הריאליה של ספר יהודית
הריאליה של ספר יהודית
אדם זרטל ,אוניברסיטת חיפה
הקדמה
ספר יהודית ,מן הספרים החיצוניים ,זכה לטיפול רב במחקר החדש )ראה בעיקר גרינץ תשי "ז;
;Moore, 1993ובעיקר פרשנות חדשה וביבליוגרפיה עד שנות ה 80 -אצל ,Moore, 1985עמ' 117-
.(109ההיבטים הרבים של החיבור והגישו ת השונות של החוקרים הפיקו מבול של מאמרים
וספרים ,שניסו לפענח את הבעיות הגלומות בו .נמנה רק חלק מבעיות היסוד של הספר :
.1
זמן הכתיבה אינו ידוע ;
.2
בשום מקור מקביל לא נזכר אירוע כגון זה של ספר יהודית ;
.3
הרקע ההיסטורי אינו חד משמעי ,וסביר למדי כי הוסתר במכוון ;
.4
חלק ניכר מן הגיאוגרפיה ,ובעיקר שמות המקומות ,אינו נזכר במקור אחר .
כל הניסיונות לפתור את בעיותיו של הספר נתבססו ,עד עתה ,כמעט רק על ניתוחים בלשניים ,
היסטוריים וספרותיים .במאמר זה נציע שיטה שונה במקצת .
סיפור המעשה
בשנה ה 12 -לנבוכדנאצר ,מלך אשור ,יוצא זה למלחמה נ גד ארפכשד )במקור ,(Arphaxadמלך
מדי .מלכי המערב סירבו לבוא לעזרתו ,והמלך נשבע להרסם .מדע הנקמה יוצא לאור בשנתו ה-
,18לאחר הניצחון על ארפכשד ,כשנבוכדנאצר שולח את מפקדו המהולל הולופרנס למערב .המלך
פוקד להכניע את כולם :אלה שייכנעו ו )'יביאו אדמה ומים ' על פי מנ הג הכניעה הפרסי ( יקבלו
חנינה ,והשאר ייערפו ורכושם יילקח .הצבא הגדול ,ובו 120,000החיילים של הולופרנס ו12,000 -
קשתים רכובים ,יוצא לדרכו מנינוה ,מגיע לקיליקיה באנטוליה ולאחר חציית סוריה הוא חונה
בין גבע לבית שאן ,במגמה להכניע את הישראלים תושבי שומרון ,שנמנו גם הם על המורדים בו.
,וביניהם
הכהן הגדול בירושלים שולח שליחים אל סדרת ישובים ישראליים בשומרון
בתוליה ובית חומותים .הוא מצווה עליהם לתפוס את מעלות ההרים ,דרכם היה המבוא ליהודה ,
כדי לעצור את הצבא .הולופרנס מתייעץ עם שרי חבל הים ,המסבירים לו שאת טיבו של עם
ישראל .לאחר מכן הוא חונה בעמק דותים ,שם מצור על בתוליה ומונע מאנשיה גישה למעיינות ,
מקורות המים של העיר ,בתקווה להכניע אותם בצמא .זקני העיר מחליטים להסביר אותה
להולופרנס ,אם יהיו עוד כמה ימים בלא מים .
יהודית ,אישה יפה ועשירה בת בתוליה ,שבעלה מת לא מכבר ונקבר ליד דותן ,מחליטה
להציל את העיר ואת היהודים .היא יורדת אל מחנה הולופרנס ,מפתה אותו בערמה ומזמינה אותו
למשתנה .כשהמצביא שיכור היא כורתת את ראשו ,שבה בהחבא לבתוליה ומציגה את הראש על
החומות .מות המצביא גורם למנוסת צבא אשור וישראל נושע .
1
שיטת המחקר
שלא כבחלק מהספרים החיצוניים האחרים )אגרת ירמיהו ; מזמורי שלמה; עלית משה; ספר ברוך
הסורי; חזון אברהם ; ספר חנוך ; ספר היובלות ,ואחרים ,וראה ליכט Andrews, 1954; ;1968
(Patteron 1992; Dreissen, 1953, Metzger, 1957מופיעה בספר יהודית ריאליה גיאוגרפית
ויישובית .בסרפ באים פרטי ם על מקומות ומהלכים צבאיים ,על מרחקים ,גבהים ותצפיות ,ועל
יישובים ואלה הדרים בהם .במקרים אחדים יורד התיאור לפירוט טופוגרפי רב ומעודן ,המאפשר
לחקור את הבעיות באמצעות הריאליה הארכיאולוגית והגיאוגרפית .
העובדה שזירת המערכה )עמק דותן וסביבותיו ( צוינה בספר מראש ,מתירה לבדוק את
הפרטים באמצעות בחינה ארכיאולוגית של הזירה .כיוון שרק מעט אתרים באזור נחפרו חפירה
ארכיאולוגית של ממש ,יתבסס הניתוח שיובא בספר על הסקר הארכיאולוגי )סקר הר מנשה (
.הוא גם מספק
הסקר הארכיאולוגי מאפשר לחקור את הרקע היישובי והיבטים כרונולוגיים
היסטוריים .יתרון נוסף של הסקר הוא ההיכרות
סידרה חדשה של זיהויים גיאוגרפיים-
האינטימית עם השטח ,המאפשרת בדיקת עניינים כגון תצפיות ,מרחקים בין נקודות ,מקורות
המים ועוד.
;
בגלל ,יש קושי ניכר בעבודה על טקסט כספר יהודית בלי הרקע שמספק הסקר המלא
מותר גם לתהות כיצד נכתבו העבודות הקודמות בלעדיו .
הסתירות הפנימיות שבטקסט והשיטות להתרתן
כאמור ,לא נעסוק כאן בסתירות הספרותיות שבטקסט אלא במידה שהן קשורות לענייננו .גרינץ
)תשי"ז (1993 ;Moore 1985, 1-22 ;514-512 ,1958 ;63-3 ,ואחרים כבר הרבו לנתח את
הסתירות הללו ,שנציג אותן כאו בקצרה – רק לנוחות הקורא שאינו מכיר את הנושא .
א.
סתירות ענייניות וכרונולוגיות :ראשית ,נבוכדנאצר המקראי לא היה מלך אשור אלא מלך
בבל הניאו-כשדית; אשור ,מדי והעיר נינוה כבר לא היו קיימות בזמנו ,ובאשרו לא היו
מלכים הקרויים נבוכדנאצר וארפכשד .שנית ,במקורות ,המקראיים והאחרים ,המספרים
על מסעות בבליים למערב ) 597ו 586-לפנה"ס( אין מידע על מרד יהודי בשומרון .בראשית
המאה השישית לפנה "ס היה השומרון פחווה אשורית ובבלית .
ב.
סתירות של סיפור המעשה :לסיפור ,על ההיבטים ה "ישראליים" שבו ,אין שום סימוכין
במקורות אחרים .עליית הגולה מבבל הנזכרת בספר )ד ,ג( מתאימה לכאורה לתקופה
הפרסית ולימי עזרא ונחמיה ,אך בספרים הללו – או בטקסטים אחרים בתקופות אחרות –
לא נזכר כל אירועי דומה בשומרון .יויקים הכהן הגדול )ד ,ו( אינו ידוע ממקור אחר ,
וגיבורה בשם יהודית אינה ידועה כלל .אין גם עדויות על יישוב יהו די ב"גבול שומרון" )ד,
ד( ,ששמונת היישובים המציינים את גבולו נמנים ברשימה מיוחדת .
עם זאת ,הרקע ההיסטורי "הקשה" אינו מוטל בספר .בהנחה ,המקובלת על חוקרים רבים
כיום ,שמאורעות הספר קשורים לתקופה הפרסית ,יהיה הרקע קשור במרידות במצרים נגד
הפרסים בשנים 398-404לפנה"ס )בימי המלך ארתחשסתא ) Artaxerxesהשלישי( וכן 343
לפנה"ס )בימי ארתחשסתא השני .(Briant 1992, 240-242המרידות הללו זעזעו את
האימפריה וגררו עמן סדרת קרבות בין הפרסים למצרים ,שחלקם התרחשו על אדמת ארץ
2
ישראל .יש להוסיף לכך מרידות ומלחמות מקומיות ,שהבולטת בהן ה יתה המרד בצידון
) .(Salmon, 1985; Lemaire, 1994, 14סביר הדבר ,כפי שהציע מזמן גרינץ )תשי"ז17-15 ,
וראו נימוקיו שם ( ,שהאירועים של ספר יהודית היו חלק מהזעזועים הללו .
ג.
סתירות גיאוגרפיות ואתניות :ראשית ,שום מקור אחר – והדבר נכון הן במקורות
המקראיים והן במקורות ה מאוחרים יותר ,אלה של הבית השני – אינו מספר או רומז על
ישוב יהודי בצפון השומרון ,באזור עמק דותן .יישות כזאת אינה נזכרת ,פרט לקשר עם
"ערי נברכתא" ,וראו להלן; שנית ,הערי החשובות בסיפור – בתוליה ובית חומותיים – אינן
נזכרות לפני או אחרי ספר יהודית בשום הקשר ; שלישית ,חלק ניכר מהיישובים שבספר
יהודית ,הן אלה שבתחום הרחב )"כל גבול שומרון "( והן אלה שבתחום הצר )עקרבים ,כוש,
נחל מחמור ,קואמון( אינם ידועים כלל ממקורות אחרים .גם עניין מיוחד זה דורש הסבר .
כך נתקבל מצב מיוחד :מצד אחד ,ידוע היטב הרקע הגיאוגרפי המרכזי .הוא כולל את דותן
)דותים( ,יבלעם ,יזרעאל ,גיניי ,וכו' ,המזוהות ללא עוררין .מכאן הקלות בקביעת הזירה הכללית
ומקומו של סיפור המעשה .
ואולם ,מצד שני ,הטופוגרפיה המפורטת של האזור ,על פרטיה ,לחלוטין אינה מוכרת .
בספר יש כעשרים הגדרות טופוגרפיות ,שאופייני להן פירוט מדוי ק יחד עם העובדה שאינן ידועות
כלל .לא נתברר ,למשל ,טיבם של "המעבר הגדול ליהודה " ) ד ,ז(" ,מסילות ההר " ) ה ,א( ו"ההר
נוכח דוזתים " ) ז ,יח( .קשה גם להבין את ערכן של ההגדרות הקרובות זו לזו " :המעיינות אשר
מתחת לבתוליה " )ו ,יא(" ,בעמק אצל בתוליה על העין " ) ז ,ג( ו"מעלות העיר ומעיני המים " )ז ,ח(.
אך דווקא פירוט כזה ,הנדיר במקורות קדומים ,מאפשר לנסות ולהגדיר את המקומות המדוברים .
:ריבוי העיסוק בצד הספרותי -דתי לעומת
על רקע זה בולט שוב חוסר האיזון במחקר הספר
התעלמות ,כמעט מוחלטת ,מן הצד הריאלי-טופוגרפי.
אפיו שאבות כנסיה כ בר נטו לתארך את הספר לתקופה הפרסית )גרינץ ,(512 ,1968חלה
בעת החדשה מעין נסיגה מן ההבנה הזו .בניסיון התרת הבעיות הקשות של הספר חילק גרינץ את
הפרשנויות לשלוש שיטות ,שלכל אחת מהן נכנסת קבוצה של חוקרים :האליגורית ,הפסבדו-
היסטורית וההיסטורית .נחזור עליהן ,מפני שחלוקה זו תופסת במידה מסוימת גם במחקר החדש .
,שמטרתו דתית -אידיאולוגית .שיטה זו
השיטה האליגורית רואה בספר חיבור סמלי
.השיטה השניה ,הפסבדו-
מתעלמת מן הריאליה הרבה שבסיפור ואינה נותנת לה פתרון
היסטורית ,מנסה לבדוק את הספר על פי רמזים -כביכול הנתונים בו .לפי דוב ירה נכתב הספר על
רקע הלניסטי -חשמונאי ,ועיקרו ניסיון הסתרה של הנתונים הללו באמצעות רמזים .חוקרים אלה
הציעו "שיטת שמות" ,לפיה השם יהודית נגזר מיהודה המכבי ; יויקים – מהכהן הגדול אלקימוס ;
הולופרנס מסמל את ניקנור ,וכו' .אך ניתוח ארכיאולוגי ,גיאוגרפי והיסטורי מק שה מאוד על
ייחוס הספר לתקופה ההלניסטית -חשמונאית ,וראה להלן.
ההשקפה השלישית ,ההיסטורית ,מייחסת את אירועיו של ספר יהודית לתקופה הפרסית ,
אך חלק מדובריה מציעים שנכתב בתקופה החשמונאית .הסיבות להסתרת השמות ול "הסוואת"
הסיפור אינן ברורות כל עיקר ,אך יש ניסיונות לה ציע לכך רקע פוליטי .מכל מקום ,ם חסידי
"התקופה הפרסית " לא הציעו כל פתרון לריאליה של הספר .
3
סיבות אפשריות להזנחת הריאליה של ספר יהודית
ראינו שכל החוקרים ,ללא יוצא מן הכלל ,התרכזו בצדדים הספרותיים -אידיאולוגיים והצד
הגיאוגרפי -ריאלי של ספר יהודית הוזנח ,או נדון על בסיס כללי בלבד ובלי ידע של השטח )וראה
למשל .(Stummer, 1947אפילו שהחוקרים מזכירים את הריאליה ,לא הוצעה שיטת מחקר
ממשית לצורך זה .גרינץ )תשי"ח ,(44-29 ,לדוגמה ,אמנם עומד על הרקע הגיאוגרפי הכללי של
העלילה ומראה שאינו מתאים לתקופה ההלניסטית ,אך אין הוא בו דק כלל את זירת האירועים ;
גם מור וכל האחרים נדרשו לעניין ,באל שיתבססו על נתונים ריאליים מן השטח .לא הוצע גם
להשתמש בשיטות חדשות ונתונים חדשים לפתרון הסתירות ואי -הוודאויות בספר לא נדרשו ,ולא
עלתה גם ביקורת עצמית על חוסר -השימוש בנתונים כאלה .
יש לציין ,לדעתנו ,שתי סיבות עיקריות להזנחת הריאליה :
האחת – גישה כללית מצדם של היסטוריונים וחוקרי ספרות קדומה ,שאינה מדגישה די הצורך
את הריאליה כשיטה לפתרון בעיות .תופעה זו קיבלה חיזוק בדורות אחרונים מהביקורת המקיפה
של ה"מינימליסטים " על הריאליה של המקרא ;
השניה – העדר נתו נים מן השטח .המדובר בעיקר בסקר ארכיאולוגי יסודי של זירת האירועים ,
הבנוי לספק נתונים הן לזיהויים הגיאוגרפיים -היסטוריים והן למצב היישוב בתקופות השונות .
הדמיון בין סיפור הפלישה למערב של הולופרנס לבין הירודוטוס – מסע אחשורוש
) (Xerxsesליוון
כבר גרינץ )תשי"ז (29-24 ,ראה את הדמיון הרב בין אלמנטים שונים בתיאור מסעו של כסרכסס
ליוון ב 480 -לפנה"ס לבין המנהגים הפרסיים בספר יהודית .ואולם ,בניתוח הריאליה והמנהגים
אפשר לצעוד עוד צעד אחד ולהראות ,כי הסיפור נכתב בהשפעתו של הרודוטוס .מסע כסרכסס
השפיע השפעה רבה מאוד על דמיו נם של בני הדור ,וסביר מאוד שהכותב ראה נגד עיניו כמה וכמה
יסודות כאלה.
בדמיון זה נעשה שימוש בהמשך העבודה .
הבעיה האתנית והרקע היישובי :מי עשוי היה לעמוד בבסיס הסיפור?
אפילו שעורכיו של ספר יהודית מספרים לנו כמה פעמים על יישוב ישראלי בצפון השומרון ,ראינו
כבר שאין לכך שום עדות ממקורות אחרים .מכאן הצורך לבדוק את הרקע היישובי המתאים
ביותר לעליל .אפשר ,אמנם ,לטעון שאין קשר הכרחי בין הריאליה לסיפור עלילה דתי ,אך רקע
יישובי מתאים עשוי לבסס מאוד את הסיפור .
שתי תקופות הוצעו לספר יהודית :הפרסית וההלניסטית .לצורך בדיקת הרקע היישובי
השתמשנו בנתוני הסקר הארכיאולוגי המלא ,שנערך בצפון השומרון בשנים .2001-1978למרות
עבודות קודמות וחלקיות ) Campbell, 1968; Bach, 1958פורת ;1968גופנא ופורת ,(1972
שבדקו כ 10% -מכלל האתרים בשטח ,נחקר צפון השומרון באופן מלא רק בסקר שלנו
)ראו על
4
סקר הר מנשה – זרטל ;1984זרטל 1992א; זרטל ומרקם ;2000על בחינתו של ספר יהודית –
זרטל תשנ "ט .(*82-82 ,עד הסקר הנ "ל לא היו במחקר נתונים של ממש על האזור הזה ,אך עתה
יש ביכולתנו לא רק להראות את הרקע היישובי הצר ,אלא להרחיב ולקבל מבט מלא על התקופות
בשומרון ובסביבתו.
התקופה הפרסית :זו אחת מתקופות השיא בצפיפות היישובית של השומרון וצפון הארץ
הנתונים בטבלאות 2-1סודרו על פי הפרסומים השונים ,אפילו שיש הבדלים ניכרים בטיב
הסקרים וטיב פרסומם:
ברזל 2
ברזל 3
פרסית
הלניסטית
סקר הר מנשה
קער שכם )(1
עירון – שכם )(2
עמקים מזרחיים )(3
85
53
86
40
8
25
137
80
23
66
60
24
סה"כ מנשה
223
73
240
150
.
U
טבלה :1מספר היישובים באזור ) 1,500קמ"ר( לפי סקר הר מנשה ,מן הברזל 2עד התקופה
ההלניסטית
המקורות (1) :זרטל /1992ב (2) ;59-54 ,זרטל ומרקם (3) ;50-47 ,2000זרטל .88-81 ,1996
U
בטבלה 2ערכנו את הסקרים האחרים מדרום ומצפון להר מנשה :
ברזל 2
ברזל 3
פרסית
הלניסטית
סקר אפרים )(1
סקר יששכר )(2
סקר בית שאן )(3
190
60
44
אין נתונים
אין נתונים
אין נתונים
90
73
44
אין נתונים
40
26
סה"כ
294
207
66
טבלה :2מספר היישובים באזורים הסמוכים להר מנשה ,לפי סקרים אחרים
המקורות (1) :פינקלשטיין (2) ;1992צורי (3) ;154 ,1997שם ,שם.
הנתונים מדברים בעד עצמם .לאחר הירידה הניכרת ביישוב בתקופת הברזל 586-721) 3לפנה"ס(,
תולדת ההגליות האשוריות ,ניכרת עליה דרמטית בעצמת היישוב בתקופה הפרסית בהר מנשה .
עליה זו בולטת עוד יותר אם נחשב את המספרים בלי ספר המדבר ,כשיתקבלו הנתונים הבאים :
ברזל 137 – 2אתרים; ברזל 48 – 3אתרים; פרסית – 217אתרים והלניסטית – 126אתרים .אם
נסמן את הברזל 2כנקודת מוצא ) (100%תהיה תקופת הברזל ,35% – 3הפרסית – 158%
וההלניסטית – .92%יתרה מ זו ,לפיזור היישובים בשני מרכזים – סביב הבירה שומרון וסביב
עמק דותן – יש משמעות רבה דווקא לגבי ספר יהודית .מסתבר כי ריכוז גדול זה בצפון השומרון
מתאים היטב לאזור האירועים של הספר .
5
מצב זה אינו דומה ביותר באזורים השכנים 1 .בהר אפרים יש ירידה בולטת ביישוב ,ובאזור
זה לא היתה התיישבות חזקה בתקופה הפרסית ; בעמק בית שאן יש יציבות ביישוב ,ובעמק
יזרעאל המזרחי והמרכזי עליה מסוימת ,מעין "הד" לעליה החזקה בהר מנשה .גם השוואה זו
מרכזת את הגל היישובי הפרסי לאזור האחרון .
F0
התקופה ההלניסטית :בתקופה זו ניכרת בתקופה זו ניכרת ירידה דרסטית ביישוב בצפון הר
שומרון .לפי הנתונים שלנו ירד מספר האתרים לכדי מחצית ,בערך ,בהשוואה לתקופה הפרסית .
על דרך ההשערה ,קשרנו את המשבר היישובי הקשה הזה למאורעות שבאו לאחר כיבוש
אלכסנדר :הרג הנציב המקדוני אנדרומכוס בידי השומרונים ופעולות הנקם של אלכסנדר נג דם
)שטרן (35-34 ,1981
דגם היישוב של התקופה הפרסית בהר מנשה :האיפיונים הבולטים ביותר הם חלוקת
האתרים בשטח ,מספר התלים המבוצרים ואחוז הייסוד הגבוה של אתרים חדשים .ריכוזי היישוב
הפרסי נמצאים בעמק דותן ,סביב סבסטיה וליד נחל שכם .בעמק דותן וסביבתו יותר מ50% -
מהאתרים הם מהתקופה הפרסית )זרטל /1992ב ,(57-56 ,ובאזור שבין עמק דותן לנחל עירון 39%
מהכלל הם מתקופה זו )זרטל .(50-49 ,2000ריכוז דומה יש סביב סבסטיה ובנחל שכם .חלק ניכר
)כ (80%-מהתלים המבוצרים של הברזל 2ממשיכים בקיומם כערים בצורות בתקופה הפרסית ,
)זרטל
ובמקרים רבי ם העיר גדלה ומתפתחת עוד יותר .בין אלה נציין את תל מוחפר הגדול
/1992ב ,אתר ,(23תל עביידה )זרטל ומרקם ,2000אתר ,(113המצודה בתל אום זיד )שם ,אתר
,(53תל א -שייח' צבר )שם ,אתר ,(99ח' חמאם )ארובות-נרבתא – שם (146 ,ואחרים .בשל מיעוט
הטקסטים ההיסטוריים כ מעט שלא זוהו האתרים החשובים הנ "ל ,אך אין ספק שהיו ערים
.על הכפר
ידועות בזמנן .סוגי האתרים האחרים הם הכפר החקלאי הבלתי מבוצע והחווה
החקלאי הפרסי – הסוג השני – כתבתי בזמנו " :האתר האופייני לתקופה הוא החורבה ההררית ,
המשתרעת על שטח של 20-10דונם .אם לשפוט על פי גדלו וכמות הקירמיקה על פני השטח ,היה
זה יישוב כפרי משגשג ,שעסק בעיקר בגידול מטעים ) "...זרטל /1992ב .(58-57 ,הסוג השלישי היא
החווה :כ 40%-מהאתרים בעמק דותן וסביבתו הם חוות חקלאיות – אתר ששטחו 5-1דונם ,שבו
מבנה מרכזי ,חצרות ומתקנים חקלאיים )זרטל ומרקם .(49 ,2000דגם זה של חוות חקלאיות נדון
גם במקומות אחרים )למשל פינקלשטיין ,(1978והוא מאפיין תקופות של התפשטות יישובית .
לסיכום התקופה הזו ראוי לצטט את הקטע הבא )" :בתקופה הפרסית ( הר מנשה הפך
למרכז המדיני -כלכלי של ארץ ישראל הצפונית ,מקום בירתה של פחוות שומרון ומר כזם של
השומרונים .השפעתו של האזור הורגשה בארץ כולה ,פרט אולי ליהודה הקטנה .ייתכן שאפשר
להסביר בכך את הפריחה הרבה של האזור כולו ,במיוחד סביב הבירה שומרון " ) זרטל /1992ב,
.(58
כאמור למעלה ,שונה התמונה בתקופה ההלניסטית .כאן חלה ירידה ניכרת הן בכמות
היישובים והן בגדלם ו"איכותם".
"ערי נברכתא " וחבל נרבתא היהודי כמודל להמשכיות יישובית :המקור החשוב ממגילת
תענית ,שיבוא כאן ,כבר נדון הרבה על ידי קליין ואחרים ) ;Klein 1930קליין תרצ "ט;226-221 ,
1יש לקחת בחשבון את איכות הסקרים .אנו מעריכים כי הן סקר אפרים והן הסקרים של צורי לא מיצו את הפוטנציאל
הארכיאולוגי של האתרים ,שחלק מהם לא נתגלה ולא נרשם.
6
גרינץ תשי "ז .(32-31 ,מזמנם של הדיונים הללו עברו שניים או שלושה דורות ,ובכל ה תקופה הזו
כמעט שלא שבוא אליהם ,ובצדק .לטובת הקורא שאינו מצוי במקורות נחזור כאן על הקטע הנ "ל,
הרלבנטי גם לספר יהודית .ב"מגילת תענית " לחודש חשוון כתוב כך " :בעסרין וחמשא ביה אחידת
שמרון שורא" ,ועל זה אומר האסכוליון )הפירוש העברי ( כך" :מה היא אחידת שמרון שורא ? מפני
,באו לסבסטי ויישבוה
כשעלתה גלות ראשונה ,הלכו להם למטלית של כותים ולא הניחום
והקיפוה ערי חומה ונסמכו להם עיירות הרבה ,והיו קוראין להן " :ערי נברכתא " .כבר על פי
"ערי נברכתא ",
הפירוש המקובל התקשר הקטע הזה לתקופה ההלניסטית באמצעות הביטוי
הדומה ל "נרבתא" ההלניסטי-רומי .בעבר לא היתה כל דרך להחליט מה מידת האמינות
ההיסטורית בקטע ,אך עתה מסתבר שהוא מדבר על ריאליה של ממש .
פרשנות הקטע הזה וערכו ההיסטורי נדונו ,כרגיל ,רק על בסיס תיאורטי -ספרוי; אך
הנתונים נשתנו מן היסוד עם התגליות האחרונות בצפון השומרון .דעתם של קלי ין וגרינץ ,לפיה
מתייחס הקטע להתיישבות באזור זה עם שיבת ציון ,זכתה עתה להוכחות ארכיאולוגיות .ניתן
לייחס את הידיעה הקצרה באסכוליון לגל ההתיישבות בתקופה הפרסית בצפון ובמרכז השומרון .
לפיכך יהיו "ערי נברכתא" הערים שנוסדו בעמק דותן ובסביבתו ,ו"מטלית של כותים " הוא האזור
הסמוך לשכם .במקום אחר הראיתי )זרטל תשנ "ט (*86-*84 ,שההתגבשות הקדומה של הכותים
היתה סביב מקדשם בהר גריזים השומרוני ; אפשר להניח שעמק דותן נבחר להתיישבות בשל
העובדה שלא היו בו מסורות שומרוניות או ריכוזים של כותים .הידיעה במגילת תענית טוענת
בדיוק את הד בר הזה .אבל ההבנה הזו מביאה אותנו לשאלה ,מדוע נקראו היישובים הללו ערי
נברכתא .לצורך זה נעבור בקיצור על התגליות בחבל נרבתא וננתח את הקשר בין השמות .
' אל-חמאם
החל בראשית שנות ה ,80 -לאחר גילוי מערכת המצור הרומית באתר ח
והתפתחות הסקר ,הלכו ונצטברו עדויות לחבל י ישוב יהודי אוטונומי -למחצה בצפון -מערב
השומרון ,בתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה .בשנים 1984-1980נערכו שלוש עונות חפירה
באתר הנ"ל ,ונתבררו העובדות הבאות :
.1
התל המרשים נמצא בצפון -מערב השומרון ,והוא מתנוסס מעל אפיקו העמוק של ואדי ג 'יז,
המנקז מערבה את עמק דותן )נ"צ – 1628/2017וראו פרטים מלאים זרטל ומרקם ,2000
אתר .(146המקום נוסד במאות 10-11לפנה"ס ,וזוהה על ידינו כעיר ארובות ,בירת המחוז
השלישי של שלמה המלך )מלכים א ד ,י – לפרטים מלאים ראו זרטל .(84-72 ,1984
.2
בתקופות הברזל 3-2ובתקופה הפרסית היה במקום יישוב גדול ,שרק קטעים מנו נמצאו
,שהקיפו את ח '
בחפירה .מאותן תקופות מצאנו גם בסקר סדרה של יישובים כפריים
חמאם במעגל שקטרו כ 10 -ק"מ והיוו בסיס חקלאי לעיר המחוז .בין אלה יצוינו האתרים
176 ,171 ,165-164 ,162 ,158 ,153 ,151-149 ,137בכרך השלישי של הסקרן )זרטל ומרקם
.(2000כולם היו יישובים בגודל בינוני ) 10-5דונמים( ,שהתפרנסו על חקלאות הררית .
.3
בתקופה ההלניסטית ,אולי בימי אלכסנדר ינאי ) 76-103לפנה"ס( או מעט קודם לכן ,בימי
יוחנן הורקנוס הראשון ) 104-134לפנה"ס( ,חלו שינויים מפליגים בעיר .זו תוכננה מחדש
וחלקה העליון ,ששטחו כ 25 -דונמים ,הוקף חומה עבה בעלת שיני -משור .חלקים מהחומה ,
בעיקר הפינות ,בנויים אבני גזית .העיר העליונה הנ "ל הוקפה דרך -טבעת )(ring-road
חיצונית ,והשער אליה היה בצפון ,בחלק המרוחק מהגישה שבאוכף הדרומי
.באותה
7
תקופה ,כנראה ,גם נחצבה מערכת המים המרשימה של העיר ,שגם מקומה היה במדרון
,וביצורה מיוחס
הצפוני והמוגן .נראה שבתקופה זו הגיעה העיר לדרגת חשיבות רבה
לתפקידה כעיר המחוז היהודית של חבל ארבתא -נרבתא .ברוב היישובים הכפריים שנמנו ,
ואיתם עוד כמה ,נמשכו החיים גם בתקופה זו ;
.4
בתקופה הרומית הקדומה )הרודיאנית( הגיעה העיר לשיא גדלה וחשיבותה .בתקופה זו
הוקמו היישובים הסמוכים באל בירכה ,בטנת חנאזיר ואל -כליילה )מס' 148 ,147ו,145-
בסדר זה ,אצל זרטל ומרקם .(2000אלה היו מעין פרברים של העיר ,ונוסף להם נסללה גם
הדרך הרומית החשובה מקיסריה לגיניי ,שסעיף שלה עבר דרך העיר נרבתא )לפרטים ע ל
הדרך ראו זרטל תשמ "ו( .עם פרוץ המרד הגדול נגד הרומאים בקיסריה ,בפסח 66לסה"נ
)מלחמות ב ,יד ,ח( הוקפה העיר מערכת מצור רומית ,שכללה דייק ,מחנות ואולי גם סוללה
)לפרטים מלאים על מערכת -המצור ראו .(Zertal, 1995אחד ממחנות המצור )מחנה ב '(
נחפר חלקית ,ואיתו יחד נ חתכה גם הסוללה באוכף הדרומי .אלה תיארכו את המצור
ואיפשרו לקשור אותו לידיעה במלחמות ב ' ,יח ,י ,לפיה הרס קסטיוס גלוס את נרבתא
בדרך מסעו לירושלים בספטמבר -אוקטובר 66לסה"נ .אמנם ,אין המצור הזה נזכר ישירות
אצל יוספוס ,ואולי מוסבר הדבר בקוצר הזמן של המצור ,בעובדה שמלאכת הדייק לא
הושלמה ובמיעוט הממצא של כלי נשק .מכל אלה עולה שהעיר נכנעה ,כנראה ,כמעט ללא
קרב .עם חורבנה של נרבתא היהודית נחרבו ,כנראה ,גם כל היישובים כפריים סביבה .
באותה עת ,סוף ,66פסק המחוז היהודי של נרבתא להתקיים .
.5
כיצד קשור כל זה לספר יהודית ? ממערכת העדויות עולה ,שהמחוז היהודי בצפון השומרון
נוסד בתקופה הפרסית ,והיא היא היישות המופיעה בספר יהודית ,שבאה לביטוי בגל
היישובי של התקופה .המחוז היהודי הזה המשיך את קיומו בתקופה ההלניסטית כיישות
אוטונומית בתוך אזור המיושב שומרונים ונכרים ,ונראה שהאוכלוסייה הי הודית "נסוגה"
לאזור הגבעות הקל להגנה ,והתבצרה שם ב "מבצר נרבתא " הקשה לגישה .מכאן גם ההד
–
ההיסטורי שבשם "ערי נברכתא " ,המעיד על הקשר בין היישוב היהודי בעמק דותן
בבתוליה ובית חומותיים – לבין המשכו בגבעות של ח ' חמאם.
רשימת האתרים המזוהים בספר יהודית וערכה הרי אלי :היבט ארכיאולוגי נוסף קשור לאתרים
המזוהים הנזכרים בספר .אלה נחלקים לשלוש קבוצות :
א.
האתרים הישראליים )?( " בגבול שומרון " ,שאליהם שולחים לעזרה עם פלישת הולופרנס .
הרשימה כוללת את "גבול שומרון וחולה ובית חורון ואבל מים ויריחו ,ואל חובה ,אשר
ועמק שלם " .על משמ עות הרשימה הזו נעמוד להלן .מאלה זוהו בוודאות שומרון ,בית
חורון ויריחו .
ב.
אתרים מזוהים הקשורים לפרישת צבא הולופרנס .על אלה נמנים גיניי )או גבע Gaba ,
במקור( ובית שאן.
ג.
אתרים הקשורים ל "גרעין הקשה " של היישוב היהודי בשומרון :יזרעאל ,דותים ואבל מים
)בלעם/יבלעם(.
8
קבוצה א תידון בנפרד ,אך באתריה המזוהים נדון כאן .לצורך הבדיקה נעבור את האתרים לפי
סדר הופעתם ונראה ,איזו מן התקופות מתאימות יותר לאירועי הספר .בדיקה זו כבר נערכה
חלקית כמה פעמים )ולאחרונה ספראי תשמ "ז( ,אך יש צורך לחזור אליה בהקשר החדש .
(1
יזרעאל במילה זו הכוו נה ,לדעתי ,לעמק יזרעאל ולא לתל עצמו .אך גם אם נבדוק את תל
.
יזרעאל )יהודית ד ,ו( ,יש באזור הסמוך לתל כמה אתרים פרסיים והלניסטיים כאחד
בסקר של צורי ) (23-19 ,1977נמצאה באתר עין יזרעאל )אתר (33קרמיקה פרסית )שם,
ציור ,(11-10 :9באתר עצמו נמצא חומר פרסי -הלניסטי )שם ,ציור ,(14-13 :10וסמוך לשם
)במרחק 1.3ק"מ( מהמעיין יש אתר פרסי נוסף )שם ,אתר .(37
(2
דותן )תל דותן ,דותים – יהודית ד ,ו; ז ,ג; ח ,ג ,ועוד( – ד' אוסישקין ) ,(446 ,1992שכתב
את הערך "דתן" באנציקלופדיה לחפירות ,מציין הפסקה ביישוב בין התקופה האשורית לזו
ההלניסטית ) .זרטל /1992ב (141-142 ,שערך סקר מדוקדק על פני התל ,מצא בו חרסים מן
התקופות פרסית והלניסטית כאחד 5% ,מכל אחת מהתקופות.
(3
גיניי )תל ג 'נין – יהודית ג ,יא( – התל נסקר על ידי צורי ולאחרונה על ידי זרטל ומרקם .
צורי ) (46 ,1977מציין שהתל נפגע קשות ,ומגוון הת קופות בו מצומצם ) .זרטל ומרקם
) ,(228 ,2000שסקרו את התל לפני שנהרס סופית בשנות ה ,90 -מצאו בו קרמיקה פרסית
והלניסטית כאחד.
(4
בית שאן )יהודית ג ,יא( – לדברי החופר ,ע' מזר ) (208-207 ,1992התגלו בתל "כמה צלמיות
חרס מן התקופה הפרסית ,שאפשר שהן מעידות על המשך קיומו של מקום פולחן באזור
המדרשים של בית שאן בתקופה זו " .משלהי התקופה ההלניסטית )שם (208 ,נתגלו בתל
"קברים רבים" .מחוץ לתל נמצאו שרידים רבים של העיר ההלניסטית )צורי.(209 ,1992 ,
(5
שומרון )תל סבסטיה – יהודית ד ,ד( – בתקופה הפרסית היתה שומרון בירת הפחווה בשם
זה )זרטל תשנ "ט ,(*80-*79 ,אף כי הממצא בן התקופה מן החפירות אינו רב )בדומה למצב
גם בתקופות האשורית והבבלית – אביגד .(1499 ,1992גם בתקופה ההלניסטית היה
במקום יישוב חשוב ומבוצר )שם ,שם(.
(6
בית חורון )בית ע'ור א-תחתא/פוקא – יהודית ד ,ד( – הכפר בית ע 'ור אל פוקא נסקר ב סקר
אפרים )פינקלשטיין תשמ "ג (146 ,ונמצאו בו חרסים מהתקופה הפרסית
וההלניסטית -רומית כאחד.
)(5%
(7
יריחו )תל א -סלטאן – יהודית ד ,ד( – בתל א -סלטאן מצאה קניון ) " (738 ,1992שרידים
מעטים המתייחסים לתקופה הפרסית ,והממצאים מתקופה זו כוללים ידיות קנקנים ובהן
טביעות החו תם "יהד" ,שמה של פחוות יהודה " .מחוץ לתל נמצאו גם שרידים רבים מן
התקופה ההלניסטית .
(8
יבלעם )אבל מים /בלעם/ח' בלעמה – יהודית ז ,ג; ח ,ג; טו ,ג( – התל הגדול בח ' בלעמה
נסקר בסקר החירום )גופנא ופורת ,1972אתר (18ונמצאו בו חרסים מהתקופות פרסית
והלניסטית כאחד .תוצאה זהה נמצאה גיאוגרפיות ויתבססו על הסקר הארכיאולוגי :
9
בחינתם של שמונת האתרים המזוהים בספר מראה שהאירועים יכלו להתרחש בתקופה הפרסית
וההלניסטית כאחד ,ואין ברשימה זו סיוע ממשי לזיהוי התקופה .אך חשוב לציין ,כי אין ברשימת
האתרים לערער על עצם הריאליה של הספר ,כדעת האסכולה הפסבדו -היסטורית.
בחינתם של האתרים והציונים הגיאוגרפיים שלא זוהו :כאמור למעלה ,בולטת בספר
יהודית רשימת האתרים היחידאיים ,שאל הופיעו במקורות לפני או אחרי הספר .רשימה זו היא
אחת הסיבות להתפתחותה של השיטה הפסבדו -היסטורית; כל זמן שלא פוענחו הללו והוצמ דו
לתקופה או לאירוע היסטורי יש קושי בהוכחת הריאליה של הטקסט .האתרים יידונו לפי סדר
הופעתם ,יתחלקו לקבוצות גיאוגרפיות ויתבססו על הסקר הארכיאולוגי :
א.
תיאור גבול שומרון ביהודית ד ,ד :פרט לבית חורון ויריחו כולל הגבול את חולה ,חובה,
אשר ועמק שלם .אם מדובר בתיחום גבול בעזרת אתרים מנחים ,כעולה מן הטקסט ,יהיה
היכוון ממערב למזרח .לכל האתרים האמורים למעלה ,שהצעות רבות הוצעו לזיהוים ,אין
עד עתה זיהוי של ממש ועדיף להתעלם מהם )כל המעוניין יכול לעיין בריכוז הצעות הזיהוי
אצל גרינץ תשי "ז ;Moore, 1985, 147-150 ;102-101 ,רוב המציעים האחרים חוזרים על
אלה(.
ב.
הערים הראשיות של בני ישראל
:סיפור המעשה מתרחש בעיקרו בעיר בתוליה
,עיר
מגוריה של יהודית )יוונית Baituloua, Bethuliaוראו הוריאציות הלשוניות של השמות
אצל גרינץ תשי "ז .(Moore, 1985, 150 ;104 ,סמוכה אליה ,כנראה ,אך בלי לקחת חלק
בסיפור המעשה ,נמצאת העיר בית חומותיים ) .(Bethomestaimסמיכות זו מבוססת על
אזכרת שתי הערים בציון גיאוגרפי אחד ,וראו להלן.
זיהוי בתוליה :
.1
מבחינה ספרותית ,הוצעו כמה קשרים לשם בתוליה .לדעת גרינץ ,מקורו אולי בעיר "בתול"
)יהושע יט (4 ,או "בתואל" ) דברי הימים א ד ,(30 ,שהיו ערים בנחלת שמעון )יהודית ו ,טו ,ח ,א(.
U
U
הצעות אחרות קשרו אותה ל "בית אל "" ,בית עליה " ועוד הצעה נוספת לצורה ,Baitolioהמייצגת
את הערים המקראיות עי ) (Aiובית אל יחד בתרגום השבעים לעזרא ב ,כח )למשל Priestbatsch,
.(1974
פרט לבתוליה ובית -חומותיים אין נ זכרים אתרים אחרים באזור שבני ישראל גרו בהם ,אך
הפירוט הגיאוגרפי מאפשר את איתורה וזיהויה של בתוליה .ההצעות הקודמות ,הרבות מספור ,
לזיהוי העיר לא התבססו על נימוקים של ממש )למגוון ההצעות ראו :גרינץ תשי "ח;104-103 ,
.(White 1992, 715-716; Moore, 1985, 151בין הש אר הוצעו הכפרים סאנור ומסליה בעמק
סאנור ,תל ח 'יבר באותו אזור וקבאטיה ,המצויה מזרחית לשם .מעניינת דעתו של טוריי ) Torry,
(1899שהציע כי בתוליה אינה אלא שכם ! הצעה זו דחפה עד אבסורד את חוסר הידע הגיאוגרפי
של האזור .היחיד שהתחשב בנתונים הגיאוגרפיים היה פרנסואה -מארי אבל ) Abel, 1938, II,
,(283שהציע לזהות את העיר על ההר של שייח ' שיבל )נ"צ ,(1713/2075המתנשא היישר ממערב
לאל-ח'ראייק .אך הצעת אבל לא נסמכה על שום ידע ארכיאולוגי והיתה בבחינת ניחוש מוצלח
.
10
פה זו )ראו
למעשה ,נמצא במקום אתר מן התקופה הפרסית ובו שתי חרותות בארמית מתקו
פרסום האתר אצל זרטל /1992ב ,אתר מס ' 1וע' .(80-79הכתובות פורסמו בידי למייר )שם,
508-507וכן .(Lemaire, 1982, 15-16מעניין ,שהכתובת מס ' 1נתפרשה על ידי למייר ככתובת
2
הקדשה )"זה שאיסיס נתנה "( ,המציע אולי מקום מקודש באתר זה .העניין מתאים גם לדעתנו .
הידע הגיאוגרפי המועט של צפון השומרון היה הרקע להצעות הסתמיות הללו ,אך אפיוני
F1
העיר בטקסט מאפשרים את זיהויה בדרגת ודאות גבוהה )וראו גם .(Moore, 1985, 150להצעת
הזיהוי ריכזנו את האיפיונים הגיאוגרפיים למקום בתוליה :
מיקום :העיר היא "נוכח יזר עאל ,לפני העמק אשר אצל דותיים ")ד ,ו(; וסמוכים לה
"מחנה
"העמק" ו"העין" ) ז ,ג(; היא נמצאת על הר ,שיש לרדת ממנו כדי להגיע אל
האשורים" בעמק ולשוב ולעלות אל העיר )י ,י; יג ,י(; לידה נמצאים "מעלות העיר " ) ז ,ז(,
ובית הקברות שלה נמצא "בשדה אשר בין דתים לבלעם " )ח ,ג( .לידה נמצא "המעבר הגדול
ליהודה" הנזכר פעמיים :בפעם הראשונה )ג ,י( הוא מוגדר בדומה למקום בתוליה "לפני
יזרעאל אצל דותיים " ,ומכאן הקירבה בין המעבר לבין בתוליה .בפעם השניה הוא מתואר
כך )ד ,ז( " :תפש את מעלות ההרים ,כי דרכם היה המבוא ליהודה ,והנקל היה לעצר את
העוברים ,כי צר המעלה אף לאנשים שנים ".
איפיונים ארכיאולוגיים :העיר מוקפת חומה )יד ,א; יד ,יא( ויש בה "שער עיר " )י ,ו-ט; יג,
יב(;
איפיונים אקולוגיים :מתחת לעיר ,או למרגלותיה ,יש מעיינות )ו ,יא( ,הנזכרים פעמים
רבות ,ולידה יש "נחל בתוליה " ) י ,ז(; יהודית רוח צת בנחל ובמעיין המים "אשר במחנה
הולופרנס" )יב ,ז(.
פרטים אלה מאפשרים לה ציע בדיוק סביר את מקום העיר " .העמק אשר אצל דותיים " הוא עמק
דותן )הוא ,לשיטתי" ,עמק חפר " ,וראו זרטל ,(350-293 ,2000ומכאן שעל העיר להיות על הר בין
העמק הזה לעמק יזרעאל .
ב 1979-נתגלה בסק ר הר מנשה אתר מבוצר ,גדול למדי )אל-ח'ראייק – זרטל ומרקם ,2000
221-219ואתר .(79האתר תואם מבחינת התקופה ,המיקום ושאר איפיונים את מקום בתוליה .
תיאור המקום ,שלא היה ידוע קודם לכן ,הוא כדלקמן:
אתר גדול ומבוצר )כ 15-דונם שטחו ( בפסקת אל -ח'ראייק ,חלקו המזרחי של רכס אל-עאצי ,צפונית לעמק דותן .מערבית לו נמצא אוכף ובו הכביש מכפר קוד לאל -האשמיה.
מהאתר יש תצפית טובה לעמקי דותן ויזרעאל ולאזור הגבעות בין העמקים .
2לדעתי ,עמד על הגבעה של שיח' שיבל המקדש ,או אחד המקדשים ,של העיר בתוליה .הדבר מתאים גם לממצא ,גם למיקום
וגם למציאותו של קבר השייח' שיבל במקום.
11
האתר ,שצורתו כנקניק מארך ,הוקף בחומת אבן בנויה יפה שרחבה שני מ ' בקירוב .זונשתמרה היטב לאורך המדרון הדר ומי של השלוחה ,ואילו בחלקים האחרים ניתן לאותה
בקטעים בלבד .בחלק המערבי והמזרחי של החומה נשתמרו באתרם שני מגדלים רבועים ,
שאורך צלעותיהם כחמישה מ ' כל אחד ,בנויים יפה אבני -גויל מסותתות .מפנים לחומה ,
ובכל שטח האתר ,יש שרידים של קירות ומבנים באתרם .ההרס ,הסיקול והעיבוד החקלאי
המודרני מקשים להכיר את התוכניות המקוריות של המבנים ; מכל מקום ,נראה שהיה
במקום יישוב צפוף .במערב ,סמוך למגדל ,ניתן לשחזר אולי את שרידיו של שער מבוצר .
פרט לחרס בודד מהברונזה התיכונה ,2כל החרסים באתר הם מן התקופה הפרסית .בעת ביורנו
במקום ב 1979 -עוד ניתן היה לראות חלקים מן העיר ; בביקורים נוספים 20 ,שנה לאחר מכן
) ,(1999מחו הפעולות החקלאיות )נטיעת זיתים ( חלק ניכר מהשרידים .אך תכונות המקום
מתאימות יפה לאיפיוני בתוליה :
האתר הוא על הר ,בין עמק דותן לעמק יזרעאל ; יש ממנו תצפית נאה לשני העמקים ,
ותצפית טובה במיוחד לעמק דותן ,שהוקם בו מחנה הצבא .אפילו תיאור ירידתה של יהודית מן
העיר אל העמק תואם את התצפית מהאתר " :ותצא יהודית היא ושפחתה עמה .ואנשי העיר
; ותלכנה בעמק ישר
הביטו אחריה עד אשר ירדה מן ההר ותעבר את העמק ולא יספו לראותה
ויפגש אותה משמר האושרים ;" )יהודית י ,י-יא(.
מבחינה אקולוגית ,ההר של ח 'ראייק עטור מעיינות :בעמק דותן ,תחתיו לדרום ,נמצא ביר
חסן .ולמזרח ,לאורך הדרך ,נמצאת שורת המעיינות ,וראו להלן.
גם מבחינה כרונולוגית ,מתאים המקום לספר יהודית .האתר הוא חד תקופתי :אין בו
תקופות הקודמות לתקופה הפרסית ) 332-535לפנה"ס( ואין הוא נמשך לאחריה .נראה שהיישוב
התקיים מאה או מאתיים שנה ואחר כך נעזב ,אולי בשל חוסר הנוחות של מקומו הגבוה .מרוב
הבחינות אפשר לראות בו מבצר יותר מאשר עיר .
.2
U
זיהוי בית חומותיים :
U
העיר נזכרת פעמיים :בפעם הראשונה )ד ,ו( יחד עם בתוליה ובפעם השנייה בהקשר אחר .מן
הפעם הראשונה עולה ששתי הערים היו החשובות בערי ישראל ,ומההגדרה השניה עולה הקירבה
בין שתיהן .בהגדרה זו מופיעה העיר כך " :וישלח עזיה אל בית חומותיים ואבל מים וחובה וחולה
ואל כל גבול ישראל ) "...יהודית טו ,ד( .במקרה זה היא מופיעה עם הערים שב רשימת גבול ישראל
ביהודית ד ,ד ,הופעה שאינה תורמת לזיהויה .הזוגיות שבהגדרה הראשונה מציעה את הזיהוי
הבא )וראו גם זרטל תשנ"ט:(*82 ,
שני ק"מ ,בקירוב ,צפונית לאל -ח'ראייק נמצא התל הגדול של אל -באטן )נ"צ .(1724/2095
שטחו של התל המבוצר כ 80 -דונם ,והוא מתנשא מעל חלק ו הדרומי -מזרחי של הכפר הגדול אל-
יאמון .מקום הכפר והתל באזור הגבעות המשתפלות ממערב אל עמק יזרעאל ,כ 2-ק"מ מערבית
לכביש ג 'נין – צומת מגידו .התל נסקר לראשונה על ידי י ' פורת ) ,1968מס' ,( 13ולאחרונה על ידי
זרטל ומרקם ) ,2000אתר 57וע' .(191-188להלן תיאורו:
12
-
.התל מוקף
תל גדול ומבוצר על כיפה נישאה באזור הגבעות בין העמקים דותן ויזרעאל
דרכי עפר טובות ,הוא נטוע זיתים ושקדים ולמרגלותיו ,במזרח ,הנבעה ביר א -סבע ובמערב
– המעיין עין אל -בלד.
-
התל מבוצר ,כנראה ,בשתי חומות :פנימית וחיצונית .החומה הפנימית מקיפה את שיא
התל ,הבולט כדי 10מ' מעל השטח הרחב של הפסגה .שטחה של "עיר עליונה " זו 20ד'
בקירוב ,ובמרכזה יש אקרופוליס מוגבה מוקף חומה מאבני גויל ,העומדת לגובה של 3מ'.
מתחת לאקרופוליס הנ "ל יש כתף שרחבה 30מ' ,המוגבלת על ידי החומה הפנימית .העיר
הפנימית שבתוך החומה מחולקת לחצר ות על ידי קירות סיקול ,ששולבו בהם באני הבניה
של העיר .אבנים כאלו נמצאות גם ברגמים ובבורות .למרות הסיקול האינטנסיבי ניכרים
עדיין קריות רבים וכן שפע רב של חרסים .
החומה החיצונית מקיפה את הפסגה וה "כתפיים" של הגבעה .בולטת בעיקר "כתף" שרחבה 150
מ' ,הבולטת לדרום ולמזרח .גובה החומה ,הניכרת היטב בקטעים אחדים ,עד 5מ' .גם באזור זה
יש חצרות סיקול ,קירות באתרם ,ערימות אבנים ורגמים .בכל התל יש מתקנים חצובים שונים
ובורות מים.
ממצא חרסים :ברונזה תיכונה 2ב ;5%-ברזל ;15% – 1ברזל ;10% – 2ברזל ;5% – 3
פרסית – ;50%הלניסטית – ;5%רומית קדומה – ;5%מודרנית – .5%
זהו תל מרכזי באזור ,מקביל בגודלו ובחשיבותו לתענך ,חפר ,דותן וכו ' .על פי עדות
החרסית היה עיקר היישוב במקום בתקופת הברזל ) 2ממלכת ישראל( ובתקופה הפרסית.
אל-באטן מתאים להגדרה הכפולה )יחד עם בתוליה ( מבחינת המקום "נכח יזר עאל" ו"לפני
העמק אשר אצל דותיים " .אפשרות אחרת להגדרת בית חומותיים הוא תל מוחפר )חפר( ,בשוליים
הצפוניים של עמק דותן )וראו תיאורו המלא אצל זרטל /1992ב ,אתר 23ועמ' .(113-108אך
לזיהוי זה מפריע השם :מן הדין היה ש "חפר" יופיע בשמו בספר יהודית ,ואין הדבר כך יש ק ושי
בהנחה .אילו נשתנה שם העיר ,מן הסתם לא היה "חפר" משתמר בצורה "מוחפר" עד ימינו.
המעבר הגדול ליהודה :זיהוי בתוליה ובית חומותיים מקל על מציאת המעבר .ההצעות שהועלו
)מעבר שכם ,המעבר ליד מסליה ועוד ( אינן עומדות במבחן הטקסט :מעברים אלה אינם צרים
ואינם על דרך
ראשית .מור ואחרים )בעיקר מומיליאני ,וראו (Moore 1985, 154הציעו
ש"המעבר הצר " נסמך על קרב תרמופיליי )הרודוטוס ,ספר ,(VIIשבו החזיקו ספרטאנים מעטים
במעבר הצר של תרמופיליי מול הצבא הפרסי העצום .אך הדעה הזו באה ,לדעתי ,כדי להדגיש את
אופיו האידיאולוגי של החיבור במקום את זה הריאלי .
לדעתנו ,הכוונה היא למעבר של ואדי חסן ,המחבר את עמק דותן לעמק יזרעאל .אורך
המעבר הזה ,שכיוונו מדרום -מערב לצפון -מזרח ,כ 5-ק"מ ,ומקומו ממזרח )"מתחת"( להר של
11לא
אל)-אדם לדעתי חסר כאן חלק
הפסקה הראשונה של עמוד
מתחבר לסוף הפסקה שבעמוד
10תשים לב גם ששתי הפסקאות
הראשונות ב 11-מוכנסות
13
עשרות קילומטרים ויש לזהות את קואמון ,לדעתי ,בנקודה כלשהי בלתי ידועה סמוך
לתענך 3 .המרחק מח'ראייק לתל תענך הוא 6ק"מ ,לערך ,נתון המתאים גם להגדרת הרוחב .
שתי סיבות נוספות מחזקות את השערתנו :הראשונה ,זיהויה של בית חומותיים
בתל של אל -באטן; השנייה ,גילויו של אתר הנראה כמחנה צבאי פרסי סמוך לוואדי חסן
ומזרחית לאל -ח'ראייק )וראו להלן ( .גילוי זה מחזק את דענו ,שלהתפרשות הצבא כלפי
צפון היו שלוש מטרות :סגירת המבוא הגדול ליהודה ,ניתוק העיר בתוליה ממקורות המים
שלה וכיתורן של שת י הערים הישראליות הראשיות – בתוליה ובית חומותיים .ראינו כבר
שהביטוי "נוכח יזרעאל " פירושו "נוכח עמק יזרעאל " ,הגדרה המתאימה יפה לאזור תענך-
רומאנה שבשולי העמק.
F2
מחנה צבא )?( פרסי ליד ואדי חסן :ב ,22/6/1979-סמוך לתחילת הסקר ,נתגלה האתר הזה ,
העשוי להיות קשור לס פר יהודית .האתר )א-סהלאת ,נ"צ 1733/2085ומס' 67אצל זרטל ומרקם
(2000נמצא סמוך ממערב לדרך העתיקה של ואדי חסן )"המעבר הגדול ליהודה "( .מקומו על
מדרגת עפר רחבה ומורמת ,מעל לאפיקו של ערוץ היורד לוואדי חסן .על המדרגה נבנה מתחם
כמעט רבוע שאורך צלעותיו 60מ' )צפון ודרום ( ו 65-מ' )מזרח( .הצלע המערבית כמעט שלא
שרדה ,אך ניתן לחנש את מהלכה .האתר נמצא מוקף חומה של אבנים קטנות ,שרחבה המקורי
היה 4מ' ,ולאורכה נתגלו שלושה מגדלים עגולים ,שקוטרם כ 4-מ' )זרטל ומרקם ,2000איור .(10
פתח כניסה משוער ,שרוחבו כיום כ 6 -מ' ,נמצא בפ ינה הצפונית -מזרחית .השטח בתוך המחנה
נמצא ריק ,פרט לקיר עבה שאורכו כ 30 -מ' .ייתכן שהקיר הזה מציין מבנים שהיו במתחם .על פני
השטח פזורה כמות ניכרת למדי של חרסים מן התקופה הפרסית בלבד )שם ,איור .(111
הן מקומו והן תוכניתו של האתר הנ "ל מאפשרים את ההשערה כי מדובר במחנה צבאי .
ציינו כבר ,שמחנה דומה בתוכניתו נתגלה כבר באל -קעדה )זרטל /1992ב ,אתר ,(154הסמוכה
לעמק סאנור .גם כאן מדובר במתחם רבוע ,שאורך צלעותיו 70מ' .בהעדר עיבוד ,שרד האתר
במצב טוב בהרבה מזה של א -סהלאת .יש כאן שער בעל כניסה עקיפה ,וסדרת חדרים הנכנסת אל
תוך המתחם הריק 70% .מממצא החרסים באל -קעדה שייך לתקופה הפרסית ,ומכאן שהיה
בשימוש פעיל במיוחד בתקופה זו .ניתוח המחנות הצבאיים שבתבליטים האשוריים ,הקרובים
בזמן ובתפיסה לתקופה הפרסית ,מראה על שיטה דומה :המחנה הוא מתחם מבוצר וריק מבפנים ,
שיש בו מקום לתקופה הפרסי ת ,מראה על שיטה דומה :המחנה הוא מתחם מבוצר וריק מבפנים ,
שיש בו מקום לאהלי הצבא ,למתקנים שונים ,לסוסים ולמרכבות )לספרות בעניין זה ראו :זרטל
,1993איורים .(King 1915; Unger 1912 ;8-1מסתבר מאליו ,שגם האתר בא -סהלאת היה
מחנה צבאי מסוג זה ,ומיקומו המיוחד מתיר ל ייחס אותו למצור על בתוליה .
4
F3
פרשת אחיאור )יהודית ה -ו( – נאומי אחיאור )יהודית ה ,ה-כב( ודימרטוס בן אריסטון
)הרודוטוס :(104-101 ,VIIפרק חשוב בספר יהודית הוא הדיון בין הולופרנס לאחיאור ,ראש כל
בני עמון .הולופרנס שואל את אחיאור "מי העם הזה הישב בהר ...ובמה חזקם ומעוזם ...ולמה פנו
3אפשרות סבירה היא שיבוש השם "רומאנה" ,היא גת-רימון המקראית ,לקואמון .במקרה כזה נתחלפו ה"ר'" וה"ק" ,הקרובות
מאוד זו לזו בכתיב העברי הקדום ,והשם רימון נתחלף לקואמון .
4ייתכן מאוד שזה היה אחד המחנות המשניים של הולופרנס ,מפני שהוא קרוב גם ל"מעבר הגדול ליהודה" וגם ל"נחל
בתוליה" ,שניים שהם אחד .אבל קשה להאמין שהיה זה המחנה הראשי :כמה פעמים מציינים שהמחנה הראשי היה "בעמק".
14
עורף לבלתי לכם לקראתי ,ככל היושבים במערב " ) .שם ,ג-ד( .תשובת אחיאור מורכבת מסיפור
ההיסטוריה של ישראל ,ומסקנתו ברורה :אם אלוהים מן על העם הזה ראוי לו להולופרנס לסגת ,
"פן יגן עלים ]אדניהםו[אלהיהם והיינו לחרפה בעיני כל הארץ " )שם ,כא(.
במצב דומה נמצא כסרכסס ,הפונה לדימרטוס בן אריסטון בשאלה במה כוחם של היוונים ,
"ברבר"
והאם יעיזו לעמוד נגדו .הדמיון בין תשובות דימרטוס ואחיאור נמצא בגישה כלפי ה
הפרסי " :דע ,עם יוון גדלה תמיד יחד הדלות ,אך את הכישרון רכשה לה ,משוכלל על ידי הדעת
ואומץ על ידי החוק ; בהשתמשה בו עוצרת יוון בעד הדלות ובעד העריצות " )הרודוטוס .(101 ,VII
לאחר תשובת אחיאור מצווה הולופרנס "לקחת את אחיאור ולהשיבו אל בתוליה ולהסגירו
בידי בני ישראל " ) ו ,י( .את אחיאור לוקחים "מחוץ למחנה אל העמק " – אם היה העמק בצפון
עמק דותן לקחו את אחיאור מעט צפו נה; "ויסעו מתוך העמק אל ההר " – בוודאי אל השלוחות
לרגלי אל -ח'ראייק ,ליד כפר קוד של ימינו ; "ויבואו אל המעיינות אשר מתחת לבתוליה " – אולי
ביר חסן ; "ויהי כראות אותם אנשי העיר ,נשאו את נשקם ויצאו מחוץ לעיר אל ראש ההר " ) שם,
יב( – כשאתה יוצא אל פסקת אל -ח'ראייק אתה נמצא במקום תצפית טוב.
המצור ופעולותיהם של בני עמון :תיאורי המצור )ז ,ז( מתאימים יפה לטופוגרפיה שנידונה .
"ויפקד את מעלות העיר ואת מעיני המים חפר וילכדם ,ויעמיד עליהם מחנות אנשי מלחמה ."...
ברור שדרך הפעולה של הולופרנס נבנתה על מצור ולא על התקפה ישירה .אפשר להניח שבחירה זו
נבעה ממקומה השולט של בוליה ,מהקושי לכבשה בהסתערות ומהלות שבה אפשר היה לנתקה
ממקורות המים .הד לכך יש בדברי "ראשי בני עשו ,נשיאי עם מואב וסגני חבל הים " ) יהודית ז ,
ח( ,המציעים להולפרנס את האסטרטגיה המתאימה " :ישמע נא אדוננו דבר ולא יהי שבר בחי לך;
כי זה עם בני ישראל לא יבטחו על חניתותם כי אם על גבה הריהם אשר הם יושבים בם ,כי לא קל
לעלות על ראשי הריהם ; ועתה אדונינו אל תלחם בם כהלחם מלחמת מערכה ,ואל יפל איש
מעמך; עמד במחנך ושמור כל איש מחילך ,ותפשו עבדיך את מעין המים ,היוצא משרש ההר "
)שם ,ט-יב( .גם תיאור דזה מתאים למקום של אל -ח'ראייק והמעיינות שמתחתיה " .מעלות העיר "
הם המדרונות מכל צדי ההר של ח 'ראייק ,אך בעיקר העליה הנוחה אל האוכף ,שהכביש לכפר אל-
האשמיה עובר בו כיום .את "מעייני המים " כבר תיארנו ,ואפשר להוסיף עליהם גם את המקורות
הסמוכים מדרום ,כגון ב יר אל -בלד בכפר קוד )נ"צ ,(1715/2068ועין אום אל -ג'חאדם )שלידו י
אתר פרסי – נ"צ 1706/2066וראו זרטל /1992ב ,אתר .(9לאלה נוספים מעין מצפון ביר ביריין
)נ"צ ,(1718/2083ומעיינות רחוקים יותר בביר מוחפר )נ"צ (1703/2058ובעינות בורקין )נ"צ
.(1745/2037בסך הכול ,מוקף ההר של אל -ח'ראייק בתשעה מעיינות ,שמרחקם מראש ההר 500
מ' עד 3ק"מ .ברור גם ,שהמצור היה בעונות הקיץ או הסתו ,כשאין סיכוי לגשם קרוב .
בעיה לא קלה מעלה המשך התיאור ,ובו פעולותיהם של בני עשו ובני עמון )ז ,יח( .התיאור
כאן קשה ,בהעדר תימוכין לשמות " .ויחנו בהר נכח דותים " אינו מעורר קושי ,כי התל והעמק של
דותן מוקפים רכסי הרים ; אך מה מקומו ותפקידו של ההר הספציפי הנ "ל?
בהמשך ה "ייעוץ הטקטי " של בני עשו ,מואב וחבל הים יש תיאור טופוגרפי של בתוליה
וסביבותיה" :ואנו ועמנו נעלה על ראשי ההרים הקרובים וחנינו עליהם למשמר למע ן לא יצא איש
מן העיר " ) שם ,יג( .ההר הגבוה ביותר באזור ,שממנו נשקפת תצפית מושלמת ,הוא ג 'בל שייח '
שיבל ) 469מ' מעל פני הים ( .מקום ההר הזה כ 800 -מ' דרומית-מערבית לאתר של אל -ח'ראייק,
15
והוא גבוה ב 60 -מ' מעל האחרון .זה המקום הסביר ביותר למשלוח הכוחות ולצתפית על ב תוליה;
אך יש לציין שכתוב "נכח דתים " ולא "נכח בתוליה " .פחות ברור ההמשך " :ויעלו בני עשו ובני
עמון ויחנו בהר נכח דותים וישלחו מהם תימנה וקדמה ,נכח עקרבים אשר על יד כוש אשר על נחל
מחמור .ויתר צבא אשור חנו בעמק ויכסו את פני הארץ ,ואהליהם ומשאותם נטשו בהמון רב ו יהיו
לעם רב מאוד " ) יהודית ז ,יח( .כל המקומות האלה אינם ניתנים לזיהוי ,אך סביר לשער כי היו
יישובים ישראליים באזור ,ומטרת הצבא הפרסי היתה למנוע משלוח תגבורות משם אל בתוליה
הנצורה .קשה להניח ש "עקרבים" היא עקרבה ,מקום הידוע ביישובו היהודי בימי בית שני ;
,
הריכוז הגדול של היישובים הפרסיים נמצא דווקא ממערב ומצפון לבתוליה ולעמק דותן
והכיוונים "תימנה וקדמה " אינם מתאימים ביותר )ראו סקירה על מזרח הר מנשה בתקופה
הפרסית אצל זרטל .(87-86 ,1996מקומות בשם כוש ונחל מחמור אינם ידועים בביטחון ; הרמזים
האפשריים הם נחל יחמור ) .(Wadi el-Yahmurוכוש .נחל יחמור ,יובל של נחל עירון ,מתחיל
באזור של ריחאן ויוצא למישור ליד הכפר ברטעה .הוא מופיע בשם זה כבר במפת הסקר הבריטי
מ ,(Conder and Kitchener 1878, sheet VIII, L-l) 1878-וייתכן שהוא שומר את השם הקדום .
"כוש" עשויה אולי להיות ח 'ורבת כוס ית ) ,(Kh. Kusiyehהנמצאת בשרון הצפוני ,בין הכפר בקה
ביזנטית ,שטבעת
אל-ע'רביה למושב מאור .במקום יש אתר גדול מאוד מהתקופות רומית-
שומרונית עם כתובת עליה נתגלתה בו )לפרסום הכתובת ראו זרטל תשל "ז( .בסקר שערכנו באתר
נמצאו בו חרסים גם מתקופת הברזל והתקופה הפרסית ,ובוודאי נתקיים באותה תקופה .ואדי
יחמור הוא אחד מיובליו של נחל חדרה ,שסמוך לו נמצאת גם חורבת כוסית .לאור הכתובת
,המופיע בתלמוד כיישוב מעורב של
השומרונית הצעתי לזהות במקום את היישוב עין כושי
שומרונים ויהודים )ירושלמי עבודה זרה פ "ה ,מד ע "ד; בבלי עבודה זרה לא ע"א( .אם נכון הדבר ,
שמר האתר על שמו מהתקופה הפרסית עד ימינו .
בהקשר זה ראוי לציין את שרשרת התלים באזור ,שחלק ניכר מיישובם הוא מן התקופה
הפרסית .תלים אלה מקיפים את היישוב באל -ח'ראייק ,ורובם היו יישובים חשובים ,גדולים
ומבוצרים בתקופה זו .סביר מאוד שחלק מהשמות הנזכרים בספר יהודית מתייחס לאתרים אלה ,
ששמם לא שרד עד היום.
דמותה של יהודית והליכתה למחנה הולופרנס )יהודית ח -יא( :בתחילת החלק הזה מתוארת
דמותה של יהודית )ח ,א-ט( ,כאישה יפה וצדיקה כאחד .לענייננו חשוב מקום בית הקברות של
בתוליה "בשדה בין דותים לבלעם " )ח ,ג( .סמוך לתל דותן ,כ 5-ק"מ דרומית לאל -ח'ראייק ,מצאנו
שרידים אפשריים של בית קברות מתקופת הברזל )זרטל /1992ב ,אתר ,(43ובתי קברות רבים
מהתקופה הפרסית ידועים לנו ממקומות אחדים בארץ .על פי חלוקתו של שטרן );94-82 ,1973
ותיאור מאוחר יותר (Stern 1982, 68-92התבצעה הקבורה בעיקר בקברי פיר ,תיבה ,שוחה,
בארונות אנתרופואידיים ובקברים מונומנטליים .בתי קברות עם קברים מסוג זה ,מהתקופה
הפרסית ,נחפרו בכל חלקי הארץ )וראו לאחרונה סקירה על בתי הקברות בגשר הזיו ליד תל
אכזיב ,בבית העמק ,בלוחמי הגטאות וביסעור ,ובכל האזור עד מגידו )אצל Briend 1994, 70-
.(74בתי קברות כאלה ידועים ממקומות רבים נוספים ,וסביר כי כזה היה גם "שדה הקבורה " של
בתוליה.
16
מבחינה טופוגרפית ,אפשר לעקוב אחרי דרכה של יהודית " .ותצא יהודית היא ושפחתה
עמה .ואנשי העיר הביטו אחריה עד אשר ירדה מן ההר .ותעבור את העמק ולא יס פו לראותה " ) י,
י( .השביל הנוח היחיד ,היורד מאל -ח'ראייק ,הוא זה היורד דרומה – בדיוק בתוואי הכביש של
היום ,היורד מהכפר אל -האשמיה לעמק דותן .כאשר עומדים על ההר של ח 'ראייק אפשר לעקוב
במדויק אחר היורד בשביל ,הנעלם מעין הרואה בהתקרבו לוואדי שמתחת לשייח ' שיבל – הוא
הגיא שכפר קוד נמצא בו )ח'לת ציף ( .מכאן הולכים בדרך ישרה בעמק דותן " :ותלכנה בעמק
ישרא ,ויפגוש אותה משמר האשורים " ) י ,יא( .יהודית מבטיחה להם להראות דרך עוקפת לכיבוש
בתוליה "ואני הולכת לפני אולופרנא שר צבאכם והוריתי לפניו דרך אשר ילך בה ומשל בכל ההר "
)שם ,יג( .גם היסוד הזה נמצא אצל הירודוטוס :לאחר שכסרכסס נכשל בהבקעה ישירה בקרב
תרמופולי ,מראה לו אפיאלטס בן אורידמוס דרך עוקפת ,דרכה הוא שולח צבא " :המלך היה נבוך
ולא ידע בנפשו מה לעשות ...והנה בא איתו בדברים אפיאלטס ...הוא הודיע על השביל המוליך
דרך ההרים אל תרמ ופילי" ) הירודוטוס .(219-213 ,VIIהמושגים הגיאוגרפיים המופיעים בפרשה
זו הם כדלהלן:
.1
"נחל בתוליה " ) יב ,ז( :אליו יוצאת יהודית במשך שלושה ימים ,ובו היא טובלת "במעיין
המים" .זהו ,כנראה ,כינוי לוואדי חסן ,שבו נמצא ריכוז המעיינות הגדול והמחנה הפרסי
בא-סהלאת.
.2
"הגיא" ) יג ,י( :בתיאור דרכה של יהודית חזרה אל בתוליה ,כשראש הולופרנס בשקה ,
נמצא הפסוק הבא " :ותעבורנה את המחנה ותקפנה את הגיא ההוא ,ותעלינה ההר בתוליה ,
ותבאנה אל שעריה " ) שם ,י( .זהו תיאור נוסף של הגיא של ח 'לת ציף ,המבדיל בין המדרון
של אל-ח'ראייק לבין מישור העמק .
הרדיפה )יהודית טו ( :בתיאור הרדיפה אין חידוש רב ,ועיקרו ביטויים ספרותיים .גם כאן חוזרת
רשימה דומה של האתרים )המופיעה כבר ביהודית ד ,ד( " :וישלח עזיה אל בית חומותיים ואבל
מים וחובה וחולה ואל כל גבול ישראל " ) יהודית טו ,ד( .אך יש כמה הבדלים הראויים לציון .
ברשימה האחרונה ,המצומצמת ,אין מופיעים "כל גבול שמרון ,בית חורון ,יריחו ,אשר ועמק
שלם" .ייתכן אולי להעסיק מכך שחובה )במקור – (Chobaiוחולה )במקור – (Cholaסמוכות
יותר לבתוליה ,מפני שהן מופיעות יחד עם יבלעם .מסקנה זו מתחזקת מפני שצבא הולופרנס
מוכה ונרדף "עד חו בה" ) שם ,ה( .כפי שהזכרנו ,אין שום בסיס לכל הניסיונות עד עתה לזהות את
חובה וחולה ; כמעט ברור ,שהיו אלה יישובים ידועים בזמנם ,ששימשו מעין מראי כיוון .נוסף
לכך ,סביר מאוד שעיקר יישובם היה בתקופה הפרסית ,ולאחר מכן ירדו מגדולתם או נעזבו
לחלוטין ,וכך אבד השם.
סיכום היסטורי :לאור הסקר המפורט והתגליות בצפון השומרון יוצא ספר יהודית מגדר חיבור
אידיאולוגי -דתי והופך להיות מסמך ריאלי כמעט בכל פרטיו .ניתוח ממצאי הסקר האריכאולוגי
מחזק את דעת גרינץ ,לפיה מותר לייחס את הגל היישובי של התקופה הפרסית בצפון השומרון
"ס
לקבוצות של ש בי גולה ,שעלו לארץ ישראל מבבל בין המאות השישית והרביעית לפנה
והתיישבו בשומרון .קבוצות אלה זהות באופיין ובזמנן לעליית עזרא ונחמיה ) 480-520לפנה"ס(,
17
אך במקרא לא נזכרו בשל העוינות המסורתית ליוצאי הצפון .יישות זו תועדה ,לעומת זאת ,בשני
מקורות :בספר יהודית וב מקור ממגילת תענית .למעשה ,קשה להניח מקור אחר לאותה
התיישבות בצפון השומרון ,ומרכזה בעמק דותן נבחר משום שבשכם ובשומרון היו כבר ריכוזים
ניכרים של נכרים.
זיהוי של בתוליה בהר של אל -ח'ראייק עונה על הבחינות הטופוגרפיות המלאות בתיאור
המלחמה והמצור :זהו הר גבוה בין העמקים דותן ויזרעאל ; ההר צופה אל עמק דותן ,ולרגליו
מכל הכיוונים יש מעיינות ; כשיורדים ממנו לעמק דותן עוברים את מקור המים החשוב בביר
חסן; ולרגליו ממזרח נמצא המעבר הצר של ואדי חסן ,שזיהינו בו את "המעבר הגדול ליהודה".
תיאורי המצור של הולופרנס ,התפרשות המחנה ו השלבים השונים מתאימים בדיוק למצב
הטופוגרפי של עמק דותן וסביבתו ושל ההר של בתוליה .הזיהוי הזה מסביר גם את הניתוק הקל
ממקורות המים ,שבאמצעותו ביקש הולופרנס לכבוש את העיר בלי לאבד אנשים בהסתערות
ישירה.
תיאורי המסע והמצור של הולופרנס גם מתאימים ,במידה רבה ,לתיאורי המסע של המלך
האחמני כסרכסס )=אחשורוש ( הראשון" ,הגדון" ) 465-486לפנה"ס( ליוון ,כפי שהם מתוארים על
ידי הרודוטוס .יש התאמה בתיאורי איסוף החיילים ,המסע עצמו ,המנוחה לשם התארגנות
ומפקד הצבא ,הדיון על טבע העם המתנגד למלך ,ועוד .קשה לדעת האם נובע דמיון זה מד פוס
קבוע של התקופה המדבר במסע צבאי ,או מן העובדה שהמחבר של ספר יהודית הכיר את
הרודוטוס .במקרה האחרון מחזק הדבר את הריאליה של המסע ,ואפשר ללמוד ממנו על מנהגי
הצבא ודרכי הלחימה.
תולדות המחוז היהודי בצפון השומרון ,בתקופה הפרסית ,מסבירים את המשך קיומו של
המחוז האוטונומי היהודי )טופרכיה( של ארבתא -נרבתא .זה המחוז היחידי באזור השומרון
ששמר על אופיו היהודי ונטל חלק הן במרד החשמונאים והן במרד הגדול ,עד שחוסל וניטש בסוף
שנת 66לסה"נ .גילוי הריאליה של ספר יהודית מצי את הבסיס ליצירתו של המחוז הזה ,ומוציא
את אירועי מסע הולופרנס מדיון על בססי תיאורטי לעובדות ארכיאולוגית -טופוגרפיות מוצקות.
ספרות
אביגד ,נ'" ;1992 ,שומרון )העיר(" ,אחחבא"י ,4ירושלים.1503-1493 ,
אוסישקין ,ד'" ;1992 ,דתן" ,אחחבא"י ,2ירושלים.446-444 ,
גופנא ,ר' ,ופורת ,י'" ;1972 ,ארץ אפרים ומנשה " ,יהודה – שומרון – גולן – סקר ארכיאולוגי
בשנת תשכ"ח ,ערך מ' כוכבי ,ירושלים.241-195 ,
גרינץ ,י' ,תשי"ז; ספר יהודית ,תחזורת הנוסח המקורי בצירוף מבוא ,פירושים ומפתחות ,מוסד
ביאליק ,ירושלים.
הרודוטוס; כתבי הרודוטוס ,מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות על ידי א
' שור ,ספר ,IV-V
ירושלים תרצ"ו.
זרטל ,א' ,תשל"ז; "טבעת שומרונית וזיהויה של עין כושי " ,קדמוניות י' ).87-84 ,(39-38
זרטל ,א' ;1984 ,ארבות ,חפר והנציבות השלישית של שלמה ,ספרית פועלים ,ת"א.
זרטל ,א' ,תשמ"ו; "הכביש הרומי קיסרי -גיניי" ,בתוך ש ' דר – ז' ספראי )ערכו( ,מחקרי שומרו ן,
הקיבוץ המאוחד ,ת"א.194-183 ,
18
זרטל ,א'/1992 ,א; "סקר צפון הר שומרון " ,האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות
בא"י ,כרך ,4ירושלים.1506-1505 ,
זרטל ,א'/1992 ,ב; סקר הר מנשה ,כרך א' – קער שכם .הוצ' אוניברסיטת חיפה ומשרד הביטחון .
זרטל ,א' ,תשנ"ט; "פחוות ש מרין בתקופה הפרסית וההלניסטית " ,בתוך :י' אבישור ור ' דויטש
)ערכו( ,מיכאל ,מחקרים בהיסטוריה באפיגרפיה ובמקרא ,פרסומי מרכז ארכיאולוגי ,תל אביב ,
.*99-*75
זרטל ,א' ;1996 ,סקר הר מנשה ,כרך ב ' – העמקים המזרחיים וספר המדבר ,הוצ' אוניברסיטת
חיפה ומשרד הביטחון ,תל אביב וחיפה.
זרטל ,א' ,תשס"א; "עיוני עירון " ,קתדרה .24-7 ,97
זרטל ,א' ;2000 ,עם נולד ,מזבח הר עיבל ואשית ישראל ,ידיעות אחרונות ,תל אביב.
זרטל ,א' ,ומרקם ,נ' ;2000 ,סקר הר מנשה ,כרך ג ' – מנחל עירון לנחל שכם ,הוצאת אוניברסיטת
חיפה ומשרד הביטחון .
זרטל ,א'" ;1993 ,אל-קעדה – מחנה צבאי מבוצר מתקופת הכיכובש האשורי באזור שומרון ",
מחקרי יהודה ושומרון ,דברי הכנס השני ,תשנ"ב – ,1992ערכו ז "ח ארליך וי ' אשל ,קדומים-
אריאל.167-149 ,
ליכט ,י"ש; "ספרים חיצוניים וגנוזים " ,אנציקלופדיה מקראית כך ה ' ,ירושלים ,טורים 1121-
.1103
מזר ,ע'" ;1992 ,בית שאן – התל וביה "ק הצפוני " ,אנציקלופדיה חדשה לחפירות בא "י ,כרך ,1
ירושלים.209-198 ,
ספראי ,ז' ,תשמ"ז; "ארץ ישאל לפי ספר יהודית " ,שומרון ובנימין ,קובץ מחקרים בגיאוגרפיה
היסטורית ,בעריכת ז' ח' ארליך ,עפרה.173-163 ,
פורת ,י' ;1968 ,אינונטר אתרי ם שומרון ב' .דו"ח שנדפס במכונת כתיבה ,לא פורסם.
פינקלשטיין ,י' ;1978 ,התיישבות כפרית בשולי ההר באגן הירקון בתקופה הישראלית -הלניסטית,
עבודת גמר לתואר מוסמך למדעי הרוח ,אוניברסיטת תל אביב .
פינקלשטיין ,י' ,תשמ"ג; חפירות עזבת צרטה וההתנחלות הישראלית בהר ,חיבור לשם קבלת
התואר ד"ר לפילוסופיה ,הוגש לסנט של אוניברסיטת תל אביב .
פינקלשטיין י'" ;1992 ,סקר דרום הר שומרון " ,אחחבא"י ,4ירושלים.1508-1506 ,
צורי ,נ' ;1977 ,נחלת יששכר ,סקר ארכיאולוגי של הגלבוע ומורדותיו ,עמק יזרעאל והגליל
התחתון המזרחי החב ' לחקירת א"י ,ירושלים.
צורי ,נ'" ;1992 ,בית שאן שמחוץ לתל " ,אחחבא"י ,1ירושלים.225-209 ,
קליין ,ש' ,תרצ"ט; ארץ יהודה ,ירושלים.
קניון ,ק'" ;1992 ,יריחו – תל א-סלטאן" ,אחחבא"י ,2ירושלים.739-731 ,
שטרן ,א' ;1973 ,התרבות החומרית של ארץ ישראל בתקופה הפרסית 332-358 ,לפנה"ס ,מוסד
ביאליק והחברה לחקירת א "י ,ירושלים.
שטרן ,מ'" ;1981 ,ארץ ישראל בתקופהה הלניסטית ) 160-332לפני הספירה (" ,בתוך :מ' שטרן
)ערך( ,ההיסטוריה של ארץ ישראל ,כרך שלישי ,כתר ויד בן צבי ,ירושלים ,עמ' .199-191
Abel, F.-M., 1938; Geographie de la Palestine II. Paris.
19
Albright, W. F., 1923; "Apocrypha", The Anchor Bible Dictionary, volume l, New
York, pp. 292-297.
Priestbatsch, H.J., 1974 "Das Buch Judithe and seine hellenistischen Quellen", ZDPY
90, pp. 50-60.
Salmon, P., 1985; "Les relations entre la Perse et l'Egypte du Vie au Ive siecle av, J.C" in: Lipinski, E. (ed.), The Land of Israel: Cross Roads of Civilization, Louvain, pp.
147-168.
Stern, E., 1982; Material Culture of the Land of the Bible in the Persian Period, 538332 BC, Warminster-Jerusalem.
Stummer, F., 1947; Geographie des Buches Judithe, Bibelwissenshaftliche, III,
Stuttgart.
Torrey, C. C., 1899; "The Site of Bethulia", JAOS 20. pp. 160-172.
Unger, E., 1912; Zum Bronzetor von Balawat, Leipzig.
White, S. A., 1992; "Bethulia", The Anchor Bible Dictionary, Vol. 1, New York, pp.
715-716.
Zertal, A., 1995; "The Roman Siege-System in Khirbet el-Hamam (Narbata)",
Journal of Roman Archaeology, Supplementary Series No. 14 – The Roman and
Byzantine Near East (ed. J. Humphrey), Ann Arbor, 70-94.
20
21
© Copyright 2024