רקע למורה

‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 287 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫הרחבות בנושא ציפורים ומטוסים‬
‫ציור‪:‬טוביה קורץ‬
‫תוכן הפרק‬
‫‪.‬‬
‫הרחבה א' למורה מזבלת חיריה‪ ,‬ציפורים ומטוסים‬
‫‪.‬‬
‫הרחבה א' לתלמיד מזבלת חיריה ציפורים ומטוסים‬
‫הרחבה ב' למורה ותלמיד כלב לסלוק ציפורים (בתקליטור)‬
‫הרחבה ג' למורה תעופה האזרחית (בתקליטור) ‪.‬‬
‫הרחבה ג' לתלמיד תעופה האזרחית (בתקליטור) ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קטעי עיתונות בנושא תאונות ציפורים ומטוסים ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הרחבה ד' למורה עגורים ואדם (בתקליטור)‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הרחבה ד' לתלמיד עגורים ואדם (בתקליטור)‬
‫הרחבה ה' למורה שקנאים‪ ,‬קורמורנים ואדם (בתקליטור)‬
‫הרחבה ה' לתלמיד שקנאים‪ ,‬קורמורנים ואדם (בתקליטור)‬
‫הרחבה ו' חקרי רשת בנושא אדם ציפור למורה (בתקליטור)‬
‫‪282‬‬
‫‪503‬‬
‫‪507‬‬
‫‪577‬‬
‫‪523‬‬
‫‪555‬‬
‫‪545‬‬
‫‪543‬‬
‫‪537‬‬
‫‪535‬‬
‫‪537‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 282 -‬‬
‫פרק ‪ :7‬הרחבה א' למורה‬
‫משפט ציבורי – העברת מזבלת חירייה לאתר חלופי בנגב‬
‫משחק הדמיה רב משתתפים‪ ,‬המפעיל את התלמיד באופן חוויתי‪.‬‬
‫כתבו‪ :‬דואן חנין ויפעת מאירוביץ‪ .‬עיבדה‪ :‬שלומית ליפשיץ‬
‫מטרות המשחק‪:‬‬
‫‪ ‬התלמיד יכיר את הבעיות הסביבתיות הנובעות ממזבלת חירייה‪.‬‬
‫‪ ‬התלמיד יכיר את הבעיתיות שבמיקום חירייה ליד נתב"ג‪.‬‬
‫‪ ‬התלמיד יכיר את החלופות למזבלת חירייה ויבין את החשיבות של הטיפול‬
‫משולב בפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬התלמיד יכיר את הגופים המעורבים בסוגיית סגירת מזבלת חירייה ואת‬
‫עמדתם לגבי החלופות והפתרונות‪.‬‬
‫רקע למורה ולתלמיד‬
‫מזבלת חירייה על ציר הזמן‬
‫בשנת ‪ ,7348‬במהלך מלחמת העצמאות‪ ,‬כבשו לוחמי הפלמ"ח את הכפר הערבי חירייה‬
‫הממוקם ליד צומת מסובים‪ ,‬במסגרת "מבצע חמץ"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 7332‬הוקמה במ קום מזבלת חירייה‪ ,‬שממוקמת בנקודת חיבור בין מספר רשויות‬
‫מקומיות‪ .‬בשנים אלו‪ ,‬השטח היה שטח מופקר ללא בעלות קרקע מוגדרת‪.‬‬
‫בשנת ‪ 7311‬הוקם באתר חירייה מפעל ליצור קומפוסט ( המיוצר מזבל אורגני)‪ ,‬זאת לאחר‬
‫ששר האוצר דאז‪ ,‬פנחס ספיר שכנע קבוצת יזמים ממקסיקו להשקיע במיזם‪ .‬המטרה‬
‫הייתה ניצול יעיל יותר של הזבל שנאגר במקום‪ ,‬אך מטרדי ריח קשים גרמו לסגירתו ב‪-‬‬
‫‪.9191‬‬
‫בשנת ‪ 7313‬הוקם "איגוד ערים גוש דן לסילוק אשפה" המאגד את הרשויות המקומיות‪:‬‬
‫תל אביב‪ ,‬רמת גן‪ ,‬בני ברק‪ ,‬חולון‪ ,‬בת ים‪ ,‬גבעתיים ואזור‪ .‬איגוד זה טיפל במשותף בשינוע‬
‫האשפה וסילוקה באתר‪.‬‬
‫בסוף שנות ה‪ 70-‬החלו לדון בבעיות הסביבתיות הנובעות ממיקום האתר ליד גוש דן‪.‬‬
‫הוועדה המחוזית של משרד הפנים החליטה כי יש לסגור את אתר חירייה לא יאוחר משנת‬
‫‪ , 9191‬עקב בעיות קשות של שריפות וזיהום אוויר‪ ,‬תשטיפים וזיהום קרקע ומים‪ ,‬ריח‪,‬‬
‫התרבות מזיקים והסכנה לתעופה בנתב"ג בשל הציפורים הפוקדות את המזבלה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 7383‬סוכם להעתיק את מזבלת חירייה ‪ 54‬ק"מ דרומה במסגרת תכנית המתאר‬
‫הארצית (תמ"א ‪ ,)99‬אך ההחלטה לא מומשה‪.‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 285 -‬‬
‫בשנת ‪ 7337‬החליטה הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה לסגור את אתר חירייה עד דצמבר‬
‫‪ .9114‬סוכם להעביר את המזבלה לאתר דודאים‪ ,‬שמצפון מערב לבאר‪ -‬שבע‪ ,‬אך בעקבות‬
‫קמפיין ציבורי גדול שהובילו ראש עיריית באר‪-‬שבע ותושבי הנגב‪ ,‬נדחה הפרוייקט‪.‬‬
‫בשנת ‪ 7337‬דנה הממשלה שוב בנושא בעקבות קמפיין שהופק ע"י החברה להגנת הטבע‪,‬‬
‫רשות שדות התעופה ואוניברסיטת ת"א‪ .‬הקמפיין התמקד במסר חד משמעי שבכל רגע‬
‫אנו עומדים בפני אסון לאומי‪ ,‬כתוצאה מתאונה בין מטוס ג'מבו ולהקת ציפורים מעל‬
‫אזור מאוכלס‪ ,‬בגלל הימצאותן של עופות מעל למזבלה‪ ,‬הנמצאת במסלול ההמראה‬
‫מנתב"ג‪ .‬באותה שנה נאלץ שר התחבורה לסגור מדי יום למשך כמה שעות את המרחב‬
‫האווירי של ישראל‪ ,‬בשעה שריחפו מעל חירייה עשרות אלפי שחפים‪.‬‬
‫בחורף שנת ‪ 7338‬נסגר האתר סופית לאחר שהר האשפה החל לקרוס בשל גובהו הרב‪,‬‬
‫ואלפי טונות של אשפה החלו לחסום את הערוץ המרכזי של נחל איילון‪ ,‬הזורם למרגלות‬
‫המזבלה‪.‬‬
‫בשעת סגירתו התפרס "הר הזבל" על שטח של כ‪ 966 -‬דונם‪ ,‬והתנשא לגובה של כ‪95 -‬‬
‫מטרים! בשלב זה ההר החל לחרוג מהגובה המותר על פי תקנים בינלאומיים בהתייחס‬
‫למכשולים תעופתיים בסביבות שדות תעופה‪.‬‬
‫חשוב להדגיש שבחקר האירוע המובא מצויים נתונים הנכונים לתקופה של לפני סגירת‬
‫חיריה בשנת ‪!!!7338‬‬
‫מה בין חירייה למטוסים ?‬
‫‪ ICAO- International Civil Aviation Organization‬הארגון הבינלאומי לתעופה‬
‫אזרחית הגדיר תקנים בינלאומיים הקובעים הגבלות בנייה בשטחים בקרבת השדה‬
‫במסגרת המאמצים לשמור על רמה נאותה של בטיחות טיסה ‪ -‬בקרבת השדה עקב‬
‫היתקלויות מטוסים וציפורים‪.‬‬
‫הבעיות הנובעות מקרבת אתר חירייה לנמל התעופה‪:‬‬
‫‪ .9‬אתר פסולת הנו מקור משיכה חזק לציפורים והקמתה של חירייה במרחק ‪5.4‬‬
‫ק"מ מקצה מסלול ההמראה עומדת בניגוד גמור לתקנות אלה (למעשה‬
‫המרחק הנו כשליש מהמרחק המינימלי המאושר ע"י ה‪.)ICAO -‬‬
‫‪ .2‬במשך ‪ 9-4‬חודשים מתוך השנה ישנו "ענן של ציפורים" מעל חירייה‪.‬‬
‫‪ .1‬פגיעה של מטוס ע"י ציפור בקרבת חירייה מסכנת את האוכלוסייה באזור‬
‫המגורים הצפוף ביותר במדינה‪.‬‬
‫‪ .5‬בשעות הצהרים‪ ,‬לאחר שניזונו מהמזבלה דואות הציפורים ובעיקר השחפים‬
‫בתרמיקות לגובה ‪ 4,666‬רגל במרחב האווירי של נתב"ג‪.‬‬
‫פר‪-‬ק‪7 4‬ק"מ מנתב"ג הייתה ממוקמת ‪284 -‬‬
‫מזבלת‪ -‬מודיעין ולעיתים קרובות היו נעות‬
‫‪ .4‬כ‬
‫הציפורים בין שתי המזבלות‪.‬‬
‫‪ .9‬בימי גשם בעננות נמוכה הגיעו לעיתים מחירייה אלפי שחפים בתעופה נמוכה‬
‫מעל המסלולים‪ ,‬ואף נחתו על המסלולים‪.‬‬
‫גרף המראה היפגעות מטוסים משחפים במרחב של נמל התעופה בן‪-‬גוריון בין השנים‬
‫‪.7337 – 7387‬‬
‫לקוח מתוך המאמר‪ :‬העתקת מזבלת חיריה – חקר ארוע‪ ,‬מאת יוסי לשם ונחמה רונן‪,‬‬
‫"לקט"‪ ,‬אוגוסט ‪( .7338‬מצוי במלואו בתקליטור)‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 283 -‬‬
‫סביון‬
‫סביון‬
‫רמת גן‬
‫יהודה‬
‫גני יהודה‬
‫גני‬
‫יפו‬
‫אביב יפו‬
‫תל אביב‬
‫תל‬
‫שיפוט‬
‫ללא שיפוט‬
‫שטח ללא‬
‫שטח‬
‫פנקס‬
‫רמת פנקס‬
‫רמת‬
‫יהוד‬
‫יהוד‬
‫שיפוט‬
‫ללא שיפוט‬
‫שטח ללא‬
‫שטח‬
‫ישראל‬
‫מקווה ישראל‬
‫מקווה‬
‫אזור‬
‫אזור‬
‫יהודה‬
‫אור יהודה‬
‫אור‬
‫יהודה‬
‫אור יהודה‬
‫אור‬
‫אזור‬
‫אזור‬
‫חמד‬
‫גנות‬
‫גנות‬
‫שיפוט‬
‫ללא שיפוט‬
‫שטח ללא‬
‫שטח‬
‫השבעה‬
‫משמר השבעה‬
‫משמר‬
‫צפריה‬
‫צפריה‬
‫דגן‬
‫בית דגן‬
‫בית‬
‫עמק לוד‬
‫יגל‬
‫יגל‬
‫חב''ד‬
‫כפר חב''ד‬
‫כפר‬
‫לציון‬
‫ראשון לציון‬
‫ראשון‬
‫אחיעזר‬
‫אחיעזר‬
‫מפת אזור נתב"ג וחירייה‬
‫פרק ‪7‬‬
‫מהלך הפעילות‬
‫חלק א'‪ :‬הכנת חומר רקע‬
‫‪- 281 -‬‬
‫חולון‬
‫חולון‬
‫התלמידים יקראו את חומר הרקע ויענו על השאלות שבדף העבודה‪( .‬ראו תשובות‬
‫בהמשך)‪.‬‬
‫חלק ב'‪ :‬משפט ציבורי‪ -‬העברת חירייה לאתר חילופי בנגב‬
‫תהליך ההכנה של התלמידים‬
‫‪ ‬חלקו את הכיתה לשבע קבוצות עבודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל קבוצה תקבל דף מידע אודות אחד הגופים המעורבים בסוגיית‬
‫הטיפול בבעיית מזבלת חירייה‪ ( .‬המשרד לאיכות הסביבה; החברה להגנת‬
‫הטבע; איגוד ערים דן; עמותת "אדם טבע ודין"; רשות שדות התעופה;‬
‫תושבי הנגב וצה"ל)‪.‬‬
‫‪ ‬חלקו את דף ההוראות לקבוצות (מצוי בחלק ב' בדפים לתלמיד)‪.‬‬
‫‪ ‬הרכיבו צוות של ‪ 4 -1‬משקיפים שלא הכירו קודם לכן את העמדות‬
‫השונות‪ :‬תלמידים מכיתה אחרת‪ /‬הורים‪ /‬מורים‪ .‬חברי הפנל ישמעו את‬
‫הטיעונים של הקבוצות השונות ויחליטו מהי החלופה הטובה ביותר‪.‬‬
‫כיצד לנהל את המשפט?‬
‫‪ ‬כל קבוצה תשב ליד שולחן‪ ,‬עם הפנים לשולחן הפנל‪.‬‬
‫‪ ‬יש למקם שולחן עם מפה ממול הקבוצות עבור הפנל‪.‬‬
‫‪ ‬יש למקם את המטול כך‪ ,‬שכל הנוכחים יוכלו לצפות בשקפים!‬
‫‪ ‬כל קבוצה תציג את עמדתה במשפט ציבורי בפני צוות משקיפים‪ ,‬בסדר‬
‫שנקבע מראש (בהגרלה)‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה רשאית להציג עדים ומומחים התומכים בעמדתם (חברי‬
‫הקבוצה שהוכנו מראש)‪ ,‬שקפים‪ ,‬מפות‪ ,‬קטעי עיתונות או כל עזר הוראה‬
‫אחר‪.‬‬
‫‪ ‬צוות המשקיפים ירשום הערות וישאל שאלות בהתאם לצורך‪.‬‬
‫‪ ‬בסיום ההצגה של העמדות‪ ,‬צוות המשקיפים יתכנס לחמש עשרה דקות‬
‫וזאת במטרה לעבור על ההערות ולהצביע בעד החלופה המתאימה ביותר‪,‬‬
‫תוך ‪7‬מתן נימוקים לכך‪.‬‬
‫פרק‬
‫‪- 287 -‬‬
‫‪ ‬הצגת החלופה המתאימה ביותר ע"י צוות המשקיפים‪.‬‬
‫עזרי הוראה‪:‬‬
‫‪ ‬חומר רקע למורה‪ /‬לתלמיד‬
‫‪ ‬מפות‪ :‬חירייה והסביבה‪ /‬מיקומן של מטמונות בישראל‬
‫‪ ‬דפי עמדה‬
‫‪ ‬דפים ריקים‪ /‬כלי כתיבה‬
‫‪ ‬שקפים‪ /‬מטול‪ /‬כבל מאריך‬
‫תשובות לדף השאלות שניתן לתלמיד (חלק א' בדפים לתלמיד)‬
‫קיראו את החומר ואת המאמרים המצ"ב וענו על השאלות הבאות‪:‬‬
‫(החומרים שמהם שואבים התלמידים את המידע הם הרקע למורה ולתלמיד‪ ,‬המאמר‬
‫וקטעי העיתונות שמדור "מקורות מידע נוספים" שבסוף הפרק)‪.‬‬
‫‪ .9‬תארו את מיקומה של חירייה ביחס ליישובי הסביבה‪ .‬היעזרו במפה המצורפת‪.‬‬
‫מהי הבעייתיות במיקום זה?‬
‫חירייה ממוקמת בסמוך ליישובים רבים ביניהם מושב גנות ורמת גן‪ ,‬אך למרות הקרבה‬
‫היא אינה שייכת לשטח השיפוטי של אחד מהם‪.‬‬
‫הסבל מחירייה נגרם לתושבי האזור הקרוב‪ ,‬אך גם לתושבים הרחוקים יותר‪ .‬זאת בשל‬
‫הרוח הנושאת את ריח המזבלה למרחקים גדולים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מזבלת חירייה ממוקמת בסמוך לצומת מסובים‪ ,‬התנועה בכביש מס' ‪ 5‬הנה רבה‪,‬‬
‫ורבים מבין העוברים ושבים סובלים אף הם מריח המזבלה‪.‬‬
‫‪ .2‬מהן הבעיות הסביבתיות העיקריות של מזבלת חירייה?‬
‫בעיות של ריח‪ ,‬שריפות (מגזים הכלואים ב"הר הזבל")‪ ,‬זיהום אוויר‪ ,‬תשטיפים‪ ,‬זיהום‬
‫קרקע ומים כתוצאה מחלחול התשטיפים‪ ,‬מטרדי מזיקים (עכברים‪ ,‬חולדות‪ ,‬זבובים‬
‫ויתושים)‪ ,‬פגיעה אסתטית בנוף והסכנה לתעופה בנתב"ג בשל הציפורים הפוקדות את‬
‫המזבלה‪.‬‬
‫‪ .1‬תארו את מיקומה של חירייה ביחס לנמל התעופה בן‪ -‬גוריון‪ .‬היעזרו במפה‬
‫המצורפת‪ .‬מהי הבעייתיות במיקום זה?‬
‫אתר חירייה ממוקם מ צפון‪ -‬מערבית לנתב"ג‪ ,‬במרחק של מספר קילומטרים‪.‬‬
‫בקצה השני של נתב"ג ממוקם אתר הפסולת מודיעין (שנסגר לפעולה)‪ .‬השחפים‪ ,‬בחיפושם‬
‫אחר מזון זמין‪ ,‬עפים במרחב האווירי של נתב"ג ומסכנים את המטוסים הטסים בגובה‬
‫נמוך בעת ההמראות והנחיתות‪.‬‬
‫ ‪- 288‬‬‫פרק ‪7‬‬
‫‪ .5‬מהי הבעייתיות בגובה המזבלה? מדוע היה צורך לסגור את האתר?‬
‫חירייה הגיעה לגובה הרם של ‪ 95‬מטר שהוא הגובה המקסימלי עפ"י כל תקן בינלאומי‪.‬‬
‫הציפורים העפות מעל למזבלה מתעופפות בגבהים שבהם מתבצעות ההמראות והנחיתות‬
‫מנתב"ג‪ .‬היה צורך לסגור את האתר בשל סיבה זו ובשל הסכנות הסביבתיות הנוספות‪.‬‬
‫דפי מידע אודות הגופים המעורבים בסוגיית הטיפול בבעיית מזבלת חירייה‬
‫המשרד לאיכות הסביבה‬
‫אנשי המשרד לאיכות הסביבה הבינו את הבעייתיות של האתר‪ .‬השתנות תכופה של‬
‫השרים במשרד‪ ,‬מנעה פעילות רציפה‪ .‬השרים שריד ואחריו איתן היו אלה שבסופו של‬
‫דבר הביאו למציאת פתרון לבעיית חירייה‪:‬‬
‫יוסי שריד‪ ,‬השר לאיכות הסביבה בשנים ‪ ,7333-7332‬תמך במציאת אתר‬
‫חלופי לחירייה בעיקר בגלל הסכנה‪ ,‬שהאתר יוצר לתחבורה האווירית‬
‫לישראל וממנה‪ .‬האתר שהוצע היה אתר דודאים שבנגב‪ ,‬ליד באר שבע‪.‬‬
‫רפאל איתן‪ ,‬השר לאיכות הסביבה בשנת ‪ ,7337‬היה בעד מציאת מענה‬
‫משולב לצמצום כמויות הפסולת‪ :‬מיחזור אשפה‪ ,‬שריפתה לאנרגיה‬
‫והטמנת הכמות שתישאר‪ .‬השר פסל את אתר דודאים והציע בניית אתר‬
‫אלטרנטיבי בנגב‪ ,‬אתר אורון‪ ,‬אך בעקבות התנגדות הצבא לבחירה זו‪,‬‬
‫המליץ רפאל איתן על אתר דודאים כאתר ביניים וזמני‪ .‬וכך נכתב במסמך המכריע‪:‬‬
‫המזבלה מאופיינת במפגע עשן‪ ,‬ריח רע‪ ,‬ופליטת גזים שחלקם מוכרים‬
‫כגורמי סיכון‪.‬‬
‫בעיות סביבתיות נוספות מחזקות את העמדה שיש לפנות את המזבלה‬
‫בהקדם האפשרי‪ -‬פגיעה נופית אסתטית‪ ,‬לכלוך בסביבה הקרובה בפסולת‬
‫מתעופפת‪ ,‬משיכת מזיקים וזיהום קרקע‪.‬‬
‫האתר החלופי להטמנת הפסולת מגוש דן הנו אתר אורון שבנגב‪ ,‬אם כי יש‬
‫להכשירו במהלך השנים הקרובות כמטמנה מתקדמת השומרת על איכות‬
‫הסביבה עפ"י סטנדרטים בינלאומיים‪ .‬על כן אתר "דודאים" יקלוט את‬
‫הפסולת באופן זמני במהלך שלוש השנים הקרובות‪.‬‬
‫יש לקדם צעדים לצמצום כמויות הפסולת המגיעות למטמנות‪.‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 283 -‬‬
‫החברה להגנת הטבע‬
‫מבינה היטב את הבעייתיות הסביבתית של אתר חירייה ותומכת בסגירתה במהירות‬
‫האפשרית‪.‬‬
‫מזבלת חירייה‪ ,‬הממוקמת ליד אזור צפוף אוכלוסין‪ ,‬גורמת למפגעים סביבתיים‬
‫חמורים‪ ,‬וביניהם זי הום מי התהום של אקוויפר (שכבת מי תהום) החוף עד כדי הכרח‬
‫להפסקת השאיבה‪ .‬יצוין כי שיקום אקוויפר מזוהם עשוי להיות במקרה הטוב יקר‬
‫מאוד‪ ,‬ובמקרה הרע‪ -‬בלתי אפשרי כלל!‬
‫על פי נתוני נציבות המים שווה זיהום מי התהום הנגרם מן המזבלות‪ ,‬היושבות מעל‬
‫מי התהום שלנו‪ ,‬לזיהום שיגרם ע"י ‪ 926‬מליון מ"ק שפכים לשנה אל תוך האקוויפר‪.‬‬
‫כשליש מתשטיפים אלה מחלחלים מחירייה‪.‬‬
‫בנייר עמדה שפרסמה בשנת ‪ ,9114‬תמכה החברה בהקמת תחנות מעבר בגוש דן‬
‫לדחיסת אשפה לקראת הובלתה לדרום‪.‬‬
‫בנייר העמדה קוראת החברה לממשלה ליישם את החלטתה מיום ‪4.9.9115‬‬
‫ולפתור את בעיית האשפה ע"י שילוב מושכל של הטכנולוגיות המתאימות‪ :‬הפחתה‬
‫במקור‪ ,‬שימוש חוזר‪ ,‬מיחזור‪ ,‬שריפה והטמנה‪.‬‬
‫איגוד ערים דן‬
‫מבין את הבעייתיות של אתר חירייה ותומך בדיעה שיש לסגרו‪.‬‬
‫תומך בהעברת הפסולת לאתר חילופי בדרום הארץ‪( ,‬בדרום הארץ ישנם שטחים‬
‫פנויים שניתן להשתמש בהם לקבורת אשפה ללא סכנת זיהום מי תהום)‪.‬‬
‫יש להקים תחנת מעבר שתוקם ע"י הרשויות המוניציפליות בחירייה ותופעל ע"י‬
‫קבלנים‪ .‬בת חנה זו יתבצע מיון‪ ,‬דחיסה והעברת האשפה למשאיות גדולות יותר‬
‫לצמצום עלויות ההובלה לדרום‪.‬‬
‫האיגוד תומך בהפרדת הפסולת המוצקה לחומר יבש וחומר רטוב אשר ממנו יווצר‬
‫הקומפוסט‪ ,‬אך קיימת בעיה בעלות הובלת האשפה למטמנות רחוקות יותר‪.‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 230 -‬‬
‫עמותת "אדם טבע ודין"‪ -‬עמותה משפטית‪ ,‬מדעית וציבורית לאיכות הסביבה‬
‫מתנגדת נחרצות להעברת חירייה לדודאים שבנגב‪ ,‬מסיבת אי צדק חברתי כלפי אזרחי‬
‫הדרום‪.‬‬
‫טוענת שהעברת הפסולת מאתר חירייה לדודאים תזהם את הסביבה‬
‫באתר נוסף‪.‬‬
‫ממליצה לצמצם את כמות הזבל למינימום ע"י חקיקת חוקים למיחזור‬
‫ושימוש חוזר בפסולת‪ .‬טיפול משולב בפסולת מהווה פתרון לבעיית הפסולת‬
‫המוצקה לטווח הרחוק וחשוב להקטין את כמויות הפסולת המובלות להטמנה בשל‬
‫העדר שטחי קרקע מתאימים‪.‬‬
‫חלק מחוקים אלה קיימים‪ ,‬אך מתעלמים מהם!‬
‫‪ ‬תומכת בהעברת הפסולת לאתר אורון בדרום‪ ,‬רק לאחר צימצומו‬
‫באמצעות שימוש חוזר ומיחזור‪ ,‬הפרדתו וניצול החומר האורגני שבו‬
‫להשבחת קרקעות ע"י קק"ל‪.‬‬
‫תושבי הנגב‬
‫מבינים את הבעייתיות שבאתר חירייה‪ ,‬אך חוששים מפגיעה קשה באיכות החיים‬
‫ובבריאות של תושבי האזור‪ .‬אין להחליף אסון אקולוגי אחד עם אסון אקולוגי אחר!‬
‫אתר דודאים לא הוכשר כראוי לקליטה של כמויות כה גדולות של פסולת‪.‬‬
‫אתר דודאים נמצא קרוב מדי לעיר באר‪-‬שבע כאשר המפגעים הסביבתיים ישפיעו על‬
‫איכות חיי התושבים‪.‬‬
‫האשפה תובל לאתר דודאים באמצעות כ‪ 926 -‬עד ‪ 946‬משאיות ליום‪ .‬משאיות אלו‬
‫יטילו עומס בלתי נסבל על כבישי הגישה לאזור‪ ,‬יחריפו את בעיות זהום האוויר‪,‬‬
‫והחמור מכל‪ -‬יעלו את עקומת תאונות הדרכים בכבישים שאינם בנויים להסעות‬
‫כאלה‪.‬‬
‫הבעיות הסביבתיות של הגדלת אתר דודאים פוגעות בערך הקרקע וגורמת לירידה‬
‫בערך הנכסים של יישובי הנגב הקרובים‪.‬‬
‫”‪ “Not in my back yard‬אנו לא מעוניינים בזבל שלהם ב"חצר שלנו"! אין כאן צדק‬
‫חברתי! לא מספיק שמעבירים אלינו את הפסולת הרעילה של המדינה (לאתר לסילוק‬
‫פסולת רעילה ברמת חובב)‪...‬‬
‫גם בנגב יש שדות תעופה‪ ,‬בעיקר של חיל האוויר‪ ,‬הנימוק של פינוי חירייה בשל מטרדי‬
‫פרק‬
‫ ‪- 237‬‬‫ציפורים‪7‬תופס גם כאן‪.‬‬
‫צה"ל‬
‫מבין את הבעייתיות שבאתר חירייה והצורך בפינויו‪.‬‬
‫לא מוכן לתת הסכמתו להעברת פסולת לאתר אורון‪ ,‬הממוקם ליד שטחי האימונים‬
‫של חיל האוויר‪ .‬העברת הפסולת לאתר והגדלתו בשל כך‪ ,‬עלולה למשוך ציפורים רבות‬
‫נוספות ולפגוע במטוסי חיל האוויר‪ .‬אסון אווירי מסוג זה כבר התרחש כאשר באוגוסט‬
‫‪ 9114‬ארעה התנגשות קטלנית בין חסידות למטוס ‪ F-15‬במהלך אימון בנגב‪ .‬כתוצאה‬
‫בהתנגשות זו נהרגו הטייס והנווט‪.‬‬
‫אין לצה"ל התנגדות להעביר לאתר דודאים‪.‬‬
‫רשות שדות התעופה‬
‫כממונה על תפעולה של נתב"ג‪ ,‬מתמודדת מדי יום עם הבעייתיות של הציפורים‬
‫שבאתר חירייה‪ ,‬ואף חוששת מתוצאות אפשריות אם לא ייסגר האתר‪ .‬הפסולת‬
‫הגלויה מושכת אליו הציפורים רבות‪ ,‬בעיקר בעונות המעבר‪ .‬קרבת חירייה לנתיבי‬
‫הטיסה והמסלולים של נתב"ג הוגדרה כמסוכנת! גורמי תעופה אזרחית בארץ‬
‫מזהירים שנים רבות מפני הסכנה היום יומית שמהווה מפגע זה בחירייה למטוסי‬
‫הנוסעים הנוחתים וממריאים מנתב"ג‪.‬‬
‫תומכת ואף נלחמת למען סגירת האתר‪.‬‬
‫עפ"י תקני והמלצות ‪( ICAO‬ארגון התעופה הבינלאומי) מוגבל שימוש הקרקע‬
‫המדובר (אתר לסילוק אשפה אורגנית) לרדיוס של ‪ 92.9‬ק"מ משדה התעופה‪.‬‬
‫תומכת בהעברתו לאתר דודאים‪ ,‬או לכל אתר אחר מרוחק משדה התעופה‪.‬‬
‫מפעילה יחידה מיוחדת למניעת מטרדי ציפורים בנתב"ג‪.‬‬
‫בתכנית המתאר לפיתוח נתב"ג (תמ"א ‪ )2/5‬מוגדרות הגבלות בנייה‬
‫ושימושי קרקע לשם מזעור סכנת הציפורים לתעופה‪ .‬הגבלות אלה‬
‫כוללות הוראות בדבר אתרי סילוק פסולת חדשים ולגבי מעמדם של‬
‫אתרים קיימים‪.‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 232 -‬‬
‫מקורות מידע נוספים‪:‬‬
‫‪ . 9‬כתבה של שרית מגן‪ :‬הציפורים האלה עוד יהרגו אותנו (ראו כאן בהמשך)‪.‬‬
‫‪ . 2‬קטעי עיתונות העוסקים בהיפגעות בין ציפורים ומטוסים אזרחיים (בהמשך פרק‬
‫זה)‬
‫‪ .1‬לשם י'‪ ,‬רונן נ‪ .‬העתקת מזבלת חיריה – חקר ארוע‪ ,‬אוגוסט ‪" .9119‬לקט" פרסומים‬
‫בנושא בטיחות טיסה גליון ‪ ,91‬עמ ‪( .12-14‬בתקליטור)‬
‫‪ .5‬פרק הרקע להרחבה ג' לפרק ‪:7‬באוגדן זה‪ :‬תעופה אזרחית וציפורים המצויה‬
‫בתקליטור‬
‫הציפורים האלה עוד יהרגו אותנו‬
‫‪ 70‬דברים שכדאי לדעת לפני שממריאים או נוחתים בנתב"ג‬
‫מאת שרית מגן‪ 73 /‬אוג' ‪7387‬‬
‫‪ .7‬האסונות נמנעים בנס‬
‫ב‪ 29 -‬בספטמבר ‪ 9115‬בשעה שתיים אחר חצות התחיל בואינג ‪ 266-757‬של "אל על"‬
‫ובו ‪ 526‬נוסעים את ריצת ההמראה על המסלול בנמל התעופה בן גוריון‪ .‬המטוס הענקי‬
‫שמשקלו ‪ 191‬טונה‪ ,‬אמור היה לנחות בניו יורק‪ .‬הוא שעט על המסלול במהירות של‬
‫‪ 299‬קמ"ש‪ .‬במכלי הדלק היו ‪ 944‬טונה דלק‪ .‬כמה שניות אחרי שהמטוס עבר את‬
‫הנקודה הקרויה "וי ‪ ,"9‬שאחריה אי אפשר עוד לעצור את ההמראה נשמעו שני‬
‫פיצוצים רצופים והנוסעים שישבו בצד ימין של המטוס הבחינו בשני הבזקי אור‬
‫חזקים‪ .‬בתא הטייס "נפלו" השעונים של מנוע מספר שלוש‪ ,‬והתריעו שיצא מכלל‬
‫פעולה‪ .‬מנוע מספר ארבע איבד כוח‪.‬‬
‫ב אין ברירה המריא המטוס הענקי מערבה‪ .‬מאחר שאחד המנועים יצא מכלל פעולה‬
‫ומנוע אחר נפגע‪ ,‬התקשה הקברניט‪ ,‬איתן ראשוני‪ ,‬לנסוק‪ .‬הוא חלף בגובה של ‪946‬‬
‫מטר בלבד מעל בתי חולון‪ ,‬גרם לבהלה עצומה בקרב התושבים‪ ,‬שהתעוררו מהרעש‬
‫העז והבלתי צפוי‪ .‬ראשוני הודיע בקשר שאיבד מנוע‪ ,‬וביקש לפנות את המטוסים מקו‬
‫החוף‪ .‬הוא פנה אל הים בגובה נמוך כדי לשפוך דלק‪ .‬בנתב"ג הוכרז מקרה חירום ב‪-‬‬
‫‪ 2:59‬לפנות בוקר‪ ,‬לאחר שכל כוחות ההצלה נערכו בנמל והקברניט רוקן לים ‪ 76‬טונה‬
‫דלק‪ ,‬נחת המטוס בשלום‪.‬‬
‫לאחר ‪ 56‬דקות של אימה נשמו הנוסעים והצוות לרווחה‪ .‬הפעם נגמר האירוע‪ ,‬המכונה‬
‫בשפה המקצועית "כמעט תאונה" בשלום‪.‬‬
‫בתחקיר שנערך לאחר האירוע התברר כי הגורם ל"כמעט תאונה" היה להקת ציפורים‪.‬‬
‫הסיבה ל"כמעט תאונה" מצמררת בפשטותה‪ :‬תנשמת תקפה להקת חוגלות‪ ,‬שנמו לצד‬
‫המסלול‪ .‬החוגלות התעוררו בבהלה‪ ,‬התעופפו לכיוון המסלול‪ ,‬ונתקלו במטוס שהיה‬
‫באמצעק ‪7‬‬
‫פר‬
‫ריצת ההמראה‪ .‬ארבע חוגלות ‪235 -‬‬
‫נשאבו ‪-‬למנוע מספר שלוש ופוצצו אותו‬
‫לרסיסים‪ .‬שתי חוגלות נוספות פגעו במנוע מספר ארבע‪ ,‬שלמרבה המזל לא שותק‬
‫לחלוטין והמשיך לספק כוח‪ .‬לו יצאו שני המנועים מכלל פעולה‪ ,‬הייתה הסבירות‬
‫לאסון גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬מעט נתונים‬
‫‪ ‬מרץ ‪ – 9119‬בואינג ‪ 757‬של אל על בטיסה לניו יורק התנגש בציפורים‬
‫בהמראה‪ .‬המטוס נחת בנמל התעופה הית'רו בלונדון לשם בדיקת‬
‫מנועים‪ .‬נוצות התגלו במנוע מס' ארבע‪.‬‬
‫‪ ‬מאי ‪ – 9119‬בואינג ‪ 757‬של אל על בטיסה לבומביי המריא מנתב"ג‬
‫וחזר לנחיתה עקב חשד לפגיעת ציפור‪ .‬המנוע נמצא תקין‪.‬‬
‫‪ ‬ספטמבר ‪ -9119‬קברניט בואינג ‪ 757‬של אל על בטיסה ללונדון דיווח‬
‫על עלייה פתאומית בחום המנוע מיד לאחר ההמראה‪ .‬בהמשך‬
‫התייצבה הטמפרטורה‪ ,‬והמטוס המשיך לבריטניה‪ .‬בבדיקה נמצאו‬
‫שרידי ציפור זעירים במנוע‪.‬‬
‫‪ 99 ‬בינואר ‪ -9117‬שחף כספי פגע בג'מבו ‪ 566-757‬של אל על בעת‬
‫נחיתה‪ .‬המטוס נחת בשלום‪.‬‬
‫‪ 21 ‬בינואר ‪ -9117‬כמה שחפים פגעו בג'מבו ‪ 266-757‬ללא נוסעים‪,‬‬
‫שהיה לקראת נחיתה‪ .‬השחפים פגעו בכנף‪ ,‬במנוע ובשמשה‪ .‬המטוס‬
‫נחת בשלום‪.‬‬
‫‪ ‬מרץ ‪ -9117‬פגר של שחף כספי נמצא על מסלול בנתב"ג‪ .‬סביר שהוא נתקל‬
‫במטוס בעת ההמראה‪ ,‬מבלי שהטייס הבחין בכך‪.‬‬
‫האירועים המתוארים כאן הסתיימו בשלום‪ .‬עם קצת פחות מזל הם יכלו להיגמר‬
‫אחרת‪ .‬הסיבה לכך שבאירועים האלה מעורבים מטוסי אל על פשוטה‪ :‬נתב"ג הוא‬
‫נמל הבית של אל על‪ ,‬החברה הלאומית של ישראל‪ ,‬והיא החברה העיקרית‬
‫שמטוסיה ממריאים ונוחתים בנתב"ג‪.‬‬
‫‪ .5‬הבעיה חמורה ביותר‬
‫אם מטוס שנע במהירות ‪ 966‬קמ"ש יפגע בעורב שמשקלו ‪ 466‬גרם‪ ,‬הוא ייחבט‬
‫בעוצמה של כ ‪ 94 -‬טונה‪ .‬דיה שחורה שמשקלה קילוגרם אחד‪ ,‬שתפגע באותו מטוס‪,‬‬
‫תגרום לפגיעה בעוצמה של ‪ 22.4‬טונה‪ .‬היתקלות בנשר שמשקלו שישה קילוגרמים‬
‫תגרום לפגיעה בעוצמה של ‪ 56‬טונה‪ .‬שקנאי יחיד‪ ,‬שמשקלו כעשרה ק"ג‪ ,‬יחבוט באותו‬
‫מטוס בעוצמה של ‪ 966‬טונה‪ .‬לשם השוואה‪ :‬משקלו של טנק מרכבה הוא כ‪ 96 -‬טונה‪.‬‬
‫(החישובים לקוחים מהספר לטוס עם ‪- 234 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫הציפורים‪ ,‬ומבוססים על כך שעוצמת‬
‫ההתנגשות היא פונקציה של מהירות המטוס ומשקל הציפור)‪.‬‬
‫מדובר בבעיה כלל עולמית‪ ,‬אלא שבנתב"ג היא מטרידה הרבה יותר‪ .‬במערכת איסוף‬
‫הנתונים של חברת התעופה הבריטית "בריטיש אירווייס"‪ ,‬המרכזת אירועים‬
‫בטיחותיים מחברות התעופה ברחבי העולם‪ ,‬מופיע נתב"ג במקום החמישי ברשימה‬
‫של עשרים ושלושה שדות תעופה אירופאים ואמריקאיים‪ ,‬מבחינת שכיחות המפגשים‬
‫בין מטוסים לציפורים‪.‬‬
‫‪ .4‬הסכנה העיקרית היא פגיעה במנוע‬
‫ב‪ '19 -‬דיווחו טייסי אל על על יותר מ‪ 56 -‬היתקלויות בציפורים בנתב"ג‪ .‬בממוצע‬
‫מדובר באירוע אחד כל תשעה ימים‪.‬‬
‫"אני‪ ,‬כקליינט של נמל התעופה"‪ ,‬אומר מנהל בטיחות טיסה באל על‪ ,‬הקברניט אילן‬
‫הייט‪" ,‬אומר שמספר ההיפגעויות בנמל התעופה בן גוריון גבוה מהממוצע התקני‬
‫העולמי במידה מדאיגה"‪.‬‬
‫על פי נתוני רשות שדות התעופה‪ ,‬אירעו בתחומי השדה ב‪ '19 -‬שלושים וארבע‬
‫היתקלויות של מטוסים בציפורים‪ .‬היתקלות אחת לכל ‪ 9,599‬המראות ונחיתות‪ .‬או‪:‬‬
‫היתקלות אחת בכל אחד עשר יום‪ .‬הנתונים של הרשות נכונים לתחומי השדה בלבד‪,‬‬
‫ואינם כוללים את ההיתקלויות המתרחשות בגובה רב מעל השדה או קילומטרים‬
‫ספורים ממנו‪ ,‬לאחר שמטוסים יצאו משטחו או קודם שנכנסו אליו‪.‬‬
‫על פי נתוני רשות שדות התעופה ב‪ 74 -‬אחוז מהאירועים בעשר השנים האחרונות לא‬
‫הייתה להיתקלויו ת כל השפעה על הטיסות‪ :‬בתשעה אחוזים מהמקרים הופסקו‬
‫ריצות ההמראה באמצע‪ ,‬כשהמטוסים היו עדיין על המסלול‪ ,‬ובשמונה אחוזים‬
‫מהמקרים נאלצו מטוסים בריצות המראה להמריא חרף הפגיעות (מאחר שעברו את‬
‫נקודת האל‪-‬חזור‪" ,‬וי ‪ .)"9‬במקרים האלה שבו המטוסים ונחתו "נחיתת חירום"‬
‫בנת ב"ג‪ ,‬כשהם פגועים‪ .‬בשמונת האחוזים הנותרים מהמקרים מצאו הטכנאים שרידי‬
‫ציפורים על גופי המטוסים או על המסלול‪ ,‬בלי שהטייסים הרגישו כי התנגשו‬
‫בציפורים‪ .‬בעשר השנים האחרונות אירעו בנתב"ג ‪ 299‬אירועים של היתקלויות‬
‫מטוסים בציפורים‪ 915 ,‬מהם בשנים ‪.9119-9112‬‬
‫הסטטיסטיקה מלמדת עוד‪ ,‬כי ב‪ 12 -‬אחוז מההיתקלויות בעשור האחרון פגעו‬
‫הציפורים במנועי המטוסים‪ ,‬ובעשרה אחוזים מהאירועים הן פגעו בכנפי המטוסים‪.‬‬
‫מנועים הם חלקים רגישים במיוחד‪ .‬פגיעה בהם עלולה להתפתח למה שמכונה "אירוע‬
‫בטיחותי"‪ .‬בלשון בני אדם‪ :‬סכנה לתאונה אווירית חמורה‪.‬‬
‫‪ .3‬הציפורים נמשכות לנתב"ג‬
‫נמל התעופה בן גוריון מושך ציפורים משלוש סיבות עיקריות‪ :‬הראשונה‪ ,‬הסביבה‬
‫הירוקה בלב שטח עירוני בנוי בצפיפות‪ .‬השנייה‪ ,‬מיקומו על אחד מנתיבי הנדידה‬
‫‪- 233‬‬
‫העולמיים של הציפורים‪ :‬השלישית‪- ,‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫למזבלות חירייה ולמודיעין‪ .‬כשציפורים‬
‫קרבתו‬
‫מביטות מלמעלה על נתב"ג ‪ ,‬הן לא רואות טרמינל ומסלולים‪ ,‬הן רואות כתם ירוק‪.‬‬
‫נמל התעופה מוקף אלפי דונמים של שטחים חקלאיים‪ .‬כל ציפור שמקננת בסביבה או‬
‫חולפת בה נמשכת לירוק הזה‪ ,‬שנראה לה אזור נפלא למנוחה ולליקוט מזון‪.‬‬
‫נתב"ג‪ ,‬לרוע המזל‪ ,‬ממוקם ממש על ה"אוטוסטרדה הראשית" של הציפורים הנודדות‪,‬‬
‫פעמיים בשנה‪ ,‬בעונות הנדידה של הסתיו והאביב‪ ,‬חולפות בשמי ישראל מאות מיליוני‬
‫ציפורים בדרכן מאירופה לאפריקה או בכיוון ההפוך‪ .‬אחד משני נתיבי הנדידה‬
‫המרכזיים עובר מעל נתב"ג‪ .‬המחזה של אלפי ציפורים המשייטות בשמים מדיר שינה‬
‫מעיניהם של הממונים על בטיחות הטיסה בנמל‪ .‬הנחמה היחידה בסיפור הזה היא‬
‫שיודעים מתי העונות המיועדות לפורענות‪" .‬כשמדובר בכמות גדולה של ציפורים‪,‬‬
‫המכ"ם בנתב"ג רואה אותן ונותן התראה בזמן אמת"‪ ,‬אומר הייט‪" .‬אבל זה לא פותר‬
‫את הבעיה‪ ,‬כיוון שגם ציפור בודדת יכולה להזיק למטוס"‪ .‬באין ברירה‪ ,‬כיוון שאת‬
‫תנועת הציפורים קשה להסב לדרכים חלופיות‪ ,‬פונה האדם לגבהים חלופיים‪ .‬ציפורים‬
‫מגיעות עד לגובה של קילומטר וחצי‪ ,‬מטוסים מגיעים לגובה של ‪ 92‬קילומטר‪ .‬לכן‬
‫טסים גבוה יותר‪ .‬הבעיה מתעוררת כשצריך להנמיך ולנחות‪ ,‬או להמריא‪.‬‬
‫המזבלות התוחמות את נתב"ג ממערב וממזרח‪ ,‬חירייה ומודיעין‪ ,‬מושכות את‬
‫הציפורים כמו מסעדה טובה‪ .‬חירייה מרוחקת חמישה ק"מ מהשדה בקו אווירי‪ ,‬דבר‬
‫העומד בסתירה לתקנים הבינלאומיים‪ ,‬האוסרים בניית אתרים מושכי ציפורים‬
‫בקרבה כזו לנמל תעופה‪.‬‬
‫‪ .1‬השחפים הם המסוכנים ביותר‬
‫אחת הסכנות הגדולות ביותר למטוסים בעונת החורף היא השחפים‪ ,‬הבאים מחירייה‪.‬‬
‫על פי נתוני הרשות‪ ,‬התנגשויות מטוסים בשחפים בין דצמבר למרץ הן ‪ 96‬עד ‪ 16‬אחוז‬
‫מכלל ההתנגשויות בחודשי החורף‪.‬‬
‫הנוסעים על כביש גהה בחורף מכירים את ענני השחפים המרחפים מעל הר הזבל של‬
‫חירייה‪ .‬בעיקר מדובר בשחף האגמים‪ ,‬ציפור שמשקלה הממוצע ‪ 296‬גרם‪ ,‬והיא‬
‫מסתובבת בלהקות ענקיות‪ .‬בכל להקה יש בין עשרות לאלפי שחפים‪ .‬הם נמים בלילה‬
‫על המים מול חוף יפו‪ ,‬ובבוקר עפים לחירייה לאכול‪" .‬אחרי האוכל‪ ,‬כשהבטן מלאה‪,‬‬
‫הם מתרגלים תעופה"‪ ,‬מסביר ד"ר יוסי לשם‪ ,‬היועץ המקצועי של רשות שדות‬
‫התעופה‪" .‬הם עולים לגבהים של ‪ 166‬עד ‪ 9,966‬מטר‪ ,‬שהם גובהי ההמראה והנחיתה‪.‬‬
‫בגלל שמדובר בלהקה‪ ,‬כשמטוס נכנס לאזור שבו הם 'מתרגלים תעופה'‪ ,‬יש סיכוי טוב‬
‫שהמטוס 'יחטוף להקה'‪ ,‬ולא שחף בודד‪.‬‬
‫בלילות קשים במיוחד‪ ,‬כשהמים סוערים ומקשים על תנומה לילית‪ ,‬שוב זוכה נתב"ג‬
‫לכבוד‪ .‬מסלולי הבטון המוארים והמנצנצים מושכים את השחפים‪ ,‬ובית המלון הלילי‬
‫נודד לשם‪ .‬גם ימים גשומים מסוכנים‪ ,‬כיוון שהשחפים אינם יכולים לעוף בהם‪ ,‬והם‬
‫באים באלפיהם לנוח על המסלולים‪ ,‬החמים יחסית‪ .‬הסכנה גדולה אז שבעתיים‪.‬‬
‫‪ .7‬ההמראות והנחיתות פגיעות במיוחד‬
‫"ככל פרק ‪7‬‬
‫‪- 231‬‬
‫שהמטוס נמצא נמוך יותר‪ ,‬פגיעת ‪-‬‬
‫מסוכנת יותר"‪ ,‬אומר ראש ועדת הפיתוח‬
‫הציפור‬
‫במועצת המנהלים של אל על‪ ,‬מפקד חיל האוויר לשעבר‪ ,‬האלוף (מיל') עמוס לפידות‪,‬‬
‫"כיוון שמטוס צריך זמן וגובה להיחלץ מפגיעה"‪ .‬ההמראה בעייתית יותר מהנחיתה‪ ,‬שכן‬
‫המטוס כבד יותר‪ ,‬וזקוק למקסימום כוח כדי להאיץ ולבנות מהירות טיפוס‪ ,‬ויש לו פחות‬
‫"טווח משחק" להתמודד עם פגיעות‪ .‬לפי אותו עיקרון‪ ,‬טיסות שפגיעה בהן עלולה להיות‬
‫קשה יותר הן "טיסות כבדות"‪ ,‬שבהן המטוס הממריא עמוס עד קצה גבול היכולת שלו‪.‬‬
‫"למשל‪ ,‬מטוס בואינג ‪ 757‬הממריא לטיסה טרנס‪-‬אטלנטית‪ .‬זו טיסה כבדה עם הרבה‬
‫מאוד נוסעים‪ ,‬מכלי דלק מלאים‪ ,‬מטען כבד‪ ,‬ולכן ריצת ההמראה ארוכה יותר‪.‬‬
‫משתנה נוסף הוא מספר המנועים במטוס‪ ,‬ומספר המנועים שנפגעים‪" .‬מטוס ארבע מנועי‬
‫צריך להיות מסוגל להיחלץ מהסכנה גם אם אחד המנועים מושבת בהמראה"‪ ,‬מסביר‬
‫לפידות‪ .‬אם להקת ציפורים פוגעת בשני מנועים והמטוס כבד‪ ,‬לזה אין תשובה‪.‬‬
‫‪ .8‬תשעה אנשים נלחמים בציפורים‬
‫רשות שדות התעופה מעסיקה תשעה אנשים ב"יחידה למניעת מטרדי ציפורים"‪ .‬היחידה‬
‫עובדת ‪ 25‬שעות ביממה כדי להגן על המטוסים הממריאים והנוחתים בנתב"ג בפני‬
‫הציפורים‪ .‬במלחמה הזו כל האמצעים כשרים‪ :‬פטרולים‪ ,‬יריות הפחדה וציד‪ .‬לפני‬
‫ההמראות והנחיתות מפטרלים אנשי היחידה על המסלולים לוודא שהם נקיים‪.‬‬
‫"האנשים מסתובבים בשטח ומקבלים התראות מהמגדל"‪ ,‬אומר ג'רי ישון‪ ,‬מנהל היחידה‪.‬‬
‫"כל השטח החקלאי של נתב"ג הוא שטח חי ופעיל‪ ,‬והיחידה נמצאת עם יד על הדופק כל‬
‫הזמן"‪ .‬בשנה שעברה‪ ,‬כשגילו שעלה מספר ההיתקלויות בתנשמות‪ ,‬חקרו‪ ,‬בדקו וגילו‬
‫שתנשמות מקננות על דקלים‪ .‬לפיכך נעקרו כל עצי הדקל בתחומי השדה‪.‬‬
‫המלחמה הזו היא אין סופית‪ .‬ברגע שמסיימים לנקות מסלול‪ ,‬יש סכנה שבקצהו כבר‬
‫התעורר מוקד פעילות חדש‪.‬‬
‫‪ .3‬יחידה נעזרת בפטנטים שונים‬
‫היחידה למניעת מטרדי ציפורים נחשבת אחת מהיחידות המובילות בעולם בתחום‬
‫הלוחמה בציפורים בשדות תעופה‪ .‬אנשיה מצוידים במכשירי קשר ומקבלים דיווחים בזמן‬
‫אמת ממגדל הפיקוח‪ ,‬מהטייסים ומגורמים נוספים בשטח‪ .‬המלחמה בציפורים נערכת‬
‫בכל השיטות האפשריות‪:‬‬
‫א‪ .‬נוכחות בשטח ‪ :‬האמצעי האפקטיבי ביותר הוא סיורי ג'יפים בשטח השדה‪ .‬ברגע‬
‫ש מתגלה מוקד ציפורים‪ ,‬מחליטים במהירות כיצד לטפל בו‪ ,‬תוך התחשבות במגוון‬
‫שיקולים‪ .‬אחד מהם הוא נתיב הבריחה המשוער של הציפורים‪ .‬בקרב הציפורים כבר צבר‬
‫הג'יפ מוניטין‪ .‬כשהעורבים רואים אותו‪ ,‬למשל‪ ,‬הם מסתלקים מייד‪.‬‬
‫ב‪ .‬רעש‪ :‬בג'יפ מותקנת מערכת כריזה‪ ,‬המשמיעה רעש בתדר גבוה‪ ,‬הגורם לציפורים‬
‫להתעופף‪ .‬זה יכול להיות צליל בעוצמה גבוהה‪ ,‬כמו סירנה‪ ,‬או קולות של ציפורים‬
‫במצוקה‪ .‬יש עדיפות לרעש על פני קולות מצוקה‪ ,‬כי יש ציפורים שקולות מצוקה גורמים‬
‫להן להישאר ולחפש את מקור המטרד‪.‬‬
‫נקודתי‪- 237‬‬
‫‬‫פרק ‪7‬‬
‫קבוע‪ .‬חסרונו בכך שהציפורים המקומיות‬
‫נחשב אמצעי יעיל מול איום‬
‫ג‪ .‬תותח‪:‬‬
‫מפסיקים להתרגש ממנו ומתרגלות לקולו‪.‬‬
‫ד‪ .‬כדור נפץ ‪ :‬מתפוצצים ברעש חזק ומרשים‪ .‬זהו פתרון אקולוגי שמרחיק את הציפורים‬
‫ואינו פוגע בהן‪.‬‬
‫ה‪ .‬ציד‪ :‬החוגלות‪ ,‬למשל‪ ,‬מוגדרות כציפורים שאין להן זכות קיום בנתב"ג‪ .‬מחסלים אותן‬
‫ברובי צייד‪ .‬אלא שגם הן למדו‪ ,‬וכשהן רואות את הג'יפ‪ ,‬הן בורחות‪.‬‬
‫ו‪ .‬טיסן מונחה רדיו‪ :‬אמצעי שאינו מופעל בנתב"ג עצמו‪ ,‬אלא רק בחירייה‪ ,‬ורק בעונת‬
‫החורף‪ .‬מטרתו העיקרית היא שמירת נתיב הנחיתה נקי ככל האפשר משחפים‪ .‬הטיסן‪,‬‬
‫שגודלו ‪ 2‬מטרים‪ ,‬עובד על מנוע בנזין ומסוגל לטוס ‪ 56‬דקות ברציפות‪ .‬המפעיל מכוון את‬
‫הטיסן באמצעות שלט רחוק‪ .‬הטיסן מונחה לתוך הלהקה‪ ,‬טס לתוכה ומפזר אותה‪.‬‬
‫הלהקה‪ ,‬כמובן‪ ,‬חוזרת‪ ,‬כך שלא מדובר בפתרון סופר אפקטיבי‪.‬‬
‫ז‪ .‬שינה נעימה ‪ :‬בניסיון למצוא פתרון מקורי לבעיית החוגלות‪ ,‬מפזרים בשטח מזון עם‬
‫חומר הרדמה‪ .‬תוך ‪ 26‬דקות מהסעודה החוגלות מוטלות על הקרקע‪ .‬אוספים אותן לתוך‬
‫כלובים‪ ,‬ומשלחים אותן לחופשי בנגב‪.‬‬
‫‪ .70‬הסיוט של האחראים לבטיחות באל על‬
‫כל הגורמים‪ ,‬מרשות שדות התעופה דרך הנהלת אל על ועד מנהל התעופה האזרחית‪,‬‬
‫מתריעים על הסכנה לבטיחות טיסות בנתב"ג‪ ,‬שמקורה בחירייה‪ .‬בנובמבר ‪ '14‬כתב ראש‬
‫ועדת הפיתוח באל על‪ ,‬לפידות‪ ,‬ליוסי שריד‪ ,‬אז השר לאיכות הסביבה‪" :‬היתקלות עם‬
‫להקת ציפורים גדולה עלולה לגרום לכשל בו זמני של שני מנועים‪ .‬לאירוע מעין זה‪,‬‬
‫המתרחש בשלבים האחרונים של ההמראה‪ ,‬או מיד אחריה‪ ,‬אף הצוות המיומן ביותר לא‬
‫יוכל לתת מענה‪ .‬תאונה רבתי במקרה כזה היא כמעט ודאית"‪ .‬נכון להיום אמורה חירייה‬
‫להיסגר‪ ,‬עפ"י החלטת הממשלה‪ ,‬בדצמבר ‪ .'17‬החלטה כזו כבר התקבלה בעבר‪ .‬למעשה‬
‫אתר חירייה היה אמור להיסגר ב ‪.'14‬‬
‫"אני טייס‪ .‬מנסה לא להיות "פאניקר"‪ ,‬להיות מינימליסט‪ .‬יש כל הזמן פגיעות‪ .‬אני לא‬
‫רגוע‪ ,‬אבל לומדים לחיות עם זה"‪,‬אומר ישראל בן‪-‬חיים‪ ,‬מנהל נתב"ג‪.‬‬
‫אורי אורלב‪ ,‬ראש אגף בטיחות טיסה ברשות שדות התעופה‪" :‬כרגע אנחנו די בונים על‬
‫מזל‪ .‬כל מי שמסתובב בחורף רואה את הלהקות האדירות‪ .‬קשה להבין איך המטוסים‬
‫עוברים בתוך הציפורים"‪.‬‬
‫"אם חס וחלילה תקרה תאונה‪ ,‬אתר חירייה יזוז‪ .‬יום אחרי התאונה נראה את המשאיות‬
‫מזיזות אותו"‪,‬אומר ראש אגף למבצעי קרקע ברשות שדות התעופה‪ ,‬גנות‪.‬‬
‫"גם אם לא תהיה מזבלה‪ ,‬יהיו ציפורים‪ ,‬אבל מספרן יפחת"‪ ,‬אומר מנהל בטיחות טיסה‬
‫באל על‪ ,‬הקברניט הייט‪" .‬אני אהיה יותר שקט בלילה‪ ,‬וגם הרבה תושבים בחולון‪ ,‬תל‪-‬‬
‫אביב ובת‪-‬ים‪ .‬הסיוט שלי זה מטוס עם ‪ 566‬נוסעים נופל על שכונה בדרום תל‪-‬אביב"‪.‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 238 -‬‬
‫קטעי עיתונות העוסקים בהיפגעות בין ציפורים ומטוסים אזרחיים‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 233 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 500 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 507 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 502 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 505 -‬‬
‫ ‪- 504‬‬‫‪504‬‬
‫‪- 303-‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪-‬‬
‫למעלה‪ :‬מטוס אל על ממריא מעל חיריה בלב להקת שחפי אגמים (באדיבות רשות שדות‬
‫התעופה)‬
‫למטה‪ : :‬מטוס בואינג ‪ 757‬אתיופי שנפגע מלהקת יונים והתרסק בתאריך ‪3/3/7388‬‬
‫מתוך ‪ 704‬הנוסעים נהרגו ‪. 53‬‬
‫‪- 164 -‬‬
‫פ רק ‪7‬‬
‫פרק ‪ :7‬הרחבה א' לתלמיד‬
‫משפט ציבורי – העברת מזבלת חירייה לאתר חלופי בנגב‬
‫משחק הדמיה רב משתתפים‬
‫שלום לתלמידים!‬
‫ברגע זה הפכתם לנציגים במאבק סביבתי‪ ,‬מהחשובים בתולדות המדינה! סגירתה של‬
‫מזבלת חירייה‪ ,‬הממוקמת בפתחו של "גוש דן"‪ ,‬הנה בלתי נמנעת בשל המפגעים‬
‫הסביבתיים הרבים והסכנה למטוסים הממריאים מנתב"ג‪ .‬מה ייעשה בכמויות הפסולת‬
‫העצומות המפונות בבתי האזור? לכם יש דעה! לכם יש עצה!!‬
‫חלק א'‪ -‬הכנת חומר רקע‬
‫קיראו את החומר הרקע למורה ולתלמיד ואת המאמרים שבמקורות המידע הנוספים‬
‫המצ"ב וענו על השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬תארו את מיקומה של חירייה ביחס לתושבי הסביבה‪ .‬היעזרו במפה המצורפת‪.‬‬
‫מהי הבעייתיות במיקום זה?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________‬
‫‪ .2‬מהן הבעיות הסביבתיות העיקריות של מזבלת חירייה?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________‬
‫‪ .3‬תארו את מיקומה של חירייה ביחס לנמל התעופה בן‪ -‬גוריון‪ .‬היעזרו במפה המצורפת‪.‬‬
‫מהי הבעייתיות במיקום זה?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________‬
‫‪ .4‬מהי הבעייתיות בגובה המזבלה? מדוע היה צורך לסגור את האתר?‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫פ רק ‪7‬‬
‫____________________________________ ‪-‬‬
‫‪169 -‬‬
‫חלק ב'‪ -‬דף ההוראות‬
‫עליכם להיות הסניגורים ולייצג את הגוף המתואר במשפט הציבורי‪ .‬על מנת להבין את‬
‫עמדתכם בנדון‪ ,‬התייחסו למספר נקודות מנחות עפ"י חומר הרקע שקיבלתם ודף העמדה‪.‬‬
‫האם אתם בעד‪/‬נגד פינוי חירייה? מדוע? התייחסו להשפעות הסביבתיות של אתר חירייה‪,‬‬
‫מהי החלופה המוצעת על ידכם? מהן הבעיות ביישום החלופה הרצויה? מי הם הגופים‬
‫הנוספים המעורבים במאבק? שערו מהי עמדתם‪ -‬חישבו על קו הגנה תוך מיפוי הגופים‬
‫ה"ידידותיים" והגופים ה"עוינים"‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬נסחו את נאום ההגנה שלכם במשפט הציבורי (רצוי להכין בשקפים ולהיעזר‬
‫במפות)‪ :‬נאום פתיחה; הבעת עמדה ברורה בעד‪ /‬נגד סגירת האתר; התייחסות לחלופות;‬
‫פתרונות‪ ,‬דברי סגירה‪.‬‬
‫החליטו ביניכם מי יהיה הדובר במשפט‪ .‬ניתן לחלק את הקבוצה לתפקידי משנה‪ ,‬ואלה‬
‫ישמשו עדים במשפט‪ ,‬כמו‪ :‬דובר; נציג התושבים; אדם שנפגע מהבעיה הסביבתית; רופא;‬
‫אקולוג; מומחה וכדומה‪.‬‬
‫חלק ג'‪ -‬המשפט‬
‫משפט ציבורי‪ -‬העברת חירייה לאתר חילופי בנגב‬
‫‪‬‬
‫שבו עם קבוצתכם ליד שולחן‪ ,‬עם הפנים אל שולחן צוות המשקיפים‪.‬‬
‫‪ ‬על חברי הקבוצה להציג את עמדתכם בפני צוות המשקיפים‪ ,‬בסדר שנקבע‬
‫מראש (בהגרלה)‪.‬‬
‫‪ ‬השתמשו בכל אביזר המתאים להדגשת טיעוניכם‪ :‬מפות‪ ,‬שקפים‪ ,‬קטעי‬
‫עיתונות וכדומה‪.‬‬
‫‪ ‬הזמינו מומחים‪ ,‬עדים או כל נציג שיכול לתמוך בעמדתכם‪.‬‬
‫‪ ‬בסיום ההצגה של כל הקבוצות‪ ,‬צוות המשקיפים יתכנס לחמש עשרה‬
‫דקות וזאת במטרה לעבור על ההערות ולהצביע בעד החלופה המתאימה‬
‫ביותר‪ ,‬תוך מתן נימוקים לכך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצגת החלופה המתאימה ביותר ע"י צוות המשקיפים‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 167 -‬‬
‫פרק ‪ :7‬הרחבה ב' למורה ולתלמיד‬
‫סילוק ציפורים משדות התעופה באמצעות כלב‬
‫מטרת הפרק‪:‬‬
‫להרחיב את הידע בנושא מטרדי ציפורים בשדות תעופה‪.‬‬
‫ללמוד על שיטות שונות לסילוק ציפורים משדות תעופה‪.‬‬
‫ללמוד על שיטת סילוק הציפורים באמצעות כלב הבורדר קולי‪.‬‬
‫להבין שפתרונות לבעיה כמו היפגעות ציפורים ומטוסים לעולם אינם מושלמים‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫ציפורים המצויות על מסלולי שדות התעופה‪ ,‬ובצידם גורמות לתאונות רבות בתעופה‬
‫הצבאית והאזרחית‪ .‬רוב התאונות בין ציפורים ומטוסים נגרמות בשדה התעופה‬
‫ובקרבתו‪ .‬ראו גרפים מפרק ‪ 7‬אדם וציפור לתלמיד עמ' ‪.279 – 277‬‬
‫כדי לסלק את הציפורים מהשדה נוסו אמצעים רבים‪ .‬רשות שדות התעופה אף הקימה‬
‫יחידה מיוחדת שנקראת "היחידה למניעת מטרדי ציפורים"‪ .‬ניתן לקרוא על כך ברקע‬
‫להרחבה ג' של פרק ‪ 7‬בעמ' ‪ 191‬המצויה בתקליטור‪ .‬סילוק מזבלת חירייה מקרבת שדה‬
‫התעופה בן‪-‬גוריון הפחית בצורה משמעותית את סכנת ההיפגעויות‪ ,‬אבל הסכנה עדיין‬
‫קיימת‪.‬‬
‫ניתן ללמוד על השיטות השונות‪ ,‬שנוסו על ידי פקחי רשות שמורות הטבע והגנים‪ ,‬כדי‬
‫לסלק ציפורים מקרבת שדה התעופה בן‪-‬גוריון על ידי צפייה בסרט הוידאו "לעוף עם‬
‫הציפורים‪".‬‬
‫סילוק ציפורים באמצעות ציד ובאמצעות בזים‪:‬‬
‫שיטות רבות שמשמשות לסילוק ציפורים נוסו בארץ‪ ,‬חלקן משמשות בשדות תעופה‬
‫בחו"ל‪ .‬למשל שיטת הציד באמצעות רובה‪ ,‬ושיטת סילוק באמצעות בז‪ ,‬שיטות שבהן‬
‫נעזרים בשדה התעופה על שם קנדי בניו יורק ( ‪.)JFK‬‬
‫על כך ניתן לקרוא במאמר שנכתב על ידי ‪Richard A.Dolbeer‬‬
‫‪Aerodrome Bird Hazard Prevention:Case Study At John F. Kennedy‬‬
‫‪International Airport‬‬
‫המאמר מצוי בעמ' ‪ 999 – 947‬בספר‬
‫‪.Leshem, Yael Mandelik, Judy Shamoun Baranes Migrating Birds Know‬‬
‫‪No Boundaries 1999.‬‬
‫מאמר זה צרוב בתקליטור במדור מאמרים‪.‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 169 -‬‬
‫המאמר מספר על בעיית ההיפגעויות החמורה בשדה התעופה שבניו יורק‪ ,‬שמקורה בעיקר‬
‫בשחפים המקננים בשמורת טבע שסמוכה לשדה התעופה‪ .‬מספר השחפים עלה מ ‪ 94‬זוגות‬
‫מקננים בשנת ‪ 9171‬ל ‪ 7,921‬זוגות בשנת ‪ .9116‬בשנים ‪ 9116 – 9199‬התרחשו בממוצע ‪947‬‬
‫הי פגעויות בשנה מהשחפים‪ ,‬ורובן בתקופת הקינון שבין מאי לאוגוסט‪ .‬כדי להתמודד עם‬
‫הבעיה נוסתה בתחילה שיטת ציד‪ .‬בשנים ‪ 9119 – 9119‬בחודשי הקינון עבדו שניים עד‬
‫חמישה אנשים‪ ,‬וירו כל היום בשחפים שעפו מעל השדה‪ .‬בסך הכל נורו ‪ 44,542‬שחפים‪,‬‬
‫וכוח האדם שהושקע היה ‪ 7,941‬שעות עבודה‪ .‬כתוצאה משיטה זו פחתו מספר ההיפגעויות‬
‫של שחפים ומטוסים‪ ,‬אך עלו מספר ההיפגעויות שבין ציפורים אחרות ומטוסים‪ .‬בשנים‬
‫‪ 9119 – 9119‬נוסתה שיטת סילוק באמצעות בז‪ ,‬בעיקר בז נודד ‪ Falco peregrinus‬ואחרים‪.‬‬
‫הבזים לא צדו בפועל‪ ,‬אך עופפו באזור השדה במעוף ציד‪ ,‬שגרם לבריחת השחפים‪ .‬גם‬
‫שיטת הבז עזרה לסלק שחפים‪ ,‬אך כתוצאה עלתה מידת הפגיעה מציפורים אחרות‪.‬‬
‫הבזיארים (מפעילי הבזים) השתמשו בשיטות הפחדה נוספות כגון‪ :‬השמעת קולות מצוקה‬
‫של שחפים וירי‪( .‬ראו גרף בעמוד הבא)‪.‬‬
‫מסקנות החוקרים היו שהשימוש בבז לא שיפר בצורה משמעותית את מצב העופות בשדה‪,‬‬
‫אם כי היו לשימוש בבז השפעות חיוביות בתחום התדמית הציבורית‪ ,‬שלא ראתה בעין יפה‬
‫את הירי בשחפים‪.‬‬
‫סילוק ציפורים באמצעות כלב בורדר קולי‬
‫בסתיו של שנת ‪ 2666‬הזמין ד"ר יוסי לשם לארץ את ד"ר ניק קרטר‪ ,‬מומחה לסילוק‬
‫ציפורים משדות התעופה באמצעות כלבי בורדר קולי‪ .‬ד"ר ניק קרטר נענה להזמנה והגיע‬
‫לארץ עם הכלבה ‪ Shadow‬שאיתה נערך ניסוי בשדה התעופה רמת דוד‪ ,‬במשך שלושה‬
‫חודשים‪.‬‬
‫הבורדר קולי הוא כלב מזן שפותח במיוחד לפעילות אינטנסיבית באיסוף עדרי כבשים‬
‫בסקוטלנד על שטחים נרחבים‪ .‬זהו זן מאוד ממושמע‪ ,‬שבוית לעבודה אינטנסיבית ורצופה‬
‫במשך ‪ 92 – 96‬שעות ביום‪ ,‬ובעל כושר פיזי מרשים‪.‬‬
‫הרעיון המקורי עלה בעקבות ניסיון לנצל את הכלבים לסילוק אווזים קנדיים משדות גולף‬
‫נרחבים בפלורידה‪ ,‬שנחתו באלפיהם על משטחי הדשאים והפריעו למשחק השוטף‪ ,‬תוך‬
‫השארת שפע לשלשות‪ .‬לאחר ההצלחה במשימה הזו עלה הרעיון לנצלם בשדות התעופה‪.‬‬
‫הכלב מהווה איום של טורף על הציפורים‪ ,‬ומופעל באופן שוטף על ידי המאמן‪ ,‬שבטכניקה‬
‫של שימוש במשרוקית‪ ,‬בתדר הנשמע היטב לאוזן הכלב‪ ,‬מכוונו לריכוזי ציפורים עד‬
‫לטווחים של כ‪ 466 -‬מטרים‪ .‬הכלב מאולף לכך‪ ,‬שעם יצירת קשר עין או קשר ריח‪ ,‬הוא רץ‬
‫לכיוון הציפורים ולא מרפה עד שהן עוזבות את השטח‪.‬‬
‫תוך שבועות ספורים‪ ,‬בפעילות שוטפת בשדה‪ ,‬ירדה אוכלוסיית הציפורים באופן משמעותי‬
‫ביותר והקטינה באופן זה את ההסתברות להיפגעות‪ .‬ראו גרף בעמוד הבא המראה את‬
‫הירידה המשמעותית במספר ההיפגעויות הבטוחות ()‪ ( Confirmed‬והנתונות בספק‬
‫)‪ Unconformed‬למשל‪ ,‬מציאת פגר ציפור על המסלול או בצדדיו)‪ ,‬לפני ואחרי הפעלת הכלב‬
‫בשדה התעופה הבינלאומי בפלורידה‪.‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 161 -‬‬
‫גרפים המראים תוצאות של ‪ 5‬השיטות לסילוק ציפורים משדות תעופה בארה"ב‪.‬‬
‫מספר‬
‫הפגעויות‬
‫למעלה‪ :‬גרף המראה תוצאות היפגעויות מטוסים מציפורים בשדה התעופה הבינלאומי בפלורידה לפני ואחרי‬
‫הכנסת הכלב‪ .‬נראית ירידה משמעותית במספר ההיפגעויות הבטוחות (כחול כהה) וגם המוטלות בספק (תכלת)‪.‬‬
‫למטה‪ :‬גרף המראה את ממוצע ההיפגעויות בין מטוסים ושחפים (אדום) וציפורים אחרות (ירוק) בשדה‬
‫התעופה על שם קנדי בניו יורק בארה"ב‪ ,‬בשנים ‪ 7330‬עד ‪ 7330 – 7388( .7338‬ללא סילוק‪7333 -7337 ,‬‬
‫באמצעות צייד‪ 7331-7338 ,‬באמצעות צייד ובז)‬
‫ירי‬
‫ממוצע‬
‫היפגע‬
‫ויות‬‫לשנה‬
‫שימוש בבז‬
‫ש‬
‫נ‬
‫י‬
‫ם‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 196 -‬‬
‫הציפורים הגדולות – הסכנה הממשית‪:‬‬
‫הסכנה העיקרית בתחומי בסיסי חיל האוויר בארץ הן הציפורים שמשקלן עולה על מחצית‬
‫הקילוגרם‪ .‬בעונות הנדידה ובתקופות החריפה קיים פוטנציאל נזק גדול מהמינים הללו‪:‬‬
‫שקנאים‪ ,‬שני מיני חסידות (לבנה ושחורה) ומינים שונים של עופות דורסים (עיטים‪,‬‬
‫עקבים‪ ,‬איית צרעים)‪ .‬רוב המסה חולפת בגבהים שלכלב אין כמובן יכולת התמודדות עם‬
‫הנושא‪ .‬עם זאת מתוך המסה הגדולה חלק מהלהקות הנודדות נוחתות לחניית לילה בודד‪,‬‬
‫בתוך תחומי הבסיס‪ ,‬או בסמוך אליו‪ ,‬או שוהות ימים ושבועות כציפורים חורפות‪,‬‬
‫ולסילוקן הכלב יעיל ביותר‪.‬‬
‫התאונה שהתרחשה עם ברק (‪ )F-16‬במאי ‪( 2666‬ראו תמונה ‪ ,)272‬הייתה נמנעת‪ ,‬ללא כל‬
‫ספק‪ ,‬בנוכחות הכלב‪ .‬באותה תקופה ניסו הצפריות לסלק כחמש עשרה חסידות במשך‬
‫שמונה ימים‪ ,‬ולא הצליחו‪,‬ובסופו של דבר הברק נפגע משלוש חסידות‪ .‬לעומת זאת הכלב‬
‫הצליח בקלות רבה לסלק להקות של מאות פרטים תוך ‪ 96‬דקות‪ ,‬ולהטרידם עד‬
‫להיעלמותם המוחלטת‪.‬‬
‫כלבת בורדר קולי בשם ‪ Shadow‬הופעלה לתקופת נסיון בסתיו ‪ ,2666‬בעונת הנדידה‬
‫והחריפה‪ ,‬גם בסי ורים שמחוץ לגדר‪ ,‬והצליחה ביעילות רבה ביותר לסלק להקות של‬
‫חסידות שחורות‪ ,‬חסידות לבנות ושקנאים‪ ,‬המהוות את האיום הגבוה ביותר למערך‬
‫מטוסי הקרב‪.‬‬
‫במרץ ‪ 2662‬התחילו להפעיל כלב בשלושה שדות תעופה צבאיים בארץ‪ :‬רמת דויד‪ ,‬תל נוף‬
‫וחצור‪ .‬התוצאות היו מיידיות וחד משמעיות‪ :‬מספר ההיפגעויות בזמן המראה או נחיתה‬
‫בין יולי לדצמבר‪ ,‬לאחר שהכלב פעל כשלושה חודשים‪( ,‬היפגעויות ודאיות‪ ,‬ולא פגרים‬
‫שנמצאו) קטן ב‪ 46% -‬לעומת התקופה המקבילה ב‪( 2669 -‬בה לא היה כלב)! כמו כן קרו ‪6‬‬
‫היפגעויות עם נזק מאז תחילת הפרוייקט (מרץ ‪.)2662‬‬
‫האדם שמפעיל את הכלב הוא אקולוג‪ .‬בנוסף להפעלת הכלב הוא מיישם שיטות נוספות‬
‫למניעת ציפורים בשדה התעופה‪ .‬למשל כיסוי השטחים הפתוחים‪ ,‬המקיפים את‬
‫המסלולים (שבהם גודלו גידולים חקלאיים בעבר) בדשא מזן מסוים‪ ,‬לשם מניעה של‬
‫נוכחות ציפורים בשדות אלו‪ .‬הדשא שהוא בגובה של ‪ 26-16‬ס"מ‪ ,‬מושך מגוון קטן יותר של‬
‫ציפורים‪ ,‬מאפשר זיהוי של ציפורים מרחוק ומאפשר טיפול מיידי בהם (ריצה של הכלב)‪.‬‬
‫כמו כן הפסקת החקלאות האינטנסיבית מונעת עלייה של טרקטורים על השטח (כפי‬
‫שמבוצע בשטחים‪ ,‬שבהם מיושמת חקלאות)‪ ,‬מה שמונע נוכחות של אנפיות הבקר‬
‫הנמשכות לטרקטורים (שכן תנועת הטרקטורים מבריחה חרקים רבים‪ ,‬וכך קל יותר‬
‫לאנפיות לאתר אותם)‪.‬‬
‫עוד על סילוק ציפורים באמצעות כלב ניתן לראות בקלטת וידאו קצרה‪ 96 ,‬דקות‪,‬‬
‫שנקראת "כתבה של מוטי קירשנבאום"‪ ,‬שמתארת שיטות שונות לסילוק ציפורים‬
‫ומתמקדת בסילוק ציפורים באמצעות בז ובאמצעות כלב‪.‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 199 -‬‬
‫תוצאות הפעלת הכלב ברמת דויד בשנת ‪2002‬‬
‫סה"כ מגלנים ברמת‪-‬דוד‪ :‬מרץ ‪ -‬יוני‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫מס' המגלנים‬
‫‪80‬‬
‫‪20‬‬
‫‪80‬‬
‫‪50‬‬
‫‪60‬‬
‫‪70‬‬
‫דצמבר‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪40‬‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫‪-‬‬
‫‪10‬‬
‫אפריל‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מרץ‬
‫תאריך‬
‫למעלה‪ :‬גרף המראה מס' מגלנים ברמת דויד בתקופה שבין מרץ לדצמבר ‪( 2002‬כ‪700 -‬‬
‫לפני תחילת הפרוייקט‪ 0 ,‬יציב מחודש מאי)‪.‬‬
‫למטה‪ :‬גרף המראה את מספר הסיקסקים בשדה התעופה ברמת דויד בתקופה שבין מרץ‬
‫לדצמבר ‪( 2002‬כ‪ 80 -‬באזור המסלולים בתחילת הפרוייקט‪ 0 ,‬בדצמבר קבוע‪.‬‬
‫סיקסקים ברמת‪-‬דוד‪ :‬אפריל ‪ -‬יוני‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪120‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪40‬‬
‫‪60‬‬
‫תאריך‬
‫‪1.5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מס' הסיקסקים‬
‫‪60‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫ ‪- 192‬‬‫סדרת תמונות המתארת את הכלבה בפעולה (סתיו ‪ .2000‬באדיבות חיל האוויר)‬
‫למעלה ‪ 500‬חסידות שחורות ואנפות לפני הכנסת הכלב‬
‫הכלבה‬
‫‪Shadow‬‬
‫בפעולה‬
‫למעלה‪ :‬הציפורים בזמן פעולת הכלב‬
‫למטה‪ :‬השדה לאחר פעולת הכלב‬
‫פרק ‪7‬‬
‫מהלך הפעילות‪:‬‬
‫‪- 191 -‬‬
‫קיראו את הרקע לפרק זה וקיראו באתר האינטרנט על השימוש בכלבי בורדר קולי ועל‬
‫הניסיון שנעשה בשדה התעופה ברמת דויד בסתיו ‪ .2666‬לשם כך היכנסו למדור תאונות‬
‫ציפורים ומטוסים תת מדור‪" :‬תאונות ודרכי טיפול סעיף‪ :‬גרוש ציפורים משדות תעופה‬
‫באמצעות כלב" כתובת ישירה‪:‬‬
‫‪http://www.birds.org.il/show_item.asp?itemId=2536&levelId=1301&template=200‬‬
‫כמו כן צפו בסרטי הוידאו המומלצים‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .9‬כמה שיטות למניעת ציפורים בשדות התעופה אתם יכולים למנות על סמך המידע‬
‫המקדים שקי בלתם ברקע לפרק זה‪ ,‬באינטרנט ובסרטים?________________‬
‫_________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________‬
‫‪ .2‬בחיל האוויר מחפשים דרכים להקטין את מספר הציפורים בשדות התעופה‪ .‬הם‬
‫החלט לנסות את כלב הבורדר קולי וערכו נסיון במשך שלושה חודשים‪ .‬הניסוי‬
‫התחיל בתאריך ‪ .99/9/2666‬מטרת הניסוי הייתה בחינת יכולתו של הבורדר קולי‬
‫להקטין באופן משמעותי את אוכלוסיית הציפורים בבסיס חיל האוויר ברמת דויד‪.‬‬
‫מה הייתה כמות הציפורים הממוצעת בשדה התעופה ברמת דויד לפני הכנסת‬
‫הכלב?__________ואחרי הכנסת הכלב?______________________‬
‫על איזה גרף הסתמכתם בתשובה זו?__________________________‬
‫‪ .1‬אלו ציפורים הושפעו יותר מנוכחות הכלב ואלו ציפורים פחות הושפעו?‬
‫_______________________________________________________‬
‫על סמך איזה גרפים קבעתם זאת?_______________________________‬
‫_______________________________________________________‬
‫‪ .5‬מה הסיבה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬שיש ציפורים שיותר הושפעו ויש שפחות הושפעו?‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .4‬על ס מך הנתונים‪ ,‬באיזו שיטה הייתם ממליצים לחיל האוויר להשתמש לסילוק‬
‫ציפורים משדות התעופה?_________________________________________‬
‫מהם הנימוקים? על איזה גרף אתם מסתמכים?‬
‫____________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 195 -‬‬
‫תשובות‬
‫‪ .9‬מספר השיטות לסילוק ציפורים שצוינו בחומר הרקע‪ :‬ציד‪ ,‬בזים‪ ,‬השמעת‬
‫קולות מצוקה‪ ,‬כלב‪ ,‬שינוי הגידולים החקלאיים שסביב שדה התעופה‪.‬‬
‫‪ .2‬לפני הכנסת הכלב הייתה כמות הציפורים על הקרקע כ ‪ 19‬ואחריו כ ‪.96‬‬
‫הגרף שמספר זאת הוא הגרף שנקרא סיכום ציפורים כללי שבאתר‬
‫האינטרנט‪.‬‬
‫‪ .1‬הציפורים שהושפעו יותר מהכנסת הכלב הן סיקסקים (גרף שברקע של‬
‫פרק זה)‪ ,‬מגלנים (כנ"ל) ואנפות (מהגרף שאתר)‪.‬‬
‫‪ .5‬הציפורים שהושפעו יותר מהכלב הן אלה שאת רוב זמנן הן מבלות על‬
‫הקרקע‪ ,‬במקום פתוח‪ ,‬כגון שיקשק‪ ,‬אנפות ומגלנים‪ .‬הכלב מאתר אותן‬
‫בקלות ומסלק אותן‪ .‬הציפורים שהושפעו פחות הן אלה שמבלות חלק ניכר‬
‫מזמנן על עצים או בשמים כגון‪ :‬עורבים ויונים‪ ,‬או בסבך‪ ,‬כגון‪ :‬חוגלות‬
‫ואז קשה יותר לכלב להגיע אליהן‪.‬‬
‫‪ .4‬השיטה שכדאי לחיל האוויר להשתמש למניעת ציפורים בשדות תעופה‬
‫היא משולבת וכוללת כלבי בורדר קולי ושינוי גידולים חקלאיים סביב‬
‫השדה לדשא מיוחד‪ .‬במקרים של ציפורים רבות מעופפות כגון‪ :‬יונים‪,‬‬
‫שחפים ועוד‪ ,‬יש להיעזר בקולות מצוקה ואף בציד‪ .‬הגרפים שניתן‬
‫להסתמך עליהם בתשובה הם הגרפים שברקע לפרק זה‪ ,‬המראים את‬
‫הצלחת הציד בסילוק שחפים בשדה התעופה בניו יורק‪ ,‬הגרפים שברקע‬
‫לפרק זה‪ ,‬המראים את ההצלחה של הכלב בסילוק ציפורים‪ ,‬וכן המידע‬
‫מהסרט על הצלחה חלקית של קולות מצוקה‪.‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫כפי שנראה אין שיטה מושלמת‪ .‬המאבק עם הציפורים בשדה הוא מתמיד‪ .‬הכלב הוא‬
‫שיטה טובה מאד לחלק מהציפורים‪ ,‬אך נדרש לעבוד יום יום‪ ,‬דבר שהוא לא תמיד מעשי‪,‬‬
‫שכן לעתים הוא‪ ,‬או המפעיל שלו‪ ,‬חולים‪ .‬הכלב לא יעיל אל מול כל מיני הציפורים ויש‬
‫לשלב שיטות נוספות‪ .‬תכנון מוקדם על מיקום גיאוגרפי של שדה התעופה‪ ,‬שימוקם הרחק‬
‫מאתר של שפיכת פסולת ומשמורות טבע‪ ,‬והקפדה על גידולים חקלאיים מותאמים‪,‬‬
‫יכולים לפתור חלק ניכר מהבעיה‪.‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 194 -‬‬
‫למעלה‪ :‬שתוף פעולה בין אנשים כלבים ומכונות מעופפות‪( .‬צילום‪ :‬באדיבות ד"ר ניק קרטר)‬
‫למטה‪ :‬הכלבה שדו לאחר מרדף אחרי ברווזים בשלולית ליד רמת דויד‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 197 -‬‬
‫פרק ‪ :7‬הרחבה ג' למורה‬
‫ציפורים ומטוסים בתעופה האזרחית‬
‫כתבה‪ :‬יפעת מאירוביץ עיבדה‪ :‬שלומית ליפשיץ‬
‫(דפים לתלמיד ראה בעמ ‪)523‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים ילמדו על דרכי ההתמודדות‪ ,‬שבהן משתמשים לפתרון בעיית‬
‫מטרדי הציפורים בשדות התעופה האזרחיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים ינתחו את היקף הבעיה בחתך חודשי ושנתי ובהקשר למיני‬
‫הציפורים השונות‪.‬‬
‫רקע למורה ולתלמיד‬
‫הקונפליקט ציפורים ‪ -‬מטוסים החל כבר בשנת ‪ ,9161‬עם המראת הטיסה הראשונה של‬
‫ווילבור רייט‪ ,‬שלמעשה‪ ,‬הייתה רק תחילתה של פלישת האדם לתחומי המחייה של‬
‫הציפורים ‪ -‬השמיים‪.‬‬
‫היום קשה לדמיין את חיינו ללא הנוחות שבטיסה‪ ,‬המעבר מיבשת ליבשת בזמנים כה‬
‫קצרים‪ .‬הציפורים הנודדות נעות בין היבשות מאז ומעולם‪ ,‬ה"ציפור הגדולה" (המטוס)‬
‫אינה חלק ממרחב המחייה הטבעית שלה‪ .‬כאן שורש הבעיה‪.‬‬
‫עם השנים הולכת וגדלה כמות התאונות האוויריות‪ ,‬שבהן מעורבות ציפורים‪ .‬הסיבה‬
‫לכך נעוצה בהתפתחות הטכנולוגית‪ ,‬שכן עם השנים‪ ,‬המטוסים הופכים לשקטים‬
‫ומהירים יותר‪ .‬הציפורים אינן שומעות את המטוס המתקרב ואינן מצליחות להתחמק‬
‫מההתנגשות‪.‬‬
‫מדי שנה נאמדים הנזקים מפגיעות ציפורים במטוסים בעולם ביותר ממיליארד דולר‪.‬‬
‫בארץ עלות הפגיעות במנועי מטוסי אל על בשנת ‪ ,9111‬היתה כשבעה מיליון ש"ח‪.‬‬
‫זמן ההמראה והנחיתה הוא הזמן המסוכן ביותר לפגיעת ציפור‪ ,‬מכיוון שאז המנועים‬
‫עובדים בשיא הכוח‪ ,‬והיתקלות בציפור גדולה‪ ,‬או שאיבת ציפור‪ ,‬אפילו קטנה‪ ,‬לתוך‬
‫המנוע‪ ,‬עלולה לגרום לאסון‪.‬‬
‫אך במשך השנים הנזקים שגרמו הציפורים לא התמקדו רק בפגיעה במנוע‪ ,‬אלא גם‬
‫בחלקי‪ 7‬המטוס האחרים‪ :‬כנפי המטוס‪- 199 -,‬‬
‫פרק‬
‫שמשותיו ועוד‪.‬‬
‫נמל התעופה בן גוריון‬
‫נמל התעופה בן גוריון משמש למעשה לציפורים כשמורת טבע – אין כלבים משוטטים‪ ,‬אין‬
‫חיות טורפות‪ ,‬יש שאריות מזון‪ ,‬המסלולים חמים ובנוסף‪ ,‬הוא ממוקם בסמוך לאתר‬
‫הפסולת חיריה‪ ,‬שנסגר אמנם‪ ,‬אך משמש עדיין כתחנת מעבר‪ ,‬וכן בסמוך לו מצויות תעלות‬
‫הביוב של יהוד‪ ,‬המהוות מקור משיכה‪ .‬כך שיש באזור כמות לא מבוטלת של ציפורים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬חשוב לציין‪ ,‬כי מעולם לא נרשמה בנתב"ג תאונה אווירית רצינית‪ ,‬שנגרמה‬
‫כתוצאה מהיתקלות בין מטוס לציפור‪ ,‬ומספר הפגיעות הולך וקטן מדי שנה‪.‬‬
‫תכנית המתאר הארצית‬
‫בתכנית המתאר של נתב"ג‪ ,‬תמ"א א‪ 2/5‬הוגדרו הגבלות בנייה ושימושי קרקע לצורך‬
‫מזעור סכנת הציפורים לתעופה (פרק ו' בתמ"א)‬
‫ת"א ‪ -‬יפו‬
‫אור יהודה‬
‫אזור מסלולי‬
‫ההמראה והנחיתה‬
‫חולון‬
‫בית דגן‬
‫הגבלות הבנייה ושימושי הקרקע מתחלקים לשני אזורים‪:‬‬
‫ ‪- 191‬‬‫פרק ‪7‬‬
‫א‪ .‬אזור סיכון ציפורים א'‪ :‬האזור הפנימי הקרוב ביותר לשדה – השטח מסומן במפה‬
‫המצורפת בקו מרוסק כחול‪ ,‬המורכב מנקודות‪.‬‬
‫באזור זה לא תאושר תכנית ולא יינתן היתר לבנייה‪ ,‬או לשימוש בקרקע לשימושים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ .9‬אתר לסילוק פסולת ואשפה אורגנית‪.‬‬
‫‪ .2‬מתקני קינון ושהייה לציפורים‪ ,‬לרבות מקלטי ציפורים‪.‬‬
‫‪ .1‬ניתן יהיה להתיר בנייה ושימושי קרקע המפורטים להלן במקרים מיוחדים‪ ,‬תוך‬
‫קביעת האמצעים הדרושים למניעת סכנת הציפורים לתעופה‪ :‬מפעלים לעיבוד‬
‫מזון ואסמי תבואה‪ ,‬חוות בעלי חיים‪ ,‬למעט רפתות לבקר ודירים לצאן‪ ,‬פארקים‬
‫וחניוני נופש‪.‬‬
‫ב‪ .‬אזור סיכון ציפורים ב'‪ :‬שטח התחום בין אזור סיכון ציפורים א' לבין‬
‫קשתות שקוטרן כ‪ 9,666 -‬מ' משטח הנמל‪ .‬השטח מסומן במפה בקו מרוסק‬
‫בצבע כחול‪.‬‬
‫באזור זה לא תאושר תכנית‪ ,‬ולא יינתן היתר לבנייה‪ ,‬או שימושי קרקע לשימושים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מתקני קינון ושהייה לציפורים‪ ,‬לרבות מקלטי ציפורים‪.‬‬
‫ניתן יהיה להתיר בנייה ושימושי קרקע עבור אתר לסילוק פסולת ואשפה‬
‫אורגנית בכפוף לקביעת אמצעים‪ ,‬הדרושים למניעת משיכת ציפורים‬
‫וגרימת סכנה לתעופה‪.‬‬
‫היחידה למניעת מטרדי ציפורים‬
‫בשל הסכנה במפגש בין הציפור למטוס‪ ,‬הוקמה בנמל התעופה יחידה למניעת מטרדי‬
‫הציפורים‪.‬‬
‫אנשי היחידה פועלים בנמל התעופה ‪ 194‬ימים בשנה‪ ,‬במשך כל שעות היממה‪.‬‬
‫מאז תחילת פעילותה של היחידה חלה עלייה במודעות הדיווחים‪ ,‬ובמקביל חלה ירידה‬
‫משמעותית במספר המפגשים בין המטוסים לציפורים‪.‬‬
‫תפקידי היחידה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ביצוע תצפיות נוכחות ציפורים במרחב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ביצוע עבודות פיקוח שוטפות בשטח לאיתור מפגעי ציפורים ולפעול לסילוקם‪.‬‬
‫סיורים שוטפים וסיורים עפ"י בקשה של טייסים ומגדל הפיקוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פעילות משותפת עם חקלאים לצורך יצירת מיאוס ביוטופי (ראה להלן)‪.‬‬
‫ריכוז מידע סטטיסטי של פעילות ציפורים במרחב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בחינת היקף בעיות מטרדי ציפורים ‪- 126 -‬‬
‫‪ ‬פרק ‪7‬‬
‫והמלצה על פתרונות אפשריים‪.‬‬
‫כיצד גורמים לציפורים להתרחק משטח נמל התעופה ?‬
‫העיקרון המנחה הוא הטרדת הציפורים וגירושן ולא פגיעה בהן‪:‬‬
‫‪ .9‬שימוש בקלטות המשמיעות קולות מצוקה של ציפורים – הציפורים‬
‫שומעות את הקולות‪ ,‬ומבינות שקיימת סכנה באזור‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש בסירנות המשמיעות רעשים עזים שמפריעות לשלוות הציפורים‪.‬‬
‫‪ .1‬שימוש ברובי ציד המצוידים בכדורי נפץ‪ ,‬הפיצוץ (ולא הפגיעה) מפחיד את‬
‫הציפורים‪ .‬במקרה הצורך משתמשים בטכניקה זו על מנת להסיט את‬
‫מסלול הנדידה של הציפורים‪.‬‬
‫‪ .5‬מיאוס ביוטופי – גידול חקלאי‪ ,‬שאינו אטרקטיבי לציפורים‪ .‬בשיתוף‬
‫פעולה בין היחידה למניעת מטרדי ציפורים והחקלאים המעבדים את‬
‫השדות בנתב"ג‪ ,‬כגון תושבי בארות יצחק ועינת‪ ,‬הוחלט על גידולים‬
‫ספציפיים כגון‪ :‬כותנה וגידולי תחמיץ‪ .‬חשוב לציין כי עצם טיפוח הגידולים‬
‫מונע היווצרות שדות בור‪ ,‬המושכים ציפורים‪.‬‬
‫שימוש באמצעים לגילוי וספירת ציפורים‬
‫‪ .4‬ספירה ע"י צפרית – ספירת הציפורים היא כלי מחקרי המצביע על יעילות‬
‫עבודת היחידה‪ ,‬כמובן שירידה במספר הציפורים מצביעה על הצלחה בעבודת‬
‫היחידה‪.‬‬
‫‪ .9‬מכ"ם – באמצעות מכשיר המכ"ם ניתן לזהות להקות של ציפורים נודדות‪.‬‬
‫(להקת הציפורים הנודדות נראות כ"שרוך מוארך" על מסך המכ"ם)‪.‬‬
‫התקרבות של ציפורים לעבר שדה התעופה תדווח מיד ליחידה‪.‬‬
‫‪ .7‬שימוש במשקפות – אנשי היחידה צופים באמצעות משקפות‪ ,‬ובמקרה הצורך‪,‬‬
‫בשיתוף פעולה עם מגדל הפיקוח‪ ,‬פועלים על מנת להסיט את מסלול‬
‫הציפורים‪ ,‬או הסטת נתיב ההמראה‪ ,‬או הנחיתה‪ ,‬או עצירת ההמראות‬
‫והנחיתות לפרק זמן מסוים‪.‬‬
‫תשובות לשאלות בדף התלמיד‬
‫חלק א'‪ :‬התמודדות עם מטרדי ציפורים בשדות התעופה האזרחיים‬
‫‪ .9‬התלמידים ילמדו מהכתבות שהגורם העיקרי שמושך ציפורים לשדות תעופה הוא‬
‫מזון‪ ,‬המצוי בשדות הסמוכים ובמקווי מים קרובים‪ ,‬כגון תעלות ניקוז‪,‬‬
‫‬‫‪- 129‬נמשכות לחום של המסלולים‪ .‬ממימצאים‬
‫שהציפורים‬
‫פרק ‪7‬ובמזבלות‪ .‬כמו כן יקראו‬
‫אלה ייגזרו התשובות שלהם‪ :‬סילוק המזבלות‪ ,‬ייבוש מקווי המים‪ ,‬גידולי מיאוס‬
‫ביוטופי בשדות ומניעת שדות בור‪ .‬לגבי המסלולים‪ ,‬ייתכן ויציעו צינון על ידי מים‬
‫או סילוק פעיל של הציפורים על ידי רעשים או צפרים או כלבים‪.‬‬
‫‪ .2‬ההשוואה בין דרך התמודדות של הצבא ושל רשות שדות התעופה עם‬
‫מטרדי ציפורים תראה שבצבא קיים נוהל אמ"צ (אזור מוכה ציפורים)‪,‬‬
‫המיועד בעיקר לטיסה נמוכה ומהירה‪ ,‬וכן‪ ,‬יש שימוש בכלבים לסילוק‬
‫ציפורים מהשדה‪ ,‬ואילו בשדות האזרחיים‪ ,‬יש שימוש בעיקר בצופים‬
‫ובמכ"ם‪ ,‬וכן בהשמעת רעשים לסילוק הציפורים‪ .‬הנוהל הצבאי מיושם‬
‫בחלק מעונות השנה‪ ,‬ואילו האזרחי בכל השנה‪ .‬ההבדל העיקרי בין הנוהל‬
‫הצבאי לאזרחי נובע מכך שבטיסות של מטוסי קרב הסכנה קיימת לכל‬
‫אורך הטיסה‪ ,‬שהיא מהירה מאד ונמוכה מאד‪ ,‬ואילו בטיסות האזרחיות‬
‫הסכנה קיימת למעשה רק בהמראות ובנחיתות‪.‬‬
‫‪ .1‬לינקים לאתרים של שדות תעופה אזרחיים וצבאיים בחו"ל שיש בהם‬
‫מידע גם על היפגעות ציפורים ומטוסים‪:‬‬
‫‪http://www.tc.gc.ca/aviation/aerodrme/birdstke/main.htm‬‬
‫‪http://www.airsafe.com/events/birdhit.htm‬‬
‫‪http://www.af.mil/news/Nov1997/n19971118_971462.html‬‬
‫‪http://www.af.mil/news/Jul1999/n19990702_991291.html‬‬
‫‪ .5‬התלמידים ילמדו שכל שדות התעופה סובלים ממטרדי ציפורים‪ ,‬אך יש כאלה שסובלים‬
‫יותר‪ ,‬מהסיבה שהם בקרבת ריכוזים של ציפורים‪ ,‬כגון שדה התעופה‬
‫‪JFK‬‬
‫בעיר ניו‪-‬יורק‬
‫שבארה"ב‪.‬‬
‫חלק ב'‬
‫התפלגות היתקלויות על פי סוג הציפור בשנים ‪ 2007-7333‬בנתב"ג‬
‫ראו גרף בדפים לתלמיד עמ' ‪528‬‬
‫‪ .9‬השאלות שהתלמידים עשויים לשאול הן מה גרם לכך שבשנת ‪ 2669‬היו‬
‫פחות היפגעויות מאשר בשנתיים שקדמו לה? מה הסיבה שזרעית השדה‬
‫מעורבת הרבה בתאונות? האם יש משמעות לגודל הציפור? למה כל כך‬
‫הרבה ציפורים שהיו מעורבות בהיתקלויות לא זוהו?‬
‫‪ .2‬הציפור שהיתקלותה הראשונה התגלתה בשנת ‪ 2669‬היא עקב חורף‪.‬‬
‫‪ .1‬מדוע ישנן מספר גבוה של היתקלויות שלגביהן אי אפשר לדעת את סוג‬
‫ומין הציפור? זיהוי הציפור נעשה בדרך כלל לאחר ההיפגעות‪ ,‬כאשר‬
‫‪- 122‬‬
‫‬‫פרק ‪7‬‬
‫למניעת ההיתקלויות אוספים את‬
‫היחידה‬
‫הטייס מדווח על פגיעה ואנשי‬
‫שרידי הציפור ושולחים אותם לזיהוי‪ .‬בתהליך הזה יש הרבה שלבים‬
‫שעשויים להפסיד מידע‪ .‬למשל‪ ,‬הדיווח של הטייס עשוי להתאחר‪ ,‬לאחר‬
‫שכבר לא נשארו שרידי נוצות לזיהוי‪ ,‬וכד'‪.‬‬
‫‪ .4‬מיון הציפורים עפ"י זמן שהותן בארץ ליציבות‪ ,‬מקייצות‪ ,‬חורפות‬
‫וחולפות‪( .‬היעזרות באנציקלופדיה לחי ולצומח בא"י כרך ‪.) 9‬‬
‫קבוצת שהות‬
‫מיני הציפורים‬
‫יציבות‬
‫אנפת בקר‬
‫בז מצוי‬
‫חוגלה‬
‫יונה‬
‫כרוון‬
‫סיקסק‬
‫מקייצות‬
‫דיה שחורה‬
‫סיס‬
‫תור מצוי‬
‫חורפות‬
‫זרעית השדה‬
‫עקב חורף‬
‫פיפיון‬
‫חולפות‬
‫חסידה לבנה‬
‫שלו‬
‫סה"כ‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .4‬טבלת מספר ההיתקלויות לפי שנים אל מול זמן השהות‬
‫קבוצת שהות‬
‫‪9111‬‬
‫‪2666‬‬
‫‪2669‬‬
‫סה"כ‬
‫יציבות‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪95‬‬
‫מקייצות‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫חורפות‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪22‬‬
‫חולפות‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫סה"כ‬
‫‪26‬‬
‫‪91‬‬
‫‪7‬‬
‫‪59‬‬
‫‪ .7‬הסבר לממצאים‪ :‬הגרף יראה שהציפורים היציבות והחורפות הן שגורמות את‬
‫מירב ההיתקלויות‪ ,‬ושבשנת ‪ 2669‬הייתה ירידה משמעותית במספר ההיתקלויות‪.‬‬
‫ההסבר לתוצאות הוא במספר הגדול יותר של הציפורים בחורף‪ ,‬ובכך ששדה התעופה‬
‫מהווה בית גידול נוח לציפורים של שדות פתוחים שאליהן שייכים מיני הציפורים‬
‫שבשדה‪.‬‬
‫חלק ג'‬
‫התפלגות היתקלויות לפי חודשים בשנים ‪ 2662-9111‬בנתב"ג‬
‫ראו גרף בדפים לתלמיד עמ' ‪557‬‬
‫‪ .9‬במבט ראשון‪ ,‬שאלות שהגרף עשוי להעלות‪ :‬האם יש הבדל משמעותי בין כמות‬
‫ההיתקלויות בחודשים השונים? מה הסיבה שהיתקלויות ירדו במהלך שלוש השנים?‬
‫‪ .2‬ממוצע היתקלויות תלת שנתי‪2.69 :‬‬
‫‪ .1‬ממוצע היתקלויות החודשי‪( ,‬ממוצע לשלוש השנים)‪ ,‬מראה‪ ,‬שעיקר ההיתקלויות‬
‫מתרחשות בחודשים נובמבר ובדצמבר‪.‬‬
‫‪ .5‬ההסבר לתוצאות הוא בכך שבנובמבר ובדצמבר מצויות בארץ ציפורים‬
‫‪- 121‬‬
‫‬‫פרק ‪7‬‬
‫ההיתקלויות וגם את מספר‬
‫סבירות‬
‫חורפות רבות‪ ,‬שמגדילות את‬
‫ההיתקלויות בפועל‪.‬‬
‫‪ .3‬פגיעות ציפורים במטוסים – נתונים סטטיסטיים‪:‬‬
‫התהליך הקשור למספר הפגיעות‪ ,‬שאותו ניתן לזהות בשנים האחרונות‪ ,‬הוא‬
‫ירידה במספרן‪ .‬הסיבות קשורות לפעילות של היחידה למניעת מטרדי‬
‫ציפורים‪ ,‬הן בגירוש הציפורים והן בשינוי הגידולים בשדות מחד‪ ,‬ומאידך‪ ,‬לכך‬
‫שהעבירו את מזבלת חיריה הרחק משדה התעופה‪.‬‬
‫בתאריך ‪ ,72/77/7373‬בנמל התעופה על שם קנדי בניו יורק‪ ,‬התנגש מטוס נוסעים בלהקת שחפים בזמן‬
‫ההמראה‪ .‬המטוס נשרף כליל‪ .‬כל ‪ 753‬הנוסעים יצאו ללא פגע‪.‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 124 -‬‬
‫פרק ‪ :7‬הרחבה ג' לתלמיד‪:‬‬
‫מפגש ציפורים – מטוסים אזרחים‪ :‬הסכנות ודרכי ההתמודדות‬
‫חלק א'‪ :‬התמודדות עם מטרדי ציפורים בשדות התעופה האזרחיים‬
‫‪ .9‬התחלקו לקבוצות‪ .‬כל קבוצה תקבל כתבה העוסקת בנושא ההיפגעות של‬
‫מטוסים וציפורים בתעופה האזרחית‪ ,‬מהכתבות המצורפות כאן וכן‬
‫מהכתבות המצויות במדור "קטעי עיתונות" שבסוף פרק ‪ 7‬בעמ' ‪ 111‬וכן‬
‫בקטעי העיתונות שמצויים בהרחבה א' של פרק ‪ 7‬העוסקת באירוע חיריה‪,‬‬
‫עמ' ‪.219‬‬
‫מה לדעתכ ם צריכה להיות דרך הפעולה של רשות שדות התעופה וחברות התעופה‬
‫על מנת למנוע את הפגיעה במטוסים ע"י ציפורים?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 129 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 127 -‬‬
‫‪ .2‬קיראו את חומר הרקע בנושא היחידה למניעת מטרדי ציפורים בנתב"ג‪.‬‬
‫‪ . 2‬השוו בין דרך התמודדות הצבא ורשות שדות התעופה בהתמודדות עם מטרדי ציפורים‪.‬‬
‫(כדי לקרוא על דרכי ההתמודדות של הצבא היכנסו לאתר למדור תאונות ציפורים‬
‫ומטוסים לתת מדור תאונות ודרכי טיפול כתובת ישירה‬
‫‪http://www.birds.org.il/show_item.asp?levelId=1301‬‬
‫וכן בספר לטוס עם הציפורים עמודים ‪911 – 997‬‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫חפשו באינטרנט ובמקורות מידע אחרים חומר על התמודדות שדות תעופה‬
‫‪.1‬‬
‫אחרים עם מטרדי הציפורים על איזה שדות תעופה קראתם?‬
‫__________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫‪ .5‬האם כל שדות התעופה שמצאת סובלים ממטרדי ציפורים ? אם כן כיצד‬
‫הם מתמודדים עם המיטרד?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫חלק ב'‬
‫התפלגות היתקלויות על פי סוג הציפור בשנים ‪ 2007-7333‬בנתב"ג‬
‫‪ .9‬לפניכם טבלה וגרף המראים את מס' ההתנגשויות עפ"י שנים ועפ"י סוג‬
‫הציפור‬
‫‪1999‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫אנפת בקר‬
‫‪0‬‬
‫בז מצוי‬
‫‪1‬‬
‫דיה שחורה ‪1‬‬
‫זרעית השדה ‪6‬‬
‫חסידה לבנה ‪0‬‬
‫חוגלה‬
‫‪3‬‬
‫יונה‬
‫‪1‬‬
‫כרוון‬
‫‪1‬‬
‫סיס‬
‫‪3‬‬
‫סקסק‬
‫‪2‬‬
‫חורף‬
‫עקב‬
‫‪0‬‬
‫פפיון‬
‫‪1‬‬
‫שלו‬
‫‪0‬‬
‫תור מצוי‬
‫‪1‬‬
‫לא ידוע‬
‫‪19‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫ ‪-1129‬‬‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫עפ" סוג הציפור בשנים ‪2001-1999‬‬
‫התפלגויות היתקלויות י‬
‫'‬
‫מס‬
‫התקלויות‬
‫‪20‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫אנפת בז מצוי דיה זרעית חסידה חגלה‬
‫שחורה השדה לבנה‬
‫בקר‬
‫יונה‬
‫כרוון‬
‫סיס‬
‫סקסק עקב‬
‫חורף‬
‫פפיון‬
‫שלו‬
‫תור לא ידוע‬
‫מצוי‬
‫סוג הצי פור‬
‫במבט ראשון‪ ,‬מה ניתן ללמוד מהגרף? כיתבו שאלות‪ ,‬שהגרף יכול לתת עליהן תשובות‪.‬‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫‪ .7‬מהו סוג הציפור שהיתקלותה הראשונה התגלתה בשנת ‪? 2669‬‬
‫____________________‬
‫‪ .9‬מדוע ישנן מספר גבוה של היתקלויות שלגביהן אי אפשר לדעת את סוג‬
‫ומין הציפור ?‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 121 -‬‬
‫‪ .1‬מיינו את הציפורים שבטבלה עפ"י זמן שהותן בארץ ליציבות‪ ,‬מקייצות‪,‬‬
‫חורפות וחולפות‪ .‬היעזרו באנציקלופדיה לחי ולצומח בא"י כרך ‪ 9‬או במגדיר‬
‫ציפורים‪.‬‬
‫קבוצת שהות‬
‫יציבות‬
‫מקייצות‬
‫חולפות‬
‫חורפות‬
‫מיני הציפורים‬
‫סה"כ‬
‫‪ .96‬צרו טבלת נתונים חדשה – מס' היתקלויות לפי שנים אל מול זמן השהות‬
‫יציבות‬
‫זמן שהות‬
‫מקייצות‬
‫חורפות‬
‫חולפות‬
‫סה"כ‬
‫‪7333‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2007‬‬
‫סה"כ‬
‫‪ .99‬צרו גרף על סמך הטבלה‪ .‬הדביקו אותו כאן‪:‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 116 -‬‬
‫‪ .92‬מה מסקנתכם לגבי זמן השהות של הציפור בארץ ומעורבותה בתאונות עם‬
‫מטוסים?‬
‫הציעו הסבר לממצאיכם‪:‬‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫חלק ג'‬
‫התפלגות היתקלויות לפי חודשים בשנים ‪ 2002-7333‬בנתב"ג‬
‫‪ .9‬לפניכם טבלה וגרף‪ ,‬ובהם מפורטות מספר ההתקלויות עפ"י חודשים‪:‬‬
‫‪2000‬‬
‫חודש ‪1999‬‬
‫‪3‬‬
‫ינואר ‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫פברואר ‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫מרץ ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫אפריל ‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫מאי ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יוני ‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫יולי ‪5‬‬
‫התקלויות ל פי ‪2‬‬
‫אוגוסט ‪3‬‬
‫חודשים בשנים‬
‫הת פלגות‬
‫‪2‬‬
‫ספטמבר ‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫נובמבר ‪3‬‬
‫ ‪4‬‬‫דצמבר ‪11‬‬
‫‪- 119‬‬
‫‪3‬‬
‫ינואר ‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫פברואר ‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫פרק‪710‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2001-1999‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1999‬‬
‫'‬
‫מס‬
‫התק לויות‬
‫‪2000‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ינוא ר‬
‫פב רו אר‬
‫מרץ‬
‫אפ רי ל‬
‫מאי‬
‫יו לי‬
‫יוני‬
‫חודש‬
‫או גוסט‬
‫ספטמב ר‬
‫אוקטובר‬
‫נו במבר‬
‫דצמ בר‬
‫במבט ראשון ‪ -‬מה ניתן ללמוד מהגרף? כתבו שאלות שהגרף יכול לתת עליהן תשובות‪.‬‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫‪ .2‬חשבו ממוצע היתקלויות שנתי ותלת שנתי‬
‫___________________________‬
‫‪ .1‬חשבו ממוצע היתקלויות חודשי (ממוצע לשלושת השנים)‬
‫ינואר____פברואר____מרץ_____אפריל____מאי________יוני____יו‬
‫לי____‬
‫אוגוסט____ספטמבר______אוקטובר______נובמבר____דצמבר____‬
‫‪ .5‬נסו להסביר את התוצאות שקיבלתם (השתמשו בידע שרכשתם בפרקים‬
‫קודמים)‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫‪- 112 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪ .3‬פגיעות ציפורים במטוסים – נתונים סטטיסטיים‪:‬‬
‫מאז תחילת פעילותה של היחידה למניעת מטרדי ציפורים בנתב"ג חלה ירידה במספר‬
‫הפגיעות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בשנת ‪ – 2669‬מספר הפגיעות ל‪ 96,666 -‬תנועות היה ‪9.11‬‬
‫(סה"כ תנועות‪)79,956 :‬‬
‫‪‬‬
‫בשנת ‪ 2666‬מספר הפגיעות ל‪ 96,666 -‬תנועות היה ‪2.12‬‬
‫(סה"כ תנועות‪)99,151 :‬‬
‫‪‬‬
‫בשנת ‪ 9111‬מספר הפגיעות ל‪ 96,666 -‬היה ‪4.69‬‬
‫(סה"כ תנועות‪)79,791:‬‬
‫‪.4‬על סמך הנתונים הסטטיסטיים ועל סמך הנתונים שקיבלתם‪ ,‬מהו התהליך הקשור‬
‫למספר הפגיעות שניתן לזהות בשנים האחרונות? ומהן הסיבות לכך‪ ,‬לדעתכם?‬
‫_________________________________________________________________‬
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________
____________________________________________________________ _____
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 111 -‬‬
‫כתבות עיתונות בנושא תאונות בין ציפורים ומטוסים‪.‬‬
‫מטוסים ושדות תעופה אזרחיים‬
‫ידיעות אחרונות ‪23.3.7334‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 115 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫ידיעות אחרונות ‪8.3.7333‬‬
‫‪- 114 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫ ‪- 119‬‬‫ידיעות אחרונות ‪25/4/7331‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 117 -‬‬
‫מעיתון הארץ ‪24/02/2000‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 119 -‬‬
‫שדות תעופה צבאיים‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 156 -‬‬
‫‪- 99 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 159 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 151 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫הרחבה בנושא‬
‫קונפליקטים בין ציפורים וחקלאים‪:‬‬
‫תוכן הפרק‪:‬‬
‫‪ ‬הרחבה ד' למורה עגורים ואדם (בתקליטור) ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪545‬‬
‫‪ ‬הרחבה ד' לתלמיד עגורים ואדם (בתקליטור) ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪543‬‬
‫‪ ‬הרחבה ה' למורה שקנאים‪ ,‬קורמורנים ואדם (בתקליטור)‬
‫‪537‬‬
‫‪ ‬הרחבה ה' לתלמיד שקנאים‪ ,‬קורמורנים ואדם (בתקליטור) ‪535‬‬
‫‪ ‬הרחבה ו' חקרי רשת בנושא אדם ציפור למורה (בתקליטור) ‪537‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 155 -‬‬
‫פרק ‪ :7‬הרחבה ד' בנושא ציפורים ואדם למורה‪:‬‬
‫קונפליקט בין העגורים והחקלאים‬
‫(דפים לתלמיד ראה בעמ' ‪)543‬‬
‫מטרות‬
‫התלמידים ילמדו על הקונפליקט שבין העגורים והחקלאים בעמק החולה‪ ,‬כדוגמה‬
‫לקונפליקט שנמצא לו פתרון חלקי‪.‬‬
‫התלמידים יכירו את ההיבטים השונים והמורכבות של קונפליקטים סביבתיים‪ ,‬גם כאלה‬
‫שטרם נמצא להם פתרון‪.‬‬
‫רקע למורה‪:‬‬
‫ישראל והמזרח התיכון‪ ,‬היו‪ ,‬מאז ומתמיד‪ ,‬אזור מעבר ללהקות עגורים נודדות‪ .‬מספרם‬
‫של העגורים החולפים דרך ישראל הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬כמה עשרות אלפי פרטים‪ .‬רבים מהם‬
‫נודדים בשעות הלילה בחושך מוחלט‪ ,‬כך שקשה מאד להעריך את מספרם המדויק‪ .‬עד‬
‫אמצע המאה ה‪ 26 -‬היו דיווחים מעטים בלבד על עגורים המבלים בישראל את עונת‬
‫החורף‪ .‬עגורים חרפו‪ ,‬במספרים קטנים‪ ,‬בבקעת באר‪-‬שבע ובעמקים הצפוניים‪ .‬מאמצע‬
‫שנות ה‪ 76 -‬החלו עגורים לחרוף במספרים גדולים יותר (אלפים בודדים)‪ ,‬בעיקר בעמק‬
‫יזרעאל ובעמק חפר‪.‬‬
‫גרף מתוך עבודת המסטר של דן אלון המראה את ההשתנות בכמות העגורים במהלך השנים‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 154 -‬‬
‫מאז ראשית שנות ה‪ ,16 -‬השתנתה מפת החריפה של העגורים בישראל‪ .‬עמק החולה הפך‬
‫לאתר החריפה המרכזי‪ ,‬בעוד שמעמק יזרעאל נעלמו העגורים כמעט כליל‪ .‬מספרם בעמק‬
‫החולה הלך וגדל במהלך שנות ה‪ ,16 -‬בעוד שב‪ 9199 -‬נספרו בעמק החולה כ ‪9966 -‬‬
‫עגורים‪ ,‬הרי שב‪ 9116 -‬כבר עבר מספרם את ה‪ .96,666 -‬המספר הגבוה ביותר של עגורים‬
‫נצפה מדי שנה בסוף נובמבר ובתחילת דצמבר‪ .‬בשנים האחרונות היה מספרם בעמק‬
‫בחודשים אלה כ‪ .26,666 -‬לא כל העגורים הללו מבלים בארץ את כל עונת החורף‪ ,‬חלק‬
‫מהם ממשיך בנדידה דרומה במהלך דצמבר וינואר‪ ,‬כך שבדרך כלל נשארים כאן ‪96,666‬‬
‫עד ‪ 95,666‬עגורים עד לחודשים מרץ ‪ -‬אפריל‪ .‬אז הם נודדים חזרה לאירופה‪.‬‬
‫בתחום הממשק החקלאי‪ ,‬עבר עמק החולה שינוי משמעותי ביותר‪ .‬בשנים ‪9112-9111‬‬
‫נחפרו בשטח החקלאי עשרות תעלות ניקוז‪ ,‬ואלו מהוות אתרי שתייה נוחים לעגורים‪.‬‬
‫ההתכנסות לשתייה היא צורך חשוב של העגורים‪ ,‬וכאן הצורך אף מתגבר‪ ,‬שכן עיקר‬
‫המזון המצוי בשטח הוא מזון יבש מאד‪ ,‬המחייב הסתמכות על מקור מי שתייה‪.‬‬
‫בעקבות מערכת הניקוז‪ ,‬שטחים רבים שקודם לכן לא היו ניתנים לעיבוד‪ ,‬הפכו לשטחים‬
‫מעובדים באינטנסיביות‪ ,‬וגידולים חדשים נכנסו למערכת הגידולים‪.‬‬
‫מחקרו של דן אלון‪ ,‬מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע‪ ,‬חושף את הקשר בין‬
‫מנהגי החריפה של העגורים לבין הממשק החקלאי בעמק החולה‪:‬‬
‫העלייה הדרמטית במספר העגורים בעמק חלה במקביל לשינויים בממשק החקלאי שלו‪,‬‬
‫ובעיקר‪ ,‬עלייה חדה בגידול בוטנים‪ ,‬מכ ‪ 566 -‬דונם ב ‪ ,9196 -‬לכ ‪ 9,966 -‬דונם ב ‪.9114 -‬‬
‫המחקר אימת את הדיעה‪ ,‬שהסיבה לעלייה במספרי העגורים‪ ,‬קשורה לעלייה בגודל השטח‬
‫המעובד בגידולי הבוטנים‪ .‬יתר על כן מספר העגורים השוהים בעמק תלוי בגורם שלישי‪,‬‬
‫בגשם‪ .‬מסתבר‪ ,‬שעזיבתם של עגורים רבים מדי שנה בתחילת החורף (המתבטאת בירידה‬
‫כללית במספר העגורים מעשרים אלף לעשרת אלפים)‪ ,‬מתרחשת כשכמות‬
‫המשקעים המצטברת מתחילת העונה עוברת את קו ה ‪ 966 -‬מ"מ‪ .‬על פי השערתו של דן‬
‫אלון‪ ,‬הגשם מרטיב את הבוטנים שנשארו בשדה לאחר האסיף וגורם להרקבתם‪ ,‬או‬
‫להתפתחות פטריות רעילות עליהם‪ ,‬כך שהם הופכים לבלתי‪-‬אכילים עבור העגורים‪.‬‬
‫נוכחות של כמות גדולה כל‪-‬כך של עגורים‪ ,‬שהם ציפורים גדולות וקולניות‪ ,‬היא בין‬
‫תופעות הטבע המרהיבות שניתן לראות היום בישראל‪ ,‬ועמק החולה הופך יותר ויותר‬
‫לאתר עלייה לרגל של חובבי טבע‪ ,‬צפרים וצלמים‪ .‬הצד השני‪ ,‬הפחות מוכר של התופעה‪,‬‬
‫הוא הנזק שנגרם לשדות החקלאיים‪ .‬בחורף של ‪ 9111-2666‬הוערך נזקם במיליון וחצי ‪.₪‬‬
‫עיקר הנזק נגרם כשהעגורים עוקרים נבטים צעירים של חיטה וחומוס‪ ,‬וכן הידוק הקרקע‬
‫שהם גורמים‪ .‬על מנת לצמצם את הנזק‪ ,‬הוחל בחורף ‪ 2666-2669‬בהאכלה אקטיבית של‬
‫העגורים‪ .‬צוות מיוחד מבין חקלאי העמק מפזר עבורם מזון (בעיקר תירס)‪ ,‬בשתי נקודות‬
‫האכלה שונות‪ ,‬בכמות של כשלושה טון תירס ליום‪ ,‬סה"כ כמאתיים טונה תירס לעונה‪,‬‬
‫המהווה מזון אלטרנטיבי לעגורים‪ ,‬וכך הוא מרחיק אותם משדות שנזרעו‪.‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 159 -‬‬
‫התוצאות של שיטה זו הפתיעו גם את האופטימיים שבין חקלאי העמק‪ :‬הנזק שנגרם על‬
‫ידי העגורים נמנע כמעט לחלוטין‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬נרשמה ירידה בהיקף הנזק שגורמים בחולה‬
‫מיני עופות אחרים‪ ,‬דוגמת יונים וברכיות‪.‬‬
‫סביב האגמון הוקמו משטחי תצפית ומצפור‪ ,‬שמאפשרים תצפית בעגורים ובציפורים‬
‫אחרות‪ ,‬בעת שהם מתרכזים בנקודות האכילה‪ ,‬השתייה או הלינה‪.‬‬
‫אמצעי עזר‬
‫כפתיחה ניתן להראות לתלמידים את המצגת סיפורו של מולי או המצגת עגורים המספרת‬
‫את סיפור הנדידה של העגורים‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬ניתן להראות את סרט הוידאו העגור בישראל (‪ 7‬דקות‪ ,‬עברית)‪ .‬הסרט נמצא גם‬
‫באתר במדור עגור אפור ראו שם כפתור עגור אפור סרט וידאו‪ .‬כתובת‬
‫‪http://www.birds.org.il/show_item.asp?levelId=358‬‬
‫מהלך הפעילות‬
‫התלמידים יקראו באתר על הקונפליקט שבין העגורים לאדם‪ .‬המידע מצוי תחת מדור‬
‫פרויקטים מחקריים‪ ,‬בתת מדור עגור אפור‪ .‬בסעיף עגורים פתיחה‪ ,‬יקבלו רקע על‬
‫הביולוגיה של העגור האפור‪ .‬בתת מדור מחקרים ועובדות בסעיף העגורים בעמק החולה ‪-‬‬
‫המאמרים העגורים בעמק והעגורים והאדם – פתרון קונפליקט והשקת כוסית‪.‬‬
‫תשובות לשאלות‬
‫‪ .9‬התחרות בין העגורים והאדם היא על השדות‪ :‬העגורים רוצים את התבואה‪ ,‬וגם‬
‫החקלאים רוצים אותה ‪ .‬הבעיה היא לא בבוטנים‪ ,‬שהם מזונם המועדף של העגורים‪ ,‬שכן‬
‫הם אוכלים את הבוטנים שנותרו בשדה לאחר הקטיף שלהם‪ .‬הבעיה החמורה היא‬
‫באכילת הנבטים של החיטה והאספסת וברמיסה של השדות שנגרמת על ידי העגורים‪.‬‬
‫‪ .2‬הבעיה החריפה בשנות ה‪ ,16-‬כי אז התחילו לגדל בוטנים ומספר העגורים בעמק עלה‬
‫ממאות בודדות עלה לקרוב ל ‪ 26,666‬פרטים‪.‬‬
‫‪ .1‬עבודת המאסטר של דן אלון לא עסקה במציאת דרך לסלק את העגורים אחת ולתמיד‬
‫מהעמק‪ ,‬כי לעגורים יש חשיבות רבה בבחינה תיירותית‪ :‬אלה ציפורים יפות‬
‫ואטרקטיביות וניתן‪ ,‬על ידי ממשק נכון‪ ,‬גם לנצל כלכלית את העובדה הזו‪ ,‬על ידי משיכת‬
‫תיירים רבים לעמק‪.‬‬
‫‪- 157 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪ .5‬טבלת העדפת בתי גדול ומזון עיקריים‪ ,‬ממוצע תלת שנתי‪ ,‬לשנים ‪,9111 - 9119‬‬
‫באחוזים‪( .‬מתוך עבודת המוסמך למדעים של דן אלון)‪.‬‬
‫גידול‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫בוטנים‬
‫‪94.1‬‬
‫‪47.9‬‬
‫‪14.9‬‬
‫תירס‬
‫‪97.4‬‬
‫‪96.2‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪9.1‬‬
‫תירס מתוק‬
‫‪4.9‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪4.1‬‬
‫לא מעובד *‬
‫‪96.9‬‬
‫‪99.1‬‬
‫‪91.1‬‬
‫‪55.1‬‬
‫‪29.2‬‬
‫‪96‬‬
‫‪99.9‬‬
‫‪99.9‬‬
‫‪92.1‬‬
‫‪44.1‬‬
‫חיטה‬
‫‪9.2‬‬
‫אספסת‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫‪79.5‬‬
‫‪94.1‬‬
‫* בשדות הלא מעובדים גדל פרא צמח שנקרא דורת‪-‬ארם‪-‬צובא שאת הפקעות שלו אוכלים‬
‫העגורים‪.‬‬
‫התלמידים י שרטטו‬
‫גרף המראה את המזון המועדף על העגורים‬
‫בחודשים השונים‪ .‬וידביקו אותו במחברתם‪.‬‬
‫‪ .4‬מה שניתן ללמוד מהמימצאים לגבי המזון המועדף על ידי העגורים הוא‪ ,‬שעד‬
‫דצמבר נאכלים בוטנים‪ ,‬ולאחר מכן נאכל המזון בשדות הלא מעובדים‪ ,‬חיטה‬
‫ואספסת‪.‬‬
‫‪ .9‬העגורים מפסיקים לאכול בוטנים החל מחודש ינואר‪ ,‬כי מחודש זה מתחילים‬
‫בדרך כלל גשמים משמעותיים והבוטנים שבקרקע נרקבים והופכים לבלתי‬
‫אכילים‪.‬‬
‫‪ .7‬המועד הנכון להתחיל להאכיל את העגורים הוא בדצמבר‪ ,‬לאחר שיש ירידה בכמות‬
‫המזון הזמין להם‪ .‬חלק מהציפורים ימשיכו אז לנדוד ולחפש מזון‪ ,‬ורק לאחר שהן‬
‫תמראנה‪ ,‬יש להתחיל ולהאכיל‪.‬‬
‫האכלת העגורים בעמק החולה‪( .‬ציור‪ :‬טוביה קורץ)‬
‫‪- 151 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫פרק ‪ :7‬הרחבה ד' בנושא ציפורים ואדם לתלמיד‬
‫קונפליקט העגורים והאדם‬
‫קיראו באתר על הקונפליקט שבין העגורים לאדם‪ .‬בדף הבית תחת מדור פרויקטים‬
‫מחקריים היכנסו למדור עגור אפור‪ ,‬ושם קיראו במדור עגורים – פתיחה על הביולוגיה של‬
‫העגור האפור (היכנסו לכרטיס הביקור)‪ .‬לאחר מכן היכנסו לתת מדור מחקרים ועובדות‬
‫ולתוך העגורים בעמק החולה וקיראו את המאמרים העגורים בעמק‪ ,‬והעגורים והאדם‬
‫–‬
‫פתרון קונפליקט והשקת כוסית‪.‬‬
‫‪ .9‬על מה קיימת תחרות בין העגורים לאדם?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫‪ .2‬מדוע החריפה הבעיה בשנות ה ‪?16 -‬‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫‪ .1‬עבודת המאסטר של דן אלון הייתה בנושא מציאת פתרון לקונפליקט שבין העגורים‬
‫לבין האדם‪ .‬מדוע לא עסקה העבודה במציאת דרך לסלק את העגורים אחת ולתמיד‬
‫מהעמק?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫‪ .5‬עיינו בטבלה הבאה המספרת על העדפת בתי גדול ומזון עיקריים‪ ,‬ממוצע תלת שנתי‪,‬‬
‫לשנים ‪ ,9111 – 9119‬באחוזים (מתוך עבודת המוסמך למדעים של דן אלון)‪.‬‬
‫גידול‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫בוטנים‬
‫‪94.1‬‬
‫‪47.9‬‬
‫‪14.9‬‬
‫תירס‬
‫‪97.4‬‬
‫‪96.2‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪9.1‬‬
‫תירס מתוק‬
‫‪4.9‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪4.1‬‬
‫לא מעובד *‬
‫‪96.9‬‬
‫‪99.1‬‬
‫‪91.1‬‬
‫‪55.1‬‬
‫‪29.2‬‬
‫‪96‬‬
‫‪99.9‬‬
‫‪99.9‬‬
‫‪92.1‬‬
‫‪44.1‬‬
‫חיטה‬
‫אספסת‬
‫‪9.2‬‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫‪79.5‬‬
‫‪94.1‬‬
‫* בשדות הלא מעובדים גדל פרא צמח שנקרא דורת‪-‬ארם‪-‬צובא שאת הפקעות שלו אוכלים‬
‫העגורים‪.‬‬
‫שרטטו גרף המראה את המזון המועדף על העגורים בחודשים השונים‪ .‬הדביקו את הגרף‬
‫ ‪- 146‬‬‫במחברתכם‪7.‬‬
‫פרק‬
‫‪ . 4‬מה ניתן ללמוד מהמימצאים לגבי המזון המועדף על ידי העגורים?‬
‫_______________________________________________________________‬
‫_______________________________________________________________‬
‫‪ .9‬מדוע לדעתכם מפסיקים העגורים לאכול בוטנים מחודש ינואר?‬
‫_______________________________________________________________‬
‫_______________________________________________________________‬
‫_______________________________________________________________‬
‫‪ .7‬כ ‪ 16,666‬עגורים עוצרים למנוחה ולאכילה בעמק החולה‪ .‬מתוכם כ ‪26,666 – 99,666‬‬
‫ימשיכו לאפריקה ורק כ ‪ 92 – 96‬אלף נשארים בעמק‪ .‬אחת השאלות המרכזיות של דן‬
‫אלון במחקר הייתה‪ ,‬מתי בדיוק להתחיל להאכיל את העגורים‪ .‬האכלה בשלב מוקדם מדי‬
‫עשויה לגרום לכך שיישארו יותר מדי עגורים בעמק‪ ,‬ואילו בשלב מאוחר מדי היא עשויה‬
‫לגרום למצב שכל העגורים יסתלקו מהעמק‪ .‬עיינו בטבלה בשאלה ‪ .5‬מתי‪ ,‬לדעתכם‪,‬‬
‫המועד הנכון להתחיל להאכיל את העגורים?‬
‫_______________________________________________________________‬
‫_______________________________________________________________‬
‫_______________________________________________________________‬
‫עגורים מעופפים‪( .‬ציור‪ :‬טוביה קורץ)‬
‫‪- 149 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫פרק ‪ :7‬הרחבה ה' למורה‪:‬‬
‫קונפליקט שקנאים‪ ,‬קורמורנים ומגדלי דגים‬
‫(דפים לתלמיד ראה בעמ' ‪)535‬‬
‫מטרות‬
‫התלמידים ילמדו על הקונפליקט הקיים בין מגדלי הדגים לבין הקורמורנים והשקנאים‪,‬‬
‫כבעיה שטרם נמצא לה פתרון מספק‪.‬‬
‫מהלך הפעילות‬
‫התלמידים יקראו את הכתבה המפרטת את הקונפליקט הקיים בין מגדלי הדגים‬
‫לשקנאים הנודדים ולקורמורנים החורפים שניזונים מדגים וכן‪ ,‬את ההתכתבות בין‬
‫הסטודנט אביעד חורב ודויד גלזנר‪ .‬הם יתבקשו להעלות שאלות‪.‬‬
‫בהמשך ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות‪ ,‬ולחלק להם משימות לחיפוש תשובות לשאלות‬
‫שהועלו במקורות שונים‪.‬‬
‫חלק מהשאלות שמעלה הכתבה‪:‬‬
‫‪ .9‬מה הנזק הכספי המשוער‪ ,‬שתגרום להקת שקנאים למגדלי הדגים?‬
‫‪ .2‬מה הם הפתרונות המוצעים כיום לפתרון בעיית הנזק של השקנאים למגדלי‬
‫הדגים?‬
‫‪ .1‬מה הן השיטות שמגדלי הדגים כיום משתמשים לסילוק הציפורים שמזיקות להם?‬
‫‪ .5‬מדוע לא להרוג את כל אוכלוסיית הציפורים המזיקות או לסלק אותן בדרכים‬
‫תקיפות?‬
‫‪ .3‬מה הוא הכיוון‪ ,‬שלדעתכם‪ ,‬יש לקחת כדי לקדם את פתרון הבעיה?‬
‫שקנאים בנדידה בזמן מנוחה בעמק החולה מתאריך ‪( 4.70.2002‬צילום‪ :‬הדורם שירחי באדיבות מרכז‬
‫הצפרות הישראלי)‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 141 -‬‬
‫פרק ‪ :7‬הרחבה ה' לתלמיד‪:‬‬
‫קונפליקט שקנאים‪ ,‬קורמורנים ומגדלי דגים‬
‫קיראו את הכתבה העיתונאית המצורפת וכן‪ ,‬את ההתכתבות שהתנהלה בסוף נובמבר‬
‫‪ 2662‬בין הסטודנט אביעד חורב לבין דויד גלזנר‪ ,‬מנהל מרכז הצפרות בכפר רופין שהוא‬
‫גם חבר קבוץ כפר רופין‪.‬‬
‫רישמו ‪ 3‬שאלות לפחות‪ ,‬שעולות לכם מהכתבה ומההתכתבות‪.‬‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫________________ _____________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 145 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫‪- 144 -‬‬
‫מכתב הסטודנט‪:‬‬
‫שלום רב‪.‬‬
‫שמי אביעד חורב‪ ,‬ואני תלמיד שנה ג' במכללה הימית לישראל במכמורת‪.‬‬
‫לפני שבוע‪ ,‬במהלך סיור בנושא חקלאות ימית‪ ,‬מקצוע שהוא חלק אינטגרלי מלימודי‪,‬‬
‫ביקרנו בשלושה אתרים‪ :‬איילת השחר‪ ,‬כפר רופין ולהבות חביבה‪.‬‬
‫במקומות אלו קיים ירי מסיבי שמטרתו סילוק קורמורנים‪ ,‬שקנאים ושאר מזיקים‪.‬‬
‫שאלתי לפשר הדבר‪ ,‬והוסבר לי‪ ,‬שנורים כדורי סרק בלבד‪.‬‬
‫לאחר חיפוש שטחי באזור‪ ,‬מצאתי תחמושת ציד חיה רבה‪ .‬ההסבר שניתן לי לאור הגילוי‬
‫הוא שהם צדים מספרים בודדים‪ ,‬המאושרים על פי חוק‪.‬‬
‫ככל שהתקדם הסיור‪ ,‬כך התרבו עדויות לפגיעה שהיא יותר מאשר מצומצמת‪ .‬קיימות אף‬
‫עדויות של אנשים שאמרו שמדי פעם נצפים החקלאים כשהם מציבים גוויות ירויות של‬
‫שקנאים כאזהרה לשאר העופות‪ ,‬כפי שעושים לעורבים החקלאים בנגב‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אחד המרצים טען שאין מה לעשות עם שקנאים וקורמורנים כי אינם טעימים‪,‬‬
‫ואחד אחר אמר שאם היה יכול היה משמיד את כל הקורמורנים ואף את הנדירים‬
‫מביניהם‪.‬‬
‫אינני מאמין לאף חקלאי או תעשיין שטוען כי אין מה לעשות‪ .‬כך גם טענו דייגי טונה‪ ,‬עד‬
‫שבלחץ התקשורת‪ ,‬ארגוני טבע וקהל הצרכנים חויבו בשינוי שיטות הדיג ובהנפקת סמל‬
‫"‪ "Dolphin Safe‬על כל אריזה‪ .‬גם אם חלק מהנעשה הוא בהתאם לחוק‪ ,‬הרי שחוק זה‬
‫הוא לא חוק טוב‪ .‬חתולי הביצה בסכנת הכחדה‪ ,‬ולעופות הנודדים חשיבות אקולוגית רבה‪.‬‬
‫פניתי בעניין זה למשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬אדם טבע ודין‪ Green Peace, WWF ,‬ולאו"ם‪.‬‬
‫האמת היא‪ ,‬שאיני מצפה ליותר מידי מגופי השלטון בארץ‪ ,‬אולם חייבים להביא נושא זה‬
‫לידיעת הציבור‪ ,‬כי החקלאות הימית תלך ותתרחב גם לאזורים אחרים בארץ‪ ,‬כדוגמת‬
‫הנגב‪ ,‬וללא דרישה מיידית לפיקוח ולקביעת תקנים מחמירים שיופיעו על אריזות‬
‫המוצרים כ "‪ "Pelican Friendly‬או כל וריאציה אחרת‪ ,‬גם חיות אחרות כמו קרקלים‬
‫יהיו בסכנה‪.‬‬
‫למי עוד ניתן לדעתך לפנות על מנת שעניין זה יזכה בתשומת לב נאותה?‬
‫תקוותי שתמצא נושא זה חשוב דיו להעבירו הלאה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫אביעד חורב‬
‫פרק ‪7‬‬
‫תשובתו של דויד גלזנר‪:‬‬
‫‪- 149 -‬‬
‫אביעד שלום‪,‬‬
‫אני מודה לך על מכתבך ועל ערנותך בנושא‪.‬‬
‫לידיעתך‪ :‬העובדות מורכבות קצת יותר‪ ,‬אנסה לפרט מעט‪.‬‬
‫התנגשות האינטרסים בין החקלאות והאדם‪ ,‬לבין הציפורים היא בלתי נמנעת‪ ,‬בעיקר עקב‬
‫השינויים הסביבתיים שיצרנו‪ ,‬כולל אספקת מזון לבע"ח בשטחי החקלאות‪ ,‬הפרה‬
‫סביבתית משמעותית והרס בתי גידול שמפנה בע"ח וציפורים אל שטחים חקלאיים‪.‬‬
‫פגיעה ישירה ע"י ירי בשקנאים ועופות אחרים אסורה ע"פ החוק ונדירה בשטח‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נמצאה דרך לפתרון לבעיית השקנאים‪ ,‬ע"י האכלתם בחולה‪ ,‬בעודפי‬
‫דגים מ"הטלה פראית"‪ .‬לצערנו‪ ,‬הדבר לא התבצע כהלכה השנה‪ ,‬ולכן השקנאים מתקשים‬
‫להמשיך בנדידה‪ ,‬נוחתים בבריכות הדגים ונגרמת התנגשות אינטרסים מוכרת ומאד לא‬
‫חביבה‪.‬‬
‫הקורמורן הגדול הוא מזיק מוכר‪ ,‬שמותר לגרש אותו מבריכות הדגים‪ ,‬ע"פ אישור רט"ג‪.‬‬
‫זה כולל‪ ,‬לצערנו‪ ,‬ולא רק בארץ‪ ,‬אישור חריג לפגיעה בבודדים‪ ,‬ע"י צוות מורשה בלבד‪.‬‬
‫להזכירך שהדגה הוא ענף החקלאות מס' ‪ 9‬בעמקים הצפוניים‪ .‬כך שע"פ הבנתי המוסרית‬
‫והעקרונית צריך להגן על פרנסתם של הדייגים‪.‬‬
‫(ע"ע‪ :‬התיישבות‪ ,‬רי אות ירוקות‪ ,‬מקלט לציפורים נודדות‪ ,‬שמירת הסביבה‪ .‬הס מלהזכיר‪:‬‬
‫ביטחון‪ ,‬שמירת קרקע הלאום‪ ,‬שמירת הריבונות‪ ,‬הבטחת קיום הוגן‪ ,‬חיי קהילה ויצירה‬
‫בפריפריה ועוד טעונים מאד רלוונטיים)‪.‬‬
‫לצערי‪ ,‬עדיין לא נמצאה הדרך לשכנע את הקורמורנים לאכול במקומות המתאימים‪:‬‬
‫אגמון ושמורת החולה‪ ,‬הכינרת וחוף הים‪ .‬חובבי הטבע והחוקרים הפעילים באזור עושים‬
‫מאמצים רבים למצוא פתרונות מעשיים‪ ,‬שחלקם גם יעלו בממון רב‪ ,‬שאנו מגייסים‪.‬‬
‫ברצוני לציין‪ ,‬שהפעילות של חובבי הטבע בשטח בשנים האחרונות‪ ,‬תרמה הרבה למניעת‬
‫נזק מיותר לציפורים הנודדות ולסביבה בכלל!‬
‫אני מזמין אותך לתרום מזמנך וממרצך למאבק המתמשך והיסודי שלנו למציאת פתרונות‬
‫בתחומי המחקר‪ ,‬העבודה היישומית בשטח‪ ,‬יחסי הציבור והחינוך‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫דוד גלזנר‪,‬‬
‫מרכז הצפרות הבינלאומי בעמקים‪.‬‬
‫קיבוץ כפר רופין‪.‬‬
‫‪- 147 -‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫פרק ‪ :7‬הרחבה ו' ‪:‬‬
‫חקרי רשת בנושא קונפליקט אדם וציפור למורה‪:‬‬
‫‪ .9‬המלחמה של החקלאים במזיקים גורמת לפגיעה עקיפה גם בציפורים‪.‬‬
‫בהקשר לכך‪ ,‬אפשר להפנות למשימת חקרשת (‪ )Web Quest‬המטפלת בבעיית הנשרים בארץ‪,‬‬
‫שנכתבה על ידי ד"ר נורית קינן‪ .‬כתובתה‪:‬‬
‫‪http://schoolinkmatar.cet.ac.il/users/n/nurit1/www/pages‬‬
‫‪" .2‬חקרשת בנושא מטרדי ציפורים" מאת פיני פלד‪ ,‬המצוי באתר האינטרנט במדור‬
‫למורה ולתלמיד בתת מדור מערכי למידה בכפתור של חט"ב בכתובת‪:‬‬
‫‪http://www.birds.org.il/show_item.asp?itemId=2020&levelId=380&template=194‬‬
‫עגורים בעמק החולה‪ .‬שני בוגרים וצעיר‪( .‬ציור‪ :‬טוביה קורץ)‬