‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫טביעה על כלי חרס בתקופת הברזל ‪ 1‬בשומרון‬ ‫אורן כהן‬ ‫מכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪F0‬‬ ‫ראשיתה של תקופת הברזל ‪ 1‬הינה נקודת מפנה בהיסטוריה הגיאו‪ -‬פוליטית של אגן הים התיכון‬ ‫בכלל והמזרח הקדום בפרט ‪ .‬סופה של המאה ה‪ 13 -‬וראשיתה של ה‪ 12 -‬לפנה"ס היו גם סופה ש ל‬ ‫תקופת הברונזה המאוחרת ‪ ,‬שאופיינה ברשת ערי מדינה וביריבות פוליטית וטריטוריאלית קשה‬ ‫בין חתי ומצרים ‪ .‬ירידתן של אלו ‪ ,‬במאה ה‪ 12 -‬לפנה"ס‪ ,‬והיווצרותן של ממלכות לאומיות ‪,‬‬ ‫מסמנות את המעבר לתקופת הברזל ‪ .‬מעבר זה ניכר גם בתרבותה החומרית של ארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫לצד התרבות הכנעני ת המסורתית מופיעות בתקופה זו שתי תרבויות חומריות חדשות‬ ‫ה"פלישתית"‪ ,‬בחוף ובשפלה וה "ישראלית"‪ ,‬בהר‪ .‬בקראמיקה של ההר בתקופה זו מגוון הכלים‬ ‫מצומצם‪ ,‬לעומת רפרטואר הכלים הרחב של הקראמיקה הכנענית ‪ .‬היא גסה וכולל ת בעיקר‬ ‫פיטסים‪ ,‬סירי בישול ומעט קערות ‪ ,‬קדירות ופכים ‪ .‬הכלים אינם צבועים ‪ ,‬אך כוללים לעיתים כיור‬ ‫)בדמות אדם או חיה ( או טביעה ‪ .‬טיפוסי המשנה הרבים בכל כלי מעידים אולי על מסורות ייצור‬ ‫מקומיות )מזר ‪ ;54-53 ,1990‬פינקלשטיין ‪.(251-247 ,1986‬‬ ‫מאמר זה יעסוק באחת התופעות הבולטות בקראמיקה זו – הטביעה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הטביעה‬ ‫הטביעה‪ ,‬בה אנו דנים ‪ ,‬מופיעה בעיקר על ידיות כלים סגורים )פיטסים‪ ,‬קנקנים ופכים ( ושפותיהם‬ ‫)בעיקר פיטסים (‪ .‬היא נעשתה על‪ -‬ידי החדרתו של חפץ )מקל או קנה ( לטין עוד לפני צריפת ו‪.‬‬ ‫פעולה זו יצרה מערכת סימנים החוזרת ומופיעה שוב ושוב על כלי החרס‪ .‬את הסימנים ניתן לחלק‬ ‫לארבעה טיפוסים )על‪-‬פי כהן ‪ ,2005‬פרק ‪:(12‬‬ ‫טיפוס ‪) A‬טבלה ‪ –(2‬הטביעה הפשוטה ביותר ‪ ,‬שנעשתה על‪ -‬ידי החדרה נקודתית של חפץ חד לטין ‪.‬‬ ‫הטביעה יכלה להיעשות מספר פעמים על אותו חפץ וניתן לחלק את הופעתה לקבוצות הבאות‪:‬‬ ‫טביעות בשורה אחת )‪ ,A1-5‬איור ‪ ;(3-2 :2‬טביעות בשתיים עד חמש שור ות )‪ ,A9-16‬איור ‪;(4 :2‬‬ ‫טביעות בטור אחד )‪ ,A6-7‬איור ‪ ;(8 :2‬דגם אשכול )‪ ,A8‬איור ‪ ;(1 :2‬דגם ‪ T‬או צלב )‪,A17-20‬‬ ‫איור ‪ ;(7 :2‬דגם ‪ ,A21-22) X‬איור ‪ ;(5 :2‬דגם מעגל )‪ ,A23-27‬איור ‪ ;(6 :2‬הצגה אמורפית )‪A28-‬‬ ‫‪ .(30‬מעניינת חזרתם של דגמים דומים במספר שונה של טביעות והכוונה‬ ‫בעיקר לדגמי הצלב‬ ‫והמעגל‪ .‬מבין כלל הדגמים של טיפוס זה ‪ ,‬דגמים ‪ A1‬ו‪ A2-‬הם הנפוצים ביותר ‪ .‬דגם ‪ A1‬הוא גם‬ ‫הדגם הנפוץ ביותר בכלל התופעה ‪ .‬בבדיקה שנערכה על כל הפריטים שניתן לשייכם לכלי מסוים‬ ‫התברר שטיפוס הטביעה מופיע על סוגי כלים רבים )קערות‪ ,‬קדירות‪ ,‬פיטסים‪ ,‬קנקני‪-‬פך ופכים (‪.‬‬ ‫זאת ועוד ‪ ,‬בהשוואה בין דגם טביעה לטיפוס הכלי עליו הוא מופיע התברר שטביעות מדגם‬ ‫‪A1‬‬ ‫‪ 1‬המאמר מבוסס על עבודת המאסטר שנעשתה בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ‪ ,‬בהדרכתו של פרופ' אדם זרטל‪ .‬בסיסי‬ ‫הנתונים עליהם נבנתה היו הממצא מ "סקר הר מנשה"‪ ,‬שנעשה בראשותו של מנחה העבודה והממצאים מחפירותיו בהר עיבל‬ ‫ובאל‪-‬אחוואט‪ .‬כל החרסים המופיעים כאן מתוארכים לתקופת הברזל ‪ 1‬מלבד איור ‪ 2 :3‬המתוארך לתקופת הברזל ‪ .2‬הפניות‬ ‫לאיורים ניתנו בגוף הטקסט למעט איורים ‪Zertal ) 9 :2 ,(Bunimovitz and Finkelstein 1993, Fig. 6.49: 3) 4 :2‬‬ ‫‪ (1986-1987, Fig. 15: 6‬ו‪.(Zertal 1986-1987, Fig. 19: 11) 5 :3-‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מרבות להופיע על ידיות פכים מטיפוס‬ ‫‪) Jg.1‬טיפוס פך זה מופיע באיור‬ ‫‪ ;9 :2‬על החלוקה‬ ‫לטיפוסים ראה כהן ‪.(45-44 ,2005‬‬ ‫איור ‪ .1‬תפוצת הטביעה בשומרון‬ ‫)שרטוט‪ :‬ס' עד(‬ ‫טיפוס ‪) B‬טבלה ‪ –(3‬טיפוס זה נוצר על‪ -‬ידי החדרת קנה לטין ‪ ,‬דבר שיצר טביעת נגטיב של חתך‬ ‫הקנה‪ .‬הטביעה נעשתה בקנה חלול )‪ ,B1-6, 9‬איור ‪ (10-9 :2‬או מלא )‪ .(B7-8‬מגוון הדגמים‬ ‫המצומצם כאן אינו מאפשר חלוקה לקבוצות ‪ ,‬כמו בטיפוס ‪ .A‬הדגם הנפוץ ביותר בקרב טיפוס זה‬ ‫הוא ‪) B1‬איור ‪ .(9 :2‬בבדיקה שנערכה על כל הפריטים שניתן לשייכם לכלי מסוים התברר‬ ‫‪3‬‬ ‫שטיפוס טביעה זה מופיע על ידיות קנקנים ‪/‬פכים‪ ,‬אך עיקר הופעתו היא על שפות פיטסי שפת‬ ‫צווארון‪ .‬טביעות קנה מופיעות עוד לפני תקופת הברזל ‪ ,‬אך בתקופה זו ניכרת עלייה בהופעתם ‪.‬‬ ‫כאלמנט עיטורי )‪ (B9‬הן מופיעות בתקופות הברזל ‪ ,2-1‬בעיקר על קדירות ‪ .2‬מעניין לציין את‬ ‫‪F1‬‬ ‫הופעתו הרבה יחסית של דגם ‪ B1‬בתקופת הברזל ‪ 2‬בחצור )כהן ‪ ,2005‬טבלה ‪.(14‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬רשימת האתרים המופיעים במפת התפוצה של הטביעה בשומרון )איור ‪( 1‬‬ ‫מספר‬ ‫שם אתר ונקודת ציון‬ ‫מספר‬ ‫שם אתר ונקודת ציון‬ ‫‪1‬‬ ‫סאלם )כפר(; ‪1691/2162‬‬ ‫‪55‬‬ ‫ח'ירבת מיאמס ; ‪1685/1859‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סאלם )תל(; ‪1692/2159‬‬ ‫‪56‬‬ ‫ח'ירבת א‪-‬דוואר; ‪1648/1845‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ח'ירבת ינון ; ‪1727/2121‬‬ ‫‪57‬‬ ‫ג'בל עג'רם; ‪1719/1836‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אל באטן )באטן א‪-‬סמע(;‬ ‫‪58‬‬ ‫ח'ירבת קומי ; ‪1707/1832‬‬ ‫‪1724/2095‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ח'לת ציף; ‪1721/2071‬‬ ‫‪59‬‬ ‫אל‪-‬עונוק; ‪1852/1840‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ח'ירבת אבו כחות ; ‪1734/2072‬‬ ‫‪60‬‬ ‫ח'ירבת אל‪-‬האוה; ‪1779/1838‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אבו רוג'מן; ‪1576/2055‬‬ ‫‪61‬‬ ‫ח'ירבת בית‪ -‬פר )א'(; ‪1848/1831‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ג'ורת אל‪-‬וורד; ‪1694/2051‬‬ ‫‪62‬‬ ‫ואדי אל‪-‬חניה; ‪1662/1824‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ח'ירבת אל‪-‬מוחפר; ‪1706/2057‬‬ ‫‪63‬‬ ‫תל מיסכי; ‪1873/1824‬‬ ‫‪10‬‬ ‫תל אל‪-‬מוחפר; ‪1707/2054‬‬ ‫‪64‬‬ ‫ואדי אל‪-‬חניה )‪1662/1822 ;(2‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ח'ירבת אבו‪ -‬ע'נם; ‪1801/2057‬‬ ‫‪65‬‬ ‫ח'ירבת אבן נצר )ח'ירבת דיאב(; ‪17920/17835‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ח'לת אל‪-‬גזאז; ‪1550/2041‬‬ ‫‪66‬‬ ‫ח'ירבת שויחה; ‪18560/17860‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ח'ירבת אום אל‪ -‬בוטם;‬ ‫‪67‬‬ ‫מראח אל‪-‬ענאב; ‪1928/1789‬‬ ‫‪1785/2035‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ח'ירבת זעתרה; ‪1796/2036‬‬ ‫‪68‬‬ ‫וערת יחיא; ‪1751/1756‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ח'ירבת אל‪-‬ג'נזור; ‪1739/2034‬‬ ‫‪69‬‬ ‫ח'ירבת טנא אל‪-‬פוקא; ‪1852/1759‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ד'הרת א‪-‬טווילה )"אתר הפר"(;‬ ‫‪70‬‬ ‫ארגמן )‪1998/1759 ;(3‬‬ ‫‪1806/2016‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ח'ירבת אל‪-‬קריינאת;‬ ‫‪71‬‬ ‫ח'ירבת דיבה; ‪1847/1744‬‬ ‫‪1662/2025‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ח'ירבת תנין ; ‪1822/2023‬‬ ‫‪72‬‬ ‫)ללא שם(; ‪18475/17420‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ח'ירבת ענאחום; ‪1799/2009‬‬ ‫‪73‬‬ ‫ח'ירבת טנא א‪ -‬תחתא; ‪1874/1733‬‬ ‫‪20‬‬ ‫באטן אום נארי ; ‪1668/1992‬‬ ‫‪74‬‬ ‫ח'ירבת ינון ; ‪1842/1739‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ח'ירבת א‪ -‬שייח' ספיריאן;‬ ‫‪75‬‬ ‫מראח עראר; ‪1883/1732‬‬ ‫‪1815/2007‬‬ ‫‪22‬‬ ‫אל‪-‬ח'ירבה )ראעי(; ‪1641/1969‬‬ ‫‪76‬‬ ‫תלול אל‪-‬ביד'ה )‪1982/1721 ;(1‬‬ ‫‪23‬‬ ‫חרייק א‪-‬נסארה; ‪1672/1960‬‬ ‫‪77‬‬ ‫עיזבת אבו‪-‬חליל; ‪16005/17225‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ח'יראללה; ‪1703/1958‬‬ ‫‪78‬‬ ‫ח'ירבת אל‪-‬חוש; ‪16795/17245‬‬ ‫‪25‬‬ ‫אל‪-‬ח'ירבה )סאנור(; ‪1728/1953‬‬ ‫‪79‬‬ ‫ח'ירבת עטרוד; ‪17290/17130‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ח'ירבת ח'ייבר; ‪1764/1954‬‬ ‫‪80‬‬ ‫עינבוס; ‪17335/17260‬‬ ‫‪27‬‬ ‫אל‪-‬כבארה; ‪1793/1967‬‬ ‫‪81‬‬ ‫ח'ירבת ראס ז יד; ‪17415/17125‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ח'ירבת סלחב; ‪1853/1957‬‬ ‫‪82‬‬ ‫ח'ירבת עורימה ; ‪1805/1727‬‬ ‫‪29‬‬ ‫אל‪-‬הש; ‪1647/1934‬‬ ‫‪83‬‬ ‫א‪-‬נבי נון; ‪1843/1723‬‬ ‫‪ 2‬ראה לדוגמא קדירות ממגידו )‪ ,(Lamon and Shipton 1939, Pl. 21: 25‬מתל חמה )טרלר וקהיל ‪ (504 ,1992‬ומתל‬ ‫הדר )כוכבי ‪ ,1994‬איור ‪.(31‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ח'ירבת פריסייה ; ‪1652/1932‬‬ ‫‪84‬‬ ‫ח'ירבת אל‪-‬ג'ריש; ‪18540/17105‬‬ ‫‪31‬‬ ‫אל‪-‬ממאלח; ‪1746/1931‬‬ ‫‪85‬‬ ‫ג'בל אל‪-‬מחג'רה )‪1898/1716 ;(2‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ח'ירבת אל‪-‬מרג'ים; ‪1744/1935‬‬ ‫‪86‬‬ ‫)ללא שם(; ‪16415/17010‬‬ ‫‪33‬‬ ‫ח'ירבת ג'פא; ‪1723/1932‬‬ ‫‪87‬‬ ‫ג'מעין; ‪16900/17080‬‬ ‫‪34‬‬ ‫כום אל‪-‬ע'אבי; ‪1668/1929‬‬ ‫‪88‬‬ ‫דווארה; ‪17865/17000‬‬ ‫‪35‬‬ ‫אל‪-‬קעדה; ‪1789/1916‬‬ ‫‪89‬‬ ‫אל‪-‬מודרג' )‪1959/1687 ;(2‬‬ ‫‪36‬‬ ‫א‪-‬סירטאסה; ‪1669/1905‬‬ ‫‪90‬‬ ‫ח'ירבת א‪-‬שג'רה; ‪16755/16695‬‬ ‫‪37‬‬ ‫עין רושראש; ‪1692/1893‬‬ ‫‪91‬‬ ‫ג'וריש; ‪18065/16765‬‬ ‫‪38‬‬ ‫קעדת א‪-‬ציאד; ‪1741/1913‬‬ ‫‪92‬‬ ‫קורנת ביר א‪ -‬תל; ‪16335/16600‬‬ ‫‪39‬‬ ‫אל‪-‬חוט'ה; ‪1809/1915‬‬ ‫‪93‬‬ ‫תל אבו זרד; ‪17195/16790‬‬ ‫‪40‬‬ ‫אל‪-‬מונטאר )א'(; ‪1834/1902‬‬ ‫‪94‬‬ ‫ח'ירבת קרקפה; ‪18025/16675‬‬ ‫‪41‬‬ ‫ח'ירבת א‪-‬דיר; ‪1865/1906‬‬ ‫‪95‬‬ ‫)ללא שם(; ‪18450/16640‬‬ ‫‪42‬‬ ‫עיראק רג'אח; ‪1866/1900‬‬ ‫‪96‬‬ ‫סלפית; ‪16700/16530‬‬ ‫‪43‬‬ ‫ראס ג'דיר; ‪1891/1908‬‬ ‫‪97‬‬ ‫)ללא שם(; ‪18115/16665‬‬ ‫‪44‬‬ ‫אל‪-‬בירד )ראס חמוד (;‬ ‫‪98‬‬ ‫ח'ירבת בני פדיל ; ‪1850/1653‬‬ ‫‪1943/1923‬‬ ‫‪45‬‬ ‫אל‪-‬ח'ירבה; ‪1535/1887‬‬ ‫‪99‬‬ ‫ח'ירבת צור; ‪17375/16445‬‬ ‫‪46‬‬ ‫ח'ירבת ראס אל‪ -‬אעוואר;‬ ‫‪100‬‬ ‫)ללא שם(; ‪18255/16565‬‬ ‫‪1668/1888‬‬ ‫‪47‬‬ ‫ראס אל‪-‬עין; ‪1695/1899‬‬ ‫‪101‬‬ ‫א‪-‬שייח' מזאר; ‪18505/16485‬‬ ‫‪48‬‬ ‫ח'ירבת עינון ; ‪1875/1898‬‬ ‫‪102‬‬ ‫ח'ירבת צרצרה ; ‪15240/16295‬‬ ‫‪49‬‬ ‫ג'למת עאמר; ‪1881/1897‬‬ ‫‪103‬‬ ‫)ללא שם(; ‪18120/16150‬‬ ‫‪50‬‬ ‫ח'ירבת ירזה )א'(; ‪1913/1904‬‬ ‫‪104‬‬ ‫ח'ירבת א‪-‬רחיה; ‪18515/16150‬‬ ‫‪51‬‬ ‫ח'ירבת אום אל‪ -‬עוקבה )א'(;‬ ‫‪105‬‬ ‫)ללא שם(; ‪15675/15990‬‬ ‫‪1955/1899‬‬ ‫‪52‬‬ ‫ח'ירבת שריים; ‪1698/1874‬‬ ‫‪106‬‬ ‫)ללא שם(; ‪18190/15540‬‬ ‫‪53‬‬ ‫ח'ירבת קרקף ; ‪1643/1859‬‬ ‫‪107‬‬ ‫ח'ירבת עוג'ה אל‪-‬פוקא; ‪1879/1504‬‬ ‫‪54‬‬ ‫ח'ירבת אל‪-‬קבובה; ‪1656/1856‬‬ ‫טיפוס ‪) C‬טבלה ‪ –(4‬טיפוס זה כולל דגם המורכב מטביעות יתד )חריץ( שנעשו בטין וחריתות‬ ‫שנחרתו בחרס לאחר צריפתו ‪ .‬הדגם פשוט ומופיע גם בתקופות הקודמות לתקופת הברזל‪ ,‬דוגמת‬ ‫‪ C13‬המרבה להופיע על ידיות כלים החל מתקופת הברונזה ה קדומה ואילך‪ .‬טביעות ‪C1-6, C14‬‬ ‫)איור ‪ (7-5 ,3-2 :3‬נעשו על‪ -‬ידי תקיעת חרט ‪ ,‬או כלי חד אחר ‪ ,‬בטין הלח ומשיכתו כלפי מטה ‪.‬‬ ‫בדרך‪-‬כלל ה ייתה זו טביעה רדודה ‪ ,‬אך במקרים מסוימים עמוקה )‪ .(C1 var.1‬דגמי החריתה‬ ‫)‪ ,(C10-13‬מוגבלים מבחינה צורנית ונעשו על‪ -‬ידי חריצת חריץ רדוד ודק לאחר צריפת הכלי ‪ .‬מבין‬ ‫הדגמים המופיעים כאן ראוי לציון‬ ‫‪ C5 var.2‬המזכיר בצורתו את כתיב ת האות כ ' בעברית‬ ‫הקדומה )איור ‪ .(2 :3‬דגם ‪) C4 var.2‬איור ‪ (3 :3‬נמצא חרות גם על כלי אבן מעיבל )איור ‪.(4 :3‬‬ ‫בבדיקה שנערכה על כל הפריטים שניתן לשייכם לכלי מסוים התבררה תפוצתם הרבה של הדגמים‬ ‫מטיפוס זה על ידיות פכים ושפות פיטסים ‪.‬‬ ‫טיפוס ‪) D‬טבלה ‪ –(5‬טיפוס טביעה זה הוא ‪ ,‬ללא ספק ‪ ,‬ייחודי לתקופת הברזל ‪ 1‬בהר המרכזי ‪,‬‬ ‫ומופיע על ידיות בלבד ‪ .‬הוא מורכב מטביעות אנכ יות ונקודתיות ו מכונה במחקר "פרצוף" או "פני‬ ‫‪5‬‬ ‫אדם" )פינקלשטיין ‪ .(Zertal 1986-1987, 136, 139-140 ;262 ,1986‬הדגם הנפוץ ביותר מקרב‬ ‫טיפוס זה הוא ‪) D3‬איור ‪ .(1 :3‬בבדיקה שנערכה על כל הפריטים שניתן לשייכם לכלי מסוים‬ ‫התבררה הופעתו הרבה של הטיפוס על ידיות פכים ‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מופיעות הטביעות בעיקר על כלים סגורים ‪ ,‬אך אין העניין חד‪ -‬משמעי‪ .‬אחת הבעיות‬ ‫בלימוד וניתוח הממצא היא מספרם המצומצם של הכלים השלמים שיש עליהם טביעות ‪ .‬רוב רובו‬ ‫של החומר הוא חלקי ידיות או שברי שפות שלא תמיד ניתן לשייכם באופן ברור לכלי זה או אחר ‪.‬‬ ‫הבעיה מתחדדת בכלי ם דוגמת ה "קנקן‪-‬פך" )איור ‪ (7 ,1 :3‬הכוללים אלמנטים של קנקן )שתי‬ ‫ידיות על הגוף ( ופך )ידית מהשפה אל הכתף ( ) כהן ‪ .(2008‬עם זאת ‪ ,‬יש להדגיש שרובם המכריע של‬ ‫הכלים הנושאים טביעה המוכרים לנו הם כלים סגורים ‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫טבלה ‪ :2‬טביעות מטיפוס ‪ – A‬טביעות פשוטות וטביעות דיקור‬ ‫‪F2‬‬ ‫‪ 3‬דגם ‪ A30‬הוא ללא צורה מוגדרת )אמורפי( ולכן לא בא תיאורו הגראפי‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫טבלה ‪ :3‬טביעות מטיפוס ‪ – B‬טביעות קנה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪F3‬‬ ‫טבלה ‪ :4‬טביעות מטיפוס ‪ – C‬טביעות יתד וחריתות‬ ‫‪5‬‬ ‫‪F4‬‬ ‫טבלה ‪ :5‬טביעות מטיפוס ‪ – D‬טביעות "פרצוף"‬ ‫‪ 4‬דגם ‪ B9‬הוא אוסף טביעות ללא צורה מוגדרת )אמורפי( ולכן לא בא תיאורו הגראפי‪.‬‬ ‫‪ 5‬הפערים שהושארו במספור העוקב של הדגמים נועדו בכדי להוסיף דגמים נוספים ‪ ,‬באם יימצאו בעתיד‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ .2‬תפוצת הטביעה‬ ‫בחינת הנתונים העולים מן הסקרים הנעשים בשנים האחרונות בשומרון מעלה שהריכוז הגבוה‬ ‫ביותר של טביעות נמצא בעמקים הצפוניים של ההר )עמקי דותן‪ ,‬קבטיה‪ ,‬א‪-‬רמה‪ ,‬שכם‪ ,‬זבבדה‪,‬‬ ‫טובאס ותרצה (‪ .‬מעבר לגבולות האזור )מצפון לעמק יזרעאל ‪ ,‬מדרום לנחל שילה ‪ ,‬בספר המדבר‬ ‫ובמערב השומרון( היא איננה מופיעה כמעט כלל ‪ .‬גם מזרחית לירדן נדירה היא ביותר ‪.‬‬ ‫שני אתרי החפירה המרכזיים בהם נמצאה ה טביעה הם האתר ב הר עיבל ‪ ,‬המתוארך בין מחציתה‬ ‫השנייה של המאה ה‪ 13 -‬למחציתה השנייה של המאה ה‪ 12 -‬לפנה"ס‪ ,‬ושילה‪ ,‬בה מתוא רכת שכב ת‬ ‫‪6‬‬ ‫‪F5‬‬ ‫הברזל ‪) 1‬שכבה ‪ (V‬למן מחציתה השנייה של המאה ה‪ 12 -‬ועד מחצית המאה ה‪ 11-‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫בעיבל נמצאו ‪ 180‬פריטים עם טביעה )כהן ‪ ,2005‬נספח ‪ (4‬ובשילה כ‪ 60 -‬פריטים )כהן ‪ ,2005‬נספח‬ ‫‪ .(5‬בשני האתרים נמצא ריכוז הטביעות באזור המחסנים ‪ :‬שטחים ‪ B1 ,B‬בעיבל )איור ‪ (4‬ושטח ‪C‬‬ ‫בשילה )איור ‪ .(5‬לאתרים אלו יש לצרף שלושה אתרים נוספים שברמת הסקר הארכאולוגי בולטת‬ ‫בהם התופעה – אלו הם האתרים בחר ' עינון )אתר מס ' ‪ 48‬באיור ‪ (1‬שבעמק טובאס ‪ ,‬האתר באל‪-‬‬ ‫עונוק )אתר מס ' ‪ 59‬באיור ‪ ,(1‬שבנחל תרצה והאתר בחר ' קרקף )אתר מס ' ‪ 53‬באיור ‪ ,(1‬שבנחל‬ ‫שכם‪ .‬מבדיקה שנערכ ה על החומר מ הר עיבל‪ ,‬משילה ומסקר צפון השומרון ‪ 7‬עולה ש מבין כלל‬ ‫‪F6‬‬ ‫דגמי הטביעה ‪ ,‬דגמים ‪ A1‬ו‪ A2-‬הם הנפוצים ביותר בעיבל )‪ (46%‬ובשילה )‪ .(66%‬לעומת זאת ‪,‬‬ ‫בכלל אתרי הסקר נפוצ ות יותר דוגמאות מדגם ‪ (33%) A1‬ומטיפוס ‪) (23%) D‬כהן ‪ ,2005‬פרק ‪.(13‬‬ ‫מניתוח כלל הממצא מהחפירות וה סקרים השונים עולה שתפוצתה העיקרית של הטביעה היא על‬ ‫פכים )‪ (45%‬וקנקנים‪ ,‬כולל פיטסים )‪.8 (41.5%‬‬ ‫‪F7‬‬ ‫מחוץ להר המרכזי קיימים אתרים מעטים יחסית בהם קיימת ה טביעה כ תופעה – אחד החשובים‬ ‫בהם הוא תל נאמי שלחוף הכרמל ‪ .‬במקום נמצאו מספר רב יחסית של טביעות על כלי חרס‬ ‫בשכבה המ תוארכת למאה ה‪ 13 -‬לפנה"ס‪ .‬בדיקות פטרוגראפיות מרמזות על כך שכלים אלו נעשו‬ ‫במערב השומרון או בעבר‪ -‬הירדן המזרחי )סלמון ‪ .(141 ,2001‬חשיבות מציאת הטביעות באתר זה‬ ‫אינה רק בכך שהיא קובעת‪ ,‬לצד המידע מהר עיבל ‪ ,‬תאריך מינימאלי ) ‪( terminus post quem‬‬ ‫לראשית הופעת הטביעה אלא אף מעידה על כך שכבר בשלב קדום של הופעתה הובלו כלים עם‬ ‫טביעה אל מחוץ להר ‪.‬‬ ‫בדיקת הדוגמאות בהר ומקבילותיהן שמחוצה לו )כהן ‪ ,2005‬טבלאות ‪ (28-2‬קובעות את נפוצות‬ ‫הטביעה בין מחצית המאה ה‪ 13 -‬למאה ה‪ 11 -‬לפנה"ס‪ ,‬לערך‪ .‬מעניין לציין שטווח שנים זה תואם ‪,‬‬ ‫פחות או יות ר גם את תקופת הופעתם של שני סוגי כלים עליהם מופיעה הטביעה ‪ :‬פיטס שפת‬ ‫הצווארון וה "קנקן‪-‬פך" )כהן ‪ ,2008‬טיפוס ‪ (JrJg.A‬וללא ספק קיים קשר בין הופעת הטביעה‬ ‫לשימוש בכלים אלו )וראה כהן ‪.(100 ,2005‬‬ ‫במהלך תקופת הברזל ‪ 2‬ניכרת דעיכה בשימוש ב טביעה עד היעלמותה ‪ ,‬אי‪-‬שם בס וף המאה‬ ‫השמינית או בראשית השביעית לפנה "ס‪ .‬כל אותה תקופה מופיעה הטביעה בעיקר בתחומה של‬ ‫‪ 6‬הכוונה ל"סקר הר מנשה" בראשותו של אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬ול"סקר הר אפרים"‪ ,‬שנעשה בראשותו של ישראל‬ ‫פינקלשטיין מאוניברסיטת תל‪ -‬אביב‪.‬‬ ‫‪ 7‬בדיקת אתרי צפון השומרון הסתמכה על הממצא מ"סקר הר מנשה"; סך‪-‬הכל נמצאו ‪ 230‬חרסים עם טביעה ב‪ 78-‬אתרים‬ ‫)כהן ‪ ,2005‬נספח ‪ .(1‬הסטטיסטיקה המובאת כאן כוללת אך ורק חרסים שטיפוס הטביעה עליהם זוהה בוודאות ‪.‬‬ ‫‪ 8‬יש להעיר כאן שהנתונים חלקיים מאחר ומדובר בחרסים ולא בכלים שלמים ‪ .‬לדיון רחב יותר ראה כהן ‪ ,2005‬פרק ‪.9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫איור ‪ :2‬טביעות מטיפוסים ‪ A‬ו‪B-‬‬ ‫פריט‬ ‫דגם‬ ‫אתר‬ ‫סוג כלי‬ ‫צבע טין‬ ‫פריט‬ ‫דגם‬ ‫אתר‬ ‫סוג כלי‬ ‫צבע טין‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A8‬‬ ‫‪48‬‬ ‫קנקן‬ ‫חום‬ ‫‪6‬‬ ‫‪A27‬‬ ‫עיבל‬ ‫קנקן‬ ‫חום כהה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪A3 var.1‬‬ ‫אחוואט‬ ‫פיטס‬ ‫חום בהיר‬ ‫‪7‬‬ ‫‪A20‬‬ ‫עיבל‬ ‫קנקן‬ ‫חום‬ ‫‪3‬‬ ‫‪A3‬‬ ‫עיבל‬ ‫קנקן‬ ‫חום בהיר‬ ‫‪8‬‬ ‫‪A7‬‬ ‫עיבל‬ ‫פך‬ ‫בהיר‬ ‫‪4‬‬ ‫‪A11‬‬ ‫שילה‬ ‫פיטס‬ ‫חום‬ ‫‪9‬‬ ‫‪B1‬‬ ‫עיבל‬ ‫פך‬ ‫חום‬ ‫‪5‬‬ ‫‪A21‬‬ ‫‪15‬‬ ‫קנקן‬ ‫אדמדם‬ ‫‪10‬‬ ‫‪B2‬‬ ‫עיבל‬ ‫פיטס‬ ‫חום בהיר‬ ‫‪10‬‬ ‫איור ‪ :3‬טביעות מטיפוסים ‪ C‬ו‪D-‬‬ ‫פריט‬ ‫דגם‬ ‫אתר‬ ‫סוג כלי‬ ‫צבע טין‬ ‫פריט‬ ‫דגם‬ ‫אתר‬ ‫סוג כלי‬ ‫צבע טין‬ ‫‪1‬‬ ‫‪D3‬‬ ‫לא ידוע‬ ‫קנקן‪-‬פך‬ ‫אפרפר‬ ‫‪5‬‬ ‫‪C4‬‬ ‫עיבל‬ ‫קנקן‬ ‫חום אדמדם‬ ‫‪2‬‬ ‫‪C5 var.2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫זואומורפי‬ ‫אדמדם‬ ‫‪6‬‬ ‫‪C3‬‬ ‫עיבל‬ ‫פיטס‬ ‫חום אדמדם‬ ‫‪3‬‬ ‫‪C4 var.2‬‬ ‫‪40‬‬ ‫קנקן‬ ‫אפרפר‬ ‫‪7‬‬ ‫‪C1, C2‬‬ ‫עיבל‬ ‫קנקן‪-‬פך‬ ‫אדמדם‬ ‫‪4‬‬ ‫‪C4 var.2‬‬ ‫עיבל‬ ‫כלי כתישה‬ ‫אבן חול‬ ‫‪11‬‬ ‫ממלכת ישראל‪ .‬כאן המקום להזכיר שוב את בולטות הופעתם של כלים עם טביעות‬ ‫מדגם ‪B1‬‬ ‫בחצור של תקופת הברזל ‪.2‬‬ ‫‪ .3‬משמעות הטביעה‬ ‫גופנא ופורת )‪ (199 ,1972‬היו הראשונים שזיהו והתייחסו לטביעה ‪ ,‬בעקבות ממצאי סקר החרום‬ ‫)‪ .(1968‬זרטל )‪ (55 ,1996 ;65-63 ,1990 ;294-289 ,1986‬דן ב טביעה זו במפורט וטען כי זהו בחן‬ ‫לזיהוי ראשית תקופת הברזל במנשה ‪ .‬הוא העלה בעבר את ההשערה כי תפוצת ה טביעות היא פרי‬ ‫תנועת שבטים או משפחות הנושאים מסורת קראמית מסוימת ולפיהן ניתן ‪ ,‬לדבריו‪ ,‬גם להתוות‬ ‫את מסלול נדידתם ממזרח האזור לשאר חלקיו ‪ .‬הוא גם העלה את ההשערה שייתכן והיו אלו‬ ‫משפחות מנשה ‪ .‬זרטל העלה מספר הסברים אפשריים להופעת ה טביעה ‪ .1 :‬אסתטי‪ .2 .‬סימן‬ ‫בעלות‪ .3 .‬סימון לצרכי מינהל ו ‪/‬או פולחן‪ .4 .‬שימושים אחרים‪ .‬בין היתר שיער שטביעות עשויות‬ ‫להורות על תכולה או מוצר כלשהו ‪ ,‬ונועדו אולי להפריד בין מוצרים שונים ‪ .‬ייתכן‪ ,‬לדבריו‪ ,‬שהדבר‬ ‫קשור בכלים המחזיקים מוצרי חלב ומלווים בטעמי‪ -‬לוואי בשימוש חוזר ‪ .‬לאחרונה הציע זרטל‬ ‫)‪ (13 ,2003‬לקשור בין קראמיקת "עינון" ‪ 9‬לבין הטביעה‪.‬‬ ‫בדיונו על הטביעה העלה פינקלשטיין )‪ (262-260 ,254 ,1986‬את האפשרות שמדובר בסממן בעל‬ ‫במשמעות מנהלית ‪ .‬מאחר ונמצאו מספר ט ביעות דומה על כלים שונים אין מדובר ‪ ,‬ככל הנראה ‪,‬‬ ‫‪F8‬‬ ‫בציון נפח הכלי או תכולתו‪ .‬לגבי טביעות מטיפוס ‪ D‬הוא מעלה את ההשערה שמדובר בעיטור ‪.‬‬ ‫בדיקת האפשרויות השונות למשמעות הטביעה )כהן ‪ ,2005‬פרק ‪ (14‬מעלה היבטים חברתיים ‪,‬‬ ‫כלכליים ודתיים העשויים להיות קשורים בה ‪ .10‬ראשית כל ‪ ,‬יש לציין שעצם הטביעה מרמזת על‬ ‫הבדלתו של כלי מסוים מכלים אחרים וייעודו למטרה ספציפית ‪ ,‬פעולה שהוחלט עליה מראש ‪.‬‬ ‫את מקורה יש ‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬לראות על רקע פריסתה הגיאוגראפית ‪ .‬התבוננות במפ ת התפוצה )איור ‪(1‬‬ ‫מראה על שוני בתפוצת הטביעה בשטח שמצפון לנחל קנה )או צפונית ל קו הרוחב ‪ ,(180‬שנכלל‬ ‫בשטחו של שבט מנשה ‪ ,‬ובין השטח שמדרומו ‪ ,‬שנכלל בשטחו של שבט אפרים ‪ .‬הגבול בין שני‬ ‫השבטים נקבע דרומית לנחל זה )יהושע יז‪:‬ט(‪ .‬מאחר ונקבע מאוחר להתנחלותם נמצאו ערים‬ ‫השייכות לאפרים בתחומו של מנשה )יהושע טז‪:‬ט( ‪ .11‬בעקבות פסוק זה מעלה קלאי )‪(131 ,1967‬‬ ‫את ההצעה שלפני קביעת הגבול בין שני השבטים התפשט מנשה דרומית לנחל קנה ‪ ,‬כלומר כלל‬ ‫גם את חלקו הצפוני של אפרים ‪ .‬לדעתנו מתחזקת השערה זו למול התפרוסת הגיאוגראפית של‬ ‫התופעה; את ראשיתה ניתן לקבוע בעמקים הפנימיים של מנשה ‪ ,‬כאלמנט "מנשי"‪ ,‬והתפשטותה‬ ‫דרומית לנחל קנה מעידה על נוכחות "מנשית" בשטחיו של אפרים‪.‬‬ ‫‪F9‬‬ ‫‪F 10‬‬ ‫‪ 9‬הכוונה לכלים בעלי אלמנטים קראמיים של תקופות הברונזה התיכונה ‪ 2‬והברונזה המאוחרת‪ ,‬המתוארכים לתקופת הברזל ‪.1‬‬ ‫ראה בעיקר זרטל ‪.Finkelstein 1998; Mazar 1999, 145 ;2003 ;56 ,1996 ;63-62 ,1990‬‬ ‫‪ 10‬תופעה דומה של טביעות על כלים מופיעה גם במקומות אחרים ופירושים שונים ניתנו לה ‪ .‬כזוהי למשל תופעת הטביעות על‬ ‫כלים‪ ,‬סגורים בעיקר‪ ,‬מתקופת הברונזה בקפריסין )‪ .(Ǻström 1966‬מפאת קוצר היריעה לא הובאו כאן הפירושים השונים‬ ‫שניתנו לסימונים אלו‪ .‬דיון מעמיק באפשרויות השונות שניתנו לתופעה ניתן למצוא אצל ‪London 1991 ;Ǻström 1966‬‬ ‫)וראה שם הפניות נוספות(‪.‬‬ ‫‪ 11‬לדיון בבעיית גבול מנשה ‪ -‬אפרים ראה בעיקר קלאי ‪ .131-130 ,1967‬הוא מעלה שתי אפשרויות להבנת פס' ט‪ .1 :‬ערים‬ ‫השייכות לשבט אפרים מצויות בתחום שבט מנשה; ‪ .2‬ערים שהיו שייכות בעבר למנשה נספחו לאפרים‪ ,‬עם התרחבותו של‬ ‫האחרון‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫אתרי הפולחן בהר עיבל ובשילה הם ‪ ,‬ללא ספק ‪ ,‬אתרי מפתח בהבנת הטביעה ‪ .‬כאמור‪ ,‬מרב‬ ‫הטביעות רוכזו סביב המחסנים שנמצאו באתרים אלו )איורים ‪ .(5-4‬מתיארוכו הקדום של האתר‬ ‫בהר עיבל ומתפוצתן הרבה דווקא שם ניתן לשער שהיה זה האתר בו נוצר הצורך בשיטת סימון זו ‪.‬‬ ‫איור ‪ .4‬תפוצת הטביעה בשטחים ‪ B1 ,B ,A‬בהר עיבל‬ ‫)עיבוד‪ :‬ס' עד על‪-‬פי ‪(Zertal 1986-1987, Figs. 3, 9‬‬ ‫‪13‬‬ ‫איור ‪ .5‬תפוצת הטביעה בשטח ‪ C‬בשילה‬ ‫)עיבוד‪ :‬ס' עד על‪-‬פי ‪(Bunimovitz 1993, Fig. 2.1‬‬ ‫בעולם הקדום שימשו אתרי הפולחן מוקדים ל פעילויות מגוונות ‪ .‬בנוסף לפעולות הדתיות שנעשו‬ ‫במקום היו אתרים אלו מוקדים חברתיים וכלכליים ; הם שימשו מרכזי התכנסויות ופעילות‬ ‫ים‪-‬אזוריים א וחסנה בהם התוצרת‬ ‫חברתית‪ ,‬נעשו בהם פעולות מסחריות וכמרכזים כלכלי‬ ‫החקלאית שנאספה מן היישובים הסמוכים‪ .‬כמרכזים חברתיים וכלכלי ים נערכו בהם גם מפגשים‬ ‫בין אוכלוסיות שונות שתרמו‪ ,‬ללא ספק ‪ ,‬ליצירתן של זהויות חברתיות הקשורות בהתהוות‬ ‫שבטים אינדיווידואליים )זרטל ‪ .(Small 1997, 279 ;74 ,1990‬תמונת מצב זו מתאימה לשילה‪,‬‬ ‫שריכוז האתרים סביבה יכול להעיד על היותה גם מרכז חברתי‪-‬כלכלי )‪Finkelstein 1993, 385-‬‬ ‫‪ .(388; Rosen 1993, 366-367‬תמונת המצב בהר עיבל עשויה להיות שונה מאחר ו סביב האתר‬ ‫אין ריכוז אתרים מתקופ ת קיומו ובכל זאת נמצאה שם כמות רבה יותר של טביעות מאשר בשילה‬ ‫)ראה סעיף ‪ .(2‬זאת ועוד ‪ ,‬יש להניח שרוב ‪ ,‬אם לא כל ‪ ,‬הממצא מהר עיבל היה קשור בפעילות‬ ‫‪.‬‬ ‫הפולחנית שנעשתה בו ומכאן ניתן לשער שלפחות אחד האספקטים של הטביעה היה פולחני‬ ‫; האחד הוא כלי אבן‬ ‫חיזוק לכך ניתן לראות בשני חפצי אבן מהאתר שיש להם זיקה לטביעה‬ ‫)איור ‪ ,(4 :3‬שכבר נזכר ‪ ,‬עליו יש חריתה בדגם ‪ C4 var.2‬והשני הוא קוביית אבן שבשתי פאותיה‬ ‫קדוחים חורים בדג ם ‪ (Brandl 1986-1987, Fig. 1: 3c) A21‬ובדגם נוסף ‪ ,‬שלא נמצא עד כה על‬ ‫כלי חרס )‪ .12 (Brandl 1986-1987, Fig. 1: 3b‬מעניין שראשית התופעה קשורה דווקא לאתר בהר‬ ‫‪F1‬‬ ‫‪13‬‬ ‫עיבל‪ ,‬שהממצא בו בעל סממנים פולחניים יותר מאשר הממצא בשילה ‪.‬‬ ‫‪F12‬‬ ‫‪ 12‬ברצוני להודות למר דרור בן‪-‬יוסף על שהסב את תשומת ליבי לקשר האפשרי בין הטביעות לקוביית האבן מעיבל ‪.‬‬ ‫‪ 13‬החפירות המצומצמות בשילה לא הביאו לידי גילויו של מבנה בעל אופי פולחני מתקופת הברזל ‪ .1‬הקשרם של המחסנים‬ ‫במקום למבנה כזה היא‪ ,‬אם כן‪ ,‬אינה וודאית‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫לאור האמור לעיל אפשר לשער שהטביעה שימשה סממן קבוצתי‪-‬כלכלי )וככל הנראה ‪ ,‬לאחר מכן ‪,‬‬ ‫גם לאומי ( שהורה‪ ,‬מצד אחד ‪ ,‬על מקור התוצרת )משק משפחתי או שבטי ( ‪ ,14‬ומצד שני קשר את‬ ‫בעליו לאיגוד או למסגרת חברתית מסוימת ‪ ,‬שלחבריה זיקה משפחתית ‪ ,‬עסקית או אחרת ‪.‬‬ ‫טביעה‪ .‬ניתן לשער ש הקמתה של‬ ‫הממצא בהר עיבל מחזק גם את האלמנט הפולחני שיש ל‬ ‫הממלכה המאוחדת ‪ ,‬או התגבשותה של ממלכת ישראל ‪ ,‬בראשית תקופת הברזל ‪ ,2‬הורידה‬ ‫)או ראשית השביעית (‬ ‫מערכה החברתי‪ -‬כלכלי של הטביעה עד שנעלמה בסוף המאה השמינית‬ ‫לפנה"ס‪ ,‬אולי כתוצאה מחורבן הממלכה בידי אשור‪.‬‬ ‫ות להתיישבות חברי קבוצה‬ ‫את תפוצת ה טביעה מחוץ לאזור ההר ניתן לפרש בדרך זו כעד‬ ‫‪15‬‬ ‫מסוימת )שמקורה בהר( או למסחר עם תושבי הארץ האחרים ‪.‬‬ ‫‪F13‬‬ ‫‪F14‬‬ ‫‪ .4‬סיכום‬ ‫בתקופת הברזל ‪ 1‬היתה נהוגה ‪ ,‬בצפון ההר המרכזי ‪ ,‬שיטת סימון כלים שמהותה לא התבררה כל‬ ‫צורכה‪ .‬הסימון הופיע על ידיות ושפות של כלים סגורים בעיקר ‪ ,‬דוגמת פיטסים‪ ,‬קנקנים ופכים ‪.‬‬ ‫תפוצתה העיקרית של ה טביעה היתה ממחצית המאה ה‪ 13 -‬עד המאה ה‪ 11 -‬לפנה"ס בנחלת בית‬ ‫יוסף )אפרים וחציו המערבי של מנשה (‪ .‬ראשיתה בעמקי צפון ההר המרכזי ומשם הופצה‪ ,‬ככל‬ ‫הנראה‪ ,‬לשאר חלקי הארץ ‪ .‬גבולה הדרומי של הטביעה בהר נמצא דרומית לשילה ומציין ‪ ,‬לדעתנו‪,‬‬ ‫גם את גבולו הדר ומי הקדום של מנשה ‪ .‬במאה העשירית לפנה "ס‪ ,‬ככל הנראה עם הקמת הממלכה‬ ‫המאוחדת נחלשה ה טביעה והפכה נדירה יותר ויותר ‪ ,‬עד שנעלמה בסוף המאה ה שמינית או‬ ‫בראשית ה שביעית לפנה"ס‪ ,‬אולי בעקבות חורב ן ממלכת ישראל ‪ .‬בכל אותה עת מופיעה ה טביעה‬ ‫בממלכת ישראל בלבד ‪ ,‬למעט מקרים בודדי ם של הופעתה בתחום ממלכת יהודה ‪ ,‬וניתן לשער‬ ‫שהיתה קשורה לתרבותם של שבטי הצפון ‪.‬‬ ‫בהיעדר נתונים טקסטואליים או חומריים מספיקים ‪ ,‬קשה להבין את מהות הטביעה לעומקה‪.‬‬ ‫ניסיון הבנתה נעשה‪ ,‬אם כן ‪ ,‬על בסיס הנתונים שבידינו ‪ .‬כאמור‪ ,‬הטביעה נפוצה בהר המרכזי ‪,‬‬ ‫בעיקר בשני אתרי מפתח‪ ,‬הידועים מן המקרא ‪ :‬עיבל ושילה ‪ .‬התפוצה הרבה בהר ‪ ,‬לעומת שאר‬ ‫חלקי הארץ ‪ ,‬מעלה על הדעת קיומו של מנגנון חברתי‪ -‬אזורי כלשהו שהתקיים בתקופה זו ובא‬ ‫לביטוי חומרי בטביעה על גבי כלי חרס ‪ .‬איננו יודעים את מקורותיו או מטרותיו ‪ ,‬אך ניתן לשער‬ ‫שהיה קשור בברית שבטים שהתהו ותה בקרב יושבי ההר ‪ .‬מחפירות שילה קשה אמנם ל הבין את‬ ‫משמעות הטביעה ‪ ,‬אך הממצא בעיבל מחזק‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬את משמעותו הפולחנית ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬עדיין לא‬ ‫נאמרה המילה האחרונה בפירוש ה טביעה‪.‬‬ ‫זאת ועוד ‪ ,‬עד כה לא נעשתה בדיקה נקודתית לזיהוי מקור הטין ממנו נעשו הפריטים‪ .‬תפוצתה‬ ‫הרבה ש ל ה טביעה בהר ידועה אך בדיקת הרכב הטין עשויה לצמצם את טווח מקורות יו ולהביא‬ ‫אולי לידי גילויו של מרכז או מרכזי הייצור של הכלים ‪.16‬‬ ‫‪F15‬‬ ‫‪ 14‬ריכוזן של הטביעות בעמקי ההר יכול להעלות על הדעת קשר בין התוצרת החקלאית שגודלה שם ובין התופעה; אין היא‬ ‫בהכרח מעידה על סוג התוצרת אלא על המשק ממנו יצאה ‪ ,‬כלומר ה"מותג"‪.‬‬ ‫‪ 15‬נדירותה בשאר חלקי הארץ מעלה את ההשערה שתפקיד הטביעה היה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬הבדלה בין מסגרות חברתיות מסויימות‪.‬‬ ‫בכל אופן‪ ,‬רוב האתרים שמחוץ להר בהם נמצאה הטביעה )נאמי‪ ,‬עין חגית‪ ,‬רמת הנדיב‪ ,‬כרם מהר"ל‪ ,‬עפולה‪ ,‬קירי‪ ,‬תל דור‬ ‫ועוד( נכללים בתחומו של שבט מנשה‪.‬‬ ‫‪ 16‬לאחרונה התבצעה בדיקה פטרוגראפית של מספר פריטים ותוצאותיה יפורסמו בדו"ח הסופי של חפירות הר עיבל‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫רשימת המקורות‬ ‫גופנא‪ ,‬ר' ופורת‪ ,‬י' ‪; 1972‬‬ ‫"הסקר בארץ אפרים ומנשה "‪ ,‬בתוך כוכבי ‪ ,‬מ' )עורך(‪ ,‬יהודה‪-‬שומרון‪-‬גולן‪ .‬סקר ארכיאולו גי‬ ‫בשנת תשכ"ח‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.242-196‬‬ ‫זרטל‪ ,‬א' ‪;1986‬‬ ‫ההתנחלות הישראלית בהר מנשה )עבודת דוקטורט(‪ ,‬חיפה‪.‬‬ ‫זרטל‪ ,‬א' ‪;1990‬‬ ‫"'בארץ הפריזי והרפאים ' – על ההתנחלות הישראלית בהר מנשה "‪ ,‬בתוך פינקלשטיין י '‪ .‬ונאמן‪ ,‬נ'‬ ‫)עורכים(‪ ,‬מנוודות למלוכה – היבטים ארכיאולוגיים והיסט וריים על ראשית ישראל ‪ ,‬ירושלים‪,‬‬ ‫עמ' ‪.100-53‬‬ ‫זרטל‪ ,‬א' ‪;1996‬‬ ‫סקר הר מנשה ב' – העמקים המזרחיים וספר המדבר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫זרטל‪ ,‬א' ‪;2003‬‬ ‫"הקראמיקה של 'עינון' – היסטוריה‪ ,‬משמעות ועתיד "‪ ,‬בתוך אשל ‪ ,‬י'‪) .‬עורך(‪ ,‬מחקרי יהודה‬ ‫ושומרון י"ב‪ ,‬אריאל‪ ,‬עמ' ‪.18-9‬‬ ‫טרלר‪ ,‬ד'‪ .‬וקהיל‪ ,‬ג' ‪;1992‬‬ ‫"חמה‪ ,‬תל אל‪ ," -‬שטרן‪ ,‬א' ואחרים )עורכים( האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,2 ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.504-503‬‬ ‫כהן‪ ,‬א' ‪;2005‬‬ ‫‪ 1‬בהר המרכזי בארץ‪ -‬ישראל )עבודת‬ ‫טביעה על ידיות ושפות של כלי חרס בתקופת הברזל‬ ‫מאסטר(‪ ,‬חיפה‪.‬‬ ‫כהן‪ ,‬א' ‪;2008‬‬ ‫"ה'קנקן‪-‬פך' )‪ (Jar-jug‬בקיראמיקה של ארץ ישראל בתקופת הברזל "‪ ,‬בר‪ ,‬ש'‪ ) .‬עורך(‪ ,‬בהר‬ ‫ובשפלה ובערבה )יהושע יב ‪ ,‬ח(‪ :‬עיונים ומחקרים מוגשים לאדם זרטל בשנת השלושים לסקר הר‬ ‫מנשה‪ ,‬ירושלים‪ .‬עמ' ‪.70-64‬‬ ‫כוכבי‪ ,‬מ' ‪;1994‬‬ ‫"ארץ גשור ‪ ,"1993 -‬חדשות ארכיאולוגיות‪ ,‬ק"א‪-‬ק"ב‪ ,‬עמ' ‪.28-26‬‬ ‫מזר‪ ,‬ע' ‪;1990‬‬ ‫"תקופת הברזל ‪ ,"1‬מבוא לארכיאולוגיה של ארץ‪ -‬ישראל בתקופת המקרא )יח"ל ‪ ,(8‬הוצאת‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה ‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬עמ' ‪.74-11‬‬ ‫סלמון‪ ,‬י' ‪;2001‬‬ ‫קנקני שפת צווארון מתל נאמי כצוהר למסחר הבינלאומי בתקופת הברונזה המאוחרת והברזל‬ ‫בארץ‪-‬ישראל וסביבותיה )עבודת מאסטר(‪ ,‬חיפה‪.‬‬ ‫פינקלשטיין‪ ,‬י' ‪;1986‬‬ ‫הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫קלאי‪ ,‬ז' ‪;1967‬‬ ‫נחלות שבטי ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ 16 Åström, P., 1966; “A Corpus of Pot-Marks” in Excavations at Kalopsidha and Ayios Iakovos in Cyprus, Lund, pp. 149-192. Brandl, B., 1986-1987; “Two Scarabs and a Trapezoidal Seal from Mount Ebal”, Tel-Aviv 13-14, pp. 166172. Bunimovitz, S., 1993; “Area C: The Iron Age I Pillared Buildings and Other Remains” in Finkelstein, I. (ed.), Shiloh - The Archaeology of a Biblical Site, Tel- Aviv, pp. 15-34. Bunimovitz, S., and Finkelstein, I., 1993; “Pottery” in Finkelstein, I. (ed.), Shiloh - The Archaeology of a Biblical Site, TelAviv, pp. 81-196. Finkelstein, I., 1993; “The History and Archaeology of Shiloh from the Middle Bronze Age II to Iron Age II”, in Finkelstein, I. (ed.), Shiloh - The Archaeology of a Biblical Site, Tel- Aviv, pp. 371-393. Finkelstein, I., 1998; “Two Notes on Northern Samaria: The ‘Einun Pottery’ and The Date of the ‘Bull Site’”, Palestine Exploration Quarterly 130, pp. 94- 98. Lamon, R. S. & Shipton, G. M., 1939; Megiddo I, Chicago. London, G. A., 1991; “Aspects of Early Bronze and Late Iron Age Ceramic Technology at Tell el-‘Umeiri”, in Geraty, L. T., Herr, L. G., LaBianca, Ø. S., and Younker, R. W. (eds.), Madaba Plains Project 2: The 1987 Season at Tell el-‘Umeiri and Vicinity and Subsequent Studies, Michigan, pp. 383-419. Mazar, A., 1999; “The ‘Bull Site’ and the ‘Einun pottery’ reconsidered”, Palestine Exploration Quarterly 131, pp. 144-148. Rosen, B., 1993; “Economy and Subsistence”, in Finkelstein, I. (ed.), Shiloh - The Archaeology of a Biblical Site, Tel-Aviv, pp. 362-370. Small, D. B., 1997; 17 “Group Identification and Ethnicity in the Construction of the Early State of Israel: From the Outside looking in”, in Silberman, N. A., & Small, D. (eds.), The Archaeology of Israel: Constructing the Past, Interpreting the Present, England, pp. 271-288. Zertal, A.,1986-1987; “An Early Iron Age Cultic Site on Mount Ebal: Excavation Seasons 1982-1987” (A Preliminary Report), Tel-Aviv 13-14, pp. 105-165.