( 26‬‬
‫‪,14/05 ,10/05 ,08/05 ,27/04 ,25/04 ,24/04 ,23/04 ,20/04‬‬
‫‪,26/07 ,11/06 ,01/06 ,22/05 ,21/05 ,19/05 ,18/05 ,15/05‬‬
‫‪)12/11 ,06/11 ,28/10‬‬
‫לא‪ -‬ממוצע תלת שנתי של ימי החריגה = ‪9‬‬
‫חריגה‪ ,‬בממוצע תלת שנתי *)‬
‫קרית טבעון‬
‫שפרינצק‬
‫שוק תלפיות‬
‫קריית אתא‬
‫איגוד‬
‫כן‪ -‬ממוצע תלת שנתי של ימי החריגה‬
‫= ‪42‬‬
‫לא ‪ -‬ממוצע תלת שנתי של ימי החריגה = ‪7‬‬
‫לא‪ -‬ממוצע תלת שנתי של ימי החריגה = ‪7‬‬
‫כן‪ -‬ממוצע תלת שנתי של ימי החריגה‬
‫= ‪28‬‬
‫לא‪ -‬ממוצע תלת שנתי של ימי החריגה = ‪13‬‬
‫(*)יש לחשב ממוצעים "רצים" שמונה‪-‬שעתיים בכל שעה על בסיס ריכוזים ממוצעים שעתיים‪ .‬הממוצע הראשון בתאריך נתון מחושב משעה‬
‫‪ 17:00‬ביום שקדם לו‪ ,‬עד ‪ 01:00‬בתאריך הנתון‪ .‬הממוצע האחרון יחושב משעה ‪ 16:00‬עד ‪.24:00‬‬
‫חישוב הממוצעים התלת‪ -‬שנתיים של מס' ימי החריגה בשנים ‪ 2009 ,2008‬ו‪ 2010 -‬בכל תחנת ניטור‪.‬‬
‫מס' ימי חריגה של הממוצע ה‪-8-‬שעתי הרץ‪ ,‬מעל ‪ 120‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫תחנה‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪22‬‬
‫‪13‬‬
‫נשר‬
‫‪5‬‬
‫‪13‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫קריית טבעון‬
‫‪24‬‬
‫‪22‬‬
‫‪80‬‬
‫‪42‬‬
‫שפרינצק‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫שוק תלפיות‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫‪7‬‬
‫קריית אתא‬
‫‪17‬‬
‫‪24‬‬
‫‪44‬‬
‫‪28‬‬
‫איגוד‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪26‬‬
‫‪13‬‬
‫נווה שאנן‬
‫‪18‬‬
‫ממוצע ‪ -3‬שנתים‬
‫הודעות לציבור‬
‫בנוסף לערכי היעד להגנה על הבריאות‪ ,‬עפ"י הדירקטיבה האירופאית קיימים שני ערכים נוספים לגבי המזהם אוזון‬
‫שעל פיהם יש להודיע או להזהיר את הציבור‪:‬‬
‫‪ .1‬ערך מסירת הודעה לציבור (‪ ) Threshold Information‬לגביו קיימת סכנה לפגיעה בריאותית באוכלוסייה‬
‫חלשה ונדרש מעקב אחרי הריכוזים‪.‬‬
‫‪ .2‬ערך מתן התראה (אזהרה) לציבור (‪ )Alert threshold‬שלגביו קיימת סכנה לבריאות כלל הציבור ונדרשת נקיטת‬
‫אמצעים מיידית ‪:‬‬
‫‪ug/m3 180‬‬
‫ממוצע שעתי‬
‫‪ug/m3 240‬‬
‫ממוצע שעתי‬
‫ערך הודעה לציבור‬
‫(*)‬
‫ערך התראה לציבור‬
‫(*) כשהחריגה נמשכת ‪ 3‬שעות רצופות‬
‫בדיקת תוצאות ניטור האוזון באיגוד הערים על פי ערכי ההודעה והאזהרה‬
‫מס' שעות בהם נמדדו ערכי הודעה‬
‫ממוצע שעתי‬
‫מס' שעות בהם נמדדו ערכי‬
‫תחנת ניטור‬
‫ומס' הימים בהם נמדד ערך‬
‫הודעה בודד או יותר‬
‫מרבי‬
‫התראה‬
‫‪ 3‬שעות ‪ 2 ,‬ימים‬
‫‪190‬‬
‫‪0‬‬
‫נשר‬
‫‪ 1‬שעה‪ 1 ,‬יום‬
‫‪213‬‬
‫‪0‬‬
‫קרית טבעון‬
‫‪ 24‬שעות‪ 11 ,‬ימים‬
‫‪217‬‬
‫‪0‬‬
‫שפרינצק‬
‫‪ 0‬שעות‪ 0 ,‬ימים‬
‫‪165‬‬
‫‪0‬‬
‫שוק תלפיות‬
‫‪ 0‬שעות‪ 0 ,‬יום‬
‫‪178‬‬
‫‪0‬‬
‫איגוד‬
‫‪ 0‬שעה‪ 0 ,‬יום‬
‫‪169‬‬
‫‪0‬‬
‫קרית אתא‬
‫‪ 8‬שעות‪ 6 ,‬ימים‬
‫‪211‬‬
‫‪0‬‬
‫נווה שאנן‬
‫סיכום מצב איכות האוויר ע"י אוזון עפ"י הדירקטיבה האירופאית‪:‬‬
‫ברוב תחנות הניטור שבשטח האיגוד בהן מנוטר אוזון‪ ,‬נמדדו בשנת ‪ 2010‬רמות אוזון נמוכות בהשוואה לערכי‬
‫המטרה של הקהיליה האירופאית להגנה על הבריאות‪ ,‬למעט בקריית טבעון וקריית אתא‪.‬‬
‫בתחנות הניטור בטבעון וקריית אתא נרשמה בשנת ‪ 2010‬הרעה באיכות האוויר בהשוואה לערך המטרה האירופאי‬
‫לאוזון‪ 120 ,‬מק"ג'מ"ק בממוצע ‪-8‬שעתי רץ‪ ,‬היות ונרשמו ‪ 84‬ימי חריגה מערך זה בטבעון ו‪ 44-‬ימי חריגה בקריית‬
‫אתה שהם פי ארבעה ממספר ימי החריגה בשנתיים האחרונות בטבעון ופי שניים בקריית אתא‪ .‬מכיוון‬
‫שהדירקטיבה מאפשרת עד ‪ 25‬ימי חריגה בשנה בממוצע תלת שנתי‪ ,‬עפ"י הטבלה לעיל נרשמה חריגה באוזון בשני‬
‫אזורים אלה במהלך ‪ 2010‬עפ"י הקריטריונים של הדירקטיבה האירופאית לאיכות אוויר‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬עפ"י קריטריון הדירקטיבה‪ ,‬חלה הרעה באיכות האוויר לגבי אוזון גם ב‪ 3-‬אזורים הנוספים‪ :‬נווה שאנן‪,‬‬
‫שוק תלפיות ואיגוד (צ'ק פוסט) בהתאם לעלייה במספר ימי חריגה מערך המטרה ה‪-8-‬שעתי הרץ‪ ,‬בשיעורים של‬
‫‪ 54% ,64%‬ו‪ 65%-‬בהתאמה‪ ,‬לעומת ‪ ,2009‬למרות שלא נרשמה חריגה בהם‪.‬‬
‫בשני האזורים נשר ושפרינצק‪ ,‬חל שיפור ב‪ 2010-‬ברמות האוזון לעומת ‪ ,2009‬עפ"י הירידה במספר ימי החריגה‬
‫מהערך המטרה‪ .‬ראה טבלאות לעיל‪.‬‬
‫ערכים מעל "ערך מסירת הודעה לציבור"‪ :‬עפ"י הטבלה חעיל‪ ,‬ב‪ 2010-‬נרשמו ‪ 11‬ימים בטבעון‪ 6 ,‬ימים בקרית אתא‪,‬‬
‫‪ 2‬ימים בנוה שאנן ו‪ 1-‬יום בנשר‪ ,‬בהם נמדדו ערכים שעתיים של אוזון שהיו מצריכים מסירת הודעה לציבור (מעל‬
‫‪ 180‬מק"ג‪/‬מ"ק בממוצע שעתי)‪.‬‬
‫מבדיקת התאריכים בהם נרשמו הערכים הנ"ל התברר כי בכל אזור האיגוד נרשמו בסה"כ ‪ 15‬יממות בהן היה צורך‬
‫במסירת הודעה לציבור‪.‬‬
‫בתחנות שפרינצק‪ ,‬שוק ואיגוד‪ ,‬לא נרשמו ערכים מעל ‪ 180‬מק"ג'מ"ק בממוצע שעתי‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ערכים מעל "ערך מתן התראה לציבור"‪:‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬לא נרשמו ריכוזי אוזון מעל ערכי התראה לציבור באף תחנת ניטור‪.‬‬
‫בדיקת מצב איכות אוויר לגבי אוזון עפ"י תקן איכות אוויר הישראלי לאוזון לממוצע ‪-8‬שעתי‪:‬‬
‫הנתונים שהובאו לעיל מצביעים על הרעה באיכות האוויר ב‪ 2010-‬לעומת ‪ 2009‬לגבי המזהם אוזון עפ"י קריטריון‬
‫התקן האירופאי‪ ,‬בעקר בטבעון וקריית אתא ‪.‬‬
‫לכך יש להוסיף כי עפ"י התקן הישראלי נרשמה ב‪ 2010-‬חריגה אחת בלבד מהתקן ה‪ 8 -‬שעתי (‪ 160‬מק"ג‪/‬מ"ק)‬
‫בתחנת הניטור קריית אתא‪ ,‬ראה טבלה מס' ‪.3‬‬
‫הסיבה לכך הינה שהתקן ה‪ 8-‬שעתי בארץ מתייחס ל‪ 3-‬ממוצעים ‪-8‬שעתיים "קשיחים" במהלך היממה‪ :‬בין‬
‫‪ 00:00‬ל‪ ;8:00-‬בין ‪ 8:00‬ל‪ 16:00-‬ובין ‪ 16:00‬ל‪ ,24:00-‬בעוד שהדירקטיבה האירופאית מתייחסת לממוצע "רץ"‪-‬‬
‫‪ ,rolling average‬המחושב פעם בשעה‪ ,‬שמונה שעות "אחורה"(ראה הסבר בטבלאות לעיל)‬
‫עלינו לציין כי בטיוטאת תקנות איכות אווי ר החדשות שהוכנו ע"י המשרד להגנת הסביבה עפ"י חוק אוויר נקי ‪,2008‬‬
‫התקן לאיכות אוויר (ערך סביבה) למזהם אוזון נשאר כפי שהיה בתקנות משנת ‪ ,1992‬דהיינו‪ 230 ,‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫בממוצע חצי שעתי ו‪ 160-‬מק"ג‪/‬מ"ק בממוצע ‪ 8‬שעתי‪-‬כאשר חישוב הממוצע מתבצע ב‪ 3-‬תחומי שעות קבועות‬
‫כאמור לעיל (ממוצע לא רץ)‪.‬‬
‫האיגוד ערך בדיקה לגבי ריכוזים ‪-8‬שעתיים שחרגו מעל ‪ 160‬מק"ג‪/‬מ"ק כפי שנרשמו בתחנות הניטור של האיגוד ב‪-‬‬
‫‪ ,2010‬בממוצע רץ‪ .‬עפ"י בדיקה זו התברר שנרשמו סה"כ ‪ 29‬ערכים ‪-8‬שעתיים "רצים" שחרגו מהערך ‪160‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק בשתי תחנות הניטור טבעון וקריית אתא‪ .‬ערכים אלה נרשמו במהלך ‪ 3‬יממות‪ .‬ראה טבלה בהמשך‪.‬‬
‫יש לציין שבמהלך הדיונים של ועדת התקינה שדנה בשנת ‪ 2009‬בקביעת ערכי איכות אוויר חדשים במסגרת תקנות‬
‫איכות אוויר חדשות עפ"י חוק אוויר נקי ‪ , 2008‬המליץ האיגוד למשרד להגנת הסביבה להתייחס בתקן איכות אוויר‬
‫לאוזון לערכים ‪-8‬שעתיים "רצים" ולא ל‪ 3-‬ממוצעים ‪-8‬שעתיים "קשיחים" במהלך היממה‪ .‬האיגוד רואה בכך‬
‫הטעייה בנוגע למצב איכות האוויר האמיתי בשטח‪ .‬לדעת האיגוד‪ ,‬ממוצעים "רצים" משקפים יותר נאמנה את‬
‫ריכוזי האוזון אליהם חשופה האוכלוסייה‪.‬‬
‫להלן טבלה המסכמת את כל הערכי ‪ 8‬שעתיים "רצים" שנרשמו באזור האיגוד ב‪ ,2010-‬שחרגו מערך התקן ‪160‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬ואשר חושבו על בסיס נתונים חצי שעתיים (ולא שעתיים עפ"י שיטת הדירקטיבה האירופאית)‪:‬‬
‫דו"ח ערכים "רצים" מעל ‪ 160‬מק"ג‪/‬מ"ק ‪O3‬‬
‫‪01/01/2010 - 31/12/2010‬‬
‫‪O3‬‬
‫‪8 Hour running ave.‬‬
‫תאריך‪-‬שעה‬
‫‪-O3‬ממוצע ‪-8‬שעתי‬
‫[מק"ג‪/‬מ"ק]‬
‫‪27/04/2010 16:00‬‬
‫‪* 162‬‬
‫‪K. Ata‬‬
‫‪164‬‬
‫‪164‬‬
‫‪27/04/2010 16:30‬‬
‫‪27/04/2010 17:00‬‬
‫‪K. Ata‬‬
‫‪K. Ata‬‬
‫‪163‬‬
‫‪162‬‬
‫‪27/04/2010 17:30‬‬
‫‪27/04/2010 18:00‬‬
‫‪K. Ata‬‬
‫‪K. Ata‬‬
‫‪161‬‬
‫‪27/04/2010 18:30‬‬
‫‪K. Ata‬‬
‫‪165‬‬
‫‪27/04/2010 17:00‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪168‬‬
‫‪170‬‬
‫‪27/04/2010 17:30‬‬
‫‪27/04/2010 18:00‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪170‬‬
‫‪168‬‬
‫‪166‬‬
‫‪161‬‬
‫‪164‬‬
‫‪27/04/2010 18:30‬‬
‫‪27/04/2010 19:00‬‬
‫‪27/04/2010 19:30‬‬
‫‪27/04/2010 20:00‬‬
‫‪01/06/2010 17:00‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪169‬‬
‫‪170‬‬
‫‪01/06/2010 17:30‬‬
‫‪01/06/2010 18:00‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪20‬‬
‫‪Report:‬‬
‫‪Date:‬‬
‫‪Monitor:‬‬
‫‪Time Base:‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫‪169‬‬
‫‪168‬‬
‫‪165‬‬
‫‪161‬‬
‫‪165‬‬
‫‪172‬‬
‫‪178‬‬
‫‪181‬‬
‫‪182‬‬
‫‪180‬‬
‫‪177‬‬
‫‪01/06/2010 18:30‬‬
‫‪01/06/2010 19:00‬‬
‫‪01/06/2010 19:30‬‬
‫‪01/06/2010 20:00‬‬
‫‪29/06/2010 17:00‬‬
‫‪29/06/2010 17:30‬‬
‫‪29/06/2010 18:00‬‬
‫‪29/06/2010 18:30‬‬
‫‪29/06/2010 19:00‬‬
‫‪29/06/2010 19:30‬‬
‫‪29/06/2010 20:00‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪29/06/2010 20:30‬‬
‫‪172‬‬
‫‪K.Tivon‬‬
‫‪29/06/2010 21:00‬‬
‫‪167‬‬
‫‪Total No.‬‬
‫‪( 16‬על בסיס ‪ 1‬שעה)‬
‫* הערך שדווח עפ"י התקן הנוכחי והעתידי לממוצע ‪-8‬שעתי לאוזון‬
‫עפ"י הטבלה התברר שבמהלך ‪ 2010‬נרשמו ‪ 16‬ערכים ‪-8‬שעתיים "רצים" ‪ ,‬על בסיס שעתי עפ"י שיטת הדירקטיבה‪,‬‬
‫שחרגו מ‪ 160 -‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬שהגיעו לערך מרבי ‪ 182‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ .‬יצויין שוב שעפ"י תקן איכות האוויר הנוכחי‬
‫(והעתידי) יש לדווח על ערך אחד בודד של ‪ 162‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬שנרשם ב‪ 27.4.10-‬בשעה ‪ ,16:00‬בקריית אתא‪ ,‬כאשר‬
‫לדעתנו יש לדווח על ‪ 3‬ימי חריגה באוזון שנרשמו בקריית טבעון‪ ,‬וגם בקריית אתא‪ .‬הערך ה‪ 8-‬שעתי המרבי הרץ היה‬
‫‪ 182‬מק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫חומר חלקיקי מרחף (‪ PM10‬ו‪)PM2.5 -‬‬
‫האיגוד עורך מדידות של חומר חלקיקי מרחף נשים (‪ )RESPIRABLE SUSPENDED PARTICULATES‬שקוטר‬
‫החלקיקים הקטן מ‪ 10 -‬מיקרון‪ ,‬או ‪ ,PM10‬משנת ‪ .1991‬בנוסף מנטר האיגוד ‪( PM2.5‬קוטר חלקיקים קטן מ‪2.5 -‬‬
‫מיקרון) בשלושה אתרים‪ :‬נווה שאנן (מינואר ‪ ,)1999‬קריית טבעון (מינואר ‪ )2003‬ובאחוזה (מיוני ‪ ,)2004‬באמצעות ‪3‬‬
‫מכשירים מסוג ‪ .TEOM‬במהלך ‪ 2010‬נוספו למערך הניטור של האיגוד ‪ 2‬מדי ‪ PM2.5‬נוספים בתחנות‪ :‬קריית‬
‫ביאליק וקריית בניימין‪ .‬בקריית בניימים נמדד ע"י האיגוד‪ ,‬עד סוף ‪ ,PM10 ,2009‬שמדידתו הוחלפה ב‪PM2.5-‬‬
‫עפ"י דרישת השר להגנת הסביבה‪ ,‬מר גילעד ארדן‪.‬‬
‫האיגוד מתכנן להוסיף במהלך שנת ‪ 2011‬שני מדי ‪ PM2.5‬נוספים בתחנות קריית אתא ונשר אשר ימדדו במקביל‬
‫למכשירי ‪ PM10‬הקיימים בתחנות אלו‪.‬‬
‫יש לציין שכבר בשנת ‪ 2006‬הוחמר תקן ה‪ USEPA -‬ל‪ PM2.5-‬בממוצע היממתי‪ ,‬מ‪ 65-‬מק"ג‪/‬מ"ק ל‪ 35 -‬מק"ג‪/‬מ"ק‪,‬‬
‫בממוצע תלת שנתי של אחוזון ה‪ .98-‬התקן השנתי‪ 15 :‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬בממוצע תלת‪-‬שנתי‪ ,‬נשאר בעינו‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫תקן היעד ל‪ PM2.5-‬של המשרד להגנת הסביבה ב‪ ,2010-‬נשאר עדיין ‪ 65‬מק"ג‪/‬מ"ק בממוצע יממתי‪ ,‬ו‪15-‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק בממוצע שנתי‪ ,‬כערכים מוחלטים‪.‬‬
‫יצויין כי עפ"י טיוטאת תקנות אוויר נקי‪ -‬איכות אוויר‪ ,‬למזהם ‪ PM2.5‬לא יהיה תקן איכות אוויר‪.‬‬
‫זאת למרות שהדירקטיבה האירופאית החדשה בדבר איכות אוויר‪:‬‬
‫‪Directive 2008/50/EC of the‬‬
‫‪European Parliament and of the Council of 21 May 2008 on ambient air quality and‬‬
‫‪ cleaner air for Europe‬קובעת ערך יעד חדש במטרה לצמצם את החשיפה ל‪ ,PM2.5 -‬שהוא ‪ 25‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫בממוצע שנתי עד ‪ 2010‬וחלה חובה להגיע לריכוז בממוצע שנתי של ‪ 20‬מק"ג‪/‬מ"ק בשנת ‪.2015‬‬
‫המקור המשמעותי ביותר לחלקיקים נשימים "גסים"‪ PM10 ,‬באזורנו הנו האבק הטבעי המגיע בעקר מהמדבריות‬
‫בארצות השכנות‪ .‬חלקיקים נשימים "עדינים"‪ ,PM2.5 ,‬נובעים גם הם במידה מסויימת ממקורות הטבעיים (אבק‬
‫מדברי) אך גם נפלטים מפעילויות אנטרופוגניות כגון שריפת דלקים בתעשייה‪ ,‬התחבורה וחימום ביתי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בנוסף יש לציין שרוב חלקיקי ‪ PM2.5‬וקטנים מהם‪ ,‬הינם חלקיקים שניוניים‪ ,‬הנוצרים באטמוספירה כתוצרים‬
‫מתגובות פוטוכימיות בהן משתתפים המזהמים‪ :‬אוזון ומחמצנים‪ ,‬גופרית דו‪-‬חמצנית‪ ,‬תחמוצות חנקן ותרכובות‬
‫אורגניות נדיפות (‪.)VOC‬‬
‫החלקיקים "הגסים" עלולים להצטבר במערכת הנשימתית העליונה ולהחמיר תופעות בריאותיות כגון אסטמה‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬החלקיקים "העדינים" עלולים לחדור לעומק הריאות בדרגת סבירות גבוהה יותר מהחלקיקים "הגסים"‬
‫ולגרום להשפעות בריאותיות שליליות מחמירות כגון‪ :‬מוות בטרם עת‪ ,‬אשפוזים‪ ,‬עלייה בסימפטומים נשימתיים‬
‫וירידה בתפקודי הריאות‪ ,‬במיוחד באוכלוסיית הילדים והמבוגרים עם רקע של מחלות קרדיו‪-‬פולמונרים כדוגמת‬
‫אסטמה‪.‬‬
‫‪ - PM10‬נמדד ב‪ 2010 -‬בתחנות ניטור בנווה שאנן‪ ,‬נשר‪ ,‬קריית אתא‪ ,‬קריית חיים‪ ,‬שוק תלפיות‪ ,‬איגוד‪-‬צ'ק פוסט‬
‫וקריית בנימין ‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 27‬מובא סיכום שנתי של מדידות ‪ PM10‬באיגוד‪ :‬ממוצעים שנתיים ומספר ימי החריגה מהתקן היממתי‬
‫ב‪.2010 -‬‬
‫‪ - PM2.5‬נמדד ב‪ 2010 -‬בנווה שאנן‪ ,‬ק‪ .‬טבעון‪ ,‬אחוזה‪ ,‬קריית בניימין וקריית ביאליק (ע"י מכשירים מסוג‬
‫‪ .(TEOM‬בנווה שאנן‪ ,‬מדידתו נעשית במקביל עם מדידת ‪ ,PM10‬באמצעות מכשיר ‪ TEOM‬נוסף‪.‬‬
‫בציור מס' ‪27‬א' מובא סיכום שנתי של המדידות הנ"ל באיגוד‪ :‬ממוצעים שנתיים ומספר ימי החריגה מתקן היעד‬
‫היממתי (‪ 65‬מק"ג‪/‬מ"ק) ב‪.2010 -‬‬
‫א‪ .‬ריכוזי ‪ PM10‬מרביים ב‪2010-‬‬
‫בטבלאות מס' ‪ 2‬ד' וה' הוצגו רשימת הערכים המרביים של ‪ PM10‬ו‪ PM2.5 -‬שחרגו מהתקן‪ ,‬בשנת ‪,2010‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫מספר ימי החריגה מהתקן היממתי‬
‫בטבלה מס' ‪ 4‬א‪ ,‬צויינו מספר ימי החריגה מהתקן היממתי ל‪ 150( PM10 -‬מ"ג‪/‬מ"ק)‪ ,‬בהם נרשמו בו זמנית‪ ,‬חריגות‬
‫מהתקן באחת או יותר מתחנות הניטור‪.‬‬
‫על פי הטבלה‪ ,‬ב‪ 2010 -‬נרשמו סה"כ ‪ 15‬ימי חריגה מהתקן היממתי ל‪ 150( PM10 -‬מיקרוגרם‪/‬מ"ק) בכל התחנות‬
‫בשטח האיגוד‪ ,‬לעומת ‪ 16‬ימים ב‪.2009-‬‬
‫יש לציין שהתאריכים בטבלה‪ ,‬מייצגים יממות בשנת ‪ 2010‬בהם התקיימו תנאי שרב‪ ,‬המאופיינים בהסעת כמויות‬
‫גדולות של אבק לאזור האיגוד וזו הסיבה לעליות בו זמנית בריכוזי החלקיקים בכל האזורים במקביל‪ .‬תופעה זו‬
‫מצביעה על מקור חלקיקים מחוץ לשטח האיגוד (הסעת אבק טבעי מרחוק)‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 28‬מופיעים מספר ימי החריגה בשטח האיגוד בהם נרשמו חריגות מהתקן היממתי ל‪ PM10 -‬באחת או‬
‫יותר מתחנות הניטור‪ ,‬משנת ‪ 1999‬עד ‪.2010‬‬
‫רמות איזוריות של ‪ PM10‬בימי שרב‬
‫בציור מס' ‪ ,29‬מובאים הערכים היממתיים המירביים של ‪ PM10‬שנרשמו בכל איזור האיגוד בשלושה ימים לדוגמה‬
‫ב‪ 15.03 ,9.03 :2010-‬ו‪ ,27.05-‬בהם נרשמו חריגות בו זמנית בתחנות הניטור‪ ,‬עקב הסעת אבק טבעי לאזור‪.‬‬
‫הציור מהווה המחשה נוספת לעובדה שכאשר רמות חריגות של חלקיקים נרשמות בו זמנית בכל אזורי המדידה‬
‫בתאריכים אלה‪ ,‬התופעה מקורה באבק המגיע לאזור האיגוד ממקור טבעי (סופות אבק) והוא המקור לריכוזים‬
‫החריגים‪.‬‬
‫ערכים ממוצעים שנתיים‬
‫בציור מס' ‪ 30‬מובאים הערכים הממוצעים השנתיים של ‪ ,PM10‬בכל תחנות הניטור שבשטח האיגוד‪ ,‬בכל שנות המדידה‪.‬‬
‫בהתאם לציור‪ ,‬למרות שגם ב‪ 2010-‬לא נרשמו חריגות מהתקן השנתי (‪ 60‬מק"ג‪/‬מ"ק)‪ ,‬חלה הרעה (עלייה) בערך‬
‫הממוצע השנתי בכל תחנות הניטור‪ :‬בנשר בשיעור של ‪ 3.6%‬לעומת ‪ ,2009‬בנווה שאנן‪ ;23% ,‬בקריית אתא‪;12% ,‬‬
‫בקריית חיים‪ ;34% ,‬בשוק תלפיות‪ 44% ,‬ובאיגוד‪. 7% ,‬‬
‫‪22‬‬
‫ערך הממוצע האיזורי השנתי ב‪ 2010-‬היה ‪( 52.5‬לעומת ‪ 43.6‬ב‪.)2009-‬‬
‫על כן‪ ,‬חלה הרעה ( עלייה) בממוצע האזורי של כ‪ 20% -‬ב‪ ,2010-‬לעומת ‪.2008‬‬
‫ביטול התקן השנתי ל‪ PM10 -‬בארה"ב‪ :‬בספטמבר ‪ 2006‬ביטל ה‪ USEPA-‬את התקן השנתי ל‪ ,PM10-‬בנימוק כי‬
‫אין ראיות מספיקות לכך שחשיפה ארוכת טווח ל‪ PM10 -‬גורמת לבעיות בריאותיות‪ /‬תחלואה‪.‬‬
‫‪ PM10‬ערכים ממוצעים שנתיים ‪ -‬ללא ימי שרב‬
‫בטבלה מס' ‪ 4‬ג' מובא חישוב הממוצע השנתי ל‪ PM10 -‬בתחנות הניטור בהן הוא נמדד‪ ,‬ללא ימי השרב‪ .‬קריטריון‬
‫האיגוד‪ ,‬עפ"י נסיון בניטור איכות אוויר במהלך שנים רבות‪ ,‬היה לנ'קות את הימים בהם הריכוז היממתי היה מעל‬
‫‪ 75‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ .‬על ידי כך התקבלה ירידה בערך הממוצע השנתי של בין ‪ 30%‬לבין ‪ .37%‬כלומר‪ ,‬בהיעדר אירועי‬
‫האבק אלו‪ ,‬היו מתקבלים ריכוזי אבק שנתיים הנמוכים בכ‪.34%-‬‬
‫התפלגויות ריכוזי ‪ PM10‬לפי אזור המדידה‬
‫בציורים ‪ 31‬עד ‪ ,36‬מוצגות התפלגויות ריכוזי ה‪ PM10-‬בתחנות הניטור‪ :‬נווה שאנן‪ ,‬נשר‪ ,‬קריית אתא‪ ,‬קריית חיים‪,‬‬
‫שוק תלפיות ואיגוד‪ ,‬בהתאם לאחוזים מזמן המדידה בהם נמדדו‪ ,‬בשנת ‪ .2010‬על פי הגרפים הנ"ל‪:‬‬
‫בנווה שאנן‪ ,‬במשך ‪ 96.1%‬מזמן המדידה ב‪ ,2010 -‬היו הריכוזים היממתים של ‪ PM10‬מתחת לערך ‪ 150‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫(ערך התקן היממתי)‪.‬‬
‫בנשר‪ ,‬במשך ‪ 96%‬מזמן המדידה ב‪ ,2010 -‬היו הריכוזים היממתים של ‪ PM10‬מתחת לתקן היממתי‪.‬‬
‫בקריית אתא‪ ,‬במשך ‪ 97%‬מהזמן היו ריכוזים יממתיים מתחת לתקן היממתי‪.‬‬
‫בקריית חיים‪ ,‬במשך ‪ 96.3%‬מהזמן היו ריכוזים מתחת לתקן היממתי‪.‬‬
‫בשוק תלפיות‪ ,‬במשך ‪ 97%‬מהזמן היו ריכוזים מתחת לתקן היממתי‪.‬‬
‫באיגוד‪ ,‬במשך ‪ 97 %‬מהזמן היו ריכוזים מתחת לתקן היממתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ריכוזי ‪ PM2.5‬מרביים ב‪2010-‬‬
‫ממוצעים יממתים‬
‫כאמור‪ ,‬ב‪ 2010-‬הופעלו ‪5‬מכשירים לניטור ‪ PM2.5‬מסוג ‪ ,TEOM‬בנווה שאנן‪ ,‬קרית טבעון‪ ,‬אחוזה‪ ,‬קריית בניימין‬
‫וקריית ביאליק‪.‬‬
‫בטבלה מס' ‪ 4‬ב' רוכזו ימי החריגה מהתקן היעד היממתי ל‪ 65( PM2.5 -‬מק"ג‪/‬מ"ק)‪ ,‬בהם נרשמו בו זמנית‪,‬‬
‫חריגות מערך היעד באחת או ביותר מתחנות ניטור אלה‪.‬‬
‫בהתאם לטבלה‪ ,‬בסה"כ בשטח האיגוד נרשמו ‪ 7‬ימי חריגה מתקן היעד הארצי היממתי‪ ,‬בשטח האיגוד (לעומת ‪ 5‬ב‪-‬‬
‫‪ .)2009‬בתחנה בנווה שאנן נרשמו ‪ 6‬ימי חריגה (לעומת ‪ 5‬ב‪ ,)2009-‬בקריית טבעון‪ 4 ,‬ימי חריגה‪ ,‬בדומה ל‪;2009-‬‬
‫באחוזה‪ 5 ,‬ימי חריגה לעומת ‪ 4‬ב‪ ;2009-‬בקריית בניימין ‪ 4‬ימי חריגה ובקריית ביאליק‪ 5 ,‬ימי חריגה‪.‬‬
‫בתאריכים שצויינו בטבלה‪ ,‬היו תנאי שרב שגרמו לעליות בו זמנית של ריכוזי ‪ PM2.5‬בחמשת האזורים‪ :‬נווה שאנן‪,‬‬
‫קרית טבעון‪ ,‬אחוזה‪ ,‬קריית בניימין וקריית ביאליק‪ ,‬עובדה המצביעה על הסעת אבק טבעי ממקור חיצוני לאיזור‬
‫שטח האיגוד‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 27‬א'‪ ,‬מובאים הממוצעים השנתיים בחמשת תחנות הניטור המודדות ‪ PM2.5‬ומספר ימי החריגה מתקן‬
‫היעד היממתי (‪ 65‬מק"ג‪/‬מ"ק)‪ .‬הערכים היממתיים המירבים שנרשמו‪ ,‬הגיעו לערך מרבי יממתי של ‪ 177‬מ"ק‪/‬מ"ק‬
‫בנווה שאנן‪ ,‬בתאריך ‪ ,27.05.10‬במהלך תנאי שרב עם הסעת אבק מדברי לאיזור האיגוד (ראה טבלה ‪ 4‬ב')‪.‬‬
‫ממוצעים שנתיים – תקן היעד של המשרד להגנת הסביבה לחלקיקים בפרקציית ‪ PM2.5‬הוא‪ 15 :‬מק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫עפ"י טבלה מס' ‪ 2‬ה' וציור ‪ 27‬א'‪ ,‬גם ב‪ 2010 -‬נרשמו ערכים ממוצעים שנתיים מעל תקן היעד בכל תחנות המדידה‪:‬‬
‫בנווה שאנן‪ ,‬ק‪ .‬טבעון‪ ,‬אחוזה‪ ,‬קריית ביאליק וקריית בניימין‪ ,22 ,23 ,20 ,22 ,19 :‬בהתאמה‪.‬‬
‫בהשוואה לערכי היעד למזהם ‪ PM2.5‬המופיעים בדירקטיבה החדשה לאיכות האוויר באירופה‪Directive ,‬‬
‫‪2008/50/EC of the European Parliament and of the Council of 21 May 2008 on ambient‬‬
‫‪23‬‬
‫‪,air quality and cleaner air for Europe‬‬
‫ריכוזי ‪ PM2.5‬השנתיים שנרשמו בתחנות הניטור של האיגוד‬
‫עמדו בערך היעד לשנת ‪ 25 :2010‬מק"ג‪/‬מ"ק בממוצע שנתי‪ ,‬אך לא בערך היעד ל‪ 20 ,2015-‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬מלבד בנווה‬
‫שאנן ואחוזה‪.‬‬
‫מאחר ומידי שנה נרשמת חריגה מתקן היעד השנתי ל‪ ,PM2.5 -‬לא רק באזור חיפה אלה בכל שאר האזורים בארץ‪,‬‬
‫ברור לנו‪ ,‬שתקן היעד ‪ 15‬מק"ג‪/‬מ"ק (הזהה לערך האבסולוטי של תקן ה‪ ,(USEPA -‬אינו מתאים לתנאי הארץ מאחר‬
‫ומדינת ישראל וכל אזור הים התיכון מאופיינים בריכוזי אבק רקע גבוהים בשל התרומה הניכרת של האבק הטבעי‬
‫ולא רק בימי שרב‪.‬‬
‫התפלגות ריכוזי ‪PM2.5‬‬
‫בציורים מס' ‪ 37‬עד ‪ 41‬מובאות התפלגויות ריכוזי ה‪ PM2.5 -‬ב‪ 5-‬תחנות הניטור הנ"ל‪ ,‬בהתאם לאחוזים מזמן‬
‫המדידה בהם נמדדו‪ ,‬בשנת ‪.2010‬‬
‫בנווה שאנן‪ :‬ב‪ 98.35% -‬מזמן המדידה בשנת ‪ 2010‬היו הריכוזים היממתים מתחת ל‪ 65 -‬מק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫בקרית טבעון‪ :‬ב‪ 98.11%-‬מזמן המדידה בשנת ‪ 2010‬היו הריכוזים היממתים מתחת ל‪ 65 -‬מק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫באחוזה‪ :‬ב‪ 98.23% -‬מזמן המדידה בשנת ‪ 2010‬היו הריכוזים היממתים מתחת ל‪ 65 -‬מק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫בקרית בניימין‪ :‬ב‪ 98.17% -‬מזמן המדידה בשנת ‪ 2010‬היו הריכוזים היממתים מתחת ל‪ 65 -‬מק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫בקרית ביאליק‪ 97.5%:‬מזמן המדידה בשנת ‪ 2010‬היו הריכוזים היממתים מתחת ל‪ 65 -‬מק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫ריכוזים מרבים וממוצע שנתי ל‪ ,PM2.5 -‬ללא ימי שרב‬
‫לצורך נטרול השפעת ימי השרב‪ ,‬חושבו הממוצעים השנתיים של הריכוזים ב‪ 2010 -‬בתנות הניטור בהן נמדדו‪ ,‬ללא‬
‫התחשבות בימי השרב‪ .‬הריכוזים השנתיים שהתקבלו היו נמוכים בשיעורים של בין‪ 14% -‬באחוזה לבין ‪ 20%‬בקריית‬
‫ביאליק (ראה טבלה ‪ 4‬ד' )‪ ,‬למרות שבכל התחנות המוצע השנתי ללא ימי שרב עדיין היה גבוה מערך היעד ‪15‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫עם זאת וכאמור לעיל‪ ,‬ריכוזים אלה עומדים בקריטריונים החדשים של הדירקטיבה האירופאית החדשה לאיכות‬
‫האוויר לאירופה מ‪ ,2008-‬ללא חיסור ימי השרב‪.‬‬
‫ג‪ .‬תכולת פרקציית ה‪ PM2.5 -‬בתוך סה"כ ה‪ ,PM10 -‬בנווה שאנן‬
‫מאחר שבתחנת הניטור נווה שאנן‪ ,‬פועלים שני מכשירי ‪ TEOM‬במקביל‪ ,‬האחד לניטור ‪ PM10‬והשני ל‪,PM2.5-‬‬
‫ניתן לבצע השוואות ולבדוק מהו אחוז התכולה של פרקציית חלקיקי ה ‪ PM2.5‬בתוך פרקציית ה‪.PM10 -‬‬
‫בציורים מס' ‪41‬א'‪41 ,‬ב' ו‪41-‬ג'‪ ,‬מובאים ריכוזי ה‪ PM2.5 -‬ו‪ PM10 -‬בנווה שאנן בשלושה תאריכים‪:‬‬
‫‪ )1‬ב‪ 27.05.10-‬בו היו תנאי שרב שגרמו לריכוזי ‪ PM10‬גבוהים מאד (עד כ‪ 1665 -‬מק"ג‪/‬מ"ק);‬
‫‪ )2‬ב‪ ,13.03.10 -‬בתנאי שרב בינוניים בהם ריכוזי ה‪ PM10 -‬הגיעו לרוב עד ‪ 250‬מ"ק‪/‬מ"ק;‬
‫‪ )3‬ב‪ ,10.07.10 -‬יום קייצי ללא תנאי שרב‪ ,‬בו נרשמו ריכוזי ‪ PM10‬נמוכים יחסית (‪ 15‬עד ‪ 58‬מק"ג‪/‬מ"ק)‪.‬‬
‫עפ"י הציורים‪ ,‬אחוז ה‪ PM2.5-‬מתוך סה"כ ה‪ ,PM10-‬היה‪ ,‬בממוצע‪ ,‬כ‪ 28%-‬ב‪( 27.05.10-‬שרב "חזק")‪ ,‬בציור ‪41‬‬
‫א'; כ‪ 35%-‬בממוצע ביום השרב "החלש" יותר ב‪ ,13.03.10 -‬בציור ‪ 41‬ב' וביום קייץ ‪ ,10.07.10‬ללא תנאי שרב‪,‬‬
‫חלקיקי ‪ PM2.5‬היוו כ‪ 50% -‬בממוצע מכלל ה‪( PM10-‬ציור ‪ 41‬ג')‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬ככל שרמות האבק הטבעי באוויר נמוכות יותר‪ ,‬עולה אחוז תכולת פרקציית החלקיקים העדינים ‪PM2.5‬‬
‫בסה"כ פרקציית ה‪.PM10 -‬‬
‫ד‪ .‬השוואת ריכוי ה‪ PM2.5 -‬בין חמשת אזורי המדידה‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 42‬א'‪ ,‬מוצגים ריכוזי ה‪ PM2.5 -‬שנרשמו בו זמנית ביום ‪ 27-28.05.10‬ב‪ 5-‬תחנות הניטור‪ :‬נווה שאנן‪,‬‬
‫קרית טבעון‪ ,‬אחוזה‪,‬קריית ביאליק וקריית בניימין‪ ,‬ביום עם תנאי שרב בהן נרשמה חריגה מהתקן לגבי ערך היעד‬
‫היממתי (‪ 65‬מק"ג‪/‬מ"ק)‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫בתאריך זה הובחנה עלייה גדולה יותר בריכוזים בתחנות קריית טבעון‪ ,‬נווה שאנן וקריית בניימין‪ ,‬לעומת אחוזה‬
‫וקריית ביאליק‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 42‬ב'‪ ,‬מובאת השוואה דומה‪ ,‬ביום ‪ ,27.07.10‬יום ללא תנאי שרב‪.‬‬
‫לפי הציור‪ ,‬בתאריך הנ"ל ריכוזי ה‪ PM2.5-‬היו נמוכים‪ ,‬בין ‪ 37-3‬מק"ג‪ ,‬בחמשת תחנות הניטור‪ ,‬ולא מבחינים‬
‫בהבדלים משמעותיים בין האזורים השונים‪.‬‬
‫ה‪ .‬בדיקת הרכב החומר החלקיקי המרחף הנשים בתחום האיגוד‪-‬שנת ‪2010‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2010‬נערכו באתרי ארבע תחנות הניטור נווה שאנן‪ ,‬איגוד‪ ,‬קריית חיים וטבעון‪ ,‬סדרת דיגומים יממתיים‬
‫מקבילים (באותם תאריכים) של אבק מרחף נשים ‪ PM10‬ו‪ PM2.5-‬באמצעות שני מכשירי ‪ Hi-Vol‬בכל תחנה‪,‬‬
‫לדיגום שתי פרקציות החלקיקים הנ"ל‪ .‬הדיגומים היממתיים (‪ 24‬שעות) נערכו בתחנות הניטור הנ"ל בין התאריכים‬
‫‪ 22.07.10‬עד ‪ ,02.01.11‬בסה"כ ‪ 15‬יממות‪ .‬הפילטרים עם דגימות החלקיקים נמסרו‪ ,‬לאחר שקילה‪ ,‬לאנליזת הרכב כימי‬
‫במעבדת המכון הגיאולוגי‪.‬‬
‫אנליזות הרכב החומר החלקיקי נערכו לגבי תכולת המרכיבים הבאים בחלקיקים בתחום ה‪ PM10 -‬וה‪:PM2.5-‬‬
‫אניונים‪ :‬סולפאטים (=‪ ;)SO4‬ניטראטים (‪ ;)NO3-‬פוספאטים (מבוטא כ‪ ;)P2O5-‬כלורידים (‪.)Cl-‬‬
‫מתכות‪ :‬קדמיום (‪ ;)Cd‬ונאדיום (‪ ; )V‬ארסן )‪ ;) As‬עופרת (‪ ;)Pb‬ניקל (‪.)Ni‬‬
‫בטבלאות המופיעות בנספח מס'‪ 1‬לפרק הנוכחי‪ ,‬מובאת רשימת תוצאות האנליזות שנערכו בשנת ‪.2010‬‬
‫תוצאות האנליזות הושוו לתקני איכות אוויר ישראלים‪ ,‬אירופאים ואמריקאים לגבי כל אחד המרכיבים שנבדקו‪.‬‬
‫בהתאם לערכים המובאים בטבלאות בנספח מס' ‪ 1‬ובטבלאות הסיכום שלהלן‪ ,‬ניתן להבחין שלא נרשמו ריכוזים‬
‫חריגים מהתקנים בארץ ובחו"ל לגבי אף אחד מהמרכיבים שנבדקו בימי הדיגומים‪.‬‬
‫סיכום תוצאות האנליזה לפי אזור המדידה‬
‫להלן ממוצע הריכוזים שנרשמו בתקופת המדידה והריכוזים היממתיים המרביים של כל אחד מהמרכיבים שנבדקו‬
‫לפי איזור המדידה (תחנת ניטור) ולפי שתי פרקציות החלקיקים הנשימים‪ PM10 :‬ו‪: PM2.5-‬‬
‫‪Ni‬‬
‫‪Pb‬‬
‫‪As‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪PM10‬‬
‫‪V‬‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫‪18.4‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.34‬‬
‫‪0.45‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪3.8‬‬
‫איגוד‬
‫‪4.8‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪0.31‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪1.7‬‬
‫נו"ש‬
‫‪16.4‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.46‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪4.4‬‬
‫חיים‬
‫‪19.3‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪0.48‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫טבעון‬
‫‪Ni‬‬
‫‪Pb‬‬
‫‪As‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪PM2.5‬‬
‫‪V‬‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫‪14.9‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.45‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪3.2‬‬
‫איגוד‬
‫‪3.3‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.3‬‬
‫נו"ש‬
‫‪12.5‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3.7‬‬
‫חיים‬
‫‪12.5‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.31‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪2.4‬‬
‫טבעון‬
‫‪25‬‬
‫‪PO4-3‬‬
‫‪Cl-‬‬
‫‪NO3-‬‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪2.3‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.92‬‬
‫‪0.26‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.77‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪2.7‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.9‬‬
‫‪0.47‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2.2‬‬
‫חיים‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.22‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪2.2‬‬
‫טבעון‬
‫‪Cl-‬‬
‫‪.6‬‬
‫=‪SO4‬‬
‫‪PM10‬‬
‫‪PO4-3‬‬
‫=‪SO4‬‬
‫‪NO3-‬‬
‫‪PM2.5‬‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫ריכוז‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.14‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.54‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪2.13‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.1‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪2.1‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.12‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪2.2‬‬
‫חיים‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.15‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫<‪0.15‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.43‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪2.0‬‬
‫טבעון‬
‫סיכום מדידות ב נ ז ן (‪ )B E N Z E N E‬ו‪ 1,3-B U T A D I E N E-‬בתחום האיגוד‬
‫מדידות רציפות של חומרים אורגנים נדיפים ‪ BTEX‬נערכו במהלך שנת ‪ 2010‬ב‪ 3-‬תחנות ניטור "איגוד"‪" ,‬אחוזה‪-‬‬
‫תחבורה" ובי"ס דגניה‪ ,‬באמצעות מכשירי ‪ BTEX‬רציפים‪ .‬החומרים שנמדדים הם‪ :‬בנזן‪ ,‬תולואן‪ ,‬קסילנים (אורטו‪,‬‬
‫מטה ופארה)‪ ,‬אתיל בנזן ו‪ 1-3-‬בוטדיאן שנמדד באחוזה בלבד‪.‬‬
‫סיכום תוצאות הניטור הרציף של ‪ BTEX‬בשלושת תחנות הניטור‪" :‬איגוד"‪" ,‬אחוזה‪-‬תחבורה"‪ ,‬ו"דגניה"‪ ,‬מובאות‬
‫בטבלה מס' ‪.5‬‬
‫מבין כל החומרים הנ"ל‪ ,‬נתייחס בהמשך לבנזן ול‪ 1,3-‬בוטאדיאן‪ ,‬היות וחומרים אלה הוכרזו כמסרטנים‪ .‬לשאר‬
‫החומרים‪ ,‬לא נמצא תקן איכות אוויר בארץ או בחו"ל‪.‬‬
‫א‪ .‬ב נ ז ן‬
‫כאמור‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬ערך האיגוד ניטור רציף של בנזן בתחנות הניטור‪" :‬איגוד"‪" ,‬אחוזה‪-‬תחבורה" וריית חיים‪-‬בי"ס‬
‫דגניה‪ ,‬באמצעות ‪ 3‬מדי ‪ BTEX‬רציפים‪ .‬באחוזה‪ ,‬מתבצע בנוסף לניטור בנזן ושאר ‪ ,BTEX‬גם ניטור רציף של ‪1-3‬‬
‫בוטאדיאן בדוגמת האוויר הנשאבת ברציפות מנקודה הנמצאת בקרבת מפלס רחוב חורב‪ ,‬במטרה למדוד את תרומת‬
‫התחבורה העוברת במקום לחומרים אלה‪.‬‬
‫בנזן הינה תרכובת אורגנית נדיפה ורעילה‪ ,‬הנחשבת כמסרטנת ודאית לבני האדם ולא קיים ריכוז סף מתחתיו אין‬
‫סיכון לבריאות האדם בוודאות‪.‬‬
‫מלבד עשן הסיגריות‪ ,‬מקורות של רוב פליטות הבנזן לאוויר באזורים האורבנים‪ ,‬הינם ‪:‬‬
‫‪ - 1‬התחבורה המוטורית‪ :‬משריפת הדלק במנועי כלי הרכב‪ ,‬מהתאיידות אדי הדלק מהמנוע‪ ,‬ממיכל הדלק‪ ,‬ממערכת‬
‫הדלק ברכב וכן ממערכות החלוקה והתדלוק בתחנות מילוי הדלק‪.‬‬
‫‪ - 2‬התעשייה‪ :‬משריפת דלקים וממקורות בלתי מוקדיים ומקורות שטח‪ :‬מהתאיידות ומפליטות ‪( VOC‬דליפות)‬
‫ממרכיבי ציוד (משאבות‪ ,‬שסתומים‪ ,‬פלנג'ים‪ ,‬קומפרסורים וכו') בצנרת מתקני הייצור בבתי הזיקוק והמפעלים‬
‫הפטרוכימיים‪ ,‬מחוות איחסון דלקים‪ ,‬בנזן וחומרים אורגנים המכילים בנזן‪ ,‬משינוע‪ ,‬הטענה ופריקת דלקים קלים‬
‫(בנזין) וחומרים אורגנים אחרים ועוד‪.‬‬
‫מאחר שתקן איכות אוויר לבנזן‪ ,‬עפ"י טיוטת תקנות איכות אוויר עפ"י חוק אוויר נקי ‪ ,2008‬הוא זהה לתקן‬
‫הדירקטיבה האירופאית ‪ ,2000/69/EC‬הושוו ריכוזי הבנזן לתקן זה ‪ 5 :‬מק"ג‪/‬מ"ק בממוצע שנתי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫בדיקת תוצאות ניטור בנזן בשנת ‪ 2010‬על פי הדירקטיבה האירופאית‬
‫הדירקטיבה האירופאית הקובעת תקן איכות האוויר לבנזן‪ ,‬הינה‪:‬‬
‫‪Directive 2000/69/EC of the European Parliament and of the Council of 16 November‬‬
‫‪2000 relating to limit values for benzene and carbon monoxide in ambient air‬‬
‫דירקטיבה זו קובעת הגבלות ב ריכוז הבנזן באוויר במטרה למנוע או להקטין תופעות לוואי ונזקים לבריאות האדם‬
‫בפרט ולסביבה בכלל‪.‬‬
‫הדירקטיבה קובעת את התקן לבנזן כדלקמן‪:‬‬
‫תאריך‬
‫יעד‬
‫לעמידה‬
‫תקן‬
‫מטרה‬
‫מיצוע‬
‫בתקן לבנזן‬
‫‪1.1.2010‬‬
‫שנתי‬
‫‪,ug/m3 5‬‬
‫הגנה על הבריאות‬
‫כאמור‪ ,‬נכון לסוף ‪ ,2010‬תקן זה יאומץ בתקנות אויר נקי עפ"י חוק אוויר נקי ‪.2008‬‬
‫בדיקת תוצאות ניטור בנזן באיגוד‪ ,‬ע"פ התקן האירופי לשנת ‪ 2010‬להגנת על בריאות‬
‫ התקן לבנזן שנתי ל‪ug/m3 5 :2010 -‬‬‫תחנת ניטור‬
‫ריכוז בנזן שנתי ב‪2010-‬‬
‫ריכוז בנזן יממתי מרבי ב‪2010-‬‬
‫אחוזה‪ -‬תחבורה‬
‫‪0.7‬‬
‫‪2.2‬‬
‫איגוד –צ'ק פוסט‬
‫‪0.6‬‬
‫‪2.2‬‬
‫בי"ס דגניה‬
‫‪0.7‬‬
‫‪4.2‬‬
‫תקן אירופאי‬
‫‪5‬‬
‫בהתאם לריכוזים שהובאו לעיל‪ ,‬ריכוזי הבנזן שנמדדו בתחנות הניטור הנ"ל‪ ,‬עמדו בתקן איכות אוויר עתידי בארץ‬
‫אשר זהה לתקן הדירקטיבה האירופאית לאיכות אוויר ‪( 2008‬ראה גם טבלה מס' ‪5‬א)‪.‬‬
‫ב‪1,3-BUTADIENE .‬‬
‫תרכובת זו מוכרת אף היא כמסרטנת לבני האדם ומקורותיה באוויר דומות למקורות הבנזן‪ :‬פליטות משריפת‬
‫דלקים‪ ,‬בעיקר מכלי רכב בעלי מנוע בנזין ודיזל ועשן סיגריות‪ 1,3 Butadiene .‬נמדדה ב‪ 2010 -‬בתחנת הניטור‬
‫"אחוזה‪-‬תחבורה"‪ ,‬ע"י מכשיר ה‪ ,BTEX -‬במקביל לבנזן‪.‬‬
‫היות ולא קיים תקן איכות אוויר לתרכובת זו בארץ‪ ,‬ולא קיימת דירקטיבה אירופאית המגדירה את הריכוזים‬
‫המותרים‪ ,‬משווה האיגוד את הריכוזים לערך יעד (‪ )Target value‬באנגליה‪ .‬במדינה זו‪ ,‬ערך היעד ל‪1,3 -‬‬
‫‪ Butadiene‬הוא ‪ 1 ppb‬בממוצע שנתי רץ או ‪ 2.25‬מיקרוגרם‪/‬מ"ק (ראה גם טבלה ‪ 5‬ה')‪.‬‬
‫עפ"י תוצאות הניטור שהתקבלו באחוזה‪ ,‬הממוצע השנתי שנרשם באחוזה היה נמוך מערך התקן הנ"ל ‪0.1‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫תחנת ניטור ‪2009-‬‬
‫ריכוז ‪ 1-3‬בוטאדיאן שנתי ב‪-‬‬
‫‪, 2010‬‬
‫‪µg m-3‬‬
‫‪0.1‬‬
‫ערך יעד ב‪UK-‬‬
‫‪2.25‬‬
‫אחוזה ‪ -‬תחבורה‬
‫‪27‬‬
‫ריכוז ‪ 1-3‬בוטאדיאן יממתי‬
‫מרבי ב‪,2009-‬‬
‫‪µg m-3‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪ . 7‬תוצאות ניטור בתוך בניין האיגוד (‪)Indoor Pollution‬‬
‫במהלך ‪ 2010‬המשיך האיגוד להפעיל את תחנת הניטור "תוך מבנית"‪ Indoor,‬הדוגמת בתוך בנין משרדי האיגוד‪,‬‬
‫במטרה לבצע השוואה בין ריכוז המזהמים בתוך משרדי האיגוד‪ ,SO2, NOx, O3, CO ,PM10 :‬לבין הריכוזים‬
‫של אותם המזהמים הנמדדים מחוץ לבניין‪ ,‬ע"י תחנת הניטור "איגוד" המוצבת על גג בניין האיגוד‪.‬‬
‫לאורך כל תקופת המדידה‪ ,‬ריכוזי המזהמים בתוך בניין האיגוד‪ ,‬היו תמיד נמוכים ביחס לריכוזים בחוץ‪ ,‬הנמדדים‬
‫ע"י תחנת "איגוד"‪.‬‬
‫בציורים מס' ‪ 43‬עד ‪ 46‬מובאות השוואות ריכוזי ‪ ,NOx ,SO2‬אוזון ו‪ PM10 -‬שנמדדו בתחנת ‪ Indoor‬לעומת‬
‫הריכוזים שנמדד בחוץ‪ ,‬ע"י תחנת "איגוד"‪ ,‬לאורך כל השנה‪ ,‬ב‪.2008-‬‬
‫בציורים מס' ‪ 47‬עד ‪ 50‬מובאות ההשוואות בין ריכוזי ‪ NOx ,SO2‬ואוזון חצי שעתיים ו‪ PM10 -‬יממתי‪ ,‬בין שתי‬
‫התחנות‪ ,‬בימים בהם נרשמו הריכוזים החצי שעתיים (והיממתים לחלקיקים) המירבים ב‪ ,2009-‬בתחנת הניטור‬
‫"איגוד"‪.‬‬
‫עפ"י תוצאות הניטור ההשוואתיות‪ ,‬נמצאו ריכוזים נמוכים בתוך הבניין בעשרות אחוזים מאלה שמחוץ לו‪ ,‬וניתן‬
‫לראות שהמגמות מחוץ לבניין ובתוכו זהות‪.‬‬
‫היות ובמשרדי האיגוד נהוג בד"כ‪ ,‬לסגור חלונות בשל מערכת המיזוג בעלת סחרור פנימי‪ ,‬הריכוזים בתוך הבניין‬
‫נמוכים ביחס לריכוזים בחוץ‪ ,‬למעט המקרים בהם החלונות היו פתוחים‪.‬‬
‫יש לציין שבמבנה האיגוד‪:‬‬
‫מופעל מיזוג אויר (קירור וחימום)‪ ,‬חשמלי‪.‬‬
‫אין פעולות של בישול מזון באמצעות גז או דלק אחר (פליטות ‪ ,CO ,NOx‬חלקיקים‪ SO2 ,‬וכו')‪.‬‬
‫אין שטיחים ווילונות (המשפיעים על הצטברות אבק)‪.‬‬
‫מהגרפים לעיל ניתן לראות שהמדידות של המזהמים הנ"ל‪ ,‬נמוכות בתוך הבניין הממוזג‪ ,‬לעומת הריכוזים‬
‫הנממדדים באוויר הפתוח מחוץ לבניין‪.‬‬
‫יש לזכור שבד"כ‪ ,‬למעלה מ‪ 90% -‬מהזמן אנו שוהים בתוך בניינים (בית‪ ,‬עבודה‪ ,‬קניונים‪ ,‬וכו') והחשיפה לאוויר‬
‫הפתוח קצרה יותר‪ .‬תקן איכות האוויר‪ ,‬קובע את הרמה המותרת של המזהמים באוויר הפתוח‪ ,‬מחוץ למבנים‬
‫סגורים ומחוץ למקומות העבודה‪ .‬לא קיים תקן איכות אוויר תוך מבני‪ .Indoor -‬יש לציין שאנו שוהים רוב הזמן‬
‫בסביבת ‪ , Indoor‬אך מודדים את איכות האוויר באוויר החיצוני‪ .‬במידה ובתוך המבנים בהם אנו שוהים לא קיימת‬
‫שריפת דלק גלוייה‪ ,‬הריכוזים שאנו נושמים דומים לערכים הנמדדים בתוך בניין האגוד‪.‬‬
‫יחד עם זאת יש לציין שמצבנו איננו טוב יותר בשל העובדה שאנו נמצאים רוב הזמן בתוך מבנים‪ ,‬מאחר ואנו‬
‫חשופים למזהמים אחרים מאלה הנמצאים באוויר ה חיצוני‪ ,‬העלולים לגרום תופעות בריאותיות שליליות‪:‬‬
‫פורמלדהיד‪ ,‬אמוניה‪ ,VOC ,‬ניקוטין‪ ,‬חלקיקים ועוד‪.‬‬
‫‪ .8‬סיכום קצב פליטת מזהמי אוויר מכל המקורות בשטח האיגוד בשנת ‪2010‬‬
‫המקורות העיקריים לפליטת מזהמים לאוויר באזור חיפה הם‪ :‬שריפת דלקים לייצור חשמל וחום בתחנות כח‬
‫ובתעשייה‪ ,‬זיקוק דלקים‪ ,‬ייצור תעשייתי של חומרים כימיים אורגנים ואנאורגנים וחומרים אחרים‪ ,‬אחסון ושינוע‬
‫דלקים ותוצרים נדיפים אחרים ובנוסף‪ ,‬התחבורה המוטורית‪.‬‬
‫בטבלה מס' ‪ 6‬מוצג קצב הפליטה השעתי בממוצע שנתי‪ ,‬ממקורות הפליטה הנייחים (תעשייה) הגדולים‪ ,‬והניידים‬
‫(התחבורה המוטורית)‪ ,‬לגבי המזהמים‪ ,SO2 :‬חומר חלקיקי‪ NOx ,‬ו‪.VOC -‬‬
‫בציורים מס' ‪ 53 ,52 ,51‬ו‪ ,54-‬מוצגת התרומה היחסית של כל המקורות המופיעים בטבלה מס' ‪ 6‬לסה"כ פליטת‬
‫המזהמים ‪ ,NOx ,SO2‬חומר חלקיקי ותרכובות אורגניות נדיפות‪ ,VOC -‬משטח האיגוד‪.‬‬
‫ערכי פליטות ה‪ VOC-‬לגבי בית הזיקוק‪ ,‬כרמל אולפינים‪ ,‬גדיב וחיפה כימיקלים‪ ,‬שהוצגו בטבלה מס' ‪ 6‬וציור מס' ‪,54‬‬
‫נמסרו בחלקם ע"י המפעלים בדו"חות השנתיים שלהם‪ ,‬הכוללים חישוב פליטות שהתקבלו לפי התקדמות הביצוע‬
‫של תכנית ה‪ ,LDAR-‬ובחלקם חושבו ע"י האיגוד‪ .‬פליטות ה‪ VOC-‬מהתחבורה חושבו באמצעות מקדמי פליטה‬
‫וסה"כ מספר כלי הרכב הרשומים באזור האיגוד‪ ,‬לפי סוגיו‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫קצבי פליטת ה‪ VOC-‬של שאר המקורות בטבלה ובציור לעיל‪ ,‬נלקחו מסקר פליטות ‪ VOC‬באיזור חיפה‪ ,‬שערך‬
‫האיגוד ב‪.2004-‬‬
‫התייחסות לנושא הערכת הפליטות מהתחבורה באמצעות מקדמי פליטה‪ ,‬מוצגת בפרק "זיהום אוויר מכלי רכב"‬
‫שבדוח הנוכחי‪.‬‬
‫עפ"י חישובי פליטות המזהמים ממקורת נייחים וניידים באזור חיפה בשנת ‪ ,0210‬התחבורה תרמה כ‪ 58%-‬מפליטות‬
‫תחמוצות החנקן‪ 38% ,‬מפליטות חומרים אורגנים נדיפים‪ ,‬ו‪ 23%-‬מפליטות החלקיקים‪ .‬ראה ציורים ‪ 52‬עד ‪.54‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור שפליטת המזהמים מהתחבורה נעשי ת באופן שונה מאשר פליטת המזהמים מתעשייה ‪ :‬היא‬
‫מתרחשת בעיקר בשעות ובמקומות מסוימים‪ :‬בשעות העומס התחבורתי ‪ ,‬בגובה נמוך‪ ,‬ובקרבת מרכזי הערים‪ .‬לכן‬
‫יש לצפות שמשקלה בהשפעה על איכות האוויר יהיה גבוה יותר מאשר משקלה בסה"כ הפליטות מסה"כ מקורות‬
‫הפליטה‪.‬‬
‫‪ .9‬סיכום תוצאות ניטור איכות אוויר במערך הניטור של מנהרת הכרמל‬
‫מערך הניטור של חברת "יפה נוף" כולל חמש תחנות ניטור איכות אוויר שהופעלו לראשונה בחודש בפברואר ‪,2006‬‬
‫במטרה ראשונית למדוד את השפעת בניית פרוייקט "מנהרות הכרמל"‪ ,‬שביצועו החל במחצית השנייה של ‪ ,2006‬על‬
‫איכות האויר בסמוך לפורטלים (יציאות‪/‬כניסות) של המנהרות וכן למדוד ריכוזי רקע ‪.‬‬
‫רשימת תחנות הניטור כולל המזהמים והמדדים המטאורולוגים הנכללים בהן שפעלו ב‪( 2010-‬בחלקן מופעלים גם‬
‫מדי רעש רציפים)‪ ,‬היתה כדלקמן‪:‬‬
‫"יזרעאליה"‪RH ,TEMP ,WDD ,WDS , PM10 ,CO ,NOx -‬‬
‫"רוממה"‪RH ,TEMP ,WDD ,WDS , PM10 ,CO ,NOx :‬‬
‫"נווה יוסף"‪RH ,TEMP ,WDD ,WDS , PM10 ,CO ,NOx :‬‬
‫"כרמליה"‪RH ,TEMP ,WDD ,WDS , PM10 ,CO ,NOx :‬‬
‫מערך הניטור הנ"ל הוקם על פי הוראות התכנית ‪-‬פרוייקט מנהרת הכרמל‪.‬‬
‫בטבלאות ‪ 2‬ו' עד ‪ 2‬ט'‪ ,‬מובא סיכום שנתי לשנת ‪ 2010‬של תוצאות המדידות של ‪ CO, NOx‬ו‪ ,PM10 -‬בתחנות‬
‫הניטור הנ"ל‪.‬‬
‫הטבלאות מציגות את הערכים השנתיים המירביים בממוצע חצי שעתי ו‪ 24 -‬שעתי והממוצע השנתי‪ .‬לכל מזהם מוצג‬
‫ערך התקן‪ ,‬לפי תקנות איכות האוויר (‪ ,)1992‬למעט ‪ ,NO2‬לגביו צויין התקן של הדירקטיבה האירופאית‪.‬‬
‫ריכוזי ‪ :NOx‬הפעלתן של המנהרות החלה לקראת סוף שנת ‪ ,2010‬ב‪ .1.12.10-‬במהלך שנת ‪ 2010‬לא נרשמו חריגות‬
‫מתקן איכות האוויר החצי שעתי של המזהם ‪ NOx‬בתחנות הניטור הנמצאות בסמוך לפורטלים‪ .‬עפ"י הריכוזים‬
‫המרבים המופיעים בטבלה ‪ 2‬ו'‪ ,‬הערך החצי שעתי המרבי השנתי נרשם בתחנת הניטור ביזרעאליה‪ 770 :‬מק"ג‪/‬מ"ק‪,‬‬
‫המהווים כ‪ 82% -‬מהתקן (‪ 940‬מק"ג‪/‬מ"ק)‪ .‬ערך זה נרשם בתאריך ‪ 30.11.10‬בשעה ‪ . 18:30‬ראה ציור מס' ‪23‬א'‪ .‬יש‬
‫לציין שבמועד ושעות אלה‪ ,‬נע רך טקס פתיחת מנהרות הכרמל רב משתתפים‪ ,‬לרבות ראש הממשלה ‪ ,‬שרי האוצר‬
‫והתחבורה‪ ,‬ראש עיריית חיפה ועד‪.‬‬
‫ריכוזי ‪ :NO2‬הריכוז המרבי השעתי נרשם בתחנה "יזרעאלייה‪ 124 ,‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬שהם כ‪ 62%-‬מהתקן האירופאי‬
‫השעתי (‪ 200‬מק"ג‪/‬מ"ק)‪.‬‬
‫ריכוזי ‪ :PM10‬ריכוזי המזהם מושפעים בעיקר ע" י ריכוזי האבק המדברי המגיע לאיזור בעת תנאי שרב‪ .‬בנוסף‬
‫נרשמה ההשפעת עבודות כריית המנהרות ועבודות שטח אחרות בתחנות הניטור הסמוכות לאתרי פרוייקט‬
‫המנהרות‪ .‬הערכים היממתיים המירביים בטבלה מס' ‪ 2‬ט' שחרגו מהתקנים‪ ,‬נרשמו בימי שרב‪ ,‬באותם התאריכם‬
‫בהם נרשמו חריגות בכל שאר תחנות הניטור של האיגוד‪.‬‬
‫פירוט התקדמות פרויקט מנהרות הכרמל וממתאי פיקוח האיגוד מובא בפרק מיוחד לנושא‪ ,‬בדו"ח הנוכחי‪.‬‬
‫תחנת הניטור יזרעאליה ממוקמת בסמוך לאתר הבנייה ולמקום בו נבנה כביש חדש בשנת ‪ . 2010‬הדבר גרם לכך‬
‫שבתחנת ניטור זו‪ ,‬נמדדו ריכוזים גבוהים של החלקיקים‪ ,‬יחסית לתחנות אחרות השייכות למנהרות‪ ,‬במיוחד‬
‫בחודשי הקיץ‪.‬‬
‫ראה ניתוח תוצאות חומר חלקיקי‪ ,‬בפרק "מנהרות הכרמל"‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .10‬עמדות מולטימדיה של האיגוד‬
‫האיגוד מפרסם את מדד מ‪ .‬א‪ .‬ה‪ .)AQI - AIR QUALITY INDEX ( .‬המדד מתבסס על מדידות איכות אויר על‬
‫פי מספר מזהמים עיקריים להם יש תקן לאיכות אויר‪ ,‬באמצעות מערך הניטור של האיגוד הכולל כיום ‪ 15‬תחנות‬
‫ניטור קבועות‪ .‬המדד לוקח בחשבון את איכות האוויר על פי המדידות של ארבעת המזהמים הבאים ‪ :‬גפרית דו‪-‬‬
‫חמצנית ‪ ,SO2‬תחמוצות חנקן ‪ ,NOx‬אוזון ‪ O3‬ו‪ -‬חומר חלקיקי מרחף ‪ .PM10‬מטרת פרסום המדד ‪ ,‬לספק לציבור‬
‫מידע מדויק וקל להבנה בדבר הרמות היומיות של מזהמי האוויר באזור‪ .‬המדד מתפרסם באינטרנט ובמערכת‬
‫המידע לציבור ומתורגם לשלושה צבעים‪:‬‬
‫ירוק ‪ -‬איכות אויר טובה ‪ ,‬צהוב ‪ -‬בינונית ‪ ,‬אדום – גרועה‪ .‬כבסיס לחישוב המדד נלקח ערך התקן עבור כל מזהם‬
‫לפרקי זמן קצרים‪ :‬הבסיס למדד עבור ‪ NOX ,SO2‬ו‪ , O3 -‬הינו התקן החצי שעתי‪ ,‬והבסיס למדד עבור ‪ ,PM10‬הינו‬
‫התקן היממתי "רץ"‪ .‬הערך הסופי של המדד עבור כל אחד מאזורי מדידה (תחנת ניטור)‪ ,‬בשעה נתונה‪ ,‬נקבע ע"י‬
‫המזהם אשר ערך המדד שלו התקבל כנמוך (הגרוע) ביותר‪ .‬נתוני המדד ב‪ 15 -‬תחנות ניטור מועברים כיום בצורה‬
‫דינמית פעם בשעה אל אתר האינטרנט של האיגוד‪ ,‬ומוצגים בו בשתי צורות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫במפה דינמית של אזור האיגוד בתוך משבצות הממוקמות על גבי המפה בהתאם למיקום תחנות הניטור‪.‬‬
‫בנוסף להצגת ערך המדד‪ ,‬המשבצות הנ"ל מקבלות צבע מתאים על פי ערך המדד‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בטבלאות דינמיות המציגות את המדד באמצעות צבעו‪ .‬הטבלאות הינן של היממה הנוכחית ‪,‬וניתן‬
‫לראות את היסטוריה של ‪ 7‬ימים‪ ,‬של המא"ה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נתוני המדד ומידע סביבתי נוסף מפורסמים במקביל ‪ ,‬גם בצורה דינמית (‪ )ON LINE‬באמצעות ‪14‬‬
‫מערכות ממוחשבות של מידע לציבור המתייחס לאזורים שונים של אזור האיגוד‪ 12 :‬עמדות מולטימדיה מסוג – ‪C‬‬
‫‪ , STRATA‬שלט אלקטרוני אחד ומערכת ממוחשבת מיוחדת (בחוף הים)‪ ,‬על פי הרשימה המצורפת בהמשך‪.‬‬
‫המידע המוצג מתקבל מתחנות ניטור האוויר של האיגוד באופן רציף‪ ,‬בזמן אמת‪ ,‬מתחדש בכל חצי שעה ומתחלף‬
‫במסך באופן אוטומטי‪ .‬המידע למערכות הממוחשבות‪ ,‬מועבר ע"י תוכנת חב' אנויטק בע"מ‪ ,‬המותקנת במחשבים‬
‫של מרכז הבקרה של האיגוד‪.‬‬
‫העמדות מסוג זה ממוקמות ברשויות שבשטח האיגוד‪ ,‬באוניברסיטת חיפה‪ ,‬בטכניון‪ ,‬בחוף דדו‪ ,‬במוזיאון טכנודע‬
‫ומקומות אחרים‪.‬‬
‫להלן כתובות מיקומן של העמדות בשנת ‪:2010‬‬
‫רשימת מערכות ממוחשבות להצגת מידע לציבור שברשות האיגוד‬
‫מס'‬
‫מקום‬
‫כתובת‬
‫הערות‬
‫‪1‬‬
‫קריון‬
‫‪2‬‬
‫טכנודע‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫עיריית קריית ים‬
‫עיריית חיפה‬
‫אשכול פייס‪ ,‬קריית‬
‫מוצקין‬
‫מועצת קריית טבעון‬
‫עיריית קריית אתא‬
‫אשכול פייס‪ ,‬קריית‬
‫ביאליק‬
‫מועצה‪ ,‬זבולון‬
‫עיריית נשר‬
‫חוף דדו‬
‫דרך עכו ‪ ,192‬קרית ביאליק‪,‬‬
‫קומה ‪ ,1‬ליד סופרפארם‬
‫הבניין ההיסטורי של הטכניון‪,‬‬
‫הדר הכרמל‪.‬‬
‫רח' משה שרת ‪10‬‬
‫רח' חסן שוקרי ‪14‬‬
‫רח' דקר ‪5‬‬
‫שלט אלקטרוני‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫טכניון‬
‫‪14‬‬
‫בית ספר לרפואה‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫כבר בן גוריון‬
‫רח' המיסדים ‪11‬‬
‫רח' הדפנה ‪52‬‬
‫מול קיבוץ כפר‬
‫דרך שלום ‪20‬‬
‫מול עמדת מצילים מס' ‪3‬‬
‫שד' אבא חושי‬
‫קריית הטכניון‪ ,‬אגודת‬
‫הסטודנטים‪ ,‬בניין אולמן‬
‫בניין רפופורט‪ ,‬רח' עפרון‬
‫מס'‪ ,1‬בת‪-‬גלים‬
‫‪30‬‬
‫פועל בעת עונת הרחצה‬
‫בלבד‬
‫נותק זמני לתקופת‬
‫השיפוצים בבניין‬
‫תמונת עמדת‬
‫מולטימדיה באשכול‬
‫פייס‪ ,‬קריית ביאליק‬
‫טבלה מס' ‪ :1‬סיכום שנתי של מדידות גופרית דו‪-‬חמצנית ‪ SO2‬באיזור חיפה‪2010 ,‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫רכוז מירבי חצי‬
‫ריכוז מירבי‬
‫ממוצע‬
‫שעתי‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫‪** g/m3‬‬
‫‪342‬‬
‫‪115‬‬
‫‪67‬‬
‫‪62‬‬
‫‪62‬‬
‫‪123‬‬
‫‪117‬‬
‫‪198‬‬
‫‪87‬‬
‫‪152‬‬
‫‪73‬‬
‫‪29‬‬
‫‪143‬‬
‫‪176‬‬
‫‪95‬‬
‫‪1000‬‬
‫נווה שאנן‬
‫נשר‬
‫קריית אתא‬
‫קריית חיים‬
‫איינשטיין‬
‫שוק תלפיות‬
‫קריית טבעון‬
‫אחוזה‬
‫קריית ים‬
‫שפרינצק‬
‫קריית מוצקין‬
‫קריית ביאליק‬
‫כפר חסידים‬
‫איגוד‪-‬צ'ק פוסט‬
‫קריית בנימין‬
‫תקן‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫‪37‬‬
‫‪19‬‬
‫‪12‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪21‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪23‬‬
‫‪14‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪13‬‬
‫‪16‬‬
‫‪24‬‬
‫‪280‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪60‬‬
‫‪98‬‬
‫‪98‬‬
‫‪96‬‬
‫‪92‬‬
‫‪97‬‬
‫‪96‬‬
‫‪96‬‬
‫‪97‬‬
‫‪92‬‬
‫‪99‬‬
‫‪99‬‬
‫‪50‬‬
‫‪94‬‬
‫‪97‬‬
‫‪97‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2‬סיכום שנתי של מדידת ‪ PM10 ,O3 ,NO2 ,NOx‬ו‪ ,PM2.5 -‬באזור חיפה‪2010 ,‬‬
‫א‪.‬‬
‫ריכוזי ‪ NOx‬מרביים‪:‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ריכוז חצי‬
‫שעתי מרבי‬
‫)‪g /m3 (1‬‬
‫‪258‬‬
‫ריכוז יממתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫‪68‬‬
‫‪12‬‬
‫נשר‬
‫‪734‬‬
‫‪62‬‬
‫‪16‬‬
‫‪98‬‬
‫קריית אתא‬
‫‪316‬‬
‫‪58‬‬
‫‪21‬‬
‫‪96‬‬
‫‪-‬‬
‫שוק תלפיות‬
‫‪630‬‬
‫‪121‬‬
‫‪21‬‬
‫‪99‬‬
‫‪-‬‬
‫קריית טבעון‬
‫‪200‬‬
‫‪42‬‬
‫‪9‬‬
‫‪96‬‬
‫‪-‬‬
‫אחוזה‪ -‬כללי‬
‫‪265‬‬
‫‪55‬‬
‫‪17‬‬
‫‪97‬‬
‫‪-‬‬
‫אחוזה‪-‬תחבורה‬
‫‪800‬‬
‫‪124‬‬
‫‪45‬‬
‫‪97‬‬
‫‪-‬‬
‫קריית שפרינצק‬
‫‪249‬‬
‫‪45‬‬
‫‪7‬‬
‫‪99‬‬
‫‪-‬‬
‫איגוד‪-‬צ'ק‪-‬פוסט‬
‫‪461‬‬
‫‪69‬‬
‫‪13‬‬
‫‪97‬‬
‫‪-‬‬
‫נווה שאנן‬
‫תקן‬
‫‪940‬‬
‫‪560‬‬
‫)‪ = g/m3 (1‬מק"ג‪ /‬מ"ק = מיקרוגרם למטר מעוקב אוויר‬
‫‪31‬‬
‫ממוצע שנתי‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫‪97‬‬
‫מס' חריגות‬
‫מהתקן‬
‫החצי שעתי‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫(המשך טבלה ‪)2‬‬
‫ב‪ .‬ריכוזי ‪ NO2‬מרביים‪2010 :‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ריכוז‬
‫שעתי מרבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫ריכוז יממתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫נווה שאנן‬
‫‪118‬‬
‫‪57‬‬
‫‪10‬‬
‫נשר‬
‫‪122‬‬
‫‪35‬‬
‫‪9‬‬
‫‪95‬‬
‫קריית אתא‬
‫‪126‬‬
‫‪48‬‬
‫‪19‬‬
‫‪94‬‬
‫‪-‬‬
‫שוק תלפיות‬
‫‪142‬‬
‫‪67‬‬
‫‪14‬‬
‫‪99‬‬
‫‪-‬‬
‫קריית טבעון‬
‫‪36‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3‬‬
‫‪95‬‬
‫‪-‬‬
‫*אחוזה‪ -‬כללי‬
‫‪100‬‬
‫‪42‬‬
‫‪12‬‬
‫‪94‬‬
‫‪-‬‬
‫*אחוזה‪-‬תחבורה‬
‫‪183‬‬
‫‪77‬‬
‫‪33‬‬
‫‪94‬‬
‫‪-‬‬
‫קריית שפרינצק‬
‫‪101‬‬
‫‪37‬‬
‫‪6‬‬
‫‪94‬‬
‫‪-‬‬
‫איגוד‪-‬צ'ק‪-‬פוסט‬
‫‪61‬‬
‫‪26‬‬
‫‪8‬‬
‫‪95‬‬
‫‪-‬‬
‫תקן‬
‫)‪(3‬‬
‫ממוצע שנתי‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫‪94‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫מס' ערכים‬
‫מעל ערך‬
‫התקן‬
‫השעתי‬
‫)‪200(3‬‬
‫תקן אירופאי‬
‫ג‪.‬‬
‫ריכוזי ‪ O3‬מרביים‪2010 :‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ריכוז חצי‬
‫שעתי מירבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫ריכוז ‪8‬‬
‫שעתי‬
‫מירבי‬
‫‪g/m3‬‬
‫ריכוז‬
‫יממתי‬
‫מירבי‬
‫‪g/m3‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫נווה שאנן‬
‫‪191‬‬
‫‪139‬‬
‫‪123‬‬
‫‪76‬‬
‫‪98‬‬
‫נשר‬
‫‪225‬‬
‫‪123‬‬
‫‪116‬‬
‫‪73‬‬
‫‪99‬‬
‫‪-‬‬
‫קריית אתא‬
‫‪213‬‬
‫‪162‬‬
‫‪113‬‬
‫‪75‬‬
‫‪96‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫שוק תלפיות‬
‫‪180‬‬
‫‪127‬‬
‫‪110‬‬
‫‪65‬‬
‫‪99‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫קריית טבעון‬
‫‪227‬‬
‫‪153‬‬
‫‪121‬‬
‫‪79‬‬
‫‪99‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫קריית שפרינצק‬
‫‪166‬‬
‫‪119‬‬
‫‪105‬‬
‫‪71‬‬
‫‪97‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫איגוד‪-‬צ'ק‪-‬פוסט‬
‫‪183‬‬
‫‪141‬‬
‫‪122‬‬
‫‪69‬‬
‫‪97‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪230‬‬
‫‪160‬‬
‫תקן‬
‫‪32‬‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫מס'‬
‫חריגות‬
‫מהתקן‬
‫‪ 8‬שעתי‬
‫מס' חריגות‬
‫מהתקן‬
‫החצי –‬
‫שעתי‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫(המשך טבלה ‪)2‬‬
‫ד‪ .‬ריכוזי חומר חלקיקי מרחף נשים (‪2010 :)PM10‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ריכוז יממתי מרבי‬
‫‪g/m3‬‬
‫נווה שאנן‬
‫‪623‬‬
‫‪54‬‬
‫נשר‬
‫‪616‬‬
‫‪62‬‬
‫‪99‬‬
‫קריית אתא‬
‫‪368‬‬
‫‪56‬‬
‫‪97‬‬
‫‪10‬‬
‫קריית חיים‬
‫‪567‬‬
‫‪55‬‬
‫‪95‬‬
‫‪7‬‬
‫שוק תלפיות‬
‫‪574‬‬
‫‪46‬‬
‫‪99‬‬
‫‪9‬‬
‫איגוד‪-‬צ'ק‪-‬פוסט‬
‫‪726‬‬
‫‪46‬‬
‫‪97‬‬
‫‪7‬‬
‫‪150‬‬
‫‪60‬‬
‫תקן‬
‫ה‪.‬‬
‫ממוצע שנתי‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫חריגות מהתקן‬
‫היממתי‬
‫‪98‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫ריכוזי חומר חלקיקי מרחף עדין (‪2010 :)PM 2.5‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫נווה‪-‬שאנן‬
‫ריכוז יממתי מרבי‬
‫‪g/m3‬‬
‫‪177‬‬
‫ממוצע שנתי‬
‫‪g/m3‬‬
‫‪19‬‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫‪99‬‬
‫מס' חריגות מהתקן‬
‫היממתי‬
‫‪6‬‬
‫קריית טבעון‬
‫‪179‬‬
‫‪22‬‬
‫‪99‬‬
‫‪4‬‬
‫אחוזה‪-‬כללי‬
‫‪118‬‬
‫‪20‬‬
‫‪97‬‬
‫‪5‬‬
‫קריית ביאליק‬
‫‪98‬‬
‫‪23‬‬
‫‪94‬‬
‫‪5‬‬
‫קריית בניימין‬
‫‪169‬‬
‫‪22‬‬
‫‪99‬‬
‫‪4‬‬
‫* תקן‬
‫‪65‬‬
‫‪15‬‬
‫* ערך היעד של המשרד לאיכה"ס‬
‫ו‪.‬‬
‫ריכוזי ‪ NOx‬מרביים בתחנות הניטור באזור מנהרת הכרמל‬
‫תחנת ניטור‬
‫ריכוז חצי‬
‫שעתי מרבי‬
‫)‪g /m3 (1‬‬
‫‪770‬‬
‫ריכוז יממתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫‪159‬‬
‫‪42‬‬
‫רוממה‬
‫‪330‬‬
‫‪99‬‬
‫‪24‬‬
‫‪96‬‬
‫נווה יוסף‬
‫‪513‬‬
‫‪104‬‬
‫‪33‬‬
‫‪95‬‬
‫‪-‬‬
‫כרמליה‬
‫‪893‬‬
‫‪146‬‬
‫‪12‬‬
‫‪59‬‬
‫‪-‬‬
‫יזרעאליה‬
‫תקן‬
‫‪940‬‬
‫‪ = g/m3‬מק"ג‪ /‬מ"ק = מיקרוגרם למטר מעוקב אוויר‬
‫‪33‬‬
‫ממוצע שנתי‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫‪97‬‬
‫מס' חריגות‬
‫מהתקן‬
‫החצי שעתי‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫(המשך טבלה ‪)2‬‬
‫ריכוזי ‪ NO2‬מרביים בתחנות הניטור באזור מנהרת הכרמל‬
‫ז‪.‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ריכוז‬
‫שעתי מרבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫ריכוז יממתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫יזרעאליה‬
‫‪124‬‬
‫‪54‬‬
‫‪18‬‬
‫רוממה‬
‫‪79‬‬
‫‪37‬‬
‫‪12‬‬
‫‪96‬‬
‫נווה יוסף‬
‫‪89‬‬
‫‪50‬‬
‫‪17‬‬
‫‪95‬‬
‫‪-‬‬
‫כרמליה‬
‫‪111‬‬
‫‪23‬‬
‫‪7‬‬
‫‪59‬‬
‫‪-‬‬
‫תקן‬
‫)‪(3‬‬
‫ממוצע שנתי‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫‪97‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫מס' ערכים‬
‫מעל ערך‬
‫התקן‬
‫השעתי‬
‫)‪200(3‬‬
‫תקן אירופאי‬
‫ריכוזי ‪ CO‬מרביים בתחנות הניטור באזור מנהרת הכרמל‬
‫ח‪.‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ריכוז חצי‬
‫שעתי מרבי‬
‫)‪mg /m3 (1‬‬
‫‪5‬‬
‫ריכוז ‪ 8‬שעתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫רוממה‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪96‬‬
‫נווה יוסף‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪97‬‬
‫‪-‬‬
‫כרמליה‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪59‬‬
‫‪-‬‬
‫יזרעאליה‬
‫‪60‬‬
‫תקן‬
‫ממוצע שנתי‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫‪97‬‬
‫מס' חריגות‬
‫מהתקן‬
‫החצי שעתי‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫‪11‬‬
‫)‪ = g/m3 (1‬מק"ג‪ /‬מ"ק = מיקרוגרם למטר מעוקב אוויר‬
‫ריכוזי חומר חלקיקי מרחף נשים (‪ )PM10‬בתחנות הניטור באזור מנהרת הכרמל‬
‫ט‪.‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ריכוז יממתי מרבי‬
‫‪g/m3‬‬
‫יזרעאליה‬
‫‪605‬‬
‫‪61‬‬
‫רוממה‬
‫‪651‬‬
‫‪47‬‬
‫‪98‬‬
‫נווה יוסף‬
‫‪919‬‬
‫‪45‬‬
‫‪97‬‬
‫כרמליה‬
‫‪440‬‬
‫‪35‬‬
‫‪)?(10‬‬
‫‪150‬‬
‫‪60‬‬
‫תקן‬
‫ממוצע שנתי‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫חריגות מהתקן‬
‫היממתי‬
‫‪99‬‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫(?)‪1‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫‪34‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3‬רשימת ערכים שמנה‪ -‬שעתיים של ‪ O3‬שחרגו מעל התקן בשנת ‪2010‬‬
‫תאריך‬
‫תחנת ניטור‬
‫‪27.04.2010‬‬
‫קריית אתא‬
‫שעת האירוע‬
‫ריכוז ממוצע חצי‬
‫שעתי (מק"ג‪/‬מ"ק)‬
‫‪162‬‬
‫‪8:00-16:00‬‬
‫התקן‬
‫(מק"ג‪/‬מ"ק)‬
‫‪160‬‬
‫סה"כ מספר הערכים מעל ‪1 : g/m3 160‬‬
‫סה"כ מס' ימי החריגה‪1 :‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4‬רשימת ערכים של ‪ PM10‬ו‪ PM2.5 -‬שחרגו מהתן‪2010 ,‬‬
‫א‪.‬‬
‫רשימת הערכים היממתים של חומר חלקיקי מרחף נשים‪ PM10 -‬שחרגו(*) מהתקן ב‪2010 -‬‬
‫(תקן יממתי ‪)g/m3 150 :‬‬
‫תאריך‪/‬תחנה‬
‫‪17.01.2010‬‬
‫‪30.01.2010‬‬
‫‪9.03.2010‬‬
‫‪10.03.2010‬‬
‫‪11.03.2010‬‬
‫‪12.03.2010‬‬
‫‪14.03.2010‬‬
‫‪15.03.2010‬‬
‫‪11.04.2010‬‬
‫‪10.05.2010‬‬
‫‪27.05.2010‬‬
‫‪28.05.2010‬‬
‫‪3.06.2010‬‬
‫‪11.12.2010‬‬
‫‪18.12.2010‬‬
‫סה"כ ימי‬
‫חריגה‪15 :‬‬
‫איגוד‬
‫‪103‬‬
‫‪117‬‬
‫‪362‬‬
‫‪317‬‬
‫‪292‬‬
‫‪214‬‬
‫‪164‬‬
‫‪304‬‬
‫‪120‬‬
‫‪109‬‬
‫‪726‬‬
‫‪118‬‬
‫‪100‬‬
‫‪133‬‬
‫‪145‬‬
‫‪ 7‬ימי‬
‫חריגה‬
‫שוק‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪95‬‬
‫‪122‬‬
‫‪320‬‬
‫‪278‬‬
‫‪258‬‬
‫‪197‬‬
‫‪171‬‬
‫‪240‬‬
‫‪357‬‬
‫‪306‬‬
‫‪254‬‬
‫‪155‬‬
‫‪179‬‬
‫‪280‬‬
‫‪143‬‬
‫‪107‬‬
‫‪574‬‬
‫‪86‬‬
‫‪96‬‬
‫‪95‬‬
‫‪144‬‬
‫‪ 9‬ימי‬
‫חריגה‬
‫ק‪.‬אתא‬
‫‪67‬‬
‫‪368‬‬
‫‪349‬‬
‫‪275‬‬
‫‪152‬‬
‫‪151‬‬
‫‪342‬‬
‫‪123‬‬
‫‪83‬‬
‫‪567‬‬
‫‪141‬‬
‫‪114‬‬
‫‪133‬‬
‫‪172‬‬
‫‪323‬‬
‫‪117‬‬
‫‪152‬‬
‫‪310‬‬
‫‪273‬‬
‫‪138‬‬
‫‪207‬‬
‫‪ 8‬ימי חריגה ‪ 10‬ימי‬
‫חריגה‬
‫נוה שאנן‬
‫נשר‬
‫‪110‬‬
‫‪93‬‬
‫‪190‬‬
‫‪354‬‬
‫‪375‬‬
‫‪296‬‬
‫‪195‬‬
‫‪253‬‬
‫‪421‬‬
‫‪180‬‬
‫‪213‬‬
‫‪362‬‬
‫‪334‬‬
‫‪292‬‬
‫‪200‬‬
‫‪385‬‬
‫‪143‬‬
‫‪612‬‬
‫‪298‬‬
‫‪152‬‬
‫‪171‬‬
‫‪237‬‬
‫‪ 13‬ימי חריגה‬
‫‪339‬‬
‫‪156‬‬
‫‪144‬‬
‫‪623‬‬
‫‪164‬‬
‫‪130‬‬
‫‪114‬‬
‫‪186‬‬
‫‪ 11‬ימי‬
‫חריגה‬
‫(*) הערה‪ :‬החריגות מהתקן היממתי צוינו בכתב בולט‪ .‬בכתב רגיל צוינו הריכוזים בתחנות האחרות‪ ,‬בעת חריגה‬
‫באחת או יותר תחנות‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫(המשך טבלה ‪)4‬‬
‫ב‪.‬‬
‫רשימת הערכים היממתים של ‪ PM2.5‬שחרגו מהתקן היממתי‪,‬‬
‫(תקן יעד‪ ) g/m3 65 :‬בתחנת ניטור נווה שאנן‪ ,‬טבעון ואחוזה*‪2010-‬‬
‫תאריך‪/‬תחנה‬
‫‪9.03.2010‬‬
‫‪10.03.2010‬‬
‫‪11.03.2010‬‬
‫‪14.03.2010‬‬
‫‪15.03.2010‬‬
‫‪27.05.2010‬‬
‫‪18.12.2010‬‬
‫סה"כ ‪ 7‬ימי חריגה‬
‫אחוזה *‬
‫קריית טבעון‬
‫נווה‪-‬שאנן‬
‫‪86‬‬
‫‪76‬‬
‫‪75‬‬
‫‪98‬‬
‫‪94‬‬
‫‪98‬‬
‫‪68‬‬
‫‪69‬‬
‫‪77‬‬
‫‪100‬‬
‫‪24‬‬
‫‪93‬‬
‫‪59‬‬
‫‪40‬‬
‫‪69‬‬
‫‪118‬‬
‫‪179‬‬
‫‪177‬‬
‫‪55‬‬
‫‪60‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ 4‬ימי חריגה ‪ 5‬ימי חריגה‬
‫‪ 6‬ימי חריגה‬
‫ק‪.‬ביאליק‬
‫‪85‬‬
‫‪88‬‬
‫‪72‬‬
‫‪29‬‬
‫‪43‬‬
‫‪98‬‬
‫‪78‬‬
‫‪ 5‬ימי חריגה‬
‫ק‪.‬בנימין‬
‫‪84‬‬
‫‪94‬‬
‫‪88‬‬
‫‪43‬‬
‫‪62‬‬
‫‪169‬‬
‫‪54‬‬
‫‪ 4‬ימי חריגה‬
‫הערה‪ :‬החריגות צוינו בכתב בולט‪ .‬בכתב רגיל צוינו הריכוזים בתחנות האחרות‪ ,‬בעת חריגה באחת או יותר‬
‫תחנות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ריכוזי חומר חלקיקי מרחף (‪ -)PM-10‬ללא ימי שרב‪2010 :‬‬
‫תחנה‬
‫נווה שאנן‬
‫נשר‬
‫קריית אתא‬
‫קריית חיים‬
‫שוק תלפיות‬
‫איגוד‪-‬צ'ק‪-‬פוסט‬
‫תקן‬
‫ד‪.‬‬
‫תחנה‬
‫נווה שאנן‬
‫קריית טבעון‬
‫אחוזה‬
‫ק‪.‬ביאליק‬
‫ק‪.‬בנימין‬
‫תקן יעד‬
‫ממוצע שנתי ללא ימי שרב‬
‫‪g/m3‬‬
‫‪34.2‬‬
‫‪40.6‬‬
‫‪40.3‬‬
‫‪37.2‬‬
‫‪30.7‬‬
‫‪31.4‬‬
‫‪60‬‬
‫ממוצע שנתי‬
‫‪g/m3‬‬
‫‪54‬‬
‫‪58‬‬
‫‪56‬‬
‫‪55‬‬
‫‪46‬‬
‫‪46‬‬
‫‪60‬‬
‫ירידה בערך הממוצע‪,‬‬
‫‪%‬‬
‫‪36.7‬‬
‫‪30.1‬‬
‫‪28‬‬
‫‪32.4‬‬
‫‪33.3‬‬
‫‪31.7‬‬
‫ריכוזי חומר חלקיקי מרחף (‪-)PM-2.5‬ללא ימי שרב‪2010:‬‬
‫ממוצע שנתי‬
‫ממוצע שנתי ללא ימי שרב‬
‫ירידה בערך הממוצע‪% ,‬‬
‫‪19‬‬
‫‪22‬‬
‫‪20‬‬
‫‪23‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪18.4‬‬
‫‪17.2‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18.4‬‬
‫‪18.6‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫‪22‬‬
‫‪15‬‬
‫‪36‬‬
‫טבלה מס' ‪ :5‬ריכוזי ‪ BTX‬מרביים‪2010:‬‬
‫א‪.‬‬
‫בנזן (‪)Benzene‬‬
‫תחנה‬
‫ריכוז חצי‬
‫שעתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m‬‬
‫ריכוז‬
‫שעתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫ריכוז‬
‫יממתי‬
‫מרבי‬
‫‪g/m3‬‬
‫ריכוז‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪g/m3‬‬
‫אחוזה‬
‫‪8.3‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪94‬‬
‫איגוד‪-‬צ'ק‬
‫פוסט‬
‫ק‪.‬חיים(דגניה)‬
‫‪11.8‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪94‬‬
‫‪31.8‬‬
‫‪21.6‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪95‬‬
‫תקן עתידי‬
‫ב‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תולואן (‪)Toluene‬‬
‫תחנה‬
‫ג‪.‬‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫ריכוז חצי‬
‫שעתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m‬‬
‫ריכוז‬
‫שעתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫ריכוז‬
‫יממתי‬
‫מרבי‬
‫‪g/m3‬‬
‫ריכוז‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫אחוזה‬
‫‪198‬‬
‫‪110‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪94‬‬
‫איגוד‪-‬צ'ק פוסט‬
‫‪167‬‬
‫‪151‬‬
‫‪22.9‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪94‬‬
‫ק‪.‬חיים(דגניה)‬
‫‪129‬‬
‫‪87‬‬
‫‪23.9‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪95‬‬
‫פרה ‪ +‬מטה‪ -‬קסילן (‪)Para+Metha-Xylene‬‬
‫תחנה‬
‫ריכוז‬
‫חצי‬
‫שעתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m‬‬
‫ריכוז‬
‫שעתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫ריכוז‬
‫יממתי‬
‫מרבי‬
‫‪g/m3‬‬
‫ריכוז‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫אחוזה‬
‫‪48‬‬
‫‪46.5‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪94‬‬
‫איגוד‪-‬צ'ק פוסט‬
‫‪147‬‬
‫‪136‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪94‬‬
‫ק‪.‬חיים(דגניה)‬
‫‪91‬‬
‫‪50‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪96‬‬
‫‪37‬‬
‫(המשך טבלה מס' ‪)5‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫אורטו‪-‬קסילן (‪)Orto-Xylene‬‬
‫תחנה‬
‫ריכוז‬
‫חצי‬
‫שעתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m‬‬
‫ריכוז‬
‫שעתי מרבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫ריכוז‬
‫יממתי‬
‫מרבי‬
‫‪g/m3‬‬
‫ריכוז‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫אחוזה‬
‫‪71‬‬
‫‪51.2‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪94‬‬
‫איגוד‪-‬צ'ק פוסט‬
‫‪25‬‬
‫‪23.4‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪94‬‬
‫ק‪.‬חיים(דגניה)‬
‫‪66‬‬
‫‪53‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪95‬‬
‫אטיל‪-‬בנזן (‪)Etylbenzene‬‬
‫תחנה‬
‫ריכוז‬
‫חצי‬
‫שעתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m‬‬
‫ריכוז‬
‫שעתי מרבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫ריכוז‬
‫יממתי‬
‫מרבי‬
‫‪g/m3‬‬
‫ריכוז‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫אחוזה‬
‫‪49.2‬‬
‫‪33‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪94‬‬
‫איגוד‪-‬צ'ק פוסט‬
‫‪73.8‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪94‬‬
‫ק‪.‬חיים(דגניה)‬
‫‪108.3‬‬
‫‪87.1‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪95‬‬
‫‪ -1.3‬בוטדיאן (‪)1,3-Butadiene‬‬
‫תחנה‬
‫ריכוז‬
‫חצי‬
‫שעתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m‬‬
‫ריכוז‬
‫שעתי‬
‫מרבי‬
‫‪g /m3‬‬
‫ריכוז‬
‫יממתי‬
‫מרבי‬
‫‪g/m3‬‬
‫אחוזה‬
‫‪6.3‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪0.6‬‬
‫ריכוז‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫זמינות‬
‫‪%‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪2.25‬‬
‫ערך יעד ב‪-‬‬
‫‪UK‬‬
‫‪38‬‬
‫‪94‬‬
‫טבלה מס' ‪:6‬‬
‫סיכום פליטת מזהמי אוויר ממקורות הפליטה העיקריים‬
‫באזור האיגוד‪ ,‬במהלך שנת ‪0202‬‬
‫קצב פליטה (טון‪/‬שעה)‪ -‬בממוצע שנתי‬
‫המקור‬
‫‪SO2‬‬
‫חומר חלקיקי‬
‫‪NOX‬‬
‫‪VOC‬‬
‫תחנת הכוח‬
‫‪0.0241‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.0185‬‬
‫‪0.0040‬‬
‫בתי הזיקוק‬
‫‪0.399‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.126‬‬
‫‪0.0358‬‬
‫נשר‬
‫חיפה כימיקלים‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.041‬‬
‫‪0.0031‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.0047‬‬
‫גדיב‬
‫‪0.047‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.0047‬‬
‫‪0.048‬‬
‫כרמל אולפינים‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.08‬‬
‫דשנים‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.008‬‬
‫שמן‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.0015‬‬
‫‪0.0066‬‬
‫‪0.0057‬‬
‫דור כימיקלים‬
‫‪0.009‬‬
‫‪0.0009‬‬
‫‪0.0025‬‬
‫‪0.0193‬‬
‫תלמה‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.0006‬‬
‫‪0.0024‬‬
‫‪0.0005‬‬
‫תש"ן‬
‫‪0.0134‬‬
‫חברות הדלק‬
‫‪0.0330‬‬
‫גדות מסופים‬
‫‪0.0057‬‬
‫תרו‬
‫‪0.0025‬‬
‫‪0.0008‬‬
‫‪0.0002‬‬
‫‪0.0041‬‬
‫סה"כ פליטה‬
‫מהתחבורה‬
‫סה"כ פליטה‬
‫מהתעשייה‬
‫‪2.223‬‬
‫‪2.2020‬‬
‫‪2.4254‬‬
‫‪2.0682‬‬
‫‪2.6006‬‬
‫‪2.2068‬‬
‫‪2.0950‬‬
‫‪2.0789‬‬
‫‪2.6056‬‬
‫‪2.2369‬‬
‫‪2.7226‬‬
‫‪2.4469‬‬
‫סה"כ הפליטה‪:‬‬
‫‪39‬‬
‫נספח ‪0‬‬
‫תכולת מתכות* בחלקיקי ‪ PM2.5‬ו‪ PM10-‬באזור מפרץ חיפה בשנת ‪0202‬‬
‫* ונדיום‪ ,‬ארסן‪ ,‬קדמיום‪ ,‬ניקל‪ ,‬עופרת‪( ng/m3 ,‬ננוגרם‪/‬מ"ק)‬
‫‪PM2.5‬‬
‫*‪PM-10‬‬
‫‪ug/m3‬‬
‫‪Pb‬‬
‫‪ug/m3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪33‬‬
‫‪9‬‬
‫‪20‬‬
‫‪16‬‬
‫‪35‬‬
‫‪14‬‬
‫‪29‬‬
‫‪23‬‬
‫‪37‬‬
‫‪14‬‬
‫‪33‬‬
‫‪21‬‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫‪79‬‬
‫‪22‬‬
‫‪45‬‬
‫‪18‬‬
‫‪62‬‬
‫‪21‬‬
‫‪51‬‬
‫‪23‬‬
‫‪62‬‬
‫‪19‬‬
‫‪74‬‬
‫‪16‬‬
‫‪53‬‬
‫‪13‬‬
‫‪27‬‬
‫‪24‬‬
‫‪47‬‬
‫‪8‬‬
‫‪26‬‬
‫‪23‬‬
‫‪51‬‬
‫‪15‬‬
‫‪32‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪Ni‬‬
‫‪V‬‬
‫‪As‬‬
‫תחנה‬
‫‪ng/m3‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪ng/m3‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪ng/m3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫תאריך‬
‫הדיגום‬
‫‪24.07.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪3.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪1.9‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪1.9‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪2.1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪3.6‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪3.6‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪1.6‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪3.0‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪2.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪2.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪2.0‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪7.0‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪7.0‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪2.4‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪8.3‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪6.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪4.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪3.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫איגוד‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫איגוד‬
‫‪3.2‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪2.6‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪3.8‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪2.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪ng/m3‬‬
‫‪ng/m3‬‬
‫‪40‬‬
‫‪29‬‬
‫‪49‬‬
‫‪11‬‬
‫‪31‬‬
‫‪25‬‬
‫‪70‬‬
‫‪21‬‬
‫‪84‬‬
‫‪23‬‬
‫‪42‬‬
‫‪16‬‬
‫‪69‬‬
‫‪17‬‬
‫‪41‬‬
‫‪20‬‬
‫‪71‬‬
‫‪17‬‬
‫‪72‬‬
‫‪17‬‬
‫‪60‬‬
‫‪10‬‬
‫‪21‬‬
‫‪19‬‬
‫‪48‬‬
‫‪13‬‬
‫‪35‬‬
‫‪20‬‬
‫‪61‬‬
‫‪14‬‬
‫‪37‬‬
‫‪22‬‬
‫‪48‬‬
‫‪17‬‬
‫‪42‬‬
‫‪27‬‬
‫‪78‬‬
‫‪24‬‬
‫‪83‬‬
‫‪22‬‬
‫‪49‬‬
‫‪26‬‬
‫‪46‬‬
‫‪31‬‬
‫‪87‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪2.4‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.1‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.1‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.9‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.9‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪8.0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪8.3‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪3.0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪7.4‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫נו"ש‬
‫‪8.3‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫נו"ש‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪2.5‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪1.7‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪4.2‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪4.3‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪1.9‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪1.5‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪1.7‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪1.4‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪2.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪1.6‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪2.9‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪2.8‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪3.9‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪3.0‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪14.9‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪4.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪41‬‬
‫‪36‬‬
‫‪83‬‬
‫‪33‬‬
‫‪70‬‬
‫‪19‬‬
‫‪28‬‬
‫‪37‬‬
‫‪74‬‬
‫‪14‬‬
‫‪43‬‬
‫‪27‬‬
‫‪61‬‬
‫‪17‬‬
‫‪34‬‬
‫‪41‬‬
‫‪73‬‬
‫‪12‬‬
‫‪33‬‬
‫‪23‬‬
‫‪70‬‬
‫‪28‬‬
‫‪81‬‬
‫‪30‬‬
‫‪48‬‬
‫‪21‬‬
‫‪72‬‬
‫‪18‬‬
‫‪40‬‬
‫‪32‬‬
‫‪82‬‬
‫‪24‬‬
‫‪81‬‬
‫‪22‬‬
‫‪68‬‬
‫‪17‬‬
‫‪36‬‬
‫‪41‬‬
‫‪87‬‬
‫‪21‬‬
‫‪54‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪6.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪4.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪3.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪3.2‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.7‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.3‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪3.0‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.9‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.2‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.6‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.7‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪3.0‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.8‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪3.0‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪3.0‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪6.0‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪6.0‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪14.9‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪8‬‬
‫ריכוז מרבי יממתי‪ ,‬ב‪PM2.5-‬‬
‫‪19.3‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪10.7‬‬
‫ריכוז מרבי יממתי‪ ,‬ב‪PM10-‬‬
‫‪5.01‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪1.44‬‬
‫‪2.71‬‬
‫ריכוז ממוצע ב‪:PM2.5 -‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪1.51‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪1.66‬‬
‫‪3.35‬‬
‫ריכוז ממוצע ב‪:PM10 -‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0000‬‬
‫‪20‬‬
‫‪5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪6‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫תקן אירופאי‪ -‬שנתי ב‪PM10-‬‬
‫‪6‬‬
‫‪42‬‬
‫תקן ישראלי יממתי‪ ,‬ב‪*TSP-‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪-‬‬
‫תקן ישראלי‪ -‬חדשי‪ ,‬ב‪*TSP-‬‬
‫_‬
‫תקן ישראלי‪ -‬שנתי‪ ,‬ב‪*TSP-‬‬
‫תקן ‪ EPA‬חדש ‪-‬תלת חדשי רץ‬
‫‪100‬‬
‫תקן יעד בארץ ל‪,PM-2.5 -‬‬
‫ממוצע יממתי‪ /‬שנתי‬
‫תקן בארץ ל‪ ,PM-10 -‬ממוצע‬
‫יממתי‪ /‬שנתי‬
‫* ‪ = TSP‬כלל חומר חלקיקי מרחף‬
‫‪/ µg/m3 60‬‬
‫‪µg/m3 15‬‬
‫‪/ µg/m3 150‬‬
‫‪µg/m3 60‬‬
‫ננוגרם‪/‬מ"ק= ‪ng/m3‬‬
‫‪6‬‬
‫)‪(1 mg = 10 ng‬‬
‫‪43‬‬
‫נספח ‪0‬‬
‫תכולת אניונים* בחלקיקי ‪ PM2.5‬ו‪ PM10-‬בשנת ‪0202‬‬
‫* סולפטים‪ ,‬ניטרטים‪ ,‬פוספטים וכלורידים‪( µg/m3 ,‬מיקרוגרם‪/‬מ"ק)‬
‫*‪PM-10‬‬
‫‪U‬‬
‫‪g/m3‬‬
‫‪PM2.5‬‬
‫‪ug/m3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪33‬‬
‫‪9‬‬
‫‪20‬‬
‫‪16‬‬
‫‪35‬‬
‫‪14‬‬
‫‪29‬‬
‫‪23‬‬
‫‪37‬‬
‫‪14‬‬
‫‪33‬‬
‫‪21‬‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫‪79‬‬
‫‪22‬‬
‫‪45‬‬
‫‪18‬‬
‫‪62‬‬
‫‪21‬‬
‫‪51‬‬
‫‪23‬‬
‫‪62‬‬
‫‪19‬‬
‫‪74‬‬
‫‪16‬‬
‫‪53‬‬
‫‪13‬‬
‫‪27‬‬
‫‪24‬‬
‫‪47‬‬
‫‪-‬‬
‫‪CL‬‬
‫‪26‬‬
‫‪23‬‬
‫‪51‬‬
‫‪15‬‬
‫‪32‬‬
‫‪29‬‬
‫‪49‬‬
‫‪11‬‬
‫‪PO4‬‬
‫‪ug/m3‬‬
‫‪NO3‬‬
‫תחנה‬
‫‪ug/m3‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪ug/m3‬‬
‫‪2.32‬‬
‫תאריך‬
‫הדיגום‬
‫‪24.07.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.83‬‬
‫‪2.65‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.74‬‬
‫‪1.19‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.77‬‬
‫‪1.46‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.42‬‬
‫‪2.89‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪1.28‬‬
‫‪3.15‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.21‬‬
‫‪1.90‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.77‬‬
‫‪2.14‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.15‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.77‬‬
‫‪3.90‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.62‬‬
‫‪1.19‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.95‬‬
‫‪1.28‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.83‬‬
‫‪2.53‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪1.90‬‬
‫‪2.53‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.57‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪1.07‬‬
‫‪2.05‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪2.47‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪21.11.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪1.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫איגוד‬
‫‪ug/m3‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.16‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.33‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.62‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.70‬‬
‫‪2.89‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.49‬‬
‫‪1.49‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪2.50‬‬
‫‪1.61‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.67‬‬
‫‪1.01‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪1.01‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪2.98‬‬
‫‪1.43‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪0.77‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.27‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.79‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.07‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.99‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪1.37‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.87‬‬
‫‪1.46‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫איגוד‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪2.65‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.42‬‬
‫‪2.89‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.92‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪1.28‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪1.55‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.27‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪2.86‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪1.58‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪1.96‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪3.39‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪3.87‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.33‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.03‬‬
‫‪8‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪-‬‬
‫=‬
‫‪SO4‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪44‬‬
‫‪31‬‬
‫‪25‬‬
‫‪70‬‬
‫‪21‬‬
‫‪84‬‬
‫‪23‬‬
‫‪42‬‬
‫‪16‬‬
‫‪69‬‬
‫‪17‬‬
‫‪41‬‬
‫‪20‬‬
‫‪71‬‬
‫‪17‬‬
‫‪72‬‬
‫‪17‬‬
‫‪60‬‬
‫‪10‬‬
‫‪21‬‬
‫‪19‬‬
‫‪48‬‬
‫‪13‬‬
‫‪35‬‬
‫‪20‬‬
‫‪61‬‬
‫‪14‬‬
‫‪37‬‬
‫‪22‬‬
‫‪48‬‬
‫‪17‬‬
‫‪42‬‬
‫‪27‬‬
‫‪78‬‬
‫‪24‬‬
‫‪83‬‬
‫‪22‬‬
‫‪49‬‬
‫‪26‬‬
‫‪46‬‬
‫‪31‬‬
‫‪87‬‬
‫‪36‬‬
‫‪83‬‬
‫‪33‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪2.86‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪1.46‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪1.70‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪3.27‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.62‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.33‬‬
‫‪1.46‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.16‬‬
‫‪2.11‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪2.35‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.16‬‬
‫‪3.27‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.43‬‬
‫‪1.01‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.76‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪2.14‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.33‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪2.41‬‬
‫‪1.16‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.99‬‬
‫‪1.19‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪2.17‬‬
‫‪1.43‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.28‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪2.26‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.33‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪2.17‬‬
‫‪1.52‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫נו"ש‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪3.39‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪2.20‬‬
‫‪2.83‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪1.90‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.52‬‬
‫‪1.58‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪2.86‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.86‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.96‬‬
‫‪2.65‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪1.96‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.27‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.49‬‬
‫‪2.05‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪3.72‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪3.96‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.39‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪2.32‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.90‬‬
‫‪2.44‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.54‬‬
‫‪1.76‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.28‬‬
‫‪1.79‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪2.32‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪2.11‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.01‬‬
‫‪0.54‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.27‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪2.47‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪1.16‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪1.28‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪45‬‬
‫‪70‬‬
‫‪19‬‬
‫‪28‬‬
‫‪37‬‬
‫‪74‬‬
‫‪14‬‬
‫‪43‬‬
‫‪27‬‬
‫‪61‬‬
‫‪17‬‬
‫‪34‬‬
‫‪41‬‬
‫‪73‬‬
‫‪12‬‬
‫‪33‬‬
‫‪23‬‬
‫‪70‬‬
‫‪28‬‬
‫‪81‬‬
‫‪30‬‬
‫‪48‬‬
‫‪21‬‬
‫‪72‬‬
‫‪18‬‬
‫‪40‬‬
‫‪32‬‬
‫‪82‬‬
‫‪24‬‬
‫‪81‬‬
‫‪22‬‬
‫‪68‬‬
‫‪17‬‬
‫‪36‬‬
‫‪41‬‬
‫‪87‬‬
‫‪21‬‬
‫‪04‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.19‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪1.64‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.33‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪1.79‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫ק‪.‬חיים‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪2.80‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪2.17‬‬
‫‪24.07.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪1.01‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪28.07.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪2.68‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.33‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪3.08.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪1.93‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪9.08.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪3.81‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.65‬‬
‫‪3.30‬‬
‫‪15.08.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪3.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.65‬‬
‫‪1.76‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.84‬‬
‫‪2.11‬‬
‫‪9.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.01‬‬
‫‪2.62‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪3.60‬‬
‫‪3.72‬‬
‫‪15.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪1.79‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪2.83‬‬
‫‪21.11.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪1.16‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.16‬‬
‫‪1.79‬‬
‫‪1.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪2.17‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪9.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.19‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.34‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪15.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.33‬‬
‫‪0.86‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.16‬‬
‫‪1.01‬‬
‫‪21.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.65‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.48‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪27.12.10‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.48‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪1.07‬‬
‫‪2.01.11‬‬
‫ק‪.‬טבעון‬
‫‪0.60‬‬
‫‪<0.15‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪3.8‬‬
‫ריכוז מרבי יממתי‪ ,‬ב‪PM2.5 -‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪<0.15‬‬
‫‪<0.15‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪3.96‬‬
‫‪1.73‬‬
‫ריכוז מרבי יממתי‪ ,‬ב‪PM10 -‬‬
‫‪0.31‬‬
‫לא קיים‬
‫תקן‬
‫לכלורידים‬
‫‪<0.15‬‬
‫‪(100‬פוספטים)‬
‫‪1.4‬‬
‫לא קיים תקן‬
‫לניטרטים‬
‫‪1.97‬‬
‫‪( *20‬סולפטים)‬
‫‪/ µg/m3 60‬‬
‫‪µg/m3 15‬‬
‫‪µg/m3 150‬‬
‫‪µg/m3 60 /‬‬
‫=‬
‫מיקרוגרם‪/‬מ"ק= ‪µg/m3‬‬
‫‪-3‬‬
‫סולפאטים = ‪ ;SO4‬ניטראטים= ‪ ;NO3-‬פוספטים = ‪;PO4‬‬
‫כלורידים= ‪Cl-‬‬
‫ממוצע אזורי ב‪PM2.5-‬‬
‫ממוצע אזורי תקופתי ב‪PM10 -‬‬
‫תקן יממתי בארץ‪ ,µg/m3 ,‬ב‪TSP-‬‬
‫תקן יעד בארץ ל‪ ,PM-2.5 -‬ממוצע‬
‫יממתי‪ /‬שנתי‬
‫תקן בארץ ל‪ ,PM-10 -‬ממוצע יממתי‪/‬‬
‫שנתי‬
‫* ‪ = TSP‬כלל חומר חלקיקי מרחף‬
‫)‪(Total Suspended Particulates‬‬
‫)‪(1 mg = 1000 µg‬‬
‫‪3‬‬
‫*בקליפורניה‪ ,‬התקן לסולפטים = ‪ ,µg/m 20‬ב‪PM10-‬‬
‫‪46‬‬
‫סיכום ריכוז אניונים בשטח האיגוד‪ ,‬מיקרוגרם‪/‬מ"ק ‪2010-‬‬
‫אבק‬
‫מרחף‬
‫נשים‬
‫‪-‬‬
‫‪Cl‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪PO4‬‬
‫‪<0.15‬‬
‫טבעון‪03.08 ,/‬‬
‫‪1.9‬‬
‫ק‪ .‬חיים‪28.07/‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.31‬‬
‫לא קיים תקן‬
‫לכלורידים‬
‫‪<0.15‬‬
‫‪<0.15‬‬
‫‪<0.15‬‬
‫‪(100‬פוספטים)‬
‫‪-‬‬
‫‪NO3‬‬
‫‪2.1‬‬
‫נו"ש ‪15.12‬‬
‫‪3.6‬‬
‫טבעון‪15.11/‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1.4‬‬
‫לא קיים תקן‬
‫לניטרטים‬
‫=‬
‫‪SO4‬‬
‫‪3.8‬‬
‫ריכוז מרבי יממתי‪ ,‬ב‪PM2.5-‬‬
‫טבעון‪15/08 /‬‬
‫בתחנה ‪ /‬בתאריך‬
‫‪3.96‬‬
‫ק‪.‬חיים‪15/08 ,‬‬
‫‪1.73‬‬
‫‪1.97‬‬
‫‪*20‬‬
‫(סולפטים)‬
‫ריכוז מרבי יממתי‪ ,‬ב‪PM10-‬‬
‫בתחנה ‪ /‬בתאריך‬
‫ממוצע אזורי ב‪PM2.5 -‬‬
‫ממוצע אזורי ב‪PM10 -‬‬
‫תקן ישראלי יממתי‪ ,‬ב‪*TSP-‬‬
‫‪21‬‬
‫ריכוז ‪ PM2.5‬ממוצע אזורי‬
‫‪04‬‬
‫ריכוז ‪ PM10‬ממוצע אזורי‬
‫‪47‬‬
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
‫פיקוח על ביצוע ההוראות למניעת מפגעי‬
‫זיהום אוויר (צווים אישיים)‬
‫תחנת הכוח חיפה ‪ -‬חברת החשמל‬
‫מבוא‬
‫בשנת ‪ 2010‬באתר תחנת הכוח חיפה‪ ,‬היו מודממות שתי היחידות הקיטוריות ‪ 30‬ו‪ – 40-‬חיפה ג'‪ ,‬המוסקות בדלק‬
‫נוזלי ( מזוט ברוב התקופה‪ .‬יח' ‪ 30‬הופעלה החל מיוני ‪ 2010‬במשך ‪ 1775‬שעות מצטברות (כ‪ 74 -‬ימים מצטברים)‪,‬‬
‫לצורך ביצוע ניסוי שריפת תערובת מזוט‪-‬מתנול בחיפה ג' וגם אספקת חשמל בחודשי הקיץ עפ"י אישור המשרד‬
‫להגה"ס‪ .‬פרק זמן זה מהווה כמחצית מזמן תפעול היחידה ב‪ .2009-‬יחידה ‪ ( 40‬חיפה ג') הופעלה במהלך כ‪ 10 -‬ימים‬
‫מצטברים לצרכים תפעוליים‪-‬כ‪ 6%-‬מזמן תפעול היחידה ב‪ . 2009-‬יצוין‪ ,‬כי יחידות המזוטיות של חיפה ג' הוסבו‬
‫לשימוש בגז טבעי‪ ,‬לכשיגיע לאתר תחנת הכח‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2010‬הופעלה לראשונה יחידת טורבינת גז חדשה ראשונה יח' ‪ ,40‬בסולר‪ ,‬לצורך ביצוע בדיקות קבלה‬
‫(בדיקות הכנסה לפעולה)‪ ,‬החל מאפריל ‪.2010‬‬
‫עידכון הצו האישי לתחנת הכח חיפה‬
‫במהלך שנת ‪ 2010‬ערך המשרד להגנת הסביבה עבודת גיבוש של טיוטת עידכון הצו האישי של תחנת הכח חיפה‪ ,‬כך‬
‫שיבואו לידי ביטוי בה‪ ,‬דרישות עדכניות בנוגע להגבלת פליטות הנובעות מהפעלת יחידות הייצור הקיימות (יח' ‪ 30‬ו‪-‬‬
‫‪ 40‬של חיפה ג') בגז טבעי וכן דרישות בנוגע להפעלת ‪ 2‬טורבינות גז במחזור משולב (מחז"מים) חדשות‪ ,‬גם הן בגז‬
‫טבעי‪ .‬עבודה זו התבצעה תוך ליווי צמוד של אנשי המקצוע של האיגוד אשר בדקו את הטיוטות והעבירו בכתב‬
‫ובמהלך ישיבות עם המשרד להגה"ס‪ ,‬רשימת הערות לתוכן הטיוטות‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 26.12.2010‬חתם השר להגנת הסביבה על שני צווים אישיים כדלקמן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הוראות אישיות למניעת מפגעים מתחנות הכח של חברת החשמל לישראל בע"מ לפי סעיף ‪ 8‬לחוק למניעת‬
‫מפגעים‪ ,‬התשכ"א‪ -1961 -‬זהו צו אישי רוחבי כללי ובו הוראות החלות על כל תחנות הכח בארץ‪ .‬הוראות‬
‫אלה החליפו למעשה את טיוטת התקנות למניעת מפגעי זיהום אוויר מתחנות הכח שהונחה במהלך ‪2010‬‬
‫על שולחן ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת‪ ,‬ובסוף תהליך ארוך של דיונים לא צלח תהליך פירסומן‬
‫כתקנות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הוראות אישיות למניעת מפגעי זיהום אוויר מתחנת הכח חיפה לפי החוק למניעת מפגעים‪ ,‬התשכ"א‪.1961-‬‬
‫זהו צו אישי ספציפי לתחנת הכח חיפה ובו הוראות נוספות הנודעות לתחנת כח זו‪ ,‬בלבד‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫יצויין‪ ,‬שהוראות הצו הרוחבי לכלל תחנות הכח הארציות‪ ,‬חלות גם על תחנת הכח חיפה ובנוסף חלות עליה ההוראות‬
‫הספציפיות של הצו לחיפה‪ .‬הוראות שני הצווים החדשים נכנסו לתוקף בתחילת ‪.2011‬‬
‫הפעלת יחידת טורבינת גז ט"ג ‪ - 40‬מבחני קבלה‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 13.2‬בתמ"א ‪/ 10‬א‪ ,4 /‬הגישה חברת החשמל לאיגוד ולמשרד להגה"ס‪ ,‬פרוט מבחני הקבלה הנדרשים‬
‫כחלק מסיום הקמת יחידת טורבינת גז ראשונה (שלב א' במחזור פתוח) ‪ -‬יחידה מספר ‪ 40‬באתר חיפה‪ .‬עם סיום‬
‫הפעולות הנ"ל‪ ,‬התבצעו הפעולות הדרושות לסגירת המחזור המשולב‪ :‬חיבור הטורבינה לדוד קיטור ייעודי לניצול‬
‫חום גזי הפליטה מהטורבינה ליצירת חשמל נוסף ללא צריכת דלק נוספת‪ ,‬הריסת הארובה הזמנית ובניית ארובה‬
‫סופית לאחר הדוד‪.‬‬
‫לאחר סיום הקמת התוספת הקיטורית (שלב ב' – המחזור הסגור) בשנת ‪ ,2011‬החברה הודיעה כי במהלך המחצית‬
‫הראשונה של ‪ 2011‬תבצע נישופי קיטור ולאחר מכן מבחני קבלה נוספים למחז"מ "הסגור" בהתאם לנדרש ע"י‬
‫היצרן‪.‬‬
‫על פי הוראות תמ"א ‪ 10‬המאושרת‪ ,‬ביצוע מבחני הקבלה אינו נחשב להפעלה ועל חברת החשמל לבצע תאום בלבד‬
‫עם האיגוד והמשרד להגה"ס ללא צורך בקבלת אישור לכך‪.‬‬
‫מבחני הקבלה לטורבינת גז (ט"ג) ‪-‬יחידה‪( 40‬מחזור פתוח) החלו בחודש אפריל ‪ –2010‬למשך כחודשיים‪ ,‬בפיקוח‬
‫צמוד של האיגוד‪.‬‬
‫עפ"י הודעת החברה‪ ,‬תהליך מבחני הקבלה הינו שלב הכרחי לסיום הקמת היחידה‪ ,‬וכלל התנעות והפסקות של היחידה‬
‫והפעלתה בעומסים שונים‪ .‬ההנעות הראשונות לוו בפליטות עשן נראות לעין אשר התמעט ככל שהטורבינה הופעלה‬
‫מספר עולה של פעמים‪ .‬צויין כי פעילויות אלה נמשכו לפרקי זמן ארוכים שאינם מאפיינים משטר עבודה רגיל‪.‬‬
‫מבחני הקבלה בוצעו עפ"י הנחיית היצרן ובהשתתפות מומחים מטעמו (חב' ‪ ,SIEMENS‬גרמניה) וכללו בין היתר‬
‫כיולים וכיוונונים‪ ,‬אופטימיזציה של מערכות הבעירה ומערכות אחרות בעומסים ובתנאי תפעול משתנים‪.‬‬
‫יש לציין שעקב אי זמינות הגז הטבעי בשנת ‪ 2010‬באיזור חיפה‪ ,‬מבחני הקבלה נערכו בסולר עם תכולת גפרית של‬
‫‪ 0.1%‬משקלי‪.‬‬
‫טורבינת הגז הראשונה–יח' ‪ ,40‬הופעלה‪ ,‬מלבד לצורך בדיקות הקבלה ‪ ,‬גם לצורך אספקת חשמל בחודשי הקיץ עפ"י‬
‫אישור מיוחד של המשרד להגה"ס ‪ ,‬עד סוף אוגוסט ‪.2010‬‬
‫הפעלת יחידות חיפה ג'‬
‫כאמור‪ ,‬בחודשי הקיץ בשנת ‪ 2010‬הופעלו יחידת הייצור הקיטורית מס' ‪ 30‬של חיפה ג' למשך זמן מצטבר של‬
‫כחודשיים וחצי‪ ,‬למטרת עריכת ניסוי שריפת תערובת מזוט‪-‬מתנול כאמצעי להקטנת פליטות מזהמים ולאספקת‬
‫חשמל‪ .‬ניסוי שריפת מתנול נערך ביח' ‪ 30‬בשיתוף עם מפעל דור כימיקלים‪ .‬יח' ‪ 40‬הופעלה לזמן קצר של כ‪ 11-‬יום‬
‫לצרכים תפעוליים בלבד‪ ,‬ללא ייצור חשמל‪.‬‬
‫להלן מספר שעות התפעול בהן הופעלו יחידות הייצור באתר חיפה במהלך שנת ‪:2010‬‬
‫חיפה ג' יחידה ‪( 30‬מזוט)‬
‫חיפה ג' יחידה ‪( 40‬מזוט)‬
‫מחז"מ ‪( 40‬שעות בדיקות הכנסה לפעולה ושעות פעולה לייצור‬
‫חשמל)‪( .‬סולר)‬
‫‪ 1774.75‬ש'‬
‫‪ 264.97‬ש'‬
‫‪ 978.27‬ש'‬
‫במהלך חודש יוני ‪ 2010‬הופעלו יחידת בחיפה ג' לשתי מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬פינוי מזוט בעל תכולת גופרית של ‪ 0.5%‬ממיכל דלק מספר ‪ 4‬למיכל דלק מספר ‪ 5‬בכדי לפנות מקום למילוי מזוט‬
‫‪82‬‬
‫בעל תכולת גופרית של ‪.0.3%‬‬
‫בכדי להעביר את המזוט צריך לחמם אותו ובכדי לחמם אותו צריך קיטור מה שגורר את הצורך בהפעלת היחידות‪.‬‬
‫מפלס המזוט בעל תכולת גופרית של ‪ 0.5%‬הופחת לכ‪ 3 -‬מטר ולמיכל הוזן מבתי הזקוק דלק בעל תכולת גופרית של‬
‫‪ 0.1%‬כך שבסוף המילוי התקבל דלק בעל תכולת גופרית של ‪.0.3%‬‬
‫מיכל המזוט רוקן עד למפלס המינימלי האפשרי ‪ -‬בערך גובה של ‪ 1‬מטר‪ :‬המשמעות הנה שתכולת המיכל באופן‬
‫התחלתי היתה מורכבת מכ‪ 90% -‬מזוט עם ‪ 0.3%‬גפרית וכ‪ 10% -‬מזוט עם תכולת גפרית ‪.0.5%‬‬
‫‪ .2‬לשם ביצוע ניסוי שריפת מתנול‪.‬‬
‫יחידה ‪ 30‬החלה פעולתה ב ‪ 2010‬בתאריך ‪ ,18.06.2010‬בין היתר לצורך ניסוי שריפת מתנול‬
‫יחידה ‪ 40‬החלה פעולתה ב ‪ 2010‬בתאריך ‪04.10.2010‬‬
‫ב‪ 2010-‬היתה הפחתה נוספת בפליטת תחמוצות גופרית עקב המעבר למזוט בעל תכולת גפרית של ‪.0.3%‬‬
‫שימוש בדלקים‬
‫כאמור‪ ,‬במהלך ‪ 2010‬הופעלו יחידה מס' ‪( 30‬חיפה ג') במשך כחודשיים וחצי ויחידה מס' ‪ ,40‬כ‪ 1/3-‬חודש‪ .‬יחידות‬
‫אלה שרפו מזוט "דל‪-‬דל גפרית" (‪ 0.3%‬גפרית‪ -‬משקלי) דל אספלטנים ודל אפר עפ"י סיכום החברה עם המשרד‬
‫להגנת הסביבה והאיגוד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬הפעלת יחידת טורבינת הגז הראשונה –לצורך מבחני הקבלה וייצור חשמל עפ"י אישור המשרד‬
‫להגה"ס‪ ,‬נעשה בסולר דל גפרית‪ ,‬עם תכולת גפרית מרבית של ‪ 0.1%‬גפרית‪.‬‬
‫סה"כ צריכת הדלקים בתחנת הכוח חיפה במהלך ‪ 2010‬הייתה כדלקמן‪:‬‬
‫צריכת מזוט ‪ 0.3%‬גפרית דל אספלטנים ודל אפר‬
‫‪ 30,870‬טון‬
‫בחיפה ג'‬
‫(ירידה של ‪ 76%‬לעומת‬
‫‪)2009‬‬
‫‪ 12,781‬טון‬
‫צריכת סולר ‪ 0.1%‬גפרית‬
‫יצוין כי בשנת ‪ 2010‬חלה ירידה משמעותית בצריכת המזוט ביחידות הייצור של חיפה ג' של כ‪ 76% -‬בהשוואה‬
‫לצריכה בשנת‪ 130,611( 2009‬טון) עקב צמצום נוסף בפעילות חיפה ג' נוסף במהלך ‪.2010‬‬
‫ניסוי שריפת תערובת מזוט‪-‬מתנול בחיפה ג'‪-‬כאמצעי להורדת פליטות‬
‫מפעל דור כימיקלים‪ ,‬המייבא מתנול לצורך תהליכי הייצור שלו‪ ,‬בחן שימוש במתנול נקי ותערובות מתנול ומזוט לצורך‬
‫בעירה בדוודים‪ ,‬במטרה להקטין את רמת המזהמים בפליטות בארובות ‪.‬‬
‫מהניסויים שבוצעו בדוודים ‪,‬עלה כי מתקיימת הפחתה בכל פרמטרי הפליטה הנמדדים‪ ,CO ,NOx ,SO2 :‬חלקיקים‪.‬‬
‫תחנת הכח חיפה בשיתוף עם מפעל דור כימיקלים‪ ,‬הגישו ל איגוד ולמשרד להגה"ס הצעת תוכנית לביצוע ניסוי‬
‫הוספת מתנול למזוט הנשרף ביחידה ‪ 30‬בחיפה ג' באתר חיפה‪ ,‬שכללה שלבי ביצוע שריפת תערובת מזוט‪-‬מתנול‬
‫לבחינת פוטנציאל הפחתת פליטות מזהמים לאוויר‪.‬‬
‫עפ"י התוכנית‪ ,‬בכוונת אנשי תחנת הכח לבצע ניסוי שריפה מעורבת של מזוט ומתנול ביחידה ‪ 30‬בחיפה ג' ‪ ,‬כאמור‬
‫במטרה לבחון צמצום פליטות לאוויר וכדי לבחון היבטים תפעוליים שונים במערכת‪ .‬מתחנת הכח נמסר כי צפוי‬
‫שתחול הפחתה בליטת תחמוצות גופרית‪ ,‬תחמוצות חנקן וחלקיקים‪ ,‬ומתבססים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על סמך הניסיון שנרכש‬
‫בחברת "דור" כימיקלים‪.‬‬
‫תיאור תכנית הניסוי‪:‬‬
‫‪83‬‬
‫‪ . 1‬הניסוי יערך במהלך יום עד מספר ימים‪ ,‬ככל שיתאפשר (תנאי מזג אויר‪ ,‬תפעול וכו') ‪.‬‬
‫‪ .2‬הניסוי יערך בשני שלבים עיקרים‪:‬‬
‫א‪ .‬בשלב ראשון‪ ,‬תופעל התחנה במזוט ויערכו מדידות פליטת מזהמים בארובה ‪.PM, SO2,NOX‬‬
‫ב‪ .‬בשלב שני‪ ,‬תופעל התחנה בתערובת דלקים (כעשרים וחמישה אחוז מתנול והיתר מזוט ) ויערכו מדידות פליטת‬
‫כמצוין לעיל‪ .‬המתנול יוזן רק לחלק מהמבערים‪.‬‬
‫הניסוי יתבצע בעומסים שונים ובתנאי תפעול שונים‪ .‬מדובר בניסוי שייערך במצטבר בסה"כ כמה עשרות שעות בלבד‬
‫(‪ 30-40‬שעות) במהלך מספר ימים‪.‬‬
‫שיטת הניסוי‪:‬‬
‫‪ .1‬לפני הניסוי בעזרת מתנול תהיה סדרת ניסויים זהה במזוט בלבד‪.‬‬
‫‪ .2‬הגעה לעומס רצוי במזוט ואח"כ החלפת מדלקות למתנול‪.‬‬
‫בהתייחס לחריגות‪ ,‬הפרמטר שישמש לבקרה הינו מד האטימות – ‪ ,OPACITY‬ובמהלך הניסוי יפעלו עפ"י המגבלות‬
‫הקיימות בצו האישי‪.‬‬
‫להלן התנאים שהוגדרו לתחנת הכח חיפה ע"י המשרד להגה"ס והאיגוד כתנאי לביצוע ניסוי שריפת המתנול‪:‬‬
‫על תחנת הכח לבצע בדיקות ארובה במהלך הניסוי לגבי פליטת המזהמים‪ ,CO ,NOx ,SO2 :‬חלקיקים‬‫ופורמלדהיד‪.‬‬
‫על תחנת הכח לעמוד בכל שלבי הניסוי בכל ההוראות של הצו האישי לרבות בנוגע לתקן אטימות‪.‬‬‫החברה תודיע על כל שלבי הניסוי לאיגוד ולמשרד‪.‬‬‫‪ -‬בתום הניסוי ישלח דו"ח מסכם עם כל תוצאות הניסוי‪ ,‬לרבות אנליזה כימית של המתנול בו נעשה שימוש‪.‬‬
‫להלן תוצאות הניסוי ביח' ‪ ,30‬במ"ג‪ /‬מקת"י ו‪ 3%-‬חמצן‪ ,‬שדווחו ע"י החברה לאחר הניסוי‪ ,‬בו הוזן מתנול ל‪4-‬‬
‫מדלקות התחתונות של יח' ‪:30‬‬
‫‪MW‬‬
‫סוג דלק‬
‫‪50‬‬
‫מזוט‬
‫‪716‬‬
‫‪50‬‬
‫מזוט‪+‬מתנול‬
‫‪431‬‬
‫‪70‬‬
‫מזוט‬
‫‪722‬‬
‫‪369‬‬
‫‪70‬‬
‫מזוט‪+‬מתנול‬
‫‪351‬‬
‫‪313‬‬
‫‪33.2‬‬
‫‪90‬‬
‫מזוט‬
‫‪618‬‬
‫‪341‬‬
‫‪60‬‬
‫‪0‬‬
‫‪90‬‬
‫מזוט‪+‬מתנול‬
‫‪370‬‬
‫‪332‬‬
‫‪32‬‬
‫‪0‬‬
‫‪110‬‬
‫מזוט‬
‫‪696.4‬‬
‫‪375.7‬‬
‫‪82‬‬
‫‪0‬‬
‫‪SO2‬‬
‫‪NOx‬‬
‫‪PM‬‬
‫‪CO‬‬
‫‪332‬‬
‫‪43.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪270‬‬
‫‪21‬‬
‫‪0‬‬
‫‪32.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫פורמלדהיד‬
‫‪0.0008‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫יש לציין שלא נערכו נסיונות שריפת מתנול בעומסים גבוהים הקרובים יותר לעומס הנומינלי של היחידה ‪.‬‬
‫מהטבלה ניתן להסיק‪:‬‬
‫‪-1‬‬
‫השימוש במתנול לא הפחית את פליטות תחמוצות החנקן באופן משמעותי בתנאי הניסוי‪18% :‬‬
‫הפחתה ב‪ 15% ;MW 50-‬ב‪ 3% ;MW 70-‬ב‪.MW 90-‬‬
‫‪84‬‬
‫‪-2‬‬
‫בנוגע לפליטת חלקיקים‪ :‬ירידה של כ‪ 50%-‬מלבד הניסוי ב‪ MW 70-‬בו לא נראתה השפעה‪.‬‬
‫‪-3‬‬
‫לגבי ‪ ,SO2‬התקבלו ירידות של בין ‪ 40%‬לבין ‪ 51%‬בפליטות בשימוש עם מתנול‪.‬‬
‫סיכום רמות האטימות של גזי הפליטה מארובות חיפה ג' במהלך ‪2010‬‬
‫אטימות הפליטות של יחידות ‪ 30‬ו‪ 40-‬במהלך הזמן בו הופעלו במהלך ‪ ,2010‬נמדדה בארובות חיפה ג' באמצעות ‪2‬‬
‫מדי אטימות רציפים המותקנים בהן‪ .‬תוצאות המדידות הועברו בזמן אמת למסוף המחשב של האיגוד (הרשות‬
‫המפקחת)‪ ,‬על פי דרישות הצו‪.‬‬
‫ההגבלה בצו בתוקף ב‪ 2010-‬בנושא אטימות הפליטה קובעת שאטימות גזי הפליטה לא תעלה על ‪ ,20%‬למעט חריגה‬
‫אחת עד ‪ ,27%‬ובלבד שהחריגה אינה נמשכת יותר מ‪ 6 -‬דקות בשעה אחת רצופה‪ .‬יצוין כי יחידות היצור של חיפה ג'‬
‫הופעלו במהלך ‪ 2010‬במתכונת מצומצמת ביותר‪ ,‬כאמור לעיל (יח' ‪ 74 -30‬יומים מצטברים; יח' ‪ 40‬כ‪ 11-‬ימים‬
‫מצטברים)‪.‬‬
‫בטבלה הבאה מובא סיכום זמני החריגה מהגבלות על אטימות בארובות חיפה ג' בשנת ‪ ,2010‬עפ"י הסיבות השונות‪:‬‬
‫יחידה‬
‫‪30‬‬
‫זמן תפעול ב‪2010 -‬‬
‫(סה"כ שעות בשנה)‬
‫‪40‬‬
‫‪1774.75‬‬
‫סיבות לחריגה‪:‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫סה"כ זמן תקלות‬
‫מס' שעות חריגה בשנת‬
‫‪ –2010‬עפ"י סעיף ‪–(1)(2)2‬‬
‫תקלות‬
‫נישופי פיח‬
‫(‪) 2‬‬
‫ללא תנאים *‬
‫(‪) 3‬‬
‫נישוף פיח לאחר ‪ 3‬ימים‬
‫נישוף מחמם ללא תנאים‬
‫לאחר נישוף דוד בתנאים‬
‫(‪) 3‬‬
‫המשך נישוף מחמם לאחר‬
‫(‪)3‬‬
‫התחלה בתנאים‬
‫הנעות‪/‬הפסקות‬
‫(‪)3‬‬
‫יחידת ייצור‬
‫‪264.97‬‬
‫שעות‬
‫‪%‬‬
‫שעות‬
‫‪%‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.038‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫* "תנאים"‪ :‬כיוון רוח מותר לנישוף‪ ,‬כמוגדר בצו‪.‬‬
‫(‪ )1‬שעות חריגה כתוצאה מתקלות‪ :‬סה"כ זמן החריגה עקב תקלה בויסות אוויר בעליות‪/‬ירידות עומס‪ ,‬תקלות‬
‫בייצור ( הפרעות תדר‪ ,‬החלפת מדלקות ואחר) ותקלות במדי האטימות‪ ,‬לא יהווה הפרה של הצו בתנאי שאחוז‬
‫סה"כ זמן החריגה מהסיבות הנ"ל‪ ,‬מסה"כ שעות התפעול של היחידה‪ ,‬לא יעלה על ‪ 0.25%‬בחיפה ג'‪.‬‬
‫(‪ )2‬סעיף זה מהווה חריגה על הצו‪.‬‬
‫(‪ )3‬סעיפים אלה אינם מהווים חריגה מהצו‪.‬‬
‫על פי הסיכום בטבלה לעיל‪ ,‬בשנת ‪:2010‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫לא נרשמה חריגה מהוראות הצו בנושא אטימות הפליטות עפ"י סעיף "תקלות"‪ ,‬סעיף ‪(1)(2)2‬לצו‪.‬‬
‫לא נרשמו חריגות מסעיף נישוף פיח ללא תנאים‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫‪.3‬‬
‫לא נרשמו חריגות מסיבות אחרות‪.‬‬
‫פליטת חומר חלקיקי‬
‫הדרישות בצו האישי בדבר פליטת חומר חלקיקי ביחידות הייצור חיפה ג' הן כדלקמן‪:‬‬
‫פליטת החומר החלקיקי לא תעלה על ‪ 80‬מיליגרם למטר מעוקב תקני (מ"ג‪/‬מק"ת) בממוצע של ‪ 4‬בדיקות ארובה‬
‫לשנה‪ ,‬אשר יתבצעו אחת לרבעון והריכוז המרבי בבדיקות הארובה לא יעלה על ‪ 100‬מ"ג‪/‬מק"ת‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2010‬ביצעה החברה ‪ 2‬סדרות של בדיקות בארובות חיפה ג' בעת שהיחידות הופעלו‪ ,‬במקום ‪ ,4‬היות וכאמור‬
‫יחידות הייצור היו מודממו בשני הרבעונים הראשונים של השנה‪ .‬להלן ריכוז תוצאות הבדיקות לגבי חומר חלקיקי‪:‬‬
‫ריכוז חלקיקים בגזי הפליטה בארובות יחידות הייצור בשנת ‪( 2010‬מ"ג‪ /‬מקת"י*)‬
‫רבעון‬
‫ראשון‬
‫שני‬
‫שלישי‬
‫רביעי‬
‫‪2010‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2010‬‬
‫ט"ג ‪40‬‬
‫ממוצע‬
‫‪2010‬‬
‫יחידה ‪30‬‬
‫חיפה ג'‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪55.9‬‬
‫‪49.5‬‬
‫‪53‬‬
‫‪**9.6‬‬
‫יחידה ‪40‬‬
‫חיפה ג'‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪42.6‬‬
‫‪43‬‬
‫‪-‬‬
‫*מטר מעוקב תקני יבש‪ ,‬בתנאים תקניים ‪ 0 :‬מע' צלסיוס ו‪ 101.3-‬קילופסקל ‪ ,‬מתוקן ל‪ 3% -‬חמצן‬
‫** כנ"ל‪ ,‬ב‪ 15%-‬חמצן‪ -‬עבור טורבינת גז‪.‬‬
‫בהתאם לריכוזים שנרשמו בשתי סדרות של בדיקות בארובות‪ ,‬ב‪ 2010 -‬יחידות חיפה ג' (‪ 30‬ו‪ )40-‬עמדו בדרישות הצו‬
‫האישי‪.‬‬
‫סיכום עמידת תחנת הכוח חיפה בערכי הפליטה המרביים בשנת ‪2010‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬עקב הזמן המצומצם בו הופעלו יחידות חיפה ג'‪ ,‬בוצעו רק ‪ 2‬סדרות של בדיקות בארובות תחנת הכוח‬
‫חיפה במהלך ‪ ,2010‬בהן נמדדו ריכוז החומר החלקיקי‪ SO2 ,‬ו‪ .NOx -‬נעשתה גם בדיקה אחת בארובה הזמנית של‬
‫טורבינת הגז החדשה‪ ,‬יחידה ‪ ,40‬במחזור פתוח (טמפרטורת גזי הפליטה גבוהות מ‪ 500-‬מעלות צלסיוס)‪.‬‬
‫להלן סיכום תוצאות בדיקות הארובה‪:‬‬
‫‪2010‬‬
‫ריכוז חומר חלקיקי‬
‫ריכוז ‪SO2‬‬
‫ריכוז ‪NOx‬‬
‫מ"ג‪/‬מקת"י‪ 3% ,‬חמצן *‬
‫מ"ג‪/‬מקת"י (‪ 3%‬חמצן)**‬
‫מ"ג‪/‬מקת"י (‪ 3%‬חמצן)‬
‫ט"ג‬
‫יח ‪30‬‬
‫יח ‪40‬‬
‫‪**40‬‬
‫ט"ג‬
‫יח ‪30‬‬
‫יח ‪40‬‬
‫‪**40‬‬
‫ט"ג‬
‫יח ‪30‬‬
‫יח ‪40‬‬
‫‪**40‬‬
‫סידרה ‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫סידרה ‪2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫סידרה ‪3‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪55.9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪45.4‬‬
‫‪465.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪62.3‬‬
‫‪297‬‬
‫‪-‬‬
‫סידרה ‪4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪49.5‬‬
‫‪42.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪461.7‬‬
‫‪466.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪314.4‬‬
‫*מ"ג‪/‬מקת"י‪ :‬ריכוז במיליגרם למטר קוב תקני יבש‪ ,‬מתוקן לתחולת חמצן בגזי הפליטה של ‪.3%‬‬
‫** עבור טורבינת גז (ט"ג יח' ‪ ,)40‬ריכוז במיליגרם למטר קוב תקני יבש‪ ,‬מתוקן לתחולת חמצן בגזי הפליטה של ‪ 3-15%‬חמצן‬
‫לסיכום‪ :‬כאמור‪ ,‬על פי תוצאות ריכוז החומר החלקיקי‪ ,‬תחנת הכוח (חיפה ג')עמדה בדרישות הצו האישי‪.‬‬
‫לגבי ‪ SO2‬ו‪ :NOx -‬לא קיימות בצו האישי בתוקף ב‪ ,2010-‬מגבלות לגבי ריכוז תחמוצות גפרית וחנקן מרבים בגזי‬
‫הפליטה בארובות‪ .‬הצו קובע תכולת גפרית מרבית המותרת במזוט‪ ,‬שהיא ‪ 0.5%‬משקלי‪ .‬במהלך ‪ 2010‬המזוט הנשרף‬
‫‪86‬‬
‫‪162.1‬‬
‫בתחנת הכח חיפה ג' היה בעל תכולת גפרית של ‪ .0.3%‬דרישה זו מקבילה לריכוז ‪ SO2‬מרבי של כ‪ 510 -‬מ"ג‪/‬מ"ק‬
‫בקירוב בגזי הפליטה (בתנאים של גזי פליטה יבשים ב‪ ,C° 0-‬ו‪ 3% -‬חמצן)‪ .‬בהתאם לתוצאות הדיגומים‪ ,‬ריכוזי ה‪-‬‬
‫‪ SO2‬בגזי הפליטה של תחה"כ חיפה היו בין ‪ 462‬לבין ‪ 466‬מ"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬לכן היתה עמידה בצו האישי‪ .‬לגבי ‪ ,NOx‬אין‬
‫בצו הנוכחי הגבלות לגבי פליטות תחמוצות חנקן‪ ,‬הריכוזים היו נמוכים מ‪ 450-‬מ"ג‪/‬מקת"י‪-‬התקן לתחנות כח‬
‫קיטוריות קיימות בדלק נוזלי‪ ,‬עפ"י טיוטת התקנות למניעת מפגעי זיהום אוויר מתחנות כח בארץ)‪.‬‬
‫פליטות מזהמים בשנת ‪2010‬‬
‫להלן אומדן תחנת הכח חיפה לפליטות המזהמים שנבעו משריפת המזוט וסולר בטורבינת הגז החדשה לצורך מבחני‬
‫הקבלה‪ ,‬בתחנת הכח חיפה במהלך שנת ‪ ,2010‬בהתבסס על תוצאות בדיקות הארובה בשנה זו‪:‬‬
‫‪ )1‬גופרית דו חמצנית‪ 211 :‬טון‪/‬שנה ‪ -‬או ‪ 0.024‬טון‪/‬שעה בממוצע שנתי‪-‬לעומת ‪ 0.149‬טון‪/‬שעה ב‪ ,2009-‬כלומר‬
‫הפחתה של כ‪ 84%-‬לעומת שנת ‪2009‬‬
‫‪ )2‬תחמוצות חנקן – ‪ 162‬טון‪/‬שנה– או ‪ 0.018‬טון‪/‬שעה בממוצע שנתי‪ -‬לעומת ‪ 0.0836‬טון‪/‬שעה ב‪ ,2009-‬כלומר‪:‬‬
‫ירידה של כ‪ 78 % -‬לעומת ‪.2009‬‬
‫‪ )3‬חומר חלקיקי – ‪ 25‬טון‪/‬שנה– או ‪ 0.003‬טון‪/‬שעה בממוצע שנתי – לעומת ‪ 0.009‬טון‪/‬שעה ב‪ ,2009-‬כלומר‪:‬‬
‫ירידה של כ‪ 66%-‬לעומת ‪.2009‬‬
‫‪87‬‬
‫בתי זיקוק לנפט חיפה (בזן)‬
‫‪ .1‬מעקב אחר ביצוע הוראות הצו האישי החדש שנכנס לתוקף ב ‪25.12.09‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬בזן נדרשו לעמוד בהוראות צו אישי חדש מחמיר‪ ,‬המהוות המשך ישיר לדרישות שחלו על המפעל בשנת‬
‫‪ 2009‬וממשיכות את הטמעת הליך ‪ . IPPC‬בהוראות אלה קבע השר כי על בז"ן לעמוד בערכי פליטה עדכניים ‪ ,‬בין אם‬
‫על ידי שימוש בגז טבעי ובין אם על ידי התקנת מתקנים לטיפול בפליטות משריפת מזוט‪ ,‬לא יאוחר מחלוף ‪ 18‬חודש‬
‫מתחילת ההוראות העדכניות החדשות‪.‬‬
‫לצורך עמידה בהוראות הצו החדש בוצעו ע"י בזן במהלך שנת ‪ , 2010‬בין היתר‪ ,‬הפעולות הבאות‪:‬‬
‫פעולות נוספות להורדת פליטות תחמוצות חנקן ‪ , NOx‬כגון החלפת מבערים במז"ג ‪ 4‬למבערי ‪Low NOx‬‬
‫‪-‬‬
‫והתקנת מערכת ‪ )Selective Non Catalytic Reduction) SNCR‬במז"ג ‪.1‬‬
‫‪-‬‬
‫במסגרת קבלת אישור לפרוייקט הקמת הפצחן המימני בזן גם נידרשה ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בהפחתת פליטות קיימות לעמידה בתנאי שהפצחן המימני לא יוסיף פליטות ‪ NOx‬וזאת באמצעות מתקני‬
‫‪ SNCR‬נוספים‪.‬‬
‫ביצוע ‪ 4‬סבבים של תוכנית איתור ותיקון דליפות (‪ ,)LDAR‬בדומה לשנת ‪ ,2009‬להמשך צמצום פליטות‬
‫‪-‬‬
‫‪ VOC‬בלתי מוקדיות מציוד בצנרת מתקני הייצור‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השבה של לפחות ‪ 60%‬מהגזים המופנים ללפיד בעת תחילתן של ההוראות‪ ,‬תוך שנה מתחילת תוקף הצו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫התקנת מרפסות דיגום ופתחי דיגום תקניים בארובות‪ ,‬על פי תוכנית להתאמת פתחי דיגום‪ ,‬במהלך‬
‫ההדממה המפעלית לצורך שיפוצים (מאמצע אוקטובר ‪ 2010‬עד סוף דצמבר ‪,)2010‬‬
‫ביצוע תוכנית דיגום סביבתי בגדר בז"ן לראשונה‪ ,‬הכוללת אנליזה של דגימות אוויר ב‪ 8 -‬נקודות סביב גדר‬
‫‪-‬‬
‫המפעל והשוואת התוצאות לערכי ייחוס‪.‬‬
‫המשך ביצוע פעולות להפחתת פליטות ממיכלי אחסון כגון‪ :‬צביעת מיכלים בצבע בעל החזר קרינה גבוה‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫התקנת אטמים שניוניים‪ ,‬התקנת גגות קבועים מעל לגגות צפים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ביצוע ‪ 4‬סבבים של צוות מריחים סביב גדר בזן ושני סבבי דגימות ארובה בדומה לשנים קודמות‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫העברה מקוונת של נתונים חדשים למסוף המחשב של האיגוד על פי תוכנית "התקנת מכשירי ניטור רציף"‬
‫שאושרה ע"י האיגוד‪.‬‬
‫הגשת סקרי תהליכים ופליטות מלאים ועוד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬בתי זיקוק והמתחם הפטרוכימי כולו (כולל גדיב וכרמל אולפינים) נכנסו להדממה ארוכה שהחלה‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬באמצע אוקטובר והסתימה בסוף דצמבר‪ .‬במהלך הדממה נעשו פעולות תחזוקה‪ ,‬ניקוי‪ ,‬החלפת פרטי ציוד‪,‬‬
‫החלפת קטליזאטורים וביצוע דרישות מסוימות בצו האישי המחייבות השבתת מתקנים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫תוכנית עמידה בערכי פליטה מרבייים‬
‫להלן פירוט אופן העמידה בערכי הפליטה המירביים הנקובים בצו האישי‪ ,‬ע"פ תוכנית "לעמידה בערכי הפליטה "‬
‫שבז"ן הגישו בינואר ‪.2010‬‬
‫א‪ .‬עמידה בערכי פליטה של תחמוצות גופרית‪:‬‬
‫טבלה ‪ :.1.1‬ערכי פליטה מירביים לתחמוצות גופרית‬
‫לו"ז לביצוע הנדרש ע"י‬
‫ערך פליטה מירבי מותר עפ"י צו [מ"ג‪/‬מ"קת]‬
‫ארובה‪ /‬מתקן‬
‫הצו‬
‫(מחושב לתנאים תיקנים* ו‪ 3% -‬חמצן במתקני השריפה)‬
‫מתקני שריפה (למעט‬
‫החל מ ‪ 26.12.09‬ועד חלוף‬
‫‪ 850‬לדלק נוזלי‬
‫תחנת הכוח)‬
‫‪ 18‬חודש מתחילת‬
‫ההוראות הצו‪26.06.11 :‬‬
‫החל מה ‪26.12.09‬‬
‫‪ 35‬לדלק גזי‬
‫מה"ג‬
‫החל מה ‪26.12.09‬‬
‫‪ 0.2%‬מספיקת הזינה של מימן גופרי למה"ג‬
‫פצ"ק‬
‫החל מה ‪26.12.09‬‬
‫‪600‬‬
‫החל מ‪01.04.11-‬‬
‫‪350‬‬
‫* תנאים תקנים‪.101.3 kPa ,0°C :‬‬
‫‪88‬‬
‫‪ - 1‬סל הדלקים של בית הזיקוק מורכב ממזוט דל‪-‬דל גופרית (תכולה גפרית של ‪ ) 0.5%‬וגז תהליך שטוף מגופרית‪.‬‬
‫צריכת דלקים אלה אפשרה עמידה בערכי הפליטה של ‪ 850‬מ"ג‪/‬מ"ק לדלק נוזלי ו‪ 35 -‬מ"ג למ"ק לדלק גזי‪.‬‬
‫‪ - 2‬שני המתקנים להשבת גופרית (מה"ג ‪ 3‬ו‪ ,)4-‬עמדו בערכי הפליטה הנדרשים ( ‪ %0.2‬מקצב היצור היממתי של‬
‫גופרית) היות וניבנו ע"פ טכנולוגיה חדישה‪ -‬טיפול גז שארית ‪ SO2‬ב"גזי הזנב" (‪ )Tail Gas Treatment‬עם הפיכה של‬
‫מעל ‪ .99.8%‬טכנולוגיה זו מוכרת כ‪.BAT-‬‬
‫‪ – 3‬הורדת תכולת הגפרית מתוצרים באמצעות מתקני הדחת גפרית (מה"דים) של בנזין‪ ,‬סולר‪ ,‬קרוסין‪ ,‬נפטא‪HVGO ,‬‬
‫(סולר ואקום כבד‪ ,‬שהוא חומר הזינה לפצ"ק*)‪ .‬במתקנים אלה מתבצעת תגובה עם גז מימן הנקשר עם הגפרית בתוצרים‬
‫והופך למימן גפרי‪ ,‬אשר מופרד מזרם התוצרים במתקני טיפול באמין ומועבר למתקני השבת גפרית ‪-‬מה"גים‪ ,‬לקבלת‬
‫גפרית אלמנטרית‪.‬‬
‫(*פצ"ק= מתקן לפיצוח קטליטי)‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2009‬שודרג מה"ד ‪ )Heavy Vacuum Gas Oil( HVGO‬המטפל בזינת הפצ"ק‪ ,‬והפך למתקן פיצוח מימני‬
‫"מתון"‪ .‬הוא מסוגל להדיח גופרית מה‪ HVGO -‬באופן המאפשר עמידה בערך הפליטה מהפצ"ק (‪ 600‬מ"ג‪/‬מ"ק) עד‬
‫ה ‪ .31.03.11‬לאחר מועד זה‪ ,‬יופעל במתקן מה"ד ‪ ,HVGO‬ריאקטור חדש שיוכל להוריד את תכולת תחמוצות‬
‫הגופרית בפליטות מהפצ"ק לערך של ‪ 350‬מ"ג‪/‬מ"ק כפי שמחייב הצו החל מה ‪.01.04.11‬‬
‫ב‪ .‬עמידה בערכי פליטה של תחמוצות חנקן‪NOx-‬‬
‫טבלה ‪ :1.2‬ערכי הפליטה המרביים ל‪ NOx-‬לפי הצו האישי‬
‫לו"ז לביצוע הנדרש‬
‫ערך פליטה מירבי מותר עפ"י הצו [מ"ג‪/‬מ"ק] (מחושב ל תנאים‬
‫ארובה‪ /‬מתקן‬
‫ע"פ הצו‬
‫תקניים ו‪ 3% -‬חמצן במתקני השריפה)‬
‫מתקני שריפה (למעט‬
‫החל מ ‪ 26.12.09‬ועד‬
‫‪ 450‬לדלק נוזלי‬
‫תחנת הכוח)‬
‫‪26.06.11‬‬
‫החל מה ‪26.06.11‬‬
‫‪ 150‬לדלק נוזלי‬
‫החל מה ‪26.12.09‬‬
‫‪ 150‬לדלק גזי‬
‫תחנת הכוח‬
‫החל מה ‪26.12.09‬‬
‫‪ 150‬לדלק נוזלי‬
‫מה"ג‬
‫החל מה ‪26.12.09‬‬
‫‪350‬‬
‫פצ"ק‬
‫החל מה ‪26.12.09‬‬
‫‪350‬‬
‫‪ 100‬לדלק גזי‬
‫הפחתת פליטות ‪ NOx‬ממתק ני שריפת דלק (דוודים‪ ,‬תנורי תהליך) ניתן להשיג באמצעות שתי גישות עיקריות‪.1 :‬‬
‫התקנת אמצעים ראשוניים‪ -‬אמצעים המונעים מלכתחילה את היווצרות המזהם‪ ,‬כגון מבערי ‪( Low NOx‬קיימים‬
‫בכל מתקני השריפה למעט במז"ג ‪ 1‬ובתחנת הכוח)‪ ,‬מערכת סחרור גזי פליטה ועוד;‬
‫‪ .2‬התקנת אמצעים שניוניים‪ -‬מתקנים (יקרים יותר) הגורמים להרס ה‪ NOx-‬הנוכח בגז הפליטה‪ ,‬לאחר שהוא כבר‬
‫נוצר‪ .‬שתי הדוגמאות הרלונטיות לבז"ן‪ :‬מתקן ‪ Selective Catalytic Reduction =SCR‬שעקרון פעולתו חיזור ה‪-‬‬
‫‪ NOx‬בגז הפליטה לחנקן אלמנטרי ע"י ריאגנט מחזר‪ ,‬כגון אמוניה‪ ,‬בנוכחות קטליזטור; מתקן ‪SNCR=Selective‬‬
‫‪ , Non Catalytic Reduction‬תהליך חיזור ה‪ NOx -‬שבגזי הפליטה לחנקן ומים ע"י ראגנט מחזר כגון אמוניה או‬
‫אוריאה‪ ,‬ללא קטליזטור‪ SNCR .‬הותקן במז"ג ‪ 1‬במהלך ההדממה שבסוף ‪.2010‬‬
‫הפצ"ק עמד בערך הפליטה המרבי הן בשל עודף חמצן נמוך הקיים בשלב הרגנרציה והיות והטיפול המימני של‬
‫הזינה למתקן מצמצם גם את תכולת החנקן בזינה‪.‬‬
‫בהמשך יובא פירוט חריגות שנרשמו ב ‪ NOx‬בעת תקלה ב‪ /SCR-‬פעולת תחזוקה בדודים שפעלו ללא ‪.SCR‬‬
‫ג‪ .‬עמידה בערכי פליטה של חלקיקים‪-‬‬
‫טבלה ‪ : 1.3‬ערכי הפליטה המרביים לחלקיקים לפי הצו האישי‬
‫‪89‬‬
‫ארובה‪ /‬מתקן‬
‫מתקני שריפה‬
‫לו"ז לביצוע הנדרש‬
‫ערך פליטה מירבי מותר עפ"י הצו [מ"ג‪/‬מ"ק] (מחושב ל תנאים‬
‫ע"פ הצו‬
‫תיקנים ו‪ 3% -‬חמצן במתקני השריפה)‬
‫החל מ ‪ 26.12.09‬ועד‬
‫‪ 50‬לדלק נוזלי‬
‫‪26.06.11‬‬
‫החל מ ‪26.06.11‬‬
‫‪ 20‬לדלק נוזלי‬
‫החל מ ‪26.12.09‬‬
‫‪ 5‬לדלק גזי‬
‫פצ"ק‬
‫החל מ ‪26.12.09‬‬
‫‪20‬‬
‫‪-Ni‬מתקני שריפה‬
‫החל מ ‪26.12.09‬‬
‫‪0.5‬‬
‫"‬
‫‪" -Va‬‬
‫מתכות נוספות‬
‫"‬
‫"‬
‫‪1.0‬‬
‫מפורט בצו‬
‫שימוש במזוט דל דל גופרית בצירוף גז תהליך המיוצר בבתי זיקוק מאפשרים בד"כ עמידה בערכי הפליטה של‬
‫חלקיקים‪ 50 :‬מ"ג‪/‬מ"ק לדלק נוזלי ו‪ 5‬מ"ג‪/‬מ"ק לדלק גזי‪.‬‬
‫במתקן הפצ"ק הותקנה‪ ,‬באפריל ‪ , 2009‬מערכת מסננים מיקרונים מתכתיים חדשה במתקן‪ ,‬להפחתת פליטות‬
‫חלקיקים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ריכוז חומר חלקיקי עפ"י תוצאות הדיגומים בארובה במהלך ‪ 2010‬הראו ריכוז חלקיקים‬
‫נמוך מ‪ 5-‬מ"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫בנוגע לתכולת המתכות בגזי הפליטה‪ ,‬במתקנים בהם נשרף מזוט נרשמו בד"כ חריגות מהערך הפליטה המרבי לניקל‬
‫בצו (ערך מרבי ‪ 0.5‬מ"ג‪/‬מ"ק) בשני סבבי דגימות ארובות‪.‬‬
‫ד‪ .‬עמידה בערכי הפליטה לגבי מזהמים נוספים‬
‫‪ .1‬בדיקות מתכות‪ ,‬דיאוקסינים ופורנים במתקן ‪ : CCR‬הותקנו פתחי דיגום תקנייים במהלך ההדממה בסוף ‪,2010‬‬
‫דיגום ראשוני נעשה רק בפברואר ‪ ,2011‬לאחר התייצבות המתקנים‪ ,‬והתוצאות מראות עמידה בתקנים‪.‬‬
‫‪ TOC =(Total Organic Compounds) .2‬בפצ"ק ומתקני שריפה (ערך מרבי‪ 50 :‬מ"ג‪/‬מ"ק)‪ ,‬בדיקות הארובה שבוצעו‬
‫עד היום במתקנים אלה מראות עמידה בד"כ בערך הפליטה‪ ,‬למעט חריגה במה"דים בסבב הדיגום השני ל‪ ,2010-‬שלאחר‬
‫דיגום חוזר התוצאה יצאה תקינה‪( .‬ראה סעיף ‪)2‬‬
‫‪ .3‬עמידה בערך הפליטה של המזהמים ‪ 3( COS +CS2‬מ"ג‪/‬מ"ק) ו‪ 5( H2S-‬מ"ג‪/‬מ"ק)‪ ,‬בשני מתקני השבת גפרית (מה"ג‬
‫‪ 3‬ומה"ג ‪ :) 4‬יצוין כי מיושמת בשני המתקנים טכנולוגיה חדישה של טיפול מיוחד של גזי הזנב (‪)Tail Gas Treatment‬‬
‫אשר מוריד את ריכוז המימן הגופרי ו‪ COS-‬לרמות המבוקשות ע"י הצו‪ .‬השנה נרשמה חריגה בריכוזי ‪COS +CS2‬‬
‫בסבב הדיגום השני‪ ,‬בשונה מתוצאות הדיגומים בשנים קודמות‪( .‬ראה סעיף ‪)2‬‬
‫‪ .4‬צמצום פליטות ‪( VOC‬תרכובות אורגניות נדיפות) במסוף מילוי מיכליות כביש‪ :‬במסוף מופעלת מערכת השבת‬
‫אדים ‪ ,)Vapor Recovery Unit( VRU‬מקיץ ‪ , 2005‬המחוברת למערכת המילוי של מיכליות כביש בהן קיים התקן‬
‫למילוי תחתי‪ .‬הצו מגביל את פליטת ה‪ VOC-‬מהמערכת ל‪ 20 -‬גר' למ"ק ‪ .‬עוד מורה הצו כי מילוי תזקיקים קלים‬
‫(נפטא‪ ,‬בנזין) יבוצע במילוי תחתי בלבד‪.‬‬
‫בבדיקת ארובת מתקן ה‪ VRU-‬שנערכה במאי ‪ ,2010‬התקבל ריכוז של ‪ 200‬מ"ג‪/‬מק"ת (‪ )Total VOC‬ובאוגוסט‬
‫התקבל ‪ 165‬מ"ג ‪/‬מ"קתי‪ .‬אלה תוצאות הנמוכות בסדר גודל מערך הפליטה המרבי עפ"י הצו (‪ 20‬גר'‪/‬מק"ת)‪( .‬ראה‬
‫סעיף ‪.)2‬‬
‫‪ .5‬דיוקסינים ופורנים בפצ"ק (‪ 0.1‬ננוגר'‪/‬מק"ת) ו‪ CO -‬במתקני השריפה (‪ 80‬ו‪ 50-‬מ"ג‪/‬מקת"י בהתאמה לדלק נוזלי‬
‫וגזי)‪ :‬ריכוזי הדיוקסינים בפצ"ק היו נמוכים מערך הפליטה‪ .‬ערכי ‪ CO‬היו לרוב נמוכים מהערכים הנ"ל‪ ,‬למעט‬
‫במספר מתקנים כמופיע בהמשך (סעיף ‪.)2‬‬
‫‪90‬‬
‫‪ .2‬עמידה בערכי הפליטה המרביים ממקורות פליטה מוקדיים עפ"י תוצאות הדיגום‬
‫בארובות ב‪2010-‬‬
‫להלן סיכום מצב עמידת בז"ן בערכי הפליטה המרבים עפ"י הוראות הצו האישי במהלך שנת ‪ ,2010‬עפ"י תוצאות ‪2‬‬
‫סדרות של דיגומים בארובות (מקורות פליטה מוקדיים) ‪ ,‬שתוצאותיהם הוגשו לאיגוד ע"י המפעל‪.‬‬
‫א‪ .‬מתקני ייצור‬
‫במתקני הייצור (פצ"ק ומה"גים ע"פ הגדרת הצו)‪ ,‬ריכוזי המזהמים ‪ NOx ,SO2‬וחלקיקים היו נמוכים מערכי הפליטה‬
‫המרביים בשני סבבי הדיגום לשנת ‪.2010‬‬
‫טבלה ‪ -2.1‬סיכום בדיקת ערכי הפליטה במתקני הייצור לשנת ‪:2010‬‬
‫המזהם‬
‫סבב ‪- 1‬‬
‫‪2010‬‬
‫ארובה‪ /‬מתקן‬
‫תוצאות הדיגום‬
‫( מ"ג ‪/‬מקת"י)‬
‫מה"ג ‪3‬‬
‫לא נבדק‬
‫מה"ג‪ 3‬היה מודמם מספטמבר ‪2009‬‬
‫אפריל‪-‬‬
‫מאי‬
‫ריכוז‪ 163.82 -‬מ"ג‪/‬מקת"י‬
‫קצב הפליטה‪ 4.1 :‬ק"ג‪/‬שעה ‪SO2‬‬
‫ספיקת הזינה של ‪ H2S‬למה"ג (על בסיס‬
‫יממי)= ‪ 4,827‬ק"ג‪/‬ש' (כגפרית)‬
‫אחוז הפליטה מספיקת ה‪ H2S -‬למה"ג‬
‫(כגפרית)‪0.04% :‬‬
‫יעילות הרחקת ה‪ H2S -‬של מה"ג‪)99.9% :4‬‬
‫‪464.3‬‬
‫מה"ג ‪4‬‬
‫‪SO2‬‬
‫פצ"ק‬
‫מה"ג ‪3‬‬
‫‪NOx‬‬
‫ערך פליטה מרבי מותר‬
‫( מ"ג ‪/‬מקת"י) (מחושב ל‪ 3% -‬חמצן‬
‫במתקני שריפה)‬
‫‪ 0.2%‬מספיקת הזינה של מימן גופרי‬
‫(‪ )H2S‬למה"ג‬
‫‪ 0.2%‬מספיקת הזינה של מימן גופרי‬
‫(‪ )H2S‬למה"ג‬
‫‪600‬‬
‫לא נבדק‪ -‬המתקן מודמם‬
‫‪350‬‬
‫‪17‬‬
‫‪55.7‬‬
‫‪350‬‬
‫‪350‬‬
‫מה"ג ‪4‬‬
‫פצ"ק‬
‫חלקיקים‬
‫פצ"ק (‪)FCC‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪CO‬‬
‫פצ"ק (‪)FCC‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪? 50‬‬
‫דוד ‪11‬‬
‫לא נדגם‪-‬אין דרישה לדיגום בצו‬
‫‪NH3‬‬
‫דוד ‪21‬‬
‫מה"ג ‪3‬‬
‫סבב ‪- 2‬‬
‫‪2010‬‬
‫(נדגם ב ‪)12.10.10‬‬
‫אוגוסט‪-‬‬
‫ספטמבר‬
‫‪SO2‬‬
‫מה"ג ‪4‬‬
‫פצ"ק‬
‫‪NOx‬‬
‫‪< 0.17‬‬
‫ריכוז‪ 214.4 :‬מ"ג‪/‬מקת"י‬
‫קצב הפליטה‪ 1.72 :‬ק"ג‪/‬שעה ‪SO2‬‬
‫ספיקת הזינה של ‪ H2S‬למה"ג (על בסיס‬
‫יממתי)= ‪ 2058‬ק"ג‪/‬ש' (כגפרית)‬
‫אחוז הפליטה מספיקת ה‪ H2S -‬למה"ג‪:‬‬
‫‪( 0.042%‬כגפרית)‪:‬‬
‫ריכוז‪ 38.2 :‬מ"ג‪/‬מקת"י‬
‫קצב הפליטה‪ 1.01 :‬ק"ג‪/‬שעה ‪SO2‬‬
‫ספיקת הזינה של ‪ H2S‬למה"ג (על בסיס‬
‫יממתי)= ‪ 3937‬ק"ג‪/‬ש' (כגפרית)‬
‫אחוז הפליטה מספיקת ה‪ H2S -‬למה"ג‪:‬‬
‫‪( 0.013%‬כגפרית)‪:‬‬
‫‪142.4‬‬
‫מה"ג ‪ -3‬נדגם ב‪-‬‬
‫‪12.10.10‬‬
‫מה"ג ‪4‬‬
‫פצ"ק‬
‫חלקיקים‬
‫‪91‬‬
‫‪ 0.2%‬מספיקת הזינה של מימן גופרי‬
‫(‪ )H2S‬למה"ג‬
‫‪ 0.2%‬מספיקת הזינה של מימן גופרי‬
‫(‪ )H2S‬למה"ג‬
‫‪600‬‬
‫‪22.0‬‬
‫‪350‬‬
‫‪36.8‬‬
‫‪350‬‬
‫‪347.3‬‬
‫‪350‬‬
‫‪0.4‬‬
‫פצ"ק (‪)FCC‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫ב‪ .‬מתקני שריפה‬
‫טבלה ‪ : 2.2‬סטיות מערכי הפליטה המרביים במתקני השריפה‪ ,NOx ,SO2 -‬חלקיקים‪CO ,‬‬
‫ריכוז נמדד בבדיקת‬
‫הארובה‬
‫(מ"ג‪/‬מקת"י@ ‪3%‬‬
‫‪)O2‬‬
‫‪ %‬סטייה‬
‫הערות והסברים כפי שנמסרו ע"י בז"ן‬
‫מזהם‬
‫מתקן‬
‫ערך פליטה מרבי נדרש‬
‫עפ"י נוסחת השריפה‬
‫המעורבת‬
‫(מ"ג‪/‬מקת"י@‪)O2 3%‬‬
‫‪SOx‬‬
‫‪35‬‬
‫(שריפת גז בלבד)‬
‫‪104‬‬
‫‪197‬‬
‫‪CO‬‬
‫‪50‬‬
‫‪168‬‬
‫‪236‬‬
‫מש"ץ ‪3‬‬
‫‪SO2‬‬
‫‪361‬‬
‫‪379‬‬
‫‪5‬‬
‫אין הסבר לסטייה מהערך המרבי לאור‬
‫העובדה שהמתקן צורך גז בלבד אשר‬
‫נבדק במקביל לבדיקה ונמצא נקי‬
‫ממימן גפרי‪.‬‬
‫אין הסבר לאי התאמה‪ ,‬הנושא בבירור‬
‫אצל הבודק ויצרן מכשיר הבדיקה‬
‫בתחום שגיאת הבדיקה‬
‫‪CCR‬‬
‫‪CO‬‬
‫‪58.6‬‬
‫‪81.6‬‬
‫‪39‬‬
‫אין הסבר לאי התאמה‪ ,‬הנושא בבירור‬
‫אצל הבודק ויצרן מכשיר הבדיקה‬
‫סבב בדיקות ראשון ל‪2010 -‬‬
‫מה"ד‬
‫‪HVGO‬‬
‫(מה"דים)‬
‫סבב בדיקות שני ל‪:2010-‬‬
‫מה"דים‬
‫מה"ד סולר‬
‫מש"ץ ‪3‬‬
‫דוד ‪B- 11‬‬
‫אין הסבר לאי התאמה כיוון שהמתקן‬
‫שורף גז בלבד שנבדק במקביל ונמצא‬
‫נקי מ‪.H2S-‬מונה צוות לחקירת‬
‫התופעה אך טרם הוגשו ממצאים‬
‫בוצעה תוכנית בדיקת גזי פליטה לכל‬
‫תנור ושונו תנאי התפעול ולאחר מכן‬
‫התבצעה בדיקת ארובה חוזרת‬
‫בוצעה תוכנית בדיקת גזי פליטה לכל‬
‫תנור ושונו תנאי התפעול‪ .‬לפי דיווח‬
‫בז"ן‪ ,‬ניתן יהיה להמשיך בתוכנית בתום‬
‫ההדממה‪.‬‬
‫מתבצעת תוכנית בדיקת גזי פליטה‬
‫לתנור‪ .‬שונו תנאי התפעול ולאחר מכן‬
‫התבצעה בדיקת ארובה חוזרת ב‬
‫‪19/10/10‬‬
‫‪SOx‬‬
‫‪35‬‬
‫‪57.8‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪CO‬‬
‫‪50‬‬
‫‪548‬‬
‫‪992‬‬
‫‪-CO‬דיגום‬
‫חוזר‬
‫(‪)12.10.10‬‬
‫‪50‬‬
‫‪121.7‬‬
‫‪143‬‬
‫‪CO‬‬
‫‪70.5‬‬
‫‪157.4‬‬
‫‪123.3‬‬
‫‪-CO‬דיגום‬
‫חוזר‬
‫(‪)19.10.10‬‬
‫‪NOx‬‬
‫‪72.3‬‬
‫‪23.7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪300‬‬
‫‪344.7‬‬
‫‪14.9‬‬
‫בתחום השגיאה של הבדיקה‬
‫‪NOx‬‬
‫‪150‬‬
‫‪162.8‬‬
‫‪8.5‬‬
‫בתחום השגיאה של הבדיקה‬
‫כל שאר תוצאות הבדיקות היו תקינות ונמוכות מערכי הפליטה המרביים‪.‬‬
‫סיכום עמידה בערכי פליטת ‪ CO ,PM ,NOx ,SO2‬במתקני השריפה‪:‬‬
‫‪ .1‬דיגום ‪ :SO2‬נרשמה סטייה בפליטת ‪ SO2‬במתקני מה"דים של כ‪ 200%-‬בסבב הראשון ושל ‪ 65%‬בסבב השני‪ ,‬למרות‬
‫שמתקנים אלה פועלים עם גז תהליך בלבד ‪ .‬יש לציין שגם בשנים קודמות נרשמו סטיות בריכוז ה‪ SO2-‬במה"דים כבר‬
‫בבדיקות משנת ‪ . 2008‬יצויין כי בז"ן חויבו ע"י המשרד להגה"ס לדגום את ארובת המהד"ים מדי חודש ‪ ,‬החל ממרץ ‪ 2011‬עד‬
‫אשר תתוקן החריגה‪.‬‬
‫‪ .2‬דיגום ‪ :CO‬בסבב ראשון נרשמו סטיות של ‪ 236%‬במה"דים ו‪ 39%-‬ב‪. CCR-‬‬
‫בסבב השני שוב נרשמה סטייה במה"דים בשיעור של ‪ 992%‬ובמה"ד סולר ב‪ .123%-‬נערך דיגום חוזר למה"ד הסולר‬
‫והתוצאה נמצאה תקינה‪ .‬בדגימה חוזרת במהד"ים נרשמה חריגה פחותה יותר של ‪ 123%‬הודות לשינוי תנאי התפעול‬
‫בתנורים שנמצאו חורגים‪.‬‬
‫‪ .3‬תוצאות חורגות ב‪ NOx-‬היו בתחום השגיאה של בדיקת הארובה‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫האיגוד דיווח למשרד על תוצאות הדיגומים בארובות‪ ,‬לרבות על החריגות הנ"ל‪.‬‬
‫בעקבות החריגות בעקר ב‪ SO2-‬ו‪ CO-‬הוציא מנהל מחוז חיפה במשרד להגה"ס בנובמבר ‪ 2010‬ופברואר ‪ ,2011‬שתי‬
‫התראות עפ"י חוק למניעת מפגעים התשכ"א‪ 1961-‬בגין חריגות ביישום ההוראות למניעת מפגעי זיהום אוויר ע"י‬
‫בית הזיקוק (וגם גדיב) ‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על אי עמידה בערכי פליטה מרביים בדגימות הארובה ועל גרימת זיהום אוויר‬
‫בלתי סביר‪ .‬בזן נדרש ע"י המשרד להפסיק לאלתר את החריגות ולבצע דיגומים בארובות המתקנים החורגים אחת‬
‫לחודש עד לקבלת ‪ 3‬תוצאות תקינות ברציפות‪ .‬בתשובתו של המשנה למנכ"ל בזן‪ ,‬דווח על ביצוע פעולות כיוונון‬
‫מבערים ושיפורים נוספים במשטר השריפה במתקני מה"דים ומה"ד סולר‪ .‬במה"ד סולר החריגה ב‪ CO -‬הוסרה כבר‬
‫באוקטובר ‪ ,2010‬במה"דים התקבלה תוצאה תקינה של ‪ CO‬ראשונה רק באפריל ‪( .2011‬גם בבדיקה מ‪26.1.2011 -‬‬
‫תוצאת ה‪ CO-‬הייתה תקינה אך בשתי בדיקות פברואר ומרץ שוב נמדדו חריגות בטווח של ‪.)18-40%‬‬
‫בנוגע לחריגות החוזרות בפליטת ‪ SO2‬מארובת מה"דים (השורפים גז בלבד) אשר לא ניתן להן הסבר מניח את הדעת‬
‫ע"י בזן‪ ,‬חייב המשרד את בזן כאמור להפסיק את החריגה ולהראות תוצאות תקינות במהלך ‪ 3‬חודשים ברציפות‪.‬‬
‫יצויין שלאחר בדיקות שונות שערך בזן במתקני המה"דים לחקר הבעייה‪ ,‬בוצעו פעולות שיפור כלליות במע' טיפול‬
‫בגז הבעירה ובמרץ ‪ 2011‬לאחר ‪ 3‬בדיקות חד‪-‬חודשיות‪ ,‬התקבלה תוצאה שלישית תקינה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוצאות מתכות כבדות‪ ,‬דיוקסינים ופורנים‬
‫ריכוז דיוקסינים ופורנים‪ :‬הפצ"ק נדגם בסבב הראשון בלבד‪ ,‬ע"פ אישור המשרד‪ ,‬התוצאה שהתקבלה‪0.002 :‬‬
‫ננוגרם‪/‬מ"ק ונמצא נמוך משמעותית מערך הפליטה המרבי‪ 0.1 :‬ננוגרם'‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫לא נערכה בדיקת מתכות ודיוקסינים במתקן פירום קטליטי (‪ )CCR‬היות ופתחי דיגום הותקנו רק במהלך ההדממה‬
‫(סוף ‪.)2010‬‬
‫ריכוזי המתכות קדמיום‪ ,‬וונדיום‪ ,‬כספית‪ ,‬טאליום‪ ,‬נמוכים מערך הפליטה המרבי‪ .‬לגבי ריכוזי ניקל‪ ,‬נרשמו הסטיות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫טבלה ‪ :2.3‬סטיות בריכוז הניקל בארובות בז"ן‬
‫מתקן‬
‫‪FCC‬‬
‫דוד ‪21‬‬
‫דוד ‪11‬‬
‫מז"ג ‪1‬‬
‫מז"ג ‪3‬‬
‫מז"ג ‪4‬‬
‫מש"ץ ‪3‬‬
‫מש"ץ ‪-3‬בדיקה חוזרת‬
‫‪CCR‬‬
‫מה"ד סולר‬
‫מה"דים ‪C-120‬‬
‫איזומריזציה‬
‫‪[ Ni‬מ"ג‪/‬מ"ק תקני]‬
‫סבב שני‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.747‬‬
‫‪0.103‬‬
‫‪0.434‬‬
‫‪0.519‬‬
‫‪0.434‬‬
‫‪0.736‬‬
‫סבב ראשון‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.656‬‬
‫‪0.677‬‬
‫‪0.526‬‬
‫‪0.704‬‬
‫‪0.403‬‬
‫‪0.707‬‬
‫‪0.606‬‬
‫לא בוצע ב‪2010-‬‬
‫‪0.342‬‬
‫שימוש בגז בלבד‬
‫‪0.565‬‬
‫לא בוצע ב‪2010-‬‬
‫‪0.549‬‬
‫שימוש בגז בלבד‬
‫‪0.273‬‬
‫‪0.5‬‬
‫מ"ג‪/‬מ"ק‬
‫תקן‬
‫בשני הסבבים‪ ,‬פליטות ‪ Ni‬היו גבוהות מההגבלות בצו בשיעור של בין ‪ 5%‬לבין ‪ 41%‬בסבב הראשון במתקנים‪:‬‬
‫מז"ג‪ ,1‬מז"ג ‪ ,3‬מש"ץ ‪ ,3‬איזוצריזציה ושני הדוודים בתחנת הכח‪.‬‬
‫בסבב שני‪ :‬במה"ד סולר כ‪ 10% -‬סטייה‪ ,‬במש"ץ ‪ 47% 3‬סטייה ודוד ‪ 21‬בתחנת הכח ‪ 49%‬סטייה‪ .‬יש לציין שבעיית‬
‫החריגה בניקל במתקנים השורפים מזוט‪ ,‬תיפתר רק בעת המעבר לשריפת גז טבעי והפסקת השימוש במזוט‪ ,‬המכיל‬
‫מתכות כבדות‪ ,‬לרבות ניקל (כ‪ 20-‬מ"ג‪/‬ק"ג)‪.‬‬
‫יצויין כי בכל מקרי אי ההתאמה בריכוז ניקל יש גם אי התאמה בסכום קבוצת המתכות הכוללת ניקל‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫ד‪ .‬פליטת ‪ H2S ,TOC‬ו‪ CS2+ COS -‬במתקני בזן‬
‫בסבב הראשון המפעל עמד בערכי הפליטה המרביים עבור הארובות הרלוונטיות ראה סעיף ‪,1‬ד‪ , 3+4 ,‬כולל ‪ TOC‬ו‪-‬‬
‫‪ H2S‬בארובת מתקן טיפול ביולוגי בשפכים ‪ S-1A‬ו‪ TOC -‬במתקן השבת אדים (‪ )VRU‬במסוף לניפוק דלקים‪.‬‬
‫בסבב הדיגום השני נרשמו מספר חריגות‪.‬‬
‫טבלה ‪ :2.4‬ריכוז ‪ TOC ,H2S‬ו ‪CS2+COS‬‬
‫סבב בדיקות ראשון ל‪2010 -‬‬
‫מתקן‬
‫מה"ג ‪4‬‬
‫מה"ג ‪3‬‬
‫פצ"ק‬
‫דוד ‪21‬‬
‫דוד ‪11‬‬
‫מז"ג ‪1‬‬
‫מז"ג ‪3‬‬
‫מז"ג ‪4‬‬
‫מש"ץ ‪3‬‬
‫‪CCR‬‬
‫‪TOC‬‬
‫(כפחמן)‬
‫‪3.98‬‬
‫לא היה פעיל‪-‬‬‫‪7.0‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪10.4‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪H2S‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪-‬‬
‫‪COS+CS2‬‬
‫(כגפרית)‬
‫‪2.77‬‬
‫‪-‬‬
‫מה"ד סולר‬
‫‪35‬‬
‫מה"דים‬
‫איזומריזציה‬
‫תקן‬
‫‪9.3‬‬
‫‪ 50‬מ"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪ 5‬מ"ג‪/‬מ"ק‪-‬‬
‫‪ 3‬מ"ג‪/‬מ"ק‬
‫סבב בדיקות שני ל‪:2010-‬‬
‫‪TOC‬‬
‫(כפחמן)‬
‫‪2.4‬‬
‫‪8.70‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪56.9‬‬
‫‪0.9‬‬
‫דיגום חוזר‬
‫‪163.7‬‬
‫‪37.2‬‬
‫דיגום חוזר‬
‫‪5.1‬‬
‫‪50‬‬
‫מ"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪H2S‬‬
‫>‪0.75‬‬
‫‪-‬‬
‫‪5‬‬
‫מ"ג‪/‬מ"ק‪-‬‬
‫‪COS+CS2‬‬
‫(כגפרית)‬
‫**‬
‫‪6.5‬‬
‫‪ 3‬מ"ג‪/‬מ"ק‬
‫** לא נבדק‪ ,‬ע"פ אישור המשרד‬
‫סיכום בדיקות ‪ COS ,H2S ,TOC‬ו‪ CS2-‬בסבב השני של דגימות ארובה‪:‬‬
‫ריכוז ה‪ TOC -‬במה"דים בסבב השני של בדיקות הארובה‪ ,‬חרג ב ‪ 227%‬מהתקן‪ .‬כמו כן‪ ,‬ריכוז ה‪ TOC-‬במה"ד‬
‫סולר חרג בכ‪ 14%-‬מהתקן‪ ,‬שעפ"י דיווח בזן‪ ,‬ריכוז זה נמצא בתחום שגיאת הבדיקה‪ .‬בתי הזיקוק דווחו שהחריגות‬
‫קשורות לריכוזי ה –‪ CO‬הגבוהים שנמדדו במתקנים אלו‪ .‬הבדיקה החוזרת ל ‪ TOC‬שבוצעה למה"ד הסולר‬
‫ולמהד"ים נמצאה תקינה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נרשמה סטייה של ‪ 117%‬בריכוז ה‪ CS2+COS‬במה"ג ‪ 3‬בסבב השני ל‪ .2010-‬בשנים קודמות לא נמדדה חריגה‬
‫לגבי מזהמים אלה‪ .‬ע"פ דיווח בזן‪ ,‬הנושא נבדק והבעייה נפתרה עם חזרת המתקן לפעולה לאחר ההדממה‪ .‬עפ"י‬
‫תוצאות דיגומים ממרץ ‪ ,2011‬החריגה הוסרה‪.‬‬
‫ה‪ .‬דיגום ‪TOC‬ו‪ H2S-‬בארובת מערכת הטיפול בגזי פליטה ממערכת הטיפול בשפכים‪.‬‬
‫נמדד ‪ TOC‬בריכוז ‪ 5.18‬מ"ג‪/‬מ"ק בסבב ראשון של ‪ 2010‬ו‪ 9.2-‬מ"ג‪/‬מ"ק בסבב השני‪ ,‬שעמדו בערך הפליטה המרבי‬
‫של ‪ TOC‬מארובת מתקן הטיפול שהוא‪ 50 :‬מ"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫ריכוזי ה‪ H2S-‬שנמדדו היו ‪ 0.83‬מ"ג‪/‬מ"ק בסבב ראשון ונמוך מ ‪ 0.64‬מ"ג‪/‬מ"ק בסבב השני‪ .‬ערך הפליטה המרבי של‬
‫‪ H2S‬מהמערכת ע"פ הצו הוא‪ 5 :‬מ"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫הערכים שנמדדו עמדו בהוראות הצו‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫ו‪ .‬פליטת חומרים אורגנים ביציאה ממתקן ‪ VRU‬במסוף מילוי מכליות כביש‬
‫במסוף מילוי מיכליות כביש קיימות ארבעה עמדות מילוי המותאמות למיכליות בעלות סידור מילוי תחתי‪ .‬העמדות‬
‫מחוברות למערכת השבת אדי פחמימנים ‪ ,Vapor Recovery Unit =VRU‬שהותקנה ב‪ .2005 -‬ערך הפליטה המרבי‬
‫של ‪ TOC‬מארובת ה ‪ VRU‬ע"פ הצו‪ 20 :‬גר'‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫ע"פ תוצאות המדידה במערכת ה‪ VRU-‬שנמסרו ע"י בז"ן‪ ,‬הפליטה הייתה ‪ 200‬ו‪ 165 -‬מ"ג‪/‬מקת"י בשני הסבבים‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫ז‪ .‬סיכום ממצאי בדיקות מקורות פליטה מוקדיים‬
‫בהתאם לתוצאות הבדיקות שנערכו במקורות הפליטה המוקדיים במהלך שנת ‪:2010‬‬
‫‪.1‬‬
‫מתקני הייצור עמדו בערכי הפליטה המרביים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫במתקני שריפה (‪ , CCR‬מה"ד סולר) נרשמו מספר חריגות לגבי המזהמים ‪ CO‬שחרגו מערכי‬
‫ה פליטה המרביים‪ ,‬ובארובת מה"דים נרשמו חריגות חוזרות ונישנות ב‪ .SO2-‬המשרד להגה"ס‬
‫הוציא התראות עפ"י החוק למניעת מפגעים על זיהום אויר בלתי סביר ודרש הסרת החריגות‬
‫הנ"ל לאלתר‪ .‬סיבות החריגות נבדקו ע"י בזן‪ ,‬שונו תנאי התפעול של התנורים ובוצעו פעולות‬
‫שיפור כלליות במערכת הטיפול בגז הבעירה‪ ,‬דבר שגרם לשיפור בפליטות ה‪ CO -‬ב‪CCR -‬‬
‫ומה"ד סולר וירידה בפליטות ה‪ SO2-‬מהמה"דים ולהסרת החריגות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫רוב תוצאות לגבי בדיקת מתכות עמדו בערכי הפליטה המירביים‪ ,‬למעט ניקל‪ .‬עפ"י דיווח בז"ן‬
‫החריגות בניקל תופסקנה בעת הפסקת שריפת המזוט במתקני השריפה לאחר המעבר לגז טבעי‬
‫במחצית הראשונה בשנת ‪( 2011‬גז טבעי אינו מכיל מתכות כבדות)‪ .‬יצויין כי בכל מקרי אי‬
‫ההתאמה בריכוז ניקל נרשמה גם אי התאמה בסכום קבוצת המתכות הכוללת ניקל‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫ריכוזי ‪ : TOC‬נמצאו ‪ 2‬חריגות במה"ד סולר ובמה"דים בסבב הדיגום השני‪ ,‬ככל הנראה‬
‫קשורות בריכוזי ה ‪ CO‬החורגים במתקנים אלו‪ .‬שאר המתקנים עמדו בערך הפליטה המרבי‪.‬‬
‫הבדיקה החוזרת ל ‪ TOC‬שבוצעה למה"ד הסולר ולמהד"ים נמצאה תקינה לאחר שנערכו בהם‬
‫פעולות שיפור בשריפה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫נרשמה חריגה לא אופיינית בסבב הדיגום השני מערך הפליטה המרבי של ‪ CS2+COS‬במה"ג ‪,3‬‬
‫כאשר הב דיקה נערכה מיד לאחר חזרתו של המתקן לעבודה לאחר הדממה ממושכת‪ .‬יצויין כי‬
‫עפ"י תוצאות דיגומים ממרץ ‪ ,2011‬החריגה מבתקן הוסרה ‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫גם ב ‪ 2010‬לא נערכו בדיקות מתכות‪ ,‬דיוקסינים ופורנים במתקן ‪ ,CCR‬היות והסבב השני‬
‫לבדיקות ארובה נערך בחודשים אוגוסט‪-‬ספטמבר‪ ,‬לפני ההדממה הכללית ‪ .‬פתחי דיגום תקניים‬
‫הותקנו ב‪ CCR-‬רק במהלך ההדממה‪ .‬דיגום ראשון נערך ב פב' ‪ 2011‬והתוצאות מראות עמידה‬
‫בתקנים‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫החריגות הנ"ל דווחו ע"י האיגוד למחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה ("המשרד") ‪ .‬בהתראה‬
‫שהוציא המשרד לבית הזיקוק‪ ,‬דרש ביצוע פעולות מתקנות ועריכת בדיקות חוזרות אחת לחודש‬
‫עד לקבלת ‪ 3‬תוצאות תקינות לגבי המזהמים החורגים במתקנים הנ"ל‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫‪ .3‬סיכום ממצאי הניטור הרציף‬
‫עפ"י סעיף ‪ 17‬בצו‪" :‬העברה מקוונת של נתונים"‪ ,‬נתוני הניטור הרציף בארובות יועברו ע"י בזן בזמן אמת לשרת‬
‫מחשב שיתוחזק ע"י החברה ויהיה ניתן להתקשרות מקוונת בכל עת של האיגוד (המפקח) ושל המנהל (מנהל המחוז‪-‬‬
‫משרד להגה"ס) לרבות לצורך הורדת נתונים למסוף מחשב של האיגוד ושל המנהל ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬הועברו למסוף האיגוד באופן מקוון נתונים ע"פ תוכניות בזן להתקנת מכשירי ניטור רציף לשנת ‪.2010‬‬
‫הנתונים הועברו למסוף המחשב של האיגוד עפ"י נוהל העברה מקוונת שאישרו האיגוד והמנהל‪.‬‬
‫הנתונים שהועברו לאיגוד במהלך ‪ 2010‬כללו‪:‬‬
‫נתונים לגבי ‪ : SO2‬ריכוז בארובת הפצ"ק‪ ,‬וקצב פליטת ‪ SO2‬מארובות ‪ 2‬מה"גים‪.‬‬‫ריכוזי ‪ -NOx‬ממדי ‪ NOx‬ביציאה מריאקטור ‪ SCR‬בדוודים ‪ 21‬ו‪ ,11-‬החל מחודש מאי ‪( 2010‬עד להתקנת מדי‬‫‪ NOX‬בארובות)‪.‬‬
‫אטימות וסטטוסים של מדי אטימות בארובות מתקני השריפה ופצ"ק‪.‬‬‫ספיקות גזים שנשלחו לשני לפידי בזן‪.‬‬‫צריכת דלקים‪ :‬בכלל מתקני בזן‪ ,‬כמויות מזוט וגז בעירה‪.‬‬‫תכונות דלקים‪( :‬במזוט‪ % :‬חנקן‪ % ,‬גופרית‪ ,‬צמיגות‪ ,‬תכולת אספלטנים וניקל‪ ,‬בגז‬‫בעירה‪:‬תכולת גפרית)‬
‫‪ -‬מד ‪ VOC‬ביציאה ממתקן ה‪VRU-‬‬
‫‪ .3.1‬ריכוז תחמוצות חנקן ‪ NOx-‬בארובות דוודים ‪ 11‬ו‪:21-‬‬
‫כאמור‪ ,‬החל מחודש מאי ‪ 2010‬הועברו לאיגוד נתוני ‪ NOx‬בזמן אמת ממדי ‪ NOx‬רציפים שהותקנו‬
‫ביציאה מריאקטור של מערכת ה‪ SCR-‬המותקנות בשני דוודי תחנות הכח של בית הזיקוק‪ :‬דוד ‪ 11‬ודוד‬
‫‪ .21‬מדי ‪ NOx‬אלה נועדו לבקרת תהליך ה‪ .SCR-‬נתוני ה‪ NOX-‬הועברו לאיגוד לאחר ביצוע התאמה‬
‫חישובית כדי לייצג את הריכוזים בגזי הפליטה בארובה‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬עד להתקנת מדי ‪ NOx‬נוספים בארובות הדוודים‪ ,‬הנדרשים ע"י הצו‪ .‬הלו"ז להתקנתם לפי תוכנית‬
‫ההתקנה‪ :‬אקטובר ‪( 2010‬בעת ההדממה הכללית) בדוד ‪ ,11‬ובמאי ‪ 2011‬בדוד ‪ 21‬ששיפוצו נידחה‪.‬‬
‫הוראות הצו האישי מאפשרות חריגה מערך הפליטה המרבי ל‪ NOx-‬בזמן הנעה‪/‬הדממת מתקן שריפה‬
‫שאינו מצויד באמצעי שניוני להפחתת פליטות‪ ,‬ובמשך ‪ 120‬שעות חריגה מצטברות לשנה בעת תקלה‬
‫במתקן השניוני (‪.)SCR‬‬
‫עפ"י בדיקת האיגוד של הנתונים הרציפים‪ ,‬במהלך שנת ‪ 2010‬נרשמו ערכים חריגים בפליטות ה‪NOx -‬‬
‫מתחנת הכח בזן (דודים ‪ 11‬ו‪ ,)21-‬כדלקמן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫חריגות בזמני פעולה תקינה של ה‪( SCR -‬סטטוס ‪:)1 =SCR‬‬
‫‪ -‬בחודש דצמבר ‪ 2010‬בעת הפעלת המתקנים לאחר ההדממה המפעלית לצורך שיפוצים‪ ,‬בין התאריכים ‪-10.12.10‬‬‫‪ ,12.12.10‬נרשמו במשך ‪ 58‬שעות רצופות ערכי פליטה חצי שעתיים ל‪ NOx-‬בדוד ‪ 21‬מעל הערך המרבי ‪150‬‬
‫מ"ג‪/‬מ"ק‪ ,‬בעת שה‪ , SCR -‬עפ"י ערכי סטטוס ה‪ SCR-‬שהועברו‪ ,‬פעל באופן תקין (סטטוס=‪.)1‬‬
‫‪96‬‬
‫בתאריכים הנ"ל ריכוזי ה‪ NOx-‬החצי שעתיים בדוד ‪ 21‬נעו סביב הערך ‪ 210‬מ"ג‪/‬מק"ת במשך ‪ 58‬שעות ברציפות‬
‫וירדו מתחת לערך המרבי‪ 150 :‬רק החל מיום ה‪ ,12.12.10 -‬שעה ‪ .10:00‬עקב כך ערכי הממוצע היממתי במהלך ‪3‬‬
‫היממות הנ"ל חרגו מ‪ 150-‬מ"ג‪/‬מ"ק‪ 162.4 :‬מ"ג‪/‬מק"ת ב‪ 170.2 ;10.12.10-‬מ"ג‪/‬מק"ת ב‪ 11.12.10-‬ו‪ 154 -‬מ"ג‪/‬מק"ת‬
‫ב‪.12.12.10-‬‬
‫עפ"י תגובת המפעל‪:‬‬
‫אחרי הה דממה הדודים הופעלו‪ ,‬עוד בטרם הופעלו כל מתקני הייצור‪ ,‬על מנת להבטיח הפעלה ללא תקלות‪.‬‬
‫במצב כזה דוד ‪ 21‬הופעל בתפוקה נמוכה (בהעדר מספיק "צרכנים")‪ .‬עפ"י דיווח בזן לאותו מקרה‪ ,‬במצב זה‬
‫של הדוד קיימת בעייה בהפעלה יציבה של ה‪ ,SCR-‬כיוון שמערכת הבקרה סוגרת את אספקת האמוניה כאשר‬
‫טמפרטורת גזי הפליטה אינם מספיק גבוהה‪ .‬עם הפעלת מתקני הייצור‪ ,‬תפעול המתקן חזר להיות תקין‪.‬‬
‫עקב העומס הנמוך בדוד‪ ,‬המפעילים לא הצליחו לשמור על ממוצע יומי תקין והיו חריגות בגבול ‪111-170‬‬
‫מ"ג‪/‬מק"ת‪ ,‬בממוצע יממתי‪.‬‬
‫החריגה דווחה למשרד להגה"ס‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חריגות בעת הנעת הדוודים‪:‬‬
‫‪ -‬בשנת ‪ ,2010‬נרשמו ‪ 21.5‬שעות חריגה מערך הפליטה המרבי ל‪ NOx -‬בזמן הנעת הדוודים‪.‬‬
‫עפ"י סעיף ‪( 2‬ג) (‪ )1( )1‬לצו‪" ,‬לא תחשב כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר חריגה של ‪ NOx‬בעת הנעה או הדממה‬
‫כוללת של מתקן שריפה או מתקן ייצור שאינו מצויד באמצעי שניוני לפרק זמן שאינו עולה על פרק הזמן שקבע‬
‫המפקח בכתב ‪ ,‬ואם לא קבע‪ ,‬על פי פרקי הזמן בהם נמשכת הנעה או הדממה לפי הצהרה בכתב שתמסור החברה‪"..‬‬
‫לפי הסעיף‪ ,‬הצו אינו מתיר חריגות ‪ NOx‬בעת הפעלת הדוודים היות וכאמור‪ ,‬בשני דוודי תחנת הכח בזן הותקנו‬
‫אמצעים שניוניים –‪.SCR‬‬
‫מאז תחילת ההעברה המקוונת של נתוני ‪ NOx‬רציפים מארובות הדוודים (מאי ‪ ,)2010‬התברר כי בעת הנעה של‬
‫הדוודים נרשמות חריגות בפליטות ה‪ .NOx-‬זאת היות והתברר כי לא ניתן להפעיל את מתקני ה‪ SCR-‬באפן מידי‬
‫עם הפעלת הדוד ויש צורך להמתין (מעל ‪ 8‬שעות)‪ ,‬עד שהדוד מתייצב וגזי הפליטה שלו מגיעים לטמפרטורה הרצוייה‬
‫המתאימה להפעלת ה‪ .SCR-‬בזן העביר לאיגוד את הוראות יצרן ה‪ SCR-‬לפיהן אין להפעיל מערכת ה‪ SCR -‬טרם‬
‫הפעלת הדודים והגעתם ליציבות ולטמפרטורה מתאימה של גזי הפליטה ‪ 265 :‬מע' צ' בשריפת גז טבעי ו‪ 322-‬מע' צ'‬
‫בשריפת מזוט‪ .‬מסיבה זו כל אימת שהדוודים נמצאים בעומסים נמוכים בתהליך הפעלה‪/‬הדממה‪ ,‬או בעת הפעלת‬
‫מחצית הדוד‪ ,‬יש צורך לעקוף באופן יזום את הריאקטורים של ה‪.SCR-‬‬
‫מבירור הנושא ע"י האיגוד נמצא ביסוס לעובדה זו ממקורות נוספים במתקני תעשייה דומים באיורפה וארה"ב‪.‬‬
‫הנושא נמצא בבדיקה ע"י הא יגוד והמשרד להגה"ס ‪ .‬האיגוד המליץ למשרד למחוק מסעיף ‪( 2‬ג) (‪ )1( )1‬בצו‪ ,‬את‬
‫המילים " שאינו מצויד באמצעי שניוני"‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חריגות עקב תקלות באמצעי שניוני‪:‬‬
‫‪ -‬נרשמו ‪ 24.5‬שעות חריגה בשני הדוודים ‪ 11,21‬יחד‪ ,‬כתוצאה מתקלה ב ‪.SCR‬‬
‫עפ"י ס' ‪( 2‬ג) (‪ )2‬בצו‪ " ,‬לא תחשב זיהום אוויר חזק או בלתי סביר‪ ,‬חריגה מהריכוזים המרביים ממתקן בו הותקן‬
‫אמצעי שניוני בזמן תקלה באמצעי השניוני‪ ,‬זאת בתנאי שסך זמני הפעלת מתקן בו מותקן אמצעי שניוני‪ ,‬ללא אמצעי‬
‫כאמור‪ ,‬אינו עולה על ‪ 120‬שעות מצטברות בכלל מתקני החברה במשך שנה קלנדארית"‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬שעות אלה לא מהוות הפרה על הוראות הצו‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫חריגות בעת ביצוע פעולות תחזוקה בדוד תוך מעקף ה‪:SCR-‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬נרשמו ‪ 110‬שעות חריגה מערך הפליטה המרבי ל‪ NOx-‬בדוודים ‪ 11,21‬בזמן ביצוע פעולות ניקוי של‬
‫מחליפי החום וביצוע מעקף על ה –‪ SCR‬לצורך כך‪ .‬לפי הוראות הצו האישי‪ ,‬שעות אלה אינן מהוות תקלה באמצעי‬
‫שניוני‪.‬‬
‫לפי ההסבר שנמסר מבית הזיקוק‪ ,‬מדובר בפעולת ניקוי בלתי נמנעת של מישקעים של מלחי אמוניום סולפאט ובי‪-‬‬
‫סולפאט‪ ,‬ששוקעים על מחליפי החום ביציאה מה ‪ .SCR‬מלחים אלה נוצרים עקב הפעלת ה‪ SCR-‬בבית הדוודים‬
‫‪97‬‬
‫בזמן שריפת מזוט המכיל גפרית‪ .‬קטליזטור ה‪ SCR -‬מעודד חמצון גפרית דו חמצנית בגזי הפליטה מהדוד ל‪SO3-‬‬
‫‪,‬המגיבה עם אמוניה (הריאגנט הפעיל ב‪ ) SCR-‬ועקב כך נוצרים המשקעים‪ ,‬הגורמים לירידה בתפקוד הדוודים‪ .‬עפ"י‬
‫בית הזיקוק‪ ,‬מדובר בבעיה זמנית עד להגעת הגז הטבעי‪ -‬שכמעט ואינו מכיל גפרית‪ ,‬ועקב כך יצומצם מאוד קצב‬
‫היווצרותם של מלחים אלה‪.‬‬
‫עפ"י הסברי בזן‪ :‬במהלך הניקוי סוגרים לסירוגין חצי דוד ולפי הוראות היצרן‪ ,‬יש לבצע עקיפת ה‪ .SCR-‬המלצות‬
‫היצרן נועדו להגן על הציוד והקטליזאטור במתקן ה‪.SCR-‬‬
‫פעילות זו של סגירת מחצית דוד לצורך ניקוי‪ ,‬והמשך פעולת מחצית השניה של הדוד ללא ‪ , SCR‬צפויה להמשך‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬עד תחילת השימוש בגז הטבעי‪.‬‬
‫סוכם בין המשרד והאיגוד שהיות ומדובר בבעייה זמנית‪ ,‬במידה ויחולו עיכובים בהגעת הגז הטבעי לבית הזיקוק‪,‬‬
‫בזן ידרשו להציע פתרון טכנולוגי שימנע פליטת ‪ NOx‬חורגות עקב סיבה זו‪.‬‬
‫‪ .3.2‬פליטות תחמוצות גופרית‪:SO2-‬‬
‫בין חודש ספטמבר עד סוף חודש דצמבר ‪ 2010‬וכפי שדוח גם ע"י בזן בדו"ח חצי שנתי שני ל‪ ,2010-‬נרשמו ‪ 74‬ימי‬
‫חריגה במצטבר מערך הפליטה המרבי של ‪ SO2‬במה"גים (ערך פליטה מירבי עפ"י הצו‪ 0.2% :‬מספיקת הזינה של‬
‫מימן גופרי למה"ג)‪ .‬במחצית הראשונה של השנה לא נרשמו חריגות בתחמוצות גפרית‪.‬‬
‫עפ"י סעיפים ‪(2‬ג)(‪ ) 2()1‬מותרת חריגה בתחמוצות גפרית במה"גים בזמן הנעה והדממה של מה"ג למשך זמן שקבע‬
‫המפקח כזמן הדרוש להנעה‪/‬הדממה‪ ,‬וכל עוד לא קבע‪ ,‬עפ"י הצהרה בכתב של המפעל‪ .‬בהתאם להצהרה בכתב של‬
‫בזן מ‪ ,15.08.10 -‬הזמן הדרוש להפעלת מה"ג הינו ‪ 48‬שעות והזמן הדרוש להדממה היו‪ 96 :‬שעות‪.‬‬
‫לאחר הפחתת משכי זמן הנעה‪/‬הדממה במה"גים שהוצהרו ע"י המפעל ‪ ,‬מתקבל מספר ימי חריגה‬
‫של ‪ 52‬ימים לשנת ‪.2010‬‬
‫מתוך ימי חריגה אלה‪ ,‬בחודש דצמבר בשנת ‪ 2010‬נרשמו ‪ 23‬ימי חריגה (‪ )23.12.10 – 3.12.10‬מערך הפליטה המרבי‬
‫לתחמוצות גופרית במה"ג ‪ 3‬כת וצאה מהפעלת המתקן (הנעה) לאחר השיפוץ הכללי במתחם בזן‪ .‬ערך הפליטה‬
‫המרבי‪ 0.2% :‬מ מספיקת הזינה של מימן גופרי (‪ )H2S‬למה"ג‪.‬‬
‫בדיקת סטטוס פעילות מתקן מה"ג ‪ ,3‬עפ"י הנתונים הרציפים‪ ,‬הראתה סטטוס =‪ 8‬לכל משך תקופת החריגה‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬הנעת מתקן‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬עפ"י הצהרת בזן‪ ,‬פרק הזמן הדרוש להנעת מה"ג ‪ 3‬לאחר הדממה מתוכננת הוא ‪ 48‬שעות‪ ,‬לכן משך‬
‫ההנעה הנ"ל נמצא חריג‪.‬‬
‫במענה לפניית האיגוד לבקשת הסבר‪ ,‬בזן טענו כדלקמן‪:‬‬
‫הצהרתנו (מאוגוסט ‪ )2010‬בנוגע לזמני הנעת מה"ג ‪ 3‬התבססה‪ ,‬כנדרש בצו‪ ,‬על היסטורית הפעלת מתקן זה בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬במצבים בהם המתקן הופעל בנוהל רגיל והשתלב עם שאר המתקנים שפעלו במצב רגיל‪ ,‬כפי שהיה בשנים‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫המקרה שנוצר בהפעלת מה"ג ‪ 3‬במהלך דצמבר ‪ 2010‬היה שונה בתכלית מהמצבים הקודמים‪ :‬היות וההפעלה החלה‬
‫ממצב בו כמעט כל מתקני הייצור היו מודממים‪ .‬עקב מצב מיוחד זה‪ ,‬ההפעלה של כל המתקנים היתה מורכבת וממושכת‬
‫יותר מההפעלות מתוכננות קודמות‪ ,‬של כל מתקן בנפרד‪ .‬במקרה המיוחד של מה"ג‪ ,‬לא ניתן להפעיל מה"ג בעת שאין‬
‫כמות מינימלית של מימן גופרי לעבד‪ ,‬ורק בהמשך‪ ,‬אחרי התייצבות המה"ג‪ ,‬ניתן להפעיל את גזרת הטיפול בגזי זנב‬
‫(‪ .)TGU‬יעילות צמצום פליטות ‪ SO2‬של מעל ‪ ...9%‬במה"ג כולל ה‪ TGU-‬מושגת רק בתנאי תפעול יציבים‬
‫ומוגדרים‪.‬‬
‫על מנת למזער את הפליטות בשלב ההפעלה של שאר מתקני בזן (אשר מייצרים מימן גופרי)‪ ,‬הופעל מה"ג ‪ 3‬במצב של‬
‫כמעט "סרק"‪ :‬במצב כזה הוא מוזן גם בגז בעירה על מנת שהמתקן יהיה בחימום ומוכן לקליטה ועיבוד של מימן גופרי‪.‬‬
‫גם במסמך הצהרת זמני הנעה‪/‬הדממה ציינו שהשעות שצויינו בו אינן כוללות השארת המתקן במצב "חם"‪.‬‬
‫בצורת תפעול כזאת המתקן פולט ‪ SO2‬בכמויות של כמה עשרות ק"ג לשעה (עפ"י הניטור הרציף‪ 50 :‬ק"ג‪/‬שעה‬
‫בממוצע) וזאת ללא יצור גופרית אלמנטרית‪.‬‬
‫מכיוון שהפעלת המתקנים שמייצרים מימן הגופרי (מה"דים) התעכבה‪ ,‬נימשכה ההמתנה הנ"ל של מה"ג ‪ 3‬מספר ימים‪,‬‬
‫שבהם אי אפשר היה להמשיך ולהתקדם ע"פ לוח הזמנים הרגיל לתפעול המופיע בהצהרתנו‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 23.12.2010‬נאלצנו לסגור את המתקן בגלל תקלה‪ ,‬ובמקומו הופעל מה"ג ‪ ,4‬שגם הוא הופעל קודם בתהליך‬
‫דומה‪.‬‬
‫בכל תהליך הפעלה רגיל‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה במקרה הזה‪ ,‬המתקן אינו מסוגל להגיע ליעילות הגבוהה שאליה הוא‬
‫מסוגל להגיע רק בסוף התהליך‪.‬‬
‫כל המצב והתקדמות ההפעלות דווחו לאיגוד באופן שוטף (קודים) וגם בהודעות בדוא"ל‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫קצב פליטת ‪ SO2‬כלל מפעלית‪ - :‬בתאריך ‪ 23.12.10‬נרשמו שתי חריגות חצי שעתיות מקצב פליטת תחמוצות‬
‫גופרית מכלל מתקני בז"ן‪ .‬הצו מתיר פליטה מרבית של ‪ 600‬ק"ג לשעה‪.‬‬
‫ע"פ הדיווח שהתקבל מבזן נפלטו בתאריך זה‪ 1.34 :‬טון‪/‬שעה ו‪ 2.66 -‬טון‪/‬שעה בממוצע חצי שעתי מכלל שטח בזן‪.‬‬
‫עפ"י הדיווח‪ ,‬החריגות נגרמו עקב תקלה במה"ג ‪ 3‬שבעקבותה הוזרם ‪ H2S‬לשריפה בלפיד (היות ולא ניתן היה לטפל‬
‫בו במה"ג)‪ .‬בזן דיווחו כי החריגה נגרמה אחרי שהמתקן הופעל ‪ ,‬לאחר ההדממה הארוכה‪ .‬מבדיקת הניטור הרציף‪,‬‬
‫ביום זה סטטוס מתקן מה"ג ‪ 3‬נע בין ‪( 8‬הפעלה) לבין ‪( 2‬תקלה) ו‪( 3-‬מתקן לא פעיל)‪ .‬עפ"י ההודעה שנמסרה לאיגוד‬
‫מבזן‪ :‬האירועים נרשמו כתוצאה משתי תקלות במה"ג ‪ .3‬לאחר האירוע השני מה"ג ‪ 4‬הוכנס לעבודה והמימן‬
‫הגופרי הועבר אליו ‪.‬אולם‪ ,‬בתהליך ‪,‬נפתח שסתום בקרת לחץ ללפיד‪ ,‬והחריגות נוצרו בשל שריפת הגז בלפיד‪.‬‬
‫‪ .3.3‬אטימות גז הפליטה בארובות המתקנים‬
‫עפ"י נתוני הני טור הרציף של מדי האטימות המותקנים בארובות התקנים‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬נרשמו סה"כ ‪ 30.4‬שעות‬
‫חריגה מערך המרבי לאטימות לפי הגדרתו בסעיף ‪( 2‬ב')(‪ )2()5‬בצו‪ .‬מתוכן ‪ 24 ,‬שעות חריגה נבעו בזמן הפעלות‬
‫והדממות מתקנים בתקופת השיפוץ והיתר עקב תקלות‪.‬‬
‫‪ 3.4‬אירועי שליחת כמות משמעותית של גזים ללפיד‬
‫"כמות משמעותית" של גזים כהגדרת הצו‪ 4000 :‬ק"ג‪/‬שעה מתחילת תוקפו של הצו והחל מה ‪2000 ,02.12.10‬‬
‫ק"ג‪/‬שעה‪ .‬ב ‪ 2010‬נרשמו‪ ,‬ע"פ נתוני הניטור הרציף‪ 133 ,‬אירועים של שליחת כמות משמעותית של גזים ללפיד‪ .‬רוב‬
‫רובם של האירועים חל כתוצאה מהדממות מתקני בז" ן בתקופת השיפוץ ואח"כ כתוצאה מהפעלת המתקנים בתום‬
‫השיפוץ‪.‬‬
‫כל הנושאים הנ"ל דווחו למשרד להגה"ס‪.‬‬
‫‪ .4‬פעולות עיקריות לצמצום פליטות ‪ VOC‬ממקורות פליטה בלתי מוקדיים‬
‫‪ .4.1‬אבזור וצביעת מיכלים בהתאם ל‪BAT=Best Available Techniques -‬‬
‫בוצעו פעולות לצמצום פליטות בהתאם ללו"ז הנקוב בצו האישי ‪ ,‬המבוסס על תוכנית הפחתת פליטות ‪ VOC‬ממיכלי‬
‫אחסון שהוגשה ע"י בז"ן במהלך ‪ 2009‬ועל ממצאי סקר פערים בהשוואה ל‪BAT-‬‬
‫ב‪ 2010-‬הותקנו ב ‪ 3‬מיכלים אטמים שניוניים‪ ,‬הותקנו ‪ 4‬כיפות ועוד ‪ 2‬כיפות נוספות בהליך התקנה‪.‬‬
‫נצבע מיכל אחד‪ 6 ,‬מיכלים הושבתו ע"פ דרישת הצו האישי‪ 2 ,‬מתוך המיכלים שהיו אמורים לעבור שיפוץ ב ‪,2010‬‬
‫מושבתים ומחכים לתחילת עבודה‪.‬‬
‫‪ .4.0‬ביצוע תוכנית ‪ LDAR‬בבז"ן‬
‫בשנת ‪ 2010‬בוצעו ע"י חברת ‪ 3 The Sniffers‬סבבי ‪ LDAR‬מתוך ‪ 4‬הנדרשים לפי נוהל ביצוע ‪ LDAR‬של המשרד‪,‬‬
‫הסבב הרביעי של קטגוריה מס' ‪ 1‬הושלם בינואר ‪ 2011‬עקב ההדממה במתקני בז"ן ברבעון האחרון של ‪ .2010‬כמו כן‪,‬‬
‫בוצעו ‪ 2‬סבבי ‪ LDAR‬מלאים במז"ג ‪ 1‬ומש"צ ‪ 3‬אשר לא נבדקו ב ‪ 2009‬בגלל היותם מודממים בעת ביצוע המדידות‬
‫באותה שנה‪.‬‬
‫הגדרת "דליפה" ע"פ נוהל ‪ LDAR‬של המשרד‪ :‬ריכוז חומר נמדד מעל ‪ .ppm 1000‬באם נמצאה דליפה‪ ,‬יש לתקנה‬
‫תוך ‪ 7‬ימים מיום הגילוי‪.‬‬
‫נכון לסוף שנת ‪( 2010‬ינואר ‪, ) 2011‬כמות החומר הנדיף‪,‬הדולף מוערך ב ‪ 14,857‬ק"ג‪/‬שנה‪ ,‬עפ"י דו"ח סיכום ביצוע‬
‫תוכנית ה‪ ,LDAR -‬ב‪ 2010-‬הופחתו פליוטות מרכיבי ציוד בשיעור של ‪ 80%‬לעומת שנת ‪.2009‬‬
‫‪99‬‬
‫להלן סיכום פליטות מציוד בתום ‪ 4‬הסבבים הרבעוניים‪:‬‬
‫קצב פליטה ]‪] [kg/yr‬‬
‫‪7183‬‬
‫מס' רכיבים‬
‫‪ %‬מהרכיבים הדולפים‬
‫‪189,560‬‬
‫‪0-8 ppm‬‬
‫‪2163‬‬
‫‪1.23%‬‬
‫‪2363‬‬
‫‪9-999 ppm‬‬
‫‪1003‬‬
‫‪0.04%‬‬
‫‪83‬‬
‫‪1000-49999 ppm‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪50000-99999 ppm‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪+100000 ppm‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫‪0‬‬
‫בלתי נגישים‬
‫‪4318‬‬
‫‪0‬‬
‫‪98.72%‬‬
‫קטגוריה (עפ"י ריכוז פליטה)‬
‫‪190‬‬
‫‪14,857‬‬
‫פליטות שתוקנו‬
‫‪192,013‬‬
‫‪100%‬‬
‫סה"כ‬
‫‪ .4.3‬הפחתת פליטות ‪ VOC‬מלפידים‬
‫מערכת לפידי בז"ן אוספת גזים דליקים מכל מתקני החברה ‪,‬הנפלטים ממקורות שונים‪,‬‬
‫לשם שריפה בטוחה בהן ‪ .‬המערכת נועדה לתת מענה בשעת חירום ‪,‬אולם ‪,‬חלק מהגזים המגיעים אליה מקורם לא‬
‫באירועים בעלי אופי בטיחותי אלא מתוך צרכי התהליך או התפעול בשגרה‪.‬‬
‫בבז"ן פועלת מערכת השבת גזים הנשלחים ללפיד‪ ,Flare Gas Recovery=FGR -‬המשיבה חלק מהגזים הנפלטים‬
‫ללפיד על ידי דחיסתם והעברתם למערכת גז‪-‬דלק של בז"ן‪ ,‬לשריפה בתנורים‪ ,‬כתחליף מזוט‪.‬‬
‫להלן פירוט ספיקות גז ללפידים וכמויות הגזים שהושבו לתהליך בשנת ‪:2010‬‬
‫על פי דרישת הצו‪ ,‬תוך שנה מתחילתן של ההוראות‪ ,‬יש להשיב לפחות ‪ % 60‬מהגזים הנשלחים לשריפה בלפיד בעת‬
‫תחילתן של ההוראות‪.‬‬
‫על פי דיווח בז"ן‪ ,‬כמות הגזים שהופנתה ללפיד בתחילתן של הוראות הצו החדש הייתה ‪ 11,157‬טון‪/‬שנה (כמות‬
‫בסיס ב‪ .) 2009 -‬הצו דורש תוך שנה מכניסת הההוראות לתוקף‪ ,‬השבה שלל ‪ 60%‬לפחות‪ ,‬כלומר לפחות ‪ 6,694‬טון‬
‫לשנה‪ .‬כמות הגזים הכללית שהושבה ממערכת הלפידים במהלך ‪ 2010‬היתה ‪ 12,919‬טון‪ ,‬לעומת ‪ 6,694‬טון הדרשים‬
‫בצו‪ ,‬כלומר‪ ,‬ההשבה בשנת ‪ 2010‬עלתה בכמעט פי שניים על הנדרש בצו‪.‬‬
‫פירוט לפי לפיד‬
‫תאור מקור המידע‬
‫כמות לשנת ‪[ 2010‬ק"ג‪/‬שעה]‬
‫לפיד ישן‪-‬כללי‬
‫מדידה במד ספיקה רציף‬
‫‪519‬‬
‫‪GAS TO ORL OLD FLARE‬‬
‫לפיד חדש‬
‫‪295‬‬
‫מדידה במד ספיקה רציף‬
‫‪GAS TO ORL NEW FLARE‬‬
‫‪814‬‬
‫סה"כ‬
‫ב ‪ 2010‬הייתה הפחתה של ‪ 21%‬בכמות הגזים הכוללת שנשלחו לשריפה בלפיד לעומת ‪.2009‬‬
‫בטווח של ‪ 3‬שנים מתחילתן של הוראות הצו‪( ,‬עד‪ )2012 -‬תבוצע השבה של לפחות ‪ 90%‬מהגזים שנשלחו לשריפה‬
‫בלפיד ב ‪.2009‬‬
‫‪ .5‬פרוייקט הקמת מיתקן פיצוח (פצחן) מימני‬
‫בשנת ‪ 2009‬הגישה בזן לועדה המחוזית לתכנון ובנייה בקשה להיתר בניה לבניית תשלובת פצחן מימני‪ .‬מדובר‬
‫בתשלובת של מתקנים לפיצוח בעזרת מימן בלחץ וטמפרטורה גבוהים‪ ,‬שנועדו להפיק תזקיקי דלק קלים כגון סולר‬
‫דל גפרית מחומרי זינה כבדים המהווים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שארית מתהליך זיקוק בוואקום‪ .‬הסולר שיופק הינו בעל איכות‬
‫‪100‬‬
‫גבוהה מזו הנדרשת כיום בתקנ ים המחייבים החלים על סולר לתחבורה מבחינת פליטת מזהמי אוויר‪ .‬התשלובת‬
‫מתוכננת לפעול על גז טבעי בלבד‪.‬‬
‫המתקנים המתוכננים להקמה במסגרת הפרויקט‪ :‬פצחן מימני בקיבולת של ‪ 150‬טון‪/‬שעה‪ ,‬מתקן לייצור‬
‫מימן מגז טבעי בקיבולת ‪ 55,000‬מ"ק‪/‬שעה‪ ,‬מתקן למיחזור אמין בקיבולת של ‪ 250‬טון‪/‬שעה‪ ,‬לפיד חירום‬
‫לשריפת עודפי גז (מימן) במקרה תקלה‪.‬‬
‫חומרי הזינה לפצחן המימני הם מימן וסולר ואקום כבד‪ .‬תוצרי הפצחן המימני‪ :‬גפ"מ‪ ,‬נפטא‪ ,‬דס"ל ‪,‬סולר‪.‬‬
‫הפיצוח המימני יאפשר ייצור סולר דל‪-‬דל גופרית (פחות מ‪ ,) ppm 10‬דל ארומטיים‪ ,‬דס"ל באיכות גבוהה‪ ,‬חומרי‬
‫ביניים לייצור בנזין דל דל גופרית ויקטין את היקף הייצור של תזקיקים כבדים (סולר ואקום כבד ומזוט) ב ‪.10%‬‬
‫המשרד להגה"ס העביר לבזן הנחיות לעריכת מסמך סביבתי (תסקיר השפעה על הסביבה) שיבדוק את היתכנות‬
‫הפרויקט במפרץ חיפה מבחינת השלכותיו הסביבתיות‪ .‬בתשובה להנחיות הועברו למשרד להגה"ס דו"חות שבחנו‬
‫היבטים של סיכונים מפעילות התשלובת והשפעה על מצב איכות האוויר במפרץ חיפה כתוצאה ממנה‪ .‬בין היתר הציג‬
‫המסמך את מצב איכות האוויר כיום לפני הפרוייקט ואת המצב המחושב לאחר הגעת הגז הטבעי למתחם לפני‬
‫ואחרי הפעלת הפרוייקט ולאחר נקיטת אמצעים להפחתת פליטות לאוויר שבזן הציעו ליישם‪.‬‬
‫עותק המסמך הסביבתי הועבר לאיגוד ע"י המשרד להגה"ס העביר לאיגוד‪ ,‬לבדיקה‪.‬‬
‫בדיקת המסמך ע"י האיגוד נערכה מתחילת ‪ . 2010‬בין החודשים אפריל עד יולי ‪ 2010‬העביר האיגוד למשרד להגנת‬
‫הסביבה ‪ 5‬מסמכי בדיקה וחוות דעת בנושא פליטות מזהמים לאוויר עקב הקמת הפרוייקט‪ .‬בעקבות מסמך הערות‬
‫של האיגוד והערות נוספות של המשרד להגה"ס‪ ,‬בחודש מאי ‪ 2010‬הודיע המשרד לבז"ן שהדו"ח בנושא איכות אויר‬
‫מוחזר לתיקונים ובחינה מחודשת מאחר ולדעת המשרד להגה"ס והאיגוד נפלו בו טעויות מהותיות‪ .‬ביוני ‪2010‬‬
‫התקבל במשרד לה גה"ס מסמך סביבתי מתוקן שנבדק שוב ע"י האיגוד שהעביר הערות נוספות וחוות דעת‪.‬‬
‫בעיקרו המסמך הסביבתי הראה כי לא מתקבל שוני באיכות האוויר (ריכוזים סביבתיים) בין המצב שלפני הקמת‬
‫הפרוייקט ולבין המצב לאחר הפעלתו‪.‬‬
‫בזן טענו בפני המשרד והאיגוד כי אישור התשלובת יביא לשיפור צפוי באיכות האוויר במרכזי הערים בישראל‬
‫כתוצאה מהאיכות הגבוהה של הסולר שיופק בתשלובת‪.‬‬
‫עיקר דרישות האיגוד שהועברו למשרד להגה"ס כתנאי לבניית הפרוייקט היו כדלקמן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הפרוייקט יוקם‪ ,‬רק תוך שימוש בטכניקות ‪ BAT‬המחמירות הקיימות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫יש לדרוש שהקמת הפרוייקט לא תגרום לכל תוספת פליטה למצב הקיים (בשריפת גז טבעי) לגבי‬
‫המזהמים ‪ ,SO2, NOx‬חלקיקים וכלל ‪ VOC‬לרבות בנזן‪ ,‬פורמלדהיד ושאר מזהמים מסוכנים‪.‬‬
‫יש לדרוש התחייבות בזן שחומר הגלם שיוזן לפצחן יהיה ממקורות בית הזיקוק חיפה בלבד‪ .‬זאת בנוסף‬
‫‪.3‬‬
‫להתחייבות בזן באשר לשימוש בתוצרת שתופק מהמתקן (סולר איכותי לתחבורה) לצריכה בארץ בלבד‪.‬‬
‫לאור כך נדרשו בז"ן להתחייב כי הסולר שייווצר בתשלובת ישווק בארץ בלבד ויביא להפחתה בזיהום האוויר‬
‫מתחבורה ברחבי המדינה‪ .‬התחייבות ברוח זו התקבלה מהמפעל‪.‬‬
‫בנוסף העבירה בזן למשרד להגה"ס התחייבות לעמידה ברורה במגבלת קצב הפליטה שנקבעה בצו האישי ההחדש‪ .‬כן‬
‫תיושם הצעת בזן לפיה יוחמר ערך הפליטה המרבי של תחמוצות חנקן בשלושה תנורים גדולים קיימים‪ ,‬מהערך של‬
‫‪ 150‬מ"ג למ"ק לערך של ‪ 100‬מ"ג למ"ק‪ ,‬ויותקנו שלושה מתקני ‪ SNCR‬להפחתת תחמוצות חנקן בארובות תנורים‬
‫אלו‪ .‬הדרישות תיקבענה בצו האישי של בז"ן‪ ,‬וכן יהיו תנאי בהיתר הבנייה של הפצחן המימני‪.‬‬
‫בנושא חומרים אורגניים נדיפים (‪ – )VOC‬בז"ן נדרשו להפחית פליטות ‪ VOC‬באמצעות החמרה תנאי ביצוע תוכנית‬
‫לגילוי דליפות מרכיבי ציוד וטיפול בהן (‪ )LDAR‬וביצוע ארבעה סבבים של ‪ LDAR‬בכל שנה על כל רכיבי הציוד‪,‬‬
‫במקום הדרישה הנוכחית המחייבת ביצוע ארבעה סבבים בשנה רק על רכיבי הציוד היותר מועדים לדליפות‪ ,‬ושני‬
‫סבבים או סבב אחד‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬על קטגוריות אחרות של רכיבים‪ .‬תוספת הסבבים צפויה לגרום להפחתה בכמות ה‪-‬‬
‫‪ VOC‬הנפלטים בכל עת מרכיבי הציוד‪ .‬הדרישות תיקבענה בצו האישי של בז"ן ובהיתר הבנייה של הפצחן המימני‪.‬‬
‫כמו כן יקבע בהיתר הבניה כי המתקנים לא יופעלו טרם יהיה אישור המשרד להגה"ס כי פליטות הבנזן אינן גורמות‬
‫לחריגה מערכי הסביבה ומערכי היעד‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫התחייבות הדירקטוריון – הועברה למשרד להגה"ס התחייבות בזן ודירטוריון בזן כי סך הפליטות מהפצחן לא יעלו‬
‫על המפורט במסמך הסביבתי שהוגש וכי בזן יפחיתו פליטות במתקנים אחרים באופן שהפעלת הפצחן לא תגרום‬
‫לתוספת פליטות במפרץ חיפה‪.‬‬
‫על פי הנחיות המשרד להגה"ס‪ ,‬תשלובת הפצחן תעמוד בערכי הפליטה המירביים הבאים (המתאימים לשימוש בגז‬
‫טבעי)‪:‬‬
‫‪, PM: 5 mg/m^3‬‬
‫‪35 mg/m^3‬‬
‫‪, SO2:‬‬
‫‪NOx: 100 mg/m^3‬‬
‫עפ"י בדיקת המסמך הסביבתי ע"י האיגוד‪ ,‬במצב הנוכחי וגם במצב העתידי המודל חישב אפשרות של היווצרות‬
‫חריגות מתקן איכות אוויר ה‪ 1/2‬שעתי ל‪ ,NOx‬גם בשריפת גז טבעי‪ ,‬עם ובלי פרוייקט הפצחן המימני‪ .‬לכן האיגוד‬
‫המליץ לקבוע מדיניות מקומית‪-‬אזורית לגבי "תיקרות" זיהום‪ ,‬שמשמעותה‪ ,‬הורדה הדרגתית של סה"כ פליטות‬
‫המזהמים לאוויר מכל המקורות האנטרופוגניים (תעשיה ‪ +‬תחבורה) באזור מפרץ חיפה בכלל ‪ ,‬ממתחם בז"ן וממפעל‬
‫בז"ן בפרט‪ .‬זאת‪ ,‬בדומה להגבלות ("תקרות") שנקבעו באיחוד האירופאי עפ"י דירקטיבת ‪National :2001/81/EC‬‬
‫‪ . Emission Ceilings‬בהתאם לכך‪ ,‬על בז"ן (וגם שאר המקורות ) להוריד בהדרגה‪ ,‬את סה"כ פליטות ה‪ NOx -‬ו‪-‬‬
‫‪ VOC‬באחוזים ובלו"ז שיקבעו כמדיניות אזורית‪.‬‬
‫קביעת אחוזי הצמצום של הפליטות באזור באופן כללי ובבזן באופן פרטני‪ ,‬תיעשה בין היתר‪ ,‬על בסיס חישוב‬
‫הפליטות המרביות שלא תגרומנה לחריגות מערכי הסביבה או ערכי היעד‪.‬‬
‫האיגוד המליץ למשרד להגה"ס שיוקם צוות מקצועי שיבחן את משמעות הטמעת עקרונות דירקטיבת "התקרות"‬
‫האירופאית באזור מפרץ חיפה‪.‬‬
‫‪ .6‬סיכום פליטות מזהמים לאוויר ‪ -‬תמצית הדו"ח השנתי של בית זיקוק לנפט לשנת ‪2010‬‬
‫א‪ .‬פליטות מוקדיות‬
‫‪ 6.1‬גפרית דו‪-‬חמצנית‬
‫קצב פליטת ה‪ SO2-‬הכלל מפעלית בשנת ‪ 2010‬היה ‪ 3,496‬טון‪/‬שנה (פליטה מחושבת עפ"י כמויות דלקים שנצרכו‬
‫ותכולת הגפרית בהם ובהתחשב בפליטות נוספות מהלפידים‪ ,‬פצ"ק ומה"גים)‪ .‬הפליטה הממוצעת השעתית היתה‪:‬‬
‫‪ 0.399‬טון‪/‬שעה (לעומת ‪ 0.389‬טון‪/‬שעה ב‪ .)2009-‬לגבי שנת ‪ ,2010‬הצו התיר פליטה מרבית של ‪ 4,128‬טון‪/‬שנה ו‪600-‬‬
‫ק"ג‪/‬שעה‪ ,‬עד למעבר לגז טבעי‪.‬‬
‫‪ 6.2‬תחמוצות חנקן‬
‫פליטת ה‪ NOx-‬הממוצעת השנתית עמדה על ‪ 0.126‬טון‪/‬שעה לעומת ‪ 0.26‬טון‪/‬שעה אשתקד על בסיס אותו חישוב‪,‬‬
‫זוהי ירידה של כ‪ 52%-‬שניתן לייחסה למתקני ה‪ SCR‬שפעלו מרבית השנה בדוודי תחנת הכח בזן והחלפת מבערים‬
‫למבערי ‪ .Low NOx‬החישוב נערך לפי ממוצע פליטות שנמדדו בשני סבבי בדיקות ארובה‪.‬‬
‫לגבי שנת ‪ ,2010‬הצו התיר פליטת ‪ NOx‬של ‪ 2400‬טון לשנה ולא יותר מ‪ 320 -‬ק"ג לשעה‪ ,‬עד למעבר לגז טבעי‪.‬‬
‫‪ 6.3‬חומר חלקיקי‬
‫הפליטה הממוצעת השנתית חושבה ע"י בז"ן לפי ממוצע פליטות שנמדדו בשני מחזורי בדיקות ארובה חצי שנתיות‬
‫והיא עומדת על ‪ 0.012‬טון‪/‬שעה‪ ,‬לעומת ‪ 0.016‬טון‪/‬שעה ב‪ .2009-‬ההפחתה של כ‪ 25% -‬הינה כתוצאה מהתקנת‬
‫‪102‬‬
‫המסננים בפצ"ק וממשיכה את מגמת הירידה מ ‪ .2009‬שימוש במקדמי הפליטה של ‪ AP-42‬לחומר חלקיקי‪ ,‬מניב‬
‫תוצאות גבוהות בהרבה‪ ,‬ככל הנראה מחוסר התאמה לתנאים בבז"ן‪.‬‬
‫‪ 6.4‬פליטת מתכות‪ Ni :‬ו‪( V-‬ניקל וונדיום)‬
‫מקור המתכות הינו המזוט הנצרך במתקנים‪ .‬פליטות ‪ Ni‬ו‪ V-‬חושבו בדומה לסעיף ‪ ,6.3‬והן הוערכו כ‪0.31 -‬‬
‫ק"ג‪/‬שעה עבור ‪ ,Ni‬ו‪ 0.13 -‬ק"ג‪/‬שעה עבור ‪ .V‬בשתי המתכות היתה ירידה של ‪ 40%‬ו‪ 31%-‬לעומת אשתקד זאת‬
‫הודות לירידה בפליטות החלקיקים וכן מכך שהשנה נלקחו בחשבון מס' שעות העבודה בפועל של כל מתקן בבז"ן‬
‫‪ 6.5‬פליטות ‪ )Total organic carbon( TOC‬ממתקני שריפה ופצ"ק‬
‫הפליטה הממוצעת השנתית חושבה ע"י בז"ן לפי ממוצע פליטות שנמדדו בשני סבבי בדיקות ארובה והיא עומדת על‬
‫‪ 0.009‬טון‪/‬שעה ‪ .‬זו השנה הראשונה שבה הוכנסו מדידות ‪ TOC‬כחלק מהמזהמים הנבדקים בבדיקות ארובה‪ ,‬ראה‬
‫סעיף ‪,1‬ד‪2,‬‬
‫ב‪ .‬חומרים אורגנים נדיפים (‪ - )VOC‬ממקורות פליטה לא מוקדיים‬
‫עפ"י דו"ח שנתי ל‪ 2009 -‬של בז"ן‪ ,‬חישוב פליטת ה‪ VOC -‬מבוסס על מצב מעודכן של מקורות הפליטה השונים‬
‫במפעל‪ ,‬תוך שילוב תוצאות תוכנית ‪ LDAR‬ופעולות לצמצום הפליטות שבוצעו במהלך ‪ .2010‬עפ"י דיווח בז"ן חלה‬
‫ב‪ 2009-‬ירידה של כ‪ 45% -‬בפליטות חומרים אורגנים נדיפים )‪ ) VOC‬לעומת אשתקד‪ .‬יש לציין שהפליטות מציוד‬
‫פחתו ב ‪ 80%‬לעומת אשתקד‪.‬‬
‫להלן סיכום שנתי ל‪ 2010-‬לגבי הפליטות הבלתי מוקדיות כפי שדווח ע"י בזן‪:‬‬
‫מקור פליטה‬
‫פליטה שעתית‪)kg/hr TOC(-‬‬
‫פליטה שנתית ( ‪Ton/yr‬‬
‫הערות‬
‫‪)TOC‬‬
‫ציוד‪-‬אביזרי‬
‫צנרת‬
‫מיכלי אחסון‬
‫‪1.70‬‬
‫‪15‬‬
‫מבוסס על סבב ‪ LDAR‬מלא‬
‫‪15.23‬‬
‫‪133‬‬
‫לפידים‬
‫‪16.20‬‬
‫‪142‬‬
‫מגדלי קירור‬
‫‪1.17‬‬
‫‪10‬‬
‫מעודכן עפ"י התקדמות‬
‫תכנית ההפחתה‬
‫מבוסס על שריפת ‪0.81‬‬
‫טון‪/‬שעה בשנת ‪2010‬‬
‫מחושב עפ"י ‪AP-42‬‬
‫תחנות מילוי‬
‫מיכליות כביש‬
‫סה"כ‬
‫‪0.47‬‬
‫‪4‬‬
‫מחושב עפ"י ‪AP-42‬‬
‫‪35.78‬‬
‫‪313‬‬
‫פליטות סגוליות‪0202-‬‬
‫פליטה סגולית מוגדרת ככמות הפליטה הממוצעת (בק"ג) של המזהם לטון של גלם (נפט גלמי) מועבד בבית הזיקוק‪.‬‬
‫להלן הפליטות הסגוליות בשנת ‪ ,2010‬עפ"י מזהם‪:‬‬
‫שם החומר‬
‫ק"ג מזהם‪ /‬טון גלם‬
‫‪SO2‬‬
‫‪0.46‬‬
‫‪NOx‬‬
‫‪0.15‬‬
‫חלקיקים‬
‫‪0.01‬‬
‫‪VOC‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪103‬‬
‫גדיב‬
‫‪ .1‬הצו האישי לגדיב‬
‫בדומה להליך עדכון הצו האישי לבז"ן‪ ,‬ברבעון האחרון של שנת ‪ 2009‬גובש ע"י המשרד להגנת הסביבה נוסח הוראות‬
‫למניעת מפגעים מעודכנות לגדיב‪ .‬על פי הוראת השר להגנת הסביבה‪ ,‬על גדיב לעמוד בערכי פליטה עדכניים ‪ ,‬בין אם‬
‫על ידי שימוש בגז טבעי ובין אם על ידי התקנת מתקנים לטיפול בפליטות משריפת מזוט‪ ,‬לא יאוחר מחלוף ‪ 18‬חודש‬
‫מתחילתן‪.‬‬
‫נוסח הצו החדש נכנס לתוקף רק בתאריך ה‪ , 28.08.10 -‬הנוסח כולל דרישות חדשות כדלקמן‪:‬‬
‫הגשת סקר תהליכים ופליטות‪ ,‬סקר פערים לעומת ה‪ BAT-‬ותוכנית גישור פערים לפי לו"ז‪ ,‬בהתבסס על ההנחיות‬‫של דירקטיבת ‪. IPPC‬‬
‫דרישה לאבזור וצביעת מיכלים בהתאם ל‪ ,BAT-‬ע"פ לוז מוסדר לכל מיכל (בהמשך לדרישות הצו הקודם)‬‫דיגום חומרים אורגניים נדיפים ומזהמי אויר נוספים בגדר המפעל‪ ,‬מדי ‪ 6‬חודשים ‪,‬לפי תוכנית שתוגש‪.‬‬‫דיגום ריכוז חומרים אורגנים נדיפים וקצב פליטה ממיכלי אחסון לפי תוכנית שתוגש‬‫מדידה של רמת הריח בגדר המפעל ע"י צוות מריחים מוסמך אחת לרבעון‪.‬‬‫הוספת מזהמים נבדקים בסבב בדיקות ארובה כגון‪ :‬מתכות‪ TOC ,‬ו‪CO-‬‬‫דרישה להשבת ‪ 40%‬מכמות הגזים הנשלחים לשריפה בלפיד‪ ,‬חזרה לתהליך ע"י התקנת מערכת השבה‪ ,‬תוך שנה‬‫מתחילת תוקף ההוראות‬
‫קיצור משך הזמן המותר לפליטת עשן נראה לעין מהלפיד‪.‬‬‫החל מסוף אוקטובר ‪ 2010‬עד דצמבר ‪ 2010‬הייתה הדממה כוללת במתקני גדיב לצורכי פעולות תחזוקה‪ ,‬ניקוי‪,‬‬
‫שידרוג‪ ,‬שיפוץ מיכלים הקמת נקודות דיגום ומרפסות בארובות והתקנת אמצעי הפחתת פליטות לפי דרישות הצו‬
‫האישי‪ .‬בין היתר הותקנה מערכת ‪ SNCR‬בתנור הטולואן ומבערי ‪ Low NOx‬בדוד הקיטור ובתנור הטולואן‪.‬‬
‫‪ .2‬מעקב אחר ביצוע הוראות הצו האישי לשנת ‪2010‬‬
‫‪ .2.1‬נתונים רציפים המועברים לאיגוד באופן מקוון‪ ,‬נכון לשנת ‪2010‬‬
‫הנתונים שהועברו באופן מקוון לאיגוד מארובות גדיב ב‪ 2010-‬היו‪:‬‬
‫ עכירות מארבעת תנורי המפעל‪ :‬פארקס‪ ,‬טולואן‪,‬קסילן ‪ ,‬ארומטיק ומדוד הקיטור‪,‬‬‫ספיקת דלק נוזלי וגזי לארבעת התנורים ולדוד הקיטור מועבר החל מדצמבר ‪,20009‬‬‫ספיקת גזים ללפיד‬‫תכולת ‪ H2S‬בגז‪( ,‬מפברואר ‪)2011‬‬‫‪ -‬ריכוז בנזן ביציאת ממערכת סינון הפליטות בעת הטענת אוניות בנזן‪ ,‬במסוף הצפוני בנמל‪.‬‬
‫‪ 0.0‬תוכנית עמידה בערכי פליטה‬
‫ב‪ 28.10.10-‬הגיש המפעל למשרד להגה"ס‪ ,‬תוכנית עמידה בערכי הפליטה שבצו האישי החדש‪.‬‬
‫להלן תובא סקירה של התוכנית‪ ,‬כולל מידע הרלוונטי לשנת ‪ 2010‬בלבד‪:‬‬
‫א‪ .‬תחמוצות חנקן‬
‫טבלה מס' ‪ :2.1‬ערכי פליטה מרביים לת‪ .‬חנקן‪ ,‬ע"פ הצו החדש‬
‫ארובה‪/‬מתקן‬
‫ערך פליטה מרבי מותר‬
‫לו"ז ביצוע‬
‫[מ"ג‪/‬מק"ת]‪3% O2 ,‬‬
‫דוד קיטור‪ ,‬ארומטיק‬
‫‪ 450‬לדלק נוזלי‬
‫‪28.08.10-27.02.12‬‬
‫פארקס‪ ,‬קסילן‬
‫טולואן‬
‫‪ 150‬לדלק גזי‬
‫החל מ‪28.08.10 -‬‬
‫‪104‬‬
‫בתנורים‪ -‬על מנת לעמוד בערכי הפליטה הוחלפו מבערים למבערי ‪ Low NOx‬בתנור הטולואן כמו כן הותקן ‪SNCR‬‬
‫(אמצעי שניוני לצמצום פליטות ‪ )NOx‬בתנור הטולואן במהלך ההדממה המפעלית בסוף ‪ .2010‬ביתר התנורים יותקן‬
‫‪ SNCR‬עד ‪.02.2012‬‬
‫בדוד קיטור‪-‬בסבב דגימות ארובה הראשון שנערך בשנת ‪ 2010‬נמדדו חריגות בפליטות ה‪ NOx-‬בשיעור של כ ‪106%‬‬
‫מערך הפליטה המרבי המותר ובכ‪ 39%‬בדיגום חוזר של הדוד ‪ ,‬ראה סעיף ‪ 2.2‬בהמשך‪ .‬במהלך ההדממה בסוף ‪,2010‬‬
‫הדוד הוסב לשריפת גז בלבד והוחלפו בו מבערים למבערי ‪ . Low NOx‬בתום הדממה (ינואר ‪ )2011‬הדוד הופעל‬
‫באמצעות שריפת גז תהליך‪ -‬ללא מזוט‪ .‬בסבב בדיקות שני ל‪ 2010-‬בתחילת ‪ ,2011‬הדוד עמד בערך הפליטה המרבי ל‪-‬‬
‫‪ .NOx‬המעבר לגז טבעי גם יאפשר עמידה בערכי הפליטה בדוד‪.‬‬
‫עקרון פעולת ה‪ )Selective Non Catalytic Reduction( SNCR‬שהותקן בתנור הטולואן בגדיב‪ :‬הזרקת תערובת של‬
‫אוריאה וקיטור דרך דיזות לאזור ההסעה בתנור ממספר כיוונים‪ ,‬על מנת להבטיח פיזור הומגני ויעילות ראקצית‬
‫החיזור של תחמוצות החנקן בגזי הפליטה‪ .‬בתנור מתרחש פירוק האוריאה לאמוניה‪ ,‬האמוניה מגיבה עם תחמוצות‬
‫חנקן ליצירת חנקן אלמנטרי ומים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תחמוצות גופרית‬
‫טבלה מס' ‪ :2.2‬ערכי פליטה מרביים לתחמוצות גופרית‪ ,‬ע"פ הצו החדש‬
‫ארובה‪/‬מתקן‬
‫ערך פליטה מרבי מותר‬
‫לו"ז ביצוע‬
‫[מ"ג‪/‬מק"ת]‪3% O2 ,‬‬
‫דוד קיטור‪ ,‬ארומטיק‬
‫‪ 850‬לדלק נוזלי‬
‫‪28.08.10-27.02.12‬‬
‫פארקס‪ ,‬קסילן‬
‫טולואן‬
‫‪ 35‬לדלק גזי‬
‫החל מ‪28.08.10 -‬‬
‫לגבי דוד הקיטור אשר שרף מזוט דל דל גפרית‪ 0.5% ,‬גפרית ‪ ,‬במהלך ההדממה הדוד הוסב לשריפת דלק גזי בלבד‬
‫והחל לשרוף גז תהליך בלבד החל מינואר ‪.2011‬‬
‫לגבי התנורים‪ ,‬שימוש במזוט דל דל גופרית וגז תהליך מאפשר עמידה בערכי הפליטה שלעיל‪.‬‬
‫ג‪ .‬חומר חלקיקי‬
‫טבלה מס' ‪ :2.3‬ערכי פליטה מרביים לחומר חלקיקי‪ ,‬ע"פ הצו החדש‬
‫ארובה‪/‬מתקן‬
‫ערך פליטה מרבי מותר‬
‫לו"ז ביצוע‬
‫[מ"ג‪/‬מק"ת]‪3% O2 ,‬‬
‫דוד קיטור‪ ,‬ארומטיק‬
‫‪ 50‬לדלק נוזלי‬
‫‪28.08.10-27.02.12‬‬
‫‪ 5‬לדלק גזי‬
‫החל מ‪28.08.10 -‬‬
‫‪,‬פארקס‪ ,‬קסילן‬
‫טולואן‬
‫בהתאם לתכנית המפעל‪ ,‬עמידה בערכי הפליטה בדוד הקיטור תתאפשר באמצעות המעבר לגז תהליך ולאחר מכן‪ ,‬לגז‬
‫טבעי‪.‬‬
‫התנורים עומדים בערכי הפליטה לפי חישוב שריפה מעורבת מזוט‪-‬גז תהליך‪ .‬ב‪ 2010‬ריכוז החלקיקים שנמדד‬
‫בארובות היה נמוך מערך הפליטה המרבי‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫ד‪TOC )Total Organic Compounds) ,CO .‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4‬ערכי פליטה מרביים ל ‪ CO‬וכלל פחמן אורגני‪ ,‬ע"פ הצו החדש‬
‫ארובה‪/‬מתקן‬
‫מזהם‬
‫דוד קיטור‪,‬ארומטיק‬
‫‪CO‬‬
‫ערך פליטה מרבי מותר‬
‫לו"ז ביצוע‬
‫[מ"ג‪/‬מק"ת]‪3% O2 ,‬‬
‫‪ 80‬לדלק נוזלי‬
‫פארקס‪ ,‬קסילן‬
‫החל מה ‪28.08.10‬‬
‫‪ 50‬לדלק גזי‬
‫טולואן‬
‫‪ 50‬לדלק נוזלי‬
‫‪)as carbon( TOC‬‬
‫עבור ‪ , CO‬ע"פ תוכנית העמידה בערכי הפליטה שהוגשה ‪ ,‬המפעל עומד בערכי הפליטה המרביים‪ .‬עבור המזהם‬
‫‪ ,TOC‬טרם נבדק בבדיקות ארובה‪ ,‬בהתאם לתוצאות הדיגום הראשון לשנת ‪ 2011‬יקבעו דרך פעולה‪.‬‬
‫בבדיקה החוזרת שנערכה לאחר הסבב הראשון ל‪ 2010-‬בדוד (עקב הסטייה ב‪ ,)NOx-‬נרשמה סטייה של ‪ 130%‬ב ‪CO‬‬
‫אולם בתאריך הדיגום טרם נכנס הצו החדש לתוקף וההגבלה על ריכוזי ‪ CO‬לא חלה עדיין‪ .‬ראה סעיף ‪ 2.2‬בהמשך‪.‬‬
‫ה‪ .‬מתכות‬
‫טבלה מס' ‪ :2.5‬ערכי פליטה מרביים למתכות‪ ,‬ע"פ הצו החדש‬
‫ערך פליטה מרבי מותר‬
‫מזהם‬
‫ארובה‪/‬מתקן‬
‫‪Ni‬‬
‫דוד קיטור‪,‬ארומטיק‬
‫‪0.5‬‬
‫‪Vanadium‬‬
‫פארקס‪ ,‬קסילן‬
‫‪1.0‬‬
‫קדמיום‬
‫טולואן‬
‫‪0.05‬‬
‫לו"ז ביצוע‬
‫[מ"ג‪/‬מק"ת]‪3% O2 ,‬‬
‫טאליום וכספית‬
‫‪0.05‬‬
‫‪Pb+Co+Ni+Te+Se‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪Cr+V+Mn+Cu+Sb+Sn‬‬
‫‪1‬‬
‫החל מה ‪28.08.10‬‬
‫עפ"י תוכנית המפעל‪ :‬עמידה בערכי הפליטה של מתכות‪ ,‬בעיקר ניקל‪ ,‬בדוד הקיטור‪ ,‬תתאפשר עם המעבר לשריפת גז‬
‫טבעי‪ .‬לגבי ‪ 4‬התנורים בהם טרם נדגמו מתכות‪ ,‬המפעל יקבע דרכי פעולה לאחר הדיגום הראשון לשנת ‪.2011‬‬
‫ו‪ .‬בנזן‬
‫בנזן עשוי להיפלט מארובת פילטר בנזן במסוף ניפוק בנזן לאוניות‪ ,‬במסוף צפון בנמל חיפה‪.‬‬
‫במסוף צפון קיימת מערכת סינון בנזן מורכבת מ ‪ 3‬מסנני פחם פעיל בטור‪ .‬תפקידה הינה ספיגת אדי הבנזן הנפלטים‬
‫לאוויר ממחסני האוניות‪ ,‬בעת טעינת בנזן לתוכן‪ .‬בקו גזי הפליטה ממערכת הסינון מותקן גלאי בנזן רציף המתריע‬
‫על ריכוזי הבנזן בזמן טעינת אוניית ‪ ,‬הנתונים מתקבלים בחדר הבקרה שבמסוף‪ .‬בנוסף קיים גלאי בנזן במנגש ‪2‬‬
‫לאיתור נזילות בעת טעינת אוניית בנזן‪ .‬ערך הפליטה המרבי לבנזן בצו האישי‪ 1 :‬מ"ג‪/‬מ"ק‪ -‬בפליטה שלאחר מע'‬
‫הסינון‬
‫ע"פ תוצאות הדיגום ל‪ ,2010-‬ריכוז הבנזן בעת הטענת אונייה‪ ,‬היה מתחת לערך הפליטה המירבי‪.‬‬
‫ז‪ .‬אטימות בשלושת ארובות דוודי הקיטור‬
‫עפ"י המצוין בתוכנית‪ ,‬המפעל עומד בתקן לאטימות‪ .‬החל מכניסת הצו החדש לתוקף ‪ 28.08.10‬נרשמו חריגות‬
‫מעטות מתקן האטימות‪ ,‬סה"כ‪ 1.1 :‬שעות חריגה‪.‬‬
‫טבלה מס ‪ :2.6‬חריגות באטימות עבור התקופה ‪28.08.10-31.12.10‬‬
‫דוד קיטור‬
‫פארקס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫קסילן‬
‫‪0.1‬‬
‫טולואן‬
‫ארומטיק ספליטר‬
‫‪0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪106‬‬
‫גזרה‪/‬ארובה‬
‫סה"כ שעות‬
‫חריגה‬
‫‪.3‬‬
‫עמידת גדיב בערכי הפליטה המרביים‪ ,‬עפ"י תוצאות דיגום ארובות‬
‫ב‪ 2010-‬בוצע סבב בדיקות ארובה ראשון שנערך בחודשים אפריל‪ -‬מאי‪ .‬ברבעון באחרון של שנת ‪ ,2010‬מתקני גדיב היו‬
‫מודממים לצורך שיפוצים‪ ,‬לכן הסבב השני לשנת ‪ 2010‬בוצע בין התאריכים ‪.28/01/11-22/02/11‬‬
‫תוצאות הדיגומים הועברו בדוא"ל לאיגוד ע"י המפעל ב‪ 26.07.10-‬וב ‪ 10.03.11‬בהתאמה‪.‬‬
‫בטבלה להלן‪ ,‬רוכזו תוצאות הבדיקות בהשוואה לערכי פליטה מרביים מחושבים עפ"י צריכות הדלקים בעת‬
‫הבדיקות‪ ,‬ע"י הנוסחה לשריפה מעורבת (גז תהליכי ‪ +‬מזוט) כמוגדר בנספח לצו "גדיב"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוגשו תו צאות של בדיקות ריכוז בנזן במתקן להטענת אוניות בנמל‪ ,‬לאחר פילטר הפחם הפעיל ותוצאות‬
‫אנליזות מזוט וגז ששימשו בזמן הבדיקות‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ : 2.7‬סיכום תוצאות ‪ 2‬סבבי בדיקות ארובה ל‪2010 -‬‬
‫מתקן‪+‬מס'‬
‫הסבב לשנת‬
‫‪2010‬‬
‫חלקיקים‬
‫ נ מ ד ד‪-‬‬‫מ"ג‪/‬מקת"י‬
‫‪ 3%‬חמצן‬
‫ערך‬
‫מרבי‬
‫מותר‬
‫(*)‬
‫‪Toluene-I‬‬
‫‪19.2‬‬
‫‪43.8‬‬
‫‪660.5‬‬
‫‪Toluene-II‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪32.3‬‬
‫‪35‬‬
‫‪Xylene-I‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪38‬‬
‫‪494.8‬‬
‫‪633.9‬‬
‫‪257.5‬‬
‫‪Xylene-II‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪30.6‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪190.1‬‬
‫‪162‬‬
‫‪Parex-I‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪29.9‬‬
‫‪298.5‬‬
‫‪485.8‬‬
‫‪291‬‬
‫‪383‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪Parex-II‬‬
‫‪26.1‬‬
‫‪39.5‬‬
‫‪463.8‬‬
‫‪659.4‬‬
‫‪520.3‬‬
‫‪379.8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪73‬‬
‫‪11.9‬‬
‫‪39.8‬‬
‫‪358.2‬‬
‫‪664.6‬‬
‫‪272‬‬
‫‪381.8‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪73.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‪31.5‬‬
‫‪404.3‬‬
‫‪514‬‬
‫‪268‬‬
‫‪388.2‬‬
‫‪34.4‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪13.7‬‬
‫‪29.4‬‬
‫‪231.4‬‬
‫‪476.2‬‬
‫‪175‬‬
‫‪312.4‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪50‬‬
‫‪731.1‬‬
‫‪850‬‬
‫‪929.2‬‬
‫‪450‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪80‬‬
‫‪0‬‬
‫‪106.5%‬‬
‫)‪)NOx‬‬
‫‪38.6%‬‬
‫‪Boiler-I‬‬
‫(בדיקה חוזרת ב‪-‬‬
‫‪(13.06.10‬‬
‫‪31.1‬‬
‫‪50‬‬
‫‪799.8‬‬
‫‪850‬‬
‫‪623.5‬‬
‫‪450‬‬
‫** ‪184‬‬
‫‪80‬‬
‫‪Boiler –II‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪109.2‬‬
‫‪35‬‬
‫‪120.9‬‬
‫‪150‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪50‬‬
‫‪Boiler –II‬‬
‫בדיקה חוזרת‬
‫(‪)13.03.11‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪26.6‬‬
‫‪35‬‬
‫‪150‬‬
‫‪150‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪50‬‬
‫‪Parex-II‬‬
‫בדיקה חוזרת‬
‫(‪)13.03.11‬‬
‫‪Aromatics-I‬‬
‫‪Aromatics-II‬‬
‫‪Boiler –I‬‬
‫)‪(17.05.10‬‬
‫‪SO2‬‬
‫ נ מ ד ד‪-‬‬‫מ"ג‪/‬מקת"י‬
‫‪ 3%‬חמצן‬
‫ערך‬
‫מרבי‬
‫מותר‬
‫(*)‬
‫‪** CO‬‬
‫נמדד‬
‫מ"ג‪/‬מקת"‬
‫י‬
‫‪ 3%‬חמצן‬
‫ערך‬
‫מרבי‬
‫מותר(‬
‫*)‬
‫‪737.2‬‬
‫‪358.1‬‬
‫‪429.2‬‬
‫‪38.4‬‬
‫‪50.3‬‬
‫‪150‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪410‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪51.3‬‬
‫‪66.6‬‬
‫‪NOx‬‬
‫ נ מ ד ד‪-‬‬‫מ"ג‪/‬מקת"י‬
‫‪ 3%‬חמצן‬
‫ערך‬
‫מרבי‬
‫מותר‬
‫(**)‬
‫‪ %‬סטייה‬
‫מהערך‬
‫המרבי‬
‫‪75.8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪72‬‬
‫‪0‬‬
‫‪17.4%‬‬
‫)‪)NOx‬‬
‫‪0‬‬
‫‪37%‬‬
‫)‪NOx‬‬
‫‪NOx‬‬
‫ו‪130.5%-‬‬
‫ב ‪CO‬‬
‫(*) ערך מרבי‪ ,‬מ"ג‪/‬מקת"י‪ ,‬מחושב לפי נוסחת השריפה המעורבת בנספח לצו‪ ,‬ע"ב צריכות המזוט והגז בכל מתקן‪,‬‬
‫בעת דיגום הארובה‪.‬‬
‫(**) אין דרישה להגבלת ‪ CO‬בצו הקודם (מ‪ .)2007-‬הדרישה נוספה החל מ‪.28.08.10-‬‬
‫בסבב השני לשנת ‪ 2010‬נערכה בדיקת ‪ TOC‬בארובות גדיב‪ ,‬ע"פ הוראות הצו האישי החדש לגדיב‪ .‬ראה להלן‬
‫‪107‬‬
‫‪212%‬‬
‫(‪) SOx‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.8‬תוצאות בדיקת ‪ TOC‬בארובות גדיב בסבב השני ל‪.2010 -‬‬
‫מתקן‪+‬מס' הסבב לשנת ‪2010‬‬
‫‪TOC‬‬
‫ נ מ ד ד‪-‬‬‫מ"ג‪/‬מקת"י ‪ 3% ,‬חמצן‬
‫ערך מרבי מותר‬
‫‪Toluene-II‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪Xylene-II‬‬
‫‪Parex-II‬‬
‫‪Aromatics-II‬‬
‫‪Boiler –II‬‬
‫סיכום התוצאות‬
‫‪ .1‬ריכוזי ה‪ , NOx ,SO2 -‬חלקיקים בגזי הפליטה מארובות ‪ Aromatics‬ו‪ Toluene -‬עמדו בדרישות הצו‪.‬‬
‫‪ .2‬ריכוז ‪ TOC‬עמד בדרישות הצו בכל הארובות ונמצא נמוך בסדר גודל מערך הפליטה המירבי‪.‬‬
‫‪ .3‬חריגות ב‪- NOx-‬בדוד הקיטור‪ Boiler-‬בסבב הראשון ל‪ ,2010-‬התקבלה סטייה של ‪ 106%‬מערך הפליטה‬
‫המרבי של ‪ NOx‬ובדיגום חוזר התקבלת סטייה של כ‪.39% -‬‬
‫על פי הודעת המפעל‪ ,‬פתרון לחריגות יושג לאחר התקנת ה ‪( Low NOx Burners‬ההתקנה בוצעה במהלך ההדממה‬
‫בסוף ‪ ) 2010‬ומעבר לשריפת גז טבעי‪ .‬בהדממה הדוד הוסב לשריפת גז והוחלפו מבערי הדוד‪ .‬בסבב בדיקות השני‬
‫שהתקיים בפברואר ‪ ,2011‬ריכוז ה ‪ NOx‬נמצא תקין‪.‬‬
‫* נרשמה סטייה של ‪ 17%‬בפליטות ‪ NOx‬בתנור הקסילן בסבב הבדיקות השני ‪,‬לטענת המפעל הסטייה נמצאת בטווח‬
‫שגיאת המדידה‪.‬‬
‫* נרשמה חריגה של ‪ 37%‬בפליטות ה‪ NOx-‬מערך הפליטה המירבי בתנור הפארקס‪ ,‬בסבב הבדיקות השני‪ .‬בדיגום‬
‫חוזר שנערך ב ‪ ,13.03.11‬התקבלה תוצאה תקינה‪ .‬לטענת המפעל החריגות ב ‪ NOX‬בתנור יוסרו לאחר התקנת‬
‫‪ ,SNCR‬בפברואר ‪2012.‬‬
‫‪ .4‬חריגות ב‪ SOx -‬נרשמה חריגה של ‪ 212%‬ב‪ SOx-‬בדוד הקיטור בסבב השני‪ ,‬זאת לאחר שהדוד החל לשרוף גז‬
‫תהליך בלבד‪ .‬יש לציין כי בבדיקה חוזרת שנערכה במרץ ‪ 2011‬החריגה הוסרה‪.‬‬
‫‪- CO .5‬בדיגום החוזר שנערך לדוד הקיטור ב ‪ 13.06.10‬נמצאה סטייה של ‪ 130%‬ב‪ .CO-‬אולם בעת סבב הדיגום‬
‫הראשון‪ ,‬גדיב לא נדרשו לעמוד בתקני ‪ , CO‬שכן הצו החדש טרם נכנס לתוקף‪ .‬בסבב הדיגום השני ריכוז ה ‪ CO‬בדוד‬
‫היה נמוך מערך הפליטה המרבי‪.‬‬
‫בסבב בדיקות שני (פברואר ‪ ,)2011‬לא נרשמה חריגה בפליטות ה‪.CO-‬‬
‫תוצאות בנזן ביציאה ממסנן פחם פעיל במתקן לטעינת אוניות בנמל‪-‬מסוף הכימיקלים הצפוני‪-‬נמל חיפה‬
‫בתאריך ‪ 24.06.10‬נערכו בדיקות פליטות בנזן לאוויר מארובת מסנן פחם של מתקן טעינת כימיקלים של גדיב במסוף‬
‫הכימיקלים הצפוני בנמל חיפה‪.‬‬
‫הבדיקה נערכה בזמן טעינת אוניה‪ .‬התוצאות היו כדלקמן‪:‬‬
‫ריכוז בנזן‪ <0.86 :‬מ"ג‪/‬מק"ת‬
‫קצב פליטה‪ 0.001 :‬ק"ג‪/‬שעה < =‪ 1‬גר'‪/‬שעה <‬
‫עפ"י דרישת הצו הקודם‪ ,‬פליטת הבנזן מהמערכת לאיסוף וטיפול באדי הבנזן הנפלטים בזמן הטענת אוניות במסוף‬
‫ההטענה בנמל לא תעלה על ריכוז של ‪ 1‬מ"ג‪ /‬מ"ק או על קצב פליטה של ‪ 2.5‬גר'‪/‬שעה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬פליטת הבנזן בזמן הבדיקה עמדה בתנאי קצב הפליטה המרביים לגבי בנזן‪ ,‬עפ"י הצו הקודם‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫אנליזת מזוט‬
‫להלן תכונות המזוט שנשרף בגדיב עפ"י דו"חות אנליזות שנערכו במאי ויוני ‪:2010‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.9‬אנליזת מזוט‬
‫תאריך בדיקה‪:‬‬
‫‪09.05.10‬‬
‫מזוט‬
‫תאריך בדיקה‪09.06.10 :‬‬
‫תכולת גפרית‪( % ,‬מסה)‬
‫‪0.48‬‬
‫‪0.49‬‬
‫תכולת אפר‪( % ,‬מסה)‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.05‬‬
‫תכולת אספלטנים‪( % ,‬מסה)‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪ .4‬נקיטת פעולות לצמצום פליטות בלתי מוקדיות ע"י גדיב‬
‫א‪ .‬מיכלי אחסון‬
‫בספטמבר ‪ 2009‬הותקנו אטמים שניוניים ונצבעו בלבן ‪ 4‬מיכלי הבנזן של גדיב‪ ,‬כנדרש בצו‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2010‬הותקנו ‪ 7‬אטמים שניוניים וגגות צפים בשבעה מיכלים המכילים חומרים אליפטיים וחומר גלם‬
‫לתהליך‪ ,‬על פי לו"ז המוסדר בצו האישי החדש של גדיב‪ .‬כמו כן שניים מתוך ‪ 7‬המיכלים שאובזרו‪ ,‬נצבעו בלבן (צבע‬
‫בעל החזר קרינה של ‪ 70%‬לפחות)‪ .‬בשנת ‪ 2010‬הושבתו ‪ 2‬מיכלים ע"י גדיב‪ ,‬כיוון שלא עמדו בלו"ז ההתקנה שבצו ‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפיד גדיב‬
‫בסעיף ‪( 8‬ב) (‪ )6‬לצו גדיב החדש מצוין ‪:‬‬
‫חודשי‪ ......‬ותופחת ככל הניתן על ידי ביצוע תוכנית מתמשכת של הפחתה במקור‪ ,‬איתור דרכים חלופיות לסילוק גזים המועברים‬
‫כמות הגזים המועברת ללפיד בשגרה לא תעלה על ‪ 45‬ק"ג לשעה בממוצע‬
‫ללפיד‪ ,‬התקנת מערכת השבת גזים (‪ )FGR‬ושימוש במערכות בקרה והשמטה בעלות אמינות גבוהה‪ ,‬כך שתוך שנה יושבו לכל‬
‫הפחות ‪ 40%‬מהגזים המופנים ללפיד בעת תחילתן של הוראות אלו ותוך שנתיים יושבו לכל הפחות ‪ 70%‬מהגזים ‪".......‬‬
‫בנושא הנ"ל‪ ,‬מתבצעת תוכנית הפחתת כמות הגזים המופנים ללפיד באמצעות מערכת איסוף והשבת‬
‫הגזים‪ ,‬שנאספים בצנרת איסוף למדחס שדוחס אותם לאספקה לתנורים‪ .‬גדיב מתכננים רכישה של מדחס‬
‫נוסף שישמש כגיבוי‪ .‬המערכת כוללת גם את הגזים הנפלטים מערכת רענון פילטר הפחם בנמל‪ .‬מסוף שנת‬
‫‪ 2010‬עפ"י דרישת המשרד‪ ,‬אדי הקיטור והבנזן מריענון פילטר הבנזן בנמל‪ ,‬עוברים עיבוי והשבה ולא‬
‫מופנים עוד ללפיד‪ .‬כמות הגזים שנשלחה לשריפה בלפיד לשנת ‪ 2010‬היתה ‪ 905‬טון‪/‬שנה (‪103.34‬‬
‫ק"ג‪/‬שנה)‪ ,‬זוהי עליה של ‪ 28%‬לעומת ‪.2009‬‬
‫ביצוע תוכנית ‪ LDAR‬לשנת ‪2010‬‬
‫מדידות ‪ LDAR‬נעשות ע"פ נוהל המשרד להגה"ס‪ ,‬כלומר ‪ 4‬סבבים לציוד מקטגוריה ‪ ,1‬שני סבבים לקטגוריה ‪2‬‬
‫וסבב אחד לקטגוריה ‪ 3‬במשך השנה ‪ .‬בשנת ‪ 2010‬נערכו בגדיב ‪ 3‬סבבים‬
‫‪,‬הסבב הרביעי של קטגוריה ‪ 1‬שהושלם‬
‫בפברואר ‪.2011‬‬
‫עפ"י נוהל ביצוע ‪ LDAR‬של המשרד להגה"ס‪ ,‬ריכוז המוגדר כדליפה הינו מעל ‪ .1000 ppm‬במקרה של מציאת‬
‫רכיב דולף‪ ,‬המפעל מחויב לתקן את הדליפה ‪ 7‬ימים מיום הגילוי‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫הכמות הכוללת של דליפות חומרים אורגניים נדיפים מרכיבי ציוד נכון לשנת ‪ 2010‬הינה ‪ 30,299 :‬ק"ג‪ /‬שנה‪,‬‬
‫המהווים הפחתה של ‪ 17%‬בפליטות מציוד וצנרת לעומת שנת ‪:2009‬‬
‫(‪ 36,547‬ק"ג ‪/‬שנה)‪ .‬להלן פירוט הפליטות עפ"י דיווח המפעל‪:‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.1‬פירוט הפליטות מציוד וצנרת בגדיב לשנת ‪2010‬‬
‫קצב פליטה ]‪] ]kg/yr‬‬
‫מס' רכיבים‬
‫‪ %‬מהרכיבים הדולפים‬
‫קטגוריה‬
‫‪149‬‬
‫‪94.35%‬‬
‫‪32,832‬‬
‫‪0-8 ppm‬‬
‫‪4184‬‬
‫‪5.11%‬‬
‫‪1778‬‬
‫‪9-999 ppm‬‬
‫‪6179‬‬
‫‪0.51%‬‬
‫‪176‬‬
‫‪1000-49999 ppm‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪50000-99999 ppm‬‬
‫‪19634‬‬
‫‪0.04%‬‬
‫‪13‬‬
‫‪+100000 ppm‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫‪0‬‬
‫בלתי נגישים‬
‫פליטות שתוקנו‬
‫‪153‬‬
‫‪30299‬‬
‫‪34799‬‬
‫‪100%‬‬
‫סה"כ‬
‫‪ .5‬צריכת דלקים ופליטות‬
‫במהלך ‪ ,2010‬המזוט הנשרף במפעל היה בעל תכולת גפרית מרבית של ‪. 0.5%‬‬
‫ב‪ 2010-‬חלה ירידה של כ‪ 19% -‬בצריכת המזוט במפעל‪ ,‬לעומת הצריכה ב‪ 2009-‬וירידה בצריכת גז תהליכי ב‪ 2010-‬של‬
‫כ‪ 8% -‬לעומת ‪.2009‬‬
‫עפ"י הדו"ח השנתי של גדיב ל‪ ,2010-‬פליטת המזהמים בשנה זו היתה כדלקמן‪:‬‬
‫טבלה מס' ‪:4.1‬קצבי פליטה מחושבים עפ"י בדיקות ארובה‬
‫המזהם‬
‫קצב פליטה שנתי‬
‫(טון‪/‬שנה)‬
‫חלקיקים‬
‫קצב פליטה ממוצע שעתי‬
‫(ק"ג‪/‬שעה)‬
‫‪1.96‬‬
‫‪17.2‬‬
‫‪NOX‬‬
‫‪38.96‬‬
‫‪341.3‬‬
‫‪SOX‬‬
‫‪59.75‬‬
‫‪*523.4‬‬
‫*מחישוב על פי צריכת מזוט ותכולת הגופרית במזוט‪ ,‬פליטת ה ‪ SOX‬לשנת ‪ 2010‬הייתה ‪ 413‬טון‪/‬שנה‬
‫טבלה מס' ‪ : 4.2‬קצב פליטה שנתי ממקורות פליטה לא מוקדיים‪ -‬עפ"י הדו"ח השנתי של גדיב ל‪:2010-‬‬
‫מקור פליטה‬
‫פליטה‬
‫ציוד‬
‫מיכלי אחסון‬
‫סה"כ‬
‫‪VOC‬‬
‫‪VOC‬‬
‫‪VOC‬‬
‫קצב פליטה ממוצע‬
‫ק"ג‪/‬שעה‬
‫‬‫‪-‬‬
‫קצב פליטה טון‪/‬שנה‬
‫‪ %‬הפחתה לעומת שנת ‪2009‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪10.84‬‬
‫‪41.14‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪7%‬‬
‫סה"כ פליטות ‪ VOC‬ב‪ 41.14 :2010-‬טון‪/‬שנה‪ ,‬הפחתה של כ‪ 15% -‬לעומת שנת ‪.2009‬‬
‫‪110‬‬
‫כרמל אולפינים‬
‫‪ .1‬הצו האישי לכרמל אולפינים‬
‫ב‪ 14/10/2010-‬חתם השר להגנת הסביבה על הוראות חדשות למניעת מפגעי זיהום אוויר מכרמל אולפינים‪ .‬הצו‬
‫החדש נכנס לתוקף ב‪ .19/11/10-‬בנוסח החדש‪ ,‬על כאו"ל לעמוד בערכי פליטה עדכניים ‪ ,‬בין אם על ידי שימוש בגז‬
‫טבעי ובין אם על ידי התקנת מתקנים לטיפול בפליטות משריפת מזוט‪ ,‬לא יאוחר מחלוף ‪ 18‬חודש מתחילתן‪.‬‬
‫חידושים בנוסח זה לעומת הנוסח הקודם כוללים‪ :‬החמרת הדרישות בנושא דיגום ארובות‪ :‬הגדלת מספר הארובות‬
‫הנבדקות‪ ,‬החמרה בזמן המות ר לפליטת עשן שחור מלפידים‪ ,‬דרישה להשבה של ‪ 40%‬מהגזים הנשלחים ללפיד תוך‬
‫שנה מתחילת תוקפם של התנאים ‪,‬הגשת סקרי תהליכים ופליטות ‪ ,‬סקר פערים ‪ BAT gap analysis-‬ולאחר מכן‬
‫תוכנית לגישור הפערים על פי דירקטיבת ה‪.IPPC-‬‬
‫מרבית שנת ‪ ,2010‬כאו"ל פעלה תחת הוראות הצו האישי הקודם שנחתם בתאריך ‪25/11/2007‬‬
‫שקבע דרישות לטיפול בפליטות לא מוקדיות ע"י יישום הטכנולוגיה המיטבית הזמינה (‪ ,)BAT‬כגון ביצוע נוהל‬
‫מתמשך לזיהוי דליפות מציוד תהליכי ותיקונן‪ ,)Leak Detection & Repair( LDAR -‬צמצום פליטות ‪VOC‬‬
‫ממיכלי האחסון‪ ,‬ממערכת טיפול בשפכים‪ ,‬ממתקני הקירור וצמצום כמויות הגזים המופנים ללפידים‪.‬‬
‫‪ .2‬עמידת כאו"ל בהוראות הצו האישי בשנת ‪2010‬‬
‫‪ .2.1‬דיווח מקוון של נתוני פליטה לאיגוד‬
‫בשנת ‪ 2010‬הועברו ע"י המפעל לאיגוד באופן מקוון ובזמן אמת‪ ,‬ערכי אטימות הנמדדים בארובות שלושת דודי‬
‫הקיטור של מתקן האתילן ‪ ,‬פליטות ‪ SO2‬מחושבות מארובות אלה וספיקות גזים ללפיד האתילן‪ .‬בדצמבר ‪2009‬‬
‫החלה העברה מקוונת של ספיקות הגז לשני לפידי מתקני פוליפרופילן‪ ,‬בנוסף לספיקות ללפיד האתילן‪ .‬הספיקות‬
‫ללפידים נמדדות ע"י מדי ספיקה אולטרה‪-‬סונים‪ .‬החל מיוני ‪ 2010‬החלה העברת ריכוזי ‪ NOx‬באופן מקוון משלושת‬
‫מדי ניטור רציפים שהותקנו בארובת דוודי הקיטור של החברה‪.‬‬
‫‪ .2.2‬ערכי הפליטה המרביים לפי נספח א' לצו האישי‬
‫טבלה ‪ :2.1‬ערכי פליטה מרביים בנספח א' לצו האישי הקודם של כאו"ל (תוקף הצו פג ב ‪: )11/2010‬‬
‫דלק נוזלי ‪:‬‬
‫ערך פליטה מרבי מותר‬
‫שם המזהם‬
‫לו"ז לביצוע‬
‫תחמוצות גופרית‬
‫החל מיום תחילתן של הוראות אלה‬
‫‪ 850‬מ"ג למק"ת‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫החל מיום תחילתן של הוראות אלה‬
‫‪ 450‬מ"ג למק"ת‬
‫חומר חלקיקי‬
‫החל מיום ‪25.06.08‬‬
‫‪ 50‬מ"ג למק"ת‬
‫(מחושב ל‪ 3% -‬חמצן)‬
‫דלק גזי ‪:‬‬
‫שם המזהם‬
‫לוז לביצוע‬
‫ערך פליטה מירבי מותר‬
‫(מחושב ל‪ 3% -‬חמצן)‬
‫תחמוצות גופרית‬
‫החל מיום תחילתן של הוראות אלה‬
‫‪ 35‬מ"ג למק"ת‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫החל מיום תחילתן של הוראות אלה‬
‫‪ 300‬מ"ג למק"ת‬
‫חלקיקים‬
‫החל מיום תחילתן של הוראות אלה‬
‫‪ 5‬מ"ג למק"ת‬
‫‪111‬‬
‫כאמור‪ ,‬החל מ‪, 19.11.10 -‬תחילת תוקפו של הצו החדש‪ ,‬חלו שינויים‪ /‬תוספות לערכי הפליטה שלעיל‪ ,‬התקפים‬
‫לנובמבר‪-‬דצמבר ‪ . 2010‬עמידה בערכי הפליטה נבדקה ב‪ 2010-‬בהשוואה לערכי הפליטה המרביים בצו הקודם (טבלה‬
‫‪)2.1‬‬
‫טבלה ‪ :2.2‬ערכי פליטה לחמוצות חנקן בצו החדש‪ -‬מ‪19.11-10‬‬
‫ארובה‬
‫לו"ז לביצוע‬
‫ערך פליטה מירבי‬
‫דוד קיטור ‪1,2,3‬‬
‫בין ‪19.11.10-18.06.12‬‬
‫‪ 200‬מ"ג‪/‬מק"ת עבור דלק גזי‬
‫בין ‪19.11.10-18.06.12‬‬
‫‪ 450‬מ"ג‪/‬מק"ת עבור דלק נוזלי‬
‫החל מ‪19.11.10 -‬‬
‫‪ 200‬מ"ג‪/‬מק"ת עבור דלק גזי‬
‫תנורי פיצוח ‪1-10‬‬
‫תנור חימום שמן ‪,Z5861A‬‬
‫תנור חימום שמן ‪,Z5861B‬‬
‫תנור חימום שמן ‪,A840Z‬‬
‫תנור חימום שמן ‪,B840Z‬‬
‫תנור חימום שמן ‪,1840Z‬‬
‫תנור חימום זינה למטאטזיס ‪,122-6201‬‬
‫תנור חימום זינה לגזרה ‪,112-6302 63‬‬
‫תנור רגנרציה גזרה ‪,122-8601 86‬‬
‫טבלה ‪ :2.3‬ערכי פליטה מרביים בצו החדש מתכות ותרכובות אורגניות עבור דוודים ‪1,2,3‬‬
‫מזהם‬
‫ניקל‬
‫ונדיום‬
‫קדמיום‬
‫טאליום‪+‬כספית‬
‫‪ Pb + Co + Ni + Te + Se‬בשריפת‬
‫ערך פליטה מירבי [מ"ג‪/‬מק"ת]‬
‫לו"ז לביצוע‬
‫החל מ‪19.11.10 -‬‬
‫החל מ ‪19.11.10‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫החל מ ‪19.11.10‬‬
‫‪0.05‬‬
‫החל מ ‪19.11.10‬‬
‫‪0.05‬‬
‫החל מ ‪19.11.10‬‬
‫‪0.5‬‬
‫דלק נוזלי‬
‫‪Cr + V + Mn + Cu + Sb + Sn‬‬
‫החל מ‪19.11.10‬‬
‫‪1‬‬
‫בשריפת דלק נוזלי‬
‫‪CO‬‬
‫החל מ ‪19.11.10‬‬
‫‪ 80‬לדלק נוזלי‬
‫ו‪ 50-‬לדלק גזי‬
‫‪ TOC‬כפחמן‬
‫החל מ ‪19.11.10‬‬
‫‪50‬‬
‫‪112‬‬
‫‪ 2.3‬בדיקת עמידת כאו"ל בערכי הפליטה המרביים עפ"י תוצאות שני סבבי בדיקות ארובה‬
‫שני סבבי בדיקות ארובה בוצעו בשלושת דוודי הקיטור ובעשרת תנורי הפיצוח במתקן האתילן‪.‬‬
‫בדיקות הסבב הראשון נערכו ע"י המפעל באפריל‪ -‬יוני ‪ 2010‬ונמסרו לאיגוד ב ‪ .19.07.10‬בדיקות הסבב השני נערך‬
‫בחודשים אוגוסט‪-‬ספטמבר‪ ,‬נמסרו לאיגוד ב ‪.18.11.10‬‬
‫בעת הדיגומים‪ ,‬בדודי קיטור מס' ‪ 2‬ו ‪ 3‬נעשה שימוש במזוט ובגז תהליכי‪ .‬דוד מס' ‪ , 1‬שרף תערובת מזוט גז תהליך‬
‫בסבב ראשון ובסבב השני‪ ,‬גז תהליך ושמן מז"ר (תכולת הגפרית בו היא כ‪ 0.1%-‬משקלי)‬
‫א) עפ"י דו"חות האנליזה של מזוט ושמן מז"ר מימי ביצוע בדיקות ארובות הדוודים שנמסרו לאיגוד‪,‬‬
‫תכולת החנקן והגפרית בדלקים אלה הייתה כדלקמן‪:‬‬
‫טבלה ‪ :2.4‬תכולת חנקן וגופרית בדלקים של כאו"ל בשני סבבי בדיקות ארובה ל ‪2010‬‬
‫סוג הדלק‬
‫מזוט‬
‫שמן מז"ר‬
‫תכולת גפרית‪( % ,‬מסה)‬
‫‪0.551 ,0.517‬‬
‫‪0.081‬‬
‫תכולת חנקן‪( % ,‬מסה)‬
‫‪0.68 ,0.43‬‬
‫‪0.021‬‬
‫גז התהליך אשר שורפת החברה מורכב ממימן‪,‬פחמימנים ו בין ‪ 5 PPM‬ל‪ 40 PPM -‬גופרית ‪.‬‬
‫ב) דוודי קיטור ותנורי פיצוח‪ -‬להלן טבלאות המדידות שנערכו בשנת ‪ ,2010‬ערכי הפליטה המרביים עבור דודי קיטור‬
‫חושבו באמצעות הנוסחה לשריפה מעורבת (המופיעה בנספח א' בצו) עפ"י צריכת שני סוגי הדלקים (מזוט דל דל‬
‫גופרית ושמן מז"ר ‪/‬גז תהליך)‪.‬‬
‫טבלה ‪ :2.5‬סיכום תוצאות ריכוזי מזהמים‪ NOx, Sox, PM :‬בסבב ראשון של בדיקות ארובה לשנת ‪2010‬‬
‫מתקן‬
‫דוד ‪1 #‬‬
‫דוד ‪2 #‬‬
‫דוד ‪-2 #‬‬
‫בדיקה חוזרת‬
‫דוד ‪3 #‬‬
‫תנור ‪1 #‬‬
‫תנור ‪2 #‬‬
‫תנור ‪3 #‬‬
‫תנור ‪4 #‬‬
‫תנור ‪5 #‬‬
‫תנור ‪6 #‬‬
‫תור ‪7 #‬‬
‫תנור ‪8 #‬‬
‫תנור ‪9 #‬‬
‫תנור ‪10 #‬‬
‫]‪PM [Mg/Nm^3‬‬
‫ערך‬
‫פליטה‬
‫מרבי‬
‫ערך‬
‫מחושב חריגה‬
‫נמדד‬
‫]‪Sox [Mg/Nm^3‬‬
‫ערך‬
‫פליטה‬
‫מרבי‬
‫ערך‬
‫מחושב חריגה‬
‫נמדד‬
‫]‪NOx [Mg/Nm^3‬‬
‫ערך‬
‫פליטה‬
‫מרבי‬
‫ערך‬
‫מחושב חריגה‬
‫נמדד‬
‫‪2‬‬
‫‪28.4‬‬
‫‪41.5‬‬
‫‪38.6‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪134‬‬
‫‪594.7‬‬
‫‪695.9‬‬
‫‪643.4‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪35.1‬‬
‫‪591.4‬‬
‫‪551.4‬‬
‫‪421.6‬‬
‫‪412‬‬
‫‪412‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪43.5%‬‬
‫‪33.8%‬‬
‫‪35.2‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.075‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪41.4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪606.6‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪9.4‬‬
‫*‬
‫‪9.9‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪694.4‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪138.8‬‬
‫‪87.9‬‬
‫‪155‬‬
‫‪168.2‬‬
‫‪133.3‬‬
‫‪214.3‬‬
‫‪127‬‬
‫‪230.1‬‬
‫‪173.2‬‬
‫‪92.4‬‬
‫‪117.3‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫*מתחת לסף הרגישות של המכשיר‬
‫‪113‬‬
‫טבלה ‪ :2.6‬סיכום תוצאות ריכוזי מזהמים‪ NOx, Sox, PM :‬בסבב שני של בדיקות ארובה לשנת ‪2010‬‬
‫]‪PM [Mg/Nm^3‬‬
‫ערך‬
‫פליטה‬
‫מרבי‬
‫ערך‬
‫מחושב חריגה‬
‫נמדד‬
‫מתקן‬
‫דוד ‪1 #‬‬
‫דוד ‪2 #‬‬
‫דוד ‪3 #‬‬
‫תנור ‪1 #‬‬
‫תנור ‪2 #‬‬
‫תנור ‪3 #‬‬
‫תנור ‪4 #‬‬
‫תנור ‪5 #‬‬
‫תנור ‪6 #‬‬
‫תנור ‪7 #‬‬
‫תנור ‪8 #‬‬
‫תנור ‪9 #‬‬
‫תנור ‪10 #‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪36.5‬‬
‫‪0.29‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪1.76‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪41‬‬
‫‪41.7‬‬
‫‪41.8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫ערך‬
‫נמדד‬
‫‪98.1‬‬
‫‪705.6‬‬
‫‪718.6‬‬
‫*‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪13.3‬‬
‫*‬
‫*‬
‫‪19‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.5‬‬
‫*‬
‫]‪Sox [Mg/Nm^3‬‬
‫ערך‬
‫פליטה‬
‫מרבי‬
‫מחושב חריגה‬
‫‪686.5‬‬
‫‪700.4‬‬
‫‪702‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪** 0.7%‬‬
‫‪**2.4%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫]‪NOx [Mg/Nm^3‬‬
‫ערך‬
‫פליטה‬
‫מרבי‬
‫ערך‬
‫מחושב חריגה‬
‫נמדד‬
‫‪147.6‬‬
‫‪677.4‬‬
‫‪737.5‬‬
‫‪118‬‬
‫‪162.6‬‬
‫‪139.9‬‬
‫‪195.5‬‬
‫‪163.4‬‬
‫‪120‬‬
‫‪163‬‬
‫‪170.4‬‬
‫‪148.6‬‬
‫‪166.2‬‬
‫‪419.9‬‬
‫‪422.5‬‬
‫‪421.4‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫* מתחת לסף הרגישות של המכשיר‬
‫** בתחום שגיאת המדידה‬
‫סיכום התוצאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫פליטות ‪ NOx ,SO2‬וחלקיקים מדוודי הקיטור במתקן האתילן‪:‬‬
‫עפ"י התוצאות‪ ,‬בשני סבבי הבדיקות נרשמו חריגות מערכי הפליטה המירביים לתחמוצות חנקן‪ :‬בדוד מס' ‪34% :2‬‬
‫סטייה בסבב ראשון ו‪ 60% -‬סטייה בסבב שני‪ ,‬בדוד מס' ‪ 3‬נרשמה סטייה של ‪ 75%‬בסבב השני‪ .‬חריגות אלו דווחו ע"י‬
‫האיגוד למחוז ונידונו מול המפעל‪ .‬לטענת המפעל ‪ ,‬המבנה של דודי הקיטור בכאול אינו מותאם להתקנת מבערי‬
‫‪ Low NOx‬להפחתת פליטות ‪ . NOx‬לטענת כאו"ל המפעל קיבל אישור עקרוני לחריגות אלו עד המעבר לשריפת גז‬
‫טבעי ממנכ"ל מחוז חיפה במשרד להגה"ס‪.‬‬
‫הסטיות מערכי הפליטה לתחמוצות גופרית היו נמוכות ובמסגרת שגיאת המדידה‪ .‬לא נרשמו חריגות בפליטות‬
‫חלקיקים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫פליטות ‪ NOx ,SO2‬וחלקיקים בתנורי הפיצוח ‪ :‬תנורי הפיצוח שורפים גז תהליך בלבד‪ .‬לא נרשמו‬
‫חריגות מערכי הפליטה המרביים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫פליטות מתכות‪ CO ,‬ו‪ TOC -‬מארובות דוודי הקיטור במתקן האתילן‪:‬‬
‫נערכו בדיקות מתכות כבדות וסה"כ תרכובות אורגניות (‪ ,)TOC‬כנדרש בסעיפים ‪(14‬א)(‪ )4‬ו‪ )5(-‬לצו‪ ,‬במהלך סבבי‬
‫בדיקות ארובה ל‪.2010-‬‬
‫‪114‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪60.3%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.7‬סיכום התוצאות שהועברו ע"י המפעל‪:‬‬
‫מתקן‬
‫דוד ‪1 #‬‬
‫דוד ‪2 #‬‬
‫דוד ‪3 #‬‬
‫בדיקות‬
‫‪Ni‬‬
‫מ"ג‪/‬מקת"י‬
‫‪O2 3%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.0053‬‬
‫**‬
‫‪2‬‬
‫‪0.0070‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5603‬‬
‫**‬
‫‪0.176‬‬
‫‪0.47‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.7530‬‬
‫‪0.493‬‬
‫‪0.128‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪23.7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.6821‬‬
‫‪0.251‬‬
‫‪7‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪0.151‬‬
‫*‬
‫‪30.4‬‬
‫סבב‬
‫‪V‬‬
‫מ"ג‪/‬מקת"י‬
‫‪O2 3%‬‬
‫**‬
‫‪0.558‬‬
‫‪Mn‬‬
‫מ"ג‪/‬מקת"י‬
‫‪O2 3%‬‬
‫‪CO‬‬
‫מ"ג‪/‬מקת"י‬
‫‪O2 3%‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5.40‬‬
‫*‬
‫‪6.7‬‬
‫‪14‬‬
‫* מתחת לסף הרגישות של המכשיר האנליטי‬
‫‪TOC‬‬
‫מ"ג‪/‬מקת"י‬
‫‪O2 3%‬‬
‫** לא נדגם‬
‫הצו הקודם לכאו"ל אינו מכיל ערכי פליטה מרביים עבור מתכות‪ CO ,‬ו‪ ,TOC-‬על כן הושוו התוצאות לערכי‬
‫הפליטה לניקל‪ ,‬וונדיום‪ CO,‬ו‪ TOC-‬המופיעים בצו בזן‪.‬‬
‫השוואה זו הראתה שריכוזי הניקל בארובות דוודים ‪ 2‬ו‪ 3-‬במתקן האתילן היו גבוהים מערך הפליטה המרבי‪0.5 :‬‬
‫מ"ג‪/‬מקת"י המופיע בצו בזן בשיעור של ‪ 12%‬ו‪ 36% -‬בסבב הראשון ובסבב השני נרשמו סטיות של ‪ 50%‬ו‪60% -‬‬
‫בהתאמה‪ ".‬סטיות" אלו נובעות משריפת מזוט המכיל ניקל והן תיפתרנה לאחר המעבר לגז טבעי‪ .‬ריכוזי וונדיום‪,‬‬
‫‪ CO‬ו‪ TOC-‬היו נמוכים מערכי הפליטה המרבים עפ"י צו בזן‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עפ"י ב דיקות הארובה השנה‪ ,‬נרשמו חריגות משמעותיות מערכי הפליטה המרביים של תחמוצות חנקן‬
‫בארובות דודי הקיטור ‪ 2,3‬אשר צפויות להיפתר לאחר המעבר לשריפת גז טבעי‪ .‬כמו כן ישנם ריכוזי ניקל‬
‫גבוהים בגזי הפליטה של אותם הדוודים‪.‬‬
‫‪ .3‬פתחי דיגום תקניים בארבות כאו"ל‬
‫בתנורי פיצוח מס' ‪ 1‬עד ‪ 10‬ובשלושת דודי הקיטור‪ ,‬קיימים פתחי דיגום שחלקם דורשים תיקון‪ .‬בארובות הנוספות‬
‫שנוספו לצו‪ ,‬יותקנו נקודות דיגום ומרפסות כדי לעמוד בדרישות הצו החדש לדיגום ארובות‪ .‬המפעל מסר תוכנית‬
‫התקנה ותיקון מס' פתחי דיגום בינואר ‪.2011‬‬
‫‪ .4‬תכנית עמידה בערכי הפליטה המרביים העתידיים‬
‫הוגשה תוכנית עמידה בערכי פליטה‪ ,‬ע"פ הצו החדש‪ ,‬בדצמבר ‪ .2010‬המפעל יעמוד בערכי הפליטה המרביים‬
‫לתחמוצות חנקן בדוודי הקיטור לכשיעבור לשריפת גז טבעי ולגבי יתר הארובות שטרם נדגמו‪ ,‬תתקבלנה החלטות‬
‫במידת הצורך בהתאם לתוצאות הדגימות‪.‬‬
‫בתוכנית לעמידה בערכי הפליטה המרביים בצו האישי שהמפעל הגיש בשנת ‪ , 2009‬דווח שכאו"ל מתכננת לבנות‬
‫מערכת קוגנרציה משולבת לייצור חשמל וקיטור‪ ,‬צמודה למתקן האתילן‪ ,‬שתפעל על גז טבעי ליצור ‪MW 80-120‬‬
‫חשמל לצריכה עצמית (כ‪ ,)MW 70-‬ויצור קיטור מגזי הפליטה דרך דוד קיטור צמוד בלחץ ‪ 120‬אטמ'‪ ,‬שיחליף את‬
‫יצור הקיטור ע"י ‪ 3‬הדוודים הקיימים‪ .‬נכון לפברואר ‪ ,2011‬התוכנית נמצאת בשלב בחינת חלופות לגבי מיקום‬
‫המערכת (בז"ן או כאו"ל) והיקף הייצור‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫תנורי הפיצוח‪ :‬במתקן האתילן (מונומרים)‪ ,‬פועלים ‪ 10‬תנורי פיצוח השורפים כיום גז תהליכי‪ .‬בתנורי אלה כבר‬
‫הותקנו מבערי ‪ 1,150( Low NOx‬במספר )‪.‬‬
‫פליטות אתילן מסילוסים במתקני פוליאתילן ‪ :‬כאו"ל דיווחו שעתידים להתקין ‪regenerative thermal RTO‬‬
‫)‪ -)oxidation‬לצמצום פליטות גז אתילן לאוויר‪.‬‬
‫‪ .5‬פעולות לצמצום פליטות בלתי מוקדיות‬
‫‪ 5.0‬ביצוע תוכנית ‪ LDAR‬לשנת ‪0202‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬נערך סבב אחד מלא לגילוי דליפות ‪ VOC'S‬לכל הרכיבים ‪ :‬קטגוריה ‪ ,1-3‬ע"פ נוהל המשרד להגה"ס‬
‫וסבב נוסף לרכיבים שבקטגוריה ‪1‬ו‪.2-‬‬
‫‪ 2‬סבבים נוספים הושלמו בינואר ‪ .2011‬הסטייה בלו"ז חלה עקב תקופת השיפוץ‪.‬‬
‫נבדקו ‪ 181,707‬רכיבי ציוד‪ 2.7 % ,‬מכלל הרכיבים נמצאו דולפים‪ .‬נכון לסוף הסבב האחרון הפליטה הכוללת‬
‫נאמדת ב ‪ 788.615‬טון‪/‬שנה‪ .‬מדובר בהפחתת פליטות של ‪ 18%‬לעומת שנת ‪.2009‬‬
‫להלן טבלה ובה סיכום הפליטות‪:‬‬
‫טבלה מס'‪ :5.1‬פירוט הפליטות מציוד וצנרת בכאו"ל לשנת ‪2010‬‬
‫קצב פליטה ]‪] [kg/yr‬‬
‫‪ %‬מהרכיבים הדולפים‬
‫מס' רכיבים‬
‫קטגוריה‬
‫‪943‬‬
‫‪96.95%‬‬
‫‪176,173‬‬
‫‪0-8 ppm‬‬
‫‪11,469‬‬
‫‪1.67%‬‬
‫‪3,034‬‬
‫‪9-999 ppm‬‬
‫‪77,306‬‬
‫‪0.74%‬‬
‫‪1,352‬‬
‫‪1000-49999 ppm‬‬
‫‪22,758‬‬
‫‪0.03%‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50000-99999 ppm‬‬
‫‪670,738‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪452‬‬
‫‪+100000 ppm‬‬
‫‪1962‬‬
‫‪0.36%‬‬
‫‪646‬‬
‫בלתי נגישים‬
‫‪3,412‬‬
‫‪788,615‬‬
‫פליטןת שתוקנו‬
‫‪181,707‬‬
‫‪100%‬‬
‫סה"כ‬
‫‪ .5.2‬בחינת טכנולוגיות להפחתת כמות הגזים המופנים ללפיד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בכאו"ל מופעלת מערכת ‪ )Flare Gas Recovery( FGR‬בלפיד המונומרים המתוכננת להשיב כ‪ 15- 10 -‬טון‬
‫גזים ליום (כ‪ 4,000 -‬טון לשנה) מהצנרת הראשית ללפיד ומשיבה אותו כגז בעירה בדודים ותנורים‪ .‬עפ"י‬
‫הדו"ח השנתי של כאו"ל‪ ,‬ב שנת ‪ 2010‬השיבו ‪ 3612‬טון גזים ממערכת הלפיד‪ ,‬כמות המהווה ‪ 59%‬מהגזים‬
‫הנשלחים לשריפה בלפיד‪ .‬גזים אלה הועברו למתקני השריפה לשימוש בהם כתחליף למזוט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עפ"י דיווח כאו"ל‪ ,‬הכמות הכוללת של גזים‪ ,‬המועברת לשריפה בלפיד המונומרים הינה ‪ 28.31‬טון‪/‬יום‬
‫מתוכה ‪ 92%‬חנקן והשאר פחמימנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המקור העקרי לגזים המגיעים לשריפה ללפיד הינו מתקן המטתזיס‪ ,‬היות וגזים אלה עוקפים את מערכת‬
‫ההשבה ולא ניתן להשיבם בגלל תכולה גבוהה של חנקן‪.‬‬
‫‪ .5.3‬מניעת פליטות לא מוקדיות ממיכלים אטמוספריים בעלי גגות צפים‬
‫בכאו"ל קיימים ‪ 3‬מיכלים אטמוספריים בעלי גג צף חיצוני מסוג ‪ ,double deck‬או ‪ .pontoon‬בנפחי אחסון ‪,4500‬‬
‫‪ 1800‬ו‪ 470-‬מ"ק‪ .‬המיכל הגדול מאחסן דריפולן (תוצר פיצוח) או נפטא (חומר הגלם לפיצוח)‪ ,‬המיכל הבינוני מאחסן‬
‫נפטא והמיכל הקטן יאחסן דריפולן לאחר שיפוצו שהתארך וצפוי להסתיים במרץ ‪.2011‬‬
‫באוגוסט ‪ 2009‬נמסרה תוכנית להתקנ ת גגות גיאודטיים על מיכלים אטמוספריים בכאו"ל‪ ,‬הלו"ז ליישום‬
‫התוכנית‪,‬הוטמע בצו האישי החדש‪ .‬יישום פתרון הגגות הקבועים יחייב ביצוע מספר שינויים במערכת המיכלים‪,‬‬
‫כולל צנרת כיבוי אש‪ ,‬אשר מצריכים השבתה של המיכלים לתקופת העבודות‪ .‬כאו"ל מתכננת בנוסף לשפר ולשדרג‬
‫‪116‬‬
‫את ה אמצעים למניעת פליטת נוזלים מהמיכלים אל הקרקע ותשלב פעילות זו עם התקנת הגגות‪ ,‬דבר שיאריך את‬
‫משך ההשבתה של המיכלים‪.‬‬
‫המיכלים יצבעו בצבע בעל יעילות החזרת אור ‪ reflectibility‬של מעל ‪ .70%‬לפני יישום התוכנית‪ ,‬מיכל הנפטא צבוע‬
‫בצבע לבן (בעל יעילות החזרת אור של ‪ )84%‬ומיכל הדריפולן‪ ,‬צבוע באפור בהיר (יעילות החזרה ‪ 10-51%‬בהתאם‬
‫לגוון)‪ .‬עפ"י דיווח המפעל בשנת ‪ 2010‬פעלו שני המיכלים הראשונים בלבד‪.‬‬
‫‪ .5.4‬פיילוט השוואה בין ‪ SMART LDAR‬ל ‪LDAR‬‬
‫‪ SMART LDAR‬הינה שיטת זיהוי דליפות באמצעות מצלמה תרמית אשר קיבלה בנובמבר ‪ 2010‬את אישור ה‪-‬‬
‫‪ .EPA‬אופן עבודה זה קרוי "שיטת עבודה אלטרנטיבית" ) ‪ .AWP (Alternative work practice‬השימוש במצלמות‬
‫תרמיות על פי ה‪ AWP-‬מאפשר לסרוק מספר רב של רכיבי ציוד בו זמנית ולזהות דליפות משמעותיות ביעילות‬
‫ובמהירות רבה יחסית לזו בשיטהת העבודה המקובלת ‪ .CWP =current work practice‬בנוסף ניתן לבצע בדיקת‬
‫פליטות במקומות בהם הגישה מורכבת או לא אפשרית‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬הוסכם עם המפעל שתבוצע בכאו"ל תוכנית‪ ,‬שנכתבה ע"י א‪.‬ש שרותי מחקר עבור כאו"ל שמטרתה‬
‫השוואה בין היכולות השונות של מצלמות תרמיות של מספר חברות והשוואה בין ביצועי מצלמה תרמית לעומת‬
‫מכשיר ‪ PID+FID‬בשיטת ‪ LDAR‬הנהוגה כיום‪.‬‬
‫מיקום הבדיקה יהיה מתקן המונומרים בכאו"ל כיוון שבמתקן זה קיימים זרמים שונים המכילים הרכב חומרים‬
‫מגוון (מ‪ C1-‬עד ‪. )C9‬התוכנית הוגשה בנובמבר ‪ 2010‬לאישור המשרד להגה"ס‪.‬‬
‫‪ .6‬אירועי עשן שחור מלפיד האתילן שבמסוף האתילן בנמל‬
‫להלן תמצית דו"ח שנכתב ע"י האיגוד‪:‬‬
‫יום שישי‪ ,‬בתאריך ה‪ , 19.11.10-‬נצפה ע"י אנשי האיגוד בעשן שחור מלפיד האתילן של כאו"ל הנמצא במסוף האתילן‬
‫בנמל חיפה‪ ,‬בין השעות‪ 11:10 :‬ל‪ 12:40-‬לסירוגין ובין ‪ 13:00‬ל‪. 13:30 -‬‬
‫בתאריך ‪ 29.11.2010‬שוב אירעו פליטות עשן שחור מהלפיד הנ"ל בין השעות ‪ 10:00‬ל ‪ . 10:30‬הדיווח לגבי מקרה זה‬
‫התקבל באיגוד מנמרוד קליף ממחוז חיפה‪-‬המשרד להגנת הסביבה ‪.‬‬
‫מבדיקת הוראות הצו האישי של כאו"ל ‪ :‬מתקני כאו"ל במסוף האתילן בנמל כלולים בהוראות צו כאו"ל‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬המפעל חרג מהסעיפים הבאים לצו האישי החדש של כאו"ל ‪:‬‬
‫א‪ .‬סעיף ‪( 2‬ב) (‪– )4‬מניעת גרימת זיהום אוויר בלתי סביר‪ " :‬פליטת עשן מלפיד שהוא נראה לעין לפי שיטה ‪ 22‬של‬
‫הרשות להגנת הסביבה בארצות הברית או לפי שיטה שוות ערך ‪....‬למשך פרקי זמן העולים על חמש דקות מצטברות‬
‫בכל שתי שעות עוקבות;"‬
‫ב‪.‬‬
‫סעיף ‪( 11‬א) ו‪( 11 -‬ב) ‪ -‬יידוע‪:‬‬
‫‪11‬א) "החברה תמסור הודעה מיידית כאמור בסעיף קטן (ב) להלן למפקח ולמנהל בכל אחד מהמקרים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫חריגה מערכי הפליטה המרביים שנקבעו בהוראות אלו;‪---‬‬
‫‪( 11‬ב) ‪ :‬הודעה לפי סעיף קטן (א) לעיל תימסר בהתאם לטופס בחלק הראשון בנספח ג' להוראות אלו ותישלח למפקח‬
‫ולמנהל לא יאוחר מחלוף ‪ 24‬שעות‪"...‬‬
‫יש לציין כי לא נמסרה לאיגוד הודעה מיידית על האירוע מ‪ , 19.11.2010-‬יום ו' וכן לא הוגש טופס דיווח על האירוע‪.‬‬
‫אנשי האיגוד והמשרד להגנת הסביבה היו אלה שפנו למפעל‪.‬‬
‫לגבי הארוע מה ‪ 29.11.10‬המפעל שלח הודעה על המקרה בדוא"ל‪ ,‬באותו יום‪ ,‬לאחר פניית האיגוד והמשרד להגנת‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫עפ"י הודעת המפעל מה‪ " :29.11.10-‬בתקופת השיפוץ כאו"ל פורקת מדי שבועיים אונייה עם אתילן נוזלי‪ .‬תהליך‬
‫הפריקה מלווה בשחרור עודפי אדים של אתילן ממערכת ההטענה‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫לקראת סוף תהליך הפריקה‪ ,‬נרשמו תקלות במדחס ה אוויר אשר מהווה הגורם התפעולי העיקרי בשריפה מלאה של‬
‫עודפי האתילן בלפיד‪.‬‬
‫במקביל לפנייה של רכזת משאבי אוויר של האיגוד בדבר הפליטה‪ ,‬עם זיהוי המקרה ע"י צוות התפעול‪ ,‬הופסקה‬
‫פריקת האונייה עד לתיקון המדחס‪ .‬הוזמן נציג החברה‪ ,‬אשר התחיל מיידי לבדוק את התקלה‪".‬‬
‫במענה המפעל לדו"ח נאמר כי בוצעו מס' פעולות לשיפור הבעירה בלפיד ולשיפור אמינותו‪ :‬בדיקה ויזואלית של‬
‫ראש הלפיד‪ ,‬בדיקת אספקת הגז לפיילוטים‪ ,‬נוקה מסנן האוויר‪ ,‬מדחס האוויר נבדק ע"י היצרן ונמצא תקין והמדחס‬
‫שופץ‪ .‬הותקנה מצלמה ייחודית לשיפור הפיקוח על הלפיד‪ .‬עוד נמסר מהמפעל שפריקת אתילן מתבצעת‪ ,‬בתקופת‬
‫העבודה הרגילה‪ ,‬עד פעמיים בשנה‪ ,‬בלבד‪ .‬התדירות הגבוהה נרשמה רק בזמן שיפוץ במפעל‪.‬‬
‫‪ .7‬סיכום פליטות מזהמים לאוויר ‪ -‬תמצית הדו"ח השנתי של כאו"ל לשנת ‪2010‬‬
‫‪ 7.1‬גפרית דו‪-‬חמצנית‬
‫קצב פליטת ה‪ SO2-‬הממוצעת השנתית מכאו"ל ב‪ 2010-‬היה ‪ 0.034‬טון‪/‬שעה (לעומת ‪ 0.058‬ב‪ .)2009-‬על כן חלה‬
‫ירידה בפליטות ה‪ SO2 -‬כאו"ל ב‪ 2010-‬ב ‪ 41%-‬לעומת ‪ .2009‬ערכי פליטות תחמוצות הגופרית מחושבים על פי‬
‫ריכוז הגופרית בדלקים‪.‬‬
‫‪ 7.2‬תחמוצות חנקן‬
‫פליטת ה‪ NOx-‬הממוצעת השנתית עמדה על ‪ 0.044‬טון‪/‬שעה (לעומת ‪ 0.053‬ב‪ )2009-‬הפליטה נובעת משריפת מזוט‬
‫וגז תהליכי בבית הדוודים וגז תהליכי ב‪ 10-‬תנורי הפיצוח במתקן המונומרים‪.‬‬
‫ערכי תחמוצות החנקן הוערכו על פי קצב הפליטה הנמדד בבדיקות הארובה‪.‬‬
‫‪ 7.3‬חומר חלקיקי‬
‫פליטת החומר החלקיקי הממוצעת השנתית המחושבת עפ"י צריכת הדלקים הייתה ‪ 0.0059‬טון‪/‬שעה ‪( .‬לעומת‬
‫‪ 0.074‬ב‪)2009-‬‬
‫ערכי הפליטה של החלקיקים מחושבים בהתאם למקדמי פליטה של ה‪.USEPA -‬‬
‫‪ 7.4‬חומרים אורגנים נדיפים (‪ - )VOC‬ממקורות פליטה לא מוקדיים‬
‫קצב פליטת מזהמים ממקורות לא מוקדיים (‪ ) VOC‬בכאו"ל הוערך על בסיס הפליטות שדווחו בדוח ‪LDAR‬‬
‫שמס ר המפעל לגבי פליטות מאביזרי צנרת במתקני הייצור ועפ"י הדו"ח השנתי שהוגש על ידו‪.‬‬
‫לפליטה זו יש להוסיף את הפליטות הבלתצי מוקדיות ממכלי האחסון‪ ,‬הלפידים וממגדלי הקירור‪.‬‬
‫פליטות אלה נלקחו מהפליטות שדווחו במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה לפרוייקט הפצחן המימני בבזן‪.‬‬
‫להלן הערכת פליטות ‪ VOC‬ממקור לא מוקדי בכאו"ל ‪:‬‬
‫‪118‬‬
‫פליטות ‪ VOC‬בלתי מוקדיות בכאו"ל‪:2010 ,‬‬
‫מקור פליטה‬
‫ציוד‪-‬אביזרי‬
‫פליטה שעתית‪-‬‬
‫(‪)kg/hr VOC‬‬
‫‪90‬‬
‫פליטה שנתית‬
‫(‪)Ton/y VOC‬‬
‫‪788‬‬
‫צנרת (‪) LDAR‬‬
‫מיכלי אחסון‬
‫‪2.05‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ 2‬לפידי‬
‫פוליפרופילן‪,‬‬
‫‪ 1‬לפיד מונומרים‬
‫‪3.94‬‬
‫‪34.5‬‬
‫מגדלי קירור‬
‫‪7.34‬‬
‫‪64.3‬‬
‫פליטת אתילן *‬
‫תוצר‬
‫מאוורור‬
‫פוליאתילן‪-‬‬
‫‪LDPE‬‬
‫סה"כ‬
‫‪45‬‬
‫‪*394‬‬
‫‪148.3‬‬
‫‪1,298.8‬‬
‫הערות‬
‫עפ"י דיווח המפעל‪ ,‬בהתבסס על‬
‫מדידות ‪ LDAR‬שנערכו ב‪2010-‬‬
‫עפ"י חישוב האיגוד ע"ס נתונים‬
‫שנמסרו בסקר פערים לפי ‪BREF‬‬
‫‪** ESB‬‬
‫עפ"י ההערכה בתסקיר השפעה‬
‫על הסביבה‪ -‬פרוייקט הפצחן‬
‫המימני בבזן‪ ,‬יוני ‪2010‬‬
‫"‬
‫"‬
‫עפ"י דיווח המפעל במהלך ‪2010‬‬
‫* הערה‪ :‬סעיף זה לא נלקח בחשבון בדיווח פליטות ‪VOC‬מכא"ל בוח"ות האיגוד משנים קודמות‬
‫** אופן הערכת הפליטה משני מיכלי האחסון שהיו פעילים בכאו"ל ב‪:2010-‬‬
‫ב‪ 2010-‬היו פעילים מיכלים ‪ 701‬ו‪( 702-‬בעלי גג צף ואטם ראשוני) המכילים נפטא ודריפולן בהתאמה‪ .‬במסמך סקר‬
‫פערים (‪ )Annex 1‬שערך המפעל עפ"י ‪( ESB BREF‬אחסון) והוגש למשרד ולאיגוד‪ ,‬חושבה פליטת הבסיס של שני‬
‫המיכלים אילו היו בעלי גג קבוע‪ .‬עפ"י ה‪ ,BREF-‬גג צף עם אטם ראשוני מצמצם בכ‪ 97%-‬את פליטות הבסיס הנ"ל‪,‬‬
‫על כן‪ ,‬ניתן להעריך את פליטת המיכלים בפועל (בעלי גג צף ואטם ראשוני) ע"י הורדת ‪ 97%‬מהפליטות המוחשבות‬
‫הנ"ל‪ .‬מכאן מתקבל כי ב‪ 2010-‬נפלטו משני מיכלי אחסון הנ"ל‪ ,‬סה"כ ‪ 18‬טון‪/‬שנה ‪.VOC‬‬
‫לחילופין‪ ,‬בסקר הנ"ל הוגש‪ ,‬בנוסף‪ ,‬חישוב הפליטה לאחר התקנת כיפות ‪ Domes‬בשני המיכלים‪ .‬עפ"י ‪ESB‬‬
‫‪ ,BREF‬התקנת כיפות מצמצמת בכ‪ 93%-‬את פהליטות ממיכלים מסוג ‪.EFRT‬‬
‫לצורך החישוב נלקח ‪ 90%‬הפחתה‪ ,‬והתקבלה אותה תוצאה של ‪ 18‬טון‪/‬שנה ‪ ,VOC‬משני מיכלי האחסון‪ ,‬עבור שנת‬
‫‪.2010‬‬
‫יש לציין כי בדו"ח השנתי של האיגוד לשנת ‪ 2009‬דווח בטעות קצב פליטת ‪ VOC‬מאביזרי צנרת‪ ,‬לאחר ביצוע תוכנית‬
‫ה‪ LADR -‬השנתית ל‪ , 2009 -‬של ‪ 329‬טון ‪/‬שנה‪ .‬הפליטה המחושבת האמיתית מאביזרי צנרת במפעל כאו"ל לשנת‬
‫‪ ,2009‬עמדה על ‪ 965.2‬טון‪/‬שנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬וכאמור לעיל‪ ,‬ב‪ 2009-‬ושנים קודמות לא נלקחו בחשבון פליטות גז האתילן‬
‫מאוורור תוצר פוליאתילן‪ .‬לפיכך‪ ,‬בדו"ח האיגוד ל‪ 2009 -‬היתה תת הערכה לגבי פליטות ה‪ VOC-‬מכאו"ל‪ ,‬אשר‬
‫בפועל היו גבוהות בפקטור של פי ‪.3‬‬
‫יצויין גם כי בתסקירי השפעה על הסביבה‪ ,‬מתחם בז"ן ופרוייקט הפצחן המימני‪ ,‬פליטות ה‪ VOC -‬ממיכלי האיחסון‬
‫של כאו"ל היו נמוכות בפי ‪ 10‬מהפליטה שהוערכה לעיל וגם לא נלקח בחשבון פליטות האתילן הנ"ל‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫חיפה כימיקלים‬
‫הצו המעודכן לחיפה כימיקלים נכנס לתוקף ב‪ .21.12.05 -‬להלן ערכי הפליטה המרביים עפ"י הצו‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫ערכי פליטה מרביים הנדרשים בצו האישי לחיפה כימיקלים‬
‫שם המתקן‬
‫ערך‬
‫מזהם‬
‫פליטה‬
‫מירבי‬
‫מועד תחילה‬
‫[מ"ק‪/‬מקת"י]*‬
‫‪350‬‬
‫כיום‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫‪200‬‬
‫‪31.12.2013‬‬
‫‪**K1, K2 , STPP, Pr1, Pr2‬‬
‫חומר חלקיקי‬
‫‪50‬‬
‫כיום‬
‫מתקני ‪ P‬ודיסולברים‬
‫‪HCl‬‬
‫‪ 30‬או‬
‫כיום‬
‫‪N2, N1‬‬
‫קצב פליטה שאינו עולה על‬
‫‪ 150‬גר'‪/‬שעה‬
‫‪ 3‬או‬
‫‪HF‬‬
‫כיום‬
‫קצב פליטה שאינו עולה על‬
‫‪ 15‬גר'‪/‬שעה‬
‫***דוד קיטור‬
‫‪ 450‬לדלק נוזלי‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫חומר חלקיקי‬
‫ת‪.‬גופרית‬
‫כיום דוד הקיטור שורף‬
‫ו‪ 300-‬לדלק גזי‬
‫מזוט (דלק נוזלי)‬
‫‪ 50‬עבור דלק נוזלי‬
‫כיום דוד הקיטור שורף‬
‫ו‪ 5-‬לדלק גזי‬
‫מזוט (דלק נוזלי)‬
‫‪ 1700‬לדלק נוזלי‬
‫כיום דוד הקיטור שורף‬
‫ו‪ 35-‬לדלק גזי‬
‫מזוט‪ 1% ,‬גופרית (דלק‬
‫נוזלי)‬
‫חומר חלקיקי‬
‫**מלטרים‬
‫ת‪.‬גופרית‬
‫‪ 100‬עבור דלק נוזלי‬
‫המלטרים שורפים דלק‬
‫ו‪ 5-‬לדלק גזי‬
‫נוזלי‬
‫‪ 2380‬לדלק נוזלי‬
‫המלטרים שורפים דלק‬
‫ו‪ 35-‬לדלק גזי‬
‫נוזלי‬
‫‪ 1700‬לדלק נוזלי‬
‫‪1.2.2012‬‬
‫(*)‪-‬מקת"י‪ :‬מטר מעוקב של גזי פליטה בתנאים תקנים (‪ 0‬מעלות ו‪ 101.3 -‬קילופסקל) ויבשים ( נטולי מים)‬
‫(**)‪ -K1‬ייצור ‪ -K2 , Mono Potassium Phosphate‬ייצור ‪( KNO3‬אשלגן חנקתי)‪ STPP ,‬ייצור ‪Sodium Tri-‬‬
‫‪ : Pr1 Pr2 ,Polyphosphate‬מתקני ‪ Prilling‬של אבקת ‪KNO3‬‬
‫(***) הפליטה בדוד קיטור ובמלטרים –שריפת דלקים‪ -‬מתייחסים לתכולת חמצן של ‪ 3%‬בגזי הפליטה‬
‫‪.2‬‬
‫העברה מקוונת של נתוני ‪ NOx‬ממדי ה‪ NOx -‬הרציפים בארובות מתקני ה‪N-‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬הועברו באופן מקוון למרכז הבקרה של האיגוד‪ ,‬נתונים רציפים של תחמוצות חנקן‪ NOx -‬משני מתקני‬
‫ה‪ N-‬לייצור חומצה חנקתית ‪,‬ביחידות חל"ם (‪ , )ppm‬סטטוסים לגבי מצב המתקן (פעולה רגילה‪ ,‬עצירה‪ ,‬הפעלה)‪,‬‬
‫ססטוס מצב מדי ה‪ NOx-‬הרציפים בארובות (פעולה רגילה‪ ,‬כיול‪ ,‬תקלה)‪ ,‬ספיקות במ"ק‪/‬שעה בתנאים סטנדרטים‪:‬‬
‫‪ C˚0‬ולחץ אטמוספרי וטמפרטורות גזי פליטה במתקני ה‪ N-‬במעלות צלסיוס‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫‪ .3‬סיכום המעקב אחר ריכוזי ה‪ NOx-‬הרציפים ע"י האיגוד ב‪2010-‬‬
‫א‪ .‬שני מתקני ייצור חומצה חנקתית‪ N1 ,‬ו‪ ,N2 -‬עמדו בדרישות הצו בשנת ‪ 2010‬בנוגע לערכי הפליטה‬
‫המרביים של ‪ NOx‬בגזי הפליטה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בהתאם לנתוני ה‪ NOx -‬הרציפים במהלך ‪ ,2010‬במתקן ‪ N2‬ריכוזי ה‪ NOx-‬מארובת המתקן נעו בין‬
‫‪ 184‬לבין ‪ 211‬מ"ג‪/‬מ"ק בממוצע חודשי בגזי הפליטה מהמתקן‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מתקן ‪ N1‬פעל מרבית שנת ‪ ,2010‬כ‪ 75% -‬מהזמן‪ .‬ריכוזי ה‪ NOx -‬בארובת המתקן ‪ ,N1‬נעו בין ‪128‬‬
‫לבין ‪ 179‬מ"ג‪/‬מ"ק בממוצע חודשי‪ ,‬בתקופות בהן הופעל‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מבדיקת הנתונים הרציפים‪ ,‬נמצא שערכים גבוהים מערכי הפליטה המותרים נרשמו בזמני‬
‫הפעלת‪/‬הפסקת המתקנים‪ ,‬בלבד‪ .‬בהתאם לסעיף ‪ 2‬ד' לצו‪ ,‬ערכים אלה לא היוו חריגה על הצו‪.‬‬
‫הודעות לגבי מועדי הדממה והפעלה של מתקני ה‪( N -‬ושל שאר מתקני המפעל)‪ ,‬נשלחו ע"י המפעל‬
‫לאיגוד בדוא"ל בקביעות על בסיס יום‪-‬יומי‪.‬‬
‫להלן ריכוזי ‪ NOx‬בממוצע חודשי (מ"ג‪/‬מ"ק) ב‪ 2010-‬במתקנים ‪ N1‬ו‪ N2-‬ומספר ימי פעילות המתקן בחודש‪.‬‬
‫הנתונים נלקחו מנתוני הניטור הרציף של מדי ‪ NOx‬בגזי הפליטה במתקנים אלו‪.‬‬
‫]‪Nox conc.[ mg/m^3‬‬
‫שעות פעילות מתקן ‪ N1‬וריכוזי ‪ NOx‬בממוצעים חודשיים‬
‫‪no. of operation days‬‬
‫‪171.2 166.2‬‬
‫‪161‬‬
‫‪150‬‬
‫‪128.2‬‬
‫‪100‬‬
‫‪26‬‬
‫‪31‬‬
‫‪12‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪10‬‬
‫‪29‬‬
‫‪23‬‬
‫‪30‬‬
‫‪50‬‬
‫‪29‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫ד‬
‫בר‬
‫צמ‬
‫בר‬
‫טו‬
‫בר‬
‫במ‬
‫נו‬
‫וק‬
‫א‬
‫ספ‬
‫או‬
‫סט‬
‫בר‬
‫טמ‬
‫גו‬
‫לי‬
‫יו‬
‫יו‬
‫ני‬
‫יל‬
‫ר‬
‫אי‬
‫מ‬
‫אפ‬
‫מ‬
‫רץ‬
‫פב‬
‫י‬
‫‪121‬‬
‫אר‬
‫רו‬
‫ריכוז ה‪ NOx -‬בגז הפליטה בממוצע שנתי ממתקן ‪ N1‬היה ‪ 165‬מ"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫אר‬
‫נו‬
‫חוד ש‬
‫]‪Avg. NOx conc. [mg/m^3‬‬
‫‪169‬‬
‫‪160.9 159.5‬‬
‫‪173‬‬
‫‪174.3‬‬
‫‪162.8‬‬
‫‪173.6 179.6‬‬
‫‪200‬‬
‫]‪Nox conc.[ mg/m^3‬‬
‫שעות פעילות מתקן ‪ N2‬וריכוזי ‪ NOx‬בממוצעים חודשיים‬
‫‪no. of operation days‬‬
‫‪211.2‬‬
‫‪189 188.1‬‬
‫‪185.1‬‬
‫‪200‬‬
‫‪184.3‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪30‬‬
‫‪27‬‬
‫‪26‬‬
‫‪5‬‬
‫‪31‬‬
‫‪30‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪29‬‬
‫‪27‬‬
‫‪50‬‬
‫‪30‬‬
‫‪00‬‬
‫]‪Avg. NOx conc. [mg/m^3‬‬
‫‪193.8 198.12 193.8 192.99‬‬
‫‪199.4‬‬
‫‪197.4‬‬
‫‪0‬‬
‫סט‬
‫גו‬
‫או‬
‫בר‬
‫טמ‬
‫ספ‬
‫בר‬
‫טו‬
‫וק‬
‫א‬
‫בר‬
‫במ‬
‫נו‬
‫בר‬
‫צמ‬
‫ד‬
‫לי‬
‫יו‬
‫יו‬
‫ני‬
‫יל‬
‫ר‬
‫אי‬
‫מ‬
‫אפ‬
‫מ‬
‫רץ‬
‫פב‬
‫י‬
‫אר‬
‫רו‬
‫אר‬
‫נו‬
‫חוד ש‬
‫ריכוז ‪ NOx‬בגז הפליטה בממוצע שנתי ממתקן ‪ N2‬היה ‪ 178‬מ"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫בדיקת שעות הפעלה‪/‬הפסקת מתקני ה‪:N -‬‬
‫בהתאם לרישומים הרציפים של ריכוזי ה‪ ,NOx -‬ב‪ 2010-‬זמני הדממת מתקני ה‪( N-‬הזמן עד להתייצבות ריכוז ה‪-‬‬
‫‪ )NOx‬ארכו בין ‪ 0.5‬שעה עד ‪ 3.5‬שעות ומשכי ההפעלה נעו בין ‪ 3‬שעות ל ‪ 12‬שעות‪ .‬זמנים אלו לא חרגו מהמוצהר ע"י‬
‫המפעל ומפורט בנספח ב' לצו‪.‬‬
‫בימי הדלקה‪/‬הדממת מתקני ה‪ ,N-‬לא נרשמו מקרים בהם ריכוז ‪ NOx‬בממוצע יממתי היה מעל ‪ 350‬מ"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫‪ .4‬בדיקת עמידת המפעל בערכי הפליטה המירבים עפ"י תוצאות הדיגום בארובות‬
‫רצ"ב טבלת תוצאות הדיגומים בארובות בשני סבבי הבדיקות במהלך שנת ‪ .2010‬סבב ראשון של בדיקות‬
‫נערך בין התאריכים‪ ,13.07.10-15.07.10:‬הסבב השני נערך בתאריכים‪14.12.10-19.12.10 :‬‬
‫מתקן ‪ MPK‬היה מודמם במהלך ‪( 2010‬החל מאמצע ‪ ) 2009‬ולכן לא נדגם‪ .‬במהלך הסבב השני‪ ,‬מתקן ה‪-‬‬
‫‪ STPP‬לא פעל ונדגם ב‪17.01.11-‬‬
‫להלן טבלת סיכום תוצאות שני סבבי בדיקות בארובות חיפה כימיקלים‪ ,‬תוצאות סבב ‪ 1‬בצד שמאל‪:‬‬
‫מתקן‬
‫דוד קיטור *‬
‫חומצה חנקתית‪N1 ,‬‬
‫חומר‬
‫ריכוז‬
‫חלקיקי‬
‫(מ"ג‪/‬מקת"י)‬
‫‪36.7 –53.5‬‬
‫ריכוז ‪NOx‬‬
‫(מ"ג‪ /‬מקת"י)‬
‫‪529.8 -490.5‬‬
‫‪130.2 -84‬‬
‫‪187.6 -176‬‬
‫חומצה חנקתית‪N2 ,‬‬
‫‪K1 ,MPK‬‬
‫חנקת אשלגן‪ K2 ,‬לאחר‬
‫סקרבר‬
‫לא נדגם‬
‫‪5.3 – 4.8‬‬
‫‪- Prilling 1‬מגדל דרומי‬
‫‪6.6 – 1.0‬‬
‫‪122‬‬
‫‪HCl‬‬
‫(מ"ג‪/‬‬
‫מקת"י‬
‫‪HF‬‬
‫(מ"ג‪/‬‬
‫מקת"י‬
‫איזו‪-‬אמיל‪-‬‬
‫אלכוהול‬
‫(מ"ג‪ /‬מקת"י‬
‫ריכוז ‪SO2‬‬
‫(מ"ג‪ /‬מקת"י)‬
‫(‪ 3%‬חמצן)‬
‫‪1400.9 –1415.6‬‬
‫לאחר ציקלון‬
‫‪ -Prilling 1‬קולר‪ ,‬לאחר‬
‫ציקלון‬
‫‪- Prilling 1‬מגדל צפוני‬
‫‪ - Prilling 2‬מגדל‬
‫מערבי לאחר ציקלון‬
‫‪Cooler -Prilling 2‬‬
‫לאחר ציקלון‬
‫‪ - Prilling 2‬מגדל‬
‫מזרחי לאחר ציקלון‬
‫‪STPP‬‬
‫* מלטר ‪5‬‬
‫דיסולברים‪,‬מתקן‬
‫ארובה ‪Pj-110‬‬
‫מתקן ‪,P‬ארובת ‪P 1500‬‬
‫אחרי סקרבר חדש‬
‫‪,‬‬
‫מתקן ‪ ,K‬ארובת‬
‫‪ K1100‬אחרי סקרבר‬
‫חדש‬
‫‪15.0 –11.9‬‬
‫‪3.6 – 14.8‬‬
‫‪42 – 13.6‬‬
‫‪4.7 – 7.5‬‬
‫‪36.1 -55.8‬‬
‫‪8.4 -35.7‬‬
‫‪40.9 - **27.7‬‬
‫‪2173.6 – 2436.3‬‬
‫‪836.5 – ** 401.1‬‬
‫‪0.6 -<0.2‬‬
‫‪,P‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪<0.2‬‬
‫< ‪-‬‬
‫‪36.6 -699.6‬‬
‫‪62.78‬‬
‫* התוצאות בדוד הקיטור מתייחסות לתנאים תקנים ב‪ .C˚ 0 -‬בשאר הבדיקות‪ ,‬התוצאות מתייחסות לתנאים‬
‫תקנים ב‪.C˚ 20 -‬‬
‫** בסבב השני נדגם מלטר ‪ 4‬דרומי‪.‬‬
‫בסבב ראשון‪-‬נמדדה סטייה במזהם תחמוצות חנקן‪ , NOx ,‬של כ‪ 18% -‬בדוד הקיטור‪ .‬ריכוז החנקן במזוט‬
‫בבדיקה שנלקחה במקביל לבדיקת הארובה היה ‪.0.34%‬‬
‫בארובת סקראבר ‪ P1500‬במתקן ‪ P‬היתה עלייה מסויימת בריכוז‪ ,‬אך ספיקת האוויר נמוכה בהשוואה לבדיקות‬
‫קודמות‪ ,‬ולכן העומס – נמוך‪.‬‬
‫בסבב השני נמצאו מספר סטיות מערכי הפליטה המרביים‪:‬‬
‫ חלקיקים‪ :‬סטיה של ‪ 7%‬בארובת דוד הקיטור ובארובת פרילינג ‪ 2‬מזרחי לאחר צקלון סטייה של ‪11.6%‬‬‫תחמוצות חנקן‪ :‬סטייה של ‪ 9%‬מערך הפליטה המרבי ל ‪ NOx‬בדוד הקיטור‬‫ גפרית דו‪-‬חמצנית‪ :‬במלטר ‪ 4‬דרומי הייתה סטייה מזערית של ‪ 2.4%‬מערך הפליטה המירבי ל ‪ SOx‬במלטרים‪.‬‬‫בארובת סקראבר ‪ P1500‬במתקן ‪ P‬התקבלו ריכוזי ‪ VOC‬גבוהים‪ ,‬בסבב זה קצבי הפליטה והריכוזים של איזואמיל‬
‫אלכוהול ושל ‪ 2-Methyl,1butanol‬היו גבוהים משמעותית בהשוואה לאלה שנמדדו בסבב הראשון ‪,‬עם זאת עומס‬
‫ה‪ VOC -‬הנפלט בארובה – עדיין נמוך (סה"כ כ‪ 0.128 -‬ק"ג‪/‬שעה לעומת ‪ 0.014‬ק"ג‪/‬שעה ‪ VOC‬בסבב ראשון)‪.‬‬
‫בארובת סקראבר ‪ K1100‬במתקן ‪ ,K‬נמצא ריכוז של כ‪ 63 -‬מ"ג‪/‬מ"ק איזו אמיל אלכוהול ועומס של ‪0.066‬‬
‫ק"ג‪/‬שעה‪.‬‬
‫יש לציין שהצו לא מורה על ערך פליטה מרבי לגבי מזהמים אורגניים נדיפים (‪.)VOC‬‬
‫פליטות ‪ NOx‬מדוד הקיטור‬
‫דוד הקיטור במפעל הינו בעל הספק תרמי של ‪ .MW 48‬הדוד שורף מזוט עם תכולת גפרית עד ‪ 1%‬ותכולת חנקן‬
‫של ‪ .0.3-0.6%‬עפ"י הצו האישי‪ ,‬התקן לתחמוצות החנקן הוא ‪ 450‬מ"ג‪/‬מ"קת בשריפת דלק נוזלי (מצב קיים) ו‪-‬‬
‫‪ 300‬מ"ג‪/‬מ"קת בשריפת דלק גזי (במצב עתידי אחרי הגעת גז טבעי במידה והדוד יעבור לשריפת גז)‪.‬‬
‫במצב הקיים אספקת הקיטור לתהליכי המפעל מתבססת על ‪ 3‬מקורות קיטור במפעל‪:‬‬
‫‪ ‬מתקני ייצור חומצה חנקתית – הפקת קיטור מהשבת חום בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬רכישת קיטור מבית זיקוק‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫‪ ‬דוד הקיטור ‪ -‬בתפוקה מינימלית של ‪ 20‬טון\שעה קיטור (מתוכנן למקסימום של ‪ 70‬טון\שעה)‪ .‬הדוד‬
‫מופעל בממוצע כ ‪ 7‬חודשים בשנה (כאשר אין אספקה מבית הזיקוק)‪ ,‬בעיקר בחורף ובעיקר בתפוקה‬
‫מינימלית‪.‬‬
‫מתוך האפשרויות שעמדו בפני המפעל להפחתת חריגות מערכי ‪ NOX‬בדוד הקיטור‪ ,‬הוחלט לבצע הסבה של‬
‫הדוד לשריפת גז לרבות החלפת המבערים למבערי ‪ Low NOx‬מתאימים‪ .‬חיפה כימיקלים תתחבר ל‪PMRS -‬‬
‫)‪ (Pressure Reduction metering system‬של בז"ן ותקבל אספקת גז ישירה‪ .‬נושא התכנון הושלם‪ ,‬והמפעל‬
‫נמצא בשלבי אישורים‪.‬‬
‫‪ .1‬תהליכי ייצור ואמצעים לצמצום פליטות‬
‫להלן סקירה סכמתית של תהליכי הייצור העיקריים בחיפה כימיקלים עם ציון אמצעי הפחתת פליטות שהמפעל‬
‫התקין‪ .‬האיורים נלקחו מתוך הספר‪" :‬לא על הדשן לבד"‪ ,‬שנשלח ע"י המפעל לאיגוד‪ .‬מאת‪ :‬מירי קסטנר‪ ,‬הוצאת‬
‫המחלקה להוראת המדעים‪ ,‬מכון ויצמן למדע‪.‬‬
‫איור מס ‪ :1‬שלושת תהליכי הייצור העיקריים במפעל חיפה כימיקלים‬
‫‪124‬‬
‫איור מספר ‪: 2‬תהליך ייצור חומצה חנקתית‪ ,‬מתקנים ‪ N1‬ו‪.N2-‬‬
‫המערכת להזרקת מי חמצן במתקן ‪N2‬‬
‫לצמצום פליטות ‪NOx‬‬‫שיטת הוספת מי חמצן לגז הפליטה‬
‫במתקן ייצור חומצה חנקתית כפי‬
‫שנעשה בחיפה כימיקלים התקבלה‬
‫ע"י ה‪ European Commission-‬כשיטת‬
‫‪ BAT‬לצמצום פליטות ‪ NOx‬מתהליך‬
‫ייצור חומצה חנקתית‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫איור מס' ‪: 3‬תהליך ייצור אשלגן חנקתי‪ ,‬מתקן ‪)KNO3( K‬‬
‫‪126‬‬
‫‪‬‬
‫במתקן זה נעשו עבודות‬
‫איטום מיכלים‬
‫ריאקטורים‪ ,‬בוחשי‬
‫ריאקטורים ודקנטרים‬
‫למניעת פליטת אדי‬
‫הממס האורגני‬
‫‪:‬איזואמיל‪-‬אלכוהול‬
‫‪‬‬
‫בשנת ‪ ,0202‬הסתיימה‬
‫התקנת ‪ 0‬סקרברים‬
‫במתקן ‪ :K‬בקטע‬
‫הראקציה ובקטע‬
‫המיצוי (אליו מחוברים‬
‫גם מיכלי הכוהל‬
‫במתקן)‬
‫איור מס' ‪ :4‬תהליך ייצור חומצה זרחתית‬
‫החל מ ‪, 2009‬הותקנו‬‫במתקן ‪ P‬אטמי מים בפתחי‬
‫הדיגום במיכלי איזואמיל‬
‫אלכוהול‪.‬‬
‫במתקן ‪ P‬כ‪ 70 -‬מיקסרים‬‫לתהליך המיצוי‪ .‬במהלך‬
‫‪ ,2010‬נעשה איטום של פתחי‬
‫המיקסרים באמצעות‬
‫רוטמטרים‪ .‬מהרוטמטרים‬
‫המים יכנסו בטפטוף למבנה‬
‫אטימה‪.‬‬
‫התהליך מתבצע בסדרת‬
‫מיכלים‪ .‬הבוצה עוברת‬
‫שטיפה וניטרול ומועברת‬
‫להטמנה‪,‬התמיסה גולשת‬
‫מלמעלה ומועברת‬
‫הוחלפו כ ‪ 6‬מיכלי אחסון‬‫במתקן בחדשים‪.‬‬
‫מיצוי התוצר‬
‫באמצעות‬
‫מערבלים ומשקעים‬
‫‪127‬‬
‫‪ .7‬דו"ח שנתי חיפה כימיקלים‪ :‬פליטות מזהמי אוויר ב‪2010-‬‬
‫‪.1‬‬
‫עפ"י סעיף ‪ 12‬לצו‪ ,‬מסר המפעל דו"ח שנתי באשר לקצבי פליטה שנתיים של מזהמים לאוויר‬
‫ממקורות פליטה מוקדיים‪ ,‬בשנת ‪ .2010‬להלן נתוני הפליטה שנמסרו וחושבו על סמך ‪ 2‬סבבי‬
‫בדיקות ארובה ושעות העבודה של כל מתקן‪:‬‬
‫מזהם‬
‫סה"כ פליטה לשנת ‪ ( 2009‬טון‪/‬שנה)‬
‫‪27.13‬‬
‫חלקיקים‬
‫‪246.39‬‬
‫‪Sox‬‬
‫‪NOx‬‬
‫‪176.22‬‬
‫‪HCl‬‬
‫‪<0.01‬‬
‫‪HF‬‬
‫‪<0.01‬‬
‫‪Iso-Amyl Alcohol‬‬
‫‪0.67‬‬
‫‪ .2‬הערכות האיגוד בנוגע לפליטות שנתיות‪:‬‬
‫‪2.1‬‬
‫פליטות ‪ :SO2‬מחישוב של האיגוד על בסיס צריכת הדלק השנתית ל‪ 2010-‬של המפעל‪ ,‬כמות ה‪SOx-‬‬
‫הכוללת שנפלטה הינה ‪ 385.28:‬טון‪/‬שנה‪ ,‬בשונה למדווח ע"י המפעל‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫חומרים אורגנים נדיפים (‪ - )VOC‬ממקורות פליטה מוקדים ובלתי מוקדיים‬
‫במתקן ‪ , P‬לייצור חומצה זרחתית קיימים ‪ 2‬סקרברים לממס איזואמיל אלכוהול (הנדגמים בבדיקות‬
‫ארובה לסירוגין) ; במתקן ‪ K‬לייצור אשלגן חנקתי קיימים גם כן ‪ 2‬סקרברים‪ .‬היות ובבדיקות הארובה‬
‫נדגם סקרבר אחד בלבד מכל מתקן‪ ,‬ההערכה היא שבסה"כ נפלטו בשנת ‪ 1.342 , 2010‬טון אדי ממס‬
‫איזואמיל אלכוהול‪.‬‬
‫פליטות ‪ VOC‬ממיכלי אחסון‪ 40 :‬טון‪/‬שנה‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫תנאים חדשים ברישיונות העסק למפעלי ‪IPPC‬‬
‫בנובמבר ‪ 2010‬נשלחו ע"י המשרד להגה"ס לאישור הרשויות המקומיות תנאים חדשים לרישיונות העסק‪ ,‬בנושא‬
‫אוויר‪ .‬התנאים נוסחו לאחר קבלת הערות מהאיגוד ובחינה של הערות הציבור‪ .‬המפעלים אשר נוסחו להם תנאים‬
‫חדשים הם‪ :‬אלקון‪,‬דור כימיקלים‪ ,‬גדות מסופים‪ ,‬שלושת אתרי תש"ן‪ ,‬פז שמנים‪ ,‬פז נפט‪ ,‬דלק וסונול‪ .‬מפעלים‬
‫אלו‪,‬נכנסו להליך ה ‪. IPPC‬‬
‫משמעות כניסתם של מפעלים אלו להליך ‪ IPPC‬היא הגשת סקר תהליכים ופליטות‪ ,‬סקר פערים מול ה‪BREF'S-‬‬
‫הרלוונטיים למפעל (לדוגמא‪ :‬עבור חוות אחסון יש לבחון פערים מול ה ‪ ,) Emissions from storage BREF‬הגשת‬
‫סקרי גישור פערים וסקר מצב עתידי לאחר התקנת הטכנולוגיה המיטבית הזמינה (‪ .)BAT‬בנוסף‪ ,‬על מפעלים אלו‬
‫חלה דרישה לביצוע תוכנית ‪ )Leak detection and repair( LDAR‬לאיתור ותיקון דליפות מציוד וצנרת‪.‬‬
‫עד ה‪ 1-‬למרץ ‪ 2015‬כל סקטורי התעשייה מחוייבים להחזיק בהיתר פליטה‪ .‬למפעלים שכבר נכנסו להליך ה‪IPPC-‬‬
‫(בנושא אוויר) יהיה קל יותר לנסח את הבקשה להיתר פליטה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬ערכי פליטה מרביים בתנאי רישיון עסק לקוחים מה ‪ TA -LUFT 2002‬ולעיתים מה‬
‫‪TA -LUFT 1986‬‬
‫מפעלים שטרם נכנסו להליך ה‪ : IPPC-‬דשנים‪ ,‬תרו‪ ,‬שמן‪ ,‬פרוטרם‪ ,‬גדות ביוכימיה‪.‬‬
‫פעולות מעשיות לשנת ‪2010‬‬
‫דור כימיקלים‬
‫החברה עוסקת בייצור ‪ , MTBE‬ייצור פורמלין וייצור מימן קיימת גם פעילות מיחזור והשבת ממסים מהתעשיה‬
‫ובימים אלו משיקים קו חדש לייצור דבק מגע‪.‬‬
‫במסגרת תנאי רישיון העסק הקודמים משנת ‪ 2008‬החברה נדרשה להגיש למשרד להגה"ס‪ ,‬סקר תהליכים ופליטות‪,‬‬
‫סקר פערים ותוכנית עמידה ב ‪ BAT‬וסקר מצב עתידי לאחר יישום ‪ .BAT‬התנאים החדשים שהוצאו לדור בדצמבר‬
‫‪ 2010‬כוללים דרישות בעקבות ממצאי סקר הפערים‪.‬‬
‫פעולות שבוצעו במהלך ‪ 2010‬לצמצום פליטות בלתי מוקדיות ולעמידה בתנאי רישיון העסק‬
‫•‬
‫שידרוג סקרבר ממסים‪-‬הסקרבר יאסוף פליטות מריאקטורים קיימים ועתידיים‪.‬‬
‫וממיכלי אחסון סמוכים בנפח מעל ‪ 50‬מ"ק‪.‬‬
‫•‬
‫דוד הקיטור הוסב לשריפת תערובת מתנול מזוט‪ .‬שימוש בדלק התערובת מפחית פליטות של מזהמים‬
‫הנוצרים בעת שריפת דלקים בשיעור של ‪ . 40%-50%‬ניסוי פיילוט שבוצע בשיתוף עם הטכניון והמשרד‬
‫להגה"ס‪ ,‬הראה שעמידה בתקני פליטה מתאפשרת כאשר התערובת מכילה ‪ 61%‬מתנול משקלי ולא פחות‪.‬‬
‫•‬
‫צביעה והתקנת אטם שניוני במיכל מס' ‪T1114‬‬
‫•‬
‫צביעת מיכל ‪T1106‬‬
‫•‬
‫ביצוע תוכנית )‪ LDAR (Leak detection & Repair‬שנתית‬
‫לפני ביצוע תוכנית ‪ ,LDAR‬קצב הפליטות הבלתי מוקדיות‪ 15,456 :‬ק"ג‪/‬שנה של ‪ .VOC'S‬אחרי ביצוע התוכנית קצב‬
‫פליטה כולל של ‪ 763 :.VOC'S‬ק"ג‪ /‬שנה‪.‬‬
‫גדות מסופים‬
‫באתר הצפוני של חברת גדות מתקיימת פעילות של אחסון‪ ,‬הזרמה‪ ,‬טעינה ופריקה של כימיקלים נוזליים‪.‬‬
‫מסוף הכימיקלים כולל‪ ,‬בין היתר מיכלי אחסון כימיקלים אורגניים נוזליים‪ .‬ישנה מערכת שינוע באמצעות‬
‫משאבות ובקרת מילוי‪ 3 ,‬מסופים למילוי מיכליות כביש ו‪ 3 -‬מנגשים המשמשים לטעינה או פריקה של‬
‫‪129‬‬
‫מיכליות‪ -‬ים‪.‬‬
‫באתר ישנו דוד קיטור קטן‪ MW 0.5 ,‬תרמי מתודלק בסולר‪.‬‬
‫סיכום פליטות בלתי מוקדיות בגדות צפון לשנת ‪( 2010‬מתוך הדו"ח השנתי ל ‪ 2010‬שהגישה החברה)‪:‬‬
‫מקור פליטה בגדות צפון‬
‫קצב פליטה לשנת ‪2010‬‬
‫מיכלי אחסון‬
‫‪ 36853‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫מסוף מילוי מיכליות כביש‬
‫‪ 6814‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫דליפות מציוד ואביזרים (‪)LDAR‬‬
‫‪ 1087‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫סה"כ‬
‫‪ 44.8‬טון‪/‬שנה‬
‫באתר צפון הותקנו במהלך ‪ 5 2010‬מדי מפלס במיכלים המאחסנים חומרים אורגנים נדיפים‬
‫באתר גדות חרושת "מזרח"‪ ,‬מתקיימת פעילות הכוללת אחסון (במיכלי צובר)‪ ,‬טעינה ופריקה של כימיקלים‬
‫נוזליים באמצעות מיכליות כביש וכן עמדת מילוי מארזים ניידים (כגון חביות בנפח עד ‪ 200‬ליטר ומיכלי‬
‫"קובים" בנפח ‪ 1,000‬ליטר)‪.‬‬
‫סיכום פליטות בלתי מוקדיות באתר חרושת מזרח לשנת ‪( 2010‬מתוך הדו"ח השנתי ל ‪ 2010‬שהגישה החברה)‪:‬‬
‫מקור פליטה בחרושת מזרח‬
‫קצב פליטה לשנת ‪2010‬‬
‫מיכלי אחסון‬
‫‪ 1308‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫מסוף מילוי מיכליות כביש‬
‫‪ 740‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫מילוי מארזים ניידים‬
‫‪ 743‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫תעלות ניקוז‬
‫‪ 194‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫דליפות מציוד ואביזרים (‪)LDAR‬‬
‫‪ 339‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫סה"כ‬
‫‪ 3.3‬טון‪/‬שנה‬
‫באתר חרושת מזרח הופעל בנובמבר ‪ 2010‬מתקן למילוי מארזים עם יניקת אדים לפחם פעיל והותקן מד מפלס‬
‫אחד‪.‬‬
‫גדות דרום באתר מיכלי אחסון הממוקמים בתוך מאצרות‪ .‬במסוף קיימים שני דוודי קיטור הצורכים‬
‫מזוט (‪ )1.5 MW ,MW 2‬ופועלים כ ‪ 15%‬מהזמן‪,‬מערך מילוי מיכליות כביש‪ ,‬עמדת שטיפת מיכליות כביש‬
‫ואיזוטנקים‪ ,‬מסוף מילוי מיכליות ים‪.‬‬
‫סיכום פליטות בלתי מוקדיות באתר גדות דרום לשנת ‪( 2010‬מתוך הדו"ח השנתי ל ‪ 2010‬שהגישה החברה)‬
‫מקור פליטה בגדות דרום‬
‫קצב פליטה לשנת ‪2010‬‬
‫מיכלי אחסון‬
‫‪ 2142‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫מסוף מילוי מיכליות כביש וים‬
‫‪ 100‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫מתקן שטיפה‬
‫‪ 7.5‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫מתקן טיפול בשפכים‬
‫‪ 20.5‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫‪130‬‬
‫דליפות מציוד ואביזרים (‪)LDAR‬‬
‫‪ 268‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫סה"כ‬
‫‪ 2.1‬טון‪/‬שנה‬
‫בספטמבר ‪ , 2010‬הוצבה בגדות דרום עמודת פחם פעיל לטיפול בגזי הפליטה ממתקן הטיפול בשפכים כמו כן‪,‬‬
‫הותקנו ‪ 3‬מדי מפלס‪.‬‬
‫תש"ן‬
‫בחברה מתקיימת פעילות אחסון נפט גולמי ותזקיקיו (דלקים)‪ ,‬ייבוא נפט גולמי וניפוק בצנרת תת קרקעית‪.‬‬
‫טרמינל ק‪ .‬חיים‪.‬‬
‫באתר מיכלים לאחסון נפט גולמי‪ ,‬מעג ן ימי וצנרת תובלה תת קרקעית‪ .‬הנפט הגולמי מאוחסן בתנאים אטמוספריים‬
‫במיכלי אחסון עיליים בעלי גג צף חיצוני‪ .‬כל המיכלים בעלי אטם ראשי‪+‬אטם משני‪.‬‬
‫המסוף קיבל תנאי רישיון עסק חדשים בדצמבר ‪ .2010‬בשנה זו בוצעו מספר פעולות הנוגעות לצמצום פליטות‬
‫‪.1‬‬
‫הוגש למשרד להגה"ס סקר תהליכים ופליטות‬
‫‪.2‬‬
‫החל שיפוץ בהשבתה מלאה של מיכל ‪ 135‬המשמש לאחסון נפט גולמי‪.‬‬
‫בישיבת פיקוח בהשתתפות האיגוד צוין כי בסקר הפליטות שערכה פז הנדסה בינואר ‪ 2010‬ע"פ תוכנת ‪,TANKS‬‬
‫נמצא שכמות הפליטות לאוויר כתוצאה מניקוי וריקון מיכלים עומדת על ‪ 201,281‬ק"ג‪/‬שנה‪ .‬נתון זה גבוה‬
‫מהמצופה‪( .‬לעומת פליטות בעת אחסון ושינויי מפלס )‪ ,‬על מנת לבדוק את הנתון‪ ,‬נלקחה דוגמא מהבוצה ונמדד‬
‫ריכוז ה‪ ,VOC-‬נציגת האיגוד התלוותה לדיגום‪ .‬התקבלה תוצאה של ‪ ( 10,000 ppm) 1%‬חומר אורגני נדיף בבוצה‬
‫מכאן שההנחות של תוכנת ‪ TANKS‬כי ריכוז החומר הנדיף בבוצה הוא ‪ ,20%‬מחמירות והפליטות בעת ריקון‬
‫וניקוי מיכל נמוכות בסדר גודל‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫הותקנו ‪ 4‬אטמים שניוניים מיכלים במיכלים הגדולים והקטנים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫שיפוץ מיכל ‪: 128‬הוחלפה רצפה ונצבעה (רצפת מתכת)‪ ,‬הוחלף גג‪ ,‬יותקן אטם שניוני‪.‬הותקן מד גובה‬
‫אלקטרוני‪ ,‬גג ברזל עם מצופים ‪ ,‬צינור ניקוז מי גשמים על הגג‪.‬‬
‫תש"ן אלרואי‬
‫בדצמבר ‪ 2010‬נשלחו תנאי רישיון עסק חדשים למסוף‬
‫‪ .1‬הוגש למשרד להגה"ס סקר תהליכים ופליטות‬
‫‪ .2‬מיכל הבנזין נצבע בלבן‪.‬‬
‫‪ . 3‬הותקנו גרביים לצינורות הדיגום בכל מיכלי האתר‪ ,‬לפי הלו"ז המצוין בתנאי רישיון העסק‬
‫הגרביים מיועדים למניעת דליפה ונידוף לאוויר בעת ריקון מיכל וירידה של הגג הצף‪.‬‬
‫צורת הגרביים כאקורדיון‪ ,‬עולים ויורדים עם הגג‪.‬‬
‫תש"ן נמל הדלק‬
‫המסוף קיבל תנאי רישיון עסק חדשים בדצמבר ‪.2010‬‬
‫במסוף מנגש בו מתבצעת פריקה וטעינת דלקים ממיכליות ים וכן אחסון דלקים‪.‬‬
‫‪ .1‬הוגש סקר תהליכים ופליטות‬
‫‪ .2‬הותקנה מערכת מישוב אדים הנפלטים ממיכליות ים‪ .‬המערכת תעמוד בערך פליטת ‪ TOC‬של ‪150‬‬
‫מ"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪ .3‬הותקן מתקן ביולוגי ממברנלי לטיפול בשפכים על מנת לעמוד בתנאי היתר הזרמה לים‪ .‬המתקן יטפל בכל‬
‫שפכי תש"ן‪.‬‬
‫‪ .4‬מיכל ‪ 113‬נצבע ואובזר בגרביים‬
‫‪131‬‬
‫אלקון‬
‫מפעל אלקון הינו מתקן אזורי לטיפול בשפכים תעשייתים‪ ,‬המפעל הוקם לקליטה וטיפול‬
‫בשפכי תעשייה ממפעלים אשר אין להם מתקן לטיפול בשפכים או שקיים מתקן קדם‬
‫שאינו מסוגל לטפל בכל הזרמים עד תום‪.‬‬
‫תהליכי הטיפול כוללים קווי טיפול פיזקו‪-‬כימיים‪ ,‬אידוי טרמי‪ ,‬נידוף‪ ,‬חימצון טרמי עם‬
‫השבת אנרגיה‪.‬‬
‫במרץ ‪ 2011‬קיבלה החברה באופן רשמי מעיריית קרית אתא את תנאי רישיון העסק החדשים (שנשלחו בנובמבר‬
‫ע"י המשרד להגה"ס)‪ ,‬ומיישמת אותם‪.‬‬
‫באלקון קיים )‪ , RTO (Regenerative thermal oxidation‬מתקן שריפה יעיל הבנוי מ‪ 3-‬תאים קרמיים‬
‫האוגרים חום ומעבירים אותו לגזי השריפה ללא צורך בבעירה מתמדת‪ .‬ה‪ RTO -‬מטפל בגזי הפליטה‬
‫מתנור הייבוש‪ ,‬מהמגבש‪ ,‬ומהחלזון התרמי המכילים שאריות חומרים אורגניים ומלחים כמו גם באדי‬
‫חומרים אורגניים מהמכחש ועמודת הזיקוק‪ .‬קצב פליטת ‪) TOC‬כלל חומרים אורגניים) מה ‪ RTO‬לשנת‬
‫‪ 306.6 : 2010‬ק"ג‪/‬שנה‪.‬‬
‫להלן ס יכום פליטות בלתי מוקדיות של חומרים אורגניים נדיפים מאלקון‪ ,‬נלקח מסקר פליטות בלתי‬
‫מוקדיות שהגיש המפעל בנובמבר ‪2010‬‬
‫מקור פליטה באלקון‬
‫קצב פליטה‬
‫מתקן ‪1.1‬‬
‫‪ 224.6‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫מתקן ‪1.2‬‬
‫‪ 446.4‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫תעלות ניקוז‬
‫‪ 34.7‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫טעינת מיכליות‬
‫‪ 2.28‬ק"ג‪/‬שנה‬
‫סה"כ‬
‫‪ 0.7‬טון‪/‬שנה‬
‫•‬
‫במהלך שנת ‪ 2010‬הוגשו השלמות לסקר פליטות ולסקר פליטות לא מוקדיות כחלק מהליך ה ‪.IPPC‬‬
‫•‬
‫נרכש ומופעל מתקן חמצון תרמי (‪ )TO‬חדש שנועד לטפל בשפכי תרו וכן יפעל למניעת ריחות‪.‬‬
‫•‬
‫הוזמן מפוח וונטים (אווררים) של מיכלי אגירת שפכים עם איטום משופר למניעת ריחות‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫זיהום אוויר מכלי רכב‬
‫כלי רכב בשטח האיגוד ‪ -‬נתונים סטטיסטיים‬
‫על פי הנתונים הסטטיסטיים‪ ,‬בסוף ‪( 2009‬נתוני השנתון של הלשכה לסטטיסטיקה לשנת ‪ 2010‬יפורסמו רק במשך‬
‫שנת ‪ )2011‬נעו בכבישי הארץ כ‪ 2,458,716 -‬כלי רכב‪ ,‬כאשר כ‪ 15.7% -‬מהם מונעים בסולר‪.‬‬
‫בשטח האיגוד רשומים לשנת ‪ 2009‬כ‪ 166,633 -‬כלי רכב מסוגים שונים (ציורים ‪ 1‬ו‪.)2 -‬‬
‫משאית עד ‪ 3.5‬טון‬
‫‪9.4%‬‬
‫משאית מעל ‪ 3.5‬טון‬
‫‪2.4%‬‬
‫אופנוע (‪)4,278‬‬
‫כלי רכב מיוחד (‪)249‬‬
‫אוטובוס זעיר ‪0.3%‬‬
‫מונית (‪)929‬‬
‫אוטובוס ‪0.2%‬‬
‫אוטובוס (‪)389‬‬
‫אוטובוס זעיר (‪)510‬‬
‫מונית ‪0.6%‬‬
‫משאית מעל ‪ 3.5‬טון (‪)3,919‬‬
‫משאית עד ‪ 3.5‬טון (‪)15,616‬‬
‫כלי רכב מיוחד ‪0.1%‬‬
‫כלי רכב פרטי (‪)140,743‬‬
‫אופנוע ‪2.6%‬‬
‫כלי רכב פרטי ‪84.5%‬‬
‫ציור ‪ .1‬חלוקת כלי הרכב בשטח האיגוד‪ ,‬על פי סוג הרכב (שנת ‪. )2009‬‬
‫‪133‬‬
‫משאית עד ‪ 3.5‬טון‬
‫‪54.7%‬‬
‫אופנוע (‪)109,547‬‬
‫משאית מעל ‪ 3.5‬טון‬
‫‪17.8%‬‬
‫כלי רכב מיוחד (‪)242‬‬
‫מונית (‪)898‬‬
‫אוטובוס (‪)389‬‬
‫אוטובוס זעיר (‪)503‬‬
‫אוטובוס זעיר ‪2.3%‬‬
‫משאית מעל ‪ 3.5‬טון (‪)3,860‬‬
‫אוטובוס ‪1.8%‬‬
‫משאית עד ‪ 3.5‬טון (‪)11,884‬‬
‫מונית ‪4.1%‬‬
‫כלי רכב מיוחד‪1.1%‬‬
‫כלי רכב פרטי (‪)3,941‬‬
‫כלי רכב פרטי ‪18.1%‬‬
‫ציור ‪ .2‬כלי רכב "דיזל" בשטח האיגוד‪ ,‬לפי סוג הרכב (נתוני למ"ס לשנת ‪.)2009‬‬
‫הערכת פליטת מזהמים מכלי רכב באזור האיגוד‬
‫להלן‪ ,‬הגרפים המציגים את הערכת כמויות הפליטה של מזהמי האוויר העיקריים שנפלטו מכלי הרכב באזור האיגוד‬
‫בשנת ‪.2009‬‬
‫‪-‬‬
‫פחמן חד חמצני (‪)CO‬‬
‫‪-‬‬
‫תחמוצות חנקן (‪)NOx‬‬
‫‪-‬‬
‫פחמימנים (‪ , )HC‬לרבות בנזן (‪)C6H6‬‬
‫‪-‬‬
‫חומר חלקיקי (‪)PM‬‬
‫‪-‬‬
‫פחמן דו חמצני (‪)CO2‬‬
‫הערכה נעשתה על פי מקדמי פליטה המאושרים לשימוש ע"י המשרד להגנת הסביבה‪ .‬המקדמים מתאימים לצי‬
‫הרכב בארץ באמצעות שקלול פרמטרים כגון שנות הייצור‪ ,‬משקל כולל‪ ,‬נפח מנוע‪ ,‬שיעור הפעלת מזגן וכד'‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נלקחו בחשבון להערכת פליטות מזהמים‪ ,‬הנתונים הסטטיסטיים הבאים‪ :‬מספר כלי הרכב הרשומים בשטח האיגוד‪,‬‬
‫הנסועה השנתית הממוצעת‪.‬‬
‫בציור ‪( 3‬א' – ו') מוצגת באחוזים‪ ,‬חלוקת כמויות הפליטה של מזהמי האוויר העיקריים שנפלטו מכלי הרכב מסוגים‬
‫שונים‪ ,‬באזור האיגוד בשנת ‪. 2010‬‬
‫הוערך‪ ,‬כי נפלטו מזהמים מכלי רכב‪ ,‬סה"כ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫כ‪ 1,435 -‬ק"ג‪/‬שעה של פחמן חד חמצני (‪,)CO‬‬
‫‪-‬‬
‫כ‪ 414 -‬ק"ג‪/‬שעה של תחמוצות חנקן (‪,)NOx‬‬
‫‪-‬‬
‫כ‪ 168 -‬ק"ג‪/‬שעה של פחמימנים (‪ )HC‬ומתוכם כ – ‪ 5.86‬ק"ג‪/‬שעה של בנזן (‪,)C6H6‬‬
‫‪-‬‬
‫כ – ‪ 10.1‬ק"ג‪/‬שעה של חומר חלקיקי (‪)PM‬‬
‫‪-‬‬
‫כ – ‪ 111,800‬טון‪/‬שעה של פחמן דו חמצני (‪)CO2‬‬
‫‪134‬‬
‫‪CO‬‬
‫סה"כ נפלטו כ‪ 1,435 -‬ק"ג‪/‬שעה‬
‫‪1,024‬‬
‫)‪(71.3%‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪338‬‬
‫)‪(23.5%‬‬
‫‪400‬‬
‫ק"ג‪/‬שעה ‪CO ,‬‬
‫‪600‬‬
‫‪200‬‬
‫‪26‬‬
‫)‪(1.8%‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(0.1%‬‬
‫‪6‬‬
‫)‪(0.5%‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(0.1%‬‬
‫‪4‬‬
‫)‪(0.3%‬‬
‫‪35‬‬
‫)‪(2.4%‬‬
‫‪0‬‬
‫משאית עד‬
‫‪ 3.5‬טון‬
‫(‪)15,616‬‬
‫כלי רכב‬
‫פרטי‬
‫(‪)140,743‬‬
‫משאית מעל אוטובוס זעיר‬
‫(‪)510‬‬
‫‪ 3.5‬טון‬
‫(‪)3,919‬‬
‫אוטובוס‬
‫(‪)389‬‬
‫כלי רכב‬
‫מונית (‪)929‬‬
‫מיוחד (‪)249‬‬
‫אופנוע‬
‫(‪)4,278‬‬
‫ציור ‪ 3‬א'‪ .‬כמות פליטת של ‪ CO‬מכלי רכב באזור האיגוד בשנת ‪ ,2010‬לפי סוגי הרכב‬
‫‪160‬‬
‫‪140‬‬
‫)‪(34.5%‬‬
‫‪NOx‬‬
‫סה"כ נפלטו כ‪ 405.4 -‬ק"ג‪/‬שעה‬
‫*(‬
‫‪121‬‬
‫)‪(29.7%‬‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬
‫‪101‬‬
‫)‪(24.9%‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪32‬‬
‫)‪(7.9%‬‬
‫‪40‬‬
‫‪8‬‬
‫)‪(1.9%‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(0.6%‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(0.3%‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(0.1%‬‬
‫‪0‬‬
‫כלי רכב פרטי‬
‫(‪)140,743‬‬
‫משאית עד‬
‫‪ 3.5‬טון‬
‫(‪)15,616‬‬
‫משאית מעל‬
‫‪ 3.5‬טון‬
‫(‪)3,919‬‬
‫אוטובוס זעיר‬
‫(‪)510‬‬
‫אוטובוס‬
‫(‪)389‬‬
‫מונית (‪ )929‬כלי רכב מיוחד‬
‫(‪)249‬‬
‫אופנוע‬
‫(‪)4,278‬‬
‫*) כ‪ 30% -‬מכמות הפליטות של תחמוצות החנקן‪ ,‬הינן ממשאיות מעל ‪ 4‬טון‪ ,‬שחלקן היחסי כ‪2.4 %-‬‬
‫מכלל כלי הרכב הרשומים בשטח האיגוד‪.‬‬
‫ציור ‪ 3‬ב'‪ .‬כמות הפליטה של ‪ NOX‬מכלי הרכב‪ ,‬באזור האיגוד בשנת ‪ ,2010‬לפי סוגי הרכב‬
‫‪135‬‬
‫ק"ג‪/‬שעה ‪NOx ,‬‬
‫‪100‬‬
‫‪120‬‬
‫‪HC‬‬
‫סה"כ נפלטו כ‪ 168 -‬ק"ג‪/‬שעה‬
‫‪110.2‬‬
‫)‪(65.6%‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪40.4‬‬
‫)‪(24%‬‬
‫ק"ג‪/‬שעה ‪HC ,‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪8.1‬‬
‫)‪(4.8%‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0.3‬‬
‫)‪(0.2%‬‬
‫‪1.9‬‬
‫)‪(1.1%‬‬
‫אוטובוס זעיר‬
‫(‪)510‬‬
‫אוטובוס‬
‫(‪)389‬‬
‫‪0.3‬‬
‫)‪(0.2%‬‬
‫‪0.4‬‬
‫)‪(0.3%‬‬
‫‪6.4‬‬
‫)‪(3.8%‬‬
‫‪0‬‬
‫כלי רכב פרטי‬
‫(‪)140,743‬‬
‫משאית עד‬
‫‪ 3.5‬טון‬
‫(‪)15,616‬‬
‫משאית מעל‬
‫‪ 3.5‬טון‬
‫(‪)3,919‬‬
‫מונית (‪ )929‬כלי רכב מיוחד‬
‫(‪)249‬‬
‫אופנוע‬
‫(‪)4,278‬‬
‫ציור ‪ 3‬ג'‪ .‬כמות הפליטה של ‪ HC‬מכלי הרכב באזור האיגוד בשנת ‪ ,2010‬לפי סוגי הרכב‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.26‬‬
‫)‪(42.1%‬‬
‫בנזן‬
‫סה"כ נפלטו כ‪ 5.87 -‬ק"ג‪/‬שעה‬
‫‪4.0‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.40‬‬
‫)‪(13.8%‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.01‬‬
‫)‪(0.1%‬‬
‫‪0.01‬‬
‫)‪(0.1%‬‬
‫‪0.00‬‬
‫)‪(0%‬‬
‫משאית מעל‬
‫‪ 3.5‬טון‬
‫(‪)3,919‬‬
‫אוטובוס זעיר‬
‫(‪)510‬‬
‫אוטובוס‬
‫(‪)389‬‬
‫‪0.01‬‬
‫)‪(0.1%‬‬
‫‪0.02‬‬
‫)‪(0.2%‬‬
‫‪0.18‬‬
‫)‪(1.8%‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.0‬‬
‫כלי רכב פרטי‬
‫(‪)140,743‬‬
‫משאית עד‬
‫‪ 3.5‬טון‬
‫(‪)15,616‬‬
‫מונית (‪ )929‬כלי רכב מיוחד‬
‫(‪)249‬‬
‫אופנוע‬
‫(‪)4,278‬‬
‫ציור ‪ 3‬ד'‪ .‬כמות הפליטה של בנזן מכלי רכב באזור האיגוד בשנת ‪ ,2010‬לפי סוגי הרכב‬
‫‪136‬‬
‫ריכוז בנזן‪ ,‬ק"ג‪/‬שעה‬
‫‪2.5‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪3.9‬‬
‫)‪(38.8%‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.5‬‬
‫)‪(34.4%‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.2‬‬
‫)‪(12.3%‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.8‬‬
‫)‪(8.2%‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.3‬‬
‫)‪(3.1%‬‬
‫‪0.1‬‬
‫)‪(1.4%‬‬
‫ק"ג‪/‬מ"ק ‪PM10‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.1‬‬
‫)‪(1.3%‬‬
‫‪0.0‬‬
‫)‪(0.4%‬‬
‫‪0.0‬‬
‫כלי רכב פרטי‬
‫(‪)140,743‬‬
‫משאית עד‬
‫‪ 3.5‬טון‬
‫(‪)15,616‬‬
‫משאית מעל‬
‫‪ 3.5‬טון‬
‫(‪)3,919‬‬
‫אוטובוס זעיר‬
‫(‪)510‬‬
‫אוטובוס‬
‫(‪)389‬‬
‫מונית (‪ )929‬כלי רכב מיוחד‬
‫(‪)249‬‬
‫אופנוע‬
‫(‪)4,278‬‬
‫ציור ‪ 3‬ה'‪ .‬כמות הפליטה של ‪ PM‬מכלי רכב באזור האיגוד בשנת ‪ ,2010‬לפי סוגי הרכב‬
‫‪80,000‬‬
‫‪66,968‬‬
‫)‪(59.9%‬‬
‫‪CO2‬‬
‫סה"כ נפלטו כ‪ 5.87 -‬ק"ג‪/‬שעה‬
‫‪70,000‬‬
‫‪60,000‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪24,885‬‬
‫)‪(22.3%‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪13,235‬‬
‫)‪(11.8%‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪623‬‬
‫)‪(0.6%‬‬
‫‪3,520‬‬
‫)‪(3.1%‬‬
‫‪1,895‬‬
‫)‪(1.7%‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪276‬‬
‫)‪(0.2%‬‬
‫‪398‬‬
‫)‪(0.4%‬‬
‫‪0‬‬
‫כלי רכב פרטי‬
‫(‪)140,743‬‬
‫משאית עד‬
‫‪ 3.5‬טון‬
‫(‪)15,616‬‬
‫משאית מעל אוטובוס זעיר‬
‫(‪)510‬‬
‫‪ 3.5‬טון‬
‫(‪)3,919‬‬
‫אוטובוס‬
‫(‪)389‬‬
‫כלי רכב‬
‫מונית (‪)929‬‬
‫מיוחד (‪)249‬‬
‫אופנוע‬
‫(‪)4,278‬‬
‫ציור ‪ 3‬ו'‪ .‬כמות הפליטה של ‪ CO2‬מכלי רכב באזור האיגוד בשנת ‪ ,2010‬לפי סוגי הרכב‬
‫‪137‬‬
‫מ"ק‪/‬מ"ק ‪CO2,‬‬
‫‪50,000‬‬
‫בציור ‪ 4‬מוצגות כמויות פליטות המזהמים העיקריים שנפלטו מכלי הרכב המונעים בבנזין ובסולר בשטח האיגוד‬
‫בשנת ‪ .2009‬רכבי הדיזל‪ ,‬מהווים כ‪ 14.1% -‬מכלל צי הרכב הנע בשטח האיגוד ופולטים מעל ‪ 65%‬תחמוצות החנקן‪.‬‬
‫‪376‬‬
‫)‪(26.2%‬‬
‫‪51‬‬
‫)‪(30.6%‬‬
‫מספר כלי‬
‫רכב דיזל‬
‫‪21,612‬‬
‫)‪(13%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪265‬‬
‫)‪(65.3%‬‬
‫‪9‬‬
‫)‪(86.4%‬‬
‫מספר כלי‬
‫רכב בנזין‬
‫‪1,059‬‬
‫)‪(73.8%‬‬
‫‪117‬‬
‫)‪(69.4%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪145,021‬‬
‫)‪(87%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪141‬‬
‫)‪(34.7%‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(13.6%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪PM‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪NOx‬‬
‫פליטות מכלי רכב דיזל‬
‫‪CO‬‬
‫מספר כלי רכב‬
‫פליטות מכלי רכב בנזין‬
‫ציור ‪ .4‬פליטת המזהמים העיקריים מכלי הרכב ואחוז כלי הרכב המונעים בבנזין ובדיזל‪ ,‬בשטח האיגוד‪.‬‬
‫הגרף בציור ‪ 5‬מציג חלקה של התחבורה בסה"כ פליטות המזהמים העיקריים לאוויר‪ ,‬מתעשייה ומתחבורה‪.‬‬
‫ציור ‪ .5‬חלקה של התחבורה בסה"כ פליטות המזהמים העיקריים לאוויר‪ ,‬מתעשייה ומתחבורה‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫הביטוי ל"תרומתן" היחסית של פליטות המזהמים השונים לאוויר מהתחבורה לסה"כ הפליטות ממקורות שונים‬
‫באזור חיפה בשנת ‪ 2010‬מוצג בפרק איכות האוויר בדו"ח זה‪.‬‬
‫בדיקת אפשרות להפעלת ניידת לבדיקות זיהום אוויר מכלי רכב בשיתוף עם עמותת מלר"ז‬
‫והמשרד להגנת הסביבה‬
‫בשנת ‪ 2010‬האיגוד בשיתוף עם עמותת מלר"ז (המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל) בדק אפשרות‬
‫להפעיל ניידת לבדיקות זיהום אוויר מכלי רכב‪ ,‬הקיימת באיגוד ‪ ,‬על"י מלר"ז‪ ,‬בשיתוף המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫בחודש מרץ ‪ 2010‬התקיימה הישיבה במחוז חיפה ‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה בנושא הנ"ל בהשתתפות נציגי המשרד‪,‬‬
‫מלר"ז והאיגוד‪ .‬הובהר בישיבה ע"י נציגי המשרד‪ ,‬כי בכוונת השר להגנת הסביבה להרחיב את האכיפה באמצעות‬
‫הניידות של המשרד וניידות שיופעלו במשותף עם הרשויות המקומיות בצורה אחידה עם המשרד‪ .‬המשרד יממן חצי‬
‫עלות הפעלת הניידת‪ .‬לצורך כך‪ ,‬בכוונת המשרד לפרסם מכרז לרשויות המעוניינות להשתתף בהפעלת הניידת‪ .‬מטרת‬
‫הפגישה הנ"ל הייתה לקדם הפעלת ניידת לבדיקות זיהום אוויר מכלי רכב‪ ,‬באזור חיפה‪.‬‬
‫בפגישה נדונו פרטים ודרכי הפעלת הניידת‪.‬‬
‫בחודש נובמבר ‪ 2010‬פרסם המשרד מכרז פומבי לבחירת רשויות מקומיות אשר יפעילו במשותף עם המשרד ניידות‬
‫לאכיפת זיהום אוויר מכלי רכב‪.‬‬
‫התברר כי לאיגוד קיים קושי לבצע מספר דרישות שצויינו במכרז‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬לעמוד באפשרות של הפעלת מערך ברירות‬
‫משפט עצמאי מאחר והניידת תפעל בשטח של מספר רשויות החברות באיגוד‪ ,‬והפרויקט כולו יופעל ע"י האיגוד בלבד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ברשות האיגוד ניידת שלא מתאימה לתנאי המכרז‪.‬‬
‫לפי כך‪ ,‬פנה האיגוד למשרד והביע רצון להפעיל ניידת בצידי הדרך בשיתוף המשרד ובתנאים המוסכמים עם האיגוד‪.‬‬
‫מתן תשובות‪ ,‬התייחסות וחוות דעת בנושא זיהום אוויר מכלי רכב‬
‫האיגוד נתן תשובות וחוות דעת לפניות‪ ,‬תלונות ושאילתות שהתקבלו באיגוד מתושבים ומבעלי עיניין אחרים‪ .‬רוב‬
‫התלונות של התושבים שהתקבלו היו בנושא של זיהום האוויר הנפלט מכלי רכב המונעים במנועי דיזל‪ ,‬העומדים עם‬
‫מנוע פועל‪ ,‬לרבות אוטובוסים‪ ,‬משאיות ואף רכב מד"א‪.‬‬
‫בנושא זה‪ ,‬באפשרות האיגוד להזמין‪ ,‬דרך אתר האינטרנט‪ ,‬את הציבור‪ ,‬לדווח לו על כל רכב הפולט עשן הנראה לעין‬
‫במשך ‪ 10‬שניות רצופות לפחות‪ .‬עם קבלת הדיווח האיגוד מאתר את פרטי בעל הרכב שעליו דווח ושולח אליו‪ :‬מכתב‬
‫הסבר על בעיית זיהום האוויר מכלי רכב והזמנה לבדיקת פליטת זיהום האוויר‪ ,‬מרכבו‪ .‬ניתן לדווח לעובדי האיגוד‪ ,‬על‬
‫רכב מעשן על ידי מסירת פרטי הרכב‪ :‬תאריך וזמן צפייה‪ ,‬מספר רישוי‪ ,‬דגם וצבע של רכב‪ .‬אין צורך בפרטי המדווח‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬קיימת חקיקה ארצית בנושא איסור הפעלת מנוע של אוטובוסים (תקנה ‪ 72‬א' לתקנות התעבורה המעודכנות‪,‬‬
‫תשכ"א‪ ,) 1961-‬כאשר כל האוטובוסים מונעים במנועי דיזל‪ .‬תקנה זו מאפשרת לאוטובוסים בחנייה‪ ,‬להפעיל את‬
‫המנוע למשך ‪ 10‬דקות בלבד לפני העלאת הנוסעים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ב‪ 22/06/2010 -‬חתם שר התחבורה והבטיחות בדרכים‪,‬‬
‫ישראל כץ‪ ,‬על תקנה חדשה באותו עניין‪ ,‬המאפשרת לפקחים עירוניים בכל הרשויות המקומיות בארץ להטיל קנס של‬
‫‪ ,₪ 500‬על נהג אוטובוס שלא ידומם את מנוע האוטובוס‪ ,‬בעת חנייה‪.‬‬
‫התייחסות לפרוייקט מטרונית במטרופולין חיפה‬
‫נושא התחבורה הציבורית הפך בשנים האחרונות לנושא סביבתי‪ ,‬ולא רק לנושא תחבורתי‪ .‬זיהום האוויר וגזי החממה‬
‫הנפלטים מתחבורה‪ ,‬במיוחד בערים הגדולות‪ ,‬הביאו להעלאת חשיבותם של פתרונות תחבורה ציבורית כדרך יעילה‬
‫להפחתת זיהום האוויר‪ .‬בערים שונות בעולם‪ ,‬פיתחו פתרונות מבוססי אוטובוסים בתחבורה ציבורית‪ ,‬הנקראים‬
‫"תעבורת אוטובוסים מהירה" )‪.(BRT – Bus Rapid Transit‬‬
‫כידוע‪ ,‬לראשונה בארץ יופעל במטרופולין חיפה פרויקט המטרונית שמטרתו לתת פתרון תחבורתי בחיפה (וגם בערים‬
‫אחרות)‪ .‬המטרונית אמורה לשפר את איכות החיים של התושבים וגם להשפיע לטובה על איכות האוויר (יופחת מספר‬
‫כלי הרכב הנעים בכבישים‪ ,‬התנועה תזרום ללא פקקים)‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין ברשותנו מידע מדויק על כך‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי כלי הרכב שישמשו למטרונית יהיו כלי רכב המונעים במנוע דיזל גדול ממנוע של אוטובוס רגיל‪ .‬זיהום‬
‫האוויר הנפלט ממנועי דיזל הינו מזיק ביותר מאחר וכולל חלקיקים קטנים מ‪ 1 -‬מיקרון‪ ,‬הנחשבים מסוכנים ביותר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מקור הפליטה יהיה בקרבה לשכונות מגורים בניגוד למסלולי הרכבת הרחוקים משכונות מגורים‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הציע האיגוד לבצע מחקר ולעריך את פליטות זיהום האוויר מהמטרונית והשפעתם על האזורים הרגישים‪.‬‬
‫היום כבר נקבעו במכרז סוגי כלי הרכב שישמשו להפעלת המטרונית (לכן אין אפשרות להמליץ על מנועים כגון מנועים‬
‫היברידיים או המופעלים על חשמל או גז)‪ .‬מחקר זה יאפשר לבדוק ולנתח את פליטות המזהמים מהמטרונית‪,‬‬
‫ולהעריך את מידת הקטנת (או הגדלת) זיהום האוויר מהתחבורה לפני ואחרי הפעלת הפרויקט‪.‬‬
‫האיגוד קיבל הצעת מחקר בנושאים הנ"ל מה טכניון‪ ,‬הפקולטה להנדסת מכונות ‪ ,‬הקתדרה בהמרת אנרגיה‪ ,‬מעבדה‬
‫למנועי שריפה פנימית‪ .‬ההצעה כללה את השלבים הבאים למשך שנה אחת‪:‬‬
‫•‬
‫עדכון והערכת מקדמי פליטה מאוטובוסים דורות יורו ‪ 0‬ויורו ‪5‬‬
‫•‬
‫עדכון והערכת מקדמי פליטה מכלי רכב נוסעים דורות יורו ‪ 0‬ויורו ‪5‬‬
‫•‬
‫חישוב פליטות מהמטרונית‬
‫•‬
‫השוואת פליטות מזהמים מרכב נוסעים ומאוטובוסים יחסית לפליטות מהמטרונית‬
‫המחקר והשיטה המוצעים לביצוע הערכת הפליטות‪ ,‬מתבססים על המודל החדשני ‪ ,ARTEMIS‬שפותח ע"י הטכניון‬
‫במסגרת המחקר האירופי לפני מספר שנים‪ .‬המודל מבוסס על בסיס נתונים נסיוניים גדול מאוד ומאפשר חיזוי‬
‫מקדמי פליטה עדכניים מכל סוגי רכב שנבנו בטכנולוגיות עד ‪ EURO5‬כולל ובהתאם לתנאי נסיעה האופייניים לרכב‬
‫ולאזור‪ .‬תבוצע הערכת פליטת מזהמים ממערכת התחבורה לפני הפעלת המטרונית ולמצבים עתידיים לאחר הפעלתה‪.‬‬
‫בהמשך לישיבת מועצת האיגוד שהתקיימה בחודש יולי ועל פי בקשתו של ראש העיר ויו"ר מועצת האיגוד עו"ד יונה‬
‫יהב‪ ,‬האיגוד זימן פגישה עם מנכ"ל חב' יפה נוף המפעילה את פרויקט המטרונית‪ .‬במסגרת הפגישה שהתקיימה‬
‫בהשתתפות נציגי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬הטכניון והאיגוד‪ ,‬נדונו מטרות ושיטות המחקר‪ ,‬וסוכם כי לצורך ביצוע‬
‫המחקר חב' יפה נוף תעביר נתוני ספירת כלי רכב‪ ,‬בהתאם לבקשות מפורטות‪.‬‬
‫נושא תוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה‬
‫בתאריך ‪ 22/07/2010‬פרסם ה משרד להגנת הסביבה קול קורא עבור סיוע לרשויות מקומיות העומדות בתנאי סף‬
‫בהכנת תכנית תחבורתית אשר יישומה לאורך זמן יוביל למניעת חריגות מתקני הסביבה למזהמים שמקורם‬
‫בתחבורה‪ ,‬לרבות פחמן חד חמצני ‪ (CO),‬חלקיקים‪ ,‬תחמוצות חנקן )‪ (NOx‬ובנזן )‪. (Benzene‬‬
‫בהמשך לפרסום קול קורא זה פנה האיגוד לרשויות החברות בו‪ ,‬לרבות עיריית חיפה בקריאה לקבל החלטה על הכנת‬
‫תוכנית לצמצום זיהום האוויר מתחבורה ולהגיש את הבקשה לתמיכה אל המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬בהתאם לקול‬
‫קורא בנושא זה (עתק פניית האיגוד ראה נספח א') ‪.‬‬
‫האיגוד ושתי הרשויות הביעו עניי ן ובדקו את התאמתם לתנאי הקול הקורא הנ"ל‪ :‬עיריית קריית ביאליק ועיריית‬
‫חיפה‪ .‬בנושא זה האיגוד הכין חומר בנושא בניית תכנית תחבורתית‪ ,‬זימן וערך הפגישות בעיריות הנ"ל ובירורים‬
‫במשרד להגנת הסביבה‪ .‬התברר‪ ,‬כי רק הרשויות המקומיות (בהתחייבות ראש הרשות ) יכוליות להגיש קול קורא זה‪.‬‬
‫מבדיקת התאמת הרשויות לתנאי המכרז‪ ,‬שנערכה ע"י האיגוד‪ ,‬התברר‪ ,‬כי הרשות ק‪ .‬ביאליק לא עמדה בתנאי סף‪.‬‬
‫עיריית חיפה החלטה לא להשתתף במכרז בשלב זה‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי בחודש נובמבר ‪ 2009‬השר להגנת הסביבה פנה לראשי העיריות‪ :‬תל‪-‬אביב‪ ,‬רמת‪-‬גן‪ ,‬חולון‪ ,‬פתח תקווה‬
‫ו ירושלים וביקש להכין תוכנית לטיפול בזיהום אוויר מתחבורה בתחומן‪ ,‬ולהציג לאישור השר תוך חצי שנה‪ .‬לדברי‬
‫השר‪ ,‬ממצאי ניטור האוויר באזור גוש דן וירושלים לאורך השנים האחרונות‪ ,‬מצביעים על חריגות חוזרות מתקני‬
‫הסביבה שמקורן מתחבורה‪ ,‬ועל הרשויות לטפל בכך בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫נספח א'‬
‫‪141‬‬
‫השתתפות האיגוד בפעילות להפחתת פליטת גזי חממה‬
‫‪ .1‬אמנת פורום ה‪15-‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬המשיך האיגוד לשתף פעולה בפורום ה‪ ,15-‬שהחלה בשנת ‪ ,2008‬בנושא "אמנה‬
‫להפחתת זיהום האוויר ולהגנת האקלים"‪ .‬פורום ה‪ , 15-‬פורום הערים העצמאיות בישראל‪ ,‬מלווה את ‪ 18‬העיריות‬
‫המובילות בארץ‪ ,‬לרבות עיריית חיפה‪ ,‬שחתמו על אמנה זו ב ‪.3/02/2009 -‬‬
‫בין מטרות האמנה‪ :‬הגנה על בריאותם ועל איכות חייהם של תושבי הערים‪ ,‬חיבור למאמצי הערים ברחבי העולם‬
‫כולו ב‪'-‬הגנת האקלים העולמי'‪ ,‬הגנה על הסביבה‪ ,‬משאבי הטבע למען הדור הזה ולמען הדורות הבאים‪ ,‬אמוץ יעדי‬
‫הפחתת זיהום האוויר והגנת האקלים של האמנה הבינלאומית‪.‬‬
‫המרכיבים העיקריים של האמנה הם‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ביצוע סקר מזהמים‪ :‬מצאי בסיסי ותחזית פליטות גזי חממה וזיהום אוויר‬
‫‪-‬‬
‫אימוץ יעד הפחתת פליטות גזי חממה עד ‪( 2020‬שנת בסיס ‪)2000‬‬
‫‪-‬‬
‫בנייה‪ ,‬הפעלה והטמעת תכנית אב עירונית‪ :‬פיתוח תכנית פעולה מקומית בהתייחס‬
‫לארבעה תחומי סל עיקריים‪ :‬תחבורה ודלקים‪ ,‬שטחים ירוקים‪ ,‬אנרגיה ובינוי‪,‬‬
‫פסולת‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ניטור‪ ,‬בקרה ומעקב אחר התוצאות ועדכון התכנית‬
‫בשנת ‪ 2010‬האיגוד שיתף פעולה עם עיריית חיפה בשלב הראשון של יישום האמנה הכולל‪:‬‬
‫הכנת רשימות המפעלים והעסקים באזור חיפה‪ .‬נבחרו העסקים שישתתפו בסקר הפליטות (עם רמת פליטת מזהמים‬
‫משמעותית)‪ .‬הוכנו הנתונים לסקר פליטות זיהום האוויר וגזי החממה באזור חיפה‪ ,‬הוכן והופץ השאלון למילוי על‬
‫ידי עסקים צרכני אנרגיה בעיר‪ ,‬מהסוגים שונים‪ :‬בתי אבות‪ ,‬בתי מלון‪ ,‬מאפיות גדולות‪ ,‬בריכות שחיה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הוכנו‪ ,‬יחד עם חב' יפה נוף‪ ,‬נתוני התחבורה הנדרשים לסקר (נסועה‬
‫שנתית ‪ ,‬לפי סוגי כלי הרכב)‪.‬‬
‫ב‪ , 2010 -‬בחרה עיריית חיפה אחד מצוותי הייעוץ (עם ראש הצוות אדר' גידו סגל וכולל חב' ‪ DHV‬עם ניסיון רב‬
‫בתחום זיהום האוויר) שהוצעו ע"י פורום ה‪ , 15 -‬להכנת תכנית אב עירונית להפחתת זיהום האוויר ולהגנת האקלים‬
‫בחיפה‪ ,‬וחתמה עימו חוזה התקשרות‪ .‬בחודש אוגוסט‪ ,‬התקיימה ישיבת עבודה ראשונה עם ראש הצוות ואנשי‬
‫מקצוע ונדונו שלבי הפעילות בשילוב בעלי עיניין בנושא האמנה‪ ,‬לרבות‪ ,‬נציגי תושבים‪ ,‬בעלי עסקים ואחרים‪ .‬הוצעו‬
‫גם אמצעים אפשריים לשיתוף הציבור הרחב‪ :‬אתר האינטרנט של העירייה‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬עיתונות‪.‬‬
‫בחודש אוקטובר‪ ,‬התכנסה וועדת היגוי עירונית (בה משתתפת נציגת האיגוד) להכנת תכנית אסטרטגית לצורך‬
‫הפחתת פליטות זיהום אוויר וגזי חממה‪ .‬הצוות הייעוץ שנבחר‪ ,‬הציג את עיקרי העבודה המתוכננת‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬עברה נציגת האיגוד הכשרה ע"י הפורום ה‪ , 15-‬בנושא ביצוע 'שלב התכנון' באמנה להפחתת זיהום אוויר‬
‫ולהגנת אקלים‪ .‬במסגרת ההכשרה הוצגו כלים אשר יאפשרו לתרגם את תמונת המצב העולה מסקרי הפליטות‬
‫העירוניים לתוכניות אסטרטגיות מוצלחות ‪ ,‬ליעדים ישימים ולפעולות שאכן תבוצענה בפועל‪ .‬בין השאר‪ ,‬ההרצאות‬
‫הוקדשו להתמודדות עם התנגדויות בעירייה פנימה‪ ,‬חסמים מסוגים שונים‪ ,‬סוגיות של תקצוב התהליך והפרויקטים‬
‫הנגזרים ממנו‪ ,‬הניסיון להטמיע תפיסה ארגונית וניהולית שונה בעירייה‪ ,‬תיאום בין גורמים רבים בעירייה ומחוצה‬
‫לה ועוד‪ .‬מטרות קורס זה היו‪ :‬להכשיר את הרפרנט העירוני לליווי‪ ,‬יישום והטמעה נכונים של 'שלב התכנון'‬
‫בעירייה‪ ,‬לרבות‪ :‬ליווי צוותי‪-‬הייעוץ המקצועיים‪ ,‬הנחייתם ופיקוח על עבודתם; הנחיית וועדת ההיגוי העירונית‬
‫וריכוז עבודתה; איגום משאבים‪ ,‬יצירת שיתופי פעולה ו קישורים בין גורמים שונים בעירייה ומחוצה לה לצורך‬
‫יצירת תוכנית אב אינטגרטיבית ומוצלחת שיכללו בה הכלים והמנגנונים שיבטיחו מימושה המוצלח בשלב היישום‪.‬‬
‫במסגרת הקורס‪ ,‬הוכנה עבודת גמר ע"י נציגת האיגוד בנושא‪" :‬תחבורה" (ראה נספח א')‪.‬‬
‫‪ .2‬תכנית להתייעלות בצריכת משאבים ברשויות מקומיות‬
‫התכנית השנייה המיועדת לרשויות קטנות ובינוניות‪ ,‬היא תכנית להתייעלות בצריכת משאבים ברשויות מקומיות‪,‬‬
‫בשיתוף המרכז לשלטון המקומי‪.‬‬
‫התכנית מתמקדת בפליטת גזי חממה משלושה תחומים עיקריים‪ :‬צריכת אנרגיה מצריכת‬
‫‪142‬‬
‫חשמל‪ ,‬מיצירת פסולת‪ ,‬מצריכת מים וביוב‪.‬‬
‫מטרת התכנית לייצר מהלך ארצי להתמודדות השלטון המקומי עם משבר האקלים‪ ,‬האנרגיה והמים‪ .‬לרתום מספר‬
‫רב של רשויות מקומיות להתייעל בניהול מערכות התשתית שלהן באופן סביבתי וחסכוני‪ .‬לשתף את הציבור הרחב‬
‫בשינויי הרגלי הצריכה ובחסכון בשימוש במשאבים‪ .‬לצרף את כלל השלטון המקומי בישראל למאבק הבינלאומי‬
‫והלאומי של ערים רבות בעולם ובארץ בשינויי האקלים‪.‬‬
‫יעדי התכנית – יצירת דפוסי ניהול סביבתיים במוסדות השלטון המקומי‪ ,‬התייעלות בשימוש במשאבים וחיסכון‬
‫כלכלי‪ ,‬הגנה על הסביבה והבריאות‪ ,‬הפחתת גזי חממה לנפש‪ ,‬צמצום הצריכה לנפש בייצור פסולת‪ ,‬מים ואנרגיה‪,‬‬
‫העלאת מודעות נושאי הסביבה בקרב ציבור רחב בתחום הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫תוצרי התכנית – חיבור תכנית שתהווה מודל "גנרי" לרשות מקומית ליישום תכניות שימור משאבים‪ ,‬חיבור‬
‫מדריכים מקצועיים הכוללים מתודות מדידה ובקרה של צריכה‪ ,‬אמצעי יישום להתייעלות‪ ,‬תוכניות חינוך והסברה‪,‬‬
‫הקמת מרכז מקצועי למתן תמיכה והדרכה שוטפת לרשויות‪.‬‬
‫האיגוד הציג את התכנית החדשה הנ"ל לחברי מועצת האיגוד וקרא לרשויות החברות באיגוד להשתתף בתכנית זו‪.‬‬
‫‪ .3‬הצעת פרוייקטים משותפים עם עיריית חיפה והעיר מנהיים בגרמניה בנושא איכות‬
‫הסביבה‬
‫עיריית חי פה פנתה לאיגוד להכין הצעות למחקרים משותפים עם העיר מנהיים ועם ערים אחרות נוספות במסגרת‬
‫פעילות ‪ (European Neighbourhood Polici) ENP‬של אחוד הארופאי‪ ,‬על פי החקיקה בנושא זה‪:‬‬
‫‪REGULATION (EC) No 1638/2006 OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF THE‬‬
‫‪COUNCIL‬‬
‫‪of 24 October 2006‬‬
‫‪laying down general provisions establishing a European Neighbourhood and‬‬
‫)‪Partnership Instrument. (ENPI‬‬
‫במסמך הנ"ל נקבעו המדינות השכנות המתאימות לשיתוף פעולה עם האחוד הארופאי‪.‬‬
‫המטרה היא בין השאר‪ ,‬ליצור שותפויות ארוכות טווח בין הרשויות המקומיות ב‪ EU-‬לבין מדינות ה‪.ENPI -‬‬
‫השותפויות מורכבות ממשתתפים משלוש מדינות לפחות‪ .‬שותף אחד חייב להיות חבר ב‪ .EU-‬שני השותפים האחרים‬
‫חייבים להיות ממדינות שונות‪ ,‬דהיינו במקרה של ‪ ENPI SOUTH‬מישראל ואחת מהמדינות הבאות‪ :‬אלג'יר‪,‬‬
‫מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬לבנון‪ ,‬מרוקו‪ ,‬הרשות הפלסטינית‪ ,‬סוריה‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬או במסגרת ‪:ENPI INTERREGIONAL‬‬
‫מישראל ואחת מהמדינות הבאות‪ :‬ארמניה‪ ,‬אזרבייג'ן ‪ ,‬בלרוס‪ ,‬גיאורגיה‪ ,‬מולדביה‪ ,‬רוסיה או אוקראיינה‪.‬‬
‫אחת מהתוכניות לשיתוף פעולה ולמימון המוצעות ע"י ‪ ENP‬היא תכנית‪:‬‬
‫"‪ "CIUDAD – Cooperation in Urban Development and Dialogue‬ששמה דגש על הנושאים הבאים‪:‬‬
‫קיימות ויעילות בניצול האנרגיה מההיבט הסביבתי‪ ,‬פיתוח כלכלי בר קיימא וצמצום הפערים החברתיים‪ ,‬ניהול‬
‫ממשלתי תקין ותכנון לפיתוח עירוני בר קיימא‪.‬‬
‫האיגוד הכין הצעות לפרויקטים השייכים לנושא "קיימות ויעילות בניצול האנרגיה מההיבט הסביבתי" של התכנית‬
‫‪ CIUDAD‬ומתייחסים לתחומים שונים‪ :‬פתוח תחבורה בת קיימא‪ ,‬התיעלות אנרגטית בבניינים‪ ,‬המדרך האקולוגי –‬
‫פיתוח תסריטי מדיניות להשגת קיימות מקומית‪.‬‬
‫על פי ההסכמה הראשונית שסוכמה בין האיגוד לעירייה‪ ,‬הערים השותפות בפרויקטים המוצעים הן‪ :‬מנהיים‪ ,‬גרמניה‬
‫ המדינה שותפה ב‪ ,EU -‬חיפה‪ ,‬ישראל – המדינה נכללת ב‪ ENP -‬ורוסטוב‪-‬על‪-‬הדון‪ ,‬רוסיה – נכללת ב‪.ENP -‬‬‫כמו כן‪ ,‬קיימת אפשרות בדיקת יצירת קשר עם עיריית עיר אודסה מאוקרינה הנכללת ב‪ ENP -‬ומהווה עיר תאומה‬
‫לחיפה‪.‬‬
‫הצעות לפרויקטים ניתן לראות בנספח ב'‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫‪ .4‬פרוייקט "גג ירוק" על גג בניין איגוד ערים אזור מפרץ חיפה ‪ -‬הגנת הסביבה‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬נושא פיתוח בר קיימא‪ ,‬עלה על סדר היום הציבורי והמקומי בישראל‪ .‬מבין העקרונות של פיתוח‬
‫בר קיימא ניתן למנות‪ :‬התייעלות אנרגטית בכלל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬קידום אנרגיה נקייה‪ ,‬חיסכון במים‪ ,‬קידום חינוך‬
‫סביבתי ועוד‪.‬‬
‫במטרה לבחון ניהול משאבי הסביבה‪ ,‬תוך בדיקת המשמעות הסביבתית‪-‬כלכלית‪ ,‬האיגוד יוזם פרויקט חינוכי מקיף‬
‫להגברת התודעה הסביבתית של הציבור הרחב ובקרב התלמידים בנושאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ניטור איכות אוויר (באמצעות תחנת הניטור הקיימת על גג האיגוד)‬
‫אחת מהתחנות השייכות לאיגוד ממוקמת על גג בניין האיגוד‪ .‬למקום זה מספר יתרונות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בניין האיגוד נמצא בקרבה לאזור התעשייה במפרץ חיפה‬
‫‪-‬‬
‫הבניין גובל במספר רשויות החברות באיגוד‬
‫‪-‬‬
‫המפעלים העיקריים נמצאים בשדה הראייה של המצלמות המותקנות על גג האיגוד ומעבורות מידע מקוון‬
‫למרכז המחשבים של האיגוד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫האיגוד מעביר הדרכות לסטודנטים הבאים ללמוד את נושא איכות האוויר בכלל ואת נושא תחנת ניטור‬
‫איכות האוויר על גג האיגוד‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אנרגיה מתחדשת‪ -‬מערכת פוטו וולטאית‬
‫בכוונת האיגוד להתקין מערכת של תאים פוטו‪-‬וולטאים להפקת חשמל‪ ,‬על גג האיגוד‪ ,‬בשטח ‪ 70‬מ"ר‪ .‬בשטח זה‬
‫ניתן ל התקין מערכת פוטו וולטאית "קטנה" בהספק של בין ‪ 5‬ל‪ 7 -‬קילו‪-‬וואט‪-‬מותקן (או קילו‪-‬וואט‪-‬פיק)‪ ,‬תלוי‬
‫בדגם הפאנלים הסולאריים (ערכת העלויות ראה בנספח ג')‬
‫ג‪.‬‬
‫גינון על הגג למטרות נוחות טרמית(וכן הגנה משופרת על מרחב מוגן קומתי)‬
‫הפרויקט שיופעל על גג האיגוד‪ ,‬הינו יצירת גינה ירוקה מעל הממ"ק‪ ,‬בשטח כ‪ 40 -‬מ"ר ‪ .‬לפרויקט זה מספר‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫התקנת וטיפוח גינת גג בשטח מצומצם‬
‫‪-‬‬
‫שימוש במי מזגנים ובמים אפורים להשקיית הגינה‬
‫‪-‬‬
‫גינון זה יהווה מיגון משופר למרחב מוגן קומתי הממוקם מתחת לגג‬
‫ד‪.‬‬
‫חסכון במים (הכנה לשימוש במים אפורים)‬
‫ה‪.‬‬
‫הצגת תצפית מנקודת ראות‪ ,‬לב אזור התעשייה אל חלק עקרי של שטח האיגוד‪.‬‬
‫החלק הנוסף לפרויקט "גג חי" הינו יצירת תצפית מנקודת ראות לב אזור התעשייה אל החלק העיקרי של שטח‬
‫האיגוד‪ .‬כאמצעי עזר יכול להיות דגם של האזור על הטופוגרפיה המייחדת אותו בהתייחס לשימושי התעשייה‬
‫והמגורים באזור‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫נספח א'‬
‫עבודת הגמר במסגרת הכשרה בנושא‬
‫"יישום 'שלב התכנון' באמנת פורום ה‪"15-‬‬
‫תחום‪ :‬תחבורה‬
‫עיר‪ :‬חיפה‬
‫הוגש ע"י דר' אלה ברלין‪,‬‬
‫רכזת נושא זיהום אוויר מכלי רכב‪,‬‬
‫איגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה‬
‫‪.1‬‬
‫תקציר‬
‫התחום שנבחר הוא "תחבורה"‪ .‬זיהום אוויר מכלי רכב מהווה כיום אחת מבעיות זיהום האוויר החמורות בישראל‬
‫במיוחד באזורים עירוניים צפופי אוכלוסין כדוגמת אזור חיפה‪ .‬לזיהום אוויר מתחבורה השפעה חמורה יותר מאשר‬
‫זה הנגרם ממקורות נייחים בעיקר בגלל קירבת מקור הזיהום לאוכלוסייה הנפגעת‪ .‬פליטת מזהמי האוויר מרכב‬
‫נעשית ברובה בתוך ריכוזי האוכלוסייה הגדולים ובגובה פני הקרקע‪ ,‬לכן השפעתם מיידית ומרוכזת‪ .‬נושא התחבורה‬
‫הוא מורכב אך נמצא תחת אחריותו של משרד התחבורה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קיימים תחומים ופרויקטים ספציפיים‬
‫הניתנים לביצוע ע"י הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫עבודה זו פותחת בהצגת נתונים סטטי סטיים אודות מספר כלי רכב לפי סוג בעיר חיפה ובהערכת פליטות זיהום‬
‫אוויר מכלי רכב‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מפורטים הפרויקטים התחבורתיים בעיר חיפה עם ציון הגורם המבצע‪ .‬בעבודה זו‬
‫הצגתי שלוש דוגמאות לפרויקטים עתידיים בתחום התחבורה‪ :‬פרויקט 'נהיגה ירוקה'(‪ , )Eco Driving‬פרויקט‬
‫'אוטובוס הליכה' (‪ ; ) Walking Bus‬הפרויקט השלישי המוצג הוא פרויקט המטרונית הנמצא בהתהוות‪ ,‬לגביו‬
‫מוצעים מס' צעדים אופרטיביים על מנת לייעל את הפרויקט מבחינה סביבתית‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הערכת מצב‬
‫על פי הנתונים הסטטיסטיים‪ ,‬בסוף ‪ 2008‬נעו בכבישי הארץ כ‪ 2,390,555 -‬כלי רכב‪ ,‬כאשר ‪ 16.2%‬מהם‪ ,‬מונעים‬
‫בסולר‪.‬‬
‫בחיפה נרשמו בשנת ‪ 2008‬כ‪ 99,671 -‬כלי רכב מסוגים שונים (ציור ‪.) 1‬‬
‫משאית עד ‪3.5‬‬
‫‪10.6%‬‬
‫אופנוע (‪)2,241‬‬
‫משאית מעל ‪3.5‬‬
‫‪2.4%‬‬
‫כלי רכב מיוחד (‪)211‬‬
‫מונית (‪)518‬‬
‫אוטובוס (‪)265‬‬
‫רכב פרטי‬
‫‪83.5%‬‬
‫אוטובוס זעיר (‪)554‬‬
‫אוטובוס‬
‫‪0.3%‬‬
‫אוטובוס זעיר‬
‫‪0.3%‬‬
‫מונית‬
‫‪0.5%‬‬
‫משאית מעל ‪)2,398( 3.5‬‬
‫כלי רכב מיוחד‬
‫‪0.2%‬‬
‫משאית עד ‪)10,592( 3.5‬‬
‫אופנוע‬
‫‪2.2%‬‬
‫רכב פרטי (‪)83,186‬‬
‫ציור ‪ .1‬חלוקת כלי הרכב בחיפה‪ ,‬על פי סוג הרכב (שנת ‪. )2008‬‬
‫הערכת כמויות הפליטה של מזהמי האוויר העיקריים (פחמן חד חמצני (‪ ,)CO‬תחמוצות חנקן (‪ ,)NOx‬פחמימנים‬
‫(‪ )HC‬וחומר חלקיקי (‪ ))PM‬וגז החממה ‪ 2CO2‬שנפלטו מכלי הרכב באזור חיפה בשנת ‪ ,2008‬נעשתה על פי מקדמי‬
‫פליטה המאושרים לשימוש ע"י המשרד להגנת הסביבה‪ .‬נלקחו בחשבון הנתונים הסטטיסטיים הבאים‪ :‬מספר כלי‬
‫‪145‬‬
‫רכב הרשומים בחיפה‪ ,‬הנסועה השנתית הממוצעת‪ ,‬חלוקת כלי הרכב לסוגים שונים על פי שנת ייצורם ועמידתם בדרישות‬
‫‪ EURO‬בפליטת מזהמים‪ ,‬סיווג משאיות על פי משקלן‪.‬‬
‫הוערך‪ ,‬כי בשנת ‪ 2008‬נפלטו מכלי רכב באזור חיפה‪ ,‬סה"כ‪ :‬כ‪ 255 -‬ק"ג‪/‬שעה של ‪ , NOx‬כ‪ 876 -‬ק"ג‪/‬שעה של ‪, CO‬‬
‫כ‪ 100 -‬ק"ג‪/‬שעה של ‪ HC‬וכ – ‪ 6‬ק"ג‪/‬שעה של ‪ PM‬וכ‪ 68,861 -‬ק"ג‪/‬שעה של ‪.CO2‬‬
‫התחבורה הינה א חד הגורמים המשמעותיים ביותר לזיהום האוויר בארץ ובאזור חיפה‪ .‬הגורמים המחמירים את‬
‫בעיית זיהום האוויר מכלי רכב הינם‪:‬‬
‫‪ .1‬גידול מהיר של צי כלי הרכב‪ ,‬עומס גבוה של תנועה במרכזי הערים‪ ,‬פקקי תנועה;‬
‫‪ .2‬עומס יתר על המנוע ‪ ,‬כולל הפעלת מזגנים במשך תקופה ארוכה בשנה בישראל;‬
‫‪ .3‬קירבת מקור פליטת המזהמים לאוכלוסיה ‪ -‬המזהמים נפלטים בגובה נמוך‪ ,‬האפשרות להתפזרותם באטמוספרה‬
‫נמוכה‪ ,‬והם מגיעים ישירות לראותנו;‬
‫‪ .4‬המבנה הטופוגרפי של אזור חיפה תורם אף הוא לפליטה מוגברת מרכבים הנוסעים בעלייה‪.‬‬
‫‪ .5‬כלי הרכב הלא תקינים הנעים בכבישים לרבות "המזהמים הגדולים" ("‪ ,)"big polluters‬פולטים סה"כ כמות‬
‫מזהמים גבוהה שמהווה כ‪ 50% -‬מכלל זיהום אוויר מתחבורה;‬
‫הפרויקטים התחבורתיים העיקריים במטרופולין חיפה‪ ,‬מתבצעים ע"י חב' יפה נוף‪ ,‬והפרויקטים התחבורתיים‬
‫המקומיים ‪ -‬ע"י עיריית חיפה‪ .‬רוב הפרויקטים מתייחסים במידה שונה לנושא איכות הסביבה ואיכות האוויר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מתבצעות פעילויות שונות במטרה לצמצם את זיהום האוויר מכלי רכב‪ ,‬ע"י איגוד ערים אזור מפרץ חיפה –‬
‫הגנת הסביבה‪ ,‬עיריית חיפה והמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מחוז צפון‪ .‬בטבלה הבא מוצגים הפרויקטים שהתבצעו עד‬
‫היום בעיר חיפה בתחום התחבורה והגורמים המבצעים‪.‬‬
‫טבלה ‪ .1‬פרויקטים תחבורתיים בחיפה‬
‫הגורם המבצע‬
‫איגוד ערים אזור‬
‫מפרץ חיפה – הגנת‬
‫הסביבה‬
‫פקולטה‬
‫מכונות‬
‫ואיגוד ערים‬
‫איגוד ערים‬
‫להנדסת‬
‫בטכניון‬
‫להנדסת‬
‫בטכניון‬
‫פקולטה‬
‫מכונות‬
‫ואיגוד ערים‬
‫עיריית חיפה ואיגוד‬
‫ערים‬
‫איגוד ערים‬
‫חב' יפה נוף‬
‫פעילות‬
‫הפעלת חוק עזר חוק העזר לאיגוד ערים כוללני (אזור חיפה)‬
‫(זיהום אווירמכלי רכב) התשס"א – ‪ 2001‬בנושא זיהום אוויר מכלי רכב‪ .‬לעריכת בדיקות‬
‫זיהום אוויר מכלי רכב "בצידי הדרך"‪ ,‬מספר מטרות‪:‬‬
‫א‪ .‬הגברת המודעות בנושא זיהום האוויר מכלי רכב בקרב הנהגים‬
‫ב‪ .‬איתור כלי רכב לא תקינים ושליחתם לתיקון‬
‫ג‪ .‬ניתוח סטטיסטי של תוצאות הבדיקות ואיתור סוגי כלי הרכב הבעייתיים‬
‫ביותר‪ ,‬הפולטים מזהמים ברמה גבוהה‬
‫ד‪ .‬הסקת מסקנות ומתן המלצות לצמצום זיהום אוויר מכלי רכב‪ ,‬בכל‬
‫הרשויות שבשטח האיגוד‪ ,‬והעברתן למשרד התחבורה ולמשרד להגנת‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫עריכת מחקר בנושא‪ :‬שיקולים לבדיקות פליטות מזהמי אוויר עבור כלי רכב בנזין בשימוש‬
‫בארץ" ‪ -‬הוסק מספר המלצות במטרה לשפר את בדיקת פליטת מזהמים מכלי רכב בנזין‪.‬‬
‫בדיקת מוניות ‪ -‬האיגוד בדק את רוב המוניות בשטח האיגוד ופנה למשרד להגנת הסביבה‬
‫ולמשרד התחבורה עם המלצה לביצוע בדיקה נוספת בשנה‪.‬‬
‫מחקר בנושא‪" :‬חשיפת נהגים ומשתמשי תחבורה לזיהום אוויר בתוך כלי רכב בתנאי‬
‫נהיגה האופייניים לחיפה"‪ .‬מטרותיו של המחקר‪ :‬הערכת רמת זיהום האוויר בתוך כלי רכב‬
‫פרטיים ואוטובוסים‪ ,‬במסלולים המייצגים את הנהיגה האופיינית לאזור חיפה במגוון תנאים‪.‬‬
‫בדיקת עשן לרכב עירייה ‪ -‬משנת ‪ ,2007‬כל כלי הרכב המונעים בדיזל‪ ,‬השייכים למוסך‬
‫עיריית חיפה‪ ,‬נבדקו פעמיים בשנה‪.‬‬
‫דיווח על רכב מעשן ‪ -‬אחת הסיבות ליצירת זיהום אוויר מוגבר על ידי כלי רכב הינה‬
‫תחזוקה לא נכונה הגורמת לפליטת עשן ומזהמים אחרים ממערכת הפליטה‪ .‬פנה האיגוד‬
‫לעובדי עיריית חיפה ועיריות אחרות השותפות באיגוד לדווח לאיגוד על כל רכב שפולט עשן נראה‬
‫לעין במשך ‪ 10‬שניות רצופות לפחות‪ .‬לבעל רכב שעליו ידווח יישלח דף מידע על חשיבות הנושא‪,‬‬
‫כמו כן בעל הרכב יוזמן לבדיקת זיהום אוויר באיגוד‪ ,‬ללא תשלום‪.‬‬
‫מתח"מים (מרכזי תחבורה משולבים) – מערכת תחבורה רבת אמצעים מחייבת את‬
‫הנוסעים בה לבצע מעברים רבים מאמצעי לאמצעי‪ ,‬ומשום כך מתוכננות נקודות המעבר‬
‫הראשיות כך שיאפשרו מעבר קל ונוח מאמצעי לאמצעי‪ .‬בכל המרכזים התחבורתיים‬
‫מתוכננים גם חניוני "חנה וסע" ותחנות מוניות מיוחדות‪ .‬מרכזי התחבורה הראשיים‬
‫במטרופולין חיפה הם‪ :‬מרכז תחבורה "בת גלים"‪ ,‬מרכז תחבורה "מפרץ"‪ ,‬מרכז תחבורה "חוף‬
‫הכרמל"‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫חב' יפה נוף‬
‫חב' יפה נוף‬
‫חב' יפה נוף‬
‫חב' יפה נוף‬
‫חב' יפה נוף בפיקוח‬
‫האיגוד‬
‫עיריית חיפה‬
‫חב' יפה נוף‪ ,‬עיריית‬
‫חיפה‬
‫חב' יפה נוף‬
‫שינויים במערך התח"צ בעשור האחרון ‪ -‬בשנת ‪ 2002‬בנוסף ל תחנה מרכזית אחת בבת‬
‫גלים‪ ,‬נפתחה מרכזית המפרץ ‪ -‬קווים בין עירוניים מהמזרח ומהצפון מתחילים ומסתיימים‬
‫במרכזית המפרץ‪ .‬ב‪ 2003 -‬נפתחה מרכזית חוף הכרמל ‪ -‬קווים מדרום ‪ -‬בחוף הכרמל‪.‬‬
‫חלו שיפורים עירוניים עם פתיחת המרכזיות‪ :‬ביטול כניסות לחיפה של כ‪ 700 -‬נסיעות ליום‬
‫לכל כיוון נסיעה מהכניסה הצפונית והדרומית למרכז העיר‪ ,‬הקטנת העומס על צירי התנועה‬
‫הראשיים‪ ,‬הקטנת רעש וזהום אוויר (כתוצאה מהפעלת מרכזיות המפרץ וחוף הכרמל(אגד)‪.‬‬
‫מסלול תחבורה ציבורית (המת"צ) ‪ -‬חברת יפה נוף סוללת מסלול תחבורה ציבורית (מת"צ)‬
‫שאורכו ‪ 24‬ק"מ ‪ .‬המת"צ הינו חלק מתוכנית אב מטרופולינית לשיפור מערכת הכבישים‬
‫לרווחת תושבי האזור‪ .‬המת"צ הוא מסלול נפרד‪ ,‬מהיר ‪ -‬הנותן עדיפות לתחבורה ציבורית‬
‫ברמזורים ומשרת גם את המטרונית (ראה בהמשך)‪ .‬מטרתו לעודד נסיעה בתחבורה‬
‫הציבורית וע"י כך להסיע כמויות של אנשים בכלי רכב גדולים‪.‬‬
‫הרכבת הקלה ‪ /‬המטרונית ‪ -‬מטרופולין חיפה הוא הראשון בארץ בו תופעל מערכת תחבורה‬
‫ציבורית במתכונת של מערכת ‪ ,)Bus Rapid Transit( BRT‬המהווה סוג של מערכת להסעת‬
‫המונים המשלבת היתרונות של הרכבת (צירים יעודיים‪ ,‬עדיפות בצמתים‪ ,‬מערכות‬
‫מתקדמות של כירטוס‪ ,‬מערכות מידע בזמן אמת ואחרים) והאוטובוס (גמישות‪ ,‬אפשרות‬
‫לנסוע הן בנתיבים הייעודיים והן בנתיבים רגילים‪ ,‬עלויות נמוכות יחסית של הבנייה‬
‫והתחזוקה‪ ,‬אפשרות שינוי מסלולי הנסיעה‪ ,‬המנוע אוטונומי – ללא תלות באספקת חשמל‬
‫חיצונית)‪.‬‬
‫שכונתית ‪ /‬תחבורה ציבורית עד הבית ‪ -‬המטרה‪ :‬שיפור רמת שירות התחבורה‬
‫הציבורית בשכונות העיר חיפה‪ .‬עיקרון‪ :‬הוצאת קווי אוטובוס עורקיים משכונות המגורים‬
‫ויצירת קווי אוטובוס שכונתיים ‪ -‬מעגליים וקצרים‪ ,‬הפועלים בתדירות גבוהה עם תחנות‬
‫מעבר בין קווי השכונות לקווים הראשיים‪.‬‬
‫מנהרות הכרמל – לפרויקט משמעות עירונית כוללת והשפעה על מערכת הדרכים כולה‪.‬‬
‫מטרת הפרוייקט ‪ -‬מתן פתרון יעיל ביותר למערכת התחבורתית בחיפה‪ .‬המבנה הטופוגרפי‬
‫של אזור חיפה מורכב‪ ,‬ובשל כך‪ ,‬גורם למסלולי נסיעה ארוכים ומפותלים מהכרמל לאזור‬
‫המפרץ והקריות‪ ,‬מהכרמל לכוון מערב אזור תעשיות מת"מ וכבישים אחרים העוברים גם‬
‫באזורי מגורים‪.‬‬
‫מתן הטבות לבעלי רכב היברידי וחשמלי ‪ -‬במטרה לעודד מעבר של התושבים לשימוש‬
‫ברכב היברידי או חשמלי‪ ,‬יצאה העירייה במבצע לתושבים‪ ,‬בו היא מעניקה פטור מתשלום‬
‫חנייה עבור שעתיים ראשונות‪.‬‬
‫רפורמה במדיניות התעריפים ‪ -‬במטרופולין חיפה מינואר ‪ 2009‬בוצעה רפורמה בתעריפים‬
‫המתבססת על מבנה תעריפים אזורי חדש‪ .‬עקרונות הרפורמה‪:‬‬
‫תעריף אזורי מבוסס "מוצא – יעד"‬
‫‬‫תשלום יחיד במוצא (ללא קשר למס' המעברים במהלך הנסיעה)‬
‫‬‫מעברים חופשיים במשך שעה‪.‬‬
‫רכבל תחבורתי ‪ -‬המתוכנן לקשר בין מפרץ חיפה (מרכזית המפרץ) לטכניון ולאוניברסיטת‬
‫חיפה‪.‬‬
‫התחבורה בישראל לרבות בעיר חיפה‪ ,‬נמצאת באחריותו של משרד התחבורה‪ .‬בטבלה ‪ 2‬מפורטת חלוקת תחום‬
‫התחבורה למספר תתי תחומים בציון הגורם האחראי על כל תחום‪:‬‬
‫טבלה ‪ .2‬חלוקת תחום התחבורה לתת תחומים‬
‫תחבורה בכבישים‬
‫תשתיות בתחום עירוני‬
‫רכב‬
‫נהגים‬
‫הנהיגה‬
‫התקנות‬
‫וההתנהגות בכבישים‬
‫תחבורה ציבורית‬
‫רכבת ישראל‬
‫מערכת הסעת המונים‬
‫מוניות‬
‫הגורם האחראי‬
‫המשרדים המחוזיים של המפקח על התעבורה בדרכים‬
‫משרד התחבורה אחראי לאישור אב‪ -‬טיפוס ליבוא ומבחנים השנתיים‪ .‬משרד התחבורה מאשר גם‬
‫יבואנים ומוסכים‪ .‬מבחני רישוי רכב‪.‬‬
‫משרד התחבורה אחראי למתן רישוי נהיגה לסוגי רכב שונים ומבצע את בחינות ההסמכה בעצמו‪ ,‬תוך‬
‫שימוש בבוחנים שהינם עובדי משרד הרישוי‪ .‬משרד התחבורה מעדכן מדי פעם את נוהלי לימוד‬
‫הנהיגה ומבחני ההסמכה לנהיגה‪.‬‬
‫משרד התחבורה‪ ,‬אגף היועץ המשפטי במשרד התחבורה‪ .‬חוקי ותקנות התעבורה נאכפים ע"י‬
‫משטרת התנועה‪ .‬חלק מתקנות החנייה נאכפות ע"י פקחים עירוניים ומוסדרת לפי חוקי עזר עירוניים‪.‬‬
‫משרד התחבורה הינו הגוף היחיד הרשאי להעניק זיכיונות הפעולה לתחבורה ציבורית בקווים ולפקח‬
‫על המחירים והביצוע‪ .‬משרד התחבורה אמור לאשר כל קו‪ ,‬כל תחנה‪ ,‬ואת סוגי האוטובוסים והתדירות‬
‫ושעות ההפעלה‪ .‬מערכת התחבורה הציבורית מופעלת למעשה ע"י שתי חברות גדולות‪:‬אגד ודן‪,‬‬
‫ומספר חברות נוספות אשר זכו במכרזי הפעלה באזורים שונים בארץ‪.‬‬
‫מופעלת במסגרת עצמאית ונמצאת תחת אחראיות של משרד התחבורה‪.‬‬
‫נמצאת באחראיות של משרד התחבורה והמערכות מופעלות ע"י חברות שונות באזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬ירושלים‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫פועלות אחרי קבלת רישיון ממשרד התחבורה‪.‬‬
‫לתחבורה השפעה ישירה ועקיפה על הסביבה‪ .‬ההשפעה הישירה כוללת‪ ,‬זיהום אוויר‪ ,‬רעש ואחרים‪ .‬ההשפעה‬
‫העקיפה היא בצריכה גדולה של שטח עבור מערכות התחבורה‪ ,‬שמשמעותה פגיעה בשטחים הפתוחים‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫במטרה לקיים בעתיד רמת חיים טובה מבחינה כלכלית וסביבתית‪ ,‬התכנון כיום חייב לקחת בחשבון את מפגעי‬
‫הסביבה העתידיים ומקבלי ההחלטות אמורים לתקצב את כל הדרוש‪ ,‬על מנת למנוע את מפגעי סביבה הישירים‬
‫והעקיפים או להקטינם במידת האפשר‪.‬‬
‫בתחום התחבורה מתחלקים האמצעים להקטנת זיהום מכלי רכב לשתי קבוצות‪:‬‬
‫האמצעים הטכנולוגיים המכוונים להפחתה ישירה של רמת הפליטות מרכב בשימוש‪ .‬יישום אמצעים אלו‪,‬‬
‫א‪.‬‬
‫ניתן לקדם ע"י עידוד מחקר ופיתוח הסדרים ארגוניים להטמעה של האמצעים הקיימים‪.‬‬
‫להלן רשימה (חלקית) של אמצעים אלו והגורמים המעורבים בביצועם‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫שיפור תכונות הדלק – מנהל הדלק‪ ,‬ספקי דלק‪ ,‬צרכני דלק‪ ,‬יבואני רכב‬
‫‪-‬‬
‫שיפור תחזוקת מנועים – איגוד המוסכים‪ ,‬חברות ליסינג‪ ,‬הציבור הרחב‬
‫‪-‬‬
‫התקנת אמצעים להפחתת פליטה – יצרני הרכב‬
‫‪-‬‬
‫חידוש צי הרכב במגזר הציבורי ‪ -‬משרד האוצר‪ ,‬מנהל הרכב‪ ,‬מפעילי תחבורה ציבורית‬
‫‪-‬‬
‫חידוש צי הרכב במגזר הפרטי – משרד האוצר‪ ,‬הציבור הרחב‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪-‬‬
‫שימוש במנועים היברידיים ‪ -‬יצרני רכב‪ ,‬משרד האוצר‬
‫‪-‬‬
‫קידום הנעה חשמלית – יזמים פרטיים‪ ,‬ממשלת ישראל‪ ,‬תקשורת‬
‫‪-‬‬
‫קידום הנעה בגפ"מ – משרד האוצר‪ ,‬ספקים‪ ,‬משרד התשתיות‬
‫אמצעי מדיניות לשינוי הרגלי נסיעה – אמצעים כלכליים או תכנונים‪-‬הנדסיים‪ .‬להלן רשימת האמצעים‬
‫ב‪.‬‬
‫והגורמים במעורבים בביצועם‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫הגברת האכיפה על הפליטה – איגוד ערים‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬משרד התחבורה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪-‬‬
‫מיסוי דלק – משרד האוצר‪ ,‬מנהל הדלק‪ ,‬ספקי וצרכני דלק‬
‫‪-‬‬
‫מדיניות חנייה– רשות מקומית‪ ,‬מנהל התכנון‪ ,‬יזמים‬
‫‪-‬‬
‫הקטנת הסבסוד לרכב צמוד ממקום העבודה – משרד האוצר‪ ,‬כנסת‪ ,‬מעסיקים‪ ,‬נציגי עובדים‬
‫‪-‬‬
‫עידוד תחבורה מעסיקים – מעסיקים‪ ,‬משרד התחבורה‪ ,‬משרד האוצר‬
‫‪-‬‬
‫קידום אגרת גודש – רשות מקומית‪ ,‬משרד התחבורה‪ ,‬משרד להגנת הסביבה‬
‫‪-‬‬
‫הסדרי העדפה לתחבורה ציבורית – רשות מקומית‪ ,‬משרד תחבורה‪ ,‬משטרה‪ ,‬מפעילים‬
‫‪-‬‬
‫אינטגרציה בין מפילי תחבורה ציבורית – מפעילים‪ ,‬משרד התחבורה‬
‫‪-‬‬
‫תכנון משולב של תחבורה ושימושי קרקע – משרד הפנים‪ ,‬משרד התחבורה‪ ,‬משרד השיכון‬
‫‪-‬‬
‫שינוי הרגלי נסיעה באמצעות שיתוף המעסיקים הגדולים במשק‪ ,‬קידום אגרות גודש במרכז העיר‪ ,‬שיפור‬
‫רמת השירות שהתחבורה הציבורית‪:‬‬
‫•‬
‫מסלולים יעודיים והעדפה ברמזורים‬
‫•‬
‫הגדלת תדירות‬
‫•‬
‫סנכרון בין אמצעים‬
‫•‬
‫מידע לנוסע‬
‫•‬
‫כרטוס משולב‬
‫•‬
‫ירידה במחירים ועוד‪.‬‬
‫בכל אחד מהתחומים מעורב מספר רב של גורמים ממשלתיים‪ ,‬ציבוריים ופרטיים‪ ,‬אשר כל אחד מהם שואף בראייתו‬
‫לקדם את מטרותיו או לצמצם את עלויותיו‪.‬‬
‫החסם העיקרי בקידום וביצוע מדיניות למען איכות הסביבה בתחום התחבורה הינו פיצול מנהלי‪ .‬לדוגמא‪ :‬סירוב‬
‫משרד התחבורה לפניית האיגוד לביצוע בדיקת עשן ממוניות ע"י קציני הבטיחות‪ ,‬פעם שנייה השנה‪ ,‬או סירוב משרד‬
‫החינוך לשנות את נוסך המכרזים בנושא הסעות תלמידים לבתי הספר‪ ,‬בנושא כלי רכב המשתתפים במכרז‪ .‬דוגמא‬
‫נוספת‪ ,‬בשלבי התכנון והביצוע של פרויקט ה‪'-‬מטרונית'‪ ,‬משרד התחבורה לא שיתף אף גורם מקצועי בתחום‬
‫הסביבה‬
‫(איגוד ערים‪ ,‬משרד הגנת הסביבה)‪ .‬על מנת להתגבר (באופן חלקי) על החסם שאוזכר משתף איגוד הערים פעולה עם‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מחוז חיפה ועם מוסדות אקדמיים בתחומים הבאים‪:‬‬
‫–‬
‫ביצוע סקרי מצב קיים‪ ,‬פיתוח הצעות ופתרונות במטרה לצמצם פליטות זיהום אוויר וגזי חממה והערכה כספית‬
‫‪148‬‬
‫–‬
‫ביצוע מחקרים משותפים‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬מומלץ כי בפרויקטים תחבורתיים ישותפו גופים סביבתיים מקצועיים על מנת להטמיע קריטריונים‬
‫סביבתיים בפרויקט‪.‬‬
‫‪ .3‬מטרות ויעדים‬
‫המטרה הינה להפחית את פליטות זיהום האוויר וגזי החממה מכלי רכב‪ .‬היעדים הם שיפור מערכת התחבורה‬
‫הציבורית והפחתת שימוש ברכב פרטי‪.‬‬
‫לשם השגת המטרה לעיל‪ ,‬מפורטים מטרות משנה‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה עפ"י חלוקה למחלקות הרלוונטיות לפעילות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫חב' יפה נוף (חברת בת עירונית)‪:‬‬
‫•‬
‫פיתוח ותחזוקה של מאגרי מידע הכוללים‪ :‬מידע דמוגרפי‪ ,‬רשתות תחבורה קיימות ומתוכננות‬
‫(כבישים‪ ,‬מסילות ואוטובוסים)‪ ,‬מידע תחבורתי ‪ -‬ספירות תנועה‪ ,‬ביצוע ועדכון סקרים גדולים‬
‫של הרגלי נסיעה ונוסעים בתחבורה ציבורית‬
‫•‬
‫בניית מודלים תחבורתיים המאפשרים לחזות בעיות צפויות ולנתח אסטרטגיות פעולה שונות‬
‫•‬
‫תיאום בין גופי התחבורה ה שונים (רכבת‪ ,‬מע"צ‪ ,‬חוצה ישראל‪ ,‬רשויות מקומיות) ויעוץ למשרד‬
‫התחבורה ליצירת תכנית עבודה כוללת‬
‫•‬
‫תכנון התחבורה הציבורית ומערכות הסעת המונים בחיפה‬
‫•‬
‫הכנת תכניות אסטרטגיות בנושאי איכות הסביבה‪ :‬תכנית חניה (במטרה להפחית מספר מקומות‬
‫החנייה באזורי העסקים והמסחר העמוסים על מנת להקשות על השימוש ברכב פרטי) ‪ ,‬שיפור‬
‫רמת השירות של התחבורה הציבורית לאזורים אלה ‪ ,‬שבילי אופניים‪ ,‬בטיחות ובקרת תנועה‬
‫(רצוי)‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫מנהל ההנדסה‪ ,‬האגף לתכנון תנועה דרכים ונוף‪ ,‬המחלקה לרישוי עסקים‪:‬‬
‫•‬
‫ליווי‪ ,‬מעקב והשתתפות בהכנת תכניות ארציות ואזוריות בעלות השלכות על חיפה‬
‫•‬
‫הכנת מדיניות פריסת שימושי קרקע ותשתיות עירוניות לטווח ארוך‬
‫•‬
‫הכנת תשתית תכנונית סטטוטורית לפיתוח מגורים‪ ,‬מסחר‪ ,‬משרדים‪ ,‬תעשיה ושירותים‬
‫•‬
‫הכנת מדיניות שימור ושיקום שכונות ויישומה‬
‫•‬
‫קביעת מדיניות בתחום איכות הסביבה ובקרה על יישומה‬
‫•‬
‫קביעת מדיניות מערכות תחבורה וחנייה‬
‫•‬
‫הכנת תכניות לפיתוח ושיפור מערכות דרכים‬
‫•‬
‫קביעת מדיניות פיתוח ותאום ביצוע של תשתיות על‪-‬קרקעיות ותת‪-‬קרקעיות‬
‫•‬
‫הפעלת מערכות הספקת מים‪ ,‬מערכות ביוב וניקוז‬
‫•‬
‫פיתוח ועדכון בסיסי מידע ממוחשבים‬
‫•‬
‫שיפור השירות לתושבים בפישוט תהליכים וקיצור זמנים‬
‫אגף תכנון תנועה ודרכים‪:‬‬
‫•‬
‫הכנת תוכניות לפריצת דרכים בשכונות חדשות‬
‫•‬
‫הכנת תוכניות לשיפור מערכת דרכים והסדרי תנועה‬
‫•‬
‫הכנת תוכניות לפיתוח שטחים ירוקים וגני משחקים‬
‫מערכת החינוך‪:‬‬
‫•‬
‫עבודה מול תלמידי בתי הספר‪ ,‬הגברת מודעות בנושא זיהום אוויר מכלי רכב‪ ,‬עקרונות תחבורה‬
‫בת קיימא ויכולות של התושבים להשפיע על איכות החיים‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫הגברת המודעות הציבורית לנושאים של תחבורה בת קיימא במישור העירוני‬
‫•‬
‫קידום פרויקטים חינוכיים המעודדים הליכה ברגל‪ ,‬שימוש בתחבורה ציבורית‪.‬‬
‫שרות משפטי‪:‬‬
‫‪149‬‬
‫• תמיכה בהכנה ועדכון המכרזים והחוקים בנושאים המשפיעים על שיפור איכות הסביבה‪,‬‬
‫לדוגמא‪,‬‬
‫• מכרזים לשרותי הסעות‪ ,‬חוק עזר בנושא בדיקות זיהום אוויר מכלי רכב ואחרים‪ ,‬אגרות גודש‪.‬‬
‫איכות האוויר בעיר מושפעת ממספר גורמים‪ :‬מטאורולוגיה של האזור‪ ,‬זיהום האוויר ממקור טבעי‪ ,‬זיהום אוויר‬
‫מהתעשייה ומהתחבורה‪.‬‬
‫המבנה הטופוגר פי של אזור חיפה תורם אף הוא לפליטה מוגברת מרכבים הנוסעים בעלייה‪ .‬כמות גזי הפליטה מרכב‬
‫שנוסע בעלייה היא גדולה יותר‪ .‬הרכב פולט יותר כתוצאה מעומס נוסף למנוע‪ .‬בכבישים עירוניים רבים בחיפה שעורי‬
‫השיפוע הממוצעים הם מעל ‪ .6%‬ישנם גם מספר כבישים בעלי שיפוע מרבי של ‪ 14%‬ו‪ .16% -‬כמו כן‪ ,‬המבנה ההררי‬
‫של האזור‪ ,‬קובע בניית כבישים מפותלים בעלי אורך ניכר‪ .‬הדבר מחמיר את הבעיות התחבורתיות ומגביר את‬
‫הנסועה בעיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬המבנה הטופוגרפי ההררי של העיר חיפה מקשה על קידום והטמעה של שימוש באופניים‬
‫והליכה ברגל‪.‬‬
‫‪ .4‬מדדים להשגת המטרות והיעדים‬
‫בתחום התחבורה‪ ,‬המדד להצלחת פעילות זו‪ ,‬הוא הפחתת פליטות זיהום האוויר וגזי החממה‪ ,‬לפי החישובים‬
‫הנערכים כיום בעירייה‪.‬‬
‫את המידע לצורך יישום המדד‪ ,‬ניתן לקבל מחב' יפה נוף לרבות‪ ,‬נתוני התחבורה וקביעת המודלים המאפשרים‬
‫קבלת נתוני הנסועה הכוללת לשנה בכל מרחב חיפה ‪ ,‬לפי סוגי כלי רכב‪ ,‬עבור השנים ‪ .2020 ,2006 ,2002‬לשנת ‪,2020‬‬
‫ניתן להכין נתוני הנסועה החזויה לפי המודלים הכוללים את כלל השינויים התחבורתיים המתוכננים עד שנה זו‪.‬‬
‫ניתן להכין פירוט השינויים התחבורתיים שהתרחשו בין ‪ 2002‬ל‪ 2006-‬ואלו הצפויים להתרחש בין ‪ 2006‬ל‪.2020-‬‬
‫כמו כן ניתן לקבל‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫נתוני הנסועה המחולקת לפי אזורים שונים של העיר ‪ ,‬נתונים לגבי הפחתת הנסועה המתקבלת כתוצאה מכל‬
‫פרויקט תחבורתי שיופעל (בין השאר‪ ,‬המטרונית‪ ,‬מנהרות הכרמל‪ ,‬הרכבל‪ ,‬שכונתיות‪ ,‬כירטוס מוזל של תח"צ‬
‫וכו')‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫נתונים לגבי הפיצול כתוצאה מכל פרוייקט (במטרה להעריך כמה כלי רכב פרטיים ירדו או עלו על הכביש‬
‫כתוצאה מכ"א מהפרויקטים)‪ ,‬זמני נסיעה ומהירות ממוצעת ברשת הכבישים העירונית‪.‬‬
‫‪ .5‬אסטרטגיה ומרכיבי התכנית המוצעת ‪ -‬דרכי פעולה כוללות ‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫קידום תחבורה ציבורית נקייה – הפעלה ועידוד השימוש בתחבורה להסעת המונים‪ ,‬קידום תחבורה ציבורית‬
‫באנרגיה חלופית‪ .‬דרכי הפעולה הינן‪ :‬הפעלת רכבת קלה‪ ,‬קיום כרטוס משולב למערכות התחבורה הציבורית‬
‫מן הסוגים השונים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הפחתת פליטת מזהמים מתחבורה ציבורית קיימת – הגברה בהפעלת האוטובוסים מדורות מתקדמים‬
‫במוקדי צפיפות‪ .‬דרכי הפעולה – הוצאת האוטובוסים הישנים והמזהמים ממרכזי העיר‪ ,‬התקנת אמצעי‬
‫הפחתת פליטת מזהמים ורכישת אוטובוסים חדשים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הפחתת פליטות מזהמים מרכבים פרטיים ומשאיות –‬
‫‪.1‬‬
‫עידוד צמצום השימוש ברכב פרטי‪ ,‬קידום תחבורה פרטית מעוטת פליטות‪ .‬דרכי פעולה – הטלת אגרות‬
‫גודש‪ ,‬עידוד היסעים משותפים‪ ,‬עידוד מעבר להנעת רכבים פרטיים בדלקים נקיים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מעקב על התנועה והסדרי תנועה באמצעות מצלמות באזורים שהנים גדושים תנועתית‪.‬‬
‫קידום צעדי חקיקה ואכיפה – קידום מערכת חוקים ותקנות ברמה העירונית והגברת האכיפה‪ .‬דרכי פעולה ‪-‬‬
‫התניות במכרזים לעמידה בתקני פליטה‪ ,‬הנחות בחניונים לרכבים נקיים‪ ,‬התניית רשיון עסק בתחנות הדלק‬
‫בעמודות לתדלוק בגז וחשמל‪ ,‬הפעלת חוק עזר עירוני או חוק ארצי בנושא זיהום אוויר מכלי רכב‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫פיתוח תכניות חינוך בבתי‪-‬ספר ובפרט בבתי‪-‬ספר לנהיגה‪.‬‬
‫ליישום הפעולות המפורטות לעיל נדרש‪ ,‬שיתוף פעולה של משרד התחבורה‪ ,‬משרד החינוך ‪ ,‬המשרד להגנת‬
‫הסביבה ‪ ,‬וברמה המקומית‪ -‬מינהל ההנדסה‪ ,‬אגף התנועה‪ ,‬מחלקת רישוי עסקים‪ ,‬היעוץ המשפטי‪ ,‬איגוד ערים‬
‫אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה וחב' יפה נוף‪ ,‬לשם חלוקת המשימות לאנשי מקצוע האמונים על הביצוע בכל‬
‫מחלקה ומשרד‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫דוגמאות לפרוייקטים ספציפיים‬
‫להצגת הדוגמות נבחרו שלושה נושאים שונים השייכים לתחום "התחבורה"‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫פרוייקט‬
‫‪ECODRIVING‬‬
‫(נהיגה ירוקה)‬
‫בשנים אחרונות במדינות אירופה וארצות הברית מופעלים פרויקטים רבים בנושא ‪ .ECODRIVING‬אחד הפרויקטים‬
‫לקידום הנושא אושר על ידי הוועדה של האחוד האירופי להתייעלות האנרגיה ( ‪European Commission‬‬
‫‪ .)Energy Efficiency programme intelligent energy Europe‬הדו"ח שפורסם נועד להיות מקור שימושי‬
‫לכל מי שמתכוון להשתתף ברכישת ניסיון ושליטת כללי התנהגות על הכביש למען שימוש יעיל באנרגיה ו\או בטיחות‬
‫בכביש‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט מועברים לנהגים הטכניקות הבסיסיות לנהיגה ירוקה (‪ ,)ecodriving‬תוך התחשבות בגורמים‬
‫הטכניים הקשורים לנושא פליטת זיהום האוויר ותצרוכת הדלק‪ .‬בין היתר‪ ,‬בפרויקט ניתן להשתמש בתוצאות‬
‫המחקרים של החברות התחבורתיות והמשרדים הממשלתיים בעולם לגבי‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מהירויות מומלצות של כלי רכב הנעים בכבישים‬
‫‪-‬‬
‫כללים הקובעים להישאר בהילוך הקיים בזמן האטה‬
‫‪-‬‬
‫הסברים מדוע שמירה על מומנטום היא חלק חשוב כל כך בנהיגה ירוקה‬
‫‪-‬‬
‫הסברים מדוע חשוב לשמור על לחץ אוויר נכון בצמיגים‬
‫‪-‬‬
‫הסברים מדוע שימוש במיזוג אוויר בכלי הרכב יכול להגביר משמעותית את צריכת הדלק‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫הסברים מדוע תוספות על גג המכונית ונשיאת משקל מיותר מגבירות את צריכת הדלק ואחרים‪.‬‬
‫דרך הפעולה – לפתח תוכנית לימודים ‪ -‬חובה על בתי ספר לנהגים‪ .‬לפנות למשרד התחבורה להטמעת התכנית‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬ניתן ליצור קשר עם מחלקת ההדרכה של עיריית חיפה ולערוך השתלמות לעובדי העירייה בנושא "נהיגה ירוקה"‪.‬‬
‫לפי הנתונים של מחקרים ממספר מדינות שונות המוכיחים כי‪ ,‬שמירה על כללי הנהיגה הירוקה מפחיתה את צריכת‬
‫הדלק של כלי הרכב בכ‪.20% -‬‬
‫היתרון העיקרי של הפרויקט הוא‪ ,‬הפחתת צריכת דלק והפחתת פליטת זיהום האוויר‪ ,‬אך יש יתרונות חשובים לא‬
‫פחות כגון‪ :‬תדירות תאונו ת דרכים נמוכה יותר ושמירה טובה יותר על תקינות כלי הרכב‪.‬‬
‫השינויים בחיי התושבים כתוצאה מהפרויקט הם‪ :‬צמצום בנסיעות‪ ,‬הגברת בטיחות בדרכים‪ ,‬שיפור מצב בריאותי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫פרוייקט "הליכה לבית הספר"‬
‫הפרויקט מתוכנן במטרה להפחית את עומסי התנועה בסביבת בתי הספר בשעות הבוקר‪ ,‬הגורמים לפקקים‪ ,‬לזיהום‬
‫אוויר‪ ,‬לרעש ובעיות בטיחות באמצעות צמצום ההגעה של התלמידים עם ההורים ברכב הפרטי‪.‬‬
‫הפרויקט אמור לפעול בתנאי מזג אוויר סבירים (פרט לגשמים)‪ .‬כל ילד לבוש באפודה הבולטת או בכובע בצבע בולט‪.‬‬
‫לכל קבוצת ילדים שני "נהגים" מבוגרים ‪ :‬בתחילת ובסוף "האוטובוס"‪ .‬במידה ומספר הילדים עולה על ‪ , 8‬יידרש‬
‫"נהג" נוסף‪ .‬ברשות ה"אוטובוס" מספר עגלות לתיקים כבדים במיוחד‪ .‬לכל "נהג" רשימת התלמידים ההולכים‬
‫במסלול‪ .‬הילדים המשתתפים בפעילות באופן קבוע מקבלים מתנות‪ ,‬סטיקרים ואחרים כתמריץ להשתתפות‬
‫המתמידה‪ .‬אורך המסלול הוא עד ‪ 2‬ק"מ ‪.‬‬
‫הפרויקט כולל את שלבים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בחירת מספר בתי ספר בחיפה שישתתפו בפרויקט‬
‫‪-‬‬
‫עריכת שיעור בנושא ההשפעות הסביבתיות של הרכב הפרטי והצגת חלופות‬
‫‪-‬‬
‫איסוף נתונים לגבי מקום המגורים של הילדים‪ ,‬יחסית לבתי הספר‬
‫‪-‬‬
‫ביצוע סקרי הגעה לבית הספר ‪ -‬הכנת שאלונים והפצתם להורים ולתלמידים‬
‫‪-‬‬
‫מיפוי דרכים לבית הספר‪ ,‬החלטה לגבי מסלולי ההליכה ממרכזי השכונות לבתי הספר‪ ,‬תוך מזעור המפגש בין‬
‫השבילים לחציית כבישים ראשיים ויעילות (זמן ההליכה הקצר ביותר‪ ,‬מישוריות ודגש על נושא הצל)‬
‫‪-‬‬
‫סימון המסלולים והתחנות‬
‫‪-‬‬
‫הכנה והפקת מפות הליכה בית ספריות הכוללת מידע לגבי סביבה הקרובה‬
‫‪-‬‬
‫בדיקת נושא ביטוח ל"נהגים"‬
‫דרכי הפעולה הינן‪:‬‬
‫‪151‬‬
‫א‪.‬‬
‫עריכת מפגשים עם הנהלת בתי הספר‪ ,‬וועדות ההורים‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬נציגי עיריית חיפה (מחלקת חינוך‪,‬‬
‫פיקוח עירוני ואחרים)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫יצירת קבוצת בעלי עניין השייכים לגופים המפורטים לעיל‪ ,‬בכל בית הספר המשתתף בפרויקט‪ ,‬במטרה‬
‫לקבוע המסלולים בהתאם למספר הילדים ולוח הזמנים‪ ,‬קביעת מקומות המיועדים לשמירה ע"י המשטרה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בחירה וקביעה של "הנהגים" המבוגרים ועריכת לימודים בנושא הבטיחות ואיכות‪-‬הסביבה‪.‬‬
‫החסמים הצפויים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫קושי בקביעת מסלולים בעקבות שיפועים של הדרכים‬
‫‪-‬‬
‫איתור מתנדבים שיעזרו בביצוע הפרויקט‬
‫‪-‬‬
‫מודעות תלמידים והורים ביחס לחשיבות הפרויקט מבחינה סביבתית‪.‬‬
‫שינויים הצפויים בחיי התושבים כתוצאה מהפרויקט‪ ,‬הינם חוויה ספורטיבית ובריאה לילדים בדרך לבית הספר‪,‬‬
‫תרגול יום‪-‬יומי לבטיחות בדרכים‪ ,‬אפשרות לתקשורת נוספת בין הילדים‪ ,‬שיפור איכות האוויר בסביבת בתי הספר‬
‫(כתוצאה מהקטנת מספר כלי רכב בכבישים בשעות הבוקר)‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫פרוייקט "מטרונית"‬
‫תיאור הפרוייקט הקיים‬
‫מטרופולין חיפה הוא הראשון בארץ שבו תופעל מערכת תחבורה ציבורית במתכונת ‪BRT‬‬
‫)‪ (BUS Rapid Transit‬המשלבת תדמית ייחודית ורמת שרות גבוהה מהמקובל בתחבורה הציבורית ‪.‬‬
‫‪ - BRT‬הינה מערכת תחבורתית השייכת למערכות מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים)‪ .‬מתע"ן הינה מערכת‬
‫תחבורה ציבורית בעלת קיבולת ורמת שירות גבוהה בתחום העירוני והמטרופוליטני‪.‬‬
‫מערכת ‪ BRT‬משלבת את היתרונות של הרכבת (צירים יעודיים‪ ,‬עדיפות בצמתים‪ ,‬מערכות מתקדמות של כירטוס‪,‬‬
‫מערכות מידע בזמן אמת ואחרים) והאוטובוס (גמישות‪ ,‬אפשרות לנסוע הן בנתיבים הייעודיים והן בנתיבים רגילים‪,‬‬
‫עלויות נמוכות יחסית של הבנייה והתחזוקה‪ ,‬אפשרות שינוי מסלולי הנסיעה‪ ,‬המנוע אוטונומי – ללא תלות באספקת‬
‫חשמל חיצונית)‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המטרונית תהנה מזכויות דרך בלעדיות בכבישים וברמזורים לאורך כל מסלולי הקווים‪ ,‬תהיה בעלת נגישות‬
‫גבוהה לנכים ותספק שרות מהיר ויעיל ומידע בזמן אמת ‪ .‬המטרונית מתוכננת להיות השלד המרכזי של התחבורה‬
‫הציבורית במטרופולין והיא עושה שימוש במת"צ‪ .‬המטרונית תונחה באמצעות מערכת מגנטים ממוחשבת‪ ,‬ותופעל‬
‫בעיקר באמצעות מנוע דיזל וברמה ניסיונית‪ ,‬באמצעות מנוע היברידי ( שילוב של מנוע חשמלי ומנוע דיזל )‪ .‬עלות‬
‫הקמת התשתית – ‪ 400‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫כיום מספר קבוצות מתמודדות על הפעלת קווי "המטרונית" בחיפה‪ .‬המכרז כולל הקמה‪ ,‬אחזקה והפעלה של שרותי‬
‫תחבורה ציבורית במטרופולין חיפה באמצעות מטרוניות אוטובוסים מפרקיים רבי קיבולת ‪,‬באורך של ‪ 18‬מטר כל‬
‫אחד‪.‬‬
‫הרכבת הקלה תופעל ממרכז התחבורה בצפון קריית מוצקין לאורך כביש ‪ 4‬ושד' ההסתדרות‪ ,‬מרכזית המפרץ‪ ,‬דרך‬
‫העיר התחתית ועד ל"בת גלים" ובית חולים רמב"ם‪ .‬שלב זה יכלול שלוחה להדר הכרמל ושלוחה נוספת לקריית‬
‫אתא‪.‬‬
‫הזכיין שיבחר במכרז יידרש להפעיל את השרות באמצעות כ‪ 100 -‬מטרוניות‪.‬‬
‫המטרוניות יופעלו בשלושה קווי שרות ‪,‬באורך כולל של כ‪ 40 -‬קילומטרים‪.‬‬
‫הפעולות המוצעות‬
‫אחד היתרונות החשובים של שימוש במערכת ‪ BRT‬הוא‪ ,‬שיפור איכות הסביבה ובריאות הציבור‪.‬‬
‫מערכות ‪ BRT‬משפיעות על שיפור איכות האוויר ע"י שלושה גורמים עיקריים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫סוג כלי הרכב ‪ -‬הגורם המשפיע על הפחתת פליטת מזהמים באופן ישיר‪.‬‬
‫שימוש במערכות הנעה ובדלקים נקיים גורמים להפחתת פליטת מזהמים וחיסכון בתצרוכת הדלק‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫מספר רב של נוסעים המשתמשים ב‪ BRT-‬שעברו משימוש בכלי רכב פרטי לתחבורה ציבורית – הגורם‬
‫ב‪.‬‬
‫המשפיע על הפחתת פליטת מזהמים מתחבורה עירונים במידה רבה יותר‪ ,‬יחסית לגורמים אחרים‪.‬‬
‫השפעה על מערכת התחבורה בכלל‪ ,‬קרי; הפחתה בתופעות הגודש בכבישים‬
‫ג‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הפעילות המוצעת במטרה לשפר את השפעת המטרונית על הסביבה‪ ,‬כוללת ‪ 3‬מרכיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬שימוש בכלי הרכב הנקי ‪-‬‬
‫על מנת לצמצם פליטת זיהום האוויר ממערכת להסעה המונית בת קיימא ‪ ,‬המטרונית חייבת להיות מערכת תחבורה‬
‫ציבורית "נקייה"‪ .‬לכן‪ ,‬יש לוודא שפרויקט המטרונית‪ ,‬שמטרתו הפחתת שימוש ברכבים פרטיים תוך הכוונת‬
‫הציבור לשימוש בתחבורה הציבורית המיוחדת הזאת‪ ,‬אכן יביא לתוצאה המקווה של צמצום משמעותי של זיהום‬
‫האוויר מהתחבורה‪ .‬מוצע‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫להכניס השיקולים הסביבתיים בתהליך ההחלטה על סוג המנוע של המטרונית‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לדרוש את‬
‫מעורבות של המשרד להגנת הסביבה בשלבי קביעת סוגי כלי הרכב‪ .‬דרך הפעולה – פנייה למשרד‬
‫התחבורה ולחב' יפה נוף‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לבצע את הערכת כמות פליטת המזהמים לאוויר ע"י סוגים שונים של כלי הרכב שיופעלו בפרויקט‬
‫"מטרונית"‪ .‬דרך הפעולה – ביצוע הערכה ע"י מומחי האיגוד בשיתוף מומחי פקולטה להנדסת מכונות‬
‫בטכניון (אפשרי במימון האיגוד)‪.‬‬
‫‪ .2‬תכנון הקווים המזינים את המטרונית – מוצע לבצע סקר ומיפוי מיוחד של השכונות תושביהן מיועדים להשתמש‬
‫במטרונית במטרה לתכנן קווי האוטובוסים או‪/‬ו קווי מוניות שירות השייכות למערכת של המטרונית המזינים‬
‫אותה‪ .‬דרך הפעולה – פנייה לחב' יפה נוף‪ ,‬אגף התכנון של תחבורה ציבורית‪.‬‬
‫‪ .3‬שיפור משמעותי בהפקת המידע למשתמשים הפוטנציאלים במטרונית – מוצע לפתח את האתר האינטרנט כפי‬
‫שפותח ופועל לגבי מידע על רכבת ישראל‪ .‬דרך פעולה – פנייה לעיריית חיפה‪ ,‬מחלקת מחשבים‪.‬‬
‫שינויים הצפויים בחיי התושבים כתוצאה מהפרויקט‪ ,‬הינם עלייה באיכות החיים‪ ,‬קצור זמני הגעה ליעדים‪,‬‬
‫הפחתת זיהום האוויר ושיפור הבריאות‪.‬‬
‫‪ .6‬ההתארגנות הנדרשת ברשות המקומית‬
‫האגפים השותפים לקידום הפרויקטים הינם‪ :‬חברת 'יפה נוף'‪ ,‬אגף לתכנון תנועה דרכים ונוף‪ ,‬המחלקה לרישוי‬
‫עסקים‪ ,‬אגף התקציבים‪ ,‬אגף החינוך‪ ,‬שרות משפטי‪.‬‬
‫לקידום פעי לות בנושא‪ ,‬יש לפתח שני מנגנונים עיקריים‪ .‬האחד‪ ,‬וועדה בין‪-‬משרדית הכוללת עובדים של כל האגפים‬
‫והמחלקות המפורטים לעיל‪ .‬מכיוון שנושא שיתוף הציבור הוא מורכב‪ ,‬בשלב זה מוצע לשלב בתהליך ארגוני סביבה‬
‫מקומיים וארציים‪ .‬השני‪ ,‬מנגנון מקצועי בעל סמכות להתנות תנאים להטמעת פרויקטים תחבורתים מנקודת מבט‬
‫של קיימות (מקרב עובדי האיגוד והמשרד להגנת הסביבה)‪.‬‬
‫‪ .7‬תוכנית העבודה של הרפרנט העירוני‬
‫תוכנית מסגרת ל‪ 5-‬שנים‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫הפחתת פליטות זיהום האוויר וגזי חממה מכלי רכב‬
‫•‬
‫באזור חיפה‬
‫•‬
‫באזור האיגוד (קריות‪ ,‬נשר‪ ,‬טבעון)‬
‫המלצה למדיניות ארוכת טווח בתחום השפעת התחבורה על איכות הסביבה‬
‫•‬
‫בתחום טכנולוגי‬
‫•‬
‫בתחום ארגוני‬
‫•‬
‫בתחום חינוכי‬
‫‪-‬‬
‫הגברת האכיפה על הפליטות מתחבורה‬
‫‪-‬‬
‫חינוך סביבתי בתחום תחבורה בת קיימא‬
‫•‬
‫נהיגה ירוקה‬
‫•‬
‫הליכה ברגל‬
‫‪153‬‬
‫•‬
‫מעבר משימוש ברכב פרטי לשימוש בתחבורה ציבורית‬
‫תוכנית לשנה הקרובה‪ ,‬כולל אבני דרך לביצוע‬
‫‪.1‬‬
‫אי תור עובדים מקצועיים בתחום הסביבה ברשויות החברות באיגוד‬
‫‪.2‬‬
‫עריכת יום עיון בנושאים הקשורים לאמנת פורום ה‪,15 -‬לרבות התחבורה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫פנייה לראשי רשויות אלו לקבלת ההחלטה ומתן הנחייה לכל המחלקות הרלוונטיות ברשות לעידוד‬
‫פרויקטים סביבתיים ‪ /‬תחבורתיים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫השגת שיתוף פעולה מחיי ב עם חברת בת עירונית "יפה נוף" המבצעת את הפרויקטים תחבורתיים בחיפה‪.‬‬
‫הפרויקטים האפשריים ליישום מיידי מפורטים הם‪ :‬פיתוח תכנית חינוכית בתחום 'נהיגה ירוקה'‪ ,‬פיתוח פרויקט‬
‫'אוטובוס הליכה' בבתי‪-‬ספר בעיר חיפה‪.‬‬
‫‪ .8‬האמצעים הדרושים ליישום ומקורות המימון‬
‫•‬
‫מימון ע"י קיזוז פחמן‬
‫במסגרת השירותים המוענקים לרשויות המקומיות ‪,‬באפשרות חב' למשק וכלכלה של השלטון המקומי (משכ"ל)‬
‫לגבש תוכנית במסגרתה ירוכזו כל הפרויקטים לחסכון באנרגיה ברשויות המקומיות‪ .‬משכ"ל תבצע רישום מאוחד‬
‫ומשותף של כל זכויות הפחתת פליטות גזי חממה הנוצרות כתוצאה מהחיסכון בחשמל בביצוע אותם פרויקטים‪.‬‬
‫בצורה זו ‪,‬ניתן יהיה לרשום את כל הפרויקטים של חסכון באנרגיה במסגרת תוכנית אחת של הפחתת פליטות גזי‬
‫חממה ‪,‬ולקבל מימון כתוצאה ממכירת הזכויות שיירשמו במסגרת הפרויקטים‪ ,‬בהתאם למנגנון ‪(Clean CDM‬‬
‫)‪ .Development Mechanism‬מנגנון ‪ CDM‬הינו מנגנון סחר לפליטות גזי חממה בין מדינות מפותחות לבין‬
‫מדינות מתפתחות‪ ,‬הרלוונטי למדינת ישראל ‪ .‬בתחום התחבורה‪ ,‬מנגנון זה יכול להתבצע בנושא שימוש בביו‪-‬גז‬
‫להנעת משאיות אשפה‪ ,‬כאשר הביו‪-‬גז מופק ממטמנות אשפה‪.‬‬
‫•‬
‫רשות מקומית ואיגוד ערים – פיתוח כלים רגולטיביים וכלכליים לעידוד המעבר לשימוש בביו‪-‬גז‪.‬‬
‫•‬
‫משרדים ממשלתיים – תקצוב‪.‬‬
‫‪ .9‬כלי התערבות הקיימים בידי הרשות המקומית והערכת האפקטיביות והיעילות שלהם‬
‫כלי רגולטיבי‪:‬‬
‫חוק העזר לאיגוד ערים כוללני (אזור חיפה) (זיהום אוויר מכלי רכב) התשס"א – ‪ 2001‬בנושא זיהום אוויר מכלי רכב‬
‫המאפשר לבדוק רמת פליטות מזהמים מכלי רכב בצידי הדרך‪.‬‬
‫כלי כלכלי‪:‬‬
‫קנס על תנאי‪ -‬במידה והרכב נמצא מזהם מחויב הנהג לתקן את רכבו ולהשתתף בעלות ביצוע הבדיקות‪ .‬במטרה‬
‫להמריץ את הנהגים לתקן את רכביהם ולהביאם לבדיקה חוזרת‪ ,‬נתן האיגוד לנהגים ברכבים שנמצאו מזהמים‪ ,‬את‬
‫האפשרות לביטול תשלום דמי ההשתתפות בעלות הבדיקות בתנאי שיתקנו את רכביהם ויביאו אותם לבדיקה חוזרת‬
‫תוך פחות מעשרה ימים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬רוב הרכבים המזהמים תוקנו תוך פחות מ‪ 10 -‬ימים‪.‬‬
‫כלי אינפורמטיבי‪:‬‬
‫האיגוד מודיע‪ ,‬כי ניתן לדווח על רכב מעשן על ידי מסירת פרטי הרכב לעובדי האיגוד בטלפון או באמצעות טופס‬
‫מיוחד באתרי האינטרנט של עיריית חיפה או‪/‬ו איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה‪.‬‬
‫כלי זה נמצא לא אפקטיבי מאחר והציבור אינו מיודע על קיומו ‪,‬כמו כן‪ ,‬אין סנקציה ממשית כנגד הרכב המזהם‪.‬‬
‫חלופות‪ :‬על מנת להשיג תוצאות טובות יש לשלב בין הכלים המוצעים ולחזק את סמכויות האיגוד בתחום האכיפה‬
‫והטלת סנקציות‪ .‬כמו כן יש להגביר מודעות בקרב הציבור והנהגים בפרט‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫נספח ב'‬
‫הצעת מספר פרויקטים עבור תכנית‪:‬‬
‫)‪Cooperation in urban development and dialogue (CIUDAD‬‬
‫פיתוח תחבורה בת קיימא‬
‫‪.0‬‬
‫ניטור וצמצום זיהום האוויר הנפלט מכלי רכב בכבישים העמוסים במרכזי העיר‪ ,‬הקרובים לבניינים‬
‫מטרת הפרויקט‪:‬‬
‫צמצום זיהום אוויר מתחבורה ברחבי העיר והפחתת רמת החשיפה של האנשים הנמצאים בקרבה לכבישים‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫מספר כלי הרכב בישראל הולך וגדל בקצב מהיר‪ ,‬בעיקר במרכזי הערים‪ .‬עומסי התנועה במרכזי הערים גורמים‬
‫להפחתה משמעותית במהירות הנסיעה ולפקקי תנועה במרכזי הערים‪ .‬נתונים אלה מובילים לזמן עצירה ברמזורים‬
‫של כ‪ 40% -‬מזמן הנסיעה במרכז העיר‪ .‬עקב העובדה כי ברמזורים נפלטת כמות גדולה יחסית של מזהמי אוויר‪,‬‬
‫התנועה במרכזי הערים בשעות מסוימות דומה לתנועה בתוך מנהרה עם מזהמי אויר‪ ,‬כפי שצוין בספרות העולמית‪.‬‬
‫בפרויקט מוצע לבצע מדידות מזהמי האוויר הנפלטים מכלי רכב באזורי כבישים עמוסים בעיר‪ ,‬הקרובים לבנינים‬
‫(מגורים ו‪/‬או מסחריים) בהם נמצאים האנשים שנחשפים לזיהום האוויר‪.‬‬
‫לאחר הערכת המצב לגבי רמת זיהום האוויר באזורים הנבדקים‪ ,‬יוצעו ויושמו פעולות לצמצום זיהום האוויר‬
‫ולהפחתת רמת החשיפה של האנשים הנמצאים באזורים אלו‪.‬‬
‫שלבי ביצוע הפרויקט‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫קביעת אזורים רלוונטיים (מיקום הבניינים הפרטים והציבוריים בקרבה לכבישים העמוסים) בערים‬
‫המשותפות בפרויקט‬
‫‪-‬‬
‫ביצוע מדידות ריכוזי מזהמי אוויר הנפלטים מכלי רכב באזורים הנבחרים‬
‫‪-‬‬
‫גילוי אזורים בעייתיים מבחינת זיהום האוויר הנפלט מתחבורה‬
‫‪-‬‬
‫מעקב על איכות האוויר באזורים הבעייתיים‬
‫‪-‬‬
‫נקיטת הצעדים להפחתת זיהום האוויר באזורים אלו‪ ,‬לרבות‪ :‬יצירת קשר עם מרכז בקרת תנועה בעירייה‬
‫ושינויים בתנועת התחבורה בעיר ו‪/‬או סגירת אזורים מסוימים בשעות מסוימות (עומס) לכניסת כלי רכב בעלי‬
‫פליטה גבוהה של מזהמים‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫פרויקט "‪." ECODRIVING‬‬
‫מטרת הפרויקט‪:‬‬
‫הפחתת פליטת מזהמים וגז חממה ‪ CO2‬מכלי הרכב בעזרת שינויים בהתנהגות הנהגים‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫בשנים האחרונות במדינות אירופה וארצות הברית מופעלים פרויקטים רבים בנושא ‪ .ECODRIVING‬הוכח לפי‬
‫הנתונים של המחקרים ממספר מדינות שונות‪ ,‬כי שמירה על כללי הנהיגה הירוקה מפחיתה את צריכת הדלק של כלי‬
‫הרכב בכ‪.20% -‬‬
‫היתרון העיקרי של הפרויקט הוא‪ ,‬הפחתת צריכת דלק והפחתת פליטת זיהום האוויר‪ ,‬בנוסף יש יתרונות חשובים‬
‫אחרים‪ ,‬כגון‪ :‬תדירות תאונות דרכים נמוכה יותר ושמירה טובה יותר על תקינות כלי הרכב‪.‬‬
‫שלבי ביצוע הפרויקט‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫פיתוח תכנית הלימודים להכשרת הנהגים לטכניקות הבסיסיות לנהיגה ירוקה‬
‫(‪ ,)ecodriving‬תוך התחשבות בגורמים הטכניים הקשורים לנושא פליטת זיהום האוויר ותצרוכת הדלק‬
‫(מהירויות מומלצות של כלי רכב הנעים בכבישים‪ ,‬כללים הקובעים להישאר בהילוך הקיים בזמן האטה‪,‬‬
‫‪155‬‬
‫הסברים על חשיבות שמירה על מומנטום ושמירה על לחץ אוויר נכון בצמיגים‪ ,‬שימוש נכון במיזוג אוויר בכלי‬
‫הרכב‪ ,‬שמירה על משקל למניעת הגברת צריכת הדלק ואחרים)‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪-‬‬
‫העברת ההכשרה לעובדי העירייה‬
‫‪-‬‬
‫הטמעת התכנית לבתי ספר לנהגים בעיר‪.‬‬
‫פרויקט "הליכה ברגל לבית הספר"‬
‫מטרות הפרויקט‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫צמצום ההגעה של התלמידים עם ההורים ברכב הפרטי על ידי עידוד חלופה ‪ :‬הליכה בטוחה לבתי הספר ‪,‬‬
‫ובכך לסייע ליצירת סביבה בריאה ובטוחה יותר לבית הספר וליישוב כולו‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הפחתת עומסי התנועה בסביבת בתי הספר בשעות הבוקר‪ ,‬הגורמים לפקקים‪ ,‬לזיהום אוויר‪ ,‬לרעש ובעיות‬
‫בטיחות באמצעות צמצום ההגעה של התלמידים עם ההורים ברכב הפרטי‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫הפרויקט מיועד לתלמידי בתי ספר יסודיים‪.‬‬
‫תופעה הולכת וגוברת בישראל היא הסעת ילדים לבתי הספר על ידי ההורים ברכבם הפרטי ‪.‬עומסי התנועה‬
‫בסביבת בית הספר ‪,‬פקקים ‪,‬צפיפות ‪,‬רעש ‪,‬זיהום אויר ‪,‬בעיות בטיחות ונגישות הנם חלק מהמפגעים הנגרמים על‬
‫ידי הרכבים הפרטיים‪.‬‬
‫הליכה יומיומית לבית הספר תורמת לכל היבטי הבריאות הגופנית ‪,‬הנפשית ‪,‬הקוגניטיבית‪ ,‬החברתית והסביבתית‪.‬‬
‫ההליכה מזמנת חוויה אמיתית של עצמאות הכוללת אינטראקציות חברתיות ומפגש בלתי אמצעי עם הסביבה‬
‫הקרובה התורמת לקשר בין הילד למקום מגוריו‪.‬‬
‫שלבי ביצוע הפרויקט‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מערך שיעור בנושא ההשפעות הסביבתיות של הרכב הפרטי והצגת חלופות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫סקרי הגעה לבית הספר‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מיפוי דרכים לבתי הספר‬
‫‪.4‬‬
‫פעילויות ותצפיות בסביבה הקרובה‬
‫‪.5‬‬
‫פרסום והסברה נוספים לנהגים של כללי נסיעה בטוחה‪ ,‬באמצעי התקשורת‬
‫התייעלות אנרגטית‬
‫‪.0‬‬
‫התייעלות אנרגטית של בניני ציבור (מוסדות חינוך‪ ,‬בתי חולים עירוניים‪ ,‬בניין העירייה ואחרים) ע"י‬
‫בידוד פתחים (חלונות ודלתות)‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט‪:‬‬
‫הפחתת צריכת החשמל לחימום וקירור בניינים עירוניים‪ ,‬ב‪ ,20% -‬לפחות‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫בנושא בנייה משמרת אנרגיה משרד התשתיות של ישראל עמל להוצאת תקנות חדשות‪ .‬בקרוב‪ ,‬כל מבנה חדש‬
‫בישראל יחסוך חשמל‪ .‬התקנות גובשו לאחר מחקר מקיף אודות התפקיד התרמי של הבניינים‪ ,‬ונועדו להבטיח‬
‫שצריכת האנרגיה של המבנים החדשים תהיה קטנה ככל הניתן‪.‬‬
‫לגבי בניינים קיימים‪ ,‬מחקרים מראים‪ ,‬כי איבוד האנרגיה דרך הפתחים הוא בין ‪ 30%‬ל‪ 40% -‬מסך איבוד‬
‫האנרגיה דרך המעטפת‪ ,‬וזאת על אף ששטח החלונות הוא רק כ‪ 10% -‬משטח המעטפת‪.‬‬
‫להתייעלות אנרגטית של הבניינים הקיימים ברשויות השותפות בפרויקט‪ ,‬מוצע לבצע בידוד תרמי של הפתחים‬
‫(חלונות ודלתות)‪.‬‬
‫בידוד תרמי יעיל מתייחס למרכיבי החלון השונים ‪ -‬זכוכית ופרופיל וכן ארגז התריס ומשקוף סמוי (אם ישנם)‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫‪156‬‬
‫‪-‬‬
‫זכוכית כפולה ("בידודית") עם מרווח בין הזכוכיות של ‪ 12‬מ"מ ומעלה‪ .‬במרווח יש אוויר או גז‬
‫כלואים‪ .‬שיפור משמעותי ליכולת הבידוד של הזכוכית משיגים עם זכוכית ‪ low-e‬שהוא ציפוי שקוף‬
‫בצד הפנימי של הזכוכית שמפחית את הולכת החום ומסנן קרינת חום‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פרופילי אלומיניום עם בידוד תרמי‪ ,‬פרופילי עץ או פרופילי פולימרים בעלי מקדם בידוד תרמי‬
‫מעולה‪.‬‬
‫שלבי ביצוע הפרויקט‪:‬‬
‫החלפת כל הפתחים (חלונות ודלתות) בניינים הקיימים ליעילים יותר מבחינת שימור האקלים הפנימי‪ ,‬בעלי‬
‫בידוד תרמי גבוה‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫התייעלות אנרגטית של בניני ציבור (מוסדות חינוך‪ ,‬בתי חולים עירוניים‪ ,‬בניין העירייה ואחרים) ע"י‪:‬‬
‫החלפת מנורות לנורות חסכוניות ‪,‬החלפת מזגנים והתקנת קובצי זמן למזגנים‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט‪:‬‬
‫הפחתת צריכת החשמל בנייני ציבור‬
‫רקע‪:‬‬
‫התייעלות אנרגטית הינה הפחתת צריכת החשמל והאנרגיה על ידי התקנה של מוצרים שונים והטמעה של‬
‫טכנולוגיה מתקדמת המונעת צריכה בזבזנית ומיותרת של אנרגיה‪ ,‬המביאה‬
‫לחסכון בפליטות גזי חממה שקשורים בייצור החשמל‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט מוצע לבצע סקרים לבחינת הפוטנציאל להתייעלות‪ ,‬התקנת האמצעים וביצוע פעולות‬
‫אופרטיביות להתייעלות‬
‫שלבי ביצוע הפרויקט‪:‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪-‬‬
‫ביצוע סקר לבחינת הפוטנציאל להתייעלות‬
‫‪-‬‬
‫התקנת ציוד חדש ו‪/‬או החלפת ציוד ישן במבני ציבור‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫החלפת נורות ליבון ופלורוסנט לגופי תאורה חסכוניים‬
‫‪-‬‬
‫התייעלות אנרגטית של מערכות מיזוג אוויר ומדחסים‬
‫‪-‬‬
‫התקנת בקרי תאורה לחסכון בחשמל על‪-‬ידי הורדת מתח הרשת‬
‫‪-‬‬
‫התקנת משנקים אלקטרוניים בתאורת פנים‬
‫‪-‬‬
‫הוספת גלאי נפח ומגענים לכיבוי אוטומטי‬
‫רכישת ניסיון מערים בגרמניה בתחום "יצירת חשמל באמצעות תאים פוטוולטאליים" והקמת מרכז‬
‫להדגמה‪ ,‬למידע ולהכשרה בנושא‪ ,‬באיגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט‪:‬‬
‫לקדם התקנת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על הגגות של המבנים ציבוריים בערים המשותפות בפרויקט‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫במסגרת הפרויקט מוצע‪ ,‬להתקין מערכת ליצירת החשמל בשיטה פוטו‪-‬וולטאית על הבניין איגוד ערים אזור מפרץ‬
‫חיפה – הגנת הסביבה‪ ,‬ולהקים מרכז להכשרה בנושא שימוש באנרגיה סולארית‪ ,‬לבעלי עניין‪ ,‬נציגי מוסדות‬
‫ציבוריים שונים ועובדי רשויות מקומיות‪ ,‬במטרה להטמיע וליישם את שיטה זו בבניינים הציבוריים ומוסדות חינוך‪.‬‬
‫שלבי ביצוע הפרויקט‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫התקנת מערכת פוטו‪-‬וולטאית על בניין האיגוד‬
‫‪.2‬‬
‫הקמת מערכת הכשרה בנושא "יצירת החשמל ע"י אנרגיה סולארית"‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫הכנה והעברת קורס השתלמות הכולל לימודים באספקטים טאורטתיים ומעעשים שונים‪:‬‬
‫מדעי‪ ,‬טכני‪ ,‬כלכלי וחינוכי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫במסגרת הקורס יבוצע פרויקט גמר מעשי להכנת מפרט טכני להתקנת מערכת פוטו‪-‬וולטאית‬
‫לבניין מסיים (אמיתי) והכולל חישוב כלכלי למערכת מסוג זה‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫‪.3‬‬
‫הכנת בסיס רגולטיבי (לדוגמא‪ ,‬חוק עזר עירוני) המתמרץ התקנת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על בניינים‬
‫ציבוריים‪.‬‬
‫המדרך האקולוגי (‪)Ecological Footprint‬‬
‫בדרך לערים בנות‪-‬קיימא‪ :‬המדרך האקולוגי (‪ )Ecological Footprint‬של העיר ‪-‬פיתוח תסריטי מדיניות להשגת‬
‫קיימות מקומית‬
‫מטרת הפרויקט‪:‬‬
‫לאמוד את גודל המדרך האקולוגי של הערים ולפתח כלי מדיניות וחינוך ישימים להפחתת המדרך האקולוגי‬
‫רקע‪:‬‬
‫המדרך האקולוגי של קהילה (עיר‪ ,‬מדינה) הוא שטח הקרקע הביו‪-‬יצרני הנדרש לתמוך בסגנון החיים של העיר‬
‫בתחומי התחבורה‪ ,‬המזון‪ ,‬התשתיות והאנרגיה‪ ,‬הן מבחינת אספקת משאבים והן מבחינת יכולת לקלוט פסולת‬
‫וזיהום‪ .‬המדרך האקולוגי מקבל ביטוי מספרי במונחים של הקטר גלובלי (‪.)Global Hectare‬‬
‫באמצעות אומדן המדרך האקולוגי לומדת הרשות מקומית מהם התחומי הפעילות העירונית בעלי ההשפעה‬
‫השלילית על הסביבה ויכולה לפתח כלי מדיניות וחינוך להקטנת המדרך האקולוגי‪.‬‬
‫שותפים בפרויקט‪ :‬עריית חיפה ‪( ,‬מנהיים ורוסטוב) איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה‪ ,‬מרכזי מחקר‬
‫אוניברסיטאיים‬
‫שלבי ביצוע הפרויקט עיקריים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫אומדן של המדרך האקולוגי של הרשויות המקומיות השותפות לפרוייקט‬
‫‪.2‬‬
‫זיהוי תחומי מפתח עיקריים להפחתת המדרך האקולוגי בכל עיר‬
‫‪.3‬‬
‫פיתוח כלי מדיניות וחינוך המבוססים על תסרטי הפחתה של המדרך האקולוגי‬
‫‪.4‬‬
‫חילופי רעיונות ‪,‬ידע ויישום‬
‫‪158‬‬
‫נספח ג'‬
‫הערכת העלויות למערכות פוטו וולטאיות‬
‫בכוונת האיגוד להתקין מערכת של תאים פוטו‪-‬וולטאים להפקת חשמל‪ ,‬על גג האיגוד‪ ,‬בשטח ‪ 70‬מ"ר‪ .‬בשטח זה ניתן‬
‫להתקין מערכת פוטו וולטאית "קטנה" בהספק של בין ‪ 5‬ל‪ 7 -‬קילו‪-‬וואט‪-‬מותקן (או קילו‪-‬וואט‪-‬פיק)‪ ,‬תלוי בדגם‬
‫הפאנלים הסולאריים‪.‬‬
‫כמות האנרגיה החשמלית הנוצרת במערכות הסולאריות בכל מקום בעולם‪ ,‬מהווה פונקציה של מספר משתנים ‪-‬‬
‫כמות קרינת השמש‪ ,‬זווית השמש‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬הצללות‪ ,‬עננים ואחרים‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬לפי מחקרים מדעיים‪ ,‬כל ‪ 1‬קילו‪-‬וואט‪-‬מותקן של פאנלים סולארים‪ ,‬מייצר בממוצע אנרגיה חשמלית של‬
‫‪ 1700 – 1600‬קוט"ש בשנה‪( .‬החישוב הוא שנתי ולא יומי או חודשי‪ ,‬אשר לוקח בחשבון הבדלים בין עונות השנה)‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המערכת המתוכננת על גג האיגוד תפיק כ‪ 9,900 -‬קוט"ש בשנה‪.‬‬
‫עלות ההתקנה וההפעלה של המערכת הינה כ‪.₪ 130,000 -‬‬
‫המחיר לא כולל‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫תשלומים חד פעמיים ‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫אגרות ותשלומים לחברת חשמל ולועדת הבניה (כ‪) ₪ 1,000 -‬‬
‫‪-‬‬
‫מודם סלולרי לתקשורת בין מונה היצור למונה הצריכה‪ ,‬במידה וידרש ע"י חברת החשמל (‪ ₪ 1,000‬ללא‬
‫מע"ם)‬
‫‪-‬‬
‫התאמות במערכת החשמל הבניין הקיימת בהתאם לדרישות חברת החשמל‬
‫‪.2‬‬
‫תשלומים תקופתיים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫תשלום שנתי בגין ביטוח ותחזוקה בסך כ‪ 1% -‬מעלות המערכת‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ותשלום קבוע לחברת חשמל של ‪ ₪ 11‬בחודש‬
‫לפי תעריף יצור חשמל מאנרגיה סולארית של ‪ ₪ 2.04‬לקוט"ש (מחיר מוכר לכל קוט"ש מיוצר במתקן פוטו‪-‬וולטאי‬
‫לצריכה עצמית בהספק של עד ‪ 50‬קילו – וואט עבור לקוחות שהצטרפו להסדר בשנת ‪ ,) 2010‬הכנסה שנתית צפויה‬
‫הינה כ‪.₪ 20,100 -‬‬
‫היום הבניין בו נמצאים משרדי האיגוד צורך כ‪ 20,000 -‬קוט"ש בשנה‪ ,‬אי לכך‪ ,‬החזר השקעה הנומינלי יהיה כ‪6.4 -‬‬
‫שנים‪.‬‬
‫להלן הטבלה המרכזת את המידע הנ"ל להערכה הכמותית של התקנה והפעלת המערכת‪.‬‬
‫‪ 70‬מ"ר‬
‫‪ 6‬קילוואט‬
‫‪ 1,650‬קוט"ש‬
‫‪ 9,900‬קוט"ש‬
‫‪ ₪ 130,000‬כולל מע"ם‬
‫‪₪ 20,100‬‬
‫‪ 6.5‬שנים‬
‫‪15.6%‬‬
‫כ‪ 63,475 -‬קוט"ש‬
‫כ‪ ₪ 29,000 -‬כולל מע"ם‬
‫שטח הגג‬
‫גודל המערכת‬
‫כמות שנתית ממוצעת של אנרגיה הנוצרת ע"י ‪ 1‬קילו‪-‬וואט‪-‬מותקן‬
‫תפוקת חשמל שנתית צפויה‬
‫עלות ההתקנה וההפעלה של המערכת הינה‬
‫הכנסה שנתית צפויה )לפי תעריף יצור ‪ 2.04‬ש"ח(‬
‫החזר השקעה נומינלי‬
‫תשואה שנתית נומינלית‬
‫צריכת החשמל השנתית בבניין‬
‫הוצאה שנתית )לפי תעריף יצור ‪ 0.5‬ש"ח(‬
‫הקמת מערכת מסוג זה על הגג האיגוד תאפשר השגת מספר מטרות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫הבניין ישתמש במקור אנרגיה אלטרנטיבית‪ ,‬בהתאם להגדרת פיתוח בר קיימא‪" :‬מילוי צרכי ההווה ללא סיכון‬
‫יכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם הם"‬
‫‪-‬‬
‫האיגוד יעביר השתלמויות באספקטים תיאורטיים ומעשיים שונים‪ :‬מדעי‪ ,‬טכני‪ ,‬כלכלי חינוכי‪ ,‬במטרה‬
‫להטמיע וליישם את השיטות הירוקות בבניינים הציבוריים‪ ,‬בסקטור האזרחי‪ ,‬במוסדות חינוך‪.‬‬
‫הערכה הכספית‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ההתקנה וההפעלה של המערכת הינה כ‪.₪ 135,000 -‬‬
‫‪-‬‬
‫תשלום שנתי – כ‪₪ 1,350 -‬‬
‫היום התשלום השנתי הוא ‪₪ 29,000‬‬
‫הכנסה השנתית (כתוצאה מהפעלת המערכת) היא ‪.₪ 20,000‬‬
‫‪159‬‬
‫תעשיות ורישוי עסקים‬
‫הפעילות המפעלים והעסקים באזור מפרץ חיפה גורמת למפגעים סביבתיים שונים‪ .‬פרט לתעשיות הפטרוכימיות‬
‫שמרוכזות במפרץ חיפה‪ ,‬פועלים בתחום האיגוד מספר רב של מפעלים ועסקים אשר ממוקמים בחלקם באזורי‬
‫תעשייה או באזורים מעורבים (תעשייה ומסחר) ובחלקם בקרבת אזורי המגורים‪ ,‬דבר שמעצים את השפעתם‬
‫לסביבה‪.‬‬
‫האיגוד מטפל במפגעים סביבתיים מתעשיות‪ ,‬עסקים ומוסדות‪ ,‬בשיתוף פעולה עם גופים כגון מחלקות העירוניות‪,‬‬
‫דהינו רישוי עסקים‪ ,‬פיקוח עירוני ותברואה‪ ,‬פיקוח על הבנייה‪ ,‬ואחרים וכן עם המשרד להגנת הסביבה‪ .‬מעורבות‬
‫האיגוד בטיפול במפגעים סביבתיים מתמקדת בנושאים כמו פליטות לאוויר‪ ,‬ריחות‪ ,‬ייצור‪ ,‬אחסון ושינוע חומרים‬
‫מסוכנים‪ ,‬פסולת ושפכים תעשייתיים‪.‬‬
‫הטיפול במפגעים סביבתיים מתבסס על חוקים ותקנים קיימים ברמה מקומית וארצית‪ ,‬כגון חוקי עזר עירוניים‪ ,‬חוק‬
‫רישוי עסקים והתקנות מכוחו‪ ,‬חוק למניעת מפגעים‪ ,‬תשכ"א‪ 1961 -‬והתקנות מכוחו‪ ,‬חוק חומרים מסוכנים‪ ,‬חוק‬
‫שמירת הניקיון‪ ,‬התשמ"ד‪ ,1984 -‬תקנים של מכון התקנים ואחרים‪.‬‬
‫תהליך הטיפול במפגעים כולל מספר שלבים‪ ,‬ביניהם‪ :‬אימות וזיהוי המטרד‪ ,‬כולל ביקורת במקום‪ ,‬הצבת דרישות‬
‫לתיקון המצב במידת הצורך‪ ,‬אשר מקבלות ביטוי כתנאים לרישיון העסק או הנחיות של אגף הפיקוח‪ - ,‬בדיקת‬
‫פתרונות טכניים ויישומם בשטח‪ ,‬ליווי ותמיכה בהליך האכיפה שמתבצע על ידי גורמי אכיפת החוק‪.‬‬
‫אחד האמצעים הטובים והיעילים ביותר בטיפול במטרדים סביבתיים ומניעתם הינו התניית הרישיון לעסק בדרישות‬
‫שמתייחסות להיבטים סביבתיים‪ ,‬דוגמת איכות אוויר‪ ,‬שפכים‪ ,‬חומרים מסוכנים‪ ,‬פסולת‪ ,‬רעש‪ ,‬ולנושאים ספציפיים‬
‫לפי המצב בשטח‪.‬‬
‫בפעלו למזער מפגעים סביבתיים‪ ,‬האיגוד משתף פעולה עם גורמים נוספים‪ ,‬ביניהם המשרד להגנת הסביבה‬
‫והמחלקות השונות של הרשויות המקומיות‪ .‬חלק מהמפעלים נמצאים במאגר פיקוח שוטף של האיגוד וחלקם‬
‫נבדקים באופן יזום על פי המידע המגיע ממקורות שונים‪ ,‬כפי שצויין לעיל‪.‬‬
‫חוק רישוי עסקים‪ ,‬תשכ"ח ‪ 1968‬והתיקון לחוק משנת ‪ ,2000‬מעניק לגורמי הגנת הסביבה את הזכות למתן אישור‬
‫לרישיון‪ ,‬וקיימת האפשרות לצרף תנאים מיוחדים לרישיון‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫איגודי הערים לאיכות הסביבה הוסמכו על ידי המשרד להגנת הסביבה כ"נותן אישור" לחלק מהמפעלים והעסקים‬
‫מקבוצה ‪ C‬ולפי כך‪ ,‬איגוד הערים אזור חיפה עוסק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במתן אישורים לרישיונות עסק בעניין איכות הסביבה‬
‫עבור הרשויות המקומיות שבתחומו‪.‬‬
‫רישיונות עסק‬
‫האיגוד מוסמך למתן אישור לרישיון עסק כגורם רישוי לסוגי העסקים מסוימים שלגביהם ניתנה הסמכה של השר‬
‫לפי חוק רישוי עסקים‪ ,‬התשמ"ח ‪ .1968 -‬להלן סוגי העסקים שהאיגוד הוסמך לעסוק בהם‪:‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬הועברו לאיגוד ‪ 154‬רישיונות עסק ממחלקות לרישוי עסקים בעיריות והמועצות וכן מהמשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ .‬מספר זה מהווה עלייה של ‪ 55%‬במספר הבקשות לרישיון מהשנה הקודמת‪ 120 .‬קיבלו אישור מאיגוד‬
‫הערים‪ ,‬מתוכן ל‪ 111-‬רישיונות הוספו תנאים ואחד קיבל סירוב למתן הרישיון‪.‬‬
‫מס'‬
‫מהות‬
‫פריט‬
‫רשיונות‬
‫‪:2‬‬
‫מעבדה כימית‪-‬ביולוגית ‪ -‬פריט ‪1.5‬‬
‫‪:1‬‬
‫מעבדת שיניים ‪ -‬פריט ‪1.7‬‬
‫‪:3‬‬
‫בתי קירור ‪ -‬פריט ‪.4.3‬ב‬
‫‪:4‬‬
‫מכבסות ‪ -‬פריט ‪6.4‬‬
‫‪:1‬‬
‫קניון ‪ -‬פריט ‪.6.8‬א‬
‫‪:1‬‬
‫בית אבות ‪ -‬פריט ‪.7.1‬ג‬
‫‪:8‬‬
‫אולם שמחות ‪ -‬פריט ‪.7.9‬א‬
‫‪:32‬‬
‫מוסכים ‪ -‬פריטים ‪.8.9‬א ‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ו‬
‫‪:1‬‬
‫הסעות ‪ -‬פריט ‪.8.4‬א‬
‫‪:8‬‬
‫חניונים ‪ -‬פריט ‪.8.6‬ב‬
‫‪:1‬‬
‫אביזרי רכב ‪ -‬פריט ‪.8.6‬ד‬
‫‪:10‬‬
‫רחיצת רכב ‪ -‬פריט ‪.8.6‬ג‬
‫‪:1‬‬
‫ציוד מכני הנדסי ‪ -‬פריט ‪.8.10‬ב‬
‫‪:1‬‬
‫מטווח ירי ‪ -‬פריט ‪.9.1‬ב‬
‫‪:1‬‬
‫הנעלה ‪ -‬פריט ‪10.5‬‬
‫‪:3‬‬
‫חומרי בניה ‪ -‬פריט ‪.10.7‬ב‬
‫‪:3‬‬
‫חומרי ניקוי אחסון ומכירה ‪ -‬פריטים ‪.10.8‬ב‪ , .‬ג‬
‫‪:2‬‬
‫שונות ‪ -‬פריט ‪10.9‬‬
‫‪:3‬‬
‫חומ"ס ‪ -‬אחסון ‪ -‬פריט ‪.10.10‬ב‬
‫‪:3‬‬
‫מתכת‪ -‬אחסון ‪ -‬פריט ‪.10.14‬ה‬
‫‪:32‬‬
‫נגריות ‪ -‬פריט ‪.10.16‬ב‬
‫התנאים שנוסחו על ידי האיגוד מתבססים על "תנאי מסגרת" ארציים שעובדו לסוגים ותת‪-‬סוגים שונים של פעילות‬
‫עסקית‪ .‬לעיתים‪ ,‬לצורך הפעלתם המושכלת של התנאים למצב הקיים בשטח‪ ,‬נדרשת התאמה לממצאים ותנאי‬
‫המקום‪ .‬במקרים שבהם לא קיימים "תנאי מסגרת"‪ ,‬ממליץ האיגוד בפני רשויות הרישוי על נוסח תנאים שמטרתו‬
‫מניעת מפגעים ספציפיים לסוג העבודות והפעולות המתבצעות במקום‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫להלן התפלגות הרישיונות אשר הועברו לאיגוד במהלך שנת ‪ 2010‬לפי רשויות מקומיות‪:‬‬
‫ק‪ .‬מוצקין‬
‫‪2‬‬
‫ק‪ .‬טבעון‬
‫‪4‬‬
‫נשר‬
‫‪5‬‬
‫מ‪.‬א‪ .‬זבולון‬
‫‪6‬‬
‫ק‪ .‬אתא‬
‫‪9‬‬
‫ק‪ .‬ביאליק‬
‫‪42‬‬
‫חיפה‬
‫‪86‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪40‬‬
‫‪60‬‬
‫‪80‬‬
‫‪100‬‬
‫תלונות‬
‫במהלך שנת ‪ 2010‬התקבלו ‪ 352‬תלונות‪ ,‬כ‪ 10%-‬יותר משנה הקודמת‪ ,‬בנושאים הקשורים לזיהום אוויר‪ ,‬ריחות‪,‬‬
‫חומרים מסוכנים‪ ,‬אסבסט‪ ,‬פסולת ושפכים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התקבלו תלונות בתחומים אחרים המטופלים באיגוד‪ ,‬ביניהם‬
‫רעש וקרינה (פרוט בנפרד בפרקים הרלוונטיים)‪.‬‬
‫רוב התלונות התייחסו למטרדי ריחות וניתן להדגיש כי בהרבה מקרים‪ ,‬בעיקר התלונות שמתקבלות באמצעות מוקד‬
‫הסביבה ומוקדים עירוניים‪ ,‬הן ללא ציון של מקור המטרד‪ ,‬דבר שמקשה מאד בזיהוי הגורם האחראי למטרד הריח‪.‬‬
‫במענה לתלונות כאלה‪ ,‬מנסים הכוננים לזהות את מקור המטרד דרך בירור במפעלים‪ ,‬סיורים בשטח ביום או בלילה‪,‬‬
‫ביקור במפעלים שנחשדו כגורמים להפצת הריחות‪ ,‬פגישות עם מתלוננים וכן ניתוח נתונים איכות אוויר‬
‫ומטאורולוגיה כגון כיוון ועוצמת הרוח‪.‬‬
‫טיפול בתלונות בנושא אסבסט‬
‫בשנת ‪ 2010‬נציג האיגוד השתתף בקורס מפקחים בעבודות אסבסט מטעם המשרד להגנת הסביבה ולנוכח העמידה‬
‫בדרישות הקורס‪ ,‬אפשר לבדוק ולטפל בתלונות בתחום זה‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫התלונות אשר הגיעו לאיגוד במהלך השנה‪ ,‬שהתייחסו לרוב לבניית גגות וסככות במשקים פרטים וציבוריים‪ ,‬טופלו‬
‫על פי העקרונות שהונחו על ידי המשרד להגנת הסביבה‪ .‬לפי עקרונות הללו‪ ,‬הנסמכות על מידע הקיים בארץ ובעולם‪,‬‬
‫מוצרי אסבסט‪-‬צמנט‪ ,‬בטוחים לשימוש כל עוד הנם במצב תקין‪ ,‬לא מתפורר ולא מתבצעות בהם עבודות ניסור‪,‬‬
‫קידוח‪ ,‬ליטוש או כל עב ודה אחרת העלולה לגרום להתפוררות החומר ולפיזורו באוויר‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬האיגוד‬
‫ממליץ‪ ,‬במטרה למנוע אפשרות פוטנציאלית של שחרור סיבים לאוויר ובהתאם להנחיות הועדה הטכנית לאבק מזיק‪,‬‬
‫צביעת לוחות האסבסט‪-‬צמנט בצבע המכיל דבק ועמיד בפני מים‪ ,‬ללא הכנה מקדימה של פני השטח לצביעה‪ .‬על‬
‫פעולה זו יש לחזור אחת למספר שנים‪.‬‬
‫מוטב לציין בהקשר לתלונות על אסבסט‪ ,‬כי עובדי המשרד להגנת הסביבה והאיגודים והיחידות הסביבתיות‪ ,‬יכולים לעסוק‬
‫במתן חוות דעת במבני ציבור בלבד הבנויים מלוחות אסבסט‪ .‬במקרה שלא מדובר במבנה ציבור‪ ,‬הציבור מוזמן לפנות לקבלני‬
‫ומפקחי אסבסט בעלי אישור הועדה הטכנית‪.‬‬
‫גג אסבסט ברחוב קבוץ גלויות בחיפה‬
‫מכל מקום‪ ,‬האיגוד מגיב ומשיב לכל תלונות בנושא האסבסט לפי העניין ולעיתים נערכים סיורים בשטח בהקשר‬
‫לסוג הנכס או פרטים אחרים‪ ,‬כמו במקרה של מבנה בסמיכות לבית מדרש ברח' קבוץ גלויות בחיפה‪.‬‬
‫להלן מספר דוגמאות של תלונות בנושא אסבסט‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מבנים נטושים ברח' החי"ל ‪ ,4‬בת גלים‪ ,‬חיפה ‪ :‬המבנים נמצאים בסמיכות רבה לבנין המגורים‪ .‬לנוכח‬
‫הפוטנציאל לסיכון הטמון בלוחות האסבסט המצויים במבנים‪ ,‬האיגוד פנה לעירייה וביקש לדרוש מבעלי‬
‫הנכסים לסלק מיידית את המבנים ההרוסים‪ ,‬תוך שימת דגש לביצוע פירוק לוחות האסבסט לפי הנהלים‬
‫שנקבעו על ידי הועדה הטכנית לאבק מזיק במשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫מתחם בניני המגורים ברח' סעדיה פז בחיפה ‪ :‬בנייני המגורים מחופים בחלקם בלוחות אסבסט‪-‬צמנט‪ .‬אף‬
‫‪-‬‬
‫על פי שהתגלו מספר מצומצם של לוחות שבורים‪ ,‬ניתן להגדיר כי מצבם באופן כללי תקין‪ ,‬הלוחות במצב‬
‫קשיח‪ ,‬לא אותרו לוחות עם סיבים חשופים העלולים להתפזר בהתעופפות ע"י רוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬נראה כי אחיזת‬
‫הלוחות במבנים הינה איתנה ואינה מאפשרת טלטול הלוחות‪ .‬ישנם מספר לוחות השבורים שהם‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬מעשי ידם של ילדים‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬על בעלי הנכסים מוטלת האחריות לבדוק ולממן הבדיקות‬
‫נוספות והחלפת לוחות שאינם שלמים‪ .‬החלפת לוחות‪ ,‬במידה ותתבצע‪ ,‬תעשה אך ורק ע"י קבלן עבודות‬
‫אסבסט בעל היתר בתוקף מהוועדה הטכנית לאבק מזיק במשרד להגנת הסביבה ובהתאם להנחיותיה‪.‬‬
‫לוחות אסבסט‪-‬צמנט במחלקה לקידום נוער של עיריית חיפה‪ :‬בהתאם לבקשתכם נערך ביקור במחלקתכם‬
‫‪-‬‬
‫על מנת לבדוק לוחות אסבסט‪-‬צמנט במרפסת המחלקה ולתת חוות דעת בנדון‪ .‬במקרה זה‪ ,‬המלצנו על‬
‫צביעה תקופתית של לוחות האסבסט‪-‬צמנט‪ ,‬כאמור לעיל‪.‬‬
‫עבודות הריסת גג לוחות אסבסט בבנין ברח' טרומפלדור בחיפה‪ :‬בביקור במקום‪ ,‬נמצא כי פירוק המבנה‬
‫‪-‬‬
‫כולל גג האסבסט מתבצע ללא אישורים מתאימים ועל כן התרענו בפני המחלקה לפיקוח על הבנייה‪.‬‬
‫גג אסבסט במועדון גימלאים ברח' אלישבע קפלן‪ ,‬ק‪ .‬חיים‪ :‬בבדיקה חזותית של הגג‪ ,‬אפשר להגדיר את‬
‫‪-‬‬
‫מצבם של הלוחות תקין ובמצב קשיח‪ ,‬ללא שברים וסדקים‪ ,‬למעט לוח אחד בלבד‪ .‬גם במקרה זה‪ ,‬המלצנו‬
‫על צביעת הגג כאמצעי של תחזוקה מונעת‪.‬‬
‫טיפול במפגעים סביבתיים‬
‫בפרק זה נתייחס למספר מפעלים ועסקים שטופלו ע"י האיגוד בפעילות שוטפת או יזומה‪ ,‬הן במסגרת הרישוי והן על‬
‫פי פניות מגורמים שהוזכרו לעיל‪.‬‬
‫מחצבי אבן‪ ,‬נשר‬
‫במהלך השנה בוצעו בדיקות אבק שוקע מדי חודש בשתי נקודות דיגום מחוץ למחצבה‪ ,‬האחת בכניסה לבית הקברות‬
‫שבסמוך לכניסה למחצבה (נקודה ‪ 1‬בגרף) והשנייה בשכונת רמות יצחק שבנשר (נקודה ‪ )2‬מוצגות בגרף שלהלן‪.‬‬
‫בדיקות אלו ובנוסף בדיקות אבק מרחף והדגימות במתקן האספלט נערכות על פי דרישות התנאים לרישיון העסק‪.‬‬
‫להלן מוצג גרף מסכם של בדיקות אבק שוקע לשנת ‪:2010‬‬
‫‪30‬‬
‫‪26.3‬‬
‫תקן‪ 20 :‬טון‪/‬קמ"ר‪/‬חודש‬
‫‪25‬‬
‫‪18.3‬‬
‫‪19.6‬‬
‫‪18.3‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪15.1‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‪17.3‬‬
‫‪13.8‬‬
‫‪14.4‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‪15.7‬‬
‫‪13.4‬‬
‫‪12.9‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪12.9‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪10.5‬‬
‫דצמבר‬
‫נובמבר‬
‫‪15‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר‬
‫ספטמבר‬
‫אוגוסט‬
‫יולי‬
‫יוני‬
‫נקודה ‪2‬‬
‫נקודה ‪1‬‬
‫‪164‬‬
‫מאי‬
‫אפריל‬
‫מרץ‬
‫פברואר‬
‫ינואר‬
‫טון‪/‬קמ"ר‪/‬חודש‬
‫‪19‬‬
‫‪19.2‬‬
‫‪20‬‬
‫דרישת התקן הינה ‪ 20‬טון‪/‬קמ"ר‪/‬חודש‪ .‬החריגה מחודש ספטמבר תואמת‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬למצב כאשר היו ליקויים‬
‫בהתנעת המתקנים ותקלות נוספות (כגון במסועים ובהספקת מים להתזה)‪ .‬דבר אלה הביאו לגרימת מטרדי אבק‬
‫ותלונות תושבי שכונת רמות יצחק בנשר‪ .‬לאור ממצאי ביקורנו בשטח‪ ,‬העביר האיגוד מכתב להנהלת המחצבה‪ ,‬בו‬
‫הודיע כי הוא רואה בחומרה המצב הלא תקין של פליטות האבק ודרש טיפול מיידי‪ .‬כמו כן‪ ,‬האיגוד פנה למשרד‬
‫להגנת הסביבה על מנת להפעיל את סמכותו לתיקון המצב המעוות‪.‬‬
‫בחודש דצמבר ‪ 2010‬בוצעו בדיקות ריכוז אבק בארובת מתקן האספלט‪ .‬תוצאות הבדיקות הצביעו על עמידה‬
‫בדרישת התקן ‪ 50‬מ"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫בדיקות אבק מרחף נערכו במהלך חודשי מרס ואוקטובר‪ ,‬ותוצאותיהן עמדו בתקנים‪ ,‬הן מבחינת הריכוז ‪ 3‬שעתי‬
‫(תוצאות נמוכות מערך ‪ 0.3‬מ"ג למ"ק) והן מבחינת הריכוז היממתי (תוצאות נמוכות מערך ‪ 0.2‬מ"ג למ"ק)‪.‬‬
‫בחודש דצמבר ‪ 2010‬בוצעו בדיקות ריכוז אבק בארובת מתקן האספלט‪ .‬תוצאות הבדיקות הצביעו על עמידה‬
‫בדרישת התקן ‪ 50‬מ"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫כאן המקום לציין כי‪ ,‬על פי החלטת בית המשפט‪ ,‬המחצבה תיסגר בתחילת שנת ‪.2011‬‬
‫שמן תעשיות‪ ,‬חיפה‬
‫ה איגוד השתתף יחד עם המשרד להגנת הסביבה בביקורים במפעל שמן במסגרת פרוייקט ‪ IPPC‬לבדיקת היערכות‬
‫המפעל לדרישות הסביבתיות‪ .‬בתחילת השנה נערך שימוע במחוז חיפה ואשר בסיכומו נדרש המפעל לנקוט בצעדים‬
‫לשיפור המצב בתחום טיפול בשפכים ופליטות לאוויר‪ ,‬לרבות מפגעי ריחות‪.‬‬
‫המפעל הציג פעולות למניעה במקור של הזרמת שמנים למערכת הביוב כדוגמת מיפוי מקורות הזרמת שמנים בריכוז‬
‫גבוה למערכת הביוב‪ ,‬שאיבת בורות הפרדת שמנים והעברתם לתהליך הייצור וכן פעולות במערך טיפול הקדם‪ .‬בשל‬
‫ריבוי תלונות על מטרדי ריח‪ ,‬נדרש המפעל לבצע סקר מיפוי ריחות משטח המפעל‪ ,‬כולל הצעות לטיפול‪.‬‬
‫הסקר נערך בידי יועצת חיצונית ובעת הדיגום התלוו נציגי המחוז והאיגוד‪ .‬בסקר נבדקו ארובות במערך הייצור ובור‬
‫שפכים פתוח‪ .‬לפי מסקנות הדוח‪ ,‬כיסוי הבור יצמצם במידה רבה טווח השפעת הריחות ממפעל זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬תחזוקה‬
‫ברמה גבוהה של שטח המפעל תבטיח צמצום ניכר בתופעות של מטרדי ריחות‪.‬‬
‫אלקון‪ ,‬קריית אתא‬
‫נציג האיגוד השתתף בפגישות עבודה עם הנהלת המפעל ונציגי המשרד להגנת הסביבה אשר במהלכן נבחנה עמידת‬
‫המפעל בדרישות שנקבעו בעניינו במסגרת פרוייקט ‪.IPPC‬‬
‫בין היתר‪ ,‬נדרש המפעל להגביל את מספר שעות ההפעלה של דודי הקיטור לצורכי גיבוי‪ .‬כמו כן‪ ,‬נערכו דיונים באשר‬
‫לערכים שעל המפעל לעמוד בהם מבחינת פליטות לאוויר ממתקני ‪ RTO‬ו‪ ,TO-‬כגון חלקיקים‪ ,‬תחמוצות גפרית‬
‫וחנקן‪ ,‬אמוניה‪ ,‬חומצה הידרופלואורית והידרוכלורית‪ ,‬אמוניה ודיאוקסינים‪.‬‬
‫בעניין סקרים‪ ,‬המפעל נדרש להשלים את סקר הפלי טות אשר יכלול הערכת פליטות לא מוקדיות ממקורות שטח‬
‫שיבוצע בעזרת תוכנת ‪.TOXCHEM‬‬
‫בית חרושת לנקניקים "אייזן"‪ ,‬חיפה‬
‫האיגוד עקב‪ ,‬באמצעות ביקורים ופגישות עם ההנהלה‪ ,‬אחר יישום הדרישות בעניין טיפול במטרדי ריחות מעסק זה‪,‬‬
‫הן באשר לתחזוקת המתקן לסינון האוויר והן בבעיית הריח הנידף ממיכל התמלחות שבחצר האחורית בזמן פינוי‬
‫תמלחות‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬המפעל נדרש להסדיר את הליך הפינוי כך שריקון המיכל יתבצע דרך פתח יניקה (עם כדור אל‪-‬‬
‫חוזר) בתחתית המיכל ולא דרך פתח עליון לאחר הסרת המכסה‪ .‬נדרש כי מכסה המיכל יהיה סגור בכל עת‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫פינוי תמלחות ממפעל אייזן‬
‫מפעל "קו ונקי"‪ ,‬חיפה‬
‫התקבלו תלונות חדשות על אבק מעבודות ניקוי חול‪ ,‬למרות העובדה כי העבודות מתבצעות בסככה סגורה מצוידת‬
‫במתקן לסינון האוויר‪ .‬בעבר‪ ,‬העביר האיגוד למשרד להגנת הסביבה ניסוח מוצע של דרישות על מנת שאלה יתווספו‬
‫כתנאים לרישיון‪ .‬לאור התלונות החדשות‪ ,‬המליץ האיגוד על ביצוע בדיקות מעודכנות לגבי ריכוז החלקיקים‬
‫במערכת הסינון של מחלקת ניקוי חול‪.‬‬
‫מרכז ספורט "בית הלוחם"‪ ,‬חיפה‬
‫בחודשי הקיץ הגיעו שוב‪ ,‬כמו בשנת ‪ , 2009‬תלונות של דיירי הבניין הסמוך באשר לריחות דלקים מ"בית הלוחם"‪.‬‬
‫ב"בית הלוחם" ישנם שנ י מבערים (אחד לצורכי גיבוי)‪ ,‬המופעלים בסולר‪ .‬בעקבות התראות האיגוד‪ ,‬ההנהלה הזמינה‬
‫בדיקות תקינות המבערים‪ ,‬אך התלונות המשיכו גם לאחר מכן‪ .‬על מנת להסיר כל צל של ספק באשר לאפשרות של‬
‫מקור פוטנציאלי אחר לריחות‪ ,‬ערכו אנשי האיגוד סיור במוסדות נוספים באזור‪ ,‬אך הממצאים הצביעו על כך כי אין‬
‫קשר בין המקומות הללו למטרדי הריחות שעליהם מתלוננים התושבים‪ .‬לנוכח התלונות חוזרות ונשנות‪ ,‬פנה האיגוד‬
‫למנהל המחוז בבקשה להתערב בסוגיה על מנת שמרכז הספורט יעבור לשימוש בגפ"מ‪.‬‬
‫מכבסת "על‪-‬טבעון"‪ ,‬קריית טבעון‬
‫נערך ביקור בעסק יחד עם נציגי המועצה המקומית ומסקנות הביקור‪ ,‬כולל המלצות בעניין אוורור‪ ,‬הועברו למועצה‪.‬‬
‫מכבסת "קלוג'ני"‪ ,‬חיפה‬
‫בבית עסק לדפוס הסמוך הורגשו ריחות‪ .‬לאחר בדיקת הנושא במהלך ביקורים במקום‪ ,‬האיגוד המליץ על ביצוע‬
‫בדיקות סביבתיות בתוך העסק מטעם המכון לגהות ובטיחות של משרד העבודה‪ ,‬כאשר בנוסף לבדיקות ממיסים‬
‫רגילים לעסקי דפוס‪ ,‬ניתן לבצע גם בדיקות של פרמטרים אחרים שיכולים להצביע על מפגע ממערכת הביוב או‬
‫מהמכבסה השכנה‪.‬‬
‫מטרדי ריחות ממשקי חקלאות בקרית טבעון ובכפר ביאליק‬
‫בכפר ביאליק מספר משקים חקלאיים הכוללים גידול בעלי חיים‪ ,‬בין השאר פרות וחוות סוסים‪ .‬בסיורים במקום‬
‫נמצאו כי בקרבת מספר משקים ריח חזק יותר‪ ,‬ברחובות הנרייטה סולד‪ ,‬מיכאל ולנדאוור‪ .‬ממצאי הביקורים הועברו‬
‫למשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫מטרדי עשן וריחות מתנורי הסקה‬
‫תנורים להסקה במוסדות או בבתים פרטיים‪ ,‬המופעלים בחומר מוצק (עץ או פחם) או בדלקים (סולר או נפט)‪,‬‬
‫מהווים מקור לעשן וריחות וגורמים לתלונות רבות של התושבים‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫התקינה הישראלית בנושא הארובות של תנורי הסקה דירתית‪ ,‬מתייחסת לגובה הארובה ביחס לבתים שמסביב רק‬
‫במקרה של הסקה בנפט (ת"י ‪ .) 838‬אין התייחסות לגובה הארובה כלפי הבתים שבסביבה בתנור המוסק בעצים (ת"י‬
‫‪ ,) 1368‬אלא רק הגדרה של גובה הארובה ביחס לגג‪/‬מעקה המבנה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬על פי סעיף ‪ 7‬של תקן ‪ ,1368‬הארובה‬
‫צריכה לבלוט ‪ 1‬מ' מעל לנקודת מפגש הארובה עם הגג‪ .‬בנוסף‪ ,‬גובהה יהיה ‪ 0.6‬מ' מעל רום הגג או המעקה כאשר‬
‫המרחק בין הארובה אליהם קטן מ‪ 3 -‬מ'‪ .‬אם קיים בארובה קטע אופקי‪ ,‬אורכו לא יהיה גדול מ‪1 -‬מ'‪ .‬לכל עיקול‬
‫נוסף בארובה מעל העיקול הראשון‪ ,‬מגביהים את הארובה ב‪ 1.5 -‬מ' נוספים מעל הגובה הנדרש לעיל‪ .‬אך‪ ,‬הניסיון‬
‫מלמד‪ ,‬כי למרות הגבהת הארובות לגובה רב יותר‪ ,‬הדבר אינו פתרון יעיל משום שהעשן והגזים משריפת עצים הם‬
‫כבדים‪ ,‬לא מתפזרים בקלות לאטמוספרה ויורדים כלפי מטה‪.‬‬
‫עמדת המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬כפי שהתנסחה במסמך שהופץ על ידי המטה בירושלים‪ ,‬הינה שהטיפול בעניין ארובות‬
‫פרטיות מצוי בהוראות חוקי עזר עירוניים‪ .‬בחוקי עזר מוגדרים "מפגע" מקרים של אי‪-‬התקנת ארובה מספיק גבוה‬
‫או פליטות עשן הגורמות למטרד לשכנים‪ .‬על פי אותם חוקים‪ ,‬במקרה של מטרדים מסוג זה לשכנים‪ ,‬ניתן להוציא‬
‫דרישה להסרת מפגע על ידי הרשות המקומית‪.‬‬
‫מוסך הכוכב נחלה‪ ,‬חיפה‬
‫מוסך לפחחות וצבע שגרם למטרד זיהום אוויר לשכנים‪ .‬לאחר שהעסק נעתר לדרישת האיגוד לחבר את מערכת‬
‫יניקה של מת קן לסינון האוויר לארובה תקנית ולאחר שנוכחנו כי המטרד הופסק‪ ,‬אישר האיגוד מתן רישיון לעסק‬
‫זה בכפוף לתנאים לרישיון‪.‬‬
‫תא צביעה במוסך הכוכב נחלה‬
‫מפעל "ש‪ .‬פחטר"‪ ,‬נשר‬
‫עוסקים בהרכבה‪ ,‬תחזוקה ותיקונים של מרכבים‪ ,‬מכולות ודחסניות‪ .‬במספר ביקורים בעסק לא הורגשו ריחות‬
‫מפעולות שטיפת דחסניות‪ .‬המפעל הצהיר כי רוב המכולות מגיעות לתיקון במצב נקי‪ ,‬אך הובהר לאחראים במפעל כי‬
‫יש לבצע את שטיפות במערכת למחזור שפכים‪ .‬הם הביעו נכונות לבצע כל הנחיות איכות הסביבה ולעמוד בדרישות‬
‫המחייבות מבחינת התקן ‪.14001‬‬
‫חברת "דיזנהאוס סחר"‪ ,‬רח' הדגן‪ ,‬חיפה‬
‫עוסקת באחסון גרעינים לבעלי חיים‪ .‬בעסק נבנו תאי אחסון גדולים חדשים‪ ,‬הסגורים משלושה צדדים ומלמעלה‪ .‬על‬
‫פי טענת התלונה‪ ,‬עבודות עם השופל בתאים גורמת לפיזור אבק‪ .‬בנוסף קיימים מחסנים סגורים ישנים ופעולת‬
‫שפיכת גרעינים למשאיות עלולה לגרום לענני אבק‪ .‬יש לצי ין כי עסק לאחסון גרעינים אינו טעון אישור איכות‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫בביקור בעסק‪ ,‬האיגוד התריע על כך שאחראים במקום יתפעלו את האתר באופן שיבטיח מניעת או הפחתת מטרדי‬
‫האבק וזאת בנקיטת צעדים כגון‪ :‬האטת עבודות של שופלים בתאים והוספת שרוול לצינור ממנו נשפכים גרעינים‬
‫למשאיות לצורך הנמכת הגובה‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫תאי האחסון‬
‫נגריית טופ רהיטים‪ ,‬קרית ביאליק‬
‫בעקבות תלונות שהתקבלו על מטרדים סביבתיים נערך ביקור משותף יחד עם נציגי העירייה‪ .‬התברר כי בעסק לא‬
‫קיימים אמצעים לסינון האוויר ממחלקת הצבע‪ .‬בעניין שריפת פסולת נסורת‪ ,‬הבהרנו בפני הבעלים כי חל איסור על‬
‫הבערת פסולת‪ ,‬נסורת או כ"ד על פי חוק‪ .‬האיגוד המליץ על מתן תנאים המוקדמים לרישיון עם שימת לב מיוחדת על‬
‫דרישות בעניין התקנת מערכת סינון בתהליך הצביעה‪ ,‬איסור הבערת פסולת ושמירת שקי נסורת באופן שימנע‬
‫פיזורה‪.‬‬
‫נגריית דוד ארט‪ ,‬קרית ביאליק‬
‫בעקבות תלונות ממפעל שכן‪ ,‬במהלך ביקורת במקום נמצא כי בעסק קיים חדר ייעודי לצביעה‪ ,‬אך הוא אינו מתוחזק‬
‫כראוי‪ :‬המסננים בחדר נסתמו ולא הוחלפו‪ ,‬ולצורכי האוורור‪ ,‬נפתח פתח בדופן התחתית של חדר הצבע‪ ,‬ודרכו‬
‫מתפזרים מזהמי האוויר לסביבה‪ .‬לנוכח ממצאי הביקור‪ ,‬ביקש האיגוד שהעירייה תעביר הודעת דרישה באופן‬
‫מיידי‪ ,‬בה יידרש העסק לאטום את חדר הצבע‪ ,‬לבצע את עבודות הצביעה בחדר מצוייד במערכת יניקה וסינון אוויר‬
‫תקנית‪ ,‬לאחר החלפת המסננים‪.‬‬
‫בית חולים גריאטרי‪ ,‬קריית אתא‬
‫תלונה על מטרדי אבק מאתר הבנייה אשר הועברה ממחוז חיפה‪ ,‬נבדקה על ידי האיגוד‪ .‬אתר הבנייה ממוקם במרחק‬
‫של מטרים ספורים מבתי מגורים שבסביבתו‪ .‬בביקור במקום‪ ,‬הובהר למנהל האתר כי עבודות הגימור תתבצענה‬
‫הרחק ככל האפשר מבתי המגורים ובאופן שלא יגרמו למטרדי אבק‪.‬‬
‫בית יציקה לצורפות‪ ,‬רח' חיים‪ ,‬חיפה‬
‫נתקבלו תלונות שכנים על ריחות מעסק לצורפות‪ .‬בביקורים בעסק‪ ,‬הובהר למנהל על חומרת מטרד הריחות והוא‬
‫נדרש לטפל במצב‪ .‬בעקבות התלונות‪ ,‬חדל העסק מלעשות שימוש בשעווה בתנור התבניות גבס‪ ,‬דבר שאמור לצמצם‬
‫באופן ניכר את מטרד הריחות‪.‬‬
‫מסעדת "פונדק הדוב"‪ ,‬שד' הנשיא‪ ,‬חיפה‬
‫העסקים "פונדק הדב" ו"פלאפל הנשיא" נדרשו בעבר להתקין ארובות ומערכת יניקה לאוורור כמתחייב לפי "תקנות‬
‫רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל"‪ .‬העסק "פלאפל הנשיא" אכן נענה לדרישה‪ .‬כעת‪ ,‬האיגוד חזר‬
‫והמליץ מחדש לדרוש‪ ,‬באמצעות הפיקוח העירוני‪ ,‬שמסעדת פונדק הדב" תתקין ארובה תקנית ואוורור אזור המטבח‬
‫ייעשה דרך מערכת מכאנית לאוורור‪ ,‬דהיינו מדחס בעל הספק מתאים להרחקת האדים והריחות דרך הארובה‪.‬‬
‫עסקי מזון ברחוב ארלוזורוב‪ ,‬חיפה‬
‫לנוכח תלונות בעניין מטרד ריחות משני העסקים ובעקבות שני ביקורים‪ ,‬העביר האיגוד לאגף הפיקוח המלצה לחייב‬
‫אותם להתקין ארובות תקניות מכוח הוראות החוק‪ .‬המשך הטיפול והמעקב מבוצע על ידי הפיקוח הכללי‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫אמריקן פיצה‪ ,‬חיפה‬
‫העסק ממוקם בקומת קרקע של בניין מגורים בנווה שאנן‪ .‬כמו במקרה הקודם‪ ,‬גם כאן העביר האיגוד חו"ד לפיה יש‬
‫לדרוש מהבעלים להגביה את הארובה בהתאם לחוקים הרלוונטיים‪ :‬חוק עזר לחיפה (שמירת הסדר והניקיון)‬
‫ותקנות רישוי עסקים לבתי אוכל‪.‬‬
‫פיצה פרפקטו‪ ,‬חיפה‬
‫בעסק מופעל תנור חשמל אשר אינו פולט מזהמים לאוויר‪ .‬בביקורים שערכנו במקום לא נמצא בסיס לטענות בדבר‬
‫הפצת ריחות מחוץ לעסק‪.‬‬
‫מסעדת סמיראמיס‪ ,‬קרית מוצקין‬
‫האיגוד בדק את נושא מערכת הסינון שתוכננה והותקנה במסעדה סמיראמיס‪ ,‬בעקבות תלונות תושבים לעירייה על‬
‫עשן וריחות מעסק זה‪.‬‬
‫מסעדת סטקייה‪ ,‬רח' חניתה‪ ,‬חיפה‬
‫בעסק מותקנת מערכת יניקה וסינון אוויר‪ .‬הבעלים התחייב לפעול להגבהת הארובה בכדי למנוע אפשרות של מטרד‬
‫ריחות במסדרון של הקומה העליונה בבנין המגורים שמעליו‪ .‬מאחר ונושא הרישוי נמצא בהליך משפטי‪ ,‬מהאיגוד‬
‫נמסר לעייריה כי יש מקום להתריע בפני בעל העסק על גרימת מטרדים לשכנים במטרה להאיץ את תיקון המצב‪.‬‬
‫מסעדת "חיפושית"‪ ,‬רח' טרומפלדור‪ ,‬חיפה‬
‫התקבלו תלונות באשר למטרדי רעש וריחות מהמסעדה‪ .‬לגבי ריחות‪ ,‬במידה והעירייה תאשר הפעלת העסק בבניין‬
‫שמעל העסק דירות מגורים‪ ,‬יש לעמוד בדרישות התקנות בנושא התקנת ארובה בגובה ‪ 2‬מ' לפחות מעל גג הבניין‪.‬‬
‫מסעדת "קניבר"‪ ,‬חיפה‬
‫על פי המלצת האיגוד‪ ,‬המסעדה נדרשה להתקין ארובה תקנית‪ .‬העסק נעתר לדרישה והותקנה ארובה המתנשאת‬
‫לגובה מעל גג הבנין‪.‬‬
‫מסעדת "שיפודי התקווה"‪ ,‬חיפה‬
‫לאחר ביקור במקום‪ ,‬בעקבות תלונה‪ ,‬האיגוד העביר את חוות דעתו בנושא לעיריית חיפה‪ ,‬לפיה‪ ,‬הגבהת ארובה‪,‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬לא תועיל לפתרון המטרד‪ ,‬זאת בשל טופוגרפית האזור‪.‬‬
‫האיגוד המליץ על דרישה לטיפול בריחות באמצעות הוספת מתקן סינון במנדף המסעדה‪.‬‬
‫מסעדת "קפה ברטה"‪ ,‬חיפה‬
‫בעסק קיים מתקן לסינון אוויר‪ ,‬אך בדיקת האיגוד גילתה כי המתקן אינו מתופעל ולא מתוחזק מזה זמן רב‪ .‬לפי‬
‫דרישת האיגוד‪ ,‬הבעלים הזמין חברה לצורך מתן שרות להחלפת המסננים ותחזוקה שוטפת של מערכת הסינון‬
‫האוויר‪.‬‬
‫בית קפה ליאון‪ ,‬חיפה‬
‫תלונה בעניין עסק המ הווה מטרד עשן לשכנים‪ .‬נערך ביקור במקום והועברה המלצה לאגף הפיקוח על הוצאת‬
‫דרישה באשר לאיסור צלייה מחוץ לכותלי העסק‪.‬‬
‫חוות דעת בעניין הקמת מפעל אספלט‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬קרית ביאליק‬
‫האיגוד נדרש לבדוק את משמעות הסביבתית של הקמת מפעל אספלט חדש באזור התעשייה של קריית ביאליק‪.‬‬
‫לאחר בדיקת הנושא‪ ,‬האיגוד מסר חוות דעת באשר לפוטנציאל ההשפעות הסביבתיות של מפעל מסוג זה‪,‬‬
‫המתייחסת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬למספר תחומים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫פליטות שטח של אבק (פריקת משאיות עם חצץ ואחסונו)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פליטות העתידות להתרחש בעת תקלות הקשורות לקריעת שרוולי הסינון‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫‪-‬‬
‫פליטות החומרים האור גניים הנדיפים שלא רק ממתקני הייצור‪ ,‬אלא גם מפעולות שונות במפעל (הובלה‪,‬‬
‫פריקה וטעינה)‪ .‬חומרים אלה גורמים בנוסף גם למטרדי ריחות אופייניים וקיים קושי במזעור התופעה בשל‬
‫ריבוי המקורות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫רמת רעש גבוהה ביותר‪ ,‬עד ‪ , dB115‬של המפעל עצמו‪ ,‬לכך צפויה תרומה נוספת בשל שינוע במשאיות‬
‫ומיכליות אל המפעל וממנו‪.‬‬
‫לדעת האיגוד‪ ,‬הקמת מפעל ליצור אספלט כמבוקש‪ ,‬אינה מתאימה לאזור מיושב‪ ,‬באם הוא באזור תעשייה צפוף בו‬
‫מאות עסקים כפי שקיים בקריית ביאליק או בקרבת אזורי המגורים הסמוכים‪ ,‬העלולים להיות חשופים למפגעים‬
‫תכופים ממקור זה‪.‬‬
‫היתרי בנייה‬
‫מפעל "המחדש"‪ ,‬קרית אתא‬
‫בכוונת המפעל לעבור ממיקומה ברחוב יוסף לוי במפרץ חיפה לאתר חדש בקרית אתא ולשם כך הוגשה בקשה להיתר‬
‫בנייה‪ .‬לאחר עיון במסמך סביבתי שהוגש‪ ,‬האיגוד דרש בתנאים להיתר בנייה דרישות בנוגע למספר נושאים‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ביצוע סקר היסטורי על שימושי קרקע במקום שעליו יוקם המפעל החדש‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫התקנת מערכות לסינון אוויר התואמות לסוג מזהם האוויר (חלקיקים‪ ,‬ממיסים)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הצבת מיכל עילי בתוך מאצרה תקנית לצורך טיפול מנועים בלכה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הנחיות בדבר אחסנת חומרים מסוכנים ופסולת מסוכנת‪.‬‬
‫בית קירור "גלידות ריאו"‪ ,‬קרית ביאליק‬
‫ניתן אישור לסככה‪.‬‬
‫שוק עירוני מקורה‪ ,‬קרית אתא‬
‫ניתן אישור בכפוף לתנאים להיתר‪ ,‬הכוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬דרישה לניקוז משטחי התפעול למתקן קדם טיפול הכולל‬
‫מתקן לשיקוע מוצקים‪.‬‬
‫שני בתי אוכל ברחוב אח"י אילת‪ ,‬קריית חיים‪ ,‬חיפה‬
‫ניתן אישור בכפוף לשינויים במערכת היניקה והאוורור‪.‬‬
‫‪170‬‬
‫חומרים מסוכנים‬
‫תחום הטיפול בחומ"ס באיגוד רחב מאוד‪:‬‬
‫ הערכות האיגוד לשעת חירום‬‫ ועדת שפיר‬‫ תיקי מפעל‬‫ היתרי רעלים לאחסון ושינוע‬‫ צו אישי של חברות הגז‪ :‬פזגז‪ ,‬אמישרגז וסופרגז בחוות הגז בקריית אתא‬‫ בדיקת רישיונות עסק של המפעלים העוסקים בחומרים מסוכנים‬‫ היתרי בניה‪ ,‬חפירה וטיפול בפרוייקטים הקשורים לחומרים מסוכנים‬‫ השתתפות בוועדת חומרים מסוכנים המייעצת למהנדס העיר חיפה בפרוייקטים הכוללים חומרים מסוכנים‬‫ בדיקת סקרי סיכונים‪ ,‬דוחות סביבתיים ותכניות‬‫ הנחיות לביצוע סקרי סיכונים ודוחות סביבתיים‬‫ ביקורים במפעלים ואתרים המחזיקים חומרים מסוכנים‪ ,‬לצורך פיקוח ואכיפת אחסון וטיפול‬‫בחומרים מסוכנים‬
‫ החזקת ניידת חומ"ס‪ ,‬המצויידת במכשירים מיוחדים‪ ,‬ציוד חומ"ס והטיפול התקופתי בו‬‫ ביצוע כוננות חומ"ס‪ ,‬השתתפות בהדרכות ובקורסים מיוחדים מקצועיים‬‫ ארועים ותלונות הקשורות לחומרים מסוכנים‬‫ השתתפות בתרגילים מטעם המפעלים‪ ,‬המשטרה‪ ,‬הפקע"ר‪ ,‬כיבוי האש ואיכות הסביבה‬‫ פינוי פסולת מסוכנת לאתר רמת חובב‬‫‪ -‬יישום המלצות דו"ח ועדת שפיר לגבי המפעלים שנבדקו בו‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫הערכות האיגוד והמפעלים לשעת חירום ורעידת אדמה‬
‫בשנת ‪ 2010‬המשיך האיגוד בביצוע בדיקת קשר בין כל המפעלים במפרץ חיפה‪-‬בעלי מכשירי קשר מסוג "סימפלקס"‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬בהתאם לתרשים שנבנה ע''י פיקוד העורף‪ .‬בדיקת הקשר מתבצעת ע''י האיגוד‪ ,‬אחת לחודש‪ ,‬בכל הראשון לחודש‬
‫ובמידה ותאריך זה חל בימי שישי‪ ,‬שבת או חג‪ ,‬מתבצעת בדיקת המערכת ביום החול הראשון שלאחריהם‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬האיגוד השתתף בתרגיל חירום שנערך בתאריך ‪ 27.05.10‬ע''י פיקוד העורף בנמל חיפה‪ .‬התרחיש בתרגיל – פגיעת‬
‫טק"ק (טיל קרקע ‪ -‬קרקע ) בשטח הנמל בחיפה‪ ,‬באזור מכולות חומ"ס (כולל פגיעה במכולות חומ"ס)‪.‬‬
‫בתרגיל השתתפו‪ :‬גדוד פיקוד העורף‪ ,‬כיבוי אש והצלה‪ ,‬מפקדת פק"ר‪ ,‬מד"א‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬
‫איגוד ערים לאיכות הסביבה‪ ,‬עיריית חיפה ונמל חיפה‪.‬‬
‫לקראת התרגיל נערכו פגישות הכנה‪ ,‬תדריך וסיורים מקדימים בשטח נמל חיפה‪.‬‬
‫התרגיל בוצע בהתאם לתרחישים שנקבעו‪ .‬נציגי האיגוד ביצעו גו"ז(גילוי וזיהו) בשטח בהתאם להערכת הסיכונים‪.‬‬
‫נערכו מספר פגישות בין הגורמים שהשתתפו בתרגיל לצורך הפקת לקחים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬פנה האיגוד למספר מפעלים גדולים במפרץ חיפה בבקשה למענה ולסיוע במצב חירום במיכלית כביש ריקה‪.‬‬
‫לאיגוד נמסר כי המיכליות הריקות במצב חירום השייכות למפעלים‪ ,‬מרותקות‪.‬‬
‫ועדת שפיר‬
‫ועדת שפיר (ועדה ציבורית בראשות האלוף במיל' הרצל שפיר)‪ ,‬הוקמה כחלק מתהליך הפקת הלקחים לאחר מלחמת‬
‫לבנון השנייה כדי לבדוק את מידת הסיכון של המתקנים הכימיים במפרץ חיפה‪ .‬בסיום עבודתה הוועדה מסרה‬
‫המלצותיה לביצוע ע"י המפעלים‪ .‬האיגוד בשיתוף עם המשרד להגה"ס ערך ביקורת ואכיפה לגבי ביצוע‬
‫ההמלצות‪ .‬עדכון סטטוס ביצוע מצ"ב כנספח‪.‬‬
‫תיקי מפעל‬
‫במהלך שנת ‪ , 2010‬המשיך האיגוד בבדיקת תיקי מפעל‪ ,‬במסגרת הדרישות בתקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים)‪,‬‬
‫התשנ"ג ‪ - 1993‬הכנה ועדכון תיק מפעל‪ .‬השנה התקבלו ‪ 10‬תיקי מפעל מעודכנים וחדשים‪ :‬קוקה‪-‬קולה‪ ,‬מספנות‬
‫ישראל‪ ,‬דשנים וחומרים כימיים‪ ,‬חברת סונול‪ ,‬תחנת הכח‪ ,‬תמי‪-‬מכון למחקר ופיתוח‪ ,‬תשתיות נפט‪-‬מסוף נמל‪ ,‬מסוף‬
‫אלרואי‪ ,‬וקמ"ד‪ .‬כעת נמצאים באיגוד סה"כ ‪ 54‬תיקי מפעל‪.‬‬
‫היתרי רעלים לאחסון ושינוע חומ"ס‬
‫בשנת ‪ 2010‬טיפל האיגוד‪ ,‬לפי בקשת המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬בבקשות למתן או חידוש היתרי רעלים של ‪ 16‬מפעלים‬
‫ועסקים המחזיקים והמשנעים חומרים מסוכנים‪ .‬המפעלים שנבדקו הם‪ :‬מרכז רפואי כרמל‪ ,‬און הצפון (מקסימה)‬
‫בע"מ‪ ,‬כל בו קירור ממן בע"מ‪ ,‬חיפה כימיקלים‪ ,‬כרמל אולפינים‪ ,‬סונול‪ ,‬פז‪ ,‬חברות הגז ‪ -‬אמישראגז‪ ,‬פזגז וסופרגז‪,‬‬
‫חברת תש"ן ‪ -‬חוות המיכלים אלרואי‪ ,‬קריית חיים ו‪ ,Acres 20-‬איגוד ערים לביוב ושופכין (במכון הטיהור הוחלף‬
‫הכלור להיפוכלוריד – חומר פחות מסוכן לצורך טיפול במים)‪.‬‬
‫למרכז הרפואי כרמל‪ ,‬התנאים להיתר רעלים‪ ,‬נעשו בעקבות פניית בית החולים בגין שדרוג מערך גיבוי חמצן דחוס‬
‫בגלילים והעברתו למקום חדש‪ .‬לאחר ביקור במקום הוצבו ונשלחו למשרד להגה"ס תנאים לאחסון חדש‪.‬‬
‫בתנאי היתר הרעלים של חוות הדלקים באלרואי‪ ,‬הוסף תנאי חדש באשר למיכל מס' ‪ 6‬שבו בדרך קבע‪ ,‬לא יאוחסן‬
‫בנזין ודומיו עם לחץ אדים של נפט סוג א'‪ .‬תנאי כזה קיים בחווה לגבי מיכל מס' ‪ 7‬ומהשנה גם לגבי מס' ‪ 6‬אחד‬
‫המיכלים הקרובים ביותר לאוכלוסיה‪.‬‬
‫למטרת חידוש היתר הרעלים‪ ,‬ערך האיגוד ביקורים במפעלים‪ .‬האיגוד עוקב אחר ביצוע תנאי היתר הרעלים‪.‬‬
‫חברות הגז‪ :‬פז גז‪ ,‬אמישראגז‪ ,‬סופר גז במתחם קרית אתא‬
‫צווים אישיים‬
‫בשנת ‪ ,2010‬ערך האיגוד שני ביקורים בחוות הגז במטרה לבדוק ולפקח על עמידת חברות הגז בדרישות הצווים‬
‫האישיים‪ .‬לא נמצאו חריגות מהוראות הצווים האישיים‪ .‬בביקורים שנערכו נבדקה גם עמידת חברות הגז בהיתר‬
‫הרעלים ובדרישות שבתיקי המפעל ושלבי ההתקדמות בפרוייקט להטמנת צוברי הגז‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫בסוף חודש מרץ ‪ ,2010‬תם היתר הרעלים של חברות הגז הנמצאות בחוות הגז ק‪.‬אתא ובסיור שנערך לקראת מתן‬
‫ההיתר השנתי‪ ,‬הסתבר שהחברות לא יעמדו בכל התנאים שבהיתר הרעלים‪ ,‬דהיינו הטמנת מיכלי האחסון שבשטח‬
‫חוות הגז‪ .‬סיבת עיכוב ההטמנה היא אי מילוי ההשלמות שנדרשו לצורך הבהרה למשרד התשתיות הלאומיות‪.‬‬
‫החברות קיבלו מהמשרד להגנת הסביבה הארכה של שלושה חודשים להיתר הרעלים על מנת למלא את כל התנאים של‬
‫כל הגופים המטפלים בהיתר הבנייה‪ .‬חברות הגז‪ ,‬לא הצליחו לקבל היתר בנייה בתקופה זו‪ ,‬ועל כן סירב המשרד להגנת‬
‫הסביבה להיענות לבקשה לחידוש היתר הרעלים‪ .‬נערך שימו ע בנושא והובהר לחברות הגז במה כרוך הסירוב‬
‫וההשלכות לכך‪ .‬חברות הגז פנו לבית המשפט העליון נגד החלטת מנהל מחוז חיפה‪ -‬המשרד להגנת הסביבה ובית‬
‫המשפט נתן צו ביניים הדוחה את סגירת המתקנים בחוות הגז ק‪ .‬אתא‪.‬‬
‫תנאים לרישיונות עסק‬
‫תנאים לרשיון של קניון עזריאלי חיפה‪.‬‬
‫מחסן קירור מוצרי החלב של חב' קוקה‪-‬קולה‪ .‬הקירור במחסן החדש‪ ,‬מתבצע באמצעות פראון ואמוניה‪ .‬מתן אישור‬
‫עם תנאים לרשיון עסק כלל ביקור במקום ובדיקת יישום כל ההמלצות המתוכננות והמפורטות בסקרי הסיכונים‪,‬‬
‫לרבות אמצעי מיגון ומניעת דליפות – התקנת מערכת גלאי אמוניה‪ ,‬מפוחים ומערכת מתזים בדרגת אמינות גבוהה‬
‫‪ SIL2‬המופעלת ע"י גלאי אמוניה‪ .‬ניתנו גם תנאים לדחסן ומיכל האיסוף של מוצרים פסולים‪.‬‬
‫היתרי בנייה‪ ,‬היתרי חפירה וקוי בניין‬
‫השנה טיפלו אנשי חומ"ס‪ ,‬במתן חוו"ד לנושאים סביבתיים באשר ל‪ 70 -‬היתרי בנייה‪ ,‬היתרי חפירה‪ ,‬קווי בניין וטופס‬
‫‪ .4‬בתוכם ‪ 13‬היתרי בנייה לתחנות תדלוק‪ 10 ,‬בריכות שחייה ציבוריות ופרטיות‪.‬‬
‫מגרשים ‪ 10 -‬היתרים‪ ,‬החשובים בהם‪ :‬תיאום מערכות עבור תחנת דלק "תלתן"‪ ,‬היתר למעבר זמני לציוד כבד בכניסה‬
‫לבית זיקוק‪ ,‬היתר למפעל "דור כימיקלים"‪ ,‬לפצחן המימני של בית הזיקוק‪ ,‬מפעל "יונילוור" החב' לשמנים וצמחים‪,‬‬
‫נמל מספנות ועוד‪ ,‬מיפוי תשתיות בתוואי רכבת בת‪-‬גלים‪-‬קישון‪.‬‬
‫צנרת ‪ 25 -‬אישורים‪ ,‬החשובים ביני הם‪ :‬עבודות על קו הדלק קצא"א במתחם מת"ם‪ ,‬חפירות בפרוזדור הצנרת ‪,F‬‬
‫תי אום מערכות למטרונית במספר מקומות‪ ,‬קידוחים לביצוע עבודות סקר קרקע בפרוזדור ‪ ,F‬ביצוע מיגון על קווים של‬
‫בז"ן ותש"ן בחציית כביש ‪ 70‬באזור כפר חסידים‪ ,‬תיאום מערכות למינהרת תשתיות בצומת וולקן‪,‬התקנת מערכת‬
‫לבדיקת נזילות בפרוזדור ‪ F‬בחוף שמן‪ ,‬תנאים להתקנת כבל התרעה מעל צינור האמוניה במפרץ חיפה‪ ,‬בדיקה שנתית‬
‫לצינור האתילן של כאו"ל‪ ,‬המשך הטי פול בקו קצא"א במספר מקומות בעיר וביצוע הנחת פלטות בטון מעליו‪ ,‬אישור‬
‫למילוי מיכליות כביש באמוניה במסוף הכימיקלים הצפוני בעת ביצוע בדיקה תקופתית על צינור האמוניה של מפעל‬
‫חיפה כימיקלים‪.‬‬
‫פרוייקטים מיוחדים‬
‫מרכז רפואי רמב"ם מרחיב את מתחמו ע"י בנייני מחלקות ושירותים רפואים נוספים במסגרת תכנית מס' חפ‪ 1481/‬ג'‪.‬‬
‫השנה אישר האיגוד בקשה לבניית מבנה חדש לאונקולוגיה וקרדיולוגיה לאחר קבלת הבהרות והסברים על נושאים‬
‫סביבתיים‪.‬‬
‫ניהול ועדת חומרים מסוכנים המייעצת למהנדס העיר חיפה לצורך תיאום דרישות וכלים לטיפול‬
‫משולב בחומרים מסוכנים‬
‫בשנת ‪ 2010‬התכנסה הוועדה לחומ"ס פעמיים‪ .‬להלן הנושאים שהועלו‪:‬‬
‫ מספנות ישראל‪-‬בקשה להרחבת העסק בנושא חומ"ס‬‫ סקר סיכונים למספנות ישראל‬‫ ביצוע מיגון מעל צינור חב' קצא"א‬‫ סקר סיכונים למרכז מסחרי חדש של "אחים עופר" ברח' האיצטדיון‬‫ חברת ג'‪-‬גז – מעבר רכב וחניה על פרוזדור ‪A‬‬‫‪ -‬סקר סיכונים מעודכן של מפעל דור כימיקלים‬
‫‪173‬‬
‫ הנחיות לסקר למתחם ‪ 20 Acres‬ולמגרש העריכה רכבת חיפה מזרח‬‫ בקשה לייבוא ‪( C4‬רפינט) עבור מפעל דור כימיקלים ממסוף הכימיקלים הצפוני‬‫‪ -‬חברת אוברסיז קומרס‪-‬מתחם אדמירליטי‬
‫בדיקת סקרי סיכונים‪ ,‬דו"חות סביבתיים ותוכניות‪ ,‬ליווי פרוייקטים (מהיבט סיכונים)‬
‫פרוייקט רח' האיצטדיון – סקר הסתברותי לבניית מבנה מסחרי של אחים עופר‬
‫בשנת ‪ 2010‬טרם הסתיים הטיפול בסקר לעיל‪ ,‬מאחר ובתוצאות הסקר לגבי הסיכון הציבורי‪ ,‬נמצאה חריגה במצב‬
‫קיים ועתידי‪ .‬נתבקשו היזמים להציע אמצעים נוספים להקטנת הסיכונים‪.‬‬
‫לאחר בדיקת יישום כל האמצעים שהוצעו‪ ,‬הסיכון הציבורי חורג במעט מתחום הקבילות‪.‬‬
‫אי לכך‪ ,‬נדרשו היזמים לבדוק אמצעים נוספים על מנת להקטין את הסיכון הציבורי אל גבולות הקבילות‪.‬‬
‫החישוב החדש של חב' הז‪-‬מט בוצע עם ההפחתות‪ ,‬אבל הסיכון הציבורי לא בוטל ונותרה חריגה‪ .‬בנושא זה לא הוצעו‬
‫פתרונות המקובלים על כל הגורמים האחראיים על נושא הסיכונים מחוות ק‪ .‬חיים‪ .‬לאור כל אלה‪ ,‬לדעת המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬אין לאשר את הקמת המרכז המסחרי בקרבה לחוות המיכלים ובעיקר למיכלים ‪ 138‬ו‪.135 -‬‬
‫קרקעות הצפון‪-‬הערות להשלמות לתסקיר השפעה על הסביבה‬
‫לאחר קבלת ההשלמות לתסקיר‪ ,‬לא היו הערות נוספות של האיגוד‪ .‬לדעת המשרד להגנת הסביבה אין התנגדות‬
‫להקמת מסוף הדלקים של תש"ן בשטח קרקעות הצפון‪ .‬בחוות דעתו דורש המשרד מיזם התוכנית‪ ,‬לבצע ניתוח‬
‫‪ HAZOP‬עבור האתר המתוכנן לשם זיהוי הסיכונים הפוטנציאלים‪ ,‬הבהרות והשלכות וכבסיס לבחירת אמצעי‬
‫בטיחות מתאימים בשלב הוצאת היתר בניה‪.‬‬
‫מסמך "סיכום פליטות לאוויר‪-‬מסוף עתידי" קרקעות הצפון של חב' פז הנדסה ודו"ח בדיקת תסקיר השפעה על‬
‫הסביבה ע"י חב' מטאו‪-‬טק‬
‫איגוד ערים בשיתוף עם המשרד להגה"ס‪ ,‬דרש מחב' תש"ן‪ ,‬לעדכן את תסקיר ההשפעה על הסביבה למתחם קרקעות‬
‫ישראל‪ ,‬בדבר חישוב פליטות חומרים אורגנים נדיפים מהאתר המתוכנן‪ .‬החברה הגישה מסמכים ולאחר בדיקתם‪,‬‬
‫האיגוד המליץ להשלים את דו"ח סיכום הפליטות של חב' פז הנדסה בחישובי ריכוזי מזהמים בתוספת "רקע"‪ .‬זאת‬
‫מכיוון שבמצב הנוכחי הדו"ח אינו משקף את התרומה של החווה לכלל כמות הפליטות שתיווצר באזור‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש‬
‫לבצע חישובים והערכת מצב עתידי בשכונות המגורים באזורים הסמוכים לחווה החדשה‪ .‬רק באופן שכזה‪ ,‬ניתן יהיה‬
‫להעריך את תוספת תרומת חוות המיכלים החדשה‪ ,‬קרקעות הצפון‪ ,‬לסה"כ פליטות ‪ VOC‬באזור ולריכוזם באוויר‬
‫הסביבתי‪.‬‬
‫סקר סיכונים של מתחם דור כימיקלים‬
‫בשנת ‪ 2010‬קיבל מפעל "דור כימיקלים" היתר בנייה עם התנאים של כל הגורמים שטיפלו בסקר המעודכן‪ 2009-‬בו‬
‫המפעל הוסיף לבדיקה מתקנים נוספים‪ ,‬מיכלים חדשים והגדיל את נפח חלק מהמיכלים בהשוואה לסקר הקודם‪.‬‬
‫בהערכת הסיכונים שנערכה בסקרים‪ ,‬נמצאה חריגה בסיכון האישי ב‪-‬‬
‫‪-6‬‬
‫‪ ,10‬לכן ניתנו המלצות לטיפול‪ ,‬להקטנת‬
‫החריגה בסיכון האישי‪ .‬כל המלצות האיגוד לשם הקטנת הסיכונים‪ ,‬התקבלו ע''י הוועדה המקומית‪ ,‬המאשרת את‬
‫היתר הבנייה‪ .‬בעת כתיבת הדו"ח‪ ,‬המפעל הגיש לאיגוד דו"ח סביבתי הכולל היבטים סביבתיים נוספים‪ :‬שפכים‪,‬‬
‫אוויר‪ ,‬ריחות‪ ,‬קרקע וצנרת בהתאם לעקרונות ה‪ BAT -‬שנוסחו למפעל זה‪ ,‬וכדרוש ע"י ועדת חומ"ס‪.‬‬
‫סקר סיכונים של מתקן "פצחן המימני" של בית הזיקוק‬
‫בשנת ‪ , 2010‬טיפל האגוד בבדיקת השלמות סקר הסיכונים של מתקן "הפצחן המימני" וכן במתן תנאים להיתר הבניה‪.‬‬
‫בפגישות שנערכו במשרד להגנת הסביבה – מחוז חיפה בנושא‪ ,‬התחייבו נציגי מפעל בז"ן‪ ,‬לעמוד בדרישות הצו האישי‬
‫בכל המזהמים וכי סך הפליטות מהפצחן המימני‪ ,‬לא יעלה על המפורט במסמך הסביבתי שהוגש‪ .‬כמו כן בז"ן יפחיתו‬
‫את הפליטות במתקנים אחרים באופן שהפעלת הפצחן לא תגרום לתוספת פליטות‪ .‬בהיתר הבניה של הפצחן‪ ,‬נקבע כי‬
‫המתקן יופעל בגז טבעי בלבד‪ ,‬וכי במקרה של תקלה באספקת הגז‪ ,‬יופעל באמצעות גפ"מ‪ .‬כמו כן‪ ,‬התחייב‬
‫הדירקטוריון של בז"ן‪ ,‬להעביר כספים לפרוייקט ניקוי קרקעות הקישון‪.‬‬
‫בנושא חומ"ס‪ ,‬רמת הסיכון נבחנה בהתאם לשתי השיטות‪ :‬השיטה ההסתברותית והדטרמינסטית‪ ,‬ונמצא על פי כך‬
‫שהסיכון האישי והסיכון הציבורי קבילים ולא חורגים ממתחם ה פטרוכימיה‪ .‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬בדק את רמת‬
‫הסיכון בהתאם לטיוטת המדריך של המשרד לקביעת מרחקי ההפרדה בין מתקני חומרים מסוכנים לבין שימושי‬
‫קרקע‪ .‬בנוסף‪ ,‬ערך המפעל בדיקת ‪ HAZOP‬והעביר למשרד התחייבות כי מסקנותיו שולבו בהליך תכנון המתקן‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫התכנון נעשה גם בהתאם להערכת בדיקה סייסמית לעמידת המתקן ברעידת אדמה‪ .‬במתקן תוכננו מספר רב של‬
‫אמצעי הגנה‪ ,‬ה תרעה‪ ,‬גילוי וטיפול במקרה של אירוע חומרים מסוכנים‪ .‬בתנאים להיתר הבנייה של האיגוד‪ ,‬שולבו כל‬
‫האמצעים וזאת בהתאם להמלצות סקר הסיכונים ההסתברותי‪.‬‬
‫המתקן נדרש לעמוד בכל כללי‪.BAT -‬‬
‫סקר סיכונים להרחבת מרכז הפצת תוצרת חלב של חב' תנובה חיפה‪ -‬מערכת קירור‬
‫חב' תנובה פנתה בבקשה לבנות מערכת קירור חדשה נוספת באמצעות אמוניה ואתילן גליקול‪ .‬כמות האמונייה במפעל‬
‫לא שונתה‪ ,‬אך הכמות במבנה החדש תחולק לשניים‪ ,‬ולכן נדרשה בדיקה מבחינת הסיכונים‪.‬‬
‫בתחילת שנת ‪ 2010‬חב' הז‪-‬מט הגישה סקר סיכונים מעודכן‪ ,‬אך קיימת חריגה בסיכונים‪ .‬במהלך השנה חב' הז‪-‬מט‬
‫הציעה פתרון הנדסי לבעיה‪ ,‬והגישה הנחיות לביצוע סקר חדש‪ .‬ההנחיות נבדקו ע"י האיגוד‪ ,‬המשרד להגה"ס ועיריית‬
‫חיפה‪ .‬עד כה לא הוגש סקר מתוקן‪.‬‬
‫הרחבת ושדרוג מוסך קרונועים‪ ,‬חוף שמן רכבת ישראל‪ ,‬פרשה טכנית לטיפול בשפכים ומניעת זיהום מקורות מים‬
‫רכבת ישראל פנתה בבקשה להרחבה ושידרוג מוסך קרונועים שבחוף שמן‪ .‬המוסך הקיים מיועד לטיפול ותחזוקה‬
‫שוטפים בקרונות וקר ונועים ממונעים‪ ,‬תוכנן בשני שלבים ב‪ 1998-‬ב‪ 2003 -‬וב‪ 2009 -‬תוכננה הרחבה נוספת לצורך‬
‫טיפול ברכבות הנוסעים החדשות‪ .‬נערכו סיור בשטח וישיבה בעיריית חיפה בהשתתפות נציגי רכבת‪ ,‬מתכנני הפרוייקט‪,‬‬
‫עיריית חיפה‪ ,‬המשרד להגה"ס ואיגוד ערים חיפה להגה"ס‪ .‬בעקבות הסיור והישיבה‪ ,‬נדרשו מסמכים נוספים לבקשה‪:‬‬
‫פרשה טכנית של מערך הטיפול בשפכים במתחם הרכבת‪ ,‬הסבר אופן הטיפול בפסולת‪ .‬לאחר קבלת המסמכים‬
‫וההבהרות‪ ,‬קיבלה הרכבת את אישורינו להיתר עם תנאים‪.‬‬
‫עדכון סקר סיכונים הסתברותי של חב' פז הנדסה לחב' אוברסיז בע"מ‬
‫עדכון הסקר נעשה בעקבות הערות האיגוד לסקר משנת ‪ . 2008‬עורכי הסקר התייחסו לכל הערותינו‪ ,‬אך בסקר החדש‬
‫קיימים הבדלים משמעותיים בטווחי מעגלי הסיכון האישי לעומת הגירסה הקודמת‪ ,‬בה כל הטווחים קטנים יותר עם‬
‫אותו בסיס נתונים לחישוב‪ .‬עורכי הסקר נתנו הסברים לכך‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬לאתר הקיים והגשת סקר סיכונים עבורו‪ ,‬החברה החלה בהליכי קבלת היתרים להעתיק את האתר הקיים‬
‫למקום חדש באזור אדמירליטי‪ .‬האיגוד התנגד להעברת פעילות מהשטח הקיים של המסוף העורפי כולל אחסנת‬
‫חומ"ס למתחם זה‪ ,‬משום שלפי תמ"א ‪ 30‬שטח אדמירליטי אינו מיועד לפעילות עם חומרים מסוכנים‪.‬‬
‫גיבוש הנחיות בנושאים ייחודיים (הכנת סקרי סיכונים ודוחות סביבתיים)‬
‫‪ . 1‬הנחיות להכנת סקר סיכונים הסתברותי להקמת מרכול ומבנה לוגיסטיקה ומשרדים ברחוב בר‪-‬יהודה חיפה‪.‬‬
‫‪ .2‬הנחיות להכנת סקר סיכונים הסתברותי לתחנת הרכבת חיפה מזרח‪ -‬מגרש העריכה‪.‬‬
‫‪ .3‬הנחיות להכנת סקר סיכונים הסתברותי לפריקה‪/‬טעינה ואחסון מכולות וצוברים עם חומרים מסוכנים במנגשים‬
‫ושטח נמל מספנות חיפה‪.‬‬
‫ביקורים במפעלים‬
‫בשנת ‪ 2010‬המשיך האיגוד להשתתף בביצוע "תכנית פעולה להפחתת פליטות לאוויר ממפעלי תעשייה במפרץ חיפה"‬
‫בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה במסגרת הליך ‪.IPPC‬‬
‫במהלך השנה השתתפו אנשי חומ"ס בכ‪ 10-‬סיורים משותפים במפעלים ובכ‪ 15-‬ישיבות עבודה של צוות הליווי המשותף‬
‫עם המפעלים‪ ,‬לצורך מעקב אחר יישום הדרישות וביצוע תכנית ‪ IPPC‬ספציפית לכל מפעל‪ .‬הסיורים כללו גם פיקוח על‬
‫חומרים מסוכנים‪ .‬בין המפעלים שנבדקו‪ :‬אלקון‪ ,‬גדות מסופים‪ ,‬כרמל אולפינים‪ ,‬חיפה כימיקלים‪ ,‬פרוטרום‪ ,‬דור‬
‫כימיקלים‪ ,‬דשנים‪ ,‬תמ"י‪ ,‬חברות הדלק סונול‪ ,‬פז‪ ,‬דלק‪ ,‬תש"ן‪.‬‬
‫בית החולים "אסותא"‪ ,‬קניון לב המפרץ ‪ -‬נערך סיור במסגרת מתן היתר בניה למתחם חדש של בית החולים‪ .‬אישור‬
‫האיגוד ניתן עם תנאים הקשורים לשימוש בחומרים מסוכנים בתוך בית החולים וגם בהתייחס לשינוע שלהם בשד'‬
‫ההסתדרות בחיפה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נערכו הביקורים הבאים‪ :‬במתקנים של חברת תשתיות נפט ואנרגיה‪ ,‬חוות הגז קריית אתא‪ ,‬נמל חיפה ‪,‬נמל‬
‫המספנות חיפה‪ ,‬דור כימיקלים‪ ,‬מפעל יוניליוור "בסט פוד"‪ ,‬תוואי צנרת‪ ,‬בתי זיקוק‪ ,‬מכון הטיהור‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫השתלמויות‪ ,‬כנסים‪ ,‬הרצאות וסמינרים‬
‫השנה השתתפו רכזות חומ"ס בקורס "מבוא לגז טבעי‪ -‬תפעול מערכות הולכה וחלוקה" שהתקיים במכון לאנרגיה‬
‫ולסביבה בת"א‪ .‬הנושא נחוץ עקב הגעת הגז הטבעי לאזור והסבת התעשייה הכבדה ממזוט לגז טבעי‪ .‬הקורס כלל שש‬
‫פגישות בנושאים שונים‪ :‬הפקה והספקת גז טבעי‪ ,‬הרכבו‪ ,‬פליטות מזהמים‪ ,‬מערך גז טבעי‪ ,‬תשתית ארצית להולכה‬
‫וחלוקה גז טבעי‪ ,‬וכו'‪ .‬בסוף הקורס חולקו תעודות על סיומו‪.‬‬
‫כונני חומ"ס משתתפים מעת לעת בהשתלמויות של המשרד להגה"ס במחוז חיפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכוננים השתתפו בקורס של‬
‫המחוז לאכיפה סביבתית‪.‬‬
‫אנשי חומ"ס משתתפים בכנ סים וימי עיון במוסדות בנושאים הקשורים לחומרים מסוכנים או עבודה משותפת עם‬
‫המשרד להגה"ס‪ :‬סמינר חומרים מסוכנים ‪ 2010‬של מחוז חיפה‪ ,‬כנס חומ"ס של פקע"ר בק‪ .‬אתא‪ ,‬כנס על רעידת‬
‫אדמה באוניברסיטה חיפה‪.‬‬
‫השנה השתתף רכז חומ"ס בקורס של המשרד להגה"ס לשימוש בפורטל התמיכות "מרכבה" להגשת בקשות קול קורא‬
‫באופן ממוחשב וקיבל הסמכה לשימוש בו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הכינו אנשי חומ"ס מצגות‪:‬‬
‫ חומ"ס בתעשיית המפרץ‬‫ סוגיות איכות הסביבה‬‫ מצגת לוועדת הביטחון עירוני‬‫ שיטות ביצוע סקרי סיכונים‬‫ כוננות לרעידת אדמה באזור‬‫‪ -‬מצב חירום לעיריית נשר‬
‫הצטיידות ומכשור‬
‫ציוד החומ"ס השוטף ברשות האיגוד עבר השנה טיפול‪ ,‬תחזוקה ושיפוץ תקופתי בחברה המוסמכת לכך למערכות‬
‫נשימה‪ ,‬גלילים‪ ,‬חליפות מגן‪ ,‬מסיכות‪ .‬הבדיקות כללו‪ :‬בדיקות תקינות‪ ,‬בדיקות פנימיות‪ ,‬לחץ‪ ,‬אטימות‪ ,‬תיקונים‬
‫והחלפת אביזרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעשה טיפול וכיול שנתי של מכשירי גילוי וזיהוי‪.‬‬
‫השנה פורסמו באתר המשרד להגה"ס תמיכות כספיות ‪ -‬סיוע ליחידות הסביבתיות ברכישת הציוד ותחזוקתו לטיפול‬
‫באירועי חומ"ס‪ ,‬לתגבור מערך הטיפול בחומ"ס ולשיפור יכולותיהן ותפקידן של היחידות הסביבתיות במטרה לעמוד‬
‫במטלות בזמן התרחשות אירוע חומ"ס לפי התו"ל‪ .‬האיגוד הגיש בקשה ולקראת סוף השנה קיבל אישור לרכישה‪.‬‬
‫בכוונת האיגוד לרכוש סט ציוד מיגון ומכשור שיכלול מערכות נשימה מנ"פ‪ ,‬חליפות אטומות‪ ,‬קסדות מיגון‪ ,‬גלאי גזים‪,‬‬
‫פנסי שטח מוגני התפוצצות‪ ,‬מסנני גזים‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫ציוד ומכשור של האיגוד לחומ"ס‬
‫הפריט‬
‫רב‪-‬גלאי נייד‬
‫‪Sirius‬‬
‫גלאי נייד ‪V- RAE‬‬
‫גלאי ‪ VOC‬נייד‬
‫‪Passport PID‬‬
‫משאבה ידנית‬
‫לשפופרות גו"ז‬
‫שפופרת‬
‫חליפות מיגון רמת ‪A‬‬
‫מנ"פ‬
‫גלילי אוויר‬
‫מסיכות גז‬
‫פאנורמיות‬
‫מסנני ‪ABEK‬‬
‫מגפיים‬
‫ניידת‬
‫איסוזו מס‪85986-50 .‬‬
‫תאריך‬
‫תאריך‬
‫כמות‬
‫תרגול‬
‫בדיקה‬
‫‪0.27.02‬‬
‫‪09.28.02‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪04.29.02‬‬
‫‪00.00.02‬‬
‫משרד‬
‫כמות‬
‫‪0.27.02‬‬
‫‪0.27.02‬‬
‫‪0‬‬
‫סטים ‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2012‬‬
‫ינואר‪02-‬‬
‫ינואר‪02-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ינואר‪02-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪176‬‬
‫תאריך‬
‫תפוגה‬
‫תאריך‬
‫תרגול‬
‫כפפות מגן‬
‫קסדות מיגון‬
‫ערכות עזרה ראשונה‬
‫אפודי זיהוי‬
‫מחשב נייד‬
‫תוכנות‬
‫זרקור אדום‬
‫אזעקה‬
‫זוגות ‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫זוגות ‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ניתוח תקריות חומ"ס וטיפול בתלונות על ריחות‬
‫כוננות חומ"ס באיגוד מתבצעת ‪ 24‬שעות ביממה בכל יום כולל שבתות וחגים בהתאם לנוהל כוננות האיגוד‪ .‬הכונן זמין‬
‫בכל עת לאירועי חומ"ס‪ .‬כונן חומ"ס מטפל באירועי חומרים מסוכנים ובתלונות על הריחות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬טיפלו כונני האיגוד ב‪ 14 -‬תקריות חומ"ס (‪ 11‬באירועים משמעותיים ו‪ 3 -‬בנושא שינוע)‪ .‬להלן פירוט‬
‫התקריות ודרך הטיפול בהן‪:‬‬
‫‪ .1‬טיפול בתלונה על ריח חריף בשטח הסמוך לחוות הגז ק‪ .‬אתא‬
‫בתאריך ‪ 01.02.10‬נערך סיור ע''י הכונן בשטח הסמוך לגדר הצפוני של חוות הגז‪ ,‬בעקבות תלונה של עובדי חוות הגז‬
‫שהתקבלה במשרדינו‪.‬‬
‫בסמוך לגדר הצפונית של החווה‪ ,‬עוברת תעלת ניקוז מלאה במים מזוהמים‪ .‬הריחות שהורגשו באזור ובקירבה של‬
‫חוות הגז היו של ביצה סרוחה‪ ,‬אך התלונה היתה על ריחות דלק המורגשים חזק יותר בשעות הלילה והבוקר‪ .‬באותו‬
‫הבוקר לא הורגשו ריחות של דלקים מכי וון התעלה‪ .‬הומלץ שהטיפול בתעלה יעשה ע''י אנשי רשות הקישון והמשרד‬
‫להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ .2‬טיפול באירוע "אבקה" בדואר שיקמונה‪ ,‬רח' פל‪-‬י"ם‪ ,‬חיפה‬
‫בתאריך ‪ 17.05.10‬בשעה ‪ 18.30‬קיבל כונן חומ''ס הודעה על גילוי מעטפה עם אבקה לבנה חשודה בסניף הדואר‬
‫בשיקמונה‪ .‬הכונן נתבקש ע''י מנכ"לית האיגוד להגיע לשער הנמל בבת גלים‪ ,‬לשם הועבר החומר ע''י כב"א והמשטרה‪,‬‬
‫וכן לוודא שהחומר נמצא בכלי אטום‪ .‬באירוע השתתף גם כונן המשרד להגנת הסביבה‪ .‬הטיפול ופינוי המעטפה עם‬
‫האבקה נעשה בהתאם להנחיות הממו נה הארצי של המשרד להגה"ס לטרור ולחימה לא קונבנציונאלית‪ .‬המעטפה‬
‫הועברה מנמל חיפה למסוף הכימיקלים –חב' גדות‪ .‬לכונן האיגוד אין סמכות והכשרה לטיפול בחומרים כימיים‬
‫חשודים המשמשים למלחמה בטרור‪ ,‬לכן הטיפו ל נעשה ע''י כונן המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אשר בידו הסמכות‪,‬‬
‫ההכשרה‪ ,‬המיכשור והמיגון‪ .‬המעטפה עם האבקה הוכנסה לחבית אטומה‪ ,‬נרשם טופס דיווח על המקרה והחבית‬
‫הועברה לנס ציונה לבדיקה‪.‬‬
‫‪ .3‬אירוע ריחות בתחנת סניקת ביוב ‪ ,‬בשטח מפעל "כימוטל"‬
‫בתאריך ‪ 17.06.10‬בשעה ‪ 11:00‬קיב ל כונן חומ"ס הודעה על תלונה של ריח חריף בשטח מפעל "כימוטל"‪ .‬בהגיעו‬
‫למקום‪ ,‬התברר לכונן שהריח מגיע מתחנת סניקת ביוב‪ .‬בהפעלת המכשיר נמדדו ריכוזים של אמוניה ו‪ VOC-‬עם‬
‫מכשירי ‪ ,MSA SIRIUS ,PASSPORT‬ו‪ .VRAE -‬הכונן המליץ לאנשי עיריית חיפה שטיפלו בתחנה‪ ,‬להפסיק את‬
‫העבודה ולאוורר את המקום ע''י פתיחת דלת וחלונות‪ .‬לאחר מכן הצטרף הכונן לנציג מכון הטיהור בכדי לערוך סריקה‬
‫בשטח לצורך איתור ה מקום ממנו הגיעו הריחות‪ .‬באחת השוחות בקירבה למפעל "אלקטרוכלור"‪ ,‬נמצאו גם ריכוזים‬
‫של אמוניה ו‪ .VOC-‬לצורך הבדיקה נלקחו דגימות מאזור התחנה וגם מהשוחה שבקירבת מפעל "אלקטרוכלור"‪.‬‬
‫‪ .4‬טיפול בריחות בהדר‪ ,‬נווה שאנן‪ ,‬רמת אשכול‪ ,‬דניה‬
‫בתאריך ‪ 20.06.10‬בשעה ‪ 23.30‬קיבל כונן חומ''ס הודעה מהמוקד העירוני כי מתקבלות מספר רב של תלונות על ריח‬
‫חריף מאנשים המתגוררים בשכונות הדר‪ ,‬נווה שאנן‪ ,‬דניה ורמת אשכול‪ .‬בבירורים שנעשו עם מפקח המשמרת של‬
‫בז"ן‪ ,‬התברר שאין תקלה במפעל‪ ,‬אך כיוון הרוח היה מזרחי‪ -‬מהמפעלים לכיוון העיר‪ .‬בבדיקה שנעשתה ע''י הכונן‬
‫באיזורי התלונה לא הורגש ריח‪.‬‬
‫‪ .5‬תקרית של נזילת חומר דליק בשטח נמל חיפה‬
‫בתאריך ‪ 21.06.10‬בשעה ‪ 9:00‬בבוקר קיבל כונן חומ''ס הודעה שבנמל חיפה יש דליפה משתי מכולות המכילות חביות‬
‫עם חומר דליק‪ -‬מס' או"מ ‪ .1300‬חומרים עם מס' או"מ ‪ 1300‬הם חומרים הנקראים טרפנטינים‪-‬תרכובות‪ .‬במקום‬
‫התקרית התברר לכונן שהדליפה היתה משתי מכולות שנמצאו מבודדות בצד הדרום מזרחי של נמל חיפה‪ .‬כמות של‬
‫‪177‬‬
‫חומר מזערי נזלה מאחת המכולות שמסביב לה היה מעט נוזל ספוג בחול‪ .‬ניתנה הוראה לאנשי צוות החירום של נמל‬
‫חיפה לאסוף את החול הספוג בחומר לחבית ולשלוח אותו לרמת חובב‪.‬‬
‫‪ .6‬טיפול בתלונות על ריחות במפעל כאו"ל‪ -‬מפרץ חיפה‬
‫החל מיום ‪ 03.09.10‬בשעה ‪ 1:10‬טיפל כונן חומ"ס בתלונה על ריח חריף במפעל כאו"ל שהורגש באזור‪ .‬גם באגוד‪,‬‬
‫הורגשו ריחות חזקים לא נעימים הדומים לריח של "קומפוסט"‪ .‬בבדיקה שנערכה בשטח ע"י כונן חומ"ס של האיגוד‬
‫ונציג המשטרה הירוקה של המשרד להגה"ס‪ ,‬נמצא שאכן הריח מורגש מכיוון אתר ה"קומפוסט" הסמוך למט"ש‬
‫חיפה‪ .‬ה אתר נסגר לפני מספר שנים‪ ,‬לאחר שגרם למיטרד סביבתי חמור מפאת הריחות‪ .‬הסתבר בסיור באתר כי‬
‫האתר החל שוב לפעול בטיפול בקומפוסט של מפעל "קומפוסט ‪ "2000‬הנמצא בקריית ביאליק‪ ,‬בניהול חברת "דגני‬
‫עבודות עפר ומיחזור לגריסה וטיפול בגזם בע"מ"‪.‬‬
‫לאחר התרעת האיגוד‪ ,‬הופסק מיידית הטיפול בקומפוסט‪ .‬הערימות סולקו והריח פסק‪.‬‬
‫‪ .7‬טיפול בתלונה של פיזור אבק גומי שרוף‬
‫בתאריך ‪ , 24.10.10‬בעקבות תלונה שהתקבלה במשרדינו ע''י חב' "שירותי הוגן" בנושא פיזור אבק גומי שרוף מכיוון‬
‫בית העסק "מוצרי גומי"‪ ,‬רח' ההסתדרות ‪ ,162‬ביקר כונן חומ"ס האיגוד במקום‪ .‬בשטח הנמצא בין שני בתי העסקים‪,‬‬
‫חנתה מכונית לבנה המכוסה באבקה שחורה ושומנית‪ .‬מארובת בית העסק "מוצרי גומי" לא אובחן בפליטה‪ ,‬אך‬
‫מיקומה של הארובה על הגג הינה קרובה ביותר לבית העסק "שירות הוגן"‪ .‬הכונן הורה לבית העסק "מוצרי גומי"‬
‫להרחיק את הארובה ממיקומה הנוכחי ולהגביהה‪ .‬בביקור נוסף התברר‪ ,‬שבעל בית העסק מילא את הוראות הכונן‪.‬‬
‫‪ .8‬אירוע חומרים מסוכנים במפעל "תרו"‬
‫בתאריך ‪ 27.10.10‬בשעה ‪ , 14:00‬קיבל כונן חומ"ס של האיגוד‪ ,‬הודעה על שריפה במפעל "תרו" ממוקד הסביבה‪ .‬בהגיעו‬
‫למפעל נודע לכונן האיגוד שהשריפה ארעה במתקן ‪ , 10‬שבחלקו היה מתקן ייצור וכן מתקן טיפול בשפכים תהליכים‬
‫אורגניים ואנאורגניים‪ .‬השריפה החלה כנראה באזור קוביה לאיסוף אציטון משומש כתוצאה מניצוץ חשמלי בתאורה‬
‫שמעל הקוביה‪ .‬עובד המפעל‪ ,‬שנמצא בקירבה‪ ,‬נפגע למרות שצוות המפעל השתלט על השריפה תוך רבע שעה‬
‫מפריצתה ‪ .‬כונן האיגוד דרש מהמפעל להגיש די ווח באשר לפתרון לאגירת השפכים‪ ,‬מאחר והבחין שקיימות מאצרות‬
‫שאינן תקינות במפעל שמטרתן למנוע הזרמת השפכים לכיוון מערכת הביוב העירוני‪.‬‬
‫‪ .9‬שריפה בגדה של נחל הקישון ליד הגדר של מפעל "דשנים"‬
‫בתאריך ‪ 10.11.10‬בסביבות השעה ‪ 9:00‬הבחין כונן חומ"ס מחלונות משרדי האיגוד‪ ,‬בשריפה מכיוון מפעל "דשנים"‪.‬‬
‫בהגיעו למקום‪ ,‬הבחין הכונן שהשריפה אירעה בסמוך להר הגבס של מפעל "דשנים"‪ .‬בשטח טיפלו בשריפה צוותי ‪4‬‬
‫כבאיות ונכחו נציגי מפעל "דשנים"‪ .‬השריפה החלה בקוצים שנמצאו בשטח והתפשטה לכיוון המפעל‪ .‬הכבאים הצליחו‬
‫לעצור את התפשטות האש לכיוון המפעל‪ ,‬אך לכיוון ההפוך התפשטה האש בגדה לאורך כ‪ 200 -‬מ'‪ .‬בנוסף לצורך‬
‫הכיבוי‪ ,‬הוסיפו שני שופלים לפיזו ר גבס מההר על מוקדי הבעירה‪ .‬מאוחר יותר החלו ריחות של חומרים רעילים אשר‬
‫נפלטו כתוצרי השריפה‪ .‬בבדיקה שנעשתה עם מיגון מסכת פנים עם פילטר ובאמצעות מכשירים ‪ VRAE‬ו‪SIRIUS‬‬
‫‪ PID‬נמדדו הריכוזים הבאים‪:‬‬
‫‪ .PPM 120-NOX ,PPM 12-HCN , PPM100-VOC‬כל החומרים נפלטו מאחר ונתגלתה מזבלה "פירטית" בה היו‬
‫צמיגים‪ ,‬ניי לונים‪ ,‬סמרטוטים‪ ,‬פלסטיקים‪ .‬הכונן הודיע על תוצאות הבדיקה למוקד הסביבה ולכבאים‪ ,‬שעליהם‬
‫להשתמש במסכות עם הפילטרים לצורך המשך הטיפול‪.‬‬
‫‪ .10‬דליפת ברום בנמל חיפה‬
‫בתאריך ‪ 23.11.10‬בסביבות השעה ‪ , 19:00‬קיבל כונן חומ"ס של האיגוד‪ ,‬הודעה על דליפת ברום בנמל חיפה ממוקד‬
‫הסביבה‪ .‬מבירורים שערך הכונן במהלך נסיעתו לאירוע‪ ,‬נודע לו שהדליפה ארעה מאיזוקונטיינר של ברום הנמצא‬
‫בשטח "מיון" של הרכבת על קרון‪ .‬בהגיעו למקום האירוע הבחין הכונן בניידות של כיבוי אש‪ ,‬אמבולנס ורכב חירום‬
‫של נמל חיפה‪ .‬מהסברים שקיבל במקום ממפקד כיבוי אש ונציג צוות חירום של נמל חיפה נודע לכונן שהדליפה החלה‬
‫מאיזוקונטיינר "ריק" הנמצא על הרכבת הנוסעת למפעלי ים המלח‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבחין הכונן כי ממונה הבטיחות של מפעל‬
‫"דשנים" מטפל באיזוקונטיינר הדולף‪ .‬הדליפה הסתיימה כאשר ממונה הבטיחות של מפעל "דשנים" חיזק הברגים של‬
‫הברז הדולף‪ .‬כונן האיגוד דיווח על התקרית למ"מ מנכ"לית האיגוד וכן למוקד העירוני חיפה‪ .‬יש לציין‪ ,‬שהמקום‬
‫בשטח הנמל שנקרא "מיון" נמצא בסמוך לכביש סואן "עצמאות" ובקירבה למשרדי הממשלה‪ .‬לא נמדדו ריכוזים‬
‫מאחר והדליפה כבר טופלה טרם הגעתו של הכונן‪ .‬בעקבות אירוע זה‪ ,‬נערכה ישיבה במשרד להגנת הסביבה‬
‫בהשתתפות כל הגופים שנכחו באירוע ונציגי מפעל "תרכובות ברום"‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה נתן הנחיה בהיתר הרעלים של נמל חיפה כי יש לבדוק כל איזוטנקר‪ ,‬החוזר עם שאריות ברום‪,‬‬
‫את חוזק הברג ים מתחת למכסה העליון של המיכל‪ .‬בנוסף דרש המשרד מנמל חיפה לדווח מייד על כל אירוע בשטח‬
‫הנמל לגופים הרלוונטים‪.‬‬
‫לגבי אירוע ספצ יפי זה‪ ,‬נערך תחקיר גם אצל מנהל התיפעול של עיריית חיפה שבסיכומו נדרשו המפעלים להודיע על‬
‫ארועי חומ"ס בשטח עיריית חיפה גם למוקד העירוני של עיריית חיפה‪.‬‬
‫‪ .11‬פליטת ‪ H2 S‬בשטח בית הזיקוק‬
‫בתאריך ‪ 23.11.10‬בשעה ‪ 20:15‬קיבלו כונני חומ"ס הודעה על תקרית בבז"ן חיפה‪ .‬מבירורים שנעשו בעת הנסיעה עם‬
‫מוקד הסביבה‪ ,‬נודע כי אירע פיצוץ ופליטת הדרוג'ין סולפיד בקו ההולכה ללפיד בבז"ן‪ .‬כתוצאה מפיצוץ ופליטת הגז‬
‫(גז רעיל‪ ,‬דליק) נפגעו ‪ 3‬עובדי קבלן‪ .‬לא הותר לגופי החירום של המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬לצוות האיגוד‪,‬רשויות ועוד‬
‫להכנס לזירת האירוע‪ .‬התקרית נמצאת עדיין בשלבי חקירה‪.‬‬
‫‪ .12‬דליפת אתיל מרקפטן בנמל חיפה‬
‫בתאריך ‪ 8.12.10‬בשעה ‪ 18:00‬קיבל כונן חומ"ס קריאה בביפר על דליפת אתיל מרקפטן ממכולה בנמל חיפה‪ .‬בבירורים‬
‫שערך הכונן נודע לו שהחומר מיועד לחב' קצא"א באשקלון‪ .‬בהגיעו לנמל חיפה הבחין הכונן במכולה הנמצאת בשטח‬
‫הנקרא "כרמל" בצד הדרום‪-‬מערבי שלה‪ .‬המכולה הוצבה בתוך מאצרה מוגנת‪ .‬המכולה הועברה והונחה על רצפת‬
‫האספלט של הרציף לצורך פתיחתה ‪ .‬המכולה נפתחה ע''י הכבאים ובתוכה היו שני מיכלים בערך כ‪ 1 -‬טון כ"א עם שלט‬
‫כולל מס' או"מ ‪ .2363‬המרקפטן שדלף הוא חומר רעיל ונדיף במיוחד‪ .‬אנשי כב"א שסגרו את הברזים של המיכל‪ ,‬היו‬
‫לבושים בחליפות מיגון כנדרש ‪ .‬הריח של החומר הורגש גם בשכונות המגורים בנו"ש בשל כיוון הרוח‪ .‬נמסרה הודעה‬
‫למוקד העירוני על התקרית ודווח כי לא נשקפת סכנה מלבד מטרד הריחות‪ .‬נערכו מדידות עם מכשיר ‪ MINI RAE‬ו‪-‬‬
‫‪ .SIRIUS MSA‬סף הריח של מרקפטן‪ ,PPB 0.4-‬ו‪ . PPM 120- PAC-‬בקירבת המיכל נמדדו ריכוזים כ‪.PPM 60 -‬‬
‫בהתאם להמלצות של המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬נדרשו הכבאים לכסות את מכולת המרקפטן ביריעת פלסטיק סגורה‬
‫היטב ולהמתין להגעת נציגי קצא"א שאליהם היה מיועד החומר‪ .‬כאשר הגיע נציג החברה הוא שטף את המגוף‬
‫והברזים במים‪ ,‬ודאג לסגירת הברזים שבראש המיכל‪ ,‬אשר היוו את מקור הדליפה‪ .‬לאחר צמצום מטרד הריח הוחלט‬
‫להכריז על תום האירוע‪.‬‬
‫‪ .13‬אירוע פיצוץ בבית פרטי‪ -‬רח' אביגדור המאיר ‪ ,3‬חיפה‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 23.12 .10‬בשעה ‪ 8:50‬קיבל כונן חומ"ס של האיגוד‪ ,‬הודעה מהמוקד העירוני על פיצוץ שארע במקלחת של בית‬
‫פרטי‪ .‬בהגיעו למקום‪ ,‬הבחין הכונן בנוכחות של משטרה‪ ,‬כב"א‪ ,‬מח' הביטחון של עיריית חיפה ועוד‪ .‬מההדף במקלחת‬
‫של המשפחה נתלשו הניאגרה והדלת ממקומם‪ ,‬התנפצו זכוכיות והתריסים במרפסת הסלון נשברו‪.‬לא היו נפגעים‪.‬‬
‫ב בירורים שנערכו‪ ,‬התברר ששבוע קודם לכן‪ ,‬טיפל הדייר בדירה בסתימה בכיור באמצעות חומר סודה קאוסטית‬
‫בטבליות‪ .‬הכונן מדד ריכוזים של ‪ VOC‬ו‪ .LEL-‬המכשיר ‪ PID SIRIUS‬לא הראה ריכוזים של חומר‪ .‬מאחר שלא‬
‫היתה חבלה הנחות הכונן היו‪ ,‬כי מדובר בפיצוץ גז מתן או מימן שהצטברו בתעלת הביוב של הדירה (הנמצאת בקומה‬
‫ראשונה)‪ .‬הומלץ לדיירים המתגוררים בדירה‪ ,‬לבדוק את מערכת הביוב ולפני השימוש בחומרים כימיים יש לקרוא‬
‫היטב את ההנחיות הכתובות על גבי האריזה‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫התפלגות מספר אירועי חומ"ס בשנים ‪2001-2010‬‬
‫התפלגת ארועי חומ"ס בהתאם לגודל הארוע ולפי השנים ‪2004-2010‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪58‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫תקריות במפעלים‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫תקריות קשורות לשינוע חומ"ס‬
‫סה"כ תקריות‬
‫‪2010‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫תקריות במפעלים‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫תקריות קשורות לשינוע חומ"ס‬
‫סה"כ תקריות‬
‫טבלת אירועי חומ"ס לפי מפעל ושנה‬
‫שנה‬
‫מפעל‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪09‬‬
‫‪20‬‬
‫‪08‬‬
‫נמל‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫בז"ן‬
‫‪1‬‬
‫כאו"ל‬
‫‪20‬‬
‫‪06‬‬
‫‪20‬‬
‫‪05‬‬
‫‪20‬‬
‫‪04‬‬
‫‪20‬‬
‫‪03‬‬
‫‪20‬‬
‫‪02‬‬
‫‪20‬‬
‫‪01‬‬
‫‪20‬‬
‫‪00‬‬
‫‪19‬‬
‫‪99‬‬
‫‪19‬‬
‫‪98‬‬
‫‪19‬‬
‫‪97‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ח"כ‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫דשנים‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫דור כימיקלים‬
‫רכבת‬
‫‪20‬‬
‫‪07‬‬
‫‪19‬‬
‫‪96‬‬
‫‪19‬‬
‫‪95‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪180‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫תש"ן‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪19‬‬
‫‪94‬‬
‫‪19‬‬
‫‪93‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫אירועי חומ"ס‬
‫השתתפות בתרגילי חומ"ס במפעלים‬
‫‪.1‬‬
‫תרגיל במפעל תמ"י‬
‫‪.2‬‬
‫תרגיל במפעל תרו‬
‫‪.3‬‬
‫תרגיל מפעלי של דור כימיקלים‬
‫‪.4‬‬
‫תרגיל בחוות הגז בקרית אתא‬
‫‪.5‬‬
‫תרגיל בנמל חיפה‬
‫‪.6‬‬
‫תרגיל במפעל פרוטרום‬
‫‪.7‬‬
‫הכנה לתרגיל בחב' תנובה‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫תרגילי חומ"ס‬
‫פינוי פסולת מסוכנת לאתר רמת חובב‬
‫בשנת ‪ 2010‬נשלחה פסולת מסוכנת לאתר חובב ע"י ‪ 46‬מפעלים ומוסדות שבשטח האיגוד‪.‬‬
‫סה"כ כמות הפסולת ‪ 10,761‬טון‪ ,‬אשר גדלה ב‪ 46% -‬בהשוואה לכמות שנשלחה בשנת ‪ .2009‬לעומת זאת בשנים‬
‫‪ 2007 – 2008‬הכמות הייתה דומה‪ .‬המפעלים העיקריים המעבירים כמות פסולת גדולה הם‪ :‬בז"ן‪ ,‬אלקון‪ ,‬פרוטרום‪,‬‬
‫פז שמנים‪ ,‬גדיב‪ ,‬תרו‪ ,‬דשנים‪ ,‬מרפז סחר‪ .‬מפעל בז"ן העביר השנה כמות ניכרת של אדמה מזוהמת‪ .‬מפעל אלקון הוא‬
‫מרכז נושא מחזור וטיפול בשפכים ופסולת מסוכנת באזור צפון‪ .‬הפסולת המועברת לאתר רמת חובב זו פסולת‬
‫מוצקה לאחר טיפול ב שפכים‪ .‬מפעל פז שמנים מרכז ומעבד פסולת בשיתוף עם מפעל אינדיגו הנמצא במרכז הארץ‪.‬‬
‫לאחר טיפול פסולת של דיו וצבע היא מועברת לרמת חובב‪.‬‬
‫‪182‬‬
‫סיכום המשלוחים לרמת חובב בין השנים ‪( 2010 - 2005‬בטונות)‬
‫שם‬
‫המפעל‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫הערות‬
‫‪2010‬‬
‫אלקון‬
‫‪1496.20‬‬
‫‪2531.48‬‬
‫‪2454.39‬‬
‫‪4146.10‬‬
‫‪1465.15‬‬
‫‪1919.02‬‬
‫פסולת אי אורגנית מוצקה‬
‫בז"ן‬
‫‪247.42‬‬
‫‪215.00‬‬
‫‪975.36‬‬
‫‪475.92‬‬
‫‪266.36‬‬
‫‪3070.36‬‬
‫גדיב‬
‫דשנים‬
‫‪904.02‬‬
‫‪294.82‬‬
‫‪630.16‬‬
‫‪31.86‬‬
‫‪483.39‬‬
‫‪122.05‬‬
‫‪467.96‬‬
‫‪298.18‬‬
‫‪260.74‬‬
‫‪237.24‬‬
‫‪545.29‬‬
‫‪234.42‬‬
‫קטליזטורים‪ ,‬אורגני‪ ,‬שפכים‬
‫לביולוגי‬
‫אורגנית‪ ,‬אי‪-‬אורגנית מוצקה‬
‫אורגנית‪ ,‬שפכים לשריפה‬
‫ח"כ‬
‫‪146.26‬‬
‫‪33.71‬‬
‫‪15.62‬‬
‫‪176.98‬‬
‫‪52.95‬‬
‫‪20.53‬‬
‫כאו"ל‬
‫מרפז סחר‬
‫‪1578.46‬‬
‫‪162.48‬‬
‫‪270.30‬‬
‫‪364.56‬‬
‫‪30.10‬‬
‫‪80.92‬‬
‫‪171.28‬‬
‫‪97.73‬‬
‫‪290.10‬‬
‫‪123.25‬‬
‫‪101.91‬‬
‫‪224.55‬‬
‫שרפים‬
‫חומצות‪ ,‬אורגני‬
‫מפעלי‬
‫ציפוי‬
‫פז שמנים‬
‫‪47.10‬‬
‫‪27.57‬‬
‫‪35.47‬‬
‫‪28.38‬‬
‫‪34.79‬‬
‫‪68.82‬‬
‫חומצות‪ ,‬ציאנידים‪ ,‬כרומטים‬
‫‪397.55‬‬
‫‪915.03‬‬
‫‪2759.33‬‬
‫‪2644.67‬‬
‫‪2163.84‬‬
‫‪1659.63‬‬
‫פרוטרום‬
‫‪584.59‬‬
‫‪313.04‬‬
‫‪284.68‬‬
‫‪292.83‬‬
‫‪1098.69‬‬
‫‪1832.00‬‬
‫בוצה דיאו‪ ,‬פסולת צבעים של‬
‫חב' אינדיגו לאחר עיבוד‬
‫סולוונטים‪ ,‬שפכים לשריפה‬
‫שמנים‬
‫בסיסיים‬
‫תמ"י‬
‫‪-‬‬
‫‪98.98‬‬
‫‪211.72‬‬
‫‪173.54‬‬
‫‪167.49‬‬
‫‪42.58‬‬
‫‪161.72‬‬
‫‪180.90‬‬
‫‪124.58‬‬
‫‪167.81‬‬
‫‪125.57‬‬
‫‪83.46‬‬
‫אורגנית‪ ,‬שפכים לשריפה‬
‫תרו‬
‫‪1651.05‬‬
‫‪1202.55‬‬
‫‪1317.21‬‬
‫‪1221.64‬‬
‫‪542.05‬‬
‫‪383.01‬‬
‫שפכים לשריפה‪ ,‬פסולת‬
‫תרופות‬
‫חומצות‪ ,‬מים עם צבע‬
‫תעשיית נייר‬
‫‪788.23‬‬
‫‪546.28‬‬
‫‪853.79‬‬
‫‪21.16‬‬
‫‪31.50‬‬
‫‪84.42‬‬
‫אחרים‬
‫‪513.37‬‬
‫‪776.79‬‬
‫‪394.13‬‬
‫‪580.29‬‬
‫‪485.74‬‬
‫‪490.75‬‬
‫סה"כ‬
‫‪8973.27‬‬
‫‪10142.74‬‬
‫‪8138.21‬‬
‫‪7347.46‬‬
‫‪10964.47‬‬
‫אורגני‬
‫אורגני‬
‫‪10760.75‬‬
‫משלוחים לרמת חובב בשנת ‪2010‬‬
‫השולח‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫אלביט‬
‫‪1.38‬‬
‫אלקון‬
‫‪126.82‬‬
‫אינטל‬
‫‪1.06‬‬
‫‪80.46‬‬
‫‪88.64‬‬
‫‪127.84‬‬
‫‪277.00‬‬
‫‪95.88‬‬
‫‪0.77‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪74.10‬‬
‫‪105.76‬‬
‫‪129.72‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪3.15‬‬
‫‪17.34‬‬
‫‪1.87‬‬
‫‪21.04‬‬
‫‪3.72‬‬
‫‪1.02‬‬
‫‪2.77‬‬
‫‪17.86‬‬
‫‪31.30‬‬
‫בז מכללה‬
‫‪1.22‬‬
‫‪45.13‬‬
‫‪54.92‬‬
‫‪10.20‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪9.43‬‬
‫בי"ח‬
‫בני ציון*‬
‫‪5.30‬‬
‫‪564.05‬‬
‫‪529.33‬‬
‫‪ 6‬יח'‬
‫בי"ח כרמל*‬
‫‪ 15‬יח'‬
‫בזק‬
‫בי"ח רמב"ם*‬
‫‪0.92‬‬
‫‪ 42‬יח'‬
‫בה"ס טכני‬
‫ב‪ .‬ברב‬
‫גדות‬
‫גדיב‬
‫‪23.14‬‬
‫גרין סאן‬
‫‪0.31‬‬
‫דור אקול‬
‫‪15.18‬‬
‫חב' חשמל‬
‫‪0.11‬‬
‫‪1.01‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪ 9‬יח'‬
‫‪0.23‬‬
‫‪ 5‬יח'‬
‫‪ 6‬יח'‬
‫‪656.03‬‬
‫‪469.12‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪ 43‬יח'‬
‫‪2.59‬‬
‫‪1.02‬‬
‫‪1.54‬‬
‫‪ 24‬יח'‬
‫‪1.86‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪706.22‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪1.30‬‬
‫‪1.84‬‬
‫‪0.47‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪ 8‬יח'‬
‫‪1.19‬‬
‫‪ 28‬יח'‬
‫‪1.40‬‬
‫‪12.13‬‬
‫‪7.44‬‬
‫‪59.45‬‬
‫דור כימ‪.‬‬
‫‪41.35‬‬
‫‪96.69‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.66‬‬
‫‪22.62‬‬
‫‪20.90‬‬
‫‪67.24‬‬
‫‪13.24‬‬
‫דשנים‬
‫‪24.64‬‬
‫‪63.37‬‬
‫‪34.66‬‬
‫‪15.15‬‬
‫‪15.31‬‬
‫‪15.60‬‬
‫‪27.78‬‬
‫‪27.74‬‬
‫‪60.20‬‬
‫‪25.34‬‬
‫‪7.02‬‬
‫‪1.30‬‬
‫‪30.05‬‬
‫‪28.64‬‬
‫‪10.86‬‬
‫‪40.08‬‬
‫‪35.44‬‬
‫‪13.91‬‬
‫‪1.36‬‬
‫‪31.85‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪84.02‬‬
‫‪26.82‬‬
‫‪15.88‬‬
‫חיפה כימ‪.‬‬
‫חקר ים‬
‫‪347.12‬‬
‫‪224.88‬‬
‫‪240.80‬‬
‫‪1.30‬‬
‫אופטיפלס‬
‫אקו‪-‬אויל‬
‫א‪ .‬שיצר‬
‫בז"ן‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪6.62‬‬
‫‪1.79‬‬
‫‪183‬‬
‫‪1.29‬‬
‫‪0.89‬‬
‫טכניון‬
‫‪4.26‬‬
‫כרומניקל‬
‫‪7.34‬‬
‫‪6.02‬‬
‫‪4.83‬‬
‫כאו"ל‬
‫‪10.64‬‬
‫‪18.04‬‬
‫‪0.48‬‬
‫‪6.68‬‬
‫‪5.06‬‬
‫‪1.65‬‬
‫‪6.28‬‬
‫‪23.57‬‬
‫‪7.78‬‬
‫‪7.67‬‬
‫‪4.68‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪7.71‬‬
‫‪5.14‬‬
‫‪8.80‬‬
‫‪3.54‬‬
‫‪14.62‬‬
‫‪35.04‬‬
‫‪5.32‬‬
‫לגין‬
‫‪0.86‬‬
‫מוט בורג‬
‫מטלקו‬
‫‪1.66‬‬
‫‪0.48‬‬
‫‪0.21‬‬
‫מרין סרויז‬
‫מכב‪ .‬אשר‬
‫מקור פורמ‬
‫‪2.30‬‬
‫‪0.13‬‬
‫מרקוביץ‬
‫‪1.56‬‬
‫מרפז‬
‫‪2.37‬‬
‫‪77.34‬‬
‫‪35.26‬‬
‫נמל‬
‫‪64.62‬‬
‫‪0.95‬‬
‫פולאורטן‬
‫פייטק פרמ‬
‫‪2.64‬‬
‫פז שמנים‬
‫‪178.91‬‬
‫פרוטרום‬
‫‪53.17‬‬
‫‪78.08‬‬
‫‪85.91‬‬
‫‪168.58‬‬
‫‪75.55‬‬
‫‪369.29‬‬
‫‪189.00‬‬
‫‪71.34‬‬
‫‪64.47‬‬
‫‪193.24‬‬
‫‪132.09‬‬
‫‪188.28‬‬
‫‪113.28‬‬
‫‪147.36‬‬
‫‪130.54‬‬
‫‪187.36‬‬
‫‪215.52‬‬
‫‪207.37‬‬
‫‪180.93‬‬
‫‪158.19‬‬
‫‪178.17‬‬
‫‪116.00‬‬
‫ציפוי זבולון‬
‫‪6.54‬‬
‫רכבת‬
‫שי תובלה‬
‫שמנים בסיסיים‬
‫תמי‬
‫‪20.98‬‬
‫ת‪ .‬נייר‬
‫‪0.23‬‬
‫תרו*‬
‫‪132.35‬‬
‫‪14.86‬‬
‫‪27.50‬‬
‫‪6.28‬‬
‫‪23.46‬‬
‫‪10.96‬‬
‫‪18.25‬‬
‫‪17.20‬‬
‫‪57.36‬‬
‫‪36.20‬‬
‫‪8.38‬‬
‫‪19.40‬‬
‫‪42.41‬‬
‫‪8.76‬‬
‫‪32.05‬‬
‫‪ 4‬יח'‬
‫‪4.39‬‬
‫‪10.10‬‬
‫‪18.24‬‬
‫‪8.88‬‬
‫‪22.02‬‬
‫‪8.74‬‬
‫‪15.42‬‬
‫‪8.56‬‬
‫‪36.05‬‬
‫‪8.45‬‬
‫‪8.98‬‬
‫‪8.16‬‬
‫‪9.80‬‬
‫‪9.94‬‬
‫‪90.16‬‬
‫‪2.67‬‬
‫*מוסדות ומפעלים ששלחו חומר רפואי ביחידות‪ ,‬והוא לא נלקח בחשבון בסה"כ המשלוחים‪.‬‬
‫כמות פסולת ב‪%-‬‬
‫אחרים‬
‫‪8%‬‬
‫מרפז סחר‬
‫‪2%‬‬
‫בז"ן‬
‫‪29%‬‬
‫דשנים‬
‫‪2%‬‬
‫תרו‬
‫‪4%‬‬
‫גדיב‬
‫‪5%‬‬
‫פז שמנים‬
‫‪15%‬‬
‫אלקון‬
‫‪18%‬‬
‫פרוטרום‬
‫‪17%‬‬
‫‪184‬‬
‫התפלגות משלוחים פסולת מסוכנת בשנים ‪2001-2010‬‬
‫טון‬
‫‪12000‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2008 2009 2010‬‬
‫‪2006 2007‬‬
‫‪2003 2004 2005‬‬
‫‪185‬‬
‫‪2001 2002‬‬
‫ועדת שפיר –עדכון סטטוס ביצוע ההמלצות מפעלים במפרץ חיפה‪ -‬דצמבר ‪0202‬‬
‫מתקן‬
‫מיכל האמוניה‬
‫בנמל (מסוף‬
‫הכימיקלים)‬
‫אמצעים שהיו קיימים במתקן בשנת ‪( 2006‬ועד‬
‫היום)‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫מעטפת פלדה‪ ,‬כולל התקרה‪.‬‬
‫קירות מגן היקפיים מבטון סביב במיכל‪:‬‬
‫‪ .2.1‬קירות פנימיים ‪ 40‬ס"מ עובי‬
‫‪ .2.2‬מרווח אוויר בין קירות (כ‪ 150 -‬ס"מ)‬
‫‪ .2.3‬קירות חיצוניים בעובי ‪ 40‬ס"מ‪.‬‬
‫מאצרה‬
‫כדורים‬
‫תותחי מים‬
‫יריעות פלסטיק להתקנה על המיכל (לכיסוי‬
‫חורים)‬
‫צוות‪-‬חירום אינטגרטיבי‬
‫חיבור למחשב איגוד ערים חיפה (קבלת‬
‫נתונים על מצב‬
‫המיכל ‪ ,‬בזמן אמת)‪.‬‬
‫מאוייש ע"י מפעילים ‪ 24 ,‬שעות ביממה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫אמצעים שהומלצו ע"י‬
‫הועדה‬
‫חיפה כימיקלים‬
‫‪.1‬‬
‫מיגון עילי מפגיעת‬
‫טילים‪.‬‬
‫מערכות מים מתוגברות‬
‫‪.2‬‬
‫כיסוי הגג תוך ‪ 30‬דקות‬
‫בחינת אופן פרישת‬
‫‪.3‬‬
‫טווסי המים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מיכל אמוניה –‬
‫"סיגר" במפעל‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫מעטפת פלדה‬
‫קיר מגן מבטון בעובי של ‪ 40‬ס"מ‬
‫מתזי מים ותותחים בפרישה ידנית‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫מיגון עילי‬
‫מערכות מים מתוגברות‬
‫צינור האמוניה‬
‫(מסוף‬
‫הכימיקלים‪-‬‬
‫מפעל)‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫הצינור טמון בקרקע‪.‬‬
‫קיימים ארבעה מגופים לשליטה על הזרימה‬
‫בצינור‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫ביצוע תיל התראה‬
‫מיגון עילי של הצינור‬
‫(בטון מכוסה בעפר)‬
‫בקטעים בקרבת‬
‫אוכלוסיה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪186‬‬
‫‪.1‬‬
‫סטטוס ביצוע‬
‫הגדלת כושר ספיקת המים (ל ‪2700‬‬
‫מק"ש) על ידי הוספת "טווסים"‬
‫לאורך המאצרה מצפון ומדרום‪.‬‬
‫תוספת תותחי מים להנחתת אדי‬
‫אמוניה‬
‫הגדלת מערך השאיבה‬
‫תוספת גלאים בתוך המאצרה‬
‫הפעלה אוטומטית של המתזים‬
‫באמצעות גלאים‪ -‬בביצוע‬
‫הוספת שכבת כדורים נוספת‬
‫להקטנת שטח האיוד‬
‫מיגון המיכל כנגד רעידות אדמה‪.‬‬
‫המפעל הגיש סקרים לאישור‬
‫המשרד‪.‬‬
‫הוספת ‪ 2‬גלאים בתוך המאצרה‬
‫הוצבו טווסי מים אוטומטיים‬
‫‪+‬מתזים לקירור המיכל במקרה‬
‫שריפה (פיקוד מרחוק)‬
‫מיגון כנגד רעידות אדמה‪-‬‬
‫המפעל הגיש סקר שנבדק ואושר‬
‫ע"י המשרד‪ .‬המיגון בפועל לא‬
‫בוצע‪.‬‬
‫הוספת המגוף החמישי‬
‫פריסת תיל התראה לאורך צינור‬
‫האמוניה מהמיכל לחיפה‬
‫כימיקלים‪ -‬הדרישה יצאה כתנאי‬
‫בהיתר רעלים‪ .‬למיטב ידיעתנו‬
‫הועדה המקומית מתכוונת להוציא‬
‫תקולים‬
‫‪ .1‬חיזוק המיכל כנגד רעידות אדמה‪ -‬המפעל‬
‫הגיש סקר עמידות בפני רעידות אדמה‪.‬‬
‫משרדנו טרם השלים את בדיקת הסקר‪.‬‬
‫נדרש יועץ מומחה (לעניין מדיניות המשך‬
‫טיפול במיגון בפני רעידות אדמה‪ ,‬עיין‬
‫במסמך איציק דואר ‪.)14.12.10‬‬
‫‪ .2‬מיגון עילי‪ -‬לא בוצע‪ .‬פקע"ר המוסמך‬
‫להציב דרישות לגבי מצב מלחמה מסתמך‬
‫על תרחיש ייחוס של פגיעה במרחק ‪ 15‬מ'‬
‫ולא פגיעה ישירה ולכן לא דורש בניית‬
‫המיגון העילי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לא ניתן להוציא היתר בניה‬
‫במסוף הכימיקלים מכיוון שהתוכנית‬
‫שחלה במקום אינה מיועדת למסוף‬
‫כימיקלים (חנ"י הגישה תוכנית לשינוי‬
‫יעוד ובגלל מיכל האמוניה הועדה‬
‫המחוזית החליטה לא לקדם את‬
‫התוכנית)‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫מיגון עילי‪ -‬לא בוצע‪ .‬פקע"ר המוסמך‬
‫להציב דרישות לגבי מצב מלחמה מסתמך‬
‫על תרחיש ייחוס של פגיעה במרחק ‪ 15‬מ'‬
‫ולא פגיעה ישירה ולכן לא דורשים בניית‬
‫המיגון העילי‪.‬‬
‫חיזוק המיכל כנגד רעידות אדמה‪ -‬לטענת‬
‫המפעל‪ ,‬לא ניתן לחזק את המיכל מכיוון‬
‫שקשור בהחלטה על סוג המיגון העילי‪.‬‬
‫מיגון עילי של הצינור‪ -‬מומלץ לבחון‬
‫מחדש את הדרישה לאור קיום המגופים‬
‫ותיל ההתראה‪.‬‬
‫היתר בניה בתחום חיפה‪.‬‬
‫דשנים‬
‫מיכלי "הכדור"‬
‫(‪ 400‬טון‬
‫אמוניה)‬
‫מיכל אחד פעיל‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫מעטפת פלדה של המיכל‪.‬‬
‫סביב המיכל קירות מגן מביטון‪ ,‬בעובי – ‪40‬‬
‫ס"מ‪.‬‬
‫משמש גם כמאצרה‬
‫כדורים במאצרה‬
‫שסתומי ‪( EFV‬שסתומי חסימת זרימה עם‬
‫גילוי ספיקה חורגת) בקווי צינורות היציאה‪.‬‬
‫הגבלת כמות מרבית לאחסון – ‪ 400‬טון ‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫מיגון עילי‬
‫הקטנת הכמות במיכל‬
‫(רק מיכל אחד‪ ,‬בממוצע‬
‫‪ 200-250‬טון)‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫הצינור (מחיפה‬
‫כימיקלים‬
‫לדשנים)‬
‫מיכלי הצבירה‬
‫"סיגר"‬
‫‪ .1‬קיים קטע של הצינור ‪ ,‬כ‪ 750 -‬מ' שהנו גלוי‬
‫(לא מוטמן)‪.‬‬
‫‪ .2‬ברזי ניתוק המופעלים במקרה של פגיעה ‪/‬‬
‫דליפות‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫מעטפת המיכל‬
‫אין מיגון‬
‫אין מאצרות‬
‫מערכות להתזת מים לקירור (מערכות כיבוי‬
‫בהתאם לתקנים ישראליים ותקני ‪.) NFPA‬‬
‫תותחי מים ‪ ,‬פיקוד מרחוק‪ .‬מיקום קבוע‪.‬‬
‫גלאי חום ואש ‪ ,‬הפעלה אוטומטית של‬
‫מערכות כיבוי לקירור ודילול ענן גז‪.‬‬
‫מאגר מים עצמאי (‪ 1,000‬ממ"ק) ‪ ,‬כולל ‪2‬‬
‫משאבות ‪ ,‬תגבור מים מבז"ן‪.‬‬
‫צוות חירום ‪ ,‬בכל אזור של חברה נתונה‪.‬‬
‫הוספת שכבת כדורים נוספת‬
‫הקמת מסך רסס מים כולל גלאים‬
‫להפעלה אוטומטית‪.‬‬
‫משאבה ובור שאיבה‪ -‬לריקון‬
‫האמוניה מהמאצרה‪.‬‬
‫מד כיוון רוח להפעלה אוטומטית‬
‫של מסך המים במורד הרוח‪.‬‬
‫סידורים ואמצעי אבטחה וביטחון‪-‬‬
‫המפעל יזם פרוייקט בשיתוף‬
‫המשטרה לשדרוג אבטחה‪,‬‬
‫הפרוייקט הוגש לאישור תקציבי‬
‫במפעל‪.‬‬
‫איסוף החומר למתקן מרכזי‬
‫לטיפול בשפכים ‪,‬תוך הפעלה‬
‫אוטומטית של מסך מים‪.‬‬
‫מיגון המיכל כנגד רעידות אדמה‪-‬‬
‫הוגש סקר עמידות המיכל ברעידות‬
‫אדמה וישום הדרישות‬
‫‪ .1‬הטמנת צינור האמוניה‬
‫‪ .2‬הוספת כבל התראה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫חוות הגז קרית אתא‬
‫‪ .1‬הטמנה עילית של מיכלי אחסון הגז‬
‫( בקיבולת של כ‪ 300 -‬טון כ"א‪.‬‬
‫הטמנת המיכלים‬
‫סה"כ בחווה יהיו ‪ 9 :‬מיכלים ‪X‬‬
‫בחינת הקטנת קוטר‬
‫‪ 300‬טון = ‪ 2,700‬טון)‪.‬‬
‫הצינור (מ ‪ '8‬ל ‪. )'3‬‬
‫‪ .2‬שדרוג המתקנים ואמצעי העזר‬
‫(צנרת‪ ,‬משטחי עבודה‪ ,‬גישות‪ ,‬חניה‬
‫‪ ,‬מבנים)‪.‬‬
‫‪ .3‬הקמת המערך החדש מתוכננת‬
‫לביצוע תוך ‪ 30‬חודש ממתן האישור‬
‫הסופי‪( .‬יבוצע במדורג ‪ ,‬כל חב' –‬
‫‪ 10‬חודשים)‪.‬‬
‫‪187‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫חיזוק המיכל כנגד רעידות אדמה‪-‬‬
‫המפעל הגיש סקר עמידות בפני רעידות‬
‫אדמה‪ .‬משרדנו טרם השלים את בדיקת‬
‫הסקר‪ .‬נדרש יועץ מומחה (לעניין‬
‫מדיניות המשך טיפול במיגון בפני‬
‫רעידות אדמה‪ ,‬עיין במסמך איציק דואר‬
‫‪.)14.12.10‬‬
‫מיגון עילי – לא בוצע‪ .‬פקע"ר המוסמך‬
‫להציב דרישות לגבי מצב מלחמה מסתמך‬
‫על תרחיש ייחוס של פגיעה במרחק ‪ 15‬מ'‬
‫ולא פגיעה ישירה ולכן לא דורש בניית‬
‫המיגון העילי‪.‬‬
‫‪ .1‬הטמנת צינור האמוניה‪ -‬תקול בשל בעיית‬
‫שיתוף פעולה של דשנים עם הבעלים על‬
‫הקרקע ותכנון הרצועה‪.‬‬
‫‪ .2‬כבל התראה‪ -‬ידרש במסגרת ההיתר‬
‫להטמנה‪.‬‬
‫‪ .1‬הטמנת המיכלים – אושר למפעלים היתר‬
‫בניה בתנאים‪ .‬המפעלים לא השלימו את‬
‫התנאים במהלך שנה מקבלתם‪ ,‬ולכן המחוז‬
‫לא חידש את היתר הרעלים‪ .‬המפעלים עתרו‬
‫לבג"ץ‪ .‬בג"ץ הוציא צו ארעי המאפשר‬
‫למפעלים להמשיך לעבוד עד המשך בירור‪.‬‬
‫‪ .9‬צוות חירום החווה ‪ 24 ,‬שעות ביממה‪.‬‬
‫‪ .10‬מרכז שליטה ובקרה‪ ,‬קשר אוטומטי עם‬
‫גורמי חוץ (כב"א ‪ ,‬משטרה ‪,‬מד"א )‪.‬‬
‫נקודות מילוי‬
‫מיכליות כביש‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫הנקודות אינן מוגנות‪.‬‬
‫אין מאצרות וכדורים‬
‫מיכל האתילן‬
‫במסוף‬
‫הכימיקלים‬
‫‪.1‬‬
‫בנוי כתרמוס‪:‬‬
‫‪ .1.1‬החלק הפנימי מאלומיניום‬
‫‪ .1.2‬החלק החיצוני מפלדה‬
‫סביב המיכל ‪ :‬אין קירות מגן היקפיות‬
‫מבטון‪.‬‬
‫מאצרה בשטח ‪ 4000‬מ"ר‪.‬‬
‫‪ 15‬גלאי גז המוצבים במאצרה ‪.‬‬
‫מערכת המפעילה מסך מי‪-‬ים (ידנית מחדר‬
‫הבקרה) ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬שלושה תותחי מים לדילול ענן הגז‪.‬‬
‫צוות חירום אינטגרטיבי‬
‫אמצעים ונוהלי אבטחה וביטחון‪.‬‬
‫זרוע לפריקת האתילן ‪,‬עם מנגנון ניתוק‬
‫מהיר‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫הצינור טמון בקרקע ‪,‬עומק כ‪ 1 -‬מ'‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫האיזוקונטיינר‪ :‬בעל עובי דופן של ‪10-12‬‬
‫מ"מ ומסווג כ‪. Full Frame -‬עמידות‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫צינור האתילן‬
‫(מסוף‬
‫הכימיקלים‪-‬‬
‫מפעל)‬
‫התקנת אמצעי בטיחות מתקדמים‪,‬‬
‫שימוש באמצעי גילוי וכיבוי אוטומטיים‪.‬‬
‫צמצום מילוי‪/‬ריקון מיכליות‬
‫כביש למינימום בהתאם‬
‫לדרישה בתנאי היתר‬
‫הרעלים‪.‬‬
‫מיגון נקודות המילוי‪.‬‬
‫כרמל אוליפינים‬
‫‪.1‬הקמת מיכל אתילן חדש ‪ ,‬בתכולה של‬
‫‪ .1‬הקמת מיכל חדש בנמל‬
‫‪ 4,000‬טון ( בחינה למיכל של ‪ 6000‬טון‬
‫עם אמצעי מיגון‬
‫) עם סוללות מיגון‪.‬‬
‫משופרים‪.‬‬
‫‪.2‬ביצוע סקר תגובת אתר לעמידות‬
‫‪ .2‬השלמת סקר עמידות‬
‫המיכל בפני רעידות אדמה‪.‬‬
‫המיכל לרעידות אדמה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫מיכלי ברום‬
‫(איזוטנקים)‬
‫‪.1‬‬
‫מיגון עילי (בטון‬
‫מכוסה בעפר) של‬
‫הצינור בקטעים‬
‫הקרובים‬
‫לאוכלוסיה‬
‫פרישת תיל‬
‫התראה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫התקנת כבל התראה‬
‫עיבוי ‪ /‬מיגון קרקע ‪ ,‬מעל חלקים‬
‫מוגדרים מעל הצינור באזורים‬
‫הקרובים יותר לריכוזי אוכלוסיה‪.‬‬
‫נמל חיפה‬
‫בחינה ליכולת תוספת‬
‫מסוף כרמל א'‬
‫אמצעים נלווים ‪,‬‬
‫‪ .1‬הקמה והפעלת מערכת ניקוז‬
‫למניעה ‪ /‬הקטנת‬
‫ייעודית שתנוקז לבור איסוף‬
‫הסיכונים מאוכלוסייה‪:‬‬
‫‪188‬‬
‫מיגון נקודת מילוי יבוצע יחד עם ההטמנה‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫תקול – היתר בניה‬
‫המפעל הגיש תוכנית עקרונית לוועדה‬
‫המקומית חיפה למיכל חדש‪ .‬לא ניתן‬
‫להוציא היתר בניה במסוף הכימיקלים‬
‫מכיוון שהתוכנית שחלה במקום אינה‬
‫מיועדת למסוף כימיקלים (חנ"י הגישה‬
‫תוכנית לשינוי יעוד ובגלל מיכל האמוניה‬
‫הוועדה המחוזית החליטה לא לקדם את‬
‫התוכנית)‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫מיגון בפני רעידות אדמה‪ -‬יבוצע עם בניית‬
‫המיכל החדש‪.‬‬
‫‪.1‬התקנת כבל התראה‪ -‬יש לקבל החלטה האם‬
‫נדרש לקבל התראה‪ ,‬כאשר הקו מוגן‪.‬‬
‫‪ .1‬נושא אתר השהיית מכולות ברום לא‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫מנפילה מגובה של ‪ 1.8‬מ'‬
‫אין מאצרות‪.‬‬
‫יש תעלות איגום והולכה לניקוז לים‪.‬‬
‫מערכות מים‪.‬‬
‫מכולות מיגון‪ :‬מכולת ברזל שלאורך שתי‬
‫הדפנות שלה הוצמד קיר בטון בעובי של ‪20‬‬
‫ס"מ‪.‬‬
‫שיטת המיגון מתבססת על מכולות מיגון‬
‫להצבה בשעת הצורך סביב ריכוז מכולות‬
‫הברום במסוף ‪ ,‬ויצירת "תחום מוגן"‪ .‬אושר‬
‫ע"י פקע"ר‪.‬‬
‫אחסון מכולות עם חומ"ס בערוגה המרכזית‬
‫במסוף המכולות ‪ ,‬עם מרווחים‪.‬‬
‫הקטנת זמן שהיית מכולות הברום בנמל‬
‫מתחת ל‪ 24-‬שעות ‪.‬‬
‫בשע"ח‪" :‬מסירה ישירה" של קבוצות‬
‫מטעני חומ"ס להקטנת זמן השהייה‬
‫למינימום האפשרי‪.‬‬
‫צוות חירום ‪ ,‬המונה ‪ 8‬אנשים (‪ 3-2‬אנשים‬
‫למשמרת) ‪,‬ב‪ 3-‬משמרות ליממה ‪ ,‬בכל ימות‬
‫השנה‪ .‬כשיר לטיפול ראשוני באירועי חמ"ס‬
‫‪ ,‬בפרט בברום (סיוע מצוות חירום של מפעל‬
‫"דשנים"‪-‬האמון על טיפול באירועי ברום ‪,‬‬
‫מטעם הספק‪ -‬חברת "תרכובות ברום "‪.‬‬
‫חדר שליטה וצוות בטחון (בניהול קב"ט‬
‫הנמל) ‪ ,‬המסייר בכל שעות היממה וכשיר‬
‫לזהות דליפות חומ"ס‪.‬‬
‫כבאית עם ‪ 3,000‬ליטר מים בתוספת כושר‬
‫שאיבת מי ים ‪ 800 +‬ליטר תרכיז קצף‪,‬‬
‫תותח מים ‪ ,‬זרנוקים ( לאורך הערוגות‬
‫ברציף ‪ ,‬המאחסנות חמ"ס ‪ ,‬קיימים ברזים‬
‫למים)‪.‬‬
‫‪ 4‬גוררות עם משאבות מי ים בספיקה כוללת‬
‫של ‪ 4,800‬מק"ש ‪.‬‬
‫רכב ועגלת מטען ‪ ,‬לטיפול באירועי חמ"ס ‪,‬‬
‫עם ציוד מיגון ‪ ,‬קשר ואמצעי ניטרול‪.‬‬
‫(מופעלים ע"י צוות החירום הנמלי‬
‫חמ"ס)‪.‬שרוולי רוח‪.‬‬
‫‪ .1.1‬גלאים ‪ ,‬חישנים‬
‫להפעלה‬
‫אוטומטית של‬
‫מערכות מים ;‬
‫משאבות ‪ ,‬צנרת ‪ ,‬מאגרי ‪/‬‬
‫מקורות להספקת מים ;‬
‫משאבות ‪.‬‬
‫‪ .2‬בחינת משמעויות‬
‫חומרים מסוכנים‬
‫אחרים המשונעים דרך‬
‫הנמל ‪ ,‬בנוסף לברום‪.‬‬
‫‪ .3‬בחינת סקר רעידות‬
‫אדמה ויישום‬
‫ההמלצות‪.‬‬
‫‪ .4‬מתחייבת בחינה חוזרת‬
‫‪ ‬סיכום המיגון הנדרש‪.‬‬
‫‪ ‬מקום שהיית הרכבת‬
‫בהמתנה‬
‫להטענה‪.‬‬
‫‪189‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫ייעודי בנפח של ‪ 55‬מ"ק‬
‫בבור האיסוף יותקנו ‪ 5‬סוגי‬
‫גלאים ‪ ,‬מד גובה ‪ ,‬מד טמפ' ‪,‬‬
‫מד פציצות ‪ ,‬מד חומציות‬
‫(הגבה)‪ ,‬גלאי למידת אידוי של‬
‫חומרים אורגניים נדיפים‬
‫ומיכל דגימה‪.‬‬
‫בכדי לשמר את מערכת‬
‫הגלאים במצב תקין תותקן‬
‫מערכת מתזים מים מתוקים)‬
‫לשטיפת הגלאים‪.‬‬
‫תוספת חומרי ניטרול לברום‬
‫ושיפור מערכת פיזור חומרי‬
‫הנטרול‪.‬‬
‫במסוף מזרח‪:‬‬
‫‪ .1‬עיבוי אמצעי הטיפול והניטרול‬
‫לטיפול בארוע ברום ברציף‪.‬‬
‫‪ .2‬אחסון מכולות ברום רק‬
‫במסוף כרמל א' המרוחק יותר‬
‫מאוכלוסיה‪ -‬בפועל‪ ,‬אחסון‬
‫מכולות הברום ימשיך‬
‫להתבצע בשני המסופים‬
‫(מזרח א וכרמל א)‪.‬‬
‫בביצוע‪:‬‬
‫הגדלת צוות החירום בנמל –‬
‫‪.1‬‬
‫נמצא‬
‫בביצוע‪.‬‬
‫‪ .2‬הנמל הוציא מכרז לשדרוג‬
‫שיפועי אספלט במסוף בו‬
‫מאוחסנים החומרים המסוכנים‬
‫כיום ‪.‬‬
‫‪ .3‬ועדה פנימית של משרדנו‬
‫המליצה להפחית באופן הדרגתי‬
‫את כמות הברום המשונעת דרך‬
‫נמל חיפה‪.‬‬
‫נסגר ‪ ,‬הנושא עלה בפגישת שר ומנכ"ל עם‬
‫ראש העיר חיפה ‪ ,‬נפסל על ידי ראש העיר ‪.‬‬
‫במידה והברום לא ייוצא דרך נמל חיפה‪,‬‬
‫הנושא יפתר‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫מסכות גז‪:‬‬
‫במתחם צוות החירום בנמל (‪ 50‬מסכות‬
‫ומסננים);‬
‫בכלי רכב של יח' האבטחה בנמל;‬
‫במתחם התפעול ‪ ,‬בנמל הקישון (‪ 30‬מסכות‬
‫ומסננים);‬
‫ב‪ 4 -‬גוררות נמליות (‪ 4‬מסכות ומסננים בכל‬
‫גוררת)‪.‬‬
‫איתור אלקטרוני למיכליות הברום ‪ -‬ייבדק‬
‫במשולב עם מפעל הברום‪.‬‬
‫מקלטים ומרחבים מוגנים בנמל‪.‬‬
‫אמצעים לטיפול באירוע באזור אחסון‬
‫מיכלי הברום‪.‬‬
‫‪190‬‬
‫תכנון סביבתי‬
‫תיקי בניה‪ ,‬קווי בניין והיתרי חפירה‬
‫בשנת ‪ 2010‬נבדקו באיגוד ‪ 153‬תיקי בניה‪ ,‬ל‪ 53 -‬מהם נוסחו תנאים סביבתיים להיתר‪ ,‬בינהם‪ :‬תנאים הקשורים‬
‫בהיתרים לבנית בנייני מחלקות ושירותים רפואים במתחמ מרכז רפואי רמב"מ במסגרת תכנית מס' חפ‪ 1481/‬ג'‪.‬‬
‫השנה אישר האיגוד בקשה לב ניית מבנה חדש לאונקולוגיה וקרדיולוגיה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתנו תנאים לפצחן המימני של בית‬
‫הזיקוק‪ ,‬לשידרוג והרחבת מוסך קרונועים של רכבת‪ ,‬להתקנת מיגונם אקוסטיים‪ ,‬למפעל חדש "המחדש" בקרית‬
‫אתא‪ ,‬תנאים לתחנות תדלוק ומוסכים‪ ,‬תנאים לבריכות שחייה בבתי מגורים‪ ,‬תנאים למסעדות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בחיפה נבדקו ‪ 125‬תיקים ב‪ 40 -‬מהם נוסחו תנאים בתחומים שונים‪ 5 .‬בקשות להיתרים נדחו‪ ,‬בקשה של חב'‬
‫אוברסיז שהאיגוד התנגד לבניית מחסנים לחומרים מסוכנים במתחם אדמירליטי‪ .‬בקשה על מתקני מנגל במרפסת‬
‫כולל ארובות בגלל העשן וריחות אשר עלולים להיות‪ .‬האיגוד התנגד ללגליזציה לשימוש חורג במסעדה ברח' אח"י‬
‫אילת בקרית חיים כי גובה הארובה אינו עומד בהוראות תקנות רישוי עסקים‪ .‬בקשה נוספת‪ -‬על פרוייקט האחים‬
‫עופר ברח' האיצטדיון בה ההצעות להקטנת הסיכון לא פתרו את הבעיה‪ .‬בקשה חמישית שנדחתה‪ -‬תכנית שינויים‬
‫בתחנת דלק פז חיפה מזרח‪ ,‬כי לא בוצעו העבודות שיקום קרקע‪.‬‬
‫בזבולון נבדקו השנה ‪ 10‬תיקי בניה ול‪ 6-‬נדרשו תנאים‪ ,‬בקרית אתא נבדקו ‪ 11‬תיקים וב‪ 6-‬מהם נוסחו תנאים‪ ,‬בקרית‬
‫טבעון נבדקו ‪ 2‬תיקים וב‪ 1-‬מהם נוסחו תנאים‪ ,‬בנשר נבדקו ‪ 3‬תיקים‪ ,‬ובקרית מוצקין נבדקו ‪ 2‬תיקים שלא נדרשו‬
‫תנאים להיתר‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫התפלגות בדיקת תיקי בניה שהועברו לאיגוד‪:‬‬
‫תיקי בניה שנבדקו‬
‫תיקים שנדרשו תנאים‬
‫תיקים שנדחו‬
‫הרשות‬
‫חיפה‬
‫‪125‬‬
‫‪40‬‬
‫‪5‬‬
‫זבולון‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫קרית אתא‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫נשר‬
‫‪3‬‬
‫קרית טבעון‬
‫‪2‬‬
‫קרית מוצקין‬
‫‪2‬‬
‫סה"כ‬
‫‪153‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪53‬‬
‫תחנות תדלוק ‪ -‬בשנת ‪ 2010‬נבדקו ‪ 13‬תחנות תדלוק‪ .‬לצורך מתן היתר בניה לתחנת תדלוק בכדי למנוע השלכות‬
‫סביבתיות כבר בשלב התכנון‪ ,‬האיגוד דורש מיוזם הגשת פרשה טכנית להקמת התחנה‪" ,‬צ'ק ליסט" הכולל מתקנים‬
‫ואמצעים הנמצאים בתחנה‪ ,‬מסמך הידרולוגי סביבתי וסקר קרקע מאושר ע"י המשרד להגה"ס‪ .‬במקרה של בניית‬
‫תוספות בתחנות הקיימות אנשי ה איגוד‪ ,‬בד"כ מבקרים באתר התחנה‪ .‬השנה האיגוד הוסיף לתנאים בהיתר הבניה‬
‫הכנה למישוב אדים ‪ STAGE-2‬לצמצום פליטות אדי דלק בזמן תדלוק המכוניות‪.‬‬
‫צנרת ‪ -‬ניתנו אישורים לעבודות על קו הדלק קצא"א במתחם מת"ם ובמספר מקומות בעיר‪ ,‬חפירות בפרוזדור הצנרת‬
‫‪ ,F‬תאום מערכות למטרונית במספר מקומות‪ ,‬קידוחים לביצוע עבודות סקר קרקע בפרוזדור ‪ ,F‬ביצוע מיגון על קווים‬
‫של בז"ן ותש"ן בחציית כביש ‪ 70‬באזור כפר חסידים‪ ,‬התקנת מערכת לבדיקת נזילות בפרוזדור ‪ F‬בחוף שמן‪ ,‬תנאים‬
‫להתקנת כבל התרעה מעל צינור האמוניה במפרץ חיפה‪ ,‬בדיקה שנתית לצינור האתילן של כאו"ל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬נבדקו ‪ 72‬קווי בניה באמצעות "טופס מסירת מידע ע"י מבקש מפה מצבית באזור התעשייה"‪ .‬ל‪13-‬‬
‫מהבקשות שהיו בסמוך לחומרים מסוכנים צויינו הערות במפת קו הבניין‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬הוגשו לבדיקת האיגוד ‪ 64‬בקשות היתרי חפירה ברחבי העיר‪ .‬ל‪ 21 -‬מהם ניתן ההיתר בתוספת תנאים‬
‫לחפירה בסמוך או בחציית או בקרבת קווי חומרים מסוכנים‪.‬‬
‫תסקירי השפעה על הסביבה‪ ,‬סקר סיכונים‬
‫קרקעות הצפון‪-‬הערות להשלמות לתסקיר השפעה על סביבה‬
‫קבלת השלמות והטיפול בהם מהיבט חומרים מסוכנים לא היו הערות נוספות של האיגוד‪ .‬לדעת המשרד להגנת‬
‫הס ביבה אין מניעה להקמת מסוף הדלקים של תש"ן בשטח קרקעות הצפון‪ .‬בחוות דעתו דורש המשרד מיזם התוכנית‪,‬‬
‫לבצע ניתוח ‪ HAZOP‬עבור האתר המתוכנן לשם זיהוי הסיכונים הפוטנציאלים‪ ,‬והשלכותיהם וכבסיס לבחירת אמצעי‬
‫בטיחות מתאימים בשלב הוצאת היתר בניה‪.‬‬
‫סקר סיכונים של מתחם דור כימיקלים‬
‫בשנת ‪ 2010‬קיבל מפעל "דור כימיקלים" היתר בנייה עם התנאים של כל הגורמים שטיפלו בסקר המעודכן‪ 2009-‬בו‬
‫המפעל הוסיף לבדיקה מתקנים נוספים‪ ,‬מיכלים חדשים והגדיל את נפח חלק מהמיכלים בהשוואה לסקר הקודם‪.‬‬
‫בהערכת הסיכונים שנערכה בסקרים‪ ,‬נמצאה חריגה בסיכון האישי ב‪-‬‬
‫‪-6‬‬
‫‪ ,10‬לכן ניתנו המלצות לטיפול‪ ,‬להקטנת‬
‫החריגה בסיכון האישי‪ .‬כל המלצות האיגוד לשם הקטנת הסיכונים‪ ,‬התקבלו ע''י הועדה המקומית המאשרת את היתר‬
‫הבנייה‪ .‬בעת כתיבת הדו"ח‪ ,‬המפעל הגיש לאיגוד דוח סביבתי הכולל היבטים סביבתיים נוספים‪ :‬שפכים‪ ,‬אוויר‪,‬‬
‫ריחות‪ ,‬קרקע וצנרת בהתאם לעקרונות ה‪ BAT -‬שנוסחו למפעל זה שנדרש להכין בוועדת חומ"ס‪.‬‬
‫‪192‬‬
‫סקר סיכונים של מתקן "פצחן המימני" של בית הזיקוק‬
‫בשנת ‪ , 2010‬טיפל האגוד בבדיקת השלמות סקר הסיכונים של מתקן "הפצחן המימני" וכן במתן תנאים להיתר הבניה‪.‬‬
‫נציגי מפעל בז"ן התחייבו לעמוד בדרישות הצ ו האישי בכל המזהמים וכי סך הפליטות מהפצחן המימני‪ ,‬לא יעלו על‬
‫המפורט במסמך הסביבתי שהוגש‪ ,‬כמוכן בז"ן יפחיתו את הפליטות במתקנים אחרים באופן שהפעלת הפצחן לא‬
‫תגרום לתוספת פליטות‪ .‬בהיתר הבניה של הפצחן‪ ,‬נקבע כי המתקן יופעל בגז טבעי בלבד וכי במקרה של תקלה‬
‫באספקת הגז‪ ,‬יופעל באמצעות גפ"מ‪.‬‬
‫בנושא חומ"ס‪ ,‬רמת הסיכון נבחנה בהתאם לשתי השיטות‪ :‬שיטה ההסתברותית ונמצא על פי כך שהסיכון האישי‬
‫והסיכון הציבורי‪ ,‬קבילים ולא חורגים ממתחם פטרוכימיה‪ .‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬בדק את רמת הסיכון בהתאם‬
‫לטיוטת המדריך של המשרד לקביעת מרחקי ההפרד ה בין מתקני חומרים מסוכנים לבין שימושי קרקע‪ .‬בנוסף‪ ,‬ערך‬
‫המפעל בדיקת ‪ HAZOP‬והעביר למשרד להגה"ס התחייבות כי המסקנותיו שולבו בהליך תכנון המתקן‪.‬‬
‫התכנון נעשה גם בהתאם להערכת בדיקה סייסמית לעמידת המתקן ברעידת אדמה‪ .‬במתקן תוכננו מספר רב של‬
‫אמצאי הגנה‪ ,‬אתרעה‪ ,‬גילו י וטיפול במקרה של אירוע חומרים מסוכנים‪ .‬בתנאים להיתר הבנייה של האיגוד‪ ,‬שולבו כל‬
‫האמצעים וזאת בהתאם להמלצות סקר הסיכונים ההסתברותי‪.‬‬
‫‪193‬‬
‫פיקוח האיגוד על פרוייקט מנהרות הכרמל‬
‫כללי‬
‫במשך שנת ‪ 2010‬המשיך האיגוד בפיקוח צמוד ורציף על פרויקט בניית מנהרות הכרמל בנושאים סביבתיים‪.‬‬
‫העבודות העיקריות בשנת ‪ 2010‬היו‪ :‬בניית גשרים וכבישים‪ ,‬עבודות תשתיות בתוך המנהרות ובחוץ‪ ,‬חפירה וחצבה‪,‬‬
‫העברת חומר חפירה‪ ,‬עבודות ציפוי פורטלים ואחרים‪ .‬במטרה למנוע זיהום אוויר ורעש באזורי בניית המנהרות‪,‬‬
‫נערכו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בדיקות וסיורים באתרי העבודה‪ ,‬הן תקופתיים והן ‪ -‬ללא הודעה מראש ובמידת הצורך‪ ,‬ננקטו הצעדים‬
‫הנחוצים‪ :‬הוראה להרטבה מיידית של שטחי העבודה‪ ,‬כיסוי המשאיות ואחרות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מעקב קבוע אחר נתוני איכות האוויר הנמדדים ב‪ 4 -‬תחנות ניטור אוויר הממוקמות באזורים הקרובים‬
‫לאתרי בניית המנהרות‪ :‬יזרעאליה‪ ,‬רוממה‪ ,‬כרמליה וצ'ק פוסט‪ .‬התחנות כוללות מכשירים רציפים‬
‫למדידת ריכוזי מזהמים באוויר ופרמטרים נוספים‪ :‬חלקיקים (‪ ,)PM10‬גז פחמן חד חמצני (‪,)CO‬‬
‫תחמוצות חנקן (‪ , )NOx ,NO2 ,NO‬מדי רעש ונתונים מטאורולוגיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ישיבות מעקב תקופתיות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫טיפול בתלונות התושבים בנושא אבק ורעש‪ ,‬לרבות מתן הסברים לתושבים על מערך הניטור בנושא‬
‫המנהרות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מתן הוראות להכנת נוהל למניעת זיהום אוויר בפתחי המנהרות‪ ,‬בתקופת הפעלת המנהרות‪.‬‬
‫דוגמאות לממצאים בעת הסיורים באתרי הבנייה‬
‫הסיורים נערכו בשלושה אתרי בניית המנהרות ובאזורים מהם התקבלו תלונות על זיהום‬
‫האוויר ורעש‪ ,‬מהתושבים‪.‬‬
‫א‪ .‬אתר רופין הינו האתר הגדול ביותר מבחינת היקף העבודות הגורמות ליצירת האבק‪ .‬בעת הסיורים נבדק‪ ,‬האם‬
‫הדרכים הפנימיות היו רטובות והאם המשאיות היו מכוסות‪ .‬ברוב הזמן נמצא‪ ,‬כי השטח היה רטוב (ציור ‪ 1‬א' ו‪-‬‬
‫ב')‪ .‬בציור ‪ 2‬רואים ביצוע ציפוי פורטלים‪ .‬סוג זה של העבודה אינו גורם ליצירת האבק‪.‬‬
‫‪194‬‬
‫ב' ‪ -‬אתר רופין‬
‫א' ‪ -‬אזור הפורטל המזרחי הצפוני‬
‫ציור ‪ .1‬הדרגים הפנימיות לאחר ההטרבה‬
‫ציור ‪ .2‬ציפוי פורטלים שאינן גורמות ליצירת האבק‬
‫באזור רח' רטנר נערכו עבודות בניית כבישים רבות‪ :‬סלילה‪ ,‬בניית גדר ואחרות‪ .‬אזור זה נמצא בקרבה רבה לבנינים‬
‫המגורים‪ .‬הדבר גרם לעתים לתלונות מתושבים על אבק‪ .‬בחלק מהסיורים נמצא כי בקטע של רח' רטנר‪ ,‬הקרוב‬
‫לאתר הבנייה‪ ,‬השטח לא היה רטוב‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬נוצר קשר מיידי עם הנהלת המנהרות והתבצעה ההרטבה‪ .‬כמו‬
‫כן הוגברו סיורים באזור עד למספר פעמים ביום (ציור ‪ 3‬א'‪ ,‬ב')‪.‬‬
‫ב' – אבק כתוצאה מנסיעת המשאית‬
‫א' – עבודות כביש‬
‫ציור ‪ .3‬אזור העבודה הסמוך לרח' רטנר‬
‫‪195‬‬
‫ב‪ .‬באזור נחל הגיבורים נאסף חומר חפירה לפני פינויו מאתר העבודה‪.‬‬
‫בעת הסיורים בדרך כלל לא נראה אבק באזור‪ ,‬אך לפעמים נצפו המשאיות ללא כיסוי‪.‬‬
‫במקרים כאלה‪ ,‬נמסרו הודעות מיידיות להנהלת המנהרות (ציור ‪ 4‬א'‪ ,‬ב')‪.‬‬
‫ב' – המשאית ללא כיסוי‬
‫א' – דרך וערימות חומר חפירה‬
‫ציור ‪ .4‬אזור נחל הגיבורים‬
‫ג‪ .‬באתר חוף הכרמל בתחילת שנת ‪ 2010‬הסתיים פינוי חומר חפירה מהערימה הגדולה‪ .‬במקום בו היתה הערימה‪,‬‬
‫פוזרה האדמה‪ ,‬לשיקום השטח‪ .‬לאחר השיקום נצפתה פריחה במקום הערימה (ציור ‪ 5‬א'‪ ,‬ב')‪.‬‬
‫ב' – המצב בעת השיקום‬
‫א' – תחילת הפריחה לאחר השיקום‬
‫ציור ‪ .5‬שיקום השטח בו התמקמה הערימה של החומר החפירה מהמנהרות‬
‫באתר נצפו עבודות בניית בניין משרדים ועבודות עיצוב קירות‪.‬‬
‫בעת הסיורי ם נצפתה המיכלית (להרטבת השטח) הפועלת באזור המשרדים ובאזור הסמוך לפתחי המנהרות (ציור ‪.)6‬‬
‫בתוך המנהרה התבצעו עבודות תשתית‪ ,‬צנרת‪ ,‬אלקטרוניקה‪ ,‬תאורה ועיצוב קירות‪ ,‬הרכבת מפוחים מתחת לתקרה‪.‬‬
‫‪196‬‬
‫ציור ‪ .6‬אתר חוף הכרמל – כניסה לאזור המשרדים‬
‫ד‪ .‬באתר הצק' פוסט‪ ,‬נצפו עבודות בניית הגשר המוביל לכניסות למנהרות ובניית דרכים חדשות באזור (ציור ‪ 7‬א'‪,‬‬
‫ב')‪.‬‬
‫א' – בניית כבישים חדשים הרשורים למנהרות; ב' – כניסה לפורטל "הקריות"‬
‫ציור ‪ .7‬אזור צ'ק פוסט‬
‫ריכוז החלקיקים בממוצע שנתי באזורי בניית המנהרות‬
‫בשנת ‪ 2010‬במסגרת הפרוייקט‪ ,‬פעלו ‪ 3‬תחנות ניטור אוויר באופן רציף‪ :‬יזרעאליה‪ ,‬רוממה ונווה יוסף‪ ,‬ותחנת הניטור‬
‫בכרמליה הופעלה בחודשים ינואר ודצמבר בלבד‪( .‬מניתוח הנתונים של תחנות הניטור השייכות לפרויקט המנהרות‬
‫שהוקמו עוד לפני תקופת הקמה המנהרות‪ ,‬עלה כי‪ ,‬תחנת הניטור בשכונת כרמליה אינה משקפת את איכות האוויר‬
‫באזור המנהרה עקב משטר הרוחות הקיים באזור זה (כיווני רוחות דומיננטיים אינם מאזור המנהרות אל התחנה)‪.‬‬
‫בעתיד‪ ,‬לאחר בניית שכונת המגורים "לינקולן"‪ ,‬המיועדת להיבנות בסמוך לפתח חוף הכרמל‪ ,‬ימצא האתר המתאים‬
‫לתחנה והיא תועבר אליו‪).‬‬
‫בתחנות השייכות לפרויקט מופעלים מכשירים רציפים למדידת ריכוזי מזהמים באוויר ופרמטרים נוספים‪ :‬חלקיקים‬
‫(‪ ,)PM10‬גז פחמן חד חמצני (‪ ,)CO‬תחמוצות חנקן (‪ ,)NOx ,NO2 ,NO‬מדי רעש ונתונים מטאורולוגיים‪.‬‬
‫תחנת הניטור יזרעאליה ממוקמת בסמוך לאתר הבנייה ולמקום בו נבנה כביש חדש בשנת ‪( 2010‬ראה ציור ‪ .)3‬הדבר‬
‫גרם לכך שבתחנת ניטור זו‪ ,‬נמדדו ריכוזים גבוהים של החלקיקים‪ ,‬יחסית לתחנות אחרות השייכות למנהרות‪,‬‬
‫‪197‬‬
‫במיוחד בחודשי הקיץ (ציור ‪ .)8‬בציור ‪ 9‬מוצגים ריכוזי החלקיקים ‪( PM10‬מק"ג‪/‬מ"ק) הממוצעים השנתיים שנמדדו‬
‫בתחנות הניטור השייכות למנהרות הכרמל‪ ,‬בשנות ‪ 2009 , 2008 , 2007‬ו‪( 2010 -‬ללא הורדת ימי השרב עם אבק)‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫ריכוז ‪ ,PM10‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪75‬‬
‫‪25‬‬
‫‪0‬‬
‫בר‬
‫צמ‬
‫ד‬
‫בר‬
‫במ‬
‫נו‬
‫בר‬
‫טו‬
‫וק‬
‫א‬
‫ס‬
‫פט‬
‫בר‬
‫מ‬
‫סט‬
‫גו‬
‫או‬
‫לי‬
‫יו‬
‫וני‬
‫י‬
‫אי‬
‫מ‬
‫יל‬
‫פר‬
‫א‬
‫רץ‬
‫מ‬
‫אר‬
‫רו‬
‫פב‬
‫רוממה‬
‫אר‬
‫ינו‬
‫נווה יוסף‬
‫יזרעאליה‬
‫ציור ‪ .8‬ריכוזי החלקיקים בממוצע חודשי‪ ,‬שנמדדו בתחנות הניטור השייכות למנהרות‬
‫‪70‬‬
‫תקן‪ 60 :‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪61‬‬
‫‪60‬‬
‫‪58‬‬
‫‪55‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫‪47‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪42‬‬
‫‪40‬‬
‫‪37‬‬
‫‪31‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫נווה יוסף‬
‫כרמליה‬
‫‪2010‬‬
‫רוממה‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫יזרעאליה‬
‫‪2007‬‬
‫ציור ‪ .9‬ריכוזי החלקיקים ‪( PM10‬מק"ג‪/‬מ"ק) הממוצעים השנתיים שנמדדו בתחנות הניטור השייכות למנהרות‬
‫הכרמל‪ ,‬בשנות ‪ 2009 , 2008 , 2007‬ו‪.2010 -‬‬
‫‪198‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪40‬‬
‫נבדק‪ ,‬כי בשנת ‪ 2010‬באזור האיגוד היה מספר ימי שרב עם אבק‪ ,‬הגדול ביותר (‪ 54‬ימים) ב‪ 4 -‬שנים אחרונות בהן‬
‫התבצעה בניית המנהרות (טבלה ‪.)1‬‬
‫טבלה ‪ .1‬מספר ימי שרב עם אבק והריכוזים המקסימאליים של החלקיקים בימים אלו‬
‫*)‬
‫שנה‬
‫מספר ימי שרב עם‬
‫*)‬
‫אבק‬
‫ריכוז מקסימאלי של‬
‫החלקיקים בשנה‪,‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪2007‬‬
‫‪32‬‬
‫‪656‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪34‬‬
‫‪671‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪34‬‬
‫‪612‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪55‬‬
‫‪726‬‬
‫ימי שרב עם אבק הוגדרו כימים בהם ריכוז החלקיקים ברוב התחנות בהן פועלים מכשירים לניטור החלקיקים‪,‬‬
‫עלה מעל ‪ 75‬מק"ג‪/‬מ"ק בממוצע ‪-24‬שעתי‪.‬‬
‫בהתחשב במספר רב של ימי שרב עם אבק‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬ובריכוז החלקיקים המקסימאלי‪ ,‬הגבוה ביות ב‪ 4 -‬השנים‬
‫הנ"ל ‪ ,‬להלן ריכוזי החלקיקים בממוצעים השנתיים שנמדדו בשלוש התחנות השייכות למנהרות‪ ,‬בשנת ‪, 2010‬‬
‫שהתקבלו בשני החישובים‪ :‬כולל ימי שרב עם אבק ולא כולל ימי שרב עם אבק‪( .‬טבלה ‪.)2‬‬
‫טבלה ‪ .2‬ריכוזי חלקיקים ‪ PM10‬בממוצעים שנתיים שנמדדו בשלוש תחנות הניטור השייכות לפרויקט המנהרות‬
‫בשנת ‪( 2010‬ללא ימי שרב עם אבק)‬
‫ריכוז ‪ PM10‬בממוצע שנתי‬
‫*)‬
‫(מק"ג‪/‬מ"ק)‬
‫תחנה‬
‫החישוב כולל‬
‫ימי שרב עם אבק‬
‫החישוב לא כולל‬
‫ימי שרב עם אבק‬
‫‪49‬‬
‫יזרעאליה‬
‫‪61‬‬
‫רוממה‬
‫‪47‬‬
‫‪33‬‬
‫נווה יוסף‬
‫‪45‬‬
‫‪32‬‬
‫*) התקן השנתי של ריכוז החלקיקים ‪ PM10‬הינו‪ 60 :‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫נוהל הפעלת מנהרות הכרמל למניעת זיהום האוויר‬
‫בהתאם להוראות התכנית בנושא "מנהרות הכרמל" חב' כרמלטון הגישה נוהל הפעלת המנהרות‪ ,‬כולל נוהל למצבים‬
‫‪199‬‬
‫בהם נמדד זיהום האוויר בתחנות הניטור השייכות למנהרות‪.‬‬
‫האיגוד אישר את הנוסח האחרון של הנוהל שעודכן מ‪ , 8/02/2010 -‬בהתאם להערות האיגוד‪.‬‬
‫ערכי הסף (ריכוזי מזהמים) להפעלת הנוהל למניעת זיהום האוויר יבוטאו באחוזים מתקני איכות האוויר לגבי‬
‫המזהמים הרלוונטיים הנמדדים בכל תחנות הניטור של המנהרות‪ CO ,NO2 ,NOX :‬וחלקיקים‪ .‬להלן ערכי הסף על‬
‫פיהם יופעל הנוהל‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫כאשר הריכוזים (בממוצע חצי שעתי) עולים מעל ‪ 60%‬מתקן איכות האוויר‪ -‬תחילת הליך מעקב צמוד ע"י‬
‫המפעיל התורן ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫נושא ההתייעצות עם היועץ החיצוני לא יהיה חלק מהנוהל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫כאשר הריכוזים (בממוצע חצי שעתי) עולים מעל ‪ 80%‬מתקן איכות האוויר ‪ -‬נקיטת פעולות הדרושות‬
‫למניעת חריגה מתקני איכות האוויר‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫במידה ואין תקן חצי שעתי למזהם הנמדד‪ ,‬יחושב הערך השקול למחצית השעה‪.‬‬
‫דוגמא לחישוב של הערכת הפחתת פליטת זיהום האוויר הנפלט מכלי רכב שייסעו במנהרות‬
‫הכרמל‪ ,‬במקום המסלול דרך העיר‬
‫לפרויקט מנהרות הכרמל‪ ,‬משמעות עירונית כוללת והשפעה על מערכת הדרכים כולה‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט הייתה‪ ,‬מתן פתרון יעיל ביותר למערכת התחבורתית בחיפה‪ .‬המבנה הטופוגרפי של אזור חיפה‬
‫מורכב‪ ,‬ובשל כך‪ ,‬גורם למסלולי נסיעה ארוכים ומפותלים מהכרמל לאזור המפרץ והקריות‪ ,‬מהכרמל לכוון מערב‬
‫אזור תעשיות מת"מ וכבישים אחרים העוברים גם באזורי מגורים‪.‬‬
‫לפרויקט השפעה על איכות הסביבה באזור חיפה הבאה לביטוי בהפחתת פליטות זיהום האוויר מתחבורה‪.‬‬
‫המזהמים העיקריים הנפלטים מכלי רכב המונעים במנועי שריפה פנימית הם‪ VOC ,CO ,NOX :‬ו‪- PM1 -‬‬
‫החלקיקים העדינים שכותרם קטן מ‪ 1 -‬מיקרומטר‪.‬‬
‫כמות פליטת מזהמים מכלי רכב לאוויר הינה פונקציה של מספר פרמטרים‪ ,‬כגון‪ :‬סוג כלי הרכב‪ ,‬מרחק ומשך‬
‫הנסיעה‪ ,‬מהירות הנסיעה‪ ,‬שיפוע הכביש‪ ,‬משטר התנועה ברחובות העיר (מערכת רמזורים‪ ,‬יצירת גודש ופקקים)‬
‫ואחרים‪.‬‬
‫הפעלת המנהרות תשפיע על הפחתת פליטות מזהמי האוויר מכלי רכב ע"י מספר גורמים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫קיצור מרחקי הנסיעה ; תהיה הפחתה משמעותית בצירים המקשרים את רכס הכרמל למפרץ ולחוף הכרמל‪.‬‬
‫מרחק הנסיעה מאזור חוף הכרמל לצומת הצ'ק פוסט בשדרות ההגנה ודרך העצמאות‪ ,‬הינו כ‪ 13.6-‬ק"מ'‬
‫ובדרך פרויד כ‪ 13 -‬ק"מ‪ ,‬כאשר אורך המנהרות סה"כ כ‪ 6 -‬ק"מ‪( .‬ציור ‪)10‬‬
‫‪200‬‬
‫ציור ‪ .10‬תוואי המנהרות‬
‫ב‪.‬‬
‫קיצור זמן הנסיעה מחוף הכרמל לצומת הצ'ק פוסט מ‪ 30 -‬דקות לפחות (‪ 50‬דקות בשעות השיא) ל‪ 6-‬דקות‬
‫בלבד ‪ .‬כמו כן תקוצר הנסיעה אל כל השכונות הסמוכות לפתח המנהרה באזור הגרנד קניון‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫קיצור זמן הנסיעה בכבישים הקיימים בשל הפחתת גודש התנועה והפקקים‪ .‬הפעלת המנהרות צפויה‬
‫להפחית את התנועה בעורקי התחבורה המרכזיים ולהעלות את מהירות נסיעת כלי הרכב בהם‪ .‬על פי נתוני‬
‫חב' כרמלטון‪ ,‬הנסיעה במנהרות תפחית את מספר כלי הרכב על הצירים הפקוקים היום‪ ,‬ב‪ 15%-‬לפחות‪.‬‬
‫הערכת הפחתת זיהום האווי ר הצפויה בעקבות הפעלת המנהרות‪ ,‬אינה פשוטה ודורשת שימוש במודלים תחבורתיים‬
‫החוזים את השינוי בנפחי התנועה באזור חיפה לאחר הפעלת המנהרות‪.‬‬
‫להלן דוגמא לחישוב של כמויות המזהמים העיקריים האופייניים לכלי הרכב‪ NOX :‬וחלקיקים‪ ,‬שהיו נפלטים מכלי‬
‫רכב אם היו נוסעים בשני מסלולים שונים‪ :‬בתוך המנהרות ומחוץ להן‪.‬‬
‫על פי נתוני חב' כרמלטון המפעילה את המנהרות‪ ,‬בשנת ‪ 2011‬צפוי נפח התנועה במנהרות להגיע לעומס ממוצע של כ‪-‬‬
‫‪ 2,383‬כלי רכב לשעה‪ ,‬מסוגים שונים‪ 2,204 :‬כלי רכב פרטיים‪ 60 ,‬אוטובוסים ו‪ 119 -‬משאיות‪.‬‬
‫הפליטות חושבו על בסיס מקדמי פליט ה המומלצים ע"י המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬בהתחשב בסוג הרכב‪ ,‬מהירות‬
‫הנסיעה ושיפוע הכביש‪ .‬תוצאות החישוב מרוכזות בטבלה ‪.3‬‬
‫‪201‬‬
‫טבלה ‪ .3‬תוצאות חישוב כמות פליטת מזהמים ‪ NOx‬וחומר חלקיקי שהיו נפלטים מכלי רכב אם היו נוסעים בשני‬
‫מסלולים שונים‪ :‬בתוך המנהרות ומחוץ להן (בכיוון מחוף הכרמל בכניסה לעיר לצ'ק פוסט במפרץ חיפה)‬
‫נסיעה במנהרות הכרמל‬
‫נסיעה דרך העיר‬
‫‪ 4.7‬ק"מ‬
‫‪ 13.6‬ק"מ‬
‫אורך‬
‫שיפוע הכביש‬
‫מהירות הנסיעה הממוצעת‬
‫כמות‬
‫המזהמים‬
‫הנפלטים מ‪-‬‬
‫‪ 2,383‬כלי‬
‫*)‬
‫הרכב‬
‫*)‬
‫‪ 3.1‬ק"מ‬
‫‪ 1.6‬ק"מ‬
‫‪3%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪ 60‬ק"מ‬
‫‪ 22‬ק"מ‪/‬שעה‬
‫‪( NOx‬תחמוצות‬
‫חנקן)‬
‫‪ 12.1‬ק"ג‬
‫‪ 43‬ק"ג‬
‫‪( PM‬חומר‬
‫חלקיקי)‬
‫‪ 0.2‬ק"ג‬
‫‪ 0.9‬ק"ג‬
‫בשנת ‪ 2011‬נפח התנועה צפוי במנהרות כ‪ 2,383 -‬כלי רכב לשעה‪ ,‬מסוגים שונים‪ 2,204 :‬כלי רכב פרטיים‪60 ,‬‬
‫אוטובוסים ו‪ 119 -‬משאיות‪.‬‬
‫כ‪ 12.1 -‬ק"ג של המזהם ‪ NOX‬וכ‪ 0.2 -‬ק"ג של חומר חלקיקי נפלטים (ע"י כלי רכב הנ"ל) בנסיעה במסלול התואם‬
‫למנהרות (המהירות הנסיעה הממוצעת הינה כ‪ 60 -‬ק"מ‪/‬שעה‪ ,‬והאורך המסלול הינו כ‪ 6 -‬ק"מ)‪.‬‬
‫כ‪ 43 -‬ק"ג של המזהם ‪ NOX‬ו‪ -‬כ‪ 0.9 -‬ק"ג של חומר חלקיקי נפלטים (ע"י אותם כלי הרכב) בנסיעה במסלול התואם‬
‫לכביש העוקף הארוך ביותר (דרך העיר) (המהירות הממוצעת הינה כ‪ 22 -‬ק"מ‪/‬שעה‪ ,‬לפי המחקר שבוצע בטכניון‪,‬‬
‫והאורך המסלול הינו כ‪ 13.6 -‬ק"מ)‪ .‬לפי כך‪ ,‬כמות המזהמים הנפלטת מאותם כלי הרכב בנסיעה דרך המנהרות הינה‬
‫כפי‪ 4-‬קטנה יותר מהכמות הנפלטת בנסיעה במסלול מחוץ למנהרות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הפעלת המנהרות צפויה לגרום לתוספת כ מות כלי רכב ומכך לעלייה של ריכוזי מזהמים באזורים הסמוכים‬
‫לפתחי המנהרות ובאזורי הגישה אליהן‪ ,‬במיוחד באזור רופין הנמצא בקרבה לשכונות המגורים‪ .‬בעת תכנון פרויקט‬
‫המנהרות‪ ,‬נבדקו הפרמטרים הנ"ל והוערכו ריכוזי מזהמים באוויר באזורים הסמוכים לפתחי המנהרות‪ .‬הוערך‪ ,‬כי‬
‫למרות זאת‪ ,‬לא תהיינה חריגות מתקן איכות האוויר באזורי מגורים אלו‪ .‬כמו כן‪ ,‬במטרה למנוע מצבי זיהום אוויר‬
‫באזורים הקרובים לפתחי המנהרות‪ ,‬נדרשה הכנת "נוהל הפעלת מנהרות הכרמל למניעת זיהום האוויר" התואר‬
‫לעיל‪.‬‬
‫‪202‬‬
‫מניעת רעש‬
‫רכבת‬
‫‪ 1.1‬תחזית גידול בצי הרכבות‬
‫רכבת ישראל הציגה לפני הועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (תת"ל ‪ )45‬תכנית פיתוח הכוללת‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫תחזית גידול של הצי הנייד ‪-‬קטרים וקרונות‪ .‬לפי התחזית‪ ,‬הצי הנייד יכלול ‪ 2046‬יחידות בשנת ‪,2012‬‬
‫ו‪ 3580-‬יח' בשנת ‪ ,2020‬לעומת ‪ 1111‬יחידות בשנת ‪.2006‬‬
‫‪o‬‬
‫הקמת מוסך מרכזי לתפעול ותחזוקה לטווח ארוך של כל מערך הרכבות הארצי באתר קישון באיזור‬
‫חיפה‪.‬‬
‫התוכנית הנ"ל‪ ,‬שתגדיל מאד את נפח התנועה העתידית ואת הרעש הנובע ממנה‪ ,‬תאושר ככל הנראה מבלי שהרכבת‬
‫תסדיר ולו את התחייבויותיה הקיימות בנושא טיפול ברעש באיזור איגוד ערים חיפה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬תוכנית ג‪/‬ד‪ – 1249/‬הכפלת מסילת הרכבת בקטע שבין הקריות ונהריה‬
‫הרכבת חויבה בשנת ‪ 2006‬לבצע את הפעולות הבאות במסגרת התוכנית‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫לבצע מיגון דירתי בדירות הזכאיות בקרית מוצקין‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לבצע מדידת רעידות בבתים בקרית ים ובקרית מוצקין‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫להשלים בנית קיר אקוסטי מול שכונת "בנה ביתך" בקרית ים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫להקים מערכת ניטור רעש לא יאוחר מתחילת עבודות הקמת המסילה הכפולה‪.‬‬
‫עד תחילת ‪ 2010‬השלימה הרכבת את סעיף ג' בלבד‪.‬‬
‫סטטוס ביצוע הפעולות‪:‬‬
‫סעיף א' ‪-‬מיגון דירתי בקרית מוצקין‬
‫לפי החלטות הועדה המחוזית‪ ,‬סיום המיגון הוא תנאי להפעלת הקו‪.‬‬
‫המיגון האקוסטי מתבצע החל מאמצע ‪ ,2008‬בהתאם לנוהל שהאיגוד גיבש‪.‬‬
‫מספר הדירות הכלולות בתוכנית מיגון דירתי בקרית מוצקין בהתאם לרשימות האקטואליות הוא ‪. 417‬‬
‫בהתאם לעדכון הרכבת מיוני ‪ ,2010‬סיימו את התהליך ‪ 321‬דירות בלבד‪ .‬השנה הוגש ערעור אחד לועדת‬
‫הערעורים המשותפת לרכבת‪ ,‬משרד להגנת הסביבה ולאיגוד‪.‬‬
‫‪203‬‬
‫בסעיף ב' ‪ -‬דו"ח על רעידות‪ .‬הדו"ח לא נכתב (או לא הופץ)‪.‬‬
‫בסעיף ד'‪ -‬מערכת ניטור‪ .‬במאי ‪ 2010‬הציע האיגוד‪ ,‬בשיתוף עם מהנדס העיר קרית ים‪ ,‬למקם את המערכת בקרית‪-‬‬
‫ים‪ ,‬אך עד היום לא התקבל כל דיווח על הפעלת המערכת ועל תוצאות הניטור‪.‬‬
‫‪ 1.3‬מניעת רעש רכבות בקריות דרומה מתוכנית ‪1249‬‬
‫השנה הוכנו כמה דוחות הרכבת הדנים באיזור הקריות הדרומי לתוכנית ‪.1249‬‬
‫באפריל ‪ 2010‬הוגש דו"ח משרד אקו "רעש מרכבת –מיגון דירתי ‪ -‬קטע בין שד' הים התיכון לרח' אריה שנקר"‪.‬‬
‫דו"ח זה הנו גירסה משופרת של טיוטה שהוכנה בדצמבר ‪.2009‬‬
‫באמצע ‪ 2010‬הוגש למשרד להגנת הסביבה עוד דו"ח של רכבת ישראל שסתר את המלצות הדו"ח מאפריל וקבע שאין‬
‫צורך לנקוט כל פעולה‪ .‬בפועל‪ ,‬הרכבת מעונינת לבצע את המלצות דו"ח אפריל‪ ,‬ולכן ממצאיו מפורטים כאן‪.‬‬
‫ממצאי והמלצות הדו"ח מאפריל‪ :‬הדו"ח מקדם פתרון של מיגון דירתי ללא הגבהת הקירות הנמוכים שנבנו‬
‫בסביבה זו‪ .‬לדעת הרכבת‪ ,‬האפקט האקוסטי של הקיר לא יהיה מספק ובכל מקרה יהיו דירות בהן יידרש מיגון‬
‫דירתי‪.‬‬
‫איגוד ערים הסתייג מהמלצות דו"ח זה‪ ,‬מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בניגוד לאמור בדו"ח‪ ,‬הגבהת הקיר הינה אלטרנטיבה עדיפה מבחינה סביבתית‪ ,‬שתצמצם את הרעש בכל‬
‫הדירות באיזור ותקטין את מספר שעות השימוש במזגן בכל הדירות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הדו"ח אינו שקוף וקריא‪ .‬ישנן דירות ללא כתובת ברורה‪ .‬קיימים בתים בהם כל דירה מקבלת חבילת מיגון‬
‫דירתי שונה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫לתוכנית המיגון הדירתי אין לוח זמנים‪ ,‬אין מנגנון בקרה ואין ועדת תיכנון שתאשר אותו‪ .‬הדו"ח כפי שנכתב‪,‬‬
‫לא מהווה בסיס אמין למתן אינפורמציה על זכאות למיגון (יש בו שגיאות)‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫האיגוד המליץ על הגבהת הקירות ועל התיקונים הבאים בדו"ח‪:‬‬
‫הוספת טבלאות קולטים‪ ,‬בהם יופיעו באופן ברור ומרוכז כתובת הבית והדירה‪ ,‬המיגון הדירתי המוצע ומפלס‬
‫הרעש המחושב באותו בית‪( .‬בדומה לדו"ח המבסס מיגון דירתי בתוכנית ‪.)1249‬‬
‫בנושא דו"ח הרכבת מאפריל קוימו ישיבות במשרד להגנת הסביבה‪ .‬המשרד לא קיבל את מסקנות הדו"ח ואינו‬
‫מקבל את תוכנית המיגון הדירתי כאלטרנטיבה ראויה‪.‬‬
‫על כל פנים‪ ,‬הרכבת החלה לבצע את התוכנית ללא הסכמת המשרד‪.‬‬
‫‪ 0.4‬ניטור רעש יממתי שבוצע על ידי נציגת איגוד ערים‬
‫בשנת ‪ 2010‬נערך ניטור רעש רציף יממתי בדירה בקרית חיים‪ .‬המדידה נעשתה לאחר פניית הדיירים לאיגוד‪.‬‬
‫הדיירים קבלו על כך שרעש הרכבות מטריד‪ ,‬אך דירתם אינה בתחום התוכנית ‪/‬ג‪/‬ד‪ 1249/‬ולכן קיימת אי וודאות‬
‫בנושא זכאותם למיגון‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2010‬נבדק הרעש בקומה שלישית ואחרונה ברח' אלכסנדר זייד‪ .‬מול הבית אין קיר אקוסטי‪.‬‬
‫הממצאים שהתקבלו הועברו לידיעת הפונים‪:‬‬
‫רעש שעתי בשעת שיא בלילה הוא ‪ . dB(A) 54.3‬רעש ממוצע לכל שעות לילה )‪ - Leq (8 hr‬הנו ‪ .dB(A( 52.8‬לא‬
‫נמצאו חריגות מהערכים התכנוניים‪.‬‬
‫‪ 0.5‬רעש רכבות בשכונות בחיפה‬
‫שכונות חיפה חשופות לרעש רכבות החורג מהערכים התכנוניים המומלצים בבת גלים‪ ,‬רח' יוברט המפרי ובחיפה‬
‫העתיקה‪ .‬עד שנת ‪ 2010‬לא הקימה הרכבת קירות אקוסטיים בשכונות אלה‪ ,‬וגם בשנה זו המצב לא השתנה‪.‬‬
‫א‪ .‬קיר בבת גלים‬
‫לפי לו"ז שמסרה הרכבת בניית הקיר הייתה אמורה להסתיים במאי ‪ .2011‬בפועל איגוד ערים קבל בקשה להיתר‬
‫בניה של הקיר‪ ,‬ללא תוכנית המפרטת גובה הקירות‪ .‬לאחר חודשיים הרכבת לא השלימה את הפרט הזה‪.‬‬
‫‪204‬‬
‫ב‪ .‬מיגון דירתי ברח' יוברט המפרי‬
‫קיים דו"ח מיגון בתים חשופים לרעש רכבות ביום ובלילה ברחוב יוברט המפרי‪.‬‬
‫מהרכבת נמסר כי לו"ז להשלמת הפרויקט המיגון הדירתי הוא עד מאי ‪.2011‬‬
‫אין דו"ח מעקב אחרי התקדמות המיגון‪.‬‬
‫ג‪ .‬מיגון דירתי בחיפה העתיקה (רח' אל זיסו)‬
‫לא נמסר כל מידע על התקדמות הנושא‪.‬‬
‫‪ 1.6‬סיכום נושא הרכבת‬
‫בשנת ‪ 2010‬הרכבת המשיכה לפעול ברב התחומים‪ ,‬ללא תאום עם איגוד ערים להגנת הסביבה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הרכבת לא‬
‫עמדה במרבית התחיבויותיה לאורך השנים כולל שנת ‪ . 2010‬בתכנית הפיתוח הרב שנתית של הרכבת אין התייחסות‬
‫לבעיות הרעש שתתעוררנה בעת מימוש התוכנית‪.‬‬
‫‪ .2‬פיקוח על התעשיה‬
‫מחצבי אבן‬
‫המחצבה שפעלה בגבול בין נשר לחיפה במהלך כ ‪ 30‬שנה נסגרה בצו בית משפט בינואר ‪ .2011‬החל ממועד זה‬
‫הופסקו פיצוצי סלע ופעילות המתקנים‪.‬‬
‫פיצוצי סלע בשנת ‪2010‬‬
‫המחצבה ביצעה ‪ 26‬פיצוצי סלע בימי עבודה בשעה ‪.16:00‬‬
‫האיגוד קיבל מידע על הפיצוץ ובוצעו מדידות רעש‬
‫בארבעה פיצוצים שנבחרו באופן אקראי‪ .‬בשנת ‪ 2010‬הרעש שנמדד באופן מדגמי ‪ ,‬לא חרג מערכי הסף המותרים‪.‬‬
‫המחצבה מבצעת בדיקות רעש ורעידות קרקע בכל פיצוץ והתוצאות נשלחות לאיגוד‪ .‬לא היו ערכים גבוהים‬
‫בתוצאות שנמדדו ונשלחו על ידי המחצבה‪.‬‬
‫פעילות מתקני המחצבה‬
‫במחצבה פעלו מגרסות לגריסת סלע‪ ,‬יצור אספלט ובטון‪ ,‬מכירת אגרגטים‪ ,‬אספלט ובטון‪.‬‬
‫ביום הסגירה המתקנים הודממו והם מועברים לאתר חדש‪ ,‬שהוא מחוץ לתחום האיגוד‪.‬‬
‫‪ .3‬מנהרות הכרמל‪ -‬ליווי ובקרה אקוסטית‬
‫‪ 3.1‬התקדמות הפרויקט‬
‫במהלך שנת ‪ 2010‬בוצעו עבודות סיום בתוך המנהרות ומחוצה להן‪ .‬העבודות הרועשות יותר הסתיימו באפריל ‪2010‬‬
‫‪.‬טקס פתיחת המנהרות התקיים ב ‪ ,30.11.2010‬ולאחר כמה ימים המנהרות נפתחו לתנועה לציבור הרחב‪.‬‬
‫תלונות רעש בודדות בשנה זו באו מרח' רטנר בלבד והתייחסו למעבר משאיות‪.‬‬
‫‪ 3.2‬תוצאות מדידות רעש בתחנות ניטור‬
‫האיגוד המשיך לפקח על המתרחש תוך קבלת מידע אקוסטי מתחנות ניטור במחזור של כל ‪ 5‬דקות‪ .‬האיגוד ממשיך‬
‫לפרסם באתר האינטרנט שלו את סיכום תוצאות מדידות הרעש שבוצעו בתחנות הניטור‪ .‬התוצאות נשמרות באתר‬
‫במשך שבעה ימים לאחר יום הפרסום ‪ .‬מדידות הרעש מדווחות בשלושה פרקי יממה‪ :‬ביום בין השעה ‪ 6:00‬ועד‬
‫‪ ,19:00‬בשעות הערב ‪ 22:00 - 19:00‬ובשעות הלילה‪.‬‬
‫ממצאי המדידות בשלב ההקמה‪:‬‬
‫לא נמצאה חריגה במהלך ‪ 2010‬מהתקן לרעש בניה בשעות העבודה ביום (עד‪ 70‬דציבל בממוצע יומי)‪.‬‬
‫ממצאי מדידות רעש לאחר פתיחת המנהרות‪:‬‬
‫הרעש שנמדד בתחנות לא מראה מגמת עליה לעומת התקופה שלפני פתיחת המנהרות ‪.‬‬
‫משמעותית מהערך בו יש צורך בנקיטת אמצעים להקטנת הרעש‪.‬‬
‫להלן טבלת השוואה של רעש מדוד בתקופות שנה דומות בשנים ‪.2009-2011‬‬
‫‪205‬‬
‫בשלב זה הרעש נמוך‬
‫ההפעלה‬
‫‪2011‬‬
‫רעש ביום בין‪:‬‬
‫תאריך ושעה‬
‫‪06:00-19:00‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪59‬‬
‫‪57.4‬‬
‫‪55.3‬‬
‫‪62‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪58.7‬‬
‫עבודות גמר‬
‫‪2010‬‬
‫רעש ביום בין‪:‬‬
‫תאריך ושעה‬
‫‪06:00-19:00‬‬
‫‪16/02/2011‬‬
‫‪17/02/2011‬‬
‫‪18/02/2011‬‬
‫‪19/02/2011‬‬
‫‪20/02/2011‬‬
‫‪21/02/2011‬‬
‫‪22/02/2011‬‬
‫חציבה‬
‫‪2009‬‬
‫רעש ביום בין‪:‬‬
‫תאריך ושעה‬
‫יום בשבוע‬
‫‪06:00-19:00‬‬
‫‪17/02/2010‬‬
‫‪18/02/2010‬‬
‫‪19/02/2010‬‬
‫‪20/02/2010‬‬
‫‪21/02/2010‬‬
‫‪22/02/2010‬‬
‫‪23/02/2010‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪61.2‬‬
‫‪58.6‬‬
‫‪54.4‬‬
‫‪60.7‬‬
‫‪62.3‬‬
‫‪60.5‬‬
‫‪72‬‬
‫‪71.4‬‬
‫‪66.8‬‬
‫‪56.8‬‬
‫‪69.1‬‬
‫‪60.5‬‬
‫‪61.6‬‬
‫‪18/02/2009‬‬
‫‪19/02/2009‬‬
‫‪20/02/2009‬‬
‫‪21/02/2009‬‬
‫‪22/02/2009‬‬
‫‪23/02/2009‬‬
‫‪24/02/2009‬‬
‫יום רביעי‬
‫יום חמישי‬
‫שישי‬
‫שבת‬
‫יום ראשון‬
‫יום שני‬
‫יום שלישי‬
‫מיגון דירתי בדירות ברוממה‬
‫תהליך המיגון הדירתי ב ‪ 50‬דירות זכאיות למיגון אקוסטי‪ ,‬קרוב לסיום‪ 90% .‬מהדירות הזכאיות קבלו מענה ע"י‬
‫"חלף מיגון"‪.‬בעלי ‪ 4‬הדירות הנותרות מסתייגים מהתהליך מסיבות שאינן אקוסטיות‪.‬‬
‫‪ .4‬טיפול בפניות הציבור‬
‫בשנת ‪ 2010‬טופלו באיגוד ערים כ‪ 300 -‬תלונות על רעש מעסקים‪ .‬מספר תלונות דומה לזה התקבל בשנים ‪2007-‬‬
‫‪ .2009‬ההתייחסות לאותן התלונות מבוססת על התקנות למניעת מפגעים ‪ -‬רעש בלתי סביר (‪ )1990‬והתקנות למניעת‬
‫רעש (‪.)1992‬‬
‫התקבלו גם תלונות על רעש תחבורה ‪ -‬רכבות וכבישים‪ .‬התייחסות לתלונות אלה מורכבת יותר‪ ,‬כי אין תקנות‬
‫ישראליות לרעש מכבישים ורכבות‪.‬‬
‫החלוקה הגיאוגרפית של התלונות‪ :‬רוב התלונות (‪ ) 70%‬קשורות לחיפה ולקריית חיים‪.‬‬
‫תלונות של תושבי קרית‬
‫אתא‪ ,‬קרית ביאליק‪ ,‬קרית ים‪ ,‬טבעוןו כפר חסידים היוו כ ‪ 30%‬מהתלונות‪.‬‬
‫מקורות הרעש ‪ -‬איפיון שנת ‪2010‬‬
‫להלן רשימת מקורות רעש בולטים השנה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מוסיקה בלילות במקומות בילוי וקולות האנשים השוהים ומתקהלים בקרבה – כ‪ 33% -‬מהתלונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מערכות מכניות שמשרתות עסקים המצויים בסמוך לבניני מגורים‪ ,‬הכוללות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מערכות קרור‬
‫ב‪.‬‬
‫מערכות שאיבת עשן‬
‫ג‪.‬‬
‫מפוחים וונטות‬
‫ד‪.‬‬
‫מזגנים‬
‫כל אלו מהווים יחד כ ‪ 50 % -‬מהתלונות‬
‫‪‬‬
‫כריזה ‪ /‬שימוש במערכות קול (לצרכי מכירה או אזעקה‪ ,‬בתי ספר ) – כ‪5%-‬‬
‫‪‬‬
‫תעשיה ותלונות בנושאים אחרים – ‪12%‬‬
‫בצד החיוב‪ ,‬עסקים רבים הסירו את מטרדי רעש לאחר התרעות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשנה זו שני מכוני כושר הפועלים‬
‫בתוך בניני מגורים חוייבו ע"י‬
‫מח' רישוי עסקים בחיפה להשלים טיפול שמונע העברת רעש דרך הרצפה‪.‬‬
‫הטיפול תוכנן ע"י יועץ אקוסטי‪ ,‬אושר באיגוד והסתיים בהצלחה מלאה‪.‬‬
‫‪206‬‬
‫יצויין כי בשנה זו‪ ,‬יותר משנים קודמות בלטה מגמת עליה בתלונות על רעש ממקומות בילוי המשמיעים‬
‫מוסיקה בלילות או מאפשרים התקהלות בשכונות מגורים‪ .‬השנה‪ ,‬האכיפה המשטרתית של תחנת חיפה‬
‫(בפיקוד אהובה תומר ז"ל) ופעילות נמרצת מצד השרות המשפטי בעירית חיפה תרמו לטיפול יעיל ולפתרון ‪.‬‬
‫( פרק מורחב בנושא זה)‪.‬‬
‫‪ .5‬מפגעי רעש הנדונים בערכאות משפטיות‬
‫בשנת ‪ 2010‬מערכת אכיפת החוק פעלה ב אופן נחרץ נגד עסקים הגורמים לרעש באיזורנו‪ .‬שיתוף פעולה בין המשטרה‪,‬‬
‫השירות המשפטי בעירית חיפה ואיגוד ערים להגנת הסביבה תרם להצלחת אפיק זה‪.‬‬
‫משטרת חיפה תחת פיקודה של מפקדת תחנת חיפה תת ניצב אהובה תומר שללה אישור משטרה לרישוי העסק‬
‫בעסקי בילוי שגורמים ל מטרדי רעש‪ .‬כתוצאה ‪ ,‬עסקים רבים באיזור דאגו להחליף מערכות הגברה‪ ,‬לשפר בידוד‬
‫אקוסטי‪ ,‬לשנות שעות פעילות וכו'‪ .‬עסקים שהמשיכו להפר את החוק והתקנות למניעת רעש‪-‬נסגרו על ידי בתי‬
‫המשפט בתביעה של השירות המשפטי בעירית חיפה או תביעות אזרחיות‪.‬‬
‫איגוד ערים פעל בנושא זה על ידי אימות תלונות התושבים‪ ,‬הכנת חוות דעת‪ ,‬מתן עדות מקצועית בבתי משפט‪,‬‬
‫בדיקת תוכניות אקוסטיות‪ ,‬בדיקת תוצאות טיפול אקוסטי‪ .‬האיגוד הכין חומר עבור המערכת המשפטית על שמונה‬
‫עסקים שמשמיעים מוסיקה ושלושה עסקים בהם הרעש נובע ממערכות מכניות‪.‬‬
‫להלן מספר דוגמאות‪:‬‬
‫‪ 5.1‬דיסקוטק על שפת הים‬
‫מוסיקה רועשת בלילות גרמה למטרד שכונת מגורים ומלון באיזור‪ .‬העסק עמד לפני צו סגירה‪ ,‬במסגרת המדיניות‬
‫שתוארה לעיל‪ ,‬העסק החליף מערכות הגברה‪ ,‬לאחר קבלת יעוץ אקוסטי‪ ,‬ובכך הסיר את מטרד הרעש‪.‬‬
‫‪ 5.2‬דיסקוטק בעיר ‪,‬מוסיקה תחת כפת השמים‬
‫הדי סקוטק פעל תחת כיפת השמיים תוך גרימת מפגע רעש בלילה‪ .‬התושבים פנו לבית משפט השלום בחיפה בבקשה‬
‫להוציא צו מניעה זמני אשר יורה להפסיק מסיבות ריקודים במקום‪ .‬נציגת איגוד ערים נתנה חוות דעת ועדות בבית‬
‫משפט‪ .‬האיגוד טען כי לא ניתן לקיים דיסקוטק במקום פתוח‪-‬תחת כיפת השמים באיזור מגורים מבלי להפר את‬
‫החוק והתקנות למניעת רעש‪ .‬בית המשפט נתן צו מניעה שמפסיק מסיבות ריקודים‪.‬‬
‫‪ 5.3‬דיסקוטק במבנה בעיר‬
‫הדיסקוטק פעל שנים ללא בעיות בתוך מבנה אטום שנועד למטרה זו‪ .‬אולם‪ ,‬עקב ניהול לא תקין ורצון להוסיף‬
‫אולמות נוספים‪ ,‬נפרצו דלתות ופ תחים בקירות החיצוניים במבנה‪ .‬רעש המוסיקה נשמע בשכונה הקרובה‪ .‬בעל העסק‬
‫לא הצליח במשימת אטימה נגד רעש‪ .‬העסק נסגר‪.‬‬
‫‪ 5.4‬בר‪ /‬מסעדה בשכונת מגורים‬
‫בית משפט התבסס על חוות דעת של האיגוד והוציא צו סגירה לעסק שגרם לרעש בלילות‪.‬‬
‫העסק ‪ ,‬מסעדה ובר‪ ,‬ממוקם בקומת קרקע בקדמה וממול למגורים בשכונת הדר בחיפה‪ ,‬החל בהשמעת מוסיקה‬
‫בלילה תוך גרימת מטרדי רעש‪ .‬העסק פעל לא בתוך מבנה סגור‪ ,‬אלא במרפסת פתוחה‪ .‬בית משפט מקומי בחיפה‬
‫הוציא צו סגירה‪ ,‬לאחר שהבין כי השינוי הנדרש כדי להתאים את המקום להשמעת מוסיקה בלילות הוא בלתי‬
‫אפשרי‪.‬‬
‫‪207‬‬
‫‪ .6‬פרוייקטים מיוחדים‬
‫בינואר ‪ 2011‬פורסמו ברשומות מס' ‪6969‬‬
‫התקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) (תיקון)‪ .‬נציגת האיגוד שמשה‬
‫כמרכזת הועדה המקצועית המיעצת למשרד להגנת הסביבה בנושא עדכון החקיקה למניעת רעש‪ .‬הצעות הועדה‬
‫הועברו לשר להגנת הסביבה בסוף ‪.2009‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬התקנות נדונו בועדת איכות הסביבה בכנסת‪ .‬התוצאה ‪-‬תיקון התקנות כלל שינויים שנוספו גם בכנסת‪,‬‬
‫אך לא נכלל העדכון בסעיף ‪ 3‬הדן בהשמעת מוסיקה‪.‬‬
‫התקנות אוסרות בין השאר את השימוש במפוחי עלים רועשים ואת הפעלת נפצים וזיקוקים באיזור מגורים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬קוימו מספר מפגשי הועדה בנושא עדכון התקנות בנושא רעש בלתי סביר‪ .‬התקנות למניעת מפגעים ‪-‬‬
‫רעש בלתי סביר (‪– )1990‬הן תקנות שחוקקו בשנת ‪ 1977‬ובהמשך עודכנו בשנת ‪ .1990‬נוצר הצורך לעדכן את התקנות‬
‫לאחר ‪ 20‬שנה‪ .‬התקנות קובעות מדד כמותי לרעש ומגדירות את הקריטריון לרעש בלתי סביר‪.‬‬
‫מרכז השלטון המקומי ביקר את הרכב הוועדה ‪ ,‬ארבעה מומחים בתחום האקוסטיקה העובדים בשרות הציבורי‬
‫ויועצת משפטית‪ ,‬ודרש להכניס נציג השלטון המקומי‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 2011‬הוודה התכנסה בהרכב הכולל נציג המרכז השלטון המקומי ושני נציגי אדם‪,‬טבע ודין‪.‬‬
‫‪208‬‬
‫קרינה בלתי מייננת‬
‫קרינה בלתי מייננת במשך עשור (‪)2001 – 2010‬‬
‫עברו ‪ 10‬שנים מאז שהחל האיגוד לעסוק בנושא קרינה בלתי מייננת‪ .‬במשך תקופה זו גברה באופן משמעותי מודעות‬
‫הציבור וגם חשיפתו לקרינה בלתי מייננת‪ .‬זאת‪ ,‬בעקבות השימוש הרחב והגובר מיום ליום בטכנולוגיה הסלולרית‪,‬‬
‫והשימוש בתדר רשת החשמל‪.‬‬
‫בעקבות הנ"ל גם פעילות האיגוד בנושא זה גדלה משנה לשנה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬בכל אחת מהשנים שחלפו‪ ,‬נעשתה עבודה‬
‫שיגרתית‪ ,‬אך לא פחות חשוב עבודה ייזומה‪ .‬האחרונה כוללת סקרים‪ ,‬עבודות ופרוייקטים ייחודיים‪.‬‬
‫חשוב לציין שרק בשנת ‪ 2005‬רכש האיגוד ציוד מדידה לצורך ביצוע מדידות קרינה‪ .‬עד אז המדידות בוצעו באמצעות‬
‫חברות פרטיות המאושרות על ידי המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫להלן סריקה קצרה לחלק נבחר בלבד מעבודות האיגוד הייזומות שבוצעו במשך העשור‪ .‬תאור מפורט לכל אחת‬
‫מהעבודות ומסקנותיהן נמצא בדוחות השנתיים המתאימים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫שנת ‪ - 2001‬ביצוע שני פרוייקטים שמטרתן היא‪ ,‬להביא לתושבי הרשויות שבתחום האיגוד‪ ,‬מידע מקצועי‪,‬‬
‫אמין ובלתי תלוי לגבי רמות הקרינה הבלתי מייננת אשר נחשפים אליה התושבים באזור מגוריהם ובאזור‬
‫עבודתם‪ .‬שתי העבודות הן‪:‬‬
‫א‪ .‬מיפוי ממוחשב של קרינה בלתי מייננת בשטח איגוד ערים אזור חיפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מידע לציבור שפורסם באתר האינטרנט של האיגוד בנושא אתרי שידור סלולריים הקיימים בשטח האיגוד‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫שנת ‪ - 2002‬מדידות קרינה‪ ,‬זיהוי וטיפול באנטנות שידור רדיו ‪ FM‬פיראטיות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫שנת ‪ - 2003‬הכנת סקירה ספרותית בנושא‪" :‬קרינה מאתרי שידור סלולריים‪ :‬תקנים‪ ,‬השפעות בריאותיות‬
‫ועקרונות של זהירות"‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫שנת ‪ - 2004‬ביצוע "סקר מדידות קרינה מקיף סביב אתר שידור פלנורד ברמת אלמוגי"‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫שנת ‪ - 2005‬רכישת ציוד למדידות קרינה בתדרי רדיו ותדר רשת החשמל‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫שנת ‪ - 2006‬הכנה והפעלה לנוהל חדש בנושא אנטנות סלולריות‪ :‬מתן חוות דעת לוועדה מקומית בנושא‬
‫הקמה‪ ,‬ליגליזציה ומתן טופס ‪ 4‬לאנטנות‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫שנת ‪ - 2007‬רכישת תחנה לניטור רציף של קרינה והצגת נתוניה לעיון הציבור באתר האינטרנט של האיגוד‪.‬‬
‫‪209‬‬
‫‪.8‬‬
‫שנת ‪ - 2008‬פרוייקט אפיון ומדידה מסביב למגוון האנטנות על גג דן פנורמה טרם מתן ליגלזיציות או היתרי‬
‫בנייה לאנטנות קיימות‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫שנת ‪ - 2009‬פרוייקט "חינוך הציבור לנושא קרינה בלתי מייננת"‪.‬‬
‫‪ .10‬שנת ‪ - 2010‬א‪ .‬מדידות קרינה בגני ילדים‪ ,‬ב‪ .‬בחירת מקומות עירוניים הרחוקים מאזורי מגורים להקמת‬
‫אתרים סלולריים חדשים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬עסק האיגוד בנושא קרינה בלתי מייננת במספר מישורים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫נושאים שוטפים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫נושאים שהאיגוד יזם לפני מספר שנים ומאז הוא ממשיך לטפל בהם ולפקח עליהם‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫נושאים חדשים‪ ,‬ייזומים‪ ,‬שהחלו בשנה זו וכנראה ימשיכו גם בעתיד‪.‬‬
‫‪ .1‬נושאים שוטפים‬
‫עיקר הנושאים השוטפים טיפול בפניות ציבור וביצוע מדידות קרינה‪.‬‬
‫כמו בכל שנה‪ ,‬טפל האיגוד במספר רב של פניות שהגיעו למשרדו ישירות מהציבור או דרך הרשות המקומית השייכות‬
‫לאיגוד‪ .‬חשוב לציין כי בשנים קודמות‪ ,‬מרבית הפניות היו בנושא אנטנות סלולריות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬השנה חלק גדול‬
‫מהפניות היו בנושא החשיפה לקרינה בתדר רשת החשמל (ארונות חשמל‪ ,‬קווי מתח ותחנות טרנספורמציה)‪ ,‬הן בבתי‬
‫מגורים והן במוסדות חינוך‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬פניות שמטרתן ביצוע מדידות קרינה בבתים פרטיים הופנו לחברות פרטיות המאושרות ע"י המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬מלבד פניות המתייחסות לבתים פרטיים הנמצאים בקרבת אנטנות סלולריות שבתצורת "מתקני‬
‫גישה"‪.‬‬
‫להלן דווח לגבי מדידות שבוצעו במספר בתי ספר‪ ,‬גני ילדים ומקומות ציבוריים אשר פנו לאיגוד במשך השנה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫בית ספר "עירוני ג" – הבקשה לביצוע מדידות קרינה בתדרי רדיו )‪ (RF‬התקבלה מועד הורי בית הספר‪ ,‬ועד‬
‫נווה שאנן והנהלת בית הספר בעקבות הקמת שני אתרים סלולריים בתצורת "מתקני גישה" על גג הבניין הגובל‬
‫במבנה בית הספר עירוני ג'‪ .‬המדידות בוצעו בחצר בית הספר‪ ,‬בגג ובכיתות הפונות למתקני גישה‪ .‬התוצאות היו‬
‫נמוכות ומתחת לדרישות המשרד להגנת הסביבה (‪ 45 µW/cm2‬עבור תדר‪ .)900 MHz‬לדוגמה‪ ,‬בכיתה הקרובה‬
‫ביותר לאנטנות התוצאות היו ‪ .0.4 -0.5 µW/cm2‬כנראה בשל אזימוט האנטנות שאינו מכוון למבנה בית הספר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מכללת "גורדון" – עיריית חיפה פנתה לאיגוד בבקשה לביצוע מדידות קרינה בתדרי רדיו בעקבות תוכניות של‬
‫מספר חברות סלולר להציב אנטנות בצומת הרחובות טשרניחובסקי‪/‬סטלה מאריס‪ ,‬מקום שכבר קיים בו אתר‬
‫סלולרי (אנטנות על תורן קרקעי) השייך לחברת פרטנר‪ .‬המקום המוצע נמצא במרחק כ‪ 70-80 -‬מטר ממכללת החינוך‬
‫"גורדון"‪ .‬המדידות בוצעו בכל כיתות הלימוד הפונות לצומת המבוקשת‪ .‬התוצאות היו נמוכות‪ ,‬פחות מ‪1 µW/cm2 -‬‬
‫בכל הכיתות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בית ספר "איינשטיין" ‪ -‬מנהלת בית ספר "איינשטיין" פנתה לאיגוד בבקשה לביצוע מדידות של שדה מגנטי‬
‫בתדר רשת החשמל )‪ (ELF‬בחדר מורים השייך לחטיבה הצעירה בשל מיקום ארונות חשמל ראשיים הנמצאים בו‪.‬‬
‫תוצאות המדידות היו מעל ל‪ 2 -‬מיליגאוס ברב אזורי חדר המורים ובמקומות מסויימים ערכי השדה הגיעו לעשרות‬
‫מיליגאוס ללא כל הגבלת גישה‪ .‬האיגוד המליץ להנהלת בית הספר להוציא את ארונות החשמל מחדר המורים או‬
‫להעביר את חדר המורים למקום חליפי‪ .‬בעקבות המלצות הדוח חדר המורים עבר למקום חליפי‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫משרדי האגף לרישוי ופיקוח על הבנייה‪ ,‬עיריית חיפה – מנהל האגף פנה לאיגוד בבקשה לביצוע מדידות‬
‫קרינה בתדרי רדיו בשל האתר הסלולרי הנמצא ברח' הדר ‪ ,4‬מול מבנה משרדי העירייה ובגובה חלק מהמשרדים‪.‬‬
‫האיגוד ביצע מדידות בכל החדרים הפונים לאתר‪ .‬התוצאות היו פחות מ‪ 1 µW/cm2 -‬כי האנטנות אינן פונות ישירות‬
‫למבנה המשרדים‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫גן הילדים "עופרים" – נצ יגי הורים פנו לאיגוד בבקשה לביצוע מדידות בתדרי רדיו בשני גני ילדים הנמצאים‬
‫בקרבת מרכז הספורט "ספורטאן" בעקבות קרבתם למספר אתרים סלולריים הנמצאים על עמודי תאורה מסביב‬
‫למרכז הספורט‪ .‬התוצאות היו נמוכות מאוד‪ .0.1- 0.4 µW/cm2 ,‬זאת בשל הפרשי הגובה בין האנטנות לבין מקום‬
‫הגנים הנמצא במפלס קרקע‪.‬‬
‫‪210‬‬
‫ו‪.‬‬
‫בית ספר "ליאובק" – חטיבת ביניים – יו"ר וועד הורי בית הספר פנה לאיגוד בבקשה לביצוע מדידות קרינה‬
‫בתדרי רדיו בעקבות הקמת אנטנות סלולריות חדשות בתצורת "מתקני גישה" על גג מבנה מסחרי הגובל במבנה בית‬
‫הספר‪ .‬האיגוד ביצע מדידות קרינה בשני תחומי התדרים ‪ RF‬ו ‪ ,ELF‬בחצר בית הספר‪ ,‬כיתות הלימוד‪ ,‬חדר‬
‫מזכירות‪ ,‬מעבדות וחדר אחזקה‪ .‬תוצאות המדידות בתדרי רדיו היו נמוכות‪ ,‬פחות מ‪ ,1 µW/cm2 -‬בכל מתחם בית‬
‫הספר‪ .‬זאת בשל הפרשי הגובה בין האנטנות לבין בית הספר וכיווני השידור שאינם ישירות למתחם בית הספר‪.‬‬
‫התוצאות בתדר רשת החשמל היו מעל להמלצות המשרד להגנת הסביבה בחדר המזכירות ובאחת הכיתות בשל‬
‫ארונות החשמל הנמצאים בקרבת אזור העבודה או בקרבת מקומות הישיבה של התלמידים‪ .‬האיגוד המליץ להרחיק‬
‫ארונות החשמל לפחות ב‪ 0.5 -‬מטר מכל אזור שהייה של תלמידים ועובדים או לבצע כל פתרון אחר אשר יצמצם את‬
‫השדה המגנטי מסביב לארונות החשמל‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫בית ספר "דויד ילין" – הנהלת בית הספר פנתה לאיגוד בבקשה לביצוע מדידות קרינה בתדר רשת החשמל‬
‫באזור חדר החשמל הראשי הנמצא בקומה (‪ ,)-1‬בקרבת מספר כיתות וחצר‪ .‬המדידות בוצעו באזורים הקרובים‬
‫לח דר החשמל המרכזי של בית הספר ובכל החדרים והכיתות בהם קיימים ארונות חשמל‪ .‬התוצאות היו מתחת ל‪2 -‬‬
‫מיליגאוס בכל מקומות השהייה הממושכת כי ארונות החשמל נמצאים על הקיר ורחוקים לפחות כ‪ 0.5 -‬מטר‬
‫ממקומות שהייה של עובדים או תלמידים‪ .‬כנ"ל בכיתות הקרובות לחדר החשמל בשל מרחק הכיתות (כ‪ 2 -‬מטר)‬
‫מחדר החשמל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחלק מהחצר‪ ,‬באזור הגובל לחדר החשמל נמדדו ערכים הגבוהים מ‪ 2 -‬מיליגאוס עד‬
‫למרחק של כ‪ 1.5 -‬מטר מהקיר‪ .‬בחדר מזכירות‪ ,‬במקום הישיבה של המזכירה‪ ,‬נמדדו ערכים של כ‪ 4 -‬מיליגאוס‬
‫כתוצאה ממתקן האל‪-‬פסק הנמצא בקרבתה (הערכים בצמוד למתקן הגיעו עד ‪ 40‬מיליגאוס)‪ .‬הומלץ להרחיקו‬
‫ממקום ישיבתה‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫מסביב למתקן גישה המוצב ברח' נתיב אפקים ‪ – 8‬דיירי בתי המגורים הגובלים בנתיב אופקים ‪ ,8‬פנו לאיגוד‬
‫בבקשה לביצוע מדידות קרינה לאחר שנודע להם על קיום האתר הסלולרי בתצורת "מתקן גישה" בקרבתם‪ .‬האיגוד‬
‫בצע מדידות בכל חדרי הבתים שבנתיב אופקים ‪ ,10 ,6‬ו ‪ . 3‬תוצאות המדידות היו מתחת להמלצות המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ 1-3 µW/cm2 :‬בחלונות הבתים שבנתיב אופקים ‪ 6‬ו ‪ 8‬הפונים לאתר ו ‪ 7-8 µW/cm2‬במרפסות גג‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫מסביב למתקני הגישה המוצבים ברח' חנא רובינא ‪ – 12‬במרפסת בית זה הוקמו בעבר מספר מתקני גישה‬
‫השייכים לחברות סלקום‪ ,‬פרטנר ופלאפון‪ .‬האיגוד בצע מדידות קרינה באמצעות התחנה לניטור רציף שהוצבה‬
‫במשך חודש באחד הבתים הגובלים‪ .‬התוצאות פורסמו בדוח שנתי ‪.2007‬‬
‫באוגוסט השנה הצטרפה חברת מירס לאחר שקבלה את אישור הממונה על קרינה להקמת אתר בתצורת "מתקן‬
‫גישה" במקום‪ .‬אך בפועל החברה הקימה ללא היתר בנייה‪ ,‬ארובה בגובה של כ‪ 5 -‬מטר המסווה את האנטנות‪.‬‬
‫העירייה התחילה בהליך משפטי נגד כל החברות הסלולריות כולל מירס שבעקבותיו הוציאה חברת מירס את‬
‫מתקניה מהמקום‪ .‬אנו נדווח על המשך הטיפול המשפטי בדוח הבא‪.‬‬
‫‪ .2‬נושאים ייזומים מהעבר – המשך טיפול‬
‫א‪.‬‬
‫מדידות מסביב לאתר השידור פלנורד ברמת אלמוגי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מגוון האנטנות על גג מלון "דן פנורמה" – אפיון‪ ,‬מדידות קרינה ומתן ליגליזציות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מתן חוות דעת בנושא הקמה‪ ,‬ליגליזציה וטופס ‪ 4‬לאנטנות‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ניטור קרינה באמצעות תחנה לניטור רציף מסביב לאנטנות בתצורת מתקני גישה‪.‬‬
‫א‪ .‬מדידות מסביב לאתר השידור פלנורד ברמת אלמוגי‪ ,‬חיפה‬
‫פעילות האיגוד החלה בעקבות בדיקת פתע לרמות הקרינה‪ ,‬שבצע האיגוד בשנת ‪ ,2004‬בשכונת רמת אלמוגי ובבית‬
‫ספר איינשטיין‪ .‬מאז‪ ,‬האיגוד עוסק בנושא זה בכל שנה ופעילותו מתוארת בכל הדוחות השנתיים מאז ועד היום‪.‬‬
‫במרץ ‪ , 2010‬נחתם הסכם בין האיגוד לבין משרד הביטחון בנושא "ניטור של קרינה מסביב לאתר פלנורד באמצעות‬
‫התחנה לניטור רציף של קרינה‪".‬‬
‫לאחר חתימת ההסכם‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫האיגוד שלח את תחנת הניטור השייכת למשרד הביטחון לבדיקה‪ ,‬תיקון וכיול בחו"ל‪ ,‬מאחר ומאז ‪2006‬‬
‫התחנה הוצבה באזור בית ספר איינשטיין ללא כל טיפול או שימוש בנתוניה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫התחנה המתוקנת והמכויילת הוצבה לתקופת מסויימת במשרדי האיגוד לבדיקת פעילותה‪.‬‬
‫‪211‬‬
‫‪-‬‬
‫בינואר ‪ , 2011‬התחנה הוצבה על גג בית ספר איינשטיין ותוצאותיה חוברו לאתר האינטרנט של האיגוד‪,‬‬
‫לעיון הציבור‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בדוח שנתי ‪ 2011‬אנו נציג את תוצאותיה במשך כל השנה‪.‬‬
‫חשוב לציין כי‪ ,‬במסגרת ההסכם‪ ,‬מתחייב משרד הביטחון להודיע לאיגוד על כל שינוי באופן השידור של האנטנות‬
‫שבמתחם‪ ,‬לרבות חידוש השידורים של גל"ץ וגלגל"ץ ששידורן הופסק ב‪ .2006 -‬בנוסף‪ ,‬מתחייב משרד הביטחון‬
‫לפעול לתיקון כל חריגה בנתונים ומתן הסבר בכתב לסיבת החריגה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מגוון האנטנות על גג מלון "דן פנורמה"– אפיון‪ ,‬מדידות ומתן ליגליזציות‬
‫בשנת ‪ , 2008‬התבקש האיגוד ע"י עיריית חיפה‪ ,‬לחוות דעתו בעניין מספר בקשות לליגליזציות של אנטנות שונות‬
‫הקיימות היום על גג מלון "ד ן פנורמה"‪ .‬לשם כך‪ ,‬בצע האיגוד מדידות קרינה במגדל המגורים "מגדל פנורמה"‬
‫(מרחקו כ‪ 40 -‬מטר מהמלון)‪ ,‬ובאמצעות חברה פרטית‪ ,‬בצע סקר שכלל בנוסף למדידות קרינה‪ ,‬אפיון וזיהוי לכל‬
‫מגוון האנטנות הנמצאות היום על גג המלון‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בעקבות תוצאות הדו"ח‪ ,‬שלח האיגוד את המלצותיו לעירייה (ראה דוח שנתי ‪ .)2008‬האחרונה אמצה את‬
‫כולן ובין היתר לא אשרה ליגליזציות על הגג טרם הטיפול ברמות הקרינה הגבוהות שנמדדו במגדל‬
‫המגורים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בעקבות הבקשות החוזרות של הרשות השנייה ומירס למתן ליגליזציות ובהתבסס על תוצאות הדו"ח של‬
‫האיגוד שהציג את תרומתם הזניחה לסך הקרינה‪ ,‬החליטה העירייה להגיש את שתי הבקשות לדיון ואישור‬
‫בוועדה המקומית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הנושא הובא לידיעת דיירי מגדל המגורים אשר הביעו את התנגדותם לכך‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫במהלך השנה נודע לאיגוד על שינויים שבוצעו בתורן הנושא אנטנות רדיו ‪ FM‬השייכות לרשות השידור‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2010‬ביצע האיגו ד מדידות קרינה חוזרות במגדל המגורים‪ .‬רמות הקרינה היו מעבר לסף‬
‫הנדרש ע"י המשרד להגנת הסביבה ועלו פי ‪ 2‬ויותר באותם המקומות שנבדקו לפני כשנתיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫האיגוד פנה לעירייה ולממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה בהמלצה להפסקת השידורים הלא‬
‫חוקיים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בקרוב תתקיים ישיבה בעירייה עם כל גורמי השידור‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אנו מקווים שבדוח שנתי ‪ 2011‬נדווח על ירידה משמעותית ברמת הקרינה‪.‬‬
‫מתן חוות דעת בנושא הקמה‪ ,‬ליגליזציה וטופס ‪ 4‬לאנטנות‬
‫בשנת ‪ 2006‬גובש נוהל פנימי‪ ,‬ייחודי בארץ‪ ,‬בין האיגוד לעיריית חיפה‪ .‬במסגרת נוהל זה‪ ,‬מגיש האיגוד לאחר בדיקה‬
‫מקיפה ויס ודית‪ ,‬חוות דעתו בנושא הקמת אנטנות שידור למיניהן טרם מתן היתר בנייה‪ ,‬ליגליזציה או טופס ‪ .4‬דרכי‬
‫הפעולה עפ"י נוהל זה תוארו בהרחבה בדוח שנתי ‪ .2008‬באופן כללי האיגוד מגיש חוות דעתו לאחר ביקור בשטח‬
‫(לפחות פעם אחת) ובדיקה קפדנית לכל מסמכי הבקשה‪ .‬רב הבקשות נבדקות פעם נוספת לאחר הגשת המסמכים‬
‫המתוקנים עפ"י המלצות האיגוד‪.‬‬
‫להלן הבקשות שנבדקו ע"י האיגוד במהלך שנת ‪2010:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בקשת חברת פרטנר‪ ,‬לאתר סלולרי על גג בניין מסחרי ברח' אח"י אילת ‪60‬‬
‫מטרת התכנית להקים אנטנות על תורן בגובה ‪ 9‬מ' על פיר מעלית של בניין ארבע קומות‪ .‬מביקור במקום ולאחר‬
‫בירור עם האגף לרישוי ופיקוח על הבנייה התברר כי הבניין כלל רק שתי קומות בפועל‪ ,‬ושאין היתר בנייה להוספת‬
‫שתי קומות נוספות כפי שתואר בתכנית האתר‪ .‬לכן בדיקת האיגוד נדחתה עד לאישור העירייה להקמת שתי קומות‬
‫נוספות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בקשת חברת פלאפון‪ ,‬לאתר על עמוד תאורה בצומת סטלה מאוריס‪/‬טשרניחובסקי‬
‫מטרת התכנית להקים אנטנות על עמוד תאורה באי תנועה בצומת הרחובות סטלה מאריס‪/‬טשרניחובסקי‪ .‬משיקולי‬
‫זהירות מונעת‪ ,‬המליץ האיגוד‪ ,‬לא לאשר האנטנות הפונות ישירות לכיוון מכללת גורדון הנמצאת במרחק כ‪ 80 -‬מטר‬
‫מהאתר‪ ,‬כי קיים היום בקרב ת מקום אתר של חברת פרטנר הכולל אנטנה שפונה למכללת גורדון‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בקשת חברת בזק‪ ,‬לאנטנות שונות על תורן קיים‪ ,‬גג מרכזת בזק‪ ,‬רח' יוסף לוי‬
‫מטרת התכנית להוסיף אנטנות תקשורת שונות על תורן הקיים על גג מרכזת בזק ברח' יוסף לוי‪ ,‬מפרץ חיפה‪ .‬האיגוד‬
‫המליץ על מתן היתר בנייה לאנטנות‪.‬‬
‫‪212‬‬
‫‪.4‬‬
‫בקשת חברת סלקום למתן טופס ‪ 4‬לאתר הקיים ברח' המוסכים ‪51‬‬
‫האיגוד המליץ על אי מתן טופס ‪ 4‬כי חלק מתדרי השידור הפועלים באתר לא אושרו במסגרת היתר הבנייה מאחר‬
‫ואינם מאושרים בתמ"א ‪ 36‬א'‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫בקשת חברת פרטנר למתן טופס ‪ 4‬לאתר הקיים על גג מלון הר הכרמל ברח' דרך הים‬
‫האיגוד המליץ על אי מתן טופס ‪ 4‬כי תדרי השידור הפועלים אינם מאושרים בתמ"א ‪ 36‬א‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫בקשת חברת סלקום להקמת אתר על עמוד חשמל ברמת בגין‬
‫מטרת התכנית להציב אנטנות על עמוד חשמל ברמת בגין‪.‬‬
‫האיגוד המליץ על אי מתן היתר בנייה מאחר ותדרי השידור אינם מאושרים בתמ"א ‪ 36‬א'‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫בקשת חברת פלאפון להקמת אתר על גג בניין האודיטוריום‪ ,‬שד' הנשיא ‪138‬‬
‫מטרת התכנית להקים אנטנות על עוקצים על גג מבנה האודיטוריום‪ ,‬כאשר על אותו הגג קיימים אנטנות בתצורת‬
‫"מתקני גישה"‪ ,‬השייכות לחברת פלאפון‪ .‬האיגוד המליץ על מתן היתר בנייה‪ ,‬פרט לתדרים שאינן מאושרים במסגרת‬
‫תמ"א ‪ 36‬א'‪ .‬בנוסף‪ ,‬הומלץ לעירייה לדרוש מהחברה התייחסות לעתידם של מתקני הגישה‪ ,‬ולהגיש סקר בטיחות‬
‫קרינה מצרפי הכולל אותם במידה והם ימשיכו לפעול לאחר הקמת האתר החדש‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫בקשת חברת פלאפון למתן טופס ‪ 4‬לשני אתרים‪ :‬רח' יוחנן הסנדלר ורח' הרצל‬
‫האיגוד המליץ על אי מתן טופס ‪ 4‬כי שני האתרים כוללים תדרי שידור שאינן מאושרים במסגרת התמ"א‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫בקשת חברת מירס להקמת אתר על עמוד תאורה בכניסה לאוניברסיטת חיפה‬
‫מטרת התכנית היא להקים אנטנות על עמוד תאורה בכניסה לאוניברסיטה‪ .‬האיגוד המליץ על מתן היתר בנייה לאחר‬
‫הגשת סקר בטיחות קרינה חדש שיכלול הערכה לרמות הקרינה הצפויות בבתים שבשלבי בנייה הנמצאים בקרבת‬
‫האתר‪ .‬החברה בצעה זאת‪.‬‬
‫‪ .10‬בקשת חברת פרטנר להקמת אתר על גג המרכז המסחרי ברמת אלון‬
‫מטרת התכנית היא להקים ‪ 6‬אנטנות משתפלות על דפנות פיר מעלית הנמצא על גג המרכז המסחרי ברמת אלון‪.‬‬
‫האיגוד המליץ על מתן היתר בנייה מלבד שלוש האנטנות שתדרי שידורן אינו מאושר במסגרת התמ"א‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫המליץ האיגוד משיקולי זהירות מונעת‪ ,‬לצמצם את עוצמות שידור האנטנות בכדי להוריד את רמת הקרינה הצפויה‬
‫בבניינים שבקרבת האתר המתוכנן‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ניטור רציף של קרינה מסביב לאנטנות בתצורת מתקני גישה‬
‫התחנה לניטור רציף של קרינה חזרה לפעילותה התקינה לאחר תיקון וכיול בחו"ל‪ .‬האיגוד מתכנן במשך השנה ‪2011‬‬
‫להציבה בבתי מגורים הנמצאים בקרבת מתקני גישה או במוסדות חינוך וגני ילדים הנמצאים בקרבת אתרי שידור‬
‫סלולריים‪ .‬בע ת כתיבת דוח זה התחנה הוצבה בבית מגורים בשכונת עין הים‪ .‬התוצאות מחוברות לאתר האינטרנט‬
‫של האיגוד ויוצגו בדוח השנתי ‪.2011‬‬
‫‪ .3‬נושאים ייזומים‪ ,‬חדשים‬
‫א‪.‬‬
‫מדידות קרינה בגני ילדים שבערי האיגוד‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בחירת מקומות עירוניים הרחוקים מאזורי מגורים להקמת אתרים סלולריים חדשים‪.‬‬
‫א‪ .‬פרוייקט מדידות קרינה בגני ילדים שבערי האיגוד‬
‫בכל שנה מבצע האיגוד מדידות קרינה במספר גני ילדים עפ"י בקשת הרשות המקומית‪ ,‬ועד הורים או הנהלת הגן‪.‬‬
‫אלה גנים שבקרבתם אתר שידור סלולרי‪ ,‬רדיו‪ ,‬טלויזיה או כל מקור לקרינה בתדר רשת החשמל‪ .‬ביוני שנה זו‪ ,‬פנה‬
‫המנהל הכללי במרכז השלטון המקומי אל כל ראשי הרשויות‪ ,‬בקריאה לביצוע סקרי קרינה אלקטרומגנטית בכל‬
‫מוסדות החינוך וטיפול במקומות שיידרשו לכך‪.‬‬
‫מבין מוסדות החינוך הרבים‪ ,‬בחר האיגוד להתחיל בגני ילדים בשל הרגישות והחשיבות היתרה של נושא החשיפה‬
‫לקרינה בקרב הגיל הרך‪ .‬לכן‪ ,‬נשלחה פנייה אל כל מנהלי מחלקות החינוך למתן אישורם לכניסה וביצוע מדידות‬
‫קרינה בתדרי רדיו ותדר רשת החשמל בגני הילדים שבאחריותם‪ .‬תשובות חיוביות התקבלו מעיריית חיפה‪ ,‬עיריית‬
‫קרית ביאליק ורכסים‪.‬‬
‫‪213‬‬
‫בסוף השנה ‪ ,2010‬החל האיגוד בביצוע המדידות במספר גני ילדים‪ .‬עמותת מלר"ז הציעה את שירותיה לביצוע‬
‫מדידות קרינה בתדרי רדיו )‪ (RF‬ללא כל תשלום‪.‬‬
‫בדוח שנתי ‪ 2011‬אנו נציג את תוצאות המדידות שיבוצעו עד אז‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בחירת מקומות עירוניים להקמת אתרים סלולריים חדשים‬
‫עד היום הגישה חברת מירס לאיגוד מספר מצומצם מאוד של בקשות למתן היתר בנייה ביחס לחברות האחרות‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬החליטה החברה להגדיל את מספר אתריה והחלה לבצע זאת ע"י הקמת אנטנות מהסוג של "מתקני גישה"‬
‫במספר מקומות ברחבי העיר‪.‬‬
‫האיגוד בשיתוף עיריית חיפה הציעו לחברה לתכנן אתרים על בניינים עירוניים ועמודי תאורה הרחוקים מבתי‬
‫מגורים ולהמנע מהקמת אתרים מהסוג של "מתקני גישה"‪.‬‬
‫בספטמבר השנה‪ ,‬נערכה ישיבה בעירייה עם כל הגורמים הרלוונטים לנושא‪ :‬האגף לרישוי ופיקוח על הבנייה‪ ,‬האגף‬
‫לנכסים ושמאות‪ ,‬חברת מירס והאיגוד‪ .‬מטרתה גיבוש דרכי פעולה בנושא "בחירת אתרים סלולריים למירס‬
‫במקומות עירוניים"‪.‬‬
‫בעקבות ה ישיבה‪ ,‬הוחלט‪ ,‬שבשלב הראשוני יבחרו מקומות המוסכמים ע"י האגף לנכסים והאיגוד‪ ,‬ולאחר מכן יוגשו‬
‫לעירייה המסמכים הרלוונטיים כולל תוכנית‪.‬‬
‫הפרוייקט בתחילת דרכו‪ .‬מירס בחרה להתחיל בבחירת אתרים באזור דניה ואחוזה‪ -‬מקום בו הקליטה גרועה‪ .‬לשם‬
‫כך‪ ,‬ערך האיגוד מספר סיורים באזור הנדרש ולאחר מכן עם האגף לנכסים וחברת מירס‪ .‬בעקבות הסיורים נבחרו‬
‫מספר מקומות‪ .‬לחלקם התבקשה החברה להגיש מסמכים הרלוונטים לקבלת אישור בנייה‪.‬‬
‫‪214‬‬
‫חינוך סביבתי וקיימות‬
‫רקע ומטרה‬
‫החל מינואר ‪ , 2010‬חודשה פעילות החינוך הסביבתי באיגוד ובהיקף של ‪ 1/3‬משרה‪ .1‬מטרת הפעילות בתחום החינוך‬
‫הסביבתי והקיימות באיגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה היא להטמיע מודעות וחשיבה סביבתית ‪ ,‬ערכי קיימות‬
‫ופיתוח התנהגות סביבתית בקרב תלמידים ותושבים ברשויות האיגוד‪.‬‬
‫תחומי פעילות‬
‫‪.1‬‬
‫ליווי מקצועי של מוסדות חינוך בתהליך הסמכה ל‪'-‬בית‪-‬ספר ירוק' ההסמכה ניתנת על ידי המשרד להגנת‬
‫הסביבה ומהווה הכרה בחינוך סביבתי משמעותי המתקיים בבית הספר‪ .‬על מנת לקבל את ההסמכה ‪,‬‬
‫נדרש בית‪-‬הספר לעמוד ב‪ 4-‬קריטריונים‪ :‬תכנית לימודים עיונית בתחום איכות הסביבה ‪ ,‬שימוש מושכל‬
‫במשאבים‪ ,‬פרויקט קהילתי שמטרתו להביא לשינוי סביבתי‪-‬התנהגותי בקהילה וקיומה של מועצה ירוקה‪.‬‬
‫בחודשים ינואר‪ ,‬אפריל ומאי ‪ 2010‬התקיימו ‪ 4‬ועדות שיפוט‪ .‬פעילות ההכנה לועדות השיפוט כללה‪ :‬עריכת‬
‫סיורים בגנים ובבתי הספר המועמדים להסמכה‪ ,‬הערכה מקצועית של בתי‪-‬הספר ומתן סיוע ומשוב‬
‫מקצועי בנוגע לעמידה בקריטריונים של 'בית‪-‬ספר ירוק' ‪ .‬ברשויות האיגוד הוסמכו בשנת הלימודים תש"ע‬
‫(‪ 24 -)2010‬מוסדות חינוך כמוסדות חינוך 'ירוקים' ( ‪ 14‬בתי ספר ו‪ 10 -‬גנים)‪ .‬טבלאות ‪ 2- 1‬מציגות את‬
‫מוסדות החינוך שהוסמכו בכל רשות בשנת ‪.2010‬‬
‫טבלה ‪ :1‬רשימת בתי ספר ברשויות האיגוד אשר הוסמכו כבתי ספר ירוקים בשנת ‪2010‬‬
‫מספר סידורי‬
‫גן ילדים‬
‫ישוב‬
‫‪1‬‬
‫גן 'אושה'‬
‫מ‪.‬א זבולון‬
‫‪2‬‬
‫גן 'רימונים'‬
‫מ‪.‬א זבולון‬
‫‪3‬‬
‫גן 'היאם'‬
‫מ‪.‬א זבולון‬
‫‪4‬‬
‫גן 'ארמנוסה'‬
‫מ‪.‬א זבולון‬
‫‪5‬‬
‫גן שרה בירנבוים‬
‫מ‪.‬א זבולון‬
‫‪6‬‬
‫גן מיכל‬
‫מ‪.‬א זבולון‬
‫‪7‬‬
‫גן 'רמות ספיר'‬
‫חיפה‬
‫‪8‬‬
‫גן 'אשל'‬
‫חיפה‬
‫‪9‬‬
‫גן 'לוטם'‬
‫חיפה‬
‫‪10‬‬
‫גן 'שחף'‬
‫חיפה‬
‫‪ 1‬החל משנת ‪ 2011‬היקף משרת רכז חינוך סביבתי וקיימות הוא ‪100%‬‬
‫‪215‬‬
‫טבלה ‪ : 2‬רשימת גני ילדים ברשויות האיגוד אשר הוסמכו כגנים ירוקים בשנת ‪2010‬‬
‫‪.2‬‬
‫מספר סידורי‬
‫בית הספר‬
‫ישוב‬
‫‪1‬‬
‫'ניצני זבולון'‬
‫מ‪.‬א זבולון‬
‫‪2‬‬
‫'נועם'‬
‫קרית אתא‬
‫‪3‬‬
‫'גורדון'‬
‫קרית אתא‬
‫‪4‬‬
‫אורט 'רוגוזין'‬
‫קרית אתא‬
‫‪5‬‬
‫'רמות יצחק'‬
‫נשר‬
‫‪6‬‬
‫'גבעון'‬
‫נשר‬
‫‪7‬‬
‫'קדימה'‬
‫קרית ביאליק‬
‫‪8‬‬
‫'חופית'‬
‫חיפה‬
‫‪9‬‬
‫'טשרניחובסקי'‬
‫חיפה‬
‫‪10‬‬
‫'עין הים'‬
‫חיפה‬
‫‪11‬‬
‫'הבונים'‬
‫חיפה‬
‫‪12‬‬
‫'אחמאדיה'‬
‫חיפה‬
‫‪13‬‬
‫'ריאלי' ‪-‬סניף הדר‬
‫חיפה‬
‫‪14‬‬
‫'גיל '‬
‫חיפה‬
‫ייזום שיתופי פעולה בתחום החינוכי במהלך שנת ‪ ,2010‬החל האיגוד לשתף פעולה עם ארגון 'יזמים‬
‫צעירים' בפרויקט של הטמעת שיקולים סביבתיים בתהליך יזמות‪ ,‬שמטרתו לעודד קבוצות של יזמים‬
‫בבתי ספר (חיפה‪ ,‬נשר‪ ,‬מועצה אזורית זבולון) לפתח מוצרים ירוקים ולהטמיע חשיבה ירוקה בפיתוח‬
‫המוצר‪ .‬כ‪ 20-‬דגמים ראשוניים של המוצרים הוצגו בתערוכת אבטיפוס אשר התקיימה במוזיאון הלאומי‬
‫למדע ('מדעטק') בחיפה‪ .‬חלק מהמוצרים מכוונים להפחית השפעות סביבתיות שליליות באמצעות‬
‫השימוש בהם (למשל‪ ,‬מד מים ביתי‪ ,‬מתקן חיסכון במים למיכל ההדחה) ; במוצרים אחרים הוטמעה‬
‫חשיבה סביבתית מבחינת שימוש בחומרים ברי מיחזור או ממוחזרים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫השתתפות בכנס מחוזי לחינוך סביבתי בפברואר ‪ 2010‬נערך‪ ,‬בהובלת המשרד להגנת הסביבה –מחוז‬
‫חיפה‪ ,‬כנס מחוזי (שני) בנושאי חינוך סביבתי וקיימות ב‪'-‬מדעטק'‪ ,‬חיפה‪ .‬מטרתו של הכנס הייתה לענות‬
‫על ביקוש הולך וגובר למתן ידע תיאורטי ומעשי לשמירת הסביבה וקידום ערכי הקיימות בקרב אנשי‬
‫הוראה וחינוך‪ .‬פעילות החינוך הסביבתי של האיגוד התמקדה בפיתוח תכני הכנס והפקתו במסגרת ועדת‬
‫היגוי ובהשתתפות בפועל ‪ -‬העברת סדנא למורים ורכזי חינוך סביבתי בנושא הפחתת טביעת הרגל‬
‫האקולוגית בבתי‪-‬ספר‪ .‬בכנס נכחו כ‪ 350 -‬מורים‪ ,‬מפקחים ‪ ,‬רכזי איכות סביבה ואנשי חינוך ממגוון‬
‫מוסדות במחוז חיפה ובפרט מרשויות האיגוד‪.‬‬
‫‪216‬‬