‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 287 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫הרחבות בנושא ציפורים ומטוסים‬ ‫ציור‪:‬טוביה קורץ‬ ‫תוכן הפרק‬ ‫‪.‬‬ ‫הרחבה א' למורה מזבלת חיריה‪ ,‬ציפורים ומטוסים‬ ‫‪.‬‬ ‫הרחבה א' לתלמיד מזבלת חיריה ציפורים ומטוסים‬ ‫הרחבה ב' למורה ותלמיד כלב לסלוק ציפורים (בתקליטור)‬ ‫הרחבה ג' למורה תעופה האזרחית (בתקליטור) ‪.‬‬ ‫הרחבה ג' לתלמיד תעופה האזרחית (בתקליטור) ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫קטעי עיתונות בנושא תאונות ציפורים ומטוסים ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הרחבה ד' למורה עגורים ואדם (בתקליטור)‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הרחבה ד' לתלמיד עגורים ואדם (בתקליטור)‬ ‫הרחבה ה' למורה שקנאים‪ ,‬קורמורנים ואדם (בתקליטור)‬ ‫הרחבה ה' לתלמיד שקנאים‪ ,‬קורמורנים ואדם (בתקליטור)‬ ‫הרחבה ו' חקרי רשת בנושא אדם ציפור למורה (בתקליטור)‬ ‫‪282‬‬ ‫‪503‬‬ ‫‪507‬‬ ‫‪577‬‬ ‫‪523‬‬ ‫‪555‬‬ ‫‪545‬‬ ‫‪543‬‬ ‫‪537‬‬ ‫‪535‬‬ ‫‪537‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 282 -‬‬ ‫פרק ‪ :7‬הרחבה א' למורה‬ ‫משפט ציבורי – העברת מזבלת חירייה לאתר חלופי בנגב‬ ‫משחק הדמיה רב משתתפים‪ ,‬המפעיל את התלמיד באופן חוויתי‪.‬‬ ‫כתבו‪ :‬דואן חנין ויפעת מאירוביץ‪ .‬עיבדה‪ :‬שלומית ליפשיץ‬ ‫מטרות המשחק‪:‬‬ ‫‪ ‬התלמיד יכיר את הבעיות הסביבתיות הנובעות ממזבלת חירייה‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמיד יכיר את הבעיתיות שבמיקום חירייה ליד נתב"ג‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמיד יכיר את החלופות למזבלת חירייה ויבין את החשיבות של הטיפול‬ ‫משולב בפסולת‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמיד יכיר את הגופים המעורבים בסוגיית סגירת מזבלת חירייה ואת‬ ‫עמדתם לגבי החלופות והפתרונות‪.‬‬ ‫רקע למורה ולתלמיד‬ ‫מזבלת חירייה על ציר הזמן‬ ‫בשנת ‪ ,7348‬במהלך מלחמת העצמאות‪ ,‬כבשו לוחמי הפלמ"ח את הכפר הערבי חירייה‬ ‫הממוקם ליד צומת מסובים‪ ,‬במסגרת "מבצע חמץ"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 7332‬הוקמה במ קום מזבלת חירייה‪ ,‬שממוקמת בנקודת חיבור בין מספר רשויות‬ ‫מקומיות‪ .‬בשנים אלו‪ ,‬השטח היה שטח מופקר ללא בעלות קרקע מוגדרת‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 7311‬הוקם באתר חירייה מפעל ליצור קומפוסט ( המיוצר מזבל אורגני)‪ ,‬זאת לאחר‬ ‫ששר האוצר דאז‪ ,‬פנחס ספיר שכנע קבוצת יזמים ממקסיקו להשקיע במיזם‪ .‬המטרה‬ ‫הייתה ניצול יעיל יותר של הזבל שנאגר במקום‪ ,‬אך מטרדי ריח קשים גרמו לסגירתו ב‪-‬‬ ‫‪.9191‬‬ ‫בשנת ‪ 7313‬הוקם "איגוד ערים גוש דן לסילוק אשפה" המאגד את הרשויות המקומיות‪:‬‬ ‫תל אביב‪ ,‬רמת גן‪ ,‬בני ברק‪ ,‬חולון‪ ,‬בת ים‪ ,‬גבעתיים ואזור‪ .‬איגוד זה טיפל במשותף בשינוע‬ ‫האשפה וסילוקה באתר‪.‬‬ ‫בסוף שנות ה‪ 70-‬החלו לדון בבעיות הסביבתיות הנובעות ממיקום האתר ליד גוש דן‪.‬‬ ‫הוועדה המחוזית של משרד הפנים החליטה כי יש לסגור את אתר חירייה לא יאוחר משנת‬ ‫‪ , 9191‬עקב בעיות קשות של שריפות וזיהום אוויר‪ ,‬תשטיפים וזיהום קרקע ומים‪ ,‬ריח‪,‬‬ ‫התרבות מזיקים והסכנה לתעופה בנתב"ג בשל הציפורים הפוקדות את המזבלה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 7383‬סוכם להעתיק את מזבלת חירייה ‪ 54‬ק"מ דרומה במסגרת תכנית המתאר‬ ‫הארצית (תמ"א ‪ ,)99‬אך ההחלטה לא מומשה‪.‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 285 -‬‬ ‫בשנת ‪ 7337‬החליטה הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה לסגור את אתר חירייה עד דצמבר‬ ‫‪ .9114‬סוכם להעביר את המזבלה לאתר דודאים‪ ,‬שמצפון מערב לבאר‪ -‬שבע‪ ,‬אך בעקבות‬ ‫קמפיין ציבורי גדול שהובילו ראש עיריית באר‪-‬שבע ותושבי הנגב‪ ,‬נדחה הפרוייקט‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 7337‬דנה הממשלה שוב בנושא בעקבות קמפיין שהופק ע"י החברה להגנת הטבע‪,‬‬ ‫רשות שדות התעופה ואוניברסיטת ת"א‪ .‬הקמפיין התמקד במסר חד משמעי שבכל רגע‬ ‫אנו עומדים בפני אסון לאומי‪ ,‬כתוצאה מתאונה בין מטוס ג'מבו ולהקת ציפורים מעל‬ ‫אזור מאוכלס‪ ,‬בגלל הימצאותן של עופות מעל למזבלה‪ ,‬הנמצאת במסלול ההמראה‬ ‫מנתב"ג‪ .‬באותה שנה נאלץ שר התחבורה לסגור מדי יום למשך כמה שעות את המרחב‬ ‫האווירי של ישראל‪ ,‬בשעה שריחפו מעל חירייה עשרות אלפי שחפים‪.‬‬ ‫בחורף שנת ‪ 7338‬נסגר האתר סופית לאחר שהר האשפה החל לקרוס בשל גובהו הרב‪,‬‬ ‫ואלפי טונות של אשפה החלו לחסום את הערוץ המרכזי של נחל איילון‪ ,‬הזורם למרגלות‬ ‫המזבלה‪.‬‬ ‫בשעת סגירתו התפרס "הר הזבל" על שטח של כ‪ 966 -‬דונם‪ ,‬והתנשא לגובה של כ‪95 -‬‬ ‫מטרים! בשלב זה ההר החל לחרוג מהגובה המותר על פי תקנים בינלאומיים בהתייחס‬ ‫למכשולים תעופתיים בסביבות שדות תעופה‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש שבחקר האירוע המובא מצויים נתונים הנכונים לתקופה של לפני סגירת‬ ‫חיריה בשנת ‪!!!7338‬‬ ‫מה בין חירייה למטוסים ?‬ ‫‪ ICAO- International Civil Aviation Organization‬הארגון הבינלאומי לתעופה‬ ‫אזרחית הגדיר תקנים בינלאומיים הקובעים הגבלות בנייה בשטחים בקרבת השדה‬ ‫במסגרת המאמצים לשמור על רמה נאותה של בטיחות טיסה ‪ -‬בקרבת השדה עקב‬ ‫היתקלויות מטוסים וציפורים‪.‬‬ ‫הבעיות הנובעות מקרבת אתר חירייה לנמל התעופה‪:‬‬ ‫‪ .9‬אתר פסולת הנו מקור משיכה חזק לציפורים והקמתה של חירייה במרחק ‪5.4‬‬ ‫ק"מ מקצה מסלול ההמראה עומדת בניגוד גמור לתקנות אלה (למעשה‬ ‫המרחק הנו כשליש מהמרחק המינימלי המאושר ע"י ה‪.)ICAO -‬‬ ‫‪ .2‬במשך ‪ 9-4‬חודשים מתוך השנה ישנו "ענן של ציפורים" מעל חירייה‪.‬‬ ‫‪ .1‬פגיעה של מטוס ע"י ציפור בקרבת חירייה מסכנת את האוכלוסייה באזור‬ ‫המגורים הצפוף ביותר במדינה‪.‬‬ ‫‪ .5‬בשעות הצהרים‪ ,‬לאחר שניזונו מהמזבלה דואות הציפורים ובעיקר השחפים‬ ‫בתרמיקות לגובה ‪ 4,666‬רגל במרחב האווירי של נתב"ג‪.‬‬ ‫פר‪-‬ק‪7 4‬ק"מ מנתב"ג הייתה ממוקמת ‪284 -‬‬ ‫מזבלת‪ -‬מודיעין ולעיתים קרובות היו נעות‬ ‫‪ .4‬כ‬ ‫הציפורים בין שתי המזבלות‪.‬‬ ‫‪ .9‬בימי גשם בעננות נמוכה הגיעו לעיתים מחירייה אלפי שחפים בתעופה נמוכה‬ ‫מעל המסלולים‪ ,‬ואף נחתו על המסלולים‪.‬‬ ‫גרף המראה היפגעות מטוסים משחפים במרחב של נמל התעופה בן‪-‬גוריון בין השנים‬ ‫‪.7337 – 7387‬‬ ‫לקוח מתוך המאמר‪ :‬העתקת מזבלת חיריה – חקר ארוע‪ ,‬מאת יוסי לשם ונחמה רונן‪,‬‬ ‫"לקט"‪ ,‬אוגוסט ‪( .7338‬מצוי במלואו בתקליטור)‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 283 -‬‬ ‫סביון‬ ‫סביון‬ ‫רמת גן‬ ‫יהודה‬ ‫גני יהודה‬ ‫גני‬ ‫יפו‬ ‫אביב יפו‬ ‫תל אביב‬ ‫תל‬ ‫שיפוט‬ ‫ללא שיפוט‬ ‫שטח ללא‬ ‫שטח‬ ‫פנקס‬ ‫רמת פנקס‬ ‫רמת‬ ‫יהוד‬ ‫יהוד‬ ‫שיפוט‬ ‫ללא שיפוט‬ ‫שטח ללא‬ ‫שטח‬ ‫ישראל‬ ‫מקווה ישראל‬ ‫מקווה‬ ‫אזור‬ ‫אזור‬ ‫יהודה‬ ‫אור יהודה‬ ‫אור‬ ‫יהודה‬ ‫אור יהודה‬ ‫אור‬ ‫אזור‬ ‫אזור‬ ‫חמד‬ ‫גנות‬ ‫גנות‬ ‫שיפוט‬ ‫ללא שיפוט‬ ‫שטח ללא‬ ‫שטח‬ ‫השבעה‬ ‫משמר השבעה‬ ‫משמר‬ ‫צפריה‬ ‫צפריה‬ ‫דגן‬ ‫בית דגן‬ ‫בית‬ ‫עמק לוד‬ ‫יגל‬ ‫יגל‬ ‫חב''ד‬ ‫כפר חב''ד‬ ‫כפר‬ ‫לציון‬ ‫ראשון לציון‬ ‫ראשון‬ ‫אחיעזר‬ ‫אחיעזר‬ ‫מפת אזור נתב"ג וחירייה‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫מהלך הפעילות‬ ‫חלק א'‪ :‬הכנת חומר רקע‬ ‫‪- 281 -‬‬ ‫חולון‬ ‫חולון‬ ‫התלמידים יקראו את חומר הרקע ויענו על השאלות שבדף העבודה‪( .‬ראו תשובות‬ ‫בהמשך)‪.‬‬ ‫חלק ב'‪ :‬משפט ציבורי‪ -‬העברת חירייה לאתר חילופי בנגב‬ ‫תהליך ההכנה של התלמידים‬ ‫‪ ‬חלקו את הכיתה לשבע קבוצות עבודה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל קבוצה תקבל דף מידע אודות אחד הגופים המעורבים בסוגיית‬ ‫הטיפול בבעיית מזבלת חירייה‪ ( .‬המשרד לאיכות הסביבה; החברה להגנת‬ ‫הטבע; איגוד ערים דן; עמותת "אדם טבע ודין"; רשות שדות התעופה;‬ ‫תושבי הנגב וצה"ל)‪.‬‬ ‫‪ ‬חלקו את דף ההוראות לקבוצות (מצוי בחלק ב' בדפים לתלמיד)‪.‬‬ ‫‪ ‬הרכיבו צוות של ‪ 4 -1‬משקיפים שלא הכירו קודם לכן את העמדות‬ ‫השונות‪ :‬תלמידים מכיתה אחרת‪ /‬הורים‪ /‬מורים‪ .‬חברי הפנל ישמעו את‬ ‫הטיעונים של הקבוצות השונות ויחליטו מהי החלופה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫כיצד לנהל את המשפט?‬ ‫‪ ‬כל קבוצה תשב ליד שולחן‪ ,‬עם הפנים לשולחן הפנל‪.‬‬ ‫‪ ‬יש למקם שולחן עם מפה ממול הקבוצות עבור הפנל‪.‬‬ ‫‪ ‬יש למקם את המטול כך‪ ,‬שכל הנוכחים יוכלו לצפות בשקפים!‬ ‫‪ ‬כל קבוצה תציג את עמדתה במשפט ציבורי בפני צוות משקיפים‪ ,‬בסדר‬ ‫שנקבע מראש (בהגרלה)‪.‬‬ ‫‪ ‬כל קבוצה רשאית להציג עדים ומומחים התומכים בעמדתם (חברי‬ ‫הקבוצה שהוכנו מראש)‪ ,‬שקפים‪ ,‬מפות‪ ,‬קטעי עיתונות או כל עזר הוראה‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫‪ ‬צוות המשקיפים ירשום הערות וישאל שאלות בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫‪ ‬בסיום ההצגה של העמדות‪ ,‬צוות המשקיפים יתכנס לחמש עשרה דקות‬ ‫וזאת במטרה לעבור על ההערות ולהצביע בעד החלופה המתאימה ביותר‪,‬‬ ‫תוך ‪7‬מתן נימוקים לכך‪.‬‬ ‫פרק‬ ‫‪- 287 -‬‬ ‫‪ ‬הצגת החלופה המתאימה ביותר ע"י צוות המשקיפים‪.‬‬ ‫עזרי הוראה‪:‬‬ ‫‪ ‬חומר רקע למורה‪ /‬לתלמיד‬ ‫‪ ‬מפות‪ :‬חירייה והסביבה‪ /‬מיקומן של מטמונות בישראל‬ ‫‪ ‬דפי עמדה‬ ‫‪ ‬דפים ריקים‪ /‬כלי כתיבה‬ ‫‪ ‬שקפים‪ /‬מטול‪ /‬כבל מאריך‬ ‫תשובות לדף השאלות שניתן לתלמיד (חלק א' בדפים לתלמיד)‬ ‫קיראו את החומר ואת המאמרים המצ"ב וענו על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫(החומרים שמהם שואבים התלמידים את המידע הם הרקע למורה ולתלמיד‪ ,‬המאמר‬ ‫וקטעי העיתונות שמדור "מקורות מידע נוספים" שבסוף הפרק)‪.‬‬ ‫‪ .9‬תארו את מיקומה של חירייה ביחס ליישובי הסביבה‪ .‬היעזרו במפה המצורפת‪.‬‬ ‫מהי הבעייתיות במיקום זה?‬ ‫חירייה ממוקמת בסמוך ליישובים רבים ביניהם מושב גנות ורמת גן‪ ,‬אך למרות הקרבה‬ ‫היא אינה שייכת לשטח השיפוטי של אחד מהם‪.‬‬ ‫הסבל מחירייה נגרם לתושבי האזור הקרוב‪ ,‬אך גם לתושבים הרחוקים יותר‪ .‬זאת בשל‬ ‫הרוח הנושאת את ריח המזבלה למרחקים גדולים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מזבלת חירייה ממוקמת בסמוך לצומת מסובים‪ ,‬התנועה בכביש מס' ‪ 5‬הנה רבה‪,‬‬ ‫ורבים מבין העוברים ושבים סובלים אף הם מריח המזבלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מהן הבעיות הסביבתיות העיקריות של מזבלת חירייה?‬ ‫בעיות של ריח‪ ,‬שריפות (מגזים הכלואים ב"הר הזבל")‪ ,‬זיהום אוויר‪ ,‬תשטיפים‪ ,‬זיהום‬ ‫קרקע ומים כתוצאה מחלחול התשטיפים‪ ,‬מטרדי מזיקים (עכברים‪ ,‬חולדות‪ ,‬זבובים‬ ‫ויתושים)‪ ,‬פגיעה אסתטית בנוף והסכנה לתעופה בנתב"ג בשל הציפורים הפוקדות את‬ ‫המזבלה‪.‬‬ ‫‪ .1‬תארו את מיקומה של חירייה ביחס לנמל התעופה בן‪ -‬גוריון‪ .‬היעזרו במפה‬ ‫המצורפת‪ .‬מהי הבעייתיות במיקום זה?‬ ‫אתר חירייה ממוקם מ צפון‪ -‬מערבית לנתב"ג‪ ,‬במרחק של מספר קילומטרים‪.‬‬ ‫בקצה השני של נתב"ג ממוקם אתר הפסולת מודיעין (שנסגר לפעולה)‪ .‬השחפים‪ ,‬בחיפושם‬ ‫אחר מזון זמין‪ ,‬עפים במרחב האווירי של נתב"ג ומסכנים את המטוסים הטסים בגובה‬ ‫נמוך בעת ההמראות והנחיתות‪.‬‬ ‫ ‪- 288‬‬‫פרק ‪7‬‬ ‫‪ .5‬מהי הבעייתיות בגובה המזבלה? מדוע היה צורך לסגור את האתר?‬ ‫חירייה הגיעה לגובה הרם של ‪ 95‬מטר שהוא הגובה המקסימלי עפ"י כל תקן בינלאומי‪.‬‬ ‫הציפורים העפות מעל למזבלה מתעופפות בגבהים שבהם מתבצעות ההמראות והנחיתות‬ ‫מנתב"ג‪ .‬היה צורך לסגור את האתר בשל סיבה זו ובשל הסכנות הסביבתיות הנוספות‪.‬‬ ‫דפי מידע אודות הגופים המעורבים בסוגיית הטיפול בבעיית מזבלת חירייה‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה‬ ‫אנשי המשרד לאיכות הסביבה הבינו את הבעייתיות של האתר‪ .‬השתנות תכופה של‬ ‫השרים במשרד‪ ,‬מנעה פעילות רציפה‪ .‬השרים שריד ואחריו איתן היו אלה שבסופו של‬ ‫דבר הביאו למציאת פתרון לבעיית חירייה‪:‬‬ ‫יוסי שריד‪ ,‬השר לאיכות הסביבה בשנים ‪ ,7333-7332‬תמך במציאת אתר‬ ‫חלופי לחירייה בעיקר בגלל הסכנה‪ ,‬שהאתר יוצר לתחבורה האווירית‬ ‫לישראל וממנה‪ .‬האתר שהוצע היה אתר דודאים שבנגב‪ ,‬ליד באר שבע‪.‬‬ ‫רפאל איתן‪ ,‬השר לאיכות הסביבה בשנת ‪ ,7337‬היה בעד מציאת מענה‬ ‫משולב לצמצום כמויות הפסולת‪ :‬מיחזור אשפה‪ ,‬שריפתה לאנרגיה‬ ‫והטמנת הכמות שתישאר‪ .‬השר פסל את אתר דודאים והציע בניית אתר‬ ‫אלטרנטיבי בנגב‪ ,‬אתר אורון‪ ,‬אך בעקבות התנגדות הצבא לבחירה זו‪,‬‬ ‫המליץ רפאל איתן על אתר דודאים כאתר ביניים וזמני‪ .‬וכך נכתב במסמך המכריע‪:‬‬ ‫המזבלה מאופיינת במפגע עשן‪ ,‬ריח רע‪ ,‬ופליטת גזים שחלקם מוכרים‬ ‫כגורמי סיכון‪.‬‬ ‫בעיות סביבתיות נוספות מחזקות את העמדה שיש לפנות את המזבלה‬ ‫בהקדם האפשרי‪ -‬פגיעה נופית אסתטית‪ ,‬לכלוך בסביבה הקרובה בפסולת‬ ‫מתעופפת‪ ,‬משיכת מזיקים וזיהום קרקע‪.‬‬ ‫האתר החלופי להטמנת הפסולת מגוש דן הנו אתר אורון שבנגב‪ ,‬אם כי יש‬ ‫להכשירו במהלך השנים הקרובות כמטמנה מתקדמת השומרת על איכות‬ ‫הסביבה עפ"י סטנדרטים בינלאומיים‪ .‬על כן אתר "דודאים" יקלוט את‬ ‫הפסולת באופן זמני במהלך שלוש השנים הקרובות‪.‬‬ ‫יש לקדם צעדים לצמצום כמויות הפסולת המגיעות למטמנות‪.‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 283 -‬‬ ‫החברה להגנת הטבע‬ ‫מבינה היטב את הבעייתיות הסביבתית של אתר חירייה ותומכת בסגירתה במהירות‬ ‫האפשרית‪.‬‬ ‫מזבלת חירייה‪ ,‬הממוקמת ליד אזור צפוף אוכלוסין‪ ,‬גורמת למפגעים סביבתיים‬ ‫חמורים‪ ,‬וביניהם זי הום מי התהום של אקוויפר (שכבת מי תהום) החוף עד כדי הכרח‬ ‫להפסקת השאיבה‪ .‬יצוין כי שיקום אקוויפר מזוהם עשוי להיות במקרה הטוב יקר‬ ‫מאוד‪ ,‬ובמקרה הרע‪ -‬בלתי אפשרי כלל!‬ ‫על פי נתוני נציבות המים שווה זיהום מי התהום הנגרם מן המזבלות‪ ,‬היושבות מעל‬ ‫מי התהום שלנו‪ ,‬לזיהום שיגרם ע"י ‪ 926‬מליון מ"ק שפכים לשנה אל תוך האקוויפר‪.‬‬ ‫כשליש מתשטיפים אלה מחלחלים מחירייה‪.‬‬ ‫בנייר עמדה שפרסמה בשנת ‪ ,9114‬תמכה החברה בהקמת תחנות מעבר בגוש דן‬ ‫לדחיסת אשפה לקראת הובלתה לדרום‪.‬‬ ‫בנייר העמדה קוראת החברה לממשלה ליישם את החלטתה מיום ‪4.9.9115‬‬ ‫ולפתור את בעיית האשפה ע"י שילוב מושכל של הטכנולוגיות המתאימות‪ :‬הפחתה‬ ‫במקור‪ ,‬שימוש חוזר‪ ,‬מיחזור‪ ,‬שריפה והטמנה‪.‬‬ ‫איגוד ערים דן‬ ‫מבין את הבעייתיות של אתר חירייה ותומך בדיעה שיש לסגרו‪.‬‬ ‫תומך בהעברת הפסולת לאתר חילופי בדרום הארץ‪( ,‬בדרום הארץ ישנם שטחים‬ ‫פנויים שניתן להשתמש בהם לקבורת אשפה ללא סכנת זיהום מי תהום)‪.‬‬ ‫יש להקים תחנת מעבר שתוקם ע"י הרשויות המוניציפליות בחירייה ותופעל ע"י‬ ‫קבלנים‪ .‬בת חנה זו יתבצע מיון‪ ,‬דחיסה והעברת האשפה למשאיות גדולות יותר‬ ‫לצמצום עלויות ההובלה לדרום‪.‬‬ ‫האיגוד תומך בהפרדת הפסולת המוצקה לחומר יבש וחומר רטוב אשר ממנו יווצר‬ ‫הקומפוסט‪ ,‬אך קיימת בעיה בעלות הובלת האשפה למטמנות רחוקות יותר‪.‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 230 -‬‬ ‫עמותת "אדם טבע ודין"‪ -‬עמותה משפטית‪ ,‬מדעית וציבורית לאיכות הסביבה‬ ‫מתנגדת נחרצות להעברת חירייה לדודאים שבנגב‪ ,‬מסיבת אי צדק חברתי כלפי אזרחי‬ ‫הדרום‪.‬‬ ‫טוענת שהעברת הפסולת מאתר חירייה לדודאים תזהם את הסביבה‬ ‫באתר נוסף‪.‬‬ ‫ממליצה לצמצם את כמות הזבל למינימום ע"י חקיקת חוקים למיחזור‬ ‫ושימוש חוזר בפסולת‪ .‬טיפול משולב בפסולת מהווה פתרון לבעיית הפסולת‬ ‫המוצקה לטווח הרחוק וחשוב להקטין את כמויות הפסולת המובלות להטמנה בשל‬ ‫העדר שטחי קרקע מתאימים‪.‬‬ ‫חלק מחוקים אלה קיימים‪ ,‬אך מתעלמים מהם!‬ ‫‪ ‬תומכת בהעברת הפסולת לאתר אורון בדרום‪ ,‬רק לאחר צימצומו‬ ‫באמצעות שימוש חוזר ומיחזור‪ ,‬הפרדתו וניצול החומר האורגני שבו‬ ‫להשבחת קרקעות ע"י קק"ל‪.‬‬ ‫תושבי הנגב‬ ‫מבינים את הבעייתיות שבאתר חירייה‪ ,‬אך חוששים מפגיעה קשה באיכות החיים‬ ‫ובבריאות של תושבי האזור‪ .‬אין להחליף אסון אקולוגי אחד עם אסון אקולוגי אחר!‬ ‫אתר דודאים לא הוכשר כראוי לקליטה של כמויות כה גדולות של פסולת‪.‬‬ ‫אתר דודאים נמצא קרוב מדי לעיר באר‪-‬שבע כאשר המפגעים הסביבתיים ישפיעו על‬ ‫איכות חיי התושבים‪.‬‬ ‫האשפה תובל לאתר דודאים באמצעות כ‪ 926 -‬עד ‪ 946‬משאיות ליום‪ .‬משאיות אלו‬ ‫יטילו עומס בלתי נסבל על כבישי הגישה לאזור‪ ,‬יחריפו את בעיות זהום האוויר‪,‬‬ ‫והחמור מכל‪ -‬יעלו את עקומת תאונות הדרכים בכבישים שאינם בנויים להסעות‬ ‫כאלה‪.‬‬ ‫הבעיות הסביבתיות של הגדלת אתר דודאים פוגעות בערך הקרקע וגורמת לירידה‬ ‫בערך הנכסים של יישובי הנגב הקרובים‪.‬‬ ‫”‪ “Not in my back yard‬אנו לא מעוניינים בזבל שלהם ב"חצר שלנו"! אין כאן צדק‬ ‫חברתי! לא מספיק שמעבירים אלינו את הפסולת הרעילה של המדינה (לאתר לסילוק‬ ‫פסולת רעילה ברמת חובב)‪...‬‬ ‫גם בנגב יש שדות תעופה‪ ,‬בעיקר של חיל האוויר‪ ,‬הנימוק של פינוי חירייה בשל מטרדי‬ ‫פרק‬ ‫ ‪- 237‬‬‫ציפורים‪7‬תופס גם כאן‪.‬‬ ‫צה"ל‬ ‫מבין את הבעייתיות שבאתר חירייה והצורך בפינויו‪.‬‬ ‫לא מוכן לתת הסכמתו להעברת פסולת לאתר אורון‪ ,‬הממוקם ליד שטחי האימונים‬ ‫של חיל האוויר‪ .‬העברת הפסולת לאתר והגדלתו בשל כך‪ ,‬עלולה למשוך ציפורים רבות‬ ‫נוספות ולפגוע במטוסי חיל האוויר‪ .‬אסון אווירי מסוג זה כבר התרחש כאשר באוגוסט‬ ‫‪ 9114‬ארעה התנגשות קטלנית בין חסידות למטוס ‪ F-15‬במהלך אימון בנגב‪ .‬כתוצאה‬ ‫בהתנגשות זו נהרגו הטייס והנווט‪.‬‬ ‫אין לצה"ל התנגדות להעביר לאתר דודאים‪.‬‬ ‫רשות שדות התעופה‬ ‫כממונה על תפעולה של נתב"ג‪ ,‬מתמודדת מדי יום עם הבעייתיות של הציפורים‬ ‫שבאתר חירייה‪ ,‬ואף חוששת מתוצאות אפשריות אם לא ייסגר האתר‪ .‬הפסולת‬ ‫הגלויה מושכת אליו הציפורים רבות‪ ,‬בעיקר בעונות המעבר‪ .‬קרבת חירייה לנתיבי‬ ‫הטיסה והמסלולים של נתב"ג הוגדרה כמסוכנת! גורמי תעופה אזרחית בארץ‬ ‫מזהירים שנים רבות מפני הסכנה היום יומית שמהווה מפגע זה בחירייה למטוסי‬ ‫הנוסעים הנוחתים וממריאים מנתב"ג‪.‬‬ ‫תומכת ואף נלחמת למען סגירת האתר‪.‬‬ ‫עפ"י תקני והמלצות ‪( ICAO‬ארגון התעופה הבינלאומי) מוגבל שימוש הקרקע‬ ‫המדובר (אתר לסילוק אשפה אורגנית) לרדיוס של ‪ 92.9‬ק"מ משדה התעופה‪.‬‬ ‫תומכת בהעברתו לאתר דודאים‪ ,‬או לכל אתר אחר מרוחק משדה התעופה‪.‬‬ ‫מפעילה יחידה מיוחדת למניעת מטרדי ציפורים בנתב"ג‪.‬‬ ‫בתכנית המתאר לפיתוח נתב"ג (תמ"א ‪ )2/5‬מוגדרות הגבלות בנייה‬ ‫ושימושי קרקע לשם מזעור סכנת הציפורים לתעופה‪ .‬הגבלות אלה‬ ‫כוללות הוראות בדבר אתרי סילוק פסולת חדשים ולגבי מעמדם של‬ ‫אתרים קיימים‪.‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 232 -‬‬ ‫מקורות מידע נוספים‪:‬‬ ‫‪ . 9‬כתבה של שרית מגן‪ :‬הציפורים האלה עוד יהרגו אותנו (ראו כאן בהמשך)‪.‬‬ ‫‪ . 2‬קטעי עיתונות העוסקים בהיפגעות בין ציפורים ומטוסים אזרחיים (בהמשך פרק‬ ‫זה)‬ ‫‪ .1‬לשם י'‪ ,‬רונן נ‪ .‬העתקת מזבלת חיריה – חקר ארוע‪ ,‬אוגוסט ‪" .9119‬לקט" פרסומים‬ ‫בנושא בטיחות טיסה גליון ‪ ,91‬עמ ‪( .12-14‬בתקליטור)‬ ‫‪ .5‬פרק הרקע להרחבה ג' לפרק ‪:7‬באוגדן זה‪ :‬תעופה אזרחית וציפורים המצויה‬ ‫בתקליטור‬ ‫הציפורים האלה עוד יהרגו אותנו‬ ‫‪ 70‬דברים שכדאי לדעת לפני שממריאים או נוחתים בנתב"ג‬ ‫מאת שרית מגן‪ 73 /‬אוג' ‪7387‬‬ ‫‪ .7‬האסונות נמנעים בנס‬ ‫ב‪ 29 -‬בספטמבר ‪ 9115‬בשעה שתיים אחר חצות התחיל בואינג ‪ 266-757‬של "אל על"‬ ‫ובו ‪ 526‬נוסעים את ריצת ההמראה על המסלול בנמל התעופה בן גוריון‪ .‬המטוס הענקי‬ ‫שמשקלו ‪ 191‬טונה‪ ,‬אמור היה לנחות בניו יורק‪ .‬הוא שעט על המסלול במהירות של‬ ‫‪ 299‬קמ"ש‪ .‬במכלי הדלק היו ‪ 944‬טונה דלק‪ .‬כמה שניות אחרי שהמטוס עבר את‬ ‫הנקודה הקרויה "וי ‪ ,"9‬שאחריה אי אפשר עוד לעצור את ההמראה נשמעו שני‬ ‫פיצוצים רצופים והנוסעים שישבו בצד ימין של המטוס הבחינו בשני הבזקי אור‬ ‫חזקים‪ .‬בתא הטייס "נפלו" השעונים של מנוע מספר שלוש‪ ,‬והתריעו שיצא מכלל‬ ‫פעולה‪ .‬מנוע מספר ארבע איבד כוח‪.‬‬ ‫ב אין ברירה המריא המטוס הענקי מערבה‪ .‬מאחר שאחד המנועים יצא מכלל פעולה‬ ‫ומנוע אחר נפגע‪ ,‬התקשה הקברניט‪ ,‬איתן ראשוני‪ ,‬לנסוק‪ .‬הוא חלף בגובה של ‪946‬‬ ‫מטר בלבד מעל בתי חולון‪ ,‬גרם לבהלה עצומה בקרב התושבים‪ ,‬שהתעוררו מהרעש‬ ‫העז והבלתי צפוי‪ .‬ראשוני הודיע בקשר שאיבד מנוע‪ ,‬וביקש לפנות את המטוסים מקו‬ ‫החוף‪ .‬הוא פנה אל הים בגובה נמוך כדי לשפוך דלק‪ .‬בנתב"ג הוכרז מקרה חירום ב‪-‬‬ ‫‪ 2:59‬לפנות בוקר‪ ,‬לאחר שכל כוחות ההצלה נערכו בנמל והקברניט רוקן לים ‪ 76‬טונה‬ ‫דלק‪ ,‬נחת המטוס בשלום‪.‬‬ ‫לאחר ‪ 56‬דקות של אימה נשמו הנוסעים והצוות לרווחה‪ .‬הפעם נגמר האירוע‪ ,‬המכונה‬ ‫בשפה המקצועית "כמעט תאונה" בשלום‪.‬‬ ‫בתחקיר שנערך לאחר האירוע התברר כי הגורם ל"כמעט תאונה" היה להקת ציפורים‪.‬‬ ‫הסיבה ל"כמעט תאונה" מצמררת בפשטותה‪ :‬תנשמת תקפה להקת חוגלות‪ ,‬שנמו לצד‬ ‫המסלול‪ .‬החוגלות התעוררו בבהלה‪ ,‬התעופפו לכיוון המסלול‪ ,‬ונתקלו במטוס שהיה‬ ‫באמצעק ‪7‬‬ ‫פר‬ ‫ריצת ההמראה‪ .‬ארבע חוגלות ‪235 -‬‬ ‫נשאבו ‪-‬למנוע מספר שלוש ופוצצו אותו‬ ‫לרסיסים‪ .‬שתי חוגלות נוספות פגעו במנוע מספר ארבע‪ ,‬שלמרבה המזל לא שותק‬ ‫לחלוטין והמשיך לספק כוח‪ .‬לו יצאו שני המנועים מכלל פעולה‪ ,‬הייתה הסבירות‬ ‫לאסון גבוהה יותר‪.‬‬ ‫‪ .2‬מעט נתונים‬ ‫‪ ‬מרץ ‪ – 9119‬בואינג ‪ 757‬של אל על בטיסה לניו יורק התנגש בציפורים‬ ‫בהמראה‪ .‬המטוס נחת בנמל התעופה הית'רו בלונדון לשם בדיקת‬ ‫מנועים‪ .‬נוצות התגלו במנוע מס' ארבע‪.‬‬ ‫‪ ‬מאי ‪ – 9119‬בואינג ‪ 757‬של אל על בטיסה לבומביי המריא מנתב"ג‬ ‫וחזר לנחיתה עקב חשד לפגיעת ציפור‪ .‬המנוע נמצא תקין‪.‬‬ ‫‪ ‬ספטמבר ‪ -9119‬קברניט בואינג ‪ 757‬של אל על בטיסה ללונדון דיווח‬ ‫על עלייה פתאומית בחום המנוע מיד לאחר ההמראה‪ .‬בהמשך‬ ‫התייצבה הטמפרטורה‪ ,‬והמטוס המשיך לבריטניה‪ .‬בבדיקה נמצאו‬ ‫שרידי ציפור זעירים במנוע‪.‬‬ ‫‪ 99 ‬בינואר ‪ -9117‬שחף כספי פגע בג'מבו ‪ 566-757‬של אל על בעת‬ ‫נחיתה‪ .‬המטוס נחת בשלום‪.‬‬ ‫‪ 21 ‬בינואר ‪ -9117‬כמה שחפים פגעו בג'מבו ‪ 266-757‬ללא נוסעים‪,‬‬ ‫שהיה לקראת נחיתה‪ .‬השחפים פגעו בכנף‪ ,‬במנוע ובשמשה‪ .‬המטוס‬ ‫נחת בשלום‪.‬‬ ‫‪ ‬מרץ ‪ -9117‬פגר של שחף כספי נמצא על מסלול בנתב"ג‪ .‬סביר שהוא נתקל‬ ‫במטוס בעת ההמראה‪ ,‬מבלי שהטייס הבחין בכך‪.‬‬ ‫האירועים המתוארים כאן הסתיימו בשלום‪ .‬עם קצת פחות מזל הם יכלו להיגמר‬ ‫אחרת‪ .‬הסיבה לכך שבאירועים האלה מעורבים מטוסי אל על פשוטה‪ :‬נתב"ג הוא‬ ‫נמל הבית של אל על‪ ,‬החברה הלאומית של ישראל‪ ,‬והיא החברה העיקרית‬ ‫שמטוסיה ממריאים ונוחתים בנתב"ג‪.‬‬ ‫‪ .5‬הבעיה חמורה ביותר‬ ‫אם מטוס שנע במהירות ‪ 966‬קמ"ש יפגע בעורב שמשקלו ‪ 466‬גרם‪ ,‬הוא ייחבט‬ ‫בעוצמה של כ ‪ 94 -‬טונה‪ .‬דיה שחורה שמשקלה קילוגרם אחד‪ ,‬שתפגע באותו מטוס‪,‬‬ ‫תגרום לפגיעה בעוצמה של ‪ 22.4‬טונה‪ .‬היתקלות בנשר שמשקלו שישה קילוגרמים‬ ‫תגרום לפגיעה בעוצמה של ‪ 56‬טונה‪ .‬שקנאי יחיד‪ ,‬שמשקלו כעשרה ק"ג‪ ,‬יחבוט באותו‬ ‫מטוס בעוצמה של ‪ 966‬טונה‪ .‬לשם השוואה‪ :‬משקלו של טנק מרכבה הוא כ‪ 96 -‬טונה‪.‬‬ ‫(החישובים לקוחים מהספר לטוס עם ‪- 234 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫הציפורים‪ ,‬ומבוססים על כך שעוצמת‬ ‫ההתנגשות היא פונקציה של מהירות המטוס ומשקל הציפור)‪.‬‬ ‫מדובר בבעיה כלל עולמית‪ ,‬אלא שבנתב"ג היא מטרידה הרבה יותר‪ .‬במערכת איסוף‬ ‫הנתונים של חברת התעופה הבריטית "בריטיש אירווייס"‪ ,‬המרכזת אירועים‬ ‫בטיחותיים מחברות התעופה ברחבי העולם‪ ,‬מופיע נתב"ג במקום החמישי ברשימה‬ ‫של עשרים ושלושה שדות תעופה אירופאים ואמריקאיים‪ ,‬מבחינת שכיחות המפגשים‬ ‫בין מטוסים לציפורים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הסכנה העיקרית היא פגיעה במנוע‬ ‫ב‪ '19 -‬דיווחו טייסי אל על על יותר מ‪ 56 -‬היתקלויות בציפורים בנתב"ג‪ .‬בממוצע‬ ‫מדובר באירוע אחד כל תשעה ימים‪.‬‬ ‫"אני‪ ,‬כקליינט של נמל התעופה"‪ ,‬אומר מנהל בטיחות טיסה באל על‪ ,‬הקברניט אילן‬ ‫הייט‪" ,‬אומר שמספר ההיפגעויות בנמל התעופה בן גוריון גבוה מהממוצע התקני‬ ‫העולמי במידה מדאיגה"‪.‬‬ ‫על פי נתוני רשות שדות התעופה‪ ,‬אירעו בתחומי השדה ב‪ '19 -‬שלושים וארבע‬ ‫היתקלויות של מטוסים בציפורים‪ .‬היתקלות אחת לכל ‪ 9,599‬המראות ונחיתות‪ .‬או‪:‬‬ ‫היתקלות אחת בכל אחד עשר יום‪ .‬הנתונים של הרשות נכונים לתחומי השדה בלבד‪,‬‬ ‫ואינם כוללים את ההיתקלויות המתרחשות בגובה רב מעל השדה או קילומטרים‬ ‫ספורים ממנו‪ ,‬לאחר שמטוסים יצאו משטחו או קודם שנכנסו אליו‪.‬‬ ‫על פי נתוני רשות שדות התעופה ב‪ 74 -‬אחוז מהאירועים בעשר השנים האחרונות לא‬ ‫הייתה להיתקלויו ת כל השפעה על הטיסות‪ :‬בתשעה אחוזים מהמקרים הופסקו‬ ‫ריצות ההמראה באמצע‪ ,‬כשהמטוסים היו עדיין על המסלול‪ ,‬ובשמונה אחוזים‬ ‫מהמקרים נאלצו מטוסים בריצות המראה להמריא חרף הפגיעות (מאחר שעברו את‬ ‫נקודת האל‪-‬חזור‪" ,‬וי ‪ .)"9‬במקרים האלה שבו המטוסים ונחתו "נחיתת חירום"‬ ‫בנת ב"ג‪ ,‬כשהם פגועים‪ .‬בשמונת האחוזים הנותרים מהמקרים מצאו הטכנאים שרידי‬ ‫ציפורים על גופי המטוסים או על המסלול‪ ,‬בלי שהטייסים הרגישו כי התנגשו‬ ‫בציפורים‪ .‬בעשר השנים האחרונות אירעו בנתב"ג ‪ 299‬אירועים של היתקלויות‬ ‫מטוסים בציפורים‪ 915 ,‬מהם בשנים ‪.9119-9112‬‬ ‫הסטטיסטיקה מלמדת עוד‪ ,‬כי ב‪ 12 -‬אחוז מההיתקלויות בעשור האחרון פגעו‬ ‫הציפורים במנועי המטוסים‪ ,‬ובעשרה אחוזים מהאירועים הן פגעו בכנפי המטוסים‪.‬‬ ‫מנועים הם חלקים רגישים במיוחד‪ .‬פגיעה בהם עלולה להתפתח למה שמכונה "אירוע‬ ‫בטיחותי"‪ .‬בלשון בני אדם‪ :‬סכנה לתאונה אווירית חמורה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציפורים נמשכות לנתב"ג‬ ‫נמל התעופה בן גוריון מושך ציפורים משלוש סיבות עיקריות‪ :‬הראשונה‪ ,‬הסביבה‬ ‫הירוקה בלב שטח עירוני בנוי בצפיפות‪ .‬השנייה‪ ,‬מיקומו על אחד מנתיבי הנדידה‬ ‫‪- 233‬‬ ‫העולמיים של הציפורים‪ :‬השלישית‪- ,‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫למזבלות חירייה ולמודיעין‪ .‬כשציפורים‬ ‫קרבתו‬ ‫מביטות מלמעלה על נתב"ג ‪ ,‬הן לא רואות טרמינל ומסלולים‪ ,‬הן רואות כתם ירוק‪.‬‬ ‫נמל התעופה מוקף אלפי דונמים של שטחים חקלאיים‪ .‬כל ציפור שמקננת בסביבה או‬ ‫חולפת בה נמשכת לירוק הזה‪ ,‬שנראה לה אזור נפלא למנוחה ולליקוט מזון‪.‬‬ ‫נתב"ג‪ ,‬לרוע המזל‪ ,‬ממוקם ממש על ה"אוטוסטרדה הראשית" של הציפורים הנודדות‪,‬‬ ‫פעמיים בשנה‪ ,‬בעונות הנדידה של הסתיו והאביב‪ ,‬חולפות בשמי ישראל מאות מיליוני‬ ‫ציפורים בדרכן מאירופה לאפריקה או בכיוון ההפוך‪ .‬אחד משני נתיבי הנדידה‬ ‫המרכזיים עובר מעל נתב"ג‪ .‬המחזה של אלפי ציפורים המשייטות בשמים מדיר שינה‬ ‫מעיניהם של הממונים על בטיחות הטיסה בנמל‪ .‬הנחמה היחידה בסיפור הזה היא‬ ‫שיודעים מתי העונות המיועדות לפורענות‪" .‬כשמדובר בכמות גדולה של ציפורים‪,‬‬ ‫המכ"ם בנתב"ג רואה אותן ונותן התראה בזמן אמת"‪ ,‬אומר הייט‪" .‬אבל זה לא פותר‬ ‫את הבעיה‪ ,‬כיוון שגם ציפור בודדת יכולה להזיק למטוס"‪ .‬באין ברירה‪ ,‬כיוון שאת‬ ‫תנועת הציפורים קשה להסב לדרכים חלופיות‪ ,‬פונה האדם לגבהים חלופיים‪ .‬ציפורים‬ ‫מגיעות עד לגובה של קילומטר וחצי‪ ,‬מטוסים מגיעים לגובה של ‪ 92‬קילומטר‪ .‬לכן‬ ‫טסים גבוה יותר‪ .‬הבעיה מתעוררת כשצריך להנמיך ולנחות‪ ,‬או להמריא‪.‬‬ ‫המזבלות התוחמות את נתב"ג ממערב וממזרח‪ ,‬חירייה ומודיעין‪ ,‬מושכות את‬ ‫הציפורים כמו מסעדה טובה‪ .‬חירייה מרוחקת חמישה ק"מ מהשדה בקו אווירי‪ ,‬דבר‬ ‫העומד בסתירה לתקנים הבינלאומיים‪ ,‬האוסרים בניית אתרים מושכי ציפורים‬ ‫בקרבה כזו לנמל תעופה‪.‬‬ ‫‪ .1‬השחפים הם המסוכנים ביותר‬ ‫אחת הסכנות הגדולות ביותר למטוסים בעונת החורף היא השחפים‪ ,‬הבאים מחירייה‪.‬‬ ‫על פי נתוני הרשות‪ ,‬התנגשויות מטוסים בשחפים בין דצמבר למרץ הן ‪ 96‬עד ‪ 16‬אחוז‬ ‫מכלל ההתנגשויות בחודשי החורף‪.‬‬ ‫הנוסעים על כביש גהה בחורף מכירים את ענני השחפים המרחפים מעל הר הזבל של‬ ‫חירייה‪ .‬בעיקר מדובר בשחף האגמים‪ ,‬ציפור שמשקלה הממוצע ‪ 296‬גרם‪ ,‬והיא‬ ‫מסתובבת בלהקות ענקיות‪ .‬בכל להקה יש בין עשרות לאלפי שחפים‪ .‬הם נמים בלילה‬ ‫על המים מול חוף יפו‪ ,‬ובבוקר עפים לחירייה לאכול‪" .‬אחרי האוכל‪ ,‬כשהבטן מלאה‪,‬‬ ‫הם מתרגלים תעופה"‪ ,‬מסביר ד"ר יוסי לשם‪ ,‬היועץ המקצועי של רשות שדות‬ ‫התעופה‪" .‬הם עולים לגבהים של ‪ 166‬עד ‪ 9,966‬מטר‪ ,‬שהם גובהי ההמראה והנחיתה‪.‬‬ ‫בגלל שמדובר בלהקה‪ ,‬כשמטוס נכנס לאזור שבו הם 'מתרגלים תעופה'‪ ,‬יש סיכוי טוב‬ ‫שהמטוס 'יחטוף להקה'‪ ,‬ולא שחף בודד‪.‬‬ ‫בלילות קשים במיוחד‪ ,‬כשהמים סוערים ומקשים על תנומה לילית‪ ,‬שוב זוכה נתב"ג‬ ‫לכבוד‪ .‬מסלולי הבטון המוארים והמנצנצים מושכים את השחפים‪ ,‬ובית המלון הלילי‬ ‫נודד לשם‪ .‬גם ימים גשומים מסוכנים‪ ,‬כיוון שהשחפים אינם יכולים לעוף בהם‪ ,‬והם‬ ‫באים באלפיהם לנוח על המסלולים‪ ,‬החמים יחסית‪ .‬הסכנה גדולה אז שבעתיים‪.‬‬ ‫‪ .7‬ההמראות והנחיתות פגיעות במיוחד‬ ‫"ככל פרק ‪7‬‬ ‫‪- 231‬‬ ‫שהמטוס נמצא נמוך יותר‪ ,‬פגיעת ‪-‬‬ ‫מסוכנת יותר"‪ ,‬אומר ראש ועדת הפיתוח‬ ‫הציפור‬ ‫במועצת המנהלים של אל על‪ ,‬מפקד חיל האוויר לשעבר‪ ,‬האלוף (מיל') עמוס לפידות‪,‬‬ ‫"כיוון שמטוס צריך זמן וגובה להיחלץ מפגיעה"‪ .‬ההמראה בעייתית יותר מהנחיתה‪ ,‬שכן‬ ‫המטוס כבד יותר‪ ,‬וזקוק למקסימום כוח כדי להאיץ ולבנות מהירות טיפוס‪ ,‬ויש לו פחות‬ ‫"טווח משחק" להתמודד עם פגיעות‪ .‬לפי אותו עיקרון‪ ,‬טיסות שפגיעה בהן עלולה להיות‬ ‫קשה יותר הן "טיסות כבדות"‪ ,‬שבהן המטוס הממריא עמוס עד קצה גבול היכולת שלו‪.‬‬ ‫"למשל‪ ,‬מטוס בואינג ‪ 757‬הממריא לטיסה טרנס‪-‬אטלנטית‪ .‬זו טיסה כבדה עם הרבה‬ ‫מאוד נוסעים‪ ,‬מכלי דלק מלאים‪ ,‬מטען כבד‪ ,‬ולכן ריצת ההמראה ארוכה יותר‪.‬‬ ‫משתנה נוסף הוא מספר המנועים במטוס‪ ,‬ומספר המנועים שנפגעים‪" .‬מטוס ארבע מנועי‬ ‫צריך להיות מסוגל להיחלץ מהסכנה גם אם אחד המנועים מושבת בהמראה"‪ ,‬מסביר‬ ‫לפידות‪ .‬אם להקת ציפורים פוגעת בשני מנועים והמטוס כבד‪ ,‬לזה אין תשובה‪.‬‬ ‫‪ .8‬תשעה אנשים נלחמים בציפורים‬ ‫רשות שדות התעופה מעסיקה תשעה אנשים ב"יחידה למניעת מטרדי ציפורים"‪ .‬היחידה‬ ‫עובדת ‪ 25‬שעות ביממה כדי להגן על המטוסים הממריאים והנוחתים בנתב"ג בפני‬ ‫הציפורים‪ .‬במלחמה הזו כל האמצעים כשרים‪ :‬פטרולים‪ ,‬יריות הפחדה וציד‪ .‬לפני‬ ‫ההמראות והנחיתות מפטרלים אנשי היחידה על המסלולים לוודא שהם נקיים‪.‬‬ ‫"האנשים מסתובבים בשטח ומקבלים התראות מהמגדל"‪ ,‬אומר ג'רי ישון‪ ,‬מנהל היחידה‪.‬‬ ‫"כל השטח החקלאי של נתב"ג הוא שטח חי ופעיל‪ ,‬והיחידה נמצאת עם יד על הדופק כל‬ ‫הזמן"‪ .‬בשנה שעברה‪ ,‬כשגילו שעלה מספר ההיתקלויות בתנשמות‪ ,‬חקרו‪ ,‬בדקו וגילו‬ ‫שתנשמות מקננות על דקלים‪ .‬לפיכך נעקרו כל עצי הדקל בתחומי השדה‪.‬‬ ‫המלחמה הזו היא אין סופית‪ .‬ברגע שמסיימים לנקות מסלול‪ ,‬יש סכנה שבקצהו כבר‬ ‫התעורר מוקד פעילות חדש‪.‬‬ ‫‪ .3‬יחידה נעזרת בפטנטים שונים‬ ‫היחידה למניעת מטרדי ציפורים נחשבת אחת מהיחידות המובילות בעולם בתחום‬ ‫הלוחמה בציפורים בשדות תעופה‪ .‬אנשיה מצוידים במכשירי קשר ומקבלים דיווחים בזמן‬ ‫אמת ממגדל הפיקוח‪ ,‬מהטייסים ומגורמים נוספים בשטח‪ .‬המלחמה בציפורים נערכת‬ ‫בכל השיטות האפשריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬נוכחות בשטח ‪ :‬האמצעי האפקטיבי ביותר הוא סיורי ג'יפים בשטח השדה‪ .‬ברגע‬ ‫ש מתגלה מוקד ציפורים‪ ,‬מחליטים במהירות כיצד לטפל בו‪ ,‬תוך התחשבות במגוון‬ ‫שיקולים‪ .‬אחד מהם הוא נתיב הבריחה המשוער של הציפורים‪ .‬בקרב הציפורים כבר צבר‬ ‫הג'יפ מוניטין‪ .‬כשהעורבים רואים אותו‪ ,‬למשל‪ ,‬הם מסתלקים מייד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רעש‪ :‬בג'יפ מותקנת מערכת כריזה‪ ,‬המשמיעה רעש בתדר גבוה‪ ,‬הגורם לציפורים‬ ‫להתעופף‪ .‬זה יכול להיות צליל בעוצמה גבוהה‪ ,‬כמו סירנה‪ ,‬או קולות של ציפורים‬ ‫במצוקה‪ .‬יש עדיפות לרעש על פני קולות מצוקה‪ ,‬כי יש ציפורים שקולות מצוקה גורמים‬ ‫להן להישאר ולחפש את מקור המטרד‪.‬‬ ‫נקודתי‪- 237‬‬ ‫‬‫פרק ‪7‬‬ ‫קבוע‪ .‬חסרונו בכך שהציפורים המקומיות‬ ‫נחשב אמצעי יעיל מול איום‬ ‫ג‪ .‬תותח‪:‬‬ ‫מפסיקים להתרגש ממנו ומתרגלות לקולו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כדור נפץ ‪ :‬מתפוצצים ברעש חזק ומרשים‪ .‬זהו פתרון אקולוגי שמרחיק את הציפורים‬ ‫ואינו פוגע בהן‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ציד‪ :‬החוגלות‪ ,‬למשל‪ ,‬מוגדרות כציפורים שאין להן זכות קיום בנתב"ג‪ .‬מחסלים אותן‬ ‫ברובי צייד‪ .‬אלא שגם הן למדו‪ ,‬וכשהן רואות את הג'יפ‪ ,‬הן בורחות‪.‬‬ ‫ו‪ .‬טיסן מונחה רדיו‪ :‬אמצעי שאינו מופעל בנתב"ג עצמו‪ ,‬אלא רק בחירייה‪ ,‬ורק בעונת‬ ‫החורף‪ .‬מטרתו העיקרית היא שמירת נתיב הנחיתה נקי ככל האפשר משחפים‪ .‬הטיסן‪,‬‬ ‫שגודלו ‪ 2‬מטרים‪ ,‬עובד על מנוע בנזין ומסוגל לטוס ‪ 56‬דקות ברציפות‪ .‬המפעיל מכוון את‬ ‫הטיסן באמצעות שלט רחוק‪ .‬הטיסן מונחה לתוך הלהקה‪ ,‬טס לתוכה ומפזר אותה‪.‬‬ ‫הלהקה‪ ,‬כמובן‪ ,‬חוזרת‪ ,‬כך שלא מדובר בפתרון סופר אפקטיבי‪.‬‬ ‫ז‪ .‬שינה נעימה ‪ :‬בניסיון למצוא פתרון מקורי לבעיית החוגלות‪ ,‬מפזרים בשטח מזון עם‬ ‫חומר הרדמה‪ .‬תוך ‪ 26‬דקות מהסעודה החוגלות מוטלות על הקרקע‪ .‬אוספים אותן לתוך‬ ‫כלובים‪ ,‬ומשלחים אותן לחופשי בנגב‪.‬‬ ‫‪ .70‬הסיוט של האחראים לבטיחות באל על‬ ‫כל הגורמים‪ ,‬מרשות שדות התעופה דרך הנהלת אל על ועד מנהל התעופה האזרחית‪,‬‬ ‫מתריעים על הסכנה לבטיחות טיסות בנתב"ג‪ ,‬שמקורה בחירייה‪ .‬בנובמבר ‪ '14‬כתב ראש‬ ‫ועדת הפיתוח באל על‪ ,‬לפידות‪ ,‬ליוסי שריד‪ ,‬אז השר לאיכות הסביבה‪" :‬היתקלות עם‬ ‫להקת ציפורים גדולה עלולה לגרום לכשל בו זמני של שני מנועים‪ .‬לאירוע מעין זה‪,‬‬ ‫המתרחש בשלבים האחרונים של ההמראה‪ ,‬או מיד אחריה‪ ,‬אף הצוות המיומן ביותר לא‬ ‫יוכל לתת מענה‪ .‬תאונה רבתי במקרה כזה היא כמעט ודאית"‪ .‬נכון להיום אמורה חירייה‬ ‫להיסגר‪ ,‬עפ"י החלטת הממשלה‪ ,‬בדצמבר ‪ .'17‬החלטה כזו כבר התקבלה בעבר‪ .‬למעשה‬ ‫אתר חירייה היה אמור להיסגר ב ‪.'14‬‬ ‫"אני טייס‪ .‬מנסה לא להיות "פאניקר"‪ ,‬להיות מינימליסט‪ .‬יש כל הזמן פגיעות‪ .‬אני לא‬ ‫רגוע‪ ,‬אבל לומדים לחיות עם זה"‪,‬אומר ישראל בן‪-‬חיים‪ ,‬מנהל נתב"ג‪.‬‬ ‫אורי אורלב‪ ,‬ראש אגף בטיחות טיסה ברשות שדות התעופה‪" :‬כרגע אנחנו די בונים על‬ ‫מזל‪ .‬כל מי שמסתובב בחורף רואה את הלהקות האדירות‪ .‬קשה להבין איך המטוסים‬ ‫עוברים בתוך הציפורים"‪.‬‬ ‫"אם חס וחלילה תקרה תאונה‪ ,‬אתר חירייה יזוז‪ .‬יום אחרי התאונה נראה את המשאיות‬ ‫מזיזות אותו"‪,‬אומר ראש אגף למבצעי קרקע ברשות שדות התעופה‪ ,‬גנות‪.‬‬ ‫"גם אם לא תהיה מזבלה‪ ,‬יהיו ציפורים‪ ,‬אבל מספרן יפחת"‪ ,‬אומר מנהל בטיחות טיסה‬ ‫באל על‪ ,‬הקברניט הייט‪" .‬אני אהיה יותר שקט בלילה‪ ,‬וגם הרבה תושבים בחולון‪ ,‬תל‪-‬‬ ‫אביב ובת‪-‬ים‪ .‬הסיוט שלי זה מטוס עם ‪ 566‬נוסעים נופל על שכונה בדרום תל‪-‬אביב"‪.‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 238 -‬‬ ‫קטעי עיתונות העוסקים בהיפגעות בין ציפורים ומטוסים אזרחיים‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 233 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 500 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 507 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 502 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 505 -‬‬ ‫ ‪- 504‬‬‫‪504‬‬ ‫‪- 303-‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫למעלה‪ :‬מטוס אל על ממריא מעל חיריה בלב להקת שחפי אגמים (באדיבות רשות שדות‬ ‫התעופה)‬ ‫למטה‪ : :‬מטוס בואינג ‪ 757‬אתיופי שנפגע מלהקת יונים והתרסק בתאריך ‪3/3/7388‬‬ ‫מתוך ‪ 704‬הנוסעים נהרגו ‪. 53‬‬ ‫‪- 164 -‬‬ ‫פ רק ‪7‬‬ ‫פרק ‪ :7‬הרחבה א' לתלמיד‬ ‫משפט ציבורי – העברת מזבלת חירייה לאתר חלופי בנגב‬ ‫משחק הדמיה רב משתתפים‬ ‫שלום לתלמידים!‬ ‫ברגע זה הפכתם לנציגים במאבק סביבתי‪ ,‬מהחשובים בתולדות המדינה! סגירתה של‬ ‫מזבלת חירייה‪ ,‬הממוקמת בפתחו של "גוש דן"‪ ,‬הנה בלתי נמנעת בשל המפגעים‬ ‫הסביבתיים הרבים והסכנה למטוסים הממריאים מנתב"ג‪ .‬מה ייעשה בכמויות הפסולת‬ ‫העצומות המפונות בבתי האזור? לכם יש דעה! לכם יש עצה!!‬ ‫חלק א'‪ -‬הכנת חומר רקע‬ ‫קיראו את החומר הרקע למורה ולתלמיד ואת המאמרים שבמקורות המידע הנוספים‬ ‫המצ"ב וענו על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬תארו את מיקומה של חירייה ביחס לתושבי הסביבה‪ .‬היעזרו במפה המצורפת‪.‬‬ ‫מהי הבעייתיות במיקום זה?‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________‬ ‫‪ .2‬מהן הבעיות הסביבתיות העיקריות של מזבלת חירייה?‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________‬ ‫‪ .3‬תארו את מיקומה של חירייה ביחס לנמל התעופה בן‪ -‬גוריון‪ .‬היעזרו במפה המצורפת‪.‬‬ ‫מהי הבעייתיות במיקום זה?‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________‬ ‫‪ .4‬מהי הבעייתיות בגובה המזבלה? מדוע היה צורך לסגור את האתר?‬ ‫____________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫פ רק ‪7‬‬ ‫____________________________________ ‪-‬‬ ‫‪169 -‬‬ ‫חלק ב'‪ -‬דף ההוראות‬ ‫עליכם להיות הסניגורים ולייצג את הגוף המתואר במשפט הציבורי‪ .‬על מנת להבין את‬ ‫עמדתכם בנדון‪ ,‬התייחסו למספר נקודות מנחות עפ"י חומר הרקע שקיבלתם ודף העמדה‪.‬‬ ‫האם אתם בעד‪/‬נגד פינוי חירייה? מדוע? התייחסו להשפעות הסביבתיות של אתר חירייה‪,‬‬ ‫מהי החלופה המוצעת על ידכם? מהן הבעיות ביישום החלופה הרצויה? מי הם הגופים‬ ‫הנוספים המעורבים במאבק? שערו מהי עמדתם‪ -‬חישבו על קו הגנה תוך מיפוי הגופים‬ ‫ה"ידידותיים" והגופים ה"עוינים"‪.‬‬ ‫עתה‪ ,‬נסחו את נאום ההגנה שלכם במשפט הציבורי (רצוי להכין בשקפים ולהיעזר‬ ‫במפות)‪ :‬נאום פתיחה; הבעת עמדה ברורה בעד‪ /‬נגד סגירת האתר; התייחסות לחלופות;‬ ‫פתרונות‪ ,‬דברי סגירה‪.‬‬ ‫החליטו ביניכם מי יהיה הדובר במשפט‪ .‬ניתן לחלק את הקבוצה לתפקידי משנה‪ ,‬ואלה‬ ‫ישמשו עדים במשפט‪ ,‬כמו‪ :‬דובר; נציג התושבים; אדם שנפגע מהבעיה הסביבתית; רופא;‬ ‫אקולוג; מומחה וכדומה‪.‬‬ ‫חלק ג'‪ -‬המשפט‬ ‫משפט ציבורי‪ -‬העברת חירייה לאתר חילופי בנגב‬ ‫‪‬‬ ‫שבו עם קבוצתכם ליד שולחן‪ ,‬עם הפנים אל שולחן צוות המשקיפים‪.‬‬ ‫‪ ‬על חברי הקבוצה להציג את עמדתכם בפני צוות המשקיפים‪ ,‬בסדר שנקבע‬ ‫מראש (בהגרלה)‪.‬‬ ‫‪ ‬השתמשו בכל אביזר המתאים להדגשת טיעוניכם‪ :‬מפות‪ ,‬שקפים‪ ,‬קטעי‬ ‫עיתונות וכדומה‪.‬‬ ‫‪ ‬הזמינו מומחים‪ ,‬עדים או כל נציג שיכול לתמוך בעמדתכם‪.‬‬ ‫‪ ‬בסיום ההצגה של כל הקבוצות‪ ,‬צוות המשקיפים יתכנס לחמש עשרה‬ ‫דקות וזאת במטרה לעבור על ההערות ולהצביע בעד החלופה המתאימה‬ ‫ביותר‪ ,‬תוך מתן נימוקים לכך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצגת החלופה המתאימה ביותר ע"י צוות המשקיפים‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 167 -‬‬ ‫פרק ‪ :7‬הרחבה ב' למורה ולתלמיד‬ ‫סילוק ציפורים משדות התעופה באמצעות כלב‬ ‫מטרת הפרק‪:‬‬ ‫להרחיב את הידע בנושא מטרדי ציפורים בשדות תעופה‪.‬‬ ‫ללמוד על שיטות שונות לסילוק ציפורים משדות תעופה‪.‬‬ ‫ללמוד על שיטת סילוק הציפורים באמצעות כלב הבורדר קולי‪.‬‬ ‫להבין שפתרונות לבעיה כמו היפגעות ציפורים ומטוסים לעולם אינם מושלמים‪.‬‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫ציפורים המצויות על מסלולי שדות התעופה‪ ,‬ובצידם גורמות לתאונות רבות בתעופה‬ ‫הצבאית והאזרחית‪ .‬רוב התאונות בין ציפורים ומטוסים נגרמות בשדה התעופה‬ ‫ובקרבתו‪ .‬ראו גרפים מפרק ‪ 7‬אדם וציפור לתלמיד עמ' ‪.279 – 277‬‬ ‫כדי לסלק את הציפורים מהשדה נוסו אמצעים רבים‪ .‬רשות שדות התעופה אף הקימה‬ ‫יחידה מיוחדת שנקראת "היחידה למניעת מטרדי ציפורים"‪ .‬ניתן לקרוא על כך ברקע‬ ‫להרחבה ג' של פרק ‪ 7‬בעמ' ‪ 191‬המצויה בתקליטור‪ .‬סילוק מזבלת חירייה מקרבת שדה‬ ‫התעופה בן‪-‬גוריון הפחית בצורה משמעותית את סכנת ההיפגעויות‪ ,‬אבל הסכנה עדיין‬ ‫קיימת‪.‬‬ ‫ניתן ללמוד על השיטות השונות‪ ,‬שנוסו על ידי פקחי רשות שמורות הטבע והגנים‪ ,‬כדי‬ ‫לסלק ציפורים מקרבת שדה התעופה בן‪-‬גוריון על ידי צפייה בסרט הוידאו "לעוף עם‬ ‫הציפורים‪".‬‬ ‫סילוק ציפורים באמצעות ציד ובאמצעות בזים‪:‬‬ ‫שיטות רבות שמשמשות לסילוק ציפורים נוסו בארץ‪ ,‬חלקן משמשות בשדות תעופה‬ ‫בחו"ל‪ .‬למשל שיטת הציד באמצעות רובה‪ ,‬ושיטת סילוק באמצעות בז‪ ,‬שיטות שבהן‬ ‫נעזרים בשדה התעופה על שם קנדי בניו יורק ( ‪.)JFK‬‬ ‫על כך ניתן לקרוא במאמר שנכתב על ידי ‪Richard A.Dolbeer‬‬ ‫‪Aerodrome Bird Hazard Prevention:Case Study At John F. Kennedy‬‬ ‫‪International Airport‬‬ ‫המאמר מצוי בעמ' ‪ 999 – 947‬בספר‬ ‫‪.Leshem, Yael Mandelik, Judy Shamoun Baranes Migrating Birds Know‬‬ ‫‪No Boundaries 1999.‬‬ ‫מאמר זה צרוב בתקליטור במדור מאמרים‪.‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 169 -‬‬ ‫המאמר מספר על בעיית ההיפגעויות החמורה בשדה התעופה שבניו יורק‪ ,‬שמקורה בעיקר‬ ‫בשחפים המקננים בשמורת טבע שסמוכה לשדה התעופה‪ .‬מספר השחפים עלה מ ‪ 94‬זוגות‬ ‫מקננים בשנת ‪ 9171‬ל ‪ 7,921‬זוגות בשנת ‪ .9116‬בשנים ‪ 9116 – 9199‬התרחשו בממוצע ‪947‬‬ ‫הי פגעויות בשנה מהשחפים‪ ,‬ורובן בתקופת הקינון שבין מאי לאוגוסט‪ .‬כדי להתמודד עם‬ ‫הבעיה נוסתה בתחילה שיטת ציד‪ .‬בשנים ‪ 9119 – 9119‬בחודשי הקינון עבדו שניים עד‬ ‫חמישה אנשים‪ ,‬וירו כל היום בשחפים שעפו מעל השדה‪ .‬בסך הכל נורו ‪ 44,542‬שחפים‪,‬‬ ‫וכוח האדם שהושקע היה ‪ 7,941‬שעות עבודה‪ .‬כתוצאה משיטה זו פחתו מספר ההיפגעויות‬ ‫של שחפים ומטוסים‪ ,‬אך עלו מספר ההיפגעויות שבין ציפורים אחרות ומטוסים‪ .‬בשנים‬ ‫‪ 9119 – 9119‬נוסתה שיטת סילוק באמצעות בז‪ ,‬בעיקר בז נודד ‪ Falco peregrinus‬ואחרים‪.‬‬ ‫הבזים לא צדו בפועל‪ ,‬אך עופפו באזור השדה במעוף ציד‪ ,‬שגרם לבריחת השחפים‪ .‬גם‬ ‫שיטת הבז עזרה לסלק שחפים‪ ,‬אך כתוצאה עלתה מידת הפגיעה מציפורים אחרות‪.‬‬ ‫הבזיארים (מפעילי הבזים) השתמשו בשיטות הפחדה נוספות כגון‪ :‬השמעת קולות מצוקה‬ ‫של שחפים וירי‪( .‬ראו גרף בעמוד הבא)‪.‬‬ ‫מסקנות החוקרים היו שהשימוש בבז לא שיפר בצורה משמעותית את מצב העופות בשדה‪,‬‬ ‫אם כי היו לשימוש בבז השפעות חיוביות בתחום התדמית הציבורית‪ ,‬שלא ראתה בעין יפה‬ ‫את הירי בשחפים‪.‬‬ ‫סילוק ציפורים באמצעות כלב בורדר קולי‬ ‫בסתיו של שנת ‪ 2666‬הזמין ד"ר יוסי לשם לארץ את ד"ר ניק קרטר‪ ,‬מומחה לסילוק‬ ‫ציפורים משדות התעופה באמצעות כלבי בורדר קולי‪ .‬ד"ר ניק קרטר נענה להזמנה והגיע‬ ‫לארץ עם הכלבה ‪ Shadow‬שאיתה נערך ניסוי בשדה התעופה רמת דוד‪ ,‬במשך שלושה‬ ‫חודשים‪.‬‬ ‫הבורדר קולי הוא כלב מזן שפותח במיוחד לפעילות אינטנסיבית באיסוף עדרי כבשים‬ ‫בסקוטלנד על שטחים נרחבים‪ .‬זהו זן מאוד ממושמע‪ ,‬שבוית לעבודה אינטנסיבית ורצופה‬ ‫במשך ‪ 92 – 96‬שעות ביום‪ ,‬ובעל כושר פיזי מרשים‪.‬‬ ‫הרעיון המקורי עלה בעקבות ניסיון לנצל את הכלבים לסילוק אווזים קנדיים משדות גולף‬ ‫נרחבים בפלורידה‪ ,‬שנחתו באלפיהם על משטחי הדשאים והפריעו למשחק השוטף‪ ,‬תוך‬ ‫השארת שפע לשלשות‪ .‬לאחר ההצלחה במשימה הזו עלה הרעיון לנצלם בשדות התעופה‪.‬‬ ‫הכלב מהווה איום של טורף על הציפורים‪ ,‬ומופעל באופן שוטף על ידי המאמן‪ ,‬שבטכניקה‬ ‫של שימוש במשרוקית‪ ,‬בתדר הנשמע היטב לאוזן הכלב‪ ,‬מכוונו לריכוזי ציפורים עד‬ ‫לטווחים של כ‪ 466 -‬מטרים‪ .‬הכלב מאולף לכך‪ ,‬שעם יצירת קשר עין או קשר ריח‪ ,‬הוא רץ‬ ‫לכיוון הציפורים ולא מרפה עד שהן עוזבות את השטח‪.‬‬ ‫תוך שבועות ספורים‪ ,‬בפעילות שוטפת בשדה‪ ,‬ירדה אוכלוסיית הציפורים באופן משמעותי‬ ‫ביותר והקטינה באופן זה את ההסתברות להיפגעות‪ .‬ראו גרף בעמוד הבא המראה את‬ ‫הירידה המשמעותית במספר ההיפגעויות הבטוחות ()‪ ( Confirmed‬והנתונות בספק‬ ‫)‪ Unconformed‬למשל‪ ,‬מציאת פגר ציפור על המסלול או בצדדיו)‪ ,‬לפני ואחרי הפעלת הכלב‬ ‫בשדה התעופה הבינלאומי בפלורידה‪.‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 161 -‬‬ ‫גרפים המראים תוצאות של ‪ 5‬השיטות לסילוק ציפורים משדות תעופה בארה"ב‪.‬‬ ‫מספר‬ ‫הפגעויות‬ ‫למעלה‪ :‬גרף המראה תוצאות היפגעויות מטוסים מציפורים בשדה התעופה הבינלאומי בפלורידה לפני ואחרי‬ ‫הכנסת הכלב‪ .‬נראית ירידה משמעותית במספר ההיפגעויות הבטוחות (כחול כהה) וגם המוטלות בספק (תכלת)‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬גרף המראה את ממוצע ההיפגעויות בין מטוסים ושחפים (אדום) וציפורים אחרות (ירוק) בשדה‬ ‫התעופה על שם קנדי בניו יורק בארה"ב‪ ,‬בשנים ‪ 7330‬עד ‪ 7330 – 7388( .7338‬ללא סילוק‪7333 -7337 ,‬‬ ‫באמצעות צייד‪ 7331-7338 ,‬באמצעות צייד ובז)‬ ‫ירי‬ ‫ממוצע‬ ‫היפגע‬ ‫ויות‬‫לשנה‬ ‫שימוש בבז‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 196 -‬‬ ‫הציפורים הגדולות – הסכנה הממשית‪:‬‬ ‫הסכנה העיקרית בתחומי בסיסי חיל האוויר בארץ הן הציפורים שמשקלן עולה על מחצית‬ ‫הקילוגרם‪ .‬בעונות הנדידה ובתקופות החריפה קיים פוטנציאל נזק גדול מהמינים הללו‪:‬‬ ‫שקנאים‪ ,‬שני מיני חסידות (לבנה ושחורה) ומינים שונים של עופות דורסים (עיטים‪,‬‬ ‫עקבים‪ ,‬איית צרעים)‪ .‬רוב המסה חולפת בגבהים שלכלב אין כמובן יכולת התמודדות עם‬ ‫הנושא‪ .‬עם זאת מתוך המסה הגדולה חלק מהלהקות הנודדות נוחתות לחניית לילה בודד‪,‬‬ ‫בתוך תחומי הבסיס‪ ,‬או בסמוך אליו‪ ,‬או שוהות ימים ושבועות כציפורים חורפות‪,‬‬ ‫ולסילוקן הכלב יעיל ביותר‪.‬‬ ‫התאונה שהתרחשה עם ברק (‪ )F-16‬במאי ‪( 2666‬ראו תמונה ‪ ,)272‬הייתה נמנעת‪ ,‬ללא כל‬ ‫ספק‪ ,‬בנוכחות הכלב‪ .‬באותה תקופה ניסו הצפריות לסלק כחמש עשרה חסידות במשך‬ ‫שמונה ימים‪ ,‬ולא הצליחו‪,‬ובסופו של דבר הברק נפגע משלוש חסידות‪ .‬לעומת זאת הכלב‬ ‫הצליח בקלות רבה לסלק להקות של מאות פרטים תוך ‪ 96‬דקות‪ ,‬ולהטרידם עד‬ ‫להיעלמותם המוחלטת‪.‬‬ ‫כלבת בורדר קולי בשם ‪ Shadow‬הופעלה לתקופת נסיון בסתיו ‪ ,2666‬בעונת הנדידה‬ ‫והחריפה‪ ,‬גם בסי ורים שמחוץ לגדר‪ ,‬והצליחה ביעילות רבה ביותר לסלק להקות של‬ ‫חסידות שחורות‪ ,‬חסידות לבנות ושקנאים‪ ,‬המהוות את האיום הגבוה ביותר למערך‬ ‫מטוסי הקרב‪.‬‬ ‫במרץ ‪ 2662‬התחילו להפעיל כלב בשלושה שדות תעופה צבאיים בארץ‪ :‬רמת דויד‪ ,‬תל נוף‬ ‫וחצור‪ .‬התוצאות היו מיידיות וחד משמעיות‪ :‬מספר ההיפגעויות בזמן המראה או נחיתה‬ ‫בין יולי לדצמבר‪ ,‬לאחר שהכלב פעל כשלושה חודשים‪( ,‬היפגעויות ודאיות‪ ,‬ולא פגרים‬ ‫שנמצאו) קטן ב‪ 46% -‬לעומת התקופה המקבילה ב‪( 2669 -‬בה לא היה כלב)! כמו כן קרו ‪6‬‬ ‫היפגעויות עם נזק מאז תחילת הפרוייקט (מרץ ‪.)2662‬‬ ‫האדם שמפעיל את הכלב הוא אקולוג‪ .‬בנוסף להפעלת הכלב הוא מיישם שיטות נוספות‬ ‫למניעת ציפורים בשדה התעופה‪ .‬למשל כיסוי השטחים הפתוחים‪ ,‬המקיפים את‬ ‫המסלולים (שבהם גודלו גידולים חקלאיים בעבר) בדשא מזן מסוים‪ ,‬לשם מניעה של‬ ‫נוכחות ציפורים בשדות אלו‪ .‬הדשא שהוא בגובה של ‪ 26-16‬ס"מ‪ ,‬מושך מגוון קטן יותר של‬ ‫ציפורים‪ ,‬מאפשר זיהוי של ציפורים מרחוק ומאפשר טיפול מיידי בהם (ריצה של הכלב)‪.‬‬ ‫כמו כן הפסקת החקלאות האינטנסיבית מונעת עלייה של טרקטורים על השטח (כפי‬ ‫שמבוצע בשטחים‪ ,‬שבהם מיושמת חקלאות)‪ ,‬מה שמונע נוכחות של אנפיות הבקר‬ ‫הנמשכות לטרקטורים (שכן תנועת הטרקטורים מבריחה חרקים רבים‪ ,‬וכך קל יותר‬ ‫לאנפיות לאתר אותם)‪.‬‬ ‫עוד על סילוק ציפורים באמצעות כלב ניתן לראות בקלטת וידאו קצרה‪ 96 ,‬דקות‪,‬‬ ‫שנקראת "כתבה של מוטי קירשנבאום"‪ ,‬שמתארת שיטות שונות לסילוק ציפורים‬ ‫ומתמקדת בסילוק ציפורים באמצעות בז ובאמצעות כלב‪.‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 199 -‬‬ ‫תוצאות הפעלת הכלב ברמת דויד בשנת ‪2002‬‬ ‫סה"כ מגלנים ברמת‪-‬דוד‪ :‬מרץ ‪ -‬יוני‬ ‫‪120‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מס' המגלנים‬ ‫‪80‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪70‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫‪-‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מרץ‬ ‫תאריך‬ ‫למעלה‪ :‬גרף המראה מס' מגלנים ברמת דויד בתקופה שבין מרץ לדצמבר ‪( 2002‬כ‪700 -‬‬ ‫לפני תחילת הפרוייקט‪ 0 ,‬יציב מחודש מאי)‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬גרף המראה את מספר הסיקסקים בשדה התעופה ברמת דויד בתקופה שבין מרץ‬ ‫לדצמבר ‪( 2002‬כ‪ 80 -‬באזור המסלולים בתחילת הפרוייקט‪ 0 ,‬בדצמבר קבוע‪.‬‬ ‫סיקסקים ברמת‪-‬דוד‪ :‬אפריל ‪ -‬יוני‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫תאריך‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מס' הסיקסקים‬ ‫‪60‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫ ‪- 192‬‬‫סדרת תמונות המתארת את הכלבה בפעולה (סתיו ‪ .2000‬באדיבות חיל האוויר)‬ ‫למעלה ‪ 500‬חסידות שחורות ואנפות לפני הכנסת הכלב‬ ‫הכלבה‬ ‫‪Shadow‬‬ ‫בפעולה‬ ‫למעלה‪ :‬הציפורים בזמן פעולת הכלב‬ ‫למטה‪ :‬השדה לאחר פעולת הכלב‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫‪- 191 -‬‬ ‫קיראו את הרקע לפרק זה וקיראו באתר האינטרנט על השימוש בכלבי בורדר קולי ועל‬ ‫הניסיון שנעשה בשדה התעופה ברמת דויד בסתיו ‪ .2666‬לשם כך היכנסו למדור תאונות‬ ‫ציפורים ומטוסים תת מדור‪" :‬תאונות ודרכי טיפול סעיף‪ :‬גרוש ציפורים משדות תעופה‬ ‫באמצעות כלב" כתובת ישירה‪:‬‬ ‫‪http://www.birds.org.il/show_item.asp?itemId=2536&levelId=1301&template=200‬‬ ‫כמו כן צפו בסרטי הוידאו המומלצים‪.‬‬ ‫שאלות‪:‬‬ ‫‪ .9‬כמה שיטות למניעת ציפורים בשדות התעופה אתם יכולים למנות על סמך המידע‬ ‫המקדים שקי בלתם ברקע לפרק זה‪ ,‬באינטרנט ובסרטים?________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫‪ .2‬בחיל האוויר מחפשים דרכים להקטין את מספר הציפורים בשדות התעופה‪ .‬הם‬ ‫החלט לנסות את כלב הבורדר קולי וערכו נסיון במשך שלושה חודשים‪ .‬הניסוי‬ ‫התחיל בתאריך ‪ .99/9/2666‬מטרת הניסוי הייתה בחינת יכולתו של הבורדר קולי‬ ‫להקטין באופן משמעותי את אוכלוסיית הציפורים בבסיס חיל האוויר ברמת דויד‪.‬‬ ‫מה הייתה כמות הציפורים הממוצעת בשדה התעופה ברמת דויד לפני הכנסת‬ ‫הכלב?__________ואחרי הכנסת הכלב?______________________‬ ‫על איזה גרף הסתמכתם בתשובה זו?__________________________‬ ‫‪ .1‬אלו ציפורים הושפעו יותר מנוכחות הכלב ואלו ציפורים פחות הושפעו?‬ ‫_______________________________________________________‬ ‫על סמך איזה גרפים קבעתם זאת?_______________________________‬ ‫_______________________________________________________‬ ‫‪ .5‬מה הסיבה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬שיש ציפורים שיותר הושפעו ויש שפחות הושפעו?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .4‬על ס מך הנתונים‪ ,‬באיזו שיטה הייתם ממליצים לחיל האוויר להשתמש לסילוק‬ ‫ציפורים משדות התעופה?_________________________________________‬ ‫מהם הנימוקים? על איזה גרף אתם מסתמכים?‬ ‫____________________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 195 -‬‬ ‫תשובות‬ ‫‪ .9‬מספר השיטות לסילוק ציפורים שצוינו בחומר הרקע‪ :‬ציד‪ ,‬בזים‪ ,‬השמעת‬ ‫קולות מצוקה‪ ,‬כלב‪ ,‬שינוי הגידולים החקלאיים שסביב שדה התעופה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לפני הכנסת הכלב הייתה כמות הציפורים על הקרקע כ ‪ 19‬ואחריו כ ‪.96‬‬ ‫הגרף שמספר זאת הוא הגרף שנקרא סיכום ציפורים כללי שבאתר‬ ‫האינטרנט‪.‬‬ ‫‪ .1‬הציפורים שהושפעו יותר מהכנסת הכלב הן סיקסקים (גרף שברקע של‬ ‫פרק זה)‪ ,‬מגלנים (כנ"ל) ואנפות (מהגרף שאתר)‪.‬‬ ‫‪ .5‬הציפורים שהושפעו יותר מהכלב הן אלה שאת רוב זמנן הן מבלות על‬ ‫הקרקע‪ ,‬במקום פתוח‪ ,‬כגון שיקשק‪ ,‬אנפות ומגלנים‪ .‬הכלב מאתר אותן‬ ‫בקלות ומסלק אותן‪ .‬הציפורים שהושפעו פחות הן אלה שמבלות חלק ניכר‬ ‫מזמנן על עצים או בשמים כגון‪ :‬עורבים ויונים‪ ,‬או בסבך‪ ,‬כגון‪ :‬חוגלות‬ ‫ואז קשה יותר לכלב להגיע אליהן‪.‬‬ ‫‪ .4‬השיטה שכדאי לחיל האוויר להשתמש למניעת ציפורים בשדות תעופה‬ ‫היא משולבת וכוללת כלבי בורדר קולי ושינוי גידולים חקלאיים סביב‬ ‫השדה לדשא מיוחד‪ .‬במקרים של ציפורים רבות מעופפות כגון‪ :‬יונים‪,‬‬ ‫שחפים ועוד‪ ,‬יש להיעזר בקולות מצוקה ואף בציד‪ .‬הגרפים שניתן‬ ‫להסתמך עליהם בתשובה הם הגרפים שברקע לפרק זה‪ ,‬המראים את‬ ‫הצלחת הציד בסילוק שחפים בשדה התעופה בניו יורק‪ ,‬הגרפים שברקע‬ ‫לפרק זה‪ ,‬המראים את ההצלחה של הכלב בסילוק ציפורים‪ ,‬וכן המידע‬ ‫מהסרט על הצלחה חלקית של קולות מצוקה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫כפי שנראה אין שיטה מושלמת‪ .‬המאבק עם הציפורים בשדה הוא מתמיד‪ .‬הכלב הוא‬ ‫שיטה טובה מאד לחלק מהציפורים‪ ,‬אך נדרש לעבוד יום יום‪ ,‬דבר שהוא לא תמיד מעשי‪,‬‬ ‫שכן לעתים הוא‪ ,‬או המפעיל שלו‪ ,‬חולים‪ .‬הכלב לא יעיל אל מול כל מיני הציפורים ויש‬ ‫לשלב שיטות נוספות‪ .‬תכנון מוקדם על מיקום גיאוגרפי של שדה התעופה‪ ,‬שימוקם הרחק‬ ‫מאתר של שפיכת פסולת ומשמורות טבע‪ ,‬והקפדה על גידולים חקלאיים מותאמים‪,‬‬ ‫יכולים לפתור חלק ניכר מהבעיה‪.‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 194 -‬‬ ‫למעלה‪ :‬שתוף פעולה בין אנשים כלבים ומכונות מעופפות‪( .‬צילום‪ :‬באדיבות ד"ר ניק קרטר)‬ ‫למטה‪ :‬הכלבה שדו לאחר מרדף אחרי ברווזים בשלולית ליד רמת דויד‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 197 -‬‬ ‫פרק ‪ :7‬הרחבה ג' למורה‬ ‫ציפורים ומטוסים בתעופה האזרחית‬ ‫כתבה‪ :‬יפעת מאירוביץ עיבדה‪ :‬שלומית ליפשיץ‬ ‫(דפים לתלמיד ראה בעמ ‪)523‬‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים ילמדו על דרכי ההתמודדות‪ ,‬שבהן משתמשים לפתרון בעיית‬ ‫מטרדי הציפורים בשדות התעופה האזרחיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים ינתחו את היקף הבעיה בחתך חודשי ושנתי ובהקשר למיני‬ ‫הציפורים השונות‪.‬‬ ‫רקע למורה ולתלמיד‬ ‫הקונפליקט ציפורים ‪ -‬מטוסים החל כבר בשנת ‪ ,9161‬עם המראת הטיסה הראשונה של‬ ‫ווילבור רייט‪ ,‬שלמעשה‪ ,‬הייתה רק תחילתה של פלישת האדם לתחומי המחייה של‬ ‫הציפורים ‪ -‬השמיים‪.‬‬ ‫היום קשה לדמיין את חיינו ללא הנוחות שבטיסה‪ ,‬המעבר מיבשת ליבשת בזמנים כה‬ ‫קצרים‪ .‬הציפורים הנודדות נעות בין היבשות מאז ומעולם‪ ,‬ה"ציפור הגדולה" (המטוס)‬ ‫אינה חלק ממרחב המחייה הטבעית שלה‪ .‬כאן שורש הבעיה‪.‬‬ ‫עם השנים הולכת וגדלה כמות התאונות האוויריות‪ ,‬שבהן מעורבות ציפורים‪ .‬הסיבה‬ ‫לכך נעוצה בהתפתחות הטכנולוגית‪ ,‬שכן עם השנים‪ ,‬המטוסים הופכים לשקטים‬ ‫ומהירים יותר‪ .‬הציפורים אינן שומעות את המטוס המתקרב ואינן מצליחות להתחמק‬ ‫מההתנגשות‪.‬‬ ‫מדי שנה נאמדים הנזקים מפגיעות ציפורים במטוסים בעולם ביותר ממיליארד דולר‪.‬‬ ‫בארץ עלות הפגיעות במנועי מטוסי אל על בשנת ‪ ,9111‬היתה כשבעה מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫זמן ההמראה והנחיתה הוא הזמן המסוכן ביותר לפגיעת ציפור‪ ,‬מכיוון שאז המנועים‬ ‫עובדים בשיא הכוח‪ ,‬והיתקלות בציפור גדולה‪ ,‬או שאיבת ציפור‪ ,‬אפילו קטנה‪ ,‬לתוך‬ ‫המנוע‪ ,‬עלולה לגרום לאסון‪.‬‬ ‫אך במשך השנים הנזקים שגרמו הציפורים לא התמקדו רק בפגיעה במנוע‪ ,‬אלא גם‬ ‫בחלקי‪ 7‬המטוס האחרים‪ :‬כנפי המטוס‪- 199 -,‬‬ ‫פרק‬ ‫שמשותיו ועוד‪.‬‬ ‫נמל התעופה בן גוריון‬ ‫נמל התעופה בן גוריון משמש למעשה לציפורים כשמורת טבע – אין כלבים משוטטים‪ ,‬אין‬ ‫חיות טורפות‪ ,‬יש שאריות מזון‪ ,‬המסלולים חמים ובנוסף‪ ,‬הוא ממוקם בסמוך לאתר‬ ‫הפסולת חיריה‪ ,‬שנסגר אמנם‪ ,‬אך משמש עדיין כתחנת מעבר‪ ,‬וכן בסמוך לו מצויות תעלות‬ ‫הביוב של יהוד‪ ,‬המהוות מקור משיכה‪ .‬כך שיש באזור כמות לא מבוטלת של ציפורים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬חשוב לציין‪ ,‬כי מעולם לא נרשמה בנתב"ג תאונה אווירית רצינית‪ ,‬שנגרמה‬ ‫כתוצאה מהיתקלות בין מטוס לציפור‪ ,‬ומספר הפגיעות הולך וקטן מדי שנה‪.‬‬ ‫תכנית המתאר הארצית‬ ‫בתכנית המתאר של נתב"ג‪ ,‬תמ"א א‪ 2/5‬הוגדרו הגבלות בנייה ושימושי קרקע לצורך‬ ‫מזעור סכנת הציפורים לתעופה (פרק ו' בתמ"א)‬ ‫ת"א ‪ -‬יפו‬ ‫אור יהודה‬ ‫אזור מסלולי‬ ‫ההמראה והנחיתה‬ ‫חולון‬ ‫בית דגן‬ ‫הגבלות הבנייה ושימושי הקרקע מתחלקים לשני אזורים‪:‬‬ ‫ ‪- 191‬‬‫פרק ‪7‬‬ ‫א‪ .‬אזור סיכון ציפורים א'‪ :‬האזור הפנימי הקרוב ביותר לשדה – השטח מסומן במפה‬ ‫המצורפת בקו מרוסק כחול‪ ,‬המורכב מנקודות‪.‬‬ ‫באזור זה לא תאושר תכנית ולא יינתן היתר לבנייה‪ ,‬או לשימוש בקרקע לשימושים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪ .9‬אתר לסילוק פסולת ואשפה אורגנית‪.‬‬ ‫‪ .2‬מתקני קינון ושהייה לציפורים‪ ,‬לרבות מקלטי ציפורים‪.‬‬ ‫‪ .1‬ניתן יהיה להתיר בנייה ושימושי קרקע המפורטים להלן במקרים מיוחדים‪ ,‬תוך‬ ‫קביעת האמצעים הדרושים למניעת סכנת הציפורים לתעופה‪ :‬מפעלים לעיבוד‬ ‫מזון ואסמי תבואה‪ ,‬חוות בעלי חיים‪ ,‬למעט רפתות לבקר ודירים לצאן‪ ,‬פארקים‬ ‫וחניוני נופש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אזור סיכון ציפורים ב'‪ :‬שטח התחום בין אזור סיכון ציפורים א' לבין‬ ‫קשתות שקוטרן כ‪ 9,666 -‬מ' משטח הנמל‪ .‬השטח מסומן במפה בקו מרוסק‬ ‫בצבע כחול‪.‬‬ ‫באזור זה לא תאושר תכנית‪ ,‬ולא יינתן היתר לבנייה‪ ,‬או שימושי קרקע לשימושים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתקני קינון ושהייה לציפורים‪ ,‬לרבות מקלטי ציפורים‪.‬‬ ‫ניתן יהיה להתיר בנייה ושימושי קרקע עבור אתר לסילוק פסולת ואשפה‬ ‫אורגנית בכפוף לקביעת אמצעים‪ ,‬הדרושים למניעת משיכת ציפורים‬ ‫וגרימת סכנה לתעופה‪.‬‬ ‫היחידה למניעת מטרדי ציפורים‬ ‫בשל הסכנה במפגש בין הציפור למטוס‪ ,‬הוקמה בנמל התעופה יחידה למניעת מטרדי‬ ‫הציפורים‪.‬‬ ‫אנשי היחידה פועלים בנמל התעופה ‪ 194‬ימים בשנה‪ ,‬במשך כל שעות היממה‪.‬‬ ‫מאז תחילת פעילותה של היחידה חלה עלייה במודעות הדיווחים‪ ,‬ובמקביל חלה ירידה‬ ‫משמעותית במספר המפגשים בין המטוסים לציפורים‪.‬‬ ‫תפקידי היחידה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביצוע תצפיות נוכחות ציפורים במרחב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביצוע עבודות פיקוח שוטפות בשטח לאיתור מפגעי ציפורים ולפעול לסילוקם‪.‬‬ ‫סיורים שוטפים וסיורים עפ"י בקשה של טייסים ומגדל הפיקוח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעילות משותפת עם חקלאים לצורך יצירת מיאוס ביוטופי (ראה להלן)‪.‬‬ ‫ריכוז מידע סטטיסטי של פעילות ציפורים במרחב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחינת היקף בעיות מטרדי ציפורים ‪- 126 -‬‬ ‫‪ ‬פרק ‪7‬‬ ‫והמלצה על פתרונות אפשריים‪.‬‬ ‫כיצד גורמים לציפורים להתרחק משטח נמל התעופה ?‬ ‫העיקרון המנחה הוא הטרדת הציפורים וגירושן ולא פגיעה בהן‪:‬‬ ‫‪ .9‬שימוש בקלטות המשמיעות קולות מצוקה של ציפורים – הציפורים‬ ‫שומעות את הקולות‪ ,‬ומבינות שקיימת סכנה באזור‪.‬‬ ‫‪ .2‬שימוש בסירנות המשמיעות רעשים עזים שמפריעות לשלוות הציפורים‪.‬‬ ‫‪ .1‬שימוש ברובי ציד המצוידים בכדורי נפץ‪ ,‬הפיצוץ (ולא הפגיעה) מפחיד את‬ ‫הציפורים‪ .‬במקרה הצורך משתמשים בטכניקה זו על מנת להסיט את‬ ‫מסלול הנדידה של הציפורים‪.‬‬ ‫‪ .5‬מיאוס ביוטופי – גידול חקלאי‪ ,‬שאינו אטרקטיבי לציפורים‪ .‬בשיתוף‬ ‫פעולה בין היחידה למניעת מטרדי ציפורים והחקלאים המעבדים את‬ ‫השדות בנתב"ג‪ ,‬כגון תושבי בארות יצחק ועינת‪ ,‬הוחלט על גידולים‬ ‫ספציפיים כגון‪ :‬כותנה וגידולי תחמיץ‪ .‬חשוב לציין כי עצם טיפוח הגידולים‬ ‫מונע היווצרות שדות בור‪ ,‬המושכים ציפורים‪.‬‬ ‫שימוש באמצעים לגילוי וספירת ציפורים‬ ‫‪ .4‬ספירה ע"י צפרית – ספירת הציפורים היא כלי מחקרי המצביע על יעילות‬ ‫עבודת היחידה‪ ,‬כמובן שירידה במספר הציפורים מצביעה על הצלחה בעבודת‬ ‫היחידה‪.‬‬ ‫‪ .9‬מכ"ם – באמצעות מכשיר המכ"ם ניתן לזהות להקות של ציפורים נודדות‪.‬‬ ‫(להקת הציפורים הנודדות נראות כ"שרוך מוארך" על מסך המכ"ם)‪.‬‬ ‫התקרבות של ציפורים לעבר שדה התעופה תדווח מיד ליחידה‪.‬‬ ‫‪ .7‬שימוש במשקפות – אנשי היחידה צופים באמצעות משקפות‪ ,‬ובמקרה הצורך‪,‬‬ ‫בשיתוף פעולה עם מגדל הפיקוח‪ ,‬פועלים על מנת להסיט את מסלול‬ ‫הציפורים‪ ,‬או הסטת נתיב ההמראה‪ ,‬או הנחיתה‪ ,‬או עצירת ההמראות‬ ‫והנחיתות לפרק זמן מסוים‪.‬‬ ‫תשובות לשאלות בדף התלמיד‬ ‫חלק א'‪ :‬התמודדות עם מטרדי ציפורים בשדות התעופה האזרחיים‬ ‫‪ .9‬התלמידים ילמדו מהכתבות שהגורם העיקרי שמושך ציפורים לשדות תעופה הוא‬ ‫מזון‪ ,‬המצוי בשדות הסמוכים ובמקווי מים קרובים‪ ,‬כגון תעלות ניקוז‪,‬‬ ‫‬‫‪- 129‬נמשכות לחום של המסלולים‪ .‬ממימצאים‬ ‫שהציפורים‬ ‫פרק ‪7‬ובמזבלות‪ .‬כמו כן יקראו‬ ‫אלה ייגזרו התשובות שלהם‪ :‬סילוק המזבלות‪ ,‬ייבוש מקווי המים‪ ,‬גידולי מיאוס‬ ‫ביוטופי בשדות ומניעת שדות בור‪ .‬לגבי המסלולים‪ ,‬ייתכן ויציעו צינון על ידי מים‬ ‫או סילוק פעיל של הציפורים על ידי רעשים או צפרים או כלבים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ההשוואה בין דרך התמודדות של הצבא ושל רשות שדות התעופה עם‬ ‫מטרדי ציפורים תראה שבצבא קיים נוהל אמ"צ (אזור מוכה ציפורים)‪,‬‬ ‫המיועד בעיקר לטיסה נמוכה ומהירה‪ ,‬וכן‪ ,‬יש שימוש בכלבים לסילוק‬ ‫ציפורים מהשדה‪ ,‬ואילו בשדות האזרחיים‪ ,‬יש שימוש בעיקר בצופים‬ ‫ובמכ"ם‪ ,‬וכן בהשמעת רעשים לסילוק הציפורים‪ .‬הנוהל הצבאי מיושם‬ ‫בחלק מעונות השנה‪ ,‬ואילו האזרחי בכל השנה‪ .‬ההבדל העיקרי בין הנוהל‬ ‫הצבאי לאזרחי נובע מכך שבטיסות של מטוסי קרב הסכנה קיימת לכל‬ ‫אורך הטיסה‪ ,‬שהיא מהירה מאד ונמוכה מאד‪ ,‬ואילו בטיסות האזרחיות‬ ‫הסכנה קיימת למעשה רק בהמראות ובנחיתות‪.‬‬ ‫‪ .1‬לינקים לאתרים של שדות תעופה אזרחיים וצבאיים בחו"ל שיש בהם‬ ‫מידע גם על היפגעות ציפורים ומטוסים‪:‬‬ ‫‪http://www.tc.gc.ca/aviation/aerodrme/birdstke/main.htm‬‬ ‫‪http://www.airsafe.com/events/birdhit.htm‬‬ ‫‪http://www.af.mil/news/Nov1997/n19971118_971462.html‬‬ ‫‪http://www.af.mil/news/Jul1999/n19990702_991291.html‬‬ ‫‪ .5‬התלמידים ילמדו שכל שדות התעופה סובלים ממטרדי ציפורים‪ ,‬אך יש כאלה שסובלים‬ ‫יותר‪ ,‬מהסיבה שהם בקרבת ריכוזים של ציפורים‪ ,‬כגון שדה התעופה‬ ‫‪JFK‬‬ ‫בעיר ניו‪-‬יורק‬ ‫שבארה"ב‪.‬‬ ‫חלק ב'‬ ‫התפלגות היתקלויות על פי סוג הציפור בשנים ‪ 2007-7333‬בנתב"ג‬ ‫ראו גרף בדפים לתלמיד עמ' ‪528‬‬ ‫‪ .9‬השאלות שהתלמידים עשויים לשאול הן מה גרם לכך שבשנת ‪ 2669‬היו‬ ‫פחות היפגעויות מאשר בשנתיים שקדמו לה? מה הסיבה שזרעית השדה‬ ‫מעורבת הרבה בתאונות? האם יש משמעות לגודל הציפור? למה כל כך‬ ‫הרבה ציפורים שהיו מעורבות בהיתקלויות לא זוהו?‬ ‫‪ .2‬הציפור שהיתקלותה הראשונה התגלתה בשנת ‪ 2669‬היא עקב חורף‪.‬‬ ‫‪ .1‬מדוע ישנן מספר גבוה של היתקלויות שלגביהן אי אפשר לדעת את סוג‬ ‫ומין הציפור? זיהוי הציפור נעשה בדרך כלל לאחר ההיפגעות‪ ,‬כאשר‬ ‫‪- 122‬‬ ‫‬‫פרק ‪7‬‬ ‫למניעת ההיתקלויות אוספים את‬ ‫היחידה‬ ‫הטייס מדווח על פגיעה ואנשי‬ ‫שרידי הציפור ושולחים אותם לזיהוי‪ .‬בתהליך הזה יש הרבה שלבים‬ ‫שעשויים להפסיד מידע‪ .‬למשל‪ ,‬הדיווח של הטייס עשוי להתאחר‪ ,‬לאחר‬ ‫שכבר לא נשארו שרידי נוצות לזיהוי‪ ,‬וכד'‪.‬‬ ‫‪ .4‬מיון הציפורים עפ"י זמן שהותן בארץ ליציבות‪ ,‬מקייצות‪ ,‬חורפות‬ ‫וחולפות‪( .‬היעזרות באנציקלופדיה לחי ולצומח בא"י כרך ‪.) 9‬‬ ‫קבוצת שהות‬ ‫מיני הציפורים‬ ‫יציבות‬ ‫אנפת בקר‬ ‫בז מצוי‬ ‫חוגלה‬ ‫יונה‬ ‫כרוון‬ ‫סיקסק‬ ‫מקייצות‬ ‫דיה שחורה‬ ‫סיס‬ ‫תור מצוי‬ ‫חורפות‬ ‫זרעית השדה‬ ‫עקב חורף‬ ‫פיפיון‬ ‫חולפות‬ ‫חסידה לבנה‬ ‫שלו‬ ‫סה"כ‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .4‬טבלת מספר ההיתקלויות לפי שנים אל מול זמן השהות‬ ‫קבוצת שהות‬ ‫‪9111‬‬ ‫‪2666‬‬ ‫‪2669‬‬ ‫סה"כ‬ ‫יציבות‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪95‬‬ ‫מקייצות‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫חורפות‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪22‬‬ ‫חולפות‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪26‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪ .7‬הסבר לממצאים‪ :‬הגרף יראה שהציפורים היציבות והחורפות הן שגורמות את‬ ‫מירב ההיתקלויות‪ ,‬ושבשנת ‪ 2669‬הייתה ירידה משמעותית במספר ההיתקלויות‪.‬‬ ‫ההסבר לתוצאות הוא במספר הגדול יותר של הציפורים בחורף‪ ,‬ובכך ששדה התעופה‬ ‫מהווה בית גידול נוח לציפורים של שדות פתוחים שאליהן שייכים מיני הציפורים‬ ‫שבשדה‪.‬‬ ‫חלק ג'‬ ‫התפלגות היתקלויות לפי חודשים בשנים ‪ 2662-9111‬בנתב"ג‬ ‫ראו גרף בדפים לתלמיד עמ' ‪557‬‬ ‫‪ .9‬במבט ראשון‪ ,‬שאלות שהגרף עשוי להעלות‪ :‬האם יש הבדל משמעותי בין כמות‬ ‫ההיתקלויות בחודשים השונים? מה הסיבה שהיתקלויות ירדו במהלך שלוש השנים?‬ ‫‪ .2‬ממוצע היתקלויות תלת שנתי‪2.69 :‬‬ ‫‪ .1‬ממוצע היתקלויות החודשי‪( ,‬ממוצע לשלוש השנים)‪ ,‬מראה‪ ,‬שעיקר ההיתקלויות‬ ‫מתרחשות בחודשים נובמבר ובדצמבר‪.‬‬ ‫‪ .5‬ההסבר לתוצאות הוא בכך שבנובמבר ובדצמבר מצויות בארץ ציפורים‬ ‫‪- 121‬‬ ‫‬‫פרק ‪7‬‬ ‫ההיתקלויות וגם את מספר‬ ‫סבירות‬ ‫חורפות רבות‪ ,‬שמגדילות את‬ ‫ההיתקלויות בפועל‪.‬‬ ‫‪ .3‬פגיעות ציפורים במטוסים – נתונים סטטיסטיים‪:‬‬ ‫התהליך הקשור למספר הפגיעות‪ ,‬שאותו ניתן לזהות בשנים האחרונות‪ ,‬הוא‬ ‫ירידה במספרן‪ .‬הסיבות קשורות לפעילות של היחידה למניעת מטרדי‬ ‫ציפורים‪ ,‬הן בגירוש הציפורים והן בשינוי הגידולים בשדות מחד‪ ,‬ומאידך‪ ,‬לכך‬ ‫שהעבירו את מזבלת חיריה הרחק משדה התעופה‪.‬‬ ‫בתאריך ‪ ,72/77/7373‬בנמל התעופה על שם קנדי בניו יורק‪ ,‬התנגש מטוס נוסעים בלהקת שחפים בזמן‬ ‫ההמראה‪ .‬המטוס נשרף כליל‪ .‬כל ‪ 753‬הנוסעים יצאו ללא פגע‪.‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 124 -‬‬ ‫פרק ‪ :7‬הרחבה ג' לתלמיד‪:‬‬ ‫מפגש ציפורים – מטוסים אזרחים‪ :‬הסכנות ודרכי ההתמודדות‬ ‫חלק א'‪ :‬התמודדות עם מטרדי ציפורים בשדות התעופה האזרחיים‬ ‫‪ .9‬התחלקו לקבוצות‪ .‬כל קבוצה תקבל כתבה העוסקת בנושא ההיפגעות של‬ ‫מטוסים וציפורים בתעופה האזרחית‪ ,‬מהכתבות המצורפות כאן וכן‬ ‫מהכתבות המצויות במדור "קטעי עיתונות" שבסוף פרק ‪ 7‬בעמ' ‪ 111‬וכן‬ ‫בקטעי העיתונות שמצויים בהרחבה א' של פרק ‪ 7‬העוסקת באירוע חיריה‪,‬‬ ‫עמ' ‪.219‬‬ ‫מה לדעתכ ם צריכה להיות דרך הפעולה של רשות שדות התעופה וחברות התעופה‬ ‫על מנת למנוע את הפגיעה במטוסים ע"י ציפורים?‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 129 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 127 -‬‬ ‫‪ .2‬קיראו את חומר הרקע בנושא היחידה למניעת מטרדי ציפורים בנתב"ג‪.‬‬ ‫‪ . 2‬השוו בין דרך התמודדות הצבא ורשות שדות התעופה בהתמודדות עם מטרדי ציפורים‪.‬‬ ‫(כדי לקרוא על דרכי ההתמודדות של הצבא היכנסו לאתר למדור תאונות ציפורים‬ ‫ומטוסים לתת מדור תאונות ודרכי טיפול כתובת ישירה‬ ‫‪http://www.birds.org.il/show_item.asp?levelId=1301‬‬ ‫וכן בספר לטוס עם הציפורים עמודים ‪911 – 997‬‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫חפשו באינטרנט ובמקורות מידע אחרים חומר על התמודדות שדות תעופה‬ ‫‪.1‬‬ ‫אחרים עם מטרדי הציפורים על איזה שדות תעופה קראתם?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________________‬ ‫‪ .5‬האם כל שדות התעופה שמצאת סובלים ממטרדי ציפורים ? אם כן כיצד‬ ‫הם מתמודדים עם המיטרד?‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫חלק ב'‬ ‫התפלגות היתקלויות על פי סוג הציפור בשנים ‪ 2007-7333‬בנתב"ג‬ ‫‪ .9‬לפניכם טבלה וגרף המראים את מס' ההתנגשויות עפ"י שנים ועפ"י סוג‬ ‫הציפור‬ ‫‪1999‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫אנפת בקר‬ ‫‪0‬‬ ‫בז מצוי‬ ‫‪1‬‬ ‫דיה שחורה ‪1‬‬ ‫זרעית השדה ‪6‬‬ ‫חסידה לבנה ‪0‬‬ ‫חוגלה‬ ‫‪3‬‬ ‫יונה‬ ‫‪1‬‬ ‫כרוון‬ ‫‪1‬‬ ‫סיס‬ ‫‪3‬‬ ‫סקסק‬ ‫‪2‬‬ ‫חורף‬ ‫עקב‬ ‫‪0‬‬ ‫פפיון‬ ‫‪1‬‬ ‫שלו‬ ‫‪0‬‬ ‫תור מצוי‬ ‫‪1‬‬ ‫לא ידוע‬ ‫‪19‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ ‪-1129‬‬‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫עפ" סוג הציפור בשנים ‪2001-1999‬‬ ‫התפלגויות היתקלויות י‬ ‫'‬ ‫מס‬ ‫התקלויות‬ ‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫אנפת בז מצוי דיה זרעית חסידה חגלה‬ ‫שחורה השדה לבנה‬ ‫בקר‬ ‫יונה‬ ‫כרוון‬ ‫סיס‬ ‫סקסק עקב‬ ‫חורף‬ ‫פפיון‬ ‫שלו‬ ‫תור לא ידוע‬ ‫מצוי‬ ‫סוג הצי פור‬ ‫במבט ראשון‪ ,‬מה ניתן ללמוד מהגרף? כיתבו שאלות‪ ,‬שהגרף יכול לתת עליהן תשובות‪.‬‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫‪ .7‬מהו סוג הציפור שהיתקלותה הראשונה התגלתה בשנת ‪? 2669‬‬ ‫____________________‬ ‫‪ .9‬מדוע ישנן מספר גבוה של היתקלויות שלגביהן אי אפשר לדעת את סוג‬ ‫ומין הציפור ?‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 121 -‬‬ ‫‪ .1‬מיינו את הציפורים שבטבלה עפ"י זמן שהותן בארץ ליציבות‪ ,‬מקייצות‪,‬‬ ‫חורפות וחולפות‪ .‬היעזרו באנציקלופדיה לחי ולצומח בא"י כרך ‪ 9‬או במגדיר‬ ‫ציפורים‪.‬‬ ‫קבוצת שהות‬ ‫יציבות‬ ‫מקייצות‬ ‫חולפות‬ ‫חורפות‬ ‫מיני הציפורים‬ ‫סה"כ‬ ‫‪ .96‬צרו טבלת נתונים חדשה – מס' היתקלויות לפי שנים אל מול זמן השהות‬ ‫יציבות‬ ‫זמן שהות‬ ‫מקייצות‬ ‫חורפות‬ ‫חולפות‬ ‫סה"כ‬ ‫‪7333‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪ .99‬צרו גרף על סמך הטבלה‪ .‬הדביקו אותו כאן‪:‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 116 -‬‬ ‫‪ .92‬מה מסקנתכם לגבי זמן השהות של הציפור בארץ ומעורבותה בתאונות עם‬ ‫מטוסים?‬ ‫הציעו הסבר לממצאיכם‪:‬‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫חלק ג'‬ ‫התפלגות היתקלויות לפי חודשים בשנים ‪ 2002-7333‬בנתב"ג‬ ‫‪ .9‬לפניכם טבלה וגרף‪ ,‬ובהם מפורטות מספר ההתקלויות עפ"י חודשים‪:‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫חודש ‪1999‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ינואר ‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פברואר ‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מרץ ‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אפריל ‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מאי ‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יוני ‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יולי ‪5‬‬ ‫התקלויות ל פי ‪2‬‬ ‫אוגוסט ‪3‬‬ ‫חודשים בשנים‬ ‫הת פלגות‬ ‫‪2‬‬ ‫ספטמבר ‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נובמבר ‪3‬‬ ‫ ‪4‬‬‫דצמבר ‪11‬‬ ‫‪- 119‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ינואר ‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פברואר ‪1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פרק‪710‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2001-1999‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫'‬ ‫מס‬ ‫התק לויות‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ינוא ר‬ ‫פב רו אר‬ ‫מרץ‬ ‫אפ רי ל‬ ‫מאי‬ ‫יו לי‬ ‫יוני‬ ‫חודש‬ ‫או גוסט‬ ‫ספטמב ר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נו במבר‬ ‫דצמ בר‬ ‫במבט ראשון ‪ -‬מה ניתן ללמוד מהגרף? כתבו שאלות שהגרף יכול לתת עליהן תשובות‪.‬‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫‪ .2‬חשבו ממוצע היתקלויות שנתי ותלת שנתי‬ ‫___________________________‬ ‫‪ .1‬חשבו ממוצע היתקלויות חודשי (ממוצע לשלושת השנים)‬ ‫ינואר____פברואר____מרץ_____אפריל____מאי________יוני____יו‬ ‫לי____‬ ‫אוגוסט____ספטמבר______אוקטובר______נובמבר____דצמבר____‬ ‫‪ .5‬נסו להסביר את התוצאות שקיבלתם (השתמשו בידע שרכשתם בפרקים‬ ‫קודמים)‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫‪- 112 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪ .3‬פגיעות ציפורים במטוסים – נתונים סטטיסטיים‪:‬‬ ‫מאז תחילת פעילותה של היחידה למניעת מטרדי ציפורים בנתב"ג חלה ירידה במספר‬ ‫הפגיעות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשנת ‪ – 2669‬מספר הפגיעות ל‪ 96,666 -‬תנועות היה ‪9.11‬‬ ‫(סה"כ תנועות‪)79,956 :‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשנת ‪ 2666‬מספר הפגיעות ל‪ 96,666 -‬תנועות היה ‪2.12‬‬ ‫(סה"כ תנועות‪)99,151 :‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשנת ‪ 9111‬מספר הפגיעות ל‪ 96,666 -‬היה ‪4.69‬‬ ‫(סה"כ תנועות‪)79,791:‬‬ ‫‪.4‬על סמך הנתונים הסטטיסטיים ועל סמך הנתונים שקיבלתם‪ ,‬מהו התהליך הקשור‬ ‫למספר הפגיעות שניתן לזהות בשנים האחרונות? ומהן הסיבות לכך‪ ,‬לדעתכם?‬ ‫_________________________________________________________________‬ _________________________________________________________________ _________________________________________________________________ ____________________________________________________________ _____ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 111 -‬‬ ‫כתבות עיתונות בנושא תאונות בין ציפורים ומטוסים‪.‬‬ ‫מטוסים ושדות תעופה אזרחיים‬ ‫ידיעות אחרונות ‪23.3.7334‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 115 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫ידיעות אחרונות ‪8.3.7333‬‬ ‫‪- 114 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫ ‪- 119‬‬‫ידיעות אחרונות ‪25/4/7331‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 117 -‬‬ ‫מעיתון הארץ ‪24/02/2000‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 119 -‬‬ ‫שדות תעופה צבאיים‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 156 -‬‬ ‫‪- 99 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 159 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 151 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫הרחבה בנושא‬ ‫קונפליקטים בין ציפורים וחקלאים‪:‬‬ ‫תוכן הפרק‪:‬‬ ‫‪ ‬הרחבה ד' למורה עגורים ואדם (בתקליטור) ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪545‬‬ ‫‪ ‬הרחבה ד' לתלמיד עגורים ואדם (בתקליטור) ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪543‬‬ ‫‪ ‬הרחבה ה' למורה שקנאים‪ ,‬קורמורנים ואדם (בתקליטור)‬ ‫‪537‬‬ ‫‪ ‬הרחבה ה' לתלמיד שקנאים‪ ,‬קורמורנים ואדם (בתקליטור) ‪535‬‬ ‫‪ ‬הרחבה ו' חקרי רשת בנושא אדם ציפור למורה (בתקליטור) ‪537‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 155 -‬‬ ‫פרק ‪ :7‬הרחבה ד' בנושא ציפורים ואדם למורה‪:‬‬ ‫קונפליקט בין העגורים והחקלאים‬ ‫(דפים לתלמיד ראה בעמ' ‪)543‬‬ ‫מטרות‬ ‫התלמידים ילמדו על הקונפליקט שבין העגורים והחקלאים בעמק החולה‪ ,‬כדוגמה‬ ‫לקונפליקט שנמצא לו פתרון חלקי‪.‬‬ ‫התלמידים יכירו את ההיבטים השונים והמורכבות של קונפליקטים סביבתיים‪ ,‬גם כאלה‬ ‫שטרם נמצא להם פתרון‪.‬‬ ‫רקע למורה‪:‬‬ ‫ישראל והמזרח התיכון‪ ,‬היו‪ ,‬מאז ומתמיד‪ ,‬אזור מעבר ללהקות עגורים נודדות‪ .‬מספרם‬ ‫של העגורים החולפים דרך ישראל הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬כמה עשרות אלפי פרטים‪ .‬רבים מהם‬ ‫נודדים בשעות הלילה בחושך מוחלט‪ ,‬כך שקשה מאד להעריך את מספרם המדויק‪ .‬עד‬ ‫אמצע המאה ה‪ 26 -‬היו דיווחים מעטים בלבד על עגורים המבלים בישראל את עונת‬ ‫החורף‪ .‬עגורים חרפו‪ ,‬במספרים קטנים‪ ,‬בבקעת באר‪-‬שבע ובעמקים הצפוניים‪ .‬מאמצע‬ ‫שנות ה‪ 76 -‬החלו עגורים לחרוף במספרים גדולים יותר (אלפים בודדים)‪ ,‬בעיקר בעמק‬ ‫יזרעאל ובעמק חפר‪.‬‬ ‫גרף מתוך עבודת המסטר של דן אלון המראה את ההשתנות בכמות העגורים במהלך השנים‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 154 -‬‬ ‫מאז ראשית שנות ה‪ ,16 -‬השתנתה מפת החריפה של העגורים בישראל‪ .‬עמק החולה הפך‬ ‫לאתר החריפה המרכזי‪ ,‬בעוד שמעמק יזרעאל נעלמו העגורים כמעט כליל‪ .‬מספרם בעמק‬ ‫החולה הלך וגדל במהלך שנות ה‪ ,16 -‬בעוד שב‪ 9199 -‬נספרו בעמק החולה כ ‪9966 -‬‬ ‫עגורים‪ ,‬הרי שב‪ 9116 -‬כבר עבר מספרם את ה‪ .96,666 -‬המספר הגבוה ביותר של עגורים‬ ‫נצפה מדי שנה בסוף נובמבר ובתחילת דצמבר‪ .‬בשנים האחרונות היה מספרם בעמק‬ ‫בחודשים אלה כ‪ .26,666 -‬לא כל העגורים הללו מבלים בארץ את כל עונת החורף‪ ,‬חלק‬ ‫מהם ממשיך בנדידה דרומה במהלך דצמבר וינואר‪ ,‬כך שבדרך כלל נשארים כאן ‪96,666‬‬ ‫עד ‪ 95,666‬עגורים עד לחודשים מרץ ‪ -‬אפריל‪ .‬אז הם נודדים חזרה לאירופה‪.‬‬ ‫בתחום הממשק החקלאי‪ ,‬עבר עמק החולה שינוי משמעותי ביותר‪ .‬בשנים ‪9112-9111‬‬ ‫נחפרו בשטח החקלאי עשרות תעלות ניקוז‪ ,‬ואלו מהוות אתרי שתייה נוחים לעגורים‪.‬‬ ‫ההתכנסות לשתייה היא צורך חשוב של העגורים‪ ,‬וכאן הצורך אף מתגבר‪ ,‬שכן עיקר‬ ‫המזון המצוי בשטח הוא מזון יבש מאד‪ ,‬המחייב הסתמכות על מקור מי שתייה‪.‬‬ ‫בעקבות מערכת הניקוז‪ ,‬שטחים רבים שקודם לכן לא היו ניתנים לעיבוד‪ ,‬הפכו לשטחים‬ ‫מעובדים באינטנסיביות‪ ,‬וגידולים חדשים נכנסו למערכת הגידולים‪.‬‬ ‫מחקרו של דן אלון‪ ,‬מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע‪ ,‬חושף את הקשר בין‬ ‫מנהגי החריפה של העגורים לבין הממשק החקלאי בעמק החולה‪:‬‬ ‫העלייה הדרמטית במספר העגורים בעמק חלה במקביל לשינויים בממשק החקלאי שלו‪,‬‬ ‫ובעיקר‪ ,‬עלייה חדה בגידול בוטנים‪ ,‬מכ ‪ 566 -‬דונם ב ‪ ,9196 -‬לכ ‪ 9,966 -‬דונם ב ‪.9114 -‬‬ ‫המחקר אימת את הדיעה‪ ,‬שהסיבה לעלייה במספרי העגורים‪ ,‬קשורה לעלייה בגודל השטח‬ ‫המעובד בגידולי הבוטנים‪ .‬יתר על כן מספר העגורים השוהים בעמק תלוי בגורם שלישי‪,‬‬ ‫בגשם‪ .‬מסתבר‪ ,‬שעזיבתם של עגורים רבים מדי שנה בתחילת החורף (המתבטאת בירידה‬ ‫כללית במספר העגורים מעשרים אלף לעשרת אלפים)‪ ,‬מתרחשת כשכמות‬ ‫המשקעים המצטברת מתחילת העונה עוברת את קו ה ‪ 966 -‬מ"מ‪ .‬על פי השערתו של דן‬ ‫אלון‪ ,‬הגשם מרטיב את הבוטנים שנשארו בשדה לאחר האסיף וגורם להרקבתם‪ ,‬או‬ ‫להתפתחות פטריות רעילות עליהם‪ ,‬כך שהם הופכים לבלתי‪-‬אכילים עבור העגורים‪.‬‬ ‫נוכחות של כמות גדולה כל‪-‬כך של עגורים‪ ,‬שהם ציפורים גדולות וקולניות‪ ,‬היא בין‬ ‫תופעות הטבע המרהיבות שניתן לראות היום בישראל‪ ,‬ועמק החולה הופך יותר ויותר‬ ‫לאתר עלייה לרגל של חובבי טבע‪ ,‬צפרים וצלמים‪ .‬הצד השני‪ ,‬הפחות מוכר של התופעה‪,‬‬ ‫הוא הנזק שנגרם לשדות החקלאיים‪ .‬בחורף של ‪ 9111-2666‬הוערך נזקם במיליון וחצי ‪.₪‬‬ ‫עיקר הנזק נגרם כשהעגורים עוקרים נבטים צעירים של חיטה וחומוס‪ ,‬וכן הידוק הקרקע‬ ‫שהם גורמים‪ .‬על מנת לצמצם את הנזק‪ ,‬הוחל בחורף ‪ 2666-2669‬בהאכלה אקטיבית של‬ ‫העגורים‪ .‬צוות מיוחד מבין חקלאי העמק מפזר עבורם מזון (בעיקר תירס)‪ ,‬בשתי נקודות‬ ‫האכלה שונות‪ ,‬בכמות של כשלושה טון תירס ליום‪ ,‬סה"כ כמאתיים טונה תירס לעונה‪,‬‬ ‫המהווה מזון אלטרנטיבי לעגורים‪ ,‬וכך הוא מרחיק אותם משדות שנזרעו‪.‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 159 -‬‬ ‫התוצאות של שיטה זו הפתיעו גם את האופטימיים שבין חקלאי העמק‪ :‬הנזק שנגרם על‬ ‫ידי העגורים נמנע כמעט לחלוטין‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬נרשמה ירידה בהיקף הנזק שגורמים בחולה‬ ‫מיני עופות אחרים‪ ,‬דוגמת יונים וברכיות‪.‬‬ ‫סביב האגמון הוקמו משטחי תצפית ומצפור‪ ,‬שמאפשרים תצפית בעגורים ובציפורים‬ ‫אחרות‪ ,‬בעת שהם מתרכזים בנקודות האכילה‪ ,‬השתייה או הלינה‪.‬‬ ‫אמצעי עזר‬ ‫כפתיחה ניתן להראות לתלמידים את המצגת סיפורו של מולי או המצגת עגורים המספרת‬ ‫את סיפור הנדידה של העגורים‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬ניתן להראות את סרט הוידאו העגור בישראל (‪ 7‬דקות‪ ,‬עברית)‪ .‬הסרט נמצא גם‬ ‫באתר במדור עגור אפור ראו שם כפתור עגור אפור סרט וידאו‪ .‬כתובת‬ ‫‪http://www.birds.org.il/show_item.asp?levelId=358‬‬ ‫מהלך הפעילות‬ ‫התלמידים יקראו באתר על הקונפליקט שבין העגורים לאדם‪ .‬המידע מצוי תחת מדור‬ ‫פרויקטים מחקריים‪ ,‬בתת מדור עגור אפור‪ .‬בסעיף עגורים פתיחה‪ ,‬יקבלו רקע על‬ ‫הביולוגיה של העגור האפור‪ .‬בתת מדור מחקרים ועובדות בסעיף העגורים בעמק החולה ‪-‬‬ ‫המאמרים העגורים בעמק והעגורים והאדם – פתרון קונפליקט והשקת כוסית‪.‬‬ ‫תשובות לשאלות‬ ‫‪ .9‬התחרות בין העגורים והאדם היא על השדות‪ :‬העגורים רוצים את התבואה‪ ,‬וגם‬ ‫החקלאים רוצים אותה ‪ .‬הבעיה היא לא בבוטנים‪ ,‬שהם מזונם המועדף של העגורים‪ ,‬שכן‬ ‫הם אוכלים את הבוטנים שנותרו בשדה לאחר הקטיף שלהם‪ .‬הבעיה החמורה היא‬ ‫באכילת הנבטים של החיטה והאספסת וברמיסה של השדות שנגרמת על ידי העגורים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הבעיה החריפה בשנות ה‪ ,16-‬כי אז התחילו לגדל בוטנים ומספר העגורים בעמק עלה‬ ‫ממאות בודדות עלה לקרוב ל ‪ 26,666‬פרטים‪.‬‬ ‫‪ .1‬עבודת המאסטר של דן אלון לא עסקה במציאת דרך לסלק את העגורים אחת ולתמיד‬ ‫מהעמק‪ ,‬כי לעגורים יש חשיבות רבה בבחינה תיירותית‪ :‬אלה ציפורים יפות‬ ‫ואטרקטיביות וניתן‪ ,‬על ידי ממשק נכון‪ ,‬גם לנצל כלכלית את העובדה הזו‪ ,‬על ידי משיכת‬ ‫תיירים רבים לעמק‪.‬‬ ‫‪- 157 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪ .5‬טבלת העדפת בתי גדול ומזון עיקריים‪ ,‬ממוצע תלת שנתי‪ ,‬לשנים ‪,9111 - 9119‬‬ ‫באחוזים‪( .‬מתוך עבודת המוסמך למדעים של דן אלון)‪.‬‬ ‫גידול‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫בוטנים‬ ‫‪94.1‬‬ ‫‪47.9‬‬ ‫‪14.9‬‬ ‫תירס‬ ‫‪97.4‬‬ ‫‪96.2‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫תירס מתוק‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫לא מעובד *‬ ‫‪96.9‬‬ ‫‪99.1‬‬ ‫‪91.1‬‬ ‫‪55.1‬‬ ‫‪29.2‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪99.9‬‬ ‫‪99.9‬‬ ‫‪92.1‬‬ ‫‪44.1‬‬ ‫חיטה‬ ‫‪9.2‬‬ ‫אספסת‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫‪79.5‬‬ ‫‪94.1‬‬ ‫* בשדות הלא מעובדים גדל פרא צמח שנקרא דורת‪-‬ארם‪-‬צובא שאת הפקעות שלו אוכלים‬ ‫העגורים‪.‬‬ ‫התלמידים י שרטטו‬ ‫גרף המראה את המזון המועדף על העגורים‬ ‫בחודשים השונים‪ .‬וידביקו אותו במחברתם‪.‬‬ ‫‪ .4‬מה שניתן ללמוד מהמימצאים לגבי המזון המועדף על ידי העגורים הוא‪ ,‬שעד‬ ‫דצמבר נאכלים בוטנים‪ ,‬ולאחר מכן נאכל המזון בשדות הלא מעובדים‪ ,‬חיטה‬ ‫ואספסת‪.‬‬ ‫‪ .9‬העגורים מפסיקים לאכול בוטנים החל מחודש ינואר‪ ,‬כי מחודש זה מתחילים‬ ‫בדרך כלל גשמים משמעותיים והבוטנים שבקרקע נרקבים והופכים לבלתי‬ ‫אכילים‪.‬‬ ‫‪ .7‬המועד הנכון להתחיל להאכיל את העגורים הוא בדצמבר‪ ,‬לאחר שיש ירידה בכמות‬ ‫המזון הזמין להם‪ .‬חלק מהציפורים ימשיכו אז לנדוד ולחפש מזון‪ ,‬ורק לאחר שהן‬ ‫תמראנה‪ ,‬יש להתחיל ולהאכיל‪.‬‬ ‫האכלת העגורים בעמק החולה‪( .‬ציור‪ :‬טוביה קורץ)‬ ‫‪- 151 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫פרק ‪ :7‬הרחבה ד' בנושא ציפורים ואדם לתלמיד‬ ‫קונפליקט העגורים והאדם‬ ‫קיראו באתר על הקונפליקט שבין העגורים לאדם‪ .‬בדף הבית תחת מדור פרויקטים‬ ‫מחקריים היכנסו למדור עגור אפור‪ ,‬ושם קיראו במדור עגורים – פתיחה על הביולוגיה של‬ ‫העגור האפור (היכנסו לכרטיס הביקור)‪ .‬לאחר מכן היכנסו לתת מדור מחקרים ועובדות‬ ‫ולתוך העגורים בעמק החולה וקיראו את המאמרים העגורים בעמק‪ ,‬והעגורים והאדם‬ ‫–‬ ‫פתרון קונפליקט והשקת כוסית‪.‬‬ ‫‪ .9‬על מה קיימת תחרות בין העגורים לאדם?‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫‪ .2‬מדוע החריפה הבעיה בשנות ה ‪?16 -‬‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫‪ .1‬עבודת המאסטר של דן אלון הייתה בנושא מציאת פתרון לקונפליקט שבין העגורים‬ ‫לבין האדם‪ .‬מדוע לא עסקה העבודה במציאת דרך לסלק את העגורים אחת ולתמיד‬ ‫מהעמק?‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫‪ .5‬עיינו בטבלה הבאה המספרת על העדפת בתי גדול ומזון עיקריים‪ ,‬ממוצע תלת שנתי‪,‬‬ ‫לשנים ‪ ,9111 – 9119‬באחוזים (מתוך עבודת המוסמך למדעים של דן אלון)‪.‬‬ ‫גידול‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫בוטנים‬ ‫‪94.1‬‬ ‫‪47.9‬‬ ‫‪14.9‬‬ ‫תירס‬ ‫‪97.4‬‬ ‫‪96.2‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫תירס מתוק‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫לא מעובד *‬ ‫‪96.9‬‬ ‫‪99.1‬‬ ‫‪91.1‬‬ ‫‪55.1‬‬ ‫‪29.2‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪99.9‬‬ ‫‪99.9‬‬ ‫‪92.1‬‬ ‫‪44.1‬‬ ‫חיטה‬ ‫אספסת‬ ‫‪9.2‬‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫‪79.5‬‬ ‫‪94.1‬‬ ‫* בשדות הלא מעובדים גדל פרא צמח שנקרא דורת‪-‬ארם‪-‬צובא שאת הפקעות שלו אוכלים‬ ‫העגורים‪.‬‬ ‫שרטטו גרף המראה את המזון המועדף על העגורים בחודשים השונים‪ .‬הדביקו את הגרף‬ ‫ ‪- 146‬‬‫במחברתכם‪7.‬‬ ‫פרק‬ ‫‪ . 4‬מה ניתן ללמוד מהמימצאים לגבי המזון המועדף על ידי העגורים?‬ ‫_______________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________‬ ‫‪ .9‬מדוע לדעתכם מפסיקים העגורים לאכול בוטנים מחודש ינואר?‬ ‫_______________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________‬ ‫‪ .7‬כ ‪ 16,666‬עגורים עוצרים למנוחה ולאכילה בעמק החולה‪ .‬מתוכם כ ‪26,666 – 99,666‬‬ ‫ימשיכו לאפריקה ורק כ ‪ 92 – 96‬אלף נשארים בעמק‪ .‬אחת השאלות המרכזיות של דן‬ ‫אלון במחקר הייתה‪ ,‬מתי בדיוק להתחיל להאכיל את העגורים‪ .‬האכלה בשלב מוקדם מדי‬ ‫עשויה לגרום לכך שיישארו יותר מדי עגורים בעמק‪ ,‬ואילו בשלב מאוחר מדי היא עשויה‬ ‫לגרום למצב שכל העגורים יסתלקו מהעמק‪ .‬עיינו בטבלה בשאלה ‪ .5‬מתי‪ ,‬לדעתכם‪,‬‬ ‫המועד הנכון להתחיל להאכיל את העגורים?‬ ‫_______________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________‬ ‫עגורים מעופפים‪( .‬ציור‪ :‬טוביה קורץ)‬ ‫‪- 149 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫פרק ‪ :7‬הרחבה ה' למורה‪:‬‬ ‫קונפליקט שקנאים‪ ,‬קורמורנים ומגדלי דגים‬ ‫(דפים לתלמיד ראה בעמ' ‪)535‬‬ ‫מטרות‬ ‫התלמידים ילמדו על הקונפליקט הקיים בין מגדלי הדגים לבין הקורמורנים והשקנאים‪,‬‬ ‫כבעיה שטרם נמצא לה פתרון מספק‪.‬‬ ‫מהלך הפעילות‬ ‫התלמידים יקראו את הכתבה המפרטת את הקונפליקט הקיים בין מגדלי הדגים‬ ‫לשקנאים הנודדים ולקורמורנים החורפים שניזונים מדגים וכן‪ ,‬את ההתכתבות בין‬ ‫הסטודנט אביעד חורב ודויד גלזנר‪ .‬הם יתבקשו להעלות שאלות‪.‬‬ ‫בהמשך ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות‪ ,‬ולחלק להם משימות לחיפוש תשובות לשאלות‬ ‫שהועלו במקורות שונים‪.‬‬ ‫חלק מהשאלות שמעלה הכתבה‪:‬‬ ‫‪ .9‬מה הנזק הכספי המשוער‪ ,‬שתגרום להקת שקנאים למגדלי הדגים?‬ ‫‪ .2‬מה הם הפתרונות המוצעים כיום לפתרון בעיית הנזק של השקנאים למגדלי‬ ‫הדגים?‬ ‫‪ .1‬מה הן השיטות שמגדלי הדגים כיום משתמשים לסילוק הציפורים שמזיקות להם?‬ ‫‪ .5‬מדוע לא להרוג את כל אוכלוסיית הציפורים המזיקות או לסלק אותן בדרכים‬ ‫תקיפות?‬ ‫‪ .3‬מה הוא הכיוון‪ ,‬שלדעתכם‪ ,‬יש לקחת כדי לקדם את פתרון הבעיה?‬ ‫שקנאים בנדידה בזמן מנוחה בעמק החולה מתאריך ‪( 4.70.2002‬צילום‪ :‬הדורם שירחי באדיבות מרכז‬ ‫הצפרות הישראלי)‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 141 -‬‬ ‫פרק ‪ :7‬הרחבה ה' לתלמיד‪:‬‬ ‫קונפליקט שקנאים‪ ,‬קורמורנים ומגדלי דגים‬ ‫קיראו את הכתבה העיתונאית המצורפת וכן‪ ,‬את ההתכתבות שהתנהלה בסוף נובמבר‬ ‫‪ 2662‬בין הסטודנט אביעד חורב לבין דויד גלזנר‪ ,‬מנהל מרכז הצפרות בכפר רופין שהוא‬ ‫גם חבר קבוץ כפר רופין‪.‬‬ ‫רישמו ‪ 3‬שאלות לפחות‪ ,‬שעולות לכם מהכתבה ומההתכתבות‪.‬‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫________________ _____________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 145 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪- 144 -‬‬ ‫מכתב הסטודנט‪:‬‬ ‫שלום רב‪.‬‬ ‫שמי אביעד חורב‪ ,‬ואני תלמיד שנה ג' במכללה הימית לישראל במכמורת‪.‬‬ ‫לפני שבוע‪ ,‬במהלך סיור בנושא חקלאות ימית‪ ,‬מקצוע שהוא חלק אינטגרלי מלימודי‪,‬‬ ‫ביקרנו בשלושה אתרים‪ :‬איילת השחר‪ ,‬כפר רופין ולהבות חביבה‪.‬‬ ‫במקומות אלו קיים ירי מסיבי שמטרתו סילוק קורמורנים‪ ,‬שקנאים ושאר מזיקים‪.‬‬ ‫שאלתי לפשר הדבר‪ ,‬והוסבר לי‪ ,‬שנורים כדורי סרק בלבד‪.‬‬ ‫לאחר חיפוש שטחי באזור‪ ,‬מצאתי תחמושת ציד חיה רבה‪ .‬ההסבר שניתן לי לאור הגילוי‬ ‫הוא שהם צדים מספרים בודדים‪ ,‬המאושרים על פי חוק‪.‬‬ ‫ככל שהתקדם הסיור‪ ,‬כך התרבו עדויות לפגיעה שהיא יותר מאשר מצומצמת‪ .‬קיימות אף‬ ‫עדויות של אנשים שאמרו שמדי פעם נצפים החקלאים כשהם מציבים גוויות ירויות של‬ ‫שקנאים כאזהרה לשאר העופות‪ ,‬כפי שעושים לעורבים החקלאים בנגב‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אחד המרצים טען שאין מה לעשות עם שקנאים וקורמורנים כי אינם טעימים‪,‬‬ ‫ואחד אחר אמר שאם היה יכול היה משמיד את כל הקורמורנים ואף את הנדירים‬ ‫מביניהם‪.‬‬ ‫אינני מאמין לאף חקלאי או תעשיין שטוען כי אין מה לעשות‪ .‬כך גם טענו דייגי טונה‪ ,‬עד‬ ‫שבלחץ התקשורת‪ ,‬ארגוני טבע וקהל הצרכנים חויבו בשינוי שיטות הדיג ובהנפקת סמל‬ ‫"‪ "Dolphin Safe‬על כל אריזה‪ .‬גם אם חלק מהנעשה הוא בהתאם לחוק‪ ,‬הרי שחוק זה‬ ‫הוא לא חוק טוב‪ .‬חתולי הביצה בסכנת הכחדה‪ ,‬ולעופות הנודדים חשיבות אקולוגית רבה‪.‬‬ ‫פניתי בעניין זה למשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬אדם טבע ודין‪ Green Peace, WWF ,‬ולאו"ם‪.‬‬ ‫האמת היא‪ ,‬שאיני מצפה ליותר מידי מגופי השלטון בארץ‪ ,‬אולם חייבים להביא נושא זה‬ ‫לידיעת הציבור‪ ,‬כי החקלאות הימית תלך ותתרחב גם לאזורים אחרים בארץ‪ ,‬כדוגמת‬ ‫הנגב‪ ,‬וללא דרישה מיידית לפיקוח ולקביעת תקנים מחמירים שיופיעו על אריזות‬ ‫המוצרים כ "‪ "Pelican Friendly‬או כל וריאציה אחרת‪ ,‬גם חיות אחרות כמו קרקלים‬ ‫יהיו בסכנה‪.‬‬ ‫למי עוד ניתן לדעתך לפנות על מנת שעניין זה יזכה בתשומת לב נאותה?‬ ‫תקוותי שתמצא נושא זה חשוב דיו להעבירו הלאה‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫אביעד חורב‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫תשובתו של דויד גלזנר‪:‬‬ ‫‪- 149 -‬‬ ‫אביעד שלום‪,‬‬ ‫אני מודה לך על מכתבך ועל ערנותך בנושא‪.‬‬ ‫לידיעתך‪ :‬העובדות מורכבות קצת יותר‪ ,‬אנסה לפרט מעט‪.‬‬ ‫התנגשות האינטרסים בין החקלאות והאדם‪ ,‬לבין הציפורים היא בלתי נמנעת‪ ,‬בעיקר עקב‬ ‫השינויים הסביבתיים שיצרנו‪ ,‬כולל אספקת מזון לבע"ח בשטחי החקלאות‪ ,‬הפרה‬ ‫סביבתית משמעותית והרס בתי גידול שמפנה בע"ח וציפורים אל שטחים חקלאיים‪.‬‬ ‫פגיעה ישירה ע"י ירי בשקנאים ועופות אחרים אסורה ע"פ החוק ונדירה בשטח‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות נמצאה דרך לפתרון לבעיית השקנאים‪ ,‬ע"י האכלתם בחולה‪ ,‬בעודפי‬ ‫דגים מ"הטלה פראית"‪ .‬לצערנו‪ ,‬הדבר לא התבצע כהלכה השנה‪ ,‬ולכן השקנאים מתקשים‬ ‫להמשיך בנדידה‪ ,‬נוחתים בבריכות הדגים ונגרמת התנגשות אינטרסים מוכרת ומאד לא‬ ‫חביבה‪.‬‬ ‫הקורמורן הגדול הוא מזיק מוכר‪ ,‬שמותר לגרש אותו מבריכות הדגים‪ ,‬ע"פ אישור רט"ג‪.‬‬ ‫זה כולל‪ ,‬לצערנו‪ ,‬ולא רק בארץ‪ ,‬אישור חריג לפגיעה בבודדים‪ ,‬ע"י צוות מורשה בלבד‪.‬‬ ‫להזכירך שהדגה הוא ענף החקלאות מס' ‪ 9‬בעמקים הצפוניים‪ .‬כך שע"פ הבנתי המוסרית‬ ‫והעקרונית צריך להגן על פרנסתם של הדייגים‪.‬‬ ‫(ע"ע‪ :‬התיישבות‪ ,‬רי אות ירוקות‪ ,‬מקלט לציפורים נודדות‪ ,‬שמירת הסביבה‪ .‬הס מלהזכיר‪:‬‬ ‫ביטחון‪ ,‬שמירת קרקע הלאום‪ ,‬שמירת הריבונות‪ ,‬הבטחת קיום הוגן‪ ,‬חיי קהילה ויצירה‬ ‫בפריפריה ועוד טעונים מאד רלוונטיים)‪.‬‬ ‫לצערי‪ ,‬עדיין לא נמצאה הדרך לשכנע את הקורמורנים לאכול במקומות המתאימים‪:‬‬ ‫אגמון ושמורת החולה‪ ,‬הכינרת וחוף הים‪ .‬חובבי הטבע והחוקרים הפעילים באזור עושים‬ ‫מאמצים רבים למצוא פתרונות מעשיים‪ ,‬שחלקם גם יעלו בממון רב‪ ,‬שאנו מגייסים‪.‬‬ ‫ברצוני לציין‪ ,‬שהפעילות של חובבי הטבע בשטח בשנים האחרונות‪ ,‬תרמה הרבה למניעת‬ ‫נזק מיותר לציפורים הנודדות ולסביבה בכלל!‬ ‫אני מזמין אותך לתרום מזמנך וממרצך למאבק המתמשך והיסודי שלנו למציאת פתרונות‬ ‫בתחומי המחקר‪ ,‬העבודה היישומית בשטח‪ ,‬יחסי הציבור והחינוך‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫דוד גלזנר‪,‬‬ ‫מרכז הצפרות הבינלאומי בעמקים‪.‬‬ ‫קיבוץ כפר רופין‪.‬‬ ‫‪- 147 -‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫פרק ‪ :7‬הרחבה ו' ‪:‬‬ ‫חקרי רשת בנושא קונפליקט אדם וציפור למורה‪:‬‬ ‫‪ .9‬המלחמה של החקלאים במזיקים גורמת לפגיעה עקיפה גם בציפורים‪.‬‬ ‫בהקשר לכך‪ ,‬אפשר להפנות למשימת חקרשת (‪ )Web Quest‬המטפלת בבעיית הנשרים בארץ‪,‬‬ ‫שנכתבה על ידי ד"ר נורית קינן‪ .‬כתובתה‪:‬‬ ‫‪http://schoolinkmatar.cet.ac.il/users/n/nurit1/www/pages‬‬ ‫‪" .2‬חקרשת בנושא מטרדי ציפורים" מאת פיני פלד‪ ,‬המצוי באתר האינטרנט במדור‬ ‫למורה ולתלמיד בתת מדור מערכי למידה בכפתור של חט"ב בכתובת‪:‬‬ ‫‪http://www.birds.org.il/show_item.asp?itemId=2020&levelId=380&template=194‬‬ ‫עגורים בעמק החולה‪ .‬שני בוגרים וצעיר‪( .‬ציור‪ :‬טוביה קורץ)‬